ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ז. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו אב"א
%break
%letter א
א) אב"א: תיקון אב"א נמשך מהארת אור האזן, שהוא אור הבינה 
דראש, שאחוריה לחכמה, בסוד כי חפץ חסד הוא, ובשעה שהפרצופין 
מחוסרי ג"ר דחכמה, המה מתתקנים באור אחורים הזה דבינה, 
שמספיק להם במקום ג"ר. 
%break
וה"ס ואחוריהם ביתה. (דף תצ"ח אות כ"ג ובאו"פ ד"ה ד' בחינות)
%break
%letter ב
ב) מהו אב"פ.
%break
%letter ב
ב) אב"פ: תיקון אחור בפנים, נוהג בזו"ן שהוא המכשיר הכלים דפנים 
דנוק' לקבלת אור הפנים. כי הכלים דפנים דנוק' הם בהארת חכמה 
בלי חסדים, כי הנוק' כולה בחינת גבורות. 
%break
וכיון שכן, לא תוכל לסבול גם ההארת חכמה, כי אין החכמה מקובלת 
בלי חסדים, וע"כ, אין להכלים דפנים תיקון. זולת בהקדמת הזווג 
דאחור בפנים, שאז הזכר משפיע הארת החסדים בהכלים דפנים 
ההם, ונעשים ראוים לקבלת ההארת חכמה שלהם. 
%break
והנך רואה שאע"פ שאחור דזכר הוא הארה אשר כולה חסדים, מ"מ 
הוא המכשיר את הכלים דפנים דנוקבא לקבלת הארת חכמה. (דף 
ת"ק ד"ה ובזה תבין)
%break
%letter ג
ג) מהו אור יוצא לחוץ
%break
%letter ג
ג) אור יוצא לחוץ: כל עוד שהמוחין דז"א מלובשים בהכלים דאמא, 
נמצאים האחורים דאמא שבהכלים שלה מכסים ומעלימים על האורות 
דחכמה ואינם מתגלים מתוכם ולחוץ בתוך הז"א. 
%break
אלא בקו האמצעי דז"א מחזה ולמטה שם נפסק יסוד דאמא, ופסק כח 
האחורים שלה להעלים על החכמה, ואז האורות שיש בהם הארת 
חכמה מתגלים לחוץ מהיסוד דאמא בתוך הז"א. (דף תקל"א באו"פ 
ד"ה החסדים)
%break
%letter ד
ד) מהו אור מתעבה.
%break
%letter ד
ד) אור מתעבה: אפילו בשעה שאו"א ראוים שניהם להארת ג"ר ואור 
הפנים, מ"מ רק הזכר משתלם בבחינת פנים, אבל הנקבה שחושקת 
משורשה לחסדים, בסוד כי חפץ חסד הוא, 
%break
עדיין אינה מתעוררת להחזיר הפנים שלה אל הזכר וקבל חכמה, זולת 
ע"י דבר המחייב אותה, שהוא ע"י מ"ן. וע"כ כל עוד שאין לה מ"ן, 
נמצאים בבחינת פנים באחור דהיינו פני הזכר באחור דנקבה. 
%break
ואז עוברים אליה האורות דפנים של הזכר דרך אחורים שלה, והמה 
מתעבים שם, שמתלבשים בהכיסוי דאור אחורים שלה שבאופן זה 
המה מגיעים להכלים דפנים שלה. 
%break
וע"כ מכונים האורות דפנים הללו בשם "אור שנתעבה" כי הכיסוי 
דאחורי הנקבה גורעים האור וממעטים אותו הרבה מערכו. (דף ת"ק 
אות כ"ג ובאו"פ ד"ה למעלה)
%break
%letter ה
ה) מהן אותיות
%break
%letter ה
ה) אותיות: אותיות הן לעולם בחינת הכלים. הן האותיות דאלפא 
ביתא, והן האותיות של השמות הקדושים. וצריכים לזכור זה תמיד. 
(דף תק"י אות ל"ב)
%break
%letter ו
ו) מהו אחורי ז"א.
%break
%letter ו
ו) אחורי ז"א: הנה"י דז"א אינם נשלמים אלא רק בהארת חכמה, 
והמה נבחנים לאחורים שלו, אשר הקליפות נאחזין שם, כל עוד שאין 
בהם הארת חכמה. (דף תק"ג אות כ"ו)
%break
%letter ז
ז) מהו אחורי נוקבא
%break
%letter ז
ז) אחורי נוקבא: אחורי נוקבא הם נה"י דנוקבא. שבהם עיקר אחיזתם 
של הקלי' כל עוד שחסרים מהארת חכמה. משום שהיא הסמוכה 
להקליפות, להיותה המסיימת על אור האצילות, וממנה ולמטה 
מתחילים הקליפות. 
%break
בסוד ורגליה יורדות מות. עי' במלת אחיזה לקליפות. (דף תק"ג אות 
כ"ו)
%break
%letter ח
ח) מהו אחורים דאבא
%break
%letter ח
ח) אחורים דאבא: הרשימות של הע"ס דגדלות מכל הד' קומות שהיו 
בבחינות ראשים לד' המלכים דחג"ת. 
%break
גם בחינת המ"ן שקבלו מיסוד דא"ק, דהיינו הנקודה דנטיל אבא, והו' 
דנטיל אמא, כל אלו הם נחשבים לאחורים דאו"א שנפלו מבחינת 
הראש דאו"א, והיו לבחינת גוף, שכל אחד נפל למקדם הגוף שלו. 
%break
והראשים שיצאו מבחינת אבא, והנקודה דנטיל אבא, הם אחורים 
דאבא. והראשים שיצאו מבחינת אמא, והו' שנטלה אמא מיסוד דא"ק, 
הם אחורים דאמא. (דף תקכ"א אות מ"ג)
%break
%letter ט
ט) מהו אחורים דאו"א
%break
%letter ט
ט) אחוריים דאו"א: הם הכללות דז' המלכים שהם המ"ן והרשימות 
של הראשים של המלכים כנ"ל אות ח' ע"ש. (דף תק"ב אות כ"ה)
%break
%letter י
י) מהו אחורים דאמא שנפלו
%break
%letter י
י) אחוריים דאמא שנפלו: עי' לעיל אות ח'.
%break
%letter יא
יא) מהו אחורים שלמים דז"א
%break
%letter יא
יא) אחוריים שלמים דז"א: כשהז"א בבחינת אב"א, אין לו אלא בחי' 
אחורים דאמא המאירים בחג"ת שלו. דהיינו עד החזה, שמשם ולמטה 
נפסק יסוד אמא, וע"כ אין הנה"י יכולים להתגלות בו, מחשש שלא 
יתאחזו שם החיצונים. כנ"ל אות ו'. 
%break
וכשמשיג החו"ג החדשים בהארת חכמה, מזווג פב"פ דאו"א, הנה אז 
מאירים בו האחורים דיסוד דאבא גם מחזה ולמטה עד סוף הנה"י 
שלו, ואז ים לו אחורים שלמים: כי בחג"ת הוא מקבל אחורים דאמא. 
ובנה"י הוא מקבל אחורים דיסוד דאבא. 
%break
אבל מטרם שמשיג הה"ח מזווג דאו"א פב"פ, אין אחורים דאבא 
יכולים להתגלות בו, להיותו בחינת הארת חכמה בלי חסדים ואין שום 
קיום לחכמה בלי חסדים, כי יסוד אבא אריך וצר, 
%break
שפירושו שמתארך בהארת חכמה למטה מיסוד דאמא, אבל הוא צר, 
כי אין בו שום חסדים. כמ"ש באו"פ (דף תקכ"ב ד"ה ת"ת. עש"ה כל 
ההמשך) וע"כ אין אור האחורים דיסוד אבא מאירים בנה"י דז"א 
בטרם שמשיג הה"ח. 
%break
וז"ע איהו נטיל חסדים ומשתלים אחור דידיה, דהיינו אחור דנה"י, 
בכח אור אחורים דיסוד אבא, כי כשיש לו חסדים יכול היסוד אבא 
להאיר בו הארת חכמה שבו. והבן. (תק"ז אות כ"ט)
%break
%letter יב
יב) מהו אחורים שלמים דנוקבא
%break
%letter יב
יב) אחורים שלמים דנוקבא: כל בנין הנוק' הוא רק מגבורות להיותה 
מתחלת מחזה ולמטה דז"א, שכבר נפסק שם יסוד דאמא, וע"כ כל 
בחינת האחורים שלה נבנה בעיקר מן בחינת יסוד אבא, שכולו גבורות 
כנ"ל באות י"א עש"ה. 
%break
וז"ס אבא יסד ברתא. אלא בהיותה בבחינת אב"א, אז היתה משמשת 
עם האחורים דז"א, והיה כותל אחד משמש לשניהם, דהיינו האחורים 
דחג"ת דז"א. כנ"ל באות י"ב. 
%break
אבל אחר שהז"א משיג החו"ג החדשים מאו"א, שהם ה"ח וה"ג, אז 
משתלים כותל דז"א עם הה"ח כנ"ל. והאחורים דנוקבא משתלים עם 
הה"ג. 
%break
אחר שנתמתקו עם החסדים, בנה"י דז"א, שאז מתגלה שם יסוד 
דאבא, והגבורות מתמתקים וניתנים להנוקבא ע"י זווג. (תק"ז אות 
כ"ט ובאו"פ ד"ה החסדים)
%break
%letter יג
יג) מהי אחיזה
%break
%letter יג
יג) אחיזה: אחיזה, פירושו כמו הענף מתאחז בהאילן ויונק שפעו דרך 
מקום אחיזתו. 
%break
כן הקליפה מתאחזת במקום חסרון שמוצאת בהקדושה, ומקום זה 
הוא הצנור שלה שדרך שם יונקת כל כחה וחיותה, דהיינו לפי מדת 
החסרון שהיא מוצאת שם. עי' אות נ'. (דף תק"ג אות כ"ו)
%break
%letter יד
יד) מהן בד"ק חי"ה
%break
%letter יד
יד) בד"ק חי"ה: הם בחינת האחורים דאו"א שנפלו במקום זו"ן. ויש 
רמז בצירוף הזה של בד"ק חי"ה, אשר כל בחינת המ"ן דז"א שהוא 
מעלה לאו"א שבכחם לגרום זווג פב"פ או"א, 
%break
עד להמשיך משם מוחין דחיה, שהוא אור החכמה, הם באים 
מהבירורים שהז"א מברר מן האחורים דאו"א האלו. ובד"ק הוא לשון 
תיקון ובירור, וחי"ה הוא אור החכמה. (דף תק"י אות ל"ג)
%break
%letter טו
טו) מהו ביטול
%break
%letter טו
טו) ביטול: כשהכלי אינו ראוי עוד לקבל כלום מאור האצילות, אז 
נתבטל לגמרי מהיכנו, ונבחן שהכלי נשבר. אבל כשעדיין ראוי לקבל 
ממדרגת אצילות, אלא ממקום נמוך הימנו, ולא יוכל לקבל מהאור 
העליון השייך למדרגתו עצמו, 
%break
אז נבחן, שהכלי נתבטל, כלומר, שאינו משמש כתפקידו במקומו 
הראוי לו, ונתבטל הכלי ההוא מתוך המדרגה, אבל הכלי לא נשבר 
לגמרי, שהרי עדיין הוא מקבל אור, והגם שהוא למטה מערכו מ"מ 
קבלה היא. (דף תפ"ז אות ד')
%break
%letter טז
טז) מהן בירורים
%break
%letter טז
טז) בירורים: כל עוד שחלקי הבחי"ד מעורבים תוך הכלי, אין הכלי 
ראוי לקבלת אור העליון, וע"כ לבירורים הוא צריך, כלומר, לברר 
החלקים דבחי"ד שבתוך הכלי ולהפרישם משם, ואז מתכשר הכלי 
לקבלת אור העליון, (דף תפ"ז אות ד')
%break
%letter יז
יז) מהן ב"ש תתאין דת"ת
%break
%letter יז
יז) ב"ש תחתונים דת"ת: כבר ידעת שכל ספירה מהע"ס יש בה לפי 
עצמה ג"כ ע"ס. 
%break
וכשמבחינים בהכלי דת"ת ע"ס לפי עצמה, נחלק אז, לראש תוך סוף, 
שהם חב"ד חג"ת נהי"מ, ומכונים ג' שלישים: שבשליש העליון מקום 
ג"ר, ובב' שלישים התחתונים מקום ז"ת. (תקכ"ב אות מ"ה. ועי' 
באו"פ שם ד"ה עתה תבין)
%break
%letter יח
יח) מהן גבורות
%break
%letter יח
יח) גבורות: גבורות, פירושן, חוסר חסדים, ואע"פ שראוי לקבל אור 
חכמה מ"מ גבורות מקרי, מטעם שאין אור חכמה מתקיים בהכלי כל 
עוד שאין בו חסדים בשפע. (דף תק"ח אות ל')
%break
%letter יט
יט) מהו גדול
%break
%letter יט
יט) גדול: גילוי אור חכמה בהפרצוף עושה אותו לגדול, שלפני זה נבחן 
בשם קטן, כלומר, ההולך ומשתלם לאט לאט עד שמשיג גדלותו, 
שהוא הארת חכמה. וע"כ מכונה הארת חכמה בשם אור גדול. (דף 
תקכ"ח אות מ"ט)
%break
%letter כ
כ) מהי גדלות
%break
%letter כ
כ) גדלות: מוחין דאבא, דהיינו הארת חכמה מכונה בשם גדלות. עי' 
אות י"ט.
%break
%letter כא
כא) מהו גופא דאבא
%break
%letter כא
כא) גופא דאבא: הע"ס דראש היוצאים מנקבי העינים, נבחנים תמיד 
לג' ראשים: הגו"ע, לראש הא' והאזן לראש הב', וחו"פ לראש הג'. 
%break
וכלפי ראש הא', נבחנים ב' הראשים התחתונים אח"פ, בבחינת ז"ת 
וגוף: שראש הב' הוא בחינת חג"ת שלו, וראש הג' הוא בחינת נהי"מ 
שלו. ולפיכך גם הע"ס דגדלות שיצאו באו"א דנקודים, שולט עליהם 
הסדר הזה, משום שתחילת אצילותם הוא מאור העינים. 
%break
שמתחלה יצא בחינת הראש הא', הנק' הסתכלות עיינין דאו"א זה 
בזה. ואח"ז יצא בחינת הראש הב' שהם הנק' גופא דאבא וגופא 
דאמא, מטעם, שראש הב' נבחן לגוף כלפי הראש הא' כנ"ל. 
%break
ואח"ז יצא בחינת הראש הג' הנק' יסודות דאו"א, שהם נבחנים כן 
כלפי הראש הא', כנ"ל, שראש הג' הוא בחינת נהי"מ דראש הא'. 
%break
וע"פ שמותם אלו תבין ג"כ שיעור קומתם: כי הקומה הראשונה שנק' 
הסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, שיש בה בחי"ד דהתלבשות, ובחי"ג 
דעביות, שהם התכללות של ב' הקומות כתר וחכמה, ע"כ נק' גלגלתא 
ועינים, דהיינו ע"ש בחינות העליונות, שהם כתר וחכמה. 
%break
וקומה הב' המכונה גופא דאבא שיש בו בחי"ג דהתלבשות ובחי"ב 
דעביות, מכונה אזן, ע"ש בחינה עליונה מצד העביות שבו, וכן גופא 
דאמא מכונה אזן משום שיש בה בחינה ב' של עביות, 
%break
שהוא אזן, וראש הג' שהוא חו"פ הנק' יסודות דאו"א, הרי קומתו 
בבחי"א, שהוא זו"ן דראש המכונה חו"פ. הרי שהשמות עולים בד בבד 
עם הקומות. 
%break
אמנם אין גופא דאבא ואמא אלו בחינת גוף ממש, מבחינת ממעלה 
למטה, אלא הוא בחינת ראש הג' כנ"ל וכינוי הגוף הוא רק בערך ראש 
הא' בלבד. (דף תקכ"א אות מ"ג)
%break
%letter כב
כב) מהו גופא דאמא
%break
%letter כב
כב) גופא דאמא: עי' לעיל תשובה כ"א.
%break
%letter כג
כג) מהו גופא יש"ס
%break
%letter כג
כג) גופא דיש"ס: גם הישסו"ת נחלק לג' רישין כנ"ל באו"א בת' כ"א 
ע"ש. וראש הב' דישסו"ת מכונה גוף כלפי ראש הא' אע"פ שכלפי 
עצמו הוא ראש גמור כנ"ל. 
%break
וראש הב' מבחינת יש"ס הוא הה"ח שבו, וראש הב' מבחינת התבונה 
הוא הה"ג שבו. עי' את נ'. (דף תפ"ח אות ו')
%break
%letter כד
כד) מהו גופא דתבונה
%break
%letter כד
כד) גופא דתבונה: לעיל תשובה כ"ג.
%break
%letter כה
כה) מהו גמר בנין האחורים
%break
%letter כה
כה) גמר בנין האחוריים: עי' תשובה י"א.
%break
%letter כו
כו) מהי דבקות גמור
%break
%letter כו
כו) דבקות גמור: דבקות גמור דאו"א פב"פ, הוא כשהחכמה דאבא 
מאיר לחכמה דאמא. כי אז אמא דבוק באבא לגמרי. (דף תק"כ אות 
מ"ב)
%break
%letter כז
כז) מהן דינים
%break
%letter כז
כז) דינין: בצמצום ב' שנתכללה ה"ת בה"ר, נעשה ב' בחינות דינין: א' 
הוא ה"ר שנכללה מהדינין דה"ת, והוא בחינת דינא רפיא. הב' ה"ת 
הנכללת מה"ר במקום ה"ת, והוא דינא קשיא, דהיינו דינין תקיפין 
הבחי"ד גופה. (ת"צ את ז')
%break
%letter כח
כח) מהן דינין תקיפין
%break
%letter כח
כח) דינין תקיפין: עי' תשובה כ"ז. (דף ת"צ אות ח')
%break
%letter כט
כט) מהי הבטת פנים
%break
%letter כט
כט) הבטת פנים: הבטה, פירושו השפעה, והבטת פנים פירושו, 
השפעת הארת חכמה (דף תצ"ח אות כ"ג)
%break
%letter ל
ל) מהי הגדלות חצי אחורים
%break
%letter ל
ל) הגדלת חצי אחוריים: היינו הגדלת האחורים דנה"י החסר לו בזמן 
שהוא אב"א בסוד והאחוריהם ביתה. עי' תשובה י"א. (דף תק"ח אות 
ל')
%break
%letter לא
לא) מהן ה"ח וה"ג
%break
%letter לא
לא) ה"ח וה"ג: הע"ס נבחנות בה' בחינות כח"ב זו"ן. והיינו כשהג"ר 
הם בחינת עצמות. אבל כשכל עצמותם אינם אלא אור דחסדים, 
מכונים הה' בחינות חג"ת נ"ה. 
%break
דהיינו ה' חסדים. ואם הם בבחינות גבורות, שפירושו הארת חכמה 
בלי חסדים, מכונים הה' בחינות חג"ת נ"ה בשם ה' גבורות. באופן 
שיש ג' הבחנות בה' הבחינות: אם עצמותם חכמה, נקראים כח"ב זו"ן. 
%break
ואם עצמותם חסדים ויש בהם גם הארת חכמה, נקראים ה"ח חג"ת 
נ"ה. ואם חסרים חסדים, אלא שנשאר בהם הארת חכמה לבד, 
נקראים ה"ג חג"ת נ"ה. (דף תק"כ אות מ"ב)
%break
%letter לב
לב) מהי המעטת אור
%break
%letter לב
לב) המעטת אור: אם הכלי יורד למטה ממדרגתו, גורם זה, המעטת 
האור להכלי. כי העליון היורד למקום התחתון נעשה כמוהו. (דף תפ"ז 
אות ד')
%break
%letter לג
לג) מהי הסתכלות עיני או"א
%break
%letter לג
לג) הסתכלות עיני או"א: עינים הוא כינוי לספירת חכמה של ראש. 
וכשחכמה דאבא משפיע לחכמה דאמא, מכונה, הסתכלות עיני או"א 
זה בזה. והוא קומת כתר דאו"א. ובישסו"ת. 
%break
כשהחכמה דיש"ס משפיע לחכמה דתבונה, הוא מכונה, הסתכלות 
עיני ישסו"ת זה בזה. והוא קומת כתר דישסו"ת. (דף תק"כ אות מ"ב)
%break
%letter לד
לד) מהי הסתכלות עיני ישס"ת
%break
%letter לד
לד) הסתכלות עיני ישסו"ת: עי' תשובה ל"ג.
%break
%letter לה
לה) מהי העלאת מ"ן
%break
%letter לה
לה) העלאת מ"ן: מ"ן, פירוש, גורם לזווג. והוא תמיד בחינת נה"י או 
זו"ן. כי הנקבה מתוקנת באור אחורים דאמא הדבוק רק באור דחסדים 
ודוחית חכמה. 
%break
וע"כ אינה מחזרת פניה להזכר לקבל הארת חכמה, זולת אם יש לה 
איזה גורם המחייב אותה להדבר. וגורם הזה, היא בחינת הזו"ן, 
שהבינה יש לה קשר אליו להאירו בהארת חכמה, מכח היחס דבינה 
וזו"ן דאור ישר. 
%break
וע"כ כשהזו"ן עולה אליה למ"ן, הנה אז תכף מפסקת האחורים שלה 
ומחזרת פניה אל החכמה, לקבל ממנו הארת חכמה. ונמצאת מזדווגת 
פב"פ עמו. (דף תקי"ג אות ל"ט. ובאו"פ דף תק"א ד"ה המדרגה הד')
%break
%letter לו
לו) מהי התדבקות פב"פ
%break
%letter לו
לו) התדבקות פב"פ: כשיש לאו"א קומת כתר, שאז חכמה דאבא 
משפיע לחכמה דבינה, נמצאים או"א דבוקים פב"פ מראשם עד סופם, 
כי אז נבחנת אמא לבחינת אור החכמה כמו אבא. ונמצאים או"א 
בהשתוות הצורה, המכונה דבקות, כנודע. 
%break
אבל כשנופל הקומה לבחינת גוף, שאז רק בינה דאבא משפיע לבינה 
דאמא, אז אין אמא כולה בחינת חכמה כמו אבא, משום שאינה 
מקבלת רק מן בינה שלו וניכר הפרש ושינוי צורה מאמא לאבא, וע"כ 
זווג דחכמות דאו"א נקרא התדבקות גמור פב"פ. 
%break
אבל זווג דבינות דאו"א, נקרא קצת דבקות דפב"פ, משום שמקבלת 
עכ"פ מבינה דאבא, שיש בה הארת חכמה קצת, אבל אינה התדבקות 
גמור. כמבואר. (דף תק"כ אות מ"ב)
%break
%letter לז
לז) מהי התדבקות הקליפות
%break
%letter לז
לז) התדבקות הקליפות: הקליפות מתדבקים באחורים דנוק' משום 
שהנוקבא היא בחינת הסיום על האור העליון, שממנה ולמטה הוא 
מקום חושך ולא אור. 
%break
וע"כ יש בחינת השתוות הצורה בנקודת הסיום של נה"י דנוקבא, אל 
הקלי'. וע"כ נבחן זה, שהקליפות מתדבקים שם. עי' אות מ"ט. (דף 
תק"ג אות כ"ו)
%break
%letter לח
לח) מהי התפשטות ה"ג
%break
%letter לח
לח) התפשטות ה"ג: הנה שורש הה"ח הם ביסוד, שהם למטה מכל 
הה"ח, אמנם כשהם באין בזווג, אז קומתם שוה, כי יש בהם 
התפשטות ה"ג מבחינת ממטה למעלה לבחינת ממעלה למטה, בכל 
ה' הבחינות חג"ת נ"ה. (תקכ"א אות מ"ד)
%break
%letter לט
לט) מהו זך
%break
%letter לט
לט) זך: הארת חכמה המקובלת בכלים דפנים של הנקבה, שאינה 
מתעבה מקודם באור דאחורים, מכונה אור זך. עי' תשובה ד'. (דף 
תק"א אות כ"ד)
%break
%letter מ
מ) מהו חד סמכא
%break
%letter מ
מ) חד סמכא: בטרם תיקון הקוין, כשהיו הז"ת בקו אחד, זה תחת זה, 
מכונים אז חד סמכא, כלומר קו אחד. (תקל"ג נ"ו)
%break
%letter מא
מא) מהי חיות הקליפות
%break
%letter מא
מא) חיות הקליפות: עי' להלן אות מ"ט. (תצ"ז אות כ"א)
%break
%letter מב
מב) מהן חילות המלכות
%break
%letter מב
מב) חילות המלכות: כי מהתמעטות הקומה של המלכות דאצילות, 
יוצאים כל הפרצופים שבבי"ע, וכל הישות אשר שם. וע"כ נבחנים 
לחיילות המלכות וצבאיה. (דף תצ"ג אות י"ד)
%break
%letter מג
מג) מהן חלקי הנוקבא
%break
%letter מג
מג) חלקי הנוקבא: כי כל מה שנברר מהז' מלכין הללו שנפלו לבי"ע, 
לא נעשה מהם, אלא בחינת הנקבות של ה' פרצופי האצילות. אבל 
הזכרים נעשו ממ"ה החדש, כמו שיתבאר במקומו, וע"כ נקראים חלקי 
הנוקבא. (תצ"ב אות י"א)
%break
%letter מד
מד) מהו חצי האחורים
%break
%letter מד
מד) חצי האחורים: עי' להלן אות מ"ה. (תק"ח אות ל')
%break
%letter מה
מה) מהו חצי כותל
%break
%letter מה
מה) חצי כותל: יש ב' מרחקים וכיסוים על אור החכמה: א' מכח 
האחורים דאמא, וכיסוי זה מכונה כותל דחג"ת, משום שאינו נמצא רק 
בחג"ת עד החזה. 
%break
ויש בחינת כיסוי מכח אחורים דיסוד אבא, המעלים ג"כ על אור חכמה 
כל זמן שאין אור דחסדים בהפרצוף, וכיסוי זה מכונה אחורים דנה"י, 
משום שהוא משמש בעיקר בנה"י כי שם מקומו.
%break
ובשעה שהזו"ן בקטנות, וכל תיקונם הוא מכח האחורים דאמא, שהוא 
כותל דחג"ת, נמצאים שניהם משמשים בכותל הזה דחג"ת: חציו 
לז"א, וחציו לנוקבא כי כותל דנה"י השייך לנוקבא, אין לו אז מקום 
להתגלות מפני הפחד של החיצונים, שלא יינקו ממנו. 
%break
שאין כותל דנה"י מתגלה אלא בשעה שהפרצוף ראוי להארת חכמה. 
כמ"ש במקומו. ועי' לעיל תשובה י"א. (דף תקכ"ז אות מ"ז)
%break
%letter מו
מו) מהו חצי ת"ת תחתון
%break
%letter מו
מו) חצי ת"ת תחתון: ב"ש תתאין דת"ת, נקרא חצי ת"ת תחתון. 
שפירושו נתבאר לעיל אות י"ז. (דף תקל"ח אות ס"א.)
%break
%letter מז
מז) מהו חצי ת"ת עליון
%break
%letter מז
מז) חצי ת"ת עליון: היינו שליש עליון עד החזה, שהוא בחינת הג"ר 
דספירת ת"ת. כנ"ל תשובה י"ו. (דף תקל"ח אות ס"א)
%break
%letter מח
מח) מהי טפה המגדלת הולד
%break
%letter מח
מח) טפה המגדלת הולד: בחינת החסדים וגבורות המושפעים מזווג 
פב"פ, דאו"א, שיש בהם הארת חכמה, הם בחינת הטפה המגדלת 
הולד, שהם זו"ן. 
%break
שפירושו, שמשיגים על ידה הארת חכמה, ונעשים גדולים. כי אין 
גדלות אלא בהארת חכמה. כנ"ל אות כ' (דף תק"י אות ל"ב)
%break
%letter מט
מט) מהי יניקת הקליפות
%break
%letter מט
מט) יניקת הקליפות: עצם חומר הקלפות, הוא רע גמור שפירושו, 
שאינו ראוי לקבל כלל כי הם מבחינת חלל פנוי, שהוא בחי"ד 
המצומצמת שלא לקבל כלום מאור העליון. ונמצא ע"כ, שהוא בחינת 
חומר בלי חיות כלל. אלא אחר שביה"כ מסבת טוב ורע המעורב בהם, 
%break
נפלו אלו הכלים לקליפות ההם, ונעשו להם נשמה וחיות. כי אע"פ 
שנסתלקו האורות מתוך הכלים, מ"מ נשאר בהם שיורין מהאורות, ואלו 
השיורין נעשו לבחינת נהירו דקיק, המאיר ומחיה להקליפות, ומתוך כך 
נעשה להם בנין של פרצופין ועולמות דוגמת הבי"ע דקדושה. 
%break
אמנם זה הספיק להם לעצם בנינם. אבל אחר חטא של עצה"ד, וכן 
כשבני אדם חוטאים, המה גורמים בזה התרבות חיות ושפע להס"א, 
לפי מדת הפגם שהם פוגמים בהקדושה. כי גופו של אדם הם מסיגי 
המלכים שלא נתבררו, והוא מעורב טו"ר, 
%break
בסוד עייר פרא אדם יולד. וכשמטהר את גופו ומפריש הרע ממנו, אז 
מקבל הארות עליונות לנשמתו ונפשו, כפי מדת זיכוכו. ואח"כ כשחוטא 
נמצא האורות מסתלקים, והלבושים מאלו ההארות, נופלים לקליפות, 
ממש כמו שקרה בשביה"כ, שמשום, 
%break
שהיה הבחי"ד מעורבת בכלים, הוכרח האור להסתלק, והכלים נפלו 
לקליפה, ונעשו להם לחיות כנ"ל. כן הדבר ממש בשעה שהאדם חוטא, 
שפירושו כשחוזר ומערב את הרע ההוא שכבר טיהר את עצמו ממנו 
והפריש אותו מגופו, הנה תיכף מסתלקות ההארות העליונות מנפשו, 
%break
והלבושים של ההארות הללו נופלים לקליפות, ונעשו להם לחיות 
ולמזונות, וז"ס רדיפת היצה"ר וס"א להחטיא את הצדיקים ולהדבק 
בקדושה, יען אין להם חיות זולתו, ובהתרבות הטובה והקדושה יתרבו 
חייהם, כלומר, כל מי שהוא גדול ביותר, הרי יש לו טובה וקדושה ביותר, 
%break
ונמצא כשהס"א מכשיל אתו בחטא, והטובה והקדושה מסתלקת בסבתו, 
והלבושים שלהם נופלים לחלקם של הקליפות, הרי יש להם ממנו ריבוי 
שפע החיות ביותר, וע"כ כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, כי הס"א 
רודפת אותו יותר. (דף תצ"ה אות י"ח. ובאו"פ שם ד"ה דמנהון. עש"ה)
%break
%letter נ
נ) מהם ישסו"ת
%break
%letter נ
נ) ישסו"ת: בחינת הז"ת דאו"א, דהיינו אח"פ שלהם, נקרא בשם 
ישסו"ת. ומתחלה בעת הזווג דהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, נבחן, 
שהישסו"ת ואו"א הם מאוחדים בפרצוף אחד. 
%break
אלא אח"כ, כשחזרו או"א לבחינת זווג אב"א, נפרשים מהם ישסו"ת 
ויוצאים בבחינת ראש מיוחד, בקומת אח"פ, ונעשו לפרצוף נבדל בפני 
עצמם. עי' לעיל אות כ"א. (דף תקי"ד אות מ')
%break
%letter נא
נא) מהו כח הקליפות
%break
%letter נא
נא) כח הקליפות: הלבושים של האורות דקדושה המסתלקים מהכלים 
מחמת עירוב הרע שבהם, הנה לבושים אלו נופלים לחלקם של 
הקליפות, והשיורים שנשתיירו מהאורות שהיו בהם, 
%break
הם מוסיפים חיות וכח בהקליפות. עי' לעיל אות מ"ט. (דף תק"ג אות 
כ"ו)
%break
%letter נב
נב) מהי כללות בינה ותבונה
%break
%letter נב
נב) כללות בינה ותבונה: בשעה שה"ת יורדת מעינים דאו"א למלכות 
הכללית שלהם, נמצאים הישסו"ת, שהם אח"פ דאו"א חוזרים 
ומתחברים להראש, שהם או"א. 
%break
ונמצאים בינה ותבונה מתחברים לפרצוף אחד, וזה נקרא, כללות בינה 
ותבונה יחד בפרצוף אחד. (דף תקכ"ז אות מ"ח)
%break
%letter נג
נג) מהי כללות ה"ח וה"ג
%break
%letter נג
נג) כללות ה"ח וה"ג: כללות ה"ח וה"ג, פירושם, כמו שהושרשו ביסוד 
דע"ב, כי שם נתגלו שורש ה"ג באור המלכות שנתלבש בכלי דיסוד 
כמ"ש באו"פ דף של"ו ד"ה חזר. עש"ה. וכן במלכות. 
%break
וכן כללות ה"ח הושרשו שם, בבחינת ו' קטועה. כמ"ש באו"פ הנ"ל. 
וה"ח וה"ג סתם, פירושם כשבאים בזווג, ואז יש בכל אחד חג"ת נ"ה, 
הן בחסדים והן בגבורות, שהם ה"ס ממש. 
%break
אבל כללות ה"ח וה"ג, אינם רק ספירה אחת, של היסוד או של 
המלכות. (דף תקכ"ב אות מ"ה)
%break
%letter נד
נד) מהו מגולים
%break
%letter נד
נד) מגולים: האורות דחכמה דרכם להגלות כשהם מכוסים באחורים 
דאמא, רק בבחינת לבוש דק, וכשאין להם גם לבוש דק הזה, המה 
מגולים יותר מדאי וד' מלכים הראשונים דנקודים באה להם הארת 
החכמה בלי שום לבוש מן אחורים דאמא. 
%break
וע"כ היה שבירתן קשה. ויש ג"כ חסדים וגבורות מגולים. וזה ענין 
אחר. כי כל עוד שאין הארת חכמה בחו"ג, נבחנים למכוסים באחורים 
דאמא, שבכיסוי הזה המה מתתקנים בהארת ג"ר. 
%break
וכשיש להם הארת חכמה נבחנים שהמה מתגלים לחוץ מהכיסוי 
דאמא, כי יש להם אז עמידה בפני עצמם. (דף תקכ"ח אות מ"ט)
%break
%letter נה
נה) מהן מוחין
%break
%letter נה
נה) מוחין: הג"ר מכונים בשם מוחין. וזה הכינוי נוהג בעיקר בשעה 
שהעצמות הם חו"ג, שלא שיש בהם הארת ג"ר. (דף תקי"ב אות ל"ח)
%break
%letter נו
נו) מהי מיתה
%break
%letter נו
נו) מיתה: הסתלקות אור האצילות מהכלי שפירושו הארת חכמה, 
נבחן שהכלי מת, כי אין חיות להכלי זולת בהארת חכמה. כי ע"כ 
מכונה אור החכמה בשם אור חיה. 
%break
והיינו דוקא, שיש בה קלקול כזה, שאינה מוכשרה עוד לקבל אור 
האצילות. דהיינו שיש בה עירוב דבחינה ד'. (תפ"ז אות ד')
%break
%letter נז
נז) מהי מיתת המלכים
%break
%letter נז
נז) מיתת המלכים: אחר שנפסלו לקבל עוד אור החכמה נמצאים 
נפסקים מקו א"ס ב"ה, ונבחן שנפלו לבי"ע ומתו. כי קו א"ס מסתיים 
באצילות. עי' תשובה נ"ו (דף תקל"ג אות נ"ה)
%break
%letter נח
נח) מהו מכוסים
%break
%letter נח
נח) מכוסים: עי' תשובה נ"ד. (דף תפ"ז אות ג')
%break
%letter נט
נט) מהן מ"ן
%break
%letter נט
נט) מ"ן: ע' תשובה ל"ה (דף תקי"ג אות ל"ט)
%break
%letter ס
ס) מהו מסך בינה
%break
%letter ס
ס) מסך בינה: האחורים דבינה המכסים ומעלימים לאור החכמה 
מכונה בשם מסך בינה. (דף תק"ל אות נ')
%break
%letter סא
סא) מהם מעורבים בקליפות
%break
%letter סא
סא) מעורבים בקליפות: הכלים דס"ג המעורבים בבחי"ד, דהיינו 
הכלים דז' מלכין שנפלו לבי"ע, המה מכונים בשם סיגים. אשר 
הניצוצין שירדו להחיות את הכלים, נתערבו באלו הסיגים. (דף תפ"ז 
אות ד')
%break
%letter סב
סב) מהו מקום אחיזת הקליפות
%break
%letter סב
סב) מקום אחיזת הקליפות: מקום החסרון שבהקדושה, הוא מקום 
האחיזה להקליפה, מטעם שהכלים והלבושים השייכין למקום החסרון 
ההוא, נמצאים בחלקם של הקליפות, ע"כ יונקים ג"כ מהשפע השייך 
לאותם הכלים והלבושים שברשותם. (דף תק"ג אות כ"ו)
%break
%letter סג
סג) מהו מקום בי"ע
%break
%letter סג
סג) מקום בי"ע: המקום לבי"ע, הוכן בעת צמצום ב'. כי עלה שם 
הה"ת לעינים, והאח"פ יצאו לחוץ מהמדרגה: ברת"ס, ונתעלה נקודת 
הסיום שהיה בהמלכות דנה"י, לבחינת המלכות דחכמה דנה"י, 
%break
ויצאו הבינה והזו"ן דנה"י למטה מסיום הקו דא"ס ב"ה, ובזה נפרדו 
מהאצילות, ונעשו מקום לבי"ע דפרודא, שאח"כ נתקנו מכחם ג' 
העולמות ההם. (דף תס"ג אות נ"ז)
%break
%letter סד
סד) מהו מקום ראש
%break
%letter סד
סד) מקום ראש: ממקום החזה עד הפה של ראש, נבחן תמיד, שהוא 
מקום הראש של פרצוף התחתון. והוא מטעם שכל תחתון יוצא ממסך 
דטבור דפרצוף העליון הכלול מהע"ס דגוף העליון, העומדים במקום 
הזה שמחזה עד הפה שלו, 
%break
שאחר הזדככות המסך עד להשתוות למסך דמלכות דראש, נמצא 
עולה יחד עם הרשימות דספירות דגוף, ומתחדש בהתכללות הזווג 
העליון דראש, אשר הקומה היוצאת בהתחדשות הזווג הזה שייך 
להתחתון. כנודע. 
%break
הרי שהשורשים של הע"ס התחתון, המכונים ראש, נמשכים מהע"ס 
דגוף דעליון העומדים מחזה דעליון עד הפה שלו. וע"כ הראש דתחתון 
מלביש עליהם. כי שם מקומו ושורשו. (דף תקכ"ב אות מ"ה)
%break
%letter סה
סה) מהו נהירו דקיק
%break
%letter סה
סה) נהירו דקיק: הכלים דמלכים שנשארו בבי"ע לאחר שנתבררו 
מהם הפרצופין דאצילות. 
%break
המה מכונים סיגים, והמה בחלקם של הקליפות, שנעשו להם בחי' 
נשמה וחיות, הנקרא נהירו דקיק של הקדושה, שפירושו הארה דקה 
וקטנה, המחיה את הקליפות. ע' תשובה מ"ט. (דף תצ"ה אות י"ח)
%break
%letter סו
סו) מהם ניצוצות שנדעכו
%break
%letter סו
סו) נצוצות שנדעכו: ניצוצין פירושם, חלקי או"ח. כי האורות שירדו 
מאו"א מלמעלה למטה להתלבש בהמלכים, היו כל אחד ואחד 
מלובשים באו"ח, וכשנשברו הכלים, ירדו ג"כ בחינות האו"ח האלו 
עמהם. 
%break
וכיון שפסק הזווג מהם נבחנים שנדעכו, כלומר שנתכבו ואין בהם עוד 
מהארת הזווג. (דף תצ"א אות ט')
%break
%letter סז
סז) מהם ניצוצות שלא נתבררו
%break
%letter סז
סז) ניצוצות שלא נתבררו: עי' לעיל תשובה ס"ו. (דף תצ"ז אות כ"ב)
%break
%letter סח
סח) מהם ניצוצין תקיפין
%break
%letter סח
סח) ניצוצין תקיפין: הם המעורבים עם עצמות הבחי"ד. ועי' תשובה 
ס"ו. (דף ת"צ אות ח')
%break
%letter סט
סט) מהי נפילה
%break
%letter סט
סט) נפילה: כשהמדרגה יורדת לדרגא נמוכה ממנה, מכונה, בשם 
נפילה. כי העליון היורד למקום התחתון נעשה כמוהו. (דף תק"ג אות 
כ"ו)
%break
%letter ע
ע) מהם סינים
%break
%letter ע
ע) סיגים: עי' תשובה ס"א. (דף תפ"ו אות ב')
%break
%letter עא
עא) מהו עיבוי בהאחורים
%break
%letter עא
עא) עיבוי בהאחורים: כשהאור הפנים מקובל בתחלה בכלים דאחורים 
מטרם ביאתו להכלים דפנים שלו, נמצא האור מקבל בחינת כיסוי של 
האחורים בדרך עברו בהם, שע"י כן האור מתעבה ומתמעט, ואינו 
מאיר בכל שיעורו גם אחר ביאתו בהכלים דפנים. (דף תק"א אות כ"ד)
%break
%letter עב
עב) מהו עץ הדעת טו"ר
%break
%letter עב
עב) עץ הדעת טו"ר: עץ הדעת היה מעורב בו טוב ורע, שפירושו, 
שהבחי"ד היתה מעורבת שם, שנקראת רע. 
%break
ואחר אכילתו של אדה"ר מעצה"ד, אבד לו גופו הראשון, שהיה כולו 
טוב, והגיע לו גוף מבחינת משכא דחיויא, המעורב ג"כ מטו"ר, וע"כ 
אינו ראוי להלביש הקדושה, בלתי ע"י טהרה והפרשת הרע מהגוף. 
(דף תצ"ד אות ט"ז)
%break
%letter עג
עג) מהו פב"פ
%break
%letter עג
עג) פב"פ: כשהנקבה מקבלת האור העליון מן הפנים של הזכר לתוך 
הכלים דפנים שלה, נקרא זה זווג פב"פ. (דף תק"א אות כ"ד)
%break
%letter עד
עד) מהם פלגי דגופא
%break
%letter עד
עד) פלגי דגופא: נצח והוד מבחינת אב"א, מטרם שהשיגו בחינת 
תיקון קוין, המה רק כלי אחד, בלי שום הפרש ניכר מזה לזה. (דף 
תקכ"ו אות מ"ו)
%break
%letter עה
עה) מהו פני הזכר
%break
%letter עה
עה) פני הזכר: השפעת הארת החכמה הוא פני הזכר. וכלי דפנים 
המיוחס לקבלת הארת החכמה, הוא פני הנקבה. (דף תצ"ח אות כ"ג)
%break
%letter עו
עו) מהו פני הנקבה
%break
%letter עו
עו) פני הנקבה: עי' לעיל תשובה ע"ה.
%break
%letter עז
עז) מהו פנים באחור
%break
%letter עז
עז) פנים באחור: היינו פני הזכר באחורי הנקבה. כי אפילו בשעה 
שהנקבה כבר ראיה לקבלת אור הפנים מן הפנים של הזכר, מ"מ כיון 
שהיא מתוקנת עם האחורים דאמא, 
%break
היא חושקת בחסדים יותר מבחכמה, וע"כ אינה מפסקת את האחורים 
שלה, להחזיר את פניה אל הזכר בלי גורם המחייב אותה לזה. 
%break
ולפיכך היא מקבלת את אור הפנים של הזכר דרך הכלים דאחורים 
שלה, שמשם מושפעים להכלים דפנים. וזווג הזה מכונה פנים באחור. 
(תצ"ח אות כ"ג)
%break
%letter עח
עח) מהו פסולת
%break
%letter עח
עח) פסולת: פסולת פירושו, הסיגים הנשארים אחר הברורים. עי' 
סיגים. (דף תצ"א אות ט')
%break
%letter עט
עט) מהו קטן
%break
%letter עט
עט) קטן: עי' תשובה י"ט.
%break
%letter פ
פ) מהי קטנות
%break
%letter פ
פ) קטנות: עי' תשובה י"ט.
%break
%letter פא
פא) מהן קליפות גמורות
%break
%letter פא
פא) קליפות גמורות: היינו עצם החומר של הקליפות. שהם הרע 
הגמור, שאינו ראוי כלל לקבלת האור העליון, שהוא בחי"ד 
המצומצמת ונשארה בבחנת חלל פנוי. (דף תצ"ה אות י"ח)
%break
%letter פב
פב) מהי קליפות נוגה
%break
%letter פב
פב) קליפות נוגה: בחינת הניצוצין שיש בהם עירוב טוב ורע, הם 
הקליפת נוגה. וכשמקבלת האור בחלקה הטוב, נמצא מושפע גם 
לחלקה הרע. (דף תצ"ז אות כ"ב)
%break
%letter פג
פג) מהי קצת דבקות
%break
%letter פג
פג) קצת דבקות: עי' תשובה ל"ז. (דף תק"מ אות ס"ב)
%break
%letter פד
פד) מהי קצת שבירה
%break
%letter פד
פד) קצת שבירה: קצת שבירה יורה, שעדיין לא נפסל הכלי מלקבל 
מבחי' אצילות לגמרי, אלא שנפסלה ממדרגתה עצמה, ועדיין הוא ראי 
לקבל בבחי' נמוכה משהיתה. וזה מכונה ג"כ ביטול. (דף תפ"ז אות 
ד')
%break
%letter פה
פה) מהי קצת תיקון
%break
%letter פה
פה) קצת תיקון: תיקון קוין מבחינת אב"א, נבחן לקצת תיקון. כי 
התיקון השלם הוא רק פב"פ. (דף תקל"ג אות נ"ו)
%break
%letter פו
פו) מהו קשר
%break
%letter פו
פו) קשר: תיקון הקוין מכונה בשם קשר. להיות אור האחורים דאמא 
מקשר כל הספירות עד שאין שום הפכיות ביניהם, ומשוה צורתם זו 
לזו. (דף תקמ"ג אות ס"ט)
%break
%letter פז
פז) מהו רישא דאו"א
%break
%letter פז
פז) רישא דאו"א: קומה הראשונה דאו"א, הנקרא הסתכלות עיינין 
דאו"א, הוא נק' רישייהו דאו"א. עי' תשובה כ"א. (דף תקכ"ב אות 
מ"ה)
%break
%letter פח
פח) מהם רישייהו דישסו"ת
%break
%letter פח
פח) רישייהו דישסו"ת: ראש הא' דישסו"ת שיצא מחזה ולמעלה נק' 
רישייהו דישסו"ת. עי' תשובה פ"ג. (דף תקכ"ב אות מ"ה)
%break
%letter פט
פט) מהי שבירת הכלים
%break
%letter פט
פט) שבירת הכלים: כשהכלי נפסל מלקבל האור, נבחן זה שהכלי 
נשבר. (דף תק"ג כ"ו)
%break
%letter צ
צ) מהו שליש עליון דת"ת
%break
%letter צ
צ) שליש עליון דת"ת: כשהכלי דת"ת נחלקת לפי עצמה לע"ס, נבחן 
בו ג' שלישים: שליש העליון עד החזה, הוא ג"ר שבו. מחזה עד 
הטבור הוא חג"ת שבו. ומטבור ולמטה הוא נהי"מ שבו. (דף תקכ"ב 
אות מ"ה)
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter צא
צא) למה נקראים הנקודים בשם הויה דס"ג.
%break
%letter צא
צא) משום שיש שם קומה דבחי"ב מבחי' התלבשות, שהוא בחינת 
ישראל סבא, וישסו"ת הוא בחינת הויה דס"ג. (דף תפ"ה ד"ה והנה)
%break
%letter צב
צב) מהיכן היא המלכות שבכל ספירה.
%break
%letter צב
צב) ע"י עלית ה"ת בעינים שהיה בצמצום ב', שפירושו, שהמלכות 
עלתה בחכמה, נתערבה ונתחברה המלכות בכל ספירה וספירה עד 
החכמה. (דף תפ"ה ד"ה המלכות)
%break
%letter צג
צג) למה יש קליפות כנגד הב"ן מראשו עד רגליו.
%break
%letter צג
צג) כי הז' מלכים הנק' שם ב"ן, יצאו בפרצוף שלם ראש וגוף. והמה 
נשברו פנים ואחור. ע"כ יש בהם קליפות מראשו עד רגליו, כלומר בכל 
הרת"ס שלו, וכל בחינות ראש של הז"מ, נפלו לבריאה. 
%break
וכל בחינות התוך דז"מ, נפלו ליצירה. וכל בחי' הסוף דז"מ, נפלו 
לעשיה. (תפ"ו אות ב'. ובאו"פ ד"ה ויש)
%break
%letter צד
צד) למה אין יניקה לס"א מג"ר דז"א.
%break
%letter צד
צד) משום שבשעת קטנות הוא חסר ג"ר, כי כן הוא מעצם אצילותו, 
אלא בשעת גדלות משיג הג"ר מבחי' תוספת ואין להם יניקה 
להקליפות משם, כי בעת שהתחתונים פוגמים, הנה מטרם שמתגלה 
הפגם, תכף מסתלקים הג"ר מהז"א. 
%break
כי כל שאין בא עם הפרצוף מתחלת אצילותו, יכול להסתלק מהפרצוף 
לעת הצורך. (דף תפ"ח אות ה' ובאו"פ ד"ה ז"א.)
%break
%letter צה
צה) למה נקרא המלכות בשם נקודה.
%break
%letter צה
צה) המלכות נקראת תמיד בשם נקודה, על שם המלכות השרשיית, 
שעליה היה הצמצום ראשון. ולכן בחינת עצם הנושא של הצמצום 
ומסך, שעליהם נעשה הזווג, מכונים בכל המקומות בשם נקודה. (דף 
ת"צ אות ח'. ובאו"פ ד"ה נקודות.)
%break
%letter צו
צו) מה המה הד' מצבים עד פב"פ.
%break
%letter צו
צו) ד' מצבים הם: אב"א אב"פ פב"א ופב"פ. והיינו בעת שהזכר ונוק' 
הם חסרי ג"ר, מחמת עלית ה"ת בעינים. 
%break
הנה תיקון הראשון המספיק בעדם לסמכם באצילות, הוא אב"א, 
שפירושו, שמשיגים אור האחורים דאמא עילאה, שמשום שהיא 
חושקת באור דחסדים בסוד כי חפץ חסד הוא, נמצאת דוחה את אור 
החכמה. 
%break
ולפיכך כשנכללים באור הזה ובאחורים אלו, אינם נפגמים כלל מפאת 
חסרון חכמה שבהם, מחמת הה"ת שבעינים, כי אפילו אם היו יכולים 
לקבל חכמה, היו ג"כ דוחים קבלתה, מחמת החשק לחסדים המוטבע 
באחורים דאמא עילאה. 
%break
וע"כ משמש להם האחורים דאמא כמו הארת ג"ר. והוא תיקון הא' 
הנק' אב"א. מצב הב' הוא אב"פ. 
%break
כי מלבד המיעוט דצמצום הארת חכמה מכח ה"ת שבעינים, יש מיעוט 
וצמצום הארת החכמה גם בהכלים דפנים של הנקבה: שמחמת 
הסיתום על אור דחסדים שיש בכלים דפנים שלה, אינה ראיה לקבל 
הארת חכמה, כי אין הארת חכמה מקובל בהפרצוף בלי חסדים. 
%break
וע"כ אחר שנתקן המיעוט מחמת הה"ת שבעינים, ע"י הזווג דאב"א 
כנ"ל, נעשה הזווג של אחור בפנים, שהזכר משפיע לה אור דחסדים 
בשפע, ומתקן את הכלים דפנים של הנקבה, ומכשירה בזה שתהיה 
ראויה לקבל בהם הארת חכמה.
%break
מצב הג' הוא פב"א. וזה מגיע להם ע"י זווג עליון דע"ב ס"ג, המוריד 
ה"ת מהעינים, ומחזיר החו"ב להראש, שאז משיג הזכר את אור 
הפנים שלו כבראשונה מטרם המיעוט. 
%break
אבל הנקבה אינה מחזרת עוד פניה אל הפנים דזכר לקבל הארת 
חכמה, בלי סבה המחייבת אותה להדבר. 
%break
שהוא משום האחורים שלה מצד הבינה דאו"י בסוד כי חפץ חסד הוא, 
וע"כ הנקבה מקבלת אז את אור הפנים מן הזכר דרך אחורים שלה, 
שנמצא עי"ז הארת החכמה מתמעט בהרבה, וזווג הזה נק' פנים 
באחור. 
%break
שהפנים של הזכר משפיע אל הנקבה דרך האחורים שלה והכלים 
דפנים מקבלים מכלים דאחורים. מצב הד' הוא פב"פ. וזה מגיע 
אליהם רק ע"י העלאת מ"ן מבחינת זו"ן, כי יש להבינה קשר עם הזו"ן 
מצד הע"ס דאו"י, שהבינה משפעת להם הארת חכמה. 
%break
וע"כ בשעה שהזו"ן עולים אליה למ"ן, היא מפסקת את האחורים 
שלה, ומחזרת פניה אל החכמה כדי לקבל ממנו הארת חכמה בשביל 
הזו"ן, ונמצאת אז מזדווגת עם החכמה פב"פ. (דף תצ"ח אות כ"ג עד 
אות כ"ה. ובאו"פ שם.)
%break
%letter צז
צז) מהו הגורם למצב פב"א.
%break
%letter צז
צז) על ידי זווג עליון דע"ב ס"ג המוריד ה"ת מעינים, ומחזיר החו"ב 
להראש, משיג הזכר בחינת הפנים שלו, אבל הנקבה עדיין צריכה 
להעלאת מ"ן. וע"כ נעשה זווגם בבחי' פב"א. כנ"ל בדיבור הסמוך. 
(דף ת"ק ד"ה למעלה)
%break
%letter צח
צח) מהו הגורם למצב פב"פ.
%break
%letter צח
צח) העלאת מ"ן אל הבינה מבחינת הזו"ן, מעורר את הבינה להשיב 
פנים להחכמה. כנ"ל, תשובה צ"ו. (דף תק"א ד"ה המדרגה)
%break
%letter צט
צט) היכן יש ד' מצבים עד פב"פ והיכן יש ג' מצבים עד פב"פ.
%break
%letter צט
צט) בזו"ן נוהגים כל הד' מצבים: אב"א אב"פ פב"א פב"פ. אבל באו"א 
אינו נוהג בחינת אב"פ, אלא רק: אב"א פב"א פב"פ. בלבד. (דף תק"ב 
אות כ"ה. ובאו"פ ד"ה באו"א.)
%break
%letter ק
ק) איך משלימים החו"ג אחור שלם לז"א ואחור שלם לנוקבא.
%break
%letter ק
ק) כשהזו"ן בבחינת אב"א, אז אין בהם אלא כותל דחג"ת, שהוא בחי' 
האחורים דאמא, כנ"ל תשובה צ"ו. ונמצאים שניהם משמשים 
באחורים הזה: חציו לז"א, וחציו לנוקבא. 
%break
ואחורים של הנה"י חסרים לשניהם, להיותם בסוד ואחוריהם ביתה. כי 
האחורים דנה"י הם מבחינת יסוד דאבא, שאינו מתגלה זולת ע"י 
חסדים וגבורות חדשים שהם בהארת חכמה. 
%break
ולפיכך בביאת החו"ג מזווג פב"פ דאו"א, אז נשלמים גם האחורים 
דנה"י לשניהם, והחסדים נוטל הז"א לעצמו, והגבורות נותן להנוקבא. 
עי' לעיל תשובה מ"ה. (דף תק"ז אות כ"ט. ובאו"פ ד"ה החסדים)
%break
%letter קא
קא) איך המ"ן שמעלים לזו"ן ממשיך אורות חדשות, הלא כל חידוש 
של אור צריך להיות מא"ס ב"ה.
%break
%letter קא
קא) כמו שהאדם התחתון ע"י מע"ט הוא מעלה מ"ן לזו"ן, כן הזו"ן 
מבררים מהאחורים דאו"א שנפלו אל מקומם ומעלים מ"ן לאו"א. 
%break
וכן או"א למעלה מהם עד סוף כל המדרגות עד שהפרצוף העליון 
הראשון מא"ס ב"ה ממשיך מוחין מאור א"ס ב"ה, והוא מוריד אותם 
להתחתון ממנו, וכן עוברים להזו"ן. 
%break
באופן שכל העלאת מ"ן מהצדיקים גורם ירידת האור מחדש מא"ס 
ב"ה עצמו. כי אין שום חידוש של אור בהעולמות כולם שלא יהיה 
נמשך מא"ס ב"ה. וזכור זה. (דף תק"ה ד"ה גרם)
%break
%letter קב
קב) מה המה הג"ר דז"א שלוקחים מאו"א.
%break
%letter קב
קב) הם בעיקר חסדים וגבורות אלא שיש בהם הארת חכמה, דהיינו 
לפי שיעור הקומה שיש אז באו"א: אם הם בקומת כתר הרי המוחין 
אלו מבחי' הארת חכמה דפרצוף הכתר. 
%break
ואם הם בקומת חכמה, נמצאים המוחין מבחינת הארת חכמה 
דפרצוף חכמה וכו'. (דף תקי"ח ד"ה ובזה תבין)
%break
%letter קג
קג) מה המה ב' הסבות שישנם בהחו"ג.
%break
%letter קג
קג) הא' הוא שהחו"ג החדשים האלו שבהם הארת חכמה, נמצאים 
מגדילים ומשלימים האחורים דזו"ן. כנ"ל בתשובה ק'. והב' הוא שהם 
משיגים המוחין דפנים שהם הג"ר שלהם, שאז מזדווגים פב"פ. (דף 
תק"ז אות כ"ט.)
%break
%letter קד
קד) כמה פרצופין יצאו בהנקודים.
%break
%letter קד
קד) ג' פרצופין יצאו בנקודים, שהם: או"א בד' קומות, שגופות שלהם, 
הם: דעת, חסד, גבורה, וש"ע דת"ת עד החזה. פרצוף הב' הוא 
ישסו"ת בד' קומות, שגופות שלהם הם: ב"ש תתאין דת"ת, נו"ה, 
יסוד, ומלכות. 
%break
הג' הוא הזווג דב' עטרין שבדעת, שיצא ראש בלי גוף. (דף תקי"ג, 
אות ל"ט. ובאו"פ ד"ה הז' מלכים. ובדף תקמ"ה אות ע"ג. ובאו"פ 
שם.)
%break
%letter קה
קה) מהי סבת שביה"כ.
%break
%letter קה
קה) הרבה גורמים היו שם, אלא הגורם למיתתם וירידתם לבי"ע, היה 
משום העירוב דבחי"ד שנתערבה בכלים ההם דז' מלכים, שאינה 
ראויה לקבל מאור העליון, ולפיכך כשהגיע האור להפגש בבחי"ד תכף 
הסתלק ופירש את עצמו מכל הכלי, והכלי מת ונפל לבי"ע, 
%break
דהיינו מתחת לקו הא"ס המסתיים עם קרקע האצילות. ונפלו שם 
לתוך הקליפות, ואחר שמבררים ומפרישים מהם התערובות דבחי"ד, 
הם מוחזרים לאצילות, 
%break
בסוד תחיית המתים וזה נעשה ע"י מ"ה החדש כמ"ש במקומו בע"ה. 
(דף תל"א, אות מ"ב ובאו"פ שם בדף ת"ל ד"ה כלולה ובאו"פ דף תפ"ו 
ד"ה הסיגים.)
%break
%letter קו
קו) איזה אורות נתבטלו מאו"א.
%break
%letter קו
קו) רק האורות שיצאו מזווג דגדלות דאו"א נתבטלו, אבל מה שהיה 
באו"א מתחלת אצילותם, לא נתבטל כלום. (דף תק"ט אות ל"א.)
%break
%letter קז
קז) מהי קומתו של מלך הדעת.
%break
%letter קז
קז) הראש שלו, דהיינו הבחי' ממטה למעלה, הוא רישייהו דאו"א הנק' 
הסתכלות עיינין דאו"א זב"ז, שיצא על בחי"ד דהתלבשות ובחי"ג 
מעביות שנכללו זמ"ז, המוציאים קומת כתר. 
%break
והגוף של קומת כתר הזו שהוא הממעלה למטה שלו, נתפשט במלך 
הדעת. והוא בחינת יחידה דזו"ן. (דף תקי"ח אות מ"א. ובאו"פ שם 
ד"ה הדעת)
%break
%letter קח
קח) מהי קומתו של מלך החסד.
%break
%letter קח
קח) הממטה למעלה שלו נק' גופא דאבא, שיצא על בחי"ג 
דהתלבשות ובחי"ב מעביות, שקומתו עד החכמה. והגוף של קומה זו, 
נתפשט במלך החסד. והוא בחינת חיה דז"א. (דף תק"כ אות מ"ב. 
מ"ג.)
%break
%letter קט
קט) מהי קומתו של מלך הגבורה.
%break
%letter קט
קט) הממטה למעלה שלו נק' גופא דאמא שיצא על עביות דבחי"ב 
בלבד, שקומתו עד הבינה, והגוף נתפשט במלך הגבורה. והוא מחינת 
נשמה דז"א. (תקכ"א את מ"ג)
%break
%letter קי
קי) מהי קומת הת"ת עד החזה.
%break
%letter קי
קי) הממטה למעלה שלו, נק' יסודות דאו"א, שיצא על עביות דבחי"א 
שקומתו עד הז"א, וממעלה למטה של קומה זו נתפשט במלך הת"ת 
עד החזה שלו. והוא בחינת רוח דז"א. (דף תקכ"ב אות מ"ה)
%break
%letter קיא
קיא) מהי קומת ב"ש ת"ת תתאין.
%break
%letter קיא
קיא) הממטה למעלה שלו, נק' רישייהו דישסו"ת, והסתכלות עיינין 
דישסו"ת זב"ז, שיצא על מסך מן בחי"ג דהתלבשות ומעביות דבחי"ב, 
שקומתו עד החכמה. 
%break
והגוף שלו נתפשט במלך הת"ת, בב"ש תתאין שלו מחזה ולמטה עד 
סיומו. והוא בחינת חיה דנשמה דז"א. (דף תקכ"ב אות מ"ה)
%break
%letter קיב
קיב) מהי קומת הנו"ה.
%break
%letter קיב
קיב) הממטה למעלה שלו, נקרא גופא דישסו"ת, שיצא על מסך 
דבחי"ב והגוף שלו נתפשט בהמלך דנצח והוד. והוא בחינת נשמה 
מהנשמה דז"א. (דף תקכ"ו אות מ"ו)
%break
%letter קיג
קיג) מהי קומת היסוד.
%break
%letter קיג
קיג) הממטה למעלה שלו, נק' יסודות דישסו"ת, שיצא על עביות של 
בחי"א, שקומתו עד הז"א, והגוף שלו נתפשט במלך היסוד. והוא 
בחינת רוח דז"א של הנשמה (דף תקכ"ז אות מ"ז)
%break
%letter קיד
קיד) מהי קומת המלכות.
%break
%letter קיד
קיד) הממטה למעלה שלו, נק' מלכיות דישסו"ת, שיצא על מסך 
דבחינת שורש, שקומתו עד מלכות. והממעלה למטה שלו נתפשט 
במלך הז' שהוא מלכות. והוא בחינת נפש דנשמה דז"א (דף תקכ"ז 
אות מ"ז)
%break
%letter קטו
קטו) איך יצא הגדלות דאו"א דנקודים
%break
%letter קטו
קטו) עי' להלן תשובה ק"נ.
%break
%letter קטז
קטז) איך יצא קומת ישסו"ת דנקודים
%break
%letter קטז
קטז) עי' להלן תשובה קנ"ב.
%break
%letter קיז
קיז) איך יצא הזווג דב' עטרין שבדעת דנקודים.
%break
%letter קיז
קיז) עי' להלן תשובה קנ"ד.
%break
%letter קיח
קיח) למה אין בדעת דאו"א רק חו"ג.
%break
%letter קיח
קיח) משום שכל עיקר החזרת פנים דאמא לפנים דאבא לא היה אלא 
כדי להשפיע הארת חכמה להזו"ן, מכח הקשר שיש לה להשפיע 
הארת חכמה אל הזו"ן מהיחס דאו"י, 
%break
לפיכך גם אחר זווגה פב"פ עם אבא, אינה מקבלת ממנו אלא כפי 
השיעור, שהבינה דאו"י משפעת הארת חכמה להזו"ן דאו"י. ונודע. 
%break
שהזו"ן דאו"י, עיקרו הוא אור דחסדים, אלא בהארת חכמה שהבינה 
משפעת לו. לכן גם כאן היא משפעת לו בעיקר רק חסדים וגבורות, 
רק עם הארת חכמה בלבד. 
%break
וע"כ אפילו באו"א שהם בקומת כתר, אין אמא מקבלת מאבא אור 
החכמה שבכתר, אלא רק הארת חכמה שבזו"ן דכתר. 
%break
והוא שיעור קומה שממטה למעלה באו"א, הנקרא דעת דאו"א, הנבחן 
לבחינת הראש של מלך הדעת, (דף תקי"ח אות מ"א. ודף תצ"א אות 
ט' בהסת"פ)
%break
%letter קיט
קיט) מה הן הנרנח"י דז"א.
%break
%letter קיט
קיט) ב' גורמים משמשים יחד בערכי ה' הקומות דנרנח"י דז"א. הא' 
הוא, שיעור הקומה דאו"א גופייהו, שזה נמשך עוד מהמצב דפב"א 
דאו"א, דהיינו כפי מקום הירידה דה"ת. אם עד הפה, יש להם קומת 
כתר. ואם עד החוטם יש להם קומת חכמה. 
%break
ואם עד האזן יש להם קומת בינה. ואם באה בחזרה לעינים יש להם 
קומת ז"א. והגורם הב' הוא בחינת המ"ן שעלו לאמא, המעוררים 
אותה להזווג דפב"פ שהם אין ממשיכים מכל הקומה דאו"א, אלא רק 
מהארת חכמה דזו"ן, שבאותה הקומה שאו"א נמצאים בה. 
%break
באופן, שאם או"א בקומת כתר, נמשך אז רק הארת חכמה שבזו"ן 
דכתר, והיא יחידה דז"א. ואם או"א נמצאים בקומת חכמה, נמשך אז 
רק הארת חכמה, שבזו"ן דחכמה. 
%break
והיא חיה דז"א. ואם או"א בקומת בינה, נמשך אז הארת חכמה 
שבזו"ן דבינה. והיא נשמה דז"א. וכו'. (דף תקי"ח ד"ה ובזה תבין)
%break
%letter קכ
קכ) למה היסוד כולו פנים, ואין בו אחורים כלל.
%break
%letter קכ
קכ) כי האחורים דאו"א שנפלו ונתבטלו, היינו רק מה שבא להם 
בבחינת תוספת על עצם אצילותם, שהוא בחינת אב"א. 
%break
וע"כ לא נפלו אחורים מבחינת היסודות דאו"א, כי כבר חזרו או"א 
אב"א, עוד בטרם שיצאו זווג היסודות דאו"א, דהיינו תכף אחר 
שנתבטל גופא דאמא. 
%break
וע"כ האורות של היסוד כולו פנים, מבחינת תחלת אצילותם, ואין בו 
בחינת אחורים כלל שירדו ממנו. (דף תקכ"א אות מ"ד)
%break
%letter קכא
קכא) למה נחלק הת"ת לב' חצאים יותר משאר הספירות.
%break
%letter קכא
קכא) כי יחס הת"ת בה"ח הוא כמו הבינה בה' בחינות. וע"כ כיון 
שהבינה נחלקת לב' חצאים: בינה ותבונה, שהבינה הוא אור חסדים 
בלי חכמה, והוא בחינת הג"ר, דהיינו מטרם שהאצילה הזו"ן דאו"י. 
והתבונה הוא בהארת חכמה, והיא בחינת הז"ת דבינה. 
%break
דהיינו, מעת שהאצילה הזו"ן דאו"י בהארת חכמה, יצאה אז מבחינת 
עצמותה של הבינה, שהיא אור חסדים לבד, וקבלה שם חדש תבונה, 
והיא בחינת ההארת חכמה הנשאר בהשורש בינה גם אחר שהאצילה 
לזו"ן, וע"כ התבונה נבחן לז"ת דבינה.
%break
ומתוך שהת"ת, בחינת הבינה של הה"ח, כנ"ל, ע"כ נחלק גם הוא כמו 
הבינה: לג"ר עד החזה, ולז"ת מחזה ולמטה עד סיומו. וגם הוא כמו 
הבינה בג"ר שלו עד החזה, מאירים רק אור דחסדים, וההארת חכמה 
נעלמת שם ביסוד דבינה. 
%break
ובהז"ת שלו מהחזה ולמטה, הוא נמצא בהארת חכמה בגלוי, כי כבר 
נפסק היסוד דאמא במקום החזה. (דף תקכ"ג ד"ה ועדיין)
%break
%letter קכב
קכב) למה הגופות דאו"א נמשכים למקום דחג"ת.
%break
%letter קכב
קכב) כי הדחג"ת בה"ח הם בערך כחב"ד דה' הבחינות כח"ב זו"ן. 
וע"כ נמשכו להם אורותיהם, מהיחס שכנגדם בה' הבחינות. שאור 
יחידה נמשך אל הדעת. 
%break
ואור החיה נמשך אל החסד שהוא בחינת חכמה דחסדים. ואור 
הנשמה נמשך להגבורה, שהוא בחינת בינה דה"ח. ואור הרוח נמשך 
להת"ת, שהוא בחינת הדעת דה"ח. (דף תקכ"ד ד"ה הגיע.)
%break
%letter קכג
קכג) למה לא נחשב או"א עלאין לראש הזו"ן אלא הישסו"ת.
%break
%letter קכג
קכג) כבר ידעת התחלקות הבינה ותבונה לב' חצאים ג"ר וז"ת, 
שהג"ר הם בחינת הבינה מטרם שהאצילה את הזו"ן, שאז היא רק 
אור דחסדים. וזהו בחינת או"א עילאין. 
%break
והז"ת שהיא בחינת הבינה לאחר שהאצילה את הזו"ן, שאז יש בה גם 
הארת חכמה, נקראת תבונה, וזהו בחינת ישסו"ת. 
%break
ועם זה תבין שאו"א עילאין אינם מיוחסים כלל להיות ראש דזו"ן, כי 
אדרבה, כל עצמותם דאו"א עלאין הוא, משום שהם בחינת הבינה 
מטרם שהאצילו את הזו"ן, ואין בהם רק אור דחסדים, שאין זה כלל 
מבחינת הזו"ן, שהם רק בחינת חסדים בהארת חכמה. 
%break
ולפיכך רק הישסו"ת, שהם בחינת הז"ת דאו"א, שהאצילו את הזו"ן 
דאו"י, ויש בהם הארת חכמה, שהוא כל דרגתו של הז"א, הם נחשבים 
תמיד בכל הפרצופין לבחי' הראש דזו"ן. (דף תקכ"ה ד"ה ותזכור)
%break
%letter קכד
קכד) למה לא נפלו האחורים דאו"א לבי"ע כמו הזו"ן.
%break
%letter קכד
קכד) כי הביטול דאחורים דאו"א לא היה משום עירוב הדינים, שהם 
הבחי"ד, אלא מטעם הזדככות המסך בלבד. 
%break
וע"כ לא נפסלו לגמרי מבחינת אצילות, אלא רק נתבטלו לזמן, כלומר, 
כל זמן שאין להם למי להשפיע, המה בטלים, אבל בעת שיחזרו 
הכלים מבי"ע לאצילות, הנה אז גם הם חוזרים להשפיע להם 
כבתחילה. 
%break
וע"כ הם רק בבחינת ביטול לזמן, ולא בבחינת שבירה ומיתה כהז"מ. 
גם בחינת הארת אב"א דאו"א הגיע לאחורים הנ"ל המכונה 
התפשטות ג' קוין כח"ב, אל האחורים העומדים בחג"ת. (דף תצ"ג 
אות י"ד)
%break
%letter קכה
קכה) למה נפלו האחורים דאו"א אל בחינת הגוף.
%break
%letter קכה
קכה) משום שכל אלו ד' הקומות שיצאו בהגדלות דאו"א, היו יוצאים 
על המ"ן דו' ונקודה דיסוד א"ק שהם כללות בחינת הזו"ן, ובחינת גוף, 
ואינם כלל מבחינת או"א. 
%break
אלא בשעה שנכללו בהזווג דאו"א גופייהו ושמשו שם בבחינת מ"ן, 
והמשיכו הארת חכמה בשביל הז"מ, הנה אז היה להם מקום בראש 
דאו"א. אבל אחר שכבר נתבטל הזווג שעליהם, כבר אין להם שם 
מקום, ומוכרחים לחזור למקומם בגוף. (דף תצ"ג אות י"ד)
%break
%letter קכו
קכו) מאין באו התפשטות כח"ב להכלים דחג"ת החדשים.
%break
%letter קכו
קכו) כי ד' הקומות שיצאו באו"א דגדלות ובנה"י דכתר ששמשו להם 
למוחין, שהם היו בבחינת כח"ב דנקודים, המתוקנים בתיקון קוין. 
%break
הנה עתה אחר שנתבטלו ונפלו לבחינת הגופות שלהם, נמשכו עמהם 
בחינת תיקון הקוין דכח"ב לתוך המקומות שנפלו שמה, ונתקנו 
האחורים אלו גם כן בתיקון קוין כמו הכח"ב. (דף תקל"ז ד"ה אור 
הת"ת ותקכ"ח ד"ה ועם)
%break
%letter קכז
קכז) למה נעשו האחורים דאו"א לבחי' מ"ן, שהזו"ן מעלים להם.
%break
%letter קכז
קכז) כי אותם האחורים שנפלו מאו"א הם בחינת המ"ן שאו"א קבלו 
מן היסוד דא"ק, וע"כ אחר שנפלו למקום הזו"ן, הנה הזו"ן מעלה 
אותם חזרה לבחי' מ"ן לאו"א, מכל הקומות שבהם, שהם נרנח"י. (דף 
תקכ"ט ד"ה העלאת מ"ן)
%break
%letter קכח
קכח) איזו בחינות כלים דז"מ נפלו ליצירה ועשיה.
%break
%letter קכח
קכח) בחי' התוך שבכל הכלים נפלו ליצירה. ובחינות הסוף שבכל 
הכלים נפלו לעשיה. (דף תקל"ד ד"ה ונפל)
%break
%letter קכט
קכט) איפה הניחו האורות דז"מ את רשימותיהם אחר הסתלקותם.
%break
%letter קכט
קכט) הרשימות דד' המלכים דחג"ת ירדו מתחלה לבחינת נהי"מ 
דאצילות, ואח"כ נתלבשו בכלים החדשים דחג"ת שנעשו מאחורים 
דאו"א דנקודים. 
%break
והרשימו דד' המלכים תנהי"מ עלו מתחלה להכלים החדשים דדחג"ת, 
ואח"כ ירדו משם, ונתלבשו בהכלים החדשים דתנו"ה שנעשו מן 
האחורים דישסו"ת. (דף תקל"ט ד"ה אור הדעת. ובהסת"פ דף תקנ"ט 
אות ל"ב)
%break
%letter קל
קל) למה נסתדרו הרשימות בנהי"מ דאצילות בסדר הפוך: דעת 
למטה ות"ת למעלה מכולם.
%break
%letter קל
קל) כי בשעת התלבשות האורות בהכלים נבחן כל היותר עב ליותר 
חשוב, וליותר עליון. והיפוכו הוא אחר הסתלקות האורות מהכלים, כי 
אז כל היותר עב הוא יותר שפל. 
%break
וע"כ כיון שהדעת היה בשעת התלבשות הגבוה מכולם, נמצא בשעת 
הסתלקות השפל מכולם, והחסד שעביותו פחות ממנו הוא עליון עליו, 
והגבורה שעביותו פחות מהחסד הוא עליון על החסד, והת"ת 
שעביותו פחות מכולם, הוא עליון על כולם. (דף תקנ"ד אות י"ט)
%break
%letter קלא
קלא) למה נפלו הרשימות דד' המלכים דחג"ת, לנהי"מ דאצילות.
%break
%letter קלא
קלא) כי הכלים שלהם נשברו ונפלו לבי"ע, ע"כ התקרבו להם כמה 
שיכלו כדי להאיר אותם בבחינת תגין על האתיות. (דף תקנ"ד אות כ')
%break
%letter קלב
קלב) למה נשאר הרשימו דשליש עליון דת"ת במקומו, בלי שינוי.
%break
%letter קלב
קלב) משום שהכלי שלו, שהוא ש"ע דת"ת נפל רק לבחינת מחזה 
ולמטה, וע"כ, לא היה צריך לירד כלל כי היה דבוק עמו ממקומו 
בבחינת תגין עליו. (דף תקנ"ז אות כ"ח)
%break
%letter קלג
קלג) איזה שינוי היה בהרשימו דב"ש תתאין דת"ת.
%break
%letter קלג
קלג) הוא לא נשאר במקומו, אלא עלה ונתלבש בכלי החדש דש"ע 
דת"ת הנעשה מאחורים דאו"א. ומ"מ אין זה שינוי גדול, כי סוף סוף 
הם ב' חצאים של כלי אחד. (דף תקנ"ח אות ל')
%break
%letter קלד
קלד) מי החזיר הרשימות להכלים החדשים דחג"ת דאצילות.
%break
%letter קלד
קלד) הראש דישסו"ת הלביש ממטה למעלה כל המקום הזה דד' 
המלכים דחג"ת, והוא בחינת התפ"ב שדרכו למלאות הכלים הריקים 
והרשימות של גוף דעליון, ע"כ האיר אל רשימות אלו דד' מלכי 
דחג"ת, שהם בחינת גוף של העליון שלו, 
%break
דהיינו דאו"א, והמשיך אותם למקומם בהכלים החדשים. כדי להלביש 
אותם. (דף תקנ"ה ד"ה והנה)
%break
%letter קלה
קלה) למה ירדו ד' המלכים דחג"ת אל הג"ר דבריאה יצירה ועשיה.
%break
%letter קלה
קלה) משום שמלכי דחג"ת הם בחינות ג"ר דז"ת, וע"כ הם מיוחסים 
לג"ר דבי"ע. (דף תקל"ט ד"ה ובזה)
%break
%letter קלו
קלו) למה היו במלכי דחג"ת ב' נפילות: א' לג"ר דבי"ע. ב' לנהי"מ 
דבי"ע.
%break
%letter קלו
קלו) כי בשעה שהיו הרשימות קרובים להם בבחינת תגין על האותיות 
במקום נהי"מ דאצילות, היו יכולים להחזיק את עצמם בג"ר דבי"ע, 
להיותם גם הם בחינת ג"ר דז"ת. 
%break
אבל אחר שהרשימות נתרחקו ונתלבשו בהכלים החדשים ובהראש 
דישסו"ת, נפסקה הארתם מהכלים, וע"כ נפלו לדיוטא התחתונה 
דבי"ע, שהוא מקום נהי"מ דבי"ע. (דף תקנ"ו אות כ"ה)
%break
%letter קלז
קלז) מי הגדיל הכלי דכתר עד למקום החזה דת"ת.
%break
%letter קלז
קלז) האחורים דדעת דאו"א שהיה מלובש בנה"י דכתר דנקודים, הם 
נתפשטו בקו האמצעי והיו לכלים חדשים דדעת ות"ת.
%break
%letter קלח
קלח) מי השלים הכלי החדש דת"ת מן מקום החזה עד סיומו.
%break
%letter קלח
קלח) בחינת האחורים שנפלו מראשייהו דישסו"ת שנפלו ממקום 
שמחזה ולמעלה אל המקום שמחזה ולמטה, הם נתתקנו בבחינת קו 
האמצעי ע"י הארת הראש מהזווג דב' עטרין שבדעת, והגדיל את 
הכלי דת"ת עד סיומו. (דף תקנ"ט אות ל"ב)
%break
%letter קלט
קלט) איך באים הכלים החדשים דחג"ת מהתפשטות כח"ב דנקודים.
%break
%letter קלט
קלט) להיות האחורים הללו דאו"א באים מבחינת או"א ונה"י דכתר 
שהם כח"ב דנקודים, שהם מתוקנים בתיקון קוין מעצם אצילותם 
בבחינת אב"א, שהוא ע"י הארת אמא עילאה, 
%break
לכן גם אחר שנפלו מהראש למקום דחג"ת, הם נשפעים ג"כ מבחי' 
אב"א דאו"א שלא נתבטלו, ונמשך תקון הקוין שלהם גם על האחורים. 
(דף תקנ"ה אות כ"ב)
%break
%letter קמ
קמ) כיצד נעשה הזווג דב' עטרין דדעת, אחר שבירת ד' המלכים 
נהי"מ.
%break
%letter קמ
קמ) אחר שנשבר גם כלי המלכות, והמסך דישסו"ת נזדכך מכל בחי' 
עביות דגוף שהיה בו, נמצא שעלה ונכלל בהזווג של ראש דישסו"ת, 
ומתוך שבחי"ב שהיא בחינת אחרונה נעלמה, 
%break
ולא נשאר כי אם העביות דבחי"א, ע"כ לא יצא עליו כי אם קומת ז"א, 
שהוא בחינת חסד וגבורה, המכונה ב' עטרין דדעת. (דף תקנ"ט את 
ל"ב)
%break
%letter קמא
קמא) מי הגדיל הכלים דתנו"ה החדשים
%break
%letter קמא
קמא) ע"י האחורים דישסו"ת שנפלו למקום תנה"י, וע"י התלבשותם 
בראש החדש דב' עטרין, נעשו הכלים תנו"ה החדשים. (דף תקנ"ט 
אות ל"ב)
%break
%letter קמב
קמב) מה הם הגורמים ליציאת הקטנות והגדלות דאו"א דנקודים.
%break
%letter קמב
קמב) מהרשימות דס"ג הכלולים בהמסך יצאו הקטנות דנקודים עד 
בחי' אב"א דאו"א. ומהרשימות דנה"י דא"ק הכלולים בהמסך יצאו 
הגדלות דנקודים והז"מ. (דף תקמ"ז ד"ה ונתבאר)
%break
%letter קמג
קמג) מי העלה מ"ן לזווג ע"ב ס"ג העליונים לצורך הגדלות דאו"א.
%break
%letter קמג
קמג) מ"ה וב"ן דא"ק, שהם נה"י דא"ק עלו למ"ן לע"ב ס"ג העליונים 
ונזדווגו פב"פ. והורידו הה"ת מעינים, והחזירו כלהו אח"פ למדרגתם 
כבתחלה. (דף תקמ"ז אות ד')
%break
%letter קמד
קמד) מה פעלו האורות הפנימים שיצאו דרך הטבור, והיסוד דא"ק.
%break
%letter קמד
קמד) מאור חדש דבקע לפרסא ויצא דרך הטבור, הורד ה"ת מהעינים 
דכתר ואו"א חזרו לראש, ובאו במצב פב"א. ומהאור שיצא דרך יסוד 
דא"ק לאו"א. נעשה מ"ן לאו"א, שהביא אותם למצב פב"פ, והוציאו 
הז"מ דנקודים. (דף תקמ"ח אות ה')
%break
%letter קמה
קמה) למה לא יצאו הג"ר והז"ת דע"ס דנקודים בבת אחת.
%break
%letter קמה
קמה) בעת שיצאו הג"ר דנקודים, היו או"א בבחי' אב"א, שאין מהם 
התפשטות לגוף, וע"כ היו צריכים לזווג דע"ב ס"ג ולמ"ן דיסוד דא"ק, 
ואז באו בזווג פב"פ, ונתפשטו אל הגופין שלהם שהם הז' מלכים. (דף 
תקמ"ח אות ו')
%break
%letter קמו
קמו) כיון שהז"מ אין להם שייכות לאו"א, שהם רק מבחי"ב, היה להם 
לצאת מנה"י דא"ק.
%break
%letter קמו
קמו) משום שעל פי סדר המדרגה אין קומת הז"א יוצא אלא מאו"א, 
שהם בחינת ס"ג, ולא מנה"י דא"ק, שהוא בחינת גלגלתא. (תקמ"ח 
ד"ה ואין)
%break
%letter קמז
קמז) מה היא המהות דאחורים דאו"א שנפלו.
%break
%letter קמז
קמז) הם בחינת הו' ונקודה דיסוד א"ק, דהיינו כללות הזו"ן, גם כל 
הרשימות דד' הקומות דגדלות עם לבושיהם. (דף תקנ"ב אות ט"ו)
%break
%letter קמח
קמח) היכן מקום הנפילה של כל אחד מהד' קומות דאחורים דאו"א.
%break
%letter קמח
קמח) כל ראש מד' הקומות נפל לבחינת הגוף שלו עצמו. (תקנ"ב אות 
ט"ו)
%break
%letter קנ
קנ) מה הם הד' סבות שקדמו לזווג או"א פב"פ.
%break
%letter קנ
קנ) הא' הוא עלית מ"ן מנה"י דא"ק לע"ב ס"ג עליונים, המזווגם יחד. 
הב' אור חדש שיצא מזווג דע"ב ס"ג, דבקע לפרסא. 
%break
הג' ירידת אור חדש ההוא למטה מטבור ויציאתו לכתר דנקודים, 
שהוריד ה"ת מעינים דכתר להפה דנקודים. הד' ההארה שיצא דרך 
היסוד לאו"א והיה למ"ן לז"מ, שהשיב או"א פב"פ. (דף תקס"א אות 
ב')
%break
%letter קנא
קנא) מה המה הי"ב פעולות הנוהגות בכל מלך מד' המלכים: דחג"ת.
%break
%letter קנא
קנא) הא' הוא הזווג שעל המסך, המודד שיעור הקומה, לפי המקום 
של ה"ת. הב' הוא הזווג דאו"א פב"פ. המודד ההארת חכמה בשביל 
הזו"ן. הג' הקומה היוצאת ממטה למעלה באו"א גופייהו. 
%break
הד' הקומה המתפשטת ממעלה למטה לבחינת גוף הנק' מלך. הה' 
הסתלקות האור לשורשו מפאת עירוב הבחי"ד הנמצא בהכלי. הו' הוא 
נפילת הכלי להג"ר דבי"ע. 
%break
הז' הוא השארת הרשימו מהאורות שנסתלקו. הח' הוא ירידת 
הרשימו לנהי"מ דאצילות בבחינת תגין על האותיות. הט' הוא נפילת 
האחורים דאו"א למקומות הגופין שלהם. היוד הוא, תיקון קוין הנעשים 
באחורים ההם דאו"א שנפלו. 
%break
הי"א הוא. עליות הרשימות מנהי"מ דאצילות אל הכלים החדשים 
דחג"ת שנעשו מהאחורים דאו"א. הי"ב הוא, ירידת הכלים גם מג"ר 
דבי"ע לנהי"מ דבי"ע. (דף תקס"ג את ד')
%break
%letter קנב
קנב) מה המה הד' סבות שקדמו לזווג פב"פ. דישסו"ת.
%break
%letter קנב
קנב) הא' הוא עלית המסך שנזדכך לאו"א. הב' הוא התכללותו בזווג 
אב"א דאו"א. הג' הוא התכללות בזווג פב"א דאו"א. הד' הוא 
התכללות בזווג פב"פ דאו"א. (ד"ף תקס"ד אות ז')
%break
%letter קנג
קנג) מה הם הי"א פעולות שהיו בכל אחד מד' המלכים תנהי"מ.
%break
%letter קנג
קנג) הא' הוא הזווג שעל המסך המודד שיער הקומה לפי מקום 
הה"ת. הב' הוא הזווג דפב"פ המודד הארת החכמה בשביל הזו"ן. הג' 
הוא הקומה שממטה למעלה. 
%break
הד' הוא הקומה שממעלה למטה בהגוף שנקרא מלך, הה' הוא 
הסתלקות האור. הו' הוא נפילת הכלי לבי"ע. הז' הוא הרשימות 
שנשארו מהאורות. 
%break
הח' הוא עלית הרשימות אל הכלים החדשים דאחורים דאו"א. הט' 
הוא, נפילת האחורים דישסו"ת לבחי' גוף. 
%break
היוד הוא, תיקון הקוין באחוריים דישסו"ת, שנעשו עי"ז לכלים דתנו"ה 
הי"א הוא ירידת הרשימות דמלכי תנו"ה אל הכלים חדשים מאחורים 
דישסו"ת. (דף תקס"ט אות י"ז)
%break
%letter קנד
קנד) למה עלית המלכות בזווג ב' עטרין דדעת, קשרה כל הו"ק.
%break
%letter קנד
קנד) עלית המלכות, פירושו עלית המסך, אחר הזדככותו מכל העביות 
דגוף שבו, אל המסך דראש דישסו"ת. 
%break
שנעשה עליו זווג חדש בקומה דבחי"א, ולא יצא בו רק הבחינת ממטה 
למעלה והוא שתיקן את האחורים דישסו"ת בקוין והשלים תיקון קוין 
בכל הו"ק. (דף תקס"ט ד"ה כי)
%break
%letter קנה
קנה) מה הם הק"ג פעולות שיצאו זמ"ז בסדר סבה ומסובב, מאחר 
המצב דאב"א דאו"א, עד תיקון קוין דכלים החדשים תנו"ה שנעשה 
אחר שבירת הכלים.
%break
%letter קנה
קנה) תשובה הזו דסבה ומסובב, הוא המשך של התשובה דסבה 
ומסובב המובא בשיעור ו', תשובה קס"ד. כי שם נתבאר, ההתחיבות 
דסבה ומסובב מן הצמצום א' ולמטה עד הקטנות של או"א דנקודים, 
במצב אב"א. 
%break
וכאן נמשיך לבאר מהגדלות דאו"א דנקודים עד התיקון קוין דכלים 
החדשים: ב"ש תתאין דת"ת ונו"ה, שיצאו אחר ככלות שביה"כ. ונבאר 
איך שיש כאן מאה ושלשה פעולות. ואיך הם יוצאים זה מזה בחיוב 
גמור דסבה ומסובב.
%break
וכבר ידעת, שהאורות בכללם הם מתחלקים על ב' הבחנות: לאור 
החכמה. ולאור החסדים. ובשניהם ה' בחינות, וה' הבחינות דאור 
החכמה, נקראים כח"ב זו"ן. וה' הבחינות דאור חסדים נק' חג"ת נ"ה. 
%break
והנה ב' הבחנות הנ"ל, יצאו ונשתלשלו מא"ק הפנימי, עד ביאתם 
לקומת מ"ה וב"ן. ומתחלה יצאו מא"ק ג' פרצופין: ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן, 
עד או"א דנקודים שהיו אב"א. 
%break
וכל אלו הם מהבחן הא' דאור החכמה. ואח"ז יצאו דוגמתם ג' 
פרצופים מהבחן הב' מאור דחסדים, שהם: ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. הנק' 
או"א, ישסו"ת, ודעת. שהם יצאו כולם בעולם הנקודים. כמ"ש בחלק 
זה. ומהם נתחיל הביאור כאן.
%break
%letter א
א) והנה הגורם הראשון ליציאת הג' פרצופין מבחינת אור דחסדים הם 
הרשימות דמ"ה וב"ן דא"ק שעלו למ"ן לע"ב ס"ג העליונים ונזדווגו 
פב"פ. כמ"ש (בדף תקס"א אות א'.)
%break
ב', מכח הזווג הזה יצא אור חדש ובקע לפרסא. ג', האור חדש ההוא 
בקע לפרסא ויצא דרך הטבור להכתר דנקודים והוריד הה"ת מעינים 
דכתר להפה הכולל דנקודים והחזיר את או"א לראש, והשיגו הג"ר 
שלהם ובאו עי"ז למצב פב"א.
%break
ד', האור חדש הזה ירד והאיר לנה"י דא"ק, ואז האיר היסוד את הו' 
ונקודה לאו"א בבחינת מ"ן, שגרם להם המצב דפנים בפנים. באופן 
שב' הפעולות: הג' והד'. מתחברים בפב"פ. 
%break
כי פנים דאבא מסובב מפעולה הג', דהיינו מאור חדש שהאיר דרך 
הטבור. ופנים דאמא נמשך מאור חדש שהאיר דרך היסוד את המ"ן, 
הגורם לפנים דאמא. הרי שהד' פעולות האלו יוצאים זה מזה 
ומסובבים זה מזה. 
%break
כי הד' והג' שהם ב' המצבים: פב"פ ופב"א, נמשכים מאור חדש דבקע 
לפרסא, שהיא פעולה ב', והיא נמשכת מהזווג דע"ב ס"ג, שהיא 
פעולה הא', והגורם לזווג הזה, הוא העלאת מ"ן מנה"י דא"ק.
%break
וצריך שתזכור, כי הגורם להעלאת מ"ן דנה"י דא"ק, הוא הזדככות 
המסך דגוף דס"ג שהיה כלול מב' מיני רשימות: מהרשימות דנה"י 
דא"ק ומן הרשימו של עצמו, דהיינו דס"ג. 
%break
ואחר שנזדכך מכל עביותו, נבחן שעלה ונכלל בראש הס"ג, כנודע. 
וע"כ תחלה נעשה הזווג על הרשימות דס"ג הכלולות בהמסך, שמזווג 
הזה עלתה ה"ת בעינים והאח"פ דכלהו מדרגות נדחו לחוץ 
מהמדרגה, עד שהאח"פ דע"ס דסיום, 
%break
דהיינו הבינה וז"א ומלכות, דע"ס דנה"י דא"ק, נדחו למטה מקו א"ס 
למקום בי"ע. וזהו המסובב האחרון שסיימנו בו התשובה דסבה 
ומסובב שבחלק ו'. 
%break
גם היא הפעולה האחרונה שנשתלשלה מה"פ געסמ"ב מהבחן אור 
החכמה. כנ"ל. 
%break
ואח"ז נעשה זווג ע"ב וס"ג העליונים על הרשימות הכלולים בהמסך 
מהנה"י דא"ק החוזר ומשיב את האח"פ של כל המדרגות שנדחו, כי 
אור חדש היוצא מזווג דע"ב ס"ג מוריד הה"ת מעינים למקומה לפה 
כבתחלה, ונמצא בוקע ומבטל הגבול דפרסא. ומשיב הבי"ע לאצילות.
%break
ותשכיל כאן ב' דברים: א' שב' הזווגים הנ"ל: הקטנות והגדלות, הם 
סותרים זה את זה, אע"פ ששניהם מסובבים מסבה אחת, שהיא 
הזדככות המסך דס"ג, שהעלה ביחד ב' מיני הרשימות לזווג. כנ"ל. 
%break
כי הזווג הא' דקטנות, שיצא על הרשימות דס"ג, העלה ה"ת בעינים, 
ודחה האח"פ מכל המדרגות. והזווג הב' דגדלות שנעשה על 
הרשימות דנה"י דא"ק, חזר והוריד הה"ת מהעינים, והחזיר האח"פ 
אל מדרגתם. הרי שסותרים זה לזה.
%break
ודבר הב' שצריכים להשכיל כאן הוא, שבין ב' הזווגים הנ"ל. הוא 
הפרשת דרכים של ב' מיני ה"פ הנ"ל: מהבחן אור החכמה, ומהבחן 
אור חסדים, כי הזווג שיצא מה"ת שבנקבי העינים על הרשימות דס"ג, 
הוא הפרצוף אחרון דה"פ געסמ"ב מהבחן אור החכמה. 
%break
והזווג הב' דגדלות שיצא על הרשימות דנה"י דא"ק ע"י הזווג דע"ב 
ס"ג, הוא ההתחלה לה"פ געסמ"ב מהבחן אור דחסדים, שמכאן ואילך 
נבחן עיקר הפרצופין לבחינת אור חסדים, אלא שיש בהם הארת הג"ר 
בלבד. 
%break
ע"ד שנתבאר העסמ"ב דנקודים, הנק': או"א, ישסו"ת ודעת. שהם 
בחינת נרנח"י דז"א. הרי שהפרשת דרכים דב' מיני ה' פרצופין נמצא 
בין ב' הזווגים הנ"ל.
%break
%letter ב
ב) אחר שנתבאר היטב, הד' פעולות שנתחייבו עד להביא לאו"א 
במצב פב"פ שהם: העלאת מ"ן מנה"י דא"ק לזווג ע"ב ס"ג, והאור 
חדש דבקע לפרסא שיצא מהזווג, ויציאת האור חדש דרך הטבור 
שהוריד הה"ת והביא או"א למצב דפב"א. 
%break
ויציאת הארתו דרך היסוד בבחינת מ"ן שהביא או"א במצב פב"פ. 
נבאר עתה ט' פעולות הנמשכות מזווג פב"פ ההוא, איך מסובבות זו 
מזו, בדרך החיוב של סבה ומסובב. וכל הט' פעולות ההם נעשו במלך 
הדעת, מתחלת התהוותו בראשייהו דאו"א, עד הביטול של הזווג שלו.
%break
וב' גורמים ראשיים יש כאן, שהם מתחברים בפעולה אחת, שהם, הא' 
המודד שיעור הקומה. הב' המודד ומקבל רק ההארת חכמה. גורם 
הא', הוא שיעור העביות שבמסך, שזה משוער לפי מקום הה"ת. 
%break
שכאן, הוא בחי"ד דהתלבשות ובחי"ג דעביות. המוציא ע"ס ממטה 
למעלה בקומת כתר, והוא מטעם, שמקומה של ה"ת, הוא בפה דראש 
הכללי דנקודים. וגורם הזה מסובב מפעולה ג' שהיא הורדת ה"ת 
מעינים. 
%break
ופעולה הו' היא הגורם הב' שהוא חזרת פנים דאמא התלוי בהמ"ן, 
שהיא בחינת כללות הזו"ן המושרשים בו' ונקודה, שקבלה מיסוד 
דא"ק. וע"כ אינו מקבלת מהפנים דאבא יותר מכפי השיעור הארת 
חכמה דזו"ן דאו"י המקבל מבינה דאו"י, ששיעור זה נק' בשם חלון. 
%break
וגורם הב' הזה מסובב מפעולה ד' שהיא המ"ן דיסוד דא"ק. ונתבארו 
הפעולה ה' שהיא מדידת הקומה, ופעולה ו' שהיא שיעור הארת 
חכמה, שהם מסובבים מפעולה ג' וד'.
%break
ומפעולה ה' וו' הנ"ל נמשכים ע"ס דראש באו"א ממטה למעלה, הנק' 
דעת דאו"א, שעצמותו הוא ה"ח וה"ג, אלא בהארת חכמה. שקומתו 
נבחן כמו זו"ן דקומת כתר, כי פעולה ה' מודדת קומת כתר, ופעולה ו' 
מגבלת אותו להארת חכמה דזו"ן דכתר. 
%break
והיא פעולה הז', דהיינו הע"ס דראש, בקומת זו"ן דכתר. והמלכות של 
ראש הזה מתפשט בכל השיעור קומה שבראש ויורדת ומתלבשת 
במלך הדעת, וזהו פעולה הח' המסובבת בפעולה הו'. כמבואר.
%break
ומפעולה הח' שהיא קומת כתר שנתלבש במלך הדעת, נמשך ב' 
פעולות: הט' שהוא הסתלקות האור, והי' שהוא מיתת הכלי ונפילתו 
לבי"ע. 
%break
כי קומה הזו אם היתה מתקבלת בהכלי דדעת, אז היתה מחזרת את 
הבי"ע לאצילות, כי הזווג יצא על ה"ת שירדה למקומה כבתחלה 
מטרם צמצום ב' כי כבר נבקעה הפרסא. 
%break
אמנם מטעם עירוב הסיגים שבהכלי, לא היה האור יכול להתלבש בו 
עד סופו, כי כשהאור פגש בבחי"ד המעורב בו, נסתלק משם תכף 
לשורשו. 
%break
ולפיכך נפל הכלי לבי"ע דפרודא, כי מתוך שהיה בו השלמת הבי"ע, 
ע"כ נבחן מצבו מתחלה במקום בי"ע, כי היה צריך לחברם לאצילות. 
וכיון שלא חיבר אותם, כי האור נסתלק ממנו, הרי הוא עצמו נשאר 
בבי"ע בפרודא. 
%break
והנך רואה, שמדת האור, עצמו, שהיא פעולה הח', היא גרמה 
להסתלקותו, כי הכלי לא יכלה לקבלו. 
%break
והוא גרם אל נפילתו לבי"ע, משום שמדתו היה מעמיד אותו במקום 
בי"ע כדי לחברם לאצילות, גרם בזה שהכלי עצמה נפרד מאצילות 
ונפל לבי"ע, שהיא המיתה להכלי.
%break
ומפעולה הט' והי': שהן הסתלקות האור, והנפילה לבי"ע. נמשכות ב' 
הפעולות שהם: הי"א, שהיא השארת הרשימות מהאור שנסתלק, כי 
כן דרך האורות שמניחים אחריהם רשימות בהמקום שהיו שם, אחר 
הסתלקותם משם. 
%break
הרי שפעולה הי"א מסובבת מהפעולה הט'. ופעולה הי"ב, שהיא 
ירידת הרשימות לתחתית האצילות כמה שיכלו, מסובבת מפעולה הי' 
שהיא נפילתן לבי"ע. 
%break
כי ע"כ לא יכלו להמצא תוך הכלים כדרכם והוצרכו להאיר עליהם 
ממעל להם, בבחינת תגין, וע"כ ירדו לתחתית האצילות להתקרב 
לבחינתם, עד כמה שיכלו, כדי להחיותם.
%break
וגם פעולה י"ג שהיא ביטול הזווג שבראשייהו דאו"א, ונפילת 
הרשימות והמ"ן למקום הגוף שלו, שנקרא ביטול אחורים דאו"א. 
מסובבת ג"כ מפעולה הי'. 
%break
כי כיון שנשבר הכלי ונפלה לבי"ע, הרי נתבטל המסך שלה, ואין עוד 
מקבל לאורות דראש, ונודע, שכל החזרת פנים דאמא לא היה כלל 
בשביל עצמה. 
%break
אלא בשביל הקשר דאו"י שיש לה להשפיע הארת חכמה אל הזו"ן, 
וע"כ אחר שנשבר המקבל נמצא מתבטל כל הזווג הזה, כי לעצמה 
אינה חפצה רק בחסדים, בסוד כי חפץ חסד הוא. 
%break
הרי נתבאר, איך פעולה הי"א, שהיא השארת הרשימות, מסובבת 
מהט' שהיא הסתלקות האור. וב' הפעולות הי"ב והי"ג. מסובבות 
מפעולה הי', שהיא הנפילה לבי"ע.
%break
%letter ג
ג) מפעולה הי"ג, שהיא ביטול הזווג מהמסך שבראש דקומת כתר, 
נמצא הה"ת מסתלקת ממקום הפה ועולה לחוטם, כי ההסתלקות 
הולך על דרך המדרגה, מבחי"ד לבחי"ג ומבחי"ג לבחי"ב, 
%break
וכו' עד שמסתלק לגמרי, כנודע, ונמצא כשנסתלק הזווג דבחי"ד שהוא 
בחינת ה"ת שבמקום הפה, הרי עלתה לבחי"ג שהיא החוטם. וע"כ 
יוצא כאן ב' פעולות חדשות, 
%break
דהיינו ב' הגורמים הנוהגים בה"פ דחסדים: הא' למדידת הקומה, 
המסובב מפעולה הי"ג הנ"ל. והיא פעולה י"ד. והב' הוא להמשכת 
הארת חכמה, והוא נמשך מהשירים של המ"ן דיסוד א"ק, 
%break
כי בביטול הזווג דקומת כתר נתבטל רק חלק אחד מהמ"ן המיוחס 
לקומת כתר, והשירים נשארו עוד באמא, והם החזירו אותה פב"פ 
בזווג החדש שעל המסך דבחי"ג. וזהו פעולה ט"ו.
%break
הרי נתבאר איך ג' הפעולות: הי"ד שהיא מדידת הקומה דבחי"ג. 
והט"ו שהיא המשכת הארת חכמה מקומה דבחי"ג שניהם מסובבות 
מפעולה הי"ג, שהיא ביטול הזווג דקומת כתר, כי המה השירים 
שנשאר: בהעביות, ובהמ"ן. אחר ביטול הקומת כתר.
%break
ומב' הפעולות הי"ד והט"ו. נמשכות הע"ס שממטה למעלה, הנקראים 
גופא דאבא. שהי"ד מודד הקומת חכמה שבו, והט"ו ממשיך ההארת 
חכמה מקומה זו. 
%break
וזהו פעולה הט"ז. ומהמלכות דע"ס אלו, נמשכים הע"ס ממעלה 
למטה לגוף הנק' מלך החסד. וזהו פעולה הי"ז. המסובבת מהט"ז.
%break
ומפעולה הי"ז נמשכות ב' פעולות הסתלקות האור מהכלי דחסד, 
שהיא הפעולה הי"ח. ונפילתו לבי"ע, שהיא הפעולה הי"ט ע"ד 
שנתבאר לעיל בפעולות: הט', והיוד. ע"ש.
%break
ומפעולה הי"ח, שהיא הסתלקות האור, מסובבת פעולה הכ', שהיא 
השארת הרשימו. כי כן טבע כל אור המסתלק. כנ"ל. ומפעולה הי"ט 
מסובבות ב' פעולות. 
%break
שהם: פעולה כ"א, שהיא ירידת הרשימות לתחתית האצילות. ופעולה 
הכ"ב, שהיא ביטול הזווג דראש דקומת חכמה. ע"ד הנ"ל בהפעולות: 
הי"ב והי"ג המסובבות מפעולה הי', ע"ש.
%break
%letter ד
ד) מפעולה הכ"ב, שהיא ביטול הזווג דקומת חכמה, מסובבות ב' 
פעולות: הכ"ג שהוא גורם חדש לקומת בינה, כי מתוך שנתבטל הזווג 
מחוטם עלתה ה"ת לאזן שהוא בחי"ב. 
%break
והכ"ד שהיא המשכת הארת חכמה מקומת הבינה שהוא גורם ב' כנ"ל 
בהי"ד והט"ו, הנמשכות מהי"ג. ע"ש.
%break
מב' הפעולות: הכ"ג והכ"ד, מסובבות הע"ס שממטה למעלה, באו"א, 
הנק' גופא דאמא שהיא הפעולה הכ"ה שהכ"ג מודד הקומה דבינה, 
והכ"ד ממשיך ההארת חכמה מקומה זו.
%break
מפעולה הכ"ה, מהמלכות שבה, נמשך ההתפשטות לגוף, למלך 
הגבורה וזהו פעולה כ"ו.
%break
מפעולה הכ"ו, נמשך הסתלקות האור שהיא פעולה כ"ז, ונפילת הכלי 
לבי"ע שהיא פעולה כ"ח. ע"ד הי"ח והי"ט הנ"ל, המסובבות מהי"ז.
%break
מפעולה הכ"ז, שהיא הסתלקות האור נמשך פעולה כ"ט, שהיא 
השארת רשימו. ומפעולה הכ"ח, שהיא הנפילה לבי"ע, מסובבות ב' 
פעולות: שהם ירידת הרשימו לתחתית האצילות, שהיא פעולה ל'. 
%break
וביטול הזווג דקומת בינה, שהיא פעולה ל"א. ע"ד הנ"ל בפעולות הי"ב 
והי"ג המסובבות מהיוד.
%break
%letter ה
ה) מפעולה הל"א, שהיא ביטול הזווג דקומת בינה, מסובבות ב' 
פעולות הל"ב והל"ג. שהם: המודד לקומת הז"א, כי אחר שנתבטל 
הזווג מהאזן עלתה ה"ת בחזרה לעינים, שהיא בחי"א. 
%break
וזהו פעולה הל"ב. והממשיכה את ההארה הזו להזו"ן, שהיא הפעולה 
הל"ג.
%break
מב' הפעולות: הל"ב והל"ג, מסובבות הע"ס דקומת ז"א שממטה 
למעלה, באו"א, הנק' יסודות דאו"א. וזהו הפעולה הל"ד.
%break
מפעולה הל"ד מסובב ההתפשטות אל המלך דש"ע דת"ת, והוא 
פעולה הל"ה. וממנה מסובב פועלה הל"ו, שהיא הסתלקות האור. 
והל"ז שהיא נפילתו לבחינת ב"ש ת"ת התחתון, כנ"ל בב' הפעולות 
הט' והי' המסובבות מהח', ע"ש.
%break
ומפעולה הל"ו, שהיא הסתלקות האור, מסובב השארת הרשימו, 
שהיא פעולה ל"ח.
%break
ומפעולה הל"ז, שהיא הנפילה לבי"ע, נמשך ביטול הזווג דבחי"א, כי 
ע"י שבירת הכלי נתבטל המקבל, ונזדכך המסך ממנו, ונפסק הזווג 
דראש, כי אין לו למי להשפיע. וזהו פעולה הל"ט. 
%break
וכאן חסר פעולה אחת, דהיינו ירידת הרשימו, כי הרשימו נשאר 
במקומו, משום שהכלי שלו לא נפלה עתה לבי"ע, אלא לב"ש תתאין 
שלו מחזה ולמטה, ויכול הרשימו להאיר אליו ממקומו, שמחזה 
ולמעלה, בלי שום ירידה.
%break
%H ישסו"ת ומלכי תנהי"מ
%break
%letter ו
ו) מפעולה הל"ט, שהיא ביטול הזווג דבחי"א, מחמת הזדככות המסך. 
מסובבת עלית המסך דגוף עם הרשימות שבו לאו"א, כי אחר שנזדכך 
המסך מן העביות דבחי"א להשורש, 
%break
ואחר שפסק ממנו כל העביות דגוף לגמרי, נבחן בזה שעלה ונכלל 
בהמסך של של ראש דאו"א. (כנ"ל דף תקס"ג אות ה') וזהו הפעולה 
המ'.
%break
מפעולה המ' שהיא עלית המסך אל או"א, מסובבת פעולה מ"א, שהיא 
התכללותו והתחדשותו שם בזווג אב"א הנשאר באו"א.
%break
מפעולה המ"א, מסובב הפעולה המ"ב שהיא יציאת זווג דפב"א באו"א 
על המסך והרשימות דישסו"ת הכלולים בו, כי מתוך התחדשות 
העביות בהמסך על ידי התכללותו בזווג אב"א דאו"א, 
%break
חזר העביות על כל הרשימות הכלולים בהמסך, חוץ מבחינה אחרונה 
שהיא בחי"ג, כי לא נשאר ממנה רק בחינת התלבשות לבד, כנודע. 
%break
וע"כ נעשה שם בהתכללות באו"א, זווג חדש על העביות דבחי"ג 
דהתלבשות ובחי"ב דעביות, שזה נבחן, שה"ת שבאו"א חזרה וירדה 
מעינים לבחינת אזן וחוטם הנכללים זה בזה. 
%break
ויצא שם קומת חכמה, שהוא בחינת הפנים דאבא, אבל עדיין אמא אין 
מחזרת פניה אל אבא, בלי מ"ן כנודע, וע"כ באו בזה למצב פב"א.
%break
ומפעולה המ"ב, שהיא פב"א, מסובבת פעולה מ"ג, שהיא המצב 
דפב"פ כי אחר שנתעבו הרשימות הכלולים במסך, נעשו גם למ"ן 
לאמא, משום שהרשימות האלו הם מזו"ן, שהמה מעוררים תמיד מ"ן 
באמא. וע"כ חזרה פב"פ עם אבא.
%break
מפעולה המ"ג, שהיא המצב פב"פ, מסובבת פעולה מ"ד, שהיא ירידת 
הקומת פב"פ הנ"ל שיצאה באו"א, אל הגוף דנקודים למקום החזה 
בת"ת. 
%break
כי אחר שהוכר העביות בהמסך עם הרשימות הכלולים בו, הרי נגלה 
בו שהוא בחינת מסך דגוף, המשונה מן בחינת הראש, וע"כ ירד 
לשורשו שמשם נתעלה, שהוא מקום החזה. 
%break
והוציא שם קומת ע"ס מהחזה ולמעלה עד הפה דאו"א, כמדת קומתו 
שהיה לו בהתכללות באו"א.
%break
%letter ז
ז) מפעולה המ"ד, שהיא ירידת הקומה למקום שמחזה ולמעלה עד 
הפה, הנק' ישסו"ת, נמשכו בבת אחת ד' פעולות, דהיינו עד הפעולה 
המ"ח.
%break
כי פעולה זו, דהיינו הלבשת ישסו"ת למקום הגוף דנקודים מחזה עד 
הפה דראש דאו"א, ששם נפלו ד' הקומות דאו"א אחר שנתבטל זווגם 
כנ"ל (דף תקס"ב אות ג' ע"ש כל ההמשך) המכונה נפילת האחורים 
דאו"א. 
%break
גרם זה להתפשטות ג' קוין דכח"ב בהאחורים האלו, ונתקנו מהם ד' 
כלים חדשים דדחג"ת במקום הראש דישסו"ת, שהראש דישסו"ת 
הלביש אותם, 
%break
כדרך כל ראש דפרצוף תחתון המלביש לגוף דעליון: ונעשה כלי דחסד 
בקו ימין, וכלי דגבורה בקו שמאל, וכלי דת"ת בקו אמצעי עד החזה, 
דהיינו עד המקום ששם מתחיל להלביש הראש דישסו"ת.
%break
וד' פעולות נעשו בזה מ"ה מ"ו מ"ז ומ"ח. פעולה מ"ה הוא הכלי חדש 
דדעת. פעולה מ"ו הוא הכלי החדש דחסד בימין, פעולה מ"ז הוא הכלי 
החדש דגבורה בשמאל. פעולה מ"ח הוא הכלי חדש דת"ת באמצע עד 
החזה, דהיינו רק הש"ע.
%break
מד' הפעולות הללו מסובבות ד' פעולות אחרות: מ"ט נ' נ"א נ"ב. כי 
מפעולה המ"ה, שהיא הכלי חדש דדעת, מסובב עלית הרשימו דדעת 
שהיתה במקום המלכות דאצילות, ועתה עלתה אל הכלי החדש 
שנעשה במקומה. והיא פעולה מ"ט. 
%break
ומפעולה המ"ו נמשך עלית הרשימו דחסד אל הכלי חדש דחסד, והיא 
פעולה הנ'. ומפעולה המ"ז נמשך עלית הרשימו דגבורה לכלי חדש 
דגבורה, והיא פעולה הנ"א. ומהפעולה המ"ח נמשך התלבשות 
הרשימו דת"ת בהכלי דת"ת והיא הפעולה הנ"ב.
%break
ומהם מסובבות עוד ג' פעולות: נ"ג נ"ד נ"ה. כי מפעולה המ"ט שהיא 
התלבשות הרשימו דדעת בהכלי החדש דדעת, מסובבת, ירידת הכלי 
דדעת שהיה בדעת דבי"ע, ועתה מחמת התרחקות הרשימו ממנה, 
ירדה לתחתית הבי"ע, דהיינו למלכות שלהם, וזהו פעולה הנ"ג. 
%break
ומפעולה הנ' מסובבת ירידת הרשימו דחסד מבינה דבי"ע ליסוד 
דבי"ע, מחמת התרחקות הרשימו. והוא פעולה הנ"ד. ומפעולה הנ"א, 
מסובבת ירידת הרשימו דגבורה מחכמה דבי"ע, לנו"ה דבי"ע. והוא 
פעולה הנ"ה.
%break
%letter ח
ח) ומפעולה המ"ד שהוא הראש של הישסו"ת, מסובבות ויוצאות זו 
מזו ט' פעולות עד גמר הביטול של אותה הקומה. דהיינו מפעולה הנ"ו 
עד הפעולה הס"ד. 
%break
שמתחלה נמשכו שם ב' הגורמים: הא' הוא המודד שיעור הקומה, 
הנמשך מה"ת שירדה לבחי"ג. והיא פעולה הנ"ו. והב' הוא שיעור 
הארת חכמה מהקומה הזו, שהיא פעולה הנ"ז.
%break
מב' הפעולות: הנ"ו והנ"ז נמשך שיעור הקומה הנק' הסתכלות עיינין 
דישסו"ת, שהוא בחינת חו"ג בהארת חכמה, וזהו פעולה הנ"ח.
%break
מפעולה הנ"ח מהמלכות שבה, נמשך התפשטות לגוף, למלך ב"ש 
תתאין דת"ת, והוא פעולה הנ"ט.
%break
מפעולה הנ"ט, נמשכו ב' פעולות: האחת היא, הסתלקות האור 
מהכלי, והיא פעולה הס'. והב' הוא נפילתם לבי"ע. ע"ד שנתבאר לעיל 
בב' הפעולות הט' והי' הנמשכים מפעולה הח'. ע"ש.
%break
ומפעולה הס', שהיא הסתלקות האור נמשך השארת הרשימו, שהיא 
פעולה הס"ב. כי טבע האור להניח רשימו אחר הסתלקותו.
%break
ומפעולה הס"א, שהיא נפילתם לבי"ע מסובבות ב' פעולות: עלית 
הרשימות והתלבשותם בהכלים החדשים, משום שאינם יכולים 
להתלבש בהכלים שלהם כי נפלו לבי"ע, וזהו פעולה הס"ג. 
%break
והב' הוא ביטול הזווג ונפילת הקומה למקום הגוף שלה, הנקרא נפילת 
האחורים דישסו"ת. כי אחר שנשברו הכלים, נזדכך המסך שלו 
ונתבטל הזווג של ראש, והקומה דראש נפלה לבי"ע. והוא הפעולה 
הס"ד.
%break
%letter ט
ט) מפעולה הס"ד שהיא ביטול הזווג דראש דישסו"ת, שהיה בקומת 
חכמה מסובבות ב' פעולות: ס"ה וס"ו. כי מתוך שנתבטל הזווג 
דבחי"ג, ונשאר בהמסך רק העביות דבחי"ב, יצא עליו הזווג בקומת 
בינה, וזהו פעולה הס"ה. 
%break
והב' הוא המשכת הארת חכמה מהקומה הזו, והיא פעולה הס"ו. ע"ד 
הפעולות הי"ב והי"ג המסובבות מהי'.
%break
ומב' הפעולות הס"ה והס"ו, מסובבות הע"ס ממטה למעלה בקומת 
בינה הנק' גופא דישסו"ת. שהיא הפעולה הס"ז. שהס"ה מודד קומת 
הבינה. והס"ו ממשיך ההארת חכמה.
%break
מפעולה הס"ז, מהמלכות, שבה מסובבת ההתפשטות לגוף, למלך 
הנו"ה זהו פעולה הס"ח.
%break
מפעולה הס"ח נמשך הסתלקות האור שהיא פעולה הס"ט. ונפילה 
לבי"ע. שהיא פעולה הע'. ע"ד הט' והי' המסובבות מהח'.
%break
ומפעולה הס"ט, שהיא הסתלקות האור מסובבת השארת הרשימו, 
שהיא פעולה הע"א. ומפעולה הע', שהיא הנפילה לבי"ע מסובבות ב' 
פעולות: עלית הרשימו לכלי החדש דגבורה, והיא הפעולה ע"ב. 
%break
וביטול הזווג דקומת בינה של ראש, ונפילתו לגוף, שהיא הפעולה 
הע"ג.
%break
%letter י
י) מפעולה הע"ג שהיא ביטול הזווג דקומת בינה, מסובבות ב' פעולות: 
גורם לקומת הז"א, שהיא פעולה הע"ד. כי אחר ביטול עביות דבחי"ב, 
נשאר עוד עביות דבחי"א. והב' הוא המשכת הארת חכמה מקומה זו, 
שהיא פעולה הע"ה.
%break
מב' הפעולות הע"ד והע"ה מסובבות הע"ס שממטה למעלה בקומת 
ז"א, הנק' יסודות דישסו"ת. שהיא פעולה ע"ו.
%break
מפעולה הע"ו מהמלכות שבה מסובב ההתפשטות לגוף, למלך היסוד, 
והוא פעולה הע"ז.
%break
מפעולה הע"ז, מסובבות ב' פעולות: הא' הוא הסתלקות האור מהכלי 
דיסוד. שהיא פעולה הע"ח. והב' הוא הנפילה לבי"ע, שהיא פעולה 
הע"ט.
%break
מפעולה הע"ח, שהיא הסתלקות האור מסובב השארת הרשימו, 
שהוא פעולה פ'. ומפעולה הע"ו שהיא הנפילה לבי"ע. מסובבות ב' 
פעולות: הא' הוא עלית הרשימו והתלבשותה בהכלי דדעת, שהיא 
הפעולה הפ"א. והב' הוא ביטול הזווג ונפילת הקומה לגוף.
%break
%letter יא
יא) מפעולה הפ"ב שהיא ביטול הזווג דקומת ז"א, מסובבות פעולות 
שהם: המודד לקומת המלכות. שהיא פעולה הפ"ג. והמשכת ההארה 
היא פפ"ד.
%break
מב' הפעולות הפ"ג והפ"ד, מסובבות הע"ס דראש בקומת המלכות, 
הנקרא מלכיות דישסו"ת, שהיא פעולה הפ"ה. ומפעולה ההיא, 
נמשכת הארת למלך הז' שהוא המלכות והיא פפ"ו.
%break
מפעולה הפ"ו מסובבות ב' פעולות שהם: הסתלקות האור, שהיא 
פעולה פ"ז ונפילה לבי"ע, שהיא פעולה פ"ח. ע"ד הט' והי' המסובבות 
מהח'. ע"ש.
%break
מפעולה פ"ז, שהיא הסתלקות האור, נמשך השארת הרשימו, והיא 
הפעולה הפ"ט. ומפעולה הפ"ח מסובבות ב' פעולות: הא' עלית 
הרשימו והתלבשה במלך החדש דדעת, שהיא הפעולה הצ'. והב' היא 
ביטול הזווג של ראש, ונפילת הקומה לגוף. וז"פ הצ"א.
%break
%letter יב
יב) מפעולה הצ"א, שהיא ביטול הזווג דראש, מחמת הזדככות המסך 
שבכלי דמלכות, מסובב עלית המסך דגוף הכולל דישסו"ת, עם 
הרשימות הכלולים בו, להראש דישסו"ת, להתחדשות הזווג. 
%break
כי אחר שנזדכך המסך גם מהכלי דמלכות, כבר פסק לגמרי כל 
העביות דגוף שהיה בו, והוא משתוה למסך דראש, והוא הפעולה 
הצ"ב.
%break
מפעולה הצ"ב, שהיא עלית המסך דגוף דישסו"ת לשורשו להמסך 
דראש, מסובב, התחדשות העביות על הרשימו דבחי"א שבו, ויציאת 
הזווג דקומת ז"א בהתכללות בישסו"ת וז"פ הצ"ג.
%break
מפעולה הצ"ג שהיא הקומה החדשה שיצאה על בחי"א בהתכללות 
בהראש דישסו"ת, מסובב ירידת הראש למקום החזה דגוף דישסו"ת, 
שהיא מפרק עליון דיסוד ולמעלה עד פה דישסו"ת שהיא בש"ע דת"ת, 
%break
במקום ג' הכלים: ב"ש ת"ת, ונצח והוד דהיינו שמלביש לגוף דעליון 
שלו. כדרך כל פרצוף תחתון והיא פעולה הצ"ד.
%break
מפעולה הצ"ד, שהיא הלבשת הראש דקומת ז"א להמקום שמיסוד 
ולמעלה מסובבת פעולה צ"ה, שהיא תיקון קוין באחורים דישסו"ת 
שנפלו לגוף במקום זה, שהראש החדש מלביש שם, ע"ד הנ"ל באות 
ז' בראש דישסו"ת.
%break
מפעולה צ"ה מסובבות ג' פעולות בבת אחת, שהם כלי חדש בב"ש 
ת"ת עד סיומו, דהיינו עד מקום הפה דראש החדש. שהיא הפעולה 
הצ"ו. וכלי חדש דנצח בימין. שהיא פעולה צ"ז. וכלי דהוד בשמאל, 
וז"פ הצ"ח.
%break
ומג' פעולות הללו, מסובבות ה' פעולות: כי מפעולה הצ"ו, שהיא כלי 
חדש דת"ת, מסובבת ירידת הרשימו לכלי דת"ת החדש וז"פ הצ"ט. 
ומפעולה הצ"ז, שהיא כלי חדש דנצח, מסובבת ירידת הרשימו דנצח 
ממקום הגבורה לכלי החדש דנצח שבמקומו עצמו, והיא הפעולה הק'. 
%break
ומפעולה הצ"ח, שהוא כלי חדש דהוד, מסובבת ירידת הרשימו דהוד 
מהגבורה, להכלי חדש דהוד אשר במקומו עצמו. והיא הפעולה הק"א.
%break
ומפעולה הצ"ו הנ"ל, שהיא הכלי חדש דת"ת שנעשה, מסובבות עוד 
ב' פעולות: הא' הוא ירידת הרשימו דיסוד לכלי דת"ת, שהיא פעולה 
ק"ב. והב' ירידת הרשימו דמלכות להכלי דת"ת הזה, שהיא הפעולה 
הק"ג.
%break
%H קיצור לסבה ומסובב, בלי ביאורים
%break
%letter א
א) המסך דגוף דס"ג העלה להרשימות דנה"י דא"ק למ"ן לע"ב ס"ג 
והם נזדווגו פב"פ. וזה פעולה א'.
%break
מכח הזווג דע"ב ס"ג יצא אור חדש דבקע לפרסא, והחזיר האח"פ. 
וזפ"ב.
%break
מאור חדש מסובבות ב"פ: שהאיר דרך הטבור להכתר והוריד ה"ת 
מעינים, והשיב או"א להראש, והביאם בזווג פב"א, וזפ"ג. הב' שהאיר 
דרך יסוד א"ק מ"ן לאו"א, ובאו פב"פ, וזפ"ד.
%break
%letter ב
ב) מב"פ: ג' ד', מסובבות ב"פ: הא' המודד שיעור הקומה, וזפ"ה. הב' 
הממשיכה הארת החכמה. וזפ"ו.
%break
מב"פ ה' ו', מסובבות הע"ס דראש שפ"ה מודד הקומת כתר שלו, ופ"ו 
ממשיכה הארת חכמה מקומה זו, וזפ"ז.
%break
מהמלכות דפ"ז, מסובבות הע"ס דגוף המתפשטות למלך הדעת. 
וזפ"ח.
%break
מפעולה ח' מסובבות ב"פ: הא' הוא הסתלקות האור מהכלי דדעת, 
וזפ"ט, והב' הוא הנפילה לבי"ע, וזפ"י.
%break
מפ"ט, מסובבות השארת הרשימו, וזפי"א. ומפעולה י' מסובבות ב"פ: 
הא' הוא ירידת הכלי לדעת דבי"ע וזפי"ב. והב' הוא ביטול הזווג ראש, 
ונפילת האחורים וזפי"ג.
%break
%letter ג
ג) מפי"ג, שהיא ביטול הזווג דקומת כתר, מסובבות ב"פ: המודד 
שיעור קומת חכמה, וזפי"ד. הב' הממשיכה הארת חכמה מהקומה 
הזו, וזפט"ו.
%break
מב"פ י"ד וט"ו, מסובבות הע"ס דקומת חכמה הנק' גופא דאבא. 
וזפט"ז מהמלכות דפט"ז, מסובבות הע"ס דגוף המתפשטות למלך 
החסד. וזפי"ז.
%break
מפעולה י"ז מסובבות ב"פ: הא' הוא הסתלקות האור, וזפי"ח. הב' הוא 
הנפילה לבי"ע. וזפי"ט.
%break
מפי"ח מסובבות השארת הרשימו, וזפ"כ. ומפי"ט, מסובבות ב"פ: הא' 
הוא ירידת הרשימו דכלי דחסד לבינה דבי"ע, וזפכ"א. הב' הוא ביטול 
הזווג, ונפילת האחורים, וזפכ"ב.
%break
%letter ד
ד) מפכ"ב, שהיא ביטול הזווג, מסובבות ב"פ: הא' המודד לקומת 
בינה, וזפכ"ג. והב' הוא הממשיכה הארת חכמה מקומה זו, וזפכ"ד.
%break
מב"פ: כ"ג וכ"ד, מסובבות הע"ס דקומת בינה, הנק' גופא דאמא. 
שהכ"ג מודד הקומה, והכ"ד ממשיך ההארה. וזפכ"ה. ממלכות 
דפכ"ה, מסובבות התפשטות לגוף למלך הגבורה. וזפכ"ו.
%break
מפכ"ו, מסובבות ב"פ: הא' היא הסתלקות האור, מהכלי דגבורה, 
וזפכ"ז. והב' הנפילה לחכמה דבי"ע. וזפכ"ח. מפכ"ז נמשך השארת 
הרשימו, וזפכ"ט. ומפכ"ח מסובבות ב"פ: הא' הוא ירידת הרשימו 
לנו"ה דאצילות, וזפ"ל. הב' הוא ביטול הזווג וזפל"א.
%break
%letter ה
ה) מפל"א מסובבות ב"פ: המודד קומת הז"א, וזפל"ב. הב' הממשכת 
הארה וזפל"ג. מב"פ אלו, מסובבות הע"ס הנק' יסודות דאו"א, וזפל"ד. 
%break
וממלכות דפל"ד מסובבות הע"ס למלך ש"ע דת"ת וזפל"ה. מפל"ה 
מסובבות ב"פ: הסתלקות האור, וז"פ ל"ו. הב' ירידת הכלי לב"ש 
תתאין דת"ת. וזפל"ז.
%break
מפל"ו מסובבת השארת הרשימו, וזפל"ח. ומפל"ח מסובבות ביטול 
זווג דראש, ונפילת אחורים. וזפל"ט.
%break
%letter ו
ו) מפל"ט מסובבות עלית המסך והרשימות שבו, להמסך דראש 
לאו"א, וזפ"מ. מפ"מ מסובב התכללותו דהמסך בהזווג אב"א, וזפמ"א. 
ומפמ"א מסובבת התכללותו בפב"א באו"א. וזפמ"ב. ומפמ"ב מסובבת 
התכללותו בפב"פ דאו"א, וזפמ"ג.
%break
מפמ"ג מסובב ירידת הקומה מהראש. מאו"א למקום החזה דגוף 
הנקודים הנק' ישסו"ת, וזפמ"ד.
%break
%letter ז
ז) מפמ"ד מסובבות ד' פעולות בב"א. כי הארתו מקשר כל הד' קומות 
דאחורים דאו"א, שנפלו לגוף, ונעשה ד' כלים חדשים: הא' הוא דעת 
וזפמ"ה. הב' הוא חסד בימין, וזפמ"ו. הג' הוא גבורה בשמאל, וזפמ"ז. 
הד' הוא ש"ע דת"ת, באמצע, וזפמ"ח.
%break
מד"פ הנ"ל מסובבות ד' פעולות אחרות: בפמ"ה מסובב עלית הרשימו 
דדעת ממלכות דאצילות ומתלבש בדעת החדש וזפמ"ט. ומפמ"ו 
מסובב עלית הרשימו דחסד לשם. וזפ"נ. ומפמ"ז. מסובבת עלית 
הרשימו דגבורה לשם, וזפנ"א. 
%break
ומפמ"ח מסובב עלית הת"ת לשם. וזפנ"ב. ומהם מסובבות עוד ג"פ 
מפמ"ט מסובבת ירידת הכלי דדעת למלכות דבי"ע. וזפנ"ג. ומפ"נ 
מסובב ירידת הכלי דחסד ליסוד דבי"ע, וזפנ"ד ומפנ"א מסובב ירידת 
הכלי דגבורה לנו"ה דבי"ע. וזפנ"ה.
%break
%letter ח
ח) מפעולה המ"ד, שהוא הראש דישסו"ת מסובבות זמ"ז ט"פ עד 
ביטול קומתו. שמתחלה מסובבות ב"פ: הא' הוא המודד לקומת 
חכמה, וזפנ"ו. וב' הוא הממשכת הארת חכמה מהקומה. וזפנ"ז.
%break
ומב"פ אלו, מסובבות הע"ס דראש הנק' הסתכלות עיינין דישסו"ת. 
וזפנ"ח, ומפנ"ח מסובבת ההתשפטות למלך ב"ש ת"ת, וזפנ"ט. 
ומפנ"ט מסובבות ב"פ: הא' הסתלקות האור. וזפ"ס. הב' הנפילה 
לבי"ע. וזפס"א.
%break
ומפ"ס מסובבת השארת רשימו, וזפס"ב. ומפס"א מסובבות ב"פ: הא' 
הוא עלית הרשימו להכלי החדש דש"ע דת"ת. וזפס"ג. הב' הוא ביטול 
הזווג ונפילת האחורים להגוף, וזפס"ד.
%break
%letter ט
ט) מפס"ד מסובבות ב"פ: הא' המודד לקומת בינה, והממשכת הארה. 
שהם פס"ה ופס"ו. מב"פ אלו מסובבות ע"ס דקומת בינה הנק' גופא 
דיש"ס וזפס"ז. מפס"ז מסובבת ע"ס דגוף למלך נו"ה וזפס"ח. ומפס"ח 
מסובבות ב"פ: הסתלקות האור. 
%break
ונפילת הכלי לבי"ע. שהם פס"ט ופ"ע. מפס"ט מסובבת השארת 
רשימו, וזפע"א. ומפ"ע מסובבות ב"פ: עלית הרשימו לכלי חדש 
דגבורה. וזפע"ב. וביטול הזווג, ונפילת אחורים. וזפע"ג.
%break
%letter י
י) מפע"ג מסובבות ב"פ: המודד קומת ז"א. וממשכת הארה. שהם 
פע"ד ופע"ה. ומהם מסובבות ע"ס דראש אשר נק' יסודות דישסו"ת, 
וזפע"ו. מן פע"ו מסובבת התפשטות למלך היסוד. וזפע"ז. ומפע"ז. 
%break
מסובבות ב"פ: הא' הסתלקות האור, וזפע"ח. הב' הנפילה לבי"ע, 
וזפע"ט. ומפע"ח מסובבת השארת הרשימו, וזפ"פ. ומפע"ט נמשך 
ב"פ: עלית הרשימו לכלי חדש דדעת, וזפפ"א. וביטול הזווג, וזפפ"ב.
%break
%letter יא
יא) מפפ"ב מסובבות ב"פ: המודד קומת המלכות, וזפפ"ג. והממשכת 
הארה וזפפ"ד. ומהם מסובבות הע"ס דראש, הנק' מלכיות דישסו"ת. 
וזפפ"ה. וממנו נמשך התפשטות למלך הז'.
%break
וזפפ"ו. ומפפ"ו מסובבות ב"פ: הסתלקות האור ונפילה לבי"ע, שהם 
פפ"ז ופ"ח. וממפ"ז מסובבת השארת רשימו, וזפפ"ט ומפפ"ח 
מסובבות ב"פ: עלית הרשימו להדעת, וזפ"צ. וביטול הזווג וזפצ"א.
%break
%letter יב
יב) מפצ"א מסובב עלית המסך והרשימות לישסו"ת. וזפצ"ב. מפצ"ב 
מסובב יציאת קומת ז"א בהתכללות בישסו"ת, וזפצ"ג. מפצ"ג מסובב 
ירידת הראש החדש הזה למקום חזה דגוף ישסו"ת, וזפצ"ד. 
%break
ומפצ"ד מסובב תיקון קוין באחורים דישסו"ת, וזפצ"ה. ומפצ"ה 
מסובבות ג' פעולות בב"א: כלי חדש בב"ש תתאין דת"ת, וזפצ"ו. וכלי 
בנצח בימין, וזפצ"ז. וכלי דהוד בשמאל, וזפצ"ח.
%break
ומג' פעולות הללו, מסובבות ה' פעולות: מפצ"ו מסובב ההתלבשות 
שמה הרשימו דב"ש ת"ת, וזפצ"ט. ומפצ"ז מסובב ההתלבשות שמה 
הרשימו דנצח, וזפ"ק. 
%break
ומפעולה הצ"ח מסובב התלבשות שמה הרשימו דהוד, וזפק"א. 
ומפצ"ו הנ"ל, מסובבות עוד ב"פ: הא' התלבשות שמה הרשימו דיסוד, 
וזפק"ב. הב' הוא התלבשות שמה רשימו דמלכות וזפק"ג.