ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ה. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו אור דק וחלש
%break
%letter א
א) אור דק וחלש: קומת האור היוצא על מסך מעביות דבחי"א, מכונה 
אור דק וחלש, משום שאינו ממשיך כלום מבחינת ג"ר.
%break
%letter ב
ב) מהו אור המובחר
%break
%letter ב
ב) אור המובחר: ב' בחינות אורות כלולים בכל רשימו: א' שארית 
מאו"י, ב' היא שארית מאו"ח, ששארית דאו"י מלובשת בו. וחלק דאו"י 
מהרשימו, מכונה אור המובחר שבו, וחלק מאו"ח של הרשימו מכונה 
אור הגרע שבו.
%break
%letter ג
ג) מהו אור מחודש
%break
%letter ג
ג) אור מחודש: האור הנמשך על ידי זווג דהכאה, ובא אל הפרצוף, 
נקרא אור מחודש, והאורות שישנם בהפרצוף מעת התפ"א, שהן 
הרשימות שהניחו האורות שם אחר הסתלקותם, הן מכונות אורות 
ראשונים.
%break
%letter ד
ד) מהם אורות ראשונים
%break
%letter ד
ד) אורות ראשונים: עיין תשובה ג'.
%break
%letter ה
ה) מהו אחור
%break
%letter ה
ה) אחור: שיעור קומה היוצא בעיקר על עביות דבחי"א, מכונה בשם 
הוי"ה דאלפין.
%break
%letter ז
ז) מהי את
%break
%letter ז
ז) את: המלכות נקראת א"ת שרומז על כולל אלפא ביתא מא' עד ת'. 
והוא, להיות המלכות שורשם של כ"ב אותיות ומטעם זה מכונים 
הכלים בשם אותיות.
%break
%letter ח
ח) מהם ב' מרחקים
%break
%letter ח
ח) ב' מרחקים: אם יש ב' מרחקים, בין כלי דחסד ובין כתר, בלי אור, 
דהיינו בעת שחו"ב ריקים מאור, אז נמנעת הארת ג"ר מהפרצוף.
%break
%letter ט
ט) מהי הארה לבדה
%break
%letter ט
ט) הארה לבדה: נתינת אורות בהספירות מזו לזו היא ע"י הזדככות 
המסך, שמתחלה באים כל האורות כלולים במסך דבחינה ג' לכלי 
דכתר, ואחר שנזדככה העביות דבחי"ג לבחי"ב, שקומה ההיא אינה 
ראויה לכתר, נותן אותה לחכמה, 
%break
וכן אחר שנזדככה בחי"ב לבחי"א, שהקומה ההיא אינה ראויה 
לחכמה, אז נותן אותה לבינה. וכו' עד"ז. ויש בחינת נתינת אורות 
מספירה אל ספירה ע"י זווג והולדה, וזה מכונה בשם הארה, ולא בשם 
נתינת אורות.
%break
%letter י
י) מהי הבטה
%break
%letter י
י) הבטה: השפעת או קבלת הספירה מחברתה, מכונה בשם הבטה, 
שמביטות זו לזו.
%break
%letter יא
יא) מהן ה"ה
%break
%letter יא
יא) ה"ה: הסתלקות הכללי דהתפ"א, מכונה בשם ה' ראשונה של שם 
הוי"ה, והסתלקות הכללי של התפ"ב, מכונה בשם ה' אחרונה דהוי"ה.
%break
%letter יב
יב) מהן ההין
%break
%letter יב
יב) ההין: כשנתבטל הפנים של הכלי, ועדיין הוא מקבל דרך אחוריו, 
למשל אחר שנתבטלה העביות דבחי"ד, 
%break
והוא מקבל הארה דבחי"ג מהבחינה העליונה ממנו לתוך בחי"ג שלו, 
נבחן שמסתכל באור העליון דרך אחוריו, כי בחינה ג' נבחנת לאחור 
כלפי בחי"ד. עי' פנים ואחור דמסך.
%break
%letter טו
טו) מהי הסתלקות א'.
%break
%letter טו
טו) הסתלקות א': הוא הסתלקות האורות להמאציל שנעשה בפעם 
הראשונה בהעולמות שהוא בפרצוף הכתר דא"ק.
%break
%letter טז
טז) מהי הסתלקות ב'.
%break
%letter טז
טז) הסתלקות ב': היא הסתלקות השניה שנעשה בעולמות שהיא 
בפרצוף חכמה דא"ק.
%break
%letter יז
יז) מהי התהפכות פנים למטה.
%break
%letter יז
יז) התהפכות פנים למטה: היותר עב שבדופן הכלי מכונה פנים, 
משום שהזווג העליון נעשה עליו, והאור נמשך על ידו, אבל החלק 
שאינו עב כל כך, מכונה אחור, משום שהוא אינו פועל בהכלי. 
%break
ואם האו"פ מסתלק מהכלי והכלי מקבל אור מקומה נמוכה, שאין 
קומה זו מתאימה לפי מדת העביות שבכלי הנה אז יקובל האור ההוא 
בהחלק שאינו עב כל כך, 
%break
המתאים לאותה קומה ונמצא עתה שהופך פניו למטה, שהחלק העב 
שבכלי מתבטל, ואחוריו למעלה, כי החלק האחור שבכלי נעשה עתה 
למקבל האור. 
%break
למשל אם הכלי הוא של בחי"ד, והאו"פ דבחי"ד נסתלק, והכלי מקבל 
אור מבחי"ג הסמוכה לו, הנה אין הכלי מקבל אותו אלא בהחלק שאינו 
עב כל כך שנקרא אחור הכלי, 
%break
דהיינו בעביות דבחי"ג שישנה שם, ונמצא האחור נעשה לפנים של 
הכלי, ומדת הפנים שבו שמקודם, מתבטלת, ואינה פועלת עתה כלום 
בהכלי, וזה מכונה שהפך פניו למטה.
%break
%letter יח
יח) מהי התכללות.
%break
%letter יח
יח) התכללות: כשנכנסו האורות בכלים דהתפ"ב היו באים בדרך מטי 
ולא מטי, שמתחלה באו כלם לכתר, ואחר דלא מטי בכתר באו 
בחכמה, ואחר דלא מטי בחכמה באו בבינה, וכו' עד"ז. וע"כ עשו 
האורות יוד יציאות ויוד הכנסות עד שהגיע האור למלכות.
%break
%letter כג
כג) מהם י"ו.
%break
%letter כג
כג) י"ו: י' מרמזת לבחינות הנקודות של התפ"א, דהיינו על התפשטות 
האורות שמחכמה ולמטה אשר שם. וו' מרמזת לבחינות הנקודות 
דהתפ"ב, שהוא ג"כ מחכמה ולמטה. אבל על התפשטות אור הכתר 
דהתפ"א והתפ"ב, אין שום רמז עליה בד' אותיות הוי"ה.
%break
%letter כד
כד) מהי ירידת המדרגה
%break
%letter כד
כד) ירידת המדרגה: בהתפ"ב, שאור הכתר לא חזר שם אלא שנשאר 
בפה, וע"כ בא אור החכמה ונתלבש בכלי דכתר, ואור בינה בכלי 
דחכמה, וכו', נמצא שכתר ירד למדרגת חכמה, וחכמה ירדה אל 
מדרגת בינה, וכו'.
%break
%letter כה
כה) מהי כללות.
%break
%letter כה
כה) כללות: (עי' התכללות)
%break
כשהזכר והנקבה מקבלים הארה זה מזה, הוא מכונה בשם כללות. 
ויש ג' מיני כללות: כשהם בלי כלים, דהיינו בשעת עליתם למלכות של 
ראש וכשהם בב' כלים, שהוא בע"ב, וכשהם בכלי א', שהוא בס"ג.
%break
%letter כו
כו) מהו כתר דשורשים
%break
%letter כו
כו) כתר דשורשים: ע"ס של ראש, נבחנות לשורשים אל ע"ס של 
הגוף. וכתר דראש הוא כתר דשורשים.
%break
%letter כז
כז) מהו כתר דענפים.
%break
%letter כז
כז) כתר הענפים: אור כתר של ע"ס דגוף נקרא כתר של הענפים.
%break
%letter כח
כח) מהו מטי ולא מטי.
%break
%letter כח
כח) מטי ולא מטי: מטי מורה: התפשטות אור העליון אל הספירה. לא 
מטי מורה: הסתלקות האור מהספירה.
%break
%letter כט
כט) מהי מילוי.
%break
%letter כט
כט) מילוי: מדת עביות שיש במסך אשר בכלי, שהזווג העליון נעשה 
עליו, מכונה בשם מילוי. משום שהכלי מתמלא אור בסבתו.
%break
%letter ל
ל) מהי מלכות דשורשים.
%break
%letter ל
ל) מלכות דשורשים: ענין נתינת אורות מספירה לספירה, הוא ע"י 
הזדככות המסך, שמתחלה באו כל האורות לכלי דכתר, וכשנזדככה 
בחי"ג של כתר לבחי"ב, נתנה האורות לחכמה, 
%break
וכשנזדככה, עביות דחכמה מבחי"ב לבחי"א, נתנה האורות לכלי 
דבינה, וכו' עד"ז, עד שהגיע האור אל מלכות. ויש עוד ענין של 
השפעת אורות הנולדים ע"י זווג, וניתנים מספירה לחברתה, והם 
מכונים בשם הארות לבד. עי' הארה לבדה.
%break
%letter לב
לב) מהו סוד הסתלקות
%break
%letter לב
לב) סוד הסתלקות: ע"ס דגוף הן התפשטות מלכות של ראש, כי 
מלכות דראש מתפשטת מינה ובאה לע"ס ממעלה למטה, שהן 
נקראות גוף, כנודע. וע"כ, נמצאות הספירה דגוף שהן ענפי הפה, 
שהיא מלכות דראש.
%break
%letter לד
לד) מהם פנים.
%break
%letter לד
לד) פנים: מקום הכלי המיוחד להשפעה או לקבלה מכונה בשם פנים.
%break
%letter לה
לה) מהם פנים ואחור דכלי.
%break
%letter לה
לה) פנים ואחור דכלי: כל כלי מיוחד להשפעת ג"ר, או להשפעת ו"ק. 
ואם הכלי משפעת ג"ר, הרי מקום השפעת ג"ר הוא הפנים שלו, 
ומקום השפעת ו"ק, הוא האחור שלו. ואם הכלי משפעת ו"ק, הנה 
מקום השפעת ו"ק, הוא הפנים שלו, והשפעת ג"ר הוא האחור שלו.
%break
%letter לו
לו) מהם פנים ואחור דמסך.
%break
%letter לו
לו) פנים ואחור דמסך: הבחינה היותר עבה שבהמסך, הוא צד הפנים 
שבו. והבחינה שאינה עבה כל כך, היא בחינת האחור שבו.
%break
%letter לז
לז) מהי פשוט בלי מילוי.
%break
%letter לז
לז) פשוט בלי מלוי: אור העליון המתפשט לזווג דהכאה מכונה בשם 
ראיה, מלשון הכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב. ורומז על אור 
החכמה, שהוא עצמות האור ישר המתפשט מא"ס ב"ה.
%break
%letter מ
מ) מהם שורשי ספירות.
%break
%letter מ
מ) שורשי ספירות: ע"ס דראש נבחנות לשורשים אל ע"ס דגוף.
%break
%letter מב
מב) מהם שרשים עליונים.
%break
%letter מב
מב) שורשים עליונים: הם ע"ס דראש כנ"ל אות מ'.
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter מג
מג) מהו י"ה בכתר, הוי"ה בשאר כל הפרצופים.
%break
%letter מג
מג) התפשטות והסתלקות שהיו בפרצוף כתר דא"ק, מכונה י"ה. 
והתפ"ב והסתלקות ב' שהיה בפרצוף ע"ב דא"ק, מכונה ו"ה. 
%break
וי"ה שבהתפ"א כלולות ג"כ בהתפ"ב, כי כל הכחות שבעליון ישנם 
בהכרח גם בתחתון כנודע. ונמצא שי"ה הוא בכתר, דהיינו בפרצוף 
כתר דא"ק, והוי"ה בשאר הפרצופים.
%break
%letter מד
מד) למה ד' אותיות הוי"ה מרמזות על בחינות חסרונות.
%break
%letter מד
מד) כי האותיות הן סוד כלים. ונודע, כי הסתלקות האור וחסרונו גורם 
להעשות בחינת הכלי. וע"כ בהכרח שיש בכל אות של ד' אותיות 
הוי"ה, איזו בחינה של חסרון אור, שבסבתה נעשה אות ההיא, דהיינו 
הכלי ההוא, וע"כ האותיות הן בחינות חסרונות.
%break
%letter מה
מה) מה מרמזות י"ו דהוי"ה.
%break
%letter מה
מה) י' רומזת להתפשטות אור הנקודות דפרצוף כתר, שהן הקומות 
שיצאו שם מחכמה ולמטה. וו' רומזת להתפשטות אור הנקודות של 
פרצוף ע"ב דא"ק, דהיינו ג"כ מחכמה ולמטה של הפרצוף הזה. אבל 
על התפשטות קומת הכתר אין שום רמז בד' אותיות הוי"ה. 
%break
לא על כתר דפרצוף כתר, ולא על כתר דפרצוף ע"ב. מטעם כי אין שם 
בחינת חסרון שיתרשמו בשבילו אותיות כנ"ל בתשובה מ"ד (דף ש"ט 
אות כ"ד וכ"ה).
%break
%letter מו
מו) מה מרמזות ה"ה דהוי"ה.
%break
%letter מו
מו) ה' ראשונה רומזת להסתלקות הכללי דהתפשטות א'. וה' אחרונה 
רומזת להסתלקות הכללי דהתפשטות ב' (שם ובאו"פ).
%break
%letter מז
מז) למה נמצאים שרשי הספירות במלכות של ראש.
%break
%letter מז
מז) כי כל ענין כלי הקבלה המכונה גוף הם, מכח או"ח שמלכות מעלה 
בהכאתה על אור העליון, ממנה ולמעלה בע"ס דראש, שע"י האו"ח 
הזה משגת המלכות כח להתפשט מינה ובה ממעלה למטה לע"ס 
דהתלבשות, המכונות גוף. 
%break
דהיינו שכל אותו הכמות שהאו"ח הלביש בע"ס דראש ממטה למעלה, 
הנה הן עצמן מתהפכות ומתלבשות בע"ס של הגוף, הרי שע"ס דגוף 
הן ענפים של המלכות דראש (דף רצ"א אות א').
%break
%letter מח
מח) איפה עומד אור הכתר שלא נתפשט לגוף.
%break
%letter מח
מח) הוא עומד תחת המלכות של ראש דהיינו תחת השורש שלו 
(שם).
%break
%letter מט
מט) אור הכתר שלא חזר לגוף, מה הוא משמש בהתפ"ב.
%break
%letter מט
מט) הוא משפיע לענף שלו, העומד בכלי דכתר דגוף, שהוא בחינת 
הזכר של כתר. גם הוא מעכב על הארת ג"ר שלא תתפשט אל 
הפרצוף (דף שכ"ד ד"ה ויש).
%break
%letter נ
נ) למה הכלים דגוף מחויבים לקבל האורות באמצעות אור הכתר.
%break
%letter נ
נ) כי אע"פ שנסתלקו האורות מהגוף, מ"מ עדיין המה מקבלים אור 
כדי קיומם, והארה זו המה מקבלים ע"י הכתר שנסתלק מהם, ועלה 
תחת המלכות דראש, להיותו השורש לכל ע"ס דגוף. 
%break
כי אור הכתר כולל תמיד כל הע"ס המתפשטות על ידו (דף רצ"ב 
ובאו"פ ד"ה פניהם).
%break
%letter נא
נא) מהו פירוש של עמידת אור הכתר מתחת מלכות דראש.
%break
%letter נא
נא) זה מורה שהוא אור בלי כלי, כי ע"כ לא יוכל להתפשט ממעלה 
למטה אל הגוף. וענין המצאו תחת המלכות דראש וממעל לכלים 
דגוף, מורה שהוא אמצעי ובינוני בין בחינת ראש, לבחינת גוף, ומאיר 
ממקומו אל הגוף באמצעות הרשימו שלו העומדת בכתר דגוף (שם).
%break
%letter נב
נב) מהי הפיכת פנים דאור הכתר אל השורשים ואחוריו אל הענפים.
%break
%letter נב
נב) זה גורם אשר הענפים שלו שבגוף שהם זו"ן שבכלי דכתר 
המקבלים הארתו, לא יוכלו להשפיע את האור הגדול הזה שמקבלים 
ממנו, אל התחתונים מכתר דגוף. 
%break
כי אחורים דאור הכתר הם בחינת מעכב והפסק על הארתו, שלא 
תתפשט מכלי דכתר דגוף ולמטה (דף רצ"ב אות ד' וה').
%break
%letter נג
נג) מהי יניקת האורות די סיפוקם.
%break
%letter נג
נג) היינו הארה המספקת לרדת למטה להתלבשות בגוף, ולהזדווג 
ולהעמיד תולדות (דף רצ"ב אות ג').
%break
%letter נד
נד) מהי הארה מספקת להעמיד תולדות.
%break
%letter נד
נד) היינו ע"י ב' זווגים שהמה גורמים במלכות של ראש, שאז משיגים 
זו"ן כח לרד למטה להתלבשות בגוף, ולהוליד תולדות (דף רצ"ב ד"ה 
הכתר).
%break
%letter נה
נה) מהו הגורם לאור הכתר שיחזור פניו לענפים.
%break
%letter נה
נה) ע"י עליות הזכר דכתר שהוא בחינה ד' דהתלבשות, עם הנקבה 
דכתר שהיא בחי"ג בעביות שלמה הן מהמשכה והן מהתלבשות, וזו"ן 
הללו משתתפים זה בזה בבחינת עביות משותפת, 
%break
שאז משיג הזכר גם מבחינת המשכה, והמ"ן המשותפים הללו גורמים 
בערכם בחינת זווג עליון במלכות של ראש, והקומה היוצאת מהזווג 
הזה משגת עד כתר דראש, 
%break
ואור הכתר שבמלכות מקבל האור הגדול הזה ומשפיע אותו אל 
הענפים שלו, שהם זו"ן. שזה נבחן שהחזיר פניו אל הענפים שלו (דף 
רצ"ח ובאו"פ ד"ה ולפיכך עשתה).
%break
%letter נו
נו) מהו הגורם לאור הכתר שיחזור אחוריו אל הענפים.
%break
%letter נו
נו) עליות זו"ן אל הראש, שפירושו, שנזדכך העביות שבהם ונשתוה 
צורתם לבחינת מלכות דראש, הנה זה גורם הזווג במלכות דראש 
הממשיך האור מכתר עליון כנ"ל בתשובה נ"ה. שאז אור הכתר מחזיר 
פניו אל הענפים, ומשפיע להם האור דכתר עליון. 
%break
אמנם אחר הזווג הב' שכבר ינקו זו"ן די ספוקם עד לרדת לגוף, 
להתלבשות בכלים, נמצאים האורות דזו"ן שהם חוזרים ומתעבים 
בעביות דגוף, ואז הם גורמים אותה בחינת עביות בינונית הנ"ל 
בתשובה נ"א, שיש באור הכתר, 
%break
שהיא בחינת אחורים שלו, המונעים הארתו מהגוף, להיות חסר 
מבחי"ד דהמשכה, וע"כ אין שום כלי קבלה נמשך מהזווג הא', וחסרון 
כלי קבלה אלו הוא עצמו בחינת אחורים שלו אל הענפים (דף ש' 
ובאו"פ ד"ה ואז צריך).
%break
%letter נז
נז) איך יפעלו ספירות דגוף שינוים בראש.
%break
%letter נז
נז) השינוים והפעולות הללו שבחינות הגוף גורמים להתחדש בע"ס 
של ראש, אין הכונה בעצם מהותן של ע"ס דראש, אלא רק במלכות 
והמסך שבה בלבד, על פי האו"ח שהיא מעלה ממטה למעלה, כנודע. 
%break
וע"כ נבחנת המלכות לשורש כל הכלים והאורות שבהם, ולכל 
המקרים אשר בע"ס דגוף, כנודע. ולכן כשהענפים שלה קונים השואת 
הצורה אליה, נמצאים תכף חוזרים אליה, כדרך הענף החוזר לשורשו, 
%break
וע"י שיבה זו, הענפים מתחדשים שמה, והם גורמים בחינת עביות 
מחודשת בהמסך אשר במלכות, אשר אור העליון שאינו פוסק אפילו 
רגע, נמצא מזדווג על צורת העביות החדשה שהשיג המסך, 
%break
מפאת התכללות הענפים בו, ואז יצאה קומת ע"ס חדשות שמה 
בבחינת "כח" ומתגלות משם אל הגוף ב"פועל" (דף רצ"ה ובאו"פ ד"ה 
הם).
%break
%letter נח
נח) מה הם זו"ן דכתר דהתפ"ב.
%break
%letter נח
נח) הזכר דכלי דכתר הוא בחינת הרשימו דכלי דכתר דהתפ"א, אשר 
נתחדשה בהזווג העליון של ראש, והנקבה היא, עצם האור של קומת 
חכמה שיצא ע"י זווג דאור העליון על עביות דבחי"ג, 
%break
ממלכות של ראש ולמעלה, שנתהפכה וירדה לגוף ממלכות ולמטה 
(דף רצ"ז אות ט' ובאו"פ ד"ה שמזדכך).
%break
%letter נט
נט) מי גורם שיעלו זו"ן למעלה אל מלכות של ראש.
%break
%letter נט
נט) הזדככות המסך שבטבור דהתפ"א, עד שנעשה זך בהשואת 
הצורה אל המסך דמלכות דראש, נבחן שהמסך של הטבור עלה 
לראש, ומדי עלותו בסדר המדרגות דע"ס דגוף, 
%break
נמצא המסך נכלל מכל הרשימות שבגוף, אשר ב' הרשימות דזכר 
ונקבה דכתר הן העליונות שבהן, הכוללות כולן, וע"כ כשעלה המסך 
הזה לראש, הביא אתו הרשימות האלו, 
%break
דהיינו זו"ן דכתר. הרי אשר הזדככות המסך דהתפ"א גרם להעלות 
את זו"ן דכתר למעלה אל הראש (דף רצ"ג ד"ה עולים).
%break
%letter ס
ס) מהי קבלת זו"ן כל צרכם מהארת ראש.
%break
%letter ס
ס) הוא אחר שנגמרו ב' הזווגים של זו"ן, שבזווג א' שהיה התכללות 
הנקבה בזכר, אע"פ שהמשיכו האור מכתר עליון, עכ"ז עדיין לא היה 
להם כח להתהפך ולהתפשט למטה אל הגוף, משום שעביות דבחי"ד 
של הזכר, 
%break
היתה חסר בחינת המשכה דבחי"ד, מחמת המלכות שלא השאירה 
רשימו, כנודע, ואותה עביות דבחי"ד דהתלבשות, אע"פ שהיתה 
מספקת לעשות זווג דראש, ע"י השתתפות עם הרשימו דבחי"ג, 
%break
מ"מ לא היתה מספקת להעשות ע"י או"ח הזה בחינת כלי קבלה 
להתלבשות בגוף. וע"כ לא יכלו הזו"ן לרדת אל הגוף עד שנעשה זווג 
ב', ששם היה התכללות הזכר בנקבה, 
%break
ויצא הזווג על בחי"ג שיש בה גם מבחינת המשכה, ואז יכלה מלכות 
דראש להתפשט מינה ובה לע"ס דגוף עד החזה, ויכלו הזו"ן לרדת 
למטה (דף רצ"ג ד"ה ואחר).
%break
%letter סא
סא) מהי התוצאה של עליית זו"ן אל מלכות של ראש.
%break
%letter סא
סא) כי ע"י עלית זו"ן למעלה, נעשה שם זווג על בחי"ג, שהוריד רק 
קומת חכמה לגוף ואור כתר נשאר בראש, וע"כ ירדו המדרגות, כי אור 
החכמה נתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, וכו', ונמצא 
בזה, 
%break
אשר כל כלי וכלי נשאר חסר הרבה מאותו שיעור אור שהיה לו 
בהתפ"א. ומחמת זה הוכר העביות שבכלים, ונגמרו באופן שלא 
יתבטלו ע"י האור המתלבש בהם. ונמצא שעליות זו"ן גרמו גמר 
הכלים (דף רצ"ג ד"ה הוצרך).
%break
%letter סב
סב) למה כל ע"ס דהסתלקות א' שעלו אל הראש, נקראות בשם זו"ן 
דכתר.
%break
%letter סב
סב) משום שהספירה העליונה כוללת כל הספירות שמלמטה הימנה, 
וע"כ הרשימו דבחי"ד, כוללת כל הרשימות אשר למטה ממנה, אלא 
משום שהיא מחוסרת בחינת המשכה, 
%break
שמוכרחת משום זה להשתתף עם הבחי"ג, כנודע, לכן גם הבחי"ג 
עולה בשם, ונקראים כולם על שם ב' הרשימות שהם זו"ן דכלי דכתר 
(דף רצ"ד ד"ה ותדע שעקרם).
%break
%letter סג
סג) איך מתחברות הרשימו דכתר עם הרשימו דחכמה לבחינת זו"ן 
של מדרגה אחת.
%break
%letter סג
סג) לפי שהרשימו דבחי"ד, שהיא הזכר דכתר, היא רק חצי רשימו, 
וחציה החלושה ביותר, שהיא רק בחינת התלבשות אבל הרשימו 
דבחי"ג, היא שלמה מב' בחינות עביות: של התלבשות, 
%break
ושל המשכה, ונעשה הזכר נצרך אל הנקבה, ובערך זה נעשה 
השתוות בינם, ונעשו לזו"ן של מדרגה אחת (דף רצ"ד ובא"פ ד"ה 
ותדע שאלו).
%break
%letter סד
סד) איפה מקומם של זו"ן דכתר בעת עלותם בראש.
%break
%letter סד
סד) תחת אור הכתר השורשי, שעומד תחת המלכות של ראש, כי 
הזו"ן המה ענפי אור הכתר ההוא (דף רצ"ז ובאו"פ ד"ה וזכור).
%break
%letter סה
סה) מי הגורם לעלית מלכות של ראש ליסוד דראש.
%break
%letter סה
סה) היא ביאת הבחי"ג שהיא הנקבה דכלי דכתר, למקום מלכות 
דראש. שגורמת כנגדה עלית מלכות דראש, אל יסוד דראש שהיא 
בחי"ג דראש (דף רצ"ה ובאו"פ ד"ה הם).
%break
%letter סו
סו) מהו פירושו של הכנה לתחתונים לקבל.
%break
%letter סו
סו) עיין בתשובות פירוש המלות תשובה י"ג.
%break
%letter סז
סז) מה הם ג' מיני כללות.
%break
%letter סז
סז) א' הוא התכללות האורות זו"ן בשעה שהם בלי כלים: דהיינו 
בשעת עליתם לראש, שכבר נזדככו שניהם וקבלו לצורת מלכות 
דראש, שאינה נחשבת לכלי בפועל, שזו"ן נכללים זה בזה בב' זווגים, 
כנודע. 
%break
ב' הוא, שהם בב' כלים ונכללים הארתם זה בזה, שהוא בזו"ן דכלי 
דכתר של פרצוף ע"ב. ג' הוא, אשר שניהם מלובשים בכלי אחד, 
ונכללים זה בזה, והוא בפרצוף ס"ג דא"ק, שהנקבה מלובשת שם 
בכלי הזכר דכתר (דף שנ"ז ובאו"פ ד"ה אמנם).
%break
%letter סח
סח) למה הרשימו דכתר והרשימו דחכמה נקראות זכר ונקבה.
%break
%letter סח
סח) משום שהרשימו דבחי"ד היא חצי רשימו מבחינת עביות 
דהתלבשות ומחוסרת בחינת עביות דהמשכה, וע"כ אינה ראויה 
להמשיך שום אור, אלא רק בשיתוף הרשימו דנקבה, 
%break
שהיא עביות דבחי"ג השלמה גם מבחינת המשכה. לכן ב' רשימות 
אלו נבחנות כמו ב' פלגי גופא, שזו נותנת ההתלבשות, וזו נותנת 
ההמשכה, וע"כ מכונות זו"ן.
%break
%letter סט
סט) מה הן בחינות האורות דזו"ן דכתר של התפ"ב.
%break
%letter סט
סט) הזכר הוא בחינת אור הכתר, והנקבה היא אור החכמה (דף רצ"ב 
ובאו"פ ד"ה הזכר).
%break
%letter ע
ע) כיצד עומדים ג' האורות: אור הכתר, וזכר ונקבה דכתר, אצל 
המלכות של ראש.
%break
%letter ע
ע) כל ענף עומד תחת שורשו הקרוב לו: אור הכתר תחת המלכות של 
ראש, ואור הזכר, שהוא רשימו דאור הכתר ההוא, עומד מתחתיו. 
ואור הנקבה, שהוא רשימו דעביות דבחי"ג הנחשבת לענף דבחי"ד, 
עומד מתחת הזכר (דף רצ"ז ובאו"פ ד"ה וזכור).
%break
%letter עא
עא) כמה זווגים יש אל זו"ן דכתר בראש.
%break
%letter עא
עא) הם עושים ב' זווגים: א' הוא בעביות משותפת מבחי"ד 
דהתלבשות, עם בחי"ג דהמשכה, שזווג זה ממשיך קומת כתר 
בקירוב. ב' הוא, זווג הנעשה רק על עביות דבחי"ג, שזווג זה ממשיך 
רק קומת חכמה לבד (דף רצ"ט ובאו"פ ד"ה ואז נכללת).
%break
%letter עב
עב) כיצד נמשכת הארת כתר עליון על ידי זו"ן שעלו לראש.
%break
%letter עב
עב) זו"ן דכלי דכתר, המשתתפים יחד במיני עביות שלהם, גורמים 
עלית המלכות אל היסוד דראש, שהוא בחי"ג דראש, וגם הם נשתתפו 
שם יחד, כמו זו"ן דכתר דגוף, כי מלכות היא בחי"ד, 
%break
והיסוד הוא בחי"ג, באופן שאור היסוד לא עלה למעלה, ומלכות לא 
נזדככה מבחי"ד שלה בעת עליתה אל היסוד, אלא באותו השיעור 
דחסרון המשכה שחסר אל הזכר דכלי דכתר, וע"כ הזווג שיצא על 
עביות המשותפת של יסוד ומלכות דראש, 
%break
המשיך קומת כתר בקירוב, שאורות דראש לא החליפו מקומותיהם, 
ואור הכתר נשאר במקומו ולא ירד למדרגת חכמה. וע"כ נמשך הארת 
כתר עליון ע"י אותו הזווג (דף רצ"ט ובאו"פ ד"ה אמנם תראה).
%break
%letter עג
עג) איך אפשר, שמלכות דראש תעלה לבחי"ג, והאורות לא יחליפו 
את מקומותיהם.
%break
%letter עג
עג) היינו בשעה שאין מלכות דראש מזדככת לגמרי לבחי"ג, אלא 
שהיא מקבלת לתוכה את בחי"ד דהתלבשות של הזכר דכלי דכתר, 
ואז היא משתתפת עם בחי"ג דראש, 
%break
שבאופן זה היא ממשיכה האור דכתר עליון והאורות אינם מחליפים 
מקומותיהם. כנ"ל תשובה ע"ב. (דף רצ"ט ובאו"פ ד"ה ומטעם).
%break
%letter עד
עד) מתי יש ביסוד דראש, הזו"ן יחדיו.
%break
%letter עד
עד) בעלית המלכות דראש ליסוד דראש מבחינת השיתוף לבד, ולא 
בדרך הזדככות. כנ"ל תשובה ע"ג. (דף רצ"ד אות ו').
%break
%letter עה
עה) מהי התכללות הנקבה בהזכר.
%break
%letter עה
עה) כי בחי"ג שהיא הנקבה שיש בה גם בחינת המשכה, משתתפת 
עם בחי"ד דזכר, ומתכללת עמו במסך אחד, שאז נמשך עליו קומת 
כתר בקירוב (דף רצ"ט ובאו"פ ד"ה ואז נכללת).
%break
%letter עו
עו) מהו הגורם לירידת המדרגות.
%break
%letter עו
עו) עלית מלכות דראש ליסוד מבחינת הזדככות לבחי"ג, ויוצא על 
המסך שבה זווג עליון בקומת חכמה, שאז יורדות שם המדרגות, כי 
אור החכמה מתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, וכו', 
%break
ונמצא שירד כתר למדרגת החכמה וירדה החכמה למדרגת הבינה. 
וכו'. כי הכלי נמשך בעיקר אחר האור שבו, ובהתלבש אור החכמה 
בכלי דכתר, הרי הכתר ירד למדרגת החכמה וכו'. (דף ש' אות י'. 
ובאו"פ שם ד"ה השורש).
%break
%letter עז
עז) למה הארת כתר עליון דזווג א' של ראש, אינה נמשכת לגוף.
%break
%letter עז
עז) כי חסר שם בחינת המשכה מעביות דבחי"ד, ומשום חסרון זה, 
אין המלכות יכולה להתפשט מינה ובה לע"ס דגוף עד מלכות דמלכות 
שנקראת טבור (דף ש' ובאו"פ ד"ה ואז צריך).
%break
%letter עח
עח) מה גורם שיצא אור הכתר ממלכות של ראש.
%break
%letter עח
עח) כי בשעה שהגיע שעתו של הכתר לחזור ולרדת לגוף ממעלה 
למטה אע"פ שלא חזר מ"מ נתעורר בו בחינת הגוף הכלולה בו מעת 
היותו בהתפ"א, שהוא שינוי צורה לבחינת מלכות של ראש, 
%break
ונודע ששינוי צורה מפריד ומבדיל בין הרוחנים. ונבחן ע"כ שיצא 
ממלכות של ראש (דף ש' אות יוד. ובאו"פ דף ש"א ד"ה אמנם).
%break
%letter עט
עט) מה גרם אל הזכר דכתר שיתכלל בזווג ב' עם הנקבה.
%break
%letter עט
עט) התכללות הקדומה של הנקבה בזכר שהיתה בזווג א', שהשווה 
אותם יחד, הנה זה גרם אל הזכר שיוכלל אחר כך בנקבה בזווג ב' 
(דף ש"א אות י"א).
%break
%letter פ
פ) מה פועלת התכללות של זו"ן דכתר בב' הזווגים של הראש.
%break
%letter פ
פ) כי ע"י הזווגים הללו נתכללו זו"ן יחד, שהזכר נכלל מהקומה 
החדשה דאור החכמה, המתפשטת ויורדת כולה אל הגוף. והנקבה 
השיגה הארה מכתר עליון. 
%break
ובזה מתאחדים ומתכללים שניהם, גם בכלי דכתר של הגוף. וכן 
מקבלים שניהם מאחורים של אור הכתר (דף שכ"ד ד"ה ויש להבין).
%break
%letter פא
פא) איך נאצלו זו"ן דכלי דכתר.
%break
%letter פא
פא) על ידי עלית המסך דטבור של הסתלקות א' אל הראש, שהעלה 
עמו ב' הרשימות הללו דבחי"ד ובחינה ג' שהם זו"ן דכלי דכתר, 
ונתכללו שם במלכות של ראש בב' הזווגים, וקבלו שלימותם וירדו אל 
הגוף לכלי הכתר (דף שכ"ה באו"פ ד"ה ולפיכך).
%break
%letter פב
פב) איך נאצלו זו"ן דכלי דחכמה.
%break
%letter פב
פב) מכח הביטוש דאו"מ ואו"פ עזבה הנוקבא את האחורים דכלי 
הכתר, וגם נזדככה מבחי"ג לבחי"ב, שאז יצאה קומת בינה, על 
בחי"ב, ונתנה אל כלי דחכמה, 
%break
וגם הזכר דכתר שהוא בחי"ד, נזדכך לבחי"ג ונתן את השארית הזו 
לכלי החכמה, ונעשה לבחינת הזכר דכלי החכמה, וקומת בינה 
שנאצלה מהנקבה, נעשתה לבחינת נקבה דכלי החכמה (דף שי"ט 
באו"פ ד"ה אמנם).
%break
%letter פג
פג) איך נאצלו זו"ן דכלי דבינה.
%break
%letter פג
פג) הזכר נאצל ע"י הפכת פנים דכלי החכמה להאיר, בלי נתינת 
אורות, דהיינו רק הפכת פנים מבחינת ג"ר לבחינת ו"ק, ועדיין לא 
נזדככה אל בחי"א. 
%break
ואז נזדווגו זו"ן דכלי החכמה, והולידו מבחינת ו"ק שבהם את הזכר 
דבינה שה"ס י', ונתנו אותו אל הכלי דבינה, ונעשה שם לבחינת זכר 
דבינה. 
%break
ואח"ז נזדכך הכלי דחכמה לבחי"א, שיצאה עליה קומה של אור החסד 
ונתנה אותו לכלי דבינה, שהוא נבחן לבחינת בן של הבינה. והרשימו 
שנמצאת בכלי דבינה מזמן התפ"א, היא נעשתה לבחינת הנקבה של 
בינה (דף ש"כ ובאו"פ ד"ה החכמה).
%break
%letter פד
פד) כמה זווגים בזו"ן דכתר, ובזו"ן דחכמה, ובזו"ן דבינה, בעת עלותם 
במלכות של ראש.
%break
%letter פד
פד) ב' זווגים: א', התכללות הנקבה בזכר, והקומה נמשכת במדתו של 
הזכר. ב', התכללות הזכר בנקבה, והקומה נמשכת במדתה של 
הנקבה (דף רצ"ח באו"פ ד"ה ולפיכך).
%break
%letter פה
פה) מהו הפרש, מזו"ן דכתר דע"ב דא"ק, לזו"ן דכתר דס"ג דא"ק.
%break
%letter פה
פה) בזו"ן דכתר דע"ב דא"ק, נמצא זווג א' בקומת כתר בקירוב, וזווג 
ב' בקומת חכמה. אבל זו"ן דכתר דס"ג, הזווג הא' הוא בקומת חכמה 
בקירוב, וזווג הב' הוא בקומת בינה.
%break
%letter פו
פו) מהו הפרש, מזו"ן דחכמה דע"ב דא"ק, אל זו"ן דחכמה דס"ג 
דא"ק.
%break
%letter פו
פו) בחכמה דע"ב, הזכר הוא בקומת חכמה והנקבה היא בקומת בינה 
ובזו"ן דחכמה דס"ג דע"ב, נמצא הזכר בקומת בינה, שנמשך מזווג 
זו"ן דכתר והנקבה היא בחינת הרשימו דבינה שיש בכלי דחכמה מעת 
התפ"א (דף שמ"א באו"פ ד"ה ועתה).
%break
%letter פז
פז) מהו הפרש, מזו"ן דבינה דע"ב דא"ק, לזו"ן דבינה דס"ג דא"ק.
%break
%letter פז
פז) בזו"ן דבינה דע"ב, הזכר הוא בחינת ו"ק דג"ר, דהיינו ו"ק דחכמה, 
והנקבה היא בחינת הרשימו דהתפ"א. ובזו"ן דבינה דס"ג, הם בחינות 
רשימות שנשארו מעת התפ"ב, מאורות דזו"ן דבינה דע"ב אחר 
הסתלקותם (דף שמ"ב באו"פ ד"ה והזו"ן).
%break
%letter פח
פח) מהו הפרש, מה' קצוות דע"ב, לה' קצוות דס"ג.
%break
%letter פח
פח) בה"ק דע"ב יש בהם הארת חכמה אבל בה"ק דס"ג אין בהם אלא 
הארת בינה לבד (שם).
%break
%letter פט
פט) מה הם ה' האורות שבב' הכלים.
%break
%letter פט
פט) ב' אורות בכלי דחכמה, שהם זו"ן. וג' אורות בכלי דבינה, שהם: 
זכר ונקבה דבינה, ואור החסד שבבינה. הכולל כל הז"ת (דף שנ"ב 
באו"פ ד"ה עליות).
%break
%letter צ
צ) מתי שם י"ה שבכתר פשוט, ומתי הוא במילוי.
%break
%letter צ
צ) כשנזדכך המסך ואין זווג בכתר, אז השם י"ה פשוט בלי מילוי. 
וכשיש זווג בכתר אז שם י"ה במילוי (דף שנ"ב אות נ"ו).
%break
%letter צא
צא) מתי עולים ד' אורות, ומתי עולים ה' אורות, אל הכתר.
%break
%letter צא
צא) בע"ב דא"ק עולים ד' אורות. ובס"ג דא"ק עולים ה' אורות (דף 
שנ"ב באו"פ ד"ה לפעמים).
%break
%letter צב
צב) בשעה שעולים ד' אורות לכתר, איזה מילוי יש בי"ה דכתר.
%break
%letter צב
צב) ה' די"ה מתמלא בי', כזה: ה"י. כי ג' תחתונים של ד' האורות 
בטלים בעליון שבהם שהוא אור חכמה המרומז בי' (דף שנ"ג אות 
נ"ו).
%break
%letter צג
צג) מה פירושם של אותיות המילוי.
%break
%letter צג
צג) האותיות עצמן הן כלים, ומילוי שלהן, הוא מדות עביות שיש 
במסך שבהן, שגודל הקומה משוער על ידיהן, כנודע.
%break
%letter צד
צד) מה הן המילוים יודי"ן ההי"ן אלפי"ן.
%break
%letter צד
צד) מדת עביות דבחי"ג ובחי"ב, הן יודי"ן. ומדות עביות דבחי"א הן 
אלפין. ובחינות אור המלכות הן ההי"ן (דף שנ"ג באו"פ ד"ה ביודין).
%break
%letter צה
צה) מהו פירושם של י"ה בלי מילוי.
%break
%letter צה
צה) כשהאותיות הן בלי מילוי, מורה שאין עביות במסך שבהן, ואין 
בהן זווג דהכאה הממשיך אור (דף שנ"ד אות נ"ח).
%break
%letter צו
צו) מתי זו"ן דכתר שוים זה לזה ומתי הזכר גדול מהנקבה.
%break
%letter צו
צו) כשהם בלי אור, אלא בסוד רשימות בלבד, הנה אז הזכר והנקבה 
שוים זה לזה, ואע"פ שהזכר הוא רשימו של הכתר, והנקבה היא 
רשימו של החכמה, הנמוכה הרבה מכתר, עכ"ז, כיון שהוא מחוסר 
בחי"ד דהמשכה, שמשום זה נמצא אור הכתר נשאר בראש, 
%break
ואינו עתיד לחזור אל הפרצוף, ע"כ הרשימו שלו קטנה מאד, אבל 
הרשימו של הנקבה השלמה גם מבחינת המשכה, והאור שלה שהוא 
אור החכמה עתיד לחזור כולו בחזרה אל הפרצוף, לכן נשאר עוד אור 
גדול ברשימו שלה, 
%break
עד שהיא משתוה עם הרשימו דזכר אע"פ שהיא מבחינת כתר. אמנם 
אחר עליתן אל הראש, ונכללו שם בב' הזווגים, שבזווג הא' קבלה 
הרשימו דזכר, הארת כתר עליון, 
%break
אז נמצא הזכר גדול הרבה מהנוקבא, ואע"פ שהנקבה נכללת עמו, 
מ"מ לא תוכל לקבל ממנו אלא ו"ק לבד, ולא מהארת ג"ר, ונבחנת 
הנקבה לבחינת ו"ק כלפי הזכר (דף שנ"ד אות נ"ט).
%break
%letter צז
צז) מתי זו"ן דכתר בב' כלים, ומתי הם בכלי אחד.
%break
%letter צז
צז) בבחינה הא' דהתפ"ב, הנקראת ע"ב דא"ק, נמצאים זו"ן בב' כלים. 
ובבחינה הב' דהתפ"ב, הנקרא ס"ג דא"ק, נמצאים זו"ן בכלי אחד (דף 
שנ"ו אות ס').
%break
%letter צח
צח) למה נמצאים זו"ן דס"ג דא"ק בכלי אחד.
%break
%letter צח
צח) משום התכללות הנקבה בזכר בב' הזווגים של ראש, נתגדל 
בהרבה מדת אורה, וצריכה לכלי חדש שיתאים למדת אורה, ובפרצוף 
ע"ב הגיע לה כלי זה, 
%break
על ידי הכאת הרשימו ואור החכמה זה בזה, ומתוך שבס"ג לא היתה 
הכאה זו, ע"כ לא יצאו ניצוצין לצורך הכלי דנקבה, וע"כ מחויבת 
להתלבש בכלי הזכר (דף שנ"ד באו"פ ד"ה בפעם).
%break
%letter צט
צט) כיצד מקבלת הנקבה דכתר הארה מכתר עליון.
%break
%letter צט
צט) כי גם בהסתלקות ב' שעלו זו"ן למלכות של ראש נכללו שמה בב' 
זווגים, בדומה לעליות זו"ן אחר הסתלקות א'. וגם כאן קבלה הנקבה 
הארת כתר עליון בהזווג הא'. אלא ההפרש הוא, שכאן ירדו המדרגות 
והיה אור החכמה בכלי דכתר עליון.
%break
%letter ק
ק) למה הנקבה דפרצוף ס"ג דא"ק, מקבלת רק ו"ק של הזכר.
%break
%letter ק
ק) כמו אור הכתר שנשאר בראש ולא חזר לגוף דע"ב, פנה אחורים 
שלו אל הענפים ומונע מהם הארת ג"ר. כן אור החכמה שלא חזר 
לגוף דפרצוף ס"ג דא"ק, 
%break
פנה ג"כ אחורים שלו אל הענפים ומנע מהם הארת ג"ר, וע"כ לא יכלה 
הנקבה לקבל מאור הזכר כי אם הארת ו"ק לבד (דף שנ"ו באו"פ ד"ה 
אין).
%break
%letter קא
קא) למה זו"ן דחכמה של ס"ג דא"ק מכונה ו"ה ולא י"ה.
%break
%letter קא
קא) משום שבפרצוף ס"ג ירדו המדרגות וזו"ן דכתר שבכאן, דומה 
לזו"ן דחכמה דע"ב, וזו"ן דחכמה שבכאן דומה לזו"ן דבינה שבפרצוף 
ע"ב. ולפיכך אין בזו"ן דחכמה שבכאן, אלא בחינת ו"ק דחכמה, 
בדומה לזכר דבינה דע"ב, 
%break
והנקבה אינה אלא בחינת רשימו, בדומה אל הנקבה דבינה דע"ב, 
המכונה ד'. והזכר שהוא ו"ק מכונה ו', כי כל ו"ק נקרא ו' ולא י'. ומ"מ 
בערך עצמם נקראים לפעמים גם י"ה, כמו זו"ן דבינה דע"ב (דף שנ"ו 
באו"פ ד"ה ומזווג).
%break
%letter קב
קב) מתי עולים האורות ונכללים בזכר דכתר, ומתי עולים האורות 
ונכללים בנקבה דכתר.
%break
%letter קב
קב) זה כלל שאין עלית מ"ן אלא אל הנקבה. וע"כ כשעולים ד' אורות 
לכתר, שהם זו"ן דחכמה, וזו"ן דבינה, ואור החסד נשאר בהפרצוף, 
שזה הוא בפרצוף ע"ב דא"ק, שאור החסד נשאר שם, בטרם שגמר 
כל עשר הכנסות שלו, 
%break
הנה אז עולים האורות בכלי דנקבה של הכתר, כי יש שם ב' כלים 
לזו"ן. אמנם כשעולים ה' אורות לכתר, שזהו רק בפרצוף ס"ג כי שם 
מול"מ תמידי, ובכל פעם דמטי למלכות, עולים כל האורות לכתר וחזר 
להיות מטי בכתר, 
%break
הרי כאן עולים ה' אורות שהם: זו"ן דחכמה, וזו"ן דבינה, ואור החסד, 
שכולל כל הז"ת. וכאן עולים האורות לכלי של הזכר דכתר, שנקרא י', 
והוא משום שאין כאן אלא כלי אחד אל הזו"ן, וע"כ הגם שהם עולים 
אל הנקבה אמנם גם הנקבה עצמה נמצאת כאן בכלי דזכר, 
%break
ולכן עולים גם האורות אחריה לכלי הזכר. וכל זה אמור רק בעלות 
האורות לכתר, אבל בגמר ההסתלקות שעולים לראש, וכל האורות 
נכללים בזו"ן דכתר ומתבטלים בהם, להיות האורות העליונים, כנ"ל, 
נמצאים האורות נכללים מקצת בזכר, ומקצת בנקבה. 
%break
והיינו בסוד ב' הזווגים שעושים שם זו"ן, שבזווג א', אשר גם הנקבה 
דכתר נכללת בזכר נכללים אחריה גם כל האורות בזכר, ובזווג ב' 
הנעשה במדת הנקבה, הרי כל האורות נכללים שם בנקבה. 
%break
וע"כ נכללים כאן האורות מקצתם בזכר, ומקצתם בנקבה (דף שנ"ז 
ובאו"פ ד"ה אמנם).
%break
%letter קג
קג) מתי עולים האורות ונכללים קצתם בנקבה, וקצתם בזכר של כתר.
%break
%letter קג
קג) עיין לעיל בתשובה ק"ב.
%break
%letter קד
קד) למה בהתפשטות א' בעלות חו"ב לכתר לא גרמו שם עלית מ"ן, 
כמו עלית חו"ב לכתר בהתפ"ב.
%break
%letter קד
קד) הסתלקות של התפ"א נחשבת להסתלקות אחת, בבת אחת, 
שלא נעשה שם רק כלי אחד, וגם כל ה' קומות שיצאו שם מפאת 
הזדככות המסך נחשבות לאור אחד. 
%break
משא"כ כאן בהתפ"ב, שהכלים קדמו אל האורות, כי כל הכלים עם 
הניצוצין והרשימות שבהתפ"א עברו לבחינות הכלים דהתפ"ב, והושמו 
זה תחת זה, עוד מטרם שחזר האור של התפ"ב אל הפרצוף. ולפיכך 
נבחן כאן כל כלי וכלי כענין מיוחד לפי עצמו. 
%break
וכשנעשה הזווגים דזו"ן במלכות של ראש, וירדה קומת החכמה אל 
הפרצוף, הנה נתלבשה כולה בכלי דכתר, ולא מטי האור בשום כלי 
אחר, ולפיכך נחשב כלי הכתר, כמו פרצוף מיוחד, שיש לו התפשטות 
משלו ויש לו הסתלקות משלו, ועד"ז שאר הכלים. 
%break
ולפיכך נעשה הכלי דכתר מוכשר לחזור לעביות שלו ולהזווג שלו, על 
ידי עליות האורות דחו"ב, בדרך שיתבאר להלן בתשובה ק"ה. 
%break
משא"כ, הכלי דכתר דהתפ"א, שהוא מחובר עם הט"ס תחתונות 
למדרגה אחת, ולבחינה אחת, ואין שום הפרש בין הכלים דחו"ב לכלי 
דכתר, להיותם כולם יחד רק אור אחד המלובש בכלי אחד.
%break
%letter קה
קה) מהי עלית מ"ן.
%break
%letter קה
קה) כל ענף הנאצל והיוצא מהשורש שלו, נמצא בשלימותו הגדולה 
במשך פעולת אצילותו בטרם שנבדל ובא לרשותו עצמו ולמדרגתו. כי 
אז הוא במקום השורש שלו, ונחשב לחלק ממנו, בסוד אוכל מה שאמו 
אוכלת. אלא אח"כ כשיורד למקומו, מתמעט ומתקטן לפי חוקו. 
%break
ומכח זה נעשה קשר תמידי בין כל ענף לשורשו, אשר השורש נוטה 
להגדיל את הענף שלו, באותה מדה שהיה לו בעת היותו אצלו מטרם 
שירד למקומו. 
%break
כי ההתחלה הזו הראשונה הושרשה בהשורש, והוא חפץ לקיימה 
בתמידית, אלא שהכלים של הענף מסבת קטנות אינם יכולים לקבל 
השפעת השורש. והמה מקבלים רק לפי מדת יכלתם. 
%break
ולפיכך בעת שהענף חוזר ועולה לשורשו, נמצא מעורר את השורש 
להמשיך לעצמו אותם האורות שהיה לו בזמן שהאציל אותו, ולהתאים 
את עצמו אל הענף עד שיוכל להשפיע לו כל אותה הגדלות שהיה 
משפיע לו מאז תחילת האצילות שלו, 
%break
וזה סוד עליות מ"ן, שפירושו שמעורר אורות חדשים בשורש שלו 
בסבת עליתו אליו.
%break
וכבר ידעת שיש ב' מיני הפכת פנים למטה, בדרך אצילות מדרגה 
תחתונה, א' הוא, הפכת פנים דכלי אשר הכתר ביטל את בחינת 
הפנים שלו, שהיה רק להשפעת ו"ק, והעלה אחורים שלו שהיה 
להשפעת ג"ר, ועשה אותו לפנים, כדי להאציל את הזכר דכלי דחכמה. 
%break
וב' הוא הפכת פנים דבחינת המסך, שהיא הזדככות מעביות הגדולה 
לעביות הפחותה, והיינו הזדככות בחי"ג של הנקבה דכתר, לבחינה ב' 
שהיא קומת בינה, והיא עשתה זה לצורך הנקבה דחכמה.
%break
ולפיכך בעת שגם זו"ן דחכמה נזדככו מבחי"ב לבחי"א, ונפסק מהם 
הזווג לצורך קומתם, הנה אז אירע בכלי דחכמה אותם ב' מיני הפכת 
פנים הנ"ל, לצורך אצילות זו"ן של בינה, 
%break
ונמצא גם הכלי דחכמה קנתה בחינת פנים של ו"ק, כמו הכלי דכתר 
והשתוות הצורה הזו החזירה האורות דחו"ב אל הכלי דכתר, ואז גם 
הכלי דכתר החזיר פניו של הארת ו"ק אל מקומם כבתחילה. 
%break
וכדי להאיר אל הענפים שלו לזו"ן דחכמה שנתיחדו עמו עתה, כמו 
בהתחלת אצילותם, מטרם שירדו למקומם, חזרו זו"ן דכתר ותיקנו את 
המסך שלהם בעביות של בחי"ג ובחי"ד כבתחילה, 
%break
והמשיכו למעלה בראש אותם ב' הזווגים שלהם, והשפיעו אורותיהם 
לענפים המיוחדים ומחוברים עמהם. וזה המכונה עליות מ"ן.
%break
%letter קו
קו) למה בכל היציאות והלא מטי של התפ"ב, עלו האורות למ"ן לכתר 
ולא לראש, כמו בהתפ"א.
%break
%letter קו
קו) ענין העליה למלכות של ראש פירושו השתוות עם מלכות דראש 
והוא רק אחר שנזדכך המסך מכל עביותו לגמרי. ולפיכך בכל אלו 
היציאות והכנסות שהיו בהתפ"ב, מטרם דמטי האור למלכות, עדיין 
לא נזדכך המסך לגמרי, 
%break
כי עד דמטי להוד, היה לו עדיין עביות דבחי"א, ואח"כ דמטי ליסוד, 
היה בו עדיין עביות דשורש, הממשיך קומת מלכות, ונמצא עוד בשינוי 
צורה ממלכות של ראש. 
%break
אלא אחר דמטי לכלי מלכות, נזדכך לגמרי כמו בחינת המלכות של 
ראש, ואז עלה למלכות של ראש, ונעשו שם הזווגים לפרצוף התחתון 
ממנו, שנקרא ס"ג. כי עליות כל האורות לראש מוציא תמיד פרצוף 
אחר שהוא בן אל פרצוף הקודם.
%break
%letter קז
קז) מה הם הכלים דעקודים הראשונים.
%break
%letter קז
קז) הם הכלים של התפ"א דא"ק, אשר לפניו לא היה שום התלבשות 
בעולמות (דף רצ"ג באו"פ ד"ה אלו).
%break
%letter קח
קח) מה הם הגורמים ביטול כלים.
%break
%letter קח
קח) הזדככות המסך מבחינת עביות שבכלי גורמת ביטול הכלי, כי 
אינו ראוי לקבל שום אור בהיותו מחוסר מסך. וכן חזרת אור הכתר 
כמו שהיה בהתפ"א גורם ביטול כלים, וזה מטעם שהכלים מתערבים 
עם האורות (שם באו"פ ד"ה האור).
%break
%letter קט
קט) מאין באו הכלים אל הפרצוף של התפ"ב.
%break
%letter קט
קט) הם נתלקטו מבחינות מרובות, א', מהכלים שנתרוקנו בהסתלקות 
א', והוסדרו כאן זה תחת זה מתחלה הכתר ואחריו החכמה וכו', עד 
לבסוף המלכות. 
%break
והם בעיקר כלים דזכרים, אלא גם הנקבות נתכללו שם עם הזכרים. 
ב', הם הניצוצין מהכאת הרשימות, עם האו"ח היורד, שנפלו לתוך 
הכלים ההם, כמ"ש בחלק ד'. והם בעיקר כלים לנקבות, אלא גם 
הזכרים נתכללו מהם. 
%break
ג', הם הכלים דאור החכמה עצמו שמלכות של ראש, אחר שהמשיכה 
קומת חכמה של ראש, חזרה ונתפשטה מלמעלה למטה לע"ס מינה 
ובה, עד למלכות שלה שנקרא חזה. 
%break
ד', הם הכלים שנעשו על ידי הכאת אור הרשימו ואור חכמה זה בזה 
שמן הנצוצים שלהם נעשו כלים לג"ר. ה' הם הכלים שנעשו מחדש 
בהתפ"ב גופיה, ע"י ההסתלקות ב' שבכאן, בעשר יציאות דלא מטי, 
אמנם הם שייכים לפרצוף ס"ג.
%break
%letter קי
קי) מהיכן באו הכלים לפרצוף ס"ג דא"ק.
%break
%letter קי
קי) הכלים שנתרוקנו מאורותיהם של פרצוף ע"ב, הנה הם כולם עברו 
אל פרצוף ס"ג, ממש בכל הדרכים שנתבאר לעיל בתשובה ק"ט, 
בהעברת הכלים דהתפ"א להתפ"ב.
%break
%letter קיא
קיא) למה זו"ן דע"ב יש להם ב' כלים, ולזו"ן דס"ג רק כלי א'.
%break
%letter קיא
קיא) משום שלא היה כאן הכאות להוציא ניצוצים לצורך הנקבה. כנ"ל.
%break
%letter קיב
קיב) למה באו בהתפ"ב כל האורות יחד לכלי דכתר.
%break
%letter קיב
קיב) כי אותו זווג הנעשה על בחינות הרשימות הנקראות זו"ן דכלי 
דכתר, היה בו קומת כתר בקירוב, וע"כ לא יכלו לרדת ולהתלבש, כי 
אם בכלי המיוחס להם, שהוא כלי דכתר. 
%break
אלא אחר שנזדככו, ונתמעטה קומתם לקומת שאר הספירות הרי 
בשיעור זה ירדו ונתלבשו. בהם (דף שי"ח ובאו"פ ד"ה ובזה).
%break
%letter קיג
קיג) מהם פנים ואחור דכלים.
%break
%letter קיג
קיג) מקום השפעה נקרא פנים, והמקום שאינו משפיע דרך שם נקרא 
אחור. ואין בזה נ"מ אם המקום הוא השפעת ג"ר או הוא השפעת ו"ק 
(דף שכ"ה ובאו"פ ד"ה ופירוש).
%break
%letter קיד
קיד) למה מסודרים הכלים דהתפ"ב זה למטה מזה.
%break
%letter קיד
קיד) כי כן היו התחלתם מעת שנתהוו בהסתלקות א'. שכתר הוא 
למעלה מכולם, ולבסוף מלכות.
%break
%letter קטו
קטו) מהם הפנים ואחור דכח"ב.
%break
%letter קטו
קטו) הפנים דכלי כתר הוא הארת ו"ק, המונע ג"ר, והאחור הוא הארת 
ג"ר. הפנים דכלי דחכמה, הוא הארת ג"ר, והאחור הוא הארת ו"ק. 
הפנים דכלי דבינה הוא הארת ו"ק. 
%break
שהוא חסדים, אלא שתלוי בסבה, בסוד כי חפץ חסד הוא, ואם יש 
הארת חסדים בפרצוף, שאז בטלה הסבה, הנה אז היא מבטלת את 
אחורים שלה. הפנים דכלי דחסד, הוא הארת ג"ר. והאחור שלו, הוא 
הארת ו"ק, כי הוא נמשך מהארת החכמה, והוא דומה לה. 
%break
הפנים דגבורה, הוא הארת ו"ק. והאחור שלה, הוא הארת ג"ר, משום 
שנמשכת מהארת הכלי דבינה, והיא דומה לה. הפנים דת"ת הוא 
ממוזג, מהארת חו"ג יחד, כלומר מבחינת הגבורה, בעת היותה 
נכללת בפנים דחסד. והאחור שלו הוא הארת ו"ק. 
%break
הפנים דנצח הוא הארת ו"ק. והאחור שלו, הוא הארת ג"ר. הפנים 
דהוד הוא הארת ג"ר והאחור שלו הוא הארת ו"ק. הפנים דיסוד, הוא 
הארת ו"ק. והאחור שלו הוא הארת ג"ר. הפנים דמלכות הוא הארת 
ג"ר (שם ד"ה ופירוש, בכל ההמשך).
%break
%letter קטז
קטז) למה אין כלים בהפרצוף מפאת הסתכלות ב' של עצמו.
%break
%letter קטז
קטז) כי אין כלי נגמר מטרם שנתרחק האור ממנו שלשה מרחקים 
שמטעם זה לא נגמרו אלא הכלים דזו"ן, והם עוברים להפרצוף הב', 
ששם חוזר האור באותם כלים הריקים. הרי שהכלים שנעשו 
בהסתכלות ב' של הפרצוף, אינם אלא לצורך פרצוף הב'.
%break
%letter קיז
קיז) מהו ההפרש מהתפשטות א' אל התפ"ב.
%break
%letter קיז
קיז) בהתפ"א היה רק התפשטות אחת והסתלקות אחת, אלא שהיה 
מסתלק בסדר המדרגה. אבל בהתפשטות ב' היה מתפשט בסדר מטי 
ולא מטי, שעשה יוד יציאות, ויוד הכנסות עד דמטי למלכות (ש"ז אות 
כ')
%break
%letter קיח
קיח) כיצד נעשים הכלים דג"ר.
%break
%letter קיח
קיח) הכלים דג"ר שהם כח"ב, נעשו על ידי התפשטות ב' בעצמה, כי 
שם מתלבש אור החכמה בכלי דכתר, ואור הזכר דכתר, מתלבש תוך 
אור החכמה, שעל ידי כן נופל האור הגרוע מתוך הרשימו ונעשה 
לבחינת כלי למטה מאור החכמה, כי אור החכמה מתלבש בו, 
%break
ונמצא החכמה מפסקת בין אור הרשימו שהוא הזכר דכתר, ובין אור 
הגרוע שנפרש הימנו, ועי"כ נחשך הכלי דכתר ביותר, ואז נגמרת 
בחינת הכלי שלו. ועד"ז נעשו ג"כ הכלים דחכמה ובינה (דף שמ"ז אות 
נ').
%break
%letter קיט
קיט) מה הם הגורמים לגמר כלים של הג"ר.
%break
%letter קיט
קיט) ג' גורמים יש כאן: א' הוא, מסבת התחלקות והתרחקות דאור 
המובחר מהרשימו, מן אור הגרוע שבו. ב' מסבת ביאת אור החכמה 
ונתמצע, והפסיק בין אור הרשימו המובחר, לבין אור הגרוע, שנפרש 
הימנו. 
%break
ג' מסבת אחורים של אור הכתר השורשי, שלא חזר להתפ"ב, שנשאר 
עומד מתחת המלכות של ראש, ואחוריו אל הענפים, דהיינו אל 
הספירות דגוף, שאחורים אלו של אור הכתר, ממעטים האור מאד, 
%break
ומחשיכים על הספירות כח"ב, עוד יותר, ממה שהיה להם בעת 
הסתלקות א' גופיה, וע"כ הם מחשיכים על הכלים כמו הרחק האור 
של ג' מדרגות (דף שמ"ט ד"ה והנה הרב).
%break
%letter קכ
קכ) מה הם החלקים שבכלי הראוים להביט אל האור גם בעת 
הסתלקות.
%break
%letter קכ
קכ) הם הבחינות שישנן בחיצוניות הכלי, שאינן עבות כל כך כמו חצי 
דופן הפנימי. למשל, אם פנימיות הכלי היא בחי"ד, וקומת הכתר 
מסתלק ממנה, הנה חיצונית הכלי שהיא בחי"ג, 
%break
ראויה לקבל עוד אור מהארת הזווג של בחינה העליונה ממנה, שהיא 
קומת בחי"ג. וכן בחי' ב' שלה ראויה עוד לקבל מהארת הזווג 
שבמדרגה העלי העליונה. וכו'. (דף ש"ד אות ט"ו).
%break
%letter קכא
קכא) מהו הגורם שהכלי יהפך פניו למטה ואחוריו למעלה.
%break
%letter קכא
קכא) בשעה שמסתלק האור מהמדרגה, והזווג נעשה בבחינה 
העליונה ממנה, למשל, בהסתלק האור מבחי"ג, והזווג נעשה בבחי"ב, 
הנה אז יורד או"ח מהארת הזווג דבחי"ב, אל בחי"ג התחתונה, ואז 
נעשה ביטוש בין הרשימו דבחי"ג, 
%break
ובין האו"ח היורד כי ההארה דבחי"ב הוא בהפכיות אל הרשימו 
דבחי"ג, ואז עוזבת הרשימו מקומה ועולה ממעל לכלי, ליתן מקום אל 
האו"ח להתלבש בהכלי דבחי"ג, והנה האו"ח הזה מתלבש בחצי דופן 
החיצון של הכלי ההוא המתאים למדת קומתו, 
%break
שהוא בבחי"ב שבבחי"ג, שהוא אחור דבחי"ג, ונמצא שהפנים דבחינה 
ג', נשאר ריקן מאור, והאחור דבחי"ג, שהוא הבחי"ב, הוא מלא אור. 
וזה מכונה שהופך אחוריו למעלה, ופניו למטה. 
%break
ונמצא שהאו"ח היורד מהארת הזווג דמדרגה העליונה גורם אל הכלי 
של המדרגה התחתונה שיהפך פניו למטה (דף ש"ה ובאו"פ ד"ה וכל).
%break
%letter קכב
קכב) מי הוא הגורם אל הכלי שיחזור פניו למקומו כבתחלה.
%break
%letter קכב
קכב) אחר שנפסק הזווג גם ממדרגה העליונה הסמוכה לה, ונפסק 
האו"ח היורד אל הכלי, הנה אז חוזרת הרשימו לתוך הכלי שלה, 
ונמצא הכלי מחזיר פניו למעלה ואחוריו למטה, כבתחילה, 
%break
כי עתה אין האחור של הכלי יכול לקבל הארת הרשימו שהיא בחי"ג, 
וחוזר להיות חיצוניות הכלי כבתחלה, וכל הארת הרשימו באה אל 
הפנים של הכלי שהוא בחי"ג (דף ש"ו ובאו"פ ד"ה שהאור).
%break
%letter קכג
קכג) מהי הסתכלות באור העליון, דרך אחור.
%break
%letter קכג
קכג) כשמסתלק האור מהכלי, והזווג נעשה בהמדרגה העליונה 
ממנה, למשל כשמסתלק מבחי"ג והזווג נעשה בבחי"ב, אז אחור של 
הכלי הזה, שהוא בחי"ב מסתכל באור העליון, כלומר, שמקבל 
מהארת הזווג אשר שם (שם באו"פ ד"ה מסתכל).
%break
%letter קכד
קכד) איך ימשכו האורות מכתר אל חכמה, אחר שרחוקים הם זה מזה 
בהרבה.
%break
%letter קכד
קכד) על ידי הזדככות העביות והפכת פנים למטה, נמצא קומתם 
משתוה זה לזה, והם פב"פ (דף שי"ט באו"פ ד"ה אמנם).
%break
%letter קכה
קכה) מה המה ב' מיני הפכת פנים הנוהגים בהמדרגות.
%break
%letter קכה
קכה) אי אפשר למדרגה עליונה שתשפיע אל התחתונה זולת ע"י 
השתוות עמה, שאז הן קרובות זו לזו. 
%break
וע"כ יש בזה ענין של הפכת פנים דעליון למדת הפנים של התחתון, 
המכונה פב"פ ויש ב' בחינות של הפכת פנים: א' היא, כי כל כלי מוגדר 
בבחינת השפעה שלו, לפי טבעו, אם הארת ו"ק אם הארת ג"ר. 
%break
כי כלי דכתר משפיע ו"ק לפי טבעו, ולא ג"ר, וע"כ בשעה שהוא 
משפיע לחכמה שהפנים שלה הוא ג"ר, צריך הכתר להפך הפנים שלו 
למטה, ואחוריו למעלה לבחינת פנים, כדי להשוות הפנים שלו עם 
הפנים דחכמה. לעד"ז שאר הספירות.
%break
ב' היא, השתוות הקומה, המכונה ג"כ הפכת הפנים למטה. למשל 
קומת הכתר לא תוכל להשפיע למדרגת החכמה זולת על ידי הזדככות 
העביות דבחי"ד לבחי"ג, הממשכת קומת חכמה, 
%break
ואז נמצאת קומת הכתר שוה למדרגת החכמה, ואז הכתר משפיע 
הארתו אל החכמה (דף שכ"ה באו"פ ד"ה ולפיכך).
%break
%letter קכו
קכו) מהו הגורם להתחלקות הספירות דחכמה ובינה.
%break
%letter קכו
קכו) הוא הפכת פנים דכלי דחכמה למטה, ועשתה האחור, שהוא 
הארת ו"ק, לפנים שלה, בדומה אל הפנים דכלי הבינה, שעי"ז נחלקה 
החכמה לב' בחינות דהיינו להשפעת ג"ר, 
%break
והשפעת ו"ק, אשר הכלי דחכמה מצד עצמה נחשבת להשפעת ג"ר, 
והכלי דבינה, שקבלה ו"ק דחכמה נחשבה להשפעת ו"ק (דף שכ"ו 
באו"פ ד"ה וזכור).
%break
%letter קכז
קכז) למה נשארות כל הספירות אחר הסתלקות א' בפנים ואחור.
%break
%letter קכז
קכז) כי אחר שנפסק הזווג מהבחינה העליונה, מהכלי שנתרוקנה 
האור שלה, הנה אז חוזרת הרשימו למקומה והכלי מחזיר פניו 
למקומו כבתחלה, כנ"ל בתשובה קכ"ב. 
%break
וע"כ נשארים כל הכלים אחר גמר ההסתלקות בבחינת פנים ואחור, 
דהיינו פני התחתון באחור העליון (דף ש"ז אות י"ח).
%break
%letter קכח
קכח) למה כתר וחכמה נשארו פב"פ אחר הסתלקות א'.
%break
%letter קכח
קכח) משום שהבחי"ד לא השאירה רשימו, ונודע, שבחי"ד הוא 
המשמשת לפנים דכלי הכתר, שהוא היותר עב שבמסך שנקרא פנים, 
ושאינו עב כל כך הוא בחינת האחור דכתר. 
%break
והנה זה נבחן שפניו למטה, ומשתוה עם הפנים דחכמה, כי נעשה 
קרוב לבחי"ג של החכמה. 
%break
ואע"פ שנשאר שם רשימו דבחי"ד דהתלבשות, מ"מ אין זה מספיק 
להחזרת הפנים דכלי דכתר כבתחלה. והוא הגורם ג"כ שאור הכתר 
נשאר בפה ולא חזר בהתפ"ב (שם באו"פ ד"ה הכתר).
%break
%letter קכט
קכט) למה כתר עם אור העליון אב"א.
%break
%letter קכט
קכט) משום שהכלי מחוסר הרשימו העיקרית שלו שהוא רשימו 
דהמשכה, ורשימו דהתלבשות שנשאר בו נחשבת לאחור דכלי הכתר. 
וגם האור שלה למעלה בראש עומד ג"כ אחוריו אל הענפים שבגוף. 
(שם).
%break
%letter קל
קל) מהו פירושו של רגע ברוחניות.
%break
%letter קל
קל) עי' בהסתכלות פנימית בסוף חלק א'. שנתבאר שם שהזמן 
הרוחני, הוא בחינת תנועה, והתנועה הרוחנית היא בחינת חידוש 
צורה המושג שם, ובזה מובן שחידוש צורה בשינוי קל וקטן שאין 
דוגמתה בקלות מכונה בשם רגע.
%break
%letter קלא
קלא) מתי נגמר כלי המלכות, בהסתלקות א'.
%break
%letter קלא
קלא) בשעה שאור המלכות עלה לכלי דחכמה, אז נעשה מרחק של ג' 
מדרגות בין האור ובין הכלי, ונחשך הכלי ואז נגמר (דף ש"ו אות י"ז 
ובאו"פ ד"ה עד שיתרחק).
%break
%letter קלב
קלב) מתי נגמר כלי ז"א בהסתלקות א'.
%break
%letter קלב
קלב) בשעה שאור ז"א עלה לשורשו אל הראש, כי אז נעשה מרחק ג' 
מדרגות בלי אור בין האור ובין הכלי, וע"כ נחשך הכלי ונגמר. (שם) עי' 
להלן בתשובה קל"ד.
%break
%letter קלג
קלג) למה כל פחות מג' כלבוד דמי.
%break
%letter קלג
קלג) משום דעד ג' מדרגות עדיין הכלי מקבל מאורות מקיפים, כי 
בעלות אור המלכות לז"א מקבלת המלכות מקיף א', ובעלותו לבינה, 
היא מקבלת אור מקיף ב', אלא בעלות אור המלכות לכלי דחכמה, 
אינה מקבלת עוד שום הארה, וע"כ נחשך הכלי ונגמר (שם).
%break
%letter קלד
קלד) למה עלית ז"א לבינה לא נחשב לריחוק מדרגה.
%break
%letter קלד
קלד) כי כל עוד שיש איזה אור בכלי ואע"פ שאינו מבחינתו אין זה 
נחשב לריחוק מדרגה. וע"כ בעלות אור ז"א לכלי דבינה, שאז עולה 
אור מלכות לכלי דז"א, הרי זה נחשב שיש עוד או"פ בכלי שלו. 
%break
אלא אח"כ כשעלה אור ז"א לכלי דחכמה, נחשב לריחוק מדרגה אחת, 
וכשעלה לכלי דכתר, נחשב לריחוק ב' מדרגות, אשר הכלי עדיין 
מקבל מאורות מקיפים, 
%break
ועדיין לא נחשך לגמרי, רק בעלותו למאציל, אז נחשך לגמרי ונגמר 
הכלי שלו (דף שמ"ז אות נ' שי"א אות כ"ז).
%break
%letter קלה
קלה) מתי היה לא מטי בכתר בפעם הראשונה.
%break
%letter קלה
קלה) בהסתלקות האורות דהתפ"א שנקרא פרצוף הכתר, וע"כ הוא 
מכונה בשם הסתלקות אור הכתר (רצ"ד אות ו' או"פ ד"ה לא מטי).
%break
%letter קלו
קלו) למה נקרא הסתלקות א' לא מטי בכתר.
%break
%letter קלו
קלו) עי' לעיל בתשובה קל"ה.
%break
%letter קלז
קלז) מי הוא הגורם בכל פעם, את הלא מטי בהתפ"ב.
%break
%letter קלז
קלז) מסבת הביטוש והכאה דאו"מ באו"פ (דף רצ"ד ד"ה לא מטי).
%break
%letter קלח
קלח) למה נעשו ע"י המטי ולא מטי יוד אורות, ולא נעשו יוד כלים.
%break
%letter קלח
קלח) משום שבערך הכלי אין כאן אלא הזדככות אחת והסתלקות 
אחת, כי סוף סוף אין כאן אלא כלי מלכות בלבד, ולא נתוספו שום 
כלים על כלי המלכות מכח כל אלו ההסתלקות, 
%break
ועשר הספירות שאנו מבחינים בה, הוא דומה לכלי ארוך אחד שיש בו 
יוד חלקים שאינם שוים זה לזה. (ש"ח אות כ"ב ובאו"פ ד"ה יוד).
%break
%letter קלט
קלט) למה נמשל המטי ולא מטי התמידי לשלהבת המתנענעת לכאן 
ולכאן.
%break
%letter קלט
קלט) משום שבזה הרגע דמטי למלכות ונסתלק האור לגמרי 
מהפרצוף היה תיכף חוזר להיות מטי בכתר, עד שהתעלמות האור 
היה כמו שלהבת המתנענע לכאן ולכאן. (שמ"ה ד"ה שיעור).
%break
%letter קמ
קמ) מהו היחס מזו"ן דחכמה, לזו"ן דבינה.
%break
%letter קמ
קמ) הגם שהם מבחינת קומה אחת, שהיא קומה דבחי"ב, עכ"ז היחס 
שלהם הוא כמו ו"ק כלפי ג"ר. כי זו"ן דחכמה נחשבים לג"ר, וזו"ן 
דבינה נחשבים לו"ק דג"ר. בדמיון ישסו"ת דאצילות כלפי או"א 
דאצילות. 
%break
והוא מטעם שהזכר דכלי דבינה, נולד מזווג זו"ן דחכמה, בשעה 
שהפכו פניהם למטה, דהיינו שבטלו הארת ג"ר שבהם, וקבלו להפנים 
דו"ק, וע"כ נולד הזכר בבחי' אחורים דחכמה ובבחי' ו"ק. 
%break
ואע"פ שהנקבה דבינה היא בחינת ג"ר, שהיא רשימו דאור הבינה 
דהתפ"א, עכ"ז להיותה רשימו בלי אור וכל האור שבה היא מקבלת 
ע"י הזכר שהוא ו"ק לכן כח הזכר עליה. 
%break
ועוד שהכלי בינה בעצמותה היא ג"כ בחינת ו"ק דג"ר, בסוד כי חפץ 
חסד הוא. ולפיכך נחשב זו"ן דבינה לבחינת ו"ק דג"ר. (דף שכ"ו ד"ה 
וזכור).
%break
%letter קמא
קמא) איך נאצל חסד.
%break
%letter קמא
קמא) מתחלה היה לא מטי בכתר, שמפאת הביטוש דאו"מ באו"פ זה 
בזה נזדככו הזו"ן דכתר, שהם בחי"ד ובחי"ג, לבחי"ג ובחי"ב, ונתנו 
אותם אל החכמה בבחינות זו"ן דחכמה. ואז שבו הפנים דחכמה 
למקומם כבתחילה. 
%break
וע"כ חזרו ועלו זו"ן דבינה להחכמה כי ו"ק מתחברים תמיד עם הג"ר 
שלהם בעת גילוים. ונמצא עתה שהחכמה עם הבינה נתחברו 
למדרגה אחת. וע"כ אור החסד הנמצא בכלי דבינה, מקבל עתה 
הארת חכמה, משום יחודם דחו"ב כנ"ל. 
%break
וכיון שהחסד השיג הארת חכמה נעשה לגדול, כלומר שאין צריך יותר 
לינק מכלי דבינה הארת ג"ר, ויכול להתפשט למדרגת עצמו. ונזדככו 
הזו"ן דבינה לבחי"א, כדי להשתוות עם הכלי דחסד, והורידו את אור 
החסד לכלי דחסד (שכ"ז ד"ה פי').
%break
%letter קמב
קמב) מהי בחינת כלי דחסד.
%break
%letter קמב
קמב) הוא בחינת כתר דה' הבחינות דאור דחסדים, כי כח"ב של אור 
החסדים מכונים חג"ת. (שכ"ז ד"ה עתה).
%break
%letter קמג
קמג) מהי בחינת האור דחסד.
%break
%letter קמג
קמג) הוא בערך בחינת אור החכמה שבכלי דכתר, משום שאין בחסד 
אלא אותה הארת החכמה שקבל אור חסד הכללי בהיותו בכלי דבינה, 
וכל מה שיש באור החסד הכללי מלמטה מאור החכמה שקבל, כבר 
אינו שייך לספירת החסד, אלא להו"ס תחתונות שלמטה מחסד. 
%break
וע"כ נחשב החסד לבחינת חכמה בכלי דכתר, כי הכלי שלו הוא 
בחינת כתר. כנ"ל בתשובה קמ"ב. (שם).
%break
%letter קמד
קמד) מהו סדר אצילות אור הגבורה.
%break
%letter קמד
קמד) זה הכלל. כי ביאת אור החסד אל הכלי שלו גורם להיות מטי 
בכתר. כי אז היו זו"ן דבינה מזדככים לבחי"א, כדי להיות פב"פ עם 
הכלי של החסד, וע"כ נעלמה כל קומת אור הבינה, ועלו ד' אורות 
דחו"ב אל הכתר, ואז גורמים שם זווג חדש ומטי בכתר. 
%break
ונמצא ששב האחורים דכתר על מקומו כמתחלה, ונמנע הארת ג"ר 
מכל הפרצוף, וכיון שפסק הארת הג"ר מן אור החסד, הריהו נעשה 
תכף צריך לאמו הבינה, כדי לינק הארת ג"ר מכלי דבינה, 
%break
וע"כ הוא עולה לבינה והכלי דחסד מהפך פניו למטה ונותן את 
השארית שלו, דהיינו כל מה שלמטה מבחינתו, אל כלי דגבורה. 
(שם).
%break
%letter קמה
קמה) מהי תכונתה של ספירת הגבורה.
%break
%letter קמה
קמה) הכלי שלה יש יחס החכמה של אור דחסדים, כי כח"ב דחסדים 
מכונים חג"ת, ואור שלה הוא בחינת ו"ק דהארת החכמה שבחסד, 
שהוא בערך של ו"ק דג"ר כלפי אור החסד. 
%break
בדומה אל הזכר דכלי דבינה שהוא בחינת ו"ק דג"ר בערך החכמה. 
כנ"ל בתשובה ק"מ. באופן שתכונת אור הגבורה בערך אור החסד, 
הוא כערך זו"ן דבינה לזו"ן דחכמה, וז"ס אני בינה לי גבורה, כי ערכם 
שוה זה לזה, ואין ביניהם הפרש אלא רק בשיעור קומה. 
%break
שזה קומת בחי"ב וזה קומת בחי"א. (שכ"ה ד"ה ועתה).
%break
%letter קמו
קמו) מהו ההפרש מזו"ן דבינה, לספירת הגבורה.
%break
%letter קמו
קמו) עיין לעיל בתשובה קמ"ה.
%break
%letter קמז
קמז) מהו סדר אצילות אור הת"ת.
%break
%letter קמז
קמז) אחר דחזר להיות לא מטי בכתר ונתבטל האחורים שלו על הג"ר 
וחזרו זו"ן דחכמה למקומם, וכלי דחכמה הפך פניו בלי הזדככות ונתן 
זו"ן דבינה למקומם, הנה אז חזרו זו"ן דבינה לבחי"א, והורידו אור 
החסד למקומו, 
%break
כי אחר ששב הארת ג"ר אל הפרצוף וחסד השיג הארת חכמה, הריהו 
שוב אין צריך לאמו הבינה. 
%break
ואז עולה אור הגבורה לחסד כי בעת שחזר ונגלה ג"ר, תכף מתחבר 
עמו הו"ק שלו, ואז כלי דגבורה הופך פניו למטה, ונותן השארית שלו, 
דהיינו כל מה שהוא למטה מבחי' אור הגבורה, אל כלי הת"ת. (דף 
שכ"ח ד"ה עתה).
%break
%letter קמח
קמח) מהי תכונת הכלי דת"ת.
%break
%letter קמח
קמח) הכלי שלו הוא בחינת הבינה של אור דחסדים. והאור שלו הוא 
עצמות אור החסד שהיה בכלי דבינה כי האורות דחסד וגבורה המה 
רק הארות ג"ר וו"ק דחכמה, שקבל אור החסד, אבל הת"ת הוא עצם 
האור הזה של חסדים. 
%break
והערך של הספירה, הוא כערך הדעת המזווג בין חכמה לבינה, כי 
הוא בחינת אור חסד בכלי דבינה שהוא אור הדעת (שם).
%break
%letter קמט
קמט) מהו ההפרש מאור החסד בהיותו בבינה, להיותו בת"ת.
%break
%letter קמט
קמט) ההפרש הוא בערך, כמו ההפרש מבין דעת תחתון לדעת עליון. 
כי בשעת היות אור החסד בבינה, הוא מיחד את החו"ב לפרצוף אחד, 
מצד היותו מקבל את הארת חכמה מאותה העת שחו"ב חזרו לפרצוף 
א'. 
%break
ובהיותו בת"ת, הוא סוד דעת תחתון, המיחד את האורות חסד וגבורה 
לאחד, מצד היותו מקבל הארת החסד, מאותה העת שגבורה עלה 
לחסד ונתיחד עמו לאור אחד. 
%break
ומכח התחלה זו הושרש בו לתמיד ליחד את החו"ג לאחד, כי לא יוכל 
לקבל את שפעו מהם בדרך אחר. בדומה לדעת עליון שלא יוכל לקבל 
הארת חכמה זולת ע"י חו"ב לפרצוף אחד (דף ש"ל ד"ה עתה מובן).
%break
%letter קנ
קנ) מהו אור הדעת משורשו.
%break
%letter קנ
קנ) הוא תולדה חדשה, שיצא בזמן העלם אור הכתר מהפרצוף דע"ב 
והתחלפות האורות. 
%break
כי מפאת אור החכמה שנתלבש בכלי הכתר, נתעלה אור הז"א 
להתלבש בכלי בינה, ולהיות נאצל על ידי החכמה, ויצא עי"ז ב' בחי' 
אור הז"א: א' היא מצד הפרצוף הכתר, שהאורות הם במקומם 
האמיתי, שאז נאצל ז"א ע"י בינה, ומתלבש בכלים דו"ק. 
%break
ב' מצד פרצוף החכמה, שהאורות החליפו מקומותיהם, שאז נאצל אור 
ז"א על ידי חכמה, ומתלבש בכלים דג"ר, דהיינו בכלי דבינה. ולפיכך 
מכאן ואילך יש בכל הפרצופין ב' בחינות ז"א, בכל פרצוף. 
%break
אשר ז"א העליון שקנה לו מקום ג"ר, נקרא ספירת הדעת. וז"א 
התחתון שהוא על מקומו האמיתי בו"ק, נקרא ז"א. (דף של"א ד"ה 
והנה נתבאר).
%break
%letter קנא
קנא) מהו עצם בחינת ז"א בה' הקצוות.
%break
%letter קנא
קנא) מצד האור, שהוא העיקר, נמצא ספירת הת"ת שהיא עיקרו של 
הז"א, כי אור הת"ת הוא עצמותו של אור החסד אשר בכלי דבינה. 
וע"כ הוא מכונה ו' עם ראש, כי בחינות ג"ר של הבינה שורים עליו, 
מעת היותו בכלי דבינה. 
%break
אמנם מצד הכלי הוא ספירת הנצח, שהוא קצה הרביעי שבה' הקצוות, 
כנגד בחינה הרביעית שבה' הבחינות כח"ב ז"א ומלכות. ונמצא הז"א 
שבה' הבחינות הוא כנגד הנצח שבה' החסדים. (שם ד"ה ובכל).
%break
%letter קנב
קנב) מה הן בחינות רת"ס בז"ת.
%break
%letter קנב
קנב) חסד וגבורה שהם כנגד חו"ב, הם בחינת ראש של הז"ת. ת"ת 
ונצח הם בחינת תוך של הז"ת: זה מצד האור, וזה מצד הכלי. כנ"ל 
בתשובה קנ"א. 
%break
והוד יסוד מלכות, הם בחינת הסוף של הז"ת, כי הוד הוא קצה 
החמישי של הה' קצוות שהוא כנגד מלכות שבה' הבחינות, ויסוד 
ומלכות נמשכו ממנו. (שם).
%break
%letter קנג
קנג) מה ההפרש מחסד וגבורה, לת"ת.
%break
%letter קנג
קנג) חסד וגבורה אינם עצם אור החסד, אלא הארות חכמה ובינה 
שהגיעו לחסד בעת התלבשותו בכלי הבינה, אבל ת"ת הוא עצמותו 
ומהותו של אור החסד. (של"א ד"ה ולפיכך).
%break
%letter קנד
קנד) למה לא נתלבש מהותו דאור החסד בספירות דחו"ג.
%break
%letter קנד
קנד) הוא משום תכונתם של הכלים שלהם. כי הכלים דחסד וגבורה 
הם בחינת כתר וחכמה, שאור החסד אין לו שורש בהם, כי לא נתלבש 
אלא בכלי דבינה דג"ר, 
%break
וע"כ גם בבחינת ה' החסדים, לא יוכל עצמותו של אור החסד 
להתלבש, אלא בכלי דת"ת, שהוא הבינה דה' החסדים, ולא בחסד 
וגבורה שהם כתר וחכמה דה' החסדים, ובכתר וחכמה לא נתלבש 
אור החסד מעולם. 
%break
ולפיכך אין בכלים דחסד וגבורה רק הארות חכמה ובינה שהגיעו 
לקבלת אור החסד בעת היותו בכלי דבינה ועצמותו של אור החסד 
התלבש בכלי דת"ת. (שם).
%break
%letter קנה
קנה) כיצד נאצל ספירת הנצח.
%break
%letter קנה
קנה) בשעה דחזר להיות מטי בכתר, שחזר שליטת האחורים דכתר 
כבתחלה, ומנע הארת ג"ר מכל הפרצוף חזר ונסתלק אור החסד אל 
הבינה, והו"ק שלו מטי בגבורה, 
%break
וגם אור הת"ת נסתלק ושב לשורשו בכלי הגבורה, והו"ק שלו נתן 
להכלי דנצח, ומטי בנצח. (דף של"ב ד"ה חזר).
%break
%letter קנו
קנו) מהי תכונת ספירת הנצח.
%break
%letter קנו
קנו) הכלי הוא עצמותו של ז"א, כי הוא הקצה הרביעי, שהוא כנגד ז"א 
דה' בחינות. 
%break
והאור שלו הוא בחינת ו"ק דעצמותו דאור הז"א, שהוא אור הת"ת, כי 
אחר שנתעלם אור הת"ת לשורשו לגבורה, נתן הת"ת את הו"ק שלו 
אל הנצח, כנ"ל בתשובה קנ"ה. (דף של"ב ד"ה עתה נבין).
%break
%letter קנז
קנז) מהו ההפרש מחג"ת לנה"י.
%break
%letter קנז
קנז) אע"פ שכל בחינת ז"ס תחתונות הם בחינת ו"ק, מ"מ יש בהם 
הארת ג"ר, כנודע. וע"כ כמו שאנו מבחינים בג"ר ב' בחינות: ג"ר דג"ר 
וו"ק דג"ר. כן בו"ק יש לנו ב' בחינות: ג"ר דו"ק, וו"ק דו"ק. כי חג"ת 
נבחנים לג"ר דו"ק, ונה"י הם ו"ק דו"ק. 
%break
וע"כ מכונים נה"י שהם לבר מגופא. כי הם בחינת אור דחסדים 
החסרים מהארת חכמה, וכל חיותו של הגוף הוא רק אור החכמה 
לבד, להיותו עצמות האור העליון. 
%break
אמנם אי אפשר שנה"י יהיו ריקנים לגמרי מהארת חכמה, כי אז היו 
מתבטלים לגמרי, אלא שיש בהם בחינת רשימו דחג"ת, שפירושו 
הארה מועטת, 
%break
וע"כ הנה"י מכונים ג' גו ג' שפירושו הוא, שהרשימות דג' הספירות 
חג"ת גנוזות בג' הספירות נה"י, באופן המספיק כדי קיומם.
%break
%letter קנח
קנח) מהי תכונת הכלי דהוד.
%break
%letter קנח
קנח) הכלי הוא בחינת חסד החמישי של ה' החסדים בה' הבחינות, 
דהיינו בחי"ד שהיא מדת הדין, אלא שהיא מצד היותה כלולה בז"א. 
%break
והאור שלה הוא שארית הנצח, אלא מצד התכללות הנצח בת"ת שאז 
גם אור הנצח כלול מהארת ג"ר, מבחינת אור הדעת, המאיר בת"ת, 
ולפיכך נבחן אור ההוד, לבחינת הארת ג"ר דאור הדעת בלבד, ולא 
כלום מן הארת ג"ר דחכמה ובינה, 
%break
כי כל הארתו נמשך מכח החיבור ג"ר וו"ק דאור הת"ת, דהיינו החיבור 
של הנצח עם הת"ת, אחר שנמשך הארת הג"ר אל הפרצוף וכבר 
ידעת, שאור הת"ת הוא בחינת אור הדעת בלבד, ולא מחו"ב שמקומם 
בכלים דחסד וגבורה. (שם).
%break
%letter קנט
קנט) מהו ספירת יסוד.
%break
%letter קנט
קנט) הכלי שלו הוא מבחינת מלכות להיותו נמשך מהוד, שהוא שורש 
המלכות, של ה' החסדים. והאור שבו הוא משותף מדין ורחמים. כי יש 
לו ב' אורות: א' הוא, שארית האור שנתן לו ההוד, והוא קומת מלכות 
שהיא בחינת דין. 
%break
ואור הב' הוא, הה' שהגיע לו מהזווג דזו"ן דבינה אשר ההוד האיר לו 
מטרם שנזדכך לקומת מלכות, (דף של"ו ד"ה באופן).
%break
%letter קס
קס) באיזהו ספירה נתלבש אור מלכות.
%break
%letter קס
קס) אור המלכות התלבש בכלי היסוד, כי אחר שנזדכך ההוד מבחי"א 
לבחינת הכתר, שהקומה היוצאת על מסך הזה אין בה אלא קומת 
המלכות אז נתן אותה אל הכלי דיסוד. (של"ח ד"ה והנה).
%break
%letter קסא
קסא) מהו האור שנתלבש בכלי מלכות.
%break
%letter קסא
קסא) אור הד' המקפת על הו' קטועה שבתוך הה' שהגיע אל היסוד 
מזווג זו"ן דבינה, שהוא בחינת ג"ר בלי ו"ק כלומר, בלי אור חסדים, 
והיא ירדה מיסוד ונתלבשה במלכות. (דף שמ"א ד"ה ועתה).
%break
%letter קסב
קסב) מהו היחס מזו"ן דחכמה לזו"ן דבינה.
%break
%letter קסב
קסב) עי' לעיל בתשובה ק"מ.
%break
%letter קסג
קסג) כמה בחינות זו"ן יש בהתפ"ב.
%break
%letter קסג
קסג) ד' בחינות זו"ן הם: זו"ן דכלי הכתר וזו"ן דכלי החכמה, וזו"ן דכלי 
הבינה, וזו"ן דכלי דיסוד ומלכות.
%break
%letter קסד
קסד) מה תכונתן של ד' זוגות זו"ן של התפ"ב.
%break
%letter קסד
קסד) ב' זוגות הראשונים שהם זו"ן דכתר וזו"ן דחכמה, הנה בהם 
הזכרים חשובים יותר מהנקבות, כי הזכר דכתר הוא מבחי"ד 
דהתלבשות, אבל הנקבה דכתר היא רק מבחי"ג. 
%break
והזכר דכלי דחכמה הוא רק מבחי"ג, אבל הנקבה דכלי דחכמה היא 
מבחי"ב. הרי שהזכרים חשובים יותר מהנקבות. אמנם בזו"ן דכלי 
דבינה, נמצאת הנקבה גדולה מהזכר. 
%break
כי הזכר הוא בחינת ו"ק של החכמה, והנקבה היא בחינת ג"ר, 
להיותה הרשימו דאור הבינה מזמן התפ"א. 
%break
אמנם זו"ן אשר בכלי של היסוד, נמצא הזכר גדול מן הנקבה, כי הזכר 
הוא הו' קטועה אשר בתוך הה' הנמשך מזווג הבינה, שניתן אל היסוד 
מספירת ההוד, בלי הזדככות, אלא בסוד הארה לבדה, וע"כ הוא בחי' 
חסדים דבחי"א, וגם נמשך ממקום גבוה מזווג זו"ן דבינה. 
%break
אבל הנקבה שביסוד היא שארית אור ההוד אחר שנעלמו הג"ר שלו, 
ואחר שנזדכך מן בחי"א לקומת מלכות, ונמצאת נמוכה בהרבה מן 
הזכר שלה. (של"ט ד"ה והנך מוצא).
%break
%letter קסה
קסה) באיזה בחינה נפסק הזווג ונסתלק האור כולו דהתפ"ב.
%break
%letter קסה
קסה) בעת דמטי אור הד' שבה' מזווג זו"ן דבינה אל המלכות, כי משם 
נזדכך המסך לגמרי מכל עביותו עד שנשתווה לבחינת המלכות של 
ראש המכונה שעלה לראש אל המאציל. ואז נסתלקו כל האורות מן 
הפרצוף. (ש"מ ד"ה וענין ד').
%break
%letter קסו
קסו) מהי הבחינה הב' של התפ"ב.
%break
%letter קסו
קסו) הוא בחינת מטי ולא מטי התמידי, שבכל פעם דמטי האור 
למלכות, חוזר תכף להיות מטי בכתר גבורה נצח ויסוד, ולא מטי 
בחכמה בינה חסד ת"ת הוד ומלכות, ואח"כ חוזר הכתר להיות בלא 
מטי, ואז מטי בחבחתהו"מ ולא מטי בכגנ"י. 
%break
ואח"כ חוזר חלילה וכן תמיד. ובחינת התפשטות זו דמטי ולא מטי 
התמידי, מכונה פרצוף ס"ג דא"ק, או בינה דא"ק. (ש"מ ד"ה הבחינה 
הב').
%break
%letter קסז
קסז) איך נאצל פרצוף ס"ג דא"ק.
%break
%letter קסז
קסז) בעת דמטי במלכות דע"ב דא"ק, שהוא הבחינה הא' דהתפ"ב, 
הנה אז נזדכך המסך לגמרי, ונשתוה למלכות של ראש, כי השואת 
הצורה מיחד הרוחנים לאחד. 
%break
והנה המסך הזה שעלה לראש הוא כלול מכל הרשימות של הספירות 
דהתפ"ב שהן ה' אורות: זו"ן דחכמה ובינה ואור החסד הכולל ז"ת 
הכלולים כולם בזו"ן דכתר. 
%break
אמנם הרשימו דבחי"ג, שהיא בחינת עביות של המשכה שהיה 
בהתפ"ב, והיא בחינה אחרונה שבכאן, נעלמה כמו הבחינה האחרונה 
דפרצוף הכתר, שהיא הבחי"ד שנעלמה בהסתלקות הא' אשר שם. כי 
זה הכלל אשר בחינה אחרונה אינה מנחת רשימו. 
%break
וזה נוהג בכל הסתלקות והסתלקות. ולפיכך לא נשאר כאן אחר 
הסתלקות הב' אלא רק הרשימו דבחי"ב, אלא שנשאר גם בחי' 
הרשימו דהתלבשות של בחי"ג, כמו שנשאר הבחי"ד דהתלבשות 
אחר הסתלקות א'. 
%break
כי רק בחינת המשכה נאבדת מכל בחינה אחרונה, ולא בחינת 
ההתלבשות, כנודע.
%break
ולפיכך גרמו שמה אלו ב' הרשימות: בחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב שיש 
בה גם בחינת המשכה, גרמו ב' זווגים עליונים בראש כמו ב' הזווגים 
דזו"ן דכתר אחר הסתלקות א' משום שנשתתפו זה בזה. 
%break
ובזווג הא' נכללה הנקבה בזכר בבחי"ג, ואז יצאה קומת ע"ס בקירוב 
לקומת חכמה העליונה אמנם עדיין לא יכלו להתפשט ולרדת למטה 
לגוף, משום שבחי"ג היא מחוסרת המשכה. 
%break
ואח"כ נעשה זווג ב' שנכלל הזכר בנקבה בבחי"ב, ואז יצאו ע"ס 
בקומת בינה, ועתה שיש בה גם בחינת המשכה, יכלה המלכות 
דקומת בינה זו להתפשט מינה ובה לע"ס ולרדת לגוף. 
%break
ואז ירדו זו"ן הנ"ל לכלי דכתר של הגוף, מלאים אור מב' בחינות 
הזווגים הנ"ל. ונעשה בהם ענין מטי ולא מטי התמידי, שבכל פעם 
דמטי אל המלכות חזרו אל הכתר. כנודע והוא הנקרא פרצוף ס"ג 
דא"ק. (עי' דף ש"מ ד"ה הבחינה הב').
%break
%letter קסח
קסח) מה הם זו"ן של כלים דכח"ב.
%break
%letter קסח
קסח) הזו"ן דכלים דכח"ב של ע"ב דא"ק, הם כולם בחינת י"ה, הזכר 
דכלי דכתר הוא בחינת רשימו דבחי"ד דהתלבשות ואורו נמשך מזווג 
א' שבראש, אלא שנכלל ג"כ בזווג ב' של ראש באור החכמה. 
%break
והנקבה של הכלי דכתר, היא עצם הקומת חכמה אשר נתפשטה 
בפרצוף ע"ב, ואורה הוא מן זווג ב' של הראש, אלא שנכללה ג"כ בזווג 
א' דראש, באור הכתר עליון. 
%break
וזו"ן דכלי דחכמה, הנה הזכר הוא מן הזכר דכתר, אחר שנזדכך 
לבחי"ג. והנקבה היא מנקבה דכלי דכתר, אחר שנזדככה לבחי"ב. וכל 
בחינת הג"ר, שבפרצוף נמשכת רק ע"י זו"ן דחכמה הללו. 
%break
והזו"ן דכלי דבינה, הנה הזכר נולד מזווג זו"ן דחכמה, אחר שהפכו 
פנים מג"ר להארת ו"ק, והנקבה היא בחינת הרשימו שנשארה בכלי 
דבינה מזמן הסתלקות הא'. (שמ"ז אות נ' ודף שמ"ט אות נ"א).
%break
%letter קסט
קסט) מה הם השמות של זו"ן דכח"ב.
%break
%letter קסט
קסט) כולם נקראים בשם י"ה.
%break
%letter קע
קע) באיזו אותיות מכונות זו"ן והכלים של כח"ב.
%break
%letter קע
קע) כל אחד מהם נקרא אות יו"ד במילואו: הזכר דכלי דכתר נקרא י' 
והנקבה ו' והכלי דכתר, ד'. וכן הזכר דחכמה נקרא י' והנקבה ו' והכלי 
דחכמה ד'. 
%break
אבל בבינה יש שינוי, כי הזכר נקרא י' והנקבה נקראת ד' והכלי אינה 
עולית בשם, אלא אור החסד אשר בה, הוא נקרא ו' (דף ש"נ אות 
נ"ג).
%break
%letter קעא
קעא) כמה בחינות יש בהתפ"ב.
%break
%letter קעא
קעא) ד' בחינות זו"ן: ג' בכח"ב וזו"ן א' ביסוד. (דף שנ"א אות נ"ד).
%break
%letter קעב
קעב) מהו הפירוש של הארה לבדה, בלי נתינת אורות.
%break
%letter קעב
קעב) היינו אור הנולד ע"י זווג זו"ן לצורך מדרגה תחתונה, אבל נתינת 
אורות פירושה, אור המשתלשל ויורד מספירה לספירה ע"י הזדככות 
המסך. (דף שט"ז אות ל"ה).
%break
%letter קעג
קעג) למה האירה החכמה את הו' אל בינה, מטרם נתינת האורות.
%break
%letter קעג
קעג) כי נתינת הז' האורות אל הבינה היה ע"י הזדככות לבחי"א, אבל 
הזכר דבינה הנאצל על ידי חכמה, היה בקומת בחי"ב אלא מבחינת 
אחורים, וע"כ השפיע אותו לכלי הבינה רק בהפכת פנים לו"ק, מטרם 
שנזדכך אל בחי"א.
%break
%letter קעד
קעד) למה לא נתן הכתר אל החכמה את הי' מבחינת הארה.
%break
%letter קעד
קעד) הוא משום אחורים של אור הכתר, העומד תחת מלכות דראש, 
שמעכב השפעת אור הכתר לכלי דג"ר, אלא אחר שנזדככו זו"ן דכתר, 
ונסתלק בחינת אור הכתר לשורשו, אז נתבטל האחורים שלו, וניתנו 
השארית שלהם לכלי דחכמה, שהם זו"ן דכלי החכמה.
%break
%letter קעה
קעה) מתי החסד צריך לאמו, ומתי אין צריך.
%break
%letter קעה
קעה) בעת שליטת אחורים דכתר, שמונע הארת הג"ר מן הפרצוף, וב' 
הספירות חכמה ובינה הם בלי אור, אז אין הארת ג"ר בחסד, וע"כ 
הוא צריך לאמו הבינה, והוא עולה אליה לינק ג"ר ממקום בינה. 
%break
אבל בשעה דמטי בב' הספירות חכמה ובינה, אז יש הארת ג"ר 
בפרצוף, ויש לחסד הארת חכמה, ואז אינו צריך לאמו, ויכול לרדת 
ולבא למדרגתו עצמו. (שכ"ג ד"ה הז' בנים).
%break
%letter קעו
קעו) למה בינה עולה לחכמה בטרם שנתנה אור החסד לכלי דחסד.
%break
%letter קעו
קעו) כי גילוי הארת ג"ר בכלי דחכמה, כמו שהאיר הגדלות אל החסד, 
כן המשיך אליו את זו"ן דבינה, ונתיחד עמהם לפרצוף אחד. ואז 
נזדככה הבינה מבחי"ב לבחי"א, כדי להיות פנים בפנים עם כלי 
החסד, ונתן שם את אור החסד.
%break
%letter קעז
קעז) איך הגיעה ה' דזווג זו"ן של בינה אל כלי המלכות.
%break
%letter קעז
קעז) בשעה שנזדככה הבינה מבחי"ב לבחי"א ליתן את אור החסד אל 
הכלי דחסד, הנה בעת ההיא נתן שם יחד עם אור החסד את הה' 
הנולדה מזווג שלה. 
%break
והחסד נתנה אל הגבורה בהארה לבדה מטרם שנסתלק לכלי דבינה, 
וכן הגבורה לת"ת וכו' עד שהגיעה למקומה ליסוד. לקח את הו' שבה, 
והד' נתן למלכות. (דף של"ה אות מ"ד. ובאו"פ שם ד"ה וכן).
%break
%letter קעח
קעח) מה ההפרש מאור החסד אל הה' מן זווג זו"ן דבינה.
%break
%letter קעח
קעח) אור החסד הוא בחינת אור הפנים שהארתו היא מבחינת הפנים 
של החכמה, וגם תחלת אצילותו היתה ע"י זו"ן דחכמה, אבל הה' היא 
מבחינת אחורים, כי נאצלה ע"י זו"ן דכלי הבינה, שהם בחי' ו"ק 
דחכמה. 
%break
אלא שיש בה בחינת ג"ר מרשימו דבינה, אמנם ג"ר הללו חשכים הם, 
להיותם מבחינת הסתלקות, וע"כ כפופים הם אל הו"ק של הזכר. (דף 
של"ד ד"ה ועתה תבין).
%break
%letter קעט
קעט) איך נפסקת הה' לב' מדרגות נבדלות.
%break
%letter קעט
קעט) בשעה ששב הארת ג"ר אל הפרצוף ומטי בהוד, אשר אז 
נסתלק אור היסוד ועלה לשורשו להארת ג"ר אשר בהוד, הנה הו' 
קטועה עלה עמו בהיותם מיוחדים זה בזה, ואור הד' ירדה להמלכות. 
(של"ח ד"ה והנה סוד).
%break
%letter קפ
קפ) למה לא יתכן לאור החסד, שיהיה זכר אל בינה.
%break
%letter קפ
קפ) לפי שההפרש מו"ק לג"ר הוא גדול מאד, ולא יתכן כלל שאור 
החסד שהוא ו"ק גמור שיהיה זכר אל בחינת הבינה שהיא ג"ר. 
(שמ"ט ד"ה שאור).
%break
%letter קפא
קפא) למה לא יתכן שאור חסד יהיה נקבה לבינה.
%break
%letter קפא
קפא) כי אור החסד שהוא ז"א הוא זכר ממקורו דאור ישר, ואין זכר 
מתהפך להיות נקבה. ועוד שאין ו"ק וג"ר יכולים להיות במדרגה אחת. 
(שם).
%break
%letter קפב
קפב) איזה אור ירד להשלים למלכות.
%break
%letter קפב
קפב) אות ד' של הה' דזווג זו"ן דבינה. השלימה המלכות דע"ב, שאין 
לה אור. (שנ"א אות נ"ד).
%break
%letter קפג
קפג) מה הם זו"ן שביסוד.
%break
%letter קפג
קפג) הו' של הה' דזווג הבינה שירדה אל היסוד הוא הזכר של היסוד, 
ואור המלכות שקבל משארית ההוד, הוא הנקבה. (שנ"א אות נ"ד).
%break
%letter קפד
קפד) הרשימו דכלי דבינה שהיא ג"ר איך נעשה לנקבה אל הי' 
הנולדה מזווג זו"ן דחכמה, שהיא ו"ק.
%break
%letter קפד
קפד) בהיותה רק בחינת הרשימו הנשארת מזמן הסתלקות א', והיא 
בלי אור, לכן היא משתוה עם הזכר הנמשך מזווג זו"ן דחכמה, שהוא 
מלא אור. (של"ז ד"ה אמנם).
%break
%letter קפה
קפה) מה הם ה' חסדים וה' גבורות שבה' הקצוות.
%break
%letter קפה
קפה) ב' אורות כוללים כל המדרגות שהם: אור חכמה, ואור חסדים. 
ולכן ה' הבחינות שנקראות כח"ב ז"א ומלכות, הן נקראות בשמות אלו, 
רק בהיותן אור דחכמה, אבל בעת היותן אור דחסדים, הן מכונות: 
חג"ת נ"ה. 
%break
או ה' חסדים. או ה' קצוות. וזהו בשעה שיש בהן קומת אור דבחי"א, 
אבל בשעה שאין בהן אלא אור מלכות הן מכונות ה' גבורות. (שנ"ה 
ד"ה ועתה נבאר).
%break
%letter קפו
קפו) מה הם ה' חסדים וה' גבורות אשר ביסוד.
%break
%letter קפו
קפו) ב' אורות נמצאים ביסוד: א' הוא בחינת הו' קטועה שנמשך לו 
מזווג זו"ן דבינה. וב' הוא בחינת אור המלכות, שהגיע לו משארית 
ההוד, אחר שנזדכך מבחי"א שבו, לקומת מלכות. 
%break
ומהזדככות הזו נתחלקו ה' החסדים לב' בחינות, דהיינו לקומת 
בחי"א, ולקומת מלכות, ונקראים ה' חסדים, בהיותם בקומת בחי"א, 
ונקראים ה' גבורות, בהיותם בקומת המלכות.
%break
ולפי שקומת מלכות קבל היסוד, נמצא שיסוד קבל כל ה' הגבורות 
יחד. ונמצא בזה, שכל ה' הקצוות המה כלולים בו, בבחינת ה' 
הגבורות, אשר באו לו משארית של ההוד, אחר שנתמעט לקומת 
מלכות. 
%break
וע"כ נמצא היסוד בשם כללות ה' הקצוות, להיותם כולם בו בצורות 
גבורות, כנ"ל. אמנם ה' גבורות אלו שביסוד נמתקים באור החסדים 
של הו' קטועה, שקבל מזו"ן דבינה, אשר הו' זו קבל מהוד מטרם 
שהוא נזדכך לקומת מלכות, 
%break
וע"כ הוא עוד בשיעור קומה של בחי"א, ולפיכך ה' הגבורות שביסוד 
נמתקים באור חסדים שבו' זו. ונמצא ע"כ שביסוד לבדו נמצאים ה"ח 
וה"ג ממותקים יחד. (דף של"ח ד"ה והנה סוד).
%break
%letter קפז
קפז) מה מטי בכתר דהתפ"ב.
%break
%letter קפז
קפז) ב' קומות: שהן קומת כתר בקירוב, וקומת חכמה, הנקראות זו"ן, 
שנמשכו ע"י ב' זווגים דמלכות של ראש, נתפשטו וירדו לכלי דכתר 
דפרצוף ע"ב. המכונה התפ"ב. והם כוללים כל הספירות שלמטה מהם 
שבפרצוף הזה. (שי"ח ד"ה ולפיכך).
%break
%letter קפח
קפח) למה כשמטי בכתר, לא מטי בחכמה ובינה.
%break
%letter קפח
קפח) משום שאחורים של אור הכתר הנשאר בראש ולא חזר אל 
הגוף, המה מונעים הארת ג"ר מן הפרצוף. וע"כ כל עוד שרשימו שלו 
מאיר בכח הארתו בכלי דכתר, נמצא לא מטי בחכמה ובינה, להיותם 
מבחינת הארת ג"ר. (שכ"ד ד"ה ויש להבין).
%break
%letter קפט
קפט) למה כשמטי בחכמה, לא מטי בבינה.
%break
%letter קפט
קפט) כי האורות דבינה הם רק ו"ק, שנאצלו ע"י אחורים דחכמה, בעת 
שהפך פניו למטה, וע"כ בשעה דמטי בחכמה, וחזרו הפנים דכלי 
דחכמה על מקומו כבתחלה, הנה תכף חזרו זו"ן דבינה אל בחינת 
הג"ר שלהם, אל הכלי דחכמה. 
%break
כי הו"ק והג"ר הבאים ממדרגה אחת, אינם נבדלים זה מזה, אלא ע"י 
סבה הכופה אותם לזה, וע"כ כשבטלה הסבה, תכף חוזרים למקומם, 
(דף שכ"ז ד"ה אמנם).
%break
%letter קצ
קצ) למה כשמטי בבינה, לא מטי בחסד.
%break
%letter קצ
קצ) כי הבינה אינה יכולה להשפיע אור החסד בטרם שהיא מזדככת 
אל בחי"א, ובטרם שהיא מהפכת פנים למטה ולהפכת פנים זו, מוכרח 
אור הבינה להסתלק מכלי דבינה, ולא מטי בבינה. וע"כ כל כמה דמטי 
בבינה לא מטי בחסד. (דף שכ"ג ד"ה ואז).
%break
%letter קצא
קצא) מהו מטי בחסד ובת"ת.
%break
%letter קצא
קצא) אור דחסדים בהארת חכמה מטי לכלי דחסד, ורק הארת חכמה 
לבדה מיוחס להחסד, וכל שלמטה מהארת החכמה הזאת נותן אל 
הגבורה. ואור חסדים בעצמותו עם הארת ג"ר ע"י חזרת הגבורה 
לחסד, הוא מטי לכלי דת"ת. (שכ"ז ד"ה עתה של"ב ד"ה עתה).
%break
%letter קצב
קצב) מהו מטי בכתר פרצוף ס"ג דא"ק.
%break
%letter קצב
קצב) ב' קומות, שהן: קומת חכמה בקירוב, וקומת בינה. הנקראות 
זו"ן, שנמשכו ע"י ב' זווגים במלכות של ראש, שנתפשטו וירדו משם 
אל הכלי דכתר דפרצוף ס"ג (ש"מ ד"ה ונבאר).
%break
%letter קצג
קצג) מהו מטי בחכמה דס"ג דא"ק.
%break
%letter קצג
קצג) זו"ן דכלי דחכמה דס"ג הם נאצלו ע"י הפכת פנים דכלי דכתר 
והם בערך בחי' ו"ק דזו"ן דכתר, אמנם כל הארת ג"ר דפרצוף הבינה, 
באה מזו"ן אלו, והיא מכח הרשימו דאור הבינה שנשאר בכלי החכמה 
מזמן התפ"ב. 
%break
וערך זו"ן אלו דחכמה, דומים לערך זו"ן דבינה של פרצוף ע"ב. (שמ"א 
ד"ה ועתה).
%break
%letter קצד
קצד) מהו מטי בבינה דס"ג דא"ק.
%break
%letter קצד
קצד) יש בהם הרשימות דכלי בינה של פרצוף ע"ב, ומקבלים הארתם 
מן זו"ן דכלי דחכמה. (שמ"א ד"ה ועתה).
%break
%letter קצה
קצה) מהו מטי בחסד דס"ג דא"ק.
%break
%letter קצה
קצה) אור החסדים בהארת בינה והה' מזווג זו"ן דכלי דחכמה. (דף 
שמ"ב ד"ה ואין להקשות).
%break
%letter קצו
קצו) מהו מטי בהוד, ולא מטי ביסוד דס"ג דא"ק.
%break
%letter קצו
קצו) כי בשעה דמטי הארת ג"ר אל הכלי דהוד, אז חזר אליו אור 
היסוד שהוא בחינת ו"ק של האור הזה. (שם).
%break
%letter קצז
קצז) למה כשמטי בכגנ"י לא מטי בחו"ב וחסד תה"מ דס"ג דא"ק.
%break
%letter קצז
קצז) כי אור החכמה שנשאר בראש, ולא חזר להתפשטות הזו דס"ג 
הופך אחוריו אל הענפים שלו שבכלי דכתר, ומשום האחורים האלו 
דחכמה, אין זו"ן דכתר יכולים להשפיע בחי' ג"ר אל הפרצוף. 
%break
וע"כ כשמטי האור בכתר, נמנע הארת ג"ר מכל הפרצוף ואינם מאירים 
אלא הכלים דבחינת ו"ק, שהם גבורה נצח יסוד. ולא מטי בחכמה 
בינה וחסד ות"ת והוד ומלכות משום שפנים שלהם הם בחינת ג"ר. 
(דף שמ"ב ד"ה ועתה נבאר).
%break
%letter קצח
קצח) למה כשמטי בחבחתה"מ, לא מטי בכגנ"י דס"ג דא"ק.
%break
%letter קצח
קצח) כי בכל ספירה דמטי שם הארת ג"ר, הרי ו"ק שלו שנמצאים 
בספירה שמתחתיו, תכף שבים אליו, וכשמטי בחו"ב, שאז שבים 
הארת ג"ר אל הפרצוף ומטי בחסד, הרי ו"ק שלו שבגבורה שבים 
אליו. 
%break
ואז מטי בת"ת וו"ק דנצח שבים אליו, ומטי בהוד וו"ק שביסוד שבים 
להוד, ומטי במלכות. (שמ"ב ד"ה ואין).
%break
%letter קצט
קצט) למה כשמטי במלכות דס"ג דא"ק חוזר להיות מטי בכתר. וכן 
תמיד חוזר חלילה.
%break
%letter קצט
קצט) כי טעם הזדככותו של המסך דבחי"ב הוא, משום שהמסך הזה 
נסמך על אחורים דבינה, המפסיקים על החכמה, בסוד י' נ' דצדיק, 
שהן הפוכות זו לזו. 
%break
והנה אחורים דבינה אלו, הם תלוים בסבה, ואינם מחמת בינה עצמה, 
כי הבינה היא עצמות חכמה, ואחורים אלו שלה, הוא מטעם שבינה 
דאור ישר חושקת לחסדים. 
%break
בסוד כי חפץ חסד הוא, וע"כ כדי שתוכל להמשיך חסדים פנתה 
אחוריה אל אור החכמה. ונמצא שחוסר חסדים הוא הסבה של 
אחורים דבינה.
%break
ולפיכך בשעה שנעשה הזווג על המסך דבחי"ב, והאור מושפע אל 
הפרצוף, וכבר יש לבינה אור החסדים בשפע, הנה אז מתבטלים 
אחורים דאמא, כי לא העדיפה אור החסדים על אור חכמה אלא 
בשעה שהיתה מחוסרת חסדים, 
%break
אבל אחר שכבר יש לה חסדים בשפע, היא פונה עצמה בחזרה אל 
אור החכמה, והיא מבטלת אחורים שלה. ואז גם המסך הנסמך על 
אחורים שלה, נמצא מזדכך גם הוא, כי מתחלש כח העיכוב שלו, אלא 
שאינו מזדכך בבת אחת רק בסדר המדרגה, כנודע.
%break
ותחלה לא מטי בכתר, ומטי בחו"ב, ושב הארת ג"ר אל הפרצוף, 
והארה זו היתה ע"י הפכת פנים ולא ע"י הזדככות ואח"כ נזדככו זו"ן 
דכתר מבחי"ג ובחי"ב, לבחי"ב ולבחינה א', וניתן אור החסד אל כלי 
החכמה, ומשם אל הכלים דו"ק, והאירו הכלים דפנים, 
%break
שהם: חסד, ת"ת, הוד, מלכות. דהיינו ע"ד מול"מ כמו שהיה בפרצוף 
ע"ב. עד שהגיע האור אל המלכות, שאז נזדכך המסך, ופסק כל אור 
מן הפרצוף, ועולה המסך כלול מכל הרשימות אל כלי הכתר, ואז שוב 
מרגשת בינה חוסר חסדים וע"כ מחזירה אחוריה אל החכמה, 
%break
ואז שוב חוזר המסך דבחי"ב על איתנו כמתחלה, וחוזר וממשיך 
הקומה דבחי"ב אל הכתר, וחוזר אור החסדים למלאות הפרצוף 
בשפע, ואז הבינה שוב מבטלת אחורים שלה ושוב מתחלש המסך, 
וכן חוזר חלילה בתמידית. (שמ"ד ד"ה וטעם).
%break
%letter ר
ר) למה נסמך המסך דבחי"ב על האחורים דבינה.
%break
%letter ר
ר) כי באמת אין כאן אלא כלי מלכות בלבד, וענין הצמצום והמסך אינם 
שורים על שום בחינה מט"ר, כלל, וכל ענין המסך שעלה לבחינות 
הראשונות היה רק מכח עלית והזדככות בחינת המלכות, שנשתוה 
להם במדת עביותה. 
%break
וע"כ כשעלה המסך אל הבינה, הפירוש הוא, שקבל את בחינת 
אחוריים דבינה, לבחינת העיכוב שלו על המלכות שעלתה שם. אמנם 
אח"כ בהפרצופים שלמטה מפרצוף ס"ג הזה, 
%break
כבר נתערבה בחינת המלכות בעצם ט"ס הראשונות, באופן שבחינת 
הצמצום עצמו שורה עליהם, ואז אין המסך נסמך על אחוריים דבינה, 
אלא כח הצמצום עצמו שורה עליו, אפילו במסך דבחי"א.
%break
%letter רא
רא) למה מכונים תמיד ע"ס דראש בשם ג"ר, וע"ס דגוף בשם ז"ס 
תחתונות.
%break
%letter רא
רא) כי תראה בסדר השתלשלות הפרצופים, שאור הכתר של פרצוף 
העליון, נשאר נעלם בראש, ואיננו חוזר אל פרצוף התחתון. כי אור 
הכתר של פרצוף הכתר דא"ק, לא חזר אל פרצוף ע"ב דא"ק, וכתר 
דפרצוף ע"ב, לא קבל ממנו אלא בחינת ו"ק בלבד. 
%break
וכן הכתר דפרצוף ע"ב נשאר נעלם, ולא חזר לפרצוף ס"ג דא"ק, וכתר 
דפרצוף ס"ג אינו מקבל ממנו אלא ו"ק. וע"ד זה הוא בכל הפרצופים. 
%break
ונודע שעיקר הפרצוף נבחן, רק ע"ש הספירה העליונה, ומתוך שאין 
בהפרצוף התחתון אלא ו"ק דספירה העליונה, ע"כ הוא נחשב כולו 
לו"ק כלפי העליון. גם ידעת שג"ר הללו דספירה העליונה החסרים אל 
התחתון נשארו עומדים בראש מתחת המלכות של ראש. 
%break
שאור הכתר החסר לפרצוף ע"ב, נשאר שם תחת המלכות של ראש, 
וכן אור הכתר דע"ב שלא חזר לפרצוף ס"ג, נשאר עומד תחת 
המלכות של ראש, הרי שכל ההפרש מהראש אל הגוף, הוא רק בג"ר, 
%break
כי ו"ק מגיעים אל הגוף ע"י הכתר דגוף, המקבל ו"ק מאור הכתר 
הנשאר בראש. ולפיכך אנו מכנים לכל ראש בשם ג"ר, ולגוף בשם ו"ק, 
או ז"ת. משום שהוא כל שיעור ההבדל שביניהם.
%break
%letter רב
רב) למה כל פרצוף תחתון נחשב לבחינת ו"ק כלפי העליון שלו.
%break
%letter רב
רב) כבר נתבאר לעיל בתשובה ר"א. שלכל תחתון חסר ג"ר של 
הספירה העליונה דעליון, וע"כ נחשב לו"ק דעליון, שעיקר הפרצוף הוא 
הספירה העליונה שבו. וכ"ז הוא בערך העליון אבל כלפי עצמו יש לו 
כל הע"ס. 
%break
כי למשל פרצוף ע"ב יש לו הארת ו"ק דכתר של פרצוף הכתר, וע"כ 
הוא נחשב בערכו לו"ק, אמנם כלפי עצמו הנה הספירה העליונה שלו 
היא חכמה ולא כתר, וג"ר דחכמה יש לו בשלימות. 
%break
וכן פרצוף הבינה, יש לו ו"ק דספירה העליונה דפרצוף ע"ב שהוא 
חכמה, אבל מספירה העליונה עצמו, יש לו ג"ר בשלימות, וכן כולם.
%break
והנה הגם שהדברים גלוים כל צרכם באו"פ במקומם שם, עכ"ז ראיתי 
אשר המעיינים מתבלבלים, וקשה להם לסדר הדברים להבין דברי 
הרב שם.
%break
כי יש כאן לזכור ענין הסתלקות האור לחוד, וענין הזדככות המסך 
לחוד, וענין הפכת פנים דכלים לחוד ועל כולם צריכים לזכור, תמונתם 
של הכלים כל אחד ואחד בפני עצמו.
%break
והנה התהוות הכלים נעשה רק אחר הסתלקות אור האחרון מן הכלי. 
כדברי הרב באות כ"ז. וז"ל, ודע כי כל הכלים האלו לא נתעבו ונתהוו 
כלים, אלא אחר הסתלקות אור המלכות, אשר אז הופך פנים מן הכלי, 
וכו' עש"ה. 
%break
הרי שענין הפכת פנים דכלים מתחיל בכל כלי וכלי מעת הסתלקות 
אור המלכות ממנו.
%break
וכבר ידעת תכונת הכלים, שכל אחד ואחד מחויב שימצא בו בחינת 
עביות המתאים לקומת האור שלו, אשר הכלי נקרא רק על שם 
הספירה העליונה שיש בקומתו, אם ספירה עליונה היא חכמה, אע"פ 
שיש שם בהכרח כל הספירות אשר למטה מחכמה מ"מ נקרא, 
%break
רק כלי של חכמה וכן אם הספירה העליונה היא כתר, נקרא רק בשם 
כלי דכתר וכו' עד"ז. גם ידעת שיעור העביות שבכל כלי, המחויב 
לשיעור קומה שלו. 
%break
כי כלי דכתר שבו קומת היחידה, מחויב להיות בכלי, עביות דבחי"ד, 
ואם נזדכך המסך השורה על עביות של בחי"ד דהכלי, תיכף נעלם כל 
אור הכתר משם, שהוא רק אור היחידה, אבל הוא כולל כל האורות 
שלמטה מאור זה כנ"ל. 
%break
ואין צריך לומר, אם היה הכלי עצמו חסר מעביות דבחי"ד, שאז אינו 
מוכשר לקבל המסך דבחי"ד כל עיקר, והנה ודאי שאין זה כלל כלי 
דכתר, הנערך רק לפי העביות שבו, וכן כל הכלים, וזה פשוט כי אחר 
שישנה בחינת העביות בהכלי גופו, 
%break
אז יש מדובר מהמסך, אבל אם הכלי גופו חסר, לא יוכל המסך 
להשלימו כלל, כי מסך, פירושו, בחינת עיכוב השורה על מדה ידועה 
שבעביות הכלי.
%break
גם ידעת שענין העביות שבכלי וענין התלבשות האור, המה ב' הפכים. 
כי למשל דכלי מלכות, שיש לה עביות דבחי"ד, עם כ"ז אינה ראויה 
להלביש בשביל זה את קומת היחידה, כי חסר לה בחינת ההתלבשות 
של אותה הקומה, שהוא כלי כתר. 
%break
ונמצא ההבחן בין כלי דכתר לכלי מלכות הוא בזה, כי הכלי דכתר, יש 
לו בחי"ד דהמשכה, וגם בחינת כתר דהתלבשות. אבל כלי המלכות 
יש לו רק בחי"ד דהמשכה, אבל בחי"ד דהתלבשות, דהיינו בחינת כלי 
כתר חסר לו. 
%break
וכן ההבחן מכלי דחכמה אל כלי דז"א הוא, כי כלי דחכמה יש לו בחי"ג 
דהמשכה, וגם כלי דחכמה, שהיא בחי"ג דהתלבשות. 
%break
אבל כלי ז"א יש לו רק בחי"ג דהמשכה, ומבחינת התלבשות אין לו רק 
כלי דז"א, שאינו מוכשר להלביש רק קומת רוח, שהיא קומת דבחי"א, 
וחסר לו בחי"ג דהתלבשות ועד"ז כולם.
%break
ובזה תבין, שבשעה שנסתלק האור ממלכות, כי נזדכך המסך 
דבחי"ד, שאז עולה מלכות לז"א, הנה באמת נסתלק רק אור היחידה 
מן הפרצוף, מכלי של הכתר, כי עתה חסר לו בחינת ההמשכה. אבל 
אור המלכות לא נסתלק כלל, שהרי עלה לכלי דז"א. 
%break
עכ"ז נעשה ע"י זה רק הכלי דמלכות ולא הכלי דכתר. והוא משום, 
שכלי מלכות נשאר כולו בלי אור, אבל כלי הכתר יש לו עדיין אור, 
והגם שהוא אור החכמה הנמוך בהרבה מבחינתו, 
%break
עכ"ז אין זה נחשב להסתלקות מספיק עד שיהפך פניו למטה, ועד 
שיעשה כלי, רק אחר שיסתלק מכלי דכתר גם אור המלכות, כנ"ל 
בדברי הרב. וע"כ רק המלכות לבדה נעשית כלי, להיותה לגמרי בלי 
אור.
%break
וכן למשל כשנסתלק אור המלכות מן הז"א ועלה אל הבינה, הנה אז 
נמצא שכלי דז"א הפך פניו למטה, אע"פ שאור הז"א עדיין לא נסתלק, 
כי עלה לבינה, אלא אור החכמה נסתלק עתה מכלי החכמה, 
%break
מ"מ החכמה לא נעשתה לכלי, רק הז"א לבדו הוא שנעשה לכלי, 
מטעם שרק ז"א נשאר עתה בלי אור, אבל בכלי חכמה יש עוד שם 
אור בינה וכו' בדרך זה.
%break
ולפיכך נמצא, אחר שנסתלקו כל האורות מן הפרצוף, שכל הכלים 
נשארו פנים דתחתון באחור דעליון, חוץ מן הכלים דכתר וחכמה, 
שנשארו פב"פ. 
%break
כי אז כל הכלים החזירו פניהם כבתחלה, ונמצא הפנים דכלי המלכות 
שהוא בחי"ד מול האחור דכלי ז"א שהוא בחי"ב, וכן הפנים דכלי ז"א 
שהוא בחי"ג מול האחור דכלי בינה שהוא בחי"א, וכן הפנים דבינה 
שהוא בחי"ב מול האחור דחכמה, 
%break
שהוא ג"כ בחי"ב אבל הכתר נשאר פניו למטה, מטעם שלא יכול 
להחזיר פניו כבתחילה, משום שנעלמה הרשימו דבחי"ד, כנודע. וע"כ 
נשאר בבחי"ג למטה כנגד החכמה, שהפנים שלה היא ג"כ בחי"ג, 
ונמצאו הכתר וחכמה פנים בפנים.
%break
גם צריכים להבין, שענין שיעורי הקומה הנמשכים ע"פ העביות 
שבמסך, הנה הם נערכים על מדת התלבשות של הספירות דאו"י. 
למשל כשנאמר קומת בחי"א, הכוונה היא על שיעור האור שבחי"ג 
דאור ישר הנקרא ז"א, יכול לקבל בתוכו, שהוא ב' אורות רוח נפש. 
%break
וכשנאמר קומת בחי"ב, היינו כפי שיעור ההתלבשות שבבחי"ב דאו"י. 
וקומת חכמה הוא כפי שיעור התלבשות של החכמה דאור ישר, וכו' 
עד"ז.
%break