ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ז. דברי האר"י
%page 485
%H חלק ז'
%break
%H עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו
%letter א
א) דע, כי אלו המלכים, שרשם הוא, שם ב"ן הראשון, שיצא מן הארת 
העינים של א"ק הנקרא עולם הנקודים. וכל בחינת המלכות שיש בכל 
העולמות מזה השם ב"ן נעשו. כי יש מלכות באריך ובאו"א ובזו"ן, 
וכולם נתבררו ע"י שם מ"ה שיצא ממצחא דא"ק, שהוא בחינת הזכר. 
%break
וכבר ידעת כי אין לך ספירה דלא אתכלילת מי"ס, וא"כ בכל ספירה 
וספירה שבכל העולמות מוכרח שיש בה בחינת מלכות הנעשית 
ממלכים הנ"ל.
%break
%page 486
%letter ב
ב) וכשהמאציל העליון התחיל לברוא העולם האציל וברא ויצר ועשה ד' 
עולמות אבי"ע, והתחיל לברר המלכים הנזכרים דמיתו, ומה שהוברר 
ממנו עלה בקדושת העולמות, ומה שלא הוברר נשאר קליפה וסיגים. 
%break
%page 487
ואמנם עיקר כל הסיגים האלו והמלכים האלו, שרשם הוא שם ב"ן א', 
והוא פרצוף אדם אחד מראשו ועד רגליו, ויש בו קליפות כנגדו מראשו 
ועד רגליו.
%break
%letter ג
ג) ואף על פי שהם שבעה מלכים הם עשרה, דוגמת מה שאנו 
אומרים, כי שבעה היכלין הם ואינם אלא עשרה, כי היכל הא' כלול מג' 
ספירות ראשונות, ונקרא היכל קודש הקדשים,
%break
וכן היכל האחרון כלול מב': יסוד, ומלכות. שהוא לבנת הספיר. כן הוא 
כאן, כי יו"ד ספירות הם ונקראים שבעה מלכים.
%break
%letter ד
ד) והענין יותר מבואר, הוא זה, כי הנה נתבאר, שמהמלכים האלו 
נתבררו הבחינות הראויות לעתיק ולא"א ולאו"א דאצילות, ואמנם 
מהאחורים שלהם היה קצת שבירה בהם, אך לא מיתה ממש שהיא 
הקליפה, זולתי המעטת אור,
%break
%page 488
וע"י כן אותם האחורים נפלו למטה ממקומם בקדושה עצמה, ואין בהם 
סיגים ממש שהם המיתה. אכן בחלק זו"ן דאצילות, אע"פ שכל בחינות 
המלכיות שבכל ספירה מהם נתבררו מאלו המלכים של שם ב"ן הנ"ל, 
%break
הנה נשאר בהם קצת ניצוצות שלא נתבררו והם מעורבים תוך 
הקליפות והסיגים, ולכן באלו שייך בהם מיתה ממש. ונמצא כי כל 
הקליפות אינן נאחזות רק בזו"ן לבד ולא מאמא ולמעלה.
%break
%letter ה
ה) והנה ידעת כי ז"א שרשו אינו רק ששה ספירות אלא שאח"כ נתגדל 
ונעשו לו יו"ד ספירות. וכן המלכות, שרשה נקודה א' ונעשית אח"כ בת 
י"ס. הרי כי שרשם בתחלה אינם רק שבעה מלכים בלבד: ו' בז"א וא' 
בנוקבא. 
%break
ואלו הם נאחזים בב' אותיות של השם האחרונות, שהם ו"ה, ושני 
אותיות אלו הם בגימטריא י"א. ואלו הם סוד י"א סמני הקטורת: י"ס 
פנימית וא' מקיף. ואע"פ שהמקיף כולל י"ס ג"כ, נקרא אחד.
%break
%page 489
%letter ו
ו) ועיקר הדבר איך היו ז' ונעשו י"א הוא, כי ד' אחורים נשברו מן חו"ב 
וישסו"ת, ונתחברו למעלה מז' מלכים אלו עמהם והיו י"א. ואל תתמה 
איך מחו"ב וכו' היו קליפות, כי זהו מבחינת מה שמתלבש בזו"ן למטה 
להיות להם מוחין, ובאותה הבחינה נחשבת כזו"ן ממש.
%break
%page 490
%letter ז
ז) נשלים לבאר ג"כ ענין עקריות הסיבה מה היתה. והוא היות כוונתו 
יתברך לברוא עוה"ז שיש בו שכר ועונש, וזה אי אפשר אם לא ע"י 
קוסטינר, שהיא מדת הרע להפרע מן הרשעים. והנה הרע, 
%break
זה הוא שרש הסיגים והשמרים של הגבורות והדינין, בסוד, מקום 
המשפט שמה הרשע. והבן זה.
%break
%letter ח
ח) וכדי שיתגלו הסיגים והקליפות, א"א רק ע"י השתלשלות עולמות, 
ובתכליתם יתבררו הסיגים ויצאו בפועל, אשר כל זה היה ע"י מיתת 
אלו המלכים, אשר כולם הם דינים תקיפין הנקראים שם ב"ן, שהם 
הגבורות, כי כל אלו הם בחינות נקודות, 
%break
שהם נקבות ובחינות אור חוזר, מיין נוקבין. וצורת הנקודות הם 
ניצוצות והם הניצוצין תקיפין הנזכר בפרשת פקודי דף רנ"ד, ות"ח. 
רישא שירותא דמהימנותא גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא כו' 
וסליק ניצוצין.
%break
%page 491
%letter ט
ט) והענין כי אלו השבעה מלכים הם בחינת הגבורות שיצאו בעולם 
תחילה. וכמש"ה בראשית ברא אלקים, ואח"כ שיתף עמו מדת 
הרחמים, ביום עשות הוי"ה אלקים, כדי שיוכל העולם להתקיים ולא 
יחזור לתהו ובהו, כמ"ש והארץ היתה תהו ובהו, 
%break
אחרי אומרו בראשית ברא אלהי"ם, שהם השבעה מלכים. וכנגדם 
שבעה תיבות בפסוק בראשית. ושם הוי"ה הם החסדים, והוא המלך 
הח' הנקרא הדר, שהוא חסד עילאה, כנזכר באדרא, והוא שם מ"ה, 
כנודע, כי שם מ"ה בחסדים ושם ב"ן בגבורות. 
%break
וכולם הם דינין קשין תקיפין, אשר מסיגיהם יצאו הקליפות, וזה ע"י 
מיתתן ונפילתם בסוד עפר הארץ העליונה.
%break
%page 492
העפר אשר יהיה בקרקע המשכן עולם הבריאה, ושם נתבררו דוגמת 
האדם בקבר כנ"ל כי הבריאה תחת המשכן היא מלכות דאצילות, ותמן 
אזדריקו הנהו נצוצין תקיפין, כמ"ש בפרשת פקודי כנזכר ניצוצין זריק 
לכל עיבר ובירר פסולת מגו מחשבה כו', 
%break
הרי כי זריקת אלו הנצוצין למטה בבריאה הוא לברר הפסולת 
והקליפות, שהיו בכח במחשבה עליונה, ועתה יצאו לפועל. וכמו 
שהנצוצין דאכתש אומנא בפרזלא, דעכין לאלתר, כן אלו הניצוצות 
נדעכו ומתו ושבו אל העפר, ואז נתבררו. וכמ"ש בע"ה.
%break
%letter י
י) וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ב', דמנהון אתבסמו ומנהון לא 
אתבסמו. ואין הפירוש דיש מהם קצת מלכים שנתבסמו וקצתם שלא 
נתבסמו, אמנם הכונה, דמנהון ממש, מחלק המלכים עצמם, 
%break
מכל חלק וחלק של כל אחד מהם, נתברר קצתו ונתבסם, וחלק מהם 
מכל אחד ואחד שבהם לא אתבסם, ונשאר למטה, כמ"ש בע"ה.
%break
%letter יא
יא) והענין כי מאלו רפ"ח נצוצין של המלכים דמתו וירדו בעולם 
הבריאה, הנה בבוא התיקון של המלך הח' הדר, התחיל לברר מהם 
הנצוצות והכלים ג"כ, 
%break
וכל מה שבירר מהם לא היה ממנו רק חלקי הנוקבא שבכל הפרצופים. 
ובתחילה נתברר המבורר והנבחר והמשובח שבכולם, ועלה באצילות.
%break
%letter יב
יב) וגם באצילות עצמו יש מדרגות, כי בתחילה ע"י העיבור העליון 
הנזכר, התחילו לברר היותר משובח שבכולם, וממנו נעשית נוקבא 
דעתיק, אחר שנתערבו אור הניצוצות דרפ"ח ניצוצות עם האור של 
נקודת הכתר שנשאר באצילות, 
%break
וגם הכלים של המלכים נתערבו עם הכלים החדשים דמ"ה החדש, 
ומהכל נעשה נוקבא דעתיק ועתיק, ועד"ז בכולם. ואח"כ ע"י זווג 
דדכורא דעתיק עם נוקבא, העלו וביררו נצוצות שהיו נופלות למטה, 
החלק הראוי אל נוקבא דאריך ונכנסו במקום העיבור, 
%break
בסוד מיין נוקבין, ושם מתמתקים ומתתקנים ע"י שהיו שם זמן העיבור 
ונעשים בחינת פרצוף.
%break
%page 493
%letter יג
יג) וכן עד"ז, אריך בירר לנוקבא דאו"א, ואו"א לצורך זו"ן, כל בחינת 
המלכות אשר בהם, כי לכך נקרא אלו מלכים, יען מהם נעשו כל 
המלכיות. וכן עד"ז בכל י"ס עצמם שבכל פרצוף ופרצוף, היה בירורם 
על הסדר הנזכר, 
%break
ומה שלא יכול להתברר ולעלות בעולם האצילות אף לנוקבא דז"א 
התחתונה, נשאר בבריאה, ונעשו מהם אחר כך כל חלקי הבריאה, על 
סדר מדרגותיה. וניצוצות הבריאה א"א להתברר ע"י או"א דאצילות, כי 
אינם יכולות לעלות למעלה מזו"ן, 
%break
אמנם הם מתבררין בבטן נוקבא דז"א, ע"י זווג הז"א עמה, וגם שם 
אינו מתברר רק בחינת עתיק דבריאה, ושם מתברר אריך דבריאה, 
ובאריך מתבררין או"א דבריאה, וכן על דרך זה תמיד, כי א"א לשום 
חלק להתברר למעלה ממקום מדרגתו, 
%break
לא במקום ולא בזמן, רק כולם זה אחר זה הן בסדר המדרגות, הן 
בסדר זמן תיקונם, וזה מבואר ודי.
%break
%letter יד
יד) ועיין בענין עיבור ז"א, איך בעת לידתו א"א לפתיחת הקבר בלא 
דם, הם החלקים הנקראים סיגים בערך האצילות, ואלו הסיגים והדם 
חוזר להתברר בבריאה, ומה שהוא סיגים בערך בריאה חוזר להתברר 
ביצירה, וכן עד"ז בכל מדרגה ומדרגה, ודי בזה. 
%break
ואח"כ עד"ז מהיותר גרוע ביצירה, ואח"כ מהיותר גרוע בכולם בעשיה 
על סדר מדרגותיה ג"כ, כי כל חלקי ג' עולמות אלו בי"ע כולם בחינת 
הנוקבא, ואין מהם דכורא כלל, ואף הדכורין שבהם אינן אלא כחות 
הנוקבא, כנודע, 
%break
כי כולם חיילות המלכות וצבאיה הם, וכולם נעשו מאלו הבירורין של 
הז' מלכים ע"ד הנזכר.
%break
%letter טו
טו) גם כל הנבראים והנשמות של הצדיקים כולם הם מבירור אלו 
המלכים, ובכל יום ויום הם מתבררין ע"י תפילתינו ועולין למעלה בסוד 
מיין נוקבין, ומתתקנים ואז באים לעולם. 
%break
%page 494
וז"ס כל ישראל בני מלכים הם. וז"ס אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל 
הנשמות שבגוף, שהוא גוף זה המעורב טוב ורע. גם המלאכים כולם, 
וכל הנבראים כולם שבשמים ובארץ, כולם מכח אלו הבירורים היו.
%break
%letter טז
טז) ואחר שנתבררו כל מה שהיה צורך להעשות מהם כל חלקי הד' 
עולמות אבי"ע, אח"כ נברא אדם הראשון, להשלים ולברר ע"י מעשיו 
ומצותיו, אשר בכח סגולת המצוות והתפלות לברר הבירורים, ואדרבה 
נתחבר בעץ הדעת טוב ורע, הם המלכים הנ"ל, בסיגים שבהם, 
%break
ואז מת גם הוא וכל תולדותיו אחריו, להתברר גם הוא חלקיו, אשר 
נתערבו טוב ברע דוגמת המלכים. וז"ס הגלגול, כמבואר במקומו. וגם 
לטעם זה יש מלאכים המתים בכל יום ומתחדשים, כמ"ש יוצר משרתיו 
וכו', ודי למבין. כי כשל כח הקולמס לפרט הכל.
%break
%page 495
%letter יז
יז) ואחר כל אלו הבירורין שנתבררו בעת בריאת העולמות אבי"ע, אז 
מה שלא נתברר אז לרוב הסיגים אשר בהם עדיין, יען כי הטוב 
מסתלק ונשאר מיעוט הטוב עם הרע כולו, ובכל יום מסתלק ומתברר 
הטוב ונשאר הרע, 
%break
ולכן אותם החלקים שלא הובררו קודם תולדות אדם הראשון, והיו 
צריכין להתברר ע"י מיין נוקבין שיעלה אדם על ידי מעשיו, הנה הם היו 
בחינת הסיגים והקליפות וגם הם היו ע"ד הנזכר באבי"ע, כי החלק 
המעולה שבהם, מהם נתהוו הסיגים שבאצילות של הקליפות, 
%break
וגם זה כפי מדרגותיה עתיק ואריך כו', והיותר גרוע, בבריאה של 
הסיגים, וגם זה ע"ד מדרגותיה וכו' עד"ז עד העשיה.
%break
%letter יח
יח) האמנם צריך שתדע כי בהתברר אלו הסיגים ונעשו מהם בחינות 
ד' עולמות אבי"ע שלהם, והם סיגים וקליפות גמורות, הנה בתוכם היו 
נתונים כל בחינות המלכים שלא יכלו להתברר והיו שם בבחינת נשמה 
וחיות שבהם, המחיה אותם, כנזכר בפרשת יתרו דף ס"ט ע"א, 
%break
דלית סטרא אחרא דלית בה נהירו דקיק כו'. וז"ס רדיפת היצה"ר וס"א 
להחטיא את הצדיקים ולהדבק בקדושה, יען אין להם חיות זולתו, 
ובהתרבות הטובה והקדושה יתרבו חייהם. ואל תתמה מעתה, למה 
היצה"ר רודף להחטיא את האדם, והבן זה.
%break
%page 496
%letter יט
יט) והנה כל מה שאנו מבררין תמיד בתפלותנו, מיום בריאת האדם עד 
ימות המשיח, הכל מאלו הבחינות של המלכים הנתונים תוך הקליפות. 
ויש בחינות המתבררין בכל יום, אף גם עתה, הנוגעים אל האצילות, 
ויש לכל עולם מבי"ע, ויש לנשמות, וכן כיוצא בכל הפרטים. 
%break
ובהשתלם כל החיות והטובה והקדושה לצאת מתוכם, וישארו סיגים 
גמורים, אז כתיב בלע המות לנצח, הם סטרא אחרא הנקרא מות, 
ע"ש היותם סיגי המלכים המתים ושמור זה, וכמש"ל על אין בן דוד בא 
עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כו'.
%break
%letter כ
כ) ואמנם צריך שתדע, כי כמו שבקדושה הם ד' עולמות אבי"ע, 
ושרשם הם י"ס בלבד, המתפשטים בהם, בירור אחר בירור, ומדרגה 
אחר מדרגה כנ"ל, כן הוא באבי"ע הקליפות, כולם שרשם הם מבירורי 
המלכים שלא יכלו להתברר, והם י"א ספירות. 
%break
%page 497
וז"ש בזוהר פרשת תרומה קס"ד ע"ב, לס"א יהבין חושבנה יתיר, ואיהי 
במניינא בגריעו, כגון עשתי עשר, והכונה, כי עם דיהבין ליה חושבנא 
יתיר, כי בקדושה הם י"ס ובקליפות י"א, אדרבא הוא לגריעו, והוא, כי 
הרי עם שהם י"א בחינות אינם רק ט', 
%break
כי הרי אלו י"א הם שבעה בחינות שבעה מלכים וב' אחורים דאו"א, 
שהם בין הכל תשעה לבד. אמנם בהתחלקות או"א לשתי בחינות, יהיו 
להם ד' אחורים, ואז יהיו כולם י"א בחינות כנ"ל.
%break
%letter כא
כא) ונמצא כי המלכים הנשארים מלהתברר הם הם חיות הקליפות. 
ולהיותם שם נקראו רשות הרבים, יען הם נפרדות ואינם מחוברות, כי 
עדיין לא נתקנו. והם, הם י"א יום מחורב דרך הר שעיר, הם המלכים 
שמלכו בהר שעיר הוא אדום, והם הם שאמרו. 
%break
א"י אלקי"מו צור חסיו בו, כמנין י"א. והם הם י"א סמני הקטורת, אשר 
בהקטירם אותם עולים למעלה, ומסתלקים מתוך הסיגים הנקראים 
מות, ואז מתבטלים הסיגים והמות, והמגפה נעצרה, והבן זה.
%break
%letter כב
כב) ואלו י"א סמני הקטורת אינם אלא בחינה אחת, שהיא הנוגה לו 
סביב, וכנגדה ג"כ ביצירה, וכו בבריאה וכן באצילות. וקליפה זו דנוגה 
נקרא רוח אלקים מרחפת. שאותיותיו מ"ת פר"ח, הם רפ"ח ניצוצי 
המלכים שמתו. 
%break
וקליפה זו נעשית מהרפ"ח ניצוצין שנשארו תוך הכלים ולא נתבררו, 
והיא מרחפת על הקליפות ולא נכנסה בתוכם.
%break
%page 498
%letter כג
כג) דע, כי ד' בחינות יש בעולם האצילות באופן מצב העמדת הזכר 
והנקבה אשר שם, בין בהיותם בבחינות נקודות קודם התיקון, בין 
בהיותם בבחינות פרצוף גמור אחר התיקון. 
%break
%page 499
וזה סדרם: היותר גרועה הוא, היות שניהם אחור באחור. למעלה מזה 
הוא, אחור בפנים. פירוש, שהזכר יהפוך אחוריו נגד פני הנקבה, כי 
עתה הנקבה תוכל לקבל האור מן אחורי הזכר דרך פנים שלה, אבל 
מפני הזכר, אין כח בה עדיין לקבל האור. 
%break
%page 500
למעלה מזה, הוא פנים באחור, פירוש שהזכר יהפוך פניו כנגד אחורי 
הנקבה, ויאיר בה. וזו מעלה יתירה, כי האור של הפנים עצמם של 
הזכר מאיר בנקבה, אלא שעדיין אין בה כל כך כח לקבלו דרך פנים 
ולכן הופכת אחוריה ומקבלת דרך שם האור בפנים עצמם, 
%break
%page 501
ועל ידי כן מתעבה שם האור קצת , וכאשר יעבור האור דרך האחור 
ויגיע עד צד פנים שלה כבר יכולה לקבלו, כיון שנתעבה קצת. וזה סוד 
וחכם באחור ישבחנה, כי החכמה שהוא הזכר, כאשר פניו מביטים 
באחורי הנקבה ומאירים בה, 
%break
ישבחנה, ויאיר בה הארה נוספת יותר מאלו יהיו להיפך, שהוא אחור 
בפנים, כנ"ל שהוא המדרגה הב'.
%break
%page 502
%letter כד
כד) למעלה מכולם היא המדרגה הד', והיא, היות הזכר והנקבה פנים 
בפנים זה כנגד זה, כי אז מקבלת היא אור פני הזכר שהוא אור נפלא, 
ולא עוד אלא שאין צורך שיתעבה באחור שלה בתחלה, רק יכולה היא 
לקבלו כמו שהיא זך דרך פנים שלה.
%break
%letter כה
כה) דע, כי בזו"ן היו כל הד' בחינות הנזכרים, על סדר הנ"ל. אבל 
באו"א לא היו בהם רק ג' בחינות לבד, והם הראשונה והשלישית 
והרביעית, אבל בחינה הב' לא נצרכה בהם.
%break
%page 503
%letter כו
כו) ונבאר עתה ענין אחורים דאו"א, שגם הם נפלו ונשברו. ותחלה 
צריך לבאר הקדמת פנים בפנים ואב"א. והענין כי מקום הקליפות 
והחיצונים הם אחורי נוקבא דז"א, ושם הם נדבקים. ואמנם גם באחור 
דז"א יש קצת אחיזה. 
%break
%page 504
והנה בטרם ברא אלקים אדם על הארץ היה כח בקליפות לינק שפע 
מקדושה, בסוד ואדם אין לעבוד את האדמה ואחד מעבודת האדמה 
הוא כיסוח קוצים מן הכרם, אשר לזה צריך מצות מעשיות. אבל כאשר 
נאצלו ז"ת, עדיין לא היה אדה"ר התחתון נברא בעולם, 
%break
יצאו זו"ן אב"א מפני פחד החיצונים שלא יינקו. כי אם היו עומדים 
פב"פ, היו לקליפות מקום להתאחז במקום אחיזתן, שהמה האחורים, 
לינק. כי מפנים לא יכלו לינק. ולכן הוצרכו להיות מתדבקים אב"א כדי 
שלא יוכלו החיצונים לינק משם.
%break
%letter כז
כז) וכאשר נברא אדה"ר ועשה מצות מעשיות, החזירם פב"פ. ואז לא 
היה פחד מן הקליפות, כי כבר חפר ועזק וסקל וכרת קוצים מן הכרם. 
%break
%page 505
והנה בהיותם אב"א אין לזו"ן רק כותל א' לשניהם, וכותל א' לבד 
מספיק בין שניהם ומשתמשים בכותל אחד, חצי כותל לז"א, וחצי כותל 
לנוקבא. וכאשר אדם החזירם פב"פ ע"י מצות ומע"ט, אז נגמר ונשלם 
אחור א' שלם לזה ואחור א' שלם לזה, ויכולים לחזור פב"פ.
%break
%letter כח
כח) והנה סבת היות נעשה להם עתה ב' אחורים שלמים, היה באופן 
זה. כי ע"י מצות ומע"ט של אדם התחתון גרם זווג עליון באו"א, וחזרו 
לתת להם לזו"ן בחינת מוחין אחרים שהם בחינת החסדים וגבורות של 
דעת דז"א, אשר הם עיקר סוד הטפה דיהיב או"א בזווגם. 
%break
%page 506
והטעם הוא, כי תרין מוחין דז"א הנקראים חו"ב אין אורותיהם מתגלים 
בז"א, כי הם מלובשים בסוד נצח הוד דאמא, ואין יוצא מהם אלא 
הארה מועטת בכח הכאת האורות החסדים המגולים שמכים בהם 
ומוציאים קצת הארה מהם לחוץ כנודע. 
%break
מה שאין כן בחסדים וגבורות המתלבשים בתוך יסוד דאמא המסתיים 
בחזה דז"א, שמשם מתגלים בגילוי גמור, ויוצאים לחוץ תוך ז"א 
ומאירים בו. ולכן העיקר הם החסדים וגבורות.
%break
%page 507
%letter כט
כט) ונמצא, כי בהתפשט החסדים והגבורות למטה בגופא דז"א, אז 
החסדים נתנים אל ז"א, ובהם נשלם ונגמר בנין אחורים שלו 
בשלימות, והגבורות ניתנין אל הנוקבא, כנודע, וע"י נשלם אחורים 
שלה, ויש לו אחורים שלם ולה אחורים שלם, 
%break
%page 508
ואז יכולים לחזור אפין באפין כיון שאחוריהם שלימים, ואין עתה יכולת 
בחיצונים להתאחז שם, משא"כ בתחלה, שהיה לזה חצי אחורים ולזה 
חצי, והיו יכולים להתאחז בהם. ולכן עתה יכולים לחזור פב"פ, כי אין 
פחד מן החיצונים, 
%break
כנזכר אצלינו בביאור כונת ברכת אבות של העמידה דימי החול והבן 
זה מאוד, והנה נמצא, כי תועלת כניסת החסדים והגבורות בז"א, 
היתה לב' סיבות שהם אחת, כי הם המגדילים והמשלימים האחורים 
דזו"ן, ועוד שעי"כ חוזרים פב"פ.
%break
%page 509
%letter ל
ל) ונמצא, כפי הקדמות הנזכרות, כי בבחינה אחת, תהיה זו ההארה 
שבאה עתה מן אלו החסדים וגבורות שבאו עתה מחדש, יתירה 
ומעולה וגדולה על ההארה הראשונה שכבר היתה אל זו"ן, לפי 
שאותה הראשונה, האצילם בבחינת אב"א בלבד, 
%break
וזו ההארה החדשה החזירם פב"פ, ולכן זו הארה החדשה תהיה 
נקראת בחינת פנים בפנים אבל בבחינה אחרת, תהיה הארה זו 
החדשה גרועה מן ההארה הראשונה, לפי שהארה הראשונה עשתה 
והאצילה כל פרצופיהם, 
%break
וזו ההארה החדשה לא עשתה רק בחינת הגדלת חצי האחורים שלהם 
כנזכר, ומה שחזרו פב"פ אתיא ממילא, ולכן זו ההארה החדשה תהיה 
נקראת בחינתו אחור באחור, כי תועלתה היה, הגדלת חצי האחור 
לבד כנזכר.
%break
%letter לא
לא) והנה בענין הקדמה זו יתבאר לך ותבין ותשכיל, את אשר יתבאר 
מכאן ולהלאה בענין נפילת אחורים דכלים דאו"א. והענין הוא, דע, כי 
בחינות אלו החסדים וגבורות המגדילים אחורים דזו"ן, ומחזירים אותם 
פב"פ, הוא ענין בחינות האחורים של או"א שנפלו, כנז"ל. 
%break
%page 510
ולכן אל תתמה, אם פעם א' נקרא לבחינה זו פנים, ופעם נקרא 
אחורים, והוא על אלו החסדים והגבורות עם הבחינות שהגדילו 
באחורים, הכל נפל למטה, שהם בחינות החסדים והגבורות שלוקחים 
או"א מן א"א, 
%break
כדי שיחזרו פב"פ, כנודע. כי גם באו"א, היתה בהם בחינת עמידתם 
אב"א, כמו שיתבאר.
%break
%letter לב
לב) ונודע כי הטפה המגדלת ומציירת את הוולד, היא בחינת החסדים 
וגבורות כנז"ל, ואלו הם ענין האותיות, שמהם נוצר הולד. 
%break
וגם כי האותיות הם לעולם בחינות הכלים כנודע. ואלו נעשים כלים 
לאו"א בבחינת האחורים כנז"ל ואלו הם שירדו ונפלו למטה עם שארית 
החסדים היורדים לצייר את הכלים של הולד, שהם כללות הז' מלכים 
שמתו הנכללים בזו"ן.
%break
%letter לג
לג) והנה כל אלו הם בחינת כ"ב אותיות התורה, והז' אותיות הם כלים 
אל זו"ן שהם ז' מלכים. והט"ו אותיות, הם כלים אל או"א כנז"ל, כי 
אחורי או"א הם יותר גדולים מכל זו"ן. וסימן מספר האותיות כלים 
דאו"א הם ט"ו, כמספר י"ה, 
%break
ונודע כי או"א הם ב' אותיות ראשונים י"ה של ההוי"ה. והאותיות של 
זו"ן, הם שעטנ"ז ג"ץ. ושאר ט"ו אותיות של האלפא ביתא, הם באו"א: 
וששה אותיות מהם, והם בד"ק חי"ה, הנזכר בספר הזוהר של כ"י, הם 
אחורים דאו"א, ושאר האותיות הם פנים לאו"א.
%break
%page 511
%letter לד
לד) ובזה תבין טוב טעם למה מתייגים תגין על אלו י"ג אותיות יותר מן 
הט' אחרות, ולמה הז' מהם שהם שעטנ"ז ג"ץ מתייגים עליהם ג' תגין 
על כל אות ואות מהם, והשש אחרות שהם בד"ק חי"ה, אין מתייגין 
עליהם רק תג א' על כל אות מהם. 
%break
והענין הוא, כי להיות ששעטנ"ז ג"ץ הם בחינת ז' מלכים דזו"ן, אשר 
מסיגיהם נעשו והובררו הקליפות הנקראים שט"ן ע"ז, לכו נקרא 
שעטנ"ז, שהוא חבור שט"ן ע"ז, כנזכר בזוהר, להורות כי מתוקף הדין 
העז והחזק יצא השטן שהם הקליפות. 
%break
גם נקרא גץ, לרמוז אל מה שאמרו בסה"ז פרשת פקודי, כי אלו 
המלכים הם סוד ש"ך ניצוצין דאזדריקו, כהאי אומנא דאכתש בפרזלא 
ואפיק זיקין וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל גץ היוצא מתחת הפטיש, 
וזהו שעטנז גץ.
%break
%page 512
%letter לה
לה) וכבר נתבאר למעלה, כי אלו הז' מלכים לקחו הארותיהם מחמת 
הסתכלות אור עיני א"ק באורות העקודים בבחינת התפשטותם למטה 
במקום הגוף של א"ק, ולכן נשברו, כי חסרו מהם הארת ג"ר שבו, 
שהם אח"פ במקומם למעלה, ולכן נשברו פנים ואחורים. 
%break
ולכן נתייגו ג' תגין בכל אות מהם, להורות חסרון והעדר ג' מיני אורות 
הנזכרים מן הכלים שהם האותיות, ונשאר האור למעלה מהגופים 
שהם האותיות, ולא בתוכם, כמו שיתבאר עוד למטה סוד התגין.
%break
%letter לו
לו) אבל אותיות בד"ק חי"ה, שהם כלים דאחורים דאו"א, אשר נתבאר 
לעיל, כי או"א לקחו ב' אורות חוטם ופה, ולא חסר מהם אלא אור האזן 
בלבד, ולכן לא ירד מהם רק בחינות האחורים, וכנגד אותו האור האחד 
של האזן שחסר מהם, 
%break
אנו מתייגים תג א' לבדו על כל אות מהם, כי הוא לבדו נסתלק ממנו, 
שעומד תלוי למעלה מן האות, שהוא כלי.
%break
%letter לז
לז) וכבר ביארנו כי מה שירד מן או"א, נקרא בשתי שמות, והם 
אחורים או פנים כנז"ל. והוא, כי להיותו חסר אור האזן, שהוא היותר 
עליון שיש בכל ג' האורות, לכן החסרון הנמשך להם ע"י הסתלקותו 
הוא גדול מאד, שהוא הבחינה הגורמת להם להחזירם פב"פ.
%break
%page 513
%letter לח
לח) והנה אלו המוחין שהם החסדים הנזכרים, הם נמשכים אל או"א 
עם הכלים של נה"י דא"א, כדוגמת מוחין דז"א הנמשכים מלובשים 
תוך נה"י דאו"א. והנה גם נה"י אלו דא"א, ירדו למטה עם האחורים 
דאו"א, ובבחינת היותם באים מא"א, 
%break
נמצא כי גם ענין זה יקרא חסרון לנקודה עליונה, הנקראת כתר. וכבר 
ביארנו, כי גם זה נקרא בחינת חסרון בכתר, וזה גרם לו, יען כי איננו 
לוקח אור האזן רק בסופו ולא בראשו כנז"ל, 
%break
אבל בערך שכבר אלו הנה"י נתפשטו בסוד כלים דמוחין תוך או"א, 
נקרא חסרון הזה על שם או"א, ולא על שם הכתר.
%break
%letter לט
לט) ונחזור אל הכוונה. ונאמר כי הלא או"א היו מתחלה פב"פ, לפי 
שנעשה להם מוחין מהכתר כנ"ל, אמנם מ"ן שלהם, הגורם להם 
העמדה וקיום הבחינה דפב"פ, היו מציאת ז' מלכים אלו, אשר היו 
במעי בינה, ואלו היו מ"ן דילה. 
%break
%page 514
כי כן הוא תמיד, שהבנים הם מ"ן דאמא. ובעוד שאלו הז' מלכים היו 
תוך הבינה, היו מעלין מ"ן, וגורמין זווג לאו"א, ונמשכו להם מוחין 
והוחזרו או"א פב"פ, ונזדווגו יחד, כדי להוציא ז' מלכים אלו. ובעת צאת 
המלכים אלו, אם לא מתו, אלא שהיו קיימים, 
%break
היו מעמידין לאו"א פב"פ אפילו שיצאו למטה. והיו מועילין למ"ן שלהם, 
אמנם יען שנשברו ומתו, לכן גם או"א, האחורים שלהם המעמדת 
אותם פב"פ ירדו למטה, ואז חזרו להם אב"א, כי כבר אין להם מי 
שיעלה להם מ"ן ומקיים חזרתן פב"פ.
%break
%page 515
%letter מ
מ) והנה פשוט הוא, שלא נגמרו אחורים דאו"א לירד עד כלות שבירת 
ז' כלים, שכל בחינת שבירת מלך א', היה גורם ירידת קצת מאחורים 
דאו"א. וזהו ביאור הענין. 
%break
%page 516
הנה כאשר נעריך מציאות הז' מלכים אלו בד' פרצופים של חו"ב, יש"ס 
ותבונה, כנ"ל. 
%break
%page 517
נמצא, כי עד שליש ספירת ת"ת, שהוא המלך הד' אז נגמרו לירד 
אחורים דאו"א עלאין, וכאשר נשברו כל הז' מלכים, אז ירדו גם 
אחורים דיש"ס ותבונה.
%break
%page 518
%letter מא
מא) והנה הדעת הוא המלך הראשון שיצא, ובו היו כלולים כל הז' 
כנ"ל, והנה כבר ידעת, כי עיקר העלאת מ"ן, הם הכלים שנולדו כבר 
בעולם, ולכן עיקר העלאת מ"ן עד עתה, היה ע"י הדעת, אשר כבר יצא 
לעולם בראשונה, כי כבר ביארנו, 
%break
שלא הוצרכו תחלה מ"ן לאו"א רק סליק ברעותא לבד, ומ"ש שאלו הז' 
מלכים היו מ"ן, אין הכוונה לומר שהם המשיכו חו"ג, כי כבר נמשכו 
בתחילה. 
%break
%page 519
וראיה לזה שהרי החזירו או"א פב"פ, ואח"כ נתן חכמה בבינה ז' 
מלכים אלו, כמ"ש, א"כ א"א לומר שהיו מ"ן אל הבינה. אמנם הכוונה, 
שהם היו מעמידין אותם בבחינת פב"פ לאו"א, ע"י העלאת מ"ן שלהם, 
אחרי שהיו כבר בבינה, ואז היו ממשיכין עוד החו"ג כבתחלה. 
%break
ונחזור אל הענין, כי הנה אחר שיצא אור הדעת ונכנס בכלי שלו, העלה 
מ"ן, והמשיך חו"ג באו"א, כי הלא הדעת הוא כלול מחו"ג. ועוד כי הלא 
הז' מלכים היו אז כלולים בו, ולכן היה בו כח להוריד חו"ג כנ"ל. 
%break
%page 520
ואמנם לפי שאין שאר המלכים מעלין מ"ן, לפי שעדיין היציאה לא 
היתה להם אלא אל הדעת, לכן א"א להוריד מוחין שלמים רק ע"י זו"ן 
ביחד, ולכן מה שהוריד הדעת היה בתינות חו"ג בראש ואו"א עלאין, 
במקום הדעת שלהם, הדומה אליו כמוהו.
%break
%letter מב
מב) וכאשר נשבר כלי המלך זה הנקרא דעת, אז גם הדעת דאו"א 
עלאין ירד למטה במקום הגוף דאו"א, אבל כלי המלך הזה הנקרא 
דעת אחר שנשבר, ירד לעולם הבריאה, כמ"ש בע"ה. 
%break
ושאר הששה אורות שהיו עמו, נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד, ואז 
עדיין או"א עלאין היו פב"פ, כי אינן חוזרין אב"א עד שיגמור הכל לירד, 
כי הם דבוקים פב"פ, וצריך שיגמור להסיר התדבקות הזה לגמרי, 
ואח"כ יחזרו אב"א, 
%break
אבל כל זמן שעדיין נשארו קצת דבקות בהם אינם חוזרים אב"א. 
ולהלן בע"ה נבאר ענין הדבקות גמור דאו"א בהיותן פב"פ, מה ענינו. 
%break
%page 521
והנה כשירדו ה"ח וה"ג מרישא דאו"א עלאין עד למטה בגופא, בהכרח 
הוא, שגרם חסרון האור, אע"פ שלא חזרו לגמרי אב"א, והנה ענין 
חסרון הזה הוא חסרון הסתכלות עיני או"א זה בזה.
%break
%letter מג
מג) וכאשר מלך מלך הב' שהוא חסד, המשיך הה"ח שיתפשטו בגופא 
דאבא, כנודע, וכשמת ירד הוא בבריאה, והה' אורות ירדו בגבורה 
במלך הג' ואז נפלו האחורים דאבא הנעשים ע"י התפשטות ה"ח כנ"ל, 
ועתה נפלו כולם, והחסדים ירדו ביסוד דאבא, 
%break
ואז אבא החזיר אחוריו אל פני הבינה, אשר בחינה זו נקרא אחור 
בפנים, כי פני הבינה נוכח אחורי החכמה עומדים.
%break
%letter מד
מד) וא"ת הרי פרצוף אבא אינו נגמר לירד עד שליש הת"ת כנ"ל. וי"ל 
כי אותו שליש של ת"ת הוא אל אבא בערך היסוד, והוא דוגמת ז"א עם 
המוחין שלו מצד הבינה. 
%break
%page 522
וכל דרוש זה צריך שתבינהו ע"ד הדרוש ההוא, והכל בציור א', ואז 
תבינהו. והנה היסוד כולו הוא בחינת פנים, ואין לו אחורים שירדו 
ממנו. משא"כ בשאר הגוף, שיש בו בחינת אחורים, הנחזרים נגד פני 
הנקבה, אבל אחוריו אינם דבוקים עמה. 
%break
ולכן סיום אחורים דאבא, הם נגמרים לירד, טרם היות פגם וגרעון 
ביסוד דאבא. ואח"כ מלך מלך הג' שהוא גבורה, והמשיך התפשטות 
הה"ג באמא עלאה. 
%break
וכשמת ירד לבריאה, והד' אורות ירדו בכלי הד' שהוא הת"ת, ואז נפל 
התפשטות הגבורות ביסוד דאמא, ונפלו גם האחורים שלה למטה. ואז 
גם אמא החזירה אחוריה, והיו אחור דאמא באחור דאבא.
%break
%page 523
%letter מה
מה) ואח"כ מלך המלך הד' והוא ת"ת. ובהגיע אור אל שליש עליון שלו, 
שהוא עד החזה, אז המשיך בחינת כללות ה"ח ביסוד אבא וה"ג ביסוד 
אמא. כנודע. כי לכן היסוד נקרא כל, שכולל ה"ח וה"ג. 
%break
%page 524
וכבר ביארנו זה הציור, כי דעת כולל רישא דאו"א, והחסד הוא גופא 
דאבא, וגבורה הוא גופא דאמא, ושליש ת"ת עליון הוא היסוד דאו"א. 
וכאשר הגיע האור לב' שלישי תחתונים דת"ת, אז נגמרו כל אחורי 
או"א עלאין לירד, והמשיך החו"ג ברישייהו דיש"ס ותבונה, 
%break
%page 525
כי שם הוא מקום ראשם יחד. וכשמת ירדו ג' מלכים בכלי הה' שהוא 
נצח, ואז ירדו החסדים מרישא דיש"ס, 
%break
%page 526
וגבורות מרישא דתבונה עד למטה בגופא דילהון, וגם ישסו"ת נגרע 
מהם הבחי' דהסתכלות עיניהן זה בזה, ע"ד הנ"ל באו"א עלאין.
%break
%letter מו
מו) ואח"כ מלך הנצח והמשיך ה"ח בגופא דיש"ס, וכשמת ירדו שאר 
מלכים בהוד וירדו האחורים דיש"ס והחזיר אחורים נגד פני תבונה. 
אח"כ מלך ההוד, והמשיך הה"ג בגופא דתבונה, 
%break
%page 527
וכשמת ירדו ב' מלכים ביסוד, ואז הכלים דנ"ה ירדו אל הבריאה, כי 
שניהן מלך א' בלבד כנ"ל, דתרווייהו אינן רק פלגי דגופא ואע"פ שמלכו 
זה אחר זה, עכ"ז שניהן מלך א' בלבד נקרא, ואז ירדו גם אחורים 
דתבונה, וחזרו יש"ס ותבונה אב"א.
%break
%letter מז
מז) אח"כ מלך המלך ו' שהוא יסוד, והמשיך כללות ה"ג ביסוד תבונה 
וכללות ה"ח ביסוד יש"ס, וכשמת ירדו גם בחינות אלו. אח"כ מלך מלך 
הז' שהיא המלכות בכלי שלה היא לבדה, ואז המשיכה כללות ה"ח 
במלכות דישראל סבא, וכללות ה"ג במלכות תבונה. 
%break
כי גם המלכות יש לה כללות, על דרך הנ"ל ביסוד, כי גם הוא נקרא 
כלה, כמו שהיסוד נקרא כל. 
%break
וכשמתה היא, אז ירדו כללות ה"ח וה"ג, ממלכות דיש"ס, וממלכות 
דתבונה, והכלי דמלכות ירד לבריאה, גם עתה נגמרו כל אחורים של ד' 
פרצופים דאו"א דיש"ס ותבונה ליפול לגמרי.
%break
%page 528
%letter מח
מח) וא"ת, למה באו"א לא נכנס בחשבון כללות החו"ג במלכות דאו"א 
עלאין, ע"ד שנכנסו בחשבון המלכות דיש"ס ותבונה, וי"ל, כי נודע, כי 
בשליש עליון דת"ת שם הוא בחינת העטרה, שהוא בחינת המלכות, 
והרי היא נכללת ביסוד, 
%break
אבל כאן היא יותר נגלית המלכות דתבונה ממלכות דבינה, כי מלכות 
דתבונה היא ממש מלכות, בערך כללות בינה ותבונה יחד בפרצוף א', 
אבל המלכות דבינה עלאה היא בחינת גופא של כללות, 
%break
והוא מקום החזה של ת"ת של כללות הפרצוף יחד דבינה ותבונה, 
כנודע ואינה מלכות ממש.
%break
%page 529
%letter מט
מט) הנה כאשר עדיין לא מת שליש ת"ת, עדיין לא נגמר ירידת ונפילת 
אחורי דאבא ואמא לגמרי, וכאשר היו המלכים האלו נכנסים בכלי 
שלהם, היו מגולין באור גדול. 
%break
%page 530
אבל אחר שמת שליש עליון דת"ת, אשר אז נפלו שם האחורים דאו"א, 
הנה כאשר יצאו שם שאר האורות הנשארים, כדי לכנוס בכלי שלהם, 
היו מלובשים באלו האחורים שנפלו ונשארו באצילות, כנ"ל, והיו יוצאין 
המלכים האחרונים מלובשים באחורי או"א, 
%break
וזה נשאר להם תמיד עד שיכלו כל הברורים לצאת, עד לע"ל ב"ב, 
וז"ס העלאת מ"ן אשר מעלין זו"ן אל אבא ואמא, והוא מסוד אלו 
האחורים דאו"א שירדו שם למטה באצילות עצמו כנ"ל, אשר לקחום 
הם.
%break
%letter נ
נ) והנה נמצא, שאלו האורות שמהחזה ולמטה באים מכוסים, וכבר 
ידעת כי התעלמות האור וכיסויו, הוא מציאות תיקונו, כי עי"כ יש כח 
בכלי לסבול האור להיותו בא מלובש. 
%break
%page 531
וא"כ לא יהיה שוין שבירת הכלים שמחזה ולמטה, שהם ב"ש תתאין 
דת"ת ונה"י ומלכות, אל שבירת הכלים של הדעת וח"ג ושליש עליון 
דת"ת, כי ודאי יותר גדולה תהיה שבירת העליונים משבירת תחתונים. 
%break
ולכן בבא התיקון ז"א, בעת התיקון פרצופו, בא להיפך, כי מב"ש דת"ת 
ולמטה, היו אורותיו והחסדים שבהם מגולין, וזהו לפי שיש בהם יכולת 
לקבלם שלא ע"י מסך בינה, לפי שלא היתה שבירתן גדולה, אבל 
העליונים שהם מרישא דז"א עד החזה, 
%break
באו בתיקון סתומים ומלובשים עתה תוך מסך בינה, שהוא יסוד שלה 
כנודע. וזהו, לפי שבתחלה היו מגולין והיתה שבירתן גדולה, ואע"פ 
שגם שהנו"ה הם מכוסים וסתומים, עכ"ז הרי נתבאר במקומו, כי 
החסדים המגולין מכים בהם ואורם יוצא לחוץ.
%break
%letter נא
נא) והנה במיתת ז"א עד שליש עליון דת"ת שלו כבר ירדו אחורי או"א, 
אבל אחורי יש"ס ותבונה לא נגמרו עד מיתת נוקבא דז"א, ולכן 
האחורים דאו"א לוקחתם ז"א, והאחורים דיש"ס ותבונה לוקחים 
המלכות, ומתלבשים האורות שלהם בהם דוגמת המוחין דז"א.
%break
%page 532
%letter נב
נב) ובזה תבין מ"ש, כי כאשר הזו"ן הם שוין יחד פנים בפנים, אז 
הנצח הוד יסוד דאו"א הם מוחין לז"א, והנה"י דיש"ס ותבונה, הם 
מוחין ונכנסים ברישא דנוקבא.
%break
%letter נג
נג) גם תבין מ"ש, שכשהיו פב"פ, אז יוצאין ב' בחינות יעקב: א' בז"א 
ואחד בנוקבא, כי האחד שהוא ממוחין דז"א הוא מאו"א, והב' שהוא 
ממוחין דנוקבא, הוא מישראל סבא ותבונה, ואז הם שני המאורות 
הגדולים, לא היא גדולה ממנו, ולא הוא גדול ממנה. 
%break
ואינם צריכין זה לזה כלל. אמנם האחורים של אבא, הם בצד ימין 
בחסד דז"א, והאחורים דאמא הם בצד שמאל בגבורה דז"א. וזה 
הדרוש יצטרך במקומו, ושם יתבאר בע"ה.
%break
%page 533
%letter נד
נד) והנה כאן במקום הזה, הוא מקום ירידת ונפילת אחורי או"א, 
שאמרנו לעיל, שירדו באצילות עצמו, כי אע"פ שהכלים דז"א נשברו, 
עם כל זה האורות דז"א נשארו מלובשים באלו האחורים דאו"א עלאין, 
%break
כל קו החסד דז"א באחורי אבא, וכל קו הגבורה מלובש באחורים 
דאמא, והבן הקדמה זו מאד.
%break
%letter נה
נה) ונבאר עתה, איך בעת מיתת המלכים אלו, ירדו הכלים שלהם 
לעולם הבריאה כנ"ל, משא"כ בד' אחורים דאו"א. כי הנה נתבאר 
החילוק, שהיה בין או"א לז' המלכים שהם זו"ן, ואמרנו כי הז' מלכים 
שהם זו"ן מתו ממש וירדו אל עולם הבריאה הכלים שלהם, 
%break
ואחורים של או"א נתבטלו ולא מתו, אלא שירדו למטה בעולם אצילות 
עצמו. ושם ביארנו טעם לזה, ואמרנו שהיה לסיבה, שהז' מלכים לא 
קבלו אורות אח"פ דא"ק רק מגופא דיליה ואילך.
%break
%letter נו
נו) והנה לטעם זה עצמו, היה ג"כ שינוי אחר, בין ג"ר שהם כח"ב אל 
הז' מלכים התחתונים, כי הג"ר יצאו בקצת תיקון בראשונה, והוא כי 
כאשר יצאו בראשונה, נתפשטו בסדר ג' קוין, משא"כ ז"ת שיצאו זו 
למטה מזו. 
%break
%page 534
וז"ש באד"ר, עד אימת ניתב בקיימא דחד סמכא. ר"ל, נתקן התיקון 
שהוא דרך קוין, אבל מקודם, שהיו זעג"ז הוי קיומא דחד סמכא. וכבר 
ביארנו, כי התיקון האצילות הוא, בהיותו ו"ק, עשוי בבחינת ג' קוים 
קשורים זה בזה, בסוד הג' המכריע ביניהן, ואז נקרא רה"י. 
%break
אבל בהיותן זעג"ז, והם נפרדין אחת מחברתה, אז נקרא רה"ר. ולכן 
הג"ר נתבטלו אחוריהם ולא מתו, וז' מלכים מתו פנים ואחור, כי יצאו 
בלי תיקון כלל.
%break
%page 535
%letter נז
נז) ונבאר סדר יציאת ז' מלכים. ונתחיל מן הראשון, שהוא הדעת, 
אשר זה יצא ראשונה. וכאשר לא היה יכול הכלי לסבול כנ"ל, נשבר 
הכלי וירד למטה בעולם הבריאה, ר"ל במקום שהיה עתיד להיות עולם 
הבריאה אח"כ, כי הרי עדיין לא נברא עולם הבריאה. 
%break
ונפל הכלי הזה במקום הדעת דבריאה, להיותו מתיחס אליו כמוהו. 
ואמנם אור של הדעת ירד גם הוא, אלא שנשאר באצילות עצמו במקום 
כלי המלכות של האצילות.
%break
%letter נח
נח) ואמנם לא ירד שם לסיבת פגם אשר בו, שהרי נת"ל, כי השבירה 
היתה בכלים לא באורות, ואלו היה ירידתו שם משום פגם, היה ראוי 
שניחס ביטול אל האורות, ע"ד שיחסנו ביטול אל הכלים דאחורים 
דאו"א שנפלו דוגמתן באצילות עצמו. 
%break
ואמנם ירידתן היתה, כדי להאיר מרחוק בכלי שלו העומד בבריאה, 
שלא ימות לגמרי, וישאר בלתי תקוה, לכן מאיר בו מרחוק בהיותו 
עומד הוא באצילות, והוא בבחינת תגין על האותיות, כנ"ל.
%break
%page 536
%letter נט
נט) ואח"כ יצא החסד ונשבר הכלי וירד בבינה דבריאה, והאור ירד 
במקום כלי היסוד דאצילות, כי כבר אור הדעת הקדים לקחת מקום של 
המלכות. ואח"כ יצאה גבורה ונשברה, וירד הכלי בחכמה דבריאה, 
והאור ירד בכלי דנצח הוד דאצילות. 
%break
%page 537
שהם ב' פלגי דגופא. ואח"כ יצאה הת"ת ונשבר, והכלי ירד בכתר 
דבריאה, והאור נשאר במקומו, שהוא בת"ת דאצילות.
%break
%letter ס
ס) והנה עתה לא יש הרחק בין שום אור מן האורות הנ"ל אל הכלים 
שלו, יותר מג' מדרגות. כי יותר מג' מדרגות הוא הרחק גמור, ואינו 
יכול להאיר בו. ואמנם שאר האורות גם הם ירדו ממקומם, חוץ מת"ת 
שנשאר במקומו כנ"ל ולא ירד. 
%break
ונמצא, כי בלי ספק, שאורות האחרים שירדו ממקומם, אע"פ שביארנו, 
שהיתה ירידתם לצורך הכלים להאיר להם, עכ"ז, בהיותם למטה 
ממקומם נחלש כוחם מעט, ולכן אין להם כח לעלות למעלה. 
%break
%page 538
אבל אור הת"ת אשר עמד במקומו ולא נשתנה טעמו וכחו בו חזק, 
וע"כ, בראותו עצמו בלתי כלי, אפשר לו שיעלה למקום אשר יצא משם, 
כי לא יחפוץ להשאר ערום מגולה בלי לבוש, 
%break
ויחזור אל הבינה אל המקום אשר עמד שם בראשונה, ואם ככה יעשה 
נמצא שיהיה מרוחק מאד מכלי שלו, וימות לגמרי.
%break
%letter סא
סא) ולכו רצה המאציל העליון והמשיך והגדיל את כלי הכתר, אשר לא 
נשבר כנודע, ונמשך דרך קו האמצעי כמ"ש, 
%break
כי הג"ר כבר היו מתחלה בציור ג' קוין, ונמשך דרך קו האמצעי עד 
מקום הת"ת עד אמצעיתו לבד, שהוא עד הטבור לבד. ואז עלה אור 
הת"ת ונעלם תוך כלי הנ"ל של הכתר שנתפשט עד מקומו. 
%break
%page 539
ונמצא, כי לא נתעלה רק חצי אור הת"ת התחתון, כי חצי העליון עומד 
במקומו שכבר נתפשט דרך בו כלי הכתר, ואז אור הדעת שירד למטה 
במלכות דאצילות, בראותו כי כבר היה כלי חדש במקומו, כי הנה גם 
מקומו הוא בקו האמצעי בין הכתר והת"ת, 
%break
%page 540
ואז גם הוא נתעלה ועלה במקומו. ואז הכלי שלו, כיון שנתרחק אור 
ממנו, ירד עד למטה במלכות דבריאה, אמנם הכלי של הת"ת נשאר 
במקומו, שהוא בכתר דבריאה, לפי שלא נתעלה כל אורו רק חציו לבד, 
וחציו העליון נשאר במקומו.
%break
%letter סב
סב) וא"ת, והרי אמרנו למעלה שהוא מוכרח שלא יהיה הפרש בין 
הכלים והאור שלו רק ג' ספירות, וא"כ איך ירד הכלי של הדעת 
למלכות דבריאה. התשובה הוא כי ודאי הוא דהיכא דאפשר אפשר. 
%break
והנה תחלה היה זה נהנה וזה אינו חסר, כי בתחלה היה הכלי נהנה 
מאורו בהיות הדעת למטה, והאור אינו חסר ג"כ, כי גם אם יעלה 
במקומו בדעת האצילות, אין לו שום כלי שם, ולכן היה חפץ להאיר 
בכלי שלו, וכיון שירד שוב לא יעלה. 
%break
אמנם כאשר ראה, שיש בחינת כלי במקומו, קרוב הוא אל הנאת עצמו 
ותועלתו, יותר מלהועיל אל הכלי שלו, כי עתה בעלותו למעלה במקומו 
יש לו כלי, ושם יוכל לקבל האור לעצמו מלמעלה מן המאציל, ומן 
הכתר בקירוב גדול, ולכן עלה למעלה. 
%break
והנה טעם זה יספיק לבחינת תועלת האור לעצמו. ואמנם גם לבחינת 
החסרון הכלי שלו ברדתו למטה במלכות דבריאה כנזכר, אינו הפסד 
גדול כ"כ, כי מה שאנו אומרים, שצריך שלא יהיה הרחק בין האור ובין 
הכלי שלו ג"ס לבד, הוא כשיעור ג"ס דאצילות, אשר שיעורם גדול, 
%break
אבל בבריאה כל הי"ס דבריאה, שיעורם אינם אפילו כשיעור ספירה 
אחת דאצילות. וא"כ הרי הוא כאלו עומדת בראש הבריאה, כי כל הי"ס 
דבריאה כשיעור ספירה אחת נחשבין.
%break
%letter סג
סג) וא"ת, הרי יש הרחק בין הכלי דדעת לאור שלה ז' ספירות 
דאצילות, כי הרי הוא עומד למעלה בדעת דאצילות. וי"ל, כי אפילו 
בספירות דאצילות עצמן, אין כ"כ הפסד, זולתי בהיותו ביניהן בין האור 
והכלי שיעור ג"ס ג"כ ריקנות בלי אור כלל, לא הוא לא זולתו, 
%break
%page 541
אבל כאן, אע"פ שהאור שלה עצמו עלה למעלה, הנה יש אורות אחרים 
עומדים בסוף האצילות, קרובים אל הבריאה ותוכל לקבל הארה מהם, 
וגם תוכל לקבל הארה מן האור שלה בעצמה, על ידי האורות ההם 
הקרובים אליה. 
%break
וזכור כלל זה בכל שאר הספירות. כי לעולם לא יש בין הכלי ובין האור 
יותר מג' ספירות דאצילות ריקנים. ולא נצטרך לחזור ולומר הענין בכל 
א' מהם.
%break
%letter סד
סד) והנה בעלות אור הדעת במקומו למעלה, אז הגדיל הכלי של 
הכתר, ונמשך עד נגד מקום סיום כל הת"ת, ואז חצי התחתון של אור 
הת"ת שעלה למעלה כנ"ל. חזר עתה לרדת במקומו האמיתי 
כבתחלה. 
%break
וסבת הגדלת כלי הכתר, היה לסבת אור הדעת שנתלבש בו והגדילו, 
וגם כי הנה הדעת הוא כולל כל הו"ק והוא נשמה להם, כנודע. לכן כיון 
שעלה נתן כח בכלי והגדילו, כדי להטיב את אור הת"ת שירד ויהיה 
במקומו הראוי לו.
%break
%letter סה
סה) אחר כך מלכו נצח הוד, והיו צריכין לבא למלוך במקומם בכלי 
הראוי להם, והנה לא מצאו מקומם פנוי, כי שם ירד אור הגבורה כנ"ל, 
ולכן הוצרכה הבינה להתפשט דרך קו שלה, שהוא צד שמאלי, עד 
מקום הראוי להיות אח"כ מקום הגבורה האמיתי, אחר התיקון. 
%break
כי עתה היו כולם זה על גבי זה. ואז כראות אור הגבורה, כי כבר היה 
בחינת כלי במקומה עלתה לה במקומה והכלי שלה בהתרחק האור 
שלה ממנו, נתרחק גם הוא וירד עד היסוד דבריאה, ואז ירדו נצח הוד 
במקומם האמיתי, ומלכו שם בכלי שלהם ונשברו, 
%break
ואז האור שלהם עולה עד הגבורה, כי עלה שם הוד, להיותו גם הוא קו 
שמאל, ואז גם הנצח עלה עמו שם, כי נצח הוד ב' פלגי דגופא אינון, 
כנ"ל, והכלי שלהם ירד בנצח הוד דבריאה.
%break
%page 542
%letter סו
סו) ואח"כ יצא אור היסוד, והנה היה במקומו אור החסד כנ"ל, ואז 
הוצרכה כלי החכמה להתפשט דרך קו ימיני, עד מקום הראוי להיות 
חסד האמיתי אחר התיקון, ואז עלה שם אור החסד, ונכלל בכלל 
החכמה, והכלי של החסד ירד עד הת"ת דבריאה, 
%break
ואז יצא היסוד ונכנס בכלי שלו ומלך במקומו ונשבר, ועלה האור דרך 
קו האמצעי, ועלה עד מקום דעת עליון, והכלי שלו ירד בגבורה, של 
הבריאה. ואח"כ נבאר למה עלה אור היסוד למעלה מן הת"ת עד 
הדעת.
%break
%letter סז
סז) ואח"כ יצא אור המלכות למלוך בכלי שלה, ומלכה שם ונשברה, 
ואז האור שלה עלתה ג"כ בדעת דרך קו האמצעי, והכלי שלה ירד 
בחסד של בריאה. ונמצא כלי הת"ת במקום הכתר דבריאה. וכלי 
המלכות במקום חסד דבריאה. 
%break
נמצא, כי אין מקום בין כלי לכלי דבריאה, רק ג' מדרגות לבד, שהם 
חב"ד. ובאצילות אין מקום פנוי רק ב' מדרגות, שהם מקום יסוד 
ומלכות.
%break
%letter סח
סח) ועתה צריך לתת טעם, למה אור היסוד ומלכות שניהם עלו עד 
הדעת למעלה מן הת"ת. ואמנם הטעם הוא וכו', כי להיות שהיסוד 
דרכו לעלות אל הדעת, לכך עלה עתה אור היסוד אל הדעת למעלה מן 
הת"ת. ועוד כדי לקשר כל הו"ק יחד ולהביא להם הארה משם.
%break
%page 543
%letter סט
סט) ועתה נבאר טעם אל המלכות. למה היא ג"כ עלתה עד הדעת 
למעלה מן הת"ת. והענין הוא, כי המלכות נקראת עטרת בעלה, ועולה 
למעלה מן הת"ת, ובפרט עתה, אשר היה לה רשימו מן הדעת, כי 
כאשר ירד אור הדעת עד מקום המלכות דאצילות, 
%break
בעת שנשבר הכלי שלו כנ"ל, הניח שם רשימו דיליה, וכאשר מלכה 
המלכות במקומה, לקחה את הרשימו הזה ועלתה עד מקום הדעת 
עצמו. 
%break
וגם סיבה אחרת, כי ע"י עליתה שם, הוא קושרת מלמטה למעלה כל 
הו"ק, ועל ידי זה הקשר מתתקן יותר, לפי שנצח הוד היו שניהם בקו 
השמאלי במקום גבורה, ועתה נפרד הנצח מן ההוד, והלך ועלה עם 
החסד בקו ימין שבו.
%break
%letter ע
ע) ונבאר ענין זה מפורש יותר, והוא כי הנה רשימו הזה, שהניח הדעת 
במקומה של מלכות, ודאי שהוא בחינת המלכות שבדעת, שבצד 
הגבורות, והבן זה היטב. 
%break
%page 544
וכאשר עלתה המלכות עד הדעת, ועלה עמה גם הרשימו הנ"ל שהיא 
בחינת הגבורה, ושם נתחבר זה הרשימו שהוא המלכות של הגבורות 
שבדעת, עטרא דגבורה דנוקבא, עם החסדים שבדעת, עטרא 
דדכורא. ואז נתפשט הדעת ע"י הקשר הזה, והאיר בו"ק. 
%break
והרשימו שהוא בגבורה האיר בקו שמאל, והשאיר שם את ההוד 
במקומו, ואותו הדעת עצמו עטרא דחסד, האיר בקו ימין והמשיך שם 
את הנצח, ועי"ז נתקן האצילות.
%break
%letter עא
עא) ועתה ראה והבן, איך האצילות לא נתקן בפעם אחת, רק לאט 
לאט באו תיקונם זה אחר זה, ובכל פעם היה נוסף בו קצת תיקון, כי 
הרי בתחלה לא נעשה בחינת כלי בשום אופן, והנה נודע, 
%break
כי כל תיקון אינו אלא היות האור מתלבש בכלי, כדי שיוכלו התחתונים 
לקבל אור העליון.
%break
%letter עב
עב) והנה לא התחיל בחינת הויות הכלי רק בעולם העקודים, אמנם לא 
נתהווה רק כלי אחת לכל הי"ס שלו, ואח"כ בעולם הנקודים קודם 
שנשברו, נתוסף בהם קצת תיקון, והוא, כי נתהוו י' כלים ליו"ד ספירות 
שבו. 
%break
גם תיקון ב' כי הג"ר יצאו ונתקנו דרך קוים, מה שאין כן בז"ת, שיצאו 
זה על גבי זה ולא נתקשרו. ואח"כ שנשברו הנקודים, נתוסף בהם 
תיקון אחר, והוא, כי גם ז"ת, האורות שלהם נתלבשו דרך קוי כח"ב 
כנ"ל.
%break
%page 545
%letter עג
עג) ואחר כך כאשר רצה המאציל לתקנם, העלה גם את הכלים 
באצילות בסדר ג' קוין. ואח"כ שנעשו בבחינת קוין, בא עיבור א' של 
זו"ן, ונתוסף תיקון ב' שנכנסו האורות תוך הכלים. אמנם עדיין לא היה 
אלא בבחינת ג' קוין לבד, אשר זה נקרא אצלינו, ג' כלולין בג'. 
%break
ואח"כ נתפשטו בסוד ו"ק בזמן היניקה. ואח"כ בזמן המוחין נשלמו כל 
היו"ד כלים. 
%break
עוד היה שינוי אחר, כי בתחלה קודם שהיה שום עיבור, אפילו עיבור 
ראשון דזו"ן, לא היה, רק אור מצומצם בכלי ואח"כ נגדל הכלי ונתרחב 
בסוד פרצוף גמור, כדי להמעיט האור, כי זה עיקר כונת התיקון.
%break