ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ה
%book תע"ס-ה. חלק-יג. דברי האר"י
%page 1297
%H חלק י"ג
%break
%H תיקוני רישא ודיקנא דא"א
%letter א
א) נבאר עתה בפרטות, בחינת רישא דא"א, כפי אשר נתבארה בפ"ק 
דספרא דצניעותא וז"ל סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן בחד גלגלתא, 
מליא טלא דבדולחא וכו' פירוש הענין: 
%break
כי עתיק יומין, שהוא הפרצוף היותר נעלם שבאצילות, בהיותו מתלבש 
גו סתרא אחרא שהוא א"א, אזדמן, רצונו לומר: נמצא ומושג על ידי 
שנתתקן באלו התיקונים דרישא דא"א. 
%page 1298
כי התיקונים והשערות ואברי הפרצוף, הם הממעטים את אור הגדול 
דעתיק, שנוכל להשיגו, ולהיותו מושג ונמצא עם התחתונים. כי כל אלו 
התיקונים של רישא דא"א, הם מלבישים את אור העתיק, אשר 
מתלבש בתוכם.
%break
%letter ב
ב) והנה ז' תיקונים יש בהאי רישא דא"א, שעל ידיהם מאיר העתיק 
המתלבש בתוכם. ואלו הם: ראשונה, חד גלגלתא, הוא גלגלתא דא"א 
הנקרא כתר דא"א. ב', היא טלא דבדולחא, והוא המוח דא"א הנקרא 
חכמה שלו. ג', קרומא דאוירא אזדכך וסתים, 
%break
היא סוד הקרום אשר מקיף את המוח ומפסיק בינו ובין הגלגלת. ד', 
אינון עמר נקי תליין בשיקולא, הם בחינת אזנים, אשר השערות 
דרישא דא"א, שהם כעמר נקי, תליין מאחורי אינון אודנין, ואלו 
השערות תליין בשיקולא שוין.
%break
%letter ג
ג) ה', רעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאי, והוא מצח הרצון דא"א. ו', 
אשגחא פקיחא דלא נאים תדירא, והם עיינין דא"א. ז', נוקבא 
דפרדשקא, והוא חוטם דא"א. הרי נתבאר ז' תיקוני רישא דא"א 
הנזכרים בספרא דצניעותא פ"א.
%break
%letter ד
ד) ודע כי אע"פ שנתבאר סדר התלבשות ז"ת דעתוק בי"ס דא"א, 
והאמת, כן זה הוא עיקר התלבשותו העיקרי, אמנם ודאי, כיון שעתיק 
הוא מתחיל להכנס ולהתלבש גו א"א דרך רגלי העתיק בראש דא"א, 
%page 1299
כאשר נולד א"א וירד אל הבריאה וחזר ועלה והלביש את העתיק 
מרגליו, ועלה עד ז"ת שבו. כנ"ל. והוא ממש דוגמת הז"א המלביש את 
או"א מעט מעט בכניסת המוחין שלו, עד שמלביש כל ז"ת דלהון, 
%break
וכן הענין כאן, אלא שאין רצוני להאריך בו, כי הוא מקום גבוה ומשם 
תדענו ותבין ממוצא דבר.
%break
%letter ה
ה) ונחזור לענין כי הלא כאשר נכנסו רגלי העתיק תוך רישא דא"א, 
ודאי שבתחילה האירו שם בראשו כל הז"ת כולם הארה לבד, אמנם 
עיקר התלבשותו אינו רק בכל פרצוף הא"א כנ"ל, ונבאר הארה זו 
הראשונה ברישא דא"א איך היתה, והענין כמ"ש, 
%break
כי ז' תיקונין אית ברישא דא"א, ובגו הני ז' תיקונים אתפשט בקדמיתא 
עתיק בז"ת דיליה. אמנם עיקר התלבשותו ברישא דא"א אינו אלא 
בתרין תיקונין קדמאין, כי הם ספירות גמורות דא"א, והם כתר וחכמה 
דיליה, אך שאר החמשה תיקונין, אינו רק הארה לבד כנ"ל, והבן זה.
%break
%letter ו
ו) ועתה נבאר דרוש א' מדרוש א"א, והוא ביאור ג' רישין שבו, הקדמה 
כוללת י"ס דאצילות, והוא מיוסד ע"פ מאמר, תלת רישין אתגלפין דא 
לגו מן דא, והוא באדר"ז דף רפ"ח, וז"ל: תלת רישין אתגלפין דא לגו 
מן דא, ודא לעילא מן דא וכו'.
%break
%page 1300
%letter ז
ז) הנה המאציל העליון אשר האציל עולם אצילות, הוא הנקרא בשם 
א"ס, לרוב העלמו עמוק עמוק מי ימצאנה, ואל מציאות הא"ס הוא 
הנקרא באדר"ז בשם עתיקא דכל עתיקין. והענין הוא, כי טרם 
התלבשותו אין מי שישיגנו כלל ועיקר, 
%break
ולכן כדי שיהיה אפשרות בתחתונים לקבל קצת הארה ממנו, נתלבש 
ונגנז בספירת הכתר, כנזכר בס"ה ובתיקתים, דאמר דא"ס טמיר וגניז 
גו כתרא עלאה. ואחר התלבשותו בו, יש כח בתחתונים לקבל קצת 
הארה ממנו.
%break
%page 1301
%letter ח
ח) ואמנם כאשר הא"ס מתלבש במה שלמטה הימנו כנ"ל, הנה הוא 
מתלבש בג' רישין אלו הנזכר כאן באדרא, ובהיותו מתלבש ומתעלם 
בתוכם, אז נקרא הא"ס עתיקא דכל עתיקין, וגם הג' רישין עלאין עצמן 
נקרא עתיקא קדישא ג"כ, בהיות א"ס מתלבש בתוכם.
%break
%letter ט
ט) וז"ש אח"כ הא ע"ק אשתכח בג' רישין, ופירוש אשתכח, רצונו 
לומר: שהוא נמצא לנו ונגלה אלינו בהיותו מתלבש גו אלו תלת רישין 
הנ"ל, שאם לא היה מתלבש לא היה נמצא ונגלה אל התחתונים. 
%break
ונמצא כפי זה, כי עיקר שם ע"ק הוא הא"ס עצמו, שהוא מטבורא דא"ק 
ולמטה המתלבש בעתיק, אמנם בבחי' היותו מתלבש גו אינון ג' רישין, 
נקראו גם הם בשם ע"ק. וזכור כלל זה. 
%break
ועם היות שאמרנו כי הא"ס מתלבש גו ג' רישין, ודאי כי אין הא"ס 
מתלבש באמיתות רק גו רישא עלאה דכלהו, שהוא עתיק, ורישא 
תנינא מקבל אור א"ס דרך מסך רישא עלאה, 
%break
ורישא תליתאי מקבל דרך מסך ב' רישין, אך להיות כולן בבחי' ראשים, 
לזה אמר אור א"ס מתלבש בכולם, כי אלו ג' מקבלין עור א"ס יותר 
בזכות משאר אצילות.
%break
%page 1302
%letter י
י) ונבאר עתה ג' רישין אלו והוא כי הנה נודע כי הסדר של הספירות 
הנאצלים הם כח"ב חג"ת נה"י, והם ט"ס נעלמות מאד, ולמעלה מאלו 
הט"ס יש בחי' אחרת הנקרא רישא עלאה דל"א, 
%break
והוא הראש העליונה שבג' רישין אלו, ונקרא ע"י, ושאר הט"ס הנ"ל 
אשר תחתיו נקרא בשם א"א.
%break
%letter יא
יא) ונמצא כי הג' רישין הנ"ל, הנה הראש העליון שבהם הנקרא רדל"א 
הוא הנקרא ע"י, שהוא נוקבא דע"י כנ"ל, שהוא נקרא רדל"א ע"ש 
הספיקות שיש בה. 
%break
וג"כ יש פי' אחר, כי הנה גופא דיליה אתלבש גו א"א, והוא מושג ונודע 
אצלינו ע"י א"א אך רישא דיליה דלא אתלבש גו א"א לא אתיידע כי 
אפילו א"א עצמו לא ידע ליה.
%break
%letter יב
יב) וב' רישין שתחתיו שעמהם הם ג' רישין, הנה הם כתר חכמה דא"א 
כנ"ל, כי כתר וחכמה שבו נקרא כל אחד מהם בחי' ראש, אבל מבינה 
דא"א ולמטה אינם מכלל הג' רישין הנ"ל.
%break
%letter יג
יג) וג' אלו נמנו ונתבארו כאן באד"ז. ג' רישין אתגלפין דא לגו מן דא, 
ודא לעילא מן דא, והתחיל לבארם ממטה למעלה, והתחיל ביותר 
תחתונה שבהם והוא חכמה דא"א. ואמר רישא חדא חכמה סתימאה 
דאתכסיא כו', ועליה ראש ב', 
%break
והוא כתר דא"א וכנגדה אמר רישא עלאה קדישא עתיקא סתימאה 
דכל סתימין, ועליה ראש הראשונה ועליונה שבג' והוא הנקרא עתיק 
יומין וכנגדה אמר רישא דכל רישא, רישא דלאו רישא, ולא ידע ולא 
אתיידע כו'.
%break
%letter יד
יד) נמצאו שהם י' ספירות נעלמות בתכלית ההעלם ומתלבש בתוכם 
הא"ס והם עתיק ורדל"א, ותחתיו ט"ס מכתר עד יסוד ונקרא בשם 
א"א, ובין כולם הם י"ס שהם שורש ומקור וחיות אל כל האצילות כולו.
%break
%page 1303
%letter טו
טו) אמנם אלו הט"ס הנ"ל, אשר הם למטה מן רדל"א הנה הם אותן 
הט' היכלין הנזכר פרשת נח דף ס"ה, ובסוף פרשת פקודי דף רסח: 
ודף רסט. 
%break
וז"ל אר"ש ארימת ידי בצלו לעילא כו' וכדין דא נהירו דמחשבה דלא 
אתיידע בטיש בנהרא דפרסה ונהרא כחדא, ואתעבידו ט' היכלין. 
והיכלין לאו אינון רוחין ולאו אינון נהורין ולאו אינון נשמתין ולא אית מאן 
דקיימי בהו כו'.
%break
%letter טז
טז) ואלו הט' שמכתר עד היסוד שהם למטה מהאי רדל"א, הנה הוא 
שקראה במקומות אלו ט' היכלין דלאו אינון רוחין ולאו אינון נשמתין גם 
אלו הט' נזכרו באדרא דף רפ"ח ע"א פתח ר"ש ואמר אני לדודי ועלי 
תשוקתו וגו', 
%break
עתיקא דכל עתיקין סתימאה דכל סתימין אתתקן ולא אתתקן כו' כד 
אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי, ואינון נהורין מתפשטין 
לכל עיבר כבוצינא דמתפשטין מיניה נהורין לכל עיבר כו'.
%break
%letter יז
יז) ובביאור לשון זה נסתפקתי במה ששמעתי ממורי זלה"ה, כי תחלה 
אמר אתתקן ואחר כך אמר אפיק נהורין דלהטין מיניה, 
%break
ר"ל כי אחר שנתקן עתיק ע"י התלבשות ז"ת בא"א אז אפיק הני ט' 
נהורין דלהטין מניה כי באמצעית העתיק הנ"ל אפיק נהורין הנ"ל שהם 
ספירת כתר דאצילות הנקרא א"א, המתחלק לט' נהורין לבד. והנה 
אלו הט"ס דא"א, הם ט' נהורין דלאו אינון רוחין כנזכר במקומות הנ"ל.
%break
%page 1304
%letter יח
יח) ופ"א שמעתי ממורי ז"ל, כי הט"ס הנ"ל נתחלקו בג' חלקים כי הנה 
הג"ר שבהם שהם כח"ב, נתפשטו בא"א, וחג"ת בז"א, ונה"י בנוקבא. 
ובזה תבין למה בחי' מציאות או"א לא נזכר באדרא רבא אלא 
באחרונה באדר"ז, כי או"א במזלא תליין.
%break
%letter יט
יט) וזה מה ששמעתי ממורי ז"ל בענין זה, והוא, דע כי הנה ביארנו 
תחלה, כי הט"ס המקוריות עם רדל"א, הם י"ס מקוריות ושרשיות לכל 
האצילות, 
%break
אבל ענין מציאת ספירת המלכות לא נתגלה עדיין עתה, אמנם נבאר 
תחלת הכל האי רדל"א. ובזה תבין מעלת מלכות, כי היא עטרה בראש 
צדיק והיתה לראש פנה ויהיה לעתיד אורה גדולה מן השמש, והבן זה.
%break
%letter כ
כ) והנה המלכות דא"א לא היתה ניכרת, כמבואר אצלינו בהקדמת 
ביאור אדר"ז, כי לא היה בא"א רק ט"ס מכתר עד יסוד, כי רדל"א הוא 
בחי' עתיק, ונשאר א"א בבחי' ט"ס לבד. 
%break
אבל מן האור של התפשטות נה"י דע"י המתלבשין בא"א משם נעשה 
בחי' המלכות דא"א, ונשלמו בו י"ס, ובזה תבין, איך לעולם בחי' 
המלכות גדולה מהזכר העליון ממנה, ולכן נקראת עטרת בעלה.
%break
%letter כא
כא) ונחזור עתה לבאר ע"פ סדר ששמעתי ממורי זלה"ה, כי ענין זה 
הוא ששמעתי ממורי זלה"ה בפרטות יותר, והרחבת דרושים כמ"ש 
בע"ה וזה החלי בע"ה. 
%break
תחלה צריך לדעת, כי אין האורות הנ"ל יכולין התחתונים לקבל אורם, 
אם לא אחר התיקון שנתקנו בבחי' פרצוף כנ"ל, וכמבואר אצלי באורך, 
כי מתחלה היה אור שלהם רע ועצום, ואין כח בתחתונים לסובלו, 
וכאשר נתקנו, שהוא בבחי' פרצוף שלם, 
%page 1305
שאז נמשך האור דרך מסכים והתלבשות בתוך הלבושים, הנה נתעבה 
האור מעט, וגם נתמעט ויצא ונמשך דרך נקבים וצינורות וחלונות דקים 
ושערות דקים מאד בסוד הפרצוף, 
%break
כי ע"י ב' דברים אלו, שהם: התעבות האור, וגם מיעוטו אז היה כח 
בתחתונים לקבל אור העליון, והרי נתבאר לך ענין התיקון הנזכר בב' 
אדרות מה ענינו.
%break
%letter כב
כב) ונתחיל לבאר סדר תיקונם, הנה אותו ראש העליון דל"א הנקרא 
עתיק יומין, הנה הוא הראשון שבכל י"ס הנ"ל הנקרא מקוריות 
ושרשיות לכל האצילות. 
%break
אמנם בראש זה אין בו תפיסה כלל ולא נוכל להרחיב בו הדיבור 
והביאור הצריך לו, אבל דע, שהנה הוא כלול מי"ס שבו שהם כחב"ד 
חג"ת נה"י.
%break
%letter כג
כג) והענין, כי הנה כל אחד מהי"ס המקוריות והשרשיות הנ"ל כל א' 
וא' מהם כולל יו"ד כי כל דבר שנקרא ראש הוא כלול מי'. והנה רישא 
עלאה כבר נתבאר שנקרא עתיק יומין, וכלול מי'. 
%break
אמנם הט' ספירות אחרות, חלוקים הם באופן זה: כח"ב שבהם, הם ג' 
רישין דעתיק, שהוא א"א. וחג"ת שבהם הם ג' רישין דז"א. ונה"י 
שבהם, הם ג' רישין דנוקבא דז"א אשר ענין זה תבין במה שהודעתיך, 
כי ג' מוחין דנוקבא דז"א, הם בחי' נה"י, והבן זה מאד.
%break
%letter כד
כד) והנה ההוא רדל"א, הנה הוא מתלבש בא"א, שהוא בחי' כללות 
אותן ב' רישין תתאין מאותן הג' רישין הנזכר באדר"ז. 
%page 1306
כי נודע הוא, שכל עליון וגבוה מחבירו, הוא מלובש בתחתון, כדי 
להאיר בו ולהחיותו. וכבר הודעתיך לעיל, כי אלו ב' רישין תתאין שבג' 
רישין הנ"ל, הנה הם כתר חכמה דא"א, שהם ב' ספירות הראשונות, 
מן הט"ס מקוריות ושרשיות כנ"ל. 
%break
ואלו התרין ראשין שהם כתר חכמה דא"א, הנה הם בחי' גולגלתא 
ומוחא סתימאה דא"א, הנזכר באדר"ז הנ"ל.
%break
%page 1307
%letter כה
כה) ואמנם תרין רישין אלו, מתחלקין ונעשין תלת רישין, מלבד הרישא 
עילאה דל"א, אמנם השנים לבדם נחלקים, ונעשין ג' רישין, וג' רישין 
אלו נקרא: גולגלתא, ומוחא, ואוירא. והם למטה מהאי רדל"א כנ"ל. 
%break
לכן נבאר עתה המאמר הנ"ל שבתחלת אדר"ז דרפ"ח, מאמר תלת 
רישין אתגלפין דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא כו'.
%break
%letter כו
כו) וכבר נתבאר לעיל, כי הם מתבארות שם ממטה למעלה, והם: 
רישא חדא הוא חכמה סתימאה שבא"א, שבתוך הכתר שלו. ולמעלה 
ממנו הוא ע"ק, 
%break
לכן אמר בה רישא עלאה, לפי שהוא יותר עליונה מן האחרות הנ"ל, 
והוא כתר דא"א, הנקרא גולגלתא דיליה. ולמעלה מכולם רישא דכל 
רישין.
%break
%letter כז
כז) והנה ביאור ג' רישין אלו הוא כי הנה בכל ראש וראש מאלו ג', 
צריך שיהיה בו בחי' כלים, ובחי' עצמות ורוחניות שבו, וכפי זה יהיה ו' 
בחי'. 
%break
וכל א' מאלו הו' בחי', מתחלק לג' אחרות, ונמצא כללותן עולה ח"י, 
אשר הוא סוד חי עולמים, כי מאלו הח"י בחי', מתפשט החיות בכל 
העולמות כולם, וגם בעולם אצילות.
%break
%letter כח
כח) ועתה נבאר ח"י בחי' אלו בע"ה. הנה רדל"א שהיא עליונה שבג' 
רישין, אינו בכלל ג' רישין הנ"ל שהזכרנו עתה, שנעשין ח"י בחי', כי 
רדל"א היא עליונה מאד, ואין בנו רשות לבאר ענינה, לפי שבתוך האי 
רישא מתלבש א"ס, ואינו דומה אל ב' רישין תתאין מיניה. 
%break
לפי שאלו הב' רישין כל א' מהם יש בו בחי' כלי, ובתוך הכלי יש בחי' 
הרוחניות והעצמות שבה, ואחר כך הראש הב' בב' בחי', מתלבשות 
תוך הראש הג' בב' בחי', אמנם רדל"א שהוא בחי' מלבוש לא"ס, אינה 
מתלבשת תוך הראש הב', 
%break
דוגמת הראש הב' המתלבש תוך הראש הג' כנ"ל, כי ראש הא' אינו כך 
לגו מן הראש הב', רק למעלה ממנו, כי לרוב רוחניותו כנ"ל אין ראש 
הב' יכול להלבישו.
%break
%page 1308
%letter כט
כט) וז"ש תלת רישין אתגלפין כו'. וביאר, כי הם בחי' דא לגו מן דא, 
ודא לעילא מן דא. פירוש: כי ראש הב' הוא לגו מן הג', ומתלבש 
בתוכה, כנודע. 
%break
אבל ראש העליונה עם הב', אינו בבחי' דא לגו מן דא, רק בבחי' דא 
לעילא מן דא, כי הראש העליונה נקרא רדל"א, והוא לעילא מן ב' רישין 
הנקרא א"א, ואינה מתלבשת כלל, רק ז' התחתונים, כנודע, 
המתלבשין בא"א.
%break
%letter ל
ל) והנה אריך אנפין, הוא שם כולל ב' רישין, דהיינו כתרא ומ"ס, שאלו 
הם ב' רישין שתחת רדל"א. והנה כל ראש צריך שיהיה כלול מי', ולכן 
מתחלקין לב' בחי', והוא כי כל א' מב', יש בו בחי י"ס, כי בכתר יש י"ס, 
וכן בחכמה סתימאה הנקרא רישא ממש.
%break
%letter לא
לא) והענין הוא כי הראש הראשונה שבהם, הוא בחי' כתר, ויש בה י"ס 
כנ"ל, והנה הוא מסבב את מ"ס, ונקראת גולגלתא באדרא, וכן מלת 
כתר מלשון כותרת, ר"ל מקיף, כי גולגלת מקיף המוח. ובתוך הגולגלת 
הזה יש בתוכו בחי' מוח סתום מאד מלבד מ"ס דא"א, 
%break
שהוא תחת י' דכתר, לכן המוח הזה מאד עליון וסתום, ונקרא בשם 
אוירא עלאה, כנזכר בב' אדרות ובספ"ד, והאי אוירא הוא בין גלגלתא 
לקרומא דחפיא עליה דחכמה דמ"ס, ואתקרי בספ"ד בפ"ק קרומא 
דאוירא דאזדכך כו'.
%break
%letter לב
לב) ולמטה ממנו, יש בחי' חכמה דא"א, הנקרא באדרא מ"ס דעתיק. 
והנה המוח העליון ההוא שבכתר א"א, הנקרא בשם אוירא, אע"פ 
שבערך כתר עצמו הוא נקרא בשם מוח שבו, 
%break
עכ"ז הוא נעשה גלגלתא ממש בערך חכמה דא"א, שהיא מ"ס דא"א, 
וע"כ גם המוח העליון ההוא הנקרא אוירא, נקרא גם רישא ממש בערך 
החכמה מ"ס דא"א.
%break
%page 1309
%letter לג
לג) והרי נתבאר איך הב' רישין, שהם כ"ח שבו, נכללין בג' רישין 
ממש, והם: כתר רישא עלאה, ואוירא רישא תניינא, ומ"ס רישא 
תליתאי. 
%break
מלבד רישא דל"א הנקרא ע"י, שאע"פ שבאדרא נקרא הכתר וחכמה 
דא"א בבחי' ב' רישין בלחוד, עכ"ז הם ג' רישין ממש. אשר אין מכללם 
רדל"א.
%break
%letter לד
לד) ועתה נבאר ג' רישין אלו אשר נקרא באדרא ב' בחי', ב' רישין לבד 
כנ"ל. הנה לעיל ביארנו, כי כל ראש וראש מאלו הג' רישין, 
%page 1310
אשר כללותן ב' רישין בלחוד, הנה כל אחד מהם, יש בו עצמות וכלים, 
והם ו' בחי', וכל בחינה מהם כוללת ג', הרי הם כולם ח"י בחי' כנ"ל 
אשר אין הרדל"א נכלל בכללותם כלל ועיקר.
%break
%page 1311
%letter לה
לה) ואמנם למטה בסדר התלבשות רדל"א, הנקרא ע"י בתוך רישא 
דא"א, יתבאר איך האי רישא תניינא, הנקרא אוירא דיתבא על האי 
מ"ס, שהיא רישא ג' דא"א, 
%break
הנה היא נמשכת מבחינת האי רדל"א דעתיק יומין, שלא יכלה 
להתלבש באריך אנפין, ואחזי נהוריה בהאי רישא בו', הנקרא אוירא, 
והבן זה. ועיין למטה מה ענין האי אוירא.
%break
%letter לו
לו) ונבאר תחלה בחי' העצמות אשר בג' רישין אלו, שהוא הרוחניות 
שבתוך כל אחד ואחד מהם, מתחלק כ"א וא' מהם, לג' בחי'. נמצא 
שהם ג' בחי', כ"א וא' מהם ג' ג', ובין כולם ט' בחי' של עצמות, וכנגדן 
ט' בחינות אחרות בסוד הכלים שלהם, ובין כולם הם ח"י בחי'.
%break
%letter לז
לז) ונתחיל בענין ט' בחי' העצמות, שהם ג' של ג' ג'. והנה סבת היותן 
ג' בחי' הוא, לפי שכבר נתבאר אצלינו, שכל בחי' אורות עליונים יש 
בהם ג' בחי': הא' הוא או"פ, ועליו יש אור עליון ממנו, הנקרא או"מ 
עליו, ועליהן אור עליון וגדול משניהם, והוא מקיף לשניהם.
%break
%letter לח
לח) והנה ג' בחי' אלו, הם ג' רישין הנ"ל, כי רישא עלאה דעתיקא, 
שהוא כתר הנקרא גולגלתא דא"א. הוא מקיף עליון הגדול מכולם. 
ותחתיו יש רישא תניינא, הנקרא אוירא, והוא מוחא בערך הגולגלתא 
הנ"ל, 
%break
וגם הוא נעשה גולגלתא בערך רישא תליתאי, הנקרא חכמה כנ"ל. וזו 
הרישא תניינא הנקרא אוירא, הוא מקיף קטן, שהוא מקיף לאו"פ. 
ותחתיו יש רישא תליתאי הנקרא מ"ס דא"א, הנקרא חכמה דא"א, 
והיא סוד או"פ.
%break
%page 1312
%letter לט
לט) והנה אלו הג' רישין, הם בחי' נר"ן שבא"א. כי גולגלתא, הוא 
נשמה. ואוירא, הוא רוח. וחכמה סתימאה, היא נפש. 
%break
ואחר שנתבאר ג' רישין אלו בכללות, נבאר כ"א מהם בפרטות, והוא 
כמ"ש בסוד הכללות, שהם ג' בחינות, וגם כ"א וא' מאלו הג', כלול מג' 
בחינות אלו ג"כ, וזהו פרטן.
%break
%letter מ
מ) הנה ברישא עלאה הנקרא נשמה, ונקרא כתר דא"א, ונקרא 
גולגלתא דיליה, ונקרא או"מ הגדול, הנה יש בו ג"כ ג' בחי' אלו עצמן, 
%break
והם: או"פ שבו, ואו"מ שעליו, ואו"מ עליון משניהן, ושלשתן נקרא 
נשמה, בערך כללות, ונקרא או"מ הגדול, ונקרא כתר א"א, ונקרא 
גולגלתא דיליה.
%break
%page 1313
%letter מא
מא) והנה ג' בחי' אלו, הנקרא נשמה, הנה הם ג' שמות הוי"ה, וכ"א 
מהם הוא במילוי יודין כי גם כלל זה יהיה בידך, שכל בחי' הנשמה, 
הוא הוי"ה דיודין. 
%break
אמנם ההפרש שיש בג' הויות האלו דיודין, הוא בענין הנקודות שבהם. 
והענין הוא, כי גם כלל זה יהיה בידך, שבא"א כל הויות שבו הם בסוד 
מילוין, וגם בסוד נקודות, כי כולם מלאים ומנוקדים. אבל ההפרש 
שבהם הוא, בענין סדר הניקוד איך הוא.
%break
%letter מב
מב) כי הנה בחי' רישא קדמאה, אור הפנימי הוא שם כזה: יוֹד יהֵ וָיו 
הֵי. ואינו מנוקד רק ד' אותיות הפשוטות בלבד שבו, כזה: שהם חולם 
ביו"ד, וצירי בה"י, וקמ"ץ בוי"ו, וציר"י בה"י. וניקוד זה הוא כפי תנועת 
האותיות, כנודע בספרי המקובלים.
%break
%page 1314
%letter מג
מג) והנה יש אור ב' מקיף עליו, והוא הוי"ה במילוי יודין ג"כ, כזה: יוֹד 
הֵיֵ וָיָוָ הֵיֵ אמנם מנוקדת בכל י' אותיותיה בניקוד הנ"ל, כי ג' אותיות יוד 
יש בו ג' נקודות חולם. 
%break
ובב' אותיות ה"י יש בכ"א מהם צירי, ובג' אותיות וי"ו ג' קמצין תחת 
כ"א מהם נקוד קמץ, ובב' אותיות ה"י, יש תחת כ"א מהם צירי.
%break
%letter מד
מד) עוד יש אור ג' המקיף על שניהן, והוא ג"כ הוי"ה במילוי יודין, יוָדָ 
הֵיָ וָיָוָ הֵיָ, אמנם אופן הניקוד הוא: כי בד' אותיות הפשוטות, הם 
מנוקדים ע"ד התנועות האותיות, חולם, צירי קמץ, צירי, וששה אותיות 
אחרות של המילוי, כולם מנוקדים בקמץ תחת כל אות מהם.
%break
%page 1315
%letter מה
מה) והרי נתבאר ג' הויות, שיש ברישא עלאה הנקרא כתר גלגלתא 
דא"א, והם: בסוד או"פ, ומקיף, ועוד מקיף אחר על שניהן. אמנם 
בערך הכללות של שאר רישין, כל ג' בחי' אלו, אינם רק בחי' אור 
המקיף העליון שבכולם, והוא נשמה.
%break
%letter מו
מו) רישא תניינא, והוא הנקרא אוירא יש בו ג"כ ג' הויות של שם ס"ג, 
גם כן על דרך הנ"ל ממש. ובנקודים הנ"ל, כזה: יוד הֵי וָאו הֶי. יוֹד הֶאֶ 
וָאָוָ הֶיָ. יוָד הֶוָ וָאָוָ הֶיָ אלא שבמקום כל נקודת ציר"י יש נקודת סגול 
תמורתן ושלשתן או"פ ומקיף ומקיף לשניהן בבחינת הפרטות, 
%break
אבל בערך הכללות כל ג' בחי' אלו אינם רק בחי' אוה"מ הקטן שעל 
הפנימי, והוא רוח.
%break
%page 1316
%letter מז
מז) רישא תלתאי והוא הנקרא חכמה מ"ס דא"א, ויש בה ג"כ ג' הויות 
אחרות יוד הֶא וַאו הֶי. יוֹד הֶאֶ וַאַוַ הֶאֶ, יוַדַ הֶאַ וַאַוַ הֶאַ. במילוי מ"ה 
דאלפ"'ן בנקודות הנ"ל של רישא תנינא. 
%break
שהם סגול במקום ציר"י, ועוד נוסף באלו שינוי ב', והוא כי גם במקום 
ניקוד קמץ, הם באלו ניקוד פתח תמורת הקמץ, ושלשתן: או"פ, ומקיף, 
ומקיף לשניהם, בבחי' פרטיות. אבל בבחי' הכללות, כל ג' בחי' אלו 
אינם, רק בחי' או"פ בלבד שבג' רישין הנ"ל.
%break
%letter מח
מח) וג' רישין הכלולין מן ט' בחי', הם בחי' נר"ן שבא"א כנ"ל, והויות 
הנשמה במילוי יודין שהוא ע"ב, והויות הרוח במילוי ס"ג, והויות נפש 
במילוי אלפין. ואמנם הפרש נקודתן, כבר נתבאר לעיל וכל אלו הם ט' 
הויות של העצמות והרוחניות שבתוכן.
%break
%letter מט
מט) ועוד יש ט' בחי' אחרות דאהי"ה, הנקרא פלים שלהם, שבתוכם 
מתלבשים הט' הויות של העצמות, והם ט' שמות של אהי"ה, והם 
ממש ע"ד מילוי הט' הויות של העצמות. הרי בין כולם ח"י שמות, שהם 
ח"י העולמים כנ"ל.
%break
%letter נ
נ) אחר שביארנו בחי' הכתר והחכמה דא"א, שהם ב' רישין דיליה, 
אשר נתחלקו לג' רישין, כנ"ל בב' הפרקים אשר קדמו, וגם ביארנו דרך 
כללות, איך נתלבשו ז"ת דעתיק בשבעה תיקוני רישא דא"א. 
%break
נחזור עתה לבאר ענין שבעה תקונין בפרטות. והנה כבר נתבאר שם, 
כי חסד דעתיק נתלבש בכתר דא"א, אשר הוא הגלגלתא, רישא 
קדמאה דא"א.
%break
%page 1317
%letter נא
נא) והנה מהראוי היה, שעתיק יומין לא יגלה הארתו העקרית, רק 
ברישא קדמאה שהוא הגלגלתא, ואחר כך תאיר זו הגלגלתא ברישא 
אחרא, שהיא מוחא סתימאה חכמה דא"א. אמנם לא כך היה, כי אם 
שהעתיק מתגלה בהני ב' רישין כחדא.
%break
%page 1318
%letter נב
נב) וטעם הדבר, כי הנה או"א דתחות דיקנא א"א, נמשך בהם החיות 
מהני ב' רישין: גלגלתא, ומוחא, כמ"ש. ובענין דאו"א הויין שוון, כחדא 
נפקי וכחדא שריין, 
%break
ולכן הוצרכו אלו הב' רישין להתגלות בהם העתיק, בהשואת אחד ג"כ, 
ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא היא חכמה, ואז 
נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד, והיו שוין.
%break
%letter נג
נג) גם אחר שהיסוד דעתיק עם החסד שבתוכו נתלבש במצח דא"א, 
כנ"ל, ומשם חזרו להאיר ולהתפשט בדיקנא במזלא שהוא תיקון י"ג, 
וגם בתקון הנקרא נוצר חסד, כנזכר, ונזכר בהאזינו דף רפ"ט ע"א 
והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא כו'. 
%break
וגם הדיקנא עצמה היא בסוד יסוד, כי לכן הנשים שאין להם בחינת 
יסוד אין להן זקן, וכן ההוד שבו נגלה בדיקנא, כמ"ש באדרת נשא דף 
ק"מ ע"ב, ותניא הוד עלאה נפיק, ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעילעוי, 
ואתקרי הוד זקן.
%break
%letter נד
נד) הרי כי רישא עלאה דעתיק אתגלייא בב' רישין דא"א כחדא, שהרי 
נגלה, בשבעה תקוני גלגלתא, וגם במוחא, ובדיקנא דנפקי ממוחא, 
כנזכר, ונמצא כי כמו שז"ת דעתיק מתגלים בשבעה דגלגלתא, כן הן 
מתגלים בדיקנא דא"א, ולא קבלתי סדרם בפרטות.
%break
%letter נה
נה) ודע והבן, איך כתר וחכמה האלו דברישא, הם דכר ונוקבא. ולכן, 
זו החכמה היא גבורה, כי היא נוקבא לגביה. ועיין היטב כי כולה 
מבירורי המלכים אתעבידת, ולהכי מינה נפקו, י"ג תיקוני דיקנא.
%break
%letter נו
נו) ובזה תבין, איך הכתר הוא רחמים גמורים, אך החכמה יש בה 
דינין, אלא שהם ניכפין. כנזכר באדרת נשא דף קכ"ח, כי האי מוחא 
שקיט ושכיך כחמר טב דיתיב על דורדייה הרי בפירוש כי יש בה דינין 
ושמרים, 
%page 1319
אלא שהם נחים ושקטים ונכפין שם במקומה. וכן בעל מערכת האלהות 
כתב, כי החכמה היא דין, ויש לו קצת סמך מזה.
%break
%letter נז
נז) והיות המוחא נקרא טלא דבדולחא, הוא, כי שרש המוחין הם ג', 
חו"ב ודעת, שהם שלשה אותיות יה"ו, ואם תמלאם באלפין, יו"ד ה"א 
וא"ו, הם בגימטריא ט"ל. 
%break
והנה זו הגבורה דעתיק הגנוזה תוך מוחא דא"א, נקרא בוצינא 
דקרדינותא בכל מקום, ר"ל, נר החזק, כי הנר הוא אש, ואינו אור כמו 
החסדים, והוא נר אש החזק מצד הגבורה.
%break
%letter נח
נח) ואמנם שאר הגבורות, אפשר שיקראו כך דרך השאלה, אבל סתם 
בוצינא דקרדינותא היא זו הגבורה דעתיק, הגנוזה בהאי מוחא, וזו 
שרש לכל הגבורות כולם. וז"ש בפרשת פקודי דף רנ"ד ע"ב, ות"ח, 
שירותא דמהימנותא גו מחשבה בטש בוצינא דקרדינותא כו'. 
%break
אשר נתבאר לעיל ענינו, והוא כי א"א, שהוא רישא ושירותא 
דמהימנותא, היה מברר בגו המחשבה דיליה, שהיא מוחא סתימאה, 
דביה כל הבירורין שבשבעה המלכים בבחי' מ"ן, כדי לעשות מהם בחי' 
פרצופי או"א כי אין בירור, אלא במחשבה. 
%page 1320
והנה הבוצינא דקרדינותא, שהיא הגבורה דעתיק שרש לכל הגבורות 
כולם, בכחה, יכולה המחשבה לברר הבירורים הנזכרים, כי כל 
הבירורין הם בחי' גבורות, ולכן הם מתבררים ע"י ההיא בוצינא 
דקרדינותא.
%break
%letter נט
נט) ואמנם ענין בטישה זו נתבאר וז"ס בוצינא דקרדינותא, שהיא 
הנותנת קצבה ומדה, ונקרא קו המדה. והטעם, כי החסד מתפשט 
בשפע בלי קצבה, אך הגבורה שהיא דין, נותנת קצבה אל השפע, 
שלא יתפשט יותר מהראוי אל המקבלים, 
%page 1321
ולכן בוצינא דקרדינותא, איהי מדיד ועביד כל אינון משיחין. הנקרא 
בזוהר פקודי דף רל"ג ובתיקונים דף ט"ו ובתיקונים כ"י ובזוהר חדש 
בואתחנן דקכ"ב.
%break
%letter ס
ס) והנה כל בחי' הגבורות נקראים ניצוצין, כי הם ניצוצות האש החזק 
ואמנם נקראים ניצוציו ג"כ לסיבה הנ"ל, כי לא ירדו האורות של 
המלכים למטה בבריאה, רק בחי' רפ"ח ניצוצין, להחיותם חיות 
המוכרח אז, 
%break
והם חלקים מהאורות, דוגמת הניצוצות היוצאות מהאש, וגם נתבאר 
שם, כי הרפ"ח ניצוצין הם השכ"ה ניצוצין הנזכר בכל מקום, והם ש"ך 
לבד, ועם שרשם שהיא חמשה גבורות נקרא שכ"ה.
%break
%letter סא
סא) והנה כאשר זו הבוצינא בטש גו מחשבה, מעלה את הבירורין 
מבחי' השכ"ה ניצוצין הנזכר, ושם מתבררין, והטוב שבהם נתקן שם, 
והפסולת שהם הסיגים מתברר וזריק ליה, שאינו מהבחי' הראוי שם 
לעשות מהם בחי' או"א, 
%break
ולכן זורקם, וחוזרת אחר כך להתברר גו מחשבה דאמא לצורך זו"ן. 
וכן עד"ז, עד שמתבררין תכלית הבירור בכל הפרצופין, והשאר נעשה 
פסולת גמור, כנזכר שם באורך. 
%break
וז"ש ניצוצין זריק לש"ך עיבר, ובריר פסולת מגו מחשבה. כי 
המחשבה, בתוכה עולים המלכים וניצוצין, ושם מתבררין מגו מחשבה, 
ע"י ההיא בוצינא דקרדינותא, שהיא גבורה דעתיק אשר בתוכה.
%break
%letter סב
סב) ודע, כי החסד דעתיק, שבתוך כתר דא"א, נקרא אוירא דכיא, 
והגבורה דעתיק שבתוך חכמה דא"א, נקרא בוצינא דקרדינותא. 
%break
וז"ש באדרת האזינו דף רצ"ב ע"ב, מבוצינא דקרדינותא נפק ניצוצא 
פטישא תקיפא, דבטש ואפיק זיקין עלמין קדמאי, ומתערבי באוירא 
דכיא כו'. פירוש הדברים: במה שהודעתיך לעיל בריש פרקין, כי או"א 
מהני תרין רישין נמשך חיותם.
%break
%page 1322
%letter סג
סג) ונמצא, כי זה החסד דעתיק שבתוך הכתר, הנקרא אוירא דכיא, 
אפיק מיניה רוחא דגניז בעתיק יומין, שהוא יו"ד דנפק מאויר ואשתאר 
אור, וזו היו"ד, הוא אבא, יו"ד דשמא קדישא, אשר בתחילה היה גנוז 
בעתיק בזה החסד, 
%break
ולכן כשיצא זו היו"ד מזה האויר, ונעשה ממנו בחי' אבא, לא נפק, אלא 
מלביש לחסד דא"א, ואז בהאי אבא אתגניז האי אוירא, ר"ל שמאיר בו 
דרך העלם וגניזה מלמעלה עד שם.
%break
%page 1323
%letter סד
סד) וגם מבוצינא דקרדינותא שהיא גבורה דעתיק, נפק ג"כ מיניה חד 
ניצוצא, והאי ניצוצא אתגניז במעי אמא, הם בסוד הגבורות דבמעי 
אמא, הנמשכות אליה מגבורות עתיק. ואלו הב' בחי' שבאו"א, חוזרים 
גם הם לברר החלקים הצריכין אל זו"ן, וכדין נפיק חד גלגלתא כו'.
%break
%letter סה
סה) גם נרמז ענין זו הגבורה, באדרת נשא דף קל"ב ע"א, ומהאי 
דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא, מאלף עלמין דחתימין בעזקא 
דכיא דכליל כל עזקין כו'. 
%break
פירוש מאמר זה נבארהו באורך לקמן, ושם תבין כי הדיקנא דא"א 
נתפשטה ממוחא סתימאה דא"א, אשר בתוכה גנוזה גבורה דעתיק.
%break
%page 1324
%letter סו
סו) ונמצא כי גבורה דעתיק, לא נתגלו הדינין אשר בה, עד שנמשכו 
בדיקנא, ואמר כי הם אלף עלמין דחתימן בעזקא דכיא כו', כי הגבורה 
דעתיק נקרא אלף עלמין, והיא חתומה וגנוזה תוך החכמה, מוחא 
סתימאה דא"א, הנקרא עזקא דכיא.
%break
%letter סז
סז) והענין, כי נודע כי הגבורות נקראו אלהי"ם, והאחורים של אלהי"ם 
דמילוי ההין, הוא בגימטריא אלף, כזה: אלף, אלף למד, אלף למד 
ה"ה, אלף למד ה"ה יו"ד, אלף למד ה"ה יו"ד מ"ם. 
%break
ואלו הם סוך האלף עלמין, שהוא אלהי"ם דההין בסוד האחורים 
דגבורה דעתיק, שנתלבשו ונסתמו במוחא דא"א, הנקרא עזקא דכיא 
כנודע. כי אין העליון מתלבש בתחתון אלא בסוד אחורים לבד, ולא 
הפנימיות, כנזכר.
%break
%letter סח
סח) והטעם, דע כי כל בחי' מוחא נקרא עזקא, לפי שהמוחין נחלקין 
לד' חלקים שהם חו"ב, ודעת הכולל חו"ג, כנ"ל. ואלו הד' מוחין, נעשים 
ארבע ווין מרובעין, כזה   ונעשית מ"ם סתומה דלמרבה המשרה, 
הנקרא עזקא, כנזכר בתיקונים ריש תיקון ה' דט"ו ע"ש, 
%page 1325
איך מבוצינא דקרדינותא אתעביד הך עזקא, והיא כעין חותם מרובע, 
הנקרא עזקא. ואמנם יש מוחין דכורין, ומוחין נוקבין, והמוחין דדכורא 
שהוא אבא, נקרא עזקא דכיא, יען נוטה אל החסד, ע"ד הנ"ל באוירא 
דכייא, ומוחין דאמא, נקרא עזקא רבא, בסוד מה תעשה לשמך הגדול.
%break
%letter סט
סט) והנה המוחין דא"א הם חכמה, כי הבינה שלו ירדה בגרון, ולכן 
נקרא עזקא דכיא. ולהיות כי זה המוחא דא"א, הוא המוח הא' שבכל 
האצילות, 
%break
אשר בו התחילו המלכים להתברר ע"י ההיא גבורה דעתיק, כנ"ל, לכן 
נקרא עזקא דכליל כל עזקאן, כי כל שאר המוחין מתפשטין ונמשכים 
מהאי מוחא דא"א.
%break
%letter ע
ע) ואמנם כל אלו הגבורות שהם אלף עלמין הנזכר כאן, לא אתגלו 
בחינת גבורתם ותקפם בהאי מוחא, דהרי הוא שקיט ויתיב כחמר טב 
על דורדייה כנ"ל, עד שיצאו בדיקנא דא"א ושם נתגלו, כמ"ש בעלמא 
קדמאה ע"ש, וז"ש, ומהאי דיקנא אשתמודע כו'. 
%break
ואלו האלף עלמין הם שרש כל הדינין כולם, ומכאן נתפשטו בכל שאר 
המקומות. ובדיקנא, שם התחלת גילוים, כי לכן שערי הדיקנא הוי 
קשישין ותקיפין, ואמנם היותם אלף עלמין ג"כ הוא, כי המוח כלול 
מחו"ג, שהם ה"ח וה"ג כל אחד כלולה ממאה, הם אלף.
%break
%page 1326
%letter עא
עא) התיקון השלישי, הוא קרומא דאוירא, אזדכך וסתים, כי אזדכך כדי 
שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גלגלתא, להאיר דרך האי קרומא,
%page 1327
במוחא סתימאה, אך עכ"ז הוא סתים, כי הומעט האור, ויכול ההוא 
מוחא לקבלו, משא"כ אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא, מתלבש 
הת"ת דעתיק, כי הקרום החופה הוא דמיון הרקיע, שהוא ת"ת.
%break
%letter עב
עב) וז"ס הרקיע המבדיל בין מים למים, שהם חו"ג דעתיק 
המתלבשים בגלגלתא ומוחא, והת"ת, מפסיק בין שניהם, ומבדילם 
ומכריע ביניהם. 
%break
כי הת"ת הוא ו' שבשם, כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין ו', כמ"ש 
נוטה שמים כיריעה, שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה. והחו"ג, הם 
כדמיון ב' יודין בב' צידי הוא"ו. ונמצאו שלשתם צורת א', שעליה נאמר, 
יהי רקיע, ויהי מבדיל בין מים למים, שהם ב' יודין עלאה ותתאה.
%break
%letter עג
עג) ולפי שתמיד, הקרום שהוא הת"ת נוטה אל החסד, וגם הוא ענף 
הדעת הגנוז באוירא, לכן נקרא קרומא דאוירא ולא קרומא ומוחא ולפי 
שבאוירא, מתלבש הדעת דעתיק, 
%break
שאינו מכלל הז"ת דעתיק, אלא נשמה שלהם, לכן לא נזכר, רק שבעה 
תקוני רישא ולא אמרו שמונה תיקוני רישא, כי אין האוירא נכנס בסוג 
עמהם, כי הוא נעלם.
%break
%page 1328
%letter עד
עד) תיקון הד', אינון עמר נקי תליין בשקולא. דע, כי הנ"ה בכל מקום, 
יש להם ב' בחינות: א', הוא ראשי פרקי הירכין שהם למעלה מן היסוד. 
ב', התפשטותם למטה מן היסוד. 
%break
וזולת זה יש להם בחי' פנימית שהיא גבוה מן היסוד והם סתומים 
מבפנים, והיא תרין ביעי דכורא, ששם מתבשל הזרע, ומהם נמשך 
למטה מהם ביסוד, וכן הוא ג"כ בנ"ה של הנקבה.
%break
%page 1329
%letter עה
עה) והנה ב' תקוני אית ברישא, והם ב' אודנין וב' עיינין והמצח עומד 
ביניהם, כי הוא למטה מן האזנים וגבוה מן העינים, והוא בחי' היסוד 
דעתיק דגניז במצחא. והנ"ה בב' אודנין ובב' עיינין, שהם בשתי בחינות 
הנצח וההוד כנזכר, וזהו הענין שנקרא הנ"ה בחי' עינים.
%break
%letter עו
עו) אמנם להיות האזנים דעתיק מקום גבוה מאד, כי הם ב' ביעין 
הסתומים, לא שלחו בהם יד ולא נזכר בשום מקום, לא בספרא 
דצניעותא, ולא בב' האדרות. 
%break
וכבר ידעת מן א"ק, כי האזן שלו גבוה משאר הבחי' שלמטה ממנה, כי 
היא בחי' נשמה, כנזכר שם. וזהו טעם, חרשו נותן לו דמי כולו.
%break
%page 1330
%letter עז
עז) ואמנם במקום בחי' האזנים נזכרים השערות דרישא היוצאות מכח 
האזנים, ומשם שרשם, ומשם מתפשטין. 
%break
ולהכי בעי לאעברא שערא מע"ג אודנין, כנזכר באדרת נשא קל"ח ע"ב, 
ובתיקון ע' קכ"א ע"א. וטעם הדבר שלא יתאחזו הדינים באודנין במאד 
מאד, ויתחזק כחם בשרשם.
%break
%letter עח
עח) וכבר ידעת, כי נ"ה הם לבר מגופא, אשר לכן מתגלים בהם הדינין 
כנזכר בפרשת צו דף ל"ב ע"א בסוד וערבי נחל. ולכן, מהם יוצאין 
השערות שהם חוזק הדינין, מלשון אשר בשערה ישופני. ולכן נקראו 
שערות כמבואר בפסוק מקולות מים רבים כו', שהם גבורות מנצפ"ך.
%break
%page 1331
%letter עט
עט) ונמצא, כי כל בחי' הדינין הם שערות, וכולם הם מנ"ה, ששם 
הגבורת היכר הדינין כנ"ל, ובעלותם בסוד אור חוזר, שהם סוד 
הגבורות, פוגעים בשלשה מקומות, 
%break
והם ג' רישין דא"א: גלגלתא, ואוירא ומוחא, ומתערבי בכולהו ונפקי 
מכולהו י"ג חוורתי, וי"ג נימין וי"ג תיקוני דיקנא, וכולהו מבחי' הנ"ה 
הנזכר, אלא שכפי תערובתם בהני ג' רישין, אשתנו שמייהו יען 
מתערבין עם אורות ג' רישין ונפקי כחדא, 
%break
כי הרי אעפ"י שהכל מבחי' נ"ה כנזכר, עכ"ז הי"ג חוורתי הם מאורות 
של גלגלתא ג"כ, והי"ג נימין באוירא, והי"ג תקוני דיקנא ממוחא, כי גם 
מג' הראשין יוצאין אורות הנזכר ג"כ.
%break
%page 1332
%letter פ
פ) והנה נ"ה נקראו ווי העמודים, שהם יכין ובועז, ב' ירכין כדמות ב' 
ווין, וגם כי נ"ה מן הת"ת, שהוא אות ו' נפקו, ונעשו גם הם בחי' ווין, 
שהם השערות, אשר הם דמות ווין, 
%break
ולכן שערות הראש נפקי מתתא לעילא, כדמות ווין כי הם עוברים דרך 
קרומא דאוירא, שהוא הת"ת, ויוצאים לחוץ, ונעשים ווין כמוהו, והם 
אור חוזר, כי הם גבורות. ואלו הם סוד י"ג נימין דשערי דרישא, הנזכר 
באדרא, ובפ"ט וי' יתבאר ענינם וע"ש.
%break
%page 1333
%letter פא
פא) וכבר ידעת, כי נצח כלול בחסד שהוא קו ימין, והוד כלול בגבורה, 
ולכן נ"ה אלו רמוזים בגלגלתא ומותא, שבהם חו"ג דעתיק, וטמירי 
תמן, ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא, שהוא הת"ת, ויוצאים משם הנ"ה 
בבחי' ווין. 
%break
וז"ס שנקראו השערות בתיקונים דף ק"ב ע"ב ב' ווין, כמ"ש, וכל נימא 
שיעורא דאת ו'. ונ"ל חיים, כי אלו השערות הם סוד זקן התחתון דעל 
תרין ביעין דעתיק, כי דוגמא זו נעשה הזקן דז"א, בנה"י דא"א וע"ש.
%break
%letter פב
פב) וז"ס ואלה המלכים כו' כי כבר הודענוך, כי השערות מבירור 
המלכים והגבורות ההם יצאו, ודרך נקבי השערות הללו, יוצא האור אל 
המלכים שלמטה מא"א להחיותם, כי האור מתמעט בצאתו ממעבר צר 
של נקבי השער כנ"ל. 
%break
כי השערות הם התיקון האמיתי להחיות המלכים, ואז ע"י שערות אלו 
היה בהם כח לקבל האור ולא קודם לכן, רק עד זה התיקון הרביעי 
דרישא דא"א, אשר ממנו יצאו השערות כנזכר, ואז היה כח בהם לקבל 
האור.
%break
%page 1334
%letter פג
פג) והנה לפני מלוך, הוא תיקון הראשון. מלך, תיקון השני. ישראל, 
תיקון שלישי, כי ישראל הם סוד הת"ת. בני ישראל, הם נ"ה, בני 
הת"ת, כנודע, והוא תיקון הרביעי, כי עד זה התיקוי הרביעי, לא יכלו 
המלכים לקבל אור העליון.
%break
%letter פד
פד) והרי נתבאר תיקון הרביעי ותיקון הששי, שהם ב' בחי, נ"ה, א' 
האזנים הסתומים בסוד ב' ביעין, אשר לכך לא נזכר רק בחינת 
השערות היוצאין מהם, אשר כנגד תיקון זה אמר בספרא דצניעותא, 
אינון עמר נקי תליין בשיקולא. 
%break
ובחינה ב', הם ב' עיינין, וכנגדם אמר, אשגחא פקיחא דלא נאים, ונטיר 
תדירא, שהם בחינת נ"ה הנגלים, כמו העינים שהם נגלים, והם בחי' 
הירכין, שהם החיצונים ואינם סתומים, והם למטה מן היסוד הגנוז 
במצח כמ"ש.
%break
%letter פה
פה) תיקון הה' הוא רעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאי, הוא מצחא 
דא"א, וביה אתגניז יסוד דעתיק. והנה בחי' נ"ה העליונים, שהם תרין 
אודנין תרין ביעין, דנחית מנייהו אל פי האמה, הוא יסוד דעתיק הגנוז 
במצחא, לכן גם במצח זה יש בו כח הדינין הנמשכין בו מנו"ה הנזכר.
%break
%page 1335
%letter פו
פו) וז"ס מ"ש באדרת נשא דף קל"ו ע"ב ובהאזינו דף רצ"ג, כי מצח 
ונצח כלא חד באתוון רצופין. ר"ל, כי אות מ' דמצח התחלפה בנ' דנצח, 
יען הם אותיות רצופות באלפא ביתא, כי כן דרך הצירוף, והנה גם הם 
סמוכים הנצח עם היסוד אשר הם האזנים עם המצח, 
%break
והוו כולא חד, כי נתגלו שם הדינין והגבורות כנודע, כי דרך היסוד 
יוצאין הה"ג אלא שבא"א הדינין נכפים בחסדים ואינם מתגלים כי 
החסד גובר בהם, כי תמיד טיפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, 
%break
כנזכר באדרת נשא דף קמ"ב ע"א, והוא סוד החסד דעתיק הגנוז 
בגלגלתא דא"א, ומתמן נחית ואתגניז ביסוד דעתיק אשר במצחא 
דא"א, בסוד אור זרוע לצדיק.
%break
%letter פז
פז) וז"ש באדרת האזינו, מצחא דאתגלי בעתיקא קדישא רצון אקרי, 
דהא רישא עלאה דא סתים לעילא דלא אתידע, פשיט חד טורנא 
בסימא יאי דאתכליל במצחא כו', וההוא רישא כו' ואתרשים פה חד 
נהורא דאקרי רצון כו'. 
%break
הרי מבואר בפירוש כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו: הנקרא חד 
טורנא יאה, בסוד ויהי יוסף יפה תואר בסימא, כי החסדים שבו נותן 
לנוקבא לבשם הגבורות ולהמתיקם. וזה היסוד אתלבש ואתכליל 
במצחא דעתיקא שהוא הא"א.
%break
%letter פח
פח) והנה נקרא מצח הרצון, כי אתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון, 
ונהורא הוא אור, שהוא החסד, ונקרא רצון בסוד נוצר חסד, אותיות 
רצון, שהוא החסד הגנוז ונצור גו אמת היסוד, 
%break
וע"ש טיפת חסד זו המתגלית ביסוד דעתיק הגנוז במצחא דא"א, נקרא 
מצח הרצון, והנה כל שאר החסדים נקראו רצון, וזה העליון שבכולם, 
נקרא רעוא דרעוין, ר"ל רצון שכל שאר הרצונות נאחזים בזה, ונתלים 
בו.
%break
%letter פט
פט) ואמנם במצחא דז"א, שם נתגלו הדינין שנמצאו בו מן הנ"ה, 
כנזכר, כי גם שם הנה"י דא"א ואו"א הם במוחין דיליה, והיסוד נגנז 
במצחא דיליה, ושם לזמנין נתגלו הדינין, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"ו 
ע"א, 
%page 1336
ותנא כד אתגליא האי מצחא אתערי כל מאריהון דדינא ועלמא בדינא 
אתמסר כו'. גם בדף קכ"ט ע"א קאמר דאף במצחא דעתיקא נהרין 
מיניה ארבע מאה בתי דינין, כד אתגלייא האי עת רצון, 
%break
ר"ל שיש בו ת' בתי דינין, אלא שהם מאירים ונהרין, לפי שעת רצון 
שהוא טיפת החסד דיסוד דעתיק אתגליין תמן.
%break
%letter צ
צ) אמנם היותם ת' דינין, יען כי שם סוד הדעת דא"א כנגדו בפנים, ובו 
הגבורות שהם שם הוי"ה א', וכל אות ממנה היא כלולה מק', הם ת' 
בתי דינין והבן זה. ונמצא יסוד דעתיק גו דעת דא"א ודעת דא"א גו 
מצחא דיליה.
%break
%letter צא
צא) תיקון הז' הוא נוקבא דפרדשקא, והוא חוטמא דא"א, ובה אתגניז 
המלכות דעתיק יומין, וז"ש באדרת האזינו דף רפ"ט ע"א, ובהאי 
נוקבא דחוטמא דפרדשקא תליא ה' כו', כן המלכות נקרא ה', ולכן נפיק 
מינה רוחא לקיימא ה' דלתתא, שהיא בחי' מלכות. 
%break
ולכן קאמר התם, דדינא בחוטמא תליא, דכתיב עלה עשן באפו כי 
עיקר הדינין מתגלין במלכות, שהיא נקבה וכולה דינין. ונודע, כי 
המלכות נקרא תהלה לדוד, וז"ש התם, והכא כתיב ותהלתי אחטם לך, 
כי תהלה דעתיק נתגלית בחוטם דא"א.
%break
%page 1337
%letter צב
צב) אחר שנתבאר בפרקים שעברו ענין הג' רישין שבא"א, והם: 
גלגלתא, ואוירא, ומוחא. ואיך יש בכל בחי' מהם ג' בחי', שהם ג' הויות 
כנ"ל, והנה בכל הוי"ה מהם יש ארבע אותיות, נמצאו י"ב אותיות בכל 
רישא, 
%break
והכולל הם י"ג שהוא הרישא בעצמה, שיש בה הויה א' הכולל את 
השלשה הויות שיצאו ממנה. וא"כ ודאי, שאלו הי"ג בחי' שנמצאו בכל 
רישא מהג' הנזכר, יתגלה מציאות הארתם בחוץ.
%break
%letter צג
צג) ואמנם היותם י"ג, הוא, כי כיון שלעולם אין כל הי"ס של העליון 
מתלבשים תוך הי"ס של התחתון רק הז"ת של העליון לבד, והג"ר 
נשארו מגולות, ונמצא כי הז"ת של העליון מתלבשות בכל הי"ס 
שבתחתון, ובודאי שהג"ר יאירו למטה, 
%break
וא"א שהתחתון יהיה חסר מהארת הג"ר לגמרי, דא"כ איך היו בו 
עשרה גמורות, ולכן צריך שיהיה בתחתון שלשה אחרים, כדי שיקבלו 
הארה מן הג"ר של העליון, והרי הם י"ג. ולכן אין לך בחי' בעולם הן 
בא"א הן באו"א, ובזו"ן, שאין בו י"ג בחי', וזכור כלל זה ועוד יתבאר.
%break
%page 1338
%letter צד
צד) ותחילה נבאר ענין תרין רישין העיקרים, שהם: גלגלתא, ומוחא, כי 
הם כתר וחכמה דא"א ספירות גמורות, ונאמר כי בודאי שכל ראש 
מאלו הב', יש לה י"ג תיקונין ואמנם מוחא היא המתגלית ומתפשטת 
בי"ג תיקוני דיקנא, כמ"ש. 
%break
אך גלגלתא הוא מתפשט ברישא עצמה, כי הגלגלת הוא דמות מקיף 
הסובב כל הראש והפנים, וכל התיקונים אשר בהם הם תיקוני 
הגלגלתא.
%break
%letter צה
צה) אך המוחא שהיא תחת הגלגלתא, וגם שהיא פנימית עומדת 
בתוכה, אינה מגלה את תיקוניה במקום הגלגלתא, שהוא הראש 
והפנים, בחי' הסובב ומקיף את המוחא דלגו, אמנם היא מוציאה 
כחותיה למטה מן המקום הגלגלת, 
%break
בסוד שערות היוצאין ממנה לחוץ בתיקוני דיקנא, כמ"ש, כי כל אחד 
מאלו הב' נחלק לי"ס פנימיות וי"ס מקיפות וע"ש מציאותם, אלא שג"כ 
נחלקות בבחי' י"ג תיקונין, כי הי"ס, הם עצמם הנחלקות לי"ג לסיבה 
הנ"ל.
%break
%page 1339
%letter צו
צו) וא"כ נמצא, כי צריך שיהיו י"ג תיקוני גלגלתא, ואלו הם: גלגלתא, 
כתר. תרין אודנין, חו"ב. ב' עיינין, חו"ג. חוטמא, ת"ת, כי הוא דמות ו' 
ארוכה. ב' שפוון, נ"ה, וכמ"ש בערבה הדומה לשפתים בסוד וערבי 
נחל, כנזכר פרשת צו דף ל"ב ע"א, 
%break
א"ר יוסי הא תנינן ערבה דמיא לשפוון, בהאי יומא מאי היא כו'. לשון, 
יסוד, ברית הלשון. פה, מלכות. הרי הם י' תקונין, כנגד י"ס שיש בכתר 
דא"א שהוא גלגלתא. ועוד יש שלשה אחרים להשלים הי"ג כנ"ל, והם: 
מצחא, דעת, ועוד ב' לחיים, ב' תפוחין קדישין. 
%break
הרי הם י"ג דגלגלתא. (ונ"ל חיים כי אולי ב' תפוחין הם בחי' הב' שיש 
לנ"ה כנ"ל, ולכן נמנו לבדם, והם בין החוטם והלשון, שהם ת"ת ויסוד 
באמצע, ושני תפוחין מן הצדדין בב' הקוים, וכנגדם שתי שפוון בחי' 
התחתונה שבהם כנ"ל).
%break
%letter צז
צז) אמנם סוד הדעת דרדל"א הוא גנוז מאד ולכן הוא בסוד הפה 
דע"ק, הנזכר בזוהר דעת גניז בפומא, אך ג"ר שלו הם בסוד אור 
המקיף, כי אינו יכולין להתלבש כנ"ל. 
%page 1340
בינה דעתיק, לא נתלבשה כלל. אמנם נמשכת הארה ממנה מבחוץ עד 
מצח דא"א, גם ברישא דא"א הוא דעת דידיה, ובתוכו יסוד דעתיק, 
%break
וגם יוצא הארה מיסוד הנ"ל ובוקע ויוצא לחוץ ופוגע באור בינה דעתיק 
אשר בחוץ, ומכים זה בה, וזה שבפנים יוצא לחוץ וזה שבחוץ נכנס 
לפנים.
%break
%letter צח
צח) ואז הארה ההיא נמשכת עד למטה עד מצחא דאו"א מבחוץ, 
ומאיר במוחין דילהון, ומשם נמשכין עד מצחא דז"א, ומתכפיין הדינין 
והגבורות משם, מכח עטרה דגבורה, ששם בדעת, תוך מצח דז"א 
ומתבסמין, 
%break
ומשם נמשכת עוד הארה ההיא עד עיינין דז"א, ואז יכול להגביה עיניו 
ולהסתכל במצח דא"א, ויורד לו משם אור גדול אחר כך. 
%break
והנה ברדת כל אלו האורות מבינה דעתיק כנ"ל, בהכרח הוא שאור 
החכמה דעתיק תרד נעלמת בתוך הארת הבינה, ומאירה גם היא 
למטה במצחא ע"ד הנ"ל. כי יש שם חכמה דז"א, ומקבל הארה, כנ"ל.
%break
%page 1341
%letter צט
צט) ודע כי כבר בארתי לך, כי כללות רדל"א אחזי נהוריה בהאי אוירא 
שבין גלגלתא ומ"ס, וסוד האי אוירא, הוא סוד הנזכר בס"ה בכ"מ, יהי 
אור יהי אויר, כ' יצאה י' מאויר ואשתאר אור, לכן הקרום מפסיק בין 
האי אוירא למ"ס, כדי שיוכל לסובלו.
%break
%letter ק
ק) והנה אע"פ שלעיל ביארנו כי ז' תיקוני רישא הם בלחוד, אשר בהם 
מתלבשים ז' תחתונות דעתיק, הענין הוא, כי אלו הי"ג הם בחינת 
הכתר דא"א עצמו שהוא הגולגלתא דיליה, שיש בה י' ספירותיה 
כנודע, ועוד ג' יתרים לסיבה הנ"ל, שיהיו י"ג. 
%break
האמנם עתיק בעצמו אינו מתלבש בכל א' מהם, כי הם ספירות יתרות 
מהם, אמנם הוא מתלבש בבחי' היותר עיקרית מכולן, וגם כי הוא צריך 
ג"כ להאיר במוחא דא"א, ולכן אצלו יהיו כל אלו התיקונין נחשבין באופן 
אחר, שלא יהיו רק שש תיקונין דגולגלתא וא' דמוחא סתימא.
%break
%page 1342
%letter קא
קא) וזה פרטן, לפי שבעתיקא שהוא א"א, אין הב' אודנין שלו נחשבין 
לב' בחי' רק לאזן א', כמ"ש באדרא לית בה שמאלא בהאי עתיקא כלא 
ימינא, וכן ב' העינים נחשבין לעין א', כמ"ש באדרת נשא דף קכ"ט, 
ועכ"ד ב' עיינין אינון ואתחזרו לחד.
%break
%letter קב
קב) והענין, כי בערך פרטיות הי"ס שבכל בחי', יחשבו לב' אזנים ולב' 
עינים כנ"ל וכיוצא, אך בערך כללות כל הראש כאשר היא, אין הב' 
אזנים או הב' עינים או ב' נוקבין דחוטמא, נחשבין רק לא'. 
%break
וזהו הטעם שאמר פ"ק דספרא דצניעותא, אשגחא פקיחא, ולא קאמר 
אשגחן פקיחן, כי אין שם רק עינא חד וכן נוקבא דפרדשקא, דלא 
קאמר נוקבין בלשון רבים.
%break
%letter קג
קג) וזה סדרן: דעת דעתיקא נתלבש תחילה באוירא, שהיא רישא 
תניינא דא"א. וגם שם עדיין היה מכוסה ונעלם ע"י הקרומא, וירד 
ונתלבש בפומא דא"א כנ"ל.
%break
%letter קד
קד) והנה הפה יש בה י"ס פרטיות, כמבואר למורי ז"ל בהקדמת 
בראשית, ועכן ב' שפוון ולשון, גם הם נכללים בפה, אשר שם נתגלה 
הדעת. וחסד נעלם בגולגלתא, וגבורה במוחא סתימאה, ות"ת בקרומא 
דאוירא, ונ"ה בתרין אודנין ותרין עיינין. 
%break
ויסוד במצחא, ומלכות בחוטמא עם ב' לחיים ב' תפוחין קדישין, כנודע. 
כי פרצוף הפנים עם החוטם הוא, כמ"ש, אין מעידין אלא על פרצוף 
פנים עם החוטם, וכמ"ש אחר כך, הרי שז' תחתונים דעתיק, וגם 
הדעת שלו נתלבשו בז' תיקוני רישא דרך כללות, 
%break
אך בדרך פרטות הם נמנין באופן אחר, כי הגולגלתא יש לה י"ג תיקונין 
לחודה כנ"ל. והרי נתבארו י"ג תיקוני גלגלתא, וכנגדם י"ג תיקוני מוחא 
שהם הי"ג תיקוני דיקנא.
%page 1343
%letter קה
קה) ואמנם עוד נבאר י"ג בחי' אחרות שיש בגולגלתא עצמה, אשר 
אלו הם סוד י"ב אותיות, שיש בג' ההויות שיש בג' בחינות דהאי 
גולגלתא הנ"ל. 
%break
וכן י"ג תיקוני מוחא, שיש במוחא עצמה, זולת י"ג תיקוני דיקנא 
הנמשכים ג"כ ממנו, אלא שהם חוצה לו. וגם באוירא יש י"ג אחרים 
לבד.
%break
%letter קו
קו) והנה נמצא, כי ג' בחינות י"ג יש בג' רישין אילין דא"א, שהם: 
גולגלתא, ואוירא, ומוחא. דכנגדם נזכר באדרת נשא, ג' בחינות של י"ג 
י"ג, ואלו הם, כי בדף קכ"ח ע"ב אמר, האי גולגלתא, חוורא דיליה 
אנהיר לתליסר עיבר כו', 
%break
ודף קכ"ט ע"א אמר י"ג נימין דשערא קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא 
דגולגלתא כו', ובאדרת האזינו דף רפ"ח ע"ב אמר, בגין דהאי חכמתא 
סתימאה דביה, מתפרש תלת זימנין לד' ד', והוא עתיקא כליל לון כו'.
%break
%letter קז
קז) והנה זה פרטן, כי מגלגלתא יצאו י"ג תיקונין חוורין, הנזכרים 
באדרת נשא דף קכ"ח ע"ב, ולכן נקרא בחינת הגולגלתא תמיד רישא 
חוורא, ע"ש הני י"ג ארחין חוורין דביה, פנוים בלי שער, וזכור זה, כי 
רישא חוורא על גולגלתא דא"א נאמר.
%break
%page 1344
%letter קח
קח) ומאוירא יצאו י"ג תיקונין, שהם י"ג נימין אחרנין דשערי, הנזכרים 
דף קכ"ט ע"א. וממוחא יצאו י"ג תיקונין אחרים, והם במוחא עצמו, 
הנחלק ג"פ לד"ד, כנזכר באדרת האזינו דף רפ"ח ע"ב. 
%break
ועתה נבאר תחילה, ענין אלו הג"פ י"ג, דבתלת רישין הנ"ל, ובפרקים 
שאחר כך, נבאר ענין י"ג תיקוני דיקנא הנמשכים מן מוחא סתימאה.
%break
%letter קט
קט) ונבאר תחילה י"ג אורחין חוורין דאתגלו בההוא רישא קדמאה 
גולגלתא דא"א. והנה פי' חוורין, ר"ל: כי הנה בגולגלת יש שערות, 
והשערות הם מגוונים שונים, או אדומים, או שחורים, או לבנים.
%break
%letter קי
קי) ואמנם עור הגולגלתא עצמו, אשר בה צומחין השערות, הוא חלק 
פנוי בלתי שער, והוא לבן, דוגמת הנייר הלבן שכותבין ורושמים עליו 
האותיות שחורות בדיו, ונשאר לבנונית הנייר בין כל אות ואות, 
והכתיבה היא אשא אוכמא ע"ג אשא חוורא. 
%break
וכן בגולגלתא הזו, השערות הם האותיות, והעור של הגולגלת הוא 
הלבנונית של הנייר, ולכן נקרא האי גולגלתא, בחי' המקום הפנוי רישא 
חוורא. כי על האי גולגלתא חוורא דא"א, היא הנרמזת סתם בזהר 
רישא חוורא.
%break
%letter קיא
קיא) והנה אותו הלבנונית נעשה כמין ציור דרכים ואורחים ונתיבות, 
המפסיקין בין השערות, כי כיון שהשערות הם עשוים בהתחלקות י"ג 
נימין דשערי, כן יהיה מספר הנתיבות והאורחין המפסיקין של בחינת 
הלבנונית.
%break
%letter קיב
קיב) ואלו האורחין, הם ע"ד ההוא ארחא דאזיל בפלגותא דשערי, 
כנזכר באדרת נשא דף קכ"ט ע"א. והענין, כי ההוא ארחא דבפלגותא 
דשערי אינו בכלל הי"ב אורחין, 
%page 1345
וההוא אורחא אתפלג לתרי"ג אורחין אחרנין כנזכר שם. אמנם אלו 
הי"ב אורחין, הם סובבים הגולגלת, מלבד אותו האורחא שיש באמצע 
הגולגלת ממש.
%break
%letter קיג
קיג) וזה סדר התחלקותם: ד' אורחין, הם נמשכין דרך לחי הימין, מכוון 
כנגדו למעלה בגולגלת באותו הצד של לחי הימין, וד' ארחין אחרנין 
בגולגלת, כנגד צד הלחי השמאלי. 
%page 1346
וד' אורחין אחרנין בגולגלת, כנגד העורף באחורי הראש, הרי הם י"ב 
אורחין. וז"ש שם באדרא דף קכ"ח ע"ב, גליפין לד' עיבר דסטרא חד 
כו'. ויש עוד חד אורחא חוורא לעילא ברישא הגולגלתא, הכולל את 
כולם, ועמו הם י"ג אורחין חוורין.
%break
%page 1347
%letter קיד
קיד) ודע כי הח' אורחין הנמשכין בגולגלתא כנגד הפנים, ד' כנגד לחי 
הימין, וד' כנגד לחי השמאל. נמצא כי מקום הגולגלתא אשר כנגד 
החוטם הוא מפסיק ביניהם, ונמצאו ד' אורחין מצד ימין שכנגד החוטם, 
וד' ארחין מכנגד שמאל החוטם, 
%break
ונמצא ח' ארחין כנגד הפנים, וד' ארחין לבד כנגד האחור. והנה דרך 
אלו הי"ג ארחין חוורין, יוצא האור של גולגלתא רישא קדמאה דא"א, 
ומאיר דרך הנהו ארחין בסוד המעטת האור, כדי שיוכל לקבלו.
%break
%letter קטו
קטו) והרי נתבאר לעיל טעם היות מספרם י"ג, שהם כנגד ג' הויות 
שיש בזו הגולגלתא. ולכן גם אלו נתחלקו לשלשה בחי': ד' אורחין דרך 
ימין, כנגד ד' אותיות הויה אחת. וד' אחרנין בשמאל הראש, כנגד ד' 
אותיות הויה אחרת, בשני צדדי הפנים. 
%break
וד' אחרנין אחורי הראש, כנגר ד' אותיות הויה אחרת. וכללות כולם, 
היא חוורתא חדא כוללת כולם, ואית בה י"ב אחרנין, ועמה הרי י"ג.
%break
%page 1348
%letter קטז
קטז) ודע כי אלו הארחין, הם ג"כ בחי' ג' הויות, וג"כ ע"ד שנתחלקין 
בגולגלת עצמה, ומילויים ביודין. גם יש סיבה אחרת למה היו י"ג ארחין 
והוא, כי עיקר שרשם הם מן הז"א, ונודע כי הם בחי' ווין, ווי העמודים 
כנ"ל, וא"ו במילואה בגימטריא י"ג, ולכן כנגדה יצאו י"ג ארחין חוורין.
%break
%letter קיז
קיז) וביאור זה הוא: כמש"ל, כי נ"ה דעתיק, אתלבשו בב' תיקוני רישא 
דא"א, יען יש להם ב' בחינות, והם: אודנין ועיינין. ושם הוא מקום חלק 
בלתי שערות, ועולה האור בסוד אור חוזר מתתא לעילא, ואז בעלותו 
הוא. 
%break
פוגע בקרומא דאוירא המכסה את המוח, כי שרש השערות ממותרי 
מוחא נפקו, ובעברם דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת, הנקרא ו' כנ"ל, 
אז להיותם עוברים דרך שם, נעשו צורת ווין, שהם השערות צורת ווין. 
%break
וא"כ נמצא, שיש ב' בחינות אל האורות האלו: א', בהיותם למטה 
יוצאים ממקומם עד הגיעם אל הקרומא, ועדיין לא היו בציור ווין שהם 
השערות, רק אורות לבנים וחוורין. והב', אחרי עלותם דרך הקרומא 
שנעשו ווין, שהם השערות.
%break
%page 1349
%letter קיח
קיח) ולכן כנגד ב' בחינות אלו, נמשכו אלו הב' בחינות, שהם י"ג 
חוורתי וי"ג נימין דשערי: החוורתי מן המקום החלק, והשערות יצאו מן 
הקרום והכל מבחי' אור חוזר דנ"ה הנזכר.
%break
%letter קיט
קיט) ונמצא, כי כיון ששרשם ווין, שכל ו' במילואה וא"ו, שהוא 
בגימטריא י"ג, לכן בין השערות ובין החוורתי היו י"ג, והנה כיון 
ששרשם הם ד' בחינות, שהם: ב' אזנים, כ' עינים, לכן נתחלקו לכל 
סטר ד' תיקונין, והבן זה, בין בשערות בין בחוורתי.
%break
%letter קכ
קכ) ומ"ש באדרת נשא דף קכ"ח ע"ב, ד' מאה אלף עלמין, אתפשט 
חוורא דגולגלתא כו', לא איירי אלא באותם הד' אורחין בלבד, שאית 
באחורי גולגלתא, שמהם נתפשטו ת' אלף עלמין, 
%break
וגם היא נמשכת מאחורוי ומתפשטים עד רישא דז"א, ושם מסתיימין, 
שהוא עד טבורא דלבא דא"א גופיה, שהוא חצי הת"ת דא"א.
%break
%letter קכא
קכא) גם הענין הוא, כי הרי יש הויה אחת באלו הד' ארחין דאחורי 
רישא, וזו ההויה היא במילוי יודין דע"ב, ונמצא כי יש בה ד' יודין, וכל 
אחת כלולה מי', ועשר מי' הם ת', ונודע, כי החשבון כל מה שהוא 
בעולם העליון הוא יותר גדול.
%break
%page 1350
%letter קכב
קכב) ולכן בא"א, אלו הת', הם ת' אלפין עלמין, האמנם הצדיקים 
המושכים ומקבלים להם זו ההארה, אינם יונקים כולה כאשר היא, ולכן 
ברדתה אליהם מתמעטין, ואינם רק ת' עלמין לבד, ואינן ת' אלפין, כי 
אין חשבון אלפין אלא בא"א עצמו.
%break
%letter קכג
קכג) וז"ש ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ת' עלמין, 
כי החוורא גופיה הוא ת' אלפין עלמין, אך הנהירו דיליה אינו רק ת' 
עלמין לבד, כי בא"א הם אלפין, ובאו"א הם מאות. 
%break
וז"ש בעלמא דאתי, כי שם הם מאות, בבינה הנקראת עלמא דאתי. 
וכבר ידעת, כי כל כתר מסטרא דאימא והאי גולגלתא, הוא בינה 
המקפת את החכמה, שהוא המוחא סתימאה, נקודה בהיכלה, לזה 
אמר דירתין להו צדיקיא בעלמא דאתי, שהיא הבינה.
%break
%page 1351
%letter קכד
קכד) וז"ש הה"ד ת' שקל כסף עובר לסוחר, כי היו ת' לסבה הנזכרת, 
כי הם ד' יודין שבהוי"ה דאחורי הראש, וגם הם מכסף, כי הויה זו היא 
דע"ב דיודין, וחסד בגימטריא ע"ב, והכסף הוא חסד. 
%break
ולכן היו שקלי כסף ולא זהב. וגם כי הם בחי' החוורתי שהוא לבנונית 
הראש, לבן ככסף, ואינם בחינת שערות שהם שחורות או אדומות.
%break
%page 1352
%letter קכה
קכה) ואמנם היותם שקלים הוא ג"כ כנזכר, כי שק"ל בגימטריא ת"ל: 
הת' הם הד' יודין, והל' הם השם בעצמן פשוט, שהוא בגימטריא כ"ו, 
וד' אותיות הרי שלשים. 
%break
ולהיות, כי אין בשם רק היוד ראשונה לבד, כי שאר השלשה יודין באים 
בסוד תוספת המילוי, ולכן התחיל החשבון מתתא לעילא, כסדרן כנ"ל, 
כי המילוי גרוע מהפשוט, 
%page 1353
ולכן התחיל בש' דשק"ל, שהם הג' יודין של המילוי, כל אחת כלולה מי' 
שהם ש', ואחר כך היוד עצמה הראשונה, של שרש הו"'ה כלולה מי', 
הרי ק' דשק"ל. ואחר כך כללות השם בעצמו, שהוא כ"ו, וד' אותיות 
הרי שק"ל. והבן זה.
%break
%page 1354
%letter קכו
קכו) ונודע, כי בהמשך הד' אורחין חוורין לבדם אחורי רישא עד רישא 
דזעיר אנפין, גם נמשכין עמהם הד' נימין דשערי, כי הי"ג נימין דשערי 
נחלקים ג"כ ע"ד התחלקות הי"ג חוורתי, ונמצא שאחורי רישא, נמשכין 
ד' נימין דשערי וד' חוורתי, 
%break
והם הת' עלמין הנזכרים בגימטריא ש"ק דשק"ל, כי הש"ק הוא שערות 
הנארגים, ובתוכם נקבים, שהם הלבנונית והחוורתא, ולכן נרמז במלת 
ש"ק. 
%page 1355
וז"ס וישם שק במתניו והבן זה. וז"ש עובר לסוחר בסוד ודר וסוחרת, 
היא גולגלתא דסחרה למוחא, ודרך בה עוברין השערות למעלה, וזהו 
עובר לסוחר והבן זה, ושאר ט' חוורתי נמשכין בצדדי הפנים.
%break
%page 1356
%letter קכז
קכז) ודע, כי עיקר מה שמאיר א"א בז"א, הוא מן ההוא ארחא חדא 
אחרא דאזיל בפלגותא דשערי דא"א, כנזכר באדרת נשא דף קכ"ט 
ע"א וקל"ו ע"א, וזה, לבדו נמשך בהתמדה לרישא דז"א, בחד ארחא 
אחרא דיליה דבפלגותא דשערוי דז"א ג"כ, 
%break
ואין לו יניקה בי"ג חוורתי הנזכר רק מהי"ג נימין דשערי מהד' דאחורי 
רישא דא"א, כנזכר בפרק שאחרי זה, אך הצדיקים, ירתי נהירו דילהון 
מהני ד' חוורתי הנמשכין אחורי רישא דא"א.
%break
%page 1357
%letter קכח
קכח) וטעם הדבר כי השערות הם ווין, להיות שרשם, ע"י שעוברים 
דרך הקרומא שהוא מהת"ת דעתיק כנ"ל, ולכן משפיעין בז"א. 
%break
אך החוורתי הם מנ"ה עצמם, שהם העינים והאזנים, במקום שאין שם 
שערות, ולכן הצדיקים שהם מיסוד, יונקים מחוורתי דנ"ה שע"ג היסוד, 
והבן זה.
%break
%letter קכט
קכט) וז"ש באדרת נשא דף קכ"ח, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא 
דאיהו לבר, הה"ד שראשי נמלא טל כו', והוא, ז"א המלביש לא"א. 
ונמצא כי לפעמים בבחי' א', השערות גדולים ומעולים מן החוורתי. 
ובבחי' אחרת הוא להפך.
%break
%page 1358
%letter קל
קל) האמנם אע"פ, שהוא עיקר יניקתו מההוא ארחא דבפלגותא 
כנזכר, ג"כ מאירין הי"ג חוורתי בז"א, כי הט' חוורתי הנמשכין דרך 
פנים דא"א, עד דיקנא דז"א, ומכחם נעשו לז"א ט' תיקוני דיקנא, 
כמ"ש במקומו. 
%break
ומהד' חוורתי דאחור נמשכין עד רישא דזעיר אנפין, ומאירים ברישיה 
ממש, ולמעלה ולא בדיקנא.
%break
%letter קלא
קלא) אמנם אחר שהאירה ברישיה, נמשכת אחר כך הארתה ג"כ 
ויוצאה לחוץ, ומשלמת לו י"ג תיקוני דיקנא לז"א, כי עוברת ובוקעת 
גולגלתיה מאחורוי, ומאירה בו, ועוברת אחר כך עד הפנים דיליה ג"כ, 
להשלים לו י"ג תיקוני דיקנא, כמ"ש במקומו.
%break
%letter קלב
קלב) רישא תניינא, היא אוירא דגלגלתא, ממנה יצאו י"ג נימין דשערי, 
הנזכר באדרת נשא דף קכ"ט ע"א, י"ג נימין דשערי קיימי מהאי סטרא 
כו', ואלו הם זולת שאר שערות אחרים שבראש יותר קצרים מהם, 
שהם אלף אלפים כו', כנזכר דף קכ"ח ע"ב.
%break
%letter קלג
קלג) והנה התחלקותם הוא ע"ד התחלקות הי"ג חוורתי, ד' לכל סטר. 
ופירוש נימין, ר"ל: קבוצים ואגודות של שערות הם י"ג, אך השערות 
הם אלף אלפין כו', כנזכר שם דף קכ"ח ע"ב, תאנא בגולגלתא דרישא 
תליין אלף אלפים רבוא כו'. 
%break
וא"ת, כי הרי בדף קכ"ט ע"א אמרו, ותאנא כל נימא, ונימא איקרי 
משיכא דמבועא דנפקין ממוחא סתימאה, הרי כי אלו הנימין נפקי 
ממוחא סתימאה, שהוא הראש הג' ולא מאוירא שהוא הראש הב'.
%break
%page 1359
%letter קלד
קלד) וי"ל, כי בודאי אית הארות דנפקי ממוחא סתימאה ג"כ לחוץ, 
ואמנם האוירא מקיף למוחא סתימאה כנ"ל, וי"ג נימין דשערי, לא נפקי 
אלא מרישא תניינא הנקרא אוירא, אלא שבעלות האורות מגו מוחא 
סתימאה, ועוברין דרך אוירא המקיף עליו, 
%break
בהכרח שמתערבין האורות יחד ומתלבשין תוך הנימין דשערי, אע"פ 
שהנימין הם יותר מעולים מהם, להיותם יוצאין ממוחא תניינא, ולא מן 
הג'.
%break
%letter קלה
קלה) אמנם אין אורותיהם מתערבין, כי אורות המקיף גדולים מאור 
הפנימי, והם דמיון הירדן שמימיו עוברים בים טבריא ואינם מתערבין 
יחד, 
%break
וכן בכאן יוצאים אותם האורות עם אורות רישא תניינא, ומאירים למטה 
לז"א, ואינם מתערבין יחד, אך עוברים בתוכם, ויוצאים אחר כך לחוץ, 
להאיר לז"א.
%break
%letter קלו
קלו) ונמצא כי מ"ש, כי כל נימא איהו מבועא דנפיק מן מוחא סתימאה, 
לאו בעיקר אור שלהם עצמם קאמר, אלא על אורות היוצאים ממוחא 
ועוברים בתוכם. 
%break
ואמנם היותם נקרא שערין וקוצין ונימין כו' בארנום בענין ז"א היטב 
ומשם תוכל להבין ולדמות דבר מתוך דבר, וע"ש היטב.
%break
%letter קלז
קלז) דע, כי מרישא דא"א, נמשך, חד קוצא דשערי דתליא עד רישא 
דז"א. כנזכר באדרת נשא בדף קכ"ט ע"א וקל"א ע"ב, והנה הוא מאיר 
במוחין דז"א ומוציא הארתם לחוץ, כנודע.
%break
%page 1360
%letter קלח
קלח) וגם בז"א נמשך מן רישיה חד קוצי דשערי, ותליא עד רישא 
דנוקביה. וקוצא דשערי דא"א, הם שערות לבנות. ושל ז"א הם שערות 
שחורות. כנזכר באדרת נשא בדף קמ"ח ע"ב.
%break
%letter קלט
קלט) ושם בפרשת שלח לך ביארו, דאית ציץ ואית ציצית. כי ציץ הוא 
דכורא, והוא קוצי דשערי דא"א. ונקרא ציץ דכורא, משום דאתפשט עד 
רישא דז"א, דהוי דכורא. אבל קוצי דשערי דז"א, אקרי ציצית נקבה, 
משום דאתפשט עד רישא דנוקבא.
%break
%page 1361
%letter קמ
קמ) ונמצא, כי ב' אלו: ציץ, וציצית, נקראים כך, על שם, ויקחני בציצית 
ראשי, שהם בחינת השערות. וגם ענין ציצית, הוא לשון הסתכלות 
כנ"ל, והטעם הוא, מפני שאלו השערות אשר בקוצי דשערי דא"א או 
דז"א, היו נמשכים ותלוים לקבל אנפייהו דא"א או דז"א, 
%break
והוו מכסיין עינייהו דלא יסתכלון לא א"א בז"א, ולא ז"א בנוקביה, 
להאיר זה בזה. וע"י מעשינו במצות הציצית, רמינן ושדינן להו להנהו 
שערי באחורייהו דא"א וז"א, כי היכי דיסתכלון א"א בז"א וז"א 
בנוקביה.
%break
%page 1362
%letter קמא
קמא) ודא איהו לישנא דציץ וציצית: ציץ, אסתכלותא דא"א בז"א, 
וציצית, אסתכלותא דז"א בנוקביה. 
%break
והנה ע"י הכאת ההוא קוצא דשערי במוחין דז"א, יוצא הארתם לחוץ 
ובולטת במצחו, ונקרא ציץ דכורא, וההארת מוחין דרישא דנוקבא 
הבולטת ע"י הכאת ההוא קוצי דשערי, נקרא ציצית נקבה.
%break
%page 1363
%letter קמב
קמב) ועתה נבאר ענין השערזת דרישא דז"א. דע, כי ברישא דז"א יש 
שלש מיני שערות, ונקראים: קוצין, ונימין, ושערות. 
%break
ופשר הדבר הוא, כי כבר ביארנו שיש בז"א ג' בחינות, והם: עיבור 
ראשון, ויניקה, ועיבור שני דגדלות. והמוחין דעיבור א' ויניקה הם 
שמות של אלקים, ומוחין דגדלות הם שמות של הויות.
%break
%letter קמג
קמג) גם נתבאר, כי בבא המוחין דגדלות בראש ז"א, נדחין המוחין 
דקטנות למטה, אלא שעכ"ז עולה הארתם למעלה מתתא לעילא. 
%break
ונמצא, כי מכל ג' בחינית המוחין הנזכדים, צומחין בראש ז"א: הקוצין 
שהם תקיפין יוצאים ממוחין דעיבור. והנימין דאינון שעיען יתיר, אינון 
ממוחין דזמן היניקה. והשערות דאינון שעיעין יתיר מכלהו, אינון 
ממוחין דגדלות.
%break
%page 1364
%letter קמד
קמד) וטעם הדבר הוא, כי שער הם אותיות עשר, והוא בחינת המוחין 
דגדלות שהם הויות במילוים, שבכל אחת יש בה י' אותיות, שהם ע"ב 
ס"ג מ"ה ב"ן, גם שער הוא אותיות עשר בסוד י' אות ראשון של הוי"ה.
%break
%letter קמה
קמה) והנה השערות הנקראין קוצין, שהם ממוחין דעיבור, יוצאים 
בתחילה, ולכן הם ארוכים, ונמשכים עד החזה דז"א, עד רישא דנוקבא 
הנקרא רחל. ואחר כך בזמן היניקה, צומחין שערות אחרות, בין 
השערות הנקראים קוצין ואלו נקראים נימין, 
%break
אבל הם יותר קצרים ונמשכים עד הגרון דז"א, עד רישא דנוקבא 
עלאה, הנקראת לאה. ואחר כך צומחים ביניהם שערות אחרות ממוחין 
דגדלות, והם יותר קצרים מכולם, ואינם נמשכים רק עד גלגלתא 
דרישא דז"א בלבד, והם לצורך עצמו, ולא לזולתו.
%break
%letter קמו
קמו) והנה עוד שמעתי דרוש אחר ממורי ז"ל בזה, כי קוצין הם נמשכין 
ויוצאין ממוח חכמה דז"א. נימין, ממוח בינה דז"א. ושערות, מן הדעת 
דז"א, הכולל חסדים וגבורות. 
%break
ונימא בגימטריא מאה, שהוא סוד הוי"ה דס"ג, ומילויה שהוא 
בגימטריא ל"ז, בהסירך אותיות הפשוטות, וס"ג ול"ז הם ק'. ונודע כי 
הוי"ה זו היא בבינה.
%break
%page 1365
%letter קמז
קמז) וכבר נתבאר לעיל, כי י"ג אלו הם ג' הויות דס"ג, האמנם פעמים 
רבות אחרות שמעתי ממורי ז"ל, כי כולם הם הויות דע"ב דמילוי יודין, 
ואמר כי כל בחי' רישא דא"א הם הויות דיודין, וצ"ע כנ"ל. 
%break
ובזה תבין מ"ש באדרת נשא קכ"ח ע"ב, וכל קוצא וקוצא אית ביה ת"י 
נימין דשערי כחשבן קדוש וכו', והטעם, כי כיון ששורש אלו הג' הויות 
של הי"ג נימין, הם דיודין, 
%break
לכן הנימין היוצאים מהם הם ת"י ע"ד הנ"ל, כי ד' יודין שבכל שם הם 
ת', ושרש הי' עצמם הרי ת"י. וכן אם תצרף י' אותיות המילוי דיודין עם 
הת' יהיה ת"י.
%break
%letter קמח
קמח) והנה היותם י"ג, הם ע"ד הנ"ל, כי הם ג' הויות, ובהם י"ב 
אותיות, והם י"ב נימין דשערי. וד' מהם הם בצד ימין מהפנים, וד' 
אחרות בשמאל מהפנים, וד' אחרות הם באחורי רישא דא"א.
%break
%letter קמט
קמט) ואלו הי"ב נימין הם הי"ב יודין, שהם בג' הויות הנזכר במילויים 
דע"ב. והי"ב יודין של ג' הויות של הי"ב חוורתי, מאירים באלו הי"ב 
נימין, כי אלו הנימין הי"ב הם נמשכים מאותם הי"ב יודי"ן די"ב חוורתי 
וכלם מתחברין יחד. 
%break
ועוד יש נימא אחרת, כוללת כל הי"ב נימין, והם י"ב יודין אחרות, 
ונמשכות מהי"ב יודין עצמם, 
%page 1366
שנמשכו מהי"ב יודין די"ב חוורתי, באלו הי"ב נימין, ואחר רדתם שם, 
מהארתם, נמשכו י"ב יודין אחרות ומהם נעשה נימא הי"ג. ועיין בש' 
ח"א פ"ז כי כל אלו הנימין שהם יודין יש בהם נקודות וטעמים ג"כ, 
ונמשכים מהי"ב חוורתי.
%break
%letter קנ
קנ) והנה הד' נימין דאחורי רישא, הם נמשכים עם הד' חוורתי דאחורי 
רישא ג"כ, כנ"ל, ונמשכין על העורף דא"א, ונגדין על רישא דז"א סוד 
הט"ל, כמש"ה שראשי נמלא ט"ל. 
%break
ואינם נמשכין דרך האודנין, כי שערא אתפני מע"ג אודנין דא"א, כמ"ש 
הטה אזנך ושמע וגו' כנזכר באדרא רבא וזוטא, וכן בתיקון ע' דף 
קכ"ב, ולכן אינם מכסים רק העורף לבד.
%break
%page 1367
%letter קנא
קנא) וטעם הדבר, במקום שכלין שערות הראש שהוא העורף, שם 
הוא לבן פנוי בלי שער, ועם היות שהחיצונים והקליפות כל אחיזתם 
באחוריים, כי לכן נקרא אלהים אחרים והבן זה, ובפרט בעורף, וז"ס כי 
עם קשה עורף הוא.
%break
%letter קנב
קנב) אמנם בא"א, א"א אל הקליפות להתאחז שם ח"ו, אמנם מרחוק 
אפשר להם להסתכל ולהביט ולזון עיניהם משם, ולכן הושם אלו הד' 
נימין דשערי, לכסות על העורף הלבן, שלא יזונו עיניהם משם. 
%break
וז"ס באדרת נשא קכ"ט ע"א, דנגדי מאחורוי עד כתפוי דלא לאחזאה 
קדלא כו', ונמשכין עד רישא דז"א.
%break
%letter קנג
קנג) ואמנם ט' נימין האחרות, הם נמשכות דרך פניו דא"א, והט' 
חוורתי ג"כ, ונגדין עד רישיה דז"א, ומטו לדיקניה, ומתמן אתעבידו ליה 
ט' תיקוני דיקנא.
%break
%letter קנד
קנד) וטעם הדבר, כי הנה הז' תחתונים דעתיק יומין, אף על פי 
שמתלבשין תוך גופא דא"א, עכ"ז עיקרם אינם מתלבשות רק תוך 
רישא דא"א, כנ"ל והמלכות האחרונה דעתיק נתלבשה בחוטם דא"א, 
כנ"ל.
%break
%page 1368
%letter קנה
קנה) והנה שערות רישא דא"א, מכסין על שאר תיקוני עתיק, שהם 
חג"ת שלו, ומעלימם. אך המצח והעינים והחוטם דא"א, שהם נהי"מ 
דעתיק, אין עליהם כסוי ולבוש, ולכך נמשכו אלו הט' נימין, 
%break
אשר שרשם ג"כ מהנצח והוד דעתיק עצמו, ומכסין עליהם, ואז אין אור 
העתיק נגלה מאד למטה בא"א, כי כל אלו הנימין בחינתם יודין, כנ"ל, 
ולכן סגולתם להעלים ולכסות האור.
%break
%letter קנו
קנו) ובהיות עת רצון, אז מאירים הי"ג חוורתי בי"ג הנימין, ואז 
מסתלקין הנימין מע"ג המצח והפנים, והנימין מסתלקין אל הצדדין 
דרך ב' צדדי הזקן ששם פאתי הראש כנזכר פי"ג ע"ש היטב בסופו,
%break
ואז ימשך אורותם בי"ג תיקוני דיקנא ממש, לא בפנים. גם לא יכסו על 
האזנים, רק בזקן עצמו יאירו אור נפלא בי"ג תיקוני דיקנא דא"א. 
כנזכר בשער היחודים ח"א ע"ש.
%break
%page 1369
%letter קנז
קנז) עוד תועלת אחר, כי נולד מצחא דרעוא דא"א, אשר שם יסוד 
דעתיק, ואז אור הבינה דעתיק שלא נתלבשה כלל גו א"א, מאירה דרך 
חוץ אל המצח דא"א, וניתוסף הארה ביסוד דעתיק דלגו, וגם אורו יוצא 
לחוץ, 
%break
ואז מסתכל א"א במצחא דאו"א ובמצחא דז"א, ומאירים אורות נפלאים 
לאין קץ בעיני ז"א, ואז יש כח גם בז"א להסתכל במצח דא"א, ואז 
נקרא עת רצון, כי נגלה מצח הרצון, והבן זה.
%break
%letter קנח
קנח) וז"ש באדרת נשא דף קכ"ט, וסוף דף קל"ז, כד מצחא אתגלי כו' 
נראה שיש זמן שהיא מכוסית, ולפעמים נגלית. והנה להיות כי כל אלו 
הי"ג נימין דשערי, אינם יוצאין אלא מרישא תנינא שהיא אוירא, 
%break
לכן האי רישא תנינא, היא הנקרא אין, כנזכר באדרת האזינו רפ"ח 
ע"ב, ובג"כ עתיקא קדישא איקרי אי"ן, דביה תליא אי"ן, וכל אינון שערי 
כו'.
%break
%letter קנט
קנט) והענין כי אעפ"י שביארנו, כי עיקר שם זה דעתיקא קדישא הוא 
הא"ס המתלבש תוך ע"י, ולכן גם ההיא רישא עילאה דלא אתידע, 
הנקרא עתיק יומין, יצדק בה שם זה של עתיקא קדישא בעצם. 
%page 1370
משא"כ בב' רישין אחרנין דא"א. עכ"ז, כבר נתבאר שם, כי כולם 
נקראים ג"כ עתיקא קדישא.
%break
%letter קס
קס) והנה זה הע"ק הנקרא אי"ן, הוא האי רישא הנקרא אוירא, דבגין 
דנפקי מיניה הני נימין דשערי נקרא אי"ן, ועיקר שם זה של אי"ן הוא 
בהאי רישא דאוירא דוקא.
%break
%page 1371
%letter קסא
קסא) ואמנם, גם רישא עילאה דעתיק יומין נקרא ג"כ בדרך השאלה, 
אי"ן, והטעם משום דביה תליא אין, ר"ל כי זו הרישא הנקרא אוירא, 
נתלית ונאחזת בו, ועל שמה נקרא גם הוא אי"ן, 
%page 1372
כמו שגם היא נקרא עתיקא קדישא, ע"ש דעתיק יומין שהוא עיקרי 
בשם זה דעתיקא קדישא, כנזכר.
%break
%letter קסב
קסב) רישא תליתאה היא חכמה סתימאה, וגם היא נחלקת לי"ג, 
והטעם, כמ"ש באדרת האזינו דף רפ"ח ע"ב בגין דהאי חכמתא 
סתימאה דביה מתפרשא לג' זימנין לארבע ארבע. 
%break
פירוש: כי הנה מוחין הם ג' כנודע, שהם חו"ב ודעת, כי אעפ"י 
שנתבאר לעיל, שאין ברישא דא"א רק חכמה לבד, כי הבינה שלו ירדה 
בגרון, 
%break
עכ"ז, כיון שהוא בחינת מוחא, בודאי שהוא נחלק לג' מוחין, עם שאינו 
רק בחי' חכמה לבד, אשר לכן, נקרא האי מוחא טלא דבדולחא, כנ"ל. 
והנה הם ג' הויות בג' המוחין, והם י"ב אותיות שהם ג"פ ד', והבחינה 
הכוללת את כולם, הם י"ג.
%break
%letter קסג
קסג) והנה לעיל ביארנו, כי הגלגלתא והמוחא דא"א, הם ב' ספירות 
גמורות, משא"כ בשאר ז' תיקוני רישא, שכולם הם מבחינת הגולגלת 
עצמה, זולת המוחא שהיא ספירה בפני עצמה, 
%break
ולכן בהכרח שכל א' מאלו הב' תהיה כלולה מי"ס, ונתבאר זה בביאור 
מורי ז"ל להקדמת בראשית על הזוהר, וכבר לעיל ביארנו הי"ג 
דגלגלתא.
%break
%letter קסד
קסד) ואמנם מתחלקין לי"ס לבד, עם היותם י"ג, ע"ד שחילקנום לז' 
תיקוני גלגלתא עם היותם י"ג, ונמצא כי גלגלתא נחלקת לי"ס, וכן 
המוחא נחלקת לי"ס.
%break
%letter קסה
קסה) ודע כי כל אלו הי"ס, הם במקום הראש דא"א, ולא למטה, ובחי' 
היסוד דהאי מוחא, הוא החיך דבפומא דא"א, ובחי' המלכות דהאי 
מוחא היא בגרון דא"א, ואמנם בערך בחי' כל הפרצוף דא"א, נקרא 
בינה שלו, כנ"ל, אכן איננה רק בחינת מלכות אל האי מוחא.
%break
%page 1373
%letter קסו
קסו) וזה היסוד שהוא החיך דפומא דא"א, מזדווג עם הגרון שהיא 
המלכות דהאי מוחא, הנקראת בינה כנזכר, וזווג זה נקרא נשיקין, וע"י 
זווג זה, נתקנו או"א שם בגרון דא"א כמ"ש.
%break
%letter קסז
קסז) ודע, שגם נמשך אור זה הרישא תניינא דא"א, והאיר בהאי 
דיקנא דנפקא מרישא ג' שהוא מ"ס, ולכן כנגד הנהו י"ג נימין, יצאו כאן 
י"ג תיקוני דיקנא, כי לרוב ההעלם לא יכול להתגלות באבר עצמו אלא 
בדיקנא בסוד שערות, ומתגלה בהם דרך נקבים צרים.
%break
%letter קסח
קסח) נבאר ענין י"ג תיקוני דיקנא דנפקי מרישא תליתאי הנקרא מוחא 
חכמה סתימאה, כנ"ל, ושם נתבאר, כי גם ז' תתאין דעתיק יומין 
נתלבשו בהם, כמו שנתלבשו בז' תיקוני רישא, הנחלקים ג"כ לי"ג, 
כנזכר שם, ולא קבלתי סדרם. 
%break
וצריך שתדע כי ענין אלו הי"ג תיקוני דיקנא, כולם הם דינין תקיפים, 
והם נעשים מבירורי המלכים, שנתברר מהם ונעשו בחי' י"ג תיקונים 
אלו. 
%break
ולכן לא נפקו הני י"ג תיקונין אלא ממוחא סתימאה, יען כל הבירורים 
במחשבה אתברירו, כנ"ל, כי מוחא סתימאה חכמה דא"א, איהי נוקבא 
לגבי כתר גלגלתא דא"א, ולהכי אתברר בה כל הני תיקוני דיקנא 
מבחי' המלכים.
%break
%page 1374
%letter קסט
קסט) כי לעולם, הנוקבא היא המבררת המ"ן, כנזכר שם. וגם לעיל 
נתבאר, איך הגבורה דעתיק, מתלבשת בהאי מוחא סתימאה, 
%break
ואיהי נוקבא לגבי הכתר, די בגויה חסד דעתיקא, שהוא דכורא ולהכי 
כל הדינין ובירורי המלכים מינה נפקי, כי היא הנקראת בוצינא 
דקרדינותא.
%break
%page 1375
%letter קע
קע) ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה, עד שנתגלו בי"ג תיקוני 
דיקנא, שהם השערות, שכולם דינים. כנודע. וכמ"ש זה לקמן בביאור 
מ"ש באדרת נשא דף קל"ב ע"א ודף קל"ה ע"א, על הנהו שלשה עלמין 
דנפקי מההוא תיקונא קדמאה דדיקנא, 
%break
ולכן אמרו באדרת נשא דף קל"א ע"ב, תאנא, כולהו שערי, בין דדיקנא 
בין דרישא כולהו חוורי כתלגא. ותאנא, אינון דדיקנא קשישאי כולהו 
כו', ע"ש.
%break
%page 1376
%letter קעא
קעא) והענין, כי עם היות, שכל השערות הם דינין ובירורי המלכים, 
עכ"ז להיותם במקום גבוה בא"א, אין הדין שבהם נגלה, ולכן, כולהו 
שערות דא"א הויין לבנים, ולא אדומים או שחורים. 
%break
אמנם עכ"ז, יש הפרש בין שערות הראש לשערות דדיקנא, כי שערות 
רישא שעיעין יתיר, והם יותר דינין נכפין, ומהמותר והסיגים שנשאר 
מבירורם, הם דינים קשים. אך ממותר בירורי שערי דדיקנא, נפקו 
סיגים וקליפות ממש גמורים, ולכן הוו קשישין יתיר ולא שעיעין.
%break
%letter קעב
קעב) ונמצא, כי אלו הי"ג תיקוני דיקנא, הם בחי' המלכים דא"א, שעלו 
ונתבררו בהאי מוחא סתימאה בסוד מ"ן, ונתקנו, ונתהוו מהם י"ג 
תיקוני דיקנא כי גם בא"א היה בו בחי' מלכים, כנ"ל. 
%break
ונמצא, כי אלו השערות די"ג תיקוני דיקנא, הם הם בחי' המ"ן של 
המוחא סתימאה, והם העולים בה בבחי' מ"ן תמיד, כי היא נוקבא לגבי 
הכתר, כנ"ל, והבן זה היטב.
%break
%page 1377
%letter קעג
קעג) ואלו השערות, הם בחי' נהרות המים, הנמשכין מן הים הגדול 
דחכמה מוחא סתימאה, כי הם צינורות מושכין המים ויוצאין דרך 
פיותיהם, ונמשכין אחר כך אל הבינה אמא, ונותנים בה ג"כ בסוד מ"ן, 
שהם חמשה גבורות של מנצפ"ך שבה, כנודע, 
%break
כי או"א בהאי מזלא דדיקנא אתכלילו, ועל ידו מזדווגים, כמ"ש, וז"ס 
מקולות מים רבים אדירים משברי ים כו' כמבואר במקומו בפסוק.
%break
%page 1378
%letter קעד
קעד) והנה הכתר אתתקן לעילא ברישא, בסוד י"ג תיקוני גולגלתא 
כנ"ל, ואחריהם נתקנה החכמה שהיא מוחא סתימאה, בי"ג תיקוניה, 
למטה מהם בסיומם, שהוא מתחת המצח, אשר בתוכו הם המוחין, 
ומתחת פאתי הראש, כמ"ש כי החכמה לתתא מכתר היא.
%break
%letter קעה
קעה) וסיבה היותם י"ג, כי גם המוחין, הם ג' חב"ד, והם שלשה הויות, 
ונחלקים לי"ג אותיות עם הכולל, כנ"ל, ולכן גם תיקוני דיקנא היו י"ג, 
והנה כמש"ל ענין הי"ג חוורין והי"ג נימין, 
%page 1379
כי הם י"ב, והחוורתי הי"ג כולל כל הי"ב, וכן נימת הי"ג כוללת כל הי"ב, 
כן תיקון י"ג דדיקנא כוללת כל הי"ב תיקונין, וכן הוא בתיקון הח'. וז"ש 
באדרת נשא דף קל"ד ע"ב, תאנא אלין תיקונין אקרון ימי קדם כו" והאי 
דתליסר כליל לון.
%break
%page 1380
%letter קעו
קעו) נבאר תחלה היאך מתאחזין אלו הי"ג תיקוני דיקנא, עם תיקוני 
רישא כנ"ל, שהי"ס דרישא משפיעים ומאירים בי"ס דדיקנא, כי ממקום 
שמסתיימין י"ס דרישא, מתחילין תיקוני דיקנא כנזכר שם. גם נתבאר 
שם כי הי"ס דרישא הם י"ס פנימים וי"ס מקיפים ג"כ, ולא קבלתי סדרן.
%break
%page 1381
%letter קעז
קעז) אך מה שקבלתי הוא, כי הי"ס דרישא, הם כסדרן מכתר עד 
מלכות, ומלכות בסוף כולם, אף בבחי' המקיפים, ואינן כמו מקיפי 
הדיקנא שהם מתתא לעילא, 
%break
ונמצא כי הספירה האחרונה שבגלגלתא, שהיא מלכות, היא בפאתי 
הראש, ואף אם הם ב', נקראו א', כנ"ל בתיקון קדמאה דדיקנא.
%break
%page 1382
%letter קעח
קעח) והנה תיקונא קדמאה דדיקנא, המתחיל מסיום פאתי הראש 
כנ"ל, היא מלכות דחכמה, כנזכר שם. והרי נמצא, כי המלכות דרישא 
שהיא הפאה, משפעת ונאחזת עם המלכות דבתיקון א' דדיקנא, 
מלכות במלכות, 
%break
ומאותם השערות שבפאתי הראש מלכות דגלגלתא יורד שפע אל 
השערות דבתיקון קדמאה דדיקנא מלכות שבה, ומשם לשאר הי"ג 
תיקונין.
%break
%letter קעט
קעט) ואמנם היות מלכות דגלגלתא נקראת פיאה, זה נודע, מסוד לא 
תכלה פאת שדך לקצור לעני ולגר תעזוב אותם, כי המלכות האחרונה 
שבכולם, היא כדמיון, פאת השדה הנשאר באחרית הקצירה. 
%break
וכן עד"ז, אחר התגלח שערות הראש, שהם דמיון קצירת השדה צריך 
להניח ג"כ הפיאה, שהיא בחי' המלכות דשערי כמבואר במקומו ע"ש, 
נמצא כי לעולם פאה היא בחי' המלכות.
%break
%page 1383
%letter קפ
קפ) גם טעם אחר, הוא כי הנה נתבאר, כי גבורת עתיק יומין הנקראת 
אלהים, נתלבשה בהאי מוחא סתימאה דמינה נפקי כל הני שערי 
ממותרי מוחא, כנזכר באדרת נשא דף קל"ד ע"א גבי תיקונא 
תשיעאה. 
%break
ונודע, כי הגבורה נקרא אלהים, וגם המלכות נקראת אלהים. כנזכר 
בפרשת בראשית דף ע"א. והנה הפיאה של הראש היא בחי' המלכות 
של הגלגלתא, ושמה אלהים, וכן פאה בגימטריא אלהים. 
%break
וגם כי היא נמשכת מהגבורה דעתיק שבגו מוחא סתימאה הנקרא 
אלהים, ולכן ג"כ נקרא פיאה, שהוא בגימטריא אלהים.
%break
%letter קפא
קפא) והנה הם ב' פיאות בב' צדדי הראש, נמצאו ב' שמות: אלהים 
אלהים. אמנם צריך שתדע, כי להיותם במקום גבוה, שהוא רישא 
דא"א, שהדינים מתכסים ונעלמים בו א"א שיהיו ממש שמות אלהים,
%break
אמנם הם ב' שמות של מצפ"ץ מצפ"ץ, שהם חילוף הויה, כי אלהים 
במילויו ביודי"ן, הוא בגימטריא ש' כמנין מצפ"ץ, וכן שם ההויה בא"ת 
ב"ש הוא מצפ"ץ.
%break
%page 1384
%letter קפב
קפב) ונמצא, כי אינו אלהים ממש להיותו בא"א, ואינו רחמים ממש 
שהוא שם ההוי"ה, אמנם הוא שם מצפ"ץ ממוצע ביניהם, כי אינו לא 
הויה ממש ולא אלהים ממש, אלא ממוצע ביניהם, כנזכר, והוא 
תמורתם. ולהלן נשלים לבאר טעם זה באמיתות ע"ש.
%break
%letter קפג
קפג) וז"ס ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי, כי פסוק זה 
נאמר על א"א, הנקרא אנ"י ואי"ן, ונקרא הו"א. להורות: כי הדכר 
הנקרא אי"ן, והנוקבא הנקראת אנ"י, הכל א'. 
%break
ונקרא הו"א, כי אין בחי' נוקבא גלויה בו כנ"ל, להיותה דינין. ולסיבה זו 
אין אלהים עמדי, כי כל הבחי' של אלהים בז"א, הם בא"א שמות 
מצפ"ץ, וזכור זה.
%break
%letter קפד
קפד) האמנם היותם ב' פיאות, הטעם הוא, כי הלא השערות ממותרי 
מוחא נפקי, כנזכר, והנה המוח יש בו בחי' הדעת הכולל חו"ג, כנ"ל, 
וידוע כי הזכר נוטל החסדים, והנקבה נוטלת הגבורות, 
%break
ואז יוצא הארתם לחוץ, הארת החסדים בפאה שמימין, והארת 
הגבורות בפיאה השמאלית. וזו"ן, הם יונקים ונשפעים מאלו הב' 
פיאות: הז"א, חסדים מהימנית. ונוקבא, מהשמאלית גבורות. 
%break
וזהו פירוש מ"ש פרשת בראשית ד"כ ע"א, על ויעש אלהים את שני 
המאורות הגדולים, שהם מצפ"ץ מצפ"ץ. שמהן עילאין די"ג מכילן 
דרחמי כו'.
%break
%page 1385
%letter קפה
קפה) ביאור הענין, כי אלו הב' שמות מצפ"ץ מצפ"ץ, שבשתי הפאות, 
משם יונקים זו"ן, שמש וירח, והם שוין בהשואה א' בב' פאתי הראש, 
ושניהם שמות של מצפ"ץ, ואינם זה הויה וזה אלהים, כי זהו בחי' 
מאור גדול ומאור קטן, אמנם שרש זו"ן בהיותם פה באלו הב' פיאות, 
%break
כי מכאן שרשם מחו"ג דמוחא דא"א, הם שוין, מאורות הגדולים, 
ושניהם בחי' הויות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ, ואין ביניהם הפרש, זולתי 
שזה מימין וזה משמאל, כנודע, כי נוקבא משמאלא. גם להלן למטה 
יש טעם אחר.
%break
%page 1386
%letter קפו
קפו) והנה מאלו השני פאות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ, משם נמשכים י"ג 
תיקוני דיקנא, שהם י"ג מכילן דרחמי, שהתחלתן מן אל רחום כו', 
כנ"ל. ולכן נזכר שני הויות ה' ה' קודם אל רחום כו', 
%break
כי ב' ההויות ההם, הם ב' שמות מצפ"ץ מצפ"ץ, שהם ה' ה' בא"ת 
ב"ש כנ"ל, ומהם נמשכו י"ג מכילן דרחמי, שהם אל רחום כו' ומהם 
נשפעים. וז"ס ה' ה' אל רחום כו' והבן זה.
%break
%letter קפז
קפז) והנה טעם התחלף שני שמות אלו של אלהים ונעשים מצפ"ץ 
מצפ"ץ, כבר התחלנו לבארו לעיל. וזה עניינו בשלימות, דע, כי הנה ח' 
אורחין חוורין הם נמשכין מרישא דרך צדדי הפנים, כנ"ל, והם ב' 
הויות, ואותם ב' הויות מאירות בב' פיאות האלו, 
%break
ובפרט כשמסתלקות אל הצדדין כנ"ל, ואז אע"פ שהפיאות הם אלהים, 
נעשות הויו"ת כמו החוורתי אלא שמתחלפות במצפ"ץ מצפ"ץ, ולא 
הויות ממש, להיותם הם מבחי' אלהים כנזכר לעיל.
%break
%page 1387
%letter קפח
קפח) ועתה נבאר מציאות דיקנא דא"א מה הוא, הנה נודע, כי א"א 
מלביש לעתיק כנ"ל, וכבר ביארנו כי בא"א יש גלגלתא, והוא סוד 
הכתר דא"א, ובגווה חד מוחא לחוד דלא אתפליג לג' מוחין, כמו בז"א, 
רק חד לחוד. והאי מוחא הוא סוד חכמה דא"א, ונקרא מ"ס.
%break
%page 1388
%letter קפט
קפט) אמנם שינוי זה יש בא"א יותר מבשאר פרצופים, כי בגלגלתא 
שלו יש כתר וחכמה, אבל בינה ודעת אין בגלגלתא שלו, ואמנם בינה 
דא"א הוא סוד הגרון דא"א, ותמן נחתת ולא קיימא ברישא. 
%break
ומכאן תבין איך בינה נקרא גרון, ונקרא כתר, ונקרא שופר, כי הלא 
הגרון דא"א נעשה כתר לאו"א.
%break
%letter קצ
קצ) נמצא כי ג"ר דא"א יתבי דא על דא: כתר, ותחתיו חכמה, ותחתיו 
בינה. ואינם בסוד קוין: כתר למעלה, וחו"ב למטה מב' צדדי הכתר, 
ועיקר התיקון הזה, הוא להיות קוין, כנ"ל בכמה מקומות.
%break
%page 1389
%letter קצא
קצא) וטעם שינוי זה דא"א היה, כי כבר הודעתיך סוד המלכים שמתו 
הם סוד הנקודות, ואחר כך נתקנו. ואמנם ברישא דעתיק לא היה בו 
שום בחינת מלכים שמתו כמבואר אצלינו, 
%break
אך מאריך אנפין ולמטה היה בו בירור ז' מלכים, לכן א"א המלביש 
ומקבל אור דע"י עצמו, לא היה כח אל הבינה שבו לקבל אורו, ולכן 
ירדה בגרון, כי ממקום רחוק תוכל לקבל הארה.
%break
%letter קצב
קצב) והטעם לפי שבינה דינין מתערין מינה לכן אין בה כח לקבל 
החלק של אור דעתיק כמו החכמה, לכן החכמה נשארה במקומה, 
והבינה ירדה בגרון ואמנם בשאר פרצופים, כגון או"א וזו"ן, 
%break
כולם מקבלים אור דעתיק ע"י לבוש א"א, ויש בה יכולת להשיגו ואין 
צורך להבינה שלהם לירד ולהתרחק.
%break
%page 1390
%letter קצג
קצג) ואמנם אחר שירדה הבינה בגרון, ירד הדעת ונתלבש בו"ק דא"א 
עצמם, והיה רוחניות אליהם, ואין לו מקום מקובץ, כי אם בין תרין 
כתפוי דא"א הוא עומד, כנזכר במקום אחר.
%break
%letter קצד
קצד) ונחזור לענין, כי ברישא דא"א יש כתר וחכמה לבד, והנה כל זה 
הוא בבחי' הכללות, אבל כבר ידעת. כי כל מדה ומדה מנהון כלולה 
מי', וא"כ כתר וחכמה יש בכ"א י"ס. 
%break
והנה כל שיעור הראש שהוא עד המצח, שהוא מקום השערות, שם יש 
כללות י"ס מן הכתר וי"ס מן חכמה, וכן למטה מן המצח עד הגרון 
ששם הבינה, יש ג"כ כללות י"ס מן הכתר וי"ס מן חכמה, וכל זה בבחי' 
פנימיות.
%break
%page 1391
%letter קצה
קצה) והנה ג"כ בבחי' או"מ, יש י' מקיפים מן הכתר וי' מקיפין מן 
החכמה בראש וכן יוד מקיפין מהכתר ויוד מקיפין מהחכמה יש ממקום 
המצח עד הגרון, ועתה אין אנו עסוקין במקיפי הראש, ונדבר במקיפי 
הפנים.
%break
%letter קצו
קצו) הנה סוד י"ג ת"ד, הם סוד מקיפי פנים, ע"ד שנבאר בע"ה. והענין 
כי אמת הוא שבבחי' או"פ יש י"ס מן הכתר וי"ס מן החכמה, אך בסוד 
מקיף לא יש רק י"ג מקיפים מכתר וחכמה לבדם, כי השאר אינן יכולין 
להתגלות.
%break
%page 1392
%letter קצז
קצז) ואמנם עשר פנימים עומדין זה ע"ג זה, כסדרן, כתר חכמה בינה 
כו', עד המלכות האחרונה ומחזיקים שיעור המקום המחזיק וסובל לי"ג 
אורות מקיפין, ושיעורם שוה. וז"ס שערות הדיקנא שיוצאין האורות 
דרך נקבי השערות ומאירים בסוד מקיפים.
%break
%letter קצח
קצח) ואמנם יש חילוק א' בין פנימים למקיפים, והוא, כי י"ס הפנימיות 
דכתר הם זעג"ז, וכן י"ס של פנימיות החכמה הם ג"כ כסדרן זעג"ז, 
אמנם המקיפים הם להיפך. 
%break
כי הם מתחילין ממטה למעלה, מלכות בראש כל י"ג ת"ד, והכתר 
בסופם. וכן הי"ס מקיפין של חכמה הם ע"ז הדרך ג"כ, ולא די בזה, 
אלא שג"כ כל הספירות מקיפים של חכמה, הם עליונים מכל י"ס 
מקיפים של הכתר.
%break
%page 1393
%letter קצט
קצט) נמצא, כי האחרונה שבכולם, שהוא מלכות דחכמה, עומדת 
למעלה מכולם, והגבוה ומעולה שבכולם, שהוא כתר שבכתר, עומד 
למטה מכולם. והטעם כי להיותו אור מגולה מקיף, לא היה כח 
בתחתונים לסבלו, ולכן אורות העליונים לא נתגלו רק למטה ממדרגתן.
%break
%page 1394
%letter ר
ר) ולפיכך, כתר שבכתר, שהוא מדרגה עליונה יותר, נתגלה במדרגה 
היותר תחתונה שבכולם. וכן המלכות שבחכמה, שהיא היותר קטנה 
שבכולם, נגלית למעלה מכולם. כי יש כח בתחתונים לקבלה, וכיוצא 
בזה בשאר הספירות.
%break
%letter רא
רא) ומה שאני אומר, שכתר שבכתר נתגלה במדרגה התחתונה, לא 
דייקת למילתי, שהרי אינם רק י"ג ת"ד לבד, ואינם כ', אך הכוונה לומר 
כי המדרגה היותר עליונה שבכתר, שהוא נקרא ונקה, שהוא החסד, 
נתגלה במדרגה תחתונה כמ"ש בע"ה.
%break
%letter רב
רב) גם דע, כי אין גדר המקומות כמו שנראה בעיניך לסדרם זעג"ז 
ממש, כי אין סדר המדרגות כפי היות המקום עליון או תחתון, כי הלא 
יש מקום למטה ונקרא עליון, ויש מקום למעלה ונקרא תחתון, כי הלא 
המקום שתחת הפה הוא יותר תחתון מכולם, 
%break
ואמנם הוא מכלל המקומות העליונים, להיותו סמוך אל הפה, ומקבל 
האור וההבל היוצא משם, יותר מכמה מקומות העליונים להיותו סמוך 
לפה. וכן הסמוך לעינים, וכן הסמוך אל החוטם, כי גם מהם יוצא 
הארה.
%break
%letter רג
רג) וא"ת, מקום שתחת הפה היה ראוי לקראו תיקון ראשון. אך דע, כי 
אין הדבר תלוי בזה, רק ראוי להעריך המקום עצמו, אם הוא עליון אם 
לאו, וקרוב למקום ההבל. 
%break
ולפעמים יש מקומות עליונים שהם גבוהים ממקום ההבל, ודבר זה 
תלוי בהערכה, שהעריך המאציל יתברך, המקומות בסדר י"ג תיקוני 
דיקנא על דרך שנבאר.
%break
%letter רד
רד) ונבאר תחילה מקום אלו הי"ג תיקונין דדיקנא, כפי מ"ש באדרת 
נשא דף קל"א ע"א, ואחר כך נבאר מציאותם. הנה ב' פאתי הראש, 
הם בחינת המלכות העשירית די"ס דגולגלתא כמ"ש, ותחתיהם הם 
מתחילות תיקוני חכמה סתימאה שהם י"ג תיקוני דיקנא.
%break
%page 1395
%letter רה
רה) ומתחילין מתחת כל בחינת הגולגלת מתחת לב' הפאות, שהם 
בב' צדעי המצח סמוכים אל האזנים, ולמטה מהם, דבוק בהם ממש,
%page 1396
מתחיל הזקן מב' צדדי הפנים מתחת הפיאות דבוק בהם, והוא צרות 
הזקן, ואינו רחב כמו למטה. וב' הצדדים האלו נקראים תיקון ראשון 
דדיקנא, 
%page 1398
ואע"פ שנחלק לשני צדדים הכל הוא בחינת תיקון א', דוגמת פאתי 
הראש משני צדדיו שהכל הוא בחינת המלכות דגולגלתא הנ"ל, וכל 
הצרות ההוא הוא תיקון א', עד למטה במקום שמתחיל הזקן להתרחב, 
%page 1401
שהוא במקום התחלת זויות נצבות של הלחי התחתון, שמשם מתחיל 
להתרחב הזקן.
%break
%page 1402
%letter רו
רו) ב', הוא שורת השערות הגדילין בשפה העליונה ברוחב, ע"ג הפה. 
ג' הוא ההוא ארחא, פנוי בלתי שער, היורד מכנגד תחת אמצע 
החוטם, ועובר ומפסיק בתוך השפה העליונה, ויורד עד הפה.
%break
%page 1409
%letter רז
רז) ד', הוא, שורת השערות הגדילים בשפה התחתונה ברוחב, תחת 
הפה. ה', ההוא ארחא תניינא, פנוי בלתי שער, היורד מן הפה מן 
אמצעו, 
%page 1410
ומפסיק באמצע השפה התחתונה, ויורד עד שבולת הזקן, והוא מכוון 
תחת ההוא ארחא אחרא עלאה, שעל הפה כנזכר.
%break
%page 1414
%letter רח
רח) ו', הוא המקום אשר תחת התיקון הא', מראשית זויות נצבות של 
הלחי התחתון, שמשם מתחיל התרחבות הזקן, ומסתיים עד כנגד 
מקום הפה, וכל אותם ב' צדדין, נקראין תיקון א', כנ"ל בתיקון הא'.
%break
%page 1417
%letter רט
רט) ז', הוא ב' תפוחין קדישין, הם שני הפנים אשר תחת העינים, 
משני צדדי החוטם, והם פנויים בלי שער כלל, והם עצמם אינם אלא 
מי"ג תיקוני גולגלתא כנ"ל, 
%page 1418
אמנם היותם פנויים מבלי שער הם הנקרא תיקון הז' דדיקנא, כי 
הפנים בעצמם, הם מכלל י"ג דגולגלתא.
%break
%page 1419
%letter רי
רי) ח', הוא בהתרחבות הזקן. וביאור הענין, כי הזקן מלמעלה נחלק 
לב': צד ימין, וצד שמאל, כנזכר. ונמשכים עד כנגד הפה, ומשם ולמטה 
אין שום התחלקות בזקן לשני הצדדין, כי הכל בחינה אחת ממקום 
הפה ולמטה, ומשם ואילך הכל א'. 
%page 1420
אמנם מתחלק באופן אחר, והוא בעוביו. כי כולו שערות ע"ג שערות 
וצד עובי העליון של הזקן שהוא המגולה יש בו שערות ארוכים, וכנגדו 
בצד עובי התחתון של הזקן במקום המכוסה, שהוא אצל הגרון, יש ג"כ 
שערות ארוכים.
%break
%page 1421
%letter ריא
ריא) ואלו הם ב' תיקוני השערות: העליונים, תיקון א' שהוא הח', 
והתחתונים המתכסים בהם הם תיקון ב' אחר, והוא תיקון הי"ג 
האחרון שבכולם. 
%break
והנה אלו השערות ארוכים מאד ונמשכים ומגיעים עד טבורא דא"א, 
עד חצי הת"ת שלו, ששם התחלת רישא דז"א כמ"ש.
%break
%letter ריב
ריב) ולכן נקרא מזל, כי הם נוזלים ונמשכים עד למטה, ומזילים טיפי 
שפע. כמש"ה, תז"ל כטל אמרתי. כי השערות הם המשכת צינורות 
השפע כנודע, וכל אחד מאלו השני תיקונים, שהם: הח', והי"ג, כל אחד 
מהם נקרא מזל.
%break
%page 1422
%letter ריג
ריג) וז"ש באדרת נשא דף קל"ד ע"א, תיקונא ח' כו', ותאנא, הכל תלוי 
במזל דאיהו האי חוטא כו'. וכן בדף הנזכר בתיקון י"ג אמר, והאי 
דתליסר כליל לון כו', וביה כלילן בהאי מזלא, כו', הרי כי תיקון הח' 
והי"ג נקראים מזלות.
%break
%page 1424
%letter ריד
ריד) ט', הם השערות הקטנים וקצרים הצומחים תוך אלו ב' המזלות, 
שהם השערות הארוכים הנקראים מזלא, ומובלעים בתוכן בין ב' 
המזלות, בין זה לזה, ואינם ארוכים כמותם.
%break
%page 1426
%letter רטו
רטו) י', הם השערות הצומחות במקום הדיקנא, הסמוך בתחלת הגרון 
והם צומחים מלמטה של התיקון הי"ג, ושערות ההם דמזל הי"ג 
שוכבים ומחפים על אלו, ואלו הם תיקון הי', ואינם מובלעים עמהם 
תוך שניהם, כמו השערות של תיקון הט'. אמנם חפיין בגרונא, 
%page 1427
כנזכר באדרת נשא דף קל"ד ע"א, כי הגרון עצמו הוא מקום הבינה 
דא"א, ואין שם דיקנא כנ"ל.
%break
%letter רטז
רטז) י"א, הוא תיקון נוסף על השערות הנזכר דתיקון הי', כי מלבד 
היותם שם במקום ההוא, כי לכך נקרא תיקון הי', עוד נוסף בהם תיקון, 
דכולהו שקולין כחדא, ושוין בהתפשטות א', לא נפקי דא מן דא, 
%page 1428
וכלהו בחד שיקולא שוין באורכם. ונמצאו כי באלו השערות עצמן, יש 
ב' תיקונין.
%break
%page 1429
%letter ריז
ריז) י"ב, הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגולגלתא כנ"ל, 
עכ"ז, היותו פנוי מבלי שערות, זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל 
תיקוני דיקנא, ע"ד שנת"ל בתיקון השביעי, וכן בתיקון הי' והי"א. י"ג, 
הוא מזל תחתון, כמ"ש בתיקון השמיני.
%break
%page 1431
%letter ריח
ריח) ואחר שנתבאר מקומם, נבאר שמותם בפסוקים. והם רמוזים, 
במי אל כמוך כו'. ובה' ה' אל רחום וחנון כו'. וזה עניינם. א', מי אל 
כמוך. ב', נושא עון. ג', ועובר על פשע. ד', לשארית נחלתו. 
%break
ה', לא החזיק לעד אפו. ו', כי חפץ חסד הוא. ז', ישוב ירחמנו. ח', 
יכבוש עונותינו. ט', ותשליך במצולות ים כל חטאתם. י', תתן אמת 
ליעקב. י"א, חסד לאברהם. 
%page 1432
י"ב, אשר נשבעת לאבותינו. י"ג, מימי קדם. וכנגדם בי"ג מידות 
דויעבור, ומתחילים מן אל רחום וחנון, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א 
ע"ב, לקבל דא אל רחום וחנון כו', ואינון לתתא. ובביאור התפילות 
נתבאר היטב ע"ש. וקצתו יתבאר לקמן.
%break
%page 1433
%letter ריט
ריט) וזה סדרן: אי, אל. ב', רחום. ג', וחנון. ד', וה', ארך אפים. ולכן לא 
נאמר ארך אף, אלא אפים, שנים, וכמשז"ל, לצדיקים ולרשעים. 
ונמצא, כי באומרו ארך הוא תיקון א', שהוא אריכות א', ובאומרו אפים 
הוא תיקון אחר.
%break
%page 1434
%letter רכ
רכ) ו', ורב חסד. ז', ואמת. ח', נוצר חסד. ט', לאלפים. כי היה אפשר 
להיות נוצר חסד לבד, אך היותו גם לאלפים דורות, הוא תיקון אחר, 
והוא ע"ד מ"ש בארך אפים. 
%page 1435
י', נושא עון. י"א, ופשע. י"ב, וחטאה. י"ג, ונקה. הרי י"ג תיקונין אלו 
בפנים דא"א עד הגרון, כי משם ואילך בינה דא"א, אך אלו י"ג הם 
מחכמה דא"א.
%break