ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-ב. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו אדם קדמון.
%break
%letter א
א) אדם קדמון: הוא עולם הראשון המקבל מא"ס ב"ה, ונקרא ג"כ קו 
אחד, שנמשך תיכף אחר הצמצום מא"ס ב"ה עד סמוך לעוה"ז. השם 
של אדם, מיוחס רק על ספירות דיושר, שבעולם הראשון, 
%break
שהוא אור הרוח, שפירושו אור השפעה, ולא על ספירות דעגולים שבו, 
שאין בהם אלא אור נפש בלבד, שפירושו אור של קבלה לעצמם, בלי 
יכולת להשפיע לזולתם. והוא השורש, לבחינת אדם שבעוה"ז.
%break
%letter ב
ב) מהו אור חוזר.
%break
%letter ב
ב) אור חוזר: הוא האור שאינו מקובל בבחי"ד. פירוש, שהוא האור 
המיוחד למלא את בחי"ד והיא אינה מקבלתו, מסבת המסך המעכב 
אותו, ומחזירו לאחוריו. 
%break
ופעולה זו, מכונה בשם זווג דהכאה (עי' הת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה 
והנה). וכל כלי קבלה שבפרצופים, מהצמצום ואילך, נמשכים מאו"ח 
הזה, שהוא משמש להם, במקום בחי"ד שבא"ס ב"ה.
%break
%letter ג
ג) מהו אור ישר.
%break
%letter ג
ג) אור ישר: הוא האור העליון הנמשך מא"ס ב"ה, ומושפע בפרצופים, 
שמאחר הצמצום ואילך. 
%break
והוא מכונה כן, להורות, שאינו מושפע בכלים דעגולים, וכן בכל 
מדרגות שאין בהן כלום מעביות דבחי"ד, זולת בספירות דיושר בלבד, 
על פי הכלל, אשר משפיע אינו משפיע זולת בדבר העב יותר, שהוא 
העביות שבבחי"ד.
%break
%letter ד
ד) מהו אור מקיף.
%break
%letter ד
ד) אור מקיף: הוא אור המיועד להתלבש במדרגה, אלא שמתעכב 
מחמת איזה גבול שבה. ויש בשם זה שתי משמעויות: א' שהוא הארה 
רחוקה. 
%break
ב' שהוא הארה בטוחה, כלומר, שסוף סוף עתידה להתלבש שמה, כי 
האור "מקיף" עליה מסביב, ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו, 
עד שתהיה ראויה לקבלתו בשלימות.
%break
%letter ה
ה) מהו אור פנימי.
%break
%letter ה
ה) אור פנימי: הוא האור המלובש בכלי.
%break
%letter ו
ו) מהו אורך.
%break
%letter ו
ו) אורך: המרחק שבין ב' הקצוות שבמדרגה, כלומר, מבחינה הזכה 
יותר, עד לבחינה העבה יותר, מכונה בשם "אורך", כי כן הוא גם אורך 
המדומה הגשמי, שרומז על השטח שבין קצהו העליון לקצהו התחתון.
%break
%letter ז
ז) מהי בינה.
%break
%letter ז
ז) בינה: ההתבוננות בדרכי גורם ונמשך, כדי לברר כל התוצאות 
הנולדות ויוצאות מאיזה דבר, מכונה בשם "בינה".
%break
%letter ח
ח) מהו בלתי דבוק.
%break
%letter ח
ח) בלתי דבוק: השואת הצורה שבין ב' רוחנים, היא דביקות, ושינוי 
צורה שביניהם עושה אותם "בלתי דבוק" זב"ז.
%break
%letter ט
ט) מהו גבול.
%break
%letter ט
ט) גבול: המסך שבכל מדרגה, מודד ועושה "גבול" על המדרגה, 
בקומת האו"ח שהמסך מעלה (עי' לעיל אות ב') במדת עביותו, כי 
מסך בחי"ג מגביל קומת המדרגה, שלא תשיג אור כתר. ומסך 
דבחי"ב מגבילה גם מאור חכמה וכו'.
%break
%letter י
י) מהו גג.
%break
%letter י
י) גג: הוא כתר שבכל מדרגה. וכן בספירות ובעולמות.
%break
%letter יא
יא) מהו גוף.
%break
%letter יא
יא) גוף: כלי קבלה אמיתיים שבכל מדרגה, המתפשטים מכח או"ח 
שבמסך, ממנו ולמטה, נקראים "גוף" המדרגה, להיותם קודמים 
מהאורות. לאפוקי האורות המתפשטים לזווג דהכאה על המסך, שהם 
קודמים לכלים.
%break
%letter יב
יב) מהו גלגל.
%break
%letter יב
יב) גלגל: ספירות דעגולים מכונים בשם "גלגלים", להיות האורות 
מתעגלים בהם, כלומר, שאי אפשר להכיר בהם זכות ועביות.
%break
%letter יג
יג) מהן ג"ר.
%break
%letter יג
יג) ג"ר: הן אורות שקדמו לכלים, המלובשים באו"ח העולה להם 
ממסך ממנו ולמעלה, דהיינו ג' ספירות ראשונות: כתר, חכמה, בינה, 
או שמכונים ראש של הפרצוף.
%break
%letter יד
יד) מהי גשמיות.
%break
%letter יד
יד) גשמיות: כל המדומה והמוחש בחמשת החושים, או שתופס מקום 
וזמן, מכונה בשם "גשמיות".
%break
%letter טו
טו) דרך העברה.
%break
%letter טו
טו) דרך העברה: האורות הנמשכים מא"ס ב"ה אל הספירות 
התחתונות, המה עוברים בהכרח דרך הספירות העליונות, ומתוך 
שאין הרוחני נעדר ממקום א', בהיותו עובר למקום ב', 
%break
אלא נשאר קיים, גם במקום א' וגם במקום ב', וע"כ אנו מבחינים בכל 
ספירה ב' מיני אורות: אורות של בחינתן עצמן, ואורות שנשארו בהן, 
"דרך מעבר".
%break
%letter טז
טז) הארה מרחוק.
%break
%letter טז
טז) הארה מרחוק: ההארה הפועלת בפרצוף, בשעה שאין לו לפרצוף 
כלי קבלה לאור ההוא, נקראת בשם "הארה מרחוק", שהמשמעות, 
אשר יש מרחק ושינוי רב, בין האור, 
%break
ובין כלים של הפרצוף המיוחסים לאותו אור, אשר ע"כ אין הכלים 
מוכשרים לקבל האור ההוא ולהלבישו, אלא מקבלים ממנו הארה 
מרחוק.
%break
%letter יז
יז) הזדככות המסך.
%break
%letter יז
יז) הזדככות המסך: היא הזדככות העביות שבבחי"ד. להיות קומתו 
של האו"ח, שהמסך מעלה ומלביש על האור ישר, תלוי במדת גדלה 
של העביות שבבחי"ד (עי' לעיל אות ב', או"ח), שפירושו גודל 
השתוקקות שבה, 
%break
לכן אחר שמדרגה נתמלאה, באור שלה שהמשיכה, מתגבר האו"מ 
ומזכך את המסך עד איזה שיעור של מדת ההשתוקקות. וזהו מכונה 
שנזדככה מעביותה שהיתה בה, ונקרא ג"כ בשם "הזדככות המסך".
%break
%letter יח
יח) הרחקה גמורה.
%break
%letter יח
יח) הרחקה גמורה: כששינוי הצורה, גדול כל כך עד שמגיע להפכיות 
הצורה, מקצה אל הקצה, הוא מכונה "הרחקה גמורה".
%break
%letter יט
יט) מהי הרכנת ראש.
%break
%letter יט
יט) הרכנת הראש: כשאורות דז"ת, משמשים גם בראש שנקרא ג"ר, 
כי האורות דג"ר הראוים לראש, חסרים שמה, מכונה "הרכנת ראש". 
כלומר, שהראש מושפל למדרגה שוה עם הז"ת שנקראות גוף.
%break
%letter כ
כ) מהי התכללות הספירות.
%break
%letter כ
כ) התכללות הספירות: ענין התלבשות ע"ס דראש המדרגה בע"ס 
דאו"ח, העולות ממלכות ממטה למעלה, מכונה בשם "התקשרות", 
מטעם, שנבחן כאן שהאורות קודמים לכלים, שאין עביות עולה עם 
או"ח הזה למעלה ממקומו, שהוא מלכות, אפילו משהו. 
%break
ולפיכך, אין ע"ס דאו"ח הללו, נחשבות לכלים גמורים, הראוים 
להתלבשות העצמות בהם. וע"כ, מכונה התלבשות ההיא, רק בשם 
"התקשרות", כלומר, שהאור הישר מתקשר ושורה על הפרצוף, על 
ידי ע"ס דאו"ח אלו, אע"פ שאינו מתלבש ממש בהם. 
%break
והתלבשות אור ישר בכלים, אינו אמור אלא באו"ח המתפשט למטה 
ממסך אשר עביות של המלכות דראש, יכולה להתפשט ולרדת 
ולהלביש את הע"ס דאור ישר הבאות בו.
%break
%letter כב
כב) מהו זה תוך זה.
%break
%letter כב
כב) זה תוך זה: פירושו, זה מסובב מזה. כי עיגול חיצון מתבאר, 
שהוא הסבה והגורם, לעגול הפנימי שבתוכו, המסובב והנמשך 
מהחיצון, באופן, אשר "זה תוך זה", מראה על היחס של "סבה 
ומסובב" דהיינו "עילה ועלול" שיש בהם.
%break
%letter כג
כג) מהו זווג דהכאה.
%break
%letter כג
כג) זווג דהכאה: פעולת המסך, המעכב והמעלים את האור מבחי"ד, 
ומדחה את אור השייך לה, אל אחוריו לשורשו, הנה פעולה זו מכונה 
"זווג דהכאה", שהוראת השם הזה מורה, שפעולה זו נושאת בתוכה, 
%break
ב' ענינים הפכיים: כי מצד אחד "מכה" באור, שפירושו שדוחה ומעלים 
אותו מלהאיר. 
%break
ומהצד השני "מזדווג" עם האור, שפירושו, שגורם לו רביה והרחבה 
יתירה, שהרי שיעור אור זה הנעלם ונדחה מבחי"ד, נהפך לאור מגולה 
גדול המלביש לאור ישר, שנקרא או"ח, שבלעדו, אי אפשר כלל לאור 
א"ס ב"ה, שיתלבש בפרצוף.
%break
%letter כד
כד) מהו זעיר אנפין - ז"א.
%break
%letter כד
כד) זעיר אנפין, ז"א: זעיר אנפין, פירושו, פנים מוקטן, כי אור חכמה 
מכונה "אור פנים", בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו, ועל שם זה, נקרא 
פרצוף הכתר הכללי שבעולם אצילות, בשם "אריך אנפין", שפירושו, 
פנים גדולים, מטעם שיש בו עצם אור חכמה. 
%break
ולפיכך, בחי"ג, אשר עצמותה, היא רק אור חסדים הנמשך מבינה, 
אלא שיש בו גם הארה מחכמה, אבל אינו עצמות אור חכמה, הוא 
מכונה משום זה, פנים מוקטן, דהיינו "זעיר אנפין", כי אור פנים שלו, 
מוקטן וממועט בערך בחי"א.
%break
%letter כה
כה) מהן ז"ת.
%break
%letter כה
כה) ז"ת, ז"ס תחתונות: העביות שבפרצוף מבחי"ד שברצון (עי' 
עביות, לקמן אות נ"ג) מכונה, בשם "חומר" של פרצוף. והוא שם 
מושאל מחומר גשמי מדומה, שיש בו ג' קוטרים: אורך, רוחב, ועומק. 
וששה קצוות: מעלה, מטה, מזרח, מערב, צפון, דרום.
%break
%letter כז
כז) מהי חיה.
%break
%letter כז
כז) חיה: היא אור חכמה, בסו"ה החכמה תחיה את בעליה.
%break
%letter כח
כח) מהי חיצוניות.
%break
%letter כח
כח) חיצוניות: הזך יותר שבכל כלי נבחן ל"חיצוניות" הכלי, והוא 
בחינת כלי, לאו"מ המאיר בו מרחוק.
%break
%letter כט
כט) מהי חכמה.
%break
%letter כט
כט) חכמה: ידיעת התוצאות התכליתיים, מכל פרטים שישנם בכל 
מציאות, נקראת בשם "חכמה".
%break
%letter ל
ל) מהו חלון.
%break
%letter ל
ל) חלון: הכח מבחינת עביות המסך, הנבחן בע"ס דראש מדרגה או 
בע"ס דעגולים, הנה כח עביות זה המתפעל בהם עם האו"ח העולה 
אליהם ממסך, נקרא בשם "חלון". 
%break
פירוש: כי או"ח הנדחה מבחי"ד מחמת עביותה, נעשה לבחינת כלי 
קבלה לאור העליון, במקום בחי"ד שהיתה כלי קבלה בא"ס ב"ה. והוא 
מטעם, שהאו"ח הוא באמת כלול מעביות דבחי"ד, מחמת שהיא 
המשיכה אותו אצלה מא"ס ב"ה (עי' הסת"פ ח"ב אות ע"ט ד"ה וזה). 
%break
אמנם אין עביות זו ניכרת, רק בכלים דגוף, להיותם מתפשטים, 
ממטה למסך, דהיינו למטה מבחי"ד של ע"ס דראש, וע"כ עביות 
דבחי"ד שבמסך שולטת בהם, ולפיכך, נחשבים לכלים גמורים, 
להתלבשות האור העליון בהם. 
%break
משא"כ בע"ס דראש, שהן בהכרח למעלה מבחי"ד שלהן, אלא שאו"ח 
עולה אליהן ממטה למעלה, ואין עביות דבחי"ד שבמסך יכולה 
להתכלל ולעלות עם האו"ח, למעלה ממקומה, לט"ס ראשונות ממנה, 
%break
ולפיכך, אין האו"ח הזה נעשה שם לבחינת כלים גמורים, אלא לבחינת 
שרשים לכלים בלבד. וע"כ נקראת התלבשות ט"ס באו"ח זה, רק 
בשם התקשרות (עי' לעיל אות כ"א). 
%break
ועם כל זה, כלפי ט"ס דראש, נבחן גם האו"ח הזה, לבחינת "כח של 
עביות", כי על כן נעשה לכח התקשרות, עכ"פ, להתפיס אותם בנאצל. 
%break
והנה כח זה מכונה בשם "חלון", כי בכניסת או"ח ואו"י להאיר את 
הכלים הזכים דעגולים, שאין בהם הכר של עביות כל עיקר, הרי כח 
של עביות שיש באו"ח, הוא שפל בהרבה מהם, וע"כ פחות ומשפיל 
את דופני הכלים דעגולים, "דרך כניסתו בהם". 
%break
בדומה, לנקב וחור שישנו בחדר, שהוא פחת וחסרון בכותל החדר, 
אמנם הוא דרך כניסה לאור השמש. 
%break
וכן כאן, הפחת והחסרון שנעשה בדופני הכלים דעגולים, מכח עביות 
שבאו"ח, אינו נחשב בהם כלל לחסרון, אלא לחלון, כי זולתו לא היה 
להם שום אור, שהרי אינם מקבלים שום אור, אלא דרך הקו, בכח 
מסך שבו.
%break
%letter לא
לא) מהי יחידה.
%break
%letter לא
לא) יחידה: אור המלובש בספירת כתר נקרא בשם "יחידה".
%break
%letter לב
לב) מהי יציאה לחוץ.
%break
%letter לב
לב) יציאה לחוץ: השתנות צורה המושגת ברוחני, מכונה בשם "יציאה 
לחוץ" הימנו. להיות שינוי הצורה המתהווה בחלק מפרצוף, נבחן, 
שחלק זה יצא מפרצוף ולחוץ, ע"ד מדליק מנר לנר ואין הראשון חסר, 
כי אין העדר ברוחני. 
%break
וא"כ נמצא, כי כשמתחיל החלק לשנות צורתו, הנה יחד עם השתנות 
זו, מתחיל להתפרד מפרצוף, ולצאת לחוץ מפרצוף לרשות חדשה 
בפני עצמו. באפן, שהשתנות הצורה ו"יציאה לחוץ" היינו הך הם.
%break
%letter לג
לג) מהי ירידה.
%break
%letter לג
לג) ירידה: התעבות, פירושה "ירידה", כלומר שירד ממדרגתו. 
והזדככות, פירושה עליה, כי נתעלה בהשואת הצורה לא"ס ב"ה, וזה 
הכלל, כל הזך יותר הוא עליון יותר, וכל העב יותר הוא תחתון יותר.
%break
%letter לד
לד) מהו ישר.
%break
%letter לד
לד) ישר: כשאור עליון, יורד לכלים שיש בהם מעביות דבחי"ד, 
שפירושו השתוקקות, שהרי ממשיכה אותו בהשתוקקותה, נבחן, 
שהאור יורד "ביושר", כלומר, בהתאם גמור למדת העביות 
והשתוקקות שבה. 
%break
בדומה לדבר כבד, הנופל לארץ מלמעלה, הריהו נופל בקו ישר גמור 
מלמעלה למטה, ובמרוצה גדולה, מחמת כח המושך שיש בארץ אליו, 
משא"כ אם דבר קל נופל לארץ, שאין שם מקום לפעולת כח המושך 
עליו, אז הוא מתעגל באויר, באטיות, עד שנח עליה. 
%break
כן הדבר כאן, כי בכלים שאין בהם עביות, כמו כלים דעגולים, נבחן, 
שהאור הבא לשם בכח הספירות דיושר, הוא מתעגל, כי אין שם 
עביות, שפירושו השתוקקות, אשר ימשיכו אליהם בכח המשכה. 
%break
משא"כ בכלים דיושר, שיש שם עביות, הממשיך את האור בכח גדול, 
נמצא האור יורד במרוצה ביושר מדויק, בדומה לקו "ישר".
%break
%letter לה
לה) מהו כתר.
%break
%letter לה
לה) כתר: השראת השורש על המדרגה, נקרא בשם כתר, מלשון 
מכתיר, שפירושו מסבב, להיותו הזך יותר מכל המדרגה, ונמצא משום 
זה, מסבב על הפרצוף כולו ממעל לו.
%break
%letter לו
לו) מהו לאט לאט.
%break
%letter לו
לו) לאט לאט: המשכת אורות בסדר המדרגה, בסדר סבה ומסובב, 
מכונה "לאט לאט".
%break
%letter לז
לז) מהו מחבר.
%break
%letter לז
לז) מחבר: מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון, ולפיכך, נמצאת מלכות 
"מחברת" כל עליון עם תחתון שלו, כלומר, שנעשתה ביניהם השואת 
הצורה. 
%break
ועי"ז נעשה "חיבור" בין כל המדרגות, מעולם אדם קדמון עד סוף 
עשיה. וענין זה, נוהג בכלים דיושר שנקראים קו, ולא בכלים דעגולים. 
ולפיכך, כל חיבור העיגולים זה בזה נעשה ע"י הקו.
%break
%letter לח
לח) מהם מימי אור.
%break
%letter לח
לח) מימי אור: האור היורד ממדרגתו, מכונה בשם מים או "מימי אור".
%break
%letter לט
לט) מהי מלכות.
%break
%letter לט
לט) מלכות: בחינה אחרונה נקראת "מלכות", על שם, שממנה נמשכת 
בחינת הנהגה בתקיפות ובשליטה מוחלטת, כדוגמת מוראה של 
מלכות.
%break
%letter מ
מ) מהו ממעלה למטה.
%break
%letter מ
מ) ממעלה למטה: אור הנמשך בסדר מדרגה, מעב אל זך ממנו עד 
לזך ביותר, נקרא "ממטה למעלה". ואור זה נקרא בשם או"ח.
%break
%letter מב
מב) מסבב.
%break
%letter מב
מב) מסבב: גורם לגילוי מדרגה, מכונה שמסבב אותה. והוא מלשון 
סבה ומסובב, כי סבה פירושו גורם, ומסובב, פירושו, שנמשך ונולד 
מאותו הגורם והסבה.
%break
%letter מג
מג) מסך.
%break
%letter מג
מג) מסך: "כח צמצום", המתעורר בנאצל כלפי אור עליון, להפסיק 
אותו על דרכו מלרדת לבחי"ד, דהיינו, שברגע שמגיע ונוגע בבחי"ד, 
תיכף מתעורר הכח ההוא, ומכה בו ודוחה אותו לאחוריו, הנה הכח 
הזה נקרא "מסך". 
%break
וצריך שתבחין ההפרש, בין בחינת מסך שיש בנאצל, לבין בחינת 
צמצום שבו, שהם ב' ענינים נבדלים לגמרי. כי כח צמצום שנעשה על 
בחי"ד, הוא מכוון כלפי הכלי שבנאצל, שהיא השתוקקות לקבל, 
%break
שפירושו כי מחמת הרצון להשואת הצורה למאציל עיכב עצמו מלקבל 
בשעת ההשתוקקות לקבל, כי השתוקקות שבו שנקראת בחי"ד, היא 
כח עליון, שאין הנאצל יכול לבטלו או למעטו במקצת, אלא שיכול 
לעכב עצמו, שלא לרצות לקבל, אע"פ שמשתוקק מאד. 
%break
וכח העיכוב הזה, שורה תמיד על בחי"ד שבנאצל, מלבד, בשעה 
שממשיך אור חדש, אז מחויב בהכרח לבטל את כח העכוב, דהיינו 
הצמצום שבו, ומתגלה בו השתוקקות אחר האור העליון, שבזה כחו 
יפה להמשיך אליו את האור. 
%break
וכאן, מתחילה פעולתו של מסך שבנאצל, כי כל השתוקקות ממשיכה 
אור עליון בשלימות, כמו שהיה בא"ס ב"ה, להיותו כח עליון, שאין שום 
שליטה לתחתון למעט אותו כנ"ל, ולפיכך יורד האור כדי למלא 
הבחי"ד. 
%break
אמנם באותו רגע, שהאור נוגע בבחי"ד, תיכף מתעורר ה"מסך", ומכה 
באור ומחזירו לאחוריו, כנ"ל, ונמצא בזה, שמקבל רק אור של ג' 
בחינות, ובחי"ד אינה מקבלתו, והנך רואה, שפעולת המסך אינה 
נוהגת, 
%break
רק בשעת ביאת אור בלבד, אחר שנתבטל כח צמצום לשעתו, כדי 
להמשיך אור חדש, כמבואר. ופעולת צמצום אמנם, היא תמידית, 
לעכב את עצמו שלא להמשיך אור, הרי שצמצום ומסך הם ב' בחינות 
נפרדות זו מזו לגמרי, ותדע שמסך הוא תולדה מצמצום.
%break
%letter מד
מד) מקיף.
%break
%letter מד
מד) מקיף: עי' תשובה ד'.
%break
%letter מה
מה) מתבטל.
%break
%letter מה
מה) מתבטל: כששני רוחניים שוים בצורתם לגמרי, מבלי שינוי כל 
שהוא, אז חוזרים לאחד ממש, וקטן "מתבטל" בגדול.
%break
%letter מו
מו) נמשך.
%break
%letter מו
מו) נמשך: ירידת אור בכח עביות, שפירושה בכח השתוקקות שיש 
בנאצל, נקראת "נמשך" או המשכה.
%break
%letter מז
מז) נפש.
%break
%letter מז
מז) נפש: אור שאינו בא אל פרצוף בבחינת השפעה מאור א"ס ב"ה, 
אלא הוא מקבל ממדרגה עליונה ממנו הסמוכה לו, נקרא בשם אור 
נפש או אור נקבה.
%break
%letter מח
מח) נרנח"י.
%break
%letter מח
מח) נרנח"י: כלים שבעשר ספירות, נקראים כח"ב זו"ן. ואורות 
שבע"ס, נקראים "נפש רוח נשמה חיה יחידה". וטעם קריאתם מתתא 
לעילא, דהיינו נרנח"י, ולא מעילא לתתא, דהיינו, 
%break
יחנר"ן, הוא משום, דסדר כניסת האורות בפרצוף כן הוא, דהיינו 
מתחילה נפש, ואח"כ רוח וכו', שהוא בהיפך מכלים, ששם נגלה 
מתחילה כתר, ואח"כ חכמה, וכו', עד מלכות שהיא לבסוף.
%break
%letter מט
מט) נשמה.
%break
%letter מט
מט) נשמה: האור המתלבש בכלי דבינה, נקרא בשם "נשמה". ונקרא 
כן, מלשון נשימה, להיות נשמה בחינת מקור לז"א שהוא בחינת אור 
רוח, הנושם משם חיותו, על דרך עליה וירידה, בסו"ה והחיות רצוא 
ושוב, ומלשון הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, והבן.
%break
%letter נ
נ) סובב.
%break
%letter נ
נ) סובב: גורם לגילוי מדרגה, מכונה בשם סובב למדרגה ההיא.
%break
%letter נא
נא) מהו סיום.
%break
%letter נא
נא) סיום: בחי"ד נקראת סוף או "סיום", להיותה מפסקת אור העליון 
שלא יתפשט אליה, ומסיימת ע"כ את המדרגה.
%break
%letter נב
נב) מהו סמוך.
%break
%letter נב
נב) סמוך: קרבת הצורה לחבירו מכונה "סמוך" לחבירו.
%break
%letter נג
נג) מהי עביות.
%break
%letter נג
נג) עביות: גדלות הרצון לקבל בהשתוקקות גדולה, נקרא "עביות" 
מרובה, והשתוקקות מועטת נקראת "עביות" מועטת. והיא בחינת כלי 
המשכת השפע שבכל פרצוף, ומכונה ע"כ פנימיות הכלי.
%break
%letter נד
נד) מהו עובר.
%break
%letter נד
נד) עובר: הארת מדרגה תחתונה, מחויבת לעבור דרך העליונה 
ממנה, כלומר כיון שהתחתונה מסובבת ויוצאת מן העליונה, נחשבת 
כמו שעוברת דרך העליונה. 
%break
וכיון שעוברת דרך העליונה, הרי נקבעת שמה, ונקראת שמה אור 
"עובר", ואינה זזה משם, אלא בחינת ענף ממנה יוצא, ובא למקומו, 
דהיינו לתחתונה, בדומה למדליק נר מנר ואין הראשון חסר. 
%break
ועד"ז תבין כל העתקת האורות מדרגא לדרגא. כי אין האור נעדר 
ממקומו הא' בביאתו למקום ב', כדדך הגשמיים, אלא כמבואר.
%break
%letter נה
נה) מהם עליון ותחתון.
%break
%letter נה
נה) עליון ותחתון: ב' הבחנות עקריות יש לנו להבחין בכל פרצוף, 
שהן, בחינת כלי המשכת שפע שבו, ובחינת כלי קבלת שפע שבו. 
%break
והן הפכיות זו לזו מקצה אל הקצה, כי מדת גדלו של שפע תלויה 
במדת עביות של כלי המשכה, כי אור הגדול יותר שבפרצוף הנקרא 
יחידה, צריך לכלי המשכה העב יותר, דהיינו מבחי"ד שבבחי"ד. 
%break
והיפוכו בחינת כלי קבלה, כי האור הגדול יותר הנקרא יחידה אינו 
מתלבש זולת בכלי הזך יותר. ולפיכך, כשאנו מבחינים כלי המשכת 
השפע, אנו מבחינים אותם תחת השמות פנימיות וחיצוניות, 
%break
וכל כלי הפנימי יותר הוא עב יותר, וממשיך קומה גדולה ביותר כנ"ל, 
וכל החיצון יותר הוא זך יותר, וממשיך קומה קטנה ביותר. וכשאנו 
מבחינים בחינת כלי קבלת האורות שבפרצוף, אנו מכנים אותם 
בשמות "עליון ותחתון", 
%break
אשר כל העליון יותר הוא זך יותר, ומלובשת בו קומה גדולה ביותר, 
וכל התחתון יותר, הוא עב יותר, ומלובשת בו קומה קטנה ביותר.
%break
%letter נו
נו) מהי עצמות.
%break
%letter נו
נו) עצמות: אור חכמה נקרא "עצמות", משום שהוא עצמותו וחיותו של 
נאצל.
%break
%letter נז
נז) מהי פנימיות.
%break
%letter נז
נז) פנימיות: בחינת עביות שבפרצוף, נקרא "פנימיות" שלו, להיותו 
מקום המשכת השפע.
%break
%letter נח
נח) מהן פנימיות וחיצוניות.
%break
%letter נח
נח) פנימיות וחיצוניות: עי' תשובה נ"ה.
%break
%letter נט
נט) מהו צנור.
%break
%letter נט
נט) צנור: כלים דיושר מכונים בשם "צנורות", להיותם ממשיכים 
ומגבילים את האור בגבולים שבהם, כמו צנור המגביל את המים 
העוברים בתוכם.
%break
%letter ס
ס) מהו קו.
%break
%letter ס
ס) קו: עשר ספירות של כלים דיושר, מבחינת כלים שלהן נקראות 
צנור, ומבחינת האור הנמצא בהן נקראות קו. ורק עשר ספירות דעולם 
אדם קדמון מכונות בשם קו אחד, משא"כ עולם האצילות יש בעשר 
ספירות שבו ג' קוין.
%break
%letter סא
סא) מהי קומה זקופה.
%break
%letter סא
סא) קומה זקופה: בשעה שאורות דראש מלובשים בכלים של ראש, 
מכונה פרצוף "שקומתו זקופה".
%break
%letter סב
סב) מהי קצבה.
%break
%letter סב
סב) קצבה: או"ח בשיעור מדתו עצמו, עושה "קצבה" על האור העליון, 
משום, שהאור אינו שורה בנאצל, זולת ע"י הלבשתו של או"ח.
%break
%letter סג
סג) מהי קרקע.
%break
%letter סג
סג) קרקע: מלכות של כל מדרגה או של עולם, מכונה בשם קרקע של 
עולם, או של מדרגה.
%break
%letter סד
סד) מהו ראש.
%break
%letter סד
סד) ראש: ט"ס של אור עליון, המתפשטות לזווג דהכאה על מסך 
שבמלכות להעלות או"ח, נקראות "ראש" מדרגה, משום שאורות אלו 
קודמים למסך ואו"ח, ואין עביות המסך יכולה לעלות אליהם. (עי' 
תשובה כ"א).
%break
%letter סה
סה) מהו רוח.
%break
%letter סה
סה) רוח: האור המתלבש בכלי דז"א, נקרא "רוח" משום שדרכו 
לעלות אל בינה, לשאוב שפע, ולרדת למלכות, להשפיע בה.
%break
כדוגמת הרוח הרצוא ושוב. (עיין תשובה מ"ט).
%break
%letter סו
סו) רוחניות.
%break
%letter סו
סו) רוחניות: מלת רוחניות המובאת בספרי הקבלה, משמעותה שהיא 
מופשטת מכל המקרים הגשמיים, דהיינו מקום וזמן ודמיון וכו'. 
ולפעמים מורה רק על בחינת האור העליון שבכלי. אע"פ שגם כלי הוא 
רוחני מכל התנאים.
%break
%letter סז
סז) רחוק.
%break
%letter סז
סז) רחוק: השתנות צורה, בשיעור מרובה ביותר.
%break
%letter סח
סח) תחילת ההתפשטות.
%break
%letter סח
סח) תחילת התפשטות: אור יורד בלי השתלשלות על סדר מדרגות 
של ד' בחינות, כי אין בו יותר מבחינה אחת מהן, מכונה שיורד תיכף, 
ואם משתלשל על סדר בחינות, נקרא "לאט לאט".
%break
%letter ע
ע) מהי תכלית כולם.
%break
%letter ע
ע) תכלית כולם: בחינה אחרונה שבכל מדרגות, דהיינו בחי"ד 
שבבחי"ד, מכונה תכלית כולם, להיותה עבה שבכולם, המכונה סוף, 
ומשום שכל המדרגות באות רק לתקן אותה.
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter עא
עא) מהו המקור, לכלים דעגולים.
%break
%letter עא
עא) אין סוף ב"ה, הוא מקור לכלים דהעגולים, כי כלים הללו, היו 
כלולים בא"ס ב"ה, אלא שלא נודעו שם, בסוד הוא ושמו אחד.
%break
%letter עב
עב) מה הן הרשימות, שנשארו בעגולים לאחר צמצום.
%break
%letter עב
עב) אחר הצמצום שנסתלק אור א"ס מכל ד' בחינות כנודע, מ"מ 
נשאר רשימו בכל בחינה ובחינה, מעין אור א"ס שהיה בו מטרם 
הצמצום.
%break
%letter עג
עג) למה העגולים הם זה בתוך זה.
%break
%letter עג
עג) יורה שאין שם הבחן אחר זולת הבחן סבה ומסובב לבד. (עי' 
תשובה כ"ב).
%break
%letter עד
עד) למה אין בחינת זה תוך זה, בא"ס ב"ה.
%break
%letter עד
עד) משום שאין בא"ס ב"ה הכר כלי לגמרי.
%break
%letter עה
עה) מהו השורש, אל האורות כולם.
%break
%letter עה
עה) א"ס ב"ה הוא שורש לכל האורות שבעולמות.
%break
%letter עו
עו) מהו השורש, אל הכלים כולם.
%break
%letter עו
עו) העגולים הם השורשים לכל הכלים שבהעולמות.
%break
%letter עז
עז) מהו המקור של או"ח.
%break
%letter עז
עז) בחי"ד שנקראת מלכות הוא מקור לאו"ח.
%break
%letter עח
עח) למה האורות קודמים לכלים.
%break
%letter עח
עח) כי מתחילה יצאו האורות בג' בחינות זו למטה מזו, וג' בחינות אלו 
עוד לא נקראות כלים, עד שנגלה בחי"ד, שהיא לבדה נחשבת לכלי. 
הרי, שהכלים הם תולדה מן האורות.
%break
%letter עט
עט) למה בינה אינה קודמת לחכמה.
%break
%letter עט
עט) משום שבסדר אצילות העולמות מעילא לתתא, נמצא תמיד 
שהשלימות הוא קודמת וגורמת לגילוי הבלתי שלימות, כי כן 
משתלשלות המדרגות זו מזו, שכל מדרגה תחתונה פחותה מעליונה, 
עד שמתגלה עוה"ז, המקולקל ביותר מכולם..
%break
%letter פ
פ) מאין המקור לכח השליטה בעולמות.
%break
%letter פ
פ) המסך הוא המקור הראשון לכח שליטה בעולמות.
%break
%letter פא
פא) מאין נמשך המסך.
%break
%letter פא
פא) הוא תולדה מצמצום ראשון.
%break
%letter פב
פב) כמה סבות קדמו למסך.
%break
%letter פב
פב) ב' סבות קדמו למסך, שהן: הצמצום, וביאת האור. כי אין המסך 
מתגלה אלא בשעה שאור העליון מגיע ונוגע בבחי"ד. (עי' תשובה 
מ"ג).
%break
%letter פג
פג) מהו המקור, לכלים דיושר.
%break
%letter פג
פג) העגולים הם המקור לכלים דיושר, שהרי המלכות דעגולים 
המשיכה את אור הקו, ומכחה נעשה המסך.
%break
%letter פד
פד) מהיכן, העגולים מקבלים אור.
%break
%letter פד
פד) מכלים דיושר, והם עצמם אינם יכולים להמשיך מא"ס ב"ה, משום 
שאין בהם מסך ועביות.
%break
%letter פה
פה) כיצד העגולים מקבלים אור, זה מזה.
%break
%letter פה
פה) ע"י כח המסך המתרשם בהם, בלי שיוליך עמו את עביות שבו. 
והתרשמות המסך האמורה נקראת בשם חלונות של העגולים.
%break
%letter פו
פו) למה מוכרחים העגולים, לקבל מיושר.
%break
%letter פו
פו) משום שאין בעגולים בחינת מסך.
%break
%letter פז
פז) מה הם החלונות, בגג ובקרקע של כל עגול.
%break
%letter פז
פז) עי' לעיל תשובה פ"ה.
%break
%letter פח
פח) מה גרם לעגולים להיות, זה למטה מזה.
%break
%letter פח
פח) האור הקו שקבלו העגולים, גרם בהם הכר מדרגות של זה למטה 
מזה, שנעשו בהם חלונות מהתרשמות המסך, וכל מדרגות הקו יצאו 
גם בעגולים.
%break
%letter פט
פט) למה צריכים העגולים, שיחברם הקו.
%break
%letter פט
פט) משום שהכלים דעגולים המה במעלה אחת, עם הראש דכל 
ספירה שבכלים דיושר הנמצאים למעלה מהמסך, ע"כ נבחנים, 
שהמה נמצאים במקום הראש של הספירה, ואינם מתפשטים כלל 
למטה מראש דיושר, 
%break
שבכלים שלמטה מראש, כבר נמצאים למטה ממסך שבמלכות של 
ראש, ועביות שולטת בהם, וע"כ המה למטה מעגולים, כי למטה 
פירושו עב יותר, כי בעגולים אין בהם שום מסך ועביות, ולפיכך, נמצא 
גוף דכל ספירה ריקן מעגולים. 
%break
באופן שע"ס דכתר דעגולים כולן מלבישות על ע"ס דראש הכתר 
דיושר, וע"ס דגוף הכתר פנוי מעגולים, וכן ע"ס דחכמה דעגולים 
מלבישים לע"ס דראש החכמה דיושר, וכו' עד"ז, 
%break
ונמצא ע"כ גוף דיושר מפסיק בין כל ספירה וספירה דעגולים, ואין 
חיבור בין ספירות דעגולים, וע"כ צריכות שיחברן הקו.
%break
%letter צ
צ) מהו ההבדל בין ספירות דיושר, לספירות דעגולים.
%break
%letter צ
צ) כל הפרש ביניהן, הוא רק בבחינת מסך, שישנו ביושר ואינו 
בעגולים..
%break
%letter צא
צא) למה אינו מספיק כח הצמצום, אלא שצריכים גם למסך.
%break
%letter צא
צא) עי' תשובה מ"ג.
%break
%letter צב
צב) מה המה אורות דיושר.
%break
%letter צב
צב) הם בחינת אור רוח..
%break
%letter צג
צג) מהו ההבדל בין הארה ישרה, להארה מתעגלת.
%break
%letter צג
צג) עי' תשובה ל"ד.
%break
%letter צד
צד) במה העגולים מעולים מהיושר.
%break
%letter צד
צד) מבחינת כלים, עיגולים מעולים מיושר, כי בכלים דעגולים אין מסך 
ועביות ובכלים דיושר יש מסך ועביות. ועוד כי כלים דעגולים קודמים 
ליושר..
%break
%letter צה
צה) במה הספירות דיושר מעולות מן העגולים.
%break
%letter צה
צה) מבחינת אורות, יושר מעולה מן עגולים. כי ספירות דיושר 
ממשיכות אור עליון, ומשפיעות לעגולים. ואורות דיושר נקרא אור רוח, 
ואורות דעגולים נקרא אור נפש.
%break
%letter צו
צו) למה בעגולים, כל החיצוני יותר משובח.
%break
%letter צו
צו) כי חיצוני פירושו זך, וכל החיצוני ביותר, נמצא צורתו שוה ביותר 
לא"ס ב"ה, ומשובח ביותר.
%break
%letter צז
צז) למה בכלים דיושר, הפנימי יותר משובח.
%break
%letter צז
צז) פנימי, פירושו עב ביותר, כלומר, שיש שם השתוקקות מרובה 
ביותר, שמתוך כך, מדתו של האור שהוא ממשיך, הוא גדול ביותר, 
ואו"ח הנדחה לאחוריו, קומתו גדולה ביותר.
%break
%letter צח
צח) למה עולם העשיה חיצוני מכל העולמות.
%break
%letter צח
צח) משום שבחי"ד שלו, אין בה, שום עביות הראוי להמשכת אור 
עליון, ומבחינה זו הוא נבחן, שהוא זך ביותר מכל העולמות. (עי' 
תשובה נ"ה).
%break
%letter צט
צט) מי סיבב ליציאת המסך.
%break
%letter צט
צט) אור עליון, שהגיע ונגע לבחי"ד להתפשט בתוכה, סבב, שיתגלה 
תיכף כח מסך להפסיקהו, ולדחות האור ההוא לאחוריו.
%break
%letter ק
ק) מתי נעשה המסך.
%break
%letter ק
ק) בעת שאור העליון הגיע ונגע בבחי"ד, להתפשט בה, אז נתעורר 
כח צמצום, שהוא מסך, להפסיקו ולדחותו לאחוריו,.
%break
%letter קא
קא) למה מעלת המסך תלויה במדת עביות דבחי"ד.
%break
%letter קא
קא) כי או"ח שמעלה המסך, אינו, כי אם אותו שיעור האור, שרצה 
להתפשט אל שיעור עביות שבבחי"ד, שפי' שיעור השתוקקותו 
והמשכתו את אור העליון. ואם העביות מרובה ביותר דהיינו בחי"ד 
שבבחי"ד, הנה האור שרצה להתפשט בבחי"ד, גדול ביותר. 
%break
ואם עביות מועטת, דהיינו רק בחי"א שבבחי"ד, הרי האור שרצה 
להתפשט בבחי"ד, קטן ביותר. ונמצא ע"כ שיעור קומת או"ח שבמסך, 
ושיעור עביות שבבחי"ד, דבר אחד הם.
%break
%letter קב
קב) מה הם כלי הקבלה, שבאור הקו.
%break
%letter קב
קב) אע"פ, שאין באור הקו אלא ג' בחינות מ"מ כלי קבלה שלו, המה 
רק מכח בחי"ד, אלא שבחי"ד עצמה אינה מקבלת אור.
%break
%letter קג
קג) מה הם ב' מיני ע"ס, שבכל נאצל.
%break
%letter קג
קג) ב' מהלכים של ע"ס יש בכל מדרגה: מהלך א' מלמעלה למטה, 
מתחיל מכתר ומסתיים במלכות, ונקראות ע"ס דאור ישר. מהלך ב' 
ממטה למעלה, מתחיל ממלכות ומסתיים בכתר, ונק' ע"ס דאור חוזר..
%break
%letter קד
קד) למה או"ח, נחשב לכלי קבלה.
%break
%letter קד
קד) משום שאור הזה, כולו הוא שייך לבחי"ד ביחוד, והיה ראוי 
להתלבש בו בבחי"ד, לולא דחהו המסך לאחוריו, ולפיכך נעשה 
לבחינת קבלה במקום בחי"ד.
%break
%letter קה
קה) במה משוערת מדת גודלו של או"ח.
%break
%letter קה
קה) במדת אור, שהיה ראוי לבא לבחי"ד, לולא המסך החזיר אותו 
לאחוריו.
%break
%letter קו
קו) למה נבחנת המלכות לכתר דאו"ח.
%break
%letter קו
קו) כי או"ח, אינו יותר, אלא אור שהיה ראוי לבחי"ד שהיא מלכות כי 
מטעם שמלכות לא קבלה לתוכה את אור זה, נעשה אור זה, לבחינת 
מלבוש וקבלה לכל הט"ס שממעל לה, הרי, שמלכות הוא מקור לכל 
ע"ס דאו"ח, ונחשבת ע"כ "לכתר דאו"ח".
%break
%letter קז
קז) למה המסך והעביות משמשים כאחד.
%break
%letter קז
קז) עי' תשובה ק"א לעיל.
%break
%letter קח
קח) למה העביות והאו"ח, תלויים זה בזה.
%break
%letter קח
קח) עי' תשובה ק"א לעיל.
%break
%letter קט
קט) על ידי מה מזדכך המסך.
%break
%letter קט
קט) כי עביות שבמסך, פירושו מדת גודלה של השתוקקות שבו. 
לפיכך "ע"י השגת והתלבשות אור פנימי בפרצוף, מתגבר האו"מ 
ומזכך את עביות שבהמסך"..
%break
%letter קי
קי) למה ספירות דעגולים הן בחינת נפש.
%break
%letter קי
קי) להיות שאין בעגולים בחינת מסך ועביות, ע"כ אין להם כלי 
המשכה לאור עליון, אלא שמקבלים אורותיהם על ידי כלים דיושר, 
וע"כ נקרא אורותיהם "אור הנפש", כלומר, שאין באור זה בחינת 
השפעה, אלא רק לצורך עצמם בלבד.
%break
%letter קיא
קיא) למה ספירות דיושר הן בחינת רוח.
%break
%letter קיא
קיא) כיון שיש בכלים דיושר מסך ועביות, המה ראוים להמשכת אור 
עליון ולהשפיע לאחרים. ואור שיש בו בחינת השפעה, נק' "אור רוח" 
או אור זכר.
%break
%letter קיב
קיב) מהי המעלה של ג' ראשונות דיושר.
%break
%letter קיב
קיב) ג"ר הן נקיות מבחינת עביות המסך, להיות המסך והמלכות 
בחינה אחרונה שבהן, ואין עביות עולה אליהן לעולם, כי אין עביות 
יכולה לעלות למעלה ממקומו, אפילו משהו. 
%break
ודע שג' ראשונות כח"ב, פירושם ראש דמדרגה (עי' תשובה י"ג) שיש 
בה עשר ספירות שלימות.
%break
%letter קיג
קיג) כיצד עומדות ספירות דיושר, בתוך העגולים.
%break
%letter קיג
קיג) כל ספירה וספירה נבחנת, שיש בה ראש המכונה ג"ר, וגוף 
המכונה ז"ת. (עי' תשובה ס"ד) כי ספירת כתר יש לה ג"ר וז"ת. וכן 
חכמה יש לה ג"ר וז"ת. וכן בינה וכו'. 
%break
ומקום מציאותן של כל ע"ס ג"ר וז"ת דעגולים, המה במקום ראש וג"ר 
דיושר בלבד, כי ע"ס דעגולים דספירת כתר, מסבבות רק על ג"ר 
דכתר דיושר, וז"ת דכתר דיושר פנויות מעגולים. 
%break
(עי' תשובה פ"ט) וכן כל ע"ס דחכמה דעגולים מסבבות רק על ג"ר 
דחכמה דיושר, וז"ת דחכמה דיושר פנויות מעגולים. וכן כולם.
%break
%letter קיד
קיד) למה עומדים העגולים, במקום ג"ר דיושר.
%break
%letter קיד
קיד) כי אלו ואלו אין בהם מעביות המסך ולא כלום. (עי' תשובה פ"ט).
%break
%letter קטו
קטו) כמה המרחק בין עגול לעגול.
%break
%letter קטו
קטו) כמדת ז"ת של ספירה דיושר, שנמצאות מפסיקות בין כל עגול 
ועגול. כי ז"ת דכתר דיושר, מפסיקות בין ע"ס דעגול כתר לעגול 
חכמה. וז"ת דספירת חכמה דיושר, מפסיקות בין ע"ס דעגול חכמה 
לעגול בינה, וכו' עד"ז. (עי' תשובה פ"ט).
%break
%letter קטז
קטז) למה העגולים, אין מסבבים הז"ת דיושר.
%break
%letter קטז
קטז) עי' תשובה פ"ט.
%break
%letter קיז
קיז) למה אסור לעסוק, בג"ר דכל מדרגה.
%break
%letter קיז
קיז) מפני שאורות קדמו לכלים. (עי' תשובה יג) ואו"ח העולה ממטה 
למעלה ומלבישם, אינו נחשב לבחי' כלים ממש, אלא לשורשי כלים. 
ואין לנו השגה באור בלי כלי. (עי' תשובה כא).
%break
%letter קיח
קיח) האם אסור לעסוק, בכל הע"ס הפרטיות שבג"ר.
%break
%letter קיח
קיח) אפילו בג"ר של המדרגה, נבחן בהן בפרטיות ג"ר וז"ת, ובז"ת 
של ג"ר ג"כ מותר העסק..
%break
%letter קיט
קיט) למה אין עוסקים בספירות העגולים.
%break
%letter קיט
קיט) להיותן בחינת ג"ר, כי ע"כ עמידתן של כל עה"ס דעגולים היא 
במקום ג"ר דיושר (עי' לעיל תשובה י"ג).
%break
%letter קכ
קכ) כיצד מתחלקות הע"ס, בה' בחינות שברצון.
%break
%letter קכ
קכ) השורש של ד' הבחינות נקרא כתר, ובחי"א נקראת חכמה, 
ובחי"ב בינה, ובחי"ג נקראת תפארת או זעיר אנפין הכולל בפ"ע שש 
ספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. ובחי"ד נקראת 
מלכות.
%break
%letter קכא
קכא) מהי הכונה בדיוק, עשר ולא תשע, עשר ולא י"א.
%break
%letter קכא
קכא) משמיענו, שאע"פ שבחי"ד שהיא המלכות, אינה מקבלת כלום 
מאור העליון לאחר הצמצום, מ"מ מכח מעלת או"ח שבה, נחשבת 
לספירה חשובה כמו שאר הספירות, והן "עשר ולא תשע". 
%break
"ועשר ולא אחת עשרה". משמיענו עוד, שאל תעלה על דעתך, שיש 
ג"כ בחינת קבלת אור עליון בבחי"ד באיזה אופן שתהיה. וא"כ היתה 
המלכות נחשבת לב' ספירות, שהן מלכות דאור ישר ומלכות דאור 
חוזר, וא"כ היה המספר אחת עשרה ספירות. 
%break
לזה מזהירנו "עשר ולא י"א", כי המלכות אינה מקבלת מאור ישר אף 
משהו.
%break
%letter קכב
קכב) למה הרצון לקבל, אינו מתגלה בפעם אחת.
%break
%letter קכב
קכב) להיותו הפוך מהשורש, כי השורש צורתו אך להשפיע, ובחי"ד 
אך לקבל, ואי אפשר לב' הפכים שיצאו זה מזה בבחינת סבה ומסובב, 
אלא ע"י השתלשלות המדרגה לאט לאט, 
%break
כי השורש, הוא רק סבה לבחי"א הקרובה לו ביותר מכולם. ובחי"א 
לבחי"ב. ובחי"ב לבחי"ג. ואחר הבחי"ג, אז אפשר שתתגלה הבחי"ד.
%break
%letter קכג
קכג) למה העביות נחשבת לפנימיות.
%break
%letter קכג
קכג) משום שהעביות, היא כלי ההמשכה, ובחינת כלי קבלה 
העיקרית, ע"י האוה"ח שעולה ממנה, וע"כ, נחשבת העביות שבכלי 
לפנימיות הכלי, והפחות בעביות שבו, נחשב לחיצוני יותר, והזך 
לגמרי שבו, נחשב לחיצון לגמרי. עי' תשובה נ"ה.
%break
%letter קכד
קכד) למה דוקא הפנימיות נחשבת לכלי קבלה.
%break
%letter קכד
קכד) שנדמה לעובי דופן של כלי, המותנה ונעשה מד' קליפות 
מסבבות זו לזו, שאין השפע שבכלי נוגע, אלא בתוכיותו, דהיינו, 
בקליפה הפנימית שבכלי.
%break
%letter קכה
קכה) במה נבחן גדלם וקטנם של העולמות.
%break
%letter קכה
קכה) במדת האו"ח שמעלה המסך שבאותה המדרגה או אותו 
העולם.
%break
%letter קכו
קכו) למה נסתלק האור גם מג' בחינות ראשונות, בעת הצמצום.
%break
%letter קכו
קכו) משום שכלי הקבלה של ד' הבחינות כולן, אינם זולת בחי"ד 
לבדה, ושאר ג' הבחינות אין בהן מבחינת המשכה וקבלה כלום, 
ולפיכך, כיון שבחי"ד צמצמה את עצמה שלא לקבל, הנה נשארו גם ג' 
הבחינות הראשונות בלי כלי קבלה, וע"כ נסתלקו אורותיהן ג"כ.
%break
%letter קכז
קכז) מה המה ג' ההבחנות שבכלים.
%break
%letter קכז
קכז) א', הוא עצמות החומר של הכלי, דהיינו שיעור עביות שבו. ב', 
כח הצמצום, השורה על בחי"ד שבעביות שבה. ג', בחינת המסך שבו 
(עי' תשובה מ"ג). 
%break
ובהבחן א' לבד, יש להבחין שם ב' בחינות: א', הוא החומר הראשון 
שבה, דהיינו הנחשב על בחינת המלכות דמדרגה הקודמת, הנחשבת 
לבחינת סבה ולבחינת מאציל אליה, שזהו נבחן בעיקר בטרם שהגיע 
האור למדרגה הנאצלת. 
%break
והב', בחינת עצמותו של החומר של המדרגה הנאצלת עצמה, והוא 
אחר שהגיע כל האור המיועד למדרגה הנאצלת.
%break
%letter קכח
קכח) מה המה ב' ההבחנות שבחומר רוחני.
%break
%letter קכח
קכח) א', מה שנחשב על מלכות דעליון. ב', מה שנחשב על חומר 
המדרגה הנאצלת עצמה (עי' לעיל תשובה קכ"ז).
%break
%letter קכט
קכט) עד מתי נחשב הנאצל ע"ש העליון.
%break
%letter קכט
קכט) כל עוד שהמדרגה הנאצלת לא קיבלה האור המיועד לה, 
נחשבת על שם מלכות דהמדרגה העליונה ממנה (עי' תשובה קכ"ז).
%break
%letter קל
קל) מתי נחשב הנאצל ליוצא מעליון לרשות עצמו.
%break
%letter קל
קל) בעת שהמדרגה הנאצלת השיגה את האור שלה, הנה מאז נחשב 
שיצאה מכלל המלכות דעליון המכונה מאציל ובאה ברשות עצמה (עי' 
תשובה קכ"ז).
%break
%letter קלא
קלא) מהו הפירוש של לא אפשר.
%break
%letter קלא
קלא) קבלה בהכרח, מכונה "לא אפשר" וזה נבחן ביחוד על אור 
החכמה, או הארת חכמה, הנחשבת לבחינת עצמות וחיות של 
הפרצוף, אשר "אי אפשר לפרצוף להבדל ממנו". בדומה לאדם 
המוכרח לשמור על חיותו וקיומו.
%break
%letter קלב
קלב) מהו הפירוש של לא קמכוין.
%break
%letter קלב
קלב) השתוקקות מכונה בשם "קמכוין", כי דבר שמשתוקק אליו מאד 
לקבלו אנו אומרים שכיון לבו מאד להמשיך אותו, כי השתוקקות 
מורגשת בלב, וכן הכונה היא בלב. והוא נוהג רק בשעה שחסר לו 
האור משא"כ בשעה שיש לו האור נקרא "לא קמכוין".
%break
%letter קלג
קלג) למה נבחנת בחי"א בלא אפשר ולא קמכוין.
%break
%letter קלג
קלג) משום שרק אור חכמה מיועד לה לבחי"א, שהוא חיות ועצמות 
הפרצוף, וע"כ נחשבת ל"לא אפשר", כי מוכרחת היא לקבל את חיותה 
ועצמותה, וקבלה בהכרח איננה קבלה. 
%break
וכן נבחנת, שאין שום השתוקקות מתגלה בה אחר אור החכמה, 
משום שאין ענין השתוקקות מתגלה רק בשעה שאין לו אותו האור, 
והוא משתוקק להשיגו, ולא בשעה שהיא מלאה מאור זה.
%break
%letter קלד
קלד) למה נבחנת בחי"ב באפשר ולא קמכוין.
%break
%letter קלד
קלד) משום שבחי"ב היא התגברות הרצון להשפיע, הממשכת בזה 
אור דחסדים, שהיא אינה מוכרחת כלל לעשות התגברות זו, והיה 
"אפשר" לה להבדל ממנה לגמרי, ע"כ מכונה בשם אפשר (שם). 
%break
אמנם נבחנת עוד לבחינת "לא קמכוין" משום שענין השתוקקות 
האמור, צריך להיות רק אחר אור חכמה, ולא על אור דחסדים, כי 
הרצון לאור דחסדים אינו נחשב לעביות, כי הצמצום לא נעשה רק על 
אור דחכמה בלבד, ולא כלל על אור דחסדים. 
%break
וע"כ ההשתוקקות לאור דחסדים, לא נקרא כוונה (שם).
%break
%letter קלה
קלה) למה נבחנת בחי"ג בלא אפשר וקמכוין.
%break
%letter קלה
קלה) בחי"ג, הוא דבר המשכת הארת חכמה, לתוך אור דחסדים 
שהמשיכה בינה, והמשכה זו נקראת "לא אפשר", משום דהארת 
חכמה היא קבלה מוכרחת לפרצוף. 
%break
ונקרא "קמכוין", משום שהמשכה זו נעשתה, בשעה שהיה חסר 
מהארת חכמה, ולפיכך היתה שם השתוקקות.
%break
%letter קלו
קלו) למה נבחנת בחי"ד באפשר וקמכוין.
%break
%letter קלו
קלו) מאחר, שכבר היתה שם הארת חכמה בבחי"ג, לא היתה צריכה 
לעשות התגברות חדשה, אחר עצם אור חכמה, כי הארת חכמה לבד 
מספקת לגמרי לחיותה, 
%break
וע"כ נחשבת המשכה זו, לבחינת "אפשר", שהיה אפשר להבדל 
ממנה, והיא נחשבת "לקמכוין", בהיותה חסרה מעצמות אור החכמה 
הזה שהמשיכה, והיתה לה השתוקקות מרובה בשעת המשכתה 
אותו.
%break
%letter קלז
קלז) למה לא כל בחינות הרצון ראוים לכלי קבלה אלא רק בחי"ד 
בלבד.
%break
%letter קלז
קלז) כי אין כלי גמור אלא א"כ יש בו בחינת השתוקקות לקבל, שזה 
אינו מגולה רק בב' תנאים, שהם: אפשר, וקמכוין. (עי' לעיל תשובה 
קל"ו).
%break
%letter קלח
קלח) למה כל שינוי צורה שנולד בעביות בחי"ד יוצא לבחינת נאצל 
חדש.
%break
%letter קלח
קלח) זה הכלל, שאור עליון אינו פוסק מלהאיר לנאצלים אפילו רגע, 
אלא בכל מקום שמתגלה כלי המשכה כראוי, תיכף מאיר שם האור 
העליון. 
%break
ולפיכך, אחר שנתמלאה בחינת המשכה של בחינה ד' שבבחינה ד', 
אשר אז הולידה צורת כלי המשכה חדשה, שבה בחינת עביות של 
בחינה ג' שבבחינה ד', הנה תיכף גם היא מתמלאת מאור העליון. 
%break
ואחר כך, כשנאצלה ויצאה הימנה שוב צורה חדשה של עביות בחי"ב 
שבבחי"ד, הנה גם היא מתמלאת תיכף מהאור העליון. וכן תמיד.
%break
%letter קלט
קלט) למה אין אור העליון פוסק מהנאצלים אפילו רגע.
%break
%letter קלט
קלט) משום, שהאור העליון הוא תמיד במצב של מנוחה מוחלטת, בלי 
שום חידוש צורה, כי החידוש ברוחני נחשב לתנועה, וכל חידושי צורות 
הנעשים בבחינת התפשטות האור העליון, הוא ע"י כח המשכה 
שמתגלה אצל הנאצל בלבדו (עי' ח"א תשובה ס"ד), 
%break
וגם אפילו התפשטות זו של אור העליון, אינה אלא כמו, מדליק נר מנר 
ואין הראשון חסר אפילו משהו. 
%break
באופן שרק אותו חלק של התפשטות האור העליון, שהגיע לכלל 
קבלת הנאצל, הוא שקיבל בחינת חידוש צורה, בערך יחס משותף, בין 
הכלי והאור המלובש בו, אמנם האור העליון בעצמו לא נחסר כלום, 
ולא נתחדש בו כלום מחמת התפשטות זו שהגיעה לנאצל.
%break
%letter קמ
קמ) מהו ההפרש מבחינת השפעה, לבחינת קבלה בכלים.
%break
%letter קמ
קמ) ההפרש הוא ממש מקצה אל הקצה. כי לבחינת השפעה של 
האור העליון, מחויב להיות בפרצוף עביות מרובה, בשיעור האחרון 
שישנו במציאות, כי אז ממשיך האור השלם והגדול ביותר. 
%break
והפכי אליו מקצה אל הקצה, הוא בחינת התלבשות האור העליון 
בכלים, כי אין האור השלם והגדול ביותר מתלבש, אלא בכלי זך ביותר 
שאך אפשר להיות במציאות. 
%break
ולפיכך יש תמיד לפנינו להבחין ב' הענינים הנ"ל, בכל פרצוף: אשר 
בחינת השפעה המשוערת בעביות היתירה, נבחנת בשם פנימי וחיצון. 
ובחינת קבלה והתלבשות בכלים, נבחנת בשם עליון ותחתון. 
%break
באופן, שהפרצוף הגדול יותר בכל המציאות צריך להיות פנימי ביותר, 
שפירושו עב ביותר מכל הפרצופים שבמציאות, ויחד עם זה הוא צריך 
להיות העליון מכל הפרצופים שבמציאות, שפירושו, זך ביותר מכל 
הפרצופין שבמציאות. 
%break
כי הם ב' כלים נבדלים: אחד, להמשכת האור, והשני, לקבלת האור 
(עי' לעיל תשובה נ"ה ולקמן תשובה קמ"א).
%break
%letter קמא
קמא) למה משפיע משפיע בדבר העב יותר, ומקבל מקבל בדבר הזך 
יותר.
%break
%letter קמא
קמא) כי האור העליון אינו נתפס בפרצוף, אלא כשיעור האוה"ח 
העולה מהמסך שבפרצוף, ומדתו תלויה, במדת העביות שיש בבחי"ד 
(עי' לעיל תשובה ק"א ותשובה ב'), וע"כ המשפיע, צריך לבחינת 
עביות יתירה שבתחתון. 
%break
משא"כ המקבל, צריך לכלי הזך ביותר, שיוכל האור להתלבש בו, 
דהיינו, שתהיה השואת הצורה בין האור ובין הכלי, כי שינוי הצורה 
שביניהם מרחיק האור מהכלים (עי' לעיל תשובה ט"ז ותשובה ק"מ).
%break
%letter קמב
קמב) כיצד מובנת בחינת חידוש צורה, בהתפשטות אור העליון.
%break
%letter קמב
קמב) עי' לעיל תשובה קל"ט.
%break
%letter קמג
קמג) איך יוצא הנאצל, מבחינת אור העליון.
%break
%letter קמג
קמג) האור העליון, יש בו בהכרח רצון להשפיע, אשר רצון זה נבחן, 
כמו בחינה אחרונה הכלולה באור העליון, וזה החלק, דהיינו בחינת 
הרצון להשפיע האמורה, מתהפכת ונעשית לבחינת המשכת אור 
דבחי"א, 
%break
שבחינת המשכת אור הזאת ודאי חידוש צורה היא ברצון להשפיע 
האמור וע"כ נבחן, שנחלק לעצמו, ויצא מבחינת הרצון להשפיע, 
ונעשה לבחי"א של הרצון לקבל, כלומר שיצאה מבחינת מאציל, 
%break
לבחינת נאצל, כי שינוי צורה מבדיל ומרחיק הרוחניים זה מזה, כנודע. 
אמנם, אין ענין הבדל "חלק" האמור כאן מחסיר במשהו את בחינת 
ה"כל", אלא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום, והבן זה היטב.
%break
%letter קמד
קמד) מהו ההפרש משמות ד' הבחינות, לשמות כח"ב ז"ן.
%break
%letter קמד
קמד) כשאנו מבחינים רק בבחינת חומר שבכלים, אנו מגדירים אותם 
בשם ד' בחינות, וכשאנו רוצים לכלול גם הרשימות שבכל כלי וכלי, אנו 
מגדירים אותן בשמות כח"ב זו"ן.
%break
%letter קמה
קמה) איך הסדר של כניסת האורות בנאצל, לאחר התיקון.
%break
%letter קמה
קמה) מתחילה נכנסים הקטנים, ואח"כ הגדולים, שמתחילה נפש, 
ואח"כ רוח וכו', עד יחידה (עי' תשובה מ"ח).
%break
%letter קמו
קמו) איך הסדר של הגדלת הכלים שבכל פרצוף, לאחר התיקון.
%break
%letter קמו
קמו) מתחילה מתגדלים כלים היותר חשובים, ואח"כ כלים הקטנים, 
שמתחילה כתר, ואח"כ חכמה וכו', עד לכלי מלכות הבא באחרונה.
%break
%letter קמז
קמז) מהו חומר ראשון של כל נאצל.
%break
%letter קמז
קמז) מלכות דעליון הנעשית כתר לתחתון, דהיינו הרצון להשפיע 
שבעליון, נבחנת שנעשית לחומר ראשון של התחתון (עי' תשובה 
קמ"ג).
%break
%letter קמח
קמח) מה המה ב' כתרים שבכל מדרגה.
%break
%letter קמח
קמח) השורש של הד' הבחינות, נקרא כתר של ע"ס דאור ישר 
שבמדרגה, ומלכות שבמדרגה, נבחנת לכתר אל ע"ס דאור חוזר 
שבמדרגה.
%break
%letter קמט
קמט) למה לא נעדר האור מהמקום, בעוברו למקום אחר.
%break
%letter קמט
קמט) כי אם היה בן חילוף ותמורה, לא היה נצחי, והוא פשוט.
%break
%letter קנ
קנ) במה נמצא כל עליון, כלול מהתחתונים ממנו.
%break
%letter קנ
קנ) היינו בבחינת עשר ספירות דאור ישר, כי כל אור נמשך רק מא"ס 
ב"ה, וע"כ מחוייב התחתון לעבור דרך כל העליונים ממנו, בבחינת 
סבה ומסובב, עד שמגיע למסובב התחתון, שהאור נועד אליו. 
%break
ומתוך, שאין האור נעדר ממקום א' בעברו למקום ב', הרי נקבע בכל 
עליון, כל האורות שעוברים בו.
%break
%letter קנא
קנא) במה נמצא כל תחתון, כלול מהעליונים ממנו.
%break
%letter קנא
קנא) היינו בעשר ספירות דאור חוזר, שמלכות נחשבת בהן לשורש 
ולכתר (כנ"ל תשובה קמ"ח), וכל חלקי האו"ח המלבישים לעליונים 
ממנה, הרי עוברים דרכה ממטה למעלה, וע"כ נבחן כל תחתון, שכלול 
מכל חלקי או"ח השייכים לספירות שלמעלה ממנו.
%break
%letter קנב
קנב) מהו המפתח, למצוא הבחנות בין הספירות הכלולות זו מזו.
%break
%letter קנב
קנב) התכללות הספירות זב"ז, עד שכל אחת כלולה מעשר וכן עשר 
מעשר עד אין קץ, הוא ע"י ב' מהלכים של הע"ס דאו"י וע"ס דאור חוזר 
שישנן בכל מדרגה (עיין תשובה כ'), וצריכים למצוא המפתח, איך 
למצוא בנקל השינויים הנעשים בסדרי ע"ס הפרטים, הבאים בספירה, 
%break
רק מחמת התכללות, ואינם מעצמותה. ולפיכך, תזכור ג' ידיעות, 
שתשמש עמהן תמיד. למשל, אם תרצה לידע עשר ספירות הכלולות 
בבינה: הנה ידיעה א' היא, שיש ב' ספירות בעצמותה, שהן בינה 
דאו"י והוד דאו"ח. 
%break
ב', תספור הספירות שממנה ולמטה עד היסוד, שהמה האור ישר 
שבה, דהיינו חג"ת נה"י העוברים בה ממעלה למטה, הג', תספור 
הספירות שממנה ולמעלה עד הכתר, שהם שנים: יסוד ומלכות, ותדע 
את ספירות או"ח שלה, העוברות בה ממטה למעלה. 
%break
ועתה חשוב, ב' ספירות של עצמותה, שש של או"י, ושתים של או"ח, 
הרי עשר. ועל דרך זה תחשוב בכל ספירה, ותדע בסקירה אחת, את 
כל הבחינות הכלולות בה.
%break
%letter קנג
קנג) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר.
%break
%letter קנג
קנג) ט' דאור ישר מכתר עד יסוד, ואחת דאור חוזר דהיינו מלכות 
לבד.
%break
%letter קנד
קנד) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה.
%break
%letter קנד
קנד) ח' דאור ישר מחכמה עד יסוד, ומתלבשות בכלים הזכים יותר, 
דהיינו אור חכמה בכלי דכתר וכו', ושנים דאו"ח יסוד ומלכות 
המתלבשים בכלים של יסוד ומלכות.
%break
%letter קנה
קנה) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה.
%break
%letter קנה
קנה) ז' דאו"י מבינה ולמטה, וגם כאן אור בינה בכלי דכתר וכו' עד אור 
יסוד בכלי דנצח. וג' דאו"ח, הוד יסוד ומלכות בכלים דהוד יסוד מלכות.
%break
%letter קנו
קנו) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד.
%break
%letter קנו
קנו) ו' דאור ישר מחסד עד יסוד, וד' דאור חוזר, מנצח עד מלכות, 
או"ח דנצח בכלי דנצח וכו'.
%break
%letter קנז
קנז) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה.
%break
%letter קנז
קנז) ה' דאור ישר מגבורה ליסוד, ה' דאו"ח מתפארת עד מלכות, 
ומתלבשים ע"ד הנ"ל, או"י בכלים הזכים יותר, ואו"ח כל אחד בכלי 
המתאים לו.
%break
%letter קנח
קנח) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת.
%break
%letter קנח
קנח) ד' דאור ישר מת"ת עד יסוד, וששה דאו"ח מגבורה עד מלכות.
%break
%letter קנט
קנט) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בנצח.
%break
%letter קנט
קנט) ג' דאו"י מנצח ליסוד, וז' דאו"ח מחסד למלכות.
%break
%letter קס
קס) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בהוד.
%break
%letter קס
קס) ב' דאו"י מהוד ליסוד, ושמונה דאו"ח מבינה למלכות.
%break
%letter קסא
קסא) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, ביסוד.
%break
%letter קסא
קסא) א' דאו"י שהוא יסוד, וט' דאו"ח מחכמה עד מלכות.
%break
%letter קסב
קסב) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, במלכות.
%break
%letter קסב
קסב) עשר ספירות דאו"ח בלבד, בלי שום אור ישר.
%break
%letter קסג
קסג) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר הכתר.
%break
%letter קסג
קסג) ט' דאו"י מכתר ליסוד, וא' דאו"ח דהיינו מלכות.
%break
%letter קסד
קסד) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה דכתר.
%break
%letter קסד
קסד) ח' דאו"י מחכמה למלכות, וב' דאו"ח יסוד ומלכות.
%break
%letter קסה
קסה) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה דכתר.
%break
%letter קסה
קסה) ז' דאו"י מבינה למלכות, וג' דאור חוזר מהוד למלכות.
%break
%letter קסו
קסו) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד דכתר הכתר.
%break
%letter קסו
קסו) ו' דאו"י מחסד ליסוד, וד' דאו"ח מנצח למלכות.
%break
%letter קסז
קסז) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה דחכמה 
דנצח.
%break
%letter קסז
קסז) הנה מתחילה צריכים להבין, את ע"ס הפרטיות הכלולות בנצח 
הכללי, שהן: ג' דאו"י אור נצח מתלבש בכלי דכתר דנצח הכללי, ואור 
הוד בכלי דחכמה דנצח הכללי ואור יסוד בכלי דבינה, עתה תקח 
חכמה פרטית דנצח הכללי, 
%break
שגם היא נתכללה בהכרח מע"ס ע"י ח' ספירות דאו"י העוברות דרך 
בה ממעלה למטה, ואפילו באותן שיש בהן רק או"ח בלבד, כי 
כשנתכללו הספירות, מאירות תמיד הספירות של או"י לתוך הספירות 
שיש בהן או"ח, 
%break
אמנם ח' ספירות דאו"י שעברו מחכמה ולמטה אינן בחינת אור 
החכמה, אלא אור הוד, שהרי אור הוד מלובש בכלי דחכמה שבנצח 
הכללי כנ"ל, באופן שיש עתה בע"ס דחכמה דנצח רק אורות עוברים 
דאו"י מבחינת חכמה דהוד ולמטה, 
%break
שחכמה דהוד בכלי דכתר ההוא, ובינה דהוד בחכמה, וחסד דהוד 
בבינה, וגבורה דהוד בחסד, ת"ת דהוד בגבורה. והנה נודע לנו, 
שבגבורה דחכמה דנצח, יש או"י מבחינת האור דת"ת דהוד. 
%break
עתה נקח את הגבורה דחכמה דנצח הזה, שהתכללה בהכרח ג"כ 
מע"ס פרטיות: מאו"י העובר בה ממעלה למטה, ומאו"ח העובר בה 
ממטה למעלה. 
%break
והנה נמצאות בה ה' ספירות דאו"י מגבורה ולמטה, אמנם אין זה אור 
גבורה כלל, אלא ה' בחינות תחתונות של אור ת"ת דהוד, המתלבשות 
בכלים הזכים יותר, ונמצא אור גבורה דת"ת דהוד, מתלבש בכלי 
דכתר של גבורה דחכמה דנצח. 
%break
ואור ת"ת דת"ת דהוד, מתלבש בכלי דחכמה של הגבורה דחכמה 
דנצח. ואר הנצח דת"ת דהוד, בכלי דבינה, של גבורה דחכמה דנצח. 
ואור הוד דת"ת דהוד, מתלבש ככלי דחסד, של גבורה דחכמה דנצח. 
%break
ואור יסוד דת"ת דהוד מתלבש בכלי גבורה, של גבורה דחכמה דנצח. 
ועוד יש ה' ספירות דאו"ח המתלבשות בהתאם לכלים כדרכן תמיד.
%break
%letter קסח
קסח) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת דבינה דהוד.
%break
%letter קסח
קסח) כשתקח מתחילה בינה דהוד, אין בה אלא או"ח בלי אור ישר, 
אמנם האו"י של מדרגה הסמוכה, מאיר בה, שהוא אור יסוד, והנה גם 
בינה זו נכללת מאורות העוברים דרכה, שהם ז' דאו"י מבינה ולמטה, 
%break
ומתוך שאור שבה אינו אלא אור יסוד דאו"י כנ"ל, הרי מתחיל או"י 
שבה מבינה דיסוד ולמטה, אשר אור בינה דיסוד מתלבש בכלי דכתר 
וכו', ואור הוד דיסוד בכלי דת"ת של בינה דהוד הכללי ואח"כ כשתקח 
ת"ת הפרטית דבינה דהוד הנ"ל, 
%break
שגם היא נכללת מע"ס, הרי יש שם ד' דאו"י מת"ת ולמטה, 
המתלבשים בכלים העליונים יותר, דהיינו: בחינת ת"ת דיסוד היסוד 
בכלי דכתר, ובחינת נצח דיסוד היסוד בכלי דחכמה, 
%break
ובחינת הוד דיסוד היסוד בכלי דבינה, ובחינת יסוד דיסוד היסוד בכלי 
דחסד, ועוד יש שש בחינות או"ח, העוברות בה ממטה למעלה, שהן 
מגבורה עד מלכות, המתלבשות בהתאם לכלים כדרכן.
%break
%letter קסט
קסט) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בנצח דיסוד דכתר.
%break
%letter קסט
קסט) כשנקח מתחילה יסוד דכתר, אין בע"ס שבו רק אור דיסוד בכלי 
דכתר, והשאר הן או"ח. וכשתקח את נצח דיסוד הכתר, אין שם רק 
או"ח לבד, אמנם אור דיסוד דאו"י העומד בכתר, מאיר שם, ונבחן נצח 
דיסוד הכתר בבחינת או"י דיסוד, 
%break
וכשנכלל מע"ס יש בו ג' אורות נה"י דאו"י ממנו ולמטה עד היסוד, 
העוברים ממעלה למטה מבחינת יסוד דאו"י, המתלבשים: נצח דיסוד 
בכלי דכתר, הוד דיסוד בכלי דחכמה, יסוד דיסוד בכלי דבינה, וז' 
דאו"ח חג"ת נהי"מ, בהתאם לכלים, כנ"ל.
%break
%letter קע
קע) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בהוד דת"ת 
דמלכות.
%break
%letter קע
קע) אין שם אלא או"ח בלבד, כי כל הנמשך ממלכות אין שם אלא 
או"ח.
%break
%letter קעא
קעא) איך מתלבשים האורות דאור ישר ואו"ח בכלים.
%break
%letter קעא
קעא) זה הכלל, האורות החשובים יותר מתלבשים בכלים הזכים 
יותר. והפחותים מתלבשים בכלים הפחותים יותר. באופן, שבספירת 
כתר, המלכות דאו"ח מתלבשת במלכות דכתר. 
%break
ובספירת החכמה, הח' ספירות דאו"י, שהן חו"ב חג"ת נה"י, 
מתלבשות בכלים דכח"ב חג"ת נו"ה ויסוד ומלכות דאו"ח מתלבשים 
ביסוד ומלכות אשר שם. 
%break
ובספירת בינה, ז' הספירות דאו"י בינה חג"ת נה"י מתלבשות בכלים 
כח"ב חג"ת נצח, והוד יסוד מלכות דאו"ח מתלבשים בהוד יסוד מלכות 
אשר שם. וכו' עד"ז.
%break
%letter קעב
קעב) איך הוא הסדר של סבה ומסובב, מא"ס ב"ה עד מלכות דאדם 
קדמון.
%break
%letter קעב
קעב) יש כאן עשר סבות, ואלו הן:
%break
סבת כל הסבות הוא א"ס ב"ה, הוא סבה, לד' הבחינות, באופן שיהיו 
ניכרות לאחר צמצום האור. אמנם בא"ס ב"ה עצמו, אין ניכר שם שום 
בחינת כלי, אלא כולו אור. אמנם רק מהתחתון, דהיינו מעולם 
הצמצום, ילמד העליון.
%break
סבה ב) ג' בחינות ראשונות המסובבות זו מזו, הנה נבחנות לסבה, 
לגילוי אפשרות של החשק להשואת הצורה ביותר, בבחי"ד, המכונה 
בשם מלכות דא"ס ב"ה.
%break
סבה ג) מלכות דא"ס היא סבה, לכתר דעולם הצמצום, כי אותה 
בחינת החשק לחשוק להשואת הצורה ביותר, שקנתה מלכות דא"ס, 
נבחנת לשינוי צורה במלכות דא"ס ב"ה,
%break
 ונבדלת ע"כ ממלכות דא"ס ויצאה בשם לפי עצמה לחוץ ממלכות 
ההיא, ונקראת כתר דעולם הצמצום (עי' היטב לעיל תשובה ל"ב).
%break
סבה ד) כתר זה, היא סבה לצמצום א', כי נתפשט מחדש עד לבחי"ד 
שבו (עי' תשובה ל"ח), ואז צמצם את הרצון לקבל הזה, ונסתלק 
האור.
%break
סבה ה) הסתלקות האור הנעשה לאחר הצמצום, היא סבה, להתגלות 
הכלים דע"ס דעגולים (עי' תשובה ע"ב).
%break
סבה ו) הכלי דמלכות העגולים, דהיינו בחי"ד שבהם, היא סבה, 
להמשכת האור העליון מחדש מא"ס ב"ה (עי' תשובה פ"ג וקל"ח).
%break
סבה ז) האור העליון שנמשך מחדש, הוא סבה, לגילוי כח המסך בכלי 
מלכות (עי' תשובה מ"ג).
%break
סבה ח) המסך, הוא סבה, לע"ס דאו"ח העולות ממנו ולמעלה עד כתר 
דאו"י, והן נקראות ראש דא"ק (עי' תשובה ק"א).
%break
סבה ט) או"ח העולה מהמסך, הוא סבה, לגילוי הכלים דיושר, דהיינו, 
שנותן כח התפשטות בבחי"ד, שתתפשט בעצמה לע"ס מינה ובה עד 
מלכות דמלכות.
%break
סבה י) הבחי"ד הנ"ל שקיבלה כח התפשטות על ידי או"ח, היא סבה, 
לע"ס דכלים דאדם קדמון הנקראות גוף דאדם קדמון עד מלכות שלו 
(עי' תשובה י"א).
%break
נשלם בע"ה חלק השני
%break