ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ז' - פרשת במדבר
%page 19
%H פרשת במדבר
%break
%H המניין והחשבון
%letter 1
.1 ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר 
ונקבה ברא אותם. בשעה שהקב"ה ברא את האדם, עשה אותו בצורת 
העליונים והתחתונים, והיה כלול מכולם, והיה אורו מאיר מסוף העולם 
עד סוף העולם, והכול היו יראים מפניו.
%letter 2
.2 ויש להסתכל בכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים 
ברא אותו. כיוון שאמר בצלמו, מהו עוד, בצלם אלקים ברא אותו? אלא 
הן שתי מדרגות, שהיה האדם כלול מזכר ומנקבה. לכן לזכר כתוב, 
ויברא, ולנקבה כתוב, בצלם.
%letter 3
.3 ומשום זה ב' פרצופים היו, זכר ונקבה, כמ"ש, זכר ונקבה ברא 
אותם. וכלול היה מב' צדדים. ואע"פ שהנקבה הייתה נאחזת בצידו, 
היא בפני עצמה הייתה כלולה ג"כ מב' צדדים, חסד ודין, להיות שלם 
בכל.
%letter 4
.4 כיוון שחטא, התמעטו הפרצופים, והחכמה הסתלקה ממנו, ולא היה 
מסתכל אלא בדברי הגוף שלו. ואח"כ הוליד בנים, הבל מעליונים, קין 
מתחתונים, ולא נשאר מהם זרע בעולם, עד שהוליד שֵׁת, וממנו נשתל 
העולם.
%letter 5
.5 ועכ"ז עולם התחתון לא נשלם, ולא היה שלם, ולא נמצא בקיומו, עד 
שבא אברהם, והתקיים העולם. אבל לא נשלם, עד שאברהם נמצא 
בעולם ואחז בעולם בימין, בחסד, כמו מי שאוחז בימינו של מי שנפל.
%break
בא יצחק, ואחז בידו של העולם בשמאל, בגבורה, והתקיים העולם 
יותר. כיוון שבא יעקב, אחז באמצע, בגוף, קו האמצעי, ונכלל בב' 
הצדדים, בימין ובשמאל, והתקיים העולם, ולא התמוטט.
%letter 6
.6 ועכ"ז לא נשתל העולם בשורשיו, עד שיעקב הוליד י"ב שבטים 
ושבעים נפש, ונשתל העולם. ועכ"ז לא נשלם עד שקיבלו ישראל 
התורה והוקם המשכן. אז התקיימו העולמות ונשלמו, והתבשמו 
העליונים והתחתונים.
%letter 7
.7 כיוון שהוקמו התורה והמשכן, ז"א ומלכות, רצה הקב"ה לספור 
חֵילות התורה, כמה צבאות הם בתורה, בז"א. כמה צבאות הם 
במשכן, במלכות. כלומר, שרצה לספור את ישראל, שהם צבאות ז"א 
ומלכות.
%break
כל דבר שצריך להתיישב במקומו, כלומר, לקשר הענף שלמטה 
בשורשו למעלה, אינו מתיישב, אלא עד שנזכר בפה והתמנה עליו. אף 
כאן רצה הקב"ה לספור החילות של התורה, והחילות של המשכן, כדי 
לקשר את ישראל בשורשם למעלה,
%break
ז"א ומלכות, הנקראים תורה ומשכן. וכולם הם כאחד, ואינם נפרדים 
זה מזה. הכול כעין של מעלה. שהרי שורשיהם, תורה ומשכן, הם 
בזיווג, ואינם נפרדים זה מזה, והולכים יחד.
%page 20
%letter 8
.8 משום זה ישראל, צבאותיהם של ז"א ומלכות, עולים בחשבון, שיהיו 
נודעים אצלם, חוץ מאלו האחרים, שאין להם חשבון, כלומר, נשים 
ואלו שאינם בני עשרים שנה.
%break
ומשום זה כתוב, וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד. אם 
באוהל מועד, למה צריך לכתוב במדבר סיני, הרי ידוע שאוהל מועד 
לא היה אלא במדבר סיני? אלא אחד לתורה, ז"א, ואחד למשכן, 
המלכות.
%letter 9
.9 תורה ומשכן היו, כמ"ש, באחד לחודש השני בשנה השֵׁנית, שזה 
גבורה והארת החכמה שבשמאל. כי ניסן הוא קו ימין וחסד, ואייר הוא 
קו שמאל וגבורה. והיו ימין ושמאל בייחוד.
%break
וחודש זה נקרא, חודש זיו. רמז לחודש ולשנה, המאיר אל הלבנה, 
המלכות, כי עיקר שלמות המלכות הוא מקו שמאל, חודש שני, ושנה 
שנייה.
%break
כי אז נמצאים כל העולמות בשלמות, כמו המלכות, שהיא שורשם. 
בחודש הראשון, חסד וקו ימין, יצאו ישראל ממצרים. ועתה נשלמו גם 
מהחודש השני, גבורה וקו שמאל.
%letter 10
.10 ה' זְכָרָנו יברך, יברך את בית ישראל, יברך את בית אהרון, יברך 
יראי ה' הקטנים עם הגדולים. ה' זכרנו יברך, אלו הגברים, שהיו עולים 
בחשבון במדבר, שהקב"ה מברך אותם ומוסיף עליהם בכל פעם.
%letter 11
.11 מי שאומר שבחו של חברו, מבניו או מכספו, צריך לברך אותו 
ולהודות על הברכות. מאין לנו? ממשה, שכתוב, והִנכם היום ככוכבי 
השמיים לרוב. ואח"כ כתוב, ה' אלקי אבותיכם, יוסף עליכם כָּכֶם אלף 
פעמים, ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.
%break
שתי ברכות היו: אחת, ה' אלקי אבותיכם. ואחת, ויברך אתכם כאשר 
דיבר לכם. להודות עליהן, וברכות על ברכות.
%letter 12
.12 אם מונה שבחו של חברו, ואינו מודה על הברכות, הוא נתפס 
תחילה מלמעלה, ניזוק מחמתו. ואם מברך אותו, הוא מתברך 
מלמעלה. וצריך לברך אותו בעין טובה ולא בעין רעה.
%break
ובכל דבר רוצה הקב"ה אהבת הלב, בשעה שמברך. ומי שמברך את 
חברו, רוצה הקב"ה, שיברך אותו בעין טובה ובלב טוב. ומי שמברך 
את הקב"ה, על אחת כמה וכמה שצריך עין טובה ולב טוב ואהבת 
הלב. משום זה כתוב, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך.
%letter 13
.13 אין הברכה שלמעלה שורה על דבר שנמנה. וישראל איך נמנו? 
אלא כופר לקחו מהם, והחשבון לא היה, עד שנאסף כל אותו הכופר, 
ועלה לחשבון.
%break
ובתחילה היו מברכים את ישראל, ואח"כ מנו אותו הכופר, ואח"כ חזרו 
ובירכו את ישראל. נמצא שישראל התברכו בתחילה ובסוף, ולא היה 
בהם מוות.
%letter 14
.14 למה עולה המוות ע"י המניין? משום שברכה אינה שורה במניין. 
כיוון שמסתלקת הברכה, שורה עליו הס"א ויכול להינזק. משום זה 
במניין לוקחים כופר ופדיון להעביר מעליו המוות.
%break
המניין נמשך משמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, שמשם נמשכים 
המחלוקת, החושך והמוות. ואין לו תקנה אלא ע"י קו האמצעי, שע"י 
המסך ממעט הג"ר דשמאל ומייחד אותו עם הימין,
%break
שאז מתמעטים אורות השמאל מלמטה למעלה, לו"ק בלי ג"ר, 
למחצית המדרגה. וזו מחצית השקל. אבל הארתו היא בשלמות, 
להיותו כלול בחסדים מב' הקווים.
%page 21
ועולה המוות ע"י המניין, משום שאין שם ברכה, חסדים, היות שאז 
השמאל בפירוד מימין, שהוא ברכה וחסדים. וכופר לקחו מהם, 
והחשבון לא היה, עד שנאסף כל אותו הכופר,
%break
מחצית השקל, הנמשך ממחצית מדרגת השמאל, להיותו כבר מיוחד 
עם הימין וקו האמצעי. ועלה לחשבון, כי בדרך זו אין מוות בחשבון, 
אלא להיפך, כל השלמות בו.
%break
ובתחילה היו מברכים את ישראל, שתחילה ממשיכים החסדים, קו 
ימין, ואח"כ מנו אותו הכופר, שממשיכים מחצית השקל מקו השמאל, 
ו"ק דחכמה, ואח"כ חזרו ובירכו את ישראל.
%break
כלומר, שממשיכים חסדים מקו האמצעי. ונמצאים חסדים מקו ימין, 
וחסדים מקו אמצעי, ולא היה בהם מוות. ואז אין שום דינים עוד בקו 
שמאל.
%letter 15
.15 יברך את בית ישראל. אלה הנקבות, הנקראות בית, שלא עלו 
בחשבון. כי הנקבות לא נמנו במדבר. יברך את בית אהרון. משום 
שהם הכוהנים, ומברכים את העם בעין טובה, בלב טוב, באהבת הלב. 
בית אהרון, רמז לנשים, שמתברכות בברכתו של אהרון.
%letter 16
.16 יברך יראי ה'. אלו הלוויים, שמתברכים משום שיראים מה'. 
הקטנים עם הגדולים. אע"פ שהקטנים לא נכנסו בחשבון, כי לא נמנו 
אלא מעשרים ומעלה, יתברכו יחד עם הגדולים.
%letter 17
.17 לא נמצא מניין בישראל, שיתברכו ממנו, כמניין שנמנו במחצית 
השקל. כי המניין הזה להתברך היה, ולהשלים שלמות העולמות היה, 
שהיא השלמות הגדולה של ייחוד החכמה בחסדים.
%break
ובמקום שהברכות יוצאות, נמנו, כמ"ש, באחד לחודש השני, שהוא זיו, 
הארת חכמה שבשמאל, של ברכות העולם, חסדים, שממנו יוצא הזיו 
לעולם.
%break
וע"כ נקרא החודש השני, שהוא קו שמאל, בשם זיו, כי זיו הכול יוצא 
ממנו, הארת החכמה כלולה בחסדים. שבהיותו מאיר רק מלמטה 
למעלה, אינו נקרא אור, אלא זיו. וע"כ כתוב, יברכךָ ה' מציון, ממלכות 
שבּה מקום גילוי הארת החכמה.
%break
והכול דבר אחד. כי המלכות נבנית מהחודש השני, קו שמאל. וכתוב, 
כי שם ציווה ה' את הברכה, חיים עד העולם. אשר הברכה היא 
חסדים, וחיים הם חכמה, כמ"ש, החכמה תְחייה בעליהָ.
%letter 18
.18 ישראל, מאיזה מקום הם מתברכים? אוי לעולם שאינם משגיחים, 
ובני אדם אינם מסתכלים בכבוד מלך העליון. בשעה שישראל נמצאים 
זכאים לפני הקב"ה, היו העולמות נמצאים באילן אחד עליון קדוש, ז"א, 
שבו מזון הכול.
%break
והוא היה מתברך ממקום, שכל הברכות מקובצות שם, מבינה, ובו הוא 
נטוע והושתלו שורשיו. כי מוחין דז"א הושתלו בבינה, בעניין שלושה 
יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם.
%letter 19
.19 וישראל למטה היו מתברכים ממקום, שכל אלו הברכות יוצאות בו 
ואינן מתעכבות לצאת, ממלכות, כמ"ש, יברכך ה' מציון. וכתוב, כטל 
חרמון, שיורד על הררי ציון, מלכות. וכתוב, כי שם ציווה ה' את 
הברכה, חיים עד העולם.
%break
וזהו האור של העולם, כמ"ש, מציון מִכְלַל יופי אלקים הופיע. הופיע, 
פירושו מאיר. וכשמאיר, הוא מאיר לכל העולמות.
%letter 20
.20 וכשהאור הזה, הברכה והחיים, מתעורר, הכול בחיבור, בזיווג, 
הכול באהבה, הכול בשלמות, אז הוא שלום הכול, שלום של מעלה 
ושל מטה, כמ"ש, יהי שלום בחֵילךְ שלווה בארמְנותייך.
%break
%page 22
%H שמחו את ירושלים
%letter 21
.21 שמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביה. כמה חביבה התורה 
לפני הקב"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו 
כולם מקשיבים לדבריו.
%break
והקב"ה בא לדור עימו. כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא 
אליך ובירכתיך. ולא עוד, אלא ששונאיו נופלים לפניו.
%letter 22
.22 מצוות התורה, עליונות הן למעלה. בא אדם ועשה מצווה אחת, 
המצווה ההיא עומדת לפני הקב"ה ומתעטרת לפניו, ואומרת, פלוני 
עשה אותי, ומפלוני אני, משום שהוא עורר אותה למעלה.
%break
כי כמו שעורר את המצווה למטה, כך היא מתעוררת למעלה, ועושה 
שלום למעלה ולמטה, שגורם זיווג לז"א ולמלכות, המכונים למעלה 
ולמטה.
%letter 23
.23 שמחו את ירושלים. משום ששמחה אינה נמצאת, אלא בזמן 
שישראל נמצאים בארץ הקדושה, ששם מתחברת אישה בבעלה, ז"א 
ומלכות. ואז היא שמחת הכול, שמחה של מעלה ושל מטה.
%break
ובזמן שישראל אינם נמצאים בארץ הקדושה, אסור לאדם לשמוח 
ולהראות שמחה, כמ"ש, שמחו את ירושלים וגילו בה. גילו בה, בזמן 
שישראל נמצאים בה.
%letter 24
.24 בזמן שירושלים בשמחה, צריך האדם לשמוח, ולא בזמן הגלות. 
שמחו את ירושלים, כמ"ש, עִבדו את ה' בשמחה. ירושלים, היא 
השכינה, וצריכים לעבוד ולשמח אותה.
%letter 25
.25 כתוב, עִבדו את ה' בשמחה. וכתוב, עִבדו את ה' ביראה, וגילו 
ברעדה. כשישראל שורים בארץ הקדושה, אז עובדים לפני ה' 
בשמחה.
%break
וכשישראל שורים בארץ אחרת, אז צריכים לעבוד ביראה ולשמוח 
ברעדה. עבדו את ה' ביראה, זו כנ"י, המלכות, בזמן שהיא בגלות בין 
העמים.
%letter 26
.26 כמ"ש, כי בשמחה תצאו. זו כנ"י. שבכל זמן שהיא בגלות ושוכבת 
לעפר, אינה נקראת שמחה, עד שהקב"ה יבוא אליה ויקים אותה 
מהעפר, כמ"ש, התנערי מעפר, וכמ"ש, קומי אורי, ויתחברו יחד.
%break
אז היא נקראת שמחה, שמחת הכול. ואז, בשמחה תצאו. אז כמה 
צבאות ייצאו לקבל את המטרוניתא לשמחה של סעודת המלך.
%break
%H הדגלים
%letter 27
.27 ארבע מחנות של כנ"י, חו"ג תו"מ, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, 
שהם י"ב שבטים וי"ב גבולים סביב. כי בכל אחד מחו"ג תו"מ יש ג' 
קווים, והם י"ב (12). הכול כמו למעלה י"ב גבולים דז"א.
%page 23
כתוב, ששָׁם עלו שבטים, שבטי יה עדוּת לישראל. ששם עלו שבטים. 
י"ב שבטים, י"ב גבולים שלמטה במלכות, שעלו לי"ב גבולים דז"א.
%letter 28
.28 שבטי יה. י"ה, חו"ב, עדות לישראל. ומשום זה כתוב, הראובני, 
וכתוב, השמעוני, שיש י"ה בכל אחד. אות ה' בתחילה וי' בסוף. כי 
האילן העליון הקדוש, הוי"ה, חתם אותם בחותם שלו, כמ"ש, ודמות 
פניהם פני אדם, ופני אריה אל הימין לארבעתם.
%break
אשר דמות אדם, מלכות, כלולה בכולם. וד' פנים לד' רוחות העולם, 
ונבדלים בצורתם, אריה שור נשר, וכולן כלולות באדם, מלכות. כי 
אריה שור נשר, חג"ת, ופני אדם, מלכות, המקבלת מכולם וכולם 
כלולים בה.
%letter 29
.29 מיכאל לימין, דרום. גבריאל משמאל, צפון. אוריאל לפניהם, 
מזרח. רפאל לאחוריהם, מערב. השכינה עליהם. שניים מדרום 
ומצפון, ושניים ממזרח וממערב, והמלכות באמצע.
%break
כעין זה בארץ שלמטה, בדגלים, שניים מכאן, דגל מחנה יהודה ודגל 
מחנה ראובן. ושניים מכאן, דגל מחנה אפריים ודגל מחנה דן. וי"ה 
באמצע, שהם שני לוחות העדוּת שבארון, שהלך באמצע שלהם.
%letter 30
.30 כיוון שנסעו הדגלים של יהודה ושל ראובן, כמ"ש, ונסע אוהל מועד 
מחנה הלוויים. ואח"כ שני הדגלים של אפריים ושל דן, שהם ד' מחנות 
לד' רוחות העולם. ונמצאים י"ג (13), כי כל דגל כולל ג' שבטים, כי 
למטה הוא כמו למעלה, במלכות.
%letter 31
.31 ובתחילה נסע דגל מחנה יהודה, מחנה אוריאל. ואח"כ דגל מחנה 
ראובן, כנגד המחנה של מיכאל. ראובן לדרום, חסד. יהודה, למזרח, 
ת"ת. וההַזָאָה שעל המזבח הייתה ג"כ תחילה בקרן דרומית מזרחית, 
חסד ות"ת.
%break
מחנה דן לצפון, כנגד המחנה של גבריאל. מחנה אפריים, יָמה, 
למערב, כנגד המחנה של רפאל. וההזאה שעל המזבח הייתה ג"כ 
צפונית מערבית, גבורה ומלכות.
%break
הכול אחוז זה בזה, עד שהכול עולה ומתאחד בשם הקדוש הוי"ה, 
שהוא תחילת הכול: י' דהוי"ה, חכמה. עליון על הכול: ה"ר, בינה. 
קדושת הכול: ו', ת"ת. הכול נכלל בו: ה"ת, מלכות.
%break
ד' הדגלים, שבד' רוחות, הם כנגד ד' מחנות שכינה: אוריאל, מיכאל, 
רפאל, גבריאל. דגל מחנה יהודה במזרח, ת"ת, קו האמצעי. אחריו 
ראובן בדרום, חסד, קו ימין.
%break
אחריו אפריים במערב, מלכות. אחריו דן בצפון, גבורה, קו שמאל. כל 
דגל כולל ג' שבטים, הרי הם י"ב. כנגד י"ב גבולים שבמלכות, 
הנחתמים מי"ב גבולים שבהוי"ה.
%letter 32
.32 י' דהוי"ה דז"א, מזרח, היא התחלת האור. הולכת ומשוטטת 
ומוציאה הדרום, חסד. ודרום יוצא ותלוי בתחילת המזרח, שהיא י' 
דהוי"ה, חכמה. ה' דהוי"ה דז"א, היא דרום, ממנה יוצא הדרום בעולם.
%break
כי אות ה' היא בינה, ומבינה נמשך החסד, דרום. אלא י', חכמה, 
נכנסת בתחילת המזרח, ומוציאה את החסד, והוא משתלשל ויוצא 
דרך הבינה לז"א.
%letter 33
.33 ומאות ה' תלויים דרום וצפון, ואותו קו האמצעי שביניהם, המייחד 
אותם. י' מזרח. י"ה, דרום וצפון תלויים בהם, דרום מן י', וצפון מן ה', ו' 
באמצע, המייחד אותם. וזהו בן זכר, ת"ת, בן י"ה, בין צפון לדרום. 
וע"כ, מי שנותן מיטתו בין צפון לדרום, יהיו לו בנים זכרים.
%page 24
כי בן זכר, ת"ת, הוא בין צפון לדרום, כי ה"ר, בינה, בה תלויים צפון 
ודרום, ב' הקווים שבה. ובן זכר, ת"ת, הוא ביניהם, המייחד אותם, כמו 
יו"ה. אשר י' קו ימין, בדרום. ו' קו האמצעי, שימינו לדרום, ושמאלו 
לצפון. ה' קו שמאל, בצפון. ה"ת דהוי"ה, מערב, מלכות.
%letter 34
.34 ע"כ דרום נאחז במזרח, התחלת השמש, ותלוי בו. וע"כ מצד 
אבא, י', נאחז ותלוי חסד עליון. מצד אמא, אות ה', תלויה גבורה. 
ונאחז הכול זה בזה.
%letter 35
.35 הקרנות של המזבח מסובבים ג"כ כך. בא לו לקרן דרומית 
מזרחית, כי הדרום חיזוקו במזרח, בקו האמצעי, תחילת השמש, וכוחו 
של השמש בתחילתו. ואח"כ הוא בא לקרן מזרחית צפונית.
%break
כי אחר שהדרום, חסד, קיבל חיזוקו של המזרח, אחר שקו אמצעי 
ייחד דרום וצפון, האיר המזרח לצפון, והצפון נכלל בדרום, כי השמאל 
נכלל בימין ע"י קו האמצעי.
%letter 36
.36 ואח"כ בא לו לקרן צפונית מערבית. כי המערב, שהוא בה"ת, 
מלכות, נוטל מצפון. ע"כ הצפון הולך למערב, כי המלכות נבנית מקו 
שמאל.
%break
ואח"כ בא לקרן מערבית דרומית, שהמלכות הולכת להתחבר בדרום, 
להלביש החכמה בחסדים, כמו שהדרום תלוי במזרח, בקו האמצעי, 
וע"כ החיזוק שלו, המזרח, הולך תחילה.
%break
אף המערב, כך הוא הולך להיאחז בדרום, והדרום, החיזוק שלו, הולך 
תחילה. כמ"ש, וימינו תחבקני, ימין דרום. משום זה היא יונקת מב' 
הצדדים, מצפון ומדרום, שמאל וימין. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, 
וימינו תחבקני. שמאלו צפון וימינו דרום.
%break
למה השתנה בדגלים סדר המדרגות: תחילה יהודה שבמזרח, ת"ת, 
הלך בראש כולם, אחריו ראובן שבדרום, חסד, אחריו אפריים 
שבמערב, מלכות, אחריו דן שבצפון, גבורה?
%break
ולמה לא הלכו לפי סדר המדרגה: תחילה ראובן, חסד, אחריו דן 
שבצפון, גבורה, אחריו יהודה שבמזרח, ת"ת, אחריו אפריים 
שבמערב, מלכות?
%break
כי הנסיעות שבמדבר היו לגלות הארת החכמה, כי אין הארת החכמה 
מתגלה אלא בזמן הנסיעה בלבד, שהוא גילוי הקווים בזה אחר זה. 
וכשגמרו נסיעתם, אז הם נחים, והארת החכמה אינה מתגלה.
%break
כמ"ש, ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה, קוּמה ה' ויפוצו אויביך. כי גילוי 
הארת חכמה הוא קִימה. ועם גילויה נפוצות כל הקליפות, כי הארת 
החכמה מבריחה אותן.
%break
אבל כשנגמרה הנסיעה, כתוב, ובְנוּחה יאמר, שוּבה ה' רבבות אלפי 
ישראל. שזו הארת החסדים, המכונים רבבות, אלא מתוך שנקלטה 
בהם הארת החכמה מזמן הנסיעה, הם מכונים רבבות אלפי, כי אלפים 
רומזים על הארת חכמה, כמ"ש, וַאֲאַלֶפךָ חכמה.
%break
ולפי שהנסיעות היו במדבר, מקום החיצוניים, צריכים שמירה יתרה, 
שלא יינְקו מהם החיצוניים. וכל עוד שלא נגלה קו האמצעי, יש יניקה 
לדינים ולחיצוניים, בקו ימין ובקו שמאל.
%break
כי אז יש מחלוקת ביניהם, והימין הוא ו"ק בחיסרון של ג"ר, והשמאל 
הוא בחכמה בלי חסדים, שהוא חושך, וכל החיצוניים והדינים נמשכים 
ממנו.
%break
וע"כ לא נגלו תחילה הימין והשמאל, דרום וצפון, אלא האמצעי נגלה 
תחילה, שמייחד הדרום והצפון ומשלים שניהם. שקו הימין, חסדים, 
קונה ג"ר מהתכללות השמאל, וקו השמאל, חכמה, קונה חסדים 
מהתכללות הימין, ואז יכול להאיר ומבריח כל החיצוניים.
%page 25
אמנם הכרעה זו של קו האמצעי נעשתה בין ב' קווים ימין שמאל של 
הבינה, שת"ת עלה לבינה וייחד אותם בדעת. ואז יצאו ג' קווים בבינה, 
שנקראים חב"ד. וכיוון שיצאו ג' קווים חב"ד בבינה מת"ת, ע"כ זכה 
הת"ת ג"כ בג' קווים אלו.
%break
ומהטעם הזה הלך תחילה דגל מחנה יהודה, במזרח, קו האמצעי, 
שהתחלתו בדעת הנעלם, בייחוד ימין ושמאל דאו"א. ואח"כ בייחוד 
ימין ושמאל דישסו"ת, שהוא הדעת המגולה, המייחד ימין ושמאל, 
שלא תהיה בהם אחיזה לדינים ולחיצוניים.
%break
ואחריו יצא החסד, עיקר פעולת קו האמצעי, להכריע את הימין 
ולהמשיך החסדים, להלביש החכמה שבשמאל, שהייתה חושך 
מחיסרון של חסדים. וכיוון שגילה החסדים, שהוא נסיעת דגל מחנה 
ראובן, יצאה אחריהם המלכות להיכלל בימין.
%break
כי המלכות נבנית תחילה מחכמה בלי חסדים, והייתה חושך. ע"כ אחר 
שנגלו החסדים, עם נסיעת מחנה ראובן בדרום, יצאה אחריו המלכות, 
דגל מחנה אפריים, להתלבש בחסדים. וכיוון שעיקר בניינה של 
המלכות הוא משמאל, ע"כ הלך אחריה דגל מחנה דן, שהוא משמאל.
%break
ולפיכך הקדים המזרח לדרום, משום שהמזרח מחזק את הדרום 
ומייחד אותו עם הצפון. וכיוון שהוא המשלים את הדרום, הלך תחילה.
%break
ולפיכך הקדים המערב את הצפון, כדי שיהיו החסדים של דרום לפניו, 
והחכמה של צפון אחריו. כי כך היא המלכות בגדלותה, שחסדים הם 
הפָנים שלה, וחכמה היא האחוריים שלה. ולפיכך הלך דרום לפניה, 
והצפון אחריה.
%break
ובדברים אלו מתבארים כל דברי המאמר. כי תחילה מבאר הזוהר 
בדרך כלל, שי"ב גבולים שבמלכות נחתמים מי"ב גבולים דהוי"ה דז"א.
%break
שי"ב גבולים שבמלכות הם כעין שלמעלה בז"א, חו"ג תו"מ שבכל 
אחת ג' קווים. ואח"כ מבאר בפרטות ד' החיות וד' המלאכים, שהם 
מרכבה לשכינה, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות.
%break
ואח"כ מבאר היחס מד' דגלים שלמטה, למרכבה של המלכות 
שלמעלה. ואח"כ מבאר סדר הילוכם של הדגלים ביחס המרכבה של 
המלכות, שמזרח ודרום הולכים תחילה, ואח"כ מערב וצפון.
%break
ואח"כ מתרץ את השינוי שנעשה בדגלים, שהסֵדר היה: מזרח דרום 
מערב צפון. ולא כדרכו תמיד: דרום צפון מזרח מערב. שזה נמשך 
משורש י"ב גבולים שבז"א, הוי"ה, ששורשו ת"ת שעלה והכריע בין ב' 
קווי הבינה ונעשה שם דעת, הנקרא ג"כ מזרח, להיותו מעיקרו ת"ת.
%break
החכמה דימין, עצם החכמה, נמשכת מחו"ס, חכמה דע"ס דאו"י, 
שנסתמה ולא מגיעה לעולמות. זכר ונוקבא בחכמה זו נקראים או"א 
עילאין, י' דהוי"ה.
%break
הארת החכמה המתפשטת בעולמות היא רק מבינה דע"ס דאו"י, 
השבה להיות חכמה, שזכר ונוקבא שלה נקראים ישסו"ת, אות ה' 
דהוי"ה.
%break
בדרך כלל נבחנים י"ה דהוי"ה לימין ולשמאל. והו', קו אמצעי, מכריע 
ומייחד אותם. אמנם בדרך פרט, כשעולה הת"ת להכריע בין י"ה, עולה 
תחילה לייחד ימין ושמאל שבי' דהוי"ה, או"א עילאין.
%break
ומהייחוד שלהם אין נמשכת חכמה, אלא חסד בלבד. לפיכך מכונה 
הדעת המייחדת או"א עילאין בשם דעת הנעלם.
%break
ואח"כ בא ומייחד ימין ושמאל שבאות ה' דהוי"ה, ישסו"ת, שהיא בינה 
השבה לחכמה. שע"י הדעת, המייחדת אותם, נמשכים חסדים וחכמה 
ביחד, כי בהם מתגלה החכמה. ולפיכך נקראת דעת זו דעת המגולה.
%page 26
ונאמר, י' היא מזרח, שהי' דהוי"ה, או"א עילאין, מאירים ע"י המזרח, 
שהוא דעת הנעלם המייחד אותם. והיא התחלת האור, כי תחילת 
האור היוצא ע"י ייחוד הדעת היא בי' דהוי"ה, שמזיווגם זה יוצא 
הדרום, חסד.
%break
משא"כ הצפון, חכמה, נעלם כאן. ודרום יוצא ותלוי בתחילת המזרח, 
דעת הנעלם, המתחיל מאו"א עילאין, וע"י זיווגו יוצא החסד בלבד.
%break
אמנם החסד אינו יוצא ישר מאו"א עילאין לז"א, אלא, אות ה', היא 
דרום, כלומר, ממנה יוצא הדרום בעולם. כי החסד יוצא מבינה לז"א, 
אלא הי', חכמה, נכנסת בתחילת המזרח,
%break
שאו"א, י', נכנסים ומזדווגים ע"י דעת הנעלם, הנקרא תחילת המזרח, 
ומוציא החסד לז"א דרך אות ה' דהוי"ה, בינה. כי כל מדרגה לא תוכל 
לקבל משהו, אלא ממדרגה הסמוכה לה, ולא מעלי עליונה.
%break
והתבאר, שהחסד, דרום, קו ימין, מתגלה ע"י תחילת המזרח, דעת 
הנעלם שבי' דהוי"ה. ונמצא, שהייחוד דג' קווים, לגלות חכמה וחסדים, 
אינו נוהג באו"א עילאין, י' דהוי"ה, שמגלה שם רק קו ימין. אלא 
בישסו"ת מתגלה הייחוד דג' קווים.
%break
ומאות ה' תלויים דרום וצפון, ואותו שביניהם, קו האמצעי המייחד 
אותם. שמאות ה' דהוי"ה, בינה, ישסו"ת, מתגלים ג' קווים, דרום צפון 
ואמצעי, שקו האמצעי כאן הוא דעת המגולה, הממשיך חכמה וחסדים 
יחדיו, ע"י ייחוד צפון ודרום זה בזה.
%break
התבאר, שהייחוד ע"י תחילת המזרח, המתגלה בי' דהוי"ה, מגלה רק 
קו ימין, חסד, דרום. והייחוד הנעשה בה' דהוי"ה ע"י דעת המגולה, 
מגלה צפון, קו שמאל, חכמה. וי' מזרח, מגלה החסד בכוח מזרח, 
שהוא דעת הנעלם.
%break
ונמצא י"ה, דרום וצפון, תלויים בהם. שמזיווג הי' תלוי החסד, קו ימין, 
מקור החסדים, אבל קו שמאל נעלם בו. ומזיווג ה' מתגלה קו השמאל, 
צפון, כי בו גילוי חכמה דשמאל. נמצא שצפון תלוי בה'.
%break
ומבחינה זו נבחנים או"א לקו ימין, וישסו"ת לקו שמאל, שהם י"ה, והו' 
באמצע, שהו' דהוי"ה מזווגת אותם.
%break
ודרום, חסד, אחוז במזרח ותלוי בו כמו ענף בשורשו. כי דעת הנעלם, 
התחלת השמש, עיקרו ת"ת, הנקרא שמש ומזרח, אלא בעלייתו לי"ה 
נעשה דעת. ובהתחלת הדעת באו"א עילאין נעשה שורש לגילוי 
החסד, שעל ידו מזדווגים או"א עילאין ומוציאים החסד.
%break
ובזה מובן למה הלך דגל מחנה יהודה שבמזרח, ת"ת, לפני דגל מחנה 
ראובן שבדרום, החסד. משום שהמזרח, תחילת המזרח, דעת הנעלם, 
הוא השורש של גילוי החסד. והחסד, הדרום, הוא ענף שלו.
%break
והזוהר מביא דוגמה מההַזָאות שעל המזבח: בתחילה מקדים הקרן 
הדרומית מזרחית, משום שהחיזוק של דרום, חסד, הוא במזרח, ת"ת.
%break
שהוא התחלת השמש, דעת הנעלם, שע"י זיווגו מתגלה אור החסד. 
שעיקר כוח קו האמצעי, שמש, נמצא בהתחלתו, בדעת המייחד או"א 
עילאין להמשיך אור החסד.
%break
ואח"כ, מזרחית צפונית, אחר שהדרום לקח חיזוקו מהמזרח, 
שהתגלה על ידו בייחוד דעת הנעלם בי' דהוי"ה, מאיר המזרח, לגלות 
הצפון, השמאל. שהדעת, המזרח, בא ומייחד ימין ושמאל שבאות ה' 
דהוי"ה, ישסו"ת, שמהייחוד הזה מתגלה ומאיר הצפון, בדעת הנגלה.
%page 27
והצפון נכלל בדרום. ע"י המזרח, דעת הנגלה, נכללים ב' הקווים זה 
בזה, וחכמה דשמאל מתלבשת בחסדים דימין. ואח"כ בא לו לקרן 
צפונית מערבית. כי המערב, שהוא בה"ת, מלכות, נוטל מצפון. 
שהמלכות, מעריב, נבנית בעיקר מקו שמאל.
%break
ואח"כ, מערבית דרומית, שהמלכות הולכת להתחבר בדרום, כי 
החכמה שבה צריכה להתלבש בחסדים, דרום. וע"כ המערב מקבל 
מהדרום.
%break
ונמצא עכשיו שהמערב, המלכות, פניהָ לדרום, כדי שמלכות תקבל 
חסד מהדרום. ואחוריה לצפון, כדי שתקבל הארת החכמה שבצפון.
%break
והרי זה דומה לנסיעת הדגלים, שדגל מחנה אפריים שבמערב, 
מלכות, פניו לדרום, כי נוסע אחר דגל מחנה ראובן שבדרום, כדי לקבל 
ממנו חסד. ואחרי הדגל של המלכות, נוסע דגל מחנה דן שבצפון, 
שהוא גבורה וקו שמאל, שהמלכות מקבלת ממנו חכמה.
%break
ונמצא, דגל מחנה אפריים שבמערב, פניו לדרום ואחוריו לצפון, כמו 
בהזאות המזבח. כי אין המלכות מקבלת מצפון, קו שמאל, אלא בכלים 
דאחוריים שלה. ובכלים דפנים מקבלת חסדים מקו ימין.
%break
והתבאר טעם הליכת הדגלים, שהיו מזרח תחילה, שהוא דעת הנעלם, 
התחלת האור, שורש לאור החסד הנגלה מאו"א. וע"כ הולך אחריו 
הדרום, הענף שלו.
%break
ואחריו המערב, המלכות, שפניה צריכים להיות לדרום. ואחריו הצפון, 
שאחוריה של המלכות צריכים להיות לצפון. כמ"ש, שמאלו תחת 
לראשי וימינו תחבקני. ותחת, בכל מקום פירושו אחוריים.
%letter 37
.37 הקב"ה נותן מיטתו בין צפון לדרום, שמיטתו היא המלכות. 
ונאחזת בבן, בז"א, שהוא בין דרום לצפון. וע"כ יש לבני אדם לתת 
מיטתם בין צפון לדרום, שימין המיטה יהיה לדרום, ושמאל המיטה 
לצפון. כמו עמידת ז"א בין דרום לצפון.
%break
ונותנים להם בנים זכרים, משום שמתכוונים כלפי האמונה השלמה 
העליונה בשלמות הכול, אל הקב"ה, שהוא בין צפון לדרום, ואל כנ"י, 
המלכות, שנקראת מיטה, שהיא בין צפון לדרום, ודאי יהיו להם בנים 
זכרים.
%letter 38
.38 ובכל דבר צריכים להראות מעשה, שיהיה כעין של מעלה. וכמו 
שמראה המעשה למטה, כך מתעורר עליו למעלה.
%break
%H ה' אורי וישעי
%letter 39
.39 ה' אורי וישעי, ממי אירא, ה' מעוז חיי, ממי אפחד. כיוון שאדם 
הסתכל באור העליון, והקב"ה האיר עליו, אינו מתיירא מעליונים 
ומתחתונים. כמ"ש, ועלייך יזרח ה', וכבודו עלייך ייראה. ה' מעוז חיי. 
כיוון שהקב"ה אוחז באדם, אינו מתיירא בעולם מכל בעלי דינים.
%letter 40
.40 כתוב, יִשמח אביךָ ואימך, ותָגֵל יולדתך. ישמח אביך, הקב"ה. 
ואימך, כנ"י, מלכות. ותגל יולדתך, יולדתך שלמטה, אימך בעוה"ז.
%break
%page 28
%H בידך אפקיד רוחי
%letter 41
.41 בידךָ אפקיד רוחי, פדית אותי ה' אֵל אמת. אשרי האדם ההולך 
בדרכיו של המלך הקדוש, ואינו חוטא לפניו. כיוון שנכנס הלילה, אילן 
המוות שולט בעולם, ועה"ח מסתלק למעלה למעלה. וכיוון שאילן 
המוות שולט בעולם לבדו, כל בני העולם טועמים טעם מוות.
%break
כי השינה היא אחד משישים במיתה, משום שהאילן גורם, כלומר, 
המלכות, השולטת לבדה בלי ז"א, גורמת את זה. כי המלכות נקראת 
לילה.
%letter 42
.42 ואדם צריך להקדים עצמו ולהפקיד בידו הנפש שלו, בפיקדון. כמו 
פיקדון שנותן לאחר, משכון, שאע"פ שמחויב לו יותר ממחירו של 
הפיקדון, אינו חשוב להיאחז בריב עימו, כיוון שמסר לו פיקדון.
%break
ואם ממאן לתת לו פיקדון, ודאי נבדוק אחריו, כי אינו מזרע קדוש, ואינו 
מבני אמונה.
%letter 43
.43 כך האילן הזה, מלכות, שבני אדם מקדימים ונותנים לו נפשם 
בפיקדון, כל נשמות של בני העולם לוקח. וכולם טועמים טעם מיתה, 
משום שאילן זה הוא של מוות.
%break
כשמלכות היא בפירוד מז"א, מעה"ח, היא אילן המוות. ומשום שכל 
אלו הנפשות, אע"פ שכולן מתחייבות אליו, ואין ראוי להשיב הפיקדון 
אל האדם, עכ"ז, כיוון שכולן נמסרו לו בפיקדון, הוא משיב כל 
הפיקדונות לבעליהם.
%letter 44
.44 אילן המוות אינו ראוי להשיב הפיקדון לאדם, אלא בבוקר, 
כשעה"ח מתעורר בעולם, ויוצאים כל בני העולם חיים, ואותו אילן 
המוות עוזב ומחזיר כל הפיקדונות שנפקדו אצלו, והולך לו. והם חיים, 
משום שאותו עה"ח גורם, שהוא ז"א השולט ביום.
%letter 45
.45 הרי בני אדם רבּים מקיצים משנתם בלילה והוחזרו להם החיים, 
בעוד שאילן המוות שולט? אלא עה"ח עושה זאת, כמ"ש, לראות היש 
משכיל דורש את אלקים. ולא יהיה לאדם פתחון פה, שיאמר, אם 
הייתי שולט בנפשי בלילה, הייתי קם ועוסק בתורה.
%break
זה נכון בישראל. אבל באוה"ע הגסים, שמקיצים משנתם בלילה?
%letter 46
.46 כמו שיש למעלה, כך יש למטה. למעלה במלכות יש ימין ושמאל. 
אף למטה יש ישראל ועמים. ישראל נאחזים בימין, בקדושת המלך,
%break
עמים עכו"ם נאחזים בשמאל, ברוח הטומאה, שלמטה מכל המדרגות 
דשמאל. וכל המדרגות אחוזות זו בזו, מלמטה, עד שתלויות בראש, 
בצד שמאל שלמעלה במלכות.
%break
ובאותו אופן שהראש נוסע למעלה, כמו זה נוסע ג"כ הזנב, המדרגה 
האחרונה למטה, רוח הטומאה, משום שאחוז בו. כי הם אחוזים זה 
בזה, מלמטה עד למעלה, כמו שלשלת. ומשום זה עמים עכו"ם, באותו 
אופן שצד הטומאה שלהם, כך הם מונהגים.
%page 29
%letter 47
.47 בלעם השתמש בכל המדרגות התחתונות, היורדות מצד שמאל 
של המלכות, והיה מסתכל במדרגה התחתונה, בזנב, והיה יודע מה 
שלמעלה, כי התחתונה אינה יכולה להתנהג אלא ע"י הראש.
%break
משום זה אמר, מה אֶקוב, לא קַבּה אֵל, שראה למטה וידע, שראש 
העליון, השמאל שבמלכות, אינו נמצא בדין באלו הימים.
%letter 48
.48 ואע"פ שהשֵׁם אל, הוא חסד עליון, הרי המלכות הקדושה לוקחת 
השם הזה כעין שלמעלה, והיא טוב וחסד בעוה"ז. ומשום זה נקראת 
בשם אל. אלא שהוא זועם בכל יום, משום שנמצא בו דין. ובאותם 
הימים לא היה בו דין. ע"כ אמר בלעם, מה אקוב, לא קבה אל.
%letter 49
.49 אל שד"י, בו סיפוק העולם, והוא אמר לעולם, די. שהוא יסוד, 
המשפיע די למלכות, הנקראת עולם. כי אל, מלכות, מזדווגת עימו, 
ומשום זה נקרא, אל שד"י, כלומר, אל של שד"י. כי אל, מלכות, 
מזדווגת עם שד"י, יסוד.
%break
וע"כ אמר, מה אקוב, לא קבה אל, על המלכות, הנקראת אל. וידע זה, 
משום שכמו שמתעורר הראש, המלכות, כך מתעורר התחתון, הזנב, 
רוח הטומאה. ובלעם הסתכל בזנב, וידע מה בראש.
%letter 50
.50 כתוב, קולָה כנחש ילך. כי עתה כשישראל בגלות, ודאי שהמלכות 
הולכת כנחש, כי דרך הנחש, כשמכופף ראשו לעפר, הוא מעלה זנבו, 
והזנב שולט ומכה כל אלו הנמצאים לפניו.
%break
אף כך עתה, כשישראל בגלות, עושה המלכות כמו הנחש, שהראש 
כפוף לעפר, והזנב, המדרגה התחתונה, שולט.
%break
מי עשה שהזנב יתעלה למעלה וישלוט ויכה? הראש, שהתכופף 
למטה. ומי מנהיג את הזנב, ומי מסיע את הזנב לנסיעותיו? הראש, 
שאע"פ שכפוף לעפר, הוא מנהיג נסיעותיו של הזנב. משום זה כתוב, 
קולה כנחש ילך.
%letter 51
.51 ושאר העמים, הנאחזים בזנב, עולים למעלה ושולטים ומכים, 
והראש כפוף לעפר, כמ"ש, נפלָה לא תוסיף קום. ועכ"ז, הראש מנהיג 
את הזנב, ושומר אותו, כמ"ש, שמוּני נוטֵרָה את הכרמים. שהם עמים 
עכו"ם, שהם בזנב.
%letter 52
.52 כתוב, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו. מהו, ישראל לסגולתו? 
שלושה אבות נקראים סגולה, בין למעלה, חג"ת, ובין למטה, אברהם 
יצחק יעקב. וכעין זה, כוהנים לוויים ישראלים, כנגד חג"ת. והכול אחד. 
ואלו הם סגולתו של הקב"ה למעלה, וסגולתו של הקב"ה למטה.
%break
וזהו שכתוב, והייתם לי סגולה מכל העמים. מפני שיש בהם כוהנים 
לוויים ישראלים, הנקראים סגולה. ההפרש מישראל לעמים, שהעמים 
דבוקים בקו שמאל בלי ימין, וישראל דבוקים בג' קווים, חג"ת. ומשום 
זה הם סגולה מכל העמים. כי ייחוד ג' קווים נקראים סגולה.
%break
%H מיטתו שֶׁלִשׁמה בין צפון לדרום
%letter 53
.53 ונסע אוהל מועד מחנה הלוויים. ואח"ז כתוב, ונסע דגל מחנה 
אפריים לצִבאותם יָמה. השכינה שרויה במערב. אפריים שנסע במערב 
הוא המלכות,
%page 30
וע"כ נסע אחר דגל מחנה ראובן, שבדרום, חסד. כתוב, ויברכם ביום 
ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל, ויָשם את אפריים. בך יברך ישראל, 
ישראל סבא.
%letter 54
.54 יברך ישראל, ז"א, יברך בך, באפריים, שאתה במערב, השכינה. 
וכתוב, אני אל שד"י פְּרה ורְבה. הרי שהברכה היא בשכינה, שנקראת 
אל שד"י. שראה עימו השכינה. ואז אמר, בך יברך ישראל לאמור. בך, 
בשכינה, יברך לעולם.
%letter 55
.55 ואיך ראה השכינה, והרי כתוב, ועיני ישראל כבדוּ מזוקֶן, הרומז 
גם לעיניים הרוחניות? אלא יד ימין הייתה זקופה כנגד אפריים, ונטתה 
השכינה כלפי אפריים. וישראל הריח ריח השכינה על ראשו.
%break
אז אמר, בך יברך ישראל, וראה שהיא במערב, שלא ראה בבחינת 
העיניים, אלא שראה בבחינת הריח, מלמטה למעלה.
%letter 56
.56 ודאי שהשכינה במערב, כדי שתהיה בין צפון ודרום, ותתחבר 
בגוף, ז"א, ז"ת, להיות עימו בזיווג אחד. והצפון, קו שמאל דז"א, 
מקבל אותה תחת ראשה. והדרום, קו ימין דז"א, מחבק אותה.
%break
כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, ששמאל, הארת החכמה, מקבלת ג"ר, 
ראש. וכמ"ש, וימינו תחבקני, מימין, חסדים, מקבלת הארת ז"ת שלה, 
שנקראות גוף.
%break
מיטתו שֶׁלִשׁמה, המלכות, היא בין צפון לדרום, חו"ג, כדי שתתחבר 
בגוף, ת"ת. ואז הם כלל אחד, שיתברך העולם. וכל האומר, תהילה 
לדוד, ג"פ בכל יום, מובטח לו שהוא בן העוה"ב. כלומר, שמזווג 
תהילה, המלכות, שתימצא עם ז"א בכל יום בין צפון לדרום.
%letter 57
.57 בא אדם בבוקר, מקבל עליו עול מלכות שמיים בתשבחות, 
שאומר, תהילה לדוד וכל אלו הללויה, שהם סדר של עשר תשבחות 
של ע"ס דשם הקדוש. ומשום זה יש עשר פעמים הללויה.
%break
ואח"כ מסיים בעשר תשבחות, שהם, הללויה, הללו אל בקודשו. איפה 
הם עשרה הללויה, והרי רק חמישה הם, כי רק חמישה מזמורים 
מתחילים בהללויה? אלא כל תשבחה מתחילה בהללויה ומסתיימת 
בהללויה.
%letter 58
.58 ואח"כ ערך סידור השבח, אז ישיר משה, ובזה מקבל עליו עול 
מלכות הקדוש. אח"כ משרה אותה בחסד, עם סיום התפילה, 
שתתקדש בו.
%break
כי תפילת שחרית היא כנגד אברהם, חסד, קו ימין. ואח"כ בתפילת 
המנחה תלויה הגבורה, והדין שורה כנגד יצחק, גבורה, קו שמאל.
%break
נמצא, מיטה זו, מלכות, נתונה בכל יום בין צפון לדרום, בין תפילת 
שחרית, דרום, לבין תפילת מנחה, צפון. שתתחבר בזיווג הזה בגוף, 
ז"א, קו האמצעי.
%break
ומי שמסדר ומחבר המלכות בכל יום באופן הזה, ודאי הוא בן העוה"ב, 
שעל זה לומדים, כל האומר, תהילה לדוד, בכל יום, מובטח לו שהוא 
בן עוה"ב.
%letter 59
.59 משום זה דגל מחנה אפריים הוא ימה, במערב, בין צפון לדרום. 
דרום הוא ראובן, כמ"ש, דגל מחנה ראובן תֵימָנה, וצפון הוא דן. 
אפריים, הוא בין זה לזה, כי ראובן, דרום, לפניו, ודן, צפון, אחריו. 
נמצא המערב, אפריים, בין צפון לדרום.
%letter 60
.60 סוד זה לאחינו יושבי הדרום. וכך שלחו לנו אחינו, מסַדרי 
המאורות בסודות הקשרים, הייחודים: שאתם רוצים לייחד ייחוד בסדר 
של הקשר העליון, קבלו עליכם בכל יום עול מלכות הקדושה תחילה,
%page 31
ובזה תעלו עימה בקשר הקדוש של דרום, חסד, וסובבו ד' רוחות 
העולם חו"ג תו"מ, עד שמתקשרים בקשר אחד, ובדרום, תקבעו 
המקום, ושם תשכנו, כעין סיבוב המזבח.
%break
%H סימן הייחוד
%letter 61
.61 מהו סימן לזיווג הייחוד? הסימן החזק הוא סיבוב המזבח, שנאמר 
בו, ובא לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, 
מערבית דרומית.
%break
אבל אדם לא יכול לעשות כלום, עד שמקבל עליו עול מלכות הקדושה 
בתחילה, ונותן על עצמו העול הזה, ואיך נאמר שבתחילה יבוא לדרום, 
חסד?
%letter 62
.62 כי הקרן היא מלכות, עול מלכות הקדושה. ובתחילה בא לקרן. 
ואח"כ דרומית מזרחית, שייקשר הדרום, חסד, במזרח, ת"ת, קו 
האמצעי. כי במזרח הוא עה"ח, ת"ת. וזה לזיווג הדרום, במזרח, שהוא 
אבא עילאה, חכמה, הנקראת או"א עילאין.
%break
כי בן, ת"ת, מצד אבא בא, ששורש ת"ת הוא בדעת הנעלם של או"א 
עילאין. ומשום זה ייחד מדרום למזרח, כי חיזוקו של דרום הוא 
במזרח, בדעת הנעלם של או"א, שהוא תחילת המזרח. וע"כ צריך 
שיתקשרו יחד דרום ומזרח.
%letter 63
.63 ומזרח מתקשר בצפון, באמא, בינה, הנקראת ישסו"ת, שממנה 
נמשך צפון, קו שמאל. משום שבינה משלים וממלא הנחלים והמעיינות 
של מזרח, שהוא דעת הנגלה והת"ת. ע"כ צריך לייחד מזרחית 
צפונית, לקשור המזרח בבינה.
%break
ואלו, מזרח וצפון, הם או"א שאינם נפרדים לעולם, כי מזרח, הוא דעת 
דאבא עילאה, שהוא או"א עילאין. והדעת דאבא עילאה מתדבקת 
בדעת דאמא עילאה ובקו שמאל, צפון, המתגלה בה.
%break
ואמא עילאה, צפונית, משום שהיא צְפוּנה עליונה, ומהצד שלה יוצא 
הצפון, קו שמאל. כי מצד אבא הצפון נסתר ונעלם, והדינים מתעוררים 
מהצד שלה, אע"פ שהיא רחמים ושמחה. וכשאמא יוצאת, הצפון יוצא 
בה, ומתגלה ממנה. כי אבא נכלל ונקשר בדרום, והצפון נעלם בו.
%letter 64
.64 ואח"כ יבוא לקרן צפונית מערבית. כי מצד אבא יוצא הבן, ת"ת, 
מזרח. ומצד אמא, מצפון, יוצאת הבת, מלכות, מערב. ומשום זה 
צפונית מערבית, מצפון, אמא, למערב, מלכות. וזוהי קרן שבתחילה, 
שקרן היא מלכות, שצריך לקבל עליו מקודם כל.
%break
ועתה היא נקראת בצפון סתם, באמא ובקו שמאל. ואח"כ צריך לקשר 
אותה בדרום, חסד, ובקו ימין, ששָׁם הוא קֶשר הכול. והגוף, ז"א, נמצא 
בו, כי ז"א נמשך מאבא, וע"כ הוא נכלל כולו בדרום, כמו אבא, והצפון 
נעלם בו. וע"כ מערבית דרומית.
%page 32
%letter 65
.65 ונמצאת קרן זו, הרומזת על מלכות, ג"פ: אחד, הוא שהאדם צריך 
לקבל עליו תחילה, והקרן שאח"כ, היא לקשור המלכות בב' זרועות, 
דרום וצפון, ימין ושמאל, להתחבר בגוף, ת"ת, קו האמצעי, ושיהיה 
הכול אחד.
%break
וזהו הסדר של הייחוד השלם, וכל צד ייַחֵד בקשר הראוי לו, ולא יחליף 
צד בצד אחר שאינו ראוי לו, כדי שלא ייענש. מי שעושה הייחוד הזה 
כראוי, אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב,
%break
להיותו יודע לסדר שבחו של אדונו וייחוד אדונו. ולא עוד, אלא 
שהקב"ה משתבח בו. עליו כתוב, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל, אשר 
בך אתפאָר.
%break
%H כוונת התפילה
%letter 66
.66 לדוד, אליך ה' נפשי אשא, אלקיי בך בטחתי. מה ראה דוד לסדר 
שבח זה כך, שכל השבחים שהם בסדר א"ב כולם שלמים, וזה חסר, 
שאין בו ו'? ולמה הוא סדר זה, לנפילת אפיים?
%letter 67
.67 כשנכנס הלילה, האילן התחתון, שתלוי בו המוות, מלכות מצד 
הדין, פורש ענפיו ומכסה הכול. וע"כ נעשה חושך, וכל בני העולם 
טועמים טעם המוות. ואדם מקדים עצמו ונותן לו פיקדון נפשו, ומפקיד 
אותה בידו בפיקדון למשך הלילה, שיחזיר אותה לאור הבוקר.
%break
ומשום שלקח הנפש בפיקדון, חוזר הפיקדון לריבונו בשעה שבא 
הבוקר. וכשבא הבוקר, והפיקדון חזר אליו, צריך לברך את הקב"ה, 
שהוא נאמן העליון.
%letter 68
.68 אחר שקם משנתו, נכנס לבית הכנסת, מעטר עצמו בתפילין, 
ומתכסה בכיסוי של ציצית, נכנס ומטהר עצמו תחילה בקורבנות, 
ואח"כ מקבל עליו עול מלכות בסדר השבחים של דוד,
%break
שהם סדר של עול מלכות, ובסדר שבחים זה משרה עליו עול. אח"כ 
סדר תפילה בישיבה כנגד המלכות, וסדר תפילת העמידה כנגד ז"א, 
לקשור ז"א ומלכות, ביחד.
%letter 69
.69 אע"פ שהתפילה תלויה בדיבור, ובדיבור הפה, הכול תלוי בעיקר 
בתחילה במעשה, ואח"כ בדיבור, ובדיבור הפה. מעשה שעושה אדם 
תחילה הוא כעין התפילה. ולא יתפלל אדם תפילה, עד שיראה מעשה 
תחילה כעין התפילה.
%letter 70
.70 המעשה שבתחילה, הוא בשעה שאדם קם משנתו, צריך לטהר 
עצמו תחילה, שיעשה צרכיו, ואח"כ יקבל עליו העול הזה, לפרוס על 
ראשו פריסת מצווה.
%break
ואח"כ יקשור קשר הייחוד, תפילין, תפילה של ראש ותפילה של יד, 
ולתקן אותם בקשר אחד, בשמאל ועל הלב. כמ"ש, שמאלו תחת 
לראשי.
%break
וכתוב, שימֵני כחותָם על ליבך, כחותם על זרועך. כלומר, תפילה של 
יד, המלכות, שניתנה על הזרוע כנגד הלב. וזהו המעשה, שצריך 
לעשות בתחילה.
%letter 71
.71 ואח"כ, בשעה שאדם נכנס לבית הכנסת, יטהר עצמו תחילה 
בקורבנות, בדיבור הפה, כלומר שיאמר פרשת הקורבנות. ואח"כ יקבל 
עליו עול מלכות, לפרוס על ראשו בשבחים של דוד המלך, כעין 
המעשה של הפורס על ראשו פריסת מצווה, כנגד המעשה של ציצית.
%page 33
ואח"כ תפילה בישיבה, כנגד המעשה של תפילה של יד, המלכות. 
ואח"כ תפילת העמידה, ז"א, כנגד המעשה של תפילה של ראש. זה 
כנגד זה, המעשה צריך להיות כעין הדיבור, כי במעשה ובדיבור תלויה 
התפילה.
%letter 72
.72 ואם פוגם המעשה, אין הדיבור מוצא מקום לשרות עליו, והוא אינו 
תפילה, והאדם ההוא נפגם למעלה ולמטה. כי צריכים להראות מעשה 
ולדבר עליו דיבור, שזוהי תפילה שלמה.
%break
אוי לאדם שפוגם תפילתו, עבודת אדונו. עליו כתוב, כי תבואו לֵרָאות 
פניי, גם כי תרבו תפילה אינני שומע. כי במעשה ובדיבור תלוי הדבר.
%letter 73
.73 כיוון שהאדם עשה תפילתו באופן הזה במעשה ובדיבור, וקשר 
קֶשר הייחוד, נמצא שעליונים ותחתונים מתברכים על ידו. אז, אחר 
שגמר תפילת העמידה, צריך האדם להראות את עצמו, כאילו נפטר 
מהעולם.
%break
שהרי נפרד מעה"ח, ז"א, שהוא תפילת העמידה, ואסף רגליו אל אותו 
אילן המוות, שהחזיר לו פיקדונו, שהחזיר לו נפשו בבוקר, כמ"ש, 
ויאסוף רגליו אל המיטה.
%break
כי כבר התוודה על חטאיו והתפלל עליהם, עתה צריך להיאסף אל 
אותו אילן המוות, וליפול על פניו, ויאמר אליו, אליך ה' נפשי אשא. 
בתחילה, כשהלכתי לישון, נתתי לך הנפש בפיקדון.
%break
עתה, שקשרתי הייחוד, ועשיתי המעשה והדיבור כראוי, והתוודיתי על 
חטאיי, הרי נפשי מסורה לך ודאי. כלומר, שיקבל עליו מסירות נפש.
%letter 74
.74 ויראה אדם את עצמו כאילו נפטר מהעולם, כי מסר נפשו למקום 
של מוות. משום זה אין ו' בסדר א"ב של הכתוב, אליך ה' נפשי אשא, 
כי ו' היא עה"ח, ז"א, ו' דהוי"ה, וזה שמסר לו נפשו, הוא אילן המוות, 
מלכות.
%break
ויש עוונות שאינם מתכפרים עד שאדם נפטר מהעולם. כמ"ש, אם 
יכופר העוון הזה לכם עד תמותון. וע"כ נותן את עצמו ודאי למיתה, 
ומוסר נפשו למלכות, לא בפיקדון כמו בלילה, אלא כמי שנפטר 
מהעולם.
%letter 75
.75 ותיקון זה צריך להיות בכוונת הלב. ואז הקב"ה מרחם עליו ומכפר 
עוונותיו. אשרי האדם היודע לפתות ולעבוד אדונו ברצון ובכוונת הלב.
%break
אוי לו למי שבא לפתות ריבונו בלב רחוק ולא ברצון. זה גורם לו 
להסתלק מהעולם לפני זמנו, בזמן שהאילן הזה מתעורר בעולם 
לעשות דין.
%letter 76
.76 וע"כ צריך האדם להדביק נפשו ורצונו באדונו, ולא יבוא אליו ברצון 
שקר. משום שכתוב, דובר שקרים לא ייכּון לנגד עיניי. שמתקן עצמו 
למסירת נפש, בנפילת אפיים, וליבו רחוק מהקב"ה, יוצא קול ואומר, 
לא ייכון לנגד עיניי.
%break
זה רוצה לתקן את עצמו, לא ייכון, איני רוצה שיתקן. כש"כ, אם בא 
לייחד השם הקדוש, ואינו מייחד אותו כראוי.
%letter 77
.77 אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ובאו 
וראו את כבודי. וכתוב, אך צדיקים יודו לשמךָ. אשרי חלקם של ישראל, 
שהם מתדבקים בהקב"ה, כמ"ש, ואתם הדבקים בה'.
%break