ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author שער הכוונות
%book ראש השנה - דרוש ז
%break
%H דרוש ז':
%break
בענין תקיעות של ר"ה ובתחי' אבאר סדרם הנה הם ל' תקיעות תשר"ת 
תש"ת תר"ת ג"פ מיושב בעת ברכת שופר אחר קריאת ס"ת ול' תקיעות 
מעומד במוסף בלחש במלכיות זכרונות שופרות ומ' תקיעות בקדיש תתקבל 
שלאחר תפלת מוסף דחזרה באופן זה. 
%break
בתחי' יתקע תשר"ת ג"פ תש"ת ג"פ ותר"ת ג"פ הרי ל' תקיעות ויחזור 
לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת פ"א הרי מ' קולות ויכוין כי הם מאה קולות 
כנגד שם הויה דמילוי ס"ג ובאותיות מילויה לבדם שהם בגי' ל"ז והנה ס"ג 
ול"ז הם ק'. ובענין כונת השופר יתבאר היטב ענין ס"ג ול"ז אלו מה ענינם:
%break
סוד תקיעת שופר ובתחיל' אכתוב ענין א' שנלע"ד ששמעתי ממוז"ל והוא זה 
כי ב' שופרות הם שופר הקטן ביום ר"ה והוא בתבונה ושופר הגדול לע"ל 
באי' עילאה הנק' בינה כמש"ה 
%break
והיה ביום יתקע בשופר גדול מכלל דאיכא קטן וכן דרשו רז"ל גם נלע"ד 
ששמעתי כי תקיעות דמיושב הם בתבונה ושל המוסף הם באימא כי עד שם 
עולים זו"ן במוסף כנודע:
%break
ועתה נבאר דרוש זה על מתכונתו בע"ה ובו יתבאר מי הוא השופר ומי הוא 
התוקע ומי הוא הפה של התוקע שבו תוקעים בשופר ומהו בחי' הקול היוצא 
מתוך השופר כבר נת"ל כי בימי ר"ה עומדים זו"ן אב"א ואנו צריכים לנסור 
אותם בימים האלו ע"י הדורמיטא דאפי' או"א בז"א 
%break
גם נתבאר ענין הדורמיטא הזו כי היא העלאת פנימיות זו"ן בבחי' מ"ן בתוך 
אי' עילאה ואחר עלייתם בתוך אימא כנז' ע"י הדורמיטא אז אנו מעוררין 
אותם ומוציאין אותם מלמעלה מתוקנים עם מוחין הראויים לזווג ואמנם סוד 
השופר בעצמו שמעתי פעם א' ממוז"ל 
%break
כי הוא כללות כל הגבו' והדינין כי הנה הוא בגי' תקפ"ו ותוקף להורות כי הוא 
בחינת הדינין תקיפין כולם והוא סוד ג' האלקים הא' הוא אלקים במילוי יודין 
העולה בגי' ש' דשופר והב' הוא אלקים בריבועו פשוט והוא גי' ר' דשופר והג' 
אלקים פשוט שהוא בגי' פ"ו דשופר. 
%break
אבל מה ששמעתי עתה נקשר עם הדרוש שהקדמנו והוא כי בחי' השופר 
הוא בחי' אור המקיף של ז' ספי' תחתו' דאימא ולכן נקרא שופר מלשון 
שפופרת של ביצה ושפופרת של קנה שהוא חלול מתוכו וכן הוא בחי' א"מ 
שהוא חלול מתוכו להלביש בתוכו את האור הפנימי. 
%break
עוד נקר' שופר לטעם האדמת פני התוקע ביופי ושפרירות כמו שיתב"ל 
בע"ה. אבל דע כי האור הפנימי דז"ת דאימא הם ז' הויות דס"ג אבל אור 
המקיף אינו כן וכמ"ש. והענין הוא כי הנה נתבאר במ"א כי יש דינין דכורין 
ויש דינין נוקבין והם שכ"ה נצוצין דבוצינא דקרדינותא 
%break
ופ"ר גבו' דמנצפ"ך והנה אור המקיף נודע כי הוא בחי' דינין וגבורות כמבואר 
בהרבה מקומות ולכן הוא כולל ב' בחי' אלו של הדינין ולכן נק' שופר כי 
אותיות פ"ר דשופר הם ה"ג דמנצפ"ך שהם בגי' פ"ר וב' אותיות ש"ו מן 
שופר הם סוד הש"ך דינין דבוצינא דקרדינותא 
%break
והם נשלמים לחשבון זו ע"י היד של אדם האוחזת בשופר לתקוע בו כי היא 
כלולה מן י"ד פרקין שבה' אצבעות היד עם ש"ו הרי ש"ך וה' אצבעות היד 
משלימין לה' גבו' מנצפ"ך שהם פ"ר ונעשין פרה אדומה והרי נתבאר ענין 
השופר וענין היד האוחזת בו ועתה נבאר בו מי הוא התוקע ומי הוא הפה:
%break
דע כי התוקע הוא אימא עילאה כי היא תוקעת מתוך פיה ומוציאה את זו"ן 
דרך פיה לחוץ ואז יורדים משם ולמטה ונכנסים ועוברים תוך פנימיות אור 
המקיף בתוך חללו עד סיום ז"ת שלה שהם סוד השופר ואח"כ הם יוצאים 
מתוך פה התחתון של השופר הזה לחוץ. 
%break
והנה גם הפה של אימא היא הויה דס"ג ועם הכ"ב אותיות הנמשכים שם 
בסוד אחה"ע בומ"ף כו' בתוך ה' מוצאות הפה הרי הם בגי' פה. ועתה נבאר 
מה הם הקולות שיוצאים מתוך השופר. 
%break
הנה הודעתיך כי התיקון הז' דבי"ג תיקוני דיקנא דעתיקא הוא נק' ואמת 
והוא בחי' תרין תפוחין קדישין דעתיקא ושם נתבאר כי הם ז' הויות דס"ג 
שהם בגי' אמ"ת:
%break
והנה המילוי של ס"ג הוא בגי' הב"ל ונמצא כי ז' המילויים שבז' הויות הנז' 
הם סוד ז' הבלים דקהלת וכולם הם בגי' ר"ס עם הכולל שלהם ולהיות כי כל 
בחי' מילוי הוא דין כי מילוי הוא בגי' אלקים לכן אלו הז' מילויים שהם ז' 
הבלים הנז' נמשכים מבינה 
%break
שהיא בחי' דין ודינין מתערין מינה ונמשכין בז"ת שבה כי כבר הודעתיך כי 
שבעה הויות דס"ג הם בז"ת דאי' והנה הקולות שאי' תוקעת מתוך פיה אל 
תוך השופר הם בחי' ז' הבלי' אלו ואלו יוצאין מפיה התחתו' של השופר לחוץ 
והם סוד קול השופר והנה הם בגי' ר"ס כנז' 
%break
וכשיוצאי' משם לחו' מתחלקי' חציים לז"א וחציים לנוק' וע"י הבלים אלו 
נתקנים זו"ן והנה בהתחלקם לחצאים היו שני פעמים ק"ל ק"ל והנה ז"א הוא 
אות ו' ונוק' היא אות ה' תתאה של הויה ואז ז"א הנק' ו' לוקח חציים שהם 
ק"ל ונעשים קול והנקב' הנק' ה' לוקחת חציים 
%break
שהם ק"ל ונעשים קל"ה וזהו סוד קול השופר. ונבאר ענין האדם התוקע 
אשר פניו מתאדמים בעת שתוקע והוא כי בהיותו תוקע להוציא ז' הבלים 
וקולות אלו מחוץ לשופר אז מתעוררים שרשיהם ומקוריה' שהם ז' הויות 
דס"ג אשר בתרין תפוחין דעתיקא ומאירין ומתאדמין פניו. 
%break
וז"ס הארת פני התוקע וגם לסיבה זו נקר' שופר מלשון שופריה דאדם וכיוצא 
בזה כ' ע"י השופר מתעורר יופי העליון של תרין תפוחין דעתיקא ומתגלית 
הארתם למטה בעת תקיעת השופר כאשר מתאדמים פני התוקע כנז'. 
%break
ולהיות כי קול השופר הוא בחי' ההבל היוצא מן הויה דס"ג כנז' לכן צריך 
לתקוע ביום ר"ה ק' קולות כנגד שם ס"ג ומילויו העולה ל"ז. וס"ג ול"ז הם ק' 
קולות שנתב"ל היכן מקום תקיעתם:
%break
ואחר שנתבארו כל הענינים דרך כלל נבאר עתה דרך פרט בענין התקיעות 
הנה תחלה צריך לכוין כי צורך התקי' זו היא לצורך נסירת הדינים דזו"ן 
הננסרים ביום זה ואנו ממתקין אותם ע"י תקיעת שופר והוא כי ע"י עלותם 
באי' והיותם שם בסוד העיבור בזמן הדומיטא 
%break
ואח"כ אנו מוציאין אותם לחוץ בסוד ההבל הנז' היוצא מתוך השופר ועי"כ 
הם מתמתקים. וכלל זה יהיה בידך כי כל כפיית וביטול הדינין והתמתקו' 
אינם אלא על ידי שורשם ממש כי הגבורות והדינין העליונים 
%break
הנה הם תמיד ממותקים ומבוסמים לכן הם עצמם כופים את הדינים הקשים 
ומבסמים אותם וממתקים אותם ולכן אל תתמה ממ"ש עתה בעזרת השם 
איך ע"י שרשי ומקורי הדין אנו מבסמים וממתקים את הדין:
%break
ואח"כ תכוין בענין השופר בעצמו כי הוא קצר למעלה ורחב למטה בסוד מן 
המצר קראתי י"ה מקום המצר הוא מקום הקצר הנתון בפיו של התוקע 
ומקום רחב הוא למטה כי כן הוא בחי' המקור שלו שהוא הדיקנא דעתיקא 
אשר הוא הכופה ומבסם כל כחות הדין כולם כנודע 
%break
והנה הדיקנא ההוא הנה היא מצר מלמעלה ולמטה מתרחבת יותר ויש בה 
ב' שמות י"ה הנמשכי' מב' שמות אלקים אשר בב' פאתי הראש שמשם 
נמשכת ויוצאת הדיקנא כמבואר אצלנו בביאור י"ג מדות של ויעבור בתפילת 
שחרית דחול ושם י"ה הא' העליו' הוא למעלה במצר 
%break
ושם י"ה הב' התחתון הוא למטה במרחב. וזמש"ה מן המצר קראתי י"ה ולכן 
צריך שפיו הקצר והמצר יהיה למעלה בפיו של התוקע ופה הרחב יהיה 
למטה 
%break
ותכוין כי ע"י תקיעת שופר זה אתה מוריד אותם ב' שמות של י"ה י"ה העליון 
והתחתון שבמצר וברחב של הדיקנא כאן במקום הזה לאכפייא כל הדינין 
האלו כי שם הוא שורש ומקור כולם כנודע:
%break
ואחר כך תכוין בענין הוצאת הקול והוא כי התחלת הקול הזה הוא הבל 
היוצא מן הגרון דאימא אשר בו מתחברים ב' שמות מ"ב א' מאבא וא' 
מאימא ושניהם כלולים בגרון דאימא והנה ב"פ מ"ב הוא סוד אחע"ה שבגרון 
כנודע וע"י אלו המ"ב נכפים הדינין כנ"ל. 
%break
גם תכוין באותיות גיכ"ק אשר בחיך דאימא הסמוך אל הגרון כי החיך הוא 
סוד חכמה המזדווג עם הגרון שהוא בי' ואותיות גיכ"ק ואחה"ע אשר בחיך 
וגרון הם בגי' רי"ו ותכוין כי זה הרי"ו הוא זווג או"א ע"י חיך וגרון בסוד אכלו 
רעים גם רי"ו אלו עם הכולל 
%break
הם סוד רזי לי רזי לי כו' אח"כ תכוין בהויה דע"ב דיודין שבאבא לחיך ולהויה 
דס"ג שבאימא בגרון ותכוין כי ב' הויות אלו הם בגי' קה"ל ועם הכולל הם קול 
קו"ל בז"א קל"ה בנקבה וע"י שמות אלו נכפים הדינין שבהם. 
%break
אח"כ תכוין להעביר ולהוציא ב' קולות אלו שהם זו"ן מן הפה ולחוץ ע"י ב' 
הויו' דע"ב וס"ג הנז' והנה בתחילה הם יוצאים ועוברים דרך החניכיי' שבתוך 
הפה דאימא כי החיך הוא אותו העומק הסמוך אצל הגרון והוא סוד החכמה 
אבל החניכיים הם יותר לחוץ 
%break
אשר שם תקועים השיניים ואלו אדרבה הם דינין והנה הם ב' חניכיים א' 
למעלה בלחי העליון בשרשי השינים העליונים וא' למטה בלחי' התחתון 
בשרשי השיניים התחתונים וב' חניכיים אלו הם ב' שמות אלקים וכל שם 
מאלו בבחי' ריבועם הוא ר' 
%break
ואם תחבר ר' העליון עם י"ו שינים העליו' יהיה בגי' רי"ו שהוא גבו' וגם ר' 
התחתונים עם הי"ו שינים התחתוני' התקועי' בה יהיו רי"ו שני להורו' כי 
השיני' הם שורש הדינין והגבורות, ועיין בדרושי יוה"כ לקמן בע"ה בביאו' 
מאמר רז"ל כל האוכל ושותה בט' וכו' 
%break
ובסוף נתבאר היטב ענין החניכיים והשניים והשפתיים באר היטב ובהיות 
הקולות עוברים דרך אלו החניכיים הנקרא אלקים הם נעשים דינין ובצאת מן 
השיניים ושם הם נטחנים עם השיניים שהם אותיות זסשר"ץ ואז הם 
נמתקים ולכן צריך לבאר לך מהו ענין השינים. 
%break
הנה השינים הם נרמזים באות א' והנה הא' יש בה ב' יודין ואות ואו באמצע 
וזה הו' היא כפולה כנז' בס"ה והנה ו' הא' מתחברת עם יוד עילאה ונעשי' י"ו 
שינים למעלה והו' הב' מתחברת עם י' תתאה ונעשים י"ו שינים למטה בלחי 
התחתון וצורתה כזה א' ואלו הם ל"ב שינים אשר בפה העליון דאי'. 
%break
הנה נת"ל כי הקול היוצא הוא בחי' ב' הויות ע"ב ס"ג אשר בחיך ובגרון והנה 
יש בהם ז' יודין והם מתחברים עם ב' יודין שבאות א' של השינים ונכללין 
עמהם והרי הם ט' יודין והם ב' אותיות מ"ן מן מנצפ"ך שהם כוחות הדין 
ואותם ב' הווין שבאות אלף שוכבות זה ע"ג זה כזה \\ 
%break
והם רמז אל שני שורות השיניים ששוכבות זה ע"ג זה והם טוחנים ומהדקים 
כחות הדין ונקרא שחקים השוחקים מן לצדיקים וענין השחיקה והטחינ' הזו 
הוא כי בתחילה היו הדינין מתחברים יחד סוד היודין אשר בב' הויות ע"ב 
ס"ג וכדי למתקן צריך לפררן ולהפרידם כל יו"ד בפ"ע 
%break
ואז הם מתחברין עם ב' יודין שבאות א' ונעשים ט' יודין שהם בגי' מ"ן 
דמנצפ"ך ובזה נמתקו ונעשו מ"ן שהם ב' אותיות של מנצפ"ך הכלולים בב' 
אותיות פ"ר של שופר כנז"ל ונהפכו מתוקים כטעם הדבש וכמש"ה וטעמו 
כצפיחית בדבש 
%break
והם סוד ב' אותיות הנשארות שהם ש"ו מן שופר שהם בגי' דבש. ונודע כי 
הויה דמ"ה היא בז"א והנה ג' מלוים לבדם של ג' הויות ע"ב ס"ג ב"ן הם גי' 
ק"ט תסיר מהם מ"ן ישארו י"ט שהוא חשבון מילוי הויה דמ"ה ואינו נרמז 
ונזכר בפני עצמו כמו האחרים אלא מובלע בתוכם ע"ד הנז'. 
%break
וז"ס ויקראו בני ישראל את שמו מ"ן כי לא ידעו מ"ה הוא להיות בחי' מ"ה 
מובלע בתוכו ולא נודע ולא ניכר בביאור כמו ג' מילויים האחרי' והרי נרמזו 
כאן ד' המילויים של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. והנה כל בחי' מלוי הוא דין כנ"ל והנה 
אלו הד' מלויים הם שרשי הדינין כדי לאכפייא דינין תתאין כנ"ל 
%break
והנה כבר נמתקו הדינין של קול הזה בעברם דרך השינים ונעשו רחמים 
ובעברם דרך השפתים אשר שם אותיות בומ"ף מתמתקים יותר והוא כי הנה 
ד' מלויים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנז' הם בגי' קכ"ח שהם בגי' ב"פ דין ובעוברם 
דרך בומ"ף שגם הוא בגי' קכ"ח נמתקים שם יותר 
%break
והרי עד עתה נמתקו ב' אותיות מ"ן מן מנצפ"ך ונשארו ג' אותיות צפ"ך והם 
בגי' ק"ץ והם נמתקים ע"י ג' הויות ע"ב ס"ג מ"ה הנ"ל שהם בגי' ק"פ ועם 
שרשם שהוא בחי' עשרה אותיות שבמילוי הויה 
%break
שהוא בגי' ק"ץ כמנין צפ"ך המתמתקים ע"י והנה אם חחבר שם הויה שהוא 
בגי' כ"ו עם אותיות צפ"ך יעלו בגי' רי"ו כמנין גבו' והרי נתבאר מיתוק הדינין 
אשר בקול השופר עד צאתו מחוץ לפה דאי' ונכנס תוך השופר: