ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ו. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהי א' שבואו דס"ג
%break
%letter א
א) א' שבואו דס"ג: ב' שרשים יש אל האותיות: ' וא'. והנה באמת 
נבחנת ה;י' שהיא השורש האמיתי אל האותיות שהרי כשאנו רוצים 
לכתוב איזו אות אנו מתחילים עם ' דהיינו מן נקודה, וכשממשיכים 
הנקודה לצדדים ולמטה מצטיירת האות הנרצה. 
%break
הרי ש' היא שורש כל אות ואות. ועכ"ז, נמצאת הא' בראש הכ"ב 
אותיות. ויש להבין הדבר.
%break
והענין הוא, כי האותיות בשורשן העליון, פירושן, כלים לקבלת השפע. 
ונודע שהתפשטות האור והסתלקותו גורם להתהוות כלים. כי 
מהרשימות הנשארות לאחר הסתלקות האור מתהוים הכלים. 
%break
ומזה תבין ששורש כל מיני הסתלקויות הוא השורש אל הכלים, שהם 
האותיות. ונודע, שהצמצום ראשון, הוא שורש כל הסתלקויות 
שבעולמות, ולפיכך, נקודת הצמצום, שה"ס הי' נבחנת לשורש כל 
האותיות כולן.
%break
אמנם נודע שהצמצום הא' עדיין אינו נחשב לשורש העולמות, אלא רק 
לשורש דשורש. כי השורש האמיתי אל העולמות הוא הצמצום הב'. 
וההפרש שביניהם הוא, כי הצמצום א' היה רק על נקודה אחת שהיא 
בחיה"ד שנקראת מלכות, וה' תתאה. 
%break
והצמצום הב' היה גם על הבינה, דהיינו שב' נקודות נתחברו בצמצום 
הזה: נקודת המלכות ונקודת הבינה. שה"ס שיתוף מדת הרחמים 
בדין. כנודע.
%break
ונודע שחיבור ב' נקודות יחד עושה קו, באורך או ברוחב, ע"כ, מכונה 
הצמצום הב' בשם קו, משום ב' הנקודות שנתחברו בהצמצום הזה, 
בסו"ה ותלכנה שתיהן. ומטעם זה הוא מכונה ג"כ רקיע, או פרסא. 
שהן כמו קו מושכב לרוחבו המבדיל בין עליונים ותחתונים.
%break
ונתבאר בפנים הספר, כי עיקר החידוש שנעשה בצמצום ב' הוא ענין 
התחלקות עה"ס שבכל המדרגות לב' בחינות, כי בינה ז"א ומלכות של 
כל מדרגה יצאו לחוץ מהמדרגה, 
%break
ונעשו כערך המדרגה התחתונה אליה, באופן שממדרגה אחת נעשה 
עליונה ותחתונה: הכתר וחכמה שבה נעשו לעליונה, ובינה וז"א 
ומלכות שבה נעשו מדרגה תחתונה אל הכתר והחכמה. 
%break
וב' חידושים הללו שהם חיבור ב' הנקודות יחד כעין קו, והתחלקות 
המדרגה לעליונה ותחתונה. 
%break
המה נראים בצורת הא': כי דבר החיבור של ב' הנקודות בהצמצום 
הוא הקו של הא' כזה ובחינה העליונה של כל מדרגה, הוא י' שעל הקו 
מלמעלה, הכוללת כתר וחכמה של המדרגה, בסוד מים עליונים. 
%break
כזה ' ובחינה התחתונה של כל מדרגה, היא י' התחתונה שמתחת 
הקו, הכוללת בינה ז"א ומלכות. שיצאו לחוץ מן המדרגה ונעשו 
לתחתונים, וה"ס מים תחתונים, כזה.
%break
והנך רואה איך שיש ב' שורשים אל העולמות: כי הי' היא השורש הא' 
הנעשה בצמצום ראשון על נקודת המלכות לבדה, והא' היא השורש 
הב' הנעשה בצמצום ב' על ב' נקודות יחדיו, שהן הבינה והמלכות. 
%break
ומתוך שהצמצום הא' הוא שורש רחוק מהעולמות, ורק צמצום ב' 
נחשב לשורש העולמות, ע"כ אין הי' נחשבת לשורש האותיות עד 
שתהיה ראויה להעמידה בראש כ"ב האותיות, 
%break
אלא רק הא' נחשבת לשורש כל האותיות להיותה בחינת צמצום ב', 
שהוא שורש האמיתי אל העולמות. ולפיכך נמצא הא' בראש כ"ב 
האותיות. והי' נחשבת לשורש קדום, המשמשת אל האותיות בגניזו.
%break
ובזה תבין סוד ד' מיני המילוים המשמשים בשם הוי"ה. שהם: ע"ב, 
כזה יוד הי ויו הי. ס"ג, כזה יוד הי ואו הי. מ"ה כזה, יוד הא ואו הא. 
ב"ן, כזה, יוד הה וו הה. 
%break
והנה עיקר ההבחן הוא, אם הכלים שבהם באים מן צמצום א' או 
מצמצום ב', שמילוי אותיות עם יודין, מורה שבאים בעיקר מצמצום א', 
ומילוי אותיות עם אלפין, מורה שבאים מצמצום ב', 
%break
ובזה תבין שאם כל האותיות דהוי"ה הן במילוי יודין, שהוא הוי"ה 
דע"ב, הרי אין בהכלים של הפרצוף ההוא מבחינת צמצום ב' כלום, 
אלא רק צמצום א' בלבד. 
%break
ואם האותיות דהוי"ה מתמלאות עם אלפין, שהוא גי' מ"ה, הרי אין 
בהכלים של הפרצוף ההוא מבחינת צמצום א' כלום, אלא רק צמצום 
ב'. אמנם בהוי"ה דס"ג, אין האותיות מתמלאות בשוה, כי כולן עם 
יודין, לבד הו' דהוי"ה היא עם א'.
%break
וטעם הדבר הוא, כי גם הוי"ה דס"ג עצמה מתחלקת על ד' פרצופים, 
שהם: חכמה, בינה, ז"א, ומלכות. על פי סדר אותיותיה, ונמצא הו' 
שבה, שהוא בחינת ז"א דפרצוף הס"ג. 
%break
ונודע שהצמצום הב' היה רק בפרצוף הס"ג, ולא בב' הפרצופים 
הראשונים שבה, שהם י"ה דהיינו חכמה ובינה שבה, אלא רק בז"א 
שבה, העומד למטה מטבור דס"ג. (כנ"ל הסתכלות פנימית אות ט"ו 
ד"ה ובמתבאר). 
%break
הרי שתחלת השורש של הא' דהיינו הצמצום ב', לא היה בי"ה דס"ג, 
אלא בו' דס"ג לבד, וע"כ הי"ה דס"ג מתמלאות ביודין כמו הוי"ה דע"ב, 
רק הו' דס"ג מתמלא עם א'. כי לפני ז"א דס"ג אין הצמצום ב' ניכר 
כלל כמבואר. 
%break
וענין הוי"ה במילוי ההין מורה, שהיא מחוסרת המילוי, אלא שמקבלת 
מהפרצוף העליון שלה. וע"כ היא רק הוי"ה כפולה לבד. כי ב' הויות הן 
בגמטריא ב"ן, וטעם הדבר הוא, כי ענין המילוי מורה על שיעור קומה 
הנמשך על ידי הזווג של אור העליון על המסך אשר שם. 
%break
והמסך שבפרצוף ז"א, שהוא בעביות דבחי"א, הוא ממשיך האור גם 
בעד המלכות, שהמסך שלה, קלוש מאד, ואין בו עביות מספיקה לזווג 
דהכאה עם אור העליון. כנודע. ולפיכך היא חסרת המילוי מבחינת 
עצמה, ואין בה אלא הוי"ה כפולה, שמורה על חלק הז"א שבתוכה.
%break
ובאמור תבין מה שחכמה ובינה אינם נחשבים לשורש העולם, והעולם 
מתחיל רק מז"א, בסוד ששת ימי הבנין שהוא מטעם, שאין בהכלים 
שלהם רק מבחינת צמצום א', 
%break
והעולמות מתחילים רק מצמצום ב' כמבואר, ולכן רק ז"א שהוא 
בחינת הוי"ה דמ"ה במילוי אלפין שה"ס צמצום ב' הוא השורש 
להעולמות כולם.
%break
%letter ב
ב) מהו אותיות
%break
%letter ב
ב) אותיות: עי' לעיל בתשובה א'.
%break
%letter ג
ג) מהם אח"פ במקומם.
%break
%letter ג
ג) אח"פ במקומם: ג' התיקונים הראשונים מי"ג תיקוני דיקנא, נקראים 
אח"פ במקומם, שפירושם שלא יצאו מבחינת ראש, והם בחינות 
הגו"ע דראש של הדיקנא. ומה שמכונים בשם אח"פ הוא רק בערך 
הראש דס"ג. (ת"ט אות כ')
%break
%letter ד
ד) מהו בוצינא דקרדנותא
%break
%letter ד
ד) בוצינא דקורדנותא: בוצינא, פירושו, מאור, וקרדנותא פירושו 
קושיות או חשכות. ורומז על ה"ת, דהיינו בחי"ד. וה"ס ה"ת שבעינים 
אשר בכתר דנקודים, שאין הארתה, מגולה. 
%break
והיא הנקודה שבתוך הו', דהיינו המלאפום שהשפיע יסוד דא"ק לחו"ב 
דנקודים, ורק הו' נגלה באמא, אבל הנקודה נגנזה בה. וזה שאומר 
שבוצינא דקרדנותא גניז ביסוד דאמא. (דף תכ"ז אות ל"ז).
%break
%letter ה
ה) מהו בקיעת הפרסא.
%break
%letter ה
ה) בקיעת הפרסא: בקיעת הפרסא מורה ביטול הגבול שבה, המבדיל 
תוך המדרגה, בין כתר חכמה שבה, ובין הבינה וזו"ן שבה. ועל ידי 
הבקיעה, נמצאים הבינה וזו"ן שבים אל המדרגה כמתחלה. (דף ת"ה 
אות ט"ו).
%break
%letter ו
ו) מהו זו על זו.
%break
%letter ו
ו) זו על זו: זו על זו פירושו, כשהספירות נמצאות כל אחת בפני עצמה 
ואינה יכולה לקבל או להשפיע לחברתה, משום השינוי צורה הנמצא 
בין כל אחת ואחת, המבדילן זו מזו. ואז עומדות זו על זו לפי סדר 
המדרגה. כשפני התחתון באחור דעליון. 
%break
למשל, ז"א שהפנים שלו הוא בחי"א, נמצא משתוה לאחור דבינה 
שהוא ג"כ בחי"א. ופנים של הבינה שהוא בחי"ב, נמצא משתוה אל 
האחור דחכמה שהוא ג"כ בחי"ב. וכו' על דרך הזה. ובמצב זה הן 
הפכות זו לזו ונפרדות זו מזו (כנ"ל ח"ד פ"ג או"פ סעיף ל') עש"ה.
%break
%letter ז
ז) מהו חולם.
%break
%letter ז
ז) חולם: הנקודות מורות בעיקר על הארת הזווג היוצאה בכח החיבור 
דה"ת בה"ר, שהן מכונות בשם נקודות. ויש בזה ג' בחינות: א' כשה"ת 
היא בכתר דנקודים, מבחינת ה"ת בעינים ויה"ו באח"פ. 
%break
ואז נקראת חולם שהוא ממעלה על האותיות יה"ו. כי אור הכתר אינו 
מושפע אל החו"ב מבחינת ה"ת, אלא מבחינת ה"ר לבד. 
%break
ב' בסוד נקודות שמתחת האותיות יה"ו, שהן הכלים של חו"ב, וזה 
הוא ע"י זווג עליון של ע"ב וס"ג המוריד את ה"ת מהעינים אל הפה 
בסוד קמץ שמתחת האותיות. 
%break
וגם עתה נמצאת ה"ת גנוזה בהקמץ שהוא בחינת יסוד דכתר, והיה"ו 
אין להן עדיין מהארת ה"ת. 
%break
ג', היא בסוד נקודות שבתוך האותיות דיה"ו, שזה ע"י הארת היסוד 
דא"ק את בחינת המלאפום, שהנקודה דה"ת היא בתוך הו', שהארה 
זו באה לתוך האותיות דיה"ו, שהן חו"ב, שמכאן נולדות זה"ת 
דנקודים. (תכ"ג ובהסתכלות פנימית אות י"ט ד"ה וזו היא).
%break
%letter ח
ח) מהו טפל.
%break
%letter ח
ח) טפל: הספירה העליונה שבכל מדרגה כוללת כל הבחינות 
שמתחתיה, וע"כ הבחינה העליונה נבחנת תמיד לעיקר של המדרגה, 
שכל שאר הבחינות טפלות לה ואינן עולות בשם. (שצ"ו אות ו').
%break
%letter ט
ט) מהי יציאה בחוזק
%break
%letter ט
ט) יציאה בחוזק: כל שהעביות שבהמסך מרובה יותר, האור יוצא 
בחוזק יותר ואם העביות שבהמסך קלושה היא, אין האור יוצא בחוזק, 
כלומר, שאוה"ח הוא מועט, וקומת האור שהוא ממשיך אין לו 
התפשטות למטה. 
%break
ומתוך שה"ת נתחברה בנקבי עינים, נמצאים שם האורות שיוצאים 
בחוזק ומתפשטים למטה. (דף ת"ב אות י"א).
%break
%letter י
י) מהן כ"ב אותיות.
%break
%letter י
י) כ"ב אותיות: האותיות הן הכלים שבהם מתלבש העצמות. ויש בהם 
כ"ב ראשי הבחנות, שמהן נבנות כל הפרצופים. ונקראים כ"ב אותיות. 
(תל"ח אות נ"ג) ועי' לעיל תשובה א'.
%break
%letter יא
יא) מהן מים עליונים זכרים
%break
%letter יא
יא) מים עליונים זכרים: עי' תשובה א'. ונתבאר שם שכתר של 
הנקודים ה"ס מים עליונים, שמעל הרקיע, שה"ס הפרסא. וחו"ב 
דנקודים, ה"ס מים תחתונים, שמתחת הרקיע. ע"ש. 
%break
ונודע, שהכתר הוא הזכר, וחו"ב ה"ס הנקבה שלו. כמ"ש (או"פ דף 
תי"ג ד"ה עתה תבין). הרי שמים עליונים הם בחינת זכר, ומים 
תחתונים שהם חו"ב, הם בחינת נקבה. (ת"א אות ט')
%break
%letter יב
יב) מהן מים תחתונים נקבות
%break
%letter יב
יב) מים תחתונים נקבות: עי' תשובה י"א. ותשובה א'.
%break
%letter יג
יג) מהי מלאפום.
%break
%letter יג
יג) מלאפום: עי' תשובה ז'.
%break
%letter יד
יד) מהי מזלא.
%break
%letter יד
יד) מזלא: שערות דיקנא מכונות מזלא. מלשון הכתוב, יזל מים מדליו 
וגו'. כי השפע שלהן נוזלת טפין טפין, עד שמצטרפים לאורות היותר 
גדולים שבהעולמות. ועי' להלן תשובה כ"ט. (שצ"א אות ב').
%break
%letter טו
טו) מהן מיין נוקבין.
%break
%letter טו
טו) מיין נוקבין: נודע שמתוך התפשטות נקודות דס"ג למ"ה וב"ן דא"ק 
הפנימי נתחברו ב' בחינות רשימות בהמסך, שהן מבחינות ה"ר 
שבס"ג, וה"ת שבא"ק הפנימי, 
%break
ונמצא המסך נכלל מב' נקבות מבינה ומלכות, ומכאן קנה המסך את 
השם מיין נוקבין, כי מכאן ואילך כלולות בו ב' נוקבין אלו בכל זווג 
שעושה עם אור העליון. (דף ת"ה אות ט"ו).
%break
%letter טז
טז) מהי מיתה.
%break
%letter טז
טז) מיתה: עד המקום שנמשך קו אור א"ס ב"ה, הוא החיים, ואחר 
סיום הקו דהיינו למטה מנקודת הצמצום, כבר נפסק אור החיים, והוא 
בחינת המיתה. 
%break
וע"כ הכלים שנפלו לבי"ע שהם למטה מנקודת הצמצום החדשה, 
נבחנים שמתו שמה. כי נפרשו מאוד החיים. (תכ"ח אות ל"ט).
%break
%letter יז
יז) מהן נקודות עליונות.
%break
%letter יז
יז) נקודות עליונות: עי' תשובה ז'.
%break
%letter יח
יח) מהן נקודות שמתחת לאותיות
%break
%letter יח
יח) נקודות שמתחת לאותיות: עי' תשובה ז'. כי ג' הארות שמשו 
בנקודים: הבל הטבור. והבל היסוד. והבל דצפורני רגלים. והבל טבור 
הוא בחינת הנקודות שממעל לאותיות, דהיינו חולם. 
%break
והבל היסוד הוא בחינת הנקודות שבתוך האותיות, שהוא מלאפום. 
והבל דצפורני רגלים, הם בחינות הנקודות שמתחת לאותיות. (דף 
ת"כ אות כ"ח. ובאו"פ שם ד"ה ויפוזו, דף תל"ה ד"ה עליונות)
%break
%letter יט
יט) מהי ניצוצא דקרדנותא
%break
%letter יט
יט) ניצוצא דקרדנותא: עי' תשובה ד'.
%break
%letter כ
כ) מהן נקבי עינים.
%break
%letter כ
כ) נקבי העינים: בחיה"א שבראש מכונה נקבי העינים כי החכמה 
דראש מכונה עינים, ומכח עלית ה"ת שם, נעשה גם בחכמה בחינת 
נוקבא, ונקראת נקבי העינים. (שצ"ט אות ז').
%break
%letter כא
כא) מהן נקבי האזן.
%break
%letter כא
כא) נקבי האזן: עי' תשובה כ'. כי מעת שנתחברו ב' ההין בסוד שיתוף 
מדת הרחמים בדין, וה"ת עלתה לעינים, הנה משם ואילך נעשה 
בחינת נוקבא בכל הספירות עד החכמה, שז"ס הנקבים שנעשו 
בחוטם ובאזן ובעינים. 
%break
אמנם מטרם שנתחברו לא היה בחינת נוקבא אלא בפה לבד.
%break
%letter כב
כב) מהי פתיחו דעיינין.
%break
%letter כב
כב) פתיחו דעיינין: הארת חכמה נקרא פתיחו דעיינין כי עינים הן 
חכמה. (תל"ח אות נ"א)
%break
%letter כג
כג) מהי פרסא.
%break
%letter כג
כג) פרסא: פרסא, היא חצר הכבד המבדיל בין אברי הנשימה שהם 
החיות, ובין אברי המזון, ועושה כמו ב' גופין בגוף אחד. כן פרצוף מ"ה 
וב"ן שיצא מנקבי העינים דראש הס"ג, נחלק לב' פרצופים, 
%break
על הטבור ופרסא, שמפה דראש הס"ג עד הפרסא, הוא בחינת ג"ר 
דמ"ה וב"ן, ונחשב לפרצוף שלם בפני עצמו, שסיום רגלים שלו הם על 
הטבור, כי הוא יצא מבחינת הרשימות דטעמים דס"ג, שלא נתחברו 
עם הה"ת. 
%break
ומפרסא ולמטה יצא מ"ה וב"ן התחתון, שהן ע"ס דנקודים, והם יצאו 
מבחינת הרשימות דנקודות דס"ג, המחוברות עם הה"ת שלמטה 
מטבור, כנודע. הרי שהפרסא מחלקת פרצוף האחד דמ"ה וב"ן לב' 
פרצופים. (ת"א אות ט' ובהסתכלות פנימית אות ל"ד)
%break
%letter כד
כד) מהו צמצום ב'.
%break
%letter כד
כד) צמצום ב': צמצום נה"י דא"ק מכונה צמצום ב'. כי הוא דומה 
לצמצום א' שהיה בא"ס ב"ה על בחי"ד. וכן נעשה כאן הצמצום על 
בחי"ב. וכמו שבצמצום א' נפסק הקו אור דא"ס על המלכות של נה"י 
דא"ק, כן נפסק קו אור א"ס כאן על הבינה דנה"י דא"ק. 
%break
באופן שבינה ז"א ומלכות, נשארו מתחת לנקודת הצמצום בלי אור. 
ומהם נעשו ג' עלמין דפרודא, הנקראים בי"ע. כי הבריאה היא מבינה, 
והיצירה הוא מז"א והעשיה היא ממלכות. (שצ"ט אות ז')
%break
%letter כה
כה) מהן צפורני רגלים.
%break
%letter כה
כה) צפורני רגלים: בחינות הסיום מכל פרצוף, שהיא המלכות דנה"י 
של הפרצוף, נקראות אצבעות רגלים. 
%break
ומשעת תיקון הפרסא ואילך, נעשה כח נוסף על בחינת הסיום של 
הפרצוף, דהיינו מצד שיתוף נקודת הבינה בהצמצום, וכח הנוסף הזה, 
כשהוא במקום הטבור נקרא פרסא וכשהוא במקום סיום הנה"י נקרא 
צפורנים. והיינו צפורני רגלים, (תכ"א אות כ"ט).
%break
%letter כו
כו) מהו רקיע המבדיל.
%break
%letter כו
כו) רקיע המבדיל: רקיע המבדיל הוא הפרסא שנתמצע בעה"ס של כל 
מדרגה, מכח החיבור של ב' הנקודות: בינה ומלכות. 
%break
והבדילה את הכתר וחכמה שבה לבחינת מים עליונים זכרים, והבינה 
ז"א ומלכות שבה, לבחינת מים תחתונים נקבות. עי' לעיל תשובה י"א. 
ותשובה א'. (דף ת"א אות ט).
%break
%letter כז
כז) מהי שורק.
%break
%letter כז
כז) שורק: המלאפום נקרא ג"כ שורק. ופירושו עי' לעיל תשובה ז'. 
(דף תל"ג אות ל"א).
%break
%letter כח
כח) מהן שערות ראש.
%break
%letter כח
כח) שערות ראש: הנה הזווג הראשון לצורך פרצוף הנקודים היה 
בנקבי העינים של ראש הס"ג, ומ"מ לא הוציא אח"פ של ראש הס"ג 
לחוץ, כי אין העדר ברוחני וענין התחלקות המדרגה לא פעל כלום 
בראש הס"ג עצמו, 
%break
אלא בבחינת תוספות פרצוף, והוא פרצוף השערות, שמנקבי העינים 
ולמעלה יצאו שערות הראש, ומשם ולמטה יצאו שערות דיקנא 
בבחינות אח"פ. (שצ"א או"פ ד"ה שערות ראש).
%break
%letter כט
כט) מהן שערות דיקנא.
%break
%letter כט
כט) שערות דיקנא: עי' בתשובה כ"ח.
%break
%letter ל
ל) מהי שבולת הזקן.
%break
%letter ל
ל) שבולת הזקן: שבולת הזקן, היא בחינות אח"פ שיצאו מראש הא' 
דדיקנא. כי ג' תיקונים הראשונים דדיקנא הם בחינות גו"ע, דהיינו 
הראש דדיקנא. 
%break
ושבולת הזקן, היא אח"פ, שיצאו מראש הדיקנא לבחינת גוף, שבה 
מתקבץ השפע של ג' בחי' תי"ד הראשונים. (ת"ט אות כ'. תי"ג או"פ 
ד"ה ועל).
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter לא
לא) במה נשתנה עליות האורות לראש הס"ג, מבכל הפרצופים.
%break
%letter לא
לא) הרשימות דס"ג נתחברו עם הרשימות דמ"ה וב"ן הפנימים, וזה 
גרם צמצום חדש בנקודה דבחי"ב (או"פ שצ"ט ד"ה צמצום)
%break
%letter לב
לב) כמה אורות עלו מן למטה מטבור למ"ן.
%break
%letter לב
לב) ב' מיני אורות: ט"ת דס"ג, וזו"ן דא"ק הפנימי. (דף ת' ד"ה וזה)
%break
%letter לג
לג) מהו האור חדש שיצא ע"י צמצום נה"י, ועליתם למעלה.
%break
%letter לג
לג) ע"י צמצום נה"י, עלו המסך עם הרשימות הכלולות בו, אל הראש 
של הס"ג, לנקבי עינים שהם בחי"א, ונמשכה קומה דבחי"א, הנקראת 
מ"ה וב"ן. 
%break
וכשהוכרה העביות דגוף שבהמסך, ירד משם למקומו בגוף, שהוא 
הטבור. והוא בחינת הקטנות דנקודים. (או"פ דף ת"ב ד"ה אור חדש).
%break
%letter לד
לד) האור שיצא מנקבי העינים, הוא עצמות או תוספות.
%break
%letter לד
לד) הוא עצמות האור דנקודים, כי הבא בתחלת אצילות הוא עצמות. 
(שם).
%break
%letter לה
לה) מהי הקומה שיצאה מנקבי העינים.
%break
%letter לה
לה) עיקר הקומה הוא בחי"א, שהיא קומת ז"א. אבל יש שם גם 
בחינת זכר, שיש לו קומה דבחי"ב, מבחינת התלבשות הנשארת 
מבחינה אחרונה. (או"פ דף ת"ה ד"ה והקומה).
%break
%letter לו
לו) כמה מיני זווגים היה לצורך הנקודים.
%break
%letter לו
לו) ב' מיני זווגים: זווג הא' היה ע"י עלית המסך והרשימות אל הראש 
דס"ג לנקבי העינים, שמשם יצא בחינת הקטנות דנקודים. וזווג הב' 
היה ע"י הזווג דע"ב וס"ג, ובקיעת הפרסא, שע"י זה חזרו אח"פ 
לבחינת ראש, שמכאן יצא הגדלות דנקודים. (או"פ דף ת"ו ד"ה והנה).
%break
%letter לז
לז) מהם עיקרם ועצמותם של הנקודים.
%break
%letter לז
לז) האור שיצא מנקבי העינים הוא בחינת העצמות של הנקודים. 
(שם).
%break
%letter לח
לח) מהי בחינה ראשונה דנקודים.
%break
%letter לח
לח) הראש הא' שיצא מטבור דא"ק הפנימי ולמעלה עד החזה, הנקרא 
ישסו"ת, הוא בחינה הראשונה של הנקודים. אמנם הוא נחשב 
לעקודים. 
%break
מטעם שאין העביות שבהמסך העומד במקום הטבור פועלת כלום 
ממטה למעלה ולכן אין בהראש הזה מבחינת נקודים כלום. (או"פ דף 
ת"ט ד"ה ובחינה הראשונה).
%break
%letter לט
לט) מהי בחינה שניה דנקודים.
%break
%letter לט
לט) אח"פ שיצאו מראש הא' ונחשבו בערכו לבחינת גוף ומקבל ממנו, 
הם בחינה השניה של הנקודים. והם גה"ר דנקודים. (שם ד"ה ובחינה 
השניה).
%break
%letter מ
מ) מהי בחינה שלישית דנקודים.
%break
%letter מ
מ) בחינות הגוף האמיתי דנקודים, שהם למטה מאח"פ, הם בחינה 
השלישית דנקודים, והם הנקראים ז"ס תחתונות של הנקודים. (או"פ 
דף ת"י ד"ה ובחינה השלישית).
%break
%letter מא
מא) מהיכן לוקחים אור, גה"ר דנקודים.
%break
%letter מא
מא) גה"ר דנקודים מקבלות מג' תי"ד הראשונים במקום הקיבוץ 
שלהם הנקרא שבולת הזקן. משום שהג' תי"ד במקומם בראש, הם 
בחינת ראש הא' של הדיקנא. (או"פ דף ת"י ד"ה ואינם).
%break
%letter מב
מב) למה גה"ר דנקודים לא מתו.
%break
%letter מב
מב) משום שקבלו הארתם משבולת הזקן אבל זה"ת שלא קבלו 
הארתם רק מחוטם פה לכן מתו. (תי"ג אות כ"ד).
%break
%letter מג
מג) למה אין ביטל בכתר רק באחורי או"א.
%break
%letter מג
מג) כי הכתר הוא בחינת הזכר של המ"ה וב"ן, שיש לו בחי"ב 
דהתלבשות, וחכמה ובינה הם בחינת הנקבה, שאין לה אלא עביות 
דבחי"א, וע"כ הזכר יש לו קומת בינה, שהוא אור אזן, ויש לו בחינות 
ג"ר מתחילת אצילותו, וע"כ לא נתבטל אפילו בחינת אחורים שלו. 
%break
משא"כ הנקבה, שהיא חו"ב שאין לה רק קומת בחי"א, שהיא ז"א, 
ע"כ לא יכלה לקבל קומת ג"ר, ונתבטלו האחורים שלהם. (או"פ דף 
תי"ב ד"ה הכתר).
%break
%letter מד
מד) למה עיקר הארתן דנקודים. אינן אלא דרך פנים.
%break
%letter מד
מד) משום שאור העינים אינם מאירים אל הכלים דאחור אלא לכלים 
דפנים שהם למעלה מטבור, שהם כאן עד הפה, וזה"ת כולן נחשבו 
למטבור ולמטה, 
%break
מטעם שאח"פ יצאו לחוץ ונעשו לבחינות חג"ת, אמנם מגיעה להם 
הארה קטנה דרך צדדים, מבחינת אור החסדים. (או"פ דף תט"ו ד"ה 
וכבר).
%break
%letter מה
מה) למה הגוף דנקודים מתחיל מדעת ולא מכתר, כבכל מקום.
%break
%letter מה
מה) כי הראש הא' לקח ב' הספירות כתר וחכמה, הנקראים גו"ע. 
והראש הב' אין לו אלא בינה וזו"ן, דהיינו אח"פ דראש הא'. ונודע 
שראש הא', אינו מצטרף כלום להפרצוף נקודים, ורק הראש הב' הוא 
הנחשב לראש של הנקודים. 
%break
גם נודע שכל הכמות שבראש עוברת ומתלבשת בהגוף, ונמצא כיון 
שאין יותר מג' כלים בינה וז"א ומלכות, בהראש, ע"כ אין יותר בהגוף 
מג' כלים אלו, וחסרים כתר וחכמה. (או"פ דף שט"ז ד"ה והענין).
%break
%letter מו
מו) למה הכתר לא נקרא דעת.
%break
%letter מו
מו) משום שיש בכתר אור האזן גם כן, להיות שם בחינת הזכר, שיש 
לו בחי"ב דהתלבשות (או"פ דף תי"ט ד"ה והנה.)
%break
%letter מז
מז) מאיזה מקום שבדיקנא נמשכות גה"ר דנקודים.
%break
%letter מז
מז) משבולת הזקן. (או"פ ד"ף שצ"ה ד"ה כללות).
%break
%letter מח
מח) מה גרם לעליות הנקודות ממ"ה וב"ן.
%break
%letter מח
מח) כי נזדכך המסך מכל עביותו והוא נשתוה אל המלכות של ראש, 
כנודע בשאר הפרצופים (או"פ דף שצ"ה ד"ה עלו).
%break
%letter מט
מט) איזה התחדשות נעשה בעלית המסך דס"ג מבשאר פרצופים.
%break
%letter מט
מט) כאן בס"ג נכלל המסך מרשימות של ב' פרצופים: מפרצופו עצמו, 
ומפרצוף גלגלתא דא"ק. (שם).
%break
%letter נ
נ) איך נתחברה בחיה"ד בהמסך דס"ג אחר שכבר נזדככה לבחי"א.
%break
%letter נ
נ) עיקר בחיה"ד הוא מטבור ולמטה דפרצוף גלגלתא דא"ק. ואף על 
פי שכבר נזדכך המסך משם, מ"מ אין זה נוגע כלום אל הכלים, כי אין 
הזדככות בכלים כנודע. 
%break
אלא בשעה שהכלים ריקים מאור, המה שקטים בלי שום פעולה, 
ולפיכך אחר שהגיע אור הס"ג לשם, חזרה בחיה"ד ובאה לגילוי 
כבתחלה. (הסתכלות פנימית אות ז')
%break
%letter נא
נא) למה לא יצאה מה"ת שבנקבי עינים קומת הכתר, כמו בפרצוף 
גלגלתא.
%break
%letter נא
נא) משום שה"ר היא עיקרית, להיות המסך הוא מפרצוף הס"ג, וה"ת 
היא טפלה אליו, שנתחברה בו בדרך הארת הס"ג למטה מטבור 
כנודע. (שם ד"ה וכבר).
%break
%letter נב
נב) למה עלה המסך לנקבי העינים, ולא לפה.
%break
%letter נב
נב) משום שבחינה אחרונה אינה מנחת רשימה אלא מבחינת 
התלבשות לבד, שאין ממנה התפשטות כלים, ומבחינת המשכה לא 
נשאר בו כי אם בחי"א, ע"כ עלה לבחינה שכנגדו בראש, שהיא 
העינים. (שם).
%break
%letter נג
נג) למה תלוים בעיקר כל התיקונים במ"ה וב"ן.
%break
%letter נג
נג) משום שה"ת לא נתחברה אלא במ"ה וב"ן, ולא בפרצופים 
הקודמים לו, והיא באה מלמטה מטבור דא"ק הפנימי, שמשמה שורש 
כל צמצום ודין שבעולמות. (הסתכלות פנימית אות ח').
%break
%letter נד
נד) למה נקרא עולם הנקודים בשם ב"ן לבד.
%break
%letter נד
נד) משום שכל שנחשב לבחינה המ"ה נשבר בשביה"כ, ולא נשאר 
ממנו אלא מבחינת ה"ר שבו, שזה מיוחס לב"ן. (הסתכלות פנימית 
אות ח').
%break
%letter נה
נה) באיזה פרצוף א"ק עוסק הרב.
%break
%letter נה
נה) בפרצוף ס"ג דא"ק. כי בב' הפרצופים הראשונים: גלגלתא דא"ק 
וע"ב דא"ק, אין רשות לעסוק בהם. (או"פ דף שפ"ט ד"ה ומתחלה).
%break
%letter נו
נו) מאין הן המוחין דס"ג.
%break
%letter נו
נו) חג"ת דא"ק הם נשמה ומוחין לראש הס"ג. (או"פ דף שפ"ט ד"ה 
וכבר).
%break
%letter נז
נז) למה מתחיל הס"ג מאזן.
%break
%letter נז
נז) כי פרצוף ס"ג יוצא על מסך של עביות דבחי"ב, המעלה את או"ח, 
ומלביש רק עד הבינה, שבראש נקראת אזן. (או"פ דף ש"צ ד"ה וס"ג).
%break
%letter נח
נח) איפה מסתיים הס"ג.
%break
%letter נח
נח) מטרם צמצום ב' היה מתפשט עד סיום רגלי א"ק, ומצמצום ב' 
ואילך, נתעלה ומסתיים למעלה מטבור דא"ק (או"פ דף ש"צ ד"ה 
ותדע).
%break
%letter נט
נט) איפה מסתיים הע"ב.
%break
%letter נט
נט) למעלה מטבור דא"ק הפנימי. משום שה"ת אינה נכללת בהמסך 
דע"ב, וע"כ אינו יכול להתפשט למטה מטבור ששם בחינת ה"ת, 
דהיינו המלכות של א"ק הפנימי. (שם).
%break
%letter ס
ס) איפה מסתיימים הטעמים דס"ג.
%break
%letter ס
ס) הם מסתיימים בשוה עם סיום רגלים דע"ב דא"ק, מטעם שהזכר 
המלובש בכלי דכתר, שהוא הטעמים, יש לו קומת חכמה דוגמת 
הע"ב, וגם הוא אינו יכול להאיר לה"ת שלמטה מטבור כמו הע"ב. 
(או"פ דף שצ"א ד"ה ונתבאר).
%break
%letter סא
סא) איפה היה מקומם דנקודות דס"ג מטרם הצמצום.
%break
%letter סא
סא) הן מתחילות מטבור דא"ק הפנימי ומסתיימות עם סיום רגליו 
(או"פ דף שצ"א ד"ה והנך).
%break
%letter סב
סב) למה רק הכתר דס"ג נקרא בשם טעמים.
%break
%letter סב
סב) כי מתחלה באים כל האורות בכלי דכתר, ורק אחר שהמסך 
מתחיל להזדכך ולהתמעט, יוצאות שאר הקומות חכמה בינה זו"ן 
בדרגות זיכוכו. 
%break
ונודע שבטרם שהמסך מתחיל להזדכך הוא אור ישר ורחמים, שזה 
רק הכלי דכתר, ע"כ מכונה טעמים. אבל שאר טה"ת יוצאות עם 
הזדככות המסך, כנ"ל וע"כ נקראות נקודות, שמורה, שהן או"ח ודין. 
(או"פ דף שצ"ג ד"ה מחציו).
%break
%letter סג
סג) למה נקרא טה"ת בשם נקודות.
%break
%letter סג
סג) עי' לעיל בסמוך תשובה ס"ב.
%break
%letter סד
סד) מהו הס"ג דס"ג דא"ק.
%break
%letter סד
סד) אותו חלק הס"ג שנכלל בה"ת, נקרא ס"ג דס"ג, והיינו הנקודות 
של הס"ג שיצאו בבחינת ה"ת בעינים, ויה"ו באח"פ. אבל אותו חלק 
הס"ג שאינו כלול מבחינת ה"ת, נקרא בשם טעמים דס"ג או ע"ב 
דס"ג, או או"א. (או"פ זדף שצ"ד ד"ה שערות).
%break
%letter סה
סה) אם התחלקות המדרגה ניכרת גם בראש הס"ג.
%break
%letter סה
סה) בראש הס"ג אינו ניכר שום התחלקות המדרגה, אע"פ ששם 
נשרש הזווג דה"ת בעינים. אלא שנתוסף שם פרצוף חדש בסוד 
השערות, שאח"פ שלהן יצאו לחוץ, המכונים שערות דיקנא. (או"פ דף 
שצ"א ד"ה שערות).
%break
%letter סו
סו) מה גרם להתחלקות מ"ה וב"ן לב' פרצופים.
%break
%letter סו
סו) המסך שנזדכך ועלה מהס"ג, כלול מב' בחינות: מרשימות 
דטעמים, ומרשימות דנקודות. וע"כ נעשה עליו ב' מיני זווגים: ומזווג 
הנעשה על הרשימות דטעמים, יצא מ"ה וב"ן העליון, המלביש במקום 
הטעמים שהוא מפה דס"ג עד הטבור. 
%break
ומהזווג שנעשה על הרשימות דנקודות דס"ג, יצא מ"ה וב"ן התחתון, 
המלביש במקום שהיו עומדות הנקודות דס"ג, שהוא מהטבור ולמטה. 
ומ"ה וב"ן התחתון הזה, הוא הנקרא ע"ס דנקודים. (בהסתכלות 
פנימית אות כ"ד).
%break
%letter סז
סז) מהו הערך דמ"ה וב"ן שלמעלה מטבור, למ"ה וב"ן דלמטה 
מטבור.
%break
%letter סז
סז) כערך ג"ר כלפי ו"ק, או או"א אל זו"ן. (שם).
%break
%letter סח
סח) מה גרם להתחלקות או"א וישסו"ת לב' פרצופים.
%break
%letter סח
סח) ענין התפשטות טה"ת למטה מטבור דא"ק הפנימי, למקום הה"ת 
ובחי"ד, גרם התחלקות הס"ג לב' פרצופים. 
%break
כי הטעמים שלא נתערבו בה"ת, ומסתיימים למעלה מטבור, נבחנים 
בערך או"א, אל הנקודות שירדו למטה מטבור ונתערבו בבחי"ד. וערך 
הנקודות כלפי הטעמים כמו ישסו"ת כלפי או"א. (שצ"ו אות ו').
%break
%letter סט
סט) אם נתחברו הישסו"ת וג"ר דנקודים לאחר בקיעת הפרסא.
%break
%letter סט
סט) ענין ביטול הגבול של הפרסא לא היה אלא לשעתו, וע"כ נבחנת 
הה"ת שבישסו"ת לקביעות, ואינו יורד למטה מטבור להתחבר עם 
גה"ר דנקודים, רק הארתו לבד יורדת אל גה"ר דנקודים. (או"פ דף 
ת"ז ד"ה האור).
%break
%letter ע
ע) כמה בחינות יש בפרצוף דיקנא.
%break
%letter ע
ע) ג' בחי' יש בדיקנא: א', הוא ג' תי"ד הראשונים המחוברים בהראש 
בלחי העליון. ב', הוא שבולת הזקן שהוא בחי' אח"פ היוצאים לחוץ 
מראש, ג', הוא שאר תי"ד. (או"פ דף ת"ח ד"ה ולפיכך).
%break
%letter עא
עא) מפני מה נסתם אור האזן בשבולת הזקן.
%break
%letter עא
עא) כי כל אור האזן שיש באור העינים, הוא רק בבחינת הזכר שיש לו 
בחי"ב דהתלבשות, ונודע, שבחינת הזכר אין לו בחינת התפשטות 
לכלים, וע"כ נסתמת בחינת הכלי דזכר שבשבולת הזקן, שהוא בחינת 
הכתר דשבולת, 
%break
וגם בחו"ב דשבולת שהם בחינת הנקבה שלו, מגיעה הארתו דזכר, 
אבל למטה משבולת אינה מתפשטת כלום. כי חסר לו בחינת 
המשכה. (או"פ דף תט"ו ד"ה ועתה תבין).
%break
%letter עב
עב) מה הן ד' החלוקות דנקודים.
%break
%letter עב
עב) כי יש כאן כתר של הנקודים, שבו עצם אור האזן, שהוא בחינת 
הזכר, שיש לו בחי"ב דהתלבשות, והוא בחינת גו"ע דראש הנקודים. 
ויש בחינת חו"ב, שהם בחינת אח"פ שיצאו לחוץ ונעשו לחג"ת, אמנם 
משורשם הם בחינת ראש. 
%break
ואח"כ יש בחינת גוף האמיתי של הנקודים שהוא ז"ת, ובהן ג"כ ב' 
בחינות, שהן: חג"ת הנחשבים בערך ג"ר דו"ק, ונה"י שהם הזו"ן דו"ק, 
(או"פ דף תי"ט ד"ה והנה נתבארו).
%break
%letter עג
עג) מהו המובן של ויפוזו זרועי ידיו, ולא רגליו.
%break
%letter עג
עג) הפרסא כוללת בחי"ב ובחי"ד מחמת עלית נה"י לחג"ת, שנכללה 
בחיה"ב המשמשת בחג"ת שהם הס"ג עם בחיה"ד המשמשת בנה"י 
דא"ק הפנימי. ואז לא היה מגיע האור דעינים לז"ת דנקודים, אלא רק 
בגה"ר לבד. 
%break
אלא מכח הזווג דע"ב וס"ג יצא אור חדש דבקע לפרסא, שביטול 
הגבול, מחמת שהוריד הה"ת למקומה, ואז חזר אור חג"ת והאיר 
לנה"י כמתחלה, ואז קבלו זה"ת דנקודים ג"כ הארת הס"ג. ולפיכך 
האור עצמו נבחן לאור דחג"ת דהיינו של הס"ג. 
%break
וע"ז נאמר ויפוזו זרועי ידיו, אמנם מקום הקבלה נבחן שהוא צפורני 
רגליו, שהוא בחינת הגבול שבפרסא המסיים אל הס"ג שמשם קבלו 
זה"ת, מכח הבקיעה שלו, כנ"ל. וע"כ מבחינת הקבלה נחשב לרגלים, 
ומבחינת עצם האור נחשב לידים. (או"פ דף ת"כ ד"ה ויפוזו).
%break
%letter עד
עד) איפה הוא עיקר ההבחן של ה"ת בעינים, ויה"ו באח"פ.
%break
%letter עד
עד) עיקר ההבחן הוא בגה"ר דנקודים המכונות ראש הב'. (הסתכלות 
פנימית אות י' ד"ה וכאן).
%break
%letter עה
עה) מהו הפירוש שהצמצום היה להמעיט האור דאצילות.
%break
%letter עה
עה) כי ע"י צמצום נה"י, נתחלקו כל המדרגות לשנים: לגו"ע, ואח"פ 
ונשאר רק הגלגלתא ועינים באצילות של המדרגה, והאח"פ נעשו 
לבריאה של מדרגה. 
%break
וכן נעשו בכל המדרגות עד כי בינה וזו"ן של ע"ס דנה"י, נעשו לבחינת 
בריאה דפרודא. הרי שע"י צמצום נה"י נתמעט האצילות שבכל 
המדרגות. (הסתכלות פנימית אות י"ד.)
%break
%letter עו
עו) מהי הפרסא.
%break
%letter עו
עו) עי' תשובה כ"ג. ולהלן בתשובה ע"ט.
%break
%letter עז
עז) מהו תיקון הפרסא שלצורך הבריאה.
%break
%letter עז
עז) כי ע"י תיקון הפרסא, באופן שה"ת תוכל לרדת למקומה, נמצאים 
האח"פ שיצאו ונעשו לבריאה דמדרגה, חוזרים ובאים לאצילות של 
המדרגה. (הסתכלות פנימית אות י"ד).
%break
%letter עח
עח) מהו ההפרש בין פרסא, לבין סיום רגלים.
%break
%letter עח
עח) הפרסא נבחנת לסיום רגלים לפרצוף פנימי, בדומה לפרסא גו 
מעוהי דבר נש, המבדילה בין אברי הנשימה וחיות, אל אברי המזון. 
%break
כן הפרסא מבדלת בין הס"ג שלמעלה מטבור, ובין שאר חצי הפרצוף 
שלמטה מטבור, אע"פ ששני חצאים אלו הם פרצוף אחד. אבל 
האצבעות רגלים, הן בחינות סיום על פרצוף שלם. (או"פ דף ת"א ד"ה 
פרסא).
%break
%letter עט
עט) מתי נעשתה הפרסא.
%break
%letter עט
עט) הפרסא נעשתה אחר שנכלל המסך, בהזווג דראש הס"ג בנקבי 
עינים שמשם ירד למקום הטבור, והוציא עה"ס דראש מנקבי העינים 
ולמעלה, דהיינו מטבור ולמעלה, הנקרא ישסו"ת, ונתחברו ב' ההין 
ה"ר וה"ת בנקבי העינים האלו, שהן בפי הטבור. 
%break
הנה אז נתפשטה מכח החיבור הזה בחינת הפרסא, הנבחנת בכללה 
לבחינת הסיום על גה"ר אבל בפרטיותה היא מסיימת לג' פרצופים: א' 
היא מסיימת על הנקודות דס"ג, 
%break
שלא יתפשטו שוב להאיר למטה מטבור, כמו מטרם הצמצום נה"י, כי 
נעשה בה נקודת הסיום של הס"ג, מחמת ה"ת הכלולה בה. וב', יש 
בה נקודת הסיום על מ"ה וב"ן העליון, שיצא ג"כ מנקבי העינים אבל 
יצא מבחינות הרשימות דטעמים דס"ג, 
%break
שאינם מעורבים בה"ת, וע"כ נסתיימו ג"כ על הפרסא, ומתוך שיש 
בהם בחינה ב' דהתלבשות דהיינו הזכר, שקומתו עד האזן, ע"כ 
נחשבים לס"ג, ולבחינת או"א. 
%break
וג' היא מסיימת על ראש הא' שהוא בחינת הגלגלתא ועינים של 
הנקודים, הנחשבים לעקודים משום שה"ת שבעינים שלו, אינם יכולים 
לפעול כלום ממטה למעלה. 
%break
הרי שפרסא מסיימת על ג' פרצופים. והאור היורד למטה מהפרסא, 
אינו אלא אור אחורים דהיינו ו"ק בלי ג"ר, וע"כ נמצאים החו"ב 
דנקודים בחוסר ג"ר. (או"פ דף ת"א ד"ה פרסא).
%break
%letter פ
פ) מהי בקיעת הפרסא.
%break
%letter פ
פ) ביטול המחיצה בין גו"ע של המדרגה, אל האח"פ של המדרגה, 
נבחן לבקיעת הפרסא, דהיינו ביטול הגבול שבה. וזה נעשה ע"י 
הורדת ה"ת למקומה האמיתי. (הסתכלות פנימי אות י"ד).
%break
%letter פא
פא) למה נקרא השבת אח"פ אל הראש על שם הפרסא.
%break
%letter פא
פא) ענין המעטת האור דאצילות, שהוא העמדת המדרגה על ב' 
הספירות כתר וחכמה לבד, והוצאת אח"פ משם. זה נעשה ע"י עלית 
ה"ת בנקבי עינים דראש הא', כי שם נקבעה ה"ת בבחינת השיתוף 
עם ה"ר, ואינה יורדת משם לעולם. 
%break
אמנם הפרסא הנמשכת מחיבור הזה, יש בה ב' תיקונים, להוריד את 
הה"ת מבחינת ה"ר, ולהשיב את האח"פ לאצילות המדרגה: א' הוא 
בחינת אלכסונא אשר בה, שפירושו, 
%break
שאין החיבור קבוע בה, אלא שנוטה לכאן ולכאן, והוא מטעם היותה 
ענף מן החיבור העליון שבנקבי העינים דראש הא', והענף אינו חזק 
כ"כ כמו השורש, וע"כ יתכן בה פירודן זו מזו. 
%break
וב' שיש בה כח העלמה על הה"ת שבנקבי העינים דראש הא' שלא 
תגלה כחה בעת ירידת ה"ת למקומה. (הסתכלות פנימית אות ט"ו 
ואות ל"ד)
%break
%letter פב
פב) למה כל ההפרש בין הוי"ה דע"ב לבין הוי"ה דס"ג רק במילוי א' 
שבוא"ו.
%break
%letter פב
פב) עי' בתשובה א' כאן.
%break
%letter פג
פג) אם החיבור דב' ההין הוא בתמידות.
%break
%letter פג
פג) החיבור דב' ההין הוא תמידי. אלא ההפרש שבהן הוא רק בענין 
גניזו וגילוי, שפעם הה"ת בגילוי, ופעם הה"ת בגניזו, ואינה מראת 
כחה. (או"פ דף שצ"ו ד"ה וזה אמרו).
%break
%letter פד
פד) באיזו בחינה, ס"ג נעשה הזווג בשביל הנקודים.
%break
%letter פד
פד) המסך שנזדכך מהגוף דס"ג, כלול מב' בחינות רשימות: מרשימות 
דטעמים ומרשימות דנקודות, ולצורך הנקודים נעשה הזווג על בחינות 
הנקודות, הכלולות בהמסך, שהן בחינות טה"ת דס"ג. ועי' בתשובה 
ס"ו. (או"פ דף שצ"ח ד"ה והנה כאן).
%break
%letter פה
פה) מהי הנקבה השרשית אל העולמות.
%break
%letter פה
פה) המלכות דישסו"ת שממנה נאצלו עה"ס דנקודים, היא הנקבה 
השרשית אל העולמות. (או"פ דף שצ"ט ד"ה נולדה).
%break
%letter פו
פו) היכן עמידת בי"ע.
%break
%letter פו
פו) ממקום נקודת הצמצום החדשה, שהיא, בבינה דע"ס דנה"י, שהוא 
מקום הטבור דנקודים, עד למטה למקום נקודת הצמצום הא' שהיא 
בהמלכות של עה"ס דנה"י דא"ק, שם מקום בי"ע דפרודא. 
%break
כי הבינה היא המקום לעולם הבריאה, והז"א לעולם היצירה, והמלכות 
לעולם העשיה. (או"פ דף שצ"ט ד"ה צמצום).
%break
%letter פז
פז) כמה בקיעות נגרם, ע"י זווג ע"ב וס"ג.
%break
%letter פז
פז) ב' בקיעות: א' שע"י הזווג של ע"ב וס"ג ירד אור חדש ובקע 
לפרסא, דהיינו שהוריד ה"ת משם ונתבטל הגבול. וב' שבקע דופני 
הכלים דא"ק, שהם דרך פי היסוד, ואור חדש ההוא בא ג"כ לעה"ס 
דנקודים. (או"פ דף ת"ו ד"ה שתי בקיעות).
%break
%letter פח
פח) מהו השורש לאבי"ע.
%break
%letter פח
פח) השורש לד' העולמות: אבי"ע. הוא עולם הנקודים, אבל קודם זה, 
אין שם שורש אל העולמות, מחמת שעוד לא היה שם השיתוף דמדת 
הרחמים בדין. (בהסתכלות פנימי בהתחלה)
%break
%letter פט
פט) איפה היא ההתחלה לשיתוף מדת הרחמים בדין.
%break
%letter פט
פט) בעולם הנקודים. (שם)
%break
%letter צ
צ) היכן הוא סיום רגלים דא"ק הפנימי.
%break
%letter צ
צ) בנקודה דעולם הזה. (הסתכלות פנימית אות א')
%break
%letter צא
צא) מהי הפעולה, שהיא היסוד לכל החידושים שנעשו בנקודים.
%break
%letter צא
צא) התפשטות הנקודות דס"ג לתוך מ"ה וב"ן הפנימים דא"ק, ששם 
נתחברו עם הה"ת, היא הפעולה היסודית לכל החידושים כולם 
שנתהוו בעולם הנקודים. (או"פ דף שצ"ה ד"ה שהם).
%break
%letter צב
צב) מהו השיתוף דמדה"ר בדין.
%break
%letter צב
צב) חיבור ב' ההין: ה"ר וה"ת. נקרא שיתוף מדה"ר בדין. כי בינה היא 
רחמים ומלכות היא דין. (או"פ דף שצ"ו ד"ה מ"ה).
%break
%letter צג
צג) מהי הסבה לשיתוף מדה"ר בדין.
%break
%letter צג
צג) התפשטות ט"ת דס"ג לתוך מ"ה וב"ן הפנימים דא"ק, גרם לחיבור 
ב' ההין יחדיו. שה"ס השיתוף דמדת הרחמים בדין. (שם)
%break
%letter צד
צד) מהו השם מיין נוקבין.
%break
%letter צד
צד) לאחר שנתחברו ב' ההין בהמסך הוא נקרא מיין נוקבין. ע"ש ב' 
הנוקבין שנתחברו בו: הבינה והמלכות. (או"פ דף שצ"ו ד"ה וזה.)
%break
%letter צה
צה) למה נקראת הבינה בשם בריאה.
%break
%letter צה
צה) מעת עלית ה"ת לנקבי העינים, ואילך, שהבינה יצאה לבר מן 
המדרגה, קנתה הבינה את השם בריאה. שהוא מלשון בתי בראי. 
(הסתכלות פנימית אות כ"ו).
%break
%letter צו
צו) מהו ההפרש מצמצום א' אל צמצום ב'.
%break
%letter צו
צו) צמצום א' היה רק על בחי"ד בלבדה, וצמצום ב' היה גם על בחי"ב. 
ועוד, שהצמצום הא' היה בהחלט, ובצמצום ב' יש תיקון פרסא, 
המשיבה לעתים את בחיה"ב לאצילות. (הסתכלות פנימית אות כ"ז.)
%break
%letter צז
צז) באיזה פרצוף נוהג גדלות וקטנות.
%break
%letter צז
צז) רק בפרצוף ב"ן נוהג גדלות וקטנות. שהקטנות היא בעת שה"ת 
בעינים, והגדלות היא בעת שה"ת יורדת למקומה. משא"כ בג' 
הפרצופים: גלגלתא, ע"ב, וס"ג. 
%break
שאין הה"ת מעורבת בהם, לא יצוייר בהם ענין זה. (הסתכלות פנימית 
אות כ"ח.)
%break
%letter צח
צח) מתי נעשה הזווג דע"ב וס"ג.
%break
%letter צח
צח) אחר שנתפשט האור שיצא מנקבי העינים למקומו, ונתמעט 
האצילות לכתר וחכמה בלבד והנקודות דס"ג, נשארו למעלה מטבור 
ולא יכלו לירד למטה מטבור, הנה כל התמעטות זו גרם בחינת מ"ן, 
%break
להתעוררות הזווג של ע"ב וס"ג, שאור שלהם חזר והוריד הה"ת 
למקומה ונבקעה הפרסא. ואור הס"ג חזר ונתפשט למטה מטבור. 
(או"פ דף ת"ה ד"ה וזה אמרו, ובהסתכלות פנימית אות י"ז)
%break
%letter צט
צט) למה מ"ה החדש הוא טעמים של הנקודים.
%break
%letter צט
צט) כי אותם הטעמים, דהיינו הגדלות שיצאה בעולם הנקודים, לא 
נתקיימה שם, אלא אח"כ בא המ"ה החדש ותיקן אותם, ואז נתקיימו. 
וע"כ הטעמים נקראים על שם המ"ה החדש. (או"פ דף תכ"ב ד"ה 
והטעמים).
%break
%letter ק
ק) למה יסוד דעליון הוא דעת לתחתון.
%break
%letter ק
ק) מקום המסך והזווג נקרא בשם יסוד. וע"כ בחינת ה"ת שבנקבי 
העינים דכתר דנקודים, מכונה בשם יסוד של הכתר. וכשהיסוד דכתר 
הוא למעלה מחו"ב נמצאים היה"ו שלהם, נעשו לבחינות חג"ת. 
%break
אמנם בעת שהיסוד דכתר שהיא הה"ת נמשך למטה מיה"ו, בסוד 
קמץ, אז שבים החו"ב לראש, ויה"ו שהיו חג"ת נעשו לחב"ד. ונמצא 
שעל ידי יסוד דכתר, נעשה ת"ת שהוא ו' לבחינת דעת. 
%break
הרי שיסוד דעליון נעשה לדעת בתחתון. כי ע"י יסוד דכתר שנמשך 
למקום הו' דחו"ב, שהיא ת"ת, נעשה בסבתו לדעת. (הסתכלות 
פנימית אות י"ב)
%break
%letter קא
קא) למה ע"י זווג ע"ב ס"ג יורדת ה"ת מעינים.
%break
%letter קא
קא) כי ע"ב לא נתחבר עם ה"ת מעולם וע"כ בשעה שמוחין דע"ב 
מושפעים אל הס"ג, הם מורידים ה"ת מהעינים של הס"ג אל הפה, 
כמו שה"ת אינה נמצאת בהעינים דע"ב. (הסתכלות פנימית אות י"ז.)
%break
%letter קב
קב) מה הן ב' הפעולות שיוצאות ע"י זווג דע"ב וס"ג.
%break
%letter קב
קב) א' היא הורדת ה"ת מהכתר של הנקודים למקומה אל הפה 
דנקודים, ומחזירה את יה"ו לבחינת חב"ד דראש. וב' היא שנמשך אור 
חדש ובוקע את הפרסא ומתפשט לנה"י דא"ק הפנימים, ומשיב את 
בינה וזו"ן לאצילות. (הסתכלות פנימית אות י"ח.)
%break
%letter קג
קג) ע"י מה נתקנו תיקון קוים ויוד כלים גם בז"ת.
%break
%letter קג
קג) ע"י עיבור ויניקה, שיתבארו בחלק הבא בע"ה. (או"פ דף ת"ל. 
ד"ה שניכרים)
%break
%letter קד
קד) מה הן ד' הפסיעות דה"ת עד ביאתה אל תוך האותיות.
%break
%letter קד
קד) א', מנקבי העינים דראש הס"ג לנקבי העינים דישסו"ת, ששם 
חיבורן בקביעות לבחינות שורש למ"ה וב"ן בקטנותם, שהוא עיקר 
אצילותם ועצמותם. ב', מנקבי עינים דישסו"ת לנקבי עינים דכתר 
דנקודים, ששם נוהג תיקון הפרסא בשביל הגדלות של מ"ה וב"ן. 
%break
ג', מנקבי העינים דכתר אל הפה דנקודים מבחינת קמץ שמתחת 
האותיות יה"ו, שאז שבים החו"ב אל בחינת ראש, ויה"ו נעשו לחב"ד, 
שזה מספיק לתיקון הראש, ועוד לא לז"ת ד', היא ביאתה מיסוד א"ק 
בבחינת נקודה בתוך האותיות. 
%break
דהיינו מלאפום שהוא נקודה תוך ו', לתוך החו"ב דנקודים, שאז 
מזדווגים על ידה חו"ב, ומולידים זה"ת דנקודים. (הסתכלות פנימית 
אות כ"ט.)
%break
%letter קה
קה) כמה מיני אורות שמשו בנקודים.
%break
%letter קה
קה) ג' אורות: א', הוא אור שיצא דרך עינים, שמשם עיקר עצמותם 
של הנקודים, אמנם הוא בחינת הקטנות דנקודים. ב', הוא האור 
הנמשך ע"י הזווג דע"ב ס"ג ובקע לפרסא והאיר דרך היסוד דא"ק אל 
הנקודים, 
%break
ומכאן הגדלות של הנקודים, אבל נבחן רק לתוספות, ואינו נחשב 
לעצמות האור של הנקודים. ג', הוא הנמשך ע"י הסתכלות עינים 
באח"פ והוא רק לצורך הכלים של הנקודים. (ת"ז אות י"ז י"ח י"ט).
%break
%letter קו
קו) מהו ההפרש מדעת עליון לדעת תחתון.
%break
%letter קו
קו) בחינת הו' דחו"ב שנעשה לדעת מכח התלבשות יסוד דכתר, 
נבחנת לדעת עליון, משום שהכלים דחו"ב נקיים מה"ת. 
%break
אמנם מבחינת המלאפום שהגיע להם מיסוד דא"ק, בבחינת נקודה 
תוך הו' הנה משם נמשך דעת התחתון, להיותו כולל את ה"ת, שה"ס 
הנקודה שבתוך הו'. (הסתכלות פנימית אות י"ב ד"ה וצריך)
%break
%letter קז
קז) מהו ההפרש מהארת נה"י דכתר אל נה"י דא"ק.
%break
%letter קז
קז) הנה"י דכתר משיבים רק החו"ב הנקיים מה"ת, לבחי' ראש. וזה 
אינו מועיל כלום אל זה"ת הכלולות מה"ת. 
%break
אבל נה"י דא"ק מאיר בחינת הנקודה בתוך האותיות, שהיא התכללות 
הה"ת, ומשם נמשכות זה"ת דנקודים. (הסתכלות פנימית אות י"ג.)
%break
%letter קח
קח) מהיכן מתחיל הלבשת ישסו"ת.
%break
%letter קח
קח) מתחיל מטבור דא"ק הפנימי, כי שם מקום ירידת המסך הכלול 
מה"ת ונמשך ממטה למעלה עד החזה. (או"פ דף ת"ה ד"ה והקומה).
%break
%letter קט
קט) למה הנקודות אינן מלבישות כלום אל הס"ג, שממנו יצאו.
%break
%letter קט
קט) להיות המסך, שנזדכך ועלה מגוף דס"ג, כלול מב' מיני רשימות, 
שהן: מרשימות דטעמים, שאין בהם בחינת ה"ת, כי לא ירדו למטה 
מטבור דא"ק. 
%break
ומרשימות דנקודות, הכלולות מה"ת, מחמת התפשטותן למטה 
מטבור דא"ק עד סיום רגליו. 
%break
לכן נעשה על המסך ב' מיני זווגים, ומזווג שעל הרשימות דטעמים, 
יצא מ"ה וב"ן העליון, שהוא נמשך מפה דראש הס"ג עד הטבור, 
דהיינו במקום עמידתם של האורות דטעמים דס"ג. 
%break
ומן הזווג שעל הרשימות של הנקודות דס"ג, יצאו עה"ס דנקודים 
המלבישות מטבור ולמטה דא"ק, דהיינו במקום שהיו עומדות הנקודות 
דס"ג, בטרם שנזדככו. 
%break
באופן שעה"ס דנקודים מלבישות וממלאות את הכלים דנקודות דס"ג 
שנתרוקנו מאורותיהם. (הסתכלות פנימית אות כ"ד. ואות ל"א ד"ה 
וט'.)
%break
%letter קי
קי) היכן הס"ג מלביש אל הע"ב דא"ק.
%break
%letter קי
קי) הראש דס"ג, מלביש אל הע"ב מפה שלו ולמטה עד החזה. באופן 
אשר חג"ת דע"ב, הם נשמה ומוחין בראש הס"ג. והטעמים דס"ג 
מלבישים מחזה דע"ב, עד סיום רגלי ע"ב. 
%break
והנקודות דס"ג נמשכים למטה מסיום רגלי ע"ב, שהוא למטה מטבור 
דא"ק הפנימי, עד סיום רגלים דא"ק הפנימי. (או"פ דף שפ"ט ד"ה 
והע"ב).
%break
%letter קיא
קיא) למה מלבישים הנקודים את נה"י דא"ק.
%break
%letter קיא
קיא) עי' תשובה ק"ט.
%break
%letter קיב
קיב) למה החולם הוא על האותיות.
%break
%letter קיב
קיב) בחינת ה"ת שבעינים דכתר בסוד ה"ת בעינים, ויה"ו באח"פ, 
נמצאת שם הה"ת בבחינת חולם שממעל לאותיות יה"ו, כי אין 
הארתה מתפשטת לתוך החו"ב שהם בחינות יה"ו, 
%break
משום שהזווג לא נעשה על ה"ת זו, אלא על בחינת ה"ר לבדה. 
(הסתכלות פנימית אות ט'. ואות י' ד"ה וכאן.)
%break
%letter קיג
קיג) למה השורק באמצע.
%break
%letter קיג
קיג) השורק שנקרא מלאפום, הוא האור של נה"י דא"ק, שכולו הוא 
בחינת ה"ת, ובתוכו אור חדש שיצא ע"י זווג דע"ב וס"ג ובקע לפרסא, 
שאור הזה הוא בחינת ו', שהוא בן לי"ה שהם ע"ב וס"ג כנודע. 
%break
ונמצא כאן ה"ת כלולה עם הו' יחד, כלומר שמאירים יחד. (דף תכ"ג 
אות ל"א).
%break
%letter קיד
קיד) למה לקח אבא את הנקודה דשורק.
%break
%letter קיד
קיד) מתחלה נעשה הזווג בסוד הסתכלות עיינין דאו"א על בחינת 
הנקודה וזווג הזה נקרא על שם אבא. ואח"כ נזדכך המסך ונעשה 
הזווג על הו' דלקח אמא, כמ"ש במקומו. (שם)
%break
%letter קטו
קטו) למה מכנים את הכתר וחכמה, פעם בשם חולם שורק, ופעם 
בקמץ פתח.
%break
%letter קטו
קטו) חולם הוא בחינת תחילת אצילות דכתר, שהיא ה"ת שבעינים 
דכתר, שהיא ממעל לאותיות, כנ"ל בתשובה קי"ב. 
%break
ושורק, הוא אור היסוד שלקחו או"א מיסוד דא"ק לצורך זווגם, אבל 
קמץ פתח, הם בחינות של גדלות דכתר וחכמה, כי ירידת ה"ת מנקבי 
העינים דכתר אל תחת החו"ב דנקודים, המשיב אותם לבחי' ראש, 
נקרא הכתר כאן בשם קמץ, שהוא תחת האותיות דיה"ו. 
%break
וחכמה נקראת כאן בשם פתח, כי ע"י ביאתה לראש, נפתח אור 
החכמה בבחינת פתיחו דעיינין, ועל שם זה נקרא החכמה פתח. (שם)
%break
%letter קטז
קטז) למה הקמץ פתח הם מהנקודות שמתחת האותיות.
%break
%letter קטז
קטז) עי' תשובה קט"ו.
%break
%letter קיז
קיז) איזו בחינה דקמץ פתח לא נשברה.
%break
%letter קיז
קיז) הכוונה היא מה שיש בהם מצד עצם אצילותם, ולא מה שקבלו 
מסיום רגלים. (או"פ דף תכ"ה ד"ה והנה).
%break
%letter קיח
קיח) למה ז' הנקודות הן בצורת יודין.
%break
%letter קיח
קיח) משום שזה"ת יוצאות מבחינות התכללות ה"ת הנקראת נקודה, 
וע"כ ז' הנקודות הן בצורת יודין. (או"פ דף תל"ה ד"ה והז').
%break
%letter קיט
קיט) מהו ההפרש מנקודת חולם, לקמץ מאחר ששניהם כתר.
%break
%letter קיט
קיט) חולם משמעותו, שהנקודה שהיא ה"ת, הוא ממעל האותיות יה"ו 
שאז הן בבחינת האח"פ היוצאים לבחינת גוף, דהיינו חג"ת. 
%break
ונקודת קמץ, פירושה, שה"ת ירדה מנקבי העינים ובאה למקומה 
מתחת האותיות יה"ו, שאז שבים היה"ו לראש ונעשה חב"ד. 
(הסתכלות פנימית אות י"א.)
%break
%letter קכ
קכ) מהו הגורם העקרי ליציאת הפרצוף מ"ה וב"ן.
%break
%letter קכ
קכ) עלית ה"ת בעינים, דהיינו החיבור דב' ההין יחדיו, היא עיקר 
הגורם ליציאת הפרצוף מ"ה וב"ן. (הסתכלות פנימית אות ו'.)
%break
%letter קכא
קכא) מהו הגורם העקרי ללידת פרצוף.
%break
%letter קכא
קכא) הוא הביטוש דאו"מ באו"פ. (הסתכלות פנימית אות א' ד"ה 
וכבר.)
%break
%letter קכב
קכב) איך מתגלה האור מקיף בלידת פרצופים.
%break
%letter קכב
קכב) כל הפרצופים ונשמות הנאצלים ובאים בהעולמות, כל אלו הם 
חלקי האורות מקיפים, ובהתגלות כולם יהיה גמר התיקון. (הסתכלות 
פנימית אות א' ד"ה וכבר.)
%break
%letter קכג
קכג) מהו עיקר הפועל לאצילות פרצוף שני.
%break
%letter קכג
קכג) המסך דטבור המזדכך עד שעולה להתכללות הזווג בהראש, 
הוא עיקר הפועל את האצילות דפרצוף שני. (הסתכלות פנימית אות 
ג'.)
%break
%letter קכד
קכד) כמה נקודות הסיום מטבור עד סיום רגלים.
%break
%letter קכד
קכד) הן ג' נקודות הסיום: נקודת הטבור, מסיימת על כח"ב. נקודת 
היסוד מסיימת על ז"א. נקודות סיום רגלים הן כח הסיום של המלכות. 
(הסתכלות פנימית אות ד'.)
%break
%letter קכה
קכה) מטבור ולמטה שהוא מלכות לבד, איך יש שם ע"ס.
%break
%letter קכה
קכה) להיותם עשרה כחות הסיום על עשר הספירות. (שם)
%break
%letter קכו
קכו) מאין יש תנהי"מ למטה מטבור.
%break
%letter קכו
קכו) ג' הספירות הוד יסוד ומלכות הן כולן רק התפשטות המלכות 
לבד, כנודע. ונצח והוד נחשבים לספירה אחת, הרי שד' ספירות נהי"מ 
הן כולן התפשטות המלכות. (הסתכלות פנימית אות ה'.)
%break
%letter קכז
קכז) למה מ"ה וב"ן הם למטה מטבור.
%break
%letter קכז
קכז) משום שכלולים מה"ת, ומקומה דה"ת הוא למטה מטבור 
(הסתכלות פנימית אות ה' ד"ה ועדיין.)
%break
%letter קכח
קכח) למה צריך המ"ה להיות משותף עם ה"ת.
%break
%letter קכח
קכח) משום שקומת ז"א שהיא מ"ה וב"ן יוצאת על מסך דבחי"א, 
ונודע שבחי"א עביותה קלושה, ואור הזווג היוצא עליה אין לו 
התפשטות למטה. זולת בחיבור עם ה"ת. (שם)
%break
%letter קכט
קכט) למה לא יש ה"ת בחו"ב דנקודים.
%break
%letter קכט
קכט) משום שנמשכו מבחינת הסתכלות עינים באח"פ, שהם יה"ו 
בחוסר ה"ת, וה"ת נשארה גנוזה בעינים. (הסתכלות פנימית אות ט'.)
%break
%letter קל
קל) מהו הטעם שג"ר דז"א דאצילות נשארות באמא.
%break
%letter קל
קל) כמו שהפרצוף העליון דמ"ה וב"ן נשאר דבוק בהס"ג ואינו נחשב 
לנקודים, כן יש לו אל הז"א פרצוף עליון הנשאר דבוק באמא, ואינו 
נחשב לז"א. (הסתכלות פנימית אות כ"ו.)
%break
%letter קלא
קלא) מה הם האחורים דאו"א שנתבטלו.
%break
%letter קלא
קלא) האורות שבאו בזמן הגדלות בבחינות תוספות ואינם מעיקר 
אצילותם מכונים אורות אחורים. (או"פ תכ"ה ד"ה אבל).
%break
%letter קלב
קלב) למה זה"ת הם בקו אחד.
%break
%letter קלב
קלב) כי ענין תיקון ג' הקוין יצא מכח השיתוף דה"ת עם ה"ר, שתחלת 
התיקון הזה נעשה בהאור שיצא מנקבי העינים, והאור הזה לא הגיע 
אל זה"ת דנקודים רק אל גה"ר, וע"כ נשארו זה"ת בלי תיקון קוים אלא 
בקו אחד כמו הפרצופים הקודמים. (או"פ דף תכ"ח ד"ה יוד).
%break
%letter קלג
קלג) מהיכן נעשו זו"ן.
%break
%letter קלג
קלג) על ידי זווג דחו"ב על הארת המלאפום שקבלו מיסוד דא"ק, יצאו 
זה"ת דנקודים, שהן זו"ן.
%break
%letter קלד
קלד) מהיכן נעשו הכלים דנקודים.
%break
%letter קלד
קלד) הכלים דכל פרצוף נעשים מהכלים דפרצוף העליון אחר 
הסתלקות אורותיהם מהם. ועד"ז הכלים דנקודים נעשו מהכלים דט"ת 
דס"ג שנסתלק האור מהן בעת צמצום נה"י. (או"פ דף תכ"ח ד"ה 
וצריך.)
%break
%letter קלה
קלה) מהו הפירוש שהכלים היו קטנים.
%break
%letter קלה
קלה) משום שבהכלים דגוף הנקודים, חסרים ב' הכלים העליונים: 
כתר וחכמה, ואין בהם אלא בחינות ז"ת והאור שהגיע להם היה בו 
ע"ס שלמות ע"כ נמצאים הכלים קטנים, ולכן נשברו. (או"פ דף תכ"ט 
ד"ה ולא.)
%break
%letter קלו
קלו) מהו הצורך לדינין וקליפות.
%break
%letter קלו
קלו) להיות מחשבת הבריאה הוא להנות לנבראיו, ואין מחשבה זו 
מתקיימת זולת ע"י הנהגה של זה לעומת זה. (או"פ דף תל"א ד"ה 
שאי אפשר.)
%break
%letter קלז
קלז) מה הפירוש שזה"ת הן דין והאור שבא להם הוא רחמים.
%break
%letter קלז
קלז) כי הכלים היו מבחינת ז"ת שהן דין, והאורות היו של ג"ר שהן 
רחמים. (או"פ דף ת"ל ד"ה ולפי.)
%break
%H שאלות ותשובות לסדר סבה ומסובב
%break
%letter קלח
קלח) מה מסובב מהחשק דמלכות דא"ס, אל יתר דבקות באור 
העליון.
%break
%letter קלח
קלח) ג' פעולות מסובבות מזה: א' היא הסתלקות האור מכל ד' 
הבחינות. ב', שנעשה מקום אל העולמות. ג', כלים דע"ס דעגולים. 
(הסתכלות פנימית אות ד'.)
%break
%letter קלט
קלט) מה מסובב מהסתלקות האור מכל ד' הבחינות.
%break
%letter קלט
קלט) א', אור הקו דא"ס על ג' בחינות לבד. ב', תיקון מסך, המגביל 
ומעכב על האור מלהתפשט בבחי"ד. (שם אות ה'.)
%break
%letter קמ
קמ) מה מסובב מהמסך.
%break
%letter קמ
קמ) א', זווג דהכאה עם אור העליון ב', החזרת האור, השייך לבחי"ד, 
לאחוריו. הנקרא אור חוזר. (שם אות ו'.)
%break
%letter קמא
קמא) מה מסובב מאוה"ח.
%break
%letter קמא
קמא) א', בחינת קבלה אל אור העליון בכח ובפועל, הנקרא ראש וגוף. 
ב', בחינת דחיה לאור העליון מבחי"ד המתגלה בפועל במסך דטבור, 
המתפשט לעשרה כחות דסיום, הנקראים ע"ס דנה"י. או ע"ס דסוף. 
(שם אות ט'.)
%break
%H (לאצילות פרצוף ע"ב דא"ק)
%break
%letter קמב
קמב) מה מסובב מהמסך דטבור, דגלגלתא.
%break
%letter קמב
קמב) ביטוש דאו"מ ואו"פ זה בזה. (שם אות י"ב.)
%break
%letter קמג
קמג) מה מסובב מהביטוש דאו"מ באו"פ, בפרצוף הגלגלתא.
%break
%letter קמג
קמג) א', הזדככות המסך, עד שמשתוה לבחינת מלכות דראש, 
להתחדשות בזווג דראש. ב', התכללות המסך בהרשימות דע"ס דגוף, 
בדרך עליתו. ג', העלמת הרשימה דהמשכה מבחינה אחרונה (שם 
אות י"ב וי"ג וי"ח)
%break
%letter קמד
קמד) מה מסובב מהעלם בחינה אחרונה.
%break
%letter קמד
קמד) א', העלם אור הכתר והתמעטות הקומה עד החכמה. ב', ב' 
רשימות עליונות שנעשו זכר ונקבה (שם אות י"ד. ואות י"ט.)
%break
%letter קמה
קמה) מה מסובב מב' הרשימות: זכר ונקבה. שעלו מהגוף דגלגלתא.
%break
%letter קמה
קמה) א', התעלות המלכות דראש אל החוטם דראש, שהוא בחי"ג. ב' 
שנעשה שם הזווג על בחי"ד דהתלבשות, דהיינו על בחינת הזכר, 
וממשיך שם קומת כתר, שאינו בבחינת התפשטות לכלים. 
%break
ג', שנעשה שם הזווג על בחי"ג, דהיינו על בחינת הנקבה. וממשיך 
קומת חכמה, שיש לה התפשטות ממעלה למטה לבחינת כלים. (שם 
אות ט"ו.)
%break
%letter קמו
קמו) מה מסובב מב' זווגי זו"ן שעושה המסך בהתכללותו בחוטם 
שבראש דגלגלתא.
%break
%letter קמו
קמו) א', התחדשות העביות בהמסך והרשימות עד שיהיו ראוים לזווג 
דהכאה עם אור העליון. ב' הוא, גילוי העביות דגוף בהמסך 
והרשימות. (שם אות ט"ז וי"ז.)
%break
%letter קמז
קמז) מה מסובב מגילוי העביות דגוף בהמסך והרשימות.
%break
%letter קמז
קמז) א' היא, יציאתם מהראש וביאתם לבחינה שכנגדם בחיצוניות 
הגוף דפרצוף הגלגלתא, דהיינו בבחינה ג' של הגוף שנקרא חזה. ב', 
שעושים שם במקום החזה דגלגלתא, ב' זווגים של הזכר והנקבה, 
כתכונתם בהראש. (שם אות י"ט.)
%break
%letter קמח
קמח) מה מסובב מב' הזווגים שהמסך עושה במקום החזה דגלגלתא.
%break
%letter קמח
קמח) א' שיצאו ע"ס דראש, מחזה ולמעלה עד הפה דפרצוף גלגלתא. 
בקומת חכמה. ב' עה"ס שמחזה ולמטה, לבחינת התלבשות שנק' 
גוף. ג', עה"ס דסיום המתפשטות מהמסך דטבור ולמטה. 
%break
שמסתיימות למעלה מטבור דפרצוף גלגלתא. והתפשטות רת"ס זו, 
נקראת פרצוף ע"ב דא"ק. (שם אות כ' וכ"א וכ"ב.)
%break
%H (לאצילות פרצוף ס"ג דא"ק)
%break
%letter קמט
קמט) מה מסובב ממסך דטבור דע"ב.
%break
%letter קמט
קמט) ביטוש דאו"מ ואו"פ זה בזה. (שם אות י"ב.)
%break
%letter קנ
קנ) מה מסובב מביטוש דאו"מ באו"פ דע"ב.
%break
%letter קנ
קנ) א', הוא הזדככות המסך עד שמשתוה למלכות דראש, 
להתחדשות בזווג דראש. ב' הוא, התכללות המסך בדרך עליתו, 
בהרשימות דע"ס דגוף. ג', העלמת הרשימה דהמשכה מבחינה 
האחרונה (שם אות י"ב וי"ג וי"ח)
%break
%letter קנא
קנא) מה מסובב מהעלם בחינה אחרונה דע"ב.
%break
%letter קנא
קנא) א' הוא, העלם אור החכמה והתמעטות הקומה עד הבינה. ב' 
הוא, ב' רשימות העליונות שנעשו לזכר ונקבה. (שם אות י"ד ואות 
כ"ד.)
%break
%letter קנב
קנב) מה מסובב מב' הרשימות זכר ונקבה שעלו מן הסתלקות דע"ב.
%break
%letter קנב
קנב) א' הוא, התעלות המלכות דראש אל האזן, שהוא בחי"ב דראש. 
ב' הוא, שנעשה שם הזווג על בחי"ג דהתלבשות, דהיינו על בחינת 
הזכר, הממשיך קומת חכמה, שאינו בבחינת התפשטות לכלים. 
%break
ג' הוא, הזווג הב' שנעשה שם על בחי"ב, שהיא בחינת הנקבה, 
הממשכה קומת בינה. שיש לה התפשטות לבחינת כלים. (שם אות 
ט"ו.)
%break
%letter קנג
קנג) מה מסובב מב' הזווגים דזו"ן, שעשה המסך בהתכללותו באזן 
דראש ע"ב.
%break
%letter קנג
קנג) א' הוא התחדשות העביות במסך והרשימות עד שיהיו ראוים 
לזווג דהכאה עם אור העליון. ב' הוא גלוי העביות דגוף בהמסך 
והרשימות. (שם אות ט"ז וי"ז.)
%break
%letter קנד
קנד) מה מסובב מגילוי העביות דגוף בהמסך.
%break
%letter קנד
קנד) א' הוא, יציאתם מהראש וביאתם אל הבחינה שכנגדם בחיצוניות 
הגוף דפרצוף ע"ב, דהיינו בבחי"ב דע"ב שנקרא חזה. 
%break
ב' היא, שחוזרים ועושים שם במקום החזה דע"ב, ב' זווגים, כתכונת 
ב' הזווגים שעשו מתוך התכללות בהזווג דראש ע"ב. (שם אות י"ט. 
ואות כ"ד.)
%break
%letter קנה
קנה) מה מסובב מב' הזווגים, שעושה המסך במקום החזה דע"ב.
%break
%letter קנה
קנה) א', שיצאו ע"ס דראש מחזה ולמעלה עד הפה דפרצוף ע"ב 
בקומת בינה, שהיא בחינת הנקבה, שממנה הכלים של הפרצוף, אבל 
יש שם ג"כ קומת חכמה מבחינת הזכר, שהוא אין לו התפשטות 
לכלים. 
%break
ב' הוא, עה"ס שמחזה דע"ב ולמטה, המתפשטות בכלי דכתר דגוף, 
עד הטבור דפרצוף גלגלתא, שהוא עד סיום רגלים דפרצוף ע"ב, ושם 
נפסק התפשטות הזו, משום שיש שם אור קומת הזכר שהיא חכמה. 
%break
ג' היא, התפשטות ט"ס תחתונות מטבור ולמטה עד סיום רגלים 
דגלגלתא דא"ק, המכונות נקודות דס"ג. ד' הוא, עה"ס דסיום 
המתפשטות מכח המסך דטבור, הנקראות ע"ס דנה"י או ע"ס דסוף 
הפרצוף. והתפשטות רת"ס זו, נקרא פרצוף ס"ג דא"ק.
%break
%H (לאצילות פרצוף מ"ה וב"ן דא"ק) הנקרא עולם הנקודים, או ב"ן.
%break
%letter קנו
קנו) מה מסובב ממסך דטבור דס"ג.
%break
%letter קנו
קנו) ביטוש דאו"מ באו"פ זה בזה.
%break
%letter קנז
קנז) מה מסובב מהביטוש דאו"מ באו"פ דס"ג.
%break
%letter קנז
קנז) הזדככות המסך עד שמשתוה למלכות דראש, לקבל התחדשות 
מהזווג דראש. ב' היא, התכללות המסך בב' מיני רשימות: מרשימות 
שאינן מחוברות עם הרשימות דנה"י דגלגלתא, הנקראות טעמים. 
%break
ומרשימות המחוברות עם נה"י דגלגלתא, הנקראות נקודות, שבהן ב' 
ההין מחוברות יחדיו: ה"ר וה"ת. ג' היא, העלמת הרשימות דהמשכה 
מבחינה האחרונה. (שם אות י"ב י"ג וי"ח. ואות כ"ה.)
%break
%letter קנח
קנח) מה מסובב מהעלם בחינה אחרונה דס"ג.
%break
%letter קנח
קנח) התמעטות הקומה עד בחי"א. ב' היא, ב' הרשימות העליונות 
שנעשו לזכר ונקבה. (שם אות י"ד. ואות ט"ו.)
%break
%letter קנט
קנט) מה מסובב מב' הרשימות זו"ן שעלו בנקבי העינים, דראש הס"ג.
%break
%letter קנט
קנט) התעלות המלכות דראש אל נקבי עינים. ב' שנעשה שם הזווג 
על בחי"ב דהתלבשות, דהיינו על בחינת הזכר, שנמשך עליה קומת 
בינה, ואינה בבחינת התפשטות לכלים, וזה נעשה על ב' מיני רשימות 
הנ"ל: דטעמים ונקודות. 
%break
ג' הוא, הזווג הנעשה שם בבחינת הנקבה, דהיינו על בחי"א, שנמשך 
עליה קומת ז"א, אבל יש לה התפשטות לכלים, וזה נעשה ג"כ על ב' 
מיני רשימות: דטעמים ונקודות. (שם אות ט"ו. ואות ל')
%break
%letter קס
קס) מה מסובב מהתכללות הרשימות בזווגים שבנקבי עינים דראש 
הס"ג.
%break
%letter קס
קס) א' הוא, התחדשות העביות בהמסך והרשימות, שעלו מגוף 
הס"ג, עד שיהיו ראוים לזווג דהכאה עם אור סזזהעליון. ב', יציאת 
הדיקנא בבחי' ה"ת בעינים, ויה"ו באח"פ. ג' גילוי העביות דגוף 
בהמסך והרשימות, (שם אות ט"ז וי"ז. ובאו"פ דף שצ"א ד"ה שערות.)
%break
%letter קסא
קסא) מה מסובב מגילוי עביות דגוף בהמסך והרשימות.
%break
%letter קסא
קסא) יציאתם מהראש וביאתם אל הבחינה שכנגדם בחיצוניות הגוף 
דס"ג. (הסתכלות פנימית אות י"ט.)
%break
%letter קסב
קסב) מה מסובב מירידת המסך להבחינות שכנגדם בחיצוניות הגוף 
דס"ג.
%break
%letter קסב
קסב) א' שהוציא ג' ראשים, עם ביאתו אל ג' מקומות בגוף: בחזה, 
ובטבור, ובסיומא דגופא. שמחזה עד הפה דס"ג, הוציא עה"ס דראש 
דמ"ה וב"ן העליון, ועה"ס דגוף שלו מסתיימות בטבור. 
%break
ומטבור עד החזה דס"ג, הוציא עה"ס דראש הנקרא ישסו"ת, או ראש 
הא' דנקודים. ומסיום הגוף, דהיינו ת"ת דא"ק, עד הטבור, הוציא גה"ר 
דנקודים. 
%break
ומסיום הגוף דא"ק ולמטה, יצא הגוף דנקודים, שהם זה"ת דנקודים. 
ובכולם יש זכר ונקבה: שקומת הזכר היא עד הבינה, וקומתה של 
הנקבה היא קומת ז"א. (שם אות כ' כ"א וכ"ב. וכ"ד. ואות ל'.)
%break
%letter קסג
קסג) מה מסובב מיציאת אח"פ מכל המדרגות.
%break
%letter קסג
קסג) המעטת האצילות על כתר וחכמה לבד, ואח"פ דכל מדרגה 
נחשבים לבריאה לאותו המדרגה. ב', גבול חדש לסיום הקו דא"ס, 
שנתעלה ממלכות דנה"י דא"ק, אל בינה דנה"י דא"ק, ויצאו ג' 
הספירות בינה ז"א ומלכות דנה"י דא"ק, למטה מנקודת הצמצום. 
%break
שזה מכונה צמצום ב'. ג', שאלו ג' הספירות שלמטה מנקודת 
הצמצום, נעשו מקום לג' עולמות בי"ע: עולם הבריאה, נעשה במקום 
בינה. ועולם היצירה במקום ז"א. ועולם העשיה במקום מלכות. ד' היא 
תיקון הפרסא. (שם אות ל' ד"ה והנה. ואות ל"ג ול"ד.)
%break
%letter קסד
קסד) כיצד מקושרות הפעולות זו בזו מצמצום א' עד גמר עולם 
הנקודים מבחינת הקטנות. ע"פ סבה ומסובב.
%break
%letter קסד
קסד) מכח החשק ליתר דבקות, דהיינו להשואת הצורה עם אור 
העליון, צמצם המלכות דא"ס ב"ה, את בחינת הגדלות דרצון לקבל, 
דהיינו שלא רצה לקבל בבחי"ד. 
%break
ומתוך שבחיה"ד היתה כל הכלי קבלה על אור העליון ע"כ נסתלק 
האור מכל ד' הבחינות, ונעשה מקום פנוי אל העולמות.
%break
מהסתלקות האור מכל ד' הבחינות, מסובב תיקון מסך על בחי"ד, כדי 
להמשיך האור על ג' בחינות הראשונות ולא יתפשט אל בחיה"ד.
%break
מהמסך שנתתקן על בחי"ד, נמשך בו זווג דהכאה עם אור עליון 
המחזיר כל אותו חלק האור הראוי לבא לבחינה ד' לאחוריו, הנקרא 
אור חוזר.
%break
מהזווג דהכאה ואוה"ח שעלה, נמשך ב' פעולות: א' הוא, בחינת 
קבלה בכח ובפועל אל אור העליון, שנקרא ראש וגוף עד הטבור. ב' 
הוא כח הדחיה על עה"ס דאור העליון הנקרא מסך דטבור, שממנו 
מתפשטים עשר כחות דסיום, הנקראים ע"ס דסוף, או ע"ס נה"י.
%break
%H (מגלגלתא לע"ב.)
%break
מהמסך דטבור, נמשך ביטוש דאו"מ באו"פ זה בזה.
%break
מהביטוש דאו"מ באו"פ זב"ז, נמשך ג' פעולות: א' היא, הזדככות 
המסך וביאתו להתחדשות הזווג בהראש, שמתוך זה נסתלקו כל 
האורות דגוף. ב' הוא, התכללות המסך בהרשימות דגוף בדרך עליתו. 
ג', העלם הרשימה דהמשכה מבחינה אחרונה.
%break
מהעלמת הרשימה דהמשכה מבחינה האחרונה, נמשך ב' פעולות: א' 
הוא העלם אור הכתר, ונתמעט הקומה עד החכמה. ב' הוא, שב' 
הרשימות העליונות נעשו לזכר ונקבה.
%break
מב' הרשימות זכר ונקבה, נמשך, ג' פעולות: א' התעלות המלכות של 
ראש, אל החוטם, שהוא בחי"ג דראש. ב' שנעשה שם הזווג על בחי"ד 
דבחינת התלבשות, דהיינו על בחינת הזכר, ונמשך שם קומת כתר. 
%break
ואינו בבחינת התפשטות לכלים. ג', שנעשה שם זווג ב' על בחי"ג, 
דהיינו על בחינת הנקבה, ונמשך שם קומת חכמה, וממנה יש 
התפשטות לכלים.
%break
מב' זווגי זו"ן שנעשו בהתכללותם בהראש דגלגלתא, נמשך 
התחדשות העביות בהמסך והרשימות עד שנעשו ראוים לזווג דהכאה 
עם אור העליון. ב' היא, גילוי העביות דגוף במסך ובהרשימות.
%break
מגילוי העביות דגוף בהמסך ובהרשימות, נמשך יציאתם מהראש 
וביאתם לבחינה שכנגדם בחיצוניות הגוף דפרצוף הגלגלתא, שהוא 
בחי"ג של הגוף, שנקרא חזה. ב' הוא, שעשו כאן במקום החזה אותם 
ב' הזווגים שנעשו על בחינתם בהראש.
%break
מב' הזווגים שעשו הזכר והנקבה במקום החזה, נמשך, ג' פעולות: א' 
יציאת ע"ס דראש מחזה ולמעלה עד הפה דפרצוף גלגלתא, בקומת 
חכמה. 
%break
ב' שנתפשטו עה"ס מחזה ולמטה שנקרא גוף, עד המסך דטבור של 
עצמו. ג' עה"ס דסיום שנתפשטו מהמסך דטבור, ונסתיימו למעלה 
מטבור דפרצוף הגלגלתא. והתפשטות רת"ס זו, נקרא פרצוף הע"ב 
דא"ק.
%break
%H (מע"ב לס"ג)
%break
ממסך דטבור דע"ב, נמשך ביטוש של או"מ באו"פ זה בזה. 
(הסתכלות פנימית אות י"ב.)
%break
מביטוש דאו"מ באו"פ, נמשך, ג' פעולות: א' הזדככות המסך 
להשתוות למלכות דראש, כדי להתחדש בזווג, שעמו יחד מסתלקים 
האורות דגוף. ב' הוא, התכללות המסך בדרך עליתו, ברשימות דע"ס 
דגוף. ג', העלמת הרשימה דהמשכה מבחינה האחרונה.
%break
מהעלמת בחינה אחרונה דהמשכה, נמשך, העלם אור החכמה 
והתמעטות הקומה עד הבינה. ב' היא, שנתהוו ב' רשימות עליונות 
לזכר ונקבה.
%break
מב' הרשימות: זכר ונקבה, נמשך התעלות המלכות דראש עד האזן. 
ב', שנעשה שם הזווג על בחי"ג דהתלבשות שהיא בחינת הזכר, 
וממשיך שם ע"ס בקומת חכמה, אבל אין בו התפשטות אל כלים. 
%break
ג', זווג ב' שנעשה שם על בחי"ב, שהיא בחי' הנקבה. וממשיך קומת 
בינה, שהיא מתפשטת לכלים.
%break
מב' הזווגים שנעשו בראש, מבחינת זכר ונקבה. נמשך, א' התחדשות 
עביות במסך ורשימות, עד שיהיו ראוים לזווג דהכאה עם אור העליון. 
ב', היא גילוי עביות דגוף במסך ורשימות.
%break
מכח גילוי עביות דגוף בהמסך ורשימות, נמשך יציאתם מן הראש, 
וביאתם אל הבחינה שכנגדם בגוף דע"ב. דהיינו בבחי"ב שנקרא חזה. 
ב', שחוזרים ועושים שם בחזה דע"ב ב' זווגים כתכונתם שעשו 
בהראש.
%break
מן ב' הזווגים דזכר ונקבה שעשו בחזה דע"ב, נמשך ד' פעולות: א', 
שיצאו ע"ס דראש מחזה ולמעלה עד הפה דפרצוף ע"ב בקומת בינה. 
%break
שהיא בחינת הנקבה שממנה התפשטות לכלים של הפרצוף, אבל יש 
שם גם קומת חכמה שהיא הזכר של הפרצוף, שאין לו התפשטות 
לכלים. ב' הוא, עה"ס אשר מחזה דע"ב ולמטה המתפשטות בכלים 
דכתר דגוף, עד הטבור דפרצוף גלגלתא ושם נפסק התפשטות ההיא. 
%break
ג' הוא, התפשטות ט"ס תחתונות עד סיום רגלים דגלגלתא דא"ק, 
המכונות נקודות דס"ג. ד' היא, המסך דטבור, שממנו מתפשטות ע"ס 
דסיום, והתפשטות רת"ס זו, נקרא פרצוף ס"ג דא"ק.
%break
%H (מס"ג למ"ה וב"ן)
%break
ממסך דטבור דס"ג, נמשך ביטוש דאו"מ באו"פ. מביטוש דאו"מ 
באו"פ, נמשך הזדככות המסך עד שמשתוה למלכות דראש, לקבל 
שם התחדשות מהזווג דראש. ב' הוא, התכללות המסך בב' מיני 
רשימות: מרשימות שאינם מחוברות עם הרשימות נה"י דא"ק הפנימי. 
%break
ומרשימות שהן מחוברות ברשימות נה"י הפנימים, הנקראות נקודות, 
שבהן ב' ההין מחוברות יחדיו: ה"ר וה"ת. ג' היא העלמת הרשימה 
דהמשכה מבחינה אחרונה.
%break
מהעלם בחינה אחרונה דהמשכה נמשך, התמעטות הקומה עד בחינה 
א', ב' היא התהוות ב' הרשימות לזכר ונקבה.
%break
מב' הרשימות, שנתהוו לזכר ונקבה, נמשך, התעלות המלכות דראש 
לנקבי עינים. ב', שנעשה שם זווג על בחי"ב דהתלבשות, שהיא 
בחינת הזכר, ונמשך קומת בינה, וממנה אין התפשטות לכלים והזווג 
נעשה הן בהרשימות דטעמים והן בהרשימות דנקודות. 
%break
ג' היא, הזווג הב' שנעשה שם בחינת הנקבה, שהיא על בחי"א, 
ונמשך עליה קומת ז"א. וממנה יש התפשטות לכלים, וגם זווג זה 
נעשה הן על הרשימות דטעמים, והן על הרשימות דנקודות.
%break
מהתכללות הרשימות בזווגים של ראש בנקבי העינים, נמשך, ג' 
פעולות א', התחדשות העביות בהמסך והרשימות שעלו מגוף הס"ג, 
ונעשו ראוים לזווג דהכאה. ב', יציאת הדיקנא בבחינת ה"ת בעינים, 
ויה"ו באח"פ. ג' גילוי העביות דגוף בהמסך ורשימות.
%break
מירידת המסך אל הבחינה שכנגדו בחיצוניות דגוף, נמשך, ג' ראשים 
עם ביאתו בג' מקומות בהגוף: בחזה, ובטבור, ובסיומא דגופא, דהיינו 
סיום ת"ת דא"ק. אשר מחזה עד הפה דס"ג, הוציא עה"ס דראש של 
מ"ה וב"ן העליון, והגוף שלו מסתיים למעלה מטבור דא"ק הפנימי. 
%break
ומטבור עד החזה דס"ג, עה"ס דראש של ישסו"ת, שהוא ראש הא' 
דנקודים. ומסיום הגוף ולמעלה עד הטבור, הוציא ראש ב' שנקרא ג"ר 
דנקודים, ומסיום הגוף ולמטה יצא הגוף דנקודים, שהן ז"ת דנקודים. 
%break
ובכולם יש זכר ונקבה: שקומת הזכר עד הבינה. וקומת הנקבה עד 
הז"א. ב' היא, יציאת האח"פ מכל המדרגות.
%break
מיציאת האח"פ מכל המדרגות, נמשך ד' פעולות: א', המעטת 
האצילות על כתר וחכמה לבד, כי אח"פ דהמדרגה יצאו ממנה 
ונחשבים לבריאה שלה. ב' היא, תיקון הפרסא. 
%break
ג' היא, גבול חדש לסיום הקו דא"ס, שהוא במקום בינה דנה"י דא"ק, 
ונמצאו בינה ז"א ומלכות דנה"י דא"ק למטה מנקודת הסיום של קו 
א"ס. שזה נקרא צמצום ב'. 
%break
ד', כי מג' הספירות דנה"י דא"ק שיצאו למטה מנקודת צמצום ב', נעשו 
מהן המקום אל ג' עלמין דפרודא הנקראים בי"ע: כי בינה נעשה 
למקום עולם הבריאה. וז"א לעולם היצירה. ומלכות לעולם עשיה.
%break
%letter קסה
קסה) מה הן י' הפעולות שנעשו עד גמר פרצוף הגלגלתא דא"ק.
%break
%letter קסה
קסה) א' המקום שבו נעשה הצמצום. ב' הרשימות שנשארו אחר 
הצמצום ג' עה"ס דעגולים. ד' מסך שבכלי מלכות. ה' המשכת אור 
בחזרה. ו' זווג דהכאה עם אור העליון. 
%break
ז' או"ח הנעשה לבוש וכלי לאור העליון. ח' עה"ס דיושר שממטה 
למעלה, שהן ראש הקו. ט' התפשטות מלכות דראש ממעלה למטה 
בע"ס מינה ובה עד הטבור, שהן תוך הקו. י' התפשטות המסך דטבור 
בע"ס דסיום, שממלכות דסיום ולמטה חושך ולא אור.
%break
%letter קסו
קסו) איך י' הפעולות מקושרות זו בזו ע"פ סבה ומסובב.
%break
%letter קסו
קסו) מכח הסתלקות האור על כל ד' בחינות, נמשכו, ד' פעולות: 
המקום להעולמות. והרשימות שהן ע"ס דעגולים. והתעוררות 
להמשכת האור בחזרה, ותיקון מסך. 
%break
המסך מסבב ב' פעולות: זווג דהכאה. והעלאת או"ח. הזווג דהכאה 
ואוה"ח, מסבבים ד' פעולות: ראש. תוך. סוף. ונקודת הצמצום 
המסיימת את הקו.
%break
%letter קסז
קסז) מה הן י"ד הפעולות שנוהגות באצילות פרצוף בדרך כללות.
%break
%letter קסז
קסז) א' ביטוש דאו"מ באו"פ. ב' הזדככות המסך. ג' התכללות המסך 
בהרשימות דע"ס הגוף. ד', ב' רשימות עליונות: זכר ונקבה. ה' ב' מיני 
זווגים בהמסך של ראש. ו' התחדשות העביות בהמסך ורשימות. ז' 
הכר העביות דגוף בהם. 
%break
ח' העלם הרשימה דבחינה האחרונה מהם. ט' יציאתם מהראש. י' 
ביאתם לחיצוניות הגוף דפרצוף הקודם במקום החזה, י"א, זווג 
דהכאה הנעשה בהמסך במקום החזה, הממשיך ע"ס דראש, י"ב 
התפשטות המלכות דראש מחזה ולמטה. 
%break
י"ג, שמלביש לפרצוף הקודם. י"ד, שמתחיל מהפה דעליון. (הסתכלות 
פנימית אות י"א.)
%break
%letter קסח
קסח) איך מתקשרות י"ד הפעולות של אצילות הפרצוף, זו בזו.
%break
%letter קסח
קסח) הביטוש דאו"מ באו"פ מסבב ג' פעולות: הזדככות המסך. 
התכללות המסך בהרשימות. והעלמת בחינה אחרונה. העלמת בחינה 
אחרונה מסבב, ב' פעולות: ב' רשימות זו"ן. ב' זווגים חדשים בראש. 
%break
התכללות בזווג דראש מסבבת, הכר העביות דגוף. הכר העביות 
דגוף, מסבב ג' פעולות: יציאה מהראש. ביאה אל הבחינה שכנגדו 
בחיצוניות הגוף. זווג חדש במקום החזה. 
%break
מהזווג שבחזה מסובבים ג' הפעולות: ראש. תוך. סוף. מהזדככות 
המסך, והסתלקות אורות הגוף, מסובב, ב' פעולות: הלבשת התחתון 
לעליון. והתחלת קומת התחתון מהפה דעליון.
%break
%letter קסט
קסט) מה הן ב' הפעולות שנתוספו בפרצוף ס"ג.
%break
%letter קסט
קסט) ירידת הנקודות דס"ג למטה מטבור דא"ק הפנימי. והתחלקות 
הפרצוף לטעמים ונקודות.
%break
%letter קע
קע) מה הן י"ג הפעולות שנתוספו בפרצוף הנקודים.
%break
%letter קע
קע) עי' הסתכלות פנימית אות ל"א.
%break
%letter קעא
קעא) איך מתקשרות י"ג הפעולות זו בזו על פי הסדר הנ"ל של סבה 
ומסובב.
%break
%letter קעא
קעא) עי' שם אות ל"ב עד ל"ה.