ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ה' - פרשת תצווה
%H פרשת תצווה
%break
%H ואתה תצווה
%page 210
%letter 1
.1 מה השינוי שכאן ובכל המקומות שכתוב, ואתה הקרֵב אליך, ואתה 
תדבר אל כל חכמי לב, ואתה תצווה את בני ישראל, ואתה קח לך 
בשמים ראש מור דרור. שלא כתוב כבכל המקומות,
%break
והקרבת, ותדבר, ותצווה, ותיקח? אלא כדי לכלול עימו השכינה. כי 
השכינה נקראת, אתה. וכשכתוב, ואתה, פירושו, לכלול עימו השכינה 
בציווי ובדיבור.
%letter 2
.2 אור העליון, ז"א, ואור התחתון, הנוקבא, כלולים יחד במילה, ואתה. 
כי אתה הוא שֵם הנוקבא, והו' הנוספת היא ז"א. כמ"ש, ואתה מחייה 
את כולם, שסובב על ז"א ונוקבא.
%break
וע"כ לא כתוב, והקרבת את אהרון אחיך, וציווית את בני ישראל, 
ודיברת אל כל חכמי לב, משום שבעת ההיא היה שורה השמש, ז"א, 
בלבנה, הנוקבא, והשתתף הכול כאחד, ז"א ונוקבא, לשרות על 
אומנותה של המלאכה.
%break
וע"כ כתוב בהם, ואתה, שמורה על ז"א ונוקבא. מכאן משמע, שה' 
היה שורה על האומנות של מלאכת המשכן, כמ"ש, אשר נתן ה' חכמה 
ותבונה בָּהֵמה.
%letter 3
.3 מכאן משמע, שז"א ונוקבא היו שורים על אומנות מלאכת המשכן. 
כמ"ש, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, אשר מילֵאתיו רוח חכמה. שהיה 
צריך לומר, אשר מילאתים. בלשון רבים, אם הוא סובב על חכמי לב.
%break
אלא, אשר מילאתיו, סובב על לב, השכינה. וע"כ צריך לומר, אשר 
מילאתיו רוח חכמה, ללמד שהשמש, ז"א, שורה בלבנה, הנוקבא, 
הנקראת לב, בשלמות הכול.
%break
וע"כ נרשם הכול, ז"א ונוקבא, בכל המקומות, במלאכת המשכן, 
שכתוב בהם, ואתה, הרומז לז"א ולנוקבא. א"כ איך הכתוב, ואתה, 
מתיישב בהמשך הפסוקים, אם נפרש משמעותם על ז"א ונוקבא?
%letter 4
.4 ואתה הקרב אליך. פירושו, שאמר למשה, שיקרב את, ואתה, ז"א 
ונוקבא, אל אהרון, לייחד בו ולקרב אליו השם הקדוש, ואתה. ועד"ז 
כתוב, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, שידבר ויקרב וייחד השם, ואתה, 
זו"ן, אל כל חכמי לב.
%break
משום שכולם לא באו לעשות מלאכת המשכן, עד שרוח הקודש היה 
מדבר בהם, ולחש להם בחשאי איך לעשות המלאכה, ואז עשו אותה.
%break
וע"כ כתוב, ואתה תצווה את בני ישראל, שרוח הקודש הרמוז בשם, 
ואתה, יצווה את בני ישראל, ויאיר עליהם, כדי שיעשו המעשה ברצון 
השלם. וכן, ואתה קח לך בשמים ראש מור דרור.
%break
וכן, ואתה הקרב. וכן כל אלו, ואתה, הכתובים כאן במלאכת המשכן, 
שהכול נעשה בסוד של השם, ואתה.
%letter 5
.5 ואתה הוי"ה אל תרחק, אֱיָילותי לעזרתי חושה. ואתה הוי"ה, אשר 
אתה, הוא הנוקבא, והשם הוי"ה, הוא ז"א, מתפלל שהכול יהיה אחד, 
שיהיו מחוברים זה בזה. אל תרחק, שלא יתרחק להסתלק ממנו, שאור 
העליון, ז"א, לא יסתלק מאור התחתון, הנוקבא.
%page 211
כי כשאור העליון מסתלק מאור התחתון, אז כל אור מחשיך ואינו נמצא 
בעולם. כי העולם מקבל רק מהמלכות, שהיא אור התחתון. ואם אור 
העליון, ז"א, אינו מאיר בה, אין לה מה להאיר לעולם הזה.
%letter 6
.6 נחרב ביהמ"ק בימיו של ירמיהו, משום שהסתלק ז"א מהמלכות. 
ואע"פ שנבנה אח"כ בבית שני, עכ"ז לא חזר האור למקומו כראוי. 
וע"כ השם של הנביא ההוא, שהתנבא על זה, הוא ירמיהו, אותיות 
ירום יה"ו, שפירושו הסתלקות אור העליון למעלה מהמלכות,
%break
ולא חזר להאיר אח"כ כראוי בבית שני. השם ירמיהו מורה, שאור 
העליון הסתלק ממלכות, ולא חזר למקומו, ונחרב ביהמ"ק, וחשכו 
המאורות.
%letter 7
.7 אבל ישעיהו, השם מאותיות ישע יה"ו, גורם לגאולה ולהחזיר אור 
העליון למקומו, למלכות, ולבנות ביהמ"ק וכל הטוב וכל האורות יחזרו 
כבתחילה.
%break
וע"כ השמות של ב' נביאים אלו עומדים זה כנגד זה, שהשם האחד, 
ירום יה"ו, והשם השני הוא להיפך, ישע יה"ו, משום שהשם גורם. 
וצירוף האותיות אלו עם אלו גורמים מעשה לפי משמעותן, הן לטוב והן 
לרע.
%break
ועל העניין הזה הוא צירוף האותיות של השמות הקדושים, וכן 
האותיות מבחינתן עצמן גורמות להראות סודות עליונים כמשמעותו 
של השם. שהאותיות בעצמן גורמות סודות עליונים קדושים להראות 
בהן.
%break
%H סוד אותיות השם הקדוש
%letter 8
.8 העניין הראשון הוא יו"ד דהוי"ה, הנקודה הראשונה, חכמה, 
העומדת על ט' עמודים הסומכים אותה. והם עומדים לד' רוחות 
העולם, דרום צפון מזרח מערב, שהם ג' קווים ומלכות, כמו שסוף 
המחשבה, הנקודה האחרונה, המלכות, עומדת לד' רוחות העולם,
%break
שהם דרום צפון ומזרח מערב, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. והן 
שוות זו לזו. חוץ מזה שהנקודה העליונה, י' דהוי"ה, זכר. והנקודה 
האחרונה, מלכות, נקבה.
%letter 9
.9 י', חכמה, עומדת בלי גוף, אין לה כלי, כי אין יותר מג' כלים, בינה 
ת"ת ומלכות. ולחכמה אין כלי, אלא שמתלבשת בפנימיות הבינה ות"ת 
ומלכות. וכשהיא נמצאת בלבוש, שהתלבשה בהם, היא עומדת על ט' 
עמודים, חב"ד חג"ת נה"י, כאות ם' בלי עיגול.
%break
ואע"פ שאות ס' היא עגולה ועומדת בעיגול, הי' היא ס' וה"ר היא ם'. 
אבל באותיות החקוקות בנקודות, באותיות הרומזות על חכמה, 
המכונה נקודות, נבחן, שהאורות שלמעלה הן במרובע, ושלמטה הן 
בעיגול.
%page 212
מדובר כאן מבחינת הארת החכמה, אשר בג"ר נחשבים המוחין בציור 
מרובע, שהיא ם', שהכוונה על ד' בחינות חו"ב חו"ג, שבג' קווים חב"ד 
העליונים דאו"א עילאין, שהם נרמזים ביו"ד דהוי"ה, שכל אחת כלולה 
מעשרה והם ם', במרובע.
%break
ונחשבים לם' סתומה, על היותם בחסדים נעלמים. שקו האמצעי, 
דעת, אינו מגלה בהם החכמה. וע"כ נחשב קו אמצעי לב' בחינות, 
חו"ג.
%break
אבל למטה, בחב"ד דישסו"ת, ה"ר דהוי"ה, הם בעיגול, ל' של צל"ם. כי 
קו האמצעי שבהם, להיותו מייחד את ב' הקווים ומגלה החכמה, 
התייחדו החסד וגבורה שבקו אמצעי לבחינה אחת. והם רק ג' בחינות 
חב"ד, שבכל אחת ע"ס, ל', עגולה.
%break
ומה שנאמר, שה"ר הוא ם' סתומה והי' היא ס', מדובר על מציאות 
הארת החסדים, שהם באו"א עילאין בזיווג שאינו נפסק, שזה נוהג 
בחב"ד חג"ת דבינה. וע"כ הם ס', ו"ס שבכל אחת עשר.
%break
וישסו"ת, שהם ה"ר דהוי"ה, הם ד"ס נהי"מ דאו"א, שהיא ם' סתומה, 
שלהיותם חכמה בלי חסדים, היא נסתמת ואינה יכולה להאיר.
%letter 10
.10 הריבוע הזה עומד בשיעור של תשע נקודות, שלוש לכל צד. והם 
בשיעור החשבון שמונה נקודות, והם תשע נקודות. הם, העומדים 
ויוצאים מהמאור, שהוא בינה דא"א, וכתר של י', שהיא או"א במרובע, 
כלומר, ם' בט' עמודים לאות י',
%break
שהיא נקודה אחת מהם, חב"ד חג"ת נה"י, הם תשע. והם שמונה, 
באות ם' במרובע שלוש לכל צד, כשאין מחשיבים את הי' עצמה, 
כלומר, בינה דעת חג"ת נה"י.
%letter 11
.11 אות י' היא נקודה אחת. ואע"פ שהיא נקודה אחת, צורתה ראש 
למעלה, קוץ העליון של הי'. וקוץ למטה. ועצם הנקודה. וע"כ השיעור 
שלה הוא ג' נקודות כעין.
%break
ימין ושמאל ואמצע, ג' קווים. וע"כ ההתפשטות לארבעה צדדים שלוש 
לכל צד, היא תשע עם הי', והיא שמונה בלי הי' עצמה.
%break
יש באות י' רת"ס, שהם קוץ העליון וקוץ התחתון והנקודה עצמה, 
שהם ג' קווים שבה. כי ראש ותוך שלה, הם ב' קווים ימין ושמאל, 
והסוף שלה הוא קו האמצעי. והם כלולים זה מזה.
%break
ונמצא שיש בראש היו"ד ג' קווים, ובתוך הי' ג' קווים, ובסוף שלה ג' 
קווים. וג' קווים שבראש הם חב"ד, וג' קווים שבתוך הם חג"ת, וג' 
קווים שבסוף הם נה"י.
%break
וכולם הם במרובע באות ם' של צל"ם, שקו האמצעי שבראש ושבתוך 
ושבסוף מתחלק לחסד ולגבורה, לז"א ולמלכות.
%break
באופן, שבכל ג' קווים יש ד' רוחות. ב' קווים ימין ושמאל הם דרום צפון. 
ב' הבחינות שבקו האמצעי הם מזרח מערב. כי ז"א מזרח והמלכות 
מערב.
%break
וכשנאמר, שהתפשטו שתי הנקודות ונעשו שלוש, פירושו שהתפשטו 
ב' קווים ימין ושמאל, ונעשו ג' קווים, ימין ושמאל ואמצע. והאחד, קו 
האמצעי, נעשה שניים, ז"א ומלכות, מזרח מערב.
%break
ומה שנאמר, שההתפשטות לארבעה צדדים שלוש לכל צד, היא תשע 
עם הי', והיא שמונה בלי הי' עצמה, הוא משום שג' הקווים מתפשטים 
לד' רוחות, דרום צפון מזרח מערב, באות ם'.
%break
ונמצא שיש ביו"ד ג' ממין ם' בראש, שהם ג' קווים חב"ד, ם' בתוך, 
שהם ג' קווים חג"ת, ום' בסוף, שהם ג' קווים נה"י. שהם שלוש לכל 
צד, לג' צדדים שבאות י', יש בכל אחד מהם שלוש.
%break
וצד, פירושו בחינה בהרבה מקומות בזוהר. והם תשע עם עצם בחינת 
הי', חכמה. והם שמונה בלי הי'.
%page 213
%letter 12
.12 ואלו שמונה הנקודות הן עמודים היוצאים מהמאור, שהוא בינה 
דא"א וכתר דאו"א, להיות סומכים לאות י'. כי הי' מתלבשת באלו ח' 
נקודות, שהן בינה דעת חג"ת נה"י.
%break
והן נקראות מרכבה שלה. ואינם נקראים בשם, אלא רק בט' נקודות 
שבתורה: קמץ פתח צירי, הן ג"ר. סגול שווא חולם, הן חג"ת. חיריק 
קובוץ שורוק, הן נה"י. כי ספירות החכמה נקראות נקודות.
%letter 13
.13 בספרו של אדם, נחלקו אלו ט', שהן ח', בצירופי האותיות של 
השם הקדוש. כי הבינה והדעת מאירים לה"ר דהוי"ה. וחג"ת נה"י 
מאירים לו' דהוי"ה. ועטרת יסוד מאירה לה"ת דהוי"ה. כדי לצרף אותם 
ולייחד אותם בכל אלו האופנים.
%break
כי כשאלו הח', שהן ט', נוסעות, כלומר מאירות הארתן, בדרך ג' קווים 
בזה אחר זה, מאירות בהארת אות ם' במרובע, ומוציאים שמונה 
אורות הנראות כתשעה, ומתחלקים למטה בין הספירות בינה ז"א 
ומלכות, עד כדי לשאת כל המשכן, מלכות.
%break
כי החכמה אשר בי' דהוי"ה מתגלה רק במלכות. וע"כ צריכות ח' 
הנקודות להתפשט עד המלכות, הנקראת משכן, ששם מתגלה 
החכמה.
%letter 14
.14 והן הצירוף של השם הקדוש בע"ב (72) אותיות חקוקות, היוצאות 
מג' גוונים, ימין ושמאל ואמצע, חג"ת דז"א. והכול הוא מג' נקודות, 
שהן השיעור של אות י', רת"ס שלה, שהיא מאירה לד' רוחות באות ם' 
של צל"ם. והן ח' נקודות, זולת החכמה,
%break
והן ט' נקודות עם החכמה, שכל אחת מג' נקודות של רת"ס של הי' 
כלולה משלושתן. והן ט', שהן חב"ד חג"ת נה"י.
%break
והן י"ב (12) נקודות עליונות, שלוש לכל צד. כי להיותה מאירה בם', 
שיש בה ד' רוחות, דרום צפון מזרח מערב, שהוא משום שקו האמצעי 
נחלק לב', ז"א ומלכות. וא"כ יש ד' אורות בראש של הי', חב"ד, וד' 
אורות בתוך של הי', חג"ת, וד' אורות בסוף של הי', נה"י.
%break
כי הדעת והת"ת והיסוד נחלקים כל אחד לב' אורות, ויורדים למטה 
בי"ב לו"ק. וכשי"ב אלו נחקקו בו"ק דז"א, הם ע"ב שמות. כי שש 
פעמים י"ב, הם ע"ב, שהם השם הקדוש דע"ב, היוצא מי"ב נקודות 
של י' דהוי"ה.
%letter 15
.15 והכול הוא עולה ברצון לסמוך את המחשבה, החכמה, באלו 
הסומכים של אות י'. שכל אלו הצירופים של השם ע"ב, הם כדי לגלות 
החכמה שבי' דהוי"ה, שנקראת מחשבה.
%break
וע"כ באים האותיות בצירופיהם בשם ע"ב, שלוש אותיות בכל צירוף 
שבו, כדי לעלות ברצון של אות י' דהוי"ה, שיש בה ג' נקודות, רת"ס.
%break
וע"כ אינו עולה בעליית הצירוף, אלא מעיקר ומשורש של אלו 
העמודים, הסומכים לאות י', באות ם' בריבוע, ג' נקודות רת"ס, שהם 
עיקר ושורש כל הסומכים, המשתלשלים ממנה, שהם, ט' נקודות, ח' 
נקודות, י"ב נקודות, ע"ב נקודות.
%break
נמצא, שכל השם הקדוש עומד באות י', והכול המשכת החכמה. ועומד 
במאור, בינה דא"א, כתר של י' הזאת, שהיא או"א, לעשות סְמיכָה לכל 
אות של השם הוי"ה. ואלו הסומכים הט' והח' והי"ב והע"ב, הם 
המרכבה של כל אות של שם הוי"ה.
%letter 16
.16 העניין השני הוא, אות ה' של הוי"ה, העומדת על חמישה עמודים 
הסומכים אותה, היוצאים מהמאור, מבינה דא"א, אחר שנאסף ועלה 
למעלה מהמסך. כי ע"י עליית המלכות למקום בינה דא"א,
%page 214
נעשה שם המסך המסיים אל הראש דא"א, ובינה ותו"מ דא"א יצאו 
לחוץ מראש למקום חג"ת דא"א, ששם עומדים או"א וישסו"ת 
דאצילות.
%break
ואח"כ לעת גדלות, חוזרים בינה ותו"מ אל הראש דא"א, שעולים 
למעלה מהמסך המסיים, ונעשו שוב ראש דא"א. ואז הם מעלים 
עימהם גם או"א וישסו"ת, שהם י"ה דהוי"ה, אל מקום הראש דא"א, 
ומאירים אליהם.
%break
המאור, הַבּוֹצינָא, הבינה דא"א, מאיר אל ה' דהוי"ה, לאחר שנאסף 
ועלה למעלה מהמסך המסיים את הראש דא"א.
%letter 17
.17 אות זו נקראת היכל הקודש אל הנקודה, הי' דהוי"ה, שהכול הוא 
באות ם' במרובע, שאין הארת החכמה מתגלה שם. אבל כאן לא 
נרשם אות ם', אלא רק אות ה', משום שכאן מתחיל הגילוי באות ל' של 
צל"ם. והמרכבה שלה היא חמישה עמודים.
%letter 18
.18 חמשת העמודים: כשהאיר אור הבוצינא באות י', והוארה, מאותו 
ההארה שהאיר הבוצינא, הבינה דא"א, נעשו ט' עמודים חב"ד חג"ת 
נה"י, שהתפשטו מרת"ס של י', ומתוך ההארה שהוארה האות י' 
התפשטו ג' נקודות של הי'.
%break
ב' נקודות למעלה, שהם בראש הי', קוץ העליון וגופו של יו"ד. ונקודה 
אחת למטה, קוץ התחתון של הי'. כעין זה, ג' קווים ימין שמאל ואמצע.
%break
וכשהתפשטו שתי נקודות חולם ושורוק, ונעשו ב' קווים, התחבר 
אליהם קו האמצעי חיריק, ונעשו שלוש, והאחד, קו האמצעי, נעשה 
שניים, שנחלק לחסד, שהוא ז"א, ולגבורה, שהיא הנוקבא. והתפשטו 
ד' נקודות אלו, ונעשו היכל אחד.
%break
היכל זה, אחר שנעשה היכל לנקודה הראשונה, נעשית בהעלם 
ובמכוסה האות ה', ועומדת על חמש אחרות.
%break
חמש קומות יצאו באצילות ממ"ה החדש:
א. כתר בפרצוף עתיק,
ב. חכמה בפרצוף א"א,
%break
ג. בינה נחלקה בין ב' פרצופים, שכו"ח שלה נעשו לפרצוף או"א 
עילאין, בינה ותו"מ שלה נעשו לפרצוף ישסו"ת,
ד. ת"ת יצאה בפרצוף ז"א,
ה. מלכות יצאה בפרצוף הנוקבא דז"א.
%break
קומת בינה לבדה נחלקה בין ב' פרצופים, שבכל אחד ע"ס. והם י"ה 
דהוי"ה, שאו"א עילאין הוא יו"ד, וישסו"ת הוא ה'. גם או"א, שהם היו"ד 
דהוי"ה, נחלקו לב' בחינות,
%break
בעת יציאת נקודת החולם בכל המדרגות, בעת עליית המלכות מכל 
מדרגה לבינה של כל מדרגה, שאז נפלו בינה ותו"מ של הי' למדרגה 
התחתונה שלה, שהיא הה' דהוי"ה.
%break
כל בינה ותו"מ שנפלו ממדרגתם, כשהם חוזרים למדרגתם בעת 
נקודות השורוק, אינם מתייחדים ממש למדרגה אחת עם הכו"ח 
שנשארו במדרגה, אלא שנתקנו להיות קו שמאל ונוקבא לכ"ח 
שבמדרגה.
%break
ומכאן יוצא, שיש ב' נוקבאות לי' דהוי"ה, שהם או"א עילאין:
נוקבא א'. בינה ותו"מ, שנפלו מהי' בעת הקטנות וירדו לישסו"ת, 
שהיא ה' דהוי"ה. שבינה ותו"מ אלו הם ו' ד' של מילוי היו"ד.
%break
נוקבא ב'. ישסו"ת, בינה ותו"מ של קומת בינה הכוללת, שנתקנה 
למדרגה בפני עצמה, ה' דהוי"ה. אמנם בעת קטנות אינן נחשבות 
לנוקבאות, כי אז שתיהן למטה ממדרגת או"א, י' דהוי"ה. אלא בעת 
יציאת נקודת השורוק,
%page 215
שבינה ותו"מ של כל המדרגות חוזרים ועולות למדרגתן, ולוקחות 
עימהן גם מדרגה התחתונה, שהיו בה בשעת נפילה, נמצא שבינה 
ותו"מ של הי' חזרו ועלו לי' ונעשו לה לנוקבא, ו' ד' של מילוי יו"ד.
%break
ובינה ותו"מ אלו העלו עימהן ליו"ד גם ה' דהוי"ה, מחמת שהיו 
מלובשות בהן בשעת הנפילה. ונתקנה גם ה' דהוי"ה להיות לנוקבא 
ליו"ד כלומר לקו שמאל שלה. הרי שיש ליו"ד ב' נוקבאות:
%break
א. ו"ד של מילוי יו"ד, והיא חג"ת של יו"ד.
ב. ה' דהוי"ה, היא נה"י של יו"ד.
%break
וע"כ הם יוצאים מהמאור, מבינה דא"א, כי כל מדרגה מקבלת הארתה 
מבחינה שכנגדה בעליון. וכיוון שי"ה דהוי"ה הם שניהם קומת בינה, 
ע"כ הם מקבלים מא"א, מקומת חכמה. אבל רק מבחינה שכנגדה,
%break
מבינה שבא"א, והיא הנקראת בוצינא. המאור המאיר, אחר שנאסף 
ועלה למעלה מהמסך, המסיים את הראש דא"א.
%break
כי מטרם שהבינה דא"א חזרה ועלתה לראש א"א, היו כל המדרגות 
בקטנות, ובינה ותו"מ של יו"ד, ו"ד של מילוי יו"ד, ובינה ותו"מ של 
קומת בינה, ה' דהוי"ה, שתיהן עוד לא היו במדרגות היו"ד,
%break
שיהיו נחשבות לב' נוקבאות של יו"ד, אלא שהיו בנפילה מחוץ למדרגת 
היו"ד.
%break
אלא אחר שבינה דא"א חזרה ועלתה לראש דא"א, למעלה מהמסך, 
אז גם בינה ותו"מ של יו"ד עלתה למדרגת היו"ד, ונעשתה לנוקבא 
שלה, ה' בצורת ו"ד של מילוי יו"ד.
%break
כשהאיר אור הבוצינא באות י', והוארה, מאותו ההארה שהאיר 
הבוצינא, הבינה דא"א, נעשו ט' עמודים חב"ד חג"ת נה"י. כי הי' 
קיבלה מהבוצינא כל ג' בחינות חולם שורוק חיריק,
%break
ג' קווים, רת"ס של הי', וכל אחד מהם כלול משלושתם. וע"כ יש ג' קווים 
בראש, חב"ד. וג' קווים בתוך, חג"ת. וג' קווים בסוף, נה"י.
%break
אבל הה', בינה ותו"מ די', שנפלו ממנה בעת הארת נקודת החולם, 
בקטנות, לא התחילה להאיר, להיות נוקבא אל הי', ולקבל ממנה, אלא 
רק אחר שהמאור נאסף ועלה למעלה מהמסך המסיים את הראש 
דא"א, שאז היא הארת השורוק,
%break
שהיא רק התוך של הי' וחג"ת שלה. ע"כ אינה מקבלת אלא רק הארת 
ג' הקווים מחג"ת די'.
%break
וכשהאיר אור הבוצינא באות י', מתוך ההארה שהוארה האות י', 
כלומר מהחלק של הארת הי', התפשטו ג' נקודות של הי', כלומר בחלק 
של הארת התוך די', שנחלק על ג' קווים, שהם ד'. כי כשהתפשטו ב' 
נקודות חולם ושורוק,
%break
ונעשו ב' קווים, התחבר אליהם קו האמצעי חיריק, ונעשו ג', וקו 
האמצעי נעשה ב', שנחלק לחסד, ז"א, ולגבורה, הנוקבא, והתפשטו ד' 
נקודות אלו, ונעשו היכל אחד,
%break
שנתקנה להיות היכל אל הי', הנוקבא אל הי'. כי הנוקבא נקראת היכל. 
אבל מג' קווים דראש, הי' אינה מקבלת, כי הארתה מתחילה מן התוך 
די'.
%break
היכל זה, אחר שנעשה היכל לנקודה הראשונה, כלומר, אחר שה' של י' 
קיבלה מהארת השורוק, עלתה ממקום נפילתה, ונעשתה נוקבא 
לנקודה ראשונה, י', בהעלם ובסתר נעשית אות ה',
%break
שהיא ו"ד של מילוי י', נוקבא אליה, הגונזת ומעלימה החכמה ונתקנת 
בבחינת לא נודעת, שהיא אמא עילאה.
%break
ועומדת על ה' אחרת, ה' דהוי"ה, בינה ותו"מ דבינה הכוללת דאצילות, 
הנקראת ישסו"ת, שבה מתחילה להתגלות הארת החכמה. והיא 
מלבישה על הסוף של הי', על נה"י שלה. באופן שליו"ד יש רת"ס, 
שבכל אחד ג' מדרגות, וד"ו של מילוי יו"ד,
%break
הבינה ותו"מ של י' עצמה, נעשתה ה', ומלבישה על חג"ת דיו"ד, 
ושניים אלו נקראים או"א עילאין.
%page 216
וה' דהוי"ה, ישסו"ת, מלבישה על נה"י של הי'. וע"כ בב' אותיות ה', 
בכל אחת, רק ד' נקודות ולא כל הט' כמו הי', כי לכל אחת יש לה רק 
בחינה אחת מן הי', לזו תוך, ולזו סוף.
%letter 19
.19 ארבע נקודות גנוזות הן, ב' קווים ימין ושמאל, וימין ושמאל שבקו 
אמצעי. ועם נקודה אחת העומדת בתוכם באמצע, היסוד שבה, שביל 
דאבא בנתיב דאמא, הן חמש.
%break
והיא ה', הנוקבא די', הנקראת אמא עילאה כמו שה' שלמטה, 
המלכות, עומדת על ארבע, על ג' קווים והמלכות המקבלת אותם, והיא 
נקודה על ארבע.
%break
כלומר, שעצם המלכות, הנקודה, עומדת באמצעם, כי המלכות 
המקבלת מג' קווים נחשבת בתוך הארבע, היא עטרת יסוד, הנקראת 
מפתחא ולא מלכות ממש.
%break
אף כאן יש ד' נקודות גנוזות ונתיב באמצע. ומה שהיא עומדת על 
חמישה עמודים אחרים, על ה' דהוי"ה, ישסו"ת, זה משום שהנקודה 
העליונה, הי' דהוי"ה, היא על ב' בחינות:
%break
א. כשהיא בפני עצמה ואינה מלובשת בישסו"ת, שאז הו"ד של מילוי י' 
נעשתה לנוקבא שלה בפני עצמה, ה' בחמישה הסתרים.
ב. במכוסה, מלובשת בישסו"ת, ואז נחשב ישסו"ת לנוקבא של הי', 
והו"ד נכללת אז בי' בזכר. וע"כ יש ב' אותיות ה'.
%letter 20
.20 בספר הסודות של חנוך נמצא, שה' עומדת על חמישה עמודים, 
היוצאים מהבוצינא, בינה דא"א, אותיות ו"ד של מילוי יו"ד, אמא 
עילאה. ואז מוציאה ה' זו חמישה עמודים אחרים,
%break
שהיא ה"ר דהוי"ה, ישסו"ת. ונמצאת ה' זו בעניין עשר, חמישה 
עמודים שלה וחמישה עמודים של ה' דהוי"ה, שהם יחד במקום הי'.
%break
וכשנפרדת ה' דהוי"ה מה' של ו"ד שבמילוי הי', ובאה למקומה, עומדת 
ה' זו על חמישה עמודים, שד' עמודים הם ג' קווים ומלכות המקבלת 
אותם. והחמישית היא נקודה באמצעם.
%break
וד' העמודים כלולים זה בזה. באופן, שיש ג' קווים בכל אחד מד' 
העמודים, שהם י"ב (12). והם י"ג (13) מידות הרחמים עם מדרגה 
אחת הנוספת עליהם, עם הנקודה שבאמצע ד' העמודים. והם 
מקבלים מי"ג מידות הרחמים שבדיקנא דא"א.
%letter 21
.21 ואלו הם י"ב העמודים בו"ק. כי ישסו"ת הם ו"ק דאו"א. ואלו י"ב 
מאירים בכל קצה שבהם. והם במספר השם ע"ב (72). כי שש פעמים 
י"ב הוא ע"ב. ופעם נחשבים לשם מ"ב (42),
%break
בישסו"ת עצמם. ופעם לע"ב, כשיורדים למטה לו"ק דז"א, שרק שם 
מאיר השם ע"ב. ובישסו"ת מתפשטים מע"ב שבילים לכל צד, ל"ב 
(32) שבילי החכמה.
%break
וכשתגרע ל"ב מע"ב, נשאר ארבעים. ועם ב' אוזניים ימין ושמאל, 
שאוזניים הם בינה, הימין ישראל סבא והשמאל תבונה, שהם שורשי 
האורות, הם 42, השם מ"ב. אלו הם מ"ב אותיות עליונות, האותיות 
הגדולות שבתורה.
%letter 22
.22 יש אותיות גדולות, ויש אותיות קטנות. אותיות גדולות הן למעלה, 
בבינה. ואותיות קטנות למטה, במלכות. והכול הוא למטה, במלכות, 
כעין של מעלה, בבינה.
%break
כי יש שמות קדושים עליונים, שבבינה, הנמשכים רק ברצון הרוח 
והלב בלי דיבור כלל. ויש שמות קדושים תחתונים, שבמלכות, 
הנמשכים בדיבור, ובהמשכת המחשבה והרצון עליהם.
%letter 23
.23 ויש שמות אחרים למטה, שהם מס"א, שנמשכים ברצון של מעשה 
למטה, להעלות להם הרצון שבמעשה למטה. משום שהס"א אינו 
מתעורר, אלא במעשים של עוה"ז, להיטמא בהם.
%page 217
כמו בלעם ובני קדם, וכל אלו העוסקים בצד אחר, שהם עוררו אותו 
ע"י שעשו מעשים למטה לעורר אותו. 
%letter 24
.24 ואלו שמס"א, אינם עומדים באותיות הרשומות של כ"ב (22) 
אותיות התורה. חוץ משתיים ח' וק', שקליפת היסוד נקראת ח', בני 
חת, שנשאו ונתנו עם אברהם במערת המכפלה.
%break
וקליפת המלכות נקראת ק'. וסומכים להם לס"א בסמיכה ג' אותיות 
שק"ר, שנאחזים בהם. אבל אלו הח' והק' נודעים אצלם יותר.
%break
וע"כ בתהילה לדוד, כתוב בכל הפסוקים ו' באמצע הפסוק אחר הטעם 
אֶתְנַחְתָא, בכל אות, כלומר בכל פסוק, שכל אחד מתחיל באות מיוחדת 
מא"ב, חוץ מאלו שתי אותיות ח' וק'.
%break
כתוב, חנון ורחום ה' ארך אפיים וגדול חסד. שלא כתוב בו ו', וארך 
אפיים וגדול חסד. וכן כתוב, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו 
באמת. שלא כתוב, ולכל אשר יקראוהו באמת.
%break
שהוא מטעם, כי ו' הוא שם הקב"ה, קו האמצעי, המייחד הימין 
והשמאל. ואין הס"א חפצה בקו האמצעי. ע"כ לא כתוב ו' באמצע 
הכתוב, להורות שיש בהם אחיזה לס"א.
%letter 25
.25 וע"כ הן מ"ב אותיות, שעוה"ז נברא בהן. נמצא שה"ר דהוי"ה 
עולה צ"ב (92), שהן מ' (40) שנשארו מע"ב (72) שבה. וב' אוזניים, 
ימין שמאל, הן מ"ב. וחמישה עמודים שלה, כל אחד כלול מעשר, שהם 
נ' (50). נ' ומ"ב הן צ"ב.
%break
צ' (90) חוץ מב' אוזניים ימין ושמאל, הוא, כמ"ש, ואם שרה, הבת 
תשעים תלד, כי שרה רומזת על אמא, שהיא ה"ר דהוי"ה. אבל היא 
בחשבון צ"ב עם ב' האוזניים. וכשנוסף עליהם מדרגת הברית, היסוד, 
הרקיע השמיני, ועומד לשמונה ימים,
%break
שהמילה הוא לשמונה ימים. וצ"ב ושמונה דיסוד, הם מאה. ואלו הם 
מאה ברכות, שבכל יום צריכה כנ"י, המלכות, להתעטר בהן. והכול הוא 
בסוד הה'.
%letter 26
.26 הצורה של ה' היא בב' אותיות נ', שהם מאה, ב' אותיות ה' שיש 
בהן עשרה עמודים, שכל אחד כלול מעשר. ה' אחת היא חמישה 
עמודים, ומרכבות שיוצאים מתוך הבוצינא, שהיא בינה דא"א, אמא 
עילאה, שהיא ו"ד של מילוי י'.
%break
וה' שנייה היא חמישה עמודים אחרים, היוצאים ממנה, שהיא ה"ר 
דהוי"ה, ישסו"ת, ועשרה עמודים של ב' אותיות ה' אלו ב' אותיות נ'.
%break
וע"כ צורותיהן הן כעין זה ןן, ב' אותיות נון ונקודה העומדת באמצע. 
וע"כ ו' עומדת ביניהן תמיד, כעין נון, משום שכאן הוא מקומו של ז"א, 
שהיא ו', להתעטר, לקבל מוחין דג"ר.
%letter 27
.27 וכשנתקנה בחמישים בלבד, כלומר, אחר שנפרדה ה' דהוי"ה 
מאמא עילאה ובאה למקומה, היא בנקודה אחת העומדת בנ', כעין נוּן 
שנשמעת כך במבטא, שהו' היא נקודה אחת באמצען השולטת עליהן.
%letter 28
.28 עניין שלישי הוא אות ו' דהוי"ה, צורת אדם, ז"א, שבו הוי"ה של 
מילוי אותיות א', שבגי' אדם, מ"ה (45). אות ו' רומזת על ו' קצוות שבו, 
עומדת על י"ב מרכבות, שאלו י"ב מאירים בכל קצה שבו', וי"ב פעמים 
ו' הוא ע"ב (72).
%break
וכשמתחלקים על ג' שלישים הם כ"ד (24) מרכבות, כי ג"פ כ"ד הם 
ע"ב. כי באות זו כלולים התפשטות צורת אדם, כנגד הזרועות חו"ג, 
והירכיים נו"ה, והגוף ת"ת ויסוד. האיברים שלהם הם כ"ד בזרועות, 
וכ"ד בירכיים, וכ"ד בגוף.
%page 218
אבל כולם סתומים בגוף, ת"ת, והגוף עומד בכל ג' כ"ד, וכל ע"ב 
מרכבות כלולות בגוף, ומשום שכולם כלולות בו, עומדת הו' 
בהתפשטות אחת, בקו אחד, הכולל כולם.
%letter 29
.29 גוף אחד הכולל כ"ד מרכבות: הראש של ו' יש בו שש מרכבות, 
הגוף של ו' יש בו י"ח (18) מרכבות, שש וי"ח הם כ"ד. ואע"פ שכל 
המרכבות הם י"ב לכל קצה שבו"ק, ושש פעמים י"ב הם ע"ב, ולא כ"ד, 
ודאי שבכולם עומד הגוף.
%break
אבל מבחינת כ"ד, שמחשבים הגוף רק לשליש אחד של ע"ב, הם 
מתבארים: שישה שבראש הם חג"ת נה"י שבראש, שהם איברים 
להכניס בהם הראש, הג"ר המכונים ראש. וי"ח הם 18 חוליות 
שבשדרה, שהראש עומד עליהם והגוף נסמך בהם.
%break
הראש נתקן בחו"ג. שחסר לו ג"ר דראש ואין בו אלא ו"ק דראש. שהם 
איברים להכניס בהם הראש, כלים המודדים הג"ר שלו. אמנם הגילוי 
של הו"ק דראש, אינו בראש אלא בג' קווים שבגוף, שהו"ק דראש 
מתגלים בכל קו. וג"פ שישה הם י"ח (18).
%break
וזה ח"י חוליות שבשדרה. כי ג' קווים שבגוף מגלים הארת החכמה 
שבראש. ונבחן שהראש עומד עליהם, וכן כל הגוף עומד עליהם.
%letter 30
.30 וכל כ"ד המרכבות הם התפשטות אחת בראש ובגוף של הו'. וכל 
שישים הספירות כולם כולל אותם הו', שש ספירות חג"ת נה"י, שכל 
אחת כלולה מעשר. וע"כ השיעור של אות ו': הראש של הו' הוא בשש 
נקודות חג"ת נה"י, והגוף של הו' הוא ב-18.
%break
וכל הסודות מתבארים שהם כלולים בגוף, משום שהזרועות והירכיים, 
חו"ג ונו"ה, הם בהעלם, להיותם ב' קווים העליונים שאינם מאירים, 
אלא ע"י קו האמצעי, המייחד אותם זה בזה, שהוא הו'. וע"כ נכלל 
הכול באות ו' ובצורתה.
%letter 31
.31 וכשנראית השלמות של הו', קו האמצעי, אז כל הצדדים הרעים 
נסתמים ונפרדים מהלבנה, המלכות, ואינם מכסים אותה. משום, שקו 
האמצעי, בוקע כל המשקופים שברקיעים ומאיר למלכות, והמקטרג 
אינו יכול להרע כלום. וכשהו',
%break
קו האמצעי, מסתלק, אז עולה המקטרג ומשטין ומפתה, ויכול לקטרג 
על כל בני העולם, באשר שהוא מלך זקן וכסיל.
%letter 32
.32 ו' דהוי"ה הוא אור המאיר ללבנה, למלכות. ואע"פ שאורות רבים 
נכללים בו', ז"א, האור שמאיר ללבנה, הוא רק התפשטות אחת למלא 
אותה. וז"א הוא אות א', שצורתה ו' באמצע ושתי אותיות י' מימינה 
ומשמאלה. שז"א, קו אמצעי, מכריע ומייחד את הימין והשמאל.
%break
וע"כ הימין והשמאל דבוקים בו בצורת ב' אותיות י' שבא', כמ"ש, 
שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, והוא נרשם בכל אלו 
הסודות שבא'. וכשהוא מאיר ללבנה, למלכות, בו' מאיר לה, שצורתה 
קו אחד, התפשטות קו אמצעי, הכלול משניהם, ימין ושמאל.
%letter 33
.33 בספרו של אדה"ר, בצורות האותיות, נמצא, שצורת הו' היא, 
נקודה מלמעלה, הרומזת על י' דהוי"ה, וחמש נקודות שלמטה, שהן 
ה"ר דהוי"ה, חמישה עמודים. וכן השיעור של הו' דהוי"ה, ז"א, כולל 
בתוכו י"ה דהוי"ה, שהוא עניין בן י"ה.
%break
וכל נקודה של שש נקודות שבו עומדת בעשר, שאין נקודה שאינה 
משלימה לעשר. כי כל נקודה יש בה ט' סומכים ומרכבות, שהן רת"ס 
שבה, שכל אחת שברת"ס כלולה מג' קווים.
%break
ועצם הנקודה משלימה לעשר. כי לנקודת הימין ט' סומכים ומרכבות, 
ועימה עצמה היא עשרה. וכן נקודת השמאל וכן לכל הצדדים.
%page 219
וע"כ הנקודות כולן, הן כל אחת בכלל עשר, היא ומרכבותיה. וכולן 
כלולות בהתפשטות אות ו'. וע"כ הכול הוא בצורת אות ו', בציור נקודה 
אחת מלמעלה, וחמש נקודות שלמטה.
%letter 34
.34 כשנכנס השמש, ז"א, בלבנה, המלכות, יוצאת מהו' התפשטות 
אחת שהיא הברית, היסוד, כעין ג', שצורתה ו' עם תוספת נקודה 
בסופה, העטרה שהתווספה בו, המסך שבו, שהוא גומל דלים, שג' 
הוא יסוד, וד' היא המלכות, וזהו להיכנס בנוקבא, המלכות.
%break
וכשנכלל כל זה בהתפשטות של אות ו', ז"א, אז הוא עומד להזדווג עם 
הנוקבא. כמ"ש, ואתה הַקרֵב אליך את אהרון אחיך, שבא לכלול זרוע 
ימין, חסד, אהרון, בגוף, משה. ואת בניו איתו, הם כל המרכבות 
והסומכים שלו.
%break
וזרוע השמאל כלול במשה, המרכבה לז"א, ו', כמ"ש, קח את הלוויים. 
הלוויים הם זרוע שמאל, גבורה. כדי שתימצא הו', משה, כלול הכול 
בהתפשטות אחת, להיות אחד.
%letter 35
.35 וע"כ נמצא ייחוד בו' הזו, בימין שמאל ואמצע: האמצע משה, 
הימין אהרון, השמאל הלוויים. והכול הוא אחד. וע"כ נעשתה 
התפשטות אחת, ונקרא אחד. ותימצא בו' רק התפשטות אחת לבד, קו 
אחד, וזהו אחד.
%letter 36
.36 ה"ת דהוי"ה, המלכות, נעשית גוף אחד בזו הנקודה האמצעית. 
שאע"פ שהיא גוף אחד בע"ס, מ"מ העיקר שבה הוא הנקודה 
האמצעית, מלכות. והשאר רק בהתכללות.
%break
ונכנס בה הו' דהוי"ה, ז"א, ונמצאת הו' בין שתי נקודות: למעלה אמא 
ולמטה מלכות. ואז מתאחד עולם העליון, בינה, בעולם התחתון, 
מלכות, והן אחת.
%letter 37
.37 הירכיים למטה, נו"ה, שבאות ו', ת"ת, נכללו באות ו'. כמ"ש, זכרו 
תורת משה עבדי. ולא כתוב, נביאי, להראות שהכול נכלל בו', ת"ת, 
ונביאים הם נו"ה, הכלולים במשה, ת"ת. וע"כ אין צורך לכתוב, משה 
נביאי. ואות ו' נקרא אחד, והוא אחד לבדו, והתפשטות אחת.
%break
%H ואתה הַקרֵב אליך
%letter 38
.38 ואתה הַקרֵב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו, מתוך בני 
ישראל, לכַהנוֹ לי. לא שימש משה, השמש, בלבנה, המלכות, עד 
שנכלל בכל הצדדים באות ו', באהרון ובלוויים, הימין והשמאל.
%break
וכתוב, מתוך בני ישראל לכַהנוֹ לי. לכהן לי לא כתוב, אלא לכהנו לי, עם 
ו' יתרה, שפירושו, לשימוש של האות ו', כלומר, לכהן ו', שהיא ת"ת, 
אל, לי, שהוא אות ה', מלכות.
%break
להכניס ולשמש ו' בה', שיהיה הכול אחד. אשריהם ישראל, שנכנסו 
בסודות התורה ויצאו, ויודעים בסודות דרכי התורה, ללכת בדרך 
האמת.
%letter 39
.39 מתוך בני ישראל, משום שהכול אינו נקרא אחד, להיות אחד 
כראוי, אלא, מתוך בני ישראל. כי בני ישראל עומדים למטה, לפתוח 
דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק הנרות,
%break
שהם הספירות העליונות, ולקרב הכול מלמטה למעלה, שיהיה הכול 
אחד. ומשום זה כתוב, ואתם הדבקים בה'.
%page 220
%letter 40
.40 ואתה הַקרֵב אליך. הכול הוא קרֵב ע"י מי שיודע לייחד הייחוד 
ולעבוד לאדונו. שהרי בזמן שנמצא הקורבן כראוי, אז מתקרב הכול 
יחד, הצדדים ימין ושמאל, והארת הפָנים של הקב"ה נמצא בעולם 
בביהמ"ק. והס"א נכנע ונסתר, וצד הקדושה שולט באורה ובשמחה.
%break
וכשהקורבן לא נמצא כראוי, או הייחוד לא היה כראוי, אז הפנים 
עצובות ואור אינו נמצא, והלבנה, המלכות, נסתרת, והס"א שולט 
בעולם, משום שאין מי שיודע לייחד השם הקדוש כראוי.
%letter 41
.41 הקב"ה לא ניסה את איוב, ולא בא עימו בניסיון, כניסיון שאר 
הצדיקים, שהרי לא כתוב בו, והאלקים ניסה את איוב, כמ"ש 
באברהם, והאלקים ניסה את אברהם. שהוא בידו הקריב בן יחידו 
אליו.
%break
ולאיוב לא נתן ולא מסר כלום, ולא נאמר לו שייתן, אבל נמסר ביד 
המקטרג בדינו של הקב"ה, שהוא עורר עליו את המקטרג, מה שהוא 
לא ביקש. כי תמיד בא המקטרג להתעורר על בני אדם. וכאן הקב"ה 
עורר את המקטרג עליו, כמ"ש, הֲשמתָ ליבך על עבדי איוב.
%break
%H ויהי מקץ יָמים
%letter 42
.42 ויהי מקץ יָמים, ויבֵא קין מפרי האדמה מנחה לה'. מקץ ימים, 
טומאה. ומקץ ימין, קדושה. אמר הקב"ה לדניאל, ואתה לך לקץ. אמר 
לו, לאיזה קץ, לקץ הימים או לקץ הימין? עד שאמר לו, לקץ הימין.
%letter 43
.43 ועל זה פחד דוד, שכתוב, הודיעֵני ה' קיצי: אם לקץ הימים או לקץ 
הימין. וכאן בקין כתוב, ויהי מקץ ימים, ולא מקץ ימין. ומשום זה לא 
התקבל קורבנו, כי מס"א היה הכול.
%letter 44
.44 והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו, ומחֶלְבֵהן. גם הוא, לרבות שגם 
בקורבן הבל היה חלק לס"א, וגם בקורבן קין היה חלק לקדושה. אלא 
הבל, כל הקורבן שלו ועיקרו היה להקב"ה,
%break
ונתן חלק לס"א, כמ"ש, ומחֶלְבֵהן, שהחֵלב והטוב היה להקב"ה. וקין, 
עיקרו עשה לקץ הימים, ס"א, ונתן רק חלק אל הקב"ה. וע"כ נדחה 
הוא וקורבנו.
%break
%H לתת חלק לס"א
%letter 45
.45 באיוב כתוב, והלכו בניו ועשו משתה. וכתוב, ויהי כי הקיפו ימי 
המשתה. וכתוב, ושלחו וקראו לשלושת אחיותיהם, לאכול ולשתות 
עימהם. שזה עיקר, שייתן לס"א, ואח"כ הקריב עולות,
%break
ועולָה הוא זכר ולא נקבה, ועולֶה כולו למעלה, ולא הקריב קורבן 
שיכלול אותו כראוי, שייתן גם חלק לס"א.
%page 221
%letter 46
.46 אם היה נותן חלק לכל, גם לס"א, לא היה יכול לו המקטרג אח"כ. 
ולמה הרע לו הקב"ה על שלא נתן חלק לס"א? משום שגרם לכַסות 
האור ולהסתירו, שלא הקריב קורבן אחר לזון בו הס"א, שיש לה חלק 
בקורבנות. אלא הקריב עולָה לבד, שעולֶה למעלה ואין לס"א חלק בו.
%break
וע"כ כתוב, ככה יעשה איוב כל הימים, שלא נתן חלק לס"א. שאם 
הס"א היה ניזון בחלק, היה עובר מעל המקדש, והיה מסתלק ממנו. 
וצד הקדושה היה עולה למעלה למעלה.
%letter 47
.47 אבל הוא לא רצה שייהנה הס"א מקורבנו, והסיר את עצמו ממנו. 
שהסיר עצמו מן הרע, שלא לתת לו שום חלק. וע"כ הקריב תמיד 
עולָה, כי מעולָה אין הס"א נהנה לעולם.
%break
ומשום זה כל מה שלקח הס"א אח"כ מאיוב, משלו לקח. וע"כ גרם 
איוב לכסות עורלה על ברית קודש, שלא הייתה סרה מברית קודש. 
ומשום זה עורר עליו הקב"ה אותו המקטרג. שכתוב, הֲשמת ליבך על 
עבדי איוב.
%break
כי בניו של איוב חטאו באכילה ושתייה, ששתו לשוכרה, שע"י זה 
נמשכה עורלה על ברית קודש, שהס"א סָתם האורות המושפעים מן 
היסוד אל העולם, שזה עיקר שייתן לס"א.
%break
ואיוב, היה בידו למחות ולא מחה, אלא שהקריב בשבילם קורבן עולָה. 
ואם היה מקריב קורבן חטאת, אז היה נותן בזה חלק לס"א, והיה 
מפרידו מן הקדושה. אבל כיוון שהקריב עולָה, שאין לס"א חלק בו, ע"כ 
לא נפרשׁה מהקדושה.
%break
ונמצא שאיוב גרם בזה, שתישאר העורלה על ברית קודש, מחמת 
חטאים של בניו, שלא מחה בהם ולא תיקן אותם ע"י קורבן. וע"כ גרם 
איוב לכסות עורלה על ברית קודש, שלא הוסרה העורלה ע"י קורבן 
עולָה.
%letter 48
.48 כשרצה הקב"ה להתאחד בישראל במצרים, לא עמדה השעה, 
משום שהעורלה, הס"א, כיסה האור. עד שהמקטרג לקח את שלו 
מאיוב, ואז ציווה הקב"ה לאכול את הפסח בחיפזון, כל עוד שאותו 
הס"א עסק באיוב, וציווה להסיר העורלה מהם,
%break
ואז התאחד הקב"ה בישראל, והס"א נפרד מהקדושה, ועסק באיוב 
ולקח את שלו. ואז, פֶסַח הוא לה', כי עד עתה לא היה הפסח לה'. 
אשריהם שיודעים ומייחדים ייחוד אדונם כראוי.
%break
אין גילוי הארת החכמה, אלא בשעת גילוי העונשים והדינים, 
הנמשכים על הרשעים, שהמשיכו חכמה מלמעלה למטה. ואם פסק 
גילוי הדינים, נפסקת הארת החכמה, כדי להבריח בעת ההיא את 
הס"א, הרוצה לינוק ולהמשיך החכמה מלמעלה למטה.
%break
כשרצה הקב"ה לגלות להם הארת החכמה, שיתייחד בהם, לא עמדה 
השעה, משום שהעורלה, הס"א, כיסה האור. כי העורלה, הס"א, 
הייתה מחכה לגילוי חכמה,
%break
כדי להמשיך מלמעלה למטה. וע"כ נסתרה והתכסתה הארת החכמה, 
שזה נבחן שהעורלה מכסה וסותם אור העליון שלא יופיע.
%break
עד זמן שהמקטרג לקח את שלו מאיוב, עד זמן גילוי העונשים 
והדינים, שסובלים הרשעים שהמשיכו החכמה מלמעלה למטה, 
שגילוי הדינים האלו מבריחים הס"א, והחכמה יכולה להאיר.
%break
קורבן פסח הוא גילוי הארת החכמה. וע"כ ציווה הקב"ה לאכול את 
הפסח בחיפזון כל עוד שאותו הס"א עסק באיוב, שהארת החכמה 
באה עם אכילת הפסח.
%break
וציווה הקב"ה לאוכלו בחיפזון, לא יאוחר משיעור זמן הגילוי של 
העונשים, שענש הס"א את איוב, כי אז אין חשש מיניקת הס"א.
%page 222
ואז, פסח הוא לה' ודאי, שיש ביטחון, שלא ייטו את הארת החכמה 
מלמעלה למטה, ויביאו את הפסח לרשות הס"א. כי עד עתה לא היה 
הפסח לה', כלומר, שאם הייתה מתגלה הארת החכמה,
%break
הבאה עם אכילת הפסח, שלא בזמן גילוי העונשים, לא הייתה ההארה 
לה', אלא לס"א, שהיו ממשיכים אותה מלמעלה למטה.
%letter 49
.49 וכתוב אחריו, את חג המצוֹת תשמור. שמי שאוכל חמץ בפסח, כמי 
שעובד עבודה זרה.
%letter 50
.50 כשיצאו ישראל ממצרים, יצאו מרשות הס"א, שנקרא חמץ, לחם 
רע. ע"כ נקרא עבודה זרה כך בשם חמץ. יצה"ר הוא העבודה הזרה, 
שנקרא גם שאור. שכך הוא יצה"ר באדם,
%break
כמו שאור בעיסה. נכנס לאט לאט במעיו של האדם ואח"כ מתרבה בו, 
עד שכל הגוף מעורב בו. וזהו עבודה זרה. וע"כ כתוב, לא יהיה בך אל 
זר.
%break
%H חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו
%letter 51
.51 כתוב, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי בַמֶה נחשב הוא. 
מהו חדלו לכם מן האדם? האם הזהיר הנביא להימנע משאר בני 
אדם, וכן שאר בני אדם יחדלו ממנו, ויהיו נמצאים בני האדם,
%break
שלא יתקרבו זה אל זה לעולם? אלא מי שמשכּים לְפתְחו של חברו 
לתת לו שלום, מטרם שמברך אל הקב"ה, על זה נאמר, חדלו.
%letter 52
.52 כתוב, חדלו לכם. וכתוב, מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם, 
קללה תיחשב לו. אע"פ שכבר בירך אל הקב"ה ואין צריך להזהיר על 
זה, חדלו לכם. אבל מהו, חדלו לכם מן האדם, אשר נשמה באפו?
%break
כאן ציווה הקב"ה את האדם והזהיר אותו, שישמור עצמו מאלו 
האנשים, שהיטו דרכיהם מדרך טוב לדרך רע, ומטמאים עצמם 
בטומאה דס"א.
%letter 53
.53 כי כשברא הקב"ה את האדם, עשה אותו בצורה העליונה, ונפח 
בו רוח קדוש, הכלול משלושה: נפש רוח ונשמה. והנשמה היא למעלה 
מכולם, שהיא כוח עליון, לדעת ולשמור מצוות הקב"ה.
%break
ואם מכניס הנשמה הקדושה ההיא בעבודה אחרת, זהו המטמא 
אותה, ויוצא מעבודת ריבונו.
%break
משום שג' כוחות אלו כולם אחד, נפש רוח ונשמה, משתתפים יחד. 
והם אחד כמו בעליון, שבינה וז"א ומלכות הם אחד, כן נפש רוח 
ונשמה הם אחד, כי מהם הם נמשכים.
%letter 54
.54 ואם רואים אדם, שיש בו מדרגות נפש רוח ונשמה כולן, ועוד לא 
עמד על בוריו לדעת מיהו, במה נודע אם להתקרב אליו, או להימנע 
ממנו?
%page 223
הנה בכעסו ממש אדם יודע אותו, ויכירו מיהו. אם שומר נשמה 
הקדושה ההיא בשעת כעסו, שלא יעקור אותה ממקומה ולא יבוא 
לשרות במקומה אל זר, זהו אדם כראוי, זהו עבד לריבונו, זהו אדם 
השלם.
%letter 55
.55 ואם האדם ההוא אינו שומר אותה, והוא עוקר קדושה זו העליונה, 
מחמת שבא לידי כעס, ומשרה במקומה ס"א, ודאי הוא שמרד באדונו, 
ואסור להתקרב אליו ולהתחבר עימו. וזהו, כמ"ש, טורף נפשו באפו, 
שטורף ועוקר נפשו מחמת כעסו, ומשרה בעצמו אל זר.
%break
ועליו כתוב, חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, שטורף הנשמה 
הקדושה ההיא ומטמא אותה בגלל אפו, מחמת שבא לידי כעס, אשר 
החליף נשמתו בכעסו. כי בַמֶה נחשב הוא, שהאדם ההוא נחשב 
לבָמָה, שעובדים עליה עבודה זרה.
%letter 56
.56 ומי שמתחבר לאל זר, מי שמדבר עימו, הוא כמו שמתחבר 
בעבודה זרה ממש, משום שעבודה זרה, אל זר ממש שורה בתוכו. 
ולא עוד אלא שעָקר קדושה עליונה ממקומה והשרה במקומה עבודה 
זרה, אל זר.
%break
אל זר כתוב בו, אל תפנו אל האלילים, כמו זה, אסור להסתכל בפניו של 
הכועס.
%letter 57
.57 והרי יש כעס חכמים? כעסם של חכמים טוב הוא לכל הצדדים. כי 
התורה אש, והתורה מרתיחה אותו, כמ"ש, הלוא כה דְבָרי כאש נאום 
ה'. כעס חכמים הוא בדברי תורה.
%break
כעס חכמים הוא לתת כבוד לתורה. והכול לעבודת ה' הוא. לכך כתוב, 
כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא אל קנא.
%letter 58
.58 אבל אם הכעס הוא בדברים אחרים ולא בדברי תורה, אין זה 
עבודת הקב"ה, משום שבכל החטאים שעושה האדם, אינם עבודה 
זרה ממש כמו הכעס. אסור להתקרב אל זה. ואם לשעה הוא עבר 
וכעס, ואח"כ חזר בתשובה?
%break
אינו כן, כי כיוון שעָקר קדושת נפשו ממנו וממקומה, ואותו אל זר עשק 
המקום ההוא, הוא מתחזק בו ואינו עוזב אותו. חוץ מאשר כשנטהר 
האדם מכל וכל, ועוקר מתוכו את אל זר לעולם, ואח"כ השתדל 
להתקדש ולהמשיך קדושה עליו, אז הלוואי שיתקדש.
%letter 59
.59 בשעה שעוקר קדושת נפשו ושורה במקומה אל זר, ההוא הנקרא 
טמא. נטמא האדם, ומטמא את מי שקרב אליו. והקדושה ההיא 
נעקרה ממנו. וכיוון שנעקרה ממנו פעם אחת, כמה שעשה האדם, לא 
תשוב עוד למקומה.
%letter 60
.60 כמה טמאים הם שמיטהרים? שונה היא טומאה אחרת, שאינה 
יכולה לעשות יותר מלטמא אותו בחוץ. אבל הכעס שונה מכל, שכל גופו 
טימא מבפנים ומבחוץ, והנפש והכול מיטמא. ושאר טומאות העולם 
אינו מטמא, אלא הגוף מבחוץ בלבד.
%break
ומשום זה כתוב, חדלו לכם מן האדם, אשר נשמה באפו, שהחליף 
קדושת ריבונו בשביל כעסו. שזהו טומאה שמטמא לכל. כי בַמֶה נחשב 
הוא, בָּמָה של עבודה זרה ודאי נחשב הוא.
%letter 61
.61 הכעס הזה, הוא עבודה זרה, ס"א. צריך האדם להישמר ממנו 
ולהיפרד מעליו. וע"כ כתוב, אלקֵי מסכה לא תעשה לָך. לך פירושו, 
שלא להרע לעצמך. וכתוב אחריו,
%break
את חג המצות תשמור. תשמור, צד הקדושה. שאדם צריך לשמור 
אותה ולא יחליף אותה בס"א. ואם החליף אותה בס"א, הרי הוא טמא, 
ומטמא כל מי שקרב אליו.
%page 224
%H מצות וספירת העומר
%letter 62
.62 את חג המצות תשמור. זהו מקום, המלכות, שנקרא שָׁמוֹר. ומשום 
זה כתוב, את חג המצות תשמור, שבעת ימים תאכל מצות כאשר 
ציוויתיך.
%break
שבעת ימים אלו של חג המצות, אינם כשבעת הימים של סוכות. כי של 
סוכות הם עליונים, חג"ת נהי"מ דבינה, שזו"ן עלו והלבישו אותם. ואלו 
של חג המצות, הם תחתונים, חג"ת נהי"מ של המלכות. וע"כ באלו של 
סוכות אומרים הלל שלם.
%break
ובאלו של חג המצות אין אומרים הלל שלם. ומשום שהם שבעה ימים 
שלמטה של המלכות, כתוב, שבעת ימים תאכל מצת. מצת כתוב בלי ו', 
להורות, כי טרם שׁרו עליהם ימים עליונים של ו', ז"א.
%letter 63
.63 כיוון שהסוד הזה של חג המצות התקדש, כי בלילה הראשון של 
פסח התקדשו זו"ן, וקיבלו המוחין דאו"א עילאין, כלומר, שעלו והלבישו 
אותם,
%break
א"כ למה ירדה שוב המלכות למטה ממקומה, הרי מעלים בקודש ואין 
מורידים? ולמה ירדה מאו"א למטה באלו שבעה ימים תחתונים?
%letter 64
.64 כתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו. להורות, שמי שמכפר, צריך לכפר 
על עצמו תחילה, ואח"כ על ביתו. כעין זה המלכות התחילה להתקדש, 
ולצאת בקדושה בלילה הראשון של פסח, כדי לכפר על עצמה. וכיוון 
שהיא התקדשה, צריכה לכפר על ביתה ולקדש אותם.
%break
וע"כ ירדה למטה, לקדש ביתה. ומקדשת אותם ע"י ישראל שלמטה. 
וכיוון שאלו התקדשו, צריכים להעלות אותה למעלה, כי כשבית 
המטרוניתא, המלכות, מתקדש, אז עולה למעלה להתקשר בימים 
העליונים למעלה.
%break
נודע שאין היעדר ברוחניות, וכל שינוי מקום אין הפירוש שעזב ונעדר 
ממקום ראשון ובא למקום שני, אלא תוספת מקום יש כאן, שנשאר כולו 
במקום ראשון, וגם בא למקום שני.
%break
ולפי זה בלילה הראשון של פסח, שזו"ן עלו לאו"א, והנוקבא נתקנה 
במוחין דאו"א, הרי נשארה הנוקבא גם במקומה למטה. ושבע ספירות 
חג"ת נהי"מ דנוקבא, שנשארו למטה במקומה, מכונים בית הנוקבא. 
כי דומה כמו שהנוקבא עלתה למעלה ולא לקחה עימה ביתה.
%break
ונמצא, שהתיקון הגדול שקיבלה הנוקבא בלילה ראשון של פסח, לא 
הגיע כלום לביתה, שנשאר למטה.
%break
כיוון שמי שמכפר, צריך לכפר על עצמו תחילה ואח"כ על ביתו, לכן 
בליל ראשון של פסח המלכות התחילה להתקדש, בבחינת וכיפר 
בעדו, שהיא עצמה קיבלה התיקון מחמת עלותה.
%break
וכיוון שהיא התקדשה, צריכה לכפר על ביתה. כי ביתה, חג"ת נהי"מ 
שלה, שנשארו למטה, שלא עלו עימה, עוד לא קיבלו כפרה, מוחין 
דאמא המכונים כפרה, בעניין יוה"כ, היא אמא. וע"כ ירדה למטה, 
לקדש ביתה.
%break
לאחר לילה ראשון של פסח, ירדה המלכות מאו"א, למקומה למטה. 
כדי לקדש שבע ספירות שלה שנשארו למטה, היא מקדשת אותם ע"י 
ישראל שלמטה, ע"י זה שישראל מקיימים הכתוב,
%page 225
את חג המצות תשמור שבעת ימים, שבזה מיתקנים שבעה ימים 
חג"ת נהי"מ שלה, שנשארו למטה, המכונים ביתה.
%break
וכיוון שאלו התקדשו, צריכים להעלות אותה למעלה, כי כשבית 
המטרוניתא, המלכות, מתקדש, אז עולה למעלה, כלומר, אחר 
ששבעה ימים אלו קיבלו תיקון במקומם, צריכים להעלות שוב את 
המלכות לאו"א, שזה נעשה ע"י ספירת העומר.
%letter 65
.65 ועל זה אנו עושים חשבון, שסופרים ספירת העומר בעמידה על 
רגליים. משום שאלו הימים, שאנו סופרים, הם ימים עליונים, הספירות 
דז"א, זכר. וכן בכל זמן שאדם נכנס באלו ימים עליונים דז"א, בין 
בתפילה ובין בשבח, צריך האדם לעמוד על רגליו,
%break
שהירכיים והגוף משמשים שם בז"א בשווה יחד. והירכיים והגוף 
צריכים לעמוד כזכר העומד בכוחו, ולא כנקבה, שדרכה לשבת. ועוד, 
משום השבח של עולם העליון, צריכים לעמוד.
%break
אור הזכר, המאיר מלמעלה למטה, הוא ג"ר. וע"כ כל הרת"ס שלו, 
חב"ד חג"ת נה"י, צריכים לשמש בהלבשת האור. וע"כ צריך גם האדם 
בתפילה או בשבח לז"א, שהוא זכר, לעמוד על רגליו, שגם נה"י שלו, 
שנקראים רגליים, יהיו בשימוש.
%break
אבל אור הנקבה, המאיר מלמטה למעלה, הוא ו"ק וחסר ג"ר. ע"כ 
אינם צריכים אלא רק ראש ותוך, חב"ד חג"ת דכלים, שילבישו האורות 
דרוח נפש. ונמצאים הנה"י, הרגליים, פנויים בלי אור, ואינם משמשים 
כלום, כמו היושב בכיסא, שהרגליים הם בלי שימוש.
%break
וע"כ כשהאדם בשבחים או בתפילה אל המלכות, שהיא נקבה, צריך 
גם האדם להיות בישיבה, ולא ישמש ברגליו. שיש ערך הופכי בין כלים 
לאורות, שהחסר נה"י דכלים הוא חסר ג"ר באורות.
%letter 66
.66 ומשום שספירת העומר הוא הזכר, שממשיכים ספירות עליונים 
דז"א, הנשים פטורות מספירה זו, ואינן מחויבות לספור אלא הזכרים 
בלבד, להתקשר כל אחד כראוי, כעין זה כתוב,
%break
יֵרָאה כל זכוּרְך, שהזכרים מחויבים להראות ולא נשים. משום שהברית 
הוא בזכר ולא בנקבה, ומשום שהוא למעלה בזכר, בז"א, נשים אינן 
מחויבות.
%letter 67
.67 בכל שבעת ימים מאלו הימים העליונים, של ז"א, מקבל קדושה 
יום אחד מאלו התחתונים, של המלכות. והיום התחתון הזה של 
המלכות נקרא שבוע, משום שמתקדש משבעה ימי העליונים.
%break
וכן בכל שבעה ושבעה מאלו חמישים הימים העליונים, עד יום 
החמישים ולא עד בכלל.
%break
כלומר, שיום החמישים אינו בכלל המתקנים לימים תחתונים. 
וכשנמצא מ"ט (49) ימים עליונים, נמצאים למטה במלכות, שהתקדשו 
שבעה ימים שלה.
%break
כי כל יום נתקן ע"י שבעה ימים העליונים, שע"י חג"ת נהי"מ דחסד 
דז"א, מיתקן חסד דמלכות. וע"י חג"ת נהי"מ דגבורה דז"א, מיתקנת 
גבורה דמלכות. ועד"ז כל אחד שנתקן במלכות נקרא שבוע, משום 
שנכנס באלו שבעה ימים עליונים.
%break
וע"כ כתוב, שבע שבתות תמימות תהיינה, שמורה על שבעה ימים 
תחתונים, חג"ת נהי"מ דמלכות, שכל אחד נקרא שבוע. ומשום שהם 
נקבות, להיותם שבע ספירות דמלכות, בלשון נקבה נאמר, שבתות 
תמימות תהיינה.
%letter 68
.68 וכששבע ספירות דמלכות התקדשו במ"ט ספירות העליונות, 
והבית, שבע ספירות דמלכות, שלא קיבלו תיקונים בלילה הראשון של 
פסח, נתקן להתחבר אישה בבעלה, שתתחבר המלכות עם ז"א, אז 
נקרא חג השבועות.
%page 226
ע"ש אלו הנוקבאות, שבע ספירות דמלכות, הנקראים שבע שבועות, 
ששורים עליהם אלו הימים העליונים, מ"ט ימים דז"א, שהתקדשו 
בהם.
%break
ומשום זה כתוב, בשָבועותיכם, שהמשמעות שהם שלכם. ולא כתוב, 
בשבועות. כי כמו שהתקדשו שבע ספירות דמלכות, שנקראים 
שבועות, התקדשו ג"כ ישראל למטה עימהם. כי ישראל למטה תלויים 
בקדושת המלכות, שממנה הם מקבלים, וע"כ כתוב, בשבועותיכם.
%letter 69
.69 וע"כ כשמגיעים למ"ט ימים, היום העליון שעליהם, היום 
החמישים, בינה, שולט על מ"ט ימים, מ"ט ספירות דז"א, כלל התורה, 
שז"א נקרא התורה, שיש בה מ"ט פנים.
%break
אז היום העליון, היום החמישים, בינה, ע"י התעוררות התחתונים, 
הוציא התורה, ז"א, המוחין דג"ר שלו, כלולים מ"ט פנים, שנתקנו ע"י 
ספירת מ"ט ימים.
%break
%H גם ציפור מצאה בית
%letter 70
.70 גם ציפור מצאה בית ודרור קֵן לה אשר שָׁתָה אפרוחיה. גם ציפור 
מצאה בית, אלו הם ציפורי השמיים, שיש מהם שעושים קן שלהם 
בחוץ. ויש מהם שעושים קן שלהם בבית, דירתו של אדם.
%break
כמו דרור, עוף השם קינו בבית כל אדם, ואינו מפחד, משום שהכול 
קוראים לו דרור, חירות. כי מיום שעושה קן בבית ומוציא בנים, הוא דר 
בבית חמישים יום. ואח"כ נפרדים אלו מאלו. וזהו עוף שנקרא דרור, 
שפירושו חירות, הרומז לבינה. והמלכות נקראת ציפור.
%letter 71
.71 כתוב, וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ. 
שנת החמישים היא בינה, שמכאן יוצאת חירות לכל. ומשום שיוצאת 
ממנו חירות, התורה היוצאת מבינה, נקרא חירות.
%break
וע"כ כתוב, חָרוּת על הלוחות. אין לקרוא חָרוּת, אלא חירות. שזהו 
התורה, הנקראת חירות. כי מה שהיום העליון, בינה, מוציא, נקרא 
חירות. והוא חירות לכל. והיום ההוא הוא חירות עליון.
%break
משום שיש חירות תחתון וחירות עליון, ה"ר, בינה, וה"ת, מלכות. 
שמיטה, מלכות, ויובֵל, בינה. הם כאחד, שמלבישים זה את זה, ואז 
הבינה נקראת חירות עליון והמלכות חירות תחתון.
%break
%H לחם הביכורים
%letter 72
.72 שני מיני לחם אכלו ישראל. אחד כשיצאו ממצרים, אכלו מצה, 
לחם עוני, לחם ממלכות. ואחד במדבר, שאכלו לחם מן השמיים, לחם 
מז"א, שנקרא שמיים. שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים.
%page 227
וע"כ הקורבן של חג השבועות הוא לחם. ועל הלחם מקריבים כל שאר 
הקורבנות. הלחם הוא עיקר, כמ"ש, והקרבתֶם על הלחם שבעת 
כבשים. וכמ"ש, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שזהו לחם 
שהחכימו בו ישראל, חכמה עליונה של התורה, ובאו בדרכיה.
%letter 73
.73 בפסח יצאו ישראל מהלחם שנקרא חמץ, שכתוב, ולא יֵיראה לך 
חמץ. וכתוב, כי כל אוכל מַחְמֶצֶת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל. 
יצאו מחמץ, משום הכבוד של הלחם שנקרא מצה.
%break
עתה, שזכו ישראל ללחם עליון דז"א, לא יפה היה שיתבטל החמץ, ולא 
ייראה כלל? ולמה קורבן זה של לחם הביכורים היה חמץ, כמ"ש, סולת 
תהיינה חָמץ תֵיאָפינה? הרי ביום הזה התבטל היצה"ר, חמץ, כי 
התורה, שנקראת חירות, נמצאת, ולמה הביאו חמץ?
%letter 74
.74 אלא בדומה למלך שהיה לו בן יחיד, וחלה. יום אחד היה משתוקק 
לאכול. אמרו, יאכל בנו של המלך רפואה זו. וטרם שיאכל אותה, לא 
יימצא שום מאכל ומזון אחר בבית.
%break
עשו כך. כיוון שאכל הרפואה ההיא, אמר, מכאן והלאה יאכל כל מה 
שרוצה, ולא יוכל להזיק לו.
%letter 75
.75 כך, כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים העיקר והסוד של 
האמונה. אמר הקב"ה, יטעמו ישראל רפואה. וכל עוד שיאכלו רפואה 
זו, לא ייראה להם מאכל אחר, חמץ.
%break
כיוון שאכלו מצה, שהיא רפואה, לבוא ולדעת בסוד האמונה, שהיא 
מלכות, אמר הקב"ה, מכאן והלאה ראוי להם חמץ, ויאכלו אותו, כי אינו 
יכול עוד להזיק להם. וביום השבועות, נמצא לחם העליון, של ז"א, 
רפואה גמורה.
%letter 76
.76 וע"כ מקריבים חמץ, היצה"ר, שיישרף על המזבח ע"י הקורבנות 
שמקריבים על המזבח. ומקריבים שני לחם אחרים, ע"י תנופה, 
עימהם יחד. שני לחם אחרים, פירושו, חוץ מהקורבנות.
%break
והחמץ, היצה"ר, נשרף באש המזבח ע"י הקורבנות, ואינו יכול לשלוט 
ולהזיק לישראל. ומשום זה ישראל הקדושים מתדבקים בהקב"ה ביום 
הזה ברפואה של התורה. ואם היו שומרים ישראל ב' מיני לחם אלו, 
מצה ולחם העליון של ז"א, לא היו באים בדין לעולם.
%break
כי יש ב' מיני מוחין לנוקבא:
א. מזמן היותה ב' מאורות הגדולים, מטרם המיעוט, שאז הייתה 
בקומה אחת עם ז"א, ולא הייתה מקבלת ממנו, אלא שניהם מקבלים 
בשווה מאמא. שז"א היה מלביש קו ימין שלה, חסדים,
%break
והמלכות הייתה מלבישה קו שמאל שלה, חכמה בלי חסדים. שאז 
קטרגה הירח, מחמת שבלי חסדים אין החכמה יכולה להאיר, והייתה 
הארתה בצמצום גדול.
%break
ב. אח"כ נאמר לה, לכי ומעטי את עצמך. שאז ירדה למטה מחזה 
דז"א, שהמסך שבחזה דז"א מיעט אותה, עד שאין לה מעצמה כלום 
והכול היא מקבלת מז"א. אבל תחת זה היא נבנית במוחין גדולים 
מחכמה וחסדים, עד שהיא בזיווג פב"פ עם ז"א.
%break
אמנם אין היעדר ברוחניות, ואע"פ שהתמעטה וחזרה אחר המיעוט 
לפב"פ, לא התבטל בה משום זה המוחין שמלפני המיעוט. אלא 
המוחין שמלפני המיעוט, היות שהארתם מצומצמת, הם מכונים מוחין 
דאחוריים, מצה, הנקראת לחם עוני.
%page 228
והמוחין שלאחר המיעוט, נקראים מוחין דפנים, וכן לחם מן השמיים, 
מטעם שמוחין אלו מקבלת מז"א, שנקרא שמיים. ונבחנים שיש בהם 
חמץ, שפירושם דינים, מחמת המיעוט שהתמעטה, שירדה מחזה 
ולמטה דז"א, שהדינים הנמצאים בנקודת החזה דז"א הוא חמץ.
%break
אבל החמץ הזה מיתקן, עד שהופך להיות קדושה ורחמים. כי נגלה, 
שזולת המיעוט והדינים האלו, הייתה המלכות נשארת בלחם עוני, ולא 
הייתה מקבלת המוחין הגדולים דפב"פ לעולם.
ונמצא שיש ב' מיני תיקונים בב' מיני מוחין דמלכות:
%break
א. התיקון של מוחין דאחוריים, הוא לבער החמץ ולהרחיקו, כמו 
שלומדים, בל ייראה ובל יימצא. כי החכמה מבערת כל הדינים. אבל 
אינם עוקרים את החמץ לגמרי מהמקומות התחתונים שעודו נמצא 
שם. ונמצא שהוא רפואה, אבל לא לגמרי.
%break
ב. משא"כ המוחין דפָנים שעל ידיהם מתהפך החמץ ונעשה קדושה 
ורחמים. נמצא, שנעקר החמץ לגמרי, ואין לו מקום עוד להתעורר. 
וע"כ נבחן זה לרפואה גמורה.
%break
שני מיני לחם אכלו ישראל. אחד כשיצאו ממצרים, אכלו מצה, לחם 
עוני, המוחין דאחוריים של המלכות, שהארתם מצומצמת מחמת 
חיסרון חסדים. והוא לחם עוני.
%break
אמנם אלו המוחין הם של המלכות עצמה, שקיבלה מבינה ולא ע"י 
ז"א. וע"כ שבעה ימים של מצות הם תחתונים, המוחין דמלכות עצמה.
%break
ואחד במדבר, לחם מן השמיים, מָן, שהיה ממוחין דז"א עצמו. וע"כ 
הקורבן של חג השבועות הוא ג"כ לחם מן השמיים, כמו המן, אלא הם 
המוחין של המלכות, שקיבלה אותם מן השמיים, ז"א, המוחין דפב"פ.
%break
כי כתוב עליהם, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, מן הארץ, המלכות. 
אלא שקיבלה אותם משמיים, ז"א. ואינם מוחותיה עצמה, כמו מוחין 
דאחוריים.
%break
וכתוב, והקרבתֶם על הלחם שבעת כבשים. כי הלחם, המוחין דפב"פ, 
הנמשכים בשבועות ע"י תנופת הלחם, הוא העיקר הרצוי. והקורבנות 
שמקריבים, הם להשלים את הלחם. כי החמץ שיש במוחין דפנים, 
מתהפך להיות קדושה ורחמים,
%break
ע"י הקרבת הקורבנות, שאש המזבח הופך את החמץ, שהוא הדינים, 
שבאו מחמת המיעוט, לריח ניחוח אישֶׁה לה'.
%break
וכמ"ש, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שהכוונה היא על לחם מן 
הארץ הבא ממושבותיכם, ולא מָן כמו שאכלו במדבר. שזהו לחם 
שהחכימו בו ישראל, חכמה עליונה של התורה,
%break
להיותם המוחין דפנים, הבאים מז"א, שנקרא תורה, אל המלכות. 
וישראל, שקיבלו המוחין הללו, זכו ג"כ לחכמה עליונה.
%break
כיוון שיום השבועות גדול מפסח, למה הותר החמץ בשבועות, והרי 
החמץ הם דינים ויצה"ר? אלא שיש שני מיני רפואות:
א. מצה, להרחיק הדינים, אבל עוד אין הופכים אותם לרחמים,
%break
ב. לחם ביכורים והקורבנות, שמקריבים עליהם על המזבח, שע"י 
הקורבנות נשרף החמץ על המזבח ומתהפך לריח ניחוח, שרפואה זו 
היא רפואה גמורה, עד שהחמץ נעשה קדושה, כמ"ש, בלחם תנופה 
חָמץ תֵיאָפינה.
%break
ואם היו שומרים ישראל ב' מיני לחם אלו, מצה ולחם העליון של ז"א, 
לא היו באים בדין לעולם, כי ע"י המצה ולחם התנופה והקורבנות, 
הפכו הדינים להיות קדושה ורחמים בכל מקום שהם.
%letter 77
.77 יום רה"ש הוא יום הדין, לאלו שלא לקחו מאכל הרפואה, מצות, 
מוחין דאחוריים, ועזבו את רפואת התורה, מוחין דפב"פ מז"א, הנקרא 
תורה, שע"י ב' רפואות אלו נתקן מאכל האחר, החמץ, והתהפך 
לקדושה.
%page 229
כי ביום הזה של רה"ש, חמץ עולה ומקטרג על האדם ומלשין עליו, 
והוא עומד ביום הזה להיות מקטרג על העולם, והקב"ה יושב בדין על 
הכול ודן את העולם.
%letter 78
.78 ומשום זה, כשנתן הקב"ה תורה לישראל, נתן להם לטעום מלחם 
עליון ההוא, ממוחין דפנים דז"א, מהמקום ההוא, מהמלכות שמקבלת 
ממנו. מתוך הלחם ההוא, היו יודעים ומסתכלים בסודות התורה, ללכת 
בדרך הישר.
%letter 79
.79 רבי שמעון, רבי אלעזר בנו, רבי אבא, ורבי יוסי היו הולכים בדרך. 
בעוד שהיו הולכים, פגשו זקן אחד, שהיה אוחז בידו ילד אחד. זקן, 
רומז למוחין דפנים.
%break
ילד, רומז למוחין דאחוריים. נשא רבי שמעון עיניו, ראה אותו ואמר 
לרבי אבא, ודאי שיש לנו דברים חדשים בזקן הזה.
%letter 80
.80 כשהגיעו אצלו, אמר לו רבי שמעון, במשא הקשור בך על גבך, 
אתה בא. כלומר, שאין לך חמור שיישא משאך. רמז לו על מוחין 
דאחוריים שאוחז, שהם עליו כמשא. מי אתה?
%break
אמר לו, יהודי אני. אמר רבי שמעון, דברים חדשים ודאי יש אצלך ביום 
הזה. איפה היא ארצך? אמר לו, דירתי הייתה בין אלו פורשי המדבר, 
שהייתי משתדל שם בתורה. ועתה באתי ליישוב, לשבת בצילו של 
הקב"ה בימים אלו של החודש השביעי הזה.
%letter 81
.81 שמח רבי שמעון ואמר, נשב, כי ודאי הקב"ה שלחך אלינו. אמר 
לו, חייך, שנשמע דבר מפיך, מאלו דברים חדשים ישנים, שנטעתם 
שם במדבר מחודש השביעי הזה.
%break
ולמה נפרדת עתה מן המדבר לבא ליישוב. אמר לו זקן, בשאלה זו 
יודע אני שחכמה בך, ודבריך מגיעים לרקיע החכמה.
%break
%H ובמדבר אשר ראית
%letter 82
.82 פתח הזקן ההוא ואמר, ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך ה' 
אלקיך, כאשר יישא איש את בנו. מהו, ראית? אלא הקב"ה דיבר 
לישראל במדבר חזק, כמ"ש, במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב. 
ובמדבר, החזק מכל המדבריות שבעולם, הוליך שם את ישראל.
%letter 83
.83 משום שבשעה שיצאו ישראל ממצרים, ונשלמו לשישים ריבּוא 
(600,000), התחזקה המלכות הקדושה והתעלתה על הכול, והלבנה, 
המלכות, האירה. ואז נכנעה מלכות הרשעה ס"א, והוציא הקב"ה את 
ישראל ללכת במדבר החזק, שהוא המקום והשליטה של ס"מ הרשע,
%break
שהוא שלו ממש, כדי לשבור עוזו וכוחו ולכתת ראשו ולהכניעו שלא 
ישלוט. ואם לא חטאו ישראל, רצה הקב"ה להעבירו מן העולם. וע"כ 
העביר את ישראל בנחלתו ובגורלו ובחלקו ממש.
%letter 84
.84 כיוון שחטאו כמה פעמים, נשך אותם הנחש, ואז התקיים הכתוב, 
הוא יְשׁוּפְךָ ראש, שישראל היכו ראשו תחילה. ולא ידעו להישמר ממנו. 
ואח"כ הנחש היכה לאחרונה,
%page 230
ונפלו כולם במדבר, והתקיים הכתוב, ואתה תשׁוּפֶנוּ עָקֵב. וארבעים 
שנה הוכו על ידו, כנגד ארבעים מכות של ב"ד.
%letter 85
.85 וע"כ כתוב, אשר ראית, כי בעיניהם היו רואים את בעל המדבר, 
שהולך אסור לפניהם, ולקחו נחלתו וגורלו. כמ"ש, אז נבהלו אלופי 
אֱדום, שהם נחש שרף ועקרב. ואנו ג"כ נפרדנו מן היישוב אל המדבר 
החזק, לעסוק שם בתורה, כדי להכניע לצד ההוא.
%letter 86
.86 ועוד, כי דברי תורה אינם מתיישבים אלא שם, כי אין אור אלא 
אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה 
למעלה ומתגדל כבודו.
%break
ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. 
וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו.
%break
וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין 
טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של 
הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה.
%letter 87
.87 ואנו עד עתה ישבנו שם כל ימות השנה, כדי להכניע הצד ההוא 
במדבר. עתה, שהגיע הזמן של עבודת הקודש של הצד הקדוש, אנו 
חוזרים ליישוב, ששם היא עבודת הקב"ה.
%break
ועוד, שעתה ברה"ש, הגיע הזמן של הנחש ההוא, לבקש דין מלפני 
הקב"ה. ושם במדבר הוא שולט. וע"כ יצאנו משם ובאנו ליישוב.
%break
%H תקעו בחודש שופר
%letter 88
.88 תקעו בחודש שופר בכֵּסה ליום חגנו. עתה הוא הזמן שיתעורר דין 
עליון חזק. וכשהוא מתעורר, הס"א מתחזק עימו. וכיוון שהס"א 
מתחזק, הוא עולה ומכסה את הלבנה, המלכות,
%break
ואינה מאירה אור, ומתמלאת מצד הדין. ואז כל העולם הוא בדין, 
העליונים והתחתונים. וכרוז יוצא בכל הרקיעים, הַתקינו כיסא הדין 
לאדון הכול, שהוא רוצה לדון.
%letter 89
.89 וסוד יש כאן והאיר לנו במדבר: למה התעורר דין העליון ביום 
הזה? אלא כל הסודות וכל הקדושות היקרות, כולם תלויים בשביעי, 
במלכות. ושביעי העליון הוא עולם העליון, הנקרא עוה"ב, בינה. 
וממנה מאירים כל הנרות וכל הקדושות וכל הברכות אל המלכות.
%break
וכשהגיע הזמן לחדש הברכות והקדושות שיאירו, צריך להשגיח בכל 
התיקון של העולמות כולם, כדי לחדש הברכות והקדושות. וכל 
התיקונים לקיים כל העולמות, עולים מן התחתונים,
%break
אם מעשיהם ישרים. ואם אינם ישרים, אז עומדת המלכות, שאינה 
מאירה עד שיפרידו הרשעים מן הצדיקים, ואז מתעורר הדין.
%letter 90
.90 ומהדין ההוא מתחזק הס"א ומקטרג, כדי שייתנו לו אלו הרשעים. 
משום שעליו כתוב, ולכל תכלית הוא חוקר. ומכסה את הלבנה שלא 
תאיר. ולמה אינו מוסר את הרשעים בידי המקטרג? משום שאין חפצו 
של הקב"ה להאביד מעשה ידיו.
%page 231
%letter 91
.91 ובס"א נמצאת קליפה קשה, שאי אפשר לשבור אותה, חוץ מאשר 
בעצה שהקב"ה נתן לישראל, שכתוב, תקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום 
חגנו. כדי לשבור כיסוי ההוא, שהתכסתה ממנו הלבנה, המלכות, 
ואינה מאירה.
%letter 92
.92 וכשישראל מתעוררים למטה בתקיעת שופר, קול היוצא משופר, 
בוטש באוויר ובוקע רקיעים, עד שעולה לאבן החזק, הס"א, המכסה 
את הלבנה. כשהוא משגיח ומוצא התעוררות הרחמים, אז ס"א, 
שעלה ועומד למעלה ומכסה את הלבנה, מתבלבל.
%break
אז עומד הקול ההוא ומעביר את הדין מן המלכות. וכיוון שהתעוררו 
הרחמים למטה במלכות, התעורר גם למעלה שופר עליון, בינה, 
ומוציא קול, המוחין דז"א, רחמים. ונפגשים קול בקול, רחמים 
ברחמים. כי בהתעוררות שלמטה התעורר ג"כ למעלה.
%break
ברה"ש, ההתעוררות הראשונה שביום ד' של מעשה בראשית, חוזרת 
לעולם, שנוקבא נאחזת בקו שמאל בלי ימין. ואז נמשכים ממנה דינים 
לעולם. כי מחמת היותה חכמה בלי חסדים,
%break
אינה יכולה להאיר. וזה נבחן, שהס"א מכסה אותה מכוח מעשי 
התחתונים, שאינם כשרים, שהם הרשעים, הדבוקים בקו שמאל.
%break
וע"כ נאמר, אם אינם ישרים, אז עומדת המלכות, שאינה מאירה, עד 
שיפרידו הרשעים מן הצדיקים. ותקיעת שופר היא העלאת מ"ן של 
מסך דחיריק, שעל ידו מתמעט כוח השמאל ומתייחד עם הימין.
%break
וזה קול שופר, הרומז על ז"א, שנקרא קול, קו האמצעי, הכלול מג' 
קווים, אש מים רוח.
%break
וע"כ התבלבלה הס"א המכסה את המלכות בכוח קו שמאל, כי קו 
השמאל התמעט ואיבד הג"ר שלו, ומכ"ש הס"א ששואב כוחו ממנו. 
ואז ס"א שעלה ועומד למעלה ומכסה את הלבנה, מתבלבל, משום 
שהארתו סר ממנו.
%break
ואז עומד הקול ההוא ומעביר את הדין מן המלכות. שמעביר דין 
השמאל, שאינו חפץ להתייחד עם הימין, ועתה נכנע ומקבל חסדים 
מימין, ומתגלה הרחמים במלכות.
%break
וכיוון שהתעוררו הרחמים למטה במלכות, התעורר גם למעלה שופר 
עליון, בינה, ומוציא קול, המוחין דז"א, רחמים. הבינה מתעוררת 
ומולידה המוחין דז"א,
%break
הנקרא קול, קו האמצעי, הממשיך המוחין דבינה. באופן ששלושה 
יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, ונמשכים אל המלכות.
%break
ונפגשים קול בקול, רחמים ברחמים, כיוון שבהתעוררות שלמטה 
התעורר ג"כ למעלה. ולכן נפגשים הקול והרחמים מבינה עם קו 
האמצעי והרחמים, שיצא במלכות ע"י התעוררות שלמטה של קול 
שופר.
%break
ובהתעוררות שלמטה של קול שופר, התעורר ג"כ למעלה, שנמשכים 
המוחין דבינה לז"א, ומז"א למלכות. מוחין אלו הם התעוררות 
מלמעלה, קול שופר, שהשופר העליון הוא בינה, והקול שלה הם 
המוחין דג' קווים הנמשכים ממנה, המכונים אש מים רוח.
%letter 93
.93 איך יכול הקול שלמטה או התעוררות שלמטה, לעורר כנגדו 
למעלה? עולם התחתון, מלכות, עומד תמיד לקבל, ונקרא אבן טובה. 
ועולם העליון, בינה, נותן לו כמו שהוא עומד:
%break
אם עומד בהארת הפנים מלמטה, אז כך מאירים לו מלמעלה, ואם 
עומד בעצבות, נותנים לו כנגדו דין.
%letter 94
.94 כעין זה כתוב, עבדו את ה' בשמחה. כי שמחת האדם מושכת 
שמחה אחרת, העליונה. כך עולם התחתון, המלכות, כמו שמתעטרת, 
כך ממשיכה מלמעלה.
%page 232
משום זה מקדימים ישראל ומעוררים קול בשופר, שהוא כלול באש 
במים וברוח, קו האמצעי, הכלול מג' קווים, שנעשו אחד, ועולה 
למעלה. ומכה באבן הטובה הזו,
%break
שממעט קו השמאל שלה, ונצבעת באלו ג' צבעים לבן אדום ירוק, 
שהם ג' קווים הכלולים בקול. ואז כמו שהיא ראויה, כך היא ממשיכה 
מלמעלה.
%letter 95
.95 וכיוון שהמלכות נתקנה בקול הזה מלמטה, יוצאים רחמים 
מלמעלה ושורים עליה, ונכללה ברחמים מלמטה ומלמעלה. אז 
מתערבב הס"א, ונחלש כוחו, ואינו יכול לקטרג.
%break
והאבן הטובה, המלכות, עומדת בהארת הפנים מכל הצדדים, בהארה 
שלמטה ובהארה שלמעלה.
%letter 96
.96 מתי עומדת בהארה שלמעלה? ביוה"כ. שביוה"כ הוארה אבן 
טובה, המלכות, בהארה עליונה מתוך האור של עוה"ב, בינה. ואז 
מתקנים ישראל שעיר אחד ושולחים אותו למדבר החזק, שהוא שולט 
עליו.
%break
%H בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים
%letter 97
.97 ס"א הוא הנקודה האמצעית של חלק העולם החרב, משום שכל 
חורבן ושממה שבעולם, ס"א שולט עליו. והנקודה האמצעית של חלק 
העולם המיושב, הוא הצד הקדוש, המלכות. וע"כ עומדת ירושלים 
באמצע חלק העולם המיושב, במלכות.
%letter 98
.98 בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים, צד הקדושה: אחת שלה, ואחת 
שקיבלה מעוה"ב, מבינה, שהיא נקודה עליונה מכוסה. וע"כ עומדת 
המלכות בב' נקודות:
%break
א. נקודה שלה עומדת תחתיה, שהיא ירושלים, אמצעית של כל 
היישוב.
%break
ב. הנקודה המכוסה שקיבלה מאמא עילאה היא גן עדן הארץ, העומד 
באמצעית כל העולם לכל בחינותיו, של חורבן ושל יישוב, וכל צדדי 
העולם.
%letter 99
.99 וע"כ באמצע גן עדן עומדת נקודה אחת עליונה מכוסה וגנוזה 
שאינה ידועה. ועמוד אחד תקוע מלמטה למעלה, בתוך הנקודה 
ההיא, ומשם נובעים מים, שנחלקים לד' צדדי העולם. נמצא, שיש ג' 
נקודות בעולם, העומדות זו על זו, כעין ג' נקודות שבתורה.
%break
יש ב' מצבים במלכות:
מצב א', בזמן שהייתה למעלה מחזה דז"א, והייתה מלבישה קו שמאל 
דבינה, נקודת השורוק שבבינה, חכמה בלי חסדים, שמשם נמשכים 
רק דינים וחורבן.
%break
מצב ב', אחר שהתמעטה וירדה תחת החזה דז"א, ומקבלת החסדים 
מז"א, שאז, מה שהייתה יַבָּשָה, נעשתה ארץ שעושה פירות, שהיא 
יישוב העולם.
%break
ונקודה אמצעית של כל היישוב, צד דקדושה היא. והס"א נאחזת 
במצב הא' של המלכות, בשמאל, הממשיך דינים וחורבן ושממה. 
שס"א הוא נקודה האמצעית של חלק העולם החרב.
%page 233
ונמצא עתה, שהעולם נחלק בין המלכות וס"א. שהמלכות שולטת על 
חלק היישוב שבעולם העושה פירות. והס"א, הנאחזת במצב הא', 
שולטת על חלק החורבן והשממה שבעולם.
%break
וע"כ נקראת המלכות נקודה אמצעית של יישוב העולם, והס"א נקראת 
נקודה אמצעית של העולם החרב.
והנה גם בבינה יש אותם ב' מצבים:
%break
א. בעת שהייתה במצב של נקודת השורוק, מטרם הכרעת קו 
האמצעי, נמשך ממנה דינים קשים וחורבן.
ב. אחר הכרעת קו אמצעי, שחכמה דשמאל התלבשה בחסדים דימין, 
היא מאירה ועושה פירות, וכל המוחין נמשכים ממנה.
%break
אמנם יש הפרש גדול מבינה למלכות. כי הבינה אע"פ שהתמעטה 
מג"ר דג"ר ע"י קו האמצעי, מ"מ היא ראויה עוד להמשכת החכמה, 
בשמאל בלי ימין, משום שבבינה עצמה אין דינים, רק הדינים 
מתעוררים ממנה. משא"כ המלכות,
%break
אחר שהתמעטה וירדה למטה מחזה דז"א, כבר נפגמה ע"י מסך 
העומד בחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לחכמה, אלא רק לחסדים, שהוא 
יישוב העולם.
%break
באופן, שבבינה שולטים ב' המצבים ביחד, וע"כ היא שורש בין 
לחורבן, הנמשך ממצב הא', בין ליישוב עולם, הנמשך ממצב הב'. 
משא"כ המלכות, אחר שבאה למצב הב', כבר אין מצב הא' שולט בה. 
וע"כ היא שורש ליישוב העולם בלבד ולא לחורבן.
%break
אמנם כשהמלכות נתקנה בבחינת גן עדן, שנעשתה לגמרי כמו בינה, 
הנקראת עדן, שכל חוקי גן העדן הם כמו שהמלכות היא בעליון, 
בבינה, נמצא אז, שגם נקודת הבינה מתלבשת במלכות. וזה השורש 
בין לחורבן ובין ליישוב.
%break
ונמצא משום זה, שיש במלכות ב' נקודות:
א. שלה עצמה, נקודה אמצעית ליישוב העולם בלבד.
ב. גן עדן שבה, נקודת הבינה שבה, נקודה אמצעית, שורש בין לחורבן 
העולם ובין ליישוב העולם.
%break
ולכן בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים, צד הקדושה. אחת שלה, אחר 
שנתקנה במצב הב'. ואחת שקיבלה מעוה"ב, מבינה, אחר שנתקנה 
בבחינת גן עדן.
%break
נקודה שלה העומדת תחתיה, שהיא ירושלים, אמצעית של כל היישוב, 
רק לחסדים. ואין בה שום שורש לחורבן. הנקודה המכוסה, שמלכות 
קיבלה מאמא עילאה מכוסה,
%break
בעת שהיא גן עדן הארץ, נמצאת אז עומדת באמצע כל העולם לכל 
בחינותיו, של חורבן ושל יישוב. כי יש בה ב' שורשים:
לחורבן, מצד שמאל, בלי ימין,
וליישוב, מקו האמצעי המייחד ב' הקווים שבה.
%break
הנקודה האמצעית, יסוד, שָׁם בית הקיבול, ומשָׁם התולדות לתחתונים. 
וע"כ נאמר, באמצע גן עדן עומדת נקודה אחת עליונה מכוסה וגנוזה 
שאינה ידועה, היסוד.
%break
ועמוד אחד, האמצעי, תקוע מלמטה למעלה, בתוך הנקודה ההיא, 
ומשם נובעים מים, אורות, שנחלקים לד' צדדי העולם, ג' קווים ומלכות 
המקבלת אותם.
%break
נמצא, שיש ג' נקודות בעולם, העומדות זו על זו. נקודה שבגן עדן, 
שהיא שורש בין לחורבן בין ליישוב. ותחתיה נקודה א' של המלכות 
שמחזה ולמטה, שהיא שורש ליישוב בלבד. ותחתיה נקודה דס"א, 
שהיא שורש לחורבן בלבד.
%page 234
%H ב' השעירים
%letter 100
.100 השעיר שישראל משלחים לעזאזל למדבר, הוא לתת חלק לס"א 
להתעסק עימו. ב' שעירים, אחד לה' ואחד לס"א. ייתכן לשלוח שעיר 
של הס"א לעזאזל, אבל שעיר לה' למה?
%letter 101
.101 זה דומה למלך, שכעס על בנו וקרא למלשין, שעושה דין בבני 
אדם, כדי שיבוא לעשות דין בבנו. המלשין שמח ונכנס לבית המלך, 
לאכול שם. כיוון שהביט בו בנו, אמר, ודאי לא בא המלשין הזה בבית 
אבי, אלא משום שהמלך כעס עליי. מה עשה,
%break
הלך והתרצה עימו. כיוון שהתרצה עימו, ציווה המלך לעשות סעודה 
עליונה לו ולבנו. וציווה, שלא יידע אותו מלשין בה.
%break
אח"כ בא אותו מלשין. אמר המלך, עתה, אם זה יידע מהסעודה 
העליונה, שתיקנתי לי ולבני, יתבלבל השולחן. מה עשה, קרא לממונה 
על הסעודה, אמר לו הַתקן משהו ותשים לפניי ותשים לפני המלשין 
ההוא, כדי שיחשוב שסעד אצלי משלי,
%break
ולא יידע באותה הסעודה היקרה אשר לי ולבני, וייטול אותו החלק וילך 
לו, וייפרד משמחת הסעודה שלנו. ואם לא עשה המלך כך, לא היה 
נפרד אותו מלשין מבית המלך.
%letter 102
.102 כך אמר הקב"ה לישראל, הַזמינו ב' שעירים, אחד לי ואחד לאותו 
המלשין, הס"א, כדי שיחשוב שאכל מסעודה שלי, ולא יידע משמחת 
הסעודה האחרת שלנו, וייקח חלק ההוא, וילך לדרכו, וייפרד מביתי.
%break
כיוון שאמא עילאה, העוה"ב, בינה, באה לשרות בתוך ההיכל של עולם 
התחתון, להשגיח עליו בהארת הפנים, דין הוא, שלא יימצא לפניו אותו 
המלשין ולא בעלי הדין,
%break
בעת שמוציא כל הברכות ומאיר לכל, וכל החירות ההיא נמצאת 
במלכות, וישראל מקבלים מאלו הברכות.
%break
ברה"ש חוזרת המלכות למצב הא', שאז נמשך ממנה דינים וחורבן, 
שהס"א נאחזת בה בנקודה אמצעית של העולם החרב, ומקטרגת על 
העולם שרוצה לבטל קו הימין לגמרי. ואז נתן הקב"ה עצה לתקוע 
בשופר,
%break
כדי לעורר מלמטה המסך דחיריק של קו האמצעי ולמעט הג"ר דקו 
שמאל, שבזה מתערבב הס"א, שכל כוחו מקו שמאל הוא, והעולם ניצל 
מדינים ומחורבן.
%break
אמנם אחר שהתבטל הג"ר דשמאל, יש לס"א אחיזה במקום החיסרון, 
וע"כ צריכים לתיקון ב', להעביר הס"א ממקום החיסרון, באופן 
שתיפרד לגמרי מן הקדושה. וזה נעשה ביוה"כ, שאז נותנים חלק 
לס"א בשעיר הזה ששולחים אל המדבר.
%break
ביוה"כ המלכות עולה לבינה, ומקבלת ממנה נקודה עילאה, שהיא 
שורש בין לחורבן ובין ליישוב. שג"ר דשמאל חוזרים, ויש שם גם תיקון 
דקו אמצעי, הממשיך חכמה המלובשת בחסדים. וע"כ מבחינה זו 
עושים ב' שעירים, שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל אל המדבר.
%break
שהשעיר הזה הוא המשכת ג"ר דשמאל, שממשיכים מנקודת הבינה, 
כדי להעביר הס"א ממקום החיסרון. ששולחים אותו אל המדבר, מקום 
החורבן, כמו שנמשך משמאל.
%break
ונמצא שהקדושה בעצמה נותנת חלק לס"א. אבל הוא לרעתה, כדי 
להעביר אותה מקדושה, ולתת המוחין הגדולים של חכמה ושל חסדים 
יחדיו לישראל.
%page 235
וע"כ ברה"ש צריכים לבלבל את השטן, לבטל ג"ר דשמאל, שבזה 
מתערבב השטן, ואובדת שליטתו. וביוה"כ צריכים לנהוג עם השטן 
בנחת ולעשות לו נחת רוח עם השעיר לעזאזל שמקריבים לו,
%break
ששוב ממשיכים הג"ר, שהתבטלו ברה"ש, שבזה קונה הס"א שליטה 
ויש לו נחת רוח. אמנם הוא לרעתו.
%break
ושנאמר, הַזמינו שני שעירים אחד לי ואחד לאותו מלשין, ס"א, כדי 
שיחשוב שאכל מסעודה שלי, ולא יידע משמחת הסעודה האחרת 
שלנו, וייקח החלק ההוא, הג"ר דשמאל, ששולחים למדבר, למקום 
החורבן להחזירו לשליטתו,
%break
לנקודה האמצעית של העולם החרב, וילך לדרכו, למקום החורבן 
והשיממון, וייפרד מביתי, שע"י זה הוא נפרד מן הקדושה, שאין לו עוד 
מקום חיסרון להיאחז שם.
%break
כיוון שאמא עילאה, עוה"ב, בינה, באה לשרות בתוך ההיכל של עולם 
התחתון, כי ביוה"כ מלכות מלבישה הבינה, הנקודה האמצעית לכל 
העולם, בין לחורבן ובין ליישוב, דין הוא, שלא יימצא לפניו אותו 
המלשין.
%break
כלומר, שמשלימים החיסרון דקדושה, ואין מקום לס"א להיאחז במקום 
החיסרון, ולא נמצאים שם בעלי הדין, כי אין פחד עוד מהדינים שג"ר 
דשמאל גורם, כיוון ששולחים את השעיר אל החורבן והשיממון, 
והקדושה היא רק במקום היישוב, ונפרד הס"א מן הקדושה.
%break
ואז משפיעה אימא עילאה, מבחינת מה שהיא גם נקודה האמצעית 
של יישוב העולם, שבזה מאירה לכל, לחכמה ולחסדים ביחד. וכל 
החירות ההיא נמצאת במלכות, וישראל מקבלים מאלו הברכות.
%letter 103
.103 כי כשעוה"ב, בינה, נכנס אל ההיכל של עולם התחתון, מלכות, 
ועולם התחתון שמח עם בניו בסעודה העליונה, הנמשכת מבינה, אז 
הבינה מברך השולחן, והעולמות כולם מתברכים, וכל שמחה וכל 
הארת פנים נמצאים שם, כמ"ש, לפני ה' תטְהָרוּ.
%letter 104
.104 ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד 
לעזאזל. זו השמחה של המלשין, אשר הקב"ה מפיל גורל עימו, ומזמין 
אותו, שייקח השעיר לעזאזל, ואינו יודע שאש דולק מפיל על ראשו ועל 
העם שלו. כמ"ש, כי גחלים אתה חותֶה על ראשו.
%letter 105
.105 וע"כ כתוב, ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך 
אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי. וכתוב, וייצא המן ביום ההוא 
שמח וטוב לב, באותו החלק שקיבל, והלך לו.
%break
ואח"כ, כשבא המלך העליון לבית המלכה, המלכה מבקשת עליה ועל 
בניה ועל העם, מן המלך.
%letter 106
.106 ואפילו בזמן שישראל בגלות, ומתפללים תפילות בכל יום, 
המלכות עולה ביוה"כ לפני המלך, ומבקשת על בניה. ואז נגזרות כל 
אלו הנקמות, שעתיד הקב"ה לעשות לאֱדום, ונגזר איך עתיד המלשין 
הזה לעבור מן העולם. כמ"ש, בילַע המוות לנצח.
%letter 107
.107 כי בזמן הגלות כתוב, כי נמכרנו אני ועַמי. ואח"כ כתוב, כי אין 
הצָר שוֹוֶה בנזק המלך. מהו בנזק המלך? כמ"ש, והכריתוּ את שְׁמנו מן 
הארץ ומה תעשה לשמךָ הגדול. כי השם הגדול לא יימצא בקיומו. וזה 
הוא נזק המלך.
%letter 108
.108 ואז כתוב, והמן, הס"א, נבְעת מלפני המלך והמלכה, ואז כל 
הארת הפנים וכל שמחה נמצאים, וישראל יוצאים לחירות ביום ההוא, 
יוה"כ. אז מהיום ההוא והלאה, חירות ושמחה בגילוי שולטות עליהם, 
אז רוצה לשמוח עימהם. מכאן והלאה,
%page 236
כמו שנותנים לס"א חלק כדי שייפרד מישראל, כך נותנים לשאר 
העמים חלק, שייפרדו למטה מישראל.
%letter 109
.109 מהו סוד הקורבן, להקריב שעיר ולא דבר אחר? ולמה בר"ח 
מקריבים שעיר, וביוה"כ ג"כ שעיר? ומדוע לא היה עֵז?
%letter 110
.110 אלא צריך רק שעיר, והוא ידוע לכל בעלי כשפים, שכל מעשיהם 
במה שלא מתחבר בנקבה. וע"כ שעיר, משום שעוד לא מתחבר 
בנקבה, בצדדים שלו, של הס"א.
%break
משום, שהוא אל אחר, מסורס ולא עושה פירות. אבל עֵז, הוא כשכבר 
מתחבר בנקבה ועושה פירות. ע"כ אינו בחלק הס"א.
%break
ומשום שהס"א הוא מלך, כמ"ש, מלך זקן וכסיל, נותנים לו בשביל 
כבודו שעיר, שלא התחבר בנקבה, ולא נתן כוחו לאחר. שהוא מינו. 
וזה נודע לכל אלו המכשפים, שמשתמשים במעשים אלו. ומשום זה 
שורים על השעיר ההוא כל החטאים.
%letter 111
.111 אע"פ שהשעיר הוא חלק לס"א, בצד הטומאה כל הבחינות 
שיותר למטה הן טמאות יותר, וכל מה שיורדות המדרגות התחתונות, 
כך הטומאה שלהן יותר. ומשום זה, בעֵז חלקם של הס"א יותר,
%break
משום שהשערות שלו תלויות למטה יותר מבהמה אחרת, כמו שהדין 
שלהם תלוי למטה בטומאה.
%break
אבל המלכות הרשעה האחרת הזו, המלך של כל הס"א, הטומאה שלו 
ברורה וזכה יותר, ואינו בטומאה שלמה כמו אלו התחתונים. וע"כ 
נותנים לו שעיר, שהשערות שלו אינן תלויות למטה ואינו חָלק. אינו 
חלק, משום הטומאה שלו.
%break
ואינן תלויות למטה, כדי שלא תתחזק בו הטומאה, כמו אלו מדרגות 
הס"א שלמטה. וע"כ הוא ודאי שעיר, ולא דבר אחר.
%break
העֵז, ששערותיו תלויות למטה, מורה על ג"ר דשמאל, הנמשכים 
מלמעלה למטה, שזוהי טומאה חמורה. ושעיר, שיש בו שערות, אבל 
אינן נמשכות למטה, מורה על טומאה קלושה מו"ק דשמאל, שנמשכות 
מעט אבל לא למטה.
%break
וכיוון ששעיר לעזאזל נשלח למלך של הס"א, שטומאתו מו"ק דשמאל, 
ע"כ נשלח לו שעיר ולא עז.
%letter 112
.112 למה נקרא כיפור? משום שמנקה כל טומאה ומעביר אותה 
מלפניו ביום הזה. ע"כ יום כיפור הוא, יום של ניקיון. וכך אנו קוראים לו.
%break
כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. כי היום הזה, היה צריך 
לומר. מהו, כי ביום הזה? משום שנטהר מקדש של מעלה, המלכות, 
והואר. ע"כ כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם, שפירושו, יכפר וינקה 
תחילה ביום הזה, המלכות, כדי שיטהר ויכפר אח"כ עליכם.
%letter 113
.113 יכפר ביום הזה, שהוא מלכות, וינקה אותו תחילה, וכל זה הוא 
עליכם, בשבילכם, שצריכים לנקותו ולטהרו תחילה. מי יכפר? עולם 
העליון, בינה, המאיר ומנקה הכול.
%break
וע"כ כל הצדדים הרעים, הנקראים מצולות ים, עוברים. וכמו שאלו 
מצולות ים תלויות, אף כך תלויות השערות של השעיר, הצד של הס"א, 
והשערות אינן חלקות אלא קשות, הרומזות על דינים.
%letter 114
.114 כתוב, וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל 
חַטאותם, שלא יוכל המקטרג לשלוט עליהם. וע"כ ביוה"כ, שהוא קינוח 
של כל העוונות והניקוי שלהם, צריכים ישראל לטהר עצמם וללכת יחפי 
רגליים כמלאכים העליונים.
%page 237
חמישה עינויים הם ביוה"כ: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת 
הסנדל, תשמיש המיטה. כדי להיעזר מחמישה צדדים העליונים, חג"ת 
נ"ה, שיוה"כ, בינה, הוציאה אותם, והם שערים שלה.
%letter 115
.115 ואם מחשיבים שתייה לעינוי מיוחד, הרי שיש שישה עינויים, 
משום ששתייה היא מצד יצחק, גבורה, ואכילה מצד אברהם, חסד. 
וע"כ הם שניים. אע"פ ששתייה היא בכלל אכילה,
%break
הם שישה. והעינוי האחרון, תשמיש המיטה הוא, ונמצא במדרגה 
השישית, היסוד, וכנגדו אנו עושים העינוי הזה.
%break
%H ובעשור לחודש השביעי
%letter 116
.116 כתוב, ובעשור לחודש השביעי הזה. וכתוב, אך בעשור לחודש 
השביעי הזה. בעשירי היה צריך לומר, מהו, בעשור? אלא שביום הזה 
כל המדרגות העליונות באות אלו על אלו, שנמשכות ע"ס שיש בהן ג"ר 
מאמא, לשרות על הלבנה, המלכות, ולהאיר לה.
%break
וכשכולן עולות למאה, כי עשר פעמים עשר הם מאה, יש לה ג"ר, אז 
המלכות היא אחד עם אמא, ונקראות שתיהן יוה"כ. ולכן כתוב, בעשור, 
משום שעשירי מורה על המלכות לבדה,
%break
ספירה עשירית. אבל עשור מורה על כל ע"ס ביחד, שכולן באות 
מאמא, כדי לעַשר לכל ספירה ולהאיר בעשר, שכולל גם ג"ר.
%letter 117
.117 בעשור מורה על עשר, אבל למה עולה למאה? הרי משמע 
שעולה לשבעים, שכתוב, בעשור לחודש השביעי?
%letter 118
.118 ב' עניינים יש כאן:
א. כי הלבנה, מלכות, נקראת חודש השביעי, ומשום זה נקרא חודש 
השביעי עשור, שכתוב, ובעשור לחודש השביעי, משום שמאירים לה 
עשר פעמים ע"ס, ועשר פעמים עשר הוא מאה.
%break
ב. בעשור מורה, להכפיל פי עשר את השביעי, ודאי הוא שעולה 
לשבעים ביום ההוא, באופן שהיא במדרגת שבעים ובמדרגת מאה.
%break
היא במדרגת מאה, להשלים אותה בג"ר ולהאיר לה. והיא במדרגת 
שבעים, כי ביום הזה לוקחת המלכות לכל עם ישראל לדון אותם, וכולם 
עומדים בנשמה יותר מאשר בגוף.
%break
כי ביום הזה עינוי הנפש הוא ולא הגוף, כמ"ש, ועיניתם את נפשותיכם. 
כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה, שיום 
ההוא לוקח לכל הנפשות והם ברשותו.
%break
ואם לא הייתה עומדת במדרגת שבעים, לא היה לה רשות בנפשות, כי 
קיום הנפשות הוא במדרגת שבעים, כמ"ש, ימי שנותינו בהם שבעים 
שנה.
%break
ביוה"כ המלכות עולה לאמא, ומקבלת ממנה תחילה הנקודה שלה, 
שהיא שורש בין לעולם החרב ובין ליישוב העולם. שמבחינה זו אנו 
עושים התיקון של שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל.
%break
ואח"כ מקבלת מאמא מוחין השלמים דפָנים, ג"ר. ואלו המוחין 
השלמים דפנים, הם מדרגת מאה של המלכות ביום ההוא. ואלו 
המוחין שמקבלת בנקודה דבינה,
%page 238
הם מוחין דו"ק, להיותם מקו שמאל דאמא בלבד. וע"כ הצטווינו 
בחמישה עינויים הנוהגים בקו שמאל דאמא, מטרם ביאת קו אמצעי 
לייחד הקווים.
%break
ואלו המוחין דו"ק הם שבעים, שמורה שחסר ג"ר דפנים. ואלו המוחין 
הם שלמות הנפש. וע"כ כתוב, והנפש אשר לא תעונה. כי החכמה 
דשמאל מתגלה רק במלכות, ואור המלכות הוא אור הנפש.
%break
קיום הנפשות הוא במדרגת שבעים, ששלמות הנפש היא דווקא 
מהמוחין של המלכות, שהם בבחינת שבעים, שהיא מקבלת ע"י 
חמישה עינויים. כי המוחין שהם מאה, ג"ר דפנים, אין שם עוד 
שבעים, חכמה דשמאל.
%letter 119
.119 ונפשות הילדים, שלא השלימו לשבעים שנה, אין המלכות 
שולטת בהם? ודאי שולטת בהם, כי מוחין דו"ק אלו פנים קטנות, 
הילדים. אבל לא בשלמות, כמי שזכה לימים רבים למצוות התורה.
%break
ועכ"ז בכולם הולכים שבעים שנה, הן בילדים והן בזקנים. אחד 
המרבה ואחד הממעיט. אחד, הוא הייחוד של שבעים שנים: של מי 
שמרבה, הזקן, ושל מי שממעיט, הילד.
%break
שבעים שנה, שמלכות מקבלת ביוה"כ מאמא בחמישה עינויים, היא 
מקבלת בעת שיש לה גם מוחין דפנים שהם מאה, עשר פעמים עשר. 
וע"כ גם המוחין דשמאל, שמקבלת בעינוי נפש, הם נעשים אורות 
מרובים בשבעים שנה.
%break
והמוחין דשמאל, שהילדים מקבלים, שהם פנים קטנות, שמאל בלי 
ימין, הנמשכים ממצב הא' של הנוקבא, שהמוחין האלו אינם מאירים 
אלא מעט מאוד.
%break
ומלכות ודאי שולטת בהם, אבל לא בשלמות, כמי שזכה לימים רבים 
למצוות התורה, כי מי שזכה למצוות התורה, קו האמצעי, הנקרא 
תורה, מאירים בו אפילו המוחין דשמאל בבחינה מתוקנת.
%break
וע"כ זכה לימים רבים. וזהו שמרמז, אחד המרבה ואחד הממעיט. 
שהמוחין דחכמה דשמאל הם אחד, שבהם ב' בחינות:
%break
א. אחד המרבה, זקן, המשמש במוחין דשמאל אלו, כמו המלכות 
ביוה"כ, שההארה מרובה.
ב. אחד הממעיט, ילד, פנים קטנות, שאין לו מוחין דפנים, אלא רק 
מוחין דשמאל האלו לבד, שההארה מועטת מאוד.
%letter 120
.120 וע"כ ביוה"כ עוברת המלכות בכל אלו השבעים, המוחין דשמאל, 
ונשלמת מדרגה דחכמה בכל הספירות. שכל ספירה משבע ספירות 
קנתה ג"ר ונעשים ע"ס. אלא שאין שם ג"ר הכוללים, וע"כ הם שבעים. 
וכל הנשמות עולות לפניו ודן אותם בדין,
%break
כי המוחין של שבעים שנה הם דין, והקב"ה מרחם על ישראל ביום 
הזה, ומשפיע להם המוחין מבחינת מאה.
%break
מי שלא העביר הלכלוך מרוחו לנקות אותו, כשתפילתו עולה ביום 
ההוא, היא טובעת במקום שנקרא רפש וטיט, ס"מ ולילית, והוא 
מצולות ים. ואין תפילתו עולה להתעטר בראש המלך.
%letter 121
.121 ביום הזה אין אדם צריך לגלות חטאיו לפני אחר. משום שהרבה 
מקטרגים הם, הלוקחים מילה זו שגילה, ומעלים אותה למעלה, 
ומעידים על המילה ההיא. וכמ"ש,
%break
משוֹכבת חיקך שמור פתחי פיך. כש"כ אלו המקטרגים ההולכים אחריו 
ומעיינים איך לקטרג עליו ולהעיד עליו.
%break
כש"כ שהוא מחוצף כלפי כל, שאינו בוש לגלות חטאיו, והוא חילול 
השם של הקב"ה. וע"כ כתוב, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך.
%letter 122
.122 החודש הזה לכם ראש חודשים. כל הזמנים והחודשים של 
הקב"ה, ולמה אומר החודש הזה לכם? אלא החודש הזה לכם, 
פירושו, שלי הוא, אבל אני מסרתי אותו לכם. לכם, פירושו שהוא 
בגילוי, שהאורות מגולים בו לישראל.
%page 239
אבל החודש השביעי שלי הוא, וע"כ הוא בכֵּסֶה ולא בגילוי, כמ"ש, 
בכֵּסֶה ליום חגנו. וכל עניין כיסוי וגילוי האורות, הכוונה היא להארת 
החכמה.
%break
החודש שלכם הוא בסדר הא"ב, כסדר האותיות אביב, כי ניסן נקרא 
חודש האביב, שהוא אב"ג. כי אותיות י' ב' של אביב הן ג', כי י' במספר 
קטן היא א'. ונמצא שאותיות אביב הן אב"ג.
%break
אבל החודש השביעי שלי הוא, ע"כ מתחיל שמו מסוף האותיות של 
א"ב, תשרי. מה הטעם? אתם מלמטה למעלה, בסדר ישר אב"ג, 
שהאותיות עולות בחשבון, תחילה א' אח"כ ב'.
%break
ואני מלמעלה למטה, בסדר למפרע, תשר"י, שהאותיות יורדות 
בחשבון, תחילה ת', אח"כ יורד לש', ואח"כ לר'.
%break
פרצוף המלכות נקרא שנה, שבו י"ב חודשים. שישה חודשים הם 
מחזה ולמעלה, חג"ת נה"י, שמתשרי עד אדר. ושישה חודשים מחזה 
שלה ולמטה, הם חג"ת נה"י, שמניסן עד אלול.
%break
ואע"פ שמחזה ולמעלה חג"ת, ומחזה ולמטה נה"י, אמנם כלולים הם 
זה מזה. וע"כ יש חג"ת נה"י למעלה, וכן למטה. מלכות מחזה שלה 
ולמעלה היא בחינת בינה, ושם היא בכיסוי. ומלכות מחזה ולמטה 
נחשבת לבחינת עצמה, ושם היא בגילוי.
%break
וכתוב, החודש הזה לכם, פירושו, שחודש ניסן מחזה ולמטה, בגילוי, 
שהאורות מתגלים. אבל החודש השביעי שלי הוא, וע"כ הוא בכֵּסֶה ולא 
בגילוי, כי חודש תשרי מחזה ולמעלה, ששם בינה, בכיסוי עד חודש 
אדר. אלא כיוון שכיסוי מתחיל בתשרי, ע"כ מזכיר רק תשרי.
%break
וכן הגילוי של חודש ניסן נמשך עד אלול. אלא כיוון שבו תחילת הגילוי 
מזכיר הכתוב רק ניסן. וע"כ נקרא ראשון לחודשי השנה, ראשון לאורות 
מגולים. כמו בט"ו (15) בתשרי, משום שבו מתחיל הגילוי.
%break
כשהאותיות כסדרן מורה על גילוי האורות, שכל פעם האורות מתרבים. 
וכשהאותיות למפרע, כמו תשרי, מורה על כיסוי האורות, שהולכים 
ומתמעטים בחשבון.
%break
וכמו שהוא בכללות כן הוא בפרטות, בכל חודש וחודש מי"ב חודשים, 
אשר חצי החודש הראשון הוא למעלה מחזה, והאורות מכוסים, ומט"ו 
יום והלאה הוא למטה מחזה, והאורות מתגלים.
%letter 123
.123 החודש השביעי שלי. בתחילת החודש אני במכוסה, בעשור 
לחודש אני במכוסה, משום שאני בחמשת הימים הראשונים של 
החודש, ובחמשת הימים האחרים, ובחמשת הימים השלישיים.
%break
בתחילת החודש אני הוא, משום שהוא חמשת הימים הראשונים, 
בעשור לחודש אני הוא, משום שהוא חמשת הימים האחרים, בט"ו 
לחודש אני הוא, משום שהוא חמשת השלישיים.
%break
החודש נחלק ג"כ לשניים על החזה, כמו י"ב חודשי השנה. ויש בו ג' 
קווים למעלה מחזה, שהם בינה, והם מכוסים עד החזה. וג' קווים 
מחזה ולמטה, הם בחינת המלכות עצמה,
%break
והם מגולים. וכיוון שהקווים נמשכים מבינה, שכוללת חמישה ספירות 
חג"ת נ"ה, ע"כ יש בכל קו חמש ספירות.
בתחילת החודש אני במכוסה, ואינו שלכם בגילוי, משום שהם חמישה 
ימים חג"ת נ"ה מקו ימין שלמעלה מחזה.
%break
בעשור לחודש אני במכוסה ואינו שלכם בגילוי, משום חמשת הימים 
האחרים, משום שהם חמישה ימים חג"ת נ"ה השניים, קו שמאל 
שלמעלה מחזה.
%page 240
ובט"ו לחודש, כלומר, עד ט"ו לחודש אני בכיסוי ואינו שלכם בגילוי, 
משום חמשת הימים השלישיים, משום שהם חמישה ימים חג"ת נ"ה 
השלישיים, קו האמצעי שלמעלה מחזה.
%break
וע"כ עד ט"ו בחודש האורות מכוסים ואינו שלכם. אבל מט"ו ולמעלה 
מתגלים האורות, כי ט"ו הן נקודת החזה, שמשם מתחיל גילוי האורות.
%letter 124
.124 מהו הטעם שהוא מכוסה עד ט"ו לחודש? משום שכל החודש 
הזה הוא מעולם עליון, מבינה, כי ששת החודשים הראשונים הם 
מבינה. ועולם העליון הוא בסוד חמש בכל זמן. כלומר, בכל קו יש בו 
חמש ספירות חג"ת נ"ה.
%break
ומשום זה החודש הזה הוא במכוסה ולא בגילוי. כי עולם העליון הוא 
במכוסה, וכל דבריו במכוסה. והחודש הזה הוא של הקב"ה לבדו, ואינו 
לכם. כיוון שמגיע יום ט"ו לחודש,
%break
נקודת החזה, אז מתגלה. כי מחזה ולמטה הן כללות השנה, ניסן. והן 
בכל חודש ביום הט"ו, כבר נחשב למלכות עצמה והאורות מתגלים.
%break
הכול מגיע להתחדשות הלבנה, שכל האורות שהיו מכוסים מחזה 
ולמעלה, באים מחזה ולמטה בהתחדשות הלבנה, מלכות, כי מחזה 
ולמטה כבר הלבנה עצמה, ולא בינה. וע"כ הלבנה נשלמת והאירה 
מאמא עילאה, מבינה, ועומדת להאיר למטה מהאורות שלמעלה.
%break
וע"כ נקרא יום ט"ו לחודש בשם ראשון, כמ"ש, ולקחתם לכם ביום 
הראשון. כי עד עתה, עד יום ט"ו, עמדו כל הספירות בעולם העליון, 
בינה. מכאן, מיום ט"ו,
%break
יורדים הספירות לעולם התחתון, המלכות, וע"כ האורות מתגלים. וכיוון 
שיום ט"ו הוא הראשון לאורות המגולים, ע"כ נקרא ראשון.
%letter 125
.125 מיום העליון, מבינה, היו אלו הימים הראשונים, שמקודם ט"ו 
לחודש, הם עולם העליון, בינה. מי דן דין העולם ברה"ש? שהרי דין 
אינו נמצא בעוה"ז, אלא מדין עולם התחתון, שזה, כמ"ש, אלקי כל 
הארץ ייקרֵא.
%break
כי אם דין העולם היה נידון למעלה, בבינה, א"כ לא הייתה הבינה 
נקראת עולם החירות, עולם שבו הארות של כל העולמות, עולם שבו 
כל החיים, עולם של כל החירות. וכיוון שהבינה נקראת בכל השמות 
האלו, אין לומר שיש בה דין לדון העולם.
%break
ולא שהוא מדינו של יצחק, קו השמאל של הבינה. כי אם היה מעורר 
דין לעוה"ז, לא היו יכולים כל העולם לסבול. כי האש החזק העליון הזה 
של קו שמאל דבינה, אין מי שיוכל לסבול אותו, חוץ מאש שלמטה, 
מלכות, אש הסובל אש.
%break
קו השמאל דבינה, יצחק, להיותו במקום ג"ר, נמצא שכל התעוררות 
שלו נבחנת להמשכת החכמה מלמעלה למטה, שהוא דין קשה מאוד, 
שהעולם לא היה יכול לסבול אותו.
%break
משא"כ המלכות, שאע"פ שגם היא נמשכת מקו שמאל דבינה, אש 
חזק, עכ"ז, כיוון שהיא אור נקבה, המאירה רק מלמטה למעלה, אין 
הדין שבה קשה כל כך, והעולם יכול לסבול אותו.
%break
ונמצא, שהאש של קו שמאל דבינה, אינו מתעורר אלא למלכות, שהיא 
אש שלמטה, והמלכות יכולה לסבול אותו, משום שהיא אור נקבה. כי, 
האש החזק העליון הזה של קו שמאל דבינה, אין מי שיוכל לסבול 
אותו, חוץ מאש שלמטה,
%break
מלכות, אש הסובל אש. כי הוא מתהפך בה להארת הנקבה, המאירה 
רק מלמטה למעלה, שזה אינו קשה כל כך, והעולם יכול לסבול אותו.
%page 241
וכיוון שרה"ש היא מחזה ולמעלה, בינה, דין קשה: מי דן את העולם? 
כי בינה עצמה הוא עולם החירות, וקו שמאל שלה, אם יתעורר לבדו, 
לא היה העולם יכול לסבול.
%letter 126
.126 אלא כמו שעוה"ז שלנו, עולם התחתון של כל העולמות, כך כל 
הדינים שלו הם מעולם התחתון, המלכות שבאצילות, הנקרא אלקים 
שופט. ודינים שלה נקראים דין עליון, ביחס עוה"ז התחתון שלנו. וע"כ 
נבחנים כלפינו כמו דינים דבינה.
%break
ומשום שהיא מדרגה שביעית של ז"א, אינו גוזר גזרה על האדם, אלא 
מעשרים שנה ומעלה.
%letter 127
.127 אם היא שביעית, למה היא דנה את האדם מעשרים שנה 
ומעלה?
%letter 128
.128 ב"ד שלמטה בארץ אינם גוזרים דין על האדם עד י"ג (13) שנה. 
משום שעוזבים שבע שנים לשביעי, אשר אלקי כל הארץ ייקרֵא. ואין 
רשות לאדם באלו שבע.
%break
ואלו שבע אינם שורים, אלא על י"ג שלמטה, שהם כיסא אליו. ומשום 
זה, כל הגזרות וכל הדינים שלמטה, הם מאלו שבע שלמטה, הכלל של 
עשרים שנה.
%break
בכל מצב של המלכות שיש בו דין, היא נקראת ב"ד. ויש בה ב' מצבים 
של קטנות, שהם דינים:
א. כשמקבלת רק מנקודת החולם, שאז יש בה נ"ר דקטנות. ודינים אלו 
הם דינים דנוקבא. ונקראת אז ב"ד של מטה.
%break
ב. כשמקבלת מנקודת השורוק, כלומר, שעולה ומלבישה את קו שמאל 
של בינה. שאז היא בחכמה בלי חסדים, משיגה נשמה דקטנות. ודינים 
אלו נקראים דינים דדכורא. ונקראת אז ב"ד של מעלה, מטעם שדינים 
אלו נמשכים מג"ר, מנשמה דקטנות.
%break
מלכות נקראת שבע. וע"כ נר"ן שלה הם ג"פ שבע:
במצב הא' דקטנות, שיש לה רק נ"ר דקטנות, יש בה פעמיים שבע, 
שהם י"ד (14).
%break
במצב הב' דקטנות, שיש לה גם נשמה, יש בה ג"פ שבע, שהם כ"א 
(21).
%break
ב"ד של מטה, הנמשך ממצב הא' של הקטנות דמלכות, אינם 
מענישים עד י"ג שנה ויום אחד. כי יום אחד בשנה נחשב שנה. ויש 
שם פעמיים שבע, שהם י"ד, כעין ב"ד של מטה, נ"ר דקטנות 
שבמלכות. אבל ב"ד של מעלה,
%break
הנשמה דקטנות, אינם מענישים עד עשרים שנה ויום אחד. שיום אחד 
בשנה נחשב שנה, ויש שם ג"פ שבע, שהם כ"א.
%break
כמו שעוה"ז שלנו, עולם התחתון של כל העולמות, כך כל הדינים שלו 
הם מעולם התחתון, שהעולם שלנו יכול לקבל רק ממלכות ולא מבינה. 
ודינים שלה נקראים דין עליון, ביחס העוה"ז התחתון שלנו.
%break
וכלפי העוה"ז שלנו, הדין של רה"ש, אע"פ שבא ממלכות, נחשב כדין 
עליון הבא מבינה. כי הוא מחמת הלבשת המלכות את קו השמאל של 
הבינה, שהוא דינים דדכורא ונשמה דקטנות של המלכות.
%break
וע"כ נחשב כלפינו לבינה. כי המלכות עולה אז לבינה. ונחשבת אז 
המלכות בינה ממש כלפינו אנו.
%break
ובזה מבוארת השאלה, שכיוון שיום ראשון של רה"ש הוא בינה, מאין 
יש דינים שם? כי הדינים הם ממלכות שעלתה לבינה, שהוא לנו בינה 
ממש.
%break
ב"ד שלמטה בארץ, אינם גוזרים דין על האדם עד י"ג שנה, שהוא מצב 
הא' של קטנות המלכות, נ"ר דקטנות, פעמיים שבע, שהם י"ד, י"ג ויום 
אחד. משום שעוזבים שבע שנים לשביעי,
%break
אשר אלקי כל הארץ ייקרֵא. כי ב"ד שלמטה אין להם אחיזה אלא 
בפעמיים שבע של נ"ר דקטנות.
%page 242
ושבע השלישי של נשמה דקטנות הם עוזבים בשביל המלכות, 
הנקראת אלקי כל הארץ, ואין רשות לאדם באלו שבע, כי אין רשות 
לאדם להיאחז בדינים של שבע השלישי, משום שנמשכים מעליית 
המלכות לבינה, ואין אדם משיג ושולט שם.
%break
וע"כ נאמר, אלו שבע אינם שורים, אלא על י"ג שלמטה, שהם כיסא 
אליו. שבע השלישי, הם נשמה דקטנות, אי אפשר שיתגלו זולת אחר 
שכבר המלכות השיגה י"ג שנים מנ"ר דקטנות, הנחשבים לכיסא 
לשבע השלישי. ומשום זה,
%break
כל הגזרות וכל הדינים, הנמשכים לבני אדם שלמטה הם מאלו שבע 
שלמטה, שהם ב"ד של מעלה.
%break
כלומר, שבע השלישי של המלכות, עולם התחתון, הנשמה דקטנות של 
המלכות, הם הכלל של עשרים שנה, ששבע השלישי כולל בהכרח גם 
פעמיים שבע של נ"ר. וכולל עשרים שנה, שב"ד של מעלה, הנשמה 
דקטנות המלכות, מענישים אז.
%letter 129
.129 הדין של העולם ברה"ש, ע"י מדרגת הנשמה דקטנות המלכות, 
שבע השלישי, שהיא ממש עומדת בדין על בָניה בעוה"ז, כדי להיטהר 
אל עולם העליון,
%break
כדי לקבל המוחין דגדלות מבינה, משום שאין לה עזרה לעלות 
ולהיטהר, אלא מתוך התחתונים, שישובו בתשובה ויעלו מ"ן.
%break
%H ד' מינים
%letter 130
.130 כשישראל הם בט"ו יום בחודש השביעי, אז הקב"ה לוקח את 
בניו, לפרוש כנפיו עליהם ולשמוח עימהם. וע"כ כתוב, וּלְקחתֶם לכם 
ביום הראשון פרי עץ הדר.
%break
פרי זה הוא אילן, הנקרא עץ פרי, המלכות, שנמצא בו פירות. עץ הדר, 
כמ"ש, הוד והדר לפניו. הדר הוא צדיק, יסוד. פרי עץ הדר, הוא 
המלכות המושפעת מהיסוד, הדר.
%letter 131
.131 למה היסוד נקרא הדר? הרי הוא מקום מכוסה, שאין לו גילוי, 
וצריך להתכסות תמיד, ואין הדר אלא מי שמתגלה ונראה? אע"פ 
שהוא מדרגה מכוסה, הוא הידורו של כל הגוף. ולא נמצא הידור לגוף 
אלא בו. כי מי שאין לו מדרגה ההיא,
%break
אין בו הידור לבוא בין אנשים. הקול אין עימו בדיבורו, כי הידורו של 
הקול נפסק ממנו. זקָן והדר זקָן אין לו.
%break
הרי אע"פ שהמדרגה ההיא מתכסה, עכ"ז כל הידורו של הגוף בה 
תלוי. ומתכסה ומתגלה בהידורו של הגוף. וע"כ הוא עץ הדר, עץ שכל 
הידורו של הגוף בו תלוי, וזהו עץ עושה פרי. אבל המלכות נקראת עץ 
פרי.
%letter 132
.132 כפות תמרים הוא יסוד, צדיק. כמ"ש, צדיק כתמר יפרח. כאן 
נכללה אישה בבעלה בלי פירוד. כי כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים. 
ולא, וכפות תמרים, שהו' תפסיק בין פרי עץ הדר אל כפות תמרים, 
להורות שהם כפותים יחד. כי יסוד ומלכות הם יחד.
%break
וכתוב, וענף עץ עבות, והם שלושה, ג' קווים, חג"ת. כי העלים שלו הם 
שלושה, זה בצד ימין, וזה בצד שמאל, ואחד באמצע השולט עליהם. כי 
קו האמצעי מייחד הימין והשמאל להיות אחד.
%page 243
וכתוב, וערבי נחל, והם שניים, נו"ה, שאין להם ריח וטעם, כשוקיים 
בבני אדם.
%break
לולב, יסוד, לוקח וכולל כולם, בדומה לחוט השדרה בגוף. ומה שיוצא 
לחוץ מהמינים טֶפח למעלה, כך צריך להיות, כדי להשלים ולהוציא כל 
המדרגות ולשמש כראוי.
%break
כי היסוד עולה דרך חוט השדרה ומוציא טיפת הזרע ממוח הדעת 
שבראש. ועל זה רומז הלולב, שעולה ויוצא טפח מלמעלה מההדסים 
ומהערבות, שהם חג"ת נ"ה, שטפח זה מורה על הדעת שבראש. 
ולולב, היסוד, מגיע עד שם.
%letter 133
.133 במינים אלו, שכנגד חג"ת נהי"מ, צריך האדם להיראות לפני 
הקב"ה. העלים שבעץ התמר רומזים על כל שאר הצבאות, 
שמתאחדים באלו הכינויים, שהקב"ה נקרא בהם. וע"כ הצטווינו 
לקחת ד' מינים אלו, משום שצריכים לעורר למטה כעין של מעלה.
%break
שאין לך דבר בעולם, שאין דבר דומה לו למעלה. ולהיפך, כעין של 
מעלה כך יש למטה. כי העולמות נחתמו זה מזה, והשורשים הם 
למעלה, שאין דבר בעולמות תחתונים,
%break
שלא יימצא שורשו בעולמות העליונים. וע"כ שורשם של ד' המינים הם 
חג"ת נהי"מ שבאצילות, שצריכים ישראל להתאחד באמונה לפני 
הקב"ה.
%break
%H בסוכות תשבו
%letter 134
.134 בסוכות תשבו שבעת ימים, זהו האמונה, המלכות, שמקבלת כל 
המוחין שלה. ופסוק זה נאמר על עולם העליון, בינה. כאשר נברא 
העולם, נאמר הפסוק הזה.
%letter 135
.135 כשהתחילה החכמה, או"א עילאין, הנקראים אבא וחכמה, לצאת 
ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א, אז יצא מסך אחד והיכה. 
וחכמה עליונה ההיא התנוצצה והתפשטה לכל הצדדים במשכן 
העליון, ישסו"ת, הנקרא בינה ואמא.
%break
ומשכן העליון ההוא הוציא ו"ק, ז"א. ואז בהתנוצצות המסך האיר לכל, 
ואמר, בסוכת תשבו שבעת ימים.
%letter 136
.136 כתוב סוכת, חסר ו', כי זהו משכן התחתון, מלכות, שהוא כמו 
עששית, כלי מזכוכית, ששמים בתוכה נר להאיר, להראות כל האורות. 
ואז אמר, בהתנוצצות המסך, בסוכת תשבו שבעת ימים.
%break
שבעת ימים הם מעולם העליון, בינה, לעולם התחתון, מלכות. שכל 
שבעת ימים, חג"ת נהי"מ דבינה, עומדים בקיומם להאיר לסוכָת הזו, 
שזו סוכת דוד הנופלת, סוכָת שלום, המלכות.
%break
ועַם הקדוש צריך לשבת תחת צילה באמונה, המלכות. ומי שיושב בצל 
זה, יושב באלו הימים העליונים של הבינה.
%break
מתחילה נברא העולם במדה"ד, במלכות דצ"א. ראה, שאין העולם 
מתקיים, כי הכלים הנמשכים ממלכות ממדה"ד, אינם ראויים לקבל 
אור העליון לתוכם, עמד ושיתף עימו מדה"ר, שהעלה המלכות למקום 
בינה, שהיא מדה"ר.
%page 244
ואז נבקעו כל המדרגות לב' חצאים, שכו"ח נשארו בראש א"א, ובינה 
ותו"מ שלו נפלו לגוף. וכן כולם, שבזה התמעטו כל המדרגות לו"ק בלי 
ראש. שמצב זה מכונה נקודת החולם.
%break
ואח"כ לעת גדלות, ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק, חוזרת ויורדת המלכות 
ממקום בינה למקומה. וכל חצאי המדרגות שנפלו ממדרגתם, חוזרים 
למדרגתם. והמדרגות נשלמות שוב בג"ר. ומצב זה מכונה נקודת 
השורוק. שאז אותם בינה ותו"מ,
%break
שחזרו למדרגתם, לוקחים עימהם למעלה גם התחתון, שהיו שורים בו 
בזמן נפילתם. והתחתון מקבל מחמת זה המוחין דעליון.
%break
ונמצא, שבעת קטנות, נפלו בינה ותו"מ דישסו"ת, שהם אמא, לזו"ן. 
ובעת גדלות, שבינה ותו"מ חוזרים למדרגתם לבינה, לוקחים עימהם 
גם זו"ן למקום בינה. ואז מקבלים הזו"ן המוחין דבינה, ע"י הכלים 
דבינה ותו"מ דבינה, שהיו אצלם בזמן קטנות.
%break
ונמצא עתה, שזו"ן ראויים לקבל אור העליון של בינה. וכן כל העולמות 
בי"ע, הנמשכים מהם. ואז מתקיים העולם. ולולא עליית המלכות 
למקום הבינה, לא הייתה מציאות, שהעולם יוכל להתקיים.
%break
כאשר נברא העולם, נאמר הפסוק הזה, בסוכות תשבו שבעת ימים. 
כלומר, בעת ששיתף מדה"ר עם המלכות, כדי שהעולם יוכל להתקיים. 
כשהתחילה החכמה, או"א עילאין, הנקראים אבא וחכמה, לצאת 
ממקום שאינו ידוע ואינו נראה,
%break
מראש א"א. כלומר, בעת שעלתה המלכות במקום בינה דראש א"א, 
ונשאר א"א בכו"ח, ובינה ותו"מ שלו נפלו לבחינת גוף שלו.
%break
ובינה זו שיצאה לחוץ מראש דא"א התחלקה לשניים. הג"ר שלה 
נתקנו באו"א עילאין ונקראים חכמה. והז"ת שלה נתקנו בישסו"ת, 
ונקראים בינה.
%break
אז יצא מסך אחד, המסך של המלכות, שעלתה לראש דא"א, והיכה, 
הוציא הבינה דא"א לחוץ מראש, וחכמה עילאה ההיא, ג"ר דבינה, 
שנתקנו לאו"א עילאין, התנוצצה, בקטנות, שנפלו הבינה ותו"מ שלו 
למטה לבינה.
%break
והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון. בעת גדלות, שא"א החזיר 
הבינה ותו"מ שלו, עלתה אליו גם משכן עליון, בינה, וקיבלה ממנו 
מוחין. ועד"ז משכן העליון ההוא הוציא ו"ק, ז"א,
%break
וגם הבינה החזירה אליה בינה ותו"מ שלה, שנפלו לזו"ן, שע"י זה 
קיבלו זו"ן המוחין דבינה, והבינה הוציאה ו"ק, זו"ן.
%break
ואז התנוצצות המסך, שהוא הארת המסך והמיעוט, שנעשה ע"י 
עליית המלכות לבינה, האיר לכל, האיר מוחין דבינה לז"א ולנוקבא. 
ואמר אל המוחין, שהם חג"ת נה"י דבינה, בסוכת תשבו שבעת ימים, 
שיתפשטו אל המלכות, הנקרא סוכת, חסר ו'.
%break
ונבחן, כי לולא הצל, שפירושו התמעטות האור, של התנוצצות המסך 
שנעשה בבינה, שזה הסכך, לא היו נמשכים שבעת ימים, שהם חג"ת 
נהי"מ דבינה אל סוכָת, שהיא המלכות למטה.
%break
אמנם גם בה אותו הצל של התנוצצות המסך, הסכך, כי גם בה יש 
ע"ס, והמלכות שלה עלתה ג"כ למקום בינה שלה, ובינה ותו"מ שלה 
נפלו לבי"ע. שמחמת זה לעת גדלות,
%break
כשמחזירה בינה ותו"מ שלה לאצילות, עולים עימהם גם בי"ע בדרך 
המדרגה לאצילות, ומקבלים ממנה המוחין של שבעת הימים.
%break
באופן ששורש הסכך בבינה. ומשם הוא אומר, בסוכות תשבו שבעת 
ימים. וזה נאמר על עולם העליון, בינה. אמנם אותו הצל והסכך נמצא 
ג"כ במלכות, וע"כ היא נקראת סֻכה בלי ו', שהכוונה היא על אותו 
הסכך של הבינה, הנמצא במלכות.
%letter 137
.137 וע"כ כתוב, סוכת, חסר ו', שהכוונה על המלכות. ובמקום אחד 
כתוב, בסוכות, מלא, להראות שמי שיושב בצל זה של התנוצצות 
המסך, הוא יושב באלו ימים עליונים שלמעלה,
%page 245
חג"ת נהי"מ דבינה, העומדים על התחתונה, שהיא מלכות, להאיר לה, 
ולכסות עליה. כי אותו הסכך דבינה נמשך גם אליה, להגן עליה בשעה 
שהיא צריכה.
%letter 138
.138 כולם נקראים סוכות במלואו, הסכך דבינה והסכך דז"א. והכתוב, 
סוכת חסר, זהו עולם התחתון, המלכות, שצריך בשבעה הימים 
הקדושים, לזון שאר הממונים שרי העולם, שזה ע' (70) פרים 
שמקריבים בשבעה ימי הסוכות.
%break
היא צריכה להתמעט מאור ולעורר המוחין דשמאל, שהם האחוריים 
שלה, שמהם ניזונים ע' שרים אלו, בעוד שהיא מקבלת שמחה בבעלה 
במוחין דפנים.
%break
וצריכה לזה, כדי שלא יקטרגו בעת השמחה. ונותנת להם להתעדן 
במזון ההוא. והקורבנות שלהם מרובים יותר מאשר בשאר הימים, כדי 
שיתעסקו בהם, ולא יתערבו אח"כ בשמחת ישראל, שהוא על דרך, 
שנותנים להם חלק בשעיר ר"ח ובשעיר לעזאזל.
%break
ומטעם המיעוט הזה להזין שרי האומות, היא נקראת סוכת חסר ו'. 
ושמחת ישראל זה יום שמיני עצרת.
%letter 139
.139 בעוד שאלו שאר הממונים שמחים ואוכלים ע' הפרים, שישראל 
מתקנים בשבילם, באותו זמן הם מתקנים כיסא אל הקב"ה מלמטה, 
מתקנים המלכות להיות כיסא להקב"ה,
%break
ולהעלות אותה למעלה: בד' המינים, בשמחת החג, באמירת הלל, 
בהקפת המזבח. אז המלכות עולה ומקבלת ברכה ושמחה בז"א 
בעלה.
%letter 140
.140 ושאר החיות, שהם ע' שרים הממונים על העמים, אוכלים 
ולועסים הדַק, והנשאר מאכילתם דרכו ברגליהם, וניזונו מע' פרים. 
ומלכות לוקחת הנפשות ומעלה אותן לתענוג העליון, לז"א.
%break
כיוון שירדה ואוחזת כל הברכות, הקדושות והתענוגים, שישראל 
המשיכו לה בכל אלו שבעת הימים, באלו המעשים שעשו והקריבו לה, 
אז ירדה להתקרב לבניה, ולשמח אותם יום אחד.
%break
והיום ההוא הוא יום השמיני, משום שכל שבעת הימים האחרים 
עימה. וע"כ היא שמינית. והיא שמונה ימים יחד. ומשום זה נקראת 
עצרת, שפירושו קיבוץ, שכל שבעת הימים מתקבצים ביום השמיני 
ההוא. ואין שמיני אלא מתוך שבעה. ע"כ נקראת בשני שמות:
%break
א. שמיני, להיותה שמינית לשבעת הימים.
ב. עצרת, להיותה כוללת בתוכה כל שבעת הימים יחד.
%break
%H יהי שם ה' מבורך
%letter 141
.141 יהי שם ה' מבורך. מבורך הוא, שהתחלתו קשה וסופו רך. כי 
מבורך אותיות מ"ב ור"ך.
%break
מ"ב, קשה, דין, כעין רה"ש. מ"ב, כי במ"ב (42) אותיות נברא העולם, 
בל"ב (32) אלקים ועשרה מאמרות, שהם מ"ב. וכן יש מ"ב אותיות מן 
הב' של בראשית עד הב' של המילה, ובוהו,
%page 246
וע"כ נברא בדין. כל ההתחלות קשות והסוף שלהם רך. כי ברה"ש, 
מ"ב, בדין קשה, ביום שמיני עצרת רך בשמחה.
%break
הנוקבא כולה נבנתה מקו שמאל, וכל תיקונה הוא להיכלל בחסדים 
שבימין. וע"כ בראש הנוקבא שהוא מ"ב, עוד לא נכלל השמאל בימין. 
וע"כ היא קשה, שיש בה דינים דשמאל בלי ימין.
%break
ר"ך, סוֹפה דנוקבא כבר נכללה כולה בחסדים, ביום שמיני עצרת, ואז 
הוא רך בשמחה. כמ"ש, יהי שם ה' מבורך. ששם ה', שהיא הנוקבא, 
הנקראת שם, תהיה מ"ב ר"ך. מ"ב מורה על ראש הנוקבא, שהוא 
רה"ש, שאז הוא קשה. רך, מורה על שמיני עצרת.
%letter 142
.142 מה בין דין עליון, קו שמאל מבינה, יצחק, אור זכר, לדין של 
הנוקבא? דין עליון שבזכר, המאיר מלמעלה למטה, ההתחלה והסוף 
קשים, ואין מי שיוכל לעמוד בדינים ההם.
%break
וכל מה שהולך ונמשך הוא מתחזק. ואחר שהתחיל, אינו עוזב אותו, 
עד שאוכל ומכלה הכול ולא נשאר כלום.
%break
אבל דין האחר שלמטה, שבמלכות, שהיא אור נקבה, המאירה 
מלמטה למעלה, ההתחלה קשה, ברה"ש, וכל מה שהולך ומתפשט 
הוא נחלש, עד שמאיר המוחין דפנים בשמיני עצרת. וזה דומה 
לנקבה, שכוחה חלש.
%letter 143
.143 מתי מתעורר הדין של מעלה מזכר, לשרות על העולם? ביום 
המבול. וע"כ לא נשאר אז כלום בעולם חוץ מהתיבה של נוח, כעין 
התיבה העליונה, המלכות, הסובלת לאותו כוח הדין שהיא אש סובל 
אש.
%break
ואם לא שהכין לו הקב"ה התיבה, ונמצא ברחמים על העולם, היה 
אובד כל העולם. כמ"ש, הוי"ה למבול יָשב, ששֵם הוי"ה הוא רחמים. 
וע"כ, מאז והלאה אין שורה הדין של מעלה על העולם, כי העולם לא 
היה יכול לסבול אותו אפילו רגע אחד.
%break
%H יָדע מה בחושך
%letter 145
.145 הקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות. כל העמוקות הסתומים 
העליונים הוא מגלה אותם. קו אמצעי, המגלה העמוקות שבב' הקווים 
דבינה. וגילה אותם, משום שידע מה בחושך דשמאל,
%break
ששם שקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים. ואם לא היה החושך, 
לא היה אח"כ מתגלה האור ע"י קו האמצעי.
%break
והוא יודע מה בחושך, שכלל אותו בקו ימין. ומשום זה גילה עמוקות 
ונסתרות, שאם לא החושך דשמאל, לא היו נגלות עמוקות ונסתרות. 
האור שנגלה מתוך החושך הוא חכמה.
%letter 146
.146 מתוך החושך שבמדבר, נגלה לנו אור הזה. הרחמן, יַשְׁרה אור 
בעוה"ז ובעוה"ב.
%break