עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ה-ח %book כרך ו' - פרשת אחרי מות %H פרשת אחרי מות %break %H אחרי מות שני בני אהרון %break %page 227 %letter 1 .1 כתוב, וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון. ויאמר ה' אל משה, דַבֵּר אל אהרון אחיך. כמ"ש, ויקרא אל משה וידבר ה' אליו, וכתוב, ואל משה אמר עֲלֵה אל ה'. תחילת הכתוב, ויקרא אל משה, %break וכן, ואל משה אמר, היא מדרגת המלכות. והמשך הכתוב, וידבר ה' אליו, וכן, עלה אל ה', היא מדרגת ז"א. %break אף כאן, וידבר ה' אל משה, היא מדרגת דין, שנקראת דיבור. ואח"כ, ויאמר ה' אל משה, היא מדרגת מדה"ר, שנקראת אמירה. ומה שכתוב בשניהם השם הוי"ה, הוא כי במשקל אחד עולים, ומשורש אחד התחבר הכול. %break כלומר, שב' המדרגות דין ורחמים האמורות, הן ממשקל אחד ומשורש אחד, שהוא ז"א, הנקרא הוי"ה. %letter 2 .2 כתוב, עבדו את ה' ביראה וגילוּ ברעדה. וכתוב, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. פסוקים אלו סותרים זה את זה, שכאן אומר לעבוד ביראה וברעדה, וכאן אומר בשמחה וברננה. אלא, עבדו את ה' ביראה. %break כי בכל עבודה, שרוצה האדם לעבוד לפני ריבונו, בתחילה צריך יראה, לירוא מפניו. ובזכות יראת ריבונו, יזכה אח"כ לעשות בשמחה מצוות התורה. וע"כ כתוב, מה ה' אלקיך שואל מעימָך, כי אם ליראה את ה'. שעל ידה יזכה לכל. %letter 3 .3 וגילו ברעדה. אסור לאדם לשמוח ביותר בעוה"ז, בדברי העולם. אבל בדברי תורה ובמצוות התורה צריך לשמוח. ולאחר שלא ישמח בדברי העולם, יימצא האדם שיעשה מצוות התורה בשמחה. כמ"ש, עבדו את ה' בשמחה. %letter 4 .4 עבדו את ה' ביראה. יראה פירושה, כמ"ש, יראת ה' ראשית דעת. וכן כתוב, ראשית חכמה יראת ה'. שהקב"ה נקרא יראת ה', שהיא המלכות. מי שרוצה לעבוד עבודת ריבונו, מתחיל ומכוון עבודתו לייחד שם ריבונו, ביראה. %break כי ביראה, במלכות, היא התחלת העבודה, מלמטה למעלה. כי הספירה הראשונה מלמטה למעלה היא מלכות. %letter 5 .5 כתוב, אחרי מות שני בני אהרון. ואח"כ כתוב, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. איזה קשר יש בין הפסוק, אחרי מות, אל הפסוק, בזאת יבוא אהרון? אלא מיתת בני אהרון היא התחלה להזהיר את הכוהנים, %break שצריכים להיזהר בזא"ת, שהיא יראת ה', המלכות. כי מיתת בני אהרון הייתה, משום שלא נזהרו במלכות. %letter 6 %page 228 .6 אחרי מות שני בני אהרון. אחרי מות נדב ואביהוא, היה צריך לכתוב, מה הטעם שכתוב, שני בני אהרון? כי עד כאן לא היו עומדים ברשות עצמם, אלא ברשות אביהם. וע"כ קרא להם הכתוב, בני אהרון. %break ומשום זה כתוב, בקוֹרבתם לפני ה' וימותו, שהיו דוחקים את השעה להקריב קטורת בחיי אביהם. וגם בגלל אותו עוון שעשו, בהקריבם אש זרה. %break במקום אחד כתוב, בהקריבם אש זרה, שמשום זה מתו. ובמקום אחד כתוב, בקורבתם לפני ה', שמשום ההקרבה מתו, משום שדחקו את השעה להקטיר קטורת בחיי אביהם. %break זהו משום שזה וזה היו גורמים מיתתם. ומשום זה כתוב כאן, בני אהרון, ללמד שהיו ברשות אהרון. וכתוב, בקורבתם. שהמיתה הייתה מטעם שקרבו לפני ה', בחיי אביהם. %letter 7 .7 שיר מזמור לבני קורח, גדול ה' ומהולל מאוד. שיר מזמור, שיר שהוא כפול, שיר ומזמור, שהוא שיר המשובח משאר השירים. ומשום כך, כתוב בו פעמיים שיר. %break וכן כתוב, מזמור שיר ליום השבת, מורה שהוא משובח משאר השירים. וכעין זה כתוב, שיר השירים אשר לשלמה, שפירושו, שיר שהוא למעלה מכל שיר. %letter 8 .8 שיר מזמור משובח על שאר השירים. שיר של הקב"ה, שבני קורח היו מזמרים על אלו היושבים בפתחו של גיהינום. ובני קורח הם אחיהם של אלו היושבים בפתחו של גיהינום. %break כמ"ש, ובני קורח לא מתו. מקום התבצר להם בגיהינום. וע"כ שיר זה נאמר ביום שני בביהמ"ק. %letter 9 .9 בכל זמן שהצדיקים מסתלקים מהעולם, מסתלקים מהעולם הדינים, ומיתתם של הצדיקים מכפרת על עוונות הדור. וע"כ פרשת בני אהרון אנו קוראים ביוה"כ, שתהיה כפרה לעוונות ישראל. אמר הקב"ה, התעסקו במיתתם של צדיקים אלו, %break וייחשב לכם, כאילו אתם מקריבים קורבנות ביום הזה לכפר עליכם. שכל זמן שישראל יהיו בגלות, ולא יקריבו קורבנות ביום הזה, ולא יוכלו להקריב שני שעירים, יהיה להם זיכרון של שני בני אהרון, ויכופר להם. %letter 10 .10 כתוב, ואלה שמות בני אהרון, הבכור נדב, ואביהוא, אלעזר ואיתמר. שקוּל היה אביהוא כשני אחיו אלעזר ואיתמר. ונדב שקול כנגד כולם. %letter 11 .11 הבכור נדב. הוא בפני עצמו. ואביהוא בפני עצמו. ואח"כ אלעזר ואיתמר נקראים כמחוברים יחד, שכל אחד מנדב ומאביהוא נחשב בעיני הכתוב כאלעזר ואיתמר יחדיו. אבל נדב ואביהוא בפני עצמם, שקולים כנגד שבעים סנהדרין, שהיו משמשים לפני משה. %break ומשום זה מיתתם מכפרת על ישראל. וע"כ כתוב, ואחיכם כל בית ישראל יבְכּו את השריפה אשר שרף ה'. הבכור נדב, שכל השבח והכבוד שלו. נדב ואביהוא שניהם יחד, על אחת כמה וכמה, כי שניים אלו לא היה נמצא בישראל כמוהם. %break %H יעקב אשר פדה את אברהם %break %letter 12 .12 לכן כה אמר ה' אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם. האם לא צריך היה לכתוב, לכן כה אמר ה' אשר פדה את אברהם? %page 229 %letter 13 .13 אלא, יעקב פדה ודאי את אברהם. כי בשעה שאברהם נפל בכבשן האש של הכַּשדים, דנו דינו לפני הקב"ה, בזכות מה יינצל זה, וזכות אבות אין לו? אמר הקב"ה לב"ד של מעלה, יינצל בזכות בניו. שהרי בן מזכה את אביו. %break אמרו, הרי ישמעאל יצא ממנו. אמר הקב"ה, הרי יצחק יצא ממנו, שיושיט צווארו לשחיטה על המזבח. אמרו, הרי עשיו יצא מיצחק. אמר הקב"ה, הרי יעקב יצא ממנו, שהוא כיסא שלם, %break וכל בניו שלמים לפניי. אמרו, הרי ודאי בזכות זה יינצל אברהם, כמ"ש, אשר פדה את אברהם. %letter 14 .14 כתוב, לא עתה יֵבוֹש יעקב, ולא עתה פניו יֶחוָורו, כי בראותו ילדיו מעשה ידיי בקרבּו, יקדישו שמי. מי הם ילדיו מעשה ידיי? אלו הם, חנניה מישָׁאל ועזריה, שהפילו עצמם לתוך אש שורפת, כדי לקדש שמו. %break לא עתה יבוש יעקב. למה מוזכר כאן יעקב? שהרי כתוב, ויהי בהם מבְּנֵי יהודה, דניאל חנניה מישאל ועזריה. הרי שבני יהודה נקראים. וע"כ היה צריך לכתוב, לא עתה יבוש יהודה. מהו, לא עתה יבוש יעקב? %letter 15 .15 אלא באותה שעה, שקשרו את חנניה מישאל ועזריה להפיל אותם באש, כל אחד הרים קולו, ואמר לפני כל אלו העמים והמלכים והשרים. חנניה אמר, ה' לי לא אירא, מה יעשה לי אדם. ה' לי בעוזריי ואני אֶרְאֶה בשונאיי, טוב לחסות בה' מבְּטוֹחַ בנדיבים. %break מישאל פתח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה'. כי איתך אני נאום ה' להושיעך, כי אעשה כָלָה בכל הגויים, אך אותך לא אעשה כלה. %break באותה שעה ששמעו העמים והשרים את השם יעקב, תמהו וצחקו בליצנות, על ששם ביטחונו ביעקב. עזריה פתח ואמר, שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד. %letter 16 .16 כתוב, זה יאמר לה' אני. זהו חנניה, שאמר, ה' לי לא אירא. וזה יקרא בשם יעקב. זהו מישאל, שאמר, אל תירא עבדי יעקב. וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה. זהו עזריה, שאמר, שמע ישראל ה' אלקינו. %break בה בשעה קיבץ הקב"ה את הפמליה שלו, המלאכים. אמר להם, באיזו מילה מאלו המילים שאמרו אלו השלושה, אציל אותם? פתחו ואמרו, ויידעו כי אתה שמך ה' לבדך, עליון על כל הארץ. שיציל אותם משום שבטחו בה'. %letter 17 .17 באותה השעה אמר הקב"ה אל הכיסא, המלכות, כיסא שלי, באיזו מילה מאלו המלים שאמרו, אציל אלו הצדיקים? אמר לו, אציל אותם במילה שכולם צחקו ממנה, כלומר, בזכות יעקב. לא עתה יֵבוש יעקב ולא עתה פניו יֶחוָורו, כי יראו שניצלו בזכותו. %break כמו שעמדה זכותו של יעקב לאברהם באש, תעמוד עתה לחנניה מישאל ועזריה. כמ"ש, כה אמר ה' אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם, לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו. מהביזיון הזה של הליצנות, שהעמים והשרים התלוצצו עליו. %letter 18 .18 כולם שהיו צוחקים מיעקב, נשרפו באש ההיא, וּשְׁביב אש הרג אותם. מי הציל את חנניה מישאל ועזריה? משום שהיו מתפללים לפני הקב"ה ומייחדים שמו כראוי, ועל שייחדו שמו כראוי, ניצלו מהאש השורפת ההיא. %break %H נדב ואביהוא %break %letter 19 %page 230 .19 שני בני אהרון הקריבו אש זרה, שלא ייחדו שמו כראוי ונשרפו באש. שתי מיתות היו: אחת לפני ה', ואחת שלא היו להם בנים, שכל מי שאינו זוכה לבנים נחשב כמת. %break משום זה כתוב, אחרי מות שני בני אהרון, וכתוב, וימותו, בפסוק אחד. אחרי מות, הוא כפשוטו. וימותו, הוא מחמת שלא היו להם בנים. %letter 20 .20 ויָמָת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה לפני ה' במדבר סיני, ובנים לא היו להם, ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרון אביהם. מה זה אל זה, שכתוב, ובנים לא היו להם, ויכהן אלעזר ואיתמר? האם הם ירשו הכהונה מנדב ומאביהוא, משום שלאלו לא היו בנים? %break אלא, וימותו, הוא שלא היו להם בנים. ונחשבו מתים, כך הוא ודאי. אבל לא כשאר בני העולם, כי אע"פ שלא נשאו אישה, לא מתו אלא מיתת גופם, אבל מיתת נפשם לא מתו. %letter 21 .21 לא מתו מיתת הנפש, שכתוב, ואלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוטיאל לו לאישה, ותלד לו את פינחס, אלה ראשי אבות הלוויים. למה כתוב, אלה ראשי אבות הלוויים, והרי פינחס לבדו היה? %break משום שנדב ואביהוא התגלגלו בפינחס. ע"כ כתוב עליו, אלה ראשי אבות, לשון רבים. לפי זה, מיתת גופם מתו, ומיתת נפשם לא מתו, כי התגלגלו בפינחס. %letter 22 .22 ומשום זה כתוב, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן, שהיה צריך לכתוב, פינחס בן אלעזר הכוהן. ולמה מזכיר, בן אהרון הכוהן? אלא בכל מקום שמזכיר פינחס, כתוב בו, בן אהרון הכוהן. ואצל אלעזר לא כתוב אלא, אלעזר הכוהן, ולא נזכר בן אהרון. %break שהוא מטעם שנדב ואביהוא, בני אהרון, התגלגלו בפינחס. ע"כ מזכיר עליו הכתוב בן אהרון. וע"כ מיתת גופם מתו, ומיתת נפשם לא מתו, כי התגלגלו בפינחס. %letter 23 .23 בשם פינחס יש שני שמות, שהם זוג, פֶּן חָס. וכתובה י' קטנה בין האותיות, פינחס, כי י' זו כוללת שניים יחד. פן חס הם כנגד נדב ואביהוא. והי' מתקנת אותם ומחברת אותם כאחד. %letter 24 .24 הרי נדב ואביהוא שניים הם, למה לא התגלגלו בשני אנשים, אלא בפינחס בלבד? אלא שני חצאי גוף היו, שהרי לא נשאו אישה. ומי שלא נשא אישה הוא חצי גוף. ומשום זה נכללו שניהם באחד, כמ"ש, ותלד לו את פינחס, אלה ראשי אבות הלוויים. %letter 25 .25 והי' של פינחס לא ניתנה בו לחבר האותיות, אלא בשעה שקינא להקב"ה, ובא ליישר העקום, שראה את אות ברית קודש שהכניס זמרי ברשות אחרת, במדיינית. ובמה שנדב ואביהוא התעקמו בתחילה, נתקנו כאן. %break כי בנוכריה התעקמו נדב ואביהוא בתחילה, כמ"ש, בהקריבם אש זרה. וכאן בנוכריה, שהרג אותה פינחס, נתקנו. כמ"ש, ובעל בת אל נכר. וכמו שם אש זרה, אף כאן אישה זרה. %letter 26 %page 231 .26 מה עניין אש זרה לאישה זרה? בתחילה התקרבו אל הקדושה הרחוקה מקדושה, ופגמו בקדושה, כמ"ש, בהקריבם אש זרה. אף כאן זמרי עשה אותו החטא, שהיה מקרב הרחוק מקדושה, אישה זרה, אל הקדושה. %break כי היה מקרב שֵׁם המלך, אות ברית קודש, אל הרחוק, אל האישה הזרה. %break מיד, וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן, וַיָקָם מתוך העֵדה וייקח רומח בידו. כאן תיקן את העקום שמתחילה, אז ניתנה י' בשמו, לחבר האותיות יחד, יסוד, המחבר ז"א ומלכות, %break והתבשר בשלום, שהוא יסוד, הנקרא שלום. כמ"ש, לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום. בריתי ממש, יסוד. %break השם פינחס כולל שני שמות פֶּן חס, הרומזים על מלכות, הנקראת פן, ועל ז"א, שנקרא חס, לשון רחמים. נדב התגלגל בחצי השם חס, ז"א, ואביהוא התגלגל בחצי השם פן, מלכות. %break והפגם של נדב ואביהוא היה ביסוד, שהקריבו אש זרה, קליפה, אל יסוד דקדושה. וע"כ נפרדו האותיות פן חס, שלא היה להן זיווג, כי היסוד התעקם מכוח האש הזרה. %break וכן חטאו של זמרי היה, שבעל בת אל נכר והכניס יסוד דקדושה בקליפה, שע"י זה פגם ביסוד והתעקם היסוד. ובעת שפינחס הרג את זמרי, כדי לתקן היסוד שהתעקם בחטאו, נמצא שגם החטא של נדב ואביהוא, שהיו מגולגלים בפינחס, נתקן. %break ואז התווספה לו י' בשמו פינחס, שהוא היסוד שנתקן, כמ"ש, הנני נותן לו את בריתי שלום, שהוא היסוד השלם. וז"א ומלכות, האותיות פן חס, חזרו והתחברו ע"י הי', היסוד. %letter 27 .27 הנני נותן לו את בריתי שלום. מהו שלום כאן? ביסוד חטאוּ בתחילה, בהקריבם אש זרה, ביסוד פגמו ועוררו מריבה בתחילה בין ז"א למלכות. ועתה שנתקן, כתוב, %break הנני נותן לו את בריתי שלום. בריתי ממש, ספירת היסוד שנקראת ברית, תהיה עימו בשלום, השלום בין ז"א למלכות. %break ומשום זה ניתנה י' קטנה בשמו, הרומזת על היסוד, שהוא מאותיות קטנות, להראות שכבר נתקן מה שהתעקם מתחילה, שהיסוד שהתעקם חזר והתיישר, וכבר נשלמה המלכות עם היסוד. %letter 28 .28 ביוה"כ נתקן לקרוא הפרשה של בני אהרון, לכפר על ישראל בגלות, שאין להם קורבנות. ומשום זה סדר הקורבנות של יוה"כ הסתדר כאן בפרשת בני אהרון, %break והקריאה בהם היא במקום הקורבנות. ועוד, משום שמיתתם של בני אהרון מכפרת על ישראל. %letter 29 .29 מכאן, שכל אדם, שבאים עליו ייסורים מריבונו, הם כפרת עוונות. וכל מי שמצטער על הייסורים של הצדיקים, מעבירים עוונותיו מהעולם. וע"כ ביוה"כ קוראים, אחרי מות שני בני אהרון, כדי שישמעו העם ויצטערו על הצדיקים שאבדו, ויתכפרו להם עוונותיהם. %break כי כל המצטער על צדיקים שאבדו, או מוריד דמעות עליהם, הקב"ה מכריז עליו ואומר, וסר עוונך וחטאתך תכופר. ולא עוד, אלא שלא ימותו בניו בימיו. ועליו כתוב, יראה זרע יאריך ימים. %break %H כל הנחלים הולכים אל הים %break %letter 30 %page 232 .30 כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא. אמר רבי שמעון, תָמֵה אני על בני העולם, שאין להם עיניים לראות, ולב להשגיח, ואינם יודעים, ואינם שמים ליבם להסתכל ברצון אדונם, %break איך הם ישֵׁנים, ואינם קמים משנתם, בטרם שיבוא אותו היום, שחושך ואפלה יכסו עליהם, ובעל הפיקדון יתבע חשבון מהם. %letter 31 .31 והכרוז קורא עליהם בכל יום, ונשמתם מעידה בהם בכל יום ולילה, והתורה מרימה קולות לכל צד, ואומרת, עד מתי פְּתָאים תאהבו פתי. מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו. לכו לחמוּ בלחמי, ושתו ביין מָסָכתי. ואין מי שיטה אוזנו, ואין מי שיעורר ליבו. %letter 32 .32 עתידים הדורות האחרונים שיבואו, שהתורה תישכח מביניהם, וחכמי לב יתאספו למקומם, ולא יימצא מי שיסגור ויפתח בתורה. %break אוי לאותו הדור, ומכאן והלאה לא יהיה כמו הדור הזה, עד הדור שיבוא המשיח, והדעת תתעורר בעולם, כמ"ש, כי כולם יידעו אותי למקטַנָם ועד גְדוֹלָם. %letter 33 .33 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. שמו של אותו הנהר יובֵל, שהוא בינה, שמשם יוצאים חיים לעולם. והם נקראים חיי המלך. האילן הגדול והחזק, ז"א, שמזון לכל בו, נקרא עה"ח. אילן שנטע שורשיו באלו החיים שלמעלה, שהוא בינה. והכול הוא טוב. %letter 34 .34 הנהר ההוא הוציא נחלים עמוקים, שהם חג"ת דז"א, בשמן המשחה, להשקות את הגן, המלכות, ולהרוות האילנות והנטיעות, ספירות המלכות. כמ"ש, ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. %break ואלו הנחלים, חג"ת, נוזלים ונמשכים ומתקבצים בשני עמודים, שהברייתות קוראות להם יָכין ובועז, נו"ה, ומהם יוצאים כל הנחלים, חג"ת, ושורים במדרגת צדיק, יסוד. %break כמ"ש, וצדיק יסוד עולם. וכולם הולכים ומתקבצים במדרגת ים החכמה, המלכות. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים. %letter 35 .35 כשמגיעים הנחלים למלכות, הם פוסקים ואינם חוזרים. כתוב, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת, משום שהנהר אינו פוסק מֵימיו לעולם. הם שבים, לשני העמודים נו"ה. %break ללכת בצדיק, יסוד, למצוא ברכות ושמחה. כמ"ש, לווייתן זה יצרת לשחק בו, זהו צדיק. %letter 36 .36 וכתוב, כולם אליך ישבֵּרוּן לתת אוכלם בעיתו. עיתו זוהי מטרוניתא, המלכות, עיתו של צדיק, יסוד. משום זה הכול מצפים לעיתו. כל הניזונים למטה, מהמקום הזה ניזונים, %break שהתחתונים אינם מקבלים אלא ממלכות, כמ"ש, עיני כל אליך ישבֵּרוּ, ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו. %letter 37 .37 בשעה שהיסוד, הנקרא כל, מבשם לעיתו, למלכות, ומתחברת עימו, כל העולמות בשמחה, כל העולמות בברכות. אז השלום נמצא בעליונים ובתחתונים. וכשרשעי עולם גורמים, שאינן נמצאות שם הברכות של אלו הנחלים, חג"ת דז"א, ועת זו יונקת מצד אחר, מדין, %break אז דינים מתעוררים בעולם, ושלום אינו נמצא. וכשרוצים בני העולם להתברך, אינם יכולים, אלא ע"י הכוהן, כדי שיעורר הספירה שלו, חסד, ותתברך המטרוניתא, המלכות, והברכות תימצאנה בכל העולמות. %break %H ואַל יבוא בכל עת אל הקודש %break %letter 38 %page 233 .38 אחר מיתת בני אהרון, משה ביקש חסד לפני הקב"ה. אמר משה, אם בני העולם ישובו לפניך, ע"י מי יתברכו? אמר לו הקב"ה, ולי אתה אומר? דבֵּר אל אהרון אחיך, כי בידיו מסורות הברכות למעלה ולמטה, שהוא מרכבה לחסד. %letter 39 .39 עיתים יש לפני הקב"ה למצוא רצון, ולמצוא ברכות, ולבקש בקשות. ויש עיתים, שרצון אינו נמצא, וברכות אינן באות, ודינים קשים מתעוררים בעולם, ועיתים שהדין תלוי. %break עיתים יש בשנה שהרצון נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא ותלוי ומאיים על העולם, אבל אינו פועל. עיתים יש בחודש, שרצון נמצא בהן, ועיתים יש בחודש שדינים נמצאים, ותלויים על הכול. %letter 40 .40 עיתים יש בשבוע שרצון נמצא. ועיתים יש בשבוע שדינים נמצאים בעולם. ועיתים יש בימים שהרצון נמצא בעולם והעולם מתבשם. ועיתים יש בימים שדינים תלויים ונמצאים. ואפילו בשעה יש עיתים שונות. %break וע"כ כתוב, ועת לכל חֵפֶץ תחת השמיים. וכתוב, ואני תפילתי לך ה' עת רצון. וכתוב, דרשוּ ה' בהימצאוֹ. וכתוב, למה ה' תעמוד ברחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. וכתוב, מרחוק ה' נראָה לי. %break ולעיתים הוא קרוב, כמ"ש, קרוב ה' לכל קוראיו. משום זה כתוב, דבֵּר אל אהרון אחיך, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש. %letter 41 .41 דבר בעיתו מה טוב. וכאן בא הקב"ה להזהיר את אהרון, שלא יטעה באותו עוון שטעו בניו. כי עת זו, היא המלכות. משום זה לא יטעה לחבר עת אחרת אל המלך, כמ"ש, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. כלומר, אע"פ שיראה העת, שנמסרה בידי אחר, %break בידי הס"א, להנהיג העולם, שתהיה נמסרת בידיו, כדי לייחד ולקרב העולם אל הקודש, כי אני ושמי אחד. שגם הס"א אינו אלא משמש אותי. %break ומשום זה, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. ויבוא בזא"ת, שהיא המלכות דקדושה. כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. כי זא"ת היא עת, הנאחזת בשמי, בי', שהיא יסוד, הרשומה בשמי. ובה יבוא אל הקודש. ואל יבוא בכל עת. %letter 42 .42 כתוב, את הכל עשה יפה בעיתו. את הכל, יסוד. עשה יפה בעיתו, במלכות, הנקראת עת. זה בזה, ולא יתערבו אחרים ביניהם. בעיתו, במלכות, ולא באחר. %break משום זה זו אזהרה לאהרון, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. במה יבוא? בזאת, במלכות, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. %letter 43 .43 כתוב בעדת קורח, ותְכַס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל. מהו, ויאבדו? הוא כמ"ש, והאבדתי את הנפש ההיא מקֶרב עַמה. שונים בני אהרון מעדת קורח, שלא כתובה בהם אבֵדה, כמו בעדת קורח, שכתוב בהם, ויאבדו מתוך הקהל. %break וכתוב, הן גווענו אבדנו, כולנו אבדנו. שהוא כולל 250 האנשים, שהקריבו קטורת הסמים, שהם אבדו. ובני אהרון לא אבדו. %letter 44 %page 234 .44 כתוב, ואל יבוא בכל עת אל הקודש. וכתוב, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. היה צריך לכתוב, שבעשור לחודש יבוא אל הקודש. וכתוב, בזאת יבוא, ולא פירש הזמן. %break כי, עת וזאת, שניהם שמות המלכות, שהיו יודעים הכוהנים. אבל על מה שחטאו בניו של אהרון, רצה הקב"ה להזהיר, שלא יפגום בעת, במלכות, כמו שפגמו בניו. %break %H על כן עֲלָמות אהֵבוךָ %break %letter 45 .45 כל הקורבנות וכל העולות הם נחת של הקב"ה. אבל אין הן נחת לפניו כמו הקטורת, כי הקטורת משובחת מכל. ומשום זה היו מעלים אותה לקודש הקודשים בלחש. ומשום זה לא נענשו כל האנשים בשאר הקורבנות והעולות, כמו בקטורת, %break שכל עבודת הקב"ה התקטרה והתקשרה כאן יותר מכל. וע"כ נקראת קטורת. כי קטורת היא התקשרות בלשון ארמית. %letter 46 .46 לְריח שְׁמָנֶיךָ טובים, שֶׁמֶן תוּרַק שְׁמֶךָ. לריח, כי ריח הקטורת דק ומשובח ופנימי יותר מכל. וכשעולה הריח להתקשר באותו שמן המשחה של נחלי המעיין, שהם ספירות דז"א, מעירים זה בזה ומתקשרים יחד. %break ואז שמנים אלו טובים להאיר, כמ"ש, לריח שמניך טובים. %break שמן, חסדים. ריח, הארת החכמה, המאיר מלמטה למעלה, מהמלכות. וחכמה זו אינה מאירה אלא בהתלבשות החסדים דז"א. וע"י הקטורת מעלים הריח ממלכות אל חסדים דז"א, להתלבש בהם. %break וגם החסדים דז"א, שנקראים שמנים, מתגלים ע"י הארת החכמה. והריח, הארת חכמה, מתקשר בשמן. והשמן, חסדים, מתגלה בהארת חכמה ע"י קליטת הריח. ואז שמנים אלו טובים להאיר. %letter 47 .47 ואז הוּרק השמן ממדרגה למדרגה, באלו המדרגות הנקראות השם הקדוש, המלכות. כמ"ש, שמן תוּרַק שׁמךָ, על כן עֲלָמוֹת אֲהֵבוך. עלמות הם עולמות, כי כיוון שהשמן נשפך אל המלכות, שנקראת שֵׁם, מקבלים ממנה כל העולמות. %break עלמות הן מדרגות, שהן בבחינת חסדים, הנקראות עלמות מלשון העלם. והכול אחד הוא. כי השם עולמות הוא ג"כ על שהם נעלמים. %letter 48 .48 עולמות הם, כמ"ש, ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, שהם שבעה היכלות דבריאה המשמשים את המלכות, ונקראות שבע נערות. נערותיה אלו, שהן עלמות, אהבוך, %break לברך שמך, ולזמר לפניך. ומשם נמצאות ברכות בכל התחתונים, ומתברכים העליונים והתחתונים. %letter 49 .49 על כן עלמות אהבוך. פירוש, על מוות אהבוך. כי בשמן, בחסדים, בעלי הדין מתבשמים. כי עלמות אותיות על מות. כשהחכמה שבמלכות בלי חסדים, נמשכים ממנה דינים קשים כמוות. %break ומשום זה המלכות ומדרגותיה אוהבות להתדבק בז"א, שהוא חסדים, כמ"ש, על כן עלמות אהבוך. כי הפירוד ממך קשה כמוות. %break %page 235 כי הקטורת, הארת חכמה, מתקשרת בשמן של מעלה ביותר, חסדים, וחשובה לפני הקב"ה מכל הקורבנות והעולות. אמרה כנ"י, המלכות, אני כקטורת, כי המלכות היא חכמה תתאה, ואתה, ז"א, כשמן, חסדים. ע"כ כתוב, על כן עלמות אהבוך, %break מושְׁכֵני אחריך נרוצה. נרוצה, בלשון רבים. אני וכל חילותיי, כי כולם נאחזים בי. וע"כ, מושכני, כי הם תלויים בי. %letter 50 .50 הֱביאני המלך חדריו, נגילה ונשמְחה בךְ. אם יביא אותי המלך בחדריו, נגילה ונשמחה בך, אני וכל חילותיי. כל החילות, בשעה שכנ"י שמחה ומתברכת, כולם שמחים, והדין אינו שורה אז בעולם. וע"כ כתוב, ישמחו השמיים ותָגֵל הארץ. %break %H כי בענן אֵרָאֶה על הכַּפורת %break %letter 51 .51 אשריהם הצדיקים, שהקב"ה חפץ בכבודם. מלך בשר ודם, אם אדם רוכב על הסוס שלו, בן מוות הוא. והקב"ה הרכיב את אליהו על שלו, כמ"ש, ויַעַל אליהו בסערה השמיים. וכתוב, ויַעַן ה' את איוב מן סערה. %break ובאהרון כתוב, ולא ימות כי בענן אֵרָאֶה על הכַּפורת. והקב"ה הכניס את משה בענן, כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן, שהוא המלכות, באותו הענן שכתוב בו, כי בענן אראה על הכפורת. %break וכתוב, וברא ה' על כל מְכוֹן הר ציון ועל מקראיה, ענן יומם ועשן. וכתוב, כי ענן ה' על המשכּן יומם. שכל אלו עננים רומזים על המלכות. %letter 52 .52 כתוב, ויירד ה' בענן. וכתוב, בענן אראה על הכפורת. הענן הוא המקום, מלכות, שהיו שורים בו הכרובים, מט"ט וסנדלפון. הכרובים היו יושבים על נס, על מלכות, וג' פעמים ביום, שהם ג' קווים, קרה נס, שהתגלתה השכינה בכנפיהם. %break בשעה שהתגלתה עליהם קדושת המלך, הם מעצמם העלו כנפיהם, ופורשים אותן, ומכסים על הכפורת. ואח"כ סוגרים כנפיהם ונאחזים בגופם, כמ"ש, והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה. פורשי, המשמעות, שפעם פורשים ופעם סוגרים. %letter 53 .53 כתוב, בענן אראה על הכפורת, שמשמע שהכוהן רואה השכינה. וכתוב, בזאת, בשכינה, יבוא אהרון. והרי הכוהן לא ראה את השכינה בשעה שהיה נכנס לקודש הקודשים. %break אלא הענן, השכינה, היה יורד. וכשהיה יורד ומגיע על הכפורת, מתעוררות כנפי הכרובים, והיו דופקים בכנפיהם, ואומרים שירה. ומכאן היה יודע הכוהן, שהשכינה נראית כאן. ועל זה כתוב, כי בענן אראה על הכפורת. %letter 54 %page 236 .54 כשמעלים כנפיהם, היו אומרים שירה, כי גדול ה' ומהולל מאוד, נורא הוא על כל אלוהים. והוא קו ימין, חסד, הנקרא גדול. ובשעה שפורשים הכנפיים, היו אומרים, כי כל אלוהי העמים אלילים, וה' שמיים עשה. והוא קו שמאל, המכניע את הס"א כולו. %break וכשמכסים על הכפורת, היו אומרים, לפני ה' כי בא לשפוט הארץ, ישפוט תבל בצדק ועמים במֵישָׁרים. והוא קו האמצעי, ת"ת, הנקרא משפט. %letter 55 .55 ואת קולם היה שומע הכוהן בביהמ"ק. אז נתן הקטורת במקומה, והתכוון במה שהתכוון, כדי שיתברך הכול. וכנפי הכרובים היו עולות ויורדות, ומזמרות שירה ומכסות הכפורת ומעלים אותן. כמ"ש, סוככים בכנפיהם על הכפורת. %break סוככים הוא בדיוק. ומאין לנו שקולם נשמע? שכתוב ביחזקאל, ואשמע את קול כנפיהם. %break %H ופניהם איש אל אחיו %break %letter 56 .56 ישפוט תבל בצדק ועמים במֵישָׁרים. במישרים, הוא כמ"ש, מֵישָׁרים אהֵבוךָ, שהשכינה כוללת בזה שני הכרובים, מט"ט וסנדלפון, הנקראים מישרים. קודם כתוב, ישפוט תבל בצדק. %break ישפוט הוא ז"א, צדק היא המלכות. ואח"כ כולל הכתוב גם את הכרובים, שכתוב, ועמים במישרים. %letter 57 .57 כתוב, וישמע את הקול מידַבֵּר אליו מעל הכַּפּוֹרֶת אשר על ארון העדוּת, מבין שני הכרובים, וידבר אליו. בכל מקום שלא נמצאים זכר ונקבה, אינו כדאי לראות פני השכינה. כי ע"כ שמע את הקול מדבר רק מבין שני הכרובים. %break כתוב, אך צדיקים יודו לשמך, יישבו ישרים את פניך, שהם הכרובים שנקראים מישרים. וכתוב, צדיק וישר הוא, שהם זכר ונוקבא. כי צדיק הוא זכר, יסוד, וישר הוא נוקבא, מלכות. אף כאן הכרובים הם זכר ונקבה. ועליהם כתוב, אתה כוננת מֵישָׁרים. וכן, ועמים במישרים. %break ומשום זה כתוב, סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו, שהוא זיווג פב"פ. %break %H הנה מה טוב ומה נעים %break %letter 58 .58 פעם אחת היה העולם צריך לגשמים. באו החברים לפני רבי שמעון. כשראה אותם אמר, שיר המעלות לדוד, הנה מה טוב ומה נעים שֶׁבֶת אחים גם יחד. מהו שבת אחים גם יחד? %letter 59 .59 הוא כמ"ש, ופניהם איש אל אחיו, אשר אחים פירושם זכר ונוקבא. כי בשעה שהיו ז"א ומלכות מסתכלים זה בזה פב"פ, כתוב, הנה מה טוב ומה נעים. וכשהזכר מחזיר פניו מהנוקבא, אוי לעולם. %break %page 237 אז כתוב, ויש נסְפֶּה בלא משפט. בלא משפט, בלא ז"א, שאינו מסתכל ומשפיע אל הנוקבא, הנקראת צדק. וכתוב, צדק ומשפט מְכוֹן כיסאךָ, שאינו הולך זה בלא זה. וכשמשפט, ז"א, מתרחק מצדק, מלכות, אוי לעולם. %letter 60 .60 ועתה אני רואה, שאתם באתם על מה שהזכר אינו שורה בנוקבא. שמשום זה אין גשמים בעולם. ואמר, אם לזה באתם אליי, שובו. כי ביום הזה הסתכלתי, שהכול יחזור לשְׁרוֹת פב"פ. ולא יחסר עוד שפע הגשמים בעולם. ואם באתם אליי ללמוד תורה, תשבו עימי. %break אמרו לו, לכל באנו לאדוני, הן לגשמים והן ללמוד תורה. ילך אחד מאיתנו ויבשר לאחֵינו ישועת הגשמים, ואנו נשב לפני אדוני. %letter 61 .61 פתח ואמר, שחורה אני ונאווה, בנות ירושלים, כאוהלֵי קֵדָר כיריעות שלמה. אמרה כנ"י לפני הקב"ה, שחורה אני בגלות, ונאווה אני במצוות התורה. שאע"פ שישראל בגלות, אינם עוזבים את המצוות. %break כאוהלי קדר, אע"פ שאני כאלו בני קְטוּרה, שפניהם שחורים תמיד, ועכ"ז, כיריעות שלמה, כמראה השמיים לטוהר, כמ"ש, נוטה שמיים כיריעה. ושלמה זה הקב"ה, מלך שהשלום שלו. %letter 62 .62 אל תרְאוני שאני שחרחורת, שֶׁשְׁזָפַתְני השמש. אל תראוני, משום שאני שחרחורת. ששזפתני השמש, כי לא הסתכל בי השמש, %break ז"א, להאיר לי כראוי. וישראל אומרים, בני אימי ניחרו בי, שמוּני נוֹטֵרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי. בני אימי הם השרים הממונים, המגנים על שאר העמים. %letter 63 .63 בני אימי ניחרו בי. שהשכינה אמרה, בני אימי ממש. שהם הספירות דז"א, בני בינה, שהיא אם השכינה, כמ"ש, השליך משמיים אֶרץ. וכשז"א השליך משמיים ארץ, שהיא השכינה, שמוּני נוטֵרה את הכרמים, שהם אוה"ע. %break שצריכה להשפיע לאוה"ע, בשביל שישראל יזונו מהם. משום שכרמי שלי, ישראל, לא נטרתי. כי חטאו. %break בני אימי, ספירות דז"א, הסכימו עליי, להרחיק אותי. בזה שהוסרה הארץ, המלכות, משמיים, ז"א, כמ"ש, ותֵיתַצַב אחותו מרחוק. שהשכינה, אחותו של ז"א, התייצבה מרחוק, שהרחיק אותה ז"א. %letter 64 .64 וכאן, כנגד הכתוב, ותיתצב אחותו מרחוק, כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שהמלכות, אחותו של ז"א, לא תהיה מרחוק, אלא ביחד. ובהם, בז"א ובמלכות, התבאר הכתוב, גם יחד. כמ"ש, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. %break גם, היא המלכות, הנקראת זא"ת. וכן, גם יחד, היא המלכות. אמנם בכלל שבת אחים היא, ולא היה צריך לכתוב גם. וכיוון שכתוב, גם, הוא לכלול כל אלו שלמעלה מז"א וממלכות, שהם ישסו"ת, שכל הממשלה נמצאת בישסו"ת. %letter 65 .65 הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואח"כ חוזרים להיות באהבת אחווה. %break הקב"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם. כמ"ש, אז נדְבְּרו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו. %letter 66 %page 238 .66 ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ. %break %H אחרי מות שני בני אהרון %break %letter 68 .68 וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון, בקוֹרבתם לפני ה' וימותו. ויאמר ה' אל משה, דבֵּר אל אהרון אחיך. כתוב, וידבר ה' אל משה, שנראה מיותר, כי אח"כ כתוב, ויאמר ה' אל משה. מכאן יש לשאול, מהו שכתוב, וידבר ה' אל משה? מה אמר לו? %letter 69 .69 אלא בשעה שהקב"ה נתן את קטורת הסמים לאהרון, רצה שלא ישתמש בה אדם אחר בחייו. משום שאהרון הרבה שלום בעולם. אמר לו הקב"ה, אתה רוצה להרבות שלום בעולם, על ידך ירבֶּה השלום שלמעלה, כי קטורת הסמים תהיה מסורה בידך מכאן והלאה, %break שהקטורת מרבה שלום למעלה, ובחייך לא ישתמש בה אדם אחר. נדב ואביהוא הקדימו בחיי אביהם, להקריב מה שלא נמסר להם. ודבר זה גרם להם שטעו בו, להקריב אש זרה. %letter 70 .70 משה היה מהרהר, מי גרם להם טעות זו, להקריב אש זרה? וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון, ואמר לו, בקורבתם לפני ה' וימותו. לא כתוב, בהקריבם, אלא בקורבתם. %break אמר הקב"ה למשה, זה מה שגרם להם, שדחקו את השעה להקריב קטורת בחיי אביהם, וטעו בה, שהקריבו אש זרה. %break כמ"ש, ויקריבו לפני ה' אש זרה, אשר לא ציווה אותם. שטעו בזה, משום שלא ציווה אותם להקריב קטורת. אלא לאהרון לבדו ציווה. ואם שני בני אהרון גרמו לעצמם כל כך, על שדחקו השעה בחיי אביהם, %break כל החברים, על אחת כמה וכמה, שאינם רשאים לדחוק השעה לומר חידושי תורה במקום הרב שלהם. %break %H הנה מיטתו שלשְׁ-מה %break %letter 71 .71 הנה מיטתו שלשְׁ-מה, שישים גיבורים סביב לה, מגיבורי ישראל. מיטתו היא כיסא הכבוד של המלך, המלכות, שנקראת מיטה, שכתוב בה, בטח בה לב בעלה. שלשלמה, הוא המלך שכל השלום הוא שלו, %break ז"א. שישים גיבורים סביב לה, שנאחזים בצד של המלכות מדין הקשה. ונקראים, שישים שומרים מאש, שמט"ט מתלבש בהם. %letter 72 %page 239 .72 מימינו של מט"ט להט החרב החזקה. משמאלו גחלי אש חזקה, הנאחזת בחקיקותיו ב-70,000 להבות אש אוכלת. והם שישים גיבורים חמושים כלי נשק קשה. %break והם מאלו הגבורות החזקות של גבורה עליונה של הקב"ה, ז"א. כמ"ש, מגיבורי ישראל, מגבורה דז"א, הנקרא ישראל. %break אין החכמה מתגלה אלא עם דינים חזקים, השומרים שהרשעים לא ימשכו אותה מלמעלה למטה. ואלו הדינים החזקים, נמשכים מצד שמאל דז"א, וכלולים מחג"ת נה"י שלו, שכל אחד כלול מעשרה, והם שישים, שישים גיבורים. %break ואין החכמה מתגלה אלא במלכות. וע"כ מקומם של אלו שישים גיבורים הוא במלכות, לשמור אותה מפני החיצוניים, שלא ימשכו מהארת חכמה שבה מלמעלה למטה. %break מיטתו שלשלמה, היא כיסא הכבוד של המלך, המלכות, שנקראת מיטת שלמה, כי שלמה הוא ז"א. שישים גיבורים סביב לה, שנאחזים בצד של המלכות מדין הקשה, כי מצד המלכות, שבה מתגלה הארת החכמה, נאחזים אלו שישים גיבורים, %break שהם הדינים, השומרים החכמה, שלא יינקו ממנה החיצוניים והרשעים. %break ונקראים, שישים שומרים מאש, לשמור אותה מהחיצוניים. וראש השומרים האלו הוא המלאך מט"ט. נקרא כך מלשון מטטור, שפירושו שומר. ומט"ט מתלבש בשישים שומרים אלו, ושומר את המלכות, שהיא מיטתו שלשלמה. %break וחוץ מאלו הדינים, הנמשכים משמאל דז"א, יש ג"כ בחינות דינים, הנמשכים מימין דז"א, דינים הנמשכים ממסך דז"א. מימינו של מט"ט להט החרב החזקה, שהם הדינים הנמשכים מימין דז"א למט"ט. %break משמאלו גחלי אש חזקה, הדינים הנמשכים משמאל דז"א למט"ט. והם שישים גיבורים. אמנם כשהם נכללים עם המלכות, הם שבעים, כי חג"ת נה"י דז"א עם המלכות, הרי הם שבע, וכל אחת כשנכללה במלכות, היא בבחינת חכמה, הנקראת אֶלף, והם 70,000. %break משמאלו גחלי אש חזקה, הנאחזת בחקיקותיו ב-70,000 להבות אש אוכלת, כי כשנכללים עם המלכות הם 70,000. והם שישים גיבורים חמושים כלי נשק קשה. והם מאלו הגבורות החזקות של גבורה עליונה של הקב"ה, %break ז"א. אלו 70,000 הם אותם שישים הגיבורים, הנמשכים מז"א, אלא מצד המלכות הם 70,000, ומצד ז"א לבד הם שישים גיבורים. כמ"ש, מגיבורי ישראל, שמיוחסים לז"א, הנקרא ישראל, וע"כ הם שישים. %letter 73 .73 במיטה, במלכות, כתוב, וַתָקָם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה. ותקם בעוד לילה, כשיונקת מצד הדין. כלומר, בעת שהמלכות קמה להשפיע הארת חכמה, הוא לילה, דין, כי אין החכמה שלה מושפעת אלא עם דינים. וקימה פירושו הארת חכמה. ותיתן טרף לביתה. %break טרף הוא הדינים שעם החכמה, שאין מציל מהם. כמ"ש, כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, המוכנים לעשות דין בכל מקום. ונקראים בעלי יבבה ויללה. %letter 74 %page 240 .74 איש חרבּוֹ על ירכו מפַּחד בלילות. הוא כמ"ש, חגוֹר חרבך על ירך גיבור. מפַּחד בלילות, מפחד של גיהינום. מפחד בלילות, מהמקום הזה הנקרא פחד, גבורה דז"א, קו השמאל, יצחק. %break כמ"ש, ויישׁבע יעקב בפחד אביו יצחק. בלילות, פירושו, בזמנים שהם התמנו לעשות דין. כי בלילה זמן הדין. %letter 75 .75 כתוב, זָמְמה שדה ותיקחהו. כמ"ש, וכל חיַית השדה ישחקו שם. הדין של המלכות, לילה, נקרא ג"כ שדה. וכל חיית, הוא יסוד. ישחקו, זה זיווג. ועל זה כתוב, זה הים גדול ורחב ידיים, שָׁם רֶמש ואין מספָּר, חיות קטנות עם גדולות. %break שָׁם אוניות יהלֵכון, לווייתן זה יצרת לשחק בו. לווייתן הוא יסוד. לשחק הוא זיווג, כמ"ש, והנה יצחק מצַחֵק את רבקה אשתו. %break וכתוב, הייתה כאוניות סוחר, ממרחק תביא לַחְמה. ממרחק, כי לחמה, הארת חכמה, אינה מאירה אלא ממרחק, עם דינים המרחיקים את החיצוניים, שלא יינקו מההארה הגדולה הזו. כמ"ש, מרחוק ה' נראָה לי. וזהו העניין שהזיווג הוא בלילה ובשדה. %break כי הוא מביא את הארתה ממוח שבראש, מחכמה, ומלמעלה מראש, שהוא א"ס. וע"כ צריכה שמירה מפני החיצוניים. תביא לחמה, ע"י הצדיק, יסוד. כשמזדווגים יחד. אז היא שמחה בכל. כמ"ש, לווייתן זה יצרת לשחק בו. לוויתן הוא יסוד, לשחק בו הוא זיווג. %letter 76 .76 1500 בעלי המגנים, בעלי השלטון, נאחזים בצד של אלו שישים גיבורים. בידיו של הנער, מט"ט, יש ארבעה מפתחות גדולים, ארבעה מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. ונקראים מפתחות גדולים, משום שהם ממשיכים מוחין דגדלות לתחתונים. %break תנינים, מדרגות החכמה, הולכים תחת הספינה, שהיא המלכות בבריאה, של ים הגדול, בינה. שממנה מקבלת המלכות הארותיה, לארבע זוויות שלה, דרום צפון מזרח מערב, שהם חו"ג תו"מ. %break בתנינים נראות ארבע צורות פנים, אריה שור נשר אדם, הנמשכות מג' קווים, וממלכות המקבלת אותן, שהיא פני אדם. וכשנכללות במלכות, כתוב, %break ודמות פניהם פני אדם, פניהן של כולן, ששלוש הצורות, אריה שור נשר, מקבלות צורת אדם, כמו המלכות בעת שנכללות בה. %break הג"ר, הכלולות מהארת חכמה, הם ג' קווים חב"ד. ומכונים 3000, כי הארת חכמה היא אֶלף. והאלף השלישי, שהוא קו האמצעי, דעת, מתחלק לחסדים ולגבורות. והארת חכמה אינה מתקבלת מחכמה ממש, שהיא בקו ימין, אלא מבינה שחוזרת לחכמה, %break שהיא קו שמאל. וע"כ נבחן שבחכמה ובחצי הימני של הדעת, שהם אלף וחצי אלף, הם חסדים. והבינה והחצי השמאלי של הדעת, שהם אלף וחצי אלף, הם בהארת חכמה. %break 1500, שהם בינה והחצי השמאלי של הדעת, בעלי המגנים, שהם מהחצי השמאלי של הדעת, כי חצי זה הוא קו אמצעי, המגן על הארת החכמה, שלא ייאחזו בה החיצוניים. בעלי השלטון, הנמשכים מבינה, %break ששולטים בהארת החכמה, נאחזים בצד של אלו שישים גיבורים, שהם מתאחדים בצד זה של השמאל. %letter 77 .77 פנים גדולות, מוחין דגדלות, ופנים קטנות, מוחין דקטנות, כלולים יחד למעלה, בז"א ובמלכות. בעת שמאירים המוחין דגדלות בזו"ן, מאירים ג"כ המוחין דקטנות. ב' קווים, הימין והאמצעי, עולים ומשוטטים, ושתי מניפות בידיהם. שהם הכוחות של המסך דחיריק, %break הנכללים בב' קווים אלו, שעל ידיהם מרחיקים את החיצוניים מלינוק מהארת חכמה, שבהם כוח השכר והעונש. %break אלף הרים עולים ובאים בכל יום לינוק מהשיקוי של הים, שהוא בינה, שהארת החכמה, המכונה אלף הרים, אינה נמשכת אלא מבינה בלבד. ואח"כ נעקרים מבינה, ועולים לים האחר, %break למלכות. ואע"פ שמוחין אלו מבינה, ולא כלום במלכות, מ"מ מקבלת המלכות המוחין דבינה, כי אמא השאילה בגדיה לבתה. %letter 78 %page 241 .78 אין חשבון לנאחזים בשערותיה של המלכות, כלומר, בדינים שבה. שני בנים יונקים כל יום מהמלכות, ונקראים מרגלי הארץ. כמ"ש, וישלח יהושוע בן נון מן השיטים שניים אנשים מרגלים חֶרש לאמור. ואלו שני בנים יונקים מתחת צדדי כנפי המלכות, מתחת חו"ג. %break שתי בנות, כמ"ש, שתיים נשים זונות, הן תחת רגלי המלכות, תחת נו"ה דמלכות. תחת, פירושו אחוריים. כלומר, ששני הבנים דקליפה יונקים מאחוריים דחו"ג שלה, ושתי הבנות דקליפה יונקות מאחוריים דנו"ה שלה. %break כמו בקדושה, שהזכר חג"ת והנוקבא נה"י. וע"כ כתוב עליהם, ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובות הֵנה. ואלו הבנים והבנות דקליפה נאחזים בציפורניים של המיטה, המלכות. כי ציפורניה הן האחוריים של אצבעות הידיים והרגליים. %break וזהו שכתוב, אז תבואנה שתיים נשים זונות אל המלך. אז תבואנה, ולא מקודם לכן. ובזמן שישראל למטה מחזירים העורף מאחורי הקב"ה, כתוב, עַמי נוגשיו מעולֵל ונשים מָשְׁלו בו. שהן שתי הנשים הזונות. %letter 79 .79 ביד שמאל, מקו שמאל של המלכות, נמשכים שבעים ענפים, שבעים שרים של אוה"ע, המגודלים בין דגת הים, בין מדרגות הארת חכמה דשמאל, הנקראות דגים. ים, פירושו המלכות. %break כל הענפים אדומים כמו ורד, מחמת הדינים שבהם, כי הדינים דשמאל הם אדומים. ולמעלה מהם ענף אחד, אדום ביותר, דין קשה יותר מכולם, ס"מ, עולה ויורד, שממשיך החכמה מלמעלה למטה. %break והוא שרכב על הנחש, ופיתה את האדם להמשיך החכמה מלמעלה למטה, שזהו חטא עצה"ד. וכולם מתכסים בשערותיה של המלכות, בדינים שלה. %letter 80 .80 בעל לשון הרע, הנחש, כשיורד, נעשה מקפץ על הגבעות, מדלג על ההרים. עד שמוצא טרף האחוז בציפורניים ואוכל. אז הוא שוקט, וחוזרת לשונו לטוב. שהתבטלה לשון הרע שלו, ונעשתה לשון טוב. %break אשריהם ישראל, שמכינים לו הטרף. והנחש חוזר למקומו, ונכנס בנקב תהום הגדול. %break אחיזת הנחש היא רק במלכות דמדה"ד. אלא מכוח המיתוק של עליית המלכות בבינה, אשר הבינה מקבלת צורת המלכות, אז עולה הנחש ונאחז בדינים שבבינה. ואחיזה זו מכונה לשון הרע. כמו שמדבר לשון הרע על מי שכולו טוב. %break בעל לשון הרע, הנחש, כשיורד, תחילה נאחז במלכות למטה, ואח"כ עולה ומקפץ על הגבעות, שהן בינה, מדלג על ההרים, שהם מלכות. כלומר, אע"פ שמקום אחיזתו הוא בסלעים, במלכות, עכ"ז הנחש מדלג עליה, שעוזב אותה, וקופץ להיאחז בהרים, חג"ת, %break והם בחינת בינה. שזוהי לשון הרע. והוא משום שרוצה יותר להיאחז במקום הגבוה יותר. %break אמנם ע"י העלאת מ"ן ממצוות וממע"ט, שעושים ישראל, נמשכת הארת ע"ב ס"ג דא"ק, המורידה בחזרה את המלכות מהבינה, ואז נטהרת הבינה מלשון הרע של הנחש. וגם המלכות נטהרת ע"י הארת הבינה. %break עד שמוצא טרף האחוז בציפורניים ואוכל, שאחר שהמלכות נטהרת ע"י הארת קו שמאל דבינה, שמקום התלבשות הארה זו הוא בציפורניה של המלכות, באחוריים של האצבעות שלה, אז גם הנחש מקבל חלקו מהארה זו שבציפורני המלכות. והוא אוכל. %break אז הוא שוקט, וחוזרת לשונו לטוב, ע"כ ניתן לו ליהנות מהארה זו, כדי שתתבטל לשון הרע שלו, ויחזור ללשון טוב. אשריהם ישראל, שמכינים לו הטרף, כי הארה זו באה ע"י העלאת מ"ן ממצוות וממע"ט של ישראל. %letter 81 %page 242 .81 בעלי הרמחים והחרבות שאין להם חשבון, הם הדינים דמסך דחיריק שבקו האמצעי, המכריעים את קו השמאל, שיתייחד עם הימין. כשהם עולים מסביב לאלו שישים גיבורים עליונים, שהם מקו שמאל, הסובבים את המיטה, המלכות, %break והשמאל מתייחד עם הימין על ידיהם, אז אלף אלפים וריבוא רבבות עומדים בכל צד של המיטה שלמעלה. כלומר שיש חכמה וחסדים בכל צד, הן בימין והן בשמאל, מחמת התכללותם זה בזה. %break אלף אלפים הם הארות חכמה, המכונה אלף. וריבוא רבבות הם הארות חסדים, המכונה רבבות. ומהמיטה, מהמלכות, הם ניזונים. כולם יקומו מפניה, שמקבלים ג"ר, המכונים קימה, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. %letter 82 .82 מתחת לכל מדרגות הקדושה יוצאות כמה אלפים ורבבות קליפות שאין להן חשבון, כמ"ש, ייפול מצידךָ אלף ורבבה מימינךָ, אליך לא ייגש. אלף, הן הקליפות הנאחזות במפתחא. ורבבה מימינך, הן הקליפות הנאחזות במנעולא. %break ויורדות ומשוטטות בעולם, עד שתוקעים בעלי השופר, שזהו ייחוד ג' הקווים, המכונים, אש מים רוח, הנכללים בקול היוצא מהשופר. ואז מתאספים. ואלו הקליפות, נאחזות בזוהמה שבתוך הציפורניים, בפסולת של הארת האחוריים, המכונה ציפורניים. %letter 83 .83 מיטה, המלכות, כוללת כל אלו המדרגות, ורגליה אחוזות בד' רוחות העולם, כלומר שיש בה חו"ג תו"מ, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. הכול נכנסים בכלל, מדרגות דז"א שנמצאות למעלה, %break ומדרגותיה עצמה שנמצאות למטה. כמ"ש, בשמיים ממעל, שהוא ז"א, ועל הארץ מתחת, המלכות. %break ע"כ כתוב, הנה מיטתו שלשְׁ-מה. הנה, משום שהיא מזומנת להאיר לכל למעלה ולמטה, והמיטה הזו רשומה מכל. שאין הארת החכמה מגולה אלא במלכות. %break ואפילו העליונים ממנה, אין להם הארת חכמה אלא בייחודם עם המלכות. היא נקראת אדנ"י, שפירושו, ריבון כל, הרשומה בין צבאותיה. %letter 84 .84 משום זה צריך הכוהן לכוון בדברים עליונים, לייחד השם הקדוש מהמקום שצריך לייחד, שלא להמשיך הארת החכמה אלא במלכות. וע"כ כתוב, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. בזא"ת, במלכות. צריך לקרב הקדושה למקומה, ולהרחיק הס"א, %break שרוצה להמשיך ממנה הארת החכמה מלמעלה למטה. כי מהמקום הזה, מהמלכות, צריך האדם לפחד מפני הקב"ה. כלומר, שעם הארת החכמה המתגלה במלכות, מתגלים דינים קשים המענישים הרשעים ומרחיקים הס"א. וע"כ מפחדים ממנה. %break ועל זה כתוב, לוּ חָכְמוּ ישכילו זאת, יבינו לאחריתם. כלומר, אם יסתכלו בני אדם בעונש, ואיך זאת, המלכות, נאחזת בין צבאותיה, שמאירה להם רק מלמטה למעלה, ואיך התמנו לפניה כל אלו בני הצבאות, האחוזים בה לשרת אותה, %break כדי להעניש ולהיפרע מהרשעים, הרוצים להמשיך הארתה מלמעלה למטה, מיד יבינו לאחריתם, שישמרו מעשיהם ולא יחטאו לפני המלך הקדוש. %letter 85 .85 כל אדם הזוכה ללמוד תורה ולשמור את זא"ת, המלכות, זא"ת זו שומרת אותו וכורתת עימו ברית על הברית שלו, שלא תסור ממנו, ומבניו, ומבני בניו לעולם. כמ"ש, ואני זאת בריתי אותם אמר ה'. %break %H לשון לימודים %break %letter 86 %page 243 .86 ה' אלקים נתן לי לשון לימודים, לדעת לָעוּת אֶת יָעֵף דָבָר. אשריהם ישראל שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים, וקרא להם קודש. כמ"ש, קודש ישראל לה'. %break ונתן להם חלק להיאחז בשם הקדוש. ואחוזים בשם הקדוש, משום שזכו בתורה, שכל מי שזכה בתורה, זכה בהקב"ה. %letter 87 .87 קודש הוא שלמות הכול, שנקראת חכמה עליונה, או"א עילאין. ומהמקום הזה נוזל שמן משחת קודש בשבילים ידועים, למקום שנקרא בינה עליונה, ישסו"ת. ומשם יוצאים מעיינות ונחלים לכל צד, בין לחכמה ובין לחסדים, עד שמגיעים לזאת, למלכות. %break וכשזאת מתברכת, היא נקראת קודש, ונקראת חכמה, וקוראים לה רוח הקודש. כלומר, רוח, ו"ק, מהקודש הזה שלמעלה, ו"ק דחכמה. וכשיוצאים ומתעוררים ממנה סודות התורה, היא נקראת לשון הקודש. %letter 88 .88 ובשעה שנמשכת משחת הקודש לאלו שני עמודים, הנקראים לימודי ה', ונקראים צבאות, שהם נו"ה, היא מתקבצת שם. וכשיוצאת משם במדרגת יסוד, ובאה למלכות, הנקראת חכמה קטנה, משום שאין בה אלא רק ו"ק דחכמה, אז היא נקראת לשון לימודים. %break וממנה יוצאת להעיר קדושים עליונים. אז כתוב, ה' אלקים נתן לי לשון לימודים, לדעת לעות את יעֵף דבר. והקב"ה נתן את זה לרבי שמעון. ועוד, שהעלה אותו למעלה למעלה, לעולמות העליונים. %break משום זה כל דבריו נאמרו בגלוי ואינם מכוסים. עליו כתוב, פה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות. %break %H הלבנה במילואה %break %letter 89 .89 וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו, ויהי שלום בין חירם ובין שלמה, ויכרתו ברית שניהם. וה' נתן חכמה לשלמה. בימיו של שלמה המלך הלבנה, המלכות, %break עמדה במילואה, שאז נקראת המלכות, חכמה. ונתן אותה לשלמה, כאשר דיבר לו, כמו שנאמר לו, החכמה והמדע נתון לך. %letter 90 .90 וה' נתן חכמה לשלמה. והשליט אותה תחילה בזה, ששלמה עשה לחירם, שירד מאותה המדרגה, שהיה אומר, מוֹשב אלוהים ישבתי. שחירם מלך צוֹר עשה עצמו אלוה, שהתדבק באלוהים אחרים, הממשיכים החכמה מלמעלה למטה, ועשה את עצמו כמותם. %break אחר שבא שלמה, עשה לו בחכמתו, שירד מעצה זו של אלוהים אחרים. והודה עבור זה לשלמה. ומשום כך ויהי שלום בין חירם ובין שלמה. %letter 91 %page 244 .91 שלמה שלח לחירם שד אחד, שהוריד אותו לשבעה מדורי גיהינום, והעלה אותו. ושלח כְּתָבים לידו בכל יום ויום, עד שחזר ממעשיו, והודה לשלמה עבור זה. שלמה ירש את הלבנה, המלכות, בכל צדדיה, הן בחכמה והן בחסדים. %break משום זה שלט על הכול בחכמתו. ורבי שמעון שולט בחכמתו על כל בני העולם, וכל אלו שעולים במדרגותיו, אינם עולים אלא להשלים המלכות עימו. %break %H נשמות מטרם שתבואנה לעולם %break %letter 92 .92 כתוב, יונתי בחַגְוֵוי הסלע בסתר המדרגה. יונתי, כנ"י, המלכות. כמו יונה, שאינה עוזבת את בן זוגה לעולם, כך כנ"י אינה עוזבת את הקב"ה לעולם. בחגווי הסלע, אלו תלמידי חכמים, שאינם נמצאים במנוחה בעוה"ז. %break וכמו שמסתירים את עצמם בחגווי הסלע מפני אויביהם, בסתר המדרגה, אלו תלמידי החכמים הצנועים, המסתירים מדרגתם מפני בני אדם, ובהם חסידים, יראי הקב"ה, שהשכינה אינה סרה מהם לעולם. אז הקב"ה תובע מכנ"י בשבילם, ואמר, %break הראיני את מראייך השמיעיני את קולך, כי קולך עָרֵב ומראֵך נאוֶוה. כי אין קול נשמע למעלה, אלא הקול של אלו העוסקים בתורה. %letter 93 .93 כל אלו העוסקים בתורה בלילה, נחקקת צורתם למעלה לפני הקב"ה, והקב"ה משתעשע בהם כל היום ומסתכל בהם. והקול ההוא עולה ובוקע כל הרקיעים, עד שעולה לפני הקב"ה. אז כתוב, כי קולך ערב ומראך נאווה. %break ועתה הקב"ה חקק צורת רבי שמעון למעלה, וקולו עולה למעלה למעלה, ומתעטר בכתר הקדוש, עד שהקב"ה מתעטר בו בכל העולמות ומשתבח בו. עליו כתוב, ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר. %letter 94 .94 כתוב, מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה. מה שהיה כבר הוא, מטרם שברא הקב"ה העוה"ז, היה בורא עולמות ומחריב אותם, שזוהי שבירת הכלים. עד שעלה ברצון של הקב"ה לברוא העוה"ז, והתייעץ עם התורה, קו האמצעי. %break אז הוא נתקן בתיקוניו, והתעטר בעטרותיו, וברא העוה"ז. וכל מה שנמצא בעוה"ז, היה אז לפניו בעת הבריאה, ונתקן לפניו. %letter 95 .95 כל אלו מנהיגי העולם, הנמצאים בכל דור ודור, מטרם שבאו לעולם היו נמצאים לפני הקב"ה בצורותיהם. ואפילו כל אלו נשמות בני אדם, מטרם שתבואנה לעולם, כולן חקוקות לפניו ברקיע, באותה הצורה ממש שהן בעוה"ז. %break וכל מה שלומדות בעוה"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם. וכל זה הוא בצדיקי אמת. %letter 96 %page 245 .96 וכל אלו שאינם נמצאים צדיקים בעוה"ז, אפילו שם למעלה מטרם שבאו לעולם, מתרחקים מלפני הקב"ה, ונכנסים בנקב תהום הגדול, ודוחקים את השעה, ויורדים לעולם. והנשמה שלהם, כמו שהיא קְשת עורף בעוה"ז, כך הייתה מטרם שבאה לעולם. %break ואותו החלק הקדוש שנתן להם הקב"ה מצד הקדושה, זורקים אותו, והולכים ומשוטטים, ונטמאים בנקב ההוא של התהום הגדול, ולוקחים חלקם משם, ודוחקים את השעה, ויורדים לעולם. אם זכה אח"כ וחזר בתשובה לפני ריבונו, הוא לוקח החלק ההוא שלו ממש, %break חלק הקדושה שהשליך למעלה. כמ"ש, מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה. %break כי בעת בריאת הנשמות, בעודן למעלה, מטרם שבאו לעוה"ז תחת הזמן, הן נמצאות בנצחיות שלמעלה מזמן, אשר היה הווה ויהיה משמשים שם בבת אחת כטבע הנצחיות. ונמצא, שכל המעשים שיעשו הנשמות בזה אחר זה, כשיבואו בעוה"ז, %break כבר הם נמצאים שם בבת אחת. כל אלו נשמות, כולן חקוקות לפניו ברקיע, באותה הצורה ממש שהן בעוה"ז. כמעשיהן בעוה"ז. וכל מה שלומדות בעוה"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם, %break כי כל התורה שעתידים ללמוד בעוה"ז במשך ימי שנות חייהם, כבר היא נמצאת כולה שם. %break וכל אלו שאינם נמצאים צדיקים בעוה"ז, אפילו שם למעלה, מטרם שבאו לעולם, מתרחקים מלפני הקב"ה, וכל מעשיהם הרעים כבר מצוירים בנשמתם. וכמו שעתידים להשליך חלק הקדושה בעוה"ז, כך גם שם, אותו החלק הקדוש שנתן להם הקב"ה מצד הקדושה, %break זורקים אותו. ואם עתידים בעוה"ז לחטוא ולעשות תשובה, בזה אחר זה, מצויר זה למעלה בבת אחת כטבע הנצחיות. אם זכה אח"כ וחזר בתשובה לפני ריבונו, הוא לוקח אותו החלק שלו ממש, שגם זה כבר מצויר שם. %break ויש הפרש בין הנשמה העתידה להיות בצדיק, ובין העתידה להיות ברשע. כי העתידה להיות בצדיק, נמצאת כבר שם בכל קדושתה. וע"כ אינה רוצה לבוא לעוה"ז, לחומר הגוף המזוהם, אלא בגזֵרת הקב"ה. %break אבל אותה הנשמה העתידה להיות ברשע, היא דוחקת את השעה לבוא להתלבש בגוף המזוהם, כי היא חושקת לזוהמה. %letter 97 .97 בני אהרון, לא נמצאו כמוהם בישראל, חוץ ממשה ומאהרון. והם נקראו אצילי בני ישראל. ומשום שטעו לפני המלך הקדוש מתו. האם הקב"ה רצה לאבד אותם? הרי הקב"ה עושה חסד עם הכול, ואפילו רשעי עולם אינו רוצה לאבד. %break ואלו צדיקי אמת, נדב ואביהוא, הייתכן שהם אבדו מהעולם? הזכות שלהם איפה היא? זכות אבותם איפה היא, ואיפה זכותו של משה? ואיך אבדו? %letter 98 .98 אלא הקב"ה חס על כבודם, ונשרף גופם בפנימיותו, ונשמתם לא אבדה. מטרם שמתו בני אהרון, כתוב, ואלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוּטיאל לו לאישה, ותלד לו את פינחס. %break ונקרא שמו פינחס, משום שהיה עתיד לתקן את הפגם של נדב ואביהוא. ואע"פ שנדב ואביהוא עוד לא מתו. כמ"ש, ואשר להיות כבר היה. %letter 99 .99 כל צדיקי אמת, מטרם שיבואו לעולם, כולם מיתקנים למעלה ונקראים בשמות. ורבי שמעון, מיום שברא הקב"ה העולם, היה מוכן לפני הקב"ה ונמצא עימו, והקב"ה קרא לו בשמו. %break אשרי חלקו למעלה ולמטה. עליו כתוב, ישמח אביךָ ואימך. אביך זה הקב"ה, ואימך זו כנ"י. %break %H עד שהמלך בּמְסיבּוֹ %break %letter 100 %page 246 .100 עַד שהמלך בּמְסיבּוֹ, נרְדי נתן ריחו. בשעה שהקב"ה היה מוכן ונמצא בהר סיני לתת התורה לישראל, נרדי נתן ריחו, שישראל נתנו והעלו ריח טוב, העומד ומגן עליהם לדורי דורות. ואמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע. %break פירוש אחר. עד שהמלך במסיבו, בעוד שעלה משה לקבל התורה מהקב"ה, שנחקקה בשני לוחות אבנים, עזבו ישראל אותו הריח הטוב, שהיה מתעטר עליהם, ואמרו לעגל, אלה אלוהיך ישראל. %letter 101 .101 כתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, בינה, מתפשט בצדדיו, בשעה שמזדווג עימו העדן, חכמה, בזיווג שלם, בנתיב שלא נודע למעלה ולמטה, שהוא יסוד דחכמה, %break כמ"ש, נתיב לא יְדָעוֹ עיט. ונמצאים חו"ב ברצון, שאינם נפרדים מעולם זה מזה. אז יוצאים מהם מעיינות ונחלים, שהם המוחין דז"א, ומעטרים לבֶּן הקדוש, ז"א, בן י"ה, בכל אלו הכתרים, שהם המוחין. %break כמ"ש, בעטרה שעיטרה לו אימו. שהם המוחין, הנקראים עטרה. ובאותה שעה יורש הבן, ז"א, נחלת אביו ואימו, המוחין היוצאים מזיווג חו"ב, שהם או"א. אז הוא משתעשע בעונג ובעדן ההוא. %letter 102 .102 בשעה שהמלך העליון, ז"א, יושב במעדני מלכים, ובעטרותיו, כתוב, עד שהמלך במסיבו, נרדי נתן ריחו. נרדי, יסוד, המוציא ברכות לזיווג המלך הקדוש, ז"א, במלכה, המלכות. ואז ניתנו ברכות בכל העולמות ומתברכים עליונים ותחתונים. %break ועתה רבי שמעון מתעטר בעטרותיה של המדרגה ההיא, במוחין דז"א מאו"א, הנקראים עטרות. והוא והחברים מעלים תשבחות מלמטה למעלה, שהם מ"ן, והמלכות מתעטרת באלו התשבחות, %break שמזדווגת עם ז"א. יש עתה להוציא ברכות לכל החברים מלמעלה למטה מהמדרגה ההיא. %break %H והנה באר בשדה %break %letter 103 .103 ויַרְא והנה באר בשדה. באר, המלכות שנתקנה מאו"א, הנקראים שרים. כמ"ש, באר חפָרוּהָ שרים, כָּרוּהָ נדיבי העם. והנה שָׁם שלושה עדרי צאן רובצים עליה. אלו הם נה"י. שרובצים עליה ועומדים עליה. ומהם הבאר התמלאה ברכות. %letter 104 %page 247 .104 כי מן הבאר ההיא יַשְׁקו העדרים. כי מבאר זו ניזונים עליונים ותחתונים, ומתברכים כולם יחד. והאבן גדולה על פי הבאר. זהו דין קשה, הנקרא אבן גדולה, שעומד עליה מהצד האחר, לינוק ממנה. %break ונאספו שָׁמה כל העדרים, חג"ת נה"י של המלך, ז"א, שמתאספים כולם, וממשיכים ברכות מראש המלך, מג"ר דז"א, ושופכים בה. וכשמתחברים כולם כאחד ושפך בה, כתוב, וגָללו את האבן מעל פי הבאר, שגוללים אותו דין הקשה, אבן, ומעבירים אותו ממנה. %letter 105 .105 והשקו את הצאן, שמשפיעים ברכות מהבאר לעליונים ולתחתונים. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, שאותו הדין חוזר למקומו. משום שצריכים אליו לבשם ולתקן העולם. כי הדין הזה שומר את הבאר, שלא תגלה החכמה שבה, %break אלא רק בעת קיבוץ כל העדרים, שהם ג' קווים נה"י, שאז זו הנסיעה, ואח"כ הוא מעלים החכמה. ועתה הרי הקב"ה משפיע עליכם ברכות ממעיין הנחל, ומכם מתברכים כל בני הדור. %break אשרי חלקכם בעוה"ז ובעוה"ב. עליכם כתוב, וכל בנייך לימודי ה', ורב שלום בנייך. %break %H שנֵים עשר וזאת %break %letter 106 .106 בי"ג (13) מידות הרחמים מתקשר קשר האמונה, המלכות, שתימצאנה ברכות לכל. וכל האמונה של הקב"ה נסתמה בג' קווים, שהם י"ג. כי הם מאירים בכל אחת מד"ס חו"ג תו"מ שבה, וג"פ ד' הם י"ב (12), %break ועם כללות המלכות הם י"ג. וע"כ, בי"ג מידות מתעטרת התורה, כמו שהתבאר בברייתא של רבי ישמעאל, מקַל וחומר ומגזֵרה שווה ועוד. והשם הקדוש, המלכות, מתעטר בזה. %letter 107 .107 בשעה שרצה יעקב שיתברכו בניו בשם האמונה, כתוב, כל אלה שבטי ישראל שנֵים עשר, וזאת, אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם. שנים עשר, וזאת, הם י"ג. כי השתתפה עימהם השכינה, הנקראת זא"ת, והתקיימו הברכות. %break כמ"ש, איש אשר כברכָתו בירך אותם. כברכתו, כדמיון של מעלה, שהם י"ג מידות הרחמים, כברכתה של כל מידה ומידה. %letter 108 .108 כל אלו המידות של המלכות עולות ומתעטרות ונחות בראש אחד, דז"א, ושם מתעטר הראש של המלך. אותו שנקרא במדרגה עליונה של חסידות, כלומר ז"א, שהחסד שלו נעשה לחכמה. %break וחסידים, הדבוקים בז"א, יורשים את כל הכבוד של מעלה, שהוא מלכות עם י"ג מידותיה בעוה"ז, שהוא מלכות. ירננו על משְׁכְּבותם בעוה"ב, בינה. %break ויודעים לקשור קשר האמונה כראוי. ואז, כמ"ש, חֶרֶב פּיפיות בידם. חרב פּיפיות, שלוהטת בשני דינים, בדינים דשמאל ובדינים דמסך. כמ"ש, לעשות נקמה בגויים. %letter 109 .109 והרי רבי פינחס בן יאיר, הוא ספירת החסד ראש העליון, דז"א, שהחסד שלו נעשה לחכמה, שהיא ראש. משום זה יורש כבוד עליון, והוא קושר הקשר העליון, הקשר הקדוש, הקשר של האמונה, הייחוד של ז"א ומלכות. %break אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב. על השולחן הזה כתוב, זה השולחן אשר לפני ה'. קם רבי פינחס ובירך. %break %H תערוך לפניי שולחן %break %letter 110 %page 248 .110 פתח ואמר, תערוך לפניי שולחן נגד צורריי. ישבו שם כל אותו היום. והיו החברים כולם שמחים בדברי תורה, ושמחת רבי שמעון הייתה רבה. לקח רבי פינחס את רבי אלעזר ולא עזב אותו כל אותו היום וכל הלילה, והיה שמח עימו. %break קרא עליו, אז תתענַג על ה', כל השמחה והעונג הרב הזה הוא של חלקי. כי רבי אלעזר היה בן בתו. ועתידים בעולם ההוא להכריז עליי, אשרי חלקך, רבי פינחס, שאתה זכית לכל זה. שלום לךָ ושלום לעוֹזְרֶך, כי עזָרְךָ אלקיך. %break השכימו ללכת. קם רבי פינחס, ואחז ברבי אלעזר, ולא הניח לו ללכת. ליווה רבי פינחס את רבי שמעון, ובירך אותו ואת כל החברים. בעוד שהיו הולכים, אמר רבי שמעון לחברים, עת לעשות לה'. %break %H ונתן אהרון על שני השעירים גורלות %break %letter 112 .112 וייקח מאיתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם. מה ראה יוסף, לקחת את שמעון עימו יותר מאחיו האחרים? אלא אמר יוסף, בכל מקום שמעון הוא פתיחת הדין, ואותה שעה שהלכתי מאבי לאחיי, שמעון פתח תחילה בדין. %break כמ"ש, ויאמרו איש אל אחיו, הנה בעל החלומות הלָזֶה בא, ועתה לכו ונהרגהו. אח"כ בשכם כתוב, וייקחו שני בני יעקב, שמעון ולוי, אחֵי דינה איש חרבוֹ, ויבואו על העיר. כולם היו בדין. לכן טוב ליוסף לקחת את זה, ולא יעורר מריבה בכל השבטים. %letter 113 .113 מה ראה שמעון להתחבר בלוי יותר מבכולם, והרי ראובן היה אחיו, והיה סמוך לו כמו לוי, למה לא התדבק בראובן? %break אלא שמעון ראה וידע שלוי בא מצד הדין, ושמעון היה נאחז מצד הדין הקשה יותר. אמר, נתערב אחד באחד ואנו נחריב העולם. מה עשה הקב"ה? לקח את לוי לחלקו. ואמר, מכאן והלאה יישב שמעון אסור בחבלים לבדו. %letter 114 .114 מצד אמא, שני רוחות חוקרי דין נאחזים ביד שמאל. שהם בכל יום מרגלי הארץ, המלכות. כלומר, שיונקים מנה"י דמלכות, הנקראים רגליים. כמ"ש, שניים אנשים מְרַגלים. %letter 115 .115 אשרי חלקם של ישראל יותר מכל העמים עכו"ם, שהקב"ה רצה לטהר אותם ולרחם עליהם, שהם חלקו ונחלתו. כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו, יעקב חֶבֶל נַחלָתו. וכתוב, ירכיבהו על בָּמותֵי אָרץ. %break שהם נאחזים למעלה, בז"א. וע"כ אהבת הקב"ה מתדבקת בהם, כמ"ש, אהבְתי אתכם אמר ה'. %break %page 249 ומתוך אהבה יתרה שאוהב אותם, נתן להם יום אחד בשנה, לטהר אותם ולזכות אותם מכל עוונותיהם. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. %break כדי שיהיו זכאים בעוה"ז ובעוה"ב, ולא יימצא בהם חטא. וע"כ ביום הזה מתעטרים ישראל, ושולטים על כל חוקרי הדין ועל כל הרוחות. %letter 116 .116 ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. דווקא אהרון, משום שבא מצד החסד, ויכול להשלים המלכות בחסדים. על שני השעירים, רומז על המלכות, שממעל שני השעירים, כדי שתתבשם המלכות. %break גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. שני השעירים רומזים על דינים, ולמה יהיה אחד לה'? אלא אמר הקב"ה, יישב שעיר אחד אצלי, ואחד ילך וישוטט בעולם, כי אם יתחברו שניהם, לא יוכל העולם לסבול. %letter 117 .117 יוצא השעיר הזה, הולך ומשוטט בעולם, ומוצא את ישראל בכמה עבודות, בכמה מדרגות, בכמה חוקים טובים, ואינו יכול להם. כולם, יש שלום ביניהם, ואינו יכול להיכנס בהם ברכילות, %break שאינו יכול להשטין עליהם. שעיר זה, שולחים אותו עם המשא של כל עוונות ישראל. %letter 118 .118 כמה גדודי מחבלים מזדמנים תחת ידו של השעיר הזה, וממונים לרַגֵל הארץ, על כל אלו העוברים על דברי תורה. וביוה"כ אינו נמצא משטין לדבֵּר על ישראל. כשמגיע השעיר הזה שלעזאזל אל ההר, כמה שמחה על שמחה מתבשמת בו לכולם. %break ואותו חוקר הדין שיצא, השעיר שלמעלה, חוזר ואומר שבְחם של ישראל. הקטגור נעשה סנגור, המשטין נעשה מליץ טוב. %break השאלות כאן, גורלות אלו למה? ואהרון למה לו לתת הגורלות, ולא איש אחר? ולמה נאמרה פרשה זו ליוה"כ דווקא? וכדי לבאר אותן מביא הזוהר ג' עניינים: עניין שמעון ולוי, עניין שניים אנשים מרגלים, עניין שני השעירים. אשר בשורשם הדינים שבהם שווים זה לזה. %break שני מיני דינים הם שורשי כל הדינים והחטאים שבעולם: דינים דדכורא, הנמשכים מקו שמאל, ודינים דנוקבא, הנמשכים מהמסך. וכשהדינים דנוקבא באים מבחינת התיקון, מהקו האמצעי, אז הם סותרים לדינים דדכורא ומבטלים אותם. %break אמנם אם הדינים דנוקבא אינם באים מבחינת התיקון, אלא מבחינת הדינים עצמם, אז לא די שאינם מבטלים את הדינים דדכורא, אלא עוד שנוספים עליהם ומחריבים את העולם. %break שמעון ולוי היו בבחינת דינים. שמעון מדינים דדכורא, הנמשכים מקו שמאל. לוי מדינים דנוקבא, הנמשכים מהמסך. שמעון ראה וידע. אמר, נתערב אחד באחד ואנו נחריב העולם, כי הדינים דנוקבא שבלוי, כשיתווספו על הדינים דדכורא של שמעון, יחריבו העולם. %break מה עשה הקב"ה? לקח את לוי לחלקו, שהעלה אותו לתיקון שלו, לקו האמצעי, אשר אז הוא סותר לדינים דדכורא, ומעלים ממנו הג"ר דשמאל, כדרך קו האמצעי. %break מכאן והלאה יישב שמעון אסור בחבלים לבדו, שיתמעטו ג"ר דשמאל שלו ויישאר בו"ק דחכמה. שזה נחשב לו, כמו שהוא אסור בחבלים ע"י הדינים דנוקבא שבלוי. %break ובזה מיושב הכתוב, וייקח את שמעון ויאסור אותו לעיניהם, שנשאל, מה ראה יוסף לקחת את שמעון עימו יותר מאחיו האחרים. כי יוסף הוא יסוד, קו האמצעי שמחזה ולמטה. %break וע"כ הדינים דנוקבא, המתוקנים שבקו האמצעי, אסרו את שמעון, שמיעט הג"ר דשמאל שבשמעון, שמהם כל הדינים והמריבות. %break %page 250 מצד אמא, שני רוחות חוקרי דין נאחזים ביד שמאל, שהם דינים דנוקבא ודינים דדכורא, הנמשכים שניהם מאמא אל המלכות. והדינים דנוקבא מתווספים ומתאחדים בדינים דדכורא שמיד שמאל דאמא. %break והם בכל יום מרגלי הארץ, כי הם נאחזים בנה"י המלכות, הנקראים רגליים. והמלכות נקראת ארץ. וע"כ נקראים מרגלי הארץ. והם מתעוררים בכל יום, ותיקונם הוא ע"י הארת קו האמצעי בכל יום. ועליהם כתוב, שניים אנשים מרגלים. %break ולמה יהיה גורל אחד לה'? אמר הקב"ה, יישב שעיר אחד אצלי. שהוא השעיר לחטאת. שני השעירים בשורשם למעלה הם ב' בחינות דינים. השעיר לחטאת דינים דנוקבא, והשעיר לעזאזל דינים דדכורא. %break אמר הקב"ה, קו האמצעי, שהשעיר לחטאת יישב אצלי, שהדינים שלו ייתקנו בקו אמצעי, הממעט ג"ר דקו שמאל. והשעיר לעזאזל, שהוא מדינים דדכורא, ילך וישוטט בעולם לבדו. כמו בשמעון ולוי, שאם מתחברים, היו מחריבים את העולם. %break כי אם הדינים דנוקבא אינם נמשכים מתיקון קו האמצעי, הם נוספים על דינים דדכורא ומחריבים את העולם. וע"כ לקח השעיר לחטאת אצלו. %break ונאמר בזוהר, שביום רה"ש צריכים להמם את השטן, בדומה למצב הנֵעוֹר משנתו ואינו יודע מאומה. וביוה"כ צריכים לנהוג עם השטן בנחת, ולעשות לו נחת רוח עם השעיר לעזאזל שמקריבים לו. ואז נהפך להיות מליץ טוב על ישראל. %break כי ברה"ש חוזר העולם כמו שהיה ביום ד' דמעשה בראשית, שחוזרים ונגלים ג"ר דחכמה. ואז מתעורר הס"א להמשיך דינים דשמאל על העולם. %break והתיקון לזה הוא תקיעת שופר, הממעטת הג"ר מהעולמות, ונשארים בו"ק בלי ראש, והשטן מתבלבל, כי כל אחיזתו היא בג"ר דשמאל, ועתה נעלמו ע"י תקיעת שופר. %break אמנם כיוון שנעלמו ג"ר, נעשה מקום חיסרון בעולמות, וס"א עולה ונאחז במקום החיסרון של ג"ר, ומחטיא את הבריות. לכן בינוניים תלויים ועומדים עד יוה"כ. %break ולפיכך נעשה תיקון שני ביוה"כ, שחוזרים וממשיכים הארת החכמה. ועכ"ז נעשה תיקון, שס"א לא ייאחז בשמאל, להחטיא העולם בהמשכת החכמה מלמעלה למטה. %break והתיקון המובא בכמה מקומות, שבעת גילוי החכמה יתגלו עימה דינים קשים, המענישים הרשעים, שע"י זה שמוּרה החכמה, שלא ימשיכו אותה הרשעים מלמעלה למטה. %break ומקור התיקון הזה נעשה ביוה"כ ע"י השעיר לעזאזל. כי ביוה"כ מתגלה החכמה ע"י הלבשת המלכות לבינה, ואז כתוב, ונתן אהרון על שני השעירים גורלות. אשר שעיר אחד דינים דנוקבא, ושעיר שני דינים דדכורא, הנמשכים מג"ר דחכמה. %break גורל אחד לה', השעיר שבו דינים דנוקבא, מכוח תקיעת שופר ברה"ש עולה לה', לקו האמצעי, ומקבל הארת החכמה בו"ק, כדרך הקדושה. %break וגורל אחד לעזאזל, השעיר שבו דינים דדכורא, מתגלה עליו ג"ר דחכמה, מכוח שממשיך הארת החכמה מלמעלה למטה, כדרך הס"א. ואח"כ כתוב, ושילַח את השעיר במדבָּר. %break שנגלו עליו כל העונשים הנמשכים לדבוקים בו, מחמת שמוכרחים להימשך אחריו אל המדבר ואל החורבן. %break ואז שני הדינים נתקנו, כי דינים דנוקבא נתקנו ע"י שעלה עליהם הגורל לה', לקו האמצעי, שתיקן אותם בהארת ו"ק דחכמה. וכדי שלא ייאחז הס"א במקום החיסרון של ג"ר דחכמה, %break ניתן לו השעיר לעזאזל, הממשיך ג"ר דחכמה עם כל הדינים והעונשים. ואז קטגור נעשה סנגור. %break %page 251 כי לא ירצה להיאחז במקום החיסרון דג"ר דחכמה, כדי שלא יקלקל הג"ר של עצמו, שיונק מהשעיר לעזאזל. וגם אין פחד שיחטיא את בני העולם שימשיכו מלמעלה למטה, מחמת רוב הדינים, הרובצים עליו ע"י ששולחים אותו אל המדבר. %break כשמגיע השעיר הזה שלעזאזל אל ההר, כמה שמחה על שמחה מתבשמת בו לכולם. כלומר כל הדינים, הן הדינים דנוקבא והן הדינים דדכורא. ואותו חוקר הדין שיצא, השעיר שלמעלה, חוזר ואומר שבְחם של ישראל. הקטגור נעשה סנגור, המשטין נעשה מליץ טוב. %break שני השעירים רומזים על דינים, ולמה יהיה אחד לה'? אלא אמר הקב"ה, יישב שעיר אחד אצלי. האחד שמדינים דנוקבא יישב אצלי ויקבל ו"ק דחכמה כדרך הקדושה. ואחד ילך וישוטט בעולם, לפתות בני העולם שימשיכו לו הג"ר מלמעלה למטה כחפצו. %break ואז הולך הס"א להחטיא בני אדם, שימשיכו לו הארת החכמה מלמעלה למטה. השעיר הזה הולך ומשוטט בעולם, ומוצא את ישראל בכמה עבודות, בכמה מדרגות, בכמה חוקים טובים, ואינו יכול להם. שע"י הגורלות התבררה מעלת השעיר, אשר עלה עליו הגורל לה'. %break ההארות והמוחין הגדולים הנמשכים ממנו. ולעומתו רוב הדינים והעונשים, הנגלים עם השעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל. אז כל ישראל מתדבקים בה' בכל נפשם, והס"א אינו יכול להיכנס בהם ברכילות, מחמת הפחד מהדינים הנגלים עימו. %break שני הדינים האלו הם שורשי כל החטאים והעוונות. וכיוון שאותם שני הדינים השורשיים נתקנו, כבר בטוחים שבית ישראל לא יחטאו עוד. שעיר זה, שולחים אותו עם המשא של כל עוונות ישראל. %break כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזֵרה. כי ישראל נעשו בטוחים, שלא יחטאו עוד, מחמת הדינים שנגלו עם השעיר שנשלח לארץ גזרה. ואז יכופר להם. ובזה התבארה השאלה, גורלות אלו למה. %break ואהרון, למה לו לתת הגורלות? דווקא אהרון, משום שבא מצד החסד, וע"כ היה ראוי להמשיך שפע החסדים על השעיר אשר עלה עליו הגורל לה', ולייחד ימין ושמאל שבמלכות זה בזה. %break ופרשה זו, למה נאמרה ביוה"כ? כי מתוך אהבה נתן להם יום אחד בשנה, לטהר אותם ולזכות אותם מכל עוונותיהם. %letter 119 .119 בכל מקום שצריכים ישראל להיטהר מעוונם, הקב"ה נותן להם עצה לקשור בעלי הדין, שלא יקטרגו, ולבשם אותם באלו הקורבנות והעולות, שמקריבים לפני הקב"ה. ואז אינם יכולים להרע. %break וביוה"כ יותר מכל. וכמו שישראל למטה מבַשמים הכול ע"י שני השעירים, כך מבשמים לכל המקטרגים. והכול הוא קורבן ועבודת הקב"ה. %letter 120 .120 בשעה שכתוב, ולקח אהרון את שני השעירים, מתעוררים אלו שני השעירים, שהם דינים דנוקבא ודינים דדכורא למעלה, ורוצים להתחבר זה עם זה, ולשלוט ולצאת לעולם. כיוון שהכוהן מקרב אלו שני השעירים למטה, בביהמ"ק, מתקרבים אלו שלמעלה. %break אז יוצאים גורלות לכל הצדדים. הכוהן נותן גורלות למטה. הכוהן, חסד, נותן גורלות למעלה. %break %page 252 וכמו שלמטה שעיר אחד נשאר בהקב"ה, שעיר אחד לה', ואחד, השעיר לעזאזל, מוציאים למדבר. כך הוא למעלה, אחד נשאר בהקב"ה, בקו האמצעי, ואחד יוצא ומשוטט בעולם למדבר העליון, הדינים המתגלים עם הופעת החכמה, שהם בחינת מדבר וארץ גזרה. %break ואחד באחד מתקשר, שמאירים זה על זה. שע"י זה מתבטלים שני מיני הדינים, הן דינים דנוקבא והן דינים דדכורא. %letter 121 .121 כתוב, וסמך אהרון את שתי ידיו על ראש השעיר החי, והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל. וסמך אהרון את שתי ידיו, קו ימין וקו שמאל, כדי שהקב"ה, קו האמצעי, יסכים על ידיו. %break על ראש השעיר החי. המילה, החי, באה לכלול השעיר שלמעלה, שעליו מתגלים הג"ר דחכמה עם הדינים, שחכמה נקראת חי. %letter 122 .122 והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל. כמ"ש, והתוודָה אשר חָטא עליהָ. עליה, פירושו, שהאדם נטהר וכל אותו העוון נשאר עליה, על הכּשבָּה. אף כאן, והתוודה עליו. פירושו, אחר שהתוודה הכוהן בשביל ישראל. עליו, שיישארו כל העוונות עליו. %letter 123 .123 הרי כתוב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. א"כ איך השעיר לעזאזל מכוּון כנגד השעיר שלמעלה? אלא, שם היו מקריבים הקורבן לשעירים, שכתוב, זבחיהם לשעירים, כי שם עשו עבודתם לשעירים ונתנו להם שליטה. %break וכאן כתוב, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם, והקורבן אינו נעשה אלא להקב"ה. בזכות הקורבן מתבשמים עליונים ותחתונים, והדין אינו שורה ואינו שולט על ישראל. %break %H איש עיתי %break %letter 124 .124 ונתן אותם על ראש השעיר, ושילַח ביד איש עיתי המדבָּרה. בכל מה שנעשה, צריך האדם העושה, להיות מוכן לדבר ההוא. יש בן אדם שהברכה מתקיימת על ידו יותר מאחר, מטעם הכנתו לזה. כתוב בכוהן, טוב עין הוא יבורך. %break אל תקרא יבורך אלא יברך. כי משום שהוא טוב עין, הוא מוכן שתתקיים הברכה על ידו בזה. %letter 125 .125 ויש בן אדם שמוכן שתתקיימנה קללות על ידו. ובכל מקום שיביט, תבואנה קללות ומְארה ובהלה. כמו בלעם, שנקרא רע עין. כי היה מוכן לכל רע, ולא היה מוכן לטוב. ואע"פ שבירך, ברכתו לא היה ברכה, ולא התקיימה. %break וכשהיה מקלל, כל מה שקילל היה מתקיים, ואפילו ברגע אחד היה מתקיים. וע"כ כתוב, נאום בלעם בנוֹ בְעוֹר ונאום הגבר שְׁתוּם העין, כי כל מקום ששלטו בו עיניו, קולל. %letter 126 .126 וקודם כתוב, ויָשֶׁת אל המדבָּר פניו. כדי שיתעורר הצד השולט שם, הס"א, ויבוא במלשינות ובקטרוגים על ישראל. כתוב בכוהנים, טוב עין הוא יבורך. %break כי הוא מוכן לזה והברכה שורה בנתינת עיניו. וע"כ למדנו, שהאדם יסור אפילו ממאה דרכים, ולא יפגוש באדם שיש לו עין רעה. %letter 127 %page 253 .127 ושילח ביד איש עיתי המדברה, שמוכן לזה ורשום לזה. והכוהן היה מכיר בו, כי עין אחת הייתה גדולה קצת יותר מהשנייה, העור שעל העין, העפעפיים, מכוסה בשערות גדולות, העין בצבע כחול, ואינו מביט במישור. %break זהו אדם המוכן לשלוח השעיר לעזאזל, והוא כראוי לו. וע"כ כתוב, ביד איש עיתי. %letter 128 .128 בגוש חלב היה אדם, שבכל מקום שהיכה בידו היה ממית. ובני אדם לא היו מתקרבים אליו. בסוריה היה אדם, שבכל מקום שהביט, אפילו שהייתה כוונתו לטוב, היה הכול מתהפך לרע. יום אחד היה אדם אחד הולך בשוק, והיו פניו מאירים. %break בא אותו אדם והביט בו, ונבקעה עינו. משום זה, לכל דבר בין לטוב בין לרע, יש איש המוכן לו, לזה ולזה. וע"כ כתוב, טוב עין הוא יבורך. אל תקרא יבורך אלא יברך. %letter 129 .129 האדם שהיה הולך עם השעיר למדבר, כשהגיע לשם עם השעיר, היה עולה להר, ודוחה אותו בשתי ידיים. ולא היה יורד לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים. והיה אומר, כך יימחו עוונות עַמךָ. ומשום שע"י זה עלה הקטגור ונעשה סנגור של ישראל, %break אז לוקח הקב"ה כל עוונות ישראל, וכל מה שכתוב באלו פסקי הדין שלמעלה, להזכיר עוונות בני אדם. %break ומשליך אותם כאופן הזה, שהושלך השעיר לעזאזל מההר, אל המקום שנקרא מצולות ים, מקום החושך והדינים דשמאל, שמתחת למלכות, הנקראת ים. כמ"ש, ותשליך במצולות ים כל חטאותם. %break %H שני שעירים %break %letter 130 .130 כתוב, ומֵאֵת עֲדת בני ישראל ייקח שני שעירי עיזים לחטאת. ומאת עדת, ללמד, שייקחו מהכסף של כולם, ויתכפר לכולם. כי כל עוונות ישראל תלויים כאן, וכולם מתכפרים בזה. %break וע"כ לא די שייקחו מהכסף של אדם אחד. ולוקחים כסף מהקופות שבעֲזָרה, ומביאים השעירים מהכסף של כולם. %letter 131 .131 השעיר שנשאר להקב"ה עושים אותו תחילה חטאת, והכול מתבשם ונשארו ישראל זכאים לפני הקב"ה מכל העוונות שעשו וחטאו לפניו. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. %letter 132 .132 ויאמר יעקב אל רבקה אימו, הן עשיו אחי איש שעיר ואנוכי איש חָלָק. עשיו איש שעיר, מאותו שעיר, שהוא הס"א, כי בא מאותו הצד. ואנוכי איש חלק, איש הנחלק, ממה שחילק לשאר העמים, %break את השרים והממונים שלהם, כמ"ש, אשר חָלַק ה' אלקיך אותם לכל העמים. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו. %break עוד, איש חלק, משני שעירים שנחלקו, ונשאר חֵלק אחד שהכוהן חילק אותם, אחד לחלקו של יעקב ואחד להקב"ה. כדי שהשעיר יישא על כתפיו כל עוונות יעקב, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם, שהוא אותיות עוונות תם, עוונות יעקב, שנקרא איש תם. %letter 133 %page 254 .133 ביום הזה כמה פתחים פתוחים כנגד ישראל לקבל תפילתם. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רוצה לזכות אותם ולטהר אותם, כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. ביום הזה מתעטר הכוהן בכמה עטרות. %break ביום הזה עבודת הכוהן היא מכובדת וגדולה מכל העבודות. לכל נתן חלק באלו הקורבנות של הקב"ה, ביום הזה מתעטר החסד בעולם ע"י הכוהן, המקריב קורבנות על עוונות העם. תחילה הקריב על עוונותיו, ואח"כ על עוונות העם. ומקריב עולות עליו ועל העם. %break %H שעיר לעזאזל %break %letter 134 .134 מצווה שיעשה הכוהן הגדול עבודת היום ההוא כמו שצריך, וישלח שעיר לעזאזל, כדי שהס"א ייפרד מהעם הקדוש, ולא יתבע עוונותיהם לפני המלך, ולא יקטרג עליהם, כי אין לו כוח וממשלה אלא רק כשמתחזק הכעס מלמעלה. %break ובמתנה הזו של השעיר לעזאזל, מתהפך אח"כ לשומר עליהם. וע"כ נדחה מלפני המלך, משום שהוא קֵץ כל בָּשר. %break נקרא, קץ כל בשר, משום שבשר הוא הארת חכמה משמאל, שהס"א חושק מאוד לאור הזה. שעיר לעזאזל הוא המשכת החכמה דשמאל. ע"כ כשישראל ממשיכים לו האור הזה, נעשה אפוטרופוס וסנגור עליהם. %letter 135 .135 והעם הקדוש נותן לו שעיר, שהוא בחינת הס"א. ויש בו זכר ונקבה. כמו שיש בצד הקדושה זכר ונקבה, כך יש בצד הטומאה זכר ונקבה. משל אומרים, השלֵך עצם לכלב וילַחֵך עפר רגליך. אף כאן, נותנים לס"א שעיר והוא נעשה סנגור. %letter 136 .136 האם מותר לנו לסרס כלב? כתוב, ומָעוּך וכָתוּת ונָתוּק וכָרוּת לא תקריבו לה', ובארצכם לא תעשו. כלומר, כל שבארצכם לא תעשו, ואפילו כלב. כי כמו שהעולם צריך לזה, צריך העולם ג"כ לזה. כלומר, שאין דבר בארץ שאין לו צורך. %break וע"כ למדנו שהכתוב, והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות, שאין לבטל אותו מהעולם, כי העולם צריך לו. ואע"פ שכתוב במלאך המוות, והכלבים עזי נפש לא ידעו שובעה, לא טוב שיתבטלו מהעולם. הכול צריך, הן טוב והן רע. %letter 137 .137 משום זה יש לנו ביום הזה להשליך עצם לכלב, להשליך השעיר לעזאזל, שבעוד שהוא גורר העצם, ייכנס מי שייכנס להיכל המלך, ואין מי שֶׁימחה בידו כי המקטרג טרוד במתנה שלו, ואח"כ עוד ינדנד לו בזנבו. כלומר, שייעשה סנגור. %letter 138 .138 כתוב, והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל, ואת כל פשעיהם לכל חטאותם. וכתוב, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. כיוון שהס"א רואה השעיר הזה, מתעורר חשקו אליו, ולהשתכלל עימו. ואינו יודע מאלו העוונות שלקח השעיר עליו. %break הוא חוזר לישראל, ורואה אותם בלי עוונות ובלי פשעים, כי כולם שורים על ראש השעיר. הוא עולה למעלה, ומשבח אותם לפני הקב"ה. והקב"ה רואה העדוּת של המקטרג. והואיל וחושק לרחם על עַמו, אע"פ שהוא יודע כל מעשה, הוא מרחם על ישראל. %letter 139 %page 255 .139 כל התיקון שורה בזה, שלא יתעורר הדין מלמעלה, ויתחזק הדין הזה, ויכְלו בני העולם, כי זה בא מדין קשה. ואם הדין הזה מתעורר, הוא מתעורר בעוונות בני אדם. כי אין לו התעוררות לעלות למעלה לעורר דין קשה, אלא רק בגלל עוונות בני אדם. %break כי בשעה שאדם עושה עוון, מתאסף זה, וכמה אלפים עוזרים עימו, ומתקבצים שם ולוקחים אותו ומעלים למעלה. ועל הכול נתן הקב"ה עצה לישראל, להינצל מכל הצדדים. וע"כ כתוב, אשרי העם שכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו. %break מצד המלכות דצ"א, המכונה מנעולא, אין המלכות והתחתונים הנמשכים ממנה ראויים לקבל אור העליון, כי כוח הצמצום והמסך רוכב עליה, שלא תקבל שום אור. %break וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים, ע"כ העלה המלכות למדה"ר, שהיא בינה, ונמתקה בה, שהמלכות הממותקת הזו נקראת מפתחא. ומבחינתה יכולים המלכות והתחתונים הנמשכים ממנה לקבל אורות העליונים. %break אמנם גם אחר שנתקנה המלכות בכלים דמפתחא, אין הנקודה דמנעולא נעדרת ממנה לגמרי, אלא שנגנזה בה. שמשום זה נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. שאם זכה, הרי טוב, שהמנעולא נגנזת ונעלמת, %break והמפתחא שולטת בה, ואז מקבלת כל האורות ומאירה לתחתונים. ואם לא זכה, כי חוטא, הרי רע. אז חוזרת ומתגלה המנעולא בשורש החוטא שבמלכות, והאורות מסתלקים מחמתה, שע"י זה מת החוטא. %break ואין לשאול, כיוון שרצה הקב"ה בקיום העולם, ותיקן את המלכות בנקודה דמפתחא, א"כ האם לא היה ראוי שיבטל לגמרי את המנעולא, ולא שתחזור ותתעורר בסיבת החטא? %break וע"כ למדנו שהכתוב, והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות, שאין לבטל אותו מהעולם, כי העולם צריך לו. כי אע"פ שנקודה דמנעולא גורמת המיתה, עכ"ז העולם צריך לה, ואין לבטל אותה קודם גמה"ת. משום זה יש לנו ביום הזה להשליך עצם לכלב, להשליך השעיר לעזאזל, %break שע"י עבודת ישראל מתגלים עליו הג"ר דחכמה דשמאל עם הדינים הקשים שבהן, שהס"א נהנה מהן מאוד, משום שהוא קץ כל בשר. וע"כ נבחן זה כמו שמשליכים עצם לכלב. %break ונעשה כל זה, כדי שהס"א לא יקטרג על ישראל, ולא יעורר למעלה גילוי המנעולא, מחמת עוונותיהם של ישראל. כי עתה, בעוד שגורר העצם שזרקו לו, ייכנס מי שייכנס להיכל המלך, שהכוהן הגדול ימשיך אורות וכל טוב מהיכל המלך, ואין מי שימחה בידו, %break כי הס"א לא יקטרג עליו, לגלות המנעולא המסלקת האורות, כי אז יאבד גם הוא עצמו את המתנה של שעיר לעזאזל, שהשיג ע"י עבודת ישראל. ולא עוד, אלא אח"כ עוד ינדנד לו בזנבו, עוד ישבח לישראל בזכות זה. %break ואיך נושא עליו השעיר את כל עוונות בית ישראל? כיוון שהס"א רואה השעיר הזה, מתעורר חשקו אליו, ולהשתכלל עימו. כי אין חשקו אלא בבשר, שהוא החכמה דשמאל הנגלית על ראש השעיר. ואינו יודע מאלו העוונות שלקח השעיר עליו. %break כי כל אלו האורות דחכמה דשמאל, לא נגלו במלכות אלא מחמת שנגנזה בה נקודה דמנעולא, ורק נקודה דמפתחא משמשת בה בגלוי. %break %page 256 ונמצא שבתוך השעיר הזה נכללה בו בגניזה הנקודה דמנעולא, המסלקת את האורות האלו. אלא שהס"א לא ידע מזה, משום שנגנזה ומשום שטרוד בשעיר שלו, ואינו רוצה לאבד אורותיו. %break הוא חוזר לישראל, ורואה אותם בלי עוונות, ומשבח אותם לפני הקב"ה. כי רוצה שישראל יהיו זכאים ולא תתגלה המנעולא, כדי שיוכל להחזיק גם הוא בשעיר שלו. %break והקב"ה רואה העדות של המקטרג, ואע"פ שהוא יודע כל מעשה, הוא מרחם על ישראל. כי אע"פ שהקב"ה יודע שהמנעולא גנוזה, מ"מ אין האורות מסתלקים מחמת ידיעתו, כי הקב"ה הוא ברחמים על ישראל, %break שע"כ גנז המנעולא וגילה מדה"ר. וכל עוד שהס"א אינו מקטרג על זה, לא יתעורר שום דין מחמת ידיעתו. %break כל התיקון שורה בזה, שלא יתעורר הדין מלמעלה. כי הדין אינו מתעורר מלמעלה. ואם הדין מתעורר ונגלית המנעולא, הוא מתעורר בעוונות בני אדם, %break שמחמת החטא יש לס"א כוח לעורר דין המנעולא. כי אין התעוררות לס"א לעלות למעלה לעורר הדין הקשה, שהוא המנעולא, אלא רק בגלל החטאים של בני האדם. %break אבל אם הס"א אינו מגלה, אע"פ שהקב"ה יודע, אין זה מזיק כלום. כי בכוונה גנז הקב"ה את מדה"ד דמנעולא, וגילה בה המפתחא, ששיתף רחמים בדין, כדי לקיים העולם במדה"ר. %break %H מים קרים על נפש עייפה %break %letter 141 .141 שלושה ספרי חכמה הוציא שלמה לעולם, וכולם בחכמה עליונה כנגד חב"ד: שה"ש כנגד חכמה, קוהלת כנגד תבונה, משלי כנגד דעת. שהם ג' קווים. כל אלו המקראות הם בשני אופנים, שמדבר משני עניינים, ב' קווים ימין ושמאל. %break וכשמסתכלים במקראות, כלולים שני העניינים זה בזה. משום זה שלמה שקול כנגד הדעת, קו האמצעי. מכאן, שכל דבריו הם בג' קווים, וכן ספריו נחלקים לג' קווים, חב"ד. %letter 142 .142 מים קרים על נפש עייפה, ושמועה טובה מארץ מרחק. פסוק זה, אין תחילתו סופו ואין סופו תחילתו, שהם שני עניינים נפרדים. וכשמסתכלים בו, הם כלולים אחד באחד, בין מסופו לתחילתו ובין מתחילתו לסופו. מים קרים על נפש עייפה, הוא עניין מיוחד. %break ושמועה טובה מארץ מרחק, הוא עניין מיוחד. וכלולים זה בזה, כי זה וזה הוא נחת רוח. והוא קו האמצעי הכולל שני העניינים. %letter 144 .144 מים קרים על נפש עייפה. זוהי התורה, שכל מי שזכה לעסוק בתורה ומרווה נפשו ממנה, כתוב, ושמועה טובה מארץ מרחק. הקב"ה מכריז עליו כמה טובות להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, ושמועה טובה. מאיזה מקום היא טובה? %break מארץ מרחק, ממקום שהקב"ה היה רחוק ממנו בתחילה, שהיה עימו בשנאה בתחילה. כמ"ש, וארץ מתקוממה לו. מהמקום הזה מקדימים לו שלום. וזהו שכתוב, מארץ מרחק. וכתוב, מרחוק ה' נראה לי, ואהבַת עולם אהבתיךְ, על כן מְשכתיךְ חסד. %break %H בעלי שירה, הֵימָן יְדוּתוּן ואסף %break %letter 145 %page 257 .145 מזמור לאסף, אֵל אלקים ה' דיבר ויקרא אָרץ, ממזרח שמש עַד מבואו. 1550 ריבּוא בעלי שירה מזמרים להקב"ה כשמאיר היום. ו- 1548 כשמאירה הלבנה, בלילה. ו-1590 אלף ריבוא אומרים שירה בשעת בין הערבּיים. %break בבוקר עד חצי היום מאיר צד הימין של ז"א, חסדים. ומחצי היום עד הערב, הנקרא בין הערביים, מאיר צד השמאל של ז"א, הארת החכמה שבקו שמאל דז"א. ובלילה עד חצות, מאיר אשמורת וחצי אשמורת, קו ימין וחצי קו השמאל. %break ונמצא שבכל ג' זמנים אלו אינם מאירים אלא קו וחצי קו. כי בבוקר, כשמאיר קו ימין דז"א, נמצא שמאירה החכמה וצד ימין דדעת דז"א. והם נבחנים ל-1500, כי ג"ר, חב"ד, נבחנים ל-3000. נמצא, החכמה אלף, וחצי הדעת הוא חצי אלף, 500. %break ועד"ז בזמן בין הערביים, מחצות היום ואילך, כשמאיר צד שמאל דז"א, מאירה הבינה וצד שמאל דדעת, קו וחצי, שהם 1500. ובלילה, כשמאירים קו ימין וחצי דשמאל, הוא ג"כ 1500. וכל זה הוא מבחינת הג"ר דז"א, המכונים ראש. %break ומבחינת הגוף דז"א, הז"ת שלו, עיקרם רק חמש ספירות חג"ת נ"ה. כי בגוף יורדים חב"ד לבחינת חג"ת, ותו"מ לבחינת נו"ה. אבל יסוד ומלכות אינם בחינות חדשות, אלא שהם שניים כוללים בלבד, שיסוד כולל חג"ת נ"ה מבחינת החסדים, %break והמלכות כוללת חג"ת נ"ה מבחינת הגבורות. הרי שאין בהארת הגוף אלא חמש ספירות חג"ת נ"ה בלבד. וכל אחת מהן כלולה מעשר, והם חמישים. %break לכן 1550 ריבוא בעלי שירה מזמרים להקב"ה כשמאיר היום. שהנמשכים מג"ר, הם אלף וחצי אלף, קו וחצי, שהם החכמה וחצי דעת מימין. והנמשכים מגוף הם חמישים, ששם חמש ספירות חג"ת נ"ה, שכל אחת כוללת עשר, והם חמישים. %break ולהיותם חסדים הם נבחנים במספר ריבוא (10,000). כי ריבוא, מורה על חסדים. וע"כ הם 1550 ריבוא. %break ו-1548 כשמאירה הלבנה בלילה. שמבחינת הג"ר הם קו וחצי, שהם אלף וחצי אלף. ומבחינת הגוף, הם חמש ספירות חג"ת נ"ה, שכל אחת כלולה מעשר, חוץ מספירת הוד שכלולה משמונה, %break כי מרוב הדינים שבלילה, ושבספירת הוד, אין מאירים יסוד ומלכות שבה. וע"כ אין שם אלא 48, מהחיסרון של יסוד ומלכות דהוד, החסרים בלילה. %break אמנם בין הערביים, כשמאיר צד השמאל דז"א, הארת החכמה שבשמאל, אז נמצאות ג"ר גם בגוף דז"א, ויש בו אז ט"ס חב"ד חג"ת נה"י, אפילו בגוף. אלא שהם דינים, שאינם מאירים מטעם חיסרון של חסדים. ו-1590 אלף ריבוא אומרים שירה בשעת בין הערביים, %break כי הקו וחצי של צד שמאל דג"ר, שהם בינה וחציו השמאלי דדעת, הם אלף וחצי אלף. וט"ס דגוף, שכל אחת כלולה מעשר, הם תשעים. שביחד הם 1590. ובהיותם בהארת החכמה, מכונים אלף ריבוא, כי החכמה מכונה אלף. ומבחינת לילה אינו מחשיב כאן אלא קו וחצי, %break המאירים עד חצות הלילה. והקו וחצי המאירים מחצות הלילה והלאה, מבאר הזוהר בהמשך. %letter 146 %page 258 .146 כשמאיר היום, כל אלו בעלי יבבה, אותם הנמשכים מקו שמאל, שמרוב הדינים שבו הם מייבבים תמיד, משבחים בדברי תשבחות כנגד הבוקר הזה, שהוא אור החסדים. כי כשמתעורר הבוקר הזה, כולם מתבשמים והדין נשקט, ואומרים תשבחות. %break כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלקים. ובעת ההיא נמצאות שמחה וברכות בעולם, שהקב"ה מעורר את אברהם, החסד, להחיות אותו ולהשתעשע עימו, ומשליט אותו בעולם, %break שזה ממשלת היום. והבוקר הזה הוא של אברהם, חסד, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. %letter 147 .147 בזמן בין הערביים, כל אלו 1590 אלף ריבוא הנמשכים אז, הם נקראים בעלי יללה, מחמת שנמשכים מקו וחצי של צד שמאל, שמשם נמשכים דינים. וע"כ הם מייללים, כי אינם יכולים לסבול הדינים האלו. ומזמרים באותה שעה, ומריבה שורה בעולם. %break והשעה ההיא, היא ההתעוררות שעורר הקב"ה את יצחק, קו השמאל דז"א. והוא קם ודן את הרשעים, העוברים על דברי תורה. ושבעה נהרות אש, כנגד חג"ת נהי"מ, נמשכים ויוצאים ושורים על ראשיהם של הרשעים. ושלהבת גחלי אש מתעוררת מלמעלה למטה. %break ואז אברהם, החסד, שב למקומו, שהחסד חוזר לשורשו ונעלם מהתחתונים. והיום נפנָה ורשעי גיהינום צועקים ואומרים, אוי לנו כי פָנָה היום, כי יינָטו צלְלֵי ערב. ובאותה שעה צריך אדם להיזהר בתפילת המנחה. %letter 148 .148 בזמן שהגיע הלילה, אלו ה-1548, הנמשכים אז, נקראים מחוץ לפרוכת, ואומרים שירה. אז מתעוררים הדינים שלמטה, של המלכות, והולכים ומשוטטים בעולם. ואלו אומרים שירה עד שנחלק הלילה, אשמורת וחצי אשמורת. אחרי שנחלק הלילה, %break מזדמנים כל האחרים יחד, אותם של האשמורת וחצי שלאחר חצות הלילה, ואומרים תהילות. וכשהרצון נמצא בבוקר, אז כתוב, ותהילות ה' יבשרוּ. ולא בלילה. %letter 149 .149 אחרי שמתעורר רוח צפון בחצות הלילה, שהוא הארת החכמה שבצד שמאל, אז מבשרים תהילות, עד שמתעורר הבוקר, אור החסדים. ואז שמחה וברכות נמצאות בעולם. והן אינן נקראות תהילות. %letter 150 .150 באותה שעה שמתעורר הבוקר, ומתעוררות התשבחות של כל אלו 1550 ריבוא, מתמנה עליהם ממונה אחד, ששׁמו הֵימָן, שהוא כנגד הֵימן שלמטה, המובא בתהילים. ותחת ידו שרים ממונים עליהם לתקן השירה. הימן, הוא אותיות ימין, כי הוא נמשך מימין. %letter 151 .151 בשעה שמתעורר הזמן של בין הערביים, ומזמרים כל אלו 1590 אלף ריבוא בעלי היללה, מתמנה עליהם ממונה אחד ושׁמו יְדוּתוּן, כנגד ידותון שלמטה, המובא בתהילים. ותחת ידו שרים ממונים עליהם לתקן הזֶמר ההוא, כמ"ש, חורב בְּצֵל עב, %break זְמיר עריצים יַענֶה. שפירושו, כריתת הרשעים. אף הזמירות שלהם מכַלות את הרשעים. ידותון, הוא אותיות יד וידון, שזה מורה שהוא מיד שמאל, ודינים נמשכים ממנו. %letter 152 %page 259 .152 בשעה שבא הלילה, מתעוררים המלאכים שמחוץ לפרוכת, שנמשכים מאחוריים דמלכות, ומחיצוניות שלה, אז שוקט הכול, ופתיחת פתח לא נמצא. והדינים שלמטה, דמלכות, שהיא למטה מכל הספירות, מתעוררים כולם, עד שנחלק הלילה. %break אחר שנחלק הלילה, ומתאספים כל המלאכים, הנמשכים מקו אמצעי, מתמנה עליהם ממונה אחד, ומאסֵף לכל המחנות. כמ"ש, מאסֵף לכל המחנות לצבְאותם. ושׁמו אסף, כנגד אסף שלמטה, המובא בתהילים. המלכות נקראת אסף, %break מפני שהארות כל הספירות מתאספות בה, שהיא מקבלת מכולם. והיות שהשר ההוא נמשך ממלכות, ע"כ נקרא שמו אסף. %letter 153 .153 עד שבא הבוקר. כיוון שבא הבוקר, קם הנער מט"ט, היונק משדי אימו, המלכות, לטהר המלאכים שבלילה, ונכנס לשמש. %break כשמתעורר הבוקר, אז היא שעת רצון, שהמלכה מספרת עם המלך, ז"א. והמלך מושיט מעצמו חוט אחד של ברכות, חסדים, ופורש על המלכה ועל המתחברים עימה, שהם אותם שעוסקים בתורה בלילה, בעת שנחלק. %letter 154 .154 אשרי חלקו, מי שבא עם המלכה, בשעה שבאה לקבל פני המלך, ז"א, לספֵּר עימו, ונמצא עימה בשעה שהמלך מושיט ימינוֹ, אור החסדים, לקבל את המלכה. כמ"ש, אֶשא כנפֵי שחר, אֶשְׁכְּנָה באחרית ים. אחרית ים, מלכות בבוקר שמקבלת פני ז"א. %break כי כשנחלק הלילה היא התחלה שלה, שאז מתחילה להאיר. והוא דין, כל עוד שהוא לילה, מטעם חיסרון של חסדים, להלביש החכמה שלה. ועתה, שהגיע הבוקר, היא אחרית שלה. %break כי דיניה מסתלקים ונכנסת תחת כנפי המלך, ז"א. שמתלבשת בחסדים שלו, היא וכל הצדיקים המתחברים עימה. כמ"ש, אשכנה באחרית ים. %letter 155 .155 כל אלו שעוסקים בתורה בשעה שנחלק הלילה, הם מתחברים עם השכינה. וכשבא הבוקר, והמלכה, השכינה, מתחברת עם המלך, ז"א, הם נמצאים עם המלך, והמלך פורש כנפיו על כולם. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו, ובלילה שירוֹ עימי. %letter 156 .156 בשעה שבא הבוקר, האבות, חג"ת דז"א, מזדמנים עם המלכה, ומקדימים לספֵּר עימה ולהתחבר עימה. ובהם הקב"ה, ז"א, מדבֵּר עימה. והוא קורא לה, לפרוש עליה כנפיו. %break כמ"ש, מזמור לאסף, אֵל אלקים ה' דיבר ויקרא ארץ, ממזרח שמש עד מבואו. אֵל, אור החכמה, נקרא חסד, והוא קו ימין, חסד העולה להיות חכמה. אלקים, גבורה, קו שמאל. %break הוי"ה, שלמות הכול, רחמים, קו האמצעי, המשלים לימין ולשמאל. וע"כ, קו האמצעי, דיבר ויקרא ארץ, שהיא מלכות. שמשלים המלכות. %break %H הוי"ה בניקוד אלקים %break %letter 157 .157 השׁם אלקים בכל מקום הוא דין. השם הוי"ה, יש מקום שנקרא בו אלקים. כמו אדנ"י הוי"ה. כלומר, שהשם הוי"ה מנוקד בניקוד אלקים. למה נקרא אלקים, והרי האותיות הוי"ה הן רחמים בכל מקום? %letter 158 %page 260 .158 כתוב, וידעתָ היום והשֵׁבוֹתָ אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקים. וכתוב, ויַרְא כל העם וייפלו על פניהם, ויאמרו הוי"ה הוא האלקים. שבמקום שיש דין, יש רחמים. ולפעמים במקום שיש רחמים, יש דין. וע"כ כתוב, הוי"ה הוא האלקים. %break כי הוי"ה בכל מקום הוא רחמים, ובשעה שהרשעים הופכים הרחמים לדין, אז כתוב הוי"ה, וקוראים אותו אלקים. %letter 159 .159 ג' מדרגות הן, וכל מדרגה ומדרגה היא בפני עצמה, אע"פ שהכול אחד, ומתקשרות כאחד, ואינן נפרדות זו מזו. %break כל הנטיעות, הספירות, וכל הנרות, ספירות המלכות, המכונה מאורי אש, כולם מאירים ולוהטים ומושְׁקים ומתברכים מאותו הנהר, בינה, הנמשך ויוצא, שהכול כלול בו, כי כל המוחין באים ממנו, וכְלל הכול בו. %letter 160 .160 והנהר ההוא נקרא אֵם אֶל הגן, אל מלכות, כי בינה נקראת אֵם, כמ"ש, כי אם לַבינה תקרא. שהנהר הוא למעלה מהגן. ונקראת אֵם, משום שעדן, חכמה, מתחבר עימה, ואינו נפרד ממנה. %break ומשום זה כל המעיינות של המוחין יוצאים ונמשכים ממנה, ומשקים לכל צד, לימין ולשמאל, ופותחים בה פתחים. וע"כ הרחמים נמצאים ממנה, קו האמצעי, והרחמים נפתחים בה. %break כי ראשית פתיחת קו האמצעי, להכריע ולייחד ימין ושמאל, שהוא שלמות כולם, מַתחילה בבינה. %letter 161 .161 ומשום שקוראים לבינה, אֵם, היא נוקבא וגבורה, ודין יוצא ממנה. וע"כ היא נקראת רחמים בפני עצמה, מבחינת עצמוּתה. אבל מצידה מתעוררים דינים. וע"כ השם של הבינה כתוב ברחמים, באותיות הוי"ה, המורה על רחמים. %break ומנוקד בדין, שארבע אותיות הוי"ה שלה מנוקדות כמו הניקוד שבשם אלקים. ונמצאות אותיות השם, שהן ברחמים, ודינים נמשכים מצידה, המרומז בנקודות השם, כעין זה יֱהו"ה, זוהי מדרגה אחת. %break חו"ב מכונים בכל מקום או"א. כי המלכות, שממנה נבראו העולמות, מבחינתה עצמה אינה ראויה לקבל אור העליון, כי צ"א והמסך רוכב עליה, שלא תקבל אור העליון. %break וכדי לקיים העולמות, שיוכלו לקבל אור העליון, העלתה הבינה אליה את המלכות, שע"י זה קיבלה הבינה לתוכה את הדינים של המלכות, והסתלקו ממנה הג"ר, שמחמת זה קיבלה המלכות שבבינה בחינת הכלים והקטנות של הבינה. %break ואח"כ, כשירדה המלכות מהבינה, וחזרו לבינה הג"ר, קיבלה המלכות המוחין דג"ר של הבינה. ומהמלכות מקבלים כל העולמות. ונמצא, שהבינה קיבלה אליה את המלכות ודיניה. %break ומיעטה את עצמה, כדי שתוכל המלכות לקבל מוחין וקיום. עליית המלכות לקבלת המוחין מבינה, נבחנת כמו עיבור ולידה. וע"כ נעשה בינה אל המלכות כמו אם, והמלכות היא בתה. %break ומתוך שחו"ב הם בזיווג, ואין בינה בלי חכמה, נבחן ג"כ החכמה לאב אל המלכות. %break והנהר ההוא נקרא אם אל הגן, שהבינה, הנקראת נהר, נעשתה אם אל המלכות. ומטעם עליית המלכות לבינה, יצאו בבינה ג' קווים, ג' נקודות, חולם שורוק חיריק, שהן ג' זריעות, ג' בחינות דינים. חולם קו ימין, ושורוק קו שמאל, וחיריק קו האמצעי. %break ומשום זה כל המעיינות, שורשי המוחין, יוצאים ונמשכים ממנה, ומשקים לכל צד, לקו ימין ולקו שמאל, וע"כ הרחמים נמצאים ממנה, שהוא קו האמצעי. %break הרי שנעשה ג' בחינות דינים בבינה מג' קווים, שכל זה עלה לה מטעם שהעלתה לתוכה את המלכות, כי מצידה עצמה היא ח"ח, בלי שום דין. %break %page 261 ומשום שקוראים לבינה, אם, שהעלתה לתוכה את המלכות, היא נוקבא וגבורה, ודין יוצא ממנה, שמחמת שהמלכות היא נוקבא, נעשתה גם הבינה נוקבא. %break וכן מחמת שהמלכות היא גבורה, נעשתה גם הבינה לבחינת גבורה, ודינים יוצאים ממנה. שנעשו בה ג' זריעות של חולם שורוק חיריק, שמהם יוצאים דינים. %break וע"כ היא נקראת רחמים בפני עצמה, מבחינת עצמותה, שלפי עצמה היא כולה רחמים בלי שום דין, כי היא ח"ח. אבל מצידה מתעוררים דינים, מטעם שקיבלה לתוכה את המלכות. %break וע"כ השם של הבינה כתוב ברחמים, באותיות הוי"ה, שמוֹרה על עצמותה, שהיא רחמים, ומנוקד בדין, שמוֹרה על הדינים שבה, מטעם החיבור עם המלכות. ע"כ הניקוד שלה כמו השם שבמלכות, שהוא אלקים, חטף סגול תחת הי', וחולם על הה', וחיריק תחת הו'. %letter 162 .162 מדרגה שנייה. מצד המדרגה הראשונה, בינה, יוצאת ומתעוררת מדרגה אחרת, שנקראת גבורה, קו שמאל דז"א, ונקרא אלקים. ולא בנקודות בלבד, כמו בינה, אלא באותיות הללו ממש. ותחילתו חסד דז"א, שמשם נמשך גבורה. %break ובו הוא נכלל. כי קו שמאל דז"א נכלל בקו ימין דז"א, שהוא חסד. ומשום שמתאחד בחסד, ע"כ כתוב, הוי"ה הוא האלקים. כי הוי"ה חסד, הוא האלקים, גבורה. %break וכאן, לא רק בנקודות של אלקים, כמו בבינה, אלא כלול באותיות של אלקים. והם אחד, להיותם כלולים זה בזה. %letter 163 .163 מדרגה שלישית היא צדק, מלכות, הספירה האחרונה, ב"ד של המלך, של ז"א. השם אדנ"י כתוב כך ונקרא כך. אבל השם של ז"א כתוב הוי"ה ונקרא אדנ"י. כנ"י, המלכות, נקראת בשם אדנ"י. והשם הזה נשלם במלכות. %break ואלו הן ג' מדרגות, הנקראות בשמות של דין. מדרגת הבינה נקראת הוי"ה בניקוד אלקים. מדרגת הגבורה נקראת גם באותיות של אלקים. מדרגת המלכות נקראת אדנ"י. %break שהם ג' שמות דין, מטעם כי המדובר בקו שמאל, דין, ששורשו בינה, וע"כ מרומז רק בנקודות דאלקים. וממנה נמשך לקו שמאל דז"א, ושם הוא במציאות ממש, אלא שכלול בימין. %break וע"כ הוא אלקים גם באותיות. וממנו נמשך למלכות, שנבנית כולה מקו שמאל. וע"כ נקראת אדנ"י, אותיות דין במפורש. וכולן מתקשרות אחת באחת בלא פירוד. %break %H אהי"ה אשר אהי"ה %break %letter 164 .164 הרי כתוב, ויאמר אלקים אל משה, אהי"ה אשר אהי"ה. ומה פירושו? %letter 165 .165 השם אהי"ה זה הכלל, או"א עילאין, ג"ר דבינה, שהם תמיד כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, ואינם מקבלים חכמה לעולם. כי הי' הסותמת באויר שלהם, ואינה יוצאת מהם, וכלולים בראש א"א. %break כי להיותם בג"ר דבינה, בח"ח, נחשבים כמו שלא יצאו מראש א"א. אז הם נקראים אהי"ה, שהוא כלל הכול, והוא סתום ואינו מתגלה. %letter 166 %page 262 .166 אחרי שיוצאת ממנו ההתחלה לגילוי המוחין, ואותו הנהר, ישסו"ת, התעבר עם זו"ן, להמשיך הכול, אז הוא נקרא, אשר אהי"ה. אהי"ה, אני עתיד להמשיך ולהוליד הכול, עתה אני הוא כלל הכול, %break כלל של כל פרט, של כל מדרגה. אשר אהי"ה, שאמא, בינה, התעברה ומוכנה להוציא כל הפרטים ולגלות שֵׁם העליון, הוי"ה. %break אחרי או"א עילאין, נאצלים ויוצאים ישסו"ת, ז"ת דבינה, ובהם הי' יוצאת מאויר, ובינה ותו"מ שלהם, שנפלו לזו"ן, חוזרים למדרגתם, לבינה. וגם לוקחים עימהם את זו"ן ומעלים אותם לבינה, שבזה נבחנים זו"ן כמו שהתעברו בבינה. %break ישסו"ת, שבהם יוצאת הי' מאויר, ומתגלה אור החכמה, הם בבחינת ההתחלה לגילוי המוחין. בינה ותו"מ שלהם המשיכו את זו"ן לבינה, שזה נבחן שהבינה התעברה עם זו"ן, להמשיך הכול, זו"ן. אז היא נקראת, אשר אהי"ה, שפירושו, אני עתיד להמשיך ולהוליד הכול, %break שנעשתה בזה מוכנה להוליד כל המוחין דזו"ן. עתה אני הוא כלל הכול, כי נעשתה בזה מוכשרת להוציא כל המדרגות של זו"ן ושל בי"ע. להוציא כל הפרטים ולגלות שֵׁם העליון, השם הוי"ה, שהוא השם של ז"א בגדלות. %letter 167 .167 אח"כ רצה משה לדעת פרטוּת הדבר, עצם תיקון המוחין בישסו"ת בג' קווים, שמשם יצאו ונאצלו המוחין דז"א. עד שהקב"ה פירש לו ואמר, כה תאמר לבני ישראל, אהי"ה שְׁלחַני אליכם. %break השם אהי"ה הוא הפרטוּת של ישסו"ת. וע"כ לא כתוב כאן, אשר אהי"ה. אשר, פירושו, שההיכל, שהוא בינה, בקשר בעדן, שהוא חכמה. אשר, לשון אושר. אהי"ה, פירושו, שמוכנה להוליד. %break ע"י עליית המלכות במקום בינה דראש א"א, יצאה הבינה מראש דא"א לגוף, כמ"ש, ונהר, שהוא בינה, יוצא מעדן, חכמה, ראש דא"א. העיבור של זו"ן בבינה הוא בזמן שהמלכות חוזרת ויורדת מבינה למקומה, ובינה ותו"מ שלה חוזרים אליה, %break אשר אז גם הראש דא"א מחזיר אליו הבינה ותו"מ שיצאו ממנו, והבינה, ישסו"ת, חוזרת לעדן. וע"כ נקראת אז אשר, מלשון אושר והצלחה, מחמת שחזרה לראש א"א, שהוא עדן. %break אשר, פירושו, שההיכל, שהוא בינה, בקשר בעדן, שהוא חכמה. שההיכל, ישסו"ת, חזר ונקשר בעדן, בראש דא"א. שהבינה נמצאת אז בזיווג עליון עם או"א עילאין. וע"כ נקראת אשר, שזהו כל הצלחתה. %break אמנם אח"כ, לעת לידה, חוזרים ויוצאים ישסו"ת מראש דא"א, ונפרדים מהזיווג עם או"א עילאין. ואז נקראת הבינה אהי"ה סתם, בלי אשר, משום שנפרדה מעדן. %letter 168 .168 איך ירד ממדרגה למדרגה, להודיע הסוד של השם הקדוש למשה. בתחילה, אהי"ה, הכלל של הכול, וסתום שלא נגלה כלל, שהם או"א עילאין. כמ"ש, ואהי"ה אצלו אָמוֹן. וכתוב, לא יָדע אנוֹש עֶרכה, ולא תימצא בארץ החיים. %break הרי שהחכמה, או"א עילאין, הם סתומים. וכתוב עליהם, לא ידע אנוש ערכה. כי החכמה נעלמת בהם ואינה ידועה כלל. %break ואח"כ האצילו או"א עילאין את הנהר, אמא עילאה, והתעברה ועתידה להוליד. וכתוב, אשר אהי"ה, שפירושו, אני מוכן להוליד ולתקן הכול. אח"כ התחילה להוליד. %break ואז לא כתוב, אשר, משום שבשעת הלידה נפרד הזיווג העליון. אלא כתוב, אהי"ה, שעתה יוציא ויוליד וייתקן הכול. %letter 169 .169 אחרי שיצא הכול, ונתקן כל אחד במקומו, כלומר, אחרי שנולד ז"א ובא למטה במקומו, עזב כל השמות, ואמר, הוי"ה. זהו פרט, פרטות מדרגת ז"א, שלא בחיבור עם אמא. %break וזהו המוחין דז"א הנקראים קיום. ובשעה ההיא ידע משה סוד השם הקדוש הסתום והגלוי, והתדבק מה שלא התדבקו שאר בני העולם כמוהו. %break %H סדר כתיבת השם הוי"ה %break %letter 170 %page 263 .170 מי שאינו יודע לכתוב את השם הקדוש כראוי ולקשור קשר האמונה, הקשר של אחד באחד, של ז"א ומלכות, כמ"ש, הוי"ה אחד ושמו אחד, כדי לייחד את השם הקדוש, עליו כתוב, %break כי דְבַר ה' בָּזָה ואת מצוותו הֵפַר, היכָּרֵת תיכָּרת הנפש ההיא עוונה בה. ואפילו אם גורע מדרגה אחת או ייחוד אחד, מאות אחת מהן. %letter 171 .171 י' שבתחילת השם הוי"ה, היא כלל הכול, סתומה מכל הצדדים, שבילים לא נפתחים בה, היא כלל זכר ונקבה, שהם או"א עילאין. י' הוא אבא, ומילוי היוד ו' ד', הן אמא. והם סתומים ובלתי נפתחים. %break הקוץ שעל הי' למעלה רומז על אַין, כתר הנקרא אין, מטעם שבו אפיסת ההשגה. %break ואח"כ הוציאה ממנה הי', שהיא עדן, את אותו הנהר הנמשך ויוצא, שהוא בינה, ושתתעבר ממנו בבן ובבת, שהם ו' ד'. ובינה היא אות ה', שצורתה רומזת על ז"א ומלכות המעוברים בתוכה, שהם צורת ד' ו'. %break באות ה' הזו כתוב, ונהר יוצא מעדן. יוצא תמיד, ולא יצא, לשון עבר. משום זה אין ה' צריכה להיפרד מי'. ה' עם י' כשני רֵעים, שאינם נפרדים זה מזה לעולם. %letter 172 .172 נהר משמע אחד, וכאן יש שלושה, בינה המעוברת עם ז"א ומלכות. הי' הוציאה שלושה, ובשלושה נכלל הכול. הי' הוציאה לפניה נהר, בינה, ושני בנים, שאמא מניקה אותם ומתעברת מהם, שהוציאה אותם אח"כ. אות ה' היא כצורת ד' שבתוכה ו', %break שו' היא הרֶגל הקטועה שבתוך ה'. ד' ו' הם הבנים שמתחת לאו"א, שאמא מעוברת בהם. %letter 173 .173 אחרי שהבינה הולידה, הוציאה בן זכר, ז"א, ונתנה אותו לפניה, וצריכים לכתוב ו', הרומזת על הבן, ז"א, אחרי שכבר נולד ויצא לחוץ, למקומו. וזה, הבן, יורש נחלת או"א, שמקבל המוחין של י"ה, שהם או"א, אע"פ שאינם שייכים לו מבחינת אצילותו. %break אלא כיוון, ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, שזה נבחן כמו שבאים לו בירושה. %break ז"א יורש שני חלקים, אחד לעצמו ואחד בשביל המלכות, וממנו ניזונה הבת. וע"כ צריכים לכתוב אח"כ ו"ה ביחד, בזו אחר זו. כמו שה"ר מחוברת עם י', שהם י"ה, ואין צריך להפריד ביניהם, אף כאן ו"ה ביחד ולא צריכים להפריד ביניהם. %break %H כמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה %break %letter 174 .174 אֵל אלקים הוי"ה דיבר ויקרא אָרץ. אל אלקים הוי"ה, הם חג"ת, שלמות הכול. דיבר ויקרא ארץ. דיבר, השפעה. ארץ, המלכות. כדי להימצא בכנ"י בשלמות בשמחה, מיסוד דמלכות, הנקרא ציון. %letter 175 %page 264 .175 כשרצה הקב"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו. עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ. ומקום אחד עליה, שנקרא ציון, יסוד, וממקום זה מתברכת. ומהמקום הזה של ציון, התחיל העולם להיבנות, וממנו נבנה. %break כמ"ש, אל אלקים הוי"ה דיבר ויקרא ארץ. ממזרח שמש עד מבואו, מציון מכְלל יופי אלקים הופיע. %break מציון, שהיא שלמות היופי של העולם, אלקים הופיע. לא התברכה ירושלים, המלכות, אלא מציון, יסוד. וציון התברכה מלמעלה, מז"א. והכול אחד באחד מתקשר, שז"א ומלכות, אחד באחד, מתייחדים ע"י ציון. %letter 176 .176 ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכיפר עליו. אל המזבח סתם, שמרמז על המזבח של מעלה, יסוד דמלכות. וכמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה, והכול נקשר אחד באחד ע"י המזבח, יסוד המלכות. וכמו שביום הזה מכפר הכוהן למטה, בביהמ"ק, %break כן הוא למעלה. וכשהכוהן שלמטה מסדר עבודתו, כן הכוהן שלמעלה, חסד דז"א, משפיע אל המלכות. ולא נמצאת העבודה שלמעלה, ההשפעה של החסד אל המלכות, עד שנמצאת למטה עבודתו של הכוהן. %break כי מלמטה מתחילה לעלות הקדושה של המלך העליון. ונמצאים כל העולמות אחד לפני הקב"ה. %letter 177 .177 אם היו יודעים ישראל למה פקד הקב"ה עליהם, לייסר אותם יותר מכל שאר העמים, היו יודעים שהקב"ה ויתר על שלו, ולא נפרע מהם אפילו אחד ממאה. כמה מרכבות וכמה צבאות יש לו להקב"ה, כמה שליטים ממונים נמצאים בעבודתו. %break כשהזמין את ישראל בעוה"ז, הכתיר אותם בכתרים קדושים, כעין של מעלה, והשכין אותם בארץ הקודש, המכוּונת כנגד המלכות, כדי שיימצאו בעבודתו. וקָשר כל העליונים בישראל. %letter 178 .178 ושמחה אינה נכנסת לפניו, ועבודה לא נעשית לפניו למעלה, עד שישראל עושים למטה. כל זמן שישראל נמצאים למטה בעבודת אדונם, כן הוא למעלה. %break ובזמן שישראל מבטלים העבודה למטה, מתבטלת ג"כ למעלה, ועבודה אינה נמצאת לא למעלה ולא למטה. ומשום שישראל ביטלו עבודת הקב"ה כשהיו שורים בארץ, היה כן למעלה. ומכ"ש אח"כ בגלות. %letter 179 .179 אמר הקב"ה: ישראל, אם הייתם יודעים, כמה גדודים וצבאות מתעכבים בעבודתם למעלה בגללכם, הייתם יודעים, שאין אתם ראויים להיות בעולם אפילו שעה אחת. %break ועכ"ז כתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מְאַסתים ולא גְעַלתים לכַלותם, להפר בריתי איתם. %letter 180 .180 כתוב, וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל. הרשעים עושים פגם למעלה, ומעוררים דינים, וגורמים שייטמא המקדש, והנחש החזק מתחיל להתגלות. ואז דינים מתעוררים בעולם. %break וביום הזה, צריך הכוהן לטהר הכול, ולעטר הספירה הקדושה שלו, חסד דז"א, ראש המלך, כי חסד הוא ספירה ראשונה שלו. כדי שיבוא המלך לשרות במלכה, במלכות. וכשראש המלך נוסע, נוסעים כולם, כל ספירותיו. ובא להזדווג עם המלכה, ולעורר שמחה וברכות בעולם. %letter 181 %page 265 .181 נמצא שכל השלמות שלמעלה ושלמטה תלויה בכוהן. שאם הספירה שלו מתעוררת, הכול מתעורר, והכול נמצא בשלמות. וע"כ כתוב בתחילה, וכיפר על הקודש, להרבות שלום בעולם ולהרבות שמחה בעולם. %break וכשנמצאת שמחת הזיווג במלך ובמלכה, כל המשמשים וכל בני ההיכל, כולם נמצאים בשמחה, וכל החטאים שעשו לפני המלך, מתכפרים להם. כמ"ש, מכל חטאותיכם לפני ה' תטְהרו. %break ומשום זה כתוב אח"כ, וכל אדם לא יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש, עד צאתו, שהוא בשעה שנכנס לזווג אותם. ובשעה שמזדווגים המלך והמלכה, בשעה ההיא כתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל. %break %H וזכרתי את בריתי יעקוב %break %letter 182 .182 וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור. בשעה שישראל בגלות, הקב"ה עימהם, כביכול, בגלות. כי השכינה אינה סרה מהם לעולם. %break בזמן שישראל נמצאו בגלות בבל, שרתה ביניהם השכינה, וחזרה עימהם מהגלות. ובזכות אלו הצדיקים שנשארו בארץ, שרתה בארץ, ולא סרה מהם לעולם. %break וחזרה אז המלכה אל המלך, וחזר הכול להיות בסעודת השמחה של המלך. ומשום זה נקראו, אנשי הכנסת הגדולה. הכנסת הגדולה ודאי, שהמלכות, שנקראת כנסת, חזרה מקטנותה בגלות, והייתה לגדולה. %letter 183 .183 בכל זמן שישראל בגלות, אם הם זכאים, הקב"ה מקדים לרחם עליהם ולהוציא אותם מהגלות. ואם אינם זכאים, מעכב אותם בגלות, עד הזמן שנגזר. וכשהגיע הזמן, והם אינם ראויים להיגאל, הקב"ה משגיח לכבוד שמו, ואינו שוכח אותם בגלות. %break כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, שהם אבות הכול, חג"ת, השם הקדוש, הוי"ה. כי משגיח לכבוד שמו. %letter 184 .184 מהו הטעם שיעקב כתוב כאן הראשון, שכתוב, וזכרתי את בריתי יעקוב, ואח"כ יצחק, ואח"כ אברהם? משום שיעקוב, ת"ת, הוא כלל האבות, כי ת"ת כולל בתוכו את החסד והגבורה, הנקראים אברהם ויצחק. והוא האילן הקדוש, ז"א, הכולל כל הו"ק. %break ע"כ ו' שבשם הקדוש הוי"ה, נאחזת בו. ואנו קוראים כך יעקוב עם ו'. %break וא"ו במילוי אותיותיו בגי' י"ג (13), י"ג מידות הרחמים, שיעקב, ז"א, יורש י"ג מעיינות של המעיין הסתום הקדוש, א"א. שמדיקנא שלו נמשכים י"ג תיקונים לז"א, שנקרא יעקב. וע"כ כתוב יעקוב עם ו'. %break %H א' סתומה בתוך וא"ו %break %letter 185 %page 266 .185 ו' כלולה מאותיות ו' א' ו'. ו', ז"א, הוא היושב על הכיסא, על המלכות, כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראֵה אדם עליו מלמעלה, שהוא ז"א. א' סתומה בתוך וא"ו, ואינה מתגלה, כי א' היא א"א, המלובש מטבורו ולמטה בז"א, ואינו מתגלה לחוץ מז"א. %break וכמ"ש, ויאמר בי נשבעתי נאום ה'. כי ז"א נשבע בא"א, המלובש בתוכו. %break ומשום זה א' כתובה ולא נקראת. כשאנו קוראים ואו, א' נחה ואינה נשמעת במבטא, משום שרומזת על א"א, הסתום ובלתי מושג. %break ו' האחרונה, היא כלל הראשונה, היא יסוד, סיום הגוף, שהוא ת"ת, וכלל הגוף. וע"כ כלולות האותיות זו בזו, וא"ו, שהוא ראש וסוף, ת"ת ויסוד, שהם אחד. וא' היא א"א, המלובש בת"ת. %letter 186 .186 אלו שתי אותיות, באותו האופן שבאות ואו, ג"כ באות נון. הנ' הכפופה זוהי המלכה. ונסמכת לה ו', שהוא יסוד, כדי שהמלכות תתברך ממנו. הן' הפשוטה, היא התפשטות ת"ת. וע"כ כלולות האותיות ומתאחדות זו בזו. %break כי ת"ת, שהוא ן' פשוטה, משפיע ליסוד, שהוא ו'. והיסוד משפיע למלכות, שהיא נ' כפופה. הו' מחזירה פניה מהנ' הכפופה, ונותנת פניה לן' הפשוטה, שהוא המלך, ת"ת, משום כבוד המלך. ע"כ היסוד מחזיר פניו כנגד המלך. כלומר, שהיסוד ות"ת הם תמיד כאחד. %letter 187 .187 האות מם אינה כוללת בתוכה אות אחרת, כי אות המילוי היא ג"כ ם', אלא שהיא מ' פתוחה ום' סתומה. מ' פתוחה מורה, שהמלכות פתוחה לקבל מהזכר השפע. ם' סתומה מורה על יובֵל, בינה, שדרכיה סתומים, וע"כ גם הם' סתומה מכל צדדיה. %break ואע"פ שהבינה מתפשטת לפעמים, מ"מ נחשבת סתומה. כמ"ש, גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעיין חתום. שגם הם' הסתומה רומזת על מלכות, בהיותה נקראת, מעיין חתום. %letter 188 .188 בשעה שהמלך הקדוש זוכר את ישראל למען שמו, ומחזיר את המלכה למקומה, אז כתוב, וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש. %break כך גם הכוהן, בשעה שנכנס לייחד השם הקדוש, ולכפר בקודש, לזווג המלך והמלכה, אז כתוב, וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש. %letter 189 .189 הכוהן מעורר שלום בעולם למעלה ולמטה. נכנס במדרגה של המלכות, רוחץ גופו, יצא ממדרגה זו למדרגה אחרת, של ז"א, רוחץ גופו. ומאחז השלום בזה ובזה, בז"א ובמלכות, מקדש ידיו, ומתברכים יחד. ובכל דבר צריך להראות מעשה למטה, %break כדי לעורר כנגדו למעלה, וצריך להראות הלבושים שמתלבש, שיהיו כעין המעשה, שיכוון עד שמסדר הכול כמו שצריך, ויתברכו עליונים ותחתונים. %break %H י' פותחת בחקיקותיה %break %letter 190 .190 י' פותחת בחקיקותיה, ומתפשטות האותיות בצדדים. כל אות מהשם הוי"ה מתפשטת בג' קווים. ומתקשרות בי', שכל קו מהן נקשר בי', שהיא חכמה וקו ימין. %break %page 267 י' הולכת לי'. החכמה, י' ראשונה של השם יאהדונה"י, הולכת ומתפשטת עד הי' האחרונה, המלכות. %break כי מתפשטת באו"י עד המלכות. י' שהיא מלכות, עולה לי', שהיא חכמה. שהמלכות מעלה או"ח עד החכמה, ונכללת החכמה בע"ס, שזהו שהי' פותחת בחקיקותיה. %break ואח"כ י', חכמה, הולכת לו', ז"א, שמתפשטת לז"א ונעשית ראש ו'. אמנם תחילה מתקבצים האורות של החכמה באות ה', בינה, ומכוונת את הדעת, שהדעת מכוונת באמצע, %break בין חכמה לבינה ואח"כ התחברה האות ה' בו', שהאורות דבינה, של ה"ר דהוי"ה, מתחברות ובאות בו' דהוי"ה, ז"א. %letter 191 .191 הזוהר מפרש ג' הקווים שבבינה, ואיך כל אחד נקשר בי', חכמה. ה"ר שבשם הוי"ה, בינה, אוחזת שעריה, נ' (50) שערי בינה, בחקיקות מסודרות. כלומר, בהעלאת המלכות לבינה, והורדתה למקומה. %break שמזה יוצאים ג' קווים בבינה, ואז אוחזת בהארת 1570 מסדרונות סתומים. אֶלף, חכמה וקו ימין. חמש מאות, בינה וקו שמאל. ושבעים, דעת וקו האמצעי. %break מוחין אלו הם שורשים להארת החכמה, ע"כ נקראים מסדרונות, שהם פתוחים לכל עבר. ומצד שאין כאן מקום הארתם, כי בבינה שולט החסד ולא החכמה, הם נבחנים לסתומים. %break כי לא ייפתחו אלא במלכות, ששם מקום שליטתם. וכל ג' הקווים האלו הם החכמה שבבינה, וקו ימין שלה, הכלול מג' קווים. %break ואח"כ עולה ה"ר, בינה, ומתעטרת חמישים פעמים לחמישים שערי בינה, שהם קיום של כל קיום, הבינה של הבינה וקו שמאל שלה, שהוא שורש כל המוחין, הנקראים קיום. וכאשר נחקקה הבינה בעטרותיה, שתי העטרות שלה, הדעת שלה, %break אז מאירים פני המלך, ז"א. כי כל האורות דז"א נמשכים משתי עטרות אלו, ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם. והו' מתפשטת באלו האורות לע"ב (72) חקיקות, %break השם ע"ב. כי הו' כוללת ו"ק, חג"ת נה"י, ובכל קצה מאירות י"ב (12) בחינות, חו"ב תו"מ שבכל אחת ג' קווים, ושש פעמים י"ב הם ע"ב. והתבאר, איך ג' קווים חב"ד דבינה נקשרים בחכמה. %break המוחין דחכמה מכונים אֶלף, כמ"ש, ואאַלֶפְךָ חכמה. המוחין דבינה מכונים חמש מאות, ע"ש חמש הספירות שלה חג"ת נ"ה, שספירותיה מאות. ומוח הדעת מכונה שבעים, ע"ש חג"ת נהי"ם שלו, כי ספירות דז"א הן עשרות. %break ואנו מחשיבים בבינה רק חג"ת נ"ה ולא יסוד ומלכות, כי התפשטות בינה עד הוד ולא יותר. הדעת נבחנת לשתי עטרות, כי חג"ת נה"י שבדעת הם עטרה דחסד, והמלכות שבדעת היא עטרה דגבורה. %letter 192 .192 אחר שהתפשטו ג' קווי חב"ד בבינה, באות ה', היא מעטרת ו' ב-70,500 כתרים. שבע ספירות דחכמה חג"ת נה"י הם 70,000, קו ימין. חג"ת נ"ה דבינה הם 500, קו שמאל. ומתעטרים בעטרה אחת, הדעת, המאחדת וכוללת אותם. כמ"ש, בעטרה שעיטרה לו אימו. %break כי בינה אימו של ו', ז"א. ונמצא, הראש של ו' חקוק בשני ראשים, חו"ב. וע"כ נכתבים שני קוצים בראש ו', קוץ אחד למעלה רומז על חכמה, קוץ אחד למטה רומז על בינה. אז י', חכמה, יורד אל ו'. שהו' נקשרה בי' כמו ה'. %page 268 %break החקיקה של כל החקיקות, קו האמצעי, בין שני הראשים, הוא שבעים פנים המעטרים מלמעלה למטה, דעת המתפשטת מלמעלה למטה, חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר, והם שבעים. בו מעופפים גביעים ופרחים. שהדעת נחלקת לשני חלקים. %break אורות הימין שבו נקראים גביעים. ואורות השמאל שלו נקראים פרחים. הפרחים עולים, להיותם בהארת חכמה, שאינה מאירה אלא מלמטה למעלה. ואורות הימין, שמשפיעים מלמעלה למטה, יורדים. ונחקקים זה בזה, שאורות הימין נכללים באורות השמאל. %letter 193 .193 י' נקשרה בה', ה' בו', ו' בה'. זה אחוז בזה. ו', ז"א, אחוז בה', המלכות. כמ"ש, ותֵשב באֵיתן קַשְׁתוֹ ויָפוֹזוּ זְרוֹעֵי ידיו, מידי אביר יעקב משָׁם רועֶה אבן ישראל. %break איתן, יסוד. קשתו, המלכות. היסוד דז"א אחוז במלכות. וכתוב, אֵיתן מוֹשבֶךָ ושים בסלע קינֶךָ. איתן, יסוד. סלע, מלכות. %break אז נקשרו הכול אחד באחד זה בזה. ומאירים המפתחות בהארת החכמה, שהם כל בחינות קו האמצעי, שנקרא מפתח, להיותו הפותח את הארת החכמה, ע"י הכרעתו את הימין ואת השמאל. ומאירים כל שבעים הפנים כולם. %break אז כולם נופלים על פניהם, שמסתירים את פניהם, שלא להמשיך מלמעלה למטה, ג"ר דחכמה, שהתמעטו ע"י קו האמצעי. ומזדעזעים, מחמת הדינים המתגלים עם הארת החכמה, ואומרים, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ולעולמי עולמים. %break %H לפני ה' תטְהרו %break %letter 194 .194 קול, ז"א, קו האמצעי, מתקשר עם הכוהן. כלומר, שהכוהן נעשה מרכבה לז"א, והוא משיב להם ואומר, תטְהרו. שלהיותו מרכבה לקו האמצעי, משפיע להם הארת החכמה, המביאה לכפרת עוונות ולטהרה. %break תטהרו, אינם אומרים שאר הכוהנים והעם, חוץ מהכוהן הגדול בעת שנקשר בו הקול, ז"א. אז הוא יכול להשפיע להם הטהרה ואומר, תטהרו. %letter 195 .195 לטהר אתכם מכל חטאותיכם, לפני ה' תטְהרו. לפני ה' ממש, להארת הפנים של ה', שהיא הארת החכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, והיא מכפרת העוונות ומביאה הטהרה. %letter 196 .196 מרה"ש הספרים פתוחים והדיינים דנים. בכל יום נמסרים בתי הדין להיפתח בדין, עד התשיעי לחודש. ביום ההוא עולים כל הדינים לבעל הדין, והם מתקנים כיסא עליון של רחמים למלך הקדוש. %break ביום הזה צריכים ישראל למטה לשמוח, בשמחה לפני אדונם, העתיד ביום המחרת לשבת עליהם בכיסא רחמים, בכיסא של ויתור, בכפרת עוונות. %break המלכות נקראת כיסא. ובכל רה"ש חוזר העולם, המלכות, לקדמותו, כמו שהייתה ביום ד' דמעשה בראשית, שאז נאצלה המלכות בעניין ב' המאורות הגדולים. %break שז"א היה מלביש קו ימין דבינה, חסדים, והמלכות קו שמאל דבינה, חכמה בלי חסדים, שאז נמשכים ממנה דינים, ונקראת כיסא דין. %break %page 269 וזהו שהקב"ה, ז"א, יושב על כיסא דין, שהמלכות משפיעה דינים, והיא דנה את העולם. וע"י תקיעת שופר וע"י כל הדינים הנמשכים מג"ר דשמאל, עד יוה"כ, נכנע השמאל ומתייחד עם הימין ע"י קו אמצעי. ואז עולה המלכות אל הבינה, %break אחר שקו שמאל כבר מיוחד עם הימין ע"י קו האמצעי, רחמים המייחד חסד ודין. וכיוון שהמלכות מקבלת מקו שמאל, שכבר נמתק ע"י קו האמצעי, היא נקראת כיסא רחמים. %break ונמצא שהקב"ה יושב על כיסא רחמים, והעולמות מקבלים מכיסא רחמים. ונמצא, שכל אלו הדינים שיצאו מקו שמאל, מרה"ש עד התשיעי לחודש בערב, הם הכריחו את קו השמאל שייכלל בימין, ושיתוקן כיסא הרחמים ביוה"כ. %break ביום ההוא עולים כל הדינים לבעל הדין, לקו שמאל דבינה, לשורש כל הדינים. וע"י זה השמאל מתייחד עם הימין ע"י קו האמצעי, ביוה"כ. והם מתקנים כיסא עליון של רחמים, %break שהדינים מכריחים את קו השמאל להיכלל בימין ע"י הקו האמצעי, רחמים. ונמצאת המלכות, המקבלת משמאל, המיוחד בימין, שהיא כיסא רחמים. %break אמנם תיקון המלכות עצמה, שתקבל מהשמאל המתוקן הזה, הוא ביוה"כ. ביום הזה צריכים ישראל למטה לשמוח, בשמחה לפני אדונם. כי ביוה"כ נעשית המלכות לכיסא רחמים, בכיסא של ויתור, שאז מתגלה במלכות הארת החכמה המתוקנת, שהיא מכפרת העוונות. %letter 197 .197 כל הספרים הפתוחים לפניו, וכתובים לפניו כל העוונות, הוא מזכה ומטהר אותם מכולם. כמ"ש, מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו. לפני ה', הארת הפנים של ה', הארת החכמה, המכפרת כל העוונות. אלו האומרים הכתוב הזה, אומרים עד המילים, לפני ה', ולא יותר. %break כי אין רשות לאחֵר שיאמר, תטהרו, אלא לכוהן הגדול בלבד, שעובד העבודה ומייחד השם הקדוש בפיו. וכאשר מייחד השם הקדוש, ומתברך בפיו, אז הקול, ז"א, יורד ובוטש בו, והאיר המילה בפה הכוהן, ואומר, תטהרו. עובד עבודתו ומתברכים כל העליונים שנשארו. %letter 198 .198 ואח"כ רוחץ גופו ומקדש ידיו, להיכנס בעבודה אחרת קדושה. עד שיתכוון להיכנס למקום עליון הקדוש מכל, קודש הקודשים. ג' שורות סובבות את הכוהן הגדול, אחיו הכוהנים, והלוויים, ומכל שאר העם כולם, כנגד ג' קווים. %break כוהן ולוי ימין ושמאל, וישראל קו האמצעי. והם נושאים ידיהם עליו בתפילה. וקשר של חבל זהב תלוי ברגלו, מחשש אולי ימות בקודש הקודשים, שאז יוציאו אותו משם בחבל הזה. %letter 199 .199 הולך שלוש פסיעות, וכולם עומדים על מקומם, ואינם הולכים אחריו. הולך שלוש פסיעות אחרות, וסובב את מקומו. הולך שלוש פסיעות, וסותם עיניו, ומתקשר למעלה. %break נכנס לקודש הקודשים, שמע קול כנפי הכרובים, שמזמרים ודופקים בכנפיהם הפרושות למעלה, היה מקטיר קטורת, השתתק קול כנפיהם, ומתדבקים בלחש. %letter 200 .200 אם הכוהן זוכה, כיוון שלמעלה נמצא בשמחה, אף כאן למטה יוצא בשעה ההיא רצון של אור, המתבשם מריחות של הרי אפרסמון הטהור שלמעלה, והולך בכל אותו המקום. נכנס הריח בשני נקבי החוטם שלו ומתיישב הלב. %break אז הכול הוא בלחש, ופתחון פה לא נמצא שם. פותח הכוהן פיו בתפילה, ברצון ובשמחה, ומתפלל תפילתו. %letter 201 %page 270 .201 אחרי שגמר תפילתו, נושאים הכרובים כנפיהם כבתחילה, ומזמרים. אז יודע הכוהן שהיה רצון, ושעת שמחה לכל, והעם ידעו שהתקבלה תפילתו. כמ"ש, אם יהיו חטאיכם כַּשָׁנים כַּשלג ילבינו. והכוהן שב לאחוריו, ומתפלל תפילתו. %break אשרי חלקו של הכוהן, כי על ידיו נמצאת שמחה על שמחה, ביום ההוא למעלה ולמטה. על השעה ההיא כתוב, אשרי העם שכָּכה לו, אשרי העם שה' אלקיו. %break %H נפשי איוויתיךָ בלילה %break %letter 202 .202 נפשי איוויתיךָ בלילה, אף רוחי בקרבּי אֲשַׁחֲרֶךָ. הקב"ה הוא רוח ונפש של כל, וישראל אומרים, נפשי ורוחי אתה. משום זה, איוויתיך, להתדבק בך. ואשחרך, למצוא רצונך. %letter 203 .203 בשעה שאדם ישן במיטתו, נפשו יוצאת ועולה ומעידה על האדם, מה שעשה בכל היום. ע"כ הגוף אומר לנפש, נפשי איוויתיך בלילה, בשעה שאת יוצאת ממני, אף רוחי בקרבי אשחרך. %letter 204 .204 אמרה כנ"י לפני הקב"ה, נפשי איוויתיך בלילה. בעוד שאני בגלות בין שאר העמים, ומנעתי נפשי מכל הרע הקשור בבני העמים, נפשי איוויתיך, כדי לחזור למקומי. %break אף רוחי בקרבי אשחרך. כלומר, אע"פ שמשעבדים את בניי בכל שעבוד, הרוח הקדוש אינו סר ממני, כדי לבקר אותך ולעשות מצוותיך. %letter 205 .205 אמרו ישראל לפני הקב"ה, בעוד שנפשי בי איוויתיך בלילה. בלילה, משום שהנפש בשעה ההיא צריכה לחמוד אותך. אף רוחי בקרבי אשחרך, כשיתעורר בי הרוח הקדוש, אשחרך בהתעוררות לעשות רצונך. %break וכתוב, כי כאשר משפטיך לארץ, כלומר בזמן שמשפט, ז"א, יורד לארץ, למלכות, לבשם העולם, אז כתוב, צדק למדו יושבי תבל. כלומר, שיכולים לסבול הדינים דצדק, ולא יכְלו בני העולם ממנו. מתי, צדק למדו יושבי תבל? כאשר משפטיך לארץ. %break נפשי איוויתיך בלילה, זוהי כנ"י, המלכות. אף רוחי בקרבי אשחרך, זה הקב"ה. כי המלכות נפש, והקב"ה רוח. %break %H כאַיָיל תערוג %break %letter 206 .206 כאַיָיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלקים. אשריהם ישראל מכל העמים, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, והוריש להם נשמות קדושות ממקום קדוש, כדי לעשות מצוותיו ולהשתעשע בתורה. %break שכל מי שמשתעשע בתורה, אינו ירא מכל. כמ"ש, לוּלֵי תורתךָ שעשועיי אז אבדתי בעוֹנְיי. %letter 207 .207 שעשועיי, זוהי התורה, הנקראת שעשועים, כמ"ש, ואהי"ה שעשועים יום יום. שהקב"ה בא להשתעשע בגן עדן. להשתעשע, כדי שישמח בהם. %break אשריהם הצדיקים, שכתוב בהם, אז תתענַג על ה'. כדי להתענג מאותו השיקוי של הנחל, של בינה, כמ"ש, ונָחֲךָ ה' תמיד והשביע בצחצחוֹת נפשך. כביכול, הקב"ה משתעשע בהם, מאותו שיקוי של הנחל, שהצדיקים מתענגים בו. %break וע"כ בא להשתעשע עם הצדיקים. וכל מי שעוסק בתורה, זוכה להשתעשע עם הצדיקים מאותו שיקוי הנחל, שהוא בינה. %letter 208 %page 271 .208 כאייל תערוג על אפיקי מים, זוהי כנ"י, המלכות. כמ"ש, אֱיָילוּתי לעזרתי חוּשָׁה. אשר איילותי היא המלכות. %break תערוג על אפיקי מים, להיות מושקים משיקוי של מעיין הנחל, של בינה, ע"י הצדיק, יסוד. תערוג, כמ"ש, דודי ירד לגנו לערוגות הבושם. כן נפשי תערוג אליך אלקים, להיות מושקית ממך בעוה"ז ובעוה"ב. %letter 209 .209 מעיינות הנחל. מעיין אחד למעלה, בינה, כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, המלכות. וכל הנחלים, ספירות דז"א, המקבלות מהנהר, נמשכים ויוצאים ומתקבצים בשני מעיינות נו"ה דז"א, הנקראים אפיקי מים. %break ומשפיעים במדרגה שנקראת צדיק, יסוד דז"א, שממנו נמשך ויוצא ומושקה הגן, המלכות. ומשום כך, אייל וצבי, שהם צדק וצדיק, יסוד ומלכות, נמצאים יחד. אייל מלכות, וצבי יסוד. %break %H קול ה' יחוֹלל אַיילות %break %letter 210 .210 קול ה' יחוֹלל אַיָי-ת ויֶחשוף יְעָרות. קוראים איילות וכתוב איי-ת חסר ו'. %break זוהי איילת השחר, המלכות. פירוש אחר, איילות השדה. בחצות הלילה, בשעה שהקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, הקול הזה, ז"א, יוצא ומכאיב לכל אלו האיילות, הסובבות את כיסא הכבוד הקדוש, המלכות. כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. %break %page 272 יחולל איילות, כמ"ש, חוֹללה ידו נחש בָּריחַ. חוללה, שברא וחיזק. אף מחולל איילות, פירושו, שמחזק את האיילות, שהם שישים הגיבורים. ויחשוף יערות, כמ"ש, ויטבול אותה ביַעְרת הדבש. וכתוב, אכלתי יַעְרי עם דבְשי. %break וז"א, שהוא קול ה', מניק אותם שישים גיבורים, הנקראים איילות, כמו אם המניקה את הבנים. וע"כ כתוב, קול ה' יחולל איילות, שמניק ומקיים אותם. %break כי בחצות הלילה מתעורר קו האמצעי עם כוח המסך דחיריק שבו, למעט הג"ר דשמאל, ולייחד אותו עם הימין, כדי שיוכל להשפיע החכמה שבו. שהקב"ה, קו האמצעי, בא אז בגן עדן, במלכות. %break וע"כ עד חצות הלילה, מטרם שבא קו האמצעי למעט הג"ר דשמאל, כל הפתחים של המלכות סתומים. כי אע"פ שיש בהם הארת החכמה, הם סתומים ואינם יכולים להאיר, מטעם שהקו האמצעי עוד לא כלל אותו עם הימין. וע"כ אינו מאיר, אלא מחצות הלילה ואילך. %break בחצות הלילה, בשעה שהקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, הקול הזה, ז"א, יוצא ומכאיב לכל אלו האיילות. כי שישים הגיבורים, קו שמאל דז"א שבלילה, שהוא המלכות, ואין הארת החכמה שבהם יכולה להאיר. %break בחצות הלילה יוצא הקול הזה, הקו האמצעי, ומכאיב לכל אלו האיילות, שממעט ג"ר דשמאל, שזה כואב להם. אבל בזכות זה נפתחת הארת החכמה שבהם, כי יכולים להתייחד עם הימין. וזהו שכתוב, %break קול ה', שהוא קו האמצעי, יחולל איילות, שמכאיב להם, שממעט ג"ר שבהם, כדי לפתוח הארת החכמה שבהם. %break יחולל איילות, כמ"ש, חוללה ידו נחש בָּריח. יחולל, שבורא את האיילות, שהם קו שמאל שבמלכות. שהרי הוא מכשיר ופותח את קו השמאל, שתאיר בו החכמה, שזה נבחן כמו שבורא את השמאל. ויחשוף יערות, כמ"ש, ביערת הדבש. %break כי הכלים דאחוריים, הנמשכים מקו השמאל שבמלכות, מכונים יערות, להיותם אילני סרק, שאינם מוציאים פירות, והדינים שורים בהם. אבל ע"י זה שז"א מייחד הימין והשמאל זה בזה, הוא פותח הארת החכמה שבשמאל. %break הנה נמצא שמגלה את החכמה שביערות. שזהו, ויחשוף יערות. והארת החכמה המתגלה מהיערות הללו מכונה דבש, כמ"ש, ביערת הדבש, וכן כמ"ש, אכלתי יערי עם דבשי. %break וז"א, קול ה', מניק אותם האיילות, כמו אם המניקה את הבנים, שממשיך להם חסדים, שע"י התלבשות בחסדים האלו הם יכולים להאיר. %break וע"כ כתוב, קול ה' יחולל איילות, שיניקה זו נבחנת כמו שבוראת אותם, שהרי עד עתה לא הייתה נמצאת בהם הארת החכמה, כי היו סתומים. %break %H שבעים קולות היולדת %break %letter 211 .211 אמרה נשמת משה, בזמן קודם ביאת המשיח, אלו בעלי המשנה, בעלי החכמה העליונה, בעלי קבלה, בעלי סודות התורה, השעה דחוקה להם, שאין להם ממה להתפרנס. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. %break שבעלי החכמה הם אפיקי מים של התורה אל השכינה, כי התורה נקראת מים, ואין תורה אלא העמוד האמצעי, ז"א, קו האמצעי. %break כי אלו אפיקי המים, בעלי החכמה שמהם תצא תורה, שהיא מים, הם בצער ביגון בעניות. %break ואלו הם חבלים וצירים של היולדת, השכינה, שכתוב בה, ותָגֵל יוֹלַדְתֶךָ. ובאלו חבלים תהיה, בצער של בעלי התורה והחכמה. שצערם נבחן לחבלי לידה של השכינה. %letter 212 .212 ובאלו חבלי לידה שצועקת בהם, מתעוררים שבעים סנהדרין למעלה. עד שיתעורר הקול שלה עד הוי"ה. ומיד, קול ה' יחולל איילות, שהם בעלי המשנה, כמ"ש, בתולות אחריה רֵעוֹתיה מובאות לך. %break לכולם יהיה חיל כּיוֹלֵדה ממש, בדחק שהשעה דוחקת להם בכמה נשיכות של יצה"ר, של הנחש, הנושך אותם בכמה מיני דחקים. %letter 213 .213 בזמן ההוא היא נפתחת להוליד את המשיח, בזכות החבלים והדחק של הצדיקים, בעלי מידות, בעלי סודות התורה, בעלי בושה וענווה, בעלי יראה ואהבה, בעלי חסד, אנשי חַיל, יראי אלקים, אנשי אמת, ושונאי בצע, שהשעה דוחקת אותם. %break כמו שלומדים, דור שבן דוד בא, אנשי חַיל יסובבו מעיר לעיר ולא יחונֵנוּ. ויראי חטא יימאסו, וחכמת סופרים תסרח, ותהיה האמת נעדרת, והגפן תיתן פּריה והיין ביוקר. %letter 214 %page 273 .214 ומאלו שבעים הקולות, שנותנת כנגד שבעים מילים שיש במזמור, יַענךָ ה' ביום צרה, נפתחה רחמה, שהיא ב', בית הרחם, הכלול מב' בתים, להוליד מהם ב' משיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. %break ומביאה ראשה בין ברכיה. הראש שלה, העמוד האמצעי, ז"א. ברכיה הם ב' שוקיים נו"ה, ב' נביאים. משם נולדים ב' המשיחים. בעת ההיא כתוב, ויחשוף יערות, שתתגלה החכמה והנחש יעבור מהעולם. כי אור החכמה מכלה כל הקליפות. %break %H נפש ורוח %break %letter 215 .215 נפשי איוויתיךָ בלילה, אף רוחי בקרבּי אֲשַחֲרֶךָ. נפשי ורוחי הם ב' האורות רוח ונפש, המלובשים בגוף. %letter 216 .216 נפש ורוח משתתפים יחד לעולם. עבודה שלמה שצריך האדם לעבוד להקב"ה, היא כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שיאהב את הקב"ה אהבת נפש ממש. וזוהי אהבה שלמה, אהבת נפשו ורוחו. %break כמו שהנפש והרוח התדבקו בגוף, והגוף אוהב אותם, כך יתדבק האדם לאהוב את הקב"ה להתדבק בו, כאהבת נפשו ורוחו. כמ"ש, נפשי איוויתיך בלילה. נפשי ממש, המלובשת בגוף. %letter 217 .217 אף רוחי בקרבי אשחרך. שאתדבק בך באהבה רבה בלילה. כי האדם צריך לקום בכל לילה, מאהבת הקב"ה, לעסוק בעבודתו, עד שיתעורר הבוקר וימשוך עליו חוט של חסד. אשרי חלקו של אדם, שאוהב את הקב"ה באהבה זו. %break ואלו צדיקי אמת, שאוהבים כך את הקב"ה, העולם מתקיים בשבילם, ושולטים על כל גזרות קשות שלמעלה ושלמטה. %letter 218 .218 אותו הצדיק שמתדבק ברוחו ובנפשו למעלה, במלך הקדוש, באהבה כראוי, שולט בארץ שלמטה. וכל מה שגוזר על העולם, מתקיים. כמ"ש באליהו, חי ה' אלקי ישראל אשר עָמדתי לפניו, אם יהיה השָׁנים האלה טל ומטר כי אם לפי דבָרי. %letter 219 .219 בשעה שנשמות קדושות באות מלמעלה למטה, וצדיקי העולם ממשיכים אותן מהמלך ומהמלכה, מזיווג זו"ן, מועטות הן שזוכות, שבאותה שעה שיורדת לעולם, נמצאת עומדת ומשמשת לפני המלך. ורצון המלך הוא להסתכל בה. %break ואח"כ יורדת לעולם. בשעה שהקב"ה נשב רוח בכל נשמה ובכל מלאך שבשמיים, כל הצבאות נעשו ונגמרו בקיומם. כמ"ש, בּדבַר ה' שמיים נעשו וברוח פיו כל צבאם. ומהנשמות, יש שמתעכבות ועומדות לפני הקב"ה, עד שהקב"ה מוריד אותן למטה. %letter 220 %page 274 .220 מיום שנברא העולם, עומדות נשמות הצדיקים הגדולים לפני הקב"ה, ומתעכבות לפניו. והקב"ה מסתכל בהן, עד שמגיע הזמן להוריד אותן בארץ, שיתלבשו בגוף. %break והן שולטות למעלה ולמטה. כמ"ש באליהו, חי ה' אלקי ישראל אשר עָמדתי לפניו. עמדתי, פירושו, מטרם שירד לעוה"ז. אח"כ חזר למקומו לשמיים ועלה לחדרו. %break ונשמות אחרות אינן עולות למקומן עד שימותו. משום שלא עמדו מקודם לכן לפני הקב"ה באותה המעלה, כמו חנוך ואליהו, שזכו לעלות למקומם בעודם בחיים. ומשום זה נעשה אליהו שליח ומלאך למעלה. וכן חנוך. ואלו הם שהתדבקו במלך יותר ממלאך. %letter 221 .221 כל הרוחות הקדושים שלמעלה, המלאכים, עושים שליחות של הקב"ה. וכולם באים ממקום אחד. ונשמות הצדיקים באות משתי מדרגות הכלולות באחד. %break וע"כ עולות יותר ממלאכים, ומדרגותיהן יותר ממלאכים. וכל אלו שהיו חבויים שם, ירדו ועלו בחייהם. כמו חנוך, שלא נמצאה בו מיתה. %break שתי נקודות כלולות במלכות, מנעולא ומפתחא. וכל האורות נמשכים רק במפתחא. ונקודת המנעולא גנוזה בה. וע"כ נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. כי האנשים שנמשכים ממלכות, אם זכה ואינו חוטא, הרי טוב. %break שנקודת המנעולא אינה מתגלה, וזוכה לכל האורות. ואם לא זכה, הרי רע, שמתגלה עליו נקודת המנעולא, ואז מסתלקים תכף כל האורות. ומטעם זה באה המיתה על כל אדם, כי השטן, מלאך המוות, מעורר על האדם את נקודת המנעולא, ואור החיים מסתלק בסיבתה. %break ויש מַעֲלה במלאכים שאין בבני אדם. המלאכים נמשכים מנקודה דמפתחא בלבד, ואין בהם שום חלק ממנעולא, וע"כ הם אינם מתים. משא"כ בני אדם, שכיוון שכלולים ג"כ מנקודה דמנעולא, הם מתים בגלל זה. %break ויש מעלה בבני אדם שאין במלאכים, כי המלאכים, עליהם לא מוטל התיקון, כי המפתחא אינו צריך שום תיקון, להיותו מבחינת בינה, וכל עיקרו לא בא אלא לתקן המנעולא. וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה אחת כמו שנבראו, ואין עליות ומדרגות נוהגות בהם. %break משא"כ בני אדם, הכלולים ממנעולא, עליהם מוטל כל התיקון. וע"כ כשזוכים, עולים בעליות ומשיגים מדרגות, שאין זה במלאכים. %break ויש נשמות גדולות, שמנעולא גנוזה בהן ביותר עד שאינה ראויה להתגלות לעולם, והם אינם מתים. כמו חנוך, שלא נמצאה בו מיתה. %letter 222 .222 125,000 מדרגות לנשמות הצדיקים עלו ברצון הקב"ה מטרם שנברא העולם. שהקב"ה מזמן אותן בעוה"ז בכל דור ודור. ועולות ומעופפות בעולם, ומתקשרות בצרור החיים, המלכות. %break ועתיד הקב"ה לחדש בהן את העולם, כמ"ש, כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי. %break המדרגה אינה שלמה עד שתהיינה בה חמש מדרגות נרנח"י, שכל אחת מאלו יש לה חמש מדרגות נרנח"י פרטיות, וכל אחת מהפרטיות, יש לה חמש מדרגות נרנח"י פרטי פרטוֹת, שהם ביחד 125 מדרגות. %break %H עיר קטנה %break %letter 223 %page 275 .223 בחודש השביעי בעשור לחודש תְענו את נפשותיכם. כדי שישראל יימצאו זכאים לפני המלך הקדוש, ויהיה רצונם אל הקב"ה, ולהתדבק בו, כדי שיתכפרו להם עוונותיהם. %break וע"כ מי שאוכל ושותה בתשיעי, ומענג נפשו במאכל ובמשתה, נמצא לו עינוי נפש בעשירי כפליים, והוא נמצא כאילו התענה תשיעי ועשירי. את נפשותיכם, כולל הכול, גוף ונפש, ולהיכנע ביום הזה, כדי לכפר על עוונותיהם. %letter 224 .224 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. כי ביום הזה מתגלה עתיקא קדישא, שהוא הכתר, לכפר על עוונות הכול. %letter 225 .225 כתוב, עיר קטנה ואנשים בה מעט. עיר, מלכות. קטנה, משום שהיא האחרונה מכל הספירות ותחתונה מכולן. חומותיה הן גדולות, חזקות וקדושות. היא נקראת עיר הקודש. %break ואנשים בה מעט, מועטים הם הזוכים לעלות לתוכה ולשכון בה. כמ"ש, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו. וע"כ אנשים בה מעט. %letter 226 .226 ובא אליה מלך גדול וסבב אותה. הקב"ה בא להתחבר עימה ולשכון בה. וסבב אותה, כמ"ש, חומת אש סביב. ובנה עליה מְצוֹדים גדולים, שבנה חומותיה, שלא יינקו ממנה החיצוניים, גדולים וחזקים ונאים ויפים וקדושים. %break נקראת עיר הקודש, וכל כבוד המלך הכניס בתוכה. וע"כ היא לבדה כלולה מכל עטרות המלך, מהמוחין דז"א. וכל עטרות המלך מתעטרות בה, כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. %break כי אין ז"א מתעטר בהארת חכמה, אלא בשעה שמזדווג עם המלכות, משום שאין חכמה נגלית אלא במלכות. משום זה כתוב, ואנשים בה מעט. שאין כל אדם זוכה בה. %letter 227 .227 ומצא בה איש מסכן חכם, ומילַט הוא את העיר בחכמתו. מסכן, כמ"ש, וייבן ערי מסכנות לפרעה, שמתעטר בעטרות חזקות, בעטרות התורה ובמצוות התורה של המלך. ונקרא חכם, משום שזכה בחכמה הזו. מלכות נקראת חכמה תתאה, שבה מקום גילוי החכמה. %break וחכם, משום שחכם יותר מכל אדם, להתבונן בעבודת אדונו, כדי לזכות בה ולהיכנס בה. ומילט הוא את העיר בחכמתו, שע"י ההתבוננות הוא מציל אותה, שלא יינקו ממנה החיצוניים. %letter 228 .228 ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. ששום אדם לא זכר לעשות מצוות התורה ולעסוק בתורה, כמו האיש המסכן ההוא, שהתחבר בכל כדי לזכות בה. וממשיך הכתוב, ואמרתי אני, טובה חכמה מגבורה. %break שבעולם ההוא אינם נותנים רשות להיכנס, חוץ מצדיקי אמת, העוסקים בתורה יומם ולילה, ומתעטרים במצוות התורה בעוה"ז, כדי לבוא עימהם לעוה"ב. %letter 229 .229 וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים. כי בני אדם אינם רוצים להסתכל בו, ואינם רוצים להתחבר עימו ולהקשיב לדבריו. כל מי שמקשיב לדברי תורה, אשרי הוא בעוה"ז, ודומה כאילו קיבל התורה מסיני. ואפילו מכל אדם צריכים לשמוע דברי תורה. %break ומי שמטה אוזנו אליו, נותן כבוד למלך הקדוש, ונותן כבוד לתורה. עליו כתוב, היום הזה נהייתָ לעָם לה' אלקיך. %break %H צדיק ונוֹשָׁע %break %letter 230 %page 276 .230 כל העמים עליונים, וישראל תחתונים מכולם, משום שהמלך שלח את המלכה ממנו, והכניס שפחה במקומה. כמ"ש, תחת שלוש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך, תחת שנואה כי תיבָּעֵל, ושפחה כי תירש גבירתה. %break השפחה היא המלכות הנוכריה של הס"א, שהקב"ה הרג את הבכור שלהם במצרים. כמ"ש, עַד בכור השפחה אשר אחַר הרֵחיים. אחר הרחיים הייתה יושבת בתחילה, ועתה שפחה זו תירש גבירתה. %break שבמקום להשפיע אל המלכות הקדושה, לוקחת שפחה זו דס"א כל השפע ומשפיעה לעמים, שהם מהצד שלה. %letter 231 .231 מלך בלא מלכה אינו נקרא מלך. מלך שהתדבק בשפחה, באָמה של המלכה, איפה הכבוד שלו? וקול עתיד לבשר אל המלכה ולומר, גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים, הנה מַלכֵּך יבוא לך, צדיק ונוֹשָׁע הוא. %break כלומר, הצדיק, יסוד, הוא שנושע, משום שהיה רוכב עד עתה במקום שאינו שלו, במקום זר, שהוא השפחה, והניק אותו. ועתה חזרה אליו המלכה. %letter 232 .232 ועל זה כתוב, עני ורוכב על חמור. כי עני היה בתחילה. ורוכב על חמור, שהוא הכתרים התחתונים של העמים עכו"ם, שהקב"ה הרג הבכורות שלהם במצרים, שהם נקראים חמור. כמ"ש, וכל בכור בהמה. %break צדיק ונושע הוא, משום שעד עתה היה שורה הצדיק, יסוד, בלא צדק, מלכות. ועתה שהזדווגו יחד צדיק וצדק, צדיק ונושע הוא, כי אינו יושב עוד בס"א. כתוב, הצדיק אבד ואין איש שם על לב. %break היה צריך לכתוב, נאבד, אלא אבדה המלכה, והצדיק התדבק במקום אחר, שנקרא שפחה. %letter 233 .233 כתוב, וצדיק יסוד עולם. יש מי שאומר, על שבעה עמודים העולם עומד. ויש מי שאומר, שעל עמוד אחד, יסוד, שעליו כתוב, וצדיק יסוד עולם. הכול דבר אחד הוא. %break כי שבעה עמודים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, ובהם יש עמוד אחד שנקרא צדיק, יסוד, והשבעה עומדים עליו, והעולם מתקיים על ידו. וכשמתקיים העולם על ידו, הוא כאילו מתקיים על כל השבעה. %break כי היסוד כולל בעצמו כל שבע הספירות חג"ת נהי"מ. וע"כ כתוב, וצדיק יסוד עולם. %letter 234 .234 שפחה זו עתידה לשלוט בארץ הקדושה שלמטה, כמו שבתחילה הייתה שולטת המלכה. כמ"ש, צֶדק יָלין בה, המלכות, הנקראת צדק. ועתה, ושפחה כי תירש גבירתה, בכל, הן למעלה והן למטה. ועתיד הקב"ה להשיב את המלכה למקומה כבתחילה. %break ואז, שמחת המלך ושמחת המלכה. שמחת המלך, משום שהשיב אותה ונפרד מהשפחה. ושמחת המלכה, משום שחזרה להתחבר במלך. %letter 235 .235 כתוב, והייתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל. זאת, המלכות, בכל מקום היא נקראת חוקת עולם, שפירושו, גזרת המלך. %break כי הכניס כל חוקותיו במלכות, וסָתם אותם, כמי שסותם הכול באוצר אחד, והיא חוקת עולם ודאי. בזאת, במלכות, רשם וחקק כל האוצרות שלו וכל הנסתרות שלו. %break %H תְענו את נפשותיכם %break %letter 236 %page 277 .236 בחודש השביעי בעשור לחודש, שבעשור הוא מלכות, תְענו את נפשותיכם. כי בנפש תלוי הדבר, כי אור המלכות נקרא נפש, ונפש היא תמיד מלכות. ומשום זה אכילה ושתייה מתשעה לחודש, שהוא יסוד, הוא אז יותר מביום אחר. %break אי אפשר שתתגלה החכמה, אם לא יופיעו דינים קשים עימה, להמטיר על ראשי הרשעים, שלא ימשיכו החכמה מלמעלה למטה. וזה עניין חמשת העינויים שביוה"כ, מהם נמשכים הדינים על ראשי הרשעים, שאז אפשר שתתגלה החכמה. %break וכתוב, כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמֶיהָ. כי אם לא קיבל חמישה עינויים אלו להרחיק הרשעים, לא תוכל החכמה להופיע בנפש. ואור החכמה הוא אור החיים, וע"כ, ונכרתה מעמיה. %break בעשור לחודש הוא המלכות, ששָׁם מקום גילוי החכמה. כי אין גילוי חכמה בשום ספירה, אלא בספירת המלכות לבד. וע"כ צריכים לקבוע שָׁם התיקון הזה, שיימשכו דינים ממנה על ראשי הרשעים, בעת שתתגלה בה החכמה. %break וע"כ כתוב, תענו את נפשותיכם. שצריכים לעורר במלכות את חמשת העינויים, שמשם נמשכים הדינים האלה. כי הדבר תלוי רק בנפש, שהיא בחינת מלכות, שרק שם מקום גילוי החכמה, ולא במקום אחר. %break וע"כ בעת שמתגלים בה הדינים, תוכל לקבל החכמה מהיסוד דז"א. כי אין עוד פחד מפני הרשעים, שיינקו ממנה. ומשום זה אכילה ושתייה מתשעה לחודש, יסוד, הוא אז יותר מביום אחר. %break שע"כ תוכל המלכות לקבל מהיסוד המוחין דהארת חכמה, המכונים אכילה ושתייה, יותר מביום אחר, כי אין המלכות מקבלת אלא מהיסוד. %break לכן צריכים להרבות באכילה ושתייה בערב יוה"כ, שהוא תשיעי לחודש, יסוד. כי מתוך שמקבל חמישה עינויים ביוה"כ, היא ראויה לקבל אכילה ושתייה מהיסוד. באופן, שתיקון עינוי הנפש שביוה"כ, מאיר בתיקון אכילה ושתייה שבתשיעי לחודש, %break להיותה נשמרת מהרשעים. וכל האוכל ושותה בתשיעי, כאילו התענה תשיעי ועשירי. כי עינוי הנפש בעשירי מאיר על המוחין המושפעים בתשיעי, ושומר אותם. %letter 237 .237 ביום ההוא, כל שמחה, וכל אור, וכל ויתור שבעולמות, שהוא כפרת עוונות, כולם תלויים באמא עילאה, שכל המעיינות נמשכים ויוצאים ממנו, הן הארת החכמה והן הארת החסדים. ואז מאירים כל הנרות, מאורי האש שבמלכות. %break ומאירים באור ובשמחה, עד שהכול מתבשם. ואז כל אלו הדינים נמצאים בהארה. כי אותם הדינים הנמשכים מחמשת העינויים, הם הגורמים שתאיר החכמה, ולולא הם, לא הייתה החכמה מתגלה. %break והדין אינו נעשה, אלא שהוא מאיים בלבד. ועל זה כתוב, תענו את נפשותיכם, כדי לאפשר הארת החכמה. %letter 238 .238 לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בהקב"ה, כמ"ש, אין לנו חֵלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי. כי דוד הוא המלכות. ואמרו, אין לנו חלק במלכות. ובפסוק אחר כתוב, עתה רְאֵה ביתך דוד, שהמלכות נקראת בית דוד. %break כמ"ש, בית יעקב לכו ונלְכה באור ה'. בית יעקב, הוא כמ"ש, ובית תפארתי אפאר. כי יעקב ת"ת, ובית תפארת הוא המלכות. אף בית דוד הוא מלכות. %break בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, ז"א, המשקה את הגן, המלכות. שנטע את הגן, להשתעשע בו עם הצדיקים השורים בו. ועל זה כתוב, בית יעקב, המלכות, לכו ונלכה באור ה', ז"א, המשקה את המלכות. %letter 239 %page 278 .239 כתוב, אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם, ועיניתם את נפשותיכם. וכתוב, והייתה לכם לחוקת עולם, בחודש השביעי בעשור לחודש תְענו את נפשותיכם. ולא כתוב שם, אך בעשור. %break המילה, אך, באה למעט. כי כתוב, ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב. אך בעשור, שבעשור תלוי הכתוב, ועיניתם את נפשותיכם, ולמעט התשיעי בחודש. %letter 240 .240 שבעת ימים מצות תאכֵלו, אך ביום הראשון תשביתו שאוֹר מבתיכם. אך, חילק, חציו אסור באכילת חמץ וחציו מותר. אף בכתוב, אך בעשור לחודש, חציו אסור באכילה וחציו מותר. %break אף כאן מחולק הכתוב, ועיניתם את נפשותיכם, כי עינוי אינו נמצא אלא מחצי היום והלאה, אחר זמן אכילה. %letter 241 .241 כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם. צריך לכתוב, אכפר עליכם. אלא שכולל היובֵל, בינה, שנמשך ממנו מעיינות, הארת חכמה, להשקות ביום הזה לכל צד, לרוות הכול ולהשקות הכול. %break עליכם, כלומר, בשבילכם, כדי לטהר אתכם ביום ההוא, כמ"ש, לפני ה' תטְהרו. ולא ישלוט עליכם הדין. %letter 242 .242 אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ורצה לטהר אותם, שלא יימצא בהם עוון, כדי שיהיו בני היכלו, וידורו בהיכלו. ולעת"ל, כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטְהַרְתֶם. %break %H ממעמקים קְרָאתיך ה' %break %letter 243 .243 שיר המעלות ממעמקים קְרָאתיך ה'. בשעה שברא הקב"ה את העולם, רצה לברוא את האדם. התייעץ בתורה, אמרה לפניו, אתה רוצה לברוא האדם הזה, הוא עתיד לחטוא לפניך, הוא עתיד להרגיז לפניך, אם תתנהג עימו כמעשיו, %break הרי העולם לא יוכל לעמוד לפניך, כש"כ האדם ההוא. אמר לה הקב"ה, האם לחינם אני נקרא, אל רחום וחנון ארך אפיים? %letter 244 .244 ומטרם שברא הקב"ה את העולם, ברא תשובה. אמר הקב"ה לתשובה, שהיא בינה, אני רוצה לברוא אדם בעולם, בתנאי, שאם ישובו אלייך מעוונותיהם, תהיי מוכנה לסלוח עוונותיהם ולכפר עליהם. %break ובכל שעה התשובה מוכנה לבני אדם. וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, תשובה זו, בינה, חוזרת אל הקב"ה, שמשפיעה מוחין לז"א, ומכפרת על הכול. והדינים נכנעים ומתבשמים כולם, והאדם נטהר מעוונותיו. %letter 245 .245 מתי נטהר האדם מעוונו? בשעה שנכנס בתשובה כראוי. בשעה ששב לפני המלך העליון, ומתפלל תפילה מעומק הלב. כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה'. %letter 246 .246 ממעמקים קראתיך ה'. מקום גנוז יש למעלה, והוא עומק הבאר, בינה. ומכאן יוצאים נחלים ומעיינות לכל צד. ועמוק שבעמוק הזה נקרא תשובה. %break ומי שרוצה לשוב ולהיטהר מעוונותיו, בעומק הזה צריך לקרוא להקב"ה. כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה'. %letter 247 %page 279 .247 בשעה שאדם היה חוטא לפני אדונו, והקריב קורבנו על המזבח, והכוהן מכפר עליו ומתפלל תפילתו עליו, מתעוררים הרחמים, %break והדינים מתבשמים, והתשובה, בינה, משפיעה ברכות במעיינות הנמשכים ויוצאים, ומתברכים כל הנרות יחד, הספירות דמלכות, והאדם נטהר מעוונו. %break %H עשרה מיני חכמות %break %letter 248 .248 הקב"ה, שהוא א"ס, הוציא ע"ס, עטרות קדושות למעלה, שהוא מתעטר בהן, ומתלבש בהן. והוא הן, והן הוא, כמו שלהבת הנאחזת בגחלת. ואין שם פירוד בין א"ס לספירות המלבישות אותו. %break כנגד זה יש ע"ס שאינן קדושות, שהן למטה, והן אחוזות בזוהמת הציפורניים של ספירה קדושה אחת, הנקראת חכמה, המלכות, שנקראת חכמה תתאה. %break והארות אחוריים שלה נקראות ציפורניים, ובפסולת שבהן, הנקראת זוהמת הציפורניים, נאחזות הקליפות. וע"כ נקראות חכמות. %letter 249 .249 עשרה מיני חכמות דקליפות ירדו לעולם. וכולם ניתנו ונטמאו במצרים, חוץ מאחד, שהתפשט בכל העולם חוץ ממצרים. והם כל מיני כשפים. ומהם ידעו מצרים כשפים יותר מכל בני העולם. %break וכשהמצרים רצו לעשות אסיפת כשפים למעשיהם, היו יוצאים לשדה, להרים הרמים, וזובחים זבחים, ועושים חפירות בארץ, ומסובבים הדם מסביב לאותן החפירות. %break ושאר הדם מתקבץ בתוך החפירות, ונותנים עליו הבשר. ומקריבים הקורבנות לאלו המינים הרעים. ואלו המינים הרעים מתאספים ומתקרבים יחד, ומתְרצים עימהם בהר ההוא. %letter 250 .250 ישראל, שהיו תחת שעבודם של המצרים, היו מתקרבים אליהם ולומדים מהם, והיו טועים אחריהם. כמ"ש, כמעשה ארץ מצרים אשר יְשבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם, שָׁמה לא תעשו. %break וכתוב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם. בשעה שהיו מקריבים להם על פני השדה, והיו מכינים את הדם ומקריבים קורבנותיהם, %break היו מתאספים כל אלו המינים הרעים, והיו רואים אותם כמו שעירים, שכולם היו מלאים שערות, ומודיעים להם מה שרוצים. %letter 251 .251 כתוב, וייגש יעקב אל יצחק אביו, ויְמוּשֵׁהו. יעקב אינו חסר אלא מטל השמיים הנוזל על הארץ. שאינו חסר אלא משפע ז"א, שנקרא שמיים, שהוא אור החסדים, להיותו מרכבה לז"א. אבל אינו צריך להארת החכמה. ובכל בירך אותו, בין בחסדים ובין בחכמה. %break כמ"ש, וייתן לך האלקים מטל השמיים ומשְׁמַנֵי הארץ. ששמני הארץ הם הארת החכמה. %break %page 280 בירך אותו בהארת החכמה, משום שראה אותו בשערות, בדינים. אמר, כדי להעביר ממנו זה, אל שמני הארץ הוא צריך, הארת החכמה. אבל לא זוהמה של הארץ, כמו הס"א, שיונקת מהזוהמה של הציפורניים. %break כי זוהמה זו היא מהארץ, המלכות. וכשטל השמיים ומֶגֶד הארץ, ז"א ומלכות, מתחברים, עוברת הזוהמה. %break %H ודורש אל המתים %break %letter 252 .252 האחרונה של אלה ספירות תחתונות, שאינן קדושות, היא כמ"ש, ודורש אל המתים. והיא העשירית של כל הספירות, המלכות של הס"א. %break כי עשרה מיני כישוף יש בכתוב הזה, שהם כנגד ע"ס דס"א. נפשות הרשעים שמתו, אלו הן מזיקי העולם. שעליהן סובב הכתוב, ודורש אל המתים. %letter 253 .253 א"כ טוב להם לרשעים, שהם נעשים מזיקים בעולם. איפה הוא העונש של גיהינום, איפה היא הרעה המוכנה להם בעולם ההוא? %break נפשות הרשעים, בשעה שיוצאות מהעולם, כמה חוקרי דין מזומנים לקבל אותן ולהביא אותן בגיהינום, ומכניסים אותן בשלושה דינים בכל יום בגיהינום. %break אח"כ מתחברים בהן מלאכי החבלה, והולכות ומשוטטות בעולם, ומטעות את הרשעים, לאותם שכבר נסתמה מהם התשובה. ואח"כ מחזירים אותן לגיהינום ונידונים שם. וכך בכל יום. %letter 254 .254 לאחר שמלאכי חבלה הלכו עימהן ושוטטו עימהן בעולם, הם מחזירים אותן לקבר שלהן, ורואות תולעת הגוף מנקרת הבשר שלהן, והנפשות מתאבלות על הגופות. %break ואלו המכשפים הולכים לבית הקברות ומכשפים בכשפיהם, ועושים צלם אחד של אדם, וזובחים לפניו שעיר אחד. אח"כ מביאים את השעיר בקבר ההוא, ואותו הצלם שוברים לד' צדדים, ומעלים אותו לארבע זוויות הקבר. %break אז מכשפים בכשפיהם. ומתקבצות אלו הקבוצות, ואלו המינים הרעים, ומביאים הנפש ההיא, ונכנסת בקבר, ומספרת עימהם. %break %H נר"ן %break %letter 255 .255 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. אשר כולם קדושים. הגוף שלהם קדוש, הנפש שלהם קדושה, הרוח שלהם קדוש, הנשמה שלהם קודש קודשים. ג' מדרגות הן, נר"ן, כעין של מעלה, כנגד מלכות ת"ת ובינה של מעלה. %break כמ"ש, תוצֵא הארץ נפש חיה, שזוהי הנשמה של אדה"ר. ג' מדרגות הן ומתדבקות יחד, נפש רוח ונשמה. %letter 256 %page 281 .256 בכל אדם יש נפש בהמית. ויש נפש עליונה, הנפש הרוחנית. זכה אדם בנפש ההיא, מורידים עליו עטרה אחת, שנקראת רוח. כמ"ש, עד יֵיעָרֶה עלינו רוח ממרום. אז מתעורר האדם בהתעוררות אחרת עליונה, להסתכל בדרכי המלך הקדוש. %break זכה אדם ברוח ההוא, מעטרים אותו בספירה קדושה עליונה הכוללת הכול, שנקראת נשמה, שנקראת נשמת אלוה. %letter 257 .257 בספרו של שלמה המלך כתוב, ושַׁבֵּח אני את המתים שכבר מתו. כיוון שכתוב, ושבח אני את המתים, למה אומר עוד, שכבר מתו? אלא שכבר מתו בעוה"ז, בעבודת אדונם, שהמיתו את עצמם בעבודת ריבונם. שאין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה. %letter 258 .258 שלושה מדורים עשה הקב"ה לצדיקים, לנר"ן שלהם אחר פטירתם. אחד, לנפשות הצדיקים, שלא הסתלקו מהעוה"ז, ונמצאות בעוה"ז. כי נפש הנפטר אינה מסתלקת מהעוה"ז, וכשהעולם צריך רחמים, ואלו בני האדם החיים יושבים בצער, %break הן מתפללות תפילה עליהם, והולכות ומודיעות הדבר לישֵׁני חברון, האבות, והן מתעוררות ועולות לגן עדן הארץ, ששם רוחות הצדיקים מתלבשים בעטרות של אור, ומתייעצות בהם, וגוזרות גזרה, והקב"ה עושה רצונן, ומרחם על העולם. %letter 259 .259 ואלו נפשות הצדיקים נמצאות בעוה"ז להגן על בני האדם החיים. וזו נקראת נפש. וזו אינה מסתלקת מהעוה"ז, ונמצאת בעוה"ז להסתכל ולדעת ולהגן על הדור. %break המתים יודעים בצער העולם, ועונשם של הרשעים בארץ הוא בנפש הזאת, כמ"ש, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. %letter 260 .260 המדור השני הוא גן עדן שבארץ. בו עשה הקב"ה מדורים עליונים מכובדים, שהם כעין העוה"ז וכעין עולם העליון. כלומר, שכלולים ממלכות ומבינה. כי גן הוא מלכות, ועדן הוא בינה. וההיכלות הם ג"כ בשני אופנים, כמו המדורים, שאין להם חשבון. %break ואילנות ועשבים וריחות עולים בכל יום. ובמקום ההוא שורה הרוח של אלו הצדיקים, והוא המדור שהרוח ההוא שורה בו. וכל רוח ורוח מתלבש בלבוש כבוד, כעין העוה"ז, וכעין עולם העליון. %letter 261 .261 המדור השלישי הוא המדור העליון הקדוש, הנקרא צרור החיים, גן העדן העליון. שם מתעדנת המדרגה העליונה הקדושה, שנקראת נשמה, שזו מתדבקת להתענג בעדן העליון. עליה כתוב, אז תתענַג על ה' והרכבתיך על בָּמותֵי ארץ. שגן העדן העליון נקרא במותי ארץ. %letter 262 .262 בשעה שהעולם צריך לרחמים, הנפש של הצדיקים הזכאים, שנמצאת בעולם להגן עליו, עולה והולכת ומשוטטת בעולם ומודיעה לרוח, והרוח עולה ומתעטר ומודיע לנשמה, והנשמה להקב"ה. %break ואז מרחם הקב"ה על העולם. ואז יורד מלמעלה למטה, הנשמה מודיעה לרוח, והרוח מודיע לנפש. %letter 263 .263 ובכל שבת ור"ח, הנפש הרוח והנשמה מתחברים ומתעטרים יחד, עד שמתחברים לבוא להשתחוות למלך העליון. ואח"כ חוזרים למקומם. כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשַׁבַּתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי. %letter 264 .264 ובשעה שהעולם צריך רחמים, והחיים הולכים ומודיעים לנפשות הצדיקים, ובוכים על קבריהם, והם ראויים להודיע להם, משום ששמים הרצון שלהם להתדבק נפש בנפש. %break אז מתעוררות נפשות הצדיקים, ומתאספות והולכות ומשוטטות לישני חברון, ומודיעות להם צער העולם. וכולן עולות לפתח גן העדן ומודיעות לרוח. ואלו הרוחות המתעטרים בגן עדן, מלאכים עליונים הולכים ביניהם. %page 282 וכולם מודיעים לנשמה, והנשמה מודיעה להקב"ה. וכולם מבקשים רחמים על החיים. והקב"ה מרחם בשבילם על העולם. ועל זה אמר שלמה, ושַׁבֵּח אני את המתים שכבר מתו. %letter 265 .265 האם יש מי שיודע להודיע אל המתים חוץ מאיתנו? הצער, שהאנשים מצטערים, מודיע להם. התורה מודיעה להם. %break בשעה שאין מי שיודע איך להודיע לנפשות הצדיקים, מוציאים ספר תורה סמוך לקברים, והן מתעוררות על מה שהתורה נגלתה למקום הזה, אז המלאך דוּמה מודיע להן. %letter 266 .266 והם יודעים שהעולם בצער, והחיים אינם ראויים, ואינם יודעים להודיע להם. בה בשעה כולם צועקים על התורה, שנכשלנו, והיא גלתה למקום הזה. %break אם בני אדם שבים בתשובה, ובוכים בלב שלם, ושבים לפני הקב"ה, כולן מתאספות ומבקשות רחמים, ומודיעות לאלו ישני חברון, ונכנסות ומודיעות לרוח שבגן עדן. %letter 267 .267 ואם הם אינם שבים בלב שלם, לבקש ולבכות על צער העולם, אוי להם, שכולן מתאספות לריק. אומרים, מי גרם לתורה הקדושה שגלתה על ידיהם בלא תשובה. וכולם באים להזכיר עוונותיהם. %break ומשום זה לא ילכו לשם בלא תשובה ובלא תענית, לבקש בקשות לפניהם. וכשהעולם יושב בצער ביותר, אז כולם מתחברים, כל נר"נ, לבקש רחמים על העולם. %break %H ודורש אל המתים %break %letter 268 .268 רבי חזקיה ורבי ייסא ישבו סמוך לבית הקברות. ורבי ייסא, היה בידו חלק אחד של ספר תורה שנקרע. התנענע לפניהם קבר אחד, וצעק, אוי, הרי העולם נמצא בצער, כי התורה גלתה לכאן, או אפשר שהחיים באו לצחוק עלינו ולבזות אותנו בחרפה עם תורתם. %letter 269 .269 אמר רבי חזקיה אל הקבר, מי אתה? אמר לו, מת אני, והרי התעוררתי בגלל ספר התורה. כי פעם אחת היה העולם יושב בצער, ובאו החיים לכאן, לעורר אותנו בספר תורה. ואני וחבריי הקדמנו לישֵׁני חברון. %break וכשהתחברו בגן עדן ברוחות הצדיקים, נמצא לפניהם, שספר התורה, שהביאו לפנינו החיים, היה פסול. אמרו, כיוון ששיקרו בשם המלך, כי התורה היא שם המלך, לא ישובו אליהם, להודיע להם אם התקבלה תפילתם. ודחו אותי ואת חבריי בשעה ההיא מבית הישיבה. %letter 270 %page 283 .270 עד שזקן אחד, שהיה ביניהם, הלך והביא הספר של רבי המנונא סָבָא. ואז התעורר רבי אלעזר, שהיה קבור עימנו, והלך והתפלל בגן עדן עליהם, ונרפא העולם. אז התירו לנו לחזור לבית הישיבה. %break ומהיום ההוא שהעלו את רבי אלעזר מהקבר שבגוש חלב, וניתן אצל אביו במירון, אין מי שיעורר לקום לפני ישני חברון. כי אנו מפחדים מאותו היום שדחו אותי ואת חבריי מבית הישיבה. %break ועתה באתם לנו, וספר תורה אצלכם. אמרתי, שהעולם נמצא בצער. וע"כ הזדעזעתי, שאמרתי, מי יקדים להודיע לאלו צדיקי אמת ישני חברון. %break נשמט רבי ייסא והלך לו עם אותו חלק של ספר התורה. אמר רבי חזקיה, אין העולם בצער, ואנו לא באנו לזה. %break ואין לשאול, הרי רבי חזקיה ורבי ייסא מתו באידרא רבא, ועוד היה רבי אלעזר חי, כמו שנאמר בסוף אידרא רבא בפרשת נשוא. כי אלו רבי חזקיה ורבי ייסא שכאן, אינם אותם שבאידרא רבא. %letter 271 .271 קמו רבי חזקיה ורבי ייסא והלכו. אמרו, ודאי בשעה שצדיקים אינם נמצאים בעולם, אין העולם מתקיים אלא בזכותם של המתים. %break אמר רבי ייסא, בשעה שהעולם צריך לגְשמים, למה הולכים אל המתים להתפלל, והרי אסור, שכתוב, ודורש אל המתים, כי תועבת ה' כל עושה אלה? אמר לו, עד עתה עוד לא ראית הכנף של הציפור שבעדן, כלומר, שעוד לא השיג הבינה. %break כתוב, ודורש אל המתים. אל המתים, שהם רשעי עולם, מעמי עכו"ם, הנמצאים תמיד מתים, כי הרשעים בחייהם נקראים מתים. אבל ישראל, שהם צדיקי אמת, קרא עליהם שלמה, %break ושַׁבֵּח אני את המתים שכבר מתו, שכבר מתו בפעם אחרת, שהמיתו עצמם על התורה, ועתה הם חיים. %letter 272 .272 ועוד, כי שאר העמים, כשבאים למתים שלהם, באים בכשפים, לעורר עליהם המינים הרעים. וכשישראל באים למתים, באים בהרבה תשובה לפני הקב"ה, בשבירת הלב ובתענית הם לפניו. %break והכול כדי שהנשמות הקדושות תבקשנה רחמים עליהם לפני הקב"ה, והקב"ה מרחם על העולם בשבילם. %letter 273 .273 צדיק, אע"פ שנפטר מהעוה"ז, אינו מסתלק ואינו אובד מכל העולמות, כי הוא נמצא בכל העולמות עוד יותר מבחייו. כי בחייו היה נמצא בעוה"ז בלבד. %break ואח"כ הוא נמצא בג' עולמות, בי"ע. והוא מצוי אצלם, כמ"ש, על כן עֲלָמות אהֵבוךָ. אל תקרא עלמות, אלא עולמות. %letter 274 .274 כתוב, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. נשמת אדוני, היה צריך לכתוב, שהרי הנפש נשארת בעוה"ז, ורק הנשמה עולה לצרור החיים. %break אלא, אשרי חלקם של הצדיקים, שנקשרה הנפש ברוח, והרוח בנשמה, והנשמה בהקב"ה. נמצא שהנפש צרורה בצרור החיים, כי נקשרת בנשמה, שהיא בצרור החיים. %letter 275 .275 גלות ספר תורה, אפילו מבית כנסת לבית כנסת אחר אסור, וכש"כ לרחוב. ולמה מוציאים אותו לרחוב? כדי שיתעוררו עליה, ויבקשו רחמים על העולם. %break כשגלתה השכינה, גלתה ג"כ ממקום למקום, עד שאמרה, מי ייתנני במדבר מלון אורחים, ואעזבה את עמי ואלכה מאיתם. אף כאן, בתחילה גלתה מבית כנסת לבית כנסת, ואח"כ לרחוב, ואח"כ במדבר מלון אורחים. %break בני בבל יראים ואינם עוברים עם ספר התורה, אפילו מבית כנסת לבית כנסת, כש"כ לרחוב. %letter 276 %page 284 .276 אמר רבי שמעון, בימיי לא יצטרכו בני העולם להוציא ספר התורה לרחוב. צדיקים מגנים על העולם בחייהם, ובמיתתם יותר מבחייהם. שכתוב, וגַנוֹתי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי. %break ואילו בחייו של דוד, זה אינו כתוב. מה השינוי כאן שכתוב, למעני ולמען דוד עבדי? אלא משום שדוד זכה להתקשר במרכבה הקדושה של האבות, שהוא רביעי להם, המלכות, ומשום זה הכול אחד. %break %H תמר %break %letter 277 .277 לסַפֵּר בציון שֵׁם ה', ותהילתו בירושלים. השם הקדוש סתום ונגלה, שהנסתר הוא הוי"ה, והנגלה הוא אדנ"י. והתורה, השם הקדוש העליון דז"א, היא סתומה ומגולה. וכל פסוק שבתורה, וכל פרשה שבתורה, סתומים ומגולים. כלומר, שיש בה פשט ויש בה סוד. %letter 278 .278 מעזוּת של צדקת אחת יצאו כמה טובות לעולם. והיא תמר, כמ"ש, ותֵשב בפֶתַח עיניים, אשר על דרך תמְנָתָה. פרשה זו מוכיחה לנו, שהתורה היא סתומה וגלויה, שיש בה נגלה ונסתר. %break והרי בכל התורה כולה לא נמצא מקום שיהיה נקרא, פתח עיניים, אלא הכול סתום וסוד הסודות הוא? %letter 279 .279 מה ראתה צדקת זו למעשה זה? אלא ידעה בבית חָמיהָ דרכיו של הקב"ה, איך מנהיג את העוה"ז עם בני אדם. ומשום שהיא ידעה, העמיד הקב"ה הדבר על ידיה. %break כמו שמוכנה הייתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית, להיות אימו של שלמה המלך. אף כאן, מוכנה הייתה תמר לזה מיום שנברא העולם. %letter 280 .280 ותשב בפתח עיניים, אשר על דרך תמנתה. פתח, כמ"ש, והוא יושב פתח האוהל. וכתוב, ופָסַח ה' על הפתח. וכתוב, פּתחוּ לי שערי צדק. %break עיניים, שכל העיניים של העולם מצפים לפתח ההוא. אשר על דרך תמנתה. תמנתה, כמ"ש, ותמונת ה' יביט. וכך תמר העמידה הדבר למטה, ויצאו פרחים, והֵנצו ענפים באמונה. %letter 281 .281 וירְאֶהָ יהודה ויַחְשְׁבֶהָ לזונה, כי כיסתה פניהָ. כמ"ש, כן דֶרך אישה מנאפת, אָכְלה ומָחתה פיהָ. כי כיסתה פניה, פירושו, אכלה ומחתה פיה. היא שורפת העולם בשלהבותיה, ואמרה, לא פעלתי אָוֶון. %break משום שכיסתה פניה, ואין מי שיודע דרכיה להינצל ממנה. וכתוב, ויֵט אליה אֶל הדרך, לחבּר לָבן באָדום. ויאמר, הבה נא אבוא אלייך. הבה, פירושו, הזמנה. %letter 282 .282 כי לא ידע כי כַלָתו היא. כי כלתו של העולם, שמכלה את העולם, כי כַּלָה מלשון כְּלָיה. לא ידע, משום שהיו מאירים פניה לקבל ממנו, והזדמנה להתבשם ולרחם העולם. %letter 283 .283 ותאמר, מה תיתן לי כי תבוא אליי. עתה צריכה הכלה תכשיטים. ויאמר, אנוכי אשַׁלַח גדי עיזים מן הצאן. בדומה למלך, שהיה לו בן משׁפְחה אחת, והיה הולך בהיכל. %break רצה המלך להינשא במטרוניתא עליונה, ולהביא אותה בהיכלו. שָׁאלה, מי נתן לזה בהיכלו של המלך? אמר המלך, מכאן והלאה אשלח ואגרש את בן האָמה מההיכל שלי. %letter 284 %page 285 .284 אף כאן כך. אנוכי אשלח גדי עיזים מן הצאן. גדי, הס"א, היונקת ממלכות מטרם טהרתה. וכל אלו הם באים מצד בכור בהמה. וע"כ לא כתוב, אנוכי אֶתן, אלא, אנוכי אשלח, אגרש ואשלח אותו, שלא יימצא בהיכלי. %letter 285/1 .285/1 ותאמר, אם תיתן ערבון עַד שוֹלְחֶךָ. אלו הם הסימנים של המלכה שהתברכה מהמלך בזיווגה. ויאמר, מה הערבון אשר אתן לך. ותאמר, חותָמְך ופתילֶך ומַטְך. אלו הם הקשרים העליונים, תכשיטי הכלה, המתברכת מנה"י. מיד, וייתן לה ויבוא אליה, ותַהר לו. %letter 285/2 .285/2 ויהי כְּמשְׁלוש חודשים ויוגד ליהודה. שלושה חודשים, חג"ת. כמשלוש חודשים, כשהתחיל החודש הרביעי, מלכות, לעורר דינים בעולם, מחמת עוונות בני אדם, והיא יונקת מצד האחר. %break אז, ויוגד ליהודה לאמוֹר, זנתה תמר כלתֶך. הרי הכלה בצד האחר נמצאת. ויאמר יהודה, הוֹציאוּהָ ותישרף. הוציאוה, כמ"ש, השליך משמיים ארץ תפארת ישראל. ותישרף, בשלהבת אש בגלות. %letter 285/3 .285/3 כתוב, היא מוּצֵאת, להימשך בגלות. והיא שָׁלחה אֶל חָמיהָ לאמור, לְאיש אשר אלֶה לו אנוכי הרה. לאיש שסימנים אלו היו שלו, אנוכי הרה. שהיו אלו תכשיטי כלה, וכבר נעשו שלה, אלא שהוא נתן אותם. מיד, ויַכֵּר יהודה ויאמר, צָדקה ממני. %break והשֵם גרם, כי כך נקראת המלכות. כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב, ישָׁר יֶחזו פָנֵימוֹ. כי צָדקה, צָדק ה', וממני קיבלה השם הזה, וממני ירשה אותו, וממני הוא נמצא. %break ע"י המעשה של תמר ויהודה, יצא שורש נשמת המשיח לעולם. כי תמר הייתה ממלכות דמלכות, שנקראת מנעולא. ונודע שיש ערך הופכי בין כלים לאורות. %break וע"כ כשיושלם כלי מלכות דמלכות, יושלם האור של יחידה דיחידה, שהוא נשמת המשיח, המשלים את כל העולם. כי אין אור גדול ממנו בעולמות. אמנם מלכות דמלכות זו אינה ראויה לקבל שום אור, כי צ"א רוכב עליה. %break וע"כ כל התיקונים הנעשים במלכות דאצילות, מתחילתם ועד סופם, באים לתקן המלכות דמלכות הזו, שתהיה ראויה לקבל בתוכה אורות התיקון, אשר בסופם יביאו לגמה"ת, שיהיה נשלם האור של יחידה דיחידה, המשיח. %break ולפיכך התכוונה תמר במעשיה, להמשיך עיקרי תיקוני המלכות דאצילות. שתחילה צריכה לעלות המלכות לבינה, ששם נתקנה במדה"ר מהתכללותה בבינה. ונעשה לה בזה ב' נקודות: %break א. משורשה עצמה הנשאר בה, מנעולא. ב. מהתכללותה בבינה, מפתחא. %break וזהו שכתוב, ותשב בפתח עיניים, ואח"כ צריכה לגניזת נקודה דמנעולא, ולתת שליטה לנקודה דמפתחא. וזהו שכתוב, כי כיסתה פניה. %break ואח"כ צריכה לכלים דנה"י דז"א, שבתוכם מקבלת המוחין, שזהו הערבון, חותמך פתילך ומטך. ואחר כל אלו התיקונים נעשית ראויה להולדת ראש נשמת המשיח, שהוא פָּרֶץ. %break מאין ידעה תמר כל דרכי התיקונים של המלכות, עד שיכלה לסדר מעשיה, כדי להמשיך אותם בשורש נשמתה? מה ראתה צדקת זו למעשה זה? %break כי אלו התיקונים, איך הקב"ה מנהיג את העוה"ז, המלכות דאצילות, כדי להאיר לבני אדם, הייתה תמר יודעת מבית חמיה. וע"כ ידעה לכוון מעשיה על פיהם. %break %page 286 והנה תיקון ראשון, הוא עליית המלכות לבינה. כמ"ש, ותשב בפתח עיניים אשר על דרך תמנתה. אשר פתח הוא מלכות. פתח עיניים, עליית המלכות בבינה השב להיות חכמה, שאז נקראת הבינה, עיניים אשר על דרך תמנתה. תמנתה, כמ"ש, ותמונת ה' יביט. %break המלכות, כשמקבלת חכמה, נקראת תמונת ה', שזה פתח עיניים. שהמלכות, שנקראת פתח, עלתה לבינה, שנקראת, עיניים אשר על דרך תמנתה, שמשפיעה חכמה למלכות, %break כשהיא נקראת תמונת ה'. וזהו להוציא חכמה ממש, שנקראת עיניים, שאינה בכלל זה, מפני שהיא אינה משפיעה לתמונת ה', כי נגנזה. ורק הבינה שחזרה לחכמה, היא המשפיעה לתמונת ה'. וע"כ מגדיר אותה הכתוב, עיניים אשר על דרך תמנתה. %break אמנם אין פסוק יוצא מידי פשוטו. וכל אלו המעשים שעשתה תמר, היו בגשמיות בענפים התחתונים, הרומזים על שורשיהם העליונים באצילות. ופתח עיניים, היה מקום שנקרא כך. %break ותמר ישבה שם לעורר שורשו העליון, המכוון כנגד המקום, אשר נקרא, פתח עיניים אשר על דרך תמנתה. כי ע"י התעוררות מלמטה מעוררים התעוררות מלמעלה. %break וכך תמר העמידה הדבר למטה, שעשתה הדברים למטה בעולם הגשמי, וכוונתה הייתה לעורר שורש כל מעשה למעלה במלכות דאצילות. ויצאו פרחים, והנצו ענפים באמונה, שיצאו התיקונים למעלה במלכות, הנקראת אמונה. %break וגם יהודה, היו נמשכות מחשבותיו מז"א, המתקן את המלכות. כמ"ש, ויהודה עוד רָד עם אֵל ועם קדושים נאמן. %break שאע"פ שכתוב בפרשה, ויירד יהודה, שמשמע שירד ממדרגותיו, עכ"ז, ועם קדושים נאמן, שכל מחשבותיו היו נאמנות עם קדושים עליונים, ז"א ומלכות. והרי כתוב, ויראֶהָ יהודה ויַחְשבֶהָ לזונה. איך נוהג זה בז"א למעלה? %break כמ"ש, כן דרך אישה מנאפת. כי בשעה שהמלכות עולה לבינה, והבינה קיבלה הדינים דמלכות בתוכה, אז הקליפה, שנקראת זונה, שהייתה מקודם לכן נאחזת במלכות בלבד, והט"ר היו נקיים לגמרי מאחיזת הקליפות, עתה, אחר שבינה קיבלה דיני המלכות, %break עלתה הקליפה ונאחזה במקום החיסרון, הנמשך מדיני הבינה. כמ"ש, כן דרך אישה מנאפת אכלה ומחתה פיה. %break שאותה הזונה, שכל נאפופיה היו באחיזה ממלכות מבחינת המנעולא בלבד, ולא כלום בט"ר, שלא עליהם היה הצמצום, היא נבחנת כמו שאכלה, מבחינת המלכות בלבד. %break ואח"כ, מחתה פיה ואמרה לא פעלתי אוון. שהעלימה שאחיזתה היא במלכות, ואמרה שלא פעלה שם אוון, ועלתה ונאחזה בחיסרון של הבינה. %break ואע"פ שבעת שנאחזה במלכות, היא שורפת העולם בשלהבותיה, ששרפה כל העולם בקטרוגה, ועכ"ז מחתה פיה, כמו שלא הייתה נאחזת במלכות לעולם, ועלתה ונאחזה בחיסרון של הבינה, שנעשה מחמת עליית המלכות למקום בינה. כמ"ש, %break ויראהָ יהודה ויחשבהָ לזונה, שחשב כי מעשיה של תמר, לשבת בפתח עיניים, הוא כמו אותה הזונה. %break אמנם ז"א למעלה, לא אכפת לו בעליית הזונה להיאחז במקום בינה. ויותר מכך, כל התיקון צמח מזה, שהוא המוקש ששמים לנחש. הרי שהמחשבה של הזונה נמצאת ג"כ למעלה. %break ואמרה לא פעלתי אוון, כי כיסתה פניה האמיתיים, שהם ממנעולא. ועניין כיסוי פניה נמשך ג"כ מתיקון שבמלכות, שנתקנה, שהמנעולא תהיה גנוזה, ורק המפתחא, הנמשכת מבינה, תהיה גלויה. %break %page 287 אמנם תיקון הגניזה שבקדושה היא קבועה. משא"כ הגניזה וכיסוי פניה של הזונה אינה בקביעות, אלא רק כדי לרמות בני אדם שיתדבקו בה. %break ואח"כ חוזרת ומגלה עליהם המנעולא, וממיתה אותם. ואין מי שיודע דרכיה להינצל ממנה. וע"כ, כוחה יפה לפתות בני אדם אחריה. %break וכתוב, כי לא ידע כי כלתו היא, שמכלה את העולם, כי מאחר שתמר כיסתה פניה, שזוהי גניזת המנעולא, שממנה הַמיתה והכְּלָיה של העולם, לא ידע יהודה, כי יש בה בחינת המנעולא, המכלה את העולם. לא ידע, משום שהיו מאירים פניה לקבל ממנו, %break כי נמתקה בבינה, אשר על ידיה מאירים פניה לקבל ממנו. והזדמנה להתבשם ולרחם העולם. כי אחרי שהתבשמה בבינה, היא במדה"ר, לרחם העולם כמו הבינה. עוד כולל הכתוב, שהיא כלה ממש, כי תמר הייתה אז מרכבה למלכות, שהיא כלתו של ז"א ממש. %break ותאמר, מה תיתן לי? עתה צריכה הכלה תכשיטים, כלים, לקבל בהם ג"ר, הנקראים תכשיטים. ויאמר, אנוכי אשלח גדי עיזים מן הצאן. השפעת החסדים והארת החכמה מקו האמצעי, המרחיקה את הקליפות, הנקראות בכור בהמה, והמכונה ג"כ גדי עיזים. %break והנה גם אחר שהתמתקה המלכות בבינה, עוד אינה ראויה לקבל האורות בכלים שלה עצמה, אלא בכלים דנה"י דבינה, שמקבלת אותם מז"א, שבתוכם מתלבשים אורותיה שמקבלת מבינה ומז"א. כמ"ש, ותאמר, אם תיתן ערבון עד שולחך. %break אלו הם הסימנים של המלכה שהתברכה מהמלך בזיווגה. ששָׁאלה ערבון ממנו, סימנים, כדי שתוכל לקבל מהמלך, מז"א, ברכת הזיווג, המאורות. כי ידעה, שהכלים שלה עצמה אינם ראויים לקבל מהאורות של הזיווג. %break ותאמר, חותמך ופתילך ומטך. אלו הם קשרים העליונים, תכשיטי הכלה. כמו שנאמר, אמא השאילה בגדיה לבתה, הכלים דנה"י שלה, אותיות אל"ה. ומקשטת אותה בקישוטיה, שע"י זה מקבלת אורות דג"ר דאמא, הנקראים קישוטי כלה. %break כי נה"י אלו, בינה ותו"מ דבינה, שנפלו לז"א ולמלכות בעת קטנות. ואח"כ לעת גדלות מחזירה הבינה את ג' הכלים, בינה ותו"מ שלה, שעימהם עולים גם ז"א ומלכות, והם מקבלים שם אורות דבינה. %break וע"כ נקראים בינה ותו"מ שבנה"י אלו, הקשרים העליונים, שהם מתקשרים בז"א ובמלכות בעת קטנות, ומעלים אותם לבינה בעת גדלות. %break ובעת שז"א ומלכות חוזרים ויורדים עם האורות דבינה למקומם, לוקחים עימהם בינה ותו"מ אלו, שהעלו אותם לבינה, והם נעשו להם כלים להלבשת האורות. %break ובינה ותו"מ אלו מכונים נה"י. והכלה מתברכת מנה"י, כי ג' כלים נה"י דבינה, הם שהעלו את המלכות לבינה, והמלכות התברכה מאורות דבינה ע"י נה"י אלו. %break וכן מציאות האורות שקיבלה המלכות, היא בנה"י דבינה. וכל האורות נמצאים מלובשים בג' כלים נה"י אלו. מיד, וייתן לה ויבוא אליה ותהר לו. %break האורות הם חג"ת ומלכות, ג' קווים ומלכות, המקבלת ג' הקווים, ומכונים ארבעה חודשים. וכיוון שתמר הייתה משורשה ממלכות דמלכות, קשה היה המיתוק שלה בבינה. %break ולפיכך, כל עוד שקיבלה בחינות ג' חודשים, חג"ת, לא התעוררו בה הדינים דמנעולא. אלא כיוון שהגיעה לחודש הרביעי, בחינת המלכות עצמה, אז חזרה והתעוררה בה המלכות דמדה"ד, מנעולא, שכל האורות מסתלקים בעת הגילוי שלה. %break %page 288 ויהי כמשלוש חודשים. אחר שלושה חודשים, כשהתחיל החודש הרביעי, המלכות דאצילות למעלה, שמעוררת הדינים דמנעולא שבתוכה, אם בני אדם חוטאים למטה, ואז היא יונקת מס"א. %break שהאורות מסתלקים בסיבת הגילוי, והס"א נאחזת ויונקת ממנו. ואז, ויוגד ליהודה לאמור, זנתה תמר כלתך. הרי הכלה בצד האחר נמצאת, שהתגלה בה המנעולא, והס"א נאחז בה. %break ויאמר יהודה, הוציאוהָ ותישרף, בשלהבת אש בגלות, שדיני הגלות ישרפו אותה. היא מוּצאת, להימשך בגלות. %break והיא שלחה אל חמיהָ לאמור, לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה. לאיש שסימנים אלו היו שלו. כלומר, שטענה, כי האורות אינם מתקבלים בכלים שלה, אלא בכלים של ז"א, נה"י דבינה, שז"א ומלכות קיבלו ממנה, אשר דינים דמנעולא לא יוכלו לשלוט בהם. %break מיד, וַיַכר יהודה, ויאמר, צָדקה ממני. שבעת שמקבלת האורות הגדולים מלובשים בנה"י דז"א ודבינה, היא נקראת צָדקה, אותיות צָדק ה'. שאז הן האורות והן הכלים היא מקבלת מז"א. ועל זה בא הרמז, צדקה ממני. %letter 286 .286 חמיהָ, כתוב במקום אחד, ויהודה, כתוב במקום אחר. חמיה, תלוי במקום עליון. חמיה רומז על אבי בעלה של המלכות, חכמה, כי חכמה הוא אבא דז"א. ויהודה רומז כאן על ז"א, כי השם הוי"ה, שהוא ז"א, נמצא בשם יהודה. %break וכתוב פעם חמיה ופעם יהודה. כי ב' מדרגות הן, וקשורים זה בזה, שרומז על ז"א בעת שהוא מקושר ומלביש את החכמה. ולכן, חמיה, תלוי במקום עליון, שהוא חכמה. %letter 287 .287 נשמעים כאן סודות דרכי ה' ודיניו. תמר ידעה כל זה, והקדימה עצמה להשלים דרכי הקב"ה, כדי שייצאו ממנה מלכים ושליטים העתידים לשלוט על העולם. וגם רות הייתה מעוררת את בועז לייבום, כמו תמר. %letter 288 .288 פרשה זו היא סוד חכמת התורה, והכול סתום וגלוי, סוד ופשט. וכל התורה נמצאת בסוד ובפשט. ואין דבר בתורה, שלא רשום בו השם הקדוש העליון, שהוא סתום ומגולה. משום שהנסתרות שבתורה יורשים קדושים העליונים, והנגלות שבה מתגלים לשאר בני העולם. %break כתוב, לסַפֵּר בציון שֵׁם הוי"ה, ותהילתו בירושלים. בציון, בביהמ"ק, מותר להזכיר את השם הקדוש הוי"ה. ומחוץ לביהמ"ק רק בכינוי שלו, אדנ"י, ולא בכתיבתו. וע"כ הכול הוא סתום וגלוי. %break כי שם הוי"ה, שאסור להזכיר אותו, הוא סתום, והשם אדנ"י, שאנו מזכירים, הוא גלוי. ועד"ז כל הדברים. כל מי שגורע או מוסיף אות אחת בתורה, כמו שמשקר בשם הקדוש העליון של המלך. %break %H מעשה מצרים %break %letter 289 %page 289 .289 מעשה מצרים, שהיו עובדים לקליפה שנקראת שפחה. מעשה כנען, שהיו עובדים למקום שְׁבי אשר בבית הבוֹר. וע"כ כתוב, ארור כנען, עֶבד עבדים יהיה לאחָיו. %break משום זה היו כולם משקרים בדברים קדושים, ועשו מעשים של עבודה זרה בכל. משום זה כתוב, כמעשה ארץ מצרים אשר יְשבתם בה, לא תעשו. שעשו דינים רעים לשלוט על הארץ, המלכות. כמ"ש, ולא תטמא את אדמתך. וכתוב, ותטְמא הארץ. %letter 290 .290 כתוב, לאחוֹז בכנפות הארץ, ויינָערו רשעים ממנה. עתיד הקב"ה לטהר את ארצו, המלכות, מכל טומאות העמים עכו"ם שטימאו אותה, כמי שאוחז בבגדו ומנער את הטינופת ממנו, שהם כל הרשעים שנקברו בארץ הקדושה. %break כך הוא מנער הארץ, כדי להשליך אותם לחוץ, ולטהר הארץ הקדושה, המלכות, מס"א. שכביכול, שהייתה מזינה שאר שרי העמים, שקיבלה טומאה מהם להנהיג אותם, ועתיד לטהר אותה ולהעביר שרי העמים לחוץ. %break %H ותבואו ותטמאו את ארצי %break %letter 291 .291 רבי שמעון היה מטהר השווקים של טבריה. וכל מת שהיה שם, היה מעלה אותו ומטהר הארץ. כתוב, ותבואו ותטמאו את ארצי. אשרי חלקו, מי שזכה בחייו לעשות משכנו בארץ הקדושה, שכל מי שזכה לה, זוכה להמשיך מטל השמיים שלמעלה, היורד על הארץ. %break וכל מי שזכה להתקשר בחייו בארץ הקדושה הזו, זוכה להתקשר אח"כ בארץ הקדושה העליונה, המלכות. %letter 292 .292 וכל מי שלא זכה בחייו בארץ הקדושה, ומביאים אותו להיקבר שם, עליו כתוב, ונחלָתי שמתם לתועבה. רוחו יצא ברשות אחר זר, וגופו בא תחת רשות הארץ הקדושה. %break כביכול, עשה קודש חול, וחול קודש. וכל מי שזכה, שתצא נשמתו בארץ הקדושה, מתכפרים עוונותיו, וזוכה להתקשר תחת כנפי השכינה. כמ"ש, וכיפר אדמתו עַמו. %break ולא עוד, אלא אם זכה בחייו בארץ הקדושה, זוכה שיהיה נמשך עליו תמיד רוח הקודש. וכל מי שיושב ברשות אחרת, בחוץ לארץ, נמשך עליו רוח אחר זר. %letter 293 .293 כשעלה רב המנונא סבא לארץ הקדושה, היו עימו 12 בני ישיבה שלו. אמר להם, אם אני הולך לדרך הזו, לא בשבילי אני עושה, אלא כדי להשיב הפיקדון לבעליו. כל אלו שלא זכו לארץ הקדושה בחייהם, משיבים לס"א הפיקדון של אדונם, הנשמה שניתנה בהם. %letter 294 .294 כל מי שמכניס בארץ מאלו המינים הרעים או רשות אחרת, נטמאת הארץ. אוי לו לאותו איש, אוי לנפשו, כי הארץ הקדושה אינה מקבלת אותו אח"כ. %break עליו כתוב, ייתַמו חטאים מן הארץ, בעוה"ז ובעוה"ב. ורשעים עוד אינם, בתחיית המתים. ואז כתוב, ברכי נפשי את ה' הללויה. %letter 295 .295 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם מכל העמים עכו"ם. ומתוך אהבתו עליהם, נתן להם חוקי אמת, נטע בהם עה"ח, ז"א, והשרה השכינה ביניהם. משום שישראל רשומים ברושם קדוש בבשר שלהם, וניכרים שהם שלו, מבני היכלו. %letter 296 %page 290 .296 משום זה, כל אלו שאינם רשומים ברושם קדוש בבשר שלהם, שאינם נימולים, אינם של הקב"ה. וניכרים שכולם באים מצד הטומאה, ואסור להתחבר בהם, ולספר עימהם בדברי הקב"ה, ואסור להודיע להם דברי תורה. %break משום שהתורה כולה היא שמו של הקב"ה, וכל אות שבתורה מתקשרת בשם הקדוש. וע"כ כל מי שאינו נרשם בשם הקדוש בבשרו, אסור להודיע לו דברי תורה. וכש"כ לעסוק עימו. %break %H הקב"ה ותורה וישראל %break %letter 297 .297 כתוב, זאת חוקת הפָּסַח, כל בן נֵכָר לא יאכל בו. וכתוב, וכל עֶבד איש מקְנַת כסף, ומַלתָ אותו אז יאכל בו. וכתוב, תושב ושכיר לא יאכל בו. וכמו הפסח, שהוא רק בשר לאכול, ומשום שנרמז בדבר קדוש, שכתוב, ופָסַח ה' על הפתח, אסור לכל אלו לאכול בו, %break ולתת להם לאכול, עד שיימולו. התורה, שהיא קודש הקודשים, השם העליון של הקב"ה, על אחת כמה וכמה, שאסור ללמד אותם. %letter 298 .298 אסור ללמד תורה לעכו"ם. כמ"ש, מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי. כתוב, מגיד דבריו ליעקב, א"כ למה כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל, האין הוא כפל לשון? %break אשריהם ישראל, שהחלק העליון הקדוש הזה נטע בהם הקב"ה, כמ"ש, כי לֶקח טוב נתתי לכם. לכם ולא לעמים עכו"ם. %letter 299 .299 ומשום שהתורה טמונה עליונה מכובדת, שהיא שמו ממש, ע"כ היא כולה סתומה וגלויה, שיש בה סוד ופשט. וע"כ ישראל הם בשתי מדרגות, סתומה וגלויה. ג' מדרגות מתקשרות זו בזו: הקב"ה, התורה וישראל. וכל אחת מהן היא מדרגה על מדרגה, סתומה וגלויה. %break וזהו שכתוב, מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל. שתי מדרגות הן, יעקב וישראל. אחת גלויה, יעקב, ואחת סתומה, ישראל. %break %H אסור ללמד תורה לשאינו נימול %break %letter 300 %page 291 .300 כל מי שנימול ונרשם בשם הקדוש, נותנים אותו בדברים הגלויים שבתורה, שמודיעים לו בראשי אותיות, בראשי פרקים, ונותנים עליו הזהירות החמורה של מצוות התורה. %break ולא יותר, עד שמתעלה במדרגה אחרת. כמ"ש, מגיד דבריו ליעקב. אבל, חוקיו ומשפטיו לישראל, שהוא במדרגה עליונה יותר. כמ"ש, לא ייקרא שׁמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שְׁמך. הרי שישראל חשוב יותר מיעקב. וע"כ כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל. %break שהם סודות התורה, וחוקי התורה, ונסתרות התורה. שלא צריכים לגלות זה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה יותר כראוי. %letter 301 .301 וכמו שלישראל כך, שאין מגלים התורה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה, לעמים עכו"ם על אחת כמה וכמה. וכל מי שלא נימול, ונותנים לו אפילו אות קטנה שבתורה, הוא כאילו החריב העולם, ומשקר בשמו של הקב"ה. %break כי הכול תלוי במילה. וזה בזה נקשר. התורה נקשרת במילה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. %letter 302 .302 כתוב, וזאת התורה, אשר שם משה לפני בני ישראל. לפני בני ישראל שם, אבל לשאר העמים לא שם. משום זה כתוב, דבֵּר אל בני ישראל, וכתוב, ואֶל בני ישראל תאמר. וכן כולם רק לישראל. %letter 303 .303 דבר ראשון שבתורה, שנותנים לתינוקות, הוא א"ב. זהו דבר שאין בני העולם יכולים להשיג בבינתם ולהעלות על רצונם. וכש"כ לדבר בפיהם. ואפילו מלאכים עליונים ועליוני העליונים אינם יכולים להשיג, משום שהם נסתרות של השם הקדוש. %break ו-1405 רבבות עולמות כולם תלויים בקוץ של א', בקוץ שבי' העליונה שבא'. וע"ב (72) שמות קדושים חקוקים באותיות רשומות שמתקיימים בהם. ועליונים ותחתונים, שמיים וארץ וכיסא הכבוד של המלך, תלויים מצד אחד לצד אחד, %break מהקוץ העליון עד הקוץ התחתון של התפשטות הא'. הם הקיום של כל העולמות, והסומכים של העליונים והתחתונים בעניין החכמה. %break א' כוללת בתוכה כל פרצופי אצילות. כי קוצה של הי' העליונה של הא' הוא א"א. והי' עצמה היא או"א עילאין, ג"ר דבינה. והו' שבאמצע הא', בין הי' העליונה לתחתונה, היא ישסו"ת. והי' התחתונה, היא ז"א ומלכות. %break ו-1405 רבבות עולמות כולם תלויים בקוץ של הא', כי הקוץ של הא' הוא א"א, שבו תלויים או"א, אשר אבא הוא אֶלף, ואמא 400, שהם חו"ב תו"מ. והנתיב המייחד אותם כולל חג"ת נ"ה, %break שהוא חמש. והו' שבאמצע הא' הוא ישסו"ת, ו"ק דבינה, ובהם מתגלים שורשי ע"ב שמות המרומזים באותיות הכתובים, וייסע ויבוא ויֵט, שהם ג' קווים. %break ע"ב שמות החקוקים באותיות רשומות של וייסע ויבוא ויט, קיימים באו"א עילאין, כי ישסו"ת שבהם שורשי ג' קווים, ע"ב שמות, נמשכים מאו"א, שהם 1405 עולמות. ועליונים ותחתונים, שהם או"א וישסו"ת, %break שמיים וארץ, זו"ן, וכיסא הכבוד של המלך, שהוא נוקבא הנפרדת מז"א, תלויים מצד אחד לצד אחד, מהקוץ העליון עד הקוץ התחתון של התפשטות הא'. %break כל אלו נכללים בא' מצד אחד למשנהו, כי קוצה של י' היא א"א, י' עליונה של א' היא או"א, ו' שבאמצעה היא ישסו"ת, וי' תחתונה היא זו"ן ונוקבא הנפרדת שלו. %break הם הקיום של כל העולמות, שהמוחין של כל העולמות, הנקראים קיום, נמשכים מהם. וג' הסומכים, ג' קווים, הממשיכים הארת החכמה, בעליונים ובתחתונים, נמשכים מהם. %letter 304 %page 292 .304 שבילים סתומים הם ל"ב (32) נתיבות החכמה. נהרות עמוקים הם ספירות הבינה. עשרה מאמרות הם ע"ס של הדעת, המייחד חו"ב, שהם חב"ד דז"א. כולם יוצאים ונמשכים לעולמות מהקוץ התחתון שמתחת לא'. %break כי י' תחתונה של א' היא זו"ן, שאורותיהם נמשכים דרך הקוץ התחתון של י'. וע"כ הוא כלל, שכולם כלולים בא'. ומכאן והלאה מתחילים האורות שבא' להתפשט בב' ובשאר האותיות. ואין חשבון לחכמה שנחקקה כאן. %letter 305 .305 משום זה התורה, ז"א, היא קיום הכול ואמונת הכול, לקשור קשר האמונה, מלכות, זה בזה. ומי שנימול, התקשר בקשר של האמונה. ומי שלא נימול ולא נקשר בו, כתוב בו, וכל זר לא יאכל קודש. וכתוב, וכל ערל לא יאכל בו. %break כי התעורר רוח הטומאה שמצידו, ובא להתערב בקדושה. ברוך הרחמן, שהבדיל ישראל בניו, הרשומים ברושם הקדוש, מהם ומזוהמתם. עליהם כתוב, ואנוכי נְטעתיךְ שורק כולו זֶרע אמת. ומשום זה כתוב, תיתן אמת ליעקב, ולא לאחר. תורת אמת לזרע אמת. %letter 306 .306 כתוב, כי לא ייטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, משום שהכול נקשר זה בזה. נקשרו ישראל בהקב"ה ברושם הקדוש שנרשם בבשרם. ומשום זה, לא ייטוש ה' את עמו. ולמה? בעבור שמו הגדול, שנרשם בהם. %letter 307 .307 התורה נקראת ברית, והקב"ה נקרא ברית, והרושם הקדוש, המילה, נקרא ברית. וע"כ, הכול נקשר זה בזה ולא נפרד זה מזה. התורה וישראל, שנקראים ברית, יפה הוא. אבל הקב"ה, מאין לנו שנקרא ברית? מהכתוב, ויזכור להם בריתו, שהוא יסוד. %letter 308 .308 כתוב, את משפטיי תעשו ואת חוקותיי תשמרו. חוקותיי, הם מנהגי המלך, ז"א. משפטיי, הגזרות שבתורה. כל המנהגים מהמקום שנקרא צדק, המלכות, נקראים חוקותיי. והם גזרות המלך. %break ובכל מקום שנקרא משפט, נקראים דיני המלך, שהוא המלך הקדוש, הקב"ה, המלך שהשלום כולו שלו הוא, שהוא המלך הקדוש במקום שדין ורחמים אחוזים זה בזה. %break וע"כ כתוב, צדק ומשפט מְכוֹן כיסאךָ, שהם דין ורחמים. ומשום זה הם חוק ומשפט. ועל זה כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל. לישראל, ולא לשאר העמים. %letter 309 .309 ואחריו כתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל יְדָעוּם. אע"פ שנימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעכו"ם לגמרי, ואסור ללמד אותו דברי תורה. וע"כ כתוב, מזבַּח אבנים תעשה לי, שהמילה היא מזבח אבנים ממש, שמרכך את לב האבן שלו. %break וזה שנימול ואינו עושה מצוות התורה, קשיות הלב שלו עומדת במקומה, והזוהמה לא נפסקת ממנו. משום זה לא עולה בידו המילה, ואינה מועילה לו. %break וע"כ כתוב, כי חרבךָ הנפתָ עליה ותְחַלְלֶהָ. שאע"פ שחרבך הנפת עליה, שנימול, עכ"ז, כיוון שאינו מקיים המצוות, ותחללה. התְחַללה המילה ואינה מועילה. ואסור ללמד אותו תורה. %letter 310 .310 משום זה, לא עשה כן לכל גוי. גוי סתם, שכולל גם אותו שנימול ואינו עושה מצוות. ומשפטים בל ידעוּם, לעולם ולעולמי עולמים. %break דבר אחר, שהם פְּשָׁטֵי התורה והמצוות, אין אנו נותנים להם, כש"כ, סודות התורה וחוקות התורה. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו. אשרי העם שכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו. %break %H ארבעה מפתחות %break %letter 311 %page 293 .311 ארבעה מפתחות נעשו לד' רוחות העולם. ובזוויותיהם נמצאים מפתח אחד לד' רוחות, וד' רוחות לרוח אחד. ונחקקים בצבע אחד. בצבע ההוא מעורבים תכלת, וארגמן ותולעת שָׁני, ולבן, ואדום. זה נכנס בצבע חברו, וצבע חברו רשום בו. %break קו ימין וקו שמאל, חו"ג, במחלוקת ואינם יכולים להאיר, עד שבא הקו האמצעי עם כוח המסך שבו, ומכריע אותם ומייחד אותם זה בזה. ואז נפתחת הארתם, ומאירים. וע"כ מכונה הקו האמצעי, ת"ת, בשם מפתח, להיותו פותח האורות. %break ארבעה מפתחות נעשו לד' רוחות העולם, כי ד' רוחות העולם הם חו"ג תו"מ, וכל רוח כלול מכולם. נמצא שיש בכל רוח מפתח אחד, ת"ת, הקו האמצעי. %break ונודע שהקו האמצעי מחבר ד' רוחות חו"ג תו"מ לאחד, שעושה אותם, שאף אחד מהם לא יוכל להאיר, אלא בשיתוף כולם. כי מחמת הכרעתו, צריך השמאל לחסדים שבימין, והימין להארת חכמה שבשמאל, שזולתו הוא מחוסר ג"ר. %break ושניהם, הימין והשמאל, צריכים לקו האמצעי שייחד אותם, ושלושתם צריכים למלכות. משום שקו האמצעי מתקן החכמה, שלא תאיר אלא רק מלמטה למעלה, שזה ייתכן רק במלכות, שהיא אור נקבה, המאירה מלמטה למעלה. %break הרי איך כולם התקשרו והתחברו זה בזה ע"י ת"ת, קו האמצעי, הנקרא מפתח. ובזוויותיהם נמצאים, שהזווית נבחנת לנקודת החיבור של ב' רוחות. %break וכיוון שהמפתחות, ת"ת וקו אמצעי, מחברים הרוחות חו"ג תו"מ זה בזה, ע"כ נבחן שהמפתחות נמצאים בזוויות של הרוחות, בבחינת החיבור שבהם. %break ואין לשאול, הלוא ד' רוחות הם חו"ג תו"מ, וא"כ האין בכולם אלא ת"ת אחד, שהוא מפתח אחד, ולא ארבעה? לזה אומר הזוהר, מפתח אחד לד' רוחות. %break שבאמת אין יותר ממפתח אחד לד' רוחות, אבל ד' רוחות לרוח אחד. כי ד' הרוחות, חו"ג תו"מ נכללים זה מזה, ויש ד' רוחות חו"ג תו"מ בכל רוח מהם, וע"כ יש ארבעה מפתחות. %break ואותם ד' רוחות חו"ג תו"מ מכונים ד' גוונים, לבן אדום ירוק שחור. ולפעמים נקרא ת"ת תולעת שני, והמלכות תכלת. ובעת שת"ת מייחד כל האורות ונכלל מהם, נקרא ארגמן, משום שצבע ארגמן כולל בתוכו כל הצבעים. %break וכל ד' המפתחות נחקקו בצבע אחד, ארגמן, הכולל כל הצבעים. שכל אלו האורות נכללים בו. תכלת, מלכות. ארגמן, ת"ת, בשעה שכולל אותם. תולעת שני, ת"ת בפרטיותו. לבן, חסד. אדום, גבורה. אמנם מעורבים וכלולים זה בזה. %letter 312 .312 ארבעה ראשים עלו יחד, ובצורה אחת מתדבקים. ראש אחד עלה מתוך הרחיצה שהתרחץ, שתי איילות קצובות בשיעור אחד עלו מהרחיצה ההיא, כמ"ש, כעדר הקצובות שעלו מן הרחְצה. בשערות שלהם, מראֶה אבן טוב בארבעה צבעים. %break %page 294 אחר שהקו האמצעי, ת"ת, הכריע ואיחד ב' הקווים זה בזה, ונעשו ארבעה מפתחות, אז מתעלים חג"ת והמלכות למעלה, ונעשו חב"ד, שהם ד' ראשים: חכמה, בינה, הימין דדעת, שהוא ת"ת שעלה, חסדים, והשמאל דדעת, גבורות, שהיא המלכות שעלתה. %break ארבעה ראשים עלו יחד. ע"י הייחוד של ארבעה מפתחות, שחגת"מ נעשו לחב"ד. אמנם כל אלו ד' ראשים הם רק ראש אחד. ובצורה אחת מתדבקים, שאינם אלא צורה אחת של ראש אחד. %break אלא שנבחנים לד' ראשים ע"פ ד' המוחין חב"ד שבו, שהם בחינות ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. %break בסיבת הדינים שבמסך דחיריק שבקו האמצעי, מתרצה השמאל להתייחד עם הימין. אמנם לא ע"י המסך בלבד, אלא בעיקר מפני החסדים המרובים, המתגלים ע"י זיווג אור עליון על המסך, %break אשר החסדים הללו רוחצים קו השמאל מרוב הדינים ששקע בהם. ובעת הארת החכמה, מתגלים שוב אותם הדינים שבקו שמאל, שמלפני ייחודו עם הימין, כדי להרחיק החיצוניים, שלא יינקו מהארת החכמה. %break ולפיכך מתגלים ג"כ כנגדם אותם החסדים המרובים שהתגלו בעת ייחודו עם הימין, שרחצו את קו השמאל מהדינים ההם. וראש אחד עלה, ראש הבינה, שהוא שמאל, מתוך הרחיצה שהתרחץ, כלומר, שבעת שמתגלה הארת החכמה שבבינה, %break מתגלה באותו הזמן דבר הרחיצה שלו. כלומר, שמתגלים הדינים דשמאל, שמטרם ייחודו בימין. ומתגלים ג"כ כנגדם החסדים, המכונים מים, שלאחר ייחודו עם הימין, שהם רוחצים אותו מהדינים ההם. באופן, שהראש הזה אינו מאיר, זולת דרך רחיצתו. %break והנה ע"י עליית המלכות לבינה, נכללו זו בזו, וצורותיהן נעשות שוות זו לזו. ויצאו בינה ומלכות בבינה, ובינה ומלכות במלכות. בינה ומלכות שבמלכות מכונות שתי איילות. קצובות בשיעור אחד, שהן שוות זו לזו כשיעור הבינה. %break והן עולות ומקבלות הארת החכמה מתוך הרחיצה בראש הבינה. כי מאחר שהמלכות קיבלה צורתה של הבינה, היא ראויה לקבל חכמה. ובעת שהמלכות מקבלת הארת החכמה, היא נקראת, אבן טובה בארבעה צבעים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, %break שבדרך נסיעתם מתגלה החכמה. בשערות שלהם, בדינים שלהם, מתגלה מראֶה אבן טוב בארבעה צבעים, שהוא גילוי הארת החכמה, הנקרא מראה. %letter 313 .313 ארבע כנפיים מכסות על הגוף. וידיים קטנות תחת כנפיהם. וחמש בחמש חקוקות. מעופפות למעלה מההיכל, שהוא יפה תואר ויפה מראה. %break כנפיים, הם ארבעה כיסויים. מפאת עליית המלכות לבינה, נעשו ימין ושמאל בבינה, שהם בינה ומלכות שבבינה, וימין ושמאל במלכות, שהם בינה ומלכות שבמלכות. %break ומהדינים שבאלו ארבע בחינות, יצאו ארבע כנפיים לכסות את הגוף, להעלים שם הארת החכמה. שמעלימים הארת החכמה במקום הגוף שלהן. %break אבל תחת הכיסויים יש ידיים קטנות, וחמש בחמש חקוקות. ידיים, חו"ג, שבכל אחת חמש אצבעות, כנגד חג"ת נ"ה, והן ממשיכות חכמה, כמ"ש, שאו ידיכם קודש. %break הן מעופפות ועולות לבינה, שהיא למעלה למעלה מהמלכות, הנקראת היכל יפה תואר ויפה מראה. ושם נעשות הידיים לחו"ב. ונקראות ידיים קטנות, משום שמאירות רק בו"ק דחכמה. %letter 314 %page 295 .314 נער אמיץ אחד יוצא בחרב שנונה, המתהפכת לזכרים ולנקבות. נושאים מדידת האֵיפָה בין השמיים ובין הארץ. ולפעמים נושאים אותה בכל העולם, וכל המדידות מודדים בה. %break נער הוא מט"ט, שומר השכינה, שמרחיק החיצוניים שלא יינקו ממנה. ע"כ הוא נושא את להט החרב המתהפכת להרחיק החיצוניים. %break מעליית המלכות בבינה נמשכות ד' בחינות, ימין ושמאל שבבינה, וימין ושמאל שבמלכות. ולהט החרב הזו מתהפכת על ד' הבחינות ההן. ב' בחינות ימין נקראות זכרים, %break וב' בחינות שמאל נקראות נקבות. ומתהפכת לזכרים ולנקבות, שלפעמים שולטים בה הזכרים, ולפעמים שולטות בה הנקבות. %break אמנם עיקרם של ד' בחינות אלה הם שתיים, בינה ומלכות, הכלולות במסך שבמלכות, שעליו נעשה הזיווג עם ז"א. והמסך נקרא אֵיפָה, משום שמודד שיעור האור שיתקבל ע"י הזיווג. %break בינה ומלכות האלה, המעורבות זו בזו, הפועלות בלהט החרב המתהפכת, הן נושאות את האיפה, כלומר מתקנות את מדידת האיפה. המסך, בין השמיים, ז"א, ובין הארץ, המלכות. שהן מתקנות המסך במדה"ר, לעשות אותו ראוי לזיווג, ולקבל אור העליון. %break אמנם למטה מהמלכות דאצילות אין האיפה מתוקנת כל כך. ולפעמים מתגלה שם מלכות דמדה"ד, הדוחה את אור העליון מלהתקבל. %break אמנם בשבתות ובימים טובים, בזמן תפילה, נמצא שנושאים ומתקנים האיפה בכל העולמות. ואיפת הצדק המתוקנת בבינה, שולטת בכל מקום, וכל המדידות נמדדות בה. %letter 315 %page 296 .315 מראֶה אחד של בדולח נמצא על חרב אחת. בראש החרב לוהט צבע אדום מתוך הבדולח. מב' צדדים, מצד זה ומצד זה, נראות בחרב רשימות עמוקות. גיבור אחד אמיץ, נער העומד בי"ג (13) עולמות, חגוּר בחרב ההיא לעשות נקמות. %break עימו חגורים חרב שישים גיבורים אחרים, כולם מלוּמדים לנַצֵח מלחמה. כמ"ש, חגוֹר חרבך על יָרֵך גיבור. וכתוב, כולם אחוזי חרב מְלוּמְדי מלחמה. %break בכמה אופנים מתהפכים פניהם, אין מי שיודע אותם, חוץ מתולעת אחת, השטה בין דגי הים. כל האבנים העוברות עליהם מתבקעות. %break מראֶה הבדולח, לבן מעורב באדמימות, רומז על ב' קווים, ימין ושמאל, לבן ואדום, הארות החסדים לבן, והארת החכמה הנמשכת משמאל, אדום. המעורבות זו בזו, וכלולות זו בזו ע"י קו האמצעי. %break ומראה הבדולח, החכמה והחסדים הכלולים זה בזה, שורים על החרב. ומלבד זה שורים בה ג' מיני דינים, השורשים לכל הדינים שבעולם: %break א. דינים דדכורא, הנמשכים משמאל בלי ימין. ב. דינים דנוקבא, הנמשכים ממסך דבינה. ג. דינים דנוקבא, הנמשכים ממסך דמלכות. %break גוף החרב נמשך מהקו האמצעי. ע"כ שורה עליה מראה הבדולח. ובראש החרב מתגלים דינים דדכורא שמצד שמאל. ובב' פיות החרב מתגלים ב' דינים דנוקבא. %break את החרב נושא מט"ט, אשר במראה הבדולח שעל החרב עושה נקמות, להכרית הקליפות. כי אינן נכרתות אלא ע"י הארת החכמה שבמראה הבדולח. ובג' מיני דינים שבחרב הוא מכריח החיצוניים, שלא יינקו מהארת החכמה. %break מראה אחד של בדולח נמצא על חרב אחת, התכללות החכמה והחסדים זה בזה, ע"י קו האמצעי, הנמצא בגוף החרב. בראש החרב לוהט צבע אדום מתוך הבדולח, ששורים בו דינים דשמאל, שהם אדומים. מב' צדדים, מצד זה ומצד זה, %break נראות בחרב רשימות עמוקות, שהם ב' בחינות דינים דנוקבא: הדינים דמסך דבינה והדינים דמסך דמלכות. %break גיבור אחד אמיץ, מט"ט, נער העומד בי"ג עולמות, המרכבה של המלכות המתפשטת בי"ג עולמות, שהם חו"ב תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שהם י"ב (12) עולמות, ועם הארת המלכות שעליהם, הם י"ג עולמות. %break ומט"ט עומד ותוקף במקום י"ג עולמות אלו. חגוּר בחרב ההיא לעשות נקמות, כי הארת החכמה שבה, מכלה את הקליפות ועושה נקמות בהן. %break ותחת ידו של מט"ט נמצאים שישים גיבורים אחרים. שנמשכים מחג"ת נה"י דז"א, מעת שז"א היה במצב מוחין דו"ק, שקו השמאל במחלוקת שם עם קו הימין. וע"כ המוחין ההם מטולטלים, פעם לדין ופעם לרחמים. בכמה אופנים מתהפכים פניהם, וע"כ, %break אין מי שיודע אותם. שאי אפשר להשיג אותם מחמת התהפכותם. עד שהקו האמצעי מעורר את המסך דחיריק שבו, ואז מתרצה קו השמאל להתייחד בימין, ונעשה כרחמים. %break והמסך דחיריק מכונה תולעת, שמייחדת אותם עם הימין, ומעמידה אותם ברחמים, ואינם מתהפכים עוד לדין. %break אמנם מחמת המסך הזה מתבקע קו השמאל, שחצי מדרגתו העליונה, ג"ר דחכמה, נעלמת, ונשאר רק בו"ק דחכמה, בחצי המדרגה התחתונה. והתולעת שטה בין דגי הים, בין מדרגות החכמה שבשמאל, הנקראות דגת הים. %break וכל המדרגות המכונות אבנים, העוברות שם, מוכרחות להתבקע לשני חצאים, שחציָם העליון נעלם, וחצים התחתון נשאר. שזה נעשה מכוח המסך דחיריק, המייחד ימין ושמאל. %break שהקו האמצעי מתקן את השמאל, שלא יאיר מלמעלה למטה, שהוא ג"ר, אלא מלמטה למעלה, ו"ק דחכמה. %letter 316 .316 בזמן שהמדרגות דשמאל מתבקעות מחמת התולעת, הקול שיוצא מאלו חגורי חרב, משישים הגיבורים, מבקע 18 הרים גדולים, חג"ת נה"י, שבכל אחד ג' קווים. שבחינת ג"ר דחכמה מסתלקת מהם, ואין מי שיטה אוזנו, להישמר מלהמשיך ג"ר דחכמה. %break וע"כ כל העולם הם סתומי עיניים ואטומי הלב. אין מי שיסתכל, שהבניין הזה של ג"ר דשמאל, עומד להיחרב. %break כשעושים מעשים שאינם כשרים, וסרים מהדרך המתוקנת, מוסר הימין, הארת החסדים. והשמאל שולט בלי ימין. אז נמצאות עריות, הדינים המתגלים בבינה ובמלכות, שהוא גילוי ערווה. %break אוי לרשעים שגורמים זאת בעולם, כי לא יתברכו למעלה, מטרם שיכְלו אלו הרשעים למטה. כמ"ש, ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה' הללויה. %break %H תפוח ושושנה %break %letter 317 .317 כתוב, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שהיא משבחת אותו בתפוח, ולא בדבר אחר. %letter 318 %page 297 .318 כיוון שכתוב תפוח, משבחת אותו בכל, בצבעים בריח ובטעם. כי כמו שתפוח הוא רפואה לכל, אף הקב"ה רפואה לכל. כמו התפוח הנמצא בצבעים, שיש בו לבן אדום ירוק, אף הקב"ה נמצא בגוונים עליונים, חג"ת, לבן אדום ירוק. %break כמו תפוח שיש בו ריח דק יותר מכל שאר אילנות, אף הקב"ה, כמ"ש, ריח לו כלבנון. כמו תפוח טעים ומתוק, אף הקב"ה, כמ"ש, חכּוֹ ממתקים. %letter 319 .319 הקב"ה משבח לכנ"י, כמ"ש, כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. בשעה שצדיקים התרבו בעולם, כנ"י, המלכות, מעלה ריחות טובים, הארת חכמה המאירה מלמטה למעלה, כמו ריח, ומתברכת בחסדים מהמלך הקדוש, ופניה מאירים. %break ובשעה שהרשעים התרבו בעולם, כנ"י אינה מעלה ריחות טובים, וטועמת מיניקת הס"א המרה. אז כתוב, השליך משמיים ארץ, שהתבטל הזיווג דז"א, שמיים, והמלכות, ארץ, ופניה חשוכים. %letter 320 .320 בשעה שהצדיקים התרבו בעולם, כתוב, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שהימין והשמאל מתייחדים זה בזה. ובשעה שמתרבים רשעים בעולם, כתוב, השיב אחור ימינו, והשמאל שולט בלי ימין. שאז כל הדינים מושפעים ממנו. %break וכתוב, ונרְגָן מפריד אַלוף, שהמלך נפרד מהמלכה, מחמת הרשע, שנקרא נרגן. וזהו שכתוב, ערוות אביך וערוות אימך לא תְגלה. שלא תגרום גילוי דינים למעלה ליניקת הס"א, שע"י זה נפרד הזיווג הקדוש. %break %H אשר ייסְרַתוּ אימו %break %letter 321 .321 אם יש מליץ בעולם, הוא מגיע אל המלכה, ולא למעלה מהמלכות. בדומה למלך, שהיה לו בן מהמלכה, וכל זמן שהבן עשה רצונו של המלך, המלך שם משכנו במלכה. וכל זמן שהבן לא עשה רצונו של המלך, המלך מפריד משכנו מהמלכה. %letter 322 .322 כך הקב"ה וכנ"י. כל זמן שישראל עושים רצונו של הקב"ה, הקב"ה שם משכנו בכנ"י. וכל זמן שישראל אינם עושים רצונו של הקב"ה, אין הקב"ה שם משכנו בכנ"י. %break משום שישראל הם בנו בכורו של הקב"ה, כמ"ש, בני בכורי ישראל. וכנ"י היא אימם של ישראל, כמ"ש, ואל תיטוש תורת אימך. %letter 323 .323 כל זמן שישראל רחוקים מהיכל המלך, כביכול המטרוניתא מתרחקת עימהם מהמלך. משום שהמלכה לא הקדימה שבט לאותו הבן להכותו, שילך בדרך הישר. %break כי המלך אינו מכה בנו לעולם, אלא עוזב הכול בידי המלכה, שתנהיג היכלו, ושתכה את בנה, ושתנהיג אותו בדרך אמת כנגד המלך. %letter 324 %page 298 .324 כתוב, דברֵי לְמוּאל מלך משא, אשר ייסְרַתוּ אימו. אימו, בת שבע, המלכות. וכתוב, בן חכם ישמַח אב, ובן כסיל תוּגַת אימו. בן חכם ישמח אב, כשהבן הולך בדרך הישר, והוא חכם, ישמח אב, המלך הקדוש למעלה, ז"א, האב שלמעלה. %break ואם הבן נמצא בדרך כישלון, כתוב, ובן כסיל תוגת אימו, שאימו היא כנ"י, המלכות. כמ"ש, ובפשעיכם שׁוּלְחה אימכם. %letter 325 .325 לא הייתה נמצאת שמחה לפני הקב"ה, כאותו יום שעלה שלמה לחכמה, ואמר שה"ש. אז האירו פניה של המלכה, והמלך בא להשרות משכנו עימה. %break כמ"ש, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. ותרב, שעלה היופי של המלכה, וגדלה במדרגותיה על כל שאר המדרגות, שהיו לה באיזה זמן, משום שהמלך שם משכנו בה, משום שהוציאה בן חכם זה לעולם. %letter 326 .326 וכשהוציאה את שלמה, כשהשפיעה לו חכמתה, הוציאה לכל ישראל, וכולם היו זוכים במדרגות עליונות כמו שלמה, שהקב"ה היה שמח בהם, והם בו. וביום ששכלל שלמה ביהמ"ק למטה, התקינה המלכה בית אל המלך, ושמו משכנם יחד, %break והאירו פניה בשמחה שלֵמה. אז נמצאת שמחה לכל, למעלה ולמטה, משום שכתוב, משא אשר ייסרתו אימו. שהנהיגה אותו לרצון המלך. %letter 327 .327 וכשהבן הזה אינו מתנהג לרצון המלך, אז היא ערוות כל. כי גורם שיתגלו דינים במלכות, גורם לגילוי ערווה. ערווה לכל הצדדים, לימין ולשמאל. כי המלך נפרד מהמלכה, והמלכה התרחקה מהיכלו, וע"כ היא ערוות כל. %break והרי זו ערווה, אם המלך בלי המלכה, והמלכה בלי המלך. וע"כ כתוב, ערוות אביך וערוות אימך לא תגלה. אימך היא המלכות, ושוכנת עימך. משום זה, לא תגלה ערוותה. %break %H שאוג ישאג על נָוֵוהוּ %break %letter 328 .328 רבי שמעון היכה ידיו זו אל זו. בכה ואמר, אוי אם אומר ואגלה סוד, אוי אם לא אומר, ויאבדו החברים דבר זה. כתוב, אֲהָה ה' אלקים כָּלָה אתה עושה את שארית ישראל. מהו, אהה? ומהו, כלה אתה עושה? %break בזמן שה"ת דהוי"ה, המלכות, מגורשת מהיכל המלך, אז ה"ר דהוי"ה, בינה, מונעת הברכות בגללה. ואז כתוב, אהה, כלה אתה עושה. כי הפגם מגיע בשתי אותיות ה' דהוי"ה בבינה ובמלכות. כי כשה"ת נמנעת מלקבל ברכות, ה"ר מונעת הברכות מכל, %break שאינה משפיעה גם לז"א, משום שהברכות אינן נמצאות אלא במקום ששורים זכר ונוקבא. וכיוון שהמלכות מגורשת מז"א, אין ברכות גם בז"א, להיותו בלי נוקבא. %letter 329 .329 וע"כ כתוב, ה' ממרום ישאג וממעון קודשו ייתן קולו, שָׁאוֹג ישאג על נָוֵוהוּ. על נווהו ממש, שהיא המלכה, שאיננה. וזהו ששואג ודאי. ואומר, אוי שהחרבתי את ביתי. ביתי, זיווג המלכה. וזהו ודאי, ערוות אביך וערוות אימך לא תגלה. כי מכל הצדדים היא ערווה, פגם. %break %page 299 כי כשנפרדה המלכות, אימך, בעוון התחתונים, מסתלקים האורות גם מז"א. ונמצא גם ז"א, אביך, נפגם. %break ואז כתוב, אלביש שמיים קַדְרוּת ושק הושם כְּסוּתם. ז"א, שנקרא שמיים. כי מקום נחלת הברכות של מעיינות הנחלים, שהם בבינה, שהיו נוזלים ומשקים ז"א כראוי, נמנעו והסתלקו. %letter 330 .330 כשנפרד המלך מהמלכה, וברכות אינן נמצאות, אז נקרא ז"א, וַי, שפירושו, אוי לי. היסוד הוא ו' קטנה. הראש דיסוד הוא י'. הקב"ה, ז"א, ו' גדולה עליונה. ע"כ כתוב ו"ו, שני ווים יחד, שמוֹרים על ז"א ויסוד. והראש של היסוד הזה הוא י'. %break וכשהמלכה מתרחקת מהמלך, מז"א, והברכות נמנעות ממנו, וזיווג אינו נמצא בראש היסוד, אז ו' עליונה, ז"א, לוקח ראש היסוד, שהוא י', ומושך אותו אצלו, אז נעשה הצירוף ו"י, וי לעליונים ולתחתונים. שכיוון שהתחתונים אינם מקבלים, אין נותנים לעליונים להשפיע להם. %letter 331 .331 וע"כ מיום שנחרב ביהמ"ק ברכות אינן נמצאות בעולם, ואין יום שלא נמצאות בו קללות. כי הברכות, הצריכות לבוא בכל יום, נמנעות ונעשות קללות. %letter 332 .332 אם כתוב, אוֹי או הוֹי, ולא וי, מהו פירושם? כשהדבר תלוי בתשובה ואינם שבים, אז לוקחת אותם ה"ר דהוי"ה, בינה, ומושכת את ו' ואת י' אליה, משום שאינם שבים, ונעשה הצירוף הו"י. אז נקרא הוֹי. הוי כשהסתלק המלך, ז"א, למעלה למעלה, לבינה. %break ובני אדם צועקים ואינו משגיח בהם. ולפעמים העליונה ההיא, השם אהי"ה הנסתר, שהוא כתר, מעלה אליו את ו', ז"א, ואת י', ראש היסוד, כי לא התקבלה תפילתו. ונעשה הצירוף או"י. אז נקרא אוֹי. כי א', שהיא אהי"ה, העלתה אליה ו' י'. ואז לא נמצאה תשובה. %break וע"כ הסתלקה אות ה' מאלו האותיות, כי כבר אינו תלוי בתשובה, שהיא בינה, הנקראת ה'. %letter 333 .333 כשהתרבו עוונות העולם, ובתחילה הייתה התשובה תלויה, ולא רצו לשוב, אז הסתלקה אות ה', בינה, תשובה, ואות א', כתר, מעלה אותיות ו' י' אליו, ונקרא אוי. וכשנחרב ביהמ"ק והסתלקה התשובה, אז זעקו ואמרו, אוי לנו כי פָנה היום, כי יינָטו צלְלי ערב. כי פנה היום, %break זהו היום העליון, בינה, תשובה, שהסתלקה ועברה ואינה נמצאת. הוא היום ההוא, שפושט ימינו לקבל רשעים. והוא פנה לו מכל ואינו נמצא. וע"כ אמרו אוי, ולא הוי. כי יינטו צללי ערב, שניתנה רשות לשרים הממונים של שאר העמים, לשלוט על ישראל. %letter 334 .334 ו', ז"א, עלתה למעלה, לכתר, שהוא א', וההיכל נשרף והעם הוגלה, והמלכה גורשה, והבית נחרב. אח"כ כשחזרה ו' למקומה, השגיח בבית, והוא נחרב. ביקש את המלכה, והיא התרחקה והלכה. ראה את היכלו, והנה נשרף. ביקש העם, והרי הוגלו. %break ראה את הברכות של הנחלים העמוקים, שהיו נמשכים מבינה, והנה נמנעו. אז כתוב, ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבְכי ולמסְפֵּד ולקוֹרְחה ולחגור שק. ואז, אלביש שמיים, ז"א, קַדְרוּת. %letter 335 .335 אז ו' י' נמשכו אחד כנגד אחד. שהי', ראש היסוד, נמשכה אל הו', ז"א, ונפרדה מהמלכות. וה"ר דהוי"ה, בינה, מזילה מעיינות לס"א, וברכות אינן נמצאות, משום שלא נמצאו זכר ונוקבא, ז"א ומלכות, ואינם שורים יחד. אז שאוג ישאג על נווהו, המלכות. %break %H ערוות אימך לא תגלה %break %letter 336 %page 300 .336 ערוות אשת אביך לא תגלה. כל דברי התורה סתומים וגלויים, כמו השם הקדוש, שסתום וגלוי, שכתוב הוי"ה ונקרא אדנ"י. והתורה, שהיא השם הקדוש, היא ג"כ סתומה ומגולה. ובפסוק הזה הכול בגלוי, לפי פשוטו, שהכתוב מדבר באשת אביו. ויש בו ידיעה סתומה. %letter 337 .337 אשת אביך. כל זמן שהמלכה נמצאת עם המלך, ומניקה אותך מהשפע שלה, היא נקראת אימך. עתה, בגלות, שהוגלתה עימך והתרחקה מהמלך, היא נקראת אשת אביך, כי היא אשת המלך הקדוש, ז"א, שלא נפטרה ממנו בספר כְּריתוּת, אשתו היא ודאי. %break כמ"ש, כה אמר ה', אֵי זה ספר כריתות אימכם אשר שילחתיה. אלא ודאי שהיא אשת המלך, אע"פ שהוגלתה. %letter 338 .338 וע"כ ציווה עליה פעמיים. אחד, כשיושבת עם המלך בזיווג אחד ונקראת אימך, כמ"ש, וערוות אימך לא תגלה, שפירושו, לא תעשה שיתרחקו זה מזה, ותהיה משולחת בסיבת עוונך. כמ"ש, ובפשעיכם שולחה אימכם. ואחד, כשהיא בגלות עימך, והוגלתה מהיכל המלך, %break שנקראת אז אשת המלך. ואע"פ שהתרחקה מהמלך, לא תעשה שתהיה סרה ממך, וישלטו עליך אויביך, ולא תשמור אותך בגלות. כמ"ש, ערוות אשת אביך לא תגלה, כי, ערוות אביך היא. %break כי אע"פ שהתרחקה מהמלך, השגחת המלך נמצאת בה תמיד, וצריך לשמור עצמו כנגדה ביותר, ולא לחטוא לה. %break %H ולא יראה בךָ ערוות דָבר %break %letter 339 .339 כי ה' אלקיך מתהלך בקֶרב מחנֶיךָ להצילך. ה' אלקיך, השכינה הנמצאת בישראל, וכש"כ בגלות, להגן עליהם תמיד מכל הצדדים, ומכל שאר העמים, שלא יְכַלו את ישראל. %letter 340 .340 לא יָכְלו שונאיהם של ישראל להרע להם, עד שישראל החלישו כוח השכינה לפני השרים הממונים של שאר העמים, אז יכלו להם שונאיהם של ישראל ושולטים עליהם, %break וגוזרים עליהם כמה גזרות רעות. וכשישראל שבים כנגדה בתשובה, השכינה שוברת הכוח והאומץ של אלו השרים הממונים, ושוברת הכוח והאומץ של שונאי ישראל, ונפרעת מהם מהכול. %letter 341 %page 301 .341 והיה מחנֶיךָ קדוש. שהאדם צריך לראות, שלא ייטמא בעוונותיו, ויעבור על דברי תורה. שאם עושה כך, מטמאים אותו. כמ"ש, ונטְמֵתם בם, בלי א', שמוֹרה על טומאה יתרה. רמ"ח (248) איברים בגוף וכולם נטמאים כשהוא נטמא. כשהוא רוצה להיטמא, תכף נטמא. %break וע"כ כתוב, והיה מחניך קדוש. מחניך, איברי הגוף. ולא יראה בךָ ערוות דָבָר ושָׁב מאחֲריך, שלא תגרום ערווה זרה למלכות, הנקראת דבר. שאם אתה עושה כן, ושב מאחריך. וע"כ, ערוות אשת אביך לא תגלה. משום שערוות אביך היא. %letter 342 .342 על ג' דברים מתעכבים ישראל בגלות. על שנוהגים ביזיון בשכינה בגלות. ועל שמחזירים פניהם מהשכינה, כמ"ש, כי פָנו אליי עורף ולא פָנים. ועל שמטמאים עצמם לפני השכינה. ואינם חוששים שהשכינה עימהם בגלות. %break %H אדם שרושם אחד בפניו %break %letter 343 .343 רבי אבא ורבי יוסי היו הולכים. ראו אדם ורושם אחד בפניו. אמר רבי אבא, ניטה מדרך זה, כי הפנים של זה מעידים עליו שעבר על עריות שבתורה. אמר רבי יוסי, אם הרושם מעת שהיה ילד, %break איזו ערווה הייתה נמצאת אז עימו? אמר לו, אני רואה, שפניו מעידים שעבר על עריות שבתורה. %letter 344 .344 קרא לו רבי אבא, אמר לו, אמור הדבר, הרושם הזה שבפניך מהו? אמר להם, בבקשה מכם, שלא תענישו יותר לאדם ההוא, כי עוונותיו גרמו לו הרושם הזה. אני ואחותי היינו שורים במלון אחד, והשתכרנו מיין, וכל אותו הלילה אחזתי באחותי. %break בבוקר הייתה לבעל המלון מריבה עם אדם אחד, נכנסתי להפריד אותם והיכו אותי זה וזה. והרושם הזה נכנס במוחי. וניצלתי ע"י רופא אחד, שיש בינינו. %letter 345 .345 מיהו הרופא? רבי שמְלָאי. איזו רפואה נתן לך? רפואת הנפש. ומהיום ההוא חזרתי בתשובה. ובכל יום ראיתי פניי במראה אחת בלי שינוי, ובכיתי לפני הקב"ה על העוון ההוא, ומדמעות אלו רחצתי פניי. %break אמר רבי אבא, אם לא הייתה נמנעת ממך תשובה, הייתי מעביר מפניך הרושם ההוא. אבל קורא אני עליך, וסר עוונֶך וחטאתך תכופר. אמור זה ג"פ. אמר ג"פ, והרושם עבר. %letter 346 .346 אמר רבי אבא, ודאי ריבונך רצה להעביר ממך הרושם, כי ודאי נמצאת בתשובה. אמר לו, אני נודר מיום זה והלאה, לעסוק בתורה יום ולילה. שאל רבי אבא, מה שמך? אלעזר. אמר לו, אל עזר, ודאי שהשם גורם, שאלקיך עזר אותך והיה עימך. %letter 347 .347 פעם אחרת היה הולך רבי אבא לרבי שמעון, נכנס בעירו, מצא אותו האיש שהיה בו הרושם, שהיה יושב ודורש בכתוב, איש בַּעַר לא יידע וכסיל לא יבין את זאת. כמה כסילים הם בני העולם, שאינם משגיחים ואינם יודעים, ואינם מסתכלים לדעת דרכיו של הקב"ה, %break על מה נמצאים בעולם. מי מעכב אותם להכיר בכסילות שלהם? הוא משום שאינם עוסקים בתורה. כי אילו היו עוסקים בתורה, היו יודעים דרכיו של הקב"ה. %letter 348 %page 302 .348 וכסיל לא יבין את זאת. שאינו מסתכל ואינו יודע מנהגי זא"ת, המלכות, בעולם. שאע"פ שהקב"ה דן העולם בדיניו, ואנשים רואים דיניה של זא"ת, שבאים על צדיקים, ואינם באים על הרשעים החייבים, העוברים על דברי תורה. %break כמ"ש, בּפְרוֹחַ רשעים כמו עשב, שיורשים העוה"ז מכל צדדיו, ודינים אינם באים עליהם בעוה"ז. והאנשים אינם יודעים למה. %break ולא היינו יודעים, אם דוד המלך לא הודיע בסוף הפסוק, להישָׁמדם עדֵי עד. שמשלם להם שכר מעשיהם הטובים בעוה"ז, כדי לכלות אותם מהעולם ההוא, ושיהיו שם עפר תחת רגלי הצדיקים, כמ"ש, ועַסוֹתֶם רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. %letter 349 .349 אשרי חלקו של אדם העוסק בתורה, לדעת דרכיו של הקב"ה. שכל מי שעוסק בתורה, הוא כאילו עוסק בשמו ממש. כמו שמו של הקב"ה העושה הנהגות בעולם, אף התורה כן. %break מי שעבר על דברי תורה, התורה עולה ויורדת ועושה רשימות בפניו של האדם, כדי שיסתכלו בו עליונים ותחתונים, וכולם שופכים קללות על ראשו. כמ"ש, וַיָקָם בי כַחֲשׁי, בפניי יַענה. שהם הרשימות, שהתורה עושה בפניו. %letter 350 .350 כל אלו עיני ה', מלאכי ההשגחה, ההולכות ומשוטטות בעולם, לדעת דרכיהם של בני אדם, כולם נושאים עיניהם ומסתכלים בפניו של האדם ההוא, ורואים אותו, וכולם אומרים עליו, אוי. אוי לו בעוה"ז, ואוי לו בעוה"ב, העלו מסביב לפלוני, %break כי העדות בפניו, שרוח הטומאה שורה עליו. כמ"ש, ויקם בי כחשי בפניי יענה, שהכחש מעיד בפניו. וכל אלו הימים, שהרושם נמצא בפניו לעדות, אם מוליד בן, הוא מושך לו רוח מצד הטומאה. %break ואלו הם רשעי הדור עזי הפנים, שאדונם עוזב אותם בעוה"ז, כדי לכלות אותם בעוה"ב. %letter 351 .351 צדיק זכאי העוסק בתורה יום ולילה, הקב"ה מושך עליו חוט אחד של חסד, ונרשם לו בפניו, ומאותו הרושם יראים העליונים והתחתונים. אף כך, מי שעובר על דברי תורה, מושכים עליו רוח הטומאה, ונרשם לו בפניו, שממנו בורחים העליונים והתחתונים, %break והכול מכריזים עליו, העלו מסביב לפלוני, שעבר על דברי תורה, ועל מצוות אדונו, אוי לו אוי לנפשו. זה מושך רוח הטומאה הנמצא עימו, ומוריש אותו לבנו. וזה הוא שהקב"ה אין לו חלק בו, ועוזב אותו לכלות אותו לעוה"ב. %letter 352 .352 אותה ירושה רעה של רוח הטומאה, יורשים כל בניו, אם אינם חוזרים בתשובה, כי אין דבר העומד בפני תשובה. רפואה זו, תשובה, נתנו לי פעם אחת בעת שהייתי נרשם בפניי. ויום אחד הייתי הולך בדרך, ופגשתי בזכאי אחד, ועל ידו עבר ממני הרושם ההוא. %break אמר לי, מה שמך? אמרתי לו, אלעזר. וקרא עליי אלעזר אחר. אמר לו רבי אבא, ברוך ה' שראיתי אותך, וזכיתי לראותך בזה. אשרי חלקך בעוה"ז ובעוה"ב. אני הוא שפגשתי אותך. %letter 353 .353 השתטח לפניו. אותו האיש אלעזר הביא אותו לביתו, ועשה לפניו שלוש סְאים לחם ועגל משולש. אחר שאכלו, אמר לו אותו האיש, רבי, אמור לי דבר אחד. %break פרה אדומה אחת הייתה לי, אימו של העגל, שאנו אוכלים את בשרו. ויום אחד, מטרם שהתעברה והולידה, הלכתי אחריה למרעה אל המדבר. %break %page 303 ובעוד שהנהגתי אותה, עבר לפניי אדם אחד. אמר לי, מה שמה של פרה זו? אמרתי, מיום שנולדה לא קראתי לה בשם. %break אמר לי, בת שבע, אֵם ש-מה נקראת, אם תזכה לכפרה על עוונותיך. ואני, בעוד שהחזרתי ראשי, לא ראיתי אותו, וצחקתי מהדבר ההוא. %letter 354 .354 ועתה שזכיתי בתורה, התעוררתי על הדבר ההוא. ומיום שנפטר רבי שמלאי מכאן, לא היה אדם שיאיר לנו בתורה כמותו. ואני מפחד לומר דבר תורה שלא למדתי. %break ודבר זה שאמר לי האיש, הסתכלתי בו, שהוא דבר חכמה. ואיני יודע. אמר לו, ודאי דבר חכמה הוא. והוא רמז עליון למעלה ולמטה. %break %H בת שבע %break %letter 355 .355 הפרה האדומה נקראת בת שבע, שהיא המלכות, הנקראת פרה מבחינת השמאל שבה, שהזכר שור והנקבה פרה. והיא אדומה מחמת הגבורות. משום זה כתוב בה הכול בשבע, שבע פרות, שנזכר בפרשה שבע פעמים פרה. %break וכן שבע שריפות, שבע הַזָאות, שבעה כיבוסים, שבעה טמאים, שבעה טהורים, שבעה כוהנים, ומשה ואהרון בחשבון השבעה, שגם הם נקראים כוהנים, כי כתוב בפרשת פרה אדומה, וידבר ה' אל משה ואל אהרון. %break שורש פרה אדומה למעלה, הוא המלכות, בת שבע, הכלולה משבע ספירות חג"ת נהי"מ. משום זה כתוב בפרשת פרה אדומה שבע פעמים פרה, שבע שריפות ועוד, לרמז על שבע ספירות שלה. ואין לשאול, %break שרק שבע פעמים טהור וטמא ושבעה כוהנים נמצאים בפרשה, משא"כ השאר נמצא רק חמש פעמים, כי מספר חמש ומספר שבע שווים. כי בשבע ספירות אין יותר מחמש ספירות חג"ת נ"ה, וספירת היסוד אינה מוסיפה כלום, %break להיותו רק כולל חמש ספירות חג"ת נ"ה. וכן המלכות היא הכולל השני של חמש ספירות חג"ת נ"ה. הרי שבשבע ספירות אין יותר מחמש ספירות, וכן בחמש ספירות יש כל שבע הספירות. %break %H ב' רוחות נקבות %break %letter 357 .357 מאה ושלושים שנה הבדיל עצמו אדם מאשתו, ולא היה מוליד. מאחר שהרג קין את הבל, לא רצה אדם להזדווג באשתו. משעה שנגזרה המיתה עליו ועל כל העולם, אמר, למה אני מוליד לכיליון, מיד נבדל מאשתו. %letter 358 %page 304 .358 ב' רוחות נקבות היו באות ומזדווגות עימו, והולידו. ואלו שהולידו, היו מזיקי עולם, ונקראים נגעי בני אדם. ואלו מעופפים לבני אדם, ושורים בפתח הבית ובבורות ובבתי הכיסא. %break וע"כ אדם, שבפתח ביתו נמצא השם הקדוש שד"י, שבספירות עליונות, כל המזיקים בורחים ומתרחקים ממנו. כמ"ש, ונֶגע לא יקְרב באוהלֶךָ. שהוא נגעי בני אדם הנזכרים. %letter 359 .359 בשעה שירד אדם בצורה העליונה, בצורה הקדושה, וראו אותו עליונים ותחתונים, התקרבו אליו כולם, והמליכו אותו על העוה"ז. %break אחר שבא הנחש על חוה, והטיל בה זוהמה, הולידה את קין מאותה הזוהמה של הנחש. משם התייחסו כל דורות רשעי העולם, והמדורים של שדים ורוחות נמצאים משם ומצדדיו. %break ומשום זה כל הרוחות והשדים שבעולם, חציָם מבני אדם למטה, וחצים ממלאכי עליונים שלמעלה. כי הם נולדו חצים מזוהמת הנחש, שמלאך ס"מ היה רוכב עליו. וע"כ חצים ממלאכים. %break וחצים האחר הוא כבני אדם, משום שנולדו מקין, שהיה אדם. וכן אלו השדים האחרים כשנולדו מאדם, ע"י ב' רוחות נקבות, נמצאים כולם באותו אופן, שחצים מתחתונים וחצים מעליונים. %letter 360 .360 אחר שנולדו השדים מאדם, הוליד בנות מאלו הרוחות, שהיו דומות ליופי של העליונים וליופי של התחתונים. וע"כ כתוב, ויראו בני האלקים את בנות האדם, כי טובות הֵנה. והכול היו טועים אחריהן. וזכר אחד נמצא, שבא לעולם מהרוח שמצד קין, וקראו לו תוּבַל קין. %break ונקבה אחת יצאה עימו, והיו הבריות טועים אחריה. ונקראת נעמה. ממנה יצאו רוחות ושדים אחרים. והם תלויים באוויר, ומודיעים דברים לאלו האחרים, הנמצאים בעולם למטה. %letter 361 .361 ותובל קין הוציא כלי הריגה לעולם, שהיה לוטש כל חָרַש נחושת וברזל. ונעמה הייתה מתרגשת ברגשותיה, ומתדבקת בצד שלה. %break ועד עתה היא עומדת ושוכנת בין שאון הים הגדול, ויוצאת ומצחקת בבני אדם, ומתחממת מהם בחלום, באותה התשוקה של האדם, ומתדבקת בו. היא לוקחת ממנו התשוקה, ולא יותר. ומאותה התשוקה היא מתעברת ומוציאה מינים שדים אחרים לעולם. %letter 362 .362 ואלו הבנים, השדים והרוחות, שהיא מולידה מבני אדם, נראים בחלום כנגד הנקבות מבני אדם, ומתעברות מהם ומולידות רוחות. %break וכולם הולכים ללילית הראשונה, והיא מגדלת אותם. והיא יוצאת לעולם, ומבקשת ילדים, ורואה ילדי בני אדם, ומתדבקת בהם להרוג אותם, ולהתדבק ברוחם של ילדי בני אדם, והיא הולכת עם הרוח ההוא. %break ומזדמנים שם ג' רוחות קדושים ומעופפים לפניה, ולוקחים ממנה הרוח ההוא, ומניחים אותו לפני הקב"ה, ושם לומדים לפניו. %break %H לילית ונעמה %break %letter 363 %page 305 .363 התורה מזהירה לבני אדם, והתקדשתם והְייתם קדוֹשים. אם האדם קדוש, אינו מפחד מלילית, כי אז מזמין הקב"ה ג' המלאכים הקדושים, ושומרים אותו הילד, והיא אינה יכולה להזיק לו. %break כמ"ש, לא תאונֶה אליך רָעה ונֶגע לא יקרב באוהלֶךָ. משום, כי מלאכיו יצווה לָךְ לשמורךָ. %letter 364 .364 כי אם בן אדם אינו נמצא קדוש, ומושך רוח מצד הטומאה, אז הלילית באה ומצחקת עם אותו הילד. ואם הורגת אותו, היא מתדבקת ברוח של הילד, ואינה סרה ממנו לעולם. %break ואלו האחרים, שלא נמשך להם רוח מצד הטומאה, שהורגת אותם, ומזדמנים לפניה אלו שלושה הרוחות הקדושים, ולוקחים ממנה אותו הרוח, הרי לא נמצאו בצד הטומאה, ולמה שולטת להרוג אותם? %break אלא זהו כשאדם לא התקדש, וע"כ הורגת אותם. אבל לא התכוון להיטמא ולא נטמא. משום זה יכלה לשלוט בגוף, להרוג אותו, אבל לא ברוח. כי הרוח מובא לפני הקב"ה. %letter 365 .365 ולפעמים נמצא, שנעמה יוצאת לעולם להתחמם מבני אדם, ואדם נמצא בקשר התשוקה עימה, ומקיץ משנתו, ומתאחד באשתו, ושוכב עימה. והרצון שלו עודנו בתשוקה ההיא, שהייתה לו בחלומו. %break אז אותו בן שמוליד, בא מצד נעמה, כי זה נמצא בתשוקה שלה. וכשלילית יוצאת ורואה אותו, היא יודעת הדבר, שבא מצד נעמה, והיא נקשרת בו ומגדלת אותו, כשאר בניה האחרים של נעמה. ונמצאת עימו ימים רבים ואינה הורגת אותו, להיותו מהצד שלה. %letter 366 .366 זהו אדם, שבכל חידוש לבנה נפגם, ואינה מתייאשת ממנו לעולם. כי כשמתחדשת כל לבנה בעולם, בר"ח, יוצאת לילית ופוקדת כל הילדים שמגדלת, ומצחקת בהם. ואז האיש ההוא פגום בעת ההיא. אשריהם הצדיקים, שמתקדשים בקדושת המלך. %break עליהם כתוב, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשַׁבַּתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי. %letter 367 .367 דברים אלו גילה שלמה המלך, בספרו של אשמדאי מלך השדים. ונמצאים בו 1405 מיני טומאה, שבני אדם נטמאים בהם. וזה גילה אשמדאי לשלמה המלך. %letter 368 .368 אוי להם לבני אדם, שכולם אטומים וסתומי עיניים, ואינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם משגיחים, איך נמצאים בעולם. %break והרי עצה ורפואה לפניהם, ואינם מסתכלים. כי בני אדם אינם יכולים להינצל, אלא רק בעצה של התורה. כמ"ש, כי יהיה בךָ איש, אשר לא יהיה טהור מקְרֵה לילה, ויצא אל מחוץ למחנה. %break אשר לא יהיה טהור, כלומר, שנמשכה לידתו ברוח הטומאה. מקרה לילה, בעת שינה בחלומו. וכתוב בתורה, והתקדשתם והייתם קדושים, כי אני ה' אלקיכם. שאז לא יאונה לו כל רע. %break %H שֵת %break %letter 369 %page 306 .369 אחר שהסתלקו קין והבל, חזר אדם לאשתו, והתלבש ברוח אחר, והוליד את שֵׁת. מכאן התייחסו דורות הצדיקים בעולם. והרבה הקב"ה חסד בעולם, ובכל אחד נולדה נקבה עימו ליישוב העולם, %break כעין של מעלה, שז"א ומלכות היו אח ואחות. שעליהם כתוב, ואיש אשר ייקח את אחותו בת אביו או בת אימו, וראה את ערוותה, והיא תראה את ערוותו, חסד הוא. %break כי אחר ששורה החסד, יצאו גזעים ושורשים מאחוריים שלמעלה, ונפרשו הענפים, ז"א ומלכות. ומה שהיה קרוב התרחק, שז"א ומלכות שהיו מקודם לכן דבוקים אב"א, התרחקו עתה ע"י החסד. %break אז גדלו הענפים, ז"א ומלכות, ובאו להתחבר בזיווג אחד באילן. זה היה בתחילה במצב הא' של המלכות. וזה היה בסתום של העולם, רק במצב האחוריים הסתומים, שאז בלבד היו ז"א ומלכות אח ואחות, ששניהם בני הבינה אז. %break וכתוב, אמרתי עולם חסד ייבנה, שהחסד מפריד אותם זה מזה, והמלכות יורדת מתחת לז"א, ואינה עוד אחותו, אלא נמוכה ממנו. אבל מכאן והלאה, בני אדם שיימצאו בו, שייקחו אחותם, עליהם כתוב, ונכרתו לעיני בני עמם. %break %H בא החסד והפריד אותם זה מזה %break %letter 370 .370 ערוות אחות אביך לא תגלה. כמו שהתגלה במצב האחוריים, שהמלכות הייתה אז אחות ז"א, שהוא אביך. %break ופירוש הכתוב הוא, שלא יגלה ערוות המלכות, ממצב האחוריים, שהייתה אז אחות אביך, שהוא ז"א. כתוב, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם. אשרי חלקם של צדיקים, שיודעים דרכי הקב"ה והולכים בהם, ונודעים אליהם, אשרי חלקם. %letter 371 .371 התעברה ה"ר, בינה, באהבה ובחביבות, שהי', חכמה, אינה נפרדת ממנה לעולם. התעברה והוציאה ו', ז"א, שהוא ו' שבתוך ה'. ואח"כ עמד לפניה, ו' שלאחר י"ה בשם הוי"ה, והניקה אותו. %break ו' זה, כשיצא מהבינה, אז בת זוגו, המלכות, הייתה יוצאת עימו. ונמצא ששניהם הם אח ואחות, בני הבינה, והם אז דבוקים אב"א. %break בא החסד והתעורר אל ז"א, והפריד אותם זה מזה. ויצאו הגזעים מלמטה למעלה, והתפשטו הענפים, ז"א ומלכות, וגדלו, ונעשתה ה"ת. %break והתרבו בענפיה למעלה, עד שהמלכות מזדווגת באילן העליון, ז"א, והתחבר ו', ז"א, עם ה', המלכות. וחסד גרם לכל זה, וחיבר אותם יחד. %letter 372 .372 החיבור של י' עם ה"ר, חו"ב, אינו תלוי בחסד, כמו בז"א ומלכות, אלא במזלא, שהוא דיקנא דא"א, המייחד חו"ב, שאינם נפרדים לעולם. %break י' נקשרת בה', ה' נקשרת בו', ו' נקשרת בה"ת, וה' נקשרת בכל, יה"ו. והכול קשר אחד ודבר אחד, אינם נפרדים זה מזה לעולם. מי שגורם פירוד הוא כאילו מחריב העולם. וזה נקרא ערוות כל. %break %H ה' אחד ושמו אחד %break %letter 373 %page 307 .373 לעת"ל, עתיד הקב"ה להחזיר השכינה למקומה, שיימצא הכול בזיווג אחד. כמ"ש, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. האם עתה אין הוא אחד? %break לא. כי עתה רשעי העולם גורמים, שז"א ומלכות לא נמצאים אחד, כי המלכה מתרחקת מהמלך, ואינם נמצאים בזיווג. ואמא עילאה, בינה, מתרחקת מהמלך, ואינה מניקה אותו. %letter 374 .374 וע"כ הבינה אינה מניקה לז"א, משום שהמלך בלי המטרוניתא אינו מתעטר בעטרות של אמא, כמו בתחילה כשהתחבר במטרוניתא, שאמא הייתה מעטרת אותו בכמה עטרות, בכמה אורות, בעטרות הקדושות העליונות, כמ"ש, צְאֶנָה וּרְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, %break בעטרה שעיטרה לו אימו. כשהזדווג במטרוניתא, העטירה אותו אמא עילאה כראוי. %break ועתה, שהמלך אינו נמצא עם המטרוניתא, אז אמא עילאה לוקחת עטרותיה, ומונעת ממנו מעיינות הנחלים, ואינו נמצא בקשר אחד. וע"כ כביכול לא נמצא אחד. %letter 375 .375 ובזמן שהמטרוניתא תשוב למקום ההיכל, והמלך יזדווג עימה בזיווג אחד, אז יתחבר הכול כאחד בלי פירוד. וע"כ כתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ביום ההוא, בזמן שתשוב המטרוניתא להיכל. %break אז יימצא הכול אחד בלא פירוד. ואז כתוב, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, והייתה לה' המלוכה. %letter 376 .376 המטרוניתא לא תיכנס בשמחה בהיכלו, עד שתהיה נשפטת מלכותו של עשיו, ותיקח ממנה נקמות על שגרמה לכל זה. ואח"כ תזדווג עם המלך, ותהיה השמחה בשלמות. כמ"ש, ועלו מושיעים בהר ציון, לשפוט את הר עשיו בתחילה. %break ואח"כ, והייתה לה' המלוכה. מלוכה זוהי המלכה. ואחר שיזדווגו יחד, כתוב, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. %break %H אמא עילאה רעיה, %H אמא תחתונה כלה %break %letter 377 .377 ערוות אחי אביך לא תגלה. זהו ישראל למטה, שישראל הם אחי ז"א, שהוא אביך. ואחות אימך, זוהי ירושלים של מטה, שהיא אחות המלכות שלמעלה, שהיא אימך. כי בעוונות אלו תתגלה ערוות ישראל, כלומר, שיגְלו ישראל בין העמים. %break ותתגלה ערוות ירושלים, שתחרב ירושלים שלמטה. ועל זה אהבת הקב"ה, שקרא לישראל אחים, כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדבְּרה נא שלום בָּך. וע"כ אומר עליהם הכתוב, ערוות אחי אביך. %letter 378 %page 308 .378 אם אחיי, למה כתוב ג"כ רעיי? דבר שלא נפסק לעולם נקרא רעיי, כמ"ש, רֵעך ורֵע אביך אל תעזוב. אמא עילאה, בינה, נקראת רעיה, משום שאהבת אבא אינה נפסקת ממנה לעולם. %break ואמא תחתונה, מלכות, נקראת כלה, ונקראת אחות. כמ"ש, אחות לנו קטנה, המלכות. %letter 379 .379 ערוות אחותך בת אביך או בת אימך, מוֹלדת בית או מולדת חוץ, לא תגלה ערוותן. כיוון שכתוב, בת אביך, מהו, או בת אימך? %break כלומר, כיוון שאו"א אינם נפרדים לעולם, א"כ אם המלכות היא בת אביך, שהוא אבא עילאה, האם אין היא בהכרח גם בת אימך, שהיא אמא עילאה? %break אלא אם מצד אבא היא נמצאת, ששולט בה צד אבא, נקראת המלכות חכמה. ואם מצד אמא, ששולט בה צד אמא, נקראת בינה. ועכ"פ היא נמצאת מאו"א ביחד. %break כי האות י', אבא, אינה נפרדת מאות ה', אמא, לעולם. כמ"ש, מולדת בית, כשהיא מצד אבא, או מולדת חוץ, מצד אמא. כי אמא נבחנת לחיצוניות אבא. %letter 380 .380 בחכמה ייבנה בית. בית שנבנה בחכמה זהו נהר היוצא מעדן, בינה. מולדת בית, מלכות שנולדה מהבינה, שהיא בית לחכמה. או מולדת חוץ, כשהמלכות יוצאת מהו', מז"א. כמו שאדם, ז"א, אמר על חוה, המלכות, עצם מעצָמיי ובשר מבשרי. %break וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תַחתֶנה. הרי שהמלכות יוצאת מז"א. וזהו מולדת חוץ, ממקום שז"א נמצא, שהוא חיצון מאמא. %break %H ישראל אחים להקב"ה %break %letter 381 .381 ישראל נקראים אחים להקב"ה, שלא נפסקה אהבתם לעולם. ירושלים שלמטה נקראת אחות אימך. כמ"ש, ירושלים הבנויה, כעיר שחוּברה לה יחדיו. שירושלים שלמטה, כעיר שחוברה לה יחדיו, המלכות. %break שחוברה לה יחדיו, משום שהזדווג המלך מו"ק, שהוא ז"א, בכל צדדי המלך, במדרגת צדיק, יסוד, שכל ספירות המלך כלולות בו. שחוברה לה יחדיו, בכל הספירות דז"א. %letter 382 .382 וכתוב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדוּת לישראל. השבטים, אלו הם י"ב (12) גבולים, הנפרדים מהאילן הגדול והחזק, ז"א, שהוא ירש אותם מצד או"א. %break י"ב גבולים הם ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים. ומז"א הם נמשכים למלכות, שנקראים בה בשם י"ב שבטים. שבטי יה, שהם מטוּב העדוּת שמעיד הבן הקדוש, כמ"ש, שבטי יה עדות לישראל. %break כי אלו י"ב גבולים הם עדות, הארת העדן, שהוא חכמה. והם נהרות עמוקים, הנוזלים ונמשכים מי"ה, שהם או"א. והכול הוא להודות לשם ה'. וכתוב, כי שָׁמה ישבו כיסאות למשפט, כיסאות לבית דוד. %break כדי להוריש המלכות הקדושה לו ולבניו לדורי דורות. וזוהי שירה, שאמר דוד על המלכות הקדושה העליונה. %letter 383 %page 309 .383 הכול הוא בסוד העליון, להראות שמי שפוגם למטה פוגם למעלה. עוֹנתם של תלמידי חכמים משבּת לשבּת. משום שהם יודעים סוד הדבר, ויכוונו הלב, ורצונם יהיה שלם. %break והבנים שמולידים, נקראים בני המלך. ואם אלו פוגמים דבר למטה, כביכול הם פוגמים בכלה העליונה, במלכות. אז כתוב, ערוות כלתך לא תגלה. %break הפירוש הזה הוא בשביל אלו היודעים דרכי התורה. לשאר העם, הפירוש הוא, אותו שבנגלה, כלתך ממש, אשת בנו. ובעוון הזה השכינה מסתלקת מביניהם. כלומר, שרומז גם לכלה העליונה, המסתלקת מהפגם הזה שלמטה. %break %H השם הקדוש נחקק בבחינות ידועות %break %letter 384 .384 השם הקדוש נחקק בכ"ב (22) אותיות רשומות. י' בא', א' בי'. י' בב', ב' בי'. י' בד', ד' בי'. י' בה'. י' בג'. ה' בי'. ג' בי'. ו' בי'. וכן כולם נחקקים בי'. י' מעלה כל כ"ב האותיות. %break י' רומזת לחכמה, והיא שורש לכל כ"ב האותיות. כי כשמתחילים לכתוב איזו אות, עושים בתחילתה נקודה, שהיא י', ואח"כ ממשיכים כתיבת האות. שזה פירוש הכתוב, כולם בחכמה עשיתָ. וגם השם הקדוש הוי"ה מתחיל בי', שהיא חכמה. %break והזוהר מפרש איך כ"ב אותיות נכללות בשם הקדוש הוי"ה. שתחילה נכללת י' של השם הוי"ה, בכל כ"ב האותיות, להיותה שורש להן. י' בא', שהי' מאירה לאות א'. וא' בי', שאח"כ עולה א' ונכללת בי'. וכן כל האותיות. %break י' בב' וב' בי'. י' בג' וג' בי'. י' בד' וד' בי'. י' בה' וה' בי'. י' בו'. שעד"ז נחקקות כל האותיות בי', שהי' מאירה להן. ואח"כ הי' מעלה כל כ"ב האותיות, שהן עולות לי' ונכללות בה. ונמצאת הי' של השם הוי"ה כלולה מכל כ"ב האותיות. %letter 385 .385 ה' דהוי"ה, בינה, כלולה בי' דהוי"ה, מהתכללות כ"ב אותיות בי'. וממנה היא יוצאת, כי הבינה נאצלת מהחכמה. אז החו"ב, י"ה דהוי"ה, מעטרים את האבות, חג"ת דז"א, אברהם יצחק יעקב. ה' נפתחת בנחלים שלה, בחמישים שערי בינה שבה, ומעטרת את הראש של ו', %break כלומר שמשפיעה ג"ר לז"א, שהוא ו' דהוי"ה, ששם שורים האבות. שהאבות, חג"ת, עולים ונעשים ראש, חב"ד. ע"י הארת נ' (50) שערי בינה. %letter 386 .386 ה"ת דהוי"ה, המלכות, נמשכת מכללות כ"ב האותיות שבי' דהוי"ה. ו' כלולה משש אותיות, א' עד ו', הקודמות לה. והי' כוללת כולן, כי י' כוללת כל ט' האותיות הקודמות לה, אשר ו' ושש אותיותיה נכללות בתוכן, והיא י' שעל ו'. י' זו נחקקה בחקיקותיה, %break עם התכללות מט' האותיות הקודמות לה. ועולה אל י' דהוי"ה, הכוללת כל כ"ב האותיות, להתעטר בי"ב האותיות האחרות שמי' עד ת'. %break %page 310 ואז נכללת גם היא מכ"ב אותיות, כמו י' דהוי"ה. ואז יוצאים ממנה ע"ס, בחקיקותיהם, וכל השבילים של האורַח העליון המכובד מכל, ל"ב (32) שבילי החכמה, המתגלים מיסוד דישסו"ת, הנקרא אורח. %break אז נכללת ה"ת דהוי"ה, המלכות, מכולם, שמקבלת מכל האורות, ונחקקה מיסוד דז"א, להוליד נשמות. %letter 387 .387 נחקקו כל האורות שבי' שעל ו', שהיא ג"ר דז"א, במ"ב (42) אותיות. כי הכתר דז"א הוא ד' אותיות הוי"ה. והחכמה דז"א היא עשר אותיות דהוי"ה במילואה: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. %break והבינה דז"א היא כ"ח (28) אותיות דמילוי המילוי: יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. וביחד הן מ"ב אותיות. וכולן עולות בראש המלך, בג"ר דז"א. %letter 388 .388 שבע שבתות שלמות, שבע ספירות המלכות כשהן בשלמות, מפורשות בשבעים אותיות של השם ע"ב. עיקרם ע' (70) וב' הנוספים. ע"ב (72) עלו באות ו', בחג"ת דז"א, שהם רשומים בפרשת בשַׁלַח, בכתובים, וייסע ויבוא ויֵט. %break וכשהשכינה מקבלת מז"א, ושבע רשומות נרשמו בה ממנו, שבע ספירות שלמות, אז מתעלות ממנה שבעים באותיות רשומות של השם ע"ב. התעלו האותיות של השם ע"ב, ברשימות ידועות ודרכים סתומים, ומגולים רק לצדיקי אמת, עמודי העולם. %letter 389 .389 כ"ב אותיות החקוקות בתורה כולן מתבארות בעשרה מאמרות, שהם ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ. כל אמירה מאלו העשרה, שהם ספירות המלך, כולן חקוקות באותיות ידועות. כי האותיות הן הכלים של הספירות, וכל ספירה יש לה כלים מיוחדים לה. %break משום זה, השם הקדוש הוי"ה, מתכסה באותיות אחרות, באדנ"י. כי הכלים דז"א, שהוא הוי"ה, מלובשים ומכוסים בכלים של המלכות, שהיא אדנ"י. וכל אמירה משאילה אותיות לאמירה עליונה ממנה, משום שנכללות זו בזו. %break הוע"כ אנו מבטאים השם הקדוש הוי"ה, באותיות אחרות, אדנ"י, משום שמכוסים ומתלבשים זה בזה וזה בזה, עד שמתקשרים כולם יחד. %break הקו האמצעי שבכל ספירה הוא מעליית התחתונה לעליונה. כי כל ספירה כלולה מע"ס. ובעת קטנות נופלים בינה ותו"מ שלה לספירה התחתונה. ומחמת זה, בעת גדלות, כשבינה ותו"מ חוזרים לספירה, לוקחים עימהם גם הספירה התחתונה, %break ומעלים אותה עימהם לספירה העליונה. ואז הכו"ח שבספירה נעשו לקו ימין, ובינה ותו"מ לקו שמאל, והספירה התחתונה שעלתה אליהם נעשתה לקו האמצעי. %break וסדר זה הוא בכל ספירה וספירה. ונמצא שכל אמירה משאילה אותיות לאמירה עליונה ממנה, שכל ספירה שואלת כלים מספירה תחתונה, כדי להשלים את הקו האמצעי שבה. %break משום שנכללות זו בזו, כי מתוך שבינה ותו"מ של כל עליון נפלו, והיו בספירה תחתונה בעת קטנות, והתכללו בה, ע"כ בעת גדלות, כשבינה ותו"מ אלו חוזרים למדרגתם, %break לוקחים עימהם התחתונה, ומעלים אותה למדרגתם, שע"י זה נכללה כל תחתונה בעליונה, והייתה שם לקו האמצעי. %break ומאותו הטעם, כל ספירה תחתונה כשחוזרת ויורדת למקומה, לוקחת עימה למקומה המוחין של העליונה, וגם חלק מכלים דבינה ותו"מ של העליונה. %break משום שהתחתונה נכללה בה בעת היותה בעליונה. והם נעשו לה כלים להלבשת המוחין, שהם נה"י של העליונה המתלבשים בתחתונה. %break וע"כ אנו מבטאים השם הקדוש הוי"ה, באותיות אחרות, אדנ"י, משום שמכוסים ומתלבשים זה בזה, שכל נה"י של העליונה מתכסים ומתלבשים בתחתונה. ובזה מתקשרים כולם יחד, %break שכל ספירה מתקשרת ע"י זה בחברתה, כל עליונה בתחתונה, וכל תחתונה בעליונה. וע"כ השם הוי"ה, ז"א, מתלבש ומתכסה בשם אדנ"י, מלכות, במדרגה תחתונה. %letter 390 %page 311 .390 ומי שרוצה לדעת להבין צירופי השמות הקדושים, צריך לדעת אלו האותיות הרשומות בכל ספירה. ואז יידע ויתקיים בכל. והרי כתבנו אותן בכל אלו האותיות הרשומות והידועות בכל ספירה, מתוך ספרו העליון של שלמה. וכך עלה בידינו. והחברים כתבו אותם. %break כי כל ספירה משאילה אותיות לחברתה, שצריכים לדעת ולזכור אותן. ולפעמים שלא צריכים לדעת, אלא האותיות הרשומות בספירה בלבד, ולא האותיות שמשאילות זו לזו. והכול ידוע לחברים. %letter 391 .391 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, שהקב"ה רוצה בכבודם, ומגלה להם סודות עליונים של שמו הקדוש, שלא גילה למלאכים העליונים הקדושים. וע"כ יכול משה להתעטר בין המלאכים הקדושים, וכולם לא יכלו להתקרב אליו, כאש שורפת וגחלי אש, %break משום שהזכיר השמות הקדושים, שהמלאכים לא ידעו אותם. שאם לא כן, מה היה לו למשה, שיוכל לעמוד ביניהם? אלא אשרי חלקו של משה, כי כשהתחיל הקב"ה לדבר עימו, %break רצה לדעת שמו הקדוש הסתום והגלוי, כל אחד ואחד כראוי לו. ואז התדבק וידע יותר מכל בני העולם. %letter 392 .392 בשעה שעלה משה בתוך הענן, נכנס בין המלאכים הקדושים. פגע בו מלאך אחד בשלהבת אש, בעיניים לוהטות וכנפיו שורפות, ורצה לבלוע אותו לתוכו. %break קְמוּאל שמו. אז הזכיר משה שם אחד קדוש, שהיה חקוק בי"ב אותיות, והזדעזע והתרגש. עד שעלה משה ביניהם. וכן לכל אחד ואחד. אשרי חלקו. %break %H ערוות אישה ובתה %break %letter 393 %page 312 .393 ערוות אישה ובתה לא תגלה, את בת בנה ואת בת בתה לא תיקח לגלות ערוותה. בתיקוני המלכה התבארו אלו העריות, אע"פ שהם בגילוי ובסתום, ושָׁם בת בנה ובת בתה. %break כי העולם צריך להם, והם יישוב העולם. ומי שמגלה ערווה אחת מהם, אוי לו אוי לנפשו, כי מגלה בגלל זה עריות אחרות. %break אישה ובתה, בינה ומלכות. בינה סתומה מהארת חכמה, ומלכות בגילוי, שהארת החכמה מתגלה בה. המלכות עצמה מתחלקת ג"כ לב' בחינות סתומה וגלויה. מחזה ולמעלה היא סתומה, ורק מחזה ולמטה מתגלה בה הארת החכמה. %break ועד"ז גם ז"א סתום וגלוי, שמחזה ולמעלה הוא סתום, ומחזה ולמטה הוא גלוי, שהארת חכמה מתגלה שם. משום שמחזה ולמטה מאיר אור נקבה, מלמטה למעלה. %break והחכמה אינה מאירה אלא מלמטה למעלה. ע"כ הן בז"א והן במלכות. אין החכמה מתגלה, אלא רק מחזה ולמטה, ששם אור נקבה. %break ומשום זה מכונה בחינת מחזה ולמטה בשם בת, אור נקבה. הן בז"א והן במלכות. ונמצא שבחינת מחזה ולמטה של המלכות, נבחנת לבת בתה של הבינה. כי אישה ובתה, היא בינה ומלכות. %break ומחזה ולמטה, שהיא בחינת בת של המלכות, והיא בת בתה של הבינה. ומחזה ולמטה של ז"א, נבחן לבת בנה של הבינה. כי בינה וז"א, הם אישה ובנה. ומחזה ולמטה דז"א ששם בת ז"א, היא בת בנה של הבינה. %break בתיקוני המלכה התבארו אלו העריות, אע"פ שהם בגילוי ובסתום, שאע"פ שאישה ובתה, בינה ומלכות, נמצאת הבינה בסתום, והמלכות בגילוי. וא"כ היה אפשר לחשוב שאין נוהג גילוי ערווה במלכות, אלא רק בבינה בלבד, להיותה סתומה ונעלמה. %break ומכ"ש בת בנה ובת בתה, שהם מחזה ולמטה דז"א ומחזה ולמטה של המלכות, ששם עיקר מקום התגלות החכמה. א"כ לא שייך האיסור של גילוי ערווה, משום שהעולם צריך להם, לגילוי החכמה אשר שם, שזהו כל יישוב העולם. %break כי אם לא הייתה מתגלה שם הארת החכמה, לא היו נולדות הנשמות. כי אין הולדת נשמות, אלא אחר שהתגלתה שם הארת החכמה. וא"כ היה אפשר לחשוב, שלא שייך שם גילוי ערווה. %break ולכן נאמר, מי שמגלה ערווה אחת מהם, אוי לו אוי לנפשו. כי מגלה בגלל זה עריות אחרות. גילוי ערווה, פירושו, שממשיך הארת החכמה מלמעלה למטה כדרך הס"א, שהוא בחינת אור זכר, המשפיע מלמעלה למטה. %break ונמצא, שהמגלה ערווה אפילו מחזה ולמטה של ז"א ומלכות, שממשיך משם מלמעלה למטה, הרי הוא מגלה ערווה במקום מחזה ולמעלה ובמקום בינה, ששם אור זכר הנעלם והמכוסה. שהרי הוא המשיך אור זכר, בחינת מחזה ולמעלה. %break ונמצא, אע"פ שנאחז במקום המותר, שהוא אור נקבה, אמנם אם ממשיך מלמעלה למטה, הרי הוא מגלה אור זכר, ומתגלות העריות במקום האסור. %break אמנם אם אינו ממשיך מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה, אינו מגלה ערווה, אלא להיפך, שהוא יישוב העולם. כי אין הולדת נשמות, אלא בגילוי החכמה מלמטה למעלה. %letter 394 .394 המילה האחרונה של עשרת הדיברות של התורה, היא, לא תחמוד אשת רעך. משום שזהו כלל כולם. ומי שחומד אישה אחרת, כאילו עבר על התורה כולה. אמנם אין דבר שעומד בפני התשובה. וכש"כ אם קיבל עונשו כדוד המלך. %break כל מי שחטא ונבדל מהחטא ההוא, התשובה מועילה לו ביותר. ואם לא נבדל, אין התשובה עולה בידו, ואינה מועילה לו. א"כ, דוד, איך לא נבדל מבת שבע אח"כ? אלא, בת שבע שלו הייתה, ושלו לקח, כי בעלה מת. %letter 395 .395 מוכנה הייתה בת שבע לדוד מיום שנברא העולם. ומה שעיכב אותו, שלא לקח אותה, הוא משום שלקח בת שאול המלך. והיום ההוא לקח אותה אוריה ברחמים, אע"פ שלא הייתה שלו. ואח"כ בא דוד ולקח את שלו. %break ומשום שדוד דחק את השעה לפני הקב"ה להרוג את אוריה ולעשות כך, חטא לפניו. והעניש את דוד. כי הקב"ה רצה להשיב את בת שבע לדוד, כדי לקיים לו מלכות הקדושה העליונה. כי בת שבע הייתה מרכבה למלכות. וכשחשק, אל שלו חשק. %break %H ואל אישה בנידת טומאתה %break %letter 396 %page 313 .396 כתוב, אני ה'. כלומר, אני ה', עתיד לתת שכר טוב לצדיקים לעת"ל. אני ה', עתיד להיפרע מהרשעים לעת"ל. %break אותם, שכתוב בהם, הפושעים בי. למה כתוב, אני הוי"ה, שמורה על מדה"ר, וג"כ כתוב, אני אמית ואחַייה, שמורה על מדה"ד? אע"פ שאני במדה"ר, הרשעים הופכים אותי למדה"ד. %break הוי"ה אלקים הוא שם מלא, שהוי"ה הוא רחמים, ואלקים הוא דין. זכו, הוי"ה. ואם לא זכו, אלקים. הרשעים עושים פגם למעלה. %letter 397 .397 כתוב, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערוותה. הדור, שרבי שמעון שורה בו, כולם זכאים, כולם חסידים יראי חטא הם, השכינה שורה ביניהם. משא"כ בדורות אחרים. משום זה דברים אלו מתבארים ואינם נסתרים בדורו. %break בדורות אחרים אינו כן, ודברי סודות עליונים אינם יכולים להתגלות. ואלו שיודעים, יראים לגלות. %break כי רבי שמעון, כשהיה אומר הסוד של הפסוק הזה, היו עיניהם של החברים כולם נוזלות דמעות, וכל הדברים שאמר, היו מגולים בעיניהם. כמ"ש, פֶּה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות. %break %H ביצה של אמת %break %letter 398 .398 ביצה של אמת, היוצאת מעוף השורה באש, ונבקעת לארבעה צדדים, שניים עולים מהם, ואחד הושפל, ואחד רובץ ברביצה של ים הגדול. עד העת שתתבקע הביצה, תסתלק מהעולם. %break קו שמאל בלי ימין הוא בחינת דינים קשים, ומכונה עוף השורה באש. והמלכות נבנית בעיקרה מקו שמאל. והמלכות מכונה ביצה של אמת. כי אפרוחים הם בחינת ז"א, וביצים הם בחינת המלכות. %break ביצה של אמת, היוצאת מעוף השורה באש, היא מלכות, היוצאת ונמשכת מקו שמאל, השורה באש הדינים. %break והעצה, לבטל הדינים האלו, היא ע"י הקו האמצעי, שמעלה את המסך דחיריק, המחזיר המלכות לבינה. וחוזרות ונבקעות המדרגות לב' חצאים. ונקבע פרסא בין ג"ר לו"ק, שבכל בחינות הג"ר נעלמת החכמה, ואינה מאירה אלא בו"ק. %break ומשום זה גם ז"א, שהוא בחינת ג"ר, הוא בחסדים מכוסים. והמלכות, שהיא בבחינת ו"ק, היא בהארת ו"ק דחכמה. %break %page 314 וע"י הקו האמצעי, שהעלה המלכות לבינה, נבקעה הביצה לארבעה צדדים, חו"ב תו"מ. אשר הג"ר דחכמה, חו"ב, נעלמו, ולא נשאר אלא ו"ק דחכמה, תו"מ. %break ע"כ, שניים עולים מהם, שהם חו"ב, הנעלמים מחכמה. ואחד, שהוא ז"א, ת"ת, הושפל, שאין לו חכמה, אלא חסדים מכוסים מחכמה. ואחד רובץ ברביצה של ים הגדול. רובצת פירושו ו"ק, כי מדרך הרובץ שמסתיר הרגליים שלו, שהם נה"י. %break והחָסר נה"י דכלים, יחסרו לו ג"ר דאורות. ונמצאה המלכות, אע"פ שיש לה חכמה, אין לה אלא ו"ק דחכמה, שהיא רובצת ברביצה של בחינת חכמה, המכונה ים הגדול. %break אמנם באמת אינו כן, כי אע"פ שז"א בחסדים מכוסים, לא הושפל מחמת זה. ולהיפך, שהשיג בזה בחינת מוחין של קודש דאו"א עילאין, שהחסדים שלהם מעולים יותר מחכמה, כי מהם יוצאת החכמה לישסו"ת. %break ואו"א מכונים קודש. על מוחין של קודש דז"א נאמר, ואחד הושפל, שהושפל ונעשה חול. %break ורבי שמעון היה מרכבה לז"א, והיה לו המוחין דאו"א עילאין, שהם פה אל פה. שאין מוחין יותר חשובים מהם. והנה בגמה"ת יתבטל עניין בקיעת המדרגה. %break ותתבטל הפרסא, המבדילה בין למעלה מחזה ובין למטה מחזה, שפירושה הגבול שנעשה מחמת בקיעת המדרגה, וע"כ מ"ה וב"ן ישובו להיות כמו ע"ב ס"ג, ותו"מ כמו חו"ב. %break וכשרבי שמעון ותלמידיו גמרו את אידרא רבא, האירה עליהם בחינת גמה"ת, ביטול הבקיעה והפרסא. %break ולפיכך, אותם ג' החברים, רבי יוסי ורבי חזקיה ורבי ייסא, שהייתה נשמתם למטה מפרסא, הסתלקו תכף מחמת שהתעלו למעלה מפרסא, וצורתם שלמטה מפרסא הסתלקה עם הפרסא שהתבטלה. כי נשמתם הסתלקה בסיבת הסתלקות הפרסא. %break לכן נאמר, עד העת שלא תתבקע הביצה, תסתלק מהעולם. עד שיבוא התיקון. שבגמה"ת לא תתבקע הביצה, שתתבטל בקיעת המדרגה, אז תסתלק מהעולם, תתבטל ותיכלל אז עם ביטול הבקיעה והפרסא. ואז תבחין בין קודש לחול. %break כי תסתלק ותהיה כמו המדרגות שלמעלה מפרסא, שהם בחינות או"א עילאין, חו"ב וע"ב ס"ג, הנקראים קודש. כי אז האיר גמה"ת. %letter 399 .399 בימיו של רבי שמעון היה אומר אדם לחברו, פתח פיך ויאירו דבריך. אחר שנפטר רבי שמעון היו אומרים, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרֶך, שלא יגלו סוד. %break %H ואל אישה בנידת טומאתה %break %letter 400 .400 אמר רבי שמעון, אם בני העולם היו מסתכלים במה שכתוב בתורה, לא היו באים להרגיז לפני ריבונם. כשמתעוררים דינים קשים לרדת בעולם, כתוב, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערוותה. %break על זה כתוב, סוד ה' ליראיו. וכאן אני צריך לגלות הסוד, כי כאן המקום לגלות אותו. %letter 401 %page 315 .401 בשעה שהנחש החזק שלמעלה מתעורר בגלל עוונות העולם, הוא שורה ומתחבר עם הנוקבא, ומטיל בה זוהמה. ואז נבדל הזכר ממנה, משום שנטמאה. ונקראת טמאה. ואין ראוי לזכר, שיתקרב אליה. כי אוי לעולם, אם הוא נטמא עימה בזמן שהיא טמאה. %break ב' נקודות במלכות: א. מנעולא, מלכות דמדה"ד דצ"א, שאינה ראויה לקבלת אור העליון. ב. מפתחא, מלכות הממותקת בבינה, הראויה לקבל אורות עליונים. %break וע"כ נקראת המלכות, עצה"ד טו"ר. שאם זכה האדם, נגנזת נקודת המנעולא, ונקודת המפתחא שולטת. ואז המלכות מקבלת אורות עליונים בשביל התחתונים. ו %break אם לא זכה האדם, מתגלה במלכות נקודה דמנעולא, וכל האורות מסתלקים ממנה, כי נגלה שאינה ראויה לקבל שום אור. וזה נבחן, שהמלכות כביכול נטמאה ואינה ראויה להזדווג עם ז"א. %break כי ז"א אינו יכול להשפיע בה אור העליון. ועוד, כי אם יתחבר בה ז"א בעת ההיא, תתעורר גם בו נקודת המנעולא, ויסתלקו האורות גם ממנו. %break בשעה שהנחש החזק שלמעלה מתעורר בעוונות התחתונים, הוא שורה ומתחבר עם הנוקבא, ומטיל בה זוהמה. כלומר, שניתנה לו רשות לגלות נקודת המנעולא במלכות, שמחמתה מסתלקים ממנה כל האורות, ואינה ראויה עוד לקבל אור. %break שזה נבחן, שהטיל בה זוהמה. ואז ז"א נבדל ממנה, ואינו משפיע לה אור, משום גילוי המנעולא, הנחשב כמו שנטמאה. ואין ראוי לזכר, שיתקרב אליה. %break כי אם יתקרב ויתחבר עימה, תתדבק גם בו בחינת המנעולא, ויסתלקו אורותיו. כי אוי לעולם, אם הוא נטמא עימה בזמן שהיא טמאה. כי אם יסתלקו גם אורות דז"א, ייחרב העולם, שלא יהיה להם ממי לקבל חיותם. %break %H מיני טומאה %break %letter 402 .402 קכ"ה (125) מיני טומאה ירדו לעולם, המתאחדים ונאחזים מצד הנחש החזק. וכ"ז (27) הגדולים שבהם, נאחזים בנוקבא, ומתדבקים בה. אוי למי שיתקרב אליה בזמן ההוא. שמי שיתקרב אליה, מראה פגם למעלה. %break כי בעוון הזה מתעורר הנחש החזק למעלה, ומטיל זוהמה במקום שאינו צריך, ומתחבר בנוקבא, ושערותיו של הזכר גדלות, והנוקבא נטמאת, ושערותיה מגודלות, וציפורניה גדולות. %break ואז דינים מתחילים להתעורר בעולם, והכול נטמאים. כמ"ש, כי את מקדש ה' טימא. מקדש ה' נטמא בעוונות בני אדם. %letter 403 .403 כתוב, ואיבה אָשׁית בינך ובין האישה. כ"ד (24) מיני טומאה הטיל הנחש בנוקבא כשהתחבר עימה, כחשבון, ואיבה. וכ"ד מינים מתעוררים למעלה וכ"ד למטה. %break והשערות גדלות, והציפורניים גדולות. ואז מתעוררים דינים בעולם. כשהאישה רוצה להיטהר, צריכה לגזוז אותו שיעור השערות שגדלו בימים שהייתה בטומאתה, וצריכה לקצץ ציפורניה, וכל אותה הזוהמה שבהם. %break %H הזוהמה של הציפורניים %break %letter 404 %page 316 .404 הזוהמה של הציפורניים תעורר זוהמת הנחש. ומשום זה צריכים לגנוז אותן. ומי שמעביר אותן לגמרי, ששורף אותן, כאילו מעורר חסד בעולם. אין האדם צריך לתת זיכרון למינים הרעים. %break כי 1405 מינים רעים נאחזים בזוהמה שהטיל הנחש החזק, וכולם מתעוררים באותה הזוהמה של הציפורניים. %break עניין זוהמת הציפורניים שהטיל הנחש בנוקבא, גילוי המנעולא, אשר עימו נפגמים כל האורות דנוקבא, דמלכות. ג' מספרים: קכ"ה מיני טומאה, כ"ד מיני טומאה, ו-1405 מינים רעים. %break הם כנגד ג' אורות שבג' שמות של הנוקבא, אלקים, אדנ"י, את"ה, שהס"א יונקת ונאחזת בהם, כמ"ש, זה לעומת זה עשה האלקים. %break מהשם אלקים דקדושה עד אלוהים אחרים, מתפשטים ק"כ צירופי אלקים דקדושה, שאחריהם מתחילים אלוהים אחרים. מַסכה בגי' קכ"ה, שהם ק"כ צירופי אלקים וחמש אותיות אלקים, שהס"א יונקת מהם. %break ועוד, חמש אותיות אלקים הם חמש ספירות כח"ב תו"מ. וב' התכללויות נוהגות בהן. שבהתכללות א' נכללות חמש ספירות כח"ב תו"מ זו מזו, והן כ"ה (25) ספירות. ובהתכללות ב' נכללו כח"ב תו"מ בכל אחת מכ"ה הספירות, והן קכ"ה ספירות. %break חמש מערכות של כ"ה ספירות, שהמערכה הראשונה היא מכתר, והמערכה השנייה מחכמה, והמערכה השלישית מבינה, והמערכה הרביעית מת"ת, והמערכה החמישית ממלכות. %break בשם אדנ"י יש כ"ד צירופים, והנחש נאחז ויונק מצירופים אלו, שהסתלקו מהנוקבא מכוח זוהמתו. כ"ד צירופי אדנ"י אלו, הם י"ב (12) שבז"א, חו"ב תו"מ שבכל אחד ג' קווים, שהם י"ב. וכן יש אותם י"ב במלכות, חו"ב תו"מ שלה, ובכל אחד ג' קווים. %break וכשנכללים זה מזה, יש כ"ד בז"א, וכ"ד במלכות. והנחש נאחז ג"כ בכ"ד דז"א, באותו שיעור שנכלל מהמלכות. המלכות נקראת גם בשם את"ה, שזה מורה על שיעור המוחין שבה. כי המוחין הם חו"ב, ימין ושמאל. %break וחו"ג, ימין ושמאל שבדעת. המלכות עיקרה מקו שמאל, וע"כ אין לה בשלמות, אלא רק בחינת מוחין דבינה, חו"ב תו"מ דבינה, שהיא שמאל. וכיוון שספירות הבינה הן מאות, ע"כ יש לה ת' (400). %break אמנם יש לה ג"כ הארה מחכמה, שספירותיה אֶלף, וע"כ יש לה אלף ת' (1400). והדעת כוללת ה"ח מימין, וה"ג משמאל. והמלכות, אין לה אלא ה"ג שבשמאל בלבד. %break וע"כ נקראת המלכות בשם את"ה. ובעת שהנחש מטיל זוהמה, שמגלה מנעולא הגנוזה במלכות, אז מסתלקים ממנה מוחין אלו. והנחש נאחז במקום החיסרון. וע"כ יש אלף ת"ה (1405) מינים רעים. %letter 405 %page 317 .405 ואפילו מי שרוצה יכול לעשות בציפורניים כשפים לבני אדם, משום אלו המזיקים התלויים בהן. ומי שמעביר אותן, ששורף אותן, הוא כאילו מרבה חסד בעולם. %break ודינים רעים אינם נמצאים, ותתבטל הזוהמה ההיא, וציפורניה הרשומות בזוהמה. ומי שדורך ברגליו או במנעליו על הציפורניים, יכול להינזק. %break וכמו בשיירים אלו של שארית זוהמה שלמעלה, כך האישה שקיבלה והתחברה בנחש, והטיל בה זוהמה, על אחת כמה וכמה. אוי לעולם המקבל ממנה בשעה זו, שמקבל מהזוהמה ההיא. %break משום כך כתוב, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב. שלא לקבל מהמלכות, בשעה שהנחש מתחבר בה בעוון התחתונים, ומטיל בה זוהמה. %break %H הָביאו עליי כפרה %break %letter 406 .406 אמר הקב"ה, הָביאו עליי כפרה בר"ח, על שמיעטתי את הירח, המלכות. עליי, פירושו למעני. כדי להעביר הנחש מיניקת המלכות, ותתבשם המלכות. עליי, כמ"ש, שרפים עומדים ממעל לו, שאין פירושו למעלה ממנו, אלא למענו ולכבודו. %break וע"כ כתוב בקורח, אתה וכל עדתך הנועדים על ה', שפירושו, בשביל ה'. שבגללם, מחמת החטא של קורח ועדתו, מתעורר הס"א, הבא מצידם לפגום בה'. אף כאן, הביאו עליי כפרה, עליי ממש, למעני בשבילי, כדי שהמלכות תתבשם, והנחש יעבור ממנה, %break ולא יהיה נמצא במקום ששורה, במקום החיסרון של מיעוט הירח. בגלל שמיעטתי את הירח, המלכות, ושולט בה מי שאינו צריך. ומשום זה, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב. %break %H והיה מדי חודש בחודשו %break %letter 407 .407 אשרי הדור שרבי שמעון שורה בו. אשרי חלקו בין העליונים והתחתונים. עליו כתוב, אשרֵיךְ ארץ שמלכּך בן חורים, שזוקף ראשו לגלות ולבאר דברים ואינו מפחד. כמי שהוא בן חורין, %break ואומר מה שרוצה, ואינו מפחד. מלכך, זהו בעל התורה, בעל החכמה. כי כשהיו החברים רואים את רבי שמעון, היו רצים אחריו, ואומרים, אחרי ה' ילכו כאריה ישאג. %letter 408 .408 כתוב, והיה מדי חודש בחודשו, ומדי שבת בשבתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי, אמר ה'. למה שניהם שקולים יחד בכתוב? אלא הכול במדרגה אחת עולה, זה מזדווג בזה. %break יום השבת, ז"א, מזדווג בחודש, מלכות. ושמחה של זה בזה אינה נמצאת, שאינם מזדווגים, אלא כשנגלה עליהם עתיקא קדישא, הכתר, ואז היא שמחת הכול. %break כתוב, מזמור שיר ליום השבת. ליום השבת, לז"א, שהוא שבח שהקב"ה משבח. אז נמצאת שמחה ומתווספת נשמה, כי עתיקא מתגלה, והזיווג דז"א ומלכות מזדמן. %letter 409 %page 318 .409 אף כך הוא בחידוש הלבנה, בר"ח, שהשמש, ז"א, מאיר לה בשמחת אור עתיקא למעלה. משום זה קורבן של ר"ח הוא למעלה, כדי שהכול יתבשם, ותימצא שמחה בעולם. וע"כ, הביאו עליי כפרה, כדי לעורר הזיווג. %break %H השלך על ה' יְהבְךָ %break %letter 410 .410 כתוב, עוֹלת שבַּת בשבַּתו על עולת התמיד. שצריך לכוון ליבו למעלה יותר מבשאר הימים. וע"כ, על עולת התמיד, הוא בדיוק, כי על, פירושו למעלה מתמיד. כמ"ש בחנה, וַתתפלל על ה'. על, פירושו למעלה מה', מז"א, משום שבנים תלויים במזל הקדוש, %break דיקנא דא"א, שהוא למעלה מז"א. ואין דבר בתורה או אות קטנה שבתורה, שאינה רמוזה בחכמה עליונה, ותלויים ממנה תלי תלים סודות של חכמה עליונה, כמ"ש, קווּצותיו תלתלים. %letter 411 .411 כתוב, השלך על ה' יְהבְךָ והוא יכַלְכְּלֶךָ. על, למעלה מה', מז"א, כי מזון תלוי במזל, דיקנא דא"א. וכתוב, על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מְצוֹא, רק לשֵׁטֶף מים רבּים, אליו לא יגיעו. %break על זאת, למעלה ממלכות, הנקראת זא"ת, שזהו ת"ת, שלמעלה ממלכות. לומדים, שלעת מצוא, זו אישה. אבל לעת מצוא הוא, כמ"ש, דרשו ה' בהימָצאוֹ, קְרָאוהו בהיותו קרוב. כלומר, בעשרת ימי תשובה. %break לעת מצוא, בשעה שנוזלים ונמשכים הנהרות, שהם אורות הבינה, והאבות, חג"ת, מקבלים, והכול מתברכים. שעל זה יתפלל כל חסיד. רק לשטף מים רבים. שטף מים רבים, זהו עומק המעיינות והנהרות, שהוא עתיקא קדישא, שמשם נמשכים האורות והמעיינות לבינה. %break שמי יזכה לו, ומי יזכה להתקרב ולעלות שם. זהו שכתוב בו, רק לשטף מים רבים, אליו לא יגיעו. כי אינם זוכים ואינם יכולים לקבל מעתיקא. %letter 412 .412 כתוב, אחת שָׁאלתי מאת ה' אותה אבקש, שׁבְתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה'. אשריהם הצדיקים, שכמה אוצרות עליונים צפוּנים להם בעולם ההוא, בבינה, %break שהקב"ה משתעשע בהם באלו העולמות, שעליהם ביקש דוד, לחזות בנועם ה', בהארת עתיקא הנמשכת בבינה. רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, מורה על אורות דעתיקא, שאי אפשר להשיג. אלא שיש צדיקים, שזוכים גם לזה. %break מכאן נשמע, שיש צדיקים שזוכים לאור עתיקא, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתךָ, יעשה למחכה לו. יעשה, רומז על עתיקא, מטעם שחיים נמשכים ממזל, מדיקנא דעתיקא. כמ"ש, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. %break למעלה מה', מזל, להיותו תפילה על מזונות. וכתוב בחנה, וַתתפלל על ה'. שהוא ג"כ מזל, שלמעלה מה', להיותה תפילה על בנים. והכול אחד, שמושכים ממזלא, שהיא דיקנא דעתיקא קדישא. הרי שיכולים לקבל ולמשוך שפע גם מעתיקא קדישא. %letter 413 .413 אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, וישמחו כל חוֹסֵי בךְ לְעולם ירננו ותָסֵך עָלֵימוֹ, ויעלצו בךָ אוהבי שְׁמך. וכתוב, אך צדיקים יודו לשְׁמךָ, יישבו ישרים את פניך. וכתוב, ויבטחו בךָ יודעי שמך, כי לא עזבת דורשיך ה'. %break
שמור ספר
בדוק
בטל