ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ה
%book תע"ס-ה. חלק-יד. דברי האר"י
%page 1493
%H חלק י"ד
%break
%H מוחין דגדלות של זעיר אנפין
%letter א
א) ונבאר עתה ענין העיבור השני לצורך מוחין דהולדה. ובזה יובן מ"ש 
בפרשת אחרי מות דס"ה ע"ב שורה כ"ד וז"ל, ותרין בנין דינקא להו 
אמא, ואתעברת מנייהו, ואפיקת לון לבתר וכו'.
%break
והנה הלשון הזה קשה מאד להלמו, דהיה לו לומר, ואתעברת מנייהו 
בקדמיתא, ולבתר דינקא להו, כי העיבור קדם אל היניקה. ועוד 
דמשמע, דלבתר דהוו בנים ממש בפועל, חזרה להתעבר מהם. וצריך 
להבין כל זה.
%break
%letter ב
ב) אך הענין יובן עם הנ"ל, כי כבר נולדו בראשונה, וינקא להון, ולבתר 
הכי אחר תשעה שנים, חזרה ואתעברת מנייהו, בסוד עיבור שני 
לצורך המוחין דהולדה, ואח"כ אפיקת לון וכו', ותחלה נבאר עיבור 
השני לזה איך אפשר להיות כי הרי בצלם אלקים עשה את האדם,
%break
ומבשרי אחזה אלוה, ואין ענין הזה יכול להיות באדם התחתון, שיחזור 
בסוד עיבור בבטן אמו אחר שנולד. ואמנם להבין זה, צריך שנבאר ענין 
מיין נוקבין ועליתם הנזכרים בכל מקום, מה ענינם.
%break
%page 1494
%letter ג
ג) דע, כי בחינת המיין נוקבין של ז"א ונוקביה, הם נשמות הצדיקים 
שהם נקראים בנים שלהם, בסוד בנים אתם לה' אלקיכם. ובחינת המ"ן 
של או"א הם ז"א ונוקביה, בנים שלהם. וכמו שבארנו, כי בכל לילה 
ולילה עולים נשמות התחתונים, בסוד בידך אפקיד רוחי,
%break
%page 1495
בעת השכיבה, ומתעברת בהם נוקבא עלאה דז"א, בסוד חדשים 
לבקרים רבה אמונתך.
%page 1496
%break
%letter ד
ד) ותועלת העליה ענינה הוא, כדי לחדש את הנשמות ההם, ולתת כח 
בהם ולהאיר בהם. וענין החידוש הזה, הוא מה שמחדש ומתקן את 
המוחין שלו, שהוא בחינת הנשמה שלו היושבת במוח, כנודע.
%break
%page 1498
וכן ז"א ונוקביה בני או"א, עולין בסוד מ"ן למעלה באו"א, כדי לחדש 
המוחין שלהם ולהוסיף בהם הארה. וזו ההעלאה היא מה שקוראין 
אותה עיבור שני של המוחין דהולדה. והבן זה.
%break
%letter ה
ה) והנה יש חילוק בין נשמות הצדיקים אל זו"ן, כי נשמות הצדיקים 
אינם עולות בסוד מ"ן למעלה בזו"ן אלא בלילה בזמן השכיבה כנ"ל, 
לפי שאין שליטת המלכות העליונה אלא בלילה.
%break
אבל זו"ן עולין בסוד מ"ן ביום ובלילה, בסוד קריאת שמע דערבית 
ודשחרית עד אמא עלאה. כמבואר אצלינו. והטעם הוא. לפי שזווגא 
דאו"א לא פסיק לעלמין, ולא מתפרשאן, ושליטת אמא עלאה הוא ביום 
ובלילה, דתדיר איהי ביחודא כחדא עם אבא.
%break
%letter ו
ו) עוד יש חילוק אחר, והוא כי נשמות התחתונים אינן יכולות לעלות 
בסוד מ"ן בלילה, אלא עד שיהיה מבן י"ג שנים ויום א' ומעלה. אבל 
ז"א ונוקביה, יכולים לעלות כיון שיש להם תשעה שנים ויום א', כי אז 
כבר הוא שלם בכל פרצופו,
%break
ואינו חסר ממנו אלא בחינת כח במוחין שלהם שיהיו ראוים להוליד, 
ולכן עולים אז בסוד מיין נוקבין, ונוספת הארה וכח במוחין שלהם, 
ונתקנים, ואז יכולים להוליד.
%break
%letter ז
ז) והטעם הוא, לפי שז"א, מכיון שנשלם פרצופו בט' שנים ויום א' 
עולה למעלה בסוד נה"י דאבא ואמא, ושם פוגע תכף בסוד המילה 
העליונה, יסוד דאבא, ונעשים לו מוחין משם, וראוי להוליד.
%break
%page 1499
אבל התינוק התחתון, אע"פ שכיון שעברו עליו ט' שנים ויום א' נשלם 
פרצופו, עכ"ז עדיין הוא צריך לעלות למעלה לקבל המוחין הראוים 
להוליד, ובעלותו פוגע תחלה במקום הערלה העליונה החופפת על 
המילה הקדושה.
%break
%letter ח
ח) והנה הם שלשה ערלות, כנגד שלש שנים יהיה לכם ערלים כו', 
וצריך שיעברו עליו עוד שלש שני ערלה, ואז הוא בן י"ב שנים ויום 
אחד, ואחר כך צריך עוד השנה הרביעית, להיות פריו קדש הלולים, 
כנודע, ובמלאת השנה ההיא, הרי הוא בן י"ג ויום אחד,
%break
ואז עולה בסוד מ"ן אל המלכות העליונה כשאר נשמות התחתונים. 
אבל בפחות מזמן י"ג שנים ויום אחד, אין שום נשמה יכולה לעלות 
בסוד מ"ן כלל.
%break
%letter ט
ט) ונתחיל מנשמות התחתונים, שהם מ"ן אל המלכות. הנה כבר 
ביארנו כי על ידי היניקה התחילו זו"ן לתקן פרצופם עד תשלום ט' 
שנים, ונגדלו כל צרכם,
%break
אבל בחינת המוחין היו חסרים להם, ולא היו ראוים לביאה. ולכן צריכין 
נשמות התחתונים להשלים בחינה זו, כמו שנבאר.
%break
%letter י
י) והוא כי הנה המלאכים שרשם מן היצירה, אשר שם הוא שרש ששה 
קצוות ולא עוד, כנודע, כי שית ספירן מקננן במטטרון, ולכן אין המלכות 
צריכה להתעבר עם נשמות המלאכים,
%break
לפי שאינה צריכה אליהם, כי כבר יש בה ו"ק ע"י היניקה, אשר משם 
הוא שורש המלאכים מבחינת ו"ק.
%page 1500
%break
%letter יא
יא) אבל נשמות הצדיקים, וסתם נשמה היא מן הבריאה, ויש נשמות 
יותר גבוהות הם מן האצילות כנודע, אמנם היותר קטנות במעלה הן 
מן הבריאה, והבריאה הוא בסוד ג"ר שהם המוחין, ולכן המלכות 
העליונה, היא צריכה להתעבר מן נשמות הצדיקים,
%break
אשר שרשם מן הבריאה מקום המוחין, ואז תוכל לעלות על ידיהם 
למעלה לאו"א ולוקחת המוחין הראוים אליה, וזה סוד טעם העלאת מ"ן 
על ידי הנשמות התחתונות, והבן זה.
%break
%letter יב
יב) עוד יש טעם אחר, והוא קרוב ונמשך עם הטעם הנזכר. והוא כי 
הנה ז"א עדיין אין בו רק שש קצוות, כי הנה הוא סוד ו' דשמא קדישא, 
וכדי להוליד נשמות, צריך שיתן בתחילה בביאה ראשונה בחינת ההוא 
רוחא דשביק בה בעלה בביאה קדמאה, כנודע אצלינו,
%break
אשר על ידו תוכל הנקבה להעלות מיין נוקבין. והנה איננו יכול עדיין 
לתת בה כי אם רוחא כליל משש קצוות שלו לבד, ולכן איננו יכול 
להוליד, כי עדיין אין בו רק המוחין הצריכין לעצמו ולא לאחרים. כי זהו 
סוד טעם מ"ש רז"ל בגמרא, קטן זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים.
%break
%page 1501
%letter יג
יג) וכדי שיוכל להוליד נשמות התחתונים, צריך שיתחדש בו תוספת 
כח במוחין שלו מצד המוחין העליונים, שהם או"א, ואז יכול להוליד 
נשמות ולזכות לאחרים.
%break
ולסבה זו הוכרח עלית מ"ן של הנשמות בכל לילה אל המלכות 
העליונה, כי על ידי הנשמות התחתונים עולים גם הם זו"ן, ולוקחים 
בחינת המוחין הראוין להוליד.
%break
%letter יד
יד) והנה הזווג של הלילה, בין הזווג דאו"א ובין הזווג דזו"ן, כיון שהוא 
גרוע מזווג של היום, מוכרח הוא, שיהיה לצורך התחלת תיקון לזווג 
של היום. כי זה הזווג הנעשה בלילה גורם תיקון וכוננות כלי היסוד 
דנוקבא, כדי שתוכל אח"כ להעלות מ"ן בכלי ההוא בזווג הנעשה ביום.
%break
%letter טו
טו) והנה כבר ידעת כי בכל יום ויום חוזרין להסתלק המוחין העליונים 
מזו"ן, והנה המוחין ההם הם תוך הנה"י דאמא כנודע, וכיון שהנה"י 
מסתלקים, מכ"ש שגם הידים דאמא, שהם יותר גבוהים מן הנה"י 
שיסתלקו גם הם למעלה, ונתבטל הכלי שלה.
%break
%letter טז
טז) ולכן אנו צריכים לעשות בכל יום תמיד ב' בחי': הא', להמשיך לה 
בלילה ע"י זווג אותם הידים העליונים כדי לכוננה ולעשותה כלי ביסוד 
שבה. וזה לצורך בחינה השנית שהיא אח"כ בזווג היום תוכל להעלות 
מ"ן ולצייר ולדות כנזכר.
%page 1502

%break
%letter יז
יז) וכיון שכן הוא, נמצא שאין זווג הלילה מועיל להוציא נשמות חדשות, 
כיון שעדיין אין שם כלי, אמנם יועיל לחדש הנשמות הישנות, כדוגמת 
הכלי שבה שגם הוא נתחדש עתה בזווג של הלילה, בפסוק הזה של 
בשכמל"ו של הק"ש כמבואר אצלינו.
%break
%letter יח
יח) ואחר אשר נתקן הכלי בפסוק בשכמל"ו, אז אנו אומרים אח"כ 
פסוק בידך אפקיד רוחי כו', להעלות שם תוך הכלי ההוא שנתחדש 
עתה, את נשמותינו, כדי שיתחדשו גם הם עתה בלילה, ואח"כ בזווג 
היום, אז כבר נתקן הכלי כנזכר,
%break
ואז מוציאין נשמות חדשות, אלא שאינן רק בסוד אחור באחור כנ"ל, כי 
אחר החרבן אינו אלא באופן זה.
%break
%letter יט
יט) ועד"ז הוא ג"כ בזווג העליון דאו"א, כי בפסוק א' דק"ש שהוא שמע 
ישראל של הלילה, אז נעשה בחי' תיקון כלי דיסוד דאמא עצמה ע"י 
ידים אחרות יותר עליונות ואחר שהיא נעשית כלי בפסוק א' דשמע 
ישראל כו',
%break
הנה אח"כ בפסוק הב' של בשכמל"ו היא מכוננת כלי הנוקבא דז"א, 
ע"י הידים שלה שמורידה אותם למטה ביסוד שבה.
%break
%letter כ
כ) ואח"כ בק"ש דשחרית אז בפסוק הראשון דשמע ישראל, מזדווגים 
או"א זווג גמור. ואח"כ בפסוק הב' דבשכמל"ו, מורידה אמא כח ושפע 
היוצא מן הזווג הגמור שלה כנזכר, אל הנוקבא דז"א,
%break
כדי שיהיה בה כח להעלות מ"ן של המוחין ההם להוציא נשמות 
חדשות בזווג העמידה כנ"ל. וכבר נתבאר זה, כי בפסוק שמע הוא 
כנגד אמא, ובשכמל"ו הוא כנגד מלכות.
%break
%page 1503
%letter כא
כא) והנה ענין שבח העוסק בתורה אחר חצות לילה, הענין הוא זה. כי 
הנה הזווג הנעשה בח"ל ה"ס זווג יעקב עם לאה, כמבואר אצלינו 
פעמים הרבה בענין ביאור ק"ש דשחרית ובדרושים שכתבנו לעיל.
%break
%letter כב
כב) ואמנם רחל הנקראת עקרת הבית, נוקבא האמיתית דז"א, אין לה 
זווג אז. כמו שנבאר עניינה והיכן מקומה עתה בלילה, כי ירדה אל 
הבריאה, ושם היא צועקת ושואלת להשי"ת על חורבן בית מקדש, 
וכמש"ה קול ברמה נשמע כו' רחל מבכה על בניה כו'.
%break
וגם היא נותנת זמירות והודאות אליו כל הלילה, בסוד אלהים אל דמי 
לך, כנזכר בזוהר פרשת לך לך. והענין הוא, כי רחל נקראת אלהים, 
ונקראת אל, ואינה שוקטת ושותקת כל הלילה, ותמיד משבחת אליו 
יתברך.
%break
%letter כג
כג) וביאור דברים אלו הוא. כי הנה נודע מ"ש בש' הפסוקים בפרשת 
ויצא על פסוק ותגנוב רחל את התרפים, ובפסוק עקב ענוה יראת ה', 
וע"ש היטב מאד, כי שם נתבאר, איך רגלי לאה ועקביים שלה,
%break
%page 1504
הם נכנסים ומתלבשים תוך כתר דרחל וכל מקום הזה הוא בשליש 
אמצעי דת"ת דז"א.
%break
%letter כד
כד) ונמצא כי שיעור קומת לאה ורחל הם זו ע"ג זו, והתחלתם מן 
הדעת דז"א עד סיום נה"י שלו. אבל הם בעצמם יותר ארוכות וגבוהות 
משיעור זה, לפי שאם הכתר דרחל לא היה מלביש את רגלי לאה,
%break
אלא שהיה מקומו למטה מרגלי לאה, היו רגלי רחל צריכים להתפשט 
יותר למטה מרגלי ז"א, ובהכרח היתה נכנסת בגבול עולם הבריאה.
%break
%letter כה
כה) ולכך נעשה הדבר הזה, שכתר שלה ילביש את רגלי לאה ולא 
יצטרך מקום בפני עצמו אל כתר רחל, ועי"כ לא תצטרך להתפשט 
ולהכנס בעולם הבריאה, אמנם תעמוד בעולם האצילות ויהיו רגליה 
ורגלי ז"א שוים.
%break
%letter כו
כו) והנה נודע שבתפלת ערבית הזווג הוא מיעקב ולאה, ולפי שבהיות 
לאה באחורי ז"א היא עד החזה שלו בלבד, א"כ גם בחזרתה פב"פ, 
להזדווג עם יעקב, אינה מתפשטת רק עד החזה דז"א בלבד.
%break
%page 1505
%letter כז
כז) ואחר תפלת ערבית חוזרת לאה למקומה אחור באחור כבתחילה 
עם ז"א, ונמצא אז לאה ורחל שתיהן אחור באחור עם ז"א. לפי שרחל 
עמדה עם ז"א אחור באחור גם בעת תפלת ערבית, כי הזווג לא היה 
רק יעקב בלאה כנזכר.
%break
%letter כח
כח) והנה אחר שנפלה עליו השינה והתרדמה, וכבר נתבאר עניינה 
לעיל, שהוא שהנה"י דאמא עם המוחין דז"א אשר בתוכם מסתלקים 
מז"א ונכנסים בתוך נוקבא דז"א, והיא לאה, והבן זה. אבל אמיתות 
הענין הזה נתבאר בדרוש השופר.
%break
%page 1506
%letter כט
כט) והטעם הוא, לפי שהמוחין נכנסין מעילא לתתא, ובתחלה פוגעין 
בלאה ונכנסין בה. אמנם דע, כי לפעמים כאשר המוחין נכנסין להגדיל 
את רחל, אז מתערבות ומתחברות שתיהן יחד רחל ולאה. לפי שהנה 
אורך נה"י דאמא הם ארוכות כשיעור אורך ז"א כולו, 
%page 1507
אשר אורכו כאורך לאה ורחל, א"כ בהכנס הנה"י תוך הנוקבא, צריכין 
הם להתפשט בשתי הנקבות לאה ורחל להיותם מתלבשים בתוכם, כי 
נוקבא א' לא תספיק להלבישם.
%break
%letter ל
ל) ואז כיון שהנה"י דאמא הם בחי' א' בלבד ארוכה, א"כ בהתלבשם 
תוך לאה ורחל, מוכרח הוא שיתחברו שניהם ויתערבו ויעשו פרצוף 
אחד בלבד גבוה הקומה, ע"ד מה שנתבאר אצלינו בענין התחברות 
בינה עם תבונה, שנעשות שתיהן פרצוף א' וע"ש.
%break
%letter לא
לא) אבל יש בזה הפרש א', כי אם עיקר הזווג בזמן ההוא לרחל, אז 
אעפ"י ששתיהן מתחברות ונעשו פרצוף א', עכ"ז, אז לאה נותנת 
בדרך הלואה והשאלה את הגוף ואת הכלים שלה לרחל כדי שתתארך 
על ידם, ואז כל הפרצוף ההוא נקרא בשם רחל.
%break
ואם הזווג הוא בלאה, אז הוא להיפך, כי רחל נותנת ללאה בדרך 
השאלה והלואה את הגוף והכלים שלה להגדילם, ואז הכל נקרא 
פרצוף לאה. אמנם עתה הוא זווג דלאה, כנודע, ולוקחת בהלואה מן 
רחל כמשי"ת.
%break
%page 1508
%letter לב
לב) והענין הוא שעתה קודם ח"ל, נכנסין נה"י דאמא תוך לאה 
להגדילה בהיותה עדיין באחור, והם נכנסין מעט מעט, והשלמת זמן 
כניסתם הוא בחצות לילה ממש, כי אז נתפשטו עד סיום רגלי רחל, 
ונגמר הכל להעשות פרצוף אחד, כנזכר.
%break
והכל נקרא ע"ש לאה, ובח"ל חוזרת לאה פב"פ, והנה היא ארוכה בכל 
שיעור קומת ז"א, ע"י מה שלוקחת בהלואה מן רחל כנזכר, ואז 
מזדווגת עם יעקב, כמבואר לעיל וכן ית"ל בע"ה.
%break
%letter לג
לג) ונחזור לבאר ענין הלואה והשאלה זו מה עניינה. הנה נתבאר 
אצלינו במקומות רבים, שבתחלת אצילות רחל נוקבא דז"א, שהיא 
ספירת מלכות שבי"ס דאצילות, לא נאצלה רק בבחינת נקודה אחת 
בלבד, והנקודה ההיא, היא שרשה ומציאותה.
%break
%letter לד
לד) ואח"כ ע"י כניסת המוחין בז"א, נמשכין אליה בדרך תוספת ט' 
נקודות אחרות, ואז נגמרת ונעשית בת י"ס שלימות, ואז יכולה 
להזדווג עם ז"א.
%break
ונמצא כי שרש רחל ועיקרה, אינה רק נקודה א' בלבד, וכל הט' נקודות 
אחרות הם בסוד תוספות ואינה משרשה ומציאותה.
%break
%page 1509
%letter לה
לה) והנה עתה אחר ח"ל, לוקחת לאה לעצמה אלו הט' נקודות של 
התוספות, וע"י נגדלת כשיעור אורך ז"א בהיותה אחור באחור, 
ונמצאת לאה נגדלת ורחל מתמעטת והולכת, עד שנשארת בסוד 
נקודה אחת בלבד.
%break
%page 1510
%letter לו
לו) אבל פחות מאותה הנקודה, שהיא שרשה ומציאותה בעת 
האצילות, אינה מתמעטת בשום אופן בעולם. וכבר נת"ל שהכתר 
דרחל מלביש רגלי לאה, כדי שיספיק להם המקום ההוא, ולא תצטרך 
רחל לרדת למטה מן האצילות כנ"ל.
%break
%page 1511
%letter לז
לז) ואמנם א"א להיות כך, אלא כאשר לאה ורחל עומדות באחורי ז"א 
בבחי' ב' פרצופים זה למטה מזה, ואז תדחוק העליונה את רגליה 
ותכניסם בתחום התחתונה וישבו שם דחוקות.
%break
אמנם עתה שמתחברות ונעשות פרצוף א', א"א שהמקום שהוא כנגד 
שליש האמצעי דת"ת דז"א, שיהיו שם אורות כפולים אלו בתוך אלו, 
לפי שא"א לחלק א' מהגוף להתפשט ולהתלבש תוך חלק אחר שבו, 
משא"כ בהיותם גופים מחולקים כנודע.
%break
%page 1512
%letter לח
לח) ונמצא, שמוכרח הוא, שעתה תרד רחל ותתפשט בעולם הבריאה. 
והנה מוכרח הוא שהנקודה העשירית התחתונה היא המתפשטת 
בבריאה, והיא המלכות של רחל, וזכור זה. אמנם דע כי מ"כ 
בקונטריסי היפך מזה ששמעתי ממוז"ל פ"א,
%break
שהט' נקודות הבאות לרחל דרך תוספות, אלו נתקשרו ונתחברו עם 
לאה ונעשו פרצוף א', ונשארו למעלה באצילות, אבל הנקודה השרשית 
של רחל שהיתה בה בעת אצילות, אינה מתחברת עם לאה, והיא 
היורדת למטה בבריאה בח"ל.
%break
%page 1513
%letter לט
לט) ופעם אחרת שמעתי כי הט' נקודות הבאים לה דרך תוספות, הם 
היורדות למטה בבריאה. אבל הנקודה השרשית א"א לה לירד בבריאה 
בשום אופן, וע"י הקרבנות והזמירות ותפלת יוצר ושחרית, אז אנו 
מעלין כל ניצוצי האצילות שירדו בעולמות אלו,
%break
וגם הט' נקודות של נוקבא דאצילות עצמה, כמבואר אצלינו באורך 
בסדר תפלת השחר, ואמנם אמיתות ענין זה נתבאר באורך בדרושי 
התפילין, בטעם למה תפילין נוהגים ביום ולא בלילה,
%break
ושם נתבאר היטב הדרוש הזה כולו, מתחלה ע"ס בכל דרושי הלילה, 
ושם הוא אמיתות ענין זה.
%break
%page 1514
%letter מ
מ) ונחזור לענין ראשון, כי בעת ח"ל, חוזרת לאה פב"פ להזדווג עם 
יעקב, וקומתה בכל אורך ז"א, ואמנם רחל בעת ההיא נגמר ענין 
התמעטותה עד שנשארה בסוד נקודה אחת, ורגלי לאה דחו אותה, 
והוכרחה לכנס ולירד למטה בעולם הבריאה.
%break
%letter מא
מא) ונודע כי מדור הנשמות הוא בעולם הבריאה, הנקרא כסא הכבוד, 
וה"ס גן עדן העליון, כמבואר אצלינו בדרוש חטא אדה"ר, כי ג"ע העליון 
הוא כנגד עולם הבריאה, שהיא בינה גן עליון, בסוד נקודת יסוד שבה. 
וגן עדן תחתון הוא בעשייה בנקודת יסוד דמלכות.
%break
%letter מב
מב) וז"ס מ"ש רז"ל, שבח"ל נכנס הקב"ה בג"ע להשתעשע שם 
בנשמות הצדיקים, והוא בחי' נקודה השרשית של רחל אשר אין לה 
זווג, אמנם ירדה אל הבריאה ושם משתעשע בנשמותיהן של צדיקים.
%break
%page 1515
%letter מג
מג) וז"ס מש"ה, ויהי בחצי הלילה כו' והנה אשה שוכבת מרגלותיו כו', 
כי קודם ח"ל עומדת עמו באחוריו, ובח"ל ירדה למטה ממרגלותיו של 
ז"א, שהוא בעולם הבריאה, כי עד סיום מרגלותיו נקרא אצילות, ואז 
ויחרד האיש וילפת,
%break
על שנטרדה בת זוגו מאצלו ונפלה בעולם הבריאה, כי כל זה הוא 
מחמת עונותיהם של ישראל, שאל"כ היו שניהם זו"ן פב"פ תמיד 
לעולם כנודע.
%break
%letter מד
מד) וכמו שהקב"ה יושב ושואג על בת זוגו שנטרדה ממנו, כמו כן 
הנוקבא בוכה וצועקת ושואגת לבעלה, הוא מבפנים באצילות, והיא 
מבחוץ בבריאה.
%break
וז"ס אלהים אל דמי לך אל כו', הנדרש בזוהר לך לך כנ"ל, בעניו 
השכינה הנקרא אלהים, ונקראת אל, כי אל דומה אליה, ואל תחרש 
ולא תשקוט בקול צעקה אל דודה יעלנה מבור שאון אל מקומה 
הראשון, אצלו בעולם האצילות.
%break
%letter מה
מה) והנה במה שביארנו, יתבאר לך כמה דרושים ומאמרי רז"ל מזוהר 
שנראים כסותרים זה את זה, כי הנה בזוהר לך לך ובהרבה מקומות 
נתבאר, שאחר ח"ל הקב"ה משתעשע בנשמותיהן של צדיקים 
שבעוה"ז, העוסקים בתורה בח"ל וכמש"ה חברים מקשיבים כו',
%break
ובמ"א מהזוהר משמע, שבח"ל הוא זמן זווג עליון דזו"ן, ובמקומות 
אחרים משמע כי זה הזווג דח"ל הוא זווג דאו"א, ולסיבה זו הוא סתום 
ונעלם, ונעשה מעצמו שלא ע"י מעשה התחתונים ובתפלתם, והרי ג' 
מקומות וג' סותרים זה א"ז.
%break
%page 1516
%letter מו
מו) אך במה שנת"ל, שלשתם הם אמת, כי בבחי' רחל שירדה למטה 
בבריאה, ואין לה זווג עם בעלה ז"א, אמרו, שהנה הם משתעשעות 
בנשמותיהם של צדיקים, ושומעים קול העוסקים בתורה בח"ל.
%break
%page 1517
ובבחי' לאה המזדווגת עם יעקב אמרו, כי זו"ן מזדווגים בח"ל, וגם זה 
נקרא שעשוע עם הנשמות, כנ"ל בתחילת דרוש זה, כי הוא עניין עליית 
הנשמות בסוד מ"ן אל לאה, ולהיות כי יעקב ולאה ה"ס אחורים עצמו 
דאו"א, כמבואר אצלינו,
%break
כי לכן נקראת לאה עלמא דאתכסייא, לכן הזכירוהו בשם זווג או"א. 
אבל איננו אלא זווג יעקב ולאה.
%break
%page 1518
%letter מז
מז) ואחר שבארנו איך על ידי עלית מ"ו של הנשמות במלכות נותנין 
כח בזו"ן לעלות גם הם בסוד מ"ן עד או"א, נבאר עתה מה התכלית 
של עליה זו.
%break
דע כי על דרך שבארנו כי ז"א אינו יכול לתת רוחא בגו נוקביה רק כפי 
כחו, שהם ו"ק, והנה גם אבא אינו יכול ליתן אלא כפי מה שיש בכחו, 
והנה גם הוא איננו שלם, כי הרי אין בו רק בחינת כח חסד וגבורה וחצי 
עליון דת"ת דא"א, ועדיין אין בהם אחיזה ותפיסה במוחין דא"א כלל.
%break
%page 1519
%letter מח
מח) ולכן צריך שבתחילה יקבלו גם הם או"א כח ממוחין דא"א, כדי 
שאח"כ יתנו גם הם כח במוחין דזו"ן. 
%break
ולכן על דרך שבארנו כי זו"ן הוצרכו אל נשמות הצדיקים שיעלו בסוד 
מ"ן לקבל הם המוחין שלהם כן או"א צריכים לזו"ן שיעלו בסוד מ"ן כדי 
שיוכלו גם הם לקבל המוחין שלהם מן א"א.
%break
%page 1520
%letter מט
מט) ופקח עיניך וראה טעם הדבר הזה וסודו מה הוא, ואיך הדבר הזה 
הוא מוכרח. והענין הוא, כי הנה נתבאר לעיל, כי היסוד דא"א, הוא 
נשמה תוך זו"ן ומתלבש בתוכם, ולכן צריך שיעלו זו"ן למעלה באו"א, 
ואז יעלה גם היסוד דא"א למעלה עמהם באו"א,
%break
והנה הוא זכר ונקבה כנ"ל, ומזדווג מיניה וביה, ואז מתעורר המוחא 
סתימאה דא"א, כי מבשרי אחזה אלוה, שהתעוררות היסוד דתחתון 
גורם התעוררות במוח האדם להמשיך טפת ההולדה. ואז מוחא עלאה 
סתימאה דא"א מתעורר ונותן כח טפה במוחין דאו"א.
%break
%page 1521
%letter נ
נ) ולא שהמוחא סתימאה נותן הוא בעצמו כח לאו"א, כי גדול מעלתו 
מאד. אבל הענין הוא, במה שמתבאר למעלה, כי כל גילוי המוחא 
סתימאה הוא בי"ג תיקוני דיקנא דא"א, ואז ע"י התעוררות יסוד תחתון 
דאריך מתעורר המו"ס, ואז נמשך הכח של מו"ס בדיקנא.
%break
ושם יש שני המזלות: הח', והי"ג, והח' הוא בחינת ת"ת שבזקן, והי"ג 
הוא בחינת היסוד הכלול מזכר ונקבה, ואז משפיע המזל הח' שהוא 
זכר הנקרא דעת שבו, אל מזל הי"ג שהיא נקבה, ואח"כ נותנת הטפה 
ההיא אל או"א, המושפעים משתי המזלות האלו.
%break
ואז בהיות זו"ן בסוד עיבור באו"א, מתעורר מזלא דדיקנא בהתלבשותו 
תוך או"א, ואז מורישין מוחין הראוין להוליד, ברישיהון דז"א ונוקביה. 
ובסמוך נבאר כי גם נצח והוד דעתיק יומין מתעוררין גם הם, וע"ש.
%break
%page 1522
%letter נא
נא) גם בזה תבין ענין הסריס שאין לו הדרת פנים זקן, שהרי היסוד 
הזה דא"א בהתעוררותו גרם התעוררות שתי המזלות דדיקנא עלאה 
כנזכר. וזכור דרוש זה של מ"ן, של נשמות הצדיקים ושל זו"ן, מה 
תועלתם, ואיך הכל נקשר,
%break
ומעורר התחתון לעליון וחוזר העליון להשפיע לתחתון מדרגה אחר 
מדרגה. וגם הדרוש הזה הוא שרש לכל הדרושים הנאמרים בענין מ"ן, 
ושמרהו והבינהו היטב. אבל מהות המ"ן מה הם, נתבארו באדרת נשא 
דקל"ה ע"ב.
%break
%letter נב
נב) וז"ש בפרשת אחרי מות דף סא: וז"ל, ת"ח, כתיב ונהר יוצא מעדן 
להשקות את הגן. האי נהרא אתפשט בסטרוי בשעתא דמזדווג עמיה 
בזווגא שלים האי עדן, כו', כדין כתיב עד שהמלך במסיבו כו', 
ומתברכאן עלאין ותתאין כו' עכ"ל.
%break
ביאור הדברים: כי הבינה מתפשטת בשש קצוותיה לעטר הבן הנעים, 
וזה, כשהזווג העליון שלם בשני מיני השפע.
%break
%page 1523
%letter נג
נג) וזמ"ש, בשעתא דמזדווג עמיה בזווגא שלים האי עדן. כי כדי 
שיהיה הזווג שלם לברכה וקיום, הזווג השלם הוא, כשהוא בהאי נתיב 
דלא אתיידע לא לעילא ולא לתתא.
%break
%page 1524
%letter נד
נד) והענין הוא כי צריך התעוררות תחתונים כדרך הזווג התחתון 
להעלות מ"ן, ולכן צריך לכוון בתפלתו עד שם, ואז הנתיב ההוא יעלה 
מיין נקבות לקבל מיין זכרים,
%break
ונתיב זה לא אתיידע לא לעילא ולא לתתא לא בסוד מיין נוקבין ולא 
בסוד מיין דכורין. ואין הזווג שלם אלא ע"י נתיב זה.
%break
%letter נה
נה) וכאשר אין התעוררות תחתון אין הזווג ע"י נתיב זה, כי אין מיין 
נוקבין, ונתיב זה למטה הוא סוד מ"ן כדכתיבנא לעיל. ואין הזווג לצורך 
ברכה וחירות, אלא לשפע השני, שהוא קיום והעמדה לבד.
%break
וזה היה כשנחרב ביהמ"ק, דאתתרכת ה' עלאה, כנזכר בתיקונים, 
לענין מין שפע זה בלבד, כי אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו.
%break
%page 1525
%letter נו
נו) אבל לעולם יש זווג עליון, ולפיכך לא פסיק י' מאתר דא לעלמין, כי 
השפע השני, אי אפשר זולתו, אלא שאין הזווג שלם לברכה וחירות 
לעטר הבן הנעים לשיזדווג בכלתו על ידי היסוד,
%break
כי הצדיק אבד משחרב בהמ"ק ונשבע השי"ת שלא יכנס בירושלים של 
מעלה עד שיכנס, בירושלים של מטה.
%break
%page 1526
%letter נז
נז) ונמצא שיש זווג אלא שאינו שלם. וזמ"ש בפרשת לך לך, לא תימא 
כד מתחברן, אלא מתחברן ודאי. לומר, שלעולם לא מתפרשאן, כי 
נקראים רעים, כדאיתא בפרשת ויקרא, ולא שייך לומר כד מתחבראן, 
שנראה שיש זמן שאינם מחוברין,
%break
דודאי מחוברים הם תמיד, ולא נקט כד מתחברן, אלא לומר 
כשמתחברין חיבור שלם, שיש זמן שאינם שלם.
%break
%letter נח
נח) וכאשר הזווג שלם אשתכחו ברעותא, דהיינו הרצון המתגלה 
במצח ומתפשט עד המזל, אשר על ידו הוא זווג חכמה ובינה, דבמזלא 
תלייא זווגא דלהון. כנזכר בפרשת אחרי מות.
%break
%letter נט
נט) ואפשר דברכה וחירות ולקיימא כולא, שלשה אלו הם, בני חיי 
ומזוני: בני, היינו ברכה, לאפקא ברכאן למטרוניתא על ידי היסוד. 
כדקתני הכא. מזוני, היינו חירו. חיי, היינו לקיימא כולא. ושלשה אלו 
לאו בזכותא תליא מילתא, דהיינו חסד,
%break
אלא במזלא תלייא מילתא דחיבורא דלהון לאפקא בני חיי ומזוני 
לעלמא דאתי, ומשם נמשכים למלכא קדישא, וכדין כתיב בעטרה 
שעטרה לו אמו, בסוד ששה קצוותיה המתפשטים ומאירים בו בכל שש 
קצוותיו.
%break
וזה ענין אתפשט בסטרוי ונפקין מבועין ונחלין שבתוך הבינה, והאי בן 
ירית אחסנתא דאבוי ואמיה, ותרין עטרין דהוו גניזין באו"א, והשתא 
ירית לון. כדאיתא באדרא זוטא.
%break
%page 1527
%letter ס
ס) והענין הוא, כי סדר אצילות ת"ת למטה מחסד וגבורה, ועל ידי זווג 
זה, יורש את אביו ואמו, לעלות למעלה על חסד וגבורה, בסוד שרשם 
הגנוז בהם, עיטרא דאקרי חסד ועיטרא דאיקרי גבורה, ונמצא למעלה 
מהם ויונק משרשיהם הגנוזים בתוך הת"ת,
%break
%page 1528
אשר ירשם עתה מאביו ואמו וירש מקומם, ואז יקרא בן חורין, כי אינו 
משועבד לחסד וגבורה אלא לאבא ואמא בעלותו למעלה עליהם. ואין 
מגיעים שם הקליפות, אלא חירות בסוד היובל.
%break
%letter סא
סא) ואפשר שב' עטרין אלו, הם הנהר המתפשט בצדדיו, שהיא הד' 
אשר בהי', שנתפשטה למעלה ולמטה בשני צדדים. והיינו נהר יוצא 
מעדן, כי הי' שהוא העדן, נתפשטה לכאן ולכאן למעלה ולמטה ונעשה 
ד', כדאיתא בפ' ויקרא.
%break
והצד השלישי אשר בה', הוא הת"ת שנתעברה והיה בתוך מעיה 
ואח"כ יצא לחוץ בסוד ו' שבשם. והשני צדדין הם חסד וגבורה הגנוזים, 
ואתפשט בסטרוי והורישם לבן הנחמד.
%break
%letter סב
סב) ונמצאו לבן, שני ענינים, אם הארת שש קצוותיו על ידי המבועין 
והנחלים היוצאים מהנהר, והם שש קצוות הבינה המאירים בשש 
קצותיו, וזה יקרא ברכה, לריבוי בריכות המים הנמשכות מהנהר, 
ויקרא ג"כ, תפנוקא ותפנוקי מלכים, שהם השש קצוות.
%break
ואם, אחסנתא דאבוי ואמיה, לרשת מקום חסד וגבורה, בקחתו את 
שרשם הגנוז למעלה, וזה יקרא חירו, בן חורין, ויקרא ענוגא, כד"א, אז 
תתענג על ה', והיינו דאמר התם, בפרשת ויחי, כל ברכאן וכל חירו.
%break
%page 1529
%letter סג
סג) והכא נמי אמרינן, כדין הוא אשתעשע בהאי ענוגא ותפנוקא. 
ושעשוע זה הוא לצורך הזווג להוציא מיין דכורין מלמעלה למטה. כי 
כשם שיש שעשוע בנשמות הצדיקים התחתונים למיין נוקבין, כן צריך 
שעשוע להתענג ולהוציא מיין דכורין, בסוד היין המשמח.
%break
ומבשרנו נחזה, כי השמחה והתענוג ירבו תאוה. ואז באותה שעה 
שהוא עומד בתפנוקי מלכים בהארת שש קצוותיו, ויתיב בעטרוי, 
דהיינו אחסנתא דאבוי דאמיה, אז ברית קודש פועל פעולתו, ומפיק 
ברכאן למטרוניתא, וכל הנחלים הולכים אל הים.
%break
%page 1530
%letter סד
סד) ומשמע לי, מדקאמר, לאזדווגא מלכא קדישא במטרוניתא, דהיינו 
מיין נוקבין היוצאין על ידי היסוד, מבועי דבירא ויסודא, והם מעוררים 
הזווג לאזדווגא מלכא במטרוניתא, היינו דקאמר נרדי, שהוא היסוד 
שבה, והיינו נתן ריחו, מלמטה למעלה, כענין הריח.
%break
%letter סה
סה) כללות הדברים, כי תחילת האצילות ז"א מאבא נפק ונתעבר גו 
אמא בסוד ה': ד' ו'. והואו זעירא, כי לא היה לו כי אם ששה קצוות 
שלאחר חכמה בינה, כדרך שאר הספירות.
%break
ובבחינה זו יקרא אבא אב לאבהן, כי ממנו יצאו האבות שהם חג"ת. 
ואז לא היה לו ראש, כמו הו' שבתוך ה' שאין לה ראש.
%break
%page 1531
%letter סו
סו) וכאשר נולד הבן הנעים נעשו לו שלשה מוחות על ידי הנחל 
העליון, מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש, ולכן ו' שבשם כנגדו יש 
לה ראש. ותקח האשה את הילד ותניקהו בסוד כונן שמים בתבונה, כי 
הוא המכרעת אותו, כי כל השלשה מוחות על ידה באו לו,
%break
האמנם מוח שבו המתפשט לחמשים שערים ממנה ומעצמה נכנס 
בראש ז"א, בסוד חלב אמו, וזה על ידי אבא שהוציא הבינה לחוץ בסוד 
ם' סתומה, להניק את בנה, והנטיעות שהיו כקרני חגבים הגדילו.
%break
%page 1532
%letter סז
סז) ולפיכך נקרא יוצא מעדן, שהיתה דבוקה בחכמה ויצאה להניק את 
הבן. כי בתחלה עד עת לידה, היו דבוקים זה עם זה פב"פ כמער איש 
ולויות ולא יתפרדו, כדרך שיצא אדם הראשון, אלא שהיו תואמים 
פב"פ.
%break
בתר דאתתקן עתיקא, כדי להניק את הבן הוכרחה החכמה להתחקק 
בתבנית זכר ונקבה זה בולט וזה שוקע, והוציאה לחוץ על אודות בנה. 
וזה ענין אתגליף האי חוכמתא.
%break
%page 1533
%letter סח
סח) ודע כי תקוני אמא עלאה כולם נכנסו בגופא דז"א, ונעשו כנשמה 
לו. וזה מה שכתב, ומתמן אתמשך ונגיד בכל גופא, ולפיכך הם 
נעלמים. וגם זה פירוש, כונן שמים בתבונה. ולפיכך נקראת בינה: בן 
י"ה, שמה כשם בנה, ושש קצוותיה נשמה לשש קצוותיו.
%break
%letter סט
סט) ויעקב מרכבה לשש חיצוניות, ומשה להפנימיות, דא מלגאו ודא 
מלבר, כדאיתא בפרשת בלק ובתקונין.
%break
והיינו דאמרינן משה זכה לבינה, כדאיתא ברעיא מהימנא, שזכה 
לקצוות הפנימיות, שהם מבינה, והתפשטותה עד הוד, בסוד חמשים 
שערי בינה. וזהו מהלך עץ החיים ת"ק שנה.
%break
%letter ע
ע) ויסוד הוא זכר, ואינו מצד הבינה, כי היא נקבה, ולכן התפשטותה 
אינו בתוכו, אלא עד הוד, והוד ניתן למשה, כדאיתא בתיקונים, וברע"מ 
ומ"מ נקודת ציון עליונה שבבינה היא בתוכו,
%break
אע"פ שאינה ניכרת, ונמצא בו כח זכרות נגלה וכח נקבות נעלם. 
ובבחינה זו יקרא היסוד ציון בהרבה מקומות.
%break
%page 1534
%letter עא
עא) ושתי בחינות אלו, הם יוסף ובנימין: אחד מיין נוקבין, והוא מקורא 
דבירא דלא אתפרש מן בירא לעלמין. ואחד מיין דכורין, בסוד יוסף 
הצדיק איהו לעילא ואיהו לתתא עייל ונפיק: עייל להכניס מיין דכורין, 
ונפיק להוציא מיין נוקבין לקבל מיין דכורין, וזהו כל פעם שיש זווג.
%break
וכמ"ש בפרשת ויצא דף קנ"ה ע"א, וז"ל, אבל תא חזי רזא דמלה, בכל 
זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל, ביה עייל ומניה נפיק, כו' עכ"ל.
%break
%letter עב
עב) בזוהר בד"ב ע"א, ואלה שמות וכו', והמשכילים: אלין אינון 
דמסתכלי ברזא דחכמתא. יזהירו: נהרין ונצצין בזיוא דחכמתא עלאה 
כו'. הנה כל האצילות בכללו גוף ונשמה מלבר ומלגאו, והמשכילים, הם 
יודעי מדין המסתכלים בפנימיות החכמה התחתונה בסוד נשמתא.
%break
%letter עג
עג) וזה נקרא רזא דחכמתא, פנימיות החכמה התחתונה, ועל ידי כך 
נהרין ונצצין בזיוא דחכמתא עלאה, כי נשמת החכמה התחתונה, הוא 
זיו וזוהר החכמה העליונה, בסוד כלת משה, והיא הצלע, נקודת י', 
בסוד י' בראש י' בסוף. יוד משם בן ארבע, יו"ד משם אדני, כנודע.
%break
%page 1535
%letter עד
עד) וענין נהרין ונצצין, הוא בסוד אור ישר מאיר מלמעלה למטה להם, 
וזהו נהרין. וסוד אור חוזר בסוד המראה המלוטשת, כי כאשר יכה בה 
אור השמש יצאו ממנה ניצוצות מצד לטישותה, ממטה למעלה, וזהו 
ונצצין.
%break
%page 1536
%letter עה
עה) ולכן אמר יזהירו, יזהירו לאחרים, דנקטי ויהבי מיין דכורין ומיין 
נוקבין. וזה כדוגמת יסוד, שיש לו שתי בחינות אלו, בסוד יוסף הצדיק 
ובנימין הצדיק: זה מיין דכורין, וזה מיין נוקבין. ושתי בחינות אלו, 
האחד נקרא נהירו, והשני נקרא נציצו.
%break
וזמ"ש בזוהר, נהירו ונציצו דנהרא דנפיק מעדן, שהוא סוד יסוד, 
הנקרא נהר היוצא מעדן.
%break
%letter עו
עו) ודעי כ עם היות שיש ליסוד שתי בחינות אלו כדפרישית, והם יוסף 
הצדיק למעלה, ובנימין הצדיק למטה בתוך הנקבה העליונה כד"א 
בצאת נפשה כי מתה, עוד יש ביסוד עצמו למעל שתי בחינות אלו, 
ולפיכך נקרא חי העולמים,
%break
בסוד תשעה מלמטה למעלה ותשעה מלמעלה למטה, העולים חי, וח"י 
הוא בתרין עלמין, כי גם הוא חי בעולם הנקבה, בסוד בנימין הצדיק, 
וזמש"ה חי חי הוא יודוך וכדכתיבנא.
%break
%page 1537
%letter עז
עז) ושורש הדבר הוא, כי ביסוד נסתיים הזכר העליון, והוא הרקיע 
המבדיל בין מים למים, והאור העליון המחיה את הספירות יורד עד 
שם ומכה בו בסוד בטש ביה, כדמות המראה המלוטשת המפסקת 
שלא יעבור אור השמש ממנה ולמטה, כי עומדת כנגד אור השמש,
%break
כן רקיע זה מבדיל בין עלמא דדכורא לעלמא דנוקבא ואינו מניח לעבור 
האור למטה, ועל ידי כך מכה בו סוד האור העליון בפנימיותו, ויוצאין 
ממנו נצוצות כמנין האורות המכים בו: ט' מלמעלה למטה, וט' מלמטה 
למעלה.
%break
%page 1538
%letter עח
עח) וזמ"ש, ודא רזא סתימא דאקרי הרקיע, כי בחינת רקיע יאמר על 
ענין זה, כי הוא רקיע המבדיל ומעכב אור העליון מלרדת למטה, 
ולפיכך יש בו נהירו ונציצו, מש"כ בכל השאר.
%break
%page 1539
%letter עט
עט) ולפיכך יש ברקיע הזה: ככבייא, ומזלי, שמשא, וסיהרא, כי ככבים 
הם נשמות הצדיקים היורדין שם מהמוח העליון, ועומדין שם, ומשם 
יורדין למלכות,
%break
%page 1540
והמזלות, הם שנים עשר, בסוד שש קצוות מן חסד ולמטה: שש ממטה 
למעלה, ושש מלמעלה למטה, כנזכר בתקונין. כי אעפ"י שכל התשעה 
מכים ברקיע זה, אין דומה הכאת השש קצוות לשאר, כי כל אחד, 
בחינה בפני עצמה יש לו, ולפיכך מהשש קצוות יצאו י"ב מזלות.
%break
%page 1541
%letter פ
פ) ומת"ת ומלכות נעלמים, יצאו שמשא וסיהרא, וזה מצד הנשמות 
שבו, כי כמו שבמלכות, מנשמות שבה נעשין מיין נוקבין כנודע,
%break
%page 1542
כן ביסוד, נשמות צדיקים שבו, שהם הכוכבים כדפרישית, הם הם 
המעלין תשעה מלמעלה למטה.
%break
%letter פא
פא) ואע"פ שהת"ת הוא מהשש קצוות הנזכר, מ"מ יש בת"ת שתי 
בחינות: אם בחינות היותו בכלל השש קצוות, ואם בחינת היותו בפני 
עצמו. וכל אלו נקבעין ביסוד.
%break
%page 1543
%letter פב
פב) וסיהרא, עם היות כי היא למטה מן היסוד, עכ"ז שרשה בסוד ה' 
ד"ו, ובסוד יו"ד: י', ו', ד', ו', ד', נחקק ביסוד, ושרש זה בחכמה ובינה 
ומשם ירדו אל היסוד.
%break
%letter פג
פג) ושאר בוציני דנהורא הם ה' כככבי לכת הנשארים, וכנגדם ז' 
ספירת הבנין, כי חמה ולבנה עם ה' כוכבי לכת הם ז'. ואל יקשה 
בעיניך, כי ז"ס הם הם השש קצוות, שהם המזלות כדפרישית.
%break
כי שש קצות אלו הם ביסוד עצמו, בסוד שוקיו עמודי שש, כי הוא 
מקבלם מלמעלה, ונעשים בו שנים עשר בסוד אור ישר ואור חוזר, 
ובסוד נהירו ונציצו כדפרישית, ולכן נקראים מזלות, כי היסוד נקרא 
מזל, להיות מושך את הטיפה זרעית מהמוח העליון.
%break
%letter פד
פד) ואמנם שמשא וסיהרא, ושאר בוציני נהורא שהם חמשה ככבי 
לכת כדפרישית, הם שבעה ספירות הבנין עצמם המתגלים ביסוד, 
ומשפיעים בו, 
%break
ועוד כי ששה קצוות הם בסוד ת"ת הכלול משש קצוות, ושבעה 
ספירות הם כנגד ז' ככבי לכת ואין זה בשש קצוות, כי אלו בת"ת עצמו 
לבדו בהכללו מהם, וזה בבנין עצמו, ודי בזה.
%page 1544
%letter פה
פה) ודע כי כמו שהמלכות נקרא חכמה תתאה, כן חכמה שבז"א 
תקרא חכמה תחתונה בבחי' החכמה העליונה הקדומה. ואליה כיון 
באומרו, אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא, שמסתכלין בפנימיות 
החכמה, זו שבז"א בסוד נשמתא, שהיא חכמה העליונה, בסוד הדעת.
%break
%page 1545
%letter פו
פו) וזמ"ש נהרין ונצצין בזיוא דחכמתא עלאה. וכמו שיש ביסוד תחתון 
תשעה מלמעלה למטה וט' מלמטה למעלה,
%break
כן בסוד דעת המפסיק בין אריך אפין לז"א יש אלו וזמ"ש בזוהר נהירו 
נציצו דנהרא דנפיק מעדן שהוא סוד הדעת היוצא מעדן עליון ונכנס 
במוח ז"א ויש בדעת זה נהירו ונציצו כדפרישית.
%break
%page 1546
%letter פז
פז) והמסתכלין בפנימיות חכמה זו שהוא סוד הדעת נהרין ונצצין 
בדוגמתו ודעת זה יקרא רקיע עליון בסוד בינה הנקרא רקיע כנודע, 
ואם אין דעת אין בינה אם אין בינה אין דעת ומצד היותו רקיע מפסיק 
בין אריך אפין לז"א, יש בו נהירו ונציצו כדפרישית.
%break
%letter פח
פח) ולפיכך נקרא רזא סתימא כי זה נעלם מאד, ולפיכך יש ברקיע זה 
ככבים שהם הנשמות כי שם שרשם בסוד עלמא דאתי, וכן י"ב מזלי 
בסוד מזל, שכאן מתפשט, וכן שמשא וסיהרא וכל אינון בוציני נהורא 
שרשם בו בעלמא עלאה, בסוד ויבנהו שבע שנים והדברים עתיקים.
%break
%letter פט
פט) ונמצא שהוצאת בינה לחוץ, הוא ע"י תיקונים האמורים בשיר 
השירים, והם הנכנסים בתוך ז"א ונעשה לו מוח, ומשם מתפשט בכל 
הגוף.
%break
%page 1547
והחכמה עצמה, מתתקנת מצד עצמה, ומוציאה לו מוח ב' ע"י הבינה, 
ומוח זה אין לו התפשטות בכל הגוף מרוב העלמו, ולפיכך נקרא בן 
רבקה ולא בן יצחק, כדאיתא באדרא זוטא, כי עיקרו מהבינה והוא חיי 
המלך, ולפיכך קדם המוח שלה למוח המתפשט מהחכמה.
%break
%letter צ
צ) ודע, כי מפני שכבר היו לו לז"א חג"ת ונעשו חב"ד לכך גם במוח 
הראשון קתני, אתעביד מוחא אחרא, לומר, שהוא גבורה ונעשה בינה, 
ונעשה מוח אחר ממה שהיה. ומוח שני זה של חכמה לא נתלבש 
בבינה, אלא שנמשך מן החכמה ועבר דרך הבינה מעבר בעלמא,
%break
ונכנס בראש ז"א. וזמ"ש ההוא אחרא, ההוא נהירו דאתמשכא מיניה, 
מיניה לבד, כדפרשית.
%break
%letter צא
צא) וממוח זה נמשכו ל"ב נתיבות, על ידי האור הבא דרך שערות 
הראש העליון, למוח זה כדלעיל. ונמצא שהתפשטות מוח הבינה הוא 
על ידה, ומוח החכמה אינו מתפשט לל"ב שבילין, אלא ע"י השערות 
העליונות.
%break
%letter צב
צב) וב' מוחות אלו בהמשכם ליכנס לז"א, טרם יכנסו, מתחברים בסוד 
זווג. כי המשך שני מוחות אלו הוא תיקון חכמה ובינה, והתיקון הוא 
היות להם דמות אדם, רישא וגופא ודרועין ושוקין וברית קדש.
%break
%page 1548
וזה ענין אתגליף באמיתות, להחקק בדמות בית קבול גוף ונשמה: גוף, 
בית קבול לנשמה, וכל אחד נחקק בתיקוניה. ובינה נכנסו כל תיקוניה 
בז"א, ואין כן חכמה, כי נהירו דידה בא עד המוח לבד, כי נעלמת היא 
להשיגה.
%break
%letter צג
צג) ודע כי מן המוח היוצא מבינה לז"א, נחלק לנוקביה גם כן. ולפיכך 
נקראת תבונה, בסוד בן ובת ו"ה, כדאיתא באדרא זוטא. ואמרינן 
בתיקונים נפש מלכות תבונה, ע"ש. וזמ"ש חד נהרא דנגיד ונפיק 
לאשקאה גינתא, דהיינו נוקבא דז"א שהיא גנתא.
%break
ולפיכך אמרו דמסטרא דאימא נפקת בת, ומ"מ אין הלשון מוכרח כאן, 
דאפשר דקרי גנתא לואו, כדאמרינן באדרא, להשקות את הגן דא ו'.
%break
%letter צד
צד) ואמנם המוח היוצא מהחכמה, אין לו התפשטות רק עד מוחא, 
והתפשטותו על ידי שערות הראש העליון, כי על ידו נתפשט לל"ב 
נתיבות. וזה הוא, כי האור עובר מהשערות העליונים דרך השערות 
התחתונים למוח ז"א. וכדאמרינן באדרא רבא.
%break
ונהיר ונגיד בהנהו נימין לנימין דז"א, ומהאי מתתקן מוחיה, וכדין נגיד 
ההוא מוחא לל"ב שבילין. וזה יורה על מיעוט אור מאד לרוב העלמה.
%break
%page 1549
%letter צה
צה) והנה אחר הראש הג' נסתם העצמות העליון בקרומא דאוירא, 
ויורד האור דרך השערות כאור השמש העובר דרך נקבים קטנים, וזה 
לאבא, דאבא לבד מתפשט בו העצמות העליון מבלי לבוש,
%break
%page 1550
משום דאתכלל במזלא ונחשב כעתיקא, אבל הז"א ע"י אבא נעשה, כי 
נתפשט העצמות ונתלבש בו, ועל ידו נעשה בו שלשה מוחות.
%break
%page 1553
%letter צו
צו) וזמ"ש האי חכמתא שירותא דכולא, כי על ידו נעשה ונאצל כל אשר 
למטה הימנו בהתלבש העצמות בה. וזהו פירוש שירותא, וממנה 
מתפשט מוחא דז"א לל"ב שבילין, כי בה אין התפשטות כלל עד רדתה 
לז"א. ואף בז"א הם שבילין צרים, ולא ארחין רחבים.
%break
כי עדיין נעלמים להיותם קרובים לאבא דנפיק מעתיק קדישא, 
ואורייתא בחכמה זו נכללה בכ"ב אותיות ועשר מאמרות ואח"כ למטה 
בז"א נתגלית יותר, אבל נכללה כאן בהעלם.
%break
%page 1554
%letter צז
צז) והענין הוא כי בכלל חכמה זו היא הבינה דהיינו אמא, והאותיות 
מבינה, נמצאו כ"ב אותיות כלולים בבינה שבחכמה זו, ועשרה 
מאמרות שנתעברה בהם אמא, והולידתם בסוד ויאמר אלקים שהיא 
בינה, והם עשרה: ט' דז"א, ומלכות, הרי עשרה.
%break
ונמצא שגם מלכות שהיא סיומא, כלולה בחכמה זו. וזמ"ש ובהאי 
חכמה שירותא וסיומא אשתכח, ובג"כ: חכמה עלאה, חכמה תתאה 
שהיא חכמת שלמה.
%break
%letter צח
צח) וכד אתפשט חכמה ונתגלית בינה, שהיא אמא שהיתה כלולה בו, 
דאז הולידו חב"ד שהם אבהן דבז"א, אז נקראת החכמה אבא לאבהן. 
ודע, כי אע"פ שהם מוחא דז"א, ונקראים חב"ד אליו, בערך או"א הם 
חג"ת והם אבהן ממש,
%break
וכדבעינא למימר לקמן, והבן זה. וזמ"ש בפרשת משפטים, רישא 
דמלכא בחסד וגבורה אתתקן, ודי בזה.
%break
%letter צט
צט) וז"ש, כולא בהאי חכמה אשתכלל, כדפרישית, שהעצמות העליון 
נתלבשה בה, וירדה עד סוף המדרגות. וזמ"ש כולם בחכמה עשית. 
ונמצא, כמו שהחכמה העליונה,
%break
%page 1555
מוחא סתימאה, סתמה האור והעצמות, שלא ירד כי אם דרך השערות, 
והוא התחלת תיקון העתיקא להעלימו כדי שיתגלה, כי העלמו הוא 
הגילוי, כן זאת החכמה סתמה האור שלא יתגלה כי אם מלובש בה, 
והוא סבת הגילוי והתחלה, ולפיכך נקרא שירותא.
%break
%letter ק
ק) וזמ"ש, אתר דשירותא אשתכח, מעתיקא, מקום תחלת הגילוי 
הנמצא ויורד מעתיקא, שהעצמות מתפשט בו, כדפרישית, וזה על ידי 
שערות דיקנא הנקרא מזלא, כי דרך המזל יורד העצמות העליון ומאיר 
לו.
%break
וזהו דאתנהיר ממזלא, הוא נהירו דחכמתא דמתפשט אח"כ בז"א 
לל"ב עיבר. אי נמי ביה גופיה מתפשט לל"ב עיבר, דהא חוורא 
דגלגלתא נמי מתפשט לי"ג עיבר, כדלעיל ובז"א נעשים שבילין.
%break
%letter קא
קא) ונפקא ממוחא סתימאה מנהירו דביה, דהיינו מהאור והעצמות 
שבו, והוא חסד עלאה, כי האור והעצמות שבכתר וחכמה ובינה 
נתפשט בשלשה ראשים העליונים, ובמצחא ודיקנא, ונפק אור עצמות 
חסד והוא חסד עלאה, והוא הנקרא בצאתו משם אוירא דכיא,
%break
%page 1556
ונגנז בתוך רוחא דגניז בעתיק יומין, והוא כדמות גוף וכלי להאי אוירא 
דכיא. והיינו דאמרינן באדרא זוטא. דרצ"ב ע"ב וז"ל, וההוא אב הוא 
רוחא דגניז בעתיק יומין, וביה אתגניז האי אוירא ואכליל לניצוצא 
דנפיק מבוצינא כו' עכ"ל.
%break
ועוד שנינו בא"ר דקל"א ע"ב וז"ל, והאי אוירא הוא טמיר דטמירין 
דעתיק יומי רוחא דגניז בהאי גלגלתא כו' עכ"ל.
%break
%letter קב
קב) ומה דעתיקא נהיר בקדמיתא, דא הוא, כי בשלשה ראשים 
אשתכח, ועצמותו נראה בהם בלי שום מחיצה, אבל בהאי נהיר דרך 
השערות לבד, וזהו הקודם לאור זה ושירותא ממה דאתגליא הוי, כי 
אע"פ שהוא מכוסה, הואיל והוא תחלה ממה שהוא מתגלה למטה,
%break
%page 1557
כי בז"א מתגלה חכמה זו והיא מתפשטת לל"ב שבילין, יצדק בה שם 
שירותא, כי הוא תחלת החכמה המתגלה בז"א, והיינו דקאמר, 
שירותא ממה דאתגלייא, ולא קאמר שירותא דאתגלייא. מה שאין כן 
בחכמה סתימאה דלא אתגלייא כלל, כדלעיל.
%break
ואתעביד לתלת רישין, ורישא חדא כליל לון, והם חכמה ובינה ומזלא 
דכליל לון. ודע דהאי מזלא אתעביד מיניה רישא חדא ממש דכליל 
לחו"ב.
%break
%letter קג
קג) דע כי כמו שאנו רוצים להמשיך נה"י לז"א, אנו עושים זווג לחו"ב, 
כדי שיתנו מוחין לז"א, ואז ע"י כח זה נתוספים לו נה"י, גם או"א להיות 
להם נה"י הם צריכים תחלה לזווג א"א.
%break
%page 1558
%letter קד
קד) ואמנם איך יצאו או"א מזווג זה, הוא כי כבר נתבאר לעיל, כי לא 
הוצרך זווג זה רק לצורך מוחין ונה"י שלהם לבד, לכן הספיק להם זווג 
הפה, כי הלא תמיד או"א הם נכללים במזלא, תיקון הח' וי"ג דדיקנא, 
כי הלא תליין בשקולא עד טבורא.
%break
%letter קה
קה) והנה יש הפרש אחד, והוא כי לפעמים אין או"א שלימים, רק 
חסרים מנה"י, אע"פ דאתכלילו במזלא. אך כאשר נעשה הזווג הזה 
של הפה דא"א אז נעשו כל התקונים של הד' העומדין בין תיקון ח' 
לתיקון י"ג ונתחברו כולם יחד, ונכללים בהם או"א.
%break
%page 1559
%letter קו
קו) כי כבר ידעת כי הגרון הוא סוד גלגלת דילהון. והנה אם תביט 
באדם כשכופף ראשו, אז הגרון מכוסה ונכלל בסיום לחיי הראש, אך 
כשזוקף ראשו אז מתראה הגרון,
%break
%page 1560
וכשהזווג עליון דפה דא"א נעשה בסוד נשיקין, אז יורד למטה מסיום 
הפה, בסוד כפיפת ראש, ואז נכלל הגרון בהם ממש, והוא סוד ראש 
דאו"א ויורד עד נה"י דאו"א שנכללו בראש ז"א.
%break
%page 1561
%letter קז
קז) גם אלו הד' תיקונים שבין ב' מזלות תיקון ח' וי"ג, הם מתחברים 
ונכללים ברישא דאו"א שהוא הגרון, ונעשים שם מוחין. ובעבור אותו 
שפע המתרבה אז מכחם, מתארך גוף או"א ונה"י שבהם.
%break
כי אותו החלק הג' מת"ת דא"א שנשאר מב' חלקי הת"ת שנעשו ב' 
דעות לאו"א, נעשה ממנו חלק הגוף לאבא הכולל חג"ת, וחלק הגוף 
לאמא כוללת חג"ת, וזה סוד הגוף. ומריבוי השפע נעשו ג' אחרים: 
נה"י לאבא ונה"י לאמא.
%break
%page 1562
%letter קח
קח) והנה נמצא, כי זווג זה דפה הוא לצורך או"א, ואינו לצורך עצמותן, 
רק למוחין ונה"י שלהם. והטעם כי ב' המזלות דיקנא נחתי בשקולא עד 
טבורא מצד פנים, ובאחור, יש המשך שערות הראש היורדין דרך 
אחור עד ראש ז"א, ומאותן האורות דשערות נעשים או"א.
%break
כי בהכרח שיעשה שם בנתיים מציאות אור אחד ע"י ב' מיני שערות 
אלו דדיקנא ודרישא, מצד אורם הגדול המקיף פנים ואחור. ולכן 
הספיק להם זווג הפה לבד.
%break
אך זו"ן, אין להם שום מציאות כלל, ולכן הוצרך להאציל מציאותו ממש 
בעיבור א', וכדי לעשות לו מוחין ונה"י הוצרך זווג ב'. משא"כ באו"א.
%break
%letter קט
קט) והרי נתבאר לעיל, איך ז"א בהיותו בן ט' שנים ויום א' כבר הוא 
ראוי לביאה, כי כבר עלה אז תכף בתחלת שנה עשירית בסוד מיין 
נוקבין, ואז מתחילין המוחין ליכנס בו.
%break
אבל לענין היותו נקרא איש גמור, אינו נקרא עד היותו בן י"ג שנים ויום 
א', כי אז עברו עליו ד' שנים אחרות, ונכנסו בו ארבע מוחין, שהם כתר 
חכמה בינה ודעת, ואז נקרא איש שלם לגמרי, כנודע, כי אין איש פחות 
מבן י"ג שנים ויום א'.
%break
%page 1563
%letter קי
קי) ובזה תבין, ענין שתי שערות, שצריך שיביא אחר י"ג שנים ויום א', 
והוא כמ"ש לעיל בענין עלית זו"ן בסוד מ"ן לאו"א, כי אז פוגע בנה"י 
דאו"א, אשר משם נעשים לו המוחין כמ"ש בע"ה, ולהיות שכבר עלה 
ביסוד דאו"א,
%break
ולכן ג"כ מתחיל אז בז"א בחינת זקן התחתון שבמתום דיסוד של ז"א, 
עצמו, והם בחינת שתי השערות הנזכר בדברי רז"ל. אבל זקן העליון 
דז"א אינו מתחיל עד היותו בן עשרים שנה. כמ"ש לקמן בע"ה.
%break
%letter קיא
קיא) ולכן נבאר עתה בחינת הד' מוחין האלו הבאים בד' שנים הנזכר, 
שהם מט' ויום א' עד י"ג ויום א'. הנה ביארנו למעלה כי נתעורר יסוד 
דא"א מיניה וביה, כי הוא כלול מזכר ונקבה, והנה גם הנה"י דעתיק 
יומין הגנוזים בסוד נשמה תוך חג"ת דא"א הגנוזים תוך או"א, כנ"ל,
%break
גם הם מתעוררים ומזדווגים, ואז נכללים נצח דעתיק בהוד שלו, והוד 
שלו בנצח שלו, ואז יורדת הטפה ההוא הכלולה מנצח והוד דעת"י 
הגנוזים בחו"ג דא"א וגורמים זווג גם אל א"א כנ"ל.
%break
%letter קיב
קיב) ואז נמשך ממו"ס דא"א, דרך תרי מזלות דדיקנא אל מוחין דאו"א 
המלבישים את חו"ג דא"א, הגנוזים תוך חו"ב שלהם, כי תרין פרקין 
עלאין, שהם בחינת הידים דא"א, הם בחינת חכמה דאבא וחכמה 
דאמא.
%break
%page 1564
ואלו הב' פרקין עלאין נקראים אחסנתא דאבוי ואמיה, לפי שאלו התרין 
פרקין הגיעו לחלקם ונחלתם, ומשם נמשכת טפה אחת מאו"א כלולה 
משתי טיפות, ומהם נעשין תרין מוחין דחכמה ובינה בז"א.
%break
%letter קיג
קיג) ואמנם תרין פרקין תתאין דחסד וגבורה דאריך, שהם בחינת 
הזרועות המחוברות בשתי הכתפין, אלו נשארו לחלקו דז"א, ונעשין 
נשמה אליו, ואלו נקראים ב' עטרין, ואלו ירדו למטה ונתהוו שניהם 
בסוד מוח השלישי של דעת דז"א הכלול מחסד וגבורה,
%break
שהם התרין פרקין הנזכר. ולפי שהתרין עטרין הם מב' פרקין תתאין, 
וחכמה ובינה שבו נמשכו מתרין פרקין עלאין. לכן מקום הדעת הוא 
תחת חכמה ובינה.
%break
%letter קיד
קיד) וא"ת והרי אלו תרין עטרין הם תרין פרקין תתאים עצמם דא"א, 
שירדו בתוך הדעת דז"א. וחכמה ובינה הם נמשכין מטפה הנמשכת 
מאחסנתא דאבוי ואמיה ואינם הם עצמם, אלא טפה נמשכת מהם, 
א"כ גדול כח הדעת מכח דחו"ב.
%break
%page 1565
%letter קטו
קטו) והתשובה היא, כי אלו שני עטרין. אינם בז"א כמו שהם, בלי 
התלבשות אבל בתחלה נתלבשו במוחין דאו"א. ובהיותם מלובשים 
שם ירדו למטה. אבל חכמה ובינה שלו הם טיפין ממש שירדו מאותם 
תרין פרקין הנקראים אחסנתא דאבוי ואמיה.
%break
שהם יותר עליונים. ובודאי כי יותר מאירים אלו העליונים מאותן תרין 
עטרין כיון שירדו מלובשים. אע"פ שירדו הם עצמם ולא טפות בלבד.
%break
%letter קטז
קטז) הכלל העולה הוא, כי תרין מוחין חכמה ובינה דז"א הם טיפין 
הנמשכים מתרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דא"א.
%break
והם הארה שלהם ולא הם עצמם ותוך אלו הטיפין מלובשין גם כן 
הארת תרין פרקין עלאין דנצח והוד דעתיק יומין הגנוזין בתרין פרקין 
עלאין דחסד וגבורה דא"א כנ"ל. ולא הם עצמם.
%break
אבל הדעת מוח הג' דז"א הוא מב' פרקין תתאין דחסד וגבורה דא"א, 
הם עצמם ולא הארתם אלא שהם מלובשים במוחין דאו"א. ובתוך אלו 
התרין פרקין דחסד וגבורה דא"א ירדו ג"כ ב' פרקין תתאין דנו"ה 
דעת"י גנוזין בתוכם, הם עצמם ולא הארתם.
%break
%page 1566
%letter קיז
קיז) והרי נתבאר, איך ז"א נקשר גם עם עת"י בבחינת תרין פרקין 
תתאין דנצח הוד שלו, והם עצמם נשמה אליו בתוך הדעת דז"א, גם 
נאחז עמו על ידי חצי יסוד התחתון דעתיק יומין,
%break
הגנוז תוך חצי התחתון דת"ת דא"א, אשר ממנו נעשה הגלגלתא 
והכתר דז"א, וכמו שנבאר בע"ה.
%break
%letter קיח
קיח) ובזה תבין מ"ש באדרת האזינו דף רצ"ג ע"א בענין מצחא דז"א 
וז"ל, וכד האי מצחא אתגלייא אתערין מאריהון דדינין כו' ומצח 
אוקימנא דאקרי נצח באתוון רצופין, והענין הוא כי להיות ב' פרקין 
תתאין דנצח והוד דעת"י בבחינת נשמה אל הדעת דז"א,
%break
לכן אתערו תמן במצחא דיליה, שהוא נגד מקום הדעת, בחינת הדינין, 
כי כל בחינות נצח והוד בכל מקום שהם הם דינין, ונמצא כי הנצח נגלה 
במצח.
%break
%letter קיט
קיט) והנה נתבאר ענין הד' מוחין דז"א שהם אחסנתא וב' עטרין בדרך 
קצרה, ואמנם להרחיב הדרוש הזה צריך שנבאר סוד התפילין, וכדי 
לבארם צריך להבין דברי המאמר הנזכר באדרת האזינו דרצ"ב ע"ב 
וז"ל, בחללא דגלגלתא, נהירין תלת נהורין,
%break
ואי תימא תלת, ארבע אינון, כמא דאמינא אחסנתא דאבוי ואימיה 
ותרין גניזין דלהון דמעטרן כולהו ברישיה, ואינון תפילין דרישא, לבתר 
מתחברן בסטרוי ונהרין, ועאלין בתלת חללי דגלגלתא. כו' עכ"ל.
%break
%letter קכ
קכ) והענין הוא זה. דע כי באלו המוחין דז"א יש ששה בחינות: 
הבחינה הראשונה היא, בהיות המוחין האלו למעלה במקומם תוך 
או"א במוחין פנימים שלהם.
%break
%page 1567
%letter קכא
קכא) הבחינה השניה היא, כי על ידי אותה ההארה דמזלא קדישא 
המאיר בהם נתוספה בהם הארה ומתנוצץ אורם ויוצא לחוץ בסוד אור 
המקיף כנגד המוחין הפנימים. כי כבר הודעתיך, כי כל אור כלול 
מפנימי וממקיף.
%break
%letter קכב
קכב) הבחינה השלישית היא, כי עוד נמשך הארתם עד למטה בנה"י 
דאמא, ושם נכנסים בפנימיותם ומתלבשים שם בתוכם. הבחינה 
הרביעית היא, כי שם נתנוצצה הארתם בחוץ בסוד או"מ ע"ד הנ"ל.
%break
%page 1568
והנה האור המקיף הזה הוא עיקר מציאות של האו"מ דז"א העצמי 
שבו, והוא עומד כאן למעלה בחוץ נה"י דאמא, ומכאן הוא בחינת או"מ 
אל רישא דז"א.
%break
%letter קכג
קכג) הבחינה החמישית היא, ברדתם למטה, ונכנסים הארתם בתוך 
פנימיות תלת חללי גלגלתא דרישא דז"א. והנה כל אלו הבחינות אין 
בנו כח להשיגם אבל הבחינה הששית יש בנו כח להשיגה.
%break
%page 1569
וענינה היא, כי גם שם מתנוצצת הארת המוחין שבתוך שלשה חללי 
גלגלתא ויוצא הארתם לחוץ בסוד או"מ ג"כ מבחוץ. וזו הבחינה 
הששית שאנו משיגים אותה ה"ס מצות תפילין. ולכן נתחייבנו במצוה 
זו כי יש בנו כח להשיגה.
%break
%letter קכד
קכד) ונמצא כי ששת בחינות אלו הם ג' פנימים וכנגדם ג' מקיפין. ואל 
תחשוב כי ח"ו נעקרים ממקומם ויורדים למטה מדרגה אחר מדרגה, 
אבל הכונה היא, כי מחמת ריבוי ההארה הנפלאה אשר בהם,
%break
%page 1570
נתוסף בהם כח ומאירים בכל ששת הבחינות הנזכרים, ושרש כולם 
קיים במקומם. כי דרך הקדושה להשאיר שורש במקומה אע"פ 
שיורדת למטה. ונמצא כי ששת הבחינות הנזכר כולם קימות ועומדות 
כאחד יחד כולם.
%break
%letter תכה
תכה) ואמנם בענין הארבע מוחין עצמם יש הפרש בין אלו לאלו כי 
תרין מוחין הנקראים חו"ב דז"א, הם נמשכים בו מן הארה הנמשכת 
בהם מן אותם תרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דאריך, הגנוזין גו 
חכמה וחכמה דאו"א, והם עצמם עומדים למעלה במקומם.
%break
אבל בחינת המוח הג' הנקרא דעת כלול תרין עטרין, הם עצמם יוצאים 
ונמשכים עד רישא דז"א, הם עצמם עצמותם ממש ולא הארתם בלבד, 
אבל בהיותם תוך או"א, נתלבשו שם מכח או"א, ואחר התלבשם שם 
ירדו למטה ונתלבשו תוך רישא דז"א.
%break
%page 1571
%letter קכו
קכו) נמצא, כי מחג"ת דא"א עצמו, כשמתלבשים תור או"א כנודע, הנה 
מהם נעשו מוחין אל הז"א בסוד או"מ למעלה. ומנה"י דא"א, נעשו 
בז"א מוחין פנימים, שנכנסו תוך ראשו.
%break
%letter קכז
קכז) וזכור אל תשכח, כי כל אור הפנימי נכנם בתחילה, ואח"כ מכחו 
נתנוצץ האור ויצא בסוד מקיף, ונמצא, כי הפנימי הראשון קדם אל 
המקיף הראשון, ואחר המקיף הא' נעשה הפנימי השני,
%break
ואח"כ נעשה המקיף שבו, ואח"כ הפנימי הג', ואח"כ המקיף הג' שהוא 
סוד התפילין, כמו שנבאר למטה בע"ה.
%break
%page 1572
%letter קכח
קכח) וכל אלו הבחינות, הם הארות הנמשכות זו מזו וזו מזו, וכולם 
קיימות, וכבר ביארתי במקום אחר שלשה בחינות הראשונות, ולא 
אוכל עתה להאריך בהם.
%break
%page 1573
%letter קכט
קכט) כי אם נבאר עתה שלשה הבחינות התחתונות, שהם אור המקיף 
מחוץ לנה"י דאמא, אשר משם ממקומם, נעשין בחינת אור המקיף 
האמתי על רישא דז"א.
%break
ובהיותם שם למעלה, מקיפים מלמעלה על כל הגלגלת דז"א, ועל 
המוחין הפנימים שבגו חללי גלגלתא שהם הבחינה החמשית, והוא 
מקיף וחופף על כלם מבחוץ.
%break
ובהיותם שם, הם בחינת ארבעה מוחין נפרדים זה מזה, וניכר בהם 
היותם ארבעה מוחין, ונקראים: חכמה, בינה, חסד, וגבורה. הנזכרים 
בהקדמת בראשית ובפרשת ואתחנן.
%break
%letter קל
קל) ובפרשת נשא דקל"ה ע"ב, בענין אוירא דכייא ואשא דכייא, 
ביארתי באורך לשון המאמר ההוא.
%break
איך בסוד אור המקיף העליון הזה, הם ארבע מוחין כנזכר, ובהכנסם 
אח"כ בבחינה החמשית, גו תלת חללי גלגלתא דז"א, נעשין שלשה 
מוחין בלבד, כי נתחברו תרין עטרין ונעשו חד מוחא דדעת.
%break
%page 1574
%letter קלא
קלא) ואל זה רמז מאמר אדרת האזינו הנ"ל בדרצ"ב ע"ב, שהזכיר 
שתי בחינות: האחת הוא, ענין המקיף הנקרא בשם תפילין דרישא, 
אעפ"י שהוא יותר עליון, עכ"ז כיון שדומה אל אור המקיף התחתון 
דתפילין כנ"ל, והוא המושג אלינו, לכן קראו בשם תפילין דרישא.
%break
ואח"כ כנגד הפנימי אמר לבתר מתחבראן בסטרוי, ונהרין ועאלין 
בתלת חללי גלגלתא כו', והיא הבחינה הה' הנ"ל.
%break
%page 1575
%letter קלב
קלב) ונבאר עתה ענין זו הבחינה החמישית, שהם המוחין הפנימיים 
האמתים דז"א, ובו יתבאר למה נעשו שלשה מוחין בלבד, הנה ביארנו 
לעיל, כי כל אלו הבחינות קיימות יחד כולן.
%break
והנה מן הבחינה הרביעית, שהיא אור מקיף האמתי של כל רישא 
דז"א, בהיותם למעלה מבחוץ של נה"י דאמא עלאה כנ"ל.
%break
%page 1576
%letter קלג
קלג) והנה זה האור המקיף הנזכר, נשאר שם תמיד, ונמשכה קצת 
הארה ממנו מכל ארבעה המוחין, אשר שם מקיפים, ורצו להימשך 
ולהיכנס בסוד אור פנימי דמוחין דז"א, והם עצמם נשארו למעלה,
%break
ואז ירדו ונמשכו ונשתלשלו שלשה נה"י של אמא, למטה, והלבישו את 
המוחין הפנימיים האלו שנמשכו מן האור המקיף כנזכר.
%break
%page 1577
%letter קלד
קלד) ובהיותם מלובשים אותם הארבעה מוחין, חזרו להעשות שלשה 
בלבד. כי תרין מוחין הנקראים חכמה ובינה אחסנתא דאבוי ואימיה, 
נכנסו החכמה בנצח דאמא, והבינה בהוד דאמא. ותרין עטרין גניזין, 
נתלבשו יחד שניהם ביסוד הבינה.
%break
וכיון שהוגבלו בתוך הכלי הזה, נתאחדו ונעשו מוח אחד בלבד הנקרא 
דעת, כלול מתרין עטרין, הנקראים חסד וגבורה כנ"ל.
%break
%page 1578
%letter קלה
קלה) ונמצא כי עיקרם ושרשם של אלו המוחין נשארו בסוד אור 
המקיף הנ"ל. ואלו המוחין אינם רק בחינת הארה בלבד נמשכת מהם 
תוך הארבע מוחין עצמם ההם, ובאו מלובשים תוך נה"י דאמא.
%break
ובהיותם מלובשים בתוכם, הם נכנסים תוך רישא דז"א, בתלת חללי 
גלגלתא דיליה.
%break
%letter קלו
קלו) ואחר שביארנו כללות כל ז"א נחזור עתה לבאר בחינה השישית 
של המוחין דז"א, הנקרא או"מ שלהם התחתון, ובו נבאר גם כן בחינת 
דיקנא דז"א, כי גם היא בחינת אור המקיף.
%break
%page 1579
%letter קלז
קלז) ובתחילה צריך שנודיעך מה שנתבאר לעיל בענין או"א, שהם 
מכוסים ומחופין תוך שתי מיני שערות דא"א, שהם: שערות דרישא 
דאריך, אותם ארבע נימין דשערין דתליין מצד אחורי רישא, ונגדין עד 
רישא דז"א.
%break
ושערות דיקנא דא"א, של שתי המזלות הנמשכים דרך פנים עד טבורא 
דלבא דא"א, אשר שם התחלת רישא דז"א.
%break
%letter קלח
קלח) ונמצא כי שערות דארבע נימין המתפשטים עם ארבע חוורתי 
דאחורי רישא דא"א, נמשכין ברישא דז"א מאחוריו עד מקום העורף, 
שהוא אחורי מוח השלישי הנקרא דעת דז"א. וגם שערות דיקנא 
דאריך מתפשטין דרך פנים ומתחברין בפני ז"א,
%break
ושם נעשית דיקנא דז"א. ושתי בחינות אלו נזכרו באדרת נשא, בחינה 
ראשונה בדקל"ה, ובחינה השנית בדקכ"ט ע"א.
%break
%page 1580
%letter קלט
קלט) ואע"פ שלמעלה ביארנו, כי כל השערות נמשכין מן הגבורות 
ודינין עכ"ז, בערך ז"א הם רחמים גמורים, יותר מן הרחמים והחסדים 
שבז"א, ולכן מאלו השערות שבא"א נמשכת השפעה והארה אל רישא 
דז"א, אבל אינן מגיעין רק לרישיה בלבד,
%break
ושאר כל גופו דז"א אין שערות דא"א מכסין עליו, כמו שמכסין על 
או"א. וזהו סוד, ואנכי איש חלק.
%break
%letter קמ
קמ) ובזה תבין מ"ש באדרת האזינו דרצ"ב ע"א וז"ל, אב ואם מהאי 
מוחא נפקו, וביה תליין וביה אחידן. ז"א בעתיקא קדישא תלייא ואחיד. 
כו' וכבר בענין או"א התחלנו לבאר זה, וכאן נשלים ענין זה.
%break
%letter קמא
קמא) כי או"א, עיקר השפעתם הנמשכת להם מן א"א, הוא ע"י שתי 
המזלות דדיקנא דיליה, כנ"ל. ואותם המזלות נמשכים ממו"ס חכמה 
דא"א, כי י"ג תיקוני דיקנא ממוחא סתימאה נפקי, כנ"ל.
%break
אבל ז"א בעתיקא קדישא עצמו תלייא ואחיד, ר"ל, כי הנה בערך מה 
שהוא מלביש את א"א מחצי התחתון דת"ת שבו ולמטה, נמצא כי הוא 
אחיד ממש בו.
%break
ובערך היות הי"ג נימין והי"ג חוורתי דרישא חוורא שהוא סוד הכתר 
עצמו דא"א, נמשכין עד רישא דיליה להשפיע בו, נמצא כי תלייא ביה, 
שאינה אחיזה ממש, רק הוא נתלה בסוד השערות והחוורתי ההם.
%break
%page 1581
%letter קמב
קמב) ונמצא כי בבחינה זו גדלה מעלת ז"א, כי הוא יונק מן הכתר 
עצמו דא"א, על ידי הי"ג חוורתי דנפקי מיניה. אבל או"א יונקים 
מחכמה דא"א בלבד, ע"י י"ג תיקוני דיקנא הנמשכים ממנה.
%break
אבל עכ"ז בערך שאינו מקבל שפע א"א עצמו רק ע"י או"א המלבישין 
את אריך, והוא מלביש אותם, בבחינה זו או"א גדולים מז"א.
%break
%page 1582
%letter קמג
קמג) ונתחיל לבאר ענין אותם הארבעה נימין דשערין הנמשכין 
מאחורי רישא על רישי כתפין למיגד ברישא דז"א, מה ענינם. ואח"כ 
נבאר שאר הט' חוורתי דרך פנים, וענין דיקנא דא"א הנמשכת דרך 
פנים.
%break
וענין אלו הד' נימין דאחורי רישא הם גורמין בחינה הששית דאור מקיף 
דמוחין דז"א, שהם סוד התפילין.
%break
%letter קמד
קמד) וזה ענינם, דע, כי אור המקיף הזה של הבחינה הששית דומה 
אל האו"מ דבחינה הרביעית, כי אותו או"מ הוא מקיף מכנגד נה"י 
דאמא, אשר המוחין דז"א מלובשים בתוכם בפנים, והנה הוא למעלה 
מעל רישא דז"א,
%break
ומקיף כל ראשו וגלגלתא וכל המוחין פנימים אשר בתוכו. אבל אור 
המקיף הזה דבחינה ששית, הוא יוצא מן הארת המוחין הפנימים שבגו 
רישא עצמה דז"א, ואם מן המוחין יצא והוא גרוע מהם, איך יקיף אותם 
בבחינת או"מ אשר הוא גדול מן או"פ,
%break
ולכן איננו מקיף כי אם בחינת פנים דז"א בלבד, ויוצא מן המצח בין 
העינים ומשם עומד ומקיף את הפנים אשר תחת העינים, והם בחינת 
תפילין ממש. וזמ"ש באדרת האזינו דף רצ"ב, ונהיר אנפוי ואסהיד 
באו"א, וכו'. וז"ס והיו לטוטפות בין עיניך.
%break
%page 1583
%letter קמה
קמה) ואע"פ שבאדרא נראה שאינו מדבר אלא בבחינת הדעת, זה 
יתבאר לקמן, כי עיקר יציאת אור המקיף הוא במצחא מכנגד הדעת, כי 
שם מקום הבקיעה לצאת האור מבפנים ע"י הכאת קוצא דשערי דאריך 
מן האחור, כמ"ש.
%break
%page 1584
%letter קמו
קמו) וצריך להבין, למה אלו השערות נמשכין דרך האחור ולא דרך 
פנים, או למעלה ע"ג רישא ממש באמצע הראש דיליה. ועוד כי הרי 
נתבאר לעיל, כי אין מתחיל ז"א רק מטבורא דלבא דאריך ולמטה, 
וא"כ איך אותם הנימין מתפשטין עד רישא דכתפין,
%break
והרי היה ראוי שיתפשטו עד למטה בטבורא דלבא, כדי שימשכו שפע 
ברישא דז"א המתחיל שם.
%break
%letter קמז
קמז) גם צריך שנבאר מ"ש באדרת נשא דק"מ ע"א וז"ל, תלת מוחין 
דהוו בז"א ואשתכחו בג' חללי דגלגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על 
בוריה דכליל כל תלת מוחי דאתמשך מיניה משיכאן שקילן בשערי 
חוורי להאי ז"א לתלת מוחין דביה וכו'.
%break
וצריך לדעת, מהו זה המוח הד' הכולל שלשתם ונמשך בשערי חוורי 
עד רישא דז"א.
%break
%page 1585
%letter קמח
קמח) אבל הענין הוא, כי הנה נתבאר לעיל, שאע"פ שז"א מלביש את 
א"א מחצי הת"ת שבו ולמטה, אינו מלביש אותו בעצמו אלא אחר היות 
א"א מתלבש עם הבחינות הנזכר תוך נה"י דאבא שנתפשטו עד שם, 
ונה"י דאבא מלובשים בנה"י דאמא, ואז ז"א מלביש את נה"י דאמא.
%break
%letter קמט
קמט) והנה אותו קוצא דשערי דרישא דא"א, הנמשך דרך האחור 
מבחוץ, הוא מתפשט עד למטה ונוגע ברישא עצמה דז"א המלבשת 
את נה"י דאו"א, ודאריך עצמו, כי גופא דא"א הוא בפנים בתוך כולם, 
ואין ז"א נדבק ונוגע בו כלל. ואותם השערות דאריך,
%break
הם צנורות ומבועין דנגדין שפע ואור גדול ממו"ס דביה למטה בז"א, 
ואותם ההארות יוצאות דרך פיות השערות לחוץ במקום סיומם למטה.
%break
%letter קנ
קנ) ואז אותם הקצוות של השערות המסתיימים ומגיעים אחורי העורף 
דז"א, שהוא באחורי הדעת שבו, אותם ההארות היוצאים משם מכים 
שם בחוזק בעורף דז"א, ובוקעים המקום ההוא ונכנסים אל תוך 
המוחין.
%break
%page 1586
%letter קנא
קנא) ומ"ש באדרא דמתפשטין הנהו נימין עד רישי כתפין דאריך, אין 
הכוונה למעלה באריך עצמו, דא"כ היכי קאמר, בגין לנגדא למוחא 
דז"א, והרי הוא רחוק מהם מאד.
%page 1587
אבל יובן עם מ"ש לעיל, כי תרי פרקין תתאין דחסד וגבורה דאריך, הם 
הנקראים רישי כתפין דיליה, שהם תרין עטרין דבדעת דז"א, ושם 
בדעת, מקום עמידת דתרין רישי כתפין, עד שם מגיע הנהו קוצין 
דשערי, ויוצאים האורות משם, ומכים ובוקעים,
%break
ונכנסים תוך המוחין דז"א. ואמנם אמיתות ביאור לשון זה, נתבאר 
בברכת אבות די"ט בראש השנה, במלת אלקינו ואלקי אבותינו. עש"ה.
%break
%letter קנב
קנב) ודע כי יש הפרש בין הדעת דז"א אל הדעת דנוקביה, כי דעת 
דז"א עומד למעלה בראשו מכריע בין חכמה ובינה שלו, והטעם הוא 
במה שנתבאר אצלינו, כי נה"י דאמא, הכלים הם דאמא, והמוחין 
שבתוכם, הם אורות דז"א עצמו.
%break
אבל הכתר דז"א, הכלי שלו והאורות שבתוכו הם חצי תחתון דת"ת 
דאמא, והם מושאלין לז"א להיותם כתר בו.
%break
%letter קנג
קנג) וכיון שהם אורות מעולים מן אמא, לכן יש בהם כח להמשיך מח 
הדעת ההוא למעלה בראש, אע"פ ששרשו הוא מן תרין כתפין דא"א,
%page 1588
שהם מבחינת ו"ק גופא, אבל בנוקביה דז"א שהכתר שלה הוא מת"ת 
דז"א בלבד, אין בו כח להעלותו למעלה בראש שלה. כיון ששרשו הוא 
מבחינת גופא. ולכן נשאר דעתה למטה בין שתי הכתפות שלה, כמ"ש 
במקומו.
%break
%letter קנד
קנד) ונבאר עתה ענין הקשר של תפלה של ראש מה ענינה. כבר 
הודעתיך ענין יעקב שנשא רחל ולאה, והוא בחינת ז"א שיש לו שתי 
נשים לאה ורחל, זו למעלה וזו למטה, כי רחל מתחלת מן החזה שבו 
ולמטה ולאה מתחלת מאחורי הדעת שבו עד החזה שבו.
%break
%letter קנה
קנה) והנה ענין זו העליונה הנקראת לאה, היא בחינת הקשר של 
תפלה של ראש, וטעם אצילותה שם, הוא כמ"ש למעלה, כי המוחין 
דז"א ירדו מלובשין בתוך נה"י דאמא, תוך שלשה חללי גלגלתא דז"א.
%break
%page 1589
%letter קנו
קנו) והנה אין ספק, כי המלכות דאמא שהיא למטה מן היסוד דאמא, 
גם היא ירדה ונכנסה לתוכו, והיא שם דבוקה ומחוברת בדעת דז"א, 
אבל אינה בכלל מוחין שלו.
%break
%letter קנז
קנז) גם ידעת, כי כל אור שבעולם יש לו בחינת אור חוזר, ואם כן זה 
האור שבלט במצח, ויצא בסוד תפלה של ראש, מוכרח הוא שיהיה לו 
אור חוזר דרך אחוריו, שהוא בעורף, אשר שם עומדים הנהו קוצי 
דשערי דא"א,
%break
ומכים ומאירין שם כנ"ל, כי מכחם יצא אור תפלה של ראש, ועתה יש 
לו אור חוזר עד שם.
%break
%letter קנח
קנח) ונמצא, כי אור ארבע פרשיות תפלה של ראש, חזר ונכנס לפנים 
בשלשה המוחין הפנימיים, ובלטו אורן לחוץ דרך אחור במקום העורף, 
ונעשה האור ההוא בחינת קשר של תפילין דראש, בצורת ד', שהיא 
סוד ד' דאחד.
%break
%page 1590
%letter קנט
קנט) והענין הוא, כי בהכנס אור החוזר אל תוך המוחין הפנימיים, אז 
האירו ארבעה אורות אלו שם בפנים, ונתלבשו באותה ד', שהיא 
המלכות דאמא, ולכן נקראת ד', כנגד ארבעה אורות אלו המתלבשין 
בה, ואז נוקב הארתם לחוץ בעורף,
%break
ונעשה שמה אותו הקשר של תפלה דראש, ושם מתגלית בחינת אותה 
המלכות דאמא, ובתוכה מלובשין ארבעה האורות הנזכר, של הארבע 
מוחין.
%break
%letter קס
קס) ולפי שאין שם רק מציאות אותה המלכות לבד, לכן אין הקשר 
ההוא אלא בחינת עור אחד לבד, ואין שם שום פרשה וכתיבה כלל, 
לפי שהפרשיות הם בסוד מוחין, והעור בסוד המלכות, והואיל ואין שם 
מוחין ממש, לא יש שם רק בחינת עור בלבד.
%break
%letter קסא
קסא) (והנלע"ד בזה הוא כי זה הקשר הוא אור מקיף דמוחין דלאה, 
ואינו לאה עצמה, והוא כדמיון תפלה של יד, שהוא אור מקיף דמוחין 
דרחל. וזה מוכרח לעניות דעתי, וכמו שביארתי לקמן בתפלה של יד, 
שיוצאת מהכאת קוצא דשערי דעיבור דז"א, שהם ד' הציציות.
%break
%page 1591
וכן יש ארבע ציציות דנימין דמוחין דיניקה המכים בראש לאה, ומוציאין 
בה אור מקיף דמוחין בסוד קשר וכמ"ש בדרוש הציציות, בענין נימין 
דיניקה שנמשכין על רישא דלאה. מהרח"ו ז"ל).
%break
%letter קסב
קסב) ונבאר ענין הרצועות של תפלה של ראש, איך נמשכות מן הקשר 
הנזכר, ואיך מתחברות למטה עם התפלה של יד. דע כי כל מה שיש 
בתפלה של ראש שהיא ברישא דז"א, יש גם כן בתפלה של יד שהיא 
ברישא דרחל נוקבא דז"א.
%break
%letter קסג
קסג) וכמו שאמרנו, שיש מקיף עליון על רישא דז"א והיא הבחינה 
השנית שבמוחין דיליה, כך זה הקשר דתפלה של ראש הנקרא לאה, 
היא בחי' אור המקיף העצמיי והעקריי של נוקבא דז"א,
%break
הנקראת רחל, ולכן זו הקשר עומדת כאן למעלה, והיא למטה, ומכאן 
היא נעשית אור מקיף העצמיי אליה והבן זה.
%break
%letter קסד
קסד) והנה ענין הרצועות הם בחינת המשכת הארבע מוחין למטה, 
ונודע, כי הארבע מוחין נתלבשו בנה"י של אמא כנ"ל.
%break
%page 1592
והנה הם נחלקים לשתי חלקים ימין ושמאל, תהיה חלוקתם כך, כי 
בבחינת הנה"י דאמא. הנה היסוד כולל תרין עטרין דדעת, שהם 
חסדים וגבורות.
%break
%letter קסה
קסה) ולקמן יתבאר, כי עטרא דגבורה כולו או רובו ניתן בנוקבא, 
ועטרא דחסד כולו או רובו, ניתן בז"א, ומה שנשאר מעטרא דחסד, 
נמשך ביסוד שבו וניתן שם.
%break
ושם עומד אותו החסד שירד שם, לכן אין היסוד של הבינה נזכר כאן, 
רק הנצח וההוד שלה בלבד, ואלו הן תרין רצועין ימנית ושמאלית.
%break
%letter קסו
קסו) וצריך שתדע, כי בכל מקום שיש בחינות נצח והוד בכל מקום 
שהם, עליהם נאמר, והקרנים גבוהות והאחת גבוהה מן השנית, 
כמבואר בהקדמת התקונין ד"ט ע"א. ובפרשת פנחס בר"מ דרכ"ח 
ע"ב.
%break
%letter קסז
קסז) והענין הוא, כי ספירת הנצח, של א"א ושל אבא ואמא ושל ז"א, 
כולם הם יותר קצרות משיעור ספירת ההוד שבהם, כי ספירת ההוד 
מתפשטת למטה מן הנצח, ונמצאת ספירת הנצח הקצרה, שהיא 
גבוהה יותר למעלה מספירת ההוד.
%break
%letter קסח
קסח) וטעם הדבר הוא במה שנודע, כי הנצח הוא בסוד התפארת, 
וההוד בסוד המלכות, כמ"ש בספר התקונין איהו בנצח ואיהי בהוד. 
וזהו סוד שנקראים הנצח וההוד שחקים, שהם שתי ריחיים זו על גב 
זו, הטוחנות מן לצדיקים שהם צדיק וצדק.
%break
%page 1593
%letter קסט
קסט) והרי איך הם זו על גב זו, לפי שזו גבוהה מזו. ונמצא כי כאשר 
אמא עלאה המשיכה הנצח שלה בתוך ז"א לתת בו מוחין כנזכר, והנה 
הנצח שבה נכנסה תחילה, ולא המשיכה רק עד טיבורא דליבא דז"א.
%break
%letter קע
קע) וזהו הטעם של רצועה הימנית, שתהיה קצרה ושיעורא עד החזה 
בלבד, לפי כי הרצועה הזו שהיא רצועת נצח, היא לצורך זעיר אפין 
עצמו, כנזכר דאיהו בנצח, ועיקר מציאות ז"א הוא עד החזה שבו, כי 
משם ואילך מתחיל בנין נוקביה.
%break
%page 1594
%letter קעא
קעא) ואח"כ נכנס הוד דאמא, ונתפשטה עד למטה בהוד דז"א, כדי 
להשלים בנין המלכות. כי הנה מוח הבינה של הנקבה, נעשה מן הוד 
זעיר אפין כנודע. ונמצא, כי אמא עלאה הנקראת בינה, נמשכה עד 
מוח הבינה שבמלכות.
%break
%letter קעב
קעב) ולפי שבטבורא שלים, כנזכר באדרת נשא דף קמ"א ע"א, לכן 
שיעור הרצועה הזו היא עד טבורא. וזמ"ש בתקונין דף ט' ע"ב, 
ואתפשטותה דבינה עד הוד אתפשטת. כי לשון הזה מורה על מה 
שאמרנו, כי ההוד שבה, היא אשר נתפשטה יותר משיעור הנצח.
%break
%letter קעג
קעג) גם בזה תבין טעם שיעור הנזכר בהקדמת התקונין בדף ט' ע"א 
בענין הרצועות ושיעורן. גם תבין, כי מאמר זה לכאורה חולק עם 
מאמר ר"מ דפרשת פנחס דף רכ"ח ע"ב, כי כאן נאמר דרצועת ימין 
קצרה והשמאל ארוכה. ושם אומר להיפך.
%break
והענין כי שם מדבר בבחי' מניח את התפילין כי הארוכה מימינו ושל 
שמאלו קצרה, אבל בבחי' אמא עלאה עצמה היא להיפך, כי הנה הימין 
שבה הוא השמאל שבו, והשמאל שבה ימין שבו.
%break
%page 1595
%letter קעד
קעד) ונבאר ענין הרצועות בבחינת המוחין, כי עד עתה ביארנום 
בבחינת הנצח וההוד דאמא, שהם לבושי המוחין. ועתה נדבר בבחינת 
המוחין, הנה מן קשר התפילין של ראש שהיא אות ד' כנזכר, נמשכין 
שתי רצועות, אחת נגד הימין ואחת כנגד השמאל,
%break
וברצועת הימין יש שם בחינת חכמה וחסד דז"א, ובשמאלית גבורה 
ובינה דז"א, שהם בארבעה מוחין, והרי הם שתי רצועות הכוללות 
ארבע המוחין כסדר הנזכר.
%break
%page 1596
%letter קעה
קעה) וכדוגמת הדלת עצמה, שהיא הקשר, שאיננה אלא בחי' עור 
בלבד, גם הרצועות, הם בחי' עור בלתי בחי' פנימיות ופרשיות בתוכן, 
כמו שיש בתוך עור ארבעה בתי התפילין.
%break
%letter קעו
קעו) ואמנם בחינת הרצועות האלו, הם גם כן בבחינת אור המקיף 
ונמשכין מצד חוץ ולא בפנים, והימנית היא היותר קצרה, כמו שביארנו 
בריש הקדמת התקונין דף ט' ע"א, והיא מסתיימת בטבורא דליבא 
דז"א, ושם נגנזת ונכנסת בפנים.
%break
%page 1597
%letter קעז
קעז) והטעם הוא, כי כבר נתבאר, כי תרין עטרין יש בדעת, חד אקרי 
חסד, וחד אקרי גבורה.
%break
והנה ז"א רובו הוא מצד החסד ונוקביה הוא מצד הגבורה, ולכן הזכר 
הוא לוקח כל בחי' עטרא דחסד לעצמו, ואין נשאר ממנו אל נוקביה רק 
מעט מזער בתכלית, וזהו הטעם שהת"ת מטה כלפי חסד.
%break
%letter קעח
קעח) ולטעם זה הרצועה הימנית ששם הוא העטרא דחסד, הנה היא 
נגנזת בתוך טבורא דליבא כנ"ל, שהוא במקום החזה, לפי שמשם 
ולמטה הוא התחלת בנין הנקבה, והיא כלה ונפסק שם בחזה,
%break
ומה שנכנס בפנים אינו רק דבר מועט מאד, שנכנס ויורד עד היסוד 
דז"א עצמו, כנודע, כי שם עומד ומתקבץ.
%break
%letter קעט
קעט) האמנם עיטרא דגבורה עם מוח הבינה דז"א, שהיא ברצועת 
השמאל אינה נגנזת בחזה, אבל נמשכת בחוץ בסוד אור מקיף גם את 
הנקבה עד טבורא דז"א, לפי ששם הוא התחלת נה"י דז"א, ונכנסת 
שם כדי להיותם אותם המוחין מתלבשים שם בתוך נה"י דז"א,
%break
להיותם מוחין לנוקביה, ע"ד מוחין דז"א שנתלבשו בנה"י דאמא כנ"ל. 
והנה לפי שהז"א לקח לעצמו רוב עטרא דחסד, לכן לא הוצרך לקחת 
מעטרא דגבורה רק דבר מועט, ונשארה כולה או רובה אל נוקביה 
כנזכר.
%break
%letter קפ
קפ) ודע כי אעפ"י שאמרנו, כי עטרא דחסד נפסק במקום החזה ונגנז 
שם בפנים, עכ"ז בחינת מוח החכמה דז"א, שגם היא ברצועה הימנית 
כנ"ל, לא נפסקה גם היא, לרוב גודל הארתה.
%break
%letter קפא
קפא) אמנם גם היא נמשכה ונתפשטה למטה עד הטיבור, והקיפה גם 
את נוקבא דז"א המתחלת מן החזה, ונכנסה גם היא בטיבורא 
מבפנים, ואז נמצאו שם ג' מוחין, שהם:
%break
חכמה, ובינה, ועיטרא דגבורה. ואלו שלשה נתלבשו בנצח והוד דז"א, 
חכמה בנצח, ובינה וגבורה בהוד.
%break
%page 1598
%letter קפב
קפב) ושם עמדו מלובשין, כדוגמת הבחינה השלישית, שביארנו 
במוחין דז"א בסוד אור פנימי. ואז יצאו גם שם בחינת אור המקיף 
שלהם לחוץ מהם, כדמיון הבחינה הרביעית דז"א. ואח"כ נכנסו בחללי 
גלגלתא דנוקביה, בסוד מוחין פנימים, שהיא בחינה החמישית.
%break
%letter קפג
קפג) ובהיותם שם, נקראים שני מוחין בלבד. וטעם הדבר הוא, לפי 
שעיטרא דחסד שבדעת, כולו לקחו הז"א לעצמו, ואותו המועט 
שנשאר, נשאר ביסוד דז"א, ונשארו בה תרין מוחין בלבד,
%break
באופן זה, מוח חכמה שבה, מלובש בנצח דז"א בחלל גלגלתא הימני, 
ומוח בינה עם עיטרא דגבורה, מלובשין בהוד דז"א בקו שמאל.
%break
%letter קפד
קפד) ובזה תבין, איך הנקבה היא תמיד אתכלילת בשמאלא, כי הרי 
רובא היא מן השמאל, כי בימינא, אין בה רק חכמה, ובשמאלא, יש בה 
גבורה ובינה וצריך שתדע כי גם היסוד דז"א נכנס בה בסוד מוח 
הדעת, אלא שאין בו רק בחינת עטרא דגבורה לבד,
%break
כי בחינת החסד שבו הוא דבר מועט הנשאר בו כנ"ל, ועיקר מה שיש 
בו היא זאת העטרא דגבורה.
%break
%page 1599
%letter קפה
קפה) וזהו סוד מ"ש בתקונין, כי היסוד הוא גבורה בסוד יצחק ק"ץ ח"י. 
דנטיל לשמאלא, ומכאן נתפשטו אח"כ הגבורה במלכות, ביסוד נקודת 
ציון שבה כנודע, ומכאן באו שם כל הגבורות ההם, וזהו סוד מ"ש 
בפרשת בשלח דף ק"ע, דנשים דעתן קלה.
%break
ולא אמרו שאין בהם דעת כלל, והכונה היא, כי אין להם רק מחצית 
הדעת, שהוא עטרא דגבורה. ובפסוק בלחם הקלוקל נתבאר ענין 
הגבורה הנקראת ק"ל, וע"ש. גם עיין בפרשת שלח כנזכר.
%break
%letter קפו
קפו) גם זהו סוד האדרת האזינו דרצ"ו ע"א, ונהירו דתרי מוחי גליפן 
בה הרי, שאין בה רק שני מוחין, והם נמשכים מנהירו דמוחין דז"א 
בלבד, ולכן נקרא נהירו דתרי מוחין, כי הם אור נמשך מתרי מוחי 
דז"א. ואעפ"י שאנו אומרים, כי אלו התרין עטרין הם ביסוד.
%break
עכ"ז שרשם ועיקרם תלוים בחכמה ובינה שבנצח והוד דז"א, רק 
שאח"כ מתחברין ביסוד לצורך הדעת שבה, כמו שנבאר, אבל עיקרה 
אינה רק שני מוחין בלבד, שהם חכמה ובינה, בנצח והוד דז"א כנ"ל.
%break
%letter קפז
קפז) עוד צריך טעם אחר אל מ"ש באדרת האזינו, שאין בה רק נהירו 
דתרי מוחי בלבד, והענין הוא במה שנתבאר למעלה בענין התפלה של 
ראש, כי הדעת דז"א הוא כלול מתרין עטרין, שהם חסדים וגבורות 
שנמשכו מן המח הדעת דאו"א, שנתפשט בגופא דילהון,
%break
ובו' קצוות שלהם, ואינן מן הדעת שבראש עצמו דאו"א. משא"כ בתרי 
מוחין דחכמה ובינה שנמשכו מן המוח עצמו דאבא ואמא.
%break
%letter קפח
קפח) וכפי זה היה מן הראוי, שבז"א יהיה הדעת שלה למטה בגופיה 
ולא בראשו, ושם ביארנו טעם הדבר, שהוא כי הכתר שבו הוא הת"ת 
עצמו דאמא בבחינת כלי ואור שבתוכו, ולהיות הכתר שלו גדול 
בתכלית המעלה, לפי שהוא מאמא,
%break
היה בו כח להימשך ולהעלות את הדעת בראשו דז"א תחות תרין 
מוחין דחכמה ובינה שבו, אבל בנוקבא דז"א, שהכתר שלה איננו רק 
מת"ת דז"א, אין בו כל כך כח להעלות את הדעת שבה למעלה 
בראשה, ואין בראשה רק תרין מוחין בלבד כנ"ל.
%break
%page 1600
%letter קפט
קפט) אבל הדעת שלה שהם חמש הגבורות דעטרא דגבורה, ירדו 
למטה בגופא דילה כפי השורש אשר משם חוצבו כנ"ל, והם באמצע 
בין שתי הכתפים שלה באמצע ממש, בין זרוע חסד לזרוע הגבורה. 
וכדרך שביארנו לך בענין חטאו של אדם הראשון,
%break
שהוריד גם את הדעת דז"א בין תרין כתפין דיליה, כדוגמת נוקבא 
בשליש הראשון של הת"ת שבה. והרי נתבאר, כי שלשה מוחין יש 
לנקבה, כנמצא בספר הזוהר, אבל החכמה והבינה שבה הם לבדם 
בראשה, והדעת הוא למטה בגופא כנזכר.
%break
%letter קצ
קצ) בתיקונים דף ט' ע"ב בהקדמה וז"ל, ואתפשטותא דה' עלאה עד 
הוד, באות י' איהו וכו'. גם בשאר מקומות מצינו בזוהר דאמא עלאה 
עד הוד אתפשטות והענין עם הנ"ל, כי התפשטות נה"י דאמא תוך ז"א 
בסוד המוחין הנ"ל, לא הגיע התפשטותה רק עד ההוד דז"א,
%break
אבל היסוד דז"א לא נעשה מן אמא כי לא נתפשט יסוד שלה אלא עד 
שם כנ"ל, כי היסוד דאמא נקרא אוירא בסוד מגדל הפורח באויר, 
שהזכרנו למעלה.
%break
%page 1601
%letter קצא
קצא) והענין הוא, כי יסוד הזכר הוא ארוך ובולט וממשיי, והוא מפני 
שהזכר הוא בסוד החסד המתפשט בתוכו, וריבוי הארת החסדים 
גורמין שפע גדול ביסוד שלו ובולט לחוץ מרוב הארתו. אבל יסוד 
הנקבה הוא קצר מאד, והוא בסוד אויר וחלל ואינו ממשיי,
%break
לפי שהנקבה היא בסוד הגבורות המתפשטין בתוכה כנודע, ואין 
הגבורות מאירות כמו החסדים, כי הנקבה נקראת חשך, כנודע, ואין 
בה כח להיות היסוד שלה בולט, ולכן נשאר בסוד אויר. ולכן נפסק 
בחזה דז"א, ולא נתפשט עד היסוד דז"א לתקנו בשאר הספירות שבו.
%break
%letter קצב
קצב) וצריכין אנו עתה לבאר, איך נתקן היסוד דז"א. כי כבר ביארנו 
שהת"ת והיסוד הראשונים שבו נתעלו ונעשו בחינת דעת ות"ת, וא"כ 
מהיכן נאצל היסוד דז"א.
%break
אבל הענין יובן במ"ש למעלה בענין זווג עליון דא"א הנקרא זווג 
דנשיקין, שנזדווג לתת מוחין אל או"א, ולהוסיף בהם נה"י חדשים. ושם 
ביארנו קצת הענין, וכאן נרחיב בו קצת יותר.
%break
%letter קצג
קצג) דע, כי שלשה בחינות יש בא"א: האחת היא, כאשר ראשו נתקנה 
לא זקופה ולא כפופה. השניה היא, כשראשו זקופה מאד, שאז 
הדיקנא דיליה נגבהת למעלה, השלישית היא, כאשר כופף ראשו 
למטה, כי אז דיקנא דיליה נשפלת ויורדת למטה עד רישא דז"א,
%break
%page 1602
כמ"ש לקמן. ואז או"א, שהכתר שלהם הוא מן הגרון דא"א, הנה אז 
הוא נכלל בכלל רישא דא"א ממש, ועי"ז נעשה להם בחינת מוחין 
ובחינת נה"י שלהם החדשים.
%break
%page 1603
%letter קצד
קצד) וכמו שהוא ענין כפיפת ראש דא"א כדי להוסיף נה"י באו"א, כן על 
ידי כפיפת ראש, א"א מוסיף בחינת יסוד בז"א. אבל יש הפרש ביניהם, 
כי לתת נה"י באו"א, צריך שא"א יכוף את ראשו, וכל התיקונים שיש מן 
המזל הח' עד מזל הי"ג.
%break
אבל לתת בחינת היסוד לבדו בז"א, אין צורך רק שיכוף את ראשו 
בבחינת אותו המזל הי"ג האחרון לבדו, שהוא ג"כ בחינת יסוד של 
דיקנא דא"א, ונחית עד רישא דז"א ממש, ואז משפיע שפע אור גדול 
למוחין דז"א, ומשם נמשך אור רב למטה, ונתוסף בו בחינת היסוד.
%break
%page 1604
%letter קצה
קצה) ולא עוד אלא שאינו שוקע כיסוד הנקבה, אשר אורה מועט לפי 
שהיא אורות גבורה כנ"ל, אבל זה, שהוא אור חסד גדול, נעשה יסוד 
בולט וארוך,
%break
מרוב האור הנוסף בו מן המזל עצמו דדיקנא דאריך המגיע עד ראשו, 
שלא ע"י או"א, אלא מן המזל עצמו. ודבר זה הוא אור נפלא מאד.
%break
%letter קצו
קצו) וענין זה נרמז אצלינו בביאור פרכת אבות במלת קונה הכל, כי 
ע"י ירידת המזל הי"ג הנקרא ונקה, מדה אחרונה מן הי"ג מדות, והוא 
בגימטריא אהי"ה במילוי יודין, כמספר קונה, וכמספר ונקה. וע"י זה 
המזל קונה הכ"ל שהוא היסוד דז"א, ובורא אותו קנין חדש ממש.
%break
%letter קצז
קצז) והענין הוא באופן הזה, כי הנה נתבאר לעיל, כי החסד והגבורה 
דז"א נתעלו, ונעשו בו בחינת חכמה ובינה שבו שהם המוחין, ונמצא כי 
כשא"א כופף ראשו והמזל הי"ג נחית עד רישא דז"א, הנה הוא מאיר 
בחכמה שבו שהוא הראשון המקבל שפע אור המזל הנזכר,
%break
%page 1605
והחכמה זו היא סוד החסד הראשון כנזכר, והוא הנקרא אברהם, 
וממנו נמשך האור בשאר ספירות דז"א עד הגיעו אל ספירת היסוד 
שבו, וקונה אותו מחדש. וזמ"ש, ברוך אברם לאל עליון קונה שמים 
וארץ.
%break
כי ע"י אברהם הנזכר, קונה המאציל העליון את השמים ואת הארץ, כי 
זה הוא על ידי זה היסוד שקנה והאציל מחדש בז"א כנזכר.
%break
%letter קצח
קצח) וזמ"ש בפרשת בראשית, דכד אתא אברהם אתהדר בר"א 
לאבר, ואתגליא האי אבר. והענין הוא כי ע"י השפע שנשפע באברהם 
שהוא חכמת ז"א, שהוא סוד החסד הראשון, מזה נתקן אבר היסוד, 
ונתגלה בז"א.
%break
ולהיות כי ע"י היסוד הזה מזדווג ז"א עם המלכות הנקרא מ"ה, לכן 
נקרא אברהם אב"ר מ"ה, שהוא גורם החיבור יסוד במלכות.
%break
%letter קצט
קצט) גם דע כי מן ב' מוחין חו"ב הנקרא אחסנתא דאו"א, נמשך לו 
הארה בב' פנים שלו, כמ"ש יאר ה' פניו אליך. ב' פנים ימין ושמאל, 
מצד החכמה ומצד הבינה.
%page 1606
אך מדעת הוא נמשך לגו גופא בגו אדרין ואכסדראין, שהם הו"ק. והרי 
נשלם פרצוף ז"א בבחינת פנימיותו, שהיא בחינה חמשית.
%break
%letter ר
ר) והנה זה היה בד' שנים, כנגד התפשטות הד' מוחין. ואם תצרפם 
עם ט' שנים ויום א', שעד אז נקרא זמן היניקה כנ"ל, יהיה לו עתה י"ג 
שנה ויום א'. וכבר הוא אדם שלם בכל דבר החייב במצות, ואז נקרא 
איש גמור מי"ג שנים ויום א' ולמעלה.
%break
%letter רא
רא) והנה אחר שז"א ע"י עיבור הזה הב' שעלה בסוד מ"ן ליסוד דאמא 
העליון, אז היה בו שערות ביסוד שבו הנקרא זקן תחתון ג"כ, שהם ב' 
שערות, והם סימן באיש אחרי היותו בן י"ג שנה ויום א'.
%break
%page 1607
%letter רב
רב) ובענין הדיקנא דז"א, לא נתבאר לי היטב זמן היותה. אמנם מה 
שקבלתי ממורי זלה"ה הוא, כי בתחלה יש לו ט' תיקוני דיקנא בלבד 
אחר היות לו י"ג שנים, ואח"כ אחר היות לו כ' שנים, שנכנסו מקיפי 
אבא דל"מ דצל"ם, אז נעשה לו זקן גמור בי"ג תי"ד.
%break
וזה פירוש עד שנתמלא זקנו כי זהו ג"כ כונת ברכת כהנים שהם מקיפי 
אבא. וע"ש.
%break
%letter רג
רג) ונמצא כי מילוי הזקן אינו רק עד כ' שנים. אמנם היות בו ט' תי"ד 
לא ידעתי פרטיות זמן היותם, אם הוא תכף אחר שנכנסו בו מוחין 
פנימים דאו"א, שהוא צ' דצל"ם שהוא אחר שנת י"ג שנים ויום א', או 
אחר שנכנסו מקיפי אמא. וצ"ע.
%break
%letter רד
רד) אמנם הכלל העולה, כי הדיקנא דז"א, וגם התפילין, כולם הם 
אורות מקיפים היוצאים מפנימיות ז"א, ואינם כמו המקיפים ל"מ 
דצל"ם, שהם מקודם שנכנסו כלל תוך ז"א.
%break
%page 1608
אמנם אלו המקיפים הם מאורות פנימים עצמם שחזרו לצאת בסוד 
אורות מקיפים. והבן זה ההפרש. כמ"ש במ"א.
%break
%letter רה
רה) ובודאי בתחלה התחילו לצאת המקיפין של התפילין, שהם יותר 
גבוהים מאלו של הדיקנא, ולכן נבאר אלו המקיפין של התפילין, ואח"כ 
של הדיקנא.
%break
כי הרי האיש חייב במצות תפילין תכף אחר היותו בן י"ג שנים ויום 
אחד, והדיקנא מתאחר לצמוח יותר אחר כך. ואלו ב' המקיפים שהם 
התפילין והדיקנא, הם בחינה ששית הנ"ל.
%break
%letter רו
רו) ואמנם תחלה אבאר בקיצור ענין הז' שנים שיש מי"ג עד כ' שנים. 
הנה כבר נתבאר במקום אחר איך נכנסים מקיפי ל"מ דצל"ם בפנימיות 
דז"א באלו הז' שנים, כן יש בחינה אחרת הנעשה באלו הז' שנים 
כנגדן, דוק ותשכח זה.
%break
%letter רז
רז) והענין כמ"ש בא"א, אחר שנתקן כל פרצוף, נתקן ראשו יותר 
במילוי, בסוד ז' תיקוני גלגלתא, שנתלבשו בהם והאירו בהם ז"ת 
דעתיק. כן בז"א אחר התיקון, צריך שיתוקנו ז' תיקוני הגלגלתא 
מבחינת עתיק.
%break
ונודע כי אין עתיק מתפשט אלא בהתלבשות א"א, נמצא כי ז' תיקוני 
דגלגלתא דא"א אשר בתוכם ז"ת דעתיק, יאירו בתוך ז' דגלגלתא 
דז"א ויושלמו ז' דגלגלתא בז"א ג"כ.
%break
%letter רח
רח) אמנם אי אפשר שיהיו הם עצמן, כי הרי אין ז"א מלביש לא"א רק 
מטבורו ולמטה. אך הענין, כי מאותו אור עליון שבז' דגלגלתא דא"א 
וז"ת דעתיק ישתלשל ממדרגה למדרגה עד שיכנוס האור ויאיר בז' 
דגלגלתא דז"א.
%break
%page 1609
%letter רט
רט) וסוד הענין, כי הנה נת"ל, כי חצי יסוד עתיק, מתלבש תוך חצי 
ת"ת התחתון דא"א, והוא מתלבש ממש תוך רישא דז"א, ומאותו יסוד 
דעתיק יצאו אלו האורות הנ"ל, אחר שנתפשטו מלמעלה עד מקומו, 
וממנו יצאו אלו ז' דגלגלתא דז"א.
%break
%page 1610
%letter רי
רי) וטעם הדבר הוא כנודע, כי עתיק, חסד שלו נקרא יומם, כי כלולין 
בו כל הז"ת. והנה התלבשות חסד דעתיק הוא בגלגלתא דא"א כנודע. 
ואותן הז' כללות אורות שבחסד ההוא נתלבשו שם בז' דגלגלתא 
דא"א.
%break
וגם יסוד דעתיק נקרא כ"ל, ויש בו כללות כל ז"ת, ושמור כללים אלו. 
והנה אלו הז' שביסוד נמשך מן הז' שבחסד, סוד, חסד דשריא בפום 
אמה, ואלו הז' אורות דיסוד דעתיק הם מתלבשין בז' דגלגלתא דז"א.
%break
%letter ריא
ריא) והרי בז' שנים נתקן הכתר דז"א לגמרי, כי הכתר הוא בחינת ז' 
דגלגלתא. והיה זה בז' שנים, והרי עתה הוא בן כ' שנים. ואח"כ נתקן 
גם סוד מוח דז"א הנקרא חכמה, כנודע, כי כבר ידעת, כי תיקון המוחא 
נתגלה בדיקנא,
%break
ואז אחר הכ' שנים מתתקן דיקנא דז"א, ואז מתנוצץ בו סוד הזקן. לכן 
אינו נוצר באדם הדיקנא עד כ' שנים.
%break
%letter ריב
ריב) ונבאר עתה הבחינה האחרת דשאר הי"ג חוורתי ונימין דרישא 
דא"א הנמשכים בז"א מצד פנים. כי אותם דצד אחור, כבר ביארנו, 
שהוא להוציא התפילין דרישא דז"א כנזכר לעיל.
%break
%page 1611
%letter ריג
ריג) ואמנם עיקרם הוא לתת דיקנא בז"א. ודיקנא דיליה הם תשעה 
תקונין בלבד, ועמהם נשלמין לי"ג תיקוני דיקנא גם הוא. והנה עיקר, 
דרוש זה נתבאר בפירוש ויעבור, וי"ג מדות של רחמים וע"ש.
%break
ואמנם דרך קצרה נאמר, כי דיקנא דא"א נמשכה מן חכמה מו"ס דביה, 
אבל הדיקנא דז"א נמשכת מהדעת עצמו דז"א, עי' במה שבארתי 
בחטאו של קין והבל בהקריבם צמר ופשתים.
%break
%letter ריד
ריד) ושם ביארנו הטעם בזה, איך נאצלה מבחינת הצמר של הכבש 
העליון, שהוא הדעת דדיקנא עלאה, אשר שם הוא זקן התחתון 
שביסוד, אות ברית קדש דא"א, וזהו הסוד שבאדרת נשא דף קל"ט 
ע"ב,
%break
כי הפסוק מן המצר קראתי יה כו', נאמר על דיקנא דז"א, הנקרא מצר, 
על שם שנמשכה מן הצמר העליון.
%break
%letter רטו
רטו) ושם ביארתי ג"כ, כי היסוד דעתיקא קדישא שהוא א"א, יש בו 
בחינת זקן התחתון, כלולה גם הוא מן י"ג מדות. ולסוד זה רמזו רז"ל 
ואמרו גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות. ומשם נמשכו י"ג תקוני 
דיקנא בז"א בזקן העליון שלו.
%break
%letter רטז
רטז) וכבר ביארנו לעיל, כי המזל הי"ג דבדיקנא דא"א הוא היסוד 
שבדיקנא, וממנו נמשך היסוד דז"א בסוד קונה הכל כנ"ל. וכן גם 
הדעת של ז"א הוא בחינת היסוד דאמא כנ"ל, ולכן נמשך דיקנא דז"א 
מן היסוד העליון, אשר ממנו היה בחינת הדעת דז"א.
%break
%page 1612
%letter ריז
ריז) והנה מאותם הט' חוורתי וט' נימי דשערי דרישא דא"א הנמשכין 
בדרך פנים עד דיקנא דז"א, נעשין מכח הארתם ט' תיקונים בלבד 
בדיקנא דז"א.
%break
כנזכר באדרת נשא דקל"ט. אבל אח"כ כאשר גם אותם הארבעה 
חוורתי וד' נימין דשערי דרישא דא"א דמצד אחור נמשכים דרך אחורי 
רישא דז"א, משם נמשך הארה אל דיקנא דז"א, ונשלמין בו כל י"ג 
תקוני דיקנא, כמבואר אצלנו בפירוש כוונת ויעבור והי"ג מדות. וע"ש.
%break
%letter ריח
ריח) אמנם רוחא דרישא קדמאה, לרוב מעלתו העליונה, לא יכלה 
להתלבש בשום אבר, אלא בבחינת הבל היוצא מן הפה, ואף גם זה 
אינו מושג עתה, רק לעתיד, דרחצין אבהתנא להתלבשא ביה. ורישא 
תנינא, אינו כל כך נעלם כמהו,
%break
ולכן נתלבש למטה בסוד שערות הזקן דדיקנא דעתיקא, שהוא יותר 
חומרי מהבל הפה, אבל עוד אינם בחינת אבר ממש. אבל רישא 
תליתאי, נתפשט עד החוטם דעתיקא, שהוא אבר עצמיי, ואותו ההבל 
היוצא משם, הוא נמשך מרישא תליתאי הנקרא מוחא סתימאה.
%break
%page 1613
%letter ריט
ריט) והנה חוטם הוא בגימטריא ס"ג. והענין הוא, כי אע"פ שיצא 
מרישא תליתאי שהוא שם מ"ה דאלפין,
%break
%page 1614
וס"ג הוא לעילא מיניה ברישא תנינא. עכ"ז הענין הוא, כי אמת הוא 
שהחוטם הוא ברישא תליתאי, אבל הוא בגימטריא ס"ג לרמוז כי משם 
נמשך ס"ג אשר ברישא תנינא שהוא למעלה ממנו, ומשם יצא לרישא 
תליתאי.
%break
%page 1615
%letter רכ
רכ) וגם לטעם זה חוטם הוא בגימטריא ג' שמות של אהי"ה, לפי 
שהחוטם הוא בינה, ולכן נרמז בו שם אהי"ה שהוא בבינה. וטעם 
הדבר הוא כמו שידעת כי שם ס"ג מתלבש בשם מ"ה דאלפין, כנזכר 
בתיקונים דקכ"א. וכנגד הג' יודין שבשם ס"ג, יש ג' אלפים במילוי מ"ה,
%break
שה"ס ג' שמות אהי"ה, שמתחילין באות א', והם בגימטריא ס"ג. וכל 
זה להורות, כי הם נמשכין מן שם ס"ג אשר ברישא תנינא. וז"ס פסוק 
הכל ס"ג כי אפי' שם מ"ה דאלפין נרמז בו ענין שם ס"ג.
%break
%letter רכא
רכא) והנה מזה החוטם דעתיקא, אשך נמשך מרישא תליתאי מו"ס 
ועתיקא, הנה ממנו נמשך אל דיקנא יקירא דז"א. והנה כבר הודעתיך 
כי דיקנא דז"א אינו אלא שית תקונין, לפי ששרשו הוא ו' קדישא של 
הוי"ה, ואין בו רק ו"ק, אבל אח"כ נתוספו לו נה"י,
%break
ואז נשלמו בדיקנא דיליה ט' תיקונין. וזמ"ש באד"ז שתא אינון תשעה 
אקרון וכו'. וכאשר עולה ז"א בתפלת מנחה דשבת עד דיקנא דעתיקא, 
שעולה עד תיקון הח' הנקרא מזל עליון, ולא עד בכלל, הנה אז נשלמו 
בו י"ג תקונין דדיקנא דיליה.
%break
כי הרי עלה באותם הד' תקונים תתאין דדיקנא דעתיקא שהם: הט' 
והי' והי"א והי"ב. כי התיקון י"ג הנקרא מזלא תתאה, כבר ביארנו 
שהוא כללות כל הי"ב העליונים.
%break
%page 1616
%letter רכב
רכב) וז"ס אותיות יו"ד במילואה, אשר יש בה אותיות ד"ו ד' על ו', 
הנזכר בפרשת ויקרא ד"י ע"ב. ואות ד' הם ד' תקונין דעתיקא, 
הנמשכין על אות ו' שהוא ז"א. אשר מתחילה היה ו"ק לבד, ואח"כ 
נתוספו לו ונעשה תשעה ע"י נה"י האחרים שנתחדשו לו,
%break
ועתה נשלם לי"ג תיקוני דיקנא, אשר הם סוד ג' פעמים אהי"ה הנ"ל 
שבג' אלפין דמילוי מ"ה דרישא תליתאה. ותיקון הי"ג כולל את כל 
הי"ב. כדמיון מה שביארנו בדיקנא דעתיקא.
%break
%letter רכג
רכג) עוד דע, כי אלו תיקוני דיקנא דז"א נזכרים בפרשת שלח לך, והם 
באופן זה: ארך א', אפים ב', ורב חסד ג', נושא עון ד', ופשע ה', ונקה 
ו'. 
%break
נמצא ששיתא אינון. אבל תשעה אקרון עם שלשה האחרים, שהם: לא 
ינקה, פוקד וכו', על שלישים. הרי שלשה אחרים, נמצאו כולם תשעה.
%break
%page 1617
%letter רכד
רכד) ואלו הם התשעה ראשונים שבדיקנא דז"א. ומאירים מלמעלה. 
אל, רחום, וחנון, שהם ג' מן הי"ג דרישא, שהם יה"ו העליון של 
הדיקנא דא"א, בארך, אפים, ורב חסד, שהם שלשה. נמצאו ג' עלאין 
מאירים באלו הג'.
%break
גם השלשה אחרים, שהם: ואמת, נוצר חסד, לאלפים. הם מאירים 
בשנים תחתונים דז"א, שהם: נשא עון, ופשע.
%break
%page 1618
%letter רכה
רכה) ולפי שהשלשה עלאין הם אותיות יה"ו של ההוי"ה דבתר כתפוי 
דא"א, ואין שם כ"כ הארה גדולה, לכן אין בהם כדי להאיר זולתי 
בשנים תחתונים ולא בשלשה כמספרם.
%break
נשארו עתה ה' אחרונה שבהוי"ה עליונה דא"א, וה' תתאה שבהוי"ה 
תתאה דבתר כתפוי דא"א, ואלו הם מאירים כאן בז"א במדת ונקה.
%break
%page 1619
%letter רכו
רכו) והטעם, למה נצרכו שתי הההין הנזכר להאיר כאן, הוא מפני 
להאיר בג' אחרונים, שהם פוקד עון אבות וכו' כנ"ל. והנה הם דינין 
וצריכים מיתוק והארה גדולה להמתיקם. והנה עם אלו השלשה הם 
ששה עשר, אלא שאלו נדחים מפני שהם דינים.
%break
%letter רכז
רכז) והנה ההוי"ה העליונה דא"א, שמאיר בז"א בשתים מהם, אעפ"י 
שמקבלים הארה מהם אין הארתם שוה לעליונים, ולכן למטה 
בשמותם, אין בהם אותיות וא"ו ה"א, אבל אותיות י"ה יש כאן למטה.
%break
%page 1620
%letter רכח
רכח) וכמו שיש למעלה בתיקון ראשון דא"א, מי אל כמוך, ג"כ פה 
בז"א יש בו, אל, ג"כ בתיקון ראשון ממש. ותיקון השני דא"א, שהוא 
נושא עון, הוא התיקון העשירי בז"א.
%break
%page 1621