ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ה. דברי האר"י
%page 291
%H חלק ה'
%break
%H ע"ס דעקודים בהתפשטות השניה
%H הנקראים מטי ולא מטי
%letter א
א) דע, כי להיות, שאלו הי"ס הנקראים עולם העקודים, הם אורות 
וענפים שיצאו מן הפה דא"ק, כנז"ל. והנה נודע שבאותה הפה עצמה, 
תהיה בתוכה, בחינת היוד ספירות שבה, ובספירה היוד שבה, 
הנקראת מלכות שבה,
%break
יש שם יו"ד שרשים של אלו היו"ד ספירות שיצאו לחוץ, הנקראים 
עולם עקודים. והם גם כן נקראים יו"ד ספירות מכתר ועד מלכות, והם 
שרשים לאלו הי"ס דעקודים שיצאו לחוץ. כי כן הוא בכל העולמות 
כולם.
%break
%letter ב
ב) ונמצא, כי מ"ש לעיל, כשנסתלקו האורות אל המאציל, שנשאר אור 
הכתר תמיד דבוק עם המאציל ולא חזר לירד, הענין הוא, כי עמד שם 
למטה מן ספירת המלכות אשר בי"ס, הנקראים שרשים של העקודים, 
אשר כל העשר ההם, הם בספירת המלכות,
%break
אשר מכלל הי"ס של הפה עצמו דאדם קדמון. ונמצא כי היוד שרשים 
הנזכרים, הנה בחינת המלכות שבהם, היא אשר האצילה אלו הי"ס 
הנקראים עקודים, והיא נקראת מאציל אליהם.
%break
%page 292
%letter ג
ג) והנה כל היוד שרשים הנזכרים, פניהם כלפי מטה להאיר בעולם 
העקודים, על ידי אותו הכתר של העקודים, שנשאר שם תמיד תחת 
המלכות של השרשים כנז"ל. וכן הכתר העליון של השרשים, גם הוא 
חושק להשפיע בכתר של העקודים שעלה שם.
%break
כי לעולם חשק השרשים להאיר בענפים כי הם בניהם, ומאירים בהם 
די ספוקם כדי שגם הענפים שהם בניהם יזדווגו גם הם ויולידו 
תולדות.
%break
%letter ד
ד) ובהיות חשק הענפים, גם הם, לקבל הארה ולינק מן השרשים, אז 
הזכר והנקבה שבכלי הכתר של הענפים העליונים, עולים שניהם 
למעלה, תחת הכתר, שעלה תחת המלכות של השרשים, ושם 
מקבלים הארתם ממנו. ואחר שקבלו כל צרכם,
%break
אז הכתר של הענפים, העומד שם תמיד, הנה הוא הופך עתה פניו 
מהם כלפי מעלה אל השרשים ואחוריו כנגד הזכר והנקבה הנזכרים.
%break
%page 293
%letter ה
ה) והטעם בזה, שהם צריכים לעלות מעלה, הוא, לפי שאלו הכלים 
של העקודים הם הכלים הראשונים שנאצלו כנז"ל, ולמעלה מהם לא 
נאצלו כלים, כי האור רב שם, ואין הכלים יכולים להתקיים שם,
%break
ולכן אם האור העליון היה נמשך למטה עד מקומם בהיותם תוך 
הכלים שלהם, היו הכלים מתבטלים, ולכן הוצרך שהאורות לבדם של 
הזו"ן שבכלי הכתר יעלו למעלה.
%break
%page 294
%letter ו
ו) ונבאר עתה מציאות עליה זו, ונאמר כי הלא כאשר לא מטי בכתר 
הוא, לפי שעולין זו"ן של הכתר למעלה, במקום זה הכתר שבסוף 
השרשים העליונים, ואינם יכולים להיות שם ביחד, כי הוא גדול מהם, 
ולכן הם נשארים במקומו והוא עולה במקום השורש של המלכות,
%break
ואז גם השורש של המלכות עולה בשורש של היסוד, ושם נשארים 
שניהם בסוד היסוד, שהוא זו"ן, ואז, שורש כתר עליון משפיע למטה, 
אחר שכבר יש הכנה לתחתונים לקבל, ואז, הנוקבא של הכתר נכללת 
בזכר.
%break
%page 296
%letter ז
ז) ופירוש הענין, כי הנה, יש כמה כללות: א', כאשר יהיו ב' אורות בב' 
כלים, כל אחד בפני עצמו, ואחר כך כאשר יכנסו ב' האורות בכלי 
אחד, זה יקרא כללות, שנכלל זה בזה בכלי אחד. ועוד יש מציאות 
אחר, והוא בהיות בחינות ב' אורות אלו זכר ונקבה, בב' כלים, 
%break
שאז יארע להם מ"ש בפרשת תרומה דקמ"ז, כי אז יש בהם סוד 
אהבה, פירוש, כי נכלל הארת זכר בנקבה ושניהם בכלי אחד, וכן 
חוזר הארת נוקבא להכלל בכלי של הזכר. הרי הם ד' אורות: ב' בכל 
כלי כלולים זה בזה, והם סוד ד' אותיות של אהב"ה.
%break
%letter ח
ח) ועוד יש מין כללות אחר, והוא זה המציאות שאנו בו, שהם ב' 
אורות בלתי כלים, שהם זו"ן של הכתר שעלו למעלה, ואינם בכלי. כי 
כללותם אז, יהיה בבחינה שיקבלו הארה זו מזה, וזה כללות שלהם.
%break
%page 297
%letter ט
ט) והנה עתה הנוקבא נכללת בדכורא, כי להיות שהנוקבא היא אור 
של חכמה, כנ"ל, והזכר, הוא אור של הכתר שנשאר בכלי, א"כ הזכר 
הוא שמקבל עתה מן השורש שלו, שהוא שורש הכתר.
%page 298
וזה נמשך לו, על ידי שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף 
השרשים, ועל ידי הארה העליונה, של שורש הכתר, הוא מזדכך מאד, 
ואז מאיר אור רב, בזה הזכר של הכתר,
%break
ואז נכללת הנקבה בזכר ומקבלת הארה ממנו, עד שנמצאים עתה ג' 
בחינות אלו שוים בהארתם, והם זכר ונקבה של כלי הכתר ואותו 
הכתר שעליהם, ואחר שהם שוים, יקבלו האור שלהם מצד שורש 
כתר עליון.
%break
%page 300
%letter י
י) ואז צריך שגם הנוקבא של הכתר תקבל גם היא משורש העליון 
שלה, שהיא חכמה עליונה, לכן השורש של החכמה העליונה יורדת 
בבינה ובינה בחסד וכו', עד שיורד יסוד במלכות, ואז, אותו הכתר, 
שעלה במקום שורש המלכות יורד במקומו, כי אינו יכול להיות שם,
%break
כי אין לו דמיון עם שורש המלכות וגם הוא ענף והמלכות הוא שורש, 
לכן הוא גרוע ממנה, אע"פ שהוא מקבל מן הכתר. אמנם יורד 
למקומו, ושם יוכל להיות ביחד עם זו"ן שהיו במקומו, כי אז שלשתם 
שוים, אחר שכולם שוים בקבלתם משורש הכתר עליון.
%break
%page 301
%letter יא
יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה, ואז הזכר נכלל בנוקבא, 
שהנוקבא מקבלת תחלה, לפי, שהיא נשתוה במעלה עם הזכר 
ושניהם בשוה קבלו משורש הכתר עליון, ולפי,
%break
שעתה מקבלים משורש חכמה, לכן הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג', 
שבכאן, והם מקבלים ממנה ונכללים בה, בסוד אשת חיל עטרת 
בעלה.
%break
%page 302
%letter יב
יב) אמנם טעם ירידת שורש חכמה למטה במקום שורש הבינה וכו', 
הוא לכמה טעמים. הא' הוא, לפי כשהוא קרובה לשורש כתר אינה 
יכולה להאיר ואורה מתבטל באור הנמשך מן הכתר. ועוד כי צריכה 
הוא להתקרב למטה,
%break
כדי שתוכל הנוקבא שבכתר לקבל תחלה ממנו כנ"ל, וזה גורם קריבת 
השורש אליה מדריגה א' יותר, מקרבת הזכר שבכתר אל שורשו. 
ועוד, כי ביארנו כי לעולם השרשים אינם נמנעים מלהשפיע למטה, 
בהיות התחתונים רוצים לקבל,
%break
לכן שורש הכתר אינו נמנע מלהשפיע למטה, כל זמן היות זו"ן חוץ מן 
הכלי שלהם, וא"כ אין החכמה יכולה להשפיע, ולכן כאשר תתרחק 
החכמה ותרד למטה במקום הבינה,
%break
אז ישאר המקום שלה פנוי, ואז, בעוד שהשפע הנשפע משורש 
הכתר, ממלא אותו מקום חלל הפנוי, אז, החכמה היא משפעת 
למטה, נמצא, כי אז, גם אם הכתר משפיע, אינו מבטל הארת חכמה.
%break
%page 303
%letter יג
יג) ואמנם ירידת החכמה למטה, לא תפסיד הארתה, בהתרחק מן 
המאציל מדריגה א' כנ"ל, הוא מזה הטעם, אחר היות הכתר עליון 
ממלא אותו מקום החלל. כי בשלמא, אם היה נשאר שם מקום פנוי 
וחלל, היה נפסק האור מן המאציל לחכמה,
%break
ואדרבה, היתה מפסדת החכמה, ויותר טוב היה להשאר במקומה, 
אמנם עתה, שאור הכתר ממלא מקום החלל ההוא, יש דרך ומעבר 
אל אור המאציל להשפיע בשורש החכמה, ואינה מפסדת כלל.
%break
%letter יד
יד) והנה אחר שקבלו זו"ן משורש החכמה ג"כ, אז אין צריכים לינק 
עוד, ואז יורדים זו"ן בכלי שלהם, ואז, שורש החכמה נתעלה 
במקומה, וגם שורש הכתר אוסף חלק אור אליו, ואותו הכתר שבסוף 
השרשים, אינו מקבל רק חיות הצריך לו לבד. ועתה נקרא,
%break
בחינת מטי בכתר אל הכלי, כי חזר האור בכלי שלו. אמנם שורש כתר 
עליון נקרא לא מטי למטה בעקודים. הרי העלינו מכל זה, שהאור בכלי 
ראשון נקרא כתר, ואין בו רק אור החכמה, כי אור הכתר נשאר 
למעלה בסוף השרשים. וז"ס כולם בחכמה וכו'.
%break
%page 304
%letter טו
טו) ונבאר עתה מציאות זה ההסתלקות של אור העליון, כי הנה, 
כאשר נעריך מציאות זה הכלי שכולל כל האור, הנה בהכרח הוא, 
כאשר, מסתלק האור ממנו, יהיה בו חלקים הראוים להביט אל האור 
ההוא, ובהתרחקו מהם, יתרחק מהם הבטת פנים אל פנים,
%break
כפי שיעור התרחקו. והמשל בזה, כי כאשר האור מסתלק, מהחלק 
היו"ד של הכלי הזה, אשר יקרא אח"כ, בשם, בחינת מלכות, כמ"ש, 
הנה אותו חלק היוד מן הכלי ההוא, אשר ממנו נסתלק האור ההוא, 
שעל ידי כן נעשה כלי, 
%break
כנ"ל, ואז הכלי הפך פניו למטה, כי כיון שנעשה עתה בחינת כלי 
בהפרדו מן שורש האור שלו, אין בו יכולת להסתכל בו פב"פ, ואז, 
הופך פניו אחר שנעשה בחינת כלי, ואז, אינו מסתכל באור עליון 
שנתרחק ממנו, אלא דרך אחור.
%break
%page 306
%letter טז
טז) והנה גם האור העליון יקרא עתה אחור בעת הסתלקותו, ויהיה 
הכלי עם האור ההוא אב"א, ואחרי אשר נסתלק האור ההוא ג"כ, עוד 
שיעור חלק א' אשר יקרא אח"כ, בחינת היסוד, ונסתלק מכולו, אז גם 
החלק הזה יהפוך פניו מן האור העליון,
%break
כי לא יוכל לקבלו, ואז, גם בחינת כלי ראשונה הנקרא מלכות, כיון 
שהאור נתרחק ממנה תוכל להפוך פניה למעלה, ואז יהיה המלכות 
ויסוד פב"פ רק היסוד יהיה עם אור העליון אב"א.
%break
%letter יז
יז) וכן, כאשר יסתלק בחינת אור של ההוד, אז ההוד יהיה אב"א עם 
האור העליון, ואז היסוד הפך פניו אל ההוד, ויהיה ההוד ויסוד פב"פ, 
ומלכות תהיה פנים באחור פני המלכות באחורי יסוד,
%break
כי תאות וחשק הספירה להחזיר פניהם אל האור, אך הספירה 
הקרובה אל האור לא תוכל להחזיר עדיין פניו אליו, עד שיתרחק 
מהאור שיעור ספירה אחת.
%break
%page 307
%letter יח
יח) וכן, כאשר יסתלק האור מבחינת הנצח, אז הנצח יהיה אב"א עם 
אור העליון, ופב"פ עם ההוד, ויסוד יהיה פנים באחור עם ההוד, 
ומלכות ג"כ פנים ואחור עם היסוד.
%break
וכן עד"ז עד שתסתלק האור מכל יוד חלקי הכלי ואז יהיו כל הספירות 
פנים באחור: פני תחתונה באחור עליונה, אך הכתר עם החכמה יהיו 
פב"פ, כי הכתר עם האור העליון הם אב"א לטעם הנ"ל, ובזה מוכרח, 
שכתר וחכמה יהיו פנים בפנים.
%break
%letter יט
יט) הרי ביארנו, סוד הסתלקות ואיך נתהוו הכלים על ידי זה. אמנם 
אע"פ שבארנו, היות בכלי זה, מציאות כלי מלכות ויסוד וכו' לא מפני 
זה, יקראו יוד כלים, כיון שעדיין לא יש היכר להיותן י"ס, וגם כן כי 
האור נסתלק ביחד, רק הענין הוא,
%break
כדמיון כלי ארוך אחד אשר חלקים שלו אינם שוים כפי התרחקות של 
החלקים ההם מקצתם אל קצתם. והרי ביארנו, מציאות האור 
והתפשטותו והסתלקותו, והם ב' בחינות כמ"ש בעזרת האל.
%break
%letter כ
כ) ועתה יש התפשטות והסתלקות אחר, כאשר יתבאר בע"ה, ואז 
ישלימו ד' בחינות. והענין הוא, שכאשר נשלם בחינת הכלי הזה, 
ונעשה כלי, ע"י הסתלקות האור, אז כאשר יחזור האור להתפשט בו, 
אז ישאר בחינת אורות וכלים.
%break
אמנם כאשר נתפשט האור בכלי זה פעם ב' אינו מתפשט כסדר הא' 
אך נגלה ונעלם. וז"ש בזוהר, מטי ולא מטי. ואלו הב' בחינות נקראים 
התפשטות והסתלקות, שבהם יושלמו הד' בחינות.
%break
%page 308
%letter כא
כא) והענין הוא, כי תחלת מטי האור תוך הכלי, של הכתר, ואח"כ 
מסתלק ממנו. ואח"כ מטי האור, בכלי של חכמה וחזר אח"כ להסתלק. 
וכן עשה בכל יוד כלים. וזה נקרא מטי ולא מטי, הנזכר בזוהר תמיד. 
ולעולם יש בטבע האור ההוא לבא ולהאיר ואח"כ מסתלק,
%break
כמו שיש בטבע שלהבת נר שהוא מתנועעת. וכן, נשאר תמיד האור 
ההוא להיות מול"מ בכלים האלו הנקרא עקודים. כי לסבת היותן בכלי 
א', אין כח בכלי הזה, לסבול האור אם לא בהיותו מטי ולא מטי. והרי 
ביארנו בזה ד' בחינות שהם התפשטות הראשון והסתלקותו,
%break
והתפשטות הב' והסתלקותו. וגם ביארנו שזה התפשטות והסתלקות 
הב' נקרא מטי ולא מטי. ולכן נקרא הכלי ההוא עקודים, לפי שהוא כלי 
א' והוא מקשר ועוקד יוד אורות בתוכו.
%break
%letter כב
כב) ובזה ג"כ נתבאר איך הכלי נקרא כלי א' לבדו, והאורות נקראו יוד, 
לפי שכשנסתלק האור, הכל נקרא כלי א' לבד ולא יוד כלים, משא"כ 
באורות שבתוכם, שכאשר יחזרו להתפשט התפשטות האמיתי, שהוא 
התפשטות הב' הנה אינו מתפשט בפעם א' תוך הכלי כמו שנסתלק,
%break
אלא נכנס ויוצא יוד יציאות ויוד הכנסות: נכנס ויוצא יוד פעמים, א' 
בכתר וא' בחכמה וכן בכולם. ולסבה זו נקראו יוד אורות. אבל הכלי 
בבת אחת נעשה, ע"י הסתלקות א' שנסתלק בפעם אחת, ולכן יקרא 
כלי א'.
%break
%page 309
%letter כג
כג) והנה ד' בחינות אלו הם מציאות ד' אותיות הוי"ה, כי י"ו הם ב' 
בחינות התפשטות, וה' ה' הם ב' בחינות הסתלקות. וכבר ידעת כי 
שם הוי"ה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה. והטעם לפי שד' בחינות 
אלו לא שייכים אלא מחכמה ולמטה,
%break
אבל בכתר לא יש בו רק ב' בחינות בלבד, וכנגדן נקרא י"ה יהו"ה. 
וז"ס, כי ביה הויה צור עולמים, לפי שבהם התחיל לצייר ולברא את 
העולם מתחלה, שה"ס עקודים, אשר הם סוד י"ה הויה, כי י"ה בכתר, 
הויה בשאר פרצופים כולם.
%break
%letter כד
כד) והטעם, כי הנה למטה בט"ס יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה 
עצמו יגרום כינוי השם באור העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה, לד' 
חסרונות אלו. ואלו הם, הא' הוא התפשטות האור פעם א', כי אז 
התחיל האור להתפשט בכתר, ראשון מכולם,
%break
ואז כל הט' שלמטה ממנו היו חסרים מאותו אור, באופן זה כי בעת 
שנתהווה האור במציאות הכתר עדיין כל השאר היו חסרים, והרי זה 
חסרון א' בהתפשטות הא' בט' כלים, ואין חסרון זה נוהג בכתר.
%break
%page 310
%letter כה
כה) גם בהתפשטות הב' יהיה חסרון זה פ"ב בט"ס, ולא בכתר, הרי 
שיש ב' חסרונות בט"ס ולא בכתר. כי כאשר לא נאצל שום אור לא 
יקרא זה חסרון, אך אחר שהתחיל כבר זה האור להתפשט, ונתפשט 
בכתר תחלה, אז ט"ס יקראו חסרי האור ההוא,
%break
לפי שקדם אור הכתר אליהם. אך הב' חסרונות אחרים הם נוהגים בין 
בכתר בין בט"ס, והוא ב' בחינות הסתלקות, כי זה נקרא חסרון 
אמיתי, בין אל הט"ס ובין אל הכתר עצמו.
%break
%page 311
%letter כו
כו) ונבאר ענין זה מ"ש, כי בחינות אלו נקראו, כי ביה ה' צור עולמים. 
והענין, כי זה סוד הפסוק, סולו לרוכב בערבות ביה שמו, ויש לדקדק 
בהפסוק, דהיה לו לומר י"ה שמו, מהו בי"ה שמו, אך הענין הוא, כי 
כל השם כלול בי"ה,
%break
וזהו בי"ה שמו, כי י"ה במילואו הוא יו"ד ה"א גימטריא כ"ו, שהוא 
הויה. הרי, כי בי"ה הוא שם הויה ממש. ושם י"ה בכתר, לרמז, איך 
ממנו יצא שם הוי"ה, ובו כלולין כל ד' אותיות הוי"ה.
%break
%page 312
%letter כז
כז) ודע כי כל הכלים האלו לא נתעבו ונתהוו כלים, אלא, אחר 
הסתלקות אור המלכות, אשר אז הופך פניו מן הכלי, לפי שאע"פ 
שאור העליון של כלי הכתר נסתלק מתוכו ועלה אל המאציל, כיון 
שעלה במקומו אור החכמה, אין כלי הכתר מתעבה ונתגשם,
%break
וכן על ד"ז בכל שאר האורות, ונמצא כי כיון שנתבאר למעלה בדרוש 
הקודם לזה, כי אור הכתר של עקודים מסתלק ראשון לכולם ואור 
המלכות מסתלק אחרון מכולם, נמצא כי אין מתחיל להיות נעשה בחי' 
כלי, אלא מלמטה למעלה,
%break
וכלי המלכות קידם להעשות תחלת כולם, לפי, שכיון שאור המלכות 
מסתלק באחרונה, הנה בהיותה מסתלקת מתוך הכלי שלה עצמה, 
אין הכלי מתעבה עד שיגמר הסתלקותה לגמרי מכל הכלי שלה, ואז 
התשעה כלים עליונים עדיין יש בהם אור,
%break
אע"פ שאין לשום אחד מהם בחינת חלק האור המגיע לחלקו ממש, 
ולכן אינם מתעבים ונגשמים, אבל כלי המלכות, שנתרוקנה מן האור 
שלה לגמרי, וגם אין אור אחר למטה ממנה שיעלה בתוכה, לכן היא 
מתעבת ונעשת כלי, אבל אינה מתעבת לגמרי,
%break
עד שיתרחק האור ממנה לגמרי, ג' מדרגות וכו'. וטעם הדבר יובן עם 
הנזכר, כי כל פחות משלשה כלבוד דמי, ולכן אחר שנתרחק האור ג' 
מדרגות שלימות, אז נחשך הכלי לגמרי ונגמרה עשיתו.
%break
%letter כח
כח) ונמצא כי אחר הסתלקות אור המלכות ונתעלה בשורשה שהוא 
תוך פה דא"ק אז נגמר מלאכת שבעה כלים התחתונים, שהם מחסד 
ועד המלכות, ונמצא כי גמר מלאכתם היה על ידי הסתלקות האורות, 
ובעת הסתלקותם נעשו כלים שלהם,
%break
אבל ג' כלים עליונים של כתר חכמה בינה לא נגמרה מלאכתם, לפי 
שעדיין לא נתרחקו ג' מדרגות גמורות מן אור המלכות שעלתה 
במאציל, כנ"ל. אמנם, גמר מלאכתם היה אח"כ, בעת שחזרו האורות 
לירד ירידה שניה לתוך הכלים הנ"ל כמ"ש בע"ה.
%break
%page 313
%letter כט
כט) עוד נוסיף ביאור בענין עשית אלו הכלים, הנה נתבאר בדרוש 
הקודם, כי שלשה מיני אורות, שיצאו מאח"פ דא"ק, הם בחינת נר"ן, 
והם מתלבשים זה בזה כנ"ל, ואמנם אור היוצא מן העינים דא"ק, 
נקרא נשמה לנשמה הנקראת חיה,
%break
ומקומה שם למעלה בעין, אבל היא מתפשטת למטה, כמו שנבאר. 
והוא כי במקומה עומד בבחינת אור מקיף אליהם, וממנה מתפשטת 
למטה, אור מועט דק מאד, הנקרא ראיה. ואינה הבל גמור, כמו 
ההבלים היוצאים מן האח"פ,
%break
שהם הבלים גמורים מוחשים ומורגשים, ולהיותו אור דק מאד וחלש, 
לכן ממנו נעשו בחינת הכלים של העקודים היוצאים מן הפה, ולא 
נעשו אורות, לפי שהוא אור חלש כנ"ל.
%break
אבל אור האח"פ, אלו לא היו בחינת הבל ממש ומורגש, אפילו בחינת 
כלים, לא היו יכולים להעשות, להיותם, אורות יותר תחתונים מאור 
העינים, ולכן יצאו בבחינת הבל ממשי ומורגש, ולכן נעשו בחינות 
אורות הנקראים נר"ן כנזכר.
%break
%letter ל
ל) ונחזור לענין ראית העינים, ונאמר כי הנה עשיית כלים היה ע"י 
הסתכלות ראיתה והבטתה באור העקודים הנקראים נפש הנזכר, וזהו 
סוד הפסוק, וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל וגו', כי הנה הרוח 
והנשמה, שהם אורות האזן והחוטם נקראים אור גמור,
%break
והנפש שהם עקודים היוצאים מן הפה הם נרמזים במלת "את" 
יתירה, במה שאמר הכתוב, את האור, ואמר כי בהיותו אלקים שהוא 
המאציל רואה ומביט בנפש הנקרא את, אז ויבדל וכו',
%break
שהם בחינת עשית הכלים, אשר הם המבדילים ומגבילים נותנים 
קצבה ושעור באורות, ומבדילים חלקיהם זה מזה כנודע.
%break
%page 314
%letter לא
לא) והנה בראיה זו, יש אור ישר ואור חוזר. ובהסתכלות ראיה זו, 
בבחינת אור ישר, באור הנפש, היה יכולת מספיק לעשות הכלים של 
ג' ראשונות, אבל השבעה הכלים תחתונים לא נגמרו, אלא עד 
שנמשך הסתכלות אור ישר למטה עד כלי המלכות העשירית,
%break
ואח"כ חזרו שני האורות שהם אור ראית העין ואור הנפש שיצא מן 
הפה, ושניהם חזרו להסתלק למעלה, מלמטה למעלה, ואז בעת 
הסתלקותם ממטה למעלה,
%break
נעשו שבעה הכלים התחתונים בסוד האו"ח, אבל שלשה כלים 
הראשונים נעשו באור ישר, מלמעלה למטה, ע"י הסתכלות או"י 
דעינים באור הנפש כנזכר וכו'.
%break
%page 315
%letter לב
לב) ונבאר עתה זו החזרה השניה של האורות איך היתה, דע, כי אין 
חזרתם עתה פעם שנית כמו ירידתם בפעם ראשונה, כי אז ירדו כולם 
למקומם, כל היוד אורות, אבל בחזרת ירידה זו השנית, אלו ירדו כולם 
למקומם, היו כל הכלים אשר נעשו כבר ע"י הסתלקותם,
%break
חוזרים להתבטל כבראשונה, כי לא יכלו לסבול האורות שלהם, כמו 
שאירע להם אז, ולכן הוצרך, שהאור העליון שבכלם, שהוא הכתר, 
שהוא גדול ושקול ככל הט' אורות יחד כלם, שישאר למעלה תמיד 
דבוק בשרשו, המאציל אותו, והוא תוך הפה של א"ק.
%break
%letter לג
לג) ולא חזרו לצאת משם ולירד להתפשט למטה רק ט' אורות 
התחתונים בלבד, ונתפשטו באופן זה: אור החכמה נכנס בכלי של 
הכתר, ואור של הבינה נכנס בכלי של החכמה וכו', עד שנמצא, כי אור 
המלכות נכנס בכלי היסוד, והנה עתה,
%break
יש שני שינוים, מאשר היה בראשונה, כי עתה אור הגדול יותר מכל 
הט' ביחד, שהוא הכתר, נשאר למעלה בשרשו, ועוד, כי הנה כלי 
הכתר, אע"פ שאין בו כח לסבול האור הגדול שלו עצמו,
%break
הנה יוכל לסבול אור החכמה שהוא קטן מאד מן הכתר, ועד"ז, בכל 
שאר הספירות. ולשתי סבות הנ"ל, יש יכולת וכח עתה באלו הכלים 
לסבול האור שלהם, ולא יחזרו להתבטל כבראשונה.
%break
%page 316
%letter לד
לד) ואע"פ שאנו עתידים לבאר לקמן, כי כל הט' אורות התחתונים, 
נכנסים יחד תוך כלי הכתר, ואח"כ נשאר בתוכו אור החכמה לבדו, 
ואח"כ יורדים ח' אורות אחרים, ונכנסים לתוך הכלי של הבינה, וכן 
עד"ז כולם. הנה אין דבר זה לא מעלה ולא מוריד.
%break
כי כלל גדול בידינו, כי העליון גדול מכל מה שלמטה ממנו, א"כ גם 
כשיכנסו ט' אורות יחד בכלי הכתר, כל השמנה תחתונים אינם נערכים 
למאומה, בערך אור החכמה, שהיא עליונה מכולם, והיא האצילה 
אותם. וכבר נתבאר,
%break
כי אור החכמה יוכל לסובלו הכלי של הכתר להיותו בחינה יותר 
עליונה, א"כ מכ"ש הוא שיסבול גם את שאר הח' אורות שתחתיו. 
ועד"ז הוא בשאר הכלים,
%break
כי כיון, שאין אור המיוחד לכלי ההוא נכנס בו, אלא אור קטן זולתו, לכן 
יוכלו לסבול האורות ולא יתבטלו כבראשונה.
%break
%page 317
%letter לה
לה) אמנם מציאות מטי ולא מטי צריך לבאר היטב מה ענינו. ונאמר כי 
תחלה מתחיל האור לבא בכתר, וכל הט' אורות כלולים בו. ואח"כ חזר 
להיות בחינת לא מטי, שחזר ויצא משם האור המגיע אל הכתר, אך 
הט' אורות אחרים היו נשארים בכתר, כי יש כח בכתר לסבלם,
%break
ואז, בעת אשר לא מטי בכתר האור אליו, אז ממשיך כתר אל החכמה 
פנים בפנים, את הט' אורות, ונתנם בחכמה, ואז החכמה הפכה פניה, 
אחר שקבלה הט' אורות, ומאירה לבינה פנים בפנים, הארה לבדה, 
אבל אינה נותנת לה עדיין את הז' אורות.
%break
%page 321
%letter לו
לו) אחר כך חזר אור הכתר להיות מטי בכתר, ואז אור החכמה חזר 
להתעלם בכתר, מחמת החשק שיש לה להתחבר עם הכתר, ואז כלי 
חכמה הפך פניו אל הכתר ונתן לו את האור שלו. אך אור הבינה 
שהיה בחכמה, אינה עולה עמו בכתר, מחמת חשק הבנים,
%break
שהיא אמם. וכבר ביארנו, כי אין מציאות חזרת פנים ואחור רק 
בבחינת כלים, אבל באורות עצמם, לא יצדק בהם פנים ואחור רק 
התפשטות והסתלקות.
%break
%letter לז
לז) ואמנם אחרי הפכו כלי של חכמה פניו נגד הכתר ועלה שם האור 
שלו, הנה אחר כך חזר והפך פניו למטה נגד הבינה, ונתן לה את הז' 
אורות ודע כי כל נתינת אורות הוא לעולם בבחינת פנים בפנים.
%break
%page 322
%letter לח
לח) ואמנם הבינה, לא הפכה פניה להאיר למטה בחסד, כי לא היה 
כח בחסד ובו"ק, לקבל אור גדול כזה פנים בפנים, רק אחור באחור. 
כי הלא יש כאן אור של הו"ק, ועוד אור הבינה שהיא יותר גדולה 
מכולם יחד.
%break
אך תחלה כאשר לא היו עדיין אורות בבינה רק שנתנה לחכמה, אז 
הפכה פניה והאירה אל הבינה הארה לבד פב"פ, משא"כ בחסד. לפי 
שיש בהבינה כח לקבל האורות ההם לפי שז' אורות תחתונים היו 
בטלים לגבי האור שלה, וגם האור שלה ודאי שתוכל לקבל.
%break
והאור של החכמה, אע"פ שאור שלו גדול מהאור שלה, עם כ"ז כבר 
ידעת, כי אבא ואמא כחדא שריין וכחדא נפקין, ויכולה היא לקבל אור 
החכמה, מה שאין כן בחסד, כי יש הפרש גדול בינו לאור הבינה, ואינו 
יכול לקבלו פנים בפנים.
%break
%page 323
%letter לט
לט) ונחזור אל הענין, כי כאשר חזר להיות לא מטי בכתר, הנה אז 
הוא מטי בחכמה, ויורד אור של חכמה בה. ואז, כבר הז' בנים שיש 
בבינה, הם גדולים ואינם צריכים לאמם,
%break
ואז, בינה עולה לחכמה, מחמת חשק שיש לה להדבק עמה. וזה 
נקרא, לא מטי באור הבינה. ואז כלי הבינה הפכה פניה למטה, 
ויורדים הז' אורות שבה וניתנים כולם אל חסד פנים בפנים.
%break
%page 324
%letter מ
מ) ואח"כ חוזר להיות מטי האור בכתר, ואז חו"ב שניהם עולים שם 
מחמת חשק שיש להם, ואז נמצא שיש הרחק גדול בין הבנים לבין 
אור הג"ר, כי יש ביניהם ב' מרחקים: בינה, וחכמה. שאין בהם אור.
%page 326
לכן אור החסד עולה אז לבינה, ונקרא לא מטי בחסד, ואז, הופך כלי 
החסד את פניו, ונותן הו' אורות למטה בגבורה.
%break
%page 329
%letter מא
מא) אחר כך חזר להיות לא מטי בכתר, ואז הוא מטי בחכמה, ואז 
הבינה היה ראוי להיות נשארת שם בחכמה כבתחלה, אך מחמת אור 
החסד אשר במקומה, לכן, יורדת להיות שם עמו.
%page 330
וזהו כי חפץ חסד הוא, וכבר ידעת, כי הבינה נקרא הוא. וכאשר ירדה 
הבינה במקומה, אז החסד אין צריך אליה, ויורד למקומו.
%page 331
ונקרא מטי בחסד ואז עולה אור הגבורה בחסד, וזה נקרא לא מטי 
בגבורה, ואז הופכת כלי הגבורה פניה למטה, ונותנת הה' אורות 
למטה בת"ת. וזה נקרא מטי בת"ת.
%break
%page 332
%letter מב
מב) אחר כך, חזר להיות מטי בכתר, ואז, לא הוי מטי בחכמה ובינה, 
כי הב' עולים שם ביחד לכתר, ואז הוי לא מטי בחסד כי הוא עולה 
למקום בינה. כאשר בתחלה מפני ב' מרחקים שביניהם,
%break
כנ"ל, ואז הוי מטי בגבורה, ואז לא הוי מטי בת"ת, כי אור הת"ת עולה 
בגבורה מחמת החשק, ואז כלי הת"ת הופך פניו ונותן הד' אורות 
בנצח, וזה נקרא מטי בנצח.
%break
%page 333
%letter מג
מג) אחר כך, חוזר להיות לא מטי בכתר, ואז הוי מטי בחכמה, גם 
בבינה הוי מטי מחמת חסד אשר שם כנ"ל, כי חפץ חסד הוא, ואז הוי 
ג"כ מטי בחסד כי אז חסד יורד למקומו. ואז הוי לא מטי בגבורה, כי 
הגבורה עולה עם החסד.
%page 334
ואז הוי מטי בת"ת ויורד אור בת"ת, ואז הוי לא מטי בנצח, כי אור 
הנצח עולה עם הת"ת, ואז הוי מטי בהוד, כי אז הופך כלי הנצח פניו, 
ונותן הג' אורות להוד, ואז ההוד הופך פניו אל היסוד ומאיר בו.
%break
%page 335
%letter מד
מד) וכו הענין בכל הו"ק כי כאשר האורות נתנין בהם, הם הופכים 
פניהם ומאירים למטה. כי דוקא הבינה היא שלא הפכה פניה לחסד, 
כי אין כח בחסד לקבל אור הבינה. אך הו"ק הם בעצמם יש להם 
יכולת לקבל אחד את האור של חבירו זה מזה, כי כל הו"ק הם שוין.
%break
%page 336
%letter מה
מה) אחר כך, חזר להיות מטי בכתר, ואז לא מטי בחכמה ובינה, כי 
שניהם עולים שם. גם בחסד לא מטי כי עלה לבינה, והוי מטי 
בגבורה, ואז הוי לא מטי בת"ת,
%break
ואז הוי מטי בנצח, ולא מטי בהוד. ואז הפך ההוד פניו ונותן הב' 
אורות ליסוד, ואז הוי מטי ביסוד, ואז היסוד הופך פניו ומאיר למלכות, 
כנ"ל בכל הו"ק.
%break
%page 337
%letter מו
מו) אח"כ חזר להיות לא מטי בכתר, ואז הוי מטי בחו"ב וחסד, ואז 
הוי לא מטי בגבורה, ומטי בת"ת, ולא מטי בנצח, ומטי בהוד, ולא מטי 
ביסוד כי עלה בהוד,
%break
ואז הופך פניו ונותן אור למלכות למטה במקומה, ואז הוי מטי 
במלכות. והרי עתה נשלם בחינות הראשונות, שהוא מציאות 
התפשטות. והנה הגיעו כל יוד אורות עד המלכות.
%break
%page 340
%letter מז
מז) ועתה הבחינה הב' היא פשוטה. כי עתה חזר להיות מטי בכתר, 
ואז לא מטי בחכמה ובינה וחסד, ומטי בגבורה, ולא מטי בת"ת ומטי 
בנצח, ולא מטי בהוד ומטי ביסוד, ולא מטי במלכות. ואחר כך חוזר 
כמתחלה.
%break
%page 342
%letter מח
מח) והרי עתה כמה בחינות: הא', כי לעולם חשק אור התחתון 
להדבק בעליון, וכאשר הוי מטי ביסוד הוי לא מטי במלכות, כי אז אור 
המלכות עולה שם ביסוד,
%break
מחמת החשק. וכן בכל שאר הספירות, חוץ מן החסד עם הבינה, כי 
כאשר הוי לא מטי בבינה, אז הוי לא מטי בחסד, מפני ב' מרחקים.
%page 343
וכשהוא מטי בבינה אז הוי ג"כ מטי בחסד, כי אין שוה אור חסד לכל 
אור בינה. אמנם אותו רגע לבד שיורד בינה במקומה, אז מוצאת 
החסד במקומה, וברגע, יורד החסד למקומו וזה ענין,
%break
שהו"ק הם בפ"ע מדריגה א', ואינם יכולים להדבק בבינה, שהיא 
מג"ר. גם ענין מטי ולא מטי בג"ר, הוא בענין אחר, כי כאשר הוא מטי 
בכתר, אז עולין שניהן חו"ב למעלה בכתר.
%page 344
ולטעם זה, נקרא ג"ר חשובים כאחד. וכשלא מטי בכתר, אז הוי מטי 
בחכמה. ומהראוי, שתשאר שם הבינה ותהיה לא מטי בבינה, רק 
משום כי חפץ חסד הוא, כנ"ל, הוי מטי גם כן בבינה.
%break
%page 345
%letter מט
מט) גם דע, כי שיעור הזמן אשר לא מטי האור בספירה הוא רגע 
אחד לבד, וז"ס כי רגע באפו. כי הסתלקות האור, שהוא לא מטי, היה 
מחמת זעם,
%break
ואף מחמת התחתונים שאין בהם כח, אך המשך בחינת מטי, שהוא 
חזרת האור למטה להחיות העולמות, אין בהם שיעור, כי כפי מעשה 
תחתונים כך יהיה.
%page 346
וזהו חיים ברצונו, כפי הרצון שיהיה אז, ר"ל כפי מעשה בני אדם, כך 
ימשך זמן החיים ההם. ואמנם לעיל ביארנו, כי הסתלקות הא' של 
האורות היה כדי לעשות כלי. והנה, כאשר חזרו האורות פעם ב', 
בהתפשטות ב', הנה היו חוזרים הכלים להתבטל כעת הראשון,
%break
לכן הוצרך שישאר אור הראשון שבכולם, שהוא אור הכתר, למעלה, 
ולא יכנוס בכלים אלו, ולא באו רק ט' אורות לבדם על סדר זה, אור 
החכמה בכלי של הכתר, ואור בינה בכלי של חכמה, וכו' עד"ז. עד 
שנמצא, שאור מלכות נכנס בכלי יסוד. ועתה,
%break
אחר שלא חזר בכלי אותו אור הראשון הנוגע אליו, אשר תחלה 
נסתלק ממנו, אלא הגיע לו אור אחר זולתו קטן ממנו, ע"כ נשארו 
הכלים בבחי' כלים ולא חזרו להיות אורות כבראשונה. והנה כאשר 
התחילו האורות לכנוס בכלים, אז נכנסו הט' אורות בכתר,
%break
וזה נקרא מטי בכתר כנ"ל, ואחר כך נסתלק אור המגיע לכתר, שהוא 
אור החכמה, וזה נקרא לא מטי כנ"ל, ואין להאריך בזה, כי כבר 
הארכנו לעיל בחי' מטי ולא מטי די ספוקו. ואמנם, טעם למה עתה 
נכנסו כל הט' אורות יחד בכלי הכתר, משא"כ בהתפשטות א',
%break
כי נכנסו א' לא' כנ"ל, שנכנס אור המלכות בכלי של כתר, ואח"כ נדחה 
אור הזה למטה במקום החכמה, ואח"כ נכנס אור היסוד בכתר, וכן 
עד"ז, עד שנכנסו כל י' אורות כשיעור הי' כלים, הטעם הוא מובן עם 
הנ"ל, כי מתחלה שהיה אור הכתר עמהם,
%break
וגם כולם היו מאירים מצדו, לכן לא היה כח בשום כלי מהם לקבל 
בתוכו, רק אור א' לבד, אבל עתה שאור הכתר אינו נכנס עתה תוך 
הכלי, והוא נשאר למעלה והפך אחוריו למטה, כמ"ש בע"ה, לכן עתה 
יש כח ליכנס כל האורות ביחד תוך כלי א',
%break
כי כל הט' אורות הנכנסים עתה בכתר, הם קטנים מן אור הכתר 
הראשון, ויש כח לקבלם, וכן כשנכנסו כל הח' אורות בתוך כלי 
דחכמה, יש בה כח לקבלם, כי כולם קטנים מאור החכמה, ועד"ז 
בכולם.
%break
%page 347
%letter נ
נ) והנה כאשר חזרו האורות ליכנס, נכנס אור החכמה בכתר, ואז אור 
הכתר שבתוכו שנשאר בעת הסתלקות כנ"ל, כי אין הכלי נגמר עד 
התרחק ממנו האור ג' מדריגות וזה לא שייך בג"ר כנ"ל, אז נכנס אור 
הכתר,
%break
שנשאר שם תוך אור החכמה הנכנס עתה ומתלבש בתוכה, ונעשית 
נשמה אליה, לפי שהוא אור הכתר ונעשה דכורא והחכמה שסביבותיה 
נעשית נוקבא,
%break
ואז אור המובחר יותר מתלבש תוך החכמה, ומה שהחשיך מעט 
מחמת ריחוק האורות משם, זה ישאר בחי' כלי, לב' טעמים: א' 
מחמת התרחקות אור משם, גרם לו גרמת חשך.
%page 348
ועוד כי אפילו המובחר ממנו, מסתלק ומלבש תוך אור החכמה הנכנס 
שם, ואז נגרע אור הראשון הנשאר מן הכתר, ונעשית כלי לכתר, כי 
אור החכמה מפסיק ביניהן. באופן, כי אדרבה, ביאת האורות 
בהתפשטותם עתה, הוא הגורם בג"ר אלו להעשות כלי,
%break
ולא נעשו כלים בעת הסתלקותם, כנ"ל. ועוד טעם א', כי הלא כאשר 
אור בחי' הכתר נשאר למעלה, כנ"ל, כי מעולם לא נכנס עוד תוך 
הכלים אלו, רק נשאר בסוף הי' שרשים של האורות למעלה, והפך 
אחוריו למטה, לכן האורות עתה מועטים יותר מבתחלה, 
%break
ואפילו בעת הסתלקות. וכעד"ז בכלי הב' של חכמה שנכנס בתוכו אור 
הבינה, ואז אור החכמה מתלבש בתוכו, והאור הנשאר נחשך ונעשה 
כלי מחמת התרחקו, אע"פ שאינו הרחק גמור, והרי עתה יש זכר 
ונקבה ביחד בכתר, וזכר ונקבה בחכמה, נמצא,
%break
כי מעולם כתר וחכמה אינם מתבטלים. ממציאותם להעשות מזכרים 
נקבות, כי הרי האורות שלהם עצמן נשארים במקומן, אע"פ, שאינם 
גמורים כמו מתחלה, ואדרבה, שאר האורות שבאו עתה נתוספים 
עליהם, ונעשים נקבות עליהם.
%break
%page 349
%letter נא
נא) וכן הענין ג"כ בבינה, רק שיש בה הפרש, והוא שנשאר בה אור 
הבינה מועט בעת הסתלקות כנ"ל, ועתה נכנס בה אור החסד. והנה 
חסד בן הבינה כנודע, ולא יתכן שיהיה הוא הזכר ואור הבינה עצמה 
נקבה אליו.
%page 350
ואם נאמר שאור הבינה יהיה זכר ואור החסד יהיה נקבה, גם זה לא 
יתכן. ולזה צריך אותו הפיכת פב"פ, שביארנו למעלה שהופכת חכמה 
פניה למטה, בעת שניתנין אליה הח' אורות, ואז מזדווגים שם במקומן 
זכר ונקבה של חכמה,
%break
ומוציאין ע"י זווגם אור אחד הנקרא יו"ד, ואז ניתן למטה בהפיכת 
פניהם לבינה, ואז אותו היוד מתלבש תוך אור הבינה ע"ד האחרות, 
ונעשה הי' זכר.
%break
והבינה נוקבא. ואח"כ כאשר ניתנו הז' אורות בכלי של בינה, אז ניתן 
בה אור של החסד, ונשאר בה אור החסד תמיד בבחי' מ"ן.
%break
%letter נב
נב) ואע"פ שאור זה של הבינה, הוא מן האורות הראשונים שנשארו 
שם, וזו היו"ד שבא לתוכה מזווג דזו"ן שבתוך החכמה, הוא מחודש, 
וא"כ, איך תעשה הבינה שהיא השורש, נקבה אל זה אור המחודש 
שהוא מחכמה, והתשובה הוא, שכבר בארנו,
%break
שזה האור של הבינה אינו אור גדול, אחר שיש ג' מרחקים בינו ובין 
האור כנ"ל, אע"פ שאינם ג' מרחקים גמורים. משא"כ בחכמה 
שלמעלה, ועוד, כי אור הבינה הזו נשארה כאן בעת הסתלקות, אשר 
לא היתה כוונתו להאיר,
%break
אך הנוקבא העליונה שבחכמה, באתה בעת התפשטות, שכוונתו 
להאיר. לכן הבן היוצא מבין שניהם, יכול להיות יותר פנימי מבינה 
זאת ומכ"ש מן החסד שבא עתה, אע"פ שבא גם הוא מבחי' של 
התפשטות, אבל עכ"ז הנה הוא ג' מדריגות למטה מהחכמה.
%break
%page 351
%letter נג
נג) כלל הדברים, כי בכתר עליון, יש שם י"ה, שהוא זו"ן: כתר, 
וחכמה. ובחכמה יש זו"ן, והוא שם י"ה אחר, והוא חו"ב. ובינה, שם 
י"ה אחר שהוא זו"ן, והוא, החכמה המתחדשת מן הזווג העליון 
שבזו"ן שבחכמה. שהוא י', ובינה היא נקבה אליו, 
%break
והיא אות ה' הרי שם י"ה ג"כ בכאן, ועוד יש בה אור החסד שהוא 
בחינת בן, גם כל א' מאלו ג"ר נקרא אות יו"ד במילוי, כי הכתר יש בה 
זו"ן י"ו, והכלי עצמו הוא ד' של היו"ד. גם חכמה יש בה יו"ד שהוא י"ו 
זו"ן,
%break
והד' היא הכלי. אך הבינה נק' יו"ד בבחי' ג' אורות שבה, וסדרם יד"ו, 
והם חכמה, בינה, חסד. אך הכלי אינו נזכר עתה. גם טעם אחר, למה 
טפת י' מזווג חכמה הוא בעלה של בינה הזו התחתונה,
%break
לפי כשמזדווג זו"ן שבחכמה, אינם מוציאין טפת ההיא מעצמותה, רק 
מלמעלה שהוא מן הכתר, לכן גדול כחו מאור בינה התחתונה.
%break
%letter נד
נד) אמנם בשאר ספירות לא היה בהם שום מציאות זו"ן, כי כולם 
זכרים, וגם שהם כלים גמורים, ואין בהם אור רק אותו שנכנס מחדש, 
נמצא, אור הגבורה נכנס בחסד. וכעד"ז, עד שנמצא, כי אור המלכות 
בכלי של יסוד. ובכאן יש קושיא ראשונה ג"כ,
%break
איך יעשה מזכר נקבה. אך דע, שלכן הוצרכו זו"ן שבבינה, להזדווג 
להוציא ה' אחד דוגמתה, ונחלק לב' שהם ד"ו, ואות ו' נכנסה בכלי 
יסוד בסוד זכר של מלכות אשר שם, כי יותר גבוה כמה מדרגות הוא 
אות ו' זו, מן אור המלכות שביסוד,
%break
לכן הם זו"ן, ואח"כ אות ד' ירדה במלכות והשלימה שם במקומה. הרי 
כי בד' בחי' יש בהם זו"ן, והם כח"ב יסוד והוא לטעם קושיא הנ"ל 
שיש באלו הד' משא"כ בשאר.
%break
%page 352
%letter נה
נה) הנה כבר ביארנו, שיש ה' אורות בב' כלים, כי בכלים של חכמה 
יש זו"ן ובכלי של בינה יש זו"ן, ובן שהוא חסד הנ"ל, ועליות אלו תלוי 
במעשה התחתונים, לפעמים יעלו כל ה' אורות, ופעמים לא יעלו כי 
אם ד', ואור החסד שהוא בן נשאר למטה בכלי של בינה, 
%break
והנה ביארנו למעלה, כי יש זו"ן בכל א' מאלו הג"ר, ונקרא י"ה: י' 
בזכר, ה' בנוקבא. ודע כי כל אלו הה' אורות כשעולין בכתר לפעמים 
נכללין בנוקבא ולפעמים בדכורא,
%break
ולפעמים קצתם בנוקבא וקצתם בדכורא. ודע כי לעולם כשאין עולין 
אלא ד' אורות אינם נכללין רק בנוקבא.
%break
%page 353
%letter נו
נו) ונבאר עתה חלוקה זו, ונאמר, כי קודם שיעלו אלו האורות למעלה 
להכלל בכתר, אז שם י"ה שבכתר הוא פשוט ואינו במילוי, אך בעליות 
אלו האורות למעלה, אז יהיה בהם מילוי.
%break
והנה ג' מלואים הם, או ביודי"ן, או בההי"ן, או באלפי"ן. והנה כשאין 
עולים רק ד' אורות הם כולם נכללין בנוקבא, שהיא ה' של שם י"ה 
שבכתר, ואז מילוי אותו ה' הוא ביו"ד, כזה ה"י.
%break
%page 354
%letter נז
נז) והענין כי ד' אורות כשעולין בנוקבא, הנה ג' תתאין בטלין בראשון 
כי לעולם אור החכמה הוא המבטל את האחרות, ואז שלשתן 
מתבטלין באות י' שהוא החכמה, לכן מילוי ה' זו היא בי'.
%break
%letter נח
נח) אך דע, כי כאשר זו"ן שבכתר עולין למעלה בשרשיהן, שהוא סוד 
לא מטי, הנה ט"ס שבכל א' מהם הם העולין, ונשארין למטה במקומם 
ב' מלכיות מלכות הזכר ומלכות הנקבה בב' כלים, הנקרא י"ה כנ"ל, 
בהיותן פשוטים בלי מילוי.
%break
%letter נט
נט) ואמנם דע, כי אז ב' מלכים אלו שוין, כי אף על פי שהזכר הוא 
גדול מהנוקבא על כל זה, עתה הם שוין, לפי שבחינת אור הזכר הוא 
בסוד הסתלקות כנזכר לעיל, כי כאשר רצו להסתלק אותן האורות כדי 
לעשות כלי, אז נשאר אותן אורות בכתר חכמה בינה,
%break
כנזכר לעיל, רצוני לומר הרשימות, נמצא כי אור הזכר של הכתר, הוא 
בסוד הסתלקות, ואור הנוקבא שבכתר, הוא בסוד הפנים כנודע, לכן 
אור הזכר ואור הנקבה הם שוין בפעם הזאת. ועוד שלפי שהזכר הניח 
את עצמו מבחוץ תחת השרשים, 
%break
לכן תאוות של הזכר שבכתר הוא גדול לחזור ולעלות, משא"כ בנוקבא. 
ולכן כמעט שכל אור הזכר עולה למעלה, ולא נשאר רק מיעוט מהאור, 
אך הנוקבא שאין לה למעלה שורש כנודע, כמו הזכר שבכתר, לכן אין 
לה כ"כ תאוה וחשק לעלות ונשאר האור רובו ממנו בכלי שלה,
%break
לכן יוכלו להיות שוין אז, ב' המלכות ביחד זכר ונקבה, אך כאשר 
חוזרין לבא, אז בא הזכר בכל אורו, וגם כי הוא לוקח אור גדול משורש 
הכתר שלמעלה ממנו, ואז כשחוזרין, אין יכולת בנוקבא לקבל אור 
הזכר כולו, רק מסוד ו"ק לבד.
%break
%page 355
%letter ס
ס) והנה כדי שיתבאר לך זה, צריך לדעת הקדמה א'. והוא, כי יש 
חילוק בין פעם א' בעת אצילות לזמן שאחריו. כי בפעם א' שבכולם, 
שהוא כאשר נשאר אור הזכר של הכתר בעת הסתלקות הא', ואחר 
כך בהתפשטות ב' כשנכנס החכמה בכלי הכתר,
%break
אז לא נכנס בכלי של הזכר רק נכנס בכלי הנוקבא עצמה, שהוא בסוד 
ה' של י"ה, והיו זו"ן בב' כלים, אך בהסתלקות ב', אשר היו עולין זו"ן 
שניהם למעלה, ואז נשתוו שניהן יחד,
%break
וקבלו כולם ביחד הארה מן כתר עליון, ולכן כאשר באים וחוזרין בכלים 
שלהם, אז נכנסין שניהן בכלי של הזכר, והמלכות של הנוקבא נשאר 
בכלי של הה' שלה כנ"ל.
%break
%page 356
%letter סא
סא) וכן הענין תמיד אחר הפעם הראשון, כי לעולם הזו"ן נשארין בכלי 
הזכר, ושם מזדווגים ביחד, נמצא כי היו"ד שהוא הכלי של הזכר, שם 
היו שניהן זו"ן,
%break
ואז כאשר הם מזדווגים אין הנוקבא סובלת אור הזכר רק מן הו"ק 
שלו, ומזווג זו"ן אלו אשר נכללו באות י' פשוטה, אז יוצא מהם דוגמתן 
ב' בנים זו"ן, והם סוד ו"ד מילוי יו"ד.
%break
%page 357
%letter סב
סב) והענין הוא, לפי שהזכר אינו מזדווג בנוקבא רק בסוד ו"ק שלו 
לבד, לכן גם הבן שלו הוא צורת ו' ג"כ. אמנם הנוקבא היא צורת ד', 
לפי שיש לה כל הי' כלים, רק שהאור ו"ק שלה בטלים בד' ראשונים 
שלה, לכן נקרא ד' הרי מילוי יו"ד שהוא ו"ד,
%break
וכל זה נקרא יו"ד שהם זו"ן. ואח"כ היא אות ה' של י"ה שהוא הכלי 
של הנוקבא. ושם נשארת המלכות של הנוקבא כנ"ל. והנה כאשר 
עולין הד' אורות התחתונות באות ה' זו, אז היא מתמלאת באות י', 
ונעשית ה"י כנז"ל. אמנם צורת ה' זו כזה ו"ד, לפיכך הוא עשרה.
%break