ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ו' - פרשת תזריע
%page 172
%H פרשת תזריע
%break
%H על משכבי בלילות
%break
%letter 1
.1 על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי, ביקשתיו ולא 
מצאתיו. מהו שכתוב, על משכבי, ולא, במשכבי? אלא כנ"י אמרה 
לפני הקב"ה, וביקשה ממנו על הגלות, משום שהיא יושבת בין שאר 
העמים עם בניה, ושוכבת לעפר.
%break
ועל שהיא שוכבת בארץ אחרת, טמאה, אמרה, על משכבי אני 
מבקשת, שאני שוכבת בגלות, והגלות מכונה לילות. וע"כ, ביקשתי 
את שאהבה נפשי, שיוציא אותי ממנה.
%letter 2
.2 ביקשתיו ולא מצאתיו. כי אין דרכו להזדווג בי, אלא רק בהיכלו ולא 
בגלות. קראתיו ולא ענני. כי ישבתי בין עמים אחרים. וקולו אינם 
שומעים, אלא רק בניו, שכתוב, השָׁמַע עָם קול אלקים.
%letter 3
.3 על משכבי בלילות. אמרה כנ"י, השכינה, על משכבי התרעמתי 
לפניו, שביקשתיו: שיזדווג עימי לשמח אותי, מקו שמאל, ולברך אותי, 
מקו ימין, בשמחה שלמה, מקו האמצעי.
%break
שמזיווג המלך, ז"א, עם כנ"י, יורשים כמה צדיקים ירושת נחלה 
קדושה, מוחין עליונים, וכמה ברכות נמצאות בעולם.
%break
%H אשת חיל מי ימצא
%break
%letter 4
.4 אשת חיל עטרת בעלה, וּכְרָקָב בעצמותיו מְבישה. אשת חיל, כנ"י, 
השכינה. וכרקב בעצמותיו מבישה, אלו הם עמים עכו"ם, שהקב"ה 
אינו יכול לסבול אותם בעולם. כמ"ש, ואקוּץ בם. כמו אלו קוצים 
ודרדרים, שמצֵרים לאדם ואינו יכול לסבול אותם.
%break
אשת חיל, כנ"י, גוברת על כמה צבאות ומחנות מלאכים הנמצאים 
בעולם, כל דרי בי"ע המתפשטים ממנה. אשת חיל, פירושו גברת 
ואדון. עטרת בעלה, הוא כמ"ש, עטרת תפארת. והכול אחד, כי 
הת"ת, הוא בעלה של השכינה.
%letter 5
.5 אשת חיל מי ימצא. מי ימצא, פירושו, מי יזכה וישיג אותה להיות 
בה בשלמות, ולהימצא עימה תמיד.
%letter 6
.6 ורחוק מפנינים מכְרָהּ. מקְחה, היה צריך לכתוב, כלומר שקשה 
לקנות אותה יותר מפנינים. אלא מכרה פירושו, שכל אלו שאינם 
מתדבקים בה בשלמות, ואינם שלמים עימה, היא מוכרת אותם 
ומסגירה אותם בידי עמים אחרים.
%page 173
כמ"ש, וישכחו את ה' אלקיהם, וימכור אותם ביד סיסרא. ואז כולם 
רחוקים מאלו הפנינים העליונים הקדושים, שהם סודות ופנימיות 
התורה, שלא יהיה להם חלק בהם.
%letter 7
.7 בָּטח בה לב בעלה, ושָׁלל לא יחסר. בטח בה לב בעלה, הקב"ה, 
ז"א, שמשום זה הפקיד אותה על העולם, שיתנהג על ידה, כל הנשק 
שלו הפקיד בידה, וכל אלו עושי מלחמה.
%break
וע"כ, ושלל לא יחסר. שכל הכוחות לעשות מלחמה ולהכניע הס"א, 
נתן בידיה, שע"י זה מוציאה הניצוצין הקדושים, שנפלו לחיצוניים 
בסיבת החטא, ומחזירה אותם לקדושה. ואלו ניצוצין קדושים, מכונים 
שלל, שלל המלחמה.
%letter 8
.8 גְמָלַתְהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גמלתהו טוב, שנותנת טוב 
לעולם ונותנת טוב להיכל המלך ולבני היכלו. ולא רע, משום שכתוב, 
ועץ הדעת טוב ורע, שהמלכות נקראת עצה"ד טו"ר, מטעם, זכה הרי 
טוב, לא זכה הרי רע. וע"כ כתוב, ולא רע.
%break
מתי היא טוב ולא רע? בזמן שימי השמיים, הספירות דז"א, מאירים 
עליה, ומזדווגים עימה כראוי. שימי השמיים הם ימי חייה. משום 
שעה"ח, ז"א, שולח לה חיים, המוחין מבינה, ומאיר לה. ובזמן ההוא, 
גמלתהו טוב ולא רע. וכל הכתובים האלו, על כנ"י נאמרו.
%break
%H אישה מזריעה תחילה, יולדת זכר
%break
%letter 9
.9 כתוב, אישה כי תזריע וילדה זכר. לומדים, שהקב"ה גוזר על 
הטיפה, אם תהיה זכר או נקבה. ולומדים, אישה מזריעה תחילה, 
יולדת זכר.
%break
א"כ, לא צריכים לגזרת הקב"ה? אלא ודאי שהקב"ה מבחין בין טיפה 
של זכר ובין טיפה של נקבה, ומשום שהבחין בה, גזר עליה, אם 
תהיה זכר או נקבה.
%break
ג' שותפים באדם. הקב"ה, ואביו, ואימו. שאביו נותן הלובן שבו, ואימו 
האדום שבו, והקב"ה נותן הנשמה. ואם הטיפה היא זכר, נותן הקב"ה 
נשמה של זכר. ואם נקבה, נותן הקב"ה נשמה של נקבה.
%break
ונמצא, שבזה שאישה הזריעה תחילה, עוד לא הייתה הטיפה בסופה 
לזכר, אם הקב"ה לא שלח בה נשמה של זכר.
%break
והבחנה זו שהקב"ה מבחין בטיפה, שהיא ראויה לנשמה של זכר או 
של נקבה, נחשבת לגזרה של הקב"ה. שאם לא הבחין בזה, ולא שלח 
נשמה של זכר, לא הייתה נגמרת הטיפה להיות זכר. ונמצא, ששני 
המאמרים אינם סותרים זה את זה.
%letter 10
.10 והאם כיוון שמזריעה יולדת? הלוא בהריון תלוי הדבר. א"כ היה 
צריך לכתוב, אישה כי תהר וילדה זכר. מהו שכתוב, כי תזריע וילדה?
%break
אישה, מיום שהזריעה והתעברה עד יום שיולדת, אין מילה בפיה, 
אלא הוולד שלה, אם יהיה זכר. וע"כ כתוב, אישה כי תזריע וילדה 
זכר.
%letter 11
.11 אישה כי תזריע. כתוב, מה רבּוּ מעשיך ה'. כמה מרובים מעשיו 
של המלך הקדוש בעולם. משל לאדם, שלקח בידיו כמה מיני זרעים 
ביחד, וזורע אותם בזמן אחד, ואח"כ יוצא כל מין בפני עצמו.
%page 174
כך הקב"ה עושה מעשיו בחכמה, ובחכמה לוקח הכול ביחד וזורע 
אותם, ואח"כ יוצא כל אחד בזמנו. כמ"ש, כולם בחכמה עשיתָ.
%letter 12
.12 מה רבו מעשיך ה'. כמה מרובים הם מעשיו של המלך הקדוש. 
וכולם, כל המציאות שבעולמות, סתומים בחכמה. כמ"ש, כולם 
בחכמה עשית.
%break
כולם כלולים בחכמה, ואינם יוצאים לחוץ, אלא בשבילים, בל"ב (32) 
נתיבות החכמה, אל הבינה. ומהבינה נעשה הכול ומיתקן. כמ"ש, 
ובתבונה יתכּונָן. וע"כ כתוב, כולם בחכמה עשית, בבינה. ע"י הבינה.
%break
%H מָלאה הארץ קניינךָ
%break
%letter 13
.13 מָלאה הארץ. הארץ, זו כנ"י, המלכות. שמהבינה היא מתמלאת. 
כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. קניינךָ. שהמלכות, 
הוציאה אותם אח"כ.
%break
כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהבָּראם. באות ה' בְּרָאם, שהיא 
המלכות, ה"ת דהוי"ה. משום זה כתוב, מלאה הארץ קניינך.
%letter 14
.14 בשעה שהאדם בא להתקדש ולהזדווג בנוקבא שלו, ברצון 
הקדוש שלו, מתעורר עליו רוח קדוש, הכלול מזכר ומנקבה. משום 
שנולד ונמשך מז"א וממלכות, זכר ונקבה.
%break
ורומז הקב"ה לשליח אחד, הממונה על עיבור בני אדם, ומוסר בידו 
הרוח ההוא, ומודיע לו, לאיזה מקום ייתן אותו, כמ"ש, והלילה אמר, 
הורָה גבר.
%break
שהלילה, המלכות, אמר לממונה ההוא, הורה גבר מפלוני, כדי שייתן 
שם את הרוח. והקב"ה מצווה את הרוח ההוא, שמשׁביע אותו שיהיה 
צדיק.
%break
%H אך בצלם יתהלך איש
%break
%letter 15
.15 אז יורד הרוח, וצלם אחד עימו. צלם העומד בצורה של מעלה, 
ונקרא צלם אלקים. בצלם הזה האדם נברא, בצלם הזה הולך בעוה"ז. 
כמ"ש, אך בצלם יתהלך איש.
%break
בעוד שהצלם הזה נמצא עימו, האדם מתקיים בעוה"ז. ואם הצלם 
מסתלק ממנו, הוא מת. ושני צלמים הם שמתחברים יחד. ושלמה 
המלך הזהיר לבני אדם ואמר, עד שיפוח היום ונסו הצללים. שניים.
%letter 16
.16 בספרם של המכשפים של אַשְׁמדאי נמצא, שאלו הרוצים לעשות 
כשפים מצד שמאל, ולהתדבק בהם, יקום לאור הנר, או לאור הלבנה, 
במקום שבו נראים הצלמים שלו, ויאמר אלו המילים המתוקנות לאלו 
הכשפים,
%break
ויקרא לאלו צדדי הטומאה בשמות הטומאה שלהם, ויזמין הצלמים 
שלו לאלו שמות הטומאה שקרא. ויאמר, שהוא מיתקן להם ברצונו 
לרשותם ולמצוותם.
%page 175
ואז יוצא האדם ההוא מרשות אדונו. והפיקדון של אדונו, כלומר, 
הנשמה שניתנה לו בפיקדון מאדונו, הוא נותן לצד הטומאה.
%letter 17
.17 וע"י אלו דברי הכשפים שאמר, ושהזמין אותם לצלמים שלו, 
נראים שני רוחות, ומיתקנים באלו הצלמים שלו, להיות תואר בני 
אדם, ומודיעים לו לזמנים ידועים, דברים להרע לו, ודברים להטיב לו.
%break
ואלו שני רוחות, שלא נכללו בכלל גוף, כלומר שלא הספיק לעשות 
להם גופים עד שקידש השבת, עתה נכללו באלו הצלמים שנתן להם 
האדם, והם מיתקנים בהם, ומודיעים אל האדם דברים להזיק לו. וזהו 
שיצא מרשות אדונו, והפיקדון שלו, הנפש, נתן לצד הטומאה.
%letter 18
.18 אסור לאדם בכעסו, לזרוק כלי ביתו או דבר אחר שכמותו, ולמסור 
אותם בידי הס"א. שלא צריך לעשות כך, כי כמה חוקרי דין ומשפט 
מוכנים לקבל הדבר ההוא.
%break
ומזמן ההוא, אינן שורות עליו ברכות, כי מס"א הוא. כש"כ, מי שמזמין 
מרצונו על הטוב ההוא העליון, כלומר על הצלם שלו, לאחֵר ולס"א. 
שזה מחמת שהזמין אותם לצלמים שלו.
%letter 19
.19 וכשימיו של האדם קרובים לצאת מעוה"ז, מאותו הצלם העליון 
שנתנו לו, בא אותו הרוח הרע, שהיה מתדבק בו בכל יום, ולוקח ממנו 
אותו הצלם, ומיתקן בו והולך לו. והצלם לא יחזור לאדם לעולם. אז 
יידע האדם, שהוא נדחה מכל.
%letter 20
.20 בשעה שהנשמה יורדת לכניסה בעוה"ז, יורדת תחילה לגן עדן 
הארץ, ורואה כבוד הרוחות של הצדיקים העומדים טורים טורים. 
ואח"כ הולכת לגיהינום, ורואה את הרשעים, שצועקים אוי אוי, ואין 
מרחם עליהם.
%break
ובכל דבר מעידים לה עדות. שהרשעים מעידים, איך נענשים על כל 
חטא. והצדיקים מעידים על שכרם הטוב, שמקבלים בעד כל מצווה. 
ואותו הצלם הקדוש עומד עליה. עד שהיא יוצאת לעוה"ז.
%letter 21
.21 כשיוצאת לעולם, מזדמן לה אותו הצלם, ומשתתף עימה, וגדל 
עימה. כמ"ש, אך בצלם יתהלך איש. ובצלם ההוא משתתפים ימיו של 
האדם ותלויים בו. שאם הצלם מסתלק, נפטר האדם מהעולם.
%break
כמ"ש, כי תְמוֹל אנחנו ולא נדע, כי צל ימינוּ עלֵי ארץ. כי צל ימינו, 
שימינו תלויים בצל הזה. ומיום שהאישה מתעברת עד היום שיולדת, 
אין בני אדם יודעים, כמה גדולים וכמה עליונים מעשיו של הקב"ה. 
כמ"ש, מה רבו מעשיך ה'.
%break
%page 176
%H וילדה זכר
%break
%letter 22
.22 כל הרוחות שבעולם כלולים מזכר ומנקבה. וכשיוצאים לעוה"ז, 
יוצאים זכר ונקבה. ואח"כ מתחלקים כפי דרכם. הרוח של זכר, 
מתלבש בזכר, והרוח של נקבה, בנקבה.
%break
ואח"כ, אם האדם זוכה, מזדווגים יחד. וזו בת זוגו, ומתחברים בזיווג 
אחד, בכל, ברוח ובגוף. שכתוב, תוצֵא הארץ נפש חיה למינה. למינה, 
הוא אותו הרוח של האדם, היוצא עם זוגו הדומה אליו.
%letter 23
.23 תוצא הארץ, המלכות, שממנה יוצאת נפש חיה, שזה רוחו של 
אדה"ר, שיצא ונולד מהמלכות. כמ"ש, ומפרי העץ אשר בתוך הגן. 
ומפרי העץ, זה הקב"ה, ז"א, הנקרא עה"ח, שהפרי שלו, הוא רוחו של 
אדה"ר.
%break
אשר בתוך הגן, אשר בתוך האישה, המכונה גן ומלכות. כי רוחו של 
אדה"ר יצא מזיווג ז"א ומלכות.
%break
כתוב, אישה כי תזריע וילדה זכר. שאישה, מלכות, יולדת הנשמות. 
וילדה זכר, ולא כלול זכר ונקבה, כפי דרך העולם, שהנשמות נולדות 
זכר ונקבה.
%break
כי התחתונים בעוונותיהם גורמים למלכות, שהנשמות אינן מתחברות 
זכר ונקבה, כמו שיוצאים מלמעלה זוגות זוגות, זכר ונקבה. וע"כ 
כתוב, וילדה זכר, שלא נגלה לעוה"ז, אלא רק זכר שאינו כלול בנקבה.
%letter 24
.24 משום שאדה"ר וחוה חטאו להקב"ה, ע"כ מתחלקים זכר ונקבה, 
כשיוצאים מלמעלה לעוה"ז. שנשמת זכר נולד בפני עצמו, ונשמת 
נקבה נולדת בפני עצמה.
%break
עד שיהיה רצון לפני הקב"ה, אם זכה האדם, נותנים לו זוגתו, נשמת 
הנקבה, שהייתה כלולה עימו למעלה. ואם לא, מפרידים אותה ממנו, 
ונותנים אותה לאחר. ואז מולידים בנים שאינם כראוי.
%break
וע"כ כתוב, לא יָדוֹן רוחי באדם. מהו רוחי? רוחו היה צריך לכתוב, 
רוחו של האדם, אלא שהם ב' רוחות, שיוצאים זוגות, כי אל תקרא 
רוחי, עם ח' חרוקה, אלא רוחַי עם ח' פתוחה, שהוא לשון רבים.
%break
וכתוב, לא ידון רוחי באדם, שלא יידונו יחד, כי יוצאים בפירוד זה מזה. 
וע"כ כתוב, וילדה זכר. ולא כלל זכר ונקבה יחד, כפי דרך העולם 
שלמעלה, כי הם גורמים לזה.
%letter 25
.25 וילדה זכר. שנולד מהמלכות לעוה"ז זכר בלי נקבה. כי הרי הכול 
באים זכר ונקבה כלולים יחד, ואח"כ מתחלקים, ובאים בזכר בפני 
עצמו, ובנקבה בפני עצמה. אבל כתוב, וילדה זכר, שזכר ונקבה 
כלולים יחד מצד ימין, בחינת זכר.
%break
וכתוב, ואם נקבה תלד, שכלולים יחד נקבה וזכר מצד שמאל, בחינת 
נקבה. וצד שמאל שולט ביותר על צד ימין, והזכר שבימין נכנע, שאינו 
שולט. ואז הזכר ההוא, שיוצא מהנוקבא, המלכות, מצד שמאל שלה, 
כל דרכיו כנקבה, וע"כ נקרא נקבה.
%break
אבל זכר היוצא מצד ימין של המלכות, הוא השולט, והנקבה היוצאת 
עימו נכנעת, כי צד שמאל אינו שולט, וע"כ כתוב עליו, וילדה זכר.
%break
%page 177
%H ל"ג (33) יום תשב בדמֵי טהרה
%break
%letter 26
.26 כמה אלפים ורבבות נשמות יוצאות בפעם אחת לעולם. ומיום 
שהוציאה אותן, אינן נקראות נפשות, שיקבלו הארתן מהמלכות, עד 
שמתיישבות בגוף ל"ג (33) ימים. שעד אז הגוף אינו שלם, שהנפש 
תתיישב ותתלבש בו.
%break
כתוב, וטָמאה שבעת ימים, הנפש, כי כל שבעת הימים אינן נכנסות 
רוחות אל המלכות, להתקשר בה. וכל אלו שבעת ימים, הרוח הולך 
בגוף, כדי למצוא מקומו להתיישב בו. ואז כתוב, והיה שבעת ימים 
תחת אימו, המלכות, שהוא מתחתיה, ואינו יכול להתקשר בה.
%letter 27
.27 וביום השמיני חוזרים הרוח והגוף להיראות לפני המלכה, 
ולהתקשר בה, ובזכר, בז"א, בגוף וברוח. כתוב, ושלושים יום ושלושת 
ימים תשב בדמֵי טהרה, כדי שהרוח יתיישב בגוף.
%break
ג' ימים שלאחר המילה, שהילד סובל מכאב המילה, והרוח אין משכנו 
שורה בגוף כמו בשאר ימים. וע"כ, ושלושים יום ושלושת ימים תשב 
בדמי טהרה.
%break
אין האיילה יכולה להוליד את הנשמה, אלא כשנחש נושך בערוותה. 
ולפיכך, נטמאה הנשמה ע"י נשיכות שלו. וטמאה שבעת ימים, הנפש, 
כי כל שבעת ימים אינן נכנסות רוחות אל המלכות, להתקשר בה.
%break
כי נשיכת הנחש והזוהמה שלו, מעוררות נקודה דמדה"ד, שאינה 
משותפת בבינה, שהיא המנעולא. ומחמת זה אין הרוח, האור, יכול 
להתלבש בגוף, הכלי.
%break
וצריך הרוח לעלות חזרה אל המלכות שנמתקת בבינה, במפתחא, 
ולהתקשר בה. אז גם הוא מקבל המיתוק של שיתוף המלכות בבינה, 
ויוכל להתלבש בגוף. כמ"ש, וטמאה שבעת ימים, שהם שבע ספירות 
חג"ת נהי"מ, שהמלכות צריכה לעלות לבינה, להתמתק בבינה.
%break
ומטרם שבאה לבינה, ליום השמיני, אינן נכנסות רוחות אל המלכות, 
להתקשר בה. אמנם עליית המלכות לבינה, אינה לצורך עצמה, אלא 
לצורך טהרת הנשמה, מנשיכת הנחש בערוותה, בשעת לידתה.
%break
וביום השמיני חוזרים הרוח והגוף להיראות לפני המלכה, ולהתקשר 
בה, ובזכר, בז"א, בגוף וברוח. כי אחר שהנשמה קיבלה המיתוק 
מבינה, נעשית ראויה להתקשר במלכות, המתוקנת במפתחא.
%break
והרוח יכול להתלבש בגוף. ונקרא רוח ולא נשמה, כי ביום השמיני, 
כשמקבל מיתוק מבינה, בעליית המלכות לבינה, אין לה עוד בחינת 
ג"ר, שהיא נשמה, אלא רק הקטנות, שנקראת רוח.
%break
וכדי לקבל בחינת נשמה, צריכה לשבת ל"ג ימים בדמי טהרה. כי 
דמים הם הדינים המתגלים ממסך דקטנות, המונעים הג"ר. ויש דם 
טהור ודם טמא. כי ב' מיני מסכים הם, מסך דמנעולא, מצ"א. ומסך 
דמפתחא, מצ"ב.
%break
והדינים של מסך דמנעולא, נקראים דמים טמאים. כי כל עוד שיש 
שמץ מזוהמתם בנשמה, אינה ראויה לשום אור. כמ"ש, וטמאה שבעת 
ימים. והדינים הנמשכים ממסך דמפתחא, נקראים דמים טהורים, 
משום שהם ראויים לקבל אור.
%break
אמנם צריכה זמן, שהמלכות תתקשר בחג"ת דז"א, שמהם מקבלת 
הג"ר. כמ"ש, ושלושים יום ושלושת ימים תשב על דמי טהרה, כדי 
שהרוח יתיישב בגוף,
%break
כלומר שצריכה להשתהות על הקטנות הממותקת בבינה, הנקראת 
דמים טהורים, שלושים יום, כדי שהרוח יקבל הג"ר שלו, אשר אז הוא 
מתיישב בגוף.
%page 178
אבל לפי זה היה מספיק שלושים יום, כנגד ג"ס חג"ת דז"א, שכל אחת 
כלולה מעשר. ושלושה ימים מהם? אחר המילה צריכים ג' ימים לרפא 
המילה, שהם ג' קווים דקטנות, שבקבלתם מתרפאת המילה. 
והמלכות תוכל לעלות להתקשר בג' קווים דגדלות, שהם שלושים יום.
%letter 28
.28 למה כתוב תחילה, דמי טהרה, ואח"כ, ימי טהרהּ? בדמי טהרה, 
אלו דמים של המילה, דם אחר הדם הבא מהילד. והקב"ה שומר לאלו 
הדמים כל אלו הימים.
%break
כמ"ש, תשב בדמי טהרה. טהרה סתם, שאין בה מַפּיק באות ה', 
ואינה נזכרת בקריאה, מורה שאינו מזכיר ה"ת של הוי"ה, המלכות.
%break
שלא מדובר בטהרת המלכות, אימה של הנשמה, אלא טהרה סתם, 
כי דמי טהרה סתם, נקראים אלו הדמים הטהורים, כי המדובר הוא 
רק בנשמה הנולדת ממנה. וכל עליות והתקשרות שנאמר במלכות, 
הם במה שהמלכות היא שורש אל הנשמה.
%break
דמי מילה, שהם ביום השמיני, הם שורש דם טהור, הנמשך ממסך 
דמפתחא, והדמים הנמשכים בל"ג ימים, נמשכים מדם טהור של 
המילה.
%break
שנאמר, בדמי טהרה, אלו דמים של המילה, שהם שורשי דם טהור, 
דם אחר הדם. והדם הנראה בל"ג יום, הוא מדם מילה, דם טהור, 
ממסך דמפתחא.
%break
והקב"ה שומר לאלו הדמים כל אלו הימים, כי אם לא היו דינים אלו 
דקטנות, לא היה אפשר שתקבל פעם ג"ר. וע"כ צריך הקב"ה לשמור 
אותם, כדי להכשיר אותה לקבל ג"ר.
%letter 29
.29 בכל יום כנ"י, המלכות, לוקחת מזון מבית המלך בשביל הרוחות 
של בני אדם, ומזינה אותם בקדושה. חוץ מאלו הרוחות, שהם 
בבחינת ל"ג ימי טהרה.
%break
עד שאלו הרוחות מתיישבים בגוף אחר ל"ג ימים, היא משגיחה 
עליהם בכל יום, כי אז הרוחות מתקשרים בגוף כשאר בני העולם.
%break
כמו שהמלכות אינה שורה אלא במקום שלם, כך כל המעשים שלה 
הם באופן הזה, כלפי הרוחות של בני אדם, עד שנשלמו. כמ"ש, בכל 
קודש לא תיגע. שפירושו, להשגיח על הנשמות. כלומר, שאינה נוגעת 
בקודש לקבל מזון מהקדוש, ז"א, בשביל הרוחות.
%break
%H ואם נקבה תלד
%break
%letter 30
.30 ואם נקבה תלד. משום שצד שמאל שלט יותר והימין נכנע אליו, 
וע"כ כפליים התרחקה הנוקבא, המלכות, מז"א, כדי שיתקשר הרוח 
ויתלבש בגוף. כי השמאל אינו מתיישב בגוף כמו הימין, כי נמצא בכוח 
הגבורות יותר.
%break
כי בימין, זכר, לא היה להמתיק אלא דינים דנוקבא, דמים טמאים 
וטהורים. אבל הנקבה, שהשמאל גובר בה, צריכים לתקן גם דינים 
דשמאל, דינים דדכורא. וע"כ הוכפל הכול.
%break
שהטומאה היא שבועיים, כנגד דינים דדכורא ודינים דנוקבא. וכן ימי 
טוהר הם 66 ימים, 33 כנגד דינים דדכורא, ו-33 כנגד דינים דנוקבא.
%break
%page 179
%H מילה ועורלה
%break
%letter 31
.31 וביום השמיני יימול בשר עורלתו. מצווה זו, היא למול לשמונת 
ימים מילת ברית קודש. והוא סוד עליון, שכתוב, סוד ה' ליראיו ובריתו 
להודיעם. מודיע הסוד, שהוא הברית, לאלו היראים, שהם יראי חטא. 
כי סוד ברית קודש, אינו ראוי לגלות אותו חוץ מאשר להם.
%letter 32
.32 וסוד ברית קודש זה לשמונת ימים, הוא חיוב על העולם, לכל 
העם הקדוש. שכתוב, וביום השמיני יימול בשר עורלתו. היום השמיני, 
זהו אות ברית קודש, ספירת היסוד, שהוא שמיני לכל המדרגות.
%break
שאם סופרים המדרגות מחכמה ולמטה, נמצא שהיסוד הוא המדרגה 
השמינית. וכתר הוא א"ס, שאינו מן המניין. והמילה של הברית היא 
להעביר עורלה, הנחש הטמא, מפני הברית, היסוד הקדוש.
%break
ואין לשאול, שפעם נאמר, שהיום השמיני הוא בינה, כלומר מלמטה 
למעלה, ופעם נאמר, שהיום השמיני הוא יסוד, כלומר מלמעלה 
למטה.
%break
והוא מטעם הערך ההופכי שיש בין כלים לאורות. כי באור התחתון 
נכנס תחילה ומתחילים מלמטה, ובכלים העליונים נגמר תחילה 
ומתחילים מלמעלה למטה.
%letter 33
.33 כי בזמן שמתאספים העם הקדוש, להעביר העורלה מפני הברית, 
הקב"ה אוסף כל הפמליה שלו, ומתגלה להעביר העורלה למעלה מפני 
אות ברית קודש, היסוד. כי כל המעשים שישראל עושים למטה, 
מעוררים מעשה למעלה.
%break
וע"כ בזמן ההוא נדחית העורלה, שהיא הנחש הטמא, מכל העם 
הקדוש למעלה. ולעורלה ההיא מתקנים כלי אחד עם עפר, להשרות 
העורלה בתוכו. כמ"ש, ונחש, עפר לחמוֹ. וכמ"ש, ועפר תאכל כל ימי 
חייך.
%letter 34
.34 מכאן, שאין אדם צריך לנהוג ביזיון בעורלה, אע"פ שמעבירים 
אותה מפני הברית. ומקומה, אחרי שעברה מהברית הזו, הוא בעפר, 
שהרי אחרי שהנחש עבר מפני אדם, נתן הקב"ה משכנו בעפר, 
כמ"ש, ועפר תאכל כל ימי חייך.
%break
וכיוון שהקב"ה, כשהעביר אותו מפני אדם, שם משכנו בעפר והתקין 
אותו, כך באותו אופן ממש, כשאנו מעבירים את העורלה, אנו צריכים 
לתקן בשבילה עפר, שיהיה בו משכנה.
%letter 35
.35 כל אדם צריך להקריב הבן ההוא קורבן להקב"ה, בשמחה, ברצון 
הלב, להכניס אותו תחת כנפי השכינה, ונחשב לפני הקב"ה, שהוא 
קורבן שלם להתקבל ברצון.
%letter 36
.36 והקורבן הזה, הוא כמו קורבן מהבהמה. כי זה לשמונה ימים וזה 
לשמונה ימים, כמ"ש, ומיום השמיני והלאה יֵירצה, מפני שעברה עליו 
שבת אחת.
%break
כי בין שמונה ימים, מוכרחה להיות שבת אחת. כיוון שעברה עליו 
שבת אחת, אז יירצה זה לקורבן, שהיא הבהמה, וזה לקורבן, שהוא 
הילד הנימול.
%break
והוא משום שברית קודש, שהוא היסוד, התדבק והזדמן לשבּת הזו, 
שהיא המלכות. שבשבת נמצא היסוד בכל שלמותו, ע"כ מקבל ממנו 
הילד הארה, לתיקון ברית קודש שלו.
%page 180
וכן הבהמה יירצה לקורבן. כי הקורבן מייחד יסוד ומלכות, וצריך משום 
זה לקבל תיקון מהיסוד השלם ביום השבת. וע"כ, הכול הוא בסוד 
עליון.
%break
%H ואין צוּר כאלקינו
%break
%letter 37
.37 אין קדוש כה', כי אין בּלתךָ, ואין צוּר כאלקינו. אין קדוש כה', 
משמע, שיש קדוש אחר עכ"פ, הגרוע מה'? אין צור כאלקינו, משמע, 
שיש צור אחר, אלא שהוא גרוע מה'?
%letter 38
.38 אלא ודאי שאין קדוש כה'. כי יש הרבה קדושים למעלה, 
המלאכים. וכן ישראל קדושים, שכתוב, קדושים תהיו. ואינם קדושים 
כה', משום שכתוב, כי אין בלתך.
%break
אלא קדושתו של הקב"ה היא בלי קדושה של המלאכים ושל ישראל, 
כי הוא לא צריך לקדושה שלהם. אבל הם אינם קדושים בלתך. וזהו, 
כי אין בלתך. אין קדושה שלהם בלתך.
%letter 39
.39 ואין צור כאלקינו. שהקב"ה צר צורה בתוך צורה, צורת העוּבר 
בתוך צורת אימו, ומתקן אותה, ונופח בה רוח החיים, ומוציא אותה 
לאוויר העולם. ואין צור כאלקינו, שיש לו ממשלה ומלכות על כל.
%break
%H כוכב אחד שהיה מכה שלוש פעמים
%H בכוכב אחר
%break
%letter 40
.40 רבי חייא ורבי אחא היו יושבים לילה אחד לפני רבי אבא. קמו 
בחצות לילה לעסוק בתורה. בעוד שיצאו לחוץ, ראו כוכב אחד, שהיה 
מכה שלוש פעמים בכוכב אחר, וסָתם אורו.
%break
בתוך כך שמעו ב' קולות בב' צדדים. קול אחד לצד צפון למעלה, וקול 
אחד למטה. והקול ההוא שלמטה מכריז ואומר, היכנסו והתאספו 
למקומכם,
%break
כי עתה נפתחה השמירה של הנוקבא, המלכות, כי הקב"ה נכנס לטייל 
בגן, להשתעשע עם הצדיקים אשר בגן. עבר הקול ההוא והשתתק.
%break
הלילה נחלק לד' חלקים, חגת"מ. שבחצי הלילה הראשון שולטים ב' 
קווים חו"ג שבמלכות. ובחצות לילה מתחיל לשלוט ת"ת, קו אמצעי, 
להכריע ולייחד ב' הקווים חו"ג שבמלכות. שהקב"ה, ת"ת, קו 
האמצעי, נכנס בגן עדן, המלכות, ומייחד ימין ושמאל שבה.
%break
וכדי לייחד הימין והשמאל, מוכרח הקו האמצעי להמשיך המסך 
דחיריק בשתי בחינותיו, במפתחא ובמנעולא, שאין השמאל נכנע 
להתייחד עם הימין זולתם, שהמסך הזה ממעט הג"ר דקו שמאל 
וסותם אותו.
%page 181
וזהו, שכוכב אחד, קו האמצעי, מכה בכוכב אחר, בקו שמאל, שלוש 
פעמים, שעשה הייחוד של ג' קווים המתייחדים לאחד. וסתם אור 
הג"ר של קו שמאל.
%break
ואלו ב' פעולות במפתחא ובמנעולא, הנפעלות ע"י מסך דחיריק, הן 
מכונות ב' קולות. שנאמר, בתוך כך שמעו ב' קולות בב' צדדים, ב' 
פעולות שבקו האמצעי.
%break
קול אחד לצד צפון למעלה, קול דמפתחא, הממותק בבינה. וקול אחד 
למטה, קול דמנעולא, קול המלכות שלמטה שלא נמתקה בבינה.
%break
והקול דמנעולא, פעולה א' דקו האמצעי, שהוא עיקר הכוח הממעט קו 
השמאל, מכריז ואומר, היכנסו והתאספו למקומכם, לאותם הדבוקים 
בקו שמאל, ורוצים להמשיך מג"ר דשמאל. שאומר להם הקול הזה 
דמנעולא, שיתאספו וישובו למקומם, כי אם רץ ליבך שוב לאחור.
%break
כי עתה נפתחה השמירה של הנוקבא, המלכות. עד חצות לא הייתה 
שמירה לקו שמאל של המלכות, והיו הרשעים יכולים לינוק מקו 
שמאל.
%break
אבל עתה בחצות, שכבר שולט קו האמצעי, וגילה המנעולא, הממעט 
קו השמאל וסותם אותו, יש שמירה, שלא יוכלו עוד הרשעים לינוק 
מהשמאל שבמלכות.
%break
הקב"ה, קו האמצעי, נכנס לטייל בגן, המלכות, שהוא מגלה הקול של 
המנעולא. ועבר הקול ההוא והשתתק. כלומר, אחרי שהשמיע הכרוז, 
והכול ראו שנסתם קו השמאל, אז השתתק, נגנז, כדי שיוכל לשלוט 
הקול שמצד צפון,
%break
שהוא פעולה ב' שבמסך דחיריק, הבא ממלכות הממותקת בבינה, 
מפתחא, כדי שיוכל לחזור ולהמשיך ו"ק דג"ר דקו שמאל. ולולא 
השתתק הקול דמנעולא, לא היה יכול לשלוט הקול דמפתחא, ולא 
הייתה אפשרות להמשיך בחינת ג"ר לגמרי.
%letter 41/1
.41/1 חזרו רבי אחא ורבי חייא לבית, ואמרו, הנה ודאי עת רצון, 
התעוררות כנ"י להתחבר במלך הקדוש, ז"א, קו אמצעי. שלא 
התחברה כנ"י בהקב"ה אלא מתוך שירה, מתוך השבח שלה אליו.
%break
מטרם נקודת החצות, שאז זמן שליטת השמאל, נבחנה הארתו 
לבחינת חיצוניות. שנאמר, שעוד מטרם שיצאו לחוץ, מטרם שקיבלו 
הארה חיצוניות משמאל, כבר ראו איך כוכב אחד היה מכה שלוש 
פעמים בכוכב אחר, וסתם אורו.
%break
כלומר, שהגיעה נקודת החצות והאיר קו האמצעי, בב' פעולותיו, וייחד 
השמאל עם הימין. ואז נחשבה הארתם לפנימיות.
%break
ורבי אחא ורבי חייא לא יצאו לחוץ, לקבל הארה מקו שמאל, אלא 
חזרו לפנימיות, לבית. כי כבר התייחדו ימין ושמאל ע"י קו האמצעי, 
שהארתם נבחנה לפנימיות.
%break
ונאמר, לא התחברה כנ"י בהקב"ה אלא מתוך שירה, מתוך השבח 
שלה אליו. כי בשעת שליטת השמאל שבמלכות, טרם נקודת חצות 
לילה, המלכות, שעיקר בניינה הוא מקו שמאל, אע"פ שהיא חושך בלי 
החסדים דקו האמצעי,
%break
מ"מ היא מרוחקת מהת"ת, שהוא קו האמצעי, הנוטה לחסדים ולימין. 
כמו קו השמאל מטרם הכרעת קו האמצעי.
%break
ובחצות לילה, כשבא הקב"ה וייחד השמאל עם הימין בב' פעולותיו, 
אז הכירה המלכות בשבחו של הקב"ה, קו האמצעי, מחמת שלמות 
הייחוד של ימין ושמאל. ואז התחברה עם הקב"ה.
%letter 41/2
.41/2 עד שמגיע הבוקר, והמלך מושיט לה חוט של חסד, שאז 
מתלבשת החכמה שבה בחסד, ונשלמת. כמ"ש, ויוֹשֶׁט המלך לאסתר 
את שרביט הזהב אשר בידו.
%page 182
שהמלך, הוא ז"א, ואסתר, היא המלכות, ושרביט הזהב, הוא חוט של 
חסד, שעם התלבשות החכמה שבמלכות בו, נקרא שרביט של זהב. 
ולא לה לבדה מושיט המלך שרביט של זהב, אלא לה ולכל אלו 
שמתחברים בה.
%break
%H וייקח אחת מצלעותיו
%break
%letter 42
.42 ויאמר ה' אלקים, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. 
ביום שני, לא כתוב, כי טוב, משום שאדם עתיד להתחלק, שתתחלק 
ממנו הצלע לבניין הנוקבא. כי יום שני הוא גבורה וקו שמאל. והשלמת 
קו השמאל היא רק במלכות, הנבנית ממנו.
%break
וכיוון שאדם, ז"א, היה לבדו, ועוד לא התנסרה ממנו המלכות, כתוב, 
לא טוב היות האדם לבדו, וע"כ לא כתוב, כי טוב, ביום שני. כי מטרם 
שהמלכות התנסרה מז"א, ונבנית לפרצוף בפני עצמה, לא נשלם קו 
השמאל דז"א, שהוא יום שני, וכתוב עליו, לא טוב היות האדם לבדו.
%letter 43
.43 האם היה לבדו? הרי כתוב, זכר ונקבה בְּרָאם. שאדה"ר נברא ב' 
פרצופים זכר ונקבה, דבוקים זה בזה מאחוריהם. ולמה כתוב, לא טוב 
היות האדם לבדו?
%break
אלא שלא השתדל בנוקבא שלו, ולא הייתה לו עזר כנגדו, משום 
שהייתה בצידו, והיו דבוקים יחד מאחוריהם, ואז היה האדם לבדו.
%letter 44
.44 אעשה לו עזר כנגדו. כנגדו, כנגד הפנים, כדי שיתחברו זה בזה 
פב"פ. מה עשה הקב"ה? ניסר אותו ולקח הנקבה ממנו. כמ"ש, וייקח 
אחת מצלעותיו. אחת, היא הנוקבא שלו. כמ"ש, אחת היא יונתי 
תמתי.
%break
וכתוב, ויביאֶהָ אל האדם, שהתקין אותה ככלה. והביא אותה, שתהיה 
כנגד פניו, מאירים פב"פ. ובעוד שהייתה הנוקבא מתדבקת בצידו, 
היה האדם לבדו.
%break
ואח"כ עלו שניים, והזדווגו, וקמו שבע יחד. קין עם תאומתו, והבל עם 
ב' תאומות, הרי חמישה, ועם אדם וחוה, הם שבעה.
%letter 45
.45 בשעה שחוה נתקנה אל אדם, הקב"ה בירך אותם, כמ"ש, ויברך 
אותם אלקים. כמו חזן, המברך את הכלה בשבע ברכות. מכאן, חתן 
וכלה, כיוון שהתברכו בשבע ברכות, מתדבקים יחד. כדמיון שלמעלה, 
שהמלכות מתברכת בשבע ברכות מחג"ת נהי"מ דז"א.
%letter 46
.46 וע"כ, מי שבא להתחבר באשת אחר, הוא פוגם הזיווג, כי הזיווג 
של כנ"י, הוא בהקב"ה בלבד, בזמן שהוא ברחמים, ובזמן שהוא בדין.
%break
מי שמתחבר באשת אחר, הוא כאילו משקר בהקב"ה ובכנ"י, וע"כ 
הקב"ה אינו מכפר לו ע"י תשובה, והתשובה תלויה לו עד שיסתלק 
מהעולם.
%break
כמ"ש, אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון. ומתכפר לו בשעה 
שנכנס בתשובה לעולם ההוא, ויש לו עונש לקבל שם, ואז מכופר לו.
%page 183
%letter 47
.47 מי שמשקר בכנ"י, שבא להתחבר באשת אחר, אינה מתקבלת 
על ידו תשובה, מטרם שנידון בגיהינום. כש"כ, מי שמשקר בכנ"י 
ובהקב"ה. וכש"כ, אם מטריח הקב"ה לעשות צורת ממזר באשת 
אחר, ומשקר במלך בגלוי.
%break
%H גוזֵל אביו ואימו
%break
%letter 48
.48 גוזֵל אביו ואימו. אביו, זה הקב"ה, אימו, זו כנ"י. גוזל, הוא כמ"ש, 
גזֵלת העני בבתיכם. והגזלה, היא מי שחומד אישה אחרת שאינה בת 
זוגו.
%letter 49
.49 כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנ"י, 
כמ"ש, גוזל אביו ואימו, ואומֵר, אין פָּשע, חָבֵר הוא לאיש משחית.
%break
הכלל שאומר, כל הנהנה מהעוה"ז, הוא אישה. כי מי שמתדבק 
באישה ליהנות ממנה, אע"פ שהיא פנויה, ונהנה ממנה בלא ברכה, 
בלי שבע ברכות שמברכים את הכלה, הוא כאילו גוזל להקב"ה ולכנ"י.
%break
מהו הטעם? משום שהזיווג שלהם, הוא בשבע ברכות. והנהנה בלי 
שבע ברכות, פוגם שבע ברכות שלמעלה. וכמו שעל פנויה זה כך, 
כש"כ מי שמתדבק באשת אחר, שהיא עומדת בזיווג בשבע ברכות 
ע"י בעלה, כעין של מעלה, על אחת כמה וכמה.
%letter 50
.50 חבר הוא לאיש משחית, זה ירבעם. ואומר אין פשע, שאומר, הרי 
פנויה היא, למה אסור. משום זה הוא גוזל אביו ואימו. ולא עוד אלא 
שהוא חבר לאיש משחית. מיהו איש משחית? הוא מי שפוגם הצורה 
והתיקון של מעלה.
%break
כש"כ, מי שחומד אשת חברו להתדבק בה, שפוגם יותר. וע"כ הוא 
נפגם לעולם. איש משחית, כי פוגם למעלה, ופוגם למטה, ופוגם את 
נפשו.
%break
%H שַׁלחֵני כי עלה השחר
%break
%letter 51
.51 ויאמר, שלחני, כי עלה השחר. ויאמר, שלחני. האם אסיר היה 
בידו של יעקב? אלא אשריהם הצדיקים, שהקב"ה חס על הכבוד 
שלהם, ואינו עוזב אותם לעולם. כמ"ש, לא ייתן לעולם מוט לצדיק. 
ומהו שכתוב, ותֵקַע כף ירך יעקב?
%letter 52
.52 אלא המלאך לקח את שלו. שכתוב, והוא לן בלילה ההוא במחנה. 
וכתוב, וייקחם ויעבירם את הנחל. מה הייתה דעתו של יעקב, להעביר 
אותם את הנחל בלילה?
%break
אלא ראה את המקטרג, שהולך בין המחנות שלו. אמר יעקב, אעביר 
אותם לצד האחר של הנהר, אולי לא תהיה מבוכה.
%letter 53
.53 ומה ראה? ראה שלהבת אש לוהטת הולכת ומעופפת בין 
מחנותיו. אמר יעקב, מוטב לקחת אותם מכאן לעבר הנהר, והנהר 
יפסיק ביניהם, ולא תימצא מבוכה. כי המזיקים אינם עוברים נהרות. 
כמ"ש, וייקחם ויעבירם את הנחל, וייוותר יעקב לבדו.
%page 184
וכיוון שיעקב הפריע לו להזיק למחנות, ע"כ נגע בכף ירכו, ותֵקע כף 
ירך יעקב. כי לקח ממנו את שלו. מכאן, מי שנמצא לבדו בבית מיוחד, 
שנפרד משאר בתים, ביום, ומכ"ש בלילה, או מי שהולך לבדו בלילה, 
יכול להינזק.
%letter 54
.54 וייוותר יעקב לבדו, וייאבק איש עימו. המלאך, מצד הדין הוא בא, 
וממשלתו, בצד של הלילה, שממונה להכניס את ישראל בגלות, שהיא 
לילה וחושך.
%break
כיוון שעלה האור, נחלש כוחו, והתגבר עליו כוחו של יעקב, כי מצד של 
הלילה בא. וע"כ בזמן שהיה לילה, לא יכול לו יעקב. וכשעלה האור, 
התחזק כוחו של יעקב, ואחז בו והתגבר עליו. אז ראה אותו יעקב, 
שהוא מלאך.
%letter 55
.55 אמר לו המלאך, עזוב אותי, כי איני יכול לך. לא יכול לו, משום 
שעלה האור ונשבר הכוח שלו, כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל 
בני אלקים.
%break
ויריעו, שנשברו כל אלו שמצד הדין. ויריעו, פירושו, שנשברו. בני 
אלקים, הם אותם הבאים מצד הדין, הנקרא אלקים. אז התחזק יעקב 
ואחז בו.
%letter 56
.56 אמר לו, שלחני, כי עלה השחר. שהגיע הזמן להתקבץ ולשבח 
שבחו של הקב"ה. ויאמר, לא אשַׁלֵחך כי אם בירַכתָני. אם תברכני, 
היה צריך לכתוב. מהו, אם בירכתני, לשון עבר?
%break
אלא אמר לו יעקב, ודאי אבי בירך אותי אלו הברכות, שרצה לברך את 
עשיו, ואני ירא ממך, על אלו הברכות, אם אתה מודה עליהן, ואם לא, 
אולי תהיה מקטרג עליי בשבילן.
%letter 57
.57 ויאמר, לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל. אמר לו, לא 
במרמה, ולא בעָקְבה השגת אלו הברכות, ע"כ לא יעקב ייאמר עוד 
שמך, שהוא כמו שאמר עשיו, ויעְקְבֵני זה פעמיים. כי לא בעקבה היה.
%break
כי אם ישראל, שהוא ז"א, שממנו יוצאות הברכות. כי ישראל מודה 
עליך, שהברכות שלך הן, משום שאתה אחוז בו. וע"כ, אני וכל שאר 
מחנות המלאכים, מודים עליהן, שהברכות הן שלך.
%letter 58
.58 כי שריתָ עם אלקים ועם אנשים ותוכל. עם אלקים, כל אלו הבאים 
מצד הדין הקשה. ועם אנשים, זהו עשיו והמחנות שלו. ותוכל, אתה 
יכולת להם, והם לא יוכלו לך. ולא עזב אותו יעקב, עד שהודה לו על 
אלו הברכות. כמ"ש, ויברך אותו שָׁם.
%letter 59
.59 בשעה שאור הבינה עולה, נכנעים כל בעלי הדינים ואינם נמצאים, 
וכנ"י מספרת עם הקב"ה. והשעה ההיא עת רצון היא לכל, והמלך 
מושיט למלכות ולכל אלו הנמצאים עימה, שרביט, חוט של חסד, 
להימצא בשלמות במלך הקדוש.
%letter 60
.60 בשעה שהקב"ה נמצא יחד עם כנ"י, המלכות, והיא מעוררת 
תחילה הרצון אליו, ומושכת אותו אצלה ברוב אהבה והשתוקקות, אז 
מתמלאת המלכות מצד ימין, חסדים דזכר. וכמה מחנות מלאכים 
נמצאים בצד ימין, בכל העולמות.
%break
וכשהקב"ה מעורר תחילה אהבה ורצון, והמלכות מתעוררת אח"כ, 
ולא בזמן שהקב"ה מתעורר, אז הכול נמצא בבחינת הנקבה, 
המלכות, והשמאל מתעורר, וכמה מחנות עומדים ומתעוררים בצד 
השמאל, בכל העולמות.
%page 185
כעין זה כתוב, אישה כי תזריע, וילדה זכר. אם האישה מזריעה 
תחילה, יולדת זכר, משום שעולם התחתון נמצא כעין עולם העליון, 
וזה דומה לזה. וכמו שלמעלה, אם המלכות מעוררת תחילה הרצון, 
מתמלאת מצד ימין, בחינת זכר, אף למטה כך.
%letter 61
.61 וע"כ הקב"ה גוזר זכר או נקבה, להימצא רצון תחילה בעולם, 
המלכות, אשר אז מתעוררת גם האישה למטה להזריע תחילה, 
ויולדת זכר. כי הכול תלוי למעלה, ולא למטה.
%break
ובכל, צריך האדם שרצונו יתדבק למעלה, להקב"ה, שיימצא רצון 
תחילה בעולם, המלכות, ואז גם אשתו תזריע תחילה ותלד זכר.
אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים להדביק רצונם אל המלך הקדוש. 
עליהם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום.
%break
%H אל תראוני שאני שחרחורת
%break
%letter 62
.62 אל תראוני, שאני שחרחורת, שֶׁשְׁזָפַתני השמש. כשהלבנה, 
המלכות, מתכסה בגלות, היא אומרת, אל תראוני. ולא שהיא מצווה 
שלא לראות אותה,
%break
אלא משום שרואה תשוקת ישראל לראות אורה. היא אומרת, אל 
תראוני, שלא תוכלו לראות אותי. אל תראוני, משום שאני שחרחורת, 
מפני שאני בחשכה.
%letter 63
.63 מהו שחרחורת, שחורה היה צריך לכתוב? אלא ששתי חשכות 
הן:
%break
א. כמ"ש, ששזפתני השמש, שהסתלק ממני השמש, ז"א, להאיר בי, 
ולהסתכל בי.
ב. כמ"ש, בנֵי אימי ניחֲרו בי, שמוּני נוטֵרה את הכרמים, כרמי שלי לא 
נטרתי.
%letter 64
.64 ששזפתני, רומז על שֵׁשׁ, כי ששזפתני אותיות, שש זפתני. כי 
בעת שמאיר השמש, ז"א, בשש אורות מאיר, בו"ס חג"ת נה"י. 
וכשמסתלק, כל אלו שש אורות מסתלקים.
%break
בני אימי, הם אלו הבאים מצד דין הקשה, להעניש על החטאים. ניחרו 
בי, כמ"ש, ניחר גרוני. כמ"ש, על צווארנו נרדפנו. כי כשבאו ישראל 
בגלות, היו ידיהם קשורות לאחור, ורֵחיים על צווארם, ולא יכלו לפתוח 
פה, וזהו שכתוב, ניחרו בי.
%letter 65
.65 שמוני נוטרה את הכרמים. ללכת בגלות ולשמור שאר העמים 
בשביל ישראל, שהם בתוכם בגלות. כרמי שלי לא נטרתי. כי איני יכול 
לשמור אותם כמו בתחילה.
%break
בתחילה נטרתי כרמי שלי, ישראל, וממנו נשמרו שאר הכרמים, 
האומות. עתה, אני נוטר שאר הכרמים, בשביל כרמי שלי, שיהיה 
שמור ביניהם.
%break
%page 186
%H לה' הארץ ומלואה
%break
%letter 66
.66 רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך. כשהגיעו לשדה אחד, ראו 
עץ אפרסמון בדרך לצד ימין. אמר רבי יוסי, עטיפה של עשן נמצאת 
בעינינו, אין לנו רשות לראות בדבר של שמחה, כמו אפרסמון, מיום 
שנחרב ביהמ"ק.
%letter 67
.67 לה' הארץ ומלואה תבל ויושבֵי בה. כיוון שכתוב, לה' הארץ 
ומלואה. למה כפל הלשון, תבל ויושבי בה? האם תבל אינו ארץ? 
אלא, לה' הארץ ומלואה, זוהי הארץ הקדושה, ארץ החיים. תבל 
ויושבי בה, הן שאר הארצות.
%letter 68
.68 לה' הארץ ומלואה. הארץ, היא המלכות. ומלואה, הן נשמות 
הצדיקים שבמלכות. תבל ויושבי בה. תבל, זוהי הארץ שלמטה, 
בעוה"ז. ויושבי בה, אלו הם בני אדם.
%break
והארץ, המלכות, כתוב בה, כי הוא על ימים יְסָדה ועל נהרות יכוננהָ. 
כי כולם, כל המוחין, יוצאים מהנהר העליון, הנמשך ויוצא מעדן, 
מבינה, והמלכות מיתקנת בהם להתעטר במלך הקדוש, ולזון 
העולמות.
%letter 69
.69 מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים ובר לבב, 
אשר לא נשא לשווא נפשי. נפשי, היא המלכות. ודוד המלך התאחד 
בלב ההוא ובנפש ההיא, כלומר במלכות. וע"כ כתוב, אשר לא נשא 
לשווא נפשי.
%break
%H ייסורים של אהבה
%break
%letter 70
.70 בעוד שהיו הולכים, פגשו באדם אחד ופניו מלאים נגעים, והיה 
קם מתחת לאילן אחד. הסתכלו בו, וראו פניו אדומים מחמת הנגעים. 
אמר לו רבי חייא, מי אתה? אמר לו, יהודי אני.
%break
אמר רבי יוסי, חוטא הוא, שאם לא כן, לא היו נרשמים בפניו אלו 
נגעים הרעים, ואלו לא נקראו ייסורים של אהבה.
אמר רבי חייא, כך הוא ודאי, כי ייסורים של אהבה, מכוסים הם מבני 
אדם.
%letter 71
.71 כתוב, אדם כי יהיה בעור בשרו שאֵת או סַפחת או בַּהֶרֶת. ג' 
מינים, וכולם נקראים נגע צרעת. כמ"ש, והיה בעור בשרו לנגע צרעת, 
והובא אל אהרון הכוהן. נגע צרעת, צרעת מלשון סגירה, שסגור הוא 
בכל, שהנגע מכוסה וסגור מעין רואה.
%break
ועל זה כתוב, והובא אל אהרון הכוהן. אבל על הנגעים הנראים לחוץ, 
כתוב, ורָאהו הכוהן וטימא אותו. כי הנראים לחוץ לבני אדם, באים 
מצד הטומאה, ואינם ייסורים של אהבה.
%letter 72
.72 מאין לנו זה? שכתוב, טובה תוכַחת מגוּלָה מאהבה מסוּתָרֶת. 
ואם התוכחה היא מאהבה, היא מוסתרת מבני אדם. כעין זה, מי 
שמוכיח את חברו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו 
לא יתבייש מהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה.
%page 187
%letter 73
.73 כך הקב"ה, כשהוא מוכיח את האדם, מוכיח אותו באהבה בכל. 
תחילה מכה אותו בגופו מבפנים. אם חזר בו, טוב. ואם לא, מכה אותו 
תחת מלבושיו. ואלו נקראים ייסורים של אהבה.
%break
אם חזר בו, טוב. ואם לא, מכה אותו בגלוי, בפניו לפני כל, כדי 
שיסתכלו בו וידעו, שהוא חוטא, ואינו אהובו של אדונו.
%letter 74
.74 אמר להם האדם ההוא, בקשר של עצה אחת באתם אליי ודאי, 
לבזות אותי. אינכם, אלא מאותם היושבים בבית רבי שמעון, שאינם 
יראים מכל. אם יבואו בניי, הבאים אחריי, יָצֵרו אתכם. ולמה דבריכם 
בגלוי? הרי אתם צריכים לירוא מבניי?
%break
אמרו לו, התורה כך היא, שכתוב, בראש הומיוֹת תקרא, בפתחֵי 
שערים בעיר, אמָרֶיהָ תאמר. ואם בדברי תורה נירא מפניך, הרי שאנו 
נמצאים בביזיון לפני הקב"ה. ולא עוד, אלא התורה צריכה צחות, 
כלומר, לדבר בגלוי.
%break
פתח האיש ואמר, מי אל כמוך נושא עוון. הרים ידיו ובכה. בתוך כך 
הגיעו בניו. אמר בנו הקטן, כאן עזרת השמיים לאבי.
%break
%H יש צדיק אובד בצדקו
%break
%letter 75
.75 את הכול ראיתי בימי הֶבְלי. יש צדיק אובד בצדקו, ויש רשע 
מאריך ברָעתו. שלמה המלך, שהיה חכם מכל, איך אמר שראה הכול, 
בזמן שהלך בחשכות העולם, בימי הבלו? שהרי כל מי שעוסק 
בחשכות העולם, אינו רואה כלום, ואינו יודע כלום?
%letter 76
.76 אלא בימיו של שלמה המלך עמדה הלבנה במילואה, והחכים 
שלמה מכל בני העולם, ואז ראה הכול וידע הכול. ראה כל, יסוד 
הנקרא כל, שאינו סר מהלבנה, המלכות, והיה מאיר לה השמש.
%break
את הכול ראיתי בימי הבלי. הבלי, הלבנה, המלכות, שכלולה מכל, 
ממים שהם חסד, מאש שהיא גבורה, מרוח שהוא ת"ת. ביחד, כמו 
הבל היוצא מהפה הכלול מכל, ממים ומרוח ומאש.
%letter 77
.77 והוא ראה כל, שהוא יסוד, בהבל, במלכות, שנאחז בו. יש צדיק 
אובד בצדקו. בזמן שמרובים צדיקים בעולם, כל, יסוד, לא הוסר 
מהלבנה, המלכות, לעולם.
%break
וכל הזה לוקח כל השמן והעוז והשמחה שלמעלה, ומתמלא ושמח 
ומתנשא, כדי להזדווג בלבנה. והוא מרוויח כל זה בשבילה.
%letter 78
.78 ובשעה שהרשעים מרובים בעולם, והלבנה חשְׁכה, אז צדיק, 
יסוד, אובד בצדקו. צדיק נאבד, לא כתוב, אלא צדיק אובד, משום 
שאינו נראה בלבנה, שאינו משפיע לה, ואינו לוקח שמן ועוז ושמחה 
למלא אותה ולהתחבר עימה.
%break
וע"כ צדיק אובד, כל זה, בצדקו, שהיא הלבנה, שבגלל הלבנה, שאינה 
נמצאת להתחבר עימו, הוא אובד, ואינו שואב מהשמחה שלמעלה, 
כמו שהיה עושה.
%break
ואז כל צד השמאל מתעורר, ורשעים מאריכים בשלווה בעולם. כמ"ש, 
ויש רשע מאריך ברעתו, באותו הצד הרע שהתדבק בו.
%page 188
%letter 79
.79 יש צדיק אובד בצדקו. כי כשהרשעים מרובים בעולם, והדין תלוי, 
צדיק אובד בצדקו. כמו צדיק, שנתפס בעוונותיהם של בני עירו, שהיו 
כולם עזי פנים, והוא לא הזהיר אותם, ולא היה מבייש אותם לעולם.
%break
הוא היה מעכב בידינו, שלא נתגרֶה ברשעים. והיה אומר לנו כמ"ש, 
לדוד אל תתחר במְרֵעים אל תקנא בעושי עוולה.
%break
אמר אביו, ודאי הקב"ה העניש אותו בזה, כי היה רשות בידו למחות 
בידם ולא עשה, ולא ביזה אותם, לא בסתר ולא בגלוי.
%break
%H וייפח באפיו נשמת חיים
%break
%letter 80
.80 וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת 
חיים. וייצר ה' אלקים. וייצר, כתוב עם שתי אותיות י', מורה שהאדם 
נברא בשני יצרים, ביצה"ט וביצה"ר.
%break
יצה"ט כנגד מים, יצה"ר כנגד אש. הוי"ה אלקים הוא שם מלא. את 
האדם, כלול מזכר ומנקבה, כי אֶת, רומז על הנקבה.
%break
עפר מן האדמה, זהו עפר של ארץ קדושה, שמשם נברא, מקום 
ביהמ"ק. עפר הוא מלכות. האדמה היא בינה, כמ"ש, ארץ אֱדום. 
כלומר, אדה"ר נברא ממלכות הממותקת בבינה, מקום ביהמ"ק. כי 
עפר ביהמ"ק, היא בחינת מלכות הממותקת בבינה.
%letter 81
.81 וייפח באפיו נשמת חיים. זוהי הנשמה הקדושה, שנמשכת מאלו 
החיים, שלמעלה, מבינה. ויהי האדם לנפש חיה. שהאדם נכלל 
מהנפש הקדושה של החיה העליונה, בינה, שהוציאה הארץ, מלכות. 
כמ"ש, תוצֵא הארץ נפש חיה. נפש, של החיה ההיא העליונה, בינה.
%letter 82
.82 בכל שעה שהנשמה הקדושה דבוקה באדם, הוא אהובו של 
אדונו. כמה שמירות שומרים אותו מכל הצדדים, רשום הוא לטוב, 
למעלה ולמטה, והשכינה הקדושה שורה עליו.
%letter 83
.83 ובשעה שהוא מטה דרכיו, השכינה מסתלקת ממנו, והנשמה 
הקדושה אינה מתדבקת בו. ומצד נחש הרע הקשה, מתעורר רוח 
אחד, המשוטט והולך בעולם,
%break
שאינו שורה אלא במקום שהקדושה העליונה הסתלקה משם. והוא 
שורה על האדם, ואז נטמא האדם, ונפגם בבשרו בכל, ובמראה פניו.
%letter 84
.84 משום שנפש חיה זו היא קדושה ועליונה, שהיא מהבינה, 
כשהארץ הקדושה, המלכות, מושכת אותה ונכללת בתוכה, אז 
קוראים לה, נשמה. כי אור הבינה נקרא נשמה.
%break
וזוהי שעולה למעלה ומדברת לפני המלך הקדוש, ונכנסת בכל 
השערים ואין מי שיימחה בידה, וע"כ נקראת הרוח המדבר. כי כל 
שאר הנפשות שאינן מהבינה, אין להן רשות לדבר לפני המלך, חוץ 
מזו שהיא מבינה.
%letter 85
.85 וע"כ התורה מכריזה ואומרת, נצור לשונך מרָע, ושפתיך מדַבֵּר 
מרמה. וכתוב, שומר פיו ולשונו. משום שאם שפתיו ולשונו מדברים 
דברים רעים אלו, הדברים עולים למעלה, וכולם מכריזים ואומרים,
%page 189
הסתלקו מסביב הדיבור הרע של פלוני, תנו מקום לדרכו של הנחש 
החזק. אז יוצאת ממנו הנשמה הקדושה, ומסתלקת, ואינה יכולה 
לדבר. כמ"ש, נאלמתי דוּמיה הֶחֱשֵׁיתי מטוֹב.
%letter 86
.86 והנשמה ההיא עולה בביזיון, בצרה מכל. ולא נותנים לה מקום 
כבתחילה. ועל זה כתוב, שומר פיו ולשונו שומר מצָרוֹת נפשו. נפשו, 
שהייתה מדברת, נעשית שותקת, משום הדיבורים הרעים שדיברה. 
ואז מזדמן הנחש. כי הכול חזר לתחילתו, כמו מטרם שזכה לנשמה.
%break
וכשהדיבור הרע עולה בדרכים ידועים, ושורה לפני הנחש החזק, כמה 
רוחות מתעוררים בעולם, ורוח טמא יורד מהצד של הנחש, ומוצא 
שהאדם ההוא עורר אותו בדיבור הרע, ומוצא שהרוח המדבר הקדוש, 
עבר ממנו. אז שורה עליו הרוח הטמא ומטמא אותו, ואז הוא מצורע.
%letter 87
.87 כמו שעונש האדם הוא משום דיבור רע, כך עונשו מדיבור טוב, 
שבא לידו, ויכול לדבר ולא דיבר. משום שפָּגם ברוח המדבר ההוא, כי 
הוא נתקן לדבֵּר למעלה ולדבר למטה, והכול בקדושה.
%break
כש"כ, אם העם הולך בדרך עקום, והוא יכול לדבר אליהם, ולהוכיח 
אותם, ושותק ואינו מדבר. שעליו כתוב, נאלמתי דומיה החשיתי מטוב 
וכאֵבי נעכר.
%break
נעכר בנגעים של הטומאה. דוד המלך לקה בצרעת, והקב"ה פנה 
ממנו. וכתוב שביקש, פנֵה אליי וחנֵני. משמע, שהפנה פניו ממנו.
%break
%H נֶגע צרעת
%break
%letter 88
.88 נֶגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכוהן. נגע זה, כל הצבעים 
שלו, הכוהן היה יודע בהם לטהר ולטמא. היה יודע אלו שהם ייסורים 
של אהבה, או אלו שנמצאים במי שאדונו מואס בו ורחוק ממנו. כי לפי 
דרכיו של האדם נגרם הנגע בעולם.
%letter 89
.89 כתוב, אַל תַט ליבי לדָבָר רָע להתעולל עלילות בְּרֶשע. מכאן, 
בדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו. האם הקב"ה מטה את האדם 
ללכת בדרך החטא, ולעשות מעשים רעים, כמ"ש, אל תט ליבי לדבר 
רע?
%break
א"כ, אין דין בעוה"ז ולא בעוה"ב, והתורה אינה מתוקנת, כמו 
שלומדים בה, אם תשמע ואם לא תשמע, שמשמע שהכול תלוי 
באדם?
%letter 90
.90 אלא דוד הזהיר אל ליבו, במה שאמר, אל תט ליבי לדבר רע, 
לנהוג אותו בדרך האמת, כמ"ש, והשֵׁבותָ אל לבבך. והשבות, שצריך 
לחזור על הלב פעם, פעמיים, ושלוש פעמים, להנהיג אותו בדרך 
האמת, ולהזהיר אותו.
%break
וכך אמר לו דוד: ליבי, אל תט לדבר רע, כי דבר רע גורם נגע בעולם, 
ודין שורה בעולם, כלומר, נגע צרעת.
%letter 91
.91 צרעת, פירושו סגירה. כי סוגר אורות העליונים ואינו פותח. 
וכשהוא סוגר ואינו פותח, נקרא נגע. האבות, חג"ת, אינם מתכלכלים, 
שאינם מקבלים אור, וכש"כ הבנים, נה"י.
%page 190
שכתוב, נגע צרעת כי תהיה באדם. באדם ממש, בז"א, הוי"ה במילוי 
אותיות א', שבגי' אדם (45). ומכאן יורד לאדם התחתון שגרם לזה, 
וסותם אורו, ונמצא נגע לכל, מאותה סגירת האורות.
%letter 92
.92 כתוב, ניאֵר מקדָשו, שנסגרו האורות של המקדש, המלכות, 
משום שבני העולם גרמו בעוונותיהם. כמ"ש, את מקדַש ה' טימא. 
טימא, משום שהסתלק ז"א, והנחש החזק שורה ומטיל זוהמה 
ומטמא. והכול משום עוונות העולם.
%break
%H אכלה ומחתה פיה
%break
%letter 93
.93 כשמתחיל הנחש הקדמוני להתגלות מסתלקים הסומכים, נו"ה, 
והבניינים, שהם המוחין, ועוברים מהמלכות. ובא הנחש החזק ומטיל 
זוהמה. ואז נמצא שהמקדש נטמא.
%break
מהו המקדש? כמ"ש, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. וכתוב, 
והנחש היה ערוּם מכל חיית השדה, אשר עשה ה' אלקים, ויאמר אל 
האישה.
%break
אל האישה ממש, שמקום המקדש מתאחד בה, המלכות. וכתוב, את 
מקדש ה' טימא, משום עוונותיו, כי ע"י עוונותיו התגלה הנחש החזק.
%letter 94
.94 עוונותיו הם לשון הרע, שבגלל לשון הרע מזדמן הנחש הקדמוני. 
בין למעלה ובין למטה, כמ"ש, וישַׁלַח ה' בעם את הנחשים השרָפים. 
לא כתוב, השורפים או השרופים, אלא השרפים. שרפים, שסובב על 
הנחש הקדמוני.
%break
ומה שכתוב נחשים, לשון רבים, הוא כמ"ש, ראשֵׁי תנינים, שניים, כי 
אחד נאחז למעלה, ואחד נאחז למטה בעוה"ז. וכתוב, שרפים עומדים 
ממעל לו,
%break
שפירושו, כנגד ה', כמ"ש, ויבואו בני האלקים להתייצב על ה'. כי בני 
אלקים הם הדינים, וה' הוא רחמים. אף כאן, ממעל לו, הם כמו כנגד 
לו.
%break
ואז הוא סגירה בכל, שנסגרו כל האורות, ואין מי שיפתח. שאז בא 
הנחש ומטיל זוהמה בשורש נשמתו של החוטא אשר במלכות, שזה 
נבחן לניאוף. וע"כ כתוב, כן דֶרך אישה מנאפת, אכלה ומחתה פיה, 
ואמרה, לא פעלתי אָוֶון.
%letter 95
.95 ברצון הכול, ברצון העליון, אין הנחש נמצא למטה, אלא משום 
שנמצא למעלה. ולמעלה אינו נמצא, אלא כשנמצא למטה בעוונות 
העולם, שהכול תלוי זה בזה.
%break
ב' נקודות במלכות. נקודה א' היא המלכות דצ"א, שלא נמתקה בבינה, 
במדה"ר, ומבחינה זו אינה ראויה לקבל שום אור, כי כוח המסך 
והצמצום רוכב עליה. ונקודה ב', היא המלכות שנמתקה במדה"ר, 
בבינה.
%break
וכל האורות שהמלכות מקבלת, הם מבחינת נקודה ב'. ולפיכך נקודה 
א' היא גנוזה בתוכה, ורק נקודה ב' היא גלויה ושולטת בה. וע"כ היא 
ראויה לקבל אורות העליונים.
%break
ומטעם זה המלכות נקראת עצה"ד טו"ר. כי אם האדם זוכה, הרי טוב. 
שנקודה א' גנוזה ורק נקודה ב' שולטת. ואז יש במלכות כל טוב, 
והתחתון מקבל ממנה.
%page 191
אם לא זכה, שהוא חוטא, אז יש כוח בנחש לגלות נקודה א' במלכות, 
שלא השתתפה בבינה. אז הרי רע, כי מסתלקים ממנה כל האורות, כי 
התגלה כוח הצמצום הרוכב עליה.
%break
וזהו שכתוב, לַפתַח חַטָאת רובץ. שהחוטא נותן כוח לס"א להמשיך 
משמאל מלמעלה למטה, כמו שעשה קין.
%break
אז הנחש, שנקרא חטאת, הרובץ בפתח המלכות, מגלה נקודה א' 
הגנוזה במלכות, וכל האורות מסתלקים משורש נשמתו של האדם 
החוטא, שהיא במלכות. כי אם לא זכה הרי רע.
%break
ואח"כ, הנחש מתגבר עוד ומטיל זוהמה, שפוגם ומסלק האורות, גם 
מבינה דמלכות. כי אחר שהשתתפה המלכות בבינה, קיבלה הבינה 
צורת מלכות. וע"כ, אחר שנפגמה המלכות מטעם התגלות הצמצום 
שעליה, נפגמה גם הבינה שבמלכות, מטעם שיש לה צורת מלכות.
%break
באופן, שתחילה נפגמת רק המלכות דמדה"ד מכוח הגילוי. ואח"כ 
נפגמת גם הבינה דמלכות, מטעם שיש לה צורת המלכות, מכוח 
השיתוף של נקודה ב'.
%break
והם ב' נחשים, כי מי שמגלה נקודת הצ"א, שהיא פוגמת רק במלכות, 
ולא כלום בט"ר, אינו יכול לפגום אח"כ בבינה. אלא נחש אחר 
מתעורר, שהוא עולה ונאחז בבינה, מחמת שיש לה צורת מלכות 
מכוח השיתוף.
%break
כשמתחיל הנחש הקדמוני להתגלות, כלומר, שהחוטא גורם לגילוי 
הנחש, כמ"ש, לפתח חטאת רובץ, שהנחש קונה כוח ע"י חטאו לגלות 
נקודת צ"א הגנוזה,
%break
אז מסתלקים הסומכים, נו"ה, והבניינים, שהם המוחין, ועוברים 
מהמלכות, כלומר, שמסתלקים הכלים דנה"י דבינה, שיש במלכות, 
שבהם מקבלת המלכות כל אורותיה.
%break
וכלים דנה"י אלו קיבלה מבינה, ע"י השיתוף דמדה"ר, כמו שאמא 
משאילה בגדיה לבתה. שהכלים, הסומכים, והאורות שבכלים, 
הבניינים, מסתלקים עימהם, כי התקלקל השיתוף שבה מבינה, מכוח 
גילוי נקודת המלכות דצ"א, שאינה משותפת כלל בבינה.
%break
ואחר שכבר הסתלקו כל האורות, מטעם גילוי נקודה א' שנאחז בה 
הנחש, אז בא הנחש השני, ומטיל זוהמה בבינה דמלכות, שנקראת 
מקדש, ואז נטמא המקדש.
%break
ולפיכך, הנחש השני נקרא נחש חזק, משום שעלה ונאחז שלא 
במקומו, כלומר בבינה, שהיא כולה רחמים, ואין בה דין כלל. אלא 
שיש לו כוח להיאחז בה, מטעם שהשתתפה במלכות, כדי להמתיק 
אותה, כמ"ש, ויאמר אל האישה. אל האישה ממש, למלכות.
%break
כיוון שהכלים דבינה, שהם מקום המקדש, נכללו במלכות, מכוח 
שיתוף המלכות בבינה, הנחש הטיל זוהמה בבינה דמלכות, הנקראת 
מקדש ה'. כמ"ש, את מקדש ה' טימא.
%break
שמטעם השיתוף דמלכות בבינה, קיבלה הבינה צורת מלכות, והיה 
כוח לנחש להטיל בה זוהמה. כלומר, שנגלה הנחש השני, שנקרא 
נחש חזק, שעולה ונאחז בבינה.
%break
עוונותיו הם לשון הרע, שבגלל לשון הרע מזדמן הנחש הקדמוני. כי 
המדבר לשון הרע, שמטיל פגמים על חברו, מה שאינם בו, גורם כוח 
לנחש השני, שיטיל זוהמה ויפגום הבינה דמלכות, אע"פ שהיא נקייה 
מכל צמצום ודין.
%break
אמנם, כיוון שהנחש השני לא יוכל לפעול, אלא מכוח הֶקדם הפְּגם 
שבמלכות ע"י הנחש הראשון, ע"כ נמצא פוגם, בין למעלה ובין למטה, 
הן בבינה ע"י הנחש השני, והן במלכות ע"י הנחש הראשון. כי כדי 
לתת כוח לנחש השני, מתעורר בהכרח הנחש הראשון.
%page 192
ויש ב' נחשים, כמ"ש, וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים. שכתוב 
נחשים, לשון רבים. כמ"ש, ראשי תנינים, שניים, כי אחד נאחז 
למעלה, בבינה דמלכות, ואחד נאחז למטה, במלכות לבדה. וע"כ 
כתוב, הנחשים השרפים, לשון רבים.
%break
ולא כתוב, השורפים או השרופים, אלא השרפים. שרפים, כמ"ש, 
שרפים עומדים ממעל לו. כלומר, שהנחשים השרפים אינם נחשים 
גשמיים, וע"כ כתוב, שרפים ולא שורפים.
%break
ממעל לו, כלומר, כנגדו, כמ"ש, ויבואו בני האלקים להתייצב על ה', 
שפירושו, שבני אלקים, דינים, התייצבו כנגד הוי"ה, רחמים. אף 
בכתוב, שרפים עומדים ממעל לו, הם כנגד ה', כלומר שהם התנינים 
הנזכרים. אף הנחשים השרפים שכאן, הם התנינים.
%break
ונסגרו כל האורות, כי בכל מקום שהתגלתה נקודת מלכות דצ"א, 
נסגרים כל האורות ואין מי שיפתח אותם. כי במלכות דצ"א אין 
תשובה מועילה, אלא רק במלכות דצ"ב.
%break
וכדי שתועיל תשובה, כתוב, כן דרך אישה מנאפת. כי עניין גילוי 
נקודה דצ"א ע"י הנחש ואחיזתו בה, המסלק את האורות דקדושה, 
נבחן, שהנחש הוא אישה מנאפת ממש. וכתוב, אכלה ומחתה פיה, 
ואמרה, לא פעלתי אוון.
%break
ויש לשאול כאן, כיוון שהנחש הראשון גילה נקודת צ"א, שאינה 
משותפת בבינה, שמחמת זה אבד ממנה השיתוף דמדה"ר, בינה.
%break
א"כ, מאחר שהתפרדה השותפות בבינה, כבר אין בבינה צורת 
מלכות. וא"כ, איך יוכל הנחש השני להטיל זוהמה בבינה, מחמת שיש 
לה צורת מלכות? שהרי הם דבר והיפוכו.
%break
ועל זה כתוב, כן דרך אישה מנאפת, שהוא הנחש הראשון, אכלה 
ומחתה פיה. כלומר, אחר שפגם במלכות והסתלקו אורותיה, מחמת 
קלקול השיתוף דמדה"ר,
%break
הוא מוחה ומקנח פיו, כמו שלא עשה דבר, ואומר, לא פעלתי אוון, כדי 
שתישאר צורת שיתוף המלכות בבינה, כמקודם קלקול הנחש, ויוכל 
הנחש השני להיאחז בבינה, מכוח שיש לה צורת מלכות.
%break
אמנם, באמת עניין עלייה זו של הנחש להיאחז בבינה, הוא מוקש אל 
הנחש. כי עתה שנאחז בבינה, והנחש בעצמו ביטל הפגם דמלכות 
דצ"א, ונקבע הפגם של החטא במלכות דצ"ב, נעשתה אפשרות לבטל 
הפגם ע"י תשובה.
%break
כי ע"י תשובה, יורדת הארה מע"ב ס"ג דא"ק, המורידה את המלכות 
מבינה, והבינה נטהרת מזוהמת הנחש.
%break
משא"כ אם לא היה נאחז בבינה, אז היה נשאר הפגם של הנחש 
הראשון, הגילוי של נקודת המלכות דצ"א, שכוח הצמצום רוכב על 
המלכות, שאינה ראויה לקבל אור.
%break
ומבחינה זו לא שייכת תשובה, כי התשובה לא תבטל את צ"א והמסך, 
המונע מהמלכות לקבל אור העליון. הרי שעניין הנחש השני הנאחז 
בבינה, בכוונה ניתנה לו אחיזה זו, כדי שתועיל תשובה. ועניין זה הוא 
רק מוקש אל הנחש.
%break
וברצון עליון, אין הנחש נמצא למטה, אלא משום שנמצא למעלה. כי 
כיוון שנמצאת אחיזת הנחש למעלה, המכשירה את החוטא לעשות 
תשובה, ע"כ נמצאת אחיזת הנחש למטה, לגלות צ"א במלכות.
%break
ואין פחד שמא אינה מועילה שם תשובה, והפגם יישאר לעולם. שהרי 
ודאי שהנחש יעלה וייאחז למעלה בבינה, והוא עצמו יבטל הפגם 
דצ"א, כמ"ש, אכלה ומחתה פיה, ואמרה, לא פעלתי אוון. ואז תועיל 
תשובה.
%break
גם אין חשש, שמא לא יעלה הנחש להיאחז בבינה, כי כך הושם 
בטבע הנחש, להשתוקק תמיד לאחוז במקום גבוה יותר, ואם נראה לו 
דרך להיאחז בבינה, ודאי שייאחז בה.
%page 193
ולמעלה אינו נמצא, אלא כשנמצא למטה. כי אם לא היה הנחש מגלה 
תחילה את הפגם דצ"א שיש במלכות, שלא לקבל אור, לא היה יכול 
הנחש השני להיאחז בבינה ולפגום אותה, מחמת שיש לה צורת 
מלכות, בעוד שבמלכות עצמה לא נגלה הפגם.
%break
והכול תלוי זה בזה, כי אם לא הייתה אחיזת הנחש למעלה, הנותנת 
אפשרות של תשובה ותיקון הפגם, לא היו נותנים מלמעלה אפשרות, 
שייאחז הנחש למטה במלכות.
%break
ואם לא הייתה מקודם לכן אחיזת הנחש למטה, לא תיתכן כלל אחיזת 
הנחש למעלה בבינה. הרי שזה תלוי בזה.
%break
%H יתרון לחכמה על הסכלות
%break
%letter 96
.96 אמר שלמה המלך, וראיתי אני, שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, 
כיתרון האור מן החושך. בכמה מקומות נמצא בדברי שלמה המלך, 
ובחכמה הגדולה שלו, שסָתם דבריו בפנים בתוך ההיכל הקדוש.
%break
למה אמר, וראיתי אני? האם שאר בני העולם אינם יודעים ואינם 
רואים זאת? הרי אפילו מי שלא ידע חכמה מימיו, ולא הסתכל בה, 
יודע זאת, שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, כיתרון האור מן החושך. 
והוא משבח את עצמו, ואמר, וראיתי אני?
%letter 97
.97 אלא, מי חכם כשלמה, שבשבע מדרגות של חכמה הוא נקרא, 
כעין של מעלה, כנגד חג"ת נהי"מ דמלכות, חכמה תתאה, שהיא 
מדרגת שלמה.
%break
כי שישה ימים למעלה, חג"ת נה"י דז"א, ושביעי עליון עליהם שהוא 
בינה. שישה ימים למטה במלכות, חג"ת נה"י, ושביעי עליהם שהוא 
בינה.
%break
שש מדרגות לכיסא של שלמה, והוא על הכיסא, כמ"ש, ויישב שלמה 
על כיסא ה' למלך. שבעה כתרים של ימים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ 
יש למעלה, וכן כנגדם שבעה שמות לשלמה,
%break
להראות בהם חכמה הקדושה, ומשום זה נקרא בשבעה שמות: 
שלמה, ידידיה, אָגוּר, בן יָקֶה, לְמוּאל, איתיאל, קוהלת.
%letter 98
.98 ואמר שבעה הבלים. כמ"ש, הבל הבלים, אמר קוהלת, הבל 
הבלים הכול הבל. שיש כאן ג"פ הבל, ופעמיים הבלים, שהם ארבעה, 
וביחד שבעה. ומה שהוא ראה לא ראה אדם אחר.
%break
וכשאסף החכמה והתעלה במדרגת החכמה, נקרא קוהלת. ושבעה 
הבלים אמר כנגד שבע ספירות שלמעלה, וכל הבל נעשה ממנו קול, 
והעולם אינו מתקיים אלא בהבל.
%break
שבעה הבלים, ז"ת דישסו"ת. ועיקרם קו השמאל דישסו"ת, שמטרם 
ההכרעה מקו האמצעי, המייחד ימין ושמאל, נבחנת הארת השמאל 
להבל ולחולי רע, ולרְעוּת רוח. ואחר הייחוד ע"י קו האמצעי, הם 
שבעה הבלים שמהם נאצל ז"א, הנקרא קול. ומהם מתקיים העולם.
%letter 99
.99 הבל, קו שמאל, מוציא קול ברוח ובמים שבו, בהתכללות קו ימין, 
הנקרא מים, וקו אמצעי, הנקרא רוח. ואין קול אלא בהבל.
%break
ובשבעה הבלים, חג"ת נהי"מ דישסו"ת, מתקיימים העליונים, זו"ן, 
והתחתונים, דרי בי"ע. ועל הבל מתקיים העולם. כי אם לא היה הבל 
יוצא מפיו של אדם, לא היה יכול להתקיים אפילו שעה אחת.
%page 194
%letter 100
.100 האדם אינו יכול להתקיים בלי הבל פיו. כעין זה, אמר שלמה 
דבריו, שהעולם מתקיים בהם. ואמר, שע"י ההבל הזה מתקיים 
העולם. וההבל הזה שמתקיים בו העולם, בא מהבלים שלמעלה.
%break
כמ"ש, הבל הבלים, כלומר, הבל מהבלים שלמעלה. וכל דבריו כך היו. 
ובהבלים שלמעלה כתוב, כי על כל מוצָא פי ה' יחיה האדם. מוצא פי 
ה', זהו הבלים של מעלה, ז"ת דישסו"ת.
%letter 101
.101 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות. מן הסכלות ממש, 
באה תועלת לחכמה. כי אם לא הייתה נמצאת שטות בעולם, לא 
הייתה נודעת חכמה ודבריה.
%break
וחוב הוא על האדם שלמד חכמה, שילמד מעט מהשטות, ויידע אותה, 
משום שבאה תועלת לחכמה בזכותה. כמו שיש תועלת אל האור 
מהחושך, שלולא החושך לא היה נודע האור, ולא הייתה באה לעולם 
תועלת ממנו.
%letter 102
.102 יש יתרון לחכמה, חכמה סתם, שכוללת חכמה עליונה וחכמה 
שבעוה"ז. חכמה שלמעלה אינה מאירה ואינה מוארת, אלא בגלל 
שטות, שהתעוררה ממקום אחר. ולולא שטות זו, לא היו האור והגאות 
הגדולה והיתֵרה, ולא הייתה נראית תועלת החכמה.
%break
ומשום השטות, האירה החכמה יותר, ומאירים לה יותר. כמ"ש, שיש 
יתרון לחכמה. לחכמה סתם, בין למעלה ובין למטה. מן הסכלות סתם, 
בין למעלה ובין למטה. כי כך הוא למטה, אם לא הייתה נמצאת שטות 
בעולם, לא הייתה נמצאת חכמה בעולם.
%letter 103
.103 רב המנונא סבא, כשלמדו ממנו החברים סודות החכמה, היה 
מסדר לפניהם פרקים של דברי שטות, כדי שתבוא תועלת לחכמה 
בזכותם, כמ"ש, יָקר מחכמה מכבוד סכלות מעט.
%break
משום שהסכלות היא תיקון החכמה וכבוד החכמה. וע"כ כתוב, וליבי 
נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות.
%letter 104
.104 יקר מחכמה מכבוד. הכבוד של החכמה והיופי שלה, והכבוד של 
מעלה, שהוא המלכות, הוא סכלות מעט. כי מעט סכלות מראה ומגלה 
כבוד החכמה והכבוד של מעלה, יותר מכל דרכי העולם.
%letter 105
.105 כיתרון האור מן החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך 
החושך. תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. 
ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד.
%break
משל למתוק ולמר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם 
מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק? המר.
%break
כי הדברים שיש ביניהם יחס הפוך, הרי האחד מגלה את חברו. כך 
בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה 
בעולם, לא היה שום מושג לשם בריא.
%break
כמ"ש, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכמ"ש, טוב אשר תאחוז 
בזה, וגם מזה אל תַנַח את ידך.
%break
מה משמיענו שלמה המלך בכתוב, וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן 
הסכלות, כיתרון האור מן החושך? כי מי אינו יודע זה? וכדי לתרץ זה, 
הביא הזוהר ביאור שבעת הבלים, שכתוב בקוהלת. שיש בהבל ב' 
בחינות:
%break
א. בהיותו בבחינת קו שמאל בלי ייחוד עם הימין, ואע"פ שאז מאיר בו 
ג"ר דחכמה, מ"מ נבחן ההבל הזה להבל ולחולי רע, להבל ולרעות 
רוח.
%page 195
כי בהיותו נפרד לעצמו בלי ימין, הרי הוא חכמה בלי חסדים, שאז הוא 
חושך ולא אור. ולא עוד, אלא שנמשכים משם דינים קשים. וע"כ נבחן 
להבל ולחולי רע.
%break
ב. בהיותו מיוחד עם הימין ע"י קו האמצעי, המכריע בין ימין ושמאל. 
שהימין, חסדים, יאיר מלמעלה למטה, והשמאל, חכמה, יאיר מלמטה 
למעלה, שהוא ו"ק דחכמה, שאז מתלבשת החכמה דשמאל בחסדים 
שבימין.
%break
והנה מכאן יוצאים כל המוחין דזו"ן ובי"ע, וכל העולמות מתקיימים 
מההבל הזה. שנאמר, הבל הוא קו שמאל, מוציא קול, מוחין דז"א, 
ברוח ובמים, כלומר, בהתכללותו בקו אמצעי, רוח, ובקו ימין, מים.
%break
בשבעה הבלים, שבע ספירות דישסו"ת, שכל אחת כלולה מהבל 
מרוח וממים, מתקיימים העליונים והתחתונים, כי כל המוחין של 
העליונים, זו"ן, והתחתונים, שבג' עולמות בי"ע, יוצאים מהבלים אלו.
%break
והתבאר, שאע"פ שבהיות קו השמאל לבדו יש לו ג"ר דג"ר, אינו מאיר 
אז כלום, אלא להיפך, שהוא הבל וחולי רע. ובשעה שמתייחד עם 
הימין,
%break
אע"פ שהתמעט מחמת זה לו"ק דחכמה, והוא מחוסר ג"ר דחכמה, 
הנה כל העולמות מתקיימים ממנו, כמ"ש, וראיתי אני שיש יתרון 
לחכמה מן הסכלות, כיתרון האור מן החושך.
ובשלושה דברים דומות החכמה והסכלות, לאור ולחושך:
%break
א. אם לא היה חושך, לא היה שום יתרון באור, ולא היה מושג כלל 
לכנות אותו בשם זה. כך לולא הסכלות, לא היה שום יתרון בחכמה, 
שנכנה אותה בשם זה, אלא להיפך, שהיינו קוראים לה, הבל וחולי 
רע.
%break
ב. אע"פ שבלי החושך לא היה לנו שום מושג באור, אין זה אומר, 
שהאור לא היה בלעדיו מציאות ממשית, אלא שהאור לא היה לנו 
למושג בפני עצמו, לגדר אותו בשם.
%break
כך החכמה, אע"פ שבלי הסכלות לא הייתה מושגת, אין זה אומר 
שלא הייתה אז מציאות החכמה כל עיקר. אלא אדרבה, שאז החכמה 
נמצאת, כשהיא בלי סכלות לגמרי, כי אז מאירים הג"ר דחכמה. אלא 
לא הייתה אז מושגת להגדרה בשם חכמה.
%break
ג. כמו שבמקום שאין אור, שָׁם יש חושך, כך במקום שאין חכמה, שם 
יש סכלות.
%break
ובזה יובן לנו כל המאמר. כי מטרם שקו שמאל התייחד בימין, יש לו 
ג"ר דחכמה, אלא שאינם מאירים, והם בבחינת הבל וחולי רע. ורק 
אח"כ, שנכלל עם קו ימין ע"י קו האמצעי, הוא נשלם, וכל המוחין 
שבעולמות נמשכים ממנו.
%break
אלא שאובד הג"ר דחכמה מחמת הכרעת קו האמצעי, שהימין יאיר 
מלמעלה למטה, והשמאל, חכמה, יאיר מלמטה למעלה, שההארה 
שמלמטה למעלה היא הארת ו"ק דחכמה, המחוסרת ג"ר.
%break
והתבאר בהשוואה השלישית מחכמה לאור, אשר במקום שחסרה 
חכמה שם יש סכלות, כמו שבמקום שחסר האור שם יש חושך. נמצא, 
שאחר ייחוד קו שמאל עם הימין, יש בשמאל סכלות, במקום החיסרון 
של הג"ר.
%break
ונמצא כמו שמבואר בהשוואה השנייה, שמקודם ייחודו עם הימין, 
אע"פ שלא היה מאיר, מ"מ מציאות החכמה שבקו שמאל הייתה בלי 
סכלות, כי אז היה קו השמאל בג"ר דחכמה. משא"כ עתה, שחסר ג"ר 
דחכמה, הרי יש כנגד זה סכלות.
%break
מן הסכלות ממש באה תועלת לחכמה. כי אם לא הייתה נמצאת 
שטות בעולם, לא הייתה נודעת חכמה ודבריה. כי החיסרון של ג"ר 
דחכמה, שנעשה אחר ייחוד ימין ושמאל, נבחן לסכלות.
%page 196
אמנם מהסכלות הזאת, התגלתה הארת החכמה אל העולמות, כי 
מקודם הייחוד, שהייתה בלי סכלות, הייתה החכמה חושך ולא הייתה 
מאירה. אבל עתה, מאירה החכמה בכל השלמות מחמת הסכלות, 
מחמת שהתמעטה מג"ר, ויכולה להתייחד עם החסדים שבימין.
%break
הרי שהסכלות, החיסרון של הג"ר, מגלה את הו"ק דחכמה שתאיר 
בכל השלמות. ואם לא הייתה נמצאת הסכלות, לא הייתה נמצאת 
החכמה.
%break
חכמה שלמעלה אינה מאירה ואינה מוארת, אלא בזכות שטות, 
שהתעוררה ממקום אחר. כי אם לא התעוררה הסכלות ממיעוט הג"ר, 
אלא שהיו נשארות ג"ר דחכמה בקו שמאל, ולא היה מתייחד עם 
הימין, הרי אז אין החכמה מאירה, והיא חושך.
%break
ונאמר, ולולא שטות זו, לא היו האור והגאות הגדולה והיתרה, ולא 
הייתה נראית תועלת החכמה. שלא היו מתגלים כל אלו המוחין 
הגדולים אל העולמות.
%break
שנאמר, חוב הוא על האדם שלמד חכמה, כלומר, שחוב הוא על 
האדם הממשיך חכמה עליונה, שילמד מעט מהשטות, ויידע אותה. 
כלומר, שימשוך ידו להמשיך מג"ר ומחכמה, ואע"פ שמתגלה סכלות 
במקום החיסרון של החכמה,
%break
הנה כנגד זה נמצא לומד החכמה מהסכלות הזאת. כלומר, שהחכמה 
שמשיג, היא מכוח הסכלות הזה שאינו נוגע בו. וע"כ אינו נחשב 
לסכלות ממש, אלא מעט משטות, המספיק ללמוד ולדעת החכמה 
המאירה.
%break
ורב המנונא סבא, כשלמדו ממנו החברים סודות החכמה, כלומר, 
שלמדו ממנו איך להמשיך החכמה המאירה, היה מסדר לפניהם 
פרקים של דברי שטות, כדי שתבוא תועלת לחכמה בזכותם,
%break
שמסדר להם, שלא ימשיכו החכמה בפרקי ג"ר דחכמה, אשר הסכלות 
מתגלה אז בפרקים ההם, ולימד אותם שמהסכלות הזו תבוא תועלת 
לחכמה המאירה. כמ"ש, יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט.
%break
כי כל עוד שהאירו הג"ר דחכמה, ולא הייתה סכלות מעט, הרי הייתה 
החכמה הבל ורעות רוח, בלי חכמה ובלי כבוד.
%break
ועתה, אחר שהתייחד השמאל עם הימין, אע"פ שיש סכלות מעט, 
מחמת החיסרון של ג"ר דחכמה, הנה משום זה, היא מאירה ברוב 
פאר והדר, שהמשיג אותה זוכה לחכמה ולכבוד.
%break
כמ"ש, וליבי נוהג בחכמה, בו"ק דחכמה. וכתוב, ולאחוז בסכלות, שלא 
להמשיך ג"ר דחכמה. וכמ"ש, טוב אשר תאחוז בזה, בחכמה. וכתוב, 
וגם מזה אל תַנַח את ידך, שתאחוז גם בסכלות החיסרון של ג"ר 
דחכמה.
%break
%H אדם איש
%break
%letter 106
.106 בכמה מדרגות נקרא בן אדם: אדם, גבר, אנוש, איש. הגדול 
שבכולם הוא אדם. שכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו. וכתוב, כי 
בצלם אלקים עשה את האדם.
%break
א"כ, הרי כתוב, אדם כי יקריב מכם קורבן לה'. מי צריך להקריב 
קורבן? רק מי שחוטא, שהוא מדרגה גרועה. ועכ"ז כתוב, אדם?
%page 197
%letter 107
.107 הקיום של העולם, של העליונים ושל התחתונים, הוא קורבן, 
שהוא נחת של הקב"ה. ומי ראוי להקריב לפניו נחת הזה? האדם, 
היקר מכל, שהוא יקר מגבר, מאנוש, מאיש.
%break
כתוב, אדם כי יהיה בעור בשרו שאֵת או ספחת או בהרת, והיה לנגע 
צרעת. ועכ"ז נקרא אדם. צריך הקב"ה לטהר אותו יותר מכל אחר, כי 
מי שהוא במדרגה עליונה על הכול, לא יישב כך בלי טהרה.
%letter 108
.108 משום זה כתוב באדם, והובא אל הכוהן. ובא אל הכוהן, לא 
כתוב, אלא, והובא, שמוֹרה, שכל מי שרואה אותו, מחויב להקריב 
אותו לפני הכוהן, כדי שהצורה הקדושה של אדם, לא תשב כך.
%break
וכתוב, ואיש או אישה כי יהיה בו נָגַע. וכתוב, ואיש או אישה כי יהיה 
בעור בשרם בֶּהָרוֹת. ולא כתוב בהם, והובא, אלא באדם בלבד כתוב, 
והובא, מפני חשיבותו.
%letter 109
.109 כתוב, והאיש משה. למה לא נקרא אדם? משום שנקרא עבד 
אל המלך, שכתוב, לא כן עבְדי משה, וכתוב, משה עבדי.
%break
ובערך הזה נקרא ג"כ איש אל אדם העליון, שהוא ז"א, בהוי"ה במילוי 
אותיות א', שהוא בגי' אדם. א"כ, הרי כתוב, ה' איש מלחמה, ולמה לא 
כתוב, אדם?
%letter 110
.110 שלמות הכול, נקראת בשעה שהקב"ה יושב על הכיסא, מלכות. 
ומטרם שיושב על הכיסא, מטרם שמתחבר עם המלכות, לא נמצאת 
שלמות. שכתוב, ועל דמות הכיסא דמות כמראֵה אדם עליו מלמעלה.
%break
וכשכתוב, אדם, בשעה שיושב על הכיסא, משמע, שהוא בשלמות. כי 
השם אדם כלול מד' פנים שבמרכבה, שכתוב, ודמות פניהם פני אדם, 
והוא שלמות הכול. א"כ, מהו שכתוב, ה' איש מלחמה מַרכבות פרעה 
וחֵילו ירה ביָם, ולא כתוב, אדם?
%letter 111
.111 שָׁם, על הים, לא נמצאת שלמות הכול, משום שעשה דין 
במצרים, ומשום זה כתוב, איש. אבל כאן, כשיושב על הכיסא, הוא 
שלמות הכול וכולל הכול, משום זה נקרא אדם.
%letter 112
.112 כתוב, אדם ובהמה. ולא כתוב, איש ובהמה. אע"פ שכאן מדרגה 
קטנה, שהרי משווה אותו לבהמה. אלא כתוב, אדם ובהמה, שכן זוהי 
דרך הכתוב, לאחוז העליון מכולם והנמוך מכולם. העליון שבכולם הוא 
אדם, והנמוך שבכולם היא בהמה.
%letter 113
.113 הרי כתוב, ואדם אַין לעבוד את האדמה. ואיזו חשיבות יש כאן, 
שמוזכר השם אדם? כל מה שיש בעולם לא היה אלא בשביל האדם, 
והכול מתקיים בשבילו. ע"כ, לא נראו בעולם והכול התעכב, עד שבא 
אותו, הנקרא אדם.
%break
כמ"ש, וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ. טרם, משום שצורה עליונה, 
שנקראת אדם, עוד לא נראתה. כמ"ש, ואדם אין לעבוד את האדמה. 
כלומר, הכול התעכב בשביל אותה הצורה עד שנראתה.
%break
ומשום כך, לא נבראה צורה זו, אדם, אלא בצורה הראויה לו. כמ"ש, 
וייצֶר ה' אלקים את האדם. בשם מלא, שהשם אדם הוא שלמות הכול 
וכולל הכול.
%letter 114
.114 ביום שישי נברא האדם, שהוא מרכבה לאדם העליון, ז"א, 
בשעה שנשלם הכיסא, המלכות, שכתוב, שש מעלות לכיסא, שהם 
חג"ת נה"י דמלכות הנקראת כיסא.
%break
ולפיכך נברא האדם בשישי, שכבר נשלמו ו"ס חג"ת נה"י, שאדם 
העליון, ראוי לשבת על הכיסא. וכיוון שנברא אדם, נתקן הכול, כל מה 
שלמעלה, ז"א ומלכות, ושלמטה. והכול נכלל באדם.
%page 198
מטרם שנברא אדה"ר, היו ז"א ומלכות אב"א בלי חיבור. וביום השישי, 
אחר שנשלמו הו"ק ונולד האדם, גרם במעשיו שז"א ומלכות ישובו 
פב"פ ויתחברו.
%break
ולפיכך נברא האדם בשישי, אחר שנשלמו ו"ק דז"א, שאז ראוי הז"א 
לשבת על הכיסא, שאז אפשר לאדם שיהפוך ז"א ומלכות פב"פ 
ויתחברו, מה שלא היה אפשר לפני היום השישי, שעוד לא נשלמו 
הו"ק עצמם, לא בז"א ולא במלכות.
%letter 115
.115 ודמות פניהם פני אדם. כלומר, שפני אדם כוללים הכול. וכל ג' 
הפנים, אריה שור נשר, כלולים בצורה זו של פני אדם. והרי כתוב, 
ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן. הרי 
שיש צורות אריה ושור ג"כ?
%break
אלא הכול פני אדם היו. ובצורה זו של אדם, נראים כל הגוונים וכל 
הצורות. פניו פני נשר, לא שהוא נשר, אלא שנראית בצורת אדם צורת 
נשר. ועיקרו הוא צורת אדם, משום שפני אדם כוללים כל הגוונים וכל 
הצורות.
%letter 116
.116 כל מי שהוא תחת שליטתו של אדם, נקרא איש. משום שנתקן 
באופן של אדם, ממדרגה אחרת שהייתה בו תחילה, ו"ק, שהייתה 
לאדם בטרם שהשיג הג"ר.
%break
כאשר נברא האדם, ירד בצורה עליונה קדושה, וירדו עימו ב' רוחות, 
מב' צדדים, מימין ומשמאל, שהן כלל האדם.
%break
ורוח הימין נקרא, הנשמה הקדושה, כמ"ש, וייפח באפיו נשמת חיים. 
ורוח השמאל נקרא, נפש חיה. והיה הולך ויורד מלמעלה למטה לגן 
עדן. והנשמה שמימין לא התיישבה עם האחר שמשמאל. כלומר, 
שחָטא בעצה"ד והפריד הימין מהשמאל.
%letter 117
.117 כשנכנסה השבת, והאדם כבר חטא, נעשו מרוח שמאל בריות 
המתפשטות בעולם, שלא נגמרו הגופים שלהן, כלומר שדים, 
והתחברו בגוף הזה של אדם, בזכר ובנקבה, שהיא חוה, והולידו 
בעולם. ואלו נקראים נגעי בני אדם.
%break
ויש רוחות עליונים, מאלו שנעשו מרוח השמאל דאדה"ר, שהם אינם 
מתדבקים למטה בעוה"ז, ותלויים באוויר, ושומעים מה ששומעים 
מלמעלה. ומהם יודעים רוחות אחרים, שלמטה בעוה"ז, הנראים 
לאנשים בחלומם, ומודיעים להם.
%letter 118
.118 מניצוץ הקשה יוצאים שכ"ה (325) ניצוצין, נחקקים ומתאחדים 
יחד מצד הגבורה, ונקראים גבורות. ומתלכדים יחד ונעשים אחד. 
וכשנכנסים בגוף, בז"א, נקרא איש.
%break
יש איש תם וישר, ויש איש צדיק, אבל איש שכאן הוא איש מלחמה, 
כמ"ש, ה' איש מלחמה. כי כולו עולה בדין, והכול אחד.
%break
למה הכול אחד, הלוא איש תם וישר, הוא רחמים, ואיש מלחמה, הוא 
דין? ועוד, כתוב, לְזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוּקחה זאת. ומהו 
איש? זה חסד. וכאן הוא דין.
%break
מדובר כאן מתיקון פרצוף הקטנות דז"א. ונודע, כי כל הפרצופים 
שבעולמות, נבררו ונעשו מכלים ומניצוצין של שבעה מלכים דנקודים 
שנשברו, שבכללם יש בהם ש"כ (320) בחינות, המכונים ש"כ ניצוצין.
%break
וכל פרט קטן הנברר מהם, כלול מכולם, ומספרו ג"כ ש"כ ניצוצין. וכיוון 
שהשבירה הייתה מחמת מלכות דמדה"ד שהתערבה בהם, ע"כ 
נבחנים כולם שהמלכות דמדה"ד רוכבת עליהם.
%page 199
וכדי לתקן אותם, שיהיו ראויים לקבל אור, צריכים להמתיק מלכות זו 
בבינה, במדה"ר. וע"כ, נמשכים להם חמישה ניצוצין מחג"ת נ"ה 
שבבינה, שהם הקטנות של הבינה,
%break
כדי שיהיו ראויים אח"כ לקבל גם הגדלות מהבינה. ובאלו מיתקן 
פרצוף הקטנות של ז"א. ונודע, שכל פרצוף תחתון מיתקן בפרצוף 
העליון ממנו. ונמצא, שאלו שכ"ה ניצוצין דז"א נתקנו בבינה.
%break
מניצוץ הקשה, כוחות הדין שבבינה, יוצאים שכ"ה ניצוצין: ש"כ ניצוצין 
דז"א שעלו אל הבינה משבירת שבעה מלכים, וחמישה ניצוצין של 
הבינה עצמה המתקנים ש"כ ניצוצין. וכולם הם מצד הגבורה, ונקראים 
גבורות.
%break
וש"כ ניצוצין וחמישה ניצוצין מתלכדים יחד ונעשים אחד, שמקבלים 
כולם רק כוח דין הממותק של הבינה. וכוחות המלכות דמדה"ד 
נבלעים בכוחות המלכות הממותקת בבינה.
%break
וכשנכנסים בגוף, בז"א, הם מיתקנים בו בגוף בלי ראש. ואז נקרא 
איש, שמידת הקטנות הזאת של ז"א, נקראת בשם, איש.
%break
%H קדוש טהור
%break
%letter 119
.119 הכול עולה במשקל אחד, והכול אחד, שאיש הוא חסד וגם הוא 
דין. שמשום שדינים דתחתונים מתאחדים ומתחברים בשערות של 
איש זה, הוא נקרא דין קשה. וכשעברו ממנו שערות ראשו, הוא 
מתבשם, והדינים דתחתונים אינם מזדמנים.
%break
ומשום זה נקרא טהור. כי אין טהור אלא כשיוצא מצד הטומאה. 
וכשיוצא מצד הטומאה, נקרא טהור. כמ"ש, מי ייתן טהור מטמא. 
מטמא ודאי. וכתוב, ואיש כי יימרט ראשו קירח הוא, טהור הוא.
%letter 120
.120 בראשו של איש זה יש ניצוץ הקשה. ומשום כך הגולגולת של 
ראשו, אדומה כמו ורד, והשערות הן אדומות בתוך האודם של 
הגולגולת, ותלויות ממנו הספירות התחתונות שלמטה, המעוררות 
דינים בעולם.
%break
וכשעברו ממנו השערות ונקרח, מהחסד העליון התבשם הכול, 
שהארת החכמה שבו מתבשמת בחסד עליון, ונקרא טהור על שמו.
%letter 121
.121 אם נקרא על שמו, הלוא קדוש היה צריך להיקרא, ולא טהור? 
לא, כי קדוש אינו נקרא אלא כשתלויות שערות בראשו, כי הקדושה 
תלויה בשערות, כמ"ש, קדוש יהיה גַדֵל פֶּרַע שיער ראשו.
%break
ואיש זה נקרא טהור, מצד החיצוניים הטמאים, התלויים למטה ממנו, 
שעברו עם העברת שערותיו, ונטהר.
%break
שערות ראש שכאן פירושן הדינים, הממעטים אורות דראש מהפרצוף 
וקובעים אותו ו"ק בלי ראש. כי חמישה ניצוצין הנוספים על ש"ך 
ניצוצין, הם חמש בחינות מחג"ת נ"ה דבינה, מקטנות שלה.
%break
וקטנות שלה באה מכניסת י' באור הג"ר שלה ונעשו לאויר, שפירושו 
ו"ק. ומאות י' זו המסלקת הג"ר, יוצאות שערות ראש דקטנות. כי 
שערות, הן כמו סערות, דינים. ובהן נאחזים החיצוניים, שדרכם 
להיאחז במקום חיסרון שבקדושה.
%page 200
ומשום שדינים דתחתונים מתאחדים ומתחברים בשערות של איש זה, 
הוא נקרא דין קשה. כי אע"פ שאיש הוא חסד, שיש בו קומת חסדים 
של בחינה א', ו"ק, עכ"ז יוצאות בו שערות ראש, מכוח הי', שנכנסה 
באור ומיעטה אותו לו"ק חסר ג"ר.
%break
ובאלה השערות נאחזים החיצוניים למטה. ומשום אחיזת החיצוניים, 
הוא נקרא דין קשה. וכשעברו ממנו שערות ראשו, הוא מתבשם, 
והדינים דתחתונים אינם מזדמנים,
%break
כלומר, בשעה שהי' חוזרת ויוצאת מהאויר, וחזר האויר להיות אור, 
שחזרו הג"ר, אז עברו ממנו שערות ראשו.
%break
כי כיוון שעברה הי' מאויר, שהייתה השורש להם, עברו עימה כל 
ענפיה, ואחיזת החיצוניים שלמטה התבטלה. ומשום זה נקרא טהור. 
כי אין טהור אלא כשיוצא מצד הטומאה, כי כיוון שעברו השערות, 
התבטלה אחיזת החיצוניים הטמאים שנאחזו בשערות.
%break
ונמצא, שיצא ונפרד לגמרי מהטומאה. ע"כ נקרא טהור, כמ"ש, ואיש 
כי יימרט ראשו קירח הוא, טהור הוא. כי אחר שעברו השערות 
מהאיש, הרי נפרדה ממנו אחיזת טומאת החיצוניים, וע"כ טהור הוא.
%break
ובראשו של איש זה, של פרצוף קטנות דז"א, יש ניצוץ הקשה, כוח 
הדין דקטנות דבינה, הי' שנכנסה לאור הראש ונעשה ו"ק, אויר. 
ומשום כך הגולגולת של ראשו, אדומה כמו ורד, כי גוון אדום הוא 
מבינה.
%break
וכיוון שיש בו קטנות בינה, ע"כ גוון הגולגולת אדום, וגם השערות הן 
אדומות בתוך האודם. משא"כ, אם הקטנות באה מכוח המלכות, 
שאינה נמתקת בבינה, אז השערות הן בגוון שחור.
%break
ואע"פ שז"א שערותיו שחורות, כמ"ש, קווּצותיו תלתלים שחורות 
כעורב. זה כשהוא במוחין דגדלות. אבל בקטנות שערותיו אדומות. 
וכשמשיג ג"ר דקטנות, בירידת הי' מאויר, עוברות ממנו השערות 
לגמרי.
%break
וכשמשיג המוחין דגדלות, שאז נגנזת המלכות הבלתי נמתקת בבינה 
בג"ר שלו, שממנה נמשך גוון שחור, אז צומחות לו שערות מחדש, 
ושערותיו שחורות כעורב.
%break
ואע"פ שהשערות צומחות מבחינת אויר, מי' שנכנסה באור ונעשה 
אויר, וע"כ נאחזים החיצוניים הטמאים בשערות, עכ"ז יש אויר טהור, 
שאין שום אחיזה לחיצוניים נמשכת ממנו, וזהו באו"א עילאין, 
המתוקנים מג"ר דבינה דא"א, שבהם אין הי' יוצאת מאויר לעולם.
%break
ועכ"ז נבחן האויר הזה להם לאוירא דכיא כי המיעוט הזה הנמשך 
מהי' שנכנסה לאויר, הוא רק מיעוט מקבלת חכמה.
%break
וכיוון שאו"א אינם מקבלים חכמה לעולם, שהם בח"ח ולא בחכמה, 
ע"כ אין המיעוט הזה נחשב להם לחיסרון כלום. והחסדים שלהם הם 
בתכלית השלמות, ואין מקום בהם לאחיזת החיצוניים, ונבחנים לג"ר 
גמורים.
%break
ולא עוד, אלא שהם יותר חשובים מחכמה, משום שמהם מושפעת 
החכמה לכל הפרצופים, אע"פ שהם עצמם רק חסדים בלי חכמה.
%break
וכל זה רק באו"א עילאין. משא"כ בז"א, שכל עיקרו הוא חסדים 
בהארת חכמה, כניסת הי' באור הממעט אותו מחכמה, נחשב אצלו 
לחיסרון, וע"כ נאחזים החיצוניים בשערות הצומחות מי' זו, כי דרכם 
להיאחז בכל מקום שיש חיסרון.
%break
וע"כ האויר הזה של ז"א אינו אוירא דכיא כמו האויר דאו"א, שהרי יש 
בו אחיזה לחיצוניים הטמאים. ורק בזמן שעוברות ממנו אלו השערות, 
נקרא טהור.
%page 201
וכל זה הוא בו"ק ובג"ר דקטנות דז"א, שבמצב ו"ק צומחות לו שערות 
אדומות, ובמצב ג"ר דקטנות עוברות ממנו, והוא טהור. ואח"כ ע"י 
עליית מ"ן מתחתונים, עולה ז"א למצב מוחין דגדלות, ועולה ומלביש 
לאו"א עילאין. ונודע שהתחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.
%break
וע"כ נבחן אז שגם בו אין הי' יוצאת מאויר כמו באו"א. ומי' זו נמשך 
המסך, הממשיך החסדים דאו"א, שהם אוירא דכיא. וכן נמשכות ממנו 
שערות ראש. וכשז"א מקבל אוירא דכיא זה מאו"א, הוא נקרא קדוש, 
כמו או"א.
%break
קדוש אינו נקרא אלא כשתלויות שערות בראשו, כי הקדושה תלויה 
בשערות. והקדושה נמשכת לז"א מאו"א עילאין, אחר שעולה ומלביש 
אותם, שאז נמצאת הי' באויר שלו כמו באו"א, וע"כ יש לו שערות.
%break
ואם אין לו שערות, נמצא שאינו מלביש את או"א עילאין, וא"כ אינו 
קדוש. הרי שהקדושה תלויה בשערות.
ומביא ראָיה מנזיר, שכתוב, קדוש יהיה גַדֵל פֶּרַע שיער ראשו. כי 
הנזיר מקבל עליו קדושת או"א עילאין, כדי להמשיך עליו אוירא דכיא.
%break
כי ע"כ מתרחק מיין ומשֵׁיכר ומענבים, שהם בחינת שמאל והמשכת 
חכמה, שאין להם שום מקום באו"א עילאין, שבהם אין י' יוצאת מאויר, 
שי' זו היא שורש השערות. וע"כ הנזיר גם הוא צריך לגדל השערות 
שלו.
%break
אמנם או"א עצמם, אין להם שערות כלל, כי שערות נמשכות מחיסרון 
של חכמה, ובהם אין זה שום חיסרון, משום שאין מקבלים חכמה 
לעצמם לעולם. משא"כ ז"א, כיוון שבאמת צריך להארת חכמה, אלא 
אחר שקיבל הארת חכמה ועברו שערות דקטנות שלו,
%break
הוא יכול לפרושׁ מחכמה ולהיות כמו או"א בחסדים מכוסים ולהחזיק 
הי' באויר שלו כמוהם. אבל משום שמשורשו צריך לחכמה, גורמת לו 
הי' שבאויר הממעטת חכמה, את צמיחת השערות.
%break
ובזה יש הפרש בינו לבין או"א. וכן הנזיר הנמשך מז"א, יש לו ג"כ 
שערות מאותה הי' שבאויר דאו"א. אבל סוף סוף כיוון שהשערות 
באות מהי' שבאויר דאו"א, הן מורות על אוירא דכיא שמקבל מאו"א, 
שמשם נמשכת הקדושה. כמ"ש, קדוש יהיה גדל פרע שיער ראשו.
%letter 122
והתבאר המרחק הגדול בין קדוש לטהור. כי הטהור, כל טהרתו באה 
מנשירת השערות. והקדוש, כל קדושתו באה מגידול השערות.
.122 כל מי שמצד הדין, ודינים נאחזים בו, אינו נטהר, עד שעוברות 
ממנו השערות. וכשעוברות ממנו השערות, נטהר.
%break
אדם, שהוא ז"א, במוחין דגדלות, שיש לו הוי"ה במילוי אותיות א', 
שבגי' אדם, לא צריכים להעביר ממנו השערות. כי הוא שלמות הכול 
ורחמים נמצאים בו. כי כל הקדוֹשות והקדושים, או"א עילאין, 
מתייחדים בו.
%break
וע"כ אדרבה, גידול השערות הוא כל יופיו, היות שהן נמשכות מאוירא 
דכיא, שמקבל מאו"א עילאין. אבל זה שנקרא איש ולא אדם, שהוא 
ז"א בקטנות וו"ק בחיסרון של ג"ר, הוא אז דין, ודינים נאחזים 
בשערותיו, ע"כ אינו מתבשם עד שעוברות ממנו השערות.
%letter 123
.123 כי הלוויים הבאים מצד הדין, אינם נטהרים עד שעוברות מהם 
השערות. שכתוב, וכה תעשה להם לטהרם, והֶעבירו תער על כל 
בשרם.
%break
וכדי שיתבשמו יותר, צריך הכוהן, הבא מצד חסד עליון, להניף אותם. 
כמ"ש, והניף אהרון את הלוויים תנופה לפני ה', כדי לכלול הארת 
החכמה שבהם בחסדים של הכוהן.
%page 202
כמו שהוא אצל איש זה שלמעלה, ז"א דקטנות, אשר אחרי שנשרו 
שערותיו ע"י הארת החכמה שקיבל, וכאשר הוא רוצה להתבשם יותר, 
מתגלה בו חסד עליון המלביש החכמה, ומתבשם. וכן מבשם הוא, 
החסד, למטה, בלוויים.
%letter 124
.124 והאיש הזה הוא בכלל אדם, שהם ב' פרצופים של פרצוף אחד, 
ז"א. כי איש, הוא פרצוף הקטנות שבו, ואדם, הוא פרצוף הגדלות 
שבו. והם מלובשים זה בזה, אדם באיש.
%break
וכשרוצה הקב"ה לערוך מלחמה, בפרצוף איש עורך בהם מלחמה, 
באיש הזה ממש, כמ"ש, ה' איש מלחמה.
%break
ואינו עורך עימהם מלחמה, עד שמעביר מעצמו שערות ראש, כדי 
שיירדו מתלייתם ומאחיזתם, וישברו כל אלו הכתרים של החיצוניות, 
התלויים ונאחזים בשערות דז"א שמבחינת איש.
%break
כמ"ש, ביום ההוא יגַלַח ה' בתער הַשכירה בעֶברֵי נהר, במלך אשור, 
את הראש ושעַר הרגליים וגם את הזקָן תספֶּה. כלומר, כדי להפיל את 
מלך אשור, יגלח כל השערות העליונות, שבהן הם נאחזים.
%letter 125
.125 וכה תעשה להם לטהרם. וכה, כלומר כעין של מעלה, כמו 
בפרצוף איש דז"א. הַזֵה עליהם מֵי חַטָאת. כלומר, שְׁיָירֵי טל הבדולח, 
הארת חו"ס בבינה,
%break
שע"י הארה זו חוזרת הבינה להיות חכמה, וכל התחתונים ממנה 
מקבלים על ידה הארת חכמה, שממנה באה הטהרה. כאן מי חטאת, 
שיירי הטל.
%break
לעת"ל כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים, כלומר החסדים דאו"א 
עילאין, וכן האויר שלהם אוירא דכיא. לעת"ל, רומז על או"א עילאין.
%break
וכיבסו בגדיהם, הוא כעין של מעלה, בז"א, שתיקונו של איש זה 
שכובס בחסד עליון ונטהר מכל. אף כאן, וכיבסו בגדיהם, כלומר 
בחסד, המכונה מים.
%letter 126
.126 כתוב, בתער, ולא במספריים. כדי שהשערות יהיו עוברות 
בשורשיהן, שהתער מסיר השערות משורשיהן, ויעברו ממנו הדינים 
התחתונים מאחיזתם בשערותיו.
%break
ובזמן שהמעשים של התחתונים ישרים, עתיד הקב"ה להעביר שערות 
אלו ולמרוט אותן, כדי שלא יצמחו וירבו. כמ"ש, כי יימרט ראשו.
%letter 127
.127 הגדול מכל הלוויים הוא קורח, שעשה אותו הקב"ה למטה כעין 
איש של מעלה, וקרא לו קורח, בשעה שמרט בשבילו לאיש זה של 
מעלה, שכתוב, איש כי יימרט ראשו קירח הוא.
%letter 128
.128 וכשראה קורח את ראשו בלי שערות, וראה את אהרון 
שמתקשט בקישוטי מלכים, נעשה בזוי בעיניו, וקינא את אהרון.
%break
אמר לו הקב"ה, אני עשיתי לך כעין של מעלה, ואינך רוצה לעלות 
בעליונים להתכלל בקו ימין, כדרך פרצופי הקדושה, רד למטה והיה 
בתחתונים, שכתוב, ויָרדו חיים שאוֹלה.
%break
שאוֹל הוא גיהינום, ששם צועקים הרשעים, ואין מי שירחם עליהם. 
והם עתידים לעמוד לתחייה ולעלות מגיהינום, בשעה שיעיר הקב"ה 
את עמו ויחייה אותם. שכתוב, ה' ממית ומְחַייה, מוריד שאוֹל ויָעַל.
%letter 129
.129 ואם מפְּאַת פניו יימרט ראשו. יש פנים המאירים, כמ"ש, יאר ה' 
פניו אליך. ויש פנים חשוכים של זעם, שהם בכתוב, ואם מפאת פניו. 
אלו הם הנקראים פנים של זעם.
%break
וכל אלו התלויים מהפנים העזים האלו, כולם קשים, כולם אינם 
מרחמים. וכשעוברות השערות מפאת הפנים האלו, עוברים כל אלו 
החיצוניים התלויים בהן, ונשברים.
%page 203
%letter 130
.130 כל אלו החיצוניים התלויים משערות ראש, הם עליונים על 
אחרים ואינם חצופים כמוהם. וכל אלו התלויים מפאת השערות של 
אלו הפנים העזים, כולם חצופים וקשים.
%break
ומשום זה פניו לוהטים כאש, משום ניצוץ הקשה שבהם. ובזה כתוב, 
פני ה' חילקם. וכתוב, פני ה' בעושי רָע.
%break
ההפרש מגלגלתא לפָּנים, שגלגלתא מתוקנת באות ם' של צל"ם, ואין 
שם מקום גילוי החכמה. אבל הפנים הם ל' צ' דצל"ם, שבהם מתגלה 
החכמה. ולפיכך בשעה שיש הניצוץ הקשה בראש, יש לחיצוניים ב' 
אחיזות בשערות ראש:
%break
א. בחיסרון של חכמה שבגלגלתא,
ב. בחיסרון של חכמה שבפָנים.
%break
ומתוך שאין גילוי חכמה בגלגלתא, לא ניכר שם חיסרון, והחיצוניים 
אינם חצופים. וכל אלו החיצוניים התלויים משערות ראש, הנאחזים 
בחיסרון שבגלגלתא, הם עליונים על אחרים ואינם חצופים כמוהם. 
משום שאין שם חיסרון ניכר, כי אין שם מקום גילוי החכמה.
%break
וכל אלו התלויים מפאת השערות של אלו הפנים העזים, אותם 
הנאחזים בחיסרון של חכמה שבפָנים, כולם חצופים וקשים, כי 
החיסרון ניכר רק בפנים, ששם מקום גילוי החכמה. כמ"ש, חכמת 
אדם תאיר פניו. וע"כ הם עזים וחצופים.
%break
%H נגע לבן אדמדם
%break
%letter 131
.131 מהו נגע לבן אדמדם? נגע ממש הוא, אם הלבן נראה, והאדום 
אינו עובר. זה משמע משכתוב, לבן אדמדם. הרי ששניהם נראים שם. 
לבן אדמדם, פירושו, שהלבן אינו נראה אלא באדום, כמו לבן ואדום 
ביחד.
%break
שאע"פ שהלבן נראה, אם האדום אינו הולך משם, נגע הוא. כמ"ש, 
אם יהיו חטאיכם כַּשָׁנים כשלג ילבינו. כי כשנעשה לבן לגמרי, נמצאים 
רחמים, והדינים אינם נמצאים.
%break
לבן חסד, אדום דין. שנאמר, בראשו של איש זה יש ניצוץ הקשה. 
ומשום כך הגולגולת של ראשו, אדומה כמו ורד. הרי שהי' שנכנסה 
באור ונעשה אויר, ניצוץ הקשה, גורמת להיראות צבע אדום.
%break
ואם הי' יוצאת מאויר, וחזר להיות אור, אז הולך לו האודם. הי' 
שנכנסה באור, היא המסך דבחינה א', שעליו יוצאת קומת חסדים.
%break
לכן מטעם האודם נקרא נגע, דיני החיסרון של החכמה. ואפילו שיש 
חסדים, אין החסדים מועילים לטהר אותו, עד שתצא הי' מאויר, שהוא 
הליכת האודם.
%break
ונקרא נגע משום שבזמן שהחסדים יוצאים על מסך דבחינה א', שהיא 
הי' שנכנסה באויר, גם החסדים הם דין כמו הגורם אותם. וזהו 
שנאמר, שהלבן אינו נראה אלא באדום,
%break
כיוון שקומת החסדים אינה נראית, אלא מחמת המסך דבחינה א', 
שהוא אדום, ע"כ גם הלבן, חסד, אינו חשוב יותר ממנו.
%page 204
%letter 132
.132 פעם כתוב, נגע, בלשון זכר. ופעם כתוב, נגע, בלשון נקבה. 
כשהנוקבא, המלכות, נטמאה בעוונות התחתונים, כתוב, נגע, בלשון 
נקבה. וכשהזכר אינו נטהר, מחמת עוונות התחתונים, שהוא ז"א 
במדרגת איש, כתוב, נגע, בלשון זכר.
%letter 133
.133 ודברים אלו נודעים לכוהן, אם הדינים באים מז"א או שבאים 
ממלכות. ונודעים הקורבנות שצריך להקריב, שכתוב, זָכר תמים. 
וכתוב, נקבה תמימה יביאנה. כי הדברים נודעים לכוהן, מאין באו 
הדינים ומאין הם העוונות, אם נאחזים בזכר או בנוקבא.
%break
וע"כ כתוב על קורבנות אלו, זבחֵי אלקים רוח נשבָּרה. להוציא שאר 
הקורבנות, שלא כתוב בהם, רוח נשברה, להיותם שלום לעולם 
ושמחת העליונים והתחתונים.
%break
%H והובא אל הכוהן
%break
%letter 134
.134 שומע תפילה עָדֶיךָ כל בשר יבואו. שומע תפילה זה הקב"ה, 
ז"א. מהו, שומע תפילה? שומע תפילות, היה צריך לכתוב. אלא 
תפילה, זוהי כנ"י, המלכות, כמ"ש, ואני תפילה.
%break
כי המלכות נקראת אני, ונקראת תפילה. ועל זה כתוב, שומע תפילה, 
המלכות. וזוהי תפילה של יד, שכתוב בה, על ידכָה. עם אות ה' בסוף, 
המורה על המלכות.
%letter 135
.135 עדיך כל בשר יבואו. בשעה שהגוף שורה בצער ובמחלות 
ובנגעים, כמ"ש, ובשר כי יהיה בו בעורו. הבשר החי, ומשום זה לא 
כתוב, עדיך כל רוח יבואו, אלא כל בשר יבואו.
%break
עדיך, כמ"ש, והובא אל הכוהן, זהו הקב"ה. כמ"ש, ואם ירְאנה הכוהן, 
זהו הקב"ה. במקום אחד כתוב, אהרון הכוהן. ובמקום אחר, הכוהן 
סתם, ואינו כתוב אהרון. וזהו הקב"ה.
%letter 136
.136 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכוהן. הוא הקב"ה, משום 
שבהקב"ה תלויה כל טהרה וכל קדושה. א"כ, למה כתוב, והובא? 
והועלה אל הכוהן, היה צריך לכתוב, כי להקב"ה נוהג עלייה, ולא 
ביאה.
%break
אלא זהו כמ"ש, והובא את בַּדָיו בטבעות, שמביא זה בתוך זה. אף 
כאן, והובא, פירושו, שמכניס אותו אל הקב"ה, שנקרא כוהן, כדי 
לטהר אותו, ויביאו הדבר לפניו.
%letter 137
.137 נגע צרעת. נגע פירושו דין קשה השורה בעולם. צרעת פירושה 
סגירה, שהיא סגירה של אור העליון, סגירה של טוב העליון, שאינו 
יורד לעולם. כי תהיה באדם. באדם סתם, המורה הן על אדם 
שלמעלה והן על אדם שלמטה.
%break
והובא אל הכוהן. הכוהן שלמטה, שהוא נתקן שיפתח אותה הסגירה, 
ולהדליק הנרות, הספירות, שיימצאו על ידיו ברכות למעלה ולמטה. 
ויעבור ויסתלק אותו הנגע, וישרה אור הרחמים על כולם. ומשום זה 
כתוב, והובא אל הכוהן.
%letter 138
.138 רואה אני אותם בני העולם, שאינם מסתכלים ואינם יודעים 
בכבוד אדונם. כתוב בישראל, אשר הבדלתי אתכם מן העמים, להיות 
לי. וכתוב, והתקדשתם והייתם קדוֹשים, כי קדוש אני ה'.
%page 205
ואם הם מתרחקים מהקב"ה, איפה היא הקדושה שלהם, הרי רצונם 
מתרחק ממנו? והכתוב מכריז ואומר, אל תהיו כסוס כפרד אין הָבין. 
כי במה נבדלים בני אדם מסוס ומפרד? רק בקדושה שלהם, להימצא 
שלמים ומצוינים מכל.
%letter 139
.139 וע"כ זיווג בני אדם הוא בזמנים ידועים, לכוון רצונם להתדבק 
בהקב"ה. ובחצות לילה הקב"ה נכנס לגן עדן, להשתעשע עם 
הצדיקים, וכנ"י, המלכות, משבחת להקב"ה. והיא שעת רצון להתדבק 
בהם, בהקב"ה ובשכינתו.
%break
%H והייתם קדושים
%break
%letter 140
.140 החברים העוסקים בתורה מתחברים עם כנ"י לשבח להקב"ה, 
ועוסקים בתורה. ולשאר בני אדם, זוהי שעת רצון להתקדש בקדושת 
הקב"ה, בזיווג, ולכוון הרצון להתדבק בו.
%break
ואלו החברים העוסקים בתורה, הזיווג שלהם הוא בשעה שנמצא זיווג 
אחר, העליון, שזהו משבת לשבת, לכוון הרצון להתדבק בהקב"ה 
ובכנ"י. כי היא שעת רצון שמתברכים הכול, העליונים והתחתונים.
%letter 141
.141 אם בני אדם מתרחקים מהקב"ה ועושים כבהמות, איפה 
הקדושה שלהם, שיהיו נמצאים קדושים? איפה הן הנפשות הקדושות 
שמושכים מלמעלה? ושלמה המלך צווח ואמר, גם בלא דעת נפש לא 
טוב.
%break
דעת זה הקב"ה. נפש לא טוב, זוהי נפש שמושכים במעשיהם. לא 
טוב, משום שמס"א נמשכת עליהם הנפש, שהיא אינה טובה, משום 
שאינם מכוונים ליבם להקב"ה.
%letter 142
.142 מי שמתלהט ביצה"ר, בלי רצון וכוונת הלב להקב"ה, הרי מצד 
היצה"ר נמשכת עליו נפש שאינה טובה. כמ"ש, גם בלא דעת נפש לא 
טוב, ואץ ברגליים חוטא.
%break
מי שהוא אץ ברגליים, ודוחה את השעה, שאינו רואה שתהיה השעה 
כשרה לכך, אלא שהוא בלא רצון קדוש, חוטא, שחוטא ודאי בכל.
%letter 143
.143 וע"כ שורים נגעים רעים בבני אדם, ומעידים בפניהם בחוצפה 
שלהם, להראות, שהקב"ה מואס בהם, ודעתו אינה להם, עד שיהיו 
זכאים, ויטיבו מעשיהם כמקודם, ומתברכים. ועל זה, ניכרים הנגעים 
אל הכוהן, אותם שבאים מצד הטומאה, ואותם שבאים מס"א.
%break
%H נגעי בתים
%break
%letter 144
.144 כי תבואו אל ארץ כנען, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. 
האם זה שכר טוב, שיימצאו נגעים בבתים של אלו שזכו להיכנס 
לארץ? אלא, כי אחר שינתצו הבתים הנגועים, ימצאו אוצרות שהצפינו 
הכנענים בבתיהם, וייהנו מהם ישראל.
%page 206
%letter 145
.145 אשריהם ישראל שדבקים בהקב"ה, והקב"ה אוהב אותם, 
כמ"ש, אהבתי אתכם אמר ה'. ומתוך אהבתו הכניס אותם לארץ 
הקדושה, להשרות שכינתו ביניהם, ולדור עימהם, ושיימצאו ישראל 
קדושים מכל בני העולם.
%letter 146
.146 וכל הנשים אשר נשא ליבָּן. בשעה שהיו עושות מלאכתן, היו 
אומרות, זה למקדש, זה למשכן, זה לפרוכת. וכן עשו כל האומנים, 
כדי שתשרה הקדושה על ידיהם, ותתקדש המלאכה ההיא. וכאשר 
הביאו אותה למקומה, עלתה והייתה בקדושה.
%letter 147
.147 כעין זה, מי שעובד עבודה זרה, או לצד האחר שאינו קדוש, כיוון 
שמזכירה על העבודה ההיא, הנה רוח הטומאה שורה עליו, וכשעולה 
העבודה, היא עולה בטומאה. הכנענים, עובדי עבודה זרה היו, וכולם 
יחד היו דבוקים ברוח הטומאה בעבודה זרה,
%break
והיו בונים בניינים לפרצופיהם ולתועבתם של צד הטומאה, לעבודה 
זרה. וכשהתחילו לבנות, היו אומרים איזה דבר. וכיוון שנזכר בפיהם, 
עלה על הבניין רוח הטומאה. וכשעלתה העבודה, עלתה ברוח 
הטומאה.
%letter 148
.148 כיוון שבאו ישראל לארץ, רצה הקב"ה לטהר למענם, ולקדש 
למענם את הארץ, ולפנות מקום לשכינה, כדי שלא תשרה השכינה 
במקום טמא. וע"כ בנגע הצרעת ההוא, היו הורסים הבניינים של עצים 
ואבנים, שנעשו בטומאה.
%letter 149
.149 אם מעשה זה של נתיצת הבתים הנגועים, היה כדי למצוא 
אוצרות בלבד, היו צריכים אח"כ להחזיר האבנים למקומן כמו שהיו, 
וכן היו צריכים להחזיר העפר למקומו.
%break
אבל כתוב, וחילצו את האבנים. וכתוב, ועפר אחֵר ייקח. שזה כדי 
להעביר את רוח הטומאה, ותפונה ותתקדש עתה הארץ כמקודם. 
ויימצאו ישראל בקדושה ובדיור קדוש, שתשרה ביניהם השכינה.
%break
%H בונה ביתו בלא צדק
%break
%letter 150
.150 וע"כ מי שבונה בניין, כשמתחיל לבנות אותו, צריך להזכיר בפיו, 
שבונה אותו לעבודת הקב"ה, משום שכתוב, הוֹי בונה ביתו בלא צדק. 
ואז עזרת השמיים שורה על ביתו, והקב"ה מכין עליו קדושתו, וקורא 
עליו שלום.
%break
כמ"ש, וידעתָ כי שלום אוהלך ופקדת נָוְוך ולא תחטא. ופקדת, פירושו, 
לפקוד דיבור בפיו כשהוא בונה, שיאמר בפיו, שבונה אותו לעבודת 
הקב"ה. ואז כתוב, ולא תחטא. ואם לא, הרי ס"א מוכן לשרות על 
ביתו.
%letter 151
.151 כש"כ, מי שבונה ורצונו הוא באופן אחר, כי מייחד ביתו לצד 
האחר, להיטמא בו. הרי ודאי שורה בו רוח הטומאה. והאדם ההוא 
אינו נפטר מהעולם עד שנענש באותו בית. ומי שיושב בו יכול להינזק, 
כי רוח הטומאה שורה בדירה ההיא, ומזיק את מי שנמצא בה.
%page 207
%letter 152
.152 ובמה ידוע, אם הבונה אותו המשיך שם רוח הטומאה? כלומר 
אם ניזוק בבית ההוא מי שבנה אותו, או בני ביתו, גם בנזקי הגוף גם 
בנזקי כסף. וכן ניזוקו שני שכנים אחריו שישבו בו. אז ודאי יברח 
האדם להר, ולא יישב בו, יישב במערת עפר ולא יישב בו.
%break
%H ונתץ את הבית
%break
%letter 153
.153 ומשום זה הקב"ה חס על ישראל, שהם אינם יודעים דבר, בכל 
אלו הבתים שמצאו בארץ, אם יש שם רוח הטומאה או לא.
%break
והקב"ה אמר, אתם אינכם יודעים, אני יודע, ואציין אותם בנגע. נגע 
יושב בבית, שהוא הס"א, הרי נגע אחר חזק, ששלחתי לשם, שיוציא 
אותו ויעביר אותו מהעולם.
%break
ואז כתוב, ונתץ את הבית, את אבניו ואת עציו. כיוון שהנגע הלך לו, 
מכוח הנגע האחר שהוציא אותו, מה הטעם, ונתץ את הבית? הרי 
הס"א כבר הלך משם? אלא בכל זמן שהבניין עומד, הוא של הס"א, 
ויכול לחזור.
%break
הבונה בית צריך לבנות אותו בצדק, שיהיה מרכבה של השכינה, 
שנקראת בית, ונקראת צדק. וזה בהארת חכמה שבה, כמ"ש, בחכמה 
ייבנה בית. וצריך להזכיר בפיו, שבונה אותו לעבודת הקב"ה.
%break
ואם לא, הס"א נמשך אל הבית, ורוח הטומאה של הס"א שורה בו, 
שהוא לעומת הרוח הקדוש של השכינה. ועליו כתוב, הוי בונה ביתו 
בלא צדק, שהוא השכינה, הנקראת צדק.
%break
וההפרש בין הס"א אל השכינה הוא, כי תיקון הארת החכמה 
שבמלכות הוא שתאיר מלמטה למעלה, כהכרעת קו האמצעי, והס"א 
ממשיך החכמה מלמעלה למטה, ומפריד השמאל מהימין.
%break
ואותם הבתים של הכנענים שבנו ביתם לס"א ולעבודה זרה, שָׁכַן בהם 
הרוח הזה דס"א מקו שמאל, וע"כ דינים הקשים דקו שמאל יש שם, 
שמזיקים לבני אדם.
%break
ונודע שבעת שקו השמאל נפרד מהימין, אין עצה להכניע אותו 
ולהחזיר אותו לימין, אלא ע"י התעוררות הדינים ממסך דחיריק, שהוא 
להעלות המלכות למקום בינה, הממעט את קו שמאל מג"ר דחכמה.
%break
והנגעים נמשכים ג"כ מדינים אלו של עליית המלכות למקום בינה, שזו 
הי' שנכנסה לאור, והאור התמעט לאויר.
%break
הקב"ה חס על ישראל, שהם אינם יודעים דבר. ואמר, נגע יושב בבית, 
שהוא הס"א, הרי נגע אחר חזק, ששלחתי לשם, שיוציא אותו ויעביר 
אותו מהעולם. כלומר כיוון שנגע של השראת הס"א ישנו בבית, שהוא 
הארת השמאל מלמעלה למטה בפירוד מהימין,
%break
הרי נגע אחר שלחתי לשם, שהוא הנגע ששולח הקב"ה בבתים אלו, 
הנמשכים מי' שנכנסה לאור, הממעט קו השמאל מחכמה. והס"א יוצא 
מהבית, כי אין לו כוח עוד להמשיך משהו מהשמאל הנפרד.
%break
וכיוון שממעט קו השמאל, שהוא כוחו של הס"א, נמצא שיוצא לא רק 
מהבית אלא מהעולם, שהתבטל כולו. אמנם אחר שהנגע התגבר על 
רוח הטומאה וביטל אותו, הרי נשאר הנגע בבית, ואין מי שיבטל אותו.
%page 208
%letter 154
.154 זה בארץ הקדושה. וכש"כ בארץ אחרת, שרוח הטומאה נמצא 
שם יותר, באותם הבתים שיכול האדם להינזק ממנו. וכש"כ, שרוח 
הטומאה שנמצא שם, קורא לחבריו, הקליפות האחרות שיימצאו שם.
%break
ואפילו דפיקות בכלים, שהיו נוהגים לדפוק בכלים, כדי לגרש רוחות 
ומזיקים מאיזה מקום, אינן מעבירות את המזיקים מהבית ההוא. 
ומשום זה הפסוק מכריז ואומר, הוי בונה ביתו בלא צדק. שהדרים 
באותו בית, ודאי אומרים הפסוק הזה, בכל יום.
%break
%H נגע ורוח הטומאה ההפכים זה לזה
%break
%letter 156
.156 עכו"ם ושאר בני אדם דרים בתוך הבית, והם שלמים, שאינם 
ניזוקים. הם באים מהצד שלהם, וע"כ אין מזיקים להם. אבל מי שירא 
חטא, יכול להינזק. ואפילו הם, אם ממשיכים לדור בו, אינם יוצאים 
בשלום.
%break
והרי כתוב, בתיהם שלום מפחד. שהבית היה מאחֵר שבנה אותו 
בצדק, והרשעים לקחו אותו וישבו בו. והפסוק הוא כך, בתיהם שלום 
מפחד ולא שֵׁבט אלוה עליהם. כלומר, כשבתיהם שלום מפחד, כי 
נבנה בצדק, אז שבט אלוה אינו שורה עליהם.
%letter 158
.158 והגיד לכוהן לאמור, כנגע נראָה לי בבית. כשהנגע נכנס בבית, 
התגלה רוח הטומאה שהיה בבית, ונלחמו זה בזה. וע"כ כתוב, נראה 
לי, כי נראה תחילה שרוח הטומאה שהתכסה בביאת הנגע, חזר 
והתגלה.
%break
והנגע שהתגלה, התכסה. ואח"כ נראה לו בצורה, שהתגלה הנגע 
בבית, והתכסה רוח הטומאה. וע"כ כתוב, והגיד לכוהן, כי דבר חכמה 
הוא, והגדה רומזת על חכמה.
%break
הנגע ורוח הטומאה השורה בבית, מחמת שנבנה שלא בצדק, הם 
הפכים זה לזה. כי רוח הטומאה ממשיך הארת החכמה דקו שמאל 
מלמעלה למטה, ג"ר. והנגע הוא מבחינת אוויר דקטנות, הממעט ג"ר 
דקו שמאל.
%break
ולפיכך, כשהנגע נראה בבית, תכף מתכסה רוח הטומאה, מחמת 
שהתמעטו ג"ר דשמאל, ואין לו ממה לינוק. אמנם אח"כ חוזר ומתגבר 
על הנגע, והוא מתגלה, והנגע מתכסה ואינו נראה.
%break
כשהנגע נכנס ומתגלה בבית, רוח הטומאה מתגבר עליו ומתגלה, 
והנגע מתכסה, ונלחמים זה בזה. וכתוב, נראה לי, כי ראה תחילה, 
שרוח הטומאה שהתכסה בביאת הנגע, חזר והתגלה.
%break
והנגע, שהיה מגולה בבית, התכסה מחמת התגלות רוח הטומאה. 
שהנגע חזר והתגבר על רוח הטומאה, וצורת הנגע נראה לו שוב 
בבית. ורוח הטומאה התכסה ונעלם.
%break
וכתוב, כנגע נראה לי בבית. כנגע ולא נגע, מחמת שראה אותם 
נלחמים זה בזה, וחשב שאפשר שיתגבר עוד רוח הטומאה ויכסה 
ויעלים הנגע. וע"כ כתוב, נראה לי. שלו נדמה כך, אשר הנגע גבר על 
רוח הטומאה וצורתו נראתה בבית.
%break
אבל לאחֵר, או לכוהן, אפשר שייראה באופן אחר. וע"כ כתוב, והגיד 
לכוהן לאמור, כנגע נראה לי בבית, כי דבר חכמה הוא. כלומר, 
שהמדובר בדבר החכמה, כי הנגע מבטל ומכסה הארת החכמה.
%page 209
%letter 159
.159 ואז בא הכוהן. ויפילו הבית ויְנַתְצו אותו, העצים, והאבנים והכול. 
כיוון שניתצו ונטהרו הכול, הם מתברכים. אז כתוב, ובתים טובים 
תבנה וישבתָ. שיבנו אותם בצדק. אלו נקראים טובים, כי הבתים 
הראשונים לא היו טובים, ואינם בכלל הקדושה והטהרה.
%letter 160
.160 א"כ, מה פירוש הכתוב, ובתים מלאים כל טוב אשר לא מילאתָ? 
ואם רוח הטומאה שורה בתוכם, איך הם מלאים כל טוב? מלאים כל 
טוב, בממון, בכסף, ובזהב, ובכל. כמ"ש, כי טוּב כל ארץ מצרים.
%break
הרי כל הבתים של המצרים מלאים כשפים ועבודת אלילים היו, ואיך 
כתוב, כי טוב כל ארץ מצרים? אלא בשביל עושר הארץ כתוב, כל טוב 
אשר לא מילאת. אף כאן, בשביל העושר והממון כתוב, בתים מלאים 
כל טוב.
%letter 161
.161 פעמיים עושר לקחו ישראל: אחד, כשיצאו מגלות מצרים, ואחד, 
כשבאו לארץ בנתיצת הבתים הנגועים. כל נגעי הבתים היו ודאי 
להתקדש הארץ ולהעביר רוח הטומאה מהארץ ומישראל.
%break
ועם זה, כשניתץ הבית, היה מוצא בו ממון, המספיק לבנות אותו 
ולמלא ביתו, כדי שלא יצטער על הבית שניתצו, ויישרו במשכנה של 
הקדושה.
%letter 162
.162 ואיש או אישה כי יהיה בעור בשרם בֶּהָרוֹת בהרות לבנות. 
החריפות המרובה בבהרת עזה, שנכתבו עליה 300 הלכות פסוקות, 
היא במראה. ובמראה נידון באלו אופנים מרובים.
%break
300 טעמים לומדים בבהרת עזה. ואחד מהם, ששערה אחת שחורה 
עודה טמאה, מטעם שהיא עֵד אחד, שתי שערות שחורות הן שני 
עדים, וזהו טהור.
%break
ומכאן והלאה, אפילו מאה שערות הן כשתיים, ושתי שערות הן כמאה, 
שזה משמע מהכתוב, לא יקום עֵד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת, 
על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר.
%break
%H גוון לבן וגוון אדום
%break
%letter 163
.163 כתוב, נֶגע לבן אדמדם. כי אז הוא נגע, משום שהלבן, הרומז על 
חסד, אינו עומד בעינו, אלא שנוטה לאדום, הרומז על דין. כתוב, אם 
יהיו חטאיכם כשָׁנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתוֹלָע כצמר יהיו.
%break
אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה לטהר אותם לגמרי, כדי שלא יימצאו 
בדין לפניו, ובעלי הדין לא ישלטו בהם. כי הכול הולך אחר מינו, אדום 
הולך לדין, ולבן הולך לחסד. ימין, שהוא לבן, לימין, חסד. שמאל, 
שהוא אדום, לשמאל, דין.
%letter 164
.164 בעשיו כתוב, וייצא הראשון אדמוני. וע"כ שורה בו מינו, דינים, 
אדום. למה בעשיו כתוב, אדמוני, ובדוד כתוב, ויביאהו והוא אדמוני? 
אלא עשיו נעשה מזוהמה של זהב, שהם דינים קשים. ודוד התדבק 
בזוהרו של זהב, השמאל דבינה, שהוא רחמים.
%page 210
בעשיו כתוב, אדמוני כולו כאדֶרֶת שיער, שיצא מהפסולת הנשארת 
בהיתוך הזהב. ובדוד כתוב, עם יפה עיניים וטוב רואי, הרומז על 
הארת החכמה, שנקראת עיניים וראייה, הנמשכת מקו שמאל של 
הבינה, הכלול עם הימין שבה.
%letter 165
.165 מה הטעם, שנגע לבן אדמדם הוא טמא? כי מראה לבן נודע 
שהוא חסד, ומראה אדום נודע שהוא דין. ולפיכך, אם היה אדום 
תחילה, ועתה נראה בו לבן, הרי טהרה נולדה בו ומתחיל להיטהר. 
ואם היה לבן תחילה ועתה נראה בו אדום, הרי מתחיל להיטמא.
%break
וכתוב, וטימאוֹ הכוהן. כי נולד בו אדום, דין, להיטמא. והכוהן היה יודע 
בכל אלו מראות. ולפעמים שנראה בו מראה של טהרה, ויסגור אותו 
לראות, אם ייוולד בו מראה אחר, ואם לא, מטהר אותו. כמ"ש, וטיהרוֹ 
הכוהן.
%break
%H דָרשה צמר ופשְׁתים
%break
%letter 166
.166 כתוב, וצָרעת נַעמָן תדבק בךָ ובזרעך לעולם. אם הוא חטא, 
למה בניו יהיו מוכים? אלישע ראה יותר משאר הנביאים, ראה שלא 
ייצא בן הגון מגֵיחֲזי, וע"כ קילל את כולם.
%letter 167
.167 ולא עוד אלא אמר לו, אני עבדתי בשירות עליון אצל אליהו, 
וזכיתי פי שניים ברוחו של אליהו, כי עבדתי באמת. ואתה רשע, פגמת 
אותי, שנשבעת לשקר, וחמדת למתנת נעמן, הרי עברת על התורה 
כולה. ומי שעובר על זה, מת הוא לעוה"ב.
%break
אבל משום שעבדת אצלי, השירות שלך לא יהיה בחינם, והמיתה 
שלך תהיה בעוה"ז, ולא לעוה"ב, ומשום זה כתוב, וצרעת נעמן תדבק 
בך ובזרעך לעולם.
%letter 168
.168 כתוב, זאת תורת נגע צרעת בֶּגד הצמר או הפשתים. למה 
כתוב, בגד הצמר או הפשתים? למה לא כתוב בגד סתם? משום 
שהנגע שורה בכל ושולט על כל.
%break
כי צמר בא מבינה, ופשתים ממלכות, והנגע שולט על שניהם. כמ"ש, 
דָרשה צמר ופשְׁתים, שהמלכות משמשת בשניהם.
%break
ומשום זה, גם כאן, שליטתו של הנגע הזה, היוצא ממקום עליון, 
מדינים דמלכות שבבינה, שולט בצמר ובפשתים. ומשום זה כתוב, 
זאת תורת נֶגע צרעת בגד הצמר או הפשתים.
%break
%H בונה ביתו בלא צדק
%break
%letter 172
.172 בית שלא נבנה בצדק, שורה בו רוח הטומאה, המזיק את 
יושביו. אוי לאלו שעוברים על דבריהם.
%page 211
%letter 173
.173 הוי בונה ביתו בלא צדק. כי בכל מקום שנמצא בו צדק, המלכות, 
כל הרוחות וכל מזיקי עולם בורחים ממנו, ואינם נמצאים לפניו. ועכ"ז, 
מי שמקדים ולוקח המקום, זוכה בו.
%break
אם מלכות הקדושה מקדימה לקחת המקום, זוכה בו הקדושה. ואם 
הס"א מקדים למקום, זוכה בו הס"א. א"כ, האם שווה השם הקדוש 
לרוח הטומאה, שמי שמקדים זוכה בו?
%letter 174
.174 אינו כן. אלא השם הקדוש, המלכות, אינו שורה במקום טומאה. 
ומשום זה, אם השם הקדוש לוקח המקום קודם לכן, כל הרוחות וכל 
מזיקי העולם אינם יכולים להיראות שם, כש"כ להתקרב אליו.
%break
ואם רוח הטומאה הוא קודם, הוא לוקח המקום, והשם הקדוש אינו 
שורה בו, כי אין זה מקומו.
%letter 175
.175 וכשהיה יורד נגע צרעת אל הבית, היה מטהר המקום ומוציא 
את רוח הטומאה ממקומו. ואח"כ נותצים הבית, העצים והאבנים 
והכול,
%break
ובונים אותו כבתחילה בצד הקדוש, בצדק, שמזכיר השם הקדוש, 
ומשרה עליו הקדושה. ועכ"ז, יבנה אותו בעפר אחר, וירחיק הבית 
ממקומו, מיסוד הראשון, ב' טפחים.
%letter 176
.176 עתה, שאינו נראה ואינו יורד מי שיילחם ברוח הטומאה ההוא, 
להוציא אותו ממקומו, כי עתה אינם נוהגים נגעים, מה התקנה של 
אותו בית, שרוח הטומאה הקדים לשבת שם?
%break
אם יכול בעצמו להוציא אותו מהבית, טוב. ואם לא, יבנה אותו 
כבתחילה, באבנים אחרות ובעצים ובכל, ויוציא אותו וירחיק אותו 
ממקומו הראשון, ויבנה אותו בשביל השם הקדוש.
%letter 177
.177 ועכ"ז, אין רוח הטומאה יוצא מהמקום הראשון, והקדושה אינה 
שורה על מקום טמא. למה לו להטריח כל כך, לסתור הבית ולחזור 
לבנות אותו שלא במקומו הראשון, בזמן שאין נגעים?
%break
כתוב, מעוּות לא יוכל לתקוֹן. כי מיום שנחרב ביהמ"ק, שאין נגעים 
נוהגים, אין רפואה נמצאת בעולם. משום זה צריך האדם להיזהר, כדי 
שיהיה שמור מרוח הטומאה, שלא יישב עוד בבית הזה.
%break
%H אמרי נא אחותי את
%break
%letter 181
.181 אמרי נא אחותי את. פסוק זה קשה. הייתכן שאברהם, שהיה 
ירא חטא ואוהבו של הקב"ה, היה אומר כך על אשתו, כדי שיטיבו 
עימו?
%break
אלא אברהם, אע"פ שהיה ירא חטא, לא סמך על זכותו שלו, ולא רצה 
מהקב"ה לגרוע מזכותו, אלא סמך על זכותה של אשתו, שירוויח 
בשבילה כסף של שאר העמים.
%break
כי בכסף זוכה האדם בזכות אשתו. כמ"ש, בית והון נחלַת אבות ומה' 
אישה מַשכָּלת. מי שזוכה באישה משכילה, זוכה בכל. וכתוב, בָּטח בה 
לב בעלה ושָׁלל לא יחסר.
%letter 182
.182 ואברהם היה הולך בזכותה לאכול שלל שאר העמים, כמ"ש, 
שלל לא יחסר. וסמך על הזכות שלה, שלא יוכלו להעניש אותו ולצחק 
בה. ומשום זה לא נתן להם כלום, במה שאמר, אחותי היא.
%page 212
ולא עוד, אלא שראה מלאך אחד הולך לפניה, ואמר לאברהם, אל 
תפחד בשבילה. כי הקב"ה שלח אותי להוציא הכסף של שאר העמים 
ולשמור אותה מכל.
%break
ואז לא פחד אברהם על אשתו, אלא על עצמו, כי לא ראה המלאך 
עימו, אלא עם אשתו. אמר, הרי היא שמורה ואני איני שמור. ומשום 
זה אמר, אמרי נא אחותי את, למען ייטב לי בעבורך וחיְיתה נפשי 
בגללך.
%letter 183
.183 ייטב לי. האם לא היה צריך לומר, יטיבו לי? שהרי כתוב, והיה 
כי יראו אותך המצרים, ואמרו, אשתו זאת. וע"כ יטיבו לי, היה צריך 
לומר. אלא, ייטב לי, אותו המלאך שהולך לפנייך. יטיב לי הקב"ה 
בעוה"ז בממון.
%break
וחייתה נפשי, בעולם ההוא. בגללך, שלא תסורי מדרך האמת, שאם 
אזכה בשבילך בכסף בעוה"ז, ואת תסורי מהדרך, הלוא מיתה מוכנה 
לי בעולם ההוא. אלא תישָמרי, שתחייה נפשי בעולם ההוא בגללך.
%letter 184
.184 ומשום שאותו מלאך הלך לפניה לשמור אותה, כתוב, וינַגַע ה' 
את פרעה נגעים גדולים, על דבַר שרַי. ודאי, על דבריה, שהייתה 
אומרת למלאך, הַכה, והוא היכה.
%break
וע"כ לא פחד אברהם בשבילה כלום, שהרי היא שמורה. ומה שפחד, 
בשביל עצמו פחד, שלא ראה שמירה על עצמו.
%letter 185
.185 עשר פעמים ציוותה שרה את המלאך להכות את פרעה. ובעשר 
מכות הוכה. כי סימן עשתה שרה אל בניה אחריה למצרים. שיוכו 
המצרים בעשר מכות, עד שייגאלו מידיהם.
%letter 186
.186 כתוב, כימי צאתךָ מארץ מצרים אראנו נפלאות. עתיד הקב"ה 
להראות גאולה לבניו, כמו אלו הימים ששלח הקב"ה להוציא ישראל 
ממצרים. והראה אלו המכות במצרים, והיכה אותם בשביל ישראל.
%break
מה בין גאולה שבסוף הימים, לבין גאולת מצרים? גאולת מצרים 
הייתה במלך אחד, ובמלכות אחת. וכאן בכל המלכים שבעולם. ואז 
יתכבד הקב"ה בכל העולם, ויידעו הכול ממשלתו של הקב"ה, וכולם 
יוכו במכות עליונות, כפליים, משום שימאנו כולם לשחרר את ישראל.
%letter 187
.187 ואז תתגלה ממשלתו של הקב"ה, כמ"ש, והיה ה' למלך על כל 
הארץ. ואז יתנדבו האומות בישראל, להביא אותם להקב"ה. כמ"ש, 
והֵביאו את כל אחיכם.
%break
אז יעמדו האבות לתחייה בשמחה, לראות גאולת בניהם כבתחילה. 
כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
%break