ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ו' - פרשת שמיני
%H פרשת שמיני
%break
%H בתורה נברא האדם
%break
%page 151
%letter 1
.1 בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. אשריהם ישראל, 
שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, שהיא שמחת הכול, שמחת 
הקב"ה, ומקום הטיול שלו. כמ"ש, ואהיה שעשועים יום יום. וכל 
התורה היא שם אחד קדוש של הקב"ה. ובתורה נברא העולם.
%break
כמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אָמוֹן, אלא אוּמָן, שהייתה כלי 
אומנות שלו לבריאת העולם.
%break
%letter 2
.2 ובתורה נברא האדם. כמ"ש, ויאמר אלקים, נעשה אדם. שכתוב, 
נעשה, לשון רבים. אמר הקב"ה אל התורה, רוצה אני לברוא אדם. 
אמרה לפניו, אדם זה עתיד לחטוא ולהרגיז אותך. אם לא תאריך אפך 
עליו, איך יתקיים בעולם?
%break
אמר לה, אני ואת נעמיד אותו בעולם. כי לא לחינם אני נקרא ארך 
אפיים.
%break
%letter 3
.3 תושב"כ, ז"א, ותשבע"פ, המלכות, העמידו את האדם בעולם. 
כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כתוב בלשון רבים. ואלו צלם 
ודמות, שעשו שניהם את האדם. צלם בזכר, ז"א. דמות בנקבה, 
מלכות, מלשון דממה, שאין לה מעצמה כלום,
%break
אלא מה שמקבלת מז"א. ונשמת אדם נולדה מזיווג ז"א ומלכות, ע"כ 
כתוב, בצלמנו כדמותנו. וע"כ התחלת התורה היא באות ב', שרומזת 
על ז"א ומלכות.
%break
%letter 4
.4 מפני מה האות ב' פתוחה מצד אחד וסתומה מצד אחד? בשעה 
שאדם בא להתחבר בתורה, הרי היא פתוחה לקבל אותו ולהשתתף 
עימו. ובשעה שאדם סוגר את עיניו ממנה, והולך לדרך אחר, הרי היא 
סתומה מהצד האחר, כמו הב', ולומדים, אם יום תעזבני,
%break
יומיים אעזבך. ולא ימצא פתח עד שישוב ויתחבר בתורה פב"פ, ולא 
ימוש ממנה. וע"כ התורה פותחת, לקרוא לבני אדם ומכריזה וקוראת 
להם, כמ"ש, אליכם אישים אקרא.
%break
%letter 5
.5 ב' היא צורת שני גגות, וקו אחד המחבר אותם. גג אחד למעלה 
לשמיים, ז"א, גג אחד למטה לארץ, המלכות, והקב"ה, יסוד, אחוז 
בהם ומקבל אותם.
%break
%letter 6
.6 ג' אורות עליונים קדושים, ג' קווים, האחוזים יחד, הם כלל התורה, 
והם פותחים פתחים לכל, פותחים פתחים ומשפיעים לאמונה, מלכות, 
והם בית לכל. וע"כ נקראים בית, כי אלו ג' קווים שבב',
%break
הרומזים על ג' קווים דז"א, הם בית. ומשום זה התחלת התורה היא 
ב', כי היא התורה, והיא רפואת העולם.
%break
%letter 7
.7 משום זה מי שעוסק בתורה כאילו עוסק בשם הקדוש. והתורה 
כולה היא שם קדוש עליון אחד.
%page 152
ומשום שהיא שם קדוש, היא מתחילה בב', כלל השם הקדוש, ג' 
אותיות ו' שבכתוב,
%break
וייסע ויבוא ויֵט, ג' קווים דז"א, שהם ג' קשרים המשפיעים על 
האמונה, המלכות.
%break
%letter 8
.8 כל אלו העוסקים בתורה, מתדבקים בהקב"ה, ומתעטרים בעטרות 
התורה, ואהובים למעלה ולמטה, והקב"ה מושיט להם ימינו, חסד. 
ומכ"ש אותם שעוסקים בתורה גם בלילה, שהם משתתפים בשכינה 
ומתחברים יחד.
%break
וכשבא הבוקר, הקב"ה מעטר אותם בחוט אחד של חסד, שיהיו 
נודעים בין העליונים ובין התחתונים.
%break
%letter 9
.9 וכל אלו כוכבי בוקר, בשעה שכנ"י, המלכות, וכל אלו העוסקים 
בתורה, באים להיראות לפני המלך, ז"א, כולם מזמרים ביחד. כמ"ש, 
ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים.
%break
מהו ויריעו? כמ"ש, רועָה התרועעה הארץ. לשון שבירה. כי אלו 
הדינים, הנקראים בני אלקים, נשברים. וכולם נשברים לפני הבוקר, 
בעת שמתעורר הבוקר, הארת החסד דז"א, בעולם. כמ"ש, וישכם 
אברהם בבוקר. ואברהם הוא חסד. וע"כ כתוב, ויריעו כל בני אלקים.
%break
%H ציון וירושלים
%break
%letter 11
.11 יברכךָ ה' מציון ורְאה בטוּב ירושלים כל ימי חייך, וראה בנים 
לבניך, שלום על ישראל.
%break
מציון, יסוד המלכות, יוצאות ברכות לכל. כמ"ש, כי שָׁם ציווה ה' את 
הברכה חיים עד העולם. כיוון שציון, יסוד המלכות, מתמלא עם 
ברכות, אז מתברכת ירושלים, המלכות, ונמצאים בה רחמים, 
וכשמתברכת ירושלים, מתברך כל העם.
%break
%letter 12
.12 כל ימי חייך. שלא תיראה קשת בימיך, כמו לרבי שמעון, שלא 
נראתה הקשת בימיו. כי הקשת מורה על דינים. כמ"ש, וראה בטוב 
ירושלים כל ימי חייך. שבכל ימי חייך תראה בטוב המלכות ולא יהיו 
בה דינים. וראה בנים לבניך, שיהיו יראי חטא, חסידים קדושים.
%break
אז, שלום על ישראל. על ראש ז"א, שנקרא ישראל, בעת שיש לו ג"ר, 
ראש, שלא יחסר כלום. כי ישראל אותיות, לי ראש. ושלום על ראש 
ז"א, כל זמן שצדיקים נמצאים בעולם.
%break
%letter 13
.13 עטֶרֶת זקֵנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. בנים הם חג"ת 
דז"א, בני בנים הם נה"י, כמ"ש, וכל בנייך לימודי ה', סובב על נה"י.
וכתוב, בני ציון היקרים, נה"י דז"א המתחברים עם ציון, יסוד המלכות. 
כמ"ש, ותפארת בנים אבותם.
%break
הבנים שהם חג"ת, מתעטרים באבות שהם חו"ב. הבנים, חג"ת, 
מתעטרים ומוּשְׁקים משיקוי הנחל, הבינה, רק בזמן שהאבות, חו"ב, 
מתעטרים ומתברכים מהכתר. כמ"ש, ותפארת בנים אבותם.
%page 153
%break
%H וכמה שליחים יש לו להקב"ה
%break
%letter 14
.14 פעם, בעוד שרבי פינחס היה מתפלל, נכרך והתקפל נחש אחד 
סביב רגליו של חמורו, נבהל החמור וגעה פעמיים. אחר שגמר 
תפילתו, אמר רבי פינחס, ודאי צער הוא לבהמתי,
%break
ונענשה מחמת שביום זה הקדמתי ושפתותיי היו דובבות בתורה, 
והחמור העביר אותי במקום ששורה טינופת. וע"כ עתה מצערים אותו.
%break
קם וראה את הנחש קשור ברגלו של החמור, אמר, נחש נחש, לך 
וכְרוֹך קשריך במדרון החור שלך, בתוך כך ניתָק הנחש מרגל החמור, 
ונפל חתיכות חתיכות.
%break
%letter 15
.15 מדקדק הקב"ה עם הצדיקים ושומר אותם, שרוצה להוסיף להם 
קדושה על קדושתם. וחמור זה, כיוון שלא שמר הקדושה, ע"כ 
הצטער. וזה הנחש היה שליח, וכמה שליחים יש להקב"ה, ובכולם 
הוא עושה שליחותו, ואפילו בחיות השדה.
%break
כמ"ש, והשְׁלחתי בכם את חיית השדה ושׁיכְּלה אתכם. ואפילו ביד 
עכו"ם, כמ"ש, יישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ.
%break
%letter 16
.16 ביד ישראל עושה הקב"ה ג"כ את שליחותו. כגון רשע ע"י צדיק. 
אבל רשע בידי ישראל רשע אחר, אינו עושה בו שליחותו, חוץ מאשר 
בזמן שהוא אינו מכוון בו. כמ"ש, ואשר לא צָדָה והאלקים אינָה לידו. 
ואשר לא צדה, הוא בדיוק,
%break
שלא מתכוון להרוג אותו, אלא רק, והאלקים אינה לידו, כדי להעניש 
את שניהם, את ההורג והנהרג.
%break
%letter 17
.17 באיזה דרך עושה הקב"ה את שליחותו בידי אלו, ובידי עכו"ם?
%break
%letter 18
.18 כתוב, והוא ישקיט ומי ירשיע. והוא ישקיט. שבזמן שהקב"ה נותן 
שקט ושלווה לאדם, מיהו שיש לו רשות להזיק לו ולקטרג עליו? 
וכתוב, וְיַסְתֵר פנים ומי יְשׁוּרֶנו. ובזמן שהוא מסתיר עיניו מלהשגיח 
עליו, מיהו שישגיח עליו לשמור אותו, ולעשות לו שמירה?
%break
ואז באים השליחים ומזיקים לו. ודרכו של הקב"ה, היא כמ"ש, על גוי 
ועל אדם יחד. בין לעולם כולו, ובין לעם אחד, ובין לאחד בלבד.
%break
%letter 19
.19 בזמן שמעשי בני אדם טובים למטה, מתעורר עליהם מלמעלה 
ימינוֹ של הקב"ה. אז מתעוררים כמה אוהבים, כמה שומרי העולם, 
כמה שומרי האדם, מימין ומשמאל, מצד החסד ומצד הגבורה, לשמור 
אותו. ואז נכנע השמאל, ואינו יכול לשלוט.
%break
ובזמן שמעשי בני אדם אינם טובים למטה, מתעורר עליהם צד 
השמאל, דינים. וכל אלו הבאים מצד שמאל כולם מתעוררים, וכולם 
נעשים שליחים להרע לבני אדם. כי אלו שעברו על דברי תורה, כולם 
רשומים בפניהם, וניכרים לאלו המתעוררים מצד שמאל.
%break
%letter 20
.20 ומשום זה החיוֹת והעכו"ם וכל אלו הבאים מצד שמאל, כולם 
נקראים שליחים אל אלו הרשומים בפניהם, ומתעוררים אליהם. 
וישראל, אע"פ שאין מעשיהם טובים, כולם באים מצד ימין.
%page 154
%break
ומשום שנכנע הימין ע"י מעשיהם הרעים של הרשומים בפניהם, ע"כ 
שולט עליהם השמאל, וכל אלו הבאים מצד שמאל, וע"כ השליחות 
היא ביד החיות והעכו"ם וכל הדומה להם, שהם מצד השמאל,
%break
ולא בידי ישראל, שאע"פ שהוא רשע הוא בא מצד ימין. שהצד הזה 
נכנע ע"י מעשיו הרעים.
%break
%letter 21
.21 וישראל הרשע שנופל בידי ישראל הרשע האחר, זה רק בזמן 
שהרשע לא מתכוון להרוג אותו, שאז אינו מטעם שליחות, אלא משום 
שייענשו שניהם ויקבלו עונש לטהר אותם. כי הם בימין, ולא התדבקו 
בשמאל, ולא התערבו בו לעולם, כי ישראלים הם שניהם.
%break
וע"כ לא יוכל להיות שליח של השמאל, להעניש למישהו. וע"כ בזמן 
אחר, כלומר בזמן שהישראלים הרשעים מתכוונים להרוג, עוברים 
מהעולם.
%break
%letter 22
.22 מאין נודע, שאם ישראלים רשעים מתכוונים להרוג, הם עוברים 
מהעולם? מפילגש בגבעה, שאע"פ שבני גבעה היו רשעים, לא רצה 
הקב"ה שיתעוררו להעניש אותם רשעים אחרים מבני ישראל, וע"כ 
מתו כל הפעמים שמתו, במלחמות הראשונות.
%break
עד שכל הרשעים שהתעוררו להעניש אותם מתו ואבדו, ונשארו 
הצדיקים ביותר, שעשו הדבר בדרך האמת.
%break
ואע"פ שהם צדיקים, בשעה שהעולמות שקולים כאחד, שעולם 
התחתון מתנהג כעין עולם העליון, ניתן הדבר רק לבאים משמאל, 
החיות והעכו"ם. כי בשעה שעולם התחתון מתנהג כעין העליון,
%break
אין הענפים של ימין יכולים להיות שליחים למעשי השמאל, להרוג 
ולהעניש. כי למעלה לא יתחלפו הדברים לעולם.
%break
ובזמן ההוא של המלחמות בפילגש בגבעה, לא היו נמצאים העולמות 
שקולים יחד, זה כעין זה. וע"כ היו הצדיקים יכולים להעניש ולהרוג, 
אע"פ שלא יהיה דבר כזה למעלה.
%break
%letter 23
.23 ע"כ רשעי ישראל אל רשעים אחרים, אינם שלוחי המלך, שהרי 
אינם באים מצד שמאל. משל לבני אדם שחטאו למלך. התעורר 
השוטר אליהם, לתפוס אותם ולהעניש אותם. קם חכם אחד מבני 
העיר, והתערב בין העוזרים של השוטר.
%break
נשא השוטר עיניו וראה אותו. אמר לו, מי נתן אותך אצלנו, האם אין 
אתה מאותם שחטאו למלך, הרי אתה תיענש בתחילה. לקחו אותו 
והרגו אותו.
%break
%letter 24
.24 כך ישראל באים מצד ימין, ולא נדבקו בשמאל, ולא התערבו עימו 
לעולם. וכשהרשעים גורמים בעונותיהם להכניע הימין, ומתעורר 
השמאל, וכל אלו הבאים מצידו, להעניש אותם, אם קם אחד מישראל, 
מימין, להתערב ביניהם, מכירים אותו ואומרים לו,
%break
האם אין אתה מאותם הבאים מצד ימין, שנכנע מחמת עוונות 
הרשעים, והאם אין אתה מאותם שחטאו למלך, מי נתן אותך אצלנו.
%break
ונמצא שהוא נענש תחילה. ושלמה המלך צווח כנגדם, ואמר, עת אשר 
שלט האדם באדם, לְרַע לו. לרע לו ודאי, משום שאינו שליח המלך, 
ואין בא מאותו צד השמאל.
%break
%letter 25
.25 ימין ושמאל. רחמים ודין. ישראל לימין ועמים עכו"ם לשמאל. 
ישראל, אע"פ שהם רשעים ונכנעים, הם בימין, ואינם מתדבקים 
בשמאל, ואינם מתערבים עימו לעולם. ומשום זה כתוב, הושיעה ימינךָ 
וענֵני.
%break
כי כשמתעלה הימין, ישראל הדבקים בו מתעלים ומתעטרים בו. אז 
נכנע צד השמאל, וכל אלו הבאים מצידו. כמ"ש, ימינך ה' תרעַץ אויב.
%page 155
%break
%H ויהי ביום השמיני
%break
%letter 26
.26 ויהי ביום השמיני, הוא כמ"ש, ומפתח אוהל מועד לא תצאו 
שׁבעת ימים עד יום מלאוֹת ימי מילוּאיכם, כי שבעת ימים ימלא את 
יֶדְכם.
%break
%letter 27
.27 אשריהם הכוהנים, שמתעטרים בעטרותיו של המלך הקדוש, ז"א, 
ועטרותיו הן האורות של בינה. ומשׁוחים בשמן המשחה הקדוש, שע"י 
זה מתעורר השמן העליון, שפע החכמה אשר בבינה,
%break
המשקה לכל שבע הספירות חג"ת נהי"מ, שנמשחות מאותה משחת 
קודש שבבינה.
%break
וכל אלו שבעת הנרות, שבע הספירות, נדלקים ממנה, ומשחת קודש, 
בינה, היא כלל של כל השבעה. וע"כ כתוב עליהם, שבעת ימים ימלא. 
שבעת ימים, שהם שבע ספירות הכלולות בבינה,
%break
הם ימלאו את ידיכם משמן המשחה. ע"י שישפיעו בשבע ספירות 
דז"א. וכל שבע הספירות דז"א נכללות בבינה.
%break
%letter 28
.28 והם רק שישה ימים, חג"ת נה"י, הכלולים בבינה, והבינה היא 
כלל כולם, וע"כ נבחנת ליום בפני עצמה. ומשום זה כתוב, שבעת ימים 
ימלא, שהם חג"ת נה"י דז"א עם הבינה, מפני שחג"ת נה"י דז"א 
תלויים בבינה, וע"כ היא נמנית עימהם.
%break
ועל זה נקראת כנ"י, המלכות, בת שבע, משום שכלולה משש ספירות 
אחרות. וא"כ הייתה צריכה להיקרא בת שש. אלא שעם בחינתה 
עצמה היא שבע. אף כאן, כיוון שהבינה כלולה משש אחרות, היא 
נבחנת ג"כ ליום בפני עצמה להיספר עימהם, והם שבעה ימים.
%break
%letter 29
.29 כיוון שהשבעה, בינה עם ששת הימים הכלולים בה, השלים את 
הכוהנים, והעטיר אותם, ומשח אותם בכל, כאשר הגיעו לכנ"י, 
המלכות, שהיא היום השמיני, אחרי שבעת הימים, שהם בינה חג"ת 
נה"י, הצטווה אהרון להקריב עגל.
%break
משום שהוא בנו של פרה, הרומזת על המלכות, כדי לכפר על העוון 
של העגל האחר שעשה אהרון, וחטא אל הפרה, המלכות, שהיא 
השמיני לשבעה ימים אלו, שנקראת, כמ"ש, שְׁלוּמֵי אֱמוּנֵי ישראל.
%break
ואז נמצא הכוהן שלם בכל, בשמונה מיני לבושי כבוד, שלם בכל 
הספירות, שלם למעלה שלם למטה.
%break
%letter 30
.30 ובכל דבר צריכים להראות מעשה למטה. וע"כ נעשה באהרון 
מעשה למטה, שבעה ימים שלא יצא מהמשכן, והקרבת הקורבן ביום 
השמיני, כדי שיעורר כך למעלה, ויימצא הכול באופן אחד,
%break
ואז מתברכים כל העולמות, והברכות נמצאות ע"י הכוהן. וכאן נשלם 
הכוהן בכל השלמות כראוי.
%break
%letter 31
.31 כתוב, עגל בן בקר לחַטָאת, משום אותו החַטאת, חטא העגל 
שעשה בתחילה. וכתוב, ואַיל לעולָה, משום האיל שהקריב אברהם 
במקום יצחק, שהוא המיתוק של יצחק, עולָה תמימה. והאיל הזה היה 
ראוי להקריב ולהשלים הכול,
%break
כלומר להמתיק את השמאל ולהשלים המלכות מצד יצחק, כי המלכות 
נבנית מצד שמאל, שהוא יצחק, וע"כ צריכים להשלים אותה משם.
%page 156
%break
ואיל זה מוקרב לעולה, משום אֵילוֹ של יצחק, כי עולָה, עולה למעלה, 
לבינה, כדי לעטר המלכות בשלמות. עגל הוא בשביל המלכות, כדי 
לתקן הפגם, שפגם בה מֵעשיית העגל.
%break
איל הוא כדי להשלים אותה בשלמותו של יצחק, כי יצחק הוא שמאל, 
שהוא שור, והאיל הוא המיתוק והשלמות שלו.
%break
%letter 32
.32 וישראל שחטאוּ עם הכוהן יחד בחטא העגל, מקריבים, כמ"ש, 
ושור ואַיל לשְׁלָמים לזבוח לפני ה'. שור, לתיקון הפגם שחטאו בעגל. 
ואיל, להשלים המלכות בשלמותו של יצחק.
%break
%letter 33
.33 למה בכוהן כתוב, עגל בן בקר לחַטָאת, ובישראל לא כתוב, שור 
לחטאת? ישראל קיבלו עונש בתחילה. ומשום שקיבלו אותו בכמה 
אופנים, ע"י בני לוי, והשקאה, ע"כ לא רצה הקב"ה להזכיר להם עוונם 
כבתחילה,
%break
וע"כ לא כתוב כאן, לחטאת, אלא לשלָמים, כדי להראות שלום, 
שהקב"ה הוא בשלום עם ישראל על זה.
%break
%letter 34
.34 אבל אהרון, שלא קיבל עונש על חטא העגל מחמת תפילתו של 
משה, ועד עתה היה העוון תלוי, ע"כ כתוב, עגל בן בקר לחטאת, כדי 
שיתכפר עוונו וייטהר, ויהיה נשלם לגמרי.
%break
%letter 35
.35 וביום ההוא נשלמו העליונים והתחתונים, ונמצא שלם בכל, 
שמחה למעלה ולמטה. ואם לא הייתה נמצאת ההפרעה של בני 
אהרון ביום הזה, מיום שעלו ישראל מהים, לא הייתה נמצאת שמחת 
עליונים ותחתונים כביום ההוא.
%break
ביום ההוא עבר אותו העוון של העגל מהעולם, ונמצאו הכוהנים 
וישראל שנטהרו ממנו. ביום ההוא עברו כל אלו המקטרגים שלמעלה, 
והיו הולכים ומשוטטים מסביב לישראל, ולא נמצאו בעת ההיא.
%break
%letter 36
.36 עד שגרמה השעה, וקמו נדב ואביהוא, וערבבו שמחת הכול, 
ונעשה כעס בעולם. כמ"ש, ויֵירָא כבוד ה' אל כל העם. מיד, וייקחו בני 
אהרון נדב ואביהוא איש מַחְתָתו.
%break
%letter 37
.37 ביום ההוא הייתה שמחת כנ"י, המלכות, להתקשר בקשר 
האמונה בכל הקשרים הקדושים, בכל הספירות דז"א. כי קטורת 
מקשרת את הכול כאחד, ומשום זה נקראת קטורת. נדב ואביהוא באו 
וקשרו יחד כל אלו שמס"א.
%break
והשרו את המלכות מבחוץ, שלא קשרו אותה עם הספירות דז"א. 
וקשרו דבר אחר במקום המלכות. וע"כ הזהיר אח"כ את הכוהנים, 
כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, שיקשור המלכות, הנקראת 
זא"ת.
%break
%letter 38/1
.38/1 בכמה אופנים ערבבו את השמחה של כנ"י:
א. שלא נשאו אישה, ולא היו ראויים להקריב, ושיתברכו העולמות על 
ידיהם.
%break
ב. שלא הייתה ראויה השעה להקרבת קטורת, שלא היה בזמן 
העלאת הנרות והטבת הנרות.
%break
ג. שדחקו השעה לרשת הכהונה בחיי אביהם.
ד. מטרם שנתנו הקטורת, יצא המשפט שלהם, כמ"ש, ויקריבו לפני ה' 
אש זרה, שהס"א נקשר בקשר הזה, והשרו כנ"י, המלכות, מבחוץ.
%break
%letter 38/2
.38/2 לא השכינו אותה בחוץ, אלא כנ"י לא נקשרה על ידיהם בז"א, 
כי בכל מקום שלא נמצאים זכר ונוקבא, כנ"י אינה שורה ביניהם כלל. 
משום זה הזהיר את הכוהנים, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. 
שיימצאו זכר ונוקבא. שאם לא כן, לא תשרה זא"ת, המלכות.
%page 157
%break
וע"כ לא יבוא הכוהן אל הקודש, עד שיישא אישה, כדי שישתתף 
בקשר של כנ"י. כי מי שלא נשא אישה, הוא מַשְׁרה את כנ"י בחוץ, 
והיא אינה מתחברת עימו. וע"כ נמצאה אצלם ביום ההוא ערבוביה.
%break
%letter 39
.39 כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. כשושנה בין החוחים, 
זוהי כנ"י. שהקב"ה משבח את כנ"י, ואהבת הקב"ה היא כנגדה, 
להתדבק בה. ע"כ מי שנשא אישה, צריך לשבח להקב"ה, ולשבח 
לכנ"י.
%break
כי בכל מצווה צריכים להראות אהבה במעשה. כמו שאדם מתדבק 
בבת זוגו ואהבתו היא כנגדה, כי כשבא לעבוד לפני המלך הקדוש, 
הוא מעורר זיווג אחר עליון. כי אהבת הקב"ה היא להתדבק בכנ"י, ומי 
שמעורר הדבר, הקב"ה מברך אותו, וכנ"י מברכת אותו.
%break
%letter 40
.40 וע"כ השבח שהקב"ה משבח את כנ"י, המלכות, הוא כשושנה, 
שהיא בין החוחים, שהיא טובה ביותר, ועולה על הכול. כך כנ"י בין 
שאר המחנות, משום שעולה ומתעטרת על כולם.
%break
וזוהי, שושנה בין החוחים ואתרוג בין החוחים. כי שושנה ואתרוג הם 
שמות המלכות, שהיא בין החוחים. להראות שבח כנ"י על כולם.
%break
הכלים דאחוריים של המלכות נפלו לעולם הבריאה, ששם יש 
לחיצוניים אחיזה בה. ובעת הזאת היא בין החוחים. ובגדלות, כשהיא 
בזיווג עם ז"א, היא מעלה אלו הכלים דאחוריים שלה מעולם הבריאה 
ומהחיצוניים,
%break
והם נעשים כלים לאור החכמה, כי אור החכמה מתקבל רק בכלים 
דאחוריים האלו. ונמצא, שהם עולים על כולם. ולכן משבח אותה 
כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. וכן אתרוג הוא בין החוחים, 
כי כל השבח נוטלת משם.
%break
%letter 41
.41 כנ"י מתברכת ע"י הכוהן. וישראל מתברכים ע"י הכוהן. והכוהן 
מתברך ע"י הכוהן העליון, חסד דז"א. כמ"ש, ושמו את שמי על בני 
ישראל ואני אברכם.
%break
%letter 42
.42 זכוֹר רחמיך ה' וחסדיך, כי מעולם הֵמה. זכור רחמיך, זה יעקב. 
וחסדיך, זה אברהם. כי מעולם המה, שמעולם לקח אותם הקב"ה, 
והעלה אותם למעלה, ועשה מהם מרכבה קדושה להגן על העולם. 
ומשום שהם מהעולם, הוא זוכר אותם,
%break
להגן ולרחם על העולם. כעין זה לוקח הקב"ה צדיקים מהעולם, 
ומעלה אותם למעלה, להגן על העולם.
%break
%letter 43
.43 יצחק לא נזכר כאן, משום שנשאר להיפרע מאלו שמֵצרים לבניו. 
כמ"ש, עוררה את גבורתךָ. וכמ"ש, ה' כגיבור ייצא, כאיש מלחמות 
יעיר קנאה. וזהו יצחק, מידת הגבורה, שזכותו שמורה ליום נקם.
%break
זכור רחמיך ה' וחסדיך, אלו הם יעקב ואברהם, שצריכים אותם להגן 
עלינו. אבל יצחק עומד רק לעשות מלחמות, שהוא ההיפך מהרחמים 
ומהחסדים. ומשום זה לא צריכים אותו אצלם, כדי שלא יעורר הדין.
%break
%letter 44
.44 כתוב, כי מעולם הֵמה. כי כשברא העולם, לקח את יצחק וברא 
את העולם במדה"ד. ראה שאין הדין יכול לעמוד לבדו, לקח אברהם, 
שהוא חסד, וקיים עימו את העולם. כמ"ש, אלה תולדות השמיים 
והארץ בְּהבָּראם. אל תקרא, בהבראם, אלא באברהם.
%break
ראה שצריכים יותר קיום, לקח את יעקב, מדה"ר, ושיתף עם יצחק, 
שהוא דין, וקיים העולם. כמ"ש, ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמיים, 
שהוי"ה הוא מדה"ר, ואלקים הוא מדה"ד.
%page 158
%break
וע"כ באברהם וביעקב התקיים העולם. ומשום זה כתוב, כי מעולם 
המה.
%break
%letter 45
.45 ויהי ביום השמיני. אחר שנשלם אהרון באלו שבעת הימים, בינה 
חג"ת נה"י, והתעטר בהם, אז היום השמיני, מלכות, צריך להשתלם 
משבעת ימי המילואים ע"י הכוהן.
%break
וע"כ העבודה היא בשמיני, כדי להתעטר משבעה, שהם בינה חג"ת 
ונה"י, ושייתקן הכוהן על עוון העגל, שחטא בתחילה.
%break
%letter 46
.46 ויאמר אל אהרון, קח לך עגל בן בקר לחַטָאת. לכפר על העגל 
שחטא בו, שכתוב, ויעשהו עגל מסֵכה. בן בקר, ולא בן פרה, כיוון 
שהוא צריך להיתקן אצל הפרה, המלכות, שפגם בה במעשה העגל, 
ע"כ אינו ראוי להקריב ממנה אליה.
%break
וע"כ לא כתוב, בן פרה. כי המתנה ששולח למלך צריכה להיות מבית 
אחר, ולא מבית המלך.
הרי משֶׁלו אל שלו אינו ראוי להקריב. אבל חטא בעגל ומקריב עגל, 
והיה לו להקריב מין אחר. אלא משום זה בן בקר, ולא בן פרה.
%break
בקר רומז על שור, גבורה דז"א. ופרה רומזת על המלכות. וגם 
המלכות כוללת ג' פנים: פני אריה, פני שור, פני נשר. ואם היה כתוב 
עגל בן פרה, היה זה רומז על פני שור הכלול במלכות. וזה לא ייתכן, 
כי כיוון שפגם במלכות, צריך להיות התיקון ממקום אחר.
%break
ולכן כתוב, עגל בן בקר, הרומז על פני שור שבז"א, שממנו ממשיכים 
תיקון אל המלכות. וע"כ אין זה משלו על שלו, אלא ממקום אחר. ולא 
עגל בן פרה, שהיה רומז על שור שבמלכות.
%break
%letter 47
.47 כתוב, עגל בן בקר לחַטָאת. חטאת, פירושו, לטהר על העוון 
ההוא שחטא בו. וכתוב, ואַיל לעולָה תמימים. תמימים, לשון רבים, 
אינו סובב על איל ועגל, שהרי כתוב, לעולָה תמימים,
%break
ועגל לא עולֶה לעולָה, אלא עולֶה לחטאת. א"כ, מהו תמימים, לשון 
רבים, שכתוב על איל בלבד?
%break
%letter 48
.48 אלא אֵילוֹ של יצחק, צריכים להקריב אל הפרה, שנזכר פעמיים 
בכתוב:
א. ויישא אברהם את עיניו ויַרְא והנה איל.
ב. וילך אברהם וייקח את האיל.
%break
הרי שניים. וכתוב בהם, ויעלהו לעולָה. וע"כ כתוב, איל לעולה 
תמימים, לשון רבים, כי הם שני אַילים. וע"כ גבורות מתחלקות לכמה 
בחינות.
%break
עקידת יצחק זה מיעוט ג"ר דקו שמאל, כדי שיתייחד עם קו ימין, 
אברהם. ב' פעולות נוהגות במסך דחיריק שבקו אמצעי, בעת שבא 
לייחד השמאל והימין יחד:
%break
א. בתחילה מגלה המסך דמדה"ד דצ"א, שאז התרוקן קו השמאל כולו 
מאורותיו.
ב. אח"כ גונז את מדה"ד, ומעלה המלכות לבינה, ונמתקת שם 
במדה"ר.
%break
כי ע"י מסך זה ממשיך תחילה הקטנות דבינה.
ואח"כ ע"י הארה עליונה, מוריד המלכות מבינה, ומתגלה הגדלות 
דבינה.
ואז קו השמאל משיג שוב ו"ק דג"ר, ומתייחד עם הימין, ג"ר דפנים.
%break
וזהו שתחילה נאמר מקו אמצעי, ז"א, לאברהם, חסד וימין, שישחט 
את יצחק בנו, מכוח פעולה א' דמסך דחיריק שבקו אמצעי, שהוא גילוי 
מדה"ד, המסלק כל האורות מקו שמאל, שזה נבחן לשחיטה.
ואח"כ נאמר לו, אל תשלח ידך אל הנער, שהיא הגניזה של מדה"ד.
%page 159
%break
ואח"כ נאמר על אברהם, ויַרְא והנה איל אַחַר נאחז בסבך בקרניו, 
שראה איך המלכות עלתה והסתבכה בבינה, שהיא פעולה ב' דמסך 
דחיריק. שע"י ראייה זו נמשכה הקטנות מבינה.
%break
ואח"כ ע"י ההארה העליונה, יורדת המלכות מבינה ומתגלה הגדלות 
מהבינה, כמ"ש, וייקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו. כי אז נתקן 
יצחק בנו ע"י הגדלות מהבינה.
%break
הרי שפעמיים איל שכתוב כאן, הם ב' מיתוקים: אחד לקטנות ואחד 
לגדלות. וע"כ כתוב, איל לעולה תמימים, לשון רבים, כי הם שני איל, 
כי בעת שמקריב האיל לעולה, צריך לכוון לב' בחינות איל לעולה, 
הנזכרות בעקידת יצחק. ועליהן כתוב, תמימים, לשון רבים.
%break
וע"כ יש ב' מיני גבורות:
א. דקטנות, שאז יש לקו שמאל, שהוא גבורה, רק ו"ק בלי ראש.
ב. דגדלות, שאז יש לקו שמאל ו"ק דחכמה.
ואלו ב' גבורות מתחלקות לכמה בחינות.
%break
%letter 49
.49 ואל בני ישראל תדבר לאמור, קחו שעיר עיזים לחטאת. למה לא 
כתוב, עגל לחטאת, כמו בכוהן? אלא ישראל כבר קיבלו עונשם, וע"כ 
לא כתוב בהם, עגל לחטאת, אלא עגל לעולה.
%break
כי כל אלו שחטאו בעגל, בדיבור במעשה ובעבודה, קיבלו עונש. 
ואפילו אלו שלא עבדו ממש, אלא שעלה ברצון ליבם לעבוד לו, ג"כ 
נענשו, כמ"ש, ויַשְׁק את בני ישראל, שמזה הגיע עונש לאותם שעלה 
ברצונם לעבוד לו.
%break
אבל כל אלו, שהעלו ברצונם שלא לעבוד לו, אלא רק מעֵין רצון העלו 
ממנו, נטהרו כאן, בקורבן עגל לעולה. וע"כ מקריבים אותו עולה ולא 
חטאת. כי עולה מוקרבת על הרהורי הלב.
%break
%letter 50
.50 למה כתוב, קחו שעיר עיזים לחטאת, הרי כיוון שלא חטאו אלא 
בהרהורי הלב, מספיק עולה? משום שהקריבו תחילה לשעירים 
השולטים על ההרים הרמים. וזהו לחטאת, שהיו צריכים חטאת, 
להיטהר מחטא זה.
%break
ולא עוד אלא לחידוש הלבנה, היו צריכים חטאת, שהיה אז ר"ח ניסן. 
ובר"ח מקריבים חטאת.
%break
%letter 51
.51 ושור ואיל לשלָמים. כתוב שור, ולא פר, משום ששור הוא שלם, 
שרומז על פני שור משמאל, גבורה דז"א. אבל פר ופרה רומזים לזכר 
ולנקבה שבשמאל דמלכות, שאינו שלם.
%break
וע"כ השור בא להראות שלום במלכות, שמגבורה דז"א, שהוא שור, 
נמתקת גבורת המלכות, פר ופרה, כמ"ש, לשלָמים.
%break
שור ואיל באים מצד שמאל דז"א: שור מצד שמאל, שכתוב, ופני שור 
מהשמאל. איל, משום האיל של יצחק, שהוא מהשמאל. ועולים 
לשלמים, להשלים אותם לכנ"י, המלכות. וע"כ כתוב, שור ואיל 
לשלמים.
%break
%letter 52
.52 הכול הוא, משום שכנ"י, המלכות, מתעטרת ומתברכת ע"י הכוהן 
במילואים. וביום השמיני הייתה שמחת כנ"י בהקב"ה, שמחת עליונים 
ותחתונים. וכמו שנשלם הכוהן למטה, כביכול נשלם הכוהן,
%break
חסד דז"א, למעלה. חוץ מנדב ואביהוא, שעוררו הפרעה בין 
המטרוניתא והמלך. וע"כ כתוב, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם.
%break
%letter 53
.53 ויאמר משה אל אהרון ולאלעזר ולאיתמר בניו, ראשיכם אל 
תפְרָעו, כי שמן משחת ה' עליכם. במעשה שלמטה מתעוררים מעשים 
למעלה. והמעשה שלמטה צריכים להראות כעין המעשה שלמעלה.
%page 160
%break
%letter 54
.54 כל השמחה של מעלה תלויה בשמן הקדוש, חכמה, שמשם 
יוצאות שמחה וברכות לכל הנרות. והכוהן העליון, חסד, מתעטר 
בשפע השמן, הנמשך מחכמה.
%break
ומשום זה, הכוהן, ששמן המשחה נמשך עליו כעין שלמעלה, צריך 
להראות שמחה והארת פנים, ולא ייראה חיסרון בראשו, ולא בלבושיו, 
אלא יהיה שלם לגמרי, כעין של מעלה, ולא ייראה בו פגם כלל, כדי 
שלא יעשה פגם במקום אחר למעלה.
%break
%letter 55
.55 אם אלעזר ואיתמר היו נראים פגומים בשעה ההיא, בלבושיהם 
או בראשיהם, לא היו ניצולים באותה שעה, שמתו נדב ואביהוא. כי 
השעה עמדה לעשות דין. וע"כ בשעה שיש מגפה בעולם, לא יעורר 
אדם עצמו לשום דבר בעולם,
%break
כדי שלא לעשות רושם, שיתעוררו עליו בעלי הדין. אלא אם מעורר 
עצמו לדבר טוב, ויכול לדחות שעת הדין.
%break
כי בזמן ובשעה שדין נמצא בעולם, מי שיפגוש בו, לוקטים אותו 
ויסתלק מהעולם. ומשום זה כתוב, ולא תמותו. כתוב, ואחֵיכם כל בית 
ישראל יבכו את השריפה. משום שהם אינם באים מצד הכוהנים, ואין 
חשש שיהיו ניזוקים.
%break
ע"כ מותר להם להתעורר ולבכות את השריפה. ולא לכוהנים, אשר 
הדין שלט אז עליהם.
%break
%H וייקח אהרון את אלישבע
%break
%letter 56
.56 וייקח אהרון את אלישבע לאישה. וייקח אהרון, הכול היה כמו 
שצריך, כעין של מעלה. ראויה הייתה בת שבע, המלכות, לדוד, מיום 
שנברא העולם. ראויה הייתה אלישבע, המלכות, לאהרון, מיום 
שנברא העולם.
%break
%letter 57
.57 כיוון ששתיהן הן מלכוּת, מה ההבדל בין בת שבע לאלישבע? 
הכול אחד, שתיהן הן מלכות, אבל שם לדין וכאן לרחמים. 
כשהתחברה בדוד, היא בדין, לעשות מלחמות ולשפוך דם. באהרון, 
היא לשלום, לשמחה, להארת פנים, להתברך ממנו.
%break
וע"כ נקראת שם בת שבע וכאן אלישבע, שהתחברה בחסד. כי היא 
אותיות אלי שבע, ואל הוא חסד. בת שבע, היא לדין, לרשת המלכות 
ולהתחזק.
%break
%letter 58
.58 כתוב, ויהי קול השופר הולך וחזֵק מאוד, וזהו יעקב, שעלה 
במחשבה, חכמה, עם האבות, בכללות חג"ת, ויצאו יחד מתוך 
השופר, מבינה, אמא עילאה. כי כמו שתוקעים בשופר והוא מוציא 
מים ורוח ואש יחד, שהקול נעשה מהם,
%break
כך אמא עילאה, המכונה שופר, הוציאה את האבות, חג"ת, בקול 
אחד, שהוא קו האמצעי, ת"ת.
%break
ומתוך המחשבה עלו יחד בקול אחד, והקול ההוא נקרא קול שופר, 
וזהו יעקב, קו האמצעי, הכולל האבות, חג"ת, ביחד, כי קו האמצעי 
כולל בתוכו כל ג' הקווים, ונקרא קול.
%break
%letter 59
.59 ב' קולות הם: של המנעולא ושל המפתחא. כי מתוך קול המנעולא 
יוצא קול המפתחא. אבל קול אחד הוא שנקרא קול השופר, והוא קול 
המפתחא, מיתוק המלכות בבינה, הנקראת שופר.
%page 161
%break
ומכאן יוצאים שאר הקולות מתוך השופר, בזיווג המחשבה, חכמה, 
עם הבינה. ושבעה קולות הם, חג"ת נהי"מ דז"א, שיוצאים ע"י זיווג 
המחשבה בשופר, חו"ב. ושופר זה, בינה, משקה ומרווה בתחילה את 
האבות, חג"ת, ואח"כ את הבנים, נהי"מ.
%break
%letter 60
.60 וייקח אהרון את אלישבע, המלכות, לבשם אותה ולשמח אותה, 
ולחבר אותה במלך הקדוש, בז"א, בזיווג שלם, שתימצאנה ברכות 
בכל העולמות ע"י אהרון. משום זה צריך הכוהן להימצא בהארת 
פנים, בשמחה, כעין של מעלה, כי על ידו נמצאות ברכות ושמחה.
%break
וע"כ התרחקו ממנו דין ורוגז ועצבות, כדי שלא ייפגם מאותו מקום 
שנקשר בו, שהוא המלכות, וע"כ, ואחיכם כל בית ישראל יבכו את 
השריפה, ולא כוהן. עליהם כתוב, בָּרֵך ה' חֵילוֹ ופועַל ידיו תרצֶה.
%break
%H יין ושֵׁיכר אל תֵשְׁת
%break
%letter 61
.61 נדב ואביהוא שתוּיי יין היו. כתוב, ויין יְשמַח לבב אנוש. אם הכוהן 
צריך לשמוח ולהימצא בהארת הפנים יותר מהכול, למה אסור לו יין, 
הרי בו נמצאת שמחה, והארת פנים נמצאת בו?
%break
%letter 62
.62 תחילת היין היא שמחה, וסופו הוא עצבות. והכוהן צריך להיות 
תמיד בשמחה. ועוד, היין בא מצד הלוויים, משמאל, כי התורה ויינה 
של תורה הם מצד הגבורה. וצד הכוהנים הוא מים צלולים ומאירים, 
חסד.
%break
%letter 63
.63 השמאל כלול מימין והימין מהשמאל. וע"כ יין, שהוא משמאל, 
מתחיל בשמחה, משום שכלול ממים, שהם מימין, ואח"כ חוזר 
למקומו, לשמאל, והוא נעצב ונרגז ודן דין, כדרך השמאל.
%break
%letter 64
.64 ממקום אחד יוצאים יין, ושמן, ומים. מים ושמן שמימין, לוקחים 
הכוהנים ויורשים אותם. ושמן, שהוא חכמה, יותר מכל, שהוא שמחה 
בתחילה ובסוף, ולא כמו יין שבסופו עצבות. כמ"ש, כשמֶן הטוֹב על 
הראש יורד על הזָקָן זְקן אהרון.
%break
והיין, שהוא לשמאל, יורשים הלוויים, להרים הקול ולזמר, ולא לשתוק. 
כי יין אינו שותק לעולם. ושמן הוא תמיד בלחש.
%break
%letter 65
.65 ההפרש בין שמן ליין. שמן שהוא בחשאי ובלחש תמיד, בא מצד 
המחשבה, חכמה, כמו מחשבה שאינה מגולה לחוץ. וע"כ השמן 
מימין. יין הוא להרים הקול ואינו שותק לעולם, כי שְׁתוּי יין אינו יכול 
לשתוק, והוא בא מצד אמא,
%break
מצד שמאל דבינה, ויורשים אותו הלוויים, שהם לצד שמאל, שעומדים 
לזמר ולהרים קול, ונמצאים בדין.
%break
וע"כ כתוב, ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. ואע"פ שזה כתוב על 
הכוהנים, אמנם כתוב שם, הכוהנים בני לוי. שמוֹרה שמצד שהם 
לוויים, יהיו על פיהם כל ריב וכל נגע.
%page 162
%break
%letter 66
.66 משום זה, כוהן שנכנס למקדש לעבוד עבודה, אסור לו לשתות יין, 
כי מעשיו הם בחשאי, ובחשאי בא ומכוון הייחודים, ומזווג לזו"ן, 
וממשיך ברכות לעולמות כולם, והכול בחשאי, שכל מעשיו הם בסוד.
%break
וע"כ אסור לשתות יין, המגלה סוד, כי כשנכנס יין יצא סוד, ואשר בכל 
מעשיו עומד להרים הקול.
%break
השמן נמשך מחכמה, ימין, ואו"א הם תמיד בחסדים מכוסים, והשמן 
בחשאי ובסוד, שאינו מתגלה בהארת החכמה. ומשם נמשכים 
הכוהנים. והיין משמאל דבינה, שחזרה להיות חכמה, הארת החכמה, 
המגלה את החסדים ומשמיע אותם לחוץ.
%break
לכן היין מגלה סוד. והוא להרים הקול, כי קול, הוא חסדים, והיין מגלה 
החסדים, שהגילוי לחוץ נבחן כהרמת קול. וע"כ הכוהן, שכל מעשיו 
בחשאי ובסוד, להיותו נמשך מחכמה ומחסד, כולו ימין וחסדים 
מכוסים, ע"כ אסור לו לשתות יין, שצריך להיות כמו שורשו למעלה.
%break
%letter 68
.68 וחכֵּך כיין הטוב הולך לדודי למֵישָׁרים. וחכך כיין הטוב, זה יינה 
של תורה. הוא טוב, כי יין דס"א אינו טוב. ויינה של תורה טוב לכל, 
טוב לעוה"ז, וטוב לעוה"ב. וזהו יין, שנוח להקב"ה יותר מכל.
%break
ובזכות זה, מי שמרווה עצמו מיינה של תורה, יתעורר לעוה"ב ויזכה 
לתחיית המתים, כשיקים הקב"ה את הצדיקים.
%break
%letter 69
.69 אם היה כתוב, וחכך מהיין הטוב, מיינה של תורה, היינו אומרים 
כך, אבל כתוב, כיין הטוב, ולא מהיין.
%break
%letter 70
.70 מי שעוסק בתורה ודבוק בה, ודבר תורה נשמע מפיו, ואינו אומר 
אותו בלחש, אלא מרים בו קולו, כי כך צריכים להרים קול בתורה, כי 
כתוב, בראש הומיוֹת תקרא,
%break
להרים רינה של תורה ולא בלחש, הוא, כמ"ש, כיין הטוב, שאינו 
שותק, והוא עתיד להרים קול כשייצא מעוה"ז.
%break
כתוב, הולך לדודי למישרים, שלא יטה אז לימין ולשמאל, ולא יימצא 
מי שיעכב בידו. וכתוב, דוֹבב שפתֵי ישֵׁנים, שאפילו בעולם ההוא, 
שפתיו דובבות תורה.
%break
%letter 71
.71 ועוד, וחכך כיין הטוב, כתוב בתשבחה לכנ"י, המלכות. מיהו 
המשבח אותה בזה? אם הקב"ה משבח אותה, מהו שכתוב, הולך 
לדודי למישרים, הולך אליי היה צריך לכתוב?
%break
%letter 72
.72 אלא ודאי הקב"ה הוא שמשבח כנ"י, כמו שהיא משבחת לו, 
כמ"ש, חכּוֹ ממתקים, כך הקב"ה משבח כנ"י, וחכך כיין הטוב. היין 
הטוב, הוא היין המשומר, הארת חכמה שבבינה. הולך לדודי, זה 
יצחק, קו שמאל דז"א, שנקרא ידיד מבטן.
%break
למישרים, הוא כמ"ש, אתה כוננת מֵישרים, שהם חו"ג, לכלול 
השמאל, גבורה, בימין, חסד, וזהו מֵישרים.
%break
בגלל השמחה של היין הטוב ההוא, נכלל השמאל בימין, והכול 
שמחים, כי הכול מתעוררים בשמחות ובברכות, וכל העולמות נמצאים 
בשמחה, ומתעוררים להשפיע ברכות למטה.
%page 163
%H ויברא אלקים את התנינים
%break
%letter 76
.76 ויברא אלקים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החַיה הרומשת 
אשר שרצו המים למיניהם.
כל מקום הדין נקרא אלקים. והמקום העליון ההוא, בינה, שהוא 
המקום שהדינים יוצאים ממנו, נקרא כאן אלקים.
%letter 77
ואע"פ שהבינה היא רחמים, ממנה יוצאים דינים ובה הם תלויים. ע"כ 
נקראת אלקים.
.77 התנינים הגדולים הם האבות, חג"ת, מושְׁקים תחילה מהבינה, 
ומושרשים להשפיע לכל.
%break
נפש החיה, זוהי נפש של אדה"ר, שארץ עליונה, מלכות, הוציאה 
מחיה עליונה, בינה. שכתוב, תוצֵא הארץ נפש חיה. וזוהי נפש של 
אדה"ר, שמשך לתוכו.
%break
הרומשת, זוהי החיה, בינה, השורצת ומשפיעה בכל ההרים, חג"ת, 
למעלה ולמטה, לז"א ולמלכות. ופירוש הכתוב, תוצא הארץ, מלכות, 
נפש של אדה"ר, מהחיה הרומשת, בינה. אשר שרצו המים, החסדים 
של הנהר העליון,
%break
בינה, הנמשך ויוצא מעֵדן, חכמה, ומשקה לאילן, ז"א, שישתרש 
בשורשיו על הכול, ושיימצא בו מזון לכל.
%break
%letter 78
.78 ועוד, החיה הרומשת, היא מלכות, דוד המלך. שכתוב בו, לא 
אמות כי אחיה. וכתוב, ואת כל עוף כנף למינהו, אלו הם כל אלו 
המלאכים הקדושים, הנמצאים לקדש שֵׁם אדונם בכל יום ויום.
%break
שכתוב בהם, שׁש כנפיים שש כנפיים לאחד. ומהם מעופפים בעולם 
לעשות רצון אדונם, בשליחותו, כל אחד כראוי.
%break
%letter 79
.79 ודאי החיה הרומשת, היא חיה עליונה על הכול, בינה, כי האחרת, 
מלכות, קורא לה הכתוב, ארץ. כמ"ש, והעוף יירֶב בארץ, במלכות. ולא 
במים, בחסדים של הבינה. כי נהר, בינה,
%break
נמשך ויוצא ומשקה בלי פירוד עד המקום ההוא שנקרא ארץ, מלכות. 
ומשם ולמטה כתוב, ומשם ייפרד, שהם כבר עולמות הפירוד.
והעוף, הם המלאכים מעולם הפירוד. העוף תלויים בארץ, המלכות, 
ומושקים ממנה. וזהו שכתוב, והעוף יירב בארץ.
%break
%H אשישוֹת ותפוחים
%break
%letter 80
.80 סַמכוני באשישוֹת רַפדוני בתפוחים. כנ"י אומרת זה בגלות. 
סמכוני, מי שנפל צריכים לסמוך אותו. כמ"ש, סומך ה' לכל הנופלים. 
ומשום זה, כנ"י, המלכות, שנפלה, כמ"ש, נפלָה לא תוסיף קום,
%break
צריכים לסמוך אותה. וע"כ היא אמרה, סמכוני. אמרה לישראל בניה, 
שהם בגלות עימה.
%break
%letter 81
.81 במה סומכים את המלכות הנופלת? באשישות, ואלו הם האבות, 
שהם מתמלאים תחילה, מהיין הטוב המשומר, הארת החכמה מקו 
שמאל של הבינה, המתקבלת תחילה בחג"ת, אבות. וכשמקבלים היין 
המשומר, נקראים אשישות.
%break
וכשהם מתמלאים, הרי הברכות נמצאות בתוך המלכות. ע"י מדרגה 
אחת, צדיק, יסוד, המקבל מאבות ומשפיע למלכות. ויודע לייחד השם 
הקדוש, מלכות, בז"א, שתקבל מאלו האשישות,
%break
אע"פ שהברכות אינן נמצאות בעולם, שעודנה בגלות. והוא, היסוד, 
סומך ותומך כנ"י בגלות. וע"כ אמרה, סמכוני באשישות.
%page 164
%break
%letter 82
.82 רפדוני בתפוחים. תפוחים ואשישות שניהם הם האבות, 
שמשפיעים ליסוד, והיסוד למלכות. ההבדל ביניהם: אשישה, מכניסה 
היין. תפוח, מוציא היין ומכוון הרצון. וע"כ כתוב, אשישות ותפוחים. 
אשישות לרוות מיין. תפוחים לכוון הרצון, שלא יזיק היין.
%break
וכל זה כמ"ש, כי חולת אהבה אני, בגלות. ומי שמייחד השם הקדוש, 
צריך לייחד דין ברחמים, לכלול אותם כראוי, להתבשם ולתקן הכול 
כראוי. וזה, סומך את כנ"י בגלות.
%break
האבות, חג"ת דז"א, נקראים תפוחים, כי ז"א נקרא תפוח, כמ"ש, 
כתפוח בעצי היער. אמנם תפוחים נקראים מצד החסדים, שהם 
בשליטת הימין של החג"ת, כמ"ש, בצילו חימַדתי וישבתי.
%break
ואשישות נקראים מצד שליטת השמאל של החג"ת, המקבל היין 
המשומר, הארת החכמה, מצד שמאל דבינה.
%break
שנאמר, אשישות לרוות מיין, כלומר בעת שחג"ת דז"א בשליטת 
השמאל, שאז מקבלים יין, והם כלים לקבלת היין, אז נקראים 
אשישות. ונאמר, תפוחים לכוון הרצון, שלא יזיק היין, כי כשנמשכת 
הארת השמאל בלי התכללות בימין, נמשכים דינים מהשמאל,
%break
והם מזיקים, וע"כ לתפוחים צריכים, להארת החסדים, ואז אין 
האשישות מזיקים. ומי שמייחד השם הקדוש, צריך לייחד דין 
ברחמים. כלומר, האשישות, דינים, עם התפוחים, רחמים.
%break
%H היין המשומר
%break
%letter 83
.83 אשר חֵלב זְבָחֵימו יאכֵלו ישתו יֵין נְסיכָם. אשריהם ישראל שהם 
קדושים, והקב"ה רוצה לקדש אותם. ישראל הקדושים, כל חיי עולם 
שיורשים, הכול תלוי בעוה"ב, בינה, משום שהוא חיים של הכול, 
למעלה ולמטה.
%break
והוא המקום שהיין המשומר שורה שם, בקו שמאל שלה, ומשם, 
מהבינה, יוצאים חיים וקדושה לכל.
%break
ויין של ישראל למטה, הוא קדוש בשביל היין של ישראל אחר למעלה, 
שהוא ז"א, המקבל היין המשומר מהבינה. וזה תלוי בזה, יין שלמטה 
תלוי ומכוון כנגד יין שלמעלה. כי ישראל למעלה, ז"א, לוקח ביין חיים, 
הארת חכמה, הנקראת חיה.
%break
ומשום זה נקרא עה"ח, עץ מאותו מקום שנקרא חיים, ויוצאים משם 
חיים. וע"כ מברכים להקב"ה ביין, כי יין של ישראל למטה, הוא כמו 
היין של מעלה.
%break
%letter 84
.84 עובד עכו"ם, שהוא טמא, ומי שיתקרב אליו ייטמא, כשיתקרב 
וייגע ביין של ישראל, נטמא היין ואסור לשתות אותו. כש"כ היין עצמו, 
שהוא עושה, הוא טמא. כי היין שלהם הוא מבחינת הס"א, הממשיכים 
יין המשכר,
%break
המשכת הארת החכמה מהשמאל מלמעלה למטה, שהוא טומאה 
חמורה המזינה את הקליפות.
משא"כ היין המשומר, יין של ישראל העליון, ז"א, נמשך מלמטה 
למעלה. וע"כ, לא רק יין של ישראל למטה הוא כעין של מעלה.
%page 165
אלא כל מה שעושים ישראל למטה, הכול הוא כעין דוגמה של מעלה. 
כש"כ יין העומד במקום עליון, בדומה ליין המשומר.
%break
%letter 85
.85 משום זה, ישראל שותים יין של ישראל, שנעשה כראוי בקדושה. 
כעין ישראל למעלה, ז"א, ששותה ומשתרש ומתברך ביין ההוא העליון 
הקדוש, הנמשך מהבינה מלמטה למעלה. ואינם שותים יין שנעשה 
בטומאה ומצד הטומאה. כי בו שורה רוח הטומאה.
%break
ומי ששותה אותו נטמא רוחו, והוא נטמא. ואין הוא מצד ישראל, ואין 
לו חלק לעוה"ב. כי עוה"ב, בינה, שם הוא היין המשומר, הנמשך 
מלמטה למעלה.
%break
%letter 86
.86 וע"כ ישראל הקדושים צריכים לשמור זה יותר מהכול, משום 
שנקשר במקום של עוה"ב. ומשום זה ביין מתברך הקב"ה יותר 
מהכול, משום שהוא משמח צד שמאל דז"א, מכוח היין המשומר 
שממשיך לו מבינה,
%break
ובתוך שמחתו נכלל בימין דז"א, והחסדים שבימין, נכללים מהארת 
חכמה שבשמאל.
%break
וכשנעשה הכול ימין בז"א, שהימין מתגבר בו, אז השם הקדוש, 
המלכות, היא בשמחה והברכות נמצאות בכל העולמות. ובמעשה 
שלמטה בשתיית היין, מתעורר המעשה שלמעלה, שהארת החכמה, 
היין המשומר,
%break
נמשך מבינה לקו השמאל דז"א, כמ"ש, שְׁתו ושׁכְרו דודים. וע"כ 
מזמנים יין למטה, כנגד יין שלמעלה.
%break
%letter 87
.87 ומשום שהוא יין המשומר למעלה בבינה, צריכים לשמור אותו 
למטה ממגע נוכרי, וכל השמירה שלו היא קדושה לישראל. ומי שפוגם 
אותו למטה בצד הטומאה, ייטמא הוא בעוה"ז, ואין לו חלק לעוה"ב, 
בינה, ששם המקום שהיין המשומר ההוא שורה בו.
%break
וכיוון שהוא לא שמר היין למטה, אינו משומר לעוה"ב. הוא טימא את 
היין, יטמאו אותו בעולם ההוא, ולא יהיה לו חלק ביין ההוא של עוה"ב. 
אשריהם ישראל, המקדשים עצמם בקדושה עליונה,
%break
ושומרים מה שצריך להיות משומר, ומקדשים את המלך בשמירה 
עליונה זו. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
%H ואיש תרומת
%break
%letter 88
.88 מֶלך במשפט יעמיד ארץ, ואיש תרומת יֶהֶרסֶנה. מלך, זהו 
הקב"ה. במשפט, זהו יעקב, כלל האבות, קו האמצעי, הכולל חו"ג, 
אברהם ויצחק. כי בקו אמצעי יעמיד ומקיים הארץ, מלכות. ואיש 
תרומת, תרומת כתוב בלא ו',
%break
שהוא קו האמצעי, הנקרא משפט. תרומה היא מלכות, כמ"ש, וזאת 
התרומה, המלכות, הנקראת זאת.
%break
ואיש תרומות, זהו עשיו, ששאל על תרומות ומעשרות בכל יום ולא 
עשה כלום. שהיה שואל אביו, איך מעשרים את התבן, ואת המלח, 
ולא עישר אפילו מה שמחויב במעשר.
%break
והוא איש תרומת שאינו משפט, כמו יעקב, קו אמצעי. אלא שהוא מקו 
שמאל בלבד, שאינו נכלל בימין.
%page 166
%break
כי התרומה, מלכות, היא מצידו הסתלקות הרחמים, מבחינת דין 
בלבד, שמאל בלי ימין. וע"כ אין המלכות באה במשפט הכולל ימין 
ושמאל, וע"כ יהרסנה. כמ"ש, ויש נספֶּה בלא משפט, להיותו דין בלי 
רחמים. וע"כ, ואיש תרומות יהרסנה.
%break
%letter 89
.89 הרי דוד המלך היה איש תרומה, כי דוד המלך היה מרכבה 
למלכות מבחינת השמאל שלה. אלא ברחמים, שלא למלכות דשמאל 
בלבד, כמו עשיו, אלא שמאל דמלכות המלובש ברחמים.
%break
ולא עוד, כי כתוב, חסדי דוד הנאמנים. הרי כמו שהתדבק במלכות 
דשמאל, התדבק ג"כ בחסדים.
%break
%letter 90
.90 כל ימיו השתדל דוד המלך שתרומה זו, המלכות, תתקשר 
במשפט, בז"א, קו האמצעי, ויזדווגו יחד. בא שלמה וזיווג אותם יחד, 
ועמדה הלבנה, המלכות, במילואה. ועמדה הארץ, המלכות, על 
קיומה. בא צדקיהו והפריד אותם, ונשארה הארץ, המלכות,
%break
בלא משפט, ז"א, ונפגמה הלבנה ונחרבה הארץ. אז כתוב, ואיש 
תרומת יהרסנה. שהוא צדקיהו.
%break
%H שמן ויין
%break
%letter 91
.91 שמן, ימין, הוא לכוהנים. ויין, שמאל, הוא ללוויים. לא משום שהם 
צריכים לשתות יין, אלא שנמשך לצד שלהם מהיין המשומר, שהוא 
שפע החכמה שבקו שמאל דבינה, לחבר הכול יחד ולשמח כל 
העולמות, שיימצאו בהם ימין ושמאל כלולים לגמרי זה בזה,
%break
שתימצא בהם חביבות הכול, ואהבה של בני האמונה. כי מהתכללות 
ימין ושמאל זה בזה נשלמות כל המדרגות.
%break
%letter 92
.92 מי שרצונו מתדבק בהתכללות ימין ושמאל, הוא שלם בעוה"ז 
ובעוה"ב, ויימצא כל ימיו שמתדבק בתשובה, בינה, שהיא המקום שבו 
יין ושמן נמצאים, ייחוד ימין ושמאל. ואז לא יתדבק אחרי עוה"ז, לא 
לעושר ולא לחמדה שלו.
%break
ושלמה המלך צווח על זה ואמר, אוהב יין ושמן לא יעשׁיר, בעוה"ז, כי 
עושר אחר מזומן לו, שיהיה לו חלק בו, ושיהיה לו חלק בעוה"ב, 
שהוא המקום שבו יין ושמן שורים, בעוה"ז ובעוה"ב. ומי שאוהב 
המקום הזה, אינו צריך עושר, ואינו רודף אחריו.
%break
אשריהם הצדיקים, המשתדלים בעושר העליון כל היום. שכתוב, לא 
יַערכֶנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז. זהו בעוה"ז. ואח"כ בעוה"ב, 
להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אֲמַלא.
%break
%H תושב"כ ותשבע"פ
%break
%letter 93
.93 ויאמר ה' אל משה, עלֵה אליי ההָרה וֶהיה שָׁם, ואֶתְנה לך את 
לוחות האבן והתורה והמצווה, אשר כתבתי להורתם.
%page 167
והתורה, זו תושב"כ, ז"א. והמצווה, זו תשבע"פ, המלכות. להורתם, 
כתוב חסר ו', כמ"ש, ואל חדר הורָתי. להורתם של מי?
%break
לא להורתם של ישראל, זו"ן, שישראל הם בנים שלהם, כמ"ש, בנים 
אתם לה' אלקיכם, כי ישראל אינם נזכרים בפסוק הזה, שיהיה כתוב 
עליהם, להורתם סתם. אלא הורתם של תורה ומצווה, זהו היין 
המשומר,
%break
בינה, אימם של זו"ן, הנקראים תורה ומצווה. משום שכל כתיבה של 
הספר העליון, חכמה, שורה בבינה.
%break
כי הספר העליון, חכמה, נעלם, ותחילת הגילוי שלו, הנבחן לכתיבה, 
הוא בבינה, ומשם, יוצאת תושב"כ, ז"א, וע"כ אנו קוראים לז"א 
תושב"כ, משום שז"א נאצל ויצא מהכתב, בינה.
%break
וזהו שכתוב, אשר כתבתי להורתם, להורתם ודאי, כלומר, חו"ב, ספר 
וכתיבה, שהם הורתם של ז"א.
%break
%letter 94
.94 תשבע"פ, המלכות, היא תורה אחרת, העומדת ומתקיימת על 
פה, שהוא דעת, ז"א, המכריע בין חו"ב, שהוא פה של ספר וכתיבה, 
חו"ב, כי הדעת, ז"א, מכריע ומגלה חו"ב, ספר וכתיבה. דוגמת פה של 
אדם, המגלה מה שנעלם במחשבתו.
%break
ותורה זו, היא תורה אחרת מתושב"כ, שהיא נקראת תשבע"פ, 
שעומדת ומתקיימת על הפה ההוא, הנקרא תושב"כ, ז"א, כי המלכות 
עומדת ומתקיימת מז"א. ומשום זה נקראת תשבע"פ. ומשום זה 
התעלה משה בכל דבר על כל שאר הנביאים הנאמנים,
%break
שכתוב, ואֶתנה לךָ. לך, הוא להוציא שאר הנביאים. כי משה הוא 
מרכבה אל הדעת, שממנו תשבע"פ.
%break
%H ויכון בחסד כיסאו
%break
%letter 95
.95 הָגוֹ סיגים מכּסף וייצא לצורף כֶּלי, הגו רָשע לפני מֶלך ויכּוֹן בַּחסד 
כיסאו. בשעה שמתרבים רשעים בעולם, מיתקן הכיסא של המלך 
הקדוש, המלכות, בדין, ונשאב בדין, ולהבותיו שורפות העולם. ובשעה 
שיעברו הרשעים מהעולם, אז, ויכון בחסד כיסאו ולא בדין.
%break
%letter 96
.96 בחסד ולא בדין, משמע, שעולם התחתון, המלכות, תלוי בעולם 
העליון, ז"א, ועולם העליון משפיע לעולם התחתון, כפי דרכיו של 
העולם התחתון. וע"כ, ויכון בחסד כיסאו, שמי שרוצה לברך אותו 
ולתקן כיסאו, שהוא עולם התחתון, יתקן אותו בחסד ולא בדין.
%break
יתקן אותו בחסד, פירושו, שכאשר הכוהן נכנס לביהמ"ק, שהוא 
המלכות, שייכנס בחסד, במים, ולא ייכנס ביין ששתה, בגבורה.
%break
כי חסד ודין, כמ"ש, ויכון בחסד כיסאו, הם מים ויין, חסדים והארת 
חכמה. ופירוש הכתוב הוא, הגו רשע לפני מלך, שע"י המשכת היין, 
הארת חכמה הנמשכת בדינים, המעבירים הרשעים מהעולם, שע"י 
זה הגו רשע לפני מלך.
%break
ואחר שעברו הרשעים, אין צורך עוד להמשיך בחינת יין, אלא חסדים 
בלבד, שהם מים. בשעה שיעברו הרשעים מהעולם, כלומר שכבר 
המשיכו בחינת יין לבער הרשעים והס"א, אז, ויכון בחסד כיסאו, שאין 
צריך עוד להמשיך בחינת יין, אלא מים בלבד, חסד.
%page 168
%break
%H זאת החיה
%break
%letter 98
.98 וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור אליהם, זאת החיה אשר 
תאכלו. כתוב כאן אהרון, משום שהוא עומד תמיד להבדיל בין הטמא 
ובין הטהור. כי אהרון הוא חסד, והארת חכמה היא חיה. וכל ההבדל 
בין החיה הטמאה ובין הטהורה הוא רק בחסד.
%break
כי הטמאים נאחזים בקו שמאל, הנפרד מימין, חכמה בלי חסדים, 
שממנו נמשכים אז כל החשכות וכל הדינים. והטהורים נאחזים בקו 
שמאל הכלול בימין, שהחכמה מלובשת בחסד, שממנו נמשכות כל 
הברכות וכל הקדושות. והכתוב, זאת החיה, הוא הארת החכמה,
%break
שנקראת אור החיה, אשר ההבדל בין חיה טהורה לטמאה הוא רק 
בחסד, בחינת אהרון, ע"כ, נאמרה פרשה זו אל משה ואל אהרון.
%break
%letter 99
.99 כתוב, מי האיש החָפץ חיים, אוהֵב ימים לראות טוב. חיים 
נקראים עוה"ב, בינה, ששם שרויים חיים. עה"ח הוא אילן, ז"א, מאלו 
החיים, שהם אור הבינה, כלומר, אילן שניטע באלו החיים. ועל זה 
כתוב, מי האיש החפץ חיים.
%break
%letter 100
.100 אוהב ימים לראות טוב. ימים הם שֵׁם המלך הקדוש. כלומר 
המלכות שנקראת שֵׁם, שנאחזת בימים העליונים, חג"ת נה"י דז"א, 
ומקבלת אותם. ועליהם כתוב, אוהב ימים.
%break
שהם נקראים, כמ"ש, כימֵי השמיים על הארץ, ימי השמיים שהם 
חג"ת נה"י דז"א הנקראים שמיים, המתקבלים על הארץ, המלכות.
%break
ומי שרוצה שיהיה לו חלק בחיים שלמעלה, שהם אור הבינה, 
המתקבל בעה"ח, ז"א, ומי שרוצה ימים עליונים, שהם חג"ת נה"י 
דז"א, המתקבלים במלכות, להידבק בהם ולאהוב אותם, ישמור פיו 
מכל דבר, ישמור פיו ולשונו, ישמור פיו ממאכל וממשתה,
%break
המטמאים את הנפש, ומרחיקים האדם מאלו החיים דבינה שבז"א, 
הנקרא לשון, ומאלו הימים דז"א שבמלכות, הנקראת פה. וישמור 
לשונו מדברי לשון הרע, שלא ייטמא בהם, ויתרחק מהם, ולא יהיה לו 
חלק בהם.
%break
%letter 101
.101 המלכות נקראת פה וז"א נקרא לשון. לא יפגום אדם פיו ולשונו, 
משום שהוא פוגם בפה ובלשון העליונים. וכש"כ לטמא נפשו וגופו 
כולו, משום שנטמא בעולם האחר למעלה.
%break
%letter 102
.102 זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ. מה 
פירוש, שבתחילה כתוב, זאת החיה, ואח"כ, מכל הבהמה? אלא אמר 
הקב"ה, בכל זמן שישראל שומרים נפשם וגופם שלא לטמא אותם, 
ודאי זאת החיה אשר תאכלו,
%break
כלומר שיהיו נמצאים בקדושה עליונה להתדבק בשמי, שהוא מלכות, 
הנקראת זא"ת, ונקראת החיה. ע"י בחירת הבהמה ההיא, שבחרתי 
לכם אשר תאכלו, לא תיטמאו בהם, ותהיו דבקים בשמי, במלכות.
%break
זאת החיה, פירושו, תהיו דבקים במלכות, הנקראת זאת החיה, אשר 
תאכלו מכל הבהמה, כאשר תאכלו בהמה טהורה שבחרתי לכם.
%page 169
%break
%letter 103
.103 וכל זמן שאינם שומרים עצמם וגופם ממאכל וממשתה, יתדבקו 
במקום האחר הטמא, להיטמא בהם.
%break
ומשום זה כתוב, זאת החיה אשר תאכלו מכל. מכל, שהוא השם 
הקדוש להתדבק בו. כי מכל, רומז על היסוד, שנקרא כל, שממנו עניין 
הדבקות בשמו. כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ, שהיסוד מחבר ז"א 
ומלכות, הנקראים שמיים וארץ.
%break
מכל הבהמה אשר על הארץ. פירושו, אשר האכילה של הבהמה 
תהיה נמצאת בטהרה, ולא תטמא אתכם. אז יהיה לכם חלק בשמי, 
שנקרא כל, להתדבק בו.
%break
%letter 104
.104 זאת החיה אשר תאכלו. בפרעה כתוב, בזאת תדע כי אני ה'. 
שפירושו, הרי זא"ת, שהיא מלכות, היא כנגדך, להיפרע ממך. אף 
כאן, זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה. הרי זאת, היא כנגדכם 
להיפרע מכם אם תטמאו נפשכם.
%break
והטעם שהמלכות בייחוד תעניש אותם, הוא משום שהנפשות של בני 
אדם באות ממנה. כי הנפש נמשכת ממלכות, והרוח מז"א. ואם אתם 
תטמאו אותה הנפש שהיא שלה, הרי זא"ת, המלכות, לנגדכם.
%break
אם לטוב, היא עומדת לכם, שתדבקו בה ותהיה לכם כל טוב. ואם 
לרע, היא עומדת לכם, שתעניש אתכם.
%break
%letter 105
.105 זאת החיה, אשר תאכלו מכל הבהמה. מכל אלו הנאחזים בצד 
הטהור, מותר לכם לאכול. וכל אלו, שאינם באים מהצד הזה, אסור 
לכם לאכול. משום שיש בהמות הבאות מהצד הטהור, ויש הבאות 
מהצד האחר הטמא.
%break
והסימן שלהם הוא שכתוב, כל מַפְרֶסֶת פרסה. וכולם רשומים, והכתוב 
רושם אותם כולם. ומשום זה כל מי שאוכל מאלו הבאים מהצד 
הטמא, נטמא בהם, ומטמא את נפשו הבאה מהצד הטהור.
%break
%letter 106
.106 כלל הכול הוא, כי כמו שיש ע"ס האמונה למעלה, כך יש ע"ס של 
כשפים הטמאים למטה, וכל מה שיש בארץ, מהם אחוזים בצד זה, 
ומהם אחוזים בצד האחר.
%break
והתיר לנו הכתוב אותם בעלי חיים, הנאחזים בצד ע"ס הקדושה, 
ואסר לנו כל בעלי חיים, הנאחזים בצד ע"ס הטומאה.
%break
%letter 107
.107 העז הזו ששורה עליה רוח הטומאה, למה מותר לנו לאכול 
אותה? כי אם רוח הטומאה היה שורה בה, היה אסור לנו לאכול 
אותה, אלא רוחות הטומאה עוברים בתוכן, ונראים כנגדן, אבל אינם 
שורים לשכון בהן, כי כשהם באים לשרות בהן,
%break
רוח אחר, מהצד הטהור, עובר עליהן, ורוחות הטומאה נפרדים מהן. 
וע"כ הם רק נראים כנגדן, לקטרג מתוכן על בני אדם, ואינם שולטים 
בהן עצמן, וע"כ מותר לנו לאכול אותן.
%break
%letter 108
.108 כיוון שבאים רוחות הטומאה, לשלוט בהן, עובר רוח אחד מהצד 
הטהור, והם נושאים עיניהם ורואים הרשימות שלהן שמהצד הטהור, 
ונפרדים מהן, אבל עוד נראים לפניהם. וע"כ אינן אסורות לנו לאכול 
אותן.
%break
%letter 109
.109 בין בבהמות, בין בחיות, בין בעופות, ובין בדגת הים, בכולם 
נראים ימין ושמאל. וכל מי שבא מצד הימין, מותר לנו לאכול, וכל אלו 
שבאים מצד השמאל, כולם אסור לנו לאכול. משום שמדרגת כולם 
היא בטומאה, וכולם טמאים, ורוח הטומאה שורה בהם, ושוכן בהם.
%page 170
וע"כ הרוח הקדוש של ישראל לא יתערב בהם, ולא ייטמא בהם, כדי 
שישראל יימצאו קדושים, ויהיו ניכרים למעלה ולמטה.
אשרי חלקם של ישראל, שהמלך הקדוש רצה בהם, ורצה לטהר 
אותם ולקדש אותם על הכול, משום שאחוזים בו.
%break
%letter 110
.110 כתוב, ישראל אשר בך אתפאָר. ואם הקב"ה מתפאר בהם 
בישראל, איך יבואו להיטמא ולהתדבק בצד הטומאה? וע"כ כתוב, 
והתקדשתם והְייתם קדושים כי קדוש אני, וכתוב, ולא תשַׁקצו את 
נפשותיכם.
%break
מי שהוא בצלמו של המלך, אינו צריך להיפרד מדרכיו של המלך. 
ומשום זה רשם הקב"ה לישראל כל אלו שבאים מהצד הזה, וכל אלו 
שבאים מצד האחר. אשרי חלקם של ישראל שכתוב בהם, כל רואֵיהם 
יכירוּם, כי הם זֶרע בֵּירַך ה'.
%break
%H ונטמֵתם בם
%break
%letter 111
.111 כל מי שאוכל מאלו המאכלים האסורים, מתדבק בצד האחר, 
וגורם שנפשו וגופו מתועבים, ורוח הטומאה שורה עליו, ומראה עצמו 
שאין לו חלק באל העליון, ואינו בא מהצד שלו, ואינו דבוק בו. אם יוצא 
כך מעוה"ז,
%break
נאחזים בו כל אלו האחוזים בצד הטומאה, ומטמאים אותו, ודנים 
אותו, כאדם שמתועב מאדונו, מתועב בעוה"ז, ומתועב בעוה"ב.
%break
%letter 112
.112 ועל זה כתוב, ונטמֵתם בם. בלי א', להורות שלא נמצאה רפואה 
אל התיעוב שבו, ואינו יוצא מטומאתו לעולם. אוי להם ואוי לנפשם, 
שלא יתדבקו בצרור החיים לעולם, כי נטמאו. אוי לגופם.
%break
עליהם כתוב, כי תולַעְתם לא תמות, והיו דֵרָאון לכל בשר. דראון, הוא 
סירחון. וגרם להם זאת הצד ההוא שהתדבקו בו.
%break
%letter 113
.113 ישראל באים מצד הימין. אם מתדבקים בצד שמאל, הרי פוגמים 
לצד הימין, ופוגמים את גופם ופוגמים את נפשם, הם פגומים בעוה"ז 
ופגומים לעוה"ב. כש"כ מי שמתדבק בצד הטומאה, הנמשך מצד 
שמאל, נפגם כולו, שצד הטומאה וצד שמאל אחוזים זה בזה,
%break
קו השמאל שלמעלה שבפירוד מהימין, שמשם נמשכת הטומאה. 
וכמ"ש, כי עַם קדוש אתה לה' אלקיך.
%break
%letter 114
.114 כל עמל האדם לפיהו, וגם הנפש לא תימָלֵא. דברי שלמה 
המלך, כולם אחוזים בחכמה עליונה. והנה הכתוב, כל עמל האדם 
לפיהו. בשעה שדנים לאדם בעולם ההוא, כל דין וכל מה שסובל 
בעולם ההוא, שנוקמים ממנו נקמת העולם,
%break
כל זה הוא, לפיהו, משום פיהו, שלא שמר אותו, וטימא את נפשו, ולא 
התדבק בצד החיים בצד ימין.
%break
וגם הנפש לא תימלא. שלא יושלם הדין שלה לעולם ולעולמי עולמים. 
ועוד, לא תימלא, שלא תושלם לעולם לעלות למקומה, משום 
שנטמאת ומתדבקת בצד האחר.
%break
%letter 115
.115 כל מי שנטמא בהם, הוא כאילו עבד עבודה זרה, שהיא תועבת 
ה'. וכתוב, לא תאכל כל תועבה. מי שעובד עבודה זרה יוצא מצד 
החיים, יוצא מרשות הקדושה, ונכנס ברשות אחרת.
%page 171
כן מי שנטמא באלו המאכלים, יוצא מצד החיים, ויוצא מרשות 
הקדושה, ונכנס ברשות אחרת. ולא עוד, אלא שנטמא בעוה"ז 
ובעוה"ב. וע"כ, ונטמתם בם, כתוב בלי א'.
%break
%letter 116
.116 וכתוב, ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה, ובעוף, ובכל אשר 
תרמוש האדמה, אשר הבדלתי לכם לטמא. מהו לטמא? הוא, לטמא 
בהם העמים עכו"ם.
%break
כי הם טמאים, ובאים מצד הטומאה, וכל אחד מתדבק במקומו. 
ישראל בבאים מצד הקדושה, והעמים עכו"ם בבאים מצד הטומאה.
%break
%letter 117
.117 עתיד הקב"ה לטהר את ישראל. במה יטהר אותם? במה 
שכתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים, וטְהַרתם. שהם מֵימי החסד 
המלבישים וכוללים את הארת השמאל, שמשם באה הטהרה.
%break
וכיוון שנטהרים הם מתקדשים, שמתדבקים בקדושת ז"א, שבו 
המוחין דאו"א, הנקראים קודש.
%break
וישראל שמתדבקים בהקב"ה, נקראים קודש. שכתוב, קוֹדש ישראל 
לה', ראשית תבואתו. וכתוב, ואנשי קודש תהיון לי. אשריהם ישראל, 
שהקב"ה אומר עליהם, והְייתם קדושים כי קדוש אני ה'.
%break
משום שכתוב, ובו תדבָּק, וכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל 
יְדָעוּם הללויה.
%break
%H דגים וחגבים אין צריכים שחיטה
%break
%letter 118
.118 דגים וחגבים אינם צריכים שחיטה, אלא אסיפתם היא המתירה 
אותם. כך הם ראשי הישיבה, אינם צריכים שחיטה, בשעת מיתתם, 
כשאר בני אדם שנשחטים בחרבו של מלאך המוות,
%break
אלא שכתוב בהם, ויגְווע וייאסף אל עמיו. שנאספים בלי שחיטה, 
המנַוֶולת את המת.
%break
כמו שדגת הים חיוּתה בים, אף תלמידי חכמים בעלי המשנה, חיותם 
בתורה. ואם נפרדים מהתורה, מיד מתים. תַנאי המשנה מגודלים 
בתורה, כמו שדגת הים בים. ואם אלו שביבשה עולים למים, ואינם 
יודעים לשוט, הם מתים.
%break
אבל אדם, שהוא בעל קבלה, הוא למעלה מכולם, וכתוב בו, וְירדו 
בדגת הים ובעוף השמיים, שהם בעלי המשנה.
%break
%letter 119
.119 בעלי המשנה הם תנינים, התנין הגדול נחש בָּריח, כנגד הכתוב, 
והבְּריח התיכון בתוך הקרשים, שהוא ת"ת. ובזמן שבין התנינים בעלי 
המשנה יש מחלוקת, ושואלים זה לזה, בולע אחד את חברו. אם זהו 
תלמיד קטן, שלא הגיע להוראה ומורֶה, חייב מיתה.
%break
ואם הם שווים זה לזה, ויש ביניהם מחלוקת ושאלה, כתוב בהם 
לבסוף, אֶת וָהֵב בסוּפה. שפירושו, אהבה בסוֹפה.
%break