ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author בעה"ס
%book כתבי בעה"ס. [005-012]. גילוי חכמת הקבלה.
%page 5
%H גילוי חכמת הקבלה
%break
%H עת לעשות
%break
%page 7
זה זמן רב, אשר מוסר כליותי ירדפוני יום יום, לצאת מגדרי, ולחבר 
איזה חיבור יסודי, בדבר נשמת היהדות והדת ובידיעת מקוריות 
בחכמת הקבלה, ולהפיצו בקרב העם. 
%break
באופן, שישיגו מתוכו היכרות והבנה בכלל הדברים, העומדים ברומו 
של עולם, כראוי, באופים וצביונם האמיתי.
%break
ולפנים בישראל, בטרם שנתגלה בעולם מלאכת הדפוס, לא היה 
בקרבינו ספרים מזויפים, בענינים הנוגעים לנשמת היהדות וכו'. משום 
כמעט שלא היה בקרבינו איזה מחבר בלתי אחראי על דבריו. והיה 
זאת מטעם פשוט, 
%break
כי אדם בלתי אחראי הנה על פי רוב איננו מהמפורסמים. ולפיכך, אם 
במקרה יצא אחד והעיז פניו לחבר חיבור כזה, הרי לא היה כדאי 
לשום מעתיק להעתיק את ספרו, 
%break
כי לא ישלמו לו בעד טרחתו, שהיה עולה כרגיל סכום חשוב. ונמצא 
מאליו, שהיה משפטו חרוץ להאבד מתוך הקהל.
%break
ובעת ההוא גם יודעי דבר, לא היה להם שום ענין ותביעה, לחבר 
ספרים מסוג הנ"ל, משום שידיעות הללו אינם נחוצים להמון העם. 
אלא להיפך, שהיה להם ענין להסתיר הדבר בחדרי חדרים, מטעם 
"כבוד אלקים הסתר דבר". 
%break
כי נצטוינו להסתיר את נשמת התורה והעבודה, מאותם שאינם 
צריכים לה, או אינם כדאים לה. ולא לזלזל בה, להציגה בחלונות 
ראוה, לעומת תאותם של המסתכלים בארובות או בעלי התפארות, כי 
כן כבוד אלקים מחייבת אותנו.
%break
אולם מעת שמלאכת הדפוס נתפשט בעולם, ואין המחברים צריכים 
יותר למעתיקים דבריהם, ונתבטלה מחיר הגבוה של הספר, הנה עם 
זה הוכן הדרך גם למחברים בלתי אחראים למעשיהם, 
%break
לעשות ספרים לכל אות נפשם, לפרנסה ולכבוד, וכדומה. ואת עצם 
מעשה ידיהם אינם מביאים בחשבון כלל, ולפועל ידיהם לא יביטו כלל.
%break
ומעת ההוא התחילו להתרבות הספרים גם מסוג האמור לעיל, אשר 
בלי שום לימוד, וקבלה פה אל פה מרב מוסמך לכך, ואפילו בחסרון 
ידיעה בכל אותם הספרים הקדמונים, שיש להם שייכות לסוג הזה, 
הולכים ומוצאים סברות מדמם ובשרם עצמם. 
%break
ומכל בוקי סריקי. ותולין הדברים ברומו של עולם, לצייר בזה נשמת 
האומה וכל אוצרה הכביר. וככסילים לא ידעו להזהר. גם אין להם דרך 
לידע זאת, אשר מביאים לדורות דעות משובשות, ובתמורת תאותיהם 
הקטנטנות חוטאים ומחטיאים את הרבים לדורות.
%break
ולאחרונה העלו צחנם מעלה מעלה, כי גם תקעו את צפרניהם בחכמת 
הקבלה, מבלי משים, אשר חכמה זאת נמצאת סגורה ומסוגרת באלף 
עזקאות עד היום הזה. עד אשר, אין יוצא ובא בתוכה, להבין אף מלה 
אחת במשמעה הראוי. 
%break
ואין צריך לומר, איזה קשר בין מלה לחברתה. כי בכל הספרים 
האמיתיים שנתחברו עד היום, אין בהם זולת רמזים דקים, אשר 
בדוחק גדול המה מספיקים רק בשביל תלמיד מבין מדעתו לקבל 
פירושם מפי חכם מקובל ומוסמך לכך. 
%break
והנה גם "שָׁמָּה קנְּנָה קפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצלָּהּ", ונתרבו 
בימינו אלה חוברי חבר, אשר עושים שם מטעמים כאלה, שהמה 
לגועל נפש לכל המסתכלים בהם.
%break
ויש מהם שיפליגו עוד לעלות על ראש הפסגה, ולוקחים להם מקום 
הראוי לראשי הדורות, שעושים עצמם כיודעים לברר בין ספרי 
הקדמונים והראשונים ז"ל: להורות לצבור איזה ספר שראוי להגות בו, 
ואיזה ספר שאינו כדאי לטפל בו, 
%break
משום שמלאים דברי הזיה חס ושלום, וכדי בזיון וקצף. כי עד עתה 
היה מלאכת הבירור הזה מיוחסת ומוגבלת רק לאחד מעשרה ראשי 
דורות. ועתה נבערים יתעללו בה.
%break
ולפיכך נשתבש מאד דעת הצבור בתפיסת ענינים האלה. ועוד נוסף, 
כי נעשה ונברא בחינת אויר של קלות הדעת. וכל אחד מוצא בעצמו, 
אשר די לו רק סקירה אחת בשעת הפנאי, להתבונן ולבקר בדברים 
הנשגבים האלו. 
%break
%page 8
%break
וטסים כל עולם החכמה הגבוה ומקוריות נשמת היהדות, בטיסה 
אחת, כמו מלאך הנודע. ומוציאים מסקנות כל אחד לפי הלך רוחו.
%break
ואלה הם הסיבות, שהוציאו אותי מחוץ לגדרי. והחלטתי, כי עת 
לעשות לה', ולהציל מה שאפשר עוד להציל. וקבלתי על עצמי לגלות 
שיעור מסויים מהמקוריות הנוגעות לסוג האמור, ולהפיצו בקרב העם.
%page 9
%H גילוי טפח וכיסוי טפחיים
%break
מרגלא בפי הגדולים אנשי השם, במקומות שבאים שם לגלות איזה 
דבר עמוק, שמתחילים המאמר: "הנני מגלה טפח ומכסה טפחיים".
%break
והנה הקדמונים שלנו נשמרים מאד ממלה יתרה, כמו שהורונו ז"ל, 
"מלה בסלע, שתיקא בתרין [בשניים]"  (מגילה יח ע"א; הקדמת 
הזוהר ע"פ הסולם אות י"ח). פירוש, אם יש לך מלה יקרה בפיך, 
ששויה סלע, תדע, שהשתיקה ממנה שויה שני סלעים.
%break
והכונה על אותם, המפליטים מלות יתירות, שאין בהם תוכן ושימוש 
להענין, רק לשפר את הלשון להנאותה לעיני המעיין. והיה זה בעיני 
קדמונינו לאיסור חמור, כמפורסם להמסתכל בדבריהם. 
%break
וכמו שאוכיח זה בקונטרסים הבאים. ואם כן צריכים אנו לתשומת לב, 
להבין מליצתם זאת, שהיתה שגורה בפיהם כל כך.
%break
%H3 ג' מינים בהסתר החכמה
%break
והענין הוא, כי יש ג' חלקים בסודות התורה, אשר בכל חלק וחלק יש 
טעם מיוחד לההסתר שבו. ונקראים בשמותם:
%break
א. האינו נחוץ,
ב. האי אפשר,
ג. משום סוד ה' ליראיו.
%break
ואין לך פרט קטן בחכמה זו, שאין נוהג בה ביאורים מג' חלקים אלו 
האמורים. ואבארם אחת לאחת.
%break
%H3 א. האינו נחוץ
%break
פירוש, שלא יצמיח למי שהוא שום תועלת על ידי התגלותם. וכמובן, 
אשר אין בזה משום הפסד כל כך. כי רק ענין של נקיות הדעת יש כאן, 
דהיינו כדי להזהר מן אותם מיני מעשים, המוגדרים בשם "מה בכך". 
דהיינו, מה בכך שעשיתי זה, כיון שאין הפסד בדבר.
%break
ותדע, אשר "המה בכך" נחשב בעיני החכמים למשחית היותר נורא 
בין המשחיתים, שהרי כל מבלי עולם, שנבראו ושעתידים להבראות, 
אינם יותר רק סוג אנשים של "מה בכך". 
%break
דהיינו, שעוסקים בדברים, שאין בהם צורך, ומעסיקים לזולתם 
בדברים שאין בהם צורך. ולפיכך, לא היו מקבלים שום תלמיד, בטרם 
ישיגו ממנו בטחון, שיהיה משומר בעסקיו, שלא לגלות מה שאינו 
נחוץ.
%break
%H3 ב. האי אפשר
%break
פירושו, כי אין השפה שולטת בהם, לדבר באפס מה מתכונתם, לרוב 
דקותם ורוחניותם. ולפיכך, כל התגברות להלבישם באיזה מלות, אינה 
עשויה, אלא להטעות בהם את המעיינים, 
%break
ולהטותם לדרך שוא, שזה נחשב לעון היותר גדול מנשוא. ועל כן, 
לגלות מה מענינים כגון אלו, צריכים רשות מן השמים, שזהו חלק הב' 
מהסתרת החכמה. אולם גם דבר רשיון הזה צריך ביאור.
%break
%H3 רשות מן השמים
%break
הנה דבר זה מבואר בספר "שער מאמרי רשב"י" להאר"י ז"ל 
(בפרשת משפטים, זוהר ד' ק', בדיבור המתחיל "בריה דיוחאי ידע 
לאסתמרא"). וזה לשונו:
%break
"דע, כי נשמות הצדיקים
יש מהם שהם מבחינת אור המקיף,
ויש מהם שהם מבחינת אור פנימי"
(פירושם תמצא בספרי "פנים מאירות" בשער המקיפין, ענף מ"ח).
%break
וכל אותם, שהם מצד אור מקיף, יש בהם כח לדבר בנסתרות וסודות 
התורה, דרך כיסוי והעלם גדול, כדי שלא יבינו, אלא מי שראוי 
להבינם.
%break
והנה, רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום, היתה נשמתו מצד אור 
המקיף. ולכן היה בו כח להלביש הדברים ולדורשן, באופן שאף אם 
ידרשם לרבים, לא יבינם, אלא מי שראוי להבינם.
%break
ולכך ניתן לו "רשות" לכתוב ספר הזוהר. ולא ניתן "רשות", לרבותיו או 
לראשונים אשר קדמו לו, לכתוב ספר בחכמה הזאת, עם היות שודאי 
היו יודעים בחכמה הזאת יותר ממנו. אבל הטעם הוא, שלא היה בהם 
כח להלביש הדברים כמוהו. 
%page 10
וזהו מה שכתוב "בריה דיוחאי ידע לאסתמרא ארחוי [בנו של יוחאי 
ידע לשמור דרכיו] וכו'". ובזה תבין גודל העלם ספר הזוהר, אשר כתב 
רשב"י, שאין כל מוח ומוח יכול להבין דבריו. עד כאן לשונו.
%break
תמצית דבריו: אשר ענין ביאורי דברים בחכמת האמת, אינו תלוי כלל 
בגדלות וקטנות של החכם המקובל, אלא הוא ענין הארת הנשמה 
המיוחדת לדבר זה. אשר הארת נשמה זאת, היא בחינת נתינת 
"רשות" מהשמים, לגלות חכמה העליונה.
%break
ונמצינו למדים, אשר מי שלא זכה לרשות הזה, אסור לו לבאר 
ביאורים בחכמה זו, משום שאינו יכול להלביש הדברים הדקים ההם, 
במלות המתאימות לדבר, אשר המעיינים לא יכשלו בה. שמשום זה, 
לא מצינו שום ספר מסודר בחכמת האמת, 
%break
מלפני ספר הזוהר של רשב"י. כי כל הספרים, שקדמוהו באותו 
החכמה, אינם מוגדרים בשם "ביאורים" בחכמה, אלא רק "רמזים" 
בעלמא. וגם בלי סדר של קודם ונמשך, כנודע למוצאי דעת. עד כאן 
הבנת דבריו ז"ל.
%break
ויש להוסיף, כפי מה שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרים, אשר מזמן 
רשב"י ותלמידיו, בעלי הזוהר, עד זמנו של האר"י ז"ל, לא היה אף 
אחד מהמחברים, 
%break
שיבין דברי הזוהר והתיקונים כמו האר"י ז"ל. וכל החיבורים אלו 
שקדמוהו, אינם אלא בבחינת בעלי "רמז" בחכמה זו. וגם ספרי החכם 
הרמ"ק ז"ל בכללם.
%break
וגם על האר"י ז"ל עצמו, ראוי להאמר אותם הדברים, שאמר על 
רשב"י. דהיינו, אשר לקודמיו של האר"י ז"ל, לא ניתן רשות מהשמים, 
לגלות ביאורי חכמה. ולהאר"י ז"ל ניתן רשות הזה. באופן, שאין כאן 
להבחין משום גדלות וקטנות כלל, 
%break
כי יכול להיות שמעלת הקודמים לו, היתה לאין ערך גדולה ממעלת 
האר"י ז"ל. אמנם להם לא ניתן הרשות לדבר זה. ולפיכך נשמרו 
מלכתוב הביאורים, השייכים לעצם החכמה. רק הסתפקו ברמזים 
קצרים, בלתי נקשרים זה בזה כלל.
%break
ומטעם זה, מעת שנתגלו ספרי האר"י ז"ל בעולם, כל העוסקים 
בחכמת הקבלה, הניחו ידיהם מכל ספרי הרמ"ק ז"ל, ומכל הראשונים 
והגאונים שקדמו להאר"י ז"ל, כמפורסם בין העוסקים בחכמה זו. 
%break
וכל חיי רוחם הדביקו רק בכתבי האר"י ז"ל בלבדם. באופן, אשר 
עיקרי החיבורים, הנחשבים בבחינת ביאורים בחכמה זו כראוי להיות, 
אינם רק ספרי הזוהר והתיקונים, ואחריהם ספרי האר"י ז"ל.
%break
%H3 ג. סוד ה' ליראיו
%break
פירושו, שסודות התורה מתבארים רק ליראי שמו ית', השומרים על 
כבודו ית', בכל נפשם ומאדם, שלא יצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום 
חילול השם של משהו, לעולם.
%break
והוא חלק הג' מהסתרת החכמה. וחלק הזה, הוא היותר חמור בענין 
ההסתרה, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין הזה, כי מבטנם יצאו 
כל בעלי השבועות והקמיעות ובעלי קבלה מעשית, הצודים נפשות 
בערמתם, 
%break
וכל מיני בעלי המסתורין, המשתמשים בנובלות חכמה, שנפלו מתחת 
ידיהם של תלמידים דלא מעלי, להפיק מהם תועלת גופני בעדם 
עצמם או לאחרים, אשר העולם סבלו הרבה, ועדיין הם סובלים 
מענינים ההם.
%break
ותדע, שכל עיקר ושורש ההסתר מתחלתו, היה לגמרי רק משום זה 
החלק.
%break
ומכאן לקחו להם החכמים חומרות יתירות בבדיקת התלמידים, על 
דרך שאמרו ז"ל (חגיגה יג ע"א): "אין מוסרים ראשי פרקים, אלא לאב 
בית דין, והוא שלבו דואג בקרבו". 
%break
וכן "אין דורשין במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד" 
וכמותם תמצא רבות, אשר כל זה הפחד הוא, מהמבואר לעיל.
%break
ומטעם זה, מועטים המה היחידי סגולה, שזכו בחכמה זו. ואפילו 
אותם, שיצאו כל חובתם בשבע בדיקות וחקירות, נמצאים מושבעים 
בשבועות חמורות ונוראות, מבלי לגלות, בכל אותם הג' חלקים הנ"ל, 
ולא כלום. (ועיין מזה בהקדמת הר"ר משה בוטריל ז"ל לספר יצירה).
%page 11
ואל תטעה בדברי, במה שחלקתי כאן ג' חלקים בענין הסתרת 
החכמה, אשר כונתי, שחכמת האמת מתחלקת בעצמה על ג' חלקים 
כגון אלו. אלא כונתי על כל פרט ופרט, שבכל מרחבי החכמה. 
%break
אשר אין לך מלה קטנה בכל מרחבי החכמה הזאת, שלא יסתעפו 
ממנה ג' חלקים ההם, כי המה רק ג' אופני הביאור, הנוהג תמיד 
בחכמה זו. והבן.
%break
אולם יש לשאול כאן: אם אמת הוא, אשר תוקפה של הסתרת החכמה 
הגיעה לידי מדה כזאת, אם כן מהיכן נלקחו כל אלו אלפי החיבורים, 
שנתחברו בחכמה הזאת?
%break
והתשובה היא, כי יש הפרש בין ב' חלקים הראשונים ובין החלק 
האחרון. כי עיקר כובד המשא מוטלת רק על חלק הג' הנ"ל, מטעם 
המבואר לעיל. אולם ב' חלקים הראשונים אינם תחת איסור קבוע. 
%break
כי מחלק "האינו נחוץ", מתהפך לפעמים ענין אחד, ויוצא מגדר "האינו 
נחוץ", משום איזה סיבה, ובא לבחינת נחוץ. וכן מהחלק "האי אפשר" 
נעשה לפעמים בחינת "אפשר", שהוא מב' סיבות:
%break
א. או מבחינת התפתחות הדור,
ב. או על ידי נתינת רשות מהשמים, כמו שקרה לרשב"י ולהאר"י ז"ל. 
ובשיעורים קטנים גם לקודמים אליהם.
%break
ומבחינות הללו יוצאים ומתגלים כל הספרים האמיתיים שנתחברו 
בהחכמה.
%break
ולדבר זה נתכוונו במליצתם "גיליתי טפח ואכסה טפחיים". שכונתם, 
כי קרה להם ענין, לגלות דבר חדש, שלא שערוהו הקודמים לו. ועל כן 
מרמז, כי רק טפח אחד, כלומר, חלק א' מג' חלקי ההסתרה הנ"ל, 
הוא מגלה שם. וב' חלקים הוא משאיר בהסתר. 
%break
והוא להורות, כי קרה לו איזה ענין, שהוא סיבה לדבר גילוי ההוא: או 
ש"האינו נחוץ" קיבל לצורת "נחוץ", או ש"ניתן לו רשות מהשמים" על 
דרך שביארתי לעיל. וזהו שמתבטא בהמליצה של "גיליתי טפח".
%break
וידעו המעיינים בקונטרסים האלו, שדעתי להדפיסם במשך השנה, 
אשר כולם המה חדשות, שאינם מובאים בטהרה ובתוכנם המדויק 
לאמיתו, בשום ספר מהקודמים אותי. 
%break
ואני קבלתי אותם פה אל פה ממורי ז"ל, המוסמך לדבר. דהיינו, שגם 
הוא קבל מרבותיו פה אל פה וכו'.
%break
והגם שקבלתי אותם בכל התנאים של כיסוי ושמירה כנ"ל, אולם מתוך 
ההכרח, שהבאתי במאמרי "עת לעשות" הנ"ל, נתהפך לי חלק "האינו 
נחוץ", ויצא והיה לבחינת "נחוץ". 
%break
ועל כן "גליתי טפח" זה בהיתר גמור, כמו שביארתי לעיל. אמנם ב' 
הטפחים, אותם אשמור, כמצווה עלי.