ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-ו
%book תע"ס-ו. חלק-טו. שו"ת
%break
%page 1823
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו אחור.
%break
%letter א
א) עיקר השם אחור הוא על בחינת מחזה ולמטה של הפרצוף, הנקרא 
פרצוף העיבור. אכן כל בחינת ו"ק נקרא ג"כ בשם אחור, ואפילו 
המוחין דו"ק נקראו מוחין, דאחור, ורק בחינת ג"ר נקרא עי"מ דפנים. 
(אות ס').
%break
%letter ב
ב) מהם אחורים דאותיות.
%break
%letter ב
ב) בכל ספירה שבפרצוף, נבחנים ד' מדרגות, שהם: פו"א דאותיות, 
ופו"א דמספר. למשל: הכתר דכל פרצוף, הפנים שבו הוא ד' אותיות 
דהוי"ה פשוטה, ואחורים דכתר, הוא ד' אותיות הוי"ה בריבוע, כזה: י', 
י"ה, יה"ו, יהו"ה. והם הנקראים פנים ואחור דאותיות. 
%break
ומרמזים על בחינת ט"ס דכתר, שהוי"ה פשוטה היא ט"ס דפנים 
דכתר, והוי"ה בריבוע היא ט"ס דאחורים דכתר. ומלכות דכתר, 
מרומזת בהגימטריא, שגימטריא דד' אותיות הוי"ה פשוטה, שהיא כ"ו, 
היא דמלכות דפנים דכתר. 
%break
וגימטריא דהוי"ה בריבוע, שהיא ע"ב, היא המלכות דאחורים דכתר. 
וכשרוצים להבחין בט"ס דאחורים דכתר, של איזה פרצוף, מכנים 
אותם בשם אחורים דאותיות. וכשרוצים לדבר ממלכות דאחורים 
דכתר, אנו מכנים אותה בשם אחורים דמספר. 
%break
ועד"ז הוא בשאר הספירות. עי' להלן בתשובה ק"ה. (אות קמ"ז).
%break
%letter ג
ג) מהם אחורים דחיצוניות. דעיבור.
%break
%letter ג
ג) פרצוף העיבור, דהיינו מחזה ולמטה דכל פרצוף שלם, נקרא בשם 
פרצוף חיצון, להיותו מלביש על פרצוף היניקה ופרצוף המוחין. ובחי' 
יסוד ומלכות דפרצוף העיבור, שהם בחינת אחורים אליו, נקראו בשם 
אחורים של החיצוניות דעיבור. 
%break
והם בחינת אברי ההולדה שאינם נשלמים מטרם ביאת בחינת המוחין 
בפרצוף. (אות ע"א).
%break
%letter ד
ד) מהם אחורים דמספר.
%break
%letter ד
ד) עי' לעיל תשובה ב'. (אות קמ"ז).
%break
%letter ה
ה) מהם ב' בחי' גבורות דנסירה.
%break
%letter ה
ה) א' היא מה שמקבלת מאמא בעת עליתם של הזו"ן למ"ן להיכל 
או"א, כי מקבלת שם מגבורות זכרים דאמא, שהם דינין תקיפים ממ"ן 
דצמצום א'. וכיון שהנוקבא נכללת עם הז"א בעלית מ"ן הזה, ע"כ יכלה 
לקבל מאמא בעודה נכללת שמה, 
%break
אמנם זה הגיע לה רק בבחינת מ"ן ראשונים, כי או"א נחשב לבחינת 
עלי עליון לנוקבא ומוכרחת לקבל אותן הגבורות בפעם ב' ע"י ז"א 
עצמו, שהוא נחשב לעליון שלה. ע"כ נבחנים בגבורות ההן שהנוקבא 
מקבלת בעת הנסירה, ב' בחינות גבורות: 
%break
א' הן הגבורות שקבלה בעודה בהיכל או"א כנ"ל. וב' הן הגבורות 
שהיא מקבלת ע"י ז"א אחר ביאתם למקומם. והם באמת אותן 
הגבורות שקבלה מקודם מאמא, אלא שנתוסף בהם מיתוק ב' ע"י 
נתינת הז"א, וע"כ נחשבות לב' גבורות (אות קכ"ד).
%break
%letter ו
ו) מהם ב' מלכים בכתר אחד.
%break
%letter ו
ו) ת"ת דאמא הוא כתר של הז"א, וכששניהם עולים עד הת"ת דאמא, 
הרי הם משתמשים בכתר אחד מאמא, וזה נעשה ע"י התכללות ההוד 
דא"א בהנצח שלו. 
%page 1824
%break
ולהבין זה צריכים לזכור מה שנתבאר בחלק י"ד בענין המוחין דע"ב 
דאו"א וזו"ן, שאינם נמשכים מבחינת חכמה דא"א עצמו, כי אחר 
הראש הג' שהוא מו"ס נסתם עצמות העליון בקרומא דאוירא, דהיינו 
החכמה דא"א נסתמה בקרומא דלא לאתפתחא עוד, 
%break
ואין אור החכמה מאירה לתחתונים אלא דרך השערות, הנקרא מזלין, 
בדומה לאור השמש העובר דרך נקבים קטנים, כדברי הרב לעיל, דף 
אלף תקמ"ט אות צ"ה. עש"ה. 
%break
והוא מכונה אור השמש, משום שחכמה זו המתגלה על המזלין, הנה 
ת"ת לבדו נבחן להנושא העיקרי המכונה תמיד בשם שמש, והוא 
מטעם שנתבאר שם, כי הג"ר דאו"א נאחזים בבינה דא"א שיצאה לבר 
מראשו, שהיא הכתר דאו"א, וטבעה תמיד בחסדים מכוסים, 
%break
בסוד כי חפץ חסד הוא, אלא רק בעת שז"א עולה למ"ן אליה, היא 
חוזרת לראש דא"א לבחינת חכמה, כדי להשפיע מוחין לז"א, וע"כ 
נבחן שגם עתה שהיא נעשית לחכמה, נמצא עיקר הנושא והמקיים 
אור החכמה בהבינה, הוא הז"א, הנקרא ת"ת, 
%break
ולפיכך הוא מוכרח להשאיר שורשו בת"ת דבינה שבראש כדי לקיים 
אור החכמה בבינה, ולולא זה, תכף היתה חוזרת לבחינת עצמה שהוא 
חסדים מכוסים. ותדע שזה היה סבת הביטול ונפילת האחורים דאו"א 
בעת שביה"כ, 
%break
כי מאחר שכל המוחין דשם יצאו על המ"ן דזו"ן, ובשבילם חזרה 
הבינה לחכמה ונעשה הסתכלות עיינין דאו"א, ע"כ היה המ"ן דזו"ן 
נשארים בהם בראשייהו דאו"א בבחינת קיום והעמדה, כנ"ל, וכיון 
שנשברו הכלים דזו"ן, ולא היו צריכים יותר להארת חכמה, 
%break
נמצא שנתבטל בחי' המ"ן דזו"ן שבראשייהו דאו"א, ונתבטלו המוחין 
דאו"א ג"כ, ונפלו לבחינת גוף, כמ"ש שם באורך. עי' בדף תקי"ג אות 
ל"ט.
%break
והנך רואה, שעיקר הנושא לאור החכמה דהיינו לקומת ע"ב דמזלין, 
הוא רק הת"ת, וע"כ מדמה הרב קומת חכמה זו לאור השמש. גם 
נתבאר לעיל שמוחין דע"ב אלו נבחנים בג' חלוקות, שהם: בינה, ת"ת, 
ומלכות, והם אחסנתא וב' עטרין. 
%break
כי בינה שחזרה להיות ע"ב וחכמה הם בחינת או"א עלאין, שמבחינת 
עצמם הם חסדים מכוסים, כנ"ל, אלא כל קומת חכמה שממשיכים הוא 
רק בשביל הזו"ן והם נבחנים לבחינת עצם האורות. 
%break
ושורשי הזו"ן שנשאר בהם בבחינת מ"ן להעמדה וקיום דאור דע"ב, 
הם ב' העיטרין: ת"ת ויסוד שבחינת הת"ת משמש בהם לנושא 
להארת חכמה, כנ"ל. ובחינת היסוד, שהיא עטרא דגבורה משמש 
בהם לנושא לבחינת המסכים, שעליהם נעשה הזווג דהכאה. 
%break
כמ"ש לעיל דף אלף תקע"ב ד"ה ולפיכך עש"ה. וע"כ נעשה הת"ת 
דאמא לכתר אל הז"א, כי בהיות הז"א נשאר בראש דאמא בבחינת 
ת"ת המקיים והמעמיד לקומת ע"ב שלה, הנה תחת זה הוא נאחז 
ויונק מת"ת שלה את מוחין דע"ב שלו, 
%break
כי זה הכלל, ששיעור המוחין שהתחתון גורם להיות בהעליון, נוטל 
אותם גם התחתון במקומו.
%break
ותדע, שב' העטרין הנ"ל, שהם ת"ת ויסוד. יש להם יחס שוה אל נצח 
והוד דא"א. כי הת"ת שהוא עטרא דחסדים, הוא הז"א. והיסוד, שהוא 
עטרא דגבורה היא הנוקבא, כלומר, בחינת בנימין הכלול ביוסף, 
כנודע. וכבר ידעת, שז"א הוא נצח דא"א, ונוקבא היא הוד דא"א. 
%break
כי מבחינת הכלים נבחן הז"א לנצח והנוקבא בהוד, ומבחינת האורות 
נבחן הז"א לת"ת, והנוקבא לנצח. משום שנמשכים מבחינה שכנגדם 
בע"ב דא"ק כנ"ל ולפיכך, אותם הזו"ן המשמשים למ"ן בראש דאמא, 
%break
הנקראים ת"ת ויסוד, הנה מבחינת הכלים הנמשכים מכתר שהוא 
א"א, הם אצלו בחינת נצח והוד. אלא בבחינת הזווג הנמשך מע"ב 
מכונים ת"ת ויסוד, בסוד קו האמצעי. ובבחי' פרצופים, שהם הכלים 
הנמשכים מא"א מכונים נצח והוד. וזכור זה.
%break
ונודע, שבעת שזו"ן עולים למ"ן לאו"א, עולים עמהם שם גם נה"י 
דא"א, כנ"ל (חלק י"ד אות מ"ט). ע"ש. ונמצא, כמו שב' העטרין נכללו 
זה בזה כדי להמשיך מוחין דע"ב, כי עטרא דגבורה ממשיך או"ח 
ועטרא דחסד ממשיך הארת חכמה, כנ"ל בחלק י"ד. 
%break
%page 1825
כי לולא התכללותם לא היה נמשכים המוחין. הנה נבחן ג"כ אשר 
הנצח והוד דא"א נכללו ג"כ זה בזה, להיותם בחינה אחת עם ב' 
העטרין, כנ"ל. וב' מיני התכללות אלו באים כאחת, כי כן כלולים בעת 
העלאת המ"ן. כנ"ל.
%break
ונתבאר היטב, הגורם של התכללות נו"ה דא"א זה בזה, שהוא בחי' 
הזווג הנעשה ע"י ב' העטרין. באופן שאין מוחין דע"ב נמשכים זולת 
ע"י התכללות נו"ה דא"א זה בזה, כי הזווג דחו"ג הממשיך לקומת 
חכמה כוללם אותם יחדיו. 
%break
וזה נבחן להתכללות הוד דא"א בנצח שלו. כי הנצח הוא בחי' עטרא 
דחסד, דהיינו הת"ת הנושא להארת הכמה, אלא כדי להמשיך או"ח 
להלביש הקומה נכלל עמו גם ההוד, שהיא עטרא דגבורה. 
%break
ונמצא שאין עטרא דגבורה שהיא ההוד משמשת כאן כלל במדת 
הצמצום שבה, אלא אדרבה, היא ממשכת חכמה, כי לולי האו"ח לא 
היה נמשך הקומה, כנ"ל. הרי שההוד נכלל ונעשה למדת הנצח, 
כלומר שהוא מסייע להמשיך לאור החכמה. 
%break
וזה שאומר הרב לעיל דף א' תשי"ד אות נ"ח. "ובר"ח אז זו"ן 
משתמשים בכתר אחד, ר"ל ששניהם נכללים בנצח דא"א והם 
מקבלים הארתם בהשואה אחת" ע"ש. והבן זה היטב.
%break
ונתבאר היטב, איך התכללות עטרא דגבורה שהיא בחינת הנוקבא 
בעטרא דחסד שהיא בחי' ז"א, גורם ג"כ להתכללות ההוד דא"א בנצח 
שלו, שמשם יונקים הפרצופים דז"א ונוקבא, שהם בחינת הכלים 
שלהם, כנ"ל. כי המוחין והכלים נכללים כאחד. 
%break
ולפיכך נמצא, כי הנוקבא נאחזת בת"ת דאמא שהיא בחינת שורש 
הז"א, הנשאר שם בראש דא"א לקיום והעמדה של קומת ע"ב דאמא, 
בשוה עם הז"א עצמו. כי לולא בחינת עטרא דגבורה דנוקבא הנכללת 
שם בת"ת הזה, היתה מתבטלת קומה זו, 
%break
כי בלי חלקה שם, לא היו המוחין נמשכים ולפיכך נוטלת גם היא 
המוחין דע"ב מת"ת דאמא, ות"ת דאמא נעשה כתר אליה כמו שנעשה 
כתר לז"א. ונמצאים שניהם משתמשים בכתר אחד. וז"ש הרב בדף א' 
תרצ"א אות ו'. 
%break
"כי מת"ת דאמא נעשה כתר לז"א, וכאשר גם היא תעלה עד שם ויהיה 
כתרה בת"ת דאמא כמוהו יהיה כתריהם שוין, ויהיו שניהם אחד כי 
שניהם יהיו בחינת ת"ת דאמא שהיא ספירה אחת" דהיינו כמבואר. 
%break
שזה נעשה מכח שעטרא דגבורה נכללה בעטרא דחסד, והוד דא"א 
נכלל בנצח שלו, ונמצאת הנוקבא, שהיא נאחזת בת"ת דאמא והיא 
מקיימת ומעמידה המוחין דע"ב שלה, כמו ז"א, וע"כ נעשה ת"ת 
דאמא לכתר אליה כמו שנעשה לז"א. 
%break
וע"כ שניהם משתמשים בכתר אחד. (אות ל"ח ואות ו').
%break
%letter ז
ז) מהם ב' מלכים פב"פ בכתר א'.
%break
%letter ז
ז) ענין ב' המלכים בכתר א' כבר נתבאר היטב בתשובה הקודמת, ואין 
להכפיל הדברים, ועש"ה. אמנם ענין פב"פ בכתר אחד הוא הבחן אחר 
לגמרי שזה לא יהיה אלא בגמר התיקון. כי אלו המוחין הנ"ל שקבלה 
מנה"י דאמא שלא ע"י ז"א, בהיותה באחוריו, אינה יכולה לעמוד בהם, 
%break
להיותם בחינת חכמה בלי חסדים, דהיינו בינות וגבורות דאו"א, שהם 
בחינת ב"ן לבד שרק אמא עצמה יכולה לקבל אותם משום שבעת 
שהיא חוזרת לראש דא"א, היא נעשית שם לבחינת חכמה ממש, 
%break
ואינה צריכה שם ללבוש של אור חסדים כמ"ש הרב בשה"כ ביוה"כ 
דרוש ג'. אבל הנוקבא אינה יכולה לקבל חכמה בלי לבוש דחסדים, 
ע"ש, וע"כ היא חוזרת לנקודה דפנים, שהיא בחי' נקודה דצמצום ב', 
דהיינו נקודה תחת יסוד דז"א, שנשרשת שם מזמן הקטנות דנקודים, 
%break
וע"כ לא יארע שום מיעוט בנקודה זו, כי כל מה שיצא בקטנות נקודים 
מבחינת ה"ת בעינים, נקרא כלים דפנים, ואחר שנבררו פעם באצילות 
אין שום פגם יכול לשלוט בהם. כנודע.
%break
%page 1826
ואחר זה שחזרה לנקודה זו דצמצום ב', היא באה פעם שנית בעי"מ 
דפנים, ואלו המוחין היא מקבלת ממוחין דז"א, דהיינו ע"י הזווג 
הנעשה שם בראש דז"א על מלכות דאמא שאינה נכללת במוחין דז"א, 
כמ"ש הרב לעיל דף א' תקפ"ט אות קנ"ו. 
%break
ומלכות זו דאמא, היא בחינת צמצום ב', שאין מוחין דג"ר יכולים לצאת 
עליה, אלא ע"י התכללות בעטרא דגבורה דז"א יוצאים בה מוחין דג"ר, 
ונמצא בזה שמצד עצמה אין בחינת ג"ר לנוקבא כלל, אלא רק ע"י 
התכללות במוחין דז"א, ונמצאת בזה לבחינת מקבלת מז"א, 
%break
והיא קטנה ממנו, כי המקבל הוא קטן מהמשפיע וע"כ אינה יכולה עוד 
להיות שוה אליו כמו שהיתה בעת היותה באחוריו. כמו שהז"א מקבל 
מנה"י דאבא. כי בעת עליתם למ"ן נכלל הז"א באבא שכולו מ"ה, 
והנוקבא נכללה באמא שכולה ב"ן, 
%break
וכן נתלבשו בהם המוחין בירידתם למטה, ונמצאים שניהם שוין 
ומשתמשים בכתר אחד, כנ"ל בדיבור הסמוך. משא"כ עתה אין 
הנוקבא מקבלת עוד מאמא עצמה דמזלין, אלא מראש הז"א, כנ"ל, 
ונמצאת קטנה ממנו.
%break
ולפיכך אפילו בשבת במוסף, שאז עולים שניהם לאו"א עד הכתר 
שלהם, מ"מ נבחן הז"א שהוא גדול ממנה, כי קומה זו דג"ר דחיה שיש 
לה אז, אינה מכח עצמה, 
%break
שהרי היא רק בחינת מלכות דאמא שאינה ראויה לג"ר זולת ע"י 
התכללות בעטרא דגבורה דמוחין דז"א כנ"ל, וכיון שהוא המשפיע לה 
את המוחין, נבחן לגדול ממנה. 
%break
ולכן במנחה דשבת, שז"א עולה לג"ר דא"א ומקבל שם בחינת יחידה 
שהיא כתר שלו, אין הנוקבא יכולה לעלות עמו שמה, כי הזווג נעשה 
שם על בחינת המלכות דצמצום א' דהיינו על בחי"ד ששמשה בגדלות 
נקודים, 
%break
כי העיבור נעשה בג"ר דעתיק, שהם במקום ג"ר דנקודים, ששם קומת 
כתר, כי עתיק הוא קומת כתר דאצילות. כנ"ל דף תרכ"ז אות ל"ב. ע"ש. 
וע"כ אין הנוקבא יכולה לעלות שם, כי אין לה המ"ן דצמצום א', כי 
המלכות דצמצום א' נגנזה ברדל"א, ומ"ן דדיקנא, 
%break
אע"פ שהם מצמצום א' אינם בחינת מלכות ממש, אלא בחינת מלכות 
הכלולה בט"ר, הנבחנת ליסוד דמלכות, ולבחינת בנימין הכלול ביוסף, 
דהיינו בחי' נוקבא הכלולה בזכר, אבל לא מלכות ממש דצמצום א'. 
וע"כ אין הנוקבא יכולה לעלות עם הז"א ולהכלל בעיבור ג' הפנימי, 
%break
שהיא במקום ג"ר דעתיק, כי אין לה שם הבחינה שכנגדה, שהיא 
מלכות דצמצום א'. וע"כ אינה יכולה לקבל בחינת יחידה מג"ר דא"א 
כמו הז"א, וע"כ אינה משתמשת עמו בכתר אחד, בכל המשך דשתא 
אלפי שני.
%break
ואין להקשות לפי"ז, איך הנוקבא יכולה לעלות ביוה"כ בתפלת נעילה 
עד הג"ר דא"א בשוה עם הז"א. כי יש הפרש גדול בין המוחין דאחור 
של הנוקבא להמוחין דפב"פ שלה. כי במוחין דאחור נעשה התכללות 
הוד דא"א בנצח שלו, ונעשתה הנוקבא כמו המלכות דז"א עצמו, 
%break
הנקראת נוקבא שבגופו, כלומר, מלכות דנצח, שהיא בחינת הנוקבא 
הכלולה בדכר, הנבחנת לבחינת בנימין הכלול ביוסף ומבחי' זו יכולה 
גם הנוקבא לעלות לג"ר דא"א, ולהכלל בהזווג דג"ר דעתיק, דהיינו 
במ"ן דמזלין שהם בחינת יסוד דמלכות, 
%break
שהרי גם הנוקבא נכללה עתה במלכות דז"א, הנחשבת לבחינת 
בנימין הכלול ביוסף כנ"ל. משא"כ במוחין דפנים בפנים דנוקבא, כי אז 
היא מתוקנת במדתה עצמה, דהיינו בחינת הוד, ובחינת נוקבא 
אמיתית, ולא בחינת נוקבא הכלולה בזכר. 
%break
ואחר שקבלה למדתה עצמה, אינה יכולה עוד להכלל במ"ן דמזלין, 
שהם רק בחי' בנימין הכלול ביוסף, דהיינו רק נוקבא הכלולה בדכר, 
ולא בחי' עצמותה של הנוקבא, כי עצמות הנוקבא דצמצום א' נגנזה 
ברדל"א כנ"ל.
%break
ועם זה תבין, למה אין בחינת זווג זו"ן, בהיותה אב"א עמו בקומה 
שוה. וכן למה נקראו המוחין האלו לבחי' מוחין דאחורי הז"א. והוא כי 
הנוקבא שבגופו דז"א נבחנת לאחורים אליו, כלומר לבחינת מסך 
המעלה או"ח ומלביש לע"ס דאו"י שלו. 
%break
%page 1827
ונתבאר לעיל שהנוקבא שבגופו דז"א, היא בחי' בנימין הנכלל ביוסף. 
וע"כ בעת שרחל נכללת במדת הנצח, דאז גם בחי' נוקביות שלה אינה 
נוקביות אמיתית אלא ג"כ בחינת בנימין הכלול ביוסף כנ"ל, 
%break
הנה היא דומה אל הנוקבא שבגופו דז"א, ואין שם הבחן זווג של דכר 
ונוקבא, אלא רק זווג מניה וביה של הזכר עצמו. והבן. ולפיכך אין אנו 
מבחינים שום זווג זו"ן בעת היותם אב"א, 
%break
אלא שנחשבת כמו שנפרדה ממנו ואינה מקבלת ממנו כלום, משום 
שהיא שוה למדת אחורים של הז"א עצמו, דהיינו למדת המלכות 
שבגופו, וע"כ אין הנוקבא הנפרדת עולה בשם, כי אין כלל כאן בחינת 
זכר ונקבה. והבן.
%break
%letter ח
ח) מהם ב' נסירות.
%break
%letter ח
ח) יש ב' נסירות: א' הוא מן בחי' מחזה ולמטה דז"א, שאז אין לה שום 
בנין לפי עצמה, ונבחנת לדבוקה בגופו בסוד ואחורים ביתה, כנודע. 
ואז ע"י תרדמה שהיא עלית מ"ן לאו"א, היא משגת מוחין דע"ב 
המורידים ה"ת מעינים שלה ומעלה אח"פ שלה, 
%break
ונשלמים השלישים התחתונים דכל ספירה מע"ס שלה, שעי"ז היא 
ננסרת מן הז"א, והיא נבנית לבחינת פרצוף שלם מבחינת הכלים. 
כנודע. אמנם במצב הזה אינה ראויה לזווג עם הז"א כדרך דכר 
ונוקבא, כי המ"ן שלה הם בחינת מ"ן זכרים כמו המ"ן דז"א, 
%break
כי גם המ"ן שלה הוא בחינת בנימין הכלול ביוסף, כי ע"כ היא יכולה 
לקבל מוחין ממזלא, כנ"ל בתשובה ז'. ולפיכך כדי שתהיה ראוי לזווג 
עם ז"א היא צריכה לנסירה שניה, דהיינו לנסר אותה מבחינת האחור 
דז"א, ולהביאה לבחי' פנים. 
%break
כמ"ש הרב בדף א' תשל"ו אות צ"ה. דאחר שנתמעטה לנקודה דפנים 
נסרה מאחוריו והעלה אותה למעלה כנגד הפנים שלו. ע"ש. אשר ע"י 
נסירה זו השניה היא מתתקנת במדתה עצמה האמיתי, דהיינו בחינת 
מלכות ממש, והיא מקבלת אז מוחין דנוקבא ממש, 
%break
דהיינו ממלכות דאמא שאינה כלולה במוחין דז"א, ואז נבחנת לנוקבא 
הראויה לזווג עם הז"א, כי עתה יש לה מוחין דנוקבא. משא"כ, מקודם 
לכן בעת היותה באחור בקומה שוה עמו, היה לה מוחין דזכר כמו 
הז"א עצמו, 
%break
דהיינו המוחין דמזלין היוצאים על מ"ן זכרים, ולא היתה ראויה לזווג 
עמו. כמבואר. ועי' לעיל בתשובה ז' בסופה. (אות צ"ה. ואות קי"ט).
%break
%letter ט
ט) מהם ב' בחי' דכפיפת ראש.
%break
%letter ט
ט) אין שום הפרש במוחין דז"א מצד יציאת המוחין בעת הזווג, וכל 
ההפרש שבהם, הוא רק במצבים בלבד. כי אפילו המוחין דעיבור א' 
דז"א לבחינת נפש שבו, יצאו ג"כ במקום ג"ר דעתיק כמו המוחין 
דיחידה דשבת במנחה, 
%break
כי אין שום בחינה דז"א נמשכת אלא מזווג דאו"א על המ"ן דמזלין, 
כמ"ש הרב לעיל דף א' שע"ו אות קע"ב. ע"ש. ונודע, שאין השערות 
דיקנא נכנסין לבחינת פנימיות של מ"ן, זולת במקום רדל"א, דהיינו 
בעת שג"ר דא"א עולים עם המזלין לג"ר דעתיק, 
%break
שאז נתעורר בהמזלין בחינת צמצום א' שבהם, ויוצא שם קומת ע"ב 
המגולה, כמ"ש בחלק י"ג עש"ה. ונמצא מזה שאין לך זווג באו"א 
בשביל הזו"ן זולת מכח יציאת המוחין בג"ר דעתיק.
%break
אלא שיש בזה ג' מצבים: א' הוא ע"י כפיפת ראש דיחידה וחיה למקום 
נשמה, ואז יוצאים המוחין דחול, שהם מבחינת הלבשתו של הז"א 
למקום ישסו"ת. דהיינו למחזה ולמטה דא"א ששם עמידת ישסו"ת 
דקביעות. ואלו המוחין נבחנים לבחינת נשמה דז"א. 
%break
%page 1828
פירוש, כי הנרנח"י נבחנים לפי הקומות של מ"ה החדש שבאצילות, 
אשר עתיק הוא כתר ויחידה דמ"ה, וא"א הוא ע"ב וחיה דמ"ה. ואו"א 
הם ס"ג ונשמה דמ"ה. וזו"ן הם נ"ר ומ"ה דמ"ה. 
%break
והם המוחין הקבועים באצילות, ולא יארע בהם שום מיעוט לעולם. 
כמ"ש בחלק ח'. ותדע שעל פיהם נמדדים ג' הקומות נשמה חיה 
יחידה של הז"א.
%break
כי זה הכלל, שכל תחתון יוצא ע"י עליתו והתכללותו בראש דעליון, ע"ד 
שנתבאר בחלק ד' בפרצופי א"ק ע"ש. ועי' בלוח התשובות בחלק ג' 
תשובה קס"ח. ותשובה ר"י. ונתבאר שם, כי מפאת הביטוש דאו"מ 
באו"פ נזדכך המסך דגוף דפרצוף גלגלתא. 
%break
ונסתלקו אורותיו דגוף, ואז עלה המסך לפה דראש דגלגלתא, ונכלל 
שמה בזווג של ראש, ואחר שהבחינה אחרונה שלו נעלמה, ולא נשאר 
בו אלא מסך בעביות דבחי"ג, ע"כ לא יצאה שם אלא קומת ע"ב, ואחר 
שהוכר עביותו שאינה שוה לבחינת ראש דגלגלתא, 
%break
דהיינו שהוכר בו בחינת עביות דגוף, הנה אז יצא משם ונתפשט 
בבחינת ראש תוך סוף מפה ולמטה דגלגלתא. ועד"ז יצא פרצוף ס"ג 
ע"י עלית המסך דגוף דע"ב לראש שלו, ונכלל בזווג של פה דראש 
דע"ב, 
%break
וכיון שבחינה אחרונה נעלמה מהמסך הזה, ולא נשאר בו כי אם 
בחי"ב, ע"כ יצאה שם רק קומת ס"ג לבד, ואחר שהוכר בהמסך שהוא 
בחינת עביות דגוף הוא יצא משם ונתפשט ברת"ס מפה ולמטה דראש 
הע"ב. עש"ה. 
%break
ועד"ז יצאו ג"כ כל המוחין דז"א, דהיינו אחר שביה"כ דגוף דנקודים, 
שהוא דומה לבחי' הזדככות הפרצופים שהיה בפרצופי א"ק, כמ"ש 
הרב לעיל דף רל"ז אות ז'. ע"ש. 
%break
הנה גם כאן עלה שוב המסך דגוף דנקודים למקום הראש שלו, ונכלל 
בזווג בפה של ראש דעליון, וכשהוכר שהמסך הוא רק מבחינת גוף, אז 
יצא משם ונתפשט מפה ולמטה ברת"ס.
%break
אלא ההפרש הוא, כי כאן לא נעשה העליה של המסך ולידת הפרצוף 
בבת אחת כמו בפרצופי א"ק, אלא שכל הזך ביותר נתקן מתחילה, 
וע"כ נתחלקו עליות המסכים לבחינות הרבה. 
%break
ועוד הפרש יש כאן, כי שמה לא היה שום ביטול בראשים של המדרגות 
זולת בהגופות בלבד, כנודע. וכאן בנקודים נעשה ביטול גם בראשים, 
כמ"ש בחלק ז'. ע"ש. 
%break
ולפיכך תחילה עלו ונתבררו הראשים, ע"ד הנ"ל, כל תחתון בראש 
דעליון, ואחר שנתקנו ג' הקומות: כתר, חכמה, בינה. שהם עתיק, 
וא"א, ואו"א עם ישסו"ת. שהם יחידה חיה נשמה דמ"ה כנ"ל, אז 
התחיל תיקון זו"ן, שהם בחינת הגוף דנקודים, 
%break
הכולל אמנם ב' גופות: א' דחג"ת דנקודים, שהם הממעלה למטה 
דאו"א דנקודים, וב' הם תנהי"מ דנקודים, שהם הממעלה למטה 
דישסו"ת דנקודים.
%break
ונודע, שאו"א וישסו"ת דאצילות הם פרצוף בבחינת קומה אחת, אלא 
שנחלקו לשנים מחמת התיקון דמל"צ שנעשו בפרצופי אצילות, כנ"ל 
בחלק י"ג. ע"ש, כי שניהם הם קומת ס"ג שהם נשמה, אלא שישסו"ת 
נחלק לעצמו בבחינת ו"ק דנשמה, והם מלבישים לנה"י דאו"א. 
%break
וישסו"ת הזה נחשב כאן באצילות לפרצוף העליון דז"א, וכל העליות 
דז"א לבחינת פה דראש דעליון, אינו אלא לפה דראש של ישסו"ת הזה, 
המלביש לנה"י דאו"א.
%break
ועם האמור תבין בבהירות את ג' המצבים הכוללים דנשמה חיה 
יחידה של הז"א. כי גם עיבור א' דז"א מבחינת המוחין דנשמה, דומה 
לגמרי מצד יציאת הקומה, לעיבור דבחינת יחידה דז"א העולה על ידו 
לג"ר דא"א. 
%break
שהוא מטעם הנ"ל, כי אין שום מוחין לז"א אלא מזווג או"א על מ"ן 
דמזלין, והם אינם יוצאים אלא רק במקום רדל"א. אלא במוחין דנשמה, 
הבאים ע"י עלית נה"י דא"א לחג"ת שלו, שאז עולה גם ז"א המלביש 
על נה"י דא"א אל מקום חג"ת דא"א, 
%break
וכן עולים החג"ת דא"א לג"ר שלו, ומעלים עמהם או"א המלבישים 
לחג"ת אלו למקום הג"ר שלו. וכן עולים אז החג"ת דעתיק עם הג"ר 
דא"א המלבישים עליהם אל מקום הג"ר דעתיק. כנ"ל בחלק י"ד. ואז 
ע"י התכללות הזו שנעשו בהמדרגות, 
%break
%page 1829
נמצא, שג"ר דא"א עם השערות דיקנא עלו למקום ג"ר דעתיק, ונעשו 
המזלין לבחי' מ"ן לא"א, ויוצאת שמה קומת ע"ב המגולה. ומתוך 
שמקום הקודם דג"ר דא"א היה בע"ב דמ"ה, דהיינו בהמקום שעתה 
עלו שמה או"א, 
%break
ע"כ נחשב הזווג ההוא כמו שהיה נעשה במקום או"א, וזה נבחן, 
לכפיפת ראש דא"א העומד עתה במקום ג"ר דעתיק, וירד למקום 
הקבוע שלו שהוא ע"ב דמ"ה, ששם עומדים עתה החג"ת שנעשה 
לחב"ד שלו עם או"א. 
%break
ובאופן זה מקבלים או"א את הזווג על המזלין, ויוצא גם בהם קומת 
ע"ב על המזלין.
%break
ולפי שמקום הקבוע דג"ר דאו"א היה בחג"ת הישנים דא"א, ששם 
קומת ס"ג, אשר עתה הם ב' הכתפין דא"א ששם נשארו הנה"י דאו"א 
עם ישסו"ת המלבישים עליהם, אשר שמה עלה עתה גם ז"א ע"י עלית 
נה"י דא"א לחג"ת שלו, כנ"ל. 
%break
הנה הזווג ההוא שאו"א מקבלים מא"א ע"י כפיפת ראש בהיותם 
במקום חב"ד דא"א, נחשב כמו שהיה נעשה גם במקום ב' הכתפין 
דא"א, משום ששם הוא מקומם הקבוע דג"ר דאו"א, ונמצאים משום 
זה, 
%break
שגם ישסו"ת העומדים במקום ב' הכתפין דא"א, מקבלים אותה קומת 
ע"ב שיצאה על המזלין בג"ר דעתיק, וכיון שז"א נכלל שם בפה דראש 
דישסו"ת בעת הזווג, נמצא גם הוא מקבל אותה הקומה שקבל 
הישסו"ת. כמ"ש לעיל בגלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק. 
%break
וכשהוכר עביותו דז"א, שהוא רק מבחינת גוף דישסו"ת, ולא מבחינת 
ראש דישסו"ת, הנה אז נולד ויוצא משם ומתפשט מפה דישסו"ת 
ולמטה ברת"ס. 
%break
וכיון שישסו"ת עומדים עתה במקום או"א הקבועים, שהם במקום ב' 
הכתפין, שהם רק קומת ס"ג, ע"כ נחשבים המוחין ההם לבחינת 
נשמה בלבד.
%break
והנך מוצא שגם קומת נשמה דא"א, יצאה במקורה בג"ר דעתיק 
הקבועים, ששם יחידה דמ"ה, אלא ע"י ב' בחינות של כפיפת ראש, כי 
א"א שעלה במקום ג"ר הקבועים דכתר דמ"ה, שהוא יחידה דאצילות, 
כפף ראשו למקום ג"ר הקבועים דעצמו, 
%break
שהוא ע"ב דמ"ה ובחינת חיה דאצילות, שבזה נמצאים או"א מקבלים 
לקומת הזווג שלו. וכן או"א העומדים עתה במקום ג"ר הקבועים דא"א, 
ששם חיה דאצילות, כפפו ראשם לב' כתפין דא"א ששם קומת ס"ג 
ונשמה דאצילות, ושם עומדים עתה ישסו"ת וזו"ן, 
%break
וזו"ן מקבל ג"כ את קומת ע"ב דאו"א. באופן, אשר ב' הקומות: יחידה 
חיה דאצילות כפפו ראשם כל אחד לחג"ת שלו, עד שנתלבשו בקומת 
נשמה דאצילות, שהם החג"ת של עתה דא"א, הנקרא ב' כתפין. ומכח 
התלבשות זו נעשו המוחין לבחינת נשמה, 
%break
אע"פ שמקורם בא מקומת יחידה דהיינו מג"ר דעתיק, שהוא יחידה 
דאצילות. הרי שבאמת המוחין הם בחי' ע"ב המגולה ובחינת יחידה, 
אלא רק המצב דכפיפת ראש למקום או"א הקבועים, ששם קומת ס"ג, 
הוא שגרם למיעוט המוחין לבחינת נשמה. 
%break
ומקום הלבשתו דז"א במוחין אלו, הוא מפה דראש דישסו"ת ולמטה, 
כי הפה שלהם הוא עתה בחזה דא"א, כי ראשם מלביש לחג"ת, ונמצא 
הפה בחזה, וע"כ אחר שהוכר עביותו ויוצא משם הוא מתפשט מפה 
דישסו"ת ברת"ס שלו, שהוא מחזה דא"א עד סיום רגליו.
%break
ולמוחין דחיה, דהיינו דשבת במוסף עולים נה"י וחג"ת דא"א ונכללים 
בחב"ד שלו, ונמצא הזו"ן המלבישים לנה"י וחג"ת עולים עמהם עתה 
לחב"ד דא"א, וכן החג"ת דא"א עם או"א עולים עתה לג"ר דעתיק, 
ונה"י דאו"א עם ישסו"ת נשארו בג"ר דא"א, במקום עלית הזו"ן. 
%break
ונמצא עתה שאין כאן רק בחינת כפיפת ראש דיחידה למקום חיה, 
דהיינו או"א שמקבלים עתה המוחין על המ"ן דמזלין במקום ג"ר 
דעתיק, הם כופפים ראשם לבחינת ג"ר דא"א הקבועים, ששם קומת 
ע"ב דמ"ה וחיה, ונמצאים ישסו"ת העומדים עתה שמה, 
%break
שהם מקבלים המוחין דע"ב דאו"א המגולה שבמקום עתיק, ע"י 
כפיפת ראש דאו"א והזו"ן הנכללים בפה דישסו"ת מקבלים הקומה 
יחד עם ישסו"ת. וכיון שכפיפת ראש הזה נעשה למקום חיה דאצילות, 
ע"כ נבחנים המוחין ההם למוחין דחיה לזו"ן. 
%break
%page 1830
ואחר שהוכר עביות הז"א, הוא יוצא מפה דישסו"ת ולמטה ברת"ס 
שהוא עתה מפה דא"א ולמטה, ונמצא ז"א מלביש למקום או"א 
הקבועים דהיינו מגרון ולמטה דא"א, ששם כתר דאו"א.
%break
ועד"ז במוחין דיחידה, יוצא ג"כ הקומה בג"ר דעתיק כנ"ל, אלא כאן 
ז"א מקבל המוחין בלי שום כפיפת ראש, כי עתה עולים הט"ס דא"א 
עם ישסו"ת וזו"ן למקום ג"ר דעתיק, ונמצא ישסו"ת מקבל קומת ע"ב 
המגולה ישר מג"ר דעתיק בלי שום כפיפת ראש, 
%break
ונמצא גם ז"א הכלול בפה דישסו"ת, שהוא מקבל ג"כ הקומה הזו בלי 
כפיפת ראש כלל, וע"כ נבחן הקומה הזו ליחידה דז"א. ואחר שהוכר 
בחינת עביות דגוף של הז"א, הוא יוצא מראש דישסו"ת שהוא במקום 
ג"ר דעתיק, ומתפשט מפה דישסו"ת ולמטה, 
%break
שהוא מפה דעתיק ולמטה, ששם בחינת ג"ר הקבועים דא"א, וע"כ 
במוחין דיחידה הוא מלביש לג"ר דא"א.
%break
והנה נתבאר היטב, שאין שום חילוק בשיעור קומה מצד יציאת המוחין 
במקורם, אלא כל החילוק הוא בהתלבשות ע"י כפיפת ראש, אשר 
במוחין דנשמה, יש ב' בחינות של כפיפת ראש למקום חג"ת, כי בחי' 
יחידה כופף ראשו למקום חיה, ובחינת חיה כופף ראשו למקום נשמה. 
%break
ובמוחין דחיה, יש כפיפת ראש דבחינת יחידה למקום חיה. ובמוחין 
דיחידה אין שום כפיפת ראש אלא שמקבל המוחין ממקום ג"ר דעתיק 
עצמו בעת עיבורו. וזהו כל שבחם של המוחין האלו. והבן.
%break
ומלבד ג' הכוללים הנ"ל, יש ג"כ בחינת נרנח"י פרטים בכל אחת 
מנשמה חיה יחידה הנ"ל. אשר גם בהפרטים אין שום חילוק בשיעור 
הקומה מצד יציאת המוחין במקורם, אלא רק שיש כאן מדרגות של 
או"א, אם הם נותנים המוחין לז"א מפרצוף החיצון שלהם, 
%break
אז ז"א מקבל בחינת נפש של אותה הקומה, ואם או"א משפיעים לו 
מפרצוף אמצעי שלהם אז ז"א מקבל בחינת יניקה מהקומה ההיא, 
ואם הם משפיעים לו מפרצוף הבינות שלהם, אז הוא מקבל נשמה של 
הקומה, 
%break
ואם מפרצוף חיה יחידה שבהם, הוא מקבל בחינת חיה יחידה של 
המוחין, כנ"ל בחלקים הקודמים. שעד שני שנים דיניקה הוא מקבל 
ו"ק דרוח, ואז אין לו אלא בחינת ו' תיקוני דיקנא. 
%break
ובט' שנים ויום א' הוא מקבל מוחין דו"ק, ובי"ג שנים הוא מקבל מוחין 
דנשמה ואז יש לו ט' תיקוני דיקנא, ובכ' שנים הוא מקבל הל"מ דמוחין 
ואז יש לו י"ג תיקוני דיקנא בשלימות. ויש לו חיה יחידה דאותה 
הקומה.
%break
וכל אלו הפרטים עד כ' שנים, נוהגים במוחין דחול לבד, וכן במוחין 
דחיה לבד, וכן במוחין דיחידה לבד, כי הם המדידות דאו"א שמודדים 
את נרנח"י דכל קומה לפי סדר המדרגה, עד שמשלימים לו כל הקומה, 
שזה נבחן לבחינת זמן של עשרים שנה. 
%break
כנ"ל בחלקים הקודמים. והנה נתבאר היטב שאין חילוק בכל הפרטים 
של המוחין דז"א מעצם המוחין שבמקום יציאתם, כי כולם, החל מנפש 
דנשמה עד יחידה דיחידה, יוצאים בהכרח בג"ר דעתיק, 
%break
אלא ההפרש הוא רק בהמצבים של כפיפת ראש, שהם "ב' בחינות של 
כפיפת ראש": א' לנשמה, וב' לחיה. אבל המוחין דיחידה הוא מקבל 
בלי כפיפת ראש. 
%break
וכן נרנח"י דכל קומה, הם מתמעטים רק בסיבת התלבשות או"א 
לצורך השפעת המוחין אל הז"א, אם בפרצוף חיצון אם באמצעי וכו', 
אבל במוחין עצמם אין חילוק. וזכור זה.
%break
%letter י
י) מהם ב' עיבורים כוללים דחיצוניות.
%break
%letter י
י) ג' עיבורים כוללים יש, והם נגד ג' עליות הכוללים דז"א, לנשמה חיה 
יחידה הכוללים שבו. ועיבור א' הכולל, הוא למוחין דנשמה הכוללים, 
שהם המוחין דישסו"ת הנוהג בחול, שעל ידיהם עולה הז"א עד החזה 
דא"א והוא משיג נשמה כוללת שלו. 
%break
%page 1831
ועיבור ב' הכולל, הוא למוחין דחיה הכוללים שהם המוחין דאו"א עלאין 
הנוהג בשבת במוסף, שאז עולה הז"א ומלביש עד הכתר דאו"א, 
שהוא הגרון דא"א, ומשיג בחינת חיה הכוללת שלו. 
%break
עיבור ג' הכולל, הוא למוחין דיחידה שלו, שהם המוחין דג"ר דא"א 
הנוהגים בשבת במנחה, שאז עולה הז"א ומלביש לג"ר דא"א. והנה ב' 
עיבורים הראשונים לנשמה וחיה, נק' ב' עיבורים כוללים דחיצוניות 
הז"א. ורק עיבור הג' נקרא עיבור פנימיות הז"א.
%break
וטעם הדבר. כי כל המוחין דז"א דאצילות נמשכים ע"י העלאת 
האחורים שנפלו מאו"א וישסו"ת דנקודים, אשר האחורים דאו"א נפלו 
למקום הגופות שלהם שהם ד' המלכים דחג"ת דנקודים, 
%break
וכן האחורים דישסו"ת דנקודים נפלו למקום הגופות שלהם שהם ד' 
המלכים תנהי"מ דנקודים. ונודע שעיקר הז"א הוא רק מחזה ולמעלה 
שבו, שהוא בחי' ד' מלכים דחג"ת דנקודים. 
%break
אבל מחזה ולמטה דז"א שייך לנוקבא, וע"כ ד' מלכים תנהי"מ דנקודים 
מיוחסים בעיקר לנוקבא, ולא לז"א עצמו.
%break
והנה המוחין דחול הנמשכים מן ישסו"ת דאצילות, וכן המוחין דשבת 
שבמוסף הנמשכים מאו"א דאצילות, הם באים לז"א רק ע"י העלאת 
האחורים דישסו"ת דנקודים למקומם, כי אפילו בשבת במוסף, נעשה 
העיבור דז"א רק במקום ג"ר דא"א, ששם עמידת ישסו"ת דנקודים, 
%break
כי ג"ר דא"א מלבישים לחג"ת דעתיק העומדים במקום חג"ת דנקודים, 
ששם עמד הראש דישסו"ת דנקודים. ונמצא שבעת עלית מ"ן דז"א 
לג"ר דא"א העלה רק לשם בחי' האחורים שנפלו מישסו"ת דנקודים 
אל מקומם, מפאת היות שמה עמידת ישסו"ת דנקודים. 
%break
אמנם עדיין לא העלה כלום מאחורים דאו"א דנקודים שמקום עמידתם 
היה בג"ר דעתיק, כנודע כי ג"ר דעתיק מלבישים למקום ג"ר של 
הנקודים, שהרי לא עלה למ"ן רק לג"ר דא"א העומדים במקום דחג"ת 
דנקודים ובמקום ישסו"ת. 
%break
ולפיכך עוד נחשבים המוחין ההם לבחי' חיצונית של הז"א, כי אינם 
מיוחסים לבחינתו עצמו אלא לבחינת הנוקבא, כי הראש דישסו"ת וד' 
מלכי תנהי"מ הם שייכים אל הנוקבא כנ"ל. וכלפי הז"א עצמו הם רק 
בחינת ו"ק דפנימיות, 
%break
משום שישסו"ת דנקודים הוא בחינת ו"ק לאו"א דנקודים. אלא רק 
בשבת במנחה שהעיבור דז"א נעשה אז בג"ר דעתיק, ונמצא שהוא 
מעלה המ"ן והאחורים דאו"א למקומם כמו שעמדו בזמן הנקודים, 
בעת שהולידו לד' מלכים דחג"ת דנקודים, 
%break
וע"כ המוחין האלו שמקבל מזווג הזה נחשבים לפנימיות, כי הם 
בחינת הג"ר המיוחסים לז"א עצמו, כי הממעלה למטה מזווג הזה 
הגיע לד' מלכים דחג"ת, שהם בחינת ז"א עצמו. 
%break
ונמצא שרק עיבור הג' הזה, נחשב לעיבור דפנימיות של הז"א ולא ב' 
עיבורים הכוללים הראשונים. כמבואר. (אות קצ"ח).
%break
%letter יא
יא) מהי בחי' עשירית דאחור.
%break
%letter יא
יא) נקודת החזה דז"א, נבחנת לבחינה עשירית דאחור. כי שורש 
הנוקבא הוא ממלכות דנקודים דקטנות, שאז לא יצא בז"א אלא ששה 
כלים חב"ד חג"ת עד החזה, ונקודת החזה היא המלכות דנקודים. 
%break
אמנם מיחס האורות הם נבחנים לחג"ת נה"י, והנקודה שתחת היסוד 
היא המלכות דנקודים. ולפיכך גם באצילות יש לה אלו ב' השורשים 
בז"א, שמבחינת האחור של הנוקבא, דהיינו הכלים, היא נבחנת 
לנקודת החזה דז"א. 
%break
ומבחינת הפנים דנוקבא, דהיינו האורות, היא נבחנת לנקודה שתחת 
היסוד. ונקודה דאחור מכונה בחינה עשירית דאחור. ונקודה דפנים 
מכונה בחינה עשירית דפנים. (אות קמ"ד).
%break
%letter יב
יב) מהו ביתא דנוקבא.
%break
%letter יב
יב) בנין הפרצוף של הנוקבא נעשה ע"י המוחין דע"ב דמזלין, שזו"ן 
עולים למ"ן לאו"א וז"א נכלל באבא שכולו מ"ה, ונוקבא נכללת באמא 
שכולה ב"ן, ונה"י דאמא מתלבשים עם המוחין דב"ן בנוקבא, ואז אינה 
מקבלת כלום מז"א, 
%break
%page 1832
אלא שמקבלת מן אמא עלאה כמו שז"א מקבל מאבא עלאה ועי"כ היא 
ננסרת ממנו כנודע. שז"ס ויבן ה' אלקים את הצלע, דא או"א. וזה 
נקרא "רשותא דחתן" כי או"א הם בחינת עליון רק אל הז"א ולא אל 
הנוקבא, כי הנוקבא היא בחינת תחתון אל הז"א. 
%break
אלא שזה נעשה ע"י התכללות הוד דא"א בנצח שלו, ונמצא שהנוקבא 
נכללת במלכות דנצח, שהיא בחינת הנוקבא שבגופו דז"א הנמצאת 
עם הז"א במדרגה אחת. כנ"ל בתשובה ו' ע"ש. 
%break
וכיון שנעשית עם הז"א למדרגה אחת ע"כ היא יכולה לקבל המוחין 
מרשותא דחתן, דהיינו מבחי' העליון של הז"א שהם או"א.
%break
אמנם כדי שתהיה ראויה לזווג פב"פ עם הז"א, היא מוכרחת לחזור 
לבחינת נקודה תחת היסוד דז"א, ולבא לבחינת עי"מ דפב"פ, אשר 
המוחין ההם היא מקבלת מבחינת מלכות דאמא שבראש דז"א, כנ"ל 
בתשובה ז'. 
%break
ומבחינת מוחין ההם שמקבלת מז"א, נבחנת "לביתא דנוקבא" כי 
עתה היא בבחינת נוקבא, והמ"ן והמוחין שלה הם מבחינתה עצמה. 
משא"כ במוחין דאחור, היתה רק בחינת בנימין הנכלל ביוסף, 
%break
דהיינו בחינת נוקבא הנכללת בזכר, וע"כ לא היתה אז בבחינת ביתא 
דנוקבא, אלא ברשותא דחתן. (אות קל"ו).
%break
%letter יג
יג) מהו בן אוני כח נוקבא.
%break
%letter יג
יג) הרוחא דשדי בה בעלה, נקרא בנימין שהוא כח זכר, להיותו בא 
מע"ב דמזלא, שהם בחינת מ"ן זכרים. והוא המתקן את הכלי דיסוד 
נוקבא, ומבחי' זו נקרא הכלי דיסוד נוקבא בשם "בן אוני" כי און פירושו 
כח, 
%break
שמורה שבזה כל כח הנוקבא במה שיכולה להעלות מ"ן להולדת 
נשמות, משום שקבלה ביסוד שלה האי רוחא דשדי בה בעלה בביאה 
קדמאה, שהוא בנימין הנ"ל. (אות ק"ה).
%break
%letter יד
יד) מהו ב"ן דמ"ה.
%break
%letter יד
יד) האורות והכלים שתחלת יציאתם היה באצילות, נקרא בשם מ"ה 
החדש, או מ"ה הכולל, וכן מ"ה סתם. והאורות וכלים שכבר שמשו עוד 
בעולם הנקודים, אלא מחמת ביטול ושבירה שקרה בהם, באו פעם 
שנית להתקן באצילות, הם נקראים בשם ב"ן. 
%break
וכל תיקונם באצילות, הוא ע"י הקומות של האצילות הנקראים מ"ה, 
ולכן נעשו לבחינת נוקבא למ"ה, ולבחינת צד שמאל שבפרצוף. 
ונמצאים המוחין אשר צד ימין שבהם, שהם חכמה וחסד, נקרא מ"ה. 
והצד שמאל שבהם, שהם בינה וגבורה נקרא ב"ן. 
%break
וזהו נוהג הן באבא והן באמא. כי אבא יש לו בקביעות כתר חכמה 
דבינה דמ"ה וו"ק דחכמה דב"ן. וכן אמא יש לה בינה דבינה דמ"ה, 
וה"ס תחתונות דבינה דב"ן. הרי שיש לשניהם מ"ה וב"ן וע"כ הצד ימין 
של המוחין, בין באבא ובין באמא, שהם חכמה וחסד, נבחנים למ"ה, 
%break
שהם עצם האורות שיצאו באצילות והם מתקנים את הב"ן. והצד 
שמאל בין באבא ובין באמא, שהם בינה וגבורה של המוחין, נבחנים 
לב"ן, שהם האורות וכלים שכבר שמשו עוד בנקודים, ואחר שנתבטלו 
ונשברו באו וקבלו תיקונים באצילות ע"י הצד ימין הנקרא מ"ה.
%break
וכן כל פרצוף נוקבא נבחנת כלפי הזכר שלה שהיא בחינת ב"ן, כי עיקר 
בחינת הנוקבא היא הצד ב"ן שבה. וכן כל פרצוף זכר נבחן בשם מ"ה, 
משום שעיקר בחינת זכר הוא המ"ה שבו. ולכן נבחנים כל ד' מוחין 
דאבא בשם מ"ה, ובחינת הב"ן שבהם, 
%break
דהיינו הבינה וגבורה, נקראים ב"ן דמ"ה, וכן כל הד' מוחין דאמא 
נקראים בשם ב"ן, ובחינת המ"ה שבהם נקרא מ"ה דב"ן. (אות קנ"ב 
וקנ"ג וקנ"ו).
%break
%letter טו
טו) מהו ב"ן דב"ן.
%break
%page 1833
%letter טו
טו) הצד שמאל דמוחין דאמא נקרא ב"ן דב"ן. כי אמא כולה נבחנת 
לבחי' ב"ן, והחכמה וחסד שבה נבחן למ"ה דב"ן, ובינה וגבורה שבה 
נבחן לב"ן דב"ן. (אות קנ"ב וקנ"ג).
%break
%letter טז
טז) מהו ב"ן הכולל.
%break
%letter טז
טז) האורות וכלים שכבר שמשו בנקודים ואחר שבירתם וביטולם באו 
וקבלו תיקון באצילות ע"י האורות וכלים שיצאו באצילות הנקראים 
מ"ה, הם נקראים ב"ן הכולל. והאורות שיצאו באצילות נקראו מ"ה 
הכולל. עי' לעיל תשובה י"ד. (אות קנ"ח).
%break
%letter יז
יז) מהו בנימין כח זכר.
%break
%letter יז
יז) הרוחא דשדי בה בעלה בביאה קדמאה, דהיינו מבחינת המוחין 
היוצאים על המזלין שהם מ"ן זכרים, הנקרא בנימין הכלול ביוסף, 
בסו"ה ואביו קרא לו בנימין, דהיינו מבחי' שכלול באביו שהוא זכר, הוא 
נקרא "בן ימין כח זכר" כי ימין הוא תמיד זכר, 
%break
וע"כ השם הזה רומז על כח זכר שבו, דהיינו בנימין הכלול ביוסף. שזה 
מטעם שהמ"ן של המוחין הם בחי' יסוד דמלכות, ולא מלכות ממש. 
כנ"ל, בתשובה ו' וז'. 
%break
והכלי דיסוד דנוקבא המתוקן על ידי האי רוחא הנקרא בנימין, הוא 
נקרא בן אוני. כנ"ל בתשובה י"ג. (אות ק"ה).
%break
%letter יח
יח) מהו בנין המלכות.
%break
%letter יח
יח) בעת שאין לנוקבא אלא רק בחינת ו"ק בלי ראש, דהיינו שחסר לה 
בחינת נה"י דכלים וג"ר דאורות, הנה אז אין לה שום בנין בפני עצמה, 
ונבחנת לדבוקה כולה בז"א בסוד ואחורים ביתה. כי עיקר הבחן 
הנוקבא היא בנה"י שלה, 
%break
שהם בחינת כלי קבלה על חסדים מגולים בהארת חכמה, וכל עוד 
שאין לה כלל נה"י דכלים, היא דבוקה לגמרי בז"א ואינה עולית כלל 
בשם. אלא רק בעת שמשגת המוחין דג"ר דאמא מקומת ע"ב דמזלא, 
המעלה אח"פ הנופלים שלה ומשלים הנה"י דכלים, 
%break
הנה אז נעשה לה בנין פרצוף בפני עצמה. הנקרא "בנין המלכות" כי 
אחר שיש לה נה"י דכלים נבחנת בשם בפני עצמה ובזה ננסרת מז"א 
בעלה. כנודע. (אות צ"ט).
%break
%letter יט
יט) מהו בנין הנוקבא בהיכל או"א.
%break
%letter יט
יט) ענין בנין הנוקבא, נתבאר לעיל בתשובה י"ח, שהיא השלמת נה"י 
דכלים שלה ששם עיקר הבחן הנוקביות שבה, ע"ש. וזה נעשה ע"י 
המוחין דג"ר דאמא דע"ב דמזלא, אשר אז עולים זו"ן שניהם יחד 
לאו"א ע"י התכללות הוד דא"א בנצח שלו כנ"ל, בתשובה ו'. 
%break
ואז יכולה לקבל ישר מאו"א כמו הז"א, ונמצאת שנבנית בהיכל או"א, 
כלומר למעלה ממדרגתה, כי או"א הם בחינת עלי עליון שלה, כי העליון 
שלה הוא ז"א בעלה, ובחינת או"א נקראו משום זה רשותא דחתן כנ"ל 
בתשובה י"ב. ע"ש. 
%break
אמנם לולא זה לא היתה יכולה להעלות האח"פ שלה, ולהבנות בנה"י 
דכלים, שאין העלאת אח"פ אלא ע"י ע"ב דמזלין המוריד ה"ת מעינים 
לפה. כנודע. ולפיכך מחויבת הנוקבא להבנות רק בהיכל או"א. (אות 
קל"ו).
%break
%letter כ
כ) מהן ג' בחינות מנצפ"ך.
%break
%letter כ
כ) ה"ג נקראות מנצפ"ך, על שם שה"ג הן מבחינת המלכות המסיימת 
את האורות והכלים של כל בחינה. כי כן מנצפ"ך באים בסוף המלה, 
והם בחי' סיומי המלות. 
%break
ויש ג' בחינות של ה"ג, הנקרא מנצפ"ך: א' הם ה"ג של הקטנות, 
הנקרא מנצפ"ך דקטנות, שהם גבורות קשות, להיותם חסרי ג"ר, ויש 
בהם אחיזה לדינין, ואז אחוריהם ביתה. ב' הם מנצפ"ך דגדלות, שהיא 
מקבלת בעודה בהיכל או"א, 
%break
%page 1834
דהיינו בעת עלית זו"ן למ"ן לאו"א, שז"א נכלל באבא ונוקבא באמא. 
והם כבר ממותקות, כי יש בהם ג"ר, דהיינו הבינות דאמא. אבל עוד 
לא לגמרי, משום שהיא נמצאת שם למעלה ממדרגתה כי או"א הם עלי 
עליון שלה. 
%break
ג' הוא, אחר ביאת זו"ן למקומם ע"י תקיעת שופר, שאז הנוקבא 
מקבלת את המנצפ"ך דגדלות פעם ב' ע"י הז"א עצמו בדרך המדרגה, 
ובזה נעשה מיתוק ב' ע"י הז"א, ונחשבים לממותקות ביותר מקודם, 
כי עתה היא מקבלתם בדרך המדרגה. (אות קנ"א. שם ד"ה מנצפ"ך).
%break
%letter כא
כא) מהם ג' כלים דחיצוניות.
%break
%letter כא
כא) בכל מדרגה יש עי"מ דאחור, ועי"מ דפנים. כי בחינת ו"ק, נקרא 
אחור, שבחינת נפש נקרא עיבור, ובחינת ו"ק דרוח נקרא יניקה, וג"ר 
דרוח נקרא מוחין דו"ק. וג' אלו נקראים עי"מ דאחור, או עי"מ 
דחיצוניות. 
%break
ובחינת נרנח"י דג"ר נקראים עי"מ דפנים, שעיבור יניקה הם נפש רוח 
דג"ר, הנקראים ג"כ ו"ק דגדלות, והמוחין הם ג"ר דג"ר. ואלו ג' 
הפרצופים הן דעי"מ דאחור והן דעי"מ דפנים הם כלולים זה מזה, כי 
פרצוף העיבור כלול ג"כ מיניקה ומוחין, 
%break
וכן פרצוף היניקה כלול ג"כ מעיבור ומוחין, וכן פרצוף המוחין כלול ג"כ 
מעיבור יניקה. וע"כ נמצא שיש בכל פרצוף ג' כלים: חיצון, אמצעי, 
פנימי. אשר החיצון הוא הכלי הנמשך מעיבור, והאמצעי הוא 
ההתכללות מהיניקה, והפנימי הוא ההתכללות מהמוחין. 
%break
וג' הכלים שיש בכל אחד מג' הפרצופים דחיצוניות, נקראים ג' כלים 
דחיצוניות. וג' הכלים שיש בכל אחד מג' הפרצופים הפנימים, נקראים 
ג' כלים דפנימיות. (אות קפ"ב).
%break
%letter כב
כב) מהם ג' כלים דפנימיות.
%break
%letter כב
כב) עי' לעיל תשובה כ"א. (אות קפ"ב).
%break
%letter כג
כג) מהם ג' עיבורים כוללים.
%break
%letter כג
כג) עי' לעיל תשובה י'.
%break
%letter כד
כד) מהן גבורות דע"ב.
%break
%letter כד
כד) בחינת ג"ר שנוקבא מקבלת מאמא דע"ב דמזלא לבנין פרצופה, 
נבחן רק לגבורות דע"ב הזה, משום שהמוחין אלו אינם באים רק 
להשלמת הכלים דנוקבא, ולא נשאר לנוקבא ממנו רק הנר"ן שבו, 
%break
דהיינו ג' ע"ב דס"ג מ"ה ב"ן, הנבחנים לבחינת גבורות דע"ב. (אות 
ק"ד).
%break
%letter כה
כה) מהן גבורות דעטרא דגבורה.
%break
%letter כה
כה) יש ב' בחינות גבורות: גבורות זכרים, וגבורות נקבות. כי הנמשכים 
ממזלא, ששם משמשת הגבורה דיסוד דמלכות, דהיינו בנימין הנכלל 
ביוסף נקראו גבורות זכרים. והוא בחי' גבורות דעטרא דגבורה 
שבמוחין דז"א. 
%break
אמנם הנמשכים ממלכות דאמא שאינה נכללת במוחין דמזלא, הם 
נקראו גבורות נקבות. והיא בחינת הגבורה שבמוחין דנוקבא דז"א. 
ועי' לעיל בתשובה ז' וח'. (אות קי"ח).
%break
%letter כו
כו) מהן ג"ר דחיצוניות.
%break
%letter כו
כו) המוחין דו"ק נקראים ג"ר דחיצוניות כי ו"ק נקראו חיצוניות. וג"ר 
נקראים פנימיות עי' לעיל בתשובה כ"א. (אות קפ"ד).
%break
%letter כז
כז) מהו דיבור.
%break
%letter כז
כז) פרצוף הפנימי דנוקבא נקרא דיבור. וכשמסתלק ממנה פרצוף 
הפנימי ונשארת רק בהחיצון שהוא ו"ק, אז נקראת אלם, בלי דיבור. 
(אות קפ"ג).
%break
%letter כח
כח) מהן דינין דדכורא.
%break
%letter כח
כח) דינין דדכורא נמשכים מצמצום א', דהיינו ממ"ן דדיקנא, ששם 
בחינת יסוד דמלכות דצמצום א'. אבל דינין דנוקבא נמשכים ממלכות 
דאמא, שהיא בחינת צמצום ב', ולא מהמלכות דצמצום א', 
%break
%page 1835
כי בחינת מלכות דצמצום א' נגנזה ברדל"א, ואינה משמשת גם במ"ן 
דדיקנא, כי היא אינה מתגלה רק בגמר התיקון. (אות ל').
%break
%letter כט
כט) מהן דינין דנוקבא.
%break
%letter כט
כט) עי' לעיל בתשובה כ"ח.
%break
%letter ל
ל) מהי דעת דז"א.
%break
%letter ל
ל) דעת דז"א יש בו מ"ה וב"ן, כי הימין שבו נמשך מכתף ימין דא"א 
שהוא ממ"ה הכולל, והשמאל שבו שהוא העטרא דגבורה נמשך מכתף 
שמאל דא"א שהוא מב"ן הכולל. ואע"פ שאחר הנסירה נשאר ז"א כולו 
חסד, ונוקבא כולה גבורה, 
%break
מ"מ שורש הגבורות נשאר בז"א, דהיינו העטרא דגבורה שבו, שהיא 
בחינת הבינות וגבורות דאו"א. שהם ב"ן, וכל בחינת ג"ר דנוקבא היא, 
מכח הארה משורש הגבורות שנשאר בז"א, דהיינו העטרא דגבורה. 
(אות קנ"ח).
%break
%letter לא
לא) מהן הארת ה"ר ממעלה למטה.
%break
%letter לא
לא) המוחין דישסו"ת הנוהגים בחול, נבחנים, להארת ה"ר ממעלה 
למטה, משום, שאין הנוקבא מקבלתם מראש הז"א במקומו, אלא ע"י 
כפיפת ראש דז"א לבחינת חג"ת שלו, ששם עומדים יעקב ורחל, בעת 
עלית נה"י דז"א לחג"ת שלו, והנוקבא מקבלת המוחין מיעקב לבד. 
%break
וכיון שהמוחין באים בכפיפת ראש למקום נה"י שנעשו לחג"ת, ע"כ 
נבחנים להארת ה"ר הנמשכים למקום הנוקבא, כי אין הנוקבא 
מקבלים ממקומם בג"ר דז"א. (אות י"א).
%break
%letter לב
לב) מהן ה"ג דפנימיות.
%break
%letter לב
לב) ג"ר דה"ג נקראות ה"ג דפנימיות. וו"ק דה"ג נקראו ה"ג דחיצוניות. 
כי בחינת ג"ר נקראת תמיד בשם פנימיות ובחינת ו"ק נקראת בשם 
חיצוניות. (אות ע"ו).
%break
%letter לג
לג) מהו הוד אחרון.
%break
%letter לג
לג) נודע, שעיקרו של ז"א אינו אלא ו' כלים, שהם: חב"ד חג"ת, ובעת 
שהוא משיג מוחין יוצאים לו נה"י חדשים. ואלו הכלים דחב"ד חג"ת, 
נבחנים רק לחג"ת נה"י מיחס האורות כנודע. 
%break
ולפיכך בעת שבאים לו הנה"י החדשים, נבחן, שחג"ת נעשו לחב"ד, 
ונה"י הישנים לחג"ת, ונה"י החדשים משמשים לו עתה לנה"י. כנודע. 
ויש הבחן כאן בין מוחין דנשמה דז"א, למוחין דחיה שלו. כי המוחין 
דנשמה נבחנים לז"א רק לבחינת ו"ק דגדלות שלו, 
%break
כי הוא צריך להג"ר דאו"א דשבת במוסף. וע"כ המוחין דנשמה הם כמו 
ו"ק אליו. שהם חג"ת נה"י דגדלות. וע"כ נבחן שהחג"ת דגדלות 
מתלבשים, בכלים דחב"ד. ונה"י דגדלות מתלבשים בכלים דחג"ת. 
ונה"י החדשים נשארו עוד בלי אור. 
%break
ונמצא שהאורות לא נתפשטו בו אלא רק עד "הוד הראשון" דהיינו 
ההוד שנעשה עתה לגבורה, אבל "הוד אחרון" נשאר עוד פנוי מאור, 
כי האורות לא הגיעו לנה"י חדשים דז"א כנ"ל. 
%break
ותדע כי ההוד מנה"י הישנים שנעשו לחג"ת נקרא הוד ראשון. וההוד 
מנה"י חדשים נקרא הוד אחרון. (אות מ').
%break
%letter לד
לד) מהו הוד ראשון.
%break
%letter לד
לד) עי' לעיל תשובה ל"ג.
%break
%letter לה
לה) מהי הוצאת חמה מנרתיקה.
%break
%letter לה
לה) נה"י דז"א כשמתלבשים במוחין דנוקבא, הם בחינת חמה 
בנרתיקה. כי ז"א נקרא שמש, והנוקבא היא נרתק שלו. ואז הדינין 
דז"א, שהם דינין דכורין הנמשכים מצמצום א' שהם בחינת דין ממש, 
%break
נמתקים במוחין דנוקבא שהיא נמשכת ממלכות דאמא וצמצום ב' כנ"ל 
בתשובה ז'. ונמצא בזה שגם הדינין דז"א נמתקים במלכות דאמא, 
שהיא מדת הרחמים. ואז נבחן ז"א לבחינת רחמים. ולפיכך בעת 
שנה"י דז"א אינם נעשים מוחין בנוקבא, נמשכים מהם דינין קשים, 
%break
%page 1836
כי נבחן בשם הוצאת חמה מנרתיקה, כי אין לו המיתוק במלכות דאמא 
שהיא מדת הרחמים. ומבחינה זו היה נמשך הפיכת סדום ועמורה. 
וז"ס מ"ש ז"ל, מתחילה נברא העולם במדת הדין, 
%break
דהיינו הדינין דכורין דצמצום א', ראה שאין העולם מתקיים עמד 
ושתפו במדת הרחמים, דהיינו במלכות דאמא שהיא רחמים. (אות 
ל"א).
%break
%letter לו
לו) מהו היכל הנוקבא.
%break
%letter לו
לו) כשנוקבא מקבלת המוחין מראש דז"א, ונמצאת עמו פב"פ, נבחן 
שהנוקבא נמצאת בהיכל דידה, בהיכל הנוקבא. כי שם ביתה. אבל 
במוחין דאחור שהיא מקבלת מאמא דע"ב דמזלא ע"י עליתה לאו"א, 
%break
הרי היא נבחנת אז שנמצאת ברשותא דחתן, כי או"א עלאין, הם 
בחינת עליון לז"א, והם רשותא דז"א, ולא של הנוקבא, כי העליון של 
הנוקבא הוא הז"א. עי' לעיל בתשובה י"ב. (אות קל"ח).
%break
%letter לז
לז) מהי המשכה בסוד זווג.
%break
%letter לז
לז) המשכת המוחין, שיהיו לבחינת ג"ר בראש הנוקבא, נקרא המשכת 
המוחין בסוד פרצוף, כלומר להיות לבחינת ג"ר אל הפרצוף עצמו. ואלו 
המוחין הנמשכים ליסוד הנוקבא בעת הזווג דפב"פ, אינם לבנין פרצוף 
הנוקבא עצמה, 
%break
אלא רק למוחין בשביל הנשמות, והם נקראים המשכה בסוד זווג. (אות 
ק"ט).
%break
%letter לח
לח) מהי המשכה בסוד פרצוף.
%break
%letter לח
לח) עי' לעיל תשובה ל"ז.
%break
%letter לט
לט) מהי הסתכלות עליון.
%break
%letter לט
לט) השפעת המוחין מעליון לתחתון מכונה. בשם הסתכלות עליון. כי 
ההסתכלות נמשכת מעינים, דהיינו מחכמה דראש הנקרא בשם 
עינים. כנודע. (אות צ"ג).
%break
%letter מ
מ) מהי הסתלקות השכינה ממעל לז' רקיעים.
%break
%letter מ
מ) אחר חטאו של אדה"ר, נשארה השכינה במצב של אב"א מחזה 
ולמטה. שהם ע"ס דו"ק בלי ראש. שהם בחינת רוח נפש לבד. וע"י 
חטאם דז' דורות מאדם עד אברהם, נסתלקה השכינה למעלה מז' 
רקיעים, 
%break
שפירושו שז' הספירות התחתונות שבה נתעלו לג' העליונות שבה. 
שאז נשארה בבחי' נפש לבד, שהיא בחינת ג' גו ג'. (א' תש"ג אות 
כ"ח).
%break
%letter מא
מא) מהן ה"ר דהתפשטות בינה בז"א.
%break
%letter מא
מא) כשז"א מקבל רק ו"ק דגדלות, הם מתפשטים בו רק בחג"ת נה"י 
שנעשו לחב"ד חג"ת בעת הגדלות אמנם הנה"י החדשים נשארו 
פנוים בלי אור. ונבחן שאין שם התפשטות המוחין מאמא, 
%break
אלא רק בה"ר שלו, עד הוד הראשון, שהוא הוד הישן שנעשה לגבורה, 
ואינו מגיע לנה"י החדשים. עי' לעיל בתשובה ל"ג. וגם לת"ת דז"א אין 
אמא מתפשטת, משום שיסוד דאמא מסתיים אז בדעת דז"א. ואין שם 
אלא חב"ד חו"ג לבד. (אות מ' ואות מ"א).
%break
%letter מב
מב) מהן ה"ר מאירים מרחוק.
%break
%letter מב
מב) המוחין דישסו"ת שאין הנוקבא מקבלתם מז"א אלא ע"י כפיפת 
ראש דז"א לנה"י שבו שנעשו לחג"ת, ששם עומדים יעקב ורחל 
ומקבלים ממנו, שהם נבחנים להארת ה"ר ממעלה למטה כנ"ל 
בתשובה ל"א. הם נקראים ג"כ, הארת ה"ר מרחוק. (אות מ"ז).
%break
%letter מג
מג) מהי התכללות הוד בנצח.
%break
%letter מג
מג) עי' לעיל תשובה ו'. (אות נ"ז ונ"ח).
%break
%page 1837
%letter מד
מד) מהי התכללות נצח בהוד.
%break
%letter מד
מד) אין ב' הנוקבין דז"א נעשו לאחת אלא מכח התכללות נו"ה זה 
בזה, כי אז מקבלת הנוקבא הקטנה שהיא בחינת הוד לבחינת נוקבא 
הגדולה שהיא מלכות דנצח. עי' לעיל תשובה ו' וז'. ויש הפרש בין 
המוחין דאחור להמוחין דפנים. 
%break
כי במוחין דאחור נעשה התכללות הוד דא"א בנצח שלו, ונעשים ב' 
הנוקבות לאחת. כנ"ל. אבל במוחין דפנים נבחן לבחינת התכללות נצח 
בהוד, כי הנוקבא הקטנה אינה נכללת אז בנצח דא"א, 
%break
ונמצא נוקבא הגדולה שהיא מלכות דנצח, שהיא מקבלת בחינת 
נוקבא הקטנה שהיא הוד. (א' תרצ"ב ד"ה וההפרש).
%break
%letter מה
מה) מהי התלבשות נה"י דאמא בנוקבא.
%break
%letter מה
מה) המוחין דנוקבא בעת שהיא פב"פ עם הז"א, באים ע"י התלבשות 
נה"י דז"א במוחין דנוקבא. כי היא מקבלת המוחין מהזווג הנעשה 
בראש הז"א על המלכות דאמא שאינה נכללת במוחין דז"א, כנודע. 
%break
אבל המוחין דאחור דנוקבא, היא מקבלת מזווג דאו"א שעל המ"ן 
דמזלין, ונמצאים שנה"י דאמא נעשו מוחין אל הנוקבא, ולא נה"י דז"א. 
עי' לעיל בתשובה ו' (אות קי"ח).
%break
%letter מו
מו) מהי התפשטות אמא בה"ר דז"א.
%break
%letter מו
מו) עי' לעיל תשובה מ"א.
%break
%letter מז
מז) מהם ז' אורות דהתפשטות בינה בז"א.
%break
%letter מז
מז) כשז"א משיג מוחין דחיה הבאים מאו"א עלאין, אז יש לו מוחין 
שלימים, שהם מתפשטים בכל ע"ס שלו, דהיינו ג"כ לנה"י החדשים. 
ואז נבחן שהמוחין מתפשטים בו עד הוד אחרון, שהם ז' ספירות חב"ד 
חו"ג נו"ה. 
%break
ולא כבמוחין דנשמה שלא נתפשטו בו רק עד הוד ראשון. עי' לעיל 
תשובה ל"ג. ובחינת ת"ת ויסוד שהם קו אמצעי אינם בחשבון, כי אז 
היסוד דאמא מסתיים בדעת שבו. (אות מ"ה).
%break
%letter מח
מח) מהן ז"ר דהתפשטות בינה בז"א.
%break
%letter מח
מח) עי' לעיל תשובה מ"ז.
%break
%letter מט
מט) מהו זווג אב"א.
%break
%letter מט
מט) הזווג שבזמן התרדמה והנסירה, שאז עולים זו"ן לאו"א וז"א נכלל 
באבא, ונוקבא נכללת באמא, ומזדווגים זה עם זה, נבחן לזווג אב"א. 
ואע"פ שבהיותם בהיכל או"א, הם פב"פ כמו או"א בהיותם נכללים 
בהם, 
%break
אמנם הנוקבא צריכה לקבל אותם המוחין פעם ב' ע"י ז"א עצמו, אחר 
ביאתו למקומו. וכשבאים למקומם הם אב"א, כי המוחין ההם הם 
מוחין דאחור כנודע. (אות ק"ג).
%break
%letter נ
נ) מהו זווג גמור.
%break
%letter נ
נ) בחינת רי"ו, שהם המוחין של השלמת נה"י דנוקבא, שז"א נותן לה 
בזווג אב"א, דהיינו בעת שהיא עדיין באחוריו. הנה זווג הזה נבחן 
לזווג שאינו גמור, משום שאז היא שוה לבחינת המלכות שבגופו דז"א, 
ואינם בבחינת זכר ונקבה. 
%break
כנ"ל בתשובה ז' בסופה, ותשובה ח', רק אחר שחוזרת לנקודה ובאה 
בעיבור יניקה מוחין דפב"פ שהיא מקבלת אז מוחין דנוקבא ממלכות 
דאמא, נמצא הזווג דזו"ן בבחינת זווג גמור. (אות ק"ה. ובאו"פ ד"ה 
הרי"ו).
%break
%letter נא
נא) מהו זווג שאינו גמור.
%break
%letter נא
נא) עי' לעיל בתשובה נ'.
%break
%letter נב
נב) מהו זווג קול ודיבור.
%break
%letter נב
נב) הזווג דחב"ד של זו"ן, הנקרא זווג דנשיקין, דהיינו הזווג דפרצוף 
הפנימי דז"א הנקרא קול, עם פרצוף הפנימי דנוקבא הנק' דיבור, 
נקרא בשם זווג קול ודיבור. (אות קפ"ב).
%break
%page 1838
%letter נג
נג) מהו חיבוק השמאל.
%break
%letter נג
נג) בחינת השמאל דז"א היא בחינת הגבורות זכרים הנמשכת מע"ב 
דמזלין, ובעת שנותן לה המוחין דנסירה, הוא מחויב ליתן לה אותם 
המוחין דמזלין, כדי שתוכל להוריד ה"ת מעינים שלה ולהעלות אח"פ 
שאז נשלמת בנה"י דכלים. 
%break
וע"כ נבחן זה לחיבוק השמאל דז"א, כלומר שמשפיע אל הנוקבא 
בחינת השמאל שלו, שהם הגבורות זכרים. (אות קל"ב).
%break
%letter נד
נד) מהי חיצוניות.
%break
%letter נד
נד) ג' הפרצופים עי"מ דאחור, נקראים בשם חיצוניות. משום שהם 
בחינת ו"ק ומוחין דו"ק, וכל ו"ק נקרא בשם חיצוניות. ולפעמים נקרא 
רק הגוף דו"ק בשם חיצוניות. והמוחין דו"ק נקראים בשם פנימיות 
דחיצוניות. (אות ס').
%break
%letter נה
נה) מהי חיצון דאו"א.
%break
%letter נה
נה) בחינת או"א שבקביעות, שהם רק בקומת ס"ג, ומלבישים מגרון 
ולמטה דא"א, ואין להם אחיזה בראש דא"א, נבחן אז קומתם בשם 
פרצוף חיצון דאו"א. 
%break
כי הם משורשם מנקודים בחינת חו"ב, וצריכים לג"ר דע"ב, שהוא 
קומת ג"ר דא"א, שאין להם עתה ממנו רק בחינת ו"ק לבד, וכל ו"ק 
נקרא חיצוניות. כנ"ל בתשובה נ"ד. וע"כ נקראים פרצוף חיצון דאו"א. 
(אות קע"ח).
%break
%letter נו
נו) מהי חיצוניות ז"א.
%break
%letter נו
נו) ג' הפרצופים עי"מ דאחור של הז"א, נבחן לחיצוניות ז"א. כנ"ל 
בתשובה נ"ד. (אות קפ"ד. וקפ"ה וקפ"ח).
%break
%letter נז
נז) מהי חיצוניות נה"י אמא.
%break
%letter נז
נז) נתבאר לעיל בתשובה י' שאין שום הפרש ביציאת המוחין ממקורם 
באו"א, כי הם תמיד בקומת ע"ב המגולה, היוצא על המ"ן דמזלין, 
ואפילו המוחין דעיבור א' של הז"א שוה בזה למוחין דיחידה דז"א. 
%break
וכל ההפרש הוא רק במצבים של העיבור, וכן במדת הזווג דאו"א 
מאיזה פרצוף שמשפיעים לו, ע"ש. ונמצא שבחינת עיבור דחיצוניות. 
הוא מקבל מבחינת נה"י דחיצוניות דאמא, מבחי' פרצוף עיבור שלה, 
%break
וכן בחינת יניקה דחיצוניות דז"א, הוא מקבל מנה"י דיניקה דחיצוניות 
דאמא, ובחינת המוחין דחיצוניות, שהם המוחין דו"ק, הוא מקבל 
מנה"י דפנימיות דחיצוניות דאמא, דהיינו מבחינת המוחין דו"ק שלה. 
%break
ובזה היא משלמת לו עי"מ דחיצוניות. ועד"ז היא משפעת לו עי"מ 
דפנימית דז"א, מג' בחינות נה"י דעי"מ של ג' הפרצופים הפנימים 
שלה. (אות קפ"ה. וקפ"ו וקפ"ז).
%break
%letter נח
נח) מהו חיק או"א.
%break
%letter נח
נח) כשזו"ן עולים לבחינת מ"ן אל היכל או"א, ונכללים במסך של נה"י 
דאו"א, נבחנים שעלו לחיק דאו"א, כי נה"י נקראים חיק (אות קל"ז).
%break
%letter נט
נט) מהם חסדים דנר"ן.
%break
%letter נט
נט) עי' להלן בתשובה ס'.
%break
%letter ס
ס) מהם חסדים זכרים.
%break
%letter ס
ס) בחי' הרוחא דשדי בה בעלה בביאה קדמאה, בעת עליתם למ"ן 
לאו"א עלאין, וז"א נכלל באבא, ונוקבא נכללת באמא, ואז מזדווגים זה 
עם זה, ומקבלת מז"א אז הרוחא דביאה קדמאה, 
%break
שפירושו, בחינת המוחין דע"ב דמזלין, המשלימים השלישים 
התחתונים דכל ספירה מט"ס שלה, אשר הכללות שבהם היא בחינת 
האי רוחא הנקרא בנימין הכלול ביוסף, בן ימין, כנ"ל בתשובה י"ג וי"ז. 
%break
%page 1839
והוא נבחן לבחינת חסדים זכרים, להיותם באים ממזלין, שהם בחי' 
מ"ן זכרים. ומוחין אלו באים מע"ב, כנ"ל, אלא אינם נחשבים לבחינת 
חיה כמו ע"ב, כי אינם אלא בחינת מוחין דו"ק, דהיינו להשלמת כלים, 
%break
אלא שאין הכלים נשלמים רק ע"י ע"ב דמזלין, המוריד ה"ת מעינים 
ומעלה אח"פ הנופלים, כנ"ל, אמנם הם רק בחינת ב"ן, ונחשבים רק 
לנר"ן דחסדים זכרים, שהוא רי"ו, 
%break
דהיינו בחינת ע"ב המאיר באח"פ, שהם ס"ג מ"ה וב"ן. שעי"ז הוא 
מעלה אח"פ ומחזיר אותם אל הפרצוף. כנודע. (אות ק"ה).
%break
%letter סא
סא) מהם חסדים דע"ב דיודין.
%break
%letter סא
סא) המוחין דחיה שהנוקבא מקבלת מנה"י דז"א, שעל ידיהם היא 
חוזרת עמו פב"פ בקומה שוה, הם נקראים בשם חסדים דע"ב דיודין. 
אבל המוחין דע"ב דמזלין שהיא מקבלת בהיותה עם הז"א באחוריו, 
אע"פ שגם הם מבחינת ע"ב, 
%break
אמנם אינם נבחנים לע"ב דיודין, שפירושו מוחין דחיה, אלא שנבחנים 
לע"ב, דס"ג מ"ה וב"ן, שהוא בגימטריא רי"ו. כנ"ל בתשובה ס'. (אות 
ק"ד).
%break
%letter סב
סב) מהם ט' אחורים.
%break
%letter סב
סב) עי' לעיל בתשובה ב'. (אות קמ"ד).
%break
%letter סג
סג) מהו יסוד דאבא שמחוץ ליסוד נוקבא.
%break
%letter סג
סג) המוחין דנסירה שהנוקבא מקבלת בנה"י דאמא, שהם בינות 
וגבורות דאבא ודאמא, הנה גם נה"י דאבא כלולים בנה"י דאמא אלו, 
ונמצא בעת שנה"י דאבא מתלבשים ביסוד הנוקבא, מתהפך יסוד 
דנוקבא ונעשה ליסוד זכר כמו בחינת אבא, 
%break
כלומר, שיסוד דנוקבא היא בחינת קצר, שפירושו, ששם בחינת המסך 
שאינו מקבל להארת חכמה אלא שדוחה אותו בסוד זווג דהכאה, וע"כ 
נקרא קצר, שהוא ההיפך לבחינת ארוך, דהיינו לחכמה שנקרא ארוך, 
כנודע. 
%break
אבל עתה בעת שמקבלת המוחין דאמא דע"ב דמזלין, נמצא שיסוד 
אבא מתלבש תוך יסוד הקצר שלה, ונעשה לבחינת ארוך כמו יסוד 
דאבא, דהיינו שמקבלת שם להארת חכמה שהוא בחינת אבא. 
%break
והארה זו של בחינת ארוך שהשיגה ביסוד שלה בעת היותה באחור 
הז"א, נקרא בשם יסוד דאבא היוצא מחוץ ליסוד דנוקבא. ואין הארה זו 
נוהגת אלא במוחין דאחור דנוקבא, שאז מקבלת המוחין ממזלא, שהם 
גבורת זכרים, ויש לה יסוד דאבא. 
%break
אמנם בעת חזרתה פב"פ עם הז"א, הנה אז אינה מקבלת עוד המוחין 
מנה"י דאמא דע"ב דמזלא, אלא שמקבלת המוחין מנה"י דז"א הבאים 
ממלכות דאמא שאינה נכללת במוחין דמזלא, שע"י ההתכללותה 
בעטרא דגבורה שבראש הז"א היא מוציאה שם מוחין דחיה. 
%break
ואז כבר אין בה אלא גבורות נקבות. ונשאר היסוד שלה קצר, ובחינת 
יסוד אבא אינו מאיר עוד ביסודה, כי עתה כבר אין מתלבש בה נה"י 
דאמא, אלא נה"י דז"א. (אות ר"י. ובאור פנימי ד"ה וז"ש הרב).
%break
%letter סד
סד) מהו יעקב.
%break
%letter סד
סד) פרצוף ו"ק דז"א, הנקרא פרצוף חיצון, הוא נקרא בשם יעקב. 
ופרצוף המוחין דז"א, שהוא פרצוף הפנימי המתלבש תוך פרצוף 
הו"ק, הוא נקרא בשם משה וישראל. (אות קע"ז).
%break
%letter סה
סה) מהי ירידה לקליפות.
%break
%letter סה
סה) נודע, שאין מוחין לז"א אלא ע"י הנשמות העולות לזו"ן בבחי' מ"ן. 
כנ"ל דף א' ת"ק אות י"א וי"ג. ע"ש. גם נודע, שהמ"ן האלו שבסבתם 
עלו הזו"ן לאו"א לקבל מוחין חדשים, צריכים להשאיר שורשם בזו"ן 
בבחינת קיום והעמדה, כנ"ל דף תקי"ג אות ל"ט. 
%break
%page 1840
שהרב אומר שם שבסבת שביה"כ דזו"ן, נתבטל המ"ן שלהם 
שהשאירו באו"א בבחינת קיום והעמדה ואז נתבטלו ונפלו גם המוחין 
דאו"א עש"ה. 
%break
ולפיכך גם בנשמות המעלים מ"ן לזו"ן, אם הם מקלקלים מעשיהם, 
ונפגמים המוחין שלהם, גורמים ג"כ לביטול המ"ן שלהם שהשאירו 
בזו"ן בבחינת קיום והעמדה למוחין שלהם, ומתבטלים ג"כ המוחין 
דזו"ן שיצאו בכח העלאת מ"ן שלהם.
%break
ונמצא, שהנשמות שחטאו נופלים לקליפות בדומה לשביה"כ, ונפילתם 
של הנשמות לקליפות גורם לביטול המ"ן שלהם שנשאר בזו"ן בבחינת 
העמדה וקיום, וביטול המ"ן שם, גורם לביטול כל קומת המוחין שיצאו 
על המ"ן אלו. 
%break
וביטול קומת המוחין, גורם לנפילת הכלים וניצוצין שנבררו מבי"ע כדי 
להלביש אלו המוחין, והם נופלים לקליפות כמקודם לכן. כי בכל שיעור 
קומה היוצא במוחין דזו"ן מתבררים כנגדם כלים וניצוצין מן הקליפות 
שבבי"ע, שהם עולים ומלבישים אל המוחין שלהם. 
%break
ונמצא עתה אחר שנתבטלה קומת המוחין, ירדו שוב הכלים שהלבישו 
אותם לבי"ע לקליפות כמקודם. וז"ס נפילת הכלים דנה"י דז"א וט"ת 
דנוקבא. (אות כ"ב וא' תש"ט אות מ"ה).
%break
%letter סו
סו) מהו ישראל.
%break
%letter סו
סו) עי' לעיל בתשובה ס"ד. (אות קע"ז).
%break
%letter סז
סז) מהו כותל א' מגבורות.
%break
%letter סז
סז) יש בחינת כותל דחג"ת, הנמשך מאחורים דג"ר דבינה, ונבחן 
לכותל דחסדים, שהוא ממשיך חסדים כבחינת ג"ר דבינה, ויש כותל 
דנה"י הנמשך מאחורים דז"ת דבינה, ונקרא כותל דגבורות, שבקטנות 
הם גבורות קשות, ובגדלות הם גבורות המשמחות. 
%break
וכותל הא' בלי כותל הב' נבחן כמו חג"ת בחוסר נה"י, שאין שם אלא 
ו"ק דחסדים, ואז אין מבחינת גבורות רק הקטנות שהם דינין קשים.
%break
וכשזו"ן הם אב"א מחזה ולמטה, אין בהם רק כותל הא' לבד, וחסרים 
מכותל הב', וע"כ יש אחיזה באחורים שלהם, דהיינו בבחינת הגבורות, 
שהם דינין קשים, כנ"ל, וע"כ הם אז בבחינת ואחוריהם ביתה, שאין 
שום גילוי לבחינת נה"י שלהם הנקרא אחורים, 
%break
כי אין בהם אלא כותל דחג"ת לבד, והם בבחינת ו"ק דחסדים, ואז 
נבחן שחצי כותל דחג"ת משמש לז"א, וחצי כותל דחג"ת משמש 
לנוקבא, וחצי כותל פירושו, שחסר ג"ר, כי שניהם בו"ק בלי ג"ר 
שחסרים מחצי כותל תחתון. 
%break
וע"כ הם דבוקים זה בזה, כלומר שאין בהם הפרש מדרגה, כי אפילו 
הנוקבא, אשר שורשה היא בחי' נה"י, שטבעם בחסדים מגולים, 
משמשת בכותל דחג"ת כמו ז"א, 
%break
ואין בהם אלא ו"ק דבחי' חסדים מכוסים הנמשכים מג"ר דבינה כי 
בחינת אחורים שהם נה"י כלולים בפנימיותם שהם חג"ת, שז"ס 
ואחוריהם ביתה, שזה וזה משמשים בכותל דחג"ת.
%break
וכשהנוקבא מקבלת המנצפ"ך דגדלות מנה"י דאמא, שהם ה"ג 
דגדלות שהיא מקבלת במוחין דנסירה, אז מתגלה הכותל דנה"י, 
המשמש להמשיך הארת חכמה בחסדים, ואז היא ננסרת מז"א 
להבחן מדרגה מיוחדת, 
%break
כי עתה נשלם חצי כותל תחתון לז"א ולנוקבא שמקודם לכן שהיו 
דבוקים אב"א לא היה לז"א אלא חצי כותל דחג"ת, דהיינו בחינת ו"ק 
דחסדים בלי ג"ר, ועתה נשלם גם ז"א בבחינת ג"ר בבחינת חצי כותל 
תחתון הממשיך ג"ר דחסדים, 
%break
וגם הנוקבא, נשלמה בחצי כותל דג"ר דגבורות, כי מקודם לכן 
כשהיתה משמשת בחצי כותל דחג"ת לא היה לה אלא ו"ק דגבורות, 
שהם דינין קשים, ועתה השיגה הג"ר דגבורות שהם בחינת יין 
המשמח. 
%break
%page 1841
ונבחן עתה שז"א לקח לו כותל שלם מחג"ת, ויש לו החסדים דג"ר 
דבינה בשלימות כמו או"א עלאין דע"ב. והנוקבא לקחה לעצמה כותל 
דנה"י בשלימות, ויש לה הארת חכמה כמו ישסו"ת דע"ב בעת שהם 
בקומה שוה עם או"א דע"ב. 
%break
וע"כ נשאר ז"א כולו חסד כמו או"א עלאין, ונוקבא כולה גבורה כמו 
ישסו"ת, דהיינו בגבורת המשמחות דבחינת ג"ר כנ"ל. וזה נבחן 
שננסרו זה מזה, כי עתה יש הפרש גדול בין ז"א אל נוקבא, כי ז"א כולו 
חסד, ונוקבא כולה גבורה. כמבואר. 
%break
וכבר נתבאר זה בחלקים הקודמים, ועי' לעיל דף תק"ד מאות כ"ז עד 
אות ל'. ובאו"פ שם בכל ההמשך. (אות ע"ו).
%break
%letter סח
סח) מהו כותל א' מחסדים.
%break
%letter סח
סח) עי' לעיל בתשובה ס"ז. שמקודם לכן בעת שהיו דבוקים אב"א, לא 
היה לז"א אלא חצי כותל מחסדים, שהם ו"ק הנבחן לחצי פרצוף, 
ועתה כשהשיג המוחין דע"ב, נשלם לו הכותל דחסדים דהיינו שהשיג 
הג"ר דחסדים בשוה לאו"א דע"ב. כנ"ל בתשובה הסמוכה. (אות ע"ו).
%break
%letter סט
סט) מהו כח גידול.
%break
%letter סט
סט) נודע, שבעת שהעליון משיג הג"ר דגדלות שלו ומעלה אח"פ שלו, 
נמצא גם התחתון שלו, שגו"ע שלו הם דבוקים באח"פ דעליון, מקבל 
גם הוא חלק מהזווג ההוא שהעליון מקבל בעלי עליון. למשל, בעת 
שז"א משיג הג"ר דנשמה בעליתו למ"ן לאו"א, 
%break
הנה גם גו"ע דנוקבא דבוקים באח"פ דז"א, וע"כ משגת ג"כ הנוקבא 
חלקה עם קומת נשמה שז"א מקבל בהתכללותו באו"א, שזה נבחן 
לבחינת מ"ן ראשונים של הנוקבא, כנ"ל בחלק ט'. אלא שאין הנוקבא 
יכולה לקבל את חלקה בהקומה שם באו"א, 
%break
כי הם בחינת עלי עליון שלה, ע"כ נוטל ז"א שם בפקדון את חלק 
הנוקבא בסוד הבכור נוטל פי שנים, ואח"כ כשיורד משם ובא למקומו, 
הוא מחזיר לנוקבא את חלק קומתה שקבל בעדה. עש"ה. 
%break
וזה נבחן, שבעת שאו"א גדלו את הז"א, דהיינו בעת שהשפיעו לו את 
הגדלות שלו, בעת ההיא נתנו בז"א גם כח גידול בשביל המלכות. (אות 
ב').
%break
%letter ע
ע) מהו כח זכר גמור.
%break
%letter ע
ע) המוחין דנסירה שהנוקבא מקבלת להשלמת פרצופה בקומה שוה 
עם ז"א מאחוריו, הם באים מאו"א דע"ב דמזלא, שממוחין אלו נותן 
לה האי רוחא דביאה קדמאה המתקן ליסוד שלה שיהיה ראוי להעלות 
מ"ן לג"ר דנשמות, כנודע. 
%break
והנה המוחין אלו הם בחינת חיה וקומת ע"ב דיודין, שלפי"ז היתה 
הנוקבא צריכה לקבל מהם קומת חיה בעת היותה באחור הז"א, 
אמנם אינו כן, כי טפת החיה אינה נשארת בה, 
%break
כי קומת חיה זו הוא "כח זכר גמור" כלומר, שהם קומת חיה השייך 
לז"א ולא לנוקבא, שהרי הם יצאו על המזלא, שהם בחינת גבורות 
זכרים, שאין לנוקבא שורש בהם, כי היא בחינת גבורות נקבות, 
%break
כלומר שהיא בחינת מלכות עצמה, ולא יסוד דמלכות, שהוא בחינת 
נוקבא הכלולה בדכר. אלא רק כדי להשלים בנין פרצופה, דהיינו 
להורדת ה"ת מעינים ולהעלות הכלים דאח"פ, היתה צריכה להכלל 
בבחינת הנוקבא שבגופו דז"א, 
%break
כדי שתוכל לקבל לשעתה המוחין דע"ב אלו, ואז אינה מקבלת רק 
בחינת ע"ב דס"ג מ"ה ב"ן, שהם בחינת רי"ו של קומת ע"ב זו, הנקרא 
חסדים זכרים דנר"ן שבו, המספיק להעלות הכלים דאח"פ, אבל ע"ב 
עצמו, שהוא קומת חיה אינה יכולה לקבל בעת הזאת, 
%break
כי צריכה מקודם להשלים הכלים של פרצוף שלה. ואחר שהשלימה 
הכלים שלה, היא חוזרת לעי"מ דפב"פ, ומקבלת המוחין דע"ב מראש 
הז"א המלובשים בנה"י דז"א, שהם ממלכות דאמא שאינה נכללת 
במזלא, שהם מוחין דנוקבא. 
%break
ובחינת ע"ב דיודין דמזלא, שהם כח זכר גמור, מקבל אז רק הז"א 
בלבדו, שהוא זכר, ואין לנוקבא חלק בהם. (אות ק"ה).
%break
%page 1842
%letter עא
עא) מהו כח נוקבא.
%break
%letter עא
עא) הנוקבא משורשה אין לה חלק כלל במוחין דע"ב, כי הם אינם 
יוצאים רק על המ"ן דמזלא, שהם בחינת צמצום א', שהם מורידים 
הה"ת מעינים לפה, כמו בצמצום א', כנודע. והם אינם בחינת מלכות, 
דצמצום א' ממש, 
%break
כי היא נגנזה ברדל"א אלא שהם בחינת יסוד דמלכות, שהוא בחינת 
בנימין הכלול ביוסף, כנודע. וא"כ הנוקבא, שאין לה חלק רק במלכות 
דאמא שהיא בחינת צמצום ב', ואין לה ממי לקבל בחינת הפה 
דצמצום א' שה"ת תרד מבחינת עינים שלה לפה. 
%break
וא"כ אין לה שום כח ג"ר. אכן ע"י המוחין דנסירה, שאז היא נכללת 
במלכות דז"א, ע"י התכללות הוד דא"א בנצח שבו, כנ"ל בתשובה ו', 
ואז היא מקבלת ליסוד שלה האי רוחא דביאה קדמאה, שהוא בחינת 
בנימין הנכלל ביוסף, שהוא בחינת מ"ן זכרים, 
%break
ואז היסוד דנוקבא קונה כח ג"ר גם ביסוד שלה, ונעשית כלי להמשכת 
ג"ר דנשמות, ובחינת כלי זו שהשיגה ע"י הארת האי רוחא שנקרא 
בנימין, נקרא אצלה בן אוני, כי און הוא בחי' כח הולדה, כי זולת האי 
רוחא לא היה בה כח הולדה לג"ר דנשמות, 
%break
וע"כ נבחן זה בה לבחינת "כח נוקבא" כלומר, כח נוקבא להולדת 
נשמות. עי' לעיל בתשובה י"ג וי"ז. (אות ק"ה).
%break
%letter עב
עב) מהי כלה ברשותא דחתן.
%break
%letter עב
עב) בעת עלית זו"ן למ"ן להיכל או"א כדי לקבל המוחין דנסירה בשביל 
הנוקבא, שהם המוחין דע"ב דמזלא, נבחנת הנוקבא אז בבחינת 
"כלה ברשותא דחתן" כי מוחין אלו הם בחינת מוחין זכרים, שאינם 
שייכים לנוקבא כלל, רק לז"א, כנ"ל בתשובה ע"א, 
%break
וכן מקום העליה של הנוקבא הוא בעלי עליון, שהוא דילוג מדרגה, כי 
הנוקבא היא תחתון לז"א וצריכה לקבל מז"א, שהוא העליון שלה, ולא 
מאו"א שהם רק בחינת עליון אל הז"א, ורשותא דחתן, שהוא הז"א, 
%break
ואין להכלה שהיא הנוקבא שום רשות שם. וע"כ היא נבחנת לכלה 
ברשותא דחתן. (אות קל"ו).
%break
%letter עג
עג) מהם כלים דחיצוניות.
%break
%letter עג
עג) עי' לעיל תשובה כ"א. (אות קפ"ב).
%break
%letter עד
עד) מהם כלים דפנימיות.
%break
%letter עד
עד) עי' לעיל בתשובה כ"א וכ"ב. (אות קפ"ב).
%break
%letter עה
עה) מהי כנסת ישראל. ומלכות.
%break
%letter עה
עה) הגוף החיצון דנוקבא, דהיינו בחינת הו"ק שבה, נקרא פרצוף 
המלכות. ופרצוף המוחין דנוקבא, דהיינו פרצוף הפנימי שבה, נקרא 
כנסת ישראל. כי היא מיוחסת לבחינת נוקבא לפרצוף המוחין דז"א 
הנקרא ישראל. וע"כ נקראת היא, כנסת ישראל (אות קע"ח).
%break
%letter עו
עו) מהו מ"ה הכולל.
%break
%letter עו
עו) עי' לעיל תשובה י"ד וט"ו. (אות קנח).
%break
%letter עז
עז) מהו מ"ה דמ"ה.
%break
%letter עז
עז) עי' לעיל תשובה י"ד וט"ז. (אות קנ"ב וקנ"ג).
%break
%letter עח
עח) מהו מ"ה דב"ן.
%break
%letter עח
עח) עי' לעיל תשובה ט"ו. (אות קנ"ב וקנ"ג).
%break
%letter עט
עט) מהם מוחין דז"א.
%break
%page 1843
%letter עט
עט) המוחין הנמשכים מאו"א דע"ב, המזדווגים על המ"ן דמזלין, הם 
נבחנים למוחין דזכר, שהוא ז"א, ואין לנוקבא חלק בהם, משום שמ"ן 
ההם הם מ"ן זכרים, מבחינת יסוד דמלכות, שפירושם, בחינת הנוקבא 
שהזכר נכלל בה. וע"כ הם שייכים רק לז"א שהוא זכר. 
%break
אבל הנוקבא מקבלת המוחין מז"א על מלכות דאמא שבראש הז"א, 
שהם מוחין דנקבה, כלומר, שיוצאים על בחי' הנוקביות של מלכות. 
כנ"ל בתשובה ז'. (אות קל"ו וקל"ח).
%break
%letter פ
פ) מהם מוחין דנוקבא.
%break
%letter פ
פ) עי' לעיל תשובה ע"ט (שם).
%break
%letter פא
פא) מהו מזלא שם ע"ב.
%break
%letter פא
פא) המוחין בקומת ע"ב שמקבלים או"א, אינם יוצאים אלא על המ"ן 
דדיקנא דא"א, שהם בחינת צמצום א', כנודע. וע"כ נקראים קומת ע"ב 
דאו"א, בשם "מזלא שם ע"ב". כלומר קומת ע"ב היוצא על המ"ן 
דמזלא. (אות קע"ח).
%break
%letter פב
פב) מהו מיעוט הירח.
%break
%letter פב
פב) הנה בפעם הראשונה כשנתקן פרצוף הנוקבא, שזה היה ביום ד' 
דימי בראשית, שאז עלו למ"ן להיכל או"א, וקבלו שם מוחין דע"ב 
דמזלא, שז"א נכלל באבא, ונוקבא נכללה באמא, היו אז, בסו"ה שני 
המאורות הגדולים, שהיו קומתם שוה זה לזה לגמרי, 
%break
כי הנוקבא קבלה למוחין דאמא, כמו הז"א למוחין דאבא, ונעשו שוין 
זל"ז כמו או"א עצמם. אמנם אחר שירדו משם ובאו למקומם, לא 
היתה הנוקבא יכולה לעמוד במוחין האלו שקבלה מנה"י דאמא 
למעלה, 
%break
משום שחכמה וחסד שבהם לקח הז"א, ולא קבלה מהם הנוקבא רק 
בחינת בינות וגבורות דאו"א, שהם בחינת חכמה בלי חסדים, כמו 
אמא דע"ב דמזלא עצמה, והנה אמא עצמה יכולה לעמוד במוחין 
ההם, 
%break
כי אור א"ס מתלבש באמא רק בחכמה לבדה, והיא אינה צריכה ללבוש 
של חסדים על אור החכמה. משא"כ הנוקבא אין אור החכמה יכול 
להתלבש בה בלי לבוש של חסדים, משום שזו"ן הם בעיקרם רק 
בחינת חסדים, ומחכמה אין בהם משורשם באו"י, 
%break
רק בחינת הארה תוך החסדים שלהם, ולפיכך בעת שהיא חסרה 
מחסדים גם אור החכמה אינו יכול להתלבש בה. 
%break
ולפיכך קטרגה הירח "אין שני מלכים יכולים להשתמש בכתר אחד" כי 
לא יכלה לעמוד במוחין הגדולים האלו השוין לע"ב של הז"א, משום 
החסרון של חסדים, כנ"ל. ואז נאמר לה "לכי ומעטי את עצמך". 
%break
דהיינו שתחזור לבחי' נקודה תחת היסוד דז"א, כדי שתקבל המוחין 
מזווג הנעשה בראש הז"א על המלכות דאמא, שמזווג הזה מקבלת 
החכמה ע"י התלבשות תוך החסדים ואז יכולה לעמוד באלו המוחין. 
כנ"ל בתשובה ז'. עש"ה. 
%break
וענין זה נקרא "מיעוט הירח" כי אחר שנגדלה בקומה שוה עם הז"א 
מאחוריו, חזרה ונתמעטה עד לנקודה שתחת היסוד דז"א. ותדע שזה 
הוא השורש, לכל המיעוטים שנעשה בהנוקבא אחר השלמת בנין 
פרצופה מאחורי הז"א. 
%break
כי כן הוא תמיד, כי אחר קבלתה לעי"מ דאחור, היא חוזרת לנקודה 
תחת היסוד דז"א, ומקבלת עי"מ דפב"פ. (אות י"ז).
%break
%letter פג
פג) מהן מ"ן דבינה בנוקבא.
%break
%letter פג
פג) כשהנוקבא עולה למ"ן עם הז"א לאו"א לקבל מוחין דנסירה, 
ומקבלת שם המוחין דע"ב דמזלא, שהם בחינת מ"ן זכרים, נבחן 
שהנוקבא משמשת עם המ"ן דנה"י דבינה, על ידי התכללותה בנה"י 
שלה, אבל הנוקבא עצמה אין לה בחינת מ"ן שם, 
%break
כי המ"ן ההם הם מצמצום א', ובחינת המלכות דצמצום א' שהיא 
בחינת מ"ן דנוקבא נגנזה ברדל"א, כנ"ל בתשובה ז'. אלא שהיא 
משמשת שם עם מ"ן שאינה מבחינתה, דהיינו במ"ן דמזל ונקה, 
שהיא המ"ן דאמא דע"ב, כנודע. (אות קל"ח).
%break
%page 1844
פג/ב) מהן מ"ן זכרים.
%break
פג/ב) המ"ן דמזלא נבחן למ"ן זכרים, בהיותם רק בחי' יסוד דמלכות, 
ולא בחינת מלכות עצמה שהיא נקבה.
%break
%letter פד
פד) מהן מ"ן דנוקבא פב"פ.
%break
%letter פד
פד) המ"ן דנוקבא בעת היותה פב"פ, הם מבחינת מלכות דאמא 
שאינה נכללת במוחין דז"א הנמשך ממזלא. כנ"ל בתשובה ז'. (אות 
קל"ח).
%break
%letter פה
פה) מהם משה וישראל.
%break
%letter פה
פה) עי' לעיל אות ס"ד. (אות קע"ז).
%break
%letter פו
פו) מהו נו"ה א' הם באחור.
%break
%letter פו
פו) מדת הנצח היא, שהוא בחי' הנושא להארת חכמה, ומדת ההוד 
היא, שהוא בחינת הנושא למסך שעליו נעשה הזווג דהכאה. כי 
מבחינת בנין הפרצוף נבחן הנצח לבחינת הז"א, בדומה לעטרא 
דחסד שבמוחין, שהוא בחינת הז"א והנושא להארת חכמה. 
%break
וההוד דומה לעטרא דגבורה, שהיא בהמוחין בחינת הנושא להמסכים. 
כנ"ל בתשובה ו' ע"ש. ולפיכך, "נו"ה אחד הוא בבחינת האחור" כי 
בהיות הזו"ן אב"א, הם ו"ק בלי ראש, ואין שם בחינת הארת חכמה 
כלל, א"כ אין מדתו של הנצח מגולה כלל, והוא נכלל בהוד. 
%break
אלא בבואם של החסדים, שהם המוחין דג"ר דזו"ן, אז הנו"ה הם 
נפרדים, כי הנצח נעשה הנושא להארת חכמה והוד לבחינת האו"ח. 
(אות ע"ה).
%break
%letter פז
פז) מהו נו"ה הם א' בראש הנוקבא.
%break
%letter פז
פז) בעת שהנוקבא מלבשת למחזה ולמטה דז"א אב"א, נמצאים נו"ה 
דז"א שהם אחד, כי אין בחינת הארת חכמה מגולה בנצח, ונצח כלול 
במדת ההוד, שהוא בחינת או"ח, כנ"ל בתשובה פ"ו ע"ש. 
%break
ונבחן שנו"ה דז"א הם א' בראש הנוקבא המלבשת על נה"י דז"א 
מאחוריו, כלומר שאין ביניהם שום הפרש, ושניהם הם בחינת נוקבא, 
ובחינת הוד. (אות ע"ה).
%break
%letter פח
פח) מהו נו"ה נעשין א' בנוקבא.
%break
%letter פח
פח) אפילו בעת הגדלות שאז כבר נפרדו הנו"ה זה מזה בז"א, כנ"ל 
בתשובה פ"ו. מ"מ נבחן שבראש הנוקבא, ששם מתלבשים הנה"י 
דז"א, נעשים בה הנו"ה למחוברים זה בזה. וזהו מטעם אחר. כי 
נתבאר לעיל שב' עטרין שהם ת"ת ויסוד, יש להם יחס שוה לנו"ה. 
%break
כנ"ל בתשובה פ"ו. ובתשובה ו' עש"ה. ונתבאר לעיל בחלק י"ג 
שבבחינת מקיפים הם ד' מוחין חו"ב חו"ג, אבל בבחינת פנימים, 
כשהם מתלבשים בראש הז"א מתחברים ב' העטרין חו"ג לבחינה 
אחת, למוח הדעת בסוד ש' של ג' ראשים.
%break
וכן כאן בענין התלבשות המוחין דנוקבא שבנה"י דז"א בראש הנוקבא, 
יש ג"כ ההבחן הזה. כי רק בנה"י דז"א, ששם המוחין בבחינת מקיפים 
להנוקבא, הנקרא בחינה ד'. (כנ"ל דף א' תקצ"ח אות קפ"ב) נבחנים 
שם ב' העטרין לנפרדין זה מזה, 
%break
ונמצא גם נו"ה נפרדים כמוהם, כי הנצח הוא הנושא להארת חכמה, 
וההוד לבחי' המסכים. משא"כ בראש הנוקבא נעשו נו"ה למחוברים, 
כי שם הוא בחינה ה' של המוחין, ששם מתחברים ב' עטרין לאחד, 
%break
שפירושו, שאין העטרא דחסד מאירה כבחינת עצמה אלא שמצטמצם 
לבחינת עטרא דגבורה, כנ"ל דף א' תק"ע ד"ה והבן עש"ה. כן 
מצטמצם מדת הנצח שאינו מאיר בגלוי כמדת עצמו אלא כמדת ההוד. 
וע"כ הם מתחברים לבחינת ראשה. (אות ע"ו).
%break
%letter פט
פט) מהי נוקבא לעולם היא אחור דז"א.
%break
%letter פט
פט) כל תחתון נבחן לאחורים דעליון, משום שאינו מקבל מפנים דעליון 
אלא מבחי' אחורים שלו, כמ"ש בחלקים הקודמים. וע"כ הנוקבא 
שהיא תחתון לז"א היא נבחנת תמיד לאחורים שלו. (אות ע"ו).
%break
%page 1845
%letter צ
צ) מהי נוקבא בתכלית גידולה.
%break
%letter צ
צ) תכלית הגידול של הנוקבא היא הבחינה ז' שמשתמשת עמו פב"פ 
בכתר אחד. שזה לא יהיה עד לע"ל. כמ"ש לעיל בתשובה ו' עש"ה. 
(אות ה' וו').
%break
%letter צא
צא) מהי נוקבא בתכלית מיעוטה.
%break
%letter צא
צא) תכלית המיעוט של הנוקבא היא בחינת נקודה תחת היסוד דז"א, 
מבחינת האורות. ונקודה שתחת החזה דז"א מבחינת הכלים, כי 
נקודה זו היא המלכות דכלים דפנים דנקודים, שאחר שנתקנו באצילות 
אין נוהג בהם שום מיעוט עוד. עי' לעיל בתשובה י"א. (ה' ו').
%break
%letter צב
צב) מהם נייחין ברישא ותקיפין בסיפא.
%break
%letter צב
צב) הבחן זה דנייחין ברישא ותקיפין בסיפא, יש בין בז"א ובין בנוקבא 
אלא מבחינות מיוחדות. וכן נבחנים בהבחן הפוך, דתקיפין ברישא 
ונייחין בסיפא, וגם זה בין בז"א ובין בנוקבא והוא, כי יש בז"א ב' מיני 
מוחין: 
%break
א' הם מוחין דעצמו, שהם מגבורות זכרים, הנמשכים מצמצום א'. וכן 
יש בו המוחין בשביל הנוקבא, שהם מתלבשים בנה"י שלו, הנעשים 
מוחין לנוקבא. ובמוחין דעצמו נמצא שהדינין דז"א נייחין ברישא, כי יש 
שם זווג על העטרא דגבורה שלו, והיא נמתקת. 
%break
אבל בסיפא, דהיינו בנה"י שלו הם תקיפין, כי אין שם זווג, כי כל נה"י 
הם ע"ס דסיום, ששם תקפם של הדינין המסיימים אל הפרצוף. 
ומבחינת המוחין דנוקבא שיש בו, כדי להשפיע לנוקבא שלו, יש הבחן 
הפוך, 
%break
כי הם תקיפין ברישא, כי במקום יציאתם של המוחין דנוקבא בראש 
הז"א נמצאים מתחברים המלכות דאמא עם העטרא דגבורה של 
הז"א כדי להוציא קומת המוחין של הנוקבא, וע"כ שולטים שם גם 
בהמוחין דנוקבא בחינת הדינין דצמצום א' שבעטרא דגבורה, 
%break
שהם תקיפין, כנודע שמלכות דצמצום א' היא מדת הדין שאין העולם 
יכול להתקיים בה בלי שיתוף דמדת הרחמים שהוא צמצום ב'. אבל 
בסיפא, דהיינו בנה"י דז"א הבאים בהתלבשות במוחין דנוקבא, 
%break
שנמצא שם רק בחינת מלכות דאמא, שהיא מצמצום ב', ובחינת שורש 
הדינין, שהוא העטרא דגבורה של הז"א, נשארת בז"א עצמו, כנודע. 
הרי שם נייחין בסיפא, דהיינו בנה"י שנעשו מוחין לנוקבא, 
%break
שה"ס התלבשות החמה בנרתיקה כי כבר אין שם אלא בחינת דינא 
רפיא בלבד, שהוא בחינת מלכות דצמצום ב', שהוא מדת הרחמים, 
כנודע. 
%break
הרי שמבחינת מוחין שלו עצמו, נבחן לנייחין ברישא ותקיפין בסיפא. 
ומבחינת מוחין דנוקבא הנמצאים בו, נבחן לתקיפין ברישא ונייחין 
בסיפא.
%break
וכן בנוקבא יש ב' הבחנות ההפוכות הנ"ל, בב' בחינות מיוחדות שבה: 
א' מצד לקיחת הדינין מז"א. וב' בבחינת הדינין בעצמם. כי מצד 
לקיחת הדינין יש הבחן, שתקיפים ברישא, דהיינו בהתחלה, מטרם 
שנגמר המיתוק שבהם ממוחין דז"א, אז הם תקיפים, 
%break
כי הגם שהם בחינת דינא רפיא מצמצום ב', עכ"ז מטרם שקבלו 
בחינת הג"ר ממוחין דז"א, הם בחי' דינין קשים, אמנם בסיפא, דהיינו 
אחר שנגמרה קבלת הדינין ממנו, מקבלת ממנו ה"ג דגדלות, בבחינת 
מוחין ונעשין הדינין נייחין, בסוד יין המשמח. 
%break
הרי שמבחינת לקיחת הדינין מז"א נמצאים תקיפין ברישא ונייחין 
בסיפא. והבחן ב' הוא מבחי' הדינין בעצמם, וכאן הוא בהיפך, שהם 
נייחין ברישא, דהיינו במוחין שלה, ששם הם המוחין דנה"י דז"א והם 
מקבלים שם קומת ג"ר. 
%break
%page 1846
אבל בסיפא, דהיינו בבחי' הע"ס דסיום שלה הנקרא נה"י, הם 
תקיפים, כי שם מראים תוקפם כדי לסיים הפרצוף שלה, וכל בחינת 
עולם האצילות מסתיים עם הנה"י שלה, הרי שהם קשים בסיפא. 
%break
משא"כ נה"י דז"א, אינם קשים בסיפא. ואדרבה הם נייחין כי נעשו 
לבחי' מוחין בראש הנוקבא. כנ"ל. (אות ל'. ואות קי"ג וקי"ד).
%break
%letter צג
צג) מהם נר"ן דחסדים זכרים.
%break
%letter צג
צג) עי' לעיל תשובה ס'.
%break
%letter צד
צד) מהם נשיקין.
%break
%letter צד
צד) זווג ב' פרצופים הפנימים דז"א ודנוקביה, הנקראים קול ודיבור, 
הוא נבחן לזווג דנשיקין שבהם. (אות קע"ח).
%break
%letter צה
צה) מהי סגירת עינים בעפעפים.
%break
%letter צה
צה) בעת שז"א עולה לאו"א בסוד מ"ן, הוא נשאר אז במקומו עצמו, 
בבחי' ו"ק בלי ראש, הנבחן לשינה, שהוא דומה לישן, שהמוחין 
נסתלקו ממנו. וכלפי הסתלקות השפעתו אז מן הנוקבא הוא נבחן, 
שסגר עיניו בעפעפיו מבלי להסתכל אל הנוקבא, 
%break
שכל הסתכלות עליון לתחתון, פירושו השפעת המוחין הנמשכים 
מעינים שהם חכמה דעליון. ובעת הסתלקות המוחין דעליון, נבחן 
שנעשה בחינת מסך בעליון גופיה, הנבחן לעפעפים, שמסך הזה מונע 
ממנו ההשפעה אל התחתון. 
%break
ולפי שאינו מסך מוחלט, אלא רק בעת העלאת מ"ן, ע"כ מדומה 
לעפעפים, דהיינו בבחינת סגירה ופתיחה, שבעת עליתו למ"ן הוא 
סוגר הארת העינים, ובעת חזרתו למטה הוא חוזר ופותח אותם. (אות 
צ"ג).
%break
%letter צו
צו) מהו ע"ב אמיתי.
%break
%letter צו
צו) קומת ע"ב המושפעה אל הנוקבא בעת היותה בזווג פב"פ עם 
הז"א, הוא נבחן לע"ב אמיתי, כלומר לבחינת מוחין דחיה שהם מוחין 
דהולדה. אבל בחינת ע"ב דס"ג מ"ה ב"ן, שהיא מקבלת בעת היותה 
באחור הז"א, 
%break
כדי להשלים הכלים שלה, הוא נבחן לע"ב שאינם אלא בחינת נר"ן 
דע"ב, ולא ע"ב ממש. כי מטרם שנשלמו הבלים שלה בקומה שלימה, 
אינה יכולה לקבל בחינת מוחין גמורים. (אות ק"ד).
%break
%letter צז
צז) מהו ע"ב בזווג שאינו גמור.
%break
%letter צז
צז) עי' לעיל בתשובה נ'. (אות ק"ה ובאו"פ בד"ה הרי"ו).
%break
%letter צח
צח) מהו ע"ב בזווג גמור.
%break
%letter צח
צח) עי' לעיל בתשובה נ'.
%break
%letter צט
צט) מהו ע"ב דיודין.
%break
%letter צט
צט) המוחין דחיה הראוים להולדה, הם נקראים ע"ב דיודין, כלומר 
הוי"ה במילוי יודין. (אות ק"ד).
%break
%letter ק
ק) ע"ב, דס"ג מ"ה ב"ן.
%break
%letter ק
ק) עי' לעיל בתשובה ס'. (אות ק"ג).
%break
%letter קא
קא) מהם עי"מ דחיצונית ז"א.
%break
%letter קא
קא) עי' לעיל בתשובה כ"א. (אות קפ"ז).
%break
%letter קב
קב) מהם עי"מ דפנימיות ז"א.
%break
%letter קב
קב) עי' לעיל בתשובה כ"א. (אות קפ"ז).
%break
%letter קג
קג) מהו עיבור ג' דפנימיות.
%break
%letter קג
קג) עי' לעיל בתשובה י'. (אות קצ"ח).
%break
%letter קד
קד) מהם פו"א דאותיות.
%break
%page 1847
%letter קד
קד) עי' לעיל בתשובה ב'. (אות קמ"ז).
%break
%letter קה
קה) מהם פו"א דב"ן דב"ן.
%break
%letter קה
קה) הנה אחר נסירה, נבחן הז"א שכולו מ"ה, דהיינו מ"ה דמ"ה ומ"ה 
דב"ן, שפירושם, חכמה וחסד דאבא וחכמה דחסד דאמא, ומבחינת 
השמות הם ד' הבחינות שבאותיות דהוי"ה דמ"ה שהם: כתר, חכמה, 
בינה, וז"א, הנ"ל בתשובה ב'. 
%break
והנוקבא כולה ב"ן, דהיינו בינה וגבורה דאבא, ובינה וגבורה דאמא, 
הנקרא ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן, והם רק המספר והגימטריא של ד' 
הבחינות שבהוי"ה דמ"ה, כנ"ל בתשובה ב'.
%break
ונתבאר, שבחינת האותיות דד' בחינות שבהוי"ה דמ"ה, הם בחינת 
מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן, שהם חכמה וחסד דאו"א. ובחינת המספרים 
של ד' הבחינות דהוי"ה דמ"ה, הם ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן, 
%break
שהם הבינות וגבורות דאבא ודאמא ונתבאר לעיל שבד' בחינות אלו 
כח"ב ז"א דהוי"ה דמ"ה, הן בבחינות האותיות שבהם, והן בבחינות 
המספרים שבהם, יש בהם בחינות פנים, 
%break
שהם: היושר של הוי"ה פשוטה לכתר דפנים, ועשר האותיות דהוי"ה 
דמ"ה לחכמה דפנים, וכו', שהם הט"ס דפנים דז"א. וכן הגימטריא של 
ד' הבחינות אלו הם הט"ס דפנים דנוקבא. ועד"ז יש אלו ד' הבחינות 
כח"ב ז"א, בבחינות אחורים, 
%break
שהם הריבוע של ד' הבחינות השמות, שריבוע דהוי"ה פשוטה היא 
אחורים דכתר, וריבוע דעשר האותיות דהוי"ה דמ"ה, הוא האחורים 
דחכמה. וכו'. 
%break
וכן הגימטריא של הוי"ה פשוטה בריבוע, הוא אחורים דכתר דנוקבא, 
והגימטריא עשר אותיות הוי"ה דמ"ה בריבוע, הוא אחורים דחכמה 
דנוקבא. וכו' עש"ה.
%break
ונמצא, שבעת הנסירה, שהמוחין הם בבחינת האחור דז"א, כי עוד לא 
נגדלה הנוקבא עמו בקומה שוה אלא רק מאחוריו, נבחן ט"ס של 
הז"א, שהם ד' הבחינות שמות הנ"ל בריבוע, והיינו רק מבחי' 
האותיות דד' בחי' שמות הנ"ל בריבוע. 
%break
והם אחורים דמ"ה דמ"ה, ומ"ה דב"ן. והגימטריא של ד' הבחינות 
שמות הנ"ל בריבוע, הם הט"ס דאחור דנוקבא, שהם ב"ן דמ"ה וב"ן 
דב"ן בבחינת האחורים שלהם. באופן שהאחור דמ"ה דמ"ה ומ"ה 
דב"ן הוא ט"ס דז"א, והאחור דב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן הם ט"ס דנוקבא.
%break
ואח"כ חוזרת הנוקבא לנקודה תחת היסוד ומקבלת עי"מ דפב"פ עם 
הז"א, ונמצא, שט"ס דפנים שהשיג הז"א הם הפנים דמ"ה דמ"ה 
והפנים דמ"ה דב"ן, שהם בחינת ד' השמות הנ"ל, בבחינות היושר 
שבהם ובבחינות האותיות שבהם. 
%break
והנוקבא השיגה ג"כ ט"ס דפנים, שהם הפנים דב"ן דמ"ה והפנים 
דב"ן דב"ן, שהם המספרים של האותיות שבד' בחינות השמות ביושר 
שלהם.
%break
ונמצא עתה, שיש לז"א פו"א דמ"ה דמ"ה, ופו"א דמ"ה דב"ן, שהם 
בחינות האותיות דד' בחינות השמות הנ"ל, הן בבחינת היושר שבהם 
שהם הפנים דמ"ה דמ"ה ופנים דמ"ה דב"ן. 
%break
והן בבחינת הריבוע שלהם, שהם הריבוע שלהם, והם אחור דמ"ה 
דמ"ה ואחור דמ"ה דב"ן.
%break
וכן יש עתה לנוקבא פו"א דב"ן דמ"ה, ופו"א דב"ן דב"ן, שהם 
המספרים של ד' הבחינות שמות הנ"ל, הן ביושר והן בריבוע, כנ"ל. 
שהמספרים דיושר הם ט"ס דפנים דב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן, והמספרים 
דריבוע, הם ט"ס דאחור דב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן.
%break
ונמצא, שהפנים ואחור דמ"ה דמ"ה, הם פו"א דחכמה וחסד דאבא. 
ופו"א דמ"ה דב"ן, הם חכמה וחסד דאמא. והם שניהם פו"א דט"ס 
דז"א. ופו"א דב"ן דב"ן, הם בינה וגבורה דאמא. 
%break
ופו"א דב"ן דמ"ה, הם בינה וגבורה דאבא. והם שניהם פו"א דט"ס 
דנוקבא. (אות קנ"ג וקנ"ד).
%break
%letter קו
קו) מהם פו"א דב"ן דמ"ה.
%break
%letter קו
קו) עי' לעיל בתשובה ק"ה.
%break
%page 1848
%letter קז
קז) מהם פו"א דמ"ה דב"ן.
%break
%letter קז
קז) עי' לעיל בתשובה ק"ה.
%break
%letter קח
קח) מהם פו"א דמ"ה דמ"ה.
%break
%letter קח
קח) עי' בתשובה ק"ה.
%break
%letter קט
קט) מהם פו"א דמספר.
%break
%letter קט
קט) עי' בתשובה ק"ה.
%break
%letter קי
קי) מהם פו"א דאותיות.
%break
%letter קי
קי) עי' בתשובה ק"ה.
%break
%letter קיא
קיא) מהם פו"א דנקודת המלכות.
%break
%letter קיא
קיא) עי' בתשובה י"א.
%break
%letter קיב
קיב) מהן פנים דאותיות.
%break
%letter קיב
קיב) עי' בתשובה ק"ה.
%break
%letter קיג
קיג) מהן פנים דמספר.
%break
%letter קיג
קיג) עי' בתשובה ק"ה.
%break
%letter קיד
קיד) מהי פנימיות ז"א.
%break
%letter קיד
קיד) עי' בתשובה כ"א.
%break
%letter קטו
קטו) מהי פנימיות נה"י דאמא.
%break
%letter קטו
קטו) עי' בתשובה נ"ז.
%break
%letter קטז
קטז) מהו פרצוף פנימי דאו"א.
%break
%letter קטז
קטז) הוא ע"ב דאו"א. ועי' תשובה נ"ה.
%break
%letter קיז
קיז) מהו פרצוף תחתון חצי העליון.
%break
%letter קיז
קיז) שורש דבר זה הוא בנקודים, שבעת שעלתה ה"ת לעינים, נחלקה 
משום זה כל מדרגה לשנים. כי ה"ת עלתה בעינים שהוא חכמה, 
ונסתיימה שם המדרגה בסבתה, ויצאו אח"פ לחוץ ונעשו למדרגה 
תחתונה, כמ"ש הרב לעיל, דף תל"ב אות מ"ד, 
%break
שנעשה בעינים בחינת ה' אחרונה, ויה"ו באח"פ. ע"ש. דהיינו שאח"פ 
קבלו מדרגה תחתונה ביה"ו. כמ"ש שם. ונודע שגם ה"פ אצילות כולם 
נתקנו בבחי' המלכות דצמצום ב', כנ"ל בחלק י"ג. ע"כ נבחן שכל 
תחתון הוא חצי פרצוף של העליון, 
%break
דהיינו בחינת אח"פ שלו, כי אח"פ דעליון נמצאים תמיד בג"ע דתחתון. 
ולולא ידיעה זו על בוריה אין הבנה בדרושי הרב באבי"ע, אף במלה 
אחת. ולפיכך הוא מזהיר על זה ואומר "וזה כלל גדול שתבין בו הכל" 
(אות ס"א).
%break
%letter קיח
קיח) מהו קול.
%break
%letter קיח
קיח) עי' לעיל בתשובה צ"ד. (אות קפ"ב).
%break
%letter קיט
קיט) מהי קטנות.
%break
%letter קיט
קיט) ב' הפרצופים עיבור יניקה דכל פרצוף, נקראים בשם קטנות. על 
שם שהוא חסר פרצוף המוחין, שהוא בחינת הראש דכל פרצוף. (אות 
ס').
%break
%letter קכ
קכ) מהו קטרוג הירח.
%break
%letter קכ
קכ) עי' לעיל תשובה פ"ב. (אות ה').
%break
%letter קכא
קכא) מהו קיצה משנתו.
%break
%letter קכא
קכא) כשז"א עולה למ"ן לאו"א, הנה אז עלו שם כל בחינת המוחין שלו, 
הן פרצוף הפנימי, והן המוחין דו"ק ולא נשאר למטה אלא בבחינת ו"ק 
דרוח בלבד, ונבחן בשביל זה בסוד תרדמה ושינה, בדומה לאדם ישן 
שנסתלקו מוחותיו. 
%break
%page 1849
ואחר שקבל המוחין שם באו"א, הוא יורד למקומו, והמוחין מתלבשים 
בו, והתלבשות המוחין בו, נק' בשם קיצה משנתו. (אות קכ"ז).
%break
%letter קכב
קכב) מהו רוחא ברוחא.
%break
%letter קכב
קכב) זווג דנשיקין נקרא זווג רוחא ברוחא, וזהו בערך פרצוף חיצון 
דחג"ת. כלומר, כי הם נבחנים לבחי' רוחא ברוחא, אע"פ שהם באמת 
ג"ר, אלא משום ששורש הג"ר דז"א הוא מכח החג"ת שנעשו לחב"ד, 
ע"כ נבחן זווג דג"ר בשם רוח, על שם שורשו. (אות קע"ח).
%break
%letter קכג
קכג) מהו רוחא דשדי בה בעלה.
%break
%letter קכג
קכג) עי' לעיל בתשובה י"ג. וי"ז. וס'. (אות ק"ג).
%break
%letter קכד
קכד) מהם רי"ו אב"א.
%break
%letter קכד
קכד) בחינת הרוחא דשדי בה בעלה בביאה קדמאה, הוא אינו בחינת 
ע"ב אמיתי אלא ע"ב דס"ג מ"ה וב"ן, שהם ג' ע"ב שבגימטריא רי"ו, 
ולפי שהוא בא ממוחין דע"ב דמזלא שהנוקבא מקבלתם בהיותה 
באחור הז"א, 
%break
ע"כ הוא נקרא רי"ו אב"א. עי' לעיל בתשובה ס'. ותשובה ע'. (אות 
ק"ג).
%break
%letter קכה
קכה) מהי רשותא דחתן.
%break
%letter קכה
קכה) עי' לעיל בתשובה ע"ב. (אות קל"ו).
%break
%letter קכו
קכו) מהו תיקון מלכות שלא ע"י ז"א.
%break
%letter קכו
קכו) המוחין דנוקבא הם בחינת תולדה ממוחין דז"א, ע"י זווג מיוחד 
שנעשה בראש הז"א על מלכות דאמא שאינה בכלל המוחין דמזלא של 
הז"א. והמוחין ההם מתלבשים בנה"י דז"א שנעשו למוחין בראש 
הנוקבא. 
%break
אמנם לשם בנין פרצופה היא צריכה לקבל ממוחין דמזלא, הנמשכים 
מאו"א עלאין, אשר מקבלתם בנה"י דאמא עצמם, ולא בנה"י דז"א, 
וזה נקרא תיקון המלכות שלא ע"י ז"א. עי' היטב לעיל בתשובה ו' 
ובתשובה ז'. (אות קע"ד).
%break
%letter קכז
קכז) מהי תכלית הגידול של הנוקבא.
%break
%letter קכז
קכז) עי' לעיל בתשובה צ'. (אות ה').
%break
%letter קכח
קכח) מהי תכלית המיעוט של הנוקבא.
%break
%letter קכח
קכח) עי' לעיל בתשובה צ"א. (אות ה').
%break
%letter קכט
קכט) מהם תקיפין ברישא ונייחין בסייפא.
%break
%letter קכט
קכט) עי' לעיל בתשובה צ"ב. (אות ל' ואות קי"ג וקי"ד).
%break
%letter קל
קל) מהי תרדמה.
%break
%letter קל
קל) העלית מ"ן דז"א לאו"א, נבחן לז"א במקומו, שהוא בסוד תרדמה, 
שפירושו, הסתלקות המוחין בדומה לאדם בשעת שינה. עי' לעיל 
בתשובה קכ"א. (אות צ"ג).
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%page 1857
%letter קלא
קלא) למה אין גידול למלכות אלא באמצעית ז"א.
%break
%letter קלא
קלא) כל מדרגה אינה מקבלת רק מהעליון הסמוך לו, וז"א הוא העליון 
של המלכות, ע"כ אינה יכולה לקבל דבר אלא מז"א. (אות ב').
%break
%letter קלב
קלב) למה מטרם גידול המלכות נמצאים ט"ר כלולים בז"א.
%break
%letter קלב
קלב) בעיבור דגדלות הז"א, שמעלה אח"פ שלו עמו לאו"א, גם בחינת 
גו"ע דמלכות דבוקה באח"פ דז"א, שהיא נבחנת למ"ן ראשונים שלה, 
וע"כ יוצאים אז בעיבור הזה ב' קומות של ע"ס: א' על המ"ן שלו וב' על 
המ"ן דנוקבא. 
%break
וכיון שאין הנוקבא ראויה שם לקבל קומת ע"ס שלה להיותם בעלי 
עליון, ע"כ מקבל הז"א קומתה בפקדון, בסוד הבכור נוטל פי שנים. 
ואח"ז כשז"א יורד משם ובא למקומו, הוא מחזיר לה קומת הע"ס 
שקבל בעדה, לאט לאט על דרך המדרגה כנודע.
%break
ונמצא כל עוד שלא קבלה המלכות מז"א הפקדון שלה, הרי קומת 
הע"ס שלה עדיין כלולים בז"א. הרי שמטרם גידול המלכות נמצאים 
הט"ס שלה כלולים בז"א. (אות ג).
%break
%letter קלג
קלג) למה תכלית המיעוט של המלכות, אינו פחות מנקודה תחת יסוד 
הז"א.
%break
%letter קלג
קלג) בשבירת הכלים דנקודים, נבחנים שם כלים דפנים וכלים דאחור, 
כי ז' המלכים שיצאו בקטנות נקודים ע"י הסתכלות עינים באח"פ, 
שהם הכלים חב"ד חג"ת עד החזה, שמיחס האורות הם נבחנים 
לחג"ת נה"י, הם נבחנים לכלים דפנים, ונבחנים לעיקר עצמותם שם, 
%break
כי הם כולם יצאו למעלה מפרסא, והם אצילות משורשם. ובחינת 
הכלים שמחזה ולמטה שבעת קטנות לא קבלו שום אור כי מסבת ה"ת 
בעינים יצאו לבר מאצילות ונתמעטו לבי"ע שמתחת הפרסא, 
%break
אלא רק בעת גדלות דנקודים, ע"י המ"ן דו' ונקודה דיסוד א"ק באו"א 
דנקודים, חזרו ונתחברו לז' המלכים, וע"כ נתפשטו ז' המלכים שם גם 
בבי"ע עד נקודה דעוה"ז, כמ"ש בחלק ז'. הם נקראים כלים דאחורים 
דנקודים.
%break
וההבחן ביניהם עצום מאד, כי הכלים דפנים הם משורשם בחינת 
אצילות גמור, כנ"ל, וע"כ לא היו צריכים להשבר כלל וכל שבירתם 
היתה מחמת שנתחברו בעת הגדלות עם הכלים דאחורים לפרצוף 
אחד, שהכלים האלו כבר נתמעטו לבחינת בי"ע, 
%break
ע"כ נשברו גם הכלים דפנים, כמ"ש שם. ולפיכך לעת תיקון בעולם 
אצילות, אחר שהכלים דפנים חזרו ונתבררו פעם מעירובם עם הכלים 
דאחורים, ועלו ונתקנו באצילות כמקודם לכן, בעת קטנות נקודים, הרי 
לא יארע בהם שום מיעוט עוד, 
%break
כי ענין זה שהיה בנקודים, דהיינו מה שנתבטל הפרסא שתחת 
האצילות, וז' המלכים נתפשטו לבי"ע, לא יארע עוד באצילות, כי כאן 
נתקן הפרסא באופן קבוע שלא תתבטל אפילו בעת ביאת המוחין 
דגדלות. כנודע. וע"כ הם נשארים באצילות בקביעות. 
%break
והם קומת חג"ת נה"י דז"א, שאין בהם מיעוט לעולם. ובחינת הנקודה 
שתחת היסוד דז"א שהיא בחינת הנוקבא דז"א, שגם בה לא יארע 
מיעוט לעולם, כי גם היא בחינת נקודה דפנים, כלומר המלכות של 
הכלים דפנים. וע"כ נשמר שורשה זה בז"א לעולם. 
%break
ונודע, שמיחס הכלים, נבחנת נקודה זו, שהיא תחת החזה דז"א, 
משום שמיחס הכלים נבחן הו"ק שהם חב"ד חג"ת עד החזה, ונקודת 
החזה היא שורש הנוקבא. אלא מיחס האורות שהו"ק נבחנים לחג"ת 
נה"י, נבחנת הנקודה, שהיא תחת היסוד (אות ה').
%break
%letter קלד
קלד) מתי יהיה ששניהם ישתמשו בכתר א', שהוא תכלית הגידול שלה.
%break
%page 1858
%letter קלד
קלד) אי אפשר ששניהם ישתמשו בכתר אחד פב"פ, אלא אם כן 
שתתגלה המלכות דצמצום א' הגנוזה ברדל"א, שהיא המ"ן דנוקבא 
מצמצום א', הראויה לזווג פב"פ עם הז"א בקומה שוה, אבל מקודם 
לכן, אין מגולה ברדל"א אלא בחינת יסוד דמלכות דצמצום א', 
%break
שהם מספיקים למוחין דזכר שהוא ז"א, שאינו צריך אלא למ"ן זכרים, 
דהיינו בחינת נוקבא הכלולה בדכר, הנקרא בחי' בנימין הכלול ביוסף. 
משא"כ הנוקבא צריכה למ"ן דנוקבא אמיתים, שהם רק בחינת מלכות 
בלבדה, ואין בחינת מלכות באצילות אלא רק מצמצום ב' בלבד, 
%break
הנקראת מלכות דאמא, שמבחינה זו אין זווג דגדלות, אלא רק מבחינת 
התכללות עם העטרא דגבורה דז"א, יש גם במלכות זו בחינת זווג 
דגדלות, וכיון שג"ר דנוקבא אינם מחמת עצמה, אלא מחמת 
התכללותה בעטרא דגבורה דז"א, 
%break
כבר היא נבחנת לקטנה ממנו, כי היא צריכה אליו לבחינת התכללות, 
וע"כ היא קטנה ממנו. הרי שלא יצוייר זווג דגדלות פב"פ בכתר א', 
אלא שתהיה לה מ"ן דצמצום א', שעליהם יוצאים מוחין דג"ר, 
%break
וזה לא יהיה בבחינת מ"ן נקבות השייכים אל הנוקבא, כי היא נגנזה 
ברדל"א ולא תתגלה רק לעתיד, בסוד ראש פנה. כנודע (אות ה').
%break
%letter קלה
קלה) מה הפירוש אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד.
%break
%letter קלה
קלה) הבחי' העליונה של קומת המוחין נקראת כתר, והיא תלויה 
בהבחינה התחתונה של עביות הכלים, שהוא המסך, באופן, שאם ב' 
מדרגות יש להם מדת מ"ן א', הרי הכתר שלהם ג"כ א', כנ"ל בחלקים 
הקודמים. 
%break
ונודע, שהגדלות של הנוקבא בכל האחור דז"א עד הכתר שלו, שהיה 
ביום ד' דמעשה בראשית, נעשה ע"י התכללות הוד דא"א בהנצח שלו, 
שע"י זה קבלה הנוקבא מדתה של הנוקבא דגופו דז"א, שהיא נעשתה 
לבחי' מלכות דנצח כמוהו. כנ"ל בתשובה ו'. ע"ש. 
%break
ולפיכך נעשה הנוקבא ראויה להשתמש באותו המ"ן זכרים של הז"א, 
בדומה להנוקבא שבגופו דז"א, וע"כ יכלה לקבל הבינות וגבורות 
דאו"א דע"ב דמזלא כמוה, שהם בקומה שוה עם החכמה וחסדים 
דאו"א דע"ב דמזלא. 
%break
שבזה נמצאת הנוקבא עם הז"א בכתר א' ממש, כי מאחר שהמ"ן 
שלהם הם בחי' אחת, דהיינו מלכות דנצח, שהיא בחינת המ"ן זכרים 
הנמשכים ממזל ונקה, הרי הכרח הוא, שגם הכתר שלהם אחד הוא, 
דהיינו הבחינה העליונה שבמוחין, שהוא הגובה של המוחין, כנ"ל. 
%break
וזה שטענה הנוקבא, אי אפשר שישתמשו ב' מלכים בכתר אחד. כנ"ל 
בתשובה ו' עש"ה.
%break
ותדע, שמדה זו של כתר אחד, הוא נוהג בתמידות באו"א, שז"ס כחדא 
נפקין וכחדא שריין, והוא מטעם היותם תמיד בבחינת מ"ן אחת, אם 
בקביעות, הם שניהם בבחינת מ"ן של עביות דבחי"ב. ואם בבחינת 
ע"ב, הם שניהם בבחינת המ"ן דמזלין, 
%break
שהם המ"ן זכרים המשמש לשניהם, ולפיכך, הם תמיד בכתר אחד, כי 
בעת שיש להם מדת מ"ן א', יש להם ג"כ בהכרח כתר א'. כנ"ל. וזכור 
זה. ומ"ש בס"ג שכתרו גבוה מכתרה. הוא שבבחי' אבא נבחן כאלו לא 
יצא מראש א"א, כנ"ל קמ"א. (אות ה').
%break
%letter קלו
קלו) מה רצתה הנוקבא עם הטענה שא"א לב' מלכים שישתמשו 
בכתר א'.
%break
%letter קלו
קלו) עי' בתשובה שלאח"ז.
%break
%letter קלז
קלז) למה לא יכלה להשתמש עם הז"א בכתר א'.
%break
%letter קלז
קלז) כיון שנתחלקו המוחין בין ז"א לנוקבא, שהצד ימין שהוא חכמה 
וחסד נעשו למקיפים על הז"א, והנוקבא לקחה רק בחינת הצד שמאל 
של המוחין שהם הבינות וגבורות לבד, כמו אמא עלאה עצמה: 
%break
נבחן במוחין אלו שהם בחינת חכמה בלי חסדים כמו אמא עלאה בעת 
שעולה לע"ב וחוזרת להיות חכמה, שאין בה אז אלא בחינת חכמה 
לבדה בלי חסדים, כלומר כמדת החכמה דאו"י, עי' לעיל בחלק א' דף 
ה' ד"ה וטעם.
%break
והנה הבינה ששבה להיות חכמה אינה צריכה שם לבחינת חסדים, כי 
הבינה היא עצמות חכמה משורש אצילותה באו"י, להיותה בחינת 
התפשטות מן החכמה דאו"י בשורש אצילותה. וע"כ מתלבש בה אור 
א"ס בהחכמה וא"צ יותר. 
%break
%page 1859
משא"כ זו"ן, שהם התפשטות החסדים מן הבינה מעצם אצילותם, 
אלא שיש בהם הארה מן אור החכמה, כנ"ל בדף ה' ד"ה וטעם. א"כ 
אין החכמה מתקבלת בהם זולת ע"י התלבשות תוך החסדים, כמ"ש 
הרב בשע"כ ביוה"כ. ע"ש. 
%break
וע"כ לא יכלה הנוקבא להשתמש עם ז"א בכתר אחד, כי לא יכלה 
לעמוד במוחין ההם, אחר שהיתה מחוסרת מחסדים, כי החכמה וחסד 
קבל ז"א למקיפים, ולא היה בהמוחין אלא בינות וגבורות לבד, שהם 
חכמה בלי חסדים. 
%break
וע"כ גם החכמה לא נתלבשה בהם כראוי להיות. והיא דרשה 
מהמאציל שישפיע לה שפע חסדים כדי שהחכמה תתלבש בהם, ואז 
נאמר לה לכי ומעטי את עצמך, 
%break
שפירושו, שתחזור לנקודה תחת היסוד ולבא פעם ב' בעי"מ מחסד 
דפב"פ, שתקבל המוחין על מ"ן נקבות, ואז יהיה לה בחינת חכמה 
וחסדים יחדיו, כמו שהם בז"א. (אות ה').
%break
%letter קלח
קלח) למה נקראים המוחין דאחור ב"ן.
%break
%letter קלח
קלח) המוחין הבאים להשלמת כלים נבחנים לאורות דב"ן, כי כל תיקון 
הכלים, סובבים רק על הכלים שכבר שמשו בעת גדלות נקודים מקודם 
שבירתם, שאז הם נבחנים לכלים דס"ג כנודע, 
%break
ואחר שבאו לקבל תיקונם ממוחין דמ"ה החדש באצילות, קבלו מחמת 
זה השם ב"ן, כנודע, וע"כ כל האורות דמ"ה המשמשים לתיקון הכלים 
בלבד, הם נקראים רק ב"ן. ואין שם מ"ה בהפרצוף מטרם שיהיה ראוי 
לזווג בעצמו ולהמשיך בהמ"ן שלו קומת מ"ה, 
%break
שאין זה אלא לאחר השלמת הפרצוף לגמרי. באופן שבחינת ו"ק נקרא 
תמיד בשם אורות דב"ן, ואפילו המוחין דו"ק, שפירושם, שהמה באים 
כדי להעלות אח"פ להפרצוף ולהשלימו עם שלישים תחתונים לכל 
ספירה, 
%break
שאז נעשו חג"ת לחב"ד ונה"י לחג"ת ויוצאים לו נה"י חדשים ונשלם 
בע"ס דכלים, כנודע, וע"כ אע"פ שמוחין דו"ק הם משורשם בחינת 
ע"ב גמור, מ"מ הם נבחנים רק לבחינת רי"ו, ולבחינת ע"ב דס"ג מ"ה 
ב"ן, שהם אורות דב"ן, כנודע. 
%break
כי הוא בא רק להשלמת הכלים בלבד, כי אין עוד מ"ן בפרצוף מבחי' 
הגדלות להמשיך מוחין דמ"ה. שזה בא אחר שאינו צריך יותר שום 
תיקון בכלים שלו. (אות ס"ד עד אות ס"ז).
%break
%letter קלט
קלט) מהו ההפרש ממ"ה הכולל לב"ן הכולל.
%break
%letter קלט
קלט) כל הקומות דאצילות נבחנות לשם מ"ה הכולל, וכל הכלים 
ששמשו בנקודים, עם האורות המתלבשים בהם לתיקונם, נקראים 
בשם ב"ן הכולל. (אות קנ"ח).
%break
%letter קמ
קמ) למה הכתר דז"א, מת"ת דאמא.
%break
%letter קמ
קמ) כל תחתון נבחן לבחינת ממעלה למטה אל העליון שלו, והוא 
מלביש על הגוף דעליון. ויש הפרש מפרצופי א"ק ופרצופי ג"ר 
דאצילות, לפרצופי זו"ן דאצילות. כי בא"ק ובג"ר כל אחד נאחז בכל 
הע"ס דראש דעליון, 
%break
וע"כ הוא מלביש לכל הגוף דעליון, מפה ולמטה. אבל זו"ן אינם נאחזים 
בכל הע"ס דראש דאו"א, אלא רק בתנה"י דראש דאו"א לבד, כי 
בחב"ד חג"ת דאו"א אין להם חלק, ששם בחי' חסדים מכוסים, כמ"ש 
באורך לעיל דף א' תרס"ז תשובה קע"ו, 
%break
ולפיכך בחינת ממעלה למטה דאו"א שהזו"ן מלביש אותם, אינו מלביש 
לכל הגוף דאו"א, אלא רק מחזה ולמטה בלבד, דהיינו באותו השיעור 
שהוא נאחז בראשייהו דאו"א, כן הוא מלביש בגוף שלהם, 
%break
וע"כ השליש תחתון דת"ת דאמא הוא בחינת הכתר דז"א. עש"ה 
בתשובה הנ"ל, שנתבאר זה באורך. (אות ו').
%break
%letter קמא
קמא) מתי או"א משתמשים בכתר א' לשניהם, ומתי הכתר דאבא גבוה 
משל אמא.
%break
%letter קמא
קמא) כשאו"א בקומת ס"ג, נמצא כתר אבא גבוה מכתר אמא, כי אמא 
שהיא בינה, נבחנת שיצאה מראש דא"א, אבל בחינת אבא לא יצאה 
מראש דא"א משורש אצילותו. 
%break
אמנם כשהם בקומת ע"ב, שאז גם בינה חוזרת לראש דא"א, אז הם 
שוין זה לזה. (אות ו' ואו"פ ד"ה ואין).
%break
%letter קמב
קמב) מה הם ד' הבחינות הכוללות שנוהגים בכל מדרגה.
%break
%letter קמב
קמב) ד' בחינות כוללות נבחנות בכל פרצוף, והם: עיבור, יניקה, מוחין, 
כתר. (אות ז').
%break
%page 1860
%letter קמג
קמג) מהי בחי"ג מד' הבחינות הכוללות שבכל מדרגה, בפרצופי 
האחור.
%break
%letter קמג
קמג) בחינה הג' היא מוחין, ואם בפרצופי האחור, הם מוחין דו"ק כי 
כל עי"מ דאחור הם רק ו"ק לבד, להיותם רק השלמת הכלים. ויש 
במוחין אלו ב' בחינות, אם מאו"א עלאין שהם בחי' המוחין במקומם. 
%break
ואם מישסו"ת שהם רק בחינת הארת ה"ר ממעלה למטה דהיינו ע"י 
כפיפת ראש דז"א למקום החג"ת שלו, והנוקבא לוקחת המוחין ממקום 
החג"ת. (אות ט"ז).
%break
%letter קמד
קמד) מהי בחי"ג בפרצופי הפנים מבחינת המוחין דישסו"ת הנהוג 
בחול.
%break
%letter קמד
קמד) הם בחינת הארת ה"ר ממעלה למטה כנ"ל בתשובה קמ"ג. ואין 
הפרש בזה מפב"פ לאב"א, כי בשניהם אין התחתון מקבלם במקום 
הראש, אלא ע"י כפיפת ראש למקום החג"ת, והתחתון נוטלם ממקום 
חג"ת. (אות י"ב).
%break
%letter קמה
קמה) מהי בחי"ג ממוחין דאו"א, הנוהגים בשבת במוסף.
%break
%letter קמה
קמה) הם בחי' מוחין שהתחתון מקבלם במקום יציאתם, דהיינו בראש 
דעליון. כי העיבור דז"א נעשה במקום ראש דאו"א העומדים בג"ר 
דא"א, וע"כ כשנולד משם, הוא מלביש מפה ולמטה דא"א. 
%break
וכן הנוקבא נמצאת שם שמקבלת המוחין ממקום הראש דז"א, וע"כ 
היא עמו בקומה שוה. (אות י"ב).
%break
%letter קמו
קמו) למה כולל הרב את ג' הבחינות דאחור וד' הבחינות דפנים בז' 
מדרגות. בעוד שאין יותר מד' מדרגות.
%break
%letter קמו
קמו) אלו ז' הבחי' שחושב הרב, כוללים כל שינוי המצבים העיקריים 
שיש בנוקבא, כי מתחילה חושב את עי"מ דאחור שהם ג' בחינות 
הראשונות. ואח"כ חושב בחינה הד' שהיא יניקה דפנים, 
%break
ואח"כ חושב ב' בחינות המוחין דאו"א וישסו"ת, שהמוחין דישסו"ת 
דפנים, חושב למדרגה ה'. והמוחין דפנים מאו"א חושב למדרגה ו'. 
ושניהם משתמשים בכתר אחד פב"פ חושב למדרגה ז'. (אות ק"ח).
%break
%letter קמז
קמז) למה אינו חושב הרב מדרגה הז' במוחין דישסו"ת.
%break
%letter קמז
קמז) בחי"ד שהיא כתר, אינה מדרגה בפ"ע, כי היא באה ביחד עם 
המוחין, ומה שחושב את מדרגה הז' למדרגה בפ"ע, הוא מפני שאינה 
נוהגת בזמן הזה. אבל בישסו"ת היא נוהגת ג"כ בזמן הזה, דהיינו 
בר"ח וביו"ט, כנודע, וע"כ אינה חושבה במיוחד.
%break
%letter קמח
קמח) פעם אומר, שאין קומתם שוה עד הכתר נוהג באחור. ובכ"מ 
אומר שבאחור קומתם שוה עד הכתר.
%break
%letter קמח
קמח) המדובר הוא רק בענין שניהם משתמשים בכתר אחד, דהיינו 
שיהיו בזווג בקומה שוה עד הכתר, אמנם באחור באחור, אע"פ 
שהנוקבא עולה עם הז"א בכתר אחד, כגון ביוה"כ בנעילה, אמנם אין 
ביניהם שום זווג אז, וע"כ אינו בכלל מדרגה הז'.
%break
%letter קמט
קמט) מהו עיקר ההפרש ממוחין דאחור למוחין דפנים בנוקבא.
%break
%letter קמט
קמט) במוחין דאחור אין לה בחינת מ"ן משלה, דהיינו מ"ן נוקביות. 
מבחינת מלכות. והמוחין שלה נמשכין ממ"ן זכרים דדיקנא, דהיינו 
מבחי' מ"ן דאמא דע"ב דמזלא, ונה"י אלו דאמא מתלבשים בה עם 
המוחין. אבל במוחין דפנים יש לה בחינת מ"ן נוקביות משלה, 
%break
דהיינו מבחינת מלכות שהיא נמשכת לה ממלכות דאמא שאינה נכללת 
בנה"י דמזלא שלה, ומלובשת במוחין דז"א, ושם בראש דז"א נעשה 
עליה זווג מיוחד לצורך המוחין דנוקבא, ומוחין אלו מתלבשים בנה"י 
דז"א הנעשים מוחין לנוקבא. 
%break
באופן שהמוחין דאחור יוצאים מאו"א דע"ב המלבישים לג"ר דא"א 
ומזדווגים על המ"ן דמזלא. אשר המוחין דז"א באים משם. אבל 
המוחין דפנים דנוקבא, יוצאים מזווג הנעשה בראש הז"א, ואין להם 
מבחינת מוחין דמזלא, רק הארה בעלמא ע"י עטרא דגבורה דז"א.
%break
%letter קנ
קנ) מהי הארת מרדכי הנוהגת בפורים.
%break
%letter קנ
קנ) נה"י דאמא דע"ב דמזלא, המתלבשים בנוקבא בהיותה אב"א 
בקומה שוה עם הז"א, הנה גם נה"י דאבא כלול בהם, ובחינת 
המלכות דאבא שביסוד שלו מאיר מחוץ ליסוד הנוקבא שהוא בחינת 
יסוד אבא הארוך, 
%break
שפירושו הוא בחי' חכמה המאירים שם כי הארת חכמה נקראת ארוך, 
כנודע, וכבר נתבאר זה לעיל בתשובה ס"ג עש"ה.
%break
%page 1861
%letter קנא
קנא) מה"פ דאו"א כחדא נפקין וכחדא שריין.
%break
%letter קנא
קנא) כי או"א הם תמיד בחינת קומה אחת, ובקביעות הם קומת ס"ג, 
שהיא בחינת בינה דא"א שיצאה לבר מראש דא"א. וע"י עלית מ"ן 
דז"א חוזרת בינה דא"א לראש, ואז עולים גם או"א לבחינת ג"ר דא"א. 
וכחדא נפקין, 
%break
פירושו, בעת שהבינה יצאה מראש דא"א, אז נפקין תרוייהו ג"כ מראש 
דא"א, והם בבחינת ס"ג. וכחדא שריין היינו בעת חזרתה של בינה 
לראש שלו, אז עולים גם הם לראש דא"א, וקונים שניהם קומת ע"ב. 
באופן שתמיד קומתם של או"א שוים, כי הם תמיד קומה אחת.
%break
%letter קנב
קנב) מהו הפירוש שהנוקבא אינה צריכה לז"א.
%break
%letter קנב
קנב) קומת הנוקבא, הנה מקום יציאה שלה היא בראש ז"א, על 
בחינת מלכות דאמא שאינה כלולה במוחין דז"א לצורך המוחין שלו, 
ועל מלכות זו דאמא בהתכללות העטרא דגבורה שבראש ז"א, יוצאים 
המוחין דנוקבא. 
%break
והנה המלכות זו דאמא שבה נאחזת הנוקבא, אינה ראויה למוחין כי 
היא בחינת צמצום ב', והמוחין שיוצאים עליה היא רק ע"י התכללותה 
בעטרא דגבורה דז"א, וע"כ היא נבחנת שצריכה לז"א, דהיינו להארת 
העטרא דגבורה שלו, שזולת הארה זו אין לה מוחין דג"ר. 
%break
וע"כ היא קטנה ממנו, כי המוחין שלה הם תולדה של המוחין שלו, וע"י 
הארתם באים כנ"ל.
%break
אמנם המוחין שהיא מקבלת, בהיותה באחור הז"א, המשלימים 
קומתה בשוה עם הז"א מאחוריו, הנה מקום יציאתם הוא באו"א 
דע"ב, שהם במקום ג"ר דא"א, דהיינו באותו המקום שגם ז"א מקבל 
המוחין שלו, ואינם כלל מבחי' ראש הז"א, 
%break
וע"כ, אינה צריכה אליו, כלומר, שאינה צריכה לקבל הארה מעטרא 
דגבורה שלו, כי מקבלת מאמא עלאה עצמה, כמו הז"א.
%break
%letter קנג
קנג) איך נכללים נו"ה לצורך הנוקבא.
%break
%letter קנג
קנג) עי' לעיל תשובה ו'.
%break
%letter קנד
קנד) מה"פ שאם זו"ן יהיו שניהם בחינת ת"ת דאמא, יהיו משתמשים 
בכתר אחד.
%break
%letter קנד
קנד) עי' תשובה ו' וז'.
%break
%letter קנה
קנה) למה כתר דאו"א בגרון דעליון וכתר ז"א בת"ת דעליון.
%break
%letter קנה
קנה) עי' לעיל תשובה ק"מ.
%break
%letter קנו
קנו) מהו קטרוג הירח.
%break
%letter קנו
קנו) עי' לעיל תשובה פ"ב. (אות י"ז).
%break
%letter קנז
קנז) למה נכללים הנו"ה להיות כאחד.
%break
%letter קנז
קנז) עי' לעיל תשובה ו'.
%break
%letter קנח
קנח) למה התלבשות נה"י דאמא בנוקבא.
%break
%letter קנח
קנח) המוחין שהתחתון מקבל מהעליון הם מלובשים בנה"י דעליון, 
כמ"ש בחלקים הקודמים, ולכן, במוחין דפנים בפנים, שהנוקבא 
מקבלם מהזווג הנעשה בראש דז"א, באים שם המוחין שלה מלובשים 
בנה"י דז"א. 
%break
ובמוחין דאחור הבאים בעת הנסירה, שהנוקבא מקבלתם מהזווג 
הנעשה באו"א, ע"כ היא מקבלתם בנה"י דאמא.
%break
%letter קנט
קנט) איך נבנית הנוקבא עם עליתה לאו"א.
%break
%letter קנט
קנט) עי' לעיל תשובה י"ט. (אות קל"ו).
%break
%letter קס
קס) מה"פ שמתחלה העלו או"א אל הנוקבא לרשותא דחתן, ואח"כ 
בפב"פ באה לביתה של עצמה.
%break
%letter קס
קס) כשמקבלת בדרך המדרגה דהיינו מן ז"א, הרי היא בביתה עצמה, 
כי אז המוחין יוצאים על המ"ן שלה, שהם מבחינת מלכות. אמנם 
במוחין דנסירה, שהיא מקבלתם מאו"א עלאין שהם העליון של הז"א, 
הרי שם נבחן לרשותא דחתן. 
%break
וכן המ"ן של המוחין אלו הם בחינת מ"ן זכרים, מבחי' יסוד דמלכות, 
שהוא בחינת בנימין הנכלל ביוסף, ולא בחינת מ"ן דמלכות המיוחדים 
לה עצמה, ומב' טעמים אלו נבחנים המוחין האלו שהיא מקבלתם 
מרשותא דחתן ולא מבחי' ביתה עצמה.
%break
%letter קסא
קסא) למה עולה הנוקבא לאו"א למ"ן, והלא המוחין נמשכים רק 
מראש הז"א, ולא מאו"א.
%break
%letter קסא
קסא) רק המוחין דפב"פ נמשכים מראש הז"א כמ"ש הרב לעיל באות 
קל"ח ע"ש. אבל המוחין דנסירה הבאים באחור, נמשכים מאו"א 
עצמם, בשוה כמו המוחין דז"א.
%break
%letter קסב
קסב) מהו ההפרש מרשותא דחתן לביתה דנוקבא.
%break
%letter קסב
קסב) ברשותא דחתן, שהוא או"א עלאין המוחין שלה שוים עם המוחין 
דז"א, כי ז"א מקבל שם בחי' מוחין דאבא, והנוקבא מקבלת שם מוחין 
דאמא, ונמצאים קומתם שוין. 
%break
%page 1862
אבל בביתא דנוקבא היא מקבלת המוחין דרך המדרגה דהיינו מהזווג 
הנעשה בראש הז"א, ואין לה שורש הגבורות עצמם, דהיינו הגבורות 
זכרים הבאים מצמצום א' אלא רק בחינת הגבורות ממלכות דאמא, 
שהיא בחינת צמצום ב', 
%break
אלא שהיא מקבלת הארה מעטרא דגבורה דז"א שהיא בחינת שורש 
הגבורות, וכיון שעתה היא צריכה להארת הגבורות דז"א והיא תולדה 
ממוחין שלו, ע"כ אין שניהם משתמשים בכתר אחד.
%break
%letter קסג
קסג) פ"א שהנוקבא מקבלת המוחין מן נה"י דאמא, ופ"א שמקבלת 
רק ממלכות דאמא שאינה בכלל המוחין דז"א.
%break
%letter קסג
קסג) המוחין דפנים מקבלת ממלכות דאמא, כנ"ל חלק י"ד תשובה צ' 
ע"ש. והמוחין דאחור דקומה שוה עם הז"א היא מקבלת מנה"י דאמא.
%break
%letter קסד
קסד) למה נעשו נו"ה למחוברים בעת התלבשותם בנוקבא.
%break
%letter קסד
קסד) עי' לעיל תשובה פ"ח. (אות ע"ו).
%break
%letter קסה
קסה) מתי נכלל הנצח דא"א בהוד לצורך הנוקבא. ומתי מקבלת 
הנוקבא רק משמאל דא"א.
%break
%letter קסה
קסה) במוחין דפב"פ מקבלת הנוקבא מן שמאל דא"א, ובמוחין 
דנסירה שהם מוחין דאחור, היא מקבלת מנצח דא"א ע"י התכללות 
הנצח בהוד שלו.
%break
%letter קסו
קסו) מהי התליא, שאין נה"י דאמא מתלבשים בנוקבא לכן אין 
משתמשים בכתר א'.
%break
%letter קסו
קסו) עי' לעיל תשובה ו'.
%break
%letter קסז
קסז) באיזה מצב היתה הנוקבא בעת קטרוג הירח.
%break
%letter קסז
קסז) בבחי"ג דאחור, ורק במוחין של ישסו"ת, הנבחנים להארת ה"ר 
ממעלה למטה.
%break
%letter קסח
קסח) למה מכונים המוחין דישסו"ת בשם הארת ה"ר ממעלה למטה.
%break
%letter קסח
קסח) משום שאין הנוקבא מקבלם אלא ע"י כפיפת ראש דז"א למחזה 
ולמטה שלו. עי' לעיל תשובה ל"א.
%break
%letter קסט
קסט) מהי התליא, כיון שמלכות דנוקבא היא למטה מיסוד דז"א, ע"כ 
כתרו גדול מכתרה.
%break
%letter קסט
קסט) יש הפרש ממ"ן דזכר למ"ן דנוקבא כי מ"ן דזכר הם רק מבחינת 
התכללות המלכות בו, דהיינו בחינת בנימין הנכלל ביוסף, כי הוא עצמו 
בחינת ט"ר, ולא בחינת מלכות ונוקבא. אבל מ"ן דנוקבא הם מבחינת 
עצמה, דהיינו רק ממלכות. 
%break
ומזה הטעם אין המלכות יכולה לקבל המוחין של ע"ב דאמא דמזלא, 
אלא רק בהיותה באחור, דהיינו בלי זווג עם הז"א, כי הם בחינת מ"ן 
דזכר, כי אין בחי' מלכות עצמה במ"ן דדיקנא, רק בחי' יסוד דמלכות כי 
מזל ונקה היא רק בחינת יסוד דדיקנא, כנודע, 
%break
וע"כ אינה ראויה להזדווג עם ז"א, כי אין לה בחינת מ"ן שלה. וע"כ היא 
חוזרת לנקודה ובאה בעי"מ דפב"פ, היוצאים על המ"ן דמלכות דאמא 
המלובשת בראש הז"א, כנודע, ואז יש לה מ"ן דנוקבא, וראויה לזווג 
עם ז"א. 
%break
אמנם היא נבחנת בזה שהיא צריכה לז"א, והיא מקבלת ממנו, ואין 
שוים בכתר אחד.
%break
ונמצא, שע"כ אינה יכולה להתקיים במוחין דאחור שתהיה שוה עמו 
בכתר אחד, משום שהמלכות שלה היא למטה מן היסוד דז"א, כלומר, 
שחסר לה בחי' המלכות דצמצום א', כמו שהיא נמצאת ביסוד דז"א, כי 
ביסוד דז"א נמצא בחינת המ"ן זכרים דצמצום א', כנ"ל. 
%break
והיא צריכה להיות בבחינת מ"ן נקבות גם ביסוד שלה, דהיינו בחינת 
מלכות דצמצום א', ואז לא היו צריכים זה לזה אלא שהיו מזדווגים 
פב"פ בכתר אחד שוה. אמנם כיון שהמלכות שבה אין לה בן זוג 
כנגדה, כי היא למטה מהיסוד שלו, 
%break
כלומר, שאינה יכולה להזדווג עם היסוד שלו משום ששורשה נגנז 
ברדל"א, וכל בחינת מ"ן שלה נמשך רק ממלכות של אמא, שהיא 
צמצום ב', אלא מתוך הכללות שמלכות זו דאמא מקבלת מן עטרא 
דגבורה דז"א, יש בה כח של הארת ג"ר, כנ"ל, 
%break
ואז יכולה לקבל בחינת זווג דג"ר של נשמות מז"א, הרי היא צריכה 
אליו, והיא קטנה ממנו, ואינה יכולה לשמש עמו בכתר א'. כנ"ל. (אות 
י"ג).
%break
%letter קע
קע) למה נסתלקו הט"ר דנוקבא במיעוט הירח, ונשארה רק בנקודה.
%break
%letter קע
קע) כי לא יכלה לעמוד במוחין דאחור כנ"ל בתשובה ז', וע"כ חזרה 
לבחי' עלית מ"ן לצורך עיבור דמוחין דפנים וע"כ נבחנת, שלמטה 
נשארה שוב בבחי' נקודה, כי הט"ר עלו לז"א בסוד מ"ן. 
%break
כי זה הכלל, בעת עלית מ"ן אינה עולה רק בחינת התוספת בלבד, 
אבל מה שיש בפרצוף מבחי' הקביעות אינו עולה למ"ן, כנ"ל בדף א' 
תשל"ה אות צ"ד א' תשפ"ה אות קפ"ד).
%break
%page 1863
%letter קעא
קעא) למה הט"ר שנסתלקו במיעוט הירח עלו לז"א, ובחטא אדה"ר 
נפלו לקליפות.
%break
%letter קעא
קעא) הט"ר שנסתלקו בסוד מיעוט הירח, הם בחי' עלית מ"ן לצורך 
מוחין דפנים. כנ"ל בתשובה ק"ע. אבל ענין הט"ר שנסתלקו בסבת 
חטא דאה"ר, היה מחמת פגם, שע"י החטא נפלו ניצוצי נשמתו אל 
הקליפות, 
%break
אשר משום זה גם המ"ן שהשאיר למעלה בזו"ן בבחי' העמדה וקיום 
להמוחין שלהם, גם הם נפלו משם, וע"כ נסתלקו גם המוחין ונפלו 
הניצוצין והכלים לקליפות, כנ"ל בתשובה ס"ה עש"ה. (אות כ"ב).
%break
%letter קעב
קעב) למה היה מיעוט הירח ביום ד' שהוא נצח, ולא ביום ה' שהוא 
הוד.
%break
%letter קעב
קעב) כי אין המוחין האלו דאחור באים אלא ע"י התכללות הוד דא"א 
בנצח שלו, כנ"ל בתשובה ו'. אשר אז נעשה הנוקבא רחל כמו בחינת 
הנוקבא שבגופו דז"א, דהיינו בחינת מלכות דנצח. ע"ש. וע"כ היה 
מיעוט הירח ביום ד' שהוא נצח. (אות י"ח).
%break
%letter קעג
קעג) לאיזה בחינה מז' הבחינות שייך הזווג דאב"א לבריאת אדה"ר.
%break
%letter קעג
קעג) בבחינה ג' דאחור, אבל לא מקומת או"א, אלא רק מקומת 
ישסו"ת, הנבחנים להארת ה"ר ממעלה למטה. (אות י"ב. ואות י"ח).
%break
%letter קעד
קעד) למה הנוקבא אינה יכולה לקבל גם חסדים מנה"י דאמא.
%break
%letter קעד
קעד) עי' בתשובה ז'.
%break
%letter קעה
קעה) מה הצורך לכפיפת ראש דז"א למקום יעקב כדי ליתן מוחין אל 
הנוקבא.
%break
%letter קעה
קעה) כי אין לז"א מוחין דחיה אלא א"כ שהוא עולה לעיבור לג"ר דא"א, 
כלומר, שאו"א הם במקום ג"ר דעתיק, ובחינת הבטן שלהם שהוא 
ישסו"ת, הוא במקום ג"ר דא"א, שאז היא מקבלת קומת המוחין שלו 
מא"א בבחינת לא זקוף ולא כפוף, כנ"ל, 
%break
חלק י"ד אות קצ"ג ותשובה ע"ט ע"ש. אמנם בחול שהמוחין באים 
מכפיפת ראש דא"א למטה למקום או"א דע"ב, אין זה מספיק רק 
לבחינת יעקב, שהוא בחינת אחורים דאו"א, ואינו צריך לקבל מבחינת 
עתיק, שהוא כתר דאצילות, כי או"א אין להם אחיזה רק בע"ב. 
%break
כמ"ש שם באו"פ ע"ש. וע"כ צריך הז"א לכוף ראשו עם המוחין שקבל 
מישסו"ת אל מקום עמידת יעקב דהיינו מחזה ולמטה העולה אז 
למקום חג"ת, 
%break
כדי שיעקב יקבל אלו המוחין דנשמה דז"א המספיקים לו למוחין דחיה 
ולהולדה, והוא המשפיע אותם אל הנוקבא ומזדווג עמה פב"פ. עי' 
היטב באו"פ הנ"ל. (אות כ"ג).
%break
%letter קעו
קעו) למה כשעולה הז"א עד כתר דאו"א, מ"מ אין משתמשים בכתר 
אחד.
%break
%letter קעו
קעו) כי כל המוחין דפב"פ באים לה בבחינת תולדה ממוחין דז"א, 
דהיינו ע"י התכללות מלכות דאמא בעטרא דגבורה שלו, וע"כ הגם 
שהיא עולה עמו עד הכתר דאו"א, מ"מ, כיון שכל העליה הזו באה לה 
ע"י הז"א, הרי היא קטנה ממנו ונבחן כתרו שהוא גדול מכתרה.
%break
%letter קעז
קעז) איזה בחינה נשארה בהנוקבא אחר שנסתלקה למעלה מז' 
רקיעים.
%break
%letter קעז
קעז) אחר שז"ת של הנוקבא נכללו בג"ר שלה לא נשאר בה כי אם 
בחינת נפש בלבד. (אות כ"ח).
%break
%letter קעח
קעח) למה כל דיני הז"א הם בנה"י שלו.
%break
%letter קעח
קעח) כי המוחין דז"א נמשכין מע"ב שעל המזלא, שהם בחינת צמצום 
א' ודינא קשיא, אלא כשהם במקום הזווג בהראש, הם נמתקים, אבל 
בנה"י שלו שהם הע"ס דסיום נמצאים הדינין מגולים שם. כנ"ל 
בתשובה ל"ה.
%break
%letter קעט
קעט) למה דינין דדכורא קשין ברישא ונייחין בסיפא.
%break
%letter קעט
קעט) עי' לעיל בתשובה צ"ב.
%break
%letter קפ
קפ) למה בעת שנה"י דז"א לא נעשו מוחין אל הנוקבא הם נבחנים 
בהוצאת חמה מנרתיקה.
%break
%letter קפ
קפ) עי' לעיל בתשובה צ"ב.
%break
%letter קפא
קפא) למה אין הז"א נקרא רחמים, אלא בעת שנה"י שלו מלובשים 
בראש הנוקבא.
%break
%letter קפא
קפא) עי' לעיל בתשובה ל"ה.
%break
%letter קפב
קפב) למה בשבת במנחה אין הנוקבא יכולה לעלות עם הז"א להג"ר 
דא"א.
%break
%letter קפב
קפב) עי' לעיל בתשובה ז'.
%break
%letter קפג
קפג) למה לא נתפשט אמא קודם בית ראשון אלא עד הוד א' דז"א, 
הלא גם אז היו לו נה"י חדשים.
%break
%letter קפג
קפג) קודם בית ראשון היתה הנוקבא בבחי"ג אב"א ממוחין דישסו"ת 
שהם בחינת הארת ה"ר ממעלה למטה. וז"א היה במוחין דגדלות 
דנשמה לבד, וע"כ הם נבחנים אצלו רק לבחינת ו"ק דגדלות, 
המלובשים בחב"ד חג"ת שלו, ונה"י שלו נמצאו אז פנוים מאור. 
%break
הרי שלא נתפשטה בו אמא אלא רק הוד ראשון לבד, דהיינו בהוד 
הישן שנעשה לגבורה, ובנה"י שלו לא נתפשטה בו אמא. כנ"ל. (אות 
מ').
%break
%page 1864
%letter קפד
קפד) מה"פ, אם היה הנוקבא משתמשת עם הז"א בכתר א' בבית 
ראשון לא היה שולט בהם שום אומה ולשון.
%break
%letter קפד
קפד) כי אי אפשר אל הנוקבא שתשמש עם ז"א בכתר אחד, זולת בעת 
שתתגלה המלכות ברדל"א בסוד ראש פנה. כנ"ל בתשובה ז'. שזה 
היא בחי' גמר התיקון, שאז תבולע המות לנצח. 
%break
ונמצא שאם היה כן בבית ראשון, ודאי שלא היה שולטים בו שום אומה 
ולשון. כי אחר גמר התיקון מתבטלים הקליפות לנצח. (אות ל"ח).
%break
%letter קפה
קפה) למה הכתר והדעת הכל אחד.
%break
%letter קפה
קפה) כי מוחין דז"א אינם באים אלא מבחינת הדעת שלו, שעל זווגם 
יוצאים הע"ס דראש שלו עד הכתר, וע"כ נבחן הדעת שלו לבחינת 
כתר, כי הדעת הוא הממשיך אותו. (אות מ').
%break
%letter קפו
קפו) למה בנעילה דיוה"כ יכולה הנוקבא לעלות עם הז"א להג"ר 
דא"א, ולא בשבת במנחה.
%break
%letter קפו
קפו) בחינה הז', שהיא ענין שניהם משתמשים בכתר אחד, פירושה 
זווג, כי שימוש הוא זווג, וזהו רק פב"פ, כי אין זווג אלא פב"פ. וע"כ 
בשבת במנחה, שהנוקבא היא במוחין דפב"פ, אין הנוקבא יכולה 
לעלות עם הז"א לג"ר דא"א, 
%break
דהיינו לבחינת יחידה ולהשתמש בכתר אחד, מפני שאין לה בחינת 
המ"ן דצמצום א', כבתשובה ז'. משא"כ בנעילה דיוה"כ. שהנוקבא היא 
אב"א, שפירושו היא בלי זווג, היא יכולה לעלות בקומה שוה עם הז"א 
עד הכתר שלו, דהיינו לבחינת יחידה. עי' בתשובה ז'.
%break
%letter קפז
קפז) למה בחורבן בית א', כשנסתלקו הט"ס דנוקבא עלו לז"א ולא 
נפלו לקליפות, הגם שהיה מחמת חטא.
%break
%letter קפז
קפז) ענין הסתלקות הט"ר דנוקבא בעת חורבן בית ראשון, לא היה 
מחמת פגם, כי לולי היה מחמת פגם לא היה חזרה להבנות בהם תכף 
בבחי' אב"א מחזה ולמטה בהארת ה"ר בהם, שהם בחי"ג דאחור, 
כמו שהיו קודם בנין הבית. 
%break
ומה שנפגם שם מחמת חטאם של הדור, שהם הארת ז"ר דבינה, 
שהוא כל הבנין דפב"פ דבחינה ו', הנה זה לא נסתלק לז"א, אלא 
שנפל לקליפות, כמ"ש הרב. (אות מ"ג. ובאו"פ שם ד"ה אמנם).
%break
%letter קפח
קפח) עד היכן הגיע הפגם של הדור בחורבן בית א'.
%break
%letter קפח
קפח) לא נפגם אלא בחינת המוחין של הג"ר דבחינה ו', אבל הבחינות 
עי"מ דאחור לא נפגמו, וע"כ חזרה ונבנית מהם בחזרה תיכף אחר 
החורבן. (אות מ"ה).
%break
%letter קפט
קפט) מה הם עשרים המצבים של הנוקבא דז"א, משנברא העולם עד 
הזמן הזה.
%break
%letter קפט
קפט) מצב הא' הוא כשהיא נקודה תחת היסוד דז"א.
%break
מצב ב', ביום ד' דימי בראשית, שהיתה בבחינה ג' מבחי' המוחין 
דאחור מישסו"ת. שהם הארת ה"ר ממעלה למטה שאז היה קטרוג 
הירח.
%break
מצב ג', אחר קטרוג הירח שחזרה לנקודה וט"ר עלו לז"א.
%break
מצב ד', ביום ו' דימי בראשית, שחזרה ונתגדלה לבחינה הג' מבחינת 
המוחין דאחור דישסו"ת.
%break
מצב ה', זווג זו"ן ללידת אדה"ר בהיכל או"א. ואלו לא חטא אדה"ר היו 
זו"ן מזדווגים אח"כ בבחינה הז'.
%break
מצב ו', אחר חטאו של אדה"ר, שהנוקבא חזרה לנקודה, וט"ת שלה 
נפלו לקליפות.
%break
מצב ז', שחזרה ונתקנה בבחינה הו' שהיא פב"פ ממוחין דאו"א.
%break
מצב ח', ביום א' אחר השבת בראשית שחזרה הנוקבא לבחינת אב"א 
מחזה ולמטה בלי הארת ה"ר, שהוא בחינת ו"ק בחסר ג"ר לגמרי, 
דהיינו ו"ק דרוח. שהם דבוקים אב"א בכותל אחד.
%break
מצב ט', הוא מה שנשתנה ע"י חטאם של ז' דורות שהעלוה למעלה 
מז' רקיעים, ונמצאים ז"ת שלה שעלו אל ג"ר שלה, שהיא בחינת ג' גו 
ג' ולא נשארה אלא בחינת נפש.
%break
מצב י', הוא בזמן ז' הצדיקים מן אברהם עד משה, שחזרו והורידוה 
כמו שהיתה מקודם ההסתלקות, דהיינו אל אב"א מחזה ולמטה 
ושניהם דבוקים בכותל אחד, בלי הארת ה"ר.
%break
מצב י"א, היא בעשור לחודש שהיתה הנוקבא אב"א מחזה ולמטה, 
דהיינו כמו במצב י' הנ"ל, אלא ע"י לקיחת קרבן הפסח שהתחיל אז 
ימי הביקור, התחילו הה"ר להאיר בה.
%break
%page 1865
מצב י"ב, הוא בט"ו לחודש בליל פסח, שע"י זה שקבלה הה"ר דז"א, 
מבחינת המוחין דאו"א, חזרה פב"פ בבחינה ו'.
%break
מצב י"ג, הוא אחר ליל הא' של פסח, שתכף חזרה לנקודת אב"א אלא 
בבחינה ג' דאחור ממוחין דישסו"ת, דהיינו אב"א בהארת ה"ר ממעלה 
למטה. אשר זה נמשך עד בנין בית ראשון. מלבד בשבתות שחזרה 
לבחינה ו'.
%break
מצב י"ד, הוא בזמן הבית ראשון, שאז חזרה לבחינה הו' שהיא פב"פ 
בקומה שוה מבחינת המוחין דאו"א. שזה נתקן בה בקביעות, ואפילו 
בימות החול. ולא היה חסר לה רק מדרגה הז', שאלו השיגה אותה לא 
היו שום אומה ולשון יכולים עוד לשלוט בנו.
%break
מצב ט"ו, הוא ברגע החורבן בית ראשון, שחזרה אז לנקודה תחת 
יסוד, שלולא, זה לא היה יכולת לקליפות ולאוה"ע להחריב הבית. ואז 
הט"ר שלה עלו לז"א ולא ירדו לקליפות.
%break
מצב ט"ז, הוא תכף אחר החורבן שאז חזרה להיות פרצוף שלם מחזה 
ולמטה עם הארת ה"ר, שהיא הבחי"ג דאב"א, ממוחין דישסו"ת, כמו 
שהיתה מלפני בנין הבית ראשון. וזה נמשך עד בנין בית שני.
%break
מצב י"ז, הוא בבית שני, שאז נתקנה בקביעות בבחינה ג' דפב"פ 
ממוחין דישסו"ת, שהיא בחינה ה' של ז' הבחינות, דהיינו פב"פ מחזה 
ולמטה עם הארת ה"ר ממעלה למטה. שז"ס שהיה חסר שם ה' 
דברים, 
%break
דהיינו בחינת התלבשות ה"ר דז"א במקומם, שהיא בחינה ו' כמו 
שהיתה בבית א' בקביעות, שזה היה חסר לה בבית שני, כי לא היה 
בה רק בחינה הה'. מלבד בשבתות שהיתה לה בחינה הו'.
%break
מצב י"ח, הוא בחורבן בית שני, שע"י החורבן חזרה לבחינת נקודה, 
וט"ת שלה נפלו לקליפות. שזה דומה למצב שלאחר החטא דאה"ר, 
אלא ההפרש הוא, כי שם גרם שיתקנו הקליפות, שלפני חטאו לא היה 
לקליפות שום תיקון. 
%break
ובעת החורבן כבר היו הקליפות מתוקנים, אלא שגרמו לחזור להלביש 
הקדושה תוך הקליפה.
%break
מצב י"ט, הוא בזמן הגלות שלאחר בית שני, שע"י התפילה מעלים 
אותה עד לבחינה ה', שהוא פב"פ מחזה ולמטה עם הארת ה"ר 
ממעלה למטה. אבל שלא בשעת התפילה היא בבחינת נקודה 
שמתחת היסוד. וזהו בימות החול.
%break
מצב כ' הוא בשבתות בזמן הגלות, שבעת תפלת מוסף מעלים אותה 
לבחינה ו', שהיא מלבשת לה"ר דז"א במקומם. שהם בחינת פב"פ 
בקומה שוה ממוחין דאו"א. (אות ט"ו עד אות נ"ה).
%break
%letter קצ
קצ) מה ההפרש במצבי הזו"ן משבתות אל יו"ט ור"ח.
%break
%letter קצ
קצ) בשבתות, אע"פ שהנוקבא עולה עם הז"א עד הכתר דאו"א, מ"מ 
אינם משתמשים בכתר אחד, כי הנוקבא היא צריכה להארת המוחין 
דז"א, ונה"י דז"א מתלבשים בה, ע"כ היא קטנה ממנו, וכתרו גדול 
מכתרה. 
%break
אבל בר"ח, ויו"ט, נעשה התכללות הוד דא"א בנצח שלו, ונכללה 
הנוקבא בנצח דא"א כמו הז"א, והיא יכולה לקבל המוחין דאו"א דע"ב 
דמזלא בשוה עם הז"א, ואז אינה צריכה עוד אל הז"א, 
%break
כי כמו שהז"א מקבל מאבא, כן הנוקבא מקבלת מאמא, וע"כ שניהם 
שוים בכתר אחד. (אות נ"ז ונ"ח).
%break
%letter קצא
קצא) פעם אמר שאין זו"ן משתמשים בכתר א' עד לע"ל. ופ"א, אשר 
בר"ח הם משתמשים בכתר א'.
%break
%letter קצא
קצא) מ"ש שאין משתמשים בכתר אחד עד לע"ל, היינו רק בשוה עם 
הז"א. אבל עם יעקב הוא שוה בכתר א' לשניהם בר"ח ויו"ט. (אות 
נ"ח).
%break
%letter קצב
קצב) מה"פ שבחול הז"א מקבל מנצח דא"א והנוקבא מהוד דא"א, 
ובר"ח שניהם נכללים בנצח דא"א.
%break
%letter קצב
קצב) עי' לעיל תשובה ו' וז'.
%break
%letter קצג
קצג) מהו הגורם שהנוקבא תהיה נכללת בנצח דא"א.
%break
%letter קצג
קצג) עי' לעיל תשובה ו'.
%break
%letter קצד
קצד) למה אין שם מ"ה רק בגדלות ולא בקטנות.
%break
%letter קצד
קצד) כל בחינת הכלים ששמשו כבר בזמן הנקודים, אלא לאחר 
שבירתם חזרו וקבלו תיקונם ע"י האורות של אצילות שנקראים מ"ה, 
כל אלו נבחנים לשם ב"ן. שמקורם הוא ס"ג, כי הע"ס דנקודים הם 
בחינות נקודות דס"ג, 
%break
%page 1866
אלא משום שנעשו נצרכים לקבל תיקון ממ"ה נבחנים לנוקבא אל 
המ"ה, וע"כ נקראים עתה ב"ן, כי הנוקבא דמ"ה נקראת בשם ב"ן. 
ולפיכך בקטנות הפרצוף, כל עוד שאין בו המוחין, הנה אין שם תיקון 
לבחינות אורות כלל, אלא רק להשלים הכלים דב"ן הנבררים מבי"ע, 
%break
ואפילו המוחין דו"ק אינם אלא רק השלמת כלים, ונמצא שאין שם עוד 
בחינת מ"ה עצמו, דהיינו קומת המוחין המיוחסים לאצילות. ובחינת 
מ"ה מתחיל רק בגדלות, דהיינו בעי"מ דפב"פ, שהם בחינת ג"ר 
דאורות הנקראים מ"ה. 
%break
שהם המתקנים את המוחין דב"ן, אחר שמתלבשים בעי"מ דחיצוניות 
הפרצוף הנקרא ב"ן כנ"ל. הרי שאין שם מ"ה אלא בגדלות, דהיינו אחר 
שנשלמו הו"ק והמוחין דו"ק, נעשים ראוים לקבל את האורות דמ"ה. 
(אות ס"ד).
%break
%letter קצה
קצה) למה חסר כלי הפנימי בעיבור ויניקה.
%break
%letter קצה
קצה) אין כלי פנימי בא בפרצוף הו"ק, אלא ע"י התכללות מן פרצוף 
חב"ד שלו, דהיינו אחר שמשיג גם הפרצוף חב"ד, אז נכלל גם פרצוף 
ו"ק ממנו, ואז יש לו כלי פנימי בו"ק שלו. אבל מטרם שמשיג פרצוף 
חב"ד, אין כלי פנימי בו"ק. (אות ע').
%break
%letter קצו
קצו) למה בפרצוף חיצון ואמצעי נו"ה חשובים כאחד.
%break
%letter קצו
קצו) אין הפרש בין נצח והוד זולת בגדלות, שיש שם הארת חכמה, 
שנבחן הנצח שהוא הנושא להארת חכמה, וההוד, שהוא הנושא אל 
המסכים, והם בחינות נפרדות זו מזו. 
%break
אבל בקטנות בעת שהם בבחינת ו"ק, נמצא גם הנצח שאין בו שום 
חילוק מההוד, ואין בו אלא כח הסיום בלבד כמו ההוד. (אלף תשכ"ב 
אות ע"ה).
%break
%letter קצז
קצז) למה בביאת החסדים נפרדו נו"ה זה מזה.
%break
%letter קצז
קצז) ביאת החסדים פירושו ביאת המוחין דג"ר, שאז נעשה הנצח 
לבחינת הנושא להארת חכמה שבג"ר, שבזה נפרדים זה מזה, כנ"ל 
בתשובה קצ"ו. (אות ע"ה).
%break
%letter קצח
קצח) מה"פ שנעשה לז"א כותל אחד מהחסדים, ולכן נפרדו נו"ה, ולה 
כותל א' מהגבורות והם מחוברים לבחינת ראשה.
%break
%letter קצח
קצח) עי' לעיל בתשובה ס"ז.
%break
%letter קצט
קצט) מה"פ שהעליון מחבירו נעשה מקיף אליו.
%break
%letter קצט
קצט) החלק שכבר התחתון קבל מהעליון נבחן לאו"פ. ומה שעתיד 
לקבל מהעליון נבחן, גם מטרם שמקבלו, שהוא מאיר לו בבחינת 
או"מ, שפירושו הארה מרחוק. (אות ע"ז).
%break
%letter ר
ר) למה אין הנוקבא צריכה לעי"מ אלא כולם באים בפעם א'.
%break
%letter ר
ר) לא כל העי"מ באים בבת אחת רק הע"ס דעיבור יניקה בלבד באים 
לה בבת אחת. והוא משום שבחינת העיבור שלה נעשה בנוקבא 
שבגופו דז"א הנחשבת לשרשה.
%break
%letter רא
רא) מה"פ שמדעת ז"א, נמשך טפת בסוד זווג ממש, והיא גבורות 
זכרים והיוצאים לתיקון פרצוף הנוקבא הם גבורות נקבות.
%break
%letter רא
רא) כי אין היסוד דנוקבא ראוי להעלות מ"ן לצורך ג"ר דנשמות אלא 
ע"י האי רוחא דשדי בה בעלה בביאה קדמאה, שז"א נותן בסוד זווג 
אב"א הנקרא רי"ו, והנקרא חסדים זכרים, משום שנמשכים מקומת 
ע"ב דמזלא, עי' לעיל בתשובה ס' וע', שנתבאר זה באורך. 
%break
ופעמים נקראים בשם גבורות זכרים, דהיינו בהתחשב רק בבחינת 
המ"ן בלבד. ואלו היא מקבלת בעת הז"א אב"א, אבל בעת חזרתה 
פב"פ עם הז"א, אז מתתקן פרצופה לא בבחינת מ"ן זכרים דמזלא, 
%break
אלא רק בבחינת גבורות נקבות, שהם נמשכין לה ממלכות דאמא 
שהיא מ"ן נקבות. עש"ה בתשובה ע'. (אות ע"ח).
%break
%letter רב
רב) למה בעת ביאת נשמה דז"א נגדלת הנוקבא בנפש רוח בפעם א'.
%break
%letter רב
רב) אין תיקון הנוקבא דז"א מתחיל רק אחר הגדלות נשמה, דהיינו 
אחר שז"א קונה נה"י חדשים דנשמה, אז יש עליה גם לנוקבא, כי גו"ע 
דנוקבא דבוקים על אח"פ דז"א כנודע. 
%break
ואז נגדלת בג"ר, דהיינו בו"ק בבת אחת. כי העיבור שלה נעשה 
בהתכללות בנוקבא שבגופו דז"א. (אות פ"ב.)
%break
%letter רג
רג) מה"פ, שע"כ אין לנוקבא רק נ"ר באב"א מחזה ולמטה, משום 
שהנשמה ניתנה למלכות דז"א עצמה.
%break
%letter רג
רג) אחר שז"א משיג גדלות דנשמה, מתחילה הנוק' להבנות, ויוצאים 
לה הו"ק בבת אחת, כנ"ל בתשובה ר'. אמנם הג"ר דנשמה דז"א אינה 
יכולה להשיג, משום שהג"ר דנשמה לוקחת המלכות דז"א עצמה, 
דהיינו הנוקבא שבגופו שמחזה ולמעלה, 
%break
%page 1867
כלומר, כי אותם הג"ר הם חסדים מכוסים, כקומת ס"ג דאו"א, וע"כ רק 
נוקבא הגדולה שבגופו דז"א נוטלת מהם בחינת נשמה משום שדרכה 
בחסדים מכוסים, אבל לנוקבא הקטנה אינם מספיקים לבחינת ג"ר, 
%break
כי היא לחסדים מגולים צריכה, ואין לה ממוחין אלו דז"א אלא רק 
בחינת ו"ק בלי ראש. (אות פ"ב).
%break
%letter רד
רד) מה"פ כשהנוקבא נגדלת בכל האחור דז"א, יש לה נשמה כמלכות 
דז"א עצמה.
%break
%letter רד
רד) כי אין הנוקבא נגדלת בכל האחור דז"א, אלא רק ע"י קומת ע"ב 
דאו"א דמזלא, כנודע, ואז כמו שאו"א וישסו"ת נעשו לפרצוף אחד, כן 
הנוקבא רחל עם הנוקבא הגדולה שבגופו דז"א, הנקראת מלכות 
דז"א, גם הם נעשים לפרצוף אחד, 
%break
ונמצא שהנוקבא לקחה עתה בחינת הג"ר של הנוקבא שבגופו דז"א, 
כי נעשה עמה לאחד. (אות פ"ג).
%break
%letter רה
רה) למה נו"ה מחוברים באחורים ובפנים הם נפרדים.
%break
%letter רה
רה) כשבאים הג"ר בהפרצוף נפרדים הנו"ה, כי הנצח נבחן אז לנושא 
להארת חכמה, והוד נבחן לנושא למסכים. כנ"ל בתשובה קצ"ו. 
ובחינת ג"ר נקרא פנים, ונמצא שנו"ה נפרדים בבחינת הפנים. 
%break
משא"כ מבחינת אחורים דהיינו כל עוד שאין להם ג"ר ובחי' פנים, 
הנו"ה הם אחד, כי אין שום הפרש בחינה ביניהם, כנ"ל ע"ש. (א' 
תשכ"ד ד"ה ולפיכך).
%break
%letter רו
רו) מהו המקור של הנוקבא הנפרדת.
%break
%letter רו
רו) כמו בעת גדלות נקודים, אחר שבחינת המחזה ולמטה דז"א שהיה 
בבי"ע נתחברו עמו לפרצוף אחד, קבלה אז גם הנוקבא מהם, בחינת 
ט"ת, ונבנה לפרצוף בפ"ע, 
%break
מטעם, שבעת קטנות, שהיתה הנוקבא בחינת נקודה דחזה דז"א, היו 
אלו המחזה ולמטה שבבי"ע שייכים לנוקבא, לכן נבנית מהם לפרצוף, 
אחר הגדלות דז"א. 
%break
וכן הוא באצילות, כי אחר שז"א מעלה נה"י שלו מבי"ע, יש באותם 
הנה"י חלק הט"ת דהנוקבא, וגם היא נבנית לפרצוף נבדל מז"א, כמו 
בגדלות הנקודים. (א' תשכ"ח ד"ה והנה).
%break
%letter רז
רז) למה זו"ן הגדולים וזו"ן הקטנים שוים בערכם לאו"א וישסו"ת.
%break
%letter רז
רז) ענין ההתחלקות דאו"א וישסו"ת לב' פרצופים, הוא משום קומת 
הס"ג שבהם, כי בקביעות לקחו או"א בינה דמ"ה, דהיינו הע"ס דקומת 
ס"ג, שהבחינה העליונה שבהם היא בינה באור דנשמה. ויונקים 
מבינה דא"א, שנקראת גרון. 
%break
ואע"פ שבינה זו יצאה מראש דא"א, מ"מ נבחנת לג"ר, משום שג"ר 
דבינה, הם בסוד כי חפץ חסד הוא, ואינם סובלים משום מסך, וע"כ אין 
המסך שבפה דא"א ממעט אותה מבחינת ראש וג"ר, וכמו שלא יצאה 
מראש דומה. 
%break
כנ"ל בחלקים הקודמים, שאין צמצום באור חסדים. וכל זה אמור רק 
בג"ר דבינה, שהם חב"ד חג"ת שבקומת ס"ג, שדרכם בחסדים 
מכוסים. אבל בנה"י דבינה, שהם בחי' שורשי זו"ן שבבינה, שדרכם 
בחסדים מגולים, 
%break
שפירושם שתתגלה הארת חכמה בחסדים, כבר המסך שבפה דא"א 
שולט עליהם, ונעשו למחוסרי ראש, דהיינו לבחינת ו"ק לבד. וזה 
שגרם לקומת הס"ג דאצילות שהם או"א, להתחלק לב' פרצופים, 
לאו"א וישסו"ת, 
%break
אשר הג"ר של הקומה, הם או"א, שדרכם בחסדים מכוסים, וע"כ 
נחשב להם קומת נשמה לבחינת ג"ר גמורים, כי מסך דראש א"א אינו 
שולט עליהם. ובחינת הו"ק של קומת ס"ג, דהיינו המחזה ולמטה 
דאו"א, יצאו בבחינת ו"ק בלי ראש, 
%break
כי לחסדים מגולים הם צריכים, וכבר המסך ממעט אותם מבחי' הארת 
חכמה. כל עוד שאין בהם רק בחינת ס"ג כי בינה יצאה מראש דא"א, 
כנ"ל, וכלפי חסדים מגולים אין בקומה זו בחינת ג"ר כלל. 
%break
וזהו שורש ההתחלקות דאו"א וישסו"ת, שאו"א לבדם נוטלים הג"ר של 
הקומה, ויש"ס ותבונה מתחלקים מהם לפרצוף ו"ק.
%break
ולפי"ז מובן מאליו, שבעת שאין בזו"ן אלא קומת ס"ג, שהיא נשמה, 
הרי גם הוא מוכרח להתחלק לב' פרצופים דוגמת או"א וישסו"ת, אשר 
רק חב"ד חג"ת שלו עד החזה, מקבלים ג"ר ובחינת ראש, להיותם 
בחינת חסדים מכוסים, 
%break
%page 1868
אבל המחזה ולמטה נבדל לעצמו לפרצוף ו"ק בלי ראש, כי קומת ס"ג 
אינה מספיקה לשמש להם בחינת ראש, להיותם צריכים להארת 
חכמה, כנ"ל בישסו"ת. 
%break
הרי שבעת שז"א הוא בקומת נשמה הוא מוכרח להתחלק, לב' 
פרצופים נבדלים, שמחזה ולמעלה הוא בחי' זו"ן הגדולים בראש 
דנשמה, ומחזה ולמטה הוא בחינת זו"ן הקטנים, שיצאו לעצמם בו"ק 
בלא ראש. (אות פ"ג. ואו"פ ד"ה ואח"כ).
%break
%letter רח
רח) למה נתקנה לאה מחזה ולמעלה דז"א והנוקבא רחל נתקנה 
מחזה ולמטה.
%break
%letter רח
רח) לאה היא בחינת אחורים דאמא שנתבטלה מראשייהו דאו"א בעת 
שביה"כ ונפלה למקום נוקבא דגופא. כנודע, ולפיכך נתקנה באצילות 
להיות בחינת נוקבא לז"א, ומקבלת ממוחין שלו ומתתקנת עמו. 
%break
ונמצא שלאה היא מדרגה עליונה מז"א ממקורה, והיא באמת בחינת 
ראש של הז"א, כי אמא היא ראש של הז"א, ולכן אחר שקבל הז"א 
בחינת נשמה, היא עולה על ידו לבחינת ג"ר שלו, 
%break
דהיינו מחזה ולמעלה ומקבלת ממנו הג"ר בשוה עם הנוקבא שבגופו 
דז"א שמחזה ולמעלה. אבל רחל, שהיא הנוקבא הנפרדת דז"א הנה 
היא רק תולדה מז"א, ומקורה היא בגדלות נקודים אחר שנתחברו אליו 
נה"י שלו מבי"ע, כנ"ל בתשובה ר"ו. 
%break
שאז נעשו לה בנין של ט"ת מן נה"י דגדלות האלו, הרי שכל שורשה 
של רחל אינה אלא רק בנה"י דז"א, ואין לה חלק מחזה ולמעלה דז"א, 
ע"כ לא נתקנה אלא רק מחזה ולמטה דז"א, בדומה להנוקבא שבגופו 
דז"א שמבחינת מחזה ולמטה שלו. (אות קנ"ב. ואור פנימי ד"ה אכן).
%break
%letter רט
רט) למה הנוקבא חסרת ג"ר בהיותה אב"א מחזה ולמטה.
%break
%letter רט
רט) כי אז הז"א הוא בקומת ס"ג, דהיינו נשמה, ונתבאר לעיל בתשובה 
ר"ז. שאין קומת ס"ג מספקת להאיר למחזה ולמטה דז"א רק בחינת 
ו"ק בלי ראש. בהיות בה הצורך לחסדים מגולים. ע"ש. (א' תשל"ג ד"ה 
והנה).
%break
%letter רי
רי) למה בעת שז"א חוזר לו"ק, מוכרחת הנוקבא לחזור לנקודה.
%break
%letter רי
רי) זה מובן ממקורו בנקודים, ששם שורש הנוקבא בעת קטנות הז"א, 
שאז היא רק בחי' נקודה תחת החזה, ביחס הכלים, ונקודה תחת 
היסוד ביחס התלבשות האורות. אלא בעת גדלות הז"א דנקודים, 
שהעלה אח"פ שלו מבי"ע, אז נבנה מהם גם הנוקבא בט"ר שלה. 
%break
ע"כ אין בנין הנוקבא הנפרדת מתחילה אלא אחר גדלות נשמה דז"א, 
שאז מעלה גם באצילות נה"י החדשים שלו מבי"ע, שמהם לוקחת 
הנוקבא הט"ר שלה, כנ"ל. 
%break
וכן בעת שהז"א עצמו חוזר לו"ק, ונה"י החדשים מתבטלים ממנו, הנה 
נעלם עמהם גם בחינת ט"ר דנוקבא. (אות צ"ד. ואור פנימי ד"ה וזה).
%break
%letter ריא
ריא) למה בעת שנה"י דאו"א מתלבשים בז"א, ונה"י דישסו"ת 
מתלבשים בנוקבא אז הם ב' המאורות הגדולים.
%break
%letter ריא
ריא) בעת שזו"ן עולים למ"ן להיכל או"א דע"ב, שאז או"א וישסו"ת 
נעשים לפרצוף אחד בקומה שוה, נבחנים או"א שניהם לבחינת אבא 
לבד, וישסו"ת שניהם לבחינת אמא לבד, כנודע. ואז נכלל הז"א 
בבחינת אבא, ונה"י דאבא שהם או"א, מתלבשים בו עם המוחין. 
%break
והנוקבא נכללת באמא שהם ישסו"ת, ונה"י של ישסו"ת מתלבשים בה 
עם המוחין. ואז נמצאים גם הזו"ן כמו או"א וישסו"ת בקומה שוה, 
ומשתמשים בכתר אחד. ואז הם בסוד שני המאורות הגדולים. אמנם 
זה אינו נוהג עד גמר התיקון, 
%break
כי לזה צריכה הנוקבא לבחינת מ"ן נוקביות דצמצום א', שהיא גנוזה 
ברדל"א, שאינה מתגלה מטעם גמר התיקון, כמ"ש לעיל בתשובה ו' וז' 
עש"ה. (אות ק"צ).
%break
%letter ריב
ריב) מה הם ה' הבחינות שבהעלאת אחורים דאו"א וישסו"ת.
%break
%letter ריב
ריב) נודע שכל ענין של המ"ה החדש, שהוא עולם האצילות, הוא רק 
לתקן את הב"ן, שהם כל הקומות אשר יצאו בגדלות דנקודים, 
שנתבטלו ונשברו, שע"י הזווגים דמ"ה החדש שבאצילות, המה 
מקבלים תיקונם, 
%break
שכל הקומות חוזרות להיכנם כמו שהיו מטרם הביטול והשבירה. 
ונודע, שהם נחלקים לב' חלוקות: כי מתחילה יצאו ראשייהו דאו"א 
עלאין, שהממעלה למטה שלהם הם ד' המלכים דחג"ת עד החזה, 
ומסבת שבירת ד' המלכים האלו נתבטלו ג"כ האחורים דאו"א עלאין, 
%break
%page 1869
שהם כל בחינת אח"פ שלהם שנתעלו להם בעת יציאת הקומות 
שלהם ממטה למעלה, שאחר ביטול הקומות חזרו ונפלו האחורים 
האלו למקום הגופות שלהם, דהיינו למקום שעמדו המלכים דחג"ת. 
ואח"כ יצאו ד' הקומות של ישסו"ת דנקודים ממטה למעלה, 
%break
אשר ד' המלכים תנהי"מ הם הממעלה למטה שלהם. ואחר שבירתם 
דד' מלכי תנהי"מ נתבטלו ג"כ האחורים דישסו"ת, שהם אח"פ 
שנתחברו להם בעת יציאת אלו הקומות ממטה למעלה, ולאחר 
ביטולם חזרו ונפלו אח"פ דכל קומה למקום הגוף שלהם. כנודע.
%break
ונמצא, שלא יוכל להיות גמר התיקון, מטרם שיחזרו אלו האחורים 
שנפלו מאו"א וישסו"ת אל מקומם כבתחילה מטרם ביטולם, ואז יתוקנו 
ג"כ כל הכלים של שמונה מלכים עמהם וישובו להיות אצילות במקומם 
כבתחילה, 
%break
כי כל קומה שנתקנה באו"א וישסו"ת הם מעלים מבי"ע גם הכלים 
השייכים אל הממעלה למטה של אותה הקומה כנודע. וסדר של 
העלאת אחורים האלו נבחנים בה' בחינות.
%break
בחינה הא', היא בהמוחין דחול שהם בחינת ישסו"ת, הבאים ע"י 
כפיפת ראש דיחידה חיה למקום נשמה, שאז הז"א מעלה עם המ"ן 
שלו, רק בחינת אחורים שנפלו מישסו"ת דנקודים אל מקום חג"ת 
דא"א, ששם הז"א עומד בעת עיבורו, 
%break
שהקומה ההיא מעלה הכלים וניצוצין מד' מלכי תנהי"מ דנקודים 
שבבי"ע. אמנם העלאה זו אינה העלאה שלימה גם לאחורים דישסו"ת 
משום שמקום עלית האחורים צריך להיות במקום הג"ר דא"א, 
שמקומו מכוון נגד מקום יציאת יש"ס ותבונה של הנקודים, 
%break
כי הג"ר דא"א מלבישים לחג"ת דעתיק העומדים במקום ד' המלכים 
דחג"ת, שבמקומם יצא הראש של הישסו"ת דנקודים. וכיוון שהעלאת 
האחורים לא היה אלא למקום חג"ת דא"א, והזווג נעשה ע"י כפיפת 
ראש דאו"א ממקום ג"ר דא"א למקום חג"ת שלו, כנודע. 
%break
ע"כ עדיין לא עלו בזה האחורים דישסו"ת למקומם האמיתי כבתחילה.
%break
בחינה הב', היא במוחין דשבת במוסף, שאז עולה הזו"ן למ"ן במקום 
ג"ר דא"א, ומעלה שם את האחורים של ישסו"ת, העומדים אז בג"ר 
דא"א, וכאן נעשה העלאה שלימה אל האחורים דישסו"ת, 
%break
כי עתה עומד ישסו"ת במקומו כעמידתו בעת הנקודים, כי ג"ר דא"א 
מכוונים נגד ישסו"ת דנקודים, כנ"ל.
%break
בחינה ג', היא האחורים דאו"א שזו"ן מעלים ג"כ באותו העליה דעיבור 
למקום ג"ר דא"א, דהיינו בשבת במוסף כנ"ל. שכלפי האחורים דאו"א 
הוא דומה, כמו בחינה הא' כלפי האחורים דישסו"ת, הנ"ל. 
%break
כי עדיין לא נתעלו למקומם האמיתי שהוא במקום ג"ר דעתיק, כי ג"ר 
דעתיק עומדים במכוון במקום ג"ר דנקודים, ששם עמידתם דאו"א 
דנקודים כנודע. 
%break
אלא שהם עדיין במקום נפילתם שהוא במקום דחג"ת דנקודים, דהיינו 
במקום ג"ר דא"א, כנ"ל, אלא שמקבלים תיקון ע"י כפיפת ראש דאו"א 
שהם עתה במקום ג"ר דנקודים.
%break
בחינה ד', היא במנחה דשבת, שאז עולה הז"א למ"ן בעיבור אל 
ישסו"ת העומדים במקום ג"ר דעתיק, ונמצא שמעלה עתה האחורים 
דאו"א אל מקומם האמיתי, למקום דג"ר נקודים. ויש עתה עליה שלמה 
לאחורים דאו"א ג"כ. 
%break
אמנם יש עוד חסרון בבחינת הקומה כי אין כאן במנחה דשבת אלא 
רק קומת הס"ג דיחידה דז"א, כי ע"כ אין הנוקבא יכולה עוד לעלות עמו 
למ"ן למקום ג"ר דעתיק, והוא נחלק משום זה לב' פרצופים, 
%break
אשר רק ז"א ולאה יכולים לקבל המוחין האלו ולהלביש לג"ר דא"א, 
אבל יעקב ורחל נשארו למטה במקום חג"ת דא"א, כנודע. וע"כ עדיין 
לא נתעלו עוד כל האחורים דאו"א בשלמות.
%break
בחינה ה', היא בגמר התיקון, אשר אז תהיה גם הנוקבא ראויה 
להעלות מ"ן לג"ר דעתיק, כי אז תתגלה המלכות הגנוזה ברדל"א בסוד 
ראש פנה. ואז יתעלו כל הבחינות דאחורים דאו"א בשלמות למקומם 
כבתחילה ואז יהיה גמר התיקון. 
%break
%page 1870
וכדי להבין היטב תשובה זו, צריכים לזכור היטב כל המתבאר בתשובה 
ט', ע"ש.
%break
%letter ריג
ריג) למה תיקון או"א מיוחס לעתיק.
%break
%letter ריג
ריג) כנ"ל בתשובה הסמוכה, שאין העלאת האחורים דאו"א באים 
למקומם, אלא רק בעת שהזווג והעיבור נעשה במקום ג"ר דעתיק, 
עש"ה.
%break
%letter ריד
ריד) למה נקראים מוחין דאו"א בשם פנימיות, ומוחין דישסו"ת בשם 
חיצוניות.
%break
%letter ריד
ריד) ו"ק נקראו חיצוניות, וג"ר נקראו פנימיות, וישסו"ת הוא בחינת ו"ק 
דאו"א, ע"כ נקראים חיצוניות, כלפי או"א שנקראים פנימיות.
%break
%letter רטו
רטו) למה רק ז"א ולאה עולים במנחה דשבת ולא ז"א ורחל.
%break
%letter רטו
רטו) נתבאר לעיל בתשובה ז', שרק ז"א ואמא יכולים לשמש במ"ן 
דזכרים שבדיקנא, להיותם מבחינת ט"ר דאו"י, שממדת צמצום א' אין 
שום נוקביות בט"ר אלא רק במלכות לבד, 
%break
וע"כ בחינת הנוקביות שבהם היא רק בחינת התכללות ממלכות, 
הנקרא בנימין הכלול ביוסף, בדומה למ"ן דדיקנא. אבל הנוקבא רחל, 
שהיא בחי' מלכות עצמה, אינה יכולה לקבל בחי' מ"ן זכרים אלו 
דדיקנא, 
%break
אלא שהיא צריכה למלכות דצמצום א', שנגנזה ברדל"א עד לע"ל, וע"כ 
אין רחל יכולה לעלות עם הז"א למ"ן לג"ר דעתיק, כי המ"ן שלה 
דצמצום א' שהיא צריכה, אינה מגולה שמה.
%break
ולפיכך רק ז"א ולאה, שהם בחינת ט"ר דאו"י, יכולים להכלל בעיבור 
דישסו"ת שבמקום ג"ר דעתיק, ולהלביש לג"ר דא"א, כי יש להם שם 
בחינת מ"ן דצמצום א' המספיק להם, 
%break
דהיינו מבחינת יסוד דמלכות שבדיקנא. ולכן הם עולים במנחה דשבת 
ומלבישים למקום ג"ר דא"א. אבל רחל אינה יכולה לעלות עמהם, כי 
אין לה שם בחינת מ"ן שלה, שהיא המלכות דצמצום א', כי גנוזה 
ברדל"א ואינה באה בזווג עד לע"ל. ועי' היטב בתשובה ז'.
%break
%letter רטז
רטז) איך נחלקו שוב לאה ורחל לב' פרצופים אחר שהיו כבר אחד 
במוסף דשבת.
%break
%letter רטז
רטז) כל מדרגה צריכה לעי"מ מחדש, הן בחיצוניות והן בפנימיות, 
כנודע. וע"כ הגם שכבר נשלמו זו"ן במדרגת חיה במוסף דשבת, אמנם 
מבחי' יחידה עדיין לא קבלו כלום עד שבת במנחה. 
%break
ומוחין אלו דמנחה הם רק בחינת נשמה דיחידה, שהם אינם מספיקים 
רק לזו"ן הגדולים ולאה, אבל לזו"ן הקטנים אינם מספיקים לבחינת 
ג"ר, אלא רק לבחינת ו"ק לבד, וע"כ נשארו למטה בחג"ת דא"א, ולא 
עלו עמהם לג"ר. 
%break
ונמצא שאלו יעקב ורחל העומדים בחג"ת דא"א בעת עלית זו"ן לג"ר 
דא"א, הם יעקב ורחל דבחינת יחידה. ועי' לעיל תשובה רט"ו שבארנו 
טעם אחר על מה שאין רחל עולה לג"ר דא"א. ושניהם אמיתים.
%break
%letter ריז
ריז) מי הם יעקב ורחל שנתחדשו במנחה דשבת, העומדים במקום 
או"א.
%break
%letter ריז
ריז) עי' לעיל בתשובה רט"ז.
%break
%letter ריח
ריח) למה מספיק העלאת מ"ן דז"א לבדו לצורך הנוקבא.
%break
%letter ריח
ריח) הדבר אמור באצילות הקטנות של הנוקבא, דהיינו לבחינת הע"ס 
דו"ק. ונודע, שמטרם שהפרצוף נשלם בבחינת הקטנות, אינו יכול 
לעלות מעצמו למ"ן, כי אין לה עוד שום מציאות בפ"ע. כנ"ל בדף 
תשל"ח אות ו'. 
%break
וע"כ רק ז"א עולה למ"ן בלבדו שזה מספיק לבנין הקטנות דנוקבא. 
אלא אח"כ שכבר נבנה בבחינת ו"ק שלה מחזה ולמטה יכולה גם היא 
לעלות למ"ן לאו"א. כמ"ש שם בדברי הרב הנ"ל. 
%break
שבפעם שניה אחר שיש לו כבר להפרצוף מדת הו"ק, הוא יכול לעלות 
למ"ן לעליון מעצמו. עש"ה. (אות צ"ט).
%break
%letter ריט
ריט) למה אין הזו"ן אב"א רק מחזה ולמטה, ומחזה ולמעלה נשאר 
האחורים שלו מגולה.
%break
%letter ריט
ריט) כי אין אחיזה לחיצונים אלא רק במקום שיש חסרון בהאורות. 
וע"כ כיון שמוחין דס"ג אינם מספיקים לג"ר בשביל זו"ן הקטנים, הרי 
יש אחיזה לחיצונים באחורים שלהם, וצריכים להיות דבוקים אב"א, 
בסוד אחוריהם ביתה. 
%break
אבל מחזה דז"א ולמעלה ששם יש לו ג"ר, אין שום אחיזה לחיצונים, 
והאחורים יכולים להיות מגולים. (אות ק"ב).
%break
%page 1871
%letter רכ
רכ) מה"פ שבהיות הזו"ן אב"א נזדווגו ועלו לאו"א וחזרו פב"פ.
%break
%letter רכ
רכ) ענין היות זו"ן אב"א, מורה שהעליה שלהם לאו"א, הוא לקבל 
מוחין דאחורים. אמנם הזווג עצמו שלהם באו"א, הם בהכרח פב"פ, כי 
הם נכללו באו"א שם, ואו"א הם פב"פ. 
%break
אלא שבכלל נקראים הזווגים והמוחין האלו בשם אב"א, משום שהם 
באים רק להשלמת כלים, ובחינת הכלים נקרא ב"ן ואחורים וכן 
חיצוניות. (אות ק"ג).
%break
%letter רכא
רכא) למה רק הז"א ישן, אבל הנוקבא היא נעורה.
%break
%letter רכא
רכא) עי' להלן בתשובה רכ"ב.
%break
%letter רכב
רכב) פעם אומר, שהז"א ישן והנוקבא נעורה, ופ"א שאין הנוקבא 
מקבלת המוחין עד שנעור הז"א.
%break
%letter רכב
רכב) שינה ותרדמה פירושו: עליה למ"ן, כי בעת שהמוחין עולים למ"ן, 
והפרצוף נשאר למטה בלי מוחין הוא נבחן לישן, בדומה לאדם ישן, 
שאין מוחותיו מגולים בזמן ההוא. ומטעם זה עצמו, נקרא לידת 
המוחין והתלבשותם בחזרה בפרצוף, בשם קיצה משנתו. 
%break
ולפיכך בעת עלית מ"ן דזו"ן לאו"א לצורך המוחין דנסירה, נבחן ז"א 
לישן, כי מוחותיו נסתלקו ועלו למ"ן לאו"א, אבל לאה נבחנת לנעורה כי 
היא מקבלת שם תכף המוחין אלו דנסירה, 
%break
דהיינו הבינות וגבורות דאו"א, הנכללות באמא, ולאה שהיא נכללת 
באמא בעת עלית מ"ן היא מקבלתם תכף, ויורדת עמהם למטה 
במקומה, והיא ננסרת מז"א, כלומר שנעשה בקבלת המוחין דע"ב 
האלו לפרצוף נפרד לעצמו, 
%break
כי מקודם לכן במוחין דס"ג, לא היה בה אלא בחינת חסדים מכוסים 
מג"ר דאמא כמו המוחין דז"א עצמו, וכיון שהיא שוה אליו במין המוחין, 
נבחנת כמו דבוקה עמו. אבל עתה שלאה קבלה בחי' מוחין דחסדים 
מגולים מע"ב דאמא ע"י עלית המ"ן, 
%break
הרי נפרשה מבחינת המוחין דז"א. כי המוחין דז"א הם תמיד בבחינת 
חסדים מכוסים, ואפילו בעת השגתו למוחין דע"ב, אלא שנעשה אז 
בבחינת ם' דצלם, המשפיעה הארת חכמה אל ל' דצל"ם אע"פ שהוא 
עצמו הוא רק בחינת חסדים מכוסים. 
%break
כמ"ש היטב בחלק י"ג. עש"ה. אמנם לאה אחר שקבלה הבינות 
וגבורות דאו"א, היא נעשתה לחסדים מגולים בדומה לל' דצל"ם, וע"כ 
נמצאת עתה שננסרה מז"א. וענין זה כבר נתבאר לעיל במוחין דפב"פ 
דחצות לילה, שלאה מקבלת מן הז"א, 
%break
אשר לאה מקבלת אז הכלים דרחל בהשאלה, שזה הכרח לה משום 
שמקבלת המוחין בנה"י ארוכים דאמא, שפירושו מוחין דע"ב, שהם 
ארוכים, כי ארוך פירושו חכמה. עש"ה.
%break
והנה נתבאר, הטעם שהנוקבא לאה נבחנת לנעורה, משום שיורדת 
תכף עם המוחין דנסירה שקבלה, וננסרת מן ז"א, וכיון שיש לה מוחין 
הרי היא נבחנת לנעורה כנ"ל. אבל ז"א עצמו אינו יורד למטה עד 
שמקבל שם גם המוחין השייכים לרחל, 
%break
כי רחל אינה יכולה לקבל תכף המוחין בהיכל או"א, כמו לאה, כי היא 
תולדה של ז"א, ואו"א נחשבים לעלי עליון של רחל, כנודע, וע"כ אין 
רחל מקבלת המוחין אלא אחר שנעור ז"א משנתו, 
%break
דהיינו אחר ירידת ז"א למטה למקומו ומשפיע לה המוחין, שענין ירידה 
זו דז"א נעשה ע"י תקיעת שופר בר"ה, ואז מקבלת רחל המוחין 
דנסירה מן ז"א בדרך המדרגה. ולפיכך נבחן שלאה היא נעורה ואינה 
ישנה, כי היא קבלה תכף המוחין הראוים לה. 
%break
אבל ז"א שהוא צריך להשפיע המוחין אל הנוקבא רחל, אינו יורד משם 
אלא אחר תקיעת שופר, ואז נעור, והוא משפיע המוחין לרחל. באופן, 
שמ"ש שבזמן הדורמיטא אין הנקבה ישנה סובב רק על נוקבא לאה, 
בהיותה מקבלת תכף המוחין ויורדת למטה. 
%break
אבל ברחל אין נוהג זה, כנ"ל, כי היא יורדת בשוה עם הז"א בעת 
תקיעת שופר. כמבואר (באות קכ"ב).
%break
ומ"ש הרב לעיל באות קס"ג. "כשנסתלקו בינה וגבורה מז"א אז היו 
מאירים בנוקבא לאה בסוד או"מ ומשם נמשך אל המלכות רחל ואינם 
ישנות כמו הז"א" שמשמע מזה שגם רחל אינה ישינה, הכונה היא על 
בחינת הכלים דרחל המתחברים ללאה בחצות לילה עד הבוקר, 
%break
שמבחי' זו אפשר לומר שגם רחל מקבלת המוחין תיכף בעת עלית 
מ"ן, דהיינו ע"י שאילת הכלים שלה אל לאה. (כנ"ל חלק י"ד אות ל"ה) 
אמנם אין קבלה זו נבחן על שם בנין פרצוף של רחל, כי רחל צריכה 
לקבל המוחין ע"י ז"א והיינו אחר הקיצה משנתו בסוד תקיעת שופר. 
%break
%page 1872
ולא ע"י לאה כמ"ש הרב לעיל באות קס"ג. אלא שהוא סובב על הכלים 
דרחל המתחברים לפרצוף לאה בעת שלאה מקבלת נה"י הארוכים 
דאמא, שבעת ההיא נמצאת רחל מקבלת המוחין ע"י לאה, כמבואר. 
%break
ומ"ש שמאירים בלאה בסוד או"מ, הוא משום שהמוחין דב"ן מיחסם 
עצמם הם נבחנים לאו"מ, כנ"ל באות קע"ט. שאינם נבחנים לאו"פ רק 
מבחינת התחברותם עם המ"ה. משום ששורשם הם מאורות דנקודות 
שהם בחי' עליון אל אצילות כמ"ש שם. 
%break
וכיון שקבלה זו היא רק לבינות וגבורות לבד, ע"כ נקראים או"מ. (אות 
ר"ד. ואות קס"ג. ואות קכ"ב).
%break
%letter רכג
רכג) מה"פ, שהאי רוחא דשדי בה בביאה קדמאה הם ג"פ ע"ב של 
ס"ג מ"ה וב"ן, שהם בגי' רי"ו.
%break
%letter רכג
רכג) עי' לעיל בתשובה ס'. (אות ק"ה).
%break
%letter רכד
רכד) איך נעשה הכלי של היסוד דנוקבא ע"י קבלת המוחין דג"ר.
%break
%letter רכד
רכד) כי בעת קטנותה אין לה אלא גו"ע בחסר אח"פ, דהיינו חב"ד 
חג"ת דכלים בחסר נה"י. וזהו בכללות ובפרטות, שאין בכל ספירה 
זולת ב"ש עליונים, וחסרה משליש תחתון. 
%break
ובמצב הזה אין לה יסוד ומלכות כל עיקר, שהמה רק כוללים דחג"ת 
נ"ה, ואינם ספירות ממש כמותם, אלא היסוד הוא כולל דה"ח, ומלכות 
היא כוללת דה"ג, כנודע. 
%break
וע"כ, כל זמן שחג"ת נ"ה עצמם הם חסרים משליש תחתון, אי אפשר 
שיתקן מהם בחינת כולל ליסוד, וכולל למלכות. וע"כ הם חסרים לגמרי 
בזמן הקטנות דנוקבא. 
%break
ולפיכך אין להנוקבא המציאות של היסוד שלה אלא אחר שהיא משגת 
המוחין דע"ב מאמא דמזלא, המורידים ה"ת מעינים ומעלה אח"פ, 
שאז נשלמו נה"י של הכללות, ובפרטות נשלמו לה אז כל השלישים 
תחתונים דע"ס שלה, ואז יוצא בה מציאות היסוד, 
%break
כי אחר שנשלמו החג"ת נ"ה בשלישים תחתונים אז בחי' הכולל שלהם 
עושה את הכלי דיסוד, כנ"ל. הרי שאין הכלי דיסוד נעשה אלא אחר 
שהנוקבא קבלה למוחין דג"ר שהם המוחין דנסירה. (אות ק"ח).
%break
%letter רכה
רכה) איך נעשה הכלי דיסוד ע"י המשכת ה"ח.
%break
%letter רכה
רכה) עי' לעיל בתשובה הסמוכה.
%break
%letter רכו
רכו) פעם אומר דדינין דדכורא קשין ברישא ותקיפין בסיפא, והנוקבא 
להיפך, ופ"א, דדינין דדכורא נייחין ברישא ותקיפין בסיפא והנוקבא 
להיפך.
%break
%letter רכו
רכו) עי' לעיל תשובה צ"ב. (אות ל'. ואות קי"ג וקי"ד).
%break
%letter רכז
רכז) מה"פ שהז"א אינו צריך לזולתו וכל שהולך הדינים מתגברים.
%break
%letter רכז
רכז) הגבורות דנוקבא אינם משלה, כי מצד עצמה אינה נשרשת אלא 
במלכות דאמא, שהיא צמצום ב', ואין המוחין יוצאים עליה אלא ע"י 
התכללות המלכות דאמא בעטרא דגבורה דז"א, כנודע, 
%break
וע"כ היא בחינת דינא רפיא כי כל הגבורות דצמצום א' שבה, היא רק 
בחינת הארה שמקבלת מגבורות של ז"א כנ"ל. אבל ז"א אין צריך 
לקבל הארת גבורות מזולתו, כי הוא מקבל בחי' הגבורות דצמצום א' 
ממקורו ממזל ונקה, שהם בחינת יסוד דמלכות מצמצום א' כנודע. 
%break
וע"כ הנה"י שלו ששם מקום הסיום הם דינין קשים, כי בחינת צמצום 
הא' היא מדת הדין הקשה. שאין העולם יכול להתקיים בה אלא 
בשיתופה עם מדת הרחמים, כנודע, 
%break
וע"כ כל שהולך, הדינים מתגברים בו, ואין לנה"י שלו מיתוק אלא 
בהתלבשות במוחין דנוקבא, שהיא בחינת מלכות דאמא וצמצום ב'. 
ושם הם מתמתקים במדת הרחמים דאמא. (אות קי"ב).
%break
%letter רכח
רכח) מה הם ב' הבחינות בענין נסירת הדינים.
%break
%letter רכח
רכח) א', הוא נסירת הדינין שמחזה ולמעלה דז"א עד הכתר שבו, 
ששם היא בחינת הנוקבא שבגופו דז"א, שהיא בחינת גבורות זכרים 
דצמצום א' כמו אמא דע"ב שעל המ"ן דדיקנא, להיותה בחינת ז"א 
עצמו, שהוא יכול לקבל המ"ן זכרים האלו. כנ"ל בתשובה ו' ע"ש. 
%break
%page 1873
וב' הוא המחזה ולמטה דז"א, דהיינו הדינין השייכים רק לנוקבא 
הקטנה רחל, שהיא בחינת דינא רפיא ממקורה, דהיינו ממלכות 
דאמא, שהיא מדת הרחמים, כנ"ל, בתשובה רכ"ז. 
%break
וע"כ אפילו שהיא מקבלת עתה מבחי' הגבורות דמ"ן זכרים כמו הז"א 
מ"מ הם נמתקים בה ע"י הז"א, משום שהיא דינא רפיא ממקורה. 
(אות קט"ו).
%break
%letter רכט
רכט) למה בעת התרדמה, מסתלקים חכמה וחסד וחצי דעת עליון 
וחצי דעת תחתון הימינים מן הז"א ונעשו למקיפים. ובינה וגבורה וחצי 
דעת עליון ותחתון השמאליים נכנסים בנוקבא.
%break
%letter רכט
רכט) בעת התרדמה שפירושה עלית מ"ן דזו"ן לאו"א שבמקום ע"ב, 
ששם אבא כולו מ"ה, דהיינו חכמה וחסדים שלו ודאמא. ואמא כולה 
ב"ן, דהיינו בינות וגבורות שלה ודאבא, ונמצא, שז"א הנכלל שם 
באבא, הוא ג"כ כולו מ"ה דהיינו חו"ח דאו"א, 
%break
וכן חצי ימיני דדעת עליון ותחתון השייך ג"כ למ"ה. והנוקבא שנתכללה 
שם באמא, היא כולה ב"ן כמו אמא, דהיינו בו"ג דאו"א, וכן צד השמאלי 
דדעת עליון ותחתון. הנחשבים ג"כ לב"ן. והבו"ג שלוקחת הנוקבא, 
נחשבים תכף שהם מתלבשים בה, 
%break
דהיינו בבחינת לאה ששואלת הכלים דרחל, כנ"ל בתשובה רכ"ב. ע"ש. 
אבל ז"א, שאינו יורד משם אלא בעת תקיעת שופר, כמ"ש שם. נמצא 
המוחין דחו"ח וחצי דעת עליון ודעת תחתון שלוקח שם מאבא, הם 
אצלו רק בבחינת מקיפים כי כל עוד שז"א הוא באבא, 
%break
נבחנים המוחין רק למקיפים לבחינת ו"ק שלו שנשארו בתרדמה 
למטה. כמ"ש להלן בתשובה רנ"ד עש"ה. (אות ק"ס וקס"א).
%break
%letter רל
רל) מה"פ שגבורות דעטרא דגבורה נמשכין אל הנוקבא מאמא שלא 
ע"י ז"א.
%break
%letter רל
רל) היינו הגבורות זכרים שהיא מקבלת מאמא מכח התכללות ההוד 
דא"א בנצח שלו, שאז אינה צריכה לקבל הארה מעטרא דגבורה דז"א 
כמו בעת שהיא פב"פ, אלא שהיא מקבלת הגבורות זכרים עצמם 
מאמא. כמ"ש בתשובה ו' וז' ע"ש. (אות קי"ח).
%break
%letter רלא
רלא) מה"פ שנתינת הגבורות אל הנוקבא שלא ע"י ז"א גורמת אל 
הנסירה.
%break
%letter רלא
רלא) כל ענין הדיבוק דאב"א בכותל אחד עם ז"א, הנוהג בנוקבא, 
בעת היותה עמו מחזה ולמטה, היא משום שהיא חסרה בחינת נה"י 
שלה, וע"כ אין בה שום זווג בבחינת עצמה אלא שהיא מקבלת דרך 
הנוקבא הקטנה שבגופו דז"א, 
%break
וע"כ היא דבוקה עמו בגופו כמו הנוקבא הקטנה שבגופו. אמנם בעת 
שמקבלת המוחין דבינות וגבורות מאמא דע"ב דמזלא, שהם מורידים 
הה"ת מעינים שלה ומעלים אח"פ שהם נה"י חדשים, שאז משגת כלי 
דיסוד, 
%break
הנה היא נפרדה ממנו לבחי' פרצוף מיוחד כי עתה יש לה אחורים 
וכותל משלה, וגם בבחינת חסדים מגולים, כנודע. הרי שנתינת 
הגבורות שלא ע"י ז"א, 
%break
דהיינו המוחין דבינות וגבורות שהיא מקבלת מאמא הבונים את 
האחורים שלה, היא הגורמת שתתנסר מז"א, להיותם בפרצוף נבדל 
בפ"ע. ועי' לעיל בתשובה ר"ל. (אות קי"ט).
%break
%letter רלב
רלב) למה צריכה לאה לנסירה.
%break
%letter רלב
רלב) כי בעת שיש לז"א מוחין דס"ג, מתתקנת אז לאה כמו הנוקבא 
הגדולה שבגופו דז"א, ונמצאים ע"כ המוחין שלה שוים לנוקבא דז"א 
שבגופו, דהיינו בחינת חסדים מכוסים דג"ר דבינה, וע"כ נחשבת לאה 
אז כמו שהיא דבוקה עמו, כי המוחין שלה שוים אליו. 
%break
אמנם בעת שמקבלת המוחין דע"ב דאמא דמזלא, שהם המוחין 
דנסירה, הנה אז לאה מתחברת עם רחל שמחזה ולמטה ונעשית 
לפרצוף אחד, ונמצאים המוחין שלה בבחינת חסדים מגולים, שהם 
משונים מז"א, 
%break
וע"כ נבחנת עתה שהיא ננסרה מז"א. ועי' לעי' תשובה רכ"ב. (אות 
ק"כ. ואות קכ"ה).
%break
%letter רלג
רלג) למה נבחנים הגבורות לממותקים יותר אחר שמקבלתם ע"י 
הז"א.
%break
%letter רלג
רלג) משום שאחר קבלתה המוחין דנסירה מז"א, יש לה בהמוחין 
ההם ב' מיתוקים: א' מאמא עצמה, דהיינו מעת היותה בהיכל או"א 
בבחינת מ"ן. וב' ע"י הז"א, שנותן לה אותם פעם ב' בדרך המדרגה. 
(אות קכ"ד).
%break
%letter רלד
רלד) למה ביום א' דר"ה ננסרין רק הגבורות מכתר דז"א עד החזה.
%break
%letter רלד
רלד) משום שהגבורות שמחזה ולמעלה הם ממדרגת הז"א עצמו, 
והם ראוים לקבל מאו"א עצמם, הנחשבים להעליון שלהם, וע"כ 
מקבלתם תכף המוחין עם עליתן למ"ן, וננסרים. 
%break
%page 1874
אבל מחזה ולמטה הם הגבורות השייכין לרחל, הנחשבת למדרגה ג' 
מאו"א, והיא מחויבת לקבל הגבורות פעם ב' ע"י ז"א במקומו, שהוא 
העליון שלה. 
%break
וע"כ מכתר דז"א עד החזה שלו ננסרים בכל שלימותם ביום א' דר"ה, 
אבל הגבורות שמחזה ולמטה מתחילין להתנסר ביום א' אחר תקיעת 
שופר ע"י קבלתה אז מז"א, וכן הולכים וננסרין בעשי"ת עד שנגמרים 
ביוה"כ. (אות קכ"ד).
%break
%letter רלה
רלה) פ"א, שהגבורות דכחב"ד חג"ת דז"א נוטלת לאה, ופ"א שרחל 
נוטלתם.
%break
%letter רלה
רלה) המוחין נתונים ללאה תחילה משום שיכולה לקבל ישר מאו"א 
כמו הז"א, והיא מקבלתם תכף. לכן הגבורות שמחזה ולמעלה, 
הנחשבים אל מדרגת ז"א עצמו, ננסרים תכף עם עליתם למ"ן וניתנין 
ללאה. כנ"ל בתשובה רכ"ב. ע"ש. 
%break
אבל אחר תקיעת שופר שז"א יורד למקומו ונותן המוחין אל רחל לבנין 
פרצופה, הנה אז יוצאים המוחין מלאה ונתונים לרחל, ואז בהכרח 
שרחל מקבלת הגבורות שמכתר עד החזה, שהיא בחינת נוקבא 
שבגופו דז"א שנטלה לאה מקודם, 
%break
ועתה זה שייך לרחל כי ע"כ היא עולה ומלבשת לז"א בקומה שוה עד 
הכתר. אלא מטרם שז"א ירד למקומו, קבלה לאה המוחין וגם הגבורות 
שמכתר עד החזה, דהיינו קודם תקיעת שופר. כנ"ל (א' תשנ"ו ד"ה 
ואין).
%break
%letter רלו
רלו) למה אינם באים ע"י אמא רק הגבורות דיום א' דר"ה, וביום ב' 
ובעשי"ת הנוקבא מקבלתם ע"י ז"א.
%break
%letter רלו
רלו) כי בעת שהם בהיכל או"א, דהיינו קודם תקיעת שופר, שז"א כלול 
שם באבא ונוקבא באמא, נבחן, אשר הנוקבא לוקחת שם הגבורות 
ע"י אמא עצמה שלא ע"י ז"א, כי היא כלולה באמא ונוטלת המוחין 
ממנה, כמו שז"א כלול באבא ונוטל המוחין ממנו. 
%break
אמנם אין קבלה זו דאמא מספיק אל הנוקבא, משום שהיא עלי עליון 
שלה וע"כ צריכה לחזור ולקבלם ע"י ז"א עצמו, וזה מגיע לה אחר 
תקיעת שופר בהמשך עשרת ימי תשובה. ונמצא שביום א' בלבד 
קודם תקיעת שופר מקבלת הנוקבא ע"י אמא, 
%break
אבל אחר תקיעת שופר דיום א' כבר בא הז"א למקומו, והיא לוקחת 
אותם ע"י ז"א לבד. אמנם תזכור שגם אלו המוחין שהיא לוקחת ע"י 
הז"א בעשי"ת נקראים ג"כ שהם מאמא שלא ע"י ז"א, 
%break
כי אע"פ שהיא נוטלתם ע"י ז"א מ"מ המוחין גופייהו מיוחסים לאמא 
על שם שהם באים מע"ב דאמא דמזלא, שהם מ"ן זכרים. ורק המוחין 
דפב"פ נבחנים שלוקחתם ע"י ז"א, שזה להורות שהם באים מהזווג 
הנעשה בראש הז"א, ולא מהזווג דאו"א דמזלא. (אות קכ"ח).
%break
%letter רלז
רלז) פ"א, שע"י קבלת הגבורות מאמא נגדלת בכל האחור דז"א, ופ"א 
שהנוקבא נוטלת רק ע"י ז"א.
%break
%letter רלז
רלז) אע"פ שאומר שהמוחין דנסירה המגדילים אותה בכל האחור 
דז"א, היא לוקחתם ע"י ז"א עצמו בהמשך עשי"ת, עכ"ז המוחין 
גופייהו מיוחסים לאמא שלא ע"י ז"א, להיותם נמשכים מהזווג שבאו"א 
על המ"ן דמזלין, כנ"ל בתשובה קל"ו. 
%break
ומה שמדייק לומר על המוחין שלאחר תקיעת שופר שהם באים ע"י 
ז"א שלא ע"י אמא, הוא רק להבחין במקום הקבלה, כי קודם תקיעה 
שופר כשזו"ן עוד בהיכל או"א נמצאת הנוקבא כלולה באמא, והיא 
לוקחתם מידי אמא עצמה. 
%break
ואחר תקיעת שופר שכבר ירדו הזו"ן למקומם היא לוקחתם מידי 
הז"א. אבל אלו המוחין בכלל נבחנים שבאים מאמא ומקבלתם בנה"י 
דאמא. ורק המוחין דפב"פ באים מז"א, ומקבלתם בנה"י דז"א. (אות 
קכ"ח. ואות קל"ד).
%break
%letter רלח
רלח) למה יום הא' דר"ה דינא קשיא ויום הב' דינא רפיא.
%break
%letter רלח
רלח) כי ביום א' ננסרים הדינין שמחזה ולמעלה עד הכתר שבו, שהם 
ממקורם בחינת גבורות זכרים, וכן הם אפילו בהמוחין דפב"פ, וכיון 
שהם גבורות זכרים, שפירושו, בחינת יסוד דמלכות דצמצום א' 
הנמשכים מן מזל ונקה. 
%break
ע"כ נבחן שהנסירה הנעשה ביום א' דר"ה, הוא דינא קשיא, כי ממדת 
הדין הם, דהיינו צמצום א'. אבל ביום ב' שאין שם דינין אלא דרחל, 
שהיא ממקורה בחינת מלכות דאמא, 
%break
ומדת הדין שלה נגנזה ברדל"א ע"כ נסירת הדינין ההם נבחנים בשם 
דינא רפיא. ועי' לעיל בתשובה רכ"ח (אות קכ"ט וק"ל וקל"א).
%break
%letter רלט
רלט) מה"פ שדינין דז"א ניתנין לנוקבא והוא נשאר כולו חסד.
%break
%page 1875
%letter רלט
רלט) קודם הנסירה יש בז"א מ"ה וב"ן כי בקטנות יש בו ו"ק דמ"ה וו"ק 
דב"ן. ובגדלות יש בו מחזה ולמעלה ג"ר דמ"ה וב"ן, ומחזה ולמטה יש 
בו ו"ק דמ"ה וב"ן. 
%break
וז"א עצמן נבחן למ"ה, ובחינת השמאל שבו דהיינו הנוקבא שבגופו 
עצמו, שהיא המלכיות דט"ס שלו, נקראו ב"ן. כנודע. אבל אחר הנסירה 
ננסר ממנו כל הצד ב"ן שבו, 
%break
דהיינו בחינת הנוקבא שבגופו, וניתנית אל הנוקבא רחל, ואז נשאר 
ז"א כולו חסד, שהוא מ"ה, והנוקבא כולה דין שהיא ב"ן.
%break
ואע"פ שגם אחר הנסירה יש בו בחינת עטרא דגבורה שהיא דין, ולא 
עוד אלא שהוא בחינת דינא קשיא, דהיינו מבחינת צמצום א' הנקרא 
שורש הדין. אמנם אינה משמשת בו לצרכו עצמו, אלא כדי להאיר 
המוחין בהנוקבא רחל. 
%break
וזה דומה לבחינת או"א וישסו"ת שאפילו במוחין דע"ב, שהם חכמה, 
נבחנים או"א לם' דצל"ם וחסדים מכוסים, ובחינת החכמה הם 
משפיעים לישסו"ת שהם ל' דצל"ם ובחינת חסדים מגולים. 
%break
ומ"מ או"א נקראו חכמה אע"פ שהם חסדים מכוסים, משום שהם 
שורש החכמה אלא שאינם צריכים לחכמה לצורך עצמם, אלא כדי 
להשפיע אל ישסו"ת שהם צריכים לה. 
%break
ועד"ז כאן בזו"ן, כי באמת שורש הגבורה והמוחין הם רק בז"א, ומ"מ 
הוא נבחן בבחינת ם' דצל"ם, שכולו חסדים מכוסים בסוד עזקא דכיא, 
וע"כ אין הוא משמש בהמוחין לצורך עצמו, 
%break
אלא כדי להשפיע אל הנוקבא, כי רק היא צריכה להארת החכמה, 
להיותה בחינת חסדים מגולים. (אות קל"ב).
%break
%letter רמ
רמ) פ"א, שאבא כולו מ"ה ואמא כולה ב"ן. ופ"א, שאבא לבדו כלול 
ממ"ה וב"ן וכן אמא כלולה ממ"ה וב"ן.
%break
%letter רמ
רמ) במוחין הקבועים דאצילות, אשר או"א הם בקומת ס"ג, נתחלקו 
ו"ק דחו"ב דב"ן בין או"א, שאבא לקח ו"ק דחכמה דב"ן, ואמא לקחה 
ה"ק דבינה דב"ן. אמנם בעת עלית או"א לג"ר דא"א ומשיגים שם 
קומת ע"ב ע"י כפיפת ראש דג"ר דעתיק למקום ג"ר דא"א, 
%break
הרי אמא משגת שם הג"ר דחו"ב דב"ן דנטיל עתיק, וע"כ מתחברים 
אליה גם הו"ק דחכמה דב"ן דאבא, והוא כולה ב"ן, ואבא עצמו כולו 
מ"ה. כי המ"ה דאמא נתחבר אל אבא, והו"ק דחכמה דב"ן דאבא 
נתחבר אל אמא. 
%break
באופן, שרק בקומת ס"ג דאו"א יש לכל אחד מהם מ"ה וב"ן. אבל 
מקומת ע"ב ולמעלה, נמצא אבא כולו מ"ה: מ"ה דמ"ה, ומ"ה דב"ן. 
ואמא כולה ב"ן, ב"ן דמ"ה, וב"ן דב"ן. (אות ק"מ).
%break
%letter רמא
רמא) למה צריכים המוחין דאו"א להתחלף בנה"י שלהם בעת 
התלבשותם למוחין דז"א.
%break
%letter רמא
רמא) המוחין דז"א בעת יציאתם באו"א דע"ב, היה אבא כולו מ"ה 
ואמא כולה ב"ן, כנ"ל בתשובה ר"מ. אמנם בעת לידת המוחין חזרו 
או"א לקביעות שבהם, ושוב נתחלק הב"ן בין או"א, ונמצא מ"ה וב"ן 
באבא לבד, וכן מ"ה וב"ן באמא לבד. 
%break
וא"כ, הנה"י דאבא עם המוחין הצריכים להתלבש בז"א, יש בהם עתה 
מ"ה וב"ן, ואיך יתלבשו בז"א שכולו מ"ה לבד. וכן איך יתלבשו הנה"י 
דאמא עם המוחין בהנוקבא שכולה ב"ן, בעת שיש בנה"י דאמא גם 
מ"ה. 
%break
ולפיכך המוחין שבאלו נה"י דאו"א צריכים להתחלף עתה, שנה"י 
דאבא יקבלו ג"כ המ"ה שבנה"י דאמא, ויהיה נה"י דאבא כולו מ"ה 
כבעת יציאת המוחין בג"ר דא"א. 
%break
וכן נה"י דאמא יקבלו הב"ן שבנה"י דאבא ותהיה אמא כולה ב"ן, כבעת 
יציאת המוחין, ואז נה"י דאבא יוכלו להתלבש בז"א שכולו מ"ה, ונה"י 
דאמא יוכלו להתלבש בנוקבא שכולה ב"ן. (אות ק"מ).
%break
%letter רמב
רמב) למה באים רק המוחין דבינות וגבורות דאו"א בהנוקבא.
%break
%letter רמב
רמב) משום שהמוחין באים מאו"א דע"ב שבהם אבא קולו מ"ה ואמא 
כולה ב"ן, כנ"ל בתשובה רמ"א. וע"כ הז"א שנכלל באבא, המוחין שלו 
כולם מ"ה כמו אבא. והנוקבא הנכללת באמא המוחין שלה כולם ב"ן 
כמו אמא. (אות קמ"ב).
%break
%letter רמג
רמג) למה צריכה הנוקבא לחזור לבחי' נקודה, אחר שכבר נגדלה בכל 
האחור דז"א.
%break
%letter רמג
רמג) עי' בתשובה ז'. (אות קמ"ב).
%break
%letter רמד
רמד) למה אין בנוקבא קודם הנסירה רק בחינת העשירית דאחורים 
דז"א.
%break
%page 1876
%letter רמד
רמד) הנוקבא משורשה אינה אלא רק נקודת הסיום דז"א, דהיינו 
נקודה דחזה מצד הכלים, והיא בחינת הכתר שבנוקבא, כי בכלים 
נבחן תמיד שהעליונים נגדלים מתחילה. 
%break
והיא נקודה תחת היסוד מבחינת האורות המתלבשים בכלים, 
ומבחינה זו היא מלכות שבנוקבא, דהיינו בחינה העשירית. כי באורות 
נבחן תמיד אשר התחתונים נכנסים מתחילה. ולפיכך, קודם הנסירה 
אין בה אלא בחינת שורשה לבד, שהיא בחינת העשירית, כנ"ל. 
%break
ואחר הנסירה היא לוקחת כל הבחינות דנוקבא שבגופו דז"א, שהם 
המלכיות דע"ס שלו מכתר עד מלכות שבו, ואז היא נבנית בפרצוף 
שלם בפני עצמה. (אות קמ"ד).
%break
%letter רמה
רמה) למה הנקודה דפנים אינה זזה ממקומה.
%break
%letter רמה
רמה) כי שורש הנוקבא, שהוא נקודה תחת היסוד דז"א, היא מבחינת 
הכלים דפנים דנקודים, דהיינו מלך הז', מבחינת מה שיצא בעת 
קטנות הנקודים. ונודע, שכל הבא באצילות מכלים דפנים דנקודים, 
אינו נוהג בהם שום מיעוט לעולם, 
%break
משום ששבירתם לא היה מחמת עצמם אלא מכח עירובם עם הכלים 
דאחורים, ולכן כיון שנבררו פעם, אינם מתמעטים עוד. (אות קמ"ה).
%break
%letter רמו
רמו) מה נעשה מאחורים דנוקבא אחר שחזרה לנקודה דפנים.
%break
%letter רמו
רמו) אין חזרת הנוקבא לנקודה, מבטל כלום את בנין פרצופה דאחור, 
כי חזרה זו פירושה, עלית מ"ן, כי בכל עלית מ"ן צריך לעלות כל בחינת 
התוספות שבפרצוף, ואין נשאר למטה אלא רק בחינת הקביעות לבד, 
%break
אשר בז"א הוא בחינת ו"ק, ובנוקבא היא בחינת נקודה. באופן, שענין 
חזרתה לנקודה הוא רק מה שנשאר בה למטה במקומה, בעת שהט"ר 
שבה עלו למעלה בסוד מ"ן, כדי לקבל מוחין דפנים. (אות קמ"ו).
%break
%letter רמז
רמז) איך מרומזים הט"ס דפנים בפרצוף ע"ב, ע"פ שמות הוי"ה 
ומילואיהם.
%break
%letter רמז
רמז) ט"ס דכל קומה מרומזים בשמות הוי"ה ומילואיהם: הט"ס דקומת 
ע"ב, הנה הכתר שבה מרומז בהוי"ה פשוטה לבד, כי כל כתר הוא 
שורש של הקומה, והוי"ה פשוטה היא השורש לכל המילואים הבאים 
בה. 
%break
וספירה החכמה דע"ב, היא עשר אותיות הוי"ה במילוי דיודין, כזה: יוד, 
הי, ויו, הי. וספירה הבינה דע"ב, היא הוי"ה דיודין במילוי המילוי, כזה: 
יוד ויו דלת, הי יוד, ויו יוד ויו, הי יוד. שהם כ"ח אותיות. וספירת הז"א 
דע"ב, 
%break
דהיינו חג"ת נה"י שבו הם עשר אותיות הוי"ה במילוי דיודין כמו ספירת 
החכמה דע"ב. כי ז"א שוה בזה לחכמה, בסוד מ"ה שמו ומ"ה שם בנו 
כי תדע. והנה נתבאר הט"ס דפנים דקומת ע"ב, וזהו רק בחינת הט"ר 
דכל ספירה, שהם הדכר דקומה זו, 
%break
אבל המלכיות דכל ספירה שהם הצד שמאל של הקומה, שהיא בחי' 
הנוקבא שבגופו, הם בחינת המספר והגימטריא של ד' מיני הויות 
הנ"ל.
%break
כי המלכות דכתר, היא המספר של ד' אותיות דהוי"ה פשוטה, שהיא 
כ"ו. ומלכות דחכמה היא המספר של הוי"ה במילוי יודין, שהוא ע"ב 
ומלכות דבינה היא המספר של כ"ח אותיות דהוי"ה דיודין במילוי 
המילוי שהם תר"י. 
%break
ומלכות דז"א הוא ע"ב, דהיינו המספר דהוי"ה במילוי יודין. והנה 
נתבאר המלכיות דט"ס דפנים דקומת ע"ב. (אות קמ"ז).
%break
%letter רמח
רמח) מה הם הט"ס דאחורים מהפרצופים עסמ"ב ע"פ שמות הוי"ה 
ומלואיהם.
%break
%letter רמח
רמח) הריבוע של אותיות הוי"ה ומילואיהם, רומזים על בחינת 
הספירות דאחורים דאותה הקומה. למשל בהוי"ה דקומת ע"ב, 
שנתבארו הט"ס דפנים שלה לעיל בתשובה רמ"ז. 
%break
הנה האחורים דכתר דע"ב, הוא י' אותיות דריבוע ד' אותיות דפשוט, 
כזה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. ואחורים דחכמה דע"ב, הם הריבוע די' 
אותיות דהוי"ה במילוי יודין, כזה: יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי. 
שהם כ"ו אותיות. ואחורים של ספירת בינה דע"ב, 
%break
הם קנ"ו אותיות של הריבוע דכ"ח אותיות דמילוי המילוי, כזה: יוד, יוד 
ויו, יוד ויו דלת, יוד ויו דלת הי, יוד ויו דלת הי יוד, יוד ויו דלת הי יוד ויו, 
יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד, יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד ויו, יוד ויו דלת הי יוד 
ויו יוד ויו הי, יוד ויו דלת הי יוד ויו יוד ויו הי יוד. 
%break
%page 1877
ואחורים דז"א דע"ב, הם שוים לאחורים דחכמה דע"ב, שהם כ"ו 
האותיות דריבוע דהוי"ה במילוי יודין, כנ"ל. והאחורים של המלכיות של 
אלו הט"ס דאחורים דע"ב, הם המספר של כל אחד, 
%break
כי אחורים דמלכות דכתר ע"ב, הם הגימטריא די' אותיות הריבוע 
דהוי"ה דפשוט, שהוא גימטריא ע"ב. ואחורים דמלכות דחכמה דע"ב, 
הם המספר של כ"ו אותיות הריבוע דהוי"ה במילוי יודין. 
%break
ואחורים דמלכות דבינה דע"ב, הוא המספר של קנ"ו אותיות, דריבוע 
הכ"ח אותיות מילוי המילוי. ואחורים של מלכות דז"א, דומה אל 
אחורים דמלכות דחכמה דע"ב. ועל דרך זה שנתבארו הט"ס דפנים 
ואחוריים והמלכיות שלהם בקומת ע"ב, 
%break
כן הוא בהוי"ה דס"ג והוי"ה דמ"ה והוי"ה דב"ן. שכתר הוא הוי"ה 
פשוטה שבהם, וחכמה היא הוי"ה במילוי, ובינה היא מילוי המילוי, 
וז"א דומה תמיד לחכמה דאותה הקומה. וכן הט"ס דאחורים דכל 
קומה הוא תמיד בחינת הריבועים, ע"ד שנתבאר בקומת ע"ב. 
%break
ובחינת המלכיות דט"ס דפנים הם הגימטריא דהויות ומילואיהם 
ביושר. ובחינת מלכיות דט"ס דאחורים הם הגימטריא דהויות 
ומילואיהם בריבוע.
%break
%letter רמט
רמט) מה הן המלכיות דט"ס דאחורים דעסמ"ב ע"פ שמות הוי"ה 
ומילואיהם.
%break
%letter רמט
רמט) עי' לעיל תשובה רמ"ז, ורמ"ח.
%break
%letter רנ
רנ) מהו אב"א דזו"ן ע"פ שמות של הוי"ה ומילואיהם.
%break
%letter רנ
רנ) כשז"א הוא רק בבחינת מוחין דאחורים, אין לו רק הריבועים של ד' 
מיני הויות הנ"ל בתשובה רמ"ח. שהם: י' אותיות הריבוע דהוי"ה 
פשוטה בכתר שלו. וכ"ו אותיות הריבוע די' האותיות דהוי"ה במילוי 
אלפין, בחכמה שלו. 
%break
וקנ"ו אותיות הריבוע דכ"ח אותיות מילוי המילוי דהוי"ה דאלפין, בבינה 
שלו. וכ"ו אותיות הריבוע די' אותיות הוי"ה במילוי אלפין, בז"א שלו.
%break
והנוקבא דז"א היא אז בחי' הגימטריא דד' מיני הויות בריבוע הנ"ל. 
כנ"ל בתשובה רמ"ח. שהיא הנקרא נוקבא שבגופו, דהיינו בחינת 
השמאל שלו. ונמצא הגימטריא ע"ב דאחורים דמלכות דכתר דבוקה 
בי' האותיות הריבוע דהוי"ה פשוטה. 
%break
וכן הגימטריא דכ"ו האותיות דריבוע דהוי"ה דאלפין שהם המלכות 
דחכמה, דבוקה בכ"ו אותיות הריבוע גופייהו שהם ספירת החכמה. וכן 
הגימטריא דקנ"ו אותיות דריבוע של מילוי המילוי, שהיא האחורים 
דמלכות דבינה, דבוקה בקנ"ו אותיות גופייהו שהם ספירת הבינה. 
%break
וכן הגימטריא דכ"ו אותיות הריבוע דהוי"ה במילוי אלפין, שהיא 
אחורים דמלכות דז"א, דבוקה בכ"ו אותיות גופייהו שהם אחורים 
דספירת ז"א דז"א. ואח"כ בעת הנסירה הנה אז ננסרין אלו ט' 
המלכיות הנ"ל מט"ס דז"א וניתנין אל הנוקבא רחל.
%break
%letter רנא
רנא) מהו הפב"פ דזו"ן ע"פ שמות הוי"ה ומילואיהם.
%break
%letter רנא
רנא) הם ד' מיני הויות, הנ"ל בתשובה רמ"ח, בבחינת יושר שבהם. כי 
ד' אותיות הוי"ה ביושר, הם כתר דפנים דז"א. ויוד אותיות דהוי"ה 
במילוי אלפין הוא חכמה דפנים דז"א. וכ"ח אותיות המילוי דמילוי 
דהוי"ה דאלפין הם בינה דפנים דז"א. 
%break
וי' אותיות הוי"ה במילוי אלפין, הם חג"ת נה"י דפנים דז"א. ובחינת 
הגימטריאות דד' מיני הויות האלו, הם ט' המלכיות דפנים דז"א.
%break
%letter רנב
רנב) מהו עצם הנוקבא הנפרדת ע"פ שמות הוי"ה ומילואיהם.
%break
%letter רנב
רנב) הנוקבא הנפרדת היא הוי"ה במילוי ההין, שהיא בגימטריא ב"ן. 
כזה: יוד הה וו הה. ונוהג בה בלבדה ד' מיני הויות בט"ס שלה, שהט"ס 
דפנים הם ביושר, והמלכיות דפנים הם הגימטריא שלהם. 
%break
וט"ס דאחורים הם ד' מיני ריבועים כנ"ל. והגימטריא שלהם הם 
המלכיות דאחורים.
%break
%letter רנג
רנג) איזו בחינת מלכות היא המספר דפו"א דהוי"ה דמ"ה ומילואיהם.
%break
%letter רנג
רנג) הם בחינת מלכיות דז"א עצמו, הנקרא נוקבא שבגופו דז"א. (א' 
תשס"ז ד"ה אחורים).
%break
%letter רנד
רנד) מהו הפירוש שחו"ב דז"א שנסתלקו ממנו בעת הדורמיטא, נעשו 
לבחי' מקיפים.
%break
%letter רנד
רנד) החכמה וחסד דז"א נקראו מקיפים בעת התרדמה, דהיינו בעת 
עלית מ"ן לאו"א, משום שהם עלו שם להיכל או"א למ"ן, כי מאחר 
שז"א נשאר למטה רק בו"ק, והמוחין שלו נמצאים באו"א, הם נבחנים 
שם למעלה שהם בחינת או"מ אל הו"ק שלו. (אות קנ"א).
%break
%page 1878
%letter רנה
רנה) למה נחלקה הנוקבא דז"א לב' חצאים.
%break
%letter רנה
רנה) בעת שאין לז"א אלא מוחין דס"ג כקומת או"א דקביעות, נמצא 
גם הוא נחלק לב' פרצופים כמו או"א וישסו"ת, שזו"ן הגדולים שהם 
מחזה ולמעלה הם כמו או"א בבחי' חסדים מכוסים, וזו"ן הקטנים 
שמחזה ולמטה הם בחסדים מגולים כמו ישסו"ת, 
%break
וזהו ענין התחלקות הנוקבא דז"א לב' חצאים: שלאה היא כבחינת 
נוקבא שבגופו הגדולה שמחזה ולמעלה. ורחל היא כמו הנוקבא 
שבגופו הקטנה שמחזה ולמטה. (אות קנ"ב).
%break
%letter רנו
רנו) למה מלבשת לאה למקום נוקבא הגדולה דז"א.
%break
%letter רנו
רנו) לאה היא בחינת אחורים שנפלו מאמא דנקודים למקום נוקבא 
דז"א, וע"כ באצילות היא מתתקנת ע"י המוחין דז"א, אמנם כיון שהיא 
מבחינת אמא עצמה, ע"כ היא מקבלת תמיד מבחינת ג"ר דז"א, כי 
אמא היא הג"ר דז"א, ואפילו המלכות דאמא, 
%break
היא ג"כ בחינת ג"ר כלפי ז"א. כנודע. ולפיכך בעת שהז"א מקבל מוחין 
דנשמה מגיע אותו התיקון גם ללאה, אלא בבחינת נוקבא שלו, דהיינו 
בדומה להנוקבא הגדולה דז"א שמחזה ולמעלה. ולפיכך היא מלבשת 
תמיד במקום נוקבא הגדולה דז"א. (אות קנ"ב).
%break
%letter רנז
רנז) למה מלבשת רחל לנוקבא הקטנה דז"א.
%break
%letter רנז
רנז) עי' לעיל תשובה ר"ח. (אות קנ"ב).
%break
%letter רנח
רנח) למה נעשית לאה לפנימיות אל רחל.
%break
%letter רנח
רנח) בעת שלאה ורחל נעשין פרצוף א'. שאז בטלה לאה למדתה 
שהיא בחינת חסדים מכוסים וקבלה למדת רחל שהיא חסדים מגולים, 
מ"מ לא נתבטלה אז מדת לאה לגמרי, אלא שנבחן, שלאה נתלבשה 
בפנימיות רחל, ורחל מלבשת עליה מבחוץ, 
%break
וע"כ נמצא שבחינת רחל שולטת אז, כי כל שהוא בחיצוניות הוא 
הנגלה והוא השולט. (אות קנ"ב).
%break
%letter רנט
רנט) למה נקראת מחצית עליון דרחל על שם לאה.
%break
%letter רנט
רנט) היינו בעת שנעשין לפרצוף אחד. כי אז עולה רחל ומלבשת ללאה 
ונוטלת מקומה בהזווג לחסדים מגולים ומדת רחל נשלמת בפנימיות 
לאה. כנ"ל בתשובה רנ"ח. ונמצא, שמחצית העליון של רחל היא לאה, 
כי היא מלובשת בפנימיותה. (אות קנ"ב).
%break
%letter רס
רס) מה"פ שבהיותם פב"פ, הז"א הוא פו"א דמ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן 
והנוקבא פו"א דב"ן דמ"ה, וב"ן דב"ן.
%break
%letter רס
רס) בעת שזו"ן שבים פב"פ, אז נוטלת רחל כל בחינת נוקבא שבגופו 
דז"א, כנ"ל אות נ'. ונודע שנה"י דאבא המתלבשים בז"א, הם כולו 
מ"ה: מ"ה דמ"ה, ומ"ה דב"ן. ונה"י דאמא המתלבשים בהנוקבא 
שבגופו דז"א, הם כולם ב"ן: ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן. 
%break
ולפיכך עתה שהנוקבא הנפרדת רחל, לקחה בחינת הנוקבא שבגופו 
דז"א, הרי גם היא בחינת ב"ן דב"ן וב"ן דמ"ה. וזה שאומר שבעת 
היות הזו"ן פב"פ, נמצא הז"א פו"א דמ"ה דמ"ה ופו"א דמ"ה דב"ן. 
%break
והנוקבא פו"א דב"ן דמ"ה ופו"א דבן דב"ן. וענין פו"א, רוצה לומר, 
שגם המוחין דאחורים שמקודם ביאתם לפב"פ, גם הם נשארו בהם, 
וע"כ יש בהם פנים ואחור. כנ"ל בתשובה רמ"ו. (אות קנ"ד).
%break
%letter רסא
רסא) מהו הגוף דז"א ומהו המוחין שבו.
%break
%letter רסא
רסא) בחינת נפש רוח דרוח הז"א, נבחן לבחינת הגוף שבו, והם 
בחינת ששה הכלים דפנים שנתקנו מבחינת הז"ת דקטנות דנקודים, 
כנודע. וע"כ ו"ק אלו קבועים בו תמיד ולא יארע בהם שום מיעוט. 
%break
אמנם המוחין דו"ק, שהם הג"ר דרוח, ומכ"ש המוחין דג"ר, הם אינם 
קבועים בו, להיותם בחינת תוספות, הנמשכים מכלים דאחורים 
דנקודים. באופן שכל מה שיש בז"א יותר מנ"ר דרוח, נקרא בשם 
מוחין, והם העולים למ"ן, והם בחינת תוספות המסתלק. (אות קנ"ה).
%break
%letter רסב
רסב) מה"פ, שב"ן דב"ן נותן לה הז"א בביאה א'. ובביאה ב' נותן לה 
מ"ה דב"ן.
%break
%letter רסב
רסב) בביאה א' נותן לה האי רוחא דשדי בה בעלה, הנקרא רי"ו 
אב"א, והיא בחינת ב"ן דב"ן, דהיינו הב"ן דבחינת אמא דמזלין, שאין 
שם מבחינת מ"ה דב"ן כלום, כי המ"ה דב"ן הוא שם בחינת אבא. 
%break
%page 1879
וביאה קדמאה זו, אע"פ שהוא מבחינת אב"א מ"מ חשובה מאד, 
להיותה מבחינת גבורות זכרים, שעי"כ נעשית ראויה להעולת מ"ן 
דנשמות. ואח"ז בביאה ב' דהיינו בזווג פב"פ נותן לה מ"ה דב"ן, 
%break
דהיינו בחינת חסדים וחכמה דאמא, וזהו אינו לבנין פרצופה, אלא 
לצורך הנשמות. (אות קנ"ו).
%break
%letter רסג
רסג) איך באים נשמות אנשים זכרים מגבורות שהם נקבות.
%break
%letter רסג
רסג) נשמת זכר אינה באה אלא ממ"ה, אך יש נשמות הבאות 
מגבורות, דהיינו ממ"ה דב"ן, כי הב"ן כולו גבורות. (אות קנ"ח).
%break
%letter רסד
רסד) מהיכן נמשכות נשמות זכרים ומהיכן נמשכות נשמות נקבות.
%break
%letter רסד
רסד) נשמת זכרים נמשכים רק ממ"ה, או ממ"ה דמ"ה או ממ"ה דב"ן. 
והנקבות נמשכות רק מב"ן, או מב"ן דמ"ה או מב"ן דב"ן. ולעולם 
מתיחס אחר בחינת הזכר שלה, אם הזכר הוא מבחינת מ"ה דמ"ה, 
תהיה הנוקבא ב"ן דמ"ה. 
%break
ואם הזכר הוא ממ"ה דב"ן, תהיה הנוקבא מב"ן דב"ן. (אות קנ"ח).
%break
%letter רסה
רסה) מהי התאומה יתירה דהבל שנתקנא בה קין.
%break
%letter רסה
רסה) נשמת הבל היתה משותפת ממ"ה דמ"ה וממ"ה דב"ן, ולכן 
הנוקבא שלו היתה ג"כ מב"ן דמ"ה ומב"ן דב"ן. ובזו דב"ן דב"ן נתקנא 
בה קין, כי נשמת קין היתה ממ"ה דב"ן, ונמצא הב"ן דב"ן של נוקבא 
דהבל שייכת לקין. (אות קנ"ז).
%break
%letter רסו
רסו) מה"פ, שכתף ימין דא"א הוא ממ"ה הכולל, וכתף שמאל דא"א 
הוא מב"ן הכולל.
%break
%letter רסו
רסו) כל הקומות שיצאו באצילות נקראים מ"ה הכולל, כי כל האצילות 
נמשך ממ"ה החדש. והאורות והכלים שכבר שמשו בנקודים, ולאחר 
ביטולם ושבירתם באו ונתקנו באצילות, נקראים ב"ן הכולל. ובחינת 
הב"ן נעשה בחינת שמאל ונוקבא לבחינת מ"ה. כנודע. 
%break
וע"כ כתף ימין דא"א הוא ממ"ה הכולל וכתף שמאל דא"א הוא מב"ן 
הכולל. (אות קנ"ח).
%break
%letter רסז
רסז) איך יש בדעת דז"א מ"ה וב"ן הכוללים, הלא אחר הנסירה נשאר 
כולו מ"ה.
%break
%letter רסז
רסז) עי' לעיל תשובה רל"ט (אות קנ"ח).
%break
%letter רסח
רסח) למה כשנסתלקו הבינות וגבורות דז"א, הם מאירים ללאה 
באו"מ, ומשם נמשכים לרחל.
%break
%letter רסח
רסח) עי' לעיל תשובה רכ"ב. (אות קס"ג).
%break
%letter רסט
רסט) למה ביום א' דר"ה וכן בחצות לילה לא ננסר אלא פרצוף לאה 
בלבד.
%break
%letter רסט
רסט) עי' לעיל תשובה רכ"ב. וכן בלילה דומה ליום א' דר"ה קודם 
תקיעת שופר. שז"א אינו משפיע לרחל אלא ביום. (אות קכ"ה. ואות 
קס"ו וקס"ט).
%break
%letter רע
רע) איך יכולה רחל לעלות אב"א עד כתר ז"א, אחר שכל שורשה אינה 
אלא נה"י דז"א.
%break
%letter רע
רע) ע"י מוחין דנסירה שהם מאו"א דע"ב שהוא חכמה, נעשית לאה 
ורחל לפרצוף אחד, דהיינו שלאה לוקחת מדתה של רחל, ומקבלת 
מוחין דהארת חכמה כבחינת רחל, וע"כ היא נעשית כמוה, ונבחן 
שרחל עלתה והלבישה ללאה, ולאה נעשית פנימיות לה. 
%break
וע"י התכללות לאה ורחל לאחד, נגדלת רחל עד הכתר דז"א מאחוריו. 
(אות קע"ה).
%break
%letter רעא
רעא) למה אין הדעת בכלל הי"ס.
%break
%letter רעא
רעא) אין הדעת ספירה חדשה אלא הת"ת דקטנות נעשה לדעת בעת 
גדלות, כי חג"ת דקטנות נעשו לחב"ד דגדלות. כנודע. (אות קע"ז).
%break
%letter רעב
רעב) למה נקרא פרצוף פנימי דאבא בשם מזלא.
%break
%letter רעב
רעב) פרצוף הפנימי דאו"א, הוא קומת ע"ב. ואין קומת ע"ב באו"א 
אלא ע"י עליתם לג"ר דא"א והמזלין דא"א נעשה להם לדעת, כנ"ל 
בחלק י"ג. וע"כ נקראת קומת ע"ב דאו"א בשם מזלא שם ע"ב. (אות 
קע"ח).
%break
%letter רעג
רעג) למה נקראו אורות דב"ן בשם או"מ.
%break
%letter רעג
רעג) האורות דב"ן נקראים בשם או"מ, משום שבעת שמקבלים 
תיקונם ע"י מ"ה החדש, מתעורר בהם אורותיהם ששמשו בתוכם 
בנקודים, וכיון שהנקודים הם בחינת עליון אל המ"ה שבאצילות, ע"כ 
נבחנים לאו"מ, כי אורות שבעליון הם או"מ לתחתון. 
%break
אמנם ודאי שהם מתלבשים בהם בבחינת או"פ, אלא שהרב רומז 
בזה שכל בחי' התגלותם הוא מבחי' הקודמת לאצילות וע"כ מכנהו 
בשם או"מ. (אות קע"ט).
%break
%page 1880
%letter רעד
רעד) מה הפירוש אתי חסד ופריש לון גדפין.
%break
%letter רעד
רעד) חסד פירושו המוחין דע"ב, שאז נעשה כותל לז"א מחסדים וכותל 
לנוקבא מגבורות, ואז נפרשו זה מזה לב' פרצופים נבדלים. עי' לעיל 
תשובה ס"ז. שנתבאר זה באורך. (אות קפ"א).
%break
%letter רעה
רעה) מה הם ג' הכלים דחיצוניות.
%break
%letter רעה
רעה) עי' לעיל תשובה כ"א. (אות קפ"ב).
%break
%letter רעו
רעו) מהו זווג קול ודיבור.
%break
%letter רעו
רעו) עי' לעיל תשובה נ"ב.
%break
%letter רעז
רעז) איזו פנימיות דז"א עולה לאו"א בסוד מ"ן.
%break
%letter רעז
רעז) כל בחינת תוספות שבז"א, שהם מג"ר דרוח ולמעלה, עולה 
לאו"א בסוד מ"ן. ורק בחינת נפש רוח דרוח שהוא בו בקביעות, הוא 
הנשאר למטה בסוד תרדמה. (אות פ"ד).
%break
%letter רעח
רעח) מה"פ שחוזרים תחילה לז"א דג"ר דחיצוניות בפנימיות 
דחיצוניות דנה"י דאמא, ואח"כ הג' בחי' פנימיות דז"א תוך ג' בחינות 
פנימיות דנה"י דאמא.
%break
%letter רעח
רעח) זה הכלל, כל מה שבתחתון הוא נוטל מהבחינה שכנגדו בהעליון 
ממנו. ולפיכך, מוחין דחיצוניות שהם מוחין דו"ק, דהיינו פנימיות 
דחיצוניות, הוא לוקח מנה"י דפנימיות דחיצוניות דאמא, דהיינו 
מבחינת נה"י דפרצוף הזה בשביל הז"א. 
%break
ומוחין דג' הבחינות עי"מ דפנימיות הוא מקבל מג' הפרצופים עי"מ 
דאמא דפנימית שמתלבשים בנה"י שבאותו פרצוף ואח"כ מתלבשים 
בג' פרצופים עי"מ דז"א. וזה שאומר, "שחוזרים תחילה הג"ר 
דחיצוניות דז"א, בפנימיות דחיצוניות, דנה"י דאמא. 
%break
ואח"כ חוזרים ג' הבחינות פנימיות דז"א, תוך ג' הבחינות פנימיות 
דנה"י דאמא". כי זה הכלל, שבאורות נמצאים התחתונים באים 
מתחילה, וע"כ תחילה חוזרים המוחין דו"ק, בנה"י דפנימיות 
דחיצוניות דאמא. 
%break
ואח"כ באים העי"מ דבחינת הג"ר הנקרא עי"מ דפב"פ, שהם באים 
בג' בחינות דעי"מ דפנימיות דאמא מלובשים בנה"י דכל אחד. כנ"ל. 
(אות קפ"ה).
%break
%letter רעט
רעט) למה לוקח הז"א אחורים דאו"א, והנוקבא לוקחת אחורים 
דישסו"ת.
%break
%letter רעט
רעט) נודע, שד' המלכים דחג"ת, הם בחינת הממעלה למטה של או"א 
עלאין דנקודים, וד' המלכים תנהי"מ הם בחינת הממעלה למטה של 
ישסו"ת דנקודים. והאחורים דאו"א שנתבטלו בעת שביה"כ, נפלו 
למקום דחג"ת, והאחורים דישסו"ת נפלו למקום תנהי"מ, 
%break
כמ"ש בחלק ז'. ע"ש. ונודע, שעיקר הז"א הוא מחזה ולמעלה, אבל 
מחזה ולמטה הוא בחינת הנוקבא. וע"כ הז"א מעלה האחורים דאו"א, 
כי הם נפלו למקומו, למקום דחג"ת, שהמה היו בחינת הראשים שלו. 
%break
אבל האחורים דישסו"ת שייכים אל הנוקבא כי נפלו למקום ד' מלכי 
תנהי"מ שהם בחינת נוקבא. כנ"ל. (אות קפ"ט ובאו"פ ד"ה במיתת).
%break
%letter רפ
רפ) למה המוחין דכפיפת ראש הם רק למוחין דהולדה בשביל יעקב, 
ולא בשביל הז"א עצמו.
%break
%letter רפ
רפ) עי' לעיל תשובה קע"ה.
%break
%letter רפא
רפא) איך מתעלים האחורים דאו"א וישסו"ת ע"י עלית מ"ן דזו"ן.
%break
%letter רפא
רפא) נודע, שע"י עלית ה"ת לעינים שנעשו בנקודים, נחלקה כל 
מדרגה לשנים, כי מנקבי עינים ולמטה דכל מדרגה, דהיינו אח"פ שלה, 
נפלה ממנה והיתה למדרגה התחתונה, שאח"פ דכתר נקודים נפלו 
למדרגת או"א, ואח"פ דאו"א נפלו למדרגת ז"ת, 
%break
כמ"ש בחלק ז', וע"י המ"ן דו' ונקודה שקבלו או"א מיסוד דא"ק 
הפנימי, שהם בחינת זו"ן, יצאו שם בחינת הסתכלות עיינין דאו"א זה 
בזה, שהם מוחין דקומת כתר באו"א, והעלו את אח"פ שלהם מז"ת 
דנקודים ונתחברו למדרגתם בראשייהו דאו"א. 
%break
ומשם יצאו ז' המלכים זה אחר זה כמ"ש שם.
%break
והנך מוצא, שע"י המ"ן דזו"ן שאו"א קבלו מיסוד דא"ק, נעשו ב' 
בחינות: א' שגרמו זווג בין או"א בבחינת פב"פ, וב' שגרמו העלאת 
הכלים דאח"פ לאו"א. 
%break
ונודע, שאע"פ שזו"ן נולדו ויצאו למקומם, מ"מ השאירו שם באו"א 
בחינת המ"ן שלהם בסוד העמדה וקיום. ובעת שבירת הכלים דזו"ן, 
נתבטל המ"ן דהעמדה וקיום מאו"א, ונפלו עם הכלים דאח"פ שנתעלו 
להם ע"י המ"ן האלו, וב' בחינות אלו נקראים אחורים דאו"א. 
%break
והם תלוים זה בזה, כי הכלים דאח"פ לא עלו לאו"א אלא בכח עלית 
מ"ן דזו"ן.
%break
%page 1881
ולפיכך גם בעולם אצילות, כשזו"ן חוזרים ומעלים המ"ן לאו"א, נמצא 
שכפי שיעור הקומה שיוצאת על המ"ן האלו שז"א העלה להם, הנה 
כפי שיעור הזה חוזרים ומתעלים גם הכלים דאח"פ שלהם שנפלו 
לז"ת, ומתחברים לראשייהו דאו"א, כמו שהיה בנקודים. 
%break
באופן שעם העלאת מ"ן של הזו"ן נמצאים מתעלים גם האחורים 
דאו"א. (אות קפ"ט).
%break
%letter רפב
רפב) איזה מוחין דז"א גורמים עליות לכל המדרגות כולם.
%break
%letter רפב
רפב) ממוחין דו"ק דז"א ולמעלה כבר גורמים עליות לכל פרצופי א"ק 
ואבי"ע. אבל הו"ק עצמם דז"א, שהם בחינת נפש רוח דרוח, הם לפי 
המוחין הקבועים באצילות שאין להם שינוי לעולם: 
%break
אשר עתיק הוא כתר וא"א חכמה, ואו"א וישסו"ת בינה, וז"א הוא ו"ק. 
דהיינו לפי הקומות של מ"ה החדש. (אות קפ"ח).
%break
%letter רפג
רפג) מה הם ג' הדרכים הבאים עם התחברות או"א וישסו"ת לפרצוף 
אחד.
%break
%letter רפג
רפג) הדרך הא' הוא, שאבא ויש"ס נעשו אחד, ואמא ותבונה נעשו 
אחד. כנ"ל (דף תתקמ"ו אות ק"נ) הדרך הב' הוא, שאו"א עלאין נעשו 
שניהם לפרצוף אבא, וישסו"ת נעשו לפרצוף אמא, ומזדווגים שניהם 
בקומה שוה. 
%break
כמ"ש (בע"ח שי"ט סוף פ"ח) הדרך הג' הוא, שהתבונה עולה למעלה 
במקום אמא עלאה והזווג דאבא נעשה עם התבונה, ולא עם אמא 
עילאה. (כמ"ש בע"ח שי"ד פ"ח. ובש"ד פ"ג) ויש להשכיל תמיד 
בהחיבור דאו"א וישסו"ת כל אלו ג' הדרכים הנ"ל. 
%break
והם נוהגים ג"כ בהחיבור דלאה ורחל לפרצוף אחד. (כמ"ש להלן 
בתשובה רפ"ד א' תשצ"ב ד"ה ומתחילה).
%break
%letter רפד
רפד) מה הם ג' הדרכים הבאים עם התחברות זו"ן הגדולים והקטנים 
לפרצוף אחד.
%break
%letter רפד
רפד) ג' הדרכים הנוהגים בחיבור או"א וישסו"ת לפרצוף אחד, כנ"ל 
בתשובה רפ"ג. המורים על ג' הבחנות מיוחדות שנעשו בסבת 
החיבור. הנה הם נוהגים ג"כ בחיבור זו"ן הגדולים עם הקטנים 
לפרצוף אחד, וגם בהם יש אותם ג' הוראות. 
%break
בדרך הא' נבחן, שז"א ויעקב נעשים פרצוף אחד ולאה ורחל נעשים 
אחד. וזהו מורה שהזכר הוא כולו מ"ה, מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן. 
והנקבה כולה ב"ן: ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן. ודרך הב' הוא, אשר זו"ן 
הגדולים נעשו שניהם לז"א בלבד, 
%break
וזו"ן הקטנים נתגדלים בקומה שוה עם הז"א, ונעשים שניהם בחינת 
נוקבא בלבד. דהיינו כמו בדרך הב' דאו"א. וזה מורה שז"א נשאר אחר 
הנסירה כולו חסד, דהיינו בבחינת חסדים מכוסים כמו או"א עלאין, 
שהם בחינת ם' דצל"ם וחסדים מכוסים כנ"ל בחלק י"ג. 
%break
והנוקבא נעשתה כולה לחסדים מגולים, כמו בחינת זו"ן הקטנים 
הדומים לישסו"ת. ודרך הג' הוא, כי רחל נגדלה ועלתה למעלה ולקחה 
מקומה של לאה, ולאה נעשה פנימיות אליה. 
%break
וזה מורה, שהזווג נעשה בבחינת רחל, הצריכה להארת חכמה כדמיון 
התבונה, ולא עם בחינת לאה שאינה צריכה להארת חכמה כדמיון 
הבינה שאינה צריכה להארת חכמה, כנודע. 
%break
ולפיכך נעלמת לאה ונעשית פנימיות לרחל. וזה דומה לדרך הג' דאו"א 
הנ"ל. (א' תשצ"ב ד"ה וכן).
%break
%letter רפה
רפה) למה ענין התלבשות נה"י דישסו"ת בנוקבא אינו נוהג רק בגמר 
התיקון.
%break
%letter רפה
רפה) כי אין המוחין דז"א יוצאים רק על המ"ן דמזלא, שהם בחינת מ"ן 
דצמצום א', ואלו המ"ן הם אמנם מ"ן זכרים, דהיינו יסוד דמלכות 
דצמצום א', שהם מספיקים רק לזו"ן הגדולים, שהם למעלה מבחינת 
מלכות. אבל הנוקבא רחל, לבחי' מ"ן נוקבין היא צריכה, 
%break
דהיינו מבחינת מלכות דצמצום א', וע"כ אינה יכולה לקבל המוחין 
מנה"י דאמא, דהיינו מנה"י דישסו"ת, כנ"ל בתשובה רפ"ה בדרך הב'. 
משום שאין לה חלק במ"ן דאמא הבאים ממ"ן דמזלא, להיותם גבורות 
זכרים מיסוד דמלכות, 
%break
וע"כ אין לה מוחין דפב"פ שתוכל להזדווג עם הז"א, רק ע"י הארת 
עטרא דגבורה דז"א במלכות דאמא, כנודע, וע"כ בכל משך שתא אלפי 
שני היא צריכה לקבל המוחין מז"א, ובהתלבשות נה"י שלו, ולא 
בהתלבשות נה"י דישסו"ת. 
%break
%page 1882
אמנם בגמר התיקון, תתגלה המלכות דצמצום א' ברדל"א, בסוד ראש 
פנה, ואז תהיה לרחל בחינת מ"ן נוקביות דצמצום א', ותוכל להכלל 
באמא ולקבל המוחין ממנה בעצמה, ואז תתלבש נה"י דישסו"ת 
בנוקבא, 
%break
כמו נה"י דאו"א בז"א, ויהיו שניהם משתמשים בכתר אחד. עי' 
בתשובה ז', (אות קפ"ט. ואור פנימי ד"ה אמנם).
%break
%letter רפו
רפו) למה נקראים ב' עיבורים הכוללים דז"א בשם חיצוניות, ורק עיבור 
הג' הכולל נקרא בשם פנימיות.
%break
%letter רפו
רפו) עי' לעיל בתשובה י'.
%break
%letter רפז
רפז) למה נקרא העיבור דמוחין דאו"א שבמוסף שבת בשם חיצוניות.
%break
%letter רפז
רפז) עי' לעיל תשובה י'.
%break
%letter רפח
רפח) איך נשלמים ה"פ אצילות מהבחינות שכנגדם בא"ק, בג' 
הבחינות: נה"י חג"ת חב"ד.
%break
%letter רפח
רפח) נודע, שה"פ אצילות לפי קומות המ"ה שבהם, הם ו"ק לה"פ 
א"ק, וכל תיקונם הוא שיעלו וילבישו לה"פ א"ק. וצריכים להבין טעם 
הדבר, למה תלוי התיקון דה"פ אצילות בדבר התלבשות לה"פ א"ק עד 
גלגלתא שלו.
%break
והענין הוא, כי באמת אין ענין התיקון אמור רק לענין מה שנתקלקל 
בשבירת הכלים דנקודים, אבל שם בנקודים בעת יציאת הגדלות 
נקודים מטרם שנשברו, היו ג' הראשים דנקודים מלבישים לג' 
הפרצופים גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק. 
%break
וצריכים לזכור כאן סדר אצילות דגע"ס דא"ק, שהם יצאו זה למטה מזה 
מסבת הזדככות המסך דבחי"ד שבפרצוף גלגלתא דא"ק, שמכח 
הזדככותו לבחי"ג, יצא פרצוף ע"ב דא"ק. ואח"כ שנזדכך לבחינ"ב, יצא 
פרצוף ס"ג דא"ק. 
%break
ואחר שנזדכך לבחי"א, יצא פרצוף הנקודים בקומת ישסו"ת, שהוא 
בחי"ב דהתלבשות, ובחי"א דעביות, שה"ס ישסו"ת שיצא מעינים 
דס"ג דא"ק הנקרא עולם הנקודים כנודע. אמנם בנקודים יש דבר נוסף 
על בחינת הזדככות המסך לבחי"א, 
%break
כי מכח התחברות נה"י דס"ג בנה"י דא"ק, נתחברו ב' ההין יחדיו, 
שה"ת שהיא בחי"ד עלתה ונתערבה בה"ר שהיא בחי"ב, ושניהם יחד 
נתחברו בהמסך דנקבי עינים, שהוא בחי"ב דהתלבשות ובחי"א 
דעביות כנ"ל.
%break
ומתחילה יצאה הקטנות דנקודים, מבחינת נקבי העינים בקומת 
ישסו"ת, ויצאו שם ג' ראשים זה למטה מזה: ראש הא' הוא ישסו"ת 
שמטבור ולמעלה הנבלע בעקודים, ואינו בחשבון הפרצוף נקודים. 
ואח"כ יצאו ב' ראשים דכר ונוקבא, הנקראים כתר, ואו"א דנקודים. 
%break
שהזכר שהוא בקומת ישסו"ת דהתלבשות והוא ראש הב' הנקרא כתר. 
והנקבה היא בקומת ז"א, דהיינו בבחי"א דעביות, והוא ראש הג' 
הנקרא או"א, ואחריהם יצאו הז"ת.
%break
ואחרי שהג"ר קבלו הארת ע"ב ס"ג, שהורידה המסך מעינים לפה, 
ונתגלה שוב העביות דבחי"ד, שנתערב מקודם בבחי"ב, דהיינו שה"ת 
ירדה מה"ר ובאה למקומה בפה, 
%break
כי נתעלו אח"פ למקומם, ואחר שיסוד דא"ק השפיע הו' ונקודה לפה 
הזה, אז יצאו שם על הבחי"ד שבפה ההוא, ע"ס בקומת כתר, כמ"ש 
שם באורך. וקומת כתר זה הרי היא שוה לגלגלתא דא"ק, שהרי גם 
קומה זו יצאה על בחי"ד כמו הגלגלתא דא"ק, 
%break
ונמצא שנתחברו כל ג' הראשים דנקודים לקומה אחת כמו גלגלתא 
דא"ק, והלבישו אל הגלגלתא דא"ק. כנ"ל.
%break
אמנם אין העדר ברוחני, וכיון שג' הראשים דנקודים יצאו מתחילה זה 
תחת זה, ע"כ גם בגדלותם שהשיגו לקומת גלגלתא דא"ק, צריכים ג"כ 
להתחלק ולקבל המוחין זה מזה, ע"ד שיצאו זה מזה בעת קטנות. 
וע"כ נבחן שרק הראש הא' הלביש לגלגלתא דא"ק, 
%break
אבל ראש הב' שהוא כתר דנקודים, יצא גם עתה מפה דראש הא', 
ומלביש משום זה לחג"ת דראש הא' שהוא חג"ת דגלגלתא, שהוא 
קומת ע"ב דא"ק, כי ע"ב דא"ק מלביש על חג"ת דגלגלתא. וכן ראש הג' 
נולד ויוצא מפה דראש הב' ומלביש על חג"ת שלו, 
%break
שהוא חג"ת דע"ב דא"ק, והוא קומת ס"ג דא"ק, כי ס"ג דא"ק מלביש 
על חג"ת דע"ב. כנודע. הרי שהראש הא' הלביש על גלגלתא דא"ק, 
וראש הב' על ע"ב דא"ק, וראש הג' על ס"ג דא"ק.
%break
ותדע, שמבחינת הגדלות נקודים, אשר הה"ת חזרה, וירדה מעינים, 
וכל הפרסאות שנעשו ע"י צמצום ב' נתבטלו וחזר הצמצום א' למקומו 
כבתחילה, נמצא הפרצוף נקודים שחזר ונעשה לבחינת א"ק עצמו. 
%break
%page 1883
כי כל ההבחן בין א"ק לאבי"ע, הוא רק בזה שפרצופי א"ק הם 
מצמצום א', ואבי"ע הם מן צמצום ב', כנודע. ונמצא עתה בגדלות 
נקודים, אחר שנתבטל בחינת הצמצום ב' מהם, הרי חזרו ונעשו לבחי' 
א"ק. וה"פ שלהם הלבישו ה"פ א"ק: געסמ"ב. 
%break
כי ג' הראשים דנקודים נעשו לגע"ס דא"ק כנ"ל, ונמצא או"א מלביש על 
ס"ג דא"ק. אמנם ישסו"ת נכלל אז באו"א, כי כל התחלקות דאו"א 
וישסו"ת היה מפאת שאו"א נבחנים בבחינת הטעמים דס"ג שלא 
נתערבו עם ה"ת, 
%break
וישסו"ת נבחן שם לנקודות דס"ג שנתערבו בה"ת מכח התלבשותם 
במ"ה וב"ן דא"ק. כמ"ש הרב לעיל דף שצ"ו אות ו' ע"ש. ונמצא עתה 
בגדלות נקודים, שנתבטל כל בחינת העירוב דה"ת לגמרי, שוב אין 
חילוק בין הטעמים דס"ג לנקודות דס"ג, 
%break
ונמצאים או"א וישסו"ת שנעשו לפרצוף אחד.
%break
ועכ"ז, כיון שהגדלות דנקודים לא נתקיים, כי חזר ונתבטל ע"כ נשאר 
עוד הבחן קצת בין או"א וישסו"ת וע"כ יש עוד להבחין שישסו"ת נבדל 
מעט מאו"א ונשאר למטה מטבור דא"ק, כי רק או"א שאין להם חיבור 
בה"ת כלום מצד ששורשם מטעמים דס"ג, 
%break
ע"כ עלו למעלה מטבור והלבישו לס"ג דא"ק, משא"כ ישסו"ת נשאר 
עוד מטבור ולמטה במקום ג"ר דנקודים. ובאמת שב' הבחנות הנ"ל 
נוהגים שם.
%break
ונמצא, שישסו"ת מלביש לג"ר של הנקודים, וע"כ הוא נבחן למ"ה 
דא"ק, וז"ת דנקודים הם ב"ן דא"ק, כמ"ש הרב לעיל, שישסו"ת הוא 
תגין ומ"ה, וז"ת הם אותיות וב"ן. והנה נתבארו ה"פ א"ק, על פי 
שיעורי קומה דע"ס דגדלות נקודים: 
%break
שראש הא' של הנקודים מלביש לגלגלתא דא"ק, וראש הב' שהוא כתר, 
הלביש לע"ב דא"ק, וראש הג' שהוא או"א הלביש לס"ג דא"ק, והראש 
שנפרש מאו"א שהוא ישסו"ת, הלביש לג"ר דנקודים, שהם מ"ה דא"ק. 
וז"ת דנקודים הלבישו לב"ן דא"ק.
%break
אמנם כל הגדלות הנ"ל לא נתקיים, כי מסבת שביה"כ נתבטלו המ"ן דו' 
ונקודה שבפה דנקודים, שעליהם יצאו כל אלו הגדלות הנ"ל, ונסתלקו 
כל הקומות הנ"ל, והאחורים שלהם, שהם אח"פ שנתעלו לכל קומה, 
חזרו ונפלו, כל ראש לבחי' הממעלה למטה שלו, 
%break
כמ"ש בחלק ז'. ונמצא עתה מובן היטב, שכל ענין התיקון אינו נגמר, 
זולת שיחזרו כל הקומות הנ"ל להלביש הה"פ דא"ק, כמו שהלבישו 
בעת הגדלות דנקודים מטרם שנתבטלו ונשברו. והבן זה היטב, כי 
בלעדי זה אין שום הבנה בענין גמר התיקון השגור בלשון הרב.
%break
ועם זה תבין, שה"פ אצילות כמו שנתקנו מבחינת מוחין הקבועים 
שבהם הם בחינת ו"ק לה"פ א"ק, כל אחד אל הבחינה שכנגדו בא"ק. 
כי ג' הראשים דאצילות, שהם: עתיק, וא"א, ואו"א. 
%break
הם מקבילים לג' ראשים דנקודים, שהם: ראש א' המלביש מטבור 
ולמעלה דא"ק, המקביל לעתיק דאצילות. וראש הב' שהוא כתר 
נקודים, מקביל לא"א דאצילות. וראש הג' שהם או"א דנקודים 
מקבילים לאו"א דאצילות. 
%break
ולפיכך אין תיקון עתיק נגמר אלא עד שילביש לפרצוף גלגלתא דא"ק, 
ואין תיקון א"א נגמר אלא בהלבשתו לפרצוף ע"ב דא"ק, ואין תיקון 
או"א נגמר אלא בהלבשתם לס"ג דא"ק, שג"פ אלו דומים אל ג' 
הראשים דנקודים שהלבישו לגע"ס דא"ק. 
%break
וישסו"ת דנקודים צריך להלביש למ"ה דא"ק, שהוא במקום המטבור 
ולמטה דא"ק, ששם עמדו ג"ר דנקודים בעת קטנות. מטעם שנתבאר 
לעיל, להיותם בחינת נקודות דס"ג. ע"ש. 
%break
וזו"ן דאצילות צריכים להלביש לב"ן דא"ק במקום הז"ת דנקודים, ששם 
הוא בחינת ב"ן דא"ק, כנ"ל.
%break
ועד שיגיעו לזה יש כאן ג' עליות שהם: נה"י, חג"ת, חב"ד, שכל פרצוף 
מאצילות עולה על פרצוף שכנגדו בה"פ א"ק עלית נה"י הוא במוחין 
דחול הבאים מישסו"ת. וצריך שתזכור שג"ר וז"ת דעתיק מלבישים 
בדיוק לג"ר וז"ת דנקודים. 
%break
%page 1884
וג"ר וז"ת דא"א מלבישים בדיוק לז"ת דנקודים דהיינו לקומת ב"ן דא"ק 
הנ"ל, ששם צריך להגיע קומת הזו"ן דאצילות. ונמצאים לפי"ז נה"י 
דא"א, שהם בחינת נה"י דז"ת דנקודים בכללם, וחג"ת דא"א, הם 
חג"ת נקודים, וג"ר דא"א, הם הראש דז"ת דנקודים. 
%break
באופן אם תחלוק לז"ת דנקודים לרת"ס שהם חב"ד חג"ת נה"י, הם 
שוין לרת"ס דא"א.
%break
ונמצא שבמוחין דחול, שז"א עולה ומלביש לישסו"ת דאצילות, שהוא 
מחזה ולמטה דא"א, נמצאים ה"פ אצילות שכ"א עלה והלביש לנה"י 
דה"פ א"ק כל אחד בבחי' שכנגדם. 
%break
כי ז"א שעלה והלביש מחזה ולמטה דא"א, הוא נמצא שהשיג 
בשלימות למדת נה"י דרת"ס דז"ת דנקודים, שנה"י דא"א מכוונים 
אליהם. וכן ישסו"ת עולה אז ומלביש למקום או"א דאצילות, שהם 
בחינת נה"י של הג"ר דנקודים, 
%break
כי או"א מלבישים לחג"ת דא"א המלביש על נה"י דעתיק מחזה 
ולמטה, ופה דא"א עומד במקום החזה דעתיק, וכבר ידעת, שקומת 
עתיק הוא בג"ר דנקודים, וכיון שישסו"ת מלבישים מחזה ולמטה 
דעתיק, 
%break
הרי הם השיגו הנה"י דקומה הכללית דנקודים, שהם הבחינה שכנגדם 
במ"ה דא"ק כנ"ל.
%break
וכן או"א עלו אז והלבישו לג"ר דא"א, שקומתו בז"ת דנקודים, שהם 
בחינת נה"י דס"ג דא"ק, כי הג"ר דנקודים נחשבים לחג"ת דס"ג דא"ק, 
וז"ת לנה"י שלהם. הרי שאו"א השיגו עתה בחינת נה"י מס"ג דא"ק, 
שהוא הבחינה שכנגדם. 
%break
וכן א"א עלה והלביש לג"ר דעתיק, העומד במקום ג"ר דנקודים שהם 
בחינת נה"י דגלגלתא ונה"י דע"ב דא"ק, כי הגם שע"ב מסתיים 
למעלה מטבור דא"ק, אמנם נה"י דע"ב כלולים בנה"י דגלגלתא 
המלובשים בג"ר דנקודים. 
%break
וכן עתיק עלה והלביש אל הס"ג דא"ק העומד במקום חזה דפרצוף 
גלגלתא דא"ק, ונמצא שעלה ממקום הטבור דא"ק עד מקום החזה 
ולמטה דא"ק שבזה השלים להלביש בחי' נה"י של הפרצוף שכנגדו 
בא"ק.
%break
ובמוחין דמוסף שבת, עלו כל ה"פ אצילות, עליה ב' והלבישו כ"א את 
חג"ת מהבחינה שכנגדם בא"ק. כי ז"א עולה אז ומלביש לאו"א 
דאצילות המלבישים לחג"ת דא"א, העומד במקום חג"ת של הרת"ס 
דז"ת דנקודים, כנ"ל. 
%break
והשיג הז"א החג"ת של הב"ן דא"ק, שהוא הבחינה שכנגדו. וכן 
ישסו"ת עלו והלבישו אז הג"ר דא"א, העומדים במקום חג"ת דנקודים, 
הרי שגם הם השיגו החג"ת מהבחינה שכנגדם שהוא ג"ר דנקודים 
שהם מ"ה דא"ק. 
%break
וכן או"א עלו אז והלבישו לג"ר דעתיק, העומד במקום ג"ר דנקודים 
הנחשב לחג"ת דס"ג כנ"ל. ונמצאים שהשיגו החג"ת מהבחינה 
שכנגדם שהוא ס"ג דא"ק. וכן א"א עלה אז והלביש לס"ג דא"ק, 
המלביש על חג"ת דע"ב דא"ק, 
%break
הרי שא"א השיג החג"ת מהבחינה שכנגדו שהוא ע"ב דא"ק, וכן עתיק 
עלה אז והלביש לע"ב דא"ק, המלביש על חג"ת דגלגלתא דא"ק, הרי 
שגם הוא השיג החג"ת מהבחינה שכנגדו שהוא גלגלתא דא"ק.
%break
ועליה הג' היא במנחה דשבת, שאז עולים כל ה"פ אצילות, כ"א 
להבחינה שכנגדו ומלבישים לחב"ד שבה"פ א"ק. כי ז"א עולה אז 
ומלביש לג"ר דא"א העומד במקום החב"ד דז"ת דנקודים כנ"ל, ונמצא 
הז"א השיג מדרגת חב"ד דב"ן דא"ק. 
%break
וכן ישסו"ת עלו אז לג"ר דעתיק, העומד במקום ג"ר דנקודים, ששם 
קומת החב"ד מהבחינה שכנגדם שהוא מ"ה דא"ק, כנ"ל. וכן או"א 
עולים אז לס"ג דא"ק, ששם חב"ד שלהם מהבחינה שכנגדם בא"ק. 
%break
וכן א"א עולה לע"ב דא"ק, ששם חב"ד שלו מהבחינה שכנגדו בא"ק. 
וכן עתיק עולה לגלגלתא ששם החב"ד שלו בא"ק. הרי נתבאר איך 
שע"י ג' העליות עולים כל אחד מה"פ געסמ"ב דאצילות ומלבישים 
לגעסמ"ב דא"ק.
%break
אמנם עוד אין זה גמר התיקון, כי ישסו"ת צריך לעלות ולהתחבר עם 
או"א בס"ג דא"ק, שזה אי אפשר בזמן הזה, אלא לע"ל אחר שיתבטל 
הצמצום ב' לגמרי, ויתבטלו כל הפרסאות וישיבו בי"ע להיות אצילות. 
%break
%page 1885
הנה אז יתחברו הנקודות לאחד עם הטעמים דס"ג, שאין עוד מה 
שיבדיל ביניהם. כנ"ל, ואז יעלו גם ישסו"ת מג"ר דנקודים, ויתחברו עם 
או"א וילבישו לס"ג דא"ק. ואז יהיה גמר התיקון. (א' תשצ"ז ד"ה ועם 
זה, בכל ההמשך).
%break
%letter רפט
רפט) מתי יוצאים בחינת יעקב ורחל מחזה ולמטה של הנוקבא.
%break
%letter רפט
רפט) אין יעקב ורחל יוצאים מהנוקבא אלא בזמן שיש לה מוחין 
היוצאים במקום או"א דע"ב דמזלא, אשר אז מתתקנים גם האחורים 
דאו"א באלו המוחין שהם יעקב ורחל, שיעקב מתתקן ממוחין דאבא, 
ורחל ממוחין דאמא. 
%break
ונודע, שבחזרת הנוקבא פב"פ עם הז"א, כבר אין לה מוחין אלו דאו"א 
אלא שהיא מקבלת המוחין מז"א מתוך הזווג הנעשה בראש הז"א על 
מלכות דאמא, הנה אז אין האחורים דאו"א שהם יעקב ורחל יכולים 
לקבל ממנה שום תיקון, 
%break
כי אינם מתתקנים רק במוחין היוצאים באו"א, כמבואר. (אות ק"צ. וא' 
תת"ג ד"ה וזה. ואות ר"ח. ובאו"פ שם ד"ה יעקב).
%break
%letter רצ
רצ) למה נקראים המוחין דאו"א בז"א בשם ו"ק פנימים.
%break
%letter רצ
רצ) נודע, שז"א שורשו בד' מלכים דחג"ת דנקודים. שהם יצאו ממוחין 
דאו"א דנקודים. והנוקבא שורשה בד' מלכים תנהי"מ דנקודים שיצאו 
ממוחין דישסו"ת דנקודים. ולפיכך אין בחי' מוחין שלימים לז"א 
דנקודים, 
%break
אלא בעת שעולה לעיבור לישסו"ת שהם במקום ג"ר דעתיק, ונולד 
למקום ג"ר דא"א, שזהו בשבת במנחה, כי אז נמצא העיבור שלו 
במקום או"א דנקודים, כי ג"ר דעתיק הם במקום או"א דנקודים. 
%break
וכשנולד משם, נמצא מלביש לג"ר דא"א שהם במקום ד' מלכי דחג"ת 
דנקודים, ואז המוחין דז"א כהלכתם. משא"כ בשבת במוסף, שאז 
העיבור הוא במקום ג"ר דא"א, ששם מקום ישסו"ת דנקודים, 
%break
וכשנולד בא לחג"ת דא"א שהם במקום תנהי"מ דנקודים, שאלו 
המוחין אינם אצלו רק בחינת ו"ק דמוחין, כי ישסו"ת הוא ו"ק כלפי 
או"א, והוא צריך אל המוחין היוצאים באו"א דנקודים. 
%break
וע"כ נבחן אז שמבחינת המוחין המיוחסים לז"א עצמו, אין לו אז אלא 
ו"ק פנימים. ועי' לעיל בתשובה י'. (אות קצ"ג א' תת"ו או"פ ד"ה וזה).
%break
%letter רצא
רצא) למה נקרא עיבור ג' דפנימיות בשם עיבור ז' חודש, אחר שיש 
שם התכללות ו"ק דעתיק בג"ר.
%break
%letter רצא
רצא) בחינת עיבור ב' דחיצוניות הוא בחינת ט' חודש, משום שבעיבור 
א' דחיצוניות היה העיבור דז"א במקום חג"ת דא"א, ולא היה כלול רק 
בו"ק דא"א, אבל עתה בעיבור ב' דחיצוניות, שנכלל בעת עיבורו בג"ר 
דא"א, הרי נתוסף כאן ג' חודש מג"ר דא"א, ויש ט' חודש. 
%break
אבל עיבור ג' דפנימיות, אין שם חידוש בבחינת ג"ר דעתיק שנכלל 
בעת עיבורו, כי גם בעיבור ב' בעת שהיה נכלל בג"ר דא"א, היה נכלל 
ג"כ בג"ר דעתיק, כי מכח כפיפת ראש נחשבים ב' ראשים דעתיק וא"א 
כחדא. 
%break
וכל החידוש הוא כאן בהתכללותו בז"ת דעתיק גופייהו כי מתוך 
שהעיבור נעשה במקום ג"ר דעתיק, נמצא כשנולד הוא מלביש לז"ת 
דעתיק, להיותו בחינת הממעלה למטה מפה דעתיק. וע"כ נקרא עיבור 
ז' חודש על שם ז"ת דעתיק. (אות קצ"ד).
%break
%letter רצב
רצב) פעם אומר, שמוחין דאו"א שבמוסף שבת הם רק להולדת בחי' 
עולמות, ופ"א שהם להולדת נשמות.
%break
%letter רצב
רצב) נתבאר לעיל בתשובה ר"צ שממוחין דשבת במוסף, עוד אין לז"א 
אלא בחינת ו"ק פנימים, משום שעלית המ"ן דז"א והזווג נעשה 
במקום ג"ר דא"א, ששם מקום הראש דישסו"ת דנקודים ולא נתעלו 
אלא האחורים דישסו"ת ההוא, 
%break
אבל מהאחורים דאו"א דנקודים, עוד לא נתעלו כלום, עד מנחה דשבת 
שהעיבור נעשה במקום ג"ר דעתיק ע"ש. ונמצא אמנם שגם לבחי' 
אחורים דאו"א הגיע תיקון במקום נפילתם ע"י יציאת הראש הזה 
דיש"ס ותבונה כמ"ש בחלק ז', 
%break
וכן למלכים דחג"ת הגיע תיקון על ידו. ע"ש. אמנם תיקון זה שהגיע 
למלכי דחג"ת ע"י יציאת הראש דישסו"ת, אינו אלא בחי' ו"ק וחיצוניות, 
כי ישסו"ת הוא ו"ק דאו"א. 
%break
%page 1886
ומבחינה זו, גם כאן במוסף שבת, הגיע תיקון של ו"ק וחיצוניות הנקרא 
בחי' עולמות, אל ז"א ע"י השלמת אחורים דישסו"ת דנקודים. וזה 
אמרו שהמוחין אלו הם להולדת עולמות, שפירושו ו"ק וחיצוניות. 
%break
אמנם מבחינת ד' המלכים תנהי"מ, שכל תיקונם נשלם בתכלית ע"י 
הראש דישסו"ת הזה, הרי הז"א יכול להוליד בחינת נשמות. באופן, 
שמ"ש שהמוחין הם להולדת נשמות, הם המוחין דנשמות של ד' 
המלכים תנהי"מ דנקודים. 
%break
ומ"ש שהם להולדת בחינת עולמות, הם מבחינת ד' המלכים דחג"ת 
דנקודים. (אות קצ"ג. ואות קצ"ז. א' תת"ו ד"ה וזה).
%break
%letter רצג
רצג) פעם אומר שאין במוחין דנוקבא אלא נה"י דאמא בלבד, ופ"א 
שיש שם גם נה"י דאבא.
%break
%letter רצג
רצג) לא יצוייר שיהיה נה"י דאמא בלי נה"י דאבא. כמ"ש הרב תתק"נ 
אות קנ"ו ע"ש. ומ"ש שנה"י דאמא לבד מתלבשים בהנוקבא היינו 
נה"י דאמא ממוחין דמזלא דע"ב. 
%break
שאז אמא כולה ב"ן, דהיינו ב"ן דאבא וב"ן דאמא. ובחינת הב"ן דאבא 
נבחנים שהם באים בנה"י דאבא. (אות ר"ז).
%break
%letter רצד
רצד) אחר שהזו"ן הגדולים והקטנים נעשו לאחד, מאין יש שם בחינת 
יעקב ורחל.
%break
%letter רצד
רצד) הם נעשו לאחד מבחינת המוחין דחיה, מאו"א. אבל ממוחין 
דיחידה עוד לא נעשו לאחד, כי אז במנחה אין לו אלא בחינת מוחין של 
נשמה דיחידה. (א' תתי"א ד"ה ואין).
%break
%letter רצה
רצה) למה אין הארת מרדכי רק במוחין דאחור דנוקבא, ולא במוחין 
דפב"פ.
%break
%letter רצה
רצה) כי הארת מרדכי היא יסוד דאבא המאיר בזמן שנה"י דאבא 
מתלבשים בנוקבא, ונודע שבמוחין דפב"פ אין המוחין דנוקבא באים 
מאו"א, ואין הם מלובשים בנה"י שלהם, אלא שבאים ממוחין דז"א 
ומלובשים בנה"י דז"א וע"כ אין שם הארת מרדכי. כנ"ל. (אות רי"ז).
%break
%letter רצו
רצו) איך נעשה בנין הנוקבא ע"י או"א.
%break
%letter רצו
רצו) זה נעשה ע"י עלית נה"י דא"א לחג"ת דא"א, וחג"ת דא"א לג"ר 
שלו, וג"ר שלו לג"ר דעתיק. ונמצא אז, שזו"ן שהיו בנה"י עלו עתה עם 
נה"י דא"א לחג"ת שלו במקום ב' כתפין. ואו"א העומדים בחג"ת עלו 
עתה עם החג"ת דא"א לג"ר שלו. 
%break
ואז נעשה הזווג דג"ר דא"א במקום ג"ר דעתיק על המ"ן דדיקנא, כי 
הדיקנא נעשה אז לבחי' פנימים ומ"ן, כנ"ל בחלק י"ג. וע"י כפיפת 
ראש, נעשה הזווג הזה גם במקום או"א שהם בג"ר דא"א דקביעות 
עתה, ומזווגים גם או"א על המ"ן דמזלין, בסוד זווג דחיך וגרון. 
%break
ועד"ז ע"י כפיפת ראש דאו"א למקום ג"ר הקבועים שלהם, שהוא 
במקום חג"ת דא"א ששם עומדים עתה ישסו"ת וזו"ן שעלו שמה, 
נעשה אותו הזווג גם בישסו"ת וחג"ת דא"א, ואז מקבלים ונכללים 
הזו"ן ג"כ בזווג הזה, 
%break
והנוקבא מקבלת טפה דע"ב דמזלא המורידה הה"ת מעינים שלה 
ומעלה את האח"פ, ונשלמים השלישים התחתונים דע"ס שלה, 
ונפרדת מז"א, ובזה השיגה פרצוף שלם הראוי לקבל אח"כ המוחין 
דפב"פ ע"י ז"א. וזה נבחן לבנין ע"י או"א, 
%break
כי הנוקבא מצדה עצמה אינה ראוי לקבל המוחין הנ"ל ע"י כפיפת 
ראש דאו"א דע"ב דמזלא, כי המ"ן דמזלא הם בחי' מ"ן זכרים, שרק 
אמא יכולה להכלל בהם להיותה בחינת ט"ר, שמצד צמצום א' כל 
הט"ר כולם הם זכרים ואין בהם שום נוקביות, 
%break
וע"כ יכולה אמא לקבל המ"ן זכרים דדיקנא, אבל מלכות, שהיא בחינת 
נקבה גם מצמצום א', אינה ראויה כלל להכלל במ"ן אלו אלא שצריכה 
למ"ן דמלכות, ומלכות דצמצום א' אינה נגלית עד לע"ל. כנודע. אלא 
מכח התכללות הוד דא"א בנצח שלו, 
%break
נעשתה הנוקבא כמו מלכות דז"א, ועי"כ היא ראויה לעלות עם הז"א 
לחג"ת דא"א, ולקבל המוחין דאו"א זדע"ב דמזלא ע"י כפיפת ראש 
שלהם למקומם, כנ"ל. ולפיכך היא נבחנת שכל בנין פרצופה בא לה לא 
בדרך המדרגה, אלא ע"י בנין או"א. והבן זה היטב.
%break
%letter רצז
רצז) איך נעשה התכללות הוד דא"א בנצח שלו לצורך הנוקבא.
%break
%letter רצז
רצז) עי' בתשובה ו'.
%break
%letter רצח
רצח) מאחר שהמוחין דאחור של הנוקבא חשובים יותר ממוחין 
דפנים, א"כ מה מרוחת מחזרתה לעי"מ דפנים.
%break
%letter רצח
רצח) עי' בתשובה ז'.
%break