ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ג
%book תע"ס-ג. חלק-י. דברי האר"י
%page 865
%H חלק י'
%break
%H עיבור ראשון דז"א
%letter א
א) בבוא עת זו"ן להתתקן אחרי שנתקנו או"א: הוצרך להיות תיקונם 
על ידי העיבור, שיכנסו האורות של הו' נקודות של ז"א בסוד העיבור 
תוך מעי אמו, ושם נתבררו גם בחינת הכלים הנשברים שירדו לבריאה 
ונתקנו שם.
%break
%page 866
%letter ב
ב) לכן כשרצה המאציל העליון לתקנם, הוצרך לתקן הפירוד שהיה 
בהם בתחלה וליחדם ולקשרם קשר אמיץ יחד, שהוא על ידי היותם 
בדרך קוים. כי אז יש חסד וגבורה והת"ת מכריע ביניהם. וכן בחב"ד, 
וכן בנה"י. והם מתנהגים בהכרעות במדה ובמשקל.
%break
%page 867
%letter ג
ג) ועוד יתוסף בהם, כי הז"א, שלא היו בו עדיין רק ו"ק דב"ן, יבואו לו 
הד' ראשונות, וכן נוקבא, שהיתה נקודה א', יתוספו בה הט' נקודות 
אחרות, וע"י זה יושלמו, ויוכלו לקבל האורות שלהם.
%break
%letter ד
ד) והנה על ידי עיבור זה, שימצאו כולם יחד במקום אחד צר, יתחברו 
ויתקשרו זה בזה, מהם ובהם, באורך המשך זמן העיבור. וגם כי 
אורות הבינה יאיר בהם, ויוסיף בהם כח לתקנם ולקשרם.
%break
%letter ה
ה) וגם כי נודע, כי עתה בעלותם בסוד עיבור, הוא בחינת עליתם בסוד 
מ"ן, וגורמים זיווג באו"א, ומורידים טיפות זכרים ונקבות, ועל ידי אלו 
הטפות יתקשרו אלו הנקודות יחד, ואז יתבררו בחינת הכלים שלהם 
ויעלו למעלה בסוד עיבור, ויתקנו שם.
%break
%page 868
%letter ו
ו) וגם האורות יתוסף בהם תיקון, כי תחלה היו אלו הנקודות בלי קוים 
ובלי בחינת פרצוף, אמנם היו כלולות כל אחד מיוד, בסוד כללות 
מעורב ומעורבב בהם, ולא היו האורות מראים פעולתם, ועתה על ידי 
הקשר הזה,
%break
שנתקשרו על ידי עיבור הזה, הראו האורות פעולתם, זה בחינת רישא 
וזה בחינת גופא, והיתה עין רואה ואזן שומעת וכו'.
%break
%letter ז
ז) ונמצא, כי זה העיבור אינו להאציל זו"ן מחדש, כי כבר היו נאצלים, 
אלא שהיו בלי תיקון קוין ובלי פרצוף, וגם שהיו חסרים, זה מו"ק לבד 
וזה מנקודה אחת לבד.
%break
ועתה, העיבור היה לקשרם יחד בסוד קוים, וגם בסוד פרצוף, וגם 
להשלים כל אחד ביוד ספירות גמורות. וזהו על ידי הטפות של או"א, 
ועל ידי שם מ"ה החדש, אשר נתבאר לעיל.
%break
%letter ח
ח) ונמצא כי לא מן הכלים של הנקודות דב"ן לבד, נעשה כל פרצוף 
זו"ן אמנם בעלות האורות שלהם בסוד עיבור והלבישו לנה"י דא"א, אז 
קנו שם כלים חדשים על ידי הלבשה זו,
%break
ואז נתבררו הכלים הראשונים שנשברו, ומב' בחינות כלים אלו, נעשה 
פרצוף ז"א. וכן עד"ז היה בהנוקבא.
%break
%page 869
%letter ט
ט) ונבאר עתה, איך על ידי זה העיבור נתקנו הכלים הנשברים. הנה 
נתבאר לעיל, כי עיקר שבירת כלים אלו היתה, להיות מעורב בהם 
סיגים וקליפות, והאורות לא היו מתחברים עם כליהם לסיבת הסיגים 
שבהם,
%break
וגם הכלים בעצמם לא היו יכולים לקבל האורות לסיבת הסיגים 
שבהם, כי זה עצמו היתה הסבה, שלא יצאו אלו הכלים מתחילה 
מקושרים ומתוקנים דרך קוים, 
%break
כי הסיגים שבהם גרמו להם הפירוד. וגם מ"ש לעיל, כי כל זה היה 
בכונה שיתפרדו הסיגים מהם, ולכן יצאו בלתי תיקון.
%break
%letter י
י) והנה על ידי זה העיבור, הובררו מהם הסיגים והקליפות, ונבררו 
האורות ונסתלקו מתוך הסיגים והקליפות, ועל ידי זה נתקנו. ולכן צריך 
שנבאר איך נתבררו עי"ז העיבור.
%break
%letter יא
יא) והענין כי הנה בעת עלית האורות של אלו המלכים תוך אמא בסוד 
מ"ן, גרמו זווג לאו"א, ואז אבא מברר אלו המלכים. כנודע, בפרשת 
פקודי דף רנ"ד ע"ב וז"ל. ותא חזי, רישא, שירותא דמהימנותא גו 
מחשבה, בטש בוצינא דקרדינותא וסליק גו מחשבה,
%break
ניצוצין זריק לש"ך עיבר, ובריר פסולת מגו מחשבה, ואתבריר, וכו'. 
והענין כי כל הבירורין של המלכים נעשים ע"י המחשבה, שהוא המוח, 
ששם מתברר, ומשם יורד אחר כך בסוד טפת הזווג.
%break
%letter יב
יב) ועל ידי זווג אבא באמא, ונתינת הב' טפות שלהם, נתבררו הז' 
מלכים ונתקנו, ויצאו מהם ש"ך ניצוצות סיגים, שלא נשלמו להתברר. 
כי בכל בחינה ומדרגה חוזרים להתברר ש"ך אלו, עד סוף העשיה, 
שנשאר בהם סיגים גמורים שאין בהם תועלת, והם הקליפות.
%break
ונמצא כי הכל הוא בחשבון ש"ך ניצוצין, כי זה היו מספר הניצוצות 
שנפלו בתוך הכלים כשנשברו.
%break
%page 870
%letter יג
יג) והענין הוא כי כאשר עלה ברצון המאציל העליון להאציל האצילות 
עם הארץ העליונה, יצאו המלכים הראשונים בתחלה בסוד הדין הגמור 
בתוך המחשבה העליונה, וכמשה"כ ואלה המלכים אשר מלכו בארץ 
אדום, ובתוכם מעורבים הקליפות והדינים בלתי קדושים. 
%break
ומרוב הדינים ארעא אתבטלת, שהיא המלכות. עד שבטש שורש 
הדינים, כפטיש המכה בקורנס ויוצאין ניצוצות לכל צד, כן שורש 
הדינים חלק מלכים אלו, לשלש מאות ועשרים ניצוצות, בסוד ל"ב 
נתיבות כל אחד כלול מעשר.
%break
ובירר מניצוצות אלו, ניצוצות הדינים של קדושה, והם ל"ב אלהי"ם 
שבבראשית, מצד הדין של קדושה.
%break
%letter יד
יד) וענין התחלקות מלכים אלו לל"ב נתיבות חכמה, הענין הוא, כי 
המלכים הם שמונה, וכל אחד מתחלק לד', בסוד ארבע אותיות שם 
ההוי"ה, ושמונה פעמים ארבעה, הרי שנים ושלושים. 
%break
וכל אחד מאלו כלול מעשר, הרי שלש מאות ועשרים. וזהו כש"ך חמת 
המלך, שהם בסוד הדינים והחימה.
%break
%page 871
%letter טו
טו) וכאשר נבררו ניצוצות הקדושה בסוד ל"ב אלהי"ם, כנזכר, ירדו 
שאר הניצוצות למטה. ושאר ניצוצות אלו הם סוד המלכות שבכל ל"ב 
נתיבות ראשונים, כי אלהי"ם הוא סוד מ"י אל"ה: ומ"י ה"ס ג"ר 
הנכללות בתוך בינה, ואל"ה ה"ס ו"ק. 
%break
כי הג"ר והו"ק, שבכל נתיב ונתיב מהראשונים של הדינים, נברר לצד 
הקודש, אמנם המלכות, שבכל נתיב ונתיב מהראשונים, נעשית פסולת 
למטה, כי היא אחרונה לכל נתיב ונתיב, ולא יכלה להתברר. וזהו, 
והארץ היתה תה"ו ובה"ו, כי היא הארץ שבכל נתיב ונתיב.
%break
%page 872
%letter טז
טז) ומנין הניצוצות שנתקנו לפי זה יהיו רח"ף, והשאר שהם ל"ב, שהם 
שארית לתשלום ש"ך, מתו ולא היו יכולים להתקן, וזה סוד, ורוח 
אלהים מרחפ"ת: מ"ת רפ"ח.
%break
%letter יז
יז) ורפ"ח ניצוצות אלו נתקנו על ידי שם בן ע"ב, באותיותיו ותיבותיו, כי 
ע"ב תיבות ורי"ו אותיות עולה רפ"ח. 
%break
וזמש"ה, והנה פר"ח מטה אהרן לבית לוי כו', כי מטה אהרן הוא שם 
בן ע"ב, סוד החסד סטרא דאהרן לבית לוי הוא רי"ו אותיות, סוד 
הגבורה סטרא דלוי, הרי פר"ח. וזהו והנה פר"ח.
%break
%letter יח
יח) וזהו סבת דלית לה למלכות מדילה כלום. כי לא נתקנו ניצוצותיה, 
אלא שקבלה מבעלה עשר מלמעלה למטה.
%break
%letter יט
יט) ומפני שניצוצותיה הראשונים לא נתקנו, נדבקו בה ונאחזו בה, 
בסוד כשושנה בין החוחים. ואלו הל"ב שלא נתקנו נקראים ל"ב האבן. 
וסוד ש"ך ניצוצות אלו עם שם אדנ"י העולה ס"ה, יהיה הכל שכינה. כי 
בה נכללים הכל.
%break
%page 873
%letter כ
כ) ודע כי אע"פ שאמרנו בסוד מלכות שבכל ל"ב נתיבות הראשונים לא 
נתקנה, זהו במלכות התחתונה, אבל מלכות העליונה שבחכמה ובינה, 
נתקנה תחלה. 
%break
כי הנה שמנה מלכים הם כנגד חג"ת נה"י מלכות, והמלך השמיני יצא 
עם בת זוגו בסוד ז"א ונוקבא, הרי שחכמה ובינה מתוקנים היו, ומבינה 
ולמטה יצאו שמנה מלכים אלו.
%break
%letter כא
כא) והנה כל ספירה מאלו הז' נקרא אדם. כנזכר בתיקון ע' דקי"ט 
ע"א, לית ספירה דלא אתקריאת אדם כו'. ונמצא כי ז' מלכים אלו הם 
ז"פ אדם, והם בגימטריא שט"ו. 
%break
גם המלכות נוקבא דז"א, כלולה מכל ז' מלכים, כנודע דאיהי שלימו 
דכל ספירה וספירה. והנה יש בה שט"ו אחרים.
%break
%letter כב
כב) ואלו השט"ו ניצוצות דז"א, הם בחינת מה שנתברר מאלו הז' 
מלכים בסוד הבירור הנ"ל, על ידי אבא ואמא. ואז הוריד אבא טפת 
מיין דכורין הנקרא חסד, כלולה מה' חסדים. 
%break
וגם אמא הורידה טיפת מיין נוקבין הכוללת ה' גבורות. ועל ידי טפות 
אלו נתבררו ונתקנו השט"ו ניצוצין דז"א, וכן עד"ז בשט"ו ניצוצין 
דנוקבא.
%break
%page 874
%letter כג
כג) והנה אם תחבר ה"ג דאמא הנ"ל, הנקראים מנצפ"ך, המתקנים 
לשט"ו הנזכר, יהיו כולם ש"ך ניצוצין.
%break
%page 875
כי גם ה"ג מנצפ"ך יקראו ניצוצין, כי גם הם גבורות ודינים. וכנגדם ש"ך 
ניצוצין בנוקבא. ואז נקרא הז"א נע"ר, שהוא בגימטריא ש"ך. גם נוקבא 
נקראת נע"ר חסר ה', שהוא ש"ך שלה ג"כ.
%break
%page 865
%letter כד
כד) והנה על ידי ה"ח דטפת אבא נמתקים כולם, ועמהם נשלמים 
לשכ"ה ניצוצין הנזכר באדרת נשא דף קל"ב ע"ב, א"ר חזקיה מסתכל 
הוינא כו'. נהיר וסליק לשכ"ה עיבר כו'. ואז הנוקבא נקראת נערה עם 
ה'. כמנין שכ"ה.
%break
%letter כה
כה) העולה מזה, כי שט"ו ניצוצין הם בז' מלכים דבחינת ז"א, ושט"ו 
אחרים בז' מלכים הנכללים בהנוקבא. ובשט"ו אלו יש בהם בחינת 
אורות וניצוצות וכלים, ואלו מתקבצים במעוי דאמא, להתקן על ידי 
טיפת מ"ן מנצפ"ך דאמא. 
%break
שאע"פ שהם גבורות, הם יותר נמתקות ומבסמים אלו השט"ו ניצוצין 
הנזכרים. כן נמתקים על ידי ה' חסדים דאבא, טיפת מיין דכורין.
%break
%letter כו
כו) והנה תחת הבינה, בסיומא תחת המלכות שבה, עומדים ש"ך 
ניצוצין אלו, שהם הז' מלכים, ועל ידי התעוררות דינים אלו אשר שם, 
%break
%page 877
היא מתחממת ומזדווגת עם אבא. וש"ך אלו בגימטריא רעים: כי על 
ידיהם נעשים רעים זה לזה אבא ואמא, ומזדווגים בסוד אכילה. כמ"ש 
אכלו רעים. וכמ"ש אכלה ומחתה פיה, שהוא כינוי אל הזווג.
%break
%page 878
%letter כז
כז) ואמנם בזווג ת"ת ומלכות, הש"ך ניצוצין אשר במלכות הם באופן 
אחר. כי נרמזים בשם אדנ"י, שעל ידם מתחממת ומזדווגת עם ז"א. 
%break
והענין, כי שם אדנ"י, שאם תסיר אות א' ישאר דין, והנה חמשה 
גבורות הם שורש כל הדינין, ולכן כשנחלק הש"ך ניצוצין לה' בחינות, 
יהיו ה' פעמים דין, לרמוז כי הם דינין ממש.
%break
%page 879
%letter כח
כח) והנה ע"י חמשה גבורות דאמא, הנמשכין אל הנוקבא דז"א, 
במלכות שבה, כנ"ל, נמתקים אלו הדינים. ונודע כי אמא נקרא אהיה, 
וא"כ ה"ג שבה יהיו בסוד אהיה, ואלו נמשכין בסוד ה' אלפין של ה' 
אהי"ה עד מלכות של הנוקבא, ומצטרפין עם ה"פ דין אשר בה, 
%break
ונעשים חמשה שמות אדנ"י, ומתבסמין ה' די"ן עם ה' אלפין אלו, שהם 
ה"פ או"ר הנזכר במעשה בראשית, שהם באמא כנודע. וכשנתבסמו, 
נקראת נערה עם ה', שהיא בגימטריא שכ"ה כמנין ה"פ אדנ"י, שהם 
דינין הממותקין. 
%break
ואז בהיותה נערה קבילת עלה דכורא וראויה אל הזווג. כנזכר בפרשת 
בא דף ל"ח ע"ב. וזהו שתו ושכרו דודים, כי דודים בגימטריא דין, ובסוד 
הש"ך אלו, שהם בחינת ה"פ דין הוא זווג זו"ן הנקראים דודים.
%break
%page 880
%letter כט
כט) ודע כי למעלה באמא עלאה יש ג' בחינות: א' נקרא ס' ונקרא 
בינה. והב' נקרא ם' סתומה ונקרא תבונה. והג' נקרא ד' ונקרא ג"כ 
תבונה. וזאת התבונה שהיא בחינה הג', היא אשר מתלבשת נה"י 
שלה תוך ז"א להעשות לו מוחין.
%break
%page 881
%letter ל
ל) דהאי חכמתא אתגליף ואפיק וכו', דגליפא היינו שעשה לו בית קבול 
כעין זכר ונקבה, והוציא הבינה שהיא אמא, והוא הנהר היוצא מעדן 
להשקות את הגן. ודע כי ז"א הוא ת"ת ישראל, והוא בן י"ה, ונאצל 
מזווג חכמה ובינה, ואחר אצילותו נעשים לו מוחות אלו.
%break
%page 882
%letter לא
לא) והנה לבינה שתי מציאויות: אם בדמות ס' עגולה, והיינו 
בהתעלמה למעלה עם החכמה, ואם בדמות מ"ם סתומה, בשעתא 
דהדרא ויתבא רביעא על בנין דלתתא לינקא לון, כדאמר בריש פרשת 
תרומה.
%break
%letter לב
לב) והנה חכמה זו דהיינו אבא, נחקקה והוציאה לחוץ הבינה, שלא 
תהיה סמך אלא מ"ם, להשקות את הגן ולינקא ליה, והיינו לישנא 
דואפיק דנקט הכא, ולא נקט כה"ג בכולהו. ובערך זה המציאות תקרא 
בינה, נהר היוצא מעדן.
%break
%page 883
%letter לג
לג) ולפיכך הקדים מוח זה לשאר, כי אי אפשר להתהוות שום מוח עד 
שתצא הבינה לחוץ, בסוד מ"ם סתומה, ותניק את הבן, ויתגדל מוחו. 
%break
והנה כאשר יצאה לחוץ, עייל ברישא דז"א, והוא הבן הנעים, על ידי 
מה שיונק מחלב אמו, נעשה מוח זה, וכמו שהחלב היונק, הנולד 
מגדיל כל גופו, כן זה נגיד בכל גופא, ומשקה כל השש קצוות.
%break
%letter לד
לד) ונבאר ענין בינה ותבונה ובו יתבאר מ"ש בס"י, הבן בחכמה וחכם 
בבינה. והענין כי הנה ב' אותיות ראשונות של הוי"ה, הם בחי' חו"ב 
אבל באות יו"ד לבד שהוא חכמה, שם יש בחינת בינה, וזהו ענין הבן 
בחכמה, ופי' הוא, כי יו"ד במלואו: 
%break
%page 884
י' הוא חכמה, וב' אותיות ו"ד נעשית צורת ה', שהוא צורת ו"ד שבאות 
יו"ד, והיא נקרא בינה עלאה הנ"ל. ואמנם ה' ראשונה עצמה שבשם 
הוי"ה זו היא תבונה ראשונה.
%break
%letter לה
לה) וכבר הודעתיך בדרוש תפילין, בענין כתיבת שם הוי"ה שצריך 
לכתוב בתחלה י' בקרן זוית של ה' הזאת, כזה   ואות י' הוא בחי' 
חכמה של זאת התבונה ראשונה, וזו החכמה נקרא יש"ס,
%break
וז"ש וחכם בבינה, והרי נתבאר כי באות י' של הוי"ה, יש בחי' או"א 
עלאין. ובאות ה' ראשונה של הוי"ה יש בחי' יש"ס ותבונה שהם תתאין.
%break
%page 885
%letter לו
לו) ודע כי ג' חלקי הבינה, שהם בינה ותבונה הראשונה ותבונה שניה, 
כולם הם פרצוף אחד. נמצא כי כאשר היה עיבור ראשון דז"א, שהוא 
אז בבחי' ג' כלול גו ג' כנודע, היה בזו התבונה ראשונה שהיא ה' 
ראשונה של השם, לפי, שכיון שג' חלקים הנ"ל נעשו פרצוף א',
%break
%page 886
נמצא כי זו התבונה הראשונה היא מהחזה ולמטה של כללות הפרצוף 
הנ"ל, ושם הוא מקום העיבור שהוא מקום הבטן, אשר בתוכו נולד 
הולד, אבל בבינה העליונה אין שם בחי' הריון ועיבור.
%break
%page 887
%letter לז
לז) והנה בינה עליונה נקרא סמ"ך, ותבונה ראשונה נקרא ם' סתומה 
כנ"ל. והענין הוא, כי בינה עליונה הוא שיעור ו' ספירות עליונות, שהם 
כחב"ד ח"ג, ולהיותן נמשכות מסוד החכמה שהוא י', נמצא, 
%break
כי בינה עליונה נקראת ס', לפי שמקומה נגד ו"ס עליונות שלו, כ"א 
כלול מי' הרי ס'. אבל התבונה שאין בה רק שיעור ד' תחתונות, וכ"א 
כלול מי' לטעם הנ"ל, לכן היא ם' סתומה. גם נקראת ם' סתומה דיתבא 
רביעא על בנין.
%break
%page 888
%letter לח
לח) וגם לסיבה זאת, נקראת זאת תבונה ראשונה עה"ב. והטעם כי 
הנקבות נקראות עולם, כמ"ש בזוהר ויחי על פסוק, מן העולם ועד 
העולם. 
%break
%page 889
וזה התבונה נקרא עולם הבא, עלמא דאתי, לפי שהיא יורדת למטה 
ומתגלית תמיד. 
%break
אבל בינה עליונה, נשארת למעלה, ואינה יורדת, לכן בינה נקראת 
לע"ל, כי המוחין עליונים דז"א המלובשים בנה"י דבינה עליונה, הם 
עתידין לבא אח"כ, כאשר יתגדל מעלתו, ויהיה לו מוחין עליונים יותר 
מן בינה, ולא מן התבונה ואז יהיה לע"ל.
%break
%letter לט
לט) אבל מוחין דנצח הוד יסוד דתבונה, הם נמשכין בו תמיד, ולעולם 
הם נמשכין ובאין, וזהו פי' עולם הבא, עלמא דאתי, כי תמיד נמשך 
ובא. וזהו ההפרש שיש בין עולם הבא ובין לעתיד לבא, כי זהו בתבונה 
וזהו בבינה, בבחי' הנצח הוד יסוד שבהם, הנעשין מוחין דז"א. 
%break
וזהו מ"ש בספר הבהיר, ששאלו התלמידים לר' רחומאי, מהו עולם 
הבא, א"ל עולם שכבר בא. והדבר מובן עם הנ"ל שכתבתי.
%break
%letter מ
מ) גם דע, כי הנה זאת הד' שע"ג הו' בצורת ה' ראשונה כבר בארנו 
שיש לה עוקץ מאחריה, בצורת י', והוא בחי' יש"ס. גם דע כי הנה 
נחלקת ד' זאת לג' חלקים, שהם יו"ד באמצע, וב' ווי"ן הנמשכין ממנה, 
כזה   והם גימטריא כ"ב אתוון, הניתנין מן חכמה אל הבינה.
%break
%page 890
ועתה צריך ליתן טעם למה באות יו"ד נעלמת בינה ונגלית החכמה, 
ובאות ה' נגלית הבינה ונעלמת החכמה.
%break
%letter מא
מא) והענין כמ"ש בדרוש אחר, כי ב' כתרים דאו"א הם בגרון א"א, 
אשר שם הוא בחי' בינה דא"א. גם בארנו בפסוק יומם יצוה ה' חסדו, 
כי יש ב' מיני חסד: 
%break
א' הוא חסד עליון אחר הבינה, אשר מקום זה הוא ברישא דכתפין 
דא"א, קודם התפשטות והתחלקות הב' זרועות, ושם הוא מקום החסד 
העליון הנקרא יומא דכולהו בספר הזוהר.
%break
%letter מב
מב) וכבר ידעת, כי לעולם חסד מצד הזכר, והנה האור הנמשך מגרון 
העליון דא"א, מתלבש בחסד זה, וכאשר יצא לחוץ, אז אבא נעשה 
בבחינת החסד ההוא, והבינה נעשה בבחינת הגרון, לפי שהוא בינה 
דא"א. 
%break
כי להיות גרון גבוה מהחסד לכן מתלבש אור הגרון בחסד ההוא. נמצא 
כי אמא שיצאת מבחינת הגרון היא יותר מעולה, והיא נעלמת תוך 
החכמה, וזהו בחינת אות יו"ד, שהחכמה נגלה בה והבינה נעלמת בה, 
ואינה נגלית.
%break
%page 891
%letter מג
מג) אבל כאשר התחילו ב' זרועות דא"א להגלות ולהתפשט, אז 
נתלבש חסד בגבורה, ומשם יצאו ישסו"ת, ואז היה הדבר להיפך, כי 
אבא טמיר וגניז יותר מן הבינה, לכן נרמזו באות ה', שהחכמה בהעלם 
ובינה בגלוי. 
%break
וז"ש באדר"ז דר"צ קרוב ללשון זה, לבתר אשתכחו דחכמה אבא בינה 
אמא. פירוש כי תחלה הם נעלמים בינה תוך חכמה, אך לבתר, ר"ל 
לאחר דאתפשטו דרועוי דא"א, אז נתגלו בחי' או"א. 
%break
והרי נתבאר היטב, ענין בינה ותבונה הראשונה, וענין אבא ויש"ס, 
אשר הם נרמזין בב' אותיות י"ה הראשונים שבשם הוי"ה.
%break
%page 892
%letter מד
מד) כאשר עולין ז"א וב' התבונות עד בינה עליונה, אז נקרא ז"א עם 
בינו"ת הוא. והטעם הוא, עם הקדמה שנקדים לך בענין הכללות, 
הנזכר בכ"מ, כי כל מקום אשר התחתון עולה למעלה במקום העליון, 
להיותו נכלל שם עמו, הוא שהעליון עומד בבחי' פנים, 
%break
%page 893
והתחתון עומד שם בבחי' אחוריים שלו. ובזה תבין ענין זה, כי הנה 
זאת התבונה יוצאת מן האחוריים של בינה עליונה, ואותן האחוריים 
של בינה, הם שמות דאלקים, כנודע, כמ"ש בע"ה כי כל האחוריים הם 
שמות אלהי"ם.
%break
%page 895
%letter מה
מה) וז"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף פ"ה. כי הבינה נקראת רחמים 
בלחודוהי, אך מסטראה דינין מתערין. ופירוש מסטראה, ר"ל מצדדיה, 
שהם האחורים שלה, שהם הדינין, אבל היא עצמה בבחי' הפנים שלה 
היא רחמים.
%break
%letter מו
מו) ודע, כי בכל מקום שנמצא בזוהר, שהבינה נקרא אלהי"ם, היא 
בתבונה זאת היוצאת מאחוריים של הבינה, שהם אלהי"ם. וא"כ כאשר 
התבונה זאת היא למטה, אז יש אל החיצונים אחיזה בה. 
%break
אמנם כאשר תעלה למעלה, ותהיה שם בסוד אחור בינה עליונה, אז 
אין אחיזה אל החיצונים בה.
%break
%letter מז
מז) וזהו סומך ה' לכל הנופלים. כי כאשר זאת התבונה תחתונה תרד 
מאחורי בינה ולמטה, אז גם הז"א יורד למטה ממקומו, 
%break
%page 896
וכן גם הנוקבא דז"א תרד ממקומה, ואז כל אלו נקראו נופלים, שאף 
גם בתבונה זו יש בה אחיזה אל החיצונים כנ"ל, ואינן עולין אלא ע"י 
הבינה העליונה הנקרא סמ"ך כנ"ל, לפי שהיא סומכת אותם כאשר 
כולם יעלו למעלה,
%break
ע"ד הנ"ל שיוכללו זה בזה, ותעלה התבונה להיותה בסוד אחוריים 
דבינה עליונה הנקרא סמ"ך כנ"ל.
%break
%letter מז/ב
מז/ב) ונבאר ענין בינה ותבונה בשמות אשר בהם. דע כי מן האחוריים 
של ד' עליונות של הבינה, משם נעשו ד' עליונות דתבונה בבחי' פנים 
שלה, ומאחוריים של ו"ק של בינה עליונה, נעשו ו"ק בבחי' פנים של 
תבונה.
%break
%page 897
%letter מח
מח) והנה בינה עליונה ואבא עלאה, הם ב' שמות: אבא נקרא הוי"ה 
ע"ב דמילוי יודי"ן, ואמא נקראת אהי"ה דיודי"ן גימטריא קס"א. והנה 
אחוריים דבינה, אע"פ שיש בהם י"ס, 
%break
עכ"ז בחי' אלקים שהם באחורים שלה כנ"ל, אינן נכרים ונגלים בה, 
אלא באחורים שמחציה ולמטה, שהוא מהחזה שלה, שהם ד' ספירות 
תנה"י.
%break
%page 898
%letter מט
מט) והענין, כי נודע ששם אלהים יש בו ק"ך צרופים, מתחלקין לד' 
חלקים. והם: שם אלקים א' הכולל ל' צרופים בספירה א', ושם אלקים 
ב' הכולל ל' צרופים בספירה ב', ושם אלקים הכולל ל' צרופים בספירה 
ג', ושם אלקים, הכולל ל' צרופים בספירה ד'.
%break
%letter נ
נ) והנה ע"ש ק"ך צרופים אלו. נקרא סמ"ך בינה עליונה כנ"ל, כי סמ"ך 
גימטריא ק"ך. ובעלות הז"א והתבונה ראשונה שם באחורים שלה, 
נאמר סומך ה' לכל הנופלים כנ"ל.
%break
%page 899
%letter נא
נא) והנה הם נחלקים לד' בחי', וזהו ענין הפסוק, אורך היריעה ל' 
באמה, ורוחב ארבעה באמה, שהם ק"ך צרופי אלקים, הנחלקים לד' 
פעמים ל'. והנה זה ענין בוכ"ו, הנזכר פרשת פקודי רס"א, שהוא ענין 
חילוף אהי"ה באבג"ד. 
%break
כי הנה שם אהי"ה הוא בפנים שלה, ושם בוכ"ו הוא באחורים שלה. כי 
הנה הוא גימטריא ד"ל, שהם בחי' האחורים האלו, שהם ד"פ ל' צרופי 
אלהי"ם. והנה משה רבינו ע"ה, היה כלול ק"ך צרופים אלו, ע"ד הנ"ל 
הם ד' שמות אלקים, גימטריא מש"ה עם הכולל. 
%break
וכל אלהים מאלו ד', הכולל שלשים צרופים, והרי ארבעתן הם כוללים 
ק"ך צרופים של אלהים. וזהו בשג"ם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים 
שנה. כמ"ש בתיקונים על בשג"ם זה משה.
%break
%letter נב
נב) וכבר ידעת, כי משה זכה לבינה, והוא בבחי' זו. אמנם בחינות 
התבונה ויש"ס, כאשר האחורים של או"א עילאין מתפשטין בהם, נעשו 
ישסו"ת בבחינות אחורים של שמות הוי"ה ואהי"ה דיודי"ן ברבוע 
שלהם. 
%break
%page 900
כי ריבוע של הוי"ה גימטריא קפ"ד, וריבוע של אהי"ה גימטריא תקמ"ד, 
כי לעולם הפנים שלהם בחינת יושר, ובחינת אחורים הם בחינת חשבון 
ורבוע. נמצא כי או"א בבחינות הפנים שלהם, שהם הוי"ה אהי"ה 
דיודי"ן גימטריא רג"ל. 
%break
וישסו"ת הפנים שלהם, הם ב' אחוריים של ב' שמות הנ"ל, כי מה 
שהוא אחורים למעלה, הוא בחי' פנים למטה.
%break
%letter נג
נג) ואמנם, זהו שאנו אומרים, כי אלו הרבועים הם אחורים של או"א 
עליונים, זה בבינת כשמתפשטין אבא ואמא בסוד יש"ס ותבונה, אבל 
כל זמן שלא נתפשטו, אז אחורים עצמן דאמא הם ק"ך צרופי אלקים, 
אלא שאין ק"ך צרופים אלו ניכרין, אלא באחורים של ד"ת דאמא.
%break
%letter נד
נד) והנה, כאשר האחורים, דהיינו האלקים האלו, מתפשטין מהם 
לעשות היש"ס ותבונה, הפנים שלה ושל יש"ס, הם ב' רבועים הנ"ל 
של הוי"ה אהי"ה, ואמנם בחי' אלקים עצמן, אין נגלין בפנים דפנימיות 
שלה רק בפנים דאחורים.
%break
%page 901
%letter נה
נה) ונחזור לבאר ענין הפנים והאחורים דיש"ס ותבונה. והנה הפנים 
שלהם הוא רבוע דהוי"ה דיודי"ן, והוא גימטריא קפ"ד. וזהו פנים 
דיש"ס. ורבוע דאהי"ה עולה תקמ"ד, והיא פנים דתבונה. 
%break
ולכן הפנים של יש"ס הוא גימטריא קפ"ד, לרמז כי עי"ז שהוא הפנים 
שלו, הוא מזדווג עם התבונה, ופוק"ד אותה. וגם גימטריא מקד"ם, 
להורות כי מה שהיה שם זה למעלה באבא בבחי' אחור, בכאן ביש"ס 
פנים, הנקרא קדם, בסוד אחור וקד"ם צרתני.
%break
%letter נו
נו) וז"ס וישכן מקדם לג"ע, וגם הפנים של התבונה שהוא גימטריא 
תקמ"ד ה"ס קדמ"ת עדן, להורות, כי למעלה היה זה בבחי' אחור 
בבינה העליונה, וכאן הוא פנים שהוא קדמ"ת, מלשון אחור וקדם 
צרתני, כנזכר בזוהר.
%break
%letter נז
נז) והנה כשנצרף ב' שמות האלו יהיו גימטריא תשכ"ח, כי הנה אלו 
הם אחורים העליונים כנ"ל. ומהם נעשו פנים למטה מהם, ונמצא שיש 
בהם בחי': בינה הנקרא ס', ובחי' תבונה הנקרא מ' סתומה. 
%break
%page 902
והקליפה שכנגד בינה ותבונה, נקרא מ"ס, וזהו הטעם ששר של שכחה 
נקרא מ"ס. כי אלו השמות, שהם גימטריא תשכ"ח, הם בבינה ותבונה 
הנקרא מ"ס. ומשם יש שכחה, לפי שהם אחורים, והקליפות הנקרא 
מ"ס, אוחזין בהם.
%break
%letter נח
נח) וז"ס שאז"ל, אינו דומה שונה פרקו ק' פעמים, לשונה פרקו ק"א 
פעמים. לפי שעד ק' פעמים יש לו שליטה, כמנין מ"ס, ולא יותר. 
ואמנם הפנים של או"א, הם עולין גימטריא רג"ל כנזכר, 
%break
והם גימטריא זכור ומשם בא הזכירה, שהם אותיות זכ"ר י"ה, שהם 
או"א הנקרא י"ה, לפי ששם אין קליפה נאחזת.
%break
%letter נט
נט) והנה ענין אחורים דתבונה, שביארנו לעיל, כי הם בחי' ק"ך צרופי 
אלקים ג"כ, כמו שהוא באחורים של בינה. אמנם יש שינוי, כי בבינה 
לא נתגלו כל הק"ך, רק באחורים של ד"ת שבה לבד, בסוד ד"פ ל' 
צרופים אבל כאן באחורים של תבונה, 
%break
מתחילין להתגלות בכל הה' תחתונות שבה מן הגבורה שבה ולמטה, 
שגם גבורה יש בה שם אלקים. אבל בחסד שבה, אין שם אלקים יכול 
להתגלות בו עדיין.
%break
%page 903
%letter ס
ס) וא"כ, כאן הם מתחלקים לה' חלקים, כנודע, כי כ"ד צרופים מתחילין 
מאות א' דאלקים, וכ"ד מתחילים מאות ל'. וכ"ד מתחילין מאות ה', 
וכ"ד מאות י' וכ"ד מאות ם', והנה הם ה"פ כ"ד, 
%break
נמצא שהם ה' שמות אלקים בה' תחתונות שבה בבחי' אחורים, וכל 
שם אלקים כולל כל כ"ד צירופים, עד שבה' אלקים יכללו כל הק"ך.
%break
%letter סא
סא) והטעם לזה, כי כל שם א' של אלהים, כולל מדרגה א' של כ"ד 
צירופים, שכולן מתחילין באות א' שלו, וכן כל הה' אלקים. וגם טעם ב'. 
כי הנה אלו הכ"ד צרופים וגם כללותן הם כ"ה. 
%break
והנה שם אלקים הוא ה' אותיות, וכל אות כלולה מה', הרי כ"ה, והרי 
כל כ"ד צרופים נכללין בשם א' דאלקים.
%break
%page 904
%letter סב
סב) ונמצא, שיש ה' שמות אלקים גימטריא ת"ל. וכאשר תחבר עמה 
שם בוכ"ו הנ"ל, שהוא חילוף אהי"ה, שהוא שורש דינין, והאחורים 
האלו הנקרא אלהים, כי גם הוא מתפשט עד התבונה גם כן, 
%break
ונמצא שו' שמות אלו, הם גימטריא תבונה ע"ה, לרמז שבתבונה זו 
נכלל שם בוכ"ו, שהוא שורש הדינין, וכל הק"ך צרופי אלהים.
%break
%letter סג
סג) וז"ס, ואם ד"ל הוא ואין ידו משגת, כי התבונה נקראת אם הבנים, 
היא בחינת ד"ל. שהוא שם הנ"ל, אשר הוא למעלה באחורים של ד"ת 
דבינה בבחי' ד"פ ל' צרופים הנ"ל, ועתה נתפשט בתבונה גם כן, 
הנקראת אם הבנים.
%break
%letter סד
סד) הנה בפרקים שעברו, ביארנו ענין אמא שנחלקת לג' חלקים באופן 
זה, כי ט' ראשונות של אמא נקראות, בינה עלאה, והתבונה היא 
בחינת מלכות של הבינה, דוגמת רחל שהיא מלכות של ז"א. 
%break
וזו התבונה נחלקת ג"כ לב' ומחזה ולמטה היא נעשית פרצוף ג', והיא 
המלכות של זו התבונה הנזכר, וזה הפרצוף הג' של התבונה 
התחתונה, היא המתלבשת תוך ז"א.
%break
%page 905
%letter סה
סה) נמצא כל הג' אלו הם פרצוף א' שלם, ונחלק לג' שהיא: בינה, 
ומלכות ומלכות דמלכות, והכל אחד. גם הם שני בחינות לבד ולכן לא 
נזכר בזוהר רק בינה ותבונה.
%break
%letter סו
סו) והענין, כי עיקר החילוק הזה, הוא לשנים, שהם בינה ומלכות 
שבה, אמנם כשחוזר להתחלק פעם אחרת המלכות של זו המלכות, 
אינה עולה בשם, והכל נקרא תבונה, 
%break
ונמצא כי לפעמים הוא נקרא הכל בחינה אחת, ולפעמים נקרא שני 
בחינות, ולפעמים נעשית ג' בחינות, והרי לעיל נתבאר הג' בחינות.
%break
%page 906
%letter סז
סז) דע, כי הבינה יש בה פנימיות וחיצוניות, וכן במלכות שלה הנקרא 
תבונה, יש בה פנימיות וחיצוניות, שאין לך דבר בעולם שאין בו 
פנימיות וחיצוניות, ואמנם, כדי שלא נאריך הענין, נבאר ענין התבונה 
ומתבונה תבין את הבינה בהיקש.
%break
%page 907
%letter סח
סח) ונבאר עתה בלבד ענין המלכות דבינה, הנקרא תבונה, ונקרא ה' 
ראשונה של ההוי"ה הכוללת, הנקרא שם ס"ג, הנה בחי' זו כולה היא 
שם ס"ג א' שלם, כולל כל ט"ס שבה בפנימיות וחיצוניות.
%break
%letter סט
סט) והנה ג"ר שבה, הם דוגמת ג' פרצופים, והם כח"ב, ונרמזין ביו"ד 
ה"י דס"ג הכולל. והנה ה"י ראשונה דס"ג היא בינה דתבונה, שהוא 
הפרצוף הג' דס"ג הכולל, ויש בה ג' ההי"ן: א' נגד ג"ר שבה, וא' נגד 
ו"ק שבה וא' נגד מלכות שבה.
%break
%letter ע
ע) ואמנם ה' זו גימטריא ג' ההי"ן, כי יו"ד של המילוי נעשין ב' ההי"ן, 
והרי הם ג' ההי"ן, לפי שג' קוין יש בצורת ה', לכן ה' ראשונה בג' קוין 
כח"ב שלה, ולכן ה' זו פשוטה ועיקרית, אך י' של מילוי ה' נחלקת לב' 
ההי"ן כנ"ל, והם בו"ק שלה: 
%break
הא' בג' קוין חג"ת שלה, וה' אחרונה בג' קוין נה"י שלה. וכנגדן יש ג' 
ההין אחרים דחיצוניות.
%break
%page 908
%letter עא
עא) אחר כך הוא ו' דס"ג הכולל, והוא ו"ק. ז"א שלה דתבונה. ואז ב' 
נקודים תחתונים מן י' שיש ביו"ד דמילוי ה' דבינה כנ"ל, בבחי' פנימיות 
עם חיצוניות שלהם ג"כ, יורדין להעשות בחי' מוחין אל הו"ק אלו, שהם 
ו' דס"ג הכולל, כדמיון התבונה שמתלבשת בסוד המוחין אל ז"א.
%break
%page 909
%letter עב
עב) ואמנם חיצוניות ב' חלקי היו"ד דמילוי ה' ראשונה כנ"ל, אלו ירדו 
בתוך פנימיות י' חלקי תחתונים של זו הוא"ו, ופנימיות ב' חלקי יו"ד 
הנ"ל, יורדין תוך פנימיות ג' חלקים עליונים של זו הוא"ו, שכולה גימט' 
י"ג, ונודע שיש י"ג פנימיות וי"ג בחיצוניות, 
%break
ואמנם י"ג הפנימיות נעשו בחי' חיצוניות אל בחי' ב' חלקים ממילוי י' 
של ה' ראשונה האחרונים לחיצוניתן ולפנימיותן ע"ד הנ"ל.
%break
%letter עג
עג) אך דע, כי כמו שיש בז"א מוחין פנימים ומקיפין, כן יש לפנימיות 
וא"ו זו דס"ג כולל פנימי ומקיף, כי חיצוניות ב' חלקים הנ"ל נעשו הם 
פנימים תוך י' חלקים התחתונים דוא"ו זו דבחי' פנימית, אך פנימית ב' 
חלקים הנ"ל, 
%break
שנעשו גם הם פנימי תוך ג' חלקים העליונים דו' זו ונמצא שהם ב' תוך 
ג' וכללותן נעשה ה' אחת. וזה הה' נעשה בחינת מקיפים מוחין על ו' 
זו.
%break
%letter עד
עד) ואמנם חיצונית ו' זו שהם י"ג חלקים יתבאר אחר כך מה נעשה 
בהם. כי הנה יש בוא"ו זו, פנימית וחיצוניות הנ"ל, שהוא פנימית 
מבינה, ופנימית עצמה נעשה חיצוניות אל פנימית הבינה.
%break
%page 910
%letter עה
עה) אחר כך ה' אחרונה דס"ג הכולל היא מלכות דפרצוף דס"ג הכולל, 
וגם היא דוגמת ה' ראשונה שהם ג' ההי"ן: ה' בג' קוין ראשונים כח"ב, 
ה' בג' קוין אמצעים חג"ת, ה' בג' קוין תחתונים נה"י. 
%break
וכל ג' ההי"ן אלו הם בסוד פנימיות. גם יש אחרת בסוד חיצוניות, והם 
ג' ההי"ן אחרות המתחלקים ע"ד הנ"ל.
%break
%letter עו
עו) ואמנם, כמו שרחל לוקחת האחורים דז"א בסוד פנימיותה, ונעשה 
בה מוחין, כך הוא פה, כי החיצוניות של ו' דס"ג הכולל שלא הוצרך 
במקומו כנ"ל, הנה הוא יורד ונעשה פנימית אל ה' אחרונה זו, שהיא 
המלכות דס"ג הכולל כנ"ל.
%break
%letter עז
עז) והענין כי הנה ביארנו, כי מלכות זו דס"ג הכולל יש בה ג' ההי"ן 
בה' דפנימיות וג' ההי"ן בה' דחיצוניות, והנה ה' הג' תחתונה 
שבחיצוניות, שהיא בחי' החיצוניות של נה"י דמלכות זו דס"ג, ירדה 
תוך ז"א דאצילות לעשות לו מוחין פנימים כנודע.
%break
%letter עח
עח) כלל העולה, כי ה' ראשונה של השם, היא שם ס"ג א' כולל י"ס 
פנימית וחיצוניות, ונקרא תבונה, ויש בה ג"ר הנקרא בינה, וו"ק הנקרא 
תבונה, ומלכות שבה נקרא תבונה, וחיצוניות נה"י של המלכות זו 
נקרא ג"כ תבונה.
%break
%page 911
%letter עט
עט) והרי הם בינה א' וג' תבונות, וכל ד' בחי' אלו נקרא תבונה דס"ג 
דה' ראשונה, ועוד יש בינה עליונה רמוזה ביו"ד של הוי"ה, ויש בה 
דמיון כל בחי' אלו, אלא שנקרא בינה דאהי"ה דיודי"ן.
%break
%page 912
והרי יש בינה עליונה ותבונה, והם סוד ס"ם דאפרסמון, וכן בתבונה 
עצמה יש בינה ותבונה, וגם אלו ס"ם דאפרסמון.
%break
%letter פ
פ) והבן ותראה, איך כל החיצוניות העליון נעשה פנים אל הפנימית 
תחתון הימנו, וחוזר הפנימית התחתון ההוא בסוד חיצוניות, 
%break
%page 913
ואז החיצוניות הראשון שהיה בתחלה על הפנימית תחתון. א"א לעמוד 
שם ויורד להעשות פנימית תוך פנימית יותר תחתון ממנו. וכעד"ז עד 
סוף כל המדרגות כולם. באופן שא"א להיות שם רק ב' בחי' לבד, שהם 
פנימית א' וחיצוניות א'.
%break
%letter פא
פא) וגם תבין, שלעולם אין העליון מתלבש בתחתון אלא חיצוניותו. 
ושם למטה חוזר להיות פנימים גמורים. כי אע"פ שבערך העליון נקרא 
חיצוניות, הנה ברדתו למטה, יהיה שם במדרגת פנימית.
%break
%letter פב
פב) גם תבין איך גם בפרצוף א' לבד יורדין מוחין מספירה זו לספירה 
זו, אלא שאין זה רק מכתר לחכמה ומחכמה לבינה ומבינה לת"ת 
ומת"ת. למלכות, וכ"ז בפרצוף עצמו. וכעד"ז מפרצוף זה לפרצוף אחר.
%break
%page 914
%letter פג
פג) גם תבין, כי החיצוניות של העליון שיורד, אינו מכולו, רק מלכות 
שבחיצוניות דמלכות שבו. כי הרי, כשאנו אומרים שנה"י החיצוניות 
יורדין ר"ל, המלכות שבחיצוניות ההוא העומדת בנה"י של החיצוניות, 
אשר כל החיצוניות ההוא, אינו רק י"ס המלכות של הפרצוף ההוא.
%break
%page 915
%letter פד
פד) הנה נתבאר לעיל כי א"א הוא עתה נגלה מן הטיבור שלו ולמטה, 
שהוא שליש התחתון של הה"ת שבו וכאשר רצה להתלבש ע"י זו"ן, 
שהם הלבושים, שבהם מתלבש חציו התחתון כנזכר, רצה לתקן זו"ן. 
%break
וכדי לתקנם מה עשה, בתחלה אסף עתיק יומין את ב' פרקין 
האמצעים של נצח והוד שבו, שהיו מלובשים תוך נצח והוד דאריך, 
כנז', והעלם למעלה והלבישו את ב' פרקין הראשונים דנצח והוד שלו, 
המלובשים בחסד וגבורה דאריך כנז' שם.
%break
%page 917
%letter פה
פה) והתלבשות זה נקרא כללות, וכל מקום שתמצא לקמן ענין 
הכללות, ר"ל, שמלביש זה לזה, והבן ענין זה. והנה היסוד דעתיק, אין 
בו עליה, כי הוא מסתיים בחזה דאריך כנז'. ואח"ך בסדר הזה, גם א"א 
אסף את נה"י שלו המגולים כנזכר. והעלם למעלה בחג"ת שלו.
%break
%page 919
%letter פו
פו) ונמצא עתה, היות בחי' אלו שם באופן זה, כי בפנים מן הכל הם 
תרין פרקין ראשונים דנה"י דעתיק, ועליהם הלבישו ב' פרקין אמצעים 
דנצח והוד שלו על ב' פרקין ראשונים הנז'. אך על יסוד שלו לא היתה 
בחינה אחרת דעתיק להלבישה. 
%break
ועליהם הלבישו חסד וגבורה דאריך את ב' פרקין אמצעים דנ"ה 
דעתיק. וב' שלישים עליונים דת"ת דאריך עד הטיבור, הלביש ליסוד 
דעתיק העומד בפנים עד החזה, ועליהם הלבישו נו"ה דאריך לחסד 
וגבורה דאריך. 
%break
ושליש תחתון דת"ת דאריך, הלביש לתרין השלישים עליונים דת"ת 
דא"א עצמו. ואח"כ היסוד דא"א, הלביש לזה השליש התחתון דת"ת. 
ואח"ך עטרת היסוד שהיא המלכות דאריך, הלבישה על היסוד דאריך. 
והרי נתבאר עליית והתכללות עתיק ואריך מהם ובהם.
%break
%page 920
%letter פז
פז) ודע כי פעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל באופן אחר והוא, כי לא עלו 
נה"י דאריך והלבישו לחג"ת שלו, כי זה א"א, אמנם הוא כענין עליית 
העולמות ביום שבת, כמבואר במקומו ע"ש. ונמצא כי חג"ת דאריך עלו 
תחילה למעלה במקום תלת מוחין דאו"א, ונעשו מוחין להם. 
%break
ואח"ך עלו נה"י דאריך ועלו במקום חג"ת דא"א, ונתלבשו שם בתוך 
החג"ת דאו"א, ולא בכולם, שנמצא שהיא במקום שהיו בתחילת תלת 
פרקין אמצעים דחג"ת דאריך עצמו.
%break
%letter פח
פח) ואחר כל זה באו או"א, והלבישו את זו"ן באופן זה שנבאר. והענין 
כי נתבאר לעיל, איך לפעמים או"א, הם ב' פרצופים שלמים, ולפעמים 
כל א' מהם נחלק לב', כי אבא נחלק ונעשה ממנו אבא ויש"ס, ואמא 
נחלקת גם היא לב', שהם בינה ותבונה.
%break
%letter פט
פט) והנה עתה, אשר עלו כל אלו האורות הנ"ל למעלה, וכן בעתיק 
יומין עלו ב' פרקין אמצעים דנ"ה שלו והלבישו לתרין פרקין עליונים של 
נ"ה שלו, ונתרבה שם האור מאד, ואין כח ביסוד דעתיק הנתון באמצע 
ב' פרקין ראשונים דנ"ה דעתיק, לסבול כ"כ אורות. 
%break
ולכן נבקע ונסדק לארכו מלמטה למעלה, ומתגלים החסדים שבתוכו. 
ואז בין החסדים בין הגבורות שבו הם בגילוי, ואין ביניהם שינוי.
%break
%page 921
%letter צ
צ) ולכן עתה, שכולם מגולים, נעשה מהארת כל החסדים פרצוף שלם 
מאבא לבד, ונכלל עמו יש"ס. ומהארת כל הגבורות נעשה עתה פרצוף 
שלם מבינה לבד, ונכללת עמה התבונה. כי כל החסדים הם בהשואה 
אחת, וכן הגבורות כולם בהשואה אחת עתה.
%break
%letter צא
צא) ושמור כלל זה, כי כל מקום שנאמר ונכתוב, כי אבא ויש"ס או 
הבינה והתבונה נכללין יחד בפרצוף א' להזדווג, כנודע, הנה תמיד הוא 
באופן הנז', כי נבקע יסוד דעתיק שבתוך אריך, ועי"ז נעשה הכל 
פרצוף א' לבד. 
%break
וכמ"ש בע"ה בענין זווג אבא ואמא לצורך עיבור ב' המוחין דז"א, שאז 
נכללין יחד בפרצוף א', והוא עד"ז, וזכור הקדמה זו.
%break
%letter צב
צב) נחזור אל הענין, כי הנה שיעור או"א בכל בחינותיהם הנז' שהם 
ישראל סבא ותבונה, כל שיעור אורך קומתם הוא מן הגרון דאריך עד 
המחצית הת"ת שלו דאריך עצמו. 
%break
ולכן לא הוצרכו גם הם לאסוף רגליהם, כמו עתיק ואריך ארוכי הקומה. 
אמנם, כאשר הם: הלבישו את נה"י דז"א, המלבישים על חג"ת דז"א 
עצמו.
%break
%page 922
%letter צג
צג) וא"ת, הנה גם ז"א הוא יותר קצר הקומה מאו"א אף אחרי תיקון 
פרצופו, כ"ש עתה, כי כמו שאו"א מלבישים ג' אמצעיות דאריך, כן ז"א 
אינו מלביש רק ג' אחרונות דאריך, וא"כ למה הוצרכו ששה נקודות 
שלו להכלל ולהתלבש תלתא גו תלתא, אך הטעם כמש"ל.
%break
%letter צד
צד) ועוד טעם אחר כמש"ל, איך להיות, כי סיבת שבירת הכלים של 
זו"ן, היתה לסיבת הפירוד שביניהם, ועתה בסוד העיבור שנכללו 
תלתא גו תלתא בסוד קוים נתייחדו יחוד גמור, ועי"ז נתקנו, וע"ש ענין 
זה. ולכן גם שלא היה צריך ז"א להכלל תלתא גו תלתא, היה כך,
%break
לסיבת היות בהם קשר אמיץ ויחוד חזק, כי זה עיקר התחלת תיקונו. 
אמנם עתיק ואריך שהם ארוכים וגבוהי קומה, ונשארו קצתם בלתי 
לבוש, הוצרכו לאסוף קצתם המגולה למעלה לעשות להם לבושין ע"י 
תיקון זעיר ונוקביה כמ"ש.
%break
%letter צה
צה) עוד יש טעמים אחרים להתלבשות עתיק ואריך והתכללותם ע"י 
אסיפת רגליהם, ויתבאר לקמן בע"ה. 
%break
עוד טעם, למה הוצרך עיבור זה דז"א להעשות על ידי אסיפת רגלים 
דעתיק ואריך, והענין, כדי שע"י עליה זו נתבקע היסוד דעתיק, ונעשו 
ד' פרצופי או"א, ב' פרצופין לבד, לצורך עיבור הז"א בתוכם.
%break
%page 923
%letter צו
צו) ועוד ט"א לצורך ז"א עצמו, כי בהיות נה"י דאריך תלת כלילן בג' 
שהם חג"ת דיליה, הנה בבוא ז"א להלבישם ישאר גם הוא כמוהו 
בבחי' תלת כלילן בג', נה"י דיליה בחג"ת דיליה. כמו אריך, ועי"ז תהיה 
התחלת תיקונו כנ"ל.
%break
%letter צז
צז) ועוד ט"א לסיבת אריך עצמו, כי ע"י עליית נה"י שלו באו"א, נמצא 
היסוד שלו נתון תוך ב' היסודות של או"א, כנ"ל בפרק זה, ואז יוכל 
להזדקק על ידם, כי נעשין לו בסוד מיין דכורין ונוקבין ויוצא טיפה 
לצורך הז"א לתקנו, כמ"ש לקמן.
%break
%letter צח
צח) ונמצא עתה, כי אותם השבעה מלכים שעלו ונתבררו, שהם בחי 
ז"א ונוקבא, הם עומדים באמצע, בין נה"י דאריך המתלבשים בהם, 
ובין פנימיות או"א הכוללים ד' הפרצופין שלהם כנזכר, עם שהן זו"ן,
%break
כי הם המלבישים לנה"י דאריך, ומתלבשים תוך או"א בתוך מעיהם 
בסוד עיבור, כי כן הוא צורך אל העיבור.
%break
%page 924
%letter צט
צט) ועם זה אין כאן מקום שאלה, איך או"א שהם יותר מעולים, נעשים 
לבושים אל זו"ן הקטנים במעלה מהם. והתשובה, כי מבשרנו נחזה 
אלוה, כי הוולד והעובר נתון במעי אמו בפנימיותה, ולא מפני כך נקרא 
עליון יותר מאמו, 
%break
כי זה הוכרח להיות כן לצורך העובר להתקן שם, וכנ"ל, כי שם אין 
יכולת אל החיצונים לחזור להדבק במלכים אלו.
%break
%letter ק
ק) עוד ט"א, כי הז"א, אפילו בהיותו פרצוף שלם בי"ס אחר התיקון, 
הוא קטן מאד מאבא או מאמא, כי נה"י של התבונה נעשים מוחים 
בז"א ומתלבשים תוך כל שיעור קומתו. 
%break
ומה גם עתה, שאין בו רק ששה נקודות קטנות ולא בסוד פרצוף, וגם 
הם תלת כלילן בתלת, כי נמצא כי כל בחי' ו' קצוותיו אלה, הם נכללין 
יחד, ועומדין בחצי התחתון דת"ת דאמא, שהוא הבטן שלה ומקום 
ההריון,
%break
%page 925
ובכל השאר איננו חוצץ בין אריך להם, ולכן אין זה נקרא חציצה והפסק 
בזו"ן בין א"א לאו"א. ועוד טעם אחר, כי היות שנכללו ג"כ אורות רבים 
שם, לכן אפילו אם היה הז"א מפסיק ממש לגמרי בין אריך לאבא 
ואמא, אינו מעלה ומוריד מחמת רוב האורות אשר שם.
%break
%letter קא
קא) אחר שנתבאר בפרק שקדם, איך נתלבשו עתיק ואריך וזו"ן ואו"א 
לצורך העיבור של ז"א, נבאר עתה, איך אחר התלבשות הזה נזדווג 
א"א לתקן לזו"ן. ונבאר תחלה הזווג הראשון של אריך, הנקרא זווג 
עליון דנשיקין.
%break
%page 926
%letter קב
קב) הנה ביארנו, כי חכמה סתימאה דא"א יש בה י"ס, ובחינת היסוד 
שבה הוא החיך, ומזדווג עם הגרון, שהוא הבינה של כללות פרצוף 
אריך, והוא מלכות של החכמה הנזכר ג"כ. 
%break
וכבר ידעת, כי בכל מקום שיש כללות י"ס יש בהם ארבע שמות ע"ב 
ס"ג מ"ה ב"ן, שהם בחכמה ובינה ות"ת ומלכות שבי"ס ההם, וא"כ גם 
באלו הי"ס של החכמה הנזכר דאריך, יש בה ד' שמות האלו של ע"ב 
ס"ג מ"ה ב"ן.
%break
%letter קג
קג) והנה, כאשר נזדווגו חכמה דאריך בסוד הנשיקין עם המלכות 
שלה, שהיא בינה בערך כללות דאריך, והיא הגרון כנזכר. כדי להוליד 
או"א ולהוציאם שיהיו מלבישים את האריך, מהגרון שלו עד טבורא 
דיליה כנזכר. 
%break
%page 927
הנה אז יצתה טפת ההולדה הנזכר מן שם ע"ב שבחכמה הזו, כי 
לעולם טיפת הזרע אינה נמשכת אלא משם, ואותה הטיפה היתה 
בחינת או"א, ונתנה החכמה אל הבינה, שהיא סוד הגרון לעולם, בכל 
מקום כפי איזו בחי' אשר תהיה. 
%break
ובינה זו, היא שם ס"ג, ונתלבשה אותה הטיפה שם בסוד עיבור, ואז 
יצאו שם או"א מן הגרון הנזכר, ויצאו שניהם שוים, כחדא נפקי כחדא 
שריין כו'. והטעם לדבר מפני שיצאו משם ס"ג לבדו, שהוא הגרון 
כנזכר.
%break
%letter קד
קד) ואמנם, כשנזדווגה החכמה הנזכר עם בינה, שהיא הגרון, לצורך 
זו"ן, לא היה ע"ד הנזכר, לפי שהיה מוכרח, שיהיו ב' המאורות האלו 
בלתי שוין, ויהיה זה גדול מזה, זה מאור הגדול וזה מאור הקטן, 
להנהיג התחתונים כמ"ש, ולכן בזה הזווג של עתה, 
%break
לא שימש שם ס"ג רק דרך מעבר לבד, ויצתה הטיפה משם ע"ב. כי כל 
טיפה אינה יוצאה אלא משם כנזכר, ועברה דרך מעבר בעלמא דרך 
שם ס"ג, וירדה למ"ה וב"ן של זו החכמה, 
%break
ושם קבלה ג"כ הארה משניהם, כי הם שרש זו"ן. ואז, משם מ"ה 
נמשך הז"א, ומשם ב"ן נמשך הנוקבא.
%break
%letter קה
קה) ועתה, בהיות שיצאו מב' שמות נפרדים, שהם מ"ה וב"ן, ולא 
משם א', לכן יצאו בלתי שוין במעלתם, הז"א גדול מנוקבא, ולא כאו"א 
שיצאו שוין, להיותם יוצאין משם אחד דס"ג בלבד.
%break
%page 928
%letter קו
קו) ונבאר עתה מציאות טיפה זו. נודע, כי כל הטיפות הם בחי' צורת י' 
קטנה, כנזכר בתיקון ב' דף מ"ו. ויש בה ג' קוצין, והם סוד שלשה 
אותיות יה"ו, שהם סוד חכמה ובינה ודעת, כי גם משם נמשכה טיפה 
זו כנודע. 
%break
והנה להיות, כי טיפה זו לא יצתה רק משלשה שמות ע"ב מ"ה ב"ן 
לבד, כי שם ס"ג לא הועיל לה רק למעבר בעלמא, לכן צריך שיהיה 
בטיפה זו כללות ג' יה"ו: א' מע"ב, וא' ממ"ה, וא' מב"ן.
%break
%letter קז
קז) ואמנם, להיות כי עבר דרך מעבר בשם ס"ג, לכן גם שם ס"ג נרמז 
בטיפה זו דרך רמז לבד, להורות, כי עבר בו דרך מעבר. והוא כי ג"פ 
יה"ו אלו הם בגימטריא ס"ג.
%break
%page 929
%letter קח
קח) והנה אחר שג' יה"ו אלו, הם ביסוד החכמה, שהיא החיך, אז 
נותנם בסוד זווג אל המלכות שבו, שהיא הגרון, שהיא בינה דכללות 
אריך כולו. 
%break
גם תבין עתה סוד חקל תפוחין קדישין כי חקל תפוחין קדישין היא 
לעולם סוד המלכות, בהיותם יונקת מן הג' תחתונות נה"י, שאז נקראת 
חק"ל, כמבואר אצלינו בענין הקבלת שבת. והוא בסוד ג' יה"ו אלו 
שנעשים חקל, בהיותם יחד בנה"י.
%break
%letter קט
קט) והנה כבר נתבאר, כי כיון ששם ס"ג שימש ג"כ למעבר בעלמא, 
ונרמז בג' יה"ו הפשוטים שהם בגימטריא ס"ג. לכן גם במילוים נרמז 
דרך רמז, והוא כי יה"ו דמילוי ס"ג, כזה: 
%break
יוד, הי, ואו, הוא בגימטריא מ"ח, ועם חקל הנזכר הוא מקום, שהוא 
שם יהו"ה, כזה: יפ"י, הפ"ה, ופ"ו, הפ"ה. וזהו ג"כ סוד, הנה מקום 
אתי, פירוש, אות י', כי הטיפה הזו יצתה מן חכמה הנקרא י', וגם 
הטיפה עצמה היא י' כנזכר, ונעשית מקום.
%break
%letter קי
קי) ונמצא כי עיקר מה שנגלה מטיפה זו, הוא יה"ו דההין שהוא מ"ב 
כנזכר, ובו מתלבשין ב' יה"ו האחרים. ולכן ז"ס מיין דכורין היוצאים מן 
החיך, שהוא יסוד חכמה דאריך, אל הנקבה גרון דאריך, 
%break
שהיא מלכות שבחכמה, והיא בינה של כללות פרצוף דאריך. ואלו הם 
מ"ב זווגים הנזכר בתחלת ההקדמת דספר בראשית ע"ש.
%break
%page 930
%letter קיא
קיא) והנה נודע, כי אין טיפה יורדת מלמעלה שאין טפיים עולות 
מלמטה כנגדן. וצריך, שמהגרון שהיא מלכות של החכמה הנזכר, יעלו 
ב' טיפין, דמ"ן, ויהיו ב"פ מ"ב. והענין, כי הנה נתבאר לעיל, כי מהגרון 
הזה נעשו ב' כתרים של או"א, ונודע, כי הבינה היא שם אהי"ה, 
%break
וכיון שאו"א נמשכים מגרון זה שהיא בינה דאריך, צריך שיהיו שם ב' 
בחינות, א' בצד ימין של הגרון שממנו יונק אבא, וא' בצד שמאל של 
הגרון שמשם יונקת אמא. ולהיות גרון זה בחי' בינה, לכן ב' בחי' אלו, 
הם כולם בבחי' אהי"ה כנזכר.
%break
%letter קיב
קיב) וא"כ, הם בגרון זה בשני צדדיו ב' שמות של אהי"ה, דוגמת שם 
א' של יה"ו שבחכמה שהיא מ"ב. והנה ב' הטיפות דמיין נוקבין הנז' 
הם ב' אהי"ה הנזכר, אשר שניהם בגימטריא מ"ב. 
%break
אמנם ג"כ צריך שבכל א' מהם יהיה רמוז מ"ב כנזכר, שעולים ב' מ"ב 
ויורד מ"ב א'. ויתבאר זה לקמן.
%break
%letter קיג
קיג) וכמו שג' יה"ו הנזכר יתחלקו בי"ס, של החכמה דא"א, ושורשם 
יה"ו א', כן יתחלקו ב' אהי"ה אלו בגרון לששה אהי"ה, בי"ס שבו. והוא 
כי גם בג"ר של הגרון, שבהם שם אהי"ה א', שהוא שרש אבא שבגרון, 
והוא במילוי יודין: 
%break
אל"ף ה"י יו"ד ה"י. ואהי"ה ב' ג"כ דיודין, שהוא שרש אמא, כי כמו 
ששם יה"ו הוא כללות י"ס דחכמה, כן שם אהי"ה הוא כללות י"ס דגרון, 
אלא שיה"ו דחכמה נחלק לג' יה"ו כנזכר, ואהי"ה של הגרון נחלק לו' 
אהי"ה, יען יש בו כללות אבא ואמא.
%break
%letter קיד
קיד) ונמצא כי ג"ר של אהי"ה של כללות הגרון, יש שם שני אהי"ה 
דיודין. ואחר כך בתלת אמצעים של אהי"ה שבכללות הגרון יש ב' 
אהי"ה דמילוי אלפין, ואחר כך בתלת תחתוניות של אהי"ה דגרון יש ב' 
אהי"ה דמילוי ההי"ן. 
%break
גם כמו שהג' יה"ו של החכמה, נכללו ביה"ו האחרון של מ"ב, כן 
בבינה, הו' אהי"ה נכללו בב' אהי"ה שהם בגימטריא מ"ב.
%break
%page 931
%letter קטו
קטו) אמנם ההפרש הוא, כי שם בחכמה שהיא טיפת מיין זכרים 
היורדים מלמעלה למטה, לכן ירדו ב' יה"ו העליונים, ונכללו ביה"ו 
התחתון. 
%break
אך כאן בבינה, שהיא טיפת מיין נקבות העולות ממטה למעלה, הוא 
להפך, כי נכללין ד' אהי"ה האמצעים ותחתונים בב' אהי"ה העליונים 
דיודין שהם ג"כ מ"ב.
%break
%letter קטז
קטז) וכבר נתבאר, כי פסוק, ויאמר אהיה אשר אהיה, נדרש על ענין 
דרוש זה. ודע, כי אלו הב' אהיה העליונים דיודין הנז' פה, אלו הם, ב' 
אהי"ה שבפסוק הנזכר ויאמר אהיה אשר אהיה שהם, 
%break
בחו"ב שבי"ס הגרון, שהוא הבינה, והכתר שבי"ס אלו שבגרון, הוא 
רמוז, במלת אשר שבין ב' האהי"ה, כי הוא קו אמצעי בין חו"ב.
%break
%letter קיז
קיז) וכן עד"ז הם אהי"ה אשר אה"ה בחג"ת דגרון, והתפארת הוא, 
אשר, שיש ביניהם. וכן אהי"ה אשר אהי"ה בנה"י, ואשר, הוא היסוד 
שביניהם אמנם בפסוק לא נזכר רק ג' העליונות הנז', 
%break
יען כי כל אלו נכללים בהם כנזכר, יען עולים מתתא לעילא בסוד מ"ן, 
ונכללים בב', אהיה העליונים.
%break
%letter קיח
קיח) גם כמו שג' יה"ו שבחכמה נרמז בהם שם ס"ג כנ"ל, כן כאן בגרון 
הם ו' אהי"ה שהם ב"פ ס"ג: א' כנגד אבא, וא' כנגד אמא.
%break
%page 932
גם כמו שהג' יה"ו שבחכמה נרמזו בחיך, בסוד גיכ"ק כנ"ל, כן אלו 
האהיה הנכללין בב' אהיה העליונים כנז', יש בהם מ"ב ב"פ, שהם 
בגימטריא אחה"ע, שהם אותיות הגרון.
%break
%letter קיט
קיט) והענין, כי כמו שכל בחי' הגרון הם כפולים מן החכמה, בסוד 
טיפה מלמעלה וטיפים מלמטה כנזכר, גם כאן צריך להיות כן, כי שם 
בחכמה היה יה"ו האחרון, שבו נכללו האחרים, היה בסוד מ"ב כנ"ל, 
%break
ופה בגרון, הב' אהיה עליונים, שבהם נכללים התחתונים, הם 
בגימטריא מ"ב א' לבד, וצריך שיהיו ב"פ מ"ב לטעם הנזכר.
%break
%letter קכ
קכ) והנה הוא באופן זה, כי בכל אהיה מאלו הב' יש מ"ב אותיות עם 
הכולל: ד' בפשוט, וי' במילוי, וכ"ז במילוי המילוי, הרי ב"פ מ"ב בב' 
אהיה הנזכר. וזהו הטעם שנק' בינה אמא. בסוד האהיה שבה, שיש בו 
א"ם אותיות.
%break
%letter קכא
קכא) והבן עתה ותראה, כי אע"פ שטיפת הנקבה כפולה מטפת הזכר, 
הנה שרשי הטיפה הנוקבית נמצא גם בזכר. 
%break
%page 933
והענין, כי הנה טיפת הזכר הוא יה"ו דב"ן, שהיא מ"ב כנ"ל, ויש בה 
שורש ב' טיפות לצורך או"א, אלא שלהיות כי בעתיק ובאריך, עדיין לא 
נתחלקו ונתפרשו הזכר ונקבה כל אחד בפני עצמו, כנודע, ולכן עדיין 
היו שרש או"א כלולים יחד בשם יה"ו דמ"ב הזה.
%break
%page 935
%letter קכב
קכב) ואחר כך בגרון, אשר שם התחיל התלבשות או"א שם, והתחילה 
הנקבה להפרד מהזכר, לכן טיפת הנקבה שבגרון היה המ"ב שלה בב' 
שמות של אהיה העולים מ"ב כנזכר. 
%break
ונמצא כי כ"כ גדול יה"ו שם א' דדכורא, שהוא בגימטריא מ"ב, כמו ב' 
טיפות דנוקבא שהם ב' שמות דאהיה, ושניהם מ"ב א'.
%break
%letter קכג
קכג) ונמצא, כי או"א נשרשו גם בדכורא שהיא חכמה דאריך, אלא 
שהיה באחדות וגם נשרשו שניהם בנוקבא בינה דאריך, אלא שהיה 
בפירוד, בב' שמות דאהיה. 
%break
הרי נתבאר, כי הכל בחי' א', וכל מה שיש בגרון יש בחיך, אע"פ 
שבגרון הוא כפול כפלים מן החיך, כי כל כך טיפה אחת מן החיך, כמו 
ב' הטיפות של הגרון, אלא שבגרון נתחלקו לב' לסיבה הנ"ל.
%break
%letter קכד
קכד) ונתבאר, איך הוא טיפת מ"ב א' מיין דכורין מן החכמה שהוא יה"ו 
דמילוי ההי"ן, והם ב' טיפות מיין נוקבין, ב' שמות אהיה דיודין שהם 
בפשוט ובמילוי ובמילוי המילוי, ב"פ מ"ב אותיות. והרי נתבאר זווג זה 
העליון דנשיקין דאריך, שהם מחכמה מוחא סתימאה דביה, 
%break
עם הבינה שבו דאריך, שהיא בגרון, ע"י החיך שהוא יסוד החכמה 
כנ"ל. ולהיות זה הזווג בפה נקרא זווג דנשיקין. והבן עתה ענין הנשיקין 
הנזכר בכל מקום, שהוא זווג החיך עם הגרון.
%break
%page 936
%letter קכה
קכה) והנה זה הטיפה דכורא, שיצתה מן החכמה, אל הבינה שהוא 
בגרון דאריך, ונתערבה שם עם ב' טיפות הנקבות, הנה הוא לצורך 
תיקון זו"ן. 
%break
וז"ס הפסוק, ויאמר אהיה אשר אהיה כו', והענין כמ"ש אצלינו בסוד 
כונת יציאת מצרים בליל פסח, כי אז היה הז"א בחי' עיבור תוך אמא 
ורצה השי"ת להודיע למשה, כי עתה היה נולד הז"א, שהוא ענין יציאת 
מצרים. והודיעו התחלת הדבר איך היה.
%break
%letter קכו
קכו) כי בתחילה היה הזווג דא"א בסוד הנשיקין כנזכר להוציא זעיר 
ונוקביה על ידי ב' אהיה אלו הנז', שהם בגרון דאריך, שהם ב' אהיה 
לצורך זו"ן, אחד לז"א ואחד לנוקבא, והבן זה. כי כמש"ל, שהם ב' 
אהיה כנגד או"א, כן משם נמשך אל הז"א ואל הנוקבא. 
%break
ואלו הב' אהיה הם מש"ה, אהיה אשר אהיה, כמבואר לעיל, אחר כך 
ירדו טיפות אלו ליסוד דאריך, ומשם למלכות דאריך, ומשם לאבא, 
ומשם לאמא, כמ"ש בפרק הבא בע"ה. 
%break
ושם באמא נשאר בסוד עיבור, ושם נתקן לגמרי. ואמא זו, היא סוד 
שם אהיה הג', כמ"ש אהיה שלחני אליכם.
%break
%letter קכז
קכז) ואחר כד כשנולד ז"א, הנקרא שם הוי"ה כנודע, אז נאמר כה 
תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם כו' כי כבר נולד ז"א, ונתגלה 
שם, שם ההויה. 
%break
ונחזור אל הענין, כי חכמת א"א הוריד טיפת דכורא, שהוא יה"ו 
דההי"ן, שהוא מ"ב בגרון שלו שהיא הבינה, ושם נכללה תוך ב' טיפות 
ב' אהיה שהם מיין נוקבין, ונמצא מה שמתגלה עתה, הם ב' אהיה 
שבגרון, שהם ב"פ מ"ב כנזכר.
%break
%page 913
%letter קכח
קכח) הנה אחר שהיה זווג עליון דאריך בחו"ב שבו, ונכללה טיפת 
הזכר תוך טיפת הנקבה, והיתה בחי' ב"פ מ"ב כנ"ל, כי אלו הם 
הנגלים כנ"ל. הנה אחר כך, ירדה טיפה זו עד היסוד דאריך עצמו, 
ונמצא עתה, כי יש ביסוד דאריך ב"פ: מ"ב, מ"ב.
%break
%letter קכט
קכט) וז"ש בפרשת בראשית ד"א. וכמה דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב 
זווגין. פירוש, כי היסוד דאריך הנקרא ברית, נזרעו בו מ"ב זווגין, ר"ל 
מ"ב זוגות כי הם ב"פ מ"ב כנזכר, שירדו מן הגרון בו ונזרע מאלו 
המ"ב זוגות כפולים שהם שני פעמים מ"ב כנזכר.
%break
%letter קל
קל) גם אם נראה לפרש, כי טיפת דכורא היא מ"ב א', יה"ו דההין 
כנ"ל, וב' הטיפות נקבות, אע"פ שהם שני פעמים מ"ב, עכ"ז בפשוטן 
אינם רק אהי"ה ב"פ, שהם בגימטריא מ"ב לבד, ואלו ב"פ מ"ב, הם 
המ"ב זווגים כפולים דאזדריעו בברית קדישא דאריך.
%break
%letter קלא
קלא) והנה נתבאר לעיל, סדר התלבשות כל הפרצופים לצורך זווג זה, 
שהוא לצורך זו"ן, ונתבאר שם, כי נצח דאריך מתלבש תוך אבא, 
%break
והוד דאריך תוך אמא, והיסוד דאריך נעשה סוד הדעת המכריע בין 
אבא לאמא, שהוא בב' היסודות שלהם, כי חצי יסוד הימני דאריך נתון 
ביסוד דאבא, וחציו השמאלי נתון ביסוד דאמא.
%break
%letter קלב
קלב) והענין, כי אין בא"א נקבה נפרדת ממנו, אמנם כל צד הימין שבו 
הוא זכר, וכל צד שמאלו הוא נקבה. ונמצא, כי כן עד"ז היסוד שלו כלול 
מזכר ונקבה, כמו התמר, בסוד צדיק כתמר יפרח. 
%break
ויהיה חציו הימני זכר, וחציו השמאלי נקבה, והוא בחי' היסוד זכר, 
ובחי' העטרה שלו נקבה, כי העטרה היא בחינת מלכות דא"א, ואז ניתן 
בחי' חציו הימני ביסוד דאבא שהוא ג"כ זכר בסוד מיין זכרים. וחציו 
השמאלי, ביסוד דאמא, שהיא ג"כ נקבה בסוד מ"ן.
%break
%page 938
%letter קלג
קלג) ועל ידי התלבשותו באלו ב' היסודות, שהם זכר ונקבה דאו"א, אז 
נזדווג האריך מיניה וביה, יסוד בעטרה, בסוד זווג תחתון. ונתן היסוד 
בעטרה אותם הטיפות שנמשכו אליו מבחי' זווג עליון דחכמה וגרון 
הנ"ל, והוציא לזו"ן בבחינת תלת כלילן בתלת.
%break
%letter קלד
קלד) והאמת, כי אין האשה מתעברת מביאה ראשונה עד שיעשה 
אותה כלי, ע"י ההוא רוחא דשביק בה בביאה ראשונה, ואחר כך 
מביאה ב' מתעברת. 
%break
אמנם כאן להיות שנוקבא דאריך, אינה בחי' נפרדת ממנו, אמנם היא 
כלולה בו כנזכר, לכן לא הוצרך לעשותה כלי, ונתעברה מביאה 
ראשונה. ואמנם עכ"ז, הוצרך להיותו חציו הימין ביסוד דאבא בסוד 
מיין זכרים, וחציו השמאלי ביסוד דאמא בסוד מ"ן.
%break
%letter קלה
קלה) ובזה תבין מש"ל, כי עיקר הזווג הזה הוא בא"א, אך או"א לא 
שמשו עתה, רק שהזווג נעשה על ידי התלבשות אריך בהם, וכבר 
נתבאר עתה מה היה צורך התלבשות יסוד דאריך בהם, ומזה תבין 
ענין יעקב שהוליד לראובן מטיפה ראשונה בביאה ראשונה, 
%break
כמש"ה כחי וראשית אוני, וכמשז"ל כל מעכות של בית רבי תמר שמן, 
ובאצבע היו, ולא הוצרכו לביאה שניה. והענין מכח זה דאריך נמשך 
אליהם כנזכר. היותו של היסוד שלו כלול מזכר ונקבה כמו התמר, לא 
הוצרך לביאה שניה, וז"ש ותמר שמן, והבן זה.
%break
%page 939
%letter קלו
קלו) ונמצא, כי כמו שהזווג דאריך היה על ידי כללות תלת נה"י, גו 
תלת חסד גבורה תפארת, כן יצא הזעיר אנפין כלול תלת גו תלת. כמו 
שאכתוב לקמן היטב בעזרת האל, אשר זהו הטעם, למה אריך הוצרך 
לאסוף רגליו ולכלול אותם תוך חג"ת כנ"ל, וזה היסוד דאריך, 
%break
הוא השופר דנפק מיניה קול כלול מג' שהם אש רוח ומים, כמש"ל 
בפרק זה על פסוק מן המצר קראתי יה, כי יצאו אחר כך, מזה היסוד 
הנקרא שופר לאו"א הנקראים י"ה, ושם נתקנו בסוד העיבור. ולכך 
נבאר תחילה, איך נמשכו הזו"ן בסוד העיבור תוך או"א.
%break
%letter קלז
קלז) הנה כבר נתבאר לעיל, כי עיקר הזווג הוא בא"א, אלא שגם 
הוצרך לזווג או"א הגבוהים מן זו"ן, והוכרח להיות יצירתם על ידיהם. 
%break
והענין כי הנה נתבאר לעיל בראש פרק זה ענין התלבשות כל 
הפרצופים, ואיך זו"ן בהיותם בחי' תלת כלילן בג', היו נתונים באמצע 
בין נה"י של א"א לאו"א.
%break
%letter קלח
קלח) ונמצא כי מחצית זו"ן, שהם: נצח, וחסד, וחצי הימני של ת"ת, 
וחצי הימני של יסוד, וחצי הימני של מלכות היו מלבישים לנצח וחצי 
יסוד הימני דא"א, והם מלובשים תוך אבא המלביש עליהם. ומחצית 
השמאלי דזו"ן, שהם: הוד, וגבורה וחצי השמאלי דת"ת, 
%break
%page 940
וחצי השמאלי דיסוד, וחצי השמאלי דמלכות נתונים ומלבישים על הוד 
וחצי השמאלי דיסוד דא"א. ואחר כך אמא מתלבשת עליהם ונמצא, כי 
היסוד דא"א נחלק לב', חציו נתון ומלובש תוך יסוד דאבא וחציו ביסוד 
אמא.
%break
%letter קלט
קלט) ונמצא, כי בהיות הטיפות של זווג א"א הנ"ל נתונים ביסוד שלו, 
הם עומדים ממש תוך ב' היסודות דאו"א, ואז יסוד דא"א העומד 
בתוכם השפיע ונתן טיפות אלו תוך יסוד דאבא. 
%break
ונתערבה שם במחצית הימני דזו"ן המתלבש בתוך אבא כנזכר, ואז 
אבא אחר כך בסוד זווג, שנזדווג עם אמא, נתן המחצית ההוא עם 
הטיפות ההם בסוד זווג תוך אמא, ואז נמצא כל בחי' זו"ן בסוד עיבור 
תוך אמא לבדה. וזה יתבאר היטב בארוכה.
%break
%letter קמ
קמ) ונחזור עתה לבאר, ענין זווג דא"א מה שימש בזה, ומה בחי' 
נעשית ע"י בזו"ן. הנה נתבאר לעיל, כי הז"א, כל עצמו אינו פחות 
מו"ק, ולא יותר עליהם, עד שיגדיל בעיבור ב', 
%break
%page 941
ואמנם, עתה לצורך זה הזווג של א"א, נכלל הז"א ג' גו ג' כנ"ל, כי א"א 
לומר שבעיבור נגרעו ממנו תלת קצוות ונשאר בג' לבד, כי זה אינו 
עולה בדעת, אמנם נכללו הג' גו תלת כנ"ל.
%break
%letter קמא
קמא) והענין, כי הנה תיקון ז"א עתה, אינו אלא ע"י א"א, והוא העיקרי 
בזה הזווג להמציא שרש ועיקר הזו"ן. והנה א"א עצמו נכלל תלת גו 
תלת, ולא נתגלו בו עתה החג"ת רק הנה"י שלו אשר עלו למעלה 
במקום חג"ת, אשר שם או"א, ועלו ונתלבשו תוך חג"ת דאו"א עצמם, 
%break
ואז מכח אותם הנה"י דא"א עצמם לבדם, אשר נתעלו שם ונכללו 
בחג"ת, יצתה הטיפה כלולה מכחם דרך היסוד דא"א בסוד זווג תחתון.
%break
%letter קמב
קמב) ואלו הנה"י דא"א, הם סוד תלת טיפין דסגול, הנזכר בתיקון ס"ט 
דף ק"ז וק"ח, שמהם נעשה אדם תתאה שהוא ז"א, ונמצא כי שרש 
טיפה זו אינה רק מבחי' תלת טיפין דנה"י לבד, אלא שהיו כלולים 
בחג"ת, וא"כ נמצא,
%break
%page 942
כי אין בחי' הז"א עתה רק בחי' ג' קצוות לבד שהם הנה"י שלו, ואלו 
נשלמו עתה ונתגלו, אמנם היו כלולים גם כן בחג"ת דיליה דוגמת 
האריך כנזכר.
%break
%letter קמג
קמג) אמנם עיקר התיקון לא היה רק בנה"י אלו שלו, שהם נתגלו לבד, 
אמנם אחר שנולד ז"א ויצא לחוץ, והגדיל ונעשה ט"ס גמורות, מלבישין 
את א"א, כמ"ש, הנה כי גם א"א נתפשטו רגליו למטה, ואינו ג' כלול 
בג' כמו עתה.
%break
%letter קמד
קמד) וזה יובן במש"ל, איך תלת בחי' שיש לז"א בעיבור ויניקה ועיבור 
דמוחין, שלשתן נמצאו בו בעיבור הזה הא' לבד, והנה זו היא הבחי' 
הראשונה מהם, שנעשה עתה בסוד ג' לבד, אלא שנכללו בג' אחרנין, 
ואותם ג' חג"ת, הם בכח ולא בפועל.
%break
%page 943
%letter קמה
קמה) והנה בחי' טיפה זו הכלולה מג' טיפין ממש, שהם נה"י דז"א 
לבד, אלא שנכללו גם בחג"ת, טיפה זו ניתנה בחזה דאבא, והוא נתנה 
בסוד זווג לאמא, ושם נעשית בחי' ו' זעירא שבתוך ה' שהיא אמא, 
כנודע, ונקרא ו' זעירא, 
%break
נחלקת לג' נקודות דטיפין כזה   שהם תלת טיפין דסגול הנזכר, ובסוף 
ו' זו באותו הקוץ הדק, יצתה נוקבא דז"א, בסוד פסיעה לבר רביעית 
אליו כמש"ל. 
%break
כי הנה ו' גדולה היא מספר ו' אך ו' זעירא אינה רק ג' לבד, אלא שכיון 
שגם נכללו בחג"ת בכח ולא בפועל, לכן נקרא בשם ו', אלא שהיא 
זעירא.
%break
%letter קמו
קמו) ונבאר מציאות או"א עתה, והוא, כי הנה נתבאר לעיל, כי או"א 
עם היות בהם לפעמים התחלקות ארבע פרצופים, עתה לצורך זווג זה 
נתחברו ונעשו ב' פרצופים לבד.
%break
%page 944
ונמצאו עתה תלת בחינות שיש באמא. א' הוא בחינת היסוד של הבינה 
עליונה, בהיותה נחלקת לב' פרצופין בינה ותבונה. ב' בחינות יסוד 
התבונה, בהיותה נפרדת מהבינה כנזכר. ג' מקום החת"ך שבין רגלי 
הבינה לראש התבונה, בהיותה נחלקת כנזכר.
%break
%letter קמז
קמז) והנה עתה בהתחברם נעשו פרצוף א' לבד, נמצא כי מה שהיה 
בתחילה ראש התבונה, הוא עתה הבנין והיסוד של כללות ב' 
הפרצופים בהיותם פרצוף א' לבד. ומה שהיה תחילה יסוד הבינה, הוא 
עתה החזה דבינה של בחי' הכללות של פרצוף א' לבדו. 
%break
%page 945
כי הנה ראש התבונה, היה תחילה במה שהוא עתה שליש התחתון 
של ת"ת, אשר הוא מקום הבטן של הכללות עתה.
%break
%letter קמח
קמח) ונמצא כי מקום זווג או"א, עתה הוא בבטן של הכללות, שהיה 
מתחילה נקרא ראש התבונה, וכמעט שמקום זה הוא בפי התבונה. 
ובזה תבין איך תמיד אנו קוראים אל התבונה, אם הבנים, כי בראשה 
היה בחינת עיבור הבנים כנזכר.
%break
%letter קמט
קמט) ודע, כי פעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל, כי או"א עילאין נתלבשו 
ממש תוך יש"ס ותבונה תתאין, ובמעי תבונה זו היה העיבור. 
%break
%page 946
ונשלים דרוש ראשון, ועמו יתיישב גם דרוש הזה שכתבתי ששמעתי 
פעם אחרת. והענין, דע כי דרך כל האורות העליונים, נשאר רישומם 
קיים תמיד לעולם, אף אחר הסתלקותם. וזכור הקדמה זו.
%break
%letter קנ
קנ) ונמצא, כי אף גם עתה, שנעשו בינה ותבונה פרצוף א', לא מפני 
זה נתבטלו הג' בחי' ראשונות, שהיו בהם בעת התחלקם לב' פרצופים 
הנ"ל, שהם יסוד הבינה, ויסוד התבונה, ומקום החתך. ונמצאו עתה 
שלשה מקומות ראויים לעיבור. 
%break
(ונלע"ד חיים כי מקום החתך הוא היסוד של עתה של הכללות באופן 
שכולם מקום יסוד: השנים, יסודות ישנים, והא', יסוד חדש).
%break
%page 947
%letter קנא
קנא) והנה גם כנגדם יש בז"א ונוקבא תלת בחינות: א', הוא, האורות 
של הכלים שנתחלקו בעת שבירת הכלים, שירדו למטה בבריאה, והם 
עלו למעלה כנ"ל. ב', בחינות הכלים שנשברו וירדו למטה בבריאה. 
%break
ג', בחינות רפ"ח הניצוצין הנקראים הבל דגרמי, שאלו הם ניצוצי אור, 
שנשארו בתוך הכלים הנשברים להחיותם כנ"ל.
%break
%letter קנב
קנב) והנה תלת בחינות אלו, עלו בסוד עיבור, בג' הבחינות דאמא. 
כיצד: במקום רשימו דיסוד דבינה, עלו שם האורות. 
%break
%page 948
ובמקום האמצעי של מקום החתך, עלו שם הרפ"ח ניצוצין דאור. 
ובמקום יסוד התבונה, עלו הכלים. ודע כי אלו הג' הבחי' הם משז"ל, 
שיש תלת מדורות באשה, ג' חדשים במדור תחתון כו' ויתבאר זה 
היטב בפרקים הבאים.
%break
%letter קנג
קנג) גם צריך שתדע, כי כל בחי' מאלו התלת בחי' העיבור, שהם: 
שבעה, ותשעה וי"ב, יש בהם בכל אחד ארבע זמנים. והם, תחלה 
שלשה ימים ראשונים של קליטה. ב' הוא, עד סוף ארבעים יום 
ראשונים, שבהם נגמר צורת הולד. 
%break
ג' הוא, עד סוף שלשה חדשים הראשונים, שבהם ניכר העובר. ד', עד 
תשלום שאר חדשי העיבור, להשלים תיקון הוולד עד שעת הלידה. 
והרי נתבאר כל זה בכללות.
%break
%page 949
%letter קנד
קנד) והנה נתבאר לעיל בדרושים שעברו, כי יש פרצוף בינה עילאה 
דאהי"ה דיודי"ן, ופרצוף תבונה דס"ג, ונדבר עתה בפרצוף תבונה דס"ג 
לבדה, אשר יש בה כח"ב וג' תבונות כנ"ל, וכבר נתבאר לעיל, כי 
החיצוניות העליון נעשה פנימיות בתחתון, וכל זה בבחי' כלים.
%break
%page 950
%letter קנה
קנה) והנה זו"נ, אינן יכולים לקבל הארתן בבחי' נשמתן אלא באמצעית 
חיצוניות התבונה, שנתלבש תוך פנימיותן בסוד מוחין, כנודע. ואמנם 
יש כמה בחי' באורות הנשמה, והם נרנח"י. גם יש כמה בחי' תבונה 
וכמה בחי' בינה כו'. 
%break
ונמצא, כי לפעמים יש בז"א ה' בחי' אורות נרנח"י הנ"ל כולם על ידי 
אמצעית חלק התבונה, ולפעמים כולם באמצעית הבינה, ולפעמים על 
ידי אמצעית א"א.
%break
%page 951
%letter קנו
קנו) ואמנם דע, כי כשאנו אומרים שלוקחין כולם באמצעית תבונה, ר"ל 
וגם מיש"ס. וכן כשאנו אומרים שלוקחין על ידי הבינה, ר"ל וגם מאבא 
עילאה. ופירוש הענין הוא, כי הלא כל בחי' אלו הם נמשכין מזווג או"א, 
וא"כ צריך שבכל בחי' מאלו הה' שהם נרנח"י, יהיה בהם חלק או"א.
%break
%page 952
%letter קנז
קנז) אך דע כלל גדול, כי הנפש לבדה כלולה מכל ה' נרנח"י, וכולם 
נפש לבד. ודוגמתן ה' בחי', וכולם נקרא רוח. וכן בנשמה וכן בחיה וכן 
ביחידה. ונודע, כי הז"א כולו נקרא רוח, ויש בו נרנח"י. ובנפש שלה, 
יש בה ה' בחינות נרנח"י, וכן הרוח כו'. 
%break
באופן, שהם ה' בחי' כל אחד כלולה מה' שהם כ"ה בחי', וכולם נקרא 
רוח לבד. וכן כ"ה בחי' בנוקבא. וכולם נקרא נפש.
%break
%page 953
%letter קנח
קנח) אמנם דע, כי עדיין לא נכנסו שם רק בחי' נפש שבנפש דז"א, 
ולכן לא נתבררו רק הכלים, של החלק של הנפש שבנפש דז"א. כי כפי 
הנברר מן הנפש נתברר מהכלי. 
%break
%page 954
ולכן עדיין קומת גוף העובר קטן מאד, עם היותו כלול מי"ס, ומרמ"ח 
איברים שלו, שהם מבחינת נפש שבנפש כנ"ל.
%break
%page 955
%letter קנט
קנט) ואמנם הטפה הנ"ל, שהטילו או"א בחומר וצורה לצורך שאור של 
העיסה כנ"ל, נמשכה מבחי' החיצוניות של מלכות יש"ס ומלכות 
דתבונה. 
%break
ובכל זווג וזווג שבזמן העיבור, היה נמשך ומתרבה אותו הטפה. 
באופן, שבהשתלם ימי העיבור, נגמר החיצוניות דמלכות הנ"ל כל י"ס 
שלהם לכנוס תוך זו"נ.
%break
%page 956