ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ד
%book תע"ס-ד. חלק-יא. דברי האר"י
%page 1011
%H חלק י"א
%break
%H תיקון אורות ניצוצין וכלים בעובר ועיבור ב'
%letter א
א) האורות אינם עומדים בסוד העיבור רק ז' חדשים, ואח"כ נגמרו 
להתתקן. והניצוצין נגמרים אחר ט' חדשים. והכלים נגמרים אחר י"ב 
חדשים. ולכן תמצא ג' עיבורים שיש בעולם: זמן ז',
%break
וט', וי"ב. כנזכר בגמרא בהאי עובדא דאשתהי תריסר ירחי שתא, 
ואכשריה רבה תוספאה. (יבמות פ:)
%break
%page 1012
%letter ב
ב) והענין, כי האמת שאין האורות נגמרים להתתקן עד גמר זמן ז' 
חדשים, אבל הם מתחילין להתתקן מתחלת הז' קצת, עד שנגמרים 
בסוף הז'. כי בחדש הראשון נתתקן קצתם,
%break
ואז נכנס מה שנתתקן בתוך הכלים. ובחדש השני נתקנו בחינת אורות 
יותר ונכנסו בכלים, עד שבכללות ז' חדשים נגמרו כל האורות להתתקן 
ולכנוס תוך הכלים.
%break
%letter ג
ג) ועד"ז בניצוצין, נתקנו מעט מעט ונכנסין בהכלים, עד גמר ט' 
חדשים, שאז נגמרו להתתקן ולהכנס תוך הכלים. ואח"כ נשארים שם 
עם הכלים עד גמר י"ב חדש, שנגמרו גם בחינת הכלים, ואז נולד 
הולד, ויוצא לחוץ לאויר העולם במקום הראוי לו.
%break
%letter ד
ד) ונבאר עתה איך מתחילין להתתקן כל הג' בחינות. ונאמר, כי פשוט 
הוא, כי בג' ימים הראשונים הנקראים ימי קליטה, אז מתחילין לכנוס 
קצת אורות וקצת ניצוצין בהכלים. כי כבר נתבאר לעיל שכל הג' 
בחינות נתקנו מעט מעט, ונת"ל כי אורות וניצוצין וכלים,
%break
כולם נכללו ונעשו ג' כלילין בג', והלבישו את נה"י דא"א. ואבא מכסה 
ומלביש מצד ימין א"א. ואמא מצד שמאל א"א. ונמצא כי מחצית אלו ג' 
בחינות עומדין בתוך אבא, ומחציתן תוך אמא. והנה אבא נותנם כולם 
אל אמא, בסוד ג' ימי קליטה.
%break
%letter ה
ה) והנה הענין הוא. כי הנה נתבאר לעיל, כי כל הפגם והשבירה 
והמיתה שאירע לאלו המלכים, היתה לסבת הפירוד אשר ביניהן, 
שיצאו זעג"ז שלא כדרך קוין, ולמעלה בענין תיקון עתיק, נתבאר פי' 
דרך קוים מה ענינו, ע"ש בדרוש הספיקות שיש ברדל"א.
%break
ואז היה רה"ר בסוד הפירוד, ונמצא כי בחי' התיקון הוא כדי לחברם, 
עד שיהיו בבחי' קוין מאירין זה בזה, ועי"ז יהיה להם תיקון, והבן מאד 
ענין קוין מה ענינם, ואיך זה עיקר התיקון, וזכור זה שתצטרך אליו 
בהרבה מקומות.
%break
%page 1013
%letter ו
ו) והנה כאשר עלו הז' מלכים בג' בחי' להתתקן בסוד עיבור בתוך 
או"א כנ"ל, נמצאו החסד והנצח וחצי ת"ת וחצי היסוד וחצי המלכות 
הימיני עומדין תוך אבא, ומחציתן האחרת בתוך אמא.
%page 1014
והנה ביום א' של הקליטה נתחברו יחד אותן החצאין שהיו בתוך אבא, 
והיו לאחדים, ונכלל חסד בנצח, ויסוד בת"ת, ומלכות ביסוד, ונתקשרו 
בבחי' קוין זה בזה, ונתאחזו ביחד. ואח"כ ביום ב' של הקליטה, 
נתאחזו ונתקשרו החצאין אשר בתוך אמא יחד זה בזה בבחי' קוין.
%break
ואח"כ ביום ג' נתקשרו יחד אותן שבתוך אבא עם אותן שבתוך אמא, 
ואז נותן אבא לאמא המחצית אשר היו בו. נמצא כי כל הז"א נתון תוך 
אמא, בסוף שלשה ימי הקליטה. אמנם כל זה הוא בבחי' הכלים.
%break
%letter ז
ז) ודע כי בחי' התקשרות הכלים ואחיזתן כנ"ל, היה ע"י זווג שנזדווגו 
אבא עם אמא, ואבא נתן טפה דדכורא ואמא נתנה טפה דנוקבא, ועי"ז 
נתקשרו הכלים הנ"ל, אשר כבר היו בעולם בתחלה, ונתקנו על ידם. 
ואחר כך נגמרים להתתקן הכלים ביב"ח העיבור כנ"ל.
%break
והנה הם ז' כלים, נמצאו שבכל נ"א יום וחצי, נתקן כלי ספירה אחת. 
ואמנם בחי' אורות, הם ז' אורות בז' חדשים, נמצא כי בכל חודש נתקן 
אור א'.
%break
%letter ח
ח) ואם תשכיל תבין, כי בג' חדשים הראשונים, שהוא זמן היכר עובר, 
כמארז"ל וכמ"ש לקמן, הנה בהם נתקנו אורות חסד ת"ת ויסוד, לפי 
שתפארת ויסוד הם בקו האמצעי שהוא רחמים, ולכן הם נתקנו תחלה 
עם החסד שהוא קו ימין.
%break
%page 1015
%letter ט
ט) ואמנם נצח אע"פ שהוא קו ימין אינו נתקן תחלה, לפי שהוא בחי' 
הרגלים וגם לפי שהוא קשור בהוד, וכמ"ש בדרוש, בהדי הוצא לקי 
כרבא, הנאמר על נ"ה, שאינן מתבררים לגמרי עד זמן היניקה, שמן 
היותם דם חוזרים לחלב, ויונק הז"א, ואז נגמרים להתתקן וע"ש.
%break
%letter י
י) ובחי' הניצוצין צריך בהם ביאור רחב, והוא תלוי בדרוש רפ"ח ניצוצין 
שנתבאר לעיל, ושם נתבאר, כי הרפ"ח הם ד' שמות: ע"ב ס"ג מ"ה 
ב"ן, ע"ב ניצוצין מכל א'. והנה ג"ר שהם ע"ב ס"ג מ"ה הם בז"א לבדו, 
כנ"ל, כי הם בחי' חסד ע"ב,
%break
וגבורה ס"ג ת"ת ונה"י מ"ה. אבל ב"ן הוא בנוקבא דז"א. והבן הקדמה 
זו היטב. ונמצא כי ג' שמות אלו של ע"ב ס"ג מ"ה, הם ניצוצין, שנכנסו 
באלו הכלים דז"א להחיותו. ואחר כך נבאר ענין הנוקבא בעזרת האל.
%break
%page 1016
%letter יא
יא) והנה מה שנכנס תחלה באלו הכלים להחיותן, אינם הג' שמות 
בעצמן, רק המילוי שלהן נכנסין תחלה, שהם מדרגות השפלות מן 
השמות עצמן, כמ"ש בדרוש רפ"ח ניצוצין.
%break
והנה מספר המלויין לבדם של אלו השמות, אחר שנסור מהם שמות 
הפשוטין, הם אלו: מילוי ע"ב כשתסיר הפשוט, שהוא גימטריא כ"ו, 
נשאר מ"ו, ומילויים ס"ג ע"ד הנ"ל, הוא ל"ז ומילוי מ"ה ע"ד הנ"ל, הוא 
י"ט.
%break
%page 1017
%letter יב
יב) וגם צריך שתדע, כי תחלה נכנס המילוי התחתון שבמדרגה, שהוא 
י"ט ממילוי מ"ה, אם לסיבת שהוא קטן שבכולם במדרגה, ואם לסבה 
אחרת, והוא כי ענין היות בז"א ג' שמות אלו, ע"ב ס"ג מ"ה, הוא כי 
תחלה לוקח בחי' חיות עצמו, שהוא מילוי מ"ה,
%break
ואח"כ לוקח חיות יותר גדול והוא מילוי ס"ג. ולוקחו מן אמא. ואח"כ 
לוקח מן אבא חיות יותר גדול מכולם, שהוא מילוי ע"ב. וא"כ מוכרח 
הוא שתחלה יהיה מילוי י"ט, שהוא חיות עצמותו, ואח"כ של ל"ז, 
ואח"כ של מ"ו, כי כך הוא מעלות המדרגות.
%break
%page 1018
%letter יג
יג) ועתה נבאר סדרם, דע, כי הנה נתבאר בגמרא (סנהדרין צא:) 
במעשה דרבי ואנטונינוס, דא"א לבשר חי לעמוד בלי מלח יותר מג' 
ימים שיסריח יותר מזמן זה, וא"כ מוכרח הוא, שבג' ימי קליטה נכנס 
איזה בחי' חיות ורוחניות בולד, והנה אז,
%break
בג' ימים אלו נכנסין בחי' הי"ט ניצוצין דמילוי מ"ה הנ"ל, אשר הם בחי' 
ח"י, לרמוז היות בהם כבר חיות, ועם כולל הרי י"ט, כי בפחות ממילוי 
האחרון זה דמ"ה התחתון שבג' שמות הנ"ל, אין לו חיות בלעדו.
%break
%letter יד
יד) והם מתחלקים בג' ימים, כי ביום א' של הקליטה נכנס בו ו' ניצוצין, 
לפי שאז נתקשרו יחד זה בזה, כל אותו המחצה הנתון תוך אבא כנ"ל, 
אשר מצד ימין, ואז נמשך להם ו' ניצוצין של חיות, כי בחי' ו' הוא קו א', 
והוא קו ימין שע"י נתקשרו ונתחברו יחד.
%break
%letter טו
טו) וביום ב' נקשרים ומתחברים יחד זה בזה, כל המחצה של קו 
שמאל הנתון תוך אמא, ואז נמשכין לו ו' ניצוצין אחרים של חיות 
לקשרם ולחברם, והוא ו' ניצוצין בקו שמאל, שהוא צורת ו' ג"כ.
%break
%letter טז
טז) וביום ג' אשר כולם מתקבצים יחד, מחצית דאבא עם מחצית 
דאמא, ונתחברו, ונמצא כי חצאי קו האמצעי לא נתחבר עד היום הזה, 
וכנגד זה נכנסין לו ו' ניצוצין אחרים כנגד קו אמצעי, הרי נשלמו בג' ימי 
הקליטה לכנוס כולם תוך אמא, ולהתקשר יחד כולם בסוד קוין,
%break
ולכנוס בהם י"ט ניצוצין של חיות, שהם מילוי מ"ה, שהוא חיות של ז"א 
עצמו. כנ"ל. והנה מציאות של ג' ווין אלו דג' ימי קליטה הם בחי' ג' 
אלפין שיש במילוי מ"ה.
%break
%letter יז
יז) והנה כבר נתבאר לעיל, כי הניצוצין נגמרין להכנס ולהתתקן בזמן 
ט' חדשי עיבור, וכאשר תמנה כל חדש מהם ל' יום יהיו כולם ר"ע ימים 
והולד נולד ברע"א יום, וכמ"ש בגמרא ע"פ ויתן לה ה' הריון, כי המשך 
ימי העיבור הם גי' הריו"ן, שהם בגימטריא רע"א. (נדה לה:)
%break
%page 1019
%letter יח
יח) והענין הוא, כי בג' ימי קליטה נתקנו הי"ח ניצוצין, והשאר ר"ע ימים 
נתקנים ר"ע ניצוצין, ניצוץ אחד בכל יום, שבין כולם הם רפ"ח נצוצין 
הנזכרים לעיל. ונודע כי הרע"א יום, הם זולת ימי הקליטה,
%break
כי לכן אמרו בגמ' (נדה ל"ח ע"א) אין האשה יולדת או לרע"א או 
לרע"ב או לרע"ג יום, לפי שהרע"א ימים הם ימי הריון המוכרח, שהם 
ט' חדשים, וג' ימי הקליטה שיש בהם ספק,
%break
אם נקלט ביום א' או ביום ב' או ביום ג'. ונחלקים עתה בחי' ר"ע ימי 
הריון בר"ע ניצוצין הנשארין מרפ"ח ניצוצין.
%break
%letter יט
יט) והנה נודע, כי ארז"ל, (ברכות ס.) שביום ארבעים נגמר צורת 
הולד. והענין הוא, כי אחר ג' ימי הקליטה, שבהם נכנסו י"ט ניצוצין 
דמילוי מ"ה, שהוא בחי' חיות דז"א, אח"כ נכנס מילוי ס"ג דאמא, הם 
ל"ז ניצוצין. ואם תוסיף על ג' ימי קליטה יהיה מ' יום,
%break
שאז נגמר מילוי ל"ז דס"ג דאמא, אשר היא נותנת ציור הולד, כנודע 
מפסוק וייצר ה' אלהים את האדם. וגם לסיבה זאת נקודת הצירי היא 
באמא, כנודע. והרי כי במ' יום נגמר צורת הולד, שהוא כניסת ל"ז 
ניצוצין אחרים דמילוי ס"ג.
%break
%letter כ
כ) והרי, כי במ' יום שנגמר צורת הולד יש בו בחי' מילוי מ"ה וס"ג, גם 
אם תמנה בחי' ניצוצין עצמן י"ט ל"ז, יהיה נ"ו, והם גימטריא א"ל יהו"ה 
ע"ה. כי כבר נתבאר אצלינו, כי שם הוי"ה היא בז"א,
%break
וגם נתבאר אצלינו כי בחי' ב' שמות א"ל יהו"ה, הוא בעולם היצירה, כי 
עתה נגמר ונשלם לקרא בב' שמות אלו.
%break
%letter כא
כא) ואח"כ יש זמן ג', שארז"ל (יבמות מא.) ענין ג' חדשים הראשונים, 
שאז ניכר עובר, כמארז"ל במשנה, היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד 
שיהיה לה ג' חדשים, שאז ניכר העיבור. והענין הוא,
%break
כי אחר מ' יום של יצירת הולד, שנכנס שם מילוי דס"ג, שהוא המצייר 
צורת הולד, עוד נכנסין בו מ"ו ניצוצין של מילוי ע"ב במ"ו ימים אחרים.
%break
%letter כב
כב) והנה בין כולם הם פ"ו ימים, אשר נכנסו בהם ג' מלואים דע"ב ס"ג 
מ"ה. וכבר נשלם טפת דכורא שהוא ע"ב להצטייר, ואז נקרא הוכר 
העובר לגמרי. ואף על פי שאינן ג' חדשים לגמרי,
%break
אין חשש כי מ"ש בגמרא ג' חדשים, לאו דוקא בצמצום. ובפרט אם 
תמנה החדשים החסרים יהיו פ"ז ימים, והם פ"ו הנ"ל עם הכולל.
%break
%page 1020
%letter כג
כג) אמנם אם תמנה בחי' הניצוצין עצמן יהיה ק"ב ניצוצין, והם מ"ש 
בגמרא, רוצה אשה בקב ותיפלות, מט' קבין ופרישות. גם ז"ס חנינא 
בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש. (ברכות יז:)
%break
%letter כד
כד) פי': כי בהיות ג' מלויין אלו חסרים מז"א, היה נקרא קב חרובין, 
שהם בחי' מלכים דאתחרבו עלמין קדמאין, כנזכר באדרא ובספ"ד. 
וכאשר נכנס בו זה הקב, שהוא ג' מלויין הנ"ל, אז הוא מתוקן ושלם,
%break
ואז חייב בחלה כמ"ש במשנה במסכת עדיות (משנה ב') ב"ש אומרים 
מקב לחלה, וב"ה אומרים מקביים כו' כי אז חייב בחלה וז"ס אדה"ר 
חלתו של עולם היה. (עירובין יח:)
%break
%letter כה
כה) ואמנם ביאור משנה זו. הענין הוא, כי הנה ב' קבין הם, א' טוב, 
והוא סוד ג' מלויין דע"ב ס"ג מ"ה הנ"ל, שהם י"ט ל"ז מ"ו, גימטריא 
ק"ב, והוא מבחי' פנים, שמקבלת בעת הזווג פב"פ.
%break
וזהו הקב שהאשה רוצה בה מט' ופרישות, כי האשה היא השם הד' 
שהוא ב"ן שהוא במלכות הנקרא חלה כנ"ל, ומקבלת ג' מלויין הנ"ל, 
הנקרא קב טהור.
%break
%page 1021
%letter כו
כו) ויש קב אחר הנקרא חרובין, אשר זה היה מיתה וחרבן של מלכים 
הנ"ל, וזה אינו כ"כ טהור כמו הראשון, לפי שהוא מבחי' אחורים, אשר 
הקליפות נאחזין בו, שהם גרמו חרבן המלכים, כמ"ש בע"ה, והם בחי' 
ד' אחורים שיש בד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן,
%break
שהם מדרגה הו' שיש בכל שם מהם, כנ"ל, אשר יש באחורים 
המילויים של כל שם מהם, כ"ו אותיות מילוי, חוץ מן שם ב"ן, שאין 
במילוי האחורים שלו רק כ"ד אותיות, סך כל אותיותיהן הם ק"ב.
%break
%letter כז
כז) וכנגד ב' בחי' אלו, שהם ב' קבין, פסקו ב"ה שאז חייב בחלה, כיון 
שכבר יש בהם ק"ב ראשון של חרובין, ונוסף עליו קב הב' הטהור, הרי 
נתחייב בחלה. אבל ב"ש סברי, כיון שיש קב א' כבר יש בו רמז אל 
הקב הטהור,
%break
ודי בזה. גם זה סוד משנה מסכת חלה (פ"ד משנה ד') קב ישן וקב 
חדש שנשכו זה בזה כו' והם ב' קבים, א' ישן בימי חרובין, וא' חדש 
במלואם עתה, בימי עיבור.
%break
%page 1022
%letter כח
כח) גם ז"ס מסכת שבת, (דף סה:) הקיטע יוצא בקב שלו דר"מ כו', 
וביאור הדברים, כי הנה המלכים שמלכו בארץ אדום ומתו, שהוא 
שבירתן וירידתן בעולם הבריאה, ושם נתגלו בחי' הקליפות, ואלו 
המלכים נתאחזו בקליפות ונעשו בחי' נשמה אליהם.
%break
וכבר נת"ל כי אלו המלכים הם בחי' ז"ת של י' נקודות שיצאו מנקבי 
עינים כנ"ל באורך, ואלו הז"ת הם בחי' ז"א, שהוא כולל ו"ק, והז' היא 
נוקבא. ואלו כולם יצאו נפרדין זה מזה, שלא בדרך קוין כנ"ל,
%break
ולא היו מקושרים זה בזה, אלא כ"א ואחד בפ"ע זו תחת זו כנ"ל, ואז 
נקרא רה"ר, כי אין רבים אלא אבהן כנ"ל, דאינון חג"ת כנזכר בזוהר 
ובתקונים.
%break
%letter כט
כט) ואח"כ, כאשר נכנסו במעי אמם בינה, בסוד עיבור כנ"ל, נתקנו 
ונעשו רה"י אשר גבהו י' ורחבו ד'. והענין כי נתחברו ונתקשרו ונאחזו 
זו תוך זו ומלובשים זו תוך זו,
%break
כמבואר היטב לעיל בדרוש א"ק ועתיק ע"ש, ואז נקרא כל הו"ק פרצוף 
אחד ומיוחד, הנקרא ז"א, אשר רחבו ד', שהם ד' אותיות הוי"ה, וגבוה 
י' שהם אותיות במילוי אלפי"ן,  שהם בז"א, כנודע.
%break
%page 1023
%letter ל
ל) והנה אלו המלכים, עדיין לא נגמרו להתברר עד ימות המשיח, כי אז 
יובררו לגמרי, והסיגים יתבטלו, בסוד בלע המות לנצח, והטוב שבהם 
יתברר ויתחבר עם הקדושה, אשר בהמשך זמן זה, מתברר מעט מעט 
בכל יום, ובביאת המשיח יושלמו להתברר.
%break
%letter לא
לא) והנה אלו המלכים אשר עדיין שם בסוד נשמה אל הקליפות, נקרא 
רה"ר, וכל מזונם והשפעתן אינם רק בסוד קב, שהוא בחי' מילוי 
הנעלם בשם ע"ב ס"ג מ"ה: מ"ו ל"ז י"ט, כנ"ל.
%break
%page 1024
%letter לב
לב) ודע כי לעולם כשהשם לבדו בלתי מילוי, אז הוא יותר גרוע 
מהמילוי עצמו שהוא לבדו, אמנם בהיות שניהן יחד השם והמילוי, אז 
השם בעצמו בפשוטו, הוא יותר חשוב ומעולה מן מילוי שבו.
%break
%page 1025
%letter לג
לג) ואמנם אלו המלכים הנ"ל הנשארים למטה בסוד רה"ר, אינן נזונין 
ומתפרנסים אלא מזה הק"ב הנ"ל, והוא סוד הקב חרובין, שהמלכים 
נשארו חרובין ויבשים בסוד ומלכין קדמאין מיתו, הנזכר בספ"ד פ"ק, 
אבל מן השם עצמו אינן יכולין להתפרנס.
%break
והנה מילוי גימטריא אלהים, לרמז על המלכים הנ"ל הנקרא אלהים, 
סוד דינין, ולכן אינן מתפרנסין אלא מהמילוי שהוא גימטריא אלהים, 
והוא עולה גימטריא ק"ב כנ"ל.
%break
%letter לג/ב
לג/ב)  הנה ביום השבת אסור לטלטל ברה"ר, שהוא רשות אלו 
המלכים הנ"ל. והנה הוא מוכרח, שיתפרנסו ויוציאו להם מזון מרה"י 
שהוא ז"א אחר התיקון. ור"מ סבר, שהז"א בהיותו בבחי' קטוע לבד, 
אז יוצא בקב שלו שם ברה"ר לפרנסן,
%break
ולהיות שאינו יוצא רק בחי' הק"ב הנ"ל לבדו, לכן נקרא ג"כ קיטע כי 
השם עצמו נקטע ועלה למעלה אבל הק"ב שלו בלבד, שהוא מילואו, 
הוא היוצא לפרנס ברה"ר.
%break
%page 1026
%letter לד
לד) וכבר הודעתיך לעיל, כי הג' שמות של ע"ב ס"ג מ"ה, אשר מלואם 
הוא הק"ב הנ"ל, הנה שלשתן הם בז"א לבדו בבחינת חג"ת שלו הנ"ל, 
ולסבה זו, נקרא הז"א קיטע על שמם: קטע גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה 
ע"ה, כי הם עולין למעלה, ומלואן שהוא הק"ב יוצא לחוץ.
%break
%page 1027
%letter לה
לה) גם דע, כי הנה נתבאר בענין שבת, כי כל אחיזת הקליפות ביום 
השבת הם בנה"י, שהם רגלין דז"א בלבד, אשר הם מתעלין ביום 
השבת למעלה ממקומם, ואז נשאר מקום פנוי וחלל,
%break
בסוד מחלליה מות יומת. ולכן נקרא הז"א קיטע בסוד אלו רגלים 
שנקטעו ועלו למעלה למקומן כנ"ל, ולא ירד אלא הק"ב הנ"ל.
%break
%page 1028
%letter לו
לו) גם בזה תבין מ"ש בתקונים דק"ג, שמענא דעובדא הוה בחד ב"נ 
בעלי קבין כו', ופי' כמ"ש לעיל, כי הז"א יש לו קב הזה ממילוי ג' שמות 
ע"ב ס"ג מ"ה אשר בו כנ"ל, וגם קב זה גימטריא אלהינו,
%break
ולהיותו מבחינת מלואין, הוא דינין, כי מילוי גימטריא אלהים כנ"ל, ואלו 
הם הז' מלכים שמלכו בארץ אדום, ומתו כולם וירדו למטה, והובררו 
שם, והם עומדים שם בבחי' רוחניות ונשמה אל הקליפות.
%break
%page 1029
%letter לז
לז) והנה יש בג"ע תחתון מקום, אשר שם הוא נקודת בינה. ושם קרוב 
אליה עומדין אותן המלכים, אשר מלכו בארץ אדום. ואותן נשמות 
הצדיקים אשר שם, כולם הם מבחי' בעלי קבין, כי הם מזה סוד הק"ב 
הנ"ל, לכן צריכין להתלבש באותן קבין, ודי בזה.
%break
%page 1030
%letter לח
לח) אחר שנתבאר בכל הפרקים שקדמו ענין העיבור הזה של ז"א, 
צריכין אנו להודיע ענין שלשה בחינות שהיו בעיבור זה, והוא, כי 
כמש"ל, שיש שלשה בחינות זמני התיקון אל זו"ן, והם: עיבור, ויניקה, 
ועיבור ב' דמוחין.
%break
%letter לט
לט) ותחלה בעיבור הא', היה תלת כלילן בתלת. וביניקה, היה מן ו"ק. 
ובעיבור ב', מן ט"ס גמורות. גם בעיבור זה הא', היו בו ג' בחינות אלו 
כנגדן, כי גם בעיבור, היו לו מוחין, כנ"ל.
%break
%page 1031
%letter מ
מ) וא"כ מוכרח הוא, שכל שלשה בחינות שיש אל הז"א, בשלשה 
זמנים: עיבור, ויניקה, ועיבור דמוחין, היו כולם עתה בעיבור הא', אלא 
שכל שלשה בחינות אלו, כולם הם נקראים בחי' עיבור, אע"פ שיש לו 
מוחין, כי איננו נחשב רק לבחי' תלת כלילן בג', כנ"ל.
%break
%letter מא
מא) והענין, כי בשלשה ימי הקליטה, הוא התחלת תיקון העובר כנ"ל, 
ואז הוא כנגד בחי' העיבור, והענין, כי אז בג' ימים אלו, כבר התחיל 
הז"א ליתקן מעט, כי נקשרו ונכללו הג' עם הג' ונעשו בדרך קוים.
%break
וגם כי הלבישו הג' תחתונות את הג' עליונות, ונעשו בגוף א' מיוחד 
בקשר אמיץ. אמנם כל מה שנגלה אז מהז"א, אינן רק הג' אחרונות 
נה"י שלו, כנ"ל.
%break
%page 1032
%letter מב
מב) והנה אז הזו"ן, הם מלבישים את א"א באופן זה, והוא כי הנה הם 
מלבישים את שליש תחתון דת"ת ונה"י דאריך, שהם ד' ספירות. והנה 
המלכות נוקבא דז"א, לוקחת פרק תחתון של ההוד דאריך, ואז היתה 
נקראת פסיעה לבר,
%break
שהיא הנקודה והקוץ התחתון של אות ו' זעירא שבתוך הה"א של 
הבינה. ואע"פ שלא לקחה רק שליש תחתון דהוד, נקרא כל ההוד על 
שמה, כיון שאיננו כולו לז"א.
%break
%letter מג
מג) ונמצא, כי מה שנשאר לז"א איננו רק שלשה ספירות, שהם: שליש 
תפארת, ונצח, ויסוד. כי אעפ"י שגם הוא לוקח תרין פרקין עליונים של 
ההוד, כבר נתבאר, שכל ההוד נקרא ע"ש המלכות ונמצא, כי הז"א 
לוקח שלשה ספירות לבד,
%break
ונוקבא לוקחת ספירה אחת, והיא ד' אליו, בסוד רביעית ההין, ואות ד' 
שבשם ההויה, כמ"ש במקומו. והרי שעתה הז"א אינו רק ג' מדות, 
ונוקבא רביעית אליו, וזה בשלשה ימי הקליטה.
%break
%page 1033
%letter מד
מד) אח"כ, ניתוסף בז"א תיקון נוסף, והוא הבחי' הב', שהיא כנגד בחי' 
זמן היניקה, שנעשו בו ו"ק, והמלכות ז' אליו, כנזכר. וכן היה עתה, כי 
הנה נתבאר לקמן בענין החלב של היניקה,
%break
איך תכף בשעת העיבור בתחלתו נפסק דם הוסת של האשה מהיסוד 
שלה, ועולה למעלה במקום הדדים שלה, כדי להתהפך לחלב.
%break
%page 1034
%letter מה
מה) והוא לסיבה, שעולים תרין פרקין עילאין דנ"ה דאריך שם במקום 
החזה דאו"א, במקום הדדים שלה, לעשות שם בחי' דדים אל האשה 
להניק את בנה אח"כ. וכאשר נחלק הנ"ה לבחי' מספר פרקים,
%break
ולא מדות שלימות, כמ"ש בבחי' ראשונה, נמצא כי מה שנשאר מן 
אריך אל הזו"ן, הם ד' פרקין דנ"ה, ושליש הת"ת, וכל היסוד. ונודע, כי 
היסוד אינו רק במדת שליש א' של הת"ת.
%break
%page 1035
%letter מו
מו) ונמצאו עתה ששה בחינות, ומהם נעשו ו"ק לז"א, והמלכות היתה 
שם בסוף פרק תחתון של ההוד, ז' אליו. ולכן נקרא המלכות בבחי' זו 
שביעית. ונכללו עתה אלו השבעה בחינות כל אחד מהם בכל הז', 
דוגמת מ"ש בענין כ"א אזכרות שבתפילין,
%break
שלהיותם עיקרן שלש לבד כלולים בג', לכן הם ג"פ ז' הם כ"א, כי הג' 
לבד נתגלו ע"ש. הרי ניתוסף עתה תיקון אחר, כי בתחלה היה ג' והיא 
רביעית אליו. ועתה הוא ו' והיא ז' אליו.
%break
%letter מז
מז) ודע, כי גם בעיבור יש בחי' יניקה, והוא, שהעובר ניזון שם ויונק 
דרך טיבורו, ממה שאוכלת אמו כנודע. והבן זה היטב.
%break
%letter מח
מח) אח"ך ניתוסף בז"א תיקון נוסף, והיא הבחי' הג', שהיא כנגד זמן 
עיבור ב' דמוחין דגדלות, שנעשו בו תשעה מדות שלימות, והיא י' אליו 
וכן היא עתה.
%break
%page 1036
%letter מט
מט) כי הנה נתבאר, שהב' פרקים עליונים דנ"ה דאריך, נתעלו לעשות 
דדים אל הבינה להניק בנה. ונמצא כי כאשר נסתכל, במה שהגדיל 
הז"א בסוד העיבור, ולא בבחי' הפרקין עצמן דבחי' אריך, אלא בערך 
מהו שגדל העובר, הם תשעה בחינות.
%break
%letter נ
נ) כי הנה מן פרק אמצעי דנצח דאריך, נכפלו ונעשו ב' מדות שלימות 
בז"א, שהם חסד ונצח קו ימין שלו. ומפרק אמצעי דהוד דאריך, נעשו 
בז"א גבורה והוד קו שמאל. ומפרק תחתון דנצח נעשו ת"ת ויסוד בז"א 
קו אמצעי.
%break
ומשליש תחתון דת"ת דאריך נעשית חכמה דז"א. ומיסוד אריך נעשית 
בינה דז"א. ואמנם דעת אין בו עדיין בימי העיבור כנ"ל, ומפרק תחתון 
דהוד דאריך נעשית נוקבא דז"א, הרי הם ט' בחינות.
%break
%page 1037
%letter נא
נא) ודע, כי הכתר של ז"א הוא מן בחי' חצי ת"ת דעתיק יומין, 
המתלבש תוך חצי התחתון דת"ת דאריך כנ"ל, ולקמן יתבאר כל זה 
באורך כי הרי בחי' זו היא כנגד אותה הבחי' כנ"ל,
%break
אלא שעתה הוא בכח ולא בפועל, ואז הוא בפועל ממש. והנה, אם 
נעריך יחד כל הבחי' האלו יהיו י"ח, כי לכן נקרא ח"י העולמים, כי הנה 
הז"א היה ג', וו' וט', הרי י"ח.
%break
%page 1038
%letter נב
נב) והנה פעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל, התחלקות ת"ת ונה"י דאריך 
בז"א באופן אחר. והוא זה: כי הנה נתבאר כי עיקר ז"א בזמן העיבור 
אינו רק שלשה מדות לבד מתגלים בו, כנ"ל. אמנם נגדלו ונעשו ו' 
מדות קטנות, אשר כולם אינם רק ג' גדולות לבד.
%break
%page 1039
%letter נג
נג) והנה מן נצח דאריך, נעשו בז"א קו ימיני שבו, והם נצח וחסד. 
ומהוד דאריך נעשו בז"א גבורה והוד. ומיסוד דאריך נעשו בז"א ת"ת 
ויסוד, ומשליש תחתון דת"ת דאריך, נעשו בז"א תלת מוחין חב"ד.
%break
%letter נד
נד) וטעם הדבר, איך מזה השליש דת"ת לבדו, נעשו תלת מוחין בז"א, 
הוא, כי הנה נתבאר לעיל, איך שליש תחתון דת"ת דאריך עלה 
והלביש ב' שלישים עליונים של הת"ת דאריך עצמו, ואח"כ עלה גם 
היסוד דאריך והלביש את שליש תחתון של הת"ת הנזכר, ונכלל בכולו.
%break
%page 1040
%letter נה
נה) ונמצא כי היסוד אע"פ ששיעורו הוא קטן שם, שאינו רק שליש 
הת"ת כנ"ל, עכ"ז מחמת שהלביש ונכלל בכל הת"ת דאריך כולו כנזכר 
נגדלה הארתו ועשה בז"א ת"ת ויסוד שבו. והשליש התחתון דת"ת 
דאריך, היו בו הארות כפולות מאד, יותר מהנ"ה. כי הנ"ה,
%break
כל אחד מהם נכלל זה בחסד וזה בגבורה, ומכח כללות ההוא נעשו כל 
אחד מהן ב' מדות קטנות בז"א כנזכר, אך שליש הת"ת נכלל מיניה 
וביה בב' שלישים העליונים, הרי כללות א' גדול,
%break
כי הוא מיניה וביה, משא"כ בנה"י שלוקחים הארתם מאחרים, אך זה 
הוא מיניה וביה ולוקח הארה יתירה מהם מאד, ונוסף על זה כי נכלל 
היסוד שלו עצמו בו.
%break
%page 1041
%letter נו
נו) וכבר נתבאר לעיל, כי כמו שנכלל התחתון מהעליון כן נכלל העליון 
מהתחתון ונמצא עתה כללות היסוד באותו שליש הת"ת. ונמצא כמה 
האורות יתירות יש באותו שליש תחתון דת"ת דאריך,
%break
ולכן הספיק לעשות תלת מוחין בז"א. ונמצא כי מבחינת הכלים של הז' 
מלכים, נתבררו ונעשה מהם בחי' ו"ק דז"א, בבחי' כלים, וכן בניצוצות, 
וכן באורות כנ"ל.
%break
%letter נז
נז) ואלו הבחי' נעשה מהם גופא דז"א, והלבישו את נה"י דאריך ע"ד 
הנזכר, וכן נבררו מהכלים והניצוצות והאורות של המלכים לצורך ג"ר 
דז"א בסוד כלים וקרומות ומוחין,
%break
ונעשו ג"ר דז"א כנ"ל. ואלו הלבישו לשליש התחתון דת"ת דאריך, 
והענין כי הנה נתבאר לעיל כי הת"ת נקרא ו' וכן היסוד נקרא ו'.
%break
%page 1042
%letter נח
נח) והנה הת"ת דאריך משמש לב' בחינות לאבא ולאמא חלק העליון, 
ולז"א חלק התחתון. ונמצא כי מחצית הו' שהם ג' הם בחלק התחתון 
דת"ת, ומג' זו נעשה תלת מוחין לז"א.
%break
וכן עד"ז היסוד דעתיק, שגם הוא גנוז ומתלבש בת"ת דאריך, גם הוא 
בחי' ו' א', וגם היא נחלקת לב'.
%break
%page 1043
%letter נט
נט) ונמצא כי שלשה חלקים ממנה, נעשו נשמה לנשמה תוך חצי עליון 
דת"ת דאריך לאו"א. ושלשה חלקים תחתונים נעשו נשמה אל חצי 
התחתון דת"ת דאריך, הנעשה תלת מוחין אל הז"א כנזכר.
%break
וגם מן הנ"ה דעתיק אשר תוך נ"ה דאריך נעשו נשמה גם לז"א. וכל 
זה יתבאר באורך במקומו האמתי בענין גדלות דז"א. והרי נתבאר 
התלבשות ז"א לאריך ולעתיק בעת העיבור, היטב מאד.
%break
%letter ס
ס) ודע כי פעם אחרת שמעתי באופן אחר בקיצור, ואיני יודע אם הוא 
בעת העיבור או ביניקה או בגדלות, כי שמעתיו סתם. והוא זה, כי 
משליש הת"ת נעשה כתר גלגלתא דז"א, ומנה"י נעשו בו תלת מוחין. 
ומהיסוד דאריך נתפשט שאר גופא דז"א כולו.
%break
%page 1044
%letter סא
סא) (ואיני יודע לקשר כל סברות אלו, אם לא שנאמר שהם ע"ד שנז"ל 
בענין התלבשות שבעה תחתונות דעתיק באריך, שאמרנו, כי הז' עצמן 
מתלבשות בכל גופא דאריך. אמנם מהשבעה ענפים שלהם הנכללים 
בחסד דעתיק, אשר בכתר דאריך,
%break
הם נתפשטו גם הם בז' דגלגלתא דאריך, וכן עד"ז הוא כאן, כי כל 
הנה"י עצמן נתפשטו בכל גופא דז"א, אמנם עיקר הארתם נשאר בג' 
ראשונות מוחין דז"א כנלע"ד. גם ראיתי שינוי אחר בענין הת"ת 
דאריך, כי פעם א' שמעתי, כי כל חציו התחתון נתן אל הז"א.
%break
ורוב הפעמים שמעתי בדקדוק, שאינו רק שליש התחתון לבד, ואיני 
יודע תירוצם אם לא שנאמר ע"ד ת"ת דאמא המתלבש בכתר דז"א, כי 
בהיות לו מוחין דאמא לבד, אינו לוקח רק שלישו, ובהיות לו גם מוחין 
דאבא לוקח חציו, כנזכר ע"ש. וכן יהיה כאן כנלענ"ד.
%break
גם אפשר שיובנו בענין שינוי ג' הבחינות שיש בז"א בעת העיבור, כנ"ל 
בתחילת פרק זה, וכפי הבחי' ישתנה התלבשות. וזה ג"כ נכון כנלע"ד. 
גם במ"ש בענין ג' העליונות שבג' המדורות יתבאר גם זה, כפי הנז"ל. 
(מהרח"ו ז"ל).
%break
%page 1045
%letter סב
סב) והנה נבאר ג"כ מהיכן נתהוה הגרון דז"א בזמן העיבור, והענין כי 
הנה נתבאר לעיל בפרק זה, כי תרין פרקין ראשונים דנ"ה דאריך 
נתעלו במקום הדדים של בינה, אך פרק עליון דיסוד נשאר למטה 
במקומו בתוך ב' היסודות דאו"א,
%break
בהזדווג שם כנ"ל. ונמצא הרחק בין היסוד לב"פ עליונים דנ"ה כי שם 
הוא מקומו תמיד, פרק עליון דיסוד באמצע תרין פרקין עליונים דנ"ה. 
ואותו מקום היסוד נשאר חלל.
%break
ונודע כי כל דבר שבקדושה נשאר שם תמיד רושם שלה ונמצא, כי 
מכח אותה ההארה של היסוד שהיה שם מתחלה, משם נתהוה הגרון 
של ז"א.
%break
%page 1046
%letter סג
סג) ודע, כי מהגרון הזה הוא התחלת עשיית מציאות ז"א, בבחי' תלת 
כלילן בתלת בלבד, וזהו הסוד שביארנו לעיל. כי מן היסוד של אריך 
הנקרא שופר, יצא הז"א בבחי' קול כלול באש ובמים ורוח, שהם ג', 
ונודע, כי גם שופר הוא בגרון.
%break
%letter סד
סד) ונמצא, כי באותה בחינה דרשימו דיסוד דאריך, שם הוא בחינת 
השופר, ומשם יצא ז"א בסוד קול, כלול בג': מים, ואש, ורוח, בסוד קול 
דנפיק מגו שופר, ושם היה כלול, בתלת הנזכר בגרון זה, שהיה 
במקום חלל ופנוי, ואינו שם אלא בחי' אויר לבד, ולכן היה נק' קול.
%break
%letter סה
סה) ואח"כ, משם יצא קול זה, מהגרון ההוא הנקרא ג"כ שופר כנזכר, 
הנעשה מהארת רשימו היסוד דאריך כנזכר, ונתפשט למטה מהגרון 
הזה, גם כן בסוד תלת כלילן בג', שהם ו"ק דגופא דז"א כלולים תלת 
בתלת, כנודע.
%break
%page 1047
%letter סו
סו) ונמצא, כי הגרון נעשה מבחי' מקום חלל ופנוי הנז', אשר ע"כ נקרא 
שם הז"א בחי' קול כנזכר. וז"ש במסכת סוטה בפ"ט, (דף מה:) מהיכן 
מודדין לו, ממקום שנעשה חלל, מצוארו, שנאמר, כי ימצא חלל 
באדמה, כי הנה הצואר בבחי' חלל נעשה. ולכן נקרא הצואר ע"ש חלל.
%break
%letter סז
סז) וא"ת, והרי ז"א מלביש שליש תחתון דת"ת דאריך וגם נה"י שבו. 
וא"כ איך אנו אומרים שהיה כלול תלת גו תלת בלבד. אך הענין, כי כיון 
שבחינת הת"ת אינה מדה גמורה רק שליש א' לבד,
%break
לכן אינו עולה בשם, ואין אנו מזכירין רק הנה"י לבד, שהם מדות 
שלימות, שנכללו בחג"ת, והיו ג' כלילן בג'.
%break
%letter סח
סח) גם צריך שתדע הקדמה אחת, ועמה תבין היטב ביאור תלת כלילן 
בתלת הנ"ל, והוא, כי העובר, ודאי שיש בו כל הרמ"ח איברים ואין 
איברים ניתוספים בו אח"כ כנ"ל, הענין הוא, שבתחילה היו איברים 
קטנים, מחצית גידולם לבד, ואחר כך נגדלו בשיעורין.
%break
%letter סט
סט) ונמצא, כי דוגמת מה שאנו קוראין את הז"א כולו אות ו', של 
ההויה הכוללת כל עולם האצילות כנ"ל, וכן הת"ת שבו עצמו נקרא ו' 
של ההויה הפרטית שבעשר ספירותיו עצמם. והנה גם הת"ת שלו היה 
עד"ז ו' בלי ראש, כי היה גופו קטן מאד דוגמת ו' בלי ראש.
%break
%page 1048
%letter ע
ע) ואמנם צריך שתדע, כי בצאתו מבטן אמו ונולד, עדיין הוא כמו 
בתחילה בזמן העיבור, כי צריך עדיין להגדיל איבריו ולתקנם, וגידול 
ותיקון הזה הוא מיום שנולד עד תשלום תשעה שנים.
%break
והשיעור הזה הוא שיגדיל ויתקן כל התשעה ספירות שבו, כמו שמנינו 
אותה בבחינה השלישית של זמן העובר, וע"ש. והנה הם ששה קצוות 
שבו, ושלשה מוחין, הרי תשעה ספירות שבו.
%break
%letter עא
עא) ועכ"ז, נחזור להסדירם כאן: מחצי ת"ת התחתון דאריך, נעשה 
בז"א מוח חכמה. ומן היסוד, מוח בינה. ושני פרקים עליונים דנצח הוד, 
נשארו תמיד לעולם בחזה או"א במקום הדדים כנ"ל.
%break
ומפרק האמצעי דנצח נעשו חסד ונצח דז"א. ומפרק אמצעי דהוד נעשו 
גבורה והוד דז"א. ומפרק תחתון דנצח, נעשו ת"ת ויסוד דז"א. ומפרק 
תחתון דהוד, נעשית נוקבא דז"א.
%break
%letter עב
עב) ולהיות כי המלכות לקחה פרק אחד שלם, לכן נעשית פרצוף גמור 
אח"כ בסוד נוקבא דז"א, כנודע. אבל שאר הפרקים, כל אחד הוצרך 
להוציא שתי בחינות כנזכר, כי מפרק אמצעי דנצח נעשו חסד ונצח 
דז"א, וכן בשאר. גם בזה תבין מ"ש בתיקונים.
%break
דאיהו בנצח ואיהי בהוד. וכמו שביארנו בתפלת ימי החול בשחרית. 
דז"א יורד בנצח, והמלכות עולה בהוד. והטעם מובן עם הנזכר. גם 
תבין, ענין מגדל הפורח באויר,
%break
הנז' בדברי רז"ל. (סנהדרין קו: ובמשנה אהלות פ"ד משנה א') והוא 
בחינת היסוד של א"א, שנשאר בבינה דז"א.
%break
%letter עג
עג) והוא, כמ"ש לעיל בענין מציאות גרון דז"א מהיכן נעשה. ואמרנו כי 
מקום היסוד הוא באמצע בין תרין פרקין קדמאין דנצח והוד, וכיון 
דתרין פרקין קדמאין דנצח והוד עלו בחג"ת דאבא ואמא, ושם נשארו 
תמיד, ואמנם היסוד ירד למטה בבינה דז"א.
%break
ונמצא כי היסוד הזה, הוא פורח באויר, ואין לו על מה לסמוך, כי מקום 
סמיכתו ואחיזתו הוא למעלה בין תרין פרקין קדמאין דנצח והוד כנזכר, 
והרי הוא נפל למטה בבינה דז"א. והרי שאין לו על מה לסמוך.
%break
%page 1049
%letter עד
עד) והיותו נקרא פורח באויר ואינו נקרא נופל, הוא, כי היה מן הראוי 
ליפול למטה, במקום שעומדין ארבע פרקין תתאין דנצח והוד דא"א, 
שהוא במקום שש קצוות דז"א, אבל ההארה הנמשכת לו מלמעלה 
מאותם תרין פרקין קדמאין שנשארו באבא ואמא,
%break
הם המעמידין אותו בבינה דז"א, ושם, אינו לא למעלה במקומו הראוי 
לו, ולא למטה עם שאר פרקין דנצח והוד, אבל נשאר תלוי ופורח 
באויר בבינה דז"א כנזכר, מחמת ההארה והשפע הנמשך לו מאותם 
תרין פרקין עילאין הנזכר,
%break
וממשיכין אותו שם, אעפ"י שאינו עולה ממש עמהם במקומם. ובחי' 
אותו האור העליון, הנקרא בחינת אויר, נמשך לו מהם, ונשאר תלוי 
ופורח באויר.
%break
%letter עה
עה) גם בזה תבין, ענין בינה הנקרא גם כן מגדל הפורח באויר, בסוד 
היתר נדרים פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמוכו. (חגיגה י.) 
והענין הוא כי היסוד דאריך הוא בבינה דז"א, ולכן היסוד והבינה 
שניהם נקראים בשם זה.
%break
%letter עו
עו) והנה נתבאר ג"כ כי בעיבור הא' הוא בסוד ו"ק, אלא שהם כפולים 
אלו באלו, תלת כלילן בתלת, כי לא נתגלו בהם רק הג' תחתונות. 
וביניקה נתגלו ונתפשטו ו"ק גמורים,
%break
ונתפשטו ממה שהיו תחילה כלולים ונעלמים תלת גו תלת לבד. 
ובעיבור הב' נתגלו בו גם הג"ר הנקראים מוחין, ואז הוא שלם בי"ס 
גמורות.
%break
%letter עז
עז) ואמנם דברים אלו נראים תמוהים, כי הרי מבשרנו נחזה אלוה. כי 
העובר במעי אמו, יש לו כל רמ"ח איברים וי"ס, שהם ו"ק הגוף, וגם יש 
לו ראש ומוחין אחר ג' חדשים הראשונים שהוכר העובר,
%break
ואין אנו רואים תוספת במספר האיברים, רק שהאיברים, עצמם שהיו 
בו בתחילה מתפשטים ונגדלים מעט מעט הם בעצמן בכל זמן מג' 
הזמנים הנזכר, עד היותו גדול.
%break
%page 1050
%letter עח
עח) אמנם אין שינוי במנין האיברים, ומכ"ש שיש לו בחי' אלו בזמן 
היניקה, ואיך נתבאר למעלה, כי אין המוחין נכנסין בו עד תשלום י"ג 
שנים ע"י עיבור הב', ואין לו מוחין,
%break
לא ביניקה ומכ"ש בעת עיבור א'. גם תימא אחרת איך נתבאר כי 
ביניקה יש ו"ק, ובעיבור ג' לבד, והרי גם בעיבור אנו רואים שיש לו גוף 
שלם בו' קצוות.
%break
%letter עט
עט) והענין בקיצור גדול, כי אמת הוא שבכל שלש זמנים הנזכרים יש 
בחי' י"ס, בין לעובר בין לתינוק היונק, ויש להם גוף מו"ק וראש בג' 
מוחין. אך הענין, כי בהיותו בזמן העיבור הא',
%break
אנו רואים שכל שיעור העובר אינו זולתי כשיעור ג' תחתונות לבד, וכן 
התלת מוחין שלו הוא כאבן דומם בלי דעת כלל, וכאלו אין בו מוחין.
%break
%letter פ
פ) ואח"ך בזמן היניקה, הו"ק שלו מתארכים יותר, וגם התלת מוחין 
שבו הם מתעוררים קצת, להיות בהם הבנה לדברים המוכרחים שלו, 
לבכות כשאינו יונק,
%break
ולשאול מאמו ע"י בכייתו ורמיזותיו, מה שהוא צריך. וכן הוא הולך וגדל 
ממדרגה למדרגה, אך עדיין שכלו אטום ואין בו גילוי דעת.
%break
%letter פא
פא) ואחר שיונק אז מתחיל לאכול החטה, ומתגלה בו הדעת כמ"ש 
חז"ל, (ברכות מ:) על אילן שאכל אדם הראשון, חטה היתה. ולכן נקרא 
עץ הדעת, ואז מתחיל הדעת להתגלות בו ולהתנוצץ עד היותו בן י"ג 
שנים ויום א',
%break
ואז נקרא איש גמור, ודעתו כשאר בני אדם. אלא שעדיין אין לו כ"כ 
ישוב הדעת, וע"י המשך הזמן מתגלה בו הדעת, וניתוסף בו להיות 
מיושב בדעתו.
%break
%page 1051
%letter פב
פב) והנה דברים תמוהים הם, מאחר שיש לו דעת ויש לו מוחין אפילו 
בימי עיבורו, איך הוא משתנה בדעתו בכל הזמנים הנזכרים כנזכר. אך 
סוד הענין הוא, כי הקטן כל זמן שהוא קטן, הוא תכלית הגבורות 
והדינין, כמו שנראה בחוש הראות, 
%break
כי הקטן הוא אכזרי ובעל חמה יתירה וכעס הרבה, וכל מה שהולך 
וגדל מתישב בדעתו, ומתבטל ממנו הכעס והחמה והאכזריות כי 
הזקנה והשיבה גורמת רחמים, אך הקטנות גורם האכזריות והדין.
%break
%letter פג
פג) וזהו טעם למה נקרא ז"א בשם זעיר, ואו"א נק' זקנים, ואריך 
עתיקא דעתיקין, בסוד השיבה הגדולה מהזקנה. והטעם, כי הנה אריך 
הוא תכלית הרחמים. וכמ"ש באדרא דקכ"ט, לית שמאלא בהאי 
עתיקא כלא ימנא, ורחמי בגו רחמי, ולית ביה דינא כלל.
%break
ואו"א יש בהם גילוי מועט מאד אל הדינין, ונקראים זקנים אך לא 
עתיקין. וז"א להיותו בחי' דינין וגבורות המתגלים בו, דאית ביה ימינא 
ושמאלא, וכמה גבורן סומקים אתפשטו ביה,
%break
ואפילו ברישיה, כנזכר באדרת נשא, לכן נמשל לקטן, ונקרא ז"א. הרי 
נתבאר, כי הקטנות גורם אל הדינין. והזקנה והשיבה מורה רחמים.
%break
%letter פד
פד) והנה ז"א בעצמו יש בו מדרגות, ובהיותו תחלה תכלית הקטנות, 
שהוא זמן העיבור אז כולו דינין גמורין, ואף המוחין שבו שהם שלש 
הראשונות שבו, שהם יותר רחמים משאר הו"ק כנודע,
%break
הנה גם הם דינים גמורים, ולכן הוא אכזרי ובעל חימה, ואין בו ישוב 
הדעת, כי הדין מאש יצא, והאש אינה שוקטת, כי היא אוכלת ושורפת 
כל אשר תמצא, ואינה נחה במקום א', וכן מעשי הקטן בלתי ישוב, 
וכלם דינים.
%break
%letter פה
פה) והנה בעת עיבור הא', אשר גם המוחין הם דינין גמורים לגמרי, 
אינם נחשבין למוחין, וכמאן דליתנהו דמי, כי המוחין הם תמיד בחי' 
רחמים, שהם ג' הראשונים שהם רחמים יותר מהתחתונים תמיד 
כנ"ל. וכיון שאף הם דינים גמורים, אינן נקראים מוחין.
%break
ולא עוד אלא שגם הג' אמצעיות שבו שגם הם רחמים, בערך ג' 
תחתונות, אשר שם אחיזת החיצונים, כמ"ש הני ברכי דרבנן, דשלהו 
מנייהו הוי.
%break
(ברכות ו.) הנה גם הם כמאן דליתנהו דמי, כי גם הם דינין, ונתעלמו 
ונכללו עם השלש תחתונות, ונתלבשו בתוכם בימי העיבור כנודע.
%break
%page 1052
%letter פו
פו) ונמצא שאינם מתגלים אז בו רק הג' תחתונות שהם תכלית הדינין, 
כי שם אחיזת החיצונים כמ"ש, ושם נאחז סמא"ל בירך דיעקב, 
להיותם לבר מגופא כנזכר בפרשת בראשית. ולכן אז נקרא העובר, 
בסוד תלת כלילן בתלת, ואז הקטן מתחיל להיות בשני ערלה,
%break
שהם החיצוניות דשם אלהים, ששם נאחזים הקליפות הנקראים 
ערלה. וז"ש בזוהר משפטים דצ"ח, בענין הקטן הנימול, איך תחלה 
הוא בשני ערלה, וגדל ממטה ולמעלה,
%break
ואחר כך בזמן שנתמעטו הדינין קצת, נתגלו גם הג' אמצעיות, שהם 
יותר רחמים מהג' תחתונות, וניכר היות אל התינוק ו"ק גמורות.
%break
%letter פז
פז) אמנם הג"ר שהם המוחין, וצריכים להיות רחמים גמורים יותר 
מכולם, וכיון שעדיין יש בהם דינין, אינם מתגלין עדיין בבחי' מוחין, ולא 
נתגלו רק הו"ק לבד,
%break
ואז כיון שנולד ונימול, נסתלקה ממנו הערלה, ונכנס במדרגה אחרת 
שיש בה תוספת קדושה, אלא שעדיין הוא אלהים ודינין.
%break
%letter פח
פח) ואח"ך בעיבור ב', בבוא המוחין מצד הרחמים גמורים, אז הוא 
שלם בי"ס גמורות, וניכר היות בו מוחין ממש, כי אינם נקראים מוחין 
אלא כשהם מבחי' רחמים גמורים. ועתה לוקח עיקר הקדושה, שהם 
מוחין דהויות כמ"ש במקומו.
%break
%letter פט
פט) וזהו טעם הדבר, למה בזמן שבית המקדש קיים היו הרחמים 
מתרבים, והיה זיווג. והטעם, כי אז היה ז"א בבחי' מוחין של רחמים 
גמורים דעיבור ב', ואין זווג אלא ע"י אותם המוחין כמ"ש, אך כאשר 
נסתלקו ממנו מוחין אלו דרחמים,
%break
ולא די, אלא שאף המוחין דקטנות דיניקה שאינם דינים גמורים גם הם 
נסתלקו, ולא נשאר בו רק מוחין דזמן העיבור, שהם דינין גמורים, אז 
נחרב בה"מ בעו"ה. ובאותו רגע חזר הז"א אל בחי' עיבור דג' כלילן בג' 
דוגמת מה שהיה בעת הגלות מצרים כמבואר לעיל.
%break
%page 1053
%letter צ
צ) אך אחר שנחרב, חזרו בו המוחין דבחי' יניקה לבד, ואז הוא סוד 
הגלות, ואינו כ"כ ריתחא כמו בשעת החרבן. כי אינן כ"כ דינין כמו אז, 
כי הו"ק מתגלים בו תמיד.
%break
וע"י תפלותינו, אנו ממשיכים גם המוחין דגדלות לצורך שעה לבד, 
כמ"ש בענין כונת ק"ש, כי ו"ק דיניקה לעולם אינם חסרים ממנו.
%break
%letter צא
צא) הכלל העולה, כי בכל תלת הזמנים, שהם: עיבור, ויניקה, ועיבור 
ב', יש בז"א י"ס ומוחין. אלא שהמוחין של זמן עיבור הם דינין גמורים 
מאד, בבחי' אלהים. והמוחין דזמן היניקה הם דינין, אבל לא כ"כ 
גמורים כמו מוחין דעיבור א',
%break
אך עכ"ז ב' בחינות מוחין אלו אינן נקראים מוחין, כי עדיין החיצונים 
נאחזים ויונקים משם, כי הם שמות דאלהים. אך בעיבור ב' של 
הגדלות, אז המוחין ההם הם הויות,
%break
והם רחמים גמורים, ונסתלקו החיצונים אז מליינק מהם, ולכן בחי' 
ההיא נקראת בחי' מוחין ממש עיקרים.
%break
%letter צב
צב) נבאר עתה ענין המוחין האלו מה עניינם, וכמה בחינות יש בהם. 
והנה בדרוש הזה שמעתי בו דרושים שונים, ולכאורה נראים חולקים 
וסותרים זה את זה, ולכן אני צריך להעמידך בהם על נכון, בקיצור 
נמרץ. והענין כי הנה פעם שמעתי ממורי ז"ל,
%break
כי המוחין הקטנות אפילו אותם של יניקה, הם יורדים למטה עד עולם 
הבריאה, בעת שנכנסין ובאים המוחין דגדלות, דעיבור שני. ופעם 
אחרת שמעתי שהם נעשים קרומות אל המוחין דגדלות.
%break
ופעם אחרת שמעתי כי אלו תלת מיני מוחין, שיש בג' הזמנים דעיבור 
ויניקה ומוחין, הם נפש ורוח ונשמה של ז"א, אל הכלים שבו.
%break
%page 1054
%letter צג
צג) ופעם אחרת שמעתי, כי תלת מיני כלים יש בז"א, ויש הויה א' בכל 
ספירה וספירה מהי"ס דז"א, וארבע אותיות הויה זו נעשים נפש ורוח 
ונשמה ונשמה לנשמה, אל תלת בחי' הכלים של ז"א.
%break
וצריכין אנו לבאר כל דרושים שונים אלו, כאשר תראם מפוזרים 
ומבוארים בחיבור ספר זה כל אחד במקומו, ונבארם פה כולם בקיצור, 
ולא נצטרך לחזור לבארם כל אחד ואחד במקומו.
%break
%letter צד
צד) הנה שלש בחינות נמצאו במוחין: א', הוא בחינת תלת חללי עצם 
הגלגלת, וגולגלת הזה, נעשית בחינת שלש כלים לקבל בתוכם את 
שלש המוחין ב' הוא, הקרומות שבתוך הכלים הנז'.
%break
ג' הוא, שלש המוחין בעצמם שבתוך הקרומות והם בחי' בשר זך מאד, 
ואינם כשאר הבשר, אמנם הם זכים, אך אינם רוחניים ממש.
%break
%letter צה
צה) והנה שלש בחינות אלו היו כנגד הג' בחינות הנ"ל. והם כי הנה 
השבעה מלכים היה בהם בחינות כלים שנשברו, ובחי' ניצוצי אור 
שנשארו בהם אחר שנשברו להחיותם, והם רפ"ח ניצוצין הנקראים 
הבל דגרמי, ונקראים ניצוצות, יען הם דינים גמורים,
%break
והם בחי' אלהים כמ"ש, ולכן החיצונים היונקים מהם נקראים אלהים 
ג"כ, אלא שנקראים אלהים אחרים, ולכן נשארים תמיד על העצמות 
היבשות בקבר, אחר אשר שלט הסטרא אחרא באותם הכלים.
%break
%page 1055
%letter צו
צו) בחי' שלשית היא האורות של הכלים, שנסתלקו מהם בעת 
המיתה, ואלו האורות הם נקראים נפש הכלים, והניצוצות נקראים הבל 
דגרמי, שהיא תחת מדרגת הנפש.
%break
%letter צז
צז) והנה מבחינת הכלים של המלכים, נעשו גם הכלים של המוחין. 
ומבחינת הרפ"ח ניצוצין, נעשו הקרומות שבתוך הכלים ואלו הניצוצות 
בחינת נפש אל אלו הקרומות. ומהאורות שנסתלקו שהם בחי' נפש 
ממש, והם הויות ולא שמות של אלהים,
%break
מהם נעשו בחי' המוחין ממש. ונמצא כי הניצוצות הנקראים הבל 
דגרמי שהם שמות אלהים, הם נעשים נפש אל כל האיברים החיצונים. 
והאורות הפנימים שהם הויות, הם בחינת נפש אל כל האיברים 
הפנימיים, כמו הלב והריאה וכיוצא.
%break
%letter צח
צח) והנה כל זה הוא בזמן העיבור ובזמן היניקה. כי הקרומות הם 
אלהים דינין והאורות שהם הויות הם המוחין ואע"פ שאנו אומרים 
תמיד כי המוחין דעיבור ויניקה הם שמות אלהים,
%break
אינו על המוחין עצמן, כי המוחין הם הויות ממש אף בעיבור ויניקה, 
אמנם הכונה היא, על אלו הניצוצות שהם שמות אלהים, וכולו דינין. 
וזכור כלל זה.
%break
%letter צט
צט) ואמנם צריך שנבאר ענין שלש שינוים מוחין אלו, שיש בעיבור, 
ויניקה, ובעיבור ב'. והענין במ"ש בענין העיבור ב' דמוחין דגדלות 
באורך וע"ש. אך הענין בקיצור הוא, כי הנה המוחין הם בחינת נפש 
וחיות אל הז"א,
%break
והוא דמות פרצוף זך ורוחני מאד שלם בי"ס, והוא מתפשט בתוך 
הכלים של ז"א ותוך גופו להחיותו, והוא בחי' צלם א', שיש בו תלת 
בחינות כנגד ג' אותיות צלם: ל"ם הם מקיפים, וצ' הוא אור פנימי. 
ותלת בחינות אלו נקראו צלם.
%break
%page 1056
%letter ק
ק) והנה התבונה הג' שהוא הב', בה נתלבשו כל מוחין וצלם של ז"א. 
(אף על פי שבדרוש א' שבקונטרס זה אמרנו כי ם' דצלם לבדה 
מתלבשים בו' ראשונות דתבונה ע"ד הנ"ל עד החזה,
%break
ומשם ולמטה צ"ל דצלם. אינו כן, והסדר האמיתי הוא, ם' בד"ר 
דתבונה כחב"ד. ל' בחג"ת, צ' בנה"י).
%break
%letter קא
קא) ונבאר ענינם. הנה נודע, כי הם בינה ותבונה. ולפעמים נכללין 
בפרצוף א', ולפעמים נחלקים. והנה בעת זווגם דאו"א להוציא צלם 
המוחין אלו, נכללין בינה ותבונה, ועד"ז אבא ויש"ס. ואין להאריך, כי 
מאמא נבין את אבא.
%break
%page 1057
%letter קב
קב) ובהעשות בינה ותבונה פרצוף א', נמצא, היות כל פרצוף תבונה 
נה"י דבינה, ובהיות התבונה פרצוף בפ"ע, יסוד שלה תחתון מאוד, 
ובהיותן פרצוף א' שניהם, יהיה היסוד של הכללות הפרצוף יותר עליון, 
כמעט בפי התבונה.
%break
ואז נזדווגו יחד או"א בכללות כל הפרצופים כנ"ל ובזה היסוד של 
הכללות היה הזווג, ושם ניתנו המוחין של ז"א בסוד העיבור, ובבא זמן 
לידה, יצאו מוחין אלו מיסוד הזה של כללות.
%break
%page 1058
%letter קג
קג) והנה בינה צריכה לעשות ב' פעולות: א' להזדווג עם אבא, כי הרי 
זווגם לא פסיק לעלמין, ואם יכנסו נה"י שלה תוך ז"א לצורך המוחין, 
נמצא כי היסוד שלה סתום וחתום תוך דעת דז"א, ואיך יזדווג עמה 
אבא.
%break
%page 1059
%letter קד
קד) פעולה ב' הוא, שהיא מוכרחת להיות רובצת על האפרוחים, וזהו 
בהלביש נה"י שלה את המוחין דז"א. ולהכניס בתוכן להמעיט את 
אורם, כי זולת התלבשות זה,
%break
לא היה יכול הז"א לקבל המוחין והארתם הגדולה כמבואר בדרוש 
ברכת הכהנים. כי אז היא עיקר התלבשות המוחין בה תחלה, בנה"י 
דאמא.
%break
%page 1060
%letter קה
קה) וב' פעולות אלו הם מתנגדות, ולכן היא צריכה להתחלק לב' 
פרצופים בינה ותבונה, ואז מנה"י של בינה עליונה נעשית כל הפרצוף 
דתבונה שלימה בי"ס, כי ג"פ עלאין דנה"י נעשה בה ג"ר כח"ב 
דתבונה,
%break
וג"פ אמצעין נעשה חג"ת שלה, וג"ת נעשה נה"י תבונה. וכן מחצי עליון 
של בינה נעשית פרצוף בינה שלימה בי"ס.
%break
%letter קו
קו) והוא באופן זה. כי הנה נתבאר, שהחיצוניות דנה"י הוא נכנס תוך 
ז"א, אמנם פנימותן נשארו למעלה, ואותו החיות והפנימיות, מגדיל 
ונותן כח הגדלה בכלים העליונים,
%break
כדי שיגדלו דוגמת הגדלת הקטן, ויעשו לה נה"י חדשים דחיצוניות, 
שהם הכלים. אך לא חדשים ממש, כי זה א"א, אמנם הלבושים והכלים 
העליונים נגדלין ומתארכין, עד שילבישו גם את נה"י דעצמות ופנימית.
%break
%letter קז
קז) והנה עדיין עתה, אינם נכנסים אחר הלידה, רק צלם דאמא. ואז 
אין ז"א לוקח לכתר שלו, רק שליש תחתון לבדו מת"ת דבינה, נמצא 
מה שנכנס בז"א מן הבינה היו ד' מדות ושליש, שהם נה"י ומלכות 
הבינה ושליש תחתון מת"ת שלה.
%break
וזה שחסר מבינה, צריך שיוכפלו כנגדן ממש לעילא, והם ב"ש מן 
הבינה שלה וג' מדות שלימים, שהם דעת ח"ג וב"ש העליונים שנשארו 
מן הת"ת שלה שלא נכנסו בז"א.
%break
הרי ד' מדות ושליש מדה, ואלו הוכפלו והגדילו והוציאו ד' מדות ושליש 
אחרים החסרים. ובזה נשלמה בינה עליונה לי"ס. ולמטה בענין הכתר, 
נרחיב ונאריך דרוש זה בע"ה.
%break
%page 1061
%letter קח
קח) והנה כאשר היו שניהן פרצוף א', וילדה אלו המוחין דז"א ואז יוצא 
מיסוד של כללות הב' פרצופים יחד, נמצאו צלם המוחין עומדין תלוים 
באויר חוץ מן היסוד, בין ב' פרקין קדמאין דנ"ה של הכללות, אשר שם 
עתה הוא ג"ר של תבונה זאת, וכנ"ל,
%break
והרי בחי' זאת ם' של צלם יען שעדיין לא נתלבשו המוחין תוך 
התבונה, ובהיותן בלי התלבשות, ניכר היותן ד' מוחין ממש, שהם ח"ב 
ח"ג, כל א' כלול מי', הרי ם' דצלם.
%break
%letter קט
קט) ונחזור לענין, כי ם' דצלם הוא התלבשות המוחין בד"ר דתבונה, 
ול' דצלם הוא ירידה שנייה של המוחין בהתלבשותו בחג"ת דתבונה, 
ואינם רק ג"ס חג"ת כל אחד מי', הרי ל'. כי הלבושים אינם רק ג' 
חג"ת, אע"פ שהמוחין הם ד',
%break
הנה הם מכוסים בתוכן, ואינן ניכרין רק הלבושים, שהם ג', ועם היות 
כי אינם רק ב' ספירות וחצי, עכ"ז נקרא ל', והענין, כי חצי ספירה 
דת"ת דתבונה אינה מכלל ל' דצלם, כי היא הכתר דצ' דצלם, כמ"ש 
בע"ה.
%break
%page 1062
%letter קי
קי) ונבאר עתה, איך אלו מוחין נקראים צלם, ונעשין בחי' צלם. והענין, 
כי הנה נת"ל, כי יצאו מרחם של תבונה הא', שהיא הב', ומתלבשים 
בתבונה הב', שהיא הג'.
%break
%letter קיא
קיא) ואמנם התלבשות זה, נחלק לכמה בחי', כי הנה תחלה קודם 
יציאת המוחין האלו, היה ז"א איש בעל ו"ק. והיה לו אז צלם א' אל 
הו"ק, ועל אותו צלם נאמר, אך בצלם יתהלך איש כי עדיין ז"א נקרא 
איש ולא אדם,
%break
ועתה בבוא לו המוחין האלה הנקראים צלם כנ"ל, נקראים צלם אדם, 
כי כבר הוא נקרא אדם שלם. ועל צלם זה נאמר, ויברא אלהים את 
האדם בצלמו, וכן כי בצלם אלהים עשה את האדם, כי ז"א נקרא אדם, 
וצלם זה נקרא צלם אדם.
%break
%page 1063
%letter קיב
קיב) ודע כי כללות כל בחי' צלם הזה, הוא שם אחד, הנקרא הוי"ה, כי 
המוחין דגדלות נקראים הוי"ה, ותבין זה. וג' אותיות ראשונות שהם 
יה"ו נקראים ג' אותיות צלם,
%break
וה' אחרונה נקראת דמות. וז"ס נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. וכללות 
צלם ודמות, הוא אדם שלם, הכולל זו"ן, שהם אותיות יה"ו עם ה' 
אחרונה.
%break
%letter קיג
קיג) ונבאר ג' אותיות צלם איך הם ג' אותיות יה"ו. ותחלה נתחיל מן 
ם', דצלם. כי הנה הוא ממטה למעלה, והמ' שבו הוא בחי' עליונה 
מכולם. וכנגדו י' של יה"ו, והוא חכמה, והנה הם' של צלם כלולה מד' 
מוחין חו"ב חו"ג, כל א' כלול מי' הרי ם'.
%break
%page 1064
%letter קיד
קיד) ואמנם אלו מוחין יוצאין מרחם תבונה ראשונה, שהיא הב', 
ונתלבשו בו"ס של תבונה הב' שהיא הג', כנ"ל. והם כחב"ד ח"ג 
דתבונה זו שהוא עד החזה שבבחי' עצמה. וכבר ידעת כי כפי סדר 
התחלקות התבונה הוא ג"כ התחלקות החכמה, וממילא יובנו.
%break
%letter קטו
קטו) נמצא כי ג"כ יש בחי' מוחין אחרים שנתלבשו בחכמה הג' של 
החכמה בו"ס ראשונה שבה, שהוא עד החזה שבה. נמצא, כי ב' 
צלמים זכר ונקבה זו בחי' חיה,
%break
וזו בחי' נשמה. וצלם אבא נעשית נשמה אל צלם דאמא, ומתלבש 
בתוכו ונעלם שם, לכן תמיד אין אנו מדברים אלא בצלם דאמא, וממנו 
יתבאר צלם אבא וזכור ואל תשכח.
%break
%page 1065
%letter קטז
קטז) והנה נודע, כי או"א הם הוי"ה ואהיה ביודי"ן, והוי"ה נעלם תוך 
אהי"ה כנ"ל, לכן צלם גי' אהי"ה דיודי"ן. כי הוי"ה נעלם בתוכו ואינו 
נגלה, וניכר רק אהי"ה דיודי"ן, שהוא גימטריא צלם.
%break
כי כבר נת"ל כי צלם זה מזווג חו"ב עלאין הנקראים הוי"ה ואהי"ה 
דיודי"ן, ומשם נמשך, לכן נקרא על שמו, עם שמתלבשין אח"כ בתבונה 
ג', שאינו כך שמה רק שם ס"ג כמ"ש.
%break
%letter קיז
קיז) והנה בזה הבחי' המתלבשת בו"ס ראשונות דתבונה הג', יש 
כללות כל הבחינות ע"ד שיתבאר, שהם ג' אותיות צלם. ולכן בחי' זו 
לבדה נק' צלם, כי בה נכללו כולם, עם שאינם רק ם' של צלם כנ"ל, 
ונמצא היות בחי' ם' זו כמו או"מ ממקומו אל כל הז"א עד רגליו.
%break
%letter קיח
קיח) ואמנם אינו יורד ממש שם, אמנם נשאר שם למעלה בבחי' או"מ 
לכל הז"א. וכבר ידעת, כי כל או"מ הוא אהי"ה דיודי"ן, לכן צלם בגי' 
אהי"ה כנ"ל. נמצא, כי הצלם זה יש בו כללות כל הבחי' התחתונות 
שהיא צ"ל מצלם וכמ"ש בע"ה.
%break
%page 1066
%letter קיט
קיט) ואמנם עיקר זו הטפה של הצלם נוצר מן חו"ב העליונים בהיותן 
מלובשים ונכללין בחכמה ותבונה הב'. והנה צלם זו נוצר שם ברחם 
תבונה זו הב', שהיא תבונה הא' כנ"ל,
%break
ובעת הלידה יוצא צלם זו מהרחם שלה, ומתלבש תוך תבונה הב' 
שהיא הג', ושם נקראת צלם דז"א, כמ"ש בע"ה. ונבאר תחלה אלו 
המוחין עצמן, ואח"כ נבאר בחי' העושה אותם צלם.
%break
%page 1067
%letter קכ
קכ) והנה המוחין הם ג' בחי': חב"ד, והדעת נחלק לב' שהם חו"ג. והרי 
הם ד' מוחין חו"ב חו"ג. ואמנם שרשם הם נמשכים כך, חו"ב הם 
נמשכין ממוחין או"א עצמן, שהם חכמה ממוח אב והיא חכמה שלו, 
ובינה ממוח האם והיא מבינה שלה, כמבואר בדרוש הציצית.
%break
%letter קכא
קכא) ואמנם הדעת הנקרא חו"ג: ב' חצאי הדעת, הם היו תחלה התרין 
כתפין דא"א, ומשם נמשכו אל ב' העטרות היסודות דאו"א, שהם 
גבורות דאבא ודאמא, ומשם נמשכו להיות תרין עטרין בדעת דז"א, 
כנזכר באד"ר ואדר"ז. ואמנם הב' מוחין עצמן,
%break
שהם חו"ב, אלו נמשכין מתרין מוחין, ממוחא דאו"א ממש, ומשם 
נמשכין אל ב' יסודותיהם, חכמה ביסוד אבא, בינה ביסוד אמא, וב' 
עטרין שהיו תחלה ב' כתפין דא"א, נמשכו בב' עטרות דיסודות הנ"ל 
דאו"א, החסדים בעטרת יסוד אבא, וגבורות בעטרת יסוד אמא.
%break
%page 1068
%letter קכב
קכב) נמצא, כי ב' מוחין הנקראים חו"ב דז"א, הם בב' היסודות דאו"א, 
אשר בחי' היסוד הם לעולם זכרים, בין באבא בין באמא. וב' עטרין 
דדעת הם בב' העטרות של היסודות שלהם ששתיהן נקבות.
%break
ומזה תבין למה הדעת נקרא תרין עטרין באד"ז, כי הם בחי' ב' 
העטרות של יסודות שלהם.
%break
%page 1069
%letter קכג
קכג) ובזה תבין פסוק ברכות לראש צדיק הנזכר בזוהר פרשת ויצא 
קס"ב. והענין כי תרין עטרין אלו ברדתם פה למטה בב' עטרות דאו"א, 
שמקומם הם בין תרין ירכין, ובירכון דילהון נקראו ברכות, לשון 
ברכיים,
%break
ואלו ברכיים והברכות הם בראש צדיק, כי צדיק יסוד, וראש צדיק 
עטרה שבו הנקרא ראש יסוד, ושם מקומם. גם בזה תבין, איך אח"כ 
בעת הזווג נותן ז"א בהנוקבא את הה"ג ואח"כ הה"ח, כי כולם בחי' 
מלכות הם.
%break
%letter קכד
קכד) ודע כי ד' מוחין אלו שבזה הצלם, הם סוד ד' יודי"ן שיש בשם 
הוי"ה במילוי יודי"ן דאבא, כי משם נמשכו, והם מ' של צלם. גם זה המ' 
של צלם אשר נקראת צלם גמור,
%break
לפי שגם בחי' התחתונים נכללין בה, הנה בחי' זו נקראת אויר, כי עדיין 
לא נכנסו תוך גופא דז"א ממש, רק עומדין בסוד או"מ כנ"ל ונקראים 
אויר.
%break
%page 1070
%letter קכה
קכה) וגם הסבה, כי הנה ידעת כי החו"ב והחסד כל א' כולל ע"ב 
והגבורות כולל כולם שהם רי"ו, כנ"ל בסוד ויעבור ע"ב רי"ו. והטעם, כי 
הגבורות הוא לצורך המלכות,
%break
ה' אחרונה של שם, וצריך לכלול בה כל הבחינות של ג' אותיות יה"ו 
שעליה, שהם חכמה בינה חסד, שכל א' כלול מע"ב, והוא כללות ג"פ 
ע"ב, ונעשים רי"ו.
%break
%letter קכו
קכו) והטעם, כי גם היא כוללת י"ס דוגמת הזכר, וכמו שהזכר יש לו 
ג"פ ע"ב כן תהיה בנוקבא, ולכן בחי' זו נקראת אויר, בגי' רי"ו ע"ה, 
והוא ע"ש היות אויר זה, כולל ג"פ ע"ב חב"ח זכרים, שהם רי"ו, וגם 
בגבורות יש רי"ו א' כנזכר, ולכן בחי' זו נק' אויר.
%break
%page 1071
%letter קכז
קכז) ונמצא כי בחי' זו, היא י' ראשונה של הוי"ה, הכולל כל התפשטות 
המוחין, ונקראת חכמה, והוא ם' של צלם, והוא אויר, והוא ו"ס 
ראשונות דתבונה הג', ונקרא צלם, כי ב' אותיות צ"ל נמצאים בו ונכללין 
שרשם פה במ'.
%break
%letter קכח
קכח) אח"כ בחי' הב' היא ה' ראשונה של הוי"ה הכולל התפשטות 
המוחין כנ"ל, ונקראת בינה, והוא ל' דצלם. אמנם גם זו כוללת בה גם 
בחי' ג' שלמטה ממנו, שהוא צ' דצלם, ונקרא צ"ל, ולא חסר ממנו רק 
מ' דצלם, כי היא עליונה ממנו ונק' צ"ל, אך עיקרה ל' דצלם לבד.
%break
%page 1072
%letter קכט
קכט) והענין, כי אחר בחי' א', חוזרין הד' מוחין הראשונים שנתלבשו 
בו"ס ראשונות של תבונה הג', ויורדין עוד ירידה ב' והתפשטות ב', 
ומתלבשין בנה"י דתבונה הג' כל א' כלול מי', הם ל' דצלם.
%break
%letter קל
קל) נמצא כי תחלה היו ד' מוחין עצמם ניכרין, לכן נקרא מ' דצלם, אך 
פה נעלם מציאותן, ואין ניכרים רק המלבושים שהם נה"י דתבונה 
הנ"ל, והנה"י ההם נקרא ל' דצלם, ובחי' המוחין נעלם ומכוסה תוך ל' 
זו.
%break
%page 1073
%letter קלא
קלא) ונודע, כי אהי"ה דיודי"ן הוא בבינה העליונה, כי תבונה נקרא שם 
ס"ג ולכן צ"ל זה עם ב' אותיותיו גימטריא מילוי דאהי"ה דאלפין 
וגימטריא בצל שדי, וחסר ממנו אהי"ה עצמו, ולא נשאר בו רק מלואו 
כנ"ל, כי שם אהי"ה בעצמו הוא בבינה ולא בתבונה.
%break
%letter קלב
קלב) נמצא, כי למעלה בבחי' הא' שהיתה נקרא ע"ש מוחין עצמם, 
נקרא מ' דצלם, ע"ש המוחין עצמן, לכן היה מ' דצלם רומז אל ד' יודי"ן 
של הוי"ה דיודי"ן כנ"ל.
%break
אך בבחי' זו הב' שנקרא ל' דצלם ע"ש נה"י דתבונה עצמה, והנה 
התבונה אינה רק שם ס"ג כנ"ל, ולכן נעלם ממנו אפילו אהי"ה עצמו, 
ולא נשאר ממנו רק המילוי דאלפין שהוא גי' צ"ל.
%break
%page 1074
%letter קלג
קלג) וגם שרשו אינו רק ל' לבדה של צלם, שהוא רומז אל ס"ג תבונה, 
והם ג' יודי"ן שבס"ג, שהם גימטריא ל' דצלם, והם ג' יודי"ן אלו ג"ס 
נה"י דתבונה כי הם הנגלין לא המוחין עצמן.
%break
%letter קלד
קלד) גם בחי' זו נקראת אור, כי הראשונה נקרא אויר, ועתה חסר 
ממנו י' דאויר כנ"ל, כי בחי' ראשונה הוא י' דהויה מ' דצלם, וזהו הב', 
נקרא ה' כנ"ל, אור דאשתאר מאויר.
%break
%page 1075
%letter קלה
קלה) גם נקראת מגדל הפורח באויר, והוא בחי' הל' בעצמו. והנה הוא 
תלוי ונאחז בבחי', ראשונה הנקרא אויר, וזהו מגדל הפורח באויר. כי 
כבר ידעת כי אות ל' נקרא מגדל הפורח באויר, כמ"ש בזוהר פרשת 
יתרו, והוא בחי' ל' זו דצלם, שהוא נה"י של תבונה הג', והבן זה.
%break
%letter קלו
קלו) ונמצאת בחי' זו הב' שהוא ה' ראשונה של הוי"ה, הכולל 
התפשטות המוחין, ונקראת בינה, והוא ל' דצלם, והוא אור, הוא נה"י 
דתבונה ג' ונקרא צ"ל, כי גם בחי' ג' הנקראת צ' נכלל בה, וגם נקרא ל' 
ע"ש ג' יודי"ן שיש בשם אהי"ה באמא במילוי יודי"ן.
%break
כי הצלם שהיא בחי' א' נקרא ם' ע"ש ד' יודי"ן דהוי"ה דע"ב, יען נגלו 
המוחין עצמן, אך כאן שנתגלו נה"י דתבונה ונעלמים המוחין, לכן נקרא 
ל' ע"ש ג' יודי"ן דאהי"ה דיודי"ן דאמא וכנ"ל.
%break
%page 1076
%letter קלז
קלז) אח"כ בחי' ג', הוא ו' של הכוללת התפשטות המוחין כנ"ל, ובבחי' 
זו נקרא ז"א ו' של הוי"ה, והבן זה. וו' זו שהוא בחי' הג' נקרא דעת. 
ופה נשלמו ג' אותיות יה"ו של הוי"ה, הכוללת התפשטות מוחין כנ"ל. 
ונודע כי יה"ו הם חב"ד, והבן זה.
%break
%letter קלח
קלח) ועתה הוא בחי' צ' של צלם לבדה, והוא בחי' ג' של ז"א 
שנתפשטו המוחין התפשטות ג', ונכנסו תוך ז"א עצמו בסוד מוחין 
פנימים, ולא מקיפים. ואמנם היותם עתה נקרא צ' של צלם, כי הנה ד' 
מוחין אלו בהתלבשותן תוך נה"י דתבונה ג', נעשין ג' לבד,
%break
כי החו"ג נעשין דעת א' ואלו הג' מוחין בהיותן מלובשים תוך נה"י 
דתבונה, ירדו ונתלבשו תוך ז"א, כמ"ש, ותחלה נכנסין בגלגלתא, 
ואח"כ מתפשטין בכל גופו,
%break
כמ"ש בדרושים אחרים לקמן בע"ה. ונודע, כי הז"א הוא ט"ס ולא יותר, 
וכל אחד כלול מי', והם צ', לכן המוחין אלו המתפשטין בכל ז"א, נקראו 
צ' דצלם.
%break
%letter קלט
קלט) והנה עתה בזו הבחי' הג', נתקנו ג' מוחין תוך גלגלתא דז"א 
בסוד חב"ד. וכבר נת"ל כי ג' בחי' הנ"ל הם ג' אותיות צלם, והם חב"ד: 
מ' חכמה, ל' בינה, צ' דעת. והנה תחלה באה,
%break
החכמה, ואח"כ הדעת, ואח"כ הבינה שהם ג' אותיות שבצלם הזכר, 
א"כ יהיה הסדר מצ"ל, שהם: חכמה, דעת, בינה, והוא נקרא ביחזקאל 
יפה ענף וחורש מצ"ל שהוא ז"א, הנק' ארז הלבנון כנודע.
%break
%page 1077
%letter קמ
קמ) ונמצא היות בחי' זו צ', ע"ש ט"ס דז"א עצמו, שבהם מתלבשין 
המוחין הנ"ל, דוגמת בחי' הב' הנקרא ל' ע"ש נה"י דתבונה הג', שבהם 
מתלבשין המוחין,
%break
ואע"פ שגם פה ג"כ מתלבשת תוך נה"י דתבונה, עכ"ז כיון שגם נה"י 
דתבונה מתלבשין תוך ט"ס דז"א, והם נגלים, לכן נקרא צ' ע"ש הט"ס 
דז"א שהם הנגלות.
%break
%letter קמא
קמא) והנה נת"ל, כי בחי' א' הוא ם', נגד ד' יודי"ן דהוי"ה דיודי"ן, ובחי' 
ב' ל' דצלם, שהוא נגד ג' יודין דאהי"ה דיודין, כי צלם זה הוא בחי' אלו 
מאו"א, הנקרא הוי"ה ואהי"ה דיודי"ן נמשכו כנ"ל, ולכן אלו ב' שמות 
נרמזין בכל ג' בחי' הצלם.
%break
%letter קמב
קמב) גם דע, כי צלם זה הוא כלול מב', והוא צלם א' דמוחין מצד אמא, 
וצלם ב' מצד אבא. והם זה בתוך זה, צלם דאבא תוך צלם דאמא. 
ותחלה נכנסים פנימים דצלם דאמא,
%break
ואח"כ המקיפים, ואחר כך פנימים דצלם דאבא, ואח"כ המקיפים. ומ' 
דצלם בא מלובש בתוך חב"ד של התבונה, והל' תוך חג"ת של 
התבונה, והצ' תוך נה"י של התבונה הג', שהיא הב', ודוגמתן הם צלם 
דמוחין דאבא.
%break
%page 1078
%letter קמג
קמג) גם יש בחי' אחרת, כי אלו המוחין בבחי' האורות שלהם, הם 
שתי בחי': א', הם נפש ורוח ונשמה פנימים כנזכר, וגם יש נפש רוח 
ונשמה מקיפים מבחוץ, ע"ג תלת הבחינות שיש בכלים כנזכר גם 
נתבאר שם, כי הלבושים שהם מפאת ישסו"ת,
%break
הם כלים רקים בלי אורות מצד עצמן, ובתוכם הם אורות המוחין דז"א 
לבד. והנה כל אלו הבחי' הם, בין בבחי' העיבור, בין בבחי' היניקה, בין 
בבחי' מוחין דגדלות.
%break
%page 1079
%letter קמד
קמד) ועתה צריך לדעת, א"כ במה ישתנו בחי' צלמי המוחין דעיבור 
משל יניקה או משל עיבור ב' דגדלות, בין בבחי' המוחין עצמם, ובין 
בבחי' לבושיהם, שהם התבונה או יש"ס. והענין כמ"ש,
%break
כי כל ספירה וספירה יש בה תלת בחינות כלים: חיצון, ואמצעי, ופנימי. 
וכנגדן שלש מיני אורות המתלבשים בתוכם, והם: נפש בכלי החיצון, 
ורוח בכלי האמצעי, ונשמה בכלי הפנימי.
%break
%page 1080
%letter קמה
קמה) והנה בהיות הז"א בעיבור במעי אמו ושלם באבריו, אז מזדווגים 
או"א בבחינת כלים החיצונים שלהם, עם בחינת הנפש שלהם הפנימי 
והמקיף כנ"ל, ומולידין בחי' מוחין אל הז"א לימי העיבור,
%break
והם סוד נפש שבו ונעשים צלם א' כנזכר ומתלבשין בז"א אחרי גמר 
יצירת הצלם הנזכר שם, בתוך חיצוניות הכלים של התבונה הנזכר, 
ונכנסים בתוך כלים דז"א להחיותו בזמן העיבור.
%break
%letter קמו
קמו) והנה האורות הפנימים נכנסים תחלה בסוד צ' דצלם, והמקיפים 
שהם ל"ם דצלם, נשארים בסוד אורות מקיפים על אלו הכלים דבחי' 
חיצוניות דז"א עצמו מבחוץ, ולא מבחוץ של התבונה עצמה. באופן כי 
האור הפנימי של המוחין הוא תוך כלים החיצונים דתבונה,
%break
והמקיפים של המוחין הם מחוץ הכלים החיצונים של הז"א עצמו. והרי 
נתבאר ענין המוחין דבזמן העיבור בבחי' עצמם, וגם בחינת לבושיהם, 
שהם הכלים החיצונים דתבונה, ושאר ב' הבחינות דיניקה וגדלות 
יתבאר במקומם, וע"ש תשלום הדרוש הזה.
%break
%letter קמז
קמז) גם תראה שם, ב' מיני צלם שיש באדם: א' הוא צלם אלהים, 
שהוא זה דעיבור. ואחר כך בגדלות יש לו צלם דהויה, וע"ש, איך אלו 
המוחין להיותם אלהים מבחי' דינין,
%break
שהם מן החיצוניות דז"א ומן החיצוניות דתבונה אינן נקראים מוחין, 
זולתי המוחין דגדלות, שהם הויות ורחמים גמור מפנימיות או"א.
%break
%letter קמח
קמח) ונמצא, כי הז"א מתחיל ממטה למעלה מעט מעט, עד שנשלם. 
וכבר ידעת כי כל השערות ממותרי מוחא נפקי, וכיון שיש לו מוחין 
בהכרח יש לו אח"ך שערות, כנראה בחוש העין, כי יש שערות בראש 
העובר, וא"כ יש אל הז"א שערות בראשו אף בסוד העיבור.
%break
%page 1081
%letter קמט
קמט) דע כי יש שינוי א' בין המוחין שבזמן העיבור אל המוחין דיניקה 
והגדלות, כי אע"פ שנתבאר לעיל, שהמוחין דגדלות הם העיקרים, 
שהם הרחמים,
%break
והקטנות שהם דעיבור ודיניקה הם שוין שהם דינין, גם יש בהם חילוק 
ביניהם, כי בהכרח עולה ממדרגה אל מדרגה, ומדרגת היניקה גדולה 
משל העיבור, ויש בה תוספת לשבח על של העיבור.
%break
%letter קנ
קנ) והענין, כי ביניקה או בעיבור ב', יש בו היכר ג' מוחין שהם חב"ד. 
אמנם בזמן העיבור, אין לו רק ב' מוחין דחו"ב, אבל מוח הג' שנקרא 
דעת אין בו עדיין.
%break
%letter קנא
קנא) והנה ב' מוחין הנקראים חו"ב דצלם דאמא, הם סתומים תוך 
הנ"ה של התבונה, וכן חו"ב דצלם דאבא, הם סתומים תוך נ"ה דאבא, 
אמנם הדעת הוא תוך בחי' היסוד דאבא ודאמא,
%break
ולכן הוא נגלה ויוצא משם בסוד החסדים, שיוצאין משם ומתפשטין 
בז"א, ומגדילין אותו, וגם הם מגדילים את תרין המוחין הסתומים שהם 
חו"ב.
%break
%letter קנב
קנב) ונמצא, כי עיקר הארת וגילוי המוחין באדם, הוא ע"י הדעת, והוא 
הנותן בו ידיעה. ולכן העובר שעדיין לא נתגלה בו מוח הדעת כלל, וגם 
התרין מוחין דחו"ב הם סתומים כנזכר,
%break
לכן העובר אין בו דעת כלל, והוא כאבן דומם, משא"כ בזמן היניקה, 
שכבר יש לו קצת דעת למה שצריך לו כנ"ל.
%break
%page 1082
%letter קנג
קנג) ונבאר ענין הראש של העובר מה עניינו, כי הנה הראש הוא 
הכלים של המוחין, בסוד חללי גלגלתא כנ"ל. והנה אמרנו, שאין בו 
עדיין רק ב' מוחין שהם ב' אלהים, ונודע, כי אלהים דחכמה הוא במילוי 
יודין, שהוא בגימטריא ש'.
%break
ואלהים דבינה הוא בבחי' אחורים פשוטים דשם אלהים, כזה: א', א"ל 
אל"ה אלה"י, אלהי"ם. שהוא בגי' ר', כמ"ש בענין היניקה.
%break
ואלו השתי בחינות הם ש"ר מן רא"ש, וא' יתירה היא כללות. אמנם 
בחי' דעת אין בו עדיין כנ"ל. ואחר שנתבאר ענין המוחין דעיבור, נבאר 
עתה אמתי נעשים.
%break
%letter קנד
קנד) הנה בחינת הכלים, שהם תלת חללי גולגלתא, הם נחלקים לד', 
כי החלל הג' שהוא כלי אל הדעת, צריך שיהיה בו שתי בחינות, כמו 
שיש במוח עצמו, שהוא כלול מחסדים וגבורות.
%break
ונמצאים שהם ד' חללים, והם ארבע שמות של אלהים בבחינת כלים, 
וכל אלהים בגי' פ"ו, שהם ימי שלשה חדשים בקירוב. נמצא שלד' 
הכלים, שהם ארבע כלים של ארבע המוחין, הוצרכו עיבור י"ב חדש.
%break
%letter קנה
קנה) אלא שבשלשה ימי הקליטה, נתקשרו יחד כל הארבע כלים, ע"י 
טיפת הזווג כנ"ל. ובשלשה חדשים ראשונים נתקן כלי מוח החכמה, 
שהוא העיקרי שבכולם.
%break
ולכן אז הוא היכר העובר, כמשז"ל. ושאר הכלים של המוחין נשלמו 
בי"ב חדש, ובחי' הניצוצות שהם הקרומות כנ"ל, הנה הם תלת מוחין 
לבד, בבחי' הקרומות, שהם ג'.
%break
%letter קנו
קנו) והנה בשלשה חדשים ראשונים נגמר הראשון של החכמה שהוא 
העיקרי, ולכן אז הוא היכר העובר כנ"ל, וב' האחרים בו' חדשים 
אחרים, הרי הם שלשה קרומות דניצוצות,
%break
שהם ג' אלהים בתשעה חדשים דעיבור לבד, ע"ד הנ"ל, כי שם אלהים 
בגי' פ"ו, שהם ימי שלשה חדשים בקירוב. ובחי' המוחין בעצמן הם 
האורות, כנ"ל.
%break