ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ט-יב
%book כרך י' - זוהר חדש ב - פרשת כי תצא
%break
%page 129
%H פרשת כי תצא
%break
%H כי תצא למלחמה על אויביך
%break
%letter 1
1. כתוב, זָנח ישראל טוב, אויב ירדפוֹ. זנח ישראל טוב, זהו היצה"ט, 
ששלמה המלך קרא לו טוב. כמ"ש, טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן 
וכסיל.
%break
אויב ירדפוֹ, זהו היצה"ר, אויב האדם. ששלמה המלך קרא לו שונא, 
שהרבה שמות יש לו, כמ"ש, אם רעֵב שונַאךָ הַאכילהו לחם. ולחם, 
זוהי התורה הקדושה, כמ"ש, לכו לַחֲמוּ בלַחֲמי.
%break
%letter 2
2. וע"כ צריך האדם לשים על היצה"ר דברי תורה, כדי שיהיה נשבר. 
כי אין צורר ליצה"ר, חוץ מדברי תורה. וע"כ כתוב, והיו הדברים האלה 
אשר אנוכי מצווך היום, על לבבך, שפירושו, על שני יצריך, שני לבבות.
%break
%letter 3
3. למה צריך היצה"ט דברי תורה? כי היצה"ט מתעטר בדברי תורה. 
והיצה"ר נכנע ע"י דברי תורה.
%break
%letter 4
4. וע"כ כתוב, כי תצא למלחמה על אויביך, זהו היצה"ר, שאנו צריכים 
לצאת כנגדו עם דברי תורה, ולצרור אותו, ואז יהיה נמסר בידי האדם. 
כמ"ש, ונְתָנוֹ ה' אלקיך בידךָ ושביתָ שִׁבְיו.
%break
%letter 5
5. אוי על זה, אוי על זה. כתוב, תחת עבד כי ימלוך ונבל כי יִשְׂבע לחם. 
כי היצה"ט נשבה בידו של היצה"ר, והוא מלך עליו.
%break
%letter 6
6. וראיתָ בַּשִׁבְיה אשת יפת תואר. זוהי הנשמה. כמ"ש, אישה יִראת 
ה', שהיא הנשמה, היא תתהלָל. כי בכל יום אלו האגודות והמנהיגים 
של הנשמות, 
%break
ואלו האגודות והמנהיגים של היצה"ר הם בשנאה תמיד, צוררים אלו 
על אלו. וכל איברי הגוף הם בצער ביניהם, בין הנשמה ובין היצה"ר.
%break
%letter 7
7. והֲבֵאתָהּ אל תוך ביתך. שהוא הבית שגורשה משם. שעל זה כתוב, 
ושפחה כי תירש גבירתה. שהשפחה, היצה"ר, נכנסה אל הבית, 
והגברת, הנשמה, גורשה משם. 
%break
ועתה חזר והביא את הנשמה אל הבית. וכתוב, וגילחה את ראשה 
ועשתה את ציפורניה, שתיטהר מאותה הזוהמה שהטיל הנחש 
בנשמה.
%break
%letter 8
8. והֵסירה את שמלת שִׁבְיָה. מאלו לבושי הטומאה, והמינים הרעים, 
שהיו לה מחטא העגל. כי בתחילה היו להם לבושי קודש שקיבלו בהר 
סיני, וכשעבדו את העגל, הוסרו מהם לבושי כבוד אלו. כמ"ש, ויתנצלו 
בני ישראל את עֶדְיָם מֵהר חורב.
%break
%letter 9
9. ובכתה את אביה ואת אימה יֶרַח ימים. ירח ימים, אלול, שאז הוא 
זמן תשובה, שבו עלה משה אל ההר, לבקש רחמים לפני הקב"ה, כדי 
שיכפר לישראל על חטא העגל. ומשום זה, ובכתה את אביה ואת 
אימה, 
%break
%page 130
משום שגילה את ערוות הקב"ה, שהוא אביה של הנשמה, וערוות 
התורה, אימה של הנשמה. כמ"ש, ערוות אביךָ וערוות אימך לא תְגלה. 
ועל זה כתוב, פַּלְגֵי מים ירדו עיניי, על לא שמרו תורתך.
%break
%letter 10
10. והיו ישראל רחוקים מהמלך, הקב"ה, מר"ח אלול עד יוה"כ, שאז 
נשלמו ארבעים יום, וירד משה מההר. והיו ישראל בתענית כל אותו 
היום. ואז התדבק המלך במלכה. כמ"ש, ואחר כן תבוא אליה ובְעַלְתה 
והייתה לך לאישה.
%break
%letter 11
11. וכרתו ברית עם הקב"ה, שלא יעבדו עוד עבודה זרה. כמ"ש, הנה 
אנוכי כורת ברית נגד כל עַמךָ. וכתוב, אלוהי מסכה לא תעשה לָך. 
%break
וע"כ כתוב, ומָכוֹר לא תמכרנה בכסף, שלא תשקר בנשמתך בשביל 
אלוהי כסף. כמ"ש, לא תעשון איתי, אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו 
לכם.
%break
%letter 12
12. אשריהם ישראל, שהקב"ה גזר עליהם תענית ביום הזה. כי כתוב, 
כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמיה. כדי 
שיתכפרו להם כל חטאותיהם. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר 
אתכם, מכל חטאותיכם לפני ה' תִטְהרו.
%break
%H מת בלא בנים בא פעם שנייה לעולם
%break
%letter 13
13. הנפש, שהיא משפע היסוד העליון, כשהיא חוטאת, שולטת עליה 
אש של מעלה, שהיא מין במינו. ובגוף שולטת אש של מטה. ושלום על 
כל ישראל.
%break
%letter 14
14. ומי שהולך מהעוה"ז בלי בנים, בא פעם אחרת לעולם.
%break
%letter 15
15. הרשעים, אחר פטירתם מהעולם משוטטים באוויר, עד שנשלם 
עונשם. ואח"כ נכנסים פעם שנייה בגוף בעוה"ז, כדי לזכך אותו. ואם 
יצדק, שוב אינו נכנס פעם אחרת לגוף. ואם לא יצדק, נכנס פעם 
שלישית. כמ"ש, הן כל אלה יפעל אֵל פעמיים שלוש עִם גבר.
%break
ואם לא יצדק באלו ג"פ, שוב אין לו תקנה. כמ"ש, הִיכָּרֵת תיכרת הנפש 
ההיא. וע"כ צריך האדם להיזהר בנפשו, אולי יבוא פעם אחרת לעולם.
%break
%letter 16
16. ראָיה מִנדב ואביהו, שמתו משום שהיו חצאי הגוף, מחמת שלא 
נשאו נשים. כי איש ואשתו הם שני חצאי הגוף הנעשים אחד.
%break
ועוד יש לנו סמך מהכתוב, יְבָמָה יבוא עליה, משום שלא נשרש זרעו, 
ולא יוצרך לבוא לגוף פעם אחרת. ועוד למדנו מֵאוֹנָן, שכתוב בו, לבלתי 
נְתון זֶרע לאחיו, שהוא זרע שאחיו יתגלגל בו. הרי שהמת בלא בנים 
מתגלגל פעם שנייה בבן של המייבם.
%break
%letter 17
17. כתוב, יוּלד בן לנעמי. האם לנעמי יוּלד, והלוא רות ילדה אותו? 
אלא ללמד, שעובד בן רות הזה, היה מַחְלון שהתגלגל בו, שמת בלא 
בנים. הרי שהמת בלא בנים מתגלגל פעם אחרת.
%break
%page 131
%letter 18
18. ומשום זה תראה, אדם צדיק ורע לו. כי אולי כבר היה פעם אחרת 
בעולם, ולא היה צדיק כל כך, ומת ולא עשה תשובה. ולכן עתה, כשבא 
לעולם, גורעים ממנו חטאו. וזהו צדיק ורע לו.
%break
%letter 19
19. וכמו כן, רשע וטוב לו. כי אולי היה פעם אחרת בעולם, ומת בלא 
בנים, והיה צדיק שאינו גמור. ועתה משלמים לו מזכויותיו בעוה"ז. 
כמ"ש, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם, ופושעים ייכשלו בם.
%break
%letter 20
20. כתוב, כי יישבו אחים יחדיו, ומת אחד מהם ובן אין לו, לא תהיה 
אשת המת החוּצה לאיש זר, יְבָמָה יבוא עליה. יישבו אחים, שיכירו 
בליבם שהם אחים, כמ"ש, ויישב ה' מלך לעולם. ויישב, פירושו, בְּמה 
שמכירים שהוא מלך על כל.
%break
%letter 21
21. אבל אם היו לו בנים, אינו צריך לייבום. כתוב, יְבָמָה יבוא עליה, 
למה צריך? כדי שלא למעט מדמיון הכולל כל הדמיונות, המלכות, 
שעליה כתוב, וביד הנביאים אֲדַמֶה. 
%break
שממנה נמשכות הנשמות. והמת בלא בנים ממעט התפשטות 
הנשמות לעולם מהמלכות, ונמצא ממעט אותה.
%break
%letter 22
22. כתוב, יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו. יש אחד, זהו אדם 
הנפטר מהעוה"ז חסר מטוב, שהוא אחד, ואין לו זכות לעשות שני. 
שמי שנפטר מהעוה"ז יחיד בלא שני, בלי בנים, מתמעט וכלה 
מהדמיון הכולל כל הדמיונות, המלכות.
%break
%letter 23
23. טובים השניים מן האחד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם. טובים 
השניים, מי שיש לו בן. מן האחד, מיחיד ואין לו בן, מהטעם, אשר יש 
להם שכר טוב בעמלם. 
%break
וכתוב, כי אם ייפולו, האחד יקים את חברו. כלומר, באותו הדמיון, 
המלכות, האמא של נשמתו. וכתוב, ואילו האחד שייפול, ואין שני 
להקימוֹ.
%break
%H הייבום
%break
%letter 24
24. מהו הטעם אשר יְבָמה יבוא עליה להקים שֵׁם המת, ולא באישה 
אחרת?
%break
%letter 25
25. כתוב, פֶּרֶא לימוּד מִדבָּר, באַוַות נפשה שאפה רוח. פרא, היבמה, 
שישבה עם איש שאין לו בנים, שהוא כמדבר, כשמתייבמת, באוות 
נפשה שאפה רוח. שרוח המת בלי בנים מתגלגל במעיה של היבמה.
%break
%letter 26
26. וזה כמ"ש, ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו. ובאו ממש, 
שהתגלגלו פעם שנייה לעולם. ומתבאר הדבר, ממה שכתוב, באוות 
נפשה, שמשמע, שבין שהיא ארוסה ובין שהיא בעולה, באות בתועלת 
הדבר הזה, שרוח המת יתגלגל בה.
%break
%letter 27
27. והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. למה הבכור, ולא 
השני, ולא השלישי? הבכור והראשון עכ"פ של מת הוא, ודעת שניהם 
שבזיווג הראשון הייתה במת.
%break
%page 132
%H החֲליצה
%break
%letter 28
28. ועלתה יְבִמְתו השַׁעְרָה אל הזקנים, ואמרה מיאֵן יְבָמי להקים 
לאחיו שֵׁם. דבר זה נראה כעזות פנים, אך אינה חוצפה. אלא להראות 
הטוב שצריכים לעשות עם המת. והיבם לא רצה, ולפיכך עושָׂה לו 
ביזיון לפני הכול.
%break
%letter 29
29. איזה ביזיון עושה לו? כתוב, וירקה בפניו, להכלים אותו לפני הכול, 
אשר לא יבנה את בית אחיו. כמ"ש, וירקה בפניו, וענתה ואמרה, ככה 
ייעשה לאיש. וכתוב, ואביה ירוֹק יָרק בפניה, הלוא תיכלם.
%break
%letter 30
30. כעסה וירקה. כלומר, שתירק מתוך כעס. רוק הנראה לכל שהוא 
רוק, ולא מים, ולא שיתכסה בעפר.
%break
%letter 31
31. אישה, שבאה לפני רבי שמעון, והטילה רוק, וראה בה, שאכלה 
בעת ההיא, והרוק לא היה נראה. והחֲליצה לא נעשתה. אח"כ 
התנחמו, והזדווגו זה עם זה.
%break
%letter 32
32. איך עשה רבי שמעון כך? והרי למדנו, אם התנחמו קודם שעלה 
הדבר לפני הדיין, יפה. אבל משחלצה נעלו לפני הדיין, אינם יכולים 
להתנחם.
%break
%letter 33
33. שונה האישה, שבאה לפני רבי שמעון, שעוד לא עשו כלום זה עם 
זה, אלא שהטילה את הרוק שלה לבדוק אותו, ולא היה כשר. והלכו 
אח"כ והזדווגו זה עם זה.
%break
%letter 34
34. כתוב, וחלצה נעלוֹ, שהוא כמ"ש, חָלַץ מהם. וכתוב, אל תִקְרב 
הלוֹם, שַׁל נעליך מעל רגליך. האם מִנְעָל מטהר את המקום או מטמא 
את המקום? 
%break
אלא מלמד, שציווה לו הקב"ה בדרך כבוד להיפרד מאשתו. במשה 
כתוב, נעליך. וביהושע כתוב, נעלך, רק נעל אחת. שלא ייפרד מאשתו 
מכל וכל, אלא לעיתים מזומנות.
%break
%letter 35
35. של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת 
קודש הוא. מקום יש לך במעלה גדולה משאר בני אדם, מדרגת קודש. 
וע"כ הצטווה להיפרד מאשתו בדרך לשון נעל. 
%break
אף כאן, בחליצה, גם הנעל הזו שכתוב, וחלצה נעלו, הוא פרֵדת אישה. 
כלומר, שפרדת היבם מהיבמה, נעשית בחליצת נעל, הרומזת על 
פרדת אישה.
%break
%letter 36
36. האדם צריך לבטוח בקונו, לקחת אישה ולהוליד בנים, שלא ילך 
ערירי לעוה"ב. כמ"ש, ערירים ימותו, שכל מי שאין לו בנים בעוה"ז, 
כאילו לא נברא ולא היה, ונקרא ערירי מהעוה"ז ומהעוה"ב.
%break
%letter 37
37. מאחר שהאדם נושא אישה ומוליד בנים, נקרא עבד ה'. ונוחל 
העוה"ז והעוה"ב, כמ"ש, להניח ברכה אל ביתךָ.
%break
%letter 38
38. הדבר דומה למלך, שנתן פיקדון לשלושה בני אדם. האחד שמר 
את הפיקדון. השני איבד את הפיקדון. השלישי טינף את הפיקדון, ונתן 
ממנו לאחר לשמור אותו.
%break
לימים בא המלך לקבל פיקדונו. אותו ששמר את הפיקדון, שיבח אותו 
המלך ועשה אותו נאמן ביתו. השני, שאיבד את הפיקדון, האביד אותו 
מהעולם, וציווה שלא יהיה לו שם ושארית. 
%break
%page 133
השלישי, שטינף את הפיקדון, והניח ממנו לאחר, אמר המלך, עזבו את 
זה, עד שנראה מה יעשה האחר, ממה שהניח זה בידו. ובין כך, לא 
ייצא מבית המלך.
%break
%letter 39
39. זכה האחר, יצא זה לחירות. לא זכה, אמר המלך, תנו לו עונש על 
שטינף את הפיקדון, ויישאר הפיקדון שלו. אלא שממתינים למעלה 
לראות מה יעשה האחר, ובין כך אינו יוצא מבית המלך, ע"כ אפילו אם 
האחר אינו זוכה, אין מוציאים אותו משם.
%break
%letter 40
40. ואם טינף את הפיקדון ולא הניח ביד אחר לשמור אותו, מוציאים 
אותו מבית המלך, עד שיבוא אחר ויתקן מה שטינף זה. והפיקדון, 
מוציאים אותו מידו של זה, ונותנים אותו לזה שתיקן אותו.
%break
הפיקדון זו הנשמה. המלך זהו הקב"ה. המלך נתן פיקדון לשלושה בני 
אדם. הראשון, שמר את הפיקדון, הנשמה, זהו צדיק גמור. השני, 
איבד את הפיקדון לגמרי, זהו רשע גמור. השלישי, טינף את הפיקדון, 
בחטאיו, ונתן ממנו לאחר לשמור אותו. כלומר, שהניח בן שיתקן אותו.
%break
הצדיק הגמור, המלך עשה אותו נאמן ביתו. השני, הרשע הגמור, 
המלך האביד אותו מהעולם. השלישי, שטינף את הפיקדון בחטאיו, 
והניח ממנו לאחר, שהניח בן שיתקן אותו, אמר המלך, הניחו לזה עד 
שנראה האחר, איך יעשה, 
%break
כלומר, שנראה מה יהיו מעשיו של הבן. ובין כך לא יצא מבית המלך, 
כלומר שלא גירשו אותו לגיהינום.
%break
לא זכה הבן, אמר המלך, תנו לזה עונש, ויישאר הפיקדון שלו, 
הנשמה. ואפילו לא זכה הבן, אין מגרשים אותו לגיהינום.
%break
ואם טינף את הפיקדון ולא הניח ביד אחר לשמור אותו, שלא הניח בן, 
מוציאים אותו מבית המלך, עד שיבוא אחר, עד שיתגלגל בגוף אחר, 
ויתקן מה שטינף זה. והפיקדון, מוציאים ונותנים אותו לזה שתיקן 
אותו, שהנשמה שייכת לגוף השני, שתיקן אותה.
%break
%letter 41
41. כתוב, וייפח באפָּיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה. כיוון 
שכתוב, נשמת חיים, למה צריך לכתוב, ויהי האדם לנפש חיה? אלא 
נתן הקב"ה נשמה לאדם, על תנאי, כדי שיהיה לנפש חיה, שיוליד 
בנים.
%break
%letter 42
42. אלקים הוציא מינים למינו, שהיא הנשמה, הבאה ממלכות, 
הנקראת בשם אלקים. והנשמה מתחלקת לזכר ולנקבה, ומתרבה 
בגוף בעוד שהיא בגוף. וכיוון שיצאה מהגוף, היא מתרבה ביותר, 
ומשיגה מה שלא תוכל להשיג בעודה בגוף.
%break
%letter 43
43. ומיד שנפרדת מהגוף היא רוצה להידבק באלקים. ומשום שלא 
הוציאה גוף, שלא הולידה בן, שהוא מינו, כמו שהוציא אלקים את 
הנשמה, שהיא מינו, אינה מתקבלת לאלקים. 
%break
וחוזרת ושואפת עד שתיכנס להתגלגל בגוף אחר, כדי לקיים זרע, 
ולשוב ולהידבק בגוף הטהור והזך והנקי, שהוליד בנים. ומי שלא הניח 
בנים, אינה קשורה בו. כמ"ש, באוות נפשה שאפה רוח. שרוח המת 
בלי בנים, נשאף לבן הנולד מיבמה.
%break
%letter 44
44. מי שאינו משאיר אחריו גזעים לשורש, שאינו מניח בנים, נשמתו 
כלה מאותו הדמיון הכולל כל הדמיונות, עד שמתגלגלת. והיא נשפכת 
מכלי אל כלי. כמ"ש, ולא הוּרַק מכלי אל כלי. ותיקונו הוא כמ"ש, ובא 
גואלו הקרוב אליו, כלומר היבם, וגאל את מִמְכַּר אחִיו.
%break
%page 134
%letter 45
45. הנשמה מתגלגלת עד שתמצא כלי הראוי להיתקן בו ע"י הייבום. 
ואם אותו הגואל אינו, נשבר הכלי המכובד. ועל זה כתוב, ומשלם 
לשונאיו אל פניו להאבידו. וכתוב, ועושה חסד לאלפים, לאוהביי 
ולשומרי מצוותיי.
%break
%letter 46
46. כתוב, בצלם אלקים עשה את האדם. כמו ששֵׁם זה, אלקים, הוציא 
מינים למינו, שהיא המלכות, המוציאה תולדות, נשמות, כך צריך 
האדם להוציא מינים למינו, להוליד בנים.
%break