ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ד
%book תע"ס-ד. חלק-יא. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהי אהיה דאלפין.
%break
%letter א
א) אהי"ה דאלפין: או"א עלאין הם הוי"ה אהי"ה. וכשאמא עלאה 
בלבדה נבחנת בה"פ שלה, הכתר שלה הוא בחינת אהיה פשוטה בלי 
מילוי, וחו"ב שהם י"ה שבה, הם ב' אהי"ה במילוי יודין. 
%break
וז"א שבה הוא אהי"ה במילוי אלפין. ונוקבא דז"א שבה, היא אהי"ה 
במילוי ההין. ונודע שה"פ אלו דאמא עלאה הם מתלבשים זב"ז, כמו 
ה"פ הכוללים דאצילות, שג' הפרצופים הראשונים כתר וחו"ב שבה, 
הם עד החזה, וזו"ן שבה הם מחזה ולמטה.
%break
ונודע שסוד מילוי יודין מורה לצמצום א', ומילוי אלפין מורה לצמצום 
ב'. ולפיכך, עד החזה שבה, שהיא מקבלת מבחינה שכנגדה בא"ק, 
מלמעלה מטבור שלו, שעדיין אין שם שום התחלה לצמצום ב', 
נבחנים לב' אהי"ה דחו"ב שהם במילוי יודין. 
%break
אבל מחזה ולמטה שמקבלת מבחינה שכנגדה בא"ק, מלמטה מטבור, 
שכבר הושרש שם צמצום הב', ע"כ נבחן המילוי דאהי"ה שהיא במילוי 
אלפין. וז"ס שמילוי אלפין דאהי"ה היא בגימטריא צ"ל, כי הה"ת עושה 
צל על ה"ר מפאת התחברותן זב"ז. (אות קל"א).
%break
%letter ב
ב) מהו אויר.
%break
%letter ב
ב) אויר: אויר, פירושו: אור הרוח, דהיינו אור חסדים כנודע. ואוירא 
דכיא, פירושו: אור חסדים דג"ר דבינה, אשר אע"פ שהיא חסדים, מ"מ 
נחשבת לג"ר גמורים כמו אור חכמה. 
%break
ואויר סתם, פירושו: ו"ק בלי ג"ר, כלומר, שכבר הם צריכים להארת 
חכמה, להיותם מבחינת ז"ת דבינה או ז"א, ובלי זה נחשבים כגוף בלי 
ראש. (אות קכ"ו.)
%break
%letter ג
ג) מהי אחיזת כלים זב"ז.
%break
%letter ג
ג) אחיזת כלים זב"ז: הארת הה"ג דאמא, המעלה ה"ת לעינים, ועושה 
בזה קו שמאל בכל ע"ס כנודע, נמצא שמאחיז הכלים כולם דע"ס זו 
בזה, ומקשרם יחד כאלו היו ספירה אחת וכלי אחד, כי אח"כ נעשה 
הזווג על בחינת העביות הזו שבשמאל, 
%break
ונמשכת הקומה באו"י ואו"ח ונעשה בזה הכרע דקו האמצעי ואז 
נמצאים שלשת הקוין קשורים ומיוחדים זה בזה. כי הקו ימין שהם 
עצם הע"ס, מקבל הארת הקו האמצעי ע"י הזווג הנעשה על קו 
השמאל. כנ"ל. (אות ז').
%break
%letter ד
ד) מהם ב' חצאי הדעת.
%break
%letter ד
ד) ב' חצאי הדעת: המוחין הם ע"ס, הנבחנים לג"ר וז"ת, שהם חו"ב 
וזו"ן, שיש בכל אחד מהם ע"ס. ונודע שע"ס דבחינת אור חכמה, 
נבחנים לה' בחינות: כח"ב זו"ן. 
%break
וע"ס דאור דחסדים, אין בהם בחינת כח"ב, כי הכח"ב ירדו בהם 
לבחינת חג"ת, וע"כ הם מכונים ה' חסדים: חג"ת נ"ה. או ה"ג חג"ת 
נ"ה. כי ה' הבחינות דז"א, נקראים ה"ח. וה' דנוקבא, נקראים ה"ג. 
%break
ואלו הם ד' המוחין הנקראים: חכמה, בינה, חסדים, וגבורות. ואלו ב' 
המוחין התחתונים שנקראים חו"ג, הם מתיחדים לאחד, בעת שהם 
מעלים או"ח ממטה למעלה, ומזווגים לב' המוחין העליונים, הנקראים 
חו"ב, 
%break
ואז נבחנים החו"ג שהם רק מוח אחד, הנקרא מוח הדעת, הרי 
שהדעת נעשה מב' בחינות מיוחדות, שהם ז"א ונוקבא דמוחין, אלא 
שמתיחדים למוח אחד בסוד הזווג כנ"ל. וע"כ נבחן מוח הדעת שהוא 
נעשה מב' חצאים. ועי' לקמן בתשובה ה' (אות קכ"א).
%break
%letter ה
ה) מהם ב' כתפים.
%break
%letter ה
ה) ב' כתפין: הנה ג' המוחין חב"ד דז"א, מתחלקים על דרך התחלקות 
או"א וישסו"ת, שחו"ב שבו, הם או"א עלאין דמוחין, והם בבחינת 
חסדים מכוסים, וזווגם לא פסיק לעלמין. 
%break
והדעת שבו הם בחינת ישסו"ת דמוחין, שהם בבחי' חסדים מגולים, 
וזווגם פסיק, כנודע, 
%break
ולפיכך בעת קבלתו המוחין, הרי הוא מקבל כל בחינה מבחינה 
שכנגדה באו"א, באופן שב' המוחין העליונים חו"ב שבו, הוא מקבלם 
מב"פ עלאין דחסד וגבורה דא"א, שהם מתלבשים בשש ספירות 
עליונות דאו"א, הנקראות ס', דהיינו עד החזה שבהם. 
%break
וב' חצאי המוחין דדעת, הוא מקבל מנה"י דאו"א, מחזה ולמטה, שהם 
בחינת ישסו"ת. 
%break
והנה ידים דא"א, שהם חו"ג שבו, המתלבשים באו"א, הנחלקים 
לרת"ס חב"ד חג"ת נה"י, הנה היד המחוברת עם האצבעות, היא 
חב"ד, והזרוע היא חג"ת, וראשי הכתפים המחוברים לגוף הם נה"י 
שבהם. 
%break
ונמצא שחו"ג של המוחין שהם הדעת דז"א, המקבלם מבחינת נה"י 
דידים, שהם בחי' ישסו"ת כנ"ל, הנה הוא מקבלם מב' כתפים דא"א. 
עי' להלן תשובה ו'. (אות קכ"א).
%break
%letter ו
ו) מהם ב' עטרין.
%break
%letter ו
ו) ב' עטרין: כשמוחין דז"א שהם חו"ב חו"ג, כנ"ל בתשובה ה', באים 
ביסודות דאו"א, אשר חו"ב נמשכים מפרקין עלאין דידים, דהיינו 
הרו"ת שבהם, המתלבשים באו"א עלאין, וחו"ג נמשכים מפרקין 
תתאין דידים דא"א, 
%break
דהיינו הסוף שלהם, שהם בחינת ישסו"ת, כנ"ל בתשובה ה', הנה הם 
באים ביסוד ג"כ כדרך התחלקותם למעלה, כי גם היסוד מתחלק 
לרת"ס, שב' פרקין עלאין הם היסוד, ופרק התחתון הוא העטרה. 
%break
כנודע. וע"כ ב' המוחין עלאין חו"ב שבו מתלבשים ביסוד, ע"ד 
המשכתם מב"פ עלאין דידים דא"א, ומוח התחתון שבו שהוא החו"ג, 
מתלבש בעטרת היסוד, שהוא שליש תחתון דיסוד, כמו ב' הכתפין 
שהם שלישין תתאין דידים דא"א.
%break
ולפיכך נקראים ב' חצאי הדעת, בשם ב' עטרין, לפי שהמה מתלבשים 
בעטרת היסוד דאו"א. כמבואר. (אות קכ"א).
%break
%letter ז
ז) מהם בעלי קבין.
%break
%letter ז
ז) בעלי קבין: כל הגדלות דז"א, כלול בהמילוים דע"ב ס"ג מ"ה שהם 
בגי' ק"ב. עי' בתשובה ס"ד. ובהם באים הכלים של נה"י, שהם 
הרגלים שלו, וג"ר דאורות, כנודע. 
%break
ושלימות זו הוא משיג ביום השבת, כי אז הוא מלביש לאו"א עלאין, 
ויש לו כל האורות בשלימות, כמו שהיה לו בעת הנקודים. וכל זה הוא 
רק מצד האורות לבד, אבל מצד הכלים, הוא נבחן בערך הז"א 
הקדמון דנקודים, שהוא עדיין מחוסר נה"י דכלים. 
%break
כי הז"א דנקודים היה שלם גם מצמצום א', כי ע"כ היה מתפשט עד 
עשיה בשוה עם נה"י דא"ק. משא"כ הז"א דאצילות נפסק על הפרסא 
שבין אצילות לבריאה, גם ביום השבת, ולא מטי רגלים דז"א לרגלים 
דא"ק. 
%break
והוא, משום דכל תיקונו דז"א דאצילות הוא מצמצום ב', מסוד השיתוף 
דמדת הרחמים בדין, בסוד ותלכנה שתיהן, שב' הההין כלולות זו בזו. 
%break
ומכאן באים המילוים דע"ב ס"ג מ"ה שלו, שהם המוחין דיום השבת, 
כי ע"כ נשאר הפרסא שמתחת האצילות בכל תקפה גם בשבת, 
%break
ואינו יכול להתפשט לבי"ע בשוה עם רגלי א"ק דצמצום א' כמו שיהיה 
לעתיד, שיתוקנו נה"י שלו גם מבחינת צמצום א', ואז יהיה מטי רגלים 
ברגלים דא"ק, ויתגלו בסוד ועמדו רגליו על הר הזיתים, כנודע.
%break
והנה הנשמות שלא נבררו לגמרי עם כל התיקונים הנחוצים לבחינת 
צמצום ב', להיותם מבחינת אחורים דעסמ"ב דנקודים, הנקראים 
מדרגה ו'. עי' בתשובה ס"ג. 
%break
הנה גם הם מקבלים הארת הז"א ביום השבת, וקונים בחינת נה"י 
דכלים וג"ר דנשמה, ואע"פ שאין נה"י אלו מבחינתם, 
%break
דהיינו מצמצום א', כי הם מבחינת המילוי דעס"מ שנקרא ק"ב חדש 
דצמצום ב', מ"מ כיון שמבחינת האורות כבר הגיע כל השלמות ביום 
השבת, ע"כ יכולים להנות משם גם הנשמות השייכות עוד לצמצום א'. 
%break
וע"כ נבחנים שמה, שמשמשים ברגלים שאינם שייכים להם, דהיינו 
נה"י דהארת הז"א דאצילות, שהם רגלים דצמצום ב'. כנ"ל. ורגליהם 
עצמם שהם נה"י דצמצום א', עדיין חסרים להם, כי הם עדיין חסרים 
גם בז"א דאצילות עצמו. כנ"ל.
%break
ולפיכך הנשמות האלו מכונות בשם בעלי קבין. כי במקום רגליהם 
עצמם החסרים להם, המה משמשים עם הק"ב חדש, המתוקנים 
מצמצום ב', 
%break
המספיק להם כמו שהיו רגליהם ממש, מחמת ההארה הגדולה שביום 
השבת, וכן בכל זמן שז"א דאצילות מלביש לאו"א עלאין, כי קונים על 
ידיהם ג"ר דנשמה. והבן, (אות ל"ז. ועי' באו"פ שם).
%break
%letter ח
ח) מהם ג' בחי' שבעיבור.
%break
%letter ח
ח) ג' בחינות שבעיבור: כמו שיש ג' בחינות בכללות מדרגת הז"א, 
שהם: עיבור: יניקה, מוחין, שפירושם נרנח"י דאורות, וכח"ב זו"ן 
דכלים, כן ישנם לג' בחינות הללו גם בזמן עיבורו דז"א, שהם: ג' ימי 
קליטה, 
%break
ומ' יום דיצירת הולד, וג' חדשים להכר העובר, שהמה כוללים נרנח"י 
דעובר, כי ג' ימי קליטה הם בחי' נפש דעובר, שהוא בחינת עשיה 
שלו, ומ' יום דיצירת הולד, הם בחינת רוח דעובר, ובחינת יצירה שלו. 
%break
וג' חדשים להכר העובר, הם נח"י של העובר, ואצילות שבו. וג' 
בחינות אלו נוהגים שם הן בבחינת הכלים והן בבחינת הניצוצין והן 
בבחינת האורות, וע"כ חוזרים עליו ג"פ בג' המדורות: שבמדור הא' 
הם בחינת כח"ב זו"ן דכלים שלו. 
%break
ובמדור הב' הם נרנח"י דניצוצין. ובמדור הג' הם נרנח"י דאורות. 
(מאות מ' עד אות נ').
%break
%letter ט
ט) מהם ג' יודין.
%break
%letter ט
ט) ג' יודין: מילוי הוי"ה דע"ב הוא במילוי יודין, כי בכל מקום שהוא 
מאיר הוא מוריד הה"ת מעינים שנתהוה בצמצום ב', ומחזיר אח"פ 
למקומם. 
%break
והוא מטעם שע"ב האצילות מקבל מן הבחינה שכנגדו בע"ב דא"ק, 
ששם עוד לא היה שום התחלה לצמצום ב', כי צמצום הב' מתחיל 
מטבור למטה דא"ק, כנודע, ולכן הוא במילוי יודין, כי מילוי יודין מורה 
על צמצום א'. כנודע. 
%break
אמנם יש בזה ב' בחינות, שהם: או"א עלאין שדרכם בחסדים מכוסים, 
ובחינת מחזה ולמטה שלהם, הנקרא ישסו"ת, שדרכם בחסדים 
מגולים. וזה כל ההפרש בין הוי"ה דע"ב, שהיא בד' יודין, לבין הוי"ה 
דס"ג שהיא בג' יודין. 
%break
כי בע"ב שהם או"א עלאין יש ד' מוחין, שהם חו"ב חסד וגבורה, והוא 
משום שחסד וגבורה, שהם בחי' זו"ן דמוחין, אינם מתחברים בגלוי 
להזדווג ולהעלות או"ח עד חו"ב להוציא הארת החכמה לחוץ, 
%break
כי הם בבחינת חסדים מכוסים ואין דרכם לגלות הארת חכמה, בסוד 
כי חפץ חסד הוא כנודע. וע"כ נקראים חו"ב אלו בשם דעת הנעלם, כי 
אינם מזדווגים להתפשט בהארת חכמה. 
%break
וע"כ נבחנים לב' מוחין מיוחדים, ויש כאן ד' מוחין: חו"ב חו"ג. שעליהם 
רומזים ד' היודין דמילוי הוי"ה דע"ב.
%break
אמנם בס"ג, שהם ישסו"ת, שדרכם לגלות החסדים, הנה מתיחדים 
בהם ב' המוחין חו"ג שהם זו"ן דמוחין, ומעלים או"ח עד חכמה ובינה, 
ומוציאים הארת חכמה לחוץ, וע"כ חו"ג אלו נקראים בשם דעת הגלוי, 
או דעת המתפשט. 
%break
ולפיכך, הם נבחנים למוח אחד, ויש כאן ג' מוחין לבד, שהם חב"ד. 
וע"ז רומזים ג' היודין דהוי"ה דס"ג, להורות שיש בהם רק ג' מוחין. 
(אות קל"ג).
%break
%letter י
י) מהם ג' ימי קליטה.
%break
%letter י
י) ג' ימי קליטה: ג' ימי קליטה הם בחינת התיקון דג' הקוים, הבאים 
ע"י זווג של או"א, אשר קו וחצי מהם מתתקנים ע"י אבא, וקו וחצי 
מהם ע"י אמא, כי אבא מאיר בסוד ל"ב נתיבות החכמה, ומחלק אל 
המ"ן דז"א לש"ך בחינות, 
%break
ומתוך שהוא מאיר רק לט"ר שבכל נתיב, ואינו מאיר אל המלכיות 
שבכל נתיב, נמצא שדוחה בזה את ל"ב המלכיות שבכל נתיב ונתיב 
בחזרה לבי"ע בסוד פסולת, 
%break
ואת ט"ר שבכל נתיב הוא מאיר ומתקן בסוד הלובן שבולד הבא 
מאבא, שה"ס רפ"ח ניצוצין כי ט"פ ל"ב עולה רפ"ח. 
%break
ורפ"ח אלו כוללים קו הימין, וחצי הימני של קו האמצעי, כלומר כל 
עצמותם דע"ס דזו"ן, מלבד העביות והמלכיות שבהם, שהרי דחה כל 
בחינת המלכיות שבל"ב הנתיבות, והוריד אותם לבי"ע, ולא נשאר שם 
זולת העצמות של הספירות. 
%break
שז"ס שהלובן שבו נותן אבא, כי ע"י הבירורים דאבא, לא נשאר 
בהמ"ן של הולד, זולת בחינת ימין המכונה לבן שמורה, שאין שם 
מבחינת מלכיות ומבחינת עביות ולא כלום. ואמא נותנת את האודם 
שבולד. 
%break
דהיינו בחינות המלכיות והעביות, שעליהם נעשה אח"כ כלהו זווגים 
של זו"ן, שהם מכונים אודם, על שם התכללות דצמצום ב', המשותפת 
במדת הרחמים דה"ר, כי אז מכונה הבינה בשם ארץ אדום, ע"ש 
התחברות ה"ת בה ועושה בה מקום עביות וזווג, כנודע. 
%break
ואודם זה מכונה בשם הארת ה"ג דאמא, כי גבורות דאמא מטבורה 
ולמטה הם מבחינת צמצום ב', שה"ת עולית עד העינים ועושית קו 
שמאל בכל הע"ס עד חכמה, כנודע. 
%break
הרי שקו השמאלי בא מאמא, ולא מאבא, כי אבא הוא בחינת ע"ב 
והוא מקבל מן הבחינה שכנגדו בע"ב דא"ק, שאין בו מבחינת צמצום 
ב' כלום, כנודע.
%break
והנה הלובן שבו שהוא קו הימין, הוא מתתקן ביום א', מאבא. והאודם 
שבו, שהוא קו שמאל, הוא מתתקן ביום ב' ע"י אמא. 
%break
וביום השלישי או"א מזדווגים על המ"ן הנבררים ומתוקנים האלו 
והאו"ח העולה מהשמאל מלביש האו"י, ונמשכים שם הע"ס דנפש 
הנפש, שזה בחינת התחברותם של ב' הקוים ימין ושמאל זב"ז, בסוד 
קו האמצעי. 
%break
וצריך שתדע כאן כי יש זווג מיוחד בחו"ב דאבא לבד. והוא הנעשה 
ביום א'. וכן בחו"ב דאמא לבד, הנעשה ביום ב', אבל ביום ג' הם 
מתחברים כללותם יחד בסוד הזווג. (אות ד').
%break
%letter יא
יא) מהם ג' חדשים דהכר עובר
%break
%letter יא
יא) ג' חדשים להכר העובר: אור החיה בכל מדרגה שהיא, הוא נבחן, 
לבחינת עצמות ועיקר, שבלעדו אין עוד שום הכר בהמדרגה. 
%break
ולפיכך גם בחי' העובר, אין בו שום הכר מטרם שיעברו עליו ג' חדשים 
כי רק בגמר ג' חדשים, שנכנס בו המילוי דמ"ו ניצוצין של הוי"ה דע"ב, 
שהוא בחינת חי"ה דעובר, יש לו בחינת העצמות שלו, ויש לו הכר 
כלפי חוץ. (אות כ"א)
%break
%letter יב
יב) מהם ג' עיבורים.
%break
%letter יב
יב) ג' עיבורים: ג' עיבורים הם: עיבור ז' הוא לאורות. עיבור ט' 
חדשים, הוא לניצוצין. עיבור י"ב חדשים, הוא לכלים. (אות א').
%break
%letter יג
יג) מהם ג' שני ערלה.
%break
%letter יג
יג) ג' שני ערלה: שורש הנוקבא הוא בעטרת יסוד דז"א, כנודע. 
מטעם, כי שם היתה המלכות בעת הנקודים, בעת שהיו הז"ת 
בבחינת קו אחד, כנוהג בצמצום א', שמלכות היא תחת כל הט"ר, 
והט"ר כולם נקיים מבחינת צמצום ועביות, כנודע. 
%break
ומלכות זו ה"ס מדת הדין הגמור, שבסבתה היתה שביה"כ, כנודע. 
אמנם לעת תיקון, עלו הז"ת בסוד עיבור במעי בינה, בסוד ג' גו ג', 
נה"י בחג"ת, 
%break
ונכללה עטרת היסוד בת"ת, שהוא בינה דה"ח, ונשתתפה מדת 
הרחמים בדין, כי ה"ת שבעטרת היסוד, נכללה בה"ר שבת"ת, שהיא 
מדת הרחמים, ומלכות נמתקה. 
%break
ועכ"ז, כיון ששם היתה שורש המלכות, ע"כ נבחן בה פנימיות 
וחיצוניות, שז"ס ב' העורות שעל עטרת היסוד, כי בחי' שורשה ממדת 
הדין, עוד נשאר שם בבחינת חיצוניות, 
%break
וצריכים להסיר משם העור הזה, כי יש אל החיצונים שנקראו ערלה 
אחיזה גדולה בה, שז"ס המילה, לאחר שנולד ויצא לאויר העולם. 
ולפיכך נבחנים המוחין דבחי' העיבור לדינין גמורים, משום שהגם 
שכבר נמתקה הה"ת במדת הרחמים כנ"ל, 
%break
אמנם הערלה עדיין לא הוסרה משם, וע"כ ג"ס נה"י הללו דעובר, 
הנכללים בחג"ת, נבחנים לג' שני ערלה, ואין הרחמים יכולים 
להתגלות בפרצוף, עד לאחר הסרת הערלה משם. (אות פ"ו)
%break
%letter יד
יד) מהם גבורה נו"ה דעיבור.
%break
%letter יד
יד) גבורה נצח והוד דעיבור: הם ג' ספירות שאינם מקבלים תיקון 
בירחי העיבור, כי גבורה שהיא בחינת קו שמאל דחג"ת, אינה מקבלת 
תיקון, כי עדיין אין שם קומת חג"ת אלא קומת נה"י. 
%break
ואין בהקומה אלא בחינת ת"ת ויסוד הכלולים זה בזה, שאין הגבורה 
מוכרעת על ידיהם וגם נו"ה אינם מתבררים לגמרי מטעם הזה, משום 
שהמה כלולים בחג"ת ואין להם גילוי במקומם. ועי' להלן בתשובה 
ל"ב. (אות ח' ט').
%break
%letter טו
טו) מהו גרון דז"א.
%break
%letter טו
טו) גרון דז"א: הנה הראש דא"א הוא שורש לכל האצילות בכללות, הן 
לחכמה והן לחסדים. והגרון דא"א, אע"פ שיצא מבחינת ראש דא"א, 
נבחן ג"כ לראש ולכתר, והיינו רק לבחינת הגוף לבד, שהוא חסדים, 
כנודע. 
%break
שהגרון דא"א הוא כתר לאו"א, שהם בחינת חסדים מכוסים. ועד"ז 
נבחן הגרון דז"א, שהוא בחינת ראש וכתר, בעת שהוא בבחינת גוף 
בלי ראש. והנה הראש דז"א נמשך מג"ר דנה"י דא"א, כנודע, דהיינו 
בבחי' מה שעלו ונעשו לחג"ת דאו"א בעת הגדלות. 
%break
והנה בעיבור ז"א, אע"פ שגם אז עלו נה"י ונעשו לחג"ת, מ"מ לא עלו 
אלא רק ב"פ עלאין דנו"ה בלבד, אבל היסוד לא עלה להצטרף לחג"ת, 
משום המצאו למטה ממסך דסיום העומד באחורי ת"ת. 
%break
ונמצא שרק ב"פ דנו"ה העליונים נעשו בבחינת ראש, דהיינו חג"ת, 
אבל היסוד יצא מבחינת ראש דז"א, כי לא נתעלה לבחינת חג"ת.
%break
ולפיכך נבחן פ"ע דיסוד דא"א, שהוא בערך אחד עם הגרון דא"א, כי 
כמו שהגרון דא"א שהוא בחינת בינה שלו, והיא בחינת ג"ר וראש, 
%break
אלא שיצאה מבחינת ראש מחמת המסך שנעשה בסיום החכמה 
סתימאה דא"א, כן היסוד דא"א, היה צריך לעלות עם הב"פ דנו"ה 
לחג"ת ולהעשות בחינת ראש כמותם, אלא שהמסך דסיום הת"ת 
עיכב עליו, כנ"ל. 
%break
ולפיכך נמשך ממנו בחי' הגרון דז"א, ונעשה לבחינת ראש של ו"ק 
דז"א, דוגמת הגרון דא"א שנעשה בחינת ראש לגוף דא"א. (אלף מ"ה 
אות ס"ב. ובאו"פ דף אלף מ"ז ד"ה ובמתבאר).
%break
%letter טז
טז) מהן ד' יודין.
%break
%letter טז
טז) ד' יודין: עי' תשובה ט'. (אלף ס"ט אות קכ"ד).
%break
%letter יז
יז) מהי דמות.
%break
%letter יז
יז) דמות: לבושי מוחין דז"א נקראים צלם, ולבושי מוחין דנוקבא דז"א 
נקראים דמות. וג' אותיות צלם הם בחי' ג' אותיות יה"ו דהוי"ה. ודמות, 
היא בחינת ה"ת דהוי"ה. (אלף ס"ג אות קי"ב).
%break
%letter יח
יח) מהו דעת הגלוי.
%break
%letter יח
יח) דעת הגלוי: עי' תשובה ט'.
%break
%letter יט
יט) מהו דעת המתפשט.
%break
%letter יט
יט) דעת המתפשט: עי' תשובה ט'.
%break
%letter כ
כ) מהו דעת הנעלם.
%break
%letter כ
כ) דעת הנעלם: עי' תשובה ט'.
%break
%letter כא
כא) מהו הבל דגרמי.
%break
%letter כא
כא) הבל דגרמי: הנה האורות של ז' המלכים שנשארו באצילות דהיינו 
הרשימות שלהם, המה מתחלקים לאור זך ולאור עב. (כנ"ל תתקפ"ג 
תשובה ס"ב ע"ש) ורק אור הזך נשאר באצילות, אבל אור העב שלהם 
נפלו עם הכלים לבי"ע. 
%break
וה"ס הרפ"ח ניצוצין שנפלו עם הכלים לבי"ע כדי להחיותם. והם 
הנקראים הבל דגרמי, מחמת היותם נבלעים בהכלים גם בעודם 
בבי"ע במקום המיתה. 
%break
ולעת תיקון אחר שעלו ונתקנו באצילות, נעשו הניצוצין האלו לבחי' 
נפש אל הכלים החיצונים. (אלף נ"ז אות צ"ו וצ"ז).
%break
%letter כב
כב) מהי הגדלה.
%break
%letter כב
כב) הגדלה: כשהפרצוף בקטנותו, אין לו אלא ששה הכלים: חג"ת 
נה"י. 
%break
ובעת גדלות, שיורדת ה"ת מעינים ואח"פ שהם נה"י החדשים 
מוחזרים אל הפרצוף, ומשיג ג"ר דאורות, הנה אז הכלים של הפרצוף 
מתכפלים ומתגדלים: הכפלה סובבת על הכלים עצמם, כי קנה נה"י 
חדשים, על נה"י הראשונים, וכן מחג"ת נעשו חג"ת וחב"ד. 
%break
והגדלה, סובבת על נה"י דעליון, המתחברים עם הכלים דתחתון 
ומגדילים אותם. כי כל ספירה צריכה להיות מג"ש, וכיון שרק ב"פ 
עלאין דחסד עולים ונעשים לחכמה, הנה מצטרף להם שליש עליון 
דנצח דאמא, ומשלים אותו לג"ש. 
%break
וכן שליש עליון דהוד דאמא, משלים אל ב"ש הגבורה שעלו ונעשו 
לבינה. וכו' עד"ז, עד שמשלימים לכל ספירה על ג"ש. והשלמה זו מצד 
העליון נקרא בשם הגדלה. (אלף ס' אות ק"ו וק"ז).
%break
%letter כג
כג) מהי הכפלה.
%break
%letter כג
כג) הכפלה: עי' תשובה כ"ב. (שם)
%break
%letter כד
כד) מהו הכר העובר.
%break
%letter כד
כד) הכר העובר: עי' תשובה י"א (אות י"ח).
%break
%letter כה
כה) מהו התלבשות בקבין.
%break
%letter כה
כה) התלבשות בקבין: עי' תשובה ז' (אלף כ"ט אות ל"ז).
%break
%letter כו
כו) מהי התלבשות ניכרת.
%break
%letter כו
כו) התלבשות ניכרת: ההתלבשות בל' דצלם, נקראת התלבשות 
ניכרת. אבל התלבשות בם' דצל"ם, נבחנת להתלבשות בלתי ניכרת. 
%break
והוא, כי הם' דצלם היא בחינת חסדים מכוסים, כי בגדלות המה 
נעשים לבחינת או"א עלאין דתבונה, וע"כ אינם ראוים להתלבשות 
המוחין בשביל ז"א, שהוא צריך לחסדים מגולים. 
%break
אלא אחר שהמוחין דז"א יורדים ומתלבשים בל' דצלם, הנעשים 
בגדלות לבחינת ישסו"ת, שהמה בחסדים מגולים, אז יש אל המוחין 
התלבשות גמורה, להיות הלבושים מבחי' חסדים מגולים בהתאם 
לבחינת המוחין דז"א. וע"כ נבחן להתלבשות ניכרת. (אות ק"ח).
%break
%letter כז
כז) מהי התפשטות ב'.
%break
%letter כז
כז) התפשטות ב': עי' להלן בתשובה ל"ז. (אות קכ"ח).
%break
%letter כח
כח) מהי התקשרות הכלים.
%break
%letter כח
כח) התקשרות הכלים: עי' תשובה ג'. (אות ו').
%break
%letter כט
כט) מהו זעיר אנפין.
%break
%letter כט
כט) זעיר אנפין: זעיר הוא מלשון קטן. ונקרא כן, על שם הגבורות 
והדינים המתגלים בו, ולכן הוא נמשל לקטן, שמדרך הקטן להיות 
אכזרי ובעל חימה, וכל שהולך ונגדל הוא מתישב בדעתו. ולכן גילוי 
הרחמים נקרא בשם זקנה ושיבה. (אות פ"ב ופ"ג).
%break
%letter ל
ל) מהם זקנים.
%break
%letter ל
ל) זקנים: עי' בתשובה כ"ט (אלף נ"ג אות פ"ג).
%break
%letter לא
לא) מהי חלתו של עולם.
%break
%letter לא
לא) חלתו של עולם: נודע, שכל הנרנח"י דז"א אינם בערך הנקודים 
אלא בחינת נפש בכלי דכתר, וחסר ט"ס תחתונות דכלים, וט"ר 
דאורות, דהיינו רק קב אחד מעשרה קבין דנקודים, כנ"ל בתשובה 
ל"ג. 
%break
ונמצא שז"א בעיבור, שאין לו אלא בחינת נפש מנרנח"י אלו, דהיינו 
חלק עשירי מהקב שנתקן באצילות, הרי הוא עתה אחד ממאה ממה 
שהיה לו בנקודים. וע"כ נקרא אז בעובר בבחינת חלה. שהיא אחד 
ממאה. 
%break
וכן אדם הראשון נקרא חלתו של עולם מאותו הטעם. כי כל השלימות 
שנתקנה בו היתה מבחינת קב אחד דאצילות ואחר החטא לא נשאר 
בו אלא נפש דנפש, בכלי דכתר הכתר, שהוא אחד ממאה, כמ"ש לעיל 
בדף תרפ"ג אות צ"ג. ובאו"פ שם ע"ש. (אות כ"ד).
%break
%letter לב
לב) מהם חסד ת"ת ויסוד דעיבור
%break
%letter לב
לב) חסד תפארת ויסוד דעיבור: קומת הנפש שהעובר מקבל בהיותו 
בהתכללות הזווג דאמא, כולל ג' אורות אלו, כי עיקר הקומה הוא בקו 
אמצעי כנודע, והוא כולל ב' האורות ת"ת ויסוד, הכלולים זה בזה, 
ושורש הקומה הוא אור החסד, שה"ס יומא דאזיל עם כלהו יומי. 
%break
ואין להקשות א"כ ז' חדשים למה לי, כי בדרך התכללות עולה מהם 
התיקון לכל ז' האורות. (אות ח').
%break
%letter לג
לג) מהם ט' קבין ופרישות
%break
%letter לג
לג) ט' קבין ופרישות: כל בחינת התיקון דה"פ אצילות מצד המוחין 
הקבועים בהם, לא תיקנו מבחינת הנקודים אלא גו"ע שבהם, שהם 
רק בערך הכתרים שבהם, ומבחינת ט"ת לא נתקנו בקביעות העולם 
האצילות. 
%break
ולכן הק"ב טהור שנתקן בז"א, בסוד ג' המילוים דע"ב ס"ג מ"ה, שהם 
בגי' ק"ב, נבחנים רק לקב אחד בלבד, דהיינו בחינת הכתרים כנ"ל, 
וט' קבין דהיינו ט"ס התחתונות חסרים ממנו. 
%break
וע"ז רמזו ז"ל רוצה אשה בקב ותפלות, כתובות סב: סוטה כ. שהיא 
בחינת החיבור דנוקבא עם הז"א הנתקן באצילות בבחי' קב אחד, 
שהוא טוב יותר מט' קבין דנקודים, הגורמים פרישות ביניהם, כי כל 
אחיזתם של הקליפות היא מהם. (אות כ"ה).
%break
%letter לד
לד) מהו טלטול ברה"ר.
%break
%letter לד
לד) טלטול ברה"ר: עי' בתשובה נ"א. (אות ל"ג).
%break
%letter לה
לה) מהי י' דאויר.
%break
%letter לה
לה) י' דאויר: החיבור דה"ת בעינים, הנוהג בעת קטנות, ה"ס הי' 
דאתערב באור ונעשה אויר, כי מחמת עלית ה"ת ירדו חב"ד שהם 
בחי' אור דג"ר, ונעשו לחג"ת שהם בחי' רוח נפש, הנק' אויר. 
%break
ולעת גדלות, ע"י הארת הזווג דע"ב ס"ג, יורדת הה"ת מעינים 
למקומה, וג"ר חוזרים אל הפרצוף, כנודע. וז"ש בזוהר בראשית דף 
ט"ו ע"ב. 
%break
עה"כ יהי אור ויהי אור, שהוא אור דכבר הוה, כי י' אתפשט ונפיק 
מאויר, ומה דאשתאר אשתכח אור, דהיינו כנ"ל, כי הה"ת יורדת 
מעינים למקומה, ואז חוזר האור דג"ר לפרצוף כמקודם לכן. 
%break
ונמצא שאין כאן חידוש האור, אלא אותו האור שהיה מתעלם מקודם 
מחמת עלית ה"ת לעינים, חזר עתה אחר שירדה משם הה"ת.
%break
והנה מוחין אלו הנ"ל, שנוהג בהם עליה וירידה, שפעם הם בבחינת 
אויר ופעם הם בבחינת אור, כפי מעשה התחתונים, נוהגים רק 
בישסו"ת ובבחינת ל' דצלם, אבל אינם נוהגים באו"א עלאין, להיותם 
תמיד בבחינת חסדים. 
%break
וכן אינם נוהגים בם' דצלם שהם ג"כ בחינת או"א עלאין דתבונה, וז"ס 
שהל' דצלם נקרא מגדל הפורח באויר. 
%break
כי פעמים הם בבחינת אור כי הי' נפיק מאויר ואשתאר אור, ולפעמים 
הם בבחינת אויר, כי מחמת פגם התחתונים חוזרת הה"ת לעינים והי' 
שוב נכנסת באור ונעשה אויר. והבן עי' תשובה נ"ה. (אות קל"ד 
וקל"ה).
%break
%letter לו
לו) מהם י"ט ניצוצין.
%break
%letter לו
לו) י"ט ניצוצין: המילוי דהוי"ה דאלפין, הוא י"ט, שהם: ג' אלפין, וב' ווין 
וד', שעם כ"ו דהוי"ה עצמו, הם בגי' מ"ה. ונודע, שבחינת המילוי, היא 
העביות והמסך, שעליהם נעשה הזווג עם אור העליון. 
%break
וע"כ הם בחינת י"ט ניצוצין מבי"ע, בסוד מ"ן, בהתכללות או"א, עד 
המ' יום דיצירת הולד. והמה נבחנים לחיות דעיקר ז"א בעצמו, דהיינו 
בחינת הנפש רוח שבו. (אות י"ב)
%break
%letter לז
לז) מהי ירידה ב'.
%break
%letter לז
לז) ירידה ב': נודע, שסוד הצלם הוא בחינת האו"ח העולה ממ"ן דז"א 
בעת שנכלל בעביות ומסך דאו"א, המלביש על הקומה דאו"י. עי' 
בתשובה נ"ז. ובחי' האו"י הם עצם המוחין, ובחינת האו"ח הם לבושי 
המוחין שנקראים צלם. 
%break
והנה התלבשות זו של המוחין דז"א שבעת עיבורו, היא בבחינה גבוה 
מאד, כי אז או"א וישסו"ת נכללים בפרצוף אחד, והזווג נעשה בג"ר 
דישסו"ת א', שהוא מקום ש"ת דת"ת דכללות שניהם. 
%break
וכדי להתלבש בז"א במקומו, צריכים לב' ירידות ממקום הגבוה הזה: 
ירידה א' היא בעת הלידה, שאז הג"ר של ישסו"ת, ששם עמידת 
המוחין דז"א, הם יורדים ונעשים לבחינת חג"ת, דהיינו ו"ק בחוסר 
ג"ר. 
%break
ונמצאים לבושי מוחין דז"א שאבדו בחינת ג"ר שבהם, ואז מכונים 
הלבושים בשם ם' דצלם, והוא התפשטות א' של המוחין דז"א, כי 
נתפשטו מלבושים דג"ר, ובאו ללבושים דו"ק.
%break
ועדיין אינם מוכשרים להיות ללבושים דז"א, כי סוף סוף, עתידה ם' זו 
לחזור לבחינת ראש דתבונה כמקודם, שאז יהיו בבחינת או"א 
דתבונה, שאין לז"א שורש בהם כי אם בתבונה דתבונה, שהיא 
בחסדים מגולים כנודע, 
%break
וע"כ לירידה ב' הם צריכים, והיינו שיורדים לנה"י דתבונה זו שכבר 
נתמעטה לו"ק, אשר בגדלות היא עתידה להיות שוב בחינת חג"ת 
כמטרם המיעוט, ויובחנו אז לתבונה דתבונה. 
%break
והנה התפשטות ב' זו לנה"י דתבונה, נקרא ל' דצלם, שמכאן הם 
ראוים להתפשט למקום ז"א. והיינו רק בחיצוניות שלהם, כמ"ש 
בתשובה נ"ו. 
%break
הרי שיש ללבושי מוחין דז"א ב' ירידות: א' לבחינת ם' דצלם. וב' 
לבחינת ל' דצלם. כמבואר. וכן נקראים ב' התפשטיות: שהתפשטות א' 
היא בם', והתפשטות ב' היא ל'. (אות קכ"ח).
%break
%letter לח
לח) מהם כלים שהיו בעולם.
%break
%letter לח
לח) כלים שהיו בעולם: כבר נתבאר זה בחלקים הקודמים בפרצופי 
א"ק, כי כל תחתון ממלא הכלים דגוף דעליון, אחר שנזדכך המסך 
שלו, ונתרוקנו הכלים דגוף שלו מאורותיהם. 
%break
וע"כ נבחן בכל פרצוף ב' מיני כלים: מין א' הם הכלים שכבר היו 
בעולם, כלומר הכלים דגוף העליון שנתרוקנו מאורותיהם ובאו לבחינת 
התחתון. 
%break
ב' הם הכלים היוצאים עם הזווג החדש הנעשה בבחי' התחתון, כי 
אחר שהמסך מזדווג עם האור העליון ומעלה או"ח ממטה למעלה 
לבחינת ע"ס דראש, הנה הוא מתהפך ומתפשט לע"ס מניה וביה 
ממעלה למטה לבחינת כלים דגוף. 
%break
והכלים האלו הם כלים חדשים שעדיין לא היו בעולם, כי אם שיצאו 
עתה מכח הזווג כמבואר. ובפרצופי אצילות נקראים הכלים שכבר היו 
בעולם בשם ב"ן, והכלים החדשים בשם מ"ה, (אות ז').
%break
%letter לט
לט) מהי ל' דצלם.
%break
%letter לט
לט) ל' דצלם: כשהמוחין ולבושיהם במקום יציאתם, שהוא בג"ר 
דתבונה א', שהוא בחינת בטן דכללות או"א וישסו"ת יחד, אשר בשעת 
הלידה ירדו הג"ר דתבונה לבחינת חג"ת, הנה אז נקראים ם' דצלם. 
%break
ואח"כ שירדו מבחינת חג"ת ג"כ, ובאו ונתפשטו בבחינת נה"י דתבונה, 
אז נקראים ל' דצלם. ועי' לעיל בתשובה ל"ז שהארכנו בזה. (אות 
קכ"ח. ואות קל"ז).
%break
%letter מ
מ) מהם ל"ז ניצוצין.
%break
%letter מ
מ) ל"ז ניצוצין: ל"ז הניצוצין, הם שיעור העביות שבמילוי הוי"ה דס"ג, 
כלומר הראוי לצאת עליהם קומת בינה ונשמה. (אות ב').
%break
%letter מא
מא) מהי ם' דצל"ם.
%break
%letter מא
מא) ם' דצלם: עי' לעיל בתשובה ל"ז ול"ט. (אלף ע"א אות קכ"ז).
%break
%letter מב
מב) מהם מ' יום ליצירת הולד.
%break
%letter מב
מב) מ' יום ליצירת הולד: בגמר המ' יום נכנסו בהעובר ל"ז ניצוצין 
דמילוי ס"ג, שהם בחי' בינה שהיא אמא המציירת אל הולד. (אות 
כ"א).
%break
%letter מג
מג) מהו מגדל הפורח באויר.
%break
%letter מג
מג) מגדל הפורח באויר: עי' תשובה ל"ה, ותשובה נ"ה (אות קל"ה).
%break
%letter מד
מד) מהם מ"ו ניצוצין.
%break
%letter מד
מד) מ"ו ניצוצין: הוא הגימטריא של המילוי דהוי"ה דע"ב. והוא בחינת 
העביות הראויה לצאת עליה קומת חכמה. (אלף י"ט אות כ"א).
%break
%letter מה
מה) מהי מילוי בגימטריא אלקים.
%break
%letter מה
מה) מילוי בגימטריא אלקים: המילואים של השמות, רומזים על 
בחינות העביות ומסכים שאור העליון מזדווג עליהם, ומוציא קומת 
ע"ס ע"פ מדתם של העביות כנודע. 
%break
אמנם כשאינם בסוד הזווג, נבחנים שהמילואים הם בלי השמות, ואז 
המה בחינת דינים. 
%break
וזה הרמז, אשר מילוי בגימטריא אלקים, דהיינו כשהם בלי השם אז 
המה דינים, כי שם אלקים מורה על דינים, אבל כשהמה בסוד הזווג, 
דהיינו עם השם, אז אדרבה המה בסוד הרחמים, ובחינת הוי"ה. (א' 
כ"ה אות ל"ג).
%break
%letter מו
מו) מהי מילוי בלי הפשוט.
%break
%letter מו
מו) מילוי בלי הפשוט: המ"ן והעביות שאור העליון מזדווג עמהם, 
נקרא מילוי, וכל עוד שלא באו בסוד הזווג, נבחנים למילוי בלי הפשוט. 
עי' לעיל בתשובה מ"ה. (אות ל"ב).
%break
%letter מז
מז) מהי מילוי בלי השם.
%break
%letter מז
מז) מילוי בלי השם: לעיל תשובה מ"ה מ"ו. (שם)
%break
%letter מח
מח) מהי מילוי י"ט.
%break
%letter מח
מח) מילוי י"ט: עי' תשובה ל"ז.
%break
%letter מט
מט) מהי מילוי ל"ז.
%break
%letter מט
מט) מילוי ל"ז: עי' תשובה מ'.
%break
%letter נ
נ) מהי מילוי מ"ו.
%break
%letter נ
נ) מילוי מ"ו: עי' תשובה מ"ד.
%break
%letter נא
נא) מהו מקום פנוי וחלל.
%break
%letter נא
נא) מקום פנוי וחלל: נודע שז"א עולה ביום השבת עד א"א, והוא 
משיג כל קומתו שהיה לו בזמן הנקודים, ונמצא שכבר מתוקן כל 
הקלקולים שנגרמו בזמן שביה"כ. כי ע"כ חזר הז"א, שהוא בחינת ז"ת 
דנקודים שנשברו, לכל קומתו ושלמותו שהיה לו מטרם שביה"כ. 
%break
אמנם כל זה הוא רק מצד האורות לבד, אבל לא מצד הכלים, כי לא 
נתקנו ג' עולמות בי"ע במקומם, אלא בסוד העליה לבד. וע"כ מצד 
אחד נבחנים בי"ע שכבר באו על כל שלמותם, משום שכל האורות 
שלהם נתקנו ע"י עלית הז"א, וע"י עלית העולמות לאצילות. 
%break
ומצד ב' דהיינו מצד הכלים, הרי הפרסא דאצילות עדיין קבועה 
במקומה, ואין השלימות הגדולה דאצילות יכולה להתפשט למקום 
בי"ע, מחמת הפרסא המעכב עליהם. ולפיכך נבחן מקום בי"ע לבחינת 
מקום פנוי וחלל, שפירושו, 
%break
שאין שם אור השלימות של אצילות, גם אין שם שום אחיזה לקליפות 
וחיצונים, משום שהגם שהאורות אינם יכולים להתפשט מחמת 
הפרסא, מ"מ אין שום חסרון נבחן שם, מחמת שהמה מתוקנים מצד 
עליתם לאצילות. 
%break
וז"ס מחלליה מות יומת, כי העושה מלאכה גורם לס"א שיוכלו 
להתאחז גם במקום הפנוי וחלל, שכבר נתעבר משם הס"א לגמרי, 
כנ"ל (אלף כ"ז אות ל"ה).
%break
%letter נב
נב) מהם נ"א יום וחצי.
%break
%letter נב
נב) נ"א יום וחצי: הוא מספר הימים הנחוץ לתקון כלי אחד בעת 
העיבור. כי המה ז' כלים, ותקונם נמשך י"ב חודש, שהם ג' מאות 
וששים יום וחצי, נמצא נ"א יום וחצי לכל כלי. (אות ז').
%break
%letter נג
נג) מהם ע"ב רי"ו.
%break
%letter נג
נג) ע"ב רי"ו: השם הזה, מתבאר בסוד ג' הפסוקים שבפרשת קריעת 
ים סוף, שהם: ויסע, ויבא, ויט. שיש בהם רי"ו אותיות, ובסוד החסדים 
דאו"א עלאין המה מתחברים בסוד ע"ב גשרים של מימי החסד, כי כל 
ג' אותיות שבהם מתחברים לתיבה אחת ולשם אחד. 
%break
כי החסדים האלו דג"ר דבינה, מכונים גשרים, משום שאין הצמצום 
וה"ת שולט בהם, כנודע, בסוד כי חפץ חסד הוא, וכבר ידעת שאו"א 
עלאין מתחלקים לס' ום', שעד החזה ה"ס ס', ושם הם בחינת ע"ב 
הגשרים, ובחינת חכמה בינה חסד שבהם. 
%break
ומחזה ולמטה ה"ס ם' כי שם עומד הגבורה, שה"ס המסך והצמצום 
שכבר שולט מחזה ולמטה, להיותם צריכים להארת חכמה, כנודע. 
ולפיכך נבחנת הגבורה בסוד אותיות מפוזרות, דהיינו רי"ו אותיות. 
%break
כי החסדים דג"ר דאמא, אינם יכולים לחברם להיותם מבחינת ז"ת 
הצריכים לחכמה. וז"ס שרי"ו בגי' אויר, הרומז לג"ר דתבונה, שירדה 
לבחינת ז"ת בעת לידת הז"א, בסוד רובצת. 
%break
ולעת גדלות יורדת הי' מאויר, והתבונה חוזרת לבחינת ג"ר דאמא, 
לבחי' הס' כנודע. (אות קכ"ו).
%break
%letter נד
נד) מהי ערלה.
%break
%letter נד
נד) ערלה: עי' תשובה י"ג (אות פ"ו).
%break
%letter נה
נה) מהו פורח באויר.
%break
%letter נה
נה) פורח באויר: הבינה שיצאה לבר מראש דא"א, נקראת מגדל 
הפורח באויר, שמצד אחד נחשבת לראש, כי הבינה בחינת ג"ר היא, 
ומצד אחד היא נחשבת לו"ק שהרי היא נמצאת למטה ממלכות דראש 
דא"א, וע"כ נחשבת לפורח באויר, כי אינה לא בראש ולא בגוף. 
%break
ועד"ז היסוד דא"א מבחינת ההארה אל הז"א, נחשב ג"כ למגדל 
הפורח באויר. 
%break
כי בעת עלית נה"י דא"א לחג"ת דאו"א, רק ב' הפרקים העליונים 
דנו"ה נתעלו להיות חג"ת וג"ר לצורך ז"א, אבל היסוד דא"א לא יכול 
להתעלות, מחמת המסך דסיום הקו האמצעי השורה בסוף הת"ת 
דא"א. 
%break
וע"כ נבחן היסוד דא"א שיצא לבר מראש דז"א, כמו הבינה שיצאה 
לבר מראש דא"א ועד"ז נקרא גם היסוד מגדל הפורח באויר. 
%break
וכן התבונה דתבונה נקראת ג"כ מגדל הפורח באויר, משום כי 
לפעמים היא ג"ר, ולפעמים היא ו"ק, בסוד הי' דנפיק מאויר ומה 
דאשתאר הוי אור, אז היא ג"ר. ולפעמים הדרא הי' לגוי אור ושוב 
נעשית אויר וו"ק, עי' תשובה ל"ה. (אות צ"ו וצ"ז ואות קל"ד וקל"ה).
%break
%letter נו
נו) מהו צלם.
%break
%letter נו
נו) צלם: צלם, הוא האו"ח העולה על התכללות המ"ן דתחתון במסך 
ועביות דעליון, המלביש לע"ס דאו"י דזווג ההוא, שהם המוחין גופייהו. 
והנה האו"ח הזה נחשב לבחינת העליון ממש, כי יצא על בחי' המסך 
ועביות דעליון. 
%break
אמנם כיון שאין העליון מזדווג לצורך התחתון מבחינתו עצמו, אלא 
מבחינת חיצוניות שלו, דהיינו שמעורר הרשימו דקטנות הנשארת בו 
מעת קטנותו שהיא בהתאם אל המ"ן שעלו אליו. וגם לא מבחינת 
מסך ועביות דקומתו עצמו, אלא מן הנמוך במדרגה, כנודע. 
%break
נמצא שאין לעליון שום צורך במדת האו"ח הזה, וע"כ יורד האו"ח הזה 
עם ע"ס דמוחין אל התחתון, ומלביש גם שם את המוחין שלו, כמו 
שהלביש אותם בעת יציאתם במקום העליון. 
%break
אכן התחתון אינו נוטל אותו במדרגתו הגבוה כמו שיצא בעליון אלא 
שצריך לירד ב' ירידות בהעליון גופיה עי' תשובה ל"ז. ואז הוא ראוי 
להתלבש תוך התחתון. 
%break
וירידה א' נקראת ם' דצלם, וירידה ב' נקראת ל' דצלם, אשר בם' הוא 
מתמעט לבחינת חג"ת, ובל' הוא מתמעט לבחינת נה"י. ואחר זה הוא 
מתפשט בתחתון, וההתפשטות גופיה תוך התחתון נקרא צ' דצלם. 
(אות צ"ט).
%break
%letter נז
נז) מהי צ' דצלם.
%break
%letter נז
נז) צ' דצלם: עי' תשובה נ"ו. (אות קל"ח).
%break
%letter נח
נח) מהו צלם אבא.
%break
%letter נח
נח) צלם אבא: כבר ידעת שענין הצלם, הוא האו"ח העולה בשעת 
התכללות המ"ן דתחתון במסך ועביות דעליון. 
%break
וע"כ כיון שבזווג הנעשה על המ"ן דזו"ן, באים ב' פרצופים: אבא, 
ואמא, בזווג הזה, נמצא ממילא שיש ב' בחינות מסך ועביות המעלים 
או"ח, דהיינו מצד אבא ומצד אמא. וע"כ יש להבחין בזה, צלם דאבא 
וצלם דאמא. (אות קמ"ב).
%break
%letter נט
נט) מהו צלם אמא.
%break
%letter נט
נט) צלם אמא: עי' תשובה נ"ח.
%break
%letter ס
ס) מהו צלם אלקים.
%break
%letter ס
ס) צלם אלקים: נודע שיש ב' עיבורים: עיבור א' לצורך הקטנות. 
ועיבור ב' לצורך הגדלות. 
%break
ולפיכך בחינת האו"ח המלבישה לקומה דעיבור א', נקראת צלם 
דעיבור, או צלם אלקים, שהוא דינים וקטנות ובחינת אור החוזר 
המלבישה למוחין בעת עיבור הב', נקראת צלם דגדלות או צלם 
דהוי"ה, שהם רחמים. (אות קמ"ז).
%break
%letter סא
סא) מהו צלם הוי"ה.
%break
%letter סא
סא) צלם הוי"ה: עי' תשובה ס'. (שם).
%break
%letter סב
סב) מהם צלמי מוחין דעיבור.
%break
%letter סב
סב) צלמי מוחין דעיבור: עי' תשובה ס'. (אות קמ"ד).
%break
%letter סג
סג) מהם ק"ב אותיות דאחורים.
%break
%letter סג
סג) ק"ב אותיות דאחוריים: האחורים דמילוי ע"ב, שיש בד' השמות 
ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן דנקודים, הם עוד לא קבלו תקונם באצילות, והם 
מכונים ק"ב חרובין, כי יש בהם ק"ב אותיות. 
%break
ופירוש הדברים הוא: כי לא נתקנו באצילות זולת הכלים דפנים של 
הנקודים, שהם גלגלתא ועינים, אבל הכלים דאחורים לא נתקנו עוד, 
שהם אח"פ שבכל מדרגה ומדרגה שהיו בנקודים. 
%break
וגלגלתא שהיא הכתר יש בה ד' מדרגות, שהם: א', ד' אותיות דפנים, 
שיש בשם הוי"ה פשוט. ב', יוד אותיות דאחורים, של הוי"ה פשוטה. ג' 
הגימטריא דד' אותיות הפנים שהם כ"ו. ד', הגימט' דיוד אותיות 
דאחורים שהוא ע"ב. 
%break
וכל אלו ד' המדרגות הן בחינת גלגלתא. וכן יש ד' מדרגות בבחינת 
עינים, שהוא ע"ב וחכמה ביחס הכלים, שהם: יוד אותיות דפנים, 
מהויה במילוי ע"ב. וגימטריא דיוד אותיות דפנים שהוא המספר ע"ב. 
%break
והגימטריא של כ"ו האותיות דאחורים שהוא מספר קפ"ד, וכל אלו ד' 
מדרגות הן דבחינת עינים. והנה לא נתקן באצילות רק ד' המדרגות 
הפשוט שיש בבחינת גלגלתא, ומדרגה ראשונה של הפנים שיש 
בבחינת עינים, דהיינו רק ה' מדרגות בלבד. 
%break
אבל מדרגה הו' שהיא האחורים דמילוי ע"ב, היא לא נתקנה אפילו 
בבחינת ע"ב, ומכ"ש בשאר המדרגות דאזן חוטם פה עצמם. 
%break
שהוא מטעם הנ"ל כי לא נתקן רק בחי' הפנים לבד, שהם גו"ע, ולא 
נתקן מן האחורים כלום, ואפילו מאחורים של בחינת העינים, וע"כ 
מכונים אלו המדרגות שמן מדרגה הו' ואילך בשם ק"ב חרובין, כלומר 
שעדיין שורה שם החורבן של שביה"כ, ועדיין מחכים לתקונם.
%break
ואין להקשות ממ"ש הרב בעץ חיים בשער רפ"ח ניצוצין, שרק משם 
ע"ב נשתיירו ו' מדרגות, ולא משאר השמות, כי שם סובב על בחינת 
נפילת הניצוצין, וכאן סובב על ענין עליתם ותקונם באצילות. ואין 
לדמותם כלל זה לזה. (אות כ"ו).
%break
%letter סד
סד) מהו קב חדש.
%break
%letter סד
סד) קב חדש: ג' המילוים שיש בג' השמות ע"ב ס"ג מ"ה, שהמה 
מתקנים לז"א בכל נרנח"י שלו כולם, המה בגימטריא ק"ב. ומכונים קב 
חדש, משום שהמה באים ממ"ה החדש, שפירושו: מן הקומות שיצאו 
באצילות. 
%break
ויש ג"כ בחינת קב ישן, שפירושו בחינת אח"פ של כל המדרגות 
דנקודים, שעדיין לא נתקנו באצילות, שהם בחינת ק"ב אותיות שיש 
באחורים דד' שמות עסמ"ב כנ"ל בתשובה ס"ג. (אות כ"ז).
%break
%letter סה
סה) מהו קב חרובין.
%break
%letter סה
סה) קב חרובין: עי' תשובה ס"ד (אות כ"ו).
%break
%letter סו
סו) מהו קב טהור.
%break
%letter סו
סו) קב טהור: קב החדש שנתקן באצילות, כנ"ל בתשובה ס"ד, נקרא 
קב טהור, על שם שנברר ע"י ל"ב נתיבות החכמה דאבא, ונתקן ע"י 
הארת ה"ג דאמא. והקב חרובין, כנ"ל בתשובה ס"ג, נקרא קב שאינו 
כל כך טהור, כי עדיין לא נבררו, ויש לקליפות אחיזה בהם. (אות כ"ז).
%break
%letter סז
סז) מהו קב ישן.
%break
%letter סז
סז) קב ישן: הקב חרובין נקרא קב ישן, עי' תשובה ס"ג. (אות כ"ז).
%break
%letter סח
סח) מהו קב שאינו כל כך טהור.
%break
%letter סח
סח) קב שאינו כ"כ טהור: עי' תשובה ס"ו. (אות כ"ו).
%break
%letter סט
סט) מהו קיטע יוצא בקב שלו.
%break
%letter סט
סט) קיטע יוצא בקב שלו: אח"פ שנתעלו בז"א דאצילות, הם מבחינת 
הקב חדש, ונחשבים לבחינת כלים דפנים דנקודים. כנ"ל בתשובה 
ס"ג. 
%break
אמנם בחינת אח"פ ששמשו בעת המלכים מטרם שביה"כ, המה לא 
נתקנו עוד באצילות, כנודע, ולכן נבחן ז"א דאצילות בערך ז"א של 
הנקודים שהוא חסר בחינת אח"פ שלו שהם הנה"י דזמן המלכים. 
%break
ובערך הזה מכונה הז"א בשם קיטע, כלומר שחסר אח"פ, שהם 
הרגלים.
%break
ואותם הנשמות המיוחסות לצמצום א', כלומר שעדיין לא קבלו תקונם 
של ז"א דאצילות מצמצום ב', מ"מ ביום השבת, שאז ז"א הוא בתכלית 
השלמות, הנה אז יוצא ז"א בק"ב חדש שלו לרה"ר, ששם שורים 
הנשמות שלא הובררו עוד, שהוא במקום החזה ולמטה דאדם דבי"ע, 
%break
ומפרנס לאותם הנשמות בהיותם עוד בתוך הקליפות. וזהו הרמז 
הקיטע יוצא בקב שלו. 
%break
כי אז הנשמות ההם מקבלים בחינת נה"י דכלים של הקב חדש דז"א, 
ומשמשים בהם כאלו היו בחינת נה"י של עצמם. ועל שם זה נקראו 
אותם הנשמות בשם בעלי קבין. עי' לעיל בתשובה ז'. (אות ל"ד).
%break
%letter ע
ע) מהם קרומות המוחין.
%break
%letter ע
ע) קרומות המוחין: בז"ת דנקודים שנשברו ונפלו לבי"ע, נבחנים בהם 
ג' בחינות, שהם: אורות, ניצוצין, כלים. והנה מכלים שלהם נעשו ג' 
חללי גלגלתא. ומניצוצין שלהם נעשו הקרומות אל המוחין. ומאורות 
שלהם נעשו המוחין עצמם. (אות צ"ז).
%break
%letter עא
עא) מהי ראש העובר.
%break
%letter עא
עא) ראש העובר: גם אל העובר יש ראש וגוף, שהם ע"ס מגוף וראש, 
שהגוף הוא בו"ק והראש הוא בג' מוחין. אלא שהם רק מצד הכלים 
בלבד, אבל מבחינת אורות אין בע"ס כולם, 
%break
רק בחינת אור של הג"ס תחתונות, שהם נה"י, שהוא בחינת אור 
הנפש בלבד, המלובש בכלים הראש העובר, כי בכלים, נמצאים תמיד 
שהעליונים נגדלים מתחלה, ולכן אור הנפש מלובש בכלים דכתר, 
שהוא הראש דעובר. 
%break
וז"ס שאמרו חז"ל שראשו בין ברכיו, כלומר כלים דראש ואורות דנה"י 
שנקראו ברכים. וע"כ אין לראש דעובר מעלה יתירה מבחינת נה"י, כי 
אין הכלים מגלים פעולתם מבחינת עצמם, אלא רק מבחינת שיעור 
האור המלובש בהם. (אות ע"ט ואות פ"ה).
%break
%letter עב
עב) מהם רגלים שנקטעו.
%break
%letter עב
עב) רגלים שנקטעו: הנה ז' המלכים קדמאין בעת מלוכתם בעולם 
הנקודים, היו מתפשטים במלוכתם, עד לנקודה דעוה"ז בשוה עם רגלי 
א"ק דצמצום א', כי נה"י שלהם בקעו הפרסא שמתחת אצילות 
ונתפשטו בכל בי"ע, כנודע. 
%break
אמנם בעולם התיקון שחזרה הפרסא למקומה, והז"מ קדמאין קבלו 
תיקונם בז"א דאצילות, אסף הנה"י שלו למעלה מפרסא דאצילות, 
ונמצאו שנקטעו מן המלכים קדמאין בחינת הרגלים שלהם, 
%break
דהיינו אותם הנה"י שלהם שמזמן הנקודים, שנתפשטו בג' עולמות 
בי"ע בעצמם עד לנקודה דעוה"ז. ורגלים אלו לא יתוקנו רק בגמר 
התיקון, בסוד דמטי רגלין ברגלין, כנודע. עי' אות ז'. (אות ל"ה).
%break
%letter עג
עג) מהו שם בלבד בלי מילוי.
%break
%letter עג
עג) שם בלבד בלי מילוי: נודע, שהאורות שהם הרשימות שנשארו 
מהקומות שיצאו בעולם הנקודים, לא ירדו עם הכלים לבי"ע בעת 
שנשברו, אלא שנסתלקו מהכלים ונשארו באצילות. והנה האורות אלו 
הם סוד השמות. 
%break
ובחינת הניצוצין שירדו עם הכלים לבי"ע, הם בחינת המילוים של 
השמות, כי הם בחינת אור העב של הרשימות, הכוללים בתוכם 
בחינת העביות הנקראת מ"ן, שאור העליון מזדווג עמהם בעת עליתם 
לאצילות. 
%break
ונקראים מילוים של השמות, כי בעת עליתם והתחברותם אל השמות, 
דהיינו לרשימות שלהם, נמצא אור העליון מזדווג עמהם, ומוציא קומת 
ע"ס השייך לשמות, דהיינו לרשימות בערך הקומה שהיתה ברשימות 
ההם לפני שביה"כ. 
%break
והנך מוצא, שכל מעלת הרשימות, שהם השמות תלוי רק בהמילוי 
שהם הניצוצין, כי מטרם עליתם של הניצוצין נמצאים השמות בתכלית 
הקטנות, כי אין להם זווג עם אור העליון, 
%break
אלא בעת עלית הניצוצות בסוד מ"ן, שאז השמות קונים בחזרה את 
קומתם ממה שהיה להם בטרם השבירה והבן זה היטב.
%break
ועם זה תבין, שבעת שהשם נמצא עם המילוי שלו ביחד, הנה אע"פ 
שכל שבחו ומעלתו הגיע לו מן המילוי שהיא המ"ן שעלה מבי"ע, מ"מ 
מעלת השם גדלה בהרבה על בחינת המילוי, 
%break
שהרי השם הוא שירים מהאורות עליונים בעצמותם, שהופיעו 
בספירות מטרם שביה"כ, שהם בחינת רחמים גמורים, משא"כ 
המילוים שהם הניצוצין שירדו עם הכלים לבי"ע, המה בחי' דינין, והם 
בחינת אור העב של הרשימות. 
%break
אמנם בשעה שהשם לבדו בלי המילוי, דהיינו מטרם שהניצוצין עלו 
אליו בבחינת מ"ן. הנה השם הוא בתכלית המיעוט, ואין מעלתו ניכרת 
כלל, כי לא נשאר בו רק בחינת שירים המוכרח שלא יתבטל לגמרי, 
כנודע.
%break
ולא עוד אלא שנבחן לפעמים, אשר המילוי הוא עוד יותר חשוב מן 
השם בלי המילוי שלו, וזה יצוייר בבחי' יום השבת. כי אז חוזרת כל 
השלימות אל העולמות, כמו שהיו מטרם שביה"כ, והיינו רק מצד 
האורות בלבד, 
%break
כלומר שבחינת הפנימיות דבי"ע עולה למעלה לאצילות ומקבלים כל 
תיקונם משלם, אבל בחינת המילוים עצמן השייכים להקב חרובין, (עי' 
אות ס"ג) עדיין לא עלו בבחינת מ"ן אל הרשימות, שהם השמות 
שלהם, המכונים מדרגה ו' ועדיין השמות הללו שרוים בקטנותם, 
%break
כי אם גם המילוים האלו יעלו ביום השבת למ"ן, אז היתה נבטלת 
הפרסא, והיו מתפשטים הנה"י מן הקומות האלו עד לנקודה דעוה"ז, 
בסוד דמטי רגלין ברגלין, שרגלי האצילות היו מגיעין בשוה עם רגלי 
א"ק דצמצום א', והיה הס"א מבוערת מהעולם. 
%break
אלא שאינו כן כי המילוים האמיתיים דקב חרובין אינם עולים בסוד 
הזווג, וכל הזווגים הנעשים ביום השבת, הם מבחינת הקב חדש, 
שה"ס המילוים דע"ב ס"ג מ"ה של ז"א, 
%break
שנתקנו מחדש באצילות בסוד אסיפת נה"י למעלה מפרסא שמעל 
לבי"ע, שבחינת המילוים והמ"ן הללו מכונים קב חדש, או קב טהור, 
ואותם המילוים משפיעים הארתם ממעלה למטה ביום השבת, גם 
לבחינת הנשמות שלא נבררו עדיין, הנמצאים עוד תוך הקליפות. 
%break
והנך רואה איך המילוים האלו המאירים ביום השבת, חשובים יותר 
מהשמות בלי מילוי, שהם מדרגה הו' הנ"ל, כי השמות אלו עדיין 
נמצאים בקטנותם גם ביום השבת, 
%break
ואין הארתם יכולה לפרנס אל הנשמות המיוחסות להם, גם ביום 
השבת, אבל המילוים דקב חדש, אע"פ שהם מתפשטים בבי"ע בלי 
השמות שלהם ביום השבת, 
%break
כי השמות שלהם לא יוכלו לעבור ולבקוע הפרסא, להיותם בחינת אור 
העליון גופיה, כנ"ל, וע"כ רק המילוים לבד שהם הקב חדש בלי 
השמות שלהם, מתפשטים ומאירים לנשמות שבבי"ע, ומפרנסם ביום 
השבת. 
%break
הרי שהמילוים חשובים עתה מן השמות שהם בלי מילוים. אמנם אין 
לטעות בדברי הרב אשר המילוים דבי"ע עוד מטרם שעלו בסוד הזווג 
יהיו חשובים מהשמות בלי מילוי, 
%break
כי זה לא ניתן להאמר, שהרי אז נמצאים המילוים תוך הקליפות, 
והשמות שהם הרשימות עומדים באצילות בכל קדושתם, ומעולם לא 
ירדו לבי"ע. אלא הכוונה היא כנ"ל. 
%break
דהיינו על המילוים שכבר באו בסוד הזווג, אלא כדי לפרנס הנשמות 
שלא נבררו המה מתפשטים בלי השמות שלהם. כמבואר.
%break
והנה נתבאר היטב, שהשם והמילוי כשהמה ביחד, הנה ודאי שהשם 
חשוב בהרבה לאין ערך ממילוי שלו. 
%break
ובעת שהשם בלי המילוי, והמילוי הוא עוד בבחינת ניצוצין שלא 
נבררו, הנה ודאי גם כאן השם חשוב לאין ערך מן המילוי שלו, שהרי 
המילוי עוד לא נברר והוא מעורב עם הקליפות. 
%break
ובעת שהמילוי כבר עלה ונברר בסוד הזווג, אלא שמשום איזה סבה 
הוא מתפשט להאיר בלבדו בלי השם שלו, כדוגמת הקב החדש הנ"ל 
ביום השבת, אז יצוייר שיש לבחינת מילוי בלי השם חשיבות מרובה 
מבחינת שם בלי מילוי, כנ"ל. (אות ל"ב ול"ג).
%break
%letter עד
עד) מהו שם ומילוי יחד.
%break
%letter עד
עד) שם ומילוי יחד: עי' תשובה ע"ג. (אות ל"ב).
%break
%letter עה
עה) מהי תבונה ג' שהיא ב'.
%break
%letter עה
עה) תבונה ג' שהיא ב': או"א דאצילות, שהם קומת בינה, נחלקים 
תמיד לב' פרצופים: או"א וישסו"ת, 
%break
דהיינו ב' בחינות של או"א: או"א עילאין, ואו"א תתאין, ובעת לידת 
זו"ן, נחלקים גם או"א תתאין עצמם לב' בחינות, שראשונה נשארת 
בקומתה, ושניה מתמעטת לבחי' ו"ק, בסוד רובצת. 
%break
ונמצא עתה ג' בחינות אמא: אמא עילאה, ותבונה א' ותבונה ב'. ועפ"ז 
תבין, אשר תבונה הב' הזו, אפשר לכנותה תבונה ג', דהיינו בצירוף 
עם אמא עלאה הראשונה והרי היא שלישית אליה. 
%break
ואפשר לכנותה תבונה ב', דהיינו רק ע"פ השם של תבונה, שאין אמא 
עילאה בכלל השם הזה, שלפי"ז אין כאן אלא ב' תבונות הא' והב'. 
וע"כ דרכו של הרב לכנותה בשם תבונה ג' שהיא הב', כלומר, שהיא 
ג' לאמא עילאה, והיא ב' לבחי' תבונה. (אות ק').
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter עו
עו) כמה חדשי עיבור צריכים האורות, ניצוצין, והכלים.
%break
%letter עו
עו) האורות נגמרים לז' חדשים. והניצוצין נגמרים לט' חדשים. והכלים 
לי"ב חדשים. (אות א').
%break
%letter עז
עז) איך סדר תיקונם של אנ"כ בירחי העיבור.
%break
%letter עז
עז) אע"פ שהם ג' בחינות מיוחדות, מ"מ תיקונם בא בב"א, כדברי 
הרב לעיל תתקנ"ג אות קנ"ח, אשר כפי הנברר מן הנפש, נתברר גם 
מן הכלים. ע"ש. הרי שתיקונם דאנ"כ באים ביחד. 
%break
באופן שבחדש א' נתברר קצתם דאנ"כ, ובחדש ב' נתקנו יותר, וכו', 
עד גמר ימי חדשי העיבור. (אות ב' וג').
%break
%letter עח
עח) איך אומר, שהכלים מתתקנים במדור התחתון בג"ח הראשונים, 
הלא הם צריכים י"ב חדש.
%break
%letter עח
עח) מה שאומר שבמדור התחתון מתקנים הכלים ובמדור האמצעי 
הניצוצין, וכו', אין הכוונה, שכל בחינות הכלים מתקנים בג' החדשים 
הראשונים שבמדור התחתון, והניצוצין בג' חדשים הב' וכו', 
%break
כי אין הסדר כן, אלא מתחלה נתקנו האורות והניצוצין, ולפי מה 
שנתקן מהאורות והניצוצין כן מתתקן מהכלים, כנ"ל בתשובה ע"ז. 
%break
אלא שהמדובר הוא מאיזו בחינת מסך שמקבלים משם את תיקונם, 
כי ג' מסכים יש כאן: מיסוד דתבונה, וממקום החתך, ומיסוד דבינה 
עלאה, שהם נקראים ג' מדורין. 
%break
ובמדור התחתון שהוא יסוד דתבונה, עולה הזווג רק לבחינת כלים, 
שפירושו בחינת עשיה ונפש דנפש, וזה כולל ג' בחינות אנ"ך, כי הנפש 
דנפש דאורות, נבחן ג"כ רק לבחינת כלים. 
%break
וכן במדור האמצעי, עולה שם הזווג רק לבחינת ניצוצין, שהוא בחינת 
יצירה ורוח דנפש, וכולל ג"כ כל ג' בחינות אנ"כ, כי אור הרוח דנפש, 
נבחן ג"כ כמו בחינות ניצוצין. 
%break
ובמדור העליון שהוא בחינת יסוד דבינה עלאה, עולה שם הזווג לבחי' 
ג"ר דנפש, שרק הם מכונים בשם אורות. אמנם האורות דו"ק דנפש, 
נקראים בשם כלים וניצוצין, כי אינם בחי' אורות רק הג"ר לבד, כנודע, 
(אלף י"א ד"ה האורות).
%break
%letter עט
עט) מה מתתקן ביום א' דימי קליטה.
%break
%letter עט
עט) ביום א' מתתקן הלובן שבולד, שהוא עצם הספירות דז"א, שעוד 
אין שם מבחינת התכללות העביות דמלכות, אלא רק מבחינת רשימה 
של התלבשות בלבד, הנשאר שם אחר הורדת ל"ב המלכיות משם 
בסוד פסולת. 
%break
וזה מכונה בחי' קו ימין של הספירות דז"א. ומקבל שם התיקון דג' גו 
ג'. (אות ו').
%break
%letter פ
פ) מה מתתקן ביום ב' דימי קליטה.
%break
%letter פ
פ) ביום ב', מתתקן האודם שבולד, דהיינו התכללות המלכות ועביותה 
בכל ספירה וספירה דז"א, שנעשתה שם בחי' קו השמאל בכל ספירה, 
שזה נעשה ע"י הארת ה"ג דאמא. (אות ו').
%break
%letter פא
פא) מה מתתקן ביום ג' דימי קליטה.
%break
%letter פא
פא) ביום ג' הוא בחינת הזווג של או"א יחד, שעי"ז מתאחזים הקוים 
זה בזה, כי קומת האור הנמשכת שם בסוד הזווג, על בחינת האודם 
שבולד, 
%break
דהיינו על בחינת העביות דמלכות הנכללת בכל ספירה, נבחנת לקו 
אמצעי, המחבר ומשוה מעלת הימין עם השמאל, הנקרא הכרעה. 
שנמצאים כל ג' קוים משתתפים בפעולה אחת ההיא להמשכת האור, 
ונעשים בזה בסוד רשות היחיד. 
%break
ונמצא מחצית דאבא, שהיא הלובן שבולד, מתחבר עם מחצית דאמא 
שהיא האודם שבולד, ואז נשארים שניהם ברחם אמא בסוד העיבור. 
(אות ו').
%break
%letter פב
פב) כיצד מתתקנים ג' קוים של העובר בג' ימי קליטה על ידי או"א.
%break
%letter פב
פב) מתחלה פועל אבא על המ"ן דז"א שעלו, כי ע"י הארת ל"ב 
נתיבות החכמה הוא מחלק המ"ן לש"ך נצוצין, דהיינו לעשר ספירות 
בכל נתיב ונתיב, וי"פ ל"ב עולה ש"ך. 
%break
ואז הוא מאיר רק לט"ר שבכל נתיב ולא אל המלכיות שבהם, שעי"ז 
נובלין ויורדין כל המלכיות שבהם בחזרה לבי"ע, שהם ל"ב מלכיות, 
ונשאר שמה רק רפ"ח ניצוצין, 
%break
דהיינו ט"ר מכל נתיב הנקיים לגמרי מעביות המלכות, כי לא נשאר 
מהל"ב מלכיות רק בחי' רשימות דהתלבשות לבד. וע"כ המה מכונים 
בחינות הלובן שבולד, ובחי' קו ימין. ואז נכללים זה בזה בבחי' ג' גו ג'. 
וזהו נבחן ליום א' של ימי קליטה.
%break
ואח"כ פועלת אמא, שחו"ב שבה מזדווגים ומורידים טפת הזווג בסוד 
הארת ה"ג, שהיא בחינת עביות של המלכות מבחינת מסך דקטנות 
שלה, מעת שהיתה בה הה"ת בעינים, שהיא נמתקת ממדת הרחמים, 
דהיינו בחינת מלכות דצמצום ב', כנודע. 
%break
וה"ג אלו דאמא, מתחברות עם בחינת ל"ב מלכיות של התלבשות 
דאבא שנשארו בו לאחר הבירור דרפ"ח ניצוצין כנ"ל. והמה מתאחזים 
ונעשים לבחינת קו שמאל. וזהו נבחן ליום ב' דימי קליטה.
%break
ואז אחר שכבר נמתקה בחינת העביות דמלכות בצורתה הראויה, 
דהיינו בחינת הקו שמאל ע"י הארת ה"ג דאמא, נעשה עליה הזווג 
דאו"א, שאור העליון המיוחס לאבא מכה ומעלה או"ח מהמסך שעל 
העביות שבקו שמאל המיוחס לאמא, 
%break
ונמשך שמה קומה חדשה דע"ס: או"י מאבא, ואו"ח מאמא כנ"ל, 
וקומת האור הזה נקרא קו האמצעי, אשר ב' הקוים ימין ושמאל 
מתחברים בו, ומוכרעים בתוכו במעלה אחת בשוה. ופעולת הזווג הזה 
נבחן ליום ג' דימי קליטה. (אות ו' ובאו"פ ד"ה ביום).
%break
%letter פג
פג) איזה אורות מתתקנים בזמן העובר.
%break
%letter פג
פג) עיקר השלמות לא הגיע בימי העיבור רק לג' אורות: חסד ת"ת 
ויסוד. כי החסד הוא בחינת השורש של כל האור, ות"ת ויסוד הם בחי' 
קו האמצעי, דהיינו קומת הזווג שיצאה על העביות דז"א הנכלל 
במסכים דאו"א, כנ"ל בתשובה פ"ב. 
%break
אכן בחינת השמאל שבו לא נתקן שם עוד בשלמות שיהיה שוה לקו 
ימין לגמרי, כי זה אינו נגמר עד שיעשה הזווג בבחינת ז"א עצמו 
במקומו אחר שנולד. גם בחינות נצח והוד לא נתקנו בשלמות, משום 
שעוד הכלים אלו אינם מוכנים להלבשת האור שלהם. 
%break
משום שאינם מתבררים לגמרי בימי העיבור כנודע. ומשום זה נבחנים 
אורותיהם לבלתי נשלמים. והנה באמת מגיע תיקון לכל ז' האורות 
חג"ת נהי"מ דז"א, כי ע"כ המה צריכים לז' חדשים, כנודע. 
%break
אלא המדובר הוא כאן מבחינת תיקון גמור להתלבשות בכלים: שזה 
אינו מגיע רק לג' האורות: חסד ת"ת ויסוד בלבד. כמבואר. (אות ח' 
וט').
%break
%letter פד
פד) למה לא נתקנו בזמן העיבור רק המילואים של השמות בלבד.
%break
%letter פד
פד) השמות הם בחי' הרשימות שנשארו באצילות, מע"ס דז"א, אחר 
שבירת הכלים. והמילואים, הם בחינת העביות ששמשו בנקודים, 
שעליהם יצאו כל הקומות דעסמ"ב במלכים דנקודים. 
%break
והנה בימי העיבור, הגם שהזווג נעשה על המ"ן של ז"א, מ"מ כיון 
שהיה בתוך היסודות דאו"א, אין השמות של ז"א יכולים לקבל שם 
תיקונם, 
%break
ונבחן שרק בחינת המ"ן והעביות דז"א, שהם המילואים, קבלו שמה 
תיקונם מתוך התחברותם עם השמות דאו"א, אבל השמות דז"א 
מתחילים להגלות רק אחר שנולד ובא למקומו.
%break
ויש עוד טעם ב', כי נודע שכל מדת שיעור קומה של הפרצוף תלויה 
במדת העביות שבמסך. ובפרצופי אצילות בא באמת כל שיעור 
העביות של הפרצוף עוד בימי העיבור, וכל ההבחן בין הגדלות אל 
הקטנות של הפרצוף, הוא רק במקום הזווג. 
%break
כי בקטנות נמצא מקום הזווג בבחינת עינים, וע"כ אין לו אלא נ"ר לבד. 
ובגדלות יורדת הה"ת למקומה לפה, ע"כ הוא משיג ג"ר שלו. 
%break
ולפיכך הכרח הוא שהעביות דד' הקומות עסמ"ב באים בהפרצוף בעת 
העיבור אלא מתוך שהזווג הוא שלא במקומו ע"כ אין שם אלא נפש 
בלבד, כנ"ל. 
%break
ונמצא שבחינת המילואים דעסמ"ב נכנסים בימי העיבור, אמנם 
השמות עצמם דעסמ"ב אינם מתגלים, משום שהזווג הוא שלא 
במקומו, ואין שם אלא בחינת ב"ן בלבד, שהוא אור הנפש כנודע. 
%break
ורק בימי הגדלות אחר שה"ת, דהיינו העביות דעסמ"ב, יורדים 
למקומם, אז מתגלים בהם ההויות עצמם, ומתגדל קומתו לקימת אבא 
ואמא, כנודע. (אות י"א).
%break
%letter פה
פה) מה פירושם של ג' המילואים: י"ט, ל"ז, ומ"ו.
%break
%letter פה
פה) המילוי דהוי"ה דאלפין, כזה: יוד הא ואו הא. היא י"ט. והיא בחינת 
עצמות ז"א, דהיינו קומת ו"ק, שהוא רוח נפש. 
%break
והמילוי דהוי"ה דס"ג: יוד הי ואו הי, היא ל"ז, והיא קומת בינה, דהיינו 
אור נשמה. והמילוי דהוי"ה דע"ב: יוד הי ויו הי, היא מ"ו, והיא קומת 
חכמה דהיינו חיה. (אות י"ב).
%break
%letter פו
פו) מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים הראשונים מהעיבור.
%break
%letter פו
פו) בג' חדשים הראשונים, הזווג הוא מבחינת מסך דיסוד תבונה, 
המוציא בכללו רק בחינת נפש דעובר, דהיינו נפש דנפש דכללות 
הפרצוף, כי כללות קומת העובר, אינו אלא נפש. 
%break
אמנם גם בנפש דנפש הזה, נבחנים בו ג"כ ע"ס, שהם נרנח"י, שהם 
נכנסים בעיבור בד' זמנים, שהם: בג' ימי קליטה בסופם, נגמר להכנס 
בו מילוי מ"ה, ומשיג העיבור רוח נפש דנפש הנפש. 
%break
ובגמר מ' יום, נגמר להכנס בו ל"ז ניצוצין דמילוי ס"ג, והוא משיג 
בחינת נשמה דנפש הנפש. ובגמר ג' חדשים נגמר להכנס בו מילוי 
ע"ב, שהם מ"ו ניצוצין, והוא משיג חיה דנפש הנפש. 
%break
ועם יציאת הג' חדשים, הוא משיג יחידה דנפש. ובזה נשלמים נרנח"י 
דנפש הנפש, שבג' החדשים הראשונים, בסוד מדור התחתון. (אות 
י"ט וכ"א).
%break
%letter פז
פז) מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים האמצעים מהעיבור.
%break
%letter פז
פז) בג' החדשים האמצעים, הזווג הוא מבחינת המסך דמקום החתך, 
המוציא בכללו בחינת רוח דעובר, דהיינו בחינת רוח דנפש, מכללות 
הפרצוף אכן גם ברוח דנפש ההיא יש ג"כ נרנח"י הנכנסים בו בד' 
זמנים, בהמשך ג' החדשים האמצעים. 
%break
כי גם הם נחלקים לד' זמנים ע"ד הזמנים דג' החדשים הראשונים, 
שהם ג' ימי קליטה לנפש רוח. ומ' יום לנשמה. וג' חדשים לחיה. 
וביציאת הג' חדשים, ליחידה. ואז נגמרים נרנח"י דרוח הנפש. (אלף 
י"ז ד"ה הרי).
%break
%letter פח
פח) מה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' החדשים האחרונים מעיבור.
%break
%letter פח
פח) בג' החדשים האחרונים, הזווג הוא מבחינת המסך דמקום יסוד 
בינה עלאה, המוציא בכללו בחינת ג"ר דעובר, דהיינו בחינת נשמה 
חיה יחידה דנפש דכללות הפרצוף. 
%break
והם צריכים ג"כ לד' זמנים כמו הנפש ורוח דעובר, לפרטות נרנח"י 
דג"ר אלו, שבג' ימי קליטה באה הנפש רוח דג"ר דעובר, ובמ' יום 
הנשמה דג"ר ובג' חדשים חיה דג"ר, ועם יציאת ג' החדשים באה 
יחידה דג"ר. 
%break
ואין להקשות כיון שהם ג' אורות היו להם לבא בג' פעמים ד' זמנים, 
ע"ד ביאת הנפש רוח. והענין הוא, כי ג"ר חשובין כאחת, משום שאין 
שם באמת אלא בחינת בינה שהיא נשמה, אשר חיה ויחידה נכללים 
בה ומלובשים בה, כי לחיה ויחידה אין כלים, כנודע. 
%break
ולפיכך מספיק סדר אחד של ד' זמנים לכל הג"ר, שהוא לבחינת בינה 
ונשמה שבהם. (אלף י"ז ד"ה ועד"ז).
%break
%letter פט
פט) מהו הפירוש שהאשה רוצה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות.
%break
%letter פט
פט) ג' המילוים: י"ט, ל"ז, ומ"ו, של השמות ע"ב ס"ג מ"ה, הם בגי' 
קב. ונודע שהם כוללים כל המוחין דז"א הצריכים לו לסוד הזווג דפב"פ 
עם הנוקבא. 
%break
והנה אע"פ שהם תכלית שלמותו בעולם האצילות והתיקון, מ"מ 
כשנעריך אותם בערך שהיה לו בעולם הנקודים מטרם שביה"כ, אינם 
אלא בחינת הכתרים בנרנח"י דנפש, 
%break
וחסרים ט"ר דאורות וט"ת דכלים בערך ז' המלכין קדמאין, ולפיכך 
נבחן כל התיקון דז"א בערך הקודם, כמו אחד מעשרה. וע"ז רמזו ז"ל 
רוצה אשה, 
%break
דהיינו הנוקבא דז"א, בקב ותפלות, דהיינו בבחינת המילואים של 
המוחין דז"א דעולם התיקון, שהם בגי' ק"ב כנ"ל, יותר מבעשרה קבין 
ופרישות, שהיו לז"א בעלה בעת הנקודים. 
%break
כי אותם העשרה קבין, גרמו שבירת הכלים ופרישות ממנה, אבל 
עתה בתיקון, הגם שאין לה אלא קב אחד מהם, הרי הוא גורם לה 
תפלות, שפירושו, חיבור עמה פב"פ. (אות כ"ה).
%break
%letter צ
צ) למה ז"א בעיבור נבחן לבחינת חלה.
%break
%letter צ
צ) התיקון של כל הקומות דאצילות שנתקן בהם בקביעות, נבחנים 
בערך הנקודים בגדלותם, רק בערך נרנח"י דנפש לבד. ונמצא שכל 
הגדלות שז"א משיג באצילות, אינם אלא בחי' נפש, בערך שהיה לו 
בגדלות דנקודים. 
%break
ולפי זה נמצא, שבעת עיבורו, שאז אין לו עוד אלא בחינת נפש 
דכללות פרצופו, הרי הוא אז בערך הנקודים רק חלק אחד ממאה, 
שה"ס חלתו של עולם הנקודים, כי אפילו בעת גדלותו אין לו באצילות 
רק אחד מעשרה. כנ"ל. (אות כ"ד).
%break
%letter צא
צא) למה השם בלי מילוי, גרוע ממילוי בלי שם.
%break
%letter צא
צא) עי' לעיל בתשובה ע"ג.
%break
%letter צב
צב) למה נקרא ז"א בשם קטוע.
%break
%letter צב
צב) עי' לעיל תשובה ס"ט.
%break
%letter צג
צג) מהי הפלוגתא מקב לחלה, ומקבים לחלה.
%break
%letter צג
צג) בחינת התיקון דעיבור הז"א, נקרא בשם חלה, בסוד חלתו של 
עולם, שהוא אחד ממאה, כנ"ל תשובה צ'. גם נק' בשם ק"ב, על 
הגימטריא דג' המילואים דע"ב ס"ג מ"ה, ונקרא קב טהור. 
%break
ונגד זה יש קב חרובין, שהם בחינת המלכים מטרם שנבררו, שעדיין 
בחינת החורבן דשבירת הכלים רוכב עליהם. 
%break
וע"כ ב"ה סברי מקביים לחלה, כי צריכים לרמז על בחינת קב טהור 
שה"ס תיקון הראשון של הבירורים העולים מבי"ע לסוד העובר, שהוא 
ג' המילואים שהם בגי' ק"ב. 
%break
וגם צריכים לרמז על בחינת המלכים מטרם הבירור, שהם בחינת 
הקב שאינו טהור, שמהם נברר קב הטהור. וע"כ צריכים לקביים. 
וב"ש סברי שעל הקב שאינו טהור אין צורך לרמז, אלא על קב הטהור 
בלבד, שה"ס חלתו של עולם. וע"כ סברי מקב לחלה. (אות כ"ד).
%break
%letter צד
צד) מהו פירושו, דקב ישן וקב חדש שנשכו זה בזה.
%break
%letter צד
צד) מדרגה הו' שבכל קומה שיצאה בז"ת דנקודים, שהיא בחינת 
האחורים של הקומה, מכונה קב, על שם שיש בה ק"ב אותיות. עי' 
להלן תשובה צ"ה. 
%break
וכיון שאחורים אלו לא קבלו תיקונם בתחלת התיקון דעולם האצילות, 
ע"כ המה נקראים ק"ב חרובין, כלומר, שהחורבן דשביה"כ שורה 
עליהם. 
%break
ונקראים ג"כ קב ישן, בערך הניצוצין שקבלו תיקונם בעולם התיקון 
ממ"ה החדש, שהם ג"כ מכונים ק"ב על שם הגימטריא של המילואים 
דג' השמות ע"ב ס"ג מ"ה, שעולים בחשבון ק"ב, שהם כל בחינת 
הגדלות ופב"פ שיש בעולם התיקון מבחינת מ"ה החדש, 
%break
וע"כ הם מכונים קב חדש. גם הקב ישן נבחן לקב בלתי טהור, כי עדיין 
לא נברר לעלות מבי"ע להתחבר לקדושת האצילות, והקב חדש 
שכבר נברר ועלה לאצילות הוא נבחן לקב טהור. (אות כ"ז).
%break
%letter צה
צה) מה הן המדרגות ה' ו' וז' שישנן בכל שם.
%break
%letter צה
צה) ענין המדרגות האלו מבוארים בדברי הרב בע"ח שער י"ח בדרוש 
רפ"ח ניצוצין ונתבאר שם, שיש להבחין בכל קומה את ההויה 
הפשוטה שבה: בבחינות אותיותיה ביושר וריבוע, ומבחינות החשבון 
דאותיות ביושר וריבוע. 
%break
וכן את הויה במילוי שבה: בבחינות אותיותיה ביושר וריבוע, ומבחינות 
החשבון דאותיות ביושר וריבוע. שהם ח' מדרגות.
%break
פירוש הדברים: כי המילואים של הויות, המה בחינות המסך והעביות 
המתוקן בכלי המלכות שעליהם נעשה הזווג, ועל פיהם נמדדת 
הקומה של הפרצוף, כנודע. 
%break
ומתוך שבחינת הממטה למעלה של הזווג הנקרא ראש אינו נבחן 
לבחינת כלים, אלא לשורש להם בלבד, משום שאין העביות שבאו"ח 
יכול להתעלות במשהו ממטה למעלה, כנודע. 
%break
ע"כ נבחן תמיד כל ראש של פרצוף, שהוא בהוי"ה בלתי מילוי, כי 
המילוי, שפירושה עביות אינו יכול להתעלות ממטה למעלה לע"ס 
דהוי"ה דראש, וע"כ הוא נבחן להוי"ה פשוטה בלי שום מילוי.
%break
לפיכך אין המילוי נבחן רק בבחי' ממעלה למטה של הזווג, שנקרא 
בשם גוף הפרצוף, משום שהמסך והעביות מתערב בהאו"ח היורד 
ממעלה למטה, ונעשה לכלים להלבשת האורות, כנודע. 
%break
וע"כ כל גוף נבחן להוי"ה במילוי, אשר כל שבחה של הוי"ה ההיא 
ניכרת ומתבארת, על פי המילוי שבה. משא"כ בראש, אין שיעורה של 
הקומה ניכרת שם, ואינה מתבארת לנו, משום שאין שם בחינת מילוי, 
שאין המילוי מתגלה ממטה למעלה, 
%break
כנ"ל, שהיא הוי"ה פשוטה תמיד בכל הקומות. וז"ס שאין לבו תפיסה 
והשגה בשום ראש, אלא בבחינת הגוף.
%break
ואחר שידענו היטב ההבחן בין הוי"ה פשוטה להויה מליאה, יש עוד 
לידע ההבחן מאותיות של הוי"ה אל בחינות החשבון של האותיות 
מאותה ההויה. 
%break
ותדע, כי המסך והעביות המתוקן בכלי המלכות, שמעלית או"ח בעת 
הזווג הן מבחינת ממטה למעלה שהוא הראש, והן מבחינת ממעלה 
למטה שהוא הגוף, הנה המלכות ההיא נקראת תמיד בשם חשבון, 
משום שמדת השיעור קומה, 
%break
וכל הבחינות שבפרצוף תלוים רק בהמסך ועביות ההיא, בדומה 
לחשבון, המבאר לנו שיעור של המהותים בדיוק גמור. ועל פי זה נבחן 
תמיד בין עיקר מהותה של הקומה, דהיינו הט"ס הראשונות שבה, 
שהן עצם האותיות של ההוי"ה. 
%break
ובין החשבון של אלו האותיות דהיינו בחינת מלכות שבה. שמהות 
הע"ס של הקומה נקראת בשם עצמות האותיות דהוי"ה ההיא, ובחינת 
המלכות עם המסך ועביות שבה, המקבלת הזווג מאור העליון ומעלית 
או"ח, היא נקראת בשם הגימטריא והחשבון דאותיות שבהוי"ה ההיא.
%break
ואחר צמצום הב', שה"ת עלתה לעינים, והוציאה אח"פ מחוץ 
למדרגה, ונתחלקו כל המדרגות לב' בחינות: פנים ואחורים, כנודע. 
יצא לנו להבין בכל הוי"ה את בחינת הפנים שלה, ואת בחינת 
האחורים שבה. 
%break
ואלו מתבטאים בהוי"ה ביושר, והוי"ה בריבוע. כי הוי"ה ביושר, דהיינו 
שאותיותיה כסדרן, נבחנת לבחינת פנים של הקומה, שהיא הג"ע 
שלה. והוי"ה בריבוע, כזה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, נבחנת לבחינת 
אחורים של הקומה.
%break
ומעתה יצא לנו להבחין ד' מדרגות בכל קומה, הן בראש שלה, והן 
בגוף שלה. שהן: ב' מדרגות בעצמותן של הספירות, המכונות בשם 
אותיות של הוי"ה, א' בחינת הפנים דאותיות מהוי"ה דיושר, דהיינו 
ט"ס הראשונות מבחינת גו"ע שבה. 
%break
ב' בחינת אחורים דאותה ההוי"ה, שהיא הריבוע שלה, דהיינו ט"ס 
הראשונות מבחינת אח"פ שבה. 
%break
וכן יש ב' מדרגות בבחינת המלכיות של הקומות, הנקראות בשם 
חשבון של האותיות: א' היא החשבון של אותיות הוי"ה דיושר, שהוא 
המלכות המשמשת בזווג בבחינת הפנים של הקומה, דהיינו בגו"ע 
שבה.
%break
ב' היא החשבון שבאותיות דהוי"ה בריבוע, שהיא המלכות המשמשת 
בזווג בבחי' האחורים של הקומה, דהיינו אח"פ שבה. וזה נוהג 
בהכרח בין בראש ובין בגוף, הרי לך ד' מדרגות: פו"א דאותיות, ופו"א 
דחשבון בראש, שנקרא בשם הוי"ה פשוטה. 
%break
וד' מדרגות: פו"א דאותיות, ופו"א דחשבון בגוף, שנקרא בשם הוי"ה 
במילוי. הנה נתבאר לך היטב ח' המדרגות שיש בכל קומה, שהרב 
עוסק בהם בענין ירידת רפ"ח ניצוצין, בע"ח שער י"ח. וכן כאן באות י' 
ואות כ"ו.
%break
והעיקר מה שצריכין להבין בהם לעניננו הוא, המדרגה הה' והו' והז' 
שהן ג' מדרגות הראשונות דמדרגות דגוף, שמדרגה הה' של הוי"ה 
דע"ב, הוא עצמות העשר אותיות דהוי"ה דיושר: יוד הי ויו הי, שהם 
ט"ס הראשונות דבחינת ע"ס דפנים דגוף מקומת ע"ב, 
%break
דהיינו גו"ע שלה. ומדרגה ואו היא עצמות האותיות דהוי"ה במילוי ע"ב 
בבחינת הריבוע שבה, שהם: יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי. שהם 
כ"ו אותיות, שפירושם, ט"ס הראשונות דבחינת י"ס דאחורים דגוף 
מקומת ע"ב. 
%break
דהיינו בחינת אח"פ שבה. ומדרגה הז', היא הגימטריא והחשבון של 
עשר האותיות דהוי"ה דיושר, דהיינו בחינת המלכות דבחינת ע"ס 
דפנים דגוף מקומת ע"ב. 
%break
ואותם ח' המדרגות המתבארות בקומת ע"ב נוהגות בכל הקומות: 
בס"ג ומ"ה וב"ן, ד' מדרגות בראש שלהם נקרא הוי"ה פשוטה, וד' 
מדרגות בגוף שלהם הנקראת, הוי"ה במילוי. (אות כ"ו).
%break
%letter צו
צו) למה נבחנים חג"ת דז"א דנקודים, שהם ג' שמות נפרדים: ע"ב 
ס"ג מ"ה. ובאצילות נבחנים תמיד חג"ת שלו תחת שם אחד, או כולם 
מ"ה, או כולם ס"ג, או כולם ע"ב.
%break
%letter צו
צו) משונה חג"ת דז"א דנקודים, מכל בחינת חג"ת דז"א הנוהגים 
באצילות. כי חג"ת נהי"מ דנקודים, המה ז' קומות נבדלות שיצאו בזו 
אחר זו, שכל אחת יצאה, אחר שבירתה של העליונה ממנה. 
%break
כי הממעלה למטה מקומת אבא, נתלבש במלך החסד, ואחר שנשבר, 
נעשה הזווג בקומת אמא, אשר הממעלה למטה דקומת אמא, 
נתלבשה במלך הגבורה. 
%break
ואחר שנשבר הגבורה, נעשה הזווג בבחינה היסודות דאו"א, 
והממעלה למטה שלהם, נתלבשה במלך הת"ת עד החזה. ועד"ז יצאו 
ד' המלכים תנהי"מ דנקודים מישסו"ת, בזה אחר זה. וע"כ נבחן מלך 
החסד להוי"ה דע"ב. להיותו נמשך מקומת אבא, שהוא ע"ב. 
%break
וכן מלך הגבורה נבחן להוי"ה דס"ג, להיותו נמשך מקומת אמא שהיא 
ס"ג. וכן ת"ת נבחן להוי"ה דמ"ה, להיותו נמשך מבחינת היסודות 
דאו"א שהם קומת מ"ה. 
%break
כמ"ש כל זה היטב בחלק ז' מה שאין כן חג"ת נה"י דז"א בכל 
המדרגות שלו באצילות, הנה הם כבר נתקשרו יחד ע"י העיבור בסוד 
עלית ג' גו ג', 
%break
ואפילו מדרגת הנפש דנקודים, כבר כלולה מכל חג"ת נהי"מ יחד, וכן 
קומת מ"ה שהיא רוח כלולה מכח חג"ת נהי"מ יחד, וכן יתר הקומות. 
(עץ חיים שער י"ח פרק ב').
%break
%letter צז
צז) למה מלך הדעת דנקודים אינו נמנה במספר הרפ"ח ניצוציו רק 
שמתחילים מחסד דנקודים, שהוא הוי"ה דע"ב.
%break
%letter צז
צז) אין ספירת הדעת מוסיפה כלום על מספר ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ. 
אלא שהראש הוא כח"ב או חב"ד, ובחינת הממעלה למטה של מוח 
הדעת המתפשט בפנימיות הגוף, היא בחינת מלך הדעת דנקודים. 
%break
באופן שהגוף שהוא חג"ת נהי"מ, יש בו בו בחינות חג"ת נהי"מ: א' 
בפנימיות, וב' בחיצוניות. וחג"ת נהי"מ הפנימים, נקראים בשם דעת. 
וחג"ת נהי"מ החיצוניים, נקראים בשם גוף. 
%break
ולכן כמו שמבחינים ד' הקומות עסמ"ב בחג"ת נהי"מ החיצונים 
דנקודים, הנה עד"ז ממש מבחינים חג"ת נהי"מ פנימים גם במלך 
הדעת: שחג"ת שלו, הוא בחינת הממעלה למטה, שנתפשט מהזווג 
דהסתכלות עיינין דאו"א עלאין זה בזה, ונתפשט במלך הדעת. 
%break
ונה"י של הדעת, הוא בחינת הממעלה למטה שנתפשט מהזווג 
דהסתכלות עיינין דישסו"ת זה בזה, שהמה בחינת הפבימיות של ד' 
מלכי תנהי"מ דנקודים.
%break
ולפיכך אין שום צורך לפרש את בחינת הניצוצין שנפלו במלך הדעת 
דנקודים במיוחד, כי אין בהם שום הבחנה מיוחדת, כי גם הם 
מתחלקים בד' הקומות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן, 
%break
שיש בכל אחר ח' מדרגות: ד' בראש בשם יושר וריבוע דאותיות 
הפשוט וחשבונם, וד' בגוף בשם יושר וריבוע דאותיות המלאים 
וחשבונם.
%break
%letter צח
צח) מאחר שז"ת דנקודים נשברו כולם פנים ואחור, א"כ מה הפירוש, 
שו' המדרגות הראשונות דמלך החסד שהוא הוי"ה דע"ב, נשארו כולם 
באצילות.
%break
%letter צח
צח) ענין הו' מדרגות הראשונות של הוי"ה דע"ב, דהיינו של מלך 
החסד, שהרב אומר שנשארו באצילות, אין הפירוש שהם לא נשברו 
כלל, 
%break
כי זה ודאי שכל הבחינות של ז"ת דנקודים נשברו ונפלו לבי"ע, הן 
בחינת הפנים שלהם, והן בחינת האחור שלהם כמ"ש בכמה מקומות. 
אלא שהמדובר הוא רק בבחינת הניצוצין בלבד.
%break
כי כבר ידעת ההפרש מאורות אל הניצוצין, שהם בחינת ג"ר וו"ק 
הנבחנים בהרשימות שנשארו מהאורות שנסתלקו מהכלים השבורים 
אשר אור הזך שבהרשימות, 
%break
שפירושם בחינת ג"ר שבהם, הם נשארו באצילות בבחינות רשימות, 
ולא ירדו עם הכלים השבורים לבי"ע, כי הפרסא מעכב עליהם. וע"כ 
אינם יכולים להשאר בתוך הכלים ממש כדרך כל הרשימות. 
%break
אבל בחי' אור העב שבהרשימות, שפירושם בחינת הו"ק שבהם, 
מתוך שאין הפרסא מעכב עליהם, המה יכולים לירד עם הכלים לבי"ע, 
ולהתלבש בהם, כדרך כל הרשימות והבן זה היטב. 
%break
וזה החלק של הרשימות שירדו עם הכלים לבי"ע, נקרא תמיד בשם 
ניצוצין. והחלק שנשאר באצילות נקרא תמיד בשם רשימות.
%break
ועם זה תבין, שמן ו' מדרגות הראשונות דע"ב, שהוא בחי' הממעלה 
למטה מקומת אבא עלאה דנקודים שירד ונתפשט במלך החסד 
דנקודים, כנ"ל בתשובה צ"ו. 
%break
אי אפשר שירדו מהם ניצוצין לבי"ע, כי הרשימות שנשארו מו' מדרגות 
אלו אחר שבירת מלך החסד, הנה הם כולם בחינת ג"ר, 
%break
וכבר ידעת שג"ר דרשימות אינם יכולים לעבור הפרסא ולירד לבי"ע, 
רק ממדרגה הז' ואילך, שהיא בחינת המלכיות דבחינת ע"ס דפנים 
דאותה הקומה, כנ"ל בתשובה צ"ה. 
%break
הנה היא בחינת אור העב שברשימו, דהיינו ו"ק דרשימות, והם יכולים 
לירד עם הכלים לבי"ע ולהתלבש בהם כדרך הרשימות הנשארים 
בכלים כדי להחיותם. משום שעליהם אין הפרסא מעכב, להיותם 
בחינת חסדים שאין הצמצום שורה עליהם כנודע.
%break
אמנם ו' מדרגות הראשונות, שהם ד' המדרגות שבראש דקומת ע"ב, 
וב' מדרגות הראשונות דגוף הקומה, שהם מדרגה הה', שהיא בחי' 
עשר האותיות בעצמותם, הרומזים לט"ס ראשונות, 
%break
וכן מדרגה הו' שהיא בחינת הריבוע דעשר האותיות אלו, הרומזים ג"כ 
לבחינת ט"ר של הקומה, הנה אפילו הרשימות שנשארו אחר 
הסתלקותם, המה ג"כ בחינת ג"ר, ואינם יכולים לעבור הפרסא 
ולהתלבש בכלים בבי"ע, וז"ש הרב שמהם לא ירדו ניצוצין.
%break
ועד"ז תבין, ענין ההשארה באצילות שחושב הרב בשאר הקומות: ס"ג 
מ"ה וב"ן. דהיינו רק בחינת הרשימות שנשארו אחר הסתלקות 
האורות ושביה"כ, 
%break
ולא תטעה שהמדובר הוא שהמדרגות האלו לא נשברו כלום, כי זה 
פשוט הוא שכל ז"ת נשברו פנים ואחור, ולא נשתייר מהם כלום 
באצילות. (ע"ח שער י"ח פ"ב).
%break
%letter צט
צט) למה נפלו הניצוצין מע"ב, רק ממדרגה הז' ואילך.
%break
%letter צט
צט) עי' בתשובה צ"ח.
%break
%letter ק
ק) למה נפלו הניצוצין מס"ג שהיא גבורה דז"א, ממדרגה ה' ואילך.
%break
%letter ק
ק) נודע, שספירת החסד קבלה הממעלה למטה שנתפשט מגופא 
דאבא עלאה, שיצא על מסך דבחי"ג, שהיא קומת ע"ב. וספירת 
הגבורה דז"א קבלה הממעלה למטה שנתפשט מגופא דאמא שיצא 
על מסך דבחי"ב, הנחשב לבחי' ו"ק וגוף בערך קומת ע"ב. 
%break
וע"כ יש הפרש גדול בין חסד לגבורה, כי החסד שקבל מקומת ע"ב, 
ע"כ גם בחי' חג"ת שלו עד החזה, כלומר בחינת הט"ס הראשונות 
דגוף שלו, נחשב ג"כ לבחינת ג"ר, שהם ב' המדרגות יושר וריבוע 
דעשר האותיות דמילוי ע"ב. 
%break
אלא מחזה ולמטה, ששם כבר נמצא המלכות דע"ס דפנים, שהיא 
מדרגה הז', היא נחשבת לו"ק דרשימות היורדים לבי"ע, כנ"ל 
בתשובה צ"ח.
%break
אבל גבורה דנקודים, שקבלה בחי' הממעלה למטה דקומת ס"ג, הנה 
רק בחינת הראש שלה נחשב לג"ר, שהם ד' המדרגות הראשונות, 
דהיינו יושר וריבוע דאותיות הוי"ה הפשוטה וחשבונם, אבל בחינת 
הגוף שלה, 
%break
ואפילו מדרגה הה', שהיא הט"ס הראשונות דהוי"ה במילוי ס"ג, כבר 
נבחנים לבחינת ו"ק, ויכולים לירד לבי"ע. וע"כ לא נשאר ממנה בבחי' 
רשימות, רק ד' המדרגות הראשונות בלבד. (ע"ח שי"ח פ"ב).
%break
%letter קא
קא) למה נפלו הנצוצין ממ"ה שהוא ת"ת דז"א, ממדרגה ג' ואילך.
%break
%letter קא
קא) תפארת דז"א דנקודים שקבלה הממעלה למטה מבחינת יסודות 
דאו"א, שיצא על המסך דבחי"א, הנה נחשבת לבחינת גוף בלי ראש, 
מצד האורות, וראש בלי גוף מצד הכלים, כנודע. וע"כ נבחן שאין בו 
שום התפשטות מבחינת התלבשות האור בכלים מלמעלה למטה. 
%break
ונמצא שהמלכיות דראש, נחשבות ג"כ לבחינת ו"ק, כי במקום 
שממלכות דראש מתפשטת לבחינת ממעלה למטה, נעשתה המלכות 
דראש לבחינת כתר דגוף, 
%break
ואז גם המלכות נחשבת לבחינת ג"ר וראש, משא"כ במקום שמלכות 
אינה מתפשטת לבחי' גוף ממעלה למטה, הנה נחשבת גם היא 
לבחינת גוף אע"פ שהיא משמשת בראש. 
%break
וע"כ לא נשאר מקומת מ"ה כי אם ב' המדרגות העליונות, שהן יושר 
וריבוע דאותיות דהוי"ה דפשוט, שפירושם ט"ר דראש, אבל מדרגה 
הג' שהיא בחינת החשבון דאותיות דיושר דהוי"ה דפשוט, 
%break
שפירושו בחינת מלכות דראש, הנה נחשבת לבחינת ו"ק, וגם היא 
יורדת לבי"ע להתלבש בהכלים בבחינת ניצוצין. (שם).
%break
%letter קב
קב) למה נפלו ניצוצין מב"ן, שהיא מלכות, ממדרגה ב' ואילך.
%break
%letter קב
קב) בחינת מלכות דז"א דנקודים שהיא הב"ן שלו, נחשבת רק הפנים 
שלה שבראש לבחינת ג"ר, אבל בחינת אחורים דראש שהיא המדרגה 
הב', 
%break
דהיינו אחור דאותיות הויה דפשוט, כבר נחשב לבחינת ו"ק ויכול לירד 
בבחינת ניצוצין לבי"ע, וע"כ לא נשאר ממנה אלא רק המדרגה הא' 
לבד. (שם).
%break
%letter קג
קג) איך אומר שג' המלוים של ע"ב ס"ג מ"ה נשלמו בעת העיבור, כיון 
שאין הויות אלו בז"א רק בעת הגדלות כשמלביש לאו"א.
%break
%letter קג
קג) כבר ידעת שאין הבחן בין הגדלות והקטנות בשיעור העביות אלא 
במקום הזווג, כי כל שיעור העביות בא בפרצוף בעת עיבורו, ואפילו 
העביות דקומת ע"ב, ועכ"ז אין שם אלא קומת נפש משום שהזווג הוא 
שלא במקומו, כמ"ש בתשובה פ"ד. 
%break
עש"ה. באופן שכל בחינות העביות דע"ב ס"ג מ"ה, נשלמו לגמרי 
להכנס בימי עיבורו, שהמה נקראים בחינות המילואים שלהם בלי 
השמות. 
%break
אמנם השמות דע"ב ס"ג מ"ה, כלומר בחינת הזווג דעביות עם האור 
העליון המוציא הקומות שלהם, זה אינו נעשה אלא אחר שנולד ומשיג 
את גדלותו, כי אז יורד מקום הזווג מעינים ובא למקומו, כנודע. (אות 
י"ב).
%break
%letter קד
קד) למה נקראת מדרגה הו' בשם קב חרובין.
%break
%letter קד
קד) לא נתקנו באצילות זולת בחינת הפנים דכלים של הנקודים, 
דהיינו בחינות גו"ע שבהם, שהם בחי' מדרגה הה' (עי' תשובה צ"ה) 
אבל בחי' האחורים דכלים דנקודים לא נתקנו, שהם בחינת אח"פ 
שבהם, הנקרא מדרגה הו'. 
%break
(עי' תשובה צ"ה) וע"כ החורבן דשביה"כ עדיין שורה עליהם, כי לא 
נתעלו מבי"ע, ולפיכך נקראו גם בחי' הרשימות שלהם שנשארו 
באצילות, שהם ק"ב אותיות הריבוע של עשר האותיות שבמילוי ע"ב, 
%break
שהם מדרגה הו', בשם קב חרובין, משום שהמילואים אינם עולים 
עמהם בזווג להחזיר להם אורותיהם שנסתלקו מהם בזמן שביה"כ 
שזה נבחן בשם חורבן. (אות כ"ו).
%break
%letter קה
קה) למה נמנה רק המדרגה הו' דשם ע"ב לבחינת קב חרובין.
%break
%letter קה
קה) זה הכלל, שהבחינה העליונה שבהמדרגות, כוללת בתוכה כל 
המדרגות, שלמטה ממנה. ולכן כיון שאחורים דע"ב, הם הבחינה 
העליונה של כל בחינות האחורים של הקומות דנקודים, ע"כ המה 
נכללים בהם, ואין מן הצורך לחשוב אותם. (שם).
%break
%letter קו
קו) מהו הפירוש, שז"א יוצא בקב שלו מרה"י לרה"ר בשבת, כדי 
לפרנס השיורי מלכין קדמאין שעדיין לא נבררו.
%break
%letter קו
קו) נודע שלא נתקנו באצילות זולת מהכלים דפנים דנקודים שהם 
בחי' גו"ע דכל אחד, אבל אח"פ של כל אחד לא נתקנו, שהם בחינת 
הקב חרובין. כנ"ל בתשובה ק"ד. 
%break
ואע"פ שבגדלות יורדת הה"ת מעינים לפה ומחזירים האח"פ למקומם, 
נמצא שגם האחורים מתתקנים באצילות. 
%break
אמנם אלו אח"פ המוחזרים אל המדרגות בעת גדלות הם בחינת קב 
חדש דמ"ה החדש, הנקרא נה"י חדשים, שכל תיקונם הוא בדרך 
עליתם לאצילות, אבל הקב ישן שהם המדרגה הו', 
%break
דהיינו אחורים דפרצופי נקודים עצמם, שנתפשטו בשעתם עד לנקודה 
דעוה"ז, הנה הם נשארים בחורבנם, בכל המשך השתא אלפי שני, עד 
לגמר התיקון, אשר אז ימטי רגלין ברגלין, 
%break
דהיינו שיחזור ויתוקן כל אחורים ששמשו בנקודים, והנה"י, שהם 
הרגלין, יתפשטו בשוה עם רגלי א"ק עד לנקודה דעוה"ז, בסו"ה ועמדו 
רגליו על הר הזיתים.
%break
ולפיכך אפילו ביום השבת, שאז עולה ז"א עד א"א, ונמצא אז בכל 
השלימות כמו שהיה בזמן הנקודים כנודע. 
%break
הנה כל זה הוא רק מצד האורות בלבד, אבל לא מצד הכלים, כי הקב 
ישן דנקודים עדיין בחורבנו עומד, כי לא נתבטל הפרסא שמתחת 
אצילות, 
%break
ואין אורות דאצילות יכולים להתפשט למקום בי"ע במקומם, אלא 
שמחזה ולמעלה דבחינת בי"ע בכללות, עולים ומקבלים תיקונם 
למעלה באצילות. 
%break
אבל מחזה דכללות בי"ע ולמטה, אינו יכול להתקן אפילו בדרך עליה. 
ונמצאים אלו י"ד ספירות שמחזה ולמטה. שהם תנה"י דיצירה וע"ס 
דעשיה, בלי שום בירור ושם עומדים שיורי מלכין קדמאין שלא נבררו, 
%break
דהיינו אותם השייכים למדרגה הו', שנקראת קב חרובין ונמצאו שם 
בין הקליפות.
%break
ועכ"ז מגיע למלכים אלו שלא נבררו, הארה גדולה ביום השבת, כי 
יוצאים עכ"פ משביה של הקליפות, ונחשבים אז לבחינת נשמה 
אליהם. 
%break
והארה זו המה מקבלים מז"א דאצילות בסוד יציאתו מרה"י, שהוא 
אצילות, לרה"ר שהוא מקום הקליפות, דהיינו למטה מחזה דכללות 
בי"ע, ששם עומדים המלכים שלא נבררו, ומקום הקליפות נקרא רשות 
הרבים. 
%break
אמנם ודאי שאין אור אצילות יכול להתפשט לבי"ע גם ביום השבת, כי 
הפרסא דאצילות מעכב עליו, אלא בחינת המילואים של השמות לבד, 
שהם בחינות אור חסדים ואור העב, שיכולים לעבור הפרסא, אבל 
השמות עצמם, דהיינו בחינת ג"ר שבהם אינם מתפשטים.
%break
וזה שאומר הרב, שהז"א יוצא בקב שלו מרה"י לרה"ר ביום השבת, 
כדי לפרנס אלו המלכים העומדים מחזה ולמטה דבי"ע בין הקליפות. 
%break
כי רק בחינות המילואים של ג' השמות ע"ב ס"ג מ"ה, שבגי' ק"ב 
יוצאים להאיר לאלו המלכים, ולא השמות של הויות דע"ב ס"ג מ"ה 
עצמם. כמבואר. (אות ל"ה ובאו"פ דף א' כ"ג ד"ה כשהשם).
%break
%letter קז
קז) למה המלכים שלא נבררו אינם יכולים להתפרנס מעצם השמות 
רק מהמילואים שלהם בלבד.
%break
%letter קז
קז) עי' תשובה ק"ו.
%break
%letter קח
קח) מהו ענין ביאת החלב בדדים בתחלת ימי העיבור.
%break
%letter קח
קח) הנה כל פרצופי אצילות מבחינת מוחין הקבועים בהם, לא יצאו 
כפי מדרגתם עצמם, אלא כל אחד יצא במדרגה אחת למטה ממנו. כי 
א"א שהוא בחינת כתר, יצא במדרגת ע"ב, ואו"א שהם מדרגת ע"ב 
יצאו במדרגת ס"ג. 
%break
כנודע, שא"א לקח ע"ב דמ"ה, ואו"א לקחו ס"ג דמ"ה. אמנם ממדרגת 
עצמם, נשארו כל אחד בבחינת ו"ק, דהיינו בששה כלים חג"ת נה"י 
בלבד, וחסרים ג"ר מבחינת האורות ונה"י מבחינת הכלים.
%break
והנה כדי להוליד לזו"ן, צריכים או"א להשיג בחינתם עצמם, דהיינו 
לקומת ע"ב, כקומת א"א דקביעות, כי אין זווג דהולדה אלא מבחינת 
ע"ב, כנודע. אמנם אין להם מבחינת א"א אלא חג"ת נה"י לבד, כי 
המה מלבישים אותו מגרון ולמטה, כנודע.
%break
ולפיכך צריכים ב"פ עלאין וב"פ אמצעים דחג"ת דא"א, לעלות 
ולהעשות לבחינת חב"ד דקומת או"א, וב"פ עלאין דנו"ה דא"א, עולים 
ומתחברים עם ב' פרקים התחתונים דחג"ת דא"א שנשארו להיות 
חג"ת דאו"א, 
%break
ופרקין האמצעי' עם פרקין התחתונים דנו"ה דא"א, נשארים לבחינת 
נה"י דקומת או"א דהיינו ממש ע"ד התחלקות ו"ק דז"א, בשעה שהוא 
משיג מוחין וג"ר. והבן היטב.
%break
ונתבאר, אשר לעת הזווג לצורך העיבור דז"א, הכרח הוא, שב"פ 
עלאין דנו"ה דא"א יעלו לבחינת חג"ת דאו"א ותדע שאלו הב"פ דנו"ה 
נעשו שם באו"א לבחינת דדים, אשר אח"כ לאחר שנולד ז"א. הוא 
מקבל משם בחינת המוחין דיניקה שלו. כמ"ש בחלק י"ב. בע"ה.
%break
וז"ס ביאת החלב בהדדים בתחלת ימי העיבור, כי תכף בתחלת הזווג 
לצורך העיבור, הכרח הוא, שכבר עלו ב"פ עלאין דנו"ה דא"א להעשות 
חג"ת לאו"א, וע"כ תכף הגיע לשם החלב. 
%break
שז"ס דם המתהפך ונעשה לחלב, כי האורות דנה"י מכונים בשם דם, 
להיותם מבחינת מסך דסיום, והאורות דוממים שם, כלומר שאינם 
יכולים לעבור עוד ולהתפשט, אלא שנפסקים בהארתם. 
%break
וע"כ הם מכונים בשם דם. אבל עתה כשב"פ עלאין דנו"ה עולים 
ונעשים לחג"ת, הרי קנו בזה בחינת השפעה והתפשטות, בבחינת 
חלב. (אלף ל"ג אות מ"ד).
%break
%letter קט
קט) למה לוקח ז"א בג' ימי קליטה מא"א, רק ש"ת דת"ת ונצח ויסוד 
בלבד.
%break
%letter קט
קט) נודע שה' הבחינות כח"ב זו"ן מבחינת אור החסדים, נקראות 
חג"ת נ"ה, אשר כח"ב ירדו לבחינת חג"ת, וז"א הוא נצח, והנוקבא 
היא הוד. 
%break
ונמצא שז"א בעיקרו הוא בחינת נצח ולפיכך בעיבור, הוא נוטל מא"א 
מנצח, והנוקבא מהוד, גם נוטל מת"ת ויסוד דא"א, שהם בחינת קו 
אמצעי, שמהם נמשך כל תיקוני דז"א. (אות מ"ג).
%break
%letter קי
קי) למה לוקחת הנוקבא דז"א בג' ימי קליטה מא"א, רק ש"ת דהוד.
%break
%letter קי
קי) עי' תשובה ק"ט.
%break
%letter קיא
קיא) מה גרם להתחלקות נו"ה דא"א לג"ש, לצורך העיבור דז"א.
%break
%letter קיא
קיא) כבר ידעת שהששה כלים חג"ת נה"י דא"א המתלבשים באו"א, 
נעשים לע"ס דע"ב דאו"א בעת הזווג שלהם לצורך העיבור דז"א, 
שהפרקין האמצעים והעליונים דחג"ת דא"א נעשים לג"ר דאו"א, 
%break
וב"פ עלאין דנ"ה דא"א, עולים ומתחברים עם הפרקים תחתונים 
דחג"ת דא"א שנשארו מהם, ונעשים לחג"ת דאו"א, והם שנעשו 
לדדים דאו"א, שמהם מקבל ז"א את המוחין דיניקה שלו, כנ"ל 
בתשובה ק"ח עש"ה. 
%break
ואפילו היניקה דעיבור מה שיונק דרך טבורו ממעי אמא, הוא ג"כ 
נמשך מאותם ב"פ נו"ה דא"א שנעשו לחג"ת דאו"א, וע"כ נבחן אשר 
היניקה דז"א גורמת להתחלקות ע"ס דנה"י דא"א לג"ש, שהעליונים 
עלו לבחינת דדים. כנ"ל. 
%break
והפרקים האמצעים והתחתונים דנה"י דא"א נשארו למטה. לבחינת 
נה"י דאו"א. והנה באמת נעשה התחלקות הנה"י דא"א עוד לפני הזווג 
דעיבור ז"א, כנ"ל בתשובה ק"ח, אלא כלפי ז"א מתחיל להיות ניכר 
בעת שמתחיל היניקה שלו, כנ"ל.
%break
%letter קיב
קיב) מה גרם ליציאת ו"ק דז"א בעיבור.
%break
%letter קיב
קיב) עלית ב"פ עלאין דנו"ה דא"א לחג"ת דאו"א, להיות ב' דדים 
לצורך יניקה דז"א, גרמה הכרח התחלקות הנה"י דא"א לג' שלישים, 
שב"ש עלו למעלה לחג"ת דאו"א, וד' שלישים דנו"ה נשארו למטה, 
שמאלו שנשארו למטה נעשו ו"ק דז"א. 
%break
ומבחינת הזווג דימי קליטה, עדיין לא היה ניכר כלפי ז"א, אלא 
מתחילת ימי יניקתו, שהוא ממ' יום. כנ"ל בתשובה קי"א. (אות פ"ו).
%break
%letter קיג
קיג) מהו השורש להתחלקות כל ספירה לג' שלישים.
%break
%letter קיג
קיג) בעת צמצום ב' שעלתה ה"ת בעינים, ונעשתה לקו שמאל בכל 
ספירה וספירה מהע"ס, כנודע. הנה יחד עם זה, כיון שכל ספירה 
מהע"ס כלולה מכל הע"ס, גרמה ירידת אח"פ מכל ספירה למדרגה 
התחתונה ממנה, ולא נשאר בכל ספירה זולת גו"ע שלה לבד. 
%break
ויש כאן הפרש בין ספירות דחג"ת לספירות דנה"י. כי ספירות דחג"ת 
עיקרן מאמא עלאה, וע"כ נבחן בחינת אח"פ שלה רק לנה"י לבד, 
משום שהמסך דה"ת שעלתה לשם, אינו שולט על חג"ת דאמא, 
להיותה בחינת אור דחסדים, כנודע. 
%break
וע"כ נבחן רק השלישים התהתונים שיצאו לבר מהמדרגה. אבל 
הספירות דנה"י, שאין להם שורש באמא עצמה בבחינת ג"ר שלה, כי 
עיקרן הם מישסו"ת כנודע. 
%break
ע"כ האח"פ שלהם כוללים כל הז"ת שהם חג"ת נה"י, כי ג"ר דישסו"ת 
מלבישים על חג"ת דאמא, וע"כ רק הג"ר לבד נבחנים לגו"ע שנשארו 
למעלה ממסך, וכל הז"ת ירדו לחוץ מהמררגה.
%break
ועפ"ז נמצא, שבכל ספירה וספירה מחג"ת נשארים הפרקים העליונים 
עם הפרקים האמצעים בהמדרגה, שהם חב"ד חג"ת, ורק השלישים 
התחתונים מהם, שהם נה"י, נמצאים למטה מהמסך, 
%break
אבל בכל ספירה מספירות דנה"י, לא נשאר למעלה ממסך, רק ג"ר 
שלהם שהם חב"ד דהיינו השלישים העליונים, אבל השלישים 
האמצעים והשלישים התחתונים יצאו למטה ממסך, שהם חג"ת נה"י 
דכל אחד. 
%break
הרי שעלית ה"ת בעינים, כמו שגרמה קו השמאל בכל ספירה, כן 
גרמה התחלקות השלישים: שבספירת דחג"ת הוציאה השלישים 
תחתונים לבד למטה מהמסך, ובנה"י הוציאה גם השלישים 
האמצעים, כמבואר. (אלף ל"ז ד"ה וטעם).
%break
%letter קיד
קיד) למה אינם יכולים הפרקים התחתונים דחג"ת, להתעלות ולהיות 
חב"ד.
%break
%letter קיד
קיד) כי אינו ראוי להיות ראש, רק מבחינת המסך ולמעלה, ולא מה 
שלמטה ממסך, וע"כ רק השלישים העליונים והאמצעים, שהם ממסך 
ולמעלה עולים להיות ג"ר, אבל השלישים התחתונים שכבר הם 
ממטה למסך, אינם ראוים להיות ראש. (אלף ל"ז ד"ה אמנם).
%break
%letter קטו
קטו) למה מתעלים מנה"י לחג"ת רק הפרקים העליונים בלבד.
%break
%letter קטו
קטו) כמו בחג"ת כן בנה"י, לא יוכל לעלות רק מה שהוא למעלה 
ממסך, וכיון שהמסך דנה"י עומד בג"ר שלו שהם ג"ש העליונים כנ"ל 
בתשובה קי"ב. 
%break
ע"כ רק ג"ש העליונים יכולים לעלות ולהצטרף לג"ש תחתונים דחג"ת 
להעשות חג"ת, אבל ג"ש האמצעים שנמצאים למטה ממסך, אינם 
יכולים להיות חג"ת מאחר שהם כבר למטה ממסך דסיום. (שם).
%break
%letter קטז
קטז) למה לא נתעלה גם השליש עליון דיסוד דא"א להיות חג"ת, 
ביחד עם ב"פ העליונים דנו"ה שלו.
%break
%letter קטז
קטז) לפי שמשורש הב"ן נסתיים המסך בסיום הת"ת, דדיינו הג"ר של 
הנקודים המלבישים לת"ת דא"ק בשליש תחתון עד סיומו, ושם 
נסתיימו מבחי' הקטנות, כי ז"ת דנקודים לא יצאו רק מהגדלות, כנודע. 
%break
וע"כ נמצא כל היסוד למטה ממסך, ואינו יכול לעלות עם ב"פ העליונים 
להעשות לחג"ת. (אלף ל"ח ד"ה ועדיין).
%break
%letter קיז
קיז) מאין באו ט"ס דז"א בעיבור.
%break
%letter קיז
קיז) ת"ת ויסוד דז"א נעשו מש"ת דנצח דא"א. וחסד נצח דז"א, נעשו 
משליש אמצעי דנצח דא"א. וגבורה והוד דז"א, נעשו מפרק אמצעי 
דהוד דא"א. וחכמה דז"א מת"ת דא"א. ובינה דז"א מיסוד דא"א. 
ונוקבא דז"א נעשתה משליש תחתון דהוד דא"א. (אות ג').
%break
%letter קיח
קיח) מהיכן נמשך כתר דז"א בעיבור.
%break
%letter קיח
קיח) מיסוד דעתיק המלובש בשליש תחתון דת"ת דא"א, בעת 
העיבור, ממנו נעשה הכתר דז"א בעיבור. (אות נ"א).
%break
%letter קיט
קיט) למה נעשו ההארות דב"פ עליונים דנו"ה דא"א, לבחי' דדים 
באו"א.
%break
%letter קיט
קיט) נודע, שלעת הזווג לצורך ז"א השיגו או"א קומת ע"ב. וו"ק 
שהלבישו מא"א נתפשטו לע"ס, ונמצאו ב"פ עליונים דנו"ה דא"א, 
שעלו ונעשו לחג"ת דאו"א, בצירוף עם ג"ש התחתונים דחג"ת שלא 
עלו לג"ר. 
%break
ונבחן אז הת"ת דא"א לו' שחציה העליונה נשאר לאו"א, שהם ג"ש 
תחתונים דחג"ת וחציה התחתון, שהם הג"ש העליונים של נה"י שעלו 
ונעשו לחג"ת, המה נעשו לחב"ד דז"א. כמ"ש הרב באות נ"ו. 
%break
אמנם בעובר היסוד לא היה יכול לעלות, אלא ב"ש העליונים דנו"ה 
לבד, כנ"ל בתשובה קט"ו. ונמצאו אלו ב"ש העליונים דנו"ה, נעשו 
למוחין דיניקה דז"א, שה"ס הדדים. (אות ס"ט).
%break
%letter קכ
קכ) למה עולים ב"ש עליונים דנו"ה דא"א, לחג"ת דאו"א.
%break
%letter קכ
קכ) עי' לעיל בתשובה קי"ט.
%break
%letter קכא
קכא) למה נעשו החסד נצח דז"א בעיבור, מפרק אמצעי דנצח דא"א.
%break
%letter קכא
קכא) כי הע"ס דנה"י דא"א, נתחלקו לג' שלישים: חב"ד חג"ת נה"י כי 
כל אחד מנה"י נחלק לג' פרקים. והנה הפרק עליון דנצח, עלה לחג"ת 
למוח דיניקה, שאין ז"א נוטל ממנו בזמן עיבורו. 
%break
ונשארו למטה ב' פרקים דנצח, ומתוך עלית נה"י דא"א לחג"ת המה 
נכללו זה בזה, ונמצא פרק אמצעי דנצח נכלל ג"כ מחסד. וע"כ הוא 
כולל חסד נצח. 
%break
כי הפרקים האמצעים דפרצוף נה"י דא"א, המה חג"ת כנ"ל. ולכן נמצא 
פרק אמצעי דנצח שהוא חסד, ומתוך התכללות הנה"י בהחג"ת, הרי 
החסד כולל ג"כ בחינת נצח. (אות נ').
%break
%letter קכב
קכב) למה נעשו ת"ת ויסוד דז"א בעיבור, מש"ת דנצח דא"א.
%break
%letter קכב
קכב) נודע ששלישים תתחתונים דפרצוף נה"י דא"א, המה בחינת 
נה"י כנ"ל (בתשובה קכ"א) ונמצא ש"ת דנצח, שהוא בחינת נצח. 
%break
ונודע שמצד הכלים נבחן הנצח לעיקרו של ז"א, ובחינה זו הוא מקבל 
מא"א, המקבל מהתפ"א דא"ק. 
%break
אמנם מצד התלבשות אורות בכלים נבחן עיקרו של ז"א, שהוא ת"ת 
דה"ח, להיותו תולדה מאו"א, שהם מקבלים מהתפ"ב דא"ק, 
שהאורות באו שלא במקומם, שאור החכמה נתלבש בכלי דכתר, וכו' 
ונמצא אור הנצח נתלבש בכלי דת"ת. 
%break
ולפיכך נבחן הז"א תמיד שהוא תפארת ולא נצח.
%break
וכיון שבעובר א' עיקרו הוא לצורך הכלים, שהוא מקבל מנה"י דא"א, 
ע"כ עיקרו של הז"א שהוא ת"ת, הוא מקבל מנצח דנה"י דא"א, דהיינו 
משליש תחתון דנצח, כי שם שורשו העיקרי מצד הכלים. 
%break
אלא גם מתוך הההכללות הנה"י בחג"ת, נמצא ת"ת דז"א שכלול ג"כ 
מיסוד שלו, וע"כ נבחן שת"ת ויסוד דז"א הוא מקבל מש"ת דנצח 
דא"א. כי בחינת עיקרו של ז"א בנה"י דא"א הוא נצח, אבל עיקרו של 
ז"א מבחינת עצמו הוא ת"ת. להיותו תולדה דאו"א. (אות נ').
%break
%letter קכג
קכג) למה נעשה חכמה דז"א בעיבור, משליש תחתון דת"ת דאריך 
אנפין.
%break
%letter קכג
קכג) המדובר הוא כאן מבחינת ראש דז"א, ונקרא חכמה, מצד 
שהראש דא"א הוא כולו חכמה, כנודע. 
%break
וע"כ בעובר אינו יכול לקבל מב"פ עליונים דנו"ה, שעלו ונתחברו 
לחג"ת דאו"א בבחינם דדים, אלא מקו אמצעי, שהוא שליש תחתון 
דת"ת, שעלה ונעשה לש"ע דת"ת, ממנו יכול לקבל ומוכרח לקבל, 
להיותו הקו האמצעי, 
%break
וע"כ ש"ת הזה דת"ת נעשה לבחינת ראש שלו בימי העיבור, שהוא 
מיחס א"א בחינת חכמה דז"א. אמנם הכתר שלו הוא מקבל מיסוד 
דעתיק, כי כן כתרא דא"א, נחשב לבחינת עתיק. 
%break
וכבר ידעת שכל הבחינות דעיבור א' נערכות על פרצוף א"א, כי אין 
בחינת הכלים באים אלא מבחינת א"א. (שם).
%break
%letter קכד
קכד) למה נעשה בינה דז"א בעיבור מיסוד דא"א.
%break
%letter קכד
קכד) כבר ידעת ששלישים עליונים של נה"י דא"א, עלו ונעשו לבחינת 
חג"ת דאו"א, שה"ס חצי הו' התחתון דת"ת דא"א, שנעשו לג"ר דז"א. 
%break
כנ"ל בתשובה קי"ט, גם נודע, ששליש עליון דיסוד א"א, אינו יכול 
לעלות לחג"ת, מחמת המסך דסיום העומד באחורי הת"ת. כנ"ל 
תשובה קט"ז. 
%break
וע"כ נבחן היסוד דא"א, דוגמת הבינה דא"א, שיצאה מראש דא"א. 
ומ"מ עדיין נחשבת לבחינת ראש, מחמת שהמסך אינו שולט על 
הבינה, מפאת כי חפץ חסד הוא. כנודע. 
%break
ולפיכך בחינת חכמה דז"א, הוא נוטל מת"ת דא"א. אבל בינה דז"א, 
נוטל מיסוד דא"א, שיצא מבחי' ראש דז"א, להיותו למטה ממסך 
העומד בת"ת דא"א, וע"כ הוא נעשה לבינה שלו. 
%break
וזהו רק בימי העיבור, שכח הב"ן שולט עליו, ומבחינת הב"ן עומד 
המסך דסיום בת"ת כנודע. אבל בגדלות שנתפשטו בו הויות דמ"ה 
ונודע שמיחס המ"ה נמשך המסך דסיום עד היסוד, 
%break
וע"כ גם היסוד יכול אז לעלות לחג"ת יחד עם ב"ש העליונים דנצח 
והוד דא"א, ונמצא ע"כ שבינה דז"א שהיא מיסוד דא"א, חוזרת אז 
לבחינת ראש בשוה עם החכמה דז"א. כמ"ש במקומו. (שם).
%break
%letter קכה
קכה) למה נעשה כתר דז"א מיסוד דעתיק.
%break
%letter קכה
קכה) בעיבור א' דז"א נחשבים הזווגים בעקרם לא"א, וע"כ כמו 
שעיקר הראש דא"א, הוא חכמה סתימאה, וכתר שלו הוא בחינת 
עתיק. כן ז"א בעיבור, עיקר הראש שלו מש"ת דת"ת דא"א, וכתר שלו 
נוטל מיסוד דעתיק (אות נ"א).
%break
%letter קכו
קכו) מתי מלובש יסוד דעתיק בש"ת דת"ת דא"א.
%break
%letter קכו
קכו) זה דוקא בזמן עיבורו של ז"א. שנה"י דא"א עלו ונכללו בחג"ת 
שלו. אמנם בקביעות אינו כן אלא היסוד דעתיק נשלם בחזה דא"א. 
(שם).
%break
%letter קכז
קכז) למה אין לז"א בעיבור מוח הדעת.
%break
%letter קכז
קכז) כי בחינת הזווג וקו אמצעי דראש הוא הדעת. וכיון שהזווג דימי 
עיבור הוא בהתכללות או"א, ולא בבחינת ז"א עצמו, ע"כ אין שם 
בחינת הדעת.
%break
%letter קכח
קכח) מהיכן נעשה הגרון דז"א בעיבור.
%break
%letter קכח
קכח) הגרון דז"א, נעשה מבחינת החלל הנשאר בין נו"ה שעלו ונעשו 
לחג"ת דאו"א, ששם בתוך החלל הזה יש הרשימו של יסוד דא"א, אף 
על פי שלא עלה עמהם, ומרשימו זו נמשך הגרון דז"א. 
%break
והטעם הוא, שכל הבחינות דעבור א' מיוחסות רק לא"א, וע"כ כמו 
הגרון דא"א, הוא בחינת בינה שיצאה מראש, כן הגרון דז"א הוא 
מבחינת יסוד דא"א שיצא מראש דז"א שהוא בחינת ש"ת דת"ת. ונודע 
שהיסוד הזה, הוא בינה דז"א (אות ס"ב).
%break
%letter קכט
קכט) למה מכונה יסוד דא"א, מגדל הפורח באויר.
%break
%letter קכט
קכט) כי באמת מצד המ"ה, היה גם יסוד ראוי לעלות עם ב"פ 
העליונים דנו"ה, אל חג"ת דאו"א ולהעשות ראש לז"א. אלא כיון שמצד 
הב"ן עומד המסך בסיום הת"ת דא"א, ע"כ נשאר למטה בנה"י דא"א 
ואינו יכול לעלות. 
%break
וע"כ הוא נחשב כמו מגדל פורח באויר, כי אינו למעלה בבחינת ראש, 
ואינו למטה כמו הד"ש דנו"ה דא"א, שיהי' נחשב לו"ק דז"א. 
%break
וכן הגרון דא"א שהוא בינה, נקרא ג"כ מגדל פורח באויר, כי אינה 
למעלה בחינת ראש דא"א, להיותה למטה ממסך דראש, וכן אינה 
נחשבת לגוף, משום שה"ת שבמסך דראש אינו שולט עליה, מצד כי 
חפץ חסד הוא, שאין הצמצום שולט על אור חסדים. 
%break
וע"כ גם היא נקראת מגדל הפורח באויר. ואויר פירושו חסדים, כלומר 
שע"כ נחשבת לפורח למעלה לבחינת ראש, מחמת היותה בחי' 
חסדים, ואין הצמצום שולט עליה. (אות ע"ב).
%break
%letter קל
קל) איזה בחי' יסוד דא"א נקראת שופר.
%break
%letter קל
קל) אותה בחי' רשימו דיסוד שנשארת למעלה בחג"ת, בהחלל שבין 
נו"ה שעלו שמה, היא נקראת שופר. (אות ס"ד).
%break
%letter קלא
קלא) למה אומר פעם, שש"ת דת"ת דא"א מתלבש בז"א, ופעם אומר 
מחציתו.
%break
%letter קלא
קלא) כשמדבר רק מבחינת התלבשות ז"א לת"ת דא"א, הוא אומר 
שמלביש לש"ת שלו, כי ז"א אין לו חלק בשליש אמצעי דת"ת דא"א, 
ששמה מלביש ישסו"ת כנודע. 
%break
אבל כשמדובר מבחינת עלית נה"י לחג"ת, אינו יכול לומר שש"ת עולה 
לב"ש עלאין דת"ת כי אינו כן, מחמת שיש ב' בחינות מסך דסיום 
בת"ת: א' מצד הכלים, שמצדם הוא עומד במקום הטבור, שהוא שליש 
תחתון דת"ת. 
%break
ב' הוא מצד האורות, שמצדם הוא עומד במקום החזה, שהוא ב"ש 
דת"ת. וכדי שלא להאריך, הוא אומר סתם שמחציתו התחתון עולה 
במחציתו העליון דהיינו בקו האמצעי, שהוא סיום של האורות, עולים 
ב"ש תחתונים דת"ת אל שליש עליון דת"ת. 
%break
ובקצוות ששם הוא בחינת הסיום של הכלים, עולה רק השליש תחתון 
דת"ת אל ב"ש העליונים. באופן שבהתחשב בשניהם יחד, נחשב 
העליה דבחינת מחצית ת"ת התחתון למחצית העליון.
%break
ומה שאומר שמחצית הו' שהיא ת"ת דא"א ניתנה לז"א. (באות נ"ח) 
אין הכוונה שז"א מלביש למחצית ת"ת דא"א, אלא הכוונה היא, כי 
חג"ת דאו"א, מבחינת קומת ע"ב שהם משיגים לצורך העיבור דז"א, 
%break
יש בהם ב' בחינות: א' הם ג"ש התחתונים דחג"ת שנשארו במקומם 
ולא עלו לג"ר. ובחינה ב' היא ג"ש עליונים דנה"י דא"א שעלו ונתחברו 
עמהם ונעשו לחג"ת, כנודע. 
%break
ואומר שם, שבחינה עליונה מהם, שהם הג"ש תחתונים דחג"ת, הם 
לחלק או"א, ואין לז"א חלק בהם. והבחינה התחתונה מהם שהם ג"ש 
העליונים דנה"י דא"א שעלו ונעשו לחג"ת, 
%break
הם הנעשים לג"ר דז"א, שהם תלת מוחין חב"ד, מטעם שאין מוחין 
דז"א נעשים, אלא מנה"י, כי ז"א כולו בחינת נה"י הוא, אלא מבחינת 
נה"י שעלו ונעשו לחג"ת שאז הם ראוים להעשות ראש. 
%break
אבל אין שום מדובר שם מבחינת התלבשות. כי זה ברור שאין ז"א 
מלביש אלא ש"ת דת"ת דא"א. כנ"ל. (דף אלף מ"א ד"ה ומה).
%break
%letter קלב
קלב) מה הם ב' מיני התכללות הנבחנים בעלית נה"י לחג"ת דא"א.
%break
%letter קלב
קלב) יש ב' מיני התכללות בעלית נה"י לחג"ת דא"א: א' הוא בחינת 
עלית ג"ש עליונים דנה"י דא"א ונעשו בעצמם לבחי' חג"ת, ששליש 
תחתון דתפארת, נעשה לבחי' שליש עליון דת"ת שלמעלה מחזה, וכן 
ש"ע דנצח נעשה לחסד. 
%break
ושליש עליון דהוד, נעשה לגבורה. הרי שהם נהפכו מבחינת נה"י 
ונעשו לבחינת חג"ת. ויש בחי' שנית של עלית נה"י לחג"ת, שהם 
השלישים האמצעים והתחתונים דנה"י דא"א, שעלו ג"כ לחג"ת. 
%break
אכן הם לא נעשו לבחינת חג"ת בעצמותם. אלא רק שנכללו מהם. 
וע"כ נתכפלו, ששליש אמצעי דנצח, נעשה חסד נצח, ושליש אמצעי 
דהוד נעשה גבורה והוד. וכו' אמנם הם נשארו בבחינת נה"י דא"א 
כלומר בבחינת ו"ק דז"א. (אות נ"ה).
%break
%letter קלג
קלג) למה פעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דעצמו, ופעם אומר 
שנה"י דא"א עולים לחג"ת דאו"א, ולא לחג"ת דעצמו.
%break
%letter קלג
קלג) נודע שיש ב' מיני התכללות של עלית נה"י לחג"ת, כנ"ל 
בתשובה קל"ב. ע"ש. 
%break
והנה בהתכללות דמין א', שהשלישים עליונים דנה"י דא"א עלו ונעשו 
לבחינת חג"ת בעצמותם, הנה לא נעשו לבחינת חג"ת דא"א, כי בעת 
עלית נה"י לחג"ת נבחן שחג"ת דא"א עלו לבחינת ג"ר לצורך או"א, 
שבזה המה מקבלים קומת ע"ב, 
%break
והשלישים עליונים דנה"י דא"א, נעשו לחג"ת אל או"א, דהיינו ג"כ 
חג"ת דקומת ע"ב דאו"א. כי א"א אינו צריך לעליה זו, כי הוא יש לו 
ע"ס שלמות דע"ב דמ"ה מצד המוחין הקבועים שלו, ועתה עלה יותר, 
ונעשה פרצוף אחד עם עתיק, כנודע. 
%break
אלא או"א המה צריכים לג"ר דאורות ולנה"י חדשים דכלים לקומת 
ע"ב, כדי שיהיה להם כח להולדות נשמות, כי מצד מוחין הקבועים 
באצילות, אין להם לאו"א אלא קומת ס"ג. הרי שענין התכללות דמין א' 
הוא כולו רק לאו"א.
%break
אבל התכללות דמין ב', שהם רק להתכפלות הספירות דחג"ת עם 
הספירות דנה"י אלו באלו, כדי שז"א שהוא בחי' נה"י משורשו, יוכלל 
ג"כ בחג"ת. 
%break
הנה זה נעשה בא"א גופיה, שמתוך שנה"י שלו נכללו בחג"ת, נכללו 
ג"כ הספירות של ז"א זו בזו, שמכאן יש לו ששה הכלים חג"ת נה"י.
%break
%letter קלד
קלד) מה הם התיקונים שבעיבור דעיבור הז"א.
%break
%letter קלד
קלד) בג' ימי קליטה, שהיא בחינת עיבור דעיבור דז"א, נתקן בו 
בחינת תיקון הקוים. (אות מ"א).
%break
%letter קלה
קלה) מהו הגורם אל התקונים שבעיבור דעיבור הז"א.
%break
%letter קלה
קלה) הזווג דאבא בחו"ב שלו, מוריד בחינת המלכיות דמדת הדין מן 
המ"ן דז"א, שהן ל"ב מלכיות, ומתקן הלובן שבו. 
%break
והזווג דחו"ב דאמא מאיר הארת ה"ג שלה, שה"ס ל"ב מלכיות 
חדשות, הממותקות במדת הרחמים שע"י אבא מתתקן קו הימין, וע"י 
אמא קו השמאל, וע"י זווגם יחד ביום ג' דימי קליטה, מתתקן הקו 
האמצעי. (אלף י"ג אות ו').
%break
%letter קלו
קלו) מה הם התקונים דיניקה דעיבור הז"א.
%break
%letter קלו
קלו) במ' יום שהם בחינת יניקה דעיבור דז"א, מתגלים בו הו"ק, (אלף 
ל"ג אות מ"ד).
%break
%letter קלז
קלז) מהו הגורם את התקונים דיניקה שבעיבור הז"א.
%break
%letter קלז
קלז) עלית ב"פ עליונים דנו"ה דא"א לחג"ת דאו"א תכף בתחלת הזווג 
דעיבור, ונעשו שם בבחינת דדים, הנה מתוך עליה זו, נתחלקו ע"ס 
דנה"י דא"א לג"ש. עי' לעיל תשובה קי"א וקי"ב. (אות מ"ה).
%break
%letter קלח
קלח) מהי בחינת תקוני הגדלות, של בחינת העיבור דז"א.
%break
%letter קלח
קלח) בג' חדשים שאז הוכר העיבור, הוא בחינת גדלות העיבור, ואז 
מתגלים בהעבור ט' בחינות שלמות: חו"ב וז"ת. (אות מ"ח).
%break
%letter קלט
קלט) מהו הגורם לתקוני הגדלות, של בחינת העיבור דז"א.
%break
%letter קלט
קלט) עלית מ"ו ניצוצין שהם בחי' מילוי הוי"ה דע"ב, גורמת אל 
הגדלות דעיבור. (אות י"ב).
%break
%letter קמ
קמ) כיצד מתתקנים ט"ס דז"א, בסדר ד' הזמנים: עי"מ, וכניסת הכתר 
בג' מדורים דירחי העיבור.
%break
%letter קמ
קמ) בעיבור דעיבור, דהיינו בג' ימי קליטה, עוד הנה"י דא"א אינם 
נבחנים למתחלקים על ג' שלישים, אלא שהם עדיין מדות שלמות, 
וע"כ ז"א מקבל מנצח, ונוקבא שלו מהוד. 
%break
וגם מקבל מת"ת ויסוד דא"א שהם בחינת קו אמצעי ושורש הז"א. 
וביניקה דעיבור, דהיינו במ' יום, כבר נבחנים הנה"י דא"א, שנחלקו על 
ג' שלישים, שב"ש עליונים דנו"ה עלו לחג"ת דאו"א, לבחינת דדים. 
%break
וז"א מקבל מד' פרקים דנו"ה שנשארו למטה בנה"י דא"א, וכן מת"ת 
ויסוד, ובזה מתגלים בו ו"ק. ובזמן הג' שהוא הגדלות דעיבור, דהיינו 
בג' חדשים של הכר העובר, מקבל ז"ת מד"פ של נו"ה שנשארו 
למטה, וחו"ב מקבל מת"ת ויסוד דא"א. 
%break
ובזמן הד' שהוא עם גמר יציאת הג' חדשים, אז נכנס בו הכתר מיסוד 
דעתיק. וכ"ז במדור הא' התחתון לבחינת כלים. ועד"ז נוהגים אותם ד' 
הזמנים, גם במדור הב' לצורך הניצוצין. ועד"ז גם במדור העליון לצורך 
האורות.
%break
%letter קמא
קמא) איך מתכלכלים ג' השמועות הסותרות זו את זו, שבהלבשת 
הז"א דעיבור לנה"י דא"א.
%break
%letter קמא
קמא) השמועה הא' (באות נ') שחו"ב דז"א, נעשו מת"ת ויסוד דא"א, 
וחסד נצח דז"א משליש אמצעי דנצח דא"א, ות"ת ויסוד דז"א נעשו 
משליש תחתון דנצח דא"א, וכו'. מדבר ביחס הכלים דז"א, באופן 
המשכתם מנה"י דא"א, בעת עיבורו של הז"א. 
%break
ולפיכך, יש בכל שליש מדה של נו"ה דא"א, ב' מדות דז"א, כי אז 
נכללו נה"י דא"א בחג"ת שלו, וע"כ כל שליש מדה כולל בתוכו מבחינת 
חג"ת ומבחינת נה"י. 
%break
גם משום זה נבחן, שת"ת דז"א הנבחן לז"א דז"א, שהוא עיקר בחינת 
עצמותו דז"א, הוא נמשך מש"ת דנצח דא"א, כי ז"א מבחינת ע"ס 
דנה"י דא"א, הוא ש"ת דנצח שלו. 
%break
ע"ד שנבחן בהתפ"א דא"ק שחג"ת דז"א הוא בחינת כח"ב דחסדים 
המתחברים לז"א, ונצח הוא בחינתו עצמו דז"א, והוד הוא נוקבא שלו. 
כנודע. 
%break
וכן הש"ת דת"ת נבחן לחכמה דז"א, כלומר לבחינת ראשו של ז"א, 
שמצד א"א, נקרא כולו חכמה. ויסוד, דא"א, נבחן לבינה דז"א שיצא 
מראש, שנקרא גרון. 
%break
והנך רואה שאין מדבר כאן מבחינת הלבשת ז"א לנה"י דא"א, אלא 
מבחינת המשכת ט"ס דז"א, כל בחינה שלו, מבחינה שכנגדה שבע"ס 
דתנה"י דא"א, ועיקר ההבחנות אשר אומר כאן, הוא על מציאת ט"ס 
דז"א בנה"י דא"א גופיה, ואיך ט"ס דז"א נמשכות מהם.
%break
אמנם בשמועה הב', (באות נ"ג) הוא מדבר מבחינת התלבשות 
האורות בהכלים דז"א, העתיד להיות בו לעת גדלות, ועתה בעת 
העובר הם כלולים בו בהכרח בבחינת כח, כנודע. 
%break
וע"כ מבאר אותם איך כל בחינה של ט"ס דז"א אלו מקבלות מבחינה 
שכנגדן בט"ס דנה"י דא"א.
%break
ונודע, שמבחינת התלבשות האורות בהכלים, ירדו כל הספירות 
ממדרגתן, מחמת אור התחתון שנתלבש בכלי של העליון: כי אור 
חכמה נתלבש בכלי דכתר, 
%break
וירד הכתר ונעשה לבחינת חכמה וכן אור הבינה נתלבש בכלי 
דחכמה, וירדה החכמה ונעשתה לבחי' בינה, וכו', עד שאור הנצח 
נתלבש בכלי דתפארת, וירד התפארת ונעשה לבחינת נצח. 
%break
כמ"ש הרב לעיל (דף ש"א אות י"א י"ב עש"ה ובאו"פ) ונמצא עתה, 
שעיקר ז"א דהיינו ז"א דז"א, הוא ספירת ת"ת ולא ספירת נצח, כי אור 
הנצח עלה לכלי דת"ת, כנ"ל. 
%break
גם חג"ת דז"א שהיו מקודם בחינות כח"ב, נמצאים עתה שירדו ונעשו 
לבחינות חב"ד, כי אור החכמה נתישב בכלי דכתר, וירד הכתר להיות 
חכמה כנ"ל. וכן אור הגבורה נתלבש בכלי דחסד. וירד החסד להיות 
גבורה. וכו' עד"ז.
%break
ולפיכך כאן בשמועה הב', אינו חושב את כח"ב אל ז"א כמו בשמועה 
הא', אלא שחושב הג"ר שלו בשם חב"ד והיינו מטעם האמור, כי 
מבחינת התלבשות האורות בכלים, הם מקבלים מהתפ"ב דא"ק, 
ששמה ירדו כח"ב, ונעשו לחב"ד. 
%break
ומטעם זה, נמצא ת"ת דא"א לעיקרו של ז"א ולא נצח, כי עתה עלה 
אור הנצח דא"א, ונתלבש בכלי דת"ת שלו, כנ"ל. ולפיכך, נחלקות 
הט"ס דנה"י דא"א לצורך הז"א, לג"ש חב"ד חג"ת נה"י. 
%break
שקו הנצח כולל חח"ן, וקו ההוד כולל בג"ה, וקו היסוד כולל דת"י. 
ונמצא חסד נצח דז"א, נעשו מב"פ תחתונים דנצח דא"א. וגבורה והוד 
דז"א, מב"פ תחתונים של ההוד דא"א. 
%break
ות"ת ויסוד דז"א, מב"פ תחתונים דיסוד דא"א. אמנם הפרקים 
העליונים דנו"ה דא"א, אינו חושב כאן, כי הם עלו למעלה, ונעשו 
לחג"ת דאו"א לבחינת דדים, שאינם מגולים זולת לעת הגדלות דז"א, 
שהמה נעשו לו חכמה ובינה. 
%break
אבל עתה בעיבור הם כלולים בשרשם, שהוא ש"ת דת"ת, הנבחן לעת 
גדלות לגלגלתא דז"א. וע"כ אומר, שמשליש תחתון דת"ת דאריך, 
נעשו בז"א תלת מוחין חב"ד. 
%break
דהיינו חב"ד בכח, ולא חב"ד בפועל ממש, שאין גילוי מוחין אלו בז"א 
אלא לעת גדלות, שאז המה מלובשים בשלישים עליונים דנה"י, כנ"ל. 
ולא בש"ת דת"ת, כי הש"ת דת"ת נעשה אז לבחי' כתר דז"א.
%break
והנה נתבאר היטב שמועה הב': שש"ת דת"ת דא"א כולל בו ג' מוחין 
חב"ד בבחינת כח. וש"ע דנצח אינו מצטרף כאן בעיבור, כי עלה 
ונעשה לדד ימין דאו"א, ומב"ש תחתונים נצח שנשארו למטה, נעשה 
חסד נצח דז"א. 
%break
וכן ש"ע דהוד אינו מצטרף, כי עלה ונעשה לדד שמאל דאמא, ומב"ש 
תחתונים שנשארו נעשו גבורה הוד. וכן שליש עליון דיסוד אינו חושב 
כאן, שהוא בחינת דעת לעת גדלות, ובעיבור אין דעת, ומב"ש 
שנשארו בו נעשה ת"ת ויסוד דז"א.
%break
ושמועה הג' (באות ס') הוא מדבר מבחינת הגדלות דז"א, אשר אז 
נעשה הזווג בו בעצמו. ולפיכך אומר שמש"ת דת"ת נעשה גלגלתא 
דז"א, ומנה"י דא"א נעשו בו תלת מוחין. 
%break
כי אז עולה, ומלביש גם ב"פ עליונים דנה"י שנעשו לחג"ת דאו"א, והם 
נעשים בו לחכמה ובינה. וש"ע דיסוד דא"א נעשה בו לדעת עליון 
בראש, כלומר למקום הזווג, המוציא ע"ס דראש ממטה למעלה. 
%break
כנודע. ואחר כך מתהפך ומשפיע ממעלה למטה ומוציא בו ע"ס דגוף. 
וז"ש, ומהיסוד דאריך נתפשט שאר גופא דז"א כולו. 
%break
כלומר, אחר שהיסוד דאריך נעשה בו לבחינת דעת, והוציא בז"א ע"ס 
ממטה למעלה לבחינת ראש, הנה אח"כ מתהפך ומשפיע בו אותן 
הע"ס גם ממעלה למטה, ומוציא בו ע"ס דגוף, הרי שמיסוד דאריך, 
נתפשט כל הגוף דז"א.
%break
%letter קמב
קמב) מה הם החג"ת נה"י דז"א מיחס פרצוף הכתר דא"א, ויחס א"א 
דאצילות.
%break
%letter קמב
קמב) מיחס פרצוף הכתר, שבחינתו התפשטות הא' שנקרא טעמים, 
נבחנים חג"ת נ"ה דז"א, לכח"ב זו"ן, ונמצא עיקרו דז"א הוא נצח, 
ונוקבא הוד. וחג"ת כמו כח"ב. (אלף ל"ב ד"ה וכבר).
%break
%letter קמג
קמג) איזו ספירה של חג"ת נ"ה דז"א, נחשבת לעיקר ז"א ביחס 
הכלים.
%break
%letter קמג
קמג) נצח דז"א נחשב לעיקרו של ז"א מיחס הכלים, כי חג"ת הם 
מטעם התכללות שלו, במה שלמעלה הימנו, והוד הוא מטעם 
התכללות שלו במה שלמטה ממנו. 
%break
כי כל ספירה נכללת מע"ס, מטעם ההתכללות במה שלמעלה ממנו, 
ובמה שלמטה ממנו. כמו שכתבתי לעיל חלק ב' בהסתכלות פנימית 
דף ע"ה פרק ט', עש"ה.
%break
%letter קמד
קמד) איזו ספירה מחג"ת נ"ה דז"א היא עיקר ז"א מצד האורות.
%break
%letter קמד
קמד) ת"ת דז"א, נחשב לעיקרו של ז"א מצד התלבשות האורות 
בכלים. כי הוא נמשך תמיד מהתפשטות הב', שהיא בחינת ע"ב, 
שהוא המילוי הא', אל הגוף דפרצוף הכתר, אחר הזדככות שלו, 
כנודע. 
%break
ובפרצוף ע"ב ירדו המדרגות, וכח"ב נעשו לחב"ד, ות"ת נעשה 
לבחינת נצח, שהוא עיקרו של הז"א, כנ"ל בתשובה קמ"א. (אלף ל"ג 
ד"ה והנה).
%break
%letter קמה
קמה) לאיזה פרצוף דא"ק מתיחס המשכת הכלים דז"א.
%break
%letter קמה
קמה) המשכת הכלים דז"א, מתיחס אל פרצוף הכתר דא"ק, כי כתר 
הוא בחינת העיקר והשורש, שמשם נמשכים כל ההבחנות. וכן בחינת 
א"א דאצילות, נחשב שמקבל מבחינת א"א דא"ק, כי כל בחינה 
באצילות מקבל מבחינה שכנגדה בא"ק.
%break
%letter קמו
קמו) לאיזה פרצוף דא"ק, מתיחס בחי' התלבשות האורות בכלים של 
ז"א.
%break
%letter קמו
קמו) בחינת התלבשות האורות בכלים דז"א, נמשכת מבחינת פרצוף 
ע"ב דא"ק, שהוא התפ"ב, שמילא האורות דגוף פרצוף הכתר דא"ק, 
אחר הזדככות שלו. 
%break
וע"כ אין התלבשות האורות מיוחסת לפרצוף כתר דא"ק, כי בגוף שלו 
היה הזדככות והסתלקות האורות ולא נשאר בו רק הכלים בלבד, אבל 
האורות שבגוף הכתר באו מע"ב שה"ס התפשטות הב', כנודע. 
%break
באופן שהן האורות והן הכלים נמשכים תמיד מן פרצוף הכתר, שהוא 
שורש הכל, אלא הכלים אפשר ליחס לפרצוף הכתר עצמו, 
%break
כי המה נשארו גם אחר ההסתלקות א', משא"כ האורות, אין שם עוד 
מבחינת פרצוף הכתר, כי נסתלקו בעת ההזדככות וכל האורות 
המלובשים שם, הם מע"ב.
%break
%letter קמז
קמז) למה רק ספירה אחת מו"ק דז"א נחשבת לעיקרו של ז"א.
%break
%letter קמז
קמז) עי' לעיל בתשובה תמ"ג.
%break
%letter קמח
קמח) מהיכן שורש זו"ן ביחס של פרצופים.
%break
%letter קמח
קמח) שורש ז"א מצד ע"ס דאו"י, כבר ידעת, שמצד הכלים הוא נצח, 
ומצד האורות הוא ת"ת, כנ"ל בתשובה קמ"ו. 
%break
אכן מצד הפרצופים, כבר נתבאר בחלקים הקודמים, שהוא בחינת 
ב"ש התחתונים דנו"ה דא"ק, אשר בעת צמצום ב', יצאו מבחינת 
אצילות לבחינת בי"ע ואח"כ ע"י עלית נה"י דא"ק למ"ן לע"ב ס"ג, 
%break
וקבל משם את האור חדש דבקע לפרסא, חזר והעלה את הב"ש 
תתאין דנו"ה שלו מבי"ע לאצילות בסוד ו' ונקודה, שהשפיע אותם 
לאו"א דנקודים ואו"א נזדווגו עליהם, 
%break
והוציאו אותם בכל בחינות הגדלות, שהמה הם ז"ת דנקודים שמלכו 
ונתפשטו עד לנקודה דעוה"ז ונשברו. 
%break
ואח"כ חזרו וקבלו תיקון ע"י עלית נה"י לחג"ת דא"א, וע"י הזווגים 
דאו"א, שהוא בחינת העיבור דז"א, שאנו עוסקים בו בחלק זה. הרי 
ששורש ז"א מצד הפרצופים אינו דומה לשורשו מצד ע"ס, אלא שהוא 
מבחינת ב"ש תחתונים דנו"ה דפרצוף נה"י דא"ק. 
%break
וכבר נתבאר זה היטב בחלקים הקודמים. אכן באמת יש להם יחס 
קרוב זה לזה, כי גם ע"ס דנה"י דא"ק, מתחלקים ג"כ לג"ש: חב"ד 
חג"ת נה"י, ע"ד שבארנו לעיל בהתחלקות נה"י דא"א דאצילות. 
%break
וכמו שבארנו לעיל, אשר עיקרו של ז"א הוא מבחינת שליש תחתון 
דנצח דא"א, והנוקבא היא מצד שליש תחתון דהוד דא"א, (עי' לעיל 
בתשובה קכ"ב) הנה אותו הדבר נבחן ג"כ בנה"י דא"ק, אשר ב"ש 
תחתונים דנו"ה שיצאו לבי"ע בעת צמצום ב', הם שורשי הזו"ן, 
%break
וז"א בשליש תחתון דנצח, ונוקבא בש"ת דהוד. הרי שיחסי או"י ויחסי 
הפרצופים יש להם תמיד ערך השוה.
%break
%letter קמט
קמט) למה ז"א בג' ימי קליטה, מקבל מג' ספירות דא"א: ת"ת, יסוד, 
ונצח.
%break
%letter קמט
קמט) עיקרו של זו"ן הם נו"ה, וע"כ הם מקבלים מנו"ה דא"א. ועיקר 
התיקון דג' ימי קליטה הוא בחינת תיקון הקוים, הבא ע"י שיתוף מדת 
הרחמים בדין, כנודע. 
%break
וזה נעשה ע"י עלית יסוד דא"א לת"ת, שגרם להתכללות נה"י דז"א 
בחג"ת שלו, כנודע. וע"כ נבחן שז"א מקבל מת"ת ויסוד דא"א, כי 
משם בא כל התיקון דג' ימי קליטה כמבואר. (אלף ל"ד ד"ה וזה).
%break
%letter קנ
קנ) למה נוקבא דז"א מקבלת בג' ימי קליטה, מספירת הוד דא"א.
%break
%letter קנ
קנ) משום ששורש הנוקבא היא בהוד דחג"ת נ"ה דאו"י מצד הכלים. 
כנודע.
%break
%letter קנא
קנא) מאיזו בחינה נחשבים או"א, שהם מחוסרי נה"י דכלים וג"ר 
דאורות, ומאיזו בחי' נחשבים שיש להם עשר ספירות שלמות.
%break
%letter קנא
קנא) מבחינת מוחין הקבועים שבאצילות דהיינו ממה שאו"א לקחו 
ס"ג דמ"ה, הם נבחנים שיש להם ע"ס שלמות בכל צרכם. 
%break
אכן בחינתם עצמם של או"א היא בחינת ע"ב, ומבחינה זו אין להם 
אלא ממה שהם מלבישים לחג"ת דא"א, והמה חסרי נה"י דכלים וג"ר 
דאורות. (אלף ל"ה ד"ה וזה).
%break
%letter קנב
קנב) למה נפסק הוסת תכף בתחלת העיבור.
%break
%letter קנב
קנב) הוא מטעם, כי לצורך העיבור של ז"א, צריכים או"א להשיג קומת 
ע"ב, ונודע שמבחינת ע"ב אין להם אלא ו"ק, כנ"ל בתשובה קנ"א, 
וע"כ צריכים הו"ק להתחלק ולהעשות לע"ס כדוגמת הז"א בזמן 
שצריך להשיג הגדלות. 
%break
שהפרקים עליונים ואמצעים של חג"ת נעשים לחב"ד, ופרקים עליונים 
דנה"י, עולים ונעשים לחג"ת. כנודע. ואז נבחן שדם עלה ונהפך לחלב. 
%break
כי האורות דנה"י מכונים דם, מלשון דממה, להיותם בחינת ספירות 
דסיום, שדוממים האורות ואינם מניחים אותם להתפשט יותר. ואורות 
דחג"ת. 
%break
מכונים חלב, ונמצא שבעלית נה"י לחג"ת, עלה הדם ונעשה לחלב, 
ולכן נפסק הוסת תכף בשעת העיבור, כי בהכרח עלו הב"ש דנו"ה 
ונעשו לדדי חלב כמבואר. (תתכ"ו א' ל"ו ד"ה והנה).
%break
%letter קנג
קנג) למה אין ז"א בעיבור נוטל כלום מב"ש עליונים דנו"ה דא"א.
%break
%letter קנג
קנג) כי ב"ש העליונים דנו"ה דא"א, עלו ונעשו לבחינת חג"ת דאו"א, 
ולבחינת דדים, שהם בחינת מוחין דז"א, כי חג"ת דאו"א המה נעשו 
מוחין לז"א, כנודע. 
%break
וע"כ אינו נוטל מהם כלום בעת העיבור, כי אז אין לו מוחין, אלא הוא 
בחינת ראשו בין ברכיו, כי אין לו אלא קומת נה"י בלבד. אלא בשעת 
יניקה הוא מקבל מהם בדרך עליה שלא בקביעות, שנקרא מוחין 
דיניקה. 
%break
ולעת גדלות עולה ומלביש אותם בקביעות והמה נעשו לבחינת חו"ב 
שלו, כנודע. (אלף ל"ו ד"ה ד' פרקין).
%break
%letter קנד
קנד) מהו הפירוש, שמחצית ו' משמשת לחג"ת דאו"א, ומחצית ו' 
משמשת לג' מוחין דז"א.
%break
%letter קנד
קנד) כי חג"ת דקומת ע"ב דאו"א, נעשו מב' בחינות: מג"ש תחתונים 
שנשארו מחג"ת דא"א, ומג"ש עליונים שעלו להם מנה"י דא"א, כנודע. 
והנה ת"ת כולל בתוכו חסד וגבורה. 
%break
וע"כ נקרא הת"ת הזה בשם ו' ע"ש ו' בחינות הנ"ל. והנה המוחין דז"א 
אינם נעשים רק מנה"י דא"א, אלא מנה"י שעלו ונעשו לחג"ת, נמצא 
שג' מוחין דז"א, נעשו ממחצית התחתונה דו' דהיינו מג"ש עליונים 
דנה"י דא"א, שעלו ונעשו לחג"ת. 
%break
ומחצית הו' העליונה, דהיינו ג"ש התחתונים דחג"ת, המה נשארו 
לבחינת חג"ת לצורך או"א גופייהו. (אות נ"ח).
%break
%letter קנה
קנה) למה נקרא יסוד מגדל הפורח באויר.
%break
%letter קנה
קנה) יסוד דא"א בעת העיבור, לא היה יכול לעלות ולהעשות חג"ת 
יחד עם ב"ש העליונים דנו"ה דא"א, משום המסך דסיום הנמצא 
למעלה ממנו בסוף הת"ת. כנודע. 
%break
וע"כ נבחן שאינו לא למעלה בבחינת ראש, וגם לא למטה בבחינת 
ו"ק, כי מצד המ"ה אין המסך דסיום עומד בת"ת, אלא ביסוד עצמו, 
וע"כ בגדלות ז"א הוא עולה ג"כ לחג"ת, בשוה עם ב"ש עליונים דנו"ה, 
%break
אלא בעת העיבור שבחינת הב"ן שורה עליו, אין היסוד יכול לעלות, 
כנ"ל, אמנם עכ"פ אינו נחשב לו"ק גמור, וע"כ הוא מכונה בשם מגדל 
הפורח באויר, כלומר שאינו לא מבחינת מעלה, ולא מבחינת מטה 
אלא כפורח. (אות ע"ג).
%break
%letter קנו
קנו) למה יסוד ובינה נקראים שניהם מגדל הפורח באויר.
%break
%letter קנו
קנו) כמו שיסוד יצא מבחינת ראש דז"א, דהיינו שאינו יכול לעלות 
לחג"ת, משום המסך העומד ממעל לו בסיום הת"ת. כן הבינה יצאה 
מראש דא"א, מחמת המסך שממעל לה במלכות דראש דא"א. 
%break
ומ"מ אין הבינה נחשבת לו"ק גמור כמו הגוף, אלא שנחשבת לבחינת 
גרון וראש אל או"א, כנודע, ולפיכך גם היא נקראת מגדל הפורח 
באויר, כמו יסוד דא"א, 
%break
כי גם היא אינה לא למעלה בבחינת הראש דא"א, ולא למטה בבחינת 
גוף דא"א, כמו היסוד. כנ"ל בתשובה קנ"ה. אלא היא כפורח באויר. 
(אות ע"ה).
%break
%letter קנז
קנז) מתי נעשה יסוד דא"א לבינה דז"א.
%break
%letter קנז
קנז) רק בעיבור נעשה היסוד דא"א לבינה דז"א, כי אז נחשבו 
ספירותיו בערכי הספירות דא"א. 
%break
גם כח הב"ן שורה עליו, וע"כ יצא היסוד לבר מראש, שהוא שליש 
תחתון דת"ת, שנעשה ראש וחכמה דז"א. אמנם לעת גדלות שמקבל 
ממ"ה, הנה גם היסוד יכול לעלות לחג"ת, כנ"ל בתשובה קנ"ה. וע"כ 
נעשה אז היסוד לבחינת דעת דז"א. (אות ע"ה).
%break
%letter קנח
קנח) למה נקראת בחינת העיבור, ג' שני ערלה.
%break
%letter קנח
קנח) עי' לעיל בתשובה י"ג.
%break
%letter קנט
קנט) באיזה מצב היה נמצא ז"א בזמן חורבן ביהמ"ק.
%break
%letter קנט
קנט) במצב ג' גו ג', כבימי העיבור. (אות פ"ט).
%break
%letter קס
קס) באיזה מצב היה ז"א תכף אחר חורבן ביהמ"ק ובזמן הגלות.
%break
%letter קס
קס) במצב דיניקה. (אות צ').
%break
%letter קסא
קסא) מהיכן נעשה ג' חללי גלגלתא שהם הכלים דמוחין.
%break
%letter קסא
קסא) ג' בחינות יש במלכים שנשברו שהם: אורות, ניצוצין, כלים. 
ולעת תיקון, נבררו הכלים של המוחין שהם ג' חללים שבעצם 
הגלגלתא, מן הכלים של המלכים. 
%break
והקרומות דמוחין נבררו מהניצוצין דמלכים. ומהאורות שלהם שנשארו 
באצילות, נעשה בשר הזך שנקרא מוחין. וע"כ הקרומות הם בחינות 
דין, ובחינות שמות אלקים, להיותם באים מהניצוצין מבי"ע. 
%break
אבל המוחין, הם בחינות שמות של הויות שהם רחמים, להיותם באים 
מהאורות שמעולם לא יצאו למטה מבחינות אצילות. גם מהניצוצין 
נעשה בחינת נפש אל אברים החיצונים של הפרצוף. 
%break
ומהאורות נעשה בחינת נפש אל האברים הפנימים שבפרצוף. וכ"ז 
נוהג גם בעיבור ויניקה. (אות צ"ז).
%break
%letter קסב
קסב) מהיכן נעשו קרומות המוחין.
%break
%letter קסב
קסב) עי' בתשובה קס"א.
%break
%letter קסג
קסג) מהיכן נעשו המוחין עצמן, שהם בחינת בשר זך.
%break
%letter קסג
קסג) עי' בתשובה קס"א.
%break
%letter קסד
קסד) איזו שמות הם במוחין דעיבור ויניקה.
%break
%letter קסד
קסד) המוחין הם תמיד שמות של הוי"ה. ואפילו דעובר ויניקה. ומ"ש 
שמוחין דעיבור ויניקה. הם שמות של אלקים, הכוונה היא רק על 
הקרומות של המוחין, שהם דין. (אות צ"ח).
%break
%letter קסה
קסה) מתי בינה ותבונה נחלקות זו מזו, ומתי נכללות ונעשות פרצוף 
אחד.
%break
%letter קסה
קסה) בינה ותבונה נבחנות תמיד לפרצופים נבדלים, שזה נמשך 
מבינה דע"ס דאו"י עצמה, שנבחנת לב' בחינות: א' היא ג"ר שבה, 
דהיינו מטרם שהאצילה לז"א דאו"י. 
%break
שהיא בחינת אור חסדים באחורים אל החכמה. וב', בחינת ז"ת שבה, 
שהיא מעת שהאצילה לז"א דאו"י, שאז החזירה פניה לחכמה דאו"י 
כדי להביא הארת חכמה בז"א. כנודע. 
%break
ומכאן נמשך החיוב לכל פרצוף שהוא בקומת בינה, שהוא מחויב 
להחלק לג"ר וז"ת, שג"ר שבו הוא בחינת חסדים מכוסים, דהיינו בלי 
הארת חכמה. וז"ת שבו, הם בחסדים מגולים דהיינו עם הארת חכמה 
בחסדים.
%break
אמנם לעת לידת ז"א חוזרים או"א וישסו"ת לבחינת פרצוף אחד. וגם 
זה הוא רק בהמשך ימי העיבור, אבל לעת לידת הז"א, חוזרים 
ומתחלקים לב' פרצופים נבדלים. (אות ק"א. ואות ק"ה).
%break
%letter קסו
קסו) באיזה מקום הוא היסוד דאו"א וישסו"ת, כשהם פרצוף אחד, 
ששמה היה יציאת המוחין דז"א, ולידתו.
%break
%letter קסו
קסו) יסוד דכללות או"א וישסו"ת כשהם נעשים לפרצוף אחד, הוא בפי 
ראש והמילוי דהוי"ה דס"ג: יוד היואו הי, היא התבונה, המלבשת 
לשליש תחתון דת"ת דאו"א עלאין בשעה שהם ב' פרצופים. 
%break
וביסוד זה נעשה הזווג דאו"א על המ"ן דז"א. ושמה יצאו המוחין שלו, 
ומשמה יצא בעת שנולד. (אות ק"ב).
%break
%letter קסז
קסז) למה צריכים או"א וישסו"ת לחזור ולהתחלק לב' פרצופים בעת 
לידת הז"א.
%break
%letter קסז
קסז) הנה זווג או"א עלאין לא פסיק לעלמין, כי הוא להחיות העולמות, 
ולולי פסיק, היה תכף חורבן העולמות. ולעת לידת ז"א צריכים או"א 
להתאים זווגם לצורך המוחין דיניקה דז"א, שהוא בחינת ו"ק. 
%break
ונמצא שיש כאן ב' פעולות מתנגדות זו לזו, שמצד אחד צריכים או"א 
להיות בזווג פב"פ דלא פסיק, ומצד ב' צריכים או"א להתמעט לבחי' 
ו"ק, כדי להלביש המוחין בבחינת הקטנות בהתאם אל הז"א בעת 
ההיא. 
%break
וע"כ המה מתחלקים שוב לב' פרצופים כבתחלה מטרם העיבור, 
שאו"א חוזרים לבחינתם בזווג דלא פסיק פב"פ. וישסו"ת מתמעט 
בסוד רובצת לבחי' ו"ק, כדי להלביש המוחין דקטנות של ז"א. (אות 
ק"ה).
%break
%letter קסח
קסח) מה הם ב' הפעולות המתנגדות זו לזו שישנן באו"א לעת לידת 
הז"א.
%break
%letter קסח
קסח) עי' לעיל בתשובה קס"ז.
%break
%letter קסט
קסט) מאחר שלעת לידת הז"א נעשית התבונה בסוד רובצת, 
שפירוש, ו"ק בלי ראש, א"כ למה צריכים הנה"י דאו"א להתחלק 
לכח"ב חג"ת נה"י.
%break
%letter קסט
קסט) אין הפירוש שתבונה א' המלבשת לתנה"י דאו"א נעשית בסוד 
רובצת, אלא שיש בה בתבונה א' ב' בחינות: פנימיות, וחיצוניות. ובחי' 
הפנימיות שבה, חוזרת למדרגתה בבחי' ג"ר. 
%break
ורק החיצוניות דתבונה זו יורדת ומתמעטת לבחינת רובצת. באופן 
שיש עתה ג' תבונות, דהיינו ג' בחינות או"א: א' הם או"א עלאין 
שמחזה ולמעלה דא"א. ב' הם ישסו"ת המלבשת לתנה"י דאו"א 
עלאין, מבחינת הפנימיות שבה, שהיא נקראת תבונה א'. 
%break
ג' היא החיצוניות דתבונה א', שירדה בבחינת רובצת, והיא נקראת 
תבונה ג'. וע"כ מתחלקים לכח"ב חג"ת נה"י. (אות ק"ה).
%break
%letter קע
קע) איך אומר פעם שחג"ת דתבונה נקראו ל' דצלם, ופעם אומר 
שנה"י דתבונה נקראו ל' דצלם.
%break
%letter קע
קע) עי' לקמן בתשובה קע"א. (אות קי"ט. ואות קכ"ט).
%break
%letter קעא
קעא) איך אומר פעם שהתלבשות המוחין בד"ר דתבונה נקראו ם' 
דצלם. ופעם אומר שההתלבשות בו"ס ראשונות דתבונה נקרא ם' 
דצלם.
%break
%letter קעא
קעא) עיקר הפירוש של הם' דצלם, הוא הבטן דכללות, שהוא ג"ר 
וראש של תבונה א', מצד החיצוניות שבה. אכן בעת לידת ז"א, ירדו 
ג"ר אלו לבחינת חג"ת, דהיינו לבחינת רובצת כנודע. ואח"כ לעת 
גדלות ז"א, עתידים חג"ת אלו, לחזור ולהעשות ג"ר. 
%break
וע"כ נבחנים חג"ת אלו שהם כוללים חג"ת חב"ד, וע"כ אומר הרב שם' 
דצלם כוללת ו"ס ראשונות דתבונה. אמנם לעת עתה בקטנות הם רק 
חג"ת לבד. כמבואר. וכן מאותו הטעם, אפשר לומר שם' דצלם היא 
ד"ר דתבונה, כי לעת גדלות נעשו חג"ת אלו לבחינת ג"ר.
%break
ואח"כ יש ירידה ב', שיורדים לבחי' ל' דצלם, דהיינו שיורדים מבחינת 
חג"ת דתבונה, אל נה"י דתבונה. וגם נה"י אלו אפשר לקוראם חג"ת 
על שם העתיד, כי בגדלות עתידים להיות חג"ת כמו שהיו מטרם לידת 
ז"א. (אות ק"ה. ואות קי"ד. ואות קי"ט. ואות קכ"ט).
%break
%letter קעב
קעב) מהיכן נמשך ונוצר עיקרו של הצלם.
%break
%letter קעב
קעב) עיקר הצלם נמשך ונוצר מאו"א עליונים בעת שהם פרצוף אחד 
עם ישסו"ת. כי הצלם הוא בחינת האו"ח העולה בעת הזווג ממטה 
למעלה ומלביש לע"ס דאו"י. 
%break
ובעת הזווג מוכרחים או"א וישסו"ת להיות פרצוף אחד, ואז אין 
ישסו"ת עולה בשם זולת או"א לבד. (אות קי"ט).
%break
%letter קעג
קעג) באיזה מקום נוצר הצלם.
%break
%letter קעג
קעג) הצלם נוצר בהבטן דאו"א כשהם בכללות אחד עם הישסו"ת, 
ומקום זה נבחן לבחינת ראש דישסו"ת כשהם מחולקים מאו"א. והוא 
הנקרא בשם רחם, ששם עומד ז"א בעת עיבורו. (אות קי"ט)
%break
%letter קעד
קעד) מהיכן נמשך הדעת דז"א.
%break
%letter קעד
קעד) דעת דז"א, נמשך מב' כתפין דא"א. שהם בחינת שלישים 
תחתונים דחסד וגבורה דא"א. כי חכמה דז"א נמשכת מחכמה דאו"א. 
שהם פרקים עליונים דידים דא"א. 
%break
ובינה דז"א נמשכת מבינה דאו"א, שהם פרקים אמצעים דידים דא"א, 
ודעת דז"א נמשך מז"ת דאו"א, שהם פרקים תחתונים דידים דא"א, 
הנקרא כתפין. 
%break
והוא, כי היד המחוברת עם האצבעות, נחשבת לפרק עליון דידים, 
והזרוע הוא פרק אמצעי, והכתף הוא פרק התחתון. (אלף ס"ז אות 
קכ"א).
%break
%letter קעה
קעה) למה נקרא מוח הדעת דז"א ב' עטרין.
%break
%letter קעה
קעה) בעת שהמוחין יורדים אל היסודות דאו"א לצורך ז"א, נבחן בהם 
ב' בחינות: יסוד, ועטרה. וג"ר של המוחין שהם חו"ב מתלבשים 
ביסודות עצמם דאו"א, וז"ת של המוחין שהם דעת מתלבש 
בעטרותיהם דאו"א: חציו הימין שהוא חסד, מתלבש באבא. 
%break
וחציו השמאלי שהוא גבורה, מתלבש בעטרה דאמא. ומשום שב' 
חצאי הדעת מתלבשים בב' עטרות דאו"א, ע"כ הם מכונים ב' עטרין. 
(אלף ס"ח אות קכ"ב).
%break
%letter קעו
קעו) למה המוחין בם' דצלם נבחנים שהם ד' מוחין חו"ב חו"ג. ובל' 
דצלם נבחנים רק לג' מוחין חב"ד.
%break
%letter קעו
קעו) בשעת השגת המוחין דז"א, חוזרת תבונה הג' להיות ג"ר, ואז גם 
היא נחלקת לס' ום' כמו או"א וישסו"ת. שו"ס ראשונות שלה, שהם 
מחזה ולמעלה, נקראו ס', והם בחסדים מכוסים, כמו או"א עילאין. 
%break
ותנה"י שלה שמחזה ולמטה, נקראו ם' סתומה, והם בחסדים מגולים 
כמו ישסו"ת.
%break
וכבר ידעת, שו"ס ראשונות של תבונה הג' נקראו ם' דצלם, והוא 
מטעם שיש בהם ד' מוחין: חו"ב, וחסד וגבורה. 
%break
כי ב' עטרין, שהם ב' חצאי הדעת, אינם מזדווגים זה עם זה כדי 
להעלות או"ח עד החו"ב ולגלות את החסדים בהארת חכמה, משום 
שאין בהם ענין לגלות חכמה, להיותם בבחינת חסדים מכוסים, 
%break
ולפיכך נבחנים הב' חצאי הדעת לב' מוחין נבדלים. וע"כ נבחנים לד' 
מוחין: חו"ב וחו"ג.
%break
אבל תנה"י דתבונה הג' שנקראו ל' דצלם, שהוא בחינת ישסו"ת ום' 
סתומה, שדרכה בחסדים מגולים, הנה הב' חצאי הדעת מזדווגים זה 
עם זה להעלות או"ח עד החו"ב כדי להוציא ההארת חכמה לחוץ 
ולגלות החסדים. 
%break
ונמצאים ע"כ ב' חצאי הדעת שהם חסד וגבורה, שחוזרים להיות מוח 
אחד. כי מחויבים להזדווג ולהתחבר זה בזה, כדי לגלות ההארת 
חכמה בחסדים. ולכן נק' ל', משום שיש כאן רק ג' מוחין שהם: חכמה, 
בינה, דעת. כי החסד וגבורה נעשו למוח אחד, כמבואר (אות קכ"ז).
%break
%letter קעז
קעז) למה נבחן הם' דצלם שהוא: ו"ס ראשונות דתבונה ג', וי' דהויה 
הכוללת כל התפשטות המוחין, ונקראת חכמה, ונקראת אויר, ונקראת 
צלם.
%break
%letter קעז
קעז) הנה חיצוניות הרחם, שבכללות או"א וישסו"ת, שהוא הראש של 
תבונה הא', ששם יצאו המוחין דז"א מהזווג דאו"א, הוא הנקרא ם 
דצלם. אשר בעת לידת ז"א, נתמעטה לבחי' ו"ק שנקרא רובצת, וג"ר 
שבה נעשו לחג"ת, כנודע. 
%break
וע"כ חג"ת אלו כוללים בהם גם ג"ר, משום שבאו מבחינת ג"ר, כי 
בעת העיבור היה בבחינת ג"ר, וגם אח"כ לעת גדלות ז"א עתידים 
לחזור לבחינת ג"ר. 
%break
ולפיכך נבחנים לו"ס ראשונות דתבונה זו. שהם כחב"ד חג"ת עד 
החזה. ונבחן לבחינת אויר, שפירושו אור הרוח, שהוא אור דחסדים, 
%break
ויש בזה ב' טעמים: או מעת הקטנות, שירדה לבחינת ו"ק שהוא אור 
הרוח, או מעת הגדלות, אשר גם אז נמנעת מהם הארת חכמה, 
להיותם בחינת או"א עילאין שמחזה ולמעלה, (כנ"ל בתשובה קע"ו) 
שהם בחסדים מכוסים וע"כ נקראים גם אז בשם אויר. 
%break
והם נקראים ג"כ בשם חכמה. משום שלעת גדלות עתידים להיות 
לבחינת או"א עלאין, שנקראים חכמה. ומטעם זה הוא נקרא י' דהוי"ה, 
כי או"א עלאין הם בחינת י' דהוי"ה, כנודע, שאבא הוא י', ואמא עלאה 
היא המילוי ו' ד' דמילוי יוד. 
%break
ונקרא ג"כ צל"ם, משום שהוא השורש, שהתחתונים ממנה נכללים 
בה, וע"כ גם ל' וצ' כלולות בם'. (אות קכ"ז).
%break
%letter קעח
קעח) למה ל' דצלם היא: נה"י דתבונה ג', וה' דהויה, ונקראת בינה, 
והיא אור דאשתאר מאויר, והיא צל מצלם, ונקראת מגדל הפורח 
באויר, והיא חסרה מם' דצלם ומי' דאויר.
%break
%letter קעח
קעח) ל' דצלם, הוא נה"י דתבונה ג', כי מטרם שירדו המוחין דז"א, 
להתלבש בנה"י אלו, אינם ראוים עדיין להתפשט בז"א, כי כשהם 
מלובשים בחג"ת דתבונה, שהוא ם' דצלם, הרי הם בחסדים מכוסים, 
וכל עיקר ז"א לחסדים מגולים הוא צריך כנודע. 
%break
ולכן הם מוכרחים לירד ירידה שניה לנה"י דתבונה, העתידים להיות 
לעת גדלות, בבחינת ישסו"ת בחסדים מגולים, כנ"ל בתשובה קע"ו. 
ומטעם זה נקרא גם כן ה' ראשונה דהוי"ה, כי ה"ר היא ישסו"ת, 
והוי"ה דס"ג. כנודע. ולכן היא נקרא ג"כ בינה. 
%break
כי כללות או"א עלאין נקראת חכמה. וכללות ישסו"ת נקראת בינה. 
כנודע. והיא ג"כ בחינת אור דאשתאר מאויר, כי ענין הקטנות דתבונה 
ג' היה מכח עלית ה"ת בעינים שה"ס הי' שנכנסה בבחינת אור הג"ר, 
ונעשה אויר, דהיינו שירד לבחינת ו"ק ואור הרוח. 
%break
ונמצא עתה לעת גדלות, שע"י הארת הזווג דע"ב ס"ג העליונים ירדה 
ה"ת מעינים, ותבונה הג' חזרה להיות ג"ר, נמצא שהי' שוב ירדה מן 
אויר, וחזר להיות אור כמקודם. 
%break
וע"כ מרומז בה בחינת אור דאשתאר מאויר. אבל או"א עלאין שהם 
בחינת ם' דצלם, נשארו בבחינת אויר גם בגדלות, להיותם בסוד כי 
חפץ חסד הוא, ואינם מגלים בחינת הארת חכמה בחסדים, כנ"ל 
בתשובה קע"ז. 
%break
ולכן נקרא ג"כ מגדל הפורח באויר, שפירושו, שלפעמים ע"י חטא 
התחתונים, חוזרת הי' ונכנסת באור, ושוב נעשית לאויר, ולפעמים 
יוצאת הי' מאויר וחוזרת להיות אור. וזה דומה לפורח באויר. 
%break
והיא בחינת צ"ל דצלם, כי היא כוללת בתוכה את הצ' שלמטה ממנה, 
ולא את הם' שלמעלה ממנה, וע"כ היא חסרה מן הם' דצלם, וכן הוא 
חסרה מי' דאויר, כלומר, מבחינת האויר דאו"א עלאין, 
%break
כי י' דאויר דאו"א עילאין היא קבועה שמה, הן בגדלות והן בקטנות, 
ונחשבת שמה לבחינת ג"ר גמורה, להיותה מחזה ולמעלה, בבחינת 
ג"ר דבינה, שאין הארת חכמה נוהגת שמה מפאת כי חפץ חסד הוא. 
%break
משא"כ בהי' דאויר של הל' דצלם, שהם בחינות ישסו"ת, הצריכים 
להארת חכמה, נמצא הי' שנכנסה באור ועושה אותו לאויר, הרי אויר 
זה חסר ג"ר, מפאת שצריכה להארת חכמה. 
%break
הרי כח הה"ת שולט עליה. כנודע. וז"ש, שחסרה הי' מאויר, דהיינו הי' 
דם' דצלם, שהוא ג"ר גמורים תמיד, שזה אינו נוהג בהל' דצלם. 
כמבואר. (אות קכ"ח. ואות קל"ה. ואות קל"ו).
%break
%letter קעט
קעט) למה אין המוחין יכולים להתלבש בז"א, מטרם שיורדים ב' 
ירידות: בם' ובל'.
%break
%letter קעט
קעט) כי יציאת המוחין דז"א הם במקום גבוה מאד, כי יוצאים במקום 
ראש דישסו"ת כשהם מחוברים עם או"א לפרצוף אחד. 
%break
וע"כ כדי להתאימם לקבלת ז"א, צריכים להתמעט ב' ירידות: א' 
שבעת לידה אחר שחיצוניות דישסו"ת נעשית לחג"ת הרי הם יורדים 
מבחינת ג"ר לחג"ת, שהיא ם' דצלם. 
%break
אכן גם מכאן אין המוחין ראוים עוד לז"א, כי שם בחינת מקום של 
חסדים מכוסים, כי לעת גדלות הם נעשים לבחינת או"א עלאין כנ"ל, 
בתשובה קע"ח. 
%break
וע"כ לירידה ב' הם צריכים, והיינו לל' דצלם, שהיא המקום של חסדים 
מגולים הראוים לז"א. אמנם גם ל' זו אינם מקבלים מפנימיות שבה, 
אלא רק מחיצוניותה, שהחיצוניות הזו נקראת בשם צ' דצלם. (אות 
קכ"ח).
%break
%letter קפ
קפ) למה נעלם השם אהיה מל' דצלם.
%break
%letter קפ
קפ) כי ם' דצלם הוא בחינת י' של הוי"ה, שהם בחינת או"א עלאין, 
כנודע, ואמא עלאה היא בחי' מילוי ו' ד' של הי' והיא נקראת בשם 
אהי"ה. 
%break
אבל ל' דצלם שהוא בחינת ישסו"ת, היא בחינת ה"ר דהוי"ה, שתבונה 
היא בחינת הוי"ה דס"ג ולא בחינת אהיה. וע"כ נעלם שם אהיה מן ל' 
דצלם. (אות קל"ב).
%break
%letter קפא
קפא) מהו הפירוש, שיש בל' דצלם בחינת המילוי דהויה דאלפין בלי 
הפשוט.
%break
%letter קפא
קפא) נודע, שמילוי יודין רומז לצמצום א', ומילוי אלפין רומז לצמצום 
ב', שבא מפאת עלית ה"ת לעינים. 
%break
גם ידעת, שעל הג"ר דבינה, שהם בחינת או"א עלאין, אין עלית ה"ת 
לעינים מורידה אותה לבחי' ו"ק, משום שבלאו הכי אינה צריכה 
להארת חכמה, וע"כ היא בסוד אוירא דכיא, כלומר, שגם האויר שלה 
הוא בחינת ג"ר. 
%break
אמנם כל זה הוא מחזה ולמעלה דתבונה, שהוא ם' דצלם. אבל מחזה 
ולמטה, שהוא בחינת ל' דצלם, והיא בחינת ישסו"ת, שהם צריכים 
להארת חכמה, הנה הה"ת שעלתה בעינים עושה אותם לבחינת ו"ק, 
כי כח ה"ת שולט עליהם, וע"כ יש בהם המילוי דאלפין. 
%break
משא"כ באו"א עלאין שמחזה ולמעלה אין שם אלא מילוי יודין, כי כח 
ה"ת בעינים, שה"ס צמצום ב' אינו שולט עליהם. הרי שמילוי אלפין 
מתחיל רק בל' דצלם. אמנם השמות של אהיה נעלם ממנה, כי אין 
אהי"ה אלא באמא עלאה, כבודע. (אות קל"ב).
%break
%letter קפב
קפב) למה צ' דצלם היא: התפשטות ג' דמוחין דז"א, ונקראת דעת 
ונקראת ו' דהויה של התפשטות המוחין דז"א, והיא בחינת מוחין 
פנימים.
%break
%letter קפב
קפב) ג' אותיות צל"ם, הם ג' ירידות של המוחין ממקום יציאתם שהיא 
הבטן דאו"א, עד ביאתם לפנימיות ז"א. ירידה א', היא ירידת ג"ר 
דישסו"ת שהם בחינת הבטן, לבחינת ו"ק, ואז נקרא ם' דצלם. 
%break
ובהתלבשות זו עדיין אינם ראוים להתפשטות לז"א, להיותם בבחי' 
חסדים מכוסים, כנ"ל בתשובה קע"ט. וע"כ יורדים עוד ירידה ב', והוא 
לנה"י דתבונה זו, הנקראת ל' דצלם, שכאן המקום של חסדים מגולים, 
ומכאן הם מוכשרים להתלבשות בז"א. 
%break
אמנם אין התחתון מקבל מפנימיות דעליון אלא מחיצוניותו, כנודע, 
וע"כ החיצוניות של הל' הזו, יורדת ומתפשטת עם המוחין אל הז"א, 
וחיצוניות זו, נקראת צ' דצלם. ונבחנת לירידה ג'.
%break
וצ' זו נקראת ג"כ בשם דעת, כלומר, לדעת המתפשט בז"א. כי בל' 
דצלם נמצאים המוחין בבחינת ממטה למעלה, שהיא בחינת ראש, 
אבל כאן בצ' הם יורדים ומתפשטים ממעלה למטה תוך ז"א וממלאים 
כל אדרין ואכסדרין דיליה כנודע. 
%break
וע"כ נקרא ו' דהוי"ה, כי בה היא בחינת ההתפשטות לז"א, שנקרא ו'. 
וגם ו' ה"ס הדעת. ונמצא שם' הוא י' דהוי"ה, ול' הוא ה' דהוי"ה, וצ' 
הוא ו' דהוי"ה. והם בחינת חב"ד, כמבואר. 
%break
וי"ה, שהם ם' ול' הם בחינת מקיפים, כי לא נתפשטו בפנימיות ז"א 
כנ"ל. אבל הצ' היא בחינת מוחין פנימים. כי היא המתפשטת לפנימיות 
הז"א. (אות קל"ז).
%break
%letter קפג
קפג) למה הסדר דביאת מוחין דז"א בסוד מצ"ל: שמתחלה באה 
החכמה ואח"כ הדעת ואח"כ הבינה.
%break
%letter קפג
קפג) כי המוחין דחו"ב סתומים הם, כלומר, שאין החכמה מאירה אל 
הבינה, שבינה תוכל לגלות הארת החכמה לז"א. ואינם מתפתחין רק 
ע"י הדעת. כמ"ש הרב (באות קנ"א) ע"ש. 
%break
כי ע"י הזווג של חו"ג שבדעת, עולה או"ח עד החכמה, ומוציא הארתה 
לחוץ אל הבינה, ונמצא שאור החכמה מתקבל בתחלה באו"ח העולה 
מהדעת, 
%break
ולפי משקל האו"ח ההוא, כן הוא מקבל הארת חכמה, אם הוא 
מבחי"ב נמצא קבלתו במועט, ואם הוא מבחי"ג נמצא קבלתו במרובה. 
כמ"ש הרב במבו"ש ש"ה ח"א פ"ט. 
%break
וז"ל ונמצא, כי טפת האור היורד מהמוח הנקרא חכמה דרך הדעת אל 
הבינה, היא האבן הנשקלת בדעת, לידע אם היא כבדה או קלה. והרי 
נתבאר בחינת האור ובחינת המשקל, שהם בהיותם נמשכים 
מהחכמה אל הבינה דרך הדעת. 
%break
עש"ה כל ההמשך. הרי שהמקבל מן החכמה, הוא האו"ח העולה 
מהדעת, ועל ידי הדעת הוא מושפע אל הבינה, וז"א מקבל ההארת 
חכמה מן הבינה, להיותה המאציל של ז"א, כנודע. 
%break
אמנם זה ג"כ ע"י הדעת, דהיינו שבאותו השיעור שהאו"ח עולה 
ממטה למעלה ומגלה הארת חכמה אל הבינה, כן האו"ח הזה שוב 
מתפשט ממעלה למטה, לתוך ז"א. 
%break
וזה שמסדר כאן הרב את המוחין דז"א בסדר םצ"ל, שמתחלה הוא 
חכמה, ואח"כ הדעת, ואח"כ הבינה. (אות קל"ט)
%break
%letter קפד
קפד) איך אומר של' דצלם היא כנגד ג' יודין שבאהי"ה דיודין, הלא 
אהי"ה היא באמא עלאה, ול' דצלם היא בחי' ישסו"ת שבהם הויה 
דס"ג ולא אהיה.
%break
%letter קפד
קפד) ענין הצלם, פירושו, לבוש של המוחין, והוא בחינת האו"ח 
העולה בעת הזווג ממטה למעלה ומלביש את האו"י. אשר האו"י הוא 
עצם המוחין והאו"ח הוא המלביש אותם. 
%break
והנה זווג הזה לצורך המוחין דז"א, נעשה באו"א, בעת שהם מיוחדים 
עם ישסו"ת בפרצוף אחד. ואז ישסו"ת בטלים לגבי או"א ואינם עולים 
בשם כלפי עצמם. כנודע. 
%break
ולפיכך נבחן שהצלם יוצא ונוצר מבחינת הוי"ה אהי"ה, שהם השמות 
דאו"א עילאין, ונמצא שהאו"ח הזה שהוא בחינת הצלם יצא ממסך 
ועביות דבחינת פרצופה של אמא עלאה, שהיא השם אהי"ה. 
%break
וע"כ אומר הרב שג' יודין שבשם אהי"ה הם מרומזים בל' דצלם. כי 
משם הוא נוצר. כמבואר. (אות קל"ו. ואות קמ"א)
%break
%letter קפה
קפה) כיון שסדר ג' בחינות הצלם נוהגים בין בעיבור בין ביניקה, ובין 
בגדלות, א"כ במה משתנה הצלם דעיבור מהצלם דיניקה או דגדלות.
%break
%letter קפה
קפה) השינוי הוא במדת המסך ועביות שאו"א מעוררים בעצמם, בעת 
שהמה מזדווגים על המ"ן דז"א. כי למשל, בעת עיבור הא', מעוררים 
או"א בחי' המסך דחיצוניות עצמם, שאין שם אלא קומת נפש. 
%break
ובבחינת יניקה מעוררים בחינת מסך דבחי"א שבעצמם, שיש בו קומת 
אור רוח, שהמסך הזה בא מהכלים התיכונים שבהם. ובבחינת 
הגדלות מעוררים בעצמם בחינת מסך דבחי"ב, שיש בו קומת נשמה. 
%break
שהם מעוררים אותו מכלים הפנימים שלהם. ולפיכך, בחינת הצלם 
דעיבור, הוא בחינת נפש בכלי חיצון. ובחינת הצלם דיניקה, היא 
בחינת רוח בכלי תיכון. ובחינת הצלם דגדלות, הוא בחינת נשמה בכלי 
פנימי (אות קמ"ד וקמ"ה)
%break
%letter קפו
קפו) למה נבחנים המוחין דחו"ב דז"א לסתומים בנו"ה דאו"א, ורק 
מוח הדעת נבחן שהוא נגלה.
%break
%letter קפו
קפו) גם המוחין דז"א מתחלקין לבחי' או"א עלאין ולישסו"ת כמו או"א 
הכוללים. שחו"ב דז"א הם בחינת או"א בחסדים מכוסים. ואין אבא 
משפיע הארתו לבינה. 
%break
ולפיכך החו"ב דז"א מתלבשים בנו"ה דאו"א, שהם בחינות קצוות שאין 
ביניהם זווג, וע"כ המה סתומים, כי אבא אינו משפיע אל הבינה. אבל 
הדעת דז"א שהוא בחינת ישסו"ת וחסדים מגולים, מתלבש בהיסודות 
דאו"א ששם מקום זווג, 
%break
והמה מזדווגים ומוציאים הארת חכמה לחוץ ומושפעת אל הבינה 
ונמצאים החסדים מתגלים בהארת חכמה כנ"ל בתשובה קפ"ג. 
עש"ה. וע"כ רק מוח הדעת נבחן שהוא נגלה. (אות קנ"א)
%break
%letter קפז
קפז) אחר שמוח הדעת הוא תחתון לחו"ב, איך יכול להגדיל אותם כיון 
שהם עליונים וחשובים ממנו הרבה.
%break
%letter קפז
קפז) הגדלה זו של הדעת, היא בסוד האו"ח שהוא מעלה ע"י אור 
העליון המכה על העביות שבגבורות שלו, שה"ס המסך שבכלי מלכות 
דראש, שהאו"ח העולה ממטה למעלה הוא המלביש והמודד את 
קומת האו"י. 
%break
כנודע, ובזה הוא מגדיל גם החו"ב, אע"פ שהם למעלה. כנוהג בכלהו 
זווגים. (אות קנ"ב)
%break
%letter קפח
קפח) למה עיקר גילוי הארת המוחין הוא רק על ידי הדעת.
%break
%letter קפח
קפח) כי שם בחינת המסך והעביות אשר אור העליון מזדווג בו ומעלה 
או"ח. כנ"ל בתשובה קפ"ג עש"ה. וע"כ הוא המגדיל והוא המודד את 
מדת המוחין. (שם)
%break