ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author שער הכוונות
%book ראש השנה - דרוש ו
%break
%H דרוש ו':
%break
מדבר בענין כונת העמידה בקיצור ואח"כ אחזור לבארם באורך בע"ה וז"ל 
ברוך הנה בתפי' יוצר עד גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל ק"ק דבריאה 
והנה היא בבחי' נקו' א' כלולה מי' ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד לכי 
ומעטי את עצמך מבלי היות בה בחי' פר' 
%break
ועדיין אף בהיות' בסוד נקו' היתה חסרה ממנה בחי' הדעת שלה שהוא סוד 
ע"ב ק"ל כנודע. ולכן עתה אנו רוצים לתתו לה עתה במלת ברוך. וזה כונתו 
כי עתה ע"י ריבוי' דברכאן דאית בה בנקו' זו שנכללה בכל היכלותי' כנז' 
בס"ה בפ' פקודי אשר לסיבה זו נק' ברוך. 
%break
הנה גם אנו רומזים במלת ברוך אל יסוד דז"א הנקרא ברוך לפי שיורד 
בריבוייא דברכאן עילאין ונותן לה בחי' הדעת הנז' אשר הוא שם הויה שהוא 
בגי' כ"ו ובריבו' הפשוט שהוא בגי' ע"ב ובריבו' המלא במילוי אלפין כזה יוד 
יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא 
%break
העולה בגי' ק"ל אשר ג' בחי' אלו הם. הדעת שבה והם בגימ' כמנין ברוך 
שהם כ"ו ע"ב ק"ל. אתה הנה עתה ניתן בה כח הכ"ב אתוון שיש ביסוד 
כנודע כדי שבכח הזה תוכל להעשות אח"כ בחי פר' שלם וזהו תי' אתה א"ת 
ה' כי היא סוד אות ה' תתאה 
%break
ונמשכין בה כ"ב אותיות שיש מן אלף ועד תיו שהם א"ת. גם תכוין באות ה' 
של אתה אל ה' אותיות מנצפ"ך הכפולות. ידוד עתה תכוין להעלות זאת 
הנקו' של המל' עד מקום החזה דז"א באחוריו במקום שהיתה שם תחילה 
אצילותה:
%break
אלקינו עתה אנו ממשיכין כח בזו"ן כדי שעי"כ יחזרו אח"כ פב"פ וזה נרמז 
במלת אל של אלקינו כו' זה בקיצור עוד ירצה באורך הדרוש הזה וכונתו היא 
מה שראוי לכוין בה ביום ר"ה בתפי' שחרית לבד והנה בתחל' נקדים לה 
הקדמה א' והיא כי אין שינוי וחילוק 
%break
בין כונת ברכת אבות שבימי החול לימי ר"ה אלא בענין כונת הרי"ו שאנו 
מוסיפין לכוין ביום ר"ה בכל בחי' ובחי' בברכת אבות כמו שיתבאר אבל בכל 
שאר הכונות הם שוים, וטעם הדבר הוא לפי שעתה הם ימי הדין והגבו' ורי"ו 
הוא בגי' גבורה וכונתינו עתה אינה לבטל מציאותם 
%break
אלא להמתיק ולבסם את הגבו' והרי"ו האלו. ונתחיל בביאר הברכה. ברוך 
תכוין בזה כי נודע הוא במשז"ל שבברכו' יוצר אור עד סוף גאל ישראל 
העלינו את המל' עד היכל ק"ק דבריאה הנה היא בבחי' נקו' א' כלולה מי' 
ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד 
%break
לכי ומעטי את עצמך וכונתינו עתה להעלותה עד מקום אצילותה שהוא כנגד 
החזה דז"א בסוד אב"א. ואח"כ נעשה אותה פר' שלם ונחזירנה פב"פ. 
והענין הוא כי ד' בחי' יש אל המל' כנ"ל בביאור משנת ד' ראשי שנים הם כו' 
הא' היא בחי' בסוד קשר של תפילין 
%break
ש"ר תחת ג"ר שהם חב"ד דז"א ושם הניח' שורש א', עוד יש לה שורש ב' 
תחת חג"ת דז"א ושם הוא מקום החזה. עוד יש לה שורש ג' תחת נה"י דז"א 
תחת היסוד ושם הוא נקרא בסוד ה' אחרונה של הוי"ה, עוד יש לה שורש ד' 
למטה בהיכל ק"ק דבריאה 
%break
ושם היא בסוד נקו' א' כלולה מי' אבל אין בה בחי' פר' ואז נקרא שם אדנ"י, 
ועיין בפ' חיי שרה בענין מערת המכפלה ותבין מה ענין ד' בחי' אלו היטב 
והנה כונתינו עתה היא להעלות' ולהמשיכ' אל שרשיה העליונים הד' אלו 
הנז':
%break
ונחזור לבאר מלת ברוך הנה כונתינו להמשיך בה בתחיל' בחי' דעת ק"ל 
בבחי' היותה עדיין נקו' כלולה מי' כי עדיין היתה חסרה מן הדעת ק"ל 
והמשכה זו אנו ממשיכין אלי' מן היסוד דז"א הנק' ברוך. ונודע כי הדעת ק"ל 
שבה היא בחי' עטרא דגבו' מב' עטרין 
%break
אשר בדעת דז"א כי עטרא דחסד נחלקת לה' חסדים המתפשטים בה' קצוות 
דז"א מחסד עד הוד שבו ועיטרא דגבורה הנחלקת לה' גבו' המתפשטות 
בה"ק שבנקבה מחסד עד הוד שבה. ואמנם עתה עדיין הם עומדות ביסוד 
דז"א ומשם נמשכת וניתנים בדעת שבה 
%break
ולכן צריך שתכוין במלת ברוך כי היא זו הנקו' של המלכות הנק' ברוך בכל 
הנהו ריבויין דברכאן שהם ההיכלות שלה שנכללו בה' וגם תכוין אל היסוד 
דז"א כי גם הוא נק' ברוך ומשם יורדת ההיא עטרא דגבו' בנקו' הזו הנק' 
ברוך כנז' ועי"כ יש בה דעת ק"ל. 
%break
וצריך שתכוין כי הנה בתחי' ההיא עטרא דגבו' היא הוי"ה א' פשוטה שהיא 
בגי' כ"ו וכשניתנה בדעת של הנקבה מתחלקת לה' הויות שהם ה"ג והם בגי' 
ק"ל הרי עתה בחי' כ"ו ק"ל וחסר ע"ב לתשלום ברו"ך וזה ענינם. הנה תכוין 
אח"כ כי המל' בהיות' בסוד נקו' א' 
%break
אין בה רק ג' קוים והיא ג' כלילן בג' כי חב"ד שלה נכללת בחג"ת שבה. וגם 
נה"י שבה נכללת בחג"ת שלה ונמצא שאין בה רק הוראת ג' קוים ולכן אע"פ 
שאלו הה"ג שהם ה' הויות אשר בדעת שבה הם עתידות להתפשט בה אחר 
היותה בחי' פר' בה' קצוותיה 
%break
שהם מחסד עד הוד שבה עכ"ז כיון שעתה היא נקו' א' בלבד אשר לכן אין 
בה רק הוראת גילוי ג' קוים בלבד כנז' לכן אין מתפשטות בה רק ג' ההויו"ת 
מן הה"ג בחג"ת שלה וב' הויות האחרות אינם מתפשטות עדיין. והנה ענין 
התפשטות הזה הוא כי מה 
%break
שהיה עד עתה בדעת שבה בבחי' ד' אותיות הויה הם עתה בדרך 
התפשטות הזה י' י"ה יה"ו יהו"ה שהוא ענין ריבוע ההויה שהוא בגי' ע"ב 
והרי עתה הם ג' בחי' כ"ו ע"ב ק"ל שהם בגי' ברוך. וכבר ביארנו לעיל כי בכל 
בחי' ובחי' צריך לכוין בחי' רי"ו. 
%break
והנה הרי"ו שצריך לכוין בכאן הוא בסוד ג' הויות הנז' המתפשטות בחג"ת 
שלה כנודע אשר כל א' מהם היא בגי' ע"ב כנז' והנה ג"פ ע"ב הם רי"ו גם 
תכוין אל רי"ו ב' באופן אחר. והוא כי תכוין במלת ברוך שהוא בגי' רי"ו ועוד 
י"ב והנה הרי"ו הם ג"פ ע"ב הנז' 
%break
והי"ב הם י"ב אותיות שבמילוי אדנ"י במילואו כזה אלף דלת נון יוד. והנה 
הרי"ו הזה נמשך במל' הנק' אדנ"י כי כבר נודע לעיל כי שורש המל' היא 
תחת היסוד ושם עומד' בסוד ה' אחרו' של הויה אבל בהיותה בבריאה בבחי' 
נקו' נקר' שם אדנ"י והרי נתבאר ב' בחי' רי"ו. 
%break
והנה עד עתה נתבאר הבחי' המתפשטת בנקו' ההיא ועתה צריך לכוין ע"י מי 
נמשכין אלו ההארו' וענין כונה זו היא בסוד ב' הכריעו' שצריך לכרוע במלת 
ברוך אתה כמבואר באורך בברכת אבות דתפי' שחרית. והנה הכריע' הא' 
היא לכרוע הגוף לבדו במלת ברוך 
%break
והכריעה הב' היא לכרוע במלת אתה הראש כנז' בזוהר דבאתה גחין רישא 
וכונת אלו הכריעות הוא. דע כי ז"א יש בו הוי"ה א' שלימה הכולל את כולו 
והנה במלת ברוך תכוין בכריעה ההיא של גופך להוריד הב' בתחלה ו' לגבי 
ה' תתאה להאירה ולתת בה כח 
%break
שתוכל המל' הנקרא אדנ"י בהיותה בסוד נקו' בבריאה להעלות למע' וזו הה' 
שאנו מורידין אות ו' לגבה היא שורש הג' של המלכות אותה הנק' ה' תתאה 
של הויה העומדת תחת היסוד דז"א. והנה בחי' הרי"ו שצריך לכוין בזה הוא 
זה כי ב' אותיות ו"ה הנז' נעשים רי"ו 
%break
באופן זה כי ציור אות ה' ר"י ועם אות הו' הרי רי"ו. וענין רי"ו הזה הם ג' 
הויות דמלוי ס"ג ועם י' אותיות המילוי הרי ע"ג והנה ג"פ ע"ג הם רי"ו כי הא' 
המותרת בכל הויה מהם 
%break
הוא בחי' הכללות שבה ותכוין כי ג' הויות אלו נמשכות מאות א' מאהיה 
דמילוי ההין שבבינה ותכוון כי גם א' ציורה הוא יו"ד כזה א' הרי רי"ו והרי 
ב"פ רי"ו אחרות:
%break
אתה עתה צריך לכוין כי אחר שכבר נמשך בה בחי' דעת ק"ל בהיותו עדיין 
בסוד נקוד' אנו צריכין לתת בה כח לעשות פר' שלם אח"כ והנה אין הפר' 
נעשה אלא ע"י האותיו' כנודע ולכן תכוין בכריע' הראש אשר במלת אתה 
להוריד לה כ"ז אותיו' שהם כ"ב דא"ב 
%break
וה' היתירות של מנצפ"ך מן היסוד דז"א כנודע כי כל האותיו' הם ביסוד הנק' 
ברוך בסוד נגילה ונשמח' בך וזהו ענין מלת אתה א"ת ה' כי א"ת הם כ"ב 
אתוון שיש מן א' עד תי"ו בא"ב ואות ה' הם ה' אותיות מנצפ"ך היתירים וענין 
הרי"ו שיש עתה הם ג"פ רי"ו כמ"ש. 
%break
הא' הוא כי תכוין כי אתה הוא בגי' ת"ו כמנין רי"ו צפ"ך והענין הוא כי כונתינו 
הוא להמתיק את המנצפ"ך של המל' ע"י הורדת זה המנצפ"ך הרמוז בה' 
של אתה כנז' ואמנם ב' הגבו' הנרמזות בב' אותיות מ"ן שבמנצפ"ך דמל' 
כבר נתמתקו במלת ופי יגיד תהלתך 
%break
כנ"ל בתפלת שחרית דחול כי פי הוא בגי' מ"ן ולכן א"צ עתה להמתיק ולבסם 
אלא ג' גבו' צפ"ך. והנה בארנו כי אתה הוא בחי' רי"ו צפ"ך והנה הרי"ו הם 
בחי' הכ"ב אתוון הנרמזים בא"ת מן אתה והצפ"ך הם רמוזים בה' של אתה. 
וענין היות הכ"ב אתוון בחי' רי"ו הוא באופן זה 
%break
כי הנה כל אות מהכ"ב אתוון כלולה מי"ס והם עשר פעמים כ"ב הם ר"ך 
ולהיות כי מספר ר"ך הוא ענין רכות ורחמים ולא קושי הדין לכן צריך לסלק 
מהם ד' אותיו' וישארו רי"ו שהוא כמנין גבו' והד' אותיות האלו שנסיר הם ד' 
אותיות גיכ"ק השרשיו' בלבד פי' 
%break
כי כבר נת"ל כי כל אות כלולה מי"ס והנה הם מ' אותיות ואין אנו מסירין רק 
ד' אותיו' גיכ"ק השרשיות בלבד וטעם למה אנו מסירים ד' אותיו' אלו ולא 
אחרות וגם איך אלו הם ר"ך ורחמים יותר מן האחרו' הענין הוא זה כי הנה 
כ"ב אותיו' נמשכות מן חמש מוצאות הפה כנודע 
%break
והנה הם נוצרים מן חיבור החיך והגרון שהם בחי' חו"ב והנה אותיו' גיכ"ק 
הם אותיות החיך שהם חכמה ומשם נתפשטו כל שאר האותיו' וניתנו בגרון 
שהוא בינ' ולפי שחכמ' הוא רחמים גמורים אין להכניס אותיותי' שהם גיכ"ק 
במנין לפי שיתבטלו הדינין לגמרי 
%break
ואין כונתינו לבטלם אלא להמתיקם ולבסמם בלבד ואמנם ענין אותיו' צפ"ך 
אם תחבר עמהם הויה אחת פשוטה העולה בגי' כ"ו יהיה הכל רי"ו אחד 
באות ה' של אתה. אמנם שני רי"ו הנזכר הם רמוזים בשתי אותיות א"ת של 
אתה בבחי' ציורם והנה הם ב' רי"ו 
%break
אחד באות א' של אתה בבחינ' ציור' כי א' היא ציורה יוד וא"ו ריש גם ת' היא 
ציור רו"י כזה ת' הרי הם ב' רי"ו הא' הוא כנגד כ"ב אותיות א"ב והא' כנגד 
אותיות צפ"ך. והרי"ו הג' הוא בהתחברות הכ"ב אתוון וה' אותיות מנצפ"ך 
בחיבור א' 
%break
ולכן צריך לצייר מלת אתה בציור אהיה בזה האופן א"ה של אתה הם א"ה 
של אהי"ה אבל אות ת' של אתה ציורה הוא רי"ו כנ"ל והנה הר' והואו של 
הת' הנז' הם ציור ה' והיא ה' א' ועם אות יוד של התי"ו שבסופה הרי י"ה של 
אהי"ה ותכוין כי ת' זו של אתה היא רי"ו א' 
%break
ותכוין כי זה הרי"ו הוא בחי' שם אהי"ה אשר הוא בגי' כ"א וכל א' כלול מי' 
הרי י"פ כ"א הרי ר"י ועם ו' אותיות שבמילוי אהי"ה זולת ד' אותיותי' 
הפשוטות הרי רי"ו והרי נתבארו ג"פ רי"ו במלת אתה. ועתה נכוין ע"י מי 
נמשך כל הנז' והוא כי עת' בכריע' ב' 
%break
שבמלת אתה שהיא כריעת הראש צריך לכרוע י' לגבי ה' א' אשר ב' אותיות 
י"ה האלו הם בחי' חו"ב דז"א עצמו כנודע. והנה ב' אותיות של י"ה הם סוד 
רי"ו אם תצייר אות ה' בציור כזה ר"ו ועם הי' הרי רי"ו. ותכוין בענין זה הרי"ו 
הנז' שהם ג' הויות דע"ב דיודין 
%break
והנה ג"פ ע"ב הם רי"ו ואמנם ג' הויות אלו נמשכות מן אות א' של אהיה 
במילוי יודין שבבינה ותכוין כי גם א' היא ציורה רי"ו כזה א'. והנה ביארנו כי 
צריך לכוין בה"פ רי"ו בזה האופן ב' רי"ו במלת ברו"ך לפי שהב' האחרים 
שרמזנו בענין הכריע' הם הם הב' רי"ו 
%break
שרמזנו במלת ברו"ך וג' רי"ו במלת אתה כנ"ל הרי הם ה"פ רי"ו. והכונ' היא 
שתכוין כי ע"י הה' הרי"ו האלו יש כח במל' לעלות אח"כ ע"י ב' זקיפות ה' 
עליות בה' מקומות אשר כ"א מהם הוא סוד שם יאהדונהי הנז' בס' התי' ד' 
ל' ע"ב ואלו הם יאהדונה"י א' במל' שתחת היסוד. 
%break
יאהדונה"י ב' ביסוד עצמו. יאהדונה"י ג' בנצח והוד יהו"ה בנצח ואדנ"י בהוד. 
יאהדונה"י ד' בת"ת. יאהדונה"י ה' בחו"ג יהו"ה בחסד אדנ"י בגבו' והרי הם 
ה' מקומות בז"א שבהם עולה הנוק' ה' עליות. הד' מהן הם מן החזה ולמטה 
בז"א ע"י זקיפה א' ה' לגבי ו' ועליה הה' בחו"ג 
%break
על ידי זקיפה ב' ה' לגבי י' כמו שיתבאר למטה שאינ' עול' אלא ע"י הזקיפות 
וכל זאת הכונה אשר בכריעו' אינה רק הכנה לתת בה כח שתעלה עליו' אלו 
אח"כ ע"י הזקיפ' וע"ש למטה וכל עליות אלו הם בסוד אב"א ובבחי' היותה 
עדיין נקו' קטנה בלי פרצוף:
%break
ועתה צריך לבאר איך נרמזים ה"פ רי"ו הנז' בה' שמות יאהדונה"י הנז' הנה 
מקום הא' שהוא המל' שתחת היסוד דז"'א יש שם יאהדונה"י שהיא בגי' צ"א 
גם יש בה שם אדנ"י בריבוע כזה א' אד אדנ אדני שהוא בגי' קכ"ו והנה צ"א 
וקכ"ו הם רי"ו ע"ה. 
%break
אח"כ עולה ביסוד והנה נודע כי ן' שערי בינה הם והם נחלקים כ"ה בז"א 
וכ"ה בנוק' והביאור הוא כי בז"א ניתנים ה"ח וכל חסד כלול מכל הה' הרי הם 
כ"ה חסדים ובנוק' ניתנים ה"ג וכל גבורה כלולה מכל הה' הרי הם כ"ה גבור' 
הרי הם נ' ש"ב גם צריך שתדע 
%break
כי בכל בחי' דז"א מז"ת יש כ"ה חוץ מן הת"ת והוא כי בדעת יש כ"ה ובחסד 
יש כ"ה וגבו' כ"ה ובנצח כ"ה ובהוד כ"ה וביסוד כ"ה ובמל' שביסוד כ"ה אבל 
בת"ת לא יש כ"ה לפי ששם נשלם היסוד של אי' כנודע ולכן הם למע' בדעת 
שלו. 
%break
עוד טעם אחר והוא לפי שבתחי' היה ז"א מן ו"ק בלבד וכ"א מהם היה כלול 
מנו"ן ש"ב ואח"כ נתחלק כ"א מהם לב' ונעשו כ"ה וכ"ה כיצד החסד נחלק 
חציו לחכמה וחציו לחסד והרי כ"ה כ"ה וכן הגבו' נחלק' לבינה וגבו' הרי כ"ה 
כ"ה וכן הת"ת נתחלק לדעת ולת"ת הרי כ"ה כ"ה:
%break
ונחזור לענין א' כי הנה יש בו ביסוד שם יאהדונה"י שהוא בגי' צ"א ונודע כי 
הוא כולל את ה"ק ולוקח ה"פ כ"ה של החו"ג והנה"י הם קכ"ה הרי רי"ו, 
ואח"כ עולה בנצח הוד ויש בו הוי"ה בנצח ואדנ"י בהוד ולוקח ה"פ כ"ה של 
הדעת חו"ג נ"ה הם קכ"ה ועם יאהדונה"י הרי רי"ו. 
%break
אח"כ עולה בת"ת ויש בו שם יאהדונה"י שהוא בגי' צ"א עו' יש בו ג' הויות 
דע"ב ס"ג מ"ה הכלולות בו ובכל הויה מהם יש מ"ב אותיות בפשו' ובמילוי 
ובמילוי המילוי והנה ג"פ מ"ב הם קכ"ו ועם צ"א הנז' הרי רי"ו ע"ה. אח"כ 
עולה בחו"ג ויש בהם שם יאהדונה"י 
%break
שהוא צ"א לוקחים ה"פ כ"ה שהם חו"ב ודח"ג שהם בגי' קכ"ה ועם צ"א הרי 
רי"ו ונמצא כי בג' מקומות בלבד לקחנו בחי' ה"פ כ"ה והם א' ביסוד והב' 
בנצח והג' בחו"ג אבל בעלות' בב' מקומות הת"ת והמל' שביסוד לא לקחנום 
שבת"ת ובמל' שביסו' אין הרי"ו שלהם 
%break
נעשה ע"י בחי' הכ"ה הנז' ונמצא כי ג"פ קכ"ה שיש בג' מקומו' הנז' הם בגי' 
שע"ה והוא בחי' המלכו' העולה שם הנק' שע"ה כנודע בס"ה תי' ס"ט בסוד 
מזל שע"ה גורם גם תמצא כי בשעה יש תתר"פ חלקים כנודע והם ה"פ רי"ו 
הנז' שלוקחתם המל' והם בגי' תתר"פ:
%break
%H דרוש ו ביאור ענין הכריעות
%break
ונחזור עתה לבאר ענין הכריעות של י' לגבי ה' וו' לגבי ה' מה ענינה דע כי 
הכתר יש בו תר"ך אורות כמנין כת"ר ונחלקים לחצאין חציין נשארין לעצמו 
וחציין ניתנין באו"א והם ש"י אורות קנ"ה אורות לאבא וקנ"ה לאי' וז"ס קנה 
חכמה קנה בינה כו' האמנם 
%break
אעפ"י שחלקה הם קנ"ה אורות צריך להוסיף לה ו' אורות אחרים כדי שיהיה 
בה כח להאציל את ז"א הכולל ו"ק ונמצא כי יש בה קס"א אורות וז"ס שם 
[ש' מאמרי רשב"י דף כ"א ע"ב] אהיה במילוי יודין אשר באי' העולה קס"א. 
%break
והנה אלו הי"ש אורות שנותן הכתר לאו"א הם הם הש"ך ניצוצין דבוצינא 
דקרדינותא והם הם ג"כ ענין ל"ב אלקים דמעש' בראשי' כי להיותם בחי' דין 
וניצוצין נקראים אלקים 
%break
והם הם ל"ב נתי' חכמה הנקרא ל"ב אלקים כי הנה כל נתיב מאלו כלול מי"ס 
הרי עשרה פעמים ל"ב הם ש"ך כמנין ש"ך ניצוצין הנז' ונמצא כי הם 
מתחלקים י"ו נתיבות באבא וי"ו נתי' באי':
%break
והנה גם בזו"ן יש ל"ב נתי' נחלקים י"ו בז"א וי"ו בנוק' ובזה נבוא אל ביאור י' 
לגבי ה' ו' לגבי ה', ונתחיל מן ו' לגבי ה' שהיא כריעה א' כי הנה ה' תתאה 
ציורה הוא כך כי בתחלה נעשה בה קו א' והוא או' ו' א' משוכה ברוחב וממנה 
מתפשט ו' אחרת זקופה מעומד 
%break
וב' ווין אלו מתחברים ונעשים אות ד' שבציור ה' וענין ב' ווין אלו הם סוד י"ב 
נתי' ואות ו' אחרת התלויה תחת אות ד' של הה'. ואמנם היא ו' זעירא בלי 
ראש וציורה אות י' א' נמצא שהרי הם כ"ב נתיבות י"ו של חלקה ועוד ו' 
היתירים שניתוספו בה 
%break
כדי לתת בה כח ולהאציל את שית היכלין אשר למטה ממנה ולכן אנו מורידין 
ואו לגבי ה"א תתאה והכונה היא לתת בה כח ע"י אות ואו זה להוציא את 
שית היכלין דתחותה והנה גם ה' עילאה היא כך. ולהבין זה צריך שתדע 
מ"ש בס"ה בפ' ויקרא בד' י"א ע"ב 
%break
בענין ס' כתיבת שם ההויה וע"ש איך בתחי' צריך לצייר בה' אות י' א' והוא 
סוד העוקץ שבאחורי הה"א ואח"כ ממנה מתפשטין ב' ווין שהם ו' משוכה 
ברוחב וו' אחרת זקופה מעומד בקו ימין כזה ציור הרי הם י' וב' ווין שהם בגי' 
כ"ב והם בגי' כ"ב נתיבות 
%break
אשר בה י"ו של חלקה וששה היתירים הם שניתוספו לה להאציל את ז"א 
כלול מו"ק הנרמז באות ו' שלישי התלוי' בקו שמאל של אות ה' כי ו' זו צורת 
ו' ואינה צורת יוד כמו ה' תתאה כנ"ל. והנה לפי שכונתינו עתה לעשותה בחי' 
רי"ו שהוא כשנצייר צורת ה' בציור ר"ו כזה ציור 
%break
ונמצא כי אותה הי' שבעוקץ אחורי ההא אינה שם עתה ולכן אנו צריכים 
להוריד יוד לגבי ה' זו כדי למתק הדינין אשר בה שהם בסוד רי"ו כנז'. ונמצא 
כי תכלית כל הנז' תכוין להוריד י' של הויה שבז"א וביוד זו נכללת הויה א' 
שלימה ולהורידה אל אות א' של אדנ"י 
%break
כדי להעלות' עד החזה וג' אותיות דנ"י נכללין באות א' של אדנ"י ואינם 
ניכרים שם ותכוין כי יורד שם אהי"ה דיודין והא' זו של אדנ"י נעשית שם 
אהיה דאלפין וזהו כללות ב' תיבות ברוך אתה. ותכוין כי ה"פ שם יאהדונה"י 
הנ"ל הם בגי' תנ"ה 
%break
והוא סוד אשר תנה הודך על השמים גם ר"ת אשר תנ"ה הודך הוא אותיות 
את"ה והענין הוא כמש"ל כי תי' אתה צריך לציירה בציור אהיה והנה 
כשתמלא שם אהי"ה הזה בג' מלויין שבו שהן יודין ההין אלפין יהיו בגי' 
תנ"ה. 
%break
ותכוין כי על ידי אלו המילויין דאהי"ה העולים בגימטריא תנ"ה עולה הנקב' 
בה' שמות יאהדונה"י הנ"ל שהם ג"כ בגי' תנ"ה. ותכוין כי ה"פ יהו"ה הם סוד 
ק"ל וה"פ אדנ"י הם שכ"ה ניצוצין הנ"ל והרי כי כל בחי' הדינים הם 
מתמתקים ועולים למע'. 
%break
גם תכוין כי ד' מקומות של יאהדונה"י שהוא עד החזה מתתא לעיל' הם 
עולים ע"י ה' לגבי ו' שבזקיפה א' והמקום הה' של יהו"ה אדנ"י שבחו"ג הוא 
ע"י ה' לגבי י' של זקיפה הב' כי אין עלייה כלל בזמן הכריעות אלא אח"כ ע"י 
הזקיפה כמ"ש עתה והוא כי צריך שתדע כי כל אלו הכונות 
%break
הם הכנות לתת בה כח כדי שתוכל אח"כ לעלות העליות הנז' ע"י הזקיפות 
כי עתה על ידי הכריעות אינ' עול' כלל וזכור זה היטב ואל תטעה. ועתה כל 
אלו הבחינות שהורדנו ע"י הכריעות צריך להעלות ולזקוף אותם ע"י הזקיפות 
אשר בשם ההויה של הויה וזה ענינה:
%break
דע כי הנה עתה אות א' של אדנ"י עולה ע"י י' של הוי"ה כנ"ל בסוד הכריעו' 
וז"ס כל הזוקף זוקף בשם ותחי' תכוין כי ב' אותיות הנז' שהם י' וא' במילו' 
הם בגי' קל"א והכונה היא לעלות עתה בחי' דעת ק"ל שהורדנו במלת ברוך. 
אח"כ תכוין כי בשם אדנ"י עצמו 
%break
יש בו אות י' אחרת בסופו ותכוין לחבר הא' הנז' עם זו היו"ד והרי קל"א אחר 
וב"פ קל"א הם רס"ב שהם סוד רי"ו ועוד מ"ו יתירים שהוא סוד המילוי שם 
של ע"ב דיודין כי כמו שהכריע' היתה בשם אהי"ה דמילוי יודין גם העלי' 
תהיה ע"י הויה דמילוי יודין. 
%break
גם תכוין כי הנה הם ב"פ י"א י"א שהוא סוד ר"ת ידוד אלקינו יהו"ה אחד והם 
בגי' כ"ב שהם בחי' הכ"ב אותיות שהורדנו במלת אתה. גם תכוין כי עיקרם 
של אלו האותיו' אינם רק א' אחד וב' יודין והם סוד אהיה אשר בבינ' כי 
האותיו' הם מן הבינה והם כ"ב אותיות. 
%break
ואמנם עיקר מה שתכוין בהויה הזו הוא כי עד עתה ביארנו בענין ב' הכריעו' 
של ו' לגבי ה' ויוד לגבי ה' שהם בבחי' ההוי"ה הכוללת י"ס דז"א אבל בענין 
ב' הזקיפות אינם אלא בהויה פרטית אשר בת"ת דז"א בלבד הנק' הויה ושם 
אנו מעלין וזוקפין את נוק' המל' עד החזה שבת"ת. 
%break
והנה הזקיפה הא' של גופך היא ה' לגבי ו' שהוא בחי' המל' אשר תחת 
היסוד ונכללת עמה ג"כ נקו' המל' שהית' בבריאה הנק' אדנ"י כנ"ל בענין ד' 
השרשים שבמל' וב' עולות יחד לגבי ו' שהוא גופא דז"א הנק' ת"ת ונק' הויה. 
%break
ותכוין כי זו הה' עול' עד ראש אות ו' זו שהיא בחי' צורת י' א' שבראש אות ו' 
שהיא בחי' אות היוד שלו דהויה פרטית אשר בת"ת דז"א:
%break
נחזור לעניננו והביאור הוא כי הנה ההויה הזו אשר בת"ת היא בג' כ"ו ואם 
תחלקנ' לג' שלישים אשר בת"ת נמצא כי מקום החזה אשר שם הוא עלית 
הה' הנק' מלכות היא מדרי' ו' מן כ"ו מדריגות הנז' בחשבונו אותם מתתא 
לעילא ונמצא כי מדרגה הי' הזאת 
%break
היא סיום אות י' של זאת ההויה שבת"ת דז"א אשר י' זו היא ראשית אות ו' 
של ההויה הכוללת כל י"ס דת"ת דז"א גם תכוין בזו הזקיפה הא' ה' לגבי ו' 
לעשות בחי' רי"ו ע"ד הנ"ל 
%break
כי אות ה' ציורה ר"י ועם אות ו' הרי רי"ו והנה בזקיפה א' הזו עלתה המל' ד' 
מדריגות של יאהדונה"י שיש מן המל' של היסוד דז"א עד החזה שבת"ת 
דז"א כנ"ל:
%break
אח"כ תזקוף זקיפ' ב' שהיא זקיפת הראש והיא בסוד ה' לגבי י' שהוא עליית 
בינה דז"א אל החכמה דז"א וגם עתה תכוין לעשות ה' וי' אלו בבחי' ציור רי"ו 
ע"ד הנ"ל כי אות ה' ציורה ר"ו ועם י' הרי רי"ו, ותכוין כי עליית הבינ' לגבי 
חכמ' שבז"א הוא להעלות מ"ן לגבי או"א עילאין 
%break
שהם ה' וי' עילאין של ההויה הכוללת כל עולם האצילות ועל ידי כן יורד מזווג 
זה הנעש' באו"א כח אל ז"א כדי לתקן את המל' לפי שכאשר נתמעט' המל' 
וירד' למטה בבחי' נקו' גם ז"א נתמעט אורו כמש"ה כן משחת מאיש מראהו 
וכו' ואין בו עתה כח לתקן פר' המל' 
%break
וע"י מ"ן אלו גורמים זווג עליון באו"א ומורידים בו שפע וכח כדי שיוכל הוא 
לתקן את המל' בבחי' פר'. וצריך שתדע כי כאשר עולה ה' לגבי י' וגם יורד י' 
לגבי ה' אז הוא כדי לתת מוחים בזו"ן אבל עתה שאנו מעלין ה' לגבי י' לבד 
ואין אנו מורידין י' לגבי ה' הוא 
%break
כי אין כונתינו רק לצורך הנוק' לבדה, והנה השפע היורד מזווג או"א הנעש' 
עתה בזקיפ' הב' הזו כנז' כדי שיוכל הז"א לתקן את המל' הענין הוא כי יורד 
משם שם ידוד ואהיה לצורך הנוק' וע"י אלו השמות אנו מעלים את המל' ג' 
עליות אחרו' שיש מן החזה עד הכתר דז"א 
%break
ובתוך ב' שמות אלו הנז' יורד ומתלבש בתוכם הויה דמילוי אלפין לצורך 
שפע הז"א עצמו לחדשו ולתקן את עצמו כי גם הוא נמעט אורו כנ"ל. ונודע 
כי הויה דז"א היא דמילוי אלפין ובכח י' אותיות הוי"ה זו מתרבה אור הארת 
י"ס שבז"א עצמו ואז יכול לתקן את המל' כנ"ל. 
%break
ונבאר עתה כל הז' מדריגו' שעול' המל' על ידי ב' הזקיפות הנז' והם ז' בחי' 
של חיבור הויה אהיה כי בב' הכריעות היו ה' בחי' יאהדונה"י כנ"ל וענין זה 
רמוז בס"ה בד' ל' ע"ב וע"ש היטב והנה הם נחלקות לב' בחי' 
%break
כי בזקיפ' הא' עלתה ד' מדרי' עד החזה ובזקי' הב' עלת' ג' מדרי' עד כתר 
דז"א ואלו הם ד' מדרי' א' בתחי' עול' הנקו' שהית' בבריאה הנקרא אדנ"י עד 
המל' אשר תחת היסוד דז"א בסוד יהו"ה אהי"ה:
%break
ואמנם ב' הם במילוי יודין העולים בגי' ע"ב קס"א שהם בגי' רג"ל ותסיר מהם 
רי"ו ישארו י"ז שהם י' אותיות של הויה דע"ב וז' אותיות של הוי"ה אהי"ה 
וע"ה הרי ח"י. אח"כ עולה ביסוד עצמו בשם יהו"ה אהי"ה והם הויה דיודין 
העולה ע"ב ואהיה במילוי ההין העולה קנ"א 
%break
שהם בגי' רכ"ג תסיר מהם רי"ו ישארו ז' שעם הכללות יהיו ח' אותיות יהו"ה 
אהי"ה. אח"כ עולה בנצח והוד בסוד ידוד אהיה אשר בב' והם הויה דע"ב 
דיודין ואהיה דאלפין העולה קמ"ג אשר ע"ה עולים בגי' רי"ו. אח"כ עולה 
בת"ת בסוד ידוד אהיה 
%break
ונודע כי הכתר שבה נעשה מן הת"ת שבו ולכן צריך לכוין עתה בב' בחי' 
האלה שהם הת"ת שבו והכתר שבה ותכוין כי הת"ת שבו הוא הוי"ה דע"ב 
דיודין ע"ד הנז' בכל שאר ספירותיו והכתר שבה הוא ריבוע שם הוי"ה דב"ן 
דההין העולה קד"ם 
%break
כזה יו"ד יו"ד ה"ה יוד ה"ה ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה כנודע שהויה שבמל' הוא שם 
ב"ן דמילוי ההין והנה ע"ב קד"ם הם בגי' רי"ו. והרי ביארנו ד' מדריגות של 
עליות בזקיפ' הא' ואלו הם ג' מדריגות עליות אשר בזקיפה הב' ה' לגבי י' 
תחילה עולה בחסד וגבו' בשם יהו"ה אהי"ה 
%break
והם הוי"ה דאלפין בריבוע העולה בגי' ק"ל ושם אהי"ה פשוט בריבועו העולה 
מ"ד ותחבר עמהם מ"א אותיות שיש בשם אהיה בפשוטו ובמילויו ובמילוי 
מילויו כנודע הרי הכל בגי' רי"ו אח"כ עולה בחו"ב בשם יהו"ה אהי"ה אבל 
בדעת אינה יכולה לעלות 
%break
כי אין בחי' דעת נעשה בה עד אחר הזווג וזכור כלל זה והיא הוי' דס"ג 
בריבוע העולה קס"ו ושם אהי"ה מצויר בציור זה יו"ד ד"ו י' ד"ו והוא בגי' ן' 
הרי הכל בגי' רי"ו אח"כ עולה בכתר בשם ידוד אהי"ה אבל דע כי אינה יכולה 
לעלות עתה כל הכתר עצמו 
%break
רק עד בחינת קשר של תפילין ש"ר בלבד כמ"ש בע"ה. ואמנם בכתר תכוין 
בכללות ד' הויות עסמ"ב העולים בגי' רל"ב תסיר מהם רי"ו ישארו י"ו אותיות 
הפשוטות שבד' הויות אלו ונמצא כי ז' מדרי' הנז' כולם בשם הוי"ה אהי"ה 
הם עולים שכ"ט שהם סוד הגבו' הנק' מנצפ"ך 
%break
שהם בגי' פ"ר והנשאר מן שכ"ט הוא מ"ט שהוא בחי' השמות עצמן של 
יהו"ה אהי"ה הנז' אשר הם עם ב' כוללים שבהם עולים בגי' מ"ט. ותכוין כי 
כיון שאין המל' עול' עד הכתר עצמו כנז' רק עד מקו' קשר תפילין ש"ר אין 
כאן אלא מ"ט כי שער הן' 
%break
שהוא הכת' כנוד' אינה יכולה לעלות וביאור ענין זה הוא בתחיל' בסוד ב' 
הכריעו' ע"י ה' מדריגות יאהדונה"י העלינו את הדינין של שכ"ה ניצוצין 
הנודעים שהם ה"פ אדנ"י שהם מתמתקים ומתבסמים ועולי' ועת' אנו מעלים 
גם את הגבו' של מנצפ"ך כנז' כנודע 
%break
כי ב' בחי' הם של דינין והם פ"ר ושכ"ה כמבואר אצלינו בפ' בא אל פרעה 
דל"ח ע"ב בפ' כי יהיה נערה כו' וע"ש. גם אם נחלק ז' מדריגות הנז' של 
הויה אהי"ה לב' בחי' ד' דזקיפה א' עד החזה וג' דזקיפ' ב' עד הכתר יהיה 
באופן זה כי ד' המדרי' הם עולים בגי' קפ"ח 
%break
והוא סוד אהי"ה דיודין העול' בגי' קס"א וכ"ז אותיות אשר במילוי מילויו הרי 
קפ"ח. והג' מדריגות הם בגי' קמ"א והוא בחי' אותיות מילוי שם אהיה דיודין 
העול' קס"א 
%break
ואם תסיר ממנו ד' אותיות הפשו' העולו' כ"א ישארו קמ"א ע"ה והרי עד עתה 
עלתה המל' שהיא בבחי' נקו' קטנה אשר היתה בהיכל ק"ק דבריאה שהיא 
שם אדנ"י עלתה עתה עד הכתר דז"א בסוד אב"א ועדיין היא בסוד נקוד' ואין 
בה בחי' פרצו':
%break
אלקינו וא"א הנה נתבאר כי המל' עדיין היא בסוד נקו' ועלתה עד כתר דז"א 
בסוד אב"א והנה כוונתינו עתה לתקן תחילה את ז"א כדי שיוכל הוא אח"כ 
לתקן את המל' לעשותה פר' בהיות' עדיין בסוד אב"א והנה מה שחסר 
מתיקון ז"א הוא בחי' אור המקי' של המוחי' הפנימי' 
%break
והענין הוא כי הנה נתבאר אצלינו בביאור ק"ש דשחרית דימי החול כי ע"י 
הק"ש נעשין מוחין דא"פ אל ז"א דאצילות ונעשים מוחין דא"פ אל לאה 
הנקרא ד' דקשר דתפי' שבראש ונעשין מוחין דא"פ אל רחל נוק' דז"א אבל 
אינם נכנסין בה כי אז היא למטה בבריאה 
%break
אבל נשארים למע' בלאה והנה כל המוחין הפנימים האלו הם מבחי' 
הפנימיות הנקרא נשמות ואינם מבחי' החיצו' הנק' עולמות כמ"ש ענין ב' 
בחי' אלו למע' בדרוש הב' של ב' י"ט דר"ה ונמצא כי עתה אנו צריכין 
להמשיך אור המקיף אל מוחין דא"פ דז"א עצמו 
%break
מבחי' הפנימיות הנקרא נשמות כנז' ועי"כ יוכל ז"א לתקן את רחל נוק' 
לעשותה פר'. ואמנם כמו שלצורך ביאת המוחים הפנימים הוצרך זווג אבא 
ואי' ביחוד ק"ש של שחרית כנז' כן לצורך האור המקיף של המוחין צריך זווג 
אחר מחדש 
%break
ואז הם יתנו וישפיעו אור המקיף דמוחין בז"א והנה זה הזווג נרמז עתה 
במלת או"א כמ"ש. וזה ענינו תכוין כי אלקינו הוא אי' עילאה ואלקי הוא אבא 
והואו של ואלקי הוא הדעת הידוע המזווג את או"א ואבותינו הוא בחי' אוה"מ 
של ד' מוחין דז"א. 
%break
וטעם קדימת אימא לאבא הוא לפי שנא' כונן שמים בתבו' כי עיקר תיקון ז"א 
הנק' שמים הוא ע"י אימא. טעם ב' לפי שנה"י של אימא הם נעשים עצמות 
דז"א כנודע. טעם ג' כי צריך להקדים להעלות בתחי' מ"ן באי' כדי שאח"כ 
יתן בה אב' מ"ד. 
%break
טעם ד' לפי שכוונתינו עתה לתת א"מ במוחין דז"א ונודע כי כל א"מ הוא 
משם אהיה הנק' אי' כי הוא הנקרא קו ירוק המקיף את העולם ולכך אנו 
מקדימין אותה. טעם ה' לפי שכוונתינו היא לעשות כתר דז"א בתיבת אלקינו 
ונודע כי כתר דז"א נעשה מחצי התחתון דת"ת דאי' 
%break
ולכן אנו מקדימין את אימא במלת אלקינו ואח"כ את אבא במלת ואלקי כנז'. 
והנה כיון שהזווג הזה הוא לצורך אוה"מ דמוחין דז"א גם הזווג הזה דאו"א 
הוא נעשה בבחי' אור המקיף שלהם וצריך שתכוין בזה וא"כ צריך שתכוין 
עתה בג' תיבות או"א אל ג' שמות של אורות המקיפים באו"א ודעת. 
%break
ואלו הם הויה דע"ב באבא ודס"ג באי' ודמ"ה בדעת ונרמזים באופן זה כי 
בב' אותיות א"ל מן אלקינו נרמז אל שם א"ל היוצא מן ג' יודין וא' שיש במילוי 
הוי"ה דס"ג שבאי' כנז' בר"מ בפ' פנחם בד' רמ"ו ע"ב:
%break
והנה בהסירך אל מהויה דס"ג ישאר ל"ב והו' בחי' אור המקי' אל הל"ב 
נתיבות שבמוחין נשארו ד' אותיות הינו מן אלקינו והם בגי' ע"א שהם ענין 
ע"א סנהדרין שבאימ'. גם אם תסיר מהויה דס"ג חשבון הב"ל שהוא בחי' 
אור המקיף כנודע ישאר כ"ו ועם מ"ה 
%break
שהוא בז"א הרי ע"א כמנין הינ"ו מן אלקינ"ו ובמל' ואלה"י תכוין כי הנה בתי' 
זו רמוזים אבא ודעת כנז' והנה אלקי רומז באבא כנ"ל והנה הוא בגימטר' 
מ"ו כמנין אותיות מילוי הוי"ה דע"ב דיודין. ואות ו' של ואלה"י הרומזת בדעת 
כנז' הנה פה נרמז הויה דמ"ה 
%break
באופן זה כי אות ו' היא ו"פ ו' והרי הם ל"ו כמנין אלה של ואלקי ועם י' של 
ואלה"י הרי מ"ו ולפי שבמלת ואלקי נרמזו חיבור אבא עם הדעת שלו עצמו 
לכן אות י' של ואלקי עולה לכאן ולכאן כנז' והרי נתבאר ענין זווג אור המקיף 
דאו"א ודעת בג' תי' הנז'. 
%break
ועתה נבאר איך נמשך זה האור המקיף של המוחין פנימיים דז"א ואיך 
נרמזין בג' תי' אלו הנה נודע כמ"ש בהקדמת ביאור אדרת האזינו ושם 
נתבאר ענין התפילין בארוכה איך במוחין דז"א יש ו' בחי' ג' מהם א"פ וג' 
מהם א"מ 
%break
והבחי' ה' היא א"פ דמוחין פנימיים שבתוך ז"א עצמו ואח"כ יוצא מתוכם אור 
המקיף שלהם בסוד תפילין במצח דז"א ואלו התפילין הם בחי' הו' האחרון 
שבכולם ושם נתבאר אופן הוצאת התפילין בסוד אור המקיף בנצח דז"א איך 
היא:
%break
והענין הוא כי נודע שז"א מלביש את או"א מן החזה שלהם ולמטה ואו"א 
מלבישין את א"א והנה נמצא כי ז"א מלביש את הא"א מחצי הת"ת שבו 
ולמטה אחר היות א"א מתלבש תוך או"א שנתפשטו נה"י שלהם בתוך ז"א 
כנודע והנה יש חד קוצא דשערי נמשך 
%break
מן ראש א"א דרך אחוריו ומגיע עד רישי תרין כתפין דיליה בלבד ונודע כי 
אלו תרי רישי כתפין דא"א הם עצמם בחי' ב' עטרין דחסדים וגבורות 
שבדעת דז"א והנה על ידי ק"ש דשחרית נזדווגו או"א בבחינת א"פ ואז ירדו 
אותם ב' רישי כתפין דא"א מבחינת א"פ שלהם 
%break
עד למטה ונוגע ברישא דז"א ונעשו בו ב' עטרין דדעת בבחי' א"פ דמוחין 
ועדיין בחי' א"מ נשאר למע' במקום ב' רישי כתפין דא"א וגם אותה הנימ' 
דקוצא דשערי דריש' דא"א אינה נמשכת רק עד שם לפי שגם היא היא בחי' 
א"מ כי כל שערות הם א"מ כנוד' 
%break
ואח"כ חזרו או"א עתה בברכת אבות להזדווג ב' בבחי' א"מ שלהם עצמם 
ואז יורד גם אור המקי' של אותם ב' רישי כתפין דא"א למטה ברישא דז"א 
ואז ג"כ נמש' ההוא קוצא דשערי דרישא דא"א מאחוריו עד למטה בחצי 
הת"ת שבו המגיע באחורי ריש' דז"א 
%break
במקום העורף שבו שהוא באחורי ב' עטרין דדעת דז"א ואז מכה שם במקום 
ההוא ובוקע אותו ונכנס הארת ההוא קוצא דשערי דרך אותה הבקיעה עד 
פנימיות מוחי' דז"א 
%break
ועי"כ ניתוסף הארתם ובוקעת ויוצאת דרך הפנים לחוץ במצח דז"א ושם 
נעשים בו בחינת התפילין מבחי' אותו האור המקיף שירד מלמע' מזווג הב' 
דאו"א:
%break
אמר הכותב צ"ע כי כבר ענין זה נעש' במצו' התפילין קודם התפלה ואיך 
נעשה עתה באחרונה ועוד כי הרי עתה בר"ה אינו זמן תפילין. והנה בדרושי 
התפילין נתבאר כי התפי' הם רשימו דמוחי' שקדמו מאתמול ועתה בתפילת 
שחרית דיום זה באים מוחי' אחרים חדשים פנימיים ומקיפים 
%break
בעת ברכת אבות ושם בדרוש אחר נתבאר כי התפילין הם מבחי' המוחים 
שירדו בלילה בעולם הבריאה ואמנם בדרושים שכתבתי בסדר תיקון תפילת 
שחרית והתחלקותם בד' חלקים כנגד ד' עולמות אבי"ע שם ביארנו כי ע"י 
תפילין של יד שהיא בבריאה וע"י תפילין של ראש שהיא באצילות 
%break
נעשין מוחין פנימיים דא"פ וגם באור המקיף שלהם אלא שהוא בבחינת 
חיצוניות העולמות אבל בק"ש ובברכת אבות אז נעשים מוחין פנימיים דא"פ 
ודא"מ בבחינת הפנימיות של העולמות שהם בחינת הנשמות כנודע והרי 
לפניך ב' טעמים חלוקים זה מזה וצ"ע:
%break
והנה צריך שתדע כי בכל מקום שנמצא בתורה ב' אותיות נ"ו בסופי תיבות 
כגון אלקינו אבותינו וכיוצא בזה כולם הם בחי' גבו' וכנז' בענין פ' ויהי נועם 
שאומרים במ"ש. והטעם לפי שכל הגבו' נכללות בה' גבו' שהם אותיות 
מנצפ"ך העולים בגי' פ"ר ואם תחלקם לה' חלקים 
%break
שהם ה"ג יהיה כל חלק מהם נ"ו כי ה"פ נ"ו הם בגי' מנצפ"ך ולכן כל מקום 
שתמצא אותיות נ"ו בס"ת הם דין וגבו'. ונודע כי ה"ג אלו הם ה' הויות 
העולים בגי' ק"ל וכל הויה מהם הוא במילוי כזה יו"ד ה"י ו"ו ה"ה העולה בגי' 
נ"ז והענין הוא כי ה"ג הם במנצפ"ך העולים פ"ר 
%break
ואם תחבר עמהם אות ה' שהיא בבינה יהיו בגי' פר"ה שהם בגי' ה' הויות כל 
אחד במילוי הנז' וכל בחי' נ"ו הוא גבו' ודין כי כל גבו' מהה' גבו' היא הויה 
אחת העולה נ"ו כנז':
%break
ונחזור לענין א' לבאר מה ענין נ"ו נ"ו ואלו הנרמזים במלת אלקינו ואלקי 
אבותינו והכונה הוא בב' בחי'. הא' היא כי הנה עתה יורד המקי' של ב' עטרין 
חסדים וגבו' דדעת דז"א כנ"ל והנה חו"ג נקראים הויה אלקים שהם בגי' 
יב"ק כמנין ב"פ נ"ו נ"ו 
%break
שבמלות אלקינו ואלקי אבותינו ואע"פ שהעטרא הא' הוא חסד ואינה דין 
עכ"ז כיון שהיא בבחי' אה"מ שלו וכל א"מ הוא מן הבינ' שממנ' דינין מתערין 
כנ"ל לכן אפי' העיטרא דחסד האור המקיף שלה נרמז במלת נ"ו שהיא גבו'. 
הכונה הב' היא כי נודע 
%break
כי לד' מוחין דא"מ של התפי' יש ד' מקיפים ואח"כ יש עוד מקיף א' לכל הד' 
והוא מצד הבינה ואח"כ יש עוד מקיף אחר לכל המקיפים הנז' והוא מצד 
התכמה וכנגד זה בעשיית התפי' יש ד' קלפים לבנים חלקים בלתי כתיב' 
לכרוך בהם ד' פרשיות התפי' כל קלף מקיף לפרש' א' 
%break
ואח"כ כולם נתונים תוך הבית עצמו של תפיל' ש"ר אשר הוא א"מ על כולם 
והבית הזה הוא מצד הבי' כנודע בתחי' הקדמת ס' התי' דתפילין אימא על 
ברא. ואמנם כנגד אור המקיף אשר מצד החכמה אין בו רמז בעשיית התפי' 
כי הוא עליון מאד ואין לנו בו שום השגה. 
%break
והנה אלו המקיפים כולם נרמזו במלות אלו כי אבותינו הם ד' מקיפי המו' 
הנק' אבות וב' אותיות נ"ו של אלקינו הוא המקיף מצד בינה המקי' כל ד' ונ"ו 
של אבותינו הוא המקיף על כולם מצד חכמה:
%break
אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב כבר למעלה נעשה זווג או"א בבחי' 
אור המקיף שבהם כדי להוריד את האור המקיף הנק' תפי' ש"ר אבל צריך 
שתדע כי אור המקיף הזה הוא תחתון והוא למטה מן מדרגת המוחין 
הפנימיים של ז"א 
%break
כי זה המקיף הנק' תפילין יוצא אח"כ מתוך המוחין פנימיים לחוץ ואמנם יש 
עוד מקיף א' עליון למעלה ממדרגת המוחין פנימיים דז"א והם אותם 
המקיפים שנשארו למעלה בת"ת של אי' אשר ממנו נעשה הכתר דז"א 
ואח"כ נכנסו המו' ההם תוך נה"י דאי' 
%break
ונתלבשו תוך רישא דז"א ונעשו שם מוחין פנימיים ואח"כ חוזרין לצאת בחוץ 
במצח דז"א בסוד א"מ תחתון הנקרא תפילין ש"ר והרי הם ג' בחינות ונודע 
כי הכלים אשר בתוכם נכנסי' המו' האלו הם נק' חב"ד אשר בראשונה היו 
בחי' חג"ת בהיות ז"א בן ו"ק חג"ת נה"י בלבד 
%break
וכשהגדיל נתעלו חג"ת שבו ונעשו חב"ד שבו והם בחי' כלים לקבל בתוכם 
הג' מוחין ונמצא כי אלו הג' כלים הם נקר' ג' אבות אברהם יצחק ויעקב ואלו 
המקיפים שיורדים ונמשכים עתה מזווג הנז' דאו"א נק' אלקי אברהם אלקי 
יצחק ואלקי יעקב 
%break
ובהיות אלו המקיפים יורדים למטה יש בהם ג' בחי' הא' הוא כשיורדים 
ופוגעים במקום אותם המקיפים הראשונים העליוני' שנשארו בת"ת של 
הבינה. ואח"כ יורדים עו' למטה במקו' המו' אשר נתלבשו בנה"י דאי' ונכנסו 
גו רישא דז"א. 
%break
ואח"כ בצאתם לחוץ במצח דז"א בבחי' תפי' ש"ר כנז' ובכל בחי' מאלו 
ברדתם שם הם מקבלים אור מן המקום ההוא. ונמצא כי כפ"ז יהיה להם שם 
בפ"ע בכל בחי' מאלו הג' הנז' וכמ"ש עתה בע"ה. ולכן נבאר בתחי' מהיכן 
יצאו אלו המקיפים השניים 
%break
הנה בתחלה ביחוד הק"ש ירדו למטה ד' מוחין דא"פ שהם מן חו"ב דאו"א 
וב' עטרין דדעת גם ירדו עמהם ד' מקיפין שהיו להם שם במקומם בתחי' 
ועתה חוזרים לרדת ד' מקיפים אלו התחתונים הנק' תפילין ש"ר ונמשכים 
ממקום יותר תחתון והוא מחג"ת דאי' 
%break
כי הרי אלו המקיפים הם גרועים במעלה מן המו' דא"פ הנז' כי הנה ברדתם 
ממקומם מקבלים אור מהם ומכח אור זה שקבלו מהם הם יכולים לצאת 
ולהתנוצץ במצח בסוד תפילין כנז' ונמצא כי מוחין דא"פ עם המקיפים שלהם 
נמשכו מחב"ד דאו"א ואלו המקיפין הב' נמשכו מן חג"ת דאי'. 
%break
והנה כבר נתבאר אצלנו כי בז"ת דאי' יש ז' הויות דס"ג ואותיות המילוי של 
כל הויה מהם הוא בגי' הבל כשתסיר אותיות הפשוטות. והנה אלו הם סוד ז' 
הבלים הנז' בפ' קהלת כי קהלת הוא בסוד הבינה ויש בה ז' הבלים אלו כנז' 
בס"ה כי שיר השירים וקהלת ומשלי אינון לקבל חב"ד. 
%break
ונודע מ"ש בפ' פנחס בר"מ כי מהויה דס"ג יוצא שם א"ל מג' יודין וא' אשר 
בה ונמצא כי כשיורד א"מ התחתון דמוח חכמה יורד מן החסד דאימא ונק' 
א"ל וגם כשיורד משם במקום הד' מקיפים הא' ולוקח הארה משם כנז' הנה 
הוא לוקח ג"כ משם שם א"ל:
%break
והענין הוא כי הוא לבדו לוקח הארה מכל הד' מקיפין ההם והארה הלוקח 
הוא שם א"ל באופן זה כי מג' מקיפין הא' לוקח ג' יודין ומן המקיף הד' 
דעטרא דגבו' לוקח אות א' ונעשה בו שם א"ל ונודע כי המקיף הא' הם ד' 
לפי שלא נתלבשו עדיין בנה"י דאי' 
%break
אבל אלו המקי' השניים שירדו גם הם תוך נה"י דאי' נעשו ג' מקיפים לבד כי 
ב' המקיפים דב' עטרין נעשים מקיף א' כלול מב' ואינם נחלקים לד' מקיפים 
עד היותם יוצאי' בסוד התפילין ש"ר ואז נעשים ד' מקיפי' כמבואר באורך 
בדרוש התפילין. 
%break
והנה כל מקיף מאלו הג' יש לו הבחי' הנז' של שם א"ל אור מקיף הא' לוקח 
שם א"ל מחסד דאי ואח"כ לוקח שם א"ל מכל הד' המקיפין הא' ע"ד הנז' וגם 
המקיף הב' לוקח שם א"ל בגבורה דאי' ואח"כ מכל ד' מקיפים הח' ע"ד הנז' 
וגם המקיף הג' לוקח שם א"ל מת"ת דאי' 
%break
ואח"כ מכל ד' מקיפים הא' ע"ד הנז'. וז"ס ב' אותיות א"ל אשר באלקי 
אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב אשר כבר נתבאר כי ג' מקיפים התחתונים 
האלו הם ג"פ אלקי אלקי אלקי. ועתה צריך לבאר כי כיון שאלו המקיפים הב' 
נמשכים משלש הויות ס"ג דחג"ת דאי' א"כ למה אינם לוקחים 
%break
אלא שם א"ל שבהם בלבד ואינם לוקחים כל המילוי כולו של הויה דס"ג 
שהיא בגי' הבל כנז' כי הרי כל אור מקיף הוא בחינת הבל כנות אבל דע כי 
ודאי שכך הוא שלוקחים כל מילוי דס"ג שהוא בגימ' הב"ל לטעם הנז' אבל 
הענין הוא במה שנקדים לך הקדמה אחת בענין הדעת והיא זאת:
%break
דע כי באלו המוחין פנימיים של ז"א ובכל פרטי מקיפיהם יש בהם ב' בחי' 
דעת ונק' ב' דיעות וז"ס מש"ה כי אל דעות ה' תרין כנזכר באדרת האזינו 
והם דעת א' מכריע למעלה בין שני מוחין דז"א הנקרא חו"ב ודעת ב' למטה 
מכריע בין ב' עטרין דחו"ג 
%break
אשר אלו הב' עטרין בכללותם הם מוח א' הג' הנקרא דעת כנודע. והנה מוח 
הדעת דאימא מתפשט בו"ק התחתו' מחסד עד יסוד שבה כנודע כי סוד 
הדעת הוא אות ו' ונחלק לו' חלקים הנז' שהם ו' ווין וזו היא בחי' התוס' שיש 
באותיות המילוי דהויה דס"ג העולה בגי' הב"ל 
%break
על שם א"ל היוצא ממנו כי א"ל עם אות ו' הוא בגי' הב"ל כי ו' זו היא מבחי' 
הדעת כנז' ואע"פ שב' ווין הם יתירים על ב' שמות א"ל אשר בב' הויות ס"ג 
דחסד וגבו' דאימא עכ"ז כיון ששרשם אינם רק ו' א' של הדעת אינם נחשבים 
אלא באות ו' א' 
%break
ונמצא כי ב' שמות א"ל א"ל הם מקי' מוח חכמה דז"א ומקי' מוח בינה דז"א 
ואות ו' היתירה הנכללת מב' ווין הנז' הנשאר מחשבון מילוי הב"ל כנז' הוא 
מקיף מוח הדעת העליון דז"א המכריע בין חו"ב דז"א. אח"כ במקיף הג' 
דדעת דז"א הכולל ב' עטרין 
%break
כנודע הנה הוא בחי' אל הג' דהויה דס"ג דת"ת דאימא ואו' ו' הנשארת 
לתשלום כל המילוי שהוא בגי' הב"ל כנז' היא בחי' המקיף אל בחי' דעת 
התחתו' הב' המכריע בין ב' העטרין דחו"ג. והנה בחי' ג' שמות א"ל כבר 
נרמזו בג"פ אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב 
%break
ובחי' אות ו' של הדעת נרמזה באות ו' יתירה של ואלקי יעקב ואע"פ שהם ב' 
ווין של ב' דעות עליון ותחתון שניהם נכללין בו' זו לפי שאלקי יעקב הוא 
המוח הג' הנקרא דעת הכולל ב' עטרין והוא בכללותו נק' דעת ולכן ב' ווין 
אלו שהם ב' הדיעות נכללין בו ביחד באות ו' של ואלקי יעקב כנז' 
%break
ועוד כי הנה עיקרם אינה אלא ו' א' שבדעת שבבינה שנחלק לו כנז'. גם ו' זו 
של ואלקי יעקב רומזת כללות הכל שהם ד' מוחין וב' דעות הרי ו'. והרי 
נתבאר בחי' האור שקבלו אלו המקיפים הב' מן הבחי' א' שירדו שם שהם ד' 
מקיפים הא' והם ב' אותיות א"ל של אלקי כנז'. 
%break
ומן הבחי' הב' שהוא ברדתם למקום המוחין הפנימיים ממש כי גם משם 
לקחו הארה. והנה היא אות ה' של אלה"י. ומן הבחי' הג' שהיא בעת צאתם 
לחוץ בסוד תפילין במצח גם אז לקחו הארה מהכאת נימא דשערי דא"א 
והוא אות י' של אלקי. 
%break
ונמצא כי ג' ההארות שלקחו מכל ג' המקומות הם נקראים אלה"י א"ל ה' י' 
וע"ש נקרא אלו המקיפים הב' אלקי אלקי כנ"ל. וכבר נתבאר ענין ב' אותיות 
א"ל איך נלקחו ממקום המקיפים הא' וטרם שנבאר ב' אותיות אחרות שהם 
ה"י מאלה"י נבאר תחלה מה ענין אלו ההארות של א"ל ומה נעשה בהם:
%break
דע כי הנה נמצא שיש בג' המקיפים האלו הב' ט' יודין וג' אלפין בג' שמות 
א"ל אשר בהם כנז' וט' היודין אשר נלקחו מג' מקיפין הא' שהם חו"ב ועטרא 
דחסד אחר אשר נתנוצצו ויצאו בבחי' תפילין במצחא דז"א 
%break
נמשכו ונתפשטו ונעשו א"מ אל כל ט' ספי' דז"א בבחי' החיצו' הנז' שם בכל 
ספי' דז"א כנז' אצלנו בדרוש שמות הספי' בסדר אורות המקיפין וכנז' שם כי 
בכל ספירה יש ג' בחינות פנימי ואמצעי וחיצון וכולם בסוד א"פ וכנגדם ג' 
בסוד א"מ:
%break
והנה הם מתחלקים בסדר הזה כי ג' היודין של המקיף דמוח חכמה אשר 
לקחם מג' המקיפים הראשונים שהם חו"ב ועטרא דחסד הנה הם מקיפים 
אל ג' ספירות קו ימין דז"א והם חח"ן שבו. וג' יודין דמקיף ב' של בינה 
מקיפים לג' ספירות קו שמאל שבו 
%break
שהם בג"ה וג' יודין דמקיף ג' של עטרא דחסד מקיפים לג' ספירות קו אמצעי 
שבו שהם דת"י ונשאר עתה בחי' אות ו' הנשארת מתשלום חשבון מילוי 
הב"ל שהוא בחי' הדעת כנ"ל. ואמנם הם ג' ווין אשר בג' המקיפים מג' מילוי 
ס"ג שמהם נתפשטו ג"פ א"ל א"ל א"ל כנז' 
%break
ומאלו נעשה בחי' הפה דז"א בחי' הב' השפתים והלשון שבו אשר הם בחי' 
נה"י שבפה. ואמנם ג' האלפין אשר בג' המקיפים הב' האלו אשר לקחום 
ממקיף הד' הא' הנק' עטרא דגבו' אלו הם מתפשטים בנוק' דז"א אשר היא 
עתה אב"א והיא בסוד נקודה בלבד 
%break
ונמשכים בה ג' אלפין אלו כדי לתקנה ולעשותה פר' שלם מי"ס כנודע כי אין 
המלכות נבנית אלא מעטרא דגבו'. והנה זה סדר התפשטו' בה הנה א' 
הראשון נחלקת לג' חלקים והם ב' יודין וו' שהיא יו"י צורת א' כנודע ומן ב' 
היודין נעשין בחי' הפנים 
%break
ונקראין ב' תפוחין קדישין ימין ושמאל ומן אות ו' נעשה החוטם שבה. ואלף 
הב' גם היא נחלקת ע"ד הנז' ומב' היודין נעשים ב' הידים שלה ומן אות ו' 
נעשה גופא דאמצעיתא דילה שהם חג"ת שבה. ואח"כ מן האלף הג' נחלקת 
ע"ד הנז' ומב' היודין נעשו ב' שוקין דילה 
%break
ומן אות ו' נעשה היסוד שבה והרי הם נה"י שבה. והנה נתקנה ונבנית הנוק' 
בסוד פר' בהיותה אב"א ע"י ג' אלפין אלו. והנה כאשר חוזרת לעמוד עמו 
פב"פ אז לוקחת גם היא ג"כ הארת הט' יודין אשר נתפשטו בז"א כנודע 
ומאירין בג' האלפין 
%break
אשר בה באופן זה כי הנה כל אלף מאלו הג' נתחלקו לג' חלקים כנ"ל שהם 
ו' וב' יודין יו"י נמצא כי גם הג' אלפין שבה הם תשעה אותיות ומאירים בהם 
תשעה יודין הנז' ט' בט' ועי"כ ניתוסף בה הארה יתירה מאד ואז נעשית היא 
בבחי' ג"פ א"ל א"ל א"ל 
%break
שהם בגימטריא ג' אלפין וט' יודין וג"פ א"ל א"ל א"ל הם בגי' מג"ן והוא סוד 
מ"ש בתפילת שחרית דחול בענין מלך עוזר ומושיע ומגן אשר הוא בעת 
חזרתה פב"פ כנזכר שם וע"ש ואחר כל זה מתעלים ג' שמות א"ל א"ל א"ל 
הנז' אשר בה 
%break
וכולם מאירים בסוד הפנים שלה א"ל א' בפן הימני וא"ל א' בפן השמאלי 
וא"ל א' בחוטם שלה והנה שם א"ל במילוי הוא קפ"ה ונמצא כי ב"פ אל אשר 
בב' תפוחין דילה הם בגימ' ש"ע כי הנה עתה יש בפניה אור כל הש"ע ריבוא 
נהורין אשר באנפין דא"א הנז' באדרת נשא 
%break
אבל ז"א שאין בו רק הארת הט' יודין בלבד אין לו רק ק"ן ריבוא נהורין 
באנפוי כנז' באדרת נשא. וז"ס מ"ש רז"ל שאדה"ר לא היה יכול להסתכל 
בפני חוה אשתו והטעם הוא כי עתה בחזרת פב"פ עמו יש לה ש"ע ריבוא 
נהורין באנפאה והז"א אין לו אלא ק"ן ריבוא בלבד 
%break
והטעם הוא מפני שהיא לקחה הארת הט' יודין שבו וג' האלפין שבה. והנה 
א"ל הג' אשר בחוטם שבה הנה הוא סוד ב' אותיות א"ל דואלקי יעקב שהוא 
בחי' הדעת המכריע בין ב' אנפין וכיון שמכריע ביניהם לוקח ב' כוחותיהם 
והם ב' שמות א"ל שבהם העולים ש"ע 
%break
ולכן גם בחוטמא יש בו שע"ה ריבוא ארכא דחוטמא כנז' באדרת נשא ואמנם 
ב' נוקבא דפרדשקא הם בחוטמא וכ"א מהם ארכו שע"ה ריבוא שהוא בחי' 
ב' שמות א"ל הנכללין בהאי חוטמא להיותו מכריע בין ב' אנפין. 
%break
ואמנם היות מספרם שע"ה כנז' עם שאינם רק ש"ע מב' שמות א"ל הענין 
הוא כמ"ש בס"ד ובאדרת נשא כי בכל נוק' מאלו ב' נוקבין דחוטמא יש בה 
אות ה' א' וכמבואר אצלינו בשער רוח הקדש בענין היחודים וע"ש:
%break
גם נבאר קצת מענין זה למטה בג' ההין שיש באלקי אברהם אלקי יצחק 
אלקי יעקב. והנה אלו הג' אלפין אשר מתפשטים בנוק' דז"א כנז' אשר הם 
מתחלקים לט' חלקים שהם ט' אותיות יו"י יו"י יו"י שהם בגי' ג' הויות שהם 
בגי' לח"ם להורות כי עתה היא ראויה לזווג 
%break
בסוד כי אם הלחם אשר הוא אוכל. גם ענין הג' אלפין אלו הם סוד מש"ה 
וידבר שלשת אלפים משל כי מאלו הג' אלפין שבה מתפשט פניה לש"ע 
ריבוא נהורין כמנין מש"ל כנז'. גם ז"ס כי לשלג יאמר הוי ארץ. כי ג' אלפין 
דמילויים הם בגי' שלג 
%break
ומג' אלפין האלו העולים של"ג נתהוית ונעשית הנקבה הנק' ארץ וכשחוזרת 
פב"פ אז נהפכין בסוד נצבה שג"ל לימינך בכתם אופיר שהוא בעת חזרת' 
פנים בפנים וכאשר בעונות ישראל יש פגם למע' בעונות התחתו' והיא 
אובדת האורות של האלפין האלו 
%break
אז כתיב בה ותרד פלאים הפך אלפים והרי נתבאר בחי' הארה הא' 
שלוקחים אלו המקיפים הב' ברדתם אל מקום מקיפים העליונים והם ב' 
אותיות א"ל שבאלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב:
%break
ועתה נבאר בחינת הארה הב' שלוקחים ברדתם ובהכנסם בתוך המוחין 
הפנימיים עצמן דז"א והנה הוא סוד ג' ההין שיש בג"פ אלקי אברהם אלקי 
יצחק ואלקי יעקב כנ"ל הנה המקיף הא' שבהם שהוא במוח החכמה כבר 
בתחלה בבחי' הא' לקח שם א"ל כנז' 
%break
והוא סוד ג' יודין וא' שהם ד' אותיות לפי שהמקיפים הא' הם ד' כנ"ל לפי 
שלא נכללו תוך נה"י דאי' אבל המוחין הפנימיים שנתלבשו תוך נה"י דאי' הם 
ג' מוחין בלבד ולכן אלו המקיפים הב' כ"א מהם אינו לוקח הארה מן המוחין 
הפנימיים אלא ג' הארות בלבד 
%break
והוא ג' ווין מג' מוחין חב"ד הפנימיים ואז המקיף הא' נצטיירו בו ג' ווין אלו 
ונעשו אות ה' שהיא נחלקת לג' ווין ו' עילאה חכמה ו' צד הימין בינה ו' 
התלויה ביניהם דעת וכעד"ז במקיף הב' והג' ואלו הם ג' ההין שבג"פ אלקי 
אלקי אלקי כנז'. 
%break
והנה ענין היות ו' זו הג' תלויה תוך זו הה' ואינה מחוברת עמהם הענין הוא 
כי הנה ו' זו רומזת אל הדעת כנז' כמ"ש למעלה כי ב' דעות הם דעת עליון 
מכריע בין חו"ב דז"א ודעת ב' תחתו' מכריע בין ב' עטרין והנה הדעת העליון 
נעלם מאד ואינו ניכר 
%break
ולכן לא נתחברה ו' זו הרומזת אל הדעת בכללותו אל ב' הדיעות עם ב' ווין 
העליונים שהם חו"ב אבל נשארה תלויה למטה להורו' כי אין ניכר רק הדעת 
התחתו' המכריע בין ב' עטרין. 
%break
והנה אף שאמרנו כי בההארה הא' לקח כ"א מהם ד' אותיות ועתה לא לקח 
כי אם ג' אותיות שהם ג' ווין דציור אות ה' עכ"ז גם בה נרמזו ד' בחינות והוא 
במה שנודע במ"ש פ' בלק דר"ו ע"ב על אשורנו 
%break
ולא קרוב ענין ההוא פסיעה לבר אשר בסוף רגל הו' התלויה תוך אות רגל 
ההא א' שבשם והוא בחי' עטרא דגבורה הניתנת למלכות והוא דוגמת אות 
א' דשם א"ל כנ"ל וג' הווין עצמן הן ניתנין לז"א כדמיון ג' יודין דאות ל' דשם 
א"ל כנ"ל:
%break
ונבאר סדר התפשטותם הנה בג' ההין הנז' יש ג' ווין וג' פסיעות לבר ולפי 
שאלו הההין הם מן הארת המוחין הפנימיים דז"א כנ"ל לכן הארה זו אינה 
יוצאה לחוץ אבל משם ממש מתוך המוחין הפנימיים יורדין ג' ההין אלו דרך 
פנימיות ז"א עד מקום החוטם שלו 
%break
אשר יש שם ג' קוים והם ב' נקבי החוטם ימין ושמאל וקו א' באמצעם ובג' קוי 
החוטם האלו שם ירדו ועמדו ג' ההין הנז' ה' דחכמ' לימין וה' דבינ' לשמאל 
וה' דדעת באמצע 
%break
וז"ס הההין אשר בב' נוקבי דפרדשקא דחוטמא הנזכר באדרת נשא וכנ"ל 
בענין שם א"ל שנעשו שע"ה ריבוא בארכה דחוטמא עם ה' זו ואח"כ משם 
נתפשטו עוד למטה באופן זה. 
%break
ג' ווין דה' א' נתפשטו בג' קוים דז"א ואותה הפסיעה אשר בזו הה' הא' 
נמצאת דבוקה ממש ביסוד דז"א ומשם מאיר' בנוק' כי ו' הג' נתפשטה בקו 
אמצעי דת"י והפסיעה היא אצל היסוד כנז'. 
%break
וג' ווין דה' ב' נתפשטה בג' קוים דנוקבא דז"א. וג' ווין דה' ג' נשארה בסוד 
בחינת הדעת המחבר את זו"ן וגם שם הוא בציור ג' קוים והרי נתבארו ג' 
ההין של אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב:
%break
ועתה נבאר בחינת ההארה הג' שלוקחים אלו המקיפים הב' בעת צאתם 
אח"כ לחוץ בבחינת תפילין במצחא דז"א כי הנה אינם יכולים לצאת שם אלא 
בכח הכאת קוצא דשערי דא"א הנמשך עד העורף דז"א ומכה שם ומרוב 
ההארה היוצא מסיום פיות דשערות ההם 
%break
נכנסת לפנים בתוך המוחין הפנימיים ובוקע ויוצא במצח אלו המקיפים הב' 
כנ"ל במלת אלקינו ואלקי אבותינו והנה ההארה שלוקחים אלו המקיפים הב' 
מן ההוא קוצא דשערי הם ג' יודין שבג"פ אלקי אלקי אלקי והטעם הוא כי 
הנה השערות יוצאות מתוך הגומות שבעור הראש כנודע 
%break
ובחי' הגומא היא צורת יוד עגולה ובחינת השיער הוא צורת ו' ארוכה ובחינת 
טפת האור היוצא דרך נקב השיער הוא צורת י' עגולה הרי הוא ציור ג' 
אותיות יו"י שהוא ציור אות א' ואמנם מה שלוקחים אלו המקיפים הב' הוא 
אותם טפות הארות היוצאים דרך נקבי השיער כנז' 
%break
שהוא ציור יודין ולכן הם נרמזים בג' יודין שבג"פ אלקי אלקי אלקי כנז' כנגד 
ג' הארות שלוקחים אלו ג' המקיפים הב' בעת הכאת ההוא קוצא דשערי 
בעת צאתם לחוץ להעשות מקיפים בסוד התפילין כנז':
%break
%H דרוש ו קצת כוונות התפילות של ר"ה
%break
ביאור קצת כונות בתפילות ר"ה הנה נת"ל כי בר"ה לפי שנברא העולם ביום 
הזה לכן נעשה בכל שנה באלו הימים ככל מה שהיה בעת שנברא העולם 
והוא כי בתחילה חוזרים זו"ן אב"א וצריכים אח"כ נסירה וחזרת פב"פ וחיבוק 
ונישוק וזווג וכל אלו הבחינות הם נגמרים ביום ח' חג עצרת 
%break
ואז מזדווגים יחד וכמ"ש בע"ה בתחלת דרוש חג הסוכות ובתחלת דרוש 
יוה"כ וע"ש בדרוש ג' דחג הסוכות בענין התפשטות החסדים דאימא בנוקבא 
דז"א ושם נתבאר טעם נכון אל אריכות הימים האלו משא"כ בזמנים אחרים 
%break
ונמצא כי מיום א' של ר"ה עד סוף ליל חג עצרת כולם הם או זווג ישראל עם 
לאה או זווג יעקב עם לאה ולכן נק' ר"ה כי כן לאה היא ראש של רחל כנודע 
בסוד עקב ענוה יראת ה'. ומה שאנו מכוונים בכל תפלות אלו הימים הנז' 
בברכת אבות במלך עוזר ומושיע ומגן כו' 
%break
להחזירה פב"פ אז הכל בסוד לאה ולא ברחל כי רחל אין נסירתה נגמרת 
אלא ע"ס י' ימ"ת ספירה א' בכל יום מהם אבל לאה ננסרת לגמרי ביום א' 
ובכל יום ויום וחוזרת פב"פ עמו ולזה תיקנו ענין זכרנו לחיים כו' קודם מלך 
עוזר כו' כי במלות אלו נרמז נסירת לאה. 
%break
ולכן יש בזכרנו לחיים י"א תיבות וזה סדרם זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים 
כתבנו בספר חיים למענך אלקים חיים ולא יאמר אל מלך וגם לא יאמר אל 
חי וכ"כ בעל הטורים ז"ל:
%break
וכבר נתבאר אצלנו שזהו סוד הנסירה ואינה נעשית אלא ע"י השינה 
והדורמיטא שהיא א' מס' במיתה לכן אנו אומרים שזכירה תהיה לחיים ולא 
למיתה. גם נתבאר אצלנו כי למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א ונודע כי 
הם שיעור קומת הנוקבא 
%break
וזהו למענך כי נסירת הנה"י היא למענך כי שם הוא קומתך. והנה הם י"א 
תיבות בסדר הזה והם כנגד עשר אחוריים שצריך לנסר ועוד בחי' אחרת 
שהיא חיות לכולם שעמה הם י"א ע"ד מ"ש בי"א סמני הקטורת הנאחזים 
בי"א אחוריים שלו 
%break
ואע"פ שאין ננסר בכל יום ויום מן עשרת ימ"ת אלא ספירה א' עכ"ז צריך 
להוריד הדינין עד למטה. ונודע כי לאה היא באחורי ז"א מראשו ועד החזה 
ורחל היא מן החזה ועד סיום רגליו. 
%break
והנה זכרנו לחיים הוא כנגד כתר דז"א אשר נקרא חיים בסוד התפי' העליו' 
שהם בחי' המקיפים העליונים הא' אשר על כתר דז"א כנ"ל בביאור ברכת 
אבות במלות אוא"א כו' כי יש מקיפים א' וב'. 
%break
ונודע כי התפילין נק' חיים חיי המלך לפי שיש בהם כ"א אזכרות כמנין אהיה 
וד' פרשיות כנגד ד' אותיות הויה וד' בתים כנגד ד' אותיות אהיה והנה אהיה 
הויה אהיה הם בגי' חיים וזה תכוין בזכרנו לחיים שהוא מלת חיים הא' 
שבד"פ חיים הנז' כאן. 
%break
ותכוין כי אלו התפילין שהם המקיפים העליונים נמשכים בז"א ע"י זווג או"א 
כנודע אשר בבחי' אור המקיף שלהם והנה או"א הם בבחי' הוי"ה דמילוי יודין 
דע"ב ואהי"ה דמילוי יודין העולה קס"א והנה ע"ב וקס"א הם בגי' רג"ל והם 
בגי' ד' אותיו' זכור אשר במלת זכרנו 
%break
ועוד יש בו נ' יתירה לרמוז כי הנה אח"כ נמשכים אלו המקיפים היוצאים מן 
הזווג הנז' דרך נ' שערי בינה הנמשכים מן אורות דאו"א. גם ר"ת זכרנו 
לחיים הוא ל"ז וס"ת הוא מ"ו והם בחי' ב' מילויי ב' הויות ע"ב ס"ג לרמוז כי 
כ"ז נמשך ע"י זווג או"א הנקרא ע"ב וס"ג 
%break
ואז יוצאי' בחי' המילויים שבהם לחוץ. גם תכוין כי ר"ת הוא ל"ז כמנין הב"ל 
לרמוז כי אלו התפי' הם בחי' א"מ הנקרא הב"ל כמבואר לעיל בברכת אבות 
ובהרבה מקומות והוא בבחינת ההבל היוצא ממילוי ס"ג שהוא בגי' הב"ל. 
והרי ביארנו טעם היות התיבות י"א 
%break
ואמנם היות מספר אותיותיו מ"ח הוא לרמוז אל ב' שמות הויה אהיה שרמזנו 
במלת זכרנו כנז' והם בפשוטן בגי' מ"ח עם הכולל. אח"כ אנו אומרים מלך 
חפץ בחיים והוא למטה בתפילין דמקיפים תחתונים שבמצח דז"א שהם 
כנגד המוחין הפנימיים חב"ד וגם אלו התפי' נקר' חיים לטעם הנ"ל. 
%break
והנה באחורי אלו התפי' יש שם קשר של תפי' אלו שבראש ז"א והוא סוד 
אות ד' כנודע והיא בחי' לאה מל' העליונה העומדת באחורי ז"א מן חכמה 
ולמטה וז"ש מלך חפץ בחיים 
%break
כי זו המל' עילאה הנק' מלך לוקחת חפץ ורצון הנמשך מן מצח הרצון אשר 
בז"א אשר שם בחי' התפילין הנז' הנקרא חיים ומן הרצון הזה שלוקח מן 
התפי' הנקר' חיים נעשית ד' זו דקשר דתפילין מאחוריו הנק' מלך:
%break
כתבנו בספר חיים הוא בחג"ת דז"א אשר הם סוד ב' ידים שבהם סוד 
הכתיבה והנה מל' הב' הנק' רחל ונקר' ספר כנודע היא יוצאת כאן באחורי 
החזה אשר בת"ת ושם נעשים בה ג"כ בחי' תפילין שבראש שלה הנק' 
תפילה של יד דז"א כמבואר אצלינו במקומו. 
%break
וגם תפילין אלו נקר' חיים וזמ"ש כתבנו בספר החיים כי בחי' חג"ת דז"א 
הנקר' כתיבה יאירו במלכות הב' הנק' ספר אשר בו התפי' הנקר' חיים 
ויתקנו אותה:
%break
למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א כבר אמרנו למעלה כי הם שיעור קומת 
הנוק' וזהו למענך כלומר כי נסירת הנה"י הוא למענך כי שם הוא קומתך. 
והענין הוא כי יש כאן בחי' נה"י דז"א ובחי' נה"י דרחל נוק' העומדין כנגד 
הפרקי' תתאין דנה"י דז"א כנודע 
%break
וכ"א מהם נק' אל חי בסוד היסוד הנק' כן בין בנה"י דז"א בין בנה"י דנוק' 
והתחברות ב' יחד נק' אלקים חיים בלשון רבים וכפי הכונה הזאת היה ג"כ 
צודק לומר כאן מלת אל חי כמו שיש גורסין 
%break
אבל אין לומר אותו לפי שאין צורך להזכירו כיון שכבר הוזכר בלשון 
התחברות אלקים חיים כנז' ועוד כי אין להוסיף בזכרנו יותר מי"א תיבין כנז':
%break
מלך עוזר ומושיע ומגן עתה הוא בחי' חזרת לאה עם ז"א פב"פ כנודע 
בתפלת שחרית דחול ובמלת מגן תכוין אל מש"ל בברכת אבות בענין אלקי 
אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואמרנו כי מן ג"פ אל אל אל שבג"פ אלקי 
אלקי אלקי נמשכה הארתם לנקבה ונעשית מג"ן. 
%break
ושם נתבאר כי כל אל מהם נחלק לג' יודין ואלף ולכן כשנמשכין בנקבה 
נחלקין ג' יודין בחב"ד שלה וג' יודין בחג"ת שלה וג' יודין בנה"י שלה וכעד"ז 
ג' האלפין שבהם כל אלף צורתה יו"י כזה א' ומתחלקים ע"ד ט' יודין הנז' יו"י 
בחב"ד יו"י בחג"ת יו"י בנה"י שלה וע"י כל אלו ההארות נעשית מג"ן כנ"ל:
%break
ברוך א"י מגן אברהם כבר נתבאר כי יש כאן ב' כריעות וב' זקיפות. והענין 
הוא כי ע"י הכריעה של הגוף בסוד ו' לגבי ה' במלח ברוך יורדת הארת חג"ת 
דז"א בחג"ת שלה אשר הוא בחי' אות ו'. 
%break
ואח"כ ע"י כריעת הראש בסוד י' לגבי ה' יורדת ההארה הנז' באור יותר גדול 
ונמשך עד נה"י שלה ובשם ההויה ע"י הזקיפה ההיא אנו ממשיכין הארה בג' 
מוחין שבה ואז עולין ונזקפין ג"פ א"ל שנרמז במלת מג"ן שהם מתחלקים 
בג' קוים שבה 
%break
ומתקבצים ומאירים באנפין שלה בסוד מגן אחר והוא ע"י החסד הנק' 
אברהם בסוד והוכן בחסד כסא וזמ"ש מגן אברהם ועלי' זו אל אנפין דילה 
נתבאר היטב למעלה בביאור ברכת אבות במלות אלקי אברהם אלקי יצחק 
ואלקי יעקב וע"ש היטב:
%break
אח"כ ברכת אתה גבור ותיקנו בה נוסח מי כמוך אב הרחמן כו' והם ח' 
תיבות ואלו הם מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים ויש בין 
התפלות שינוי שבתפלות שחרית ומנחה וערבית תאמר אב הרחמן ובתפלת 
מוסף תאמר אב הרחמים 
%break
וגם זה נוהג בתפי' יוה"כ עוד שמעתי מפי מגידי אמת מן החברים שלנו 
שאמר להם מוז"ל שגם במנחה של יום שבת יאמר אב הרחמים והדבר 
מבואר כי במנחה דשבת יש עליה דומיא דתפלת המוסף והוא פשוט. 
%break
גם מצאתי כתוב במחזור של מורי זלה"ה שעשה הגהה כי גם בתפלת נעילה 
ביוה"כ יאמר אב הרחמים כמו במוסף וכן שמעתי מפיו כשהיה מתפלל:
%break
והנה נוסח זה של מי כמוך אב הרחמן כו' יש בו ח' תיבות והם כנגד הארת 
ח' תיקוני דיקנא דכהנא רבא אשר כנגדם הם ח' בגדי כהונה אל הכה"ג 
ביוה"כ ונודע כי כהנא רבא הוא בע"ק א"א ולכן נק' רבא ולא זעירא אבל כהן 
הדיוט אינו צריך ח' בגדים ולפי שהם בעתיקא 
%break
לכן הם בגדי לבן כנגד לבושיה כתלג חיוור הנאמר בעתיקא. ודע כי בכל י' 
י"ת צ"ל אב הרחמן שהוא בז"א אבל בתפלות המוספין דר"ה ויוה"כ ושבת 
שבנתים צ"ל אב הרחמים לפי שאז עולים עד או"א ונודע כי אבא עילאה נקר' 
אב לכל הרחמים כולם 
%break
כי הוא ראשית קו הימין ולפי שברכה זו היא כולה גבו' כי לכן נקר' גבו' לכן 
אנו ממתקים אותם במלות אב הרחמן והענין הוא כי אב הרחמן הוא בגי' ש"ו 
מן אותיות שופר אשר ביארנו שם כי עם הי"ד פרקי אצבעות האוחזים 
בשופר נשלמים לש"ך ניצוצין הגבו' 
%break
ואנו קוראי' אותם אב הרחמן למתקם בסוד רחמים וגם אב הרחמים הנז' 
בתפלת המוספין כנז' גם הם בחשבון אב הרחמן. ואמנם כונת ברכה זו היא 
כי ביום ר"ה נידונין כל הנשמות העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז וזמ"ש זוכר 
יצוריו ברחמים לחיים 
%break
ולא אמר זוכר אותנו ע"ד מ"ש זכרנו לחיים אלא זוכר יצוריו הם הנשמות 
הנז' שזוכר אותם ברחמיו ית' להחזירם לחיים ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם 
בגלגול. וזמ"ש בתפלת המוסף בזכרונות אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל 
יצורי קדם וכו' 
%break
מי לא נפקד כיום הזה כו' והנה ע"י גלגול הנשמות האלו שחוזרים לחיות 
בעוה"ז בסוד הגלגול מזה ג"כ נתאמת אצלנו כי גם יהיה תחית המתים אל 
הגופים לעת"ל וזמ"ש אחריו ונאמן אתה להחיות מתים בגוף ונפש כי 
בראותנו אותך זוכר יצוריך ברחמים. 
%break
לחיים שתחזור הנשמה בגלגול מזה נודע כי נאמן אתה להחיות מתים בגוף 
ונפש. וגם לסיבה זו נתקן תיקון מי כמוך וכו' בברכת תחית המתים כי כולו 
דוגמא א'. 
%break
גם ר"ת ברחמים לחיים הם ל"ב נתי' גם ר"ת יצוריו ברחמים לחיים הוא שם 
בן מ"ב שהוא בחי' גבו' מעין ברכה זו הנק' גבו'. גם ר"ת זוכר יצוריו ברחמים 
לחיים הם מ"ט והם מ"ט שערי בינה:
%break
לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. דע כי בעשרת ימי תשובה 
אין לומר כל סדר זה מן לדור ודור ע"ס הברכה דאתה קדוש עם ד"פ ובכן 
דאצטריכו למימר והם ובכן יתקדש וכו' ובכן תן פחדך וכו' ובכן תן כבוד כו' 
ובכן צדיקים וכו' 
%break
ואין לומר סדר הזה כולו אלא בב' ימים דר"ה ויוה"כ בלבד אבל בימ"ת אין 
בחי' אלו מתגלים ולכן אין לאמרם אז זולתי זכרנו בברכת אבות ומי כמוך 
בתחיית המתים ואתה קדוש כסדר ימי החול אלא שחותם המלך הקדוש 
ואמנם כונת אלו המילות הם כי הנה יש בו ט' תיבות כנגד לאה ורחל 
%break
שהם ב' דלתין וע"ה הוא ט'. וגם נקרא דור ודור ואנו ממליכים אותה עתה 
וזמ"ש לדור ודור המליכו לאל וכו' ומלת לאל הם ב' שמות אשר בדור ודור 
עצמם הנז' והוא כי אות א' אשר באמצע לאל תחברנו עם כל למד ולמד 
בראש ובסוף יהיה ל"א וא"ל והם ברחל ובלאה 
%break
כי ברחל הוא הויה דס"ג שיש בה ג' יודין וא' כמנין ל"א ולפי שהויה מתחלת 
באות י' לכן היודין קודמין לאות הא' וזהו ל"א אבל בלאה הוא שם אהיה 
ביודין שגם יש בו ג' יודין וא' כמנין א"ל ולפי ששם אהיה מתחיל באות א' לכן 
הא' קודמת ליודין 
%break
וזהו אל ואומרו כי הוא לבדו מרום וקדוש גם זה נחלק לב' מלות כי הוא לבדו 
הם ברחל ומלות מרום וקדוש הם בלאה כי היא למעלה ממקום רחל כנז' 
אצלנו בפ' ויצא בסוד יעקב משמש במרום וע"ש ושמעתי משם מוז"ל כי הוא 
לבדו הם בגי' שם מ"ב והוא ברחל:
%break
%H דרוש ו קצת כוונות התפילות של ר"ה 1
%break
ביאור קצת כונות בתפילות ר"ה הנה נת"ל כי בר"ה לפי שנברא העולם ביום 
הזה לכן נעשה בכל שנה באלו הימים ככל מה שהיה בעת שנברא העולם 
והוא כי בתחילה חוזרים זו"ן אב"א וצריכים אח"כ נסירה וחזרת פב"פ וחיבוק 
ונישוק וזווג וכל אלו הבחינות הם נגמרים ביום ח' חג עצרת 
%break
ואז מזדווגים יחד וכמ"ש בע"ה בתחלת דרוש חג הסוכות ובתחלת דרוש 
יוה"כ וע"ש בדרוש ג' דחג הסוכות בענין התפשטות החסדים דאימא בנוקבא 
דז"א ושם נתבאר טעם נכון אל אריכות הימים האלו משא"כ בזמנים אחרים 
ונמצא כי מיום א' של ר"ה עד סוף ליל חג עצרת 
%break
כולם הם או זווג ישראל עם לאה או זווג יעקב עם לאה ולכן נק' ר"ה כי כן 
לאה היא ראש של רחל כנודע בסוד עקב ענוה יראת ה'. ומה שאנו מכוונים 
בכל תפלות אלו הימים הנז' בברכת אבות במלך עוזר ומושיע ומגן כו' 
להחזירה פב"פ 
%break
אז הכל בסוד לאה ולא ברחל כי רחל אין נסירתה נגמרת אלא ע"ס י' ימ"ת 
ספירה א' בכל יום מהם אבל לאה ננסרת לגמרי ביום א' ובכל יום ויום 
וחוזרת פב"פ עמו ולזה תיקנו ענין זכרנו לחיים כו' קודם מלך עוזר כו' כי 
במלות אלו נרמז נסירת לאה. 
%break
ולכן יש בזכרנו לחיים י"א תיבות וזה סדרם זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים 
כתבנו בספר חיים למענך אלקים חיים ולא יאמר אל מלך וגם לא יאמר אל 
חי וכ"כ בעל הטורים ז"ל:
%break
וכבר נתבאר אצלנו שזהו סוד הנסירה ואינה נעשית אלא ע"י השינה 
והדורמיטא שהיא א' מס' במיתה לכן אנו אומרים שזכירה תהיה לחיים ולא 
למיתה. גם נתבאר אצלנו כי למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א ונודע כי 
הם שיעור קומת הנוקבא 
%break
וזהו למענך כי נסירת הנה"י היא למענך כי שם הוא קומתך. והנה הם י"א 
תיבות בסדר הזה והם כנגד עשר אחוריים שצריך לנסר ועוד בחי' אחרת 
שהיא חיות לכולם שעמה הם י"א ע"ד מ"ש בי"א סמני הקטורת הנאחזים 
בי"א אחוריים שלו 
%break
ואע"פ שאין ננסר בכל יום ויום מן עשרת ימ"ת אלא ספירה א' עכ"ז צריך 
להוריד הדינין עד למטה. ונודע כי לאה היא באחורי ז"א מראשו ועד החזה 
ורחל היא מן החזה ועד סיום רגליו. והנה זכרנו לחיים הוא כנגד כתר דז"א 
אשר נקרא חיים בסוד התפי' העליו' 
%break
שהם בחי' המקיפים העליונים הא' אשר על כתר דז"א כנ"ל בביאור ברכת 
אבות במלות אוא"א כו' כי יש מקיפים א' וב'. ונודע כי התפילין נק' חיים חיי 
המלך לפי שיש בהם כ"א אזכרות כמנין אהיה וד' פרשיות כנגד ד' אותיות 
הויה וד' בתים כנגד ד' אותיות אהיה 
%break
והנה אהיה הויה אהיה הם בגי' חיים וזה תכוין בזכרנו לחיים שהוא מלת 
חיים הא' שבד"פ חיים הנז' כאן. ותכוין כי אלו התפילין שהם המקיפים 
העליונים נמשכים בז"א ע"י זווג או"א כנודע אשר בבחי' אור המקיף שלהם 
והנה או"א הם בבחי' הוי"ה דמילוי יודין דע"ב 
%break
ואהי"ה דמילוי יודין העולה קס"א והנה ע"ב וקס"א הם בגי' רג"ל והם בגי' ד' 
אותיו' זכור אשר במלת זכרנו ועוד יש בו נ' יתירה לרמוז כי הנה אח"כ 
נמשכים אלו המקיפים היוצאים מן הזווג הנז' דרך נ' שערי בינה הנמשכים 
מן אורות דאו"א. 
%break
גם ר"ת זכרנו לחיים הוא ל"ז וס"ת הוא מ"ו והם בחי' ב' מילויי ב' הויות ע"ב 
ס"ג לרמוז כי כ"ז נמשך ע"י זווג או"א הנקרא ע"ב וס"ג ואז יוצאי' בחי' 
המילויים שבהם לחוץ. גם תכוין כי ר"ת הוא ל"ז כמנין הב"ל לרמוז כי אלו 
התפי' הם בחי' א"מ הנקרא הב"ל 
%break
כמבואר לעיל בברכת אבות ובהרבה מקומות והוא בבחינת ההבל היוצא 
ממילוי ס"ג שהוא בגי' הב"ל. והרי ביארנו טעם היות התיבות י"א ואמנם 
היות מספר אותיותיו מ"ח הוא לרמוז אל ב' שמות הויה אהיה שרמזנו במלת 
זכרנו כנז' והם בפשוטן בגי' מ"ח עם הכולל. 
%break
אח"כ אנו אומרים מלך חפץ בחיים והוא למטה בתפילין דמקיפים תחתונים 
שבמצח דז"א שהם כנגד המוחין הפנימיים חב"ד וגם אלו התפי' נקר' חיים 
לטעם הנ"ל. 
%break
והנה באחורי אלו התפי' יש שם קשר של תפי' אלו שבראש ז"א והוא סוד 
אות ד' כנודע והיא בחי' לאה מל' העליונה העומדת באחורי ז"א מן חכמה 
ולמטה וז"ש מלך חפץ בחיים כי זו המל' עילאה הנק' מלך 
%break
לוקחת חפץ ורצון הנמשך מן מצח הרצון אשר בז"א אשר שם בחי' התפילין 
הנז' הנקרא חיים ומן הרצון הזה שלוקח מן התפי' הנקר' חיים נעשית ד' זו 
דקשר דתפילין מאחוריו הנק' מלך:
%break
כתבנו בספר חיים הוא בחג"ת דז"א אשר הם סוד ב' ידים שבהם סוד 
הכתיבה והנה מל' הב' הנק' רחל ונקר' ספר כנודע היא יוצאת כאן באחורי 
החזה אשר בת"ת ושם נעשים בה ג"כ בחי' תפילין שבראש שלה הנק' 
תפילה של יד דז"א כמבואר אצלינו במקומו. 
%break
וגם תפילין אלו נקר' חיים וזמ"ש כתבנו בספר החיים כי בחי' חג"ת דז"א 
הנקר' כתיבה יאירו במלכות הב' הנק' ספר אשר בו התפי' הנקר' חיים 
ויתקנו אותה:
%break
למענך אלקים חיים הוא בנה"י דז"א כבר אמרנו למעלה כי הם שיעור קומת 
הנוק' וזהו למענך כלומר כי נסירת הנה"י הוא למענך כי שם הוא קומתך. 
והענין הוא כי יש כאן בחי' נה"י דז"א ובחי' נה"י דרחל נוק' העומדין כנגד 
הפרקי' תתאין דנה"י דז"א כנודע 
%break
וכ"א מהם נק' אל חי בסוד היסוד הנק' כן בין בנה"י דז"א בין בנה"י דנוק' 
והתחברות ב' יחד נק' אלקים חיים בלשון רבים וכפי הכונה הזאת היה ג"כ 
צודק לומר כאן מלת אל חי כמו שיש גורסין 
%break
אבל אין לומר אותו לפי שאין צורך להזכירו כיון שכבר הוזכר בלשון 
התחברות אלקים חיים כנז' ועוד כי אין להוסיף בזכרנו יותר מי"א תיבין כנז':
%break
מלך עוזר ומושיע ומגן עתה הוא בחי' חזרת לאה עם ז"א פב"פ כנודע 
בתפלת שחרית דחול ובמלת מגן תכוין אל מש"ל בברכת אבות בענין אלקי 
אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואמרנו כי מן ג"פ אל אל אל שבג"פ אלקי 
אלקי אלקי נמשכה הארתם לנקבה ונעשית מג"ן. 
%break
ושם נתבאר כי כל אל מהם נחלק לג' יודין ואלף ולכן כשנמשכין בנקבה 
נחלקין ג' יודין בחב"ד שלה וג' יודין בחג"ת שלה וג' יודין בנה"י שלה וכעד"ז 
ג' האלפין שבהם כל אלף צורתה יו"י כזה א' ומתחלקים ע"ד ט' יודין הנז' יו"י 
בחב"ד יו"י בחג"ת יו"י בנה"י שלה וע"י כל אלו ההארות נעשית מג"ן כנ"ל:
%break
ברוך א"י מגן אברהם כבר נתבאר כי יש כאן ב' כריעות וב' זקיפות. והענין 
הוא כי ע"י הכריעה של הגוף בסוד ו' לגבי ה' במלח ברוך יורדת הארת חג"ת 
דז"א בחג"ת שלה אשר הוא בחי' אות ו'. ואח"כ ע"י כריעת הראש בסוד י' 
לגבי ה' יורדת ההארה הנז' באור יותר גדול 
%break
ונמשך עד נה"י שלה ובשם ההויה ע"י הזקיפה ההיא אנו ממשיכין הארה בג' 
מוחין שבה ואז עולין ונזקפין ג"פ א"ל שנרמז במלת מג"ן שהם מתחלקים 
בג' קוים שבה ומתקבצים ומאירים באנפין שלה בסוד מגן אחר 
%break
והוא ע"י החסד הנק' אברהם בסוד והוכן בחסד כסא וזמ"ש מגן אברהם 
ועלי' זו אל אנפין דילה נתבאר היטב למעלה בביאור ברכת אבות במלות 
אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב וע"ש היטב:
%break
אח"כ ברכת אתה גבור ותיקנו בה נוסח מי כמוך אב הרחמן כו' והם ח' 
תיבות ואלו הם מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים ויש בין 
התפלות שינוי שבתפלות שחרית ומנחה וערבית תאמר אב הרחמן ובתפלת 
מוסף תאמר אב הרחמים 
%break
וגם זה נוהג בתפי' יוה"כ עוד שמעתי מפי מגידי אמת מן החברים שלנו 
שאמר להם מוז"ל שגם במנחה של יום שבת יאמר אב הרחמים והדבר 
מבואר כי במנחה דשבת יש עליה דומיא דתפלת המוסף והוא פשוט. 
%break
גם מצאתי כתוב במחזור של מורי זלה"ה שעשה הגהה כי גם בתפלת נעילה 
ביוה"כ יאמר אב הרחמים כמו במוסף וכן שמעתי מפיו כשהיה מתפלל:
%break
והנה נוסח זה של מי כמוך אב הרחמן כו' יש בו ח' תיבות והם כנגד הארת 
ח' תיקוני דיקנא דכהנא רבא אשר כנגדם הם ח' בגדי כהונה אל הכה"ג 
ביוה"כ ונודע כי כהנא רבא הוא בע"ק א"א 
%break
ולכן נק' רבא ולא זעירא אבל כהן הדיוט אינו צריך ח' בגדים ולפי שהם 
בעתיקא לכן הם בגדי לבן כנגד לבושיה כתלג חיוור הנאמר בעתיקא. ודע כי 
בכל י' י"ת צ"ל אב הרחמן שהוא בז"א אבל בתפלות המוספין דר"ה ויוה"כ 
ושבת שבנתים צ"ל אב הרחמים 
%break
לפי שאז עולים עד או"א ונודע כי אבא עילאה נקר' אב לכל הרחמים כולם כי 
הוא ראשית קו הימין ולפי שברכה זו היא כולה גבו' כי לכן נקר' גבו' לכן אנו 
ממתקים אותם במלות אב הרחמן והענין הוא כי אב הרחמן הוא בגי' ש"ו מן 
אותיות שופר אשר ביארנו שם 
%break
כי עם הי"ד פרקי אצבעות האוחזים בשופר נשלמים לש"ך ניצוצין הגבו' ואנו 
קוראי' אותם אב הרחמן למתקם בסוד רחמים וגם אב הרחמים הנז' בתפלת 
המוספין כנז' גם הם בחשבון אב הרחמן. ואמנם כונת ברכה זו היא כי ביום 
ר"ה נידונין כל הנשמות העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז 
%break
וזמ"ש זוכר יצוריו ברחמים לחיים ולא אמר זוכר אותנו ע"ד מ"ש זכרנו לחיים 
אלא זוכר יצוריו הם הנשמות הנז' שזוכר אותם ברחמיו ית' להחזירם לחיים 
ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם בגלגול. וזמ"ש בתפלת המוסף בזכרונות 
אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם וכו' 
%break
מי לא נפקד כיום הזה כו' והנה ע"י גלגול הנשמות האלו שחוזרים לחיות 
בעוה"ז בסוד הגלגול מזה ג"כ נתאמת אצלנו כי גם יהיה תחית המתים אל 
הגופים לעת"ל וזמ"ש אחריו ונאמן אתה להחיות מתים בגוף ונפש כי 
בראותנו אותך זוכר יצוריך ברחמים. 
%break
לחיים שתחזור הנשמה בגלגול מזה נודע כי נאמן אתה להחיות מתים בגוף 
ונפש. וגם לסיבה זו נתקן תיקון מי כמוך וכו' בברכת תחית המתים כי כולו 
דוגמא א'. 
%break
גם ר"ת ברחמים לחיים הם ל"ב נתי' גם ר"ת יצוריו ברחמים לחיים הוא שם 
בן מ"ב שהוא בחי' גבו' מעין ברכה זו הנק' גבו'. גם ר"ת זוכר יצוריו ברחמים 
לחיים הם מ"ט והם מ"ט שערי בינה:
%break
לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. דע כי בעשרת ימי תשובה 
אין לומר כל סדר זה מן לדור ודור ע"ס הברכה דאתה קדוש עם ד"פ ובכן 
דאצטריכו למימר והם ובכן יתקדש וכו' ובכן תן פחדך וכו' ובכן תן כבוד כו' 
ובכן צדיקים וכו' 
%break
ואין לומר סדר הזה כולו אלא בב' ימים דר"ה ויוה"כ בלבד אבל בימ"ת אין 
בחי' אלו מתגלים ולכן אין לאמרם אז זולתי זכרנו בברכת אבות ומי כמוך 
בתחיית המתים ואתה קדוש כסדר ימי החול אלא שחותם המלך הקדוש 
ואמנם כונת אלו המילות הם 
%break
כי הנה יש בו ט' תיבות כנגד לאה ורחל שהם ב' דלתין וע"ה הוא ט'. וגם 
נקרא דור ודור ואנו ממליכים אותה עתה וזמ"ש לדור ודור המליכו לאל וכו' 
ומלת לאל הם ב' שמות אשר בדור ודור עצמם הנז' והוא כי אות א' אשר 
באמצע לאל תחברנו עם כל למד ולמד בראש ובסוף 
%break
יהיה ל"א וא"ל והם ברחל ובלאה כי ברחל הוא הויה דס"ג שיש בה ג' יודין 
וא' כמנין ל"א ולפי שהויה מתחלת באות י' לכן היודין קודמין לאות הא' וזהו 
ל"א אבל בלאה הוא שם אהיה ביודין שגם יש בו ג' יודין וא' כמנין א"ל ולפי 
ששם אהיה מתחיל באות א' 
%break
לכן הא' קודמת ליודין וזהו אל ואומרו כי הוא לבדו מרום וקדוש גם זה נחלק 
לב' מלות כי הוא לבדו הם ברחל ומלות מרום וקדוש הם בלאה כי היא 
למעלה ממקום רחל כנז' אצלנו בפ' ויצא בסוד יעקב משמש במרום וע"ש 
ושמעתי משם מוז"ל כי הוא לבדו הם בגי' שם מ"ב והוא ברחל:
%break
ובכן יתקדש שמך וכו' דע כי ד"פ נזכרו בכאן מלות ובכן שלא כדברי 
הפוחתים ממנין זה וגורעים ומשנים כפי העולה בדעתם. והנה ובכן הוא בגי' 
ע"ב ונודע כי שם בן ע"ב הוא ג' ג' ג' אותיות ג"פ ע"ב ואח"כ נכללים בע"ב 
תיבין א"כ הם ד' ובכן. 
%break
ואמנם ענין ד' ובכן אלו הם ד' הויות ע"ס מ"ב באופן זה כי הויה דע"ב הרי 
היא נודעת כי גם היא במספר ג' אותיו' בכן גם הויה דס"ג עם י' אותיותיה 
הם ע"ג כמנין בכ"ן ע"ה. גם הויה דמ"ה עם חשבון ד' אותיותיה הפשוטות 
הם כמנין ע"א וע"ה הרי ע"ב אמנם הויה דב"ן 
%break
היא בבחי' ריבוע כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה שהיא בגי' ע"ב. וכבר נתבאר ענין זה 
בענין ויעבור וי"ג מדות דרחמי שבתפלת שחרית דחול כי ד"פ אלו ע"ב ע"ב 
ע"ב ע"ב הם סוד ע"ב רי"ו וכו' והנה אם תוסיף ו' של ובכן יהיה בגי' כמנין 
מזלא ולכן צריך לכוין להוריד בכל בחי' ע"ב 
%break
מאלו הד' הויות תוריד ג' הויות עליונות אשר במזל העליון הח' דדיקנא דא"א 
שהם בגי' ע"ח כמנין מזלא וכמנין ובכ"ן ואמנם ב' ובכן הא' הם ללאה הא' 
בבחי' שמאלו תחת לראשי והב' הוא בחי' וימינו תחבקני וב' האחרות הם 
לרחל ע"ד הנז' בלאה:
%break
ועתה נבאר כ"א מהן ובכן יתקדש שמך וכו' יש בו ח' תי' כנגד לאה ורחל 
הנק' ב' דלתין כנ"ל ולאה היא הנקראת שמך ה' אלקינו כי הנוקב' נק' שם 
כנודע ולאה נקר' שמך הגדול ואלקינו על ישראל עמך הם ברחל אשר תמיד 
עומדת עם ישראל בעוה"ז כנודע 
%break
ולכן תכוין כי מלת יתקדש הם אותיות שד"י ת"ק שהוא בחי' שם שד"י 
כפשוטו ובחי' אותיות מילוייו בלבד העולים ת"ק. והענין הוא כי לאה ורחל 
שם הוא בחי' שם שד"י שבתפילין שהם ש' של בית תפלה ש"ר וד' דקשר 
תפלה ש"ר וי' דקשר תפלה של יד. 
%break
ורחל ולאה הם נקר' מלכות וזהו מה שאנו אומרים בתפלת מוסף במלכיות 
לתקן עולם במלכות שד"י גם תכוין כי הנה זה ובכן הא' הוא הויה דע"ב 
דיודין אשר הוא בסוד החכמה הנק' קדש וזמ"ש ויתקדש. וגם טעם אחר כי 
בהויה דע"ב דיודין יש ד' יודין 
%break
וכ"א כלולה מי' הם ד' מאות ועם עשר האותיות דהויה עצמה במילואה הרי 
ת"י כמנין קודש וכמנין קדוש וזמ"ש ויתקדש. ושמעתי משם מוז"ל כונות אלו 
כי ר"ת של יתקדש שמך ה' הוא בגי' יש"י כמנין ש"ך ניצוצין הנודעים וס"ת 
הנז' 
%break
הם שכ"ה שהם ה' אלפים היתירים הממתקין את הש"ך דינים הנרמזים 
בה"פ די"ן של אדנ"י העולים בגי' ש"ך ובהם ה' אלפין למתקם כנודע. גם 
ר"ת של אלקינו על ישראל עמך הוא קנ"א כמנין אהיה דההין גם ס"ת הנז' 
הם פ"ו כמנין אלקים ע"כ שמעתי:
%break
ובכן תן פחדך כו' צריך להגיה מלת כמו שידענו ולהסיר מלת כמו כנודע ואז 
יהיה מספר תיבות סדר ובכן הזה מ"ב תי' כנגד שם בן מ"ב כנודע שהוא 
בגבו' ובפחד כנודע. 
%break
ומלת פחדך הוא בגי' יב"ק שהם שתי שמות יהו"ה אלקים והם ב"פ נ"ו נ"ו 
והם ב' גבו' מן החמשה גבו' מנצפ"ך כנודע שמתחלקו' לה' אלקים דכן וכל א' 
מהם הוא בגי' נ"ו נ"ו וכל ה"פ נ"ו הם ביחד בגי' פ"ר כמבואר לעיל בברכת 
אבות דר"ה במלת או"א כו' וע"ש הטעם. 
%break
גם ב' תי' של תן פחדך הם בגי' תקס"ב כמנין ב"פ מנצפ"ך עם ב' הכוללים 
של ב' מנצפ"ך כי הם מנצפ"ך א' בבינה ומנצפ"ך א' במלכות והם בבריאה 
ובעשיה כי בהם בחי' הדינים שהם נקבות 
%break
ולכן לא הוזכר בברכה זו עולם היצירה אלא בריאה ועשיה לבדם והוא אומרו 
על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת. גם אומרו ויראוך כל המעשים 
וישתחוו לפניך כל הברואים:
%break
ובכן תן כבוד לעמך כו' צריך להגיה ולומר ותקוה טובה לדורשיך וכמשחז"ל 
בס"ה בפ' וישלח ע"פ הצילני נא מיד אחי מיד עשו כו' כי צריך האדם לפרש 
ולבאר בלשון שאלתו בתכלית הביאור עד שלא יהא בה גמגום כלל פן ח"ו 
יתן מקום אל המקטרג לקטרג בלשון שאלתו 
%break
ולכן צ"ל ותקוה טובה לדורשיך ולא ותקוה סתם. וביאור המלות הוא כי הנה 
אנו עתה בזה ובכן הג' שהוא בז"א כנ"ל שהוא בסוד הויה דמ"ה דאלפין ולכן 
צריך להזכיר בו ענין תקוה טובה הזאת והוא כי יש בו אותיות תי"ק ו"ה פי' כי 
היצירה והעשיה הם תי"ק 
%break
ונרתק של ב' אותיות אחרונות ו"ה של ההויה וזהו ות"ק ו"ה. והענין הוא כי 
הנה אומות העולם אין להם בחי' רוח ומכ"ש נשמה רק בחי' נפש בלבד 
מעולם העשיה ואף נפש זו היא מן הקליפ' דעשיה הנק' רע ולכן אנו אומרים 
בימי החול בעמידה למינים אל תהי תקוה 
%break
פי' שאנו מתפללים שלאומות העולם וגם למינים שלא יהיה להם שום חלק 
ותי"ק ו"ה שהם יצירה ועשיה ואפי' בנפש דעשיה מצד הקדושה לא יהיה 
להם שום אחיזה כלל. אבל עתה ביום ר"ה אנו מתפללים שאנו דורשיו ית' 
שיתן לנו תי"ק ו"ה מצד הטוב 
%break
ר"ל שעל הפחות אם אין בנו מעשים לקבל הנשמה העליונה מכולם שהיא מן 
הבריאה לפחות אל יחסר לנו רוח ונפש מן יצירה עשיה הנק' תקוה מצד 
הקדושה שבהם הנק' טוב וזמ"ש ותקוה טובה. ונלע"ד ששמעתי ממוז"ל כי 
בזה ובכן הג' יש בו כ"ז תיבות חוץ ממלת ובכן 
%break
והוא כנגד שם ההויה הזו שהיא הויה דמ"ה דאלפין כנ"ל. גם נלע"ד שאני 
הוא שאמרתי למוז"ל ענין זה ולא הודה בו ואני מסופק גם מ"ש וצמיחת קרן 
לדוד עבדך הוא ברחל הצומחת ממטה למעלה ואין בה רק ב' יחודים הויה 
אלקים הוי' אדנ"י 
%break
שהם גי' בא"ר אבל ועריכת נר לבן ישי הוא בלאה שהיא כדוגמת הבינה 
העליונה ולכן יש בה ג"כ יחוד הג' של הויה אהיה אשר ג' היחודים הנז' יחד 
הם בגי' נ"ר וזמ"ש ועריכת נר לבן ישי שהיא לאה אשר ממנה יצא משיח בן 
דוד בן ישי:
%break
קדוש אתה ונורא שמך, נלע"ד ששמעתי ממוז"ל במש"ה ויגבה ה' צבאות 
במשפט כי כל הזווגים שבימים אלו מר"ה ועד שמיני עצרת הם בלאה ולא 
ברחל ושאנו אומרים ויגבה שהם בחי' נה"י דאי' הנק' ידוד צבאות כנודע 
המלובשים בז"א הנק' משפט והם נגבהים למע' בלאה. 
%break
עוד ירצה לפי שעתה הוא זמן הנסירה ובר"ה ננסרת בחי' הראש כי לכן 
נקרא ר"ה כנודע אצלינו ולכן היא צריכה להגביה עצמה למע' כדי ליקח 
הדינין הננסרין ממקום אחורי רישא דז"א וזהו ויגבה ה' וכו':
%break
ברוך אתה ה' המלך הקדוש צ"ל המלך הקדוש בב' ההין א' של המלך היא 
בלאה הנק' מלך מלכות עילאה והיא נעשית עתה בחי' אות ה' והנה היא 
מקבלת הארה מן המוחין הפנימיים דז"א המלובשים תוך נה"י דאי' עילאה 
הנקר' הקדוש ה' קדוש. 
%break
גם המלך המשפט שאומרים בעשרת ימי תשובה הוא ברחל מלכו' תתאה 
וגם ב' ההין אלו תכוין בהם אל הדרך שנתבאר בב' ההין דהמלך הקדוש 
אלא שהה' ראשונה דהמלך המשפט הוא ברחל כנז':
%break
וכתוב לחיים טובים וכו' נלע"ד ששמעתי ממוז"ל כי אנחנו נמשלים אל הכותי 
הזה היודע לשאול שאלותיו בהדרג' ולכן בברכת אבות שאלנו זכרנו לחיים 
סתם ועתה הוספנו לשאול שיהיו טובים 
%break
והכונה כפי הסוד הוא כי הנה עתה ברכה זו היא בהודא' שהיא ספי' ההוד 
ונודע כי נה"י דז"א נעשין מוחין לנוק' ואז נקר' טובים וכמ"ש בתפי' שחרית 
דחול בברכת אבות בענין גומל חסדים טובים וע"ש וזמ"ש וכתוב לחיים 
טובים:
%break
מה שאומר במוסף ועקידת יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור שמעתי בשם 
מוז"ל שזו הנוסחא היא האמיתית לומר לזרעו ולא כדברי הנוסחא האחרת 
לזרע יעקב:
%break
היום הרת עולם וכו' הוא ענין התקבצות הדינין והגבו' ביסוד הנקבה שהם 
דינין דכורין ודינין נוקבין והם שכ"ה ניצוצין ופ"ר דמנצפ"ך וכולם בגי' הר"ת 
ולכן יום זה הוא יום הדין. 
%break
והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולם וכו'. ענין א"מ שנתקן אחר העמידה בכל 
י' ימי תשובה באמרך א"מ קרע רוע גזר דינינו תכוין במלת קרע אל שם 
קר"ע שט"ן והוא שם השני דשם בן מ"ב ותכוין שע"י שם זה יקרע רוע גזר 
דין: