ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-ד. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו או"ח היורד.
%break
%letter א
א) או"ח היורד: בשעת הזדככות המסך מבחינה לבחינה, למשל, 
מבחי"ד לבחי"ג שנעשה הזווג דהכאה בבחי"ג, הנה אז יורדת הארת 
הזווג מבחי"ג תוך הבחי"ד הריקנית מאורה, והארה זו מכונה, בשם 
"או"ח היורד".
%break
%letter ב
ב) מהו או"מ.
%break
%letter ב
ב) אור מקיף: כללות האור, הנדחה מטבור ולמטה של כל פרצוף, 
מפאת זווג דהכאה במסך, במלכות של ראש הפרצוף, מכונה בשם 
"או"מ".
%break
%letter ג
ג) מהו אור דרך חזרה.
%break
%letter ג
ג) אור הבא דרך חזרה: ד' הקומות: חכמה, בינה, ז"א, ומלכות, 
היוצאות על ידי זווג, שבזמן הזדככות, נקרא "אור הבא דרך חזרה". 
והוא מטעם, שהאורות הולכים אז ומסתלקים, 
%break
והזווגים שנעשים, הם רק מטעם שהאור העליון אינו פוסק מלהאיר 
אפילו רגע, לכן נמצא מזדווג עם המסך, במדרגות שהוא בא בדרך 
זיכוכו. וע"כ אינם נבחנים לאורות רחמים שנקרא או"י, אלא לבחינת 
דין, שנקרא או"ח.
%break
%letter ד
ד) מהו אור המלכות.
%break
%letter ד
ד) אור המלכות: כח המסך והאו"ח שבו, שישנם בכלי מלכות, מכונה 
"אור המלכות". גם אור הזך של הרשימו דמלכות, מכונה ג"כ אור 
המלכות.
%break
%letter ה
ה) מהו אור עב וגס.
%break
%letter ה
ה) אור עב וגס: אחר הסתלקות עה"ס דאו"י מתוך עה"ס דאו"ח 
שהלבישו אותן, נשאר האו"ח למטה בבחינת "אור עב וגס", להיותם 
ריקים מאור. ואז מתגלה עביותם, וניכרים לבחינת כלי, אמנם, מטרם 
שנתפשט האו"י מתוך האו"ח, היו שניהם כמו מעורבים זה בזה.
%break
%letter ו
ו) מהו אור עקודים.
%break
%letter ו
ו) אור עקודים: התפשטות א' ממלכות של ראש דא"ק, ממעלה למטה, 
עד מלכות של גוף דא"ק, נקראת "עקודים". והוא מטעם, שכל עה"ס 
עקודות שם בכלי אחד של המלכות, כי לשאר ט"ס ראשונות, עוד לא 
היו כלים. והוא, בחינת אור ישר, ורחמים. ונקרא אור הא'.
%break
%letter ז
ז) מהו אור רשימו.
%break
%letter ז
ז) אור רשימה: האורות דעקודים אחר שנסתלקו הניחו רשימות 
אחריהם, בתוך המקומות שהיו שם. והם או"י, כמו כללות האור 
שלהם.
%break
%letter ח
ח) מהן אותיות.
%break
%letter ח
ח) אותיות: עי' ניצוצות הנופלים.
%break
%letter ט
ט) מהם אחורים.
%break
%letter ט
ט) אחורים: זה החלק מהכלי, שאינו מיועד לקבלה או להשפעה, נקרא 
בשם "אחורים". ועי' דרך אחורים.
%break
%letter י
י) מהם אחורים דכתר.
%break
%letter י
י) אחורים של כתר: כשנזדכך המסך דבחי"ד, ונסתלקה משם קומת 
כתר, ומניחה לבחי"ד בחושך בלי אור, הנה כח הדין הזה מכונה בשם 
"אחורים". והוא נשאר חקוק שם בכלי דבחי"ד, עד שמקבל תיקונו. וכן 
כל הקומות.
%break
%letter יא
יא) מהי אספקלריא דל"נ.
%break
%letter יא
יא) אספקלריא דלא נהרא: המלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא, 
מב' טעמים: א' משום שאור המלכות לא השאיר רשימה אחר 
הסתלקותו, כמו שאר האורות. 
%break
הב' הוא, משום שבהתפשטות ב' נתחלפו האורות, ובא אור חכמה 
בכלי דכתר, ואור בינה בכלי של חכמה, וכו', עד שאור מלכות בא בכלי 
דז"א, ונשאר כלי מלכות בלי אור.
%break
%letter יב
יב) מהו ביטול.
%break
%letter יב
יב) ביטול: אחר שנסתלק האור מהכלי, וטרם שמקבל תיקונו, שיהיה 
ראוי שוב להלבשת האור, הנה נבחן אז, בחינת "ביטול" לכלי. בדומה 
אל כלי שנתבטל מתשמישו.
%break
%letter יג
יג) מהו גוף.
%break
%letter יג
יג) גוף: ענין התלבשות האורות בכלים, צריכים להיות מתחילה 
בבחינת "כח" ואח"כ בחינת "פועל". ובחינת התלבשות עשר הספירות 
מבחינת כח, מכונה ראש. ובחינת התלבשות עה"ס מבחינת פועל, 
מכונה בשם "גוף".
%break
%letter יד
יד) מהו גורם לכלי.
%break
%letter יד
יד) גורם לכלי: התפשטות האור והסתלקותו אחר כך "גורם מציאות 
כלי".
%break
%letter טו
טו) מהו דופן.
%break
%letter טו
טו) דופן: מתוך שהאור מוגבל ומדוד רק בשיעור עביות המסך, שלפי 
גודל העביות, כן גודל קומת האור, לפיכך נבחנת העביות שהיא הכלי 
ובית קבול לאור. ובחינת העביות, נבחנת משום זה, לבחינת דופן 
הכלי, כי כל הכלי אינו רק הדפנות שלו. 
%break
וד' הבחינות, שיש בעביות, נבחנות כמו ארבע קליפות שבעובי הדופן, 
המלבישות זו על זו, שנבחנות לפנימיות וחיצוניות. 
%break
כי בחינת העביות היותר אשר בדופן הכלי, שהיא הממשיכה והיא 
המודדת השפע, נבחנת לפנימיות הכלי, ושאר הבחינות הזכות הימנה 
נבחנות לחיצוניות הכלי. 
%break
ואם יש שם עביות דבחי"ד, הרי היא פנימיות הכלי, ובחי"ג חיצוניות 
אליה, ובחי"ב חיצוניות על בחי"ג, ובחי"א חיצוניות על בחי"ב. וכולן 
יחד מכונות בשם דופן.
%break
%letter טז
טז) מהו דרך אחורים.
%break
%letter טז
טז) דרך אחורים: בחינות החיצוניות שבדופן הכלי (עי' דופן), מכונות 
גם בשם אחורים של הכלי. כי רק צד פנימיות של הכלי נבחנת 
למאירה, מחמת, שהאור מוגבל ומקושר בה, אבל החיצוניות, שאינה 
משמשת להמשכת האור, נבחנת שאינה מאירה ונקראת אחורים. 
%break
ולפיכך הקומות היוצאות על המסך בשעת הזדככותו, מכונות שיוצאות 
"דרך אחורים", כי אלו יוצאות על ג' בחינות הזכות מבחינה ד', שהן 
חיצוניות אליה, ונמצאות יוצאות דרך חיצוניות ואחורים של בחיה"ד.
%break
%letter יז
יז) מהו דרך צדדים.
%break
%letter יז
יז) דרך צדדים: באור החסדים, יש ב' צדדים: ימין ושמאל. כי ריבוי של 
חסדים, מכונה צד ימין, וצמצום החסדים, מכונה צד שמאל. ומכונים 
בשם צדדים, להורות ששניהם שוים במעלתם, כדמיון ב' צדדים 
בקומה אחת. 
%break
כי כמו שיש תיקונים חשובים בריבוי החסדים, כן יש תיקונים חשובים 
בצמצום החסדים. ובמקום שהשפע מתגלה, בצירוף ב' הצדדים יחד, 
מכונה זה "דרך צדדים".
%break
%letter יח
יח) מהם ה' חסדים.
%break
%letter יח
יח) ה' חסדים: ה' הבחינות כח"ב ז"א ומלכות, הן נבחנות לפעמים, 
בשם ה' חסדים. דהיינו במקום, שאין אור החכמה בג"ר כח"ב, אלא 
רק אור החסדים לבד, מכונות אז ה' הבחינות בשם ה' חסדים: חג"ת 
נצח והוד.
%break
%letter יט
יט) מהן ה' קצוות.
%break
%letter יט
יט) ה' קצוות: ה' חסדים הנ"ל באות י"ח, הנקראים: חג"ת נ"ה, עש"ה, 
שהם באמת ה' הבחינות: כח"ב ז"א ומלכות, אלא משום שאין בג' 
בחינות הראשונות אור החכמה, אלא אור חסדים בלבד, 
%break
הן נקראות: חג"ת נ"ה, המציינות שג' בחינות כח"ב דז"א, הן רק באור 
החסדים, ובחינת עצמו מכונה נצח, והתכללות המלכות בז"א, מכונה 
בשם הוד. 
%break
ולפיכך הן מכונות "ה' קצוות", להורות, שכל קצה יורה על בחינה 
מיוחדת של ה' הבחינות: כח"ב זו"ן דאור ישר, הנכללות בז"א, על דרך 
שנתבאר. אמנם היסוד ז"א אינו קצה מיוחד, שהרי אין יותר מה' 
בחינות דאו"י, כנ"ל. 
%break
אלא היסוד ז"א, הוא בחינת התכללות של כל ה' הקצוות יחד. באופן 
שיש ב' פעמים ה' הבחינות הנ"ל, אצל ז"א: א' בפרטיות שכל בחינה 
נבדלת לעצמה מבחינת קצה מיוחד, שנקראות חג"ת נ"ה. הב' 
בכללות, שכולן נכללות יחד, ומעורבות זו בזו, שנקרא יסוד ז"א.
%break
%letter כ
כ) מהי הגבלת האור.
%break
%letter כ
כ) הגבלת האור: כל המדות והשיעורים וריבוי הצורות שבאור, המה 
באים מן העביות שבמסך ומהזדככותו, שהוא מוציא אז קומות בצורות 
שונות זו מזו, כנודע. ולפיכך מכונה זה, בשם "הגבלת האור".
%break
%letter כא
כא) מהי הגבלה בכח.
%break
%letter כא
כא) הגבלה בכח: כח העיכוב, שבמסך מלכות דראש, המעכב על אור 
העליון מלהתפשט במלכות, הנה העיכוב הזה הוא רק ב"כח" ולא 
ב"פועל", שהרי אפילו התלבשות על ט"ס הראשונות אשר שם, 
%break
היא ג"כ רק התלבשות ב"כח". והן ההתלבשות והן דחית האור, אינן 
נגלות ב"פועל" אלא רק בגוף.
%break
%letter כב
כב) מהי הגבלה בפועל.
%break
%letter כב
כב) הגבלה בפועל: הגבלת המסך, שבמלכות של ראש, היא רק 
בבחינת "כח", ואינה מתגלה בפועל, זולת במסך שבמלכות דגוף 
שנקרא טבור. עי' אות כ"ו.
%break
%letter כג
כג) מהי הסתכלות א'.
%break
%letter כג
כג) הסתכלות א': עי' חלק ג' תשובה ל"ו.
%break
%letter כד
כד) מהי הסתכלות ב'.
%break
%letter כד
כד) הסתכלות ב': עי' חלק ג' תשובה ל"ז.
%break
%letter כה
כה) מהי התלבשות בכח.
%break
%letter כה
כה) התלבשות בכח: עי' הגבלה בכח.
%break
%letter כו
כו) מהי התלבשות בפועל.
%break
%letter כו
כו) התלבשות בפועל: כל הנעשה בזווג דהכאה של אור העליון במסך 
שבמלכות של ראש, דהיינו דחית האור ממלכות ולמטה, והלבשת 
האור לט"ס ממלכות ולמעלה, 
%break
אין זה נגלה שם בפועל, רק במסך שבמלכות דגוף, שנקרא טבור, 
שמטבור ולמטה נדחה האור, ובט"ס שמטבור ולמעלה הוא מתלבש.
%break
%letter כז
כז) מהו חושק למקורו.
%break
%letter כז
כז) חושק למקורו: כשהאור חושק להשואת הצורה, להיות זך כמו 
המאציל, ונמצא חפץ משום זה להסתלק מהתלבשות בכלים הנה 
הסתלקות זו, מכונה "חושק למקורו". ודבר זה נמשך, ע"י הכאת או"פ 
ואו"מ זה בזה. 
%break
וצריך שתבין, שאין הכוונה על אור העליון בעצמותו, אלא הכוונה היא 
על עה"ס דאור ישר, שהנה כבר בבחינת יחס משותף מאור ולבושו, כי 
על כן נקראות בשם ספירות. אכן בעצמותו של אור העליון אין לנו שום 
הגה ודיבור כלל כי אין מושג באור בלי לבוש או כלי.
%break
%letter כח
כח) מהי חזרה למאציל.
%break
%letter כח
כח) חזרה למאציל: הסתלקות האור המסובב מן הזדככות המסך, 
מכונה "חזרה" למאציל, דהיינו למלכות של ראש שהיא המאציל 
לעה"ס, הנקראות גוף. 
%break
כי על ידי עליתן שמה, נמצאות מתחדשות ומתפשטות שנית, בבחינת 
התפשטות ב'. ועל דרך זה, בכל התפשטות חדשה, שהיא יוצאת רק 
ע"י חזרת אורות למאציל, באופן שכל חזרת אורות למאציל, היא כדי 
לסבב פרצוף חדש.
%break
%letter כט
כט) מהו חסד פרטי.
%break
%letter כט
כט) חסד פרטי: עי' ה' חסדים. וה' קצוות שחג"ת נ"ה דז"א, הן ה' 
בחינות כח"ב זו"ן דאו"י. שמשום חוסר אור החכמה בג"ר דז"א, המה 
רק ה' חסדים. 
%break
אמנם היסוד דז"א אינו בחשבון ה' חסדים, משום שאין יותר מה' 
בחינות, אלא היסוד הוא בחינת התכללות ה' בחינות יחד והתערבותן 
זו בזו. ואינו קצה פרטי, שיהיה נבחן ל"חסד פרטי" מה' החסדים.
%break
%letter ל
ל) מהו חצי עובי דופן.
%break
%letter ל
ל) חצי עובי דופן: עי' דופן. שהחיצוניות ופנימיות אשר בדופן הכלי, 
נחשבות לשני חצאים של הדופן שבכלי. דהיינו חצי "עובי הדופן" העב 
יותר. נקרא פנימיות הכלי, והוא משמש לאו"פ. וחצי עביות שבדופן, 
שאינו עב כל כך, נקרא חיצוניות הכלי, והוא משמש לאו"מ.
%break
%letter לא
לא) מהו טבור.
%break
%letter לא
לא) טבור: מלכות דגוף, שמשם מתחילה הגבלה ודחית האור בפועל 
מכונה בשם "טבור".
%break
%letter לב
לב) מהם טעמים.
%break
%letter לב
לב) טעמים: התפשטות האור ממעלה למטה, דהיינו, מפה דא"ק עד 
הטבור, מכונה בשם "טעמים", מלשון וחיך אוכל יטעם.
%break
%letter לג
לג) מהם ימין ושמאל.
%break
%letter לג
לג) ימין ושמאל: עי' דרך צדדים, באות י"ז.
%break
%letter לד
לד) מהו כח עה"ס.
%break
%letter לד
לד) כח עשר הספירות: עשר הספירות של ראש, אין הספירות ניכרות 
בהן, אלא שהן בחינת "כח עה"ס" לבד, שפירושו, שורש. כמו הגרעין, 
שהוא שורש לאילן, ואין האילן ניכר בו. עי' ח"ב תשובה נ"ה.
%break
%letter לה
לה) מהם כלים דאו"מ.
%break
%letter לה
לה) כלי לאו"מ: חצי עובי דופן החיצוני שבכלי, משמש לאור מקיף. עי' 
חצי עובי דופן, אות ל'.
%break
%letter לו
לו) מהו כלי מלכות.
%break
%letter לו
לו) כלי מלכות: בחי"ד דאו"י, שהיא בחינת העביות, שעליה היה 
הצמצום שלא תקבל במדתה הגדולה, היא נקראת "כלי מלכות".
%break
%letter לז
לז) מהם כללות ה' קצוות.
%break
%letter לז
לז) כללות ה' קצוות: ביסוד דז"א, יש כללות של כל ה' קצוות חג"ת 
נ"א של ז"א. עי' ה' קצוות אות י"ט.
%break
%letter לח
לח) מהו להחיות.
%break
%letter לח
לח) להחיות הכלי: הארה מועטת, שאין בה כדי הרוחה אלא כדי 
הספקה לקיים צורת הכלי על היכנה, הנה הארה זו מכונה "להחיות 
הכלי".
%break
%letter לט
לט) מהו לובן העליון.
%break
%letter לט
לט) לובן העליון: בטרם שהאור מתלבש בכלים הוא מכונה בשם "לובן 
העליון", שהוראתו, שאין בו גוון כלל, כי כל הגוונים אינם רק מצד 
הכלים.
%break
%letter מ
מ) מהו מאציל.
%break
%letter מ
מ) מאציל: המלכות של ראש, נבחנת למאציל כלפי עה"ס שנקראות 
גוף. וכן כל מדרגה עליונה, כלפי התחתונה הימנה, נקראת "מאציל".
%break
%letter מא
מא) מהו מוגבל.
%break
%letter מא
מא) מוגבל: כשהאור אחוז ותלוי במדת עביות שבכלי, שאינו יכול 
להתפשט שם לא פחות ולא יותר ממדת עביות שבו, נקרא, שהוא 
"מוגבל" תוך הכלי. ועי' הגבלת האור באות כ'.
%break
%letter מב
מב) מהם מכים ומבטשים.
%break
%letter מב
מב) מכים ומבטשים: האורות, שהמה הפוכים בטבעם זה לזה, והמה 
באים להתלבש בנושא אחד, כגון או"מ ואו"פ, שאותה מדת עביות 
שבמסך, אשר ממשיכה ומגדילה את האוה"פ, נמצאת דוחה ומעכבת 
את האוה"מ, מלהתלבש בפרצוף, 
%break
ומתוך ששניהם באים להתלבש בפרצוף, ע"כ המה "מכים ומבטשים" 
זה בזה, עד שהאוה"מ מתגבר ומזכך את העביות המעכבת שבמסך, 
והאוה"פ מסתלק משם, והאוה"מ קונה לו כלים חיצונים בפרצוף, 
שהוא מאיר בתוכם.
%break
%letter מג
מג) מהו מעורב.
%break
%letter מג
מג) מעורב: כשאורות מתדבקים זה בזה מטעם השואת צורתם זה 
לזה, מכונה זה בשם חיבור האורות, אבל אם יש ביניהם שינוי צורה, 
אלא שמתחברים, משום איזה קשר שיש ביניהם, המשוה אותם יחד, 
%break
הרי זה נקרא בשם "מעורבים יחד", כי שינוי הצורה שביניהם אינו נותן 
אותם להתדבק יחד לאחד ממש, אלא שנשאר בהכרח הבדל ביניהם. 
אמנם השואת המעלה שקנו, מערבת אותם זה בזה יחד, עד שאינו 
ניכר דל בפני שוע. 
%break
כגון או"י המלובש באו"ח, כיון, שאו"י אינו יכול להאיר משהו, זולת לפי 
גדלו של או"ח, נבחנים משום זה, שהמה מעורבים יחד, כי העביות 
שבאו"ח, יש לה אותה המעלה והחשיבות כמו הזכות שבאו"י, וע"כ 
העביות והזכות מעורבות זו בזו, ושינוי הצורה שביניהן אינו ניכר.
%break
%letter מד
מד) מהם מקבלים.
%break
%letter מד
מד) מקבלים: עשר הספירות דגוף מכונות תמיד בשם "מקבלים", כי 
האור מגיע להן ממעלה למטה.
%break
%letter מה
מה) מהו מקור האורות.
%break
%letter מה
מה) מקור האורות: המלכות של ראש נחשבת "מקור האורות", מפאת 
או"ח, שהיא מעלה, ומלבשת לע"ס של ראש והיא מביאתן לתוך הגוף.
%break
%letter מו
מו) מהם ניצוצות.
%break
%letter מו
מו) ניצוצות: הארות שדרכן להתכבות, והן עומדות להתעורר 
ולהתלקח ולהאיר שוב כבתחילה, מכונות בשם "ניצוצין". 
%break
כי יש להן דמיון אל ניצוצין הנשארים אחר הדליקה, או היוצאים מתחת 
הפטיש שבידי אומן, שאע"פ שהמה נראים כמתכבים, מ"מ עלולים 
להתלקח לשלהבת גדולה ונוראה. והארות האמורות, לא יארעו זולת 
באו"ח.
%break
%letter מז
מז) מהם ניצוצות הנופלים.
%break
%letter מז
מז) ניצוצות הנופלים: כשיורדת הארת הזווג, הנעשה בזמן הזדככות 
המסך, מהבחינה העליונה לבחינה תחתונה הריקנית מאור שלה, 
כגון, שנזדכך המסך מבחי"ג לבחי"ב, ונתרוקנה בחי"ג מאורה, 
%break
הנה אז יורדת הארת הזווג מבחי"ב, לתוך הבחיה"ג הריקנית, ומתוך 
שרשימה הנשארת בבחי"ג היא הפכית אל ההארה היורדת, ע"כ 
מכים ומבטשים זה בזה. 
%break
אמנם האוה"ח היורד, מתגבר על הרשימה, שכבר פסק הזווג שלה, 
והאור החוזר יורד לתוך הכלי, והרשימה שאינה יכולה להיות עמו יחד 
בנושא אחד היא מסתלקת משם. 
%break
והנה הארת הזווג היורדת לכלי הריקן, מכונה בשם "ניצוצות הנופלים" 
והוא מטעם, כי עד מהרה נפסק הזווג גם מבחי"ב ועולה לבחי"א, 
כנודע, ונמצאות ההארות מתכבות, והרשימה חוזרת ויורדת לכלי 
שלה. 
%break
כי עתה, אין שום מעלה לאו"ח היורד על הרשימה, כי זה וזה נמצאים 
לאחר הסתלקות הזווג שלהם, וכיון שאור הרשימה לאין ערך הרבה 
מהאו"ח היורד, לכן, מתגברת עתה הרשימה עליהם ומבטלת להארת 
הניצוצין הנופלים לכלי שלה כדי שיוכל להתלבש שם. 
%break
וענין זה מכונה הכאה ובטישה, כי פעם מתגבר האוה"ח היורד, ופעם 
מתגברת הרשימה, כמבואר.
%break
%letter מח
מח) מהן נקודות.
%break
%letter מח
מח) נקודות: ד' הקומות היוצאות על ידי זווג דהכאה, בשעת הזדככות 
המסך, נקראות "נקודות" ונקראות או"ח שהן דין.
%break
%letter מט
מט) מהן סביבות.
%break
%letter מט
מט) סביבות: כל פרצוף נחלק לשנים: שהוא ממלכות דגוף ולמעלה, 
ששם מקום עמידת כל האורות, ונקרא ע"כ, פנים. וחלק ב' הוא 
ממלכות דגוף ולמטה, שהאור ישר נדחה משם ואינו מאיר, ונקרא ע"כ 
אחור. 
%break
אמנם יש בחינת הארה העוברת מצד הפנים של הפרצוף, ומאירה 
לצד האחור של הפרצוף. ואופן ההארה הזאת, מכונה דרך "סביבות". 
%break
כי בדרך יושר אין חלק הפרצוף, אשר מטבור ולמטה, יכול לקבל 
האור, כנ"ל. רק בדרך סביבות, שהוא בחינת תיקון מיוחד, שיתבאר 
במקומו.
%break
%letter נ
נ) מהו סובל.
%break
%letter נ
נ) סובל: "סובל", פירושו, במקום שהכלי ראוי להלביש את האור, אלא 
אינו מלבישו מטעם בחירתו עצמו. והוא ענין דק מאד, ונאמר רק על 
ע"ס של ראש, שאין שם הלבשה בפועל, כנ"ל (עי' התלבשות בכח). 
%break
והנה זה לא יעלה על הדעת כלל, אשר הכלים דגוף ראוים יותר 
להלבשת האורות מהכלים של הראש, 
%break
ועכ"ז אין הלבשה בראש אלא בגוף, והוא מטעם, שאו"ח דראש אינו 
סובל בחינת הלבשה, להיותו עומד בבחינת מלמטה למעלה, שעמידה 
זו היא בחינת התנגדות להלבשה, שאינו סובל ההלבשה. והבן מאד.
%break
%letter נא
נא) מהו סיום עליה.
%break
%letter נא
נא) סיום העליה: כשהמסך מתחיל להזדכך מבחינה לבחינה, כגון 
מבחי"ד לבחי"ג, יש להבחין שם, בחינת ההמשך של הזדככות, 
דהיינו, בטרם שמגיע לנקודת עביות שבבחי"ג, אשר נמצא הפרצוף 
בלי אור לגמרי, 
%break
כי הזווג שבבחי"ד כבר נפסק, ואל הזווג דבחי"ג עדיין לא הגיע. ויש 
להבחין בחינת "סיום העליה", דהיינו, אחר שגמר הזדככות מכל 
עביות דבחי"ד, והגיע לעביות דבחי"ג, אשר אור העליון, שאינו פוסק 
אפילו רגע, 
%break
נמצא מזדווג בה ומוציא קומה חדשה דחכמה. שעתה חזר האור 
להתפשט בפרצוף כמקודם, אלא בקומת חכמה, הנמוכה מקומה 
הקודמת.
%break
%letter נב
נב) מהו עובי דופן.
%break
%letter נב
נב) עובי דופן: כל חומר בית הקבול של הכלי הוא עביות שבו, כנודע, 
וע"כ, ד' הבחינות של עביות נבחנות כמסבבות זה על זו, והן עושות 
יחד את דופן הכלי, והעב מחבירו, הוא יותר פנימי ממנו (עי' חצ' עובי 
דופן, אות ל').
%break
%letter נג
נג) מהן עליות האורות למאציל.
%break
%letter נג
נג) עליות האורות: עי' חזרת אורות למאציל, אות כ"ח.
%break
%letter נד
נד) מהי עלית הכתר למאציל.
%break
%letter נד
נד) עלית הכתר למאציל: היינו, על ידי הזדככות המסך מבחי"ד 
לבחי"ג (שם).
%break
%letter נה
נה) מהי עלית חכמה למאציל.
%break
%letter נה
נה) עלית חכמה למאציל: היינו על ידי הזדככות המסך מבחי"ג 
לבחי"ב (שם).
%break
%letter נו
נו) מהי עלית בינה למאציל.
%break
%letter נו
נו) עלית בינה למאציל: היינו על ידי הזדככות המסך מבחי"ב לבחי"א 
(שם).
%break
%letter נז
נז) מהי עלית ז"א למאציל.
%break
%letter נז
נז) עלית ז"א למאציל: היינו על ידי הזדככות מבחי"א לבחינת כתר 
(שם).
%break
%letter נח
נח) מהי עלית מלכות למאציל.
%break
%letter נח
נח) עלית מלכות למאציל: היינו על ידי הזדככות מבחינת כתר אל 
בחינת מלכות של ראש, שאין שם מבחינת עביות שממעלה למטה 
ולא כלום. ואז מושוה צורתה אל מלכות של ראש, והיא נכללת שם 
(שם).
%break
%letter נט
נט) מהו פה.
%break
%letter נט
נט) פה: מלכות של ראש, שעביות דמסך משמשת שם ממטה 
למעלה, נקראת "פה".
%break
%letter ס
ס) מהם פניהם למטה.
%break
%letter ס
ס) פניהם למטה: כשהאור מושפע להתאחז ולהתלבש לפי מדת 
גודלה של עביות שבמסך, מכונה זה "פניהם למטה", כי פניותיהם של 
האורות הוא לבא ולהתלבש בעביות המכונה, למטה.
%break
%letter סא
סא) מהם פניהם למעלה.
%break
%letter סא
סא) פניהם למעלה: בשעת הזדככות המסך, אשר הזווגים הולכים 
ונעשים, בכל פעם בבחינה הזכה יותר, עד שנפסק הזווג לגמרי, 
מכונה זה "פניהם למעלה", 
%break
כלומר שמסתלקים ופונים את עצמם מן העביות אל הזכות. כי ממעלה 
למטה, פירושו, מזכות אל עביות. וממטה למעלה פירושו מעביות אל 
זכות.
%break
%letter סב
סב) מהם פנים ואחור.
%break
%letter סב
סב) פנים ואחור: ההתלבשות והדחיה, המתפעלות בזווג דהכאה 
שבמלכות דראש, אינן מתגלות שם, אלא במלכות של הגוף, שנקרא 
טבור. 
%break
שהתלבשות נעשית מטבור ולמעלה, ודחית האור נעשית מטבור 
ולמטה. וע"כ, מקום התלבשות שבגוף נקרא "פנים", והמקום, שנדחה 
האור משם, נקרא "אחור".
%break
%letter סג
סג) מהו קלקול ע"מ לתקן.
%break
%letter סג
סג) קלקול ע"מ לתקן: "קלקול ע"מ לתקן", פירושו, אשר כלפי מי 
שאינו יודע את התיקון הגדול שנעשה כאן, הוא חושב אותו לקלקול, 
ואילו היה יודע את הפעולה הנעשית בזה, היה רואה את הקלקול 
הזה, שהוא כולו רק תיקון, ולא היה כאן בחינת קלקול מעולם. 
%break
וזה דומה, לטיפש, הרואה לחייט, שלוקח חתיכה יפה של בד, וחותך 
אותה לגזרים, שמפני שאינו יודע ומבין את הפעולה הנעשית כאן, הוא 
תוהה בעצמו, שהחייט מקלקל חתיכת בד יפה כל כך. 
%break
ואילו היה יודע המלאכה, ודאי, שלא היה מעלה על דעתו, שיש כאן 
אף שמץ של קלקול. אלא שמתחילתו עד סופו יש כאן רק תיקון בלבד. 
והבן היטב.
%break
%letter סד
סד) מהו רושם חותם.
%break
%letter סד
סד) רושם חותם: על ידי התלבשות האור בכלי נעשו כמה הבחנות 
באור, מתוך יחס משותף מהאור והכלי. ואם האור מסתלק משם, מ"מ 
נשארות כל אותן הצורות וההבחנות, שהיו שם מטרם הסתלקות, אף 
משהו לא יחסר, והשארה זאת, מכונה בשם "רושם חותם". 
%break
כי כן טבע החותם, אם מניחים אותו על השעוה, הוא משאיר שמה כל 
צורתו לפרטיו ואותיותיו בלי חוסר משהו.
%break
%letter סה
סה) מהי רשימה.
%break
%letter סה
סה) רשימה: עי' רושם חותם אות ס"ד. ודע שרשימה זו שהאורות 
משאירים מעצמם אחר הסתלקותם, היא הגרעין והשורש ללידת 
פרצוף שני הימנו. כי כן כל עלול יוצא ונולד ע"י עילתו, ועד"ז נמשכות 
כל ההארות שבעולמות, לתחתונים. 
%break
והן עצמן עוברות מהעילה אל העלול הנולד הימנן, כדוגמת הניצוץ 
נשמה העובר מהאב אל הבן, ונשאר קבוע בנשמת הבן ואינו זז ממנו 
לעולם. כמו שנתבאר, באו"פ ח"ד פ"ב אות ג' ועש"ה, והבן זה וזכרהו. 
%break
כי הוא המפתח, להבין בו הגורם המחייב את המסובב, להשתלשל מן 
הסבה שלו, בכל ההשתלשלות של יציאת הפרצופין והעולמות זה 
מזה, מראש עד סוף.
%break
%letter סו
סו) מהם תגין.
%break
%letter סו
סו) תגין: עי' ניצוצות הנופלים, אות מ"ז. שנתבאר שם, מתוך אשר 
האוה"ח היורד לתוך הכלי הריקן בא עתה מהארת הזווג הנעשה 
בבחינה העליונה, והרשימה שבכלי ההוא, היא מאחר הסתלקות 
הזווג, ע"כ מתגבר האוה"ח על הרשימה, 
%break
ויורד לכלי, והרשימה מוכרחה לעלות משם ממעל לכלי, ע"ש. והנה 
הארה זו שהרשימה מאירה אל הכלי בהיותה למעלה מהכלי, נקראת 
בשם "תגין".
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter סז
סז) מה הם ב' הענינים שבאצילות.
%break
%letter סז
סז) א' הוא התפשטות הרוחניות, דהיינו, ה' בחינות אורות הנקראים 
נרנח"י. ב' הוא, ה' בחינות כלים, הנקראים: כח"ב ז"א ומלכות. 
%break
ויש להבדיל ביניהם בכל מלה בזאת החכמה, כי אין לך אור בלי כלי, 
והמה הפכיים זה לזה, בכל הופעותיהם, כי סדר גילוי הכלים, הוא 
ממעלה למטה: כח"ב ז"א ומלכות, וסדר גילוי האורות הוא להיפך 
ממטה למעלה: נרנח"י. 
%break
וחסרון כלים התחתונים שבפרצוף, גורם חסרון אורות העליונים שם, 
באופן שבשכחה מועטת שיש להכיר את ההפכיות שביניהם, יתבלבל 
הענין תיכף ומיד.
%break
%letter סח
סח) מהיכן התחיל גילוי הויות הכלים.
%break
%letter סח
סח) הויות כלים מתחילה מעת התחלת האור להתפשט ממעלה 
למטה, דהיינו מפה דא"ק ולמטה, אמנם עדיין אינם ניכרים, רק אחר 
כך, שחזר האור מהם למאציל, והכלים נשארו ריקנים, ואז ניכרת 
עביותם.
%break
%letter סט
סט) מהו הגורם להעשות כלים.
%break
%letter סט
סט) התפשטות האור והסתלקותו משם גורמת להעשות כלי.
%break
%letter ע
ע) למה אין הכלים ניכרים, מטרם הסתלקות האור מתוכם.
%break
%letter ע
ע) להיות מדת גדלו של האור נמשכת במדת הריבוי של עביות המסך, 
לכן נמצאות העביות והזכות בחשיבות שוה, ונבחנות כמעורבות זב"ז, 
שאין להפריש ולהכיר איזה הבדל ביניהן.
%break
%letter עא
עא) מה גרם להכר הכלים, לבחינת אור עב.
%break
%letter עא
עא) אחר שנתפשט ויצא אוה"י מתוך הכלים וחזר למקורו, ונשארו בלי 
אור, אז הוכרה עביותן לבחינת שפלות וגרעון, ובזה הוכרו הכלים.
%break
%letter עב
עב) מהי העביות היתרה שקנה אור העב אחר ההסתלקות.
%break
%letter עב
עב) הכלים שהם התפשטות או"ח ממסך ומלכות של ראש ולמטה 
נבחנים לעביות, אפילו בטרם התפשטותם לגוף, אלא, שאינם ניכרים 
בטרם שנסתלק האור מתוכם, 
%break
כנ"ל באות ע"א, וכשנסתלק האור מתוכם, אז הוכרה העביות, שהיתה 
בהם, בעודם במלכות של ראש, וגם עביות יתרה, שהשיגו עתה 
מחדש, דהיינו, מה שנשארו בחושך בלי אור, שזהו בחינת דין ועביות 
שלא היתה בהם בטרם שנתפשטו לגוף.
%break
%letter עג
עג) למה כלים של ראש אינם סובלים האורות.
%break
%letter עג
עג) כי כן המשמעות של עלית או"ח ממטה למעלה, מפאת הזווג של 
הכאה הנעשה שם. כי פירושו של ממטה למעלה, הוא התנגדות אל 
התלבשות, "שאינו סובל" שיתלבש בו האור.
%break
%letter עד
עד) למה אין הזדככות בכלים.
%break
%letter עד
עד) כי ענין הזדככות סובב רק על כח העיכוב והגבול, שיש במסך 
מתוך העביות הכלולה בו, שזה מגיע לו מחמת הביטוש דאו"מ, 
בבחינת עיכובו זה, המפריע לאו"מ הרוצה להתפשט למטה מהמסך. 
%break
ואין ענין הביטוש דאו"מ מגיע כלל אל הכלים, כי הם באמת 
משתוקקים לו, אלא כח המסך מפריש ביניהם.
%break
%letter עה
עה) למה לא נעשה מחמת ההסתלקות רק כלי אחד של כתר.
%break
%letter עה
עה) לכך לא נעשה, רק כלי א' של כתר אחר ההסתלקות, משום 
שההסתלקות היתה בבת אחת וברגע אחד. ואע"פ, שאנו מבחינים 
שם עשר ספירות, הרי זה כדמיון כלי שהחלקים בו אינם שוים.
%break
%letter עו
עו) למה אינה ניכרת בעה"ס דגוף מציאות היותן יוד אורות.
%break
%letter עו
עו) משום שאין כאן אלא כלי אחד והסתלקות אחת, כלעיל אות ע"ה.
%break
%letter עז
עז) למה כלים של ראש אינם בחינת כלי קבלה בפועל.
%break
%letter עז
עז) להיותם מבחינת ממטה למעלה, כנ"ל אות ע"ג, ע"ש.
%break
%letter עח
עח) מהו ההפרש מהבחן עליון ותחתון, לפנימי וחיצון.
%break
%letter עח
עח) בקומה שלמה, נבחנות ד' הבחינות זו למעלה מזו. למעלה, 
פירושו, זכות. למטה, פירושו, עביות. וכשהמדובר הוא מכלי המשכה 
שבפרצוף בלבד, נבחנות ד' הבחינות, שהן זו לפנים מזו, שכל העבה 
יותר, היא פנימית יותר.
%break
%letter עט
עט) מה הם ב' מיני כלים שיש בפרצוף.
%break
%letter עט
עט) א' הוא, אור העב הנשאר אחר ההסתלקות, והם לצורך עצמו של 
הפרצוף. ב' הוא, הרשימות והניצוצין הנשארים באור העב הנ"ל, והם 
לצורך פרצוף ב' הבא אחריו.
%break
%letter פ
פ) למה בעקודים יצאה מלכות בתחילה, בהיפך מהפרצופין אשר 
מלאחריו.
%break
%letter פ
פ) מפני, שבעקודים התחילו הויות הכלים, ואין שם יותר מכלי מלכות. 
אבל אחר הסתלקות האורות דפרצוף זה, כבר הוכנו כאן כלים לצורך 
פרצוף ב', ונמצאים הכלים קודמים לאורות של פרצוף ב'. 
%break
ומתוך שבסדר ההסתלקות יצאו כאן מלמעלה למטה, כי כשנזדככה 
בחי"ד לבחי"ג נגלה כלי דכתר וכשנזדככה בחי"ג לבחי"ב נגלה כלי 
דחכמה וכו', הרי נמצאים עומדים כן, גם בפרצוף ב'. ועד"ז בכל 
הפרצופים, שכולם הוכנו על דרך זה.
%break
%letter פא
פא) למה כתר לא עשה כלי בעת ההסתלקות.
%break
%letter פא
פא) כלי לצורך עצמו היה לו, דהיינו, האור העב שנשאר למטה אחר 
הסתלקות האוה"י. ומה שנאמר שלא עשה כלי, הפירוש הוא לצורך 
הנוקבא דכתר של הפרצוף הב'. 
%break
כי כלי זה נעשה מהניצוצין היורדים מהזווג הנעשה בבחינה העליונה, 
ולפני הכתר, אין שום בחינת עביות, שאור העליון יכה עליו. וע"כ לא 
נפלו ניצוצין לכלי דכתר, ולא עשה כלי לפרצוף הב'.
%break
%letter פב
פב) למה סדר הכלים הוא, שהעליונים יוצאים תחילה, בהיפך 
מהאורות שבהם התחתונים יוצאים תחילה.
%break
%letter פב
פב) משום שכן היתה תחילת גילוים והתהוותם, כי גילוי הכלים בא ע"י 
הסתכלות ב' והסתלקות. 
%break
והנה מתחילה נגלה כלי דכתר, ע"י הזדככות מבחי"ד לבחי"ג, אח"כ 
ע"י הזדככות מבחי"ג לבחי"ב נגלה הכלי דקומת חכמה, וכשנזדכך 
מבחי"ב לבחי"א נגלה הכלי דבינה, וכו', הרי שהכלים העליונים יצאו 
מתחילה, ולבסוף יצאו התחתונים. 
%break
אמנם האורות יצאו ונתגלו בהיפך, כי מתחילה בהתפ"א יצא רק אור 
הנפש, וכשנזדכך לבחי"ג, שנעשה הזווג בחוטם, יצאה בחינת אור 
הרוח, וכשנזדכך לבחי"ב, שנעשה הזווג באזן, יצא אור נשמה, 
%break
וכשנזדכך לבחי"א, שנעשה הזווג בעינים, יצא אור חיה, וכשנזדכך 
לבחינת כתר, יצא אור יחידה. הרי שהאורות התחתונים יצאו תחילה 
ואח"כ העליונים.
%break
%letter פג
פג) למה עלתה החכמה בכלי דכתר.
%break
%letter פג
פג) כי האור הזך יותר מתלבש בכלי הזך יותר, מטעם השואת הצורה, 
כנודע.
%break
%letter פד
פד) מהו האור הנמשך מהמאציל ממעלה למטה בעת ההסתלקות.
%break
%letter פד
פד) היינו ד' הקומות שיצאו בעת הזדככות בביאת המסך בבחינות 
שבאמצע זיכוכו.
%break
%letter פה
פה) למה נקראות הקומות היוצאות בעת הסתלקות בשם או"ח.
%break
%letter פה
פה) כי אותן התפשטויות, שיצאו בזווגים בשעת הסתלקות, נחשבות 
ג"כ להסתלקות, מפני שכן הוא הדרך של הסתלקות, שאור העליון 
מזדווג עמו על דרכו ואין זו נבחנת להתפשטות אמיתית. 
%break
בדמיון לאדם, ההולך ומסתלק מן הבית, שהוא חונה בהכרח 
במקומות הפסיעות שהוא עושה, אבל אינן נחשבות כלל לבחינות 
חניות והפסק הליכתו, מפני שדרך הסתלקות מן הבית כן הוא. וע"כ 
נחשבים לאו"ח ודין.
%break
%letter פו
פו) למה נקראת הארת הזווג היורדת מהבחינה העליונה לתוך 
התחתונה הריקנית מאור, בשם או"ח.
%break
%letter פו
פו) הוא מב' טעמים: א' כי כל הקומות הללו נבחנות לאו"ח, כנתבאר 
לעיל אות פ"ה. וב' הוא, מפני שכל היורד למטה ממקום הזווג, הוא 
או"ח ולא אור ישר.
%break
%letter פז
פז) מה הם י"ב מיני או"ח שיש בעקודים.
%break
%letter פז
פז) ב' מיני או"ח נבחנים מיד בעת זווג דהכאה: א' הוא אור הנדחה 
מלהתפשט בכלי מלכות, מפאת הכאת המסך, ואו"ח זה נבחן לאו"מ. 
%break
ב' הוא דאו"ח הנולד על ידי יחס משותף מבחינת ההסתלקות 
והפרישה דבחי"ד מהאור, המתחבר עם האור הנדחה הנ"ל, והוא 
האוה"ח העולה ממטה למעלה ומלביש לע"ס דאו"י של ראש.
%break
מין ג' הוא, האוה"ח הקבוע, במלכות של ראש, שהוא נעשה שם 
בבחינת מקור שממנו מושפעים ונובעים האורות והכלים לגוף.
%break
מין ד' הוא, או"ח המתפשט ממלכות של ראש ולמטה, וממשיך 
ומלביש, לע"ס דאו"י המתפשטות עמו. והאוה"ח הזה נבחן, שהוא 
מעורב עם האור הישר. ואינו ניכר לבחינת לבוש וכלי, מטעם 
שחשיבותו שוה לאו"י.
%break
מין ה' הוא, ההארה המועטת של או"י המושפעת למטה מטבור, 
שנקראת אור נקבה. והוא נקרא ג"כ או"ח.
%break
מין ו' הוא, או"ח המסיים לכל ספירה וספירה, מע"ס שמטבור ולמטה, 
עד שמסיים הפרצוף כולו.
%break
מין ז' הוא, האוה"ח שנקרא אור העב, הנשאר למטה בלי אור, אחר 
הסתלקות דאו"י. כי אז ניכרת העביות שבמהותו עצמו, מבחינת מה 
שהיתה נכללת בו עוד מטרם שנתפשט מן הפה ולמטה.
%break
מין ח' היינו, או"ח שנתוספה לו עביות כפולה על עביותו, מחמת 
שנשאר אחר הסתלקות למטח בלי אור. והחושך הזה שהשיג עתה 
הוא עביות חדשה, מה שלא היה בו בטרם שנתפשט מהפה ולמטה.
%break
מין ט' הוא או"י שבקומות היוצאות בשעת ההזדככות, הנחשב לאו"ח 
ודין, מחמת יציאתן בזמן של הסתלקות.
%break
מין י' הוא, או"ח היורד מהארת הזווג שבבחינה העליונה, לכלי 
שמתחתיה הריקן מאורו, הבא בזווג דהכאה עם הרשימה שיש שם 
בכלי ההוא.
%break
מין י"א הוא, הניצוצין הנופלים לכלים שהופרשו מהאוה"ח היורד הנ"ל, 
שהם התגברו על הרשימה, מטעם שהארת הזווג מאירה עליהם.
%break
מין י"ב הוא, הניצוצין הנ"ל אחר שנכבו, דהיינו, אחר שנסתלקה הארת 
הזווג מהבחינה העליונה, כי אז מתגברת הרשימה עליהם.
%break
%letter פח
פח) מה הם עשרה מיני כלים שיש בעקודים.
%break
%letter פח
פח) א' הוא, עצם בחי"ד, שעליה נעשה צמצום א', שנקראת מלכות.
%break
ב' הם כלים דראש, שהם רק בחינות שורשי כלים.
%break
ג' הם כלים שמפה ולמטה, שהמה מעורבים עם האורות.
%break
ד' הם הכלים הנ"ל, שמפה ולמטה אחר הסתלקות, הניכרים לאור עב.
%break
ה' הם כלים ריקנים מאורותיהם ויש בהם רשימות.
%break
ו' הם כלים ריקנים מאורותיהם ואין בהם רשימות.
%break
ז' הם כלים שהוכנו לצורך בחינות זכרים דהתפ"ב.
%break
ח' הם כלים שהוכנו לצורך בחינות נקבות דהתפ"ב.
%break
ט' הם כלים שממטה לטבור, שאינם ראוים לקבל או"י.
%break
י' הם כלים חיצונים, לקבלת אורות מקיפים.
%break
%letter פט
פט) מהי עלית האורות למאציל.
%break
%letter פט
פט) הזדככות מעביות, מכונה, עליה, והזדככות הגמורה, עד שנעשה 
זך כמו המאציל, מכונה עליות האורות למאציל, כי השוואת הצורה 
מחברת ומיחדת הרוחניים.
%break
%letter צ
צ) כיצד נמשכת הולדת הפרצופין.
%break
%letter צ
צ) אור מלכות, שפירושו, המסך והאור החוזר הכלול בו, בשעה שהוא 
מזדכך ועולה למאציל, הריהו עובר דרך כל הספירות, ומדי עברו 
בתוכן, הוא נכלל מכל הרשימות, שנשארו בהן מאורותיהן, חוץ 
מבחינה אחרונה. 
%break
וע"כ, כשמגיע למאציל, דהיינו, למלכות דראש, שהזווג לא נפסק משם 
לעולם, נמצא נכלל גם הוא באותו הזווג, ומקבל משם עביות שממטה 
למעלה, שעי"ז שוב מתעוררות ומתעבות הרשימות שבו, בעביותן 
עצמן, שהוא ממעלה למטה. 
%break
ואז, יורד המסך למקומו לגוף, למקום החזה, ומחזה ולמעלה מוציא 
ע"ס דראש, ומחזה ולמטה מתפשט שוב לע"ס דגוף, כבתחילה. 
%break
וזה מכונה התפשטות ב', או פרצוף ב', להיותו משונה מפרצוף א', כי 
חומר הכלים דפרצוף א' הוא מן עביות דבחי"ד כולה, ופרצוף ב' זה, 
הנה חומר כלים שלו כולם מעביות דבחי"ג. 
%break
מטעם, שהמסך שעלה למלכות דראש, לא היה נכלל כלום מעביות 
דבחי"ד, משום שלא הניחה רשימה אחר הסתלקותה.
%break
%letter צא
צא) מהי הסבה להכאת או"פ באו"מ זה בזה.
%break
%letter צא
צא) כבר ידעת, שאע"פ, שכל עיקר זווג דהכאה הוא במסך שבמלכות 
של ראש, עכ"ז כל הדחיה והעיכוב שבמסך ההוא, אינה כלל בפועל 
ממש, אלא רק בבחינת "כח". 
%break
וע"כ לא יתכן, להבחין שם כלל ענין של או"פ ואו"מ, כי אור המוגבל 
בכלי נקרא או"פ, ואור שאינו מוגבל בכלי נקרא או"מ. וכיון שעדיין אין 
כאן, לא הלבשה, ולא דחיה מבחי"ד, א"כ מאין תהיה כאן הבחנה של 
או"פ ואו"מ. 
%break
ולפיכך, נמצאים האו"פ והאו"מ מחוברים יחד בפה, דהיינו, במלכות 
של ראש. אלא אחר כך, כשההלבשה והדחיה שבראש, יצאו מן ה"כח" 
אל ה"פועל" בגוף, במסך שבטבור, שממסך שבטבור ולמעלה, דהיינו, 
%break
בט"ס ראשונות שבגוף, נתלבשו האורות בכלים, וממסך שבטבור 
ולמטה, דהיינו במלכות שבגוף, נדחו האורות ולא נתלבשו, ונתגלו כאן 
או"פ ואו"מ בפועל ממש, שהאורות שבאו בכלים שמטבור ולמעלה 
המה או"פ, 
%break
והאור שהיה ראוי לבא מטבור ולמטה, ונדחה משם, מחמת עיכובו של 
המסך שבטבור, הוא או"מ. ולפיכך נעשו הכאה וביטוש בין או"פ, 
דהיינו המסך ואו"ח המלביש לאו"י, ובין או"מ. 
%break
כי או"מ, שהתחיל להרגיש כאן, הכח הדוחה שבעביות המסך, הכה 
ובטש בו, כדי לזככו, ולבטל את כח הגבול שבו, שיכול לבא גם הוא 
לפנימיות הפרצוף.
%break
ותדע שכאן גבר או"מ על או"פ, ואותו מסך שבטבור, נזדכך ועלה 
לפה, ושם נתחדש, עד שהוציא ממנו ולמטה, התפשטות חדשה של 
רת"ס, שנקרא פרצוף ע"ב דא"ק. 
%break
הרי שגבר או"מ על כח הגבלה שבמסך, כי עתה עבר ממנו ולמטה, 
בפרצוף שלם וגמור, שנקרא ע"ב, כנ"ל. והבן זה.
%break
%letter צב
צב) מהי ההפכיות שיש מאו"פ לאו"מ.
%break
%letter צב
צב) כי מדת גדלו וכל הויתו של או"פ, תלוי בגודל מדת העביות 
והעיכוב שיש במסך. אשר או"מ נדחה ונשאר מחוץ לפרצוף, מחמת 
אותו העיכוב והעביות, אשר במסך. 
%break
באופן, שריבוי עביות נמצא מרחיק את האוה"מ לפי גודל מדתו, ונמצא 
מקרב ומגדיל את או"פ לפי גודל מדתו. הרי שהמה הפכיים מקצה אל 
הקצה.
%break
%letter צג
צג) מי מתגבר בהכאת או"פ ואו"מ.
%break
%letter צג
צג) מתחילה התגבר ודאי או"פ, שהרי, ט"ס ראשונות התלבשו שם 
באו"ח של המסך, בפועל ממש, וגם נשאר כן אפילו לאחר הסתלקות, 
כי אין העדר ברוחני, כמ"ש לעיל. 
%break
ולאחר כך, התגבר האוה"מ על האוה"פ עד שזיכך את המסך לגמרי, 
והשוה צורתו למאציל, דהיינו למלכות של ראש, ששם או"מ ואו"פ 
מחוברים יחד.
%break
%letter צד
צד) מי מתגבר בהכאת הרשימה עם האו"ח היורד.
%break
%letter צד
צד) בשעת הזווג בבחינה עליונה נמצא האור החוזר היורד משם לתוך 
הכלי הריקן, מתגבר על הרשימה הנמצאת שם. ו
%break
אע"פ, שהרשימה גדולה הרבה מהאוה"ח היורד, עכ"ז כיון שהרשימה 
היא אחר הסתלקות הזווג שלה, והאוה"ח היורד נמשך מהארת הזווג, 
על כן מתגבר עליה, 
%break
ואח"כ, שנזדכך המסך גם מהבחינה העליונה, וגם שם נסתלק הזווג, 
חוזרת הרשימה, ומתגברת על או"ח היורד, דהיינו על הניצוצות שנפלו 
לכלי שלה, והרשימה יורדת שוב אל הכלי שלה כבתחילה, ומבטלת 
את כחם של הניצוצות, עד שחוזרים ומתחדשים אח"כ בהתפ"ב.
%break
%letter צה
צה) למה אין מי שיכה בכתר.
%break
%letter צה
צה) כי אין זווג דהכאה עוד במסך, אחר שנזדכך מבחינת כתר. שהרי 
אפילו בבחי"א אין שם עביות מספיקה לזווג דהכאה ממש, אלא רק 
לירידת ניצוצין בלבד, ומכ"ש למעלה מכתר.
%break
%letter צו
צו) מה מקבלות הספירות בביאתן למאציל.
%break
%letter צו
צו) כל הספירות, כלולות במסך שעלה למאציל, כי רשימותיהן נכללות 
בו, מידי עברו בהן בדרך עליתו, כנ"ל אות צ', חוץ מבחי"ד שאיננה בו, 
משום שלא הניחה ממנה רשימה. 
%break
ולפיכך, לא קיבל מהמאציל רק עביות דבחי"ג, שקומתה רק עד 
חכמה. שבערך הכלים נמצא חסר בחינת מלכות, ובערך האורות 
נמצא חסר אוד הכתר.
%break
%letter צז
צז) מהו ההפרש בה' מיני זווגי הכאות שישנם בעקודים.
%break
%letter צז
צז) א' היא הסת"א, שממנה רק שורשים לאורות וכלים.
%break
ב' היא הסת"ב, שממנה גמר כלים.
%break
ג' היא הכאת או"פ באו"מ, וממנה עליות האורות למאציל.
%break
ד' היא הכאת הרשימה עם האוה"ח היורד, וממנה הכלים להתפ"ב.
%break
ה' היא הכאת אור המלכות עם הרשימה, שבשביל, שאין רשימה אל 
מלכות, נעשתה ההכאה עם האור שלה, שהיא בחינת אור הזך 
מהרשימות.
%break
%letter צח
צח) מה הם יחסי הרשימות לפרצוף ב'.
%break
%letter צח
צח) היחס שלהן הוא כיחס אב אל בנים, שניצוץ אחד מן האב נמשך 
אל הבן, ואינו זז ממנו לעולם, כן עצמותן של הרשימות עוברות אל 
פרצוף ב', המכונה בן לפרצוף א', והן נעשות בו לחלק מבנינו ועצמותו 
של הפרצוף.
%break
%letter צט
צט) למה נחשבות הרשימות לאו"י.
%break
%letter צט
צט) להיותן השארית, מהתפשטות האור ישר ממעלה למטה.
%break
%letter ק
ק) למה בחינה אחרונה אינה מנחת רשימה.
%break
%letter ק
ק) כי הרשימות הללו, הן מאו"י, כדברי הרב כאן פרק ב' אות י', 
והבחינה האחרונה אינה מקבלת כלל או"י, מחמת המסך שעליה, 
כנודע.
%break
%letter קא
קא) כיצד נעשות הרשימות לבחינות תגין.
%break
%letter קא
קא) מחמת הכאה ובטישה דאו"ח היורד עם הרשימה, מסבת 
הפכיותם, התגבר האור החוזר היורד על הרשימה, ונכנס לתוך הכלי, 
ואין שניהם יכולים להיות בכלי אחד, כי אין ב' הפכים בנושא אחד, 
ע"כ, 
%break
מוכרחה הרשימה לצאת משם, ועולה ממעל לכלי, ומאירה לכלי הארה 
מועטת, בסוד "תגין".
%break
%letter קב
קב) במה נשארת הרשימה דכתר.
%break
%letter קב
קב) הרשימה דכתר, נשארת בבחינת כלי דכתר, כלומר, באור העב 
שנשאר למטה, שלא יכול לעלות למעלה יחד עם אור הכתר, כמ"ש 
הרב (פ"ב אות י'), ומ"ש שהכתר לא עשה בחינת כלי, היינו לצורך 
התפ"ב.
%break
%letter קג
קג) מה הן י"ב מיני הרשימות הנמצאות בעקודים.
%break
%letter קג
קג) א' הן, הרשימות הנשארות מבחינת התלבשות. ב' הן, הרשימות 
מבחינת המשכה. ג' הן, הרשימות המלובשות בכליהן. ד' הן, 
הרשימות שאינן מלובשות בכלים שלהן, אלא חופפות ממעל לכלי 
בסוד תגין. 
%break
ה' הן, הרשימות שחזרו לכליהן אחר שיצאו משם. ו' הן, הרשימות 
הכלולות מאור עב ואור זך, בלי שום הכר להבדיל ביניהן. ז' הן, 
הרשימות מבחינת האור הזך בלבד, שמהן נעשו הזכרים דהתפ"ב. 
%break
ח' הן, הרשימות מבחינת האור העב בלבד, שמהן נעשו כלים לזכרים 
דהתפ"ב. ט' היא, הרשימה דאור מלכות, שהיא רק בחינת אור זך 
הנשאר מאור שלה, אמנם בחינת האור העב שבה נעלם, ולא נשאר 
ממנו שום רשימה, 
%break
דהיינו הרשימה מבחינת ההמשכה שבה, שעליה אומר הרב, אשר 
המלכות לא השאירה רשימה. י' הן, הרשימות שנתכללו במסך מדי 
עברו בספירות, בדרך עליתו למאציל, שהן נתחדשו שם בזווג חדש 
להתפ"ב. 
%break
י"א הן, הרשימות שנשארו מט"ס ראשונות, שיצאו בשעת הזדככות 
המסך. י"ב הן, הרשימות מבחינות האחרונות, מן אותן הקומות הנ"ל.
%break
%letter קד
קד) למה מזדווג אור העליון עם המסך בשעת הזדככותו.
%break
%letter קד
קד) הגם שההסתלקות היתה בבת אחת וברגע אחד, אמנם כיון שאור 
העליון אינו פוסק מלהאיר אפילו רגע א', ומתוך, שבהכרח בא המסך 
בדרך הזדככותו, בד' המדרגות של עביות, לכן נמצא אור העליון 
מזדווג עמו, בביאתו לכל בחינה ובחינה.
%break
%letter קה
קה) מה הן ז' ההבחנות שישנן במסך.
%break
%letter קה
קה) א' הוא, שהעיכוב והגבול, והעביות, באים במסך כאחד, ואין 
להבחין משהו לדבר מהמסך, בשעה, שאינו כלול בעביות, כי אז אינו 
במציאות כלל.
%break
ב' היא, בחינת עיכוב ב"כח" שיש במסך ממלכות של ראש.
%break
ג' היא, בחינת עיכוב ב"פועל" שיש במסך שבמלכות דגוף.
%break
ד' היא, התכללות המסך בעביות מג' הבחינות הראשונות, בעת 
עליתו.
%break
ה' הוא, שב' הפעולות: דחית האור מבחי"ד, והלבשת האור בט"ס, 
שתיהן קשורות במסך. כי כשם שהוא מדחה האור מבחינה אחרונה, 
כן הוא מקשר ומלביש האורות שממנה ולמעלה.
%break
ו' היא, עביות שממטה למעלה, המתחדשת במסך מפאת עליתו 
וביאתו במלכות של ראש.
%break
ז' היא, עביות שממעלה למטה, המתחדשת במסך ע"י הרשימות 
שנכללו בו, בעת עברו בספירות של הגוף, בזמן הזדככותו.
%break
%letter קו
קו) למה אין שום הגבלה נבחנת בעה"ס של ראש.
%break
%letter קו
קו) הגבלה, פירושה, התלבשות בכלים, המשוערת לפי מדת גדלה 
של העביות, לא פחות ולא יותר. 
%break
וע"כ בראש, שאפילו הדחיה דמסך לא היתה אלא ב"כח", מכ"ש 
התלבשות. ואינו נוהג שם אלא בבחינת "כח", ואין כאן איזה גילוי 
להגבלה כל עיקר.
%break
%letter קז
קז) מאימתי מתחיל הכר ההגבלה.
%break
%letter קז
קז) משעת יציאת האורות מפה ממעלה למטה עד הטבור. ועוד אינו 
ניכר, עד שעת חזרת האורות אל המאציל, כי עתה התחילו הויות 
ההלבשה של העביות, 
%break
והיתה העביות והאוה"י שבתוכה במעלה אחת, עד שלא היה הכר 
מהמתלבש להמלבוש, בטרם, שהאור הישר חזר למאציל, כי אז 
נשארה העביות למטה בלי אור, וניכרת בחינת הגבלה שבעביות, 
ובחינת הדין שבה.
%break
%letter קח
קח) למה נבחנת הבחינה שנעשה בה הזווג, לבחינה תחתונה.
%break
%letter קח
קח) כי הזווג נעשה שם, ע"י המסך המחזיר האור לאחוריו, שאינו 
מניחו להתפשט ממנו ולמטה, הרי שהאור מסתיים על הבחינה ההיא, 
וע"כ נקראת, בחינה אחרונה, או בחינה תחתונה.
%break
%letter קט
קט) למה נכללות עה"ס בה' בחינות.
%break
%letter קט
קט) עי' או"פ פ"ו סעיף מ' ד"ה וזה.
%break
%letter קי
קי) מה הן ע"ס שממטה לטבור.
%break
%letter קי
קי) הן, רק או"ח בלי או"י, ורק הארה מועטת מקבלים מאו"י, בבחינת 
אור נקבה, שמקבלת ואינה משפעת. וע"ס הללו נבחנות, שהן עשר 
בחינות סיום, שכל אחת מהן מסיימת הספירה שכנגדה, שבע"ס 
דכללות הפרצוף.
%break
%letter קיא
קיא) למה נשארה המלכות בלי אור, בהתפשטות ב'.
%break
%letter קיא
קיא) זהו מטעם ערך הפוך שיש בין כלים לאורות: כי כל החסרונות 
שבפרצוף, כשם שנוגעים בכלים בבחינה התחתונה מהם, כן נוגעים 
באורות בבחינה העליונה שבהם, שבחוסר הכלי היותר תחתון יחסר 
משום זה האור היותר עליון, 
%break
ואם יחסרו ב' הכלים התחתונים, גורם זה חסרון לב' האורות היותר 
עליונים. באופן, שחסרון האור מכלי המלכות, מראה שחסר מהאורות 
של פרצוף אור הכתר, וכן להיפך. 
%break
וחסרון אור בב' הכלים התחתונים, ז"א ומלכות, מראה, על חסרון ב' 
האורות העליונים: כתר וחכמה, וכן תמיד. והטעם הוא פשוט, כי 
התלבשות האורות בכלים, מדודים בעביות שבמסך, המזדווג עם 
האור העליון, 
%break
וע"כ, בעלית המסך ממלכות לז"א, שהוא בחי"ג, ונעשה הזווג בבחי"ג, 
הרי נשארה מלכות בלי אור, משום שמקום הזווג עלה לז"א, וגם חסר 
אור הכתר, משום שבמסך מבחינת ז"א יוצאת רק קומת חכמה. 
%break
ואם מקום הזווג נתעלה אל בחי"ב לבינה, הרי נשאר גם כלי דז"א בלי 
אור, ויש לך עתה, ב' כלים תחתונים בלי אור, וכנגד זה יחסרו ב' 
האורות העליונים אור הכתר ואור החכמה, כי מזווג הנעשה במסך 
דבחי"ב, יוצאת רק קומת בינה לבד. ועד"ז תמיד.
%break
%letter קיב
קיב) למה הכתר נכנס אחרון ויצא ראשון, ומלכות להיפך.
%break
%letter קיב
קיב) משום, שהמסך דבחי"ד נזדכך לראשונה, וע"כ, תיכף נעלמה 
קומת כתר. אבל קומת מלכות יצאה ע"י עלית המלכות למקום הכתר, 
וא"כ היא מסתלקת לאחרונה.
%break
%letter קיג
קיג) איך יש לו לז"א בחינת חיה בהתפשטות א'.
%break
%letter קיג
קיג) כי ההארה של העליון המגיעה לתחתון, נחשבת לו למדרגה אחת 
גבוהה מבחינתו עצמו. אם הוא בבחינת נפש, נחשבת לו ההארה 
שמקבל לבחינת רוח, ואם הוא עצמו בחינת רוח נחשבת לו ההארה 
לבחינת נשמה. וכו'. 
%break
וההארה שמקבל מעלי עליונו, נחשבת לו, לב' מדרגות גבוהות 
מבחינתו עצמו. אם הוא בחינת נפש, נחשבת לו ההארה לנשמה. ואם 
הוא עצמו רוח, נחשבת לו ההארה, לבחינת חיה. וכו'. 
%break
לפיכך כאן שז"א הוא בחינת נפש, נחשבת לו ההארה שמקבל מבינה, 
לרוח, שהיא העליון שלו. וההארה שמקבל מעלי עליונו, דהיינו 
מחכמה, נחשבת לו לנשמה. וכו' עד"ז.
%break
%letter קיד
קיד) למה יצאו ע"ס דעקודים רק בבחינת נפש.
%break
%letter קיד
קיד) מפני שמקובל מפה, הוא אור הנפש. והמקובל מהחוטם, הוא אור 
הרוח. וכו'. אמנם בכלים הוא להיפך, כי קומת כתר היא מפה, וקומת 
חכמה מחוטם, וכו'. והיינו ערך הפוך מכלים לאורות.
%break
%letter קטו
קטו) למה אינה נשלמת הארת הרוח למלכות, בטרם שיצאו כל ו"ק 
דז"א.
%break
%letter קטו
קטו) כי הרוח נמשך מחוטם, שהוא בחינת ז"א דראש, דהיינו בחי"ג, 
ונודע, שכולל ששת הספירות חג"ת נה"י, שכולן הן ו' חלקים מהרוח.
%break
%letter קטז
קטז) למה יסוד דז"א אינו מכלל ה' קצוות שלו.
%break
%letter קטז
קטז) עי' אות י"ט.
%break
%letter קיז
קיז) למה נפש יצאה בבחינת התפ"א ואורות רנח"י הגדולים יצאו 
בשעת הסתלקות.
%break
%letter קיז
קיז) בהתחשב ע"פ הארתן, ודאי הוא שהארתן מועטת, והן רק או"ח 
ודין. אע"פ שלפי מוצאם של הזווגים ההם, נבחנים לרנח"י.
%break
%letter קיח
קיח) מתי מרויחה בינה אור חיה.
%break
%letter קיח
קיח) בקומה דבחינה ג', שחכמה בכלי דכתר, ובינה בכלי דחכמה, 
שמתקרבת לקבל רק ממדרגה אחת למטה מבחינתה.
%break
%letter קיט
קיט) מתי מרויח ז"א מקיף דיחידה.
%break
%letter קיט
קיט) כשעלתה מלכות לחכמה, ונעשה הזווג בבחי"א בעינים.
%break
%letter קכ
קכ) למה אין מלכות מרויחה אור מקיף ג'.
%break
%letter קכ
קכ) כי עביות דבחי"א קלושה מאד ואין או"ח שלה מגיע לגוף.
%break
%letter קכא
קכא) מאין נמשכים כלים ואורות מקיפים.
%break
%letter קכא
קכא) ע"י הזדככות המסך.
%break
%letter קכב
קכב) היכן נמצאים ה"פ וה"מ.
%break
%letter קכב
קכב) בע"ס דראש, ורק למעלה מעולם הנקודים.
%break
%letter קכג
קכג) למה בגוף של הפרצופים לא נמצא יותר מה"פ וב"מ.
%break
%letter קכג
קכג) עי' פ"ו או"פ סעיף ס' ד"ה כלומר.
%break
נשלם בע"ה כרך הראשון
%break