עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ה-ח %book כרך ו' - פרשת צו %page 106 %H פרשת צו %break %H זאת תורת העולָה %break %letter 1 .1 צו את אהרון ואת בניו לאמור, זאת תורת העולָה. עולה זו מעלה ומקשרת את כנ"י למעלה, והדבקות שלה בעוה"ב, בינה, להיות הכול אחד, בקשר אחד, בשמחה. ומשום שעולה למעלה למעלה, לבינה, %break כתוב, זאת תורת, זכר ונוקבא ביחד, ז"א ומלכות, תושב"כ ותשבע"פ, לעלות באהבה לבינה. כי זא"ת, מלכות, תשבע"פ. ותורת, ז"א, תושב"כ. %break %letter 2 .2 כשהתעורר צד צפון, גבורה דז"א, קו השמאל, כתוב, שמאלו תחת לראשי, שהמלכות מקבלת מקו שמאל דז"א. אז המלכות עולה באהבה, ומתעטרת בימין דז"א, החסד. %break ומתחברת באמצע, בקו האמצעי דז"א, ת"ת דז"א, והאיר הכול מקודש הקודשים, שהוא בינה. וזהו מתוך צד אדם. ברצון הכוהנים, קו ימין, ובתפילה של ישראל, קו האמצעי, ובשירה של הלוויים, קו שמאל. %break %letter 3 .3 עולָה היא קודש הקודשים, רוח עליון, בינה. משום שג' רוחות קשורים יחד בעולה: %break א. רוח תחתון, הנקרא רוח הקודש, המלכות, ב. רוח שבאמצע, הנקרא רוח חו"ב, ז"א, בן לחו"ב. וכן נקרא רוח תחתון, להיותו תחתון ביחס הבינה. אבל הרוח הזה הוא יוצא מתוך השופר הכלול מאש וממים, %break ג. רוח עליון הסתום בחשאי, בינה, שבו מתקיימים כל הרוחות הקדושים, וכל הפנים מאירים ממנו, ומשום זה חוזרת העולה לרוח ממש. %break %letter 4 .4 ואח"כ בבהמה שמקריבים, מסתפקים וניזונים החיצוניים, שיתקשר בקדושה רוח אחר, שהוא בהם בתוך הטומאה, ע"י החֲלָבים והשומן שמקריבים. ומשום זה עולה היא קודש הקודשים. %break שאר הקורבנות הם לעשות שלום בעולם כולו, מכמה צדדים ומבעלי הדין שבעולם, להעביר אותם ולהאיר מתוך הרצון להתבשם. %break ונקראים קודשים קלים, משום שאינם מתעטרים למעלה למעלה בקודש הקודשים, שהוא בינה. וע"כ הם קודשים קלים ושחיטתם בכל מקום. אבל עולה, שהיא קודש הקודשים, אינה כשאר הקורבנות כי כל מעשיה קודש. %break %letter 5 .5 כתוב, ולבש הכוהן מידו בד. אלו הם לבושים המיוחדים לקדושה. בד, כמו בדד, כלומר שמיוחד לקדושה. וכתוב, בגדי קודש הם ורָחץ במים את בשרו וּלְבֵשָׁם. קודש, שהיא קודש קודשים, שעולֶה הכול ומתעטר בקודש הקודשים, בבינה, בקשר אחד. %break ואח"כ פונה ועובר רוח הטומאה, המטמא הכול ואינו שולט, ואינו מתקרב אל המקדש, ועובר מכל הצדדים של הקדושה, ונשאר הכול קודש בקדושה בלבד. %break %H תורים ובני יונה %break %page 107 %letter 6 .6 אדם ובהמה תושיע ה'. וכך עולֶה אדם מצד אדם, ע"י הרצון והתפילה. ובהמה, מצד הבהמה, שמוקרבת על המזבח. וע"כ כתוב, אדם כי יקריב מכם. אדם שקורבנו מרצון ומתפילה, למעלה, לקשור קשר מצד אדם. %break ואח"כ כתוב, מן הבהמה. והכול הוא בכתוב, אדם ובהמה תושיע ה', שצריכים בקורבן אדם ובהמה. כשברא הקב"ה את העולם, עשה כך, אדם ובהמה. %break %letter 7 .7 והרי כתוב, ועוֹף יעופף על הארץ, שמהם מקריבים קורבנות ואפילו עולה, כמ"ש, ואם מן העוף עולָה קורבנו לה', והקריב מן התוֹרים או מן בני היונה את קורבנו. הרי הבהמה אינה בדיוק, שתדרוש כמו בעוף. %break מכל העופות אין מקריבים אלא תורים ובני יונה. אלא העניין הוא שמה שכשר בזה פסול בזה. שהאדום כשר בתורים ופסול בבני יונה. בני יונה הוא ימין, תורים הוא שמאל. וע"כ כשר בו אדום, שרומז על שמאל. %break %letter 8 .8 עוף יעופף על הארץ. הם המרכבה, המלאכים מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל, הנקראים עוף. ובהם עולה רוח הקודש, המלכות, לעלות למעלה לז"א, לזיווג. שהם שניים, אחד לימין ואחד לשמאל, עוף לימין, מיכאל. יעופף, לשמאל, גבריאל. %break %letter 9 .9 ע"כ מקריבים שניים, תורים ובני יונה, מיכאל וגבריאל, כדי להעלות רוח הקודש, המלכות, לז"א. והשמאל דז"א מעטר ומֵזין למטה לצד שמאל ההוא של המלכות. וימין לימין. %break ומתקשרת אישה בבעלה, מלכות בז"א, להיות אחד. והכול מתעלה ומתקשר יחד למעלה ולמטה, והקב"ה מתעלה ונשגב לבדו. %break %letter 10 .10 העני, המקריב תורים ובני יונה, אינו נותן חלק להזין העולמות, אלא לייחד למעלה. אבל הכול למעלה ולמטה, כל אחד מתקשר אל הצד שלו. %break %H דבקות של רצון הכוהנים והלוויים וישראל %H עד היכן עולה? %break %letter 11 .11 קשר הכול נקשר בקודש הקודשים, בבינה, להאיר. הדבקות של רצון הכוהנים והלוויים וישראל, עד היכן עולה? %break %letter 12 .12 הדבקות שלהם עולה עד א"ס. כי כל קשר וייחוד ושלמות הוא לגנוז בצניעות, שאינה מושגת ולא נודעת, אשר רצון כל הרצונות בה. א"ס אינו עומד להיוודע, ולא לעשות סוף, ולא לעשות ראש. ולא כמו אַין, כתר, הראשון, שהוציא ראש וסוף. %break %page 108 ראש היא הנקודה העליונה, ראש הכול הסתום, העומדת בתוך המחשבה, חכמה, הנקראת ראשית. והחכמה נאצלה מהכתר, שנקרא אין. ועושה סוף, שהוא המלכות, הנקראת סוף דבר. אבל בא"ס לא נמצא סוף. %break %letter 13 .13 אין רצונות, ואין אורות, ואין נרות בא"ס. כל אלו האורות והנרות שבאצילות תלויים בא"ס, שיתקיימו בהם, אבל אינם עומדים להשגה. מי שידוע ואינו ידוע, שאפשר לדבר בו מבחינת ידיעה, אין הוא אלא רצון עליון סתום, הנקרא אין, כתר. אבל בא"ס לא שייכת ידיעה כלל. %break %letter 14 .14 וכשהנקודה העליונה, חכמה, ועוה"ב, בינה, מתעלים בהארתם, אינם יודעים אלא רק ריח, ו"ק דחכמה, ולא ג"ר דחכמה, כמי שמריח בריח ומתבשם. ואין זו בחינת נחת, הנקראת ניחוח. שהרי כתוב, ולא אריח ברֵיח ניחוחַכם. %break הרי שריח וניחוח הם שני דברים. כי ריח ניחוח פירושו ריח של הרצון, כלומר, כל אלו הרצונות של תפילה, ורצון השירה, ורצון הכוהן, שכולם הם עניין אדם. אז נעשו כולם רצון אחד, וההוא נקרא ניחוח, רצון. אז הכול נקשר ומאיר יחד כראוי. %break %letter 15 .15 וע"כ ניתן צד האחר הזה ביד הכוהן, כמ"ש, צו את אהרון ואת בניו לאמור, זאת תורת העולָה. שאין צו אלא עבודה זרה, ס"א. %break וכאן ניתן לו לשרוף את המחשבה הרעה ההיא, ולהעביר אותה מהקדושה ברצון הזה שעולה למעלה. ובעשן הזה, ובחֲלָבים הנשרפים, כדי שיעברו מהקודש. %break והצו ההוא, הס"א, עומד ברשותם להפריד אותו מהקודש ע"י הקורבן הזה. והרי כתוב, צו את בני ישראל, איך אפשר לפרש שצו הוא הס"א? הס"א עומד ברשותם, שכל זמן שישראל עושים רצונו של אדונם, אין הס"א יכול לשלוט עליהם. %break %letter 16 .16 צו את אהרון, בא לעטר רוח הקודש הזה למעלה למעלה, ולהפריד את רוח הטומאה להוריד אותה למטה למטה, מישראל ברצון ובתפילה, ומכוהנים במעשה הקרבת הקורבן, כל אחד כראוי לו. %break %letter 17 .17 והפסוק הזה מוכיח עליהם, שכתוב, צו את אהרון ואת בניו לאמור. צו זהו עבודה זרה, רוח הטומאה. לאמור, זו אישה, הנקראת יראת ה', המלכות. משום זה הכול כתוב לעטר את המלכות, ולהוריד הס"א. והכוהן עומד לתקן את הכול, כמ"ש, אדם ובהמה תושיע ה'. %break %H זאת תורת העולה %break %letter 18 .18 אשרי חלקם של הצדיקים, בעוה"ז ובעוה"ב, שהיו יודעים דרכי התורה, והולכים בה בדרך אמת. עליהם כתוב, ה' עליהם יחיו. עליהם, אלו הם דרכי התורה. יחיו, שיתקיימו בעוה"ז ובעוה"ב. %break %letter 19 .19 זאת תורת העולָה, היא העולה על מוֹקְדָה על המזבח כל הלילה. זאת תורת, זוהי כנ"י, המלכות. העולה, כי היא עולה ומתעטרת למעלה למעלה להתקשר, עד המקום שנקרא קודש הקודשים, בינה. %break %letter 20 %page 109 .20 זאת תורת, זוהי כנ"י, מלכות. העולה, זוהי מחשבה רעה, שעולה על מחשבתו של האדם להטות אותו מדרך האמת. היא העולה, זו היא העולה ומשטינה על האדם, וצריכים לשרוף אותה באש, כדי שלא לתת לה מקום להשטין. %break .21 ומשום זה כתוב, על מוֹקְדָה על המזבח כל הלילה. לילה הוא כנ"י, מלכות, הבאה לטהר את האדם מאותו הרצון. על מוקדה, משום שנהר דינור הוא מקום לשרוף כל אלו שאינם נמצאים בקיומם, הס"א. %break %letter 21 כי מביאים אותם באש השורפת, ומעבירים ממשלתם מהעולם. וכדי שלא ישלוט, צריך, על מוקדה על המזבח כל הלילה. ואז נכנע ואינו שולט. %break %letter 22 .22 וע"כ כשהס"א נכנע, עולה כנ"י, מלכות, שהיא רוח הקודש, כי עולה ומתעטרת למעלה. כי העלייה שלה היא בעת שנכנע הכוח האחר הזה ונפרד ממנה. %break ומשום זה צריכים בקורבן, להפריד הס"א מרוח הקודש, המלכות, ולתת לה חלק, כדי שרוח הקודש יתעלה למעלה. %break %letter 23 .23 והאש על המזבח תוּקַד בו לא תכבה, וביעֵר עליה הכוהן עצים בבוקר בבוקר. אש, היא דין, והכוהן בא מצד ימין, והוא רחוק מהדין. הכוהן אינו מזדמן בדין לעולם, וכאן הוא צריך להבעיר הדין בעולם, שצריך להבעיר העצים, כמ"ש, וביעֵר עליה הכוהן עצים. %break %letter 24 .24 אדם הבא לחטוא לפני אדונו, שורף את עצמו בשלהבת יצה"ר. ויצה"ר בא מצד רוח הטומאה. והרי שורה בו רוח הטומאה. %break ולפעמים נודע קורבנו שבא מהצד הזה, כלומר עֵז, שצריך להקריב על המזבח את הדומה לחוטא, ואינו כלֵה ואינו מתבטל אותו רוח הטומאה, בין מהאדם החוטא, ובין מאותו הצד שבא ממנו, אלא באש המזבח. %break שהאש הזו מבערת רוח הטומאה ומינים רעים מהעולם. והכוהן מתכוון לזה, לתקן האש שתבער מינים רעים מהעולם. וע"כ צריכים לכוהן, שיעשה זאת, שהוא מהימין, והימין מבער השמאל. %break %letter 25 .25 וע"כ צריך, שלא יכבו אותה לעולם, אלא אש תמיד תוּקַד בו, כדי שלא ייחלשו הכוח והחוזק שבה, ויוכל לשבור הכוח האחר הרע מהעולם. וע"כ כתוב, לא תכבה. %break והכוהן יסדר עליו אש בבוקר בבוקר, בזמן ששולט הצד שלו, כי בבוקר שולט צד הימין, ומתעורר בעולם, כדי לבשם העולם, ע"י עריכת האש על המזבח. %break וייכנעו הדינים ולא יתעוררו בעולם. על זה יש אש אוכְלה אש, כי האש של מעלה, של המלכות, אוכלת אש אחרת. אש המזבח אוכלת אש אחרת, של הצד האחר. וע"כ אש זו לא תכבה לעולם, והכוהן מסדר אותה בכל יום. %break %letter 26 .26 מצווה לעשות העולה כמשפטה. ועליה כתוב, זאת תורת העולה. חמישה מיני אש היו יורדים על הקורבן: א. אש אוכלת ואינה שותה, ב. אש שותה ואינה אוכלת, %break ג. אש אוכלת ושותה, ד. אש אוכלת לחים ויבשים, ה. אש שאינה אוכלת ואינה שותה, %page 110 %break כנגדם הם: א. זאת תורת העולה, ב. היא העולה על מוֹקְדָה, %break ג. על המזבח, ד. כל הלילה, ה. ואש המזבח תוּקַד בו. %break חמישה דינים מכונים חמש אשוֹת. שלושה הם בחג"ת שלמעלה מחזה, הנמשכים מג' זריעות, המכונות חולם שורוק חיריק. שניים הם מחזה ולמטה: אחד, בנו"ה ויסוד, הנמשך מהמסך שבנקודת החזה. שני, במלכות. %break והנה הדינים שבג' קווים חג"ת שלמעלה מחזה, הם בחינות אש שאינה שורפת, אלא רק אוכלת, שממשיכה חסדים. אבל שתי האשות שמחזה ולמטה, הן שורפות החיצוניים. ונודע, שהמשכת החסדים מכונה אכילה, והמשכת החכמה שבקו שמאל מכונה שתייה. %break אש אוכלת ואינה שותה, הדינים שבקו ימין, הנמשכים מנקודת החולם, שהוא אוכל, שממשיך מוחין דחסדים, ואינו שותה, שאינו ממשיך חכמה. %break אש שותה ואינה אוכלת, הדינים שבקו שמאל, הנמשכים מנקודת השורוק, שהוא שותה, שממשיך מוחין דחכמה, ואינו אוכל, שאינו ממשיך חסדים, כי השמאל הוא חכמה בלי חסדים. %break אש אוכלת ושותה, הדינים שבקו אמצעי, הנמשכים מנקודת החיריק, שהוא אוכל, שממשיך חסדים, וגם שותה, שממשיך חכמה ג"כ, להיותו כלול מב' הקווים ימין ושמאל, ויש לו מעלת שניהם. ועד כאן המדובר מלמעלה מחזה. %break אבל למטה מחזה, יש אש אוכלת לחים ויבשים, כלומר, הדינים שבנה"י, הנמשכים ממסך שבחזה, שאוכלת ושורפת הקליפות שבימין, שהן לחוֹת, שיש בהן איזו לחלוחית אור. ואוכלת ושורפת הקליפות שבשמאל, שהן יבשות לגמרי. %break ויש אש שאינה אוכלת ואינה שותה, הדינים שבמלכות, שאינם ממשיכים שום אור, לא של חכמה ולא של חסדים. כי המלכות אין לה מעצמה שום אור, אלא רק מה שז"א משפיע אליה. %break וכנגדם חמש חלוקות שבכתוב, זאת תורת העולה: זאת תורת העולה, קו ימין, חסד, כנגד האש הראשונה. היא העולה על מוקדָה, קו שמאל, גבורה, כנגד האש השנייה. וע"כ נזכר כאן מוקדָה. %break על המזבח, קו האמצעי, ת"ת. כי המזבח הוא מלכות, על המזבח הוא ממעל המזבח, ת"ת, כנגד האש השלישית. כל הלילה, המסך השולט מחזה ולמטה, השייך למלכות הנקראת לילה, כנגד האש הרביעית. %break ואש המזבח תוּקַד בו, דין המלכות עצמה, הנקראת מזבח, כנגד האש החמישית. %break %letter 27 .27 עולה, כולה עולה לגבוה. זוהי בינה, ה"ר דהוי"ה. ונקראת כך ע"ש חמישה מראות שלה, חמש אשות שנמשכות לזו"ן מהבינה. י' היא בת יחידה, בת עין, מלכות, שעליה כתוב, ומראֵה כבוד ה' כאש אוכלת. %break אמנם המלכות מבחינתה עצמה היא אש שאינה אוכלת ואינה שותה, אלא ו', ת"ת, קו האמצעי, שהוא אוכל ושותה, הוא האור של בת עין. %break וכשהמלכות מקבלת מהו', גם היא אש שותה כל המים דאורייתא. ואוכלת את כל הקורבנות שבתפילה, שמקבלת מהו' כל ג' אשות דחג"ת הכלולות בה. וגם מקבלת מהאש הרביעית שבנה"י של הו' שמחזה ולמטה. וע"כ היא אוכלת לחים ויבשים, כמו האש הרביעית. %break וממשיכה פְּשָׁטֵי התורה, שהם כעצים יבשים, וממשיכה סודות התורה, שהם כעצים לחים. שע"י זה ששורפת הקליפות שבשמאל, שהן יבשות, נמשכים פשטי התורה. %break וע"י זה ששורפת הקליפות שבימין, שהן לחות, נמשכים סודות התורה. וזוהי אש אוכלת לחים ויבשים. %page 111 %break %letter 28 .28 אוכלת לחים, הם כל הקורבנות, הנקרבים על מצוות עשה, ע"י התפילה, כמ"ש, ונשַׁלְמָה פָּרים שפתינו. ואוכלת יבשים, כלומר, כל הקורבנות שהיו נקרבים בתפילה, על מצוות לא תעשה, שזוהי שמענישים עליה ד' מיתות, סקילה שריפה הרג חנק. %break והם הקורבנות, על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה. אלו הם הקורבנות של השכינה, הנקראת תפילה, הבאים על מצוות עשה ולא תעשה. וכנגד חמישה מראות אלו, הנמשכים מבינה, תיקנו חמש תפילות ביוה"כ. %break וכנגד בת עין, המלכות, י', הם עשרת ימי תשובה. וה"ר דהוי"ה כנגד האור של בת עין, הנמשך לה מהו'. חמישה עינויים שביוה"כ, שאינם אוכלים ואינם שותים, כנגד ה"ת דהוי"ה, המלכות מבחינתה עצמה, שאינה אוכלת ואינה שותה. %break %H עולָה חַטָאת ואָשָׁם %break %letter 29 .29 המצווה שלאחר זו, היא לעשות החַטָאת כמשפטה. תַנאים ואמוראים, אתם, שמצד המידות של הקב"ה אתם באים, שעמלתם הרבה לנקות הבת, שהיא הלָכָה, מלכות, %break מהקליפות של העֵרב רב, שהן קושיות רעות שאין להן יישוב, ולא תירוץ, שעליהן כתוב, מעוּות לא יוכל לתקוֹן וחֶסרון לא יוכל להימנות, אלא שנאמר בהם תיקוּ בהלכה. %break וכל תיקו שבאיסור, הוא לחומרה. והוא תיקו חסר ן', שרומז שאין לו תיקון. חסר ן', שהיא עוה"ב, בינה, שיש לה נ' (50) שערים. כי תיקו שבעוה"ב הוא שתיקה, כמו שלומדים, שתוֹק כך עלָה במחשבה לפניי. %break פירוש, שהתיקון לזה היא שתיקה, כמו שאמר הקב"ה למשה, שתוק. שזהו תיקו שבעוה"ב, כלומר עם ן', שהוא תיקון. %break %letter 30 .30 ויש קושיות שהן לבושי הלכה, לבושי מלכות, שכתוב בהן, משבצות זהב. כמ"ש, כל כבוּדה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבוּשה. %break כי הקושיות הן דינים, הנבחנים לחקיקות כמו משבצות, והם נעשו לבושים למלכות. אותם הדינים, הגורמים לגילוי החכמה, וע"כ הם משבצות זהב, כי זהב מורה על גילוי חכמה שמשמאל. %break ואתם האמוראים פוסקים לבוש המשבצות בכמה פסקי דינים, ואח"כ אתם מתקנים ומיישבים אותם בכמה יישובים. %break %letter 31 .31 ואם חסר איזה פרק מהמשנה, אתם מתקנים אותו. במקומות שאומרים בגמרא, חַסוֹר חסֵרה וכך הוא לומד. וזהו חיסרון שיוכל להימנות. ואם יבוא פתי ויוציא שם רע על אותו אומן החותך הלבושים, %break ויאמר, האם התורה הוא חסר, לומר על המשנה חַסוֹר חסֵרה, והרי כתוב, תורת ה' תמימה, תמימה בכל איברי הגוף, שהם רמ"ח (248) מצוות עשה. וכתוב, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. ותמימה בלבושים שלה, ואיך יהיה חסר מהמשנה? %page 112 %break %letter 32 .32 אתם תאמרו לו, תדייק ותמצא החתיכה החסרה. שתמצא אותה מעורבת בשאר פסוקים ומשניות. כך דרכה של תורה, ענייה במקום זה, ועשירה במקום אחר. %break שדרך האומן לחתוך את הלבושים לכמה חתיכות והחסר במקום זה, ממלא במקום אחר, ותלמיד שאינו בקי לקשר ההלכה באלו החתיכות, הנמצאות במקום אחר, מתחלפים לו פסוקים וקושיות, ואינו מוצא תירוץ עליהם. %break עד שיבוא האומן, ויתרץ להם כל אלו הספקות שלהם. בזמן ההוא, הלכה, שהיא הבת, מלכות, עולה לפני המלך, שלֵמה בכל, בגוף, ובלבושים, ובתכשיטים, ומתקיים בה הכתוב, וראיתיה לזכור ברית עולם. %break ולפעמים יש לאומן תלמיד בקי, שישלח להם לתקן אותם, כלומר אליהו. %break %letter 33 .33 קמו כולם ואמרו: משה, ודאי אתה האומן. כי לומדים, שמשה קיבל תורה מסיני. ומשם והלאה, כולם הם תלמידים שלך, מיהושוע עד סוף כל הדורות. %break זהו שלומדים, ומסר אותה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, עד סוף כולם. תלמיד בקי שלך, מיהו? הרי לומדים, הכול יהיה מונח עד שיבוא אליהו. הרי שאליהו הוא התלמיד הבקי שלך. %break %letter 34 .34 אמר להם, ודאי כך הוא, שאליהו הוא תלמיד חבר, שעליו כתוב, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן. שנאמר, פינחס הוא אליהו. וכעין שכתוב באהרון, הוא יהיה לך לפֶה. אף כך בנוֹ, אליהו, יהיה לי לפה, שהוא יתקן אורייתא שבעל פה. %break כי כמו שהייתי תחילה, כְּבַד פה וכְבַד לשון, כך יקים אותי הקב"ה, לעת גמה"ת, כבד פה בתשבע"פ, כבד לשון בתושב"כ, שאֵלו שלא הכירו אותי, לא יאמרו שאחֵר הוא. %break כמו שנאמר, עתידים המתים לקום במומם, שלא יאמרו אחר הוא. ואליהו, הוא יהיה לי לפה, יבוא לתקן כל אלו הספקות ולתרץ אותם. %break %letter 35 .35 בזמן ההוא כתוב, זאת תורת העולה, כלומר הבת, מלכות הנקראת זא"ת ונקראת תורה, שהייתה נכתשת ושפלה בגלות, העולה, עולה על כל המדרגות שלמעלה. כמ"ש, רבּות בנות עשו חיל ואת עלית על כוּלָנָה. %break והעלייה שלה תהיה, לאבא, שהוא לימין, והוא חסד. שבו לומדים, הרוצה להחכים יַדְרים, חסד שהוא בדרום, משם חכמה, כי בגדלות, נעשו חג"ת דז"א לחב"ד, וחסד דז"א נעשה לחכמה, אבא. %break וע"כ מדרום, מחסד, משם חכמה, שהיא אותיות כ"ח מ"ה. ז"א הוא הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' הוא מ"ה (45). והחסד, שנעשה לחכמה, הוא הכוח שלו. %break %letter 36 .36 ודאי משום זה כתוב במשה, מוליך לימין משה זרוֹע תפארתו, משום שהכלה שלו, הנקראת זרוע ת"ת, לא יהיה לו שלמות אלא בה. כי כשהוא יהיה שלם במלכות, כתוב בו, פֶּה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות. %break במראֶה, כמו כלה שמתפשטת מלבושיה ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ"ח (248) איברים שלה, ואינה מכסה איבר אחד שלה. וזהו במראה, שהוא בגי' רמ"ח. %break כל הקושיות, הדינים, הן בלבושים של המלכות, הנקראים משבצות זהב. כי בשעה שהיא מגלה החכמה שבקו שמאל, מבינה שחזרה לחכמה, היא מתלבשת בלבושים ההם, שלא יוכלו החיצוניים לינוק ממנה. %break אמנם בשעה שמתייחדת בימין, כלומר, בחכמה שבקו ימין, חסד שנעשה לחכמה, והוא אבא, כמ"ש, מוליך לימין משה זרוע תפארתו, אז היא מתפשטת מכל הלבושים האלו, %break כי גילוי אור החסדים אינו צריך לשום לבוש, שאין שם אחיזה לחיצוניים. ואור החכמה שבקו ימין, שהוא או"א עילאין, הוא אור החסדים, הנקראים אוירא דכיא. %page 113 %break מתפשטת מלבושיה ומתייחדת עם בעלה. כלומר, בשעה שהיא לימין משה, אין פחד מחיצוניים, ומתייחדת עם משה, ז"א בעלה, בלי שום לבושים, בקירוב בשר ברמ"ח איברים שלה. כלומר, בגילוי החסדים שלה, המכונים רמ"ח איברים, כנגד רמ"ח מצוות עשה, שהם חסדים. %break ושס"ה גידים הם כנגד שס"ה (365) מצוות לא תעשה, שהם גבורות מקו שמאל. ושכתוב, במראֶה, רמ"ח בגי', להורות שהיא גילוי מראֶה החכמה שבקו ימין, בחינת רמ"ח איברים חסדים. %break %letter 37 .37 בתחילה נראה למשה המראֶה הזה, שכתוב בו, במראֶה, כלומר המלכות, שהיא לו המראֶה הגדול בסנה, שנזכר בפסוק ה"פ הסנה, כנגד חמש בחינות כח"ב תו"מ שבלבושים שלה הנמשכים משמאל, כמ"ש, בלַבַּת אש מתוך הסנה, ועוד. %break ועתה נגלה לו המראה הזה ברמ"ח מצוות עשה, בחסדים, שהם בחמישה חומשי תורה, בחמש בחינות כח"ב תו"מ דז"א, הנקרא תורה. %break כמ"ש, ולא בחידות, שהן הלבושים שלה, הנמשכים מקו שמאל, שבהם ראו כל הנביאים. כי אין דרך הכלה, המלכות, להתגלות בקירוב בשר, בלי הלבושים שנמשכים משמאל, אלא לחתן שלה, משה. %break שהיה מסתכל במראה המאירה, מחסדים דז"א. אבל שאר הנביאים היו מסתכלים במראה שאינה מאירה, בלבושים שלה הנקראים חידות. וגם משבצות זהב. ולא ראו אותה בלי לבושים אלו. %break %letter 38 .38 בזמן ההוא יתקיים בהם, בז"א שנקרא משה, ובמלכות, הכתוב, ויהיו שניהם ערומים, האדם ואשתו, ולא יתבוששו, כמו אדם ואשתו קודם החטא. כי כבר עבר העירוב הרע, הערב רב, שהם שאלה רעה, כלומר דינים רעים, מהעולם. %break שהם העריות של הקב"ה ושכינתו, העריות של ישראל. ומכ"ש, שהם העריות של משה. והם העריות מההלָכָה שלו, המלכות, שבשבילם צריכים לכסות סודות התורה. כמ"ש, כבוד אלקים הַסתֵר דָבָר, עד שיעביר אותו מהעולם. %break ואין מלכים אלא ישראל, כמו שלומדים, כל ישראל בני מלכים הם. שבעֵת גמה"ת כתוב, וכבוד מלכים, שהם ישראל, חֲקור דָבָר. אמר משה לרבי שמעון, ברוך אתה לעתיק יומין, הכתר, שמשם אתה כענף המתפשט מהאילן, כך הנשמות הן ענפים ממנו. %break %letter 39 .39 אמר משה, לתַנאים ולאמוראים, הרי ודאי עולָה חַטָאת ואָשָׁם, הם ג' מצוות, ג' אבות, כלומר, חג"ת. שְׁלָמים היא המלכה, המלכות, שהיא איבר של ז"א, ספירה עשירית שלו, תשלומים לכל איבר דז"א. כי המלכות נלקחה מז"א ונבנית לפרצוף שלם. %break ונמצא שז"א חסר ספירת המלכות. וכמו שחסר בכללו מהמלכות, כן הוא חסר ממנה בכל פרט שלו. שכל ספירה פרטית כלולה רק מט"ס ולא מעשר. וע"כ כשהמלכות עולה ומתחברת עם ז"א, היא משלימה לכל פרט שלו לע"ס, תשלומים לכל איבר שלו. %break כעין היום הראשון של חג, שמקריבים עולת ראייה, שע"י זה המלכות עולה ומשלימה כל איבר של ז"א לע"ס. %break %letter 40 .40 מי שלא חגג יו"ט הראשון של חג, לא הביא עולת ראייה ושַׁלמֵי חגיגה, לחבר המלכות עם ז"א. אחר שעבר הרֶגל ולא הביא, כתוב עליו, מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות. וזוהי חַטָאת, חטא, המעכב לעולָה. %page 114 %break כי ע"י שלא הביא עולת ראייה, עיכב עליית מלכות לז"א, שהיא עולָה. חטא הוא זכר, וחַטָאת היא נוקבא, לשניהם משמעות אחת. %break ולפעמים מתבשמת החַטָאת, כלומר, החטא, ונפרדת מעולָה, שאינה מעכבת עוד את המלכות מעלייה, ע"י שעיר, כמ"ש, ושעיר עיזים אחד לחַטָאת. כלומר, אם מביא קורבן חטאת. %break עולָה, קו ימין, חסדים, שעל ידיהם המלכות עולה לז"א ולבינה. חַטָאת, החטאים, מגבירים את קו השמאל על הימין, ומכבים זה את זה, והמלכות לא תוכל לעלות לז"א. וע"י קורבן חַטָאת, מיתקן קו השמאל להיכלל בימין. והמלכות יכולה לעלות לז"א. %break %letter 41 .41 העוון, שמביאים עליו אָשָׁם תלוי, נאחז בשניהם. כמי שאוחז לזה ולזה, והוא תלוי ביניהם באמצע, שפוגם בקו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. הכול תלוי עד שיבוא אליהו, ויפריד המלכות מהקליפות, שזה יהיה בגמה"ת. %break כך אָשָׁם תלוי הוא נאחז בשניהם, שפוגם בימין ובשמאל, עד שנותנים לס"א, המזון והשוחד שלו, ע"י קורבן אָשָׁם תלוי שהוא מקריב. %break ואז ייפרד הס"א משם, והאיברים של הכלה, ב' קווים ימין ושמאל של המלכות מתקרבים זה לזה. כי כך הם האשָׁמות והחטאים, כמו סְרָכות האחוזות ברֵיאה, קרומים המדביקים כנפי רֵיאה זו לזו, ואינם מניחים את המלכות לעוף ולעלות למעלה לז"א, לנשוב ברוח הקודש. %break %letter 42 .42 שה הוא לעולָה. כמ"ש, שה תמים זָכר, שפירושו שלם, להיותו עולָה שהוא בימין. האם שה לימין, ושעיר לשמאל, כמ"ש, שעיר עיזים אחד לחַטָאת, אשר עיזים מורה על דינים עזים, שהם בשמאל? יש שעיר ויש שעיר, שעיר אחד לה', ושעיר אחד לעזאזל. %break כמ"ש, ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה', וגורל אחד לעזאזל. ובשעיר לעזאזל, כתוב בעשיו, איש שעיר. %break וזוהי בחינת כבד, שלוקח ושואב כל השמרים שבדם. שהם שְׁחין, אבעבועות פורחות, ספחת, וכל מיני צרעת. כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזֵרה. עוונותם אותיות עוונות תם, שהוא הלב, שנקרא תם. %break ואז נפרד מלהתערב בלב, שהוא המלכות, ואז מתבשם. והוא, העזאזל, כבד, באלו העוונות שנושא עליו, ואינו קל, שיוכל לעלות ליעקב איש תם, ז"א. %break %letter 43 .43 שעיר לעזאזל בשמאל, ואשָׁם תלוי באיזה מקום? %break %letter 44 .44 בעמוד האמצעי אחוזים ימין ושמאל, חו"ג, כמו גוף הנאחז בין שתי זרועות האדם. או כנשר, שאחוזות בו ב' כנפיים לעוף בהן. כי פני נשר הוא קו האמצעי שבד' חיות, הכולל ימין ושמאל. %break וכמו יונה, המלכות, שנאחזות בה ב' כנפיים, שנמשלה לתורה, והכנפיים שלה למצוות עשה, ימין וחסדים, שבהן היא העולה ומעופפת למעלה, לז"א. %break כך מצוות לא תעשה, שהן שמאל ודינים, הן המלכודות שלה, כמו ציפורים הנאחזות בפח, וכל המלכודות שלה, המעכבות אותה לעוף למעלה, לז"א ולבינה. ונקראות סְרָכוֹת, כלומר, קרומים, הדבוקים בכנפי רֵיאה, כאלו הקרומים, המעכבים את כנפי רֵיאה לנשב. %break %letter 45 .45 כך הוא אָשָׁם. כי ישראל האחוזים בכנפי השכינה, שהם החיות הנושאות את הכיסא, החַטָאת מעכבת שלא תעלה בהם המלכות, ע"י זכויות ישראל, להקב"ה, לז"א, שהחטאות שלהם מעכבים אותה ומכבידים הכנפיים. %page 115 והאשָׁם, הוא האֵם של העֵרב רב, סרְכה הנאחזת בכיסא, ששָׁם המלכה, ולא רק בכנפיים כמו החַטָאת, ואינה עוזבת אותה לעלות מהגלות. והזכויות, שעושים ישראל, נאחזות בה להעלות אותה מהגלות. %break וע"כ היא נשארת באוויר, כמו סרכה התלויה באוויר. ואוויר זה עמוד האמצעי, שתלויה כמו סרכה בקו האמצעי, ז"א, מחמת האשָׁם, ואינה יכולה להתייחד עימו, זולת ע"י קורבן אשָׁם. %break וע"כ נקרא אשָׁם תלוי, ע"ש תלייתו באוויר. וכך אשָׁם תלוי בצדיק, יסוד דז"א, ששם הוא פוגם, ושם מתקן הקורבן אשָׁם. הוא אחוז בין שמיים וארץ, תלוי בין ז"א למלכות, וע"כ נקראת אשָׁם תלוי. %break החַטָאת מקומו בשמאל, ופוגם בכנפי השכינה, שהן החיות הנושאות את הכיסא, שהוא המלכות, ולא בכיסא עצמו. אבל האשָׁם, מקומו בקו האמצעי, בת"ת או ביסוד, והוא פוגם בכיסא עצמו. %break %letter 46 .46 חַטָאת היא יותֶרֶת הכָבֵד, משום שמכבידה על המלכות, בחטָאות מטינופי עוונות ישראל. כמו הכבד המכביד עם השמרים שהם דמים, על עורקי הלב, כך אלו חטאות מכבידות על כנפי השכינה, שהן מצוות עשה, הדומות לכנפי יונה. %break לא תעשה המכבידים על עשה. כשעוונות ישראל הם מרובים מזכויות, אז נאמר בתורה, שהיא גוף, ז"א, ותַשלֵך אמת אַרצה. והמלכות צועקת, נְתנני ה' בידֵי לא אוּכל קוּם. נפלָה לא תוסיף קום. %break %letter 47 .47 ומשום זה התקינו התַנאים והאמוראים תפילות במקום קורבנות, להעביר חטאות ואשָׁמות מהמלכות. ומשום זה התקינו תפילת שחרית, כקורבן השַׁחר. ותפילת מנחה, כקורבן בין הערביים. ותפילת ערבית, כאֵמוּרים ופְדָרים, שהיו מתאכְּלים על המזבח כל הלילה. %break ושלושת האבות, שהתקינו שלוש תפילות, כנגד המרכבה חג"ת, שהם קשורים בה, כמבואר, האבות הן הן המרכבה. שהם פני אריה לימין, חסד, ופני שור, גבורה, ופני נשר, ת"ת. שכנגדם הן שלוש תפילות. %break %H אש תמיד תוּקַד על המזבח %break %letter 48 .48 ויאמר יצחק אל אברהם אביו, ויאמר, אבי, ויאמר, הנני בני, ויאמר, הנה האש. ג"פ ויאמר של יצחק ופעם אחת ויאמר של אברהם, למה כתוב כך? כנגד ג' ימים של מעשה בראשית היו ג' ויאמר, של יצחק. %break ויאמר אחד של אברהם כנגד יום רביעי של מעשה בראשית, שכתוב, הנני בני. %break וזה שלא כתוב, ויאמר אברהם, הנני בני, מורה שמתוך הדוחק אמר לו, הנני. וזה כנגד הכתוב, יהי מארת ברקיע השמיים. שגם שם כתוב מארת חסר ו', להורות על קטרוג הלבנה. %break %letter 49 .49 המילים, ויאמר, הכתובות בפרשה זו, הן יותר. ולמה מפרש הזוהר רק ד' ויאמר? ויאמר האחרות שכתובות בפרשה, הן סתומות במחשבה, הן מימין, הנמשך מאו"א עילאין, הנקראים מחשבה, שהם סתומים, כלומר, חסדים מכוסים מחכמה. %page 116 ואלו ד' ויאמר, מתגלים בחכמה מתוך החושך, גילוי חכמה דקו שמאל, שאינה מתגלה אלא רק עם החושך והדינים הנמשכים משם. %break ויאמר יצחק אל אברהם, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ויאמר, אבי, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. %break ויאמר הנה האש, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים ייקָוו המים. ויאמר הנני, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי מאורות. %break ויאמר, לשון השפעה. ויאמר יצחק אל אברהם, הוא התכללות יצחק, קו השמאל, וגילוי חכמה באברהם, שהוא קו ימין וחסדים. וזה, ויהי אור, שביום א' של מעשה בראשית. %break מהתכללות השמאל, שהוא יום ב', ביום א', בקו ימין, כתוב, ויהי אור, ביום א'. הרי שהכתוב, ויאמר יצחק אל אברהם, שהוא התכללות שמאל בימין, הוא המאמר, יהי אור ויהי אור, שביום א' של מעשה בראשית. %break ויאמר, אבי, זו הבדלה, כי הכיר את קו ימין, לבחינת שורש אליו ולמים עליונים, והוא עצמו בן וענף לקו ימין, מים תחתונים. וא"כ הוא כנגד המאמר, ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. %break ויאמר הנה האש והעצים, הוא התגלות הדינים שבקו שמאל, הנקראים אש ועצים, והוא כנגד המאמר, ותיראה היבּשה, שביום השלישי. %break כי מחמת גילוי הדינים דקו שמאל, נעשית המלכות בחינת יבֵשה, שלא יכלה להוציא פירות. ונמצא אשר, ויאמר הנה האש והעצים, כנגד ותיראה היבשה. %break ויאמר הנני, לא נזכר בו אברהם, חסד. שהיה לו לומר, ויאמר אברהם, הנני בני. זה מורה, שהשמאל שלט אז בלי ימין, אברהם. והוא כנגד המאמר, יהי מארת, חסר ו', חסדים, מפני שהשמאל שלט אז בלי ימין. %break וע"כ קטרגה הלבנה, שהייתה מחוסרת חסדים, הנמשכים רק מימין. הרי שהכתוב, ויאמר הנני בני, הוא כנגד המאמר, יהי מארת שביום הרביעי. %break %letter 50 .50 אש תמיד תוּקַד על המזבח, לא תכבה. זוהי התורה שנקראת אש, אשר כתוב בה, הלוא כה דְבָרי כאש נאוּם ה', שצריכה להאיר תמיד על המזבח, על המלכות. לא תכבה, ודאי שאש התורה לא תכבה, כי עבירה אינה מכבה את התורה. %break אבל עבירה מכבה מצווה, ומי שעושה עבירה מכבה מצווה, שנקראת נר, כך הוא מכבה את הנר שלו מגופו, כלומר, את הנשמה, שכתוב בה, נר ה' נשמת אדם. שזהו כיבוי, כי הגוף נשאר בחושך. %break וכך מי שגורם במעשיו שתסתלק השכינה ממקומה, הוא גורם כיבוי וחושך לאותו מקום. ועבירה היא חושך כמ"ש, ושפחה כי תירש גבירתה. כי העבירה, שהיא שפחה וחושך, תירש מקום הגבירה, השכינה, שהסתלקה ממקומה. %break %letter 51 .51 והעלייה של מצווה מצד עם הארץ, שאין לו תורה, לו העבירה מכבה מצווה. לקיים בו את הכתוב, ורשעים בחושך יידָמו. אבל אצל בעלי תורה אין למצווה כְּביָיה עולמית בהם, כי מאירים אל המצווה בכמה סודות התורה. %break כי אור נקרא ר"ז, אור בגי' ר"ז (207). שרומז, שרזי התורה הם אורות. ומצוות התורה שחכמים מקיימים אותה, נחשבת אצלם כמו תורה. אשר כמ"ש, לילה ויומם לא תכבה עליהם. משום שמקיימים בה כמ"ש, והגיתָ בו יומם ולילה. %page 117 %break %H עשן המערכה %break %letter 52 .52 והעשן העולה מפיהם של בעלי התורה, בדברי תורה, הוא כמו עשן המערכה, המלכות. ונקרא מערכה, משום שמסדרים אותה ועורכים אותה אל ז"א בעלה. %break כמ"ש, בהַעלותךָ את הנרות, שכתוב על העלאת המלכות, שהיא נרות, אל ז"א, שכתוב בהם, להעלות נר תמיד. המלכות נקראת נר. וזהו בעשן המערכה של המזבח החיצון, שהעשן נבחן למלכות. %break ובעשן המערכה וענן הקטורת, שהיא במזבח הפנימי, שהתורה, שהיא ז"א, היא עשן שלה, יתעורר ז"א מהלב, שהוא בינה, ויעלה אל החכמה, שהיא כמוח, כי מוח ולב הם חו"ב, ועשן המערכה של המזבח הפנימי, ז"א, יעלה אליהם למ"ן, ויחבר חו"ב זו בזו. %break כעין הענן, שהתעוררות הענן היא מהלב, כמ"ש, ואֵד יעלה מן הארץ, ז"א שנקרא אֵד, עשן, יעלה מהבינה, ארץ עליונה. ואח"כ כתוב, והשקה את כל פני האדמה, כי אחר שז"א עלה למ"ן, וקיבל שפע מחו"ב, הוא משקה את כל פני האדמה, המלכות. %break %letter 53 .53 כך יתעורר עשן מבינה, שהוא בלב, כמו שלומדים, הלב מבין. ועולה אל החכמה, מוח. עשן הוא קו האמצעי, ז"א, העולה ומייחד חו"ב, ונעשה אליהם דעת, שזהו לב מבין דעת, שמלב, בינה, עולה דעת, קו האמצעי, המייחד חו"ב. %break %letter 54 .54 אחר שיורד העשן, שהוא ז"א ודעת, מחכמה לבינה, זה לשמאל וזה לימין, שבינה משמאל לז"א, והחכמה מימינוֹ, הוא יורד מלא משפע או"א, חו"ב, מלא משפע י"ה, לשרוף העצים, תלמידי חכמים, שהם מצד עה"ח, ז"א. %break וע"כ מכונים עצים, שהם איברי הגוף, ששָׁם האות ה' של העֵצים, איברי מלכות, הנקראת גוף. ונקראת ה', שנשמות תלמידי חכמים הם תולָדות מז"א וממלכות. %break ודאי שהכוונה היא לשרוף אותם בשלהבת התורה, שכתוב בה, כה דְבָרי כאש נאום ה'. ובשלהבת של נר מצווה באהבה, ברשפֵי אש האהבה של המצווה. %break %letter 55 .55 מצווה להקריב בכל יום תמידים ואח"כ להדליק אש, כמ"ש, אש תמיד תוּקַד על המזבח לא תכבה. ואח"כ, תרומת הדֶשן. ואח"כ, קורבן נֶדר או נדבה. %break תַנאים ואמוראים, כל אלו התמידים, הם מידותיו של הקב"ה, הספירות, שצריך שתהיה להם מנוחה. ואע"פ שכל הספירות כולן אחד, מ"מ כל ספירה ממונה על שבתות וזמנים וימים טובים. %page 118 %break בכל שבת ובכל יו"ט שולטת ספירה אחרת. והמידה ההיא השולטת באותו זמן, כל הספירות נכללות בה. כי בכל ספירה, כלולות כל ע"ס. ונקראות כולן ע"ש אותה הספירה השולטת. %break בחסד חסדים ובגבורה גבורות. אם הספירה השולטת היא חסד, נקראות כל ע"ס הנכללות בה, חסדים. ואם הספירה השולטת היא גבורה, נקראות כל ע"ס שבה, גבורות. וכך בכל מידה השולטת. %break %H הַשבתַת מלאכה %break %letter 56 .56 ויש הַשְׁבתַת מלאכה בשבת וביו"ט, לכל אחד לפי בחינתו. כמו שור, שנוהג בו עוֹל, וחמור, שנוהג בו משא. בין אותם שיש להם עול מלכות שמיים, כמו תפילין, שבשבת וביו"ט הם פטורים. ובין עול מלכות עכו"ם. %break כולם לפי מעשיהם, יש להם באלו ימים השבתת מלאכה ומנוחה. כי מי שאינו עוסק בתורה ובמצוות, יש לו עול מלכות עכו"ם. ומי שעוסק בתורה ובמצוות, יש לו עול מלכות שמיים, שהיא ה"ת דהוי"ה, הנקראת מלכות שמיים. %break %letter 57 .57 היא ודאי עול מצוות, משום שבה נבראו כל הבריות שבשמיים ובארץ. כי כל המציאות שבג' עולמות בי"ע יצאה מהמלכות. כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בהבָּראם, שהוא אותיות בה' בְּרָאם. %break וכשבאים שבת ויו"ט, יורדת בינה, יה"ו, חב"ד דבינה, על האות ה', מלכות שמיים, ואז היא נשמה יתֵרה, והיא בינה, חָרות על הלוחות, הלוחות הם המלכות, והשראת הבינה עליה, עושה אותה חירות מכל הקליפות. %break והיא אָנוכי שביציאת מצרים, כמ"ש, אנוכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. שהבינה פרשה כנפיה על הבת, מלכות, ועל המחנות שלה, ויש להם מנוחה. %break ואז כתוב במחנות ס"מ והנחש, ורָאו כל עמֵי הארץ, כי שֵׁם ה' נקרא עליך, ויָראו ממך. שֵׁם ה', כלומר אות תפילין. אות תפילין, ואות שבת, ואות של יו"ט, ואות ברית, כולם שווים. ועל כולם כתוב, וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך. %break %letter 58 .58 ויש אות של שֵׁם שד"י, שהוא המלאך מט"ט, שנקרא עבד. וכמה עבדים נמשכים ממנו, שהם ממונים על אותם שעושים מצוות על מנת לקבל שכר. אשר מט"ט והמחנות שלו ממונים עליהם. עליהם כתוב, למען ינוח שורךָ וחמורך. %break אבל אותם שעושים מצוות שלא על מנת לקבל שכר, הם בניהם של המלך והמלכה, ז"א ומלכות. ובימות החול הם כתרים ועטרות על ראשיהם של העבדים. %break ובשבילם נאמר, והמשתמש בעטרה, ימוּת, שהמשמש עם הבנים, שהם עטרה לעבדים, חולף ועובר מהעולם. והזר המתקרב לבנים יומת. כי הם, בימות החול, נקראים שבתות כלפי העבדים. %break %H נר"נ של חול נר"נ של שבת %break %letter 59 .59 משום זה אומרים במוסף רה"ש, אם כבנים אם כעבדים. אם כבנים, שכתוב בהם, בנים אתם לה' אלקיכם. אם כעבדים, כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, ולא שאר האומות. %page 119 %break אבל אלו הרשעים, שאינם עוסקים בתורה ובמצוות, ואין עליהם עול תורה ועול תפילין ושאר המצוות, הם עבדים לאוה"ע המשעבדים בהם. כמ"ש, עבדים היינו לפרעה במצרים. %break %letter 60 .60 ואם שומרים שבתות וימים טובים, כתוב בהם, ויוציאנו ה' ממצרים. ויתקיים בהם הכתוב, למען ינוח שורךָ וחמורך, שהם חמור בתורה ובמצוות, ויינפֵש בן אמָתך ובהמתך. עַם הארץ נקרא בהמה. %break ואחרי שיכניס את עצמו תחת בחינת אדם בתורה, יתקיים בו הכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. אם הוא כסוס, שאדונו רוכב עליו, והסוס סובל אותו, ואינו בועט באדונו. כך הוא צריך להיות, כסוס תחת תלמיד חכם. %break %letter 61 .61 ומהו הסבל, שעַם הארץ צריך לסבול את התלמיד החכם? כי תלמיד חכם הוא כיום השבת, שהוא צריך להיות כמי שאין לו משלו, כי ימות החול מכינים לשבת, ובשבת אין כלום. %break ואם עם הארץ סובל אותו בכספו, ונוהג עימו לעשות רצונו, לשמש אותו, ולהתנהג במצוות כפי רצונו, יתקיים בו הכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. %break יושיע לו משוד ומגזֵלה, יושיע לו ממלאך המוות, שלא ישלוט עליו וישחט אותו בסכין פגום שלו, וכל מה שנשחט בסכין פגום הוא נבלה, שכתוב בו, לכלב תשליכון אותו. שהוא ס"מ, שנקרא כלב. %break %letter 62 .62 ונפש של תלמיד חכם נקראת שבת המלכה, שהיא הנפש היתֵרה של שבת. והעונג שלה, הוא נשמת חיים ורוח שכלי. %break והם נשמה יתֵרה, נשמת כל חי, ורוח יתֵרה, על נר"נ שהם עבדים, השולטים בגוף בימות החול. נשמה יתרה היא כתר על ראש צדיק, שהוא יום השבת, ז"א. והכתר שלו הוא מאו"א. %break ובנשמה יתרה זו תהלל יה, שהם או"א, שעליהם כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך, משום שהם מרכבה לעילת העילות, א"א, שהוא מכוסה ואין העין שולטת בו. %break ומשום זה, עין לא ראתה גם באו"א, שהם המרכבה שלו. שמהם נמשכת נשמה יתרה של שבת, שהם כתר דז"א. %break %letter 63 .63 רוח יתרה הוא נהר היוצא מעדן, כלומר מבֵין או"א, שהוא ז"א, בן י"ה, כי נאצל מי"ה, שהם או"א. ומַהלָכוֹ 500 שנים, חמש ספירות חג"ת נ"ה, הנמשכים לו מבינה, שספירותיה מאות. %break וע"כ הם 500 שנה. ומגיע לספירה השישית, שהיא צדיק, יסוד, להשקות את הגן, שהוא נפש יתרה, המלכות. %break %letter 64 .64 נשמה השולטת בימות החול על עבד ה', היא מכיסא הכבוד, עולם הבריאה. כל הנשמות גזורות תחת כיסא הכבוד. והרוח השולט בימות החול על עבד ה', הוא מעבד המלך מט"ט שבעולם היצירה, %break שהוא כולל שישה סדרי משנה, שהם ו"ס שלו חג"ת נה"י, שבהן הוא משְׁנה לז"א, והוא כמ"ש, שש מעלות לכיסא. כי חג"ת נה"י דיצירה הן שש מעלות לעולם הבריאה, הנקרא כיסא. %break והנפש השולטת בימות החול, היא מכיסא דין, מעולם העשיה, מסנדלפון, שהיא תכלת שבציצית, כמ"ש, כמעשה לבְנַת הספיר, שהוא לשון עשיה. %break אבל בת המלך היא הנפש השכלית של תלמיד חכם. שבפסח, היא ליל שימורים, מצה שמורה, שנמשכת ממלכות, הנקראת בפסח ליל שימורים ומצה שמורה, לרוב מעלתה. %break והרוח, שמור כנגדה, שהוא יו"ט ויום שבת. והם זָכוֹר ושָׁמוֹר. רוח, זכור, ז"א, יום השבת. נפש, שמור, המלכות, ליל שימורים וליל שבת. משום שנפש דאצילות ממלכות. %page 120 %break %letter 65 .65 וכך הם תלמידי חכמים, בניהם של המלך והמלכה, שהנפש שלהם היא של המלכות דאצילות, והרוח שלהם הוא מז"א דאצילות. הם נקראים שבתות וימים טובים. %break ואין להם כלום משלהם, כמו שבתות וימים טובים, כי אינם בעלי מלאכה, כשאר עבדים, שהם בניהם של ג' עולמות בי"ע, שהם חול. %break השכר שלהם בעוה"ז ובעוה"ב, הוא לענג אותם בכל מיני מאכל ומשתה, ולכבד אותם בלבושים יפים כמו השבת, שלומדים בו, כַּבְּדֵהו בּכְסוּת נקייה. כל מה שעושה האדם לכבוד שבתות וימים טובים, יש לעשות להם. %break %letter 66 .66 ומי שמחלל שבת חייב סקילה, וכך מי שמשתמש בעטרה, ימות. וכך הוא המשתמש במי ששונה הלכות שמחלל תורתו. וכש"כ המבזה אותו, שהוא כאילו מבזה שבתות ומועדים. והעמידו בעלי המשנה, כל המבזה את המוֹעדות כאילו כופר בעיקר. %break %letter 67 .67 וכמו כל הכלים של ביהמ"ק, שנקראים קודש, כך כל אלו המשמשים את תלמידי חכמים נקראים קודש. ותלמידי הרב, שהם כנגד איברי הגוף של הרב, נקראים קודש קודשים. %break כי נרמז בהם, והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים. ומט"ט והמחנות שלו צריכים להקריב אותם קורבן לפני ה' בכל לילה. %break %letter 68 .68 העשיה שצריך לעשות, כדי לקבל עליו עול מלכות שמיים, היא קבלת ייסורים של עניות, אשר לתלמיד חכם היא מוות לגוף הבהמי שלו. כי מזון התורה הוא מזון של נר"נ השכליים, שהם כוהן לוי וישראל. %break כוהן, בו י', חכמה. לוי, בו ה', תבונה. ישראל, בו דעת, ו'. נפש יתרה, ה"ת דהוי"ה, מלכות, הכוללת רמ"ח (248) מצוות עשה ושס"ה (365) לא תעשה. %break ותורה, זוהי אדם, שהיא ז"א, כמ"ש, זאת התורה אדם, הכולל השם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ד' אותיות הוי"ה במילוי אותיות א'. זוהי תורה, מזון לאדם בד' הפנים שלו: פני אריה פני שור פני נשר פני אדם. שהם חו"ג תו"מ. %break כי פני אדם כוללים כל ד' הפנים. והוא לעומת מזון של הגוף הבהמי, שהוא ד' מינים: לחם, יין, בשר, כל מיני פירות. זה לעומת זה עשה האלקים: לחם כנגד פני אריה, חסד. יין כנגד פני שור, גבורה. בשר כנגד פני נשר, ת"ת. ומיני פירות כנגד פני אדם, מלכות. %break %letter 69 .69 וצריך האדם להקריב בכל לילה קורבן של נר"נ הבהמיים לפני ה'. ויתוודה בכמה מיני וידויים, ויעלה אותם במחשבתו בעת קריאת שמע, להוציא אותם לקורבן לפני ה'. %break שיכוון שיוציא את רוחו הדופק בעורקי הלב. והנפש יכוון בשריפתה, ובשחיטתה, ובנחירתה, כמו הכוהנים שהיו נוחרים, כמ"ש, וּמָלַק את ראשו ממול עורפּו ולא יבדיל. והוא חֶנק. %break ויש כאן קבלת שלוש מיתות: שריפה ושחיטה שהם הרג, ונחירה שהיא חנק. ושלוש מיתות אלו הן כמו מָרָה אדומה, ומרה ירוקה, ומרה שחורה, שהן בכבד במרה ובטחול, והם כשלוש קליפות של אגוז. %break כי ארבע מָרוֹת, הן כנגד חו"ב תו"מ. וכן רֵיאה כבד מרה וטחול. וכן ארבע קליפות של אגוז. ושלוש מיתות שריפה הרג וחנק, הן כנגד שלוש מרות, בינה ת"ת ומלכות. %break שהאדומה כנגד בינה. והירוקה כנגד ז"א. והשחורה כנגד מלכות. וכן מיתת שריפה כנגד מה שפגם בחכמה. ומיתת הרג כנגד מה שפגם בז"א. ומיתת חנק כנגד מה שפגם במלכות. %page 121 %break %letter 70 .70 ולפני זה יתקן בחינת מזבח אבנים, שיכוון לעשות אותה סקילה, שיקבל עליו מיתת סקילה, שהיא מהמָרָה הלבנה, כנגד חכמה, השולטת בכנפי רֵיאה, באלו הסְרָכוֹת, הקליפות, המדביקות כנפי ריאה זו לזו ואינן יכולות לנשוב. %break שאלו הבהמות, נר"נ הבהמיות, נלכדות שם. ואז יורדת אש תכלת מהמלכות ומכַלה אותם. ויהיו נר"נ הבהמיות שלו, בבחינת חיות ובהמות ועופות טהורים, להקריב אותם לה' ולהשרות שמו עליהם. %break בזמן ההוא יתקיים בהם הכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים. ויהיו כסוס שאדוניו רוכב עליו, שיהיו מרכבה לה'. %break כמ"ש, כי תרכב על סוסיך מַרְכְּבותיך ישועה. ובזמן ההוא כתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. שהם נר"נ השכליים, הנקראים אדם, ונר"נ הבהמיים, הנקראים בהמה. %break %letter 71 .71 ותלמיד חכם צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל בעלי תורה, וכך צריך לשקול את עצמו מצד התורה, מצד נר"נ השכליים. ומצד האיברים של הגוף, מצד נר"נ הבהמיים, צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל עמי הארץ. %break כמו שהעמידו בעלי המשנה, לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו. וע"כ יכוון בנפשו וברוחו ונשמתו לעשות אותם קורבנות עם כל בני העולם. והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. ובזה, אדם ובהמה תושיע ה'. %break %H האש של יצחק %break %letter 72 .72 זאת תורת העולָה, היא העולה על מוֹקְדה על המזבח כל הלילה. זאת תורת, כנ"י. העולה, מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטות אותו מדרך האמת. היא העולה, העולה ומשטינה על האדם. %break וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה רשות להשטין, ומשום זה, על המזבח כל הלילה. לילה זה כנ"י, שנקראת בתחילת הכתוב, זא"ת, כדי לטהר האדם מהרצון הזה. %break %letter 73 .73 על מוקדה. נהר דינור הוא מקום לשרוף את כל אלו שאינם נמצאים כמו שצריכים להיות. ומביאים אותם באש השורפת ההיא, ומעבירים ממשלתם מהעולם. וכדי שלא תשלוט, צריך על מוֹקְדה כל הלילה, ונכנעת ואינה שולטת. %break %letter 74 .74 כתוב, והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפָרק הרים, לא בָּרוח ה'. רוח גדולה, הוא רוח סערה, העומד לפני הכול ושומר הקדושה כקליפה השומרת את המוח. וכתוב, ואחַר הרוח רַעַש, לא בָרעש ה'. %break רעש כמ"ש, ותישאֵני רוח ואשמע אחריי קול רעש גדול ברוּך כבוד ה' ממקומו. הרי רעש זה, הוא אחרי הרוח, כמו הרעש של אליהו. כאן הרעש הוא מפני שכתוב, ברוך כבוד ה' ממקומו. %break ואחר הרעש אש. אש, זהו שכתוב בדניאל, נהר דינור עובר ויוצא מלפניו, והיא האש שראה אליהו. %break %letter 75 .75 כתוב, ודמות החיוֹת מַראֵיהם כגחלי אש בוערות כמראֵה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוֹגַה לָאש ומן האש יוצא ברק. והיא האש שראה אליהו. אשר החיות האלה הן מרכבה אל המלכות. וזהו שכתוב, ואחַר האש קול דְממה דקה. %page 122 %break קול זהו הקול האחרון, המלכות, שהיא דְממה, כי אין לה דבר פרטי משלה, אלא היא דְממה מֵעצמה, כי המלכות אין לה מעצמה כלום, אלא הכול נותן לה ז"א. %break וכשמתקבצים עליה הספירות דז"א להשפיע לה, היא נשמעת בכל העולמות, שכל העולמות בי"ע מקבלים ממנה, וכולם מזדעזעים ממנה. דממה דקה נקראת, משום שהיא דקה וקטנה מכל הספירות דאצילות. %break %letter 76 .76 אש תמיד תוּקַד על המזבח לא תכבה, זוהי האש של יצחק. שכתוב, הנה האש והעצים, שהם הדינים הנמשכים מקו שמאל, מטרם התכללותו בקו ימין. אש תמיד, שעומדת תמיד במלכות, כדי שתקבל החסדים מז"א. %break והעצים, אלו הם העצים של אברהם, החסדים הנמשכים מקו ימין. שכתוב, וביעֵר עליה הכוהן עצים בבוקר בבוקר. והכוהן הוא איש החסד. %break %letter 77 .77 האש של יצחק, הדין של קו שמאל דז"א, יורד ומגיע למזבח, למלכות, ויוצאת גחלת אחת לצד מזרח, וגחלת אחת לצד מערב, וגחלת אחת לצד צפון, וגחלת אחת לצד דרום, שהם חו"ג תו"מ, לד' קרנות המזבח, והכוהן מחזיר אותה לד' קרנות. %break כי הגחלת באה מהצפון, שהוא קו שמאל, האש של יצחק. וא"כ הייתה צריכה להגיע לצד צפון של המזבח. אלא הכוהן, שהוא חסד, קו ימין, מקבל הגחלת הזאת, שהיא משמאל, ונכלל בה והיא בו, ע"י קו האמצעי, שהוא ישראל, %break וגם המזבח עצמו, שהוא מלכות המקבלת אותה, נכלל ממנה, וע"כ נכללה הגחלת בכל ג' הקווים, דרום צפון ומזרח, ובמלכות, וע"כ הגיעה ע"י הכוהן לד' קרנות המזבח. %break %letter 78 .78 במזבח יש כבשׁ אחד, מדרגה שהכוהנים עומדים עליה לשמש במזבח, ויש בה מדרגות ידועות חג"ת נהי"מ, והמדרגה התחתונה, שהיא מלכות שבה, מגיעה ויורדת לתהום העליון, בינה דקליפה, מתוך נקב חלל אחד, %break המגיע ממנה עד התהום, ובשעה שאלה הגחלים מגיעים לד' קרנות המזבח, מתעורר ניצוץ אש אחד מהם ויורד דרך הנקב לתהום העליון ההוא. שמהניצוץ הזה מקבלת הקליפה כוח להעניש הרשעים. %break %letter 79 .79 במקום ההוא, על הכבשׁ, יש צבאות צבאות, שאומרים קדוש בקול גדול עליון, שהם מקו ימין, חסד. ומצד אחר אומרים קדוש בקול נעימוּת עליונה, שהם מקו שמאל, גבורה. %break ומצד אחר צבאות אחרים אומרים קדוש, מקו אמצעי, ת"ת. וכן לד' קרנות של הכבשׁ. שבכל קרן עומדות ג' כיתות אלו, ואומרות ג"פ קדוש. שהם כנגד י"ב צירופי אלכסון, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, והם י"ב. %break 600,000 רבבות צבאות נמצאים בכל קרן של הכבשׁ. שש הוא חג"ת נה"י, והארת הבינה היא מאות, ומחכמה היא אלף, ומכתר רבבות. ומבחינת יסוד הם צבאות. כלומר, שעליהם הארת הג"ר. %break ועליהם ממונה אחד, וכולם מתלבשים באפוד, בגדי כהונה, ועומדים על הכבשׁ לסדר עבודת המזבח, המלכות, כנגד התחתונים, שבביהמ"ק. %break %letter 80 .80 במקום אחר, לעומת הכבשׁ, נמצאים גלי הים הרועשים, כמ"ש, ויַעֲמֵד רוח סערה ותרוֹמם גליו, שהוא כמ"ש, ואחַר הרוח רעש, שיורדים במדרגות ושָׁם אומרים הצבאות בקול נעימוּת, ברוך כבוד ה' ממקומו. %page 123 %break וזהו שכתוב, ואשמע אחריי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. כי הם עומדים לעומת הצבאות, העומדים על כבשׁ המזבח, ואומרים ג"פ קדוש קדוש קדוש. %break ולעומתם משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. וכולם משבחים בשירה ואינם שותקים ביום ובלילה, וכולם מסדרים שבחים בקול נעימוּת. %break %letter 81 .81 במקום אחר נמצאים צבאות, העומדים ביראה ברעדה וּברְתֵת, כמ"ש, וגובַה להם ויראָה להם. ואומרֵי קדוש, הם כנגד חסד, קו ימין. ואומרֵי ברוּך, הם כנגד גבורה, קו שמאל. ואלו שכאן הם כנגד ת"ת, קו האמצעי. %break וע"כ אין בהם חידוש, כי כל החידושים הם בימין ובשמאל. וקו אמצעי אינו מוסיף עליהם, אלא שכולל את שניהם בתוכו. וכולם מסתכלים, כלומר, שמקבלים שפע שלהם, אל המזבח שלמעלה, שהוא מלכות. %break %letter 82 .82 ובשעה שמגיעה האש של יצחק, דינים דקו שמאל, על המזבח, כמה שְׁביבים עולים ויורדים לכל צד, ומתלהטים מהם כמה חזקים בעלי כוח גיבורי העולם. ואם לא היה הכוהן עומד על המזבח ומסדר העצים, לא היה יכול העולם לעמוד מפניהם. %break מאלו הגחלים והשביבים היוצאים מהם, מתלהטים גביהן של החיות. כמ"ש, ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים. %break %letter 83 .83 מצד ימין של אלו החיות מתעורר רוח אחד מלמעלה, מחסד דז"א, נושב ומתיישב באש של החיות, ומתלהט ומתבשם, ולוהט, ושוקט בזיו הכבוד, ומאיר לכמה צבאות, הנמצאים בצד ימין. %break מצד שמאל של החיות מתעורר רוח אחר חזק, מגבורה דז"א, משַׁבֵּר סלעים, ונושב באש של החיות, ומתחזק ומתגבר. %break אז מתלבש באש ההיא הרוח שמצד שמאל דז"א, ומאיר לכמה צבאות העומדים בצד שמאל של החיות. וכן לד' רוחות חו"ג תו"מ, לד' מחנות, שנמשכים מד' רוחות חו"ג תו"מ דז"א, ד' רוחות, לד' מחנות שבחו"ג תו"מ של החיות, וכולם מתבשמים בעת שהכוהן עולה על המזבח. %break %H ב' מזבחות %break %letter 84 .84 ב' מזבחות הם למטה, וב' מזבחות הם למעלה. ב' המזבחות שלמעלה: %break א. אחד הוא פנימי מכל, שמוקרבת בו קטורת פנימית ודקה, שהיא קשר האמונה. והכוהן העליון מכל, קושר קטורת זו בקשר האמונה. וזה נקרא מזבח הזהב. ומכאן נקטר ונקשר קשר האמונה לקשור הכול בקשר אחד. %break ב. ואחד הוא, מזבח אחר, שנקרא מזבח הנחושת, והוא מבחוץ. ומיכאל השר הגדול, מקריב עליו קורבן ניחוח להקב"ה. וב' מזבחות למטה בביהמ"ק: מזבח הזהב ומזבח הנחושת. בזה קטורת ובזה חֲלָבים ואֵמוּרים. %page 124 %break ג' פרצופים הם במלכות, שהם מלובשים זה בתוך זה. פרצוף חב"ד פנימי מכולם, ועליו מלביש פרצוף חג"ת, ועליו מלביש פרצוף נה"י. והם נחלקים לפנימי וחיצוני. שפרצוף חב"ד הוא פנימי, וב' הפרצופים חג"ת נה"י הם חיצוניים. וקטורת היא בינה. %break מזבח אחד הוא הפרצוף הפנימי של המלכות, חב"ד, הפנימי מכל ג' הפרצופים שלה. בו מוקרבת קטורת פנימית ודקה, שרומזת על בינה, שהיא דקה מלהשיג בה. %break שזה עושה קשר האמונה, המלכות, בקטורת, בינה. חכמה, הנקראת כוהן גדול, מקשרת קטורת, בינה, במזבח, במלכות הפנימית. וזה נקרא מזבח הזהב. %break כי הבינה נקראת זהב. וע"ש הקטורת שבמלכות, שהיא בינה, היא נקראת מזבח הזהב. ומכאן נקטר ונקשר קשר האמונה לקשור הכול בקשר אחד. כי ע"י קשר בינה במלכות, נקשרות כל הספירות בקשר אחד, שכולן מתייחדות זו בזו. %break מזבח אחר, נקרא מזבח הנחושת, והוא מבחוץ. המזבח שבו"ק שלה, שבב' הפרצופים החיצוניים חג"ת נה"י. ומיכאל השר הגדול מקריב עליו קורבן, קורבן של נשמות הצדיקים. %break %letter 85 .85 וע"כ כתוב, שמן וקטורת ישַמח לב. ולא כתוב, שמן וחֲלָבים ואֵמוּרים ישַמח. אע"פ שגם הם המתקת הרוגז והדין, כמו שמן וקטורת. אבל יש הפרש. כי שמן וקטורת, הרומזים על ייחוד חו"ב, כי שמן הוא חכמה, וקטורת היא בינה, הם שמחת הכול. %break ולא מצד הרוגז והדין, כי בהם עצמם אין שום דין כלל. משא"כ החלבים והאמורים שעל ידיהם נעשה הייחוד של ז"א ומלכות, לא כתוב בהם, ישַמח לב, מחמת שיש בהם אחיזה לדינים. %break והמזבח הפנימי, הוא נקרא קול דממה דקה, משום שהוא מזבח פנימי, הנקשר בקשר האמונה. אשר הקטורת הדקה מכל, בינה, שאין השגה בה מחמת דקוּתה, היא בקשר האמונה, שנקשרת במלכות, הנקראת אמונה. %break %letter 86 .86 המזבח הפנימי נקרא מזבח ה'. ומזבח אחר נקרא המזבח החיצוני, מזבח הנחושת. כמ"ש, מזבח הנחושת אשר לפני ה' קָטון מֵהָכיל. %break כתוב, וכָליל על מזבחֶךָ, אשר האות ח' היא סגולה, שהיא מורה על רבים, שמשמע שניים. וכתוב, את מזבחותיך ה' צבאות, שמשמע שניים. %break %letter 87 .87 אין כאן אלא מזבח אחד, שלפעמים נקרא פנימי ולפעמים חיצוני. כתוב, וייבֶן משה מזבח ויקרא שמו, הוי"ה ניסי. כנגד הפנימי בנה זה. וע"כ נקרא, הוי"ה ניסי. כי הפנימי נקרא מזבח הוי"ה. ניסי, כלומר, שרשם ותיקן רשימת אות ברית קודש. %break כי בשעה שבא עמלק להעביר הרשימה הקדושה הזו, ברית מילה, מישראל, המזבח הזה, המלכות, עמד כנגדו לנקום נקמה של אות ברית. וע"כ נקראת המלכות, כמ"ש, חֶרב נוקמת נְקַם ברית. %break ומלכות תיקנה לישראל את הרשימה הקדושה. ומשה בנה כנגד המזבח הזה, וקרא לו הוי"ה ניסי. וזהו המזבח הפנימי, שנקרא קול דממה דקה. %break %letter 88 .88 ועל המזבח הפנימי כתוב, אש תמיד תוּקַד על המזבח. והיא האש של יצחק, דינים דקו שמאל, שנמצאים תמיד. ואז שֵׁם המזבח אדנ"י, דין. ואז נקרא מזבח חיצוני. %break וכשיסדר עליו הכוהן העצים, חסדים שקו שמאל מתלבש בהם, שמו של המזבח מתבשם, וקוראים לו בשם של רחמים, מזבח הוי"ה, שהוא אז מזבח פנימי. %page 125 %break ולפעמים עומד המזבח בבחינת דין שהוא מזבח חיצוני, ולפעמים בבחינת רחמים שהוא מזבח פנימי. ואינם ב' מזבחות נפרדים זה מזה. %break רבי שמעון אמר, שניים היו, והפנימי עומד על מזבח שמבחוץ, כלומר, שמתלבשים זה בזה, כי הפרצוף הפנימי של המלכות מלובש בפרצוף החיצוני, והחיצוני ניזון מהפנימי, ונקשרים זה בזה. %break %letter 89 .89 צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. כמה יש לבני אדם להסתכל בכבוד אדונם, ולא יטו מדרכיהם לחוץ. כי בכל יום ויום דין תולה בעולם, משום שהעולם נברא בדין, ועומד על דין. %break %letter 90 .90 וע"כ צריך האדם להישמר מעוונותיו, כי אינו יודע הזמן שהדין שורה עליו. יושב בביתו, שורה עליו הדין. יוצא מביתו לחוץ, שורה עליו הדין. ואינו יודע, אם ישוב לביתו או לא, שיכול למות ולא ישוב לביתו. %break יוצא לדרך על אחת כמה וכמה, שיש לחוש שלא ישוב לביתו. כי אז הדין יוצא לפניו. כמ"ש, צֶדק לפניו יהלך. משום זה צריך האדם להקדים ולבקש רחמים לפני המלך, כדי שיינצל מהדין, בשעה ששורה בעולם. כי בכל יום ויום שורה דין בעולם. כמ"ש, ואֵל זועם בכל יום. %break %H השֵׁם אֵל %break %letter 91 .91 השֵׁם אֵל בכל מקום הוא חסד, כמ"ש, האל הגדול. וזוהי הארה של חכמה עליונה, כי חסד, לעת גדלות ז"א, עולה ונעשה לחכמה עליונה. %break והרי כתוב, ואל זועם בכל יום, שעוזב הכתוב כל אלו השמות שמוֹרים על חסד, ואוחז בדין. א"כ, אין הדברים אמיתיים. ועוד כתוב, אֵל גיבור. האם נעמיד השם אל בדין או ברחמים? %break %letter 92 .92 הרשעים הופכים הרחמים לדין, שאין בכל הספירות העליונות של המלך הקדוש שהרחמים לא יהיו כלולים בדין, והדין ברחמים. והרשעים הופכים הרחמים לדין. וע"כ, אע"פ שהשם אל הוא חסד, הרשעים הופכים אותו לדין. %break %letter 93 .93 כתוב, אֵל גיבור, שלרשעים נהפך לדין. אבל הכתוב, אל זועם בכל יום, משמע שבכל יום ויום עומד בדין, בין שבני העולם צדיקים, בין שאינם צדיקים. אלא, אל זועם בכל יום, פירושו, שלפעמים השם אל הוא דין, ולפעמים הוא רחמים. %break אם בני העולם זכאים, הרי עומד השם אל, שהוא חסד. ואם אינם זכאים, הרי נקרא גיבור. ועל זה עומד בכל יום, שבכל יום יש זכאים ואינם זכאים. וע"כ לאינם זכאים, אל זועם בכל יום. %break %letter 94 .94 אבל התירוץ הטוב הוא, אֵל, הוא הארת חכמה עליונה, חסד. ועמד בקיומו בכל יום, כמ"ש, חסד אֵל כל היום. ולולא השם אל הזה, היה מתעורר בעולם, לא היה יכול העולם לעמוד, אפילו שעה אחת, מפני דינים קשים המתעוררים בעולם בכל יום. %break כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בהבָּרְאם. אל תקרא בהבָּראם, אלא באברהם, חסד. כי בהתעוררות אברהם עומדים שמיים וארץ. וכשמתעורר אברהם, החסד, בעולם, כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום, דוחה אותם לחוץ ואינם עומדים לפניו. %page 126 %break %letter 95 .95 ואל זועם בכל יום. כתוב, זועם, כי בכל יום ויום שהדין נמצא, דוחה אותו לחוץ, והוא עומד ומבשם העולם. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו. ולולא זה, לא היה יכול העולם לעמוד אפילו רגע אחד. וע"כ הכול עומד ומתקיים בגלל אברהם, חסד. %break %letter 96 .96 ושכתוב, אל גיבור, אין הפירוש שהשם אל הוא גיבור, אלא זה מרמז על האבות, חג"ת, לאמונה העליונה הקדושה, בינה, כמ"ש, פֶּלא יועֵץ אֵל גיבור אבי עַד שר שלום. %break פֶּלא, זו חכמה עליונה, שהיא פליאה ומכוסה מכל, כמ"ש, כי ייפָּלא ממךָ דָבָר. אשר פֶּלא הוא מלשון העלם. יועץ, זה הנהר העליון הנמשך ויוצא ואינו נפסק, בינה, וזה יועץ לכל ומשקה לכל. כי כל המוחין של זו"ן ובי"ע מבינה יוצאים. %break אֵל, זהו אברהם, כמ"ש, האל הגדול, שהוא חסד. גיבור, זה יצחק, גבורה. אבי עַד, זה יעקב, שאוחז לימין ולשמאל, ונמצא בקיום השלם. כי אבי עד, הוא לשון שלמות. שר שלום, זה צדיק, יסוד, שהוא שלום העולם, שלום בית, שלום המלכה. %break %H זה זאת %break %letter 98 .98 רשעי העולם גורמים להקב"ה להסתלק מכנ"י. כמ"ש, איש תהפוכות יְשַׁלַח מָדון ונרגָן מפריד אַלוף. אלוף הוא הקב"ה. והם מפרידים זאת, המלכות, מזה, ז"א, שהוא שלום בית, יסוד, והם חיבור אחד. %break %letter 99 .99 בא אהרון הקדוש ובניו, ועל ידיהם התקרבו שניהם, והזדווג זה, ז"א, בזאת, מלכות. כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. וכתוב, זה קורבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה'. %break והם מזווגים המלך הקדוש העליון, ז"א, במטרוניתא, המלכות. ועל ידיהם מתברכים העליונים והתחתונים, ונמצאות ברכות בכל העולמות. ונמצא הכול אחד בלא פירוד. %break %letter 100 .100 למה לא כתוב, זאת קורבן, לקרב זאת, המלכות, לז"א? ולמה כתוב, זה קורבן, שסובב על ז"א? והרי את המלכות אנו צריכים לקרב לז"א, ולא להפך? %break כי בשעה שהכוהן מקריב הקורבן מלמטה, הרי הכוהן מלמעלה, החסד, מתחיל להביא החיבור לכנ"י, המלכות, עד שמגיע אל זה, ז"א, לחבר אותו בזאת, המלכות, ולקרב אותם יחד. %break כלומר, כמו שהכוהן למטה מקרב המלכות לז"א, כן כוהן שלמעלה מקרב ז"א למלכות. ומשום זה הכוהן משלים הקורבן ומקרב הזיווג. %break %H ציון וירושלים %break %letter 101 .101 כתוב, כי בָחר ה' בציון איווה למושָׁב לו, זאת מנוחתי עֲדֵי עַד, פה אשב כי איוויתיהָ. לפעמים נקרא ציון, יסוד דמלכות, בלשון זכר, רחמים. %page 127 ולמה כאן קורא לו בלשון נקבה? כי יש פנימיות וחיצוניות ביסוד דמלכות. הפנימיות שהיא רחמים, נקראת ציון, והחיצוניות שהיא דין, נקראת ירושלים. %break %letter 102 .102 בשעת זיווג ז"א ומלכות, כדי להראות שהנוקבא נכללת בז"א, נקראת הנוקבא בשם הזכר, כי אז נמצאות הברכות של המלכות ואין בה פירוד כלל. %break כי המלכות, נוקבא, נקבה, מטעם שמחוסרת השלמות. אבל בעת הזיווג עם ז"א, היא מלאה ברכות וכל השלמות, וע"כ נבחנת בבחינת זכר. וע"כ כתוב, למושב לו, ולא כתוב למושבה, לשון נקבה. כי למושב לו, סובב על זמן הזיווג, שאז היא זכר. %break וכתוב, כי בחר ה' בציון, שפירושו בתוך ציון, היסוד הפנימי של המלכות. וע"כ לא כתוב לציון, שהיה משמע לחיצוניות שלה. %break וע"כ הכול אחד, בין שקורא לזה בשם זכר, ובין שקורא לזה בשם נקבה, כי במדרגה אחת עומדים. שע"כ כתוב פעם בלשון זכר, למושב לו, ופעם בלשון נקבה, כי איוויתיהָ. %break %letter 103 .103 ע"כ כתוב, ולציון יֵיאָמַר, איש ואיש יוּלַד בה. פעמיים איש. איש אחד דין, ואיש אחד רחמים. שיש ביסוד המלכות, שנקרא ציון, דין ורחמים. הדין מכונה ירושלים. %break אבל כשמזדווגים ז"א ומלכות, נקרא יסוד דמלכות בשם ציון בלבד. וציון וירושלים נודעות, שציון היא פנימיות היסוד דמלכות, וירושלים היא חיצוניות היסוד דמלכות. ונמצא שזה בזה תלויים. %break %H במעשה שלמטה מתעורר מעשה למעלה %break %letter 104 .104 והתקדשתם והייתם קדושים. מי שמקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. מי שמטמא עצמו מלמטה, מטמאים אותו מלמעלה. מקדשים מלמעלה, יפה הוא, שקדושת אדונו שורה עליו. אבל מאיזה מקום מטמאים אותו? והאם יש טומאה למעלה? %break %letter 105 .105 במעשה שלמטה מתעורר מעשה למעלה. אם המעשה שלמטה בקדושה, מתעוררת קדושה מלמעלה, ובאה ושורה על האדם, ומתקדש בה. %break ואם הוא מטמא עצמו מלמטה, מתעורר רוח הטומאה מלמעלה, ובא ושורה עליו, ונטמא בו. כי במעשה של האדם תלוי הדבר. %break %letter 106 .106 כי אין טוב ורע, קדושה וטומאה, שלא יהיה לו עיקר ושורש למעלה. ובמעשה של מטה מתעורר מעשה של מעלה. מה שתלוי במעשה, מתעורר למעלה ונעשה מעשה. ומה שתלוי בדיבור, הוא בדיבור. כי כשנגזר דיבור למטה, מתעורר כך למעלה. %break %letter 107 .107 מהו דיבור שמתעורר למעלה? כתוב, ודַבֵּר דָבָר. דיבור מעורר דיבור אחר למעלה, שנקרא דָבָר, המלכות, כמ"ש, דְבַר ה' אשר היה. וכתוב, ודְבַר ה' היה יקר. וכתוב, בדְבַר ה' שמיים נעשו. שכל אלו רומזים על המלכות, הנקראת דָבָר. %page 128 %break כי דיבור של האדם עולה ובוקע רקיעים עד שעולה במקומו, ומעורר: אם טוב, טוב, ואם רע, רע. כלומר, או שמעורר המלכות דקדושה להשפיע עליו, או שמעורר מלכות דטומאה להשפיע עליו. וע"כ כתוב, ונשמרתָ מכל דָבָר רָע. %break והתבאר, שהן מעשה והן דיבור, שהאדם עושה ומדבר למטה, אם הם מצוות, הוא מושך קדושה מלמעלה, ממלכות. ואם הם חטאים, הוא מושך טומאה מלמעלה. %break וההפרש בין מעשה לדיבור הוא, כי ע"י מצוות התלויות במעשה, מעורר ומושך מחיצוניות המלכות, ששָׁם בחינת מעשה. וע"י מצוות התלויות בדיבור, מעורר ומושך מפנימיות המלכות, ששם בחינת דיבור. %break %H ד' מינים והושענא רבה %break %letter 108 .108 ארבעה מינים יש בלולב. והם שבעה: ג' הדסים, ב' ערָבות, לולב, אתרוג. ובמעשה, בנטילתם לשם מצווה, מתעוררים שבעה אחרים למעלה, %break שבע ספירות חג"ת נהי"מ: ג' הדסים כנגד חג"ת, ב' ערבות כנגד נו"ה, לולב כנגד יסוד, אתרוג כנגד מלכות, להטיב העולם בכמה בחינות, המושפעות משבע ספירות. %break %letter 109 .109 כנ"י, המלכות, אע"פ שהיא בכלל שבע ספירות, מתברכת מכל ו"ס שלמעלה ממנה, שהם חג"ת נה"י, ומהנחל העמוק שהמעיין נמשך, ומֵימיו אינם נפסקים לעולם מלהימשך על ו"ס חג"ת נה"י, %break והיא מניקה את הבת, המלכות, כי משום שהמלכות בת לעולם העליון, בינה, ולעולם התחתון, ז"א, היא מתברכת מהם בהתעוררות הזו. %break כי בשעה שכנ"י מתברכת מהם, כל העולמות מתברכים, שמקבלים ממנה. וע"כ סובבים את המזבח בשבעה ימי סוכות, כי המזבח, המלכות, מקבלת מבינה ומז"א. ובשבע הקפות ממלאים אותה בשבע ספירות. %break %letter 110 .110 ועוד, כי בהתעוררות של נטילת ד' מינים, מתברכות כל ו"ס חג"ת נה"י במים, בשפע, להסתפק בו. ושואבים כולם ממעיין הנחל העמוק מכל, מבינה, להוריד לעולם. וע"כ צריכים כל ד' המינים להיות לחים ולא יבשים. %break כי לחים רומזים, שהם מלאי שפע להמשיך ברכות לעולם. כי אילנות אלו, הדס וערבה ולולב, לחים תמיד, והעלים שלהם נמצאים תמיד באילן, בין בקיץ ובין בחורף, וזמן שמחתם הוא בשבעה ימי סוכות. %break %letter 111 .111 הכוח שהתמנה על כל אחד מהאילנות של ד' המינים אינו לוקח ברכות של שמחה למעלה, אלא בזמן ההוא. והשמחה של כולם למעלה, והשמחה של אילנות אלו למטה, היא כולה בזמן ימי הסוכות. %break וההתעוררות שלהם תלויה באלו קדושי המלך, כלומר, בנטילת לולב של ישראל. וכשישראל נוטלים אותם, הכול מתעורר בזמן הזה, והעולם, המלכות, מתברך לשפוך ברכות אל עוה"ז. %break %letter 112 .112 כתוב, קול ה' על המים, אֵל הכבוד הרְעים. זהו אברהם, מידת החסד. %page 129 קול ה' בכוח, זהו יצחק, גבורה. קול ה' בהדר, זהו יעקב, ת"ת. קול ה' שובר ארזים, זהו נצח. קול ה' חוצב להבות אש, זהו הוד. קול ה' יָחיל מדְבָּר, זהו צדיק, יסוד. קול ה' יחוֹלֵל איילות, זהו צדק, מלכות. %break וכולם גדלים על הים, שהוא בינה, ומושקים במים, כלומר, בשפע בינה, להתגדל. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ואלו כולם מעוררים ברכות לעולם, מהשיקוי ההוא שהשקו כולם. %break %letter 113 .113 שבעה קולות, חג"ת נהי"מ, תלויים בדיבורי הפה, בכל ימות השנה. ועתה בשבעה ימי סוכות, אינם תלויים, אלא במעשה. ואנו צריכים למעשה, ולא לדיבור, משום שבזמן של שבעה ימי הסוכות מברך לכל השנה. %break כי מצוות התלויות בדיבור ממשיכות פנימיות, חסדים. אבל אינן ממשיכות הארת חכמה מקו שמאל, להיותה חיצוניות. ומצוות התלויות במעשה ממשיכות חיצוניות, את הארת חכמה מקו שמאל, מוחין דו"ק וחיצוניות. %break ובשבעה ימי סוכות אנו צריכים לתקן את החיצוניות, המשכת החכמה משמאל. וע"כ אנו צריכים למצוות מעשיות, המסוגלות לעורר זאת. %break ע"כ נאמר, ועתה בשבעה ימי סוכות, אינם תלויים, אלא במעשה. ואנו צריכים למעשה, כדי להמשיך תיקון החיצוניות, שהוא הארת החכמה שמשמאל, ולא לדיבור, כי הדיבור ממשיך רק פנימיות, חסדים, שאת זה אנו ממשיכים בכל ימות השנה. %break ושבעה קולות, חג"ת נהי"מ, תלויים בדיבורי הפה, בכל ימות השנה, ואינם צריכים למעשה, מטעם שבזמן של שבעה ימי סוכות, מברך לכל השנה. %break כי אחר שהמשכנו הארת החכמה שבשמאל בשבעה ימי הסוכות לחג"ת נהי"מ, מספיק זה לכל ימות השנה, באופן שהחסדים שאנו ממשיכים ע"י מצוות התלויות בדיבור בכל ימות השנה, %break מתברכים בהארת החכמה משבעה ימי הסוכות, והם נעשים בזה לחסדים מגולים, ואין צריכים יותר למצוות התלויות במעשה, לעניין הזה, אלא לשאר דברים. %break %letter 114 .114 היום השביעי של החג, הושענא רבה, הוא סיום הדין של העולם, ופסקי הדינים יוצאים מבית המלך, והגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום ההוא. וערבי נחל תלויים בגבורות אלה. %break וצריכים לעורר הגבורות למים, ולהקיף שבע פעמים כנגד חג"ת נהי"מ את המזבח, שהוא כנגד המלכות, כדי להרוות את המזבח במים של יצחק, בהארת החכמה שמקו שמאל, יצחק. %break כדי שהמים ימלאו את בארו של יצחק, המלכות. שבשעה שמקבלת משמאל, נקראת כך. וכשהיא מתמלאת, מתברך כל העולם במים. %break ג' ספרים נפתחים ברה"ש: של צדיקים גמורים, ושל רשעים גמורים, ושל בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים. רשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה. ובינוניים תלויים ועומדים עד יוה"כ. %break והנה צדיקים גמורים ורשעים גמורים אין מדובר בהם, כי כבר נגמר דינם ביום הראשון של רה"ש. וכל המדובר הוא בבינוניים. שהם תלויים ועומדים עד יוה"כ. אם עושים תשובה, נחתמים לחיים. והרשעים, שאינם עושים תשובה, נחתמים למיתה. %break ועניין כפרת עוונות שביוה"כ, הוא המשכת הארת חכמה ע"י עליית המלכות לבינה, שאין כפרת העוונות אלא ע"י גילוי אור החכמה, אור החיים. %page 130 וע"כ הבינוניים, שעשו תשובה, זוכים אז לכפרת עוונות, ולחתימה לחיים. %break אמנם עוד לא נגמר הדבר בשלמות, כי אור החכמה אינו מאיר בלי חסדים, וזמן המשכת החסדים להלבשת החכמה, הוא בשבעה ימי סוכות. ונמצא שביום השביעי, הושענא רבה, נגמרה התלבשות החכמה בחסדים. ואז נשלמת החתימה לחיים, שנעשתה ביוה"כ. %break ועד"ז לאותם שלא עשו תשובה, ונחתמו למיתה ביוה"כ, עוד לא נגמרה לגמרי החתימה, כי יש להם זמן לשוב עד היום השביעי של סוכות, כי עד אותו זמן נמשכת עוד החכמה. ואם ישובו, יתכפרו עוונותיהם על ידה, ויזכו לאור החיים. %break וע"כ נבחן יום הושענא רבה ליום של מסירת פסקי דינים למלאכים, אם לחיים ואם למוות. כי לאחר שנמסרו פסקי הדינים למוציאים לפועל, כבר אין מחזירים אותם. והוא משום, שאחר יום הושענא רבה אין עוד המשכת חכמה. %break וע"כ פסקי הדינים יוצאים מבית המלך, שנמסרים למוציאים לפועל, ואין מחזירים אותם יותר. כי הגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום ההוא, ואין ממשיכים חכמה אח"כ. %break %letter 115 .115 וביום הושענא רבה צריכים גבורות, כדי להמשיך מַים, שהיא הארת חכמה, שאינה נמשכת אלא עם גבורות ודינים. ולסיים אותם אח"כ. כי ביום ההוא מסתיים הדין, שאין צריכים להמשיך עוד הארת החכמה, הנמשכת בדין. %break וע"כ צריכים להכות הערָבות על הארץ, ולסיים אותם, כלומר הארתם, שלא יימצאו. כי ביום הזה ישנם התעוררות החכמה וסיום החכמה. וע"כ בערבי נחל, הרומזים על נו"ה, שבהם מתגלה החכמה ע"י דינים, אנו עושים התעוררות וסיום. %break הקרקע היא בחינה אחרונה שבמלכות. וכשמכים הערבות על הקרקע, נמשכת הארת החכמה עם הדינים לבחינה האחרונה של המלכות, ששם סיום ההארה. %break והטעם שהחכמה אינה מתגלה אלא בערָבות, בנו"ה, הוא משום שמֵחזה ולמעלה הוא ג"ר דגוף, ונו"ה שמחזה ולמטה הוא ו"ק דגוף. וכיוון שג"ר דחכמה נגנזו, ואינם מתגלים אלא ו"ק דחכמה, ע"כ מקומם בו"ק דגוף, שהוא נו"ה. שזה ערבי נחל. %break %letter 116 .116 ונקראים ערבי נחל, משום שמצד הנחל, בינה, יוצאות הגבורות, הארת חכמה עם הדינים שבהם. וביום ההוא מתעוררים ומסתיימים. ביום ההוא כתוב, ויָשב יצחק ויחפור את בארת המים. בארת כתוב חסר ו', משום שרומז על המלכות, שנקראת באר. %break מהו וישב? כי ביום הראשון של החודש, ברה"ש, הייתה התחלת הדין בכל העולם, ויצחק, קו שמאל, קם לכיסא הדין לדון העולם. ובהושענא רבה ישב יצחק לעורר דינים ולסיים הדינים. %break ויחפור את בארות המים, כלומר, להשפיע גבורות לכנ"י, המלכות, הבאר, לעורר את המים, הארת החכמה, כי המים בגבורות יורדים לעולם, שאין הארת חכמה נמשכת אלא עם דינים ביחד. %break כי ברה"ש התחילו הדינים דקו שמאל להתגלות, שהייתה אז המלכות בעניין ב' המאורות הגדולים, והלבישה קו שמאל דבינה. %break ובתקיעת השופר התמעט קו השמאל ע"י קו האמצעי, ע"י שתי פעולות: תחילה במנעולא, הממעט אותו לגמרי, ואח"כ ע"י המפתחא, המכשיר אותו לקבל ו"ק דחכמה. %break וביוה"כ ע"י עליית המלכות לבינה, נגלה בה ו"ק דחכמה, בחמישה עינויים שקיבלה מקו שמאל דבינה. %page 131 ואחר יוה"כ התחילו להתגלות החסדים להלביש את החכמה, שאין החכמה מאירה זולתם, ונמשך תיקון חכמה בחסדים ע"י הקפת המזבח, עד יום הושענא רבה, מלכות של שבעה ימי סוכות, חג"ת נהי"מ. %break וע"כ צריכים לעורר מחדש את החכמה בתיקון החסדים בהקפת המזבח, כדי לתקן עימה את היום השביעי, ולסיים בכלל את המשכת החכמה. כי כיוון שהגיעה למלכות, שוב אין צריך עוד להמשיך אותה. %break %letter 117 .117 ומשום שאלו הגבורות אינן יורדות אלא ע"י עננים, דינים, וביום המעונן אין הרוח של עמודי העולם מתיישב בהם, אלא כך מוכרח להיות, משום שהעולם צריך להם. %break משום שהעולם נברא בדין, ברה"ש. ומשום זה צריכים הדינים להתגלות תמיד עם המים, שהם הארת החכמה, כדי שהרשעים לא ייאחזו בקו שמאל, ויחזירו הדינים של רה"ש. והכול צריך להיות כך. %break משום זה הכול תלוי במעשה. וע"כ הכוהן במעשה ובתיקון שהוא עושה למטה, במעשה הקורבן, מתעוררים עליונים ותחתונים לתקן אותם, ומיתקנים על ידו. %break אף כך, ע"י המעשה של ד' מינים, וערָבה שבהושענא רבה, מיתקנת החכמה ע"י הדינים שמתגלים עימה, שלא תהיה בה אחיזה לרשעים. %break %letter 118 .118 הערבה דומה לשפתיים, ביום הזה. שביום הזה הדבר תלוי בשפתיים. כי ביום הזה מצווה המלך לתת פסקי הדינים אל הממונה, והדינים מסתיימים, ונסתם לשון הרע מהעולם. ביום הראשון של החודש, התחלת הדין הוא, והסיום ביום הזה. %break ביום הראשון של החודש נאחזה המלכות בקו שמאל דבינה, יצחק. וע"י תקיעת שופר התעורר קו האמצעי להזדווג על מסך דחיריק, למעט קו השמאל. %break תחילה במנעולא, ואח"כ במפתחא. שפירושו, שהמלכות עלתה לבינה, והבינה חזרה לו"ק בלא ראש. והנה מצד אחד נעשה תיקון בזה להכניע הדינים דקו שמאל ולהכין אותו שיתייחד בימין. %break אבל מצד שני נאחזו הדינים דקטנות בבינה, מחמת עליית המלכות בתוכה, שמחמת זה יצאו החיצוניים בלשון הרע על הבינה, לומר שיש בה חיסרון, כדי שייאחזו בה במקום בחיסרון כדרכם. %break ע"כ היה צורך לסתום פי החיצוניים, שלא ידברו לשון הרע על הבינה. וזה נעשה ביוה"כ ובשבעה ימי סוכות, שהמלכות חזרה וירדה מהבינה, והבינה קיבלה בחזרה את הג"ר שלה מבחינת ו"ק דחכמה. %break וע"כ נאמר, שנסתם לשון הרע מהעולם, שביום הושענא רבה נגמרה חזרת ו"ק דחכמה אל הבינה כמקודם לכן, ונסתמו פיות החיצוניים מלדבר לשון הרע על הבינה. %break ואחר שפסק לשון הרע, אין צורך עוד להמשיך חכמה, המביאה עימה דינים. ביום הזה מצווה המלך לתת פסקי הדינים אל הממונה, והדינים מסתיימים. כי אחר שנסתם לשון הרע, אין צורך עוד לגילוי החכמה. %break וע"י המצוות התלויות במעשה, שהם נטילת לולב וערָבות, נמשכה החכמה, וע"י מצוות התלויות בדיבור, בשפתיים, ממשיכים החסדים. ערבה דומה לשפתיים, ביום הזה. %break כי בערבה מעוררים החכמה עם הגבורות ומסיימים אותה, שמכאן והלאה לא נמשיך עוד אלא חסדים ממצוות התלויות בשפתיים. וע"כ יש רמז על זה, שהעלים של הערבה דומים לשפתיים. %break %letter 119 .119 ביום הזה העמים עכו"ם משלימים ומסיימים הברכות שלהם, ושורים בדין. %page 132 וישראל ביום הזה מסיימים הדינים שלהם ושורים בברכות. כי בשמיני עצרת עתידים להשתעשע עם המלך, לקחת ממנו ברכות על כל ימות השנה. %break ובשמחה ההיא נמצאים עם המלך ישראל לבדם. ומי שיושב עם המלך ולוקח אותו לבדו, כל מה שרוצה הוא מבקש, והמלך נותן לו. וע"כ ישראל מתחילים לקבל הברכות, והעמים עכו"ם מסיימים ברכותיהם. וע"כ כתוב, אהבתי אתכם אמר ה'. %break כי אוה"ע אחוזות בקו שמאל, שמשם הארת החכמה, ואינן יכולות לקבל מקו ימין, שהוא חסדים, כי שורשן רק בשמאל. %break ולפיכך בשבעה ימי סוכות, שהחכמה נמשכת בהן מקו שמאל, ע"י מעשה המצוות, מקבלות אז אוה"ע את ברכותיהן. וזה שבעים פרים שאנו מקריבים בשבעה ימי החג כנגד שבעים אומות, שמשם יניקתן. %break ונמצא שביום השביעי, אחר חבטת הערבה, שכבר נפסקה המשכת החכמה, נפסקו הברכות מהאומות, כי אין להן עוד ממה לינוק. %break ביום הזה העמים עכו"ם משלימים ומסיימים הברכות שלהם, שכבר נפסקה ביום הזה המשכת החכמה, שהיא כל הברכות שלהם. ושורים בדין, כי אינם יכולים לינוק חסדים מימין. והם בריקנות. %break אבל ישראל, שהם דבוקים בקו אמצעי, שמשם החסדים, וכל שורשם הוא שם, נמצא, שהחכמה הנמשכת בשבעה ימי החג מקו שמאל, כיוון שאינה נמשכת אלא עם דינים, הרי אחר שהסתיימה הארת החכמה, הסתיימו הדינים שעימה. %break וישראל ביום הזה מסיימים הדינים שלהם, משום שאין ממשיכים יותר הארת חכמה. ושורים בברכות, בחסדים, הנמשכים מקו אמצעי, שהוא שורשם. כי מזיווג ז"א ומלכות שביום שמיני עצרת, נמשכות ברכות לישראל, כלומר חסדים, לכל השנה. %break ובשמחה ההיא נמצאים עם המלך ישראל לבדם. שבהיות השמחה מהשפעת החסדים, שאין שום אומה יכולה לקבל אותם אלא ישראל בלבד, נמצא שאין אז עם המלך, אלא ישראל בלבד. %break כי הסתיימה הארת השמאל, שהיא משורשן של האומות, ואין להם עוד מה לינוק. והארת קו האמצעי, הארת החסדים, שהיא משורשם של ישראל, מתחילה בשמיני עצרת, ונמשכת בכל השנה. %break %letter 120 .120 הרי אנו רואים את עשיו שהוא בשלווה, במלכות, בערים גדולות עליונות, ושולט על העולם. למה כתוב, ואָשים את הרָיו שממה? בכל מקום כך הוא. %break כיוון שהמלך הקדוש גוזר גזרה, ושם הגזרה ההיא בפסקי הדינים שלו, הכתוב מעיד כמו שנעשה, אע"פ שעוד לא יצא פסק הדין לפועל. וע"כ כתוב, ואָשים את הרָיו שממה. %break כי כבר שיוויתי את זה בפסק הדין שלי. והדבר יתקיים בזמנו. וכן כל הטוב שגזר על ישראל, הוא יתקיים בזמנו. כמ"ש, אני ה' דיברתי ועשיתי. %break %H שלוש מדרגות שעל הקורבן %break %letter 121 .121 וזאת תורת האָשָׁם. וזאת תורת המנחה. וזאת תורת זֶבח השְׁלָמים. זאת תורת החַטָאת. אם למטה, זאת היא בכל, ואם למעלה, זאת היא בכל. %page 133 כי זא"ת, המלכות, כוללת כל האורות שממנה ולמעלה, שהיא מקבלת לתוכה את כולם. וכן למטה, שהיא משפיעה לכל העולמות שממנה ולמטה, וכוללת כולם. %break ועל זה כתוב השֵם, זאת, בכל הקורבנות, להיותה כוללת אותם כולם. ומי שעוסק בתורה לוקח את המלכות לחלקו לגמרי, ומתאחד בכל הבחינות שלה, שהן, אשָׁם, מנחה, שלָמים, חַטָאת. וע"כ אינו צריך עוד להקריב קורבן על עצמו. %break %letter 122 .122 כתוב, הכוהנים לא אמרו, איה ה' ותופשי התורה לא יְדָעוּני והרועים פשעו בי. הכוהנים, אלו הכוהנים המשמשים בכהונה גדולה, ומקרבים דברים קדושים למקומם, ומייחדים ייחוד כל דבר ודבר כראוי. %break ותופשי התורה, הם הלוויים, התופשים בכינורות הבאים מצד התורה. והתורה ניתנה מהצד שלהם, צד השמאל, גבורה. %break והם ממונים על השיר של שבחי המלך הקדוש, לייחד אותו בייחוד השלם כראוי. והרועים פשעו בי, אלו הם שרי העם, שהם רועים את העם, כרועה המנהיג את צאנו. %break %letter 123 .123 אלה הם שלוש מדרגות, ג' קווים, שצריכים להימצא תמיד על הקורבן, למצוא רצון למעלה ולמטה, ושתימצאנה ברכות בכל העולמות. הכוהן מקריב קורבן ומכוון לייחד השם הקדוש כראוי, ולעורר את הצד שלו, צד ימין, חסד. %break והלוויים מכוונים בשיר לעורר הצד שלהם, צד שמאל, גבורה. ולהיכלל בצד של הכוהן. וישראל, הרועים, קו האמצעי, ת"ת, מכוונים הלב והרצון לתשובה שלמה, ונכנעים לפני המלך הקדוש, שלוקח הכול. ומתכפרים עוונותיהם, ונמצאת שמחה בעליונים ובתחתונים. %break %H המְקָרֶה במים עליותיו %break %letter 124 .124 המְקָרֶה במים עליותיו. הקב"ה כשברא העולם, הוציא אותו מתוך מים, וערך אותו על מים. חילק את המים לשני חצאים, מחצית למטה, ומחצית למעלה, ועשה בהם פעולות. %break מהמחצית שלמטה עשה ותיקן את העוה"ז, וערך אותו על המחצית הזו, ותיקן העולם למעלה ממנה. כמ"ש, כי הוא על ימים יְסָדָה. והמחצית האחרת העלה למעלה, וסָפַן עימה התקרות העליונות. כמ"ש, המְקָרֶה במים עליותיו. %break %letter 125 .125 ועשה רקיע בין שתי המחציות האלו. כמ"ש, יהי רקיע בתוך המים. ועליהם תיקן וסידר מלאכים עליונים קדושים, מתוך הרוח שנגזר מפיו. כמ"ש, וברוח פיו כל צבאם. %break %letter 126 .126 ובאלו המלאכים תיקן וסידר מזמורי שבחיו ביום. והם מתערבים בלהבות אש. ואלו גדודי צבאות, אומרים שירה ביום, תשבחות בבוקר, וזמירות בערב. %break כשמגיע הלילה, כולם פוסקים מלומר שירה. אלא מלאכים אחרים אומרים שירה בלילה. כי אלו שביום אינם מזמרים בלילה. למעלה מהם יש גדודי אש, העומדים בשלהבת חזקה, ומריחים אש אוכְלה, וחוזרים למקומם. %page 134 %break %letter 127 .127 ויש בצד הקליפות, שהתהומות עולים אלו על אלו, ויש תהום עליון, בינה דקליפות, ויש תהום תחתון, מלכות דקליפות. ובכולם שוכנים בעלי הדין מצד הדין הקשה. %break ויש בתוך התהום התחתון שלהבות השורפות ניצוצי אש, הממונים על דיני העולם, לשרוף הרשעים באש, הנמשכת מנהר דינור. וכולם אש, והמראה שלהם אש לוהטת, ועומדים בין עליונים לתחתונים. %break %letter 128 .128 וכשעשן המזבח עולה, עוברים ואובדים מלאכי חבלה מאותו התהום התחתון, שעומדים לכלות ולהאביד. ואותה הנזילה של אש חזק מנהר דינור, חזק ועליון, חוזרת למקומה. וכל החיצוניים נהנים מעשן המזבח, משום שנתקן כנגד מזבח העליון, וע"כ נהנים ממנו. %break והם מתקרבים לעשן הזה. והוא עשן אֵמוּרים ופְדָרים שמתאכְּלים בלילה, שמהם ניזונים החיצוניים. ועשן אחר עולה מהקורבנות ביום, שהוא לקדושה. %break כי לכל אחד ואחד מזין העשן, הן לקדושה והן לס"א. והוא רצון הכול העולה למעלה, מפני שהוא נחת רוח אל המלך הקדוש. %break %H אש המזבח רובץ כאריה %break %letter 129 .129 במזבח עולה ונראה אוריאל, כמראֶה אריה גיבור הרובץ על טרפו. והיו כוהנים וישראל רואים ושמחים, שהיו יודעים, שקורבנם התקבל ברצון לפני המלך הקדוש. %break ואש אחרת עליונה וקדושה ירדה מלמעלה, שהיא המלאך אוריאל, כנגד האש התחתונה שנתנו על המזבח, אז היה האדם הולך ומזדעזע לפני אדונו, ושב בתשובה שלמה. %break %letter 130 .130 בדומה למלך, שהעם שלחו לו מתנה, והייתה רצויה לפניו, אמר לעבדו, לך וקח מתנה זו שהביאו לי. כך אמר הקב"ה למלאך אוריאל, לך וקבל המתנה, שבניי הקריבו לפניי. %break כמה שמחה הייתה נמצאת בכל, וכמה מתיקות הייתה נמצאת בכל, בשעה שהכוהן והלוי ואותו שהקריב הקורבן, היו מכוונים להקריב הקורבן כראוי בייחוד השלם. %break %letter 131 .131 ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולָה. אש, אוריאל, שירד כמראֶה אש בשלהבת, עד שירד למזבח לקבל המתנה, הקורבן, והיה נראה כאריה גדול רובץ על הקורבן. %break %letter 132 .132 וכשישראל לא נמצאו זכאים, או אותו שהקריב הקורבן לא הקריב כראוי, ולא התקבל קורבנו, היו רואים שהעשן לא היה עולה בדרך ישר, והיה קם רוח אחד מהנקב של הקליפות שבצפון, ובא אל המזבח, והיו רואים צורה של כלב אחד חצוף רובץ על הקורבן. %break אז היו יודעים שהקורבן לא התקבל ברצון. %page 135 %break %letter 133 .133 בדומה למלך, ששלחו לו מתנה. ראה אותה המלך שאיננה ראויה להקריב אותה לפניו, אמר המלך, תסלקו המתנה ההיא, ותנו אותה לכלב, כי אינה ראויה להביא אותה לפניי. %break כך בשעה שהקורבן הוקרב, ולא התקבל ברצון, נמסר הקורבן אל הכלב. ומשום זה היו רואים צורת כלב על המזבח. %break %H שריפת קודשים %break %letter 134 .134 ותצא אש מלפני ה', ותאכל על המזבח את העולָה. זה אוריאל, שנראה כשלהבת אש על המזבח. שהיה רובץ על הקורבן. ואז השמחה הייתה בכל, כי התקבל ברצון. %break כמ"ש, ויֵירָא כבוד ה' אל כל העם. ואם לא היה ביום הזה, הבלבול של מיתת בני אהרון, הנה מיום שיצאו ממצרים, לא הייתה נמצאת נחת רוח כזו למעלה ולמטה. %break %letter 135 .135 מצווה לשרוף קודשים באש. ואח"כ, כמ"ש, והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש יישרף. בסתרי תורה, יש קודש, ויש קודשים, ויש קודש הקודשים. מהי ההנאה שיש להקב"ה מהקודשים שנשרפו? %break האם בגלל יצחק, שבשעה שישראל בצרה, עולה לפניו אפרו של יצחק, וע"כ צריכים לשרוף הקורבן עד אפר להזכיר זכותו, שאם חייבים שריפה יהיו ניצולים בגללו? זהו רק דְרש. %break והאם בגלל בני אהרון, שהיו כמו שריפת קודשים, כמ"ש, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו, ומיתתם היא כפרה לישראל, כמו שריפת קודשים? האם גם זהו רק דְרש? %break %letter 136 .136 אלא שלוש אשוֹת בנר, אש לבנה, אש שחורה, אש תכלת, כנגד תורה נביאים כתובים, וכנגד כוהן לוי ישראל, ותכלת היא השכינה, שקרובה לנו, ושורה על התחתונים. %break והיא נאחזת באלה הפתילות, שהן כנפי מצווה, שכתוב בהן, ועשו להם ציצית, ותכלת זו, השכינה, היא דין, שאוכלת קורבנות ועולות. %break נר"נ של האדם נקראים קודשים. הנפש קודש. הרוח קודשים. והנשמה קודש קודשים. ובסתרי תורה מתבאר סוד שריפת קודשים, בשריפת נר"נ של אדם, שהוא קודש קודשים, לפני ה'. %break מהי ההנאה שיש להקב"ה משריפת הנשמות, הנקראות קודשים? שלוש אשות אלו הן כנגד תורה ונביאים וכתובים, שאש לבנה כנגד תורה, ת"ת. ואש שחורה כנגד נביאים, נו"ה. ואש תכלת כנגד כתובים, מלכות. והם כנגד כוהן לוי ישראל, ג' קווים. %break ונמצא, שתורה כנגד כוהן, קו ימין, ונביאים כנגד לוי, קו שמאל, וכתובים כנגד ישראל, קו האמצעי. %break ויש להבין, הרי תורה נביאים וכתובים הם ת"ת, נו"ה ומלכות, שהם זה תחת זה, ואיך ייתכן לדמוֹת אותם לכוהן לוי ישראל, שהם ג' קווים, שהימין מול השמאל והאמצעי ביניהם, וכולם במדרגה אחת? %break והעניין הוא, שזה דומה לאו"א וישסו"ת וזו"ן, שהם ג"כ ג' מדרגות זה למטה מזה. ועכ"ז הם נעשים ג' קווים במדרגה אחת. כי או"א, בעת שהם מעלים הבינה ותו"מ שלהם, עולה עימהם גם המדרגה התחתונה, ישסו"ת, הדבוקים בבינה ותו"מ אלו. %page 136 ואלו ישסו"ת, העולים לאו"א, נעשים אז קו שמאל לאו"א. ואח"כ בינה ותו"מ דישסו"ת, שעלו לישסו"ת, כבר העלו עימהם גם הם את המדרגה התחתונה שלהם, זו"ן, למקום ישסו"ת, שהוא עתה באו"א. %break ונמצאות כל ג' המדרגות, שהיו בתחילה זו תחת זו, שהם עתה ג' קווים במדרגה אחת. שאו"א קו ימין, וישסו"ת קו שמאל, וזו"ן קו אמצעי. %break וע"י זה ממש, נעשו תורה נביאים וכתובים לג' קווים. כי בעת שת"ת, תורה, העלו בינה ותו"מ שלהם, עלו עימהם גם המדרגה התחתונה שלו, נו"ה, הנביאים, למקום הת"ת, ונעשו קו שמאל שלו. %break ואלו נו"ה, בעת שהעלו בינה ותו"מ שלהם, עלתה עימהם גם המלכות לנו"ה, שהם עתה בת"ת. ונמצא עתה, שהם שלושתם במקום ת"ת, ונעשו ג' קווים. שת"ת קו ימין, ונו"ה קו שמאל, והמלכות קו אמצעי. %break אמנם יש לדעת כאן הכלל, שאין מלכות בלי יסוד. וע"כ אע"פ שכתובים הם מלכות, כוללת המלכות גם יסוד. באופן, שיסוד ומלכות נעשו לקו אמצעי לת"ת ולנו"ה, על דרך הזו"ן שנעשו קו אמצעי לאו"א ולישסו"ת. %break וכדי להעיר את זה, מדייק הזוהר ואומר, ששלוש אשות לבנה שחורה ותכלת, אע"פ שהן זו תחת זו, כמו תורה נביאים וכתובים, מ"מ הם ג' קווים, כמו כוהן לוי ישראל. %break אור הנר הוא אור המלכות, כי המלכות נקראת נר. אלא כמו שנאמר בז"א, שהוא כולל כל ג' הקווים דבינה, מטעם, שכיוון ששלושה יוצאים מאחד, אחד עומד בשלושתם, אף המלכות אחר שנעשתה לקו אמצעי, בין תורה לנביאים, ימין ושמאל, הרי גם המלכות כוללת אותם. %break אשר האש הלבנה היא קו ימין. והאש השחורה היא קו השמאל. והאש התכלת היא קו האמצעי. %break אבל התכלת, עצם המלכות, שנעשתה לקו אמצעי, כוללת בתוכה גם יסוד. והיסוד, הכלול בה, הוא ימין שבתכלת. והמלכות עצמה היא השמאל. %break ומבחינה זו, אע"פ שנאמר, שהתכלת קו אמצעי, עכ"ז היא קו שמאל, מטעם היותה כלולה מימין ומשמאל. אשר הימין הוא היסוד. ועצם המלכות, שהיא התכלת, היא שמאל. %break והיא נאחזת באלה הפתילות, שהן כנפי מצווה, שכתוב בהן, ועשו להם ציצית. כי הלבן שבציצית הוא קו ימין, והתכלת שבציצית הוא קו שמאל. ונודע, שאין השמאל נכלל בימין שיוכל להאיר, אלא ע"י מסך דחיריק, הנאחז בו וממעט אותו, שהוא הפתילה, %break והדבר הגס שאור התכלת שבנר נאחז בו. וכנפי מצווה, כנפי הטלית, הן הפתילה והדבר הגס שהתכלת שבציצית נאחזת בו, המסך דחיריק, שכתוב בהם, ועשו להם ציצית. שע"י הכנף נאחזים הלבן והתכלת זה בזה ומתגלה אור הציצית. %break וחוץ מזה שהתכלת נאחזת בפתילה, המסך דחיריק, ושורפת אותו, היא ג"כ שורפת קורבנות ועולות, שהן הנשמות. כי הזוהר הביא שתי מצוות בשריפת קודשים, שהן לשרוף הקודשים על המזבח, ולשרוף הנותר ממנו עד היום השלישי. %break ואלו שני מיני שריפות נוהגים גם בנשמות. ושריפת הנותר מורה על הדינים, מנעולא ומפתחא, המסך דחיריק. וכמו כן הם עולים מחמת חטאי התחתונים, ומתדבקים במלכות, בתכלת. %break אשר אז התכלת שורפת אותם ומבטלת אותם. וזו שריפת נותר. ויש גם שריפת קודשים על המזבח, שריפת הנשמות, שהמלאך מיכאל עומד ומקריב אותם על המזבח של מעלה. %break %letter 137 .137 אם המלכות, תכלת, מוצאת בני אדם, שהם עצים יבשים, כמו פתילות יבשות בלי שמן, שהיא התורה, ורחמים, אז היא שורפת אותם. %page 137 ומשום שעמי הארץ בהמות, שהם שקֶץ, אז התכלת, שהיא השֵׁם אדנ"י, כלומר המלכות, שורפת אותם, משום שמתקרבים אליה עם שרֶץ, שהוא יצה"ר, זָר. כמ"ש, והזָר הקָרֵב יומת. %break %letter 138 .138 ואם חוזרים בתשובה לפני מיתתם, כשהמלאך מיכאל שוחט אותם, שהוא כוהן גדול, אריה האוכל קורבנות, יורד עליהם להקריב אותם קורבן לפני ה'. %break %letter 139 .139 ומטרם שיוצאת נשמתו, הכוהן הגדול מתוודה בכמה וידויים. וכשיוצאת נשמתו, הוא היה מתכוון לגמור את השם, כלומר להשלים ייחוד המלכות, שנקראת שֵׁם, בייחוד שמע ישראל, שהוא ייחוד ז"א, ובשכמל"ו, שהוא ייחוד המלכות, לקָרב נשמתו קורבן לשם הוי"ה. %break וצריך להתוודות להקב"ה, שיקבל ויקרב האות ה' השורפת ומכלה, שהיא המלכות, לשמו הוי"ה, ולהחזיר בתשובה האות ה' אל יה"ו אהי"ה, שהם ביחד בגי' מ"ב (42). %break כלומר להשיב הה' ליה"ו, ויהיה הייחוד העליון שבבינה הוי"ה אהי"ה. שהוי"ה הוא חכמה, ואהי"ה הוא בינה. כי מטרם שנשלם הייחוד, קוראים למלכות אדנ"י, שבהם אותיות דין, להורות על דין של המלכות שהוא דין. והייחוד הוי"ה אהי"ה אינו שלם. %break %letter 140 .140 ויכוון בשם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה במילוי אותיות א', שהוא ז"א, שיתייחד בלב אחד, במלכות הנקראת לב. ובו יכוון כשמוציא את רוחו. ובנפש שלו, מקבל עליו מיתה וייסורים. ובנשמה שלו, מתוודה בכמה וידויים ומתחרט. %break %letter 141 .141 בנפש מקבל עליו מיתה שחיטה שריפה. ואם צריך ארבע מיתות ב"ד, סקילה שריפה הרג וחנק, מקבל אותם על הנפש שלו, מאדנ"י. %break ובנשמתו, מתוודה בכמה וידויים, וחוזר בתשובה אל השם אהי"ה, בינה, הנאחז בשני שמות הוי"ה הוי"ה, כי החכמה נקראת הוי"ה בייחוד הוי"ה אהי"ה, וז"א נקרא הוי"ה. והבינה מקבלת מחכמה ומשפיעה לז"א, ונמצאת נאחזת בין שניהם. %break %letter 142 .142 ויכוון במחשבתו להוציא מפיו וידוי, וקבלת מיתה עליו בלב אחד, שייחד המלכות, לב, בייחוד של הוי"ה אחד, שהוא השם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה במילוי אותיות א', ז"א, שבו הכוהנים כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים, בשכמל"ו. %break כבוד הוא בגי' ל"ב (32), שהיא המלכות, הנקראת לב. ובו מתכוון לגמור את השם, לגמור הייחוד של מלכות עם הוי"ה. %break %letter 143 .143 ומאין יודע עַם הארץ כל אלו הכוונות? ודאי עם הארץ הוא כשור, או שה, או עז, או תור, או יונה, המוקרבים על המזבח, כמו שהבהמות אינן יודעות תורה, שהיא שם הוי"ה, כך עם הארץ אינו יודע. %break אלא מיכאל כוהן גדול עושה אותו עולָה וקורבן לפני ה', והוא מכוון בשם המפורש בעליית רוחו, שייצא רוחו בלב אחד, ובכל אלו הכוונות, כמו שרוח האדם עולה בכל לילה, שעולה למ"ן אל המלכות. %break %letter 144 .144 ומשום זה אמרו חכמים, שוב יום אחד לפני מיתתך, כי בכל יום ויום צריך האדם לחזור בתשובה ולמסור רוחו אליו, שייצא באחד. כמ"ש, בידךָ אפקיד רוחי. %break כי ב' מיני שריפות הם: א. שריפת נותר, שהיא נקודת המנעולא, מלכות דמדה"ד שעולה ונגלית במלכות הממותקת מחמת חטאי התחתונים, בעניין לא זכה הרי רע. אשר התכלת, המלכות, הנאחזת במנעולא, שורפת אותם. %page 138 %break אם המלכות, תכלת, מוצאת בני אדם, שהם עצים יבשים, כמו פתילות יבשות בלי שמן, שהיא התורה, ורחמים. %break כלומר, עם הארץ החוטא כל ימיו, עד שנגלה עליו בשורשו שבמלכות, הדינים דמלכות דמדה"ד, בלי רחמים, שאינה נמתקת בבינה. המלכות שורפת אותם, את הנפש הזאת. %break ומשום שעמי הארץ בהמות, שיש להם נר"נ מצד הבהמות הטהורות, שהם נמוכים מאוד, ע"כ התכלת, שהיא השם אדנ"י, שורפת אותם. משום שדבוקה בהם מידת הדין הקשה דמנעולא, שנקרא יצה"ר, מלאך המוות. וע"כ כתוב עליו, והזָר הקָרֵב יומת. %break אמנם רק הנפש של החוטא נפגמת ונשרפת. אבל הרוח והנשמה שלו אינם נפגמים כלל, אלא מסתלקים לשורשם. והטעם, כי הפגם דנקודת המנעולא, הנמשך מצ"א, אינו פוגע אלא במלכות לבדה, ולא כלום בט"ר. %break וכיוון ששורש רוח ונשמה הוא מבינה ומז"א, ע"כ אין הפגם נוגע בהם, אלא שמסתלקים מחמת הכלי הפגום, ועולים לשורשם, אלא הנפש הנמשכת ממלכות עצמה היא הנפגמת ונשרפת. ושריפה זו היא שריפת נותר. %break ב. שריפת קודשים, שריפת נשמות, כלומר, אותו החוטא שגילה בשורש נשמתו מדה"ד דמנעולא, שהיא מלאך המוות, כי ממנה נמשכת המיתה. %break אם עושה תשובה בעת מיתתו, ומקבל עליו מיתה ושחיטה ושריפה, כדי לעשות נחת רוח להקב"ה, אז לאחר מיתתו ממתיקים לו מדה"ד דמנעולא במדה"ר, בינה. %break ונודע שיש בעלייה זו קטנות וגדלות. שתחילה כשעולה המלכות לבינה, מסתלקות הג"ר מבינה, ונשארת בו"ק בלי ראש, ואחריה מתמעטות כל המדרגות. %break ונמצא שע"י זה שממתיקים לו מדה"ד במדה"ר, שהמלכות משורשו עולה לבינה שבשורשו, התמעטו הרוח והנשמה לו"ק בלי ראש. והם היו עד עתה שלמים, כי מדה"ד דמנעולא אינה פוגעת בט"ר שמשם רוח ונשמה. %break והסתלקות הראש מהרוח ומהנשמה נבחנת לשחיטה, כי השחיטה מבדילה הראש מהגוף. והאדם הזה שעשה תשובה בשעת מיתתו, זוכה להמתקת מדה"ד ברחמים. אבל מבחינת הקטנות בלבד, הנבחנת כמו שחיטה. %break המלאך מיכאל שוחט אותם, שהוא כוהן גדול, אריה האוכל קורבנות. כי המלאך מיכאל, חסד, הנמשך מקו ימין, ומנקודת החולם, ששם נמצא הדין הממותק בבינה, במדה"ר, והדין הממותק הזה, הוא אריה האוכל קורבנות. %break וע"כ נבחר המלאך הזה, שימתיק מדה"ד שלו במדה"ר, שממעט הנשמה והרוח, שהיו שלמים, מבחינת ראש, שזה נבחן לשחיטה. %break כשהמלאך מיכאל שוחט אותם, מעביר מהם הראש, הג"ר שלהם. אמנם קטנות זו, הנבחנת לשחיטה, מביאה אח"כ גדלות, שהמלכות יוצאת מבינה וחוזרת למקומה. ונגלים שוב ג"ר בכל המדרגות, שע"י זה שוב נעשה הזיווג של הקב"ה ושכינתו משורש נשמתו. %break ונאמר, שיורד עליהם להקריב אותם קורבן לפני ה'. כי שחיטה זו נבחנת, שהמלאך מיכאל מקריב אותם לקורבן לפני ה', שהם גורמים בזה זיווג הקב"ה ושכינתו. שזה הקורבן. וע"כ נבחן זה שהמלאך מיכאל מקריב את הנשמות על המזבח, המלכות, ושורף אותם, %break כמו אריה שאוכל קורבנות, שהוא דין הממותק דבינה שבנקודת החולם, שע"י זה נשחטים ונשרפים הג"ר של הנשמות על המזבח, ונעשים מ"ן לזו"ן. שגורמים שהמלכות תחזור ותקבל הג"ר שלה, לעת הגדלות, ותתייחד עם ז"א, שזה קורבן. %page 139 %break אמנם זה שעשה תשובה רק בשעת מיתתו, לא יוכל לקבל אחרי מיתתו אלא את הקטנות בלבד. ועם זה זכותו גדולה מאוד, כי אם יתגלגל פעם שנייה, ויזכה לעסוק בתורה ובעבודה, אז ימשיך הגדלות, ואז יעשה הזיווג בין ז"א ומלכות. %break שנאמר, וכשיוצאת נשמתו, הוא היה מתכוון לגמור את השם, בייחוד שמע ישראל ובשכמל"ו. כי יתכוון שע"י הקרבת נשמתו יזכה לגמור את הייחוד של שמע ישראל, שהוא ז"א, ובשכמל"ו, שהוא מלכות, שזה יהיה אחרי שיתגלגל פעם שנייה. %break אבל שני ייחודים יש כאן, כי מצד נשמתו ששורשה בבינה, נבחן הייחוד השלם להוי"ה אהי"ה, שהוי"ה היא חכמה ואהי"ה הוא בינה. ועתה בעת הקטנות, נבחן שחסרה ה"ת להוי"ה, ואין בה אלא יה"ו, שמוֹרה שהוא ו"ק וחסר ג"ר. %break ע"כ נאמר, שצריך להתוודות להקב"ה, שיקבל ויקרב האות ה' לשמו הוי"ה. ולהחזיר בתשובה הה' אל יה"ו אהי"ה. שיכוון לזכות לגדלות ולגמור את השם, שיקרב המלכות שהיא ה"ת, לשם יה"ו אהי"ה, ויהיה הייחוד השלם בבינה, הוי"ה אהי"ה. %break ומצד רוחו, ששורשו בז"א, נבחן הייחוד השלם דגדלות בהוי"ה במילוי אותיות א', שהוא ז"א, עם המלכות השלמה שבייחוד של בשכמל"ו. ויכוון בשם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה במילוי אותיות א', שהוא ז"א, שיתייחד בלב אחד, במלכות הנקראת לב. %break שביציאת רוחו, ששורשו בז"א, יכוון שיזכה לגדלות, שאז יהיה הייחוד בהוי"ה דמילוי אותיות א', ובלב אחד, כלומר, המלכות שנקראת לב, תהיה בשמו אחד. שהוא השם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה במילוי אותיות א', %break ז"א, שבו הכוהנים כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם, ואומרים בשכמל"ו. %break כבוד בגי' הוא ל"ב (32), לב. ובו מתכוון לגמור את השם, שהיה מתכוון לזכות לגדלות ולגמור את השם בייחוד של הוי"ה במילוי אותיות א', ז"א, והייחוד של בשכמל"ו, המלכות. והנפש שלו, מתדבקת במלכות עצמה, שורפת אותה ומבטלת הדינים שבה. %break ונאמר, שבנפש מקבל עליו מיתה שחיטה שריפה. כי מיתה היא לגוף, שחיטה היא לנשמה ולרוח, שמיכאל מעביר מהם הראש ומשאיר אותם ו"ק בלי ראש, הנחשב לשחיטה. %break שריפה היא לנפש, שמתדבקת במלכות ונשרפת בתכלת שבה, עד שראויה לתיקון הזה של המתקת המלכות בבינה ע"י מיכאל. %break ולפעמים שעוונותיו מרובים, הנפש צריכה לקבל על עצמה ארבע מיתות ב"ד מהמלכות, המרומזים בכתוב, והארץ, המלכות, הייתה תוהו ובוהו וחושך, ורוח. שתוהו הוא חנק. ובוהו הוא סקילה. וחושך הוא שריפה. ורוח הוא הרג. %break וזה התהליך והתיקון מצ"א, שהוא מדה"ד, לצ"ב, שהוא מדה"ר. אשר תוהו ובוהו הם צ"א והמסך שבו. %break וחושך ורוח הם צ"ב והמסך שלו. לפיכך כשהחוטא מקבל עליו ארבע מיתות ב"ד לפני מיתתו, מועיל לו, אשר מדה"ד דצ"א שגילה בחטאיו, תעבור ממנו ותיתקן במדה"ר בצ"ב, ע"י המלאך מיכאל. ויועיל לו שמיכאל יקריב נשמתו לפני ה'. %break %letter 145 .145 ואם הוא תלמיד חכם, כתוב עליו, יודע צדיק נפש בהמתו. כי אין חכם כמו הכוהן, שהוא חסד, כמו שלומדים, הרוצה להחכים יַדְרים, כלומר שיתדבק בחסד, דרום. %break כי חסד דז"א בגדלות נעשה לחכמה. ואם הוא תלמיד חכם, הוא צריך שיהיה בו חסד. ועם י', שהיא חכמה שבו, הוא חסיד. ומי שאין בו חכמה, אינו חסיד. ומשום זה לומדים, ולא עַם הארץ חסיד. %page 140 %break ואם יש בו ה"ר, בינה, שהם חמישה חומשי תורה שניתנו משמאל, נקרא גיבור בתורה וירא חטא, שזוכה למידת הגבורה. ויש בו חסד, שהוא חסיד. %break ויש בו גבורה, שמשם ניתנה התורה, וזה י"ה, כי בגדלות נעשו חו"ג דז"א לחו"ב. ואם הוא בוּר, שאין בו תורה, לומדים בו, אין בוּר ירֵא חטא. %break %letter 146 .146 ומי שזכה לת"ת, שהיא ו', כי מי שזכה לחו"ג זוכה ג"כ בת"ת, כי הת"ת היא כללות מחו"ג. והוא חכם מבין בתורה וירא חטא, שהחו"ג שזכה בהם נעשו לחו"ב, והוא חכם, מבין. %break הוא יורש המלכות שלו, של הת"ת, שהיא ה"ת של השם הוי"ה, וזוכה בה, אם הוא עושה מצוות המלך, כי המלכות נקראת מצוות המלך. %break ונמצא שזכה לכל ד' אותיות י' ה' ו' ה', שהם חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות. כיוון שזכה לשם הוי"ה, הוא זוכה לשם המפורש, שנקרא אדם, שזהו הוי"ה במילוי אותיות א', שהוא בגי' אדם (45), יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שמוֹרה על ז"א בגדלות. %break באותו זמן הוא שולט על הגוף, שהוא השותף של הנפש הבהמית והרוח הבהמי. כי עשיית הבלי העולם היא בנפש הבהמית, והרוח הבהמי, שמדבר בהבלי העולם. %break והנשמה הבהמית, שבה כל מיני הרהורים ומחשבות של הבלי העולם. ותלמיד חכם שולט על הגוף ועל נר"נ הבהמיים. %break %letter 147 .147 כמ"ש, וירְדו בדְגַת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ. בדְגַת הים רומז לנשמה, ובעוף השמיים לרוח, ובבהמה לנפש. ובכל הארץ הוא הגוף, שהוא עולם קטן. והם יראים מפני התלמיד החכם השולט עליהם, שכתוב, ומוֹרַאכם וחיתְכם יהיה על כל חיית הארץ. %break מצד הימין, חסד, הוא שולט עליהם. בחסד כתוב, וירדו, שפירושו, כמ"ש, ויֵרְד מיָם עַד ים, לשון שליטה. ומצד השמאל, גבורה, הם יראים ממנו, כמ"ש, ומוראכם וחיתכם. ועליו כתוב, יודע צדיק נפש בהמתו. ששולט על הנפש הבהמית שלו. %break %letter 148 .148 ומאחַר שהוא צדיק, אין הקב"ה נותן לו שכר מצוות, ואין לו שכר בעוה"ז, ואין מזון לגוף ולנר"ן הבהמיים שלו. ועני נחשב כמת. ועל הכול הוא בקביעות עם השכינה. %break %letter 149 .149 כי ה' אלקיך אש אוֹכְלה הוא. אש זו, שהיא השכינה, צריכה לו, להיות תמיד עימה, שאין לה כיבוי, שהיא אוכלת כל הקורבנות, שהם תפילות ודברי תורה. כי השכינה היא פרנסה של ז"א בתפילות של ישראל שמקבלת אותם. %break זהו שכתוב, פתחי לי אחותי רעייתי, כלומר, פתחי לי בתפילה. שכתוב בה, אדנ"י שפתיי תפתח. שהיא, אחותי רעייתי. ואין רעייתי אלא פרנסתי, כלומר מלשון רְעייה, כמ"ש, ה' רועי. %break כי בה הבנים הקדושים, ישראל, מתקנים מאכלים של קורבנות המלך, ז"א, בכמה מיני מאכלים, בלחם התורה. %break %letter 150 .150 שכתוב בה, לכו לַחמוּ בלחֲמי ושְׁתו ביין מָסָכְתי. בלחמי, מימין, מצד החסד. וביין, שהוא יין של תורה, משמאל, מצד הגבורה. בניסוך המים, שהוא ימין, ויינה של תושב"כ ותשבע"פ, שהוא שמאל. מעמוד האמצעי, ת"ת, הכולל את ימין ושמאל, חו"ג. %break בבשר הקודש, בכמה קורבנות, במלכות, שעליה העמידו בעלי המשנה, בבשר היורד מן השמיים עסקינן. מן השמיים הוא עמוד האמצעי, ז"א, הנקרא שמיים. שז"א, אדם, אמר עליה, ובָשר מבְּשרי. %page 141 %break %letter 151 .151 ובשר הקודש הזה, שהוא מלכות, הבוערת בכמה להבות מצד הגבורה, באהבת בעלה, ז"א, נשרפת באהבה, של אהבת ק"ש, באהבת הייחוד. אשר לילה ויומם לא תכבה. %break וחברים: בחייכם, אל תיתנו דומי לו, להקב"ה, עד שהוא יהיה בשלהבת האהבה של ייחודו בק"ש, לקיים בו הכתוב, אש תמיד תוּקד על המזבח לא תכְבה. %break כל זמן שהאדם לא זכה לתשובה שלמה, ולא השיג המוחין דג"ר, מחשיב אותו הזוהר לעם הארץ, ולא נקרא תלמיד חכם. אלא רק אחרי שזכה למוחין דג"ר מהוי"ה שבמילוי אותיות א', שהם ג"ר דז"א, אשר החסד שבו מתעלה לחכמה, והגבורה לבינה. %break ואם תלמיד חכם הוא, צריך שיהיה בו חסד, שיזכה מקודם לו"ק, שמקו ימין קומתו היא קומת חסד. ושיזכה אח"כ גם לג"ר, אשר החסד מתעלה להיות חכמה. %break ונמצא שיש לו חסד וגם חכמה, שזה הי' שבתוך חסד, ואז הוא חסיד. ולא עם הארץ חסיד, כי חסרה לו הי' שבתוך חסד, חכמה. והוא נחשב משום זה לעם הארץ. %break ומקו שמאל, בהשגת מוחין דו"ק, שקומתו גבורה, נקרא גיבור בתורה. ואם זכה אח"כ אל הג"ר דקו שמאל, אשר מידת הגבורה שלו מתעלה להיות בינה, ה"ר דהוי"ה, הארת החכמה הנמשכת משמאל דבינה, הוא נקרא יְרֵא חטא. %break והוא מטעם, כי אין הארת החכמה נמשכת מקו שמאל דבינה, אלא רק עם גילוי דינים הקשים על הרשעים שהמשיכו החכמה מלמעלה למטה, כדי להטיל יראה ופחד על אותם שרוצים להמשיך החכמה מלמעלה למטה. %break נמצא שהאדם שזכה להארת חכמה דשמאל הוא ירא חטא, שמתיירא לחטוא ולהמשיך החכמה מלמעלה למטה. שזה שורש האיסור של כל שס"ה (365) מצוות לא תעשה. %break וצריכים לדעת ההפרש בין החכמה שבקו ימין, החסד שהתעלה לחכמה, לבין הארת החכמה שבקו שמאל, הגבורה שהתעלתה לבינה. כי החכמה דקו ימין היא או"א עילאין, שבעצמם הם חסדים מכוסים מחכמה, והם נקראים חכמה משני טעמים: %break א. מפני שהם מלבישים על חו"ס דא"א, ב. בעת שנגלית הארת החכמה בישסו"ת, הם מקבלים הארה זו מאו"א, המלבישים לחו"ס, ונמצאים או"א עצם החכמה וישסו"ת מקבלים רק הארה. %break אבל גם אז, אע"פ שאו"א משפיעים הארת החכמה לישסו"ת, היא רק בדרך העבָרה מחו"ס לישסו"ת. אבל באו"א עצמם אין החכמה מתלבשת בהם, והם תמיד בחסדים מכוסים. %break ואין הי' יוצאת מאויר דאו"א לעולם. אלא ישסו"ת הם המקור לגילוי הארת החכמה. כי בהם יוצאת הי' מאויר, חסדים, ונעשים אור חכמה. אמנם חכמה זו שנגלית בישסו"ת, הם מקבלים אותה מאו"א עילאין. %break וכל מקום שנזכרת חכמה בקו ימין, היא בחינת או"א עילאין. ובחינת החכמה שבקו שמאל היא בחינת ישסו"ת, הנבחנים לבינה, אלא שחזרה להיות חכמה, ולא חכמה ממש. %break ואם הוא בוּר, שאין בו תורה, לומדים בו, אין בוּר ירֵא חטא. כי כל עוד שלא זכה לג"ר דקו שמאל, שהוא הארת החכמה שבקו שמאל, המתגלה ביחד עם דינים קשים על רשעים החוטאים, אין לו יראה מלחטוא. %break כי אין יראת חטא באה, אלא מהסתכלות בדינים, המתגלים על החוטאים בעת גילוי הארת החכמה. בעת שזוכה להשיג הג"ר, ויש לו נר"ן מהוי"ה במילוי אותיות א', אז מתלבשים נר"ן אלו בנר"ן הבהמיים של האדם, ובגוף הבהמי שלו. %break שע"י ההתלבשות הזאת נכנעים נר"ן הבהמיים אל נר"ן הרוחניים, ונר"ן הרוחניים שולטים על הגוף ועל נר"ן הבהמיים, והופכים אותם לקדושה. כמ"ש, יודע צדיק נפש בהמתו, ששולט על הנפש הבהמית שלו. %page 142 %break אמנם צריכים לדעת את ההפרש, בין הגוף ונר"ן הבהמיים שלו, לבין נר"ן הרוחניים הקדושים. %break כי נר"ן דקדושה נמשכים מהוי"ה במילוי אותיות א', שהוא קו אמצעי ז"א, המייחד ימין ושמאל זה בזה, באופן, שהימין נמשך מלמעלה למטה, והארת חכמה שבשמאל תאיר מלמטה למעלה בלבד. %break והגוף ונר"ן הבהמיים של האדם נמשכים מקליפת נוגה, המעורבת מטו"ר. שיש בהם מהטוב, הנמשך מייחוד דקו אמצעי בנר"ן הרוחניים. ויש בהם מהרע, הס"א וכל הקליפות, שאינם חפצים בתיקון קו האמצעי, ודבוקים בקו שמאל בלבד. %break וכל חפצם להמשיך הארת החכמה שבשמאל מלמעלה למטה, ולקלקל הייחוד דקו האמצעי. %break וכיוון שהרע דקליפת נוגה מעורב בגוף ובנר"ן הבהמיים של האדם, אינם יכולים להיתקן ב-6000 שנה. ולפיכך מוכרח האדם למות. כי אינם מיתקנים, אלא רק ע"י המשכת החכמה מלמעלה למטה, שתהיה בגמה"ת. %break ואז כתוב, בילַע המוות לנצח. ועד אז נבחן, שאין להם מזונות, שהוא הקיום הראוי להם. %break ובזמן שאדם משיג נר"ן הרוחניים מהוי"ה במילוי אותיות א', אז נכנע הרע שבנוגה, המעורב בגוף ובנר"ן הבהמיים של האדם, לבחינת הטוב שבנוגה שבהם, ואז מתלבשים נר"נ הרוחניים שבאדם בתוך נר"נ הבהמיים והגוף הבהמי של האדם, %break שהם כבר נכנעים לטוב שבהם, והם כולו טוב. אע"פ שאין מקבלים מזונותיהם הראויים להם, מפני שנכנעים ומתבטלים אל הטוב. %break וזה שכתוב, וירדו בדְגַת הים ובעוף השמיים ובבהמה, שהם נר"נ הבהמיים של האדם. ובכל הארץ, שהוא הגוף, עולם קטן. כי הם נכנעים אל הטוב שבנוגה, ואל נר"ן הרוחניים המלובשים בהם. %break ומאחַר שהוא צדיק, שדבוק בקו האמצעי, ואינו ממשיך הארת חכמה שבשמאל אלא מלמטה למעלה. אין הקב"ה נותן לו שכר מצוות, ואין לו שכר בעוה"ז, ואין מזון לגוף ולנר"ן הבהמיים שלו. %break כי הגוף ונר"ן בהמיים, הם ניזונים רק מלמעלה למטה, כמו הרע שבנוגה המעורב בהם. וכיוון שהוא צדיק, ודאי שאינו ממשיך להם כלום. ועני נחשב כמת. ועל הכול הוא בקביעות עם השכינה. כי ה' אלקיך אש אוֹכְלה הוא. %break כי אחרי שהצדיק קיבל על עצמו שלא לזון הגוף ונר"נ הבהמיים, והם בבחינת עני נחשב כמת, אז זוכה להשראת השכינה בקביעות, אשר השכינה שורפת את בחינות הרע שבנוגה שבהם, עד שיהיו ראויים לגמה"ת. %break אין הרשע מיתקן עד שיעברו עליו שלושה גלגולים. כמ"ש, כל אֵלֶה יפעל אֵל פעמיים שלוש עם גבר. גלגול ראשון. בעם הארץ שזכה עכ"פ לעשות תשובה לפני מיתתו, שאז זוכה למיתוק הכלים, שיהיו ראויים לקבל האורות דנר"ן. %break גלגול שני. אחרי שכבר יש לו כלים הראויים לנר"ן, מתגלגל ועושה תשובה בחיים, וזוכה לקבל האורות דו"ק, שהם נ"ר, שקומתם חו"ג. גלגול שלישי. שמתגלגל ועושה תשובה שלמה, וזוכה שחו"ג מתעלים לחו"ב. ואז זוכה לנשמה. %break ואלו שני הגלגולים האחרונים יכולים לבוא בפעם אחת, ביחד, ולפעמים בזה אחר זה. וע"כ כתוב, פעמיים שלוש עם גבר. %break אמנם אין הפירוש שהוא מוכרח לעשות תשובה בכל גלגול, אלא יכול להתגלגל אפילו מאה פעמים עד שיזכה לגלגול ראשון, שהוא לעשות תשובה לפני מיתתו. וכל אלו נחשבים רק לגלגול ראשון. %page 143 וכן יכול להתגלגל כמה פעמים, עד שיזכה לקבל נ"ר. וכל אלו נחשבים לגלגול שני. וכן בגלגול שלישי. %break %H שמן קטורת %break %letter 152 .152 אע"פ שבני אהרון מתו באותה שעה, ולא הצילה אותם גדלות היום, צודק היה זה מכמה אופנים. %break אחד, שלא הייתה זו שעת הקרבת הקטורת. כי קטורת מוקרבת רק בבוקר ובערב. כמ"ש, והקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר בבוקר, בהֵטיבוֹ את הנרות יקטירֶנה. כדי שיימצאו שמן וקטורת ביחד. וכמ"ש, ובהעלות אהרון את הנרות בין הערבּיים, יקטירנה. %break %letter 153 .153 ובזמנים אלו, בבוקר ובערב, מוקרבת הקטורת, ולא בזמן אחר. חוץ מאשר בזמן שמגפה שורה בעולם, שאז מוקרבת גם שלא בזמנה. כמו שקרה, שכתוב, ויאמר משה אל אהרון, קח את המַחְתָה, ותֵן עליה אש. %break ובני אהרון לא הקריבו בשעה ששמן וקטורת נמצאים יחד, בבוקר או בערב, שרומז על ייחוד חו"ב, כי שמן הוא חכמה וקטורת היא בינה. וע"כ מתו. %break %letter 154 .154 ועוד, שהיו דוחקים את השעה להקריב קטורת בחיי אביהם, שלא הותר להקריב קטורת לשום אדם בחייו. %break ועוד, שלא היו נשואים, והיו פגומים. כי מי שלא נשא אישה, הוא פגום, ואינו ראוי שתימצאנה ברכות בעולם על ידו, כי הברכות אינן שורות עליו. וכש"כ שאינן נמשכות על ידו לאחרים. %break ועוד, שהיו שְׁתוּיי יין. ומשום זה כתוב, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. כי קטורת חביבה היא מכל הקורבנות, והיא שמחת עליונים ותחתונים. וכתוב, שמן וקטורת ישמַח לב. %break %H שתי אשוֹת %break %letter 155 .155 אין מצורע אלא אותו שנעשה בזָבוּת, שאימו התעברה עימו בימי נידתה. כי חמש דמים הם בדם נידה המטמאים, וכולם דם טמא. ויש חמש דמים טהורים. ומי שעובר עליהם, כאילו עבר על עשרת הדיברות, שהם כלל כל תרי"ג (613) מצוות. %break %letter 156 .156 הקליפה, שנקראת שפחה, שהיא יצה"ר, מלאה מומים. משום זה כתוב, כל איש אשר בו מום, לא יקרב. ומשום זה, אין הכוהן צריך להתקרב למי שיש בו מום, מכל המומים שבעולם. %break משום שהמטרוניתא, המלכות, כתוב בה, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. וכך לא צריך להתקרב אליה מי שיש בו מום. ואף כך, לא צריך להתקרב אליה זָר, שכתוב, והזר הקָרֵב יומת. %page 144 וזהו ממזר, אותיות מום זר, זכר ונוקבא וקליפות. מום היא הנקבה, זר הוא הזכר. ומשום זה ציווה, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב. ואותם שהתקרבו אליה, נדב ואביהוא, כתוב בהם, ויקריבו לפני ה' אש זרה, אשר לא ציווה אותם, ותצא אש מלפני ה', ותאכל אותם וימותו. %break %letter 157 .157 קורבן האותיות, כלומר ייחוד אותיות השם, הוא י' באיש, ה' באישה, שהם או"א, ו' בבן, חתן, שהוא ז"א, ה' בכלה, שהיא המלכות. %break אשריהו מי שמייחד ומקרב האותיות דהוי"ה, בו ובאשתו כנגד י"ה, ובבנו ובבתו כנגד ו"ה, בקדושה ובברכה בטהרה בענווה ובבוֹשֶׁת פנים ובכל המידות הטובות הכתובות ע"י בעלי המשנה. %break %letter 158 .158 ומתחממים באשות קדושות של איש ואישה, י"ה, שהם אש עולה ויורדת, כי אש הנקבה עולה מלמטה למעלה, ואש הזכר יורדת מלמעלה למטה. אש קודש של עצי המערכה, שהם עצי הקודש, האיברים הקדושים. %break ואש של גבוה יורדת, שהיא קודש קודשים. ובשביל שתי אשות אלו, אמר הנביא, בָּאוּרים כַּבְּדו ה', שהם האשות של השכינה, שבה כתוב, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. %break %letter 159 .159 אלו שתי אשות, הן אש עליונה, כיסא הרחמים, ואש תחתונה, כיסא דין, שהן בינה שהיא הרחמים, ומלכות שהיא דין. מלכות היא אש עולה מלמטה למעלה, בינה היא אש יורדת מלמעלה למטה. %break הוי"ה עמוד האמצעי, ת"ת, אחוז בשתיהן. ע"כ אש עליונה היא יה"ו. האותיות י"ה הן בינה, האות ו' היא ת"ת האחוז בה. ואש תחתונה היא ה"ת, מלכות. %break %letter 160 .160 ת"ת כשנאחז בשתי אשות, בינה ומלכות, שורה עליו חכמה. שבו אותיות כ"ח מ"ה. מ"ה: יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה (45). %break כ"ח שלו הוא מילוי המילוי של הוי"ה במילוי אותיות א': יו"ד, וא"ו, דל"ת. ה"א, אל"ף. וא"ו, אל"ף, וא"ו. ה"א, אל"ף. ועם ד' אותיות הוי"ה פשוטות בלי מילוי, הם ביחד מ"ב (42) אותיות. %break ארבע אותיות של הוי"ה בלי מילוי, ועשר אותיות של הוי"ה במילוי, וכ"ח (28) אותיות של הוי"ה במילוי המילוי. %break וכל מ"ב אותיות אלו נמצאות באדם, ובאשתו, ובבניו, שהוא ארבע אותיות הוי"ה, אשר עם המילוי, ועם מילוי המילוי, הם מ"ב אותיות. ומשום זה אין האדם שלם, אלא בבן ובבת. %break %letter 161 .161 ומי שאין לו בן, שהוא ו' דהוי"ה, מסתלקת ממנו י' דהוי"ה. ומי שאין לו בת, שהיא ה"ת דהוי"ה, מסתלקת ממנו ה"ר, שהיא האם של בת זוגו, כי האותיות אינן שורות זו בלי זו. %break ומשום זה, באיש ובאישה בבן ובבת, שנעשו כראוי, שורה עליהם הוי"ה, ונקראים, בנים אתם לה' אלקיכם. %break %H זאת משְׁחת אהרון %break %letter 162 .162 זאת משְׁחת אהרון ומשחת בניו. זא"ת, המלכות, המשחה של אהרון. כי אהרון נמשח מחכמה, והביא משמן המשחה העליון מלמעלה, שהוא חכמה, והמשיך אותו למטה, למלכות. %page 145 וע"י אהרון נמשחה המלכות, ממשחת קודש להתברך. וע"כ כתוב, זאת משחת אהרון ומשחת בניו. %break %letter 163 .163 ויאמר אליה אלישע, מה אעשה לך, הגידי לי, מה יש לך בבית. מכאן, שאין הברכה שורה בשולחן ריק, ועל דבר ריק. ותאמר, אין לשפחתך כל בבית, כי אם אָסוּך שׁמן. %break אמר לה אלישע, ודאי הוא עזרת הנס, מה שיש לך שמן, שהוא חכמה, כי ודאי הוא במקום החכמה, שמשם יוצאות הברכות ושורות למטה. כתוב, הם מגישים אליה והיא מוֹצָקֶת. כתוב, והיא מוצקת סתם, שלא נזכר מי מוצקת, כי סובב על החכמה. %break %letter 164 .164 ויעמוד השׁמן, הוא כמ"ש, בקֶרן בן שמן. קרן פירושה מלכות, ושֶׁמֶן הוא חכמה. וכתוב, שׁמן תוּרַק שְׁמֶךָ. השמן, חכמה, משפיע לשמך, מלכות. להראות שמשֶׁמן, חכמה, נמשכות ברכות ע"י הכוהן, והכוהן ממשיך אותו למטה, ומושח לזא"ת, המלכות. %break כמ"ש, זאת משחת אהרון ומשחת בניו. שזא"ת, המלכות, נמשחה ע"י אהרון, שהוא המשיך השמן מחכמה. וכתוב, כשׁמן הטוב על הראש. הרי שהשמן נמשך על ראש אהרון. והוא ממשיך אותו למלכות. %break %H כי עימךָ מקור חיים %break %letter 165 .165 כי עימךָ מקור חיים, באוֹרךָ נראֶה אור. כי עימך מקור חיים, זהו השמן העליון הנמשך ואינו נפסק לעולם, השורה בתוך חכמה העליונה על הכול. %break שכתוב, כי עימך, ששורה עימך באהבה שעל הכול, ואינו נפרד ממך לעולם. מקור חיים, בינה, כי חו"ב דבוקים יחד, בזיווג שאינו נפסק לעולם. %break ונקראת הבינה מקור חיים, משום שהיא המקור והמעיין של החיים, שהוא השפעת החכמה, שנקרא חיים. להוציא החיים מהחכמה, בשביל האילן העליון, ז"א, ולהדליק הנרות של המלכות. וע"כ האילן, ז"א, נקרא עה"ח. אילן הנטוע ומושרש במקור החיים, בינה. %break %letter 166 .166 וע"כ כתוב, באורך נראה אור. באורך, זהו האור הגנוז לצדיקים לעת"ל. שכתוב, ויַרְא אלקים את האור כי טוב. ומאותו האור עתידים להתלבש נר"ן האלו בנר"ן הבהמיים של האדם, ישראל, להאיר לעוה"ב. %break %letter 167 .167 כי עימך מקור חיים, זהו הקב"ה, האילן העליון, ז"א, באמצע הגן, מלכות, הכולל כל הצדדים, הכולל ימין ושמאל. משום שאחוז בו מקור חיים, בינה, ומעטר אותו בעטרות עליונות מסביב לגן. כי הגן, המלכות, מלבישה את ז"א וסובבת אותו. %break ואז ז"א מקבל המוחין דג"ר, עטרות, מבינה. שהיא כמו אֵם, המעטרת את בנה על הכול. כמ"ש, צְאֶנה וראֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו. ועל זה כתוב, כי עימך מקור חיים, באורך נראה אור. %page 146 %break %letter 168 .168 כי עימך מקור חיים. זהו הכוהן הגדול למעלה, חסד דז"א, וכנגדו הכוהן הגדול למטה, בעוה"ז. וע"כ ממשיך הכוהן, שהוא חסד, שמן המשחה העליון הקדוש, שהוא חכמה, למטה, למלכות, ומדליק הנרות שלמעלה, שהם שבע ספירות חג"ת נהי"ם, %break כי הכוהן הגדול, חסד, שלם בשלמות שבעת הימים העליונים, חג"ת נהי"מ, להתעטר על כל הספירות. כי החסד כולל בתוכו כל שבע הספירות. %break %letter 169 .169 כנגד זה שלמעלה, יש שבעה ימי מילואים לכוהן שלמטה, בעוה"ז, כדי שיימצא הכול כעין שלמעלה. וע"כ נקראים ימי מילואים, שפירושו ימי ההשלמה, כדי שיושלם הכוהן, חסד, בשאר הימים האחרים, של שבע הספירות, כדי להשלים שבע ספירות ביחד. %break וע"כ נקראים אלו ימי מילואים, משום ששאר הספירות האחרות התאחדו בו. שאם הכוהן מתעורר להשפיע, מתעוררות עימו גם שאר הספירות האחרות להשפיע, מתוך שהן התאחדו עימו יחד. %break %letter 170 .170 ומשום זה כתוב, ומפֶּתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים, עד יום מְ-אות ימי מילואיכם. %break שבעה ימים, כדי להשלים שבע ספירות, אז מתעטר הכוהן למטה לגמרי כעין שלמעלה, כדי שבשעה שהכוהן שלמטה יתעורר, יתעורר על ידו הכול למעלה, כל שבע ספירות, ותימצאנה הברכות למעלה ולמטה. %break %letter 171 .171 מה השינוי שמשה, שהוא ת"ת, משח את אהרון, שהוא חסד, הגבוה מת"ת? אלא משום שהוא בן לאותו מקור החיים, בינה. וכתוב, מוליך לימין משה זרוֹע תפארתו. ומשה שימש כל אלו שבעת ימי מילואים להשרות הכול עם אהרון. %break משה הוא בן הבינה, דעת, כלומר, ת"ת שעלה והכריע בין ב' קווים של הבינה, ונעשה שָׁם הדעת, וייחד אותם זה בזה, והאיר אותם. שמשום זה, כיוון ששלושה יוצאים מאחד, שיצאו ג' קווים בבינה, חב"ד, אחד עומד בשלושתם, יצאו ג' קווים חג"ת והתפשטו גם בת"ת. %break ונמצא שמשה, בן הבינה, דעת, גבוה מחסד. שהחסד הוא התפשטות שלו, והוא נקרא ימין משה, קו ימין שלו. כמ"ש, מוליך לימין משה. וע"כ שימש משה בשבעת ימי מילואים, כדי להשרות שבע הספירות, מהדעת, על אהרון. %break %letter 172 .172 שבעה אורות נבראו מטרם שנברא העולם: אור תורה, אור גיהינום, אור גן עדן, אור כיסא הכבוד, אור ביהמ"ק, אור תשובה, ואור המשיח, שהם שבע ספירות דבריאה, חג"ת נהי"מ. %break שבעה אורות ונרות, שבע ספירות, התאחדו באהרון, והוא הדליק את הנרות, והמשיך משבעה נרות שלמעלה לשבעה נרות שלמטה. %break %H הכול היה מן העפר %break %letter 173 .173 הכול היה מן העפר, והכול שב אל העפר. הכול היה מן העפר, ואפילו גלגל חמה. העפר הוא אותו העפר השורה תחת כיסא הכבוד הקדוש, בינה. הכול היה מן העפר, מלכות, ואפילו גלגל החמה, ת"ת. %page 147 הלוא להיפך הוא, שהמלכות נאצלת מת"ת? הכוונה היא על המלכות שבבינה, שהיא למעלה מת"ת, וממנה היה הכול, ואפילו גלגל החמה, ת"ת. %break %letter 174 .174 הכול היה מן העפר. כלומר, המקום המקַבץ הכול, המלכות, שיצאו שבילים לימין ולשמאל, והתקבצו להאיר בכל הצדדים, כעפר הזה שזורקים אותו לכל צד. %break וע"כ, הכול היה מן העפר והכול שב אל העפר. ולפי זה שעפר פירושו מלכות, למה נאמר שפירושו עפר שתחת כיסא הכבוד הקדוש, שהוא מלכות שבבינה? %break %letter 175 .175 אלא, מן העפר, פירושו, מן העפר שבביהמ"ק הקדוש, המלכות. ועפר זה הוא מעפר עליון, מבינה. כי כמו שנמצאת הפעולה למטה במלכות, כעין זה נמצאת ג"כ למעלה בבינה. %break עפר הוא עפר ביהמ"ק, כי עולם זה, המלכות, נברא באות ה', בינה. וע"כ אפילו גלגל החמה היה מן העפר. כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בהבָּרְאם, שפירושו, בה' בְּרָאם, הרי שגם השמיים, שהם גלגל החמה, נבראו באות ה'. %break ומשום זה, הכול היה מן העפר. עפר הוא אותו ששורה תחת כיסא הכבוד הקדוש, בינה. %break עפר הוא מלכות הממותקת בבינה, המכונה עפר ביהמ"ק. כשעלתה המלכות להתמתק בבינה, וקיבלה צורת בינה, נכללו שתיהן זו מזו, וכמו שהמלכות קיבלה צורת הבינה, כך קיבלה הבינה את צורת המלכות. %break עפר קיבל צורתו מעפר עליון, מבינה. ופעולת השיתוף, הן במלכות והן בבינה, נקראת עפר. %break ונאמר, שעולם זה, המלכות, נברא באות ה', בינה, שהכוונה היא על פעולת השיתוף של המלכות בבינה, הנקראת ה', שמשם נברא העולם, כי אם לא הייתה פעולה זו, לא היה יכול העולם להתקיים, שזהו, בה' בראם. %break וע"כ אפילו גלגל החמה היה מן העפר. כי גם הת"ת, המרומז בגלגל החמה, יצא מפעולת השיתוף הזאת. אשר העפר, שתחת כיסא הכבוד הקדוש, היא בינה הנקראת כיסא אל החכמה. %break %letter 176 .176 כתוב, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. כולך יפה רעייתי, זו כנ"י, המלכות. ומום אין בך, אלו הם הסנהדרין, שהם כנגד ע"ב (72) שמות שבמלכות. ועיקרם ע' (70). כנגד ע' נפש שירדו עם יעקב, והקב"ה על כולם. שהם ע"ב. וע"כ אין בודקים אחר מומים מסנהדרין ולמעלה. %break %letter 177 .177 ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש. ממלכת כוהנים, היא כמ"ש, זאת משחת אהרון ומשחת בניו. שפירושו שזא"ת, המלכות, נמשחה מאהרון, כי כשהתברכה כנ"י, המלכות, ע"י הכוהנים, אז היא נקראת על שמם, כמ"ש, ממלכת כוהנים. %break %letter 178 .178 אינה נקראת מלכות כוהנים אלא ממלכת, משום שהכוהנים, החסד, המליכו אותה, ע"י זה שממשיכים לה חסדים, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים. %break ואז היא מאירה ושולטת. ועשו אותה גיבורה על הכול. אבל מלכות כוהנים אינה נקראת, כי מבחינת מה שנמשכת מהשמיים, ז"א, היא נקראת מלכות, כלומר, מלכות שמיים. %break וכאן נקראת ממלכת, שהכוהנים המליכו אותה וחיברו אותה במלך, בז"א. ואז כשהתחברה עם ז"א, היא ממלכת על כל אוצרות המלך, ממלכת על כל נשק המלך, ממלכת בעליונים ובתחתונים, ממלכת על כל העולם. %page 148 %break %H ואגודתו על ארץ יְסָדָה %break %break %letter 179 .179 כתוב, ואגודתו על ארץ יְסָדָה. ואגודתו, כשמזדווג המלך, ז"א, כנגד המלכות, ארץ, בכל אלו העטרות הקדושות בקיבוץ אחד, שג' מוחין חב"ד שלו, הנקראים עטרות, מתאגדים יחד בג' קווים, אז כתוב, ואגודתו. %break שאגודתו, ג' מוחין שלו, על ארץ יְסָדָה, משפיע אל המלכות, שנקראת ארץ. %break %letter 180 .180 ואגודתו, היא כמ"ש, ולְקחתם לכם אגודת אֵזוֹב. כי כשמתחברים ז"א ומלכות יחד, והמלכות מתברכת מג' קווים של ז"א, אז היא שולטת על כולם, שג' קווים דז"א מתלבשים בה, ושולטת עליהם, ומאירה למעלה ולמטה. %break וכל זה הוא בשעה שהכוהן עובד עבודה, ומקריב קורבן ומקטיר קטורת. ומכוון בדברים לקרב הכול בייחוד אחד. אז כתוב, ואגודתו על ארץ יְסָדָה. %break אגודתו סובב על המוחין דז"א, שהם משפיעים למלכות, הנקראת ארץ. אלא שאגודתו על ארץ יְסָדָה, משמע, על אגודה שנוסדה במלכות עצמה. %break כמ"ש, ולקחתם אגודת אזוב, שהאגודה נלקחת בידו. כן, ואגודתו על ארץ יְסָדָה, שז"א לוקח אגודת ג' קווים שלו, ומייסד אותם במלכות. %break %letter 181 .181 כשאהרון, קו ימין, חסד דז"א, נוסע להשפיע למלכות, כולם נוסעים עימו, כל ג' הקווים, עד שמתברכת כנ"י מג' הקווים, ומתברכים העליונים, ספירות דז"א, והתחתונים, ספירות דמלכות. אז כתוב, ברוך הוי"ה מציון, שוכן ירושלים הללויה. %break שז"א, הוי"ה, מתברך מציון, יסוד דמלכות. וברוּך שֵׁם כבודו לעולם ויימָלֵא כבודו את כל האָרץ אמן ואמן. ששֵׁם כבודו, המלכות, מתברך מז"א. %break אגודתו סובב על מוחין דז"א, המאירים במלכות. ומשמע מהכתוב, שאגודתו של ז"א, ג' קווים שלו, אינם מתברכים בשלמות, שיאירו גם בהארת חכמה, אלא רק בשעה שעל ארץ יְסָדָה, שמשפיע אותם ליסוד דמלכות, שנקרא ציון. %break כמ"ש, ברוך ה' מציון. כי בעת שג' קווים דז"א אינם מאירים במלכות, אין לו אלא חסדים מכוסים מחכמה. וזהו שמשמע מהכתוב, ואגודתו, שתאיר בשלמות, על ארץ יְסָדָה. %break %H ואשים דבריי בפיךָ %break %letter 182 .182 כל אדם העוסק בתורה ושפתותיו דובבות תורה, הקב"ה מכסה עליו, והשכינה פורשת עליו כנפיה. כמ"ש, ואשים דבריי בפיךָ ובצֵל יָדי כיסיתיך. %break ולא עוד, אלא שהוא מקיים את העולם, והקב"ה שמח עימו, כאילו ביום ההוא היה נוטע שמיים וארץ. וזהו שהכתוב מסיים, לנטוֹע שמיים וליסוֹד אָרץ ולאמוֹר לציון, עַמי אתה. %page 149 %break %letter 183 .183 מכאן, שישראל נקראים ציון, כמ"ש, ולאמור לציון, עמי אתה. וכנ"י נקראת ציון, כמ"ש, ציון במשפט תיפָּדֶה ושָׁבֶיהָ בצְדקה. %break %H מה בין תורה לנביאים %break %letter 184 .184 צוֹר תעודה חתוֹם תורָה בלימודיי. צור תעודה, זוהי עדותו של דוד, מלכות. כמ"ש, ועֵדוֹתי זו אלַמדֵם. צור, פירושו קשר, כמי שקושר קשר במקום אחד. וצור תעודה, פירושו, המלכות קשורה. %break חתום תורה, פירושו, חתימת התורה, שהיא ז"א, וכל השפע והגדלות הנמשכים מלמעלה. החתימה שלו, כלומר הגמר, היא בלימודיי, שהם נו"ה, הנקראים לימודי ה'. %break כי שם מתקבצים הגדלות והשמן בין שני עמודים, נו"ה, לשרות שם, שהם מקום כל הגדלות והשמן הנוזל מלמעלה, מת"ת, שנקרא תורה, לשפוך אותו אל פי היסוד, ולשפוך אותו בתעודה הזו, במלכות. %break ואז מתקשר הכול קשר נאמן אחד. ויהיה פירוש הכתוב, צור תעודה, קשר המלכות ע"י זה שחתוֹם תורה בלימודיי, אשר שפע התורה נחתם, שנגמר בנו"ה, ומהם ליסוד. ואז נקשרת המלכות ביסוד, לקבל השפע. ונעשה הכול קשר אחד. %break %letter 185 .185 מה בין העוסקים בתורה לנביאים הנאמנים? העוסקים בתורה חשובים בכל זמן מנביאים. משום שהם עומדים במדרגה עליונה יתרה מנביאים. %break כי העוסקים בתורה, עומדים למעלה במקום, הנקרא תורה, ז"א, שהוא קיום כל האמונה, שהיא המלכות, שאין לה משהו, אלא מה שז"א נותן לה. %break והנביאים עומדים למטה, למטה מחזה דז"א, בנו"ה. וע"כ העוסקים בתורה חשובים מנביאים, והם עליונים יותר מהם. כי אלו עומדים למעלה, ואלו עומדים למטה. %break ואלו שאומרים דברים ברוח הקודש, עומדים למטה מכולם. כי רוח הקודש נמשך מהמלכות, שהיא למטה מכולם. %break %H הרֵיח %break %letter 186 .186 אשריהם העוסקים בתורה, שהם במדרגה עליונה יתרה על כולם. מי שעוסק בתורה, אינו צריך לא לקורבנות ולא לעולות. כי התורה יותר טובה מכל, והיא קשר של אמונת כל, קשר המלכות. %break וע"כ כתוב, דרכיהָ דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. וכתוב, שלום רב לאוהבי תורתךָ ואין לָמוֹ מכשול. %break %letter 187 .187 שלושה ענפי הדס, כדי לתת רווחה לאובדת, לנשמה יתרה האובדת מנפש האדם במוצאי שבת. שלושה למה, היה די בהדס אחד? אחד לאברהם, אחד ליצחק, אחד ליעקב, שהם ג' קווים, חג"ת. %break וקושרים אותם יחד, ומריחים בהם, משום שכתוב, לְרֵיח שמניךָ טובים שׁמן תוּרק שְׁמֶךָ. %page 150 %break כי בריח הזה מתקיימת חולשת הנפש, ומתקיימת באמונה, המלכות. ונמשכות ברכות מלמעלה ומלמטה. כי ריח רומז על הארת החכמה, המתגלה במלכות. %break שהיא נמשכת מג' קווים דז"א, ג' הדסים. וע"כ כשמריחים את ההדסים, צריכים לכוון להמשיך הארת החכמה מהם אל המלכות. %break %letter 188 .188 אין העולם מתקיים אלא על הריח, שמריחים למטה. ונודע ריח אחר למעלה, הארת חכמה. %break כי בשעה שיוצאת השבת, והנפש היתֵרה, שאדם קונה בשבת, מסתלקת, ונשארים נפש ורוח של האדם מפורדים ועצובים, בא הריח הזה, שממשיכים אותו ע"י ריח ההדסים, והנפש והרוח מתקרבים על ידו זה אל זה, ושמחים. %break %letter 189 .189 וע"כ צריך הרוח של האדם אחר הרוח שלמעלה, ז"א, לקבל את הריח, הארת החכמה, כיוון שמתקבל הריח מתקרבים רוח ונפש שלמעלה, זו"ן, וכן רוח ונפש של האדם, זה אל זה, ושמחים. %break כעין זה, הוא ריח של הקורבן, שבריח הזה מתקרבים הכול יחד, כל הספירות דז"א, ומתלהטים מהם הנרות, שהם הספירות של המלכות, ושמחים. %break %letter 190 .190 שני נרות. אחד למעלה ואחד למטה. אם אדם מדליק הנר שלמטה, ומכבה הנר שלמעלה, העשן העולה מהנר שלמטה, מדליק הנר שלמעלה. %break כך העשן של הקורבן העולה מהקורבן, גורם להמשכת הארת החכמה למעלה, ומדליק הנרות העליונים, ז"א ומלכות, ונדלקים יחד, ומתקרבות כל הספירות יחד בריח הזה, ומשום זה כתוב, ריח ניחוח לה'. %break %letter 191 .191 וע"כ ריח הקורבן הוא קיום הכול וקיום העולם. והקורבן הוא ע"י הכוהן המקריב הכול. ומשום זה, שבעַת ימי מילואים, שהם כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"מ, נשלמים בו, כדי שכולם יתברכו בעבודתו, ושמחות וברכות תימָצאנה למעלה ולמטה. %break %letter 192 .192 כתוב, ה' אלקיי אתה אֲרוֹממך, אודה שׁמך, כי עשית פלא, עֵצות מרָחוק אמונה, אוֹמֶן. ה' אלקיי אתה, שצריך האדם להודות לשם הקדוש, ולשבח אותו על הכול. והשבח שלו הוא מהעמוק מכל, שהוא כתר. כמ"ש, כי עשיתָ פלא. פלא הוא כתר. %break עצות, הוא כמ"ש, פלא יועץ, בינה, שנקראת עצה. מרחוק, הוא כמ"ש, מרחוק ה' נראָה לי. וכתוב, ממרחק תביא לַחְמה. שפירושו חכמה, אשר עצות, שהיא בינה, מקבלת ממנה. %break %H אמונה בלילה %break %letter 193 .193 אמונה אוֹמֶן, הוא כמ"ש, אֵל אמונה ואין עוול. אמונה היא בלילה, כלומר מלכות, שנקראת לילה, נקראת ג"כ אמונה. כמ"ש, ואמונתךָ בלילות. וכתוב, חֲדָשים לַבְּקָרים רבָּה אמונתֶךָ, המלכות. %break ועתיד הקב"ה לטהר את ישראל מעוונותיהם, כמ"ש, וזרקתי עליכם מים טהורים, וטְהַרתם מכל טומאותיכם, ומכל גילוּליכם אטהר אתכם. %break
שמור ספר
בדוק
בטל