ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ב
%book תע"ס-ב. חלק-ז. הסתכלות פנימית
%break
%page 546
%H חלק ז'
%H הסתכלות פנימית
%break
ענין ז' מלכים המתבארים בחלק זה בדברי הרב הוא יסוד כל החכמה, 
כי כל ד' עולמות אבי"ע נמשכים מהם, וכל ענין התיקונים והבירורים 
והשתלשלות כל המדרגות אינם באים אלא להשלמתם ולתיקונם. 
%break
ולפיכך הם צריכים לתשומת לב יתרה, להבין היטב מקור אצילותם 
וסיבת שבירתם ונפילתם לבי"ע.
%break
%letter א
א) ראשית צריכים להבחין ולהבדיל בין ז' מלכים הללו, לבין או"א 
דנקודים. כי אע"פ שהם נמשכים מאו"א מ"מ רחוקים המה בהרבה 
זה מזה. 
%break
כי לא נמשכו ונשתלשלו מאו"א באורח ישר בדרך קודם ונמשך, אלא 
שהמה הגיעו להם על ידי פרצוף אחר, כמ"ש הרב לעיל (דף תק"ט 
אות ל"א) שיסוד דא"ק השפיע ו' ונקודה לאו"א, כדי להוציא ולהוליד את 
הז"ת, ע"ש. הרי שא"ק השפיע את ז' המלכים לאו"א. 
%break
וצריכים להבין הדבר, מה נשתנה פרצוף ז"ת דנקודים מכל הפרצופים 
הקודמים, אשר כולם נמשכו באורח ישר בדרך קודם ונמשך זה מזה, 
רק פרצוף ז"ת, אינו נמשך מהעליון שלו, באורח ישר, אלא ג' פרצופים 
נשתתפו באצילותו, שהם: יסוד דא"ק ואבא, ואמא.
%break
%letter ב
ב) גם צריכים להבין, למה לא נתפשט פרצוף הנקודים ג"ר וז"ת בבת 
אחת, כבכל הפרצופים הקודמים, אלא שמתחילה נתפשטו רק ג"ר 
לבד, שהם כתר ואו"א, ואח"ז ע"י הזווג של יסוד דא"ק שהשפיע להם 
השורק, אז יצאו ז"ת דנקודים. 
%break
וטעם הדבר הוא כמו שנתבאר לעיל (דף תפ"ט ד"ה והנך וד"ה אין 
להקשות) שאו"א אלו, אינם אלא בחינת זו"ן דראש, שהם רק בחינת 
חו"פ, וכל מה שנחשבים לבחינת ראש, הוא רק בכח הארת אור האזן 
שקבלו מצד התכללותם בכתר של הנקודים. 
%break
כנ"ל (דף תי"ד ד"ה וזה אמרו והנה) כי הארה זו תיקנה אותם בבחינת 
אב"א, שאחוריים דבינה הנקראים אזן, מחזיק אותם בבחינת ג"ר, 
ואינם נפגמים מחמת המסך דה"ת שממעל להם, 
%break
המונע מהם הארת הפנים דחכמה, משום שע"י האחורים דבינה 
המה חושקים רק בחסדים, בסוד כי חפץ חסד הוא והם דוחים חכמה, 
וע"כ אין המסך דה"ת ממעט אותם כלום, כי בלאו הכי אינם חפצים 
חכמה. 
%break
(כנ"ל דף תצ"ח ד"ה ונתבאר. עש"ה) אמנם תיקון אחורים ההוא, 
מספיק רק להשלמתם דאו"א עצמם, אבל אינו מספיק שיוכלו להאיר 
ולהוציא את הזו"ן, שהם הז"ת.
%break
והוא מטעם, כי כח האחורים של הבינה, הוא רק בג"ר שלה, ואינם 
בז"ת שלה, כי בעת שהיא באה להאציל ולהתפשט בז"ת שלה, 
%break
היא מוכרחת להפסיק את האחורים שלה על אבא, וחוזרת עמו פב"פ, 
כדי להמשיך ממנו הארת חכמה בשביל ז"ת שלה. כנ"ל (דף תק"א 
ד"ה המדרגה הד'. עש"ה). 
%break
ומכאן תדע, שכל פרצוף המתתקן באחורים של בינה, הוא נמצא חסר 
נה"י, כי ג"ר דחסדים, שהמה חג"ת יכולים להתתקן היטב באחורים 
דאמא, אבל הנה"י, שאפילו בספירת הבינה, 
%break
אינם יכולים לצאת ולהתפשט ממנה ולחוץ, זולת על ידי פב"פ עם 
החכמה, כנ"ל, וע"כ אינם יכולים להתגלות גם בפרצוף זה המתוקן 
בהאחורים שלה, ונבחן בו אשר נה"י שלו כלולים בחג"ת שלו, 
%break
בסוד, ואחוריהם ביתה, שנה"י שהם בחינת אחורים, הם בפנימיות 
חג"ת, ופניהם מגולים כלפי חוץ, ורק הפנים שלהם, שהם חג"ת, המה 
המגולים כלפי חוץ. (כנ"ל דף תק"ז ד"ה והנה). 
%break
%page 547
ובזה מובן היטב, שאו"א דנקודים שהיו מתוקנים בתיקון אב"א, לא היו 
יכולים להוציא את זו"ן, רק אחר שמשיגים בחינת פנים בפנים, כי אין 
התפשטות זו"ן יוצאת מבחינת אחורים כלל. 
%break
כמבואר. ועי' היטב בכל מקומות הנ"ל שצינתי לעיין בהם. כי אי אפשר 
להכפיל האריכות.
%break
%letter ג
ג) וכבר ביאר הרב לעיל (דף תק"ב אות כ"ה) שאין או"א חוזרים פב"פ, 
אלא בג' מדרגות. שהן: אב"א, ופב"א, ואח"כ פב"פ. וע"ש באו"פ 
שנתבאר היטב טעמם של הדברים. 
%break
ונתבאר שם, (בדף ת"ק ד"ה למעלה) שמדרגה זו דפב"א מגיעה להם 
ע"י זווג דע"ב ס"ג, המוריד ה"ת מעינים שאז שבים או"א אל הראש, 
ומשיגים ג"ר שלהם. ע"ש. ויש אמנם להבין מי הוא גורם שיזדווגו ע"ב 
ס"ג כדי להוריד את הה"ת.
%break
ודבר זה כבר ביאר הרב לעיל (דף שצ"ו אות ו') "שעלו כל בחינות ס"ג 
הפנימים הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן 
הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הפנימים הם המ"ן שלהם אל הטעמים 
עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן" וכו'. 
%break
ופירוש הדברים, כי מתוך שהנקודות דס"ג נתפשטו למטה מטבור 
דא"ק הפנימי ששם מקום מ"ה וב"ן הפנימים, שהם זו"ן דא"ק הפנימי, 
נמצא, שאחר הזדככות המסך ועליתו לפה דראש ס"ג, 
%break
הוא נכלל ג"כ ממ"ה וב"ן אלו הפנימים, וע"כ המה נעשו למ"ן לאו"א 
הפנימים דראש הס"ג, הנקראים ע"ב ס"ג דא"ק. ונזדווגו אז הע"ב 
והס"ג האלו, והוריד הע"ב את הה"ת מעינים של הס"ג. 
%break
ושבו אח"פ דס"ג אל הראש, ועי"כ, כלהו אח"פ שיצאו לבר מהמדרגה 
חזרו עתה למדרגתם כבתחלה.
%break
ונתבאר שם באו"פ, שגם בחינות הס"ג שעלו מתוך מ"ה וב"ן, היו ג"כ 
למ"ן. אלא שהיה שם ב' זווגים: א' אל הקטנות דנקודים, שמשם יצאו 
או"א בבחינת אב"א, וב', לצורך הגדלות דנקודים, שמשם השיגו או"א 
את הג"ר שלהם. כנ"ל (דף ת"ו ד"ה והנה) ע"ש. 
%break
ותדע, שמרשימות דס"ג. שהיו מעורבות במ"ה וב"ן, יצאה הקטנות 
דנקודים, שהם בבחינת ה"ת בעינים ויה"ו באח"פ. ומרשימות דמ"ה 
וב"ן הפנימים עצמם, יצא הזווג דע"ב ס"ג, שחזר והוריד הה"ת 
מעינים, וחיבר שוב האח"פ אל הראש כבתחלה.
%break
%letter ד
ד) וטעם הדבר, שמ"ה וב"ן דא"ק נעשו לגורם שיזדווגו הע"ב והס"ג 
העליונים להוריד ה"ת מהעינים הוא, כי הפרצוף שיצא מנקבי העינים, 
לא היה מתפשט ומאיר למ"ה וב"ן אלו, שהם נה"י דא"ק והוא מטעם 
תיקון אחורים דאמא דרביץ שם, כנ"ל. 
%break
אשר תיקון זה מעכב להתפשטות נה"י, כי הם מוכרחים להכלל בחג"ת 
בסוד ואחוריהם ביתה. לכן אחר שיצא הפרצוף דנקבי עינים על מסך 
הכלול מרשימות דנקודות דס"ג וה"ת, ולא הספיק בשביל הנה"י דא"ק, 
כנ"ל, אז נעשו הרשימות דנה"י דא"ק למ"ן בראש הס"ג, 
%break
שהיא בחינת בינה בכללה, שיש לה יחס להשפיע הארת חכמה אל זו"ן 
מצד בינה דאור ישר, כמ"ש באו"פ הנ"ל, וע"כ הפסיק ס"ג את אחורים 
שלו, ונזדווג עם ע"ב פב"פ, וע"י זווג זה, 
%break
הורד הה"ת מעינים דראש ס"ג, כי הארת ע"ב עושה זאת, משום שאין 
ה"ת בעינים דראש ע"ב. 
%break
ואז נתפשט אור החדש הזה גם מלמעלה למטה, ובקע לפרסא, 
שפירושו, שביטל את הגבול החדש דצמצום ב' שהוציא האח"פ מכל 
המדרגות, משום שאור חדש הזה, הבא מע"ב, 
%break
מבטלו ומוריד את ה"ת למקומה למלכות דראש, וכן למלכות דכל 
המדרגות, ושבים האח"פ דכל אחד למדרגתם כבתחילה. והאור 
החדש הזה נתפשט למטה מטבור דא"ק, דהיינו לנה"י דא"ק, 
שנקראים מ"ה וב"ן דא"ק.
%break
והנה האור החדש הזה נתפשט ויצא דרך הטבור לכתר דנקודים, כנ"ל 
בדברי הרב (דף ת"כ אות כ"ז) וביטל ג"כ את הגבול והפסק בין כתר 
לאו"א דנקודים, שנעשה שם בסבת הה"ת שבעינים דכתר, 
%break
כי הוריד אותה מעינים למקומה בפה, וחזרו או"א לראש, כי עתה 
המסך דה"ת נמצא מלמטה מהם, וע"כ חזרו למדרגת ג"ר שלהם 
כבתחלה. 
%break
%page 548
ומלבד היציאה הזו דרך הטבור, יצא ג"כ אור החדש הזה דרך יסוד 
דא"ק, והשפיע להם סוד השורק, שהוא ו' ונקודה: והנקודה נטיל אבא, 
והו' נטלה אמא להוציא ולהוליד הו"ק דז"א, כנ"ל בדברי הרב (דף תכ"ג 
אות ל"א).
%break
%letter ה
ה) ותדע שב' ההארות שאמרנו שקבלו ג"ר דנקודים מאור החדש 
דבקע לפרסא, עשו ב' מצבים באו"א. 
%break
כי ההארה הא' שקבל כתר דרך הטבור, הורידה הה"ת מכתר לפה 
דאו"א, ואז שבו או"א לבחינת ראש כמו הכתר, כי כבר המסך נמצא 
למטה מהם, וזה נבחן שנה"י דכתר התלבשו בהם, ואו"א השיגו אור 
הפנים. 
%break
ועכ"ז עדיין לא הועיל זה לאמא, כי אע"פ שהיא יכולה עתה להחזיר 
פניה לאבא, ולקבל אור החכמה, כי כבר נתבטל הגבול שנעשה בסבת 
ה"ת שבעינים, מ"מ אין לה עוד סבה שתפסיק אחורים שלה, 
%break
שיש לה משורשה שבאו"י, כי היא חושקת תמיד לחסדים בסוד כי חפץ 
חסד הוא, ודוחית חכמה כנ"ל. 
%break
ונמצא כי אבא בלבד נהנה מן החזרה לראש, כי מקבל הג"ר והפנים 
שלו, אבל אמא, עדיין מחזקת באחורים שלה, בסוד כי חפץ חסד כנ"ל. 
ולכן באו עתה או"א במצב של פנים באחור. 
%break
דהיינו פני אבא באחורי אמא: כי אבא יש לו בחינת פנים, ואמא עוד 
מחזקת את אחורים שלה על אבא. הרי כי הארה זו שקבל הכתר 
להוריד הה"ת מעינים, עשה רק מצב פב"א באו"א.
%break
וההארה הב' דרך היסוד דא"ק אשר קבלו או"א דנקודים, דהיינו הו' 
והנקודה, הביאה לאו"א במצב פב"פ. 
%break
כי אותו השורק שהאיר היסוד להם, הוא בחינת זו"ן: כי הו' הוא בחינת 
ו"ק חג"ת נה"י דז"א, והנקודה היא בחינת מלכות. 
%break
והם נעשו למ"ן באו"א. כנ"ל (דף תכ"ג אות ל"א בדברי הרב) וגרם 
לאמא שתפסיק אחורים שלה, ולהחזיר פניה לאבא כדי שתזדווג עמו 
פב"פ, ולהמשיך הארת חכמה לצורך זו"ן שעלו אליה למ"ן. 
%break
והנה נתבאר שע"י הארת האור החדש דרך הטבור אל הכתר, קבלו 
או"א המצב דפב"א, וע"י הארת האור החדש דרך היסוד לאו"א קבלו 
או"א המצב דפב"פ, וגם האורות דזו"ן היסודיים בצורת מ"ן, שע"י 
זווגם דפב"פ הוציאו והולידו אותם למקומם.
%break
ואין להקשות, כיון שנה"י אלו דא"ק הפנימי לא יכלו לקבל מטעמים 
דס"ג, עוד מטרם צמצום ב', כנ"ל (דף ש"צ באו"פ ד"ה וס"ג) משום 
שבע"ב חסר המסך דבחי"ד, ואיך יכלו כאן לקבל האור החדש דזווג 
ע"ב ס"ג. 
%break
והנה בכלל אין זה שום קושיא, כי כאן שאני, שהרי הרשימות עצמן 
דנה"י דא"ק עלו למ"ן ונתכללו בזווג דע"ב ס"ג, וע"כ המה יכולים עתה 
לקבל מע"ב. 
%break
אמנם לפי האמת, אין זה נבחן על שם קבלת הכלים דנה"י דא"ק, כי 
לא המשיכו אור החדש הזה לצורך עצמם, אלא לצורך לידת ז"ת 
דנקודים, בדומה לטפה הנמשכת ממוח האב, וכלפי עצמם דנה"י 
דא"ק, נחשב קבלתם רק דרך העברה בעלמא.
%break
%letter ו
ו) והנה נתבאר מה שהקשינו לעיל באות ב' למה לא נתפשט פרצוף 
הנקודים, ג"ר וז"ת בבת אחת, ע"ד כל הפרצופים הקודמים. כי יש כאן 
מרחק של ג' מצבים בהכרח. 
%break
שהרי הג"ר דנקודים יצאו ע"י הזווג שבנקבי העינים, והוכרחו להמצא 
משום זה במצב של אב"א, שבמצב הזה אפילו או"א בעצמם נבחנים 
למחוסרי נה"י, כנ"ל באות ב', ומכ"ש שלא יכלו להוציא את הז"ת, 
%break
אלא אח"ז ע"י מ"ן דנה"י דא"ק, שעלו לע"ב ס"ג, והולידו האור החדש 
דבקע לפרסא, שתחלה קבל הכתר האור הזה דרך הטבור, 
%break
והוריד הה"ת מעינים והביא לאו"א במצב דפנים באחור, כנ"ל, ואח"ז 
קבלו או"א את אור הזה דרך יסוד דא"ק, הנה אז השיגו את הז' אורות 
השייכים לז"ס תחתונות שהן זו"ן, ואז באו למצב דפב"פ ויכלו להוליד 
את הז"ס תחתונות דנקודים.
%break
גם נתבאר היטב ענין ההשתנות דז"ת דנקודים מז"ת דפרצופים 
הקודמים, שלא נמשכו בארח ישר מן ג"ר שלהם, מה שעמדנו בזה 
באות א'. 
%break
%page 549
כי נתבאר, שאו"א מצד עצם אצילותם אין להם מבחינת זו"ן ולא כלום: 
כי מלבד שהם עצמם מחוסרי נה"י, כנ"ל, הנה הם מבחינת ה"ר 
בלבד, 
%break
ואין בהם מבחינת ה"ת כלום, כנ"ל (תמ"ד בהסתכלות פנימית אות ט') 
אשר הה"ת נשארה בעינים בכתר, ולא נמשך ממנה כלום לאו"א 
דנקודים. ע"ש. 
%break
ולפיכך אי אפשר כלל שז"ת דנקודים ימשכו בארח ישר מאו"א, אלא רק 
על ידי א"ק הפנימי, שהכלים שלו המה מבחי"ד כי ע"כ קומתו עד 
הכתר, כנודע. 
%break
ולכן לא היה אפשר שיצאו ז"ת דנקודים רק אחר שנה"י דא"ק הפנימי 
בעצמם יעלו למ"ן לע"ב ס"ג, וימשיכו עי"ז אור חדש, בסוד השורק, 
%break
שפירושו ו' ונקודה דהיינו האורות היסודיים של הזו"ן, וא"ק הפנימי 
השפיע אותם למ"ן לאו"א, כנ"ל, ואז נזדווגו עליהם או"א והולידו אותם 
למקומם.
%break
ואין לשאול, שלפי"ז, למה צריכים לגמרי אל הפרצופים דאו"א, כיון 
שאין להם שייכות לבחי"ד הכלולה בזו"ן, והיה להם לצאת באורח ישר 
מא"ק הפנימי, אכן זה לא יתכן כלל לפי דרך המדרגה, 
%break
כי הנאצל מא"ק הפנימי, הוא פרצוף ע"ב, שקומתו עד החכמה, ולא 
פרצוף ז"ת, שהם קומה דבחי"א, וחסר להם ג"ר מעצם אצילותם 
כנודע. 
%break
ולפיכך זו"ן מחויבים לצאת דרך או"א, דהיינו בהשתלשלות המדרגה 
עד למסך דבחי"א, כמ"ש (בהסתכלות פנימית דף תמ"ב ד"ה ועדיין. 
עש"ה כל ההמשך). 
%break
הרי שלשניהם הוא צריך, כי העצמות דז"א, המחויב להכלל בה"ת אינו 
יוצא אלא ע"י נה"י דא"ק הפנימי ודבר אצילותו ליציאה למקומו, לא 
יצוייר כי אם ע"י פרצופי או"א.
%break
%letter ז
ז) ובזה תבין מ"ש חז"ל (קידושין דף ל') שלשה שותפין הם באדם 
הקב"ה ואביו ואמו. אבא מזריע לובן שבו ואמא מזרעת אודם שבו, 
והקב"ה נופח בו נשמה (ע"ש בפירש"י) כי ענין שותפות זאת, נמשכת 
מהמדרגות העליונות, כנ"ל. 
%break
כי נתבאר שגם בזו"ן הראשונים שבעולמות, היו שלשה שותפין: א"ק 
הפנימי, ואו"א דנקודים, אשר הלובן שבו, דהיינו החסדים, הם מאבא. 
והאודם שבו, דהיינו הגבורות הם מאמא. אמנם עצם נשמתו הוא 
מא"ק הפנימי. והבן. 
%break
וכן הדבר גם בז"א דאצילות, ששלשה שותפים באצילותו. א"א, ואו"א, 
כי ערך א"א באצילות, הוא כמו א"ק הפנימי שבכאן, וגם שם עיקר 
עצמותו ושורשו בא מא"א, וחסדים וגבורות באים מאו"א.
%break
%letter ח
ח) ונתבאר היטב ענין ב' הזווגים שנעשו לצורך הנקודים, על ב' מיני 
הרשימות, שהמסך שעלה לראש הס"ג היה כלול מהן: כי זווג הא' 
נעשה על הרשימות של הנקודות דס"ג, הכלולות מה"ת, 
%break
שזווג זה נעשה בבחינת נקבי עינים, כלומר, בבחי"א שבראש, בסוד 
ה"ת בעינים, שעי"ז יצאו אח"פ דכל המדרגות לחוץ, ויציאה זו גרמה ג' 
ראשים בנקודים, כנ"ל בחלק ו'. 
%break
גם יצאו בינה וזו"ן של ע"ס דסיום דא"ק לבר מכל אצילות. ונעשו לבי"ע 
דפרודא. ואו"א דנקודים, שהם הראש הג' נתקנו באב"א. 
%break
וזווג ב' נעשה על הרשימות דנה"י דא"ק הפנימי דהיינו, שנעשה למ"ן 
לזווג ע"ב ס"ג דראש הס"ג, שע"י זה הורד ה"ת מעינים לפה 
כבתחילה, ואור שיצא מזווג זה בקע לפרסא, 
%break
כלומר שביטל הגבול והמסך המבדיל בין עינים לאח"פ, והשיב אח"פ 
למדרגתם כבתחלה, והוא האיר להנקודים בשנים: א' דרך הטבור, אל 
הכתר דנקודים, והוריד גם הה"ת שבנקבי עינים דכתר אל פה דכללות 
הראש למטה מאו"א, שבזה חזרו או"א לראש והשיגו הג"ר שלהם. 
%break
והארה הב' דרך יסוד דא"ק אל או"א, שהוא בחינת הו', ונקודה, דהיינו 
שרשי הזו"ן, ונעשו בהם למ"ן שהשיב אותם פב"פ, ונזדווגו והמשיכו 
הארת חכמה לזו"ן, מתחלה על ידי התכללותם דזו"ן בזווג או"א גופיהו, 
שאז נבחנים הזו"ן האלו לבחינת דעת של או"א, 
%break
ואח"כ נתפשטו ממלכות של או"א ולמטה לבחינת גוף, ונתלבשו בכלי 
של מלך הדעת. והאור שנתפשט במלך זה, נבחן לאור היחידה דז"א.
%break
%page 550
%letter ט
ט) וכבר ידעת, שהארה הראשונה של האור החדש דבקע לפרסא, 
אשר האיר דרך הטבור לכתר דנקודים, עוד לא השיב לאו"א פב"פ אלא 
רק פב"א. 
%break
כי אפילו אחר שאמא שבה אל הראש, מ"מ אינה מפסקת אחורים 
שלה, זולת ע"י סבה המכרחת לה להפסיק. אשר ע"כ לא החזירה 
פניה לאבא, רק אחר שקבלה המ"ן דו' ונקודה מיסוד דא"ק. 
%break
אשר מ"ן הללו שהם בחינות זו"ן שיש לה קשר אליהם, מצד או"י, 
להשפיע בהם הארת חכמה, מעוררים אותה להפסיק האחורים, 
ולחזור פב"פ עם אבא. כנ"ל. 
%break
והנה ב' המצבים האלו נעשו לסבה שזו"ן לא יקבלו מזווג פב"פ דאו"א, 
אלא חסדים וגבורות לבד, רק בהארת חכמה. והוא מטעם כי אפילו 
עתה אחר חזרתה פב"פ עם אבא, אינה מקבלת ממנו, אלא אותו 
השיעור הארת חכמה, שבינה דאור ישר משפיעה לזו"ן דאו"י. 
%break
שהרי כל חזרתה פב"פ לא היתה אלא בשביל זו"ן, שיש לה קשר 
עמהם מצד האו"י, כנ"ל, ולא כלל בשביל עצמה, ע"כ היא מודדת להם 
במדה זו של זו"ן דאו"י. ונודע שזו"ן דאו"י הם בעצמם רק חסדים 
בהארת חכמה, כנ"ל (חלק א' דף ל"ה תשובה ס"ט ע"ש).
%break
ועכ"ז יש להתחשב בהרבה עם שיעור הקומה: אם הוא הארת חכמה 
מקומת הכתר, או הארת חכמה מקומת החכמה, וכו', שהרי החכמה 
מתמעטת ויורדת מקומה לקומה, כנודע. ותדע ששיעור הקומה מיוחס 
למצב הא', 
%break
דהיינו אל אור חדש המאיר דרך הטבור לכתר דנקודים, שהוריד ה"ת 
שממעל לאו"א תחת או"א אל הפה. ואע"פ שלא השיב עוד לאו"א אלא 
פב"א, מ"מ שיעור הקומה תלוי בהורדת ה"ת, כי בהורדת ה"ת לפה, 
שנמצאת בחי"ד במקומה במלכות דראש, יוצאת עליה קומת כתר. 
%break
ואם היא באה רק לבחי"ג דראש, שנקרא חוטם, יוצאת עליה קומת 
חכמה, ואם לאזן, יוצאת עליה קומת בינה וכו'. אבל המוחין דז"א, 
כלומר שיעור הארת חכמה שז"א מקבל, הם אינם באים אלא במצב 
הב', בשעה שאו"א באים למצב פב"פ, 
%break
כי אז משפיעה בינה המוחין דהיינו הארת חכמה לזו"ן כנ"ל. הרי 
ששיעור הקומה תלוי בהמצב הא' לפי המקום שירדה שם הה"ת, 
ומוחין דזו"ן תלויים בהמצב הב', כי אז אמא מקבלת הארת חכמה 
בשבילם.
%break
%letter י
י) ועתה יתבאר לך היטב טיב האורות נרנח"י דחיה שקבלו ד' המלכים: 
דעת חסד, גבורה, ש"ע דת"ת. כי כל שינוי האורות והתמעטותם בא 
רק מהשינוים שנעשו במצב הא' דהיינו בירידת ה"ת מעינים: כי 
בביאתה לפה יצאה הקומה דאור היחידה למלך הדעת. 
%break
ובהתעלותה לחוטם, יצאה קומת אור חיה למלך החסד. ובהתעלותה 
לאזן יצאה קומת אור הנשמה למלך הגבורה. ובהתעלותה לעינים אל 
המקום שהיתה בו מתחלה, יצאה קומת אור דרוח נפש, לשליש העליון 
דמלך הת"ת. 
%break
אמנם במצב הב' דהיינו במצב דפב"פ, לא נעשה שום שינוי: אלא 
בשעה שהיתה קומת היחידה בהפרצוף, שהה"ת היתה בפה, קיבלה 
אמא הארת חכמה מקומת יחידה, דהיינו באותו שיעור שזו"ן דאו"י 
דכתר מקבלים מבינה דכתר. וזהו השיעור דמוחין דיחידה דז"א. 
%break
כי כל ספירה כלולה מע"ס ואפילו הספירות דאור ישר, כנודע. ובשעה 
שה"ת היתה בחוטם, קבלה אמא הארת חכמה מקומת חיה, שהוא 
השיעור מה שזו"ן דאו"י דחכמה, מקבלים מבינה דחכמה, וזהו 
השיעור דמוחין דחיה דז"א. 
%break
ובשעה שה"ת היתה באזן, קבלה אמא הארת חכמה מקומת הנשמה, 
בשיעור מה שזו"ן דאו"י דבינה, מקבלים מבינה דבינה. וזהו השיעור 
דמוחין דנשמה דז"א, ובשעה שה"ת באה שוב לעינים, אז נשתנה 
המצב הב' ג"כ, וחזרה אב"א עם אבא, 
%break
כי אינה מקבלת עוד הארת חכמה מאבא כלום. אלא רק בחינת רוח 
נפש, וחסרה מהארת ג"ר לגמרי. רק מבחינת אב"א לבד.
%break
%letter יא
יא) וכן אחר שנזדכך לגמרי ושב לשורשו לפה דאו"א, שחזר בו עביותו 
דבחי"ג, דהיינו ששוב ירדה ה"ת מעינים לחוטם. כנ"ל (דף תקכ"ה ד"ה 
והמשיך ע"ש) שהקומה הזו היא קרובה לקומת חיה, ונקראת בכללה 
נשמה או ישסו"ת ע"ש. 
%break
%page 551
הנה חזרו עליהם אותם ב' מצבים שהיו באו"א. וגם כאן המצב הא' 
דהיינו הורדת ה"ת מן העינים הולך ומשתנה, כי כשירדה הה"ת 
לחוטם, מקבלת התבונה פב"פ בחינת יחידה חיה דנשמה לזו"ן. ואז 
יורד האור ממלכות דישסו"ת למטה, לב"ש תחתונים דמלך הת"ת. 
%break
וכשנתעלה הה"ת לאזן מקבלת התבונה בחינת נשמה דנשמה לזו"ן, 
וממלכות שלה ולמטה, מתפשט האור למלך נצח והוד. וכשנתעלה ה"ת 
לעינים, אז משתנה גם המצב הב', 
%break
כי אז ישסו"ת חוזרים אב"א, ומשפעת בחינת הרוח למלך היסוד, 
ואח"כ בחינת הנפש, למלך הז' שהוא המלכות. כי כשמזדכך לבחי"א 
היא משפעת רוח. וכשמזדכך לבחינת השורש היא משפעת מלכות. 
כמ"ש באו"פ במקומו.
%break
%letter יב
יב) וצריך שתבחין כאן, בין או"א דקטנות במצב אב"א, שהם יצאו 
מנקבי העינים בזווג א'. ובין או"א דגדלות, שיצאו ע"י זווג דע"ב ס"ג עד 
שבאו למצב פב"פ, כנ"ל. כי החילוקים שביניהם המה יסודות הכי 
חשובים שבהחכמה. 
%break
ובעיקר צריכים לדייק ההפכיות שיש ביניהם מתחילתם לסופם: כי 
מתחלתם נחשבים למדרגה אחת, רק שבאה בב' מצבים, שמצד עצם 
אצילותם נאצלו במצב אב"א, ומצד תוספת אור שהשיגו מהארת הזווג 
דע"ב ס"ג וממ"ן דיסוד דא"ק, קנו המצב דפב"פ. 
%break
אבל הם מדרגה אחת. ולא עוד, אלא שהמצב הב' חשוב הרבה מאד 
על המצב הא', כי בהמצב הא' היו חסרי ג"ר דחכמה. ולא היה בהם 
רק בחינות ג"ר דאחורים דבינה, הדוחים חכמה. אבל בהמצב הב' 
חזרו לראש והשיגו ג"ר שלהם בשלימות.
%break
אמנם בסופם, נתהפך הדבר מקצה אל הקצה, והוא, כי נבדלו זה מזה 
ונעשו לב' מדרגות: והמצב הא' נעשה לבחינת ראש ולבחינת פנים, 
והמצב הב' נעשה לבחינת גוף ולבחינת אחורים, 
%break
וסבת הדבר, הוא מטעם שביה"כ דהיינו הגופות שלהם שנתפשטו בד' 
המלכים: דעת, חסד, גבורה, וש"ע דת"ת. כנודע. אמנם בצורת הענין 
יש הבנה חשובה מאד, הראוי לתשומת לב במיוחד.
%break
%letter יג
יג) והענין הוא, כי כל פרצוף דנקודים, נחשב כמו פרצוף ס"ג דא"ק, 
והוא מטעם שיש במסך שלו בחי"ב דהתלבשות, כנודע. והס"ג כולו 
הוא בחינת בינה, להיות בינה הבחינה העליונה שבו. וע"כ כל נטיות 
בינה דאור ישר שולטות בו. 
%break
ונודע, שבינה דאור ישר כולה חסדים, ובחינת הארת חכמה שמקבלת 
לתוך החסדים, כבר נחשבת לבחינת חוץ ממנה, שקנתה שם בפ"ע, 
שהוא ז"א. והמרחק ביניהם רב מאוד, כמו המרחק שבין השורש, 
לענף קטן היוצא ממנו, 
%break
כי בינה היא שורש, וז"א הוא ענף קטן שיצא ממנה. ואע"פ שיש בבינה 
בחינת אחורים על אור חכמה, מ"מ אין אחורים אלו נחשבים לשום 
מיעוט אליה, ואדרבה, שנחשבים לכל שבחה של הבינה. בסוד כי חפץ 
חסד הוא. כנודע. 
%break
וע"כ הבינה בחינת ג"ר לגמרי בלי שום מיעוט כלל. ומטעם זה לא 
נפגמו או"א ביציאתם מראש, מחמת הה"ת שבעינים דכתר, כי אותה 
מקצת הארה שהיתה להם מאור אזן, שהוא בינה, מכח התכללותם 
בזווג דהתלבשות של הזכר, הספיקה להם לבחינת ג"ר, 
%break
ואינם נפגמים כלל מצמצום חכמה, שה"ת שבעינים מעכבת עליהם, כי 
אפילו בלאו הכי לא היו מקבלים חכמה, מחמת הארת אור אזן שבהם. 
כמבואר.
%break
והנך רואה, שהמצב דאב"א של או"א, מספיק להם לשלימות גמורה 
בלי שום חסרון. ולפיכך אין להם חיבור גדול כל כך עם מצב הב' 
דגדלות שהשיגו מהאור חדש דבקע לפרסא, כי לולא המ"ן שהאיר 
בהם יסוד דא"ק, לא היו מקבלים לאור החדש הזה כל עיקר, 
%break
כי החשק שלהם דבוק אך בחסדים כנ"ל. ולפיכך דבר הביטול דזווג 
דגדלות, לא נגע בהם כלל. כי כל הראש הזה דגדלות, היה להם כדבר 
חוץ מהם, שהמשיכו אותו רק לצורך המ"ן שיסוד האיר בהם. כמבואר.
%break
%page 552
ולא עוד אלא אפילו אח"כ שנתבטלו כל ע"ס דראש דגדלות, לא נתבטלו 
לגמרי, כמו ז"ת, אלא שנכלל תכף באחורים דאו"א דמצב א', שאחורים 
אלו סמכו אותם בבחי' ג"ר ואצילות ולא נפלו לבי"ע.
%break
%letter יד
יד) ואין להקשות, לפי"ז היה להם לע"ס דגדלות הללו להשאר בראש 
במקום או"א, ולמה ירדו לבחינת גוף, במקום המלכים דחג"ת, אחר 
שגם הם נתלבשו באחורים דאמא, כמו או"א דראש. והענין הוא. כי 
הוכרו עתה לב' מדרגות נבדלות זו מזו לגמרי. 
%break
והוא לסבת יציאתם על המ"ן שקבלו מיסוד דא"ק: הו' והנקודה, שהן 
בחינות נה"י ושורשיות דזו"ן, כנ"ל. אשר אלו מיוחסים ובאים מנה"י 
הפנימים דא"ק, ואינם שייכים לבחינת עצמם, 
%break
כנ"ל (בהסתכלות פנימית חלק זה אות ו') אלא בשעה שהיו בהם למ"ן, 
שנכללו בבחינות היסודות דאו"א, שהמשיכו עליהם אור חדש בע"ס 
דכתר וחכמה, כנ"ל. אשר או"א עצמם נתגדלו על ידיהם במוחין ונה"י 
חדשים. הנה בשעה זו היו מחוברים עמהם כמדרגה אחת. 
%break
אבל אחר שנשברו הגופות שלהם ונזדכך המסך ונתבטל אותו הזווג 
דגדלות, ולא נשאר ממנו אלא הרשימות שנשארו באותם הנה"י שקבלו 
מיסוד דא"ק. הנה הוכרו כגוף זר אליהם, שאינם כלל מבחינות או"א 
וראש, וע"כ ירדו למטה מהם לגוף, ולבחינת חג"ת.
%break
ונתבאר היטב איך נתהפכו המצבים שמצב הא' דאו"א אב"א, נשאר 
לבסוף לבחינת הראש ולבחינת פנים, וענין הביטול דע"ס דגדלות אינו 
נוגע בו כלל. ומצב הב' דאו"א פב"פ, נשאר לבסוף לבחינת גוף, 
%break
ולבחינת אחורים כי נפגם מאד מביטול הזווג דגדלות שנסתלקו כל 
אורותיו, ולא נשאר ממנו כי אם בחינות המ"ן, דהיינו בחינות הו' 
והנקודה, ובחינות הרשימות מכל ע"ס דגדלות שהיו בו. אמנם ע"י 
אחורים דאו"א דראש המושפעים אליהם למקומם בגוף, 
%break
המה מקבלים בזה, ענין תיקון קוים שיש באו"א. וע"כ הם מכונים 
התפשטות כח"ב לחג"ת, כי תיקון קוים דג"ר דנקודים נתפשט אליהם. 
והמה נעשו לכלי קבלה אל הרשימות שנשארו מד' המלכים דעת 
וחג"ת, כמ"ש הרב.
%break
%letter טו
טו) והנה נתבאר בדיוק ענין אחורים דאו"א שנפלו לחג"ת מה הם. 
שעצמותם דאחורים האלו, הם בחינות המ"ן והרשימות דע"ס דגדלות 
דאו"א. 
%break
אמנם נוסף עליהם הארת אחורים דאמא, וגם הלבושים של המ"ן 
מעת היותם בראש דאו"א, שלבושים ההם נעשו להם לבחינת הקוים, 
גם ענין אחורים דאמא קבלו בתוך הלבושים ההם. 
%break
ותדע שההבחן בין עצם האחורים שנפלו, ובין הלבושים האלו שלקחו 
עמהם מעת התלבשותם באו"א, הוא גדול מאד כי הלבושים ההם, אין 
בהם מבחינת ה"ת כלום, כמו הכלים דאו"א, והם המגינים על 
האחורים האלו מכל הצדדים, כמ"ש במקומם.
%break
גם תבין שמקום נפילתם של אחורים אלו, היו כל קומה למקום הגוף 
שלה. כי קומת יחידה, נפלה למקום מלך הדעת. וקומת חיה, נפלה 
למקום מלך החסד. וקומת נשמה, נפלה למקום מלך הגבורה. וקומת 
נפש רוח, נפלה לשליש עליון דת"ת. 
%break
אלא שנוסף בהם תיקון קוים, מה שלא היה בהגופות שלהם. כי הדעת 
וחג"ת מלכו זה תחת זה, אבל האחורים נתקנו בבחינת כלים חדשים, 
בדרך ימין שמאל אמצע. 
%break
כי על כן הרשימות של אלו ד' המלכים, מצאו להם מקום להתלבש 
באלו הכלים החדשים, שנעשו מהאחורים דאו"א. כדברי הרב. עי' לעיל 
דף תקל"ז ד"ה אור הת"ת.
%break
%letter טז
טז) אמנם צריכים להבין אחר שנזדכך המסך, והכלים נשברו מחמת 
הסיגים שבהם, ונפלו לבי"ע, וה"ת שוב עלתה בעינים, ואו"א חזרו 
אב"א. 
%break
א"כ איך הועיל עלית המסך שנזדכך מכלים השבורים ועלה לראש 
דאו"א, להתחדש שם בזווג חדש, עד שיכול להוציא הראש דישסו"ת 
בקומת בחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב דעביות. ומי חזר והוריד הה"ת 
מעינים.
%break
%page 553
והענין הוא, כי יש ב' גורמים להסתלקות האורות מתוך הכלים דנקודים 
שהם: הזדככות המסך, כמו בהגופות דהפרצופים הקודמים. ודבר 
הסיגים שהיו מעורבים בתוך הכלים האלו. שפירושם, עביות דכלים 
דבחי"ד, 
%break
אשר נתערבה בכלים דס"ג, מכח הלבשתם למטה מטבור דא"ק, כי 
הכלים דנקודים הם בחינות הכלים דט"ת דס"ג שנתפשטו עד סיום 
רגלים דא"ק, שנסתלקו מהם האורות בעת צמצום ב', וע"כ עברו אל 
הפרצוף דנקודים, הנחשב להתפ"ב אל הט"ת דס"ג אלו. 
%break
כמ"ש באו"פ (דף תפ"ו ד"ה הסיגים. עש"ה) וכיון שמסך דבחי"ד 
דעביות לא היה בפרצוף הנקודים, ע"כ לא היו ראוים כלים אלו לקבל 
אור העליון, 
%break
כי בעת שהיה האור מתפשט לתוך הכלי ופגע בחלקים דבחי"ד, 
המעורבים שם, נסתלק תכף ויצא משם, והכלי נשבר ונופל לבי"ע ע"ש 
באו"פ הנ"ל.
%break
אמנם בהסתלקות האורות דגדלות דראשייהו דאו"א ונפילתם לחג"ת 
דנקודים, לא פגע ולא נגע בהם ענין הסיגים האלו כלל וכלל, ומכ"ש 
שלא גרמו לנפילתם. כי אין הסיגים האלו פוגמים אלא בכלי קבלה 
דגוף, שהם מקבלים האור ממעלה למטה, 
%break
משא"כ בכלים דראש, שאין בהם כלום מבחינת התלבשות האורות, 
אלא שהם שרשים אל הכלים בלבד. כנודע. וע"כ אין אל הסיגים הללו 
שייכות להם כל עיקר. וע"כ כל הגורם להסתלקות האורות דראש, היה 
רק הזדככות המסך בלבד. 
%break
כי אחר שנזדכך, למשל, המסך מכלי דדעת, הרי כבר אינו ראי לקבל 
האור דהסתכלות עיינין דאו"א, וע"כ נפסק הזווג הזה מאליו. כי כל 
עיקר הזווג הזה דפב"פ היה רק בשביל המ"ן שהם הזו"ן שנתפשטו, 
וכיון שנתבטל המקבל, 
%break
כבר אין לאמא שום צורך להארת חכמה בשבילו, ותכף מפסקת הזווג 
השייך לכלי דדעת, והמסך נתעלה למקום החוטם, כנ"ל בהסת"פ אות 
י' וכמ"ש הרב לעיל דף תקי"ח אות מ"א ותק"כ אות מ"ב. ועד"ז 
כשנזדכך המסך מכלי דחסד ונתבטל המקבל מזווג דחוטם, 
%break
הפסיקה אמא הזווג הזה, והעלה הה"ת למקום אזן, בשביל כלי 
דגבורה. וכשנזדכך המסך גם מכלי דגבורה, הפסיקה גם הזווג הזה 
וה"ת עלתה לעינים, בשביל כלי דש"ע דת"ת. באופן שעלית ה"ת 
בחזרה לעינים, היה רק מחמת הזדככות המסך בלבד. 
%break
אבל כלים דגוף, אם לא היה בהם העירוב של הסיגים, אלא רק סבת 
הזדככות המסך בלבד, לא היו נשברים ומתים ונופלים לבי"ע, אלא 
כהכלים דפרצופים הקודמים, שלא מתו כלל מחמת הסתלקות 
אורותיהם.
%break
%letter יז
יז) ולפיכך אחר הזדככות המסך הזה דחזה דנקודים לגמרי עד 
שהשוה צורתו למלכות דראש דאו"א, חזר ונכלל בשורשו במלכות 
דראש דאו"א, ונכלל שם בהזווג שבהם, עם הרשימות הכלולות בו בד' 
המלכים. 
%break
וכבר ידעת ענין ב' הארות שהיו מחויבים להכלל בלידת זו"ן דנקודים: 
הארה א' לשיעור קומה, שהוא ע"י אור חדש שיצא דרך הטבור לכתר 
דנקודים והוריד הה"ת תחת לאו"א. והארה ב' דרך היסוד דאו"א, 
%break
שהארה זו היתה למ"ן ולגורם להחזרת פב"פ דאבא ואמא ולהמשיך 
הארת חכמה בשביל זו"ן. ועפ"ז תבין גם כאן, שאותן ב' ההארות 
כלולות עתה בהמסך והרשימות ההם שעלו בחזרה לאו"א, כי שיעור 
הקומה נכלל בב' הרשימות העליונות שישנן בהמסך: 
%break
שהן בחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב דעביות. ובחינת המ"ן כלולה בכללות 
המסך והרשימות, להיותן רשימות דזו"ן, שהן צריכות להארת חכמה, 
שיש להם אותו הקשר עם אמא, דוגמת הו' ונקודה של הארת יסוד 
דא"ק, שהרי הן רשימות מו' ונקודה זו, שנתפשטו לבחינת גוף.
%break
%letter יח
יח) וע"כ כשעלה המסך והרשימות שבו למלכות דאו"א, נעשו שם למ"ן 
לאו"א שהיו באב"א, וחזרו בשבילם למצב פב"פ, כדי להמשיך להם 
הארת חכמה. ואז הורדה ה"ת מעינים שהן בחי"א, לבחינת החוטם 
והאזן, 
%break
%page 554
דהיינו בשיעור העביות של הנקבה ובשיעור התלבשות של הזכר, 
ונכללו זב"ז ע"ד ההתכללות זכר ונקבה שבפרצופים הקודמים וע"י 
הזווג הזה יצא ראש דישסו"ת, בבחינת הסתכלות עינים דישסו"ת זה 
בזה, 
%break
וכשהוכרה עביות דגוף שבהם, ירדו למקומם במקום החזה דנקודים, 
ונתפשט ראש דישסו"ת ממקום החזה שבש"ע דת"ת ולמעלה, עד 
הפה דאו"א, ומחזה ולמטה, דהיינו בב"ש ת"ת תחתונים, נתפשט 
הגוף שלהם. 
%break
ואחר שנזדכך המסך הכלול מבחי"ב ובחי"ג, ונשבר הכלי דת"ת, 
נסתלק הזווג דהסתכלות עיינין דישסו"ת, ועלה המסך לבחי"ב לבד, 
שהוא בחינת גוף כלפי זווג דהסתכלות עינים ומזווג הזה ממעלה 
למטה, נתפשט המלך דנצח והוד. 
%break
ואח"כ כשהזדכך גם הנו"ה, עלה המסך לבחי"א, ויצא ממעלה למטה 
מלך היסוד, ואח"כ נזדכך לבחינת השורש ויצא ממעלה למטה בחינת 
המלך הז' שהיא מלכות.
%break
%letter יט
יט) ועם המתבאר, תבין גם סדר נפילתם של הכלים הנשברים לבי"ע, 
כי הוא בסדר הפוך מבעת מלוכתם. כי בעת התלבשות האורות 
בהכלים, נמצא תמיד שכל העב מחברו, הוא יותר חשוב ויותר עליון 
מחברו. 
%break
כי הכלי שיש בו עביות הגדולה, שהיא בחי"ד, הוא מלביש קומת כתר, 
וכשעביותו פחות דהיינו בבחי"ג, מלביש רק לקומת חכמה, וכו'. ונמצא 
העביות מעלה גדולה בכלי. 
%break
משא"כ בכלים ריקים אחר שנסתלקו מהם אורותיהם, אשר אז להיפך, 
כי לא לבד שאין העביות גורמת שום מעלה עתה, אלא עוד גורמת בו 
חסרון, כי כל כלי העב ביותר, האור מתרחק ממנו ביותר.
%break
ולפיכך נמצא, שכלי הדעת שיש בו מבחי"ד דהתלבשות, שבשעת 
מלוכתו היה גבוה מכולם, הנה עתה בשעת שבירתו, יותר שפל מכולם, 
וכלי דחסד שהוא רק מבחי"ג שבשעת מלוכתו היה שפל ממלך הדעת. 
%break
נמצא עתה בשעת שבירתו, גבוה ממנו, משום שעביותו פחות ממנו, 
וע"כ נפל כלי דדעת לדעת דבריאה, ועליו כלי דחסד, דהיינו בבינה 
דבריאה. 
%break
וכלי הגבורה, שעביות שלו הוא רק מבחינה ב', שבשעת מלוכתו היה 
שפל מכלי החסד, נמצא עתה בשעת שבירתו גבוה ממנו, והוא נפל 
למקום חכמה דבריאה. וכלי דת"ת שעביותו פחותה מכולם, נפילתו 
למעלה מכולם דהיינו במקום כתר דבריאה.
%break
%letter כ
כ) וכבר ידעת שהאורות אחר הסתלקותם מניחים אחריהם רשימו 
במקום שהיו שם. כי כן היה בהסתלקות האורות דפרצופים הקודמים, 
שכל אור היה מניח אחריו רשימו בהכלי שהיה שם. 
%break
אמנם כאן בפרצוף נקודים, אחר שהכלים נשברו ונפלו לבי"ע, לא היה 
אל הרשימות מקום להשאר שם. כי לא יכלו לירד אחריהם לבי"ע, כי אז 
היו מתים גם הם כמו הכלים, ולא היו נחשבות עוד לרשימות. 
%break
לפיכך נשארו הרשימות באצילות, ומאירות אל הכלים שלהן מרחוק, 
בבחינות תגין על האותיות.
%break
אמנם נבחנות שהן מתקרבות אל הכלים שלהן כמה שיכולות, ולכן 
אחר שנפל כלי הדעת, לדעת דבריאה, ירדה הרשימו אחריו עד סוף 
האצילות, דהיינו למקום מלכות דאצילות. 
%break
וכן אחר שנפל כלי החסד לבינה דבריאה ירדה הרשימו אחריו, עד יסוד 
דאצילות דהיינו כמה שיכולה, כי מדרגת מלכות תפשה הרשימו דדעת. 
וכן אחר שנפל כלי הגבורה לחכמה דבריאה, ירדה אחריו הרשימו, עד 
נ"ה דאצילות, כי מדרגת יסוד תפשה הרשימו דחסד. 
%break
וכן אחר שנפל כלי הת"ת לכתר דבריאה, כיון שלא היה עוד אל הרשימו 
מקום שתרד ותתקרב אל הכלי שלה, כי גם מדרגת נו"ה היתה תפושה 
מהרשימו של הגבורה, ע"כ נשארה בהמקום של הכלי שלה, כי לא 
היתה יכולה להתקרב יותר. 
%break
%page 555
ונמצא גם מצב הרשימות עומדות הפוכות מבתחלה, כי סדרן עתה: 
רשימו דת"ת שהיתה למטה מכולן נמצאת עתה במקומה עצמה 
למעלה מכולן, ואחריה גבורה בנו"ה, ואחריה חסד ביסוד, ואחריה 
דעת במלכות, למטה מכולם.
%break
%letter כא
כא) ויש עוד טעם מובהק בדבר ירידת אורות דרשימות ממקומם, 
למקום נהי"ם דאצילות. והוא כי נודע שערך חג"ת על נה"י, הוא כערך 
ג"ר לזו"ן. כי ה' חסדים חג"ת נ"ה הם כמו ה' בחינות כח"ב זו"ן, 
שחג"ת הם כנגד כח"ב, ונצח הוד כנגד זו"ן. 
%break
גם נודע, ההפרש בע"ס דבינה דאו"י שג"ר דבינה כולן חסדים, בסוד כי 
חפץ חסד הוא, אלא רק בזו"ן דבינה יש בהם הארת חכמה בחסדים 
(כנ"ל דף תקכ"ד ד"ה עתה) ובאמת גם ע"ס של זו"ן דאצילות מתוקנות 
כן, שבחג"ת שלהם עד החזה, שולטים שם אחורים דבינה, 
%break
כי המסך דיסוד אמא מכסה שם ומעלים להארת חכמה, אלא מחזה 
ולמטה שכבר יצא מבחינת ג"ר דחסדים, נפסק המסך דיסוד אמא 
מלהעלים על יסוד דאבא. והארת חכמה שבחסדים מתגלית כנ"ל (דף 
תק"ל ד"ה האורות) הרי כי מקום גילוי דהארת חכמה, 
%break
הוא בעיקר בנה"י, ולא בחג"ת. אלא כאן ביחוד בעולם הנקודים, היה 
שינוי זה, שגם בכלים דחג"ת באו האורות מגולים בהארת חכמה, בלי 
שום מסך וכיסוי מאחורים דאמא. כנודע.
%break
ולפיכך, כשנשברו הכלים ההם דחג"ת, ונפלו לבי"ע, והרשימות שלהם 
שנשארו באצילות רצו להאיר להם ולקיים את צורתם כמה שאפשר, 
ירדו ממקומם למקום נהי"ם דאצילות, 
%break
כי ממקום הזה יכולים ביותר לקיים את הכלים שלהם בהארת חכמה, 
כי כאן היא השליטה לגילוי זו ביותר.
%break
%letter כב
כב) אמנם כ"ז נמשך מטרם שנזדכך המסך דחזה מהעביות דגוף 
לגמרי, אבל אחר שנזדכך המסך דחזה ובא בהשואת הצורה עם 
המסך דראש של או"א שאז נבחן שהמסך עם כל הרשימות דחג"ת 
הכלולות בו, עלה לאו"א שהם עתה בזווג אב"א, 
%break
ונכלל בזווג שלהם בבחינות מ"ן וכו', כנ"ל (דף תצ"ד אות י"ז עש"ה) 
ויצא שם הראש דישסו"ת. גם כבר נתפשטו ונתקנו האחורים דאו"א 
שנפלו למקום חג"ת בתיקון קוים, שהוא מכח הארת אחורים דאמא 
עליהם, כנ"ל, שאז נבחנו לכלים דחג"ת חדשים. 
%break
הנה אז תכף נתעלו גם הרשימות שירדו בנה"י דאצילות, ועלו ונתלבשו 
בכלים החדשים ההם, כל אחד בקו שלו, שבזה נתגדל כחם בשנים: א' 
שחזרו למדרגתם כבתחילה לבחינת ג"ר דחסדים, שהם חג"ת. 
%break
וב' כי אחר שקבלו התיקון קוים שבכלים החדשים, נתגדל ונתחזק כחם 
ביותר, ויוכלו לקיים את הכלים הנפולים שלהם ביותר. בסו"ה סומך ה' 
לכל הנופלים. כי האחורים האלו הם בחינת אמא עלאה, שהיא 
בבחינת "סמך", 
%break
שפירושו ששה ספירות דג"ר, שהם כח"ב, וג"ר דחסדים שהם חג"ת 
עד החזה. שעד שם מגיע שבחה של אמא עלאה כנ"ל.
%break
והנה נתבאר, שמשך זמן היות הרשימות דחג"ת במקום נהי"מ 
דאצילות. הוא כל זמן שלא נגמרו נפילת אחורים דאצילות להתתקן 
בתיקון קוים, שהוא עד זמן עליות המסך והרשימות שבו להמאציל, 
דהיינו לאו"א, להכלל שם בזווג דאב"א. 
%break
כי עוד בטרם שהיו למ"ן נכללו בזווג דאב"א דאו"א, ונתרבה האור הזה 
ע"י המסך והרשימות שנתכללו בהזווג, והגיע האור דאחורים הזה גם 
לאחורים דאו"א שנפלו ואז נתקנו בתיקון קוים ונעשו לכלים חדשים 
דחג"ת. 
%break
והרשימות שהיו בנהי"מ דאצילות עלו ונתלבשו בתוכם.
%break
%letter כג
כג) וצריך שתבין כאן כי הכל הולך על סדר המדרגה. ואע"פ שנאמר, 
שמסך דחזה דנקודים עלה למ"ן לאו"א, והחזיר אותם פב"פ, שהם 
בחינת הסתכלות עיינין דישסו"ת הנכללים בזווג דאו"א. כנ"ל. 
%break
אין הפירוש, שתכף בבת אחת נעשה זה, כי כבר ידעת דברי הרב לעיל 
(דף תק"ב אות כ"ה) שג' מדרגות ישנן בהדבר, שהן אב"א ופב"א 
ואח"כ פב"פ.
%break
%page 556
וכן היה בהמסך והרשימות, שעליהם יצאו ע"ס דראש דישסו"ת 
בהתכללות הזווג דאו"א. כי מתחלה באו ונכללו בזווג אב"א, כי גם 
תיקון זה היה חסר להם, שהוא התיקון דאחורים דאמא עלאה. 
%break
ואח"ז באו בהזווג של פנים באחור, שהוא הארה דשיעור קומה היוצא 
על התחדשות העביות של הרשימות, כנ"ל ואח"ז נעשו לבחי' מ"ן 
והחזירו לאו"א פב"פ, שהוא ההארה הב' להמשכת המוחין. (הסתכלות 
פנימית אות ט' ואות י"ז. 
%break
ועי' היטב בב' המקומות) וזהו שאמרנו לעיל שבהתכללות המסך 
בהזווג דאב"א, נתחדשה הארת האחורים דאמא עלאה עד שהגיעה 
גם לאחורים דאו"א, שנפלו לחג"ת. והבן היטב.
%break
%letter כד
כד) ולא יקשה לך, מהמובא בין דברי הרב לעיל (באותיות ס"ד ס"ה ס"ו 
ס"ז) אשר הכלים החדשים דחג"ת בתיקון קוים, נתפשטו בעת 
מלוכתם דמלכי תנהי"מ, כדי לפנות מקום להם ולהעלות הרשימות 
ממקומות אלו. 
%break
כי הדברים האלו הם בסתירה גלויה לרוב המקומות שבדברי הרב, 
שאומר במפורש שהכלים נעשו מאחורים דאו"א עצמם שנפלו למקום 
דחג"ת. גם הם מופרכים מעומק החכמה. כמ"ש לעיל בא"פ (דף 
תקל"ז ד"ה אור הת"ת עש"ה). 
%break
כי מטעם הזה של פניית מקום יוצא שם בלבול בשנים: א' שהכלי 
החדש דגבורה נתקן קודם הכלי החדש דחסד. וב' אשר הכלי דנצח 
והוד שהוא מבחינת ו"ק דחסדים, נפל בבריאה באמצע הכלים דג"ר 
דחסדים, והוא עוד למטה מהכלי דחסד. 
%break
שדברים אלו לא נתנו להאמר בשום פנים. וחוששני שהם הרחבת 
דברים של תלמיד בתחילת למודו, בטרם שהבין בחכמה. וכבר עמדו 
בסתירה הזו המפרשים הגדולים, היפה שעה והשמ"ש ז"ל, בע"ח 
שער ט' פרק ג' ד"י. וגם הם הכריעו כדברינו לעיל. עש"ה.
%break
%letter כה
כה) והנה נתבאר, שהרשימות עלו מן הנהי"מ אל החג"ת החדשים 
דאצילות בבת אחת, עוד בטרם שמלכו נהי"מ דאצילות. באופן, כשבאו 
מלכי תנהי"מ למלוך, כבר היו מקומותיהם פנוים מן הרשימות דחג"ת 
שהיו שם. כי כן מוסכם מרוב המקומות שבדברי הרב. 
%break
ותדע, שעליות הרשימות ממקום נהי"מ למקום חג"ת החדשים, גרמו 
ירידה כפולה אל הכלים: דעת וחג"ת, שנפלו לבריאה. כי נפלו עוד 
ממקום ג"ר דבריאה, למקום ז"ת דבריאה. כי הגם שהרשימות לעצמן 
נתגדלו ונתחזקו ע"י עליתן והתלבשותן בכלים ההם דדחג"ת, 
%break
כי כח התיקון שבהן בשביל הכלים שלהן, הרויח עתה את אור אחורים 
דאמא, כנ"ל. הנה זה אמור, לעת עליתם של הכלים הללו באצילות, כי 
אז אחורים דאמא סומכים אותם בסוד סומך ה' לכל הנופלים. כנ"ל. 
%break
אבל עתה, בעודם נמצאים בבריאה, גרם להם עליה הרשימות שלהם 
לחג"ת החדשים, ירידה ושבירה יותר גדולה. כי בעת היותם בבריאה, 
לא יוכלו להנות כלום מאחורים דאמא, וגם הארתם עצמם שהיו להם 
מהרשימות שלהם אבדו ג"כ, 
%break
כי הם צריכים להארת חכמה, ועתה כשהרשימות נתלבשו באחורים 
דאמא, שהם דוחים חכמה, כנודע, הנה נמצאים עתה הכלים קרח 
מכאן ומכאן. כי הארתם עצמם שהיא הארת חכמה, נאבדה מהם 
לגמרי, 
%break
כי אפילו הרשימות שלהם נתלבשו באחורים דאמא, ודוחות חכמה. 
וגם מאחורים דאמא, אינם ראוים לקבל, כי אור הזה אינו מגיע 
למקומם אל הבריאה, ונמצאים נאבדים מכל הארה, 
%break
וע"כ הוכפלה שבירתם, ונפלו לסוף המדרגות דבי"ע, דהיינו בתכלית 
השפלות שאין עוד למטה ממנה.
%break
וצריך שתדע, כי זה הנאמר שנפלו לבריאה, הכוונה היא על בחינת ג"ר 
שבהם, אבל ו"ק שלהם נפלו ליצירה. ומלכיות שבהם נפלו לעשיה. 
ונמצא עתה, אחר שעלו הרשימות שלהם לכלים החדשים דחג"ת, 
והכלים שבבי"ע נתרוקנו מכל וכל, כנ"ל, 
%break
הנה אז נפל הכלי דדעת ברת"ס שלו למלכיות דבי"ע, כי מלכות דדעת, 
נפלה עד מקום סיום הכל, דהיינו למלכות דעשיה. וו"ק דדעת נפל 
למלכות של היצירה. וג"ר דדעת נפל למלכות דבריאה. ועל הדעת נפלו 
רת"ס דכלי דחסד דהיינו ג"כ על דרך הנ"ל, 
%break
%page 557
אשר ג"ר דחסד נפל על ג"ר דדעת שבבריאה. וו"ק דחסד, על ו"ק 
דדעת שביצירה. ומלכות דחסד, על מלכות דדעת שבעשיה. ועד"ז 
הכלי דגבורה על כלי דחסד. והכלי דת"ת אמנם נשאר על מקומו בכתר 
דבי"ע, ולא הוכפל שבירתו בסבת עלית הרשימו שלו, 
%break
כי הרשימו שלו לא ירדה ולא עלה. כנ"ל, כי גם בנפילה א' לא היתה לה 
שום ירידה, אלא נשארת במקום הכלי שלו אשר שם נתקן אח"כ הכלי 
דת"ת החדש. 
%break
וגם הכלי דת"ת עצמו, אין בו אלא בחינת פנים, כמ"ש באו"פ (דף 
תקל"ט ד"ה ואין להקשות) וע"כ נשאר בכתר דבי"ע, למעלה מכל 
הכלים.
%break
הרי, שד' כלים דחג"ת, נפלו ג"כ בירידה השניה על הסדר דירידה הא', 
שכל הגדול מחברו שבירתו ונפילתו יותר קשה, מטעם, שיש בו עביות 
יותר, כנ"ל. 
%break
וע"כ נפל דעת במלכות דבי"ע, ועליו חסד ביסוד דבי"ע, ועליו גבורה 
בנו"ה דבי"ע לבד הכלי דת"ת, שהוא יוצא מהכלל, מטעם הנ"ל, 
כמבואר.
%break
%letter כו
כו) ועל הדרך הזה, היה ג"כ הסדר של נפילת המלכים התחתונים: 
נצח, הוד, יסוד, מלכות. שכל החשוב מחברו שבירתו ונפילתו יותר 
קשה, וע"כ, כלי דנצח הוד, נפל למעלה מכלי דגבורה, דהיינו במקום 
ת"ת דבי"ע. ועליו כלי דיסוד, דהיינו במקום גבורה דבי"ע. 
%break
ועל כולם כלי דמלכות, דהיינו במקום חסד דבי"ע. ונמצאים עתה 
הכלים מונחים זה על זה, כולם בז"ת דבי"ע, לבד מכלי דת"ת שהוא 
בכתר דבי"ע. וסדר עמידתם הוא במצב הפוך מסדר מלוכתם, כי בסדר 
מלכותם היה, כל העב מחברו יותר עליון ממנו, 
%break
ועתה כל הזך מחברו הוא יותר עליון, באפן אשר מלכות היא למעלה 
מכולם בחסד דבי"ע, ואחריה יסוד בגבורה דבי"ע, ואחריו נו"ה בת"ת 
דבי"ע, ואחריו גבורה בנו"ה דבי"ע, ואחריה חסד ביסוד דבי"ע, ואחריו 
דעת במלכות דבי"ע.
%break
%letter כז
כז) אמנם דבר נפילת מלך הת"ת עדיין צריך לימוד. שהרי ב' מלוכות 
היו בו, הרחוקות הרבה זו מזו: כי בשליש העליון של הכלי היה מלוכתו 
מהתפשטות הכללות דה"ח וה"ג דאו"א עלאין. 
%break
ובב' שלישים התחתונים של הכלי, היה מלוכתו מהתפשטות ה"ח וה"ג 
דהסתכלות עיינין דישסו"ת. וא"כ היה צריך להיות בו ב' נפילות לבי"ע 
בב' מקומות, וכן קשה מאד, 
%break
איך אפשר שחציו העליון של הכלי ימות ויפול לבי"ע, וחציו התחתון 
ישאר קיים וימלוך באצילות, ויקבל ההתפשטות דישסו"ת.
%break
והנה לפי שטחיות הלשון שבדברי הרב (דף מקכ"ב אות מ"ה) עוד 
אפשר לגמוע הדברים בגמיעה אחת, ולפרשם, אשר בהסתלקות האור 
דשליש עליון דת"ת, עדיין לא נשבר ולא מת, אלא רק אחר התפשטות 
האור דישסו"ת גם בב' שלישים תחתונים, 
%break
ואחר שגם האור הזה נסתלק, אז נשבר ומת ונפל לכתר דבריאה. 
אמנם בספר מבוא שערים הדברים מפורשים ביותר, וז"ל שם "וכאשר 
מת הת"ת והתחיל למות ולהסתלק האור משליש הראשון עד החזה, 
%break
ירדו כללות הה"ח וה"ג דב' היסודות וב' מלכיות דאו"א עלאין ונגמרו 
אחוריהם ליפול לגמרי וכו'" הרי במפורש, שעם הסתלקות האור מן 
שליש עליון דת"ת, התחיל למות החלק הזה. 
%break
ומלבד זה, איך אפשר שאחר הסתלקות האור משליש עליון דת"ת, 
ישאר החלק קיים במקומו, כי אז אין מקום כלל להסתלקות, כי אפילו 
אחר נפילת הכלי גם האור נשאר במקומו, שלא היה לו מקום לירד, 
כנ"ל בדברי הרב. 
%break
והגם שהפירוש הוא שהרשימו נשארה במקומו, ולא האור. אכן גם זה 
היה חידוש גדול שהרשימו דת"ת נשארה בכלי דת"ת, במשונה מכולם, 
והיה צריך לדבר מזה באיזה מקום. 
%break
וכן כאן כתב הרב להדיא, (בדף תקכ"ח אות מ"ט) "שאחר שמת שליש 
עליון דת"ת נפלו שם האחורים דאו"א" ע"ש. הרי שמוכח מכאן שנפל 
לבריאה ג"כ, ופינה מקומו לאחורים דאו"א.
%break
%letter כח
כח) אמנם האמת הוא שהכלי לא נתחלק באופן זה שחציו יפול למטה 
בבריאה, וחציו ישאר למעלה. וענין מיתתו ונפילתו, לא היה אלא 
מבחינת ג"ר לבחינת ו"ק. כי משונה הכלי הזה דת"ת משאר הכלים, 
שהוא מחולק לב' בחינות ג"ר דחסדים, 
%break
%page 558
וו"ק דחסדים שעד החזה הוא בחינת ג"ר, ומחזה ולמטה הוא בחינת 
ו"ק. וטעם הדבר, כבר נתבאר באו"פ (דף תקכ"ג ד"ה ועדיין) ע"ש. 
ולפיכך היה שבירתו בסדר המדרגה, שמתחלה נפל מג"ר לו"ק ואח"כ 
נפל לבי"ע, כמ"ש באו"פ תקל"ז בטעמו ונימוקו ע"ש. 
%break
ובזה יבא הכל על נכון. כי כיון שירד מבחינות הג"ר שבו לבחינות ו"ק, 
הרי זה נבחן ששליש עליון דת"ת נפל למטה מחזה דהיינו שנכלל בב' 
שלישים תתאין, שזה נחשב בערך השליש עליון למיתה, ונעשה מקומו 
פנוי, וע"כ נפלו שם האחורים דאו"א, דהיינו הכלי החדש דת"ת, כנ"ל. 
%break
ומ"ש שכלי דת"ת נפל לכתר דבריאה, היה זה אחר הסתלקות האור 
גם מב' שלישים תתאין, והבן.
%break
%letter כט
כט) ויש עוד מקום שאלה, כי הכלים של המלכים הראשונים שהיה 
שבירתם קשה, נפלו מתחלה לג"ר של הבריאה. כנ"ל. והכלים של 
מלכים התחתונים ששבירתם יותר קלה, נפלו תכף אל ז"ת של 
הבריאה. למה לא נפלו אל ג"ר דבריאה. 
%break
אמנם כבר ביארנו טעם ירידה השניה של המלכים הראשונים לז"ת 
דבי"ע, שהוא משום שהרשימות נתלבשו בהכלים החדשים דתיקון 
קוים בהארת אחורים דאמא, הדוחים חכמה, וכיון שכל עיקרם של 
המלכים ההם היו בהארת חכמה, 
%break
נמצאים ע"כ אבודים אפילו מהארת הרשימות ג"כ, וע"כ נדחו לז"ת 
דבריאה. כנ"ל (אות כ"ה) גם נתבאר שם טעם עליתן של הרשימות, 
שהוא משום שהתלבשותן בכלים ההם, מקנה אותם כל כח התיקון, 
שיוכלו לתקן את הכלים שלהם בעת עליתם לאצילות, 
%break
בסוד סומך ה' לכל הנופלים. ע"ש. ולפיכך נמצא כאן, בשבירת המלכים 
התחתונים, שהכלים ההם כבר היו מוכנים מטרם שנשברו, (כנ"ל 
באות כ"ה.) הרי לא היו צריכים להתעכב כלל במקום נהי"מ דאצילות, 
%break
אלא תכף בעת שנשבר הכלי עלה הרשימו ונתלבשה בהכלים 
החדשים בתיקון הקוים, דהיינו בהארת אחורים דאמא הדוחית חכמה. 
א"כ לא היה זמן אל הכלי שיוכל להנות משהו מהרשימו שלו, בהיות 
שעיקר הכלי אינו מתקיים אלא בהארת חכמה שברשימו כנ"ל, 
%break
וע"כ אין ירידה ראשונה לג"ר דבריאה נוהגת בהם. אלא שנדחו תכף 
בדיוטה התחתונה, דהיינו לז"ת דבי"ע, משא"כ המלכים הראשונים, 
שבשעת שנשברו עדיין לא היו הכלים החדשים דתיקון קוים מוכנים 
שם. 
%break
כנ"ל (דף אות כ"ב ד"ה והנה) לכן במשך הזמן ההוא האירו הרשימות 
את הארת חכמה שנשארה בהם אל הכלים שלהם, והיה בהכלים עוד 
כח להחזיק את עצמם בג"ר דבי"ע. 
%break
אלא אח"כ שנתקנו הכלים החדשים, והרשימות עלו ונתלבשו בהם, 
שנפסק הארת חכמה מהרשימות. אז נדחו לז"ת. כנ"ל.
%break
%letter ל
ל) ולפי"ז נמצא, שכלי הת"ת שלא היתה שבירתו קשה, הרי הוא 
באמת לא נפל לז"ת דבריאה, אלא אל בחינה שכנגדו, שהיא בכתר 
דבריאה. באופן שאחר הסתלקות האור דב"ש ת"ת תתאין עלה 
הרשימו אל הכלי החדש דת"ת שהוא הקו האמצעי, 
%break
וכיון שהיא עומדת בשליש עליון דאותו כלי עצמו, ע"כ נבחן כמעט 
שהרשימו נשארה בכלי שלה כי סוף סוף הם ב' חצאים של כלי אחד. 
וע"כ אין שבירתו של כלי דת"ת קשה כל כך. וזהו הסבה האמיתית 
אשר ת"ת לא נפל לז"ת דבריאה, נשאר בכתר דבריאה.
%break
אבל שאר הכלים אינם כן. כי בהסתלק האור מכלי דנו"ה, עלה הרשימו 
בהכלים החדשים בקו השמאל דהיינו בהכלי החדש דגבורה. ומתוך 
שהרשימו נתלבשה שם באחורים דאמא הדוחים חכמה, 
%break
ע"כ נדחה תכף הכלי לז"ת דבריאה, ממעל לכלי דגבורה התופש מקום 
נו"ה דבריאה. וע"כ נפל הכלי דנו"ה דאצילות, בת"ת של הבריאה. 
ובהסתלק האור מכלי היסוד דאצילות, עלה הרשימו שלו, אל הכלים 
החדשים בקו האמצע, 
%break
דהיינו בהכלי החדש דת"ת, ולקח מקום למעלה מן הרשימו דת"ת 
שכבר היה שם. והוא מטעם ערך ההפוך הנבחן בעת הסתלקות 
האורות, מבעת מלוכתם, שבעת ההסתלקות נבחן שכל הקטן מחברו 
דהיינו הזך מחברו נמצא למעלה הימנו. 
%break
%page 559
כנ"ל (דף תקנ"ד אות י"ט) וע"כ אור הרשימו של היסוד הבא מכלי 
היותר זך מכלי הת"ת, הרי מקומו למעלה מהרשימו של כלי דת"ת. 
והכלי של יסוד, נדחה תכף לז"ת דבריאה מטעם הנ"ל. והוא לוקח 
מקום שם למעלה מכלי דנו"ה, דהיינו במקום גבורה דבריאה. 
%break
ועל דרך זה בהסתלק האור מכלי המלכות שהכלי ההוא עוד יותר זך 
מכלי היסוד, נמצאת הרשימו שלו עולה עוד למעלה מרשימו של יסוד 
שבכלי החדש דת"ת, דהיינו קו האמצעי. כי כל היותר זך הוא יותר 
עליון, כנ"ל. 
%break
והכלי של מלכות, נדחה משום זה לז"ת דבריאה ממעל לכלי דיסוד, 
דהיינו במקום החסד דבריאה.
%break
ומסודרות עתה הרשימות של המלכים התחתונים בתוך הכלים 
החדשים: אשר בקו האמצעי עומדות ג' רשימות זו למעלה מזו: 
בראשונה הרשימו דמלכות הזכה מכולן. ואחריה רשימו דיסוד ואחריה 
רשימו דת"ת. 
%break
ורשימו דנו"ה עומדת בקו השמאל, דהיינו בהכלי החדש דגבורה. 
ומתוך שקו האמצעי נחלק לת"ת ודעת. נבחן מקום הרשימו דת"ת, 
בכלי דת"ת החדש, והרשימו של יסוד במקום דעת, ועליו, הרשימו 
דמלכות.
%break
%letter לא
לא) ואחר הסתלקות האור גם מכלי המלכות, נגמר נפילת אחורים 
דישסו"ת. כדברי הרב לעיל (דף תקל"א אות נ"א) ומהותם של אחורים 
אלו דישסו"ת, הוא בדומה למהות אחורים דאו"א, שנתבאר לעיל (דף 
תקנ"ב אות ט"ו ע"ש,) 
%break
כן כאן הם ענין מ"ן רשימות דע"ב דגדלות דישסו"ת, שלאחר שביה"כ 
והזדככות המסך שבהם, נתבטל הזווג שבפה דישסו"ת, שהיה לצורך 
זו"ן שלו שהם הכלים דב"ש ת"ת תתאין ונהי"מ, וחזרו ישסו"ת אב"א, 
%break
דהיינו אותו השיעור שקבלו, בעת שהיו נכללים בזווג אב"א דאו"א כנ"ל 
(דף תקנ"ה אות כ"ג) וכל אלו הזווגים דגדלות שיצאו בישסו"ת עד 
לכללות ה"ח וה"ג שנתפשט למלכות, 
%break
כל אלו נבחנים לאחורים דישסו"ת, שנפלו מבחינת ראש דישסו"ת 
שמחזה ולמעלה, וירדו לבחינת גוף, דהיינו במקום שמחזה ולמטה.
%break
ומקום נפילת אלו אחורים הוא ג"כ כמו באו"א, דהיינו כל אחד למקום 
הגוף שלו, כנ"ל (דף תקנ"ב אות ט"ו ד"ה גם) ועד"ז גם כאן: הקומה 
דהסתכלות עיינין נפלה למקום ב"ש ת"ת תתאין, והקומה דגופות 
דישסו"ת, נפלה למקום המלכים דנו"ה, 
%break
וכללות ה"ח וה"ג דיסודות דישסו"ת, נפלה למקום מלך היסוד, וקומה 
דה"ח וה"ג דמלכות דישסו"ת, נפלה למקום מלכות. דהיינו כל בחינת 
הראש של הקומה, לבחינת הגוף של אותה הקומה.
%break
%letter לב
לב) ועדיין לא נתקנו בתיקון קוים, עד שעלה המסך והרשימות 
הנכללות בו, אל המאציל, דהיינו למלכות דישסו"ת, שהיא בחינת 
המאציל של ד' המלכים תנהי"מ. ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון קוים 
דאחורים דאו"א (דף תקנ"ה אות כ"ב ד"ה והנה) עש"ה. 
%break
וכן הדבר כאן, כי אחר שנשבר גם הכלי דמלכות, והמסך כבר נזדכך 
מכל בחינות עביות דגוף שבו, הנה אז נבחן שעלה לשורשו למלכות 
דראש ונכלל בזווג אב"א שנשאר שם. ויצא שם זווג חדש על המסך 
והרשימות הנכללות בו. 
%break
ומתוך שבחינה אחרונה נעלמת תמיד ולא נשאר ממנה רק בחינת 
התלבשות, נמצא כאן שלא נשאר כי אם בחי"ב דהתלבשות ובחי"א 
דעביות. ולא היה סיפק בידו להעלות מ"ן עד להחזיר הישסו"ת פב"פ, 
%break
%page 560
כמ"ש במקומו וע"כ לא יצא עליו רק זווג דאב"א, וכשהוכרה העביות 
דגוף שבו, ירד למקומו במקום החזה שבגוף, שהוא בפרק עליון דיסוד, 
והוציא ע"ס דראש מיסוד ולמעלה, בקומת ז"א ואב"א. אמנם לא היה 
יכול להתפשט לבחינת ע"ס ממעלה למטה, 
%break
משום שהוא במצב דאב"א. אמנם הראש הזה תיקן, את אחורים 
דישסו"ת בתיקון קוים ומאחורים דישסו"ת שנפלו במקום ב"ש ת"ת, 
נעשה כלי חדש לחצי ת"ת התחתון ומאחורים דישסו"ת שנפלו למקום 
נו"ה, נעשו ב' קוים, 
%break
כי נתחלקו לשנים: שאחורים דישראל סבא נעשה לכלי חדש דנצח 
בימין. ואחורים דתבונה נעשה לכלי חדש דהוד בשמאל. ואחורים 
דיסוד ומלכות נכללו בקו האמצע, דהיינו בחצי תחתון דכלי החדש 
דת"ת. 
%break
ועתה שנתקנו הכלים החדשים מאחורים דישסו"ת, גם מחזה דנקודים 
ולמטה כנ"ל. אז האורות תנהי"ם המלובשים בהכלים החדשים 
דאחורים דאו"א עילאין, שהם מחזה דנקודים ולמעלה, ירדו עתה אל 
הכלים החדשים אשר במקומם, שהם מאחורים דישסו"ת, 
%break
כל אחד אל הכלי שלו, באופן, שאורות דמלך דב"ש ת"ת התחתון 
ודמלך יסוד ומלכות, ירדו אל הכלי החדש דחצי ת"ת התחתון, הנעשה 
בקו האמצעי. ואור דנצח ירד לכלי החדש דנצח. 
%break
ואור דהוד ירד לכלי החדש דהוד. וכבר ידעת, שהאורות הללו, הם רק 
רשימות שנשארו מהאורות כי האורות עצמם נסתלקו לשורשם.
%break
%letter לג
לג) והנך מוצא שהכלים החדשים דאחורים דישסו"ת לא נתקנו רק 
בת"ת ונצח והוד, ולא ביסוד ומלכות והוא מטעם שכל דבר התיקון 
דכלים החדשים בג' הקוין, הוא ע"י הראש החדש שיצא במקום הזה 
באב"א, כנ"ל. 
%break
וכיון שהראש הזה נסתיים במקום פרק א' של היסוד, נמצא שאינו 
מלביש אלא לפרק העליון דיסוד לבד, ונודע אשר פרק עליון דיסוד כלול 
בת"ת, הרי שהראש החדש הזה, אינו מלביש כלום מן הת"ת ולמטה, 
ואינו כולל בתוכו לא את יסוד ולא את מלכות.
%break
ומה שאמרנו למעלה שגוף הכללי דישסו"ת הכולל ד' מלכי תנהי"מ, 
נבחן החזה שלו מפרק א' דיסוד ולמעלה. הוא מטעם, כי כשמחלקים 
את הפרצוף שלמטה מטבור לע"ס, בתיקון ג' קוים, מתחלק נצח לג' 
שלישים: חכמה, חסד, נצח. 
%break
והוד מתחלק לג' שלישים בינה, גבורה, הוד, ויסוד מתחלק לב' פרקים: 
ת"ת, ויסוד. אשר לפי זה נמצא שמקום החזה הוא בפרק העליון 
דיסוד, שהוא בחינת ת"ת של הפרצוף נה"י. 
%break
וזה שאמרנו שסיום הראש החדש דהיינו הפה שלו הוא שוה עם סיום 
הת"ת, כי פרק עליון דיסוד טמון בת"ת. ולפיכך לא נתהוו כלים חדשים 
ליסוד ומלכות דנקודים.
%break
%letter לד
לד) והנך רואה איך דבר התיקון הולך ונעשה לאט לאט. שמתחלה בג' 
הפרצופים הראשונים דא"ק: גלגלתא ע"ב ס"ג, לא היה אלא כלי אחד 
וקו אחד. ואח"כ בנקודים התחיל לעשות מציאות עשרה כלים, גם 
תיקון קוים בג"ר, שהם או"א. 
%break
ואח"כ אחר שביה"כ דמלכי דחג"ת, ואחר יציאת הראש של ישסו"ת 
נעשה תיקון קוים באורות דדחג"ת, דהיינו ברשימות שלהם, כנ"ל, 
שנתלבשו בכלים החדשים שנעשו מאחורים דאו"א, המתוקנים בתיקון 
קוים ע"י הראש דישסו"ת, 
%break
והגיע התיקון קוים לרשימות דדחג"ת של הכלים השבורים. ואח"כ 
אחר שביה"כ דמלכי תנהי"מ, נעשה תיקון קוים גם ברשימות שלהם, 
כי נתלבשו בכלים החדשים, שנעשו מאחורים דישסו"ת המתוקנים 
בתיקון קוים ע"י הראש החדש דדעת שיצא אב"א, 
%break
והגיע התיקון קוים גם לאורות דתנהי"מ. ועתה חסר עדיין התיקון קוים 
אל הכלים דז"ת דנקודים שנפלו לבי"ע, כנ"ל, וזה נתתקן בעולם 
התיקון ע"י מ"ה החדש. כמ"ש במקומו בע"ה.
%break
%page 561
%H סדר סבה ומסובב
%break
עתה נבאר הפעולות שנעשו בעולם הנקודים, בדרך יציאת הז' מלכים, 
ושבירתם, עד עלית מ"ן למ"ה החדש, בביאור סבה ומסובב, דהיינו 
איך כל פעולה נמשכת מפעולה הקודמת לה, בכל תנאיה, בחיוב גמור.
%break
וכבר נתבאר הסדר סבה ומסובב על הפעולות שנתהוו בעולמות 
מצמצום ראשון, עד יציאת או"א דנקודים במצב הקטנות, דהיינו במצב 
אב"א. 
%break
לעיל (בהסתכלות פנימית חלק ו' דף תנ"ב עד דף תס"א) גם התחלנו 
לדבר שם מזווג דגדלות דאו"א (אות ל"א בפעולה י"ב וי"ג) אכן לפי 
הידיעות שהרוחנו בחלק זה שלפנינו, ראוי להכפיל הדברים ולהתחיל 
כאן בזווג דגדלות דאו"א, שמזווג זה יצאו ז' מלכים של הנקודים.
%break
%letter א
א) וכבר נתבאר היטב בחלק ו' שהיו ב' זווגים עליונים לצורך הנקודים: 
א' לצורך הקטנות וא' לצורך הגדלות. (כנ"ל בדברי הרב דף ת"ד אות 
י"ד ודף ת"ז אות ט"ז). ועי' שם באות ט"ז, 
%break
ותראה שהרב מחלק שם ואומר "שהאור שהיה מתחלה למטה ועלה 
למעלה וכו' הוציאו מהם ענפים לחוץ דרך העינים, והם הם הנקודים 
שנתפשטו מחוץ א"ק מטבור עד סיום הרגלים, וזהו עיקרם" כלומר, 
הנקודות דס"ג שהיו מתחלה למטה מטבור דא"ק ועלו למעלה, 
%break
הנה נעשה עליהם זווג בראש הס"ג, וענפי הזווג הזה ירדו ע"ס 
דנקודים דרך נקבי העינים, שמהם יצאו ג"ר דנקודים, ואו"א נתקנו רק 
אב"א, כמו שנתבאר ענינם לעיל באו"פ (דף תצ"ט ד"ה וזה שאומר. 
עש"ה) וממצב הזה עדיין או"א אינם יכולים להוציא תולדות, 
%break
כי הוא מספיק רק לקיום עצמם לבד, וכדי להוציא תולדות, הם צריכים 
לתוספות מוחין, ע"י זווג עליון דע"ב ס"ג. כמו שממשיך שם באות ט"ז 
הנ"ל ואומר "אמנם גם אותו אור החדש שירד בפנימיותו ובקע לפרסא 
וכו' ומאיר בנקודים אלו וכו' דרך הטבור והיסוד". 
%break
ע"ש כל ההמשך, ואור חדש זה נולד ע"י עלית מ"ן מהאורות דלמטה 
מטבור דא"ק עצמו, כמ"ש שם אות ט"ו. שהאורות דלמטה מטבור 
דא"ק שנקרא נה"י דא"ק, עלו למ"ן לע"ב ס"ג העליונים, 
%break
וע"י זווג הזה הולידו אור חדש וירד אור חדש הזה ובקע לפרסא וכו'" 
דהיינו שחזר וביטל הגבול של הפרסא, שהוציא את אח"פ מכל 
המדרגות ולחוץ, ועתה על ידי הארת הזווג דע"ב ס"ג, חזרו אח"פ של 
כל המדרגות למדרגתם כבתחלה.
%break
ואומר שאור החדש הזה, האיר לנקודים דרך ב' מקומות: דרך הטבור 
ודרך היסוד. ותדע שב' הארות אלו עשו ב' פעולות מיוחדות, כי 
ההארה שיצאה דרך הטבור, הגיעה רק אל כתר של הנקודים, 
%break
המלביש למקום הטבור דא"ק שמחמת הארתו נתבטל גם גבול 
הפרסא המפסקת בין כתר לאו"א, המוציאה אותם מבחינת ראש 
הכתר, ועתה נבקעה הפרסא, ואו"א שבו לראש אחד עם הכתר, ובזה 
הרויחו או"א הג"ר ובחינות הפנים שלהם. 
%break
אמנם ההארה שיצאה דרך היסוד דא"ק, הגיעה אל או"א דנקודים, 
שהוא מבחינת מה שאור החדש הזה, כבר נתלבש בנה"י דא"ק גופיה, 
וע"כ יצאה הארתו לאו"א בבחינת מ"ן. 
%break
בסוד שורק, שהוא ו' ונקודה, שאו"א נזדווגו על המ"ן האלו פב"פ, 
והולידו הז"ת דנקודים. כדברי הרב בדף תק"ט אות ל"א.
%break
%letter ב
ב) והנך מוצא ד' פעולות נתחייבו לצאת, עד להביא את או"א אל הזווג 
של פב"פ, הראוי להאציל לז' המלכים של הנקודים. שהן: א', היא עלית 
מ"ן דנה"י דא"ק אל ע"ב וס"ג העליונים, הגורם לזווגם יחד. (כנ"ל דף 
תקמ"ז אות ד'). 
%break
%page 562
ב', הזווג דע"ב וס"ג, שהוציא אור חדש דבקע את פרסא, המשיב את 
האח"פ החיצונים דכלהו מדרגות למדרגתם כבתחלה. ג' ירידת האור 
החדש הזה למטה מטבור דא"ק, ויציאתו דרך הטבור, אל כתר 
דנקודים, המשיב את או"א לראש, וקונים ג"ר. 
%break
ועדיין אין זה מועיל לזווג פב"פ כי אמא אינה משיבה פניה לאבא בלי 
סבה המחייבת אותה אל הדבר, משום שאמא חושקת בחסדים 
משורשה ודוחית חכמה. אלא שבאו או"א במצב פב"א. ד' היא יציאת 
ההארה דרך יסוד דא"ק, בבחינות מ"ן אל או"א, 
%break
שמ"ן אלו גרמו לאמא להפסיק אחוריה שעל החכמה, ולהזדווג עמו 
פב"פ, כדי שתוכל לקבל הארת חכמה בשביל המ"ן שקבלה מיסוד 
א"ק, שהיא בחינת טפה הזרעית דז' מלכים דנקודים.
%break
%letter ג
ג) והנה אז נזדווגו או"א על המ"ן שקבלו מיסוד דא"ק, והוציאו בחינות 
ה"ח וה"ג בקומת כתר, שפירושו, בחינות זו"ן שיש להם הארת חכמה 
דכתר. ושיעור מוחין אלו כבר נתבאר היטב באו"פ לעיל (דף תקי"ח 
ד"ה ובזה תבין. ע"ש כל ההמשך) 
%break
וקומה זו נבחנת לראש דאו"א, לבחינות הסתכלות עיינין דאו"א זב"ז, 
ואע"פ שכל או"א בחינת ראש הם, ואפילו בחינת היסודות שבהם, אלא 
לפי שהיא קומת כתר דאו"א, לכן מכונה ראש דאו"א, אבל קומת חכמה 
ובינה נקראת גוף דאו"א, וקומת ז"א נקראת יסודות דאו"א. 
%break
אבל כולם בחינת ראש, כלומר, בחינת הלבשה שממטה למעלה 
הנקראת ראש. אבל ההתלבשות שנתפשטה ממעלה למטה שירדה 
מהקומה הנ"ל שהיא בחינת גוף אמיתי, נקראת בשם ז' המלכים, ולא 
על שם או"א. 
%break
וההתפשטות ממעלה למטה מהקומה הא' הנ"ל, שנקרא ראש דאו"א, 
נתפשטה במלך הדעת דנקודים, שהוא הגוף אל קומה זו.
%break
בטרם שנגמר להתפשט בו האור נשבר הכלי, ונפל לבי"ע, בחינות ג"ר 
שבו לבריאה, וו"ק שבו ליצירה, ומלכות שבו לעשיה. אלא שעדיין לא 
נפל לתחתית בי"ע לגמרי, רק לתחתית ג"ר דבי"ע, דהיינו לדעת 
דבי"ע. 
%break
ואז נפסק הזווג גם מראש דאו"א, כי כל הזווג הזה לא היה אלא בשביל 
המ"ן שהם זו"ן, ולא בשביל עצמם, ולכן כיון שמת הכלי הא' דזו"ן פסק 
הזווג השייך לכלי ההוא. והרשימות דאותה קומת כתר דאו"א, נפלו 
מבחינות או"א, לבחינת גוף, 
%break
דהיינו לבחינת ז"ת דנקודים, והן מכונות אחורים דאו"א, שנפלו במקום 
מלך הדעת. ורשימו דמלך הדעת עצמו נפלה למלכות דאצילות, 
ומאירה אל הכלי שלה מרחוק בסוד תגין על האותיות, 
%break
כי אינה יכולה להתלבש בתוך הכלי כדרכה, משום שאינה יכולה לרדת 
אחריו לבריאה ולהפרד משורשה, כי היתה אובדת מעלתה.
%break
ואחר שנתבטל הזווג דהסתכלות עיינין דאו"א, עלתה ה"ת לחוטם, 
וירדה מדרגת הזווג לבחינת גוף דאבא, דהיינו קומה היוצאת על מסך 
דבחי"ג, שהיא קומת חכמה, והגוף שלו שממעלה למטה, נתפשט 
במלך החסד, וכשהאור פגע בהסיגים שבכלי, 
%break
נסתלק האור ממנו והכלי נשבר ונפל לבינה דבי"ע. והקומה דאבא 
ירדה לבחינת גוף במקום חסד, דהיינו לבחינת הגוף שלו. והרשימו 
דחסד ירדה למקום יסוד דאצילות כי מלכות היתה תפושה מרשימו 
דדעת. 
%break
ועד"ז, אחר ביטול הזווג דקומת אבא עלתה ה"ת לאזן, וירד הזווג 
למדרגת בינה בראש, ובגוף נתפשט למלך גבורה. וגם הוא נשבר, ונפל 
לבי"ע במקום חכמה דבי"ע. וקומת בינה של ראש דאו"א, ירדה למקום 
הגוף שלה, דהיינו במקום מלך הגבורה. 
%break
ורשימו דמלך הגבורה, ירדה למקום נו"ה דאצילות. כי מקום היסוד 
היה תפוש מרשימו דמלך החסד. ועד"ז אחר ביטול הזווג דקומת אמא, 
עלתה ה"ת בחזרה לעינים, ויצאה קומת ז"א באו"א, הנקראת בחינות 
יסודות דאו"א, 
%break
וממעלה למטה נתפשטה במלך ת"ת בשליש עליון שלו, וכשנשבר ירד 
הכלי לבחינת למטה מחזה, דהיינו לבחינת ב"ש תתאין דת"ת. והקומה 
של ראש ירדה למקום הגוף שלו, דהיינו בשליש עליון דמלך הת"ת. 
%break
%page 563
ונתבטל כל הזווג דאו"א, ונגמרו נפילות כל האחורים שלהם. דהיינו כל 
ד' הקומות שיצאו באו"א כנ"ל, ונתבטלו בסבת שביה"כ דד' הגופות 
שלהם. שכל קומה נפלה למקום שהיה בו הגוף שלה. 
%break
ובחינת רשימו דמלך הת"ת הזה, נשארה במקומה כי לא היה לה 
מקום לירד, שנצח והוד היה תפוש מרשימו דמלך הגבורה כנ"ל.
%break
וכיון שנזדכך המסך כולו ועלה לשורשו לפה דאו"א ונכלל שם בהזווג 
אב"א שנשאר באו"א, (כנ"ל אות כ"ב ע"ש,) שהוא המצב הא' דראש 
החדש הב', שנקרא ישסו"ת דנקודים. 
%break
הנה אז ירדה הארה זו דאב"א דאו"א, ותיקנה את האחורים שירדו 
במקום דחג"ת, בתיקון קוים, עד שנעשו כלים חדשים מתוקנים, דעת 
ות"ת בקו אמצעי, וחסד לימין, וגבורה לשמאל. ואז עלו הרשימות דד' 
המלכים דחג"ת, ונתלבשו בכלים ההם, שנעשו מאחורים דאו"א. 
%break
שמכח זה נפלו הכלים שלהם שבבי"ע, לדיוטא התחתונה אשר שם, 
דהיינו למקום נהי"מ דבי"ע. (כנ"ל אות כ"ה).
%break
%letter ד
ד) והנה אתה מוצא כאן י"ב פעולות, בכל מלך ומלך מד' המלכים הנ"ל, 
דחג"ת: א', היא הזווג שעל המסך, המודד שיעור הקומה, דהיינו לפי 
המקום של ה"ת, אם בפה, אם בחוטם, אם באזן, אם בעינים. 
%break
ב', היא הזווג דאו"א פב"פ, שאמא מקבלת הארת חכמה בשביל זו"ן, 
דהיינו ה"ח וה"ג. ג', היא הקומה שממטה למעלה היוצאת מזווג 
דאו"א, שהיא בחינת או"א. ד' היא הקומה המתפשטת ממעלה למטה 
שהיא בחינת גוף הנקרא מלך. 
%break
ה' הוא הסתלקות האור לשורשו, מסבת עירוב הסיגים הנמצא בכלי. ו', 
הוא נפילת הכלי לתחתית ג"ר דבי"ע. ז' היא השארת הרשימו מן האור 
שנסתלק, ח', היא ירידת הרשימו לתחתית האצילות להתקרב אל הכלי 
ולהאירו בבחינות תגין על האותיות. 
%break
ט', היא נפילת אחורים דאו"א, דהיינו ביטול הזווג דראש השייך אל 
הכלי שנשבר, שרשימות שלו נקראות אחורים דאו"א, שהמה נופלים 
להמקום שהיה בו הכלי. יוד, היא תיקון קוים הנעשה באחורים דאמא, 
מכח הארת אב"א דאו"א, 
%break
שבזה מתתקן לכלי חדש, במקום הכלי דגוף שלו שנשבר. י"א, היא 
עלית הרשימו מתחתית האצילות והתלבשותה בכלי החדש שנתקן 
במקום הכלי שלה, מן אחורים דאו"א. י"ב, היא ירידה השניה של הכלי 
לתחתית בי"ע לגמרי מחמת התרחקות של הרשימו ממנו. 
%break
והנה י"ב פעולות הללו נוהגות בכל מלך ומלך מד' המלכים: דעת חסד 
גבורה ושליש עליון דת"ת.
%break
%letter ה
ה) והנה נתבארו הזווגים דאו"א, וד' הקומות ראש וגוף, שיצאו בהם. 
ובהם נעשה חמשים ושתים פעולות: ד' פעולות נעשו עד להביא או"א 
במצב פב"פ הראוי להוציא ז' המלכים. (כנ"ל באות ב'). 
%break
וי"ב פעולות נעשו בכל מלך ומלך מד' המלכים, הרי ד' פעמים י"ב הן 
מ"ח, ועם הד' דאו"א, הן חמשים ושתים.
%break
ועתה נבאר ראש הב' דנקודים הנקרא ישסו"ת, בד' הזווגים שלו, 
שהוציאו ד' קומות ראש וגוף. הנה גם בישסו"ת קדמו ד' פעולות, עד 
שבאו לזווג פב"פ, הראוי להוציא את המלכים התחתונים דאצילות.  א', 
היא עלית המסך למאציל, 
%break
להכלל באו"א, שהיא בחינת הזדככותו מכל בחינת עביות דגוף שהיה 
בו, עד שנשתוה למסך של או"א, ובו כלול ג"כ הרשימות דד' מלכים 
דחג"ת. 
%break
(נ"ב כי"ק של המחבר הרשימות דחג"ת ממצב דאחורים באו"א הם 
מאור הזך: או"י, אבל הרשימות הכלולות בהמסך שעלה לפה דאו"א 
הם מאור העב של הרשימות הראויות להתחדש ע"י זווג בהכאה בחי' 
או"ח) 
%break
ואין זה גורע כלום מן הרשימות דדחג"ת שירדו לנהי"מ דאצילות, 
כנודע שאין העדר ברוחני. ב', היא התכללותו של המסך והרשימות 
שבו בזווג אב"א דאו"א, שעי"ז נתחדש העביות שבהם. ג', היא 
התכללותו דמסך והרשימות בפב"א של או"א, 
%break
%page 564
שהוא המדה דשיעור קומה, היוצא על העביות שנתחדש בהרשימות. 
ד', שנעשו למ"ן (נ"ב כי"ק של המחבר התעוררות העביות דנה"י דא"ק 
הכלולים במסך ההוא) לבחינת זווג דפב"פ. כמ"ש לעיל (דף תקנ"ה 
בהסתכלות פנימית אות כ"ג. ע"ש)
%break
%letter ו
ו) ומתוך שבחינה אחרונה נאבדה, לא נשאר כי אם בחי"ג דהתלבשות, 
ובחי"ב דעביות, שהזווג הנעשה על הרשימות האלו, הוציא הזווג 
דהסתכלות עיינין דישסו"ת זה בזה. שקומתו קרובה לקומת חכמה, 
%break
והיינו ה"ח וה"ג שיש להם הארת חכמה דקומת חכמה. כנ"ל (דף 
תקי"ח ד"ה ובזה תבין). וקומה זו נבחנת לראש דישסו"ת דהיינו 
לבחינת כתר שלהם, שכתר מכונה בשם ראש. ומתחלה יצא קומה זו 
במקום או"א, ואחר שהוכרה העביות דגוף שבה, ירדה למקומה, בגוף, 
%break
דהיינו בחזה דנקודים. ומחזה דנקודים ולמעלה יצא ראש דישסו"ת, 
באותו הכמות ושיעור קומה שיצא בהתכללות דאו"א, כנ"ל. ומחזה 
ולמטה, דהיינו בב"ש ת"ת תתאין, נתפשט הגוף שלהם. וכשהאור פגע 
בהסיגים שבכלי, נסתלק תכף לשורשו, 
%break
והכלי נשבר ונפל לכתר דבריאה, דהיינו אל הבחינה שכנגדו, כי בשעת 
מלוכתו נתפשט בו בחינת הכתר דישסו"ת, כנ"ל. ולא נפל לז"ת דבי"ע, 
משום ששבירתו לא היתה קשה. 
%break
כנ"ל (דף תקל"ט ד"ה ואין. ודף תקנ"ח אות ל') והרשימו של הכלי, עלה 
לכלי החדש דת"ת מחזה ולמעלה, שנעשה מאחורים דאו"א. ואחורים 
דבחינת הסתכלות עיינין דישסו"ת שנתבטלו, נפלו למקום הגוף שלהם, 
שהוא למקום שהיה בו ב"ש הכלי דת"ת.
%break
ואחר שנתבטל הזווג דהסתכלות עיינין, נעשה הזווג בעביות דבחי"ב 
שנשאר עוד בהמסך, וירד הזווג לבחינת הגוף דישסו"ת, כלומר לקומת 
בינה, שנקראת גוף, כלפי קומת הסתכלות עיינין שהיה בו מקודם, אבל 
לפי עצמו הוא ראש גמור, 
%break
דהיינו בחינת הלבשה שממטה למעלה, והגוף שלו שהוא התלבשות 
ממעלה למטה, נתפשט לכלי דנצח והוד. וכשנסתלק האור ונשבר 
הכלי, הוא נפל לת"ת דבי"ע, 
%break
דהיינו בתחתית המדרגה, כי לא היה יכול ליפול יותר משום שמקום 
דנו"ה דבי"ע היה תפוש ע"י כלי דגבורה, כנ"ל. ורשימו שנשארה מאור 
שנסתלק, עלה לכלי חדש של גבורה הנעשה מאחורים דאו"א. 
%break
ואחורים דקומה דראש שנתבטלה, נפלו למקום הגוף שלו, דהיינו 
למקום מלך דנו"ה.
%break
וכשנתבטל הזווג דקומת בינה ירד הזווג לבחינת יסודות דישסו"ת, 
דהיינו על קומת בחי"א שנשארה שם וגוף שלו נתפשט למלך הו' שהוא 
כלי דיסוד. וכשנשבר, ירד למקום גבורה דבי"ע, כי ת"ת היה תפוש 
מכלי דנצח הוד, 
%break
ורשימו שלו, עלה לקו האמצעי, למעלה מת"ת החדש, שהוא כלי דדעת 
הנעשה מאחורים דאמא. ואחורים ירדו למקום כלי דיסוד שהוא הגוף 
שלו. ואח"כ עלה הזווג לבחינות המלכיות דישסו"ת, וגוף שלהן נתפשט 
למלך הז', שהוא כלי דמלכות. 
%break
וכשנשבר ירד למקום חסד דבי"ע, ורשימו שלו עלה לכלי דדעת למעלה 
מרשימו דיסוד העומדת שם, ואחורים ירדו למקום גוף שלו, שהוא 
מקום כלי דמלכות.
%break
%letter ז
ז) והנה אתה מוצא כאן ד' פעולות בישסו"ת, עד ביאתם למצב פב"פ 
כמו באו"א, אלא בשינוי. כי אותן ב' הפעולות שהן: עלית מ"ן דנה"י 
דא"ק לע"ב ס"ג העליונים, והזווג דע"ב ס"ג שהוציאו האור החדש 
דבקע לפרסא. 
%break
אלו אינן נוהגות בישסו"ת, ותחתיהן אמנם יש כאן ב' פעולות אחרות, 
שהן: דבר עלית המסך, ודבר ההתכללות בזווג אב"א. באופן שגם כאן 
נמצאות ד' פעולות כמו באו"א, שהן: עלית המסך לאו"א, והתכללות 
בזווג אב"א, ובפב"א, ובפב"פ. 
%break
(כנ"ל באות ה'), וכן חסרות כאן ב' פעולות הנוהגות במלכים העליונים 
דאו"א, שהן: ירידה הראשונה דכלים הנשברים לג"ר דבי"ע, וירידת 
הרשימות לנהי"מ דאצילות, שאינן נוהגות בהמלכים התחתונים 
דישסו"ת. 
%break
כי ירידת הרשימות לנהי"מ אין נוהג כאן, משום שהכלים החדשים 
דאחורים דאו"א, כבר היו מוכנים בטרם שביה"כ שלהם, וע"כ תכף 
כשנשבר הכלי, היה להרשימו מקום להתלבש בכלי. 
%break
וענין ירידה הא' לג"ר דבי"ע, אינו נוהג כאן, מחמת התרחקותן של 
הרשימות מן הכלים תיכף בשעת שבירתם, כנ"ל, (דף תקנ"ח אות 
כ"ט)
%break
%page 565
ונמצא שיש כאן במלכים התחתונים דישסו"ת, רק עשר פעולות בכל 
מלך ומלך, שהן ע"ד שנתבאר לעיל באות ד' אצל או"א, רק שחסרים ב' 
פעולות הנ"ל. באופן שיש כאן בהזווגים דישסו"ת וד' הגופות שלהם, 
מ"ד פעולות: ד', עד הזווג דפב"פ. 
%break
ומ' בד' המלכים: דהיינו עשר פעולות בכל מלך כנ"ל. אמנם להלן נביא 
עוד דבר ירידות הרשימות דתנהי"מ מהכלים החדשים דאחורים 
דאו"א, אל הכלים החדשים שנעשו מאחורים דישסו"ת, וא"כ יש עוד 
ארבעה פעולות נוספות על המ"ד הנ"ל, שביחד הן מ"ח פעולות.
%break
%letter ח
ח) ועתה נבאר הזווג הג' שיצא בנקודים בקומת ז"א שנקרא דעת. 
אשר השלים את הו"ק בתיקון קוים, כמ"ש הרב לעיל (דף תקמ"ג אות 
ע'). שהמשיך כלי בשביל נצח בקו ימין וכלי בשביל הוד בקו שמאל, גם 
האריך את כלי הת"ת מחזה ולמטה בב"ש תתאין עש"ה. 
%break
(ועי' גם בדף תקמ"א אות ס"ד,) וז"ל "וסבת הגדלת כלי הכתר היה 
לסבת אור הדעת שנתלבש בו והגדילו". והכונה הוא להזווג דב' עטרין 
שבדעת שמביא אח"ז באות ע' והבן.
%break
והענין הוא, כי אחר שירד הזווג דישסו"ת עד המלכיות שלהם, 
שפירושו שנזדכך המסך לבחינת שורש, הנה בא עוד להזדככות מכל 
עביות דגוף, דהיינו בהשוואת הצורה למסך דישסו"ת, ונבחן אז 
שהמסך עלה ונכלל במסך דראש דישסו"ת, 
%break
ונתחדשה העביות על הרשימות הכלולות בהמסך, מבחי"ב 
דהתלבשות, ובחי"א דעביות, ולא היה סיפק בידו להחזיר לישסו"ת 
פב"פ, וע"כ נכלל רק בזווג דאב"א דישסו"ת ושהוכרה בחינת העביות 
דגוף הכלולה בהמסך והרשימות. 
%break
יצא משם וירד למקום החזה דגוף דישסו"ת, שהוא במקום פרק העליון 
של היסוד. (כנ"ל דף תקנ"ט אות ל"ב). והוציא ע"ס דראש מיסוד 
ומעלה. ולגוף לא היה לו התפשטות, להיותו במצב דאב"א. כמ"ש שם 
באות ל"ב.
%break
וז"ש הרב לעיל (דף תקמ"ג אות ע'.) "כי ע"י עליתה שם היא קושרת 
מלמטה למעלה כל הו"ק" וכו'. כי קומת הדעת זו שנתחדשה ע"י עלית 
הרשימות, יצאה בבחינת ראש בלי גוף. 
%break
שפירושו בע"ס שמלמטה למעלה לבד, ובהארתו נתקנו אחורים 
דישסו"ת שנפלו לשם בבחינת תיקון קוים. בהיותו מלביש וממלא 
אותם באורותיו. ואז נגדל הכלי דת"ת שלמטה מחזה, עד סיומו דת"ת 
מן האחורים דהסתכלות עיינין דישסו"ת שנפלו לשם. 
%break
וכן נגדל כלי דנצח, מכח אחורים דישראל סבא שנפל לשם. וכן נגדל כלי 
דהוד, מכח אחורים דתבונה שנפל לשם. אלא בשעה שנפלו לא היו 
בהם תיקון קוין לימין שמאל אמצע, רק שנפלו זה תחת זה, 
%break
ועתה ע"י הראש דקומת דעת, שהאיר אותם ע"י הלבשתו אותם כנ"ל, 
הנה נתקנו בתיקון קוים והגדילו להכלים כנ"ל.
%break
ואחר שיצאו הכלים החדשים: ת"ת, נצח, הוד, בג' הקוים, הנה אז ירדו 
הרשימות דתנה"י מן הכלים העליונים, שנעשו מאחורים דאו"א, ובאו 
ונתלבשו בהכלים החדשים שבמקומם, שרשימו דב"ש ת"ת תתאין 
ירדה ונתלבשה בכלי החדש דת"ת, 
%break
שנעשה מאחורים דישסו"ת. וכן רשימו דנצח, בכלי דנצח שבקו ימין, 
ורשימו דהוד בכלי דהוד שבקו שמאל. אמנם אל הכלים של יסוד 
ומלכות לא הגיע הראש דדעת, וע"כ לא נתקנו ע"י (כנ"ל דף תק"ס אות 
ל"ג ע"ש).
%break
%letter ט
ט) וראוי להשכיל בכל המתבאר, איך שכל הכחות הנמצאים בעליון 
מוכרחים להמצא בתחתון. ואע"פ שכל פרצוף הנקודים בכללו אינו 
אלא פרצוף מ"ה וב"ן דא"ק כנ"ל בהסתכלות פנימית בחלק ו', עכ"ז, 
%break
בא בעצמו בג' פרצופים שלימים המלבישים זה את זה דוגמת ג' 
הפרצופים הקודמים: גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, שכל אחד נחשב לבן 
ותולדה להעליון שלו, ומלבישו מפה ולמטה, וממלא לכלים הריקים 
דעליון אחר הסתלקות אורותיהם מהם. 
%break
%page 566
כי התחתון הוא בחינת התפשטות ב', להעליון שלו, אחר שנסתלקו 
האורות דגוף דעליון. ונבחן תמיד התחתון לבחינת המילוי להעליון. 
ועד"ז ממש נאצלו ג' פרצופים שבכאן אלא בתוספות שינוים; א', כי כאן 
אינם נבחנים לגלגלתא ע"ב ס"ג, אלא רק לע"ב, ס"ג, ומ"ה, 
%break
שהם רק ג' קומות חכמה, בינה דעת. אמנם קומת כתר אין בהם, כי 
הבחי"ד דעביות לא היתה אלא בפרצוף הא' דא"ק, כנודע, ב', שאין 
התחתון כאן מלביש לגוף דעליון ממש, כמו הפרצופים הקודמים, 
%break
אלא רק מחינת התפשטות ג"ר וראש של העליון, שנעשו כאן בחינת 
גוף להעליון, דהיינו האחורים דראש שנפלו ונעשו לבחינת גוף: כי 
הראש דישסו"ת מלביש לאחורים דאו"א שנפלו במקום חג"ת, 
%break
וכן הראש דדעת מלביש לאחורים דישסו"ת שנפלו במקום ת"ת ונצח 
והוד, כנ"ל. וטעם השינוי הזה הוא פשוט, מפני שהגופות דעליונים 
נשברו ונפלו לבי"ע, והאחורים שנפלו מהראש, לקחו מקומם. ועוד 
שינוים הבאים מחמת צמצומים חדשים, 
%break
אבל בכללם הם הולכים ע"פ אותם הדרכים שבהפרצופים הקודמים, 
וכן גם בפרצופין התחתונים שיבואו לאח"כ. כי זה הכלל כל הכחות 
הנמצאים בעליון מוכרחים להמצא בכל התחתונים ממנו.
%break
ובזה תבין ביותר ענין התיקון קוים והכלים החדשים שנעשו 
בהאחורים דעליון שנפלו לבחינת גוף, כי נעשו לבחינת גוף דעליון 
ממש, במקום גוף הקודם שנשבר ונפל לבי"ע, ואשר תיקון זה דקוים 
מגיע לו מהתפ"ב שלאותו העליון, 
%break
דהיינו, הראש דהתחתון שלו, שתפקידו להחזיר האורות שנסתלקו 
מהגוף דעליון. וע"כ הראש דישסו"ת, החזיר האורות באיזה שיעור 
להאחורים דאו"א, שהוא מלבישם. 
%break
וכן הראש דדעת, החזיר האורות באיזה שיעור לאחוריים דישסו"ת 
שהוא מלבישם. שמכח זה הגיע להם התיקון קוים. והבן היטב.
%break
%letter י
י) ועתה נסדר הפעולות הנ"ל, על פי סדר של סבה ומסובב. ונתחיל 
מפעולה י"ב וי"ג המובאות בסדר סבה ומסובב בחלק ו' (דף ת"ס אות 
ל"א) דהיינו מזווג דגדלות דאו"א דנקודים. ובזה תתחבר השלשלת 
דסבה ומסובב להיות אחד.
%break
והנה לעיל (דף תקס"א אות ב') תמצא ד' פעולות להכנת הזווג דפב"פ 
דאו"א. אשר הגורם הא' הוא, עלית מ"ן דנה"י דא"ק לע"ב ס"ג 
העליונים. וזה נמשך, מכח הזדככות המסך דס"ג מכל עביות דגוף 
שבו, שאז עלה ונכלל במסך דראש הס"ג, 
%break
ומתוך שהמסך הזה היה כלול מב' מיני רשימות: מרשימות דספירות 
דס"ג עצמו, ומרשימות דנה"י דא"ק. לכן יצא על המסך הזה ב' מיני 
זווגים: א' על הרשימות דס"ג הכלולות מה"ת שנעשה הזווג בנקבי 
העינים, שדרך שם יצאה קטנות דנקודים, עד המצב אב"א דאו"א. 
%break
ועל הרשימות דנה"י דא"ק הכלולות במסך, יצא שורש גדלות דנקודים, 
דהיינו שרשימות אלו נעשו למ"ן לע"ב ס"ג שנזדווגו והולידו אור חדש 
הבוקע לפרסא, שפירושו, שמבטל הגבול החדש דצמצום ב' המוציא 
את הבינה וזו"ן לחוץ מהמדרגה, 
%break
והוא חוזר ומשיב אותם למדרגתם כבתחלה. כמ"ש היטב (בהסת"פ 
אות ג' ד"ה ונתבאר. ובאות ד') והנה נתבארו בזה הסבות לב' 
הפעולות הראשונות. 
%break
שהעלאת מ"ן דנה"י דא"ק לע"ב ס"ג, נמשכת מהזדככות המסך דס"ג 
וזווג דע"ב ס"ג ולידת אור החדש, נמשך ממ"ן דנה"י דא"ק.
%break
והפעולה ג', שהיא יציאת אור החדש דרך פי הטבור, והפעולה ד' 
שהיא יציאת אור החדש דרך יסוד. הן נמשכות מקומה דאור החדש 
שיצאה ע"י מ"ן דנה"י דא"ק, בהתכללות הזווג דע"ב ס"ג, 
%break
כי בחינת ההתפשטות ממעלה למטה מהזווג הזה, ירדה ובקעה 
לפרסא שממעלה לנה"י דא"ק, ונתלבשה בהם, ונמצאים הג"ר 
דנקודים המלבישים לנה"י אלו, שהם מקבלים ממנו אור החדש הזה, 
המחזיר אח"פ למדרגתם, 
%break
שיצא דרך פי הטבור, ששם מלביש כתר דנקודים, והוריד הה"ת מנקבי 
עינים דכתר למקום המלכות הכוללת דראש הנקודים, והשיב או"א 
לראש, וקנו ג"ר שלהם. שמצב זה נקרא פב"א, מפני שאמא אינה 
מחזרת פניה לאבא בלי סבה המחייבת אותה לזה. 
%break
%page 567
ובזה מתבאר ג"כ הפעולה הד', כי או"א דנקודים מלבישים על יסוד 
דא"ק, וע"כ הם מקבלים ממנו הארתו שהוא השורק, שפירושו ו' 
ונקודה, שהן בחינת הטפה הזרעית של זו"ן. 
%break
וע"כ נעשו למ"ן לאמא, הגורם לה להחזיר פניה לאבא, כדי לקבל ממנו 
הארת חכמה ולהשפיע לזו"ן שקבלה מיסוד. ובזה חוזרים או"א פב"פ.
%break
הרי שפב"פ דאו"א נמשך מהמ"ן, והמ"ן, מיסוד דא"ק מאור החדש 
שבו, והאור החדש נמשך מזווג דע"ב ס"ג, וזווג דע"ב ס"ג נמשך ממ"ן 
דנה"י דא"ק, הנמשכים ועלו להם, עם התכללותם במסך דס"ג. והנה 
נתבאר ד' הפעולות איך יצאו זו מזו בהתחיבות סבה ומסובב. 
%break
ועתה נבאר י"ב הפעולות הנוהגות בכל מלך ומלך מד' המלכים 
העליונים, שיצאו מאו"א דנקודים.
%break
והנה י"ב פעולות הללו, מתחלקות לט' וג'. כי ט' פעולות ראשונות 
המובאות לעיל (דף תקס"ג אות ד') יוצאות ביחד עם יציאת כל מלך 
ומלך עד התעלמו. אבל ג' הפעולות האחרונות שבכל מלך, באות אחר 
גמר הסתלקות כל ד' המלכים. 
%break
והנה הגורם הא' של י"ב הפעולות, הוא הזווג שעל עביות המסך, 
דהיינו לפי המקום של ה"ת, שהוא המודד לשיעור הקומה. הוא נמשך, 
מפעולה ג' הנ"ל שבכתר דנקודים המוריד ה"ת מעינים שלו אל מקום 
מלכות דראש, שבשעה שמורידה לפה דהיינו מלכות, 
%break
יש לו עביות דבחי"ד דהתלבשות, ומוציא קומת כתר, וכשמורידה 
לחוטם, מוציא קומת חכמה, ולאזן, מוציא קומת בינה, ולעינים מוציא 
קומת ז"א.
%break
הגורם הב', שהוא קבלת הארת חכמה בשביל זו"ן, נמשך ממ"ן 
שקבלה אמא מיסוד דא"ק, שהיא פעולה ד' הנ"ל באות ז'. כי כיון 
שאמא לא חזרה פב"פ עם אבא לצרכה עצמה. 
%break
אלא רק כדי להאיר את המ"ן, שהם זו"ן, ע"כ אינה מקבלת מתחלתה 
מחכמה דאבא, אלא לפי הארת חכמה הראויה לזו"ן מצד יחסו באור 
ישר, הראוי לו מאותו הקומה. כנ"ל (דף תקס"ה אות ט')
%break
%letter יב
יב) הפעולה הג' והפעולה הד' שהן: הקומה שממטה למעלה היוצאה 
בזווג דאו"א, שנקרא או"א וראש. והקומה שממעלה למטה הנקרא 
מלך או גוף. הן נמשכות ע"י ב' הגורמים הנ"ל באות י"א. שגורם א' 
מודד הקומה, וגורם ב' נותן שיעור הארת חכמה. 
%break
ומכח השתתפות ב' הגורמים בהארת הזווג, ע"כ נבחנת כל הקומה 
הזו הן בראש והן בגוף, שאין בה אלא ה"ח וה"ג לבד, אלא בהארת 
חכמה. כמבאר באות י"א.
%break
%letter יג
יג) הפעולה הה' והפעולה הו', שהן: הסתלקות האור מהכלים, 
ושבירתם ונפילתם לג"ר דבי"ע. הן נמשכות מגדלות האור שקבלו, 
ומעירוב הסיגים שבהכלים. 
%break
כי אם הכלים היו מקבלים האור בשלימות, אז היו משיבים את בי"ע 
לאצילות, מחמת אור החדש שבקע לפרסא, שנתלבש בכלים הללו, ע"י 
הארת חכמה שקבלו כנ"ל. 
%break
ועתה שלא נתקיים בהם האור הזה, הנה כמדת גדלותם כן נפילתם, כי 
הכלים עצמם נפרדו משרשם, ויצאו מחוץ לאצילות, שזהו נפילתם 
לבי"ע, הרי שנפילתם לבי"ע נמשך מגדלות האור שקבלו מאו"א.
%break
פעולה ז' שהיא הרשימו, נמשכת גם כן מעצם האור שקבלו מאו"א, כי 
כן טבע האורות שמניחים רשימו בהמקום, אחר שנסתלקו משם.
%break
פעולה ח' שהיא ירידת הרשימות לתחתית האצילות, נמשכת 
משביה"כ וירידתם לבי"ע, כי לא היו יכולים להתלבש בהכלים כדרכם, 
ע"כ היו מתקרבים אל הכלים שלהם כמה שאפשר.
%break
%page 568
פעולה ט' נמשכת ג"כ משביה"כ, כי כשנשבר הכלי, נמצא המסך 
מתבטל מבחינת העביות שבאותו כלי, וע"כ נתבטל הזווג העליון שעל 
המסך. ועוד כי כל הזווג הזה עומד רק בשביל המ"ן, שהם זו"ן, שאמא 
מקושרת אליהם להמשיך להם הארת חכמה, כנ"ל, 
%break
ולא לצורך עצמה, וע"כ כשנשבר המקבל, נפסק הזווג פב"פ דאו"א, 
כמו שהיה בטרם שקבלו המ"ן. ונפלו האחורים כל אחד בכלי שלו. כנ"ל 
דף תקנ"ב את ט"ו.
%break
%letter יד
יד) והנה ט' פעולות הנ"ל, נוהגות בתכונתן בכל מלך ומלך מד' 
המלכים: דחג"ת, ואין צורך לפרטם בכל אחד ואחד, אלא שיש איזה 
שינוים ביניהן, שצריכים להזכירם. ואלו הם: שינוי א' יש במקום 
נפילתם לבי"ע, שמלך הא' נפל לתחתית הג"ר, 
%break
שהוא במקום דעת שבבי"ע. ומלך הב' נפל ממעל הימנו בבינה דבי"ע. 
ומלך הג' ממעל לו למקום חכמה דבי"ע. ומלך הד' ממעל לכולם 
במקום כתר דבי"ע. שינוי הב' בירידת הרשימות, שכל הזך מחברו, 
יותר עליון מחברו כמו הכלים שבבי"ע. 
%break
ורשימו דמלך הא' נפלה למלכות דאצילות. ועליה רשימו דמלך הב' 
ביסוד דאצילות. וממעל לה רשימו דמלך הג' בנו"ה דאצילות. וממעל 
לכולן רשימו דמלך הד' במקום הכלי שלו עצמו בת"ת דאצילות.
%break
גם יציאת ד' המלכים המה גורמים זה לזה: כי שביה"כ דמלך הדעת, 
גרמה לביטול המסך דבחי"ד וכיון שנתבטלה הבחי"ד, נמצא מזדווג 
האור העליון בהעביות הנשארת בהמסך שהיא בחי"ג, המתלבשת 
במלך החסד. 
%break
ושביה"כ דמלך החסד גרמה לביטול המסך דבחי"ג, ולהזדווגות אור 
העליון בהעביות הנשארת בהמסך, שהיא בחי"ב, המתלבשת במלך 
הגבורה. ושביה"כ דמלך הגבורה גרמה לביטול מסך דבחי"ב, 
%break
ולהזדווגות אור העליון בעביות דבחי"א הנשארת בהמסך, המתלבש 
במלך הת"ת בש"ע שלו, הרי שד' המלכים הם מסובבים זה מזה 
בהתחיבות גמורה, וכן כל אחד בט' הפעולות הנ"ל. כמבואר.
%break
%letter טו
טו) ועתה נבאר ג' הפעולות האחרונות הנוהגות בהמלכים העליונים 
שהן באות אחר שבירת כל המלכים האלו. כי אחר הזדככות המסך 
מכל העביות דגוף שבו, ועולה ונכלל בזווג דראש, שהוא מוציא שם 
קומה חדשה דישסו"ת, הוא מביא הארה גם אל אחורים דאמא, 
%break
שמתקנים את עצמם בתיקון קוים, ונעשו מהם ד' כלים חדשים דחג"ת 
בסדר קוים, כנ"ל (תקנ"ה אות כ"ב) וזוהי פעולה היוד, שהוכן כלים 
חדשים מאחורים דאו"א, בשביל הרשימות של כל מלך ומלך. ומזה 
נמשכת פעולה י"א, 
%break
שרשימו דכל מלך עולה ומתלבשת בכלי שלו: רשימו דדעת, בקו 
אמצעי ממעל לת"ת, ורשימו דחסד, בכלי החדש דחסד, ורשימו של 
גבורה בכלי חדש דגבורה, ורשימו דת"ת בכלי החדש דת"ת, עד שליש 
עליון שבו. 
%break
ומזה נמשכת פעולה י"ב, שהיא ירידת הכלים לתחתית בי"ע לגמרי, כי 
אחר שנתרחקה מהם הרשימות, שעלו ונתלבשו בהכלים החדשים, 
הנה אז נפסק הארתן מהכלים, ואינם יכולים להחזיק את עצמם בג"ר 
דבי"ע, ונופלים לז"ת דבי"ע.
%break
הרי שג' הפעולות הללו נמשכות זו מזו, והגורם העיקרי הוא יציאת 
הראש החדש דישסו"ת, הנמשך מהזדככות המסך, והזדככות המסך 
נמשכת משביה"כ. וכו' כנ"ל.
%break
%letter טז
טז) ועתה נבאר המלכים אחרונים שהם תנהי"מ: וכבר ידעת שד' 
פעולות הן בישסו"ת עד שבאו לזווג פב"פ. וי"א פעולות בסדר יציאת ד' 
המלכים עצמם, עד סופם. 
%break
כי מהזדככות המסך מכל עביותו אחר שביה"כ דמלכים הראשונים, 
נמשכת עלית המסך והרשימות שבו, להתכלל בזווג או"א אב"א. וזו 
פעולה א'. וכיון שחזר עליו העביות דבחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב 
דעביות. 
%break
מתוך התכללותו בזווג דאב"א, הנה חזר והוריד ה"ת לבחינת העביות 
הזו. דהיינו לבחי"ג ובחי"ב בשיתוף, שזו פעולה ב', שהוא המצב 
דאו"א פב"א, בקומה דבחי"ג, ומתוך שהרשימות ההן הן בחינות זו"ן, 
הנה נעשו למ"ן לאמא, שהחזירה פניה לאבא, בשבילם, 
%break
%page 569
ובאים במצב פב"פ. הרי שהזדככות המסך גורמת להתכללות 
הרשימות דבחי"ג ובחי"ב בג' המצבים זה אחר זה. באב"א ופב"א 
ופב"פ, עם התכללותם באו"א כנ"ל. ואב"א מסבב לפב"א, כי הזווג 
דאב"א מחדש את הרשימות בעביותן, 
%break
וכשנגמר התחדשות העביות כבר נחשבו לפב"א, כי קונים מדת 
הקומה, שאבא קונה בזה ג"ר שלו, ומשיב פנים להאיר לאמא, ואז 
מתעוררת אמא בשביל המ"ן שבה, להשיב פניה גם היא לאבא. הרי 
שהמצב דפב"א מסבב אל המצב דפב"פ.
%break
%letter יז
יז) וי"א פעולות שבמלכים, הן על אותו הסדר שיצאו זו מזו כמו י"ב 
הפעולות שבמלכים הראשונים. אלא שיש ביניהן איזה שינוים, ואלו 
הם. הגורם הא' שלהם, שהוא שיעור הקומה, נמשך מפעולה ג' הנ"ל, 
שהיא הזווג דפב"א, דהיינו לפי העביות שבהמסך. 
%break
הגורם הב' שהוא קבלת הארת חכמה לזו"ן, נמשך מזווג פב"פ, (כנ"ל 
באות י"א. ע"ש.) הפעולה הג' שהיא הקומה שממטה למעלה, ופעולה 
הד' שהיא הקומה שממעלה למטה, הנקרא מלך. נמשכות מב' 
הגורמים הנ"ל, שא' מודד הקומה, וב' משפיע שיעור הארת חכמה. 
%break
ומכאן, דהיינו מהתלבשות האור בהכלים, נמשכות ג' פעולות, שהן ה', 
וו' וז'. שפעולה ה' שהיא הסתלקות האור, נמשכת שהאור לא יכול 
להתלבש בהכלי, בעת שפגע בהסיגים המעורבים בו, וע"כ בפגעו 
בהסיגים נסתלק תכף לשורשו, 
%break
וכן פעולה ו' שהיא נפילתם לבי"ע, נמשכת ג"כ, מהאור שהתחיל 
להתלבש בו, שמתחלה האיר הכלי בבי"ע, וחיברם בכח האור שבו 
לאצילות, (כנ"ל באות י"ג.) וע"כ אחר שנסתלק האור מהכלי, נמצא 
שחזר עליו הצמצום ב', והכלי נשאר נפרד בבי"ע. 
%break
ופעולה ז' שהיא הרשימות, הן בעצם חלק הנשאר מהאור שנתלבש 
בהכלי. הרי שג' פעולות הללו נמשכות מהתלבשות האור גופיה.
%break
והפעולה הח', שהיא עלית הרשימות להכלים שלהן, נמשכת משבירת 
הכלים של עצמם, וכיון שכבר היו כלים מתוקנים מאחורים דאו"א 
בבחינת קוים, ע"כ עלו ונתלבשו בהם. וגם ירידת האחורים דישסו"ת 
לבחינת גוף, נמשך משביה"כ, 
%break
כי נתבטל הזווג העליון משום חסרון המקבלים, והרשימות דראש נפלו 
לגוף. וב' פעולות האחרונות, שהן תיקון קוים באחורים דישסו"ת, 
שבזה נתקנו ג' הכלים שלמטה מטבור, שהם ב"ש ת"ת התחתון, 
והנצח וההוד. 
%break
והפעולה הי"א, שהיא ירידת הרשימות מהכלים דאחורים דאו"א אל 
הכלים חדשים של עצמם, הן שניהן נמשכין מראש הדעת. שיצא אחר 
הזדככות המסך דמלכים האחרונים.
%break
כי מהזדככות המסך דגוף דישסו"ת שחזר לשורשו להמסך דישסו"ת, 
יצא זווג חדש, על מסך דבחי"א דעביות בקומת ז"א, אב"א, בהתכללות 
בישסו"ת וכשהוכרה עביות דגוף שבו, ירד משם למקומו בחזה דכללות 
הגוף דישסו"ת, ויצאו הע"ס דראש מהחזה ולמעלה, 
%break
שהוא מפרק עליון דיסוד ולמעלה עד מקום החזה דגוף דאו"א, ששם 
הפה דישסו"ת, והוא קשר את האחורים דישסו"ת שנפלו שם, בקשר 
דתיקון קוין. 
%break
ונעשו בזה לבחינת כלים חדשים במקום הגוף דישסו"ת, דהיינו ב"ש 
התחתונים דת"ת, בקו האמצעי, וכלי דנצח בימין, וכלי דהוד בשמאל. 
ואז נעשה הפעולה הי"א הנ"ל, 
%break
שהרשימות של המלכים האחרונים שהיו מלובשות בהכלים החדשים 
דאו"א חזרו להכלים חדשים דישסו"ת שנעשו במקומן: רשימו דת"ת 
ויסוד ומלכות לקו האמצע שהוא הת"ת שנתגדל, ורשימו דנצח, לקו 
ימין, לכלי דנצח, ורשימו דהוד, לקו שמאל, לכלי דהוד.