ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author בעה"ס
%book  כתבי בעה"ס. [227-366]. בית שער הכוונות. האר"י.
%H בית שער הכוונות.
%break
%H פרק א'
%page 227
%letter א
א) הנה יש מאציל ונאצל, והנאצל יש בו ד' יסודות: אש, רוח, מים, 
עפר, והם ד' אותיות הוי"ה, והם חו"ב תו"מ, והנה הם טנת"א, 
%break
והם הם אבי"ע שהם הם ד' בחי' שבאדם: א' אדם הפנימי שהוא 
הרוחניות הנקרא נרנח"י, ב' הוא הגוף, ג' הוא המלבושים שע"ג הגוף, 
ד' הוא הבית שיושב בתוכו האדם וגופו ומלבושו.
%break
%letter ב
ב) וכל בחינות אלו כלולות מד' בחינות, ואלו הם: בחי' א' של הרוחניות 
היא נשמה לנשמה ונר"ן. בחי' הב' שהוא הגוף, הוא העצמות, שבהם 
המוח מבפנים, והגידין, והבשר, ועור. וכמש"ה עור ובשר תלבישני 
ועצמות וגידין תסוככני.
%break
%letter ג
ג) בחי' ג' שהם הלבושים, הנה הם נודעים שהם לבושים המוכרחים 
אל כהן הדיוט: כתונת, ומכנסים, מצנפת, ואבנט, כי אותן הד' דכ"ג הם 
לבושים היותר עליונים מאלו, כנזכר בזוהר, שאלו הם לבושים שם 
אדנ"י, ואלו הם לבושי שם הוי"ה, אבל עיקרם אינם אלא ד' בחי'. 
%break
בחי' הד' והוא הבית, יש בית, וחצר, ושדה, ומדבר. אמנם בכל אלו 
הד' בחי' הפרטיות, יש בחינה א' כוללת כולם, והיא ממוצעת בין בחי' 
ובחי' הכוללת שתיהן.
%break
%page 228
%letter ד
ד) ואחר שבארנו כי כל הנאצלים כולם בחי' א' הכוללת כל ד' יסודות, 
שהם ד' אותיות יהו"ה, שהם ד' עולמות אבי"ע. ושיש להם בחי' עליונה 
חמישית אמצעי בינם לבין א"ס. נבאר עתה כל עולם ועולם בכללות, 
ואח"כ נחזור בהם בע"ה לבאר יחד כולם בכללות א'.
%break
%letter ה
ה) והנה כל מה שנברא בעולמות כולם, אינם רק ד' בחינות, שהם 
הוי"ה כנ"ל, והם : בחי' רוחני הנקרא נשמה, ובחי' איברי הגוף, ובחי' 
המלבושים ובחינת הבית.
%break
%page 229
%letter ו
ו) ונדבר בעולם האצילות, ומשם יובנו כל השאר. כי הנה פנימית כל 
האצילות הוא הרוחניות הנקרא נשמה, והיא מלובשת תוך איברי הגוף 
הנקרא כלים, שהם הי"ס הנקרא ראש וזרועות וגוף.
%break
%letter ז
ז) ונחזור לענין הגוף. כי זה הבחי' הוא י"ס, עשר מדות, כי יש בהם 
גבול ומדה. כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה, שהוא רל"ו אלפים 
רבבות פרסאות כו'. וגוף הזה מלובש תוך לבושי דאצילות, 
%break
וכמו שארז"ל, בי' לבושים נתלבש הקב"ה, לבוש של גאוה שנאמר ה' 
מלך גאות לבש וכו'. וז"ס הנזכר בפרקי היכלות, כי שם החלוק של 
הבורא יתברך נקרא זהריא"ל כו'. אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל, 
אמנם בערך הא"ס נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה.
%break
%letter ח
ח) והנה המלבושים האלה הם בתוך בחי' הבתים, שהם ז' היכלות 
דאצילות, שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ והאויר 
שביניהן, כי כל זה בחי' הבתים. 
%break
והם נקראים עולם אצילות, אשר בתוכו יושב האדם העליון, שהוא 
נשמה, וגוף, ולבושי מלכות, נתונים בהיכל מלך עליון שהוא כללות 
עולם האצילות.
%break
%letter ט
ט) ואלו הד' בחי' הם בחי' הי"ס המתחילין מחכמה כנ"ל, ויש בהם ד' 
בחי' כנ"ל. ועוד יש בחי' הכתר, שהוא בחי' הה' הנ"ל, שורש לכולם, 
ויש בה ג"כ שורש ד' בחי' הנ"ל. ונמצא שבחי' האור והנשמה שבכתר 
שורש לי"ס הנשמות דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל. 
%break
ובחי' הגוף שבכתר הוא שורש לי"ס הגופות שבי"ס דאצילות 
המתחילים מחכמה כנ"ל. ובחי' הלבושים שבכתר הוא שורש לי"ס 
הלבושים שבי"ס דאצילות המתחילים מחכמה כנ"ל. ובחי' היכל 
שבכתר, שורש לי"ס ההיכלות שבי"ס האצילות המתחיל מחכמה כנ"ל.
%break
%page 230
%letter י
י) אח"כ נברא עולם הבריאה ע"ד הנ"ל ממש, כי דרך המסך שהוא 
קרקע ההיכל דאצילות, האיר למטה, ונחתם שם חותם כל מה שהיה 
בעולם האצילות, ונקרא עולם הבריאה, 
%break
יען הוא אור של תולדה ואינו אור עצמו העליון, ואמנם כיון שהוא חותם 
האצילות, צריך שיהיו בו כל הבחי' אשר באצילות.
%break
%letter יא
יא) ואמנם הכלל הבינוני הקצר מכולם הוא זה, כי כל הי"ס דאצילות 
וכתר ג"כ, יש בכ"א מהם : שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. וכעד"ז 
בי"ע, וכעד"ז א"ק שהוא שורש לכל אבי"ע.
%break
%letter יב
יב) נמצא כי כל מה שנאצל הוא הוי"ה א' כלולה מה' בחינות שהוא : 
קוץ של י' בא"ק, י' באצילות, ה' בבריאה, ו' ביצירה, ה' בעשיה. וכל 
בחינה מאלו כלולה מכל הה'.
%break
%page 231
%letter יג
יג) כי קוץ של י' שבא"ק, יש בה הוי"ה א' של ה' בחינות אחרות, שהם 
ה' בחינות הנ"ל בא"ק עצמו, שהם א"ק ואבי"ע שבו, שהם ה' בחי', 
שהם : שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל. 
%break
וכן היו"ד דאצילות, יש בה הוי"ה אחת הכוללת כל הה' בחי' הנ"ל, וכן 
עד"ז שאר אותיות בבי"ע. באופן שהם ה' אותיות כלולים כל האחד 
מכולם שהם כ"ה בחינות.
%break
%letter יד
יד) ואח"כ עד"ז הנ"ל יש כללות אחר, שכל א' מהם כלולה מן כל הכ"ה 
בחינות. והוא, כי י' דאצילות יש בה הוי"ה א' כלולה מכל ה' בחינות, 
וכל בחינה מה' כלולה מה', 
%break
שהם : י"ס שורש, וי"ס נשמה, וי"ס גוף, וי"ס לבוש, וי"ס היכל. וכעד"ז 
בקוץ של י' בא"ק, י' באצילות, ובאות ה' בבריאה, ובאות ו' ביצירה, 
וכו'.
%break
%letter טו
טו) נמצא, כי בקיצור הוא זה. כי הא"ק הוא קוץ הי', ויש בו הוי"ה א' 
כוללת ה' בחי' : שורש, ונשמה, וגוף, ולבוש, והיכל. וכל בחי' מאלו 
כלולה מה' 
%break
שהם : י"ס שורש, וי"ס נשמה, וי"ס גוף, וי"ס לבוש, וי"ס היכל. וכל 
ספירה מאלו העשר ספירות נכללו בה' פרצופים, שהם השורש 
ואבי"ע.
%break
%page 232
%letter טז
%H פרק ב'
%break
טז) ועתה נדבר בבחי' כל עולם מאלו מה ענינם. דע, כי השורש 
והנשמות והגופים הם בחי' א' שאין פירוד ביניהן, אך הלבושים 
והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל.
%break
%page 235
%letter יז
יז) ובין ב' אלו, שהם בין הגופים ובין הלבושים, שם הם מדור 
הקליפות, והם ממש נדבקים באחור אור הגוף. וטעם הדבר מפני שג' 
בחי' הפנימיות יש בתוכם או"פ, והיותר גרוע באו"פ יוצא בתוך העור, 
ושם מסתיים. 
%break
ואור המקיף הוא להיפך, כי אור היותר חיצון הוא גדול יותר, כנודע. 
נמצא כי אור מקיף שבלבוש היותר פנימי הנדבק אל הגוף, הוא אור 
המקיף היותר קטן שיש בכולם.
%break
%letter יח
יח) לכן הקליפות מדורם שם באמצע, במקום שאין שם לא או"פ ולא 
או"מ, והוא באמצע בין הפנימי למקיף, ושם נקרא מקום החשך. והענין 
הזה בכל עולם ועולם בבחי' הקליפות אשר בעולם ההוא.
%break
%letter יט
יט) ואמנם אחר שבארנו הדבר בפרטות, נדבר בכללות. והוא, כי הנה 
נודע שבפנימיות הא"ק הוא הא"ס המתלבש בשורש הנשמות של י"ס 
שבו, ואלו מתלבשין בבחי' הנשמות של כל הי"ס שבו, ואלו מתלבשין 
בי"ס של בחי' הגוף של א"ק.
%break
%letter כ
כ) ומהראוי היה שהי"ס של הגופים יתלבשו בי"ס דלבושים, ואמנם 
אינו כן לסבה הנ"ל, אמנם ג' בחי' עתיק דאצילות מסבבות אל ג' 
בחינות אלו דא"ק, 
%break
כיצד, הרי שהי"ס דגופות דא"ק מתלבשים תוך י"ס השרשים של 
הנשמות י"ס דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בי"ס של בחי' נשמות 
דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בי"ס דגופות דעתיק דאצילות.
%break
%letter כא
כא) וכעד"ז בחי' השרשים וגופים ונשמות דא"א מלבישין לגופות 
דעתיק. וכעד"ז ג' בחי' דאבא מלבישין לא"א. וכן ג' בחינות דאמא 
לאבא, וג' בחי' דז"א לאמא, וג' בחי' נוקבא לז"א. 
%break
והרי עתה נשלמו כל בחי' הגופות עד נוקבא דז"א. והנה כאן באחורים 
דגופות הנוקבא נדבקים כל הקליפות דאצילות די"ס שבהם, ואלו הם 
ע"ד הנ"ל.
%break
%page 236
%letter כב
כב) ולזה צריך שנודיעך ענין הלבושים והיכלות מה עניינם. דע כי 
הלבושים הם בחי' הכלים אל או"מ, ובין כל לבוש ולבוש יש או"מ א', 
ואלו הם בחינות אורות דמקיפים דיושר על כל האצילות. כנזכר במ"א, 
שיש ג' בחי' כלים המקיפים, ועליהם מקיפין (האורות) דנר"ן וכנ"ל.
%break
%letter כג
כג) ואותן הכלים דמקיפין הם הלבושים. וכן ההיכלות, הם העגולים, 
כנזכר בכל מקום שהם סובבים על אורות המקיף שהם הלבושים 
כנזכר, והם בחינת הרקיעים המתעגלים, שהם בחי' ההיכלות של 
עולם ההוא.
%break
%letter כד
כד) ולכן אלו העגולים הם סובבים על כל הבחי', כי הם דמיון בתים 
שבתוכם דר האדם, ועליהם הוא הארת המקיפים גדולים מאד, שא"א 
להם להכנס תוך גבול ומדה. 
%break
כי אפילו בתוך הבתים והיכלות, שהם כלים גדולים במאד מאד, אינם 
יכולים להתצמצם שם, ומכ"ש בכלים קטנים דמיון גופים. 
%break
ולכן אל תתמה אם אורות המקיפים הם בעיגולים ובלבושים, כי 
אדרבא לרוב גודלם אינם מתלבשין בגוף, אלא במקום רחב מאד 
מאד, וכל מה שהמקום רחב יש אור יותר גדול מקיף, והדבר מובן.
%break
%page 237
%letter כה
%H פרק ג'
%break
כה) ונבאר ענין עולמות בי"ע עצמם מה היתה בחינתם. דע כי אין דבר 
שאין בו פנימיות וחצוניות, אפילו בבחינת הכלים כנזכר לעיל. ואמנם 
מחצי תפארת ונה"י דאדם קדמון עד סיום רגליו, 
%break
החצוניות שלהם נחלק לב' בחינות, והנה החצוניות שלהם מצד פנים 
הוא הנקרא בריאה, ושמצד אחור נקרא יצירה.
%break
%page 238
%letter כו
כו) וכאשר עלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודין, כבר נתבאר 
למעלה, כי אדם קדמון צמצם עצמו שנית והעלה פנימיות האור מחצי 
תפארת שבו ולמטה והעלהו למעלה, 
%break
ואח"כ יצא האור ההוא דרך העינים, ונתפשט בחוץ מחצי תפארת שבו 
ולמטה, ונעשה עולם הנקודים.
%break
%page 239
%letter כז
כז) ואמנם תכף בעת הצמצום, שהוא עליית האור למעלה, טרם צאתו 
מן העינים, ועדיין לא נעשו הנקודים, תכף נחשכו שתי בחינות 
החיצוניות, כי האור הפנימי נסתלק למעלה, ולא יכלו לעמוד שם, 
%break
%page 240
וירדו למטה תחת רגלי היושר של אדם קדמון, במקום האור המקיף 
אשר תחת רגלי היושר של אדם קדמון בלבד.
%break
%page 241
%letter כח
כח) ולא לקח שאר מקום כל אור המקיף או יותר למטה ממנו, והאור 
המקיף דיושר אשר תחת רגליו עלה במקומם למעלה סביב פנימיות 
נה"י דאדם קדמון.
%break
%page 242
%letter כט
כט) והנה ברדת בריאה ויצירה למטה מרגליו, לא עמדו במקומם 
הראוי להם, וע"י ירידתם זו הוחשך בם חיצוניות צד האחור יותר 
ויותר, מחמת שנתרחק יותר מן האור העליון, ואז ירדה חיצוניות של 
חיצוניות האחור למטה למקום הנקרא עשיה.
%break
%letter ל
ל) והנה אח"כ יצא הארת אור עליון דרך העינים, והלביש מחצי 
תפארת אדם קדמון ולמטה, ונעשה עולם הנקודין. והאור העיקרי 
שהוא השרש נשאר בפנים. 
%break
%page 243
וכבר נתבאר כי העגולים של הנקודים הם היוצאים תחלה, ובהתעגלם 
סביב נה"י דאדם קדמון גם מסבבים תחת רגלי יושר שלו, והפסיקו בין 
תחת רגליו אל החיצוניות, שהם בריאה ויצירה שירדו שם כנזכר, 
%break
%page 244
וגרשום משם, ולא מצאו מקום, והעלו את שתי בחינות החצוניות האלו 
למקומם למעלה באחור אלו הנקודים.
%break
%page 245
%letter לא
לא) כי עתה שהנקודים הפסיקו בין פנימיות כלים דנה"י דאדם קדמון 
אל זה החצוניות, כבר יכולים לעמוד שם אעפ"י שהוחשכו, וכבר יש 
בהם כח לקבל האור הראוי להם, כמו שנתבאר בענין תיקון הנקודים 
לקמן בע"ה.
%break
%letter לב
לב) וחזרה הבריאה כנגד פנים והיצירה כנגד אחור ע"ד שהיה 
בתחלה, ועם זה נתבאר טעם רביעי בענין היות הנקודים יוצאים בדרך 
עגולים כנזכר לעיל. והנה עתה חזר מקום בי"ע היותו פנוי וחלל 
כבתחילה.
%break
%page 246
%letter לג
לג) ודע כי בעת ששמעתי זה הטעם הד' כתבתיו בקיצור נמרץ 
ואעתיקנו לך פה, לפי שנלע"ד ששמעתי, כי מקום בי"ע הוא אחורי 
הנקודים של העגולים, שהוא ממש בחינת החיצוניות הזה שעלה, וכאן 
נראה להפך כי מקום בי"ע הוא למטה בחלל הנזכר וצ"ע.
%break
%letter לד
לד) וז"ל העתק מה שכתבתי. בצמצום הנזכר ירדו חיצוניות פנים 
ואחור מטיבור א"ק ולמטה, בריאה ויצירה, וירדו במקיף יושר שתחת 
הרגלים ולא בכולו, והמקיף עלה במקומו, 
%break
וברדתו האחור הוחשך חיצוניות יותר וירד יותר לעשיה, וזה טעם ד' 
היות הנקודים עגולים ומקיפים כדי להעלותם.
%break
%letter לה
לה) כיצד, ירד מקיף הזה ונכנס בין הרגלים לבריאה, וגרשום ולא 
מצאו מקום ועלו למעלה אחורי מקיף זה הנקודים, כנגד מקומם הא', 
ולמטה נשאר חלל ונקרא מקום בריאה כו' והמקום גדול מכל העולם, 
ולכן כלי הנקודים אעפ"י שהם נתקנו לכלי אצילות הם גרועים ע"כ.
%break
%letter לו
%H פרק ד'
%break
לו) והנה אחר שבארנו דרושי העגולים והיושר בקצרה בסדר 
התלבשות כל העולמות. צריכים אנו לבאר עתה עד היכן הגיע 
התפשטות רגלי א"ק דיושר שבכל עולם ועולם. 
%break
%page 247
והנה מוכרח הוא, כי קו הישר יהיה דבוק ממש בא"ס הסובב, וממנו 
מתפשט ויורד ומתלבש תוך פנימיות א"ק, ונמשך ומתפשט עד סיום 
רגלי א"ק הישר, שהוא ממש עד חצאי עיגולי עתיק יומין הסובבים 
תחת רגליו, עד שם מסתיימין רגלי היושר דא"ק.
%break
%letter לז
לז) כי אם נאמר, שרגלי א"ק הם מגיעים ומתפשטים עד למטה בתוך 
עיגולי עצמו עד סיומם וסופם, נמצא שחוזר ומתדבק עם עיגול הא"ס 
בחצי התחתון אשר תחת רגלי א"ק, 
%break
ואם כך הוא, נמצא הא"ס יאיר בו משם ולמטה דרך קו הישר, ולא 
יהיה בחינת מעלה ומטה משפיעים ומקבלים. וע"כ לא נמשך ראש 
הקו למטה.
%break
%letter לח
לח) הכלל העולה בקיצור הוא זה. כי רגלי א"ק דיושר הנה הם 
מתפשטים ונמשכים עד חציים התחתונים של עיגולים דעתיק יומין 
מצד מטה, באופן, כי עיגולי ע"י מקיפים סביב רגלי יושר דא"ק. 
%break
אמנם כל שאר הרגלים דיושר, כגון רגלי עתיק ורגלי א"א ורגלי ז"א 
ורגלי נוקבא, כולם מסתיימים בהשואה אחת, והוא עד חצאי 
התחתונים של עיגולי א"א מצד מטה. באופן כי עיגולי א"א הם מקיפים 
וסובבים מתחת כל רגלי הנ"ל כולם.
%break
%page 248
%letter לט
לט) אמנם יש בחינת פרצופים שאינם גבוהים קומתם, כגון או"א 
ששיעור קומתם מהגרון דא"א עד הטבור של א"א בלבד. וכן פרצוף 
לאה, שהיא מתחלת מהדעת דז"א עד החזה שלו כמ"ש במקומו. 
%break
ואלו הפרצופים אין רגליהם נוטים עד רגלי א"א כי הם קצרי קומה, וכל 
אחד יתבאר במקומו בפרטות.
%break
%letter מ
מ) והנה פעם אחרת שמעתי ממורי זלה"ה בענין דרוש תיקון א"א, איך 
נולד ויצא וינק מב' פרקין תתאין דרגלי עתיק יומין. ושם ביארנו איך ב' 
פרקין תתאין הנקרא עקביים דע"י הם מתפשטים יותר למטה מרגלי 
א"א והם נכנסים בגבול עולם הבריאה כנזכר שם. 
%break
ואפשר לומר כי לא היה כך אלא קודם תיקון אצילות, ואחר התיקון לא 
הוצרך לזה, שחזר העתיק לאסוף רגליו למעלה בהשוואה אחת עם 
רגלי א"א וצ"ע.
%break
%page 249
%letter מא
מא) אמנם דע, כי כל בחי' ה"פ שבכל עולם ועולם הנ"ל, הנה כל אחד 
כלול מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, וצריך המעיין לחקור על ניתוח 
אברים שבכל פרצוף ופרצוף, איך יפגשו אבר פרצוף זה באבר פרצוף 
המלביש אותו, כי אין כל הפרצופים עומדים בשוה ובקומה א'. 
%break
ונמצא כי ראש המלכות דעשיה נפגשה בתחתית העקב דא"ק, וכעד"ז 
בכל שאר הבחינות לא יכילם העין, כי אם נגולו כספר השמים. וכפי 
דבוק זה האבר שבזה הפרצוף באבר הפרצוף שכנגדו, לפעמים יפגשו 
עין בחוטם, ואזן בעקב, וכיוצא בזה לאין קץ.
%break
%letter מב
מב) וזהו ענין חכמת הצירוף כ"ב אותיות א"ב, אלף עם כולם וכולם עם 
א'. וכיוצא בשאר האותיות, והם הגורמים השינוי שאין לך יום שדומה 
לחבירו, ואין צדיק דומה לחבירו, ואין בריה דומה לחברתה, 
%break
וכל הנבראים כולם לצורך גבוה, כי אין יניקת כולם שוה, אף לא תיקון 
כולם שוה, ותתקן החלבנה בקטורת, מה שלא תתקן הלבונה. לכן היה 
צריך באלו העולמות טו"ר ובינוני, ובכל אחד מינים לאין קץ.
%break
%letter מג
מג) וזה סוד בהבראם, בה' בראם, כי כל הנבראים היו בחינת ה' 
פרצופים, הן באצילות הן בבי"ע. וז"ס ה' זעירא, כי כולם יצאו מה' 
זעירא דמלכות דא"ק, אחר שנתמעטה בסוף ז"ת שלה לבד, ואז 
היתה ראש להם כנ"ל, לכן נרמזו בה' זעירא.
%break
%page 250
%letter מד
מד) והנה י"ס דאצילות להיותם לבושים למלכות דא"ק, התחילו בהם 
הסיגים, ונרמזו באלה המלכים הנזכר בריש אדרא רבה, כי כולם בני 
מלכים הם. בראשית ברא אלקים, שהיא מלכות דא"ק הנקראת 
אלקים, ומכחה נבראו שמים וארץ דאצילות.
%break
%letter מה
מה) ומתחילה לא נתקנו עד שיצא הדר מלך הח', שם הוי"ה, הוא 
תולדות היסוד דא"ק, מילה שניתנה בשמיני, והוא הדרת פנים זקן, 
והוליד טיפת הלובן הנק' חסדים, 
%break
והטיל במ"ן דמלכות שבו, שהיא טפת אודם, ארץ אדום, וכדין עלמין 
אתתקנו, שהם ז' מלכים הכוללים הי"ס דאצילות, כי הראשון כולל ג"ר, 
וכדין עלמא אתבסם בזווג יסוד ומלכות דא"ק. 
%break
%page 251
וזהו ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, שיתף רחמים בדין, ואז נתקן 
האצילות. גם המלכות עצמה דא"ק שהיא ראשית דאצילות, והיא 
עתיק יומין, נתקנה טיפת אודם שלה, ועליה נאמר באד"ר דקל"ה ע"א, 
כל רישא דעמא דלא אתתקן איהו בקדמיתא לית עמא מתתקן.
%break
%letter מו
מו) ואין הכוונה ח"ו עליה עצמה, רק על הארת ז"ת שבה המתלבשים 
בי"ס דאצילות, אך עצמות ממשות ז"ת שבה נשארו למעלה במקומו, 
רק ניצוצי אורם הם היורדין להתלבש באצילות, ונק' רישא דעמא. ולכן 
נקרא אנ"י ונק' אי"ן, ודא מלכות דא"ק וכתר דאצילות והבן.
%break
%letter מז
מז) וז"ש באד"ז דרפ"ח, ובג"כ אקרי ע"ק אין, דביה תליא אי"ן בגין 
דהאי חכמתא סתימאה אקרי אי"ן, דביה תליא, דביה מתפרשין תלת 
זמנין כו' שהוא חכמה דא"ק, המתלבשת בעתיקא, שהוא כתר 
דאצילות ואז נקרא אי"ן.
%break
%letter מח
מח) הרי אם ירצה המעיין להעמיק בדברינו אלה, יסתכל, היות א"ס 
פנימית לעולמות ומקיף כל העולמות, ורגלי קומת א"ק המלביש את 
א"ס מבריח עד סיום כל העולמות אבי"ע. 
%break
%page 252
ואצילות לבוש לז"ת דמלכות שבו, וכל בריאה לבוש לז"ת דמלכות 
דאצילות, וכל היצירה לבוש לז"ת דמלכות דבריאה, וכל עשיה לבוש 
לז"ת דמלכות דיצירה.
%break
%letter מט
מט) והיה עקביים דא"ק מתלבשים בי"ס דעשיה. וכ"א כלולה מק' הרי 
אלף יומין דחול, כי שם הקלי' כולם. ובהשתלם להזדכך ולהתברר 
האור מעולם העשיה, שהוא יסוד יעקב, י' עקב. 
%break
כי הם עשר ניצוצי אורה הניתנין בעקב שהוא עולם העשיה, כי אז 
בעקבא משיחא הוא א"ק חוצפא יסגא.
%break
%page 253
%letter נ
נ) ואח"כ יעמדו רגליו על הר הזיתים, דכתיב ועמדו רגליו וגו', וישתלם 
קומתו, ועליו נאמר הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד. ישכיל 
מעשיה, בסוד ונחמד העץ להשכיל עץ הדעת. ירום מיצירה. 
%break
ונשא מבריאה. וגבה מאצילות. מא"ד אותיות אדם, הוא א"ק, אז יבוא 
משיח בע"ה, ומחת לצלמא על רגלוהי, הם הקליפות שכנגד ג' עולמות 
בי"ע.
%break
%letter נא
נא) כי על האצילות נאמר אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. 
והבריאה היא רישא דדהבא, כי היא בחי' זהב, מצפון זהב יאתה, 
שהיא בינה עלמא דאתכסיא המתלבשת ומקננת בבריאה כנ"ל. 
%break
%page 254
וקלי' דיצירה כסף ונחושת. וקלי' דעשיה פרזלא וחספא, והיא אבן 
מלכות האחרונה שבכל העולם, הוא עקב א"ק ואתה תשופנו עקב. 
בהאי אבן רציץ מוחא דנחש, ומחת לצלמא על רגלוהי שבעשיה.
%break
%letter נב
נב) ואז שמים דעשיה וארץ דעשיה נאמר עליהם, שמים כעשן כו', 
והארץ כבגד תבלה, כי בהגלות רגלי א"ק על הר הזתים, אשר בתוכם 
הא"ס מתלבש כנ"ל, 
%break
ואז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור ז' 
הימים הראשונים, ז"ת דמלכות דא"ק כנ"ל, הנקרא ע"י דאצילות.
%break
%page 255
%letter נג
%H פרק ה'
%break
נג) הנה נתבאר, איך כל העולמות בכללן הם פרצוף אדם א', בעצמות 
וכלים ומלבושים. ואמנם כל עולם בפ"ע דרך פרט, יש לו כל אלו הבחי' 
שהם עצמות וכלים ומלבושים. 
%break
וכעד"ז כל פרט ופרט מהם מתחלק ע"ד הנ"ל. וזכור זה, ולא תצטרך 
להזכירו בכל פעם ופעם. וזה רמוז בפ' תולדות קל"ד.
%break
%letter נד
נד) והנה נבאר עתה מעולם האצילות ממנו ולמטה, כי הנה באצילות 
יש בו נרנח"י ואיברים של גוף הנקרא כלים. ויען היחידה וחיה הם 
מקיפים, לכן לא היו גם הכלים רק ג' בחי' שהם נגד נר"ן הפנימים.
%break
%letter נה
נה) וכבר ידעת כי המוח כלי לנשמה והלב לרוח וכבד לנפש. והנשמה 
מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים, וזהו נקרא גדלות ז"א שהם 
מוחין. ואח"כ רוח מתפשט בלב ומשם ולמטה בכל הגוף, וזהו הכלי 
האמצעי הנקרא יניקה, 
%break
%page 256
כי הלב בו"ק הוא עומד, שהוא יניקה, ומלביש על הנשמה ועל המוח 
ומכסהו, וע"כ אין הנשמה נכרת אלא במוח, כי בגוף נעלמה. ואח"כ 
הנפש מתפשט תוך הכבד, ומשם ולמטה מלבשת על הרוח והלב, ולכן 
אין הרוח ניכר אלא בלב.
%break
%letter נו
נו) וזהו על סדר שרשיהן, שידעת איך כל האצילות כך הוא, שבינה 
שהיא נשמה חציה מגולה וחציה נעלמת בז"א שהוא רוח, וכן ז"א חציו 
מגולה וחציו מכוסה בנוקבא שהיא הנפש.
%break
%letter נז
נז) נמצא כי התפשטות כלי המוח בכל הגוף הם סוד הגידין בלתי 
חלולים מבפנים, וסוד מוח העצמות. ועליהן הם הוורידין, הנקראים 
עורקים הדופקים בלי דם, אלא בתוכם רוח הלב, ואלו מלבישין את 
הגידין הנ"ל הנמשכים מהמוח ואת מוח העצמות, 
%break
ואח"כ העורקים המלאים דם הנמשכים מהכבד, אלו מלבישין את 
העורקים בלתי דם כנודע מחכמי הנתוח, כי העורקים הדופקים הם 
תחת העורקים של הדם.
%break
%letter נח
נח) הרי נתבאר איך הם ג' כלים זה תוך זה, והם בחי' עיבור יניקה 
ומוחין, והם כלים לנר"ן, כי היחידה וחיה אין כנגדן כלים, יען אינם 
פנימים. ועליהם סובבת הבשר וחופפת עליהם, ונקרא בשרא סומקא. 
%break
%page 257
והוא סוד החשמ"ל המקיף לכל הכלים, וזהו כעין החשמ"ל מתוך 
האש, אשא סומקא, והוא סוד בשרא סומקא. ואח"כ העור, והוא עץ 
הדעת טוב שבאצילות.
%break
%page 258
%letter נט
נט) והנה בשר הוא שם אלקים הסובבת ונקרא כורסייא דשביבין. והוא 
כי אלקים במילוי יודי"ן בגימטריא ש', וברבוע גימטריא ר', וב' כוללים 
גימטריא בשר. 
%break
%page 259
והעור נתבאר אצלינו, כי הוא רע, ואות ו' טוב שבתוכו, כנזכר בתקונים 
ס"ט דק"ן, כי הוא עץ הדעת טו"ר. אמנם באצילות הרע נפרד לחוץ, 
כמ"ש בע"ה.
%break
%letter ס
ס) ואח"ז הם העולמות בי"ע, והם לבושים אל האצילות, כנודע. והוא 
באופן זה, כי ברדת המלכות להיותה ראש לשועלים מתלבשים 
הגופים העליונים למטה.
%break
%page 260
%letter סא
סא) כי כלי הפנימי של המוח לנשמה יורד בבריאה, ונעשה שם נשמה, 
אף שהיא בחי' כלי, מ"מ נעשה שם נשמה לעולם שתחתיו. אבל 
בעולם עצמו לא נעשה לעולם מבחי' כלי נשמה, כי החיה והיחידה 
אינם מתלבשין לעולם, כנ"ל.
%break
%page 261
%letter סב
סב) וכלי האמצעי הלב כלי לרוח, יורד ביצירה, ונעשה שם נשמה, ואז 
היצירה מכסה ומלביש לבריאה קצתה, דוגמת הלב המכסה את המוח 
באצילות כנ"ל, ודוגמת ז"א לבינה, וכלי החצון של כבד של נפש 
דאצילות, הוא עצמו נעשה נשמה לעשיה.
%break
%letter סג
סג) האמנם ודאי, כי הנשמה שביצירה היא נשמה בערך היצירה 
עצמה, אך כפי האמת אינו רק רוח בערך הכללות ג' עולמות בי"ע. וכן 
נשמת העשיה אינו רק נפש בערך הכללות, כי הרי באצילות היו ג' 
כלים לנר"ן.
%break
%letter סד
סד) וצריך שתדע, כי פנימיות וחיצוניות הכלים, אע"פ שכל א' יש לו ג' 
בחינות עי"מ, עם כל זה, כל ג' בחינות של החיצוניות נקרא גופא, וכל 
הפנימיות נקרא מוחין בערכו, 
%break
כנזכר בתיקונים קכ"א, לכן ברוב הפעמים אנו קורין אל פנימים בשם 
מוחין, ונודע כי המוחין אינו נשמה, רק גוף פנימי.
%break
%letter סה
סה) נמצא כי המוחין של החיצוניות נעשה בית קבול אל המוחין 
הפנימיות, ונקרא בשם אוירין דילהון, דוגמת המוחין דקטנות שנעשו 
קרומין אל המוחין דגדלות. 
%break
וזה שכתוב בתקונים דקכ"א, שמא דס"ג איהו מוחא מלגאו, ג' יודין 
דוגמת ג' מוחין. ושמא דמ"ה איהו מלבר, ג' אלפין, ג' אוירין 
דמתלבשין בהון ג' מוחין.
%break
%page 262
%letter סו
%H פרק ו'
%break
סו) ונבאר עתה מרכבת יחזקאל שהיא ביצירה וממנו תקיש אל 
השאר. דע כי הנה נתבאר שבכל העולמות יש בהם או"פ ואו"מ, 
והכלים של כל העולמות מפסיקין הם באמצע בין אורות מקיפים ובין 
אוה"פ.
%break
%letter סז
סז) והנה האו"פ וכליהם הם היותר עליונים בפנים והיותר תחתונים 
בחוץ, כי הרי עתיק הפנימי וכלי שלו בפנים מן הכל ועליו או"פ וכלי 
דא"א וכן כיוצא עד העשיה, שאו"פ שלה וכלי שלה הם מלבישים כל 
העולמות כולם. 
%break
ואורות המקיפין הם להיפך כי התחתונים יותר פנימים, כי מקיף 
דעשיה ע"ג כלים דעשיה ועליו מקיף דיצירה וכו'.
%break
%letter סח
סח) ונמצא א"כ, כי כלים דעשיה נקודה אמצעית של כל העשיה, וכל 
העולמות כולם באמצע האורות הפנימים והמקיפים. והארץ הזו שלנו, 
היא נקודה אמצעי של העשיה וכל העולמות.
%break
%letter סט
סט) ואחר שידענו זה נחזור לענינינו, כי הנה הקליפות דעשיה הם 
יותר אמצעי של כל העשיה וכל העולמות בכללם זולת הארץ הזאת, 
אמנם בערך האו"פ לבד נמצאו הקליפות מלבושים להם ומקיפין להם 
וחיצוניות מכולם.
%page 263
%page 264
%letter ע
ע) ונתחיל מאצילות הנה תחלה הם הקליפות והם רוח סערה כו' ואלו 
נקרא עור, כי עור הוא הקליפה, ולכן הוא נקרא קליפה, והנה הם ג' 
קליפות ענן ורוח סערה ואש, נגד ג' ערלות מילה ופריעה ואטופי דמא, 
ובתוכם הבשר עטרת הגיד, והוא החשמל.
%break
%page 265
%page 266
%letter עא
עא) וע"ז החשמל סובב הנוגה, הקליפה רביעית, קול דממה דקה 
בחשאי. וז"ס ח"ש מחשמ"ל, ובתוכו מ"ל, שהוא עצמות של החשמ"ל, 
והוא הבשר. וזה החשמ"ל הוא חיות אש ממללות, מילוי דאלקים 
דיודין גימטריא ש' דבשר.
%break
%page 267
%letter עב
עב) והוא עץ הדעת טוב דאצילות, כנזכר בתקונים ד"ל. לכן הוא שם 
יאהדונהי, כי זהו שם החשמל, כנזכר בהרבה מקומות. 
%break
%page 268
אך בבי"ע עץ הדעת טו"ר. ולא החשמ"ל עצמו, אלא קליפת נגה 
הסובבת עליו, ומפסקת בין החשמל ובין הקליפות, וקליפה זו טו"ר 
בבי"ע, אבל באצילות עצמו טוב בלא רע.
%break
%letter עג
עג) לכן תמצא החשמ"ל גימטריא מלבוש, והוא הבשר החופף על הג' 
כלים הנקרא גוף, כי הבשר אינו מכללם. 
%break
וקליפה זו דנוגה הוא עור המפסיק בין הג' קליפות ובין החשמל כי הוא 
עור זך ודק מאד שאינו ניכר, והוא ע"ג הבשר, שהעורות הגסים הם ג' 
קליפות אחרים. וזה נקרא באצילות עץ הדעת טוב, ובבי"ע עץ הדעת 
טו"ר.
%break
%letter עד
עד) וצריך שתדע כי לא יש שום בחי' בעולם שאינה כלולה מעצמות 
וכלים כנ"ל, נמצא כי עם היות שזה הנוגה הוא קליפת העור, לא מפני 
זה אינו כלול מגוף ונשמה כו'.
%break
%letter עה
עה) והנה זה הנוגה, הוא בתיה בת פרעה. כי פרעה שלח את הערב 
רב דאתי מקליפות נגה הנקרא לילי"ת קשת עורף, לבושא דחוה אשת 
אדם. ויש לילית יותר חיצונה, והיא אשת סמא"ל. 
%break
גם בזה הנוגה יש סמאל ולילית אחרים פנימית, שע"ז אחז"ל שהיה 
מלאך מגורש מן השמים. ונקרא להט החרב המתהפכת, לזמנין מלאך 
לזמנין שד ונקרא לילי"ת, לפי שהנוקבא שולטת בלילה (והשדים 
שולטין בלילה) נקרא לילית, כנזכר בתיקונים דקכ"ד.
%break
%page 269
%letter עו
עו) והנה בתקונים דמ"ד אמרו סמא"ל דנפיק מקדושתיה, כי הג' 
קליפות אחרים יש שם סמא"ל ולילית אחרים אמיתים רעים וחטאים 
בכל קליפה מהם, 
%break
וזה נרמז בזוהר פרשת בראשית כ"ט אית ס"ם ואית ס"ם ולאו כלהו 
שוין. ובזה יתורצו לך כמה מאמרים בענין סם ולילית.
%break
%letter עז
עז) נמצא כי ס"מ ולילית שפיתו לאדם וחוה, הם הג' קליפות החצונים, 
ששם יש ג"כ ס"ם ולילית אחרים, אך הפיתוי היה ע"י קליפת נוגה זה 
כלולה מן ס"ם ולילית אחרים. 
%break
וזה הנוגה נתערבה באדם וחוה, ואז נעשה אדם טו"ר. ועיין פרשה 
ויחי רכ"א ובויקהל ר"ג ע"ש. וז"ש ובהאי נוגה מפתי סטרא אחרא 
לאתתא לנטלא נהורא כו'.
%break
%page 270
%letter עח
%H פרק ז'
%break
עח) קודם שבא אדה"ר, וקודם בריאת עולם, היו זו"ן אב"א. ולכן כל 
העולמות כולם היו אב"א בסוד העשיה שהוא אב"א. לכן ט"ל מלאכות 
הם בסוד העשיה. כי שם הוא המעשה, וכולם היו בסוד אב"א.
%break
%page 271
%letter עט
עט) ואחר שבא אדה"ר ותיקן ע"י תפלתו את העולמות בסוד לעבדה 
ולשמרה, הנה עד שבא אדה"ר, היו ו' ימי המעשה בסוד ט"ל מלאכות 
הנ"ל בהיותן אב"א. 
%break
ואז הוא גרם הנסירה העליונה, וחזרו זו"ן פב"פ, והיה יום השבת. לכן 
נאסרו כל הט"ל מלאכות בשבת, כי גורם להחזיר העולמות אב"א 
כבתחלה.
%break
%letter פ
פ) והנה סבת היותן בתחלה אב"א, הוא מפני כי כאשר עדיין לא נתקנו 
ג"ר, וירד האור בז"ת, ולא יכלו לסבול ומתו. 
%break
%page 272
וז"ס ואלה המלכים וגו', וכאשר נתקנו ג"ר בסוד פרצוף, נתמעט האור 
ויכול הז"א לסובלו. כמבואר אצלינו, כי המיעוט הוא סבת תיקון אל 
המקבלים. ואמנם הקליפות נעשו מאלו המלכים משיוריהם.
%break
%letter פא
פא) וכאשר נתקנו או"א, ירדו הדינין לתתא בזו"נ. וכאשר נתקנו זו"ן, 
ראה המאציל יתברך, שאם יתוקנו בבחי' פב"פ, יתאחזו הקליפות 
והדינין באחורים שלהם, להיותן דינין, 
%break
%page 273
בפרט שהם לתתא, לכן תיקנם אב"א, ועי"ז לא יוכלו להתאחז שם, כי 
להשמר שלא יתאחזו בפנים זה א"צ, ודאי שאין להם שם אחיזה. 
%break
%page 274
ואח"כ כשבא אדה"ר ותיקן מעשיו, וע"י תיקון מעשיו גדר הכרם וקצץ 
הקוצים הנאחזין שם, וכרת כל הקליפות משם, החזירן פב"פ. ואמנם 
אדה"ר לא היה יכול לתקן רק עולמות עליונים, אבל עולם עשיה שכולו 
קליפות לא תיקן, ונשאר עולם זה בבחי' אב"א.
%break
%page 275
%letter פב
פב) ושם באותן האחורים להיות שם קליפות רבים, פסולת מרובה על 
האוכל, יש אחיזה לחיצונים שם בין אותן האחורים בין הדבקים, והם 
סוד אלהים אחרים, פי' אלהים הנדבקים באחורים. 
%break
ואלו הם בעשיה, כי בבריאה תמן אמא מקננא, והיא סוד הוי"ה בניקוד 
אלהים. אך כאן בעשיה הם סוד אלהים אחרים כנ"ל.
%break
%letter פג
פג) ודע כי באדם הראשון הובררו כל הבירורין של כל העולמות וכל 
הנשמות בבחי' אחור באחור, והיו חסרים בחי' פב"פ. והובררו כל 
הבהמות זולת בהמות בהררי אלף, והדומם והצומח לא נגמרו 
להתברר, לכן היו אוכלים לבררם.
%break
%page 276
%letter פד
פד) וכאשר חטאו חזרו הנשמות והבהמות לעמקי הקליפות, ועתה 
עולין הנשמות בסוד מ"נ, והבהמות הטהורות לבד מתבררין על ידי 
אכילתינו, וכן דומם וצומח. ולעתיד יתבררו הבהמות בהררי אלף, וגם 
הטמאים. עיין פרשת פנחס דף ר"מ.
%break
%letter פה
פה) ובזה תדע נפש הבהמית שבאדם מה הוא, והוא יצר טוב ויצר 
הרע שבאדם. ונשמתן של הגוים הם מג' קליפות : רוח, וענן, ואש, 
שכולם רע. 
%break
%page 277
וכן הבהמות וחיות ועופות טמאים. אך נפש הבהמית דישראל, ונפש 
הבהמית דבהמות וחיות ועופות הטהורים, כולם מנוגה.
%break
%letter פו
פו) לכן יש חלב מהחזה ולמטה של הבהמות כולם : חלב טמא וחלב 
טהור, טוב ורע, נגד נוקבא דנגה הנ"ל, וכמ"ש בע"ה ובתקון מ"ג, והנה 
אלו הם שיורי המלכים שמתו שלא נתבררו עדיין ונקרא י"א סמני 
הקטורת. 
%break
וזה סוד מזבח אדמה בסוד מלכי ארץ אדום, כנזכר פרשת תרומה. 
וז"ס הכל היה מן העפר, וז"ס אדמת עפר כנזכר פרשת משפטים.
%break
%page 278
%letter פז
פז) ודע כי הרע הגמור שנתברר, שאין בו טוב כלל, הן ג' קליפות 
החצונים, אבל קליפה ד' לא נתברר לגמרי, ולכן נשארה בבחי' לבוש 
ועור, ומתבררת מעט מעט, ונעשית גוף גמור, 
%break
כי הם כלים שבורים וחוזרים להחיות, והטוב נתברר ונעשו עולמות 
אבי"ע, אלא שיש בחי' זה טוב מזה וזה טוב מזה, מעתיק דאצילות עד 
תשלום דעשיה.
%break
%letter פח
פח) ונוגה שבכל העולמות הוא מה שלא נתברר עדיין, וזהו טיקלא 
דעשיקא נשמתין, כנזכר משפטים צ"ה ע"ב. כי כשנוגה מדבקת 
בלבנת הספיר יסוד, 
%break
%page 279
והוא ערלה שעל המילה, ואז עושקת הנשמות, וכשמסתלקת אינה 
עושקת. לכן הזווג בליל שבת, שאין שם דביקות נוגה, ומה שנדבק 
חזר להיות תוספת שבת טוב גמור. משא"כ בחול, כנזכר פרשת 
ויקהל.
%break
%letter פט
פט) וז"ס פרשת משפטים דצ"ו ע"ב, אלקים הוא סוד הנוגה הנ"ל, כי 
מז"א של בריאה עד סיום המלכות הם ק"ך צרופי אלקים, כמבואר 
אצלינו, שהם כלים החצונים אשר שם, וחוץ מהם החשמל, וחוץ מהם 
הוא אלקים דנוגה, ושם מתחילין אלקים אחרים.
%break
%page 280
%letter צ
צ) וז"ס רפ"ח ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפות נוגה. ומשם 
הממזר, כי הוא גימטריא רפ"ח ע"ה. ושם נקרא כורסייא דשביבין, 
באדרא, וע"ש בביאורינו. וקליפת נגה שכנגד האצילות הוא אלקים 
קדושים, כרסייא דשביבין. ומז"א דבריאה ולמטה הם טו"ר.
%break
%letter צא
צא) וז"ס פרה אדומה, והבן היטב מאד, כי בזה לא יכול משה ושלמה 
לעמוד על ביאוריה, איך זה הטו"ר ביחד. ועיין תקון ך', ומטהרת 
הטמא ומטמאת הטהור בבחי' טו"ר. 
%break
והיא פרה, כי היא בנוקבא דנוגה, בסוד מנצפ"ך ה' דמים טהורים וה' 
דמים טמאים גימטריא פרה. ועיין בפרשה פקודי דל"ז.
%break
%page 281
%letter צב
%H פרק ח'
%break
צב) ועתה יתבאר ענין האדם, כי יש לו עצמות וכלים, העצמות הם 
נר"ן וכלים הם לבושים שיש לנר"ן כנזכר פ' ויחי דרכ"ד. והנה תחלה 
היו אלו הכלים הנקרא גוף ונקרא לבושים דאדם הראשון כתנות אור, 
%break
והיו מן החשמ"ל, שהיא כתונת א' דק על לבוש גוף העליון, שהם הג' 
כלים. ומהחשמ"ל דבריאה לבוש הנשמה. ומהחשמ"ל דיצירה לבוש 
רוח, ומהחשמ"ל דעשיה לבוש הנפש.
%break
%page 282
%letter צג
צג) והנה זה החשמ"ל הוא צפרנים העליונים, ולא נשאר ממנו רק 
ראשי האצבעות, שמשם יונקת קליפת נוגה, כנזכר בזוהר ויקהל 
דר"ח. 
%break
ונקרא כתנות אור, ונקרא מאורי האש המבדילין בין קודש מוחא, ובין 
החול קליפת נוגה, דשליט ביומא דחול, כנזכר בתקונים ל"ו. וזהו כעין 
החשמ"ל מתוך האש, כי מאש עלאה מאיר החשמל, ונקרא מאורי 
האש, לכן עושין הבדלה במ"ש בצפרנים.
%break
%letter צד
צד) וכשחטא אדם, נסתלקו הנשמה והרוח, כיון שהפסידו לבושיהן. כי 
אותן הלבושין דחשמ"ל, שהם שע"ח נהורין כמנין חשמ"ל, לקחתם 
קליפת נוגה, הנקרא ערלה, כמ"ש פרשת ויקהל דר"ג ע"ב, בהאי נגה 
מפתי לאתתא לנטלא נהורא.
%break
%letter צה
צה) והוא נהורא של זה החשמ"ל, כי מן המוח אינו יונק הוא, רק 
מהחשמ"ל, וזכור זה הכלל. נמצא כי לקח המלבושים שלו. 
%break
ואפשר כי מן המלבושים של חשמ"ל, הוא אדם קדמאה דאתפתי גו 
משכנא, כנזכר פרשת תרומה קמ"ד ע"ב, ובזוהר ש"ה בפסוק שחורה 
אני כו' ובפרשת ויקהל ר"ח.

%break
%page 283
%letter צו
צו) והנה אז פרחו נשמה ורוח של אדה"ר הנקרא זיהרא עלאה, שהם 
נשמה ורוח דאצילות, ונשאר בו נפש. ואע"פ שגם לבוש הנפש 
דאצילות לקחו החצונים, חזר הש"י לעשות להם מלבוש מחשמ"ל 
דעשיה, ולא מכללותה, רק מג"ע דעשיה מחשמל הסובב אותו.
%break
%letter צז
צז) ואח"כ עשה לו ג"כ מלבוש אחר, מקליפות נוגה, והם כתנות עור. 
וכנגד הלבוש דכתנות אור ג"ע הארץ, היה כתוב בספרו של ר"מ 
כותנות אור. וזהו קליפת נגה הוא משכא דחויא, כי הרי היא הקליפה 
חצונה שבכולם בערך הנחש הדבוקה עם הקדושה.
%break
%letter צח
צח) וקליפת רוח סערה, הוא חיות פנימי דנחש, והעוה"ז נתון בתוכו 
של הנחש, ולכן מתחיל מתתא לעילא, רוח סערה וכו'. והבן זה איך 
מעילא לתתא נגה היא יותר עליונה ופנימית שבכולם, וקרובה אל 
הקדושה. ונקרא משכא דחויא בתקונים ל"ו.
%break
%letter צט
צט) והנה זה באמיתות חטא אדה"ר בעץ הדעת טו"ר, כי המלבושים 
שלו שהם מן החשמ"ל לקחם הקליפת נוגה, ע"י קליפת נוגה. ואז 
נתלבש בקליפת נוגה שהוא טו"ר, משכא דחויא.
%break
%letter ק
ק) נמצא א"כ, כי אחר חטא של אדה"ר נאבדו כל המלבושים שלו, שבו 
כוללים כל המלבושים של כל בני אדם דישראל ושבעולם, ונכנסו 
בקליפת נוגה. ואחר שהיו מבוררים חזרו להתערב טוב ברע.
%break
%page 284
%letter קא
קא) ואז נמצא כי קליפת נגה, היא האדם ששלט באדם לרע לו, כנזכר 
בסבא דמשפטים, ונכנסו בה כל המלבושים ונתערבו עם רע של זו 
הקליפה. נמצא שהמלבוש של כל האנשים, הנקרא גופא דילהון, הוא 
טו"ר, וצריך לבררם שנית ע"י המצות כמ"ש בע"ה.
%break
%letter קב
קב) אמנם הגוף ממש של החומר של האדם הוא בחי' אחרת, ושל 
נעלך דמשה הוא מקליפת נוגה, ונאמר על הרע שבה, כי לילית אשר 
שם נקרא שפחה בישא טחול אוכמא מצד הרע שבה, 
%break
אך כשר וטהור הוא לאוכלו כנודע, כי מסירים הדם והחלב שהוא הרע 
שבה, והשאר נאכל. וזהו הלילית שהיתה רוצה להזדווג לאדה"ר 
בבחי' לבוש לנפשו.
%break
%letter קג
קג) אך הגוף העכור הוא העה"ז, הכולל כל העולמות, והוא פסולת 
הכל וחומר הכל. ולכן תראה, כי הרקיעים הנפש שלהם, הם המלאכים 
דטוב ורע בקליפת נוגה כמ"ש בתקונים ס"ו, והם עצמם חומרים, וגוף 
של אדם יש לו חומר זה.
%break
%letter קד
קד) ובפנים מזה, יש לו ב' גופים אחרים : א' הוא הגוף הזך והטהור 
מהחשמל כנ"ל, שבו זכה משה בסנה כנ"ל. והב' הוא מקליפת נוגה, 
והוא כלול מיצ"ט ומיצה"ר, מלאך ושד, ונקרא נפש הבהמית טו"ר.
%break
%page 285
%letter קה
קה) והנה זה הגוף האמיתי שהוא מקלי' נוגה, שהוא לבוש אל הנר"ן, 
אשר נקרא כתנות עור, להיותו כלול מטוב ורע אחר שנתערב ע"י חטא 
אדה"ר, צריך לבררו. והוא נעשה ע"י התורה והמצוה, וזהו כל הפעולה 
שעושין ישראל עד ביאת המשיח.
%break
%letter קו
קו) ושם הוא סוד נפילת אפים, מקום רגליה יורדת מות, כנ"ל, ממראה 
מתניו ולמעלה הוא טוב, בתקונים ד"ק, וממראה מתניו ולמטה הוא רע 
כנ"ל, והרע שבו, נקרא מות אילנא דמותא, כנזכר בתקונים ק"א, ושם 
הוא נפילת אפים, לברר משם הבירורין.
%break
%letter קז
קז) והנה לא נתן הקב"ה תורה ומצות לישראל אלא לברר ולצרף 
ולהסיר הסיגים מהכסף, שהם לבוש הנשמה. וע"י כונת האדם בתורה 
ובמצות נגמר לבוש נשמה, כנזכר פרשת ויחי רכ"ז. 
%break
וע"י התורה מזדכך נוגה דיצירה לבוש הרוח. וע"י מצות מעשיות, 
מזדכך נוגה דעשיה, ונעשה לבוש הנפש.
%break
%letter קח
קח) ונמצא כי אלו הלבושים הנזכר פרשת ויחי אין פי' שנעשה מחדש 
ע"י התורה ומצות, אמנם מתבררים מהרע שנתערבו ע"י חטא אדה"ר 
ונעשים חדשים ממש, והבן. 
%break
והנה כפי מה שחסר לאדם להשלימו כך ימים קצבו לו. וז"ש פרשת 
ויחי דרכ"ד, כי מן יומין דב"נ ממש, נעשה לו לבושים, והבן זה.
%break
%page 286
%letter קט
%H פרק ט'
%break
קט) ונבאר ענין החשמל וקליפת נוגה, הנזכר פרשת ויקהל הנה כמו 
שג' גופות דבינה נכנסו תוך ז"א, כנודע, כן גוף חיצון מכולם שהוא 
העור, נשאר בחוץ סביב עור דז"א.
%break
%letter קי
קי) והענין, כי תוך כלי הבשר דז"א נכנס כלי הבשר דנה"י דאמא, 
ובתוכו נפש פנימי דז"א. ואח"כ תוך כלי ב' שהוא גידין דז"א, נכנס כלי 
ב' דגידין דאמא, ובתוכם הרוח פנימי דז"א. ואח"כ יש כלי ג' דעצמות 
ז"א, ובתוכם כלי ג' דעצמות דאמא, ובתוכם נשמה פנימיות דז"א. 
%break
נשאר עתה עור דבינה, שהיה מהראוי שיכנס ג"כ תוך כלי העור דז"א 
ע"ד השאר, אכן לא כן היה, אלא נשאר מבחוץ ע"ג העור דז"א עצמו, 
ונשארו בבחי' עור ע"ג עור.
%break
%letter קיא
קיא) ומבחוץ לכולם הם הצלמים, שהם אורות מקיפים דיושר דז"א, 
שהם הלבושים שלו כנ"ל. והקליפה, כבר נתבאר לעיל, שהם בין 
הלבושים והאור המקיף דיושר ובין עור דז"א, 
%break
וע"כ הושם עור בינה מחוץ לעור ז"א, כדי שלא יוכלו הקליפות אשר 
שם לינק מז"א, כי עור הבינה מפסיק.
%break
%letter קיב
קיב) והוא בחי' החשמ"ל והלבוש כנזכר אצלינו שנעשה לזו"ן מבינה, 
בסוד כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, ואין זה מכלל הלבושים ממש רק 
הם בחי' עור ממש.
%break
%page 287
%letter קיג
קיג) ובזה העור נאחזת הקליפה הדקה שבכולם הנקרא קליפת נגה, 
יען בפנימיותו יש נגה, ואור רפ"ח ניצוצין של המלכים שנשארו לברר. 
וזו הקליפה היא רוצה לדבק בז"א או בנוקבא, וזה החשמ"ל משמרן.
%break
%letter קיד
קיד) וכאשר העונות גורמין, אז החשמל מסתלק, ונשאר עור ז"א 
לבדו. ויש בו ניצוץ קדושה בפנימיותו והוא ו' שבתוך עור, והעור עצמו 
נשאר רע שהוא קליפת נוגה, והיא יונקת משם. 
%break
וכשמשפיע ז"א בנוקבא יונקת קליפה ההיא ונאחזת בעור יסוד של 
הנוקבא, ואז מושכת אליה טפת יסוד דכורא, ומוציאתו לחוץ בסוד 
פולטת ש"ז, והבן זה מאד.
%break
%letter קטו
קטו) וז"ש פרשה תרומה קמ"ד, ובהאי נגה מפתי סט"א לחוה, כי 
נדבק בה בסוד ערלה שהוא רע שבעור הה', שהוא נוקבא הנקרא ה', 
ויונקת מטפה קדושה.
%break
%letter קטז
קטז) ובזה תבין מ"ש בסוד המסך שבין אצילות לבריאה וכו', שהוא 
אותו עור של הבינה החופף על כל זו"ן. 
%break
והבן, כי כמו שיש צלם בפנים דה' אורות נרנח"י פנימיים מלובשים 
בנה"י דאמא, וכנגדם יש ה' מקיפים בבחי' נה"י דלבושין דבינה 
המתלבשת בג' כלים מקיפים דלבושים דז"א עצמו, כן יש הארת 
אחרת חיצוניות מכולם, והיא הארת העור דז"א, הנקרא הבל דגרמי, 
%break
%page 288
וזו ההארה ג"כ מתלבשת תוך עור הבינה וסובבת עור הז"א, ויש בה 
בחי' צלם הבל דגרמי. ונלע"ד שהם הם בחי' הרפ"ח ניצוצין והבן זה.
%break
%letter קיז
קיז) וזאת הבחינה נקרא חשמ"ל, שהוא צלם הבל דגרמי שבעור, והם 
המלבושים האחרים ממשים בין לבושי ז"א ובין לבושי נה"י דאמא, 
שהם כלים לאורות מקיפים, כולם נקרא חשמל.
%break
%letter קיח
קיח) ויש חשמל זכר ויש חשמל נקבה שהם המלבושים האמתיים, 
אבל העור אינו נקרא חשמל גמור, כי איננו לבוש נפרד, אלא הוא כעין 
חשמל ולא חשמל ממש, והבן זה מאד.
%break
%letter קיט
קיט) ובתוך עור זה, יש כלי הנפש, שהוא הבשר, ושם אופנים וחיות 
ושרפים, וכנגדם ד' רוחות הגוף מזרח ומערב וכו'. 
%break
%page 289
ובפנים מכולם, העצמות כמראה אדם, בחי' נשמה לנשמה, שמעולם 
אינה מתלבשת בכלי, ונקרא אדם בסוד חכמה : כ"ח, מ"ה, שהוא 
אדם והבן זה.
%break
%letter קכ
קכ) והנה במש"ל כי הלבושים הם או"מ, ועליהם העגולים שהם 
הרקיעים והיכלות הנקרא שמים, תבין פסוק עוטה אור כשלמה. כי 
נתעטף הקב"ה בטליתו שהוא או"מ המתעטף בטלית, שהם הלבושים 
האמתיים יותר הפנימית. 
%break
ואז נוטה שמים כיריעה, כי מהארת הלבושים יצאו משיוריהם בחי' 
העגולים, שהם שמים, שהם חיצונים מן הלבושים.
%break
%page 290
%letter קכא
קכא) ונבאר עתה ענין העוה"ז, כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים 
בעינינו הם י' עגולים שבראש המלכות דעשיה, ובאותו אמצעי החלל 
שלהם מתפשט גוף קו יושר דמלכות דעשיה, דרך אמצע חלל, והוא 
בג"ע הארץ. 
%break
וע"ג הגוף הזה הוא עור כנ"ל. וע"ג העור הם הקליפה כנ"ל. 
וסביבותיהם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים, 
וסביבותיהם הם הרקיעים הנזכר.
%break
%letter קכב
קכב) וזה ענין, זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות, 
כי מלכות דעשיה נקרא ירושלים, וסביבותיה הם הקליפה, שהם הע' 
שרים, הנזכר פרשה ויקהל ר"ט.
%break
%letter קכג
קכג) וקו זה נמשך עד הקרקע, נמצא כי אמצעית קרקע הוא ג"ע 
הארץ והוא חומר זך מאד קדוש, וסביבותיו הארץ הזאת חומרית 
מאד, ששם שולטים הקליפה, ובה שמרי הקליפות הגסות, שאין גסות 
גדול מהם. 
%break
והוא תכלית הבירור והעביות, כי כמו שג"ע הארץ תכלית גסות ועביות 
של כל העולמות והיכלות עליונים דקדושה, כן הארץ הזו תכלית 
ועביות דקליפות. לכן כל מעשה עוה"ז קשים ורעים, והרשעים גוברים 
בו, בסוד יש הבל אשר נעשה על הארץ.
%break
%page 291
%letter קכד
קכד) ובזה תבין ענין הכינוים, אשר נמצא בכל ספירה וספירה עצמו 
מספר, כי הנה מצאנו כינויים בדומם, כמו כסף וזהב אבנים טובות 
וסלעים וארץ ונהרים ויאורים והרים וגבעות. 
%break
וכל שאר פרטיות דהיכלות, המכונים לבתים ושדות וקרקעות, ובהם 
כלולים כל מיני הדומם בי"ס דהיכלות ובפרטות פרטותן, וכולם צודקים 
ממש. ועד"ז כנויים רבים בלבושים, ועד"ז ועד"ז כנויים רבים באיברים, 
וכולם אמתיים נכוחים למוצאיהם.
%break
%letter קכה
קכה) ביאור ג"ע הארץ. כבר נתבאר שהיא נקודת האמצעי של קו 
משוה היום של כל העולם, והוא לדרום א"י, והוא נגד בינה דמלכות 
עשיה כנ"ל, שהוא עולם הבא הצפון לצדיקים לעוה"ב. ונודע שהס"א 
אין לה אחיזה בבינה, ולכן אין סט"א בג"ע.
%break
%letter קכו
קכו) משא"כ בבהמ"ק, שאע"פ שהוא נקודת היסוד, הוא יסוד דמלכות, 
וג"ע הוא בינה דמלכות. ונודע שהחצונים אין להם אחיזה בבינה, וגם 
בחסד שהוא זרוע ימין, אך ביסוד דנוקבא, לפעמים יש בהם דם נדות 
ח"ו, 
%break
שהוא ימי החורבן, שאז שלטה בה סט"א, ובכלות הדם תכף אזלא 
לה. וכן כשיש הלנת מת בירושלים, אך לא בעיקרו. אך בג"ע אין לה 
אחיזה כלל.
%break
%page 292
%letter קכז
קכז) ואמנם קרקע הגן, שהוא הארץ שלו, שהוא בינה דמלכות, נוגעת 
ואינה נוגעת בזאת הארץ שלנו, והיא יותר זכה במאד מאד כערך 
היסוד אל בינה, ורקיעים שלה הם ט"ס ראשונות שלה, ע"ד שבארנו 
בעה"ז שלנו, והנהר הוא היסוד שבה. ועץ החיים הוא ת"ת שבה.
%break
%letter קכח
קכח) ועץ הדעת עטרת היסוד שבה, שהנהר יוצא מתחתיו, ועץ הדעת 
סמוך לו. ולהיות ג"ע ארציי, יש בו קצת אחיזה כל שהוא משם 
להחצונים, והוא טו"ר אלא שאין נכנסין בתוכו.
%break
%letter קכט
קכט) ובחטא אדה"ר גרם שיכנס הנחש עד עץ הדעת ונגע בו, וצעק 
העץ ואמר רשע אל תגע בי. והיה האתרוג, שהוא נגד עטרה כמבואר 
אצלינו, בסוד הלולב שהוא עץ החיים, ע' תמרים, ע' ענפים, י"ב 
עיינות, י"ב שבטים.
%break
%page 293
%letter קל
קל) ושאר ספירות אשר שם, הם שאר עצי הגן, כמ"ש מכל עץ הגן 
אכול תאכל. והיכל קן צפור, שבו משיח בן לאה העליונה, היא בינה 
שבבינה, מבחי' המלכות שבה, בסוד והאם רובצת. 
%break
והרקיעים ט"ס עלאין דילה, ובאמצע אותן הרקיעים נקודה חדא 
הנקרא עדן, שהוא חכמה, ובו כלול כתר, ובזה נשלם כל הי"ס דמלכות 
דעשיה.
%break
%letter קלא
קלא) ולהיות רקיע הגן הנ"ל בחי' הדעת, ונקודת אמצעי חכמה עדן, 
והוא בסוד זרוע ימין שאין בו קליפה, לכן רקיע זה, יותר מעולה מרקיע 
עה"ז, כנזכר ויקהל דר"ט, שנעשה מאש ומים עלאין. 
%break
%page 294
והנה זה הרקיע הוא תוך הרקיע דעה"ז דעשיה, והוא רקיע החופף 
כנגד הגן, ולא יותר, והוא תחת הרקיע דעשיה, דבוק עמו בתוכו.
%break
%letter קלב
קלב) וכשחטא אדם הראשון נסתלקו ממנו המוחין, וחזר [הז"א] בסוד 
היניקה לבד, ואז גם החשמ"ל עור דתבונה, נסתלק, ונשארו הוא 
ואשתו ערומים, ואז יונקים ממנו החצונים, ונעשה העור ההוא טו"ר.
%break
%letter קלג
קלג) והענין, כי הלבוש שלהם אז, הוא מבחינת אלהים קדושים, 
מקטנות דיניקה, הנקרא נחש הנושך בערייתה, בסוד קריעת י"ס, 
שהוא בחינת אלקים קדושים דקטנות, כנזכר במ"א, לכן הלבוש הזה 
דקטנות כולו, נקרא משכא דנחשא והבן זה. 
%break
וזשרז"ל כתנות עור משכא דחוייא, ואז הנחש החצון הטמא יונק משם 
ונעשה טו"ר עור, וז"ס חשמל. כי כשפתה את חוה, הוא בכח זווג 
היסוד דיניקה עם אור דאלקים, משם נאחזו ויונקים ממנו, והבן ענין 
זוהמת הנחש מה עניינה.
%break
%letter קלד
קלד) כלל העולה כי כל זמן שחוזר ז"א בסוד יניקה מתלבש כתנות 
עור חשמ"ל, וזה בלילה כנ"ל, ואז יונקים חיצונים בלילה בסוד תרין 
צפרין. 
%break
%page 295
ובבוקר חוזרין המוחין ואנו מברכין בבקר מלביש ערומים כנזכר במ"א, 
ואמנם אע"פ שמסתלק החשמ"ל נשארין בחי' הצפרנים להגין, כי אם 
היו יונקים משם תהיה יניקתן גדולה מאד ח"ו.
%break
%page 296
%letter קלה
%H פרק י'
%break
קלה) ובזה יובן ענין אדה"ר שהיה לו ב' נשים א' נקרא לילית וב' היא 
חוה. והענין, כי אדה"ר הוא דמיון ז"א, וז"א יש לו ב' נקבות לאה ורחל. 
%break
וכבר ביארנו כי לאה היא דינין קשין מאד מפני שהיא אחורים של 
אמא, ועוד שהיא למעלה במקום הסתום, אבל רחל היא נמתקת כי 
היא במקום הגלוי של החסדים.
%break
%page 297
%letter קלו
קלו) והנה ז"א נקרא אדם, כי הוא סוד מ"ה שהוא הוי"ה דמילוי אלפין 
גימטריא מ"ה, ואד"ם. ונודע כי פשוט של הוי"ה הוא העיקר, כי המילוי 
הוא בחי' נקבה, לפי שכולה דינין, ומילוי גימטריא אלקים. 
%break
וגם נקרא מילוי, מפני שכל כח הנוקבא ועצמות אורותיה וכחותיה כולם 
גנוזים תוך הז"א, כי עטרא דגבורה הוא תוך ז"א ואח"כ יוצא חוץ 
ממנו.
%break
%letter קלז
קלז) באופן, כי הנוקבא היא מילוי של הז"א, כי מילוי הוא בסוד 
העיבור הממלא תוכיות בטן אמו. לכן המילוי הוא בחי' נוקבא. והנה 
מילוי שם מ"ה גימטריא י"ט, אחר שתסיר אותיות פשוטות שהוא 
גימטריא כ"ו, נשאר מילוי גימטריא י"ט, גימטריא חו"ה.
%break
%page 298
%letter קלח
קלח) ובזה תבין, איך חוה היא אשת אדם, והיא בשר מבשרו ממש. 
וכבר בארנו כי הז"א יש בו ב' בחי' : אחד מהראש עד החזה, ויש לו 
שם בחינת יסוד הראשון, אשר בו מזדווג עם לאה, וחציו האחרון 
מהחזה ולמטה ששם מקום חסדים המגולין. 
%break
%page 299
נמצא כי יש לו ב' שמות של מ"ה דאלפין, כנזכר בפסוק הודיעני ה' 
קצי, ומשניהן יוצאין ב' מילויין, שכל א' מהם גימטריא חוה. ואמנם חוה 
ראשונה עליונה היא בחי' לאה, וחוה תחתונה רחל.
%break
%page 300
%letter קלט
קלט) והנה להיות, כי בחי' לאה היא בחי' דינין קשים מאד לסבה 
הנ"ל, אף על פי ששם למעלה בעולם העליון של אצילות הוא בחי' 
קדושה גמורה, עכ"ז בעולם התחתון הזה שהוא חומרי, 
%break
לא יכלה בחי' לאה לצאת ממותקת בסוד הקדושה בעת בריאת 
אדה"ר, ויצאה בחי' דינין קשים מאד, בסוד קליפה חויא בישא, וזהו 
בחי' לילית חוה ראשונה, שהיתה מזדווגת עם אדם קודם שנברא חוה 
שניה.
%break
%letter קמ
קמ) ואח"כ יצאה חוה שניה ממותקת, וזו נשארה לאשת אדם, 
והאחרת נסתלקה. כי היתה עדיין מעורבת בקליפות בתכלית, אשר 
לכן נק' חוה ראשונה לילית. 
%break
אבל אח"כ כאשר בא יעקב ששופריה מעין שופריה דאדם, ותיקן פגם 
העריות של אדה"ר, כנזכר זוהר קדושים ובפרשת תולדות, בענין 
הברכות שלקח במרמה מן עשו אחיו, אז לקח שניהן כי אז נתמתקה 
לאה, והיתה בסוד הקדושה, ונסתלקה מן הקליפה.
%break
%letter קמא
קמא) וז"ס שארז"ל על ועיני לאה רכות, מדמעות שהיתה בוכה על 
שהיתה עתידה להיות בחלקו של עשו, וע"י תפילותיה ודמעותיה 
נתמתקה, ואז ניתנה בחלקו של יעקב, והבן זה היטב.
%break
%page 301
%letter קמב
קמב) והנה בפסוק הזה כתיב בענין אדה"ר, ויאמר זאת הפעם עצם 
מעצמי ובשר מבשרי, ובתקונים דצ"ט אמרו, כי הם ב' נשי, חד דגרמי, 
וחד דבשרא. 
%break
והענין, כי לאה נקראת עצם, שהיא דינין קשים כעצם, ועוד כי היא 
בחי' הצלע כי הרי לאה מקומה היא אחורי הצלעות, שהם עצמות. 
אבל רחל היא בשר מבשרו דינא רפיא במקום גילוי החסדים.
%break
%letter קמג
קמג) והמשך דברי אדה"ר הם כך: כי הנה ב' נשים היו לו, א' היא עצם 
מעצמו, וב' בשר מבשרו. אבל לזאת השניה הנקרא בשר יקרא אשה, 
ולא לראשונה שהיא עצם, ואינה עדיין נמתקת כנ"ל. ואח"כ נמתקה 
בזמן יעקב בסוד לאה כנ"ל.
%break
%letter קמד
קמד) אמנם טעם אמרו ויאהב יעקב את רחל, ולא לאה, הוא לב' 
סבות: א' הוא כי הנה יעקב התחתון אשר בזה העולם, לא היה משיג 
עדיין בכל מציאות פרצוף ז"א, רק מנגד החזה ולמטה, מקום רחל, 
%break
לכן ויאהב אז יעקב את רחל, ולא כתיב ויאהב ישראל, שהוא הז"א, 
שהיה לו שתיהן לאה ורחל.
%break
%page 302
%letter קמה
קמה) אבל יעקב אהב את רחל תחתונה כמוהו, שהוא עלמא 
דאתגליא, אבל לאה היא עלמא דאתכסיא, כמבואר אצלינו, שהוא 
צורת הד' שבקשר של תפילין ש"ר, לכן לא היה רוצה יעקב להזדווג 
עמה, כי לא היה משיג עד שם.
%break
%letter קמו
קמו) וז"ש זהר פ' ויצא דקכ"ג ע"ב, כי לאה ורחל תרין עלמין, מן 
העולם ועד העולם, ז' שנין עלמא דאתכסיא כו'. והוא, כי הנה ממלכות 
דאמא שבדעת דז"א, יצאה לאה מאחוריו בסוד ד' קשר תפילין ש"ר, 
כנ"ל. ולהיות לאה מבחי' אמא, לכן ז' שנין דילה אתכסיא.
%break
%letter קמז
קמז) והז' הם : כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת עד החזה דז"א, כי אלו הז' 
בחי' היו מכוסים, בלתי גלויין אל יעקב קודם שנק' ישראל כנ"ל, כי אז 
השיג כל פרצוף ז"א הנקרא ישראל כנודע. 
%break
וז"ש ג"כ בזוהר ויצא דקנ"ד על פסוק וירא ה' כי שנואה לאה, מהכי 
דסני ב"נ עריין דאימיה. פי' כי לאה נמשכת ממלכות דאמא כנ"ל, 
שהיא אמא של יעקב.
%break
%letter קמח
קמח) ודע כי חצי אמא נקרא מ"י כנודע, וכשמתפשטים כאן בבחי' 
לאה, שהם אותיות אלה נעשית אלהים, לפי שבחינותיה העליונות של 
אמא נק' מ"י, אבל מחצי ת"ת שלה ולמטה המלבישין בז"א כנודע, 
נקרא אל"ה, וחבור הכל ביחד נקרא אלהים.
%break
%letter קמט
קמט) והנה אלה הנ"ל, נעשית ממנו בחי' לאה הנ"ל. וז"ס בסבא 
דמשפטים דק"ה על פסוק, מי אלה כעב תעופינה, ע"ש, ותבין דבריו 
ע"י מה שבארנו כאן. 
%break
%page 303
ודע, כי לאה זו תמיד יש לה פרצוף שלם כמו ז"א, ושיעור קומתה הוא 
מן הכתר דז"א עד החזה שלו (ועיין לקמן ששם נתבאר שהתחלתה מן 
הדעת דז"א וצ"ע, ואפשר שיובן ע"י מש"ל).
%break
%letter קנ
קנ) וכבר נת"ל, כי יסוד אמא היא מתפשטת עד החזה דז"א, אשר שם 
בחי' הדדים של ז"א, אשר נעשו שם מבחי' הצירים והדלתות שיש 
ביסוד אמא אשר שם, וז"ס הדדים של זעיר אנפין.
%break
%letter קנא
קנא) והנה גם יסוד דלאה הוא שם מבחוץ נגד דדי הז"א. גם ידעת כי 
בחי' חצי ת"ת עליון של ז"א, היה בתחלה בחי' יסוד, כמבואר אצלינו 
בענין הגדלות דז"א, שהיה מן ו' קצוות, והחג"ת שלו נתעלו ונעשו 
חב"ד, והנה"י נעשו חג"ת. הרי כי היסוד נעשה ת"ת.
%break
%letter קנב
קנב) וא"כ נמצא עתה, כי יש שם ג' בחי' של יסודות במקום א', והם 
יסוד דאמא, ויסוד דלאה כאשר תחזור עם ז"א עצמו להיות פב"פ עמו 
להזדווג בו. ויסוד דז"א עצמו, שהוא נקרא ת"ת עתה כנ"ל. 
%break
נמצא כי יסוד דאמא ויסוד דלאה מתחברים יחד ונעשו שניהם רחם א', 
להזדווג בו יסוד ז"א עצמו, כנז', הנקרא ת"ת כנ"ל. וז"ס מהכא דסני 
ב"נ עריין דאימיה, עריין ממש כפשוטו.
%break
%letter קנג
קנג) (ודע כי פ"א שמעתי ממורי זלה"ה, כי בחי' לאה, כאשר מזדווגת 
עם ז"א עצמו, הוא מזדווג בה ע"י הדעת עצמו ממש. וז"ס והאדם ידע 
את חוה אשתו, כי זווג זה ע"י הדעת נעשה, וזווג זה הוא בטמירו, 
%break
לכן אתכסיא בקדמיתא מן יעקב, ולא נודע שהיתה לאה עד הבוקר, 
והבן זה. (וצ"ע ליישב, איך מתישבים שמועות אלו, ואפשר כי היסוד 
הזה העליון, שהוא ראש הת"ת. שם ג"כ לפעמים בחי' הדעת דז"א 
כשיורד שם כנודע וצ"ע).
%break
%page 304
%letter קנד
קנד) ודע, כי גם מרע"ה אשר עליו נאמר בזוהר שהשיג עד הבינה, 
אינו אלא מן הלאה הזאת הנמשכת ממלכות דבינה, ונעשית ד' קשר 
של תפילין, וזה סוד וראית את אחורי, כמאמר רז"ל בגמרא מלמד 
שהראהו קשר של תפילין.
%break
%letter קנה
קנה) גם ענינו לומר, כי לאה העומדת בקשר תפילין, היא רואה את 
אחור ז"א, כי היא עומדת ופניה נגד אחורי ז"א כנ"ל. והנה משה הוא 
בלאה וזהו וראית את אחורי, והדברים מובנים.
%break
%letter קנו
קנו) אמנם הסיבה הב' למה שנאמר, ויאהב יעקב את רחל, הוא מובן 
במ"ש הפסוק, עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. פי' כי 
האיש הזה הוא ז"א, ויש לו תרין נשין לאה ורחל, והנה לאה היא 
בחינת עור כנ"ל, אך רחל היא נפשו ממש, 
%break
לכן הז"א יתן עורו בעד עור לאה באהבתו אותה. אמנם יש יתרון 
לרחל על לאה, כי כל אשר לאיש הנ"ל יתן בעד נפשו שהיא רחל, ולא 
יספיק בעורו לבד שיתן בעדה.
%break
%page 305
%letter קנז
קנז) והנה נבאר טעם אל הנ"ל, למה לאה נקרא עור ורחל נקרא נפש, 
והענין כנ"ל, כי רחל היא נוקבא האמיתית של ז"א, והיא בת זוגו ממש, 
לפי שהוא מכלל היוד נקודות הכוללים עולם האצילות, והיא מלכות 
האחרונה שבהם, 
%break
אבל לאה עיקרה היא אחורים דאמא, שנפלו כאן למטה במקום הזה, 
ואיננה אשתו לז"א רק בדרך השאלה לבד, בהיותה נופלת כאן למטה, 
נדבקת בעורו של ז"א. אבל רחל היא נפשו כי המלכות נפש, וז"א רוח 
כנודע.
%break
%letter קנח
קנח) עוד ט"א, כי הנה מקום לאה היא למעלה במקום אורות 
הסתומים, כי יסוד אמא מגיע עד החזה, לכן הארה שלה אינה אלא 
בחי' עור לבד, 
%page 306
ר"ל כמ"ש אצלינו בענין צורת ד' של קשר תפילין ש"ר שהיא לאה, 
וקשר אינו רק בחי' עור לבד, אבל רחל שהיא תפלה של יד, יש בה 
עור, בחי' בתים של תפילין ש"י, וגם מוחין ממש בסוד פרשיות ע"ש.
%break
%letter קנט
קנט) והענין בקיצור, כי לאה היא נגד מקום הכסוי של האורות, עוברת 
הארה מועטת דרך עור דז"א לחוץ אליה מן המוחין שלו, ולא מן 
המוחין עצמן רק ממלבושים והכלים שלהם, שהם נה"י אמא, ולכן 
נרמזת בד' של קשר תפילין ש"ר, כי היא דלה ועניה. 
%break
ומה שלוקחת צורת ד', כנגד ד' מוחין, אינה רק הארה בעלמא דרך 
העור, וענין עור הוא ע"ד הפסוק ואחר עורי נקפו זאת, וע"ש איך 
ההארות הפנימיות מכים זה בזה, ומספר הכאתן הוא כמנין עור, ולכן 
נק' עור.
%break
%letter קס
קס) ונבאר כאן יותר, ונאמר, כי הנה"י דאבא עומדין מלובשים תוך 
נה"י דאמא בראש ז"א, ואו"א וז"א הם ב' אותיות ראשונים של הוי"ה, 
שהם י"ה, ומכים זה בזה, אבא הפנימי באמא שהיא בחוץ, כדי להוציא 
אורותיה לחוץ, ואז נעשה, יוד פעמים ה"א גימ' ק"ך, 
%break
אח"כ מכים הארת ה"א שהיא אמא בוא"ו שהוא ז"א לצאת לחוץ, והם 
גימטריא ע"ח. ואח"כ מכים הארת וא"ו בה"א, שהוא ז"א בלאה 
החצונה, הם גי' ע"ח. סך כל הכאות כמנין רע"ו, הרי איך לאה בחי' 
אורותיה כמנין רע"ו. ויוצאין דרך עו"ר של ז"א.
%break
%letter קסא
קסא) וז"ס עור בעד עור, כי עור הנקרא לאה עוברת הארותיה דרך 
עור של ז"א, אבל רחל, שהיא כנגד אורות המגולין, פשוט הוא, 
%break
שהאורות המגיע לחלקה שהיא עטרא דדעת שבגבורה וכן שאר 
המוחין, אינן ניתנין לה אלא בבחינת מוחין ממש. נמצא שכל מה שיש 
אל ז"א יש אל רחל ג"כ.
%break
%letter קסב
קסב) וזשה"כ וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכבר ידעת כי רחל נקרא 
נפש, וז"א נקרח רוח. גם נוכל לומר כי ב"פ עור הנזכר כאן הם רחל 
ולאה. כי גם רחל הארותיה יוצאות ועוברות דרך עור ז"א לחוץ. 
%break
%page 307
וכוונת הפסוק לומר, אף כי שתיהן בחינת עור, והן שוין בזו הבחינה, כי 
הארת שניהן יוצא להם דרך עור ז"א, אך עכ"ז יש יתרון אל רחל 
מלאה, כי כל אשר לאיש ז"א שהם המוחין ממש, יתן בעד נפשו שהיא 
רחל הנ"ל.
%break
%letter קסג
קסג) ונחזור לענין, כי זש"ה ויאהב יעקב את רחל, כי היה אוהב ז"א 
את רחל יותר מלאה, כי לזו נתן מוחין ממש ולזו הארה בעלמא. ואע"פ 
שכפי האמת, אם הכתוב מדבר בז"א, 
%break
הול"ל ויאהב ישראל את רחל, כי ז"א הוא ישראל ואינו יעקב כנ"ל, 
אבל הוא במה שנתבאר סבה אל משארז"ל כי יעקב הוא בחיר 
שבאבות.
%break
%letter קסד
קסד) והטעם הוא, כי בתחלה היה יעקב בסוד יעקב הנעשה מאחורי 
אבא כנ"ל, שהם אחוריים דאבא, שהוא עליון מאד, ולא די זה, אלא 
שאח"כ על ידי מעשיה עלה עוד, ונמשך לו נשמה מן ז"א ממש, 
%break
הנקרא ישראל, ולפעמים משמש בשם יעקב, ולפעמים בסוד ישראל, 
לכן כל הקורא אותו יעקב, אינו עובר בעשה לסבה הנ"ל.
%break
%letter קסה
קסה) אבל אברהם ויצחק, הם בחינת חו"ג שבז"א, והם בחינת 
פרטיות שבז"א ואינם פרצוף גמור לבדו, ולכן יעקב הוא בחיר 
שבאבות. 
%break
גם לכך הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, כי אות ה' שנתוספה 
בשם אברהם, היא הה' חסדים, אשר לעולם אינם משתנים ואינם 
חסרים.
%break
%letter קסו
קסו) אמנם בחי' פרצוף ישראל, או יעקב, משתנה כפי הזמנים, ונמצא 
כי גם שכתוב ויאהב יעקב את רחל, אפשר שמדבר בז"א עצמו, אשר 
גם הוא בהיותו בסוד ו"ק, הוא כדוגמת יעקב, ובגדלותו נקרא ישראל.
%break
%letter קסז
קסז) וזש"ה לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם 
אלהים, פי', בקטנות ז"א, יש לו מוחין דקטנות, מבחי' שם אלקים 
כנ"ל, כי בזמן הקטנות אין לו רק ב' מוחין, כי הקטן אין בו דעת שהוא 
המוח הג' רק חו"ב. 
%break
והם ב' שמות אלקים, שהם גימטריא יעקב. ובזמן גדלותו, אז נקרא 
ישראל, לפי שנכנסין מוחין דגדלות, ודוחין המוחין דקטנות למטה 
כנ"ל, וז"ש כי שרית עם אלקים, כי שורה עמהם, ויכול להם לדחותן 
למטה, והבן זה.
%break
%letter קסח
קסח) ועתה נבאר בחי' התקשרות שיש בין לאה ורחל יחד, ובו יתבאר 
כמה פסוקים, וכמה מאמרי רז"ל. והנה רז"ל פי' על פסוק עקב ענוה 
יראת ה', מה שעשתה יראה עטרה לראשה, עשתה ענוה עקב 
לסולייתא.
%break
%page 308
%letter קסט
קסט) ביאור הדברים האלה, כי שורש נשים האלה של ז"א, שהם לאה 
ורחל, נקרא ענוה ויראת ה'. ואמנם רחל נקרא יראת ה' ראשית 
חכמה, כי היא ראשית כל הספירות מתתא לעילא, והיא פתח לכולם, 
%break
והיא הנקרא אשת חיל יראת ה', שהם סוד ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך, 
שהם גימטריא חיל. אבל לאה נקראת ענוה, לפי שהיא למעלה באחורי 
רישא דז"א.
%break
%letter קע
קע) ונודע, כי הענוה ניכרת באדם בהשפיל ראשו וכופפו למטה נגד 
פני אדם מפני ענותנותו, ונכנע לפני מי שגדול הימנו. וז"ש והאיש 
משה עניו מאד, כי הנה נתבאר במ"א כי משה לקח צפורה, 
%break
והיא א' מן ד' בחי' שיש ללאה, וכולן נקרא לאה על שמה, וצפורה א' 
מהם, שהיא ג"כ עומדת למעלה נגד דעת ז"א.
%break
%letter קעא
קעא) והרי נתבאר, איך משה לקח מדת ענוה העליונה, אבל רחל 
שהיא ה' תתאה הקטנה הנקראת יראת ה', זוטרתי היא לגביה משה, 
בסוד שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, 
%break
וז"ס שארז"ל, ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, 
אטו יראה מילתא זוטרתי היא, והשיבו הן, לגבי משה מילתא זוטרתי 
היא.
%break
%letter קעב
קעב) וכבר נת"ל, כי לאה יוצאת מן הארת המלכות דאמא המתלבשת 
בז"א בסוד מוחין. ואמנם הנה"י שלה הם נעשין לבושין דג' מוחין 
דחב"ד דז"א, אמנם המלכות דאמא אינה משמשת כלל לז"א. 
%break
%page 309
וז"ס מה שארז"ל על ענין הז' רקיעין, אשר תחתון שבהם נקרא וילון, 
אינו משמש כלום, אלא יוצא ערבית ונכנס שחרית.
%break
%letter קעג
קעג) והענין הוא, כי הרקיע הוא אשר נקרא דרך סתם רקיע, אשר בו 
קבועים חמה ולבנה כוכבים ומזלות, והוא בחי' היסוד דתבונה, שהוא 
הנקרא רקיע בכ"מ, והוא ו' זעירא בסוד נוטה שמים כיריעה. 
%break
ובו קבועים חמה ולבנה וכו', לפי שכל האורות כולם יצאו משם כנודע, 
כי חמה ולבנה שהם זו"נ הם קבועים בו, ומשם הם יונקים, זה מן 
החסדים וזה מן הגבורות, העומדין בדעת המלובש ביסוד דתבונה 
הזה.
%break
%letter קעד
קעד) והנה הכוכבים הם אורות החסדים היוצאין משם ונופלין תוך 
יסוד דז"א כנודע, ומכים שם בכח ומתפזרים ונעשו ניצוצין דקין, אשר 
הם סוד הכוכבים המאירים, וז"ס ומצדיקי הרבים ככוכבים, כי מצדיקי 
רבים שרשם מן יסוד הנקרא צדיק, 
%break
והם מקבלים הארת הכוכבים של החסדים שבתוך היסוד מאירין 
כמותן. (ונלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה כי המזלות הן נקודות והן מן 
ניצוצין הנעשין ביסוד מנפילת הגבורות, גם הם מלמעלה עד היסוד 
דז"א ומכים שם ונופלין ומתפזרין ונעשין ניצוצין).
%break
%letter קעה
קעה) והנה המלכות של התבונה היא הנקרא וילון, אינו משמש כלום 
אל ז"א, אמנם מאיר את הארתה ומוציאה לחוץ לצורך לאה העומדת 
מחוץ לז"א, ואם כן, מאחר שלאה יוצאת מבחי' מלכות זה של תבונה, 
אשר היא בחינת עטרה של היסוד שבה כנודע וזכור זה. 
%break
%page 310
א"כ נמצא כי מקומה הוא בדעת ז"א כי שם מקומה העיקרי, וגם לאה 
היוצאת מהארתה מוכרח הוא ששם מתחיל שיעור קומת הכתר שבה 
עד למטה עד החזה כנ"ל.
%break
%letter קעו
קעו) ואמנם רחל, מתחיל הכתר שלה מהחזה ולמטה עד סיום רגלי 
ז"א ממש, באופן כי בסיום רגלי ועקבי לאה משם מתחיל כתר רחל 
למטה מרגלי לאה. 
%break
וזשארז"ל מה שעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב 
לסולייתא, ר"ל רגלים דלאה שהיא הנקרא ענוה, עשתה יראה שהיא 
רחל כתר לראשה, כנ"ל.
%break
%letter קעז
קעז) אבל הלשון עדיין צריך ביאור, כי מלשון רז"ל נראה כי מהעקב 
עצמו של ענוה נעשית עטרה ליראה, ולא אמרו שכתר היראה היא 
תחת עקב דענוה לכן צריך לבאר הענין יותר בפרטות.
%break
%letter קעח
קעח) כי הנה כפי הנ"ל נמצא, שמראש כתר דלאה עד סיום רגלי 
דרחל הם ז"ס דעת חג"ת נה"י, כי המלכות שבז"א היא עצמה שורש 
רחל כנודע, ומהראוי היה ששתי נשים הללו אחת אהובה רחל ואחת 
שנואה לאה, 
%break
%page 311
לא יוכל להסיר חלק השנואה בעבור האהובה, כי חלק כחלק יאכלו 
שניהן, וירשו מקום בעליהן ז"א שוה בשוה, ותקח לאה ג"ס וחצי שהם 
דעת חו"ג וחצי ת"ת העליון, ותקח רחל מחצי ת"ת ולמטה עד סיום 
רגלי ז"א, שהם ג"ס אחרות וחצי תחתון של ת"ת.
%break
%letter קעט
קעט) ואמנם אין הדבר כך אלא שלאה לוקחת שליש עליון מג"ש 
דת"ת, ורחל לוקחת כל ב"ש תחתונים דת"ת דז"א לכתר שלה, 
כמבואר במ"א, ושם נתבאר טעמים רבים, 
%break
ואחד מהם הוא, שבחזה נשלם יסוד אמא, לכן משם ולמטה, שאורות 
החסדים ההם בגלוי, נבנית רחל באחורי ז"א, וכ"ז נת"ל. והנה בזה 
תהיינה צרות זו לזו ותפול ביניהן קנאה על הדבר הזה.
%break
%letter קפ
קפ) לכן מה עשה המאציל העליון, עשה באופן ששליש עליון דת"ת 
יהיה כולו ללאה, ושליש תחתון כולו לרחל, אבל שליש האמצעי יהיו 
שני אחיות משמשות שוה בשוה ויהיה ברשות ושותפות שניהן, 
%break
%page 312
כלומר, כי שיחלק שליש אמצעי לב' חלקים א"א, כי כולה בחי' א' ואינו 
מתחלק, אבל יהיה כתר של רחל עולה עד שם, וגם רגלי לאה יורדים 
עד שם, ומתלבשים רגלי לאה בכתר של רחל כשיעור שליש אמצעי 
בלבד, 
%break
והרי שתיהן משתמשות בשוה. וזשארז"ל מה שעשתה ענוה עקב 
לסולייתא שהם רגלי לאה, מהם עצמם נעשה ראש וכתר של רחל 
הנקרא יראה.
%break
%letter קפא
קפא) אמנם דע, כי פעמים שרחל לוקחת כל מקום אותו שליש אמצעי, 
ואין רגלי לאה מתפשטים בתוך כתר רחל כשיעור שליש ההוא. וז"ש 
אצלינו בכוונת ק"ש בפסוק ואהבת, צריך לכוין לתת ב' אורות לרחל 
כמנין ואהבת, שהם ב"פ אור, ורחל נקראת א"ת כמ"ש למטה בע"ה. 
%break
כמארז"ל אתין וגמין רבויין הם. וזהו ואהבת את, ר"ל שתאהב את 
רחל הנקראת את, והוציא בלשון אהבה ע"ד ויאהב יעקב את רחל, כי 
האהבה יתירה הוא שנתן לה חלק יתר על לאה כנ"ל, והם ב' אורות 
אלו כמנין ואהבת כנ"ל.
%break
%letter קפב
קפב) והאורות הללו, הנה הם בחי' הב"ש תחתונים של ת"ת כנ"ל, 
ולפי ששליש העליון הוא במקום הסתום, אבל אלו הב"ש הם במקום 
הגלוי שמאירין החסדים, לכן נקרא אור אור. 
%break
וענין זה נת"ל בענין הכתר של רחל, שהוא ב"ש דת"ת דז"א הנקרא 
ב"פ אור אור, בסוד ושמתי כדכ"ד שמשותיך, אבל כתר של לאה אין 
בו רק אור א' לבד, כנ"ל שם באורך ויתבאר לקמן.
%break
%page 313
%letter קפג
קפג) נמצא כי יש זמן שלוקחת רחל ב"ש לבדה, ויש זמן ששליש 
אמצעי, אע"פ שהוא לעולם שלה, עכ"ז יש זמן שרגלי לאה מתלבשין 
בכתר שלה בתוכו ממש כשיעור שליש אמצעי (גם לפעמים לוקחת 
רחל שליש בגנבה ממש כשיעור שליש זה אמצעי) לבד, 
%break
אבל לעולם שיעור כתר של רחל הוא ב"ש. וז"ס ותגנוב רחל את 
התרפים אשר לאביה, פי' כי מקום השליש האמצעי, שלפעמים לוקחת 
אותו רחל לה לעצמה בלבד, דרך חטיפה וגניבה, נקרא תרפים.
%break
%letter קפד
קפד) נמצא כי לבן הוא לובן העליון, שהוא אבא עלאה, ולו ב' בנות 
רחל ולאה, כנזכר זוהר פרשה ויצא דקס"ב על וללבן שתי בנות ע"ש, 
ולפעמים גונבת רחל מן לאה שליש האמצעי הנקרא תרפים ולוקחת 
לה לבדה, כי ממון אביה הוא, ואינה נותנת ממנה אל לאה אחותה.
%break
%letter קפה
קפה) והנה ענין תרפים אלו הוא לשון תורף, שהוא מקום ערוה, כמו 
בית התורפה הנזכר בגמ', והם בחי' ב' רגלים של לאה הנכנסין 
ומתלבשין תוך כתר רחל כנ"ל, לכן אמר תרפים לשון רבים, שהם ב' 
הרגלים.
%break
%letter קפו
קפו) וביאור הענין, כי הנה מקום פתיחת יסוד אמא תוך ז"א הוא 
בחזה שלו, נמצא שגילויו ופתיחתו הוא בשליש האמצעי, וזהו פתיחת 
וגילוי בית התורף אשר שם של התבונה. 
%break
%page 314
ואמנם ענין גניבת רחל את התרפים, ואיך עי"ז לא הגידו ללבן כי ברח 
יעקב, הענין הוא, כמ"ש אצלינו בדרוש בלק ובלעם ועזא ועזאל ע"ש 
היטב.
%break
%letter קפז
קפז) ושם נתבאר, כי הנה המקום הזה הוא בחי' עץ הדעת טו"ר, 
אשר בו חטא אדה"ר וחוה, כי שם הוא מקום גילוי החסדים של הדעת 
דז"א בחזה שלו, ולכן יש שם יניקה ואחיזה אל החצונים הנקרא רע 
בעצם.
%break
%letter קפח
קפח) משא"כ למעלה, כשהאורות מכוסים, הנה הארת ה"ח אלו 
המתגלים ויוצאין אל החצונים, הוא ע"י אותם הרגלים של לאה 
הנכנסין תוך כתר רחל כנ"ל, והם כנגד פתיחת פי היסוד של תבונה.
%break
%letter קפט
קפט) כי כאשר האורות ההם יוצאין מן היסוד דתבונה עד מחוץ אל 
ז"א, לעשות כתר לרחל כנודע, אז ע"י התלבשות רגלי לאה תוך 
הכתר של רחל, האור מתמעט ונחשך, ואינו יכול לצאת ולעבור האור 
ההוא על צד פני רחל כנודע, כי היא עומדת אב"א עם ז"א. 
%break
%page 315
ובתחלה האורות פוגעין באחוריים, ואח"כ משם עוברין עד הפנים 
שלה, ולהיות העקביים של לאה שם באמצע כתר של רחל, אינו עובר 
האור עד פני כתר של רחל, כי אלו ב' עקביים של לאה מפסיקין 
לגמרי, והם לוקחין האורות היוצאין מבפנים.
%break
%letter קצ
קצ) ונודע כי העקביים של לאה הם דינין קשים וגמורים לגמרי, כי נ"ה 
אינון, אשר כל בחי' נ"ה הם דינין להיותן הקצוות הקרובים אל 
הקליפה, ובפרט שנקרא בלשון לבר מגופא, כנודע, כי נ"ה אינון לבר 
מגופא.
%break
%letter קצא
קצא) ונוסף ע"ז, כי הם רגלי לאה, אשר כל בחינותיה הם דינין קשים, 
להיותה בחי' מלכות דתבונה כנ"ל, והתבונה עצמה היא נה"י של בינה, 
שהם אחרונות שבה, והבינה עצמה אמרו עליה בזוהר, דדינין מתערין 
מינה.
%break
%letter קצב
קצב) ולא עוד, אלא שלאה עצמה היא מן אחורים של מלכות דתבונה, 
ואינה בחי' פנים, ובפרט כי אינה רגלים שלה אלא בחי תחתונה 
שברגליה, והם בחי' עקביים, כמ"ש בע"ה.
%break
%letter קצג
קצג) והנה כפי כל הטענות הנ"ל, נמצא, כי אלו העקביים דלאה הם 
דינין גמורים, לכן יש מקום אחיזה ויניקה אל הקליפות, כמ"ש בדרוש 
בלק ובלעם ועזא ועזאל, ששרשם הם בחי' ד' אורות הנ"ל שבאותן 
תרין רגלים ועקביים דלאה, 
%break
שמשם יונקים החצונים, לכן היה הולך בלעם אל הררי קדם אל עזא 
ועזאל, כמ"ש בזוהר, שקודם שבא בלעם אל בלק, הלך והסגיר את 
עצמו בהררי קדם עם עזא ועזאל.
%break
%page 316
%letter קצד
קצד) וז"ש מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם. וכבר נתבאר 
אצלינו בדרוש בלק ובלעם, כי בחי' בלעם, היה מהאורות היוצאין, 
מאותן עקביים דלאה הנבלעים תוך כתר רחל אל החצונים. וזהו פי' 
בלע"ם, ולכן היה הולך להררי קדם אצל עזא ועזאל שיניקתן משם.
%break
%letter קצה
קצה) וכבר נתבאר אצלינו כי לבן הארמי אבי אביו של בלעם, והוא 
עצמו נתגלגל בבלעם, וממנו למד בלעם בן בנו מעשה כשפים, וחכמה 
הזאת חכמתו של לבן הארמי, 
%break
אשר שיבח עצמו ואמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע, וע"ד הנאמר 
בבלעם, כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר.
%break
%letter קצו
קצו) וזה ענין חכמת התרפים אשר ללבן, אשר ע"י אלו התרפים היה 
משיג כל הארותיו, וכאשר רחל גנבתם לא יצאו האורות ההם אל עקבי 
של לאה לחוץ אל החצונים להאיר להם, 
%break
ולא ידע כי ברח הוא, באופן שתרפים הם בחי' אורות היוצאין אל 
החצונים מן התורף של התבונה, שהוא יסוד שלה המלובש במקום 
החזה של ז"א.
%break
%letter קצז
קצז) גם ענין זה הוא חטא של אדה"ר בעץ הדעת טו"ר, כאשר בארנו 
לעיל, כי זהו מקומו. והוא עצמו משארז"ל, שחטא חוה היה שסחטה 
ענבים ונתנה לו. ופירוש הענין, כי הנה העקביים של לאה הנכנסין 
בכתר רחל, 
%break
הם בחי' ענבים, גימטריא עק"ב, בסוד עקב ענוה הנ"ל, והיין 
שבענבים, הם דינין שבעקביים האלו.
%break
%letter קצח
קצח) ונודע, שאין החצונים ניזונין אלא מפסולת היין, מן השמרים שבו, 
שהם שיורי הדין הקדוש. והנה זה השפע שיונקים החצונים הוא דין 
קשה, והוא יין עכור מלא שמרים, והוא בלוע תוך העקביים של לאה, 
דמיון היין הבלוע תוך הענבים.
%break
%page 317
%letter קצט
קצט) וחוה סחטה אותן הענבים, וכוונתה היתה שע"י הסחיטה ההיא 
יצאו השמרים הבלועים שם, ומהם שתו אדם וחוה מן היין ההוא, כוס 
התרעלה. חלק החצונים הנקרא סטרא דמותא, 
%break
ולכן נענשו בענין המיתה, וגרמו עליה מיתה. ואפשר גם כן, שזה סוד 
מיתת רחל מחמת התרפים כמאמר רז"ל.
%break
%letter ר
ר) והבט נא וראה, כי ענבים גימטריא עק"ב כנזכר לעיל, לכן אין 
נדרכות הענבים להוציא מתוכם יינם אלא בעקביים. וענבים אלו הם 
לשון רבים, שהם ב' עקביים הנ"ל, אשר כל א' מהם הוא נקרא אלקים, 
להיותה דינין כנ"ל. 
%break
והנה ב' רגלים הם ב' שמות אלקים, (ועם י' אותיות שלהם ג"כ גי' 
ענבים) והם גימטריא עק"ב, כי אלקים שהוא שורש הדין בבחי' ענבים 
ובתוכו גנוז היין ומובלע בתוכו.
%break
%page 318
%letter רא
רא) ולפי האמת כיון שהם ב' שמות אלהי"ם, וגם ענבים, מיעוט רבים 
שנים, (א"כ) למה הם גימ' עק"ב כנ"ל, שהוא לשון יחיד. הענין, כי 
להיותן מובלעים ב' העקביים בכתר דרחל כנ"ל, מתאחדים ונעשים 
עקב אחד, וזה עקב ענוה, ולא כתיב עקבי הענוה.
%break
%letter רב
רב) (ונל"ח ששמעתי ממורי זלה"ה כי זהו ג"כ סוד מ"ש פרשה תצוה 
ובספרא דצניעותא, דינין דנוקבא תקיפין ברישא ונייחין בסופא. כי הנה 
בכתר דרחל, שם הם עקביים דלאה. שהם תוקף הדינין כנ"ל).
%break
%letter רג
רג) והנה נתבאר ענין חטא אדה"ר איך היה בעץ הדעת, שהם בב"ש 
תחתונים של ת"ת דז"א, שהם אורות נגלים של הדעת מבחינת 
החסדים שבו.
%break
%letter רד
רד) ועתה צריך לפרש ענין מ"ש חז"ל במדרש וגם בזוהר פרשה בלק 
דף ר"ח ע"ב, כי מש"ה אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים, על עזא 
ועזאל אתמר וכו'. 
%break
דע כי עזא ועזאל הם שני מלאכים הנשרשים ונבראים מאותם ב' 
האורות היוצאות משתי עקביים דלאה שבתוך כתר דרחל, שמשם 
אחיזת בלק כנ"ל שהם תכלית הדינים, ויוצא הארותם לחוץ, ועזה 
נעשה מן עקב ימין ועזאל מהארת עקב שמאל.
%break
%letter רה
רה) והנה בלעם אינו מבחי' הארת עקבים עצמם, אלא מהארת כתר 
דרחל הבולע בתוכו הארת ב' העקבים, כנז"ל. ולכן גם הוא היה למד 
מעזא ועזאל כל חכמתו, ויונק מהם, 
%break
ע"ד כתר דרחל שיונקת מן העקבים דלאה, ולהיות הארות עזה ועזאל 
נגלים בזה המקום לכן נק' מחזה שדי.
%break
%letter רו
רו) ובזה יתבאר ענין מאמר רז"ל במדרש וגם בזוהר פרשת בראשית 
דף ל"ה ע"א, כי עזה ועזאל, הם שקטרגו על בריאת אדה"ר והפילם 
הקב"ה ממקום קדושתם, ועליהם נאמר, הנפילים היו בארץ.
%break
%page 319
%letter רז
רז) ופשוט הוא, כי לא לחנם היו אלו מקטרגים על בריאתו יותר משאר 
המלאכים, והטעם הוא, כי זו"ן היו בתחלה אב"א, ואז הם לאה ורחל 
זו למעלה מזו באופן הנז"ל, כי שתי עקבי לאה מתעלמים תוך כתר 
דרחל. ואז עזה ועזאל יונקים משם כנזכר.
%break
%letter רח
רח) וכשעלה ברצונו לברא אדם וחוה, היה כדי שע"י מעשיו יתקן את 
הנקבה, באופן שיחזרו פב"פ, ויזדווגו יחד, בסוד ואדם אין לעבוד את 
האדמה.
%break
%letter רט
רט) והנה בהיות זו"ן פב"פ, אין עקבי לאה תוך כתר דרחל, וכל אותם 
ההארות שהיו יוצאות מעקבי לאה אל כתר דרחל, אשר משם היו 
נאחזים עזה ועזאל, היו עתה מתבטלות משם ויוצאות דרך צד פנים, 
כי שם עומדת רחל, ושם אין מקום אחיזה אל החיצונים כנודע, 
%break
שאין אחיזתם אלא באחור, ועזה ועזאל היו הארותיהם מתבטלות 
בבריאת אדם, ולכן היו מקטרגים בבריאתו, מפני הנזק המגיע להם 
בבריאתו. ודע, כי עזה צריך להיות בה"א, לא באל"ף, ושמעתי משם 
מורי ז"ל, כי הוא בגימטריא אדנ"י עם מספר י"ב אותיות המילוי.
%break
%letter רי
רי) ואמנם שאר אורות היוצאות לצד אחור אינם מתבטלות זולתי זו, 
לפי שאינה יוצאת אלא בהיות עקבי לאה תוך כתר דרחל, ובחזרתה 
בפנים מתבטלות שאר האורות דעזה ועזאל.
%break
%page 320
%letter ריא
%H פרק י"א
%break
ריא) ועתה נבאר לך הקדמה אחרת, דע כי אדה"ר מלבד חטאו 
הראשון שאכל מעץ הדעת כנודע, עוד הוסיף לחטא והוליד שדין ורוחין 
ולילין כנודע.
%break
%letter ריב
ריב) והנה בתחלה התחיל והוציא טפות קרי לבטלה ואח"כ בהיותו 
עושה עדיין מעשה הרע הזה, בא על אשתו, ואז נתעברה ממנו חוה 
אשתו מב' טפות : מן הטיפה הראשונה יצא קין הבכור, ואח"כ מטיפה 
הב' יצא הבל אחיו.
%break
%letter ריג
ריג) ואח"כ חזר עוד לקלקולו, והוציא טיפות קרי לבטלה כל אותם ק"ל 
שנים שפירש מן אשתו עד שהוליד שת כנודע, באופן, כי ב' בחי' 
טיפות קרי היו, אחת קודם קין ואחת לאחריו, וקין היה באמצעיתם.
%break
%letter ריד
ריד) ואמנם כשיצאה מן אדה"ר טיפת קין, ונתנה אל חוה אשתו ע"י 
חיבור וזיווג, עדיין היתה טיפת קין מעורבת עם טיפות קרי שקדמו לו, 
%break
%page 321
כי הענין היה סמוך ורצוף זה לזה, ולכן כל טיפות של קרי שיצאו מן 
אדם קודם שהוליד טיפת קין, נתערבו בקין להיותם סמוכים יחד 
כנזכר.
%break
%letter רטו
רטו) עוד סיבה ב', לפי שכבר ביארתי לך בשער הגלגולים בענין 
עשרה הרוגי מלכות, שהיו מטיפות קרי של יוסף, ושם נתבאר, 
שהנשמות היוצאות בבחינת טיפות קרי לבטלה, הם יותר גדולות 
במעלה משאר הנשמות, לפי שהם מבחי' הדעת עצמו, 
%break
כי הם מאתערותא דדכורא. ושאר הנשמות הבאות בזיווג דכר ונוקבא 
הם מאתערותא דנוקבא, ואינם אלא מן החסדים או הגבורות 
המתפשטים למטה בו"ק דגופא דז"א, ולהיותם גבוהות ומעולות מאד, 
לכן הקליפות שולטים מאד באלו טיפות הקרי.
%break
%letter רטז
רטז) והנה כיון שקין הוא הבכור, כמ"ש בס' התיקונין על פסוק הלא 
אם תיטיב שאת, לכן אלו טיפות קרי המעולות מאד נתערבו בו, עוד 
סיבה ג' לפי שכל אלו הטיפות של קרי, הם גבורות, כי שם יכולים 
הקליפות הנקרא קרי להתאחז בהם.
%break
%page 322
%letter ריז
ריז) והנה קין הוא עטרא דגבורה כנודע, ולכן נתערבו בו, להיותם מן 
השורש שלו, ולכן כל טיפות קרי הראשונות והאחרונות שהיו מהזכר 
לבדו, כיון שנולד קין מזכר ונקבה, ובפרט שהיו מן השורש שלו, נכללו 
כולם עמו, כי כולם משורש אחד, והוא צריך לתקן את כלם. 
%break
וזהו הטעם שנולד קין רובו רע ומעוטו טוב, לפי שהיו כלולים בו כל 
טפות קרי הנזכר, ובהם נאחזים קליפות רבות מאד.
%break
%letter ריח
ריח) ונבאר עתה מאמר חז"ל על פסוק וימח את כל היקום, זה קין, 
שתלאו הקב"ה ברפיון בין השמים ובין הארץ ובא המבול ושטפו וכו'. 
והענין הוא במה שנתבאר, 
%break
כי כל טיפות קרי של אדה"ר הראשונים והאחרונים נכללו בקין להיותם 
משורש אחד, ובפרט כי הוא נולד מזכר ונקבה, והיה בו יכולת לתקנם, 
והיה מחויב לתקנם.
%break
%letter ריט
ריט) ואדרבא הוסיף לחטא, בסוד מה שידעת, כי כל דור המבול היה 
בניו של קין מחויאל ומתושאל וכו' וכולם היו משחיתים זרעם על 
הארץ, וקלקלו יותר מבראשונה עד שנמוחו במי המבול מים רותחין 
מדה כנגד מדה כנודע.
%break
%letter רכ
רכ) והנה קין אביהם עצמו, מן היום שחטא עד שבא המבול, תלאו 
הקב"ה ברפיון. פי' כי הנוצר ע"י זכר ונקבה היא טיפה חזקה ועומדת 
קיימת לפי שיוצאות מן הזכר בבחי' מים רופפין, ונכנסה בנקבה 
ונקרשת בסוד רקיע חזק וקיים, בפרצוף ובאברים קשים וחזקים.
%break
%page 323
%letter רכא
רכא) אבל הטיפה של קרי שיוצאת מן הזכר לבדו, יש לה שני 
חסרונות : האחד שהיא רופפת, כי היא טיפת מים. והשנית, שהיא 
תלויה באויר, כי מן הזכר הנקרא שמים יצאה, 
%break
ובנקבה הנקראת ארץ לא נכנסה, ולכן היא תלויה באויר בין השמים 
לארץ, ואין לה מנוחה כלל עד שתכנס בנקבה.
%break
%letter רכב
רכב) וז"ש על קין שהיו בו שני חסרונות אלו : האחד שהיה תלוי בין 
השמים לארץ, וב' שהיה ברפיון, וכל זה היה לסבת אותם הטפות של 
קרי, שהיו כלולים בו כנזכר, וכשבאו מי המבול מים רותחין, מדה כנגד 
מדה, מצאוהו תלוי באויר ברפיון ומחאוהו.
%break
%letter רכג
רכג) כי אם היה מתקן אותם הנשמות של טיפות קרי, לא היה המבול 
מוחה אותם, אבל כיון שלא נתקנו, היו הנשמות של טיפות קרי תלוים 
באויר השמים, 
%break
שהם בחי' שדים ורוחין העומדים תלוים באוירא דרקיעא תמיד, כנזכר 
בזוהר בהרבה מקומות, אם באדרת נשא ואם בפרשת אחרי מות ואם 
בפרשת תזריע ואם בפרשת ויקרא.
%break
%letter רכד
רכד) וכיון שלא נצטיירו בנקבה, ולא יכלו לא לעלות למעלה ולא לירד 
למטה בעוה"ז ליכנס בגופי הילדים, לכן נמוחו במי המבול, שמצאום 
תלוים שם באויר בבחינת שדין ורוחין. 
%break
%page 324
וז"ש על קין שהיה תלוי בין השמים ובין הארץ, כי השמים הוא הזכר, 
והארץ הוא הנקבה, והטיפות ההם יצאו מן השמים שהוא הזכר, ואל 
הארץ שהיא הנקבה לא הגיעו, ונשארו תלוים ברפיון.
%break
%letter רכה
רכה) גם ז"ס מ"ש רז"ל, כי השדין והרוחין נבראו בע"ש בין השמשות, 
לפי שהם מבחי' אותם טיפות קרי, שהיו רוחין בלא גופין, כי לא 
נצטיירו בנקבה. וכבר ידעת כי גם קין נולד בע"ש, סמוך למנחה ובין 
השמשות.
%break
%letter רכו
רכו) והנה אחר שאלו טיפות קרי נמוחו בדור המבול, הוסר מהם 
קליפתם הנאחזת בהם, ומאז הם חוזרים ונכנסים בנקבה העליונה, 
ושם הם נתקנות ומצטיירות ויורדות בעוה"ז בגופות הנולדים כשאר 
הנשמות, ומאז עד עתה הולכות ונתקנות מעט מעט כנודע.
%break
%letter רכז
רכז) והנה אעפ"י שכל הטיפות של הקרי של אדם נכללו בקין, ודאי 
שהם נחלקים לג' חלוקות : הא' הוא טיפות קרי קודם שנולד קין. הב' 
טיפות קין עצמו שהיה מזכר ונקבה. הג' טיפות קרי שלאחר הולדת 
קין.
%break
%letter רכח
רכח) ודע, שאעפ"י שאמרנו למעלה כי הנשמות הבאות מטיפות הקרי 
הם גדולות וגבוהות מאד מאד, מן שאר הנשמות הבאות מזווג זכר 
ונקבה, עכ"ז יש הפרש, בין טיפות קרי שקודם שנולד קין, 
%break
מאותם שלאחר שנולד, כי הטיפות של הקרי הראשונות קודם שנולד 
קין, מעולות וגדולות מאד מן הטיפות של קרי שלאחר שנולד קין.
%break
וכבר הודעתיך, כי מיכה המורשתי, הוא משורש קין, והוא מאלו 
הטיפות של קרי הראשונות, והם יותר מעולות. וזהו המורשתי, לשון 
ראשית. אך נחום האלקושי, ג"כ הוא משורש קין, אלא שהוא מטיפות 
קרי האחרונות וזהו האלקושי, מלשון מלקוש. נמצא, מיכה יורה. 
%break
נחום מלקוש, שהם טיפות גשם האחרונות. והנה יחזקאל הנביא, 
וחזקיהו מלך יהודה, שניהם משרש קין, והם מן הטיפות הראשונות 
של קרי, שהם יותר מעולות. 
%break
%page 325
ולפי שבתחלה היו נשמותיהם תלוים ברפיון כנזכר, לכן נזכרו 
נשמותיהם כך בלשון חוזק, להורות על תיקונם, שנתקנו תיקון גמור, 
ונתחזקו לגמרי מרפיונם.
%break
%page 326
%letter רכט
%H פרק י"ב
%break
רכט) כבר נתבאר בפרשת ראה במצות זכירת יציאת מצרים, סיבת 
הגלות שגלו ישראל בין האומות, מה עניינם. ואמרנו כי אדה"ר היה 
כולל כל הנשמות והיה כולל כל העולמות, וכשחטא נפלו ממנו כל 
הנשמות ההם לתוך הקליפות הנחלקות לשבעים אומות, 
%break
וצריכים ישראל לגלות שם בכל אומה ואומה, ללקט שושני הנשמות 
הקדושות, שנתפזרו תוך הקוצים ההם. וכמ"ש חז"ל במ"ר, למה גלו 
ישראל בין האומות, כדי שיתוספו עליהם גרים וכו' והבן זה היטב.
%break
%letter רל
רל) גם נתבאר שם ענין גלות מצרים, כי אז רוב הנשמות ההם או 
כולם, היו שם מעורבות בין הקליפות הנק' מצרים, ואמנם ענין בחינת 
הנשמות ההם בפרטות מי היו, נתבאר בדרוש פסח ויציאת מצרים 
וע"ש.
%break
%page 327
%letter רלא
רלא) ועתה נבאר ענינם בקיצור, הנה נתבאר לעיל, בפסוק לכו אל 
יוסף אשר יאמר לכם תעשו, כי צפה ברוח הקדש שהיו ניצוצות קרי 
של נשמות קדושות, שהוליד אדה"ר בק"ל שנים הראשונים, הנקראים 
נגעי בני אדם. 
%break
ר"ל אדה"ר, וע"י עונג שהיה מתענג בהוצאתם, בסוד, ותענוגות בני 
אדם שידה ושידות, הם לילית ונעמה וכו'. נתהפכו ונעשו נגעים 
תמורת ענוגים, ולכן גיירם ומהל אותם.
%break
%letter רלב
רלב) והנה הענין הוא, במה שנתבאר אצלינו בענין קין והבל בפרשת 
בראשית, שרוב הנשמות באות, מבחינות חו"ג המתפשטות בגופא 
דז"א, ולא מן הדעת עצמו, אמנם הטפות הנזרקות ע"י שכבת זרע 
לבטלה, הם מתאות הזכר לבדו, שנתעורר דעתו אל הזווג, 
%break
והוציא הטפות ההם מלמעלה מן הדעת עצמו העליון, ולא מצא את 
נוקביה מוכנת לכך בעולם האצילות, כי ירדה למטה ע"י הפגם, ואז 
יצאו לחוץ, ולקחום הנקבות של הקליפות, ונצטיירו בגופם והולידום. 
והם שדין רוחין לילין, ונקראים נגעי בני אדם.
%break
%letter רלג
רלג) ונמצא, כי כל אותם השדין ורוחין שנבראו באותם ק"ל שנה 
שפירש אדם מחוה כנודע, כולם נשמות עליונות קדושות מבחינת 
הדעת, ונתערבו בקליפות, וצריכות גלגולים רבים לצרפם וללבנם עד 
תום חלאתם מהם על ידי גלגולים רבים.
%break
%page 328
%letter רלד
רלד) ולכן תמצא, כי לא נולדה אומת ישראל עד יעקב ואילך, כי כל רוב 
הנשמות היו מעורבות בקליפות והיו הולכות ומתבררות ומתגלגלות 
מדור לדור, ולא התחילו תיקונם עד יעקב בחיר שבאבות, 
%break
שתקן את אדה"ר, וגם אז התחיל תיקון בניו, שהם הנשמות הנזכר, 
והיו מתבררים והולכים בגלות מצרים, עד שיצאו ישראל ממצרים.
%break
%letter רלה
רלה) וז"ס פסוק או הנסה אלקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי, ואמרו 
רז"ל, עם מקרב גוי לא נאמר, אלא גוי מקרב גוי והבן זה מאד, כי היו 
ממש בתוך קרבם של הקליפות, והיו גוים כמותם, ונצטרפו ונתלבנו 
ונלקחו מקרב הגוים ההם ממש.
%break
%letter רלו
רלו) והנה התחלת גלגולם היה בדור המבול, ולהיותם משורש המר 
ההוא, שיצאו ע"י השחתת זרע של נגעי בני אדם הראשון, לכן היו 
מורדין וכופרים בהשי"ת. ועיקר חטאם היה בהשחתת זרעם על 
הארץ, וכמש"ה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ.
%break
%letter רלז
רלז) וז"ס וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ, הנאמר בדור המבול. 
לרמוז כי הם בחינת בני אדם הראשון עצמו, שיצאו בהשחתת זרעו 
באותם ק"ל שנים. גם ז"ס וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ. 
%break
ונודע כי המשחית זרעו נקרא רע, בסוד ויהי ער בכור יהודה רע בעיני 
ה', כנזכר בס"ה בפרשת ויחי. כי ז"ס לא יגורך רע. ונמצא כי דור 
המבול שיצאו בהשחתת זרע אדם, נקראים רעת האדם ממש.
%break
%letter רלח
רלח) גם זהו אומרו, ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי, לרמוז 
כי הם הם בחינת נשמות מהשחתת זרע דאה"ר עצמו שנברא, והיה 
יציר כפיו יתברך ממש. וז"ש וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. 
%break
כי כל תגבורת יצרם היה השחתת זרע הנקרא רע, לפי שמשם נמשכו 
גם הם, ואז נמוחו גופם במבול, תמורת טפת רותחין של השחתת 
זרעם על הארץ. וכמ"ש חז"ל ברותחין קלקלו, וברותחין נדונו.
%break
%page 329
%letter רלט
רלט) אח"כ נתגלגלו פעם ב' בדור הפלגה, וגם הם הרעו כאבותם, אך 
לא בהשחתת זרע. וזש"ה וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר 
בנו בני אדם, ודרשו בס"ה ובמדרש רז"ל, בני האדם ממש, זה 
אדה"ר, לרמוז כי הם הם בניו ממש שיצאו בהשחתת זרעו. 
%break
אח"כ נתגלגלו פעם שלישית באנשי סדום, ולכן נאמר בהם, ואנשי 
סדום רעים וחטאים לה' מאד, לרמוז כי היו רעים מבחינת השחתת 
זרעו של אדם, הנקרא רע.
%break
%letter רמ
רמ) והנה אחר שנתגלגלו ג"פ בג' דורות הנזכר, וכתיב הן כל אלה 
יפעל אל פעמים שלש עם גבר, אז חזרו להתגלגל פעם רביעי 
במצרים, בבני ישראל שהיו נולדים אז בדור הגלות ההוא, ואז התחילו 
ליתקן.
%break
%letter רמא
רמא) ובזה יתורץ לך קושיא אחת גדולה שנתחבטו בה גדולי עולם, 
ואפילו בס"ה בפרשת שמות, שאל ר"א לרשב"י אביו, טעם לגלות 
מצרים, למה היה הגלות ההוא, ועוד למה במצרים יותר משאר 
ארצות, 
%break
ועוד יש תוספת שאלה, והוא למה היה הגלות באופן השעבוד המכוער 
ההוא, וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים וגו'.
%break
%letter רמב
רמב) והענין מבואר עם הנז"ל, כי נשמות אלו נטבעו בקליפות באומת 
מצרים, ולכן לפי שבתחלה בדור המבול חטאו בהשחתת זרעם, אשר 
לכן נמוחו אז בימי המבול מים רותחין, 
%break
לכן גם עתה גזר עליהם פרעה, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ולא 
גזר אלא על הזכרים, לפי שהם חטאו בהשחתת הזרע ולא הנקבות.
%break
%page 330
%letter רמג
רמג) וכנגן מה שחטאו בגלגול דור הפלגה, הבה נלבנה לבנים 
ונשרפה לשרפה לבנות את העיר ואת המגדל, לעלות ולכפור בעיקר 
להלחם בו, לכן עתה נאמר במקומו, 
%break
הבה נתחכמה לו, כנגד הבה נלבנה לבנים, וימררו את חייהם לבנות 
פיתום ורעמסס כנגד העיר והמגדל ההם.
%break
%letter רמד
רמד) ודע כי ב' בחינות היו, כי יש נשמות שנתקנו לגמרי ונתגלגלו 
בבני ישראל ההם שבדור ההוא אחר שירדו למצרים. ויש בהם נשמות 
שלא נתקנו ונתגלגלו בבני המצרים עצמם, 
%break
אותם שמל יוסף, כנז"ל בפסוק (בראשית מ"א נ"ה) לכו אל יוסף אשר 
יאמר לכם תעשו, וזש"ה ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל.
%break
%letter רמה
רמה) והנה תחלה קראם עם בני ישראל, ואח"כ ויקוצו מפני בני 
ישראל, ולא הזכיר עם. ושאלה זו נשאלה בס"ה בפרשת שמות. 
%break
והענין הוא, כי הנה יוסף גזר מילה על אותם המצרים כנזכר, וגם יעקב 
אביו ארז"ל, שגם הוא היה מגייר גיורים במצרים, והם בחי' הנשמות 
הנזכר.
%break
%page 331
%page 332
%letter רמו
%H פרק י"ג
%break
רמו) בענין האורות, שאנו אומרים ששרשם נשאר במקומן, והארתן 
יצא לחוץ, נבאר לך בז"א, וממנו נקיש אל השאר. 
הנה בהיות שהאציל א"ס את הכתר עשאו מכללות ה' פרצופים, שהם 
כתר שבו, ואו"א, וזו"ן שבו. 
%break
%page 333
ודע שבעת שהאציל כתר שבו, היו כלולים בתוכו כל הכתרים שיש 
משם ולמטה עד העשיה זה תוך זה. כיצד, כתר דאצילות מלביש אותו 
כתר דבריאה, ועליו כתר דיצירה, ועליו כתר דעשיה מלבוש אליו.
%break
%page 338
%letter רמז
רמז) וכן בענין הפרטי, המשל בזה, כתר דא"א ועליו כתר אבא ועליו 
כתר אמא ועליו כתר ז"א ועליו כתר נוקבא, וכ"ז באצילות, ועד"ז 
בכתרים דבריאה וכן אח"כ בכתרים דיצירה וכן אח"כ בעשיה.
%break
%page 339
%letter רמח
רמח) ובעת שהאציל חכמה היו כלולין בו כל החכמות שיש בכל 
העולם ע"ד הנזכר, וכעד"ז בבינה שבו כל הבינות, ובז"א כל הזעירין 
שבכל העולם, ובנוקבא כל הנוקבות.
%break
%page 340
%page 341
%page 342
%letter רמט
רמט) וכאשר האציל א"א את אבא דאצילות, הנה הכתר שבו לקח 
א"א לעצמותו, וכל מה שלמטה ממדרגתו נתן הכל באבא, ונמצאו כל 
החכמות כולם נתונים באבא, ע"ד שנזכר בא"א. וכעד"ז באמא, ובזו"ן, 
ובכל ג' עולמות בי"ע.
%break
%page 343
%letter רנ
רנ) ונבאר לך ענין ז"א בפרטות, כי תחלה נאצל ז"א מכתר א"א, ובו 
כלולין כל הז"א. ואח"כ, לקח א"א שאר החלק המגיע לבחי' א"א, ויצאו 
כל השאר באו"א. וכעד"ז באו"א. 
%break
ונמצא שבחי' בן ובת שהם זו"ן דא"א דכתר דאצילות נשארים שם, 
ויצאו כל שאר הבחי' דזו"נ (באו"א) בנה"י דתבונה, ואז נשארים שם 
זו"נ.
%break
%page 344
%letter רנא
רנא) באופן, ששורש זו"ן, הוא אותו חלק הכתר שלהם, שהיה כלול 
בכתר דאצילות כנ"ל, ושאר זעירין ונוקבא של שאר עולמות ופרצופים 
הם הארות לבד. וכן תקיש אל שאר הפרצופים הנודעים, כנ"ל.
%break
%page 345
%letter רנב
%H פרק י"ד
%break
רנב) כל ד' עולמות אבי"ע הובררו מבירור המלכים, היותר מעולה 
באצילות, והגרוע ממנו בבריאה, וממנו נתהוה בריאה. וכעד"ז היצירה, 
ואח"כ בעשיה. 
%break
%page 346
והגרוע מהכל, מה שלא היה יכול להתברר נשאר בסוד הקליפה. ר"ל 
שהם דינין קשים עד מאד, שלא יוכלו להתברר מן הסיגים, ונשארו 
ניצוצי קדושה שלהן בתוך הקליפות, והן נקראים י"א סמני הקטורת.
%break
%page 347
%letter רנג
רנג) וכעד"ז בכל אצילות עצמו, היותר מובחר נברר בעתיק, והגרוע 
בא"א, ועד"ז בכל ספירה וספירה שבכל פרצוף ופרצוף בפרטות, ואין 
להאריך בזה, כי כשל כח הקולמוס לפרטם.
%break
%page 348
%letter רנד
רנד) ודע שאחר שהוברר חלק העתיק לגמרי, אז התחיל הוא לברר 
את חלק הא"א, ואחר שהוברר חלק א"א לבדו, אז בירר הוא חלק 
או"א. ואחר שהוברר חלק או"א, או התחילו לברר חלקי זו"ן.
%break
%page 349
%letter רנה
רנה) וכ"ז על ידי זווגים ועיבורים, שאותן הניצוצין המבוררים עולין 
ממקום נפילתן עד למעלה ונכנסים בבטן הנוקבא, ושוהין שם זמן 
העיבור ונמתקים שם, ונעשים שם בחינת פרצוף.
%break
%page 350
%letter רנו
רנו) ואחר שנתברר האצילות כולו, אז מתחיל בירורי עתיק דבריאה 
להתברר ע"י נוקבא דז"א דאצילות, ואח"כ אחר בירור עתיק דבריאה 
אז הוא מברר חלקי א"א דבריאה וכיוצא בזה בכל הבריאה, ועד"ז 
אח"כ ביצירה בכל פרטיו, ועד"ז בעשיה בכל ענין פרטיהן. 
%break
%page 351
נמצא שכל ד' עולמות כולן הם מבירור ז' מלכים, ומה שלא הוברר 
נשאר בסוד אחד עשר סמני קטורת.
%break
%page 352
%letter רנז
רנז) והנה מציאת מקום התפשטות כל אלו פרצופי הזכרים והנקבות, 
הנעשין מהתחברות מ"ה וב"ן כנ"ל, הנה מקומם במקום שהיו תחלה 
הנקודות שיצאו דרך נקבי העינים, והוא מטבורא דא"ק עד סוף רגליו. 
%break
ואור המצח הנקרא שם מ"ה, אע"פ שיצא מלמעלה מן המצח, הנה 
מתפשט משם ולמטה ומתחיל מציאותו מן הטבור עד סוף סיום רגליו 
כנ"ל.
%break
%page 353
%letter רנח
רנח) אבל מה שנשתנה עתה מבראשונה בעת יציאת נקודות העינים, 
הוא זה, כי אז היתה נקודת הכתר במקומה לבד בפ"ע, ואחריה נקודת 
החכמה לבדה בפ"ע, וכעד"ז היו כל הי"ס. 
%break
%page 354
אבל עתה נתוסף תיקון גדול, והוא, כי נקודת הכתר נמשכה ונתפשטה 
ממקומה עד למטה קרוב אל סיום רגלי א"ק, כמ"ש בע"ה. וזה 
ההתפשטות הוא כל שיעור הנקרא בשם עולם אצילות, ונקודה זו היא 
נקראת נוקבא דע"י.
%break
%page 355
%letter רנט
רנט) וכעד"ז עתיק יומין דדכורא הנעשה מטעמים דמ"ה כנ"ל, גם הוא 
נתפשט לשיעור הנ"ל. וכן עשו כל השאר : א"א ונוקבא, ואו"א וזו"ן, 
והלבישו זה את זה עד בחי' זו"ן. 
%break
%page 356
באופן, שכל רגלי הפרצופים דאצילות בין דעתיק בין דא"א בין דאו"א 
בין דזו"ן כולן שוין בסיומם, והם מסתיימים יחד מעט למעלה מסיום 
רגלי א"ק, ושם הוא סיום האצילות כולו.
%break
%letter רס
רס) ועי"כ נעשו נשמה זה לזה וזה מלביש לזה. וגם כי עי"ז יוכלו 
הנבראים לקבל אורות העליונים, שהם עתה מכוסים ומתלבשים זה 
תוך זה, וגם כי הכלים שלהם הגדילו ע"י שנתפשטו עד למטה, ובזה 
יש בהם כח לקבל האורות שלהם בהיותן כלים גדולים.
%break
%page 357
%letter רסא
רסא) והנה האור הזה דמ"ה החדש היוצא מן המצח כנ"ל, הוא סוד 
המלך הח' הנזכר בפרשת וישלח, הנקרא הדר, אשר לא נזכר בו 
מיתה בתורה, כי לא מת כמו האחרים, אדרבא הוא מתקן ומקיים הז' 
מלכין קדמאין שמתו, הקודמין אליו כנ"ל. 
%break
כי כבר הודעתיך כי אלו המלכים כולם, הם מלכין הנזכר בפרשת 
וישלח בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום.
%break
%page 358
%letter רסב
רסב) ולפי שכאשר יצא, התחיל תיכף לברר בחי' אלו המלכים לעשות 
בחי' נוקבא אליו, שהם נקרא עתה ב"ן דההי"ן כנ"ל, לכן נאמר בו 
וימלוך תחתיו הדר ושם אשתו מהיטבאל. 
%break
כמ"ש בזוהר, דעד השתא לא אידכר דכר ונוקבא כלל בר השתא, 
ובג"כ אתקיים כלא, דהשתא הוי דכר ונוקבא כדחזי, וכנזכר באד"ר. 
והענין, כי הם בחי' מ"ה וב"ן הנ"ל, והשתא נקרא אדם, לפי שאדם 
כולל זו"ן, ולכן תמצא כי שם מ"ה בגימטריא אדם.
%break
%page 359
%letter רסג
רסג) וא"ת והלא בשם מ"ה לא נעשה רק הדכורין שבאצילות, ובחי' 
הנוקבא נעשה משם ב"ן, ואיך נקרא אדם. והענין הוא, כמ"ש, כי שם 
מ"ה בצאתו היה מברר משם ב"ן ומחברו אליו ונתקן עמו, 
%break
ונמצא כי אז היה אור הנוקבא טפל אליו, והיה יונק ממנו, כדמיון הבן 
עם הבת שהכל נקרא ע"ש הבן, והוא יורש הכל, ואינו נותן לבת אלא 
מה שיוטב בעיניו כרצונו. וא"כ נמצא, כי הבת טפלה וכלולה בבן.
%break
%page 360
%letter רסד
רסד) ולכן שם ב"ן שהיא הבת, נוקבא וטפלה לשם מ"ה שהוא הבן 
הזכר, והיא כלולה בו, כי שם מ"ה, הוא המבררו עמו, והוא נתקן ע"י 
המ"ה. ולכן כאשר מברר, הוא לוקח תחלה מה שמברר לעצמו, כנודע 
בסוד תרין עטרין דירית ברא, ב' (תרויהו) חסדים וגבורה דמ"ה, ודב"ן, 
%break
%page 361
ולבתר יהיב ברא לברתא בשעתא דמזדווג עמה עטרה דגבורה, וכאלו 
נותן לה משלו דמי, ולכן הוא לבדו נקרא אדם כלול תרוייהו.
%break
%page 362
%letter רסה
רסה) ואמנם צריך לתת טעם אל הנ"ל, כי הרי אלו הנקודות הנ"ל הם 
בחי' ס"ג, ואיך יהיו גרועים וטפלים לשם מ"ה החדש, ויהיה מ"ה זכר 
ונקודות ס"ג נקבה, ונודע בכמה מקומות, כי בחינת שם ס"ג גדול משם 
מ"ה.
%break
%page 363
%letter רסו
רסו) והתשובה היא, כי שם מ"ה החדש הנ"ל יצא מבחינת הזווג דע"ב 
וס"ג כנ"ל, לכן כיון שהוא נמשך מכח ע"ב עצמו לכן הוא גדול מס"ג, 
ועוד טעם אחר, כי בשם מ"ה לא היה בו מיתה ושבירה כמו שהיה 
בשם ס"ג עצמו.
%break
%page 364
%letter רסז
רסז) ועוד טעם ג' והוא, כי אלו בחי' נקודות לבד של ס"ג, אבל המ"ה 
החדש הוא כולל טנת"א כנ"ל וכיון שיש בחי' טעמים ודאי שהוא מעולה 
על הנקודות דס"ג, אבל לא על הטעמים דס"ג. 
%break
ועוד טעם ד' כי ס"ג יש בו גרעון גדול עתה והוא כי עדיין לא הושלם 
להתברר כנודע, ולכן עתה מ"ה גדול ומעולה ממנו.
%break
%page 365
%letter רסח
רסח) אבל לע"ל אשר יתוקן כל בחי' ס"ג, ויחיו כל המלכים ויתבררו 
לגמרי בסוד בלע המות לנצח, אז יחזור שם ס"ג לקדמותו ולמעלתו 
ושם ס"ג ישלוט ויאיר בעולם, ואז יתבטל שם מ"ה. 
%break
אשר זהו ענין חזרת העולם לתהו ובהו, כנזכר בדרז"ל לימות המשיח, 
ואז יתבטל מ"ה, ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע"ב וס"ג, ודי בזה.
%break