ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ט-יב
%book כרך י' - זוהר חדש ב - פרשת בהר
%break
%page 62
%H פרשת בהר
%break
%H להנחיל אוהביי יש
%break
%letter 1
1. אמר רבי שמעון, להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אמלא. מהו 
אוהביי? זהו אברהם, שכתוב בו, זרע אברהם אוהבִי. אמר רבי 
אלעזר, והרי ישמעאל ובני קטורה באו ממנו? לפיכך, אין אוהבי אלא 
יעקב שמיטתו שלֵמה.
%break
%letter 2
2. תמה רבי שמעון. בתוך כך בא אליהו ואמר לו, רבי שמעון, יפה אמר 
רבי אלעזר. כי אין אוהבי אלא זרעו של יעקב, כמ"ש, ואוהַב את יעקב. 
שמח רבי שמעון ונשק לרבי אלעזר על ראשו. 
%break
אמר לו, בני, אם חכם ליבך ישמח ליבי גם אני. קום בני, ויתגלה הסוד 
של הכתוב הזה. הזדעזע רבי אלעזר, וקם על רגליו.
%break
%letter 3
3. אמר רבי שמעון, להנחיל אוהביי יש. יש הוא שמיטה ויובֵל, כי 
החכמה נקראת יש, ושמיטה ויובל, הם מלכות ובינה בהארת חכמה, 
שלא מסר אותם הקב"ה ליתר העמים, אלא לעם הקדוש. 
%break
ובשעה שישראל שומרים שנת השמיטה כראוי, משתעשעות נשמות 
הצדיקים בגן עדן, ומוחזרות להיות חדשות. ועליהם כתוב, וקוֹיֵי ה' 
יחליפו כוח.
%break
%letter 4
4. הקב"ה טובל כל הנשמות בנהר של חמישים שבגן העדן העליון, 
נהר דינור, שמשם מקבלות טהרתן ושלמותן.
%break
%letter 5
5. בשמיטה וביובל קיבל הקב"ה תפילת שרה רבקה רחל לאה, וזִלפה 
ובִלהה, שכולן נרשמו באות ה' בסוף השם, שהיא שמיטה ויובל, 
המלכות, ה"ת שבשם הוי"ה, נקראת שמיטה. ויובל, בינה, ה"ר שבשם 
הוי"ה.
%break
%letter 6
6. ומשום שראתה רחל, שהשם שמיטה והשם יובל נרשמו בשמה של 
לאה, בה' שבסוף השם, ולה אין רשימו של האות ה', מיד אמרה, הנה 
אֲמָתִי בלהה, שיש בה שתי אותיות ה', תהיה ה' אחת בשבילי. האות ל' 
שבסוף יובל, היא בראש השם לאה, ובסוף השם רחל.
%break
%H עושה צדקה בכל עת
%break
%letter 7
7. כתוב, עושה צדקה בכל עת. האם בכל עת יכול האדם לעשות 
צדקה? והרי אפילו 12 שעות ביום, מי יוכל לעשות צדקה? אלא מי 
שעושה צדקה, בכל עת הוא עושה. בכל עת, כמ"ש, ואַל יבוא בכל עת 
אל הקודש. 
%break
מלכות, הנקראת עת, ויסוד, הנקרא כל. והעושה צדקה גורם ייחוד יסוד 
ומלכות, הנקראים, כל עת.
%break
%letter 8
8. והפירוש הוא לא בכנ"י בלבד, במלכות, שהיא עת רצון הקדוש של 
הצדיק, שהוא יסוד, הנקרא כל. אלא אפילו בכל עת שלמטה, שהם 
תלמידי חכמים שבעוה"ז, תרבה צדקה עליהם ותתעורר הצדקה 
בכולם, בעליונים ובתחתונים. 
%break
%page 63
ומשום זה ישים האדם ליבו ורצונו ויתדבק בהקב"ה.
%break
%letter 9
9. רבי שמעון אמר, האם זה בלבד? אלא כל מי שעושה צדקה, ואחוז 
בעה"ח, יינצל בעוה"ז ואפילו מהמוות שבעולם שביתר בני אדם, 
מהמוות הגשמי. וכש"כ ממוות רוחני.
%break
%H למה לא מתעוררים מזונות לתלמידי חכמים
%break
%letter 10
10. הצדקה מעוררת בכולם עה"ח, חיים גשמיים וחיים רוחניים. והוא 
מקום הנותן מזון לכל העולם. תלמידי חכמים, מה הם מעשיהם? הרי 
הם אחוזים בצדקה, וכל בני העולם בזכותם ניזונים ממש בהם, והם 
עצמם אינם יכולים להיות ניזונים ממש, 
%break
כי הם עוסקים בתורה, ומי שעוסק בתורה, עוסק בעה"ח, שכל בני 
העולם ניזונים ממנו.
%break
ונמצא, שתלמידי חכמים מעוררים המזון בעולם והשלום, ואם 
המזונות מתעוררים לכל בני העולם על ידיהם, למה להם עצמם, אין 
המזון מתעורר?
%break
%letter 11
11. אלא תלמיד חכם הוא עה"ח ממש, ז"א, שאינו ניזון אלא 
מהעוה"ב, בינה. והעוה"ב אינו נמצא בעוה"ז. אלא אחר שיוצא 
מעוה"ז ונכנס לעולם ההוא, אז ניזון מעוה"ב, ושורשיו נטועים עליו.
%break
%letter 12
12. עתה בעוה"ז הם אוכלים מפירותיו של עה"ח, מאותו מקום 
הנמצא אצל העני, המלכות, הנקראת ענייה, שאין לה מעצמה כלום 
אלא מה שנותן לה ז"א. והיא נקראת פרי העץ אשר בתוך הגן. והם 
אוכלים מאותו פרי, המלכות, בעוה"ז.
%break
%letter 13
13. וע"כ, הצדיקים ניזונים בזרוע, שהיא גבורה. והם עתידים לעוה"ב, 
כי מזונות עוה"ב אינם בעוה"ז, אלא צמצום קטן של הכוח שלו נמצא 
במתיקות התורה. וזה הם טועמים מאותו פרי של האילן התחתון, 
המלכות. וזהו השמחה והמזון שלהם.
%break
%letter 14
14. כיוון שיוצאים מהעוה"ז, כמה נחלים עליונים של העוה"ב סובבים 
את מקומותיהם, והם משתרשים בו בעוה"ב, ועולים למעלה מעוה"ב. 
אז כתוב עליהם, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה לִמְחַכה לו.
%break
מי יעשה? יובֵל, בינה, עוה"ב. למחכה לו, הם הצדיקים, שאינם רוצים 
מזון בעוה"ז, מטרם שהתקינו המזון שלהם, והמזון שלהם בעוה"ב. 
וע"כ הם זכאים בכל וכל, ועליהם כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך, 
יעשה למחכה לו.
%break
%H עשרת הראשונים שבבית הכנסת
%break
%letter 15
15. אשרי האיש, הנמצא מעשרת הראשונים בבית הכנסת. משום 
שבהם נשלם מה שנשלם. כי אין עדה פחות מעשרה, שהם השראת 
ע"ס של השכינה. והם מתקדשים תחילה בשכינה.
%break
%page 64
וצריכים שיהיו בבית הכנסת עשרה בבת אחת. ולא יבואו קצתם, כדי 
שלא תתעכב שלמות האיברים. כי האדם, עשה אותו הקב"ה בפעם 
אחת, והתקין לו כל האיברים ביחד. כמ"ש, הוא עָשְׂךָ ויכונְנֶך. 
%break
כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם, באותה עת כל איבר נתקן בפני 
עצמו כראוי. אבל מטרם שנשלם כולו, אף איבר אינו מתוקן.
%break
כעין זה השכינה, כיוון שהקדימה לבית הכנסת, צריכים שיימצאו שם 
עשרה ביחד, כנגד ע"ס של השכינה, שהיא קומה שלמה, ואז נשלם 
מה שנשלם. וכל עוד שאין שם עשרה, אף אחד מהם אינו נשלם.
%break
ואח"כ נתקן הכול, כמ"ש, ברוב עָם הדְרַת מלך. וע"כ העם הבא אח"כ, 
אחר עשרת הראשונים, שכבר השלימו איברי השכינה, ע"ס שלה, 
כולם תיקון גוף השכינה. מטעם, ברוב עם הדרת מלך.
%break
%letter 16
16. וכשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד, 
קורא הקב"ה, מדוע באתי ואין איש. ואין איש, שהאיברים לא נתקנו, 
שאפילו שיש שם תשעה אנשים, אף אחד מהם עוד לא נתקן, ולא 
נשלם גוף השכינה. 
%break
כי כשהגוף לא נשלם בעשרה, אין איש ודאי, אף אחד מהם אינו שלם. 
ומשום זה, ואין איש הוא בדיוק.
%break
%letter 17
17. בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה, באה קדושה עליונה 
ונכנסת בגוף, ונעשה התחתון, כעין של מעלה ממש. כי ע"ס של 
השכינה, מתלבשים בעשרה של העדה. 
%break
אז כולם צריכים שלא יפתחו פיהם לדבר בדברי העולם, משום 
שישראל נמצאים עתה בשלמות העליונה, ומתקדשים בקדושה 
העליונה ואשרי חלקם.
%break