ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ה
%book תע"ס-ה. חלק-יג. שו"ת
%break
%page 1423
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%page 1451
%letter א
א) מהו אוירא דכיא.
%break
%letter א
א) אוירא דכיא: חסד דעתיק המלובש בג"ר דגלגלתא נקרא אוירא 
דכיא. והוא להיות הגלגלתא מתוקנת בבחינת עזקא שהוא ם' דצל"ם, 
אין שום כח מסך וצמצום יכול לשלוט עליה, ע"כ נקראת דכיא, שפירושו 
נקיה מכל צמצום. 
%break
ובהיותה בבחינת חסדים, על כן נקראת אוירא, כי אויר פירושו, אור 
הרוח, שהוא חסדים. עיין תשובה ס"ט. (א' שכ"א אות ס"ב).
%break
%letter ב
ב) מהו אוירא שעל מו"ס.
%break
%letter ב
ב) אוירא שעל מו"ס: מתוך שהגלגלתא נתקנה בבחינת עזקא, דהיינו 
בחסדים מכוסים דג"ר דבינה, ע"כ אין כח המסך שבפה דעתיק שולט 
עליה, רק מז"ת שלה ולמטה שהם בחינת ישסו"ת הצריכים להארת 
חכמה בשביל זו"ן. 
%break
ולפיכך נתחלקו ויצאו הז"ת האלו מבחינת הגלגלתא וירדו למדרגת 
מו"ס, והם נקראים מו"ס עלאה שבגו גלגלתא, או אוירא דיתבא על 
מו"ס, כי ירדו למדרגת מו"ס, אמנם ג"ר דגלגלתא נקראו אוירא דכיא, 
%break
כי עליהם אין כח המסך שורה כלל, ונקיים מכח צמצום. כנ"ל בתשובה 
א'. (דף אלף ש"י אות ל"ה).
%break
%letter ג
ג) מהי אורחא דפלגותא דשערי.
%break
%letter ג
ג) אורחא דפלגותא דשערי: הראש דא"א והחוורתי והשערות, כל אחד 
נכלל מג' הויות, שהם הוי"ה דמ"ה שהוא או"פ וצ' דצל"ם. והוי"ה דס"ג 
והוי"ה דע"ב, שהם ב' המקיפים ל"ם דצל"ם, שהוי"ה דס"ג הוא מקיף 
קטן, והוי"ה דע"ב הוא מקיף גדול. 
%break
כנ"ל דף אלף שי"א אות ל"ח. ע"ש באו"פ. ובג' הויות אלו יש י"ב 
אותיות, וחד דכליל להון. דהיינו בחינת המסך והמלכות שבהם, 
שנעשה בה הזווג, שהיא מעלית או"ח ומלבשת אותם, וכן היא 
מתפשטת ממעלה למטה, ומשפעת אלו י"ב אל התחתונים, 
%break
לכן היא נקראת חד דכליל להון, כי יש בהמלכות הזו כל הי"ב אותיות 
דהויות האלו. ולפיכך יש י"ב חוורתי, שהם י"ב אורחין חוורין המתראים 
בין השערות, שהם ג' הויות הנ"ל, וחד אורחא חוורא דכליל להון. שהיא 
בחינת מלכות שבהם, כנ"ל. 
%break
וכן יש י"ב נימין, ונימא י"ג דכליל להון. וכן י"ב תיקונא דיקנא וחד דכליל 
להון. כי כולם נכללים ומתחלקים על בחינת מל"צ דצל"ם. שהם י"ב 
בחינות, וחד דכליל להון שהוא המלכות, 
%break
וזה האורחא דפלגותא דשערי דהיינו הקו הלבן החוצה בין השערות 
שמשם מתחלקים השערות לצד ימין ולצד שמאל של הראש, הוא האי 
חד אורחא חוורא דכליל להון. (אלף שנ"ו אות קכ"ז. אות קע"ה).
%break
%letter ד
ד) מהו אזדכך וסתים.
%break
%letter ד
ד) אזדכך וסתים: הוא תיקון הג' דז' תיקוני גלגלתא, דקרומא דאוירא 
אזדכך וסתים, שפירושו, שכולל ב' דברים כאחד: זיכוך למוחא דאוירא, 
וסיתום למו"ס. כי קרום הזה הוא כח צמצום שבמסך דצמצום ב' 
שבמלכות דראש דעתיק, המוציא לא"א לבר מחכמה קדומה, 
%break
%page 1452
כי החכמה שלו אינה יכולה לירד למטה ממלכות דראש שלו, אלא 
שהמלכות הזו אינו מראית כחה רק בקרום שעל גבי מו"ס, והוא 
מתמעט מבחינת חכמה זו לגמרי, כי האי קרומא לא פסיק ממנו 
לעלמין. 
%break
והנה בקטנות דא"א, שולט הקרום גם על מוחא דאוירא, שהוא בחינת 
ז"ת של הגלגלתא, אמנם בגדלות: אזדכך האי קרומא, כי אז יורד הי' 
מאויר ואשתאר אור, וגם אז הוא סותם את המו"ס, כי בחינת הג"ר 
דע"ב נשארים מכוסים בגלגלתא, בבחינת העזקא שבה, 
%break
שהוא הם' דצל"ם, וע"כ אין המוחא דאוירא משפעת אל המו"ס רק 
מבחינת חג"ת דחכמה, אבל סותם אותו מבחינת ג"ר דחכמה, הנקרא 
חכמה קדומה, שאינה מאירה אלא בספירות דעתיק, הנקראות ימי 
קדם. 
%break
וזה שאומר "אזדכך וסתים" כי קרומא אזדכך להשפיע לו מבחינת 
חג"ת דחכמה, והוא סותם אותו מג"ר דחכמה. ואלו ב' הדברים 
נמצאים בפעולת הקרומא דאוירא כמבואר. (א' שכ"ט אות ע"א).
%break
%letter ה
ה) מהו אין.
%break
%letter ה
ה) אין: נודע שאור החכמה נקרא יש והעלמו נקרא אין. אמנם המדובר 
הוא בבחינת המקיף החוזר, היוצא ונכנס ע"י התיקון דשערות רישא 
ודיקנא. 
%break
וע"כ נקרא רישא דאוירא בשם אין, כי הוא כח המסך דעתיק המוציא 
לג' רישין דא"א מבחינת חכמה קדומה (הסתכלות פנימית דף אלף 
תל"ו אות א'). שנקרא קרומא דאוירא והוא הגורם ליציאת ג"ר דחכמה 
בבחינת מקיף חוזר, 
%break
כמ"ש הרב לעיל (דף א' שמ"ח אות קי"ז) שהשערות יוצאים מכח 
הקרומא דאוירא. כי בהסתלקות המקיף חוזר מראש, נעשים השערות, 
שהם האו"ח המלבישים לאור הזה, לבחינת מותרי מוחא כי האור 
שהם מלבישים אותו, נסתלק, 
%break
ואין להם עוד מה להלביש שם, שיוכלו להשאר שם בהמוחין, וע"כ 
יוצאים לחוץ מכלים דראש, בבחינות שערות כנודע. הרי שהשערות 
והמקיף חוזר, דהיינו העלם החכמה קדומה, כל זה בא מקרומא 
דאוירא, 
%break
וע"כ נקרא מוחא דאוירא בשם "אין" כי ביה תלייא אין, כי כל העלם 
חכמה ממנו באה. אמנם גם ראש דעתיק נקרא ג"כ בשם אין, בדרך 
השאלה, והוא משום כי האי קרומא דאוירא, הוא באמת בחי' המסך 
דמלכות דראש דעתיק, 
%break
אלא כיון שאינו שולט על ג"ר דגלגלתא ע"כ מתחיל כחו בקרומא 
דאוירא, כנודע. ומכח שמלכות דראש עתיק היא שורש לקרומא 
דאוירא, נקרא גם הוא בשם אין. 
%break
אבל עיקר השם הוא במוחא דאוירא, כי אין שליטתו של המסך הזה 
מתגלה רק מקרומא דאוירא ולמטה. (דף א' שס"ט אות קנ"ח. א' שע"א 
אות קס"א).
%break
%letter ו
ו) מהם אלף עלמין דחתימין בעזקא.
%break
%letter ו
ו) אלף עלמין דחתימין בעזקא: החכמה מכונה בשם אלף, בסו"ה 
ואאלפך חכמה וכו'. והעלם חכמה, נקרא בשם עלמין, מלשון העלם. 
וזה סובב על העלם חכמה קדומה בסבת המסך דצמצום ב' שעתיק 
נתתקן בו, 
%break
שהוציא הג"ר דא"א לחוץ ממדרגתו, ותיקן ג"ר דגלגלתא שלו בבחינת 
עזקא, שה"ס ם' דצל"ם, המגבילה את הג"ר דגלגלתא כמו עזקא סביב 
סביב, שישאר לעולם בבחינת חסדים מכוסים. ואין החכמה מגולה בו 
אלא בז"ת שבו, שהוא מוחא דאוירא, 
%break
אשר קומה זו, היא בחינת ע"ב, שהג"ר שלו מכוסה בעזקא. כנ"ל. הרי 
שבחינת העזקא שהג"ר דגלגלתא נתקנו בה, גורם אל העליות חכמה 
קדומה. וז"ס אלף עלמין דחתומין בעזקא. כי מסבת העזקא הזו אין 
עוד גילוי לחכמה זו בכלהו פרצופים דאצילות (א' שכ"ד אות ס"ו).
%break
%letter ז
ז) מהי אני.
%break
%letter ז
ז) אני: מלכות בהיותה נגלית, היא רמוזה בשם אני, ובהיותה נסתרת 
היא רמוזה בשם הוא, ובמלכות דפאתי הראש, נקראת בשם הוא, 
משום שאין בחינת נוקבא גלויה שם. 
%break
והוא מטעם כי השערות רישא הם מתוקנים בבחינת ם' דצל"ם, (עיין 
תשובה יו"ד) ולפיכך אין כח נוקבא וצמצום יכולים להיות מגולים שם. 
(א' שפ"ד אות קפ"ג).
%break
%letter ח
ח) מהם ארבע מאות שקל כסף.
%break
%letter ח
ח) ארבע מאות שקל כסף: המסך דבחי"ג מרומז בהוי"ה במילוי יודין, 
כנודע. ויש בה ד' יודין, דד' ספירות חו"ב תו"מ שבה. ובחינת החוורתי 
הנמשכים מאחורי הגלגלתא דא"א אל הז"א, המה נמשכים מהוי"ה 
דע"ב אשר שם, ואורות האלו נקראים ארבע מאות שקל כסף, 
%break
%page 1453
לפי שהם נמשכים בלבושים דבינה, וספירות הבינה הם מאות, וע"כ 
הם ד' מאות. ובמקומם בא"א עצמו, הם ארבע מאות אלף עלמין כי 
הספירות דשערות והחוורתא הם בסוד מאה אלף, ודעתיק באלף 
אלפין. כמ"ש באו"פ (דף אלף שצ"ט ד"ה וטעם).
%break
%letter ט
ט) מהי אשגחא פקיחא.
%break
%letter ט
ט) אשגחא פקיחא: נה"י דעתיק שנעשו ללבושי מוחין דא"א, נחלקים 
למל"צ דצל"ם: אשר בחינת הם' שבהם הם הירכין הגבוהים מיסוד, 
המלובשים בב' אודנין, והם נשארים תמיד בבחינת אוירא, כי מהם לא 
נפיק הי' מאויר. 
%break
ובחינת הל' שבהם, מלובשים בב' עיינין, שהם בחי' הירכין שלמטה 
מיסוד, הנקראים נו"ה דעתיק הנגלים, כלומר שבהם החסדים 
מתגלים, כי בגדלות יוצא הי' מאויר שלהם, ונעשו לבחינת אור, כנודע. 
%break
והוא תיקון הששי דז' תיקוני גלגלתא הנקרא אשגחא פקיחא דלא נאים 
ונטיר תדירא. כי אחר דנפיק הי' מאויר ונפקחו העיינין בהארת חכמה, 
המה נשארו כן בקביעות, וז"ש דלא נאים ונטיר תדירא. 
%break
אבל בז"א אין תיקון זה נוהג בו בקביעות, כי אין מוחין דגדלות קבועים 
בו. וז"ס התפלה, פקח עיניך וראה וכו', שהוא להמשיך תיקון הזה 
בז"א. (דף אלף של"ד אות פ"ד).
%break
%letter י
י) מהן ב' אודנין.
%break
%letter י
י) ב' אודנין: ב' אודנין הם תיקון הרביעי של ז' תיקוני גלגלתא. ובהם 
מלובשים בחינת נו"ה דעתיק הגבוהים מן היסוד, שהם בחינת ם' 
דצל"ם, כמ"ש להלן בתשובה י"א. והם בחינת חסדים מכוסים, כנ"ל 
בתשובה ט'. 
%break
וע"כ לא נזכרו בהזוהר, אודנין בא"א, בין ז' תיקוני גלגלתא, משום 
שמבחינה זו אין בהם משום חידוש, כי כבר נזכר תיקון זה דם' דצל"ם 
אצל גלגלתא שהוא תיקון הא'. אלא שהזוהר חושב במקומם בחינת 
השערות היוצאות מהם ע"י תיקונם בם' דצל"ם, 
%break
כי השערות הם בחינת או"ח שהלביש לע"ב המגולה בעת יציאת 
המוחין בראש דעתיק לצורך א"א, כנודע. (עיין הסתכלות פנימית דף 
אלף תמ"ד ד"ה והענין) וע"כ אחר ביאת א"א למקומו, 
%break
שחוזר ונתקן במל"צ דצל"ם ע"י נה"י דעתיק, מסתלק ע"ב המגולה 
בבחינת מקיף חוזר, והאו"ח שהלביש אותו נשארים בנה"י דעתיק, 
שהם הנקראים שערות ומותרי מוחא, כמ"ש שם (בדף אלף תל"ו אות 
ב' וג') והנה גם השערות מקבלים מנה"י דעתיק את התיקון דמל"צ, 
%break
אשר ם' שבשערות יוצאים ונאחזים על הגלגלתא שגם היא מתוקן 
בבחינת ם', כנודע, ול' וצ' שבשערות יורדים ונאחזים בלחי התחתון, 
שהוא לבר מבחינת גלגלתא, כנודע. ולפיכך, חושב הזוהר את תיקון 
הזה דם' שנתקנו בשערות במקומם של ב' אודנין, 
%break
כי שם מלובשים בחינת נו"ה הסתימין דעתיק, שהם הם' כנ"ל, וקבלו 
מהם התיקון הזה ונעשו בבחינת "עמר נקי" כי תיקון זה נמשך מג"ר 
דבינה, שאין הצמצום יכול למעט אותה במשהו, וע"כ המה נקיים מכל 
צמצום ודין, וע"ש זה נקראים עמר נקי, 
%break
ולפיכך הם יכולים להאחז בגלגלתא, שהוא ג"כ בסוד אוירא דכיא 
מאותו הטעם, כנודע. (אלף של"ד אות פ"ד א' שכ"ט אות ע"ה).
%break
%letter יא
יא) מהן ב' בחי' שבנו"ה.
%break
%letter יא
יא) ב' בחינות שבנו"ה: ענין ב' הבחינות שבו נתחלקו נו"ה דעתיק, 
הוא השורש לכל בחינת מל"צ דלבושי המוחין שנוהגים בכל פרצופי 
אצילות. כי תיקן אותם, לבחינת נו"ה שלמעלה מיסוד, ובבחינת נו"ה 
שלמטה מיסוד. 
%break
פירוש: כי באלו נה"י דעתיק, שהם לבושי מוחין דא"א, יש בהם ט"ס, כי 
הם בחי' האו"ח שיצאו על המ"ן דא"א בהיותו כלול במסך דראש 
דעתיק, וכמו שיש במוחין שיצאו בשביל א"א, ע"ס דאו"י, כן בהכרח 
עלו ממסך שבפה דעתיק ע"ס דאו"ח, 
%break
%page 1454
המלבישים לאותם הע"ס דאו"י, כנודע, והע"ס דאו"ח אלו, נקראות 
בשם נה"י דעתיק, משום שיצאו על בחינת מסך דעתיק, שהוא בחינת 
מלכות, והתכללותה של המלכות הזו בג' קוים, נקרא נה"י, כנודע. 
%break
ואלו ע"ס דנה"י דעתיק, שורשם הם בינה ז"א מלכות, שג' קוים דבינה 
הם חב"ד, וג' קוים דז"א הם חג"ת, וג' קוים שבמלכות הם נה"י, כנודע.
%break
וכדי לטהר את ג"ר דאלו המוחין מכל בחינת צמצום ודין, חילק אותם 
לב' בחינות בינה: כי ג"ר דבינה הם תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא, 
ואינם מקבלים חכמה, ולפיכך אין שום צמצום נוהג בהם, כי אין צמצום 
נוהג רק על אור חכמה לבד, כנודע, 
%break
ותיקון זה נקרא בשם, הגבהת ירכין למעלה מיסוד, כי החלק זה של 
החב"ד דנה"י שנתקן בג"ר דבינה בבחינת חסדים מכוסים, נתעלו 
לגמרי מן המסך של היסוד, ואינו מתמעט מסיבתו בעת קטנות, וכן אין 
מתגדל על ידו בעת גדלות, 
%break
כי אינו מתמעט על ידי המסך דיסוד, משום דג"ר דבינה, הם שאין שום 
צמצום שולט עליהם, כנ"ל. ואינם מתגדלים על ידו, כי הג"ר דבינה 
אינם מקבלים חכמה לעולם, אפילו בעת גדלות, בעת שהמסך דיסוד 
ממשיך חכמה. ותיקון זה נקרא בשם ם' דצל"ם כנודע.
%break
וחלק הב' של חב"ד דנה"י דעתיק, נתקנו בבחינת ז"ת דבינה, 
הצריכים להארת חכמה בשביל שהם שורש לזו"ן, וע"כ הם נבחנים 
לנו"ה נגלים, כי הם צריכים לחסדים מגולים, ונבחנים לנו"ה שלמטה 
מיסוד, 
%break
כי הם מתמעטים ע"י מסך דיסוד בעת הקטנות, שחסרון דחכמה פוגם 
אותה, כי הם צריכים לה כנ"ל. וכן מתגדלים על ידו בעת גדלות, כי אז 
מקבלים ע"י הזווג דמסך היסוד, בחינת הארת חכמה. 
%break
ותיקון זה נקרא ל' דצל"ם. ובחינת חג"ת נה"י, שבנה"י דעתיק, 
המקבלים מל' דצל"ם, נקראים בשם צ' דצל"ם.
%break
וכיון שנה"י דעתיק שהם לבושי מוחין דא"א, נתקנו בתיקון זה דצל"ם 
נעשו לשורש לכלהו לבושי מוחין דאצילות, שבעת לידתם הם 
מתחלקים ומתלבשים באלו מל"צ ע"ד הנ"ל. כמ"ש במקומם. (כנ"ל דף 
אלף ס' אות ק"ח. 
%break
עיין שם כל ההמשך) ומכאן נתחלקו ונתתקנו כל ג' הראשים דא"א וכן 
החוורתי והשערות רישא ודיקנא, בבחינת י"ג, שפירושם, ג' הויות דג' 
אותיות דצל"ם, שהם י"ב אותיות וחד דכליל להון. כמ"ש לעיל בתשובה 
ג' ע"ש. (אלף שכ"ח אות ע"ד).
%break
%letter יב
יב) מהם ב' ביעי דוכרא.
%break
%letter יב
יב) ב' ביעי דוכרא: נודע, שמלכות ששמשה בפרצופי א"ק, דהיינו 
מלכות דצמצום א' נגנזה בפה דרדל"א, ואין עליה עוד שום זווג בכל 
פרצופי אצילות. 
%break
אמנם עכ"ז הארתה של המלכות הזו, נמצאת בהכרח גם באצילות, 
דאל"כ, לא היה מציאות להעלאת מ"ן עד כדי להחזיר אח"פ 
להמדרגות, כי למסך דמלכות דצמצום ב', שיצאה מתחילתה בחסרון 
של אלו אח"פ, לא נמצא בחינת מ"ן, 
%break
שפירושו התעוררות, להמשיך שוב את אח"פ שהיו נוהגים בצמצום א', 
להיות מחוסרת אח"פ מתחילת אצילותו וז"ס ההכרח שבכל מ"ן יש ב' 
טפות, בסוד טפיים עולות מלמטה, 
%break
דהיינו שצריך להכלל בהם ב' בחינת המלכיות כי בחינת המלכות 
דצמצום א' גורם החימום וההתעוררות להמשיך את אח"פ החסרים 
למדרגה. ובחינת מלכות דצמצום ב' מקבלת הזווג והורדת המ"ד, 
%break
כי אין בחינת זווג על מלכות דצמצום א' באצילות לאחר שנגנזה 
ברדל"א, כנ"ל. וז"ס טפה א' יורדת מלמעלה, דהיינו טפת מ"ד 
המקובלת למלכות דצמצום ב' בלבד.
%break
ושורשה של הארת המלכות דצמצום א' הנמצאת באצילות, הוא במו"ס 
המלבשת לגבורה דעתיק. כי כח העביות שבמסך שבמלכות, אינו 
מגולה בראש בהיותה משמשת שם ממטה למעלה, אלא כחה מתגלה 
בגוף, 
%break
%page 1455
כלומר, בהיותה משפעת ממעלה למטה שמלכות נעשה לשורש עליהם 
מלמעלה, אז נעשו מוגבלים בהארתה. וע"כ אותה המלכות דצמצום א' 
המשמשת בפה דרדל"א, אין כחה מגולה ברדל"א אלא בגוף שלו 
דהיינו בחג"ת נה"י דרדל"א, והוא בקו שמאל דגוף, 
%break
דהיינו בגבורה והוד דגוף, כי בקו השמאל משכן הגבורות, כנודע 
ונמצא שגבורה דעתיק, הוא תחילת הגילוי דכח המלכות דצמצום א' 
הגנוזה ברדל"א. וכיון שהיא מלובשת במו"ס, ע"כ נמצא שם שורש 
המלכות הזו. ושורש הזה נקרא בוצינא דקרדנותא.
%break
ולפיכך גם בנה"י דעתיק יש הארתה בהוד דעתיק, כנ"ל. ובחינה זו 
נקרא נו"ה הפנימים דעתיק הגנוזים בב' אודנין דא"א, כי להיותם 
למעלה מיסוד דעתיק, שפירושו שנתקנו בבחינת ם' דצל"ם, אין שורש 
הדין שבה, ממעט כלום שם בא"א, 
%break
והם הנקראים ב' ביעי דוכרא המבשלים הזרע, כלומר שנותנים כח 
החימום וההתעוררות להמשיך אח"פ החסרים, שכח החימום הזה 
אינה נמצא במלכות דצמצום ב' כנ"ל. 
%break
וכן הם נמצאים גם בבחי' הנוקבא בסוד שטוחנות מ"ן לצדיקים, ובסוד 
טפים עולות מלמטה כנ"ל. (א' שכ"ח אות ע"ד).
%break
%letter יג
יג) מהם ב' לחיים.
%break
%letter יג
יג) ב' לחיים: עיין להלן בתשובה י"ד. (דף אלף א' שמ"ב אות ק"ד).
%break
%letter יד
יד) מהן ב' עיינין.
%break
%letter יד
יד) ב' עיינין: הם בחינת חו"ג דע"ס דראש. ואף ע"פ שבפרצופי א"ק 
נבחנים העיינין לחו"ב, אמנם נתבאר לעיל בתשובה י"ב, שחב"ד 
דע"ס דנה"י דעתיק נתחלקו לב' בחינות ם' ול' ע"פ התחלקות הבינה 
לג"ר וז"ת, ועל פיהם נתחלקו ג"כ הע"ס דראש, 
%break
וע"כ נתחלקו גם חו"ב דראש לב' בחינות: שב' אודנין הם ג"ר שבהם, 
ובחינת ם' והם נבחנים לחו"ב. וב' עיינין הם בחינת ו"ק שבחו"ב, 
ובחינת ל' וע"כ הם נבחנים לחג"ת כי מחמת שג"ר דחו"ב קבלו 
לבחינת ם' נמצאים העיינין שיצאו לבר מבחינת ג"ר, ונעשו לחג"ת. 
%break
וע"כ נשתנו בחינת העיינין בפרצופי אצילות, שאינם בחינת חו"ב כמו 
בא"ק, כי זהו מסבת תיקון הצל"ם שנתחדש בפרצופי אצילות 
שהחב"ד נתחלקו בהם, לג"ר וז"ת, כמבואר. 
%break
וע"כ נעשו כאן ב' בחי' חג"ת: א' היא בחינת ל', שבאמת הם חב"ד, 
אלא ע"י תיקון הם' יצאו לבר מג"ר ונעשו לחג"ת. וב' הם חג"ת 
האמיתים, שהם צ' דצל"ם.
%break
וזהו ג' ספירות הנוספות כאן על הע"ס הקודמים שבפרצופי א"ק, 
ונעשו בסוד י"ג, (כנ"ל אלף של"ט אות צ"ו) כי נעשה כאן ב' בחינות 
חג"ת, כנ"ל, כי נעשה חג"ת בג"ר עצמו ג"כ, שהם ל' דצל"ם. הרי 
שנתוספו ג' ספירות חדשות שלא היו בפרצופי א"ק. 
%break
וע"כ יש כאן בע"ס דראש ב' מיני חו"ג: א' הם, ב' עיינין. וב' הם, ב' 
לחיים, שהם ב' תפוחין קדישין. שב' העיינין הם חו"ג דבחינת ג"ר, וב' 
תפוחין קדישין הם חו"ג האמיתים דבחינת ו"ק. 
%break
באופן שיש כאן י"ג ספירות: גלגלתא כתר, וב' אודנין ומצחא חב"ד, וב' 
עיינין ושורש חוטמא, הם חג"ת דג"ר, דהיינו ל' דצל"ם. וב' תפוחין 
וחוטמא חג"ת ממש, וב' שפוון ולשון נה"י. והפה מלכות. 
%break
וכל אלו מגולים רק בעת גדלות אבל בקטנות, אין הדעת מגולה 
במצחא, וכן אין החו"ג מגולה בב' תפוחין, כי אז אין בהם יותר מרוח 
נפש, אשר רוח מלובש בב' אודנין ומצחא, וע"כ הם נחשבים לחג"ת, 
ונפש מגולה בב' עיינין וחוטמא, ונחשבים לנה"י, 
%break
ומשם ולמטה אין שום גילוי בכלים התחתונים שהם ב' תפוחין ופומא 
וכו', (אלף של"ד אות פ"ד, א' של"ט אות צ"ו).
%break
%letter טו
טו) מהן ב' רישין.
%break
%letter טו
טו) ב' רישין: ראש דא"א יש בו בחינת זכר ונקבה, והם מב' הרשימות 
שעלו בעת העיבור שלו לפה דראש דעתיק, ע"ד זכר ונקבה שבראש 
דע"ב דא"ק, שנתבאר לעיל בדברי הרב (דף רצ"ב אות ד' וכו') וכן ע"ד 
זכר ונקבה שבג"ר דנקודים, שהזכר נקרא כתר, והנקבה או"א, 
%break
%page 1456
כמ"ש בחלק ו'. שהזכר הוא בחינת רשימו דהתלבשות והנקבה היא 
בחינת רשימו דעביות, והם מחויבים להכלל זה מזה, כי על רשימו 
דהתלבשות אין יוצא שום זווג, אלא שהוא נכלל ברשימות דעביות 
דנקבה, ויוצא עליו קומת הזכר, 
%break
וכן הנקבה נכללת ברשימו דזכר ויוצא עליה קומת הנקבה, כמ"ש שם 
באורך.
%break
ואלו הם ב' ראשים הנכללים בראש דא"א, שהזכר נקרא גלגלתא, 
והנקבה נקראת מו"ס. ובחינת הזכר מאיר רק בראש, מטעם היותו 
מעיקרו רק בחי' רשימו דהתלבשות, 
%break
ע"כ אין בו כח להתפשט לבחינת כלים דגופא, ובחינת הנקבה, שהיא 
בחינת מו"ס שיש בה בחינת עביות מעיקרה היא המתפשטת לבחינת 
כלים ובחינת גוף. 
%break
וע"כ כל הע"ס שבראש אנו מבחינים להארת הזכר שהוא הגלגלתא, 
להיותו בחינה העליונה, שהתחתון ממנו, שהיא מו"ס אינה עולה 
בשם, כנודע. ולפיכך כל י"ג ספירות שבראש, הנ"ל בתשובה י"ד, 
נחשבים לבחינת גלגלתא לבד. 
%break
אלא אחר שנפסק הארת הגלגלתא, שהוא בלחי התחתון, משם מתחיל 
להגלות בחינת מו"ס, דהיינו בי"ג תיקוני דיקנא וכל הגוף דא"א. ועיין 
היטב בהסתכלות פנימית א' ת"מ אות ח' וט', שנתבאר כל זה באורך. 
(דף אלף של"ח אות צ"ד).
%break
%letter טז
טז) מהי בוצינא דקרדנותא.
%break
%letter טז
טז) בוצינא דקרדנותא: הארת מלכות דצמצום א' נקראת בוצינא 
דקרדינותא, ותחלתה היא בגבורה דעתיק, כי אין מלכות זו מצויה אלא 
בעתיק, והיא שורש הגבורות שבעולמות, כי הגבורות שבאבי"ע, הם 
רק מצמצום ב', שהוא רק ענף מצמצום א', כנודע. 
%break
וגבורה זו דעתיק מלובשת במו"ס, ובחינת הוד דעתיק מלובש בב' 
אודנין, בסוד ב' ביעי דוכרין. כמ"ש כל זה לעיל תשובה י"ב. ע"ש. (אלף 
שי"ט אות נ"ז).
%break
%letter יז
יז) מהי בוצד"ק דגניז במו"ס.
%break
%letter יז
יז) בוצד"ק דגניז במו"ס: גבורה דעתיק נקראת בוצד"ק, וכיון שמו"ס 
מלבשת אותו, כי גלגלתא דא"א מלביש לחסד דעתיק, ומו"ס מלביש 
לגבורה דעתיק, כנודע. ע"כ נמצא, שבוצד"ק גניז במו"ס, כנ"ל 
(בתשובה ט"ז) אלף שי"ט אות נ"ח אלף שע"ד אות קס"ט).
%break
%letter יח
יח) מהו ביטוש דבוצינא דקרדנותא.
%break
%letter יח
יח) ביטוש דבוצינא דקרדנותא: מלכות דצמצום א' המאירה באצילות 
מכח התלבשות הגבורה דעתיק במו"ס, נקראת בוצד"ק, כנ"ל 
בתשובה ט"ז. ונתבאר בתשובה י"ב, שכל בחי' ההתעוררות והחימום 
של המ"ן, נמשכת רק ממלכות דצמצום א', 
%break
והתעוררות הזאת נקראת בשם בשם בטישה, שהבוצד"ק בוטש 
ומעורר המוחין לברר ולהעלות מ"ן (אלף שי"ט אות נ"ח).
%break
%letter יט
יט) מהו בישול המ"ן.
%break
%letter יט
יט) בישול המ"ן: כבר נתבאר זה בתשובה י"ב, כי הוא כח המלכות 
דצמצום א', הנמצא בנו"ה הפנימים שלמעלה מיסוד הנקראים ב' ביעי 
דוכרא, שבה כח חימום הגורם להעלות מ"ן להמשיך אח"פ החסרים, 
ובחימום הזה משתלם בחינת מ"ן שיהיו ראוים להולדת נשמות, 
%break
דהיינו להמשיך בחינת טפה מע"ס הנשלמות עם אח"פ, כי זולתה לא 
היה שום התעוררות במלכות דצמצום ב', שממנה כל בחינת הזווגים 
דאצילות, שתוכל להעלות מ"ן להמשיך אלו אח"פ החסרים לה, כי 
מתוך שנאצלה כן מתחלתה, אינה מרגשת בחסרונה. 
%break
%page 1457
ולכן נקרא הסיוע הזה של מלכות דצמצום א' בשם בישול הזרע, או 
בישול המ"ן, כי מכחה בא שלמות הזו שתהיה ראוי לזרע ולמ"ן 
שיספיק להמשיך מ"ד להולדת נשמות, אמנם עצם המ"ן, שעליה 
נעשה הזווג והורדת המ"ד, אינה מבחינת המלכות הזו דצמצום א', 
%break
כי אין עליה זווג בכלהו פרצופי אבי"ע, כנודע. ולכן מכונה בחי' 
השתתפותה במ"ן רק בשם בישול הזרע בלבד, כלומר, שמכינה 
ומשלמת את המ"ן, אבל איננה בחינת עצמות המ"ן, והבן. (א' שכח 
אות ע"ד).
%break
%letter כ
כ) מהן ג' בחי' של י"ג.
%break
%letter כ
כ) ג' בחי' של י"ג: ד' בחינות של י"ג נבחנים בראש דא"א: א' י"ג 
דגלגלתא, שהם מתגלים במצח ובפנים. כמ"ש בדף אלף של"ט אות 
צ"ו. ב' הם י"ג אורחין חוורין. ג' הם י"ג נימין דשערי. ד' הם י"ג תיקוני 
דיקנא. 
%break
כמו שממשיך שם הרב באות ק"ה ק"ו וכו', והנה הי"ג חוורתי מיוחסים 
לגלגלתא משום שהם מתלבשים ברישא דגלגלתא. והי"ג נימין דשערי 
מיוחסים למוחא דאוירא, משום שהשערות הם צמצומים, שהתחלתם 
מתחיל רק מהקרומא דאוירא, ששם פועל כח המסך דצמצום ב', 
%break
שמסבתו, נתקנו המוחין במל"צ דצל"ם ואין הגלגלתא מקבל את ג"ר 
דחכמה הראוים לה לקבל מקומת ע"ב, כי ם' דצל"ם אינה מקבלת 
לתוכה זולת חסדים מכוסים בלבד, בסוד כי חפץ חסד הוא, כטבע ג"ר 
דבינה, כנודע. 
%break
וע"כ יוצא אותו חלק דג"ר דע"ב לחוץ מראש, ונעלם בסוד מקיף חוזר. 
אשר האו"ח והלבושים של ג"ר דע"ב הללו, נקראים בשם שערות, 
כנודע. הרי שכל יציאת הע"ב לחוץ, והשערות שנתהוו בבחינת מותרי 
מוחא, כל זה בא מכח התיקון דקרומא דאוירא, 
%break
ולכן מיוחסים השערות למוחא דאוירא דהיינו מבחינת הקרומא 
דאתתקן בו. והי"ג תיקוני דיקנא מיוחסים למו"ס, כי גם השערות קבלו 
התיקון של צל"ם אשר ם' שבהם נתקבלו על הגלגלתא בבחינת עמר 
נקי, 
%break
אמנם ל"צ שבהם, שאינם ראוים להתאחז על הגלגלתא שהיא בחינת 
ם', הם יוצאים מבחינת ראש דגלגלתא, ומקבלים רק הארת מו"ס 
בלבד. כי במקום הראש, אין הארת מו"ס יכולה להתגלות, כי שם 
מאירה הגלגלתא הגבוה ממנה, ואין הארת מו"ס עולה שם בשם, 
%break
אלא במקום שנסתיים הארת הגלגלתא, שם מתחיל הארת מו"ס, וכיון 
של"צ דשערות שהם י"ג תיקוני דיקנא, אינם יכולים לקבל מהגלגלתא, 
כנ"ל לכן מתגלה בהם הארת מו"ס, וע"כ הי"ג תיקוני דיקנא מיוחסים 
למו"ס.
%break
וענין היותם כל אחד בבחי' י"ג, כבר נתבאר לעיל בתשובה ג' ע"ש. (דף 
אלף של"ט אות צ"ו. דף אלף שמ"ג אות ק"ו ק"ז ק"ח).
%break
%letter כא
כא) מהן ג' רישין דא"א.
%break
%letter כא
כא) ג' רישין דא"א: כבר ידעת, שעקרו דא"א הוא רק ב' רישין שהם 
בחינת זכר ונקבה שבראש, שהזכר נקרא גלגלתא, והנקבה נקראת 
מו"ס. כנ"ל בתשובה ט"ו עש"ה. 
%break
אלא שהזכר שהוא גלגלתא, נחלק בעצמו לב' רישין, מסבת התיקון של 
מל"צ דצל"ם, שנתקנו בהם המוחין דא"א כי ג"ר דגלגלתא קבלה בחי' 
התיקון של ם' דצל"ם, שאין המסך דפה דעתיק יכול לשלוט עליה, רק 
על ז"ת שבה, 
%break
ונעשה מסך דעתיק לבחינת רקיע המבדיל בינה ובין ז"ת שלה, 
שהמסך הזה נקרא קרומא דאוירא, כנודע.
%break
ולפיכך יצאו ז"ת דגלגלתא לבר מבחינת הגלגלתא, ונעשה לבחינת 
מו"ס, דהיינו בסוד מים תחתונים שמתחת לרקיע. ובעת הגדלות יורדת 
הי' מאויר שלה, ואשתאר אור, כי בה מתגלה הארת החכמה, אבל 
בגלגלתא שהיא נתקנה בם' דצל"ם, אין הי' יוצא מאויר שלה, 
%break
ואפילו בגדלות הוא בבחינת אוירא, שפירושו חסדים. הרי שהגלגלתא 
נתחלקה לב' רישין נבדלים זה מזה, ועם מו"ס שהיא הנקבה הרי הם 
ג' רישין, שהם: גלגלתא, מוחא דאוירא, ומו"ס. (אלף ש"ז אות כ"ה).
%break
%letter כב
כב) מהי גילוי מצחא דא"א.
%break
%letter כב
כב) גילוי מצחא דאו"א: עקרו דא"א הם ב' רישין: גלגלתא ומו"ס, 
שגלגלתא מאיר בראש לבד והם י"ג תקונים כנ"ל בתשובה כ' שהם 
גלגלתא וב' אודנין ומצחא, וב' עיינין וכו'. ומו"ס מאיר לבר מראש בי"ג 
תיקוני דיקנא וגופא. ע"ש. 
%break
%page 1458
וגלגלתא עצמו מחולק לב' רישין, ע"פ התחלקות הם"ל, שגלגלתא הוא 
בחינת ם' בחסדים מכוסים, שבו אין הי' נפיק מאוירא, ול' היא מוחא 
דאוירא, שהוא בחינת חסדים מגולים, שבו נפיק י' מאוירא ואשתאר 
אור. כנודע. 
%break
ולפיכך נחלק הראש לב' בחינות אלו, כי מקום השערות הוא בחינת 
גלגלתא, שבו אין הי' נפיק מאוירא, וע"כ השערות קבועים שם ומקום 
המגולה הוא בחינת מוחא דאוירא, דהיינו ממצח ולמטה, ששם חלק 
בלי שערות, דהיינו בכל שטח הפנים.
%break
אמנם בבחינות קטנות, מטרם דנפיק י' מאוירא, נמצאים השערות גם 
בבחי' ממצח ולמטה, אלא מתוך שהי' עתיד לצאת משם בעת גדלות, 
ע"כ אינם נבחנים לאחוזים בו כמו בגלגלתא, 
%break
אלא שנבחנים שהשערות מכסים אותו שם, באופן שבעת הגדלות, 
אשר הי' נפיק מאויר ואשתאר אור, אז מסתלקים השערות מלכסות על 
הפנים והמצח, ומצחא דא"א אתגלי. וגדלות זו היא תיקון החמישי, 
הנקרא רעוא דרעוין שהוא גילוי המצח, 
%break
כי השערות נסתלקו משם, כנ"ל. ואז נקרא המצח בשם הזה, של מצח 
הרצון, כמ"ש בזוהר מצחא דאתגלי מעתיקא קדישא, רצון אקרי. (אלף 
של"ה אות פ"ז. ואלף שס"ח אות קנ"ו וקנ"ז וקנ"ח).
%break
%letter כג
כג) מהי גלגלתא דא"א.
%break
%letter כג
כג) גלגלתא דא"א: גלגלתא דא"א הוא קומת הזכר שבראשו, ומו"ס הוא 
קומת הנקבה שבראש. כנ"ל בתשובה ט"ו. ע"ש. וכל ההארות שבראש 
הם מגלגלתא, להיותו הבחינה העליונה שבראש, שהקטנה ממנה, 
שהיא מו"ס אינה עולה שם בשם. 
%break
אלא שהגלגלתא עצמו, מחולק לב' רישין שהם גלגלתא ואוירא, ומקום 
המכוסה בשערות, נקרא גלגלתא, וממצח ולמטה שהם הי"ב תיקונים 
שבפנים, החלקים בלי שערות, הם מבחינת מוחא דאוירא כנ"ל 
בתשובה כ"ב ע"ש. 
%break
אלא מבחינת ב' רישין, נקראים ג"כ תיקוני הפנים על שם הגלגלתא. 
(אלף שי"ח אות נ"ה אלף ש"ח אות ל' ול"א).
%break
%letter כד
כד) מהם גלגלתא ופנים דא"א.
%break
%letter כד
כד) גלגלתא ופנים דא"א: חלק הראש המכוסה בשערות נקרא גלגלתא, 
והוא בחינת ם' דצל"ם, שבו אין הי' נפיק מאוירא. וחלק הראש שהוא 
חלק בלי שערות, דהיינו ממצח ולמטה, נקרא פנים של הראש, והוא 
בחינת ל' דצל"ם, שבו נפיק י' מאויר ואשתאר אור. 
%break
וגם הפנים עצמו מתחלק במל"צ. כי כל ג' הבחינות דצל"ם כלולים זה 
מזה, כנ"ל בדברי הרב (אלף שי"ב אות ל"ט) וב' אודנין ומצחא הם 
בחינת ם' שבו, 
%break
וב' עיינין הם בחינת ל' שבו וב' תפוחין וחוטמא עם הב' שפוון ולשון 
ופומא הם בחינת הצ' שבו. עיין לעיל בתשובה כ"ג. (דף א' של"ט אות 
צ"ו).
%break
%letter כה
כה) מהן ד' אורחין חוורין.
%break
%letter כה
כה) ד' אורחין חוורין: עיין תשובה ל"ז ומ"ה. (דף אלף ש"ז אות כ"ו).
%break
%letter כו
כו) מהם ד' מאות אלף עלמין.
%break
%letter כו
כו) ד' מאות אלף עלמין: עיין תשובה ח'. (אלף ש"נ אות קכ"ב אלף 
שס"ב ד"ה אמנם).
%break
%letter כז
כז) מהן ד' נימין דשערי.
%break
%letter כז
כז) ד' נימין דשער: עיין בתשובה מ"ו. (אלף שנ"ד קכ"ו).
%break
%letter כח
כח) מהן ד' בחי' דעת בא"א.
%break
%letter כח
כח) ד' בחינות דעת בא"א: נודע, כי ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק 
באצילות, מתבטלים הפרסאות שבין הפרצופים, שהם הגבולים 
דצמצום ב', שבא מחמת עלית ה"ת לעינים כי אז יורדת הה"ת מעינים 
לפה, ואח"פ חוזרים למדרגתם. 
%break
%page 1459
והנה אז יש ב' בחינות עליות בא"א: א' שג"ר דא"א עולים לעתיק, והוא 
להיותם בחינת אח"פ דעתיק, וכיון שה"ת ירדה לפה דעתיק, הרי 
נתחברו ג' רישין עם גו"ע דעתיק למדרגה אחת. ועליה הב' היא, 
מבחינת אח"פ של עצמו, 
%break
כי גם בו החכמה סתימאה, שהוא בחינת עינים, נתקנה במסך דה"ת, 
והוציאה הבינה וזו"ן לגוף, שהם הגרון וחג"ת כנודע, ועתה שנתבטל 
הפרסא, וירדה ה"ת לפה, עלו הגרון וחג"ת ונתחברו עם הראש דא"א. 
ונמצאו החג"ת שנעשו לחב"ד שלו.
%break
והנה העליה הא', שהיא עלית ג' רישין לרדל"א, נבחנת לעלית 
הגלגלתא דא"א, כי כל ההארות דראש דא"א הם רק מגלגלתא, כנ"ל 
בתשובה ט"ו ע"ש. ועליה הב' שהיא עלית חג"ת דא"א לבחינת חב"ד 
שלו, נבחן רק למו"ס בלבד, 
%break
כי אלו אח"פ שיצאו מראש לחג"ת דגוף, הם רק ממו"ס, כי בחינת 
הגלגלתא אינה מתפשטת לגוף, כמ"ש שם.
%break
ונודע, שע"י ירידת ה"ת מעינים, נעשים ב' דברים, א' ענין החזרת 
אח"פ אל המדרגה וב' ענין הביטול של ההתחלקות של ם"ל, כי כל ענין 
ההתחלקות דמ"ל, בא מחמת המסך דה"ת שבעינים שממעל הבינה, 
%break
שאז נמצאים הג"ר דבינה מתתקנים בם' כדי שלא יסבלו כלום ממסך 
שעליהם, וז"ת דבינה הצריכים להארת חכמה, מוכרחים להתחלק 
ולצאת מג"ר, כי מתמעטים ע"י המסך שממעל הבינה, ונעשים לו"ק. 
כנודע. 
%break
אבל בעת הזווג שאז יורדת הה"ת מעינים, ממקום שממעל הבינה, 
ובינה וזו"ן חוזרים לראש, שוב אין חילוק בין ג"ר לו"ק, כי גם הו"ק הם 
בחינת ראש כמו הג"ר, ונמצא מתבטל כל ההבחן שביניהם, והל' 
מתחברת עם הם' לבחינה אחת.
%break
ולפי"ז נמצא בעלית חג"ת דעתיק לחב"ד שלו, שאז עולים עמהם ג' 
הרישין ומלבישים לחב"ד אלו דעתיק, יש להבחין שם עוד, כי נתבטל 
המסך שבין הגלגלתא למוחא דאוירא, דהיינו בין הם' והל' ושניהם 
נעשו לבחינה אחת. 
%break
ואז נבחן המוחא דאוירא בבחינת דעת דרדל"א, כי להיות המוחא 
דאוירא בחינת ז"ת, ע"כ נקרא דעת. ובהיות הגלגלתא עצמה, לא יצאה 
מעולם מבחי' רדל"א, כי אין המסך דרדל"א שולט עליה, להיותה בבחי' 
ם', 
%break
ונמצא עתה, שמוחא דאוירא נעשה לאחת עם הגלגלתא נעשה גם 
האוירא לבחינת רדל"א, וז"ס דעת דרדל"א, אחזי נהורא בהאי אוירא. 
כי נעשה לדעת דעתיק ממש.
%break
ומלבד זה, יש ג"כ שם בחינת דעת דכללות הראש דא"א, והוא הת"ת 
דעתיק עצמו, המלובש בקרומא דתחת מו"ס. כי בהיות שגלגלתא 
מלביש לחסד דעתיק שנעשה לחכמה שלו, ומו"ס מלביש לגבורה 
דעתיק שנעשה לבינה שלו, 
%break
נמצא הת"ת דעתיק המלובש בקרומא שתחת המו"ס, נעשה לדעת 
המזווג לחו"ב שלו, שעליהם מלבישים הגלגלתא ומו"ס, והנך מוצא כאן 
ב' דעות בעליה זו: א' המוחא דאוירא עצמו שנעשה לדעת דעתיק 
משום שנעשה לבחינה אחת עם רדל"א, 
%break
ודעת ב' הוא ת"ת דעתיק המלובש בקרומא שתחת מו"ס תוך המצח 
דאריך אנפין, דהיינו בבחינת קו אמצעי דא"א, אבל המוחא דאוירא, 
כבר נתחבר עם בחינת גלגלתא לאחת, ונעשה לקו ימין דראש א"א, 
והוא נבחן לדעת רק מבחינת רדל"א. כנ"ל. 
%break
והנה נתבארו ב' מיני דעת שבעליה דבחינה א' דא"א, דהיינו בעלית ג' 
רישין שלו לעתיק.
%break
וכן יש ב' מיני דעות גם בעליה דבחינה הב', דהיינו בעלית חג"ת דא"א 
לבחינת חב"ד שלו, ע"י חיבורם עם הראש דא"א, כי המסך דמו"ס, 
שהוציא הגרון וחג"ת דא"א לבחינת גוף, כבר נתבטל, ונעשו לבחינת 
ראש בשוה עם המו"ס, כנ"ל. 
%break
כי בעליה זו נעשה חסד דא"א לחכמה, וגבורה לבינה, ות"ת שלו לדעת 
אמנם כיון שצריכים כאן לבחינת מסך דצמצום א' כמו שכתבתי 
בהסתכלות פנימית דף אלף תמ"ג אות י"ב, לכן אין הת"ת מספיק 
להיות לבחי' דעת, כי אין בו בחי' המסך והעביות הראוי לזווג. 
%break
%page 1460
ולפיכך נעשה כאן המסך דבחינת מזלא, דהיינו התיקון הי"ג דדיקנא, 
לבחינת דעת המזווג, כמ"ש שם, שבעת הזווג שבחי' הקומה של ע"ב 
המגולה חוזר ויוצא בג"ר דא"א, כי מל"צ שבו נתבטלו, ע"ש לכן נבחן, 
שהמקיף חוזר נכנס לראש, ונעשה לפנימי, 
%break
וכיון שהשערות הם המלבישים שלו, נמצאים גם הם נכנסים לראש 
ונעשים לפנימים. וע"כ המסך שבתיקון הי"ג המגיע לחזה דא"א, 
שעלה עם הת"ת ונעשה לדעת דא"א כמו הש"ע דת"ת, הוא המזווג 
בין החו"ג דא"א שנעשו לחו"ב. 
%break
כי בחינת הת"ת עצמו אינו מספיק, להיותו בחינת כלי דצמצום ב' 
כמ"ש בהסתכלות פנימית ע"ש.
%break
ולפיכך אחר הזווג בירידת א"א למקומו שאז חוזרים התיקונים של 
מל"צ, והמקיף חוזר שוב יוצא מן הראש דא"א וכן השערות שוב נעשו 
למקיפים, נמצא כל קומת הדעת שיצאה על מסך דמזלא, אינה יכולה 
להיות בראש, 
%break
כי אין לו שם בחינת זווג, כי המסך שלו, שהוא המזלא כבר יצא 
מבחינת הפנימים ונעשה למקיף. וע"כ יורד הדעת מן הראש לתוך 
המקום שבין הכתפין דגוף א"א, כי נעשה לבחינת ו"ק בלי ראש, כי אין 
לו שם זווג, כנ"ל. 
%break
וכיון שבחינת הפנים דת"ת הוא בחינת ג"ר דבינה כי קומת או"א 
מלבישים שם, שהם קומת ס"ג, ע"כ אין הו"ק הזה של הדעת יכול 
לעמוד בפנים דת"ת אלא באחוריו, שהם הנקראים כתפין דא"א.
%break
והנה נתבארו ד' מיני דעת: ב' מיני דעת בעליה דבחינה א', דהיינו בג' 
רישין דא"א שנעשו לחב"ד דעתיק, שא' הוא, המוחא דאוירא, שנעשה 
לאחד עם הגלגלתא. 
%break
וב' הוא הת"ת דעתיק המלובש בקרומא שתחת מו"ס, והמלובש 
במצחא דא"א. ועוד ב' מיני דעת, בעליה דבחינה הב': שא' הוא דעת 
דמזלא, המזווג לחו"ג דא"א שנעשו לחו"ב שלו. 
%break
וב' הוא אחר ירידתו למקומו, שקומת דעת זו שיצאה בעת הזווג 
בעליון, ירדה ונעשתה עתה לבחינת ו"ק, ועומדת בין כתפוי דא"א, 
כמבואר. (אלף רצ"ט אות ו' בכל ההמשך עד אות י"ז).
%break
%letter כט
כט) מהי דעת דא"א ממזל התחתון.
%break
%letter כט
כט) דעת דא"א ממזל התחתון: בעת עלית הפרצופים שחג"ת דא"א 
נעשו לחב"ד שלו, אז אין הת"ת מספיק להיות הדעת שלו, אלא בחינת 
המסך שבתיקון הי"ג הוא המזווג לחו"ב שלו, הנקרא מזלא, 
%break
כמ"ש לעיל בתשובה כ"ח באורך ע"ש. (אלף שב אות י"ג. מבוא שערים 
שער ג' חלק ב' פרק א').
%break
%letter ל
ל) מהי דעת שבכתפוי דא"א.
%break
%letter ל
ל) דעת שבכתפוי דא"א: כיון שהדעת המזווג לחו"ב דא"א, בעת 
העליה, הוא בחינת המזלא, כי ת"ת שלו אינו מספיק, כנ"ל בתשובה 
כ"ח. נמצא שבעת ירידתו דא"א למקומו שאז נעשה המזלא שוב לבחי' 
המקיפים נמצא שחסר בחינת המסך הראוי לזווג ההוא, 
%break
וע"כ אין לדעת בחינת זווג בראש, וקומה זו שיצאה בעת העליה, יורדת 
לבחינת ו"ק, שעמידתה באחורי הת"ת, כי הפנים דת"ת הוא בחינת 
ג"ר דבינה, ששם מלבישים או"א בקומת ס"ג, כנודע, 
%break
ע"כ נבחן הדעת לאחורים דת"ת, שנקרא כתפין. כנ"ל בתשובה כ"ח 
ע"ש. (אלף ש"ג אות ט"ו וט"ז ודף אלף ש"צ אות קצ"ג).
%break
%letter לא
לא) מהי דעת שבראש דא"א.
%break
%letter לא
לא) דעת שבראש דא"א: אין לא"א דעת בראשו, זולת בעת עלית 
הפרצופים, שאז עולים ג' רישין לג"ר דעתיק, כי חג"ת דעתיק נעשו 
לחב"ד שלו, ונמצאים ג' רישין דא"א מלבושי חג"ת אלו, שגם המה עלו 
לג"ר הללו. 
%break
%page 1461
ואז נבחן הת"ת דעתיק שנעשה לדעת דא"א, ות"ת הזה מלובש 
במצחא דא"א. כנ"ל תשובה כ"ח ע"ש (א' של"ו אות צ'. א' תמ"ב אות 
י').
%break
%letter לב
לב) מהי דעת עליון דא"א.
%break
%letter לב
לב) דעת עליון דא"א: המזלא שנעשה לדעת דא"א המזווג לחסד 
וגבורה שלו שעלו ונעשה לחו"ב, כנ"ל באות כ"ט, הוא הנקרא דעת 
עליון דא"א. 
%break
והוא משום שאין לו זווג בהראש דא"א אחר שיורד א"א למקומו, כנ"ל 
בתשובה ל' וכ"ח. (מבוא שערים שער ג' הלק ב' פרק א'. אלף תמו אות 
ט"ז).
%break
%letter לג
לג) מהי דעת דעתיק.
%break
%letter לג
לג) דעת דעתיק: בעת עלית א"א לג"ר דעתיק, שאז מתבטל בחינת 
התיקון דמל"צ שבמוחין דא"א, ונעשה האוירא עם הגלגלתא למדרגה 
אחת, אז נבחן מוחא דאוירא לבחינת דעת דעתיק, 
%break
משום שבחינת הגלגלתא דא"א, אינה נבדלת מבחינת רדל"א גם 
במצח הקביעות דא"א, מחמת התיקון דם' אשר בה, כנודע. וע"כ עתה 
בשעת עליה לעתיק, נבחנת האוירא להדעת דעתיק. כנכתב לעיל 
בתשובה כ"ח ע"ש. (אלף תמ"א אות ט'. אלף שכ"ז אות ע"ג).
%break
%letter לד
לד) מהי התעבות האור ומיעוטו.
%break
%letter לד
לד) התעבות האור ומיעוטו: ע"י התיקון של התלבשות במל"צ שנעשה 
באצילות, נתמעט האור חכמה מהג"ר דכל פרצוף, שנתקן בם' דצל"ם, 
וגם נתעבה בהשפעתו ע"י הל' דצל"ם, להיותו רק בחי' ו"ק דחכמה. 
כנ"ל בתשובה יא. א' ש"ד אות כ"א).
%break
%letter לה
לה) מהם ז' תיקוני גלגלתא.
%break
%letter לה
לה) ז' תיקוני גלגלתא: ז' תיקוני גלגלתא הם: בר"ת ג"ט קר"ע פ"ח. 
שהם: גלגלתא, טלא דבדולחא, קרומא דאוירא, רעוא דרעוין, עמר נקי, 
פקיחו דעיינין, חוטמא. פירוש: תיקון א': שגלגלתא דא"א נתקן בבחינת 
רישא חוורא, 
%break
פירושו, שאין בו שום גוון של דין כלל, והוא כולו רחמים. כי הוא נתקן 
בבחינת ם' דצל"ם, ע"י הגבהת ראשי ירכין דנה"י דעתיק, כנ"ל 
בתשובה י"א ע"ש. תיקון ב': הוא טלא דבדולחא, שהוא מו"ס דא"א, 
והוא עיקר הראש דא"א המתפשט ממעלה למטה בבחינת גוף. 
%break
כי גלגלתא ומו"ס הם זכר ונקבה דראש, הבאים מב' הרשימות 
דהתלבשות ועביות הכלולות זו בזו, כנ"ל בהסתכלות פנימית אלף ת"מ 
אות ח' ע"ש וכיון שקומת גלגלתא באה בעיקר מרשימו דהתלבשות, 
ע"כ אין ממנה התפשטות לגוף, 
%break
אלא ממו"ס הבאה מרשימו דעביות. והוא נקרא טלא, ע"ש שיש בה 
השורש דהוי"ה דאלפין, שפירושה בחינת צמצום ב', כי הקרומא 
דאוירא שהוא בחינת המסך דצמצום ב', אין שליטתו על גלגלתא דא"א, 
%break
משום שנתקנה בבחינת ם' סתומה שהיא בחי' ג"ר דבינה, שאין שום 
מסך וצמצום שולט עליה, ותחילת כח המסך דצמצום ב' מתחיל לפעול 
על מו"ס, וקרומא זו נעשה בסוד רקיע המבדיל בין גלגלתא למו"ס, כי 
הוציא המו"ס בבחינת מים תחתונים, 
%break
כמ"ש הרב לעיל (אלף שכ"ז אות ע"ב) הרי שתחלת כחו דצמצום ב' 
נרשם במו"ס, וע"כ רמוז בו השורש דהוי"ה דאלפין, גם נודע, שמלכות 
דצמצום א' נגנזה ברדל"א, ואין בא"א אלא ט"ס (כנ"ל אלף ש"ב אות 
י"ד ט"ו) ונמצא חסר ה"ת בערך רדל"א. 
%break
וב' אלו נרמזו בבחינת טל, כי יוד הא ואו הא, בגימטריא מ"ה, ובחוסר 
ה"ת הוא בגימטריא "טל", שזה מורה על ב' חידושים שנתחדשו 
במו"ס: א' שנחסר מה"ת ואין בו אלא ט"ס. ב' הוא, שהוא השורש 
הראשון שנתרשם מן המסך דצמצום ב', שהוא מילוי אלפין, כנ"ל. 
%break
וע"כ נקרא בשם טלא, והוא נקרא בשם בדולחא, על שם ההתלבשות 
של גבורה דעתיק בתוכו, אשר גבורה זו היא בחינת ה"ת דצמצום א' 
הגנוזה ברדל"א, שכחה מתגלה בעתיק רק ממעלה למטה, דהיינו 
בגוף דעתיק, ובבחינת קו שמאל שבו, 
%break
%page 1462
דהיינו בגבורה והוד, וגבורה מלובשת במו"ס, אלא שאינה בו בבחינת 
זווג, אלא בטמירו, כי ע"כ אין בו אלא ט"ס, משום שמלכות דצמצום א' 
איננה בו בבחינת זווג, כנ"ל. 
%break
וגבורה דעתיק זו הגנוזה במו"ס, היא שורש לכל הגבורות דאצילות, 
שממנה בא סוד החימום ובישול הזרע כנ"ל בתשובה י"ב, ע"ש. 
שפירושו, רק בחינת הכנה לעלית מ"ן אבל בחינת זווג אין עליה, ע"ש. 
וע"כ הוא כחמר טב על דורדיא. 
%break
כי הוא שקיט על שמריו, כי כח מלכות זו שבגבורה דעתיק, אין מתגלה 
בו כלל. ועל כן נקרא "טלא דבדולחא" מלשון הכתוב כעין הבדולח, כי 
הראש דא"א כולו רחמים, ואין בו שום גוון של דין, כנודע, 
%break
אמנם האי גבורה דעתיק הגנוזה בו בטמירו, עושה בו בחינת נצנוץ 
של גוונים, כדוגמת הבדולח, שהוא לבן, ועכ"ז, מתנוצצים גוונים 
צהובים, אבל בעיקרו הוא לבן לגמרי כמבואר. כי הוא שקיט על שמריו. 
%break
וע"כ נקרא טלא דבדולחא, טלא נקרא על שם ב' ענינים, א' להורות 
שהוא חסר מלכות, והוא רק בבחינת יה"ו. ב' הוא, להורות שהוא 
המקבל הראשון לבחינת התיקון דצמצום ב' וע"כ הוא במילוי אלפין, 
שבגימטריא ט"ל. 
%break
ובדולחא נקרא, ע"ש הטמירו דגבורה דעתיק, שהוא שורש הגבורות, 
דאתטמר בתוכו, וע"כ אף על פי שכולו לבן, מ"מ יש בו התנוצצות של 
גוונים, כדוגמת הבדולח.
%break
תיקון ג': הוא קרומא דאוירא דאזדכך וסתים. פירוש: שע"י הארת ע"ב 
ס"ג דא"ק, לעת גדלותו דא"א, המורידה ה"ת מעינים, ומחזירה אח"פ, 
ומתגלה קומת חכמה בא"א, שה"ס שהי' נפיק מאויר דמוחא דאוירא 
והוא נעשה אור, כנ"ל (דף א' שמ"א אות צ"ט). 
%break
אבל מבחינת גלגלתא דא"א אין הי' נפיק מאויר דילה, משום שנתקנה 
בם' דצל"ם, שבזה נעלם בחינת הג"ר דחכמה, כנ"ל בתשובה ל"ד. 
וע"כ כשהוא מאיר למו"ס, אינו מאיר אלא מבחינת חג"ת דחכמה 
ונמצא סותם אותו מבחי' ג"ר דחכמה וזהו "אזדכך" 
%break
כי הי' נפיק מקרומא דאוירא, "וסתים" כי אינו משפיע מבחי' ג"ר 
דחכמה. ותיקון זה הוא השורש, לכל בחינת התלבשות המוחין במל"צ 
דצל"ם, הנוהג בפרצופי אצילות, כי הקרומא לא אזדכך אלא מבחינת ל' 
שהיא מוחא דאוירא, ואינו פועל כלום על בחי' ם' שהיא גלגלתא, 
%break
מטעם כי כח זה של הקרום אינו פועל על הם' גם בשעת קטנותו 
מטרם דאזדכך, כנ"ל, וע"כ אינו פועל עליו כלום גם בעת גדלותו אחר 
שנזדכך, ונמצא תמיד בכל המוחין דאצילות, אשר בחינת ם' של 
המוחין אין להם שום גדלות וגילוי חכמה מכח הורדת ה"ת מעינים, 
%break
משום שגם הקטנות אינם מקבלים ממנה. שז"ס הגבהת ראשי ירכין 
דנו"ה דעתיק למעלה מיסוד. כנ"ל בתשובה י"א, ע"א.
%break
תיקון ד': נקרא רעוא דרעוין. והוא שנקרא גילוי מצח הרצון דא"א, 
פירוש: כי בקטנות דא"א, בזמן שאין בו אלא נפש רוח, שרוח מלובש 
בגלגלתא, ונפש במוחא דאוירא, נבחן אז שהשערות מכסים על המצח 
והפנים דא"א ובגדלות נפיק י' מאוירא ואשתאר אור, 
%break
ואז מסתלקים השערות מעל המצח והפנים דא"א, ונולד בזה בחינת 
מצח הרצון הנקרא "רעוא דרעוון" כלומר, הרצון שבו תלויים כל 
הרצונות כי ע"י גילוי מצחא דא"א מתגלה גם מצח הרצון באו"א ובז"א. 
%break
ונודע כי בחינת ב' אודנין ומצחא, היא בחינת ם' דצל"ם, שהם תמיד 
בחסדים מכוסים כנ"ל בתשובה י' וי"א. אמנם להיותם השורש להארת 
חכמה המתגלה בל' שהם ב' עיינין וחוטמא, ע"כ נבחנים לבחינת רצון 
אל ז"א, 
%break
כי ז"א נשרש בז"ת דבינה, הצריך להארת חכמה, וכשהוא מקבל 
מבחינת מצח הרצון לבחינת ם' שלו, נמצא הארת החכמה מתגלה בל' 
שבו, ואז כל דינין דיליה מתכפיין, וע"כ נקרא גילוי הרצון, או עת רצון, כי 
אז נגלה הטבה השלמה בכל העולמות. 
%break
אבל מטרם דנפיק י' מאויר, שאז נמצאים החסדים בלי הארת חכמה 
כלל, אין הדינין מתכפיין בז"א, ויש שם במצח דז"א סוד כ"ד בתי דינין 
כמ"ש לעיל (דף אלף של"ח אות פ"ט). ע"ש. 
%break
%page 1463
כי אין ז"א נתתקן לגמרי מג"ר דבינה, משום שהוא צריך להארת 
חכמה, כי עקרו של ז"א דאו"י הוא בחינת הארת חכמה, כי רק בזה 
הוא נבדל מבינה, כנ"ל דף ה' ד"ה וטעם.
%break
תיקון ה': נקרא עמר נקי. והוא תיקון השערות שיהיו נקיים מכל מסך 
וצמצום ודין. כי השערות הם בחינת הלבושים דע"ב המגולה, היוצא 
על בחינת מסך דצמצום א', כנ"ל בהסתכלות פנימית דף אלף תמ"ג 
אות י"ב ע"ש. 
%break
שאחר שנסתלק הע"ב המגולה בבחינת מקיף חוזר, נשארו לבושיו 
שהם הע"ס דאו"ח שהיו מלבישים אותו, בתוך הראש בבחינת מותרי 
מוחא, כי אורותיהם נסתלקו מהם, ונודע שבעת שהלבושים נשארים 
בלי אור הנה כח הדין מתגלה בהם. 
%break
ולפיכך נעשה בהם התיקון של מל"צ כמו בכלים הפנימים ובחינת ם' 
שבהם שנתקנו ע"י הגבהת ירכין דנו"ה דעתיק למעלה מיסוד, דהיינו 
כבחינת ג"ר דבינה, נעשו אז בבחינת "עמר נקי" כי על ג"ר דבינה אין 
שום דין וצמצום יכול לשלוט עליה, 
%break
ואז יצאו ונתאחזו על הגלגלתא דא"א, שהוא ג"כ בחינת ם' דצל"ם. 
ולפיכך כמו שבחינת הגלגלתא נקרא אוירא דכיא, כן השערות נקראים 
עמר נקי. וזהו תיקון ה'.
%break
תיקון ו': הוא פקיחו דעיינין. והוא בחינת התיקון דל' דצל"ם בב' עיינין 
וחוטמא, דנפיק י' מאויר של ל' ואשתאר אור, ונפקחו העינים בהארת 
חכמה בחסדים. כנ"ל בתשובה י"ד. ע"ש. וזה תיקון הששי.
%break
תיקון ז': הוא חוטמא, שה"ס מלכות דנה"י דעתיק, המתלבשת 
בחוטמא, שממנה מתגלה הארת חכמה בסוד ב' נקבי דפרדשקי מחד 
נשיב רוחא דחיין, שהוא הארת חכמה, כי ב' עיינין וחוטמא מלבישים 
לנה"י המגולים של העתיק, כנ"ל, 
%break
שהם בחינת ל' דצל"ם המשפיעים הארת חכמה ועיקרו הוא החוטם, 
שהוא קו האמצעי ששם מקום המלכות והזווג כנודע. ומנקב הב' 
דחוטמא מושפע חיין דחיין, וזה לעתיד לבא, ביומי דמלכא משיחא. 
%break
כמ"ש לעיל דף א' ת"ד בד"ה תיקון ג'. עיין שם כל ההמשך. (דף א' 
שט"ז אות נ' עד א' של"ז אות צ"ב).
%break
לה/ב) מהו חוטמא דא"א.
%break
לה/ב) חוטמא דא"א: חוטמא הוא מלשון הכתוב, ותהלתי אחטם לך. 
שהוא לשון חתימה ותכלה, כמו אחתם לך, עם ת'. והוא כי שם מלובש 
מלכות דנה"י דעתיק, שהוא חותמת לאורות דגלגלתא. ופירושו עיין 
לעיל בתשובה לה בתיקון ז'. אלף של"ו אות צ"א).
%break
%letter לו
לו) מהם חב"ד דמו"ס.
%break
%letter לו
לו) חב"ד דמו"ס: חב"ד דמו"ס אינו כמו חב"ד דאו"א ודז"א, שדעת 
מכריע באמצע בין חו"ב, כי בינה דמו"ס יצאה מראש, כנודע. אלא 
בחינת המל"צ דצל"ם הכלול בו נקרא בשם חב"ד, כי ם' נקראת 
חכמה, ול' נקראת בינה, וצ' נקראת דעת. 
%break
כמ"ש הרב לעיל דף א' ע"ו אות קל"ט. ואע"פ שמו"ס הוא רק צ' 
דצל"ם, מ"מ כלול בו כל ג' הבחינות דצל"ם, כנ"ל דף אלף שיב אות ל"ט 
כי גלגלתא כלולה מכל ג' בחינות הצל"ם, וכן אוירא כלולה מכל הג', וכן 
מו"ס. ע"ש. (אלף שע"ב אות קס"ב).
%break
%letter לז
לז) מהי חוורתי.
%break
%letter לז
לז) חוורתי: החוורתי והשערות, הם שניהם בחי' או"ח שהלביש לע"ב 
הגלוי מטרם יציאתו מראש בבחינת מקיף חוזר, אלא בעת שנעשה 
זווג העליון ההוא על המסך דבחי"ג, ויצא בו קומת הע"ב המגולה, יש 
להבחין בו בחינת כתר דאו"ח, 
%break
דהיינו בעודו דבוק במסך מטרם עליתו ממסך ולמעלה להלביש את 
תשע ספירות דאו"י, שאז עוד לא נתלבש במל"צ דצל"ם, הדוחה ג"ר 
דחכמה לבחינת מקיף חוזר, וע"כ נבחן בחינה זו, שיש בה עוד 
התלבשות בראש, 
%break
בבחינה הגדולה דע"ב המגולה והיא הנקראת חוורתי, שיש לה בחינת 
התלבשות בעור דגלגלתא ג"כ. וחלק ב' הוא, אחר שהאו"ח התחיל 
להלביש את ט"ס דאו"י, שאז נתקן תכף במל"ץ דצל"ם, ותכף נסתלקו 
הג"ר דחכמה בבחינת מקיף חוזר, 
%break
%page 1464
ונמצא שחלק האו"ח הזה, תכף נתרוקן מן האורות שלו, ונשאר 
בבחינת שערות. וע"כ אין להם שום התלבשות בהגלגלתא, אלא שיש 
להם רק אחיזה בלבד, והם גוף נפרד מן הגלגלתא. 
%break
משא"כ החוורתי שהם מטרם שהלבישו לט"ר דאו"י, שעוד לא נגלה 
בראש בחינת המל"צ הדוחים לאור הזה לבר מראש, ע"כ יש בו עוד 
בחינת התלבשות בעורה של הגלגלתא. (אלף שמ"ח אות קי"ז).
%break
%letter לח
לח) מהי חכמה עלאה סתימא.
%break
%letter לח
לח) חכמה עילאה סתימא: נודע, שמסך דעתיק אינו שולט על ג"ר 
דגלגלתא, משום שנתקנה בבחינת ם' דצל"ם, שהיא ג"ר דבינה, 
ושליטתו מתחיל בבחינת ז"ת שלה, והמסך דמלכות דראש דעתיק, 
הוא קרומא דאוירא החוצה בין גלגלתא ובין מו"ס, 
%break
כי הוא קרומא דאתחפיא על מו"ס. וקרומא זו מוציא ג"כ את ז"ת 
דגלגלתא מבחינת מלכות דראש דעתיק, וסותם אותו, משום שז"ת 
דבינה, כבר צריכים להארת חכמה, והמה מתמעטים ע"י המסך הזה 
דמלכות דראש דעתיק, 
%break
ולפיכך נקרא ז"ת אלו בשם "מוח סתום שבגלגלתא" או "חכמה 
סתימאה עלאה" דהיינו להבחין בין מו"ס דא"א, שהוא בחינת צ' 
דצל"ם, ובין ז"ת דגלגלתא שהם באמת בחינת גלגלתא, אלא שנתמעטו 
מחמת שהם שרשי זו"ן, 
%break
ע"כ נקרא ז"ת דגלגלתא ח"ס עלאה, ומו"ס נקרא ח"ס תתאה. וההבחן 
ביניהם רב הוא, כי חכמה עלאה סתימאה, מזדכך בעת גדלות, כי נפיק 
י' מאויר דיליה ואשתאר אור. 
%break
אבל מו"ס דא"א, נשאר סתים בקרומא, כנ"ל בתשובה ד', ע"ש. (מבוא 
שערים שער ג' חלק ב' פרק ד'. א' שכ"ב אות ס"ג).
%break
%letter לט
לט) מהי טורנא בסימא יאי.
%break
%letter לט
לט) טורנא בסימא יאי: טורנא, פירושו עטרה, והאי חסד דמתגלי 
אפומא דיסוד דעתיק, נקרא טורנא בסימא יאי. בסימא נקרא משום 
שמבסם הגבורות וממתיק אותם. ויאי נקרא, ע"ש הגילוי דהארת 
חכמה בחסדים שלו, שה"ס היופי, בסו"ה ויהי יוסף יפה תואר, 
%break
כי חכמת אדם תאיר פניו. ואומר הזוהר באדרא זוטא, מצחא דאתגלי 
רצון אקרי, דהא רדל"א פשיט חד טורנא בסימא יאי דאתכליל במצחא, 
פירוש: כי נה"י דעתיק המתלבשים במוחין דא"א, מתחלקים לט"ס: 
חב"ד חג"ת נה"י, 
%break
וכן מתחלקים לםל"צ, שבחי' ם' שבהם, שה"ס ב' פרקין עליונים 
דעתיק שלמעלה מיסוד, שהם בחינת חב"ד, מלובשים באודנין ומצחא, 
ונמצא פרק עליון דיסוד דעתיק גנוז במצחא דא"א, ופרק התחתון 
שנקרא עטרה מלובש בחוטם דא"א. 
%break
ונודע שבם' דצל"ם אין הי' נפיק מאויר, והוא נשאר תמיד בחסדים 
מכוסים, וע"כ נקרא שם היסוד דעתיק בלשון גניזו כי אור החסד שבו 
גנוז ומכוסה, וגילוי הארת חכמה אינו נוהג שם. אמנם בל' דצל"ם, 
שהיא ב' עיינין וחוטמא, שם המקום של גילוי החכמה בחסדים, 
%break
כי שם נפיק י' מאויר ואשתאר אור, כנודע. ונמצא שמקום גילוי 
החסדים, הוא בעטרת יסוד דעתיק המלובשת בחוטם דא"א. וע"כ 
מכנה הזוהר הארה זו דגילוי חכמה בחסדים בשם, טורנא, שפירושו 
עטרה, כי אין גילוי חסדים ביסוד דעתיק המלובש במצחא, 
%break
אלא בעטרה דעתיק המלובשת בחוטמא, הנקרא פומא דיסוד. ולפי 
שכל הארת עטרת היסוד כלולה ביסוד, ע"כ אע"פ שאין ביסוד שום 
גילוי, הנה כח הגילוי של העטרה עולה אליו ממטה למעלה מאליו, 
%break
ולכן מכח גילוי הארה זו, נקרא אז המצח בשם מצח הרצון, מכח 
הארת האי טורנא בסימא יאי דאתכליל ביה, כמ"ש בזוהר. והבן. כי 
אינו אומר דטורנא בסימא יאי אתגלי ביה, לפי שבמצח עצמו אין שום 
גילוי לחסדים, כי שם גנוז היסוד, 
%break
אלא שאומר דהאי טורנא בסימא יאי אתכליל ביה, דהיינו כמבואר, כי 
הארת העטרה דיסוד עולה ומאיר ביסוד שבמצח ממטה למעלה, 
מחמת שיסוד הוא שורש האור הזה הנגלה בעטרה, וכל הארות 
העטרה אתכללו ביסוד, כמבואר. 
%break
%page 1465
ועם זה תבין שאור המצח עצמו, הוא בחינת ם' דצל"ם, שהוא ג"ר 
דבינה, שחושקת בחסדים יותר מבחכמה, בסוד כי חפץ חסד הוא. ועל 
שם אור החסד הזה נקרא מצח הרצון, כי רצון הוא אותיות נוצר שהוא 
בחינת כי חפץ חסד הוא, 
%break
כמ"ש בזוהר שהארה זו מגיעה למזל עליון דדיקנא, שנקרא ונוצר 
חסד. אלא שאין הרצון מתגלה במצח מטרם דאתפשט האי טורנא 
בסימא יאי, כי על שם התכללותו בו, מתגלה הרצון בחסד שבמצח, 
והבן היטב (דף אלף של"ח אות פ"ז פ"ח).
%break
%letter מ
מ) מהן טוחנות מ"ן לצדיקים.
%break
%letter מ
מ) טוחנות מ"ן לצדיקים: עיין לעיל תשובה י"ב.
%break
%letter מא
מא) מהו טל.
%break
%letter מא
מא) טל: נודע, כי ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק המגיעה לאצילות, 
מתבטלים הפרסאות דצמצום ב', ואח"פ שנפלו מכל מדרגה לבחינת 
תחתון ממנה, חוזרים אל המדרגה, עם התחתון המלביש לאותם 
אח"פ, 
%break
ונמצא אז א"א עולה עם חג"ת דעתיק שנעשו לראש וחב"ד, ואז מקבל 
א"א ע"י התכללותו בעתיק, את הקומה דע"ב המגולה, כנ"ל דף א' 
תמ"ב אות י'. ע"ש ונמצא אז שהשערות שהם הלבושים דע"ב 
המגולה, חוזרים ונעשים לבושים לקומת הע"ב הזה. 
%break
אמנם אחר ההתכללות והזווג הזה, יורד א"א למקומו, ואז שוב 
מתלבשים המוחין שלו במל"צ דצל"ם, והע"ב המגולה שוב יוצא לחוץ 
בבחינת מקיף חוזר, ע"ש. והנה ענין עליה זו והתכללות זו של א"א 
בעתיק, נוהג בכל פעם שז"א צריך להשיג מוחין, 
%break
דהיינו בכל המדרגות דז"א במשך דשתא אלפי שני, כי המוחין אינם 
קבועים בז"א, כנודע. ונתבאר לעיל בתשובה לה/ב שאחר יציאת קומת 
הע"ב המגולה בבחינת מקיף חוזר, נשארים אחריו הלבושים שלו 
דע"ס דאו"ח, 
%break
שהם ב' בחינות: שערות וחוורתי, שמבחינת כתר דאו"ח יוצאים 
החוורתי, ומבחינת הט"ס העליונות דאו"ח יוצאים השערות. ע"ש. 
ונמצא שב' בחינות אלו שערות וחוורתי, מתחדשים ויוצאים אחר כל 
עליה של א"א בעתיק, והם נתוספים תמיד. 
%break
ואלו החוורתי המתחדש ונתוסף אחר כל עליה, עולה ג"כ על הגלגלתא 
דא"א, על בחינת החוורתי אשר שם. ונקרא "טל" ע"ש הכתוב כי טל 
אורות וכו' והטל הזה מושפע לז"א, בסו"ה שראשי נמלא טל וכו'. 
%break
כי הוא נתוסף ובא אחר כל זווג וזווג ונטיף לרישיה דז"א, וראשו 
מתמלא מהטל הזה. וז"ש שם בזוהר, ומההוא טלא דאנער מרישיה 
ההוא דאיהו לבר, יתערון מתייא לעלמא דאתי. (באדרא רבא דף קכ"ח 
ע"ב ובזהר ע"פ הסולם אד"ר אות י"ז) 
%break
כי מזה הטל הנתוסף והולך בכל זווג וזווג במשך שתא אלפי שני 
מתקבץ אותו שיעור האורות המספיק לתחית המתים, ואז ז"א מנער 
את הטל ההוא מראשו בבת אחת, שמן האור הגדול ההוא עומדים 
המתים לתחיה. 
%break
כי הוא האור דחכמה קדומה מע"ב המגולה שאינו נגלה אלא בגמר 
התיקון כנודע, ואור החכמה הזה ה"ס תחית המתים, כי אור החכמה 
נקרא חיה, כנודע, (דף א' שנ"ז אות קכ"ט).
%break
%letter מב
מב) מהו טלא דבדולחא.
%break
%letter מב
מב) טלא דבדולחא: מו"ס דא"א, נקרא טלא דבדולחא. כי נקרא טל 
ע"ש יה"ו דהוי"ה דאלפין הנשרש בו, שהוא בגימטריא טל. ונקרא 
בדולחא, מלשון הכתוב, ומראהו כעין הבדלח כי הבדולח לבן הוא, ועם 
זה מתנוצצים בו גוונים, הגם שבו עצמו אין שום גוון. 
%break
כן מו"ס כולו רחמים, המכונה לבן, ומ"מ מתנוצצים בו גוונים, מחמת 
הגבורה דעתיק המלובשת בו. כנ"ל בתשובה ל"ה עש"ה. (אלף שי"ט 
אות נ"ז).
%break
%letter מג
מג) מהן ט"ס המקוריות.
%break
%letter מג
מג) ט"ס המקוריות: נודע, שאין בע"ס דאצילות רק בינה וזו"ן, שהם ג' 
כלים. אבל בחינת כתר חכמה דהתלבשות חסרים באצילות. ובג' כלים 
אלו יש ט"ס כי יש בכל אחד ג' קוים, וג' קוים שבבינה נקראים חב"ד. וג' 
קוים שבז"א, נקראים חג"ת. 
%break
%page 1466
וג' קוים שבמלכות נקראים נה"י. וטעם החסרון הזה שנעשה בפרצופי 
אצילות, הוא מכח הגניזו דמלכות דצמצום א' שנגנזה ברדל"א, ואינו 
משמש עמה לצורך אצילות, זולת במלכות דצמצום ב' שהוא בחינת 
ה"ת שעלתה בנקבי העינים, המוציאה את בינה וזו"ן לבר ממדרגה, 
%break
ונמצא א"א שהוא בינה וזו"ן דעתיק, כי גו"ע שלו נשארות ברדל"א, וכן 
הוא מבחינת עצמו רק גו"ע, ואו"א הם בחינת בינה וזו"ן שהוציאם 
החוצה. וכו' עד"ז. ונמצא משום זה שאין יתר בכל התחתון זולת בחינת 
אח"פ מן העליון, שהם הכלים שלו, 
%break
וגו"ע שלו חסרים אליו לגמרי. והט"ס האלו נעשו מתחלה בא"א, 
שעתיק הוציא אותו לחוץ מגו"ע שלו, וע"כ נקראו ט"ס אלו דא"א, בשם 
ט"ס המקוריות, כי הם המקוריות לכלהו פרצופים שלא יהיה בהם יותר 
מג' כלים אלו, שהם חב"ד חג"ת נה"י. (א' ש"ד אות י"ט וכ').
%break
%letter מד
מד) מהן טפיים מלמטה.
%break
%letter מד
מד) טפיים מלמטה: עי' לעיל תשובה י"ב.
%break
%letter מה
מה) מהן י"ג אורחין חוורין.
%break
%letter מה
מה) י"ג אורחין חוורין: החיורתא שבין שערות רישא דא"א מתחלקים 
לי"ג אורחין חוורין שבין השערות. והתחלקות זו הוא ע"פ י"ב אותיות 
דג' הויות וחד דכליל להון. כנ"ל בתשובה כ'. ע"ש (אלף שמ"ד אות 
ק"ט).
%break
%letter מו
מו) מהן י"ג נימין דשערי.
%break
%letter מו
מו) י"ג נימין דשערי: גם השערות מתחלקים על י"ג בחינות, ע"פ ג' 
הויות וחד דכליל להון. כנ"ל בתשובה כ' ע"ש. והם נקראים י"ג נימין 
דשערי ונימא פירושו קבוצה של שערות (אלף שס"ה אות קמ"ח).
%break
%letter מז
מז) מהם י"ג תיקוני גלגלתא.
%break
%letter מז
מז) י"ג תיקונין גלגלתא: י"ג תיקונים יש בגלגלתא, יוד הם ע"ס שבה, 
ועוד ג' נוספים, כמ"ש לעיל בתשובה י"ד ד"ה וזהו. ע"ש. (אלף של"ט 
אות צ"ו).
%break
%letter מח
מח) מהם י"ג תיקוני דיקנא.
%break
%letter מח
מח) י"ג תיקוני דיקנא: בכל ראש מג' רישין דא"א יש י"ג בחינות: שהם 
נגד ג' הויות וחד דכליל להון. וי"ג בחינות שבמו"ס אינם יכולים 
להתגלות בראש דא"א, כי שם מאיר הגלגלתא שהיא בחינה עליונה 
ממנה, ואינה עולית בשם, 
%break
וע"כ המה מאירים בשערות דיקנא דא"א, שהם נקראים י"ג תיקוני 
דיקנא. ופירושם יתבאר בלוח התשובות לענינים. (אלף שע"ח אות 
קע"ד).
%break
%letter מט
מט) מהם י"ג תיקוני מו"ס.
%break
%letter מט
מט) י"ג תיקוני מו"ס: עיקר א"א הם ב' רישין לבד, שהם גלגלתא ומו"ס. 
אבל מוחא דאוירא, הוא בחינת ז"ת דגלגלתא. ולפיכך נבחנים 
הגלגלתא ומוחא דאוירא ביחד, לע"ס שהם י"ג, כנ"ל דף אלף של"ט 
אות צ"ו. 
%break
שהם כוללים הארת ב' רישין יחד. ומו"ס לבדו כולל ג"כ ע"ס וג' ספירות 
נוספות, כמו הגלגלתא, שהם י"ג תיקוני מו"ס. (אלף שע"ב אות קס"ג 
קס"ד).
%break
%letter נ
נ) מהם ימי קדם.
%break
%letter נ
נ) ימי קדם: הספירות דעתיק נקראות ימי קדם, משום מלכות דצמצום 
א' המשמשת בו. כי בעולם התיקון מא"א ולמטה, כבר מלכות זו אינה 
משמשת, כי נגנזה ברדל"א, ורק מלכות דצמצום ב' משמשת בהם, 
דהיינו הממותקת במדת הרחמים, כנודע. 
%break
וע"כ נקראות הספירות דעתיק ימי קדם, כלומר, מקודם מיתוק 
המלכות במדת הרחמים. וכן מטעם זה נקרא אדם קדמון, להיות בו 
המלכות דצמצום א'. שאין זה נוהג באדם דאבי"ע.
%break
%page 1467
וכן הי"ג תיקוני דיקנא, נקראים ימי קדם, מטעם הנ"ל. כי להיותם 
לבושים במקיף חוזר, נמצא גם בהם משמשת המלכות דצמצום א'. 
כמ"ש לעיל דף אלף שצ"ו ד"ה וצורת. ובהסתכלות פנימית דף אלף 
תמ"ג אות י"ב. עש"ה. (אלף שע"ח אות קע"ה).
%break
%letter נא
נא) מהם ירכין שלמטה מיסוד.
%break
%letter נא
נא) ירכין שלמטה מיסוד: לעיל אות י"א. (אלף שע"ח אות קע"ד).
%break
%letter נב
נב) מהם ירכין שלמעלה מיסוד.
%break
%letter נב
נב) ירכין שלמעלה מיסוד: עי' לעיל אות י"א.
%break
%letter נג
נג) מהם כתר חכמה דדיקנא.
%break
%letter נג
נג) כתר חכמה דדיקנא: נודע, שעקרו של א"א הם ב' רישין: גלגלתא 
ומו"ס. אלא מבחינת התחלקות לבושי המוחין בבחינת מל"צ דצל"ם, 
הוא מתחלק לג' רישין: גלגלתא, אוירא, ומו"ס. כנ"ל בתשובה ט"ו. ע"ש. 
%break
וכמו שג' הרישין נכללין זה מזה, ובכל אחד מהם נבחן בחינת מל"צ דג' 
רישין, כנ"ל דף אלף שי"ב אות ל"ט. כן בההבחן דב' רישין, הם כלולים 
זה מזה, ויש בראש דגלגלתא, גלגלתא ומו"ס, שהם כתר וחכמה, שבכל 
אחד מהם ע"ס. 
%break
וכן יש בראש דמו"ס גלגלתא ומו"ס, שהם כתר וחכמה, שבכל אחד 
מהם יש ע"ס. וזה נוהג בהם, הן בכלים פנימים, דהיינו בבחינת 
הפרצוף עצמו, והן בשערות רישא שהם מקיפי הגלגלתא, והן בשערות 
דיקנא, שהם מקיפים מבחינת מו"ס. 
%break
וכן, באו"פ שבכלים פנימים דשערות רישא ודיקנא, והן באו"מ שבכלים 
פנימים דשערות רישא ודיקנא, כי גם בהשערות הנבחנים בקביעות 
לכלים מקיפים, נבחן בהם בחינת פנימים, 
%break
והיינו רק בעת עלית הפרצופים שא"א עולה לעתיק, נבחנים אז 
השערות לבחינות כלים פנימים. כנ"ל דף אלף ש"ב אות י"ב. (אלף ש"צ 
אות קצ"ד).
%break
%letter נד
נד) מהי ל' דצל"ם.
%break
%letter נד
נד) ל' דצלם: עי' תשובה י"א.
%break
%letter נה
נה) מהי ם' סתומה דלםרבה המשרה.
%break
%letter נה
נה) ם' סתומה דלםרבה: ם' סתומה של פסוק לםרבה המשרה רומזת 
על בחינת ג"ר דמוחין שנתקנו בם' דצל"ם, בסוד עזקא. שהוא התיקון 
של ג"ר דבינה, להיותו תמיד בבחינת חסדים מכוסים. כנ"ל בתשובה 
י"א. (אלף שכ"ז אות ס"ח).
%break
%letter נו
נו) מהי ם' דצל"ם.
%break
%letter נו
נו) ם' דצלם: עי' תשובה י"א.
%break
%letter נז
נז) מהו מוח סתום.
%break
%letter נז
נז) מוח סתום: עי' תשובה ל"ח. (אלף ש"ח אות ל"א).
%break
%letter נח
נח) מהו מו"ס דא"א.
%break
%letter נח
נח) מו"ס דא"א: עי' תשובה ל"ט. (אלף ש"ה אות כ"ד).
%break
%letter נט
נט) מהו מו"ס עלאה.
%break
%letter נט
נט) מו"ס עלאה: מוחא דאוירא, שהוא ראש הב' דא"א, נקרא מו"ס 
עלאה, או חכמה עלאה סתימאה. כמ"ש בתשובה ל"ח.
%break
%letter ס
ס) מהן מותרי מוחא.
%break
%letter ס
ס) מותרי מוחא: השערות נבחנים למותרי מוחא, דהיינו שאינם בני 
מינם, ואין המוח יכול לסובלם, וע"כ פולט אותם לחוץ ממנו, ע"ג 
הגלגלתא. וטעם הדבר, כי בעת יציאת המוחין דא"א בעליון שלו שהוא 
עתיק, על המסך דבחי"ג, יצאו בשלמות כמו קומת ע"ב דא"ק, 
%break
%page 1468
דהיינו בלי שום לבוש על הג"ר של ם' דצל"ם. אלא בעת ירידת המוחין 
במקומם בא"א, אז נתלבשו בתיקוני מל"צ שבנה"י דעתיק, שג"ר 
דמוחין נתקנו בם' ואינם מקבלים אלא חסדים בלבד, בסוד כי חפץ 
חסד הוא. 
%break
ואז נסתלקו ממנו ג"ר דע"ב בבחינת מקיף חוזר, ולבושיהם דג"ר 
דע"ב שהם בחינת ע"ס דאו"ח המלבישים לאו"י דג"ר אלו, שאין דרכם 
להסתלק, כנודע, הנה הם נשארו תוך הראש במקומם. ונבחנים ע"כ 
שם לבחי' מותרי מוחא. 
%break
כי הכלים של המוחין הם בבחינת כיסוי דתיקוני מל"צ, וכמו שדוחים 
המוחין דע"ב הגלוי כן הם דוחים את לבושיהם לחוץ, כי הם אינם 
סובלים את כח הגילוי שבהם. שהוא להיפך מטבעם. (אלף שפ"ג אות 
ק"פ).
%break
%letter סא
סא) מהן מילוי דהויות.
%break
%letter סא
סא) מילוי דהויות: השם הוי"ה הוא ע"ס, שי"ה הם כח"ב, והו"ה הם 
זו"ן, כנודע ועדיין לא נודע בזה מאיזו קומה הן הע"ס האלו, אם בקומת 
נפש, אם רוח, נשמה וכו'. 
%break
וע"ז באים המילואים שהם המבארים את הע"ס שבהוי"ה מבחי' 
שיעור קומה שבהם: שבקומת נפש הם מתמלאים בההין שהם 
בגימטריא ב"ן. ובקומת רוח הם מתמלאים באלפין, שבגימטריא מ"ה. 
%break
ובקומת נשמה הם מתמלאים ביודין, חוץ מן הואו שבה שמתמלאת 
בא', שהיא בגימטריא ס"ג. ובקומת חיה היא מתמלאת לגמרי ביודין 
ואפילו בהויו שבה, שהיא בגימטריא ע"ב. (אלף שי"ג אות מ"א. וע"ח 
שי"ח פ"א).
%break
%letter סב
סב) מהו מצח.
%break
%letter סב
סב) מצח: כל האורות דראש מאירים מבחי' הגלגלתא, כי האורות 
דמו"ס אינם עולים שם בשם, להיותו בחינה נמוכה ממנו כנודע. והנה 
הגלגלתא נחלקה לב' רישין, שהם: גלגלתא, ואוירא. משום שהמסך 
דעתיק אינו שולט על הגלגלתא, 
%break
כי נתקנה בבחינת ם' בחסדים מכוסים שאין הי' נפיק מאויר דילה 
לעולם. ואוירא, הוא ל' דצל"ם, וע"כ נוהג בה כיסוי וגילוי, כי בקטנות, 
השערות מכסים אותה, שהוא מטרם דנפיק י' מאויר דילה, ובגדלות 
אחר דנפיק הי' מאויר דילה ואשתאר אור אז מתגלה המצח, 
%break
כי השערות מסתלקים משם, כנ"ל דף אלף שס"ח אות קנ"ה עד קנ"ח, 
ע"ש. ועי' היטב לעיל בתשובה כ"ב.
%break
ולפיכך נתחלק הראש לב' בחינות: למקום השערות שהוא גלגלתא, 
ולמקום פנוי בלי שערות, שהוא ממצח ולמטה. והוא ע"פ התחלקות 
דמ"ל דצל"ם: כי בחינת ג"ר דגלגלתא, שנתקנה בבחינת ג"ר דבינה 
דאו"י, בסוד כי חפץ חסד הוא, 
%break
שאין הי' נפיק מאויר שלה ולעולם שם נאחזים השערות היטב. כי אין 
שם שינוי לעולם, והן בקטנות והן בגדלות הם בחסדים מכוסים. אבל 
בחינת המוחא דאוירא המאיר ממצח ולמטה, שהוא בבחינת ל' דצל"ם 
דהיינו מבחינת ז"ת דבינה דאו"י, ששם נשרש ז"א, 
%break
והם צריכים להארת חכמה, אשר ע"כ בקטנות הם מתכסים ונעשים 
לו"ק, ובגדלות נפיק יוד מאויר ונעשים אור ובחינת ג"ר. כנ"ל. וע"כ אין 
בחינת השערות יכולים להתאחז בהם, גם בקטנותם, מחמת שהם 
עומדים לדחות בחינת הי' מאויר ולהתגלות בהארת חכמה. 
%break
אלא בעת קטנות נוהג בהם רק כיסוי של השערות, באופן שבעת 
גדלות יוכלו להסתלק משם.
%break
וז"ש באד"ר דף קל"ו. מצח ונצח כולא חד באתוון רצופין. כלומר, שאות 
מ' דמצח, מתחלף באות נ', דנצח, להיותם סמוכים זה אחר זה באלפא 
ביתא. שזה רומז, על בחינת תיקון הל' שבה. שתיקון זה הוא, מכח 
שהם השורש אל הז"א, 
%break
שכל עיקרו הוא רק הארת חכמה שבו, כנ"ל דף ה' ד"ה וטעם. ונודע, 
שנצח דאו"י הוא בחינת ז"א, כמ"ש בחלק י'. וע"ז רמזו כי מצח ונצח 
חד הוא באתוון רצופין. דהיינו על פי ההבחן הקודם ונמשך המכונה 
זה אחר זה, כי כמו שמ' היא קודם ושורש לנ' הבאה אחריו, 
%break
%page 1469
כן השם מצח, רומז, שהוא שורש לז"א שהוא נצח. ולפיכך הוא 
מתמעט מחמת המסך דעתיק ונעשה לבחינת ו"ק שהיא דין בעת 
קטנותו. וכן נוהג בו ענין הגדלות, שאז נפיק י' מאויר דיליה ואשתאר 
אור. ועל שם זה הוא מכונה מצח. 
%break
אמנם בעת גדלות שהמוחא דאוירא נעשה אור ובחינת ג"ר, הנה גם 
הוא עצמו מתחלק למל"צ, שב' אודנין עם המצח, הוא בחינת ם' של 
הל', וב' עיינין וחוטמא, הם בחינת ל' של הל' וכו' כנ"ל בתשובה י"ד. 
ע"ש. (אלף של"ה אות פ"ו. אלף שס"ח אות קנ"ה).
%break
%letter סג
סג) מהו מצפ"ץ.
%break
%letter סג
סג) מצפ"ץ: מצפ"ץ, הוא חילוף הוי"ה בא"ת ב"ש, והוא מורה על 
בחינת מסך ומלכות אשר בהוי"ה, אשר בז"א, הוא בחינת שם אלקים, 
ובא"א הוא מצפ"ץ, מפני שאין בחינת נקבה ודין גלוי בו. (אלף שפ"ד 
אות קפ"ד. ועי' באו"פ שם).
%break
%letter סד
סד) מהי נוקבא דפרדשקא.
%break
%letter סד
סד) נוקבא דפרדשקא: נוקבא דפרדשקא, הוא בחי' מלכות, דהיינו 
עטרת יסוד דנה"י דעתיק המתלבשים בא"א, כמ"ש לעיל בתשובה 
ל"ה. ועי' באו"פ דף אלף ת"ד ד"ה תקון ג'. (אלף של"ו אות צ"א).
%break
%letter סה
סה) מהי נימא הי"ג.
%break
%letter סה
סה) נימא הי"ג: כל הבחינות בא"א מתחלקות על י"ג, שהם ג' הויות 
דמל"צ, שבהם י"ב אותיות, ובחינת המלכות דכליל לג' הויות, שיש בה 
כל י"ב הבחינות די"ב האותיות שבג' הויות. 
%break
והתחלקות השערות על י"ג בחינות הנ"ל, נקרא י"ב נימין דשערי 
דהיינו י"ב קבוצות של שערות, ונימא י"ג דכליל להון. (אלף שס"ה אות 
קמ"ט).
%break
%letter סו
סו) מהן ניקוד האותיות.
%break
%letter סו
סו) נקוד האתיות: המילוי דשמות מורה על שיעור קומה של המדרגה. 
והניקוד, מורה על מקורה של כל מדרגה פרטיות שבשם, אם הוא 
מהתכללות העליונים בתוכה, או מן התחתונים, או מבחינתה עצמה. 
(אלף שי"ג אות מ"א. ובע"ח שי"ח סוף פ"א).
%break
%letter סז
סז) מהן ניקוד כתנועת האותיות.
%break
%letter סז
סז) נקוד כתנועת האותיות: הכלים מכונים אותיות, וניקוד כתנועת 
האותיות, פירושו, שבחינת האורות המנענעת את הכלים הם רק 
בחינת הארת הכלים בלבד, כלומר, שאין בהם הארת חכמה, אלא 
מבחי' בינה ולמטה, הנקרא הארת כלים כנודע. 
%break
והם ניקוד הוי"ה בחולם צירי קמץ צירי: חולם מורה: על האורות 
דיחידה חיה שבשם, שהם אינם מתלבשים בכלים אלא ממעל להם, 
כדוגמת החולם, העומד ממעל לאותיות. וצירי מורה: על חסדים 
מכוסים, 
%break
כי ב' הנקודות שבצירי מורים על חו"ב, בעת שבינה באחורים על 
החכמה, וע"כ אין בהם נקודה ג' תחתיהם שהיא הדעת המזווג לחו"ב 
אלו. ונמצא ה' דהוי"ה המנוקדת בצירי, שמורה על בחינת חסדים 
מכוסים ונעלמים מבחי' הארת חכמה. 
%break
והקמץ שתחת הואו דהוי"ה, מורה: על ז"א שהוא מקומץ מהארת 
חכמה. וה"ת עם צירי מורה: ג"כ על חסדים מכוסים כמו ה"ר. (אלף 
שי"ג אות מ"ב. ובאו"פ ד"ה מנוקד).
%break
%letter סח
סח) מהן נקודות.
%break
%letter סח
סח) נקודות: עי' תשובה ס"ו.
%break
%letter סט
סט) מהו סגול.
%break
%letter סט
סט) פגול: ב' נקודות הצירי, רומזים על חו"ב בעת שבינה היא 
באחורים על חכמה, ואין להם נקודת הדעת תחתיהם שיזווג אותם. 
כנ"ל בתשובה ס"ז. וסגול רומז שיש נקודת הדעת תחת החו"ב המזווג 
את חו"ב פב"פ. (אלף שי"ג אות מ"ב. ובאו"פ ד"ה מנוקד).
%break
%letter ע
ע) מהם סיגים משערות דיקנא.
%break
%letter ע
ע) סוגים משערות דיקנא: נודע, שגם ע"ס דשערות נתקנו במל"צ 
דצל"ם, אשר הם' שבהם, נבררה ועלה לשערות רישא, ול"צ שבהם, 
נעשו לשערות דיקנא. ונמצא שבחינת ל"צ דשערות נחשבים לסיגים 
ופסולת של השערות רישא, 
%break
%page 1470
כי הם רק בחינת ם' דצל"ם כי ע"כ נתאחזו בגלגלתא, שהיא ג"כ בחינת 
ם' כנודע. והנה סיגים אלו דשערות רישא נחשבים לדינים קשים, כי 
שערות דיקנא הם דינים קשים כנודע. 
%break
והנה אחר שנבררו גם השערות דיקנא ונתחברו במקומם, נמצאים 
הסיגים שנשארו אחריהם שהם בחינת פסולת לגמרי, שאינם מוצלחים 
עוד לכלום, כי כבר נברר מהם כל הקדושה. 
%break
כנ"ל דף שי"ג אות מ"א, שאחר שנתברר מהם כל הקדושה נבחנים 
לקליפות שאין בהם כל תועלת. ע"ש. (אלף שע"ו אות קע"א).
%break
%letter עא
עא) מהם סיגים משערות רישא.
%break
%letter עא
עא) סיגים משערות רישא: עי' לעיל בתשובה ע'.
%break
%letter עב
עב) מהו סתרא גו סתרא.
%break
%letter עב
עב) סתרא גו סתרא: המסך שבכלי מלכות נקרא סתרא, על שם שהוא 
מגביל ומכסה על האורות וכיון שנתוסף באצילות מסך חדש מבחינת 
מלכות דצמצום ב', נמצא שעתיק האציל לא"א בבחינת סתרא גו 
סתרא, 
%break
כי מלבד הסתרא דעצמו מבחינת המלכות דצמצום א', הוסיף עוד 
סתרא דמלכות דצמצום ב', ונמצא שא"א מוגבל מב' בחינות מסכים, 
שהם נבחנים בסתרא גו סתרא. (אלף רצ"ז אות א').
%break
%letter עג
עג) מהו עורף.
%break
%letter עג
עג) עורף: א"א כולו הוא בחינת חכמה, אכן להשפיע, צריך להלביש 
החכמה בחסדים, כי אין התחתונים מקבלים חכמה זולת בלבוש 
דחסדים. והשפעה זו דהארת חכמה בחסדים נקרא פנים דא"א, כי 
מקום השפעה נקרא פנים. 
%break
אמנם באחורים שלו, שאין החכמה מלובשת בחסדים, נקרא עורף, או 
קדלא. כלומר, שאין משם מקום השפעה לתחתונים ממנו, כי לא יוכלו 
לקבל ממנו בלי התלבשות בחסדים, ואם יקבלו יתאחזו החיצונים 
בהשפע, 
%break
כי כל הארה שיש בה חסרון, מתאחזים החיצונים במקום החסרון, 
כנודע. וע"כ השערות רישא מכסין העורף ומגבילין אותו שלא ישפיע 
אלא דרך השערות, כמ"ש בקוצי דשערא. (אלף שס"ז אות קנ"ב).
%break
%letter עד
עד) מהי עזקא.
%break
%letter עד
עד) עזקא: ג"ר דמוחין, המתוקנים בם' דצל"ם, וע"כ אין הי' נפיק 
מאויר דלהון, ונשארים תמיד בחסדים מכוסים, הם נקראים משום זה 
בשם עזקא, כי תיקון הם' דצל"ם סותם אותם ומגבילם, שלא יקבלו 
לתוכם חכמה, כמו בעזקא סביב סביב. ועזקא פירושו טבעת. 
%break
ום' דצל"ם זו, ה"ס הם' הבאה במסורה, בכתוב דלםרבה המשרה וכו'. 
כי אע"פ שהיא באמצע התיבה, ואין ם' סופית ראוי לבא שם, 
שהוראתה שפוסקת ומסיימת אל השפע, מ"מ יש שם ם' סופית. 
%break
וכן ג"ר דמוחין, אע"פ שהם ראוים לאור החכמה, להיותם ג"ר מ"מ אין 
מקבלים חכמה, מחמת תיקון הם' בהם, כנ"ל. (אלף שכ"ד אות ס"ח).
%break
%letter עה
עה) מהי עזקא דכיא.
%break
%letter עה
עה) עזקא דכיא: בחינת ם' דצל"ם שנתקן בג"ר דמוחין, שמגבילם 
סביב כמו עם טבעת, שלא יקבלו חכמה, נקרא עזקא. כנ"ל בתשובה 
ע"ד. ומסיבת התיקון הזה במוחין דא"א, שגלגלתא דא"א נתקנה בם' 
דצל"ם, נגנזו בהם המוחין דאו"א דנקודים, 
%break
שאין להם עוד אפשרות להתגלות בעולם אצילות, כי או"א דנקודים היו 
מקבלים חכמה גם לבחי' ג"ר דמוחין שלהם, כי שם עוד לא היה תיקון 
זה דמל"צ, ועל שם גניזו זו נקראים המוחין דא"א בשם עזקא. וגניזו 
דאבא שהוא בגלגלתא דא"א, נקרא בשם "עזקא דכיא". 
%break
%page 1471
וגניזו דאמא, שהוא במו"ס דא"א, נקרא בשם "עזקא רבה" (אלף שכ"ד 
אות ס"ו וס"ח).
%break
%letter עו
עו) מהי עזקא דכליל כל עזקין.
%break
%letter עו
עו) עזקא דכליל כל עזקין: מו"ס דא"א, נקרא עזקא דכליל כל עזקין. כי 
מתוך התיקון דם' דצל"ם בגלגלתא דא"א, נעשה מוקף בקרומא סביב 
כמו עם טבעת, שלא יזדווג עם הבינה לגלות בחינת ג"ר דחכמה. 
וקרומא דא לא אתפסק ממנו לעלמין, כנודע. 
%break
והוא הגורם לבחי' ג"ר דאו"א וזו"ן שיתוקנו ג"כ עם עזקא כמוהו, וע"כ 
נקרא עזקא דכליל כל עזקין. (אלף שכ"ד אות ס"ח).
%break
%letter עז
עז) מהי עזקא רבה.
%break
%letter עז
עז) עזקא רבה: עי' תשובה ע"ה. (אלף שכ"ד אות ס"ח).
%break
%letter עח
עח) מהי עמר נקי.
%break
%letter עח
עח) עמר נקי: ע"ס דשערות, שהם הלבושים דע"ב המגולה, שנשארו 
בראש אחר הסתלקותו בבחינת מקיף חוזר, כנודע. הנה גם הם קבלו 
התיקון דמל"צ, כמו הכלים הפנימים דא"א, אשר בחינת ם' שבהם, 
יצאו על הגלגלתא בבחי' שערות רישא, 
%break
ובחינת ל"צ שבהם, יצאו בבחינת שערות דיקנא. ולפיכך נקראו שערות 
רישא בשם "עמר נקי" כי תיקון הם' שהוא בחי' ג"ר דבינה, שאין שום 
צמצום ודין יכולים לשלוט עליה, כנודע. עושים אותם נקיים מכל צמצום 
ודין. 
%break
והוא ע"ד הגלגלתא עצמה, שנקרא אוירא דכיא, מאותו הטעם כנודע, 
(אלף שכ"ח אות ע"ד ופ"ז).
%break
%letter עט
עט) מהן ע"ס דמו"ס.
%break
%letter עט
עט) ע"ס דמו"ס: ע"ס דמו"ס הן בראש דא"א, אשר החיך הוא יסוד 
שבהם, והגרון הוא מלכות שבהם. ואע"פ שאין הארת מו"ס יכולה 
להתגלות בראש, מחמת שליטת הארתה של הגלגלתא הגדולה ממנה, 
כנודע. 
%break
מ"מ יש שם מציאות ע"ס דמו"ס, אלא שאינו ניכר הארתן שם, זולת 
בגוף. דהיינו מאחר שאין הארת גלגלתא מגיעה לגוף, מתחיל שם 
הגילוי דמו"ס. אמנם מציאותם של הע"ס דמו"ס ודאי הוא שהם בראש. 
(אלף שע"ב אות קס"ה. ואלף שע"ו אות קע"ה).
%break
%letter פ
פ) מהן ע"ס דגלגלתא.
%break
%letter פ
פ) ע"ס דגלגלתא: ע"ס דגלגלתא דא"א אינן מאירות אלא בראש דא"א, 
כנ"ל בתשובה ע"ט. ונודע, שהגלגלתא מתחלק לב' ראשים: גלגלתא 
ואוירא. שג"ר נקראו גלגלתא, וז"ת נקראו אוירא. 
%break
ועל פיהם מתחלק הראש דא"א, לב' בחינות: למקום שערות שהוא עד 
המצח ועד העורף, ששם בחינת הגלגלתא עצמה, שהשערות אינם 
פוסקים משם לעולם, מחמת שנתקנה בם' דצל"ם, ואין הי' נפיק מאויר 
דיליה. 
%break
ובחי' ב' דראש, היא חלק בלי שערות, והיא הארת מוחא דאוירא, 
שהוא הז"ת של הגלגלתא, המתוקן בל' דצל"ם, ומקומם מתחיל ממצח 
ולמטה וכל הפנים. ואין השערות יכולים להתאחז שם, כי בגדלות יוצא 
הי' מאויר ואשתאר שם אור, 
%break
וע"כ גם בקטנות מטרם שיצא הי', מאויר, השערות רק מכסים המצח 
והפנים ואינם מתאחזים, באופן שבגדלות הם מסתלקים, ובקטנות הם 
מתכסים.
%break
וע"ס דגלגלתא אלו הם: הכתר הוא מקום השערות, שנקרא גלגלתא. ב' 
אודנין ומצחא, הם חב"ד. ב' עיינין וחוטמא, הם חג"ת. ב' שפוון ולשון, 
הם נה"י והפה הוא מלכות. 
%break
וב' תפוחין הם חלק העליון של נה"י, דהיינו חג"ת שבהם. כנ"ל 
בתשובה י"ד ע"ש. (אלף של"ט אות צ"ו).
%break
%letter פא
פא) מהן ע"ס דדיקנא ממו"ס.
%break
%letter פא
פא) ע"ס דדיקנא ממו"ס: עיקרו של א"א הם ב' רישין, שהם גלגלתא 
ומו"ס. והם כלולים זה מזה כנודע. ונמצא הגלגלתא כלולה מב' רישין: 
כתר וחכמה סתימאה. וכן המו"ס כלולה מב' רישין כתר ומו"ס. 
%break
%page 1472
ונודע, שהארת מו"ס אינה יכולה להתגלות בראש עצמה, וע"כ הארת 
ב' רישין שבה מתגלה בדיקנא. והנה לפי זה היו צריכים להיות בדיקנא 
ב"פ ע"ס: ע"ס דכתר וע"ס דחכמה, 
%break
אמנם לפי שהשערות דיקנא יצאו מבחינת ראש, לא יכלו לקבל אלא 
ה"ת מבחי' כתר שהם מגבורה ולמטה, וח"ס מבחי' חכמה, שהם 
מבינה ולמטה. כמ"ש בדף אלף שצ"ג ד"ה הרי. ע"ש. (אלף שצ"א אות 
קצ"ו).
%break
%letter פב
פב) מהן ע"ס דדיקנא מבחי' הגלגלתא.
%break
%letter פב
פב) ע"ס דדיקנא מבחי' הגלגלתא: עי' לעיל בתשובה פ"א.
%break
%letter פג
פג) מהן ע"ס מקיפין של הדיקנא.
%break
%letter פג
פג) ע"ס מקיפים של הדיקנא: מע"ס דמקיפים אין בדיקנא רק י"ג 
ספירות: ה"ס מן הכתר, וח"ס מן החכמה, כנ"ל בתשובה פ"א. 
ועמידתם הוא, שכל העב יותר מקומו יותר למטה דהיינו להיפך מן 
הפנימים, כי בעת שהספירות מאירות בקומתם, 
%break
נמצא שכל העב יותר קומתו גבוה יותר, והוא יותר עליון, וזהו רק 
בהפנימים דהיינו בעת שהאורות מתלבשים בכלים. אבל במקיפים, 
שפירושם שהאורות נתרחקו מהכלים, ואין העביות גורמת גדלות 
קומה, ע"כ כל העב יותר גרוע יותר והוא יותר תחתון. 
%break
וע"כ נמצאים ה' ספירות דכתר הבאות מקומה גבוה מח"ס דחכמה, 
עומדות למטה מח"ס דחכמה. וכן החסד דכתר הוא יותר תחתון 
מכולם, ומלכות דחכמה יותר עליונה מכולם. (אלף שצ"ב אות קצ"ח. 
ובאו"פ שם ד"ה הרי).
%break
%letter פד
פד) מהן ע"ס פנימים של הדיקנא.
%break
%letter פד
פד) ע"ס פנימיים של הדיקנא: בעת שא"א עולה לחב"ד דעתיק, 
שמקבל שם הזווג בקומת עתיק, שהוא בחינת ע"ב המגולה, מבלי 
תיקון הם' בג"ר שלו, שאז נכנס המקיף חוזר בפנימיות המוחין, ועמו 
גם השערות רישא ודיקנא, הנה אז נעשו גם השערות לכלים פנימיים, 
%break
דהיינו לע"ס פנימים. כמ"ש לעיל דף אלף ש"ב אות י"ב ע"ש. ואז יש 
בהם ע"ס מן הכתר, וע"ס מן החכמה. וכן ע"ס דכתר חוזרים להיות 
למעלה, וע"ס דחכמה חוזרים להיות למטה. דהיינו שכל העב יותר 
גבוה יותר. (אלף שצ"א אות קצ"ו).
%break
%letter פה
פה) מהן ע"ס פנימים ומקיפים דשערות רישא.
%break
%letter פה
פה) ע"ס פנימיים ומקיפים דשערות רישא: מבחינת הקביעות נבחנים 
השערות רישא ודיקנא, לבחינת כלים מקיפים, כי האורות המיוחסים 
להם שהוא הע"ב המגולה, יצאו לחוץ מראש דא"א בבחינת מקיף 
חוזר, ולבושיהם שהם השערות נעשו לכלים מקיפים. 
%break
ובעת עלית א"א לעתיק בהתכללות אחת, הנה אז שוב יוצא שם בא"א 
קומת ע"ב הגלוי, והמקיף חוזר נכנס לפנימיות הראש, וכן השערות 
שוב נעשים לכלים פנימים. ואז נבחנים ע"ס דשערות רישא ודיקנא 
לבחינת פנימים. 
%break
אמנם זה נוהג רק בעת הזווג, אבל לאחר הזווג חוזרים המוחין דא"א 
ומתלבשים במל"צ, ושוב מסתלק הע"ב המגולה מהם בבחינת מקיף 
חוזר, ולבושיו שהם השערות שוב יוצאים מפנימיות ונעשים לכלים 
מקיפים. (אלף ש"צ אות קצ"ד).
%break
%letter פו
פו) מהי עת רצון.
%break
%letter פו
פו) עת רצון: בעת הזווג דגדלות, שע"י הארת ע"ב ס"ג העליונים יורדת 
הי' מאויר דמוחא דאוירא, והוא אשתאר אור, שאז מסתלקים השערות 
מעל גבי המצח והפנים, ומצחא אתגלי, כנ"ל בתשובה כ"ב. ע"ש. 
%break
נקרא זה "עת רצון" כי אז מתגלה מצח הרצון, כמ"ש שם. (אלף שס"ח 
אות קנ"ו וקנ"ז).
%break
%letter פז
פז) מהו עתיקא דכל עתיקין.
%break
%letter פז
פז) עתיקא דכל עתיקין: בחינת א"ק המתלבשת מטבור ולמטה שלו, 
תוך ג' רישין דעתיק וא"א נקרא א"ס, ונקרא עתיקא דכל עתיקין. (אלף 
ש"א אות ח' וט').
%break
%letter פח
פח) מהו עתיקא קדישא.
%break
%page 1473
%letter פח
פח) עתיקא קדישא: רדל"א, וכן ג' רישין דא"א, נקראים בשם עתיקא 
קדישא. (אלף ש"א אות ח').
%break
%letter פט
פט) מהי פאה.
%break
%letter פט
פט) פאה: עי' לקמן תשובה צ'.
%break
%letter צ
צ) מהן פאתי הראש.
%break
%letter צ
צ) פאתי הראש: מלכות נקראת פאה, משום שמלכות היא אחרונה 
שבע"ס, דוגמת פאת השדה הנשארת באחרית הקצירה. וע"כ המלכות 
דע"ס דשערות רישא, נקראת פאתי הראש. 
%break
ומלכות זו דפאתי הראש היא כמו הקרומא דאוירא המבדיל בין 
גלגלתא, שהיא ם' דצל"ם, לבין אוירא ומו"ס שהם ל"צ דצל"ם. כי כן 
מלכות דשערות רישא, מבדלת בין שערות רישא שהם בחי' ם' דצל"ם, 
לבין שערות דיקנא שהם בחינת ל"צ דצל"ם. 
%break
ונמצא שהשערות דיקנא מפאתי הראש נפקי. גם היא נבחנת שיש בה 
מבחינת מלכות דצמצום א', כי בחינת השערות הם לבושים דע"ב 
הגלוי, שהוא יוצא על בחינת מלכות דצמצום א', כנודע. (אלף שפ"ב 
אות קע"ח).
%break
%letter צא
צא) מהן פנים דא"א.
%break
%letter צא
צא) פנים דא"א: הפנים דא"א הוא ממצח ולמטה, שמשם מתחיל ז"ת 
דגלגלתא, שהוא בחינת ל' דצל"ם ומוחא דאוירא, שבה נפיק י' מאויר 
ואשתאר אור, וע"כ הפנים חלק משערות, כנ"ל בתשובה כ"ד, ע"ש. 
(אלף שמ"א אות צ"ט. ואלף שס"ט אות קנ"ח).
%break
%letter צב
צב) מהי פנימיות הנו"ה שלמעלה מיסוד.
%break
%letter צב
צב) פנימיות נו"ה שלמעלה מיסוד: פנימיות נו"ה שלמעלה מיסוד, הם 
בחינת ב' ביעי דוכרא, עי' לעיל בתשובה י"ב. (אלף שכ"ח אות ע"ד).
%break
%letter צג
צג) מהי פתח.
%break
%letter צג
צג) פתח: קמץ, פירושו, קמיצו של האורות שזה מורה על בחינת כתר, 
דהיינו ע"ס דראש, כי בהיות שם המסך בבחי' זווג דהכאה, שהוא 
בחינת התנגדות להתלבשות בכלים, כנודע, ע"כ נבחן שם שהאורות 
הם בקמיצו כלפי התלבשות בכלים. 
%break
והפוכו הוא בחינת ה"פתח" כי הוא מורה על בחי' התלבשות בכלים 
דהיינו לאחר הזווג דהכאה הנעשה במלכות דראש, שבכח האו"ח 
העולה מזווג דהכאה, מתפשטת המלכות ממעלה למטה לע"ס דגוף, 
הנה אז נפתחו האורות ומאירים בהרוחה תוך הכלים, 
%break
וע"כ נקרא בשם פתח. וכל המדובר הוא מבחינת אור החכמה, 
שהקמיצו של המסך ודחיתו לאור העליון, אינו נוהג אלא באור חכמה, 
כי על חסדים לא היה צמצום, כנודע. ולפיכך נבחן הפתח לבחינת 
פתיחו דאור חכמה. (אלף שט"ז אות מ"ז. ואלף שי"ד ד"ה אותיות).
%break
%letter צד
צד) מהם פו"מ דדיקנא.
%break
%letter צד
צד) פו"מ דדיקנא: עי' לעיל בתשובה פ"ג ופ"ד.
%break
%letter צה
צה) מהם פו"מ דשערות רישא.
%break
%letter צה
צה) פו"מ דשערות רישא: עי' לעיל בתשובת פ"ה.
%break
%letter צו
צו) מהי צ' דצל"ם.
%break
%letter צו
צו) צ' דצל"ם: עי' תשובה י"א.
%break
%letter צז
צז) מהי צירי.
%break
%letter צז
צז) צירי: עי' תשובה ס"ז.
%break
%letter צח
צח) מהו ציץ.
%break
%letter צח
צח) ציץ: קוצא דשערי דא"א, המגיע עד החזה שלו מלאחוריו, ששם 
עומד רישא דז"א, המאיר בו ומוציא במצח שלו הארת תפילין, הוא 
נקרא בשם ציץ, וקוצי דשערי דז"א, 
%break
%page 1474
המאיר בראש הנוקבא העומדת בחזה שלו, ומוציא במצחא שלה 
בחינת תפילין, נקרא בשם ציצית. (אלף ש"ס אות קל"ט).
%break
%letter צט
צט) מהי ציצית.
%break
%letter צט
צט) ציצית: ציצית פירושו שערות, מלשון הכתוב ויקחני בציצית ראשי 
וכו' והוא מבחינת קוצי דשערי דז"א המאיר בראש הנוקבא ומוציא 
במצח שלה בחי' תפילין. עי' לעיל בתשובה ע"ח. (אלף ש"ס אות 
קל"ט).
%break
%letter ק
ק) מהי קדלא.
%break
%letter ק
ק) קדלא: קדלא, פירושו, עורף, עי' בתשובה ע"ג. (אלף שס"ז אות 
קנ"ב).
%break
%letter קא
קא) מהן קוצי דשערי.
%break
%letter קא
קא) קוצי דשערי: שערות רישא דא"א הם י"ג נימין שהם ג' הויות, ב' 
הויות שהם ט' נימין בימין ושמאל דפנים. והם בחי' ם"ל דצל"ם הכלול 
בם'. והוי"ה אחת מאחורי רישא, שהם ד' נימין נגד ד' אותיות הוי"ה 
ההוא, והיא בחינת צ' הכלול בם' דצל"ם. 
%break
ואלו הד' נימין שבאחורי רישא נקראים בשם קוצא דשערי. (אלף שנ"ט 
אות קל"ז).
%break
%letter קב
קב) מהן קוצין נימין ושערות.
%break
%letter קב
קב) קוצין נימין ושערות: השערות היוצאים מן המוחין דעיבור נקראים 
קוצין. והיוצאים מן המוחין דיניקה נקראים נימין. והיוצאים מהמוחין 
דגדלות נקראים שערות. והשערות דעיבור נמשכים עד החזה, ששם 
עומדת נוקבא דז"א, רחל. 
%break
ודיניקה נמשכין עד הגרון ששם עומדת לאה. ודגדלות עומדין במקומם 
ואינם נמשכין למטה, משום שאינם משפיעים לזולתו. וקוצין שהם 
נמשכים לפרצוף נה"י, הם בחינת חכמה, כלומר, שהם מגלים שם 
הארת חכמה מחזה ולמטה, ששם מתחיל פרצוף נה"י. 
%break
ונימין שהם נמשכין עד הגרון, ששם עומד פרצוף חג"ת, נבחנים 
לבחינת בינה כי הארת חכמה אינה מתגלה בחג"ת, כנודע. והשערות 
העומדים במקומם ואינם נמשכים למטה, נבחנים לבחי' דעת, 
%break
דהיינו בחינת דעת עליון, שאין ממנו השפעה למטה, כנ"ל בדעת עליון 
דא"א (בדף אלף תמ"ד אות י"ג ד"ה וזה) הרי שהקוצין הם בחינת 
חכמה, ונימין הם בחינת בינה, ושערות הם בחינת דעת עליון, כלומר 
שאין בו זווג להשפיע הארת חכמה למטה.
%break
גם יש הבחן אחר בהם. אשר השערות הבאים בגדלות, הם בחי' ם' 
דצל"ם, שהיא בחינת כחב"ד. והנימין הבאים בפרצוף חג"ת, הם 
בחינת ל' דצל"ם, הנבחן לחג"ת. והקוצין הבאים בפרצוף נה"י, הנקרא 
עיבור, הם בחינת צ' דצל"ם. והענין, כי כל אלו השערות דג' פרצופים. 
%break
עיבור, יניקה, ומוחין, אינם מתגלים בשום אחד מהם, רק על בחינת 
הגלגלתא דפרצוף הגדלות לבד, ושם הם מסתדרין בג' הויות, על פי 
התחלקות דמל"צ, שב' הויות דמ"ל הם בימין ושמאל דפנים: הויה דם' 
בימין, והוי"ה דל' בשמאל. 
%break
והם בחינת השערות והנימין, כנ"ל, והוי"ה ג' היא צ', והוא בחינת 
הקוצין, שהיא עומדת באחורי רישא. הרי שג' בחינות האלו קוצין נימין 
שערות, הם ג' הויות דמל"צ. ונודע, שם' נבחנת לאו"א עלאין וחכמה, 
וי' דהוי"ה. ול' נבחנת לישסו"ת ובינה וה"ר. 
%break
וצ' נבחנת לז"א ולדעת. כנ"ל בדברי הרב (דף אלף ע"ו אות קל"ט) 
ונמצא אשר שערות הם חכמה, ונימין הם בינה וקוצין הם דעת. וזה 
מבחינת סידורם בהגלגלתא, אבל מבחינת השפעה הוא להיפך: כי 
שערות הם בחינת דעת עליון, שאינם משפיעים למטה, 
%break
וע"כ הם עומדים זקופין במקומם. ונימין הבאים ממוחין דחג"ת 
ומשפיעים לחג"ת שמגרון ולמטה, ששם החסדים מכוסים נבחנים 
לבחינת בינה. 
%break
%page 1475
אבל הקוצין הבאים ממוחין דעיבור ומשפיעים לפרצוף נה"י העומד 
מחזה ולמטה, ששם מקום החסדים המגולים, הם משפיעים שם 
הארת חכמה. והבן היטב. (אלף שס"ג אות קמ"ג. וקמ"ה וקמ"ו).
%break
%letter קג
קג) מהו קמץ.
%break
%letter קג
קג) קמץ: עי' לעיל בתשובה צ"ג (אלף שי"ד אות מ"ד).
%break
%letter קד
קד) מהו קרומא דאוירא.
%break
%letter כד
כד) קרומא דאוירא: עי' לעיל תשובה ד'. (אלף שכ"ו אות ע"א).
%break
%letter קה
קה) מהן ראשי ירכין שלמעלה מיסוד.
%break
%letter קה
קה) ראשי ירכין שלמעלה מיסוד: עי' לעיל תשובה י"א וי"ב. (אלף 
שכ"ח אות ע"ד).
%break
%letter קו
קו) מהו רוחא דגניז בעתיק יומין.
%break
%letter קו
קו) רוחא דגניז בעתיק יומין: רוחא, פירושו, אור הרוח שהוא ו"ק, וחסד 
דעתיק המלובש בגלגלתא דא"א, נקרא רוחא דגניז בעתיק יומין. 
להיותו בחינת גוף דעתיק וו"ק שלו. 
%break
והוא נקרא אוירא דכיא, משום דהי' לא נפיק מאויר דילה, משום 
שהגלגלתא נתקנה בבחינת ם' דצל"ם, כנודע. (אלף שכ"ב אות ס"ג).
%break
%letter קז
קז) מהו רדל"א.
%break
%letter קז
קז) רדל"א: ע"ס דראש עתיק נקראו רישא דלא אתיידע, והטעם משום 
שבהם משמש מלכות דצמצום א' כמו בא"ק, ושם נגנזה המלכות הזו, 
כי לצורך א"א הוא משמש במלכות דצמצום ב'. 
%break
וע"כ נקרא רדל"א, כי ידיעה פירושו, זווג, ומורה, שעל המלכות שלו אין 
עוד זווג בכל הפרצופים דאבי"ע (אלף ש"א אות ט').
%break
%letter קח
קח) מהו רעוא דרעוין.
%break
%letter קח
קח) רעוא דרעוין: גילוי מצחא דא"א בעת רצון (עי' תשובה כ"ב) נקרא 
רעוא דרעוון, להיותו השורש לגילוי מצח הרצון דכלהו פרצופים, 
ומרעווא דיליה מתגלה רעווא בכולם. (אלף של"ז אות פ"ה).
%break
%letter קט
קט) מהו רקיע המבדיל.
%break
%letter קט
קט) רקיע המבדיל: קרומא דאוירא נבחן לרקיע המבדיל בין גלגלתא 
שנתקנה בם' דצל"ם, שאין מסך דפה דעתיק שולט עליה, לבין מו"ס, 
שכבר נתמעטה מכח המסך דעתיק. 
%break
וכן ז"ת דגלגלתא יצאו לבחינת מו"ס, כי ז"ת שלה לא יכלו לקבל תיקון 
ם' דצל"ם, להיותם שורשי זו"ן, וע"כ נעשו לראש מיוחד שהוא מוחא 
דאוירא. עי' לעיל בתשובה ל"ח. 
%break
ונמצא שקרומא דאוירא נעשה לרקיע המבדיל בין גלגלתא שהוא 
בחינת מים עליונים שאין שום מסך בינה לעתיק, ובין אוירא ומו"ס 
שהם מים תחתונים, כי כח המסך דעתיק שולט עליהם ומתמעטים על 
ידו. (אלף שכ"ז אות ע"ב).
%break
%letter קי
קי) מהו שורש הגבורות.
%break
%letter קי
קי) שורש הגבורות: הבוצינא דקרדינותא הוא שורש כל הגבורות כולם. 
עי' לעיל תשובה י"ז ט"ז. (אלף שכ"ה אות ע').
%break
%letter קיא
קיא) מהו שמרי היין.
%break
%letter קיא
קיא) שמרי היין: מלכות דצמצום א', שאחר שהיא נגנזה ברדל"א, כבר 
אין בה עוד שום זווג בכל פרצופי אצילות, כנודע. ועכ"ז נמצאת כחה 
בכל זווג בבחינת החימום, כנ"ל בתשובה י"ב. 
%break
היא נבחנת שם בבחינת "שמרי היין", כי המוחין נקראים בשם יין 
המשמח, וחלקי עביות המלכות דצמצום א' שאינם עולים עם הזווג 
ההוא, נשארים בעביותם למטה בבחינת שמרי היין, והגם שעביות הזו 
מוכרח להמצא שם בבחינת חימום, 
%break
מ"מ כיון שאין הזווג נעשה עליהם המה מקלקלים טעם היין, וצריכים 
להעבירם משם. (אלף שי"ח אות נ"ו).
%break
%page 1476
%letter קיב
קיב) מהן שערות.
%break
%letter קיב
קיב) שערות: בהיות שגלגלתא דא"א נתקנה בם' דצל"ם, ואינה 
מקבלת אלא חסדים מכוסים, נמצא שאינה יכולה לקבל מוחין דע"ב 
כמו שיצאו בעתיק שג"ר דע"ב שהיו צריכים להתלבש בגלגלתא דא"א 
יצאו לחוץ בבחינת מקיף חוזר, 
%break
והאו"ח המלביש לאלו המוחין שיצאו, נשארו בראש דא"א בבחינת 
מותרי מוחא, שאין להם למה להלביש, וע"כ גם המה יצאו לחוץ 
מראש, ונעשו לכלים חיצונים הנקראים שערות. עי' לעיל בתשובה פ"ג 
פ"ד פ"ה. 
%break
ונקראים שערות, מלשון הכתוב, אשר בשערה ישופני, שפירושו סערה. 
ונקראים כן, משום חוזק הדינים הנמצא בהם, להיותם באים ממלכות 
דצמצום א', כנ"ל בתשובה כ"ה. (אלף ש"ל אות ע"ח. ואלף תל"ו אות 
א').
%break
%letter קיג
קיג) מהן שערות אדומות.
%break
%letter קיג
קיג) שערות אדומות: שערות הם דינים להיותם באים ממלכות 
דצמצום א', שאין עליה זווג בכל פרצופי אצילות, כנ"ל בתשובה קי"ב. 
ועכ"ז בא"א הם לבנות, שאין שום גוון נראה בהם, כי גוונים מורה על 
דינים, כנודע. 
%break
והוא משום שהם נתקנו בם' דצל"ם, שפירושו מבחי' ג"ר דבינה, שאין 
שום צמצום ודין חלים עליה, כנודע. אמנם בז"א, שכל שורשו מתחיל 
מבחינת ז"ת דבינה, ע"כ הדין מתגלה בהם, כי לא יוכלו להתמתק בם' 
דצל"ם כמו א"א, משום שאין שורשו משם, אלא מז"ת דבינה. 
%break
ולכן שערותיו שחורות, כי כח הדין הבא ממלכות דצמצום א' מכונה 
בשם גוון שחור. אמנם נוקבא דז"א, אשר המוחין שלה באים מנה"י 
דז"א, כבר פסיק כח מלכות דצמצום א' משערות שלה, משום שנה"י 
דז"א באים מאריכת רגלים דאמא, שפירושם צמצום ב', כנודע. 
%break
ולכן גוון הדין שיש בשערות דנוקבא, הם רק מצמצום ב', שגוון הדין 
שלה נקרא בשם אדום, כי מלכות דצמצום ב' נקראת ארץ אדום, כמ"ש 
הרב בבינה דנקודים שנקראת ארץ אדום. ע"ש. והוא משום שנעשתה 
שם לשורש לצמצום ב'. 
%break
וע"כ נבחנים השערות דנוקבא לשערות אדומות, שמורה, שאין בה 
עוד גוון הדין אלא ממלכות דצמצום ב'. אבל דז"א, הם שחורות, שהוא 
גוון דצמצום א' שבשערות. 
%break
ודא"א הם לבנות מכח המיתוק דם' דצל"ם, שאין שום צמצום ודין 
נרשם עליהם, בסו"ה ושער רישיה כעמר נקי. (אלף שע"ו אות קע"א).
%break
%letter קיד
קיד) מהן שערות דיקנא.
%break
%letter קיד
קיד) שערות דיקנא: עי' לעיל בתשובה פ"א פ"ב פ"ג פ"ד.
%break
%letter קטו
קטו) מהן שערות לבנות.
%break
%letter קטו
קטו) שערות לבנות: עי' לעיל בתשובה קי"ג. (אלף שע"ו אות קע"א).
%break
%letter קטז
קטז) מהן שערות קשישין.
%break
%letter קטז
קטז) שערות קשישין: אע"פ ששערות הם מבחינת ע"ב הגלוי, דהיינו 
מטרם שנעשה בו התיקון דמל"צ, מ"מ כיון שהם נתאחזו בכלים דראש 
דא"א, נעשה גם בהם זה התיקון דמל"צ,  
%break
אשר בחינת הם' שבהם נעשה לשערות רישא, ומכח זה אין שום 
צמצום עליהם, שם' היא בחינת ג"ר דבינה, שאינם סובלים מצמצום 
וע"כ נעשו לעמר נקי, והם נבחנים "לשערות שעיעין" כלומר שאין 
בהם שום קושיות ודינים. 
%break
ובחינת הל"צ שבהם שיצאו בבחינת שערות דיקנא (עי' לעיל תשובה 
כ' וכ"ח) הם בחינת דינים, ואינם מתוקנים אלא בגדלות בעת יציאת י' 
מאויר, כנ"ל בתשובה ס"ב. וע"כ הם נבחנים ל"שערות קשישין" כלומר 
שיש בהם קושיות ודינים. (אלף שע"ו אות קע"א).
%break
%letter קיז
קיז) מהן שערות רישא.
%break
%letter קיז
קיז) שערות רישא: עי' לעיל בתשובה פ"ה.
%break
%letter קיח
קיח) מהן שערות שחורות.
%break
%page 1477
%letter קיח
קיח) שערות שחורות: עי' לעיל בתשובה קי"ג. (אלף שע"ו אות קע"א).
%break
%letter קיט
קיט) מהן שערות שעיעין.
%break
%letter קיט
קיט) שערות שעיעין: עי' לעיל בתשובה קט"ז. (אלף שע"ו אות קע"א).
%break
%letter קכ
קכ) מהן שערות דעי"מ.
%break
%letter קכ
קכ) שערות דעי"מ: כמו שיש ג' בחינות: עיבור, יניקה, מוחין, בכל 
הפרצופים, כן יש בחינת עי"מ גם בשערות שלהם. כמו שביאר הרב 
אצל מוחין דז"א, אשר אפילו בחינת עיבור א' שלו אינו יוצא זולת ע"י 
עלית הפרצופים, שישסו"ת נעשה אחד עם או"א, 
%break
וכן א"א עולה ונעשה אחד עם עתיק, כנ"ל דף תתקי"ד אות פ"ד. ע"ש 
כל ההמשך. ונודע שבעת עלית הפרצופים מתבטלים בחינת הלבושים 
דמל"צ, ויוצאים קומות הזווג בבחינת ע"ב הגלוי, אלא אחר כך 
כשחוזרים הפרצופים למקומם חוזרים ומתלבשים במל"צ, 
%break
וקומת ע"ב הגלוי חוזר ומסתלק מהם בבחינת מקיף חוזר, אשר 
האו"ח של הע"ב הגלוי הזה שנסתלק, הוא בחינת השערות (עי' היטב 
לעיל דף אלף תל"ט אות ו'. ואלף תמ"ג אות י"ב) הרי שאפילו במוחין 
דעיבור, יש ג"כ בחי' הסתלקות דמקיף חוזר ובחינת שערות. 
%break
ועד"ז במוחין דיניקה וגדלות. והנה שערות דעיבור נקראו קוצין. 
ושערות דיניקה נקראו נימין. ושערות דגדלות נקראו שערות. כמ"ש 
לעיל בתשובה ק"ב ע"ש. (אלף שס"ג אות קמ"ב).
%break
%letter קכא
קכא) מהו שקיט כחמר טב על דורדיא.
%break
%letter קכא
קכא) שקיט כחמר טב על דורדיא: בחינת מלכות דצמצום א', שהיא 
מתחברת במלכות דצמצום ב' בעת עלית מ"ן בבחינת חימום, הנה 
אע"פ שאין הזווג נעשה אלא במסך של מלכות דצמצום ב', מ"מ כיון 
שמלכות דצמצום א' נתחברה מתחילה בעת החימום, 
%break
ע"כ היא משאירה כחה שם בהמוחין. וכח זה נבחן בבחינת שמרי 
היין. כי כמו השמרים שהם מוכרחים להתהוות היין, ומ"מ צריכים 
להוציאם מן היין, שלא יקלקלו טעמו, כן בחינת כח המלכות הזו, 
%break
אע"פ שהיא מוכרחת בהמוחין, כי אין חימום להעלאת מ"ן זולתה, מ"מ 
צריכים להפרישה משם. וכן המוחין נקראים בשם יין המשמח, כנודע.
%break
והנה גם בא"א יש בחינת מלכות דצמצום א' שממנה שמרי היין, והיא 
בחינת הגבורה דעתיק הגנוזה תוך מו"ס, כנודע. אמנם שם אינה 
נבחנת לבחינת שמרים שצריכים להפרישם מן המוחין, 
%break
כי א"א הוא כולו רחמים, וגבורה דעתיק זו המלובשת בתוכו, באה 
בהארת זווג דעתיק עצמו, שבו יש זווג גם במלכות דצמצום א' וע"כ 
נבחן המוח דא"א שהוא שוקט על שמריו, והוא משתבח על ידיהם, 
ואין בהם שום גילוי לדינים ח"ו. 
%break
וז"ש בזוהר, שמו"ס דא"א "שקיט כחמר טב על דורדיא". ודורדיא, 
פירושו שמרים. כי כמו שיין הטוב משתבח ע"י השמרים שנצללו 
מתחתיו, כן מוחא דא"א משתבח ע"י כח מלכות דצמצום א' הגנוז בו, 
כמבואר. עי' לעיל תשובה קי"א. (אלף שי"ח אות נ"ו).
%break
%letter קכב
קכב) מהם ת' אלף עלמין.
%break
%letter קכב
קכב) ת' אלף עלמין: עי' לעיל תשובה ח'. (אלף ש"נ אות קכ"ב).
%break
%letter קכג
קכג) מהם ת' שקל כסף.
%break
%letter קכג
קכג) ת' שקל כסף: עי' לעיל תשובה ח'. (אלף שנ"א אות קכ"ד)
%break
%page 1480
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter קכד
קכד) מהו הפרש העיקרי בין עתיק לשאר פרצופי אצילות.
%break
%letter קכד
קכד) בעתיק משמשת עוד מלכות דצמצום א', כמו בפרצופי א"ק. 
אמנם מא"א ולמטה, כבר משמשת מלכות דצמצום ב', כי מלכות 
דצמצום א' נגנזה ברדל"א, ואינה מתגלית יותר. (אלף רצ"ז ד"ה 
סתרא).
%break
%letter קכה
קכה) למה נבחן א"ק לא"ס לכל אצילות.
%break
%letter קכה
קכה) אין אור העליון יוצא מבחינת א"ס, אלא ע"י התלבשותו בכלי 
קבלה. ומתוך שכלי קבלה דא"ק הם מבחינת או"ח העולה ממלכות 
דצמצום א', שהיא אינה מתגלית עוד בפרצופי אצילות מא"א ולמטה, 
%break
כנ"ל בתשובה הקודמת נמצא שאינם יכולים לקבל מאורות דא"ק עם 
כלי קבלה שלו, אלא מבחי' אור בלי כלי, שהוא מכונה בשם א"ס. כנ"ל. 
(אלף ש"א אות ט' ובאו"פ שם.).
%break
%letter קכו
קכו) למה אין א"ס מתלבש באמיתיות רק ברדל"א.
%break
%letter קכו
קכו) א"ס שפירושו א"ק, אין האורות שלו יכולים להתלבש בכלי קבלה 
דאצילות, שהם מבחינת או"ח דמלכות דצמצום ב', כנ"ל בתשובה 
קכ"ה. אלא שהוא מתלבש בכלי קבלה דעתיק, שהם ג"כ מאו"ח 
דמלכות דצמצום א' כמו א"ק. 
%break
הרי שא"ס שהוא א"ק אינו יכול להתלבש באמיתיות אלא ברדל"א, 
השוה עמו בבחינת הכלים. (אלף ש"א אות ט').
%break
%letter קכז
קכז) מהי ההעלמה שבראש דעתיק, יותר משאר ראשים עד להקרא 
רדל"א.
%break
%letter קכז
קכז) כיון שאין א"א מלביש לעתיק אלא מפה דראשו ולמטה, ע"כ נבחן 
הראש דעתיק לנעלם מא"א שאינו משיגו, ונקרא משום זה רישא דלא 
אתיידע. כמ"ש הרב דף אלף ש"ב אות י"א. 
%break
ואע"פ שכן הוא בכל הפרצופים שאין התחתון מלביש לראש דעליון 
אלא הגוף שלו לבד, ומ"מ לא נקרא שום ראש בשם רדל"א, אלא ראש 
דעתיק בלבד. אמנם הכונה היא, שאין לא"א בחינת הכלי קבלה של 
רדל"א לגמרי, 
%break
כי כלי קבלה דרדל"א הם ממלכות דצמצום א', כנ"ל בתשובה קכ"ד. 
ובחינת כלי קבלה דא"א, הם ממלכות דצמצום ב', וע"כ רדל"א נעלם 
מא"א לגמרי, שאין לו שום דמיון עמו. משא"כ בשאר פרצופים, אע"פ 
שאין התחתון מלביש לראש דעליון, 
%break
אמנם מלכות דראש דעליון מתפשטת בו, עם כלי קבלה שלה, שעי"ז 
הוא מלביש אל האורות המתפשטים מראש דעליון, משום שאין שום 
שינוי בכלי קבלה שלהם, וע"כ אינם נבחנים לבחינת רדל"א כלפי 
התחתון שלהם. ועי' דף אלף רצ"ז ד"ה סתרא. (אלף ש"ב אות י"א).
%break
%letter קכח
קכח) למה נבחנים כתר חכמה דא"א לב' ראשים, ולזכר ונקבה.
%break
%letter קכח
קכח) כתר וחכמה דא"א שנעשו לב' ראשים, אינם כתר וחכמה דקומה 
אחת היוצאים על מסך אחד, אלא שהם ב' בחינות מסכים נבדלים זה 
מזה, כי הם ב' מיני רשימות שנשארו אחר הזדככות וביטול דפרצוף 
הנקודים: א' הוא בחינת זכר, 
%break
דהיינו בחי' רשימה דהתלבשות, הנשאר מן העליון אחר הזדככותו. וב' 
היא רשימה דעביות הנשאר מגוף דעליון אחר הזדככותו, והיא בחינת 
הנקבה. וב' רשימות אלו נכללות זו מזו, ועל הרשימו דזכר יוצאת קומת 
כתר, ועל הרשימו דנקבה יוצאת קומת חכמה, 
%break
כמ"ש הרב כל זה באורך לעיל בתחלת חלק ה', ועי' באו"פ שם. ושם 
המדובר הוא בע"ב דא"ק, אמנם גם א"א הוא בחינת ע"ב דאצילות, 
וע"כ הם שוין זה לזה, עש"ה. ואין להאריך. (אלף ש"ב אות י"ב).
%break
%letter קכט
קכט) מה הן ט"ס המקוריות, וענין התחלקותם לג'.
%break
%letter קכט
קכט) הע"ס הראשונות מבחינת מלכות דצמצום ב', שהם מתחילים 
מא"א כנ"ל בתשובה כ"ה, הם נקראים הט"ס המקוריות. והם רק ג' 
ספירות: בינה וז"א, ומלכות. כי המלכות הזו היא ה"ת שעלה בעינים, 
וחצה את הע"ס דכתר לב' פרצופים, 
%break
%page 1481
כי כתר וחכמה נטל עתיק, ובינה וזו"ן יצאו לחוץ מעתיק ונעשו לט"ס 
דא"א, דהיינו ע"י תיקון קוים, כי ג' קוים דבינה נקראים חב"ד, וג' קוים 
דז"א נקראים חג"ת, וג' קוים דנוקבא נקראים נה"י. ונמצאים ג' כלים: 
בינה ז"א ונוקבא, נעשו לט"ס. 
%break
ומכאן השורש שאין בכל פרצוף יותר מג' כלים: בינה ז"א ומלכות. כי 
מתוך שאין בא"א רק ג' כלים אלו, שהוא הכתר והשורש דכל אצילות, 
ע"כ אין יותר מג' אלו בכל פרצופים התחתונים ממנו, שהם ענפיו. 
%break
הרי שכתר וחכמה דע"ס המקורית הם בעתיק, ובינה וזו"ן הם בא"א. 
(אלף ש"ד אות י"ח).
%break
%letter קל
קל) איפה הוא הכתר דט"ס המקוריות.
%break
%letter קל
קל) כתר דע"ס המקוריות הוא ברדל"א, כי כתר וחכמה מהם נטיל 
רדל"א ואין בא"א אלא בינה וזו"ן, כנ"ל בתשובה קכ"ט ע"ש. (אלף ש"ה 
אות כ"ב).
%break
%letter קלא
קלא) למה מתחלקים ב' ראשים דא"א לג' ראשים.
%break
%letter קלא
קלא) עקרו של א"א הם רק ב' רישין, הנקראים כתרא ומו"ס, והם בינה 
וזו"ן מבחינת ע"ס המקוריות, כנ"ל בתשובה קכ"ט. 
%break
אמנם מבחינת התלבשות בנה"י דעתיק המתחלקים בג' בחינות םל"צ 
דצל"ם, מתחלק הגלגלתא לב' ראשים: שג"ר שבה בלבד, נבחן לבחי' 
ם' דצל"ם, ובחינת ראש הא'. 
%break
אבל ז"ת דגלגלתא נבחן לבחינת ל' דצלם, ולראש ב' שיצא לבר 
מבחינת גלגלתא, ונקרא מוחא דאוירא. ומו"ס נבחן בשביל זה לראש 
הג', ולבחינת צ' דצל"ם. (אלף שז אות כ"ה).
%break
%letter קלב
קלב) למה נמשכת הארת רדל"א רק למוחא דאוירא, ולא לגלגלתא.
%break
%letter קלב
קלב) היינו בעת גדלות, שהארת חכמה מרדל"א נמשך בא"א, כי מוריד 
י' מאויר ואשתאר אור, הנה הארה זו אין הגלגלתא מקבלתו, משום 
שנתקנה בם' דצל"ם, שהיא בחינת חסדים מכוסים וע"כ הוא נשאר 
תמיד בבחי' אוירא דכיא, רק מוחא דאוירא, 
%break
שהוא בחינת ל' דצל"ם, נוהג בה בחינת חסדים מגולים, והארת רדל"א 
מוריד הי' מאויר דילה ואשתארת אור, שפירושו הארת חכמה כנודע. 
הרי שרק מוחא דאוירא מקבלת הארת רדל"א דגדלות ולא הראש 
דגלגלתא. (אלף ש"י אות ל"ה).
%break
%letter קלג
קלג) איך ג' רישין דא"א הם רק נר"ן, והלא קומתו ע"ב שהוא חיה.
%break
%letter קלג
קלג) מבחינת ט"ס המקוריות, הם רק נר"ן, דהיינו בינה וזו"ן, כי כתר 
וחכמה לקח עתיק, כנ"ל בתשובה קכ"ט. אמנם אחר דנפיק י' מאויר יש 
שם קומת ע"ב, שהיא חיה, אלא שאור החיה מתלבשת בכלי דבינה 
שהוא בחי' ל' דצל"ם, הנבחן לז"ת דבינה, כנודע, 
%break
וכיון שבג"ר דבינה לא נעשה שום השתנות, ונשארת באור הבינה גם 
בעת גדלות, ע"כ נחשבת גם עתה רק לאור נשמה, כי אור החיה אינה 
מתגלית רק בז"ת דבינה, כנ"ל בתשובה קל"ב. 
%break
ולפיכך אע"פ שיש שם אור החיה. מ"מ יש להבחין אותה שהם אינם 
רק נר"ן, כמבואר. (אלף שי"ב אות ל"ט. ומ"א ומ"ו ומ"ז).
%break
%letter קלד
קלד) למה נבחנים כל האורות לג' בחינות: או"פ, ואו"מ, ומקיף עליון.
%break
%letter קלד
קלד) הם ג' הבחינות, המכונות מל"צ דצלם, שאו"פ הוא צ' דצל"ם. 
ומקיף הא' הוא ל' דצל"ם. ומקיף עליון, הוא ם' דצל"ם. והם ג' בחי' 
בינה וז"א ומלכות, שאו"פ הוא זו"ן. ומקיף א' הוא ז"ת דבינה. ומקיף 
עליון הוא ג"ר דבינה. כמ"ש כאן באו"פ. 
%break
גם המקיף עליון שהוא ם' נבחן לאו"א עלאין, ויוד דהויה, וחכמה, וע"ב, 
ובחינת חסדים מכוסים דהיינו אוירא דכיא, כי הי' לא נפיק מאויר שלה 
לעולם. ומקיף א' הקטן שנקרא ל' דצל"ם נבחן לישסו"ת, ולה' דהוי"ה, 
ומילוי ס"ג, ובינה, ולבחינת חסדים מגולים, 
%break
דהיינו שבה נוהג ירידת הי' מאויר ואשתאר אור, דהיינו בחינת הארת 
חכמה בחסדים, כנודע, הנקרא חסדים מגולים. ואו"פ שהוא צ' דצל"ם 
נבחן לזו"ן. ולואו דהויה, ולמילוי מ"ה, ולדעת. 
%break
כמבואר היטב לעיל בדברי הרב דף אלף ע"ה אות קכ"ז. וקל"ו. וקל"ז. 
עש"ה. ואין להאריך כאן. (אלף שי"א אות ל"ז ול"ח).
%break
%letter קלה
קלה) מה פירושם של המילואים ושל הנקודות שבשמות הוי"ה.
%break
%page 1482
%letter קלה
קלה) המילוי שבהוי"ה מורה על שיעור קומה שבפרצוף. שבמילוי ע"ב 
הוא קומת חכמה. וס"ג קומת בינה. ומ"ה קומת ז"א. וב"ן קומת 
נוקבא. והנקודות מורות על התיחסות כל מדרגה פרטית שבאותה 
הקומה, אל המקור שלה. 
%break
כי כל קומה כלולה מע"ס, אמנם מבחינת עצמה אין שם אלא ספירה 
אחת, והשאר הוא רק מבחינת התכללות של הספירות העליונות 
ממנה ושל הספירות התחתונות ממנה, כנודע, ועל זה באות הנקודות 
על כל אות שבהוי"ה ובמילוי, 
%break
להורות עליה מאיזה מקור בא שם אותה המדרגה המרומזת באות 
ההיא, אם הוא מבחינת עצמה, או מהתכללות העליונים, או 
מהתכללות התחתונים ממנה. (אלף שי"ג אות מ"א).
%break
%letter קלו
קלו) מהו המילוי וניקוד דג' שמות הוי"ה שבגלגלתא.
%break
%letter קלו
קלו) המילואים הם ג' שמות הויה במילוי יודין שבגי' ע"ב. וההפרש 
שבהם הוא רק בסדר הניקוד: והוי"ה דאו"פ אינו מנוקד רק ד' אותיות 
הפשוטות שבה בלבד, יוד עם חולם, וה"ר בצירי, ו' בקמץ, וה"ת בצירי. 
%break
והוי"ה דאו"מ הא', מנוקדת בכל עשר אותיותיה, והניקוד של המילוי, 
שוה להפשוט שלו, ג' נקודות ביוד, וב' נקודות של צירי בה', וג' קמצין 
בואו, וב' נקודות צירי בהי תתאה. 
%break
והוי"ה הג' דאו"מ העליון, הנה ד' אותיותיה הפשוטות מנוקדות בחולם 
צירי קמץ צירי כמו שאר הב' הויות, ושש אותיות של המילוי כולן 
מנוקדות בקמצין. (אלף שי"ג אות מ"ב מ"ג ומ"ד).
%break
%letter קלז
קלז) מה פירושם של הנקודות דג' הויות שבגלגלתא.
%break
%letter קלז
קלז) הניקוד חולם צירי קמץ צירי שבהויות הפשוטות, מורה על בחי' 
הארת כלים עצמם, כי הויה הפשוטה בלי המילוי, מורה על שורש 
המדרגה, שהוא בחינת עביות הדק דבחינת כתר, 
%break
שעביות זו עוד אינה מספיקה לזווג עם אור העליון מבחינתה עצמה 
אלא צריכה לקבל אורותיה מעליון, והיא בחינת אור הנפש, כי אור 
הנפש מתלבש בכלי דכתר, 
%break
ולפיכך הנקודות שבה הן כתנועת האותיות, חולם צירי קמץ צירי: חולם 
מורה על חיה יחידה שבה, שאינם מתלבשים בכלים, דוגמת החולם 
שהוא ממעל לאותיות ולא בתוכם, כי האותיות הן הכלים. 
%break
וצירי מורה על בחינת חו"ג שבבינה, בעת שהיא באחורים על חכמה, 
ולכן הם רק ב' נקודות: חסד, גבורה. אמנם בעת שמפסקת האחורים 
שלה ומזדווגת עם החכמה אז נבחנת בנקודת סגול, כי ב' נקודות 
עליונות מרמזות לחו"ב, 
%break
דהיינו על הבינה שמזדווגת עם חכמה, ונקודה הג' מורה על הדעת 
המזווג אותם. ונמצא בשעה שאין עוד שם זווג דחו"ב ואין בה אלא 
חסדים מכוסים, הנה אין בה חו"ב אלא חו"ג, והם מרומזים בצירי, 
כנ"ל. 
%break
וע"כ ה"ר מנוקדת בצירי, להורות שעוד אין בה זווג עם החכמה, 
כמבואר. ולפיכך הו' שבהוי"ה הפשוטה, מנוקדת בקמץ, שזה מורה על 
הקמיצו שבז"א, כי ו' היא ז"א, כנודע, וכיון שהוא צריך להארת חכמה 
ואין לו, כי אין עוד בבינה, כנ"ל, ע"כ נקודת הו' הוא עם קמץ. 
%break
וה"ת מנוקדת ג"כ בצירי, כמו ה"ר, שמורה על החסדים מכוסים, כנ"ל. 
והנה נתבאר הניקוד של הויות הפשוטות שאין בהם רק הארת חסדים 
מכוסים, שהם בחינת הארת כלים.
%break
ונודע שט' הויות אלו שבג' רישין הם מהתכללותם זה בזה, כי הג' רישין 
הם ע"ב ס"ג מ"ה, שבהתכללות זה בזה יש בכל אחד ג' הויות, וע"כ 
הם נבחנים: באו"פ, ומקיף, ומקיף עליון שאו"פ הוא מו"ס, ואו"מ הוא 
מוחא דאוירא, ומקיף עליון הוא גלגלתא. 
%break
ולפיכך ג' הויות דגלגלתא כולם ע"ב, דהיינו במילוי יודין, וכדי להבחין 
בין מה שמבחינת עצמה, ובין מה שהיא לקחה מן התחתונים ממנה 
בדרך התכללות, באים ע"ז הנקודות, כי הוי"ה דא"פ שבה, שלקחה 
מהתכללות במו"ס, שהוא בחינת נפש, 
%break
אין בה ניקוד אלא על אותיות הפשוטות בלבד, כי אותיות הפשוטות 
מרמזים על בחי' נפש, כנ"ל. והוי"ה הב' שלקחה מן ההתכללות 
שבאוירא, שהוא מקיף הא', מנוקד בכל עשר אותיותיה, כלומר גם 
באותיות המילוי שבה. 
%break
%page 1483
כי המילוי מורה על המסך שבה המזדווג עם אור העליון, וכיון שכאן יש 
זווג, כי הוא בחינת המוחא דאוירא, ע"כ גם אותיות המילוי מנוקדות, 
שניקוד הזה מורה על זווג בבחינת עצמו כנ"ל. ועכ"ז אין ניקוד המילוי 
משתנה מניקוד הויה הפשוט, 
%break
כי גם אותיות המילוי מנוקדות בחולם צירי קמץ צירי כמו הפשוט, שזה 
מורה על חסדים מכוסים, כנ"ל, ואו"פ שבמוחא דאוירא במקומה כבר 
יש בה זווג חו"ב פב"פ, והצירי מתהפך שם לסגול, כנ"ל, מ"מ כאן 
במקום הגלגלתא שהוא בחי' ם' דצל"ם שאינו מקבל חכמה, 
%break
ע"כ אין חילוק בין הויה הפשוט למילוי שלה, וגם המילוי הוא בחולם 
צירי קמץ צירי המורה על חסדים מכוסים, כנ"ל.
%break
והוי"ה הג' שבגלגלתא, דהיינו בחי' מקיף עליון שבה, הוא בחינת 
הגלגלתא עצמה, וע"כ אותיות המילוי שבה כולם מנוקדים בקמצין, כי 
הם מורים על בחינת הזווג שבה, שהוא בחינת כתר, וראש, ששם זווג 
דהכאה על העביות שבמסך המתנגד להתלבשות, 
%break
ונודע, שלפי תוקף ההתנגדות להתלבשות שיש בראש, כן שיעור 
הקומה המתפשטת להתלבשות בגוף, וב' בחינות אלו נקראות קמץ 
פתח, כי כח ההכאה הנוהג בכתר נקרא קמץ, להיותו מקמץ האורות 
מלבא לכלל התלבשות, 
%break
ובחינה השניה דהיינו ההתפשטות בגוף ממעלה למטה נקרא פתח 
מלשון פתיחות האורות לבא לכלל התלבשות. והם נבחנים לכתר 
חכמה, כי כתר הוא ראש ונקודתו קמץ, וחכמה היא בחינת התפשטות 
ממעלה למטה, וע"כ נקודתו פתח. 
%break
ולפיכך כל אותיות המילוי שבהוי"ה זו הם בקמצין, להיותו בחינת כתר 
וראש. אבל אותיות הפשוט שבהוי"ה נקודתן כתנועות האותיות, שהם 
חולם צירי קמץ צירי, כי אינם מורים על בחינת המסך והזווג, 
%break
אלא על בחינת הכלי עצמה, כנ"ל, וע"כ תנועתם כתנועת האותיות, 
שהם הארת כלים. (אלף שי"ג אות מ"ב מ"ג מ"ד).
%break
%letter קלח
קלח) מה הם המילואים והנקודות דג' שמות הוי"ה שבמוחא דאוירא.
%break
%letter קלח
קלח) המילואים דג' שמות שבאוירא, הם מילוי ס"ג, כי הוא בחינת ל' 
דצל"ם, הנבחן לס"ג ובינה, כנודע. והנקודות שבהם, הן דומות לג' 
הויות שבגלגלתא. 
%break
לבד, שבמקום כל נקודת צירי, יש כאן נקודת סגול תמורתם: והוי"ה 
דאו"פ מנוקדים רק אותיות הפשוט בלבד, בחולם סגול קמץ סגול, אבל 
אותיות המילוי אין בהם שום ניקוד. 
%break
והוי"ה דמקיף הא' מנוקד בכל עשר אותיות: בג' אותיות יוד בחולם, וב' 
נקודות סגול בב' אותיות ה"י, וג' קמצין בג' אותיות ואו. וב' סגלין בב' 
אותיות ה"י אחרונה. והוי"ה דמקיף עליון הוא כמו הויה הג' 
שבגלגלתא, מלבד שצירי מתהפך כאן לסגול.
%break
%letter קלט
קלט) מה פירושם של הנקודות דג' הויות שבמוחא דאוירא.
%break
%letter קלט
קלט) שינוי אחד יש בנקודות דג' הויות דאוירא, שצירי שבהם מקבל 
צורת סגול, והוא מטעם הנ"ל בתשובה קל"ז, שסגול מורה על זווג 
חו"ב, בסוד דנפיק יוד מאויר ואשתאר אור, שזה נוהג באוירא ומו"ס, 
ולא בגלגלתא, 
%break
וע"כ ההין שבגלגלתא שהם בבחינת ם' דצל"ם הם בצירי, אבל כל 
ההין שבמוחא דאוירא שהם מבחינת ל"צ דצל"ם, שהם בהארת 
חכמה ע"כ הם כלם בסגול. 
%break
וע"כ הוי"ה דאו"פ, שהוא מהתכללות מו"ס בה, אין שם ניקוד רק בד' 
אותיות הפשוטות: י' בחולם, וה' בסגול, וו' בקמץ, וה"ת בסגול. דהיינו 
כמו בהוי"ה דאו"פ דגלגלתא, אלא הצירי נתהפך לסגול, מטעם הנ"ל. 
%break
והוי"ה דמקיף הא' שהוא מבחינת עצמה, מנוקדות בה גם אותיות 
המילוי, כנ"ל בתשובה קל"ז, אלא בחילוק אחד, שכל צירי נתהפך 
לסגול, מטעם הנ"ל, וע"כ ג' אותיות יו"ד מנוקדות בחולם וב' אותיות 
ה"י מנוקדות בב' סגלין. 
%break
וג' אותיות וא"ו מנוקדות בקמצין. וב' אותיות ה"י ג"כ בסגול. ומה 
שמילוי דוא"ו הוא ג"כ בקמצין, הגם שכאן יש הארת חכמה, והיה 
צריכה להנקד בפתחין. 
%break
הטעם הוא, כי המוחא דאוירא הוא בחינת ס"ג, שוא"ו שבה נעשה 
כתר לז"א שהוא מו"ס, וע"כ מנוקדת עם קמץ כבחינת כתר, כמ"ש 
בתשובה קל"ז.
%break
%page 1484
והוי"ה הג' שבה שהוא מקיף עליון שאינה מבחינתה עצמה אלא 
מהתכללות הגלגלתא, ע"כ מנוקדת כולה כמו הוי"ה הג' שבגלגלתא, 
אלא רק הצירי שתחת ההין נתהפך לסגול, 
%break
כי זה כל ההבחן בין הגלגלתא, שהוא חסדים מכוסים ע"כ מנוקדת 
הבינה שהוא ה' דהוי"ה עם צירי, אבל מוחא דאוירא שהוא חסדים 
מגולים, ע"כ מנוקדות ההין בסגול. כנ"ל. 
%break
וע"כ אותיות יו"ד מנוקדות בחולם וב' קמצין, ואותיות ה"י מנוקדות 
בסגול וקמץ. ואותיות וא"ו בג' קמצין. ואותיות ה"י בסגול וקמץ. 
כמבואר. (אלף שט"ו אות מ"ו).
%break
%letter קמ
קמ) מה הם המילואים והנקודות דג' שמות הוי"ה שבמו"ס.
%break
%letter קמ
קמ) הוי"ה דאו"פ שבה, אינו מנוקד אלא ד' אותיות הפשוטות: י' 
בחולם ה' בסגול, ו' בפתח, ה"ת בסגול. והוי"ה דמקיף א' מנוקד: ג' 
נקודות חולם באותיות יו"ד. וב' נקודות סגול באותיות ה"א, וג' פתחין 
באותיות וא"ו, וב' סגלין באותיות ה"א. 
%break
והוי"ה דמקיף עליון, בג' אותיות יו"ד ג' פתחין, ובב' אותיות ה"א סגול 
פתח, ובג' אותיות וא"ו ג' פתחין, ובב' אותיות ה"א סגול פתח. (אלף 
שט"ז אות מ"ז).
%break
%letter קמא
קמא) מה פירושם של הנקודות דג' הויות שבמו"ס.
%break
%letter קמא
קמא) הנה בג' הויות שבמו"ס יש בהם ב' שינוים על הג' דגלגלתא, א' 
בצירי שנהפך לסגול, שזה מורה על זווג חו"ב והארת חכמה כנ"ל. 
שזה לא היה בגלגלתא, וע"כ נקודתן של הההין בצירי, וכאן שנוהג 
הארת חכמה נקודתן בסגול. 
%break
ושינוי ב' הוא שהקמצין שיש בג' השמות דמוחא דאוירא נהפכו כאן 
לפתחין. והוא מטעם הנ"ל, שקמץ הוא בחינת כתר ופתח הוא בחינת 
חכמה, וע"כ הקמצין שבמוחא דאוירא המורים על בחינת כתר, נהפכו 
כאן לפתחין לבחי' חכמה. (אלף שט"ז אות מ"ז).
%break
%letter קמב
קמב) למה ב' ראשין דא"א נמשכין כחדא מעתיק, ולא זה מזה.
%break
%letter קמב
קמב) כי הם בחינת זכר ונקבה שיצאו על ב' מיני מסכים, שהזכר הוא 
מרשימו דהתלבשות, והנקבה היא מרשימו דעביות, שהם שניהם 
קבלן קומתם בשוה בפה דעתיק, ואינם יוצאים זה מזה. עי' לעיל 
בתשובה קכ"ח (אלף שי"ז אות נ"א ואות נ"ה).
%break
%letter קמג
קמג) מהו בוצינא דקרדוניתא בסתם.
%break
%letter קמג
קמג) סתם בוצינא דקרדינותא הכוונה היא על גבורה דעתיק 
המתלבשת במו"ס, הנמשכת ממלכות דצמצום א' הגנוזה בראש 
דעתיק. 
%break
וע"כ היא נחשבת לשורש כל הגבורות שבעולמות, כי כל הגבורות 
דאבי"ע כולם הם מצמצום ב' שהם ענפים של מלכות דצמצום א' 
כנודע. (אלף שי"ט אות נ"ח).
%break
%letter קמד
קמד) למה בוצינא דקרדוניתא הוא שורש לכל הגבורות כולם.
%break
%letter קמד
קמד) עי' לעיל בתשובה קמ"ג.
%break
%letter קמה
קמה) למה נקרא הגבורה דעתיק אלף עלמין דחתימין בעזקא.
%break
%letter קמה
קמה) קומת ע"ב היוצאת על מלכות דצמצום א', שהיא קומת או"א 
דנקודים, שנתבטלה בעת שביה"כ, הוא הנקרא אלף עלמין דחתימין 
בעזקא, כי עזקא הוא בחינת ם' דצל"ם הסותם את ג"ר דע"ב מבחינת 
חכמה, ומתקן אותה בבחינת חסדים מכוסים, כנודע. 
%break
ונמצא שמחמת התיקון דם' דצל"ם, שנעשה על המוחין, נחתמה 
ונגנזה קומה זו דאו"א דנקודים, הנקראת אלף עלמין. והם נקראים כן 
מטעם הכתוב ואאלפך חכמה וכו'. (אלף שכ"ג אות ס"ה).
%break
%letter קמו
קמו) למה כל בחינת מוחין נקראים עזקא.
%break
%letter קמו
קמו) עזקא הוא ם' דצל"ם, שפירושו ד' מוחין חו"ב חו"ג, כי אין זווג 
בחו"ג להמשיך הארת חכמה אל הבינה, ונחשבים לב' מוחין, וה"ס 
הם' סתומה דלםרבה המשרה הבאה במסורה. 
%break
וזה נוהג רק בג"ר דמוחין, הנקראים או"א וי' דהוי"ה, אבל בו"ק 
דמוחין, שהם ישסו"ת וה' דהוי"ה, הם נבחנים לג' מוחין, משום שחו"ג 
נחשב בהם למוח אחד, מחמת שמזדווגים יחד להמשיך הארת חכמה 
אל הבינה, וע"כ הם נקראים ל' דצל"ם, 
%break
דהיינו ג' מוחין: חב"ד, שבכל אחד יוד, הוא בגימטריא ל'. כנ"ל בדברי 
הרב דף א' ע"א אות קכ"ז וקל"ו וקל"ז (אלף שכ"ג אות ס"ה).
%break
%letter קמז
קמז) למה נבחן הקרומא דאוירא לבחי' רקיע המבדיל, ולצורת ו' 
שבא'.
%break
%page 1485
%letter קמז
קמז) קרומא דאוירא, הוא בחי' המסך המבדיל בין חסדים מכוסים 
לחסדים מגולים, הנקראים מים עליונים ומים תחתונים, אשר בראש 
נקרא קרומא דאוירא, ומבדיל בין גלגלתא המתוקנת בם' דצל"ם, 
דהיינו בחסדים מכוסים, שהם מים עליונים. 
%break
לבין אוירא ומו"ס, המתוקנים בל"צ דצל"ם, דהיינו בחסדים מגולים, 
שהם מים תחתונים. וכן הפרסא שבגוף הוא מבדיל בין החג"ת עד 
החזה, שהם בחי' ם' דצלם, וחסדים מכוסים. לבין מחזה ולמטה, שהם 
בחינת ל"צ דצל"ם וחסדים מגולים. 
%break
וזה נוהג בראש וגוף דכל הפרצופים. וטעם הדבר הוא, כי בהיות ם' 
דצל"ם בחינת חסדים מכוסים, אינו שולט עליה כח המסך שבפה 
דעליון, ואינו ממעט אותה כלום וע"כ היא נחשבת עוד כמדת העליון 
בלי שום מיעוט, וע"כ נקראת מים עליונים, 
%break
כי עדיין לעליון היא נחשבת. אבל ל"צ דצל"ם שהם חסדים מגולים, 
דהיינו שצריכים להארת חכמה, הנה כבר שולט עליהם מסך דעליון 
המוציא אותם לחוץ ממדרגתו לבחינת תחתון, וע"כ נקראים מים 
תחתונים. 
%break
וכח המסך דעליון עצמו נבחן לרקיע המבדיל ביניהם, בדומה לקו 
העקום שבא', החוצה, ומבדיל בין י' עלאה לי' תתאה. (אלף שכ"ז אות 
ע"ב).
%break
%letter קמח
קמח) כיצד נעשים שערות דיקנא לבחי' מ"ן בג"ר דא"א.
%break
%letter קמח
קמח) אי אפשר שימשכו אורות חדשים באצילות, דהיינו בחינה יתירה 
במשהו על מדת המוחין הקבועים שבהם, הנקרא תוספות מוחין, זולת 
ע"י עלית א"א והתכללותו בעתיק, וכן כל תחתון בעליון שלו. 
%break
אשר אז נמשך בחינת מקיף החוזר לראש דא"א, להיותו נכלל בזווג 
שבפה דעתיק, ששם משמשת מלכות דצמצום א', אשר עליה מתגלה 
הקומה דע"ב המגולה, שפירושו, שאין הג"ר דמוחין מכוסים בתיקון 
דם' דצל"ם הנקרא עזקא, שהוא שוה לקומת או"א דנקודים.
%break
ונודע, שכל יציאת המוחין דא"א, הם ע"י התכללותו דא"א בפה דעתיק, 
ונמצא מקבל שם בחינת ע"ב המגולה, הנקרא מקיף חוזר, אלא בשובו 
למקומו הוא מתתקן בצל"ם, שג"ר דמוחין מתלבשים בם', המכסים 
ודוחים חכמה, 
%break
ונמצא קומת ג"ר דע"ב שקבל בפה דעתיק, יוצאים לחוץ ממנו בבחינת 
מקיף, והאו"ח המלביש לאלו המוחין שיצאו לחוץ, יוצאים ג"כ לחוץ 
מראש בבחינת שערות רישא ודיקנא. 
%break
וכן הוא תמיד, שבשעה שא"א עולה ונכלל בעתיק, הוא מקבל שם 
בחזרה את מקיף חוזר לפנימיותו, וכן הלבושים שלו, שהם השערות 
רישא ודיקנא שיצאו לחוץ מראש, נמצאים אז שחוזרים ונכנסים 
לפנימיות הראש, 
%break
ואז הם נכללים במלכות דצמצום שבפה דעתיק, ונעשים לבחינת מ"ן 
דא"א, שמה, ואו"ח היוצא עליהם, מלביש שוב את קומת הע"ב הגלוי 
כמו בפעם הא', ואח"כ כשא"א יורד עם המוחין ההם למקומם, חוזר 
ונתקן בצל"ם, 
%break
ונמצא בחינת הג"ר דמוחין מוכרחים לחזור ולהסתלק בסוד מקיף 
חוזר, וכן השערות חוזרים ומסתלקים ויוצאים לחוץ מהראש בבחינת 
כלים חיצונים ומקיפים.
%break
הרי ששערות רישא ודיקנא הם משמשים לבחינת מ"ן לא"א, דהיינו 
בעת עליתו להכלל בזווג דפה דעתיק, נכנסים אז השערות ונעשים 
לבחינת מ"ן לקומת ע"ב המגולה, 
%break
שעי"ז הם חוזרים ומלבישים לע"ב המגולה, כמו בפעם הראשון, 
דהיינו בתחילת אצילותו דא"א, כנ"ל. ועי' בהסתכלות פנימית כאן, 
שנתבאר זה באורך. (אלף שע"ו אות קע"ב).
%break
%letter קמט
קמט) מה הפירוש, דאו"א במזלא אתכלילו.
%break
%letter קמט
קמט) תיקון הח' דדיקנא ותיקון הי"ג, שהם השערות דיקנא דשטח 
עליון ותחתון שלה, הארוכים עד החזה ומלבישים בבחינת מקיפים על 
חג"ת דא"א עד החזה, הם נקראים מזלא. 
%break
ופרצוף או"א המלבישים את חג"ת דא"א לפנימיותם, הם נכללים ג"כ 
בב' המזלין מבחינת המקיפים, כלומר, ששערות אלו משמשים לאו"א 
בבחינת מקיפים כמו שמשמשים לא"א וזהו שאמרו, שאו"א במזלא 
אתכללילו. (אלף שע"ז אות קע"ג).
%break
%letter קנ
קנ) למה אין או"א מזדווגים זולת ע"י מזלא.
%break
%page 1486
%letter קנ
קנ) אין הכוונה על מוחין הקבועים שבאצילות, דהיינו בעת שאו"א 
מלבישים לחג"ת דא"א והם בקומת ס"ג, כי אז אין הם צריכים למזלא 
שיהיה להם למ"ן, כי הם מזדווגים על המ"ן של עצמם, שהוא מבחינת 
צמצום ב', כנודע. 
%break
אלא הכוונה היא בעת עלית הפרצופים לתוספות מוחין, שאינם 
נמשכים אלא מע"ב המגולה, כנ"ל בתשובה קמ"ח ע"ש. שאז עולה 
א"א לג"ר דעתיק, ואו"א לג"ר דא"א, ואז אין המסך ועביות דאו"א 
עצמם מספיק למ"ן, להיותם מבחינת מלכות דצמצום ב', 
%break
ואין ע"ב המגולה יוצא, אלא ע"י מ"ן דמלכות דצמצום א', כנודע, ולכן 
הם צריכים למ"ן דדיקנא, שמקור עביותם הם מבחינת עביות מלכות 
דצמצום א'. וענין זה נעשה על ידי העליה עצמה, 
%break
כי אז מקבל א"א ע"י עליתו לג"ר דעתיק, את הקומה דמקיף חוזר, 
והשערות נכנסים שוב לראש, ונעשים לפנימים, נמצא שגם המזלין 
שהם מקיפים דחג"ת דא"א, נכנסים ג"כ לפנימיות חג"ת שלו, 
%break
ואז יכולים או"א לשמש עם השערות אלו של המזלא לבחינת מ"ן, 
להמשיך מקומת ע"ב המגולה. כי כמו שהמזלין משמשים לאו"א 
בבחינת הקביעות שבהם לכלים מקיפים, כנ"ל בתשובה קמ"ט, 
%break
כן בעת עליה המה נעשו להם לפנימים ויכולים לשמש במ"ן שלהם. 
ועי' כל זה בהסתכלות פנימית כאן, שנתבאר שם באורך. (אלף שע"ז 
אות קע"ג).
%break
%letter קנא
קנא) למה הם י"ג תיקוני דיקנא.
%break
%letter קנא
קנא) הנה שערות דיקנא הם נמשכים מהארת מו"ס, כנ"ל בתשובה כ' 
ע"ש. אמנם ב' הרישין: גלגלתא, ומו"ס, כלולים זה מזה, ונמצא שמו"ס 
עצמו כלול ג"כ מגלגלתא, באופן שיש במו"ס ב"פ ע"ס: ע"ס דגלגלתא, 
וע"ס דמו"ס, ושניהם צריכים להגלות בדיקנא. 
%break
אמנם מע"ס דמו"ס אינם יכולים להתגלות, כי אם מבינה ולמטה דהיינו 
מבחינת ל' דצל"ם שהיא בחי' בינה, שממנה באים כל המוחין, אחר 
דנפיק הי' מאוירא ואשתאר אור, אבל מבחינת חכמה עצמה, אינם 
יכולים לקבל, 
%break
כי היא מתוקנת בם' דצל"ם וגנוזה שם בסוד אלף עלמין דחתימין 
בעזקא. ונמצא שלא יש מע"ס דמו"ס אלא ח' ספירות מבינה ולמטה. 
ומן ע"ס דגלגלתא הכלול במו"ס אין מגיע אל הדיקנא זולת ה"ס, מחסד 
עד יסוד, וחסד כלול במזל הח'. 
%break
והטעם הוא, כי מגלגלתא שהיא בחינת ם' דצל"ם, אינם יכולים לקבל 
אלא ו"ק לבד, להיותה מתוקנת בעזקא. כנודע. וע"כ המה רק י"ג 
תיקונים ולא עשרים כי לא יש בהם אלא ח"ס מח"ס וה"ס מגלגלתא. 
(אלף שצ"א אות קצ"ו).
%break
%letter קנב
קנב) מה פירושם די"ג תיקוני דיקנא דא"א.
%break
%letter קנב
קנב) נודע שכל בחינת תוספות מוחין היוצאים באצילות, אינם יוצאים 
זולת על המ"ן דשערות דיקנא, כנ"ל בתשובה קמ"ח וקמ"ט, כי המה 
הם השיורין ממלכות דצמצום א' שנשתירו בא"א, שהוא יכול להכלל על 
ידיהם במלכות שבפה דעתיק, שהוא מצמצום א',
%break
 שזולתם אין בא"א אלא מבחינת מלכות דצמצום ב', שאין לה יחס עם 
מלכות שבפה דעתיק. כנודע, ונמצא שכל המוחין היוצאים באצילות 
הם מבחינת שערות דיקנא, וכל התיקונים תלוים בה. 
%break
והנה כמו שיצאו השערות בתיקון הראשון, לא היו ראוים לזווג כלל, כי 
היו לגמרי מבחינת מלכות דצמצום א', שהיא אינה מקבלת שום זווג 
באצילות, מחמת גניזתה ברדל"א, ולפיכך הם צריכים למיתוק במדת 
הרחמים, 
%break
כי אז הם ראוים לעלית מ"ן ולהמשיך ממוחין דע"ב המגולה, כמה 
שאפשר גם בפרצופי אצילות.
%break
ועל המיתוק הזה דמלכות דצמצום א' שבתיקון הא' דדיקנא, סובבים 
כל תיקוני דיקנא כולם, שח' תיקוני דיקנא הראשונים, הם המיתוקים 
של המלכות מיחס המו"ס. וה' תיקונים האחרונים, הם מיתוקים של 
המלכות מיחס הגלגלתא הכלול במו"ס.
%break
ונודע, שאחר גילוי תיקון הא' לא נתקנו על ידה, אלא בחינת מארי 
תריסין, שהיא בחינת בינה, אבל בחי' זו"ן שבהם, לא קבלו שום תיקון, 
וע"כ נמשך בעולם היצירה ועשיה מארי דיבבא ומארי דיללה. 
%break
%page 1487
ונמצא שעיקר המיתוקים צריכים לבחינת זו"ן אלו, ונודע שכל תיקוני 
הזו"ן הם ע"י עיבור במעי בינה, ואינו נשלם זולת ע"י ג' עיבורים 
ולידות, כמ"ש בחלק י"ב, ותדע ששורש כל אלו ג' עיבורים הם מכאן.
%break
כי תיקון הב' דדיקנא, שהוא שערות השפה העומדים בסוף לחי 
העליון, שהוא בינה, נבחן לבחינת עיבור א' דזו"ן אלו, שלא קבלו 
תיקונם בתיקון הא' דדיקנא, וז"ס התפשטות השערות דתיקון א' שהוא 
מצר הזקן, עד לרישא דפומא, 
%break
שהוא בחינת לחי עליון שהוא בינה, כי זו"ן דמלכות דצמצום א', 
שבמצר הזקן, עלו לבינה בבחי' עיבור א'. והנה תיקון הב', הוא השגת 
ו"ק דעיבור. ואח"כ בתיקון הג', שהוא אורחא עלאה תחות חוטמא, 
קבלו שם רוחא דחיי מחוטמא, שהוא בחינת ג"ר דעיבור א'.
%break
ואחר שנשלמו בו"ק וג"ר דעיבור, שהם כל הנרנח"י דעיבור הזה, נולדו 
ובאו למקומם, דהיינו בלחי התחתון במקום שפה תתאה, ומתחילה 
נגלה שם ו"ק שהם אורות נ"ר, הנקרא תיקון ד' דדיקנא, שהוא שבולת 
הזקן. 
%break
ואח"כ נגלה הג"ר, שהוא תיקון ה', דהיינו אורחא תתאה שבאמצע 
שבולת הזקן, וג"ר אלו נבחנים לעיבור ב', כי הם ג"ר דרוח, הבאים 
בעיבור ב' אחר ב' שנים. כנודע בז"א דאצילות, ומן התחתון ילמד 
העליון. 
%break
באופן שתיקון הד' הנקרא שבולת הזקן, הוא בחינת נ"ר דרוח, הנקנה 
בב' שנים דיניקה, ותיקון ה' הוא בחינת עיבור ב' שלאחר ב' שנים 
דיניקה, שעל ידו קונה ג"ר דרוח, והשלמת עשרה כלים כמבואר בז"א 
באצילות.
%break
ולאחר שנשלם בו"ק וג"ר דרוח, שהוא בחינת השלמת כלים, הגיע 
זמנו לעיבור ג' דגדלות, וזהו ג"כ בב"פ, דהיינו בתיקון הששי ותיקון 
השביעי שבתיקון הו' קונה ו"ק דגדלות, שהוא התיקון דהתרחבות 
הזקן בב' הצדדים הנמצאים תחת תיקון הא', 
%break
שמתחילה מתפשטים עד רישא דפומא, שזהו בחי' העיבור בבינה, 
שהיא שפה עלאה, ואח"ז חוזרים ויורדים ללחי התחתון, שהוא בחינת 
הלידה, כמ"ש בזוהר, (עי' באו"פ דף אלף תט"ז ד"ה וז"ש) ואח"כ 
מקבל ג"ר דגדלות בתיקון הז', 
%break
שהוא הארת ב' תפוחין קדישין דאתפנו משערות, שהוא בחינת 
המוחין וג"ר דכללות הדיקנא, בבחינת באור פני מלך חיים כמ"ש 
בזוהר.
%break
ואחר שנגלו כל המוחין ע"י ג' עיבורים הנ"ל, ונגמרו כל המוחין דדיקנא 
בתיקון הז' כנ"ל, נגלה עתה תיקון הח' דדיקנא, שהוא בחינת שבחא 
דשערות דיקנא, כלומר, כי עתה מקבלים עצם השערות דיקנא כל 
השבח הגדול של כל המוחין שנגלו עם הז' תיקונים ראשונים, 
%break
ונתפשטו ע"כ השערות לרחבם ולארכם עד החזה, כי בחינת העביות 
דמלכות דצמצום א' נשאב מתיקון ח' הזה לגמרי, מכח ג' עיבורים 
הנ"ל, ונזדככו ונעשו כמו בחינת השערות דשפה עלאה, המתפשטים 
מבחינת בינה. 
%break
וע"כ הוא נקרא בשם מזל, כי תיקון הזה מקבץ בתוכו כללות כל ז' 
התיקונים להשפיע לתחתונים ממנו. ונקרא מזל עליון, מטעם שנבחן 
כמו בחינת שערות דבינה שהיא בחינת העליון.
%break
והנה עתה נגמר כל תיקונם של השערות דיקנא הבאים מחלק 
המלכות דצמצום א', המיוחסים לבחינת חכמה דמו"ס, אמנם השערות 
דיקנא המיוחסים לבחינת גלגלתא שבמו"ס, עדיין לא קבלו שום תיקון 
בח' תיקונים הנ"ל. 
%break
ותחלת תקונם מתחיל עתה בתיקון הט', כי עתה יצאו ונצמחו השערות 
מבחינת הגלגלתא שבמו"ס, ועלו ונתערבו תוך השערות דבינה 
שבשטח העליון דדיקנא, ונתמתקו שם בבינה במדת הרחמים שבה, 
כנ"ל בתיקון ב', שקבלו בזה בחינת עיבור א' שלהם. 
%break
%page 1488
ואחר שנגמר עיבורם שם, נולדו וירדו למקומם, שהוא הגרון שמתחת 
הלחי התחתון, ויש בזה ב' תיקונים, יוד, וי"א, כי הגם שנתערבו בשטח 
העליון דדיקנא בבחי' בינה, מ"מ לא נעלם מהם בחינתם עצמם 
לגמרי, שהיא בחינת מלכות דצמצום א', 
%break
וע"כ נבחן בהם בחינת בינה ובחינת מלכות: ובחינת בינה שבהם, היא 
תיקון הי' ובחינת מלכות שבהם, היא תיקון הי"א.
%break
והנה מעיבור א' הזה אין בהם אלא בחינת ו"ק, ועתה הם צריכים 
לעלות ולקבל בחינת ג"ר, אמנם נודע ששערות דבחינת כתר דמו"ס, 
אינם יכולים לקבל ג"ר מהארת חכמה, כי בחינת הגלגלתא הם חסדים 
מכוסים, כנ"ל, 
%break
ולפיכך המה מקבלים רק בחינת אוירא דכיא, הנוהג בהארת גלגלתא, 
והארה זו שמקבלים היא תיקון הי"ב דהיינו פה דאתפני משערות. 
ויותר מזה אינם ראוים לקבל.
%break
ותיקון הי"ג, הוא כל שטח התחתון דדיקנא, דהיינו כללות השבחא דד' 
הקודמים, שקבלו אלו השערות דבחינת גלגלתא שבמו"ס, ובשבח 
הזה קבלו כח התפשטות לארכם ולרחבם עד החזה. 
%break
וע"כ נקרא זה התיקון בשם מזל תחתון כי כמו שתיקון הח' מקבל 
ומתפשט מבחינת השבח שבז' תיקונים הקודמים לו, ונקרא משום זה 
מזל עליון, כן תיקון הי"ג מקבל ומתפשט מבחינת השבח שבד' 
תיקונים הקודמים לו, וע"כ נקרא מזל תחתון. 
%break
אמנם גם מזל העליון משפיע מן הח' תיקונים שבו אל מזל התחתון, 
וע"כ נבחן המזל תחתון שהוא מקבל מכל י"ב תיקוני דיקנא. (באו"פ 
מדף אלף צ"ה אות ר"ה עד סוף החלק).
%break
%letter קנג
קנג) למה מיוחסים י"ג תיקוני דיקנא למו"ס.
%break
%letter קנג
קנג) כי השערות מתחלקים ג"כ על מל"צ כמו הכלים הפנימים, ובחינת 
ם' דשערות יצאה למעלה על הגלגלתא, שהיא בחינת ם' דכלים 
פנימים, ובחינת ל"צ דשערות יצאו בבחינת שערות דיקנא בהארת 
מו"ס, שהוא בחינת צ' דכלים פנימים. ועי' לעיל בדף אלף תשובה כ'.
%break
%letter קנד
קנד) למה יצאו תיקון הח' ותיקון הי"ג הנקראים בשם מזל בשינוי 
משאר תיקוני דיקנא.
%break
%letter קנד
קנד) מזלא, הוא מלשון הכתוב יזל מים מדליו, שהוא לשון השפעה. 
ולפי שתיקון הח' הוא הכולל של ז' תיקוני דיקנא הקודמים לו, ע"כ הוא 
ראוי להשפעה ונקרא מזל. וכן תיקון י"ג הוא כלל השלימות שבד' 
תיקונים הקודמים לו, וגם הוא ראוי להשפעה וגם הוא בקרא מזל. 
%break
אלא שמזל הח' להיותו כללות השלמות שבז' תיקונים עליונים דחכמה 
נקרא מזל עליון. ומזל הי"ג להיותו כללות השלמות שבד' תיקונים 
התחתונים הנמשכים מגלגלתא ע"כ נקרא מזל תחתון. (אות רי"ב).
%break
%letter קנה
קנה) מה פירושם של השמות די"ג מדות הרחמים שבתורה.
%break
%letter קנה
קנה) הי"ג שמות דמה"ר שבמיכה מורים על י"ג תיקוני דיקנא מבחינת 
עמידתם בא"א, דהיינו מצד המתקן והמשפיע אותם לתחתונים, וי"ג 
שמות דמדה"ר שבתורה, הם על קבלתם של התיקוני דיקנא בז"א 
ובתחתונים.
%break
תיקון א' שהוא מצר הזקן, נקרא במיכה בשם "מי אל כמוך" על שם 
הארת עתיק המקובל שם ממטה למעלה, שאין דומה לו בכל אצילות, 
והוא כי שם מגולה עצם המלכות דצמצום א' כמות שהיא בעתיק. 
%break
אבל בתורה נקרא שם "אל" שפירושו תקיף יכול, מפני שאין הארתו 
מתפשטת ממעלה למטה, ונפקין מיניה ביצירה ועשיה מארי דיבבא 
ומארי דיללה, ומתגלה בהם תוקף הדינים.
%break
תיקון ב', שהוא השערות שבשפה עלאה, שגם השערות דמצד הזקן 
עלו ונתערבו בהם, נקרא במיכה בשם "נושא עון" כי השפה עלאה 
מקום בינה הוא, ונקיה מכל דין ועביות, 
%break
אלא מפני עלית השערות דמצר הזקן שמה, נתמעטה גם הבינה 
בסבתה, ויצאו שערות במקום בינה, וע"כ נקרא עון, כי ישר הוא 
מבחינת עצמו, אלא נתעוות מחמת עלית המלכות אליו. 
%break
אמנם הבינה עשתה זה, כדי להמתיק את המלכות במדת הרחמים 
שלה, ולתקנה לזווג, ולשם זה היא נושאת בקרבה העון, וע"כ נקרא 
נושא עון. 
%break
%page 1489
וזכור שבחינת הצמצומים ודינים שבבחי' בינה נקראים עון, אבל 
בחינת הדינים שבמלכות נקראים פשע, כי היא מצומצמת מחמת 
עצמה. אבל בבינה אינם מחמת עצמה, אלא מכח עלית המלכות 
אליה, והיא מעוות בעלמא. 
%break
ובתורה נקרא בשם "ורחום" כי תיקון הזה, הוא מקור הרחמים 
שבבינה, כמ"ש חז"ל כנשר הזה שהוא רחמני על בניו, ואומר מוטב 
שיכנס החץ בי, ואל יכנס בבני. כי על כן הבינה מקבלת את המלכות 
לתוכה, ונעשתה מצומצמת על ידה, 
%break
כדי שיגיע בזה תיקון אל הזו"ן שהם בניה, כי מכשירה בזה לקבל הזווג 
ולגלות כל המוחין דז"א. וע"כ נקרא תיקון זה רחום, כי היא נושאת 
העון בשביל הרחמים על הזו"ן.
%break
תיקון ג' שהוא אורחא דתחות ב' נוקבי חוטמא דאתפני משערות, נקרא 
במיכה בשם "ועובר על פשע" כי ע"י רוחא דחיי דנשיב מב' נוקבי 
חוטמא, יוצאים הדינים מבחינת שערות השפה ומקבלים שוב הארת 
ג"ר, בבחינת רוחא דחיי, כי חיה היא חכמה כנודע, 
%break
ואע"פ שטהרת הדינים אלו נעשה רק בבחינת שערות דבינה, 
הנקראים עון, מ"מ מגיע הטהרה גם לשערות דמלכות שבאו ממצר 
הזקן ונתערבו שם, שהם נקראים פשע, והוא, מטעם היותה מעורבת 
שם ואין לה הכר בפני עצמה. 
%break
ולכן נקרא תיקון הזה בשם ועובר על פשע, כי עובר ומטהר גם הפשע 
שאינו ראוי לטהרה מבחינת עצמו, להיותו מלכות דצמצום א' שעליה 
היה עיקר הצמצום. 
%break
ובתורה נקרא בשם "וחנון" שפירושו עושה חסד חנם, ואע"פ שאינו 
הגון ואינו כדאי, שהכוונה ג"כ על בחינת הפשע המעורבת שם שאינה 
הגון ואינה כדאי להשגת רוחא דחיי, מ"מ נעשה עמה החסד שתקבל 
אותו אגב עירובה בשערות הבינה, כנ"ל.
%break
תיקון ד' שהוא בירור השערות דמלכות, שנתערבו בהשערות דשפה 
עלאה וירידתם משם לתחת השפה תתאה, הנקרא שבולת הזקן, 
נקרא במיכה בשם "לשארית נחלתו" כי הוברר שארית משערות 
דשפה עלאה, 
%break
וניכר שאינם מבחינת בינה לגמרי כמו השערות דשפה עלאה, שיוכלו 
לקבל מהזווג שבהם, וע"כ הוכרחו לרדת למקום המלכות שהוא השפה 
תתאה שבלחי התחתון, ונעשה עליהם הזווג במקומם בבחי' ו"ק 
בחוסר ג"ר. 
%break
ואע"פ שעתה נתמעטו מג"ר ע"י תיקון זה, מ"מ הוא הכנה טובה 
לתיקון ה' כמ"ש להלן. ובתורה נקרא "ארך אפים" שהוא כולל ג"כ את 
תיקון הה' כמ"ש לפנינו.
%break
תיקון ה' שהוא המשכת הרוחא דחיי מארחא דשפה עלאה, לשבולת 
הזקן שבשפה תתאה, נקרא במיכה בשם "לא החזיק לעד אפו" 
שפירושו כי אע"פ שנגלה בחינת אף ודינים ע"י בירור השערות 
דמלכות מתוך שפה עלאה וירידתם לשפה תתאה, 
%break
כי חזרו לבחינת חסרי ג"ר, מ"מ לא החזיק שם האף הזה, אלא שחזר 
והמשיך בחינת ג"ר ורוחא דחיי גם לשפה תתאה. ובתורה נקרא תיקון 
הזה ביחד עם תיקון ד' הנ"ל, בשם "ארך אפים" שפירושו: מאריך אפו 
וגבה דיליה. 
%break
כלומר, שאע"פ שבתיקון ד' האריך אפו, כי חזר ונגלה האף בשערות 
דמלכות, מ"מ גבה דיליה, כי אח"כ המשיך הרוחא דחיי גם לשפה 
תתאה וחזר בהם הג"ר כמקודם. ואדרבא כי עתה נתתקנו ביותר, 
%break
כי בתיקון ג', הגם שעבר על הפשע, ונטהרו גם השערות דמלכות, 
אמנם זה היה משום שלא ניכרו שמה, כנ"ל, אבל עתה אחר שירדו 
למקומם, ועכ"ז הגיע להם הרוחא דחיי, הרי תיקונם קבוע, כי נעשה 
התיקון בבחינתם עצמם.
%break
תיקון ו' שהוא התרחבות הזקן בזויות דלחי התחתון, נקרא במיכה 
בשם "כי חפץ חסד הוא" שהוא המשכת חיי דנשמתא בתיקון זה מג"ר 
דבינה כי ג"ר דבינה ה"ס כי חפץ חסד הוא, שפירושו שחפצה 
ומשתוקקת אחר חסד ולא אחר חכמה, כנודע. 
%break
ובתורה נקרא בשם "ורב חסד" כי רב הוא לשון גדלות, ומורה על 
בחינת חסדי הבינה שהם בחינת גדלות וג"ר. שהם נקראים ו"ק 
דגדלות, כנודע.
%break
%page 1490
תיקון ז' שהוא ב' תפוחין קדישין דאתפני משערות, בסוד באור פני 
מלך חיים, נקרא במיכה בשם "ישוב ירחמנו" ונקרא כן, להורות שאין 
הארת הפנים הזה לתחתונים נוהג תדיר, 
%break
אלא רק בשעה שהתחתונים הם כדאים לקבל אור הגדול הזה, כמ"ש 
בזוהר, הה"ד ישוב ירחמנו, ישוב, מכלל דזמנין טמירין וזמנין מתגלין 
ע"ש. 
%break
ובתורה נקרא התיקון הזה בשם "ואמת" כי בהתגלות אור הגדול הזה 
דב' תפוחין קדישין למטה מתגלה אז אמיתיות השגחתו יתברך 
לתחתונים.
%break
תיקון ח' שהוא התרחבות הזקן בכל השטח העליון דדיקנא, 
והתארכותו עד החזה, נקרא במיכה בשם "יכבוש עונותינו" שפירושו 
שכובש ומחזיק לאלו השערות דבינה, שהעביות שבהם נקראים עונות 
כנ"ל, 
%break
כדי להרחיב על ידיהם מדת החסדים לתחתונים בבחינת מעיין דלא 
פסיק, כי ע"כ נקרא ג"כ תיקון הזה בשם "מזל עליון" כי הולך ונוזל 
השפע שבהם לתחתונים. 
%break
ובתורה נקרא בשם "ונוצר חסד" שיש לו ג"כ אותו הפירוש, כי הוא 
נוצר החסד שיושפע תמיד לתחתונים. ע"י תיקון זה הנ"ל.
%break
תיקון ט' שהם השערות הקטנים היוצאים ומתערבים בין השערות 
הארוכים דשטח עליון דדיקנא, נקרא במיכה בשם "מצולות ים" כי 
השערות החדשות שיצאו מבחינת כתר הכלול במו"ס, שהם בחינת 
מלכות שעדיין לא קבלו שום מיתוק במדת הרחמים, 
%break
יצאו עתה ונתערבו ונצללו בשערות דבינה שבשטח עליון דדיקנא, 
ונתמתקו בהם, וע"כ נקראו מצולות ים, כי המה נצללו בבינה, 
שנקראת ים. 
%break
ובתורה נקרא התיקון הזה בשם "לאלפים" כי ע"י גילוי המיתוק הזה 
דמצולות ים הנ"ל נעשה בשערות אלו הסגולה שיתגלה על ידיהם 
האלף עלמין דחתימין בעזקא. ולכן נקרא לאלפים.
%break
תיקון י' ותיקון י"א, שהם יציאת השערות מבחינת עירובם בשטח 
העליון דדיקנא, וביאתם למקומם שהוא בגרון תחות דיקנא, נקרא 
במיכה בשם "תתן אמת ליעקב" "חסד לאברהם" כי ע"י עירובם בבינה 
נמצאים נכללים בהם ב' בחינות, שהם בחינת בינה ובחינת מלכות. 
%break
ובחינת הבינה שבהם, שהיא המקבלת הזווג, נקרא חסד לאברהם, 
שעליה מתגלים החסדים, ובחינת המלכות שבהם, העומדת לבחי' 
חימום להעלאת מ"ן, נקרא תתן אמת ליעקב, כי ע"י כך מתגלים 
המוחין הגדולים מאמיתיות השגחתו יתברך. 
%break
ובתורה נקרא התיקון הי', שהוא בחינת בינה שבהם, בשם "נושא עון" 
כי העביות דבינה נקרא בשם עון, כנ"ל ותיקון הי"א, שהיא בחינת 
מלכות שבשערות, נקרא בשם "ופשע" כי בחינת עביות דמלכות 
נקראת פשע, כמ"ש לעיל.
%break
תיקון י"ב שהוא הפה דאתפני משערות, נקרא במיכה בשם "אשר 
נשבעת לאבותינו" כמו שפרשו בזוהר, דבהאי אתרחיצו אבהתנא 
לאתלבשא בהאי רוחא. 
%break
כי תיקון הזה נמשך מבחינת רוחא דכיא דגלגלתא הנמשך לפומא, 
וע"כ אתפני משערות, ומכאן מקבלים ג"כ או"א דאצילות, וע"כ נקרא 
אשר נשבעת לאבותינו. 
%break
ובתורה נקרא תיקון זה בשם "וחטאה" כי תיקון, זה מספיק לגמרי 
בשביל או"א, אבל לא לבחינת ז"א שהוא אינו יכול לקבל ממנו כל 
שלמותו, משום שהוא צריך להארת חכמה, כנודע. 
%break
וכיון שהתורה מדברת בז"א, כמ"ש לעיל, ע"כ נקרא וחטאה, כלומר 
שהפשע נמתק לחטאה, אבל לא לגמרי.
%break
תיקון י"ג, שהוא שטח התחתון דדיקנא, נקרא במיכה בשם "מימי 
קדם" כי תיקון הזה הוא כללות המקובץ מכל הדיקנא, כי הוא מקבל 
מכל י"ב תיקונים הקודמים ומשפיע אותם לתחתונים שע"כ נקרא 
בשם מזל תחתון כנ"ל, לכן נקרא בשם ימי קדם, 
%break
%page 1491
כי שורש הדיקנא הוא בחינת מלכות דצמצום א'. ובדומה לעתיק וא"ק, 
שספירותיהם נקראים ימי קדם מאותו הטעם, שעל בחי' המלכות 
שלהם אין עוד זווג מא"א ולמטה, ואינה נמצאת בכל אבי"ע, שמשום 
זה נקראות הספירות שלמעלה מא"א בשם ימי קדם, וכן הוא הדיקנא. 
%break
ובתורה נקרא תיקון זה בשם "ונקה" כי ע"י כללות התיקונים 
המקובלים בו והשפעתם לתחתונים, נעשה מלכות דצמצום א' נקיה 
מכל בחינת צמצום ודין. ע"ד שאמרו בזוהר א"ס לא נחית יחודיה עליה 
עד דיהבינן ליה בת זוגיה.
%break
%letter קנו
קנו) מה פירושם של השמות די"ג מדות הרחמים שבמיכה.
%break
%letter קנו
קנו) עי' לעיל תשובה קנה.
%break
%letter קנז
קנז) איך מתבארים י"ג הספירות פנימים ומקיפים דדיקנא בהשואה 
לי"ג תיקוני השערות דדיקנא לפי מקומם וסדר יציאתם.
%break
%letter קנז
קנז) יש כאן שלשה סדרים מיוחדים, שאין להשוותם זה אל זה. סדר א' 
הוא י"ג הספירות דמקיפי דיקנא, שבו מלכות למעלה מכולם, ובינה 
למטה, וזהו מבחי' חכמה דמו"ס. ומבחינת כתר דמו"ס יסוד למעלה 
וחסד למטה. 
%break
וזהו תכף עם יציאתם בבחינת מותרי מוחא מראש דא"א מטרם 
שקבלו שום אור, או מה שנשאר מן הספירות שלא נתקנו בי"ג 
הפנימים שהם נשארים ג"כ בלי אור ועומדים בבחינת מקיפים. 
שמשום זה כל היותר עב הוא יותר למטה, 
%break
ונמצא מלכות הזכה מכולם שהיא למעלה מכולם וכו' כנ"ל תשובה פ"ג 
ע"ש. ואחר זה התחילו הזווגים שהם התיקונים להתתקן לאט לאט על 
סדר המדרגה: בעיבור, וקטנות, וו"ק דגדלות, וג"ר דגדלות, על הסדר 
שנתבאר לעיל תשובה קנ"א עש"ה. 
%break
עד שנגמרו כל הי"ג תיקוני דיקנא על שלימותם. וכיון שנגמרו על 
שלימותם נעשה הסדר של י"ג הספירות פנימים, אשר בינה דחכמה 
דמו"ס עומדת עתה מלמעלה מכולם, להיותה קומה הגבוה מכולם, 
והיא עומדת בתיקון הא' בשם אל. 
%break
ואחריה חסד בתיקון הב' וכו' ומלכות דחכמה דמו"ס בתיקון הח' בשם 
ונוצר חסד, ששם נכלל ג"כ חסד דכתר דמו"ס, וגבורה דכתר בתיקון ט' 
וכו', ויסוד דכתר למטה מכולם, דהיינו כסדרם שכל קומה היותר גבוה, 
הוא למעלה יותר.
%break
וב' הסדרים הנ"ל נוהגים כן בכל הפרצופים, שמתחלה כשהכלים בלי 
אורות, דהיינו מטרם שקבלו שום זווג על העביות שבמסך שלהם, 
נמצא העביות שהיא חסרון אצלם, וע"כ כל היותר עב הוא בחסרון 
יותר והוא יותר למטה. 
%break
אמנם בעת שהאורות כבר התלבשו בהם, שזהו ע"י זווגו דאור העליון 
על העביות שבמסך שלהם, נמצא כל היותר עב קומתו יותר גבוה והוא 
עליון יותר, כנ"ל בתשובה פ"ג. ואלו הם ב' הסדרים הנ"ל של המקיפים 
ושל הפנימים. 
%break
אמנם נודע, שאין הפרצוף נגדל בבת אחת בכל המדרגות שלו, אלא 
לאט לאט על סדר המדרגה: שמתחלה בא הנפש בכלי דכתר, וכשבא 
הרוח יורדת הנפש אל כלי דחכמה, והרוח מתלבש בכלי דכתר. 
%break
וכשבא הנשמה, יורדת הנפש אל כלי דבינה והרוח מתלבש בכלי 
דחכמה והנשמה מתלבשת בכלי דכתר. וכו' עד"ז. כנודע. וזה סדר הג' 
הנ"ל של יציאת הי"ג תיקוני דיקנא. כי גם כאן מתחלה נתגלה הנפש 
בתיקון הא' בעת ביאתו לתיקון הב' בעיבור א', 
%break
דהיינו ו"ק דנפש, וכשנגלה תיקון ג', שאז יצאו ג"ר דנפש, נתלבשו ג"ר 
דנפש בתיקון הא', וו"ק דנפש ירדו לתיקון הב'. ואחר כך בתיקון הד' 
כשנגלה ו"ק דרוח, ירדו ו"ק דנפש לתיקון הג', וג"ר דנפש לתיקון הב' 
וו"ק דרוח נתלבש בתיקון הא'. 
%break
ואח"כ בתיקון ה' שנגלה ג"ר דרוח, ירדו ו"ק דנפש לתיקון הד', וג"ר 
דנפש לתיקון הג', וו"ק דרוח לתיקון הב', וג"ר דרוח עלה ונתלבש 
בתיקון הא'. 
%break
ואחר זה בעת שנגלה תיקון הו' שהוא ו"ק דגדלות, ירדו ו"ק דנפש 
לתיקון הה', וג"ר דנפש ירדו לתיקון הד', וו"ק דרוח לתיקון ה', וג"ר 
דרוח ירדו מתיקון הא' אל תיקון הב', והו"ק דגדלות נתלבשו בתיקון 
הא'. 
%break
%page 1492
ואח"כ בתיקון הז', שיצאו ג"ר דגדלות, ירדו הו"ק דנפש, לתיקון הו', 
וג"ר דנפש לתיקון ה', וו"ק דרוח לתיקון ד', וג"ר דרוח לתיקון ג', וו"ק 
דגדלות לתיקון ב' וג"ר דגדלות בתיקון הא'. 
%break
ואח"ז יצא בחינת הכללות בתיקון הח', שהוא בחינת הגובה של 
המוחין, ואז ירדו הו"ק דנפש לתיקון הז' וג"ר דנפש לתיקון הו' וו"ק 
דרוח לתיקון ה'. 
%break
וג"ר דרוח לתיקון ד', וו"ק דגדלות לתיקון ג', וג"ר דגדלות לתיקון ב', 
וכללות הדיקנא, שהוא גובה המוחין נתלבש בתיקון הא'. ונגמרו עתה 
כניסת כל האורות בכלים שלהם כהלכתם, כסדר הי"ג פנימים, שהוא 
בינה למעלה בתיקון הא', ומלכות למטה בתיקון ח'.
%break
כי בחינת הכללות שנתלבש בתיקון הא' נבחן לבחינת בינה. ובחינת 
ג"ר דגדלות, שהוא חכמה שנתלבש בתיקון ב' נבחן לספירת חסד, וו"ק 
דגדלות, שנתלבש בתיקון ג' נבחן לבחינת גבורה, וג"ר דרוח, שנתלבש 
בתיקון ד' נבחן לת"ת, 
%break
וו"ק דרוח, שנתלבש בתיקון ה' נבחן לנצח, וג"ר דנפש, שנתלבש 
בתיקון ו' נבחן להוד, וו"ק דנפש שנתלבש בתיקון ז', נבחן לבחי' יסוד, 
ותיקון הח' נבחן למלכות, שהיא מקבלת מכולם.
%break
ואל תתמה איך ג"ר דחכמה נבחן לספירת חסד, וו"ק דחכמה לבחינת 
גבורה, וג"ר דרוח לבחינת ת"ת וכו', כי כבר נתבאר זה היטב לעיל 
בדברי הרב במטי ולא מטי, ובאו"פ שם בדף שכ"ט ד"ה עתה תבין. 
%break
ע"ש בכל סדר אצילות הו"ק, ותראה שם, כי החסד הוא ג"ר דהארת 
חכמה וגבורה הוא ו"ק דהארת חכמה. ות"ת הוא ג"ר דרוח, ע"ש ואין 
כאן המקום להאריך עוד. ועד"ז מתבארים ג"כ ה' הספירות דכתר בג' 
הסדרים הנ"ל. והבן היטב.
%break