ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ד
%book תע"ס-ד. חלק-יב. שו"ת
%break
%page 1252
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהי א' דמילוי ה' שצורתה יו"ד.
%break
%letter א
א) א' דמילוי ה' שצורתה יו"ד: האותיות של השמות, רומזות על הכלים 
ובחי' העביות שבהם, אשר אור העליון מזדווג ומתלבש בהם. ואותיות 
השם בפשוט, רומזות על בחינת העביות דכתר, שעדיין אין שם הכר 
עביות בפועל, אלא בחינת שורש לבד, 
%break
וע"כ האור המלובש שם הוא אור הנפש לבד, כי אור הנפש מתלבש 
בכלי דכתר כנודע. ואם האותיות הן במילואים, מורים שכבר יש שם 
הכר עביות בפועל, שעליה מזדווג אור העליון, ומוציא שם הע"ס 
המתיחסות למדת העביות ההיא.
%break
ובגדלות היניקה, שכבר יש שם זווג דה"ח וה"ג במוח הדעת, אלא 
שהם בלי הארת חכמה, משום שאו"א הם בפב"א, כנודע. ע"כ השם 
אלקים דמוח הדעת הוא במילואים: אלף למד הא יוד מם. וכיון שהוא 
מתחלק לה"ח וה"ג, 
%break
ע"כ נבחן שם ב' שמות של אלקים: לה"ח, ולה"ג. וההכר ביניהם הוא 
בא' דמילוי ה"א, שאלקים דה"ח מצוירת הא' ביו"י, י' למעלה, ו' 
באלכסונא וי' למטה. ואלקים דה"ג הא' מצוירת ביו"ד: י' למעלה ו' 
באלכסונא, וד' למטה. 
%break
מטעם כי הנוקבא נקראת ד' וה"ג הן בחינת הנוקבא שבדעת, ולכן 
מרומזת בד' שלמטה. א' רל"ה אות רע"ז.
%break
%letter ב
ב) מהי א' דמילוי הא של אלקים שצורתה יו"ד.
%break
%letter ב
ב) א' דמילוי הא של אלקים שצורתה יו"ד: עי' לעיל תשובה א'. (שם)
%break
%letter ג
ג) מה הם אבות.
%break
%letter ג
ג) אבות: החו"ג הם אבות לזו"ן, כנודע. גם נודע שזו"ן דה"ח הם נ"ה, 
וחג"ת הם כח"ב דה"ח. ולפיכך, נקראים החג"ת אבות, להיותם בחי' 
כח"ב, וכן בגדלות הם נעשים לחב"ד, וחו"ב נקראים אבות. ונה"י שהם 
בחי' זו"ן, נקראים בנים. א' ק"ל אות ט).
%break
%letter ד
ד) מהן אבנים.
%break
%letter ד
ד) אבנים: בעת הלידה, כשאו"א מתמעטים לבחינת כלים אמצעים 
דהיינו לבחי"א, ומסתלקים הג"ר, ונשארים בנפש רוח, שאז מסתלקים 
אורות דנפש מנה"י ועולים בחג"ת, ואור הרוח עולה בחב"ד, 
%break
הנה נבחנים נה"י משום זה לאבנים, משום שנשארו כלים ריקים בלי 
אורות. (א' ק"ל אות ח').
%break
%letter ה
ה) מהו אודם שבולד.
%break
%letter ה
ה) אודם שבהולד: בחינת העביות שבכלים, שעליה נעשה הזווג עם 
אור העליון, נקראת בשם אודם, דהיינו הה"ג דאמא הממותקים במדת 
הרחמים, בסוד עלית ה"ת לעינים. כנודע.
%break
ולעת עיבור דז"א, הנה ע"י אבא נעשה הלובן שבו, כי ע"י ל"ב נה"ח 
שלו, הוריד ל"ב המלכיות שבו הבלתי ממותקים, לבי"ע, ובירר ממ"ן 
דז"א רק רפ"ח ניצוצין. והם נבחנים לבחי' לובן בלבד, משום שאין שם 
בחינת עביות כלום, כי נפרדו ממנו וירדו לבי"ע. 
%break
ואז האירה בו אמא בחינת ה"ג שלה, שע"י זה השיג ז"א ל"ב מלכיות 
חדשות, הממותקות במדת הרחמים כנודע. הרי שכל בחינת העביות 
שבז"א, השיג מאמא דהיינו כל בחי' האודם שבו. (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter ו
ו) מהו אורות תחתונים נכנסים תחילה.
%break
%letter ו
ו) אורות תחתונים נכנסים תחלה: מתחלה נבררים הכלים היותר זכים 
ואח"כ נבררים הכלים העבים, כנודע. וכיון שאין העליון משפיע אלא 
בדבר העב יותר, כלומר, שכל שהמסך עב ביותר הוא מוציא קומה 
יותר גבוהה, 
%break
%page 1253
נמצא כי מתחלה בעת שלא נברר אלא בחי' עביות דשורש לא יצא שם 
אלא קומת מלכות, שהיא קומת נה"י הנקראת עיבור. ואח"כ לעת 
לידה, שנתגלה שם עביות דבחי"א, הוציא קומת רוח, הנקרא יניקה, 
וכו' כנודע. 
%break
הרי שאורות תחתונים יוצאים מתחלה ואח"כ האורות העליונים (דף א' 
קצ"ז אות קצ"ג).
%break
%letter ז
ז) מהם אחורים דאהיה.
%break
%letter ז
ז) אחורים דאהיה: לבושי מוחין דז"א, הם מאחורים של השם אהי"ה. 
והטעם, כי בעת הזווג להוציא המוחין דז"א, נעשים תמיד או"א 
וישסו"ת לפרצוף אחד. וישסו"ת אינם עולים אז בשם זולת או"א בלבד. 
ונודע, כי השמות של או"א הם הוי"ה אהי"ה. 
%break
ואלו הלבושי מוחין הם בחינת או"ח, העולה מהמסך ומלביש הע"ס 
דאו"י, אשר בחינת דאו"ח הזה יורד ומלביש המוחין גם בעת כניסתם 
בז"א. כנודע. וכיון שהמסך הוא מבחינת אמא עלאה, שנקראת אהי"ה, 
ע"כ נבחנים הלבושים ההם לבחינת אחורים דאהי"ה. 
%break
ומה שהם רק מבחינת האחורים, הוא משום כי אין העליון משפיע אל 
התחתון אלא מבחינת האחורים שלו. וכיון שיש בהם ע"ס, ע"כ הם 
עשר שמות אהי"ה, ואהי"ה באחורים עולה ד"ם, וה"ס עשרה דמים. 
(א' קמ"ג אות נ"ה).
%break
%letter ח
ח) מהם אכסדראין ואדרין.
%break
%letter ח
ח) אכסדראין ואדרין: אדרין פירושם: חדרים פנימים ואכסדראין, 
פירושם: חדרים חיצונים והם כינוים לחג"ת נה"י דז"א. כי בחג"ת, 
החסדים מכוסים, שפירושו, שאפילו בעת שיש הארת חכמה בחסדים, 
מ"מ נגנזת שם ואינה מתגלית. 
%break
וע"כ נבחנים חג"ת לפנימים, ששם הארת חכמה בסתר ואינה נראית 
לחוץ. ונה"י דז"א, דהיינו מחזה ולמטה. נבחנים לחדרים חיצונים, כי 
בעת שיש הארת חכמה בחסדים, הם יוצאים ומתגלים שם. 
%break
וע"ש הגילוי הזו דהארת חכמה, נבחנים לחדרים חיצונים. (א' רכ"ב 
אות רמ"ד.)
%break
%letter ט
ט) מהו אל מימינא, ומ"י בשמאלא, ה' באמצע.
%break
%letter ט
ט) אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצע: א"ל, הוא שם המורה על 
חסדים, ומ"י רומז על גבורות, והזווג הוא תמיד בקו אמצעי. ולכן 
נבחנים המוחין דיניקה, אשר שם א"ל הוא בדד ימין, ששמה החסדים. 
ושם מ"י הוא בקו שמאל ששמה הגבורות, 
%break
ובחי' הזווג שהיא באמצע, היא בבינה שהיא ה' דאלקים, כי י"ה 
דאלקים הם חו"ב. כנודע. כי אין במוחין דיניקה אלא חסדים וגבורות, 
וז"א מקבלם דרך הקצוות, שמשם אל שבימין, מקבל ה"ח, ומשם מ"י 
שהוא בשמאל, מקבל ה"ג. (א' רל"ז אות רפ"ב).
%break
%letter י
י) מהו אלקים בפשוט.
%break
%letter י
י) אלקים בפשוט: השמות בפשוטם, רומזים על בחינת עביות דכתר 
לבד, שהיא בחינת שורש הכלים. ונבחנים לכלים דכתר. והאור שבהם 
נבחן לאור הנפש. כנ"ל בתשובה א', ע"ש. 
%break
ובחינת הקטנות דמוחין דיניקה, שאין שם אלא נפש דרוח ורוח דרוח, 
נבחנים משום זה השמות שהם באותיות פשוטים. (אלף קנ"ט אות 
ק"ב).
%break
%letter יא
יא) מהו אלקים במילוי יוד.
%break
%letter יא
יא) אלקים במילוי יו"ד: מוח החכמה דז"א, בעת הגדלות דיניקה, הוא 
בחינת אלקים במילוי יודין. כלומר, שה' דאלקים היא במילוי י', כזה: 
אלף למד הי יוד מם. 
%break
והוא משום שבחי' החכמה היא עדיין מטרם צמצום ב', שע"ז רומזת 
המילוי יודין, כנ"ל דף תס"ג תשובה א'. ע"ש (א' רל"ד אות רע"ו).
%break
%letter יב
יב) מהו אלקים במילוי אלפין.
%break
%letter יב
יב) אלקים במילוי אלפין: עי' לעיל תשובה א', א' רל"ד אות רע"ו).
%break
%letter יג
יג) מהו אלקים במילוי ההין.
%break
%page 1254
%letter יג
יג) אלקים במילוי ההין: כיון שבבחינת יניקה אין מצב דחו"ב אלא 
פב"א, שבינה לא הסירה עוד אחורים שלה כלפי החכמה כנודע. ע"כ 
נבחן מוח הבינה שהוא אלקים במילוי ההין, כזה: אלף, למד, הה, יוד, 
מם. והוא כי מילוי ההין מורה על בחי' אחורים (א' רל"ד אות רע"ו).
%break
%letter יד
יד) אלם מאלקים.
%break
%letter יד
יד) אלם מאלקים: דיבור, פירושו זווג, הנעשה בפה דראש, דהיינו על 
העביות המתוקנת בכלי המלכות דראש. והנה ע"י בירור דאבא, נעשה 
ז"א אל"ם סתם, כי מוריד ל"ב מלכיות הכלולות בו מעת הנקודים, שהם 
מבחינת צמצום א', ואז נעשה אלם. 
%break
כי אינו מוכשר עוד לשום זווג, כי אין בו עוד שום עביות. אכן ע"י הארת 
ה"ג דאמא, שה"ס ל"ב מלכיות חדשות ממותקות מבחינת צמצום ב'. 
אע"פ שגם עתה עוד אינו ראוי לזווג, להיותו עוד בבחינת עובר, 
%break
והארת ה"ג דאמא היא עדיין בבחינת שורש העביות שאינו ראוי לזווג, 
והיא עוד בבחינת אלם, אמנם נעשה על ידה בחינת אל"ם מן אלקים, 
כלומר, שמשורש הארת ה"ג האלו, תתגלה בו אח"כ בימי יניקה השם 
אלקים, 
%break
וע"כ נבחנים אלו הארת ה"ג שהם כבר ג' אותיות אל"ם מן שם אלקים, 
שאינו חסר לו אלא י"ה המתגלים ע"י יניקה. (א' רכ"ב אות רמ"ו. ד"ה 
וזה אמרו).
%break
%letter טו
טו) מהי אריכת רגלים דאמא.
%break
%letter טו
טו) אריכת רגלין דאמא: הנה עצמותו של ז"א בא מז"ת דנקודים, שלא 
היה בהם רק כלים דחב"ד חג"ת עד החזה, ומחזה ולמטה כבר היו 
מתחת הפרסא דאצילות והיו לבי"ע. 
%break
והגם שבעת הגדלות נתבטל הפרסא, וגם הכלים שמחזה ומטה 
נתחברו לאצילות, אמנם תכף היה בהם שביה"כ, ואפילו כלים דפנים, 
שהם מחזה ולמעלה ג"כ נשברו. כנודע.
%break
והנה באצילות בזמן התיקון דז"א לא נתקנו מן הז"ת אלו לצורך ז"א 
דאצילות, רק הכלים דפנים לבד, שהם הכלים דחב"ד חג"ת עד החזה, 
אמנם הכלים דאחור, שבעת הקטנות דנקודים היו בבי"ע הם לא 
נתקנו באצילות להיותם בחינת בי"ע ממקורם מצמצום ב'. 
%break
ולפיכך לעת גדלות הז"א באים נה"י חדשים לז"א. מבחינת ה"ג דאמא, 
ואינם נה"י של עצמו מזמן הנקודים, כי הם אינם נתקנים אלא בגמר 
התיקון, שאז מתבטל הפרסא, ואלו הנה"י ששמשו לז"א בעת הגדלות 
נקודים, 
%break
חוזרים ומתחברים לז"א כמ"ש בזוהר דאז ימטי רגלין ברגלין, שפירושו 
דרגלי ז"א דאצילות, יתפשטו לסיום רגלי א"ק, עד לנקודה דעוה"ז, כי 
בי"ע ישובו להיות אצילות. 
%break
אמנם בשתא אלפי שני, דהיינו לפני גמר התיקון משמש ז"א בבחינת 
נה"י דהארת אמא, המכונה שאמא מארכת רגליה ומוציאה לז"א נה"י 
חדשים. (א' קצ"ב אות קפ"ח). ובאו"פ שם ד"ה הוצרכה ע"ש כל 
ההמשך.
%break
%letter טז
טז) מהם אהיה דיודין, דאלפין ודההין.
%break
%letter טז
טז) אהיה דיודין דאלפין ודההין: קומת אמא עלאה נחלקת לרת"ס: 
חב"ד, חג"ת, נה"י. ואהיה במילוי יודין בי"ה שלה, שהם חב"ד, 
בהיותה מקבלת מבחינה שכנגדה בס"ג דא"ק שמטבור ולמעלה, 
ששם עוד לא הושרש צמצום הב', שהוא בחינת אלפין. 
%break
ואהי"ה דאלפין הוא בחג"ת שלה, המקבלת מבחי' שכנגדה מלמטה 
מטבור דא"ק, ששם כבר הושרש צמצום הב', וע"כ המילואים באלפין. 
כנ"ל דף תס"ג תשובה א'. ואהיה דההין הם בנה"י שלה, שהם בחינת 
אחורים, שמילואם בההין. (א' ק"ס אות ק"ה א' קס"ב אות קי"א).
%break
%letter יז
יז) מהו ב' דדים דאבא.
%break
%letter יז
יז) ב' דדין דאבא: הנה בחינת הדדים, נעשו ע"י עלית נו"ה דא"א, 
לחיבור אל חג"ת דאו"א בעת העיבור, כנודע. ונבחן שש"ע דנצח עלה 
לאבא, ובו כלול ג"כ ש"ע דהוד, ומהם נעשו דדים לאבא. 
%break
וש"ע דהוד עלה לאמא, שבו נכלל גם הנצח, ומהם נעשו דדים לאמא. 
(א' קמ"ט אות ע"ו).
%break
%page 1255
%letter יח
יח) מהו בהדי הוצא לקי כרבא.
%break
%letter יח
יח) בהדי הוצא לקי כרבא: משל הוא על ספירת הנצח דז"א, הנחשב 
לאמיתו על עיקר גוף הז"א שאין לחיצונים אחיזה בו, ועכ"ז נעשה בו 
אחיזה לחיצונים משום התחלפות האורות שהיה בע"ב דא"ק, שאור 
החכמה עלה ונתלבש בכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, וכו', 
%break
עד שאור ההוד נתלבש בכלי דנצח, וכו'. וע"י התחלפות זו שאור ההוד, 
שהוא בחי' המלכות נתלבש בכלי דנצח, נעשה לחיצונים אחיזה גם 
בכלי דנצח. עי' לקמן תשובה ק"ז. (א' ק"ל אות ט').
%break
%letter יט
יט) מהם בנים.
%break
%letter יט
יט) בנים: עי' תשובה ג' (א' ק"ל אות ט').
%break
%letter כ
כ) מהי בקיעה לרוחבו.
%break
%letter כ
כ) בקיעה לרוחבו: ענין בקיעה, פירושו, שיש שם מקום זווג, שהמסך 
מעלה או"ח ומלביש הע"ס דאו"י ממטה למעלה, ע"י עיכובו על האור 
עליון, כנודע, 
%break
אכן ע"י כח הזווג, נבקע כח העיכוב אשר בהמסך, והוא מתפשט גם 
ממעלה למטה לע"ס מיניה וביה באותו הכמות שהלביש ממטה 
למעלה, וע"כ נבחן זה לבקיעה, כי כח העיכוב שבהמסך נתבקע.
%break
והנה יש בקיעה לרוחבו, שפירושה, שהמסך ממשיך ע"י הזווג רק 
בחינת חסדים לבד, ובחינת חסדים מכונים רוחב. ויש בקיעה לארכו, 
שפירושו שהמסך ממשיך בחינת חכמה, כי בחינת חכמה מכונים 
אורך. (א' קכ"ח אות ו).
%break
%letter כא
כא) מהי בקיעה לאורכו.
%break
%letter כא
כא) בקיעה לאורכו: עי' לעיל תשובה כ'. (א' קנ"ד אוח פ"ט).
%break
%letter כב
כב) מהי בקיעה ממש.
%break
%letter כב
כב) בקיעה ממש: יש ענין בקיעה רק לשעת הזווג, כמו ענין הפרסא 
בגו מעוהי, ושאר הפרסאות. ויש בקיעה ממש, שנשאר שם מקום זווג 
בקביעות, כמו הבקיעה שבפה דראש. 
%break
ובחינת הלידה הוא דרך פה דראש דישסו"ת, ששם מקום יסוד דכללות 
או"א וישסו"ת, כנודע. וע"כ נחשב לבקיעה ממש. (א' קכ"ח אות ו').
%break
%letter כג
כג) מהם ד' פרקין בחג"ת.
%break
%letter כג
כג) ד' פרקין בחג"ת: בעת עיבור ב' דקטנות, דהיינו הבא לאחר ב' 
שנים דיניקה, הנה אז ע"י הארת הזווג יורדת ה' תתאה בעינים 
ומעלים אח"פ דז"א אל הפרצוף, ונשלם הז"א בנה"י שלו, דהיינו 
בש"ת לכל ספירה וספירה שלו, כנודע. 
%break
ועכ"ז עוד השלישים התחתונים אינם עולים בשם, משום שמצב הזווג 
הזה דאו"א הוא בבחי' פב"א, ואין הארת חכמה יכולה עוד להתגלות, 
מחמת אחורים דאמא, כנודע. וע"כ נבחן אז, שהשיג רק בחינת ג"ר 
דרוח, וו"ק דגדלות, שהם בחינת נפש רוח דנשמה. 
%break
ונמצא, שאור הרוח מתלבש בשלישים עליונים, ואור הנפש בשלישים 
אמצעים והשלישים התחתונים עדיין ריקנים מאור. ולפיכך אין יותר 
מב"ש בכל מדרגה מרת"ס, שהם: ב"ש בחב"ד וב"ש בחג"ת, וב"ש 
בנה"י, כי כל אחת חסרה שליש תחתון שלה. 
%break
גם נודע שכל זמן שאין בכלים דחב"ד רק אור הרוח, הם נבחנים רק 
לבחינת חג"ת. ולפי"ז נמצא, שבחינת הג"ר דרוח המתלבשים בכלים 
דחב"ד, אינם עושים אותם לבחינת חב"ד, אלא רק לבחינת חג"ת, 
להיותם בחינת רוח. 
%break
הרי שיש לו ב' בחינות חג"ת, כי ג"ר דרוח מתלבשים בכלים דחב"ד, 
וו"ק דרוח מתלבשים בכלים דחג"ת, והם רק ד' שלישים, כי הן לכלים 
דחב"ד, והן לכלים דחג"ת חסרים שליש תחתון, וכן לכלים דנה"י. 
%break
ונמצא שיש עתה בכלים דחג"ת ד' שלישים, ב' שלישים בג"ר דרוח 
בכ"א מהם. ב"ש לו"ק דרוח בכל אחד מהם. וכן ב"ש בכלים דנפש בכל 
אחד מהם. (א' קצ"ט אות קצ"ד).
%break
%letter כד
כד) מהם דדים.
%break
%page 1256
%letter כד
כד) דדים: בחינת הדדים היא בחי' אמצעית בין תחתון לעליון, אשר יש 
שם יחס אל התחתון גם בשעה שאינו ראוי לעלות ולהלביש במקום 
העליון. ויש דדי בהמה, ויש דדי אדם. כי בעת זווג או"א להוציא את 
הז"א, צריכים להיות בקומת ע"ב, 
%break
וכיון שאין לאו"א בקביעות אלא קומת ס"ג, שהיא בחינת ו"ק דע"ב, כי 
ע"כ הם מלבישים לא"א מגרון ולמטה, דהיינו רק לחג"ת נה"י דא"א. 
לכן בעת הזווג דנשיקין דא"א, הנמשך מהארת הזווג דע"ב ס"ג דא"ק, 
נמשך אור חדש דבקע לפרסא דאצילות, 
%break
וב"ש תחתונים דעתיק, העומדים בבי"ע עולים למקום נה"י דא"א, 
ונה"י דא"א עם ב"ש אמצעים דעתיק שבתוכם עולים לחג"ת דא"א, 
וחג"ת דא"א עם ב"ש עליונים דנו"ה דעתיק, עולים לג"ר דא"א. ואז גם 
או"א המלבישים לחג"ת דא"א בקביעות, 
%break
עולים גם הם לג"ר דא"א, ומשיגים קומת ע"ב כמו ג"ר דא"א. כנודע, 
והנה אז נבחן, שששה כלים חג"ת נה"י דא"א, נגדלו ונעשו לעשרה 
כלים: חב"ד חג"ת נה"י, בשביל או"א. ע"ד שנתבאר בו"ק דז"א לעת 
גדלותו. 
%break
ונמצא שהפרקים העליונים והאמצעים דחג"ת דא"א, נעשו לחב"ד 
לאו"א, ושלישים תחתונים דחג"ת דא"א, עם השלישים העליונים דנה"י 
דא"א, נעשו לחג"ת לאו"א. וד' השלישים דנה"י דא"א לנה"י דאו"א. 
%break
וקומה זו משמשת לאו"א בכל משך חדשי העיבור עד זמן לידה. והנך 
מוצא כאן, ב' מיני עליות: א' שב"ש דעתיק שמקומם בקביעות הוא 
בבי"ע, עלו עתה ונעשו לבחינת למטה מטבור דא"א דאצילות. ועליה 
ב' היא, 
%break
כי ב' פרקים עליונים דנו"ה של א"א, נתעלו ונעשו לבחינת חג"ת 
דאו"א. ואח"כ לאחר לידתו של ז"א, שאו"א חזרו לבחינת הקביעות 
שלהם, דהיינו לקומת ס"ג, מ"מ נשארו בהם בחינות רשימות מאותם 
ב"פ עליונים דנו"ה דא"א, בתוך החג"ת שלהם, 
%break
מעת היותם בקומת ע"ב, וכן נשארו רשימות ב"ש תחתונים דנו"ה 
דעתיק בתוך המלכות דא"א, גם אחר הלידה שכבר חזרו ב"ש 
תחתונים דעתיק לבי"ע.
%break
ולפיכך בעת הלידה, אחר שז"א ירד לבי"ע כנודע, יש לו עוד כח לינק 
ממלכות דא"א, כי בהיותו בבי"ע יש לו שם השתוות עם ב"ש 
התחתונים דעתיק אשר במקומו, וכיון שכן, הוא יכול לינק מאותם ב"ש 
תחתונים דעתיק שהשאירו רשימותיהם במלכות דא"א, 
%break
כי עתה גם הרשימות ההם כמו מדרגת בי"ע משום שעיקרם של ב' 
השלישים ההם כבר ירד ונעשה בחזרה לבי"ע. אמנם כיון שהם 
עומדים עוד בנה"י דא"א, מזמן עליתם לאצילות, ע"כ יש בהם בחינת 
אצילות. 
%break
ועי"ז היניקה מאותם הדדים, הוא קונה בחי' הנפש דאצילות בחזרה, 
כמו שהיה לו בעת העיבור. ועולה ומלביש לנה"י דא"א. והנך מוצא איך 
הדדי בהמה אלו, שהם ב"ש תחתונים דעתיק שהשאירו כחם בנה"י 
דא"א, הם המעלים אותו לאצילות, 
%break
ומהם הוא יכול לינק גם בהיותו בבי"ע, כי משתוים לבי"ע, מחמת 
שעיקר הב"ש האלו נמצאים עתה עם הז"א במקום אחד.
%break
ועד"ז אחר עליתו והלבשתו לנה"י דא"א, הוא צריך עוד לקנות בחינת 
נפש דרוח דיניקה, שהושפע לו בעת לידתו, ולא קבל אותה מחמת 
ירידתו לבי"ע. ע"כ הוא צריך שוב לבחינה אמצעית שתשתוה למדרגתו 
שהוא עומד עתה בה דהיינו לנה"י דא"א, 
%break
גם שתהיה בו השתוות לחג"ת דאו"א ששם אור הרוח. ואלו הדדי אדם 
שהם בחג"ת דאו"א, יש להם השתוות הזה. כי אותם ב"ש דנו"ה 
דא"א, שעלו ונתחברו ונעשו לחג"ת דאו"א, בעת היותם בקומת ע"ב, 
כנ"ל, 
%break
הנה הרשימות שלהם שנשארו שם גם עתה, הם שנתקנו לבחינת 
דדים ובהיותם בחינת נו"ה דא"א, הרי הם שוים לבחינת הז"א, שכבר 
נשלם למטה בהלבשתו לנה"י דא"א. 
%break
ובהיותם בחי' רשימות מקומת חג"ת דאו"א מעת היותם בקומת ע"ב, 
ע"כ יש בהם בחי' חג"ת ורוח, שע"י יניקתם מהם יכול להשיג את 
בחינת הרוח. והבן היטב. (א' קל"ב אות ט"ו א' קמ"ד אות נ"ט).
%break
%letter כה
כה) מהי דוה
%break
%page 1257
%letter כה
כה) דוה: ספירת הוד היא בחינת העביות והמלכות דז"א כנודע. והנה 
בעת שהיא מתוקנת במסך והתיקונים כראוי, הנה ממנה כל הוד 
הפרצוף, כי במדת האו"ח שהיא מעלית נמדדת כל קומת הפרצוף 
ושבחו. אמנם בעת שהיא חסרת התיקונים, 
%break
הנה לא לבד שהפרצוף נעדר מכל אור, נמצאת עוד נהפכת למשחית 
ח"ו, כי החיצונים נאחזים בהפרצוף, וזה הרמז, והודי נהפך עלי 
למשחית, גם זה הרמז שאותיות הו"ד נהפכים להיות דו"ה. דהיינו 
לרמז על ההפכיות הנ"ל. (א' קל"ז אות כ"ט).
%break
%letter כו
כו) מהו דוחק גדול.
%break
%letter כו
כו) דוחק גדול: כי הולד נסגר ברחם אמו ע"י ב' הדלתות דקטנות 
וגדלות, שעושים ם' סתומה, כמבואר בחלק ט'. ולעת לידה, בסבת 
התעוררות הולד לינק ממעלה למטה, חוזרת ומתעוררת הקטנות 
דאמא דעלית ה"ת לעינים, 
%break
שאח"פ שלה חוזרים ונופלים ממדרגתה שה"ס צינון נה"י שלה, שעי"ז 
חוזר הדלת וציר דקטנות למקומה והולד יוצא משם ונולד. וענין זה של 
החזרת הקטנות, נבחן לדוחק גדול כלפי אמא. 
%break
אמנם לולא חזרת הקטנות לא היו נפתחים הדלתות, וז"א לא היה יכול 
להולד ולצאת משם. וע"כ אין ז"א נולד אלא ע"י דוחק גדול. (א' קכ"ח 
אות ו').
%break
%letter כז
כז) מהי דחיה.
%break
%letter כז
כז) דחיה: ענין הלידה בא, ע"י הכר העביות דז"א, שהיא משונה 
מבחינת אמא, כי בשעה שנעשה הזווג בעת הלידה על בחי"א, שז"א 
נכלל בזווג הזה, הנה מתחדשת בו אז עביות של עצמו מבחי' זו, כמ"ש 
בפרצופי א"ק, וניכר בחי' הגוף שבו, ואז נבחן שנפרד ממנה, 
%break
כי הכר שינוי הצורה הוא המפריד בין הרוחנים. כנודע. והמשך 
התפעלות שינוי הצורה בז"א, עד שניכר עביות שלו, נבחן בשם דחיה. 
כי הולכת ומתפעלת בו, עד שמפרישהו לחוץ. (אלף קכ"ח אות ד').
%break
%letter כח
כח) מהי דחית האורות למטה.
%break
%letter כח
כח) דחית האורות למטה: האורות החדשים כשנכנסים לפרצוף הם 
דוחים את האורות הקטנים מהם למטה. למשל, כשיש אור הנפש 
בפרצוף, הוא מתלבש בכלי דכתר, ואח"כ בבוא אור הרוח הוא דוחה 
את אור הנפש לכלי דחכמה, והרוח מתלבש בכלי דכתר. 
%break
וכן בבוא אור הנשמה, הוא דוחה את אור הרוח מכלים דכתר והוא 
מתלבש בו. וכו' עד"ז כנודע. (א' ר"ב אות קצ"ז).
%break
%letter כט
כט) מהו דם הלידה.
%break
%letter כט
כט) דם הלידה: נודע, כי במ"ן דז"א העולים לאו"א, נכללים בהם כל 
הפרצופים שלמטה ממנו עד עשיה. כמ"ש דף א' קל"ט אות מ'. 
%break
ונברר ממ"ן אלו בחדשי העיבור, כל השייך לז"א עצמו, וכל הנשאר 
במ"ן הללו, שהם שייכים לנוקבא, ולפרצופי בי"ע הם יוצאים משם 
בבחינת דם לידה. (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter ל
ל) מהו דם בהמקור.
%break
%letter ל
ל) דם בהמקור: דם פירושו, בחינת העביות שבמלכות שעליה שורה 
הצמצום, שלא לקבל מאור העליון, וע"כ הוא דוממת מלקבל האור, 
ונקראת משום זה דם. 
%break
וכשהעביות היא במקומה בנה"י, נבחן הדם במקור, שהדין שורה 
עליה. אמנם כשעולה אל חג"ת, שאין מקומה שם, היא נמתקת שם 
ומתהפכת לחלב. (א' קס"א אות ק"ו).
%break
%letter לא
לא) מהו דם טמא.
%break
%letter לא
לא) דם טמא: הנה במ"ן דז"א שעלו לעיבור לאו"א, נכללים בהם כל 
הפרצופים שלמטה ממנו, ואחר שנברר כל השייך לז"א, יוצאים השאר 
בסוד דם לידה. כנ"ל בתשובה כ"ט. 
%break
אמנם גם מבחינת ז"א אינו נברר כל הבחינות, כי בחינת העביות 
דהוד, לא נברר כי אם בחי' השורש של העביות הזו ושאר בחי' נבררים 
אח"כ ע"י החלב, וכן היסוד והמלכות, הנמשכים מההוד.
%break
%page 1258
ולפיכך נבחן שם ג' בחינות סיגים: א', מה שייך עוד לבחי' ז"א עצמו, 
שעוד לא הגיע זמן בירורו, שהם הוד יסוד ומלכות שלו. ב', הם מה 
שכבר שייך לפרצופים תחתונים, ואין לז"א חלק בהם. 
%break
ג', הם אותם הסיגים שישארו לאחר בירור כל הפרצופים, דהיינו אחר 
שיתברר גם המלכות דעולם עשיה, שהם סיגים גמורים שאין בהם 
תועלת עוד, ונקראים דם טמא. (א' קל"ח אות ל"ה ואות מ"א ומ"ב).
%break
%letter לב
לב) מהו דם שאינו טמא.
%break
%letter לב
לב) דם שאינו טמא: הבחינה הב' של הסיגים, שהם אלו השייכים 
לנוקבא ולפרצופי בי"ע, היוצאים בסוד דם לידה, הם נבחנים לדם 
שאינו טמא, כי הגם שהם פסולת בערך ז"א, אמנם עדיין נברר מהם 
לקדושה לצורך שאר הפרצופים, 
%break
ורק הבחינה הג' הנ"ל בתשובה ל"א, שהם הנשארים אחר המלכות 
דעשיה, הם נקראים דם טמא, להיותם חלקם של הקליפות. (א' קל"ט 
אות מ"א).
%break
%letter לג
לג) מהו דם מתהפך לחלב.
%break
%letter לג
לג) דם מתהפך לחלב: הבחינה הא' של הסיגים, הנ"ל בתשובה ל"א. 
שהם בחי' הוד יסוד ומלכות שבו, שלא נבררו בעת העיבור, הם אינם 
יוצאים לחוץ עם הלידה, 
%break
אלא שהם עולים לחג"ת ונהפכו שם לחלב. (א' קל"ז אות ל"ב. א' ק"מ 
אות מ"ד א' קמ"ב אות נ"א) עי' להלן בתשובה ל"ד.
%break
%letter לד
לד) מהו דם מזוקק וברור.
%break
%letter לד
לד) דם מזוקק וברור: הנה ע"י עלית התחתון למ"ן אל העליון, 
והתכללותו בזווג אשר שם, נמצא עביות התחתון מתתקן במסך 
דעליון, שעי"ז נעשה גם הוא ראוי לזווג. 
%break
וענין השגת המסך אשר העביות דתחתון משיג, נבחן שהוא נעשה 
בזה מזוקק וברור, כי המסך שמקבל מזקק אל העביות ומתקנו באופן 
שנעשה ראוי לזווג.
%break
והנה בעת העיבור דז"א לא נתקן מן העביות שלו רק בחינת השורש, 
כי רק שורש העביות נכלל ונתקן במסך דעליון, אבל שאר העביות 
הכלולות בהוד יסוד ומלכות שלו, לא נתקן עוד. כנודע. וע"כ הם נבחנים 
לסיגים, כי עוד לא נתקנו במסך דעליון, 
%break
כי המסך דאו"א דבחינת עיבור אינו אלא מבחינת שורש העביות לבד. 
כנודע. ולפיכך הם נשארים עוד באמא, ועולים לחג"ת והם נכללים 
בזווג דכלים אמצעים דאו"א, שהוא בחג"ת, ואז מקבלים בחינת תיקון 
המסך דבחי"א. ונמצאת העביות הנשארת בהוד יסוד ומלכות, 
%break
שמקבלת עתה בחינת מסך מאו"א, שבזה נעשתה לדם מזוקק, 
ונכנסת אל הז"א ע"י יניקתו מחג"ת מהחלב. וע"כ נבחן שהחלב שהוא 
יונק חוזר ונעשה בז"א לדם מזוקק וברור. שפירושו, שנעשה מתוקן 
במסך באופן שיהיה ראוי לזווג. (א' קס"א אות ק"ח).
%break
%letter לה
לה) מהו דת"י שבבן שנים ט' ויום א'.
%break
%letter לה
לה) דת"י שבבן ט' שנים ויום אחד: בן ט' ויום א', עוד אין לו בחי' יסוד 
בקו אמצעי, אלא רק דעת ות"ת לבד. כי בו' שנים ויום א' נכנס עטרת 
יסוד דתבונה, בדעת דז"א, ואז הת"ת ויסוד דז"א עדיין ריקנים מאור. 
ובשנה הט' ויום א' נכנס היסוד דתבונה, בדעת דז"א, 
%break
ודוחה את עטרת יסוד דתבונה, למקום ת"ת דז"א, ונמצא עתה שיש לו 
אור גם בת"ת עד החזה, כי ירדה שם עטרת דיסוד תבונה אבל מחזה 
ולמטה, הוא עוד ריקן מאור. אלא אחר כך, לאחר ט' ויום א' יורדים 
החסדים ליסוד דז"א. (א' קס"ח אות קכ"ז).
%break
%letter לו
לו) מהי ה' דאלקים בציור ד"י.
%break
%page 1259
%letter לו
לו) ה' דאלקים בציור ד"י: ב' תיקונים עיקרים ז"א מקבל מאו"א לעת 
העיבור, שהם בירור ע"י ל"ב נה"ח דאבא, המברר לרפ"ח ניצוצין שלו, 
נקיים וטהורים מכל בחי' עביות ודין. 
%break
ואחר כך מקבל תיקון על ידי אמא, שמאירה לו הארת ה"ג מנ' שערי 
בינה שלה, שהם בחי' העביות דה"ת בעינים, שה"ת כבר ממותקת 
במדת הרחמים דאמא.
%break
והנה בזמן העיבור, עוד לא ניכר בו, לא הבירור דאבא, ולא התיקון 
דאמא, כי הבירור דאבא נמצא עוד שמתעלם לגמרי תוך בחינת 
התיקון דאמא דה"ג שלה, והבירור הזה אינו מתגלה רק בעת הגדלות 
דז"א, 
%break
כי ע"י השלמת הארת אבא הזו, יורדת ה"ת מעינים שקבל מאמא, 
ומחזירה אח"פ שלו למקומם, ונשלם בעשרה כלים, ואח"כ בעיבור ג' 
מקבל הארת החכמה, שהיא גמר הארת ל"ב נתיבות החכמה דאבא, 
שהאיר בו בסוד טפת הזרע דמיין דכורין. 
%break
הרי שהבירור דאבא אינה מתגלה אלא לעת גדלותו. אבל תיקון דאמא, 
הגם שעוד לא מתגלה בו בימי עבורו, כי הוא שם רק בבחי' שורש 
העביות, אמנם כיון שכבר הוברר בו בימי עיבור הוא מתגלה בשעתו, 
דהיינו בימי היניקה.
%break
לפיכך הה' דאלקים דמוח החכמה של היניקה, מצוירת בד"י, כי הי' 
שבתוך ה' רומזת לטפת המ"ד דאבא, כי אין בחינת אבא ניכר שם, 
אלא מערך היותו עוד בבחינת טפה במוח האב, 
%break
כלומר, שלאחר מכאן, כבר מתעלם תוך בחינת התיקון דעיבור שמצד 
אמא, מכח הארת הגבורות דקטנות שלה, כנ"ל.
%break
אבל הה' דאלקים דמוח הבינה דיניקה מצוירת בציור ד"ו, שו' בלי ראש 
שבתוך הה' רומז על בחינת התיקון של הארת ה"ג דקטנות דאמא 
בזמן עיבורו דז"א, אשר זה נתגלה עתה בימי היניקה דכ"ד חודש, 
בסוד כ"ד גבולי אלכסון. כמ"ש בדברי הרב.
%break
והה' דאלקים דמוח הדעת, מצוירת בג' ווין, מפני שעיקרו של ז"א הוא 
מוח הדעת שבו, כי חו"ב שבו הם רק מבחינת התכללותו מעליונים 
כנודע. ובו עקר ההכר מימי העיבור לימי היניקה, כי בעיבור לא נתגלה 
בו בחינת הקו האמצעי, ולא היה בו אלא ב' מוחין חו"ב לבד, 
%break
ועתה ע"י יניקה נתגלה בו בחינת קו אמצעי, שהוא הדעת, ויש לו עתה 
ג' קוים. וע"ז מורה ג' ווין שה' דאלקים מצטירת בהן, שהן ג' קוין.
%break
ומה שכל ההבחנות ניכרים רק בה' דאלקים בלבד, הוא, כי עתה בימי 
היניקה, אינו נגלה עוד לא בירור דאבא כנ"ל, גם לא בחינת הדעת 
שבו, כי כל, ההבחן שבו הוא רק בכללות, מבחינת העביות דקטנות 
שבו, כי עוד אינו ראוי לזווג עד הגדלות. 
%break
וע"כ כל השבח דיניקה הוא רק בבחינת הה' דאלקים שהיא בינה, ובה 
מתגלה כל החידושים שבעת היניקה. גם ידעת שבכ"ד חדשי היניקה, 
עוד ז"א בבחי' קטנות בלי שום זווג על העביות שבו, וע"כ עדיין 
השמות דאלקים שבו הם באותיות פשוטות בלי מילואים. 
%break
וע"כ אין להבחין בהן רק בציור בלבד. (א' רל"ד אות רע"ד ורע"ה).
%break
%letter לז
לז) מהי ה' דאלקים בציור ד"ו.
%break
%letter לז
לז) ה' דאלקים בציור ד"ו: עי' תשובה ל"ו.
%break
%letter לח
לח) מהי ה' דבין הדדים שנעשתה לצנור.
%break
%letter לח
לח) ה' שבין הדדים שנעשתה לצנור: ה' זו שבין הדדין הוא מקום הזווג 
שבחג"ת דאו"א עצמם, וז"ס שנעשתה לצנור המריק שפע לקצוות, כי 
הזווג שבקו אמצעי הוא המשפיע לקצוות שהם הדדין. 
%break
והיא הה' דאלקים שהיא בחינת הבינה שרק היא מראה תיקונה בימי 
היניקה, כנ"ל בת' ל"ו. אמנם הז"א מקבל המוחין דרך הקצוות כי ה"ח 
הוא מקבל מדד ימין, וה"ג מקבל מדד שמאל. (א' רל"ח אות רפ"ד).
%break
%letter לט
לט) מהי ה' דהוד שנעשתה לקוף.
%break
%letter לט
לט) ה' דהוד שנעשתה לקוף: הוד היא המלכות דז"א, דהיינו התכללות 
המלכות בז"א, בבחינת עטרת יסוד שלו, והיא נבנית ע"י ז"א לפרצוף 
שלם. וה' דהוד, היא בחינת כתר מלכות והיא בחינת הכלי דפנים על 
המלכות, מזמן הנקודים, 
%break
%page 1260
כי ז"ת דנקודים מבחינת הכלים דפנים, דהיינו שממעלה לפרסא 
דבי"ע, הם רק כח"ב חג"ת עד החזה, ונקודת החזה היא המלכות 
דז"ת דנקודים. ואח"כ בימי גדלות דנקודים, שנתפשטה כל ספירה 
מז"ת עד לעשיה, 
%break
נמצא שגם נקודת החזה שהיא בחינת כתר של המלכות, נתפשטה 
לפרצוף שלם עד עשיה, ונמצאים כל ט"ת שלה הם בחינת אחורים, 
שקבלה ממטה לפרסא דאצילות. ולפי שכלים אלו דאחורים דמלכות 
דנקודים, לא חזרו לה בעת התיקון, 
%break
ע"כ יש לחיצונים אחיזה גדולה בה, כי יש להם אחיזה בכל ט"ת שלה. 
וז"ס ה' דהוד שנתארכה ונעשתה לקוף, שרומז על התפשטות ט"ת 
דמלכות למטה מן השורה, דהיינו למטה מפרסא דאצילות בעת 
שביה"כ, 
%break
אשר הרשימה דהתפשטות הזו נשארת גם עתה בכתר שלה, שבגלל 
זה מתאחזים בה החיצונים, בסוד ורגליה יורדות מות. (א' קל"ז אות 
ל').
%break
%letter מ
מ) מהם ה' מים טמאים.
%break
%letter מ
מ) ה' דמים טמאים: דמים פירושם, בחינות עביות הכלולות במלכות 
דז"א, שהם הוד יסוד מלכות, שלא נבררו ולא נתקנו בהתכללות הזווג 
דעיבור, אלא מבחינת השורש בלבד, וע"כ הם נחשבים עוד לסיגים 
ודמים בלי בירור. 
%break
והנה בעביות זו דהוד יש ב' בחינות: א' מה ששייך לנוקבא שבגופו 
דז"א, הנקרא ה"ח, ואלו הם ה' דמים טהורים, כי אינם יוצאים עם 
הלידה, אלא נשארים במעי אמו, ולאט לאט בסדר המדרגה, הם עולים 
לחג"ת דאמא, 
%break
ששם הזווג דבחי"א שמוציא קומת ה"ח, והעביות נכללת במסך ההוא 
דאמא, ומשם יונק אותם ז"א בבחינת חלב, והחלב ההוא שה"ס עביות 
מתוקן במסך, יורד בז"א, ושוב מתהפך בו לדם צלול ומזוקק וברור. 
כנודע, שפירושו שגם הוא יכול להזדווג עליהם, להשיג קומת חסדים, 
%break
כפי הכמות ואיכות שיצאו עליהם, בהתכללות הזווג באמא. הרי שה' 
דמים דבחינת הנוקבא שבגופו דז"א הכלולים בעביות דהוד יסוד 
ומלכות, שלא נתבררו בעיבור, הם בחינת דם טהור לגמרי, כי 
מתהפכים ונעשים לה"ח, שהם קומת הז"א.
%break
אבל בחינת הנוקבא הנפרדת ושאר פרצופי בי"ע הכלולים בהעביות 
דמ"ן דז"א ולא נבררו עמו, הנה הם יוצאים עם הלידה, להיותם כולם 
בחינת גבורות, כי מז"א ולמטה הם גבורות, ורק ז"א בלבדו הוא ה"ח. 
כנודע. 
%break
והנה בהם יש גם טמא ממש, כלומר, כי בהם מעורבים כל הפסולת 
הנשארת אחר כל הבירורים דפרצופי בי"ע, ונודע שהסיגים הנשארים 
אחר שנתבררה המלכות דעשיה, הם חלק הקליפות הטמאים. ולפיכך 
כל עוד שלא נבררו הה"ג אלו, 
%break
נמצא שחלקם של הקליפות מעורבים בהם, ולכן נקראים ה' דמים 
טמאים. והבן היטב, שאין הכוונה על חלקם של הנוקבא הנפרדת דז"א 
ושאר פרצופי קדושה דבי"ע, אלא על מה שנשאר אחר המלכות 
דעשיה. (א' קמ"ב אות נ').
%break
%letter מא
מא) מהם ה' דמים טהורים.
%break
%letter מא
מא) ה' דמים טהורים: עי' תשובה מ'.
%break
%letter מב
מב) מהי הארה להעלות מ"ן.
%break
%letter מב
מב) הארה להעלות מ"ן: אין ז"א יכול לעלות למ"ן לצורך עיבור ג', 
שהוא מוחין דהולדה, מטרם שהוא נשלם בכל המוחין דקטנות, הבאים 
בעיבור הב' שלאחר ב' שנים דיניקה. 
%break
וע"כ צריכים מקודם להמשיך לו, כל המוחין דקטנות דעיבור ב', ואז 
יכול ז"א לעלות למ"ן למוחין דהולדה. והמשכה זו דמוחין דקטנות 
דעיבור ב' נקראת בשם המשכת הארה כדי שיוכל ז"א לעלות למ"ן (א' 
קפ"ג אות קע"א).
%break
%letter מג
מג) מהי הגדלה.
%break
%letter מג
מג) הגדלה: הגדלה פירושה, התלבשות האורות בכלים, ועיקר השם 
הזה מורה על הגדלת השלישים התחתונים דכלים הבאים לעת 
הגדלות, אמנם גם כל בחינת התלבשות האורות בכלים נקרא הגדלה. 
%break
%page 1261
דהיינו אפילו בביאת אור הנפש אל הפרצוף, שהוא מתלבש בכלים 
דחב"ד, נקרא שנגדלו אז כלים דחב"ד, אבל הכלים דחג"ת נה"י לא 
נגדלו עתה, כי לא קבלו שום אור. 
%break
ואח"כ בבוא אור הרוח נבחן שהוא דוחה לאור הנפש אל הכלים 
דחג"ת, והרוח מתלבש בכלים דחב"ד, ונבחן עתה שגם הכלים דחג"ת 
נגדלו, כי אור הנפש ירד ונתלבש בהם. וכו' עד"ז. (א' קנ"ד אות פ"ח).
%break
%letter מד
מד) מהי הגדלת אברים.
%break
%letter מד
מד) הגדלת אברים: אחר עיבור ב' שה"ת יורדת מעינים, ונחזרים 
אח"פ לז"א, ונשלם בכל ט"ס דכלים, נבחן שנגדל בכל אבריו, כי השיג 
השלישים התחתונים שהיו חסרים בכל ספירה וספירה שלו. אמנם 
עדיין אינם עולים בשם מטרם שמשיג הגדלות דעיבור הג', 
%break
כי עד אז אינם מקבלים עוד אור, אלא אחר שמשיג אור הנשמה 
בעיבור ג', אז הנשמה דוחה לאור הרוח אל הכלים דחג"ת, ומתלבשת 
בחב"ד, וכן אור הרוח דוחה לאור הנפש לכלים דנה"י כדי להתלבש 
בעצמו בחג"ת, ונמצאים גם השלישים התחתונים שמשיגים אור. 
%break
אמנם מטרם זה, נמצא אור הרוח בכלים דחב"ד, ואור הנפש בכלים 
דחג"ת, וכלים דנה"י ריקנים מאור. וע"כ אפילו לאחר עיבור ב', שכבר 
יש לו נה"י חדשים, אינם עולים בשם להיותם בלי שום אור. (א' קנ"ה 
אות צ"א).
%break
%letter מה
מה) מהי הגדלה ממשית.
%break
%letter מה
מה) הגדלה ממשית: הנה האורות המתלבשים בהכלים הנמצאים, 
מגדילים אותם. וזה נקרא בשם הגדלה סתם. (עי' אות מ"ג.) אמנם 
השלמת השלישים התחתונים דכלים, הבאה ע"י אריכת רגלים דאמא, 
%break
אשר נה"י שלה מתחלקים לט' פרקים, ומשלימים לכל ספירה מט"ס 
דז"א, את שליש התחתון החסר שם, כנודע. זה נקרא בשם הגדלה 
ממשית, כי נה"י דאמא מתערבים עם כל אבר ואבר דז"א, ונעשה 
להשלמת ש"ת שלו דאורות, וש"ע דכלים כנודע. (א' קס"ג אות קי"ד).
%break
%letter מו
מו) מהו המסו.
%break
%letter מו
מו) המסו: עי' להלן אות קל"ז. (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter מז
מז) מהי השאלה.
%break
%letter מז
מז) השאלה: נה"י דאמא המתלבשים בבחינת לבושי מוחין תוך ז"א, 
נבחנים שהאורות נמצאים בהכלים בדרך שאלה. לפי שהכלים הם 
דאמא, אלא שנשאלים לשימוש האורות דז"א. (א' קל"א אות י"ב).
%break
%letter מח
מח) מהם התחלקות הדעת לאדרין ואכסדראין.
%break
%letter מח
מח) התחלקות הדעת לאדרין ואכסדראין: בעת הגדלות דז"א, לאחר 
העיבור ג' הנה אז יש זווג במוח הדעת שלו, המעלה או"ח עד החכמה, 
ומוציא הארתו לחוץ אל הבינה, ואז מקבל הדעת הארת חכמה, בתוך 
החסדים שלו, 
%break
וכן מתהפך ממעלה למטה ומשפיע אותה הקומה אל הגוף. ואז 
מתחלק הדעת לאדרין ואכסדראין, כי חג"ת שהם בחי' אדרין, 
שפירושם חדרים פנימים, הוא משפיע בחינת חסדים מכוסים, כי 
הארת חכמה אינה מתגלית עד החזה דז"א, 
%break
אלא רק מחזה ולמטה, הנקרא אכסדראין, שפירושים חדרים חיצונים, 
ששם מתגלה ההארת החכמה שבדעת. וז"ש בזוהר, שהדעת 
מתפשט אל הגוף וממלא אדרין ואכסדראין דגופא. דהיינו שמתחלק 
לב' בחינות כמבואר. (א' רכ"ב אות רמ"ד).
%break
%letter מט
מט) מהי התכללות הפרצופים.
%break
%letter מט
מט) התכללות הפרצופין: הנה הפרצוף דעובר הז"א, מתחלת לידתו, 
עוד אין לו קומת נה"י בשלימות, אלא רק נה"י דנה"י. פירוש שהט"ס 
שלו שהם בקומת נה"י, אין שם בכל ספירה רק שליש א' משיעורו. כי 
בקו ימין שהוא חח"נ, יש לו בהם, רק השלישים התחתונים, 
%break
שהם: נצח דחכמה, ונצח דחסד, ונצח דנצח. וכן בקו שמאל בג"ה, יש 
לו רק הוד דבינה, והוד דגבורה, והוד דהוד. וכן בקו אמצעי דת"י, יש לו 
יסוד דדעת, ויסוד דת"ת, ויסוד דיסוד.
%break
%page 1262
ואח"כ כשמשיג פרצוף היניקה, שהוא קומת חג"ת נה"י, שהוא ג"כ על 
אותו הדרך שנתבאר בפרצוף העיבור, דהיינו ב"ש בכל ספירה מט"ס 
דג' הקוים. שהם: חסד נצח דחכמה, וחסד נצח דחסד, וחסד נצח 
דנצח. ועד"ז ב"ש בקו שמאל, שהם גבורה הוד דבינה וכו'. 
%break
וכן ב"ש בקו אמצעי, שהם יסוד ת"ת דדעת, ויסוד ת"ת דת"ת, וכו'. 
ואחר שנשלם הפרצוף הזה דיניקה, הוא מתלבש בפרצוף דעובר, 
מחזה ולמטה. והנה אז הם נכללים זה בזה, ומשיג גם הפרצוף דעובר 
בחינת שליש אמצעי לכל ספירה מט"ס שלו, 
%break
שהם: בחינת החסד בכל ספירה דקו ימין. ובחינת הגבורה בכל ספירה 
דקו שמאל, ובחי' הת"ת בכל ספירה דקו אמצעי. ויש לו עתה בכל אחד 
מהם ב"ש, כמו הפרצוף האמצעי.
%break
וכן אח"כ כמשיג פרצוף הפנימי, שהוא קומת חב"ד, הנה אז הוא 
מתלבש תוך פרצוף אמצעי מחזה ולמטה שלו. ואז נכללים כל ג' 
הפרצופין זה מזה, ומשיג גם פרצוף היניקה השליש עליון בכל ספירה 
מט"ס שלו, ויש לו עתה ע"ס שלימות, שיש בכל אחת ג"ש. 
%break
וכן גם פרצוף העיבור משיג השליש עליון לכל ספירה שלו, ויש לו עתה 
ג"ש נה"י בשלמות בכל ג"ש: בחח"ן בג"ה דת"י, דנה"י. וכן פרצוף 
היניקה. הרי נתבאר, איך הפרצופים נכללים זה מזה, שע"י זה הם 
משיגים את תשלומיהם. (א' ר"ו מאות ר"ז עד אות רט"ו).
%break
%letter נ
נ) מהי התפשטות כח החלב לז"ת.
%break
%letter נ
נ) התפשטות כח החלב לז"ת: ע"י כ"ד חדשי יניקה, ז"א משיג ו"ק 
דרוח, שהם מתלבשים בכלים דחב"ד. ואח"כ ע"י עיבור ב', הוא משיג 
ג"ר דרוח. כנודע. 
%break
ואז נבחן שג"ר דרוח דוחים את הו"ק למטה לז"ת דגוף, והם 
מתלבשים בחב"ד, ואז מקבלים הז"ת אל כח החלב דכ"ד חדשי יניקה, 
דהיינו בחינת ו"ק דרוח. (א' קנ"ד אות פ"ט).
%break
%letter נא
נא) מהי התפשטות ל"ב נתיבות החכמה.
%break
התפשטות ל"ב נתיבות החכמה:
%break
%letter נא
נא) נודע, שבחינת אבא, היא מטרם צמצום ב', להיותה מקבלת 
מבחינה שכנגדה בע"ב דא"ק, ששם עוד שולט צמצום הא', כי צמצום 
הב' מתחיל רק למטה מטבור דס"ג דא"ק. וע"כ טפת המיין דוכרין 
הנכללים בז"א, 
%break
גורמים לו התגלות ע"ס בשלמות שמורידים הה"ת מעינים שלו, 
ומשפיעים בו הארת חכמה, ואז נבחן של"ב נתיבות החכמה נתפשטו 
במוחין דז"א. אמנם הם באים לו בג' בחינות: א' הוא לעת העיבור, 
בבחינת טפת הזרע, שאח"כ נקלטת בעיבור במעי אמו ונעלמת שם. 
%break
ואז נבחן שאין עוד שום התפשטות לל"ב נתיבות החכמה. וכן בכ"ד 
חדשי היניקה, עוד אין לו שום הכר, כי אז נבחנת רק בסוד הציור דה' 
דאלקים הימיני בסוד ד"י. כנ"ל באות ל"ו. ע"ש. ותחלת גילוי הוא 
בעובר ב' שלאחר ב' שנים דיניקה, 
%break
שאז הוא משיג הה"ח דאבא, הנקראים פנימים ומקיפים דאבא 
דקטנות. ואז מתגלה ל"ב נתיבות החכמה, בסוד ע"ב בימינא, ורי"ו 
בשמאלא וכ"ו בקו אמצעי. כמ"ש להלן בתשובה קמ"ג. אמנם עדיין אין 
זה נחשב להתפשטות גמור של ל"ב נתיבות החכמה, 
%break
עד לאחר עיבור ג', שאז הם מתגלים במוחין שלו, ומתפשטים אל הגוף 
ע"י הדעת הממלא לאדרין ואכסדראין דגופא. (א' רכ"ט אות רס"ד).
%break
%letter נב
נב) מהי התפשטות נ' שערי הבינה.
%break
%letter נב
נב) התפשטות נ' שערי בינה: ה"ג דאמא, נקראות נ' שערי בינה. כי כל 
גבורה כלולה מעשר, והן נ'. ונקראות שערים, על שם היסוד דאמא. ויש 
בהן ג' בחינות: א' הוא בימי העיבור, שאז היא מאירה לז"א את ה"ג 
שלה, בבחינת שורש העביות, 
%break
%page 1263
ואז עוד אין לה"ג דאמא שום התפשטות בז"א, כי בשורש אין עביות 
ניכרת כנודע. ב' ביניקה, שמתפשטים נ' שערי הבינה מבחינת 
הקטנות שבהם. ג', בגדלות שהם מתפשטים בשלימות. (א' רכ"ט אות 
רס"ד).
%break
%letter נג
נג) מהו זווג דחצות לילה.
%break
%letter נג
נג) זווג דחצות לילה: בלילה אחר ברכת המפיל נסתלקו כל המוחין 
דז"א, ואפילו המקיפים דאמא, ולא נשאר בו אלא קיסטא דחיי, דהיינו 
דוגמת המוחין דב' שנים של היניקה, שהם: נפש דנפש ונפש דרוח, 
%break
וע"י ק"ש שעל המטה, נמשך הזווג דחצות לילה בבחינת עיבור הב' 
דקטנות, הנקרא ביאה קדמאה לעשותה כלי, שע"י הזווג הזה 
מוחזרים אח"פ לפרצוף, ונשלם בעשרה כלים וכן ג"ר דרוח וו"ק 
דגדלות דאמא. (אות קמ"ג).
%break
%letter נד
נד) מהו זווג דק"ש שעל המטה.
%break
%letter נד
נד) זווג דק"ש שעל המטה: עי' תשובה נ"ג. (א' קע"ג אות ק"מ וקמ"ב 
וקמ"ד. א' קע"ט אות קס"א).
%break
%letter נה
נה) מהו זווג דק"ש דקרבנות.
%break
%letter נה
נה) זווג דק"ש דקרבנות: המוחין שקבל בזווג דחצות, הם מסתלקים 
בגמר הלילה, ונשאר ז"א שוב רק בנפש הרוח, כמו בלילה קודם חצות, 
ולפיכך הוא צריך מחדש לעיבור ב' דקטנות שלאחר ב' שנים דיניקה, 
הנקרא ביאה קדמאה. וזווג זה נעשה ע"י ק"ש דקרבנות. 
%break
ויש בזווג זה ד' בחינות: א' היא גדלות ה"ג דאמא, הנקרא מקיפים 
דאמא. ב' היא ו"ק דה"ח דאבא, הנקרא פנימים דאבא, ג' היא גדלות 
ה"ח דאבא, הנקרא מקיפים דאבא, ד' היא ו"ק דגדלות דאמא. 
%break
וכל ד' הבחינות האלו נעשות ע"י עיבור ב' ההוא, שהוא בא ע"י זווג 
או"א פב"א. שפירושו, שעדיין לא הפסיקה אמא את האחורים שלה 
המכסה על הארת חכמה.
%break
ובמלת ישראל נכנסים בו מקיפים דאמא דקטנות, שהם ג"ר דה"ג 
שלה, עם ו"ק דה"ח שהם פנימים דאבא דקטנות. ובמלת אחד, נכנסים 
בו המקיפים דאבא דקטנות, שהם ג"ר דה"ח, עם ו"ק דאמא דגדלות. 
(א' קס"ו אות קכ"ג).
%break
%letter נו
נו) מהו זווג דק"ש דיוצר.
%break
%letter נו
נו) זווג דק"ש דיוצר: אחר שז"א כבר נשלם בכל הד' מדרגות דעיבור 
ב', ע"י ק"ש של הקרבנות, כנ"ל בתשובה נ"ה. שאז כבר הוא בבחינת 
ט' שנים ויום א'. 
%break
הנה הוא ראוי לעלות למ"ן לעיבור ב' דגדלות, שנקרא עיבור ג', שהוא 
לבחינת מוחין דהולדה. ועיבור הג' הזה נעשה בק"ש דיוצר.
%break
ובמלת ישראל, ממשיכים שוב את המקיפים דאבא דקטנות, כדי לעורר 
העלית מ"ן למוחין דהולדה. ובמלת אחד, עולה ז"א למ"ן לאו"א 
בבחינת עיבור ג', ונעשה הזווג דהולדה באו"א, בכל השלמות פנימים 
ומקיפין דאבא ודאמא. 
%break
אמנם ז"א לא יוכל לקבל המוחין ההם בבת אחת, אלא עתה במלת 
אחד, הוא מקבל רק המוחין דו"ק דגדלות אמא מבחינת מוחין 
דהולדה. וג"ר דמוחין ההולדה, הוא מקבל אח"כ בברכת אבות 
דעמידה. 
%break
וז"א עצמו עושה הזווג דפב"פ בשים שלום. (א' קפ"ח אות קפ"ה. 
ובמרשב"י באד"ר בפירושו על הזוהר דקל"ה ע"ב עש"ה וז"ל: בכל 
לילה מזדווגים או"א בחצות לילה לעשותה כלי וכו' ואח"כ ביום, 
%break
חוזרים או"א להזדווג בסוד זווג גמור של ביאה שנית לצורך מוחין 
דהולדה בק"ש, ומזווג ההוא נמשך אל זו"ן להזדווג גם הם בתפלת 
שמונה עשרה בשים שלום בסוד זווג גמור שני לצורך הולדה גם הם 
עכ"ל).
%break
%letter נז
נז) מהו זווג דק"ש דערבית.
%break
%letter נז
נז) זווג דק"ש דערבית: אחר היום מסתלקים כל הה"ח דאבא, כי אין 
זמנם של החסדים אלא ביום ולא בלילה, שהם בחינת הפנימים 
ומקיפים דקטנות דאבא, ולא נשאר מהמוחין דיום, אלא בחינת הגדלות 
דה"ג דאמא, שנקרא מקיפים דאמא דקטנות. 
%break
ולפיכך אחר שנסתלקו החסדים כולם, צריכים לחזור ולעורר העלית 
מ"ן לעיבור ב' דקטנות מחדש לתפלת ערבית.
%break
%page 1264
ולכן, במלת ישראל דק"ש של ערבית, ממשיכים הפנימים דאבא, שהם 
ו"ק דה"ח, ובמלת אחד, נכנסים בו מקיפים דאבא דקטנות, וו"ק דאמא 
דגדלות, דהיינו ג' הבחינות דעיבור ב' שלאחר ב' שנים דיניקה. וע"כ 
אינו ראוי לעיבור ג'. 
%break
ונתבאר, שבג' הק"ש, שהם: ק"ש דעל המטה, וק"ש דקרבנות, וק"ש 
דערבית, אין בהם יותר מעיבור ב' דקטנות, שבהם ד' מדרגות: 
מקיפים דאמא, ופנימים דאבא, ומקיפים דאבא וו"ק דגדלות דאמא. 
ויותר מזה אי אפשר לז"א שיקבל, 
%break
כי מטרם שהוא נשלם בכל ד' המדרגות דעיבור ב' אינו ראוי לעלות 
לעיבור ג' לצורך מוחין דהולדה. ורק בק"ש דיוצר לבד עולה למ"ן לצורך 
מוחין דהולדה. 
%break
משום שכבר קבל כל ד' המדרגות של עיבור ב' בעת ק"ש דקרבנות, 
ע"כ הוא עולה לעיבור ג' לצורך מוחין דהולדה במלת אחד. (א' קפ"ז 
אות קפ"ד).
%break
%letter נח
נח) מהם חו"ב דיניקה.
%break
%letter נח
נח) חו"ב דיניקה: בחינת אור הרוח שז"א משיג בעת היניקה, הוא 
דוחה את אור הנפש דעיבור לכלים דחג"ת, והוא עצמו מתלבש בכלים 
דחב"ד. ונמצא שבחי' חו"ב דיניקה, הוא רק אור הרוח לבד. 
%break
וזה הכלל, שכל אור חדש הבא לפרצוף הוא מתלבש בכלים העליונים, 
ודוחה האור שהיה שם מקודם לכן. אל הכלים שלמטה. (א' קנ"ד אות 
פ"ח).
%break
%letter נט
נט) מהם ח"י חדשי יניקה.
%break
%letter נט
נט) ח"י חדשי יניקה: ת"ת דא"א כלול מן י"ח גבולים. כי חציו העליון יש 
בו ו' גבולים, בו"ק שבו המלובשים באו"א. וחציו התחתון כלול מי"ב 
גבולי אלכסון כמ"ש להלן בתשובה ס"ה. ובכדי שז"א יכלול בתוכו י"ח 
גבולים הללו, הוא נבחן שיונק ח"י חודש. 
%break
ולמ"ד שהם כ"ד חודש, הוא סובר, שגם חציו העליון כלול מי"ב גבולי 
אלכסון, אחר שהוא נכלל בחציו התחתון. כי בעת עלית נה"י לחג"ת 
דא"א, נכלל חציו התחתון מחציו העליון, 
%break
ויש בתחתון עצמו ב' בחינות הת"ת הנ"ל, וכיון שחציו העליון כלול 
בתחתון, כבר גם בו יש י"ב גבולים כמו חציו התחתון. (א' רכ"ט אות 
רס"ד).
%break
%letter ס
ס) מהי חיות בהשאלה.
%break
%letter ס
ס) חיות בהשאלה: עי' תשובה מ"ז (א' קל"א אות י"ב).
%break
%letter סא
סא) מהו חיצון.
%break
%letter סא
סא) חיצון: עי' תשובה קכ"ו.
%break
%letter סב
סב) מהו חלב.
%break
%letter סב
סב) חלב: בעת הלידה, שהדלת דקטנות חוזרת לשליטה, מכח עלית 
ה"ת לעינים, שישסו"ת יורדים ומתמעטים לבחינת ו"ק, ונסתלקו מהם 
הג"ר, כנודע. (עי' תשובה כ"ו) ולא נשאר שם אלא אורות דרוח נפש, 
אשר אז עולה שוב אור הרוח לכלים דחב"ד, 
%break
ואור הנפש שהיה בנה"י, עולה לכלים דחג"ת, הנה עולה עמו ג"כ, בחי' 
העביות דהוד יסוד ומלכות שלא נבררו, ונכללים בהזווג החדש דחג"ת, 
שהוא בחי"א, ומקבלים בחינת מסך מתוקן דבחי"א מתוך התכללות 
בזווג ההוא, ואז נעשו לחלב, 
%break
כי קומת החסדים היוצאים שם על בחי"א, נבחנים לחלב. וכשז"א יונק 
ומקבל לתוכו החלב הזה, הוא משיג בחינת העביות דהוד יסוד מלכות, 
המתוקנים במסך דעליון, וגם הוא עצמו נעשה בסופו ראוי להזדווג 
עליה, ויוצא בו קומת ה"ח וה"ג. 
%break
ולפיכך נחשב החלב שהוא יונק, לבחינת האודם שבו, כי נעשים בו 
לבחינת עביות מתוקנת במסך דבחי"א. וכל עביות הנמשכת מאמא, 
נבחנת לאודם, כי בינה דצמצום ב' מכונה ארץ אדום, כנודע. (א' קס"א 
אות ק"ח. אלף קל"ז אות ל"ב. א' קמ"ד אות נ"ט).
%break
%letter סג
סג) מהם חלב ודם.
%break
%page 1265
%letter סג
סג) חלב ודם: חלב (בצירי תחת הח') שהוא השומן, נמשך מטפת מ"ד 
דאבא. ודם, נמשך מטפת מ"ן של הנקבה. ומשניהם נבנה ז"א והן 
קריבין לגבוה. (א' קס"ב אות ק"י).
%break
%letter סד
סד) מהו טבורא דלבא.
%break
%letter סד
סד) טבורא דלבא: מקום נקודת החזה, נקרא טבורא דלבא. (א' ק"נ 
אות ע"ט).
%break
%letter סה
סה) מהם י"ב גבולי אלכסון.
%break
%letter סה
סה) י"ב גבולי אלכסון: נודע, שה"ח הנקראים חג"ת נ"ה, הם כנגד ה' 
הבחינות כח"ב זו"ן, ונמצא שעיקר ז"א הוא נצח לבד. ומצד שמוחותיו 
מאו"א, שהם מקבלים מבחינה שכנגדם בע"ב דא"ק, שבו נתחלפו 
הספירות, שבא אור חכמה בכלי דכתר וכו', 
%break
ונמצא אור הנצח שעלה לת"ת, וע"כ נבחן עיקר ז"א לת"ת דה"ח, 
ובחינות חסד וגבורה שבו, הוא מכח התכללותו בעליונים, ונה"י שבו 
הוא מכח התכללות המלכות בו. הרי, שת"ת כולל כל הו"ק ונודע, שע"י 
עלית ה"ת לעינים, נעשה קו שמאלי בכל הספירות. 
%break
כי עצם הספירות נבחנות לקו ימין, ובחינת עביות המלכות שנכללה 
בכל ספירה וספירה עד העינים נבחנת לקו שמאל. ולפי"ז נמצא, שיש 
ב' בחי' ו"ק, בז"א, א' דקו ימין, והב' דקו שמאל, והם מכונים י"ב גבולי 
אלכסון. כי כל בחינה יש לה גבול בפני עצמה. 
%break
ונקראים אלכסון, משום, שהתכללות ב' ההין שנעשה בעלית ה"ת 
לעינים, מכונה אלכסון, כי נעשה בהם קו מהפנים אל האחור, כי ב' 
נקודות עושים בחי' קו, ולהיות הנקודה העליונה דבחינת פנים, מה"ר 
והנקודה התחתונה מבחינת אחורים, 
%break
דהיינו מה"ת, ע"כ מובנות כמו אלכסון. ההולך מפנים לאחור. וז"ס 
שהפרסא גו מעוהי שהוא השורש של עליה זו, היא עומדת באלכסונא, 
כנודע. (אלף רכ"ט אות רס"ב).
%break
%letter סו
סו) מהן י"ה דאלקים.
%break
%letter סו
סו) י"ה דאלקים: התפשטות דל"ב נתיבות החכמה תוך נ' שערי בינה, 
דהיינו בבחינת הקטנות, שאין עוד גילוי אלא לבחינת ה"ג דקטנות 
דאמא, הנה זה נבחן, לבחינת י"ה דאלקים. 
%break
כי הקטנות דאמא הוא השם אלקים, ובחי' יוד היא טפת מ"ד דאבא 
הכלולה בה, וה' היא בחינת הכר הה"ג דקטנות שנתגלה בז"א על 
ידיה. 
%break
אמנם בבחי' עיבור ז"א, שאז אין עוד התפשטות אפילו לנ' שערי בינה 
דקטנות, כי העביות היא בבחינת שורש, נבחן שעוד לא נתגלה שם כי 
אם אותיות אל"ם מאלקים, ולא י"ה המורים על התפשטות הנ"ל. עי' 
תשובה י"ד. (דף א' רכ"ה אות רנ"ג. ובאו"פ ד"ה אל"ם).
%break
%letter סז
סז) מהי יניקה אמיתית.
%break
%letter סז
סז) יניקה אמיתית: עי' תשובה כ"ד, שנתבאר שם, ב' מיני יניקות 
דז"א, כי אחר שהשיג נפש דרוח מאו"א בעת הלידה, ונולד, הנה נפל 
לבי"ע, ונמצא שנאבד ממנו הנפש רוח דאצילות שהשיג בעת העיבור 
ובסופו. 
%break
ואז ע"י יניקה מדדי בהמה, חוזר לו בחינת הנפש דאצילות מזמן 
העיבור. וע"י יניקה מדדי אדם, הוא משיג בחינת הרוח. עש"ה. והנה 
היניקה מדדי בהמה אינה נחשבת לחידוש בז"א. כי קנה עוד אותו אור 
הנפש בעת העיבור, ועתה אינה אלא החזרה בלבד. 
%break
וכל החידוש שהוא קונה בעת היניקה הוא רק על אור הרוח, שלא 
הספיק כלל לקבלו בעת הלידה, כי תכף נפל לבי"ע. וע"כ עיקר היניקה 
וחידושו, נבחן רק על בחינת היניקה מדדי אדם, שהוא יונק מדדי 
הבינה. (א' קל"ג אות י"ט).
%break
%letter סח
סח) מהי יניקת נה"י מהשדים.
%break
%letter סח
סח) יניקת נה"י מהשדים: אחר ביאת הגדלות דיניקה, דהיינו בז' שנים 
שלאחר עיבור ב', הנה אז מתלבשים ג"ר דרוח, בכלים דחב"ד, ובחינת 
ו"ק דיניקה יורדים לחג"ת נה"י. כי ג"ר דרוח דוחים הקטנות למטה. 
%break
ונבחן אז, שבחינת החלב של יניקה דכ"ד חודש, ירדה ונתלבשה 
בנה"י ונמצא עתה, שנה"י דז"א יונקים מדדי אמא, כלומר שמקבלים 
המוחין האלו דיניקה דכ"ד חודש.
%break
%letter סט
סט) מהי ירידת הקטנות למטה.
%break
%page 1266
%letter סט
סט) ירידת הקטנות למטה: כל אור חדש מקובל רק בכלים העליונים 
דפרצוף, בחב"ד שלו, ואור הקטן ממנו שהיה שם מקודם לכן, יורד 
למטה. וע"כ בביאת אור הגדלות נמצא שהוא דוחה את הקטנות 
מכלים העליונים למטה. (א' ר"ב אות קצ"ז).
%break
%letter ע
ע) מהו ירך יעקב.
%break
%letter ע
ע) ירך יעקב: עי' תשובה ס"ה, שנתבאר, כי עיקר ז"א הוא הנצח, 
וחג"ת שלו הוא מהעליונים, והוד מתחתונים, שהיא המלכות. וכל 
אחיזת הס"א יכול להיות רק במלכות, ולא בז"א עצמו, 
%break
ולכן הס"א יכול להתאחז בהוד דז"א, להיותה מהתכללות המלכות בו, 
ולא מנצח שהוא בחינת ז"א עצמו.
%break
אמנם מצד המשכתו של ז"א מאו"א ומע"ב דא"ק, שנתחלפו בהם 
האורות, ונמצא שאור ההוד עלה בכלי דנצח. והנה מצד התחלפות 
הזאת עולה הס"א ומתאחזת גם בנצח דז"א. וז"ס שקר אין לו רגלים, 
כי הס"א משקר לאחוז בב' רגלים, 
%break
דהיינו גם בנצח, וזה שקר, כי הנצח הוא כבר באמת עיקר ז"א, ואין 
שם שום מקום להאחז בה הס"א, כנ"ל. וז"ס ונצח ישראל לא ישקר 
וכו', כי ז"א שנקרא ישראל, לא יתן לס"א להאחז בנצח שלו, כי אחיזת 
הס"א שם בשקר הוא, כי באמת עיקר ז"א הוא הנצח.
%break
וז"ס ותקע ירך יעקב, שהמלאך, שהוא שרו של עשו, נאחז רק בהוד 
שלו שהוא ירך השמאלי, ולא בב' ירכים. כי נצח ישראל לא ישקר וכו', 
ולא נתן לו לאחוז בנצח שבו. (א' קל"ז אות כ"ט ל').
%break
%letter עא
עא) מהו כבד.
%break
%letter עא
עא) כבד: הכלי הפנימי ששם משכן אור הנפש, נקרא כבד. והוא עומד 
נגד ג"ש עליונים דנה"י. (א' ר"י אות רט"ז ורי"ז ור"כ).
%break
%letter עב
עב) מהם כ"ד גבולים.
%break
%letter עב
עב) כ"ד גבולים: ת"ת הוא העיקר דה"ח, (כנ"ל אות ס"ה.) והנה ת"ת 
דא"א, יש בו ב' בחינות דה"ח, כי בחציו העליון הוא בתכלית השלימות, 
והוא שייך לחלקו של או"א. 
%break
ובחציו התחתון כבר שייך לחלקו של ז"א, שז"א אינו כל כך בשלמות. 
גם מחציו ולמעלה הוא בבחינת חסדים מכוסים. ומחציו ולמטה הוא 
בבחינת חסדים מגולים.
%break
ונודע שת"ת כולל י"ב גבולי אלכסון. (כנ"ל אות ס"ה.) וזה הת"ת שהוא 
חלקו של ז"א, כולל ג"כ את חציו העליון דת"ת. כי לעת עיבור שעלו 
נה"י דא"א לחג"ת שלו, הנה נכלל חציו התחתון בחציו העליון מכח 
עליתו שם. 
%break
וע"כ נבחן הת"ת הזה המלובש בז"א, שיש בו כ"ד גבולי אלכסון, ב"פ 
י"ב גבולים מחמת ב' מיני הת"ת הכלולים יחד. וע"כ יונק ז"א כ"ד 
חודש, שהוא נגד כ"ד גבולים אלו. (א' רכ"ט אות רס"ג.)
%break
%letter עג
עג) מהם כ"ח חדשי יניקה.
%break
%letter עג
עג) כ"ד חדשי יניקה: עי' תשובה ע"ב. (שם).
%break
%letter עד
עד) מהם כלים חיצונים דאו"א.
%break
%letter עד
עד) כלים חיצונים דאו"א: כשאו"א מזדווגים לצורך ז"א מבחינת עביות 
דכתר, הנשאר בהם מעת עיבור שלהם עצמם, הוא נבחן שהזווג הוא 
מבחינת כלים חיצונים. כלומר, מבחינת פרצוף העיבור שלהם עצמם, 
שהוא פרצוף חיצון שלהם. 
%break
וקומת הזווג הזה היא קומת נה"י. וכשמזדווגים מבחי' עביות דבחי"א, 
שנשאר בהם מבחינת פרצוף היניקה שלהם, נבחן שהזווג הוא 
מבחינת כלים אמצעים שלהם, כי פרצוף היניקה הוא פרצוף תיכוני. 
%break
כי ג' פרצופים הם: פרצוף דגדלות בפנימיות כולם, ועליו מלביש פרצוף 
דיניקה, ועליו מלביש פרצוף העיבור. (א' קנ"ט אות ק"ג).
%break
%letter עה
עה) מהם כלים פנימים דאו"א.
%break
%page 1267
%letter עה
עה) כלים פנימיים דאו"א: כשאו"א מזדווגים מבחי"ב ומבחי"ג דעביות, 
דהיינו מבחי' הגדלות שלהם, נבחן שהזווג הוא מכלים פנימים שלהם. 
כלומר מבחינת פרצוף הפנימית שלהם. עי' תשובה ע"ד.
%break
%letter עו
עו) מהם כלים עליונים נגדלים תחלה.
%break
%letter עו
עו) כלים עליונים נגדלים תחלה: זה הכלל, שהעליון משפיע בדבר 
העב יותר והתחתון מקבל רק בכלים הזכים יותר. פירוש: כי מדת 
הקומה היוצאת ע"י הזווג עם אור העליון, הוא תלוי בריבוי העביות, 
שכל שהמסך מבחינה יותר עבה כן קומת האור יותר גדולה, כנודע. 
%break
אמנם כשהאור מתקבל בתחתון הוא מקובל בכלים הזכים יותר, דהיינו 
בכלים החב"ד, כי כל שהכלי יותר זך, יש לו השתוות ביותר עם האור 
שיוכל להלבישו. ולפיכך בעת שבא אור הנפש בפרצוף הוא מקובל 
בחב"ד הפרצוף, שהם הכלים היותר זכים, 
%break
ונמצא שהכלים העליונים נגדלים תחלה שהם חב"ד, אבל חג"ת נה"י 
הם עוד בלי אור. אלא אח"כ כשבא גם אור הרוח אל הפרצוף, הנה 
הרוח דוחה את אור הנפש מכלים דחב"ד, לכלים דחג"ת, והוא עצמו 
מתלבש בכלים דחב"ד. 
%break
ונמצא עתה שגם כלים דחג"ת נגדלו, כי נתלבש בהם עתה אור הנפש. 
אבל כלים דנה"י עוד לא נגדלו כלום, והם עדיין בלי אור. עד שבא אור 
הנשמה, שאז הנשמה דוחה את אור הרוח מכלים דחב"ד, לכלים 
דחג"ת, כדי להתלבש בעצמו בחב"ד, 
%break
וכן אור הרוח דוחה לאור הנפש לכלים דנה"י, כדי להתלבש בעצמו 
בכלים דחג"ת. ונמצא שנגדלו גם הכלים התחתונים דנה"י. הרי, כי 
תמיד כלים העליונים נגדלים תחילה. (א' קצ"ז אות קצ"ג).
%break
%letter עז
עז) מהי כללות.
%break
%letter עז
עז) כללות: בעת שכבר נכנס מדת עביות מתוקנת במסך הראוי תוך 
הפרצוף, אלא שעוד הוא מחוסר זווג עליה, משום איזו סבה, נבחן 
שהמוחין נגמרים בו מבחינת הכללות שבו, כי כבר נגמרו כל תיקוניו, 
ואינו מחוסר אלא זווג. (א' רי"ט אות רלח).
%break
%letter עח
עח) מהו כתר דז"א.
%break
%letter עח
עח) כתר דז"א: כתר דז"א אינו בכלל המוחין שלו, כי הן הכלי והן האור 
אינם מבחינתו עצמו אלא מעליון שלו. והוא מטעם, כי המוחין דז"א 
נמשכים בעיקר מאו"א, המתיחסים לע"ב דא"ק, שבו נתחלפו האורות 
ובא החכמה בכלי דכתר, והבינה בכלי דחכמה, וכו', 
%break
ואור הכתר נשאר בפה דעליון, ולא נתפשט אל הפרצוף (כנ"ל בחלק ה' 
דף רצ"א אות ב' עש"ה כל ההמשך, כי כל המובא שם בענין הארת 
הכתר נוהג ג"כ בכתר דז"א.) הרי שמבחינת ע"ב, דא"ק הן הכלי אינו 
מבחינת ע"ב, 
%break
אלא שהוא בחינת הפה דעליון, כי שם עומד הכתר שלו, והן האור אינו 
שייך לו, כי ע"ב הוא מעביות דבחי"ג, וכתר הוא מבחי"ד, עש"ה 
באו"פ. ועד"ז הוא בז"א, כי המוחין שלו מתיחסים אליו, כנודע.
%break
%letter עט
עט) מהו לב.
%break
%letter עט
עט) לב: הכלי שבו משכן אור הרוח, נקרא לב. והוא עומד בחג"ת. (א' 
ר"י אות רט"ז ורי"ז ורי"ח ור"כ).
%break
%letter פ
פ) מהם ל"ב אלקים דמעשה בראשית.
%break
%letter פ
פ) ל"ב אלקים דמעשה בראשית: נודע שהתפשטות הראשונה של 
הל"ב נתיבות החכמה ונ' שערי בינה, היא בבחינת יניקה דז"א, אמנם 
נבחן כאן שלבנ"ה הם מאירים תוך נ' שערי בינה, 
%break
כלומר, שבחינתם עצמם דלבנ"ה אינה מתגלה, אלא תוך העלם 
והתלבשות דנ' שערי בינה. ומבחינה זו נקראים נ' שערי הבינה בשם 
ל"ב אלקים להיות הבינה, שנקראת אלקים, מגלה מתוכה בחינת ל"ב 
נתיבות החכמה. (עי' לעיל תשובה נ"א.) 
%break
ולעת הגדלות דז"א, אז מתגלים ל"ב נתיבות החכמה מבחינתם 
עצמם, ואז הם נקראים ל"ב הויות. (א' רכ"ז אות רנ"ח.)
%break
%letter פא
פא) מהם ל"ב נתיבות החכמה.
%break
%letter פא
פא) ל"ב נתיבות החכמה: עי' תשובה נ"א.
%break
%letter פב
פב) מהם ל"ב שנים.
%break
%page 1268
%letter פב
פב) ל"ב שנים: מכח התפשטות ל"ב נתיבות תוך נ' שערי בינה, (כנ"ל 
בתשובה פ') מכח זה נצמחים ל"ב השנים בעת היניקה, שהם בחינת 
הגילוי שנ' שערי בינה מגלים מתוכם את ל"ב נתיבות החכמה. (א' 
רכ"ח אות רנ"ט).
%break
%letter פג
פג) מהי לבר מגופא.
%break
%letter פג
פג) לבר מגופא: כל ספירה כלולה מע"ס, כנודע ויש הפרש גדול כאן, כי 
בבחינת עצמה של הספירה, וכן במה שכלולה מעליונים ממנה, היא 
סובלת מכל הכחות והצמצומים שבהם, כי כל הכחות שבעליונים 
שולטים בהכרח בתחתונים מהם. 
%break
אמנם ממה שהספירה כלולה מתחתונים היא כלולה רק מבחינת 
אורותיהם בלבד, אבל לא מהכוחות והצמצומים שבתחתונים. כי זה 
הכלל שכל מסך וצמצום אינו יכול להתעלות למעלה ממקום יציאתו אף 
משהו.
%break
ובזה תבין ההפרש הגדול מחג"ת אל נה"י דז"א, כי מצד המוחין נבחן 
עיקר ז"א שהוא רק ת"ת, וחו"ג הוא מהתכללותו מעליונים, ונה"י הוא 
מהתכללותו מתחתונים. כנודע. והנה כל אחיזת הקליפות הוא רק 
בנוקבא דז"א, שהיא המלכות. 
%break
אבל בז"א עצמו אין להם אחיזה. ונמצא שמנצח ולמטה שספירות אלו 
הם מהתכללות המלכות, הנה כבר יש אחיזה לחיצונים, אמנם בחינת 
אחיזתם זו, נבחנת שהוא מבחינת לבר מגופא, 
%break
כלומר, כי אינם מגוף ז"א עצמו, אלא מהתכללותו מהתחתונים דהיינו 
ממלכות, וע"כ אין אחיזה שלהם פוגמת בז"א אלא רק מצד המלכות 
הכלולה בו. וע"ז סובב הדיוק, שכל נה"י לבר מגופא. (א' קל"ז אות 
כ"ט).
%break
%letter פד
פד) מהי לידה.
%break
%letter פד
פד) לידה: בשעה שהוכר עביות דגופא דז"א שהיא משונה מבחינת 
אמא, נבחן עם זה, שנולד ויצא לחוץ. כי כמו שהגשמיים נפרדים זה 
מזה בשינוי מקום, כן הרוחניים נפרדים זה מזה מתוך שינוי צורה 
הנופל ביניהם. (א' קכ"ז אות א' ואות ו').
%break
%letter פה
פה) מהם מגולים.
%break
%letter פה
פה) מגולים: מילוי ולבוש ענינם אחד, כי כל תחתון יוצא במקום 
החסרון דעליון, וממלא אותו באורותיו, כמ"ש באורך אצל פרצופי א"ק, 
וע"כ נבחן התחתון לבחינת מילוי דעליון ולבחינת לבוש לעליון.
%break
ומתוך שפרצוף עתיק, אשר בחינת ה"ת דצמצום א', שה"ס מלכות 
דא"ק, מלובשת בו, הוא נמשך ג"כ עד סיום בי"ע כמו רגלי א"ק כמעט. 
וז"ס שב"ש תחתונים דנה"י דעתיק יוצאים לבר מפרסא דאצילות 
למקום בי"ע. 
%break
וכיון שפרצופי בי"ע אינם מוסיפים כלום לעתיק דאצילות, ע"כ אינם 
נחשבים למילוי שלו, ונבחן משום זה שב"ש אלו היוצאים לבר 
מאצילות הם שם מגולים, כי אין שם מבחינת אורות דאצילות שילבישו 
אותו. (א' קל"א אות י"ד) ועי' לעיל בחלק ח' דף תרמ"א ד"ה ונמצאו).
%break
%letter פו
פו) מהו מוח.
%break
%letter פו
פו) מוח: הכלי שבו מלובשת הנשמה נקרא מוח. והוא עומד בג"ר. (א' 
ר"י אות רט"ז רי"ח ורי"ט).
%break
%letter פז
פז) מהם מוחין דאלקים.
%break
%letter פז
פז) מוחין דאלקים: מוחין דז"א הבאים מעיבור הא', ומעיבור הב' 
שלאחר ב' שנים דיניקה, עד היותו בן ט' שנים ויום א', הם כולם מוחין 
בשמות דאלקים. אלא המוחין הבאים אחר עיבור ג' שלאחר ט' שנים 
ויום א', הם מוחין דשמות הויות. (א' רכ"א אות רמ"ג).
%break
%letter פח
פח) מהם מוחין דבן ד' שנים.
%break
%letter פח
פח) מוחין דבן ד' שנים: מוחין דבן ד' שנים, הם: פנימים ומקיפים 
דאמא דקטנות, שהם הקטנות דה"ג עם הגדלות דה"ג. וכן בחינת נו"ה 
של הפנימים דאבא דקטנות, 
%break
%page 1269
שהנצח דה"ח דאבא מלובש בחכמה דז"א, והוד דה"ח מלובש בבינה 
דז"א וכלי הדעת עדיין ריקן מאור. (א' קס"ו אות קכ"ג).
%break
%letter פט
פט) מהם מוחין דבן ו' ויום א'.
%break
%letter פט
פט) מוחין דבן ו' ויום א': מוחין דבן ו' שנים ויום א', הם פנימים 
ומקיפים דאמא. וכל הפנימים דאבא דקטנות, שהם חג"ת נו"ה. ואז 
יורדים נו"ה דה"ח מחו"ב אל חסד וגבורה דז"א, וחג"ת דה"ח 
מתלבשים בחב"ד דז"א. 
%break
ואז יש לו מקצת דעת, כי ת"ת דה"ח דאבא מלובש עתה תוך דעת 
דז"א. והוא עונת הפעוטות שמקחן מקח במטלטלים. כי ו"ק נקראים 
מטלטלים, בהיותם מטולטלים מרחמים לדין ומדין לרחמים. 
%break
ואלו הה"ח דאבא מלובשים תוך הכלים דנה"י דתבונה, בתוך ה' 
פרקים תחתונים שלה, כי חג"ת דה"ח דאבא מלובשים תוך ב"פ 
אמצעים דנו"ה שלה, ובפרק עטרת יסוד שלה. ונו"ה דה"ח דאבא 
מלובשים תוך ב"ש תחתונים דנו"ה שלה. (א' קס"ז אות קכ"ה).
%break
%letter צ
צ) מהם המוחין דבן ט' ויום א'.
%break
%letter צ
צ) מוחין דבן ט' ויום א': מוחין דבן ט' שנים ויום א'. הם פנימים 
ומקיפים דאמא דקטנות ופנימים ומקיפים דאבא דקטנות. כי אז יורדים 
ג"ר דה"ח, שהם בחינת ל"מ דצלם דה"ח, שהם ג"ר: חב"ד. 
%break
ואז דוחין חג"ת דה"ח מכלים דחב"ד דז"א, אל כלים דחג"ת, 
ומתלבשים בכלים דחב"ד. וכן חג"ת דה"ח דוחים נו"ה מחו"ג אל כלים 
דנו"ה דז"א, והם מתלבשים בחג"ת. 
%break
ומקיפים אלו דאבא, מלובשים תוך ג"ש עליונים דנה"י דתבונה. ועתה 
נשלם ז"א בט"ס שלו מבחינת אור הרוח. והוא ראוי עתה לעלות למ"ן 
למוחין דהולדה. (א' קס"ח אות קכ"ז וק"ל).
%break
%letter צא
צא) מהם מוחין דגדלות.
%break
%letter צא
צא) מוחין דגדלות: מוחין שז"א מקבל ע"י עליתו למ"ן אחר היותו בן ט' 
שנים ויום א' הנקרא עיבור ג', נחשבים למוחין דהולדה, כי ע"י גם 
הזו"ן חוזרים פב"פ, וראוים להולדת נשמות. והם הנקראים מוחין 
דגדלות. (א' קנ"ו אות צ"ב).
%break
%letter צב
צב) מהם מוחין דהולדה.
%break
%letter צב
צב) מוחין דהולדה: עי' תשובה צ"א (א' קנ"ה אות פ"ז).
%break
%letter צג
צג) מהם מוחין דכללות.
%break
%letter צג
צג) מוחין דכללות: עי' תשובה ע"ז. (א' רי"ט אות רל"ח).
%break
%letter צד
צד) מהם מוחין דקטנות.
%break
%letter צד
צד) מוחין דקטנות: כל המוחין הבאים בעיבור א' ובעיבור ב' עד היותו 
בן ט' שנים ויום א', נקראים מוחין דקטנות. מלבד ו"ק דגדלות אמא, 
שהוא ג"כ מקבל בעיבור ב'. אמנם ו"ק דגדלות אלו, הם כמעט בערך 
אחד עם ג"ר דמוחין דקטנות. (א' קע"ט אות קס"ג).
%break
%letter צה
צה) מהם מזונות.
%break
%letter צה
צה) מזונות: בחינת המזונות של הפרצוף מחויבים להיות תמיד 
ממדרגה שלמעלה מפרצוף עצמו, כי המזונות אלו מכשירים אותו 
לעלות שם ולהלבישה בקביעות. עי' תשובה כ"ד. (א' קמ"ד אות ס').
%break
%letter צו
צו) מהי מחצית הפרצוף ממש.
%break
%letter צו
צו) מחצית הפרצוף ממש: נקודת החזה שבפרצוף נחשב למחציתו 
ממש. כי ב' סיומים יש: א' מצד קו האמצעי, והוא בחינת הסיום לאורות 
וב' מצד הקצוות והוא סיום לבחינת הכלים. 
%break
והנה מצד הכלים מסתיים מחצית הפרצוף במקום הטבור. אמנם 
אינה נחשב למחציתו ממש, כי עיקר ההבחן בפרצוף הוא מבחינת 
האורות שבו. וע"כ רק בסיום דקו האמצעי, שהוא במקום החזה, שם 
נחשב סיום מחצית הפרצוף. (א' ק"נ אות ע"ט).
%break
%letter צז
צז) מהם מטלטלין.
%break
%page 1270
%letter צז
צז) מטלטלין: הו"ק נקראים מטלטלין. מטעם, כי כל עוד שאין בחינת 
ג"ר בפרצוף הם מטולטלים מדין לרחמים, ומרחמים לדין. (א' קס"ז 
אות קכ"ה).
%break
%letter צח
צח) מהי מ"י.
%break
%letter צח
צח) מ"י: בינה נקראת מ"י. בסו"ה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא 
אלה. כמ"ש בזוהר בראשית בתחלתו. (א' קל"א אות י"א).
%break
%letter צט
צט) מהו מקום הריון.
%break
%letter צט
צט) מקום הריון: עיקר התיקון הנרצה בעיבור, הוא להאירו מבחינת 
עביות דצמצום ב', מסוד עלית ה"ת לעינים, הנקרא מילוי דאלפין. 
כנודע. 
%break
ולפיכך נבחן מקום הריון בשליש תחתון דת"ת דאמא, המקבל מבחינה 
שנגדו מס"ג דא"ק מטבור ולמטה, ששם מלבישים ג"ר דנקודים, 
שבהם הותחל שורש זה דעלית ה"ת בעינים. ולפיכך מכונה מקום זה 
בטן, או מקום הריון. (א' קכ"ח אות ה').
%break
%letter ק
ק) מהם מקיפים דל"מ דצלם.
%break
%letter ק
ק) מקיפים דל"ס דצלם: קומת ע"ס דמוחין היוצאת בעליון לצורך 
התחתון, נחלקת לפנימים ומקיפים, שהפנימים נקראים צ' דצלם, 
שפירושו ו"ק דמוחין ההם, ומקיפים נקראים ל"ם דצלם שפירושו ג"ר 
דע"ס ההם. (א' קנ"ח אוח צ"ח).
%break
%letter קא
קא) מהם מקיפים דקטנות אבא.
%break
%letter קא
קא) מקיפים דקטנות אבא: בחינת ג"ר דה"ח הבאים בג' השנים מן ו' 
ויום א', עד ט' ויום א', הם נקראים מקיפים דקטנות אבא. (א' קפ"ו אות 
קע"ט).
%break
%letter קב
קב) מהם מקיפים דקטנות אמא.
%break
%letter קב
קב) מקיפים דקטנות אמא: ג"ר דה"ג שמקבל תכף בעת עלותו לעיבור 
ב' אחר שני שנים דיניקה, נקראים מקיפים דקטנות אמא. כי הה"ג 
מתיחסים למוחין דאמא. וה"ח מתיחסים למוחין דאבא. (שם).
%break
%letter קג
קג) מהם נו"ה לבר מגופא.
%break
%letter קג
קג) נו"ה לבר מגופא: עי' תשובה פ"ג.
%break
%letter קד
קד) מהו ניקוי הפסולת.
%break
%letter קד
קד) ניקוי הפסולת: עביות שבמ"ן דתחתון, העולה ונכללת בזווג 
הפרצוף העליון, מתבררת ומתתקנת שם, שפירושו, שהעביות משגת 
בחינת המסך מעליון שאז התחתון עצמו ראוי לזווג. וע"כ הכל תלוי 
במדת המסך המשמש בזווג ההוא דעליון, 
%break
שאם למשל המסך הוא דבחי"א, אינו נברר מעביות בעת ההיא אלא 
בחי"א, והשאר יוצא בבחי' פסולת, כי המסך לא תיקן אותו. ולכן נבחן 
תיקון ההוא בשם ניקוי הפסולת, כי אותו הכמות שהמסך קולט ממנה, 
הוא מתנקה וראוי לזווג. (א' קמ"ה אות ס"ב).
%break
%letter קה
קה) מהם נ' שערי בינה.
%break
%letter קה
קה) נ' שערי בינה: עי' לעיל תשובה נ"ב.
%break
%letter קו
קו) מהם נש"ב שבז"א.
%break
%letter קו
קו) נ' שערי בינה שבז"א: נודע, שנ' שערי בינה, פירושם ה"ג דאמא, כי 
כל אחת כלולה מעשר הם ג'. ובהיותם בקטנות הם נ' חסר א', דהיינו 
רק מ"ט שערים, וזה מורה שהם חסר ראש וג"ר, אלא שהם רק ז"ת. 
%break
וכל אחת כלולה מכולן הרי ז"פ ז' שהם מ"ט. ואלו המ"ט שערים 
מתפשטים בז"א בעת קטנותו. ובגדלות מתפשט בו גם שער הנ', 
שהוא ג"ר שלהם. 
%break
וזה השער הנ' שזוכה בעת גדלותו, הוא בכח הלבושים דאמא עלאה, 
שמקבל מימי עיבורו, שהם עשרה לבושים לה"ח וה"ח שלו, הנקראים 
עשרה שמות אהי"ה. (א' קמ"ג אות נ"ח).
%break
%letter קז
קז) מהו נצח ישראל.
%break
%letter קז
קז) נצח ישראל: עי' תשובה ע'.
%break
%letter קח
קח) מהו סובל.
%break
%letter קח
קח) סובל: נודע, ששינוי הצורה מרחיקה הרוחניים זה מזה, ולפיכך 
אחר שהעובר מתעבה וניכר עביותו שהוא משונה מאמו נבחן שכלים 
דאמא אינם סובלים אותו עוד, ומפרידים אותו מהם והוא יוצא לחוץ 
(אלף קכ"ח אות ו').
%break
%letter קט
קט) מהם סיגים בלתי גמורים.
%break
%page 1271
%letter קט
קט) סיגים בלתי גמורים: עי' לעיל בתשובה ל"א, שג' מיני סיגים הם: א' 
השייכים עוד לבחינת ז"א עצמו, שהם השירים דהוד יסוד מלכות, והם 
אינם יוצאים בסוד דם לידה. אלא עולים לחג"ת ומתהפכים לחלב. 
%break
ב', הם שירים הנשארים אחר בירורי ז"א, שהם נחשבים לו לפסולת, 
ומ"מ הם נבררים ונעשה מהם נוקבא דז"א, וכל פרצופי קדושה 
דבי"ע, ואלו יוצאים לחוץ בסוד דם לידה, אבל הם דם טהור, כי מהם 
נבררים הפרצופים כולם שלמטה מז"א. 
%break
והם שנקראים "סיגים בלתי גמורים". כי הם נבררים עוד לצד 
הקדושה, כמבואר. גם הם נקראים "סיגים דח' ספירות ראשונות" 
כלומר השירים הנשארים מבחינת ח"ס ראשונות דז"א מכתר עד נצח, 
שבשירים אלו אין עוד לז"א שום חלק בהם, 
%break
כי אלו ח' הספירות דז"א נבררו לגמרי, ומה שנשאר מהם נחשב לו 
לפסולת, וע"כ הם יוצאים בסוד דם הלידה. אמנם השירים דג"ס הוד 
יסוד מלכות דז"א, הם נחשבים לבחינה א', ואינם יוצאים בדם הלידה. 
כנ"ל.
%break
הבחי' הג' של הסיגים, הם השירים הנשארים אחר בירור כל 
הפרצופים דבי"ע דקדושה, דהיינו אחר שנברר גם המלכות דעשיה, 
שאלו הם סיגים שלא יוצלחו עוד לכלום, והם יוצאים לקליפות, והם 
הנקראים דם טמא. 
%break
ואלו הם הנקראים "סיגים גמורים". והנה בעת שנברר ז"א, עוד לא 
נבררו הפרצופים התחתונים ממנו, ונמצא שבכלל השירים שנשארו 
אחר בירורים של ז"א, יש ב' בחינות סיגים הנ"ל, הן בחינת דם טהור, 
שמהם נבררו הפרצופים התחתונים. 
%break
והן דם טמא דהיינו הסיגים גמורים שעדיין כלולים שם, כי עוד לא נברר 
הנוקבא ובי"ע, ונמצא הסיגים גמורים מעורבים עוד שם. (א' קל"ט אות 
מ"א).
%break
%letter קי
קי) מהם סיגים גמורים.
%break
%letter קי
קי) סיגים גמורים: עי' תשובה ק"ט (א' קל"ט אות מ"א).
%break
%letter קיא
קיא) מהם סיגים דח' ספירות ראשונות.
%break
%letter קיא
קיא) סיגים דח' ספירות ראשונות: עי' תשובה ק"ט. (א' קל"ז אות ל"א).
%break
%letter קיב
קיב) מהם סתומים.
%break
%letter קיב
קיב) סתומים: אחורים דיסוד אמא המתפשטים עד החזה דז"א, הם 
סותמים הה"ח ואינם מניחים אותם להתפשט מחזה ולמטה, ונבחנים 
אז הה"ח שהם סתומים שם. 
%break
כי אין התפשטות החסדים מחזה ולמטה אלא בעת שהם מגולים 
בהארת חכמה, והאחורים דאמא מעכבים על הארת חכמה, כנודע. (א' 
קס"ח אות קכ"א).
%break
%letter קיג
קיג) מהם עולמות ונשמות.
%break
%letter קיג
קיג) עולמות ונשמות: ב' זווגים יש באו"א, א' הוא זווג להחיות 
העולמות, והיינו כל עוד שאמא היא באחורים לאבא, בסוד כי חפץ 
חסד הוא, והיא ממשכת מאבא חסדים בלי הארת חכמה. 
%break
ב' הוא זווג דהולדת נשמות, וזהו רק לאחר שאמא הפסיקה אחורים 
שלה. וחוזרת פב"פ עם אבא. ועולמות הנמשכים מזווג א', פירושם 
חיצוניות הספירות. ונשמות הבאים מהזווג הב', פירושם, פנימיות 
הספירות. 
%break
והוא מטעם, שאין אור החכמה יכול להתלבש בפרצוף זולתי 
בהתלבשותו באור דחסדים, הרי שאור החסדים הם חיצוניות ולבוש 
לאור הנשמות שהם בהארת חכמה. 
%break
ונמצא שמזווג א' דאו"א נמשכים החיצוניות והלבושים, ומזווג ב' דאו"א 
נמשכים הפנימיות המתלבש בהם דהיינו הנשמות, שהם בהארת 
חכמה. 
%break
ובזה תבין ענין ג' הפרצופים המתלבשים זה תוך זה, הנקראים חיצון, 
תיכון פנימי. אשר החיצון והתיכון, הם בחינות עולמות, ונמשכים מזווג 
הא'. והפנימי הוא בחינת נשמות, ונמשך מזווג הב' הנ"ל. (א' רי"ב אות 
רכ"ג).
%break
%letter קיד
קיד) מהי עונת איש גמור.
%break
%page 1272
%letter קיד
קיד) עונת איש גמור: ענות איש גמור, הוא אחר היותו בן י"ג ויום א', 
שאז משיג המוחין דהולדה. עי' לעיל בתשובות צ"א וצ"ב. (א' רל"א 
אות רס"ט).
%break
%letter קטו
קטו) מהי עונת בן ט' ויום א'.
%break
עונת בן ט' ויום א':
%break
%letter קטו
קטו) עי' תשובה צ'. (שם).
%break
%letter קטז
קטז) מהי עונת בן י"ח.
%break
%letter קטז
קטז) עונת בן י"ח: עונת בן י"ח היא אחר שקבל הל' דצלם דבחינת 
המוחין דהולדה. כמ"ש במקומו. (שם).
%break
%letter קיז
קיז) מהי עונת הפעוטות.
%break
%letter קיז
קיז) עונת הפעוטות: עי' לעיל בתשובה פ"ט. (שם).
%break
%letter קיח
קיח) מהו עיבור א'.
%break
%letter קיח
קיח) עיבור א': בעיבור א' מתקנים בחזרה בחי' הקטנות דז"א 
דנקודים, שהם ו' הכלים: חב"ד, חג"ת, ונקודת החזה, בקומת נה"י, 
שהוא אור הנפש. ונקרא ג' גו ג', כי רק ג' כלים עליונים נגדלים בעיבור, 
וג' תחתונים כלולים בהם. 
%break
ובגמר העיבור לעת לידה, מזדווגים או"א במסך דבחי"א, מבחינת 
הכלים האמצעים שלהם, ויוצאת קומת הרוח לז"א, אלא ז"א אינו יכול 
לקבלה עתה, כי נולד תכף נופל לבי"ע. ואובד גם בחינת הנפש 
דאצילות. 
%break
ועל ידי יניקתו שם מב"ש תחתונים דעתיק, שהניחו רשימתם בנהי"מ 
דא"א דאצילות, הוא חוזר וקונה הנפש דאצילות שמזמן העיבור, ועולה 
מבי"ע ומלביש לנה"י דא"א דאצילות. (א' קנ"ב אות פ"ה) עי' לעיל 
תשובה כ"ד.
%break
%letter קיט
קיט) מהו עיבור ב'.
%break
%letter קיט
קיט) עיבור ב': עיבור ב', משלים הכלים שמחזה ולמטה, החסרים לו 
אחר כל התיקון דעיבור הא'. כי בעיבור א' לא נתקנו אלא הכלים 
דפנים, שהם בחינת גו"ע, שמבחינת תיקון קוים הם נקראים חב"ד 
חג"ת עד החזה. כנ"ל בתשובה קי"ח. 
%break
והוא חסר אח"פ, שהם תנה"י שמחזה ולמטה. ואלו נשלמים לו בעיבור 
ב' ע"י אריכת רגלים דאמא, שיורדת ה"ת מעינים, ומחזירים אח"פ 
דז"א למקומם ואז נשלמים עשרה כלים. ועיבור ב' זה ה"ס ביאה 
קדמאה הנזכר באו"א ובזו"ן, כדי לעשותה כלי.
%break
ומבחינות האורות, נבחן בעיבור ב' הזה, שיוצאים כאן ד' מדרגות: א' 
גדלות דה"ג דאמא. ב', ו"ק דה"ח דאבא. ג', ג"ר דה"ח דאבא. וכל אלו 
הה"ג והה"ח דאו"א, נבחנים לג"ר דרוח, והם מוחין דקטנות. 
%break
ויש עוד מדרגה ד', שהיא ו"ק דאמא דגדלות, שיוצאת יחד עם ג' 
המדרגות הנ"ל. ומ"ן דעיבור ב', שז"א מעלה מאחורים דאו"א, הם 
מבחינת חלוקה הב' דנקודים, המחזיר או"א לראש, אמנם עדיין הם 
במצב פב"א. 
%break
וע"כ נבחנים כל המוחין האלו בבחינת אחורים, שפירושו, שאחורים 
דאמא שולטים עוד בהם, המעכבים ההארת חכמה בחסדים. א' קנ"ט 
אות ק"ב).
%break
%letter קכ
קכ) מהו עיבור ג'.
%break
%letter קכ
קכ) עיבור ג': אחר היותו בן ט' שנים ויום א', שכבר קבל כל ד' 
המדרגות הבאות ע"י עיבור ב', אז עולה למ"ן לצורך מוחין דהולדה, 
הנקרא עיבור ג'. או עיבור ב' דגדלות. 
%break
וזהו ע"י העלאת מ"ן לאו"א מבחינת אחורים שלהם שנפלו מחלוקה 
הג' דנקודים, ממ"ן דו' ונקודה, שקבלו מיסוד דא"ק. שאז הפסיקה 
אמא אחורים שלה וחזרה עם אבא פב"פ, מבחינה זו יצאו שם ד' 
קומות מבחינת או"א עלאין, וד' קומות מבחינת ישסו"ת. 
%break
ולפי השיעור שז"א מעלה מאחורים אלו, כן יגדלו המוחין שמקבל על 
ידיהם. ועובר ג' הזה נקרא בהרבה מקומות, בשם עיבור ב' ג"כ, והוא 
כי לעיבור ב' שלאחר ב' שנים דיניקה, קורא בשם עיבור ב' דקטנות. 
%break
ולעיבור ג' זה, הבא לאחר ט' ויום א', הוא קורא עיבור ב' דגדלות. והוא 
דבר המובן מענינו. (א' קנ"ב אות פ"ו. א' קנ"ו אות צ"ב. קנ"ט אות 
ק"ב).
%break
%letter קכא
קכא) מהי עכירת הדם.
%break
%letter קכא
קכא) עכירת הדם: עביות שבכלי דזווג, שהם כלים דנה"י, נקראת בשם 
דם. וכל עוד שלא נתקנו במסך דעליון, נבחן שהם עכורים, כי הרצון 
לקבל בלי מסך, הוא חלקם של הקליפות, כנודע. 
%break
%page 1273
וכשהם מתתקנים ע"י העליון ומשיגים כח המסך, אז נבחן שנעשו 
ברורים ומזוקקים, באופן שהם ראוים לזווג עם אור העליון. (א' קמ"ה 
אות ס"ב).
%break
%letter קכב
קכב) מהי עכירת דמיין.
%break
%letter קכב
קכב) עכירו דמיין: הבחינות דה"ת מצמצום א', שהן אינן יכולות לקבל 
בחינת הקפאון דיסוד אבא העושה לז"א בבחינת רקיע. (עי' תשובה 
ל"ז.) שהם כלולים במ"ן דז"א, נבחנים לעכירו דמיין. (א' קל"ג אות 
כ"א).
%break
%letter קכג
קכג) מהו עליונים דכלים נגדלים תחלה.
%break
%letter קכג
קכג) עליונים דכלים נגדלים תחלה: עי' תשובה ע"ו.
%break
%letter קכד
קכד) מהו עלמא דדכורא.
%break
%letter קכד
קכד) עלמא דדכורא: בינה נקראת עלמא דדכורא, ביחס נה"י שלה 
המתלבשים בז"א, שהוא זכר. (א' קל"א אות י"ג).
%break
%letter קכה
קכה) מהם עשרה דמים.
%break
%letter קכה
קכה) עשרה דמים: ז"א כולל ה"ח וה"ג, כי מבחינת חסד החמישי 
שהוא הוד יוצאים ה"ג, להיותו בחינת המלכות דה"ח, כנודע. וביחס 
הנוקבא הנפרדת דז"א, נקרא ז"א רק בחינת ה"ח לבד, ונוקבא כולה 
ה"ס ה"ג.
%break
אמנם בז"א לבדו, יש ג"כ בחינת נוקבא שבגופו, וע"כ הוא עצמו כלול 
ג"כ בהכרח מה"ח וה"ג, והיינו כנ"ל שמחסד החמישי שהוא הוד 
מתפשטים הה"ג. 
%break
ואמנם במ"ן דז"א שעלו לאו"א, כלולים כל הפרצופים דבי"ע וגם 
השירים מהם שהם חלקם של הקליפות (כמ"ש הרב בדף א' קל"ט 
אות מ' ומ"א) אמנם כל אלו כלולים בה"ג דז"א, ולא בה"ח שלו, כי 
מז"א ולמטה נבחנים כולם בבחינת גבורות.
%break
ונמצא לפי"ז, שה"ח דז"א הם דם טהור לגמרי, דהיינו אפילו החלקים 
דהוד יסוד מלכות, שלא נבררו בעיבור ונשארו בבחינת דם, מ"מ הם 
דם טהור, שאין חלק של הקליפות מעורב בהם. 
%break
אלא בבחינת ה"ג, שהם השירים השייכים אל הנוקבא הנפרדת ובי"ע, 
בהם יש דם טמא, שהם עירוב השירים שישארו אחר בירור המלכות 
דעשיה, שהם סיגים ממש בלי שום תועלת. ועל שם הסיגים הגמורים 
האלו המעורבים בה"ג, נקראים פעם הה"ג בשם דם טמא. 
%break
ושירים דהי"מ דז"א, אע"פ שנעשה מהם בחינת נוקבא שבגופו דז"א, 
שהם ה"ג בערך ז"א. מ"מ בערך עצמם הם מה"ח, כי ז"א כולו ה"ס 
ה"ח. וז"ס עשרה דמים הם: ה' דם טהור, וה' דם טמא. כמבואר.
%break
%letter קכו
קכו) מהו פנימי.
%break
%letter קכו
קכו) פנימי: ג' פרצופים הם: פרצוף העיבור שהוא קומת נה"י. ופרצוף 
יניקה שהוא קומת חג"ת. ופרצוף גדלות שהוא קומת חב"ד. והם 
מתלבשים זה בתוך זה. פרצוף הגדלות מתלבש מחזה ולמטה, תוך 
פרצוף היניקה, 
%break
ופרצוף היניקה מתלבש מחזה ולמטה, תוך פרצוף העיבור. ונמצא 
פרצוף הגדלות לפנים מכולם, וע"כ נקרא פנימי. ופרצוף העיבור לחוץ 
מכולם, וע"כ נקרא חצון. ופרצוף דיניקה באמצעם, וע"כ נק' תיכון. (א' 
ר"י אות רי"ד).
%break
%letter קכז
קכז) מהי פנימיות דקטנות אבא.
%break
%letter קכז
קכז) פנימיות דקטנות אבא: ו"ק דה"ח, שז"א מקבל מבן ב' שנים עד 
שנת הו' יום א', הם נקראים פנימים דקטנות אבא. עי' אות קי"ט. (א' 
קפ"ו אות קע"ט).
%break
%letter קכח
קכח) מהי פנימיות דקטנות אמא.
%break
%letter קכח
קכח) פנימיות דקטנות אמא: נ"ר דרוח שז"א מקבל בשני שנים 
דיניקה, נקראים פנימים דקטנות אמא. עי' אות קי"ט. (א' קפ"ד אות 
קע"ב וקע"ג).
%break
%letter קכט
קכט) מהי פנימיות וחיצוניות.
%break
%letter קכט
קכט) פנימיות וחצוניות: ג' פירושים יש בענין פנימיות וחיצוניות: א', 
ע"פ הבחן הזווגים, דאו"א, לפי החלוקות דנקודים כנ"ל באות קי"ג. 
עש"ה. ב' הוא לפי ההבחן דמוחין דהולדה. ג' הוא לפי ההבחן דאו"א 
וישסו"ת.
%break
%page 1274
והנה לפי ההבחן הא' נמצא, שכל הבא בעיבור א' ובעיבור ב' 
הנמשכים מחלוקה א' וב' דנקודים, שהם עי"מ דקטנות הנכנסים בז"א 
עד היותו בן ט' ויום א', כל אלו נקראים חיצוניות. 
%break
להיותם עוד מבחינת אחורים דאמא המעכבים על הארת חכמה, והם 
רק חסדים, לפיכך נקראים חיצונים, שהם לבושים להארת חכמה. 
%break
אלא המוחין הבאים ע"י עיבור ג' ע"י העלאת מ"ן מאחורים דחלוקה ג' 
דנקודים, שהוא לאחר ט' ויום א', הם הנקראים פנימיות משום שאז 
מפסקת אמא את האחורים שלה וחוזרת פב"פ עם אבא, ומשפעת 
הארת חכמה. 
%break
שהם מתלבשים בפנימיות החסדים, ואפילו הקטנות של העיבור הג' 
הזה, שאינם עוד ראוי להולדה נחשבת ג"כ לפנימיות, להיותה באה 
מזווג פב"פ דאו"א.
%break
ולפי ההבחן הב' הנ"ל, נמצא שאפילו המוחין דנשמה הן נשמה 
דישסו"ת, והן נשמה דאו"א עלאין נחשבים ג"כ לחיצוניות. משום דכל 
עוד שאין בחינת חיה בפרצוף אינו ראוי להוליד. 
%break
וכל שאינו ראוי להוליד עוד נקרא חיצוניות, ונקרא אב"א אלא בחינת 
חיה, הן דישסו"ת והן דאו"א, נקרא פנימיות ופב"פ, כי אז הם ראוים 
להוליד. כי מוחין דחיה דישסו"ת מספיקים לזווג דהולדה דיעקב ורחל. 
ומוחין דחיה דאו"א עלאין מספיקים להולדה גם לזו"ן הגדולים.
%break
ולפי הבחן הג' הנ"ל. נמצא שכל המוחין הבאים מישסו"ת נחשבים 
לחיצוניות, משום שאין זו"ן הגדולים חוזרים ע"י פב"פ. וכל המוחין 
הבאים מאו"א עלאין נקראים פנימיות. 
%break
משום שהזו"ן חוזרים על ידם פב"פ. ואפילו הקטנות דאו"א עלאין 
נחשבת ג"כ לפנימיות, משום שבאה מאו"א עלאין. (א' רי"ב מאות רכ"ג 
עד אות רכ"ו).
%break
%letter קל
קל) מהי פסיעה לבר.
%break
%letter קל
קל) פסיעה לבר: כבר נתבאר בחלק ט' דף תתמ"א תשובה צ'. ע"ש. 
(א' קמ"ו אות ס"ו).
%break
%letter קלא
קלא) מהן פעוטות.
%break
%letter קלא
קלא) פעוטות: עי' לעיל תשובה פ"ט. (א' קס"ז אות קכ"ה).
%break
%letter קלב
קלב) מהו ציור הולד.
%break
%letter קלב
קלב) ציור הולד: ציור הולד, נעשה ע"י בחינת אודם דאמא, שהם 
בחינת עביות והמסכים שהזווג נעשה עליהם, שהם מעמידים הקומה 
ומסיימים לכל אבר ואבר דז"א בצורתו (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter קלג
קלג) מהו צינון.
%break
%letter קלג
קלג) צינון: בהסתלקות האורות מהכלים נבחן שהכלים נצטננו ע"ש 
שחדלו מלפעול פעולתם. (א' ק"ל אות ח').
%break
%letter קלד
קלד) מהו צירי.
%break
%letter קלד
קלד) צירי: בינה נקראת צירי, ע"ש שכל האברים דז"א מקבלים צורתם 
ע"י המסך העביות שלה. (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter קלה
קלה) מהו צר.
%break
%letter קלה
קלה) צר: השפעה מרובה דחסדים, מכונה בשם הרחבה, או רוחב, 
וצמצום החסדים מכונה בשם צר. אבל צמצום חכמה מכונה בשם 
קצר. והשפעתה בשם ארוך. (א' קכ"ח אות ו').
%break
%letter קלו
קלו) מהו קיסטא דחיי.
%break
%letter קלו
קלו) קיסטא דחיי: אי אפשר לז"א שיהיה לו מוחין פחותים מפנימים 
דאמא דקטנות, שהם בחינת נ"ר דרוח, שהוא משיג בב' שנים דיניקה, 
והם הנקרא קסטא דחיי, שפירושו מדת החיים. 
%break
כי המוחין שלמעלה מבחינה זו, אינם בו מדת החיים, אלא רק בחינת 
תוספת הרוחה, שאינם מחייבים להיות קביעות והם אצלו בעובר ושב 
לפי הזכות של התחתונים. (א' קמ"ח אות ע"ג).
%break
%letter קלז
קלז) מהו קפאון.
%break
%page 1275
%letter קלז
קלז) קפאון: נודע, שבחינת יסוד דאבא הוא צר מחסדים ואריך 
בחכמה. כי חוסר חסדים מכונה צר, (עי' תשובה קל"ה) ומבחינה זו 
דצר, נקרא אור קפאון. בסו"ה אור יקרות וקפאון. שאע"פ שהוא אור 
יקרות דחכמה. מ"מ הוא בבחינת קפאון וצינון מחוסר חסדים. 
%break
ולפיכך, הארה זו דיסוד דאבא, מכונה בשם המסו המקפיא את החלב 
כדי שיתגבן ויעשה גבינה. כי בהיות הנקבה בבחינת קצר ורחב, 
שפירושו קצר מהארת חכמה, ורחב בחסדים, 
%break
נמצא טפת האודם שלה, שאינו חסר אלא בחי' האריך דאבא, כדי 
לתקן את בחינת הקצר שבה, וע"כ אינו מתוקן מטפת האודם שלה 
אלא אותו השיעור שאור הקפאון דאבא מקפיא ממנה, כי רק זה 
השיעור נשלם בבחינת אריך דאבא, שהיא כל חיות הולד, 
%break
כנודע שאור אבא הוא בחינת חיה. ולפיכך חביב אור הקפאון הזה 
דאבא, כי אינו מתחבר בבנין הולד אלא אותו השיעור שנקפא על ידו. 
וז"ס הדם היוצא בעת הלידה, כי הוא ממ"ן דז"א ואודם דאמא שאור 
הקפאון דאבא לא הגיע אליהם ולא הקפיא אותם, 
%break
וע"כ הם לחים ואדומים, כי לא נתחברו בבנין הולד. ועל שם זה נקרא 
ז"א רקיע, דהיינו על שם קבלתו הקפאון דאבא. והבן זה. (א' קל"ג אות 
כ"א).
%break
%letter קלח
קלח) מהו ראש הקטן.
%break
%letter קלח
קלח) ראש הקטן: ראש דקטן הוא אור הרוח בכלים דחב"ד. ורק בערך 
הכלים הוא ראש, אמנם העיקר הם האורות, וע"כ חב"ד נבחנים רק 
לחג"ת, וראש הקטן אינו אלא חג"ת כי הכלים המלבישים לאור הרוח 
נקראים חג"ת. (א' קס"ד אות קי"ח).
%break
%letter קלט
קלט) מהי ראשית.
%break
%letter קלט
קלט) ראשית: חכמה דז"א נקראת ראשית. והוא מטעם, כי אור 
החכמה שלו מתלבש בכלי דכתר שלו. כי אין חכמה מתלבשת בכלי 
דחכמה אלא רק בא"א, הנמשך מבחי' שכנגדו מפרצוף גלגלתא דא"ק. 
%break
אבל או"א, החכמה מתלבשת בכתר שלהם, מפני שהם נמשכים 
מבחי' שנגדם מע"ב דא"ק, שבו נתחלפו האורות, ובאה חכמה בכלי 
דכתר ואור הבינה בחכמה. 
%break
ולכן ז"א, שמצד המוחין שלו נמשך בעיקר מאו"א, הנה גם בו 
מתלבשת החכמה בכלי דכתר, ונמצא אצלו החכמה ראשית הפרצוף. 
(א' קס"ג אות קי"ג).
%break
%letter קמ
קמ) מהי רגל קוף הארוך.
%break
%letter קמ
קמ) רגל קוף הארוך: עי' תשובה ל"ט. (א' קל"ז אות ל').
%break
%letter קמא
קמא) מהו רקיע.
%break
%letter קמא
קמא) רקיע: עי' תשובה קל"ז (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter קמב
קמב) מהי שאלה.
%break
%letter קמב
קמב) שאלה: עי' תשובה מ"ז.
%break
%letter קמג
קמג) מהו שדי בדגש.
%break
%letter קמג
קמג) שדי בדגש: יש שד"י בדגש והוא שם קדוש, ויש שדי ברפה, והוא 
בחינת שדים ליניקה. בסו"ה בין שדי ילין. וביאורם הוא: כי דרכו של 
אבא שהוא ע"ב, להאיר חסדים מכוסים בחג"ת, וחסדים מגולים רק 
בנה"י. כנודע. 
%break
ואם הזווג דאו"א הוא בכלים האמצעים, שהם חג"ת, ועדיין אין שם 
כלים דנה"י, באים ב' ההארות שם בזה אחר זה בסוד מטלטלין, שהם 
מטולטלין מרחמים לדין ומדין לרחמים. 
%break
כי בשעה שהאורות דחסדים מכוסים באחורים דאמא, אז הם בבחי' 
הרחמים, בהרחבה מרובה דחסדים. ואם מתגלה בהם הארת ע"ב, 
נעשה בהם סיתום חסדים שהוא מדת הדין, כי נעשו מחוסרי השפע. 
%break
והוא משום שליטת אחורים דאמא שם. כי אין מקום הגילוי דהארת 
ע"ב אלא מחזה ולמטה אחר סיום דיסוד אמא. כנודע.
%break
וזה סוד ע"ב ורי"ו וכ"ו, השולטים אז בג' הקוים חג"ת: ע"ב בחסד, ורי"ו 
בגבורה, וכ"ו בת"ת. כי הוי"ה דע"ב בחסד, פירושה: שע"ב מאיר 
הארתו בפרצוף דחג"ת, שחסד כולל כחב"ד, כנודע. 
%break
%page 1276
והנה אז מתעוררים אחורים דיסוד אמא ופוסקת הזווג דחסדים שלה 
כנ"ל, ונעשה סיתום חסדים בפרצוף דחג"ת, וסיתום חסדים זה מרומז 
בג' השמות: ס"ג, מ"ה ב"ן, אשר קבלו החשבון ע"ב. והענין, כי תוספת 
חשבון זה המשלימם להגימטריא ע"ב, מגלה החסרונות שלהם. 
%break
וזהו הרמז, שס"ג ועשר אותיותיו עולים ע"ג, שהם ע"ב עם הכולל, כי 
האותיות דהויה רומזים על ע"ס של הפרצוף בעת היותם בלי זווג. 
וחשבון של האותיות רומזים על בחינת המלכות, ומדת קומת הזווג 
שיש בעשר אותיות דהוי"ה ההיא. 
%break
ולפיכך בעת הארת ע"ב, נפסק הזווג מיסוד ועטרה דס"ג, ואינם 
משפיעים קומת החסדים שבס"ג, ונבחן שהוסר החשבון הכולל ס"ג 
מהויה ההיא ולא נשאר שם אלא מספר העשר אותיות בלבד, כי פסקה 
קומת החסדים שלה להאיר בפרצוף. 
%break
הרי שזו התוספת דעשר אותיות דהוי"ה דס"ג, רומז על מדת החסרון 
שבהוי"ה זו, דהיינו הפסק הזווג, כמבואר. ועי' בע"ח שער י"ח פ"ב 
בכל ההמשך עש"ה.
%break
והוי"ה דמ"ה עם חשבון ד' אותיות הפשוט דהוי"ה זו, עולים ג"כ ע"א, 
שעם הכולל עולים ע"ב. ותוספת זו מראה שהוי"ה אבדה הה"ח שלה, 
שה"ס המילוי אלפין שבה, ונשארה בבחי' שורש לבד, שהוא אור 
הנפש, 
%break
כי כל קומת הרוח נעלם ממנה, מחמת הפסק הזווג דהוי"ה דס"ג, 
כנ"ל. הרי אשר התוספת דחשבון הוי"ה פשוטה על המ"ה הוא מראה 
על בחינת החסרון של אור הרוח שנסתלק ממנה. אחר שקבלה 
להגימטריא ע"ב, דהיינו הארת הע"ב.
%break
וכן הוי"ה דב"ן, שעם הגלות החשבון דאחורים דב"ן, היא בגי' ע"ב. כי 
ב"ן הוא מקבל ממ"ה, וכיון שמ"ה עצמו נשאר בבחינת אור הנפש, 
דהיינו הוי"ה הפשוט. 
%break
ע"כ נעלם גם אור הנפש מב"ן, ולא נשאר ממנו זולת אור אחורים 
בלבד. הרי שגילוי הארת ע"ב, גרמה להסתלקות כל בחינת הב"ן, 
ואפילו אור הנפש שבה, ולא נשארה רק באחורים.
%break
וז"ס הרי"ו הנזכר, שהוא בגי' גבורה, כי הארת ע"ב במקום חג"ת 
גורמת להפסק הזווג דחסדים מס"ג, שעי"ז אובד מ"ה קומת החסדים 
שלו, ונשאר רק באור הנפש, וב"ן בבחי' אחורים. 
%break
וז"ס שגבורה בגי' ראי"ה. כי הארת ע"ב שהיא חכמה נקרא ראי"ה. כי 
בהיותה שלא במקומה, דהיינו בחג"ת ששם המקום דחסדים מכוסים 
תחת שליטת יסוד דאמא, הנה ראי"ה בגי' גבורה, כלומר שגורמת 
סיתום גדול בפרצוף.
%break
וע"כ נבחן שע"ב בחסד, כי שם הוא מאיר הארתו כנ"ל, ואז ג' ע"ב 
הנ"ל מאירים בגבורה, בסוד רי"ו. כנ"ל. 
%break
ואז נבחן קו האמצעי שהוא עיקר הפרצוף דחג"ת, שהוא רק בבחי' 
הוי"ה פשוטה בלי מילוי אלפין שבה, הרומז על הסתלקות קומת 
החסדים, והשארתו את אור הנפש, שהוא בחינת הוי"ה פשוטה. 
%break
וחשבונם יחד, שהם ע"ב ורי"ו וכ"ו, הם בגי' שד"י. וה"ס בין שד"י ילין, 
מלשון התלוננות, שרומז על בחינת הסיתום המתגלה בעת גילוי 
החשבון הזה של שד"י. כמבואר. וז"ס שד"י ברפה.
%break
אמנם לעת גדלות, כשמתחדשים לז"א, הכלים דנה"י ומקבל מזווג 
דאו"א מכלים הפנימים שלהם, הנה אז יורדים ע"ב רי"ו וכ"ו ששמשו 
בחג"ת, ובאו לכלים דנה"י. 
%break
ונמצא הריוח בשנים: א', שאין שם הפסד של העדר החסדים, כי בלאו 
הכי הם כלים דאחורים. ואינם צריכים כל כך לחסדים. וב' שעתה נפרדו 
ב' הארות ששמשו יחד בחג"ת, שנתגלגלו מרחמים לדין ומדין 
לרחמים, כנ"ל, 
%break
%page 1277
ועתה משמשים בחג"ת החסדים המכוסים באופן קבוע, וגילוי הארת 
ע"ב ירדה לנה"י, ואינם סותרים זה את זה, אלא אדרבא שהם עוזרים 
זה לזה, להיותם בב' מקומות. והבן. 
%break
וע"כ כאן השם שד"י בדגש, כלומר שהוא במקום הדינים שהם הכלים 
דנה"י, שאין הדינים בהם אלא ריוח, כי הם באים בסוד הזווג, והם 
מגלים החכמה ממטה למעלה גם בעליונים, כמ"ש במקומו. (א' רמ"ב 
אות רצ"ב).
%break
%letter קמד
קמד) מהו שדי ברפה.
%break
%letter קמד
קמד) שדי ברפה: עי' לעיל בתשובה קמ"ג.
%break
%letter קמה
קמה) מהם שדים.
%break
%letter קמה
קמה) שדים: דדים נקראים על שם קומת החסדים הנמשכת מהדדים. 
ושדים הם נקרא על שם הארת ע"ב המתחילה להתגלות משם, בסוד 
ע"ב רי"ו וכ"ו שבגימטריא שד"י. כנ"ל בתשובה קמ"ג. (א' ר"מ אות 
רפ"ח).
%break
%letter קמו
קמו) מהו שקר אין לו רגלים.
%break
%letter קמו
קמו) שקר אין לו רגלים: עי' לעיל תשובה ע'.
%break
%letter קמז
קמז) מהם תחתונים דאורות נכנסים תחילה.
%break
%letter קמז
קמז) תחתונים דאורות נכנסים תחלה: עי' לעיל תשובה ו'.
%break
%letter קמח
קמח) מהו תיכון.
%break
%letter קמח
קמח) תיכון: עי' לעיל תשובה קכ"ו.
%break
%letter קמט
קמט) מהי תורה.
%break
%letter קמט
קמט) תורה: המוחין דז"א נקרא בשם תורה. והוא בסוד מ"ש ז"ל, 
נובלות חכמה של מעלה תורה, ונובלות בינה של מעלה שכינה. פירוש: 
כי פירות לפני גמר בישולם, נקראו נובלות. 
%break
ונודע ששביה"כ היתה מפני שהכלים היו קטנים, אבל לעתיד בגמר 
התיקון, אחר שנתגדלו הכלים בעולם התיקון, אז ישובו בי"ע להיות 
אצילות, כמו שהיה מטרם שביה"כ, בסוד דמטי רגלין ברגלין, כנודע. 
%break
הרי שהשבירה היתה מפני שקבלו הכלים אל האורות הגדולים מטרם 
שנתגדלו כל צרכם. וע"כ דומה זה לנובלות. ונודע שאחורים דאבא 
שנתבטלו בעת שביה"כ, הנה מהם באים כל המוחין דז"א הרי 
שנובלות חכמה שלמעלה שהוא האחוריים דאבא שנתבטלו, 
%break
מהם נמשכים המוחין דז"א שנקרא תורה, ומאחורים דישסו"ת, נעשו 
כל המוחין של הנוקבא דז"א, וישסו"ת הם בינה, הרי שנובלות בינה 
שלמעלה, שכינה. (א' קל"א אות י"א).
%break
%page 1282
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter קנ
קנ) מה הגורם שהולד נדחה ונולד.
%break
%letter קנ
קנ) כל עוד שאו"א היו מזדווגים בבחינת מסך דעביות השורש, הנה אז 
לא נתעבה ז"א בהתכללותו בהזווג ההוא, כי אין הכר עביות בבחינת 
השורש, וע"כ היה שם כמו ירך אמא בלי שום הכר ביניהם. 
%break
אבל בעת לידה, שאו"א נזדווגו על מסך דעביות דבחי"א, חזר העביות 
ההיא גם על ז"א עצמו, בהיותו נכלל באותו הזווג, כמ"ש לעיל (דף ר"א 
תשובה קס"ח) וכיון שנתעבה הז"א, אז הוכר ההפרש מז"א לאמא, 
וזהו לידתו ויציאתו ממש, 
%break
כי השינוי צורה מבדיל בין הרוחניים כמו השינוי מקום בהגשמיים. 
עש"ה. וע"כ נבחן, שאורות דאמא דוחים את ז"א מחמת שהוכר שם 
לאורח, כלומר, שאינו מבחינת הגוף דבעל בית שהיא אמא, שבזה 
נדחה ויוצא לחוץ, כמבואר. (א' קנ"ח אות ו').
%break
%letter קנא
קנא) מה הפירוש מתגלגל ויורד עד מדור התחתון.
%break
%letter קנא
קנא) בימי עיבור עולה הולד בג' מדורים: שבמדור התחתון משיג 
הנפש דנפש, ובמדור האמצעי משיג הרוח דנפש, ובמדור העליון משיג 
הג"ר דנפש. ובעת לידה, שחוזר הדלת וציר דקטנות למקומה, ואו"א 
מזדווגים על בחי"א, שאז הוכרה עביות דז"א, שמשונה מאמא, 
%break
וגם בחינת בי"ע ניכר בו, כנודע, הנה אז אובד כל נרנח"י דנפש שהשיג 
בעיבורו. ויורד לבי"ע, כנודע. וזה נבחן, שמתגלגל ויורד עד למדור 
התחתון, כי אובד מדרגתיו בסדר המדרגה, שבירידתו ממדור העליון 
אבד הג"ר דנפש, 
%break
ובירידתו ממדור האמצעי אבד הרוח דנפש, ובירידתו גם ממדור 
התחתון ונופל לבי"ע, אובד גם נפש דנפש דאצילות, ונעשה לבחינת 
בי"ע. (א' קכ"ז אות א').
%break
%letter קנב
קנב) למה בעת הלידה מצטננים נה"י דתבונה.
%break
%letter קנב
קנב) כי בעת הלידה אובדת התבונה בחינת ג"ר שלה, ובאה לבחינת 
ו"ק, כנודע. ונמצא שאור הרוח בא לכלי דחב"ד, ואור הנפש לכלי 
דחג"ת ונשארו נה"י בלי אור. 
%break
ועלית אור נפש מנה"י לחג"ת, גורם הצטננות נה"י דאמא, משום 
שנשארו בלי אור נפש שלהם, שהיא חיותן. (א' קכ"ח אות ו').
%break
%letter קנג
קנג) מי גרם לעובר שיהיה ניכר לאורח ברחם דתבונה.
%break
%letter קנג
קנג) עי' תשובה ק"נ. (א' קכ"ח או"פ ד"ה האורות).
%break
%letter קנד
קנד) מה פירוש שאין ז"א יכול להולד אלא ע"י דוחק גדול.
%break
%letter קנד
קנד) כי דלת וציר דגדלות, סותם ועושה אותם לם' סתומה, ואין 
הדלתות נפתחות, אלא ע"י הסתלקות הגדלות והתהפכות הצירים, 
שפירושה, שהקטנות חוזרת לאו"א, שאז נפתחים הדלתות והולד יוצא 
ונולד, 
%break
כנ"ל (דף תשפ"ז ד"ה דלת) וענין חזרת הקטנות, נבחן לדוחק גדול 
כלפי או"א, אמנם לולא זה, לא היה ז"א יכול להולד. הרי שאין ז"א נולד 
אלא ע"י דוחק גדול. (א' קכ"ח אות ו').
%break
%letter קנה
קנה) למה עולין נה"י דתבונה לחג"ת שלה, בעת הלידה.
%break
%letter קנה
קנה) שבהיות ישסו"ת חוזרים לקטנותם שנסתלקו ג"ר מכלים דחב"ד, 
ובא אור הרוח לכלים דחב"ד, ואור הנפש בכלים דחג"ת, ונשארים נה"י 
בלי אור, כנודע, 
%break
הרי שבעת הלידה עולה אור הנה"י שהוא הנפש, ומתלבש בכלים 
דחג"ת. שהוא מפאת ביאתם של ישסו"ת לקטנות בעת לידה. (א' קכ"ח 
אות ו').
%break
%letter קנו
קנו) מה הפירוש, נבקע הרחם דרך פיו.
%break
%letter קנו
קנו) כי הדלת וציר דגדלות, שנתחבר אל הדלת וציר דקטנות, ונעשו 
שניהם לאחד, עשה שם ם' סתומה, ועתה בעת לידה שחזרה הקטנות 
לשליטתה, ניכר ההפרש דדלת וציר דקטנות, כלפי דלת וציר דגדלות, כי 
אז נעשה הדלת וציר דקטנות לשולט, 
%break
וזה נבחן כי נפתחו הדלתות, ונעשה ביניהם בקיעה. גם זה נבחן 
להתהפכות הצירים, כי בעת העיבור שישסו"ת היו בגדלות, והדלת 
וציר דקטנות נתבטל, ונעשה אחד עם הדלת וציר דגדלות, הנה אז היה 
הדלת וציר דגדלות למעלה, 
%break
%page 1283
והדלת וציר דקטנות מלמטה, כי לא עלה אז בשם. אבל עתה שחזרה 
הקטנות לשליטתה, ונסתלקה הגדלות מישסו"ת, נעשה הדלת וציר 
דקטנות לשולט בפרצוף, והדלת וציר דגדלות נעשה למטה ממנה, 
כלומר שעתה הדלת וציר דגדלות אינה עולה בשם. 
%break
ונבחן זה להתהפכות הצירים, שמה שהיה מקודם מלמעלה נעשה 
בעת הלידה מלמטה, ומה שהיה מקודם מלמטה, נעשה עתה 
מלמעלה. וז"ס כי נהפכו עליה ציריה וכו'.
%break
וענין בקיעת הרחם שנעשה ע"י הכר הדלת וציר דקטנות, כבר אינו 
נבחן ביסוד דכללות או"א וישסו"ת. אלא רק בבחינת ישסו"ת לבד, אשר 
פי הרחם, הוא פה דראש שלהם, כנודע. 
%break
כי או"א, אינם חוזרים לקטנות לעולם כנודע, וע"כ מדייק שנבקע 
הרחם דרך פיו. כלומר דרך הפה דישסו"ת בלבד, ולא מבחינת הרחם 
דכללות או"א עם ישסו"ת, כמבואר. (א' קכ"ח אות ו').
%break
%letter קנז
קנז) מה הפירוש בשביל התלבשות המוחין דז"א צריכים נה"י תבונה 
להתרוקן.
%break
%letter קנז
קנז) כי ענין עלית נה"י לחג"ת הנעשה בעת הלידה, גורם שם עביות 
דבחי"א במסך דאו"א, ואור העליון שאינו נפסק, נמצא מזדווג עם 
המסך ההוא החדש דבחי"א, ומוציא בו קומת הרוח. כמ"ש הרב (בדף 
א' קנ"ב אות פ"ו) שהמוחין האלו מקבלם אח"כ ע"י היניקה. ע"ש. 
%break
הרי שהתרוקנות נה"י דתבונה, שפירושם, החזרתם לבחינת הקטנות, 
שאור הרוח מתלבש בכלים דחב"ד ואור הנפש שבנה"י מסתלק ועולה 
לחג"ת, ונה"י התרוקנו ונצטננו. 
%break
הנה זה גורם כל המוחין דיניקה לז"א, ולולא זה לא היה לז"א שום 
מוחין. כמ"ש הרב לעיל (דף א' קל"ז אות ל"ג) עש"ה. והבן.
%break
%letter קנח
קנח) להיכן בא הז"א בעת לידתו מרחם אמו.
%break
%letter קנח
קנח) כי הגם שז"א כבר נתעלה מבי"ע ונתקן בבחינת נפש דאצילות 
בהתכללותו בזווג דאו"א בעיבורו, אמנם כל זה הספיק לו לז"א מטרם 
שנתעבו הרשימות שלו עצמו, ע"י הזווג דבחי"א דאו"א בעת לידה, 
%break
כי בהיות הזווג בבחינת עביות דכתר, אין זווג זה מעורר שום עביות 
בז"א, כנודע. אבל עתה בהתכללותו בזווג דבחי"א, שעי"ז חזר בחינת 
עביות הזו בבחינת ז"א עצמו, הרי נתעורר בו גם בחי' עביות דבי"ע, 
הכלולים בו מעת הנקודים, וזה נבחן שנפל בחזרה לבחינת בי"ע.
%break
ונבחן ג"כ, שמלביש שם לב"ש תחתונים דנו"ה דעתיק שירדו עמו 
בשוה לבי"ע. כי בעת הלידה, שחזרה הקטנות לישסו"ת הנה אז חזרו 
ונפרדו או"א וישסו"ת זה מזה, ונעשו שוב לב' פרצופים. 
%break
וכן ירדו נה"י דא"א שוב למקומם כבתחלה עם ב"ש האמצעים דעתיק 
המלובשים בהם, ונמצא שגם הב"ש התחתונים דעתיק, חזרו ג"כ 
למקומם לבי"ע כבתחלה. 
%break
כי חזרו ונתפרקו כל העליות שהיו מקודם לכן בעת העיבור דז"א וכל 
אלו הירידות נעשה בבא אחת עם לידת ז"א וירידתו לבי"ע, הרי 
שבאותו הרגע שירד ז"א לבי"ע, ירד עמו בשוה, גם ב"ש התחתונים 
דנו"ה דעתיק ג"כ לבי"ע, 
%break
וכמו שהלביש את ב"ש האמצאים דעתיק בימי עיבור שלו, כן הוא 
מלביש עתה את ב"ש התחתונים דעתיק, בהיותו בבי"ע עמהם 
במחיצה אחת. 
%break
והלבשה זו מועילה לו שיוכל לינק מרשימות שלהם, שנשארו בנהי"מ 
דא"א מזמן עיבור שלו. כמ"ש לעיל (בתשובה כ"ד) עש"ה. (א' קל"ב 
אות ט"ו).
%break
%letter קנט
קנט) למה נופל ז"א לבריאה בעת שנולד.
%break
%letter קנט
קנט) עי' תשובה קנ"ח.
%break
%letter קס
קס) איך מוחזר לז"א הנפש דעובר.
%break
%letter קס
קס) ע"י יניקתו מהרשימות דב"ש התחתונים שנשארו במלכות דא"א 
דאצילות מעת עיבורו, יונק בתוכו בחזרה בחינת הנפש שהיה לו בזמן 
העיבור, ונעשה מוכשר לעלות לאצילות ולהלביש לנה"י דא"א. שזה 
נקרא יניקה מדדי בהמה. (א' קל"ב אות ט"ו וט"ז).
%break
%letter קסא
קסא) מה ההפרש בין יניקה אל מוחין והתלבשות.
%break
%letter קסא
קסא) היניקה היא בחינת מדרגה אמצעית בין תחתון לעליון, 
שבעזרתה מתגדל התחתון שיוכל לעלות למקום המוחין שלו העומדים 
שם ולהלבישם בקביעות. כי בעת היות התחתון בבחינת מ"ן בעליון, 
הנה יוצאים שם כל נרנח"י שלו בשלימות. 
%break
%page 1284
כנודע, אמנם כשנולד, שפירושו שניכר עביותו ונפרש מהתכללותו בזווג 
דעליון, ויורד למדרגתו לפי עביותו, הנה אז אינו יכול לקבל עוד המוחין 
כולם, ולירד עמהם למדרגתו, אלא חלק מועט מהם, וכל המוחין נשארו 
במקום העליון, בנה"י שלו למעלה במקום שהיה הזווג. 
%break
ונודע, שאין התחתון יכול להתעלות למקום העליון ממנו מטרם שמשיג 
מדרגת העליון, וא"כ, איך אפשר שז"א יעלה אל העליון ולקבל משם 
בחזרה המוחין שהשאיר שם, מטרם שיש לו המוחין ההם, שהרי 
המוחין ההם עושים אותו למדרגת העליון. 
%break
ולפיכך צריכים ליניקה, שפירושה, שעולה שם בדרך ארעי ולא 
בקביעות. ועליה ארעית זו נמשכת לו, מכח הלבשתו לנה"י דא"א, 
ונמצא עמהם במדרגה אחת, 
%break
ומתוך שב"ש עליונים דנו"ה דא"א, נשארו בחג"ת דאו"א נבחנים ב"ש 
דנו"ה אלו לבחינת אמצעי בין עליון לתחתון, כי ז"א יכול לעלות אליהם, 
להיותו מלביש את בחינתם למטה בנה"י דא"א, 
%break
וע"כ נחשבים כמו מדרגתו, גם בהיותם למעלה בחג"ת דאו"א, והוא 
עולה ויונק מהם, ומתוך שהם במקום המוחין שלו, הרי שואב משם 
מוחותיו בעת עליתו, בדרך המדרגה לאט לאט, עד שנוטל משם כל 
מוחותיו, ואז נעשה כמדרגת העליון, ואז יוכל להלביש שם בקביעות. 
%break
כי כל עוד שלא קבל כל המוחין בשלמות, אינו יכול להלביש שם 
בקביעות, כי עדיין אינו כמדרגת עליון, וע"כ הוא עולה שם בדרך ארעי, 
המספיק ליניקה, שפירושו לחלק קטן מכללות המוחין, ותכף יורד 
למדרגתו עצמו, 
%break
ואלו החלקים שמקבל בזה אחר זה מתחברים יחד עם גמר קבלת כל 
המוחין, ואז נעשה כעליון ומלבישו בקביעות. ונתבאר, כי יניקה 
פירושה עליה בדרך ארעי, וקבלה חלקית מן המוחין, 
%break
והעליה נעשתה מתוך בחינת אמצעית שהם ב' השלישים דנצח והוד 
דאריך אנפין, שנשארו למעלה בחג"ת דאו"א. אבל הלבשה, פירושה, 
שיש לו כל המוחין המיוחסים לאותו מקום שהוא מלביש, וע"כ עומד 
שם בקביעות. (א' קמ"ד אות נ"ט).
%break
%letter קסב
קסב) מה הפירוש שלובן דאבא מקפיא אודם דאמא.
%break
%letter קסב
קסב) הארת יסוד דאבא, הבאה בבחינת צר ואריך, שפירושו, אע"פ 
שהוא אריך בחכמה מ"מ הוא צר מאד בחסדים כנודע, נבחנת לבחינת 
קרירות וקפאון כי מחוסר אור נבחן לקרירות. 
%break
עכ"ז טפת האודם דאמא, מקבלת מהארתו זו כל שלימותה, כי בהארת 
יסוד אמא יש הרוחה מרובה דאור חסדים ואינה מחוסרת רק חכמה 
לבד, שע"כ נבחנת הארתה דיסוד אמא, בבחינת קצר ורחב שפירושו, 
קצר מחכמה ורחב בחסדים. 
%break
ולפיכך האודם הבא מהארת יסוד אמא, מתתקנת לגמרי מאור הקפאון 
דאבא, כי מקבלת ממנו בחינת האריך החסר לה. ולפיכך רק אותו 
השיעור דאודם דאמא המוקפא מלובן דאבא, נכנס בבנין הולד, ולא 
יותר, 
%break
כי אותו החלק של אודם דאמא שלה קבלה הארתו, נמצאת מחוסר 
חיות, כי אור החכמה ה"ס אור חיה, כנודע. עי' לעיל תשובה קל"ז. (א' 
קל"ג אות כ"א).
%break
%letter קסג
קסג) למה הולד מצטייר ע"י אודם דאמא.
%break
%letter קסג
קסג) הנה אודם פירושו בחי' עביות ומסך מבחינת ה"ג שלה, שעליהם 
נעשו כל הזווגים, המודדים הקומה, ומסיימים לכל אבר ונותנים לו את 
צורתו. (א' קל"ג אות כ"א).
%break
%letter קסד
קסד) מה הפירוש שח"ס עליונות נבררו בעיבור, וג"ס תחתונות ביניקה 
בעת שקומת העיבור הוא נה"י ודיניקה חג"ת.
%break
%letter קסד
קסד) רק באורות נכנסים התחתונים מתחלה ואח"כ העליונים בעיבור 
נכנס בז"א קומת נה"י, וביניקה חג"ת, וכו'. אבל בבירור הכלים הוא 
להיפך, שמתחלה נבררו העליונים ואח"כ התחתונים. (א' קמ"א אות 
מ"ז).
%break
%letter קסה
קסה) למה לא יוכלו הי"מ להתברר בעת העיבור.
%break
%letter קסה
קסה) נודע, שהוד, היא בחינת המלכות הנכללת בז"א, שבה בחינת 
העביות ומסך, וכיון שבזווג דעבור לא נתקן אלא בחינת שורש דעביות, 
ע"כ נבחן שהוד לא נברר בעת העיבור כי העביות שבו, 
%break
%page 1285
עוד לא קבל בחינת המסך דעליון, שזה כל בירורו ותיקונו, כנודע. וכן 
יסוד ומלכות הנמשכים מהוד. (א' ק"מ אות מ"ד).
%break
%letter קסו
קסו) למה אין הז"א אוכל מעצמו בעת היניקה, אלא אמא מבררת לו.
%break
%letter קסו
קסו) מוחין דיניקה, הם בחינת התיקון דהוד יסוד מלכות, שפירושו הוא 
תיקון מסך דעליון, על העביות שבהם, (כנ"ל בתשובה קס"ה.) ולפיכך 
הוא צריך, שע"י אכילה דאמא, שפירושו זווג, היא מבררת לו העביות 
דהי"מ ומתקנת בהם המסך שלה. 
%break
אבל ז"א עצמו עוד אינו ראוי לשום זווג, כי העביות שבו עוד לא מתוקן 
במסך, כי מסך דעיבור לא נחשב לתיקון, כנ"ל. להיותו בבחינת שורש 
עביות בלבד. (א' קמ"א אות מ"ו).
%break
%letter קסז
קסז) למה מתחיל בירור ז"א מכתר, ולא ממלכות ולמעלה.
%break
%letter קסז
קסז) עי' תשובה קס"ד.
%break
%letter קסח
קסח) מה הם הסיגים היוצאים בבחינת דם לידה.
%break
%letter קסח
קסח) רק בחינת הסיגים שנשארו אחר בירורם של ט"ס הראשונות, 
יוצאים בסוד דם הלידה, מפני שכל מה שהיה בהם לצורך ז"א, כבר 
נתברר לגמרי. 
%break
ומה שנשאר אחריהם, אינו שייך לז"א אלא לפרצופים שלמטה ממנו, 
וע"כ הם יוצאים בשעת לידתו בבחינת דם לידה. (א' קל"ז אות ל"א).
%break
%letter קסט
קסט) מהו ענין הדם, היוצא בעת לידה.
%break
%letter קסט
קסט) נודע, שכל אותו השיעור המוקפא מאודם דאמא, ע"י הקפאון 
דהארת יסוד אבא, הוא הנכנס בבנין ז"א (כנ"ל בתשובה קס"ב.) וע"כ 
כל יתר המ"ן ואודם דאמא, שאינו שייך לבנין ז"א, הנה לא נקפא שם 
ע"י טפת הלובן דאבא. 
%break
ולפיכך הם נשארו בבחינת נוזלים ואדומים, שהם דם הלידה. וכבר 
ידעת, שהם בחינת פסולת דח"ס ראשונות דז"א, שמהם נברר עוד כל 
הפרצופים שלמטה מז"א. ( א' ק"מ אות מ"ג).
%break
%letter קע
קע) מהי בחינת הדם הנשאר ברחם העולה ומתהפך לחלב.
%break
%letter קע
קע) הסיגים שנשארו מהוד יסוד מלכות שלא נבררו לגמרי בעיבור, 
כנ"ל, הם העולים עם אורות דנה"י דאמא לחג"ת שלה, ומתהפכים 
לחלב, שמשם יונק אותם ז"א, ומתהפכים בו שוב לדם, 
%break
אלא לדם מזוקק וברור, שפירושו שהעביות מקבלת בחינת מסך הראוי 
לה (א' קל"ח אות ל"ז).
%break
%letter קעא
קעא) מה הם הכ"ד חודש דיניקה.
%break
%letter קעא
קעא) כי השפע עוברת דרך ח"ס דז"א עד שבאה אל ההוד, וכן ליסוד 
וכן למלכות. וג' פעמים ח' הרי כ"ד. כלומר, שיש כ"ד בחי' בחלב הזה, 
כי בדרך עברו בח"ס, נמצא נכלל מהם, ונמצא ההוד כלול מח' עליונות, 
וכן היסוד והמלכות. הרי כ"ד בחינות. (אלף קמ"א אות מ"ו).
%break
%letter קעב
קעב) מה הם ג' בחינות הסיגים הנשארים אחר עיבור ז"א.
%break
%letter קעב
קעב) א', הם הסיגים הבלתי גמורים שהם הסיגים דהוד יסוד מלכות 
שהם עולים ונהפכים לחלב. ב' הם הסיגים הנשארים אחר הח"ס 
העליונות ממה שנבררו מהם אח"כ הנוקבא וכל פרצופי בי"ע, שהם 
דם טהור. 
%break
ג', הם הסיגים הנשארים אחר בירורי המלכות דעשיה, שאין בהם 
תועלת עוד, והם באים בקליפות והם דם טמא. (א' קל"ז אות ל"א ול"ב. 
א' ק"מ אות מ"א ומ"ב).
%break
%letter קעג
קעג) מה הם העשרה דמים: ה' דדם טהור, וה' דדם טמא.
%break
%letter קעג
קעג) הסיגים דה"ח, שהם בחינת הוד יסוד מלכות, שלא נבררו 
בשלימות בימי העיבור, הם ה' דמים טהורים. והסיגים דה"ג, שהם 
בחי' הנוקבא דז"א ופרצופי בי"ע שבהם מעורבים גם חלקם של 
הקליפות, כי עדיין לא נבררו עתה, נקראים ה' דמים טמאים. 
%break
אמנם אינם טמאים לגמרי, כי עדיין מתברר מהם פרצופי בי"ע 
דקדושה. אלא היוצא מיסוד המלכות דעשיה, הוא דם טמא לגמרי, 
שאין בו עוד צורך אל הקדושה. אלא על שם תערובתם בהסיגים 
נקראים כולם דם טמא. (א' ק"מ אות מ"א).
%break
%letter קעד
קעד) למה הסיגים דה"ח, דם המתהפך לחלב, והסיגים דה"ג דם 
טמא.
%break
%letter קעד
קעד) הסיגים דה"ח, הם הוד יסוד מלכות שלא נבררו בעיבור, והם 
עולים ומתהפכים לחלב, כנודע. ונקראים ה"ח, כי ז"א כולו נקרא ה"ח, 
בערך הנוקבא הנפרדת שלו, הנקראת ה"ג. ובירור הוד יסוד מלכות 
אלו שייכים לנוקבא שבגופו, ע"כ הם מכונים ה"ח. 
%break
%page 1286
אמנם בחי' נוקבא שבגופו, משמשת לו ג"כ בבחינת ה"ג, דהיינו מטרם 
הנסירה, כנודע. כי אז הנוקבא שבגופו כוללת בתוכה גם הנוקבא 
הנפרדת, ועל שם זה נקראים עתה הסיגים היוצאים בעת הלידה בשם 
שירים דה"ג, 
%break
ולפי שבהם מעורב גם הדמים העתיד לצאת מיסוד המלכות דעשיה, 
שהם קליפות ממש, ע"כ הם נקראים כולם בשם ה' דמים טמאים. (דף 
א' קל"ט אות מ"ב. אות מ"ט).
%break
%letter קעה
קעה) מה הפירוש, שהחלב מתהפך תוך ז"א לדם מזוקק וברור.
%break
%letter קעה
קעה) נודע, שכל ענין בירורי הוד יסוד מלכות, שנשארו לזמן היניקה, 
הם בחינת העביות דז"א שלא יכלו לקבל בחינת המסך שלהם בימי 
העיבור, משום שלא היה שם בזווגים דאו"א אלא מסך דשורש, שאין 
זה מסך מספיק לעביות דבחי"א שבז"א, 
%break
דהיינו בהוד יסוד מלכות שלו. וע"כ נשארו בבחינת דם בלתי מזוקק, 
כלומר, בלי מסך המזקק אותם שיהיו ראוים לזווג עם אור העליון. 
ונמצא עתה שעלו לחג"ת דאו"א, שפירושו לכלים האמצעים שלהם, 
ששם משמש המסך דבחי"א, 
%break
ואז קבלו העביות דהי"מ את המסך שלהם, מתוך התכללותם בזווג 
דאו"א דיניקה. ונבחן שעתה ע"י הזווגים דאו"א דיניקה, נעשה העביות 
דהי"מ לדם מזוקק וברור בביאתם לתוך ז"א, 
%break
כלומר שנעשו מוכשרים להזדווג עם אור העליון, כי השיגו עתה המסך 
הראוי לזווג. (א' קמ"ב אות נ"א).
%break
%letter קעו
קעו) מאחר שהמוחין דעיבור ויניקה הם שמות אלקים, למה הלבושים 
הם שמות אהי"ה.
%break
%letter קעו
קעו) המוחין דז"א שיוצאים באו"א, הם יוצאים על המ"ן דז"א שעלה 
להם ונתכללו בזווגם, דהיינו במסך ועביות דאמא. וע"כ נבחן שבחי' 
המוחין עצמם מיוחסים לז"א לבחינת המ"ן שהעלה, 
%break
אבל בחי' האו"ח העולה מהמסך ומלביש המוחין ממטה למעלה בעת 
הזווג, זוהי חלקה של אמא לגמרי, כי המ"ן דז"א עדיין אינם מתוקנים 
במסך שיוכלו להעלות או"ח. 
%break
ולפיכך לבושי המוחין, שהם בחינת האו"ח הנ"ל, נבחנים בשמות 
דאהי"ה, שהם שמות דאמא עלאה, כי הזווג נעשה בעת שישסו"ת 
נכללו באו"א בפרצוף אחד, וע"כ נבחן האו"ח על השמות של אמא 
עלאה. 
%break
אמנם המוחין דז"א שהם מבחינת המ"ן שהעלה לאו"א, הנכללים 
בהזווג שלהם, הם שמות של הקומה דז"א, והם שמות אלקים, שהם 
בחינת הרשימות דמוחין דז"א, שהיו בו בזמן הנקודים מטרם שביה"כ, 
שנתחדשו בו עתה מתוך התכללותם בזווג דאו"א, 
%break
ואין להם שום השואה עם האו"ח דאמא אלא ממה שהאו"ח הזה עלה 
והלביש אותם בעת שמ"ן דז"א היו נכללים בתוך הזווג שלה, וע"כ בעת 
ביאת המוחין להז"א, לקח עמו בהכרח גם מן הלבושים האלו דאמא. 
והבן היטב. (א' קמ"ג אות נ"ה).
%break
%letter קעז
קעז) מה הם העשרה דמים המתפשטים בז"א.
%break
%letter קעז
קעז) הם י' שמות אהי"ה באחורים, שעולים עשר פעמים מ"ד. והם 
לבושי המוחין שלו, שיש לו מאמא עלאה מעת התכללותו בזווג דאו"א 
בעיבור א'. עי' לעיל בתשובה קע"ו. והם מלבישים לה"ח וה"ג שלו. (א' 
קמ"ג אות נ"ז).
%break
%letter קעח
קעח) מה הפירוש שי' דמים הם נ' שערי בינה הנפתחים בז"א.
%break
%letter קעח
קעח) כבר ידעת, שי' שמות אהי"ה הם בחינת לבושי מוחין דז"א, מעת 
התכללותו בזווג דעיבור באו"א עלאין, והם בחינת האו"ח העולה 
ממסך דאמא בעת הזווג. כנ"ל (בתשובה קע"ו) והם בחינת הארת 
הה"ג דאמא, דהיינו ממסך ועביות שלה, שהם בחינת ה"ג, כנודע. 
%break
והם מלבישים גם לה"ח, כי אין בחינת מלביש, אלא מאו"ח שהוא 
בחינת גבורות. אמנם בכלל הם בחינת ה"ג בלבד. ואלו ה"ג נקראות נ' 
שערי בינה, כי כל גבורה כלולה מעשר, והם נ'. 
%break
אמנם בעיבור אין הוא מקבל העביות דה"ג בעצם, כי אין שם הזווג 
אלא בבחינת שורש העביות בלבד, דהיינו רק בחינת שורשים לנ' 
שערי בינה. וזה הרמז שעשרה אהי"ה באותיות הפשוטות בלי 
מילואים עולים מ', ועם הכללות הם נ' שערי בינה. 
%break
כלומר, שאלו ה"ג שהם נ' שערי בינה, הנמשכים עתה מן העשרה 
האהי"ה, אינם אלא שורשי נש"ב, ואותיות הפשוטות רומזות על שורש 
לבד, ועם הכללות שלהם העשרה, הם עולים נש"ב, 
%break
%page 1287
כלומר שכללות פירושו, שמתוך ההארה השורשיית של עתה בעיבור. 
סופה שתתגלה ממנו אח"כ בגדלות כל הנ' שערי בינה. (א' קמ"ג אות 
נ"ח).
%break
%letter קעט
קעט) מהו כח הזנה שבחלב, הנמשך מב"ש עליונים דנו"ה דאריך.
%break
%letter קעט
קעט) כי אלו ב"ש העליונים דנו"ה דא"א, שנשארו בחג"ת דאו"א, הם 
בחינות הרשימות מזמן העיבור בעת שהם הצטרפו להשלים החג"ת 
דאו"א דקומת ע"ב, כנודע. 
%break
אמנם עתה לאחר העיבור הם ירדו משם למקומם, שזו"ן מלבישים 
עליהם, כנודע. וכיון שהם עתידים להעשות לבחינת ג"ר דז"א, ע"כ כחן 
גדול מאד, גם בעת היותם שם בבחינת רשימות, שמהם כח הזנה 
בחלב המכשירו לבחינת גדלות. (א' קמ"ד אות ס'.)
%break
%letter קפ
קפ) מה ענין התחלקות התיקון דז"א בב' עיבורים.
%break
%letter קפ
קפ) כי עיבור הא' הוא על בירור עצמות ז"א, דהיינו כל מה שהיה בו 
בעת קטנות הנקודים, שהם הכלים דחב"ד חג"ת עד נקודת החזה. כי 
זה הוא מידת חיותו לבנין פרצופו. אמנם כדי להשלימו בג"ר, מוכרח 
להיות בו ע"ס, שזה קונה ע"י אריכת רגלים דאמא, 
%break
והוא צריך לעיבור ב', כדי שישיג הכלים דנה"י מחזה ולמטה, ואז הוא 
ראוי לג"ר כמו או"א עצמם. לכן צריך ז"א לב' עיבורים, עיבור א' לבירור 
עצמותו. ועיבור ב' לבירור הכלים דנה"י מתוך אריכת רגלים דאמא. (א' 
קמ"ה ד"ש ויש).
%break
%letter קפא
קפא) כמה זווגים כוללים יש בב' העיבורים.
%break
%letter קפא
קפא) בעיבור א' שהוא בירור הכלים דו"ק שלו, (כנ"ל בתשובה ק"פ) 
יש בהם ב' זווגים: א' לקומת נה"י וב' לקומת חג"ת, שזווג הב' הזה 
נעשה בעת לידתו. וגם בעיבור ב' יש ב' זווגים, 
%break
א' הוא להשלמת כלים דנה"י. ב' הוא לג"ר דאורות, שזה נעשה לאחר 
ט' שנים ויום א'. (א' קנ"ט אות ק"ב א' קנ"ב אות פ"ו).
%break
%letter קפב
קפב) מה היא מידת החיות של ז"א, שיותר מזה הוא תוספת הרוחה.
%break
%letter קפב
קפב) הוא בחי' נ"ר דרוח שקונה ע"י שתי שנים דיניקה, דהיינו 
מבחינת ב' זווגים הכוללים שיש בעיבור א'. (כנ"ל בתשובה קפ"א) 
שהם בחינת ו"ק שלו מבחינת עצמותו ומדת חיותו (כנ"ל בתשובה 
ק"פ) ויותר מזה, 
%break
דהיינו כל הצריך לעיבור ב' הנה הם בחינות תוספות הרוחה לבד. (א' 
קמ"ח אות ע"ב וע"ג).
%break
%letter קפג
קפג) כיצד הסדר דבירור הפרצופים, אוכל מתוך פסולת.
%break
%letter קפג
קפג) בתחלת התיקון לאחר שביה"כ, עלו כללות כל המ"ן, דהיינו כל 
הבחינות שנתבטלו ונשברו ונפלו לבי"ע, עלו כולם למ"ן לע"ב ס"ג 
דא"ק. ומתחלה נברר מכללות המ"ן כל מה ששייך לפרצוף עתיק 
דאצילות, והפסולת הנשאר אחר עיבורו הוריד לא"א. 
%break
ונתברר מהם כל השייך לפרצוף א"א, והפסולת הנשאר אחר בירורו 
הוריד לאו"א, ואו"א גם הם לקחו מהם כל השייך לבנינם, והפסולת 
הורידו לזו"ן. 
%break
וגם זו"ן לקחו מהם השייך לבנינם והפסולת הורידו לפרצופי בי"ע. וגם 
פרצופי בי"ע לקחו כל אחד חלקו מהם, עד שנברר גם המלכות 
דעשיה, והפסולת הנשאר אחר המלכות דעשיה. הם הקליפות. (א' 
קל"ט אות ל"ט עד אות מ"ב).
%break
%letter קפד
קפד) מה ההפרש מאדם, ליתר הבעלי חי ביחס לפרצופים העליונים.
%break
%letter קפד
קפד) האדם מתיחס לכללות ה"פ אצילות, שהם א"א וד' לבושי עסמ"ב. 
אבל בעלי חיים אינם מתייחסים לבחינות הכללות, אלא כל אחד לפרט 
מסוים בלבד, דהיינו לת"ת לבדו או למלכות לבדה. (א' קמ"ט אות ע"ז).
%break
%letter קפה
קפה) מה ענין השינוי מקום הדדים בין אדם לבהמה.
%break
%letter קפה
קפה) האדם המרומז בכללות אצילות, בא"א ועסמ"ב, הנה כיון שב"ש 
העליונים נו"ה דא"א עלו ונתחברו לחג"ת דאו"א, בעת שקבלו לקומת 
ע"ב, והלבישו לג"ר דא"א, שאז ב"ש העליונים דנו"ה נעשו לדדים, הרי 
שהדדים הם למעלה מחזה דא"א. וכן הוא באדם. 
%break
אבל הבהמות והחיות שאינם כוללים כללות האצילות, רק בחי' פרטים 
ע"כ דדיהם למטה במקום הרחם, ששם מקום ההריון. (א' ק"נ מאות 
ע"ח עד אות פ').
%break
%letter קפו
קפו) מתי נעשה הזווג דעיבור ב' דקטנות.
%break
%letter קפו
קפו) עיבור הב' דקטנות נעשה תכף אחר תשלום ב' שנים דיניקה. (א' 
קנ"ט אות ק"ב).
%break
%letter קפז
קפז) מהו הפירוש, דצ' דצלם. ול"ם דצלם.
%break
%page 1288
%letter קפז
קפז) צ' דצל"ם פירושה נ"ר. ול"מ דצל"ם פירושה ג"ר. (א' קנ"ח אות 
צ"ח).
%break
%letter קפח
קפח) מתי נכנס צ' דצל"ם דיניקה.
%break
%letter קפח
קפח) צ' דצל"ם דיניקה נתפשטה בב' שנים דיניקה. (שם).
%break
%letter קפט
קפט) מתי נכנס הל' מ' דצל"ם דיניקה.
%break
%letter קפט
קפט) בז' שנים אחר הב' שנים דיניקה דהיינו בט' ויום א'. (שם).
%break
%letter קצ
קצ) מתי נכנס בז"א, צ' דצל"ם דמוחין דגדלות.
%break
%letter קצ
קצ) בט' ויום א'.
%break
%letter קצא
קצא) מתי נכנס בז"א ל"ם דצלם דמוחין דגדלות.
%break
%letter קצא
קצא) יתבאר במקומו.
%break
%letter קצב
קצב) למה נקראו המוחין דקומת הרוח בשם יניקה.
%break
%letter קצב
קצב) הגם שהזווג דמוחין דרוח הוא בסוף עיבור א', מ"מ נקרא מוחין 
דיניקה, משום שאין נכנסים בו אלא ע"י יניקה. (א' קנ"ב אות פ"ו).
%break
%letter קצג
קצג) איך מועיל לז"א המוחין דדדי בהמה להעלותו לאצילות.
%break
%letter קצג
קצג) ב"ש תחתונים דנו"ה דעתיק שהשאירו רשימתם במלכות דא"א, 
מעת היותם שם באצילות, דהיינו מעת העיבור דז"א, הם שנעשו 
במלכות דא"א לדדי בהמה, כנודע, 
%break
וכיון שהיא שפע דאצילות, ע"כ מפריש את בחינת בי"ע הכלולים בז"א, 
ומעלים אותו לאצילות, וחוזר וקונה הנפש מעת העיבור שלו. ( א' קל"ב 
אות ט"ו).
%break
%letter קצד
קצד) מהו ההפרש מבירורים דעיבור א', לבירורים דעיבור ב'.
%break
%letter קצד
קצד) הבירורים דעיבור א', הם לעצם בנינו של הפרצוף דז"א, והם 
מדת חיותו. אבל הבירורים דעיבור ב' הם לבחינת ג"ר דאורות ונה"י 
דכלים, לז"א, ואינם ממדת חיותו וע"כ אינם בו בקביעות, אלא לפי 
הזכות של התחתונים. (א' קנ"ג ד"ה עיבור).
%break
%letter קצה
קצה) למה עיבור א' עיקרו מא"א, ועיבור ב' עיקרו מאו"א.
%break
%letter קצה
קצה) כי אפילו עיבור הב' דקטנות המשלים לעשרה כלים שלו, אינו בא 
אלא ע"י הארת הזווג דע"ב ס"ג, המורידה הה"ת מעינים, ומחזיר 
אח"פ למדרגת ז"א שהם בחינת או"א. הרי שעיבור ב' עיקרו הוא 
מאו"א. (א' קנ"ג ד"ה וכדי).
%break
%letter קצו
קצו) כמה זמן נמשך כניסת המוחין דעיבור ב'.
%break
%letter קצו
קצו) הם נמשכים ז' שנים, לאחר ב' השנים דיניקה, עד ט' שנים ויום 
א'. (אלף קנ"ד אות פ"ט).
%break
%letter קצז
קצז) כמה מדרגות נמשכות בעיבור ב'.
%break
%letter קצז
קצז) ד' מדרגות נמשכות בעיבור ב' דקטנות: מקיפים דאמא דקטנות, 
שהם ג"ר דה"ג ופנימים דאבא דקטנות ומקיפים דאבא דקטנות וו"ק 
דגדלות אמא. (א' קע"ט אות קס"ג).
%break
%letter קצח
קצח) מתי הוא עיבור ג' דגדלות הנקרא עיבור ג'.
%break
%letter קצח
קצח) הוא אחר ט' שנים ויום א'. (א' קנ"ט אות ק"ב).
%break
%letter קצט
קצט) כמה זמן נמשך כניסת המוחין דעיבור ג'.
%break
%letter קצט
קצט) מט' שנים ויום א' עד כ' שנים. (א' קנ"ד או"פ ד"ה ויש).
%break
%letter ר
ר) למה נשלמו חו"ב דיניקה בב' שנים, וז"ת בז' שנים שלאחר מכאן.
%break
%letter ר
ר) לפי המדובר הוא בהגדלת כלים שבהם העליונים נגדלים בתחלה, 
ואח"כ התחתונים. בהיפך מבאורות. (א' קנ"ד אות פ"ט).
%break
%letter רא
רא) מה ההפרש בין המוחין דבן ט' ויום א', למוחין דבן י"ג ויום א'.
%break
%letter רא
רא) המוחין עד בן ט' ויום א' הם ג"ר דרוח וו"ק דגדלות אמא, ואינם 
ג"ר ממש. אבל המוחין דבן י"ג ויום א', הם מוחין דהולדה. (א' קנ"ו 
ד"ה ונודע).
%break
%letter רב
רב) מתי נעשה גלגלתא דז"א.
%break
%letter רב
רב) ביום א' דשנה עשירית. (א' קנ"ו אות צ"ה).
%break
%letter רג
רג) למה בו"ק הוא אלקים בפשוט ובג"ר הוא במילואים.
%break
%letter רג
רג) המילואים הם בחינת המסך והעביות שעליהם נעשה הזווג, 
ולפיכך בעת הקטנות דיניקה, שעוד אין שם שום זווג, כי הוא עדיין 
חסר נה"י דכלים, ע"כ נבחנים המוחין בשמות אלקים בלי מילואים 
אלא בפשוט. 
%break
אמנם אחר עיבור ב' דקטנות, שכבר יש לו נה"י דכלים וג"ר דרוח, ע"כ 
יש בו בחינת זווג דאחורים, ונבחנים אז המוחין שהם שמות אלקים 
במילואים. (א' קנ"ט ד"ה המוחין).
%break
%letter רד
רד) איך אפשר שנה"י דתבונה תרד ותתהפך לבחינת ז"א.
%break
%letter רד
רד) משום שהאורות דז"א מלבושים בהם והכלים נגררים אחר 
האורות שבתוכם. (אלף קס"ב אות קי"ב).
%break
%letter רה
רה) איך משלימים נה"י דתבונה ט"ס דז"א.
%break
%page 1289
%letter רה
רה) ב"פ העליונים דחסד דז"א מתחברים עם שליש עליון דנצח 
דאמא, ונעשים לחכמה דז"א. ופרק אמצעי דנצח דאמא, מתחבר עם 
הפרק תחתון דחסד ופ"ע דנצח דז"א, ונעשה לכלי דחסד דז"א. 
%break
ופרק תחתון דנצח דאמא, מתחבר עם ב"פ תחתונים דנצח דז"א, 
ונעשה לכלי דנצח דז"א. ועד"ז בב' הקוים האמצעי והשמאלי. (א' 
קס"ג אות קי"ד).
%break
%letter רו
רו) מתי מתלבשים המוחין בלבושי הצלם לצורך ז"א.
%break
%letter רו
רו) המוחין מתלבשים בצלם עוד למעלה באו"א, מטרם הכנסם בז"א, 
דהיינו בעת יציאתם שם באו"א. וז"א מקבלם לאט לאט, בהיותם 
מלובשים זה בזה. (א' קס"ד אות קכ"ב).
%break
%letter רז
רז) כיצד סדר כניסת ה"ח דאבא תוך ז"א.
%break
%letter רז
רז) בשנה ג' נכנס פרק תחתון דנצח תבונה, ובתוכו נצח דה"ח דאבא, 
ונכנסים תוך ספירת חכמה דז"א. ובשנה ד', נכנס הוד דה"ח בפרק 
תחתון דהוד תבונה, תוך ספירת הבינה דז"א. 
%break
ובשנה ה' נכנס חסד דה"ח בפרק אמצעי דנצח תבונה, תוך ספירת 
החכמה דז"א. ואז יורד הנצח דה"ח תוך ספירת החסד דז"א. ובשנה 
הו' נכנס גבורה דה"ח, שבתוך פרק אמצעי דהוד תבונה, לתוך הבינה 
דז"א, ואז יורד הוד משם לתוך ספירת הגבורה דז"א. 
%break
ובשנה הז' ביום הא' של השנה נכנס ת"ת דה"ח שבתוך העטרה דיסוד 
תבונה, לתוך ספירת הדעת דז"א. ואז נעשה ז"א בעונת פעוטות, כי 
נכנס בו מקצת דעת. 
%break
ובהמשך שנה הז' עד ח' ויום א' נכנס חכמה דה"ח שבפ"ע דנצח 
דתבונה לתוך ספירת החכמה דז"א, ויורד משם החסד דה"ח לתוך 
החסד דז"א, והנצח דה"ח שהיה שם, יורד עתה לספירת הנצח דז"א. 
ונשלם קו הימין לגמרי. 
%break
ובשנה הח' ויום א', נכנס בו הבינה דה"ח שבפ"ע דהוד תבונה, לתוך 
ספירת הבינה דז"א, ויורד משם הגבורה דה"ח לתוך ספירה הגבורה 
דז"א, וההוד דה"ח שהיה שם, יורד עתה להוד דז"א ונשלם קו 
השמאל. 
%break
ובשנה הט' ויום א', נכנס הדעת דה"ח שבתוך יסוד דתבונה, לתוך 
ספירת הדעת דז"א, ויורד משם הת"ת דה"ח לתוך השליש עליון דת"ת 
דז"א, עד החזה, ונשלם גם קו האמצעי. (א' קס"ו אות קכ"ג עד אות 
קכ"ז).
%break
%letter רח
רח) כיצד מלובשים הה"ח בנה"י תבונה בכניסתם תוך ז"א.
%break
%letter רח
רח) חב"ד דה"ח מלובשים בג"ש עליונים דנה"י תבונה. וחג"ת דה"ח 
מלובשים בג"ש אמצעים דנה"י תבונה. ונו"ה דה"ח, מלובשים בב"ש 
תחתונים דנו"ה תבונה. (שם).
%break
%letter רט
רט) למה מתחיל בז"א מקצת דעת בעת היותו ו' שנים ויום א'.
%break
%letter רט
רט) כי אז נכנסת עטרה דתבונה עם הת"ת דה"ח, תוך הדעת דז"א, 
משא"כ מקודם זה, לא היה לו שום אור בכלי דדעת שלו (שם).
%break
%letter רי
רי) למה נקראים הו"ק מטלטלין.
%break
%letter רי
רי) משום שהם מטולטלים מרחמים לדין, ומדין לרחמים. (א' קס"ז אות 
קכ"ה).
%break
%letter ריא
ריא) כיצד כניסת הג"ר דה"ח.
%break
%letter ריא
ריא) חכמה דה"ח שבפ"ע דנצח תבונה, נכנסת בחכמה דז"א, בשנה 
הז' ויום א'. ובינה דה"ח שבפ"א דהוד תבונה, נכנסת בבינה דז"א 
בשנה הח' ויום א'. ודעת דה"ח שבפ"ת תבונה נכנס בדעת דז"א בט' 
ויום א'. (א' קס"ח אות קכ"ו קכ"ז).
%break
%letter ריב
ריב) מתי צריכים כניסת המוחין זמן, ומתי אינם צריכים זמן.
%break
%letter ריב
ריב) רק בתחילת אצילות דז"א צריכים כניסת המוחין סדר זמנים 
הנ"ל. אמנם בכל יום, שחוזרים ומחזירים אותם בעת התפילות 
ושבתות ויו"ט אינם צריכים הזמנים האלה. (א' קע"ב אות קל"ח).
%break
%letter ריג
ריג) מתי נעשה הזווג כדי לעשותה כלי.
%break
%letter ריג
ריג) בחצות לילה נעשה הזווג לעשותה כלי. (א' קע"ג אות ק"מ).
%break
%letter ריד
ריד) מהו הזווג דחצות לילה.
%break
%letter ריד
ריד) הזווג דחצות לילה, הוא בחינת עיבור ב' דקטנות, הנקרא ביאה 
קדמאה כדי לעשותה כלי. (שם).
%break
%letter רטו
רטו) מהו הזווג ביום.
%break
%letter רטו
רטו) ביום, הוא בחינת זווג דהולדה: הזווג דאו"א לצורך מוחין דהולדה, 
הוא בק"ש דיוצר, והזווג דזו"ן הוא בשים שלום. (שער מאמרי רשב"י 
באדרא רבא על הזוהר מדף קל"ה).
%break
%letter רטז
רטז) מתי הזווג דאו"א ביום.
%break
%page 1290
%letter רטז
רטז) בק"ש דיוצר, והוא בחינת זווג דהולדה. (שם).
%break
%letter ריז
ריז) מתי הזווג דזו"ן ביום.
%break
%letter ריז
ריז) בשים שלום. (שם).
%break
%letter ריח
ריח) למה מכוונים בק"ש שעל המטה, כיון שהזווג הוא בחצות לילה.
%break
%letter ריח
ריח) ק"ש שעל המטה היא בחינת הכנה והמשכה אל הזווג דחצות 
לילה. (אלף קע"ד אות קמ"ד).
%break
%letter ריט
ריט) באיזה מוחין נשאר ז"א בלילה.
%break
%letter ריט
ריט) הוא נשאר במוחין דנפש רוח דרוח, הנקראים פנימים דאמא, 
שהם בחינת המוחין דב' שנים דיניקה.
%break
%letter רכ
רכ) למה הוצרכו שני מיני ק"ש בשחרית.
%break
%letter רכ
רכ) כי המוחין שנמשכו בחצות לילה, חזרו ונסתלקו עם יציאת הלילה, 
וחזר לקטנות דבחינת ב' שנים של היניקה, וע"כ צריכים להמשיך 
מקודם כל המוחין דקטנות בק"ש דקרבנות, כדי שיהיה ראוי לעלות מ"ן 
לעיבור ב' דגדלות במלת אחד, בק"ש דיוצר (א' קע"ה אות קמ"ז).
%break
%letter רכא
רכא) מה הם המוחין הנמשכים בד' מיני ק"ש.
%break
%letter רכא
רכא) בק"ש שעל המטה, שז"א הוא רק בנ"ר דרוח, הנקרא פנימים 
דאמא, הנה צריכים להמשיך ביאה קדמאה מתחלתה. שהיא 
המקיפים דקטנות אמא. וע"כ במלת ישראל ממשיכים מקיפים דקטנות 
אמא. ובמלת אחד ממשיכים פו"מ דקטנות אבא, וו"ק דגדלות אמא.
%break
ובק"ש דקרבנות, אחר שהמוחין דחצות, כבר חזרו ונסתלקו, צריכים 
שוב להמשיך ביאה קדמאה מחדש, כמו בחצות לילה אלא שיש איזה 
חילוק, כי בחצות כיון שהוא לילה ואין אז זמן חסדים, 
%break
ע"כ במלת ישראל לא היה אפשר להמשיך רק מדרגה אחת, שהיא 
מקיפים דאמא דקטנות לבד, אבל עתה בקרבנות, כיון שהוא יום, והוא 
זמן חסדים, 
%break
ע"כ אפשר להמשיך במלת ישראל ב' מדרגות יחד, שהם מקיפים 
דאמא עם פנימים דאבא דקטנות. שאלו נמשכים במלת ישראל, 
ובמלת אחד, ממשיכים מקיפים דאבא דקטנות וו"ק דאמא דגדלות.
%break
ובק"ש דיוצר, א"צ להמשיך עוד עיבור ב' דקטנות, כי כבר נמשכו כל 
המוחין דקטנות בק"ש דקרבנות. אלא במלת ישראל, ממשיכים שוב 
המקיפים דקטנות אבא, לבחינת הכנה לבד, כדי להכין הז"א לעלית 
המ"ן. 
%break
ובמלת אחד, הוא עולה למ"ן לזווג או"א דעיבור ב' דגדלות, שהוא 
למוחין דהולדה. וז"א מקבל מהם תכף ו"ק דמוחין ההם מבחינת אמא. 
וג"ר הוא מקבל בברכת אבות. ונעשה ראוי בעצמו לזווג למוחין 
דהולדה, בשים שלום.
%break
ובק"ש דערבית, אשר עם יציאת היום כבר נסתלקו כל החסדים, שהם 
פו"מ דאבא דקטנות, כי בלילה אין זמן חסדים, ולא נשאר בו אלא ג"ר 
דה"ג, שהם המקיפים דאמא דקטנות, 
%break
ע"כ במלת ישראל ממשיכין הפנימית דקטנות אבא. ובמלת אחד, 
המקיפים דאבא דקטנות, וו"ק דאמא דגדלות. (א' קפ"ה מאות קע"ו עד 
קפ"ו).
%break
%letter רכב
רכב) מה ההפרש בין המוחין דק"ש דיוצר, לשאר ג' מיני ק"ש.
%break
%letter רכב
רכב) בכניסת המוחין עצמם, כמעט שאין שום הפרש, כי בכולם 
נכנסים ד' המדרגות: מקיפין דאמא דקטנות, ופו"מ דאבא דקטנות, וו"ק 
דגדלות אמא. 
%break
אמנם עם זה יש הפרש גדול בין ק"ש דיוצר אל השאר, כי בשאר ג' 
מיני ק"ש, נמצאים המוחין רק מבחי' עיבור ב' דקטנות לבד. אבל 
בק"ש דיוצר, עולה למ"ן לבחינת עיבור ב' דגדלות שהוא מוחין 
דהולדה. (כנ"ל תשובה רכ"ה).
%break
%letter רכג
רכג) איך נשלמים ט"ס דז"א ע"י אריכת רגלים דאמא.
%break
%letter רכג
רכג) חג"ת דז"א נעשים לחב"ד, ונה"י עולים ונעשים לחג"ת, ונה"י 
חדשים קונה ע"י אריכת רגלים דאמא. (א' קצ"ב אות קפ"ח).
%break
%letter רכד
רכד) איך אומר פעם, שבגדלות צריך לנה"י חדשים לגמרי, בכל ג"ש. 
ופעם אומר, שרק שליש א' חסר לו.
%break
%letter רכד
רכד) כשהמדובר הוא בדרך כלל, נבחן שאין לז"א אלא ששה כלים 
דנקודים דקטנות, שהם חב"ד חג"ת עד החזה, ונה"י הוא קונה ע"י 
אריכת רגלים דאמא. 
%break
אמנם כשהמדובר הוא בפרטות, הרי כל ז"ת כלולות זו מזו, גם אי 
אפשר שיהיה לו פחות מט"ס, שהם ג' קוים חח"ן בג"ה דת"י. אלא שכל 
אחת חסרה השליש התחתון שלה. 
%break
%page 1291
וע"כ בעת שנשלם לו נה"י מאריכת רגלים דאמא, אין הכוונה רק בדרך 
כלל בלבד, אלא כל ספירה וספירה מט"ס דג' קוים דז"א מקבלת מאמא 
את השליש התחתון החסר לה. 
%break
כי כל ספירה אין בה רק ב"ש עליונים, שהם בחינת חב"ד חג"ת שבה, 
ושליש התחתון, שהם בחינת הנה"י שלה היא מקבלת מנה"י דאמא. 
(א' קצ"ב אות קפ"ח. א' קצ"ה אות ק"צ).
%break
%letter רכה
רכה) מה הם ב' מיני עליות נה"י לחג"ת ההפכים במשמעות שלהם.
%break
%letter רכה
רכה) יש בחינת עלית נה"י לחג"ת, שפירושה עלית האורות, ואז נעשה 
הפרצוף מחוסר ג"ר. כי אור הנפש עולה לחג"ת, ואור הרוח לחב"ד. 
כמ"ש בעת לידת הז"א, שאור נה"י עולה לחג"ת, ונה"י מצטננים. 
%break
ויש עלית נה"י לחג"ת מבחינת הכלים דהיינו ע"י הארת הזווג דע"ב 
ס"ג הבוקעת לפרסא, ומורידה ה"ת מעינים ומחזיר אח"פ אל 
המדרגה, שאז נה"י נעשים חג"ת וחג"ת נעשים חב"ד ומשיג נה"י 
חדשים ע"י אמא. (א' קמ"ד אות נ"ט).
%break
%letter רכו
רכו) איך אומר פעם, שאין לז"א יותר מו"ק, גם בג"ר דיניקה, פעם 
אומר שאפילו בעיבור יש לו ע"ס.
%break
%letter רכו
רכו) בכל פרצוף יש ב' מיני כלים, שהם כלים ישנים מפרצוף העליון, 
וכלים חדשים עם האורות של הפרצוף, כמ"ש בחלק ד' בהסתכלות 
פנימית. 
%break
והנה ז"א הוא בחינת ז"ת דנקודים, וע"כ מבחינת הכלים ישנים דשם, 
שהם הכלים דס"ג, אין לו אלא ששה כלים חב"ד חג"ת עד החזה, כי 
מחזה ולמטה עד סיום רגלי א"ק, נעשו לבי"ע ע"י הפרסא דצמצום ב', 
כנודע. 
%break
אבל מבחינת הכלים חדשים דשם, שהם מבחינת הסתכלות עינים 
בחו"פ למטה משבולת הזקן, כמ"ש בחלק ו', הנה יצאו שם ודאי ט' 
כלים לז"א, כי כל מדרגה יוצאת בהכרח בע"ס.
%break
והנה מבחינת מדתם, נמצאים העשרה כלים דב"ן, שוים עם הששה 
כלים דס"ג. כי הם יצאו בהם ובמקומם. 
%break
אלא בעת שהרב רצה לבאר ענין החסרון נה"י שבשורש הז"א, הוא 
מבאר אותם מבחינת הכלים דס"ג. ובעת שמדבר מענין בנין פרצוף 
דז"א, הוא מדבר מכלים דב"ן, שיש בהם בהכרח עשרה כלים כמבואר. 
(א' קצ"ה אות ק"צ).
%break
%letter רכז
רכז) איך נשלמים ט"ס דז"א ע"י אריכת רגלים דאמא בפרטות.
%break
%letter רכז
רכז) עי' תשובה רכ"ג.
%break
%letter רכח
רכח) למה ז"א חסר נה"י מעיקר בנינו, וצריך לאריכת רגלים דאמא.
%break
%letter רכח
רכח) עי' לעיל בתשובה רכ"ו.
%break
%letter רכט
רכט) מהו הפירוש, אריכת רגלים דאמא.
%break
%letter רכט
רכט) כי בחינות נה"י עצמו של ז"א אי אפשר שיתעלו באצילות, כי 
הפרסא הוציאה אותם מחוץ לאצילות עוד בזמן הנקודים, ואיך יתעלו 
עתה, אחר אשר הפרסא נתחזקה כאן עוד יותר מבזמן הנקודים, 
כנודע. 
%break
אלא ע"י הארת ה"ג דאמא לא נתקנו בז"א בימי עיבורו אלא בחינת 
גו"ע שבכלים דפנים, ואח"פ דכלים אלו לא נתקנו בעת העיבור, אלא 
אח"כ בעיבור ב' שבאו הג"ר דה"ג דאמא, אז נתעלו אלו אח"פ. 
%break
ומשום זה הם נחשבים רק על בחינת נה"י דאמא, כי באו ע"י אריכת 
רגלים שלה, שהם ג"ר דה"ג שאז יורדת ה"ת מעינים דתבונה ומעלים 
אח"פ שלה, ומתגלים הג"ר דה"ג שלה, כנודע, ואור הזווג הזה מחזיר 
גם אח"פ דז"א למדרגתם.
%break
%letter רל
רל) מהו ענין התחברות ד"פ בחג"ת וב"פ בנה"י בג"ר דיניקה.
%break
%letter רל
רל) גם לאחר עיבור ב' דקטנות, אשר כבר נשלמו לו עשרה כלים ויש לו 
שליש תחתון בכל ספירה, מ"מ אין השלישים תחתונים עולים עדיין 
בשם. 
%break
כי כל זמן שאין לו ג"ר דאורות שהם בחינת נשמה, אין אור הרוח יורד 
מהכלים דחב"ד לחג"ת, ואין אור הנפש יורד לכלים דנה"י, ונמצאים 
עוד השלישים התחתונים חסרים מאור, ולכן אינם עולים בשם. 
%break
אמנם כיון שנשלמו בחינת נה"י דכלים, ע"כ הם נבחנים עכ"פ לרת"ס 
אלא בכל אחת רק ב"ש, שהם ב"ש בחב"ד וב"ש בחג"ת וב"ש בנה"י. 
אשר אור ג"ר דרוח מלובש בב"ש דכ"א מחב"ד וו"ק דרוח מלובש 
בב"ש דכל אחד מחג"ת. 
%break
%page 1292
ואור הנפש מלובש בב"ש דכ"א מנה"י. ולפיכך נבחנים עתה שיש ד' 
שלישים בחג"ת, כי אור הרוח מלובש עתה בחב"ד ובחג"ת, ונחשבים 
משום זה שניהם לבחינת חג"ת, להיותם שניהם משכן לאור הרוח 
שנקרא חג"ת, כנודע. (א' קצ"ז אות קצ"ג).
%break
%letter רלא
רלא) למה חג"ת דגדלות נעשים מש"ת דחב"ד, ומש"ע דנה"י.
%break
%letter רלא
רלא) נודע, שהז"א חסר ש"ת לכל ספירה, ואין לו אלא ב"ש בחב"ד וכן 
בכ"א מחג"ת וכן בנה"י. ואין האור יכול להתלבש בכלי, אלא א"כ שיש 
לו ג"ש. 
%break
וע"כ בעת שמתלבש אור הרוח בכלים דחב"ד, הם צריכים ליקח את 
השלישים העליונים דכלים דחג"ת, שישלימו את השלישים התחתונים 
דכלים דחב"ד החסרים שם. 
%break
ונמצא אור הרוח מתלבש בב"ש דחב"ד המחוברים עם שלישים 
עליונים דחג"ת. וכן אור הנפש מתלבש בשלישים שנשארו מחג"ת עם 
ב"ש של נה"י, ויש לאור הנפש ג"כ ג"ש. הרי שבעת הקטנות דז"א 
מתחלקים הכלים דחג"ת לב' חצאים: חצים לחב"ד וחצים לנה"י.
%break
ולפיכך בעת גדלות שנשלמו השלישים התחתונים לכל אחת מט"ס. 
ואין כלים דחב"ד צריכים להעלות להם שלישים העליונים דחג"ת 
להשלימם לג"ש, נמצא כי עתה יורדים השלישים מהכלים דחב"ד ובאו 
למקומם לחג"ת. 
%break
וכן השלישים שהיו מחוברים עם ב"ש דנה"י, עולים עתה למקומם 
לחג"ת. כי עתה אינם צריכים חג"ת להתחלק. (א' ר' ד"ה וכדי).
%break
%letter רלב
רלב) כיצד מתלבש אור הנפש בט"ס דעובר.
%break
%letter רלב
רלב) נודע שכלים עליונים נגדלים תחלה, ובשעה שאין שם אלא אור 
הנפש, הוא מלובש בכלים דחב"ד. אמנם אין שם אלא ב"ש בכל אחד 
מהם, כי ש"ת חסר לכל אחד (כנ"ל בתשובה רל"א.) 
%break
ע"כ לוקחים כ"א מכלים דחב"ד, שליש עליון מכ"א מכלים דחג"ת, כדי 
שישלימו בג"ש, ואז מתלבש בהם אור הנפש. ונמצא אור הנפש 
מתלבש עתה בג"ש, שהם בב"ש שבכ"א מכלים דחב"ד ושליש א' 
שנתחבר לחב"ד מכלים דחג"ת. 
%break
ונמצאים השלישים שנשארו מן כ"א מחג"ת עם ב"ש דכ"א מנה"י 
חסרים עתה מאור, ונחשבים לכלולים בכלים העליונים.
%break
%letter רלג
רלג) כיצד מתלבש אור הרוח בט"ס דיניקה.
%break
%letter רלג
רלג) כשבא אור הרוח לז"א, הוא מתלבש בכלים דחב"ד, שנתחברו 
להם השלישים עליונים דחג"ת, (כנ"ל תשובה רל"ב.) ואור הנפש 
שהיה שם, יורד עתה לשלישים שנשארו מכלים דחג"ת ולב"ש שבכ"א 
מנה"י. 
%break
ונמצאו ו"ש דחב"ד חג"ת נה"י, נעשה עתה לג"ש שבמשכן אור הרוח, 
ונקראו חג"ת. וג"ש למשכן אור הנפש, ונקראו נה"י.
%break
%letter רלד
רלד) מאין יש לז"א ב"ש בנה"י אחר שמחזה ולמטה דז"ת נקודים 
אינם מתעלים מבי"ע.
%break
%letter רלד
רלד) כי ז"ת דס"ג נבחנים ג"כ לרת"ס ע"ד ע"ס דנה"י דא"ק, שהם 
חב"ד חג"ת נה"י. ובעת עלית ה"ת לעינים, שיצאו אח"פ דכל מדרגה 
נמצא, שאח"פ דחב"ד, ירדו לבחינת חג"ת. 
%break
ואח"פ דחג"ת, ירדו לבחינת נה"י. ואח"פ דנה"י ירדו ונעשו לבי"ע. הרי 
שלא כל נה"י ירדו, אלא גו"ע מהם נשארו באצילות. ועוד יש לומר, כי 
אח"פ שנפלו מן חג"ת ונעשו למדרגת נה"י, הנה הם הנבחנים לגו"ע 
דנה"י.
%break
%letter רלה
רלה) למה נתחלקו חג"ת דקטנות לב', חצים לחב"ד, וחצים לנה"י.
%break
%letter רלה
רלה) כי אין אור יכול להתלבש בכלי אא"כ שיהיה בו ג"ש. וע"כ נתחלק 
חג"ת לשנים, שחצים השלימו הכלים דחב"ד, וחצים השלימו לכלים 
דנה"י. עי' לעיל תשובה רל"א.
%break
%letter רלו
רלו) איך משתוים ב' מיני הכלים דז"ת נקודים: דס"ג ודב"ן, בעת 
הלבשת האורות.
%break
%letter רלו
רלו) אלו ואלו מדתם שוה, כי ט"ס דב"ן יצאו ונתלבשו בתוך הכלים 
ישנים דס"ג. עי' לעיל תשובה רכ"ו.
%break
%letter רלז
רלז) איך כל בחינת הפרצופים יוצאים בעיבור, הלא חסר מנה"י לגמרי.
%break
%letter רלז
רלז) כבר ידעת, שענין חסרון נה"י דכלים, הם בפרטות בכל ט"ס דז"א, 
שלכל אחת חסרה שליש תחתון כנ"ל תשובה רכ"ד. ונמצא באמת שיש 
לו הכלים דחב"ד חג"ת נה"י, אלא בכל אחד חסר ש"ת. 
%break
ע"כ בעת גדלות נבחן רק שכל ספירה הגדילה שליש, ואין כאן כלים 
חדשים ממש. (אלף ר"ט אות רי"א).
%break
%letter רלח
רלח) למה מתחלקים חג"ת נה"י לו"ש.
%break
%page 1293
%letter רלח
רלח) כי באמת יש להם כל הכלים חב"ד חג"ת נה"י, וענין חסרון נה"י 
הוא בכ"א מהם בפרטות, שחסר לכ"א שליש תחתון. אלא שב"ש 
דחג"ת מתחלקים: חצים לחב"ד, למשכן אור הרוח, ונקראים חג"ת. 
וחצים לנה"י למשכן אור הנפש ונקרא נה"י.
%break
%letter רלט
רלט) למה בקטנות מלובש האור גם בנה"י, ובו"ק דגדלות אמר שכל 
ג"ש דנה"י ריקנים מאור.
%break
%letter רלט
רלט) כי בקטנות, שחסר שליש תחתון לכל כלי, ואין אור יכול להתלבש 
בפחות מג"ש, ע"כ מתחלקים חג"ת חצים לאור הרוח, וחצים לאור 
הנפש, כנ"ל בתשובה רל"ח, וממילא מוכרח להתלבש האור גם בנה"י. 
%break
אבל בו"ק דגדלות, שכבר יש שם השלישים התחתונים לכל כלי, ע"כ 
מתלבש הרוח דגדלות בחב"ד, והנפש דגדלות בחג"ת ונמצאים כלים 
דנה"י בלי אור. (א' ר"ב אות קצ"ז).
%break
%letter רמ
רמ) כיון שבקטנות אין לו ראש, א"כ מהם עי"מ שבקטנות.
%break
%letter רמ
רמ) כיון שאלו ששה הכלים דקטנות מתמלאים בג' דרגות: שבעיבור 
מתמלא ש"ע דכל אחד, וביניקה מתמלא שליש האמצעי דכל אחד, 
ובעיבור ב' דקטנות, מתמלא שליש תחתון דכל אחד, ע"כ נבחנים 
לעי"מ. 
%break
אמנם באמת אפילו בעיבור ב' אין בהם מוחין ממש, אלא רק ג"ר 
דרוח, והם מתחלקים לו"ש שבב"ש דחב"ד יש ג"ר דרוח, ובב"ש 
דחג"ת יש ו"ק דרוח, ובב"ש דנה"י יש אור הנפש. וש"ת דכל ספירה, 
אינם עולים עוד בשם. כנ"ל. וע"כ הם נחשבים עוד בלי ראש.
%break
%letter רמא
רמא) מתי מתחלקים ו"ק לו"ש.
%break
%letter רמא
רמא) אין ו"ק מתחלקים לו"ש אלא אחר עיבור ב' שאז כבר יש להם 
באמת השלישים התחתונים דכל כלי, ע"כ הם יכולים להתחלק לג' 
דרגות רת"ס. 
%break
אבל בקטנות, בעוד שחסרים להם ש"ת לכל כלי אינם מתחלקים רק 
לב' דרגות חג"ת נה"י, וכלים דחג"ת מוכרחים להתחלק להשלים 
הכלים דאור הרוח, ולהשלים הכלים דאור הנפש. כנ"ל בתשובה רל"א.
%break
%letter רמב
רמב) מה הם ג' הפירושים שבמוחין דו"ק.
%break
%letter רמב
רמב) פירוש א' דמוחין דו"ק, הוא, אשר כבר נשלמו ב"ש בכל ספירה 
מט"ס דז"א, שנקרא פרצוף התיכון דז"א. פירוש ב' הוא, שכבר נכנסו 
חב"ד בכל קצה מו"ק דז"א. 
%break
פירוש ג' הוא, שנכנסו בו ג"ר דה"ח שהוא מו' שנים ויום א' עד ט' ויום 
א'. (א' ר"ט אות ר"ט. א' ר"ה אות ר"ה. אלף קס"ח אות קכ"ו).
%break
%letter רמג
רמג) איך מתכלכלים ג' הפירושים, שבמוחין דו"ק שלא יסתרו זה את 
זה.
%break
%letter רמג
רמג) כי ב' בחינות נכנסות במוחין דו"ק. א' הוא ג"ר דרוח, ב' הוא ו"ק 
דגדלות אמא. וכשהמדובר הוא מג"ר דרוח, הרי יש שם רת"ס, 
ונתחלקים לו"ש: שבב"ש דחב"ד מלובש ג"ר דרוח, ובב"ש דחג"ת 
מלובש ו"ק דרוח, ובב"ש דנה"י מלובש הנפש. 
%break
וע"כ נבחן, שנשלמו ב"ש בכל ספירה דז"א מט"ס שלו. וכשמדובר הוא 
מו"ק דגדלות אמא, נבחן, שנכנסו רק חב"ד דכל קצה מו"ק, שפירושם 
ו"ק דחב"ד. 
%break
שאז אור הרוח דגדלות מלובש בכלים דחב"ד, ואור הנפש דגדלות 
מלובש בכלים דחג"ת, והכלים דנה"י ריקנים מאור. וענין ג"ר דה"ח, 
הם בחינת ג"ר דרוח, הנכנסים בו מו' ויום א', עד ט' ויום א'. (שם).
%break
%letter רמד
רמד) מהו הפירוש, שג"ר דגדלות באים בפעם אחת, הלא גם בנה"י 
יש עי"מ הבאים בג"פ.
%break
%letter רמד
רמד) הוא ביחס פרצוף החיצון ופרצוף התיכון, כי בפרצוף החיצון 
באים ט"ס שלו ע"י ג' זווגים נבדלים, כי בעיבור אינו יוצא אלא נה"י 
דנה"י, וע"י פרצוף היניקה שנכלל בו, הוא קונה חג"ת דנה"י. 
%break
וע"י פרצוף הפנימי הנכלל בו, קונה חב"ד דנה"י. משא"כ פרצוף 
הפנימי עצמו קונה כל אלו בפעם אחת. כי הוא אינו צריך לפרצופים 
אחרים שישלימו אותו. (א' ר"ו אות ר"ו).
%break
%letter רמה
רמה) למה בתחלת הזווג דעיבור ז"א באו רק ו' מלכיות בו"ק, ובימי 
העיבור באו ו' בנה"י בו"ק.
%break
%letter רמה
רמה) כי ז"ת דנקודים מבחינת קטנותם, שהיו רק באור הנפש, הם 
שנכנסו בעיבור ז"א, כנודע. והנה בהם עוד לא היה שום תיקון קוים. 
וע"כ בתחלת הזווג כשעלו לאו"א, הם נבחנים לבחי' ששה כתרים 
מבחינת הכלים, ולבחינת מלכיות מבחינת הקומה, 
%break
%page 1294
כי קומת מלכות מלובשת בכלי דכתר, כנודע. אמנם אח"כ בעיבור, 
שקנו תיקון קוים בג' ימי קליטה, אז נתקנה קומת המלכות לג' קוים, 
שהם נקראים נה"י. וע"כ נחשב אז שבאו לו ו' נה"י בהם. (אלף ר"ג 
אות ר' ור"ב).
%break
%letter רמו
רמו) מתי נגמרים חב"ד חג"ת בכל אחת מט"ס דעיבור.
%break
%letter רמו
רמו) בעיבור לא יצאו שם אלא נה"י דנה"י. אלא אחר שבא פרצוף 
היניקה ונתלבש בו אז קנה פרצוף העיבור את חג"ת שלו. ובבא פרצוף 
הגדלות ונתלבש בו, אז קנה פרצוף העיבור את החב"ד דנה"י. (א' ר"ח 
אות ר"י. א' ר"י אות רט"ו).
%break
%letter רמז
רמז) איך נכללים ג' הפרצופים עי"מ זה מזה.
%break
%letter רמז
רמז) כשנשלם פרצוף היניקה ונתלבש בפרצוף העיבור, אז נכללו זה 
מזה, וקנה גם העיבור בחינת חג"ת. 
%break
וכשנשלם גם פרצוף חב"ד הנקרא פרצוף הפנימי ונתלבש שם, הנה 
נכללו יחד, והן הפרצוף דיניקה והן הפרצוף דעיבור, השיגו את בחינת 
חב"ד. (א' ר"ח אות ר"י א' ר"י אות רט"ו).
%break
%letter רמח
רמח) מהו הפירוש, שעולמות ונשמות הם פנימיות וחיצוניות 
הספירות.
%break
%letter רמח
רמח) נודע שיש ב' זווגים באו"א: א' הוא להחיות העולמות. וב' הוא 
להולדות נשמות. והנה מזווג דלהחיות העולמות, שאז לא חזרה עוד 
אמא פב"פ, נמשכים חסדים בלי חכמה, וע"כ הם בחינת העולמות 
לבד, דהיינו חיצוניות הספירות. 
%break
ומזווג הב' נמשכים נשמות, כי אז חזרו או"א פב"פ, ונמשך ממנה 
הארת חכמה. והם פנימיות לחסדים, כי אין חכמה מתלבשת בפרצוף, 
זולת תוך מלבוש החסדים. כנודע, וע"כ הם נבחנים לחיצוניות 
ופנימיות. (א' רי"ב אות רכ"ג).
%break
%letter רמט
רמט) מהו ההפרש בין ג' הפירושים דפנימיות וחיצוניות.
%break
%letter רמט
רמט) לפירוש הא', עי"מ דקטנות הם חיצוניות. ועי"מ דפרצוף הפנימי, 
הוא פנימיות. לפירוש הב' כל נר"ן הוא חיצוניות, הן דאו"א והן 
דישסו"ת. אלא רק פרצוף חיה הן דאבא והן דישסו"ת, הוא פנימיות. 
%break
ונמצא, שאפילו בחינת נשמה הוא ג"כ חיצוניות. ולפירוש הג', כל 
המוחין דישסו"ת הם חיצוניות, ואפילו חיה שבהם, ורק המוחין דאו"א 
כולם הם פנימיות ואפילו הקטנות שלהם. (א' רכ"ה אות רכ"ד ורכ"ה 
ורכ"ו).
%break
%letter רנ
רנ) איך מתכלכלים ג' הפירושים דפו"ח, שלא יסתרו זה את זה.
%break
%letter רנ
רנ) הפירוש הא' הוא מדבר בהבחן עולמות ונשמות, דהיינו מב' 
הזווגים דאו"א, וע"כ עי"מ דקטנות הנמשכים מזווג דלהחיות, כלומר 
שעוד או"א בפב"א, ע"כ הם חיצוניות. ורק עי"מ דפרצוף הפנימי, 
הנמשכים מפב"פ הם פנימיות. 
%break
והפירוש הב' אינו מחלק רק במוחין דהולדה לבד, וע"כ כל זמן שאין 
בחינת חיה בפרצוף, אין הפרצוף ראוי להוליד, וע"כ אומר, שכל נר"ן 
הם חיצוניות. 
%break
אמנם אם יש שם בחינת חיה, הם פנימיות, ואפילו חיה דישסו"ת, 
משום שזו"ן הקטנים ראוים להוליד בבחי' חיה דישסו"ת גם כן. 
והפירוש הג', מדבר מזו"ן הגדולים שהם צריכים למוחין דאו"א דוקא, 
וע"כ מחשב כל המוחין דישסו"ת לבחינת חצוניות. (שם).
%break
%letter רנא
רנא) מה ההפרש בין חו"ב דעיבור, לחו"ב דיניקה.
%break
%letter רנא
רנא) חו"ב דעיבור, הם בחינת אל"ם מאלקים, להיותם בבחינת עביות 
דשורש, שאינה ראויה לבחינת זווג, שנקרא דיבור. אבל בחו"ב דיניקה 
כבר נתגלה שם בחינת עביות דבחי"א, וע"כ יש שם בחינת י"ה 
דאלקים, שהם התפשטות דנש"ב דקטנות. (א' רכ"ב אות רמ"ד).
%break
%letter רנב
רנב) מה הפרש בין ג' אלקים דחב"ד שבו"ק דיניקה, אל הג"ר דיניקה.
%break
%letter רנב
רנב) ג' אלקים שבחב"ד דו"ק דיניקה, הם בפשוט בלי מילוי, כי עוד 
אינו נגלה בהם הזווג על העביות. אבל ג' אלקים דחב"ד שבגדלות 
יניקה הם במילואים, כי כבר יש בהם בחינת זווג דאחורים. (א' רל"ד 
אות רע"ו).
%break
%letter רנג
רנג) מה ההכר בין ג' אלקים שיש בחב"ד דו"ק דיניקה.
%break
%letter רנג
רנג) ההפרש הוא רק בציור דה' דאלקים: שבמוח חכמה ציורה ד"י. 
ובמוח הבינה ציורה ד"ו. ובמוח הדעת ציורה ג' ווין. והטעם עי' בלוח 
התשובות לפירוש המלות תשובה ל"ו ול"ז. (א' רל"ג אות רע"ג).
%break
%letter רנד
רנד) מה ההכר שיש בין ג' אלקים דחב"ד שבג"ר דיניקה.
%break
%letter רנד
רנד) דחכמה, הוא במילוי יודין, ודבינה, הוא במילוי ההין, ודדעת הוא 
במילוי אלפין. עי' בפירוש המלות. (א' רל"ד אות רע"ו).
%break
%letter רנה
רנה) מה ההפרש בין הב' שמות אלקים שיש בחו"ג דדעת דיניקה.
%break
%page 1295
%letter רנה
רנה) ההפרש הוא במילוי א' דה' דאלקים. שבמוח דחסדים הוא א' 
בציור יו"י. ובמוח דגבורות הא' היא בציור יו"ד. (אלף רל"ה אות רע"ז).
%break
%letter רנו
רנו) מה ההפרש מל"ב אלקים לל"ב הויות.
%break
%letter רנו
רנו) ביניקה אין ל"ב נתיבות החכמה מתגלים, מבחינתם עצמם, אלא 
רק מבחינת הנש"ב, שנקראים אלקים. וע"כ הם נקראים ל"ב אלקים. 
%break
כי אמא עוד לא הפסיקה האחורים שלה, ואינה מקבלת מחכמה. אבל 
בגדלות, ל"ב נתיבות החכמה מתגלים מתוך בחינתם עצמם, כי אמא 
היא פב"פ עם אבא, ומקבלת הארת החכמה ממנו. (א' רל"א אות 
רס"ח).
%break
%letter רנז
רנז) למה נחלקו השינים: ט"ז בלחי העליון, וט"ז בלחי התחתון.
%break
%letter רנז
רנז) ל"ב השנים נמשכים מל"ב נה"ח, שז"א מקבלם דרך ת"ת דא"א, 
שהוא נשמה בחכמה שבו. 
%break
וכיון שת"ת דא"א נחלק על ב' חצאים, חציו באו"א וחציו בז"א, לכן, 
כנגד זה נתחלקים ג"כ ל"ב השנים, חצים בלחי העליון וחצים בלחי 
התחתון, שהם כנגד ב' הבחינות שבת"ת דא"א (א' רכ"ט אות רס"ג).
%break
%letter רנח
רנח) למה צריכים כ"ד חדשי יניקה לצמיחת השינים.
%break
%letter רנח
רנח) כי ל"ב נה"ח נמשכים דרך הת"ת דא"א אל ז"א כנ"ל, וכיון שיש 
כ"ד גבולי אלכסון בת"ת דא"א, ע"כ הם מקובלים לז"א בכ"ד חודש. עי' 
לעיל תשובה ע"ב וס"ה. (א' רכ"ט אות רס"ג).
%break
%letter רנט
רנט) למה כל מיני ההבחנות דמוחין דיניקה הם בבינה לבד.
%break
%letter רנט
רנט) כי החכמה אינה מתגלה, רק בגדלות דז"א. אבל ביניקה, מתגלה 
רק כח הבינה בלבד. וע"כ כל הבחנות הם בה. (א' רכ"ז אות רנ"ו).
%break