ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ו. דברי האר"י
%page 389
%H חלק ו'
%break
%H עשר הספירות של עולם הנקודים
%letter א
א) א"ק כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בעצמותו. וכל אחד מאלו הד' נכללו 
מארבעתן, ויוצאים ממנו גם כן אורות לחוץ שהם ענפיו. והע"ב הוא 
במוחין דיליה, נגד א"א ואבא דאצילות. ולעילא מגלגלתא דיליה,
%page 390
יש בו דוגמא בחינת עתיק דאצילות. וס"ג דיליה, מאזן ולמטה עד 
טבורו, והוא כנגד בינה דאצילות, ומ"ה וב"ן דיליה מטבורו ולמטה, 
כנגד זו"ן דאצילות.
%break
%page 391
%letter ב
ב) והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו 
כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב,
%page 392
ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין 
שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, 
והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז 
עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק.
%break
%page 393
%letter ג
ג) והנה מתחלה היה בא"ק כך: ג' ראשונות שבו, שהם ע"ב, כתר. ס"ג 
חכמה ובינה. וזה הס"ג, היה מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו, 
מלובש מטבור ולמטה דא"ק תוך מ"ה וב"ן דא"ק. וכל זה הוא פנימיות 
א"ק: עצמות, אורות, וכלים.
%break
%page 394
%letter ד
ד) ואח"כ הוציא בחינות החיצוניות להלבישו. ותחלה הוציא אורות 
מע"ב הכולל הפנימי, שהוא השערות של הכתר, המקיפים ראשו 
מבחוץ עד המצח ועד האזנים, כנודע.
%break
ואח"כ הוציא שערות הזקן הנמשכים מס"ג הכולל הנקרא נקודים, 
שמהם נעשו כללות ג' מוחין שבו.
%break
%page 395
%letter ה
ה) ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, שהיא אח"פ עד טבורו. ואח"כ 
לא הוציא שאר בחינות לחוץ, יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל, 
כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים 
מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל.
%break
%page 396
%letter ו
ו) והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, 
ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, 
ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם, אל 
הטעמים עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן,
%page 397
והם בערך או"א אל ישסו"ת. כי כמו שלצורך עבור זו"נ מזדווגים או"א 
עילאין וישסו"ת נכללין עמהם, כן הכא, הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל 
ע"ב,
%page 398
ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם, 
ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל. ואז מולידים בחי' ב"ן 
דחיצוניות ולבושם לחוץ. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה.
%break
%page 399
%letter ז
ז) כשעלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודים, וכוונתו היתה לעשות 
להם בחינת כלים, כדי שיהיה כח בעולמות התחתונים לקבל אור 
העליון, וראה המאציל א"ס כי עדיין אין כח ויכולת בתחתונים לקבל 
האורות האלו היוצאים דרך נקבי העינים,
%break
אשר הם מתפשטים ממקום הטבור של א"ק עד רגליו, כמו שיתבאר. 
לכן קודם שהאציל האורות האלו, היה עוד צמצום ב' אחר בא"ק, ע"ד 
הצמצום הנזכר לעיל בא"ס.
%page 400
והוא שכל האור שהיה מתפשט בתוך פנימיותו של א"ק הזה ממקום 
טבורו ולמטה העלהו למעלה ממקום הטבור, בחצי גופו העליון, ונשאר 
מקום הנזכר מן הטבור ולמטה בלי אורות.
%break
%letter ח
ח) והמשכיל יבין וידמה מלתא למלתא, איך בכל העולמות הנאצלים, 
המאירים בעולם שלמטה מהם, תמיד הם בחינת חצי תחתון דת"ת 
ונה"י. כי הרי מצינו, איך חצי ת"ת ונה"י דז"א מאירים בנוקביה.
%break
ונה"י דא"א ואו"א מאירים לז"א. ונה"י דע"י לא"א. וכן התפארת ונה"י 
הזה דא"ק, מאירים לע"י ולכל עולם האצילות, כמו שיתבאר.
%page 401
עוד מזה יתבאר לך, כי בכל זמן הוצאת אורות להאצילם, צריך ענין 
הצמצום, ויתבאר למטה במקומם, איך גם א"א צמצם אורות נה"י שלו 
כדי להאציל את ז"א ונוקביה, ודי למבין.
%break
%page 402
%letter ט
ט) והנה אחר שצמצם עצמו, הניח חד פרסא באמצע גופו במקום 
טבורו מבפנים כדי שיפסיק בינתיים. וז"ס יהי רקיע בתוך המים ויהי 
מבדיל בין מים למים.
%break
כנזכר בזוהר בראשית דף ל"ב, אית קרומא חדא באמצעית מעוי דבר 
נש דאיהו פסיק מעילא לתתא, ושאיב מעילא ויהיב לתתא. ואז נשאר 
כל האור לעילא מהאי פרסא, והיה שם דוחק ומהודק. ואז בוקע בהאי 
פרסא ויורד והאיר בשאר הגוף מהטבור ולמטה.
%break
%letter י
י) ואמנם ודאי, שעל ידי הסתלקות האור למעלה מהטבור היה מספיק 
להיות יכולת בעולם האצילות לקבל האור שלהם, אבל לא היה מספיק 
לתת כח לעולם הבריאה, שיוכל גם הוא לקבל אורו ג"כ, ולכן הוסיף 
בחינה אחרת, להניח שם אותו המסך והפרסא.
%break
נמצא שהם ב' דברים: צמצום האור למעלה, שיוכל האצילות לקבל 
האור שלו, והטעם, שע"י עליתו למעלה, יצא אור חדש, ובודאי שהאור 
ההוא בא ממועט, אע"פ שהוא משם ס"ג עצמו, היו יכולים לקבלו. וענין 
הפרסא היה, כדי שיוכל גם הבריאה לקבל אורו.
%break
%page 403
%letter יא
יא) וצריך לתת טעם למה הוצרך שני דברים: א' הצמצום, ב' הנחת 
הפרסא. אך הענין הוא שיוכלו התחתונים לקבל האור, הוא על ידי 
המעטת האור, וגם בהיותו בא דרך מסכים.
%break
והנה, כיון שבעולם הנקודים היה עיקר התחלת גילוי הכלים, הוצרך 
הצמצום הנזכר לשיומעט האור ויוכלו כלי הנקודים לסובלו, וגם 
בהיותם מצומצמים שם, הם דחוקים מאד, ועל ידי זה הם יוצאים 
בחוזק דרך העינים ומתפשטים למטה.
%break
%letter יב
יב) והוכרח ג"כ להשים הפרסא, ולהמעיט יותר האורות היוצאים דרך 
הפרסא, וטעם תוספות המעטתו על ידי הפרסא, אינו לענין עולם 
הנקודים עצמו שהוא עולם האצילות, אלא לצורך עולם הבריאה 
שתחתיו, שיהיה יכולת בו לקבל האור הנמשך לו.
%page 404
ובזה תבין איך יש מסך ופרסא בין הבריאה אל האצילות. אכן מן 
האצילות אל מה שלמעלה ממנו, אין צריך מסך ממש, רק ריחוק מקום 
בלבד שהוא הצמצום הנ"ל, כי עלה האור למעלה מהטבור ונתרחק מן 
הנקודה, אשר מכנגד הטבור ולמטה מבחוץ.
%break
%letter יג
יג) והמשכיל יבין, מזה, מ"ש כי כל יציאת אורות מחודשים ועולמות 
נוספים, אינו אלא על ידי צמצום אור. כי כן היה צמצום הא"ס להוציא 
א"ק, וא"ק להוציא הנקודים הוא האצילות. וכל זה הוא קרוב אל ביטול 
המלכים, ואסור להוציאו בפה, כי זה מקום גבוה.
%break
%page 405
%letter יד
יד) והנה אחר הצמצום והפרסא הנזכרים, נמצא האורות שם רבים 
מאד במקום החזה. והועילה עליתם שם לצורך מיין נוקבין. וזה תבין 
ממ"ש בענין או"א שנחלקו לב' כל אחד ואחד: אבא וישראל סבא. 
ובינה ותבונה. והמשכיל יבין כי כן היה כאן.
%break
כי שם ע"ב של א"ק שהם המוחין שבגלגלתא מלגאו, ושם ס"ג שהוא 
מאזן ולמטה עד הטבור בפנימיותו ולא בבחינת האורות היוצאים לחוץ, 
אלא אורות הפנימים עצמם של א"ק,
%break
הנה הע"ב שהוא דכורא, שהם המוחין שלו, נזדווג עם הטעמים של 
הס"ג, שהם מן אח"פ הפנימים, שהם השרשים אל האורות והענפים 
היוצאים לחוץ, ואלו הטעמים של ס"ג הפנימים נוקבא, ונזדווגו יחד.
%break
%letter טו
טו) ואז אלו האורות שמטבורו ולמטה, שעלו במקום החזה, היו שם 
בבחינת מיין נוקבין אל הנוקבא, שהם טעמים דס"ג. ועל ידי מ"ן אלו 
היה הזווג הנזכר. ועל ידי זווג הזה הולידו אור חדש, וירד זה אור 
החדש ובקע האי פרסא.
%break
כי הרי למעלה ממנה במקום החזה יש עתה אורות רבים מאד, ואין כח 
במקום לסבלם, ונבקע הפרסא, ויורד האור דרך שם מהטבור ולמטה, 
וממלא כל אותו המקום שהיה ריקן מזה האור הנולד החדש. וז"ש 
בפרשת בראשית דף ל"ב דשאיב מעילא ויהיב לתתא.
%break
%page 406
%letter טז
טז) אכן האור שהיה מתחלה למטה ועלה למעלה, נשאר אח"כ תמיד 
למעלה בחזה ולא ירד בפרסא. אמנם להיותם שם למעלה והם 
דחוקים שם, הוציאו מהם ענפים לחוץ דרך העינים, והם הם הנקודים 
שנתפשטו מחוץ א"ק מן הטבור עד סיום הרגלים. וזה עיקרם.
%page 407
אמנם גם אותו האור החדש שירד בפנימיותו דרך הפרסא, גם הוא 
בוקע הכלי והגוף של א"ק ומאיר בנקודים האלו, הן דרך גומות השער 
והן דרך הטבור והיסוד, נמצא כי זה האור החדש בוקע שתי בקיעות: 
א' דרך הפרסא, וב' דרך דופני כלים של א"ק.
%break
%letter יז
יז) אמנם האור הראשון שהיה בתחלה למטה ועלה למעלה, שוב לא 
ירד, ונשאר שם מהטבור ולמעלה, ושם הניח שורשו תמיד. ומשם 
נתפשט ויצא דרך העינים, והם הם הנקודים. ונמשך ונתפשט מבחוץ 
עד סיום רגליו דא"ק.
%break
והנה כל האור הנמשך עד הטבור, אפילו שהוא מבחינת העינים הכל 
נבלע ונכלל בעקודים, ולכן איננו ניכר, אבל האור הנמשך מתחת 
הטבור עד רגליו, זהו לבדו נקרא בשם נקודות, לפי שהוא עומד עתה 
לבדו.
%break
%letter יח
יח) וכן אותו אור שיורד דרך הפרסא מחדש, על ידי זווג הנ"ל, גם הוא 
בוקע הגוף והכלי דאדם קדמון ויוצא לחוץ, ומאיר באלו הנקודים. הרי 
ב' מיני אור לצורך הנקודים.
%break
%page 408
%letter יט
יט) ועוד יש אור ג' והוא בהכרח, כי כאשר יורד ומתפשט אור העין 
למטה דרך העקודים, הנה הוא מסתכל באורות אח"פ ההם, והוא 
שואב משם ולוקח מהם אור לצורך עשית הכלים של הנקודות, ולוקח 
מג' אורות שהם אורות אזן חוטם פה.
%break
%page 409
%letter כ
כ) והענין הוא באופן זה כי הנה נתבאר שאורות האזן נתפשטו עד 
שבולת הזקן, ואורות חוטם פה עוברים ג"כ דרך שם. וא"כ מוכרח הוא, 
כאשר נמשך אור העינים דא"ק דרך שם, יתערב עמהם ויקח אור 
שלהם.
%page 410
והנה י' נקודות הם, הג' ראשונים שבהם הם לוקחים אור ממה שנמשך 
מהסתכלות העין באח"פ ממקומם עד מקום התחברות בשבולת הזקן 
כנודע, ואינם מקבלים אותם רק בשבולת הזקן כי משם מתחילין הם, 
ולא ממה שבשבולת הזקן ולמעלה.
%break
אבל הז' נקודות התחתונות אין לוקחים אלא ממה שנמשך מהסתכלות 
באורות החוטם והפה משבולת הזקן ולמטה, כנודע, כי החוטם מגיע 
עד החזה, והפה עד הטבור, ולא משבולת הזקן ולמעלה.
%break
%page 411
%letter כא
כא) ונמצא כי לפי זה ג' נקודות לוקחין הארה לצורך הכלים שלהם, מן 
ג' האורות שהם אח"פ, בשבולת דוקא. אבל ז"ת אינן לוקחין רק מב' 
אורות לבד שהם חוטם ופה, משבולת ולמטה עד הטבור.
%break
כי אור אזן העליונה, כבר נגמרה ונסתמה בשבולת הזקן, ולכן גדולה 
היא הארת ג' נקודות העליונות, מן הז' התחתונות.
%break
%page 412
%letter כב
כב) ולסבה זו ג' מלכים הראשונים לא מתו, לפי שיש להם הארה 
גדולה, והכלי שלהם הוא מעולה מאד, לפי שנעשה מבחינת אזן 
העליונה ומהחוטם ופה. כי בהסתכלות העין באורות האזן חוטם פה 
נעשו הכלים שלהם, כנ"ל.
%break
כי לקחו כליהם ממקום שעדיין אורות האזן, שהם בחינת נשמה 
נמשכים שם, שהוא עד שבולת הזקן כנ"ל. אמנם הז' מלכים תתאין 
מתו, לפי שכליהם נעשו מהסתכלות עין בחוטם פה לבד, והיה חסר 
מהם אור האזן העליונה.
%break
%letter כג
כג) והנה גם בג"ר עצמם יש בהם חילוק בין זו לזו, והוא כי מן הכתר 
לא ירד ממנו אפילו האחורים, אלא האחורים של נה"י בלבד. אבל 
באו"א של הנקודים, ירדו האחורים שלהם לבד, ונשארו הפנים 
במקומם.
%break
וטעם הדבר הוא, כי אלו האורות שנמשכים עד שבולת הזקן נחלקו 
לג': כי הכתר לקח מבחינת האזן עצמה, ממה שהראיה שואבת 
בהסתכלות באור האזן,
%break
ומכ"ש שנכללים בו ב' אורות אחרים, ומזה נעשה כלי לכתר נקודים. 
ואבא לקח ממה שהראיה שואבת מאורות החוטם, וגם אור הפה נכלל 
בו.
%break
%page 413
%letter כד
כד) והנה הכתר שלקח מן האזן הארתו גדולה מאד, לא נשבר כלי 
שלו, אבל או"א שאין לוקחים רק מן החוטם ופה, נשברו האחוריים של 
כליהם. והנה אבא ואמא אם היו מקבלים אור זה של חוטם ופה של 
א"ק בהיותו למעלה קרוב אל מקום נקבי האזן,
%page 414
אע"פ שלא היו מקבלים מאורות האזן עצמה רק קצת הארה היו 
מתקיימים האחורים של כליהם, אבל כיון שאין מקבלים רק מסיום 
האזן, שהוא מקום שבלת הזקן, לכן אע"פ שלוקחים קצת הארה אינו 
מועיל להם,
%page 415
ולכן נשברו האחורים של כליהם. אבל הכתר כיון שלוקח אור האזן 
ממש, אע"פ שלקחו בסיומו כיון שהוא לוקח עצמותו, די בזה, ולא 
נשבר אפילו האחורים של כלים דידיה.
%break
משא"כ באו"א שאינם לוקחים רק הארה בעלמא, וגם שהוא בריחוק 
מקום. והרי נתבאר ג' בחינות אלו, והם, כי הכתר נתקיים כולו. ואו"א, 
נשברו ונפלו האחוריים שלהם, וזו"ן, נפלו פנים והאחוריים שלהם.
%break
%page 416
%letter כה
כה) והנה אלו הנקודים נתפשטו מטבורא דא"ק עד סיום רגליו, כסדר 
זו"ן המלביש לא"א, אלא ששם מלביש זו"ן לא"א מכל צדדיו וסביבותיו, 
אבל בכאן, עיקר הארתן אינו אלא דרך פנים דא"ק,
%page 417
אלא שמתפשט קצת הארה מאלו הנקודים בין מבחינת אורותיהן בין 
מבחינת כליהן, ומלבישין זה הא"ק מכל צדדיו, ע"ד שבארנו למעלה 
באח"פ, אבל עיקר הארתן דרך פנים.
%break
%page 419
%letter כו
כו) והנה הכתר מן הנקודות, מקומו הוא, מן הטבור דא"ק עד סיום 
הגוף. וחב"ד הם בג' פרקין קדמאין דנה"י דא"ק. וחג"ת בג' פרקין 
אמצעין. ונה"י בג' פרקין תתאין. על דרך הנ"ל בזו"ן המלביש לא"א.
%break
%page 420
%letter כז
כז) והנה ב' מיני אורות יוצאים מתוך הגוף דא"ק, והם א' מן הטבור. 
והב', מפי היסוד, ויוצאים דרך שם ב' הבלים. וכפי הראוי לומר, היה 
ראוי שיהיה ג' הבלים, כנגד ג"ר שקבל מאח"פ,
%break
אבל לפי שחסר אור אזן מן או"א, לכן גם כן חסר בחינת ההבל מה 
שכנגד האזן, ולא יצאו רק ב' הבלים, שהם נגד חוטם פה לבד, אשר 
מהם קבלו או"א למעלה. וגם כאן למטה מקבלים מהם.
%break
%page 421
%letter כח
כח) אבל אור הז' תחתונות שלא לקחו רק מן הגוף ולמטה, שהוא 
מסיום שבולת זקן ולמטה כנ"ל, לכן גם כן, לא יש להם הבלים להאיר 
להם, אבל נרמזו בסוד ויפוזו זרועי ידיו, שהוא סוד י' טפין דאזדריקו 
מבין הצפרנים כנזכר בתיקון ס"ט, כנודע,
%break
כי הם עצמם בחינת המלכים, כי הנה ביטול המלכים היה, לפי שלא 
נתקן עדיין כחדא אדם דכר ונוקבא.
%break
%letter כט
כט) והנה הבלים הראוין למלכים אלו הז', יצאו דרך צפורני רגלים, 
ואע"פ שהצפרנים הם י', והנקודות שנשברו אינן אלא ז"ת לבד, הענין 
הוא, כי גם יש ב' מיני אחורים דאו"א שנשברו, הרי הם ט' בחינות,
%page 422
והעשירית הוא, כי גם מן הכתר היה בו קצת פגם, כמ"ש לקמן בע"ה, 
והוא בחינת נה"י שלו שנכנסו והיו בסוד מוחין לאו"א, וגם הם נשברו, 
הרי הם י' בחינות, כנגד י' הבלים שיצאו מצפרני רגליו.
%break
וכל בחינת יציאת אלו הי' הבלים דרך צפרניו, היו כולם לסיבת חסרון 
קבלתם מאור האזן העליונה כנ"ל, ולכן סבה זו גרמה לכל זה, ולביטול 
המלכים.
%break
%letter ל
ל) והנה בענין העקודים כבר נתבאר לעיל ענין בחינת טעמים נקודות 
תגין אותיות שבהם, ונבארם פה בבחינת הנקודים. ונאמר, כי בחינת 
הנקודים, הם האורות הראשונים שיצאו בראשונה.
%break
והאותיות הם הכלים. ואח"כ כשנשברו הכלים ונפרדו איש מעל פני 
מתו, האורות נשארו בבחינת תגין על האותיות שהם הכלים. 
והטעמים, הוא שם מ"ה החדש שיצא אח"כ מאור המצח לתיקון 
המלכים, כמ"ש בע"ה.
%break
%page 423
%letter לא
לא) ונחזור לעיל, כי הנה ביארנו שהנקודות נחלקים לשלשה חלקים: 
העליונים על האותיות כמו החולם, ובאמצע כמו השורוק, ותחתונים 
כמו שאר הנקודות. והנה נקודת החולם הוא ההבל היוצא מן הטבור, 
אשר שם עומד הכתר כנ"ל לפי שהכתר איהו חולם על הת"ת כנודע,
%break
כי עיקר חולם בת"ת דא"ק. אמנם נעשה כתר לנקודות, וז"ש בתיקון ה' 
כי חולם כתר באתוון כנודע. וניקוד שורוק בוא"ו, שנקרא מלאפום, 
שהוא באמצע, הוא ההבל היוצא מן היסוד לאו"א. ונחלק לב' כי הנה 
נקודת השורק הוא ו',
%break
י' באמצע, והנה י' של שורק הוא לאבא הנקרא י' ראשונה של השם, 
והואו של שורוק הוא אל אמא להוציא ולהוליד הו"ק דז"א, וזהו בחינת 
הואו זו שלוקחת אמא. וגם טעם אחר,
%break
כי הנקודה שהיא כעין יוד שבשורוק היא יותר עליונה, וממנו יונק אבא 
דנקודים, והואו של השורוק שהוא אות ו', ממנו יונקת אמא דנקודים, 
כנודע, כי נקודות חכמה, ואתוון בינה,
%page 424
וז' נקודות תחתונות, עם ג' בחינות, שהם: א', נה"י של הכתר, וב' 
אחורים דאו"א, הרי הם יוד אלו, שיצאו דרך צפורני הרגלים. ואין 
כוונתינו לומר, שאלו הם הנקודות עצמן, רק שמכל אלו הבלים יצא אור 
אל י' נקודות שיצאו דרך העין, כנ"ל, וזכור זה.
%break
%page 425
%letter לב
לב) בתחלת למודי עם מורי ז"ל, היה מעלים ומכסה ומלביש הדברים, 
לסבת שעדיין לא הייתי יודע התחלת הדברים, על הסדר שביארתי 
בשערים שעברו, ולכן כשהתחיל לבאר לי אז ענין העתיק יומין, ביאר 
לי דרוש א', ונכתבהו פה,
%break
ולא יכולתי לקשרו עם מה שכתבתי עד עתה, ועם כל זה רצוני לכתבו, 
ואולי המעיין יוכל לקשר זה עם הנ"ל, כי נראים דברים סותרים את 
הנ"ל. וזהו ענינו.
%break
%page 426
הנה נודע, כי עשרה נקודים היה בתחלה, וג' הראשונות לא נשברו 
ונשארו הכלים והאורות, אך הז' נקודות תחתונות נשברו והכלים ירדו 
אל הבריאה, והאורות נשארו במקומם בעולם האצילות בלתי לבוש 
כלל. ודע כי הג' הנקודות הראשונות,
%break
בין בחינת האורות, ובין בחינת הכלים, מהם נעשה פרצוף עתיק יומין 
בלבד, ואין שם כח אחר מעורב בהם. אמנם בז' נקודות תחתונות יש 
בהם כחות רבים מעורבים בהם.
%break
כי יש בחינה העליונה בכל נקודה מהז' שהיא מבחינת עתיק, ויש 
בחינה שניה ג"כ בכל נקודה מהשבעה שהיא של א"א, ויש בחינת של 
או"א, ויש בחינה תחתונה בהם שהם של זו"ן.
%break
%letter לג
לג) ונמצא כי מאלו הבחינות שיש בשבעה נקודות תחתונות, משם 
נעשו הפרצופין: דא"א ודאו"א ודזו"ן, אחר התיקון, בין מבחינות 
האורות בין מבחינת הכלים.
%break
ואמנם הבחינות שיש בהם העתיק יומין, מאלו עלו ונתערבו עם הג' 
נקודות ראשונות, שכולם בחינת עתיק יומין, ומכל בחינות אלו נעשה 
פרצוף דעתיק ע"ד שנבאר.
%break
%letter לד
לד) ונודע כי כל תחתון מתפשט בו העליון להחיותו, ואין התחתון 
מתפשט בעליון שממנו, ולכן כח העתיק יומין יש בשבעה נקודות 
תחתונות, ואין כח א"א ואו"א וזו"ן מעורב בג' נקודות ראשונות אשר 
כולם בחינת עתיק.
%break
%letter לה
לה) ואמנם בחינת המלכים ההם, רצה המאציל העליון לברא אותם 
מתחלה באופן ההוא, שיהיו כוללים בחינת קדושה, אלא שהיא דינים 
וגבורות ובהם מעורבים השמרים והקליפות. ובכונה גמורה בראם כך 
כדי שיהיה בעולם שכר ועונש,
%page 427
להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים, ואין זה מקום להאריך 
בו, אמנם בכוונה גמורה בראם כך, כדי לבטלם ולהמיתם, כדי 
שיתבררו מהם ניצוצות קדושות ויעלו למעלה, והקליפות המעורבות 
בהם ישארו למטה. בסוד סגי הזהב ושמרי היין.
%break
%letter לו
לו) ודע כי אלו הז' מלכין הם יוד, אלא שהם דוגמת הז' היכלות, שהם 
עשרה ונקראים בשם ז'. לפי שהיכל העליון כולל ג' היכלות ראשונות, 
והיכל התחתון כולל ב' היכלות אחרונים.
%break
וכן הוא הענין ממש בז' מלכין האלו, כי הם עשרה, ונקראים בשם ז' 
בלבד. ולהיות המלכים האלה בחינות דינים וגבורות, נמצא שהם כולם 
בסוד הנקבה, כנודע, כי הנקבה כולה דין.
%break
%letter לז
לז) וזה שכתב, ותא חזי רישא שירותא דמהימנותא וכו', בטש נצוצא 
דקרדנותא. שהוא שורש הדין הגנוז במעוי דאימא. כנזכר באדר"ז 
וזריק ניצוצין לש"ך עיבר. כי אלו המלכים להיותם דינין וגבורות חזקות 
נקראים בשם ניצוצי אש שיצאה מבוצינא דקרדנותא.
%break
והיה מספרם ש"ך ניצוצין, כל ניצוץ חלוק מחבירו, איש לעברו פנו. 
וזריקתם היתה עד שירדו למטה מעולם האצילות. ובהיותם שם, בריר 
פסולת מגו מחשבה ואתבריר. כי להיותם דינים קשים, היה הפסולת 
של הקליפה מעורב בהם, וכאשר נזרקו למטה הובררו ונתקנו.
%break
והטוב והקדוש שבהם חזרו ליתקן ע"י המלך השמיני הנקרא הדר ועלו 
למעלה, והפסולת שבהם נעשו ממנו בחינות הקליפות והם נשארו 
למטה.
%break
%page 428
%letter לח
לח) ואמנם יוד נקודות אלו היו זה על גבי זה, ואורך שיעור קומתם היה 
כמו עתה אורך האצילות ושיעור קומתו, כי עד מקום אשר הגיעו אותם 
הנקודות, עד שם הוא עתה עולם האצילות, ומשם ולמטה עולם 
הבריאה.
%break
%letter לט
לט) ואמנם אור אלו יוד נקודים היה רב מאד, וגם נתוסף בהם אור 
העליון, ולא היה בהם כח לקבל, ואז אותם הכלים מתו. פירוש, שירדו 
למטה, למקום שהוא עתה בריאה, וירידה זו היתה מיתתן.
%break
ואמנם אין זה רק בז' נקודות תתאין, כי ג"ר היה כח בכלים שלהם 
לקבל אור שלהם ולא מתו. אך הז' כלים של הז' תתאין הם אשר מתו 
וירדו במקום שהוא עתה בריאה וזהו מיתתן.
%page 429
ואמנם זמן מיתתן היה, כאשר יצאו בסוד נקודים. כי כאשר יצאו מסוד 
עקודים, שהוא היותן יחד בכתר נכללים, שמשם יצאו ונחלקו ליוד 
נקודין אז היה יציאתם, ומתו תכף, כמ"ש באדרא, כהני זיקין, דאכתיש 
אומנא בפרזלא ונפקי זיקין, ודעכין לאלתר.
%break
%letter מ
מ) מעיקרא היו העשר עצמות פשוט, והיו כלולים מיוד, ולא ניכרת 
בהם, והג"ר שהיו רחמים היו יכולים לקבל אור הא"ס, וכשהיה מגיע 
אל הז' נקודות היו מתבטלות. ואלו הם המלכים שמתו. לפי שהם דין 
והאור שבא הוא רחמים, לא היו יכולין לקבלו,
%page 430
וכיון שלא קבלו החיות מתו. ולכן הוצרך לתקן שיעשו כלים אל הכתר, 
ועי"כ נתבסם האור, שבא ועובר דרך מסך, ועוד שניכרין בו אלו היוד. 
ואלה המלכים הם למטה ממלכות דאצילות. ולא נשאר מהם אלא 
הדר, מפני שהיו דכר ונוקבא, והם ת"ת ומלכות.
%break
%page 431
%letter מא
מא) והנה כל אחד מאלו הי"ס, ודאי הוא שכל אחד מהם היתה כלולה 
מכל י"ס אבל הדבר היה בערבוב, כאלו נמשיל לך משל א' שהיו כדרך 
המים והיין והשמן והדבש והחלב וכיוצא בזה, מעורבים יחד ונתונים 
בכלי אחד, והז' תחתונות היו בבחינת דינים.
%break
והטעם הוא, לפי שאי אפשר לקיום העולם ולהנהגתו זולתי הדינים 
והקליפות, וכמ"ש במשנה, להפרע מן הרשעים וכו' ולתת שכר טוב 
לצדיקים.
%break
%letter מב
מב) ואמנם היה הדין למטה בז' תחתונות אלא שהיה הכל מעורב יחד 
כנזכר ולהיות כן שלא היה בהם ביו"ד ספירות שום תיקון כלל, לכן 
כאשר היה אור הא"ס יורד ובוקע בתוכם מלמעלה למטה, היה האור 
יורד מכתר לחכמה ומחכמה לבינה שהיא הספירה השלישית.
%break
אבל בהתפשט האור ההוא העליון, אשר הוא סוד רחמים גמורים, 
וחסד גמור, ובהגיעו אל הז' תחתונות, אשר הם דינים כנ"ל ומהם 
דינים מתערין, לא היו יכולים לקבלו,
%break
כי הם הפכים זה חסד וזה דין, והיו מתבטלים על ידי אור העליון, ומתו. 
וכמש"ה וימת בלע וימת חושם וכו'.
%break
%letter מג
מג) ואז ירדו אותם הז' מלכים התחתונים למטה בעולם הבריאה, 
תחת מקום המלכות דאצילות לגמרי. ונשאר מקומם פנוי תחת ספירת 
הבינה. ובאותו החלל אשר בין ספירת הבינה ובין ז' מלכים האלו, יצאו 
עוד ז' ספירות אחרות כלולות יחד בציור אדם כלול זכר ונקבה,
%break
והוא סוד זו"ן, והוא נקרא מלך השמיני, אשר שמו הדר ושם אשתו 
מהיטבאל, כי הדר הוא ז"א ומהיטבאל הוא נוקבא.
%break
%page 432
%letter מד
מד) הנה כשתמנה השם מן ע"ב יהיה כל בחינת ע"ב י' מן הויה, וס"ג 
אות ה' ראשונה של הוי"ה. ומ"ה אות ו', וב"ן אות ה' אחרונה. וכשנמנה 
השם מן בחינת ס"ג לבדו, יהיה הטעמים של ס"ג אות י',
%page 434
והנקודות אות ה' ראשונה ותגין אות ו', ואותיות ה' אחרונה. וכאשר 
נחלק גם את הטעמים, תהיה אות יוד באזן, ואות ה' ראשונה בחוטם 
ואות ו' בפה. ואות ה' אחרונה בעינים. הרי כי העין יש לו בחינת ה' 
אחרונה וה' ראשונה.
%break
%letter מה
מה) וז"ס מ"ש בתיקונים, אני ישנה נגד ה' אחרונה, כי בביטול אור 
הנקודים, אני ישנה בסוד השינה, גם אני ישנה אותיות שניה, כי חכמה 
הוא ה"ר והיא שניה לכתר.
%break
כי נודע שהטעמים הם כתר, והנקודות הם חכמה והתגין הם בינה, 
ואותיות ז' תחתונות. נמצא, כי העין היא בחינת חכמה, שהם הנקודות. 
וזה הטעם שחכמי העדה נקראו עיני העדה. כמ"ש והיה אם מעיני 
העדה וגו'.
%break
%page 435
%letter מו
מו) ובאלו הנקודות הם בחינת המלכים שמלכו בארץ אדום שמתו, 
כמ"ש בע"ה.
%break
וז"ס והארץ היתה תהו ובהו, כי הארץ היא ה' אחרונה, שהוא בחינת 
העין כנ"ל. והיא אשר היתה תהו ובהו, שהוא ענין מיתת המלכים, עד 
שבא התיקון שלהם, ואז נאמר, יהי אור ויהי אור. וזהו פקח עיניך וראה 
שוממותינו.
%break
%letter מז
מז) ולהבין פסוק זה נבאר מציאות הענין ונאמר, כי הנה הנקודות הם 
ט', שהם: קמץ פתח צירי סגול שבא חולם שורק חירק קיבוץ.
%break
אמנם ג"כ יש בהם בחינות עליונות שהם ניקוד חולם, ואמצע כגון 
שורק, וכל השאר הם תחתונים, שמקומם הם תחת האותיות. ואח"כ 
יתבאר כל זה בע"ה.
%break
%page 436
%letter מח
מח) והנה כל הז' אחרונות של הנקודות הם צורת יודי"ן, חוץ מב' 
נקודות הראשונות שהם קמץ פתח שהם ב' ווי"ן ויו"ד. והענין כי כאשר 
נמנה כל היודי"ן שיש בז' נקודות אלו,
%page 437
הם י"ג יודי"ן גימטריא ק"ל, כמנין עי"ן, להורות כי מן העין יצאו 
הנקודות, ונשאר קמץ פתח שהם י' וב' ווי"ן, שהם גימטריא כ"ב והוא 
סוד כ"ב אותיות, שמהם נעשו הכלים של הנקודים.
%break
%letter מט
מט) וא"ת למה נרשמו ונרמזו הכלים בב' נקודות הראשונות שבכולם 
והמעולות. אמנם הענין הוא, כי מאלו ב' נקודות הראשונות, שהם כתר 
חכמה של הנקודות כנודע, מהם נעשו כלים אל השאר, והם אשר 
הולידו והוציאו כלים לספירות אשר תחתיהן.
%break
עוד טעם ב' לפי שנודע כי הז' נקודות תחתונות הם ז' מלכים שמתו, 
אבל הראשונים לא מתו. ונודע כי בחי המיתה הוא שבירת הכלי לכן 
הז' נקודות אחרות נשארו בלא כלי, רק אור לבדו, שהוא בחינות 
הנקודות.
%break
אבל הראשונים שלא מתו, ונשארו עם הכלים שלהם, הנה האורות 
נעלמים ומתלבשים תוך הכלים, ונקרא ע"ש הכלים, שהם הכ"ב אורות 
הרמוזין בקמץ ופתח כנזכר.
%break
%page 438
%letter נ
נ) והנה הקמץ מורה על הכתר כנודע, והכתר הוא טעמים, והפתח 
מורה על החכמה והם הנקודות, ולכן נקראים ב' נקודות אלו, קמץ 
ופתח, כי הם מורים על ענין הנ"ל.
%break
והוא, שכל זמן שעדיין לא יצאו רק הטעמים דס"ג, שהם בחי' אורות 
אח"פ, עדיין היו האורות סתומים וקמוצים, וכשבאו בחי' הנקודות שהם 
חכמה שהוא פתח, והוא בחי' העין כנ"ל, אז הם נפתחו בפתיחו דעיינין 
כנזכר בתיקונים.
%break
וזהו ענין נקודות פתח. אבל בתחלה בבחינות הטעמים, שהם כתר 
הוא קמץ, כי האורות היו קמוצים וסתומים.
%break
%letter נא
נא) ונחזור לענין הפסוק פקח עיניך. כי כאשר בא בחי' העי"ן, שהם 
הנקודות אז נאמר פקח עיניך, שאז הוי בפתיחו דעיינין. והנה כבר 
נתבאר כי כל בחינות האלו הם בשם ס"ג, ושם זה רומז לבינה, שהוא 
גבורה עלאה דבה תליין הדינין,
%break
לכן בזו הבחי' של ס"ג, היה ענין ביטול המלכים. גם בפרטות ס"ג עצמו 
יש בו בחי' הטעמים, שגם הם נקראים ע"ב, עם היותם בס"ג, אבל 
הנקודות דס"ג הם עיקריות דס"ג עצמו, שהם ס"ג דס"ג ושם היה 
ביטול ומיתה.
%break
וז"ש הכל ס"ג יחדיו. כי בשם ס"ג היה כל הביטול. וס"ג עצמו מורה ע"ז 
שהוא מלשון נסוגו אחור, שהוא ביטול המלכים.
%break
%letter נב
נב) והנה העין נקרא ג"כ ע"ש ס"ג, כמו אח"פ הנ"ל, והוא בענין זה כי 
הלא כאשר היה ג' בחי' הנ"ל, שהם אח"פ, שהם הטעמים, היה שם 
ס"ג שלהם בחי' הוי"ה שהוא ס"ג: יו"ד ה"י וא"ו ה"י.
%break
אמנם בעין, שהוא בחי' הנקודות, הוא ס"ג של ג"פ אהי"ה, שהוא 
בגימטריא ס"ג ג"כ. וזהו ס"ג אשר בעין.
%break
%letter נג
נג) והנה כל אהיה מאלו הג', לוקח כל בחי' כ"ב אתוון, הנרמזים בקמץ 
פתח כדי לעשות מהם כלים, ע"י הסתכלות העין בהם, וא"כ כל שם 
אהי"ה מהם כולל כל בחי' כ"ב אותיות.
%break
ונמצאו ג' שמות אהי"ה, עם ג"פ כ"ב אותיות, ע"ה, עולה ק"ל 
בגימטריא עי"ן, הרי איך שם ס"ג רומז ג"כ בעין.
%break
%page 439
%letter נד
נד) וזהו פקח עיניך וראה, כי באח"פ יש ג"פ ס"ג, בגימטריא פקח ע"ה, 
ואחריהם בא בחי' עינים. וזהו פקח עיניך, כי' ג' אהי"ה אלו שבעינים, 
הם בחי' אהי"ה ביודין, גימטריא קס"א מנין עיניך ע"ה. וזה וראה 
שוממותינו, כי כאן היה שממון גדול וביטול המלכים.
%break