ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ח' - פרשת שופטים
%page 82
%H פרשת שופטים
%break
%H זה ישפיל וזה ירים
%break
%letter 1
.1 שופטים ושוטרים תיתן. במצווה זו ציווה על שופטים ושוטרים. 
כמ"ש, כי אלקים שופט, זה ישפיל וזה ירים. כ"י חשבונו מ' (40), 
משום שיו"ד חשבונו כ' (20). לאחר מכן, אלקים שופט. זה ישפיל, ה"ה 
דהוי"ה. וזה ירים, ו"ו דהוי"ה.
%break
המשפט הוא בג' קווים המשמשים כאחד. אשר קו הימין נוטה לחסד, 
ושופט העולם בחסד. וקו שמאל נוטה לדינים, ושופט העולם בדין. וקו 
האמצעי מכריע ביניהם, ומקיים הארת שניהם. אלא שמשפיל את 
הארת השמאל,
%break
שלא יאיר אלא מלמטה למעלה. ואז אין בו דינים, ומֵרים הארת הימין 
שיאיר מלמעלה למטה, שזה אור ג"ר.
%break
כתוב, כי אלקים שופט. כי, מ', שהמילה כי בגי' מ'. משום שיו"ד 
חשבונו כ', כי אות י' של המילה כי במילואה, יו"ד, היא בגי' 20. ועם כ' 
עצמה של המילה כי, הרי היא בגי' מ'. ומ' מורה על קו ימין,
%break
חסד. לאחר שקו הימין, המרומז במילה כי, שופט, אז, אלקים שופט, 
קו השמאל.
%break
קו ימין, כי, שופט העולם בחסד. וקו שמאל, אלקים, שופט העולם בדין. 
ואחריהם בא קו אמצעי, שנקרא זה, כמ"ש, זה ישפיל, ה"ה דהוי"ה. 
שקו אמצעי, הנקרא זה, משפיל את ה"ה, 
%break
השמאל והמלכות, שמשפיל, שלא יאיר השמאל בה, אלא מלמטה 
למעלה, רק בו"ק. וזה ירים, ו"ו דהוי"ה, שמרים את קו ימין, המאיר 
בז"א בחסדים, שיאיר מלמעלה למטה באורות דג"ר.
%break
%H ד' מיתות לס"מ
%letter 2
.2 המצווה שלאחר זו, לדון בחרב, לדון בחנק, לדון בדין סקילה, לדון 
בדין שריפה. לדון בחרב לס"מ, כמ"ש, כי ריוותָה בשמיים חרבי, הנה 
על אֱדום תֵרד. על ס"מ, שרו של אדום.
%letter 3
.3 החרב של הקב"ה. י' דהוי"ה היא ראש החרב. ו' דהוי"ה היא גוף 
החרב. ה"ה דהוי"ה הן ב' פיות של החרב, שזה, כמ"ש, צדק צדק 
תרדוף, שחותכים שני דינים, דין מפי ב"ד שלמעלה,
%break
ודין מפי ב"ד שלמטה. מכאן לומדים, שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה 
עד שניתנת לו רשות מלמעלה.
המוחין דז"א, המתגלים בייחוד ק"ש, מכונים חרב, שעל ידיה נשמדת 
הס"א.
%page 83
ועיקר גילוי המוחין הוא ע"י התחברות המלכות בבינה, שאז מקבלת 
המלכות כלים דבינה. ולולא זה לא היו ז"א ומלכות ראויים למוחין כלל. 
וע"כ יש לבינה ומלכות אותה צורת אות ה', 
%break
כי הן אותם המוחין. ולפיכך הן בצורה אחת בפי החרב, אלא שנבחנות 
לב' פיות, כשם שהן ב' אותיות ה'.
%break
ונאמר, י' דהוי"ה היא ראש החרב, חכמה. י' דהוי"ה, היא ראש הכול, 
המשפיע המוחין אל ה"ר, בינה. אמנם כשהמוחין בי"ה, אינם יכולים 
להשמיד הס"א, כי הס"א אינו נאחז בהם,
%break
אלא בו"ה. וע"כ רק ו"ה יכולים להשמיד הס"א. ונאמר, ו' דהוי"ה היא 
גוף החרב. כי ז"א, ו' דהוי"ה, הוא עיקר החרב המשמיד הס"א.
%break
ה"ה דהוי"ה, הן ב' פיות של החרב, שע"י השוואת הצורה שלהן באים 
המוחין לכלל גילוי. ולפיכך אינו מספיק פה אחד, אלא צריכים דווקא 
לב' פיות, שהפה שבבינה ישפיע לפה של המלכות, 
%break
באופן אשר הי', ראש הכול, משפיעה אל ה"ר. ומהן מקבלת הו', שהיא 
גוף ועיקר החרב. ומשפיעה לה"ת, ואז נשלמת המציאות של החרב.
%break
וכמ"ש, צדק צדק תרדוף, שב' פיות החרב נקראים צדק צדק. וב' פיות 
החרב האלו, שחותכים שני דינים בבת אחת, דין מפי ב"ד שלמעלה, 
בינה, ודין מפי ב"ד שלמטה, מלכות. כמו שלומדים, 
%break
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, ע"פ דין של ב"ד של מטה, עד שניתנת 
לו רשות מלמעלה, ע"י ב"ד של מעלה, בינה. כי כל המוחין שבמלכות 
מתקבלים מהבינה, ואין למלכות מעצמה כלום.
%letter 4
.4 הנרתיק של החרב, הכלי שטומנים בו החרב, הוא השם אדנ"י. שָׁם, 
באדנ"י, נמצאות אותיות דין. כי באדנ"י יש אותיות א' דין. בק"ש, הוי"ה 
הוא חרבו של הקב"ה. עליה כתוב, רוממוֹת אל בגרונם וחרב פיפיות 
בידם.
%break
בצדיק חי העולמים כלולות ח"י (18) ברכות, שע"י הצדיק, יסוד דז"א, 
נעשה זיווג ז"א ומלכות דגדלות, שזה ח"י ברכות שבתפילת העמידה. 
כמ"ש, אדנ"י שפתיי תפתח, ופי יגיד תהילתך. ופי, 
%break
היסוד פותח את המלכות, שנקראת אדנ"י. וביסוד נכנסת החרב 
בנרתיק שלה, שהוא זיווג הוי"ה באדנ"י, שנעשה ע"י היסוד.
%break
ואז, כמ"ש, וחֲמת המלך שָׁכָכָה. כי כבר עברו הקליפות בייחוד של 
ק"ש. ועתה בתפילת העמידה אין להן עוד אחיזה ושוקט הכעס. 
ומתחברים ב' השמות יאהדונה"י, שילוב הוי"ה אדנ"י.
%letter 5
.5 המצווה לדון בחנק. בטעם זַרְקָא, יש קו, וי' כרוכה עליו, וקו, הוא ו' 
שמתפשטת מי'. בו' תופס את ס"מ, כמ"ש, ויישאוהו במוט בשניים. 
מהו מוט של אותו רשע ס"מ? אדם, שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א,
%break
שבגי' מ"ה (45), ועם ד' אותיות הוי"ה, הרי מ"ט (49), כחשבון מ"ט 
אותיות, שהן בו' מילים של הייחוד העליון שמע ישראל, ובו' מילים של 
הייחוד התחתון בשכמל"ו. שהן ו' ו'.
%break
וזהו, ויישאוהו במוט בשניים, בפירוד מהן, בלא א' שבאמצע ו"ו, כי אין 
ייחוד לס"א, אלא ויישאוהו במוט בשניים, ס"מ ובת זוגו, עולם 
הנפרדים.
%letter 6
.6 בחבל שיחנוק בו את ס"מ אחוזות ה"ה. בחמש אצבעות של יד ימין, 
ובחמש אצבעות של יד שמאל. ו' היא חבל, י' היא החניקה של ס"מ 
ונחש. השם הוי"ה הוא מיתה לס"מ ולנחש,
%break
וחיים לישראל. משום זה כתוב, ראוּ עתה כי אני אני הוא, ואין אלקים 
עימָדי. וכתוב, אני אמית, לאלוהים אחרים בשמי, ולכל שאינם 
מאמינים בי. וכתוב, ואחַיֶה, לאלו המאמינים בי ושומרים מצוותיי.
%letter 7
%page 84
.7 לדון בסקילה לס"מ, באבן שהיא י', וזורק אותה אליו בחמש 
אצבעות שהן ה', ובקנה הזרוע שהיא ו', ובכתף שהיא ה', והמחשבה 
זורקת את האבן אליו, שהיא השם המפורש יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
%letter 8
.8 לדון בשריפה לס"מ, ע"י עצים להדליק בהם אש. אשרי הגוף, שהוא 
עץ, והאיברים שלו הם עצים, שישרוף בהם אש, נר מצווה, בכל איבר, 
לשרוף את ס"מ ע"י השכינה העליונה, בינה, בעץ, ת"ת, ובכל העצים, 
הספירות, האחוזים בת"ת.
%break
כי בעת שאש של גבוה יורדת על העצים של הקורבן, כמ"ש, והזָר 
הקרֵב יומת, כי נשרף באש. וכמ"ש, והאש על המזבח תוּקד בו. אשרי 
מי שאחוז בעה"ח, ז"א, בגופו, ובאיברים שלו, 
%break
שהוא נר, כל ענף וענף הוא נר מצווה, ברמ"ח (248) מצוות שלו, שהן 
כנגד רמ"ח איברים, כלומר, נר מצווה על כל איבר.
%letter 9
.9 כששניהם, עה"ח ונר מצווה, ז"א ומלכות, אחוזים באותו האדם, 
יתקיים הכתוב, וירְא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוּכָּל. כלומר, 
האדם. וס"מ ונחש וכל הממונים שלו, 
%break
האחוזים בגוף האדם, שהם קוצים, יישרפו. והענפים של הסנה, 
והפירות שלו והעלים שלו אינם נשרפים. זה הראה הקב"ה למשה.
%letter 10
.10 ישראל הם עצים יבשים בתורה, כי משום שאחוזים באש של 
הדיוט אינם ראויים שייעשה להם נס. ומיד כשמשה יורד עליהם 
בתורה, בשבילו יורד עליהם עה"ח, ז"א, 
%break
ומצווה, מלכות, שהיא נר ה', ואוחזת בהם והם יחיו. ואוה"ע עכו"ם 
יישרפו בנר ההוא. כמ"ש, אל תירא עבדי יעקב, אל תֵיחַת ישראל, כי 
איתך אני.
%break
זו"ן מצד אצילותם אינם ראויים למוחין, משום שמלכות דצ"א רובצת 
עליהם, שאינה ראויה לקבלת אור. ובאופן זה לא היה קיום לזו"ן ולכל 
העולמות הנמשכים מהם. ע"כ כדי שהעולם יוכל להתקיים,
%break
העלה המאציל את המלכות לבינה. ונעשית אחת עם הבינה. ואז נעשו 
זו"ן ראויים למוחין.
%break
וכל זה, אם התחתונים הולכים בדרך הישר. אבל אם התחתונים 
חוטאים, יש רשות לס"א להידבק בזו"ן ולגלות המלכות דצ"א שיש 
בכלים דזו"ן. ואז מסתלקים כל האורות. וכל זמן שהס"א דבוקה 
במלכות זו ויונקת ממקום החיסרון הזה שבזו"ן, 
%break
אז אין תקווה שזו"ן יוכלו לקבל מוחין להשפיע אל העולמות.
ולפיכך אין שום עצה אלא להמית את הס"א הזו שנדבקה בזו"ן. ואז 
אפשר לזו"ן להשפיע שוב חיים אל העולמות. ושני אלה באים כאחד. 
כי עם תיקון זו"ן שימשיכו החיים, מתים הס"א. שנאמר,
%break
השם הוי"ה הוא מיתה לס"מ. שבהיתקן שם הוי"ה, המוחין דזו"ן, 
מתים הס"א, שהיו אחוזים במקום החיסרון שלהם.
%break
אמנם להמית הס"א ולהמשיך החיים אל זו"ן והעולמות, אי אפשר, עד 
שימיתו אותו בד' מיתות: סקילה, שריפה, הרג וחנק. כי אינו מתבטל 
לגמרי עד שיעברו עליו ד' מיתות אלו. והעניין הוא, כי כדי להחזיר 
המוחין לקדמותם בשלמות, צריכים ד' מיני תיקונים:
%break
תיקון א'. להפריד אותו מדבקות המלכות דצ"א. כי כל זמן שהס"א 
דבוק שם, אין לחשוב אפילו מתיקון. וזה עושים במוקֵש, ששמים לו. כי 
מעלים את המלכות לבינה, 
%break
ומקבלת הבינה דינים דמלכות. ואז נמשך גם הס"א לינוק מהחיסרון 
שבבינה, ועוזב את החיסרון שבמלכות, והוא נפרד ממנה. כי כל תקוות 
הס"א היא להיאחז במדרגות עליונות.
%page 85
וכיוון שהס"א נדבקה בחיסרון שבבינה, אז מורידים המלכות מהבינה, 
והבינה חוזרת לשלמותה, והס"א נפרדת גם מאחיזת הבינה.
%break
ותיקון זה נקרא זרקא, כי זורקים המלכות למעלה שתידבק בבינה. וכן 
נבחן למיתת סקילה, כי המלכות מכונה אבן, וזריקתה למעלה להידבק 
בבינה, נופל כוחה על ראש הס"א, כי ע"י זה הוא נפרד מהמלכות 
דצ"א, שלולא זה אין מציאות לשום תיקון.
%break
תיקון ב'. כי אחר ירידת המלכות מהבינה, יוצא בה קו השמאל, ושוב 
נאחז הס"א בהארה זו דשמאל, למשוך אותה מלמעלה למטה, שבזה 
שוב סותם את האורות,
%break
והשמאל אינו יכול להידבק עם הימין. ונעשית מחלוקת ביניהם. ובזה 
הוא מחטיא את התחתונים, כמ"ש, יעלו שמיים יירדו תהומות. וכדי 
לגרש אותו משם, יורדת מקו שמאל דבינה אש שורפת, שלא יוכל 
הס"א להתקרב לינוק משם, כמ"ש, והזר הקרב יומת.
%break
ותיקון זה נקרא מיתת שריפה לס"א. אמנם עוד אינו מספיק שהשמאל 
יתייחד עם הימין, וייפתחו האורות. אלא שמספיק להפריד הס"א, שלא 
יוכל לינוק משמאל מחמת שהוא אש שורפת.
%break
תיקון ג'. וכדי לפתוח האורות, צריכים לתיקון דקו אמצעי, שימעֵט את 
הג"ר דשמאל. שאז נכנע השמאל ומתייחד עם הימין. וכיוון שקו אמצעי 
ממעט את ג"ר דשמאל, נהרגת הס"א,
%break
שכל חיוּתה היא מדבקות בשמאל. וכמ"ש, כי ריוותה בשמיים חרבי. כי 
המסך דחיריק, החרב הממעיטה ג"ר דשמאל, עיקר פעולתה הוא 
בשמיים, קו אמצעי, למעלה. אבל לבסוף כתוב, על אדום תרד, 
שבחרב הזו נהרגת הס"א, כי נחרבה יניקתה.
%break
ותיקון זה נקרא מיתת הרג, שהס"א נהרגת בחרב, ע"י קו האמצעי. 
אמנם עוד לא נשלם בזה ביטול הס"א לגמרי, כי אין הס"א מתבטלת 
לגמרי אלא בהארת חכמה. וכיוון שדרך קו האמצעי,
%break
ז"א, להמשיך רק חסדים, ע"כ עוד נשאר איזה כוח לס"א, כי יש לו עוד 
מקום חיסרון להיאחז בו.
%break
תיקון ד'. וכדי להחניק את הס"א לגמרי, צריכים לייחוד ז"א ומלכות. כי 
מקום גילוי החכמה הוא במלכות, ומקום גילוי החסדים הוא בז"א. 
וכשמתייחדים שניהם,
%break
נעשו ז"א ומלכות לאחד. וכן הארת החכמה והארת החסדים נעשו 
לאחד. ואז נחנקת הס"א לגמרי, שלא נשאר לה מקום ריק וחיסרון 
בקדושה להיאחז בו.
%break
ותיקון זה נקרא מיתת חניקה, כי הס"א נחנקת מחוסר נשימה 
מהקדושה, ועוברת מהעולם. אלא אם התחתונים יחזרו לסוּרם, יְחיו 
שוב את הס"א ע"י עוונותיהם.
%break
והנה התבארו ד' מיתות, סקילה שריפה הרג וחנק, שאין הס"א עובר 
מהעולם, טרם שיעברו עליו ד' מיתות אלו.
%break
ונאמר, לדון בסקילה לס"מ, באבן שהיא י', שהסקילה היא י' דהוי"ה, 
והאבן היא מלכות. וע"י שזורקים את האבן עד מקום הי' דהוי"ה, הי' 
דהוי"ה סוקלת את הס"א והוא נפרד מהקדושה. והמלכות שעלתה 
לבינה בי', 
%break
נקראת ג"כ י' שנכנסה באור הבינה ונעשה האור לאויר. הי' דהוי"ה 
היא א"א ואו"א, כי המלכות עולה עד הבינה שבראש דא"א, ובינה 
ותו"מ דראש א"א יוצאים מחמת זה מראש דא"א לבחינת חג"ת דא"א, 
שנקראים ידיים.
%break
ואח"כ, כשמורידים המלכות מהבינה, ובינה ותו"מ דראש א"א חוזרים 
לראש, מעלים התחתון שלהם, חג"ת דא"א, למדרגת ראש דא"א, 
ונעשו חב"ד דא"א. כמ"ש, שאו ידיכם קודש. כי בזה נושאים הידיים 
מגוף לראש. 
%page 86
ולולא עליית המלכות לראש א"א, לא היו חג"ת דא"א ראויים לאור, 
להיותם בחינת ז"א דא"א, שהוא התכללות מז"א דאצילות. ולפיכך 
נבחן, 
%break
שידיים אלו זורקות האבן לראש הס"א וסוקלות אותו. כי ע"י המוחין 
שמקבלים, נסקל הס"א, שנאמר, השם הוי"ה הוא מיתה לס"מ ולנחש, 
וחיים לישראל.
%break
ונאמר, וזורק אותה אליו בחמש אצבעות שהן ה', ובקנה הזרוע שהוא 
ו', ובכתף שהיא ה'. כי כשעולות הידיים לראש א"א, נעשות בכל יד 
ע"ס, חב"ד חג"ת נהי"מ. שהאצבעות נעשו חב"ד,
%break
ה' דהוי"ה. וקנה הזרוע נעשה חג"ת, ו' דהוי"ה. והקיבּוֹרת, המחוברת 
לכתף, נעשית נהי"מ, שבהם המלכות, ה"ת דהוי"ה.
%break
וכל ע"ס אלו יצאו בסיבת עליית המלכות לבינה דא"א וירידתה. ע"כ 
נבחן שהם זורקים האבן על ראש הס"א וסוקלים אותו. וע"כ נאמר, 
שה' ו' ה' שביד זורקים את האבן.
%break
ונודע, שידיים דא"א נעשו מוחין לז"א. שנאמר, והמחשבה זורקת את 
האבן אליו, שהיא השם המפורש יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כי הידיים דא"א 
נעשו מחשבה לז"א, המוחין, המרומזים בהוי"ה במילוי אותיות א', 
%break
הנקרא השם המפורש, שהם הסוקלים את הס"א, שנאמר, השם הוי"ה 
הוא מיתה לס"מ. והנה התבאר תיקון א', מיתת סקילה לס"א, שבאה 
מי' דהוי"ה, מכוח עליית המלכות לבינה של י' וירידתה משם.
%break
עתה הזוהר מבאר מיתת השריפה, הבאה מה' דהוי"ה. ונאמר, לדון 
בשריפה לס"מ, ע"י עצים להדליק בהם אש. אשרי הגוף, שהוא עץ, 
והאיברים שלו הם עצים, שישרוף בהם אש, שהיא נר מצווה, 
%break
בכל איבר, לשרוף את ס"מ ע"י השכינה העליונה, בינה, בעץ, ת"ת, 
ובכל העצים, הספירות, האחוזים בת"ת.
%break
כי אחר שירדה המלכות מהבינה דא"א, היא יורדת מבינה שבכל 
המדרגות, ואז יוצא בבינה, שהיא ישסו"ת, קו שמאל, הלוהט עם רוב 
הדינים שבו, שהוא אש שורפת,
%break
כדי להפריד הס"א, שלא תמשיך החכמה ממנו מלמעלה למטה. ועיקר 
פעולתו, לשרוף את הס"א, נעשה כשקו האמצעי ממשיך הדינים ההם 
למקומו.
%break
ונאמר, לשרוף את ס"מ ע"י השכינה העליונה, בינה, שבקו שמאל שלה 
היא אש שורפת. בעץ, ת"ת, ובכל העצים, הספירות, האחוזים בת"ת, 
שפעולת השריפה היא בעת שהאש נאחזת בקו האמצעי, 
%break
ת"ת. ואז הוא שורף הס"א. ונאמר, כי בעת שאש של גבוה, האש דקו 
שמאל דבינה, יורדת על העצים של הקורבן, ששם מקום הגילוי של 
הדינים ההם, אז כמ"ש, והזר הקרב יומת,
%break
שהס"א, הקרב לינוק מקו שמאל, תכף יישרף ויומת. והתבאר תיקון ב', 
מיתת שריפה, הבאה מה' דהוי"ה, מקו שמאל דישסו"ת.
%break
ועתה הזוהר מבאר מיתת ההרג, הבאה מן ו' דהוי"ה, קו האמצעי. 
שנאמר, לדון בחרב לס"מ, כמ"ש, כי ריוותה בשמיים חרבי, הנה על 
אֱדום תרד. בעת שקו האמצעי מייחד ימין ושמאל, 
%break
שלא יוכל לייחד אותם אלא רק ע"י שממעט הג"ר דקו שמאל, 
שהמיעוט הזה נעשה בשמיים. אמנם הס"א נהרגת מחמתו, מחמת 
שכל חיוּתו היא מג"ר דשמאל אלו, ונחשב כמו שנחתך ראשו דס"א, כי 
הג"ר נקראות ראש.
%break
המסך דחיריק מעביר ג"ר דשמאל בשמיים, כמ"ש, כי ריוותה בשמיים 
חרבי. ושָׁם השמאל גדֵל ע"י זה, כי מתחבר בחסדים דימין ומאיר 
בהארה גדולה. אבל הראש דס"א נכרת, מחמת מיעוט הג"ר הללו, 
כמ"ש, הנה על אדום תרד, שס"מ, הוא שרו של אדום.
%page 87
ונאמר, החרב של הקב"ה. י' דהוי"ה היא ראש החרב. ו' דהוי"ה היא 
גוף החרב. ה"ה דהוי"ה הן ב' פיות של החרב. י' שורש החרב, כי י' 
היא שורש הכול. אבל גוף החרב הוא ו', ז"א,
%break
קו האמצעי, הפועל וממעט ג"ר דשמאל, כדי לייחד אותו עם הימין. 
אמנם הוא ממעט בכוח המסך דחיריק, בב' פעולות. בתחילה בכוח 
המלכות, ואח"כ בכוח המלכות הממותקת בבינה. וזהו, 
%break
ב' פיות של החרב, שבהם כורת וממעט את הג"ר דשמאל, שהם ה"ר, 
מלכות הממותקת בה"ר. וה"ת, המלכות עצמה.
%break
וכמ"ש, צדק צדק תרדוף, שחותכים שני דינים, שני כוחות המיעוט, דין 
מפי ב"ד שלמעלה, בינה, ודין מפי ב"ד שלמטה, מלכות. מכאן לומדים, 
שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שניתנת לו רשות מלמעלה. כלומר, 
%break
שהמלכות אינה ממעיטה ג"ר מכוחה עצמה אלא מכוח הבינה. כי אחר 
שנמתקה בבינה, אינה פועלת עוד כלום מכוחה עצמה. כי בחינתה 
עצמה נגנזת.
%break
ונאמר, הנרתיק של החרב, הכלי שטומנים בו החרב, הוא השם אדנ"י. 
שָׁם, באדנ"י, נמצאות אותיות דין. שאע"פ שנאמר, ה"ה הן ב' פיות 
שלה, אין הפירוש בזיווג הוי"ה אדנ"י, אלא בבחינת הוי"ה, 
%break
מטרם שהזדווג עם אדנ"י, כי אז נמצאים הדינים במלחמה עם הס"א, 
והדינים שבב' אותיות ה' חותכים הראש דס"א.
%break
אבל שָׁם, באדנ"י, נמצאות אותיות דין, שהדין שבמלכות התעלה 
ונמתק כל כך, עד שנעשה שֵׁם קדוש אדנ"י, כי אדנ"י הוא אותיות א' 
דין. לפיכך נבחן שהוא נרתיק להוי"ה, כלומר, 
%break
שהזיווג הוי"ה אדנ"י הוא אחר שכָּלוּ כל המלחמות, והחרב המרומזת 
בהוי"ה נכנסת אל הנדן שלה, כי אין עוד קליפות ללחום עימהן.
%break
בק"ש, הוי"ה הוא חרבו של הקב"ה, שהייחוד שבק"ש הוא חרבו של 
הקב"ה, לכרות ראש הס"א. כי בק"ש אין עוד הייחוד בשלמות בג"ר, 
מחמת שיש עוד מלחמות עם הס"א,
%break
לכרות ראשו בחרב, וכן לחנוק אותו עם הייחוד התחתון שבבשכמל"ו. 
אבל בייחוד הוי"ה אדנ"י שבתפילה, כבר כלו כל המלחמות. והחרב, 
הוי"ה, שי' היא ראש החרב, 
%break
ו' גוף החרב, ה"ה ב' פיות שלה, אותה החרב נכנסת לנרתיק שלה, 
השם אדנ"י, שזהו הייחוד הוי"ה אדנ"י שבתפילת שמונה עשרה, שאין 
צריכים יותר לכלי מלחמה.
%break
ע"כ נאמר, בצדיק חי העולמים, שהוא יסוד דז"א, כלולות ח"י ברכות 
בזיווג שבתפילת שמונה עשרה ברכות, כמ"ש, אדנ"י שפתיי תפתח, 
ופי יגיד תהילתך. ופי, היסוד פותח את המלכות,
%break
שנקראת אדנ"י. וביסוד נכנסת החרב בנרתיק שלה, שהוא זיווג הוי"ה 
באדנ"י, שנעשה ע"י היסוד.
%break
כי כמו שהחרב יש לה ב' פיות, מטעם הדין של בינה ומלכות, כן בדין 
המתוק של אדנ"י, יש כנגדם ב' פיות של בינה ומלכות, להכניס בהם ב' 
פיות החרב, כמ"ש, אדנ"י שפתיי תפתח, פה אחד. וכתוב, ופי יגיד, 
%break
שהוא הפה השני. ואז, כמ"ש, וחֲמת המלך שָׁכָכָה. כי כלו כל 
המלחמות. ומתחברים שני השמות יאהדונה"י. והתבארה מיתת הרג 
בחרב.
%break
עתה הזוהר מבאר מיתת חנק. שנאמר, בטעם זרקא, יש קו, וי' כרוכה 
עליו. זרקא, היא זריקת המלכות לבינה, במיתת סקילה. יש שם קו, 
כלומר שקו האמצעי, המייחד ימין ושמאל, 
%break
משמש ג"כ בזרקא הזה, כי המסך דחיריק שבו הוא ג"כ מכוח המלכות 
דמפתחא, שהיא זריקת המלכות לבינה.
%page 88
הי' הנכנסת לאור ונעשה אויר, כרוכה בקו האמצעי. וקו, שהוא ו' 
שמתפשטת מי', הוא קו האמצעי, הממעט השמאל, ואח"כ מייחד ימין 
ושמאל. בי' הכרוכה על הקו, ו' תופס את ס"מ, 
%break
כי י' זו היא המוקש ששמים לס"א, שע"י המוקש הזה תופס את הס"א. 
ואח"כ מביא עליו ד' מיתות.
%break
הכתוב, ויישאוהו במוט בשניים, רומז על ס"מ, שהיה אחוז בעצת 
מרגלים, והם נשאו את ס"מ במוט בשניים. מהו המוט, שאותו רשע 
ס"מ נאחז בו, שעליו כתוב, ויישאוהו במוט? אדם, מ"ה,
%break
שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה (45), הרומז על המוחין דז"א. וד' 
אותיות הוי"ה פשוטה בלי מילוי, הרומזת על המלכות, שהם ביחד מ"ט 
(49), כחשבון מ"ט אותיות, שהן בו' מילים של הייחוד העליון שבק"ש, 
ייחוד ז"א, 
%break
ובו' מילים של הייחוד התחתון שבבשכמל"ו, ייחוד המלכות. שהן ו' ו', 
הרומזות על חג"ת נה"י דז"א, ועל חג"ת נה"י דמלכות. וזהו כמ"ש, 
ויישאוהו במוט, שס"מ היה נאחז אז במ"ט אותיות שבייחוד ז"א 
ובייחוד המלכות.
%break
וכתוב, בשניים, בפירוד מהן, בב' אותיות ו' שבז"א ושבמלכות, שהם 
היו אז בפירוד מהמוחין האלו, מחמת אחיזת ס"מ. שנאמר, בלא א' 
שבאמצע ו"ו. כי הא' שבאמצע וא"ו,
%break
מורה על המוחין ועל הייחוד של ו' מילים של ק"ש, עם ו' מילים של 
בשכמל"ו. וכיוון שס"מ נאחז במוט, המוחין דז"א ומלכות, ע"כ היו אלו 
ב' אותיות ו' בפירוד.
%break
כי ס"מ ובת זוגו, עולם הנפרדים. כי בכל מְקום אחיזתם הם עושים 
פירוד בין ז"א ומלכות. ועל זה כתוב, בשניים, שז"א ומלכות היו שניים 
בלי ייחוד, מחמת אחיזת ס"א. אבל וא"ו עם א', 
%break
מורה על המוחין דז"א שמקבל מבינה, אשר אז הוא מייחד ימין 
ושמאל, ועושה ייחוד עליון בק"ש וייחוד תחתון בבשכמל"ו. ואז וא"ו 
היא חבל לחנוק בו את ס"מ.
%break
ובחבל שיחנוק בו את ס"מ אחוזות ה"ה. בחמש אצבעות של יד ימין, 
ובחמש אצבעות של יד שמאל. כי וא"ו מייחדת ב' אותיות ה' דהוי"ה, 
בינה ומלכות,
%break
שיאירו זו בזו, ע"י זה שמייחד ב' הידיים ימין ושמאל. ואז נעשים ב' 
ייחודים של ק"ש, שבהם נחנק הס"א. שנאמר, ו' היא חבל, י' היא 
החניקה של ס"מ ונחש. ו' היא החבל, הפועל החניקה ע"י ב' הייחודים, 
%break
והחניקה עצמה היא י', הכרוכה על ו' של זרקא. כי זולתה לא היו 
נמשכים המוחין.
%break
והשם הוי"ה הוא מיתה לס"מ ולנחש, וחיים לישראל, שהמוחין 
הנמשכים בד' אותיות הוי"ה, ובהוי"ה במילוי אותיות א', היא מיתה 
לס"מ. כי בזה נפסקת כל חיותו. וחיים לישראל, כי החיים של ישראל 
ממיתים הס"א.
%break
%H על פי שני עדים, יקום דבר
%letter 11
.11 מצווה היא להעיד עדות בב"ד, שלא יפסיד חברו כסף בשביל 
שאינו מעיד, אם הוא יודע עדות בשבילו. ואין עדות פחות משניים, 
כמ"ש, לא יקום עד אחד באיש, 
%break
על פי שני עדים או על פי שלושה עדים, יקום דבר. כלומר, לא יקום על 
פי עד אחד. ומשום זה לומדים, מי מעיד על האדם, קורות ביתו. 
%page 89
ולא עוד, אלא אנשי ביתו מעידים עליו. קורות ביתו הם קירות ליבו, 
כמ"ש, וַיַסֵב חזקיהו פניו אל הקיר, שהתפלל מקירות ליבו.
%letter 12
.12 אנשי ביתו הם רמ"ח (248) איברים שלו, כי הגוף מכונה בית. 
ולומדים, רשע, עוונותיו חקוקים על עצמותיו. וכך צדיק, זכויותיו 
חקוקות על עצמותיו. ומשום זה אמר דוד, 
%break
כל עצמותיי תאמרנה. ומעידות על האדם קורות ביתו, שהן עצמות 
הגולגולת, הבנויות על המוח, שהוא מים. ועליהן רומז הכתוב, המְקָרֶה 
במים עליותיו. המקרה, מלשון קורות.
%letter 13
.13 ולמה העוונות חקוקים בעצמות יותר מאשר בבשר, בגידים 
ובעור? משום שהעצמות הן לבנות, וכתב שחור אינו ניכר אלא מתוך 
לבן. כמו התורה, שהיא לבן מבפנים,
%break
הגְוויל, ושחור מבחוץ, הדיו. שחור ולבן הם חושך ואור. ויש חושך 
שהוא תכלת, המלכות, שכתוב בה, גם חושך לא יחשיך ממֶךָ. ותכלת 
הוא שחור, נקבה אל הלבן, ז"א. כי למלכות אין אור מעצמה, אלא מה 
שנותן בה ז"א.
%break
ולא עוד, אלא שהגוף עתיד לקום על עצמותיו, ומשום זה הזכויות 
והחובות חקוקים על עצמותיו. ואם יזכה, יקום הגוף על העצמות שלו. 
ואם לא יזכה, לא יקום ולא תהיה לו תחיית המתים.
%letter 14
.14 ולא עוד, אלא ב' עדים הם על האדם: עין רואה ואוזן שומעת. וב"ד 
סופר ודן עוונותיו. ולא עוד, אלא השמש והלבנה מעידים על האדם. 
כמ"ש, תקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגֵנו. בכסה, ביום שהלבנה, 
המלכות, מתכסה בו.
%break
מתכסה, משום שכאשר מגיע רה"ש, יבוא ס"מ לבקש דין על ישראל, 
בני המלכות, לפני הקב"ה. והוא יאמר לו, שיביא עדים. והוא מביא 
עימו את השמש. הלך להביא את הלבנה, 
%break
והיא מתכסה, שעולה לאותו מקום שנקרא, במכוסה ממך אל תחקור, 
כדי לפייס את הקב"ה על בניה.
%letter 15
.15 וזהו שכתוב, תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כלומר למקום 
שבו עלתה השכינה, שהוא, ובמכוסה ממך אל תחקור. והעוונות שהם 
בסתר, צריכים להיות נידונים שם בינו לבין קונו. ובעוונות שחטא בגלוי, 
%break
כתוב, מְכסֶה פשעיו לא יצליח. והשכינה מצד הכתר, היא עולם 
הנסתר. ואדם צריך לחבר עוונותיו לכתר. בזמן ההוא, מגיע זמן 
הרחמים והדין עובר. ומשום זה צריך לחבר עוונותיו בכתר, לזַכּות 
אותו מהעדוּת של המלכות. אבל לרשע אין מזכים לו.
%break
ברה"ש חוזר העולם לקדמותו, והמלכות חוזרת למצב א', שבו הייתה 
ביום הרביעי של מעשה בראשית, בבחינת שני המאורות הגדולים, 
שז"א ונוקבא הלבישו את הבינה. ז"א קו ימין דבינה, והמלכות קו 
השמאל.
%break
ונודע, שהארת השמאל בלי ימין הוא חושך. וכן ימין בלי שמאל הוא 
ו"ק בלי מוחין. ולפיכך היה אז ז"א בתרדמה, כמו ישֵׁן בלי מוחין. 
והנוקבא הייתה בחושך. ואז בא ס"מ לתבוע דין, ונאמר לו להביא שני 
עדים, ז"א ומלכות, שהשמיים, ז"א,
%break
לא ייתן מטר, שלא ישפיע אל המלכות. והארץ, המלכות, לא תיתן את 
יְבוּלה לתחתונים.
%break
אמנם ס"מ לא הביא עימו אלא עֵד אחד, השמיים, ז"א, שהיה 
בתרדמה, ולא השפיע למלכות. וכיוון שהלך להביא את המלכות, שלא 
תיתן יבולה לתחתונים, אז התכסתה המלכות,
%break
שהתמעטה מכל ט"ת שבה, ונשארה בנקודת כתר שבה. שהמיעוט 
הזה נעשה ע"י תקיעת שופר.
%page 90
ע"י הקול היוצא משופר, מעוררים כוח המסך דחיריק בז"א, קו 
האמצעי, וע"י מסך דחיריק, הוא ממעט קו השמאל דבינה, ומייחד שם 
ימין ושמאל דבינה זה בזה, והתעוררו הרחמים בעולם, מכוח הייחוד 
הזה של ימין ושמאל.
%break
וכיוון שהתמעט קו השמאל דבינה, הסתלקו אז כל ט"ת מהמלכות, 
שכל בניינה היה אז מקו השמאל הזה, ונשארה בנקודת הכתר. כמ"ש, 
תקעו בחודש שופר, בכֵּסה ליום חגנו. הלבנה, המלכות, מתכסה 
בנקודת הכתר שבה, שע"י זה נעלם הדין ומתגלים הרחמים בדין.
%break
לכן נאמר, מתכסה, משום שכאשר מגיע רה"ש, יבוא ס"מ לבקש דין 
על ישראל, בני המלכות, לפני הקב"ה. והוא יאמר לו, שיביא עדים. 
והוא מביא עימו את השמש. כלומר,
%break
שז"א אין לו מוחין ואינו משפיע. הלך להביא את הלבנה, והיא 
מתכסה, להראות על החושך שבה. 
%break
שעולה לאותו מקום שנקרא, במכוסה ממך אל תחקור, שהמלכות 
התמעטה מכל הספירות שבה ולא נשאר בה אלא הכתר, שהוא, 
במכוסה ממך אל תחקור, ואז יצאו הרחמים בעולם.
%break
והעוונות שהם בסתר, צריכים להיות נידונים שם בינו לבין קונו. כי 
לאחר שקו שמאל התמעט ויצאה מדה"ר, כבר אין לס"מ אחיזה 
במלכות. ודינים של אדם הם בינו לבין קונו, בלי קטרוגו של ס"מ, וע"כ 
ה' מרחם עליו.
%break
אבל בעוד ששלט קו שמאל, והעוונות שחטא הם בגילוי, שעוונותיו של 
אדם היו נאחזים בעולם המגולה, המלכות, כתוב, מכסה פשעיו לא 
יצליח, שלא יוכל לכסות הפשעים, באופן שס"מ לא יהיה נאחז 
במלכות.
%break
ובעת שהשכינה בכתר שבה, היא עולם הנסתר, כי הכתר נקרא, 
במכוסה ממך, ואין אחיזה לס"מ. ואדם צריך לחבר עוונותיו לכתר. 
בזמן ההוא מגיע זמן הרחמים והדין עובר,
%break
שאז נעשה ייחוד ימין ושמאל ע"י קו אמצעי, והרחמים מתגלים. ומשום 
זה צריך לחבר עוונותיו בכתר, לזַכות אותו מהעדוּת של המלכות.
%break
משום זה, הרשע שמכסה פשעיו, שאומר לחבֵּר עוונותיו לכתר לזַכות 
אותו מהעדות שלה, שלא תוכל להעיד ששָׁם המלכות במכוסה. נאמר 
בו, אבל לרשע אין מזכים לו, ע"כ כתוב,
%break
מכסה פשעיו לא יצליח. אבל לאחר שז"א ממעט השמאל, ומסיבה זו 
עלתה המלכות עד הכתר שנשאר בה, מתגלה מדה"ר.
%letter 16
.16 ועוד, הקב"ה ושכינתו מעידים על האדם תמיד, ולא ברה"ש בלבד, 
כמ"ש, הַעידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ. את השמיים, 
כמ"ש, ואתה תשמע השמיים, ז"א. ואת הארץ, כמ"ש, והארץ הֲדוֹם 
רגליי, המלכות.
%break
ועוד, שני עדים, עמוד האמצעי, ז"א, וצדיק, יסוד. והם אותיות ע"ד 
מהמילים, שמע אחד. ע' מהמילה שמע, וד' מהמילה אחד. וזהו עֵד 
מז"א. ועוד, אותיות ע"ד מבשכמל"ו. כלומר, ע"ד מהמילה ועד. והוא 
עֵד מיסוד דז"א הכלול במלכות.
%letter 17
.17 על פי שניים עדים או שלושה עדים יוּמת המת. זהו ס"מ, שמת 
מעיקרו. וכמ"ש, ויישאוהו במוט בשניים. שכתוב, לא יומת על פי עד 
אחד, שלא יהיה לו חלק באל אחד.
%break
ברה"ש נמצאת המלכות בשמאל בלי ימין. ואז נאחז בה ס"מ, עד 
תקיעת שופר, ז"א, הממעט את הג"ר דקו שמאל למעלה בבינה, ע"י 
הדינים דמסך דחיריק,
%break
שעל ידו התמעטה המלכות עד לנקודת הכתר, ואז נפרד ס"מ 
מהמלכות. ויש כאן ב' עדים להרחקת ס"מ מקו שמאל שבמלכות:
%page 91
א. החושך שבה, כי בעת שהתדבקה בשמאל בלי ימין, קפאו אורותיה 
והייתה לחושך. ועכ"ז לא נפרד ממנה ס"מ והיה יונק ממנה, ולא יכלה 
להתחבר עם ז"א בגללו. כמ"ש, לא יומת על פי עד אחד.
%break
ב. אח"כ שע"י תקיעת שופר, שהתעוררו בז"א הדינים של המסך 
דחיריק, ומיעט הג"ר בשמאל עם הדינים ההם, וט"ת דמלכות הסתלקו 
ונשארה בכתר, אז נפרד ס"מ מהמלכות,
%break
ויכלה להיבנות מחדש ולהתחבר עם ז"א, ולהזדווג עימו פב"פ. כי עתה 
שהתווסף הדין של המסך דחיריק על הדין של החושך, אז, כמ"ש, על 
פי שניים עדים, יקום דבר, וס"מ נפרד מהמלכות.
%break
וכמ"ש, על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת, זהו ס"מ. ולמה 
כתוב, המת, הרי היה צריך לומר, יומת החי? אלא לרמוז על ס"מ, 
שהוא מת מעיקרו. ואי אפשר להמית אותו בעֵד אחד, בדין של חושך, 
%break
אלא בשני עדים, בדין של החושך ובדין של המסך דחיריק. וכמ"ש, 
ויישאוהו במוט בשניים, כלומר בשני עדים.
%break
וכתוב, לא יומת על פי עד אחד, שהוא הדין של החושך בלבד, מטעם, 
שלא יהיה לו חלק באל אחד. כי הדינים של החושך שבמלכות הם 
קדושים מאוד, והם האות ד' של המילה אחד, 
%break
והם נחוצים לייחוד של אותיות א"ח של אחד עם ד' של אחד. וע"כ אין 
מורידים אותם למלחמה עם ס"מ, אלא שמחכים לעד השני, הדין של 
המסך דחיריק.
%break
ומה שכתוב, או שלושה עדים, הוא משום שבמסך דחיריק יש ב' מיני 
דינים דמנעולא ודמפתחא. ולפיכך הם שלושה דינים: חושך,
%break
מנעולא, מפתחא. ועיקרם מספיק בשני עדים: חושך ומפתחא. אלא 
תחילה צריכה לצאת המנעולא ואח"כ נגנזה. ולפיכך מחשיבים רק שני 
עדים, אע"פ שע"פ סדר הפעולות יצאו שלושה עדים. וע"כ כתוב, 
%break
על פי שניים עדים או שלושה. שרומז, שמספיק שניים, אבל יש 
שלושה עדים, שלפני עדותם אינו מתבטל מהמלכות.
%letter 18
.18 כי יָקום עֵד חָמס. ודָרשו השופטים היטב. מצווה זו היא לדרוש 
ולחקור העדים בשבע חקירות, מקודם שדנים אותו בעונש מוות. 
בשבע חקירות, הן שבע כנגד שבעה אלה, שכתוב, עיני ה' הֵמה 
משוטטים בכל הארץ, שהן חג"ת נהי"מ.
%break
%H ועשיתם לו כאשר זמם
%letter 19
.19 מצווה שלאחר זו, היא לעשות לעֵד זומם כאשר זמם לעשות 
לאחיו, כמ"ש, והנה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה באחיו. ועשיתם לו כאשר 
זמם לעשות לאחיו. שני עדי שקר, שהם ס"מ ונחש, 
%break
אם יבואו להעיד עדות שקר על ישראל, שטעו בין ו' לז', כלומר בין ז"א, 
שהוא חג"ת נה"י, לבין מלכות, שהיא ז', שחטאו והרחיקו בחטא 
שלהם את הו', ז"א, מהז', מלכות, שהם אותיות ז"ו. וזהו כמ"ש, עַם זוּ 
יצרתי לי תהילתי יספֵּרו. רומז על העם, שמייחד ז' עם ו'.
%letter 20
%page 92
.20 ולא תתייחד ו' עם ז', אלא בשריפת חמץ, לשרוף הקליפות, 
הנאחזות בין ו' לז', בין ז"א למלכות. ואע"פ שמהתורה מותר לאכול עד 
סוף שש, גזרו חכמים, אוכלים כל ארבע, ותולים כל חמש, ושורפים 
בתחילת שש.
%break
ולומדים מהעדות של שעות החמץ, ששורפים מהתורה לאחר שש, 
בשעה שבע, אל העדות של בדיקות העדות שעל אותו שהרג את 
הנפש, 
%break
שצריכים ג"כ שבע חקירות. והכול מפורש במשנה. ובס"מ ובנחש יקויָם 
הכתוב, כי בדָבר אשר זָדוּ עליהם, בדבר שחשבו המצרים לדון את 
ישראל, בו נידונו הם. וזהו כמ"ש, ועשיתם לו כאשר זמם.
%break
%H סנהדרין גדולה סנהדרין קטנה
%letter 21
.21 מצווה שלאחר זו, היא לקבל ב"ד הגדול עליהם, שמצד החסד 
נקראת אלקים, בינה, ב"ד הגדול. כי גדול הוא חסד. גדול בדיניו 
שמאל, וגדול בזכויותיו ימין. כשהשמאל דבינה כלולה בימין, חסד, 
נקראים שניהם גדול.
%break
כמ"ש במצווה, שוֹם תשים עליך מלך. שוֹם למעלה בבינה, תשים 
למטה במלכות. כך צריך לקבל עליו ב"ד הגדול שמצד הבינה, אע"פ 
שקיבל עליו ב"ד הקטן שמצד המלכות. ב"ד הקטן, ב"ד של שלושה, 
%break
שמצד השכינה התחתונה, מלכות. ב"ד הגדול מאלו, סנהדרין גדולה 
של ע"ב (72), שבעים סנהדרין ושני סופרים.
%letter 22
.22 אמר רבי שמעון למשה, שבעים היו סנהדרין גדולה, ואתה הגדול 
על כולם, כמ"ש, והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטון 
ישפטו הם. אלו הם סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה, שעליהם כתוב, 
%break
הדבר הגדול, הדבר הקטן. סנהדרין גדולה הם מצד שכינה עליונה, 
בינה. סנהדרין קטנה הם מצד שכינה תחתונה, מלכות.
%letter 23
.23 משה הוא השושבין של המלך, ז"א. אהרון הוא שושבין של 
המלכה. ועימהם ע"ב סנהדרין. כלומר ע' (70) סנהדרין, שעליהם 
משה ואהרון, 
%break
שהם כמניין חסד, שהוא בגי' ע"ב (72). ומכאן הם נקראים סנהדרין 
גדולה, כי חסד נקרא גדול. סנהדרין קטנה הם מצד שמאל, מלכות 
הנבנית משמאל, שעליה כתוב, את המאור הקטן לממשלת הלילה.
%letter 24
.24 משום זה ת"ת, שנקרא, את המאור הגדול לממשלת היום, הוא 
משום שכתוב בו, יומם יצווה ה' חסדו. וכיוון שהוא חסד, ע"כ נקרא 
המאור הגדול.
%break
את המאור הקטן לממשלת הלילה, הוא כמ"ש, ובלילה שירוֹ עימי. 
כלומר שיר של לוויים, שזה יסוד שבמלכות, כמ"ש, בן ישי חי על 
האדמה,
%break
אשר ח"י הוא יסוד, האדמה היא מלכות. הוא תיקן עשרה מיני שירה 
בתהילים. והוא צדיק שבשמאל, יסוד שבמלכות. ושמאל, כמ"ש, את 
המאור הקטן, זוהי השכינה שנלקחה משמאל. כי השכינה נבנתה מקו 
שמאל דבינה במצב א', וכן היא תמיד מבחינת שמאל.
%break