עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ה-ח %book כרך ח' - פרשת עקב %page 59 %H פרשת עקב %break %H כוונת הברכה %break %letter 1 .1 ואכלתָ ושבעת ובירכת את ה' אלקיך. מצווה זו היא לברך את הקב"ה על כל מה שאכל ושתה ונהנה בעוה"ז. ואם אינו מברך, נקרא גזלן להקב"ה. שהכתוב, גוזֵל אביו ואימו, סובב על הקב"ה. משום שהברכות, שהאדם מברך להקב"ה, %break באות להמשיך חיים ממקור החיים, בינה, לשמו הקדוש של הקב"ה, ולהשפיע עליו מאותו השמן העליון, שפע החכמה, ומשם בא להימשך בכל העולם. %break %letter 2 %break .2 כתוב, ואכלת ושבעת ובירכת את ה' אלקיך. ובאלו הברכות משפיע האדם במילים אלו, שפע מאותו מקור עליון, בינה, ומתברכים כל המדרגות והמקורות של ז"א ומלכות, ומתמלאים בשפע, להשפיע לכל העולמות, ומתברכים כולם יחד. %break %letter 3 %break .3 וע"כ צריך האדם לשים רצונו בסוד הברכות, בשביל שיתברכו האבות, חג"ת דז"א, והבנים, נה"י דז"א, כולם ביחד. ומי שמברך את הקב"ה, מתברך ולוקח חלקו מאלו הברכות. בתחילה, לכל העולם למטה. %break כיוון ששמו של הקב"ה התברך משם, החלק הראשון מאלו הברכות, יורד ושורה על ראשו של המברך. כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיךָ. ואחר שאותה הברכה באה ושורה על ראשו של המברך, מתפשטת משם לכל העולם. %break %letter 4 %break .4 בשעה שאלו הברכות יורדות, הן מתעטרות בתוך שדה התפוחים הקדושים, המלכות. ופוגשים בהן כמה מדרגות של ממוני העולם, ויורדים עימהם, ואומרים ומכריזים, זוהי המתנה שפלוני שלח להקב"ה. %break מאיזה מקום הברכות יורדות? מראש אחד של צדיק, יסוד דז"א, שם עולות הברכות תחילה, ומעוררות, שתרדנה ברכות אחרות מלמעלה, והוא מתמלא מהיורדות מלמעלה ומהעולות מלמטה. %break כמ"ש, ברכות לראש צדיק. כיוון שהמדרגה ההיא מתמלאת, היא משפיעה לכלה, למלכות. ומשם נוזלות ונמשכות למטה. %break %letter 5 %break .5 כשעולות אלו הברכות מלמטה, אין פתח מלמעלה, ואין ממונה מלמעלה, שאינו פותח כל אלו הפתחים. ומכריזים ואומרים בכל אלו הרקיעים, %break זוהי מתנה למלך שפלוני שלח, זוהי מתנה במילואה כראוי. ומי היא ברכה במילואה? ברכה שענו עליה אמן. כי כל ברכה שענו עליה אמן, זוהי ברכה במילואה כראוי. %break %letter 6 %break .6 וכיוון שהברכה הזו עולה, כל המדרגות שלמעלה, כולם מזומנים לאותו האור שאינו מאיר, למלכות, כדי להאיר בה. ומכ"ש, אם היא ברכה שרבים בירכו אותה, %break ומעטרים אותה בעטרות קדושות במענה אמן. אמן הוא עניין הקשרים שבכל ייחוד והקדושה בסוד אדונו, ומעטר ברכה בעטרות עליונות כראוי. %break %page 60 %letter 7 %break .7 והקב"ה רוצה באלו שמברכים אותו, ותשוקתו היא אל הברכה שלמטה, כי הברכה ההיא עולה ומאירה אל הנר שאינו מאיר, המלכות, ומחזקת אותה בכוח חזק לעלות למעלה, %break לזיווג לז"א. כמ"ש, כי מכַבדיי אכַבד. שהם אלו המברכים להקב"ה. ובוֹזיי יֵיקָלו. הם אלו שאינם מברכים להקב"ה, ומונעים הברכה מפיהם. %break %letter 8 %break .8 סוד הסודות לאלו היודעים החכמה של אדונם, לדעת סוד הברכות על מצוות התורה ועל כל ההנאות והחמודות של העוה"ז, הוא להשפיע ברכות מלמעלה למטה. %break %letter 9 %break .9 חוץ מברכות התפילה, שהן תיקון אדונם. הן עולות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. וכשהברכות אינן של תפילה, הן עולות מלמטה למעלה עד שמגיעות לתוך האור שאינו מאיר, %break המלכות, ומעוררות בכוח אותו אור שאינו מאיר, בברכה ההיא. ועולה ההתעוררות למעלה, עד שמגיעה לכיסא העליון, בינה, שהוא המקור של כל חיים, שכל האורות באים ממנו. %break אז יוצאות מאותו מקור עליון ברכות אחרות, ופוגשות אלו באלו, ונושקות אלו באלו, ובאות ושורות על ראש צדיק, יסוד דז"א, להשפיע למטה. וכשיורדות, מתברכים האבות, חג"ת דז"א, והבנים, נה"י דז"א, וכל הנרות שלהם, ספירות המלכות. %break %letter 10 %break .10 עניין הברכות לעורר מלמעלה למטה. המילה, ברוך, הוא המקור העליון מכל, או"א עילאין, הנקראים חכמה, וצריכים לכוון להשפיע ולהמשיך ולהאיר משם כל הנרות, כלומר, המדרגות התחתונות. והוא ברוך תמיד, כי מֵימיו אינם נפסקים, %break שהם בזיווג שאינו פוסק לעולמים, ושפעם לתחתונים אינו נפסק. ומשם מקבל ההתחלה, שנקראת עוה"ב, בינה. והיא נקראת קצה השמיים, שהקצה ההוא הוא הקצה העליון של ז"א, הנקרא שמיים. %break משום שיש קצה כעין זה למטה, והוא עולם התחתון, מלכות. והוא נקרא ג"כ ברוך, כנגד התחתונים, להשפיע הברכות למטה, ולהתעורר מלמטה למעלה בברכות התפילה. %break וכאן, בשאר הברכות, נקרא ברוך, חכמה עליונה, או"א עילאין, הממלאת לבינה, הנקראת עוה"ב, בשביל אחד דק, יסוד החכמה, שמכניס בו. %break %letter 11 %break .11 המילה, אתה, שבברכה, היא המתחילה אח"כ להתגלות. כי ברוך, הוא סתום, חו"ב שאינם מושגים לתחתונים. ומשום זה נקרא בדרך סתום, ברוך, להיותו מקור עליון שאינו מתגלה. אבל המילה, אתה, היא ההתחלה להתגלות לחוץ. %break ומשום זה נקרא, אתה, לשון נוכח, המגולה. והוא הימין, חסד דז"א, ונקרא כוהן לאותו מקום, לבינה. כמ"ש, אתה כוהן לעולם. שפירושו, מי הוא כוהן לעולם ההוא, בינה? אתה, הימין העליון, חסד דז"א, שהרי הוא נמצא להתגלות. %break %letter 12 %break .12 המילה הוי"ה שבברכות, היא קו האמצעי שבז"א, האמונה בכל הצדדים. המילה אלקינו שבברכות, צד השמאל דז"א, הכלול בימין שלו, והימין כלול בו, %break ונכללים זה בזה להיות אחד. ועד חג"ת דז"א נקשרו הברכות בז"א. וכיוון שאלו חג"ת דז"א התברכו, כולם למטה מתברכים. %break %page 61 %letter 13 %break .13 ואחר שחג"ת דז"א מתברכים ולוקחים ברכות לעצמם, חוזרים כולם כלולים כאחד למקור, בינה. כי הם אינם יכולים לחזור לאותו מקום מטרם שהתברכו. %break כיוון שהתברכו מקודם, חוזרים ונכנסים לבינה, לקחת ברכות יתרות אחרות להשפיע למטה. ומטרם שהם מתברכים, אינם נכנסים ואינם חוזרים לבינה. כמ"ש, ולא יֵירָאו פניי רֵיקם. %break %letter 14 %break .14 וכשחוזרים לבינה ונכנסים שם, אז נקרא אותו מקום מלך, שזו המילה מלך שבברכה. כי בינה לא נקראת מלך, %break זולת כשאלו חג"ת דז"א מתקרבים אליו ומתברכים. והמלך נקרא מלך, כשהשרים שלו באים אליו, כשהם עשירים, ויש להם כל מה שצריכים בלי חיסרון, אז הוא מלך. %break מלך למטה, המלכות, בעת שספירות דז"א מעטרים אותה די סיפוקה בעטרות קדושות. וכאן, בברכה שנקראת מלך, מיהו המלך? הוא, העולם אשר קידשנו וציוונו, הבינה. %break ומשום שהוא עולם שאינו מגולה לחוץ, והוא סתום, קורא לו כך בדרך סתום, לשון נסתר, קידשנו וציוונו, ולא בלשון נוכח, קידשתנו וציוויתנו. וע"כ לא נקרא, אלא בדרך סתום. %break %letter 15 %break .15 ולעולם הימין, שהוא חסד, נקרא אתה. וע"כ כוהן כפוף ראשו למקום ההוא, אתה, בכל ברכה של תפילת שמונה עשרה, שמשתחווה בתחילת הברכה ובסוף הברכה. %break והעולם התחתון, מלכות, כשנקשר לימין, חסד, ומתדבק בו, נקרא מלמטה למעלה, ברוך. ואינו נקרא ברוך, זולת במקור שהתדבק בו, החסד, שנכנס בתוכו, ומילא אותו, שאז נקראת המלכות ברוך. אתה, שבברכה, הוא הכוהן, חסד, להידבק בו. %break וע"כ בתפילה אדם כורע בברוך, מלכות, משום שהוא עולם כפוף למעלה. וזהו השינוי בין ברוך שבתפילה, לבין ברוך שבשאר הברכות. ברוך שבשאר הברכות הוא בחו"ב. וברוך שבתפילה הוא במלכות. והכול הוא להשפיע ברכות לכל העולמות. %break %letter 16 %break .16 במילה ברוך שבברכת תפילת שמונה עשרה, אדם כורע בה בברכיו, ומכופף ראשו באתה, משום שאתה נקרא ראש. וע"כ כוהן נוטל חלק בראש. %break והוא ראש תמיד. ומשום זה הכריעה היא בברוך, וכפיפת הראש היא באתה. והכוהן, בכל מקום שקורא, אתה, משתחווה בתפילה. %break והמלך, אחרי שמכופף ראשו בתחילת תפילת שמונה עשרה, אינו זוקף עוד עד שמסיים התפילה, משום שהקב"ה אמר אל הלבנה, לכי ומעטי את עצמך, %break ועוד לא הזדקפה הלבנה, המלכות, מהמיעוט הזה. והמלך, הוא בבחינת מלכות, ע"כ מכופף ראשו ואינו מזדקף. ומשום זה, הברכה שאדם מברך להקב"ה, מתעוררת להשפיע ברכות מלמעלה לכל העולמות. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H כוונת הברכה (מראות הסולם) %break %page 62 %letter 1 %break .1 כל הנאה שאדם נהנה מהקב"ה, אם מברך עליה, הוא מעלה אותה הנאה עם כוונת הברכה למ"ן למלכות, שע"י זה עולים ז"א ומלכות לבינה, ומקבלים שם מוחין וכלים, שמהם יורד השפע לכל העולמות. ובשביל זה מהנה הקב"ה את האדם. %break ונמצא, שאם אדם נהנה ולא בירך, הרי הוא גוזל את הקב"ה. כמ"ש, גוזל אביו ואימו. אביו הוא ז"א, אימו היא המלכות, כי הנשמות הן תולדות של ז"א ומלכות. %break %letter 2 %break .2 ונודע, שגדלות וזיווג זו"ן אינם אלא רק בעת התפילה, אבל שלא בשעת התפילה, זיווגם נפסק, וחוזרים לקטנות לו"ק. ולפיכך אנו צריכים בכל ברכה להמשיך גדלות לזו"ן מחדש. ומקום ההמשכה הוא מאו"א עילאין, כי הם תמיד בגדלות ופב"פ, %break וזיווגם אינו נפסק לעולם, כי הם אינם צריכים להורדת המלכות מבינה שלהם, להיותם, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. והם נחשבים כמו שלא יצאו מראש א"א. %break משא"כ למטה מהם, אפילו בישסו"ת, זיווגם נפסק. אמנם ברכותינו אינן עולות עד או"א, כי הם למעלה מהשגותינו, ותכלית עלייתנו היא עד המלכות, מטעם שנשמותינו הן תולדות המלכות. אלא אחר שהברכה עולה עד המלכות, %break מתחזקים משום זה המלכות וז"א, ועולים עד הזיווג של או"א וישסו"ת, עד הדעת המייחד או"א וישסו"ת, שהם חכמה ובינה. %break הברכה ההיא עולה ומאירה אל הנר שאינו מאיר, המלכות. הברכה מחזקת אותה, שתעלה למעלה עם ז"א לזיווג של או"א וישסו"ת, לקבל משם גדלות כלים ומוחין. %break וכיוון שהברכה הזו עולה, כל המדרגות שלמעלה כולם מזומנים לאותו האור שאינו מאיר, למלכות, כדי להאיר בה, כי מלכות עולה אליהם עם ז"א, ומקבלת כלים ומוחין, ומזדווגת עם ז"א. %break %letter 3 %break .3 ועניין עליית הברכה למלכות, הוא על דרך שהתבאר בעליית התפילה. כי הברכה מתדבקת תחילה בבינה ובתו"מ דמלכות, שנפלו לעוה"ז, שהמברך נמצא בו. ואח"כ צריכים לכוון בשם מ"ב המעלה, שהוא הורדת המלכות ממקום בינה של כל המדרגות, %break ואז מחצית הפרצוף העליון, שנשאר בכל מדרגה, כ"ח וחצי בינה, מעלה אליה מחצית המדרגה שנפלה ממנה למדרגת התחתון שלה, חצי בינה ותו"מ, ועימה עולה גם התחתון ממנה. %break ובזה נמצא, אשר הברכה שהייתה דבוקה בבינה ובתו"מ דמלכות דעשיה שנפלו לעוה"ז, חוזרת ומתחברת עם כ"ח וחצי בינה דמלכות דעשיה למדרגה אחת, ולוקחים עימהם גם הברכה למקום מלכות דעשיה. %break וכן הבינה ותו"מ דיסוד דעשיה, שנפלו למדרגת מלכות דעשיה, חוזרים ג"כ למדרגתם ביסוד דעשיה, ולוקחים עימהם גם את הברכה ממלכות דעשיה למקום היסוד דעשיה, עד שהברכה עולה למלכות דאצילות ונעשתה שם למ"ן. %break %letter 4 %break .4 ואין לשאול, הרי הורדת המלכות מהבינה מתחילה בפרצוף העליון מכולם, ומשם באה ההארה למדרגה הבאה, מלמעלה למטה, א"כ איך יכולה הברכה, או התפילה הדבוקה בתחתית המדרגות, בבינה ובתו"מ דמלכות דעשיה שנפלו לעוה"ז, %break לעלות יותר ממלכות דעשיה? שהרי אחר שבאו למלכות דעשיה, כבר עלו בינה ותו"מ דיסוד דעשיה מקודם לכן, ואינם שם. ואיך עולה התפילה ממלכות ליסוד? %break כי הורדת ה"ת מעיניים מתחילה בפרצוף נקודות דס"ג, ששם השתרשה עליית המלכות בבינה בפעם הראשונה, ע"י הארת ג' פרצופים, גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, %break שבהם לא היה עניין עליית המלכות לבינה, שזהו השם של מ"ב (42) אותיות. וכיוון שהתעוררה הארה זו למעלה, תכף יורדת המלכות מכל המדרגות בבת אחת. %break %page 63 %break וע"כ אפשר לומר, שזה נעשה מלמעלה למטה. ואפשר לומר ג"כ, שנעשה מלמטה למעלה. ועוד כי אין היעדר ברוחני, וכל שינוי הוא רק תוספת על צורה ראשונה. והפעולה פועלת מכל הצדדים, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. %break %letter 5 %break .5 שורש השם מ"ב אותיות, הוא מג' פרצופי א"ק הראשונים: גלגלתא, ע"ב וס"ג. שאחר יציאת כל פרצוף הסתלקו האורות שלו שמפֶּה ולמטה, ופרצוף התחתון מילא אותו באורות שלו. %break באופן, שאחר שהסתלקו האורות של פרצוף גלגלתא דא"ק, יצא פרצוף ע"ב דא"ק, ומילא אותו באורותיו. ואחר הסתלקות האורות דע"ב דא"ק, יצא פרצוף ס"ג דא"ק ומילא אותו באורותיו. %break ולפיכך נבחן שפרצוף גלגלתא דא"ק, הוא ד' אותיות הוי"ה פשוטה. ופרצוף ע"ב נבחן להוי"ה מלאה, בת עשר אותיות: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. כי היא מילאה את פרצוף גלגלתא דא"ק. ופרצוף ס"ג נבחן להוי"ה דמילוי המילוי, %break שיש בה כ"ח (28) אותיות: יו"ד וי"ו דל"ת, ה"י יו"ד, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"י יו"ד. מטעם שפרצוף הס"ג מילא את הע"ב, שהוא עצמו מילוי של הגלגלתא. ונמצא שהוא מילוי של המילוי. %break והנה יש כאן ד' אותיות הוי"ה שבגלגלתא, ועשר אותיות שבע"ב, וכ"ח אותיות שבס"ג, שהן ביחד מ"ב אותיות. ואלו שלושה פרצופים הם כח"ב דא"ק. %break ובאלו השלושה לא הייתה עוד עליית המלכות לבינה, כי עליית המלכות לבינה מתחילה מפרצוף שני דס"ג דא"ק, הנקרא נקודות דס"ג. %break ולפיכך, אם אנו רוצים להוריד המלכות מהבינה, אנו צריכים להמשיך האור מג' פרצופים ראשונים אלו דא"ק, שאין בהם עלייה זו. ומהארתם אנו מורידים המלכות מבינה של כל המדרגות. %break %letter 6 %break .6 גם בג"ס כח"ב של כל המדרגות יש ג' בחינות שבגלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, שהם כח"ב דא"ק, כי כוחות העליונים מוכרחים להיות בתחתונים. %break ולפיכך בכל המדרגות נבחן הכתר להוי"ה פשוטה בן ד' אותיות. והחכמה, להוי"ה במילוי, עשר אותיות. והבינה, להוי"ה במילוי המילוי, כ"ח אותיות. וביחד יש בכח"ב של כל מדרגה מ"ב אותיות. %break גם נודע, שמחצית המדרגה, הנשארת בבינה אחר עליית המלכות בבינה, היא כו"ח וג"ר דבינה, שהם או"א עילאין, שאין מסך שולט בחצי בינה העליונה. ואע"פ שהם חצי בינה, מ"מ אנו מחשיבים אותם לפרצוף שלם. %break וע"כ ג"ס כח"ב הן הנשארות במדרגה, שאין עליית המלכות לבינה מזיקה להן במאומה. ורק חצי בינה התחתונה ותו"מ הן נפגמות מחמת עליית המלכות לבינה, %break ונופלות למדרגה התחתונה מהם. הרי שכח"ב של כל מדרגה שווים לגלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, שהם מ"ב הראשון שבעולמות. %break %letter 7 %break .7 כל בחינה מקבלת מבחינה שכנגדה בעליון. ולפיכך בעת שאנו מכוונים להוריד המלכות מבינה שבכל מדרגה, אנו ממשיכים הארת מ"ב אותיות מגלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, %break שאין בהם עליית המלכות לבינה. שמשום זה לא נחלקו מדרגותיהם, אל כל מ"ב אותיות של חצאי המדרגות שנשארות במדרגה. %break ואז יורדת המלכות ממקום בינה שלהן, וחצאי כל המדרגות שנפלו למטה חוזרים ומתחברים עם חצאי עליונים, וחצאי עליונים נשלמים בע"ס, כמו גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק. %break %page 64 %break והנה התבאר היטב השם של מ"ב אותיות, ואיך אנו מעלים על ידו כל תפילה וכל ברכה, עד שורשנו, שהוא מלכות דאצילות. %break %letter 8 %break .8 ובאותה הדרך, שעלתה הברכה אל מלכות דאצילות, גם ז"א ומלכות דאצילות עולים עם בינה ותו"מ דישסו"ת שבהם, בעת שישסו"ת חוזרים אל או"א עילאין. %break ונודע, שבינה ותו"מ שבתחתון, החוזרים אל מדרגתם, נעשים קו שמאל אל הכח"ב שנשארו במדרגה. ונודע, שאו"א וישסו"ת הם ע"ס דבינה שנחלקו, מחמת עליית המלכות לבינה דע"ס ההן, ונעשו כח"ב דבינה לאו"א. ובינה ותו"מ דבינה נעשו לישסו"ת. %break ולפיכך נמצא, שאחר שירדה המלכות שבבינה דאו"א, שישסו"ת, שהם בינה ותו"מ דאו"א, חוזרים למדרגת או"א, הם נעשים שם קו שמאל לאו"א. וזו"ן הדבוקים בבינה ובתו"מ של ישסו"ת, %break שעלו עם ישסו"ת, נעשו שם בחינת קו האמצעי, שהוא דעת, המייחד ב' הקווים ימין ושמאל, שהם או"א וישסו"ת, להתכללות אחת, שהוא הזיווג. %break ואח"כ יורדים ישסו"ת למקומם, ומעלים גם הם בינה ותו"מ שלהם, שזו"ן נכללים בהם. ובינה ותו"מ שלהם נעשו לקו שמאל, לכח"ב שנשארו בהם. הנה אז נעשית מחלוקת בין קו ימין לקו שמאל שבישסו"ת ואינם יכולים להאיר. %break וע"י מסך דחיריק שבז"א מתייחדים ב' הקווים ימין ושמאל להיות אחד, ונשלמה הארתם בכל השלמות. ואלו ג' קווים ביחד, נעשו לחב"ד דישסו"ת. וכיוון שחב"ד אלו יצאו ע"י ז"א, %break זכה בהם גם ז"א, מטעם שכל מידת האור שהתחתון גורם בעליון, זוכה בה גם התחתון. וע"כ כיוון ששלושה יוצאים מאחד, שחב"ד דישסו"ת יוצאים מז"א, ואחד זוכה בשלושה, נמצא ז"א ג"כ בחב"ד. %break %letter 9 %break .9 אכן יש לדעת, שמה שאנו אומרים, שבעת ירידת המלכות מהבינה, כל עליון, כלומר כח"ב שנשארו במדרגה, מעלה את הבינה ותו"מ שנפלו ממנו ביחד עם מדרגת התחתון, %break הדבוק באלו בינה ותו"מ, אין הפירוש שמעלה אליו כל ע"ס של פרצוף התחתון, אלא רק כח"ב של התחתון בלבד, ולא את בינה ותו"מ של התחתון. %break והוא מטעם, כי עליית התחתון לעליון, היא מחמת שבינה ותו"מ של העליון נפלו בו, והם נדבקו עם התחתון למדרגה אחת בשעת נפילתם, וע"כ בשעת חזרתם למדרגה, %break לוקחים עימהם גם התחתון הדבוק בהם. ובעת שהמלכות עולה לבינה ומפילה כל חצאי המדרגות התחתונות ממדרגתן, הרי נעשה זה בכל המדרגות בבת אחת. %break ונמצא שבעת שבינה ותו"מ של העליון נופלים לתחתון, אין במדרגת התחתון אלא ג' כלים כח"ב בלבד, כי גם בינה ותו"מ שלו נפלו למדרגה שלמטה ממנו. %break ונמצא שבינה ותו"מ של העליון, בשעת נפילתם, לא התדבקו אלא רק בכח"ב של התחתון, ואין להם שום מגע עם בינה ותו"מ של התחתון, שהרי הם כבר נפלו מהתחתון ונמצאים בתחתית התחתון. %break ולפיכך כשחוזרים בינה ותו"מ של העליון למדרגתם, אינם מעלים עימהם אלא כח"ב של התחתון שהם דבוקים בהם, ולא כלל הבינה ותו"מ של התחתון. ובז"א ירדו כח"ב לבחינת חג"ת, ובינה ותו"מ לבחינת נה"י. %break ונמצא, שבינה ותו"מ דישסו"ת שנפלו לז"א, לא התדבקו אלא בחג"ת שלו, שהם בחינת כח"ב שנשארו אז במדרגתו, ולא בנה"י שלו, שהם בינה ותו"מ, שנפלו ממנו למדרגת המלכות ואינם נמצאים בו. %break ולפיכך, בעת שבינה ותו"מ דישסו"ת חוזרים לישסו"ת, אינם מעלים עימהם אלא רק חג"ת דז"א בלבד, ולא את נה"י דז"א. %break %page 65 %letter 10 %break .10 ולפיכך, אע"פ שכל המוחין שהתחתון גרם לעליון, מקבל אותם גם התחתון, %break ומפני ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, עכ"ז אין ז"א לוקח אלו המוחין עתה בעת שהוא במקום ישסו"ת, כי אין שם כל הפרצוף דז"א, אלא כח"ב שלו, כלומר, חג"ת בלבד, ונה"י שלו אינם שם. %break והחסר נה"י דכלים חסר ג"ר דאורות, כי אין להם כלים שילביש אותם. וע"כ אינו יכול לקבל עתה את חב"ד דאורות שיצאו על ידו בישסו"ת, אלא מקבל הארת כלים בלבד, %break ויורד מישסו"ת למקומו, ומוריד המלכות מבינה שלו ומעלה אליו את בינה ותו"מ שנפלו ממנו, כלומר, את נה"י, והתחברו בו חג"ת נה"י לפרצוף אחד. %break ואז חוזר פעם שנייה אל ישסו"ת ומקבל שם את המוחין דחב"ד שהשאיר שם. ואז חזרו כלים דחג"ת ונעשו חב"ד, וכלים דנה"י נעשו חג"ת, ויוצאים לו נה"י חדשים. ואז יורד שוב מישסו"ת במוחין שלמים דחב"ד. והנה התבאר, %break שאין ז"א מקבל המוחין בישסו"ת, אלא ע"י ב' עליות, שבעלייה ראשונה מקבל מישסו"ת רק את הארת ו"ק, מפני שהוא מחוסר כלים דנה"י, ובעלייה שנייה מקבל מוחין שלמים. %break %letter 11 %break .11 משום שהברכות, שהאדם מברך את הקב"ה, באות להמשיך חיים ממקור החיים, בינה, הארת ו"ק הנמשכת בעלייה ראשונה, ולהשפיע עליו מאותו השמן העליון, שפע החכמה, הארת ג"ר ע"י העלייה השנייה. %break ומתברכים כל המדרגות והמקורות של ז"א ומלכות, בעלייה הראשונה, ומתמלאים בשפע, להשפיע לכל העולמות. ומתברכים האבות, חג"ת דז"א, והבנים, נה"י דז"א, %break כולם ביחד, בעליה השנייה, שכבר התחברו הכלים של אבות ובנים, חג"ת ונה"י דז"א, להיות גוף אחד, וע"כ הם יכולים לקבל המוחין דחב"ד להתברך כאחד. %break %letter 12 %break .12 כשעולות אלו הברכות מלמטה, אין פתח מלמעלה, ואין ממונה מלמעלה, שאינו פותח כל אלו הפתחים, כי המסכים, המבדילים בין חצאי המדרגות, בין כח"ב לבינה ולתו"מ של כל מדרגה, הם נבחנים לפתחים. כי לולא הם, %break לא הייתה מציאות שהתחתון יעלה לעליון, כי כל העלייה של התחתון לעליון, אינה אלא בסיבת הבינה ותו"מ של העליון, שנפלו לתחתון והתדבקו בו, שמשום זה, בעת שחוזרים למדרגתם בעליון, לוקחים עימהם גם התחתון. %break וכיוון שנפילה זו נעשית ע"י המסך, שהוא חיבור המלכות בבינה, ועליית בינה וזו"ן נעשית ע"י בקיעת המסך, ע"י ירידת המלכות מהבינה, ע"כ נבחן המסך לפתח. כי בשעה שנבקע, עולה התחתון לעליון דרך שם. %break ולפיכך, אם המברך מכוון בברכה, במילה ברוך, להמשיך השם של מ"ב אותיות, הנה אז נפתחים ונבקעים המסכים, שהם הפתחים שבכל מדרגה, להעלות התחתון לעליון. %break ואז עולה הברכה מבינה ומתו"מ שבסוף המדרגות דרך הפתחים של כל המדרגות עד שמגיעה למלכות דאצילות. כי כולם נפתחים, והברכה עולה דרכם, עד בואה אל המלכות דאצילות. %break %page 66 %letter 13 %break .13 ועתה מפורש סדר כוונת הברכה בברכות שאינן תפילה. ברכת המצוות וברכת הנהנין, עולות מלמטה למעלה, מעוה"ז ולמעלה, עד שמגיעות לתוך האור שאינו מאיר, %break המלכות, ומעוררות בכוח לאותו אור שאינו מאיר בברכה ההיא, כלומר שבכוח הארת מ"ב אותיות הוא מעלה הברכה עד המלכות, הנקראת האור שאינו מאיר. %break וכיוון שהברכה הגיעה לשם, אז מתעוררים ז"א ומלכות ועולים עם המ"ן של הברכה עד הבינה, ונעשה זיווג חו"ב שם על המסך דזו"ן. ואז יוצאות מאותו מקור עליון, בינה, ברכות אחרות, שהם המוחין הנמשכים מבינה לזו"ן, %break והמוחין היורדים, שהם בחינת מ"ד, מתחברים עם המ"ן שבברכה. ובאות ושורות על ראש צדיק, יסוד דז"א, כלומר שנמשכות מראש ז"א אל יסוד שלו, הנקרא צדיק, %break להשפיע למטה, שהוא משפיע אותן אל המלכות, והמלכות לתחתונים. וכשיורדות, מתברכים האבות, חג"ת דז"א, והבנים, נה"י דז"א, וכל הנרות שלהם, ספירות המלכות, שהן מאורי אש. %break %letter 14 %break .14 עתה מבוארת כוונת ברכות המצוות וברכת הנהנין על הסדר שלהן. ברוך, הוא המקור העליון מכל, או"א עילאין, הנקראים חכמה, וצריכים לכוון להשפיע ולהמשיך ולהאיר משם כל הנרות, כלומר, המדרגות התחתונות. %break כי כל המדרגות שמתחת לאו"א, נמצאות בגדלות רק בעת התפילה, אבל אחר התפילה חוזרות לקטנותם, שהמלכות שוב עולה לבינה של כל מדרגה, וכל המדרגות חוזרות לקטנות. %break חוץ מאו"א עילאין, שבהם, בבחינת עצמותם, אפילו בזמן הגדלות אין המלכות יורדת מבינה שלהם. ועכ"ז הם תמיד בגדלות, ובזיווג שאינו נפסק לעולמים. %break וכדי להמשיך תיקון למדרגות, צריכים להביא אותן למקום ג"ר. וע"כ אנו מכוונים בברוך להעלות זו"ן וישסו"ת לאו"א, שמשם יקבלו תיקונם. והוא ברוך תמיד, שאו"א עילאין הם ברוך תמיד, כי מימיו אינם נפסקים, ע"כ מתחיל התיקון מהם. ואיך הם עולים לאו"א? %break כבר נודע, שע"י השם מ"ב אותיות, יורדת המלכות מהמסך המבדיל בין או"א לישסו"ת, ואז עולים ישסו"ת לאו"א, ונעשים שניהם למדרגה אחת, שאו"א, שהם כח"ב דבינה, נעשו לימין המדרגה, וישסו"ת, שהם בינה ותו"מ דבינה, %break נעשו לשמאל המדרגה. וגם ז"א עלה לשם עם בינה ותו"מ דישסו"ת, עם המ"ן של הברכה, ונעשה לדעת, קו האמצעי, המייחד או"א וישסו"ת, ימין ושמאל. %break ואחר שישסו"ת קיבלו הארת או"א עילאין ע"י הייחוד הזה, אז יורדים ישסו"ת למקומם, ויוצאים גם בהם ב' קווים ימין ושמאל, ע"י העלאת בינה ותו"מ שלהם. %break והם במחלוקת ואינם יכולים להאיר, עד שז"א נעשה להם לקו אמצעי, ומייחד את ימין ושמאל דישסו"ת. ואז נשלמים ומאירים בג' קווים חב"ד. %break %letter 15 %break .15 ולכן נאמר, שמשם ההתחלה שנקראת עוה"ב, ישסו"ת, שבו נעשית התחלה לגילוי מוחין דחכמה, כי באו"א עילאין אין מאירים אלא חסדים בלי חכמה, כי הם ג"ר דבינה, והם לעולם ח"ח, ואין מקבלים חכמה. אלא בישסו"ת מתחיל גילוי החכמה בקו שמאל שלו. %break וע"כ נעשית בו מחלוקת, והוא צריך לז"א, שייחד אותם ע"י מסך דחיריק שלו. וע"כ נקראים ישסו"ת ההתחלה, קצה השמיים, ולא או"א עילאין. שישסו"ת משפיעים לשמיים, ז"א. וע"כ נבחן ישסו"ת לקצה השמיים העליון. %break %page 67 %break משום שיש קצה כעין זה למטה, קצה המקבל משמיים, ז"א. והוא נקרא ג"כ ברוך, כנגד התחתונים. ולפיכך יש לכוון במילה ברוך גם במלכות. והטעם שאנו מכוונים באו"א ובמלכות, %break הוא כי הברכה שאנו מעלים, עולה רק עד המלכות, ששם שורשינו. וע"כ יש לכוון במילה ברוך, במלכות. %break אמנם המלכות ג"כ בקטנות, שגם היא צריכה תיקון. וע"כ אנו מעלים המלכות עם ז"א עד או"א עילאין, שלהיותם תמיד בשלמות, הם ראויים לתקן הכול. וע"כ יש לכוון במילה ברוך, %break גם באו"א עילאין ובישסו"ת. ובשאר הברכות, נקרא ברוך, חכמה עליונה, או"א עילאין, שממלאים ומתקנים את ישסו"ת. %break הדעת מייחד או"א עילאין וישסו"ת זה בזה, שדעת הוא ז"א שעלה שם למ"ן, ואח"כ יורד ז"א עם ישסו"ת למקומם, ומייחד ב' קווים ימין ושמאל דישסו"ת, %break ויוצאים שם ע"י ז"א ג' קווים חב"ד. וע"כ, לפי ששלושה יוצאים מאחד ואחד זוכה בשלושתם, מקבל גם ז"א ג' קווים אלו. %break %letter 16 %break .16 וצריכים לכוון עתה ביציאת ג' קווים דז"א מישסו"ת. כלומר שיכוון במילה אתה, שאח"כ התחילו האורות דז"א להתגלות ולצאת מישסו"ת. %break ברוך, הוא סתום, כי ברוך, פירושו, או"א וישסו"ת, שבהם האורות סתומים מתחתונים. כי או"א וישסו"ת הם בינה, ואין לנו השגה בבינה, אלא בז"א. וברוך, הוא מקור עליון שאינו מתגלה, ישסו"ת. %break אבל, אתה, הוא התחלה להתגלות לחוץ, להיותו אור ראשון של ז"א שיצא מבינה, שהוא לשון נוכח, שהוא גלוי. קו ימין, חסד דז"א, היוצא מישסו"ת. כלומר, שיצא מהמקום הסתום, בינה, למקום הגלוי, ז"א. %break %letter 17 %break .17 הוי"ה, קו האמצעי היוצא מישסו"ת, ת"ת דז"א, האמונה בכל הצדדים. כי קו האמצעי מייחד ב' הצדדים, הימין והשמאל. וצריכים להמשיך קו האמצעי מהבינה לז"א, %break מטרם שממשיכים משם קו השמאל, מטעם שאסור להמשיך קו שמאל מטרם שמתחבר עם קו ימין. %break ולכן ממשיכים מקודם קו האמצעי, המייחד ימין ושמאל, ואח"כ ממשיכים קו השמאל. כי אחר שהמשכנו קו האמצעי, נמצא השמאל כבר כלול בימין, וימין בו. %break וזה שאנו ממשיכים במילה, אלקינו. עד כאן התקשרו הברכות זה בזה, ע"י המשכת ג' קווים. אבל המוחין עוד לא נמשכו, כי להמשכת המוחין צריכים לעלייה שנייה. %break %letter 18 %break .18 ואחר שחג"ת דז"א מתברכים ולוקחים ברכות לעצמם, אחר שהמשכנו הארת ו"ק לז"א מישסו"ת, בעניין, שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, %break חוזרים חג"ת דז"א, כלולים כאחד, אל המקור שלהם, ישסו"ת, כדי לקבל ממנו המוחין חב"ד, שהשאיר שם בעלייה ראשונה, מחמת חיסרון של הכלים דנה"י. %break ועתה, אחר שהמשיך הכלים דנה"י, יכול לקבל המוחין. כי אינם יכולים לחזור לאותו מקום לקבל המוחין, מטרם שקיבלו הברכות של הארת הו"ק, שע"י הברכות האלו יורד ז"א למקומו, %break ומוריד המלכות מבינה שלו למקומו, ומעלה הבינה ותו"מ שלו, שהם נה"י, ומתייחד בהם, ונשלמו הכלים שלו. ואז יכול לחזור לבינה לקבל מוחין. %break כיוון שהתברכו מקודם, שע"י זה המשיך אליו הנה"י, ונשלמו עשרה כלים שלו, חוזרים ונכנסים לאותו מקום, לישסו"ת, לקחת ברכות יתרות אחרות, המוחין דחב"ד, להשפיע אותם למלכות והמלכות לתחתונים. %break %page 68 %letter 19 %break .19 בעלייה השנייה לישסו"ת, כשחג"ת דז"א מקבלים המוחין דחב"ד, נקראים אז ישסו"ת מלך. ולפיכך יש לכוון עלייה שנייה זו במילה מלך, של הברכה. כי ישסו"ת לא נקראת מלך, %break זולת כשאלו חג"ת דז"א מתקרבים אליו, כלומר, רק חג"ת שבעלייה שנייה. והמלך נקרא מלך, כשהשרים שלו באים אליו, כשהם עשירים. %break כי בעלייה ראשונה שחג"ת דז"א היו עניים מחוסרי כל, בקטנות, אין ישסו"ת נקרא מלך משום עלייתם. אלא עתה, בעלייה שנייה, אחר שכבר קיבלו הארת ו"ק, %break והכלים דחג"ת נה"י דז"א כבר נקשרו זה בזה, ומקבלים בעלייה הזו את המוחין דחב"ד, אז נקראים ישסו"ת מלך. כי עתה הם עשירים, ויש לחג"ת כל מה שצריכים, בלי חיסרון. %break המלך שלמטה, המלכות, נקראת מלך, כשאלו החג"ת דז"א, שנעשו לחב"ד, משפיעים לה המוחין שלהם. בעת שז"א משפיע לה העטרות הקדושות, ג"ר, אז נקראת המלכות מלך כלפי התחתונים. %break %letter 20 %break .20 וכאן, בעלייה השנייה שנקראת מלך, מיהו המלך? הוא, העולם אשר קידשנו וציוונו, הבינה. כי ישסו"ת נקראים העולם, וג' מוחין חב"ד שז"א מקבל להשפיע אל התחתונים. %break אשר, הוא כתר שעל המוחין. קידשנו, הוא חכמה. וציוונו, הוא בינה. %break על, זה מצוּוה ועושה, ת"ת ויסוד, שהם קו אמצעי, המייחד חו"ב. ויש הרבה דרכים בזה. %break %letter 21 %break .21 ולעולם הימין, שהוא חסד, נקרא אתה. שבכל מקום שנאמר אתה, הוא חסד. כשהעולם התחתון, המלכות, נקשר בחסד, הוא נקרא ברוך מלמטה למעלה. כלומר, שהמלכות נקראת ברוך, רק באורות דו"ק, המאירים מלמטה למעלה. %break וזה מפני שהיא נקשרת בחסד, קו ימין, המאיר בחסדים בלי חכמה. שבמלכות הוא ו"ק, מפני שהיא צריכה חכמה וחסדים יחדיו, שזהו שמקבלת מז"א, קו האמצעי, הזקיפה שבהוי"ה. %break ואינו נקרא ברוך, זולת במקור שהתדבק בו, כלומר החסד, שנכנס בתוכו, ומילא אותו, שכשממלא את המלכות בחסדים, אז היא נקראת ברוך. וזהו שצריכים לכוון בברוך, %break שבברכות התפילה. אתה, שבברכות התפילה, הוא כוהן, חסד, להידבק בו, שצריך לכוון שהמלכות תעלה ותכלול עצמה בחסד. %break %letter 22 %break .22 יש ג' בחינות: כריעה, השתַחֲוויה, וזקיפה. %break א. כריעה, כריעת הברכיים וראשו זקוף, שפירושו חיסרון של ג"ר. כי כריעת הברכיים היא ביטול נה"י דכלים, והחסר נה"י דכלים חסר ג"ר דאורות, מטעם הערך ההופכי שיש מאורות לכלים. וזקיפת הראש, מורה על רצון לקבל חכמה, שהוא כריעה, %break שאנו כורעים במילה ברוך, מלכות, שזה מורה שהמלכות צריכה לחכמה. כי ע"כ הראש זקוף, ומורה שהיא חסרה מחכמה. וע"כ הברכיים כפופות, שזה מורה שאין שם ג"ר. %break ב. השתחוויה, היא כפיפת הראש בלבד, שזה מורה שאין צריך לחכמה אלא לחסד, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, וע"כ כופף ראשו, שהם כלים דג"ר. וזהו קו ימין דז"א, המקבל מאו"א, ואינו חפץ בחכמה אלא בחסדים. וע"כ משתחווים במילה אתה, קו ימין. %break ג. זקיפה, שכל ג' חלקי הגוף חב"ד חג"ת נה"י זקופים, שזה מורה שיש לו חכמה וחסדים ביחד, וע"כ ראשו זקוף וגם הברכיים זקופות. וזהו קו האמצעי, ת"ת. ע"כ זוקפים במילה הוי"ה, קו האמצעי, הכולל הכול. %break %page 69 %letter 23 %break .23 וע"כ בתפילה אדם כורע בברוך, משום שהוא עולם כפוף למעלה, כי המלכות כפופה, שחסרה ג"ר וראש, וכפופה למעלה לז"א, שאינה יכולה לזקוף את עצמה מעצמה, %break אלא ז"א צריך לזקוף אותה, כמ"ש, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, שפירושו, שהמלכות לא תזדקף מעצמה, אלא בעלה יקים אותה. ע"כ צריכים לכרוע בברוך, שזה מורה על המלכות הכפופה. %break וזהו השינוי בין ברוך שבתפילה, לבין ברוך שבשאר הברכות. כי בברוך של ברכות המצוות ושל ברכות הנהנין, אנו מכוונים בברוך להמשיך שפע מלמעלה למטה. כי ברוך של ברכות המצוות והנהנין, מורה על או"א עילאין, %break שממשיכים משם המוחין לישסו"ת, ומישסו"ת לז"א, במילים, אתה ה' אלקינו מלך העולם. ומז"א למלכות ולתחתונים בשאר מילות הברכה. %break אבל כאן במצוות, ממשיכים מלמטה למעלה, שמעלים הברכה עד למלכות, ובמילה ברוך מעוררים את המלכות בכריעה, לקבל חסדים מאתה. ואח"כ לקבל זקיפה מהוי"ה. %break ואח"כ מעלים אותה לקבל מאלקינו, בינה. ואח"כ מאלקי אבותינו, חכמה. ובשאר המילים ממשיכים השפע מלמעלה למטה. %break הרי שבברכות התפילה מכוונים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, שלא כבברכות המצוות והנהנין, שמכוונים מלמעלה למטה, להשפיע ברכות מלמעלה למטה, מאו"א לישסו"ת, ומישסו"ת לז"א ולמלכות ולתחתונים. %break חוץ מברכות התפילה, שהן תיקון אדונם. הן עולות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, כי מתחילים במלכות בכריעה. ולחסד שהוא אתה. ולז"א, הוי"ה. ואלקינו, בינה. ואלקי אבותינו, חכמה. ומשם ממשיכים מלמעלה למטה עד לעוה"ז. %break %letter 24 %break .24 במילה ברוך שבברכת תפילת שמונה עשרה, אדם כורע בה בברכיו, שזה מורה על המלכות שהיא כפופה, חסרת ראש וג"ר. כי כפיפת הברכיים מורה על חיסרון של נה"י דכלים וג"ר דאורות, הנקראות ראש. %break ולכפיפת הראש מכוונים באתה, שזה מורה על הכוהן, חסד דז"א, המקבל חסדים מאו"א עילאין. וע"כ אינו חסר ג"ר, אלא שמכופף הראש, ג"ר, %break שזה מורה שאינו רוצה בחכמה אלא בחסדים. אבל החסדים האלו הם ג"ר, משום שחכמה אינה חסרה לו, שעל זה מורה כפיפת ראשו. %break ונמצא שכפיפת הראש הוא הראש שלו, ממש כאו"א עילאין. כי אחר שיש לז"א התכללות מחכמה, נבחן החסד שלו כמו אוירא דכיא דאו"א, שאינם מקבלים חכמה לעולם. %break ומכופף ראשו באתה, משום שאתה נקרא ראש. החסד המרומז באתה הוא ראש, אע"פ שהוא חסדים בלי חכמה. שזה הרמז, שכוהן נוטל בראש, לרַמז, שאע"פ שהוא חסד לבד, נחשב לו לראש, והוא תמיד ראש, משום שמקבל מאו"א שזיווגם אינו נפסק. %break ומשום זה הכריעה היא בברוך, שזה מורה על המלכות, שצריכה חכמה, כי ראשה זקוף, ואין לה חכמה, שעל זה מורה הכריעה. וע"כ היא חסרת ראש. %break וכפיפת הראש היא באתה, שזה מורה שדוחה חכמה שבראש, ובוחר בחסדים בלי חכמה, שמקבל מאו"א, שהם ראש וג"ר, כמו חכמה. %break ולולא כפיפת ראש של הכוהן, חסד, לא היה לו ג"ר, כי זקיפת הראש מורה שצריך חכמה. ואם צריך, הרי הוא בחיסרון, כמו המלכות. אלא כפיפת הראש מורה על ג"ר של חסדים, מחמת דחיית ג"ר דחכמה, שזה תלוי בזה. %break %page 70 %break בכל ברכה מברכות התפילה, כשהכוהן מגיע למילה אתה, שמוֹרה על מידת החסד דז"א, הוא מכופף ראשו, כדי להמשיך ג"ר דחסדים מאו"א, שאי אפשר להמשיך אותם, אלא ע"י כפיפת הראש. %break והמלך, כשכורע בתחילת שמונה עשרה, אינו זוקף עד שמסיים תפילתו. משום שהקב"ה אמר אל הלבנה, לכי ומעטי את עצמך, ועוד לא הזדקפה הלבנה, המלכות, ממיעוט זה. כי זקיפת המלכות אינה מעצמה, אלא ע"י ז"א בעלה. %break כי אחר מיעוט הירח, שירדה המלכות מחזה ולמטה, אין לה מעצמה כלום, והן חכמה והן חסדים צריכה לקבל מז"א. כמ"ש על זמן 6000 שנה, נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל. כי לא תוסיף קום מעצמה, אלא בעלה יקים אותה. ולפיכך, אין זקיפה זו, %break שאנו זוקפים הראש במילה הוי"ה, שבברכות התפילה, נחשבת אל המלכות עצמה לזקיפה, אלא לעת"ל בגמה"ת, שייתקן מיעוט הירח, אז תקום המלכות מעצמה. כי הנביאים לא ניבאו אלא עד ימות המשיח, ולא בגמה"ת. %break ולפיכך המלך, שהוא מרכבה לעצם מידת המלכות, אין לו זקיפה מטרם גמה"ת. כי מזמן שנאמר ללבנה, שתמעט את עצמה, לא זקפה את עצמה עוד, %break אלא נפלה ולא תוסיף קום. ולפיכך גם המלך, שהוא מרכבה אליה, אין לו זקיפה עוד אחר הכריעה. עד גמה"ת, שייתקן מיעוט הירח. %break %H בעל הבית בוצע ואורח מברך %break %letter 17 %break .17 כתוב, כי אתה אבינו כי אברהם לא ידָעָנו. לעת"ל אומרים ליצחק, כי אתה אבינו. הרי שיצחק, קו שמאל, נקרא אב, משום שהשמאל נכלל בימין. אבל מטרם שנכלל בימין, לא נקרא אב, משום שאז נמשכים ממנו דינים קשים. %break אבל ימין, מאין לנו שגם הוא נקרא אב? שכתוב, וישימהו לו לאב ולכוהן, משמע, שהכוהן, שהוא ימין וחסד, נקרא אב. ואע"פ שלמעלה נקרא אב, %break אפילו האור שאינו מאיר, מלכות, הנה בשעה שמתדבק בימין, נקרא אתה, כמ"ש, אתה ה' אבינו גואלנו. %break %letter 18 %break .18 בתוך כך הזדמן זקן אליו ואמר, משה, התקן שולחן לאדונך, לו ולמלכה, מכל מיני מעדנים, לקיים בו הכתוב, זה השולחן אשר לפני ה'. והרי עד עתה, כולם מתענגים משולחן המלך, כמ"ש, לכו לַחמוּ בלַחמי. %break לחם, זהו תושב"כ, ז"א. יין של תורה, זהו תשבע"פ, המלכות. ובמלכות כמה מטעמים ממיני טעמי התורה המתוקים, ומכל המאכלים ומעדני העולם, ושל המלך. %break %letter 19 %break .19 קם משה ואמר, אהרון הכוהן, קום משנתך, לשחוט פרים וצאן וטלאים ועופות וכל המינים הצריכים לסעודת המלך. ולחם הפָּנים הם י"ב כנגד ב' לוחות התורה, שכתוב עליהם, מזה ומזה הם כתובים. %break ז"ה בגי' י"ב (12) פנים, י"ב אותיות שבג' הוויות של הכתובים, יברכך הוי"ה, יָאֵר הוי"ה, יישא הוי"ה. %break %page 71 %break ז"ה השני הוא כנגד ג"פ אדנ"י אדנ"י אדנ"י, שיש בהן י"ב אותיות, שהן י"ב חיות, שכתוב עליהן, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן, שהן ג' חיות אריה שור נשר. %break וכתוב עליהן, וארבעה פנים לאחת, שבכל חיה מהשלוש יש ד' פנים, אריה שור נשר אדם. וג"פ ד' הם י"ב חיות. וזהו שכתוב, וקָרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש הוי"ה צבאות, שהם י"ב פנים של הוי"ה, לי"ב חיות של אדנ"י. כנגד כ"ד (24) ספרי תורה, כ"ד ספרים שבתנ"ך. %break וזהו שכתוב, זה השולחן אשר לפני הוי"ה. כי שולחן הוא מלכות. ז"ה, הוא י"ב חיות אשר באדנ"י, במלכות. אשר לפני הוי"ה, כלומר, כנגד י"ב פנים שבהוי"ה. הכלים של שולחן המלך הם בעלי המשנה, בעלי התפילה, שהתקינו אותם חכמים כנגד הקורבנות. %break %letter 20 %break .20 כתוב, ועשיתָ שולחן עצי שיטים. מנהגים טובים ויפים היו נוהגים בעלי סעודת המלך, להראות שהם מבני שולחן המלך. אחד, הגדול מבני הסעודה, נוטל ידיו תחילה. בזמן שנכנסים לסעודה להסֵב, הגדול מֵסֵב בראש, השני תחתיו, %break השלישי תחת השני. ואלו נקראים ג' מיטות, כי היה דרכם להסב כל אחד על מיטה, כנגד ג' אבות, וכנגד כוהנים לוויים ישראלים, חג"ת. מכאן והלאה אין להם סדר, אלא כל הקודם זוכה. %break %letter 21 %break .21 מנהג שני. בעל הבית בוצֵע, כדי שיבְצַע בעין יפה, ומשלים ברכת המוציא, ואח"כ בוצע. ולומדים, שאין המסובים מותרים לטעום, עד שיטעם המברך. %break ואין הבוצע מותר לטעום, עד שיכלה אמן מפי המסובים. ואם רצונו לחלק כבוד, לכבד אחֵר בבציעה, הרשות בידו. ועוד התבאר, שהאורח מברך ברכת המזון, כדי שיברך את בעל הבית. %break %letter 22 %break .22 בעל הבית בוצע, זהו עמוד האמצעי, קו האמצעי, ז"א. ובשבת צריך לבצוע מב' חלות, ה' ה' דהוי"ה. בעל הבית זהו ו' דהוי"ה שבאמצע שתי אותיות ה'. וכדי שלא יהיה נראה כמו זוללוּת, %break יכול לבצוע בה לכל אחד כביצה. כביצה, הוא י' דהוי"ה וכזית הוא י' דאדנ"י, שהן נקודות של השם הקדוש. ונקראים, פירורים בכְזַית. והם הפירורים כנגד טיפות זרע. %break לפיכך, מי שמזלזל בפירורים וזורק אותם במקום שלא צריך, עניות רודפת אחריו, והולך נע ונד. כמ"ש, נודד הוא ללחם איֵה. ואין לחם אלא תורה. והוא צועק, איה מי שירחם עליו, ולא ימצא מי שירחם עליו. %break %letter 23 %break .23 פירורים שהם כזית, הם בצדיק, יסוד, שהוא כותש כתישות מאלו הזיתים, הספירות, שמוציא מהן השמן, השפע. ואורח מברך, הוא צדיק, כמ"ש, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. וכן, ברכות לראש צדיק, חי עולמים. ומשום זה אורח, שהוא צדיק, יסוד, מברך. %page 72 %H הילד %break %letter 24 .24 בתוך כך, רבי שמעון בא למשה, ואמר: משה, יום אחד הלכנו אני והחברים למלון אחד, והיה שם ילד אחד, קם וערך לנו, מעצמו, מנורה ושולחן, כאילו היה בן עשרים שנה, ולא היה אלא כבן חמש שנה. %break וערך השולחן מכל מיני מאכל ומשתה. ואמר, הרי לומדים, שבעל הבית בוצע ואורח מברך. אבל כמ"ש, צעיר אני לימים ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחוֹות דֵעי אֶתכם, עד שאקח מכם רשות. אמרו לו, אמור בני, מלאך ה'. %break %letter 25 %break .25 אמר לנו, אתם רוצים לחם מעדנים בלי מלחמה, או לחם במלחמה. כי כך לומדים, שְׁעַת אכילה היא שעת מלחמה. ואם רצונכם שתהיה מלחמה עליה, לא יאכל אף אחד, אלא מי שינצח המלחמה, הוא יאכל ויבצע לכולם. %break אמרו לו החברים, אתה קטן, בני, ועוד לא תדע, איך שרים גיבורים עורכים מלחמה בחרב, ובנענוע החרב, ברומח, בקשת, בחיצי הקשת, בקלע, באבני הקלע. %break %letter 26 %break .26 אמר לנו, אַל יתהלל חוגר כמפַתֵח. כי ודאי בק"ש התבאר, כל הקורא ק"ש על מיטתו, כאילו אוחז חרב פיפיות. שכתוב, רוממוֹת אֵל בגרונם וחרב פיפיות בידם. %break ונענוע החרב, צריך לנענע אותה לו"ק, חג"ת נה"י, כדי שתמליך אותו על השמיים ועל הארץ ועל ד' רוחות העולם. %break ו' דהוי"ה, ז"א, היא גוף החרב. י' דהוי"ה, היא ראש החרב. ה' ה' שבהוי"ה, שני פיות החרב. נרתיק של החרב, הוא השם אדנ"י, המלכות. %break %letter 27 %break .27 רומח, רמ"ח (248) מילים שבק"ש, ועם שש מילים שבייחוד שמע ישראל, הם רומח, רמ"ח עם ו'. מגן עם החרב, ג' מלאכים מיכאל גבריאל נוריאל, שהם ראשי תיבות מג"ן. %break משמשים של ג' אבות, חג"ת. כי מיכאל הוא חסד, גבריאל גבורה, נוריאל ת"ת. קשת, היא זורקת החיצים. וכל זרע, שאינו יורה כחץ, אינו מוליד. שרומזת על יסוד. %break קלע, זו ק"ש. חמש אבני הקלע, הן חמש מילים, שמע ישראל ה' אלקינו ה', חג"ת נ"ה. כנגדן, כתוב על דוד, וייקח מקלו בידו ויבחר לו חמישה חלוקי אבנים מן הנחל, %break וכששם אותן בכלי הקלע, שהיא השפה, שקורא ק"ש, והיא השכינה, נעשו כל החמש אבן אחת, והרג את הפלשתי. %break %letter 28 %break .28 עד עתה זרקתי אבן זו לס"מ, אבן מָצור, והרסתי המצור שלו והשפלתי אותו למטה. משום זה אמרתי לכם, אל יתהלל חוגר כמפתח. עתה יתברר לכם שאני יודע, איך שרים גיבורים עורכים מלחמה בחרבות, ברומח, בקשת, בקלע. %break היינו תמהים ולא יכולנו לדבר לפניו. אמר לנו, חכמים, עתה נראה, מי ירוויח לחם, שהוא לחם המוציא. %break %letter 29 %break .29 פתח ואמר, והיה בַּאֲכולכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. במה מתרוממת השכינה, אות ה' של המוציא, שלומדים עליה, שכל הבוצע צריך לדייק בְּה'? אלא ודאי, הרי לומדים, מוץ ותבן פטורים מן המַעשר. כי כשהמלכות במוץ ובתבן, %break שהקליפות יונקות ממנה, היא בבית האסורים. ואין רשות לאות ה', השכינה, להתרומם אל המ', ז"א, להיעשות עימה מ"ה, %break הוי"ה במילוי אותיות א' שהיא בגי' מ"ה (45). וזהו תרומה, אותיות תורה מ', שהיא ה' של ה' חומשי תורה, שבָּה מ' (40), שכתוב, ויהי משה בהר ארבעים יום. %break %letter 30 %break .30 ובמוץ ובתבן של חיטה, לומדים עליה, אילן שאכל ממנו אדם הראשון, חיטה הייתה. כי ע"י אכילת עצה"ד, הקריב ח' ט', שהן הקליפות מוץ ותבן, לאות ה', המלכות, והסתלקה ממנה י', יסוד, עשור שלה. %break %page 73 %break משום זה, כשהיא במוץ ובתבן, שהם כנגד עורלה ופריעה, שהם כנגד ב' עורות המילה, שהאחד חותכים והשני פורעים, פטוּרה מהמעשר, כלומר הי'. שאין רשות לאות י' להתחבר עם האות ה', %break שהם איש ואישה, י' שבאיש וה' שבאישה. ומשום זה, כל הבוצע צריך לדייק בה', וצריך לבצוע ממקום שבישולו יפה. כי בישול הוא גמר פרי. וזה ו', ז"א, שגומר את ה', המלכות. %break %H עשרה דברים לעשות בסעודה %letter 31 .31 עשרה דברים צריך אדם לעשות בסעודה: א. נטילת ידיים. ב. לערוך ב' חלות לשבת. %break ג. לאכול שלוש סעודות. ולהוסיף מחול על הקודש. ד. להאיר נר על השולחן, שולחן בצפון ומנורה בדרום. וצריך הסבה, כמו שלומדים, הסֵבו, אחד מברך לכולם. %break %letter 32 %break .32 ובשבת, בכל דבריו צריך להוסיף מחול על הקודש, בין במאכליו ובמשתָיו, בין בלבושיו, בין בהסבותיו. שצריך לתקן לו הסבה יפה, בכמה כרים וכסתות מרוקמים, מכל מה שיש בביתו, כמו שמתקנים חופה לכלה. %break כי שבת, היא מלכה והיא כלה. ומשום זה היו יוצאים בעלי המשנה בערב שבת, ומקדימים לקראתה בדרך, והיו אומרים, בואי כלה, בואי כלה. וצריכים לעורר על השולחן שירה ושמחה אליה. %break %letter 33 %break .33 וצריכים לקבל השבת, כמו שצריכים לקבל גבירה, שידליק כמה אורות נרות בשבת, ובהרבה תענוגים, ולבושים יפים, ובית ערוך בכמה כלי תיקון, בהסבה יפה לכל אחד. %break כי בשמחה ובתיקון הזה גורמים לשפחה הרעה, לקליפה, להישאר בחושך, ברעב, בבכייה, בהספד, בלבושים שחורים כאלמנה. כי כשמלאה זו, חרבה זו. כי אין הקליפה מתמלאת אלא מחורבן הקדושה, וכן הקדושה מתמלאת מחורבן הקליפה. %break %letter 34 %break .34 יצה"ט הוא המלכה הקדושה. מלכות הקודש שירדה בשבת, הכלולה מע"ס, מעוטרת בשבע שמות שאינם נמחקים, בכמה מרכבות של החיות, %break ובכמה חֵילות ומחנות מלאכים. והמלך יוצא כנגדה בכמה מחנות. והיצה"ר, שפחה רעה, נשארת בחושך, כאלמנה בלי בעלה, בלי מרכבות. %break %letter 35 %break .35 ואלו, שנאמר עליהם, למזבחים ולמקטרים למלֶאכֶת השמיים ומזלות אשר לא ציוויתי, שהיא העבודה, שהם עובדים אל השפחה הרעה, השולטת בערבי שבתות, ובערבי לילות רביעיות, מה הם עושים בשבת? %break הם לוקחים בגדים שחורים, ונחשכים האורות שלהם, ועושים הספד בליל שבת, כדי להשתתף עם השפחה הרעה, להיות בעצבות בצרה ובחושך, כמו שהיא שורה. כי כתוב, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. %break %page 74 %letter 36 %break .36 אחר שחטאו ישראל, ונחרב ביהמ"ק, כתוב בשכינה, באמא הקדושה, איכה ישבה בדד העיר רבָּתי עָם הייתה כאלמנה. וע"כ מכבים בליל תשעה באב האורות והנרות, %break ועושים הספד ויושבים כאבלים, להשתתף בצער השכינה, משום שהם בעוונותיהם גרמו לה כל השבר ההוא. %break %letter 37 %break .37 הדבר החמישי שצריכים לעשות בשבת, הוא כוס יין של וַיְכוּלו, קידוש. ו. שדברי תורה יהיו על שולחנו. ז. להאריך על שולחנו, כדי שיבואו עניים לשולחנו. %break ח. נטילת ידיים במים אחרונים. ט. ברכת המזון. י. כוס של ברכת המזון. %break וצריך להתאמץ על עשרה דברים אלו, לתקן אותם בעניין קדוֹש, שהיא, המלכות, כלולה מע"ס. והמלכות נבחנת לשולחנו של הקב"ה מהגבורה. ומשום זה לומדים, שולחן בצפון, צד הגבורה. %break %letter 38 %break .38 ועתה משה מפרש עשרת הדברים, שאדם צריך לעשות בסעודת שבת. הראשון, נטילת ידיים, כי ידיים מזוהמות פסולות לברכה, משום שהן שניות לטומאה. %break כי כשהידיים טמאות הן אב הטומאה, ראשון לטומאה. וכשהן טהורות, הן שניות וראויות לברכה, כי הברכה אינה שורה אלא על טהרה. %break כי הכוהן, איש טהור, איש חסד, שורה עליו הברכה. כמ"ש, כשֶׁמן הטוב על הראש. ומשום זה כתוב, דבר אל אהרון ואל בניו לאמור, כה תברכו את בני ישראל. %break והתבאר, כל כוהן המברך מתברך, ושאינו מברך אינו מתברך. ולומדים, כל ברכה שאין בה אזכרה, כלומר, שם הוי"ה, ומלכות, כלומר, מלך העולם, אין שְׁמה ברכה. מלכות, היא השם אדנ"י. וע"כ צריך להיות בכל ברכה אזכרה, הוי"ה, ומלכות, אדנ"י. %break %letter 39 %break .39 וצריך ליטול ידיים עד הפרק, שבו חמש אצבעות, שגזרו עליו ליטול י"ד (14) פרקים, שבחמש אצבעות, שבכל אצבע יש ג' פרקים ובאגודל ב' פרקים. בשעה ההיא שורה יד ה' עליו. והיא יד של הברכה מצד החסד, שבו חכמה ביד ימין. %break כי בגדלות דז"א עולה החסד להיות חכמה. והיא יד דקדושה מצד הגבורה, ששורה בדין. והיא יד של ייחוד מצד הת"ת, המייחד ימין ושמאל לאחד, שהוא שורה בי"ד פרקים של הגוף. %break י"ב פרקים הם בב' זרועות, שבכל זרוע ג' פרקים, והם שישה, ובב' שוקיים, שבכל שוק ג' פרקים, שהם שישה, וביחד הם י"ב. ועם ב' שבגוף ובברית, הם י"ד. והתבאר ג"פ י"ד בג"ס חג"ת. %break %letter 40 %break .40 וג"פ י"ד הן מ"ב (42). י' י' י' שבי"ד י"ד י"ד, רמוזות בכתוב, יברכך יאֵר יישא, מן הוי"ה, הוי"ה, הוי"ה, שבג' אותיות י' שבג' הוויות שבכתוב, יברכך הוי"ה, יאר הוי"ה, יישא הוי"ה. ד' ד' ד' מן י"ד י"ד י"ד, הן רמוזות באדנ"י אדנ"י אדנ"י. %break ואמר הנביא על ג"פ הוי"ה ועל ג"פ אדנ"י, היכל הוי"ה, היכל הוי"ה, היכל הוי"ה הֵמה. שהיכל הוא מלכות, אדנ"י. ע"כ אמר ג"פ היכל הוי"ה, שהם ג"פ אדנ"י וג"פ הוי"ה. וזהו שנתקנה נטילה ביד, לרמז על י"ד פרקים, וג' י"ד שבחג"ת, שהם ג' הוויות, וג' אדנ"י. %break %page 75 %letter 41 %break .41 וכל צד מג' קווים חג"ת, ימין שמאל אמצע, שהם ג"פ י"ד, הוא מג' פנים שבחיות אריה שור נשר, שהם הוי"ה הוי"ה הוי"ה. ומג' כנפיים שבחיות, שהן ד' ד' ד', ג"פ אדנ"י. כולם צריכים להיות מן כ"ח אדם. %break הוי"ה במילוי אותיות א', יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' אדם (45). כ"ח שלו, כלומר המילוי דמילוי של הוי"ה במילוי אותיות א', הוא יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. שהן כ"ח (28) אותיות, כנגד כ"ח פרקים שבעשר אצבעות הידיים. %break והמלכה אינה שורה בכ"ח שלו, בכ"ח פרקי האצבעות, עד שעוברת מהם הזוהמה של השפחה הרעה הפסולה, אשת הפסוּל. משום זה, ידיים מזוהמות פסולות לברכה, כי השפחה הפסולה שורה עליהן. %break %letter 42 %break .42 ואלו המים הם לטהר היד, ששורה שָׁם יד הוי"ה. יד הוי"ה, היא מים של תורה, שעמי הארץ, שהם שרץ, שאין להם תורה להוציא אותם מטומאתם, %break מה מועילה להם טבילה, בעת שהשרץ, השפחה הרעה, היא בידיהם, בגזל שבידיהם, בגזל של ברכות שגוזלים מהקב"ה, שאינם יודעים לברך, ואינם יודעים מהי ברכה, ומהי זוהמה? %break %letter 43 %break .43 כששמענו דברים אלו החברים ואני, לא יכולנו לסבול עד שישלים עשרה דברים של הברכה, והשתטחנו לפניו, ואמרנו לו, שבוודאי אין אדם שיוכל לומר דברים אלו אלא אתה. %break כי אתה כעין ד' מחיצות שבגן עדן, אשר אם אדם נכנס לשם, במחיצת הילדים נעשה ילד, ובמחיצת הנערים נעשה נער, ובמחיצת בחורים נעשה בחור, ובמחיצת זקנים נעשה זקן. %break ומשום זה כתוב עליך, ממכון שׁבתו השגיח אל כל יושבי הארץ. שמרמז על משה. ואתה הוא שכתוב עליך, בשַׁגַם הוא בשר. אשר בשגם הוא אותיות משה, %break מ"ש, וב"ג שהם ה'. בדור של דור הפּלָגה היית, ובכל דור ודור אתה בא בגלגול, כמו גלגל המתהפך לכמה אופנים, ולא נגלית אלא בדור שניתנה התורה על ידך. %break %letter 44 %break .44 מיד כשנפטרתָ מהעולם, אתה הוא כשמש המאירה בכל דור ודור. כי כשנאספת השמש בלילה, היא מאירה אז אל הלבנה ובשישים ריבּוא (600,000) כוכבים. כך הוא אתה, שאתה מאיר בשישים ריבוא בכל דור ודור. %break וזהו שרמז קוהלת, דור הולך ודור בא. ולומדים, אין דור פחות משישים ריבוא. ועוד התבאר, הדור שהולך הוא שבא, שהנשמות שבדור העבר, מתגלגלות ובאות לדור שאחריו, לקיים הכתוב, מה שהיה הוא שיהיה. %break מכאן והלאה, השְׁלם עשרת הדברים של השולחן של שבת בגלוי. אמר משה לרבי שמעון, אשרי חלקך, שהקב"ה גילה לך מה שלא גילה לכל נביא וחוזה, ולא למי ולמי. %break %letter 45 %break .45 התיקון השני שעל שולחן של שבת, הוא לבצוע על שני לחמים בשבת, הרמוזים בשני לוחות התורה שניתנו בשבת, זוגות. ירדו מהשמיים ביום השלישי, שהוא ת"ת, שבו פעמיים טוב, להיותו כולל ימין ושמאל, ובשבת, %break שהיא מלכות, ניתנה התורה. שבמלכות, ב' נוקבאות, מחזה דז"א ולמעלה נוקבא אחת, ומחזה דז"א ולמטה נוקבא שנייה, שהן ב' נוקבאות לקבל פעמיים טוב, שכתוב ביום ג', שהוא ת"ת. %break ואע"פ שהתבאר, שהשדים ממונים להזיק על זוגות, כמו שהתבאר, שלא לאכול ב' ביצים, ב' אגוזים, וא"כ למה לוקחים בשבת ב' לחמים, הרי הם זוגות? הלָכה למשה מסיני, ששלוחי מצווה אינם ניזוקים. וע"כ אין לירוא בדבר מצווה משום זוגות. %break %page 76 %letter 46 %break .46 האם אין מתחילים ביום ב', ואין מסיימים ביום ד', בב' ד' שהם זוגות, שזה נאמר אפילו בדבר מצווה, והרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים? זהו עם ערב רב, %break כלומר כשישראל מעורבים עם ערב רב, שאינם שלוחי מצווה לעולם, כי לא התגיירו לשם שמיים, אז אסור להתחיל בב' ד'. %break אבל לצדיקים שאין להם חיבור עם ערב רב, מותר להתחיל בב' ד' לשם מצווה. כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. וע"כ, אחרי שעברו מהעולם, %break אחר מעשה העגל, ציווה הקב"ה לקחת שני לוחות אבנים כראשונים, ואמר, וכתבתי על הלוחות. ולא חשש לזוגות. %break %letter 47 %break .47 ושני לחמים בשבת, רומזים על שתי אותיות י' של שילוב הוי"ה אדנ"י, יאהדונה"י. כי אדנ"י, מלכות, היא יחידה מבעלה, הוי"ה, בששת ימי החול, %break שאין להם אז זיווג שלם. ובשבת הוי"ה יורד לאדנ"י, ונעשה השילוב יאהדונה"י. וע"כ לוקחים ב' לחמים, שירמזו על ב' אותיות י', תחילה וסוף של השילוב יאהדונה"י. %break ומשום זה בשבת, כל הנשמות והרוחות והנפשות, יוצאים ויורדים זוגות, ואין שטן ואין מזיק שולט ביום השבת. ואפילו הגיהינום אינו שולט ואינו שורף בשבת. %break ומשום זה כתוב, לא תבַערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. וזוהי אש זרה. אבל אש של הקורבן היא אש דקדושה, שמותרת בביהמ"ק בשבת. %break ולפיכך אנו צריכים לקחת ב' כיכרות בשבת, ולא לפחד משום זוגות. ואין להאריך בעניין הבציעה שלהם, בשיעור כזית וכביצה. %break %letter 48 %break .48 התיקון השלישי שעל שולחן של שבת, הוא לאכול שלוש סעודות בשבת, שלמדנו, יהי חלקי עם גומרֵי שלוש סעודות בשבת, שהן שלמוּת שבע ברכות התפילה, שמשלימים עימהן לעשר. והוא העונג, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. %break כי עדן פירושו ענג. וגן, היא המלכות, שבת. ענ"ג הוא ראשי תיבות עדן נהר גן. ומי שאינו מקיים אותן, ויש לו רשות לקיים אותן, מתהפך לו ענג לנגע צרעת. כי אותיותיהם שוות. ובכדי שלא יבוא לזה, אמר הקב"ה, כמו שלומדים, לווּ עליי ואני פורע. וכתוב, אז תתענַג על ה'. %break %letter 49 %break .49 התיקון הרביעי, הוא להאיר במנורה על השולחן. כמו שלומדים, שולחן בצפון ומנורה בדרום. כי שולחנו של הקב"ה, המלכות, צריכה להיות כך. %break התיקון החמישי, הוא הכוס של ויכֻלוּ, כוס של קידוש. כוס היא בגי' אלקים, פ"ו (86). ויכֻלו הוא בגי' ע"ב (72). שהכלה הקדושה, המלכות, כוללת השם אלקים ושם ע"ב. והכוס הזו, שהיא מלכות, מלא יינה, כלומר שפע הארת חכמה, %break של תורה, שהוא ז"א. וצריכה להעיד על מעשה בראשית, בינה. כי שפע הארת חכמה נקרא עדות, עדן. ובינה היא המקור המשפיע אותה. וזהו שצריכה להעיד על מעשה בראשית. %break %letter 50 %break .50 התיקון השישי, הוא שיהיו על שולחנו דברי תורה. השולחן הוא בצפון, והתורה ניתנה בימין, וע"כ צריך לומר על השולחן דברי תורה, כדי לחבר הימין, %break רחמים, בשמאל, דין. כי התורה הוא הוי"ה, ז"א, שהיא ניתנה מימין. והשולחן, הוא אדנ"י, המלכות, שהיא משמאל, בצפון. %break וע"כ צריכים לחבר אותם, כי שמאל בלי ימין משפיע דינים קשים. ומשום שהשולחן בשמאל, לומדים, כי קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ומשום זה, צריך להזמין עימו תלמיד חכם, למי שיעסוק בדברי תורה. %break %page 77 %letter 51 %break .51 התיקון השביעי, הוא להאריך על שולחנו, כדי שיבואו עניים. ומשום זה, כל המאריך על שולחנו, מאריכים לו ימיו ושנותיו. ומשום זה כתוב, וצְדקה תציל ממוות. כי עני חשוב כמת, והוא מחיה אותו עם הצדקה, אף הקב"ה מחיה אותו. %break %letter 52 %break .52 ועוד, כי כל העניים הם מצד אות ד', שכתוב בה, דַלוֹתי ולי יהושׁיע. ואות ד' שבמילה אחד צריכים להאריך בה, כמ"ש, למען יאריך ימים על ממלכתו. %break ומשום זה צריך להאריך על השולחן, שהוא ד', שכלול מד' רגלי השולחן. ומשום כבוד אות ד', צריכים להאריך על השולחן בשביל העניים. %break כשהמלכות מקבלת משמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, היא בחושך ובדלות, משום שהחכמה אינה יכולה להאיר בה בלי התלבשות בחסדים. ונקראת אז המלכות ד', מלשון דלות. והשולחן שבצפון מורה על ד' זו של המלכות. %break אותיות א"ח שבאחד מורות על ט"ס דז"א, שמשפיעות חסדים אל ד', שאז מתלבשת החכמה של ד' בחסדים של א"ח, והחכמה מתגלה במלכות. %break וגילוי חכמה מכונה אורך. לכן צריך להאריך בד', להמשיך לה חסדים, כדי שתתגלה החכמה. כמ"ש, למען יאריך ימים על ממלכתו. כי המלכות, ד' שבאחד, קצרת ימים, שהחכמה שבה כבויה ואינה מאירה. וע"י החסדים היא משיגה אריכות ימים, שהוא גילוי הארת החכמה. %break ומשום כבוד אות ד', צריכים להאריך על השולחן בשביל העניים, ואותם ששורשם מאות ד', שהם עניים כמו המלכות, יקבלו שפע החסדים, ויחיו. ונאמר, שעני חשוב כמת, כי להיותו נמשך מד' זו, הרי כל אורותיו כבויים, והוא דומה למת. %break וע"י הצדקה, המשכת החסדים, מתלבשת החכמה בחסדים, ומאירה. ואור החכמה נקרא אור החיים. ולכן נאמר, שהוא מחיה אותו עם הצדקה. %break %letter 53 %break .53 ומשום זה לומדים, שביקש הקב"ה מידה יפה לישראל. ולא מצא, אלא מידת הדלות. ושאלו עליה, שהרי התבאר, שחשבון מיני מיתות הם כחשבון תוצאו"ת, והחיסרון של הכיס קשה מכולן. ואיך ייתכן, שלא מצא מידה יפה לישראל כעניות? %break %letter 54 %break .54 אלא משום שכל עם ולשון, כתוב עליהם, והיה כי ירעב והתקצף וקילל במלכו ובאלוהיו ופנה למעלה. אבל ישראל הם בברית הקב"ה במידה זו, ואינם מכחישים בה. ומשום זה במידה זו ייגאלו. כמ"ש, ואת עַם עני תושיע. %break עני הוא מלשון עינוי, שאפילו אם יש לאדם עושר והוא במחלות ובייסורים, הוא נקרא עני. או שמצֵרים אותו בשביל העושר שלו, ומצערים אותו בכל יום. וכש"כ מי שהוא רש ממנו, שחסר מלמלא צרכיו, והולך ממקום למקום, ודאי שנקרא עני. %break %letter 55 %break .55 ועוד יש עני, שהסתלקה ממנו הדעת. כמו איוב, שכתוב בו, איוב לא בדעת ידבר. אף כך היא ד', שהיא השכינה, כשמסתלקות ממנה א"ח שבאחד, שהוא עמוד האמצעי, הנקרא דעת, היא ענייה. וזה שאין לו דעת, אין לו עוון, במה שמדבר שלא כהוגן. %break ועוד, א"ח, היא תורה, כלולה מתרי"ג (613) מצוות. כמ"ש, זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור. שמ"י עם י"ה בגי' הוא שס"ה (365). %break %page 78 %break זכר"י עם ו"ה הוא בגי' רמ"ח (248). ומשום זה, אין עני אלא מהתורה ומהמצוות, %break כי שאר העניים אינם אלא עינוי ולא עני. ואות ד' מן אדנ"י, מלכות, היא ג"כ עני בלי הוי"ה. וכן ד' שבאחד, מלכות, היא דלה בלי א"ח שבאחד, שהן תרי"ג מצוות התורה, שהם חסדים. %break %letter 56 %break .56 התיקון השמיני, הוא מים אחרונים, שתיקנו אותם משום מלח סדומית המעוור את העיניים. ונקראים חובה, כי סם המוות שורה על ידיים מזוהמות, שעושים עליהן ברכה, ועל כוס, שמברכים עליה בלי טהרה, ונקראת טמאה. %break וכמו שכוס ששותים בה, היא טמאה לברכה, עד שמטהרים אותה ברחיצה מבפנים ומבחוץ, כש"כ הידיים. ומשום זה מים אחרונים חובה. %break והכתוב, והתקדשתם, אלו מים ראשונים. והְייתם קדוֹשים, אלו מים אחרונים. כי קדוש, זהו שֶׁמֶן עָרֵב. שהיו מושחים את הידיים לאחר מים אחרונים. %break ואלו ג' דברים הם כנגד קדוש קדוש קדוש. ומשום זה, והתקדשתם, שיהיה ניכר, שאתם בנים להקב"ה. כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. %break %letter 57 %break .57 התיקון התשיעי, הוא כוס של ברכה. עשרה דברים לומדים בכוס של ברכה: עיטור, עיטוף, הדחה, שטיפה, חי, מלא, ומקבלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, %break ומסלקו מהקרקע טֶפח, ונותן עיניו בו, ומשַׁגרו במתנה לאנשי ביתו. ועתה אין לנו מהם אלא ארבעה: הדחה, שטיפה, חי, מלא. %break ויש אומרים חי, ישר מהחבית, אבל בכוס אפשר לתת אותו מזוג במים. ויש אומרים, חי, פירושו שיהיה הכוס שלם, ואין פירושו, שלא יהיה מזוג במים. כי שבירתו זו היא מיתתו. וע"כ כשהוא שלם נקרא חי. %break %letter 58 %break .58 מהו כוס שלם? כוס, על דרך החכמה, הוא מלכות, שנקראת אלקים, שהוא מלא בְּי"ה. כי בקטנות נקראת המלכות אלם, בלי י"ה. והם שלם. שב' השמות, כוס ואלקים, הם באופן זה שלם. אבל כוס בלא ו', %break הוא כמו כס במקום כסא, שפגום וחסר בלי א', כך כס במקום כוס, הוא חסר בלי ו', ופגום. הכסא עולה בגי' כוס. כי גם הכסא, הוא שֵׁם המלכות, כמו כוס. %break %letter 59 %break .59 כוס, הוא מלכות, ה' דהוי"ה. וצריך עשרה דברים, כנגד י', כדי להכפיל עשר פעמים ה' ולהמשיך נ' (50) שערי בינה: %break א. עיטור, הרומז על העטרה, עטרת ת"ת, מלכות דיסוד. וזה עיטור, שלומדים, שמעטרו בתלמידים. והיא עטרת הברית, לחבר עימה מלכות דיסוד, שמורה על זיווג יסוד ומלכות, להולדת נשמות, שהם תלמידים. %break ב. עיטוף, רומז על הכתוב, תפילה לעני כי יעטוף. שכל הברכות והתפילות מתעטפות, שמתאחרות מלהתקבל, עד שתעלה תפילת העני. ותפילת העני, היא תיקון המלכות מצד ד' שבאחד, הנקראת עני. ועל תיקון זה רומז עיטוף. %break %letter 60 %break .60 ג. הדחה. ד. שטיפה. שהן כמ"ש, וטיהרו וקידשו. הטהרה היא מימין, חסד. והקדושה היא משמאל, גבורה. כוס של ברכה נקראת מלכות, מצד הבינה שנקראת אלקים. ונקראת עטרה מצד הכתר. %break ה. חי, היא נקראת מצד היסוד, הנקרא שלום, כמ"ש, וברית שלומי לא תָמוּט, אלא יהיה חי לעולם. וע"כ נקראת המלכות מצידו, חי. ו. מלא, מצד ת"ת, כשמקבלת מת"ת שלמעלה מחזה, אז היא שלמה ומלאה. %break %page 79 %break ז. ומקבלו בשתי ידיו, הרומזות על ב' אותיות ה' דהוי"ה. שה"ר היא בינה, חסד. וה"ת היא מלכות, גבורה. %break %letter 61 %break .61 ונותנו בימין, כי ה"ר היא חסד, וה"ת היא גבורה. ע"כ ייתן אותו בימין, בה"ר. %break ח. ומסלקו מן הקרקע טֶפח. טפח מורה על אות י', כי העלאת ה' היא בי', שמגביהים חמש ספירות המלכות ממקומה, קרקע, ומכפילים אותה עם י', ולכוון שתקבל חמישים שערי בינה. %break ט. ונותן עיניו בו, שהן בייחוד יאהדונה"י, השילוב של הוי"ה אדנ"י, שיכוון שהוי"ה, ז"א, מאיר בבת עין, אדנ"י. הוי"ה מאיר בג' צבעי העין, לבן אדום ירוק, %break שהם חג"ת דז"א. אדנ"י מאירה בב' עפעפי עין, הכיסויים שעל העיניים, ובב' אישונים שבעיניים, ובשערות של עפעפי העין. %break י. ומשגרו במתנה לאנשי ביתו. ביתו היא בינה, שאומרים בה, ישמח משה במתנת חלקו, כי משה זכה לבינה. וצריכים להדביק הכוס, המלכות, באורות הבינה. %break %letter 62 %break .62 התיקון העשירי שעל השולחן של שבת: ברכת המזון, בשלושה שאכלו כאחד, צריכים כוס, משום ששלושה, היא בחינת הכתוב, אהבַת כלולותייך, %break אהבה של ג' כל, שהם האבות, שכתוב בהם, בכל מכל כל. כי כלולותיך זה מלשון כל. באברהם כתוב, וה' בירך את אברהם בכל. וביצחק כתוב, ואוכַל מכל. וביעקב כתוב, יש לי כל. %break %letter 63 %break .63 ברכת המזון היא מהתורה, שכתוב, ואכלתָ ושבעת ובירכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לָך. ובירכת, זו ברכת הזן את הכול. את ה' אלקיך, %break זו ברכת על הארץ ועל המזון. כי, את ה' אלקיך, זו ברכת המזון. על הארץ, זו ברכת בונה ירושלים. וכן כתוב, ההר הטוב הזה והלבנון. %break אין לנו אלא הברכות שלאחר המזון. הברכה שלפני המזון מנַיין? שכתוב, אשר נתן לך, משעה שנתן לך, עוד מטרם האכילה, חייב אתה לברך אותו. %break %letter 64 %break .64 משה תיקן לישראל ברכת הזן, בשעה שירד להם המן. יהושוע תיקן להם ברכת הארץ, בשעה שהכניס אותם לארץ. דוד ושלמה תיקנו, בונה ירושלים. עוד נמצא בפרשת המן, רמז לברכת המזון במן עצמו, כמ"ש, ובבוקר תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלקיכם. %break %H שבע אותיות ז' %letter 65 .65 הסוד של שבע אותיות ז'. ג' אותיות ז' שבש' של ג' ראשים, וד' אותיות ז' שבש' של ד' ראשים, הרשומות בתפילין, שהוא אותיות ז' שבאותיות ש', %break הרשומות משני צידי התפילין, הן רומזות לשבע אונות שברֵיאָה של האדם, שבהן שואב רוח, ומוציא ממנו ניצוץ אש דולק מפיו. כי הרוח כלול מאש ממים ומרוח. %break ועוד, שהן רמז לשבעה ימי השבת, ולשבעה שבועות שמפסח עד עצרת. %break %page 80 %break ועוד, שהן רמוזות בשבעה קני המנורה, שיש עליהם שבעה נרות קדושים. ועוד, %break שהן רומזות לשבעה כוכבי לכת המאירים ברקיע. ועוד, שהן רומזות לשבע מדרגות חג"ת נהי"מ, שהעולם עומד עליהם, שהם יסוד ושורש ועיקר הכול. %break ועל שבע אותיות ז' אלו, אמרו החברים, כל מי שרוצה להניח תפילין של ראש, צריך להסתכל באלו ב' אותיות ש', שהן רמוזות באלו שבע אותיות ז', שיש בהן רמז לסודות סתומים, ורמזים עמוקים. %break %H ודמות פניהם פני אדם %letter 66 %break .66 ודמות פניהם פני אדם. אלו אינם ככרובים, הם פנים גדולים, כרובים הם פנים קטנים, כפני ילד. פני אדם, כל הצורות כלולות בהם, משום שהם פנים גדולים. ומצטיירות בהם צורות חקוקות בחקיקת השם המפורש בד' רוחות העולם, מזרח מערב צפון דרום. %break %letter 67 %break .67 מיכאל רשם רשימה לצד דרום, וכל ג' הפנים, פני אריה פני שור פני נשר, מסתכלים אל פני אדם. אדם הוא זכר ונקבה, ולא נקרא בשם אדם זולתם. ומפני אדם הצטיירו הציורים שבכתוב, רֶכב אלקים ריבּותיים אלפֵי שׁנְאָן. %break %letter 68 %break .68 שנא"ן שבכתוב, כולל כל ראשי התיבות: שור, נשר, אריה, ן' היא אדם, התפשטות של זכר ונקבה, הנכללים כאחד. וכל האלפים והרבבות יוצאים מאלו החיות שבשנא"ן, ומאלו הצורות מתחלקים כל אחד כמו שראוי לו. %break %letter 69 %break .69 אלו הן המשולבות אחת באחת, וכלולות זו מזו, שתהיה כל אחת כלולה בחברתה, שהן שנא"ן, מתנהגות בארבעה שמות חקוקים, שהם: האל, הגדול, הגיבור, והנורא, שעולים להתנהג ולהסתכל. %break %letter 70 %break .70 עלה להתנהג ולהסתכל שור אל פני אדם, עולה שֵׁם אחֵר, מתעטר ונחקק בשני צבעים, והוא השֵׁם, אֵל. אז חוזר לאחור והכיסא חוקק ומפתח אותו, ונרשם על ידו להתנהג בשם הזה. %break %letter 71 %break .71 ועלה להתנהג ולהסתכל נשר אל פני אדם. ועולה שֵׁם אחד, מתעטר ומתנהג בב' פנים וצבעים, להתנהג ולהסתכל בדרך עלייה בעטרה, והוא השם, גדול. אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומפתח אותו, ונרשם להתנהג בשם הזה. %break %letter 72 %break .72 עלה להתנהג ולהסתכל אריה אל פני אדם. ועולה שֵׁם אחד, מתעטר ונחקק בב' פנים וצבעים, להתאזר ולהתקשר בגבורה, והוא השם, גיבור. אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומפתח אותו, ונרשם להתנהג בשם הזה. %break %letter 73 %break .73 פני אדם מסתכל בכל החיות וכולן עולות ומסתכלות בו. אז הצטיירו כולן בחקיקותיהן בציור זה, בשם אחד, הנקרא הנורא. ואז כתוב עליהם, ודמות פניהם פני אדם. כולן כלולות בצורה זו, וצורה זו כוללת אותן. %break %page 81 %letter 74 %break .74 על זה נקרא הקב"ה, האל הגדול הגיבור והנורא. כי שמות אלו הם תיקונים למעלה, במרכבה העליונה, כלול בד' אותיות הוי"ה, שהוא שם הכולל כל הצורות. %break צורות אלו חקוקות ומפותחות בכיסא, והכיסא נחקק ונרקם בהן. אחד לימין, ואחד לשמאל, ואחד לפנים, ואחד לאחור. רשומות לד' רוחות העולם. %break %letter 75 %break .75 כשהכיסא עולה, הוא רשום בארבע צורות אלו. אלו ארבעה שמות עליונים נושאים הכיסא הזה, והכיסא נכלל בהם, עד שמקבל ומלקט אלו התענוגים והחמודות. %break אח"כ יורד הכיסא מלא, כמו אילן המלא ענפים לכל צד, ומלא עם פירות. אחר שירד הכיסא, יוצאות אלו ד' צורות של החיות, מצוירות בציוריהן, חקוקות מאירות, נוצצות ולוהטות, והן זורעות זרע על העולם. %break
שמור ספר
בדוק
בטל