ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ז' - פרשת פינחס
%page 354
%H פרשת פינחס
%break
%H שמע בני מוסר אביך
%letter 1
.1 וידבר ה' אל משה לאמור, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן. כתוב, 
שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. שמע בני מוסר אביך, 
זהו הקב"ה. ואל תיטוש תורת אימך, זוהי כנ"י. מוסר אביך, מוסר זהו 
התורה, שיש בה כמה תוכחות, כמה עונשים.
%letter 2
.2 ומשום שכל מי שעוסק בתורה בעוה"ז, זוכה שיפתחו לו כמה 
שערים, כמה אורות לעולם ההוא. ע"כ בשעה שנפטר מעוה"ז, התורה 
מקדימה לפניו והולכת לכל שומרי השערים,
%break
מכריזה ואומרת, פִּתחו שערים ויבוא גוי צדיק, הַתקינו כיסא לפלוני 
עבד המלך. כי אין שמחה להקב"ה, אלא במי שעוסק בתורה.
כש"כ אדם, הנֵעור בלילה לעסוק בתורה. כי כל הצדיקים שבגן עדן, 
מקשיבים לקולו, והקב"ה נמצא ביניהם.
%break
%H חברים מקשיבים לקולךְ
%break
%letter 3
.3 כתוב, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולךְ, השמיעיני. הפסוק 
הזה יש בו סוד החכמה. היושבת בגנים, זוהי כנ"י, המלכות, שהיא 
בגלות עִם ישראל. והולכת עימהם בצרתם.
%break
חברים מקשיבים לקולך, הם מַחנות מלאכים העליונים. כולם מקשיבים 
לקולך, לקול התשבחות שלך בגלות.
%break
השמיעיני, הוא כמ"ש, הראיני את מראייך השמיעיני את קולך. 
השמיעיני הקול של אלו החברים העוסקים בתורה, כי אין שבח לפניי, 
כאלו העוסקים בתורה.
%letter 4
.4 כביכול, כל אלו הזוכים לעסוק בתורה, ובשעה שמתחלק הלילה, 
וכשהאיר היום, הם באים עם המלכה, לקבל פני המלך, הוא מתחזק 
ונוחל בשכינה. ולא עוד, אלא ששורה עליו חוט של חסד.
%letter 5
.5 כל מי שזוכה להתחזק בשכינה, ישמור עצמו מאלו הדברים 
האחוזים כנגד השכינה. כלומר, מאלה שאינם משקרים באות ברית 
קדוש, להתחבר בְּבַת אל נֵכר.
%break
וכל מי ששומר עצמו, כביכול, כנ"י אחוזה בו ושומרת אותו. והיא 
מקדימה לו שלום. וכש"כ אם זכה וקנה אות ברית קודש.
%letter 6
.6 ראויים היו ישראל באותה שעה, שיִכלוּ מהעולם, אלא שהקדים 
פינחס אותו מעשה, שהרג את זִמְרי וכוזְבִּי, ונשקט הכעס. כמ"ש, 
פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני ישראל. בן 
בן פעמיים, באו להשלים המעשה.
%page 355
%letter 7
.7 אדם זה שלוקח גלגול נשמה, שמתגלגל פעם שנייה, ואינו זוכה 
שייתקן בה, הוא כאילו משקר באמיתיותו של המלך. וקוראים עליו 
הפסוק הזה, או מצא אבֵדה וכיחש בה ונשבע על שקֶר.
%break
וכיחש בה, בנשמה, טוב לו שלא נברא. כי מוטב היה לו שלא היה 
מתגלגל לבוא לעולם.
%break
%H צדיק גמור וצדיק שאינו גמור
%break
%letter 8
.8 צדיק גמור אינו נדחה מפני רשע, ומותר לו להתגרות עימו. וצדיק 
שאינו גמור, נדחה. ואסור לו להתגרות עם רשע. מיהו צדיק גמור, 
ומיהו צדיק שאינו גמור?
%break
האם מי שאינו שלם במעשיו נקרא צדיק, שתאמר עליו, צדיק שאינו 
גמור? שהרי, המְחַסֵר ממעשיו, כפי שצריכים להיות, הוא רשע.
%break
אלא צדיק גמור, ידוע כי הוא לא לקח גלגולים עקומים, כלומר, שאינו 
מגולגל. ובנחלתו עצמו בונה בניינים, ומתקן חומות, וחוצב בורות, 
ונוטע אילנות. כלומר, כל מעשיו הטובים שעשה, הם ברשותו עצמו, כי 
אינו צריך לתקן אחרים.
%letter 9
.9 צדיק שאינו גמור, פירושו, שבנה בניינים בנחלת אחר. כלומר, 
שנשמתו היא בגלגול פעם שנייה, מחמת שבפעם הראשונה היה רשע. 
ונמצא, שכל מעשיו הטובים, צריכים לתקן הנשמה מפעם הראשונה 
שבאה לעולם. ונמצאים בנייניו בנחלת אחר.
%break
צדיק שאינו גמור בנה בניינים בנחלת אחר, חפר בה בורות, ועודר, 
הוא מתקן אבני היסוד כמקודם, ועמל בה, ואינו יודע אם נשארת שלו. 
כי מצידו עצמו, לפי מעשיו בגלגול הזה, הוא טוב, ונקרא צדיק.
%break
אבל מצד אותה הירושה, מצד מעשיו בפעם הראשונה שבא לעולם, 
אינו כך. כלומר, שעוד לא תיקן העוונות, מה שעשה בפעם הראשונה.
%letter 10
.10 בדומה לאדם הבונה בניינים יפים טובים למראה. הסתכל ביסוד, 
וראה אותו שקוע, עקום מכל הצדדים. הנה הבניין אינו נשלם עד 
שסותר אותו ומתקן אותו כמקודם. כמו שצריך להיות.
%break
ונמצא, שמצד הבניין שלו שבנה, הכול טוב ויפה, אלא מצד היסוד של 
הבניין, הוא רע ועקום. ומשום זה לא נקרא מעשה שלם, ולא נקרא 
בניין שלם.
%break
כן אותו המגולגל, אע"פ שמצד מעשיו הוא צדיק, עכ"ז, כיוון שעוד לא 
תיקן העוונות שעשה בפעם הראשונה שבא לעולם, הוא נקרא משום 
זה צדיק שאינו גמור. והוא נדחה מפני רשע. וע"כ כתוב, בְּבַלַע רָשע 
צדיק ממנו.
%letter 11
.11 מי שמקנא לשם הקדוש של הקב"ה, אפילו שאינו צריך לזכות 
לגדוּלה, ואינו ראוי לה, הוא מרוויח אותה ולוקח אותה. פינחס לא היה 
ראוי לכהונה בעת ההיא, אלא משום שקינא לשם של אדונו, הרוויח 
הכול, ועלה לכל, ונתקן בו הכול, וזכה להשתמש בכהונה עליונה.
%page 356
מאותה שעה, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן. כתוב פעמיים בן, 
משום שהשלים לשתי מדרגות, שתיקן את עצמו וגם תיקן נשמתם של 
נדב ואביהוא, שהתגלגלו בו, שהם בני אהרון.
%break
וע"כ כתוב, בן אלעזר, בן אהרון. שהוא משום שקינא לשם של אדונו, 
שנתקן מה שהתעקם. כי הוא תיקן את עצמו, וגם בחינות הנשמות של 
נדב ואביהוא, שהיו מגולגלים בו.
%break
%H שומרה נפשי כי חסיד אני
%break
%letter 12
.12 כתוב, שומרָה נפשי כי חסיד אני, הושַע עבדך אתה אלוקיי, 
הבוטח אליך. יש להסתכל בסוף הפסוק, ואח"כ לכל הפסוק. בסופו של 
הפסוק כתוב, הבוטח אליך. הבוטח בך, היה צריך לומר. מהו הבוטח 
אליך?
%break
אלא כביכול דוד היה מבטיח שלא יעבור עליו חצות לילה בשינה, 
כמ"ש, חצות לילה אקום להודות לָך. היה צריך לומר, קמתי. אלא 
הפירוש הוא, אקום ואתקשר בך לעולם.
%letter 13
.13 שומרה נפשי. הלוא, שְמור, היה צריך לומר? והרי אין אות 
בתורה, שלא יהיו בה סודות עליונים ומכובדים. וכתוב, שומרה, שאומר 
אל הקב"ה. שומרה, שמור ה', שהיא אותו החלק שהנפש נאחזת בו.
%break
כי כשהנפש יוצאת מעוה"ז, היא באה לרשת עוה"ב. אם זכתה, כמה 
צבאות עליונים יוצאים לקבל אותה ולשמור אותה ולהכניס אותה אל 
המדור שלה במקומה. ואותה אות ה', המלכות, שומרת אותה, 
להתאחד עימה בראשי חודשים ובשבתות.
%letter 14
.14 ואם לא זכתה, כמה מלאכי חבלה מוכנים כנגדה, שדוחים אותה 
לחוץ. אוי לאותה נפש המתגלגלת לריק, כאבן בכף הקלע. כמ"ש, ואת 
נפש אויביך יְקַלְעֶנה בתוך כף הקלע.
%break
ודוד ביקש בקשתו לפני הקב"ה, ואמר, שומרה נפשי, שלא ידחו אותה 
לחוץ. וכשיגיעו כנגדה, יפתחו לה הפתחים ותקבל אותה לפניך.
%break
כי חסיד אני. האם דוד נקרא חסיד? הלוא הוא מלך, ומידתו היא 
מלכות. נקרא חסיד, כמ"ש, חסדי דוד הנאמנים. שמשום שמקבל 
חסדים הנאמנים, נקרא חסיד. ומשום זה, שומרה נפשי, שלא תעזוב 
אותה ללכת לחוץ.
%letter 15
.15 כל אדם שיש לו חלק בצדיק, ששומר בריתו, יורש ארץ זו, 
המלכות. כמ"ש, ועמךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. והצדיק הזה, 
יסוד, נקרא חסיד, משום שמשפיע חסדים.
%break
וע"כ אמר דוד, מאחר שאני אחוז באותו מקום, בצדיק, ע"כ חסיד 
אנוכי. ובשביל זה, שומרה נפשי, להתקשר בך.
%break
%H ה' שהתווספה ביוסף וי' בפינחס
%break
%letter 16
.16 כתוב, עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים, שפַת לא ידעתי 
אשמע. הרי למדנו, שהמלאך לימד אותו שבעים לשון, כמו שידע 
פרעה.
%page 357
ובלשון הקודש היה גדול יותר מפרעה. שפרעה לא היה יודע לשון 
הקודש. כמ"ש, שפת לא ידעתי אשמע. שלימד אותו שפות, שלא שמע 
אותן מקודם.
%break
אבל לפי זה, מהו עדות? בשעה שאשת פוטיפר אחזה בו לאותו 
הדבר, עשה עצמו יוסף כמי שאינו יודע השפה שלה. וכן בכל יום, עד 
שעה ההיא האחרונה, כמ"ש, ותתפשהו בבִגדו.
%break
משום שעד אז עשה עצמו כמי שאינו יודע הלשון, ואז, הכירה בו, 
שהוא יודע הלשון, כלומר, שמבין כוונתה. וזהו, ותתפשהו, שתפשה 
הרמאות שלו. בבִגדו, הוא לשון בגידה ורמאות.
%break
ורוח הקודש, המלכות, צעק כנגדו, לשמורך מאישה זרה, מנוכרייה 
אֲמָרֶיה החליקה. מהו משמיענו? משמיענו אשר כל מי ששומר עצמו 
מזה, כמו יוסף, הוא מתקשר בשכינה, ואחוז בעדות הזו, המלכות, 
שהיא אות ה' שהתווספה בו,
%break
כמ"ש, עדות ביהוסף שמו. אף כאן אות י' התווספה בפינחס על שקינא 
במעשה זִמרי, שהי' רומזת על המלכות.
%break
%H שומר ברית
%break
%letter 17
.17 כתוב, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בזוכרנו את ציון. הלוא, 
את ירושלים, היה צריך לכתוב? כמ"ש, אם אשכחך ירושלים תשכח 
ימיני.
%break
אלא, בדומה לאדם שהיה לו היכל מכובד נאה ויפה. באו שודדים 
ושרפו אותו. צערו של בעל ההיכל הוא. אף כאן, השכינה בגלות, צערו 
של מי הוא? של הצדיק, יסוד.
%break
כמ"ש, הצדיק אבד, אבד ממש, כי כל פעולתו של היסוד היא להשפיע, 
ואם השכינה בגלות, ואין לו למי להשפיע, כמו שאינו בנמצא ואבוד. אף 
כאן, בזוכרנו את ציון, פירושו, בזוכרנו את הצער של ציון, שהוא יסוד, 
על חוסר הזיווג, כי הצער, שלו הוא.
%letter 18
.18 מי שמכבד שם אדונו בזה, ושומר הברית, הוא זוכה שיכבד אותו 
אדונו על כל. מאין לנו? מיוסף, כמ"ש, ויַרכב אותו במרכבת המשנֶה 
אשר לו. וכתוב, ונָתון אותו על כל ארץ מצרים.
%break
ולא עוד אלא, כשעברו ישראל את הים, ארונו של יוסף נכנס תחילה 
בתוכו, והמים לא יכלו לעמוד לפניו על קיומם. כמ"ש, הים ראה ויָנוס. 
וינוס, שהים ראה אותו שכתוב בו, ויָנָס וייצא החוצה.
%letter 19
.19 זכה בכבוד בחייו וזכה בכבוד במיתתו. בחייו, משום אותו הזמן 
שלא רצה להתדבק באשת פוטיפר, כמ"ש, וימאן ויאמר אל אשת 
אדוניו. וכתוב, ולא שמע אליה לשכב אצלה, להיות עימה. משום זה 
זכה לכבוד בעוה"ז.
%break
כיוון שכתוב, ותתפשהו בבִגדו. וכתוב, וינס וייצא החוצה. משום זה 
זכה לאחר פטירתו, שנכנס לתוך הפרוכת העליונה, שבהיכל קודש 
הקודשים. נמצא שלקח את שלו בעוה"ז, ולקח את שלו בעולם האחר.
%page 358
%letter 20
.20 פינחס זכה בעוה"ז, וזכה בעוה"ב, וזכה ליותר קיום מכל אלו 
שיצאו ממצרים, וזכה לכוהן עליון, הוא וכל בניו אחריו. האם זכה 
לכהונה משום שעשה מעשה זה? לא.
%break
כי יש אומרים שזכה לכהונה מקודם לכן, בלי זה. וא"כ, במה נבאר 
הכתוב, תחת אשר קינא לאלקיו, שמשמע, שבזכות מעשה זה הרוויח 
הכהונה, מה שלא היה לו מקודם לכן?
%letter 21
.21 כל כוהן שהרג נפש, הוא פסול לכהונה לעולם. כי הוא פסל ודאי 
את המדרגה שלו אליו. כי הכהונה היא מדרגת חסד, והריגת נפש היא 
היפוכו.
%break
ופינחס, כיוון שהרג את זִמרי וכוזְבִּי, נפסל מהדין להיות עוד כוהן. 
ומשום שקינא להקב"ה, היה צריך לתת לו מחדש כהונת עולם לו 
ולזרעו אחריו לדורי דורות. וע"כ כתוב, תחת אשר קינא לאלקיו.
%break
רשום הוא פינחס למעלה, ורשום הוא למטה. למעלה, מטרם שבא 
לעולם. למטה, שהרי נמנָה עם אלו שיצאו ממצרים. בשעה שאמר 
הקב"ה, ואזכור את בריתי, רצה להעביר את אהרון משליחותו 
למצרים, מחמת ששני בניו פגמו את הברית.
%break
אלא שראה הקב"ה, איך פינחס מקיים הברית במקומו, ומתקן את נדב 
ואביהוא, אז שלח אותו. וזהו שנאמר כאן, רשום הוא פינחס למעלה, 
ורשום הוא למטה. כי בזכותו שלח את אהרון לשליחותו.
%letter 22
.22 כתוב בפינחס, הנני נותן לו את בריתי שלום. כלומר, שלום 
ממלאך המוות, שאינו שולט עליו לעולם, ולא נידון בדיניו. הייתכן שלא 
מת?
%break
הוא מת, אבל ודאי לא מת כשאר בני העולם, והאריך ימים על כל בני 
דורו, משום שנאחז בברית עליון הזה. וכשנפטר מהעולם, בתשוקה 
עליונה ובדבקות נאה, הסתלק משאר בני העולם.
%break
%H לבושים של העולם ההוא
%break
%letter 23
.23 כתוב, ויַרְאני את יהושוע הכוהן הגדול עומד לפני מלאך ה', והשטן 
עומד על ימינו לשטְנו. אוי לבני אדם שאינם מסתכלים בכבוד אדונם, 
וכל יום ויום קורא עליהם כרוז, ואינם משגיחים. בא אדם להסתכל 
במצוות התורה, כמה מליצים ישרים עומדים להזכיר עליו לטוב.
%break
בא אדם ועבר על מצוות התורה, אלו המעשים מקטרגים עליו לרע 
לפני הקב"ה. יהושוע כוהן גדול היה, וכתוב בו, והשטן עומד על ימינו 
לשטנו. ואם בזה כך, בשאר בני העולם, שאינם מסתכלים על כבוד 
אדונם, על אחת כמה וכמה.
%letter 24
.24 ויהושוע היה לבוש בגדים צואים. אבל בגדים צואים, הם ודאי 
הלבושים שהרוח התלבש בהם בעולם ההוא. אשרי חלקו של מי 
שלבושיו מתוקנים ושלמים בעולם ההוא.
%page 359
כל מי שרוצים להכניס אותו בגיהינום, איך הם הלבושים שמלבישים 
אותו? כתוב כאן, ויהושוע היה לבוש בגדים צואים, ועומד לפני המלאך. 
זהו המלאך הממונה על הגיהינום.
%break
והוא ממונה על כל מי שהוא רואה אותו באלו הלבושים. עד שהשיב 
הקול ואמר, הָסירו הבגדים הצואים מעליו.
%letter 25
.25 מכאן יש להסתכל שהמעשים הרעים של האדם עושים לו אלו 
לבושים הצואים. ויאמר אליו, ראה העברתי מעליך עוונך והַלְבֵּש אותך 
מַחלָצות. כי הלבישו אותו לבושים אחרים מתוקנים, שבהם מסתכל 
האדם בזיו כבודו של אדונו.
%letter 26
.26 פינחס. שלא הסתלק מהעולם, עד שנתקנו לפניו לבושים אחרים, 
שהרוח נהנה מהם לעוה"ב. בשעה אחת התפשט מאלו והתלבש 
באלו, לקיים מה שכתוב, הנני נותן לו את בריתי שלום.
%break
%H מרה"ש עד היום האחרון של החג
%break
%letter 27
.27 הימים אשר מרה"ש עד היום האחרון של החג, סדר אלו הימים, 
הוא סוד החכמה בין אלו החכמים, שכבר גמרו כל בירורי המלכות.
%letter 28
.28 סדר הייחוד הכול באחד. כתוב, חשף ה' את זרוע קודשו. זו זרוע 
אחת, קו השמאל, שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה 
הגאולה.
%break
חשף ה' את זרוע קודשו זו, להקים כנ"י, המלכות, מהעפר, ולקבל 
אותה אצלו להתחבר כאחד. וכאשר זו הזרוע התעוררה כנגדה, כמה 
פחד שׁורה בעולם עד שיניח הזרוע ההיא תחת ראשה, להתחבר. 
כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואז נח הדין, ומכַפּר החטאים.
%letter 29
.29 אח"כ בא קו הימין לחבקה. אז שורה שמחה בעולם, וכל הפנים 
מאירים. אח"ז, המלכות מתחברת בגוף, בקו האמצעי, ואז נקרא הכול 
אחד בלא פירוד.
%break
כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל יחד. אז הוא שלמות הכול ושמחת 
הכול, ומתאחדים ז"א ומלכות, מה שלא נמצא כך בשאר הזמנים.
%letter 30
.30 כעין זה, הוא הסדר של אלו הימים, מרה"ש עד היום האחרון של 
החג. ברה"ש התעוררה הזרוע השמאלית, קו שמאל דז"א, לקבל את 
המלכה. ואז כל העולם בפחד בדין. וצריכים העולם בעת ההיא 
להימצא בתשובה שלמה לפני הקב"ה.
%break
אח"כ באה המלכה בתשעה לחודש. וצריכים בני ההיכל, בני ישראל, 
לעשות שמחה ולטבול בנהר לטהר עצמם, להיות ראויים אל הזיווג של 
המלכה עם ז"א ביום האחר, בעשרה לחודש, ביוה"כ. שהוא הזיווג 
שלה, שז"א ישים שמאלו תחת ראשה, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
%page 360
%letter 31
.31 אז ישראל הם בתענית על עוונותיהם ומתכפרים להם. כי אמא 
עילאה, בינה, מאירה פניה אל המלכות בזיווג. כי ביוה"כ עולה המלכות 
ומלבישה את הבינה.
%break
ומתכפר לכל בני ההיכל, ישראל, משום שהשמאל דז"א מקבל אותה 
ביום הזה. כי הראש של המלכות שורה על שמאל. כי אז נגלה הארת 
החכמה משמאל דז"א, הממשיך משמאל הבינה, שהארת החכמה 
מכפרת העוונות.
%letter 32
.32 ביום הראשון של סוכות יתעורר קו הימין דז"א כנגד המלכות, כדי 
לחבק, כמ"ש, וימינו תחבקני. ואז יש לַכּל שמחה, וכל הפנים מאירים. 
ושמחת ניסוך מים הצלולים על המזבח.
%break
וצריכים בני אדם לשמוח בכל מיני שמחה, מפני שהימין גורם זה. כי 
בכל מקום ששורה הימין, חסדים, צריך להיות שמחה בכל, אז היא 
שמחה להשתעשע.
%letter 33
.33 אח"כ, ביום שמיני עצרת, שמחת התורה, כי אז הוא זיווג הגוף, קו 
האמצעי. שהוא זיווג של הכול, הכולל הן זיווג השמאל של רה"ש 
ויוה"כ, והן זיווג הימין של חג הסוכות. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל, 
להיות הכול אחד. וזוהי שלמות הכול.
%break
וזהו ודאי היום של ישראל, וגורל שלהם לבדם, שאין בו חלק לאחר. 
כלומר, לא כמו בחג, שמקריבים שבעים פרים בשביל שבעים אומות. 
כי בשמיני עצרת אין בו חלק להם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. 
עליהם כתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך.
%break
%H הקשת
%break
%letter 34
.34 מי שראה קשת בצבעיה, צריך לברך, ברוך זוכר הברית. משום 
שזהו אות ברית קדוש, ששם הקב"ה בארץ, שלא יבואו עליה מי 
המבול. משום שכאשר מתרבים הרשעים בעולם, רוצה הקב"ה 
להאבידם, ואז זוכר להם אותה השבועה שנשבע לארץ.
%break
כי כתוב פעמיים, לא: לא אוסיף לקלל, ולא אוסיף עוד להכות. 
ופעמיים, לא, הוא שבועה. כמ"ש, אשר נשבעתי מֵעבור מֵי נוח.
%letter 35/1
.35/1 קשת באה להגן על העולם. בדומה למלך, שכל פעם שבנו חטא 
כנגדו, ובא המלך להכות אותו, מתגלה עליו המלכה בלבושי כבוד של 
המלכות. המלך רואה אותה, ומסתלק הכעס מבנו, ושמח עימה.
%break
כמ"ש, וראיתיה לזכור ברית עולם. וע"כ לא נראית קשת בעולם, אלא 
בלבושי כבוד של המלכות, ג' צבעים, הרומזים על ג' קווים, לבן אדום 
ירוק, שהמלכות מתלבשת בהם.
%break
ובשעה שיש צדיק בעולם הוא ברית, לקיים הברית, ומגן על העולם. 
אם אין צדיק, הרי יש קשת, להראות, שהעולם עומד להיות אבוד, אלא 
שמתקיים בזכות הקשת הזו.
%page 361
%letter 35/2
.35/2 לעולם לא התלבשה הקשת הזו, המלכות, אלא בלבוש של 
האבות הראשונים, חג"ת דז"א, ירוק אדום ולבן:
ירוק הוא לבושו של אברהם, ונצבע לבושו זה כשיצא ממנו ישמעאל.
%break
אדום זה יצחק, הבא בצבע אדום, ונצבע כשיצא ממנו עשיו. ונמשך 
אדום הזה למטה עד כוכב מאדים, שנאחז בו עשיו.
לבן הוא לבוש הטוב של יעקב, שלא השתנו פניו הטובים לעולם. כי 
מיטתו שלֵמה, ולא הייתה בו שום פסולת.
%letter 35/3
.35/3 ועוד, לבן זהו אברהם, שהתלבן בלובן של אש, ע"י נמרוד, 
שהפיל אותו לאוּר כשדים.
%break
אדום זה ודאי יצחק. ירוק זהו יעקב, העומד בין שני הצבעים, כי ירוק 
כולל לבן ואדום, וירוק הזה פירושו ירוק כחמה. וכתוב בו ביעקב, לא 
עתה יֵבוש יעקב ולא עתה פניו יֶחוורו. כי כל מיטתו הייתה שלמה.
%break
והפירוש, לא עתה יבוש יעקב, שלא להיראות בצבע אדום כיצחק, 
שיצא ממנו עשיו. ולא עתה פניו יחוורו, שלא להיראות בצבע לבן 
כאברהם, שיצא ממנו ישמעאל. אלא לקח הצבעים לבן ואדום 
להתעטר בהם, באבות שלו,
%break
כלומר במה שהוא כולל בעצמו שני האבות אברהם ויצחק, לבן ואדום. 
וע"כ צִבעו ירוק, שכולל בתוכו לבן ואדום. ובאלו הלבושים, לבן אדום 
ירוק, מתלבשת הקשת, המלכות, בשעה שהיא נראית לפני המלך, 
ז"א.
%letter 35/4
.35/4 הברית הקדוש הוא אות י', המתעטרת ברושם העליון, עטרת 
יסוד דז"א. העטרה נרשמת בברית תמיד לעולם. ומשום שקינא פינחס 
על ברית, נרשמה אות י' זו כאן בשמו,
%break
כי פינחס הוא י' קטנה, המלכות, עטרת יסוד. כלומר, כי פינחס שכאן 
נכתב עם י'. י' שהיא ברית ודאי, שיוצא מתוך י' העליונה הקדושה.
%break
כי המלכות יוצאת מי' דהוי"ה, בעניין אבא יסד בת. וע"כ פינחס עומד 
בקיום שלם לפני מלך הקדוש, שלא יאבד מן העולם. וכך הוא נקי מעוון 
ההוא של פְּעור. כי לא נאבד מקדוש העולם תמיד.
%break
וכתוב, ואיפה ישרים נכחדו, אלו הם נדב ואביהוא, שלא כָּלו מעולם 
ההוא בגללו, כי התגלגלו בפינחס, והוא תיקן אותם.
%letter 36
.36 משום שאליהו הוא פינחס, שקינא על הברית, צריכים לחדש בו 
דברים גדולים. כי פרשה זו כתובה בתורה על שמו של אליהו, שהוא 
פינחס, שעליו כתוב, קנוא קינאתי, שהם שתי קְנאות:
%break
א. בשד"י של מעלה, יסוד דז"א,
ב. בשד"י של מטה, מט"ט, הנקרא שד"י.
ומשום זה עשה שתי שבועות בשניהם, וכתוב פעמיים, לא.
%letter 37
.37 מי שרואה קשת בצבעים מאירים, צריך לברך, ברוך זוכר הברית. 
ובגלות, שאינה מאירה בצבעיה כראוי, משום שבגלות אין המלכות 
מקבלת הייחוד של ג' קווים כראוי, שהם ג' גווני הקשת,
%break
ולא עוד, אלא שלפעמים מאירה מעט, ולפעמים אינה מאירה כלום, 
לפעמים נראית בשלמות ולפעמים לא. כי גווני הקשת רומזים לזכויות 
כוהנים לוויים וישראלים, כשהם יפים, כי הקשת מאירה בצבעיה של ג' 
הקווים.
%letter 38
.38 הקשת אינה באה אלא להגן על העולם, בדומה למלך, שבכל פעם 
שבנו חטא, והמלך רואה המלכה, מסתלק הכעס מבנו. כמ"ש, 
וראיתיה לזכור ברית עולם. וע"כ לא נראית הקשת, אלא כדי להגן על 
העולם.
%break
כי הקשת היא המלכות, ואינה מתגלה אלא בלבוש המלכות המכובד, 
בג' גוונים. ובשעה שיש צדיק בעולם, הוא ברית לקיים הברית, לקיים 
הייחוד של ז"א ומלכות. ואין צריכים להתעוררות המלכות בקשת.
%page 362
%letter 39
.39 ובגלות, שהקב"ה מתרחק מהמלכה, איך מתלבשת המלכה 
בלבוש מלכות בגלות, בג' הקווים? אין לה בגלות לבוש מלכות. אבל 
בגלות לבושה שַׁחֲרות. והיא אומרת, אל תִראוני שאני שחרחורת.
%break
אלא ודאי אותה הקשת שמתגלה בגלות, אינה אלא המלאך מט"ט, 
הנקרא שד"י. והוא עבדו דז"א, זְקַן ביתו, השולט בכל אשר לו.
%break
ובניו, אותם שזכו לרוח, מבחינת מט"ט, נקראים עבדים של הקב"ה. 
ובניה של המלכה, אותם שזכו לנפש ממלכות דאצילות, נקראים בנים. 
ומשום זה אנו מתפללים, אִם כבנים אִם כעבדים.
%letter 40
.40 ובזמן שנחרב ביהמ"ק, ביארו, שעבדים חָפוּ ראשם, והתדלדלו 
אנשי מעשה. ודאי הם נקראים אנשי מעשה ע"ש המלכות, שכתוב 
עליה, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כּוּלָנה, מבחינת המעשה. הרי 
שהמלכות נקראת מעשה.
%break
אבל אם יש צדיק, שזכויותיו ומעשיו הם להאיר בהם את המלכות, 
ולהפשיט ממנה לבושי השחרות של פְּשָט בלי סוד, ולקשט אותה 
בלבושים של צבעים המאירים של סודות התורה, כתוב, וראיתיה 
לזכור ברית עולם. וראיתיה, בסודות המאירים של התורה.
%break
כי אור נקרא רז. כלומר, אור בגי' רז (207). וע"כ אור רומז על רזי 
התורה. כמ"ש, כי נר מצווה ותורה אור. ובאלו סודות נאמר, וראיתיה.
%letter 41
.41 ובזמן שרואה הקשת, המלכות, הולך ממנו הכעס מבנו, וחמת 
המלך שָׁכָכה. ויאמר לה המלך, בתפילת העמידה לפניו, מה שאלתך 
ויינתן לך, ומה בקשתך. בזמן ההוא היא מבקשת על הגאולה שלה 
ושל בניה עימה. כמ"ש, תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי.
%break
אבל קשת הנראית בעולם בזמן הגלות, היא של העבד, מט"ט. כלומר, 
שהארת הזיווג של מעלה מתלבשת במט"ט, והוא הנושא של ג' גווני 
הקשת, ג' קווים.
%break
ולפעמים היא יוצאת בשלמות, כשבניו מכשירים מעשיהם. ולפעמים 
אינה נמצאת בשלמות, כשבניו אינם מכשירים מעשיהם.
%letter 42
.42 ואלו המיישרים מעשיהם לפני המלך, ומקנאים על שמו, ומקדשים 
אותו ברבים, כך מקדשים אותו למעלה, בין המלאכים הממונים על 
שאר העמים, שכל ממונה נודע בכינוי שלו. אבל ישראל נודעים 
למעלה, בשם הוי"ה, שהוא החיים של כל הכינויים.
%letter 43
.43 וכל שם וכינוי מעיד על הקב"ה. השם אל, מעיד עליו שיש לו יכולת 
על כל אל. כמ"ש, אני אדרוש אֶל אֵל. אֵל, הוא ריבון של כל אל.
%break
אלקים, מעיד עליו, שהוא אלקי האלקים. אדנ"י, מעיד עליו, שהוא 
אדונֵי האדונים. אף כך כל שם. וכל מלאך, יש לכל אחד שם ידוע, 
להכיר כל כיתה של מלאכים, באותו השם של המלך שלו. אבל ישראל 
נודעים לו בשם הוי"ה.
%letter 44
.44 סוד הדבר. לאדם אחד יכולים להיות לו כמה סוסים. אף כך כל 
ישראל הם בניו של אדם, שהוא הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' אדם 
(45). כי נשמות ישראל הם תולדות ז"א ומלכות.
%break
וכל בן צריך להיות לאביו כסוס וכחמור למשא, ולהיות כפוף תחתיו. 
וזהו שכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. שישראל הם בניו של אדם, הוי"ה 
של מ"ה (45), ועושים עצמם כבהמה תחתיו.
%break
%page 363
%H הייבום והגלגול
%break
%letter 45
.45 מצוות הקב"ה בתורה, להיות אח מייבם לאשת אחיו, לעשות בן 
לאחיו, כדי שלא יאבד מעולם ההוא. וזהו כמו עניין כלאיים בציצית.
%break
שאמרו, מה שאסרתי לך כאן, התרתי לך כאן, אסרתי לך כלאיים בכל 
מקום, התרתי לך כלאיים בציצית. אסרתי לך אשת אח, התרתי לך 
יְבָמה.
%break
כמו שמרכיבים תפוחים או דקלים מִין במינו, ואסור להרכיב מין בשאינו 
מינו. וכתוב בו, כי האדם עץ השדה. שגם האדם אסור בשאינו מינו, 
שהם העריות. אבל ביבמה מרכיבים מין בשאינו מינו, כדי שלא 
להאביד נפש המת, ולא יימחה שמו מישראל.
%letter 46
.46 וזהו עניין הגלגול. גלגל אין לו תנועה בלי אַמת המים המגלגלת 
אותו. אף כך, אמת המים היא אות ו', בה נעשה גלגול הגלגל. כמו 
גלגל שאין לו תנועה בלא אמת המים, אף כך, הגלגל הוא אות י', ואין 
לו תנועה בלא אמת המים, שהיא ו'.
%break
יבמה היא אות ה'. אותיות בינה בן י"ה, כי הבן, ז"א, יוצא מזיווג י"ה, 
חו"ב, וע"כ הוא נרמז באימו בשמה, בן י"ה, אותיות בינה. באות י', 
חכמה, ברא עוה"ב, שהוא עולם ארוך, ו', ז"א.
%letter 47
.47 משום זה, מי שאין לו בן, כנגד ז"א, ו', עוה"ב, אינו מבני העוה"ב. 
כי הים, בינה, עוה"ב, הוא כנגד הו', כי הו' יוצאת מביניהם של י"ה, 
אשר י' חכמה וה' בינה, הנקראת ים. וע"כ נקראת הו' ג"כ עוה"ב כמוה.
%break
ומהים, בינה, מתחלקים כמה נחלים, הספירות של הו', ז"א, שסובבים 
העולם, מלכות, עד שחוזרים לים, בינה, שמשם יצאו הנחלים, ז"א.
%break
כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, אל מקום 
שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת. עד שחוזרים כמו שיצאו. כמו 
שהנחלים יצאו מהבינה, כן חוזרים אל הבינה.
%letter 48
.48 אף כך בנשמת האדם, כתוב, והרוח תשוב אל האלקים אשר 
נְתָנה. שתשוב אליו בשלמות, כמו שנתן אותה.
%break
אם תשוב בתשובה, שהיא בינה עליונה, אותיות בן י"ה, אות ה' שבה 
מוכפלת באות י' שבה, עשר פעם חמש, שהם חמישים. והרי היא בגי' 
ים (50), אותיות י"ה שבבינה, ה' פעם י'.
%break
אותיות בן שבבינה, זה הנחל היוצא ממנה, ז"א, ומתחלק לכמה 
נחלים, לו"ק, כמו אילן המתפשט לכמה ענפים. ובעת שהאדם חוזר 
בתשובה, מתדבק בנחל, ז"א, ושב עם נחליו לבינה, הנקראת תשובה, 
ונקראת ים. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים.
%letter 49
.49 ואם אינה חוזרת נשמה שלמה, כמו שהייתה שלמה בעת נתינתה, 
כתוב בה, שם הם שבים ללכת, היא וכל הנשמות האחרות שכמוה, 
שאינן שלמות, שבים לעוה"ז להתגלגל.
%break
אף כך, אם הוא אינו שלם בבן, או שאין לו בת, שנרמזת בעוה"ז, 
מלכות, שיהיה נשלם על ידה בעוה"ז, מלכות, הנבראת בה'. כמ"ש, 
אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם, שפירושו בה' בְּרָאם.
%page 364
אף הוא צריך להתגלגל פעם שנייה, כי נשמתו אינה שלמה. וכתוב 
עליו, שם הם שבים ללכת.
%letter 50
.50 יה"ו דהוי"ה, חג"ת, הן כמ"ש, הן כל אלה יפעל אֵל פעמיים שלוש 
עם גבר, שהנשמות באות בגלגול בשלוש אותיות יה"ו. וברשעים 
כתוב, ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו.
%break
שאע"פ שבאו בגלגול, נשארו רשעים. גרמו כמ"ש, אלה אלוהיך 
ישראל, שפגמו באל"ה, יה"ו. כמ"ש עליהם, על שלושה פשעי ישראל 
ועל ארבעה לא אשיבנו.
%break
שפירושו, אחר שקלקלו עצמם ג"פ בגלגולם, ולא זכו להיתקן ביה"ו, 
שכתוב בו, מקום שייפול העץ שָם יְהוּ, שתיקון העץ, האדם, הוא 
ביה"ו.
%break
אז, על ארבעה לא אשיבנו, שהיא ה"ת, אות רביעית דהוי"ה, שלא 
ישיבנה פעם רביעית בגלגול כנגדה. אלא שנידונים בגיהינום, במשחית 
אף וחֵמה.
%letter 51
.51 ולבושים של שלוש אותיות יה"ו, נודעים בקשת, והם לבן אדום 
וירוק. מי שיבוא בגלגול פעם ראשונה, הוא לבן, כנגד הי' דהויה, חסד. 
ובשנייה, הוא אדום, כנגד ה' דהוי"ה, גבורה. ובשלישית, הוא ירוק, 
כנגד ו' דהוי"ה, ת"ת, יעקב, קו האמצעי, הכולל החסד והגבורה.
%break
ומשום שביעקב נכללו האותיות י"ה, חו"ג, ונשרש האילן, וניטע וגדל, 
ועשה פירות טובים, ע"כ כתוב, לא עתה יֵבוש יעקב ולא עתה פניו 
יחוורו, שלא תהיה מרכבתו ביצה"ר, נחש, וכל מיני חיות רעות. ומשום 
זה כתוב עליו, וַיָשר אֶל מלאך ויוכל.
%break
ומשום שאדם נקרא אילן, דומה לאילן שניטע במקום שאינו עושה 
פירות. אז עוקרים אותו ונוטעים במקום אחר. ומשום זה, אין אדם 
מוחזק להיות עקר, עד שהולך לארץ ישראל, וניטע שם באישה.
%letter 52
.52 אף כך, צדיק המטולטל ממקום למקום, מבית לבית, הוא כאילו 
בא בגלגול פעמים הרבה. ועושה חסד לאלפים, לאוהביו, עד שיזכה 
להיות שלם לעוה"ב.
%break
אבל לרשעים אין מביאים אותם בגלגול יותר מג"פ. ואם חוזר 
בתשובה, הגלות מכפרת עוון, והטלטול ממקום למקום נחשב לו 
כגלגול, והוא נשלם בצדיק. ומשום זה צדיקים שוב אינם חוזרים 
לעפרם, שאינם באים בגלגול.
%letter 53
.53 הכתוב, ועפר אחֵר ייקח וטָח את הבית, מרמז על הרשע, שייקח 
בגלגול גוף אחר הבא מהעפר, ויתקן את הנשמה. וכן כתוב, ואדם על 
עפר ישוב, שישוב בגלגול, וכמ"ש, וישוב העפר על הארץ כשהיה.
%break
שישוב בגלגול, משום שהרשע מנוגע, ואין בו אלא אישה רעה, יצה"ר, 
שאישה רעה צרעת לבעלה, גוף של הרשע. התיקון שלו, יגרשנה 
ויתרפא, שיגרש גוף הזה, ויתגלגל, וייקח גוף אחר, ויתרפא.
%break
כי האישה הרעה, הגוף, גרמה אל מה שכתוב, ויגרש את האדם. 
האדם זה הנשמה. את האדם, זה הגוף, בת זוגו של האדם, של 
הנשמה, כמ"ש, כציפור נודדת מן קינה, כן איש נודד ממקומו.
%break
שבגלל שהאיש גרם, שהציפור, הנשמה, נדדה בגללו מן קינה, 
שגורשה ממקומה העליון מחמת חטאיו, לפיכך, כן איש נודד ממקומו, 
שישוב ויתגלגל.
%letter 54
.54 משום זה כתוב, גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה, אשר שָׁתה 
אפרוחיה. גם ציפור מצאה בית, יְבָמָה. הציפור, נשמת הנפטר בלא 
בנים, מצאה בית, שהתגלגלה ובאה בגוף היבמה, שנעשתה בית לה.
%break
ודרור קן לה, הגואל, המייבם אותה, שמצא קן ביבמה. אשר שתה 
אפרוחיה, בן ובת, שמולידים.
%page 365
אשרי מי שעושה קן, שמייבם אשת אחיו, וגאל את מִמְכַּר אחיו. 
שהיבמה מכורה לו משום שאינה שלו, אלא של אחיו, וע"כ נקראת 
ממכר אחיו.
%letter 55
.55 ומשום זה אמר משה, ויתעבר ה' בי למענכם. כאן עניין העיבור, 
שהמלכות התעברה מנשמת משה. משה הציל שישים ריבוא 
(600,000) נשמות ישראל כמה פעמים, שבא בגלגול בכמה דורות, 
והצילם.
%break
ומשום זה זכות כולם תלה הקב"ה במשה. ומשום זה לומדים, אישה 
אחת ילדה במצרים שישים ריבוא בכרס אחד, שזהו משה, השקוּל 
כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל.
%letter 56
.56 הדרך היא, שבעלי הסוד אומרים מרגלית לתלמידיהם, ואם 
התלמידים אינם מבינים ברמז, מחזירים להם אותו הדבר בדרך 
שחוק. כעין מי שאמר, שביצה אחת הפילה שישים כרכים, כי ביצה 
באה, שנפלה מהעוף שפרח באוויר, והיכתה שישים כרכים אלו.
%break
והלֵצים אמרו, שהוא לא אמר, אלא שאדם כתב על הנייר את המילים 
שישים כרכים, ובאה ביצה שיצאה מהעוף, ומחקה את המילים, שישים 
כרכים שנכתבו. ובעלי התורה לא אמרו דברי שחוק ודברים בְּטֵלים, 
בתורה.
%letter 57
.57 אלא ביארו, כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, 
אפרוחים או ביצים. שַלֵח תְשַלַח את האֵם ואת הבנים תיקח לך. 
אפרוחים הם בעלי משנה. ביצים הם בעלי מקרא. אפרוחים ז"א, שבו 
אחוזים בעלי משנה. ביצים המלכות, שבה אחוזים בעלי מקרא.
%break
וכמו שנפל מאותו הניפּול, ז"א, הנקרא ניפול, ובר נַפְלֵי, משום שממנו 
הנפילה, בדומה לעוף שביצה נופלת ממנו. שממנו נפילת הביצה, 
שהיא אתרוג, ששיעורו כביצה.
%break
כלומר, שביצה ואתרוג הם מלכות, וע"כ אתרוג שיעורו כביצה. ועליה 
כתוב, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. שנפלה בגלות וצריכים 
להקימה.
%break
ונפלו עימה בגלות שישים הֵמה מְלָכות, חג"ת נה"י שלה, שכל אחת 
כוללת עשר. הנקראות כרכים, משום שכרוכים בה. מלשון, כיצד 
כורכים את שְמע. שכורכים פירושו, מחברים שלא יהיה הפסק.
%break
אף כאן, כרכים, פירושו ו"ק שלה המחוברות בה. והם כנגד שישים 
מסכתות, כי תשבע"פ, המלכות, מחולקת על שישים מסכתות, שהן 
כנגד שישים מלָכות.
%break
ועלמות אין מספר, הם בתולות אחריה רֵעותיה, ההיכלות שבבריאה, 
שהם הלכות שאין להם חשבון, בהיותם בבריאה.
%break
פירוש, שעוף אחד, ז"א, הפיל ביצה, הפיל המלכות לגלות, ונמחקו 
שישים כרכים, כי ע"י הנפילה התבטלו חג"ת נה"י שלה, המכונים 
שישים כרכים.
%letter 58
.58 והניפול הוא בן י"ה, ז"א, שבתוך חמישים שערי בינה, שהם י"ה, 
שמכפילים י' עם ה', הם חמישים. ו', ז"א, נקרא ניפול, שנפל אחרי 
ההוא שכתוב בו, איך נפלת משמיים הֵילֵל בן שחר, שהוא המלכות, 
הנקראת כן ע"ש שני המצבים שלה, שחורה ומהוללת.
%break
וז"א נפל אחריה, כשהיא בגלות, כדי להקימה. וע"כ נקרא ניפול, ולא 
נפל, ולא נופל, משום שבו נפילה, שלא הוא הנופל, אלא ממנו נופלת 
המלכות, משמיים לארץ.
%break
ובו י"ו, שז"א כולל אותיות י"ו דהוי"ה, חכמה וז"א, ויורד בהם להקים 
את אותיות ה' דהוי"ה, בינה ומלכות, שכתוב בהן, ותלכנה שתיהן. וזהו 
כמ"ש, שַלֵח תְשַלַח, שלח הראשון מבית ראשון, שנחרב, כנגד ה"ר. 
ושלח השני מבית שני, שנחרב, כנגד ה"ת דהוי"ה.
%page 366
וירדו י' ו' דהוי"ה להקים אותן שתי אותיות ה'. כמ"ש אז, י'שמחו 
ה'שמיים ו'תָגֵל ה'ארץ. שראשי תיבות שלהם י"ה ו"ה, כי י"ו התחברו 
באותיות ה'.
%letter 59
.59 שמש מתגלה ביום ומתכסה בלילה, ומאיר בשישים ריבוא כוכבים. 
אף משה כך, אחר שנפטר מהעולם, חוזר ומתגלגל ומאיר בשישים 
ריבוא נשמות ישראל, אם הדור הוא כראוי.
%break
וזהו הגלגול שאמר עליו קוהלת, דור הולך ודור בא. ואין דור פחות 
משישים ריבוא. והארץ לעולם עומדת, זוהי כנ"י, המלכות, שכתוב בה, 
והארץ הֲדום רגליי. וכן, והיה זרעך כעפר הארץ.
%letter 60
.60 דור הולך ודור בא. שהדור שהולך הוא הדור שבא, הלך חיגר בא 
חיגר, הלך עיוור בא עיוור. ועוד ביארו חכמים, שעתיד היה משה לקבל 
התורה בדור המבול,
%break
אלא לא קיבל אז, משום שהיו רשעים. כמ"ש, בשַגם הוא בשר. בשגם, 
אותיות משה. ונקרא בשגם, כדי לכסות הדבר.
%break
וקוהלת עוד החסיר אות ב' מן בשגם, כדי לכסות הדבר. שאמר, 
אמרתי שֶגַם זה הָבֶל. אשר שגם הוא משה. והחסיר ב', כדי להעלים 
העניין.
%letter 61
.61 יתרו, נקרא שמו קֵיני, משום שנפרד מקין. כתוב בקין, קניתי איש 
את ה', כי ראתה חוה את יתרו ברוח הקודש, שעתידים בניו לשבת 
בלשכת הגזית, בסנהדרין.
%letter 62
.62 כך רבי פְּדָת, שהשעה הייתה דוחקת לו, שלא היה לו אלא קַב 
חרובים מערב שבת לערב שבת, כמו רבי חנינא. למה זה, אחר 
שיצאה בת קול ואמרה, כל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנינא 
בני?
%letter 63
.63 אלא הוא גרם מקודם, בגלגול הראשון, שחרב קב מי', שהוא 
יב"ק. אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. יב"ק ראשי תיבות ייחוד 
ברכה קדושה.
%break
י' היא ייחוד, אהי"ה, בינה, שממנו באה נביעה לאות ב', שהיא ברכה, 
שם הוי"ה, ז"א, קודש, וממנו התקדשה ק', קדושה שלו, השם אדנ"י, 
מלכות.
%break
ורבי פדת גרם בגלגול הראשון שקב שלו יהיו חרובים, שהם קדושה 
וברכה, שהייחוד לא יאיר בהם, אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. אף 
כך איוב, היה בן יבמה, ומשום זה נענש על מה שקרה לו כבר בגלגול 
הראשון.
%break
%H מקודם שניתנה התורה היו תלויים במזל
%break
%letter 64
.64 ואלו שאינם יודעים סוד זה, אומרים, בנים חיים ומזון, לא בזכות 
תלוי הדבר, אלא במזל תלוי הדבר. והרי אנו רואים, שאברהם, שראה 
במזלו, שאינו עתיד שיהיה לו בן, והקב"ה הוציאו לחוץ, כמ"ש, ויוצא 
אותו החוצה ויאמר הַבֶּט.
%break
שאמר לו, צא מחכמת הכוכבים שלך, מההסתכלות בכוכבים ובמזלות, 
והעלה אותו למעלה מכוכבים.
%page 367
%letter 65
.65 כל בריות העולם, קודם שניתנה התורה לישראל, היו תלויים 
במזל, ואפילו בנים חיים ומזון. אבל אחר שניתנה התורה לישראל, 
הוציאם מהחיוב של כוכבים ומזלות.
%break
למדנו מאברהם, משום שבניו היו עתידים לקבל אות ה' מאברהם, 
שהיא חמישה חומשי תורה, המלכות, שכתוב בה, אלה תולדות 
השמיים והארץ בְּהִבָּראם, בה' בְּרָאם.
%break
אמר לאברהם, משום אותה הה' שהתווספה בשמך, השמיים תחתיך, 
וכל הכוכבים והמזלות המאירים בה', כי הגביה אותו למעלה מהם.
%break
ולא עוד, אלא שכתוב, הֵא לכם זרע וזרעתם, בה'. וכמ"ש, כי ביצחק 
ייקרא לך זרע, בקו השמאל. שהמלכות, ה', נמשכת ממנו. ע"כ 
הזריעה בה.
%letter 66
.66 ומשום זה, כל העוסק בתורה, בטל ממנו החיוב של כוכבים 
ומזלות, אם לומד התורה כדי לקיים מצוותיה. ואם אין כוונתו לקיים 
המצוות, הרי הוא כמי שלא עסק בתורה, ואינו מתבטל ממנו החיוב של 
כוכבים ומזלות.
%break
וכש"כ עמי הארץ, שנמשלים לבהמות, שביארו עליהם הכתוב, ארור 
שוכב עם כל בהמה. ודאי שלא התבטל מהם החיוב מכוכבים ומזלות.
%letter 67
.67 כתוב, אנוש כחציר ימיו, כציץ השדה כן יציץ. וכתוב באדם, נער 
הייתי גם זקנתי. ואח"כ כתוב, ישוב לימי עלומיו. כמו אילן, שנקצצו 
ממנו ענפים ישנים, וחזרו וצמחו בעולם משורשיו כבתחילה, כי אנשים 
מתים זקנים, וחוזרים ומתגלגלים לעוה"ז לילדים.
%break
וזהו שלומדים, שהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. כי 
אלף מתים בכל יום, ואלף מתחדשים בכל יום, שחוזרים ומתגלגלים 
בעולם.
%break
%H ויין יְשמַח לבב אנוש, חסידה ברושים בֵּיתה
%break
%letter 68
.68 כתוב, ויין יְשמַח לבב אנוש. זהו יינה של תורה, כי כך עולה יין 
כחשבון סו"ד (70). וכמו היין שצריך להיות סתום וחתום, שלא יתנסך 
לעבודה זרה, אף סוד התורה כך, שצריך להיות סתום וחתום, וכל 
הסודות שלה אינם מושקים אלא ליראיו.
%break
ולא לחינם עושים כמה מצוות ביין, ומברכים עליו להקב"ה. ויין, יש לו 
שני צבעים, לבן ואדום, דין ורחמים, וזוהי ב', שהיא תוספת, ביין.
%break
שבמילה, ביין, יש תוספת אות ב', הרומזת על דין ורחמים. כמו 
השושנה, שיש בה לבן ואדום. לבן מצד ימין, חסד, ואדום מצד שמאל, 
גבורה.
%letter 69
.69 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן. מהו לבב אנוש? הלוא 
לב אנוש, היה צריך לכתוב. אלא יש לב מסור ללב, והם:
ל"ב (32) אלקים שבמעשה בראשית, אשר לב הזה הוא בינה.
%break
ולב, אשר אות ב', הוא ב' של בראשית. ואות ל' מהכתוב, לעיני כל 
ישראל. ב' שבתחילת התורה עם הל' שבסוף התורה, אותיות לב, 
שהיא לב המלכות.
%break
וע"כ כתוב, לבב אנוש. שהיין, הארת החכמה, מתגלה ומשמח את לב, 
הבינה, ולב, המלכות, שמשם מקבל אנוש.
%page 368
לב פעמיים, בגי' ס"ד (64), חסר שמונה לע"ב (72), שבגי' ויְכֻלו. כי 
השם ע"ב המרומז במילה ויכֻלו, הוא השם של הארת החכמה, שצריך 
להיות מרומז באלו לב לב. והם שבעה ימי בראשית עצמם, שבהם 
מאירים ל"ב אלקים, מתחברים עם מספר ס"ד.
%break
השמיני מהו, שהרי עוד חסר אחד לע"ב? אלא, שבעה ימי בראשית, 
עם הכתוב, זה סֵפר תולדות אדם, הנחשב ג"כ ליום של מעשה 
בראשית, זה ע"ב, כחשבון ביין (72), הארת חכמה.
%letter 70
.70 מהו, להצהיל פנים משמן? אלו הם י"ב (12) פנים:
ד' פנים של אריה, מיכאל, חסד, הם ד' אותיות הוי"ה, אשר י' ו' בניקוד 
סגול.
%break
ד' פנים של השור, גבריאל, גבורה, ד' אותיות הוי"ה, י' ו' בניקוד פתח.
ד' פנים של הנשר, נוריאל, ד' אותיות הוי"ה, י' בניקוד חיריק, ו' בניקוד 
שווא.
%break
והם ממונים תחת ג"ס דז"א, חסד פחד אמת, חג"ת. שהן המדרגות 
של ג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, ולומדים, שהאבות הן הן 
המרכבה.
%break
והאורות של י"ב פנים עולים כחשבון יב"ק (112), כי הם, מֶלך מַלך 
ימלוך, הוי"ה אהי"ה אדנ"י, שג' שמות אלו הם יב"ק, בגי' קי"ב (112).
ייחוד ברכה קדושה, יב"ק, הם ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י. והם, 
הוי"ה מֶלֶך הוי"ה מַלַך הוי"ה ימלוך לעולם ועד.
%break
הוי"ה מֶלך הראשון, מֶלֶך מנוקד בשני סגולים. וכן הוי"ה שלו מנוקד 
בשני סגולים, אחד תחת הי' ואחד תחת הו'. והוא חסד, ד' פנים של 
אריה, המלאך מיכאל הממונה תחת מדרגת אברהם, שהוא חסד. והוא 
ברכה, הוי"ה שהוא ז"א.
%break
הוי"ה מַלך השני, מַלַך והוי"ה שלו, מנוקדים בשני פתחים, י' ו' בניקוד 
פתח. והוא גבורה, ד' פנים של שור, המלאך גבריאל הממונה תחת 
מדרגת יצחק, שהוא גבורה.
%break
והוא השם אהי"ה, בינה, משום שקו שמאל נמשך מגילוי השמאל 
שבבינה. וע"כ הוא ייחוד. כי הבינה מייחדת ז"א, ברכה, והמלכות, 
קדושה.
%break
הוי"ה ימלוך השלישי, מנוקד בחיריק שווא חולם. אבל הוי"ה שלו רק 
בניקוד חיריק תחת הי', וניקוד שווא תחת הו'.
%break
כי רק הזכרים מנוקדים, שהם אותיות י"ו, ולא הנקבות, שהם אותיות 
ה"ה. והוא ת"ת, ד' פנים של נשר, המלאך נוריאל, הממונה תחת 
מדרגת יעקב. והוא קדושה, אדנ"י.
%break
והאורות של י"ב פנים עולים כחשבון יב"ק, היות שהם שלושת השמות 
אהי"ה הוי"ה אדנ"י, שבגי' יב"ק.
%letter 71
.71 נדב ואביהוא מה להם שיתגלגלו בפינחס? אם לא היה פינחס 
בעולם כשמתו, ואח"כ בא לעולם, והתגלגלו בו והשלים מקומם, היה 
יפה. אבל פינחס בעולם היה, בעת שמתו נדב ואביהוא, ונשמתו כבר 
הייתה בו בקיומה, ואיך התגלגלו בו?
%letter 72
.72 בשעה שנדב ואביהוא הסתלקו מהעולם, לא היו מתכסים תחת 
כנפי הסלע הקדוש, המלכות, משום שכתוב, ובנים לא היו להם. 
שמיעטו דמותו של המלך, שלא קיימו מצוות פרייה ורבייה, להעמיד 
בנים בצלם אלקים. שמשום זה לא היו ראויים לשמש בכהונה גדולה.
%letter 73
.73 בשעה שקינא פינחס על הברית הקדוש, ונכנס בתוך ההמונים, 
והעלה את הנואפים על הרומח לעיני כל ישראל. כשראה את שבט 
שמעון, שבאו אליו בכמה המונים, פרחה נשמתו של פינחס מחמת 
פחד.
%page 369
ואז שתי נשמות, שהיו עירומות בלי תיקונם, שהם נשמות נדב 
ואביהוא, התקרבו לנשמתו של פינחס, ונכללו עימה יחד, ואח"כ חזרה 
אליו נשמתו כלולה. רוח הנכלל משתי רוחות, והחזיקו בו. אז הרוויח 
מקומם של נדב ואביהוא, להיות כוהן. מה שלא היה ראוי מקודם לכן.
%letter 74
.74 וע"כ כתוב, זְכור נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו. מי הוא 
נקי אבד, נאמר על פינחס, שלא נאבד באותה שעה ולא אבד רוחו 
כשפרח ממנו.
%break
ואיפה ישרים נכחדו, אלו הם בני אהרון, נדב ואביהוא, שחזרו לעולם 
ע"י שהתגלגלו בפינחס. ותוקן להם מה שאיבדו בחייהם, תיקון הברית.
וע"כ כתוב בפינחס, בן בן, פעמיים, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן. 
שמורה על שתי הנשמות שהתגלגלו בו, שהם בני אהרון.
%letter 75
.75 למעלה מפרשה זו כתוב, ויאמר ה' אל משה, קח את כל ראשי 
העם והוקַע אותם לה' נגד השמש. האִם על שהורגים בלילה או על 
שהורגים ביום המעונן, מזהיר הכתוב, שיהרגם נגד השמש? אלא נגד 
השמש פירושו, שתהיה מיתתם בגלוי, כמו שחטאו בגלוי.
%letter 76
.76 מכאן אנו למדים, שבאותה המדרגה שאדם חוטא לפני הקב"ה, 
לאותה המדרגה צריך לעשות התיקון בנפשו. הם חטאו בברית 
הקדוש, שנקרא שמש. משום זה הדין והתיקון שלהם כנגד השמש, 
הברית, ולא במקום אחר.
%break
מכאן, שאין אדם צריך לתקן עצמו, אלא באותו מקום שחטא לו. ומי 
שלא יעשה ויתקן כאן במקום שחטא, אין לו תיקון לעולם כראוי.
%letter 77
.77 כתוב, ישבעו עצי ה', ארזי לבנון אשר נטע. וכתוב למעלה, ויין 
ישמח לבב אנוש. איזה עניין זה לזה? אלא כתוב, מצמיח חציר 
לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ. האם שִבחה של 
בהמה שיש לה חציר, בא דוד לומר ברוח הקודש?
%break
אלא, מצמיח חציר, אלו הם 60,000 ריבוא מלאכים, שליחים, שנבראו 
ביום ב' של מעשה בראשית, וכולם אש לוהט. אלו הם חציר, משום 
שצומחים בעולם כחציר הזה, שבכל יום ויום, עתה נקצרים ואח"כ 
חוזרים וצומחים כבתחילה.
%letter 78
.78 ע"כ כתוב, מצמיח חציר לבהמה, שהיא מלכות, הוי"ה במילוי 
אותיות ה', שבגי' נ"ב (52), כחשבון בהמה. כמ"ש, יודע צדיק, יסוד, 
נפש בהמתו, מלכות.
%break
אלף הרים מעלים לה, אל המלכות, בכל יום ויום. וכל הר והר, הם 
שישים ריבוא מלאכים שנקראים חציר, ומלכות אוכלת אותם.
%letter 79
.79 ועשב לעבודת האדם. אלו הן נשמות הצדיקים, שאדם, ז"א, 
הרוכב ושליט על בהמה, המלכות, אוכל ומביא אותם בתוכו. כלומר, 
שנשמות הצדיקים עולים ונכללים בז"א, במ"ן, כדי לייחד ז"א ומלכות 
יחד.
%break
ובזכותם ניזון כל העולם מאדם, ז"א. כי הם גורמים זיווגו עם המלכות, 
ומשפיע המזון למלכות, והמלכות משפיעה לכל העולם.
%break
כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם. וע"כ כתוב, לעבודת 
האדם, עם ה' הידיעה. שהוא אותו הנודע, ז"א. כדי להוציא לחם מן 
הארץ. להוציא מזונות לעולם מן הארץ הקדושה, המלכות.
%page 370
%letter 80
.80 ויין יְשמַח לבב אנוש. ויין, זהו יין ישן הנמשך מלמעלה. הארת 
החכמה, הנמשכת מהבינה. אנוש, זהו אותו הנער שמגיע לזיקנה, 
ואח"כ חוזר להיות נער כבתחילה. שהוא מט"ט, שר העולם, שאומר, 
נער הייתי וגם זקנתי. שהוא ברָצוא וָשוב.
%break
כשהוא רצוא, לקבל חכמה, הוא זקן. כשהוא ושוב, הוא נער. וע"כ 
כתוב עליו, אנוש כחציר ימיו. שהוא כמו חציר הנקצר וחוזר וצומח. כי 
כשחוזר להיות נער, הרי נקצרו הג"ר שלו. אבל אח"כ הוא חוזר ומגיע 
לזיקנה, שחוזר וצומח, וכן חוזר חלילה.
%letter 81
.81 להצהיל פנים מִשמן. פנים, אלו הם הפנים, הנקראים פנים 
גדולים, ופנים קטנים. ג"ר גמורים דזו"ן, הם פנים גדולים. וג"ר דו"ק 
דזו"ן, הם פנים קטנים. מִשמן, מהמשכה של עוה"ב, מבינה, שממנה 
השמן, וגדלות הקדוש העליון.
%break
ולחם לבב אנוש יסעד. לחם שהשחקים, נו"ה, משפיעים וטוחנים מ"ן 
למאכל הצדיקים סתם, יסוד ומלכות, הנקראים צדיק וצדק. שהם 
מקבלים המ"ן, שנו"ה טוחנים להם. ומשם נמשך לכמה צבאות, 
הנקראים לבב אנוש. והכול בא מהמשכה העליונה, מהבינה.
%letter 82
.82 ישבעו עצי ה'. אלו הם אילנות עליונים פנימיים, ז"א ומלכות. ארזי 
לבנון אשר נטע, כי נעקרו ז"א ומלכות ממקומם. ונטע אותם הקב"ה, 
המאציל, במקום בינה.
%break
מה בין עצי ה' לארזי הלבנון? עצי ה', הם עה"ח, ז"א, ועצה"ד טו"ר, 
המלכות. ארזי הלבנון הם חמישים שערי בינה, אשר נטע בזו"ן, 
שנקראים 500 שנה.
%break
כי הם חמש ספירות דבינה, חג"ת נ"ה, שזו"ן עולים ומלבישים אותם. 
מצד ז"א שספירותיו במספר עשרות, הם חמישים. ומצד הבינה, 
שספירותיה במספר מאות, הם 500 שנה.
%letter 83
.83 אשר שם ציפורים יקננו, חסידה ברושים בֵּיתה. בצילם של ז"א 
ומלכות מקננים נשמות הצדיקים. וכל צבאות הקדושים ניזונים משם.
%break
חסידה, המלכות, בת אברהם אבינו, שנקרא חסיד, ועשה חסד עם כל 
בני העולם. משום זה נקראת המלכות חסידה. ברושים ביתה, שיושבת 
בין זרועות העולם, חו"ג דז"א, הנעשים לה לחו"ב, לראשים. וע"כ 
כתוב, ברושים ביתה, כלומר, בראשים ביתה.
%break
%H כי רוח עברה בו ואיננו
%break
%letter 84
.84 כתוב, אנוש כחציר ימיו, כציץ השדה כן יציץ, כי רוח עברה בו 
ואיננו ולא יַכּירֶנוּ עוד מקומו, וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו. אנוש 
כחציר ימיו, כציץ השדה, השדה הנודע, המלכות. כן יציץ, שמתחדש 
וחוזר כבתחילה.
%letter 85
.85 כי רוח עברה בו ואיננו. זהו רוח עליון נסתר וקדוש הגנוז מכל, רוח 
הבינה, הכולל את מט"ט. ואז, ואיננו. וזהו חנוך, שכתוב בו, ואיננו כי 
לקח אותו אלקים. וזהו אלקים עליון, בינה, רוח עליון, רוח גנוז ונסתר.
%page 371
ולא יכירנו עוד מקומו. כי הרוח הקטן של מט"ט, נכלל ברוח עליון 
דבינה. וחסד ה' מעולם ועד עולם. כלומר, שהכוהן הגדול, חסד, מכניס 
אותו לתוך קודש הקודשים, ולוקח אותו ומוליד אותו כבתחילה ומחדֵש 
כַּנֶשר עלומיו. וחוזר להיות נער.
%break
המלאכים הם חלקי המלכות. וכמו שיש במלכות שני מצבים, שבמצב 
א' מקבלת מבינה, ובמצב ב' מקבלת מז"א, כן יש אותם שני מצבים גם 
במט"ט:
%break
א. שמקבל מבינה, ואז יורד עליו רוח הבינה, והוא נכלל בו כנר בפני 
אבוקה, ואיננו.
ב. אח"כ בא למצב, שחוזר ונולד מהמלכות.
%break
במצב שמקבל מבינה, נחשב לזקן, ג"ר. ובמצב שמקבל מז"א ומלכות, 
נקרא נער, ו"ק. והם חוזרים עליו.
%break
כי רוח עברה בו ואיננו. זהו רוח עליון נסתר וקדוש הגנוז מכל, רוח 
הבינה, הכולל את מט"ט, שזהו במצב שמקבל מבינה. ואז, ואיננו. ולא 
יכירנו עוד מקומו. כי הרוח הקטן של מט"ט מתבטל ברוח העליון של 
בינה, כנר בפני אבוקה.
%break
וחסד ה' מעולם ועד עולם. זהו במצב שמקבל מז"א. שהכוהן הגדול, 
חסד דז"א, מכניס אותו לתוך קודש הקודשים, ליסוד דמלכות, ולוקח 
אותו ומוליד אותו כבתחילה, שחוזר ונבנה מחדש כמו שהיה מטרם 
שבא במצב הראשון. וחוזר להיות נער, ששוב בא לבחינת ו"ק.
%letter 86
.86 כי רוח עברה בו ואיננו. עָברה, זהו עֶברָה וזעם וצרה, שהוא אחד 
מאלו המלאכים הרעים, הנקרא עֶברָה. והכתוב סובב על המת בלי 
בנים, שהתגלגל.
%letter 87
.87 כי כדי שהמשגיחים על העוונות לא יכירו את המת בלי בנים, צריך 
לעשות לו שינוי מקום, ושינוי השם, ושינוי מעשה. כמו באברהם, 
שכתוב בו, לך לך מארצך וממולדתך. הרי שינוי מקום.
%break
ולא ייקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם. הרי שינוי השם. 
וכן שינוי מעשה, שהשתנה ממעשים רעים שעשה בתחילה, לעשות 
מע"ט. וזהו משל אל הרוח של אותו שמת בלי בנים.
%letter 88
כי כעין זה עושה הקב"ה לאדם כשמגרש אותו מעולם ההוא, מחמת 
שמת בלי בנים, ומביאו בגלגול לעוה"ז, בבן הנולד מייבום אשתו.
.88 ומשום זה שמשנה פניו בעת שמגרשו מעולם העליון, כתוב, כי 
רוח עָברה בו, שסובב על אחד מאלו המלאכים הרעים, ששמו עֶברָה.
%break
כי כשרואה אותו שהוא משונה, בזמן שפוגש אותו, ושאר המשחיתים 
שואלים עליו, הזה הוא בעל העוונות שלך, הוא עונה להם ואומר, 
ואיננו. כי אינו מכיר אותו. כמ"ש, משנה פניו ותְשַלחֵהו.
%letter 89
.89 כשגורש ממקומו, וניטע במקום אחר, אחַר שכבר בא בגוף 
בעוה"ז, כתוב בו, ולא יכירנו עוד מקומו. משום שעפר אחֵר ייקח וטָח 
את הבית, שלקח גוף אחר מעפר אחר, והגוף מכונה בית.
%break
וזהו כמ"ש, ונָתַץ את הבית את אבניו ואת עציו. אשר אלו עצמות 
וגידים ובשר, שהיו בו מקודם, חזרו להיות עפר. וכתוב בו, ונחש עפר 
לחמו. שעפר ההוא שנעשה מגוף המת, הוא בחינת נחש, משום שהיה 
מנוּגע ממנו.
%break
וע"כ אח"כ כתוב, ועפר אחר ייקח וטח את הבית, שבונה לו עצמות 
וגידים, ומתחדש כמו בית ישן, שעושים אותו בית חדש, שהוא ודאי 
מתחדש.
%letter 90
.90 ומה שכתוב, ולא יכירנו עוד מקומו, כתוב על הרוח שלו. כי רוח 
הקטן שלו נכלל ברוח העליון. כי רוח הקטן שלו, הנפגם מחמת שלא 
היו לו בנים, נכלל עתה ע"י הגלגול, ברוח שלם של בן הנולד מייבום 
אשתו, שראוי להוליד בנים.
%page 372
זהו משל לאילן שאינו עושה פירות. לוקחים הענפים שלו, ומרכיבים 
אותם בענפים של אילן אחר עליון, העושה פירות. ונכללו זה בזה, וגם 
הם עושים פירות. באותה שעה כתוב בו, ולא יכירנו עוד מקומו. כי 
הרוח הראשון הפגום, אינו ניכר אפילו מקומו.
%letter 91
.91 אף כך אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול 
לקיים מצוות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום 
ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי 
תורה, בעלי מצוות.
%break
כי התורה נקראת עץ. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא 
עץ, כמ"ש, כי האדם עץ השדה, והמצוות שבתורה, דומות לפירות.
%break
וכתוב בו, רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכָרָתָּ. 
אותו תשחית מעוה"ז, וכָרָתָּ מעוה"ב. ומשום זה הוא צריך לעקור את 
עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה 
ומצוות, וייטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים. ויצליח בתורה ומצוות.
%letter 92
.92 אדם בלא בנים נקרא עקר ואשתו נקראת עקרה. אף כך, תורה 
בלי מצוות נקראת התורה עקרה. ומשום זה, לא המדרש עיקר אלא 
המעשה.
%break
%H למה נתפס צדיק בעוון הדור
%break
%letter 93
.93 נוח לס"א לשלוט על הצדיק יותר מכל, שאינו מחשיב אז את כל 
העולם. מאין לנו זה, שמחשיב יותר לשלוט על הצדיק מלשלוט על כל 
העולם? מאיוב.
%break
כי ראה הקב"ה, שהדור היה חייב כְּלָיה, והשטן בא לקטרג, אז אמר לו 
הקב"ה, השמתָ ליבך אל עבדי איוב, כי אין כמוהו בכל הארץ, כדי 
להציל בו את הדור.
%break
משל לרועה, שבא זאב לטרוף את צאנו ולאבד אותם. מה עשה אותו 
הרועה שהיה חכם? נתן לו שה חזק ושמן וגדול מכולם, אותו שכולם 
היו מונהגים על ידו. וברצונו לשלוט על אותו השה הטוב, עזב הזאב 
את כולם.
%break
מה עשה אותו הרועה? בשעה שהזאב היה עסוק בשה ההוא, ברח 
הרועה עם הצאן, ושם אותם במקומם, ואח"כ חזר אל השה, והצילו 
מהזאב.
%letter 94
.94 כך עושה הקב"ה עם הדור. שהקב"ה נותן את הצדיק ברשות 
המקטרג, כדי להציל את הדור בשבילו. ואם הצדיק הוא חזק כמו 
יעקב, נאמר בו, וייאבק איש עימו. כש"כ שמנצח את המקטרג. עד 
שאמר לו, שַלְחֵני.
%break
אשרי חלקו של אותו צדיק, שהוא חזק לסבול ייסורים. כש"כ מי 
שמנצח ע"י הייסורים את המקטרג שלו, שפרש שליטתו על כל הדור. 
ונחשב לו כאילו הוא הציל אותם. והקב"ה עושה אותו רועה עליהם 
במקומו של המקטרג.
%break
ומשום זה זכה משה להיות רועה על ישראל. ולא עוד, אלא שכך 
הִשְליט אותו עליהם בעוה"ב, משום שהציל אותם שלא נאבדו מעוה"ב, 
כי הנהיג אותם בתורה ובמע"ט.
%page 373
%letter 95
.95 בתוך כך, הנה משה אמר, ולמה לקתה הזרוע הימנית? הרי דרך 
כל הרופאים, להקיז דם מִתחילה בזרוע הימנית, והרי הזרוע 
השמאלית היא קרובה יותר אל הלב, א"כ למה לא מקיזים דם ממנה? 
כלומר, ששואל, למה אנו רואים שצדיק אחד נִלקֶה, והשני אינו נלקה?
%break
משום שהקב"ה אינו רוצה להכות יותר. כי בצדיק אחד די. ואם 
מכבידה המחלה על איברי הגוף, מקיזים דם גם מהזרוע השמאלית, 
שאז מוכים גם צדיקים אחרים.
%letter 96
.96 אם לא היו שניהם בזמן אחד, יפה. אבל יש צדיק כאן ויש צדיק 
כאן, לזה יש מחלות ונגעים, ולזה יש חסד.
%break
אם מכבידה המחלה, עוונות הדור, למה לא יקיז דם לשני הצדיקים, 
שהם שתי זרועות, כדי לתת רפואה לכל איברי הגוף, לכל הדור? ואם 
לא מכבידה המחלה על כל האיברים, למה מקיז לזרוע ימנית יותר 
משמאלית?
%letter 97
.97 ודאי הגוף ושתי זרועות הם כנגד האבות. הראש הוא כנגד 
אדה"ר. הזרוע הימנית היא כנגד אברהם. הזרוע השמאלית כנגד 
יצחק. הגוף הוא כנגד יעקב.
%break
ובפנימיות הגוף הכבד בימין, הטחול לשמאל, שתי קליפות של עשיו 
וישמעאל. הלב הוא יעקב באמצעם. כנפי ריאה וכליות הם כנגד 
אברהם ויצחק. הריאה היא מים, הרומזים לחסד, כי הריאה שואבת כל 
מיני משקה. הכליות הן אש, המבשלות הזרע היורד מהמוח.
%break
לכל דור יש קומת אדם בכללו, כנגד הקומה הרוחנית שלמעלה. 
ומחשיב את ראשי הדור, שנמשכים מאדה"ר, ג"ר. ושאר הצדיקים 
נמשכים מהאבות.
%break
מהם נמשכים מאברהם, חסד, המכונה זרוע ימנית, ובפנימיות הגוף 
הוא הריאה. ומהם נמשכים מיצחק, גבורה, המכונה זרוע שמאלית, 
ובפנימיות הגוף הוא כליות. ומהם נמשכים מיעקב, הגוף הכולל שתי 
הזרועות, ובפנימיות הגוף הוא הלב.
%break
ועשיו הוא הכבד שכולו דם, והטחול הוא ישמעאל, שהם ראשי האומות 
מימין ומשמאל. ולמה התהפך הסדר, שעשיו מימין וישמעאל משמאל?
%letter 98
.98 משום שאברהם הוא מים, חסד, לכן אם זרעו פוגם בחסד, שם 
זרעו בגלות אדום, שהוא פסולת הגבורה שמשמאל, ושם מקבלים 
עונשם, להיותם בהיפוך ממידתם.
%break
ומשום זה נמצא הכבד וכן המרה שבכבד לימינו של אברהם, לימין 
הגוף, החרב שלו, שהיא המלכות של קליפת עשיו, היא מרה. שכתוב 
בה, ואחריתה מרה כַלַענָה.
%break
ואם העוונות מתרבים בבניו של אברהם, באותם הנמשכים מצד 
החסד, הניתנים בגלות אֱדום, ומכבידה עליהם המחלה מצד הכבד, 
צריכים להלקות ולהקיז דם מהזרוע הימנית, מצדיקים הנמשכים מצד 
החסד, ולא מאותם הנמשכים מצד הגבורה,
%break
כי הפגם הוא באותם הנמשכים מחסד. ומי שלוקחים ממנו כספו, הוא 
כאילו שפכו דמו, כי נשאר עני, ועני חשוב כמת.
%letter 99
.99 ואם העוונות מתרבים מצד בני יצחק, שאותם הנמשכים ממנו, 
פוגמים במידת הגבורה, אז הם ניתנים בגלות בין ישמעאל, קליפת 
הימין, שהוא בהיפוך ממידתם של בני יצחק, כדי להגדיל עונשם.
%break
המחלה מכבידה מצד הטחול, שלשמאל הגוף, השולט על בני יצחק 
שפגמו במידת השמאל. וע"כ צריכים להקיז דם מהזרוע השמאלית, 
מצדיקים הנמשכים מצד הגבורה.
%break
ולא יותר, מפני שלא נפגמו כאן הנמשכים מאברהם, זרוע ימנית, אלא 
הנמשכים מיצחק, זרוע שמאלית.
%page 374
%letter 100
.100 ואם העוונות מתרבים בבני יעקב, שהנמשכים ממנו פוגמים 
במידתו, שהוא כולל שני הצדדים חו"ג, והם מפוזרים בגלות בבני עשיו 
וישמעאל, בקליפות הימין והשמאל. הנה מכבידה המחלה על הגוף, 
שהוא בחינת יעקב, וצריכים להקיז דם משתי הזרועות.
%break
ואם כל השלושה, הנמשכים מיעקב מיצחק ומאברהם, הם במחלות 
ביחד, שפגמו כולם בשורשיהם, הרי המחלה עולה לראש, וצריכים 
להקיז הוורידים שבראש.
%break
ואלו שלוש בחינות הצדיקים, הנמשכים מאברהם יצחק ויעקב, נעשו 
מרכבה לאדה"ר ולאבות. ובהם מתחזקים לסבול ייסורים ולהגן על 
הדור לארבע רוחות העולם.
%letter 101
.101 אוי לו לדור הגורם שיוכו האבות ואדה"ר, ואלו הצדיקים 
שביניהם. כי אין הפרש בין אלו הצדיקים שביניהן, לבין האבות 
ואדה"ר. כי אלו הצדיקים הם הנשמות שלהם, הנמשכות מהם. 
והדוחק והצער והיגון שלהם, מגיע לאבות ולאדה"ר.
%break
כמו הים, אם אלו הנחלים היוצאים ממנו, חוזרים אליו עכורים 
ומלוכלכים, הרי לוקח הים את העכירות והלכלוך שלהם. ומחמת כוח 
הים שהוא חזק, אינו סובל הלכלוך שלהם, וזורק אותו לחוץ. והנחלים 
נשארים צלולים וטהורים מאותו הלכלוך.
%letter 102
.102 וכעין אֵם המטהרת לכלוך בניה הקטנים, כך האבות מטהרים 
העוונות והלכלוך של בניהם ישראל, בעת שנמצאים בהם צדיקים 
במעשיהם, החזקים לסבול ייסורים בשביל הדור. בזמן ההוא אין 
הפרש ביניהם לבין האבות. שהם מטהרים עוונות הדור, כמו האבות.
%break
באו כולם ובירכו את משה. ואמרו לו, סיני סיני, שהקב"ה ושכינתו 
מדבר בפיו, מי יכול לעמוד לפניו, בכל דבר. אשרי חלקנו שזכינו לחדש 
החיבור הראשון הזה בך. להאיר השכינה בגלות.
%letter 103
.103 אמר להם, אל תיתנו דומי להקב"ה בתורה, עד ייעָרֶה עלינו רוח 
הקודש.
אין רשות להשתמש במט"ט, שר הפָּנים, אלא למשה. כי האותיות שלו 
רמוזות בשם משה. כי ראשי תיבות, מט"ט שר הפנים, הם משה.
%break
%H הדופק של אותו החולה בגלות אדום
%break
%letter 104
.104 ועתה צריכים רופא, לדעת בכמה מדרגות עלה הדופק של אותו 
החולה, ישראל, בגלות אדום. שכתוב עליו, חולת אהבה אני. כי כמה 
רופאים התאספו עליו, לדעת באלו הדפיקות, את הקץ של המחלה 
שלו, ולא היה אחד מהם שיכיר בהן,
%break
כי הדפיקות של אותו החולה, אין כל רופא בקי להכיר בהן. כי יש 
דפיקות של תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה שברים תקיעה, 
תקיעה תרועה תקיעה, שאמר הנביא עליהם, כמו הרה תקריב ללדת 
תָחִיל תזעק בַּחֲבָלֶיהָ.
%page 375
%letter 105
.105 וכל עשרת השופרות, תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה 
שברים תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה, כלולים בשלושה, שהם סימן 
קש"ר, תקיעה שברים תרועה. כי אין בהם, אלא שלושה שינויי קולות 
אלו בלבד.
%break
התקיעה מראה אריכות הגלות. השברים מורים קרבת הגלות. 
התרועה, בה תבוא הגאולה. כי קולות התרועה מורים דחק אחר דחק, 
שאין רווח בין זה לזה.
%break
כי ודאי, כיוון ששאר העמים מכבידים על ישראל הגלות, הדחק שלהם 
מקרב את הגאולה. אף כך מתוך המהירות של דפיקות הדופק, בזה 
אחר זה, יוצאת נפש האדם, משום שאין רווח בין זה לזה.
%letter 106
.106 תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה שברים תקיעה, תקיעה 
תרועה תקיעה, הם הדפיקות של הגלות, שעושים קש"ר, תקיעה 
שברים תרועה, שבו נעבר השקר מהעולם,
%break
כי קש"ר אותיות שקר, שבו השבועה, מלחמה לה' בעמלק. שע"י 
הדפיקות, המרומזים בתקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה שברים 
תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה, תבוא הגאולה.
%break
ואז יתעורר בעולם שיר פשוט, וכפול, ומשולש, ומרובע, שאותיותיו של 
השם הוי"ה עולות ומתחברות. תחילה י', ואח"כ י"ה, ואח"כ יה"ו, 
ואח"כ הוי"ה. אשר י' שיר פשוט, י"ה כפול, יה"ו משולש, י"ה ו"ה 
מרובע. שביחד בגי' ע"ב (72). שבזמן הגאולה יתעורר שֵם ע"ב.
%break
בזמן ההוא יתקיים, ובכן יראו צדיקים וישמחו. אשר, ובכן בגי' ע"ב עם 
תוספת ו', המורה על אלף השישי. הקודם שלו עק"ב (172) נחרב 
ביהמ"ק, כלומר, ההקדם, שהקדים החורבן לפני זמן אלף החמישי, 
היה קע"ב (172) שנה.
%break
האיחור שלו לאחר אלף החמישי יהיה עד השלמת רע"ב (272) לאלף 
השישי, כי 1200 צריך להיות זמן הגלות, כדי שיתקיים הכתוב, האלף 
לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פִּריו. ועם הגילוי של שם ע"ב הם 
1272.
%break
ואלו קע"ב שנה שקדמו לאלף החמישי, אפשר שיהיו בכלל החשבון 
של 1272, ואפשר שלא יהיו בחשבון. לזה אומר, עד השלמת רע"ב, 
אז יהיה עֶרֶב. כמ"ש, עֶרב, וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים.
%break
וכן, כי עבדך עָרַב את הנער. ודע כי כל אלו הקיצים המובאים בזוהר 
הם בחינת התעוררות שלמעלה, שתהיה במיוחד בזמן ההוא לגאול 
את ישראל. אמנם הדבר תלוי ודאי בתשובה.
%letter 108
.108 כשהרשעים מתרבים בעולם, והדין שורה בעולם, הצדיקים 
שבהם מוכים עליהם. כי בעוונות הדור נתפסים הקדושים והצדיקים. 
למה? האם משום שאינם מוכיחים לעולם על מעשיהם?
%break
הרי יש כמה שמוכיחים, ואינם מקבלים מהם. והצדיקים נכנעים 
לפניהם, שאין שומעים להם. ועכ"ז נתפסים על עוון הדור.
%break
ואם משום שאין מגן על העולם, נתפסים הצדיקים ומתים, כדי 
שיתקיימו הרשעים בזכותם, הרי לא ימותו הצדיקים, ולא יהיו נתפסים 
בעוונותיהם של הרשעים? ואם הרשעים יאבדו, הרי שמחת הצדיקים 
היא, כמ"ש, ובַאֲבוד רשעים רינה.
%letter 109
.109 בעוונות הדור ודאי נתפסים הצדיקים. הצדיקים נתפסים 
במחלות או בנגעים, כדי לכפר על עוונות העולם, כי אז מתכפרים כל 
עוונות הדור. שע"י זה מתעלה צד הקדושה והס"א נכנעת. מאין לנו 
זה? מכל איברי הגוף.
%page 376
כי בשעה שכל האיברים הם בצרה, ומחלה גדולה שורה עליהם, 
צריכים להלקות איבר אחד, כדי שיתרפאו כולם. ואיזה איבר מכים? 
הזרוע. הזרוע מוכה, שמוציאים ממנה דם, ואז יש רפואה לכל איברי 
הגוף.
%letter 110
.110 אף כך בני העולם, הם איברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב"ה 
לתת רפואה לעולם, הוא מכה לצדיק אחד שביניהם, במחלות ובנגעים, 
ובזכותו נותן רפואה לכל.
%break
מאין לנו זה? כתוב, והוא מחולָל מפשעינו מדוכָּא מעוונותינו, מוּסר 
שלומנו עליו ובַחֲבורתו נִרפָּא לנו. ובחבורתו, הקזת דם, כמי שמקיז דם 
מזרוע, שבחבורה ההיא נרפא לנו, רפואה היא לנו לכל איברי הגוף.
%letter 111
.111 ולעולם אינו מכה את הצדיק, אלא כדי לתת רפואה לדור ולכפר 
על עוונותיהם. כי נוח לס"א יותר מהכול, שהדין שולט על הצדיק, כי אז 
אינו מחשיב את כל העולם, ואינו משגיח בהם, מרוב שמחה ששולט 
על הצדיק.
%break
והצדיק המתייסר על הדור, זוכה לממשלה עליונה בעוה"ז ובעוה"ב. 
ואם יש צדיק וטוב לו, זהו משום שהקב"ה אינו דואג לכפר על העולם.
%letter 112
.112 אם שני הצדיקים, שהאחד, צדיק ורע לו, והשני, צדיק וטוב לו, 
לא היו בזמן אחד, יפה. שע"כ, צדיק וטוב לו, משום שהקב"ה אינו 
דואג לכפר על העולם.
%break
וצדיק ורע לו, משום שהקב"ה דואג לכפר על העולם. אבל מה אם יש 
שני צדיקים בזמן אחד, שלזה יש מחלות ונגעים, ולזה יש כל טוב 
שבעולם?
%break
בצדיק אחד מהם או שניים די על כפרת הדור. שהקב"ה אינו צריך 
להכות כולם, כמו שלא צריכים להכות ולהקיז דם אלא מזרוע אחת, 
כדי לתת רפואה לכל איברי הגוף, אף כאן בצדיק אחד די.
%letter 113
.113 ואם המחלה הִתקיפה את כל האיברים, אז צריכים להקיז דם 
משתי הזרועות. אף כך, אם התרבו עוונות כבדים על העולם, אז כל 
הצדיקים מוכים, כדי לתת רפואה לכל הדור.
%break
אבל בזמן שאינם מרובים כל כך, אז רק צדיק אחד מוכה, ושאר 
הצדיקים הם בשלום, כי העולם אינו צריך שיהיו מוכים כולם. ואם 
נרפא העם, נרפאים ג"כ הצדיקים.
%break
ולפעמים נמצאים הצדיקים במחלות בכל ימיהם, כדי להגן על הדור, 
בזמן שהעוונות כבדים יותר. מתו הצדיקים, הרי נרפא הכול, והתכפר.
%break
%H כל העמים אינם עושים נענוע, רק ישראל
%break
%letter 114
.114 מה זה, שכל עמי העולם אינם עושים נענוע, אלא ישראל לבדם, 
כשעוסקים בתורה הם מתנענעים לכאן ולכאן, מבלי שלמדו זה מאיזה 
אדם בעולם, ואינם יכולים לעמוד על עומדם?
%letter 115
.115 בני אדם אינם יודעים ואינם משגיחים. אוי לבני אדם, שהולכים 
כבהמות השדה, בלי תבונה. בדבר זה בלבד ניכר בין נשמות 
הקדושות של ישראל לנשמות שאר העמים עכו"ם.
%page 377
נשמות ישראל נגזרו מהנר הקדוש הדולק, המלכות, כמ"ש, נר ה' 
נשמת אדם. והנר הזה בשעה שנדלק מהתורה העליונה, ז"א, אינו 
שוקט האור עליו אפילו רגע. כמ"ש, אלקים אַל דומי לָך, הכתוב על 
המלכות.
%break
וכעין זה כתוב על הנשמות, המזכירים את ה', אל דומי לכם, כלומר, 
אין שקט לכם. אור הנר, כיוון שנאחז בפתילה, אותו האור אינו שוקט 
לעולם, אלא האור מתנענע לכאן ולכאן, ואינו שוקט לעולם.
%letter 116
.116 כעין זה ישראל, שנשמותיהם מאותו אור הנר, המלכות, כיוון 
שאמר דבר תורה אחד, הרי האור דולק, והם אינם יכולים לשקוט, אלא 
מתנענעים לכאן ולכאן ולכל הצדדים, כאור הנר. כי כתוב, נר ה' נשמת 
אדם.
%letter 117
.117 וכתוב, אדם אתם, שפירושו, אתם קרויים אדם ולא אוה"ע 
קרויים אדם. הנשמות של העמים עכו"ם הן מִקַש כָּבוּי, בלי אור 
השורה עליהם. וע"כ הם שקטים ואינם מתנענעים.
%break
כי אין להם תורה, ואינם נדלקים בה, ואין אור שורה בהם. וע"כ הם 
עומדים כעצים בתוך האש, שדולקים בלי אור השורה עליהם. וע"כ הם 
שקטים בלי אור כלל.
%break
%H ישמח ישראל בעושיו
%break
%letter 118
.118 כתוב, שירו לה' שיר חדש תהילתו מקצה הארץ. כמה אהובים 
ישראל לפני הקב"ה, שהשמחה שלהם והתשבחות שלהם אינם אלא 
בו.
%break
כי כל שמחה של ישראל, שאינם משתפים בה את הקב"ה, אינה 
שמחה. ועתיד ס"מ וכל הכיתה שלו לקטרג על אותה השמחה, ונשאר 
בצער ובבכייה, והקב"ה אינו משתתף בצער ההוא.
%letter 119
.119 אבל מי שמשתף את הקב"ה ושכינתו בשמחה שלו, אם יבוא 
מקטרג לקטרג על השמחה ההיא, הקב"ה ושכינתו משתתפים בצער 
ההוא. כתוב בו, בכל צָרָתם לו צר. ובמה? הוא משום שכתוב, עימו 
אנוכי בצרה.
%letter 120
.120 ומאין לנו שיש לישראל לשתף את הקב"ה ושכינתו בשמחתם? 
כי כתוב, ישמח ישראל בעושיו. שפירושו, שמחה של ישראל אינה אלא 
בעושיו. האם לא היה צריך לומר בעושו?
%break
אלא אלו הם הקב"ה ושכינתו ואביו ואימו, שאע"פ שמתו, הקב"ה עוקר 
אותם מגן העדן, ומביא אותם עימו לאותה שמחה, לקחת חלק 
בשמחה עם הקב"ה ושכינתו.
%break
%page 378
%H שלושה אומנים, שמיים וארץ ומים
%break
%letter 121
.121 ישמח ישראל בעושיו. בעושיו, הקב"ה ואביו ואימו. משום 
שהאדם נעשה בשותפות של גבר ואשתו והקב"ה. ועל זה כתוב, 
נעשה אדם, בשותפות. עם אביו ואימו.
%break
כי שלושה אומנים עשה הקב"ה להוציא מהם העולם: השמיים, הארץ, 
והמים. וכל אחד מהם שימש יום אחד. ואח"כ חזרו שוב לשַמש, כל 
אחד יום אחד כמקודם.
%letter 122
.122 יום הראשון, השמיים הוציא אומנותו, כמ"ש, ויאמר אלקים, יהי 
אור ויהי אור.
%break
יום השני, המים הוציאו אומנותם לעשות, כמ"ש, ויאמר אלקים, יהי 
רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, שמחצית המים עלו 
למעלה, ומחצית המים נשארו למטה. ולולא התחלקו המים, לא היה 
נמצא העולם.
%break
יום השלישי, הארץ הוציאה כמו שהצטוותה, כמ"ש, ויאמר אלקים, 
תַדְשֵא הארץ דשא עשב. וכתוב, ותוצֵא הארץ דשא.
%letter 123
.123 עד כאן כל אומן מאלו שלושה אומנים, הוציא אומנותו ועשו מה 
שהצטוו. נשארו שלושה אחרים במעשה בראשית. ביום הרביעי, 
הצטווה האומן הראשון, השמיים, לעשות אומנותו, כמ"ש, ויאמר 
אלקים, יהי מאורות ברקיע השמיים.
%break
ביום החמישי, המים הוציאו, שהם האומן השני, כמ"ש, ויאמר אלקים, 
ישרצו המים שרץ נפש חיה. ביום השישי, הארץ עשתה אומנותה, 
כמ"ש, ויאמר אלקים, תוצא הארץ נפש חיה למינה.
%letter 124
.124 כיוון ששלושה אומנים אלו השלימו מעשיהם, אמר להם הקב"ה, 
אומנות אחת יש לי לעשות, והוא אדם. התחברו יחד, ואני עימכם, 
נעשה אדם.
%break
הגוף שלכם, ואני אהיה שותף עימכם לתת הנשמה, ונעשה אדם. וכמו 
שבתחילה היו שלושה אומנים בשותפות מעשה בראשית, כך הוא 
אח"כ בבריאת אדם.
%break
האב, שבו עשה עבודת השמיים ועבודת המים, שמהם הלובן שבאדם. 
והאישה, שהיא האומנית השלישית, כעין הארץ, שממנה האודם 
שבוולד. והקב"ה, שהשתתף עימהם, שממנו הנשמה. ועל זה כתוב, 
בעושיו, שהם הקב"ה ואביו ואימו.
%letter 125
.125 ואע"פ שאביו ואימו נפטרו מעוה"ז, השמחה של האדם היא בכל 
השותפים. כי בשעה שאדם משתף את הקב"ה בשמחתו, בא הקב"ה 
לגן העדן ולוקח משם את אביו ואימו, שהם שותפים עימו, ומביאם 
עימו לאותה השמחה, וכולם נמצאים שם.
%break
ובני אדם אינם יודעים. אבל בצרתו של אדם נמצא הקב"ה אצלו לבדו, 
ואינו מודיע לאביו ולאימו. כמ"ש, בצר לי אקרא ה' ואֶל אלקיי אֲשַוֵועַ.
%break
%H שלושה שותפים: הקב"ה ואביו ואימו
%break
%letter 126
.126 אמר הקב"ה, אני ושכינתי הננו שותפים של הנשמה. ואביו ואימו 
הם שותפים של הגוף. שאביו מזריע הלובן שבוולד, הלובן שבעיניים, 
העצמות, הגידים והמוח. והאישה נותנת השחור שבעין, השערות, 
הבשר והעור.
%page 379
השמיים והארץ וכל צבאם השתתפו ג"כ ביצירתו של האדם. המלאכים 
השתתפו בו, כי מהם באים יצה"ט ויצה"ר, שהאדם יהיה מצויר 
משניהם.
%break
השמש והלבנה השתתפו בו, להאיר לו ביום ובלילה. חיות, בהמות, 
עופות ודגים השתתפו בו, להתפרנס מהם. כל אילנות וזרע הארץ 
השתתפו בו, לפרנס אותו.
%letter 127
.127 מה עושה הקב"ה? הוא עוקר את אביו ואימו מגן עדן, ומביא 
אותם עימו, שיהיו עימו בשמחת בניהם. וכן בזמן הגאולה, שאין 
שמחה כשמחת הגאולה,
%break
כמ"ש בה, ישמחו השמיים ותָגֵל הארץ, ויאמרו בגויים ה' מָלָך, אז ירננו 
עצי היער מלפני ה', כי בא לשפוט הארץ. שמביא אז הקב"ה את 
האבות והאימהות של ישראל, להיות בשמחתם.
%break
%H הנני נותן לו את בריתי שלום
%break
%letter 128
.128 אמר רבי יוסי, במקום הזה ראיתי את רבי פינחס בן יאיר, יום 
אחד היה עומד במקום הזה, והיה אומר כך, פינחס בן אלעזר בן אהרון 
הכוהן. שפינחס כתוב עם אות י' קטנה. למה?
%letter 129
.129 משום ששני א"ב רשומים. שיש א"ב של אותיות גדולות, ויש א"ב 
של אותיות קטנות. אותיות גדולות הן בעוה"ב, בינה. אותיות קטנות הן 
בעוה"ז, מלכות.
%break
וע"כ י' קטנה היא אות ברית קודש, מלכות. כיוון שקינא פינחס על 
הברית הזה, התווספה בו י' קטנה, הברית הזה, מלכות.
%letter 130
.130 באותה שעה אמר הקב"ה, מה אעשה עם משה, כי ברית זה 
הוא ממשה, והכלה, המלכות, היא שלו. לא יפה לתת אותה, המלכות, 
לאחר, בלי דעתו ורצונו של משה. ואמר אל משה, משה, פינחס בן 
אלעזר בן אהרון הכוהן.
%break
אמר לו משה, ריבונו של עולם, מהו? אמר לו הקב"ה, אתה מסרת 
נפשך על ישראל כמה פעמים, שלא יִכְלו מן העולם. והוא, פינחס, 
השיב את חמתי מעל בני ישראל.
%letter 131
אמר משה, מה אתה רוצה ממני, הרי הכול שלך? ואם אתה רוצה 
להשרות עליו המלכות, מי יאמר לך מה תעשה?
.131 אמר הקב"ה למשה, הכול שלך, אמור לפינחס, ששכינתי תִשרה 
בתוכו. אמר משה, הנה בלב שלם תהיה המלכות אצלו.
%break
אמר לו הקב"ה, אמור אתה בפיך ותרים קולך, שאתה מוסר לו 
השכינה ברצון, בלב שלם. כמ"ש, לכן אמור, אתה תאמר ברצון, הנני 
נותן לו את בריתי שלום.
%break
משה היה אומר, הנני נותן לו את בריתי שלום, כי אילו היה סובב על 
הקב"ה, היה לו לומר, לכן אמור לו, הנני נותן לו את בריתי שלום. אבל 
לא כתוב אלא, לכן אמור, ולא כתוב, לו, שמשמע שהציווי היה שמשה 
יאמר זה.
%break
ולא שהשכינה עברה ממשה וניתנה לפינחס, אלא כנר הזה שמדליקים 
ממנו, שזה נותן ומהנה, וזה לא נגרע ממנו.
%page 380
%letter 132
.132 שמעו קול אחד שהיה אומר, פנו מקום לרבי פינחס בן יאיר, 
שהוא אצלכם. שבכל מקום שהצדיק חידש בו דברי תורה, כשהוא 
בעולם ההוא, פוקד אותו מקום ובא אליו. וכש"כ כששורים בו צדיקים 
אחרים, לחדש באותו מקום ולומר דברי תורה.
%break
כעין זה, הנה בא רבי פינחס בן יאיר לפקוד מקומו, ומצא אלו צדיקים 
מחדשים דברי תורה, והתחדש דבר ההוא כמקודם, לפני רבי פינחס 
בן יאיר.
%letter 133
.133 אמר רבי אבא, יפה הוא הדבר של רבי פינחס בן יאיר, שהרי לא 
כתוב, לכן הנני נותן, אלא כתוב, לכן אמור, הנני נותן לו, משמע שציווה 
למשה שיאמר לו. והאם דבר זה היה גנוז תחת ידך מהחסיד הזה ולא 
אמרת עד כאן? אשרי חלקנו שזכינו להיות כאן בעזרת הצל הקדוש.
%break
%H כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה
%break
%letter 134
.134 כתוב, כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה. כמה יפה 
לאדם, בעוד שהנר דולק ושורה על ראשו, להשתדל ולעשות רצון 
אדונו. משום שאור הנר הוא כוח השורה עליו.
%break
ועל זה כתוב, יִגְדל נא כוח ה', כוח השורה על ראש הצדיקים, ועל כל 
אלה העוסקים ברצון אדונם, השכינה. כל העונֶה, אָמֵן יְהֵא שְמֵיה רַבָּא 
מבורך, בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה.
%letter 135
.135 ודאי צריך לעורר כל איבריו בכוח חזק בעבודת הקב"ה, משום 
שבהתעוררות החזקה שהגביר, מעורר אותו כוח הקדוש העליון, 
המלכות, ומתעלה בקודש ושובר כוח וחוזק הס"א. כמ"ש, כל אשר 
תמצא ידך לעשות בכוחך. כי בכוחך אתה צריך לעשות רצון אדונך.
%letter 136
.136 וכתוב, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשְאול. משום שבכוח 
הזה יש מעשה, ההשתדלות לעסוק בעוה"ז, הנקרא מעשה, עולם 
המעשה, להשלים סוף המחשבה. חשבון, זהו עולם התלוי בדיבור, 
המלכות, הנקראת דיבור, כי חשבון תלוי בדיבור.
%break
וע"כ כל הגימטריות והתקופות והעיבורים של העולם, הם בלבנה, 
המלכות. ודעת, הוא ו"ק, ז"א, התלויים במחשבה, ונקראים עולם של 
אותה המחשבה, בינה. וחכמה, חכמה שהכול תלוי בה. כמ"ש, כולם 
בחכמה עשית.
%letter 137
.137 וכל המעשה וחשבון ודעת וחכמה, כלולים באותו הכוח, שהוא 
השכינה השורה על ראש הצדיקים. משא"כ בצד השאול, במדרגה של 
הגיהינום. כי כל אדם שאינו משתדל בכוח ההוא בעוה"ז, להיכנס בו 
במעשה וחשבון ודעת וחכמה,
%break
סופו להיכנס בשאול, שאין בו כל מעשה וחשבון ודעת וחכמה. כי ס"א 
דרך שאול הוא. כמ"ש, דרכֵי שאול בֵּיתה. מי שמתרפּה מאותו הכוח 
הקדוש, מתקיף אותו הס"א, אשר שאול ביתה.
%letter 138
.138 כל בני העולם הולכים לַשְאול. אבל הצדיקים עולים מיד. כמ"ש, 
מוריד שאול ויעַל. חוץ מאלו הרשעים, שלא הרהרו תשובה מעולם, 
שיורדים לשאול ואינם עולים.
%page 381
ואפילו צדיקים גמורים יורדים שם, משום שלוקחים משם כמה רשעים 
ומעלים אותם למעלה. מעלים אותם שהרהרו בתשובה בעוה"ז, ולא 
יכלו, כי הסתלקו מהעולם. והצדיקים יורדים בשביל רשעים האלו בתוך 
השאול, ולוקחים אותם ומעלים אותם משם.
%break
%H עינייך בריכות בחשבון
%break
%letter 139
.139 כתוב, אחת לאחת למצוא חשבון. החשבון מהגימטריות 
הנמצאות בלבנה, במלכות, באיזה מדרגה שלה הוא? כתוב, עינייך 
בריכות בחשבון, על שער בת רבּים.
%break
אשר אלו העיניים של המלכות, החכמה, הנקראת עיניים, הן 
פַּרְפְּראות, מַטְעמים, לחכמה העליונה הנמשכת מלמעלה, מבינה. 
ומהחשבון והתקופות והעיבורים מתמלאות העיניים שלה, ונעשו 
בריכות היוצאות מימין לכל הצדדים,
%break
עד שנפקדות לכל חשבון ועיבור של הלבנה מבחוץ, לחיצוניות 
המלכות, והכוכבים והמזלות, לעשות חשבון. וזהו, על שער בת רבים, 
שזוהי הלבנה, המלכות, מבחוץ.
%break
החכמה מכונה חשבון וגימטריות. באיזה מדרגה של המלכות מתגלה 
החשבון? שני מצבים במלכות:
%break
א. מקבלת משמאל דבינה בלי ימין, ויש לה חכמה בלי חסדים, 
שהחכמה אינה יכולה להאיר אז כלל, להיותה בלי חסדים. שמשום זה 
חוזרת לעבור לבינה, לאו"א.
%break
ב. ואז כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע, שאז נבנית מימין, חסדים. 
אבל אז שוב אינה ראויה לקבל חכמה משמאל. אמנם כיוון שיש בה גם 
הכלים של מצב הא', כלים דאחוריים וחיצוניות שלה, ע"כ מתגלה 
החכמה בכלים דאחוריים והחיצוניות ההם.
%break
באופן שבחינת הפנים של מלכות, הבניין של מצב הב' שקיבלה ע"י 
עיבור, הוא בניין של חסדים.
%break
אלא כיוון שמצב הא' לא יכול להתקיים מקודם לכן, מחמת חוסר 
חסדים, ע"כ עתה, כיוון שהמלכות קיבלה ריבוי חסדים במצב הב', גם 
החכמה שהייתה בכלים של מצב הא', מתעוררת ומתלבשת בחסדים 
ההם, ומאירים בה.
%break
והעיניים של המלכות, החכמה, הנקראת עיניים, הן פרפראות, 
מטעמים, לחכמה העליונה, כי העיניים של הנוקבא נתקנו במצב הב', 
שתהיינה מטעמים לחכמה עילאה.
%break
ומהחשבון והתקופות והעיבורים מתמלאות העיניים שלה. החשבון 
והתקופות, חכמה הנמשכת למלכות במצב הא'. העיבורים, בניין 
החסדים וכלים דפנים, הנמשכים לה ע"י עיבור באו"א,
%break
כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע. התמלאו העיניים ונעשו בריכות של 
אורות החסדים, היוצאים מימין הבינה ומז"א.
%break
ומעיניים אלו יוצא השפע הן לחכמה והן לחסדים, עד שנפקדות לכל 
חשבון ועיבור של הלבנה מבחוץ, עד שהשפע מתגלה בכלים של 
המלכות החיצונית, שהם הכלים של מצב הא'.
%page 382
ושם מקובלים החכמה מצד החשבון, והחסדים מצד העיבורים. כי שם 
מקום הגילוי של העיניים, החכמה.
ופירוש הכתוב, עינייך בריכות בחשבון, ששפע העיניים של המלכות, 
מלאים מחסדים שנקראים בריכות, ומחכמה, הנקראת חשבון,
%break
כדי להאיר אותם בשער בת רבים, בחיצוניות המלכות, בכלים של מצב 
הא'. ששם מקום הגילוי של העיניים דמלכות. ולא בעיניים במקומם, 
ששם כלים דפנים.
%break
%H בערב היא באה ובבוקר היא שבה
%break
%letter 140
.140 ודאי אין צריך להוציא אישה לִשְרות במקום אחר, עד שבעלה 
יצווה, וייתן לה רשות ללכת. וע"כ מודיעים לבעלה תחילה וּמְרַצים 
אותו, שהוא יצווה לה, וייתן לה רשות ללכת לאותו מקום.
%break
כך הקב"ה ריצה את משה, עד שנתן לו רשות ואמר לו, אמור אתה, 
הנני נותן לו את בריתי שלום, לִשְׁרות בתוך פינחס. וכל עוד שלא נתן 
לה רשות ללכת שם, לא הלכה.
%letter 141
.141 מאין לנו זה? מצדיק העולם, יסוד דז"א, שנתן למלכות רשות 
לשרות בתוך הצדיקים בעוה"ז. ויושבת עימהם ככלה בתכשיטיה. 
וצדיק העולם רואה, ושמח בזה.
%break
אבל בין זרועות בעלה שוכבת, שהם קו ימין ושמאל, חו"ג דז"א, 
וחוזרת משם להיות עם הצדיקים, ואח"כ חוזרת לבעלה. כמ"ש, בערב 
היא באה, ובבוקר היא שבה.
%break
בערב היא באה אל בעלה, בחצות לילה, שאז היא זיווג השמאל. 
ובבוקר, שהיא מלאה בחסדים מזיווג הימין, היא שבה אל צדיקי 
העולם. והכול הוא ברשות בעלה, ז"א.
%letter 142
.142 הנני נותן לו את בריתי, המלכות. כמו שהצדיק שלמעלה נותן, 
אף אני, הנני נותן מתנה ע"מ להחזיר המתנה. כמו שצדיק שלמעלה 
נותן ע"מ להחזיר, שזהו, בערב היא באה ובבוקר היא שבה, אף משה 
כן.
%break
ומשום הברית הזה הרוויח פינחס כהונה עליונה, חסד. ואם לא הייתה 
עימו המלכות, לא היה נקשר פינחס במדרגת כהונה עליונה. כי הברית 
היא בחינת המלכות, כשהיא דבקה תמיד בימין העליון, חסד דז"א. 
וימין העליון הזה עתיד לבנות את ביהמ"ק, שהיא ברית, המלכות.
%break
%H בית שלישי לא כתוב בתורה
%break
%letter 143
.143 יום אחד בא לרבי אליעזר חכם אחד גוי. אמר לו, זקן זקן, שלוש 
שאלות אני רוצה לשאול ממך: אחת. שאתם אומרים, שיהיה נבנה 
לכם בית מקדש אחר. והרי אין לבנות אלא פעמיים. בית ראשון ובית 
שני כתוב. ובית שלישי לא תמצא בתורה.
%page 383
ומה שהיה בשבילכם לבנות כבר נבנה. ולעולם אין בו יותר. כי שני בתי 
ישראל, קרא להם הכתוב. וכתוב על בית שני, גדול יהיה כבוד הבית 
הזה האחרון מן הראשון.
%letter 144
.144 ועוד. אתם אומרים, שאתם קרובים למלך העליון יותר מכל שאר 
העמים. מי שמקורב אל המלך, הוא שמח תמיד בלא צער, בלא יראה, 
בלא צרות. והרי אתם נמצאים תמיד בצער ובצרות וביגון יותר מכל בני 
העולם.
%break
ואנו, לא קָרב אלינו צער וצרה ויגון כלל, הרי שאנו קרובים למלך 
העליון. ואתם רחוקים ממנו, וע"כ יש לכם צער וצרה ואבל ויגון, מה 
שאין לנו.
%letter 145
.145 ועוד. שאתם אינכם אוכלים נבלה וטרֵפה, כדי שתהיו בריאים, 
והגוף שלכם יהיה בריא. אנו אוכלים כל מה שאנו רוצים, ואנו חזקים 
בכוח ובבריאות וכל איברינו בקיום שלהם. ואתם, שאינכם אוכלים, 
כולכם חלשים במחלות רעות, ורצוצים יותר מכל שאר העמים.
%break
אתם עם, ששונא אתכם ה' מכל וכל. זקן זקן, אל תאמר לי כלום כי לא 
אשמע אותך, ולא אקבל ממך. נשא עיניו רבי אליעזר, והביט בו, ועשה 
אותו גל של עצמות.
%letter 146
.146 כיוון שנח כעסו, החזיר ראשו ובכה ואמר, ה' אדוננו מה אדיר 
שמך בכל הארץ. כמה חזק הוא הכוח של השם הקדוש החזק בכל 
הארץ, וכמה חביבים דברי תורה, שאין לך דבר קטן שלא תמצא אותו 
בתורה, ואין דבר קטן שבא בתורה, שלא יצא מפיו של הקב"ה.
%break
דברים אלו ששאל אותו רשע, אני שאלתי יום אחד את אליהו, ואמר, 
כי בישיבה של הרקיע, סודרו אותם הדברים לפני הקב"ה, וכך הם.
%letter 147
.147 כשיצאו ישראל ממצרים, רצה הקב"ה לעשות אותם בארץ, 
כמלאכים הקדושים למעלה, ורצה לבנות להם בית קדוש, ולהוריד 
אותו משמֵי השמיים, ולנטוע את ישראל בארץ נֶטע קדוש, כעין הצורה 
שלמעלה.
%break
כמ"ש, תביאֵמו ותיטָעֵמו בהר נחלתך. באיזה מקום? באותו מקום, 
שאתה ה' פעלת אותו ולא אחר, כמ"ש, מכון לשִבְתך פעלת ה'.
מכון לשבתך פעלת ה', זהו בית ראשון. מקדש ה' כוננו ידיך, זהו בית 
שני. ושניהם פעולתו של הקב"ה הם.
%letter 148
.148 ומשהכעיסו לפניו במדבר, מתו. והביא הקב"ה את בניהם בארץ. 
וביהמ"ק נבנה ע"י אדם, וע"כ לא התקיים. כי הם צריכים להיות 
פעולתו של הקב"ה.
%break
ושלמה היה יודע, שמשום שזהו מעשה ידי אדם לא יתקיים. וע"כ אמר, 
אם ה' לא יבנה בית, שווא עמלוּ בוניו בו. כי אין לו קיום.
%break
בימיו של עזרא, גרם החטא, והם היו צריכים לבנות ביהמ"ק, וע"כ לא 
היה בו קיום. ועד עתה, בניין הראשון של הקב"ה עוד לא היה בעולם. 
ולעת"ל כתוב, בונה ירושלים ה', הוא יבנה ולא אחר. ולבניין זה אנו 
מחכים, ולא לבניין בן אדם, שאין לו קיום כלל.
%letter 149
.149 בית ראשון ובית שני יוריד הקב"ה בבת אחת מלמעלה. הבית 
הראשון, כנגד בינה, יהיה במכוסה. והבית השני, כנגד המלכות, יהיה 
בגלוי, כדי שתיראה לכל העולם אומנותו של הקב"ה. ואז תהיה שמחה 
שלמה ורצון הלב בכל קיומו.
%page 384
%letter 150
.150 בית ראשון, שמכוסה, עולה למעלה על בית שני שמתגלה. וכל 
העולם יראו ענני כבוד המקיפים אותו הבית שמתגלה. ובתוך אלו 
העננים יהיה הבית הראשון בפעולה נסתרת, העולה עד גובה כבוד 
השמיים, בינה. ולבניין זה אנו מחכים.
%letter 151
.151 ועד עתה לא היה זה בעולם, כי אפילו העיר ירושלים לא תהיה 
אומנותו של אדם, כי כתוב, ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב.
%break
אם בעיר כתוב כך, כש"כ הבית, שהוא משכן שלו. ופעולה זו של 
הקב"ה הייתה צריכה להיראות בתחילה, כשיצאו ישראל ממצרים, 
והתעכב עד לאחרית הימים בגאולה האחרונה.
%break
%H למה ישראל בצער יותר משאר העמים
%break
%letter 152
.152 השאלה השנייה, ששאל אותו הגוי. כי ודאי אנו קרובים אל מלך 
העליון יותר מכל שאר העמים. ודאי כך הוא, שישראל עשה אותם 
הקב"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב 
בין האיברים.
%break
וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, 
כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים 
היא כך בין שאר הארצות, כמו לב בין האיברים. וע"כ היא באמצעו של 
כל העולם, כמו לב שהוא באמצע האיברים.
%letter 153
.153 וישראל מונהגים בתוך שאר העמים, כמו הלב בתוך האיברים. 
הלב הוא רך וחלש והוא קיום של כל האיברים, וכל האיברים אינם 
יודעים מצער וצרה ויגון כלל, אלא הלב, שבו הקיום ובו התבונה.
%break
שאר האיברים, אין הצער והיגון קרבים אליהם כלל, כי אין בהם קיום, 
ואינם יודעים כלום.
%break
כל שאר האיברים אינם קרובים אל המלך, שהוא החכמה והתבונה, 
השורים במוח, אלא הלב. ושאר איברים רחוקים ממנו, ואינם יודעים 
ממנו כלל. כך ישראל קרובים אל המלך הקדוש, ושאר העמים רחוקים 
ממנו.
%break
%H ישראל שלא אכלו נבלות וטרפות למה הם חלשים
%break
%letter 154
.154 השאלה האחרת ששאל הגוי, שישראל אינם אוכלים נבלות 
וטרפות וטינוף ולכלוך של שְקָצים וּרְמָשים, כשאר העמים, ועכ"ז הם 
חלשים מהם. כך הוא.
%break
כי הלב שהוא רך וחלש והמלך והקיום של שאר האיברים, אינו לוקח 
מאכילת האדם למזונותיו, אלא הברור והצח מכל הדם, הנעשה 
מהמאכל. ומזונו נקי וברור, והוא רך וחלש מכל.
%break
שאר הפסולת מהדם, מניח לשאר האיברים. וכל שאר האיברים אינם 
משגיחים בזה שיהיה מזונם נקי, אלא לוקחים כל הפסולת והרע מכל, 
והם חזקים כמו שראוי להם.
%page 385
%letter 155
.155 וע"כ בכל שאר האיברים יש אבעבועות שאֵת או ספחת, 
ואבעבועות של צרעת. אבל ללב אין מכל זה כלום, אלא הוא נקי וברור, 
שאין בו מום כלל. כך הקב"ה לקח לו את ישראל, שהוא נקי וברור, 
שאין בו מום. על זה כתוב, כולָך יפה רעייתי ומום אין בך.
%break
%H ושֵם איש ישראל המוכה
%break
%letter 156
.156 כתוב, ושֵׁם איש ישראל המוכה אשר הוכה. היה צריך להיכתב, 
ושֵׁם איש ישראל אשר היכה פינחס, ולא, המוכה אשר הוכה. שלא 
נאמר זה אלא בדרך סתם. שלא נזכר המכה.
%letter 157
.157 כיוון שהקב"ה העלה את פינחס לכוהן גדול, לא רצה להזכיר את 
פינחס בהריגת אדם. כי אינו יפה לכוהן גדול.
%break
מטרם שהעלה אותו לכוהן גדול, הזכיר אותו ואמר, ויַרְא פינחס וייקח 
רומח בידו, ויבוא אחר איש ישראל אל הקוּבָּה וידקור את שניהם, את 
איש ישראל ואת האישה.
%break
כיוון שהעלה אותו לכוהן גדול, לא נזכר שמו בהריגה, כי אינו ראוי לו. 
וחס עליו כבוד הקב"ה, שכוהן גדול אינו ראוי להיות נזכר בהריגה. ושֵם 
האישה המוכה, ג"כ נאמר סתם, שלא נזכר מי הרג אותה, מאותו 
הטעם.
%letter 158
.158 רבי שמעון ורבי יהודה היו הולכים. פגש אותם רבי פינחס בן 
יאיר, ושני אנשים מחמרים אחריו. עמד חמורו של רבי פינחס. דקרו 
אותו עם מחט שילך, ולא הלך. אמר רבי פינחס אל המחמרים, עזבו 
אותו, כי ריח פנים חדשים הבאים אלינו הוא מריח. או שנֵס יעשה לנו.
%break
בעוד שהם שם, יצא רבי שמעון מאחורי סלע אחד. נסע החמור והלך. 
אמר רבי פינחס, האם לא אמרתי לכם, שריח פנים חדשות הוא 
מריח?
%letter 159
.159 ירד רבי פינחס, מחמורו, וחיבק את רבי שמעון ובכה. אמר לו, 
ראיתי בחלומי שהשכינה באה אליי, ונתנה לי מתנות גדולות, ושמחתי 
בה. עתה התקיים מה שראיתי.
%break
אמר רבי שמעון, מקול פסיעות חמורך, הכרתי שאתה הוא. עתה 
השמחה שלמה. אמר רבי פינחס, נשב באיזה מקום, כי דברי תורה 
צריכים צחוּת. מצאו עין של מים ואילן, וישבו.
%letter 160
.160 אמר רבי פינחס, מסתכל הייתי, כי לתחיית המתים בדרך אחרת 
יעשה אותנו הקב"ה. ומה שהיה עתה ראשון להסתלקות, יהיה אז 
אחרון לתחייה. מאין לנו? מאלו העצמות.
%break
אלו העצמות, שהחיה אותם הקב"ה ע"י יחזקאל. שכתוב בתחילה, 
וַתִקְרְבו עצָמות עצם אל עצמו. ואח"כ כתוב, וראיתי והנה עליהם גידים 
ובשר עלה. ואח"כ, ויִקְרַם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם.
%break
כי מה שהפשיט האדם תחילה, יהיה אחרון, שבתחילה נפשט מרוח, 
ואח"כ נרקב העור, ואח"כ הבשר, ואח"כ הגידים, ואח"כ העצמות. 
ובתחייה הוא להיפך: תחילה העצמות, ואח"כ הגידים, ואח"כ הבשר, 
ואח"כ העור.
%break
%page 386
%H תחיית המתים
%break
%letter 161
.161 בזה שָאלו הראשונים. אבל עצמות אלו שהחייה הקב"ה, עשה 
בהם הקב"ה ניסים ואותות משונים. כתוב, זְכור נא כי כחומר עשיתני 
ואל עפר תשיבני. ואחריו כתוב, הלוא כחלב תַתיכֵני וכגבינה תקפיאני, 
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוכְכֵני.
%break
אחר שהאדם נרקב בעפר, והגיע הזמן של תחיית המתים, עתיד 
הקב"ה לעשות אותו העצם הנשאר, שאינו נרקב, כמו עיסה זו, וכמו 
גבינת חלב, וכמעיין של חלב, שהוא מעיין נקי מצוחצח בצחות.
%break
כי העצם ההוא ייעשה דק מאוד, ויהיה נשחק עד שייעשה חלב. ואח"כ 
מקפיא אותו, ויהיה מצטייר בציור, כמו גבינה קפואה. ואח"כ ימשוך 
עליו עור ובשר ועצמות וגידים.
%letter 162
.162 הלוא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני. כתוב בלשון עתיד, 
תתיכני, תקפיאני, תלבישני, תשוככני. כי הכול משמע בעת התחייה.
%letter 163
.163 ואח"כ כתוב, חיים וחסד עשית עימדי ופקודתך שמרה רוחי. 
חיים וחסד עשית עימדי. זהו רוח החיים. עשית עימדי, כתוב בלשון 
עבר.
%break
אשר, חיים וחסד עשית עימדי, שבעולם ההוא נתת בי רוח החיים. 
ופקודתך, למטרוניתא, למלכות. שמרה רוחי, השומרת הרוח שלי 
בעולם ההוא. ופקודתך, כי עתיד לפקוד אותה תחילה.
%letter 164
.164 כל נפשות הצדיקים גנוזות ונסתרות תחת כיסא המלך, תחת 
המלכות הנקראת כיסא, והיא שומרת אותן להחזיר אותן למקומן.
%break
כמ"ש, ופקודתך שמרה רוחי. פקודתך, זו המלכות, שכל הרוחות הם 
פיקדונות בידיה. כמ"ש, בידך אפקיד רוחי. והיא שומרת אותן. משום 
זה כתוב, שמרה רוחי.
%letter 165
.165 כעין זה אמר דוד, שומרה נפשי כי חסיד אני. שומרה, זוהי 
המטרוניתא, שהיא שומרה נפשי, משום שחסיד אני. ובכל מקום 
שכתוב ללא השם, זוהי המטרוניתא, המלכות.
%break
כמ"ש, ויקרא אל משה, שלא נזכר השם. וכן, ויאמר אם שָׁמוע תשמע 
בקול ה' אלקיך. שלא נזכר מי האומר, היא המלכות.
%letter 166
.166 בזמן של תחיית המתים, יש עצם שאינו נרקב. ושאר העצמות 
הנמצאים, מה נעשה מהם? כולם יהיו נכללים באותו המעיין של העצם 
ההוא, ויוכללו עימו וייעשו הכול עיסה אחת, ושם יצטייר ציור האדם.
%break
כמ"ש, ועצמותיך יַחֲליץ. יחליץ, הוא כמ"ש, חָלַץ מהם. כולם יתעברו 
מקיומם, ויוכללו בעצם הזה להיות עיסה אחת. ואז, והיית כגן רווה 
וכמוצָא מים אשר לא יכַזְבו מימיו.
%break
%page 387
%H בידך אפקיד רוחי
%break
%letter 167
.167 אוי להם לבני אדם, אטומי הלב שתומי העין, שאינם יודעים, כי 
כשבא הלילה, נפתחים שערי גיהינום, שנקרא מרה. והעֲשָׁנים שלו 
המתפשטים, עולים עד המוח.
%break
וכמה כוחות של יצה"ר מתפשטים בכל איברי הגוף. והשערים של גן 
העדן, עיני הלב, נסתמים ואינם נפתחים. כי כל האורות שבעיניים 
יוצאים מהלב.
%letter 168
.168 ושערי הלב, העיניים, נסתמים, שלא יסתכלו באלו המזיקים, 
לילית. ואינם שולטים באורות הלב, במלאכים, המתפשטים בכל 
האיברים, כענפי האילן לכל צד.
%break
בזמן ההוא כל האורות סתומים בלב ומתאספים אליו, כיונים אל 
ארובותיהם. כנוח ואשתו, וכל מין שנכנסו עימו בתיבה.
%letter 169
.169 והמזיקים המתגברים על כל איברי הגוף, הם כמֵי המבול, שגברו 
עליהם י"ה (15) אַמה. משום שחָטא בי"ה, והסתלק י"ה מהגוף, 
שהסתלק י"ה מן אלקים, ונשאר אִלֵ"ם, בלי ראייה ושמיעה וריח 
ודיבור.
%break
כמ"ש, נאלמתי דומיה. דומי"ה אותיות דום י"ה. כלומר, כזמן המבול, 
15 אמה, גברו המזיקים על הגוף, והם מקיפים את הגוף, כמו תלם 
המקיף את החפירה והערוגה.
%break
המרה שבגוף היא הגיהינום ויצה"ר. הלב שבגוף הוא גן העדן 
הקדושה. כשבא הלילה, נפתחים שערי גיהינום, שנקרא מרה. 
ומהמרה עולים עשנים, כוחות הדין, אל המוח.
%break
ע"כ מסתלקים המוחין והאדם ישן. והעשנים שלו המתפשטים, שהם 
כמו עשן הגיהינום, עולים עד המוח, והמוחין מסתלקים. ואז שערי גן 
עדן, העיניים, נסתמים.
%break
העיניים נקראים שערי הלב, כי כל האורות שבעיניים יוצאים מהלב. 
שהלב גן העדן, והאורות שבו, הם המלאכים המתפשטים, שֵם אלקים, 
אל כל איברי הגוף, ושולטים עליהם.
%break
אבל בלילה, אינם שולטים באורות הלב, במלאכים, המתפשטים בכל 
האיברים, כענפי האילן לכל צד.
%break
לפיכך בלילה, כל האורות המתפשטים לגוף, חוזרים ומתאספים 
לשורשם אל הלב, לגן העדן. בדומה לתיבת נוח, שבזמן התגברות 
הדינים, מי המבול, התאספו כולם אל התיבה.
%break
במבול כתוב, חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים. רומז לשם י"ה, 
שבאותיות אלקים. גברו המים, הם הקליפות, שהתגברו לדחות השם 
י"ה מהעולם. ואף כאן מתגברים כוחות הקליפות ודוחים שם י"ה 
מאלקים, מאורות הלב, שהם אלקים, המתפשטים אל איברי הגוף.
%break
ומשום שחטא בי"ה, והסתלק י"ה מהגוף, שהסתלקו אותיות י"ה 
מאלקים, המתפשט בגוף. ואז, נשאר אִלֵ"ם. שלא נשאר מחמש 
אותיות אלקים אלא שלוש אותיות אל"ם,
%break
שמורה, שהגוף הוא בלא ראייה ושמיעה וריח ודיבור, כמ"ש, נאלמתי 
דומיה, אותיות דום י"ה, שמאלקים נשאר אלם, וע"כ נאלמתי.
%letter 170
.170 כמו שנוח שלח את היונה בשליחותו, כך שולחת נשמת האדם 
את רוחו בשליחותה. ומשום זה צריך האדם להפקיד את רוחו 
במלכות, כמ"ש, בידךָ אפקיד רוחי.
%break
ואם הוא אסור בידי כוחות היצה"ר בעוונות הגוף, כתוב, בידך אפקיד 
רוחי, פדית אותי ה' אֵל אמת. שהקב"ה פודה אותו מידם.
%letter 171
.171 כשהנשמה חייבת, כתוב ברוחו, יד ליד לא יינָקֶה רע. שהולך מיד 
אל יד במחנות היצה"ר, השורים עליו בעוונותיו, וזורקים אותו ממקום 
למקום. ואדם רואה בחלומו, שהוא במדינה אחרת, או במלכות אחרת, 
או באשפה, הכול לפי עוונותיו.
%page 388
ואם הוא צדיק, כל המחנות של יצה"ט כולם, כמ"ש עליהם, ופניהם 
וכנפיהם פרודות, לקבל רוחו. ומעלים אותו למעלה, למקום החיות, 
הנושאות את הכיסא, המלכות,
%break
ושם רואה כמה חזיונות, דמיונות, ומראות הנבואה. ומשום זה ביארו 
חכמים שהחלום הוא אחד משישים בנבואה.
%letter 172
.172 שומרה נפשי כי חסיד אני. ביארו חכמים, ולא עַם הארץ חסיד. 
כי התורה ניתנה מימִינו של הקב"ה, חסד. ומשום זה, מי שעוסק 
בתורה נקרא חסיד.
%break
משום זה אני אומר להקב"ה, שומרה נפשי, ואל תדון אותה כמעשי 
עמי הארצות האלו, שנאמר בהם, ולא עם הארץ חסיד.
%break
והרי כמה עמי ארצות הם שעושים חסד. אלא ביארו, שחסיד, הוא 
המתחסד עם קונו. כמו דוד, שהיה מחבר התורה שלמעלה, ז"א, עם 
הקב"ה, מלכות. וזהו נקרא, המתחסד עם קונו, שמייחד הקב"ה 
ושכינתו. ומשום זה, שומרה נפשי כי חסיד אני.
%break
%H שתי מראות
%break
%letter 173
.173 כשהאדם מת, בנפש הזו כתוב, בהתהלֶכְךָ תנחה אותָך בשוכבךָ 
תשמור עליך והקיצותָ, לתחיית המתים, היא תשיחֶךָ. זהו יפה לתחיית 
המתים, שתקים את גוף האדם לתחיית המתים, אבל שכר לנשמה 
בעוה"ב מהו?
%letter 174
.174 אלא הקב"ה מלביש את הנשמה כבתחילה בענני כבוד. 
וכבתחילה תיכנס במראָה, כעין שהגוף כלול ברמ"ח (248) איברים, 
תיכנס ג"כ במראה, הכלולה ברמ"ח אורות המתפשטים מהמראה 
ההיא.
%break
במראה בגי' רמ"ח. כמ"ש, ויאמר, אם יהיה נביאכם, ה' במראָה אליו 
אתוודע. ובלבושים של ענני כבוד.
%break
וכתוב עליה, וראיתיה לזכור ברית עולם. זהו המראה המאירה. וכתוב, 
בחלום אדבר בו. זהו מראה שאינה מאירה, הכלולה משס"ה (365) 
אורות כחשבון יְשֵנה, כמ"ש, אני ישנה.
%break
מראה אחת היא לנשמה בעוה"ז. ומראה אחת היא לנשמה בעוה"ב. 
והן מאירות במעשה ידיו של הקב"ה, שהם הנשמות.
%letter 175
.175 והסוד שלהם הוא כמ"ש, זה שמי לעולם. י"ה עם שמי בגי' 
שס"ה. וזה זכרי לדור דור. ו"ה עם זכרי בגי' רמ"ח. וכרוזים יורדים 
ועולים לפניו, תנו כבוד לצורת המלך, אל הנשמה.
%letter 176
.176 ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו. עשה 
אותו בשתי צורות, בצלמו ובצלם אלקים. בשני פנים:
א. שכתוב עליהם, כי לא ראיתם כל תמונה. ועל שאר התמונות 
האסורות כתוב, פסל תמונת כל סמל.
%break
ב. כמ"ש, ותמונת ה' יביט.
ותרי"ג (613) מלאכים מעלים את הנשמה באלו הצורות, כולם, ופניהם 
וכנפיהם פרודות. לקיים הכתוב שנאמר בהם, ואשא אתכם על כנפי 
נשרים ואביא אתכם אליי.
%page 389
%letter 177
.177 כעין שיצאו ממצרים, שהלכו בענני כבוד ובכל אותו הכבוד. כעין 
זה תהיה יציאת הנשמה מגוף שלה, שהוא טיפה סרוחה, ללכת לשני 
גנים, גן עדן העליון וגן עדן התחתון, שהשמיים והארץ שלהם נבראו 
בשם הוי"ה. ועליו כתוב, ישמחו השמיים ותָגֵל הארץ.
%break
בעת ההיא יתקיים באדם, הכתוב, ולא ייכנף עוד מורֶיךָ, אליך. יכנוף, 
כמ"ש, בשתיים יכסה פניו. אלא, והיו עיניך רואות את מוריך.
%break
ומצד אלו שתי מראות, זכה משה רבנו, רבם של הנביאים והחכמים. 
אמר רבי שמעון למשה, אתה הוא שזכית בחייך לְמה שיזכו הצדיקים 
לאחר חייהם. אשרי חלקך.
%break
המלכות נקראת מראָה, כי בה מקום גילוי החכמה, הנקראת ראייה. 
ויש שתי בחינות במראה:
%break
א. כשהיא בזיווג עם ז"א, והחסדים שולטים במלכות, כמו בז"א. והגם 
שהארת חכמה כלולה בחסדים אלו שבמלכות, מ"מ נמשכת מלמעלה 
למטה. משום שעיקרם הוא חסדים ולא חכמה.
%break
וע"כ מכונה מראה זו בשם המראה המאירה, כי מאירה מלמעלה 
למטה. והיא בחינת ז"א, היות שהיא בזיווג עימו ונכללת בו. ומראה זו, 
נבחנת לבחינת ו"ה דהוי"ה, כי חסדים הם ו"ק, ו"ה.
%break
ב. כשחכמה, י"ה, מתגלה במלכות. ואע"פ שגם כאן היא בזיווג עם 
ז"א, אמנם החכמה שבמלכות שולטת ולא חסדים דז"א.
%break
ונודע שהחכמה אינה נמשכת מלמעלה למטה, וע"כ נבחנת למראה 
שאינה מאירה למטה. ואז כתוב עליה, זה שמי לעלם, שכתוב לעלם 
חסר ו', שפירושו להעלים.
%break
כי צריכים להעלים אותו, שלא להמשיך אותו למטה. שזה שורש כל 
שס"ה מצוות לא תעשה שבתורה. וע"כ בא הרמז, שמי עם י"ה, הוא 
בגי' שס"ה. כי י"ה, החכמה והג"ר, הם, זה שמי לעלם, שצריכים 
להעלים אותו.
%break
אבל בחינת המראה המאירה, הארת החסדים, זו מצווה להמשיך אותו 
מלמעלה למטה. וזהו שורש כל רמ"ח מצוות עשה. וע"כ כתוב עליו, 
וזה זכרי לדור דור. ועל זה בא הרמז, ו"ה עם זכרי בגי' רמ"ח.
%break
כי אורות החסדים הם ו"ה. והם רמ"ח אורות, כנגד רמ"ח מצוות עשה, 
הממשיכות אלו רמ"ח אורות. ונשמת הצדיק שקִיים רמ"ח מצוות עשה, 
מתלבשת לאחר פטירתה באלו רמ"ח אורות.
%break
והקב"ה מלביש את הנשמה כבתחילה בענני כבוד. שבעה עננים, 
חסדים, כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"מ. וע"י לבושים אלו, תיכנס 
במראָה, כעין שהגוף כלול ברמ"ח איברים, כלומר, שמתלבשת ברמ"ח 
אורות של המראה המאירה. במראה בגי' רמ"ח.
%break
וכתוב עליה, וראיתיה לזכור ברית עולם, זהו המראָה המאירה. כי בה 
שייך ראייה, ואור, להיותה נמשכת מלמעלה למטה. ואע"פ שעיקרה 
חסדים, עכ"ז נקראת ראייה, משום שהחסדים כלולים מהארת 
החכמה.
%break
בחלום אדבר בו. זהו מראָה שאינה מאירה, י"ה, שעליה כתוב, זה 
שמי לעלם, שהיא שליטת החכמה שבמלכות. שצריכים להעלים אותה, 
שלא תאיר אלא מלמטה למעלה.
%break
ובעת שהיא שולטת לפי עצמה בלי חסדים, זהו חושך ולא אור. ונאמר 
עליה, הכלולה משס"ה אורות כחשבון ישֵנה, כמ"ש, אני ישנה. כי אז 
היא סתימת עיניים, חושך ושינה. ועל זה כתוב, אני ישנה.
%break
מראה אחת נוהגת בעוה"ז, המלכות, מראה שאינה מאירה. מראה 
אחת כשהמלכות בבינה, המשפיעה חסדים, שאז היא המראה 
המאירה. ושתי המראות מאירות בנשמות, מעשה ידיו של הקב"ה.
%page 390
והסוד שלהם הוא כמ"ש, זה שמי לעלם. י"ה עם שמי בגי' שס"ה. כי 
החכמה י"ה, שצריכים להעלים אותה. וע"כ כתוב, לעלם בלי ו'. שזה 
שורש לשס"ה מצוות לא תעשה שבתורה. וע"כ שמי י"ה בגי' שס"ה.
%break
וזה זכרי לדור דור. ו"ה עם זכרי בגי' רמ"ח, כי החסדים הנכללים 
בחכמה, הנמשכים מלמעלה למטה, הם ו"ה, ו"ק, משום שעיקרם 
חסדים, ומצווה להמשיך אותם. והוא שורש כל רמ"ח מצוות עשה. 
שזה הרמז, זכרי ו"ה בגי' רמ"ח.
%break
ואלו שתי מראות הם שני צְלמים. צלם ז"א המראה המאירה, וצלם 
המלכות מראה שאינה מאירה. כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו, 
בצלם אלקים ברא אותו.
%break
עשה אותו בשתי צורות, בצלמו ובצלם אלקים. כי צלמו מורה על צורת 
מראה המאירה. וצלם אלקים מורה על צורת מראה שאינה מאירה. כי 
המלכות נקראת אלקים.
%break
ועל המראה שאינה מאירה, כתוב, כי לא ראיתם כל תמונה. ועל אותם 
העוברים על זה, כתוב, והִשְחַתֶם ועשיתם פסל תמונת כל.
%break
ועל שאר התמונות האסורות, שהם מעשה הרשעים, שרוצים להמשיך 
תמונה, כתוב, פסל תמונת כל סמל. אבל על המראה המאירה כתוב, 
ותמונת ה' יביט.
%break
וע"כ מהמראה המאירה, שהיא רמ"ח מצוות עשה, נמשכים רמ"ח 
מלאכים המעלים את הנשמה. וממראה שאינה מאירה, שס"ה מצוות 
לא תעשה, נמשכים שס"ה מלאכים המעלים את הנשמה, שביחד הם 
תרי"ג.
%break
שס"ה לא תעשה נמשכים מהעלם השם, כמ"ש, זה שמי לעלם. וע"כ 
כתוב, ופניהם וכנפיהם פרודות, שאין בהם זיווג והמשכה מן י"ה, 
מהפנים. אלא שמעלימים הארתה מלמטה למעלה. לקיים הכתוב 
שנאמר בהם, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אליי.
%break
כי נשר הוא קו האמצעי, שתיקון זה, שהחכמה תאיר רק מלמטה 
למעלה, בא ממנו. וע"כ נקרא תיקון זה כנפי נשרים. כי הכיסוי נקרא 
כנפיים. וקו האמצעי נקרא נשרים.
%break
כעין שיצאו ממצרים, שהלכו בענני כבוד ובכל אותו הכבוד. כעין זה 
תהיה יציאת הנשמה מגוף שלה, שהוא טיפה סרוחה, ללכת לשני 
גנים, גן עדן העליון וגן עדן התחתון, שתי מלכויות, כי המלכות נקראת 
גן.
%break
שהשמיים והארץ שלהם נבראו בשם הוי"ה. כי המלכות כמראה 
המאירה היא ו"ה, ומלכות כמראה שאינה מאירה היא י"ה. ובשניהם 
הוי"ה שלמה.
%break
השמיים והארץ שלהם, זיווג ז"א ומלכות שבהם, כי ז"א נקרא שמיים, 
והמלכות נקראת ארץ. כי בשתי הבחינות יש זיווג ז"א ומלכות. אלא 
במראה המאירה שולט ז"א, מידת החסדים שלו. ובמראה שאינה 
מאירה שולטת המלכות, מידת החכמה שלה.
%break
ולעת"ל, יתגלה זיווג י"ה, ויעברו כנפי נשרים. בעת ההיא יתקיים 
באדם הכתוב, ולא ייכנף עוד מורֶיךָ, והיו עיניך רואות את מוריך. כי 
יתבטלו הכנפיים.
%break
השמיים והארץ שלהם, זיווג ז"א ומלכות שבהם, כי ז"א נקרא שמיים, 
והמלכות נקראת ארץ. כי בשתי הבחינות יש זיווג ז"א ומלכות. אלא 
במראה המאירה שולט ז"א, מידת החסדים שלו. ובמראה שאינה 
מאירה שולטת המלכות, מידת החכמה שלה.
%break
ולעת"ל, יתגלה זיווג י"ה, ויעברו כנפי נשרים. בעת ההיא יתקיים 
באדם הכתוב, ולא ייכנף עוד מורֶיךָ, והיו עיניך רואות את מוריך. כי 
יתבטלו הכנפיים.
%break
%page 391
%H אני וה"ו
%break
%letter 178
.178 שומרה נפשי כי חסיד אני. כדי שאתחסד עם אנ"י, כדי שאייחד 
ואביא החסד מהוי"ה, ז"א, אל אנ"י, מלכות. שנאמר בה, אנ"י וה"וּ. 
אנ"י מלכות. וה"ו ז"א.
%break
אוי לו מי שמפריד אנ"י מן הוא, מי שמפריד בין ז"א למלכות. כמ"ש, 
הוא עָשנו ולא אנחנו. הוא, ז"א. כי הכול אחד. אני והוא אחד הוא, בלי 
פירוד.
%break
כמ"ש, ראו עתה כי אני אני הוא, אני אמית וַאחַיֶה, מחצתי ואני אֶרְפָּא 
ואין מידי מציל. אני הוי"ה, אני הוא, ולא אחר. וזה אנ"י מן אדנ"י. אנ"י 
הוא אדנ"י, שבו יש אותיות אנ"י. הוי"ה, זהו קו האמצעי, ז"א.
%letter 179
.179 ומשום שהשם הוי"ה, ז"א, הוא לימין, חסד. אמר, שומרה נפשי 
כי חסיד אני. כי אתחסד בך עם אנ"י, אדנ"י, גבורה. שאייחד הוי"ה, 
חסד, עם אדנ"י, גבורה. ויימשכו החסדים מהוי"ה אל אדנ"י. ותהיה גם 
היא חסד.
%break
ובת"ת, קו האמצעי, מתחברים שני השמות הוי"ה אדנ"י, ומשתלבים 
כזה, יאהדונה"י. כי קו אמצעי מחבר חסד, הוי"ה, עם הגבורה, אדנ"י.
%break
וסוד הדבר בחסד ובגבורה, שהם ב' הקווים ימין ושמאל, כתוב בהם, 
ופניהם וכנפיהם פרודות. כי פניהם, חב"ד, וב' הקווים ימין ושמאל, 
חו"ב, הם פרודות. וכן שתי כנפיים, ב' קווים ימין ושמאל שונים זה 
מזה, וע"כ פרודות.
%break
ת"ת, קו האמצעי, נקרא הוי"ה איש מלחמה, על שלוחֵם עם קו 
השמאל וממעט אותו, כדי לייחד אותו עם הימין להיות אחד. כתוב בו, 
שתיים חוברות איש. ששני השמות הוי"ה אדנ"י, מתחברים בו יחד.
%break
וע"כ כתוב, ושתיים מכסות את גווייותֵיהֶנה. ששתי הכנפיים מתחברות 
בגוף ונעשות אחת. ות"ת נקרא גוף, כמ"ש, וגווייתו כתרשיש.
%break
וכן בב' הקווים ימין ושמאל שבג"ר, חו"ב, שני שמות הוי"ה אהי"ה. 
שעליהם כתוב, ופניהם וכנפיהם פרודות, מתחברים ג"כ ומשתלבים 
יחד ע"י קו האמצעי, הדעת. ומשתלבים כזה, יאההויה"ה.
%break
%H ג"פ נעשה דוד עבד
%break
%letter 180
.180 כתוב, הושַע עבדך אתה אלקיי. שמח נפש עבדך. תנה עוזך 
לעבדך. ג"פ נעשה דוד עבד בתהילה הזו, כנגד ג"פ שהעמידו בעלי 
המשנה, שהאדם צריך להיות עבד בתפילה.
%break
בברכות ראשונות, צריך להיות כעבד המסדר שבחים לפני רבו. 
באמצעיות, כעבד המבקש מתנה מרבו. בברכות אחרונות, כעבד 
המודה לפני רבו על המתנה שקיבל ממנו, והולך לו.
%page 392
%letter 181
.181 והם ג"פ שהאדם צריך לעשות עצמו עבד מצד העבודה. והעמידו 
בעלי המשנה, שאין עבודה אלא תפילה. ושלושה אבות נקראים עבדים 
מצידה, ע"ש השכינה, שהיא עבודת ה'. ואף כך נקרא משה עבד ה'. 
ומשום זה כתוב, כי לי בני ישראל עבדים.
%break
אבל מבחינת מידות אחרות שבה, כל ישראל בני מלכים הם, מצד 
מידת המלכות שבה. ולמה נקראת המלכות עבודה? שהיא כדרך 
האישה להיות עובדת לבעלה, וכדרך בנים להיות עובדים לאביהם.
%break
%H דוד נעשה עני חסיד ועבד
%break
%letter 182
.182 ודוד נעשה עני חסיד ועבד. כמ"ש, תפילה לדוד, הַטה אדנ"י 
אוזנך עֲנֵני, כי עני ואביון אני. שומרה נפשי כי חסיד אני. הושַע עבדך 
אתה אלוקיי, הבוטח אליך. הוא נעשה עני אל שער המלך, המלכות, 
כמ"ש בה, אדנ"י שפתיי תפתח.
%break
אדנ"י, הוא היכל, ונעשה עני לשער היכל המלך, שהוא אדנ"י, מלכות. 
ומה שכתוב, הטה אדנ"י אוזנך ענני, זוהי שכינה התחתונה, מלכות, 
שהיא אוזן לקבל תפילות ולשמוע אותם. כמ"ש, כי לא בָזָה ולא שיקַץ 
עֱנוּת עני ולא הסתיר פניו ממנו, ובשַוְועו אליו שָמֵעַ.
%letter 183
.183 הוא נעשה עני ודל מצד אות ד' שבאחד, שהיא המלכות במצב 
הא', בעת שמקבלת מקו שמאל, שהיא אז דלה. ודָלֶ"ת מורה דלה. 
לבקש ישועה מן א"ח שבאחד, שהוא ז"א במצב שהוא אח והמלכות 
אחות, להיות אז במדרגה אחת, המשתלשלת מבינה, כמו אח ואחות.
%break
שהוא עמוד האמצעי, ז"א, לקיים בו הכתוב, דַלותי ולי יְהושיע, שלא 
ימות משיח בן אפריים. כי משיח בן אפריים נמשך ממלכות, בעת 
שיונקת משמאל, שהיא מלאה דינים.
%break
ועוד שאל דוד ממנו בשער הזה, בשביל ישראל העניים, לקיים בהם, 
ואת עַם עני תושיע. וע"כ שם עצמו לעני, קו שמאל.
%letter 184
.184 ואח"כ שאל בשביל הכוהנים, קו ימין, חסד, שתחזור העבודה 
למקומה. ועשה עצמו עבד. ואח"כ, שנתן להם התורה מצד החסד, 
לעשות גמול עם דל"ת, מהתורה.
%break
שהתורה, ז"א, קו האמצעי, מייחד החסד שבקו ימין עם הגבורה שבקו 
שמאל, ואז עושה גמול עם הדל"ת, המלכות שמקבלת החסדים 
ונעשית עשירה. שזהו שתי האותיות, גימ"ל דל"ת, הכתובות בזו אחר 
זו. ומשום זה נעשה חסיד.
%break
ונמצא, שתיקן בזה ג' קווים. שׁשם עצמו עני, לתקן קו השמאל. ושם 
עצמו עבד, לתקן עבודת הכוהנים, קו ימין. ושם עצמו חסיד, לתקן קו 
האמצעי, שישפיע חסד למלכות.
%break
ואחר שתיקן ג' קווים חג"ת, וכאשר הגיע לג"ס עליונות חב"ד, פתח 
ואמר, ה' לא גבה ליבי ולא רָמוּ עיניי, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות 
ממני. שלא נגע בהם.
%page 393
%letter 185
.185 שלמה אמר, הרי בינה היא של משה, אבקש על חכמה עליונה, 
שהיא למעלה ממדרגת משה. כתוב, אמרתי אֶחְכָּמה והיא רחוקה 
ממני. האם לא ניתנה לו חכמה עליונה? והרי כתוב, וייתן ה' חכמה 
לשלמה? אלא זוהי חכמה תחתונה, המלכות,
%break
והוא רצה לעלות מלמטה למעלה, מחכמה תחתונה היה רוצה להשיג 
חכמה עליונה, והיא התרחקה ממנו. משום שאפילו לבינה, אין אדם 
בעולם שיוכל לעלות, חוץ ממשה. כש"כ למעלה מבינה, שהיא חכמה 
עליונה. שמצידה, חכם משובח מנביא.
%break
ואע"פ שביארו הכתוב, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, בדרך 
דרוּש, על פרה אדומה, שלא יכול להבין טעמה. הנה שִבעים פנים 
לתורה. שגם זה מונח בסוד הכתוב.
%break
%H רִמזֵי אלעזר, יוסֵי, יהודה, יודַאי, אבא ורבי שמעון וחבריו
%break
%letter 186
.186 אמר משה, רבי אלעזר, קום לחדש דברים לפני השכינה, כדי 
שתהיה עזר לאביך, כי השם שלך גורם זה, כי אלעזר, אותיות עזר 
אל, אל מימין, חסד, עזר משמאל, גבורה.
%break
כמ"ש, אעשה לו עזר כנגדו. מלכות שנבנית משמאל, כתוב עליה, עזר 
כנגדו. נעשית עזר בזרע טוב, אשר זרע הוא אותיות עזר בסדר הפוך.
%break
עזר, קו שמאל, וכל עוד שאינו מיוחד עם הימין, אין לו זרע ושום 
התפשטות, וכשמתייחד עם הימין, הוא בהיפוך, שממנו כל הזרע. 
ובשם אלעזר יש ימין ושמאל בייחוד, כי אל הוא קו ימין ועזר שמאל. 
ע"כ העזר מתהפך לזרע. שאין זרע אלא רק ממנו.
%letter 187
.187 ויקום רבי יוסֵי עימך, שהוא כיסא שלם לאדונו. כי יוסי עולה 
בחשבון הכִּסֵא, פ"ו (86), ובחשבון אלקים, המלכות.
%break
ויקום עימו רבי יהודה, שבו אותיות הוד, ובו אותיות י"ה, שמורה על 
מצב הא' של מלכות, שאז היא ג"ר. ובו אותיות הוי"ה ד', שמורה על 
ז"א, הוי"ה, ועל המלכות, שנקראת ד', מטרם שמחוברת בזיווג עם 
הוי"ה.
%break
ד' היא ד' חיות, שכתוב עליהן, ופניהם וכנפיהם פרודות, כולם, שעוד 
אין בהן הייחוד של ימין ושמאל, והן מוכנות לקבל את קו האמצעי, 
שייחד אותן.
%break
ולפיכך הן ד' חיות. כי לאחר ייחוד ימין ושמאל, נחשבות לג' חיות, ג' 
קווים, שבכל אחת ד' פנים. ומיהודה בא דוד, שהודה להקב"ה 
במדרגת הודאות, שמצד הוד.
%break
ויקום עימו רבי אֶלְעַאי, בגי' יב"ק (112), אותיות בקי, שהוא בקי 
בהלכה.
%letter 188
.188 ויקום עימו רבי יודַאי, שבחשבון אל (31), כמו המלאכים מיכאל 
ועוד, הרשומים עם שם אל. כמ"ש, יש לאֵל ידי, שהוא לשון חוזק. אל, 
כי א' היא דמות אדם, צורת גוף ושתי זרועות. ל', ג' חיות, שכל אחת 
בד' פנים.
%break
וג' חיות רמוזות בשלוש אותיות י' העולות ל' (30). והן בראשי שלוש 
הוויות, הוי"ה מֶלך הוי"ה מָלך הוי"ה ימלוך לעולם ועד. ששלוש אותיות 
י' שבראש כל הוי"ה רומזות על ג' חיות, שבכל אחת ד' פנים, כי בכל 
שם יש ארבע אותיות הוי"ה. וזו אות ל' של אל.
%page 394
ויקום רבי אבא עימהם, שהוא בחשבון ד', ד' חיות. רבי יודאי שבגי' 
אל, הוא חסד. והוא ג' חיות, שבכל חיה ד' פנים, שמיוחדים בקו 
אמצעי. ורבי אבא הוא גבורה וקו שמאל. וע"כ מרומז בחשבון ד', ד' 
חיות, שמורה שעוד לא ייחד אותן קו האמצעי.
%letter 189
.189 רבי שמעון כאילן, ורבי אלעזר בנו, וחבריו, החמישה שהזכרנו, 
הם כענפים גדולים היוצאים מהאילן, הדומים לזרועות ולשוקיים. 
זרועות הן חו"ג ושוקיים הן נו"ה.
%break
רבי שמעון ורבי אלעזר, קו אמצעי, דעת ת"ת יסוד, גוף האילן. רבי 
יודאי חסד, רבי אבא גבורה. רבי אלעאי נצח. רבי יהודה הוד. חסר רבי 
יצחק ורבי חייא.
%break
ונראה שזה היה קודם האידרא, ואח"כ השתנו הסדרים. והיו עשרה 
תלמידים באידרא רבא, כמו שנאמר שם שמותיהם. ואח"כ נשארו 
שבעה, כמו שנאמר בסוף האידרא.
%break
%H למנצח הודו רננו צדיקים,
%H הללו בניגון ובזמר בשיר ובברכה
%break
%letter 190
.190 למנצח על שושן עדוּת, מִכְתָם לדוד ללמד. שכתוב מתחילה, 
למנצח, אותיות נצח, שפירושו ניגון צח. ובו נקרא, הוי"ה איש מלחמה, 
לאוה"ע, ורחמים ודין על ישראל.
%break
וכתוב, ובַאֲבוד רשעים רינה. ע"כ כשה' מנצח את הרשעים, יש ניגון 
צח. אותיות מ"ל (70) של למנצח, הם שבעים שמות שיש לו, ועם נו"ה 
הם ע"ב (72), כחשבון חסד. כמ"ש, נעימות בימינך נצח. שנצח לימין, 
חסד.
%letter 191
.191 הוד, בו כתוב, הודו לה'. צדיק, יסוד, בו כתוב, רננו צדיקים בה'. 
וכן, רָנוּ ליעקב שמחה. אשר מורה על הייחוד, ת"ת יסוד מלכות. כי 
רָנוּ, הוא יסוד שבו רינה. יעקב, ת"ת. שמחה, מלכות.
%break
ת"ת, בו כתוב, הללו אֵל, הללויה, הללו יה. ושָׁם הוי"ה. כי ת"ת נקרא 
הוי"ה.
בניגון ובזמר, חו"ג, ניגון חסד, זמר גבורה. בשיר ובברכה, חו"ב, שיר 
חכמה, ברכה בינה. באשרי, כתר. בתהילה, מלכות.
%letter 192
.192 מזמור, גבורה, בו אותיות ר"ז מו"ם, מצד זמר של תורה וזמר 
של תפילה. כי קו השמאל כששולט בפני עצמו, נהפך אור אל ר"ז, 
אחוריים של אור. וע"כ, ובו מו"ם, שיש בו אחיזה לחיצוניים. וכל זה 
מצד הקדושה.
%break
ומזמור מזֶמר דס"א, הוא אותיות מו"ם ז"ר, וע"כ אמרו זֶמר בבית 
חורבן בבית. והיא בחינת נידה, שפחה, בת עכו"ם, זונה. וזהו אותיות 
מזמור, ר"ז מו"ם.
%break
ניגון הוא חסד, שָׁם אותיות גן, מלכות, וכך הוא היופי של הניגון, שבו 
הלל, כמו ההלל, שבליל שימורים הוא לה', להוציאם מארץ מצרים. 
כלומר, לא כל ניגון הוא חסד, אלא רק היופי של הניגון מטֶה כלפי 
חסד, שהוא ההלל של יציאת מצרים, שנוטה לחסד.
%page 395
אשרי, כתר, שבו מתחילים העולם לשבח. כמו כתר, שהוא התחלת 
הספירות. אשרי העם שככה לו.
%break
בברכה, בינה, כמ"ש, אֲבָרכה את ה' בכל עת. כי שפע הבינה אינו 
פוסק. בתהילה, מלכות, כמ"ש, תמיד תהילתו בפי. כי פי רומז על 
מלכות.
%letter 193
.193 חוזר לפרש הכתוב, למנצח על שושן עדות, מִכְתָם לדוד ללמד. 
למנצח, נצח. על שושן עדות, הוד. שושן, שבו האדום שולט על הלבן. 
כי הנצח, בו שולט הלבן על האדום.
%break
עדות זהו צדיק, ברית, יסוד, שאחוז בשמיים ובארץ, בז"א ובמלכות. 
כמ"ש, העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ, כאן הייחוד של 
ת"ת, יסוד ומלכות. כי העידותי יסוד, השמיים והארץ ת"ת ומלכות.
%break
מכתם, אותיות מ"ך ת"ם, מך צדיק, יסוד. תם עמוד האמצעי, ת"ת, 
גוף, מדרגת יעקב איש תם. גוף וברית, ת"ת ויסוד, אנו מחשיבים אחד. 
ע"כ, מך תם, מילה אחת, מכתם. ללמד, שהם חו"ג, שמשם ניתנה 
התורה ללמוד וללמד.
%break
ויש בכתוב הזה כל שבע ספירות חג"ת נהי"מ. כי ללמד, חו"ג. מכתם, 
ת"ת. למנצח, נצח. על שושן, הוד. העדות, יסוד. לדוד, מלכות.
%letter 194
.194 אבל כתוב, למנצח על השמינית, שפירושו, כדי שלא תזוז נצח 
מהוד, שהיא ספירה שמינית. ע"כ אמר, למנצח על השמינית. ואינו 
אומר, למנצח על שושן. והרי המדרגה היא בינה, ולמה ביארו שנתן 
ההוד למשה, שכתוב, ונתת מהודך עליו?
%letter 195
.195 כי אות ה' של י"ה דהוי"ה, עולה ומוכפלת באות י', של י"ה, שזה 
חמש פעמים עשר, שהם חמישים שערי בינה. והתפשטותם מחסד עד 
הוד, חמש ספירות, עשר בכל ספירה, הן חמישים ספירות, המקבלות 
חמישים שערי בינה.
%break
ומשום זה, מבינה עד הוד הכול הוא התפשטות אחת. ולפיכך 
כשאומרים הוד, הרי הבינה בכלל זה.
%break
ואח"כ בא צדיק, יסוד, ולוקח לבדו כל חמישים שערי בינה, להיותו 
שקול כנגד כל החמש, כי יסוד כולל כל חמש ספירות חג"ת נ"ה. ונקרא 
כל, שבגי' חמישים, משום שלוקח כל חמישים השערים.
%break
ואף כך הכלה, מלכות, לוקחת כל חמישים השערים. וע"כ נקראת כלה, 
כל כמו היסוד, הרומז על חמישים שערים, עם תוספת ה', להיותה 
נוקבא.
%break
אמנם מי שלא זכה לבינה, אלא שזכה לחמש ספירות חג"ת נ"ה, הוא 
זוכה בהם מצד עצמם, ואינו זוכה בהתפשטות חמישים שערי בינה 
שבהם.
%letter 196
.196 אותיות למנצח, מ"ל נצ"ח. מ"ל מן חשמל, מ"ל מן ח"ש, ראשי 
תיבות חיות אש. והם הוד ונצח, כנגד שתי שפתיים, שפה עליונה נצח, 
שפה תחתונה הוד. משום זה נקראות השפתיים, חיות אש ממללות.
%break
מעשה מרכבה, מהמילה ואֵרֶא עד המילה חשמל. חשמל ראשי תיבות, 
חיות אש ממללות. כי מצד הגבורה, נקראות נו"ה, חיות אש. והנהר 
היוצא מזֵיעת חיות אש אלו, הוא יסוד. כל שלושה אלו, נה"י, הם 
מרכבה לת"ת אדם, ז"א.
%break
כאן מפרש המילה למנצח, על נו"ה ביחד. אותיות מ"ל שבחשמל 
פירושו ממללות. ואין דיבור אלא ע"י שתי שפתיים, נו"ה. וע"כ כשיש 
המילה מ"ל נצ"ח, מרמזת מ"ל על הוד. כי בחיבור ההוד נעשה נצח 
למדבֵּר.
%page 396
מצד הגבורה נקראות נו"ה חיות אש ממללות, ראשי תיבות חשמ"ל. 
היסוד נהר אש, היוצא מזיעת נו"ה. ונה"י אלו הם מרכבה לת"ת, שהוא 
עצם ז"א.
%letter 197
.197 מעשה מרכבה זהו מלכות, להיותה נעשית ע"י המרכבה, נה"י. 
ובשלושה אלו, נה"י, הוא חב"ד של המלכות, כי חב"ד של מלכות 
נעשים מראשי נה"י דז"א.
%break
ומשום זה, אין דורשים במעשה מרכבה ביחיד, אלא א"כ הוא חכם 
ומבין מדעתו. כלומר, מי שזכה לחב"ד. כי חכם הוא חכמה. ומבין, הוא 
בינה. מדעתו, הוא דעת.
%break
%H מרכבת מט"ט
%break
%letter 198
.198 ויש מרכבה למַטה מנה"י דז"א, והוא מט"ט, המכונה אדם הקטן. 
שבמרכבה שלו, פרדס, רדופים מַים התורה, כמו נהר, שמימיו רדופים 
ורצים בכוח גדול לצד הים.
%break
היוצאים מפרדס שלו לשלושה מארבעה, שנאמר עליהם, ארבעה 
נכנסו לפרדס: בן עזאי, ובן זומא, אלישע בן אבויה, שנפגעו מחמת 
זרם דחיפת מי החכמה, הנקראים פרדס. חוץ מרבי עקיבא, שנכנס 
בשלום ויצא בשלום.
%break
מרכבת מט"ט הם ארבעה מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. 
ומרכבה זו נקראת פרדס. עליה אמרו, ארבעה נכנסו לפרדס. והחכמה 
היוצאת מהפרדס הזה נקראת מים, שבאלו המים נכשלו, בן עזאי ובן 
זומא ואלישע, חוץ מרבי עקיבא, שנכנס בשלום ויצא בשלום.
%letter 199
.199 מט"ט, הוא הציפור, שראה רבּה בר בר חנה על החוף של יָם 
התורה. שהים, המלכות, מתפשט ומגיע עד קרסוליו, עד סיום נו"ה 
שלו, הנקראים קרסוליים. וראשו מגיע עד גובה השמיים, ז"א.
%break
ואלו שנכשלו בו, שהם הפרדס, נכשלו השלושה בו, לא משום שיש בו 
הרבה מֵי החכמה, אלא משום שרדופים מי החכמה שבו, שהם 
חריפים ועזים עם דינים.
%letter 200
.200 האותיות אב"ג, כוללות את מרכבת מט"ט, כי אב"ג בגי' שש, 
כנגד שש אותיות שבשם מט"ט. אות רביעית ד', והיא קול דממה דקה, 
המלכות, ששָׁם בא המלך, והיא אדם לשבת על הכיסא. כי המלכות 
היא אדם, היושב על כיסא של מט"ט.
%letter 201
.201 שתי אותיות י' שבצורת א'. י' עליונה, מים עליונים, ז"א. י' 
תחתונה, מים תחתונים, המלכות. שאין ביניהם אלא כמלוא שערה, ו' 
שבאמצע צורת א', הנטויה בין שתי האותיות י', והוא רקיע, המסך, 
מבדיל בין מים למים, שתהיה הבדלה בין נוקבא לזכר.
%break
וזהו הצירוף יאהדונה"י, השילוב משני השמות הוי"ה אדנ"י. י' עליונה 
של הצירוף, מים עליונים זכרים. י' תחתונה של הצירוף, מים תחתונים 
נקבות. שש האותיות אהדונ"ה שבין שתי האותיות י', כחשבון ו', שהוא 
מט"ט.
%break
הוי"ה ז"א, אדנ"י המלכות. וכשהם בזיווג, משתלבים שני השמות זה 
בזה, ויוצא הצירוף יאהדונה"י. ואז נבחן ז"א בעיקר בי' הראשונה של 
הצירוף, חכמה עילאה.
%break
והמלכות נבחנת בעיקר בי' תחתונה של הצירוף, חכמה תתאה. וכל 
שש אותיות שביניהם מרמזות על יסוד, המייחד ז"א ומלכות.
%page 397
בימות החול מְשַמש מט"ט לייחד ז"א ומלכות במקום היסוד, וע"כ 
נאמר, אשר שש אותיות שבין י' עליונה לי' תחתונה רומזות על מט"ט. 
כי מדבר מייחוד ימות החול.
%letter 202
.202 י' היא נקודה, חכמה עילאה. ו' הוא גלגל, שמתגלגל בשש 
ספירות חג"ת נה"י. אין תנועה בגלגל בו"ק כחשבון ו', אלא בנקודה 
ההיא, שכל מה שבחג"ת נה"י היא מקבלת מי' זו.
%break
והנקודה ההיא היא ייחוד הכול ומעידה על הייחוד ההוא, א"ס, שאין לו 
שני, שהחכמים ביארו עליו, שצריך לייחד אותו, כדי שתמליכהו על 
השמיים ועל הארץ ועל ד' רוחות העולם. וזו א'.
%break
ב' היא שמיים וארץ, ז"א ומלכות. ג', העמוד הנושא אותם, יסוד. ד', 
ארבע חיות של המרכבה. ה', הכיסא, המלכות. ו', שש מדרגות לכיסא, 
חג"ת נה"י.
%break
א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' הם אדם, ט"ר דז"א. י' היא ייחוד שלו, מלכות, 
ספירה עשירית דז"א, הנקרא אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' 
אדם (45). ט"ס דז"א הן כנגד תשע אותיות. אשריהם ישראל, היודעים 
סוד אדונם.
%break
%H עשן וריח וקטורת
%break
%letter 203
.203 כתוב, צו את בני ישראל ואמרת אליהם, אֶת קורבני לַחְמי לאישיי 
ריח ניחוחי. בקורבן יש עשן, וריח, וריח ניחוח. עשן, מצד הדין. כמ"ש, 
כי אז יֶעְשַן אף ה'. וכן, עלה עשן באפו ואש מפיו תאכֵל. ריח ניחוח 
מצד רחמים. כמ"ש, וריח אפךְ כתפוחים.
%letter 204
.204 והרי שניהם, עשן וריח, הם באף, ונקראים עדות. אחד הוא 
באף, כמ"ש, עלה עשן באפו. והשני, כמ"ש, וריח אפך כתפוחים. וא"כ, 
למה עשן נקרא דין, וריח נקרא רחמים?
%break
אלא בחוטם יש שני חלונות, שני נקבים, ובנקב השמאל כתוב, עלה 
עשן באפו, שהוא דין. העשן עלה מהלב, שבשמאל כנגד גבורה. ומימין 
יורד אליו רוח, לקרר אותו ולהשקיט כעסו מצד החסד, ששם המוח.
%break
כלומר, החכמה שלימין, כמו שלומדים, הרוצה להחכים יַדרים. והבינה, 
חכמה דשמאל, היא בלב, כנגד השמאל, שהרוצה להעשיר יצפין. 
ומשום זה, עלה עשן באפו, מהבינה, שהיא בשמאל, אל החכמה, 
שהיא בימין. והחכמה מקבלת אותו בשמחה בניגון הלוויים.
%letter 205
.205 ועשן עולה ע"י אש, הנדלקת בעצים, שהם איברים מלאים 
מצוות, הנקראים עצי העולה. ובעלי תורה, התורה שלהם מדליקה 
האש בהם, במצוות, בכוח הגבורה. ועולה עשן בהם. בבינה, נקרא 
עשן המערכה.
%letter 206
.206 וכשעלה העשן לאף, הוא נקרא קטורת. כמ"ש, ישימוּ קטורה 
באפךָ. ואין דבר שיבטל המוות בעולם כמו קטורת, שזו קשירת הדין 
ברחמים עם ריח ניחוח באף.
%break
כי התרגום של קשר הוא קטירו. וע"כ קטורת לשון קשר. התפילה היא 
כקורבן, ע"כ מי שיאמר פיטום הקטורת אחר תהילה לדוד, הוא מבטל 
המוות מהבית.
%page 398
הדינים העולים מקו שמאל, מטרם חיבורו עם קו הימין, נקראים עשן. 
אמנם דינים אלו אינם עולים ואינם ניכרים לתיקון, אלא ע"י המסך 
דחיריק, שמעלה קו האמצעי.
%break
המסך דחיריק מכונה אש ועצים, שבהם נשרף הקורבן, שרומז על 
מיעוט הג"ר דשמאל. ומהם עולה העשן, הדינים דשמאל, מטרם 
חיבורו עם הימין. ונבחן בהקרבת הקורבן שני דברים:
א. העשן, דינים דשמאל הנפרד מימין.
%break
ב. ריח הניחוח, ההארות הגדולות, היוצאות אחר ייחוד השמאל עם 
הימין, בו"ק דחכמה, המאירים מלמטה למעלה, כדרך הריח, שעולה 
בחוטם מלמטה למעלה, ולא כאכילה ושתייה, הבאות בגוף מלמעלה 
למטה.
%break
העשן, מצד הדין, הוא הדינים העולים מקו שמאל מטרם שהתחבר עם 
הימין. ריח ניחוח, מצד רחמים, הוא ו"ק דשמאל המתחברים עם 
הימין, התלבשות ו"ק דחכמה בחסדים. והרי שניהם, עשן וריח, הם 
באף, ונקראים עדות, וא"כ, למה עשן נקרא דין, וריח נקרא רחמים?
%break
העשן, הדינים דקו שמאל בהיותו נפרד מימין, שורשו בבינה, כי שם 
יצאו שני הקווים ימין ושמאל נפרדים זה מזה, עד שבא ז"א וייחד 
אותם בקו אמצעי. וכשהם בז"א, כבר באו אליו ב' הקווים בייחוד.
%break
נמצא שמקור העשן רק בבינה. וממנה יוצא העשן ע"י ייחוד קו 
האמצעי, ומתחבר עם הימין, חכמה, כי קו ימין דבינה נקרא חכמה, 
והיא חסדים.
%break
ואחר שהתייחדו הקווים זה בזה, והתלבשו החכמה דשמאל בחסדים 
דימין, והעשן נפסק, הנה מתעוררים עוד העשן עם החכמה הנמתקת 
בחסדים, ועולים בשני נקבי האף, ומתחלקים שם, העשן בנקב 
השמאלי, והריח, החכמה המלובשת בחסדים, בנקב ימין של החוטם.
%break
והעשן, שבמקום נקב השמאלי שבחוטם, אינו נחשב עתה לדין, שכבר 
התייחדו החכמה והחסדים זה בזה ע"י חו"ב, אלא שנחשב לעֵד.
%break
כי העשן והריח נמצאים שם בשני נקבי החוטם בבחינת שני עדים, 
המעידים על הפעולה הגדולה של קו האמצעי, אשר בכוחו התייחדו 
הימין והשמאל.
%break
העשן מעיד על הדינים הקשים, שהיו בשמאל מטרם שהתייחד עם 
הימין. ריח הניחוח מעיד על מידת גודלו ושִבחו של האור אחר 
שהתייחדו הימין והשמאל.
%break
הרי העשן שעומד בחוטם אינו דין, אלא להיפך, בחינת עֵד על מעשה 
קו האמצעי, שע"י עדותו נשמר הייחוד הזה מכל אחיזה שבעולם.
%break
בחוטם שני חלונות, שני נקבי החוטם, בנקב השמאלי כתוב, עלה עשן 
באפו. העשן עלה מהלב, שבשמאל כנגד גבורה, כי הלב הוא בינה, 
שבקו שמאל, חכמה שבשמאל. חכמה שלימין, היא קו ימין, חסדים.
%break
ומשום זה, עלה עשן באפו, מהבינה, שהיא בשמאל, אל החכמה, 
שהיא בימין. שהעשן, הדינים שבקו שמאל בלי ימין, להיותו חכמה בלי 
חסדים, שמקורו בבינה, עולה ומתמתק בחכמה שבימין, שהיא חסדים.
%break
והחכמה מקבלת אותו בשמחה, כי הימין מקבל השמאל בשמחה רבה. 
כי גם הימין אינו שלם בלי ייחודו עם השמאל, כי ימין בלי שמאל חסר 
ג"ר. והייחוד הזה נעשה בעת הניגון, שמזמרים הלוויים על הקורבן.
%break
כמו שז"א עולה לבינה ונעשה בה לקו אמצעי, בכוח המסך דחיריק 
שלו, הממעט לג"ר דשמאל, ומייחד ב' הקווים זה בזה. עד"ז אח"כ גם 
ז"א נחשב לימין, והמלכות לשמאל, וצריכים קו אמצעי, שייחד אותם 
זה בזה.
%page 399
ונשמות ישראל ע"י עסק בתורה ומצוות, מעלים מ"ן במסך דחיריק, 
ונעשים להם קו האמצעי. ולולא המ"ן, שמעלים נשמות ישראל, לא היו 
מתייחדים ז"א ומלכות זה עם זה.
%break
והמ"ן שמעלים, המסך דחיריק, הוא ע"י המצוות שעושים. אבל 
להדליק אותו באופן שימעט הג"ר דשמאל, נעשה ע"י התורה.
%break
אין העשן עולה אלא ע"י פעולת קו האמצעי. ע"כ עולה רק ע"י אש 
הנדלקת בעצים, שהם איברים מלאים מצוות, הנקראים עצי עולָה. 
הנשמות, נקראים איברי השכינה, כאיברי הגוף.
%break
וע"י המצוות המרובות שעושים אלו האיברים, הם מעלים המסך 
דחיריק. ולכן בעלי תורה, התורה שלהם מדליקה האש בהם, במצוות, 
בכוח הגבורה. ועולה עשן בהם.
%break
שע"י התורה שעוסקים אלו האיברים, הם מדליקים אש במסך העולה, 
שיעשה פעולתו, למעט הג"ר דשמאל ולייחד אותו בימין. שע"י זה 
עולה העשן, הדינים דקו שמאל, מטרם שהתייחד עם הימין. כי אינו 
ניכר ואינו עולה מטרם שמופיע קו האמצעי עם המסך דחיריק.
%break
ועשן הזה כשעודו בבינה, מטרם הייחוד, נקרא עשן של עצי המערכה. 
ואחר שהתייחדו הבינה עם החכמה, ועלה העשן לאף, אז נקרא שם 
העשן קטורת, שהוא קשירת הדין ברחמים עם ריח ניחוח באף. כי 
באף, קשור העשן עם ריח הניחוח לאחד, שהם שני עדים.
%break
%H שלוש תפילות
%break
%letter 207
.207 הִתקינו התפילות כנגד הקורבנות. שלוש תפילות הן:
כנגד הכתוב, את הכבש האחד תעשה בבוקר, זוהי תפילת שחרית, 
שכתוב בה, וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני 
ה'. ועמידה היא תפילה.
%break
ואת הכבש השני תעשה בין הערביים, כנגד תפילת המנחה, שתיקן 
יצחק. כמ"ש, וייצא יצחק לשוּחַ בשדה לפנות ערב. ושיחה היא תפילה.
תפילת ערבית, כנגד אמוּרים ופְדָרים המתאכְּלים כל הלילה. כמ"ש, 
ויפגע במקום וַיָלֶן שם כי בא השמש. ופגיעה היא תפילה.
%letter 208
.208 למה כתוב, וייקח מאבני המקום ויָשם מְרַאשותיו, וישכב במקום 
ההוא. האם לא היו לו כרים וּכְסָתות לשכב עליהם? אלא כיוון שהחתן 
בא אל הכלה, אע"פ שאין דרכו לשכב אלא בכרים וכסתות, והיא נותנת 
לו אבנים לשכב, יקבל הכול ברצון הלב.
%break
יעקב ז"א, דבוק במוחין דחסדים מאמא, ששִפעם אינו פוסק. וכתוב, 
וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו. שלקח את המסך של הנוקבא, 
המכונה אבנים, והמשיך אליה את הארת השמאל, לינה.
%page 400
למה עשה זאת ז"א, הלוא דרכו להיות תמיד באור היום בחסדים של 
אמא? כי אין העטרה של ז"א נשלמת, אלא ע"י זיווגו עם הנוקבא. וכיוון 
שכן, הוא מקבל גם מיטת האבנים שלה ברצון הלב, ובתשוקה גדולה.
%letter 209
.209 שמירה היא בלב. שָׁמור הוא בלב, במלכות, ולא במקום אחר. 
זכירה היא בזכר, במוח, בז"א, הרוכב ושולט על הלב. זָכור את יום 
השבת, זכר, ז"א. שָׁמור את יום השבת, לנקבה, מלכות.
%break
המוח זכר, ז"א, רוכב ושולט על הלב, מלכות. הלב שולט ורוכב על 
הכבד. כבד הוא ס"מ ונחש, והם אחד, יותֶרת הכבד וכבד. וע"כ 
בקורבן, יותרת הכבד זה נחש. כבד הוא מאכל הזכר, ס"מ.
%letter 210
.210 הכבד לוקח תחילה, הוא והיותרת שלו, שהם ס"מ ונחש בת זוגו. 
וכל אלו העורקים שבכבד, הם צבאות ומחנות שלהם. והקבלה שלהם, 
היא שאוכלים החלבים והשומן של הקורבן. כמ"ש, ואת החֵלֶב אשר 
עליהם. ואז נקרב הכול אל הלב.
%break
הס"א, כל רצונו תמיד בבשר, ג"ר דחכמה המאירים בקו שמאל מטרם 
שמתייחד עם הימין, כי מאורות התיקון אינם יכולים לקבל כלום. 
ולפיכך הבשר של הקורבן עולה לס"א, והרצון של בעל הקורבן והכוהן 
עולה לקדושה.
%break
כי עניין הקורבן הוא לייחד ז"א ומלכות. ובתחילת הזיווג נמשך הארת 
ג"ר דחכמה דשמאל כרגע. שהארה זו היא כדי לזוּן הס"א כדי חיוּתם, 
שלא יתבטלו. והארה זו נבחנת לבשר הקורבן, העולה לאכילת הס"א. 
והרצון של הקורבן עולה לייחוד ז"א ומלכות.
%break
הקרבת הקורבן על המזבח, היא לקרב את המלכות אל ז"א. מתחילתו 
הוא מזִין את הס"א, כי בתחילת הכנת הזיווג של ז"א ומלכות, 
מתעוררים הג"ר דחכמה דשמאל דפרודא, להאיר ולזון את הס"א, 
ששורשם הם ס"מ ונחש, הנקראים כבד ויותרת הכבד.
%break
הכבד לוקח תחילה, מתחילת הכנת הזיווג של ז"א ומלכות, הוא 
והיותרת שלו, ס"מ ונחש בת זוגו, השורשים של כל הס"א. וכל אלו 
העורקים שבכבד, הם הכוחות המתפשטים מהם. ואלו הג"ר דשמאל 
דפרודא, שהס"א מקבלת, מכונים חֵלב.
%break
הקורבן העולה לייחד ז"א ומלכות, המכונים מוח ולב, מזִין תחילה 
הס"א, ס"מ ונחש, המכונים כבד ויותרת הכבד. ואח"כ עולה ומייחד 
מוח ולב, ז"א ומלכות.
%letter 211
.211 הלב אינו מקבל מכל הקורבן, אלא הוידוי שנעשה בו, העולה 
באותו העשן והתפילה שנעשתה על הקורבן. ואח"כ הלב מקריב אל 
המוח הרצון של ייחוד הכוהנים בו, והשמחה של הלוויים.
%break
מוח זה, ז"א, הוא אור הבא ממוח העליון, מאו"א. ומוח העליון מקריב 
אל הנסתר מכל שלא נודע כלל, הכתר. והכול נקשר זה בזה. והמוח, 
ז"א, מקריב נחת רוח לכל העליונים.
%letter 212
.212 העורקים שבכבד, הם אישים, מלאכים דס"א, וכל צבאות שלהם. 
הכבד הוא ס"מ. יותרת הכבד היא הנוקבא שלו. ונקראה יותרת, משום 
שאינה מתחברת עם הזכר, ס"מ, אלא כשנשאר לה זמן אחר הזנות 
שעושה. ועוזבת אותו.
%break
יותרת, מלשון שיירים, כי עוזבת הזכר ושמה אותו לשיירים, אחר כל 
נַאֲפוּפֶיהָ. ע"כ נקראה הנקבה יותרת, כי כשרוצה להתחבר להחטיא 
האדם, היא נעשית לו תחילה כשיירים, בלי חשיבות כלל,
%break
בלי כוח למשול על האדם, כי החטא תחילה כחוט השערה. ואח"כ 
מתקרבת אליו מעט, עד שנעשית עימו חיבור אחד, שאינו יכול עוד 
להיפרד ממנה.
%page 401
ומאלו עורקים שבכבד, מתפשטים כוחות אחרים בכמה מינים. והכול 
לוקחים את האמורים ופדרים הנשרפים על המזבח בלילה. וכולם 
כלולים בכבד, ס"מ.
%letter 213
.213 הלב, העיקר בקדושה, המלכות, לוקח ומקריב אל המוח. הלב 
שורה על שתי כליות, נו"ה, שני כרובים, שהם הכליות, יועצות, כלומר, 
שמסדרים השפע היורד מז"א למלכות, כשְׁחָקים הטוחנים מ"ן 
לצדיקים, שהם צדיק וצדק, יסוד ומלכות.
%break
והם רחוקים וקרובים, ימין ושמאל. כי בשליטת הנצח, ימין, הם 
קרובים. ובשליטת ההוד, שמאל, הם רחוקים. וכולם לוקחים ואוכלים 
מהארת הזיווג שע"י הקורבן, כל אחד כראוי לו, עד שנקשר הכול 
כאחד.
%letter 214
.214 כתוב, זבחֵי אלקים רוח נשבָּרה. זה נקרב אל הלב, כלומר רוח 
נשברה, וידוי ותפילה. כי כתוב, והרוח תשוב אל האלקים אשר נְתָנה. 
רוח שנשברה עולה לאלקים, המלכות, לב. והכבד, ס"מ, מקריב אותו 
אל הלב. כי נעשה מליץ טוב עליו. והכול קשר אחד בקורבן.
%break
כי מתוך שהכבד נהנה מהקרבת הקורבן, כי מקבל הארת ג"ר דשמאל 
דפרודא, מתחילת הכנת הזיווג. ע"כ הקטגור נעשה סנגור, וממליץ טוב 
על רוח הנשבר של אדם המקריב, שיתקבל אל הלב. שעושה זאת 
לטובת עצמו, שלא תתקלקל הארת הזיווג שלו.
%break
ולכן הכבד, ס"מ, מקריב אותו אל הלב. כי נעשה מליץ טוב עליו. כי 
הקטגור נעשה סנגור.
%letter 215
.215 מהכבד, ס"מ, יוצאים כל המחלות וכל הנגעים לכל איברי הגוף, 
ובו שורים. הלב, המלכות, זך מכל איברי הגוף, ממנו יוצא כל טוב וכל 
הבריאות של כל האיברים כולם. כל הכוח, השמחה והשלמות 
הנצרכים לכל האיברים.
%break
%H הקורבנות
%break
%letter 216
.216 אין קורבנות באים, אלא להרחיק הצדדים הטמאים ולקרב 
הצדדים הקדושים. והעורקים שבכבד, חֵילות ס"מ, יש בהם גדולים 
וקטנים, ומתפשטים לכמה צדדים.
%break
ואלו לוקחים את האמורים והפדרים המתאכלים על המזבח כל הלילה. 
כי קורבן כולו לה'. והס"א לוקחת רק מהאמורים והפדרים.
%letter 217
.217 הקורבנות של הקב"ה, הם לקרב האות י' באות ה', והו' בה'. 
אלא אע"פ שכל הקורבנות צריכים להקריב לפני הקב"ה, והוא מחלק 
לכל המחנות את המאכלים של הקורבנות, לכל אחד כראוי לו.
%break
לשכליים, כלומר לצד הקדושה, נותן מזונות התורה, ומשתה של יין 
ומים של התורה, קו האמצעי, שנקרא תורה, שכל האורות מיתקנים 
על ידו.
%break
לטבעיים, שהם השדים כבני אדם, הס"א, נותן מאכלי הטבעיים, 
שהאש שלהם יורדת לאכול אותם. כלומר, ההארות הבאות מקו שמאל 
דפרודא, בלי תיקון קו האמצעי, שנקרא תורה.
%page 402
%letter 218
.218 אם זכו ישראל, היה יורד כמו אריה של אש לאכול הקורבנות. 
ואם לא זכו, היה יורד שָׁם כמו כלב של אש. ואף כך, כשהאדם מת, אם 
זכה, יורדת דמות אריה לקבל נפשו. ואם לא זכה, יורדת דמות כלב, 
שעליו אמר דוד, הַצילה מחֶרב נפשי, מיד כלב יחידתי.
%letter 219
.219 משום שהקב"ה רצה להציל מהם גופיהם ונפשותיהם של 
ישראל, ציווה להקריב קורבנות של בהמות וגופים במקומם, שלא 
ישלוט בהם הס"א. שהס"א ייהנה מהם, לקיים הכתוב, אם רעב שונאך 
הַאֲכילֵהו לחם, ואם צמא הַשְׁקֵהו מים. ואז הקטגור נעשה סנגור.
%break
אבל הקב"ה אינו מקבל מהקורבן, אלא רצון הלב ושבירת הלב. כמ"ש, 
זבחי אלקים רוח נשבָּרה, לב נשבר ונִדכֶּה אלקים לא תִבְזֶה. כעין כלֵי 
חרס, שנאמר בהם, נשבָּרוּ נִטְהֲרוּ.
%letter 220
.220 הכוהן, מוח, ז"א, ימין. הלוי, לב, המלכות, שמאל. ישראל, גוף, 
קו האמצעי. כי נשמות ישראל כשעולות למ"ן, נעשו קו אמצעי בין ז"א 
ומלכות.
%break
ונאמר בהם, כוהנים בעבודתם, ולוויים בדוכנם, וישראל במעמדם. ואם 
הכבד, ס"מ, רוצה להקריב אל הלב חלבים, שהם טמאים, הוא אינו 
לוקח אלא שומן של חֵלב טהור.
%break
הג"ר דשמאל דפרודא הן חלב טמא. הו"ק דחכמה דשמאל, המיוחדים 
בימין ע"י קו האמצעי, הם חלב טהור. יש בגוף חלב טהור וחלב טמא, 
דם צלול בלא פסולת ודם עכור בפסולת. כי עורקי הדם שבלב, 
במלכות, הם צבאות קדושים. ועורקי הכבד, ס"מ, הם צבאות טמאים.
%break
כך מחנות של יצה"ר ומחנות של יצה"ט. אלו ממונים על עורקי הלב, 
ואלו ממונים על עורקי הכבד. וכנגדם הן שתי אומות, ישראל, עורקי 
הלב, ואוה"ע, עורקי הכבד.
%letter 221
.221 אבל אפילו ישראל לא כולם שווים. כי יש בהם בני מלכות, מצד 
המלכות הקדושה, הכלולה מע"ס ומכל ההוויות והכינויים. ויש מהם 
עבדים, מצד העבד, מט"ט, עבדו זְקן ביתו של המלכות. ויש מהם 
כבהמות, וכתוב בהם, ואַתן צאני צאן מַרְעיתי אדם אתם.
%break
ואלו שדומים לצאן, ציווה אותם הקב"ה להקריב בהמות במקומם, 
לכפר עליהם. ואלו הדומים למלאכים, הקורבנות שלהם, הם מע"ט, 
שעליהם ממונים מלאכים, המקריבים המע"ט לפני הקב"ה, במקומם.
%letter 222
.222 ואלו שהם בנים להוי"ה, בעוונותיהם מתפרדים אותיות הוי"ה, 
שאין זיווג עליון י"ה, ואין זיווג ז"א ומלכות, ו"ה. והתיקון שלהם הוא 
התורה, שֵם הוי"ה, לקרב האותיות ע"י הקורבן שלהם, י' בה', זיווג 
או"א, ו' בה', זיווג ז"א ומלכות.
%letter 223
.223 הרי בכל הקורבנות של אותם שהם בכל הבחינות: הבהמות, 
המלאכים הממונים על מצוות, המלכות, והשם הוי"ה, כולם צריך 
הקורבן לקרב אל הקב"ה, זיווג ארבע האותיות הקדושות של הוי"ה.
%break
והקב"ה רוכב עם ארבע אותיות הוי"ה, בארבע חיות של המלאכים, 
מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם המרכבה שבבריאה.
%break
והקב"ה רוכב עם ארבע אותיות הוי"ה בארבע יסודות, אש רוח מים 
עפר, חו"ג תו"מ שביצירה, בחינת יסוד, שמהם נבראו ארבע חיות 
טבעיות, חו"ג תו"מ שבעולם העשיה.
%break
והקב"ה מקרב מים באש, שני הקווים, חו"ג, י"ה, ורוח בעפר, ת"ת רוח 
עם המלכות עפר, ו"ה. כמ"ש, עושה שלום במרומיו. ואף כך הוא 
מקרב ארבע החיות של המלאכים,
%page 403
שמקרב את מיכאל, מים שכליים, עם גבריאל, אש שכלי, ימין ושמאל, 
י"ה. ומקרב אוריאל, אוויר, רוח שכלי, עם רפאל, אפר, עפר שכלי, ו"ה. 
כי מיד שהקב"ה מסתלק מביניהם, אין להם כוח.
%letter 224
.224 בכל הקורבנות כתוב, להוי"ה, ואיך נאמר שיש פירוד באותיות 
הוי"ה, והקורבן בא עתה לייחדם? זה נאמר באלו המדרגות שנבראו 
ונקראו בשמו, ולא שהם הוא עצמו. כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי 
בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו.
%break
ויש אותיות הוי"ה באצילות, שאין בהן פירוד והפסק, שהן כמעיינות 
לכל העולמות, שמשקים האילנות. ועל אלו שנבראו, כלפי הוי"ה 
המלובש בעולם הבריאה, נִדמו ארבע אותיות שבאצילות, י' לראש, ו' 
לגוף, ה' ה' נדמו לעשר אצבעות.
%letter 225
.225 אבל עילת העילות, א"ס, שהוא על הכול, שנקרא הוי"ה, שאורו 
מלובש בהוי"ה, כתוב בו, ואל מי תדַמְיוּני ואֶשְוֶוה יאמר קדוש. ואֶל מי 
תדַמיון אֵל, ומה דמות תערכו לו.
%break
אני הוי"ה לא שָׁניתי. אין עוונות התחתונים נוגעים אליו, להפריד בו 
האותיות י' מה', ו' מה'. כי אין בו פירוד, ועליו כתוב, לא יְגוּרךָ רָע.
%break
הוא שולט על הכול, ואין מי ששולט בו. הוא תופס את הכול, ואין מי 
שיתפוס בו. והוא אינו נקרא הוי"ה ובכל השמות, אלא בהתפשטות 
אורו עליהם, על המדרגות שבארבע עולמות אבי"ע, וכשמסתלק מהם, 
אין לו מעצמותו שום שם מהם כלל. ועמוק עמוק מי ימצָאֶנוּ.
%letter 226
.226 אין אור שיכול להסתכל בו, שלא ייחשך. אפילו כתר עליון 
דאצילות, שאורו חזק על כל המדרגות ועל כל צבאות השמיים, 
העליונים והתחתונים, כתוב עליו כלפי עצמותו, יָשֶׁת חושך סִתרו. ועל 
חו"ב כתוב, ענן וערפל סביביו.
%break
כש"כ שאר הספירות, וכש"כ החיות, וכש"כ היסודות, שהם מתים בלי 
חיוּת. הוא סובב על כל העולמות. ואין סובב אותם לכל צד, למעלה 
ולמטה ולארבעה צדדים, חוץ ממנו. ואין מי שיצא מרשותו לחוץ. הוא 
ממלא כל העולמות, ואין אחר ממלא אותם.
%letter 227
.227 הוא מחייה כל העולמות, ואין עליו אלוה אחר שייתן לו חיים. 
כמ"ש, ואתה מחייה את כולם. הוא מקשר ומייחד מין למינו למעלה 
ולמטה. ואין קירבה בארבעה יסודות זה לזה, אלא הקב"ה כשהוא 
ביניהם.
%letter 228
.228 כשאלו הנקראים, בנים אתם לה' אלקיכם, מצד הוי"ה, חטאו, 
הוא מסתלק מאותיות הוי"ה, ונשארו בפירוד. ותקנתו לקרב האותיות 
בהקב"ה, י' בה', זיווג חכמה ובינה, ו' בה' זיווג ת"ת ומלכות.
%break
אף כך אלו העבדים שלו, שמצד מט"ט, ומצד החיות מיכאל גבריאל 
אוריאל רפאל, שבעוונותיהם גורמים שיסתלק אלקותו מהם, תקנתם 
לחזור ולהוריד הקב"ה עליהם, ולקרב אותם זה לזה.
%break
אף כך אלו שהם מארבעה יסודות, אש רוח מים עפר, שנקראים צאן 
הקב"ה, שבעוונותיהם גרמו להעלות הקב"ה מהם, התקנה לקרב 
אותם אל הקב"ה.
%letter 229
.229 משום זה בכולם ציווה, קורבן להוי"ה, כדי לייחד אותיות הוי"ה, 
שנפרדו ושהסתלקו. כמ"ש, את קורבני לַחמי לאישַיי. אף, את הכבש 
אחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים.
%break
וכתוב, שתי תורים או שני בני יונה. כל מין הולך למינו ומתחבר עימו. 
והקב"ה מקרב הכול במקום זה, שהוא עילַת הכול, שאין אלוה חוץ 
ממנו, ואין מי שיכול לקרב הכוחות חוץ ממנו.
%page 404
%letter 230
.230 אבל הכוחות של האומות עכו"ם הם מצד הפירוד. אוי למי שגרם 
בעוונותיו להביא פירוד באותיות ובחיות וביסודות, כי מיד מסתלק 
הקב"ה מישראל, והאומות עכו"ם ייכנסו ביניהם.
%break
אין לעכו"ם קירבה בהקב"ה, כי אין קורבנות בחוץ לארץ במקום 
האומות. ומשום זה, הדר בחוץ לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה.
%break
באותו זמן שאמר משה דברים אלו, ירדו אליו כל האותיות הקדושות 
מאצילות, והחיות הקדושות שבבריאה, וארבעה יסודות שביצירה 
ועשיה, ובירכו אותו.
%break
ואמרו, על ידך, משה, ירד עלינו הקב"ה והתקרבו מין למינו. ברוך 
אתה אל הקב"ה בארבעה יסודות. עתה מתברר הכול על מְכונו.
%break
%H והתעַנַג על ה'
%break
%letter 231
.231 כתוב, בְּטח בה' ועשֵה טוב, שְכון ארץ וּרעֵה אמונה. בטח בה', 
כראוי. ועשה טוב, שתעשה התיקון של ברית קודש, שתהיה מתקן 
אותו ושומר אותו כראוי.
%break
ואם תעשה זה, אתה תהיה כאן בארץ, שזהו שְכון ארץ. ותהיה ניזונה 
ממך, ומתפרנסת ממך, אמונה של מעלה, המלכות, שזהו, וּרעֵה 
אמונה.
%letter 232
.232 ועוד, כי תתענג על ה', וייתן לך משאלות ליבך. כל זה נתקן 
בתיקון הברית. כיוון שנתקן הברית, נתקן הכול. ופינחס, משום שקינא 
על הברית הזה, זכה לכל.
%break
ולא עוד, אלא שמגן על כל ישראל, ובו מתקיים הכתוב, והתעַנַג על ה', 
שהוא עולה ומתקשר למעלה, באור הראשון שברא הקב"ה וגנז אותו, 
באור שאברהם נהנה ממנו, ואהרון הכוהן נקשר בו.
%letter 233
.233 אחר שעלה פינחס להיות כוהן גדול, לא נזכרת בו הריגת זִמְרי, 
ואינה נאה. כדי שלא ייאחז כלל בענפיו של ס"א. ואינו ראוי להזכיר 
זאת עליו. כי כל מי שהורג, יש בו ענפים של ס"א. ופינחס כבר התאחד 
בימין, הכהונה, ואין לו חלק בס"א כלל, וע"כ לא נזכר כאן שמו.
%break
כי מה שנראה שבח, הוא ביזיון לו, וירידה ממדרגה עליונה שהתאחד 
בה. וע"כ כתוב, המוכֶּה אשר הוכה, סתם. וכתוב, ושֵׁם האישה המוכה. 
ולא נזכר ע"י מי.
%letter 234
.234 אמר רבי פינחס, אשרי הדור, ששומעים דבריך בתורה. ואשרי 
חלקי, שזכיתי לזה. אמר רבי שמעון לרבי פינחס, אשרי הדור שאתה 
וחסידותך נמצא בתוכו.
%break
%page 405
%H ויפגע במקום, דברי התרצות הוא
%break
%letter 235
.235 כתוב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. יש פגיעה 
לטוב, לרע, ולתפילה. בשעה שהיה הולך לחָרָן כתוב, ויפגע במקום.
%break
כי תפילת ערבית היה מתפלל במלכות, הנקראת מקום, כמ"ש, הנה 
מקום איתי. כי תפילת ערבית ראויה לאותו מקום, כי היא תיקון 
המלכות, שאין פגיעה אלא תפילה.
%letter 236
.236 ויפגע במקום ויָלֶן שם, כי בא השמש. ויפגע במקום, אין פגיעה 
אלא הִתרצוּת. כי בא השמש הקדוש, ז"א, אל הלבנה, המלכות, הבעל 
אל האישה. מכאן, שאינו נאה לבעל לבוא אל אשתו, אם לא בדברי 
ריצוי לְרַצות אותה.
%break
כי כתוב, ויפגע במקום, פירושו, שאמר לה דברי ריצוי. ואח"כ, וילן שם. 
כשבא יעקב מחרן, כתוב, ויפגעו בו. שהמלכות שלחה לרַצות אותו, 
שיבוא אליה.
%break
כי ז"א ימין, המלכות שמאל. כמו שיש מחלוקת בין ימין ושמאל, כן 
הייתה בין ז"א למלכות. במיעוט הירח ניצח ז"א את המלכות, כי 
התמעטה ויצאה מקו שמאל, וע"כ צריך ז"א לפייס אותה, להחזיר לה 
הארת השמאל.
%break
שאינו נאה לבעל לבוא אל אשתו, אם לא בדברי ריצוי לרצות אותה. כי 
בתחילה הוא ממשיך לה הארת השמאל לפיוס, ואח"כ מזדווג עימה 
ומשפיע לה החסדים הנאמנים.
%break
ולפעמים בהיפוך, שז"א בו"ק, המלכות מפייסת את ז"א, להזדווג 
עימה, שע"י זה ישובו לו הג"ר. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה.
%break
ולכן, כשבא יעקב מחרן, שהיה אז בקטנות, הנקרא חרן, כתוב, ויפגעו 
בו, שהמלכות שלחה לרצות אותו, שיבוא אליה, שיתייחד עימה, וע"י 
זה ישובו אליו הג"ר.
%letter 237
.237 ויאמר יעקב כאשר רָאָם. כאשר ראם, אלו מלאכים של ז"א, 
הנקרא יום, ושל מלכות, לילה. והיו נעלמים ממנו, ואח"כ נגלו אליו. 
ע"כ כתוב, כאשר ראם מחנה אלקים זה.
%break
מכאן, שהיו אלו של יום ואלו של לילה. אלו של לילה, כתוב בהם, 
מחנה אלקים, כי המלכות נקראת אלקים. ואלו של יום, כתוב בהם, 
זה, כי ז"א נקרא זה.
%break
וע"כ כתוב, ויקרא שם המקום ההוא מחניים, שני מחנות. ועתה שני 
מחנות קדושים ראה כאן, מחנה של רבי שמעון ומחנה של רבי פינחס.
%break
המלאכים של יום ושל לילה היו מהארת הזיווג. ועד כאן כשהיה בחרן, 
לא ראה אותם. אלא עתה בזיווג ראה אותם. היו נעלמים ממנו, ואח"כ 
נגלו אליו. וע"כ כתוב, כאשר רָאם.
%letter 239
.239 כי בא השמש. כי בא, לשון כיבוי, שנכבה אור השמש. מכאן 
למדנו, מי שמייחד עם אשתו, צריך בלילה לכבות הנר. וביום אין דרך 
חכמים לשמש מיטתם, אלא בלילה בדרך צִנעה. ומשום זה, נעשה 
הלינה בזמן, כי בא השמש, אחר שנִפנה השמש מהעולם.
%letter 240
.240 משום זה, כמו שצריך להתכסות מהשמש, צריך ג"כ להתכסות 
מאלו מלאכים, שמיצה"ט, שמימין, בכמה מחנות. ומאלו מלאכים, 
שמיצה"ר, שהולך בשמאל, בכמה מחנות.
%break
ומשום זה, אחר שבא הבוקר, אמר, כאשר ראם. כי בלילה לא ראם. 
ומצידו של יעקב, שהיה איש תם, קו האמצעי,
%break
לא היה עימו אלא המחנות של המלך והמלכה, הנקראים מלאכים של 
יום ומלאכים של לילה. ומשום זה, ויקרא שם המקום ההוא מחניים. 
בלשון רבים, שני מחנות.
%break
באלו המלאכים של יום, של ז"א, כתוב, כאשר ראם, מחנה אלקים זה. 
כי ז"א נקרא ז"ה. וכשבאו המלאכים של לילה, של המלכות, 
שהתאספו אליו לשומרו, אמר, ויקרא שם המקום ההוא מחניים. שני 
מחנות.
%break
ואין לשאול, שהרי הכתוב, כאשר ראם, כתוב אחר שחזר מלָבָן. כי אין 
מוקדם ומאוחר בתורה.
%page 406
%letter 241
.241 ויפגע במקום. תחילה נאמר שפגיעה היא תפילת ערבית. ואח"כ 
נאמר שפגיעה היא דברי ריצוי כשבא החתן לכלה. שלפי זה, ויפגע 
במקום, פירושו ייחוד חתן וכלה.
%break
ומשום שתפילה היא כלה, מלכות, כמ"ש, איתי מלבנון כַּלָה, איתי 
מלבנון תבואי. הרי שהמלכות נקראת איתי. וכתוב, הנה מקום איתי. 
הרי שמקום פירושו מלכות, כמו איתי. ומשום שהמלכות נקראת מקום 
בעוה"ז, כתוב בה, ויפגע במקום ויָלֶן שם.
%break
כי, ויפגע במקום, פירושו שפגע במלכות, הנקראת מקום, ונקראת 
תפילה, ונקראת כלה. ולפיכך הפירוש, שהחתן, יעקב, ז"א, פגע ובא 
אל הכלה, מלכות, הנקראת מקום.
%break
וכן אפשר לומר, שפגיעה היא, שתיקן תפילת ערבית, כי תיקון תפילה 
פירושו ייחוד חתן וכלה. כי תפילה היא המלכות. ושני הפירושים דבר 
אחד הוא.
%letter 242
.242 ומשום זה היא אומרת, מי ייתְנֵני בַּמִדבר מלון אורחים. שאז 
הייתה רשות בפני עצמה, ולא עם אלו הקובעים אותה חוב עימהם, 
בלא חתן שלה.
%break
ובכל שעה שאדם מתפלל, מקדים הקב"ה ושומר אותה. כמ"ש, והאיש 
מִשְׁתָאֵה לה. ואין איש אלא הקב"ה. כמ"ש, ה' איש מלחמה. וכתוב, 
ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת, הוא כמ"ש, ויצא כברק 
חיצו.
%break
בלילה, בחושך, שליטת הדינים וקו שמאל. ששליטת השמאל בלי ימין 
זה חושך, כי שליטת הימין, אור החסדים, הוא אור היום. ולפיכך 
צריכים להתפלל תפילת ערבית, לזווג אותה עם ז"א, קו האמצעי, שאז 
היא שמורה מפני הס"א, שלא ימשכו ממנה השפע מלמעלה למטה.
%break
וכמו שהלילה הוא שליטת השמאל מבחינת הזמן, כן המִדבר שליטת 
השמאל מבחינת המקום. וע"כ הוא מקום נחש שרף ועקרב.
%break
ומשום זה היא אומרת, מי ייתנני במדבר מלון אורחים. שאז הייתה 
רשות בפני עצמה. שהשכינה מצפה ואומרת, מי ייתנני במדבר, 
במקום שליטת השמאל, להיות בזיווג עם ת"ת ויסוד, הנקראים 
אורחים. וזה, מלון אורחים.
%break
כי המתפלל תפילת ערבית מתקן אותה בזיווג הזה. ואז היא נבחנת 
רשות בפני עצמה, ששפע החכמה שבה נשארת ברשותה, ואינה 
נמשכת מלמעלה למטה, כי זהו תיקון קו האמצעי, שהוא ת"ת ויסוד. 
ולמתקן הזה מחכה המלכות ואומרת, מי ייתנני במדבר מלון אורחים.
%break
שאז הייתה רשות בפני עצמה, ולא עם אלו הקובעים אותה חוב 
עימהם, בלא חתן שלה. כי אז היא שמורה, שלא ימשכו ממנה שפע 
החכמה מלמעלה למטה, כי הם קובעים אותה לכף חוב, ומפרידים 
אותה מהחתן שלה, קו האמצעי.
%break
ובכל שעה שאדם מתפלל, מקדים הקב"ה ושומר אותה. כי ע"י 
התפילה, האדם מייחד המלכות עם הקב"ה, קו אמצעי, שהוא מקדים 
ושומר אותה מפני החיצוניים והרשעים, שלא ימשכו ממנה מלמעלה 
למטה.
%break
וכמ"ש, והאיש משתאה לה, שהקב"ה מצפה להזדווג עימה. ובטרם 
כילה המתפלל את תפילתו נעשה הזיווג, כמ"ש, ויהי הוא טרם כילה 
לדבר, והנה רבקה יוצאת. רבקה אותיות הברק, אשר ברק רומז על 
הזיווג, היורה כחץ, כמ"ש, ויצא כברק חיצו.
%letter 243
.243 לעשרה מקדימה השכינה ובאה, ולאחד אינה באה, אלא אחר 
שישב. ואיך נאמר, שבכל שעה שאדם מתפלל, מקדים הקב"ה ושומר 
אותה, אפילו לאדם אחד?
%break
לעשרה שהוא י', קָדמה ה'. שאם יש י"ה, המוחין דחו"ב, כי י' כוללת 
גם ה', אז באה השכינה, שהיא ה'. ולאחד אינה באה.
%page 407
שאם ו' היא אחד בלי אותיות י"ה, אז עד שיושב ומקבל המוחין של 
י"ה, אינה באה אליו ה' שנייה של הוי"ה. במקום שאין י"ה, אין ה', 
המלכות, באה לשם.
%break
ומי שרוצה לייחד האותיות י"ה ו"ה, צריך להתחנן בתחינה ותחנונים. 
ומשום זה כתוב, ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור, אדנ"י אלקים אתה 
החילותָ. כי באדנ"י, שהיא השכינה, היא בתחנונים. ולהקב"ה מבקשים 
רחמים. עד כאן עניין תפילת ערבית.
%break
תחתונים הם מַרְבִּים חן אל השכינה, שתהיה ראויה לזיווג. ורחמים הם 
המוחין של קו אמצעי, הכלולים משני הקווים ימין ושמאל, י"ה.
%break
וכדי לייחד אותיות הוי"ה, צריכים להמשיך אל הקב"ה רחמים, המוחין 
של י"ה, ותחנונים המרבים חן השכינה בעיניו, ואז נעשה הייחוד. שאין 
השכינה באה, אלא אם יש בז"א מוחין של י"ה.
%break
%H את הכבש האחד תעשה בבוקר
%break
%letter 244
.244 כתוב, את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה 
בין הערבּיים. שדברים שהם תחת כִּבְשׁונו של העולם, יהיו מכוסים 
תחת לבושך. כמו שלבוש מכסה על הגוף, כך צריכים לכסות סודות 
התורה.
%break
כש"כ סוד הקורבנות, שהם כעין קירבת אישה אל בעלה. כי ע"כ נקרא 
קורבן, מלשון קירבה. כבשונו של עולם, פירושו, ההעלמה היתרה שיש 
בעולם.
%letter 245
.245 וכמו שקירבת איש ואשתו, צריכה להיות בהעלם, כך הקורבן, 
צריך לכסותו מבני עריות הרשעים החצופים, שאין להם בושת פנים 
ולא ענווה. וכמה מיני ממזרים הם, בני עריות בני נידה. נידה, פירושו, 
נד ה', השכינה, ממנה, ונמצאת במקומה שפחה בת אל נכר זונה.
%break
כמ"ש, תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת, תחת עבד 
כי ימלוך, ונבל כי ישבע לחם, ושפחה כי תירש גבירתה. כי ה', המלכה, 
יצה"ט, נדה ממקומה, ונכנסה במקומה שפחה, יצה"ר.
%letter 246
.246 וכתוב, כנגע נראה לי בבית. שהוא דם טמא של הנידה. וכמו 
שבנגע כתוב, והסגירו הכוהן שבעת ימים. אף כך, שבעת ימים תהיה 
בנידתה.
%break
אשריהם האיברים המתקדשים בשעת תשמיש, שנקראים עצי העולָה. 
שאחוזים בהם אִשות קדושות משם הוי"ה, ז"א, שנאחז באש שלהם. 
ומשום זה כתוב, בָּאוּרים כַּבּדו ה'.
%letter 247
.247 הסוף והשלמות של הכתוב, ועשירית האֵיפָה סולת. אשרי מי 
שממשיך ממוחו טיפת סולת נקייה בלא פסולת בעת הזיווג, והיא 
רמוזה באות י' מן אדנ"י, וע"כ כתוב, ועשירית, שכלולה בע"ס.
%break
והיא בלולה בשמן כתית רביעית הַהין, שֶׁבְּלולה מארבעה: מקרא 
משנה תלמוד קבלה. שהצדיקים מְכַתתים עצמם עליהם, ומעלים מ"ן 
לזיווגה.
%break
%page 408
%H מרכבת יחזקאל
%break
%letter 248
.248 יחזקאל, כשראה השכינה מתוך הקליפות, מתוך מלבושים, ראה 
עימה ע"ס בלי פירוד כלל. ואלו הן המוח שבתוך כולן. ראה אותן מתוך 
נהר כְּבָר שלמטה, שהוא רֶכב שלמטה במט"ט, כי כב"ר, אותיות רכ"ב. 
כמ"ש, רֶכב אלקים ריבותיים אלפֵי שִנְאָן.
%break
כל ריבוא הוא 10,000. ריבותיים הם 20,000. הוצֵא מזה שניים 
שאינם, כי שנאן, הוא אותיות שאינן. אלפֵי, הם 2,000 שאינן. נשארים 
י"ח אלפים (18,000), כחשבון ח"י (18) עולמות, יסוד שנקרא חי, 
הכולל ע"ס, שהתלבש באותיות ט' מִן מט"ט.
%break
והוא אותיות ט' מטוטפות, כמ"ש בו, והיו לטוטפות בין עיניך. מיהן 
העיניים? אלו הם שלמעלה, כמ"ש, נפתחו השמיים ואראה מראות 
אלקים. מראות הן עשר מראות של מט"ט, שיחזקאל ראה, כנֵר בתוך 
עששית, תשע מראות בגלוי, ואחת סתומה.
%break
אע"פ שיחזקאל ראה את השכינה מלובשת בלבושים של בי"ע, עכ"ז 
ראה הייחוד, הקשר של הספירות ז"א ומלכות. שראה את השכינה 
מיוחדת עם ז"א. ראה עימה ע"ס בלי פירוד כלל. שז"א, שהוא ט"ר, 
מחובר עם המלכות בלי פירוד כלל.
%break
ואלו ע"ס הן המוח המלובש בפְנים. אבל הוא ראה אותן כשהן 
מלובשות במט"ט. כי בזמן הגלות מלובש זיווג ז"א ומלכות במט"ט. 
וראה אותן בהתלבשות בנהר כבר, שהוא מט"ט.
%break
כב"ר אותיות רכ"ב, ע"כ כתוב במט"ט, רכב אלקים ריבותיים אלפי 
שנאן. הוצא מזה שניים שאינם, נשארים 18,000, כחשבון ח"י 
עולמות, יסוד שנקרא חי, הכולל ע"ס.
%break
כי ז"א ומלכות כשהם בזיווג ע"י היסוד, נקרא אז היסוד ח"י עולמות, כי 
אז יורדים ע"ס דאו"י מיסוד למלכות, ועולים ע"ס דאו"ח מהמלכות 
לז"א.
%break
ומתוך שהזיווג הוא בחכמה שספירותיה אלָפים, ע"כ נבחנות ל-
20,000, 10,000 דאו"י ו-10,000 דאו"ח, שנכללות במט"ט. וע"כ 
כתוב, רכב אלקים ריבותיים. שמט"ט, המרכבה של אלקים, יש בו 
20,000 אורות.
%break
אמנם אע"פ שהזיווג הוא עם המלכות, הרי עצם המלכות חסרה גם 
במלכות, כי המלכות, המנעולא, נגנזה, ובמקומה משמשת יסוד 
דמלכות, מפתחא. ע"כ חסרים ב"ס מהעשרים, כי חסרה המלכות 
מע"ס דאו"י, והמלכות של ע"ס דאו"ח. ואין שם אלא ח"י ספירות.
%break
והיו לטוטפות בין עיניך, הארות החכמה שבמלכות המכונות עיניים. 
כמ"ש, נפתחו השמיים ואראה מראות אלקים. כי מראות הן הארות 
החכמה הנקראות עיניים.
%break
מראות הן עשר מראות של מט"ט, שע"ס המלכות המלובשות במט"ט 
נקראות מראות. כי אין מראֶה וראייה, אלא רק במלכות בלבד. מטעם, 
שאין גילוי הארת החכמה בשום ספירה אלא רק במלכות.
%page 409
אמנם יחזקאל לא קיבל מראות המלכות מהמלכות עצמה, אלא מתוך 
ההתלבשות במט"ט. כנר בתוך עששית, כנר העומד בתוך מנורה 
שדפנותיה מזכוכית, ורואה הארת הנר מתוך דפנות הזכוכית, כך ראה 
יחזקאל מראות השכינה, הנר, מתוך הכלים של מט"ט, העששית.
%break
אמנם אע"פ שאנו אומרים שראה עשר מראות המלכות, אינן אלא 
תשע מראות, כי המלכות דמלכות נגנזה, ובמקומה משמשת הארה 
מהיסוד, הנקראת מפתחא. לכן ראה ט' מראות, ט"ר דמלכות, אבל 
המראה של מלכות דמלכות לא ראה, כי היא סתומה וגנוזה.
%letter 249
.249 מראֶה אחת שראה בראשונה מאלו עשר מראות, היא כמ"ש, 
וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא.
%letter 250
.250 אמר הקב"ה למחנות של מעלה, כל מי שיתפלל, גיבור או חכם 
או עשיר, גיבור הוא בזכויות, שמתגבר על יצרו, חכם בתורה, עשיר 
במצוות, לא תיכנס תפילתו בהיכל הזה עד שתראו בו סימנים אלו, 
שנתן בעצמו את התיקונים שלי.
%break
ומשום זה, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, תורה יבקשו מפיהו. 
פירושו, מי שיהיה רשום בסימנים אלו בלבושו, תקבלו תפילתו.
%break
סימן אחד שיהיה רשום בתפילתו בתכלת שבארבע כנפי הציצית, 
שהתכלת דומה לרקיע, מט"ט. ונמצא, שהוא דומה למלאך ה' צבאות, 
שהצורה שלו תכלת שבציצית.
%letter 251
.251 משום זה שיעור הציצית, הוא כמו שלומדים, טלית שהקטן 
מתכסה בו ראשו ורובו, שהוא אותו שכתוב בו, ונער קטן נוהג בם, 
מט"ט, הנקרא נער קטן.
%break
והוא נוהג בד' חיות, שהם ד', והוא כולל שש מעלות לכיסא, חג"ת 
נה"י, שהם ו', ומשום שהוא כלול מעשר, מתלבשים בו ע"ס דז"א 
ומלכות דאצילות, שהם י', ובו נראה הקב"ה בשכינתו אל הנביאים, 
שהוא כלול מע"ס.
%break
ומצד השכינה המלובשת במט"ט, שהיא ספירה עשירית, תכלת 
שבציצית, נמצא גם מט"ט תכלת של כל הצבעים, שכל הצבעים נכללו 
בתכלת.
%letter 252
.252 המלכות נקראת תכלת, התכלית של ע"ס. ובה כתוב, וַתֵכֶל כל 
עבודת משכן אוהל מועד, להיותה תכלית הכול. תכלת מלשון כלה. 
כמ"ש, ויהי ביום כַּ-ת משה להקים את המשכן.
%break
וביארו חכמים, כי כ-ת כתוב מלשון כלה. וע"כ נקראת השכינה תכלת. 
והיא אור התכלת אשר בנר, האוכל חלבים ועולות.
אור קו השמאל שבמלכות, הארת החכמה, מכונה תכלת. כי:
%break
א. היא התכלית של ע"ס, מלשון הכתוב, ולכל תכלית הוא חוקר. וכן 
שלומדים, תכלית חכמה תשובה ומע"ט. שפירושו תוצאה ומטרה. כי 
הארת החכמה שבמלכות היא תוצאה מכל ט"ר.
%break
ב. מלשון, וַתֵכֶל כל עבודת משכן אוהל מועד. שתכלת לשון גמר, כי 
הארתה גומרת כל הספירות.
ג. תכלת, מלשון כלה, כי המלכות היא כלה לז"א.
%break
ד. נקראת תכלת מלשון כליה, שהיא אור התכלת אשר בנר, האוכל 
חלבים ועולות. כי הדינים הבאים עם הארת החכמה שבה, מכלים 
ושורפים את הכול. כמו התכלת שבציצית, חוטים הלבנים הם אורות 
החסדים, ופתיל תכלת הם הארת החכמה שבמלכות.
%letter 253
.253 על אור החכמה שבה, הנקרא תכלת, אמר יחזקאל, דמות 
כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא. הסגולה של האבן הזאת, שמי שיורש 
אותה, אין אור הגיהינום שולט עליו. ואין אש בעולם שיוכל לקלקל 
אותה, ולא כל מיני מתכות.
%page 410
שאם מכים על אבן ספיר בפטיש, יישבר הפטיש עליה והיא אינה 
ניזוקה. כש"כ מים שאין מזיקים אותה. וכל העליונים והתחתונים 
דס"א, יראים מפניו.
%break
תכלת של הים, עליו כתוב, כי תעבור במים איתך אני. כי בסגולה זו 
של אור התכלת שבמלכות, הנקרא אבן ספיר, סוס ורוכבו רמה בים, 
שהוא הממונה של מצרים, שנטבע בים בכוח אור התכלת הזה.
%letter 254
.254 מצבע תכלת זה יראים העליונים והתחתונים. המחנות של הים 
יראים מפניה, והמחנות של הרקיע, שהוא תכלת, יראים מפניה. 
המחנות של תכלת של אש הגיהינום, תכלת דס"א, יראים מפניה.
%break
כי בעת שמגולה אור התכלת שבמלכות, הארת החכמה, מתגלים 
עימה דינים קשים מאוד, המפילים אימה ורעד על כל החיצוניים.
%letter 255
.255 תכלת היא דין, כי שֵם המלכות אדנ"י, אותיות דינא. שני צבעים 
רשומים בטלית, לבן ותכלת. ועל שני צבעים אלו כתוב, ותחת רגליו 
כמעשה לִבְנת הספיר. לבנת היא לבן של הספיר, כי הספיר כלול משני 
גוונים רחמים ודין, לבן רחמים ושחור שחרות של תכלת.
%break
ועל שני צבעים אלו רמזו חכמים, מאימתי קוראים את שמע בשחרית? 
משיַכִּיר בין תכלת ללבן. כי בת מלך, מלכות, היא ק"ש, ייחוד הקב"ה, 
כלולה משני צבעים לבן ותכלת, הוי"ה אדנ"י,
%break
הוי"ה לבן ואדנ"י תכלת, כדי להיות רחמים ודין. כמו הקב"ה, ז"א, 
הכלול משני צבעים, הוי"ה אדנ"י, להיות רחמים ודין, כיסא דין וכיסא 
רחמים.
%letter 256
.256 כמראה אבן ספיר דמות כיסא. אם אבן ספיר היא תכלת 
שבציצית, מהו דמות כיסא? כנגד הכיסא, שיש לה ע"ב (72) גשרים, 
ע"ב אורות משֵם ע"ב, יהיה האדם רשום בע"ב קשרים וחוליות של 
ציצית, כנגד ע"ב גשרים של הכיסא.
%break
ח"י קשרים וחוליות לכל צד מד' כַּנְפות בגדו, שהם חמישה קשרים וי"ג 
(13) חוליות, וד"פ ח"י הם ע"ב. כי הכיסא, אות ה', המלכות, היא לכל 
צד בד' חיות הכיסא, שהם ד', כנגד ד' כנפות כסותו.
%letter 257
.257 שש מדרגות של הכיסא, שהן ו', מט"ט, כולל ד' חיות. כמ"ש, 
ונער קטן נוהג בם. והם מיכאל גבריאל נוריאל רפאל. ומט"ט הוא שש 
מעלות לכיסא, חג"ת נה"י. שכל אחת כלולה ממאה, העולים 600.
%break
ציצית מלאה בשתי אותיות י', עולה 600. ואם חסר י' אחת מציצית, 
משלימה החיריק במקומה, שהיא כמו י'. ובכל צד בד' כנפות בגדו, יש 
ציצית העולה 600, ועם י"ג חוליות של הציצית, הם תרי"ג (613).
%letter 258
.258 שש מעלות לכיסא הוא ו', ובמילואה וא"ו, שבחשבון י"ג. וא"ו 
נרמזת בג' מילים מצירופי ע"ב מילים שיש בג' הפסוקים, וייסע ויבוא 
ויֵט, שהן ג' מילים וה"ו אנ"י וה"ו, שראשי תיבות שלהן הם, ו' א' ו'.
%break
ויש חמישה קשרים בציצית, שהם ה', לכל צד מד' כנפות הבגד, 
והמילוי של ה', שהוא א', הוא הבגד עצמו, אחד לכולם.
%break
ובאות ה' המתחברת עם וא"ו, שהוא בגי' י"ג, נשלם ח"י. שהם 
האותיות ט' ממט"ט. וח"י רומזת על חיה, ותהיה חיה לכל צד מד' 
כנפות, ויהיה כלול מד' חיות. כי ד' הכנפות נכללות זו מזו.
%break
ולכל חיה ד' פנים וד' כנפיים, שהם ביחד ל"ב (32) פנים וכנפיים. והם 
תלויות מהחיה הרביעית, שבד' חיות, שהיא פני אדם, אדם המלובש 
בציצית.
%page 411
%letter 259
.259 הציציות הן ל"ב, כחשבון יו"ד ה"א ה"א, השלֵמות שלהם היא 
וא"ו, י"ג חוליות שבכל ד' כנפות. וא"ו מתייחד עם כל ד' חיות שבד' 
כנפות, ומשלים השם יו"ד ה"א וא"ו ה"א למעלה, בז"א ומלכות 
דאצילות, ומשלים למטה בחיות.
%break
כי עמוד האמצעי, מט"ט, הוא להשלים למעלה כמו הת"ת דאצילות. כי 
שמו של מט"ט כשם רבו ת"ת, ונברא בצלמו כדמותו, מט"ט כולל כל 
המדרגות מלמעלה למטה, כי ת"ת ומלכות דאצילות מלובשים בו.
%break
ומלמטה למעלה, כלומר שכולל כל ד' חיות הקודש. והוא אחוז באמצע. 
כמ"ש, והבְּרִיחַ התיכון בתוך הקרשים, מבריח מן הקצה אל הקצה.
%letter 260
.260 מט"ט כלול מד' פנים וד' כנפיים של כל חיה שלמעלה בזו"ן, 
שהם יאהדונה"י, הצירוף של הוי"ה אדנ"י, ז"א ומלכות. כמ"ש, אז ישיר 
משה.
%break
כי ז"א, משה, יש בכל חיה שלו ד' פנים וד' כנפיים, שבגי' א"ז, שמונה. 
כעין זה, אז באריה, אז בשור, אז בנשר, אז באדם, שהם ל"ב פנים 
וכנפיים, שבגי' ד"פ אז.
%letter 261
.261 ואלו ד' פנים, ד' אותיות הוי"ה, וד' כנפיים, ד' אותיות אדנ"י, הן 
כנגד ד' בגדי זהב, אדנ"י, וד' בגדי לבן, הוי"ה, שלבש הכוהן כדי לכפר 
על ישראל. שהם כנגד, אדנ"י שפתיי תפתח, שאומרים בפתיחת 
תפילת העמידה.
%break
וכנגד התפילה עצמה, כי בכל חתימה של ח"י ברכות התפילה יש 
הוי"ה. וח"י פעמים הוי"ה, יש בהם ע"ב אותיות, כחשבון ויְכֻלו, שהוא 
יסוד הנקרא כל, כי ח"י הוויות כלולות בצדיק חי העולמים, שהוא, ויכֻלו.
%letter 262
.262 ובארבע חיות, שבכל חיה יש הוי"ה אדנ"י, שמונה אותיות לכל 
צד, ל"ב אותיות. וי"ג אותיות, הנמצאות מראשי תיבות שבג' מילים 
וה"ו אנ"י וה"ו, שהם וא"ו שבגי' י"ג.
%break
הרי י"ג, שהעליונים והתחתונים כלולים בוא"ו הזו, בהם נשלם אדם, 
שבגי' מ"ה (45), עמוד האמצעי. כי ל"ב אותיות של הוי"ה אדנ"י שבכל 
צד, עם י"ג אותיות אשר בוא"ו, הן בחשבון מ"ה, כמספר אדם (45).
%break
%H ד' קליפות הסובבות את ד' החיות
%break
%letter 263
.263 למעלה בעה"ח, ז"א, אין קליפות. כי אין לבוא אל שער המלך 
בלבוש שק. למטה, במט"ט, יש קליפות, שמט"ט, הוא בצורה של עמוד 
האמצעי, ז"א.
%break
כשהקב"ה מחוץ המלכות שלו, שהמלכות בגלות, הוא מתכסה בפָּנים 
ובכנפיים של העבד שלו, מט"ט. כמ"ש, וירכב על כרוב ויעוף. מט"ט 
נקרא כרוב ונקרא רכב.
%letter 264
.264 הקליפות הסובבות את ד' החיות של מט"ט:
א. תוהו. שעליה כתוב, והנה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר 
סלעים, לא בָרוח ה'.
ב. בוהו. שעליה כתוב, ואחר הרוח רעש, לא בָרעש ה'.
%break
הרי שתי קליפות של האגוז, קליפה ירוקה, תוהו, וקליפה לבנה, בוהו, 
שהיא אבנים מפוּלמות, קליפה קשה כאבן מפולם. כנגד שתי קליפות 
אלו, יש מוץ ותבן של החיטה.
%page 412
%letter 265
.265 ג. הקליפה השלישית, הסובבת את ד' החיות של מט"ט, היא 
דקה. והיא כנגד הסובין של החיטה, כי כאן היא מתדבקת בחיטה, ואין 
יכולים להפריד אותה משם, עד שטוחנים אותה ברחיים,
%break
שהם כנגד השיניים הטוחנות שבפה האדם, שצריך לטחון בהם דברי 
תורה, עד שיהיו כקמח, כסולֶת נקייה. ובכְבָרה, שהיא שפתותיים, 
מתבררת הפסולת, סובין התורה, עד שתימצא ההלכה כסולת נקייה.
%break
בעת ההיא הלב והמוח וכל איברי הגוף שהנשמה מתפשטת בהם, 
לוקחים אותה ההלכה, שהיא כסולת נקייה, והנשמה מתפרנסת בה, 
כמו שהגוף מתפרנס בדברי העולם הגשמי. כי זה לעומת זה עשה 
אלקים, שיש לחם הגוף, ויש לחם הנשמה. כמ"ש, לכו לַחֲמוּ בלַחֲמי.
%letter 266
.266 זוהי הקליפה המתדבקת במוח האגוז, שבזמן שהאגוז רך, 
נפרדת ממוח האגוז בלי כבדות, וכשהאגוז יבש, קשה לאדם להעביר 
אותה משם, כי עוד הקושי במקומו עומד.
%break
משום זה ציווה הקב"ה לאדם לחזור בתשובה בימי נעוריו, קודם 
שיזקין בו יצה"ר. כמ"ש, מפני שיבָה תקום, שפירושו, קודם השיבה 
שלך תקום בתשובה. וקליפה זו היא אש.
%break
ד. הקליפה הרביעית הסובבת את ד' החיות של מט"ט, היא תהום, 
כמ"ש, וחושך על פני תהום, שהיא החלל שבאגוז, שעליה כתוב, קול 
דממה דקה, ששם בא המלך. ועליה כתוב, ומתוכה כעין החשמל מתוך 
האש.
%letter 267
.267 אלו ד' קליפות רשומות בד' איברי הגוף:
%break
ברֵיאה, ששם לחות, שממנה נמצאות סִרְכות הריאה, המדביקות כנפי 
הריאה זו לזו, ומחלישות אותה. ועליה כתוב, רגליה יורדות מוות, 
שאול צעדיה יתמוכו. ושם רוח חזק מפרק הרים, הדופק בכנפי הריאה 
של האדם.
%break
וזהו רוח המסעיר גופו של אדם, הקליפה הראשונה, שנקראת 
ביחזקאל רוח סערה, הרוח שאליהו כפף אותו תחתיו, ועלה בו 
למעלה. כמ"ש, ויַעַל אליהו בַּסערה השמיים.
%break
ורוח זה דופק על הריאה, השותָה כל מיני משקים. ובהם, ורוח אלקים 
מרחפת על פני המים, זהו קליפה לרוח הקודש. ולשמאל, רוח סערה. 
עליהם כתוב, לב חכם לימינו ולב כְּסיל לשמאלו.
%break
כתוב, ואֵרֶא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת 
ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש, ומתוכה דמות ארבע 
חיות. הכתוב מונה ד' קליפות: רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, 
נוגה. ואח"כ אומר, שבתוך ד' קליפות אלו, יש ארבע חיות:
%break
אריה שור נשר אדם. למה נמצאות ד' חיות הקודש בתוך ד' הקליפות? 
הרי נאמר, שלמעלה בעה"ח, ז"א דאצילות, אין קליפות על ארבע 
החיות שלו. למטה, במט"ט, יש קליפות, כי ד' החיות של מט"ט 
נמצאות בתוך ד' הקליפות.
%break
וכדי להסביר לנו עניין ד' הקליפות הללו, הוא משווה אותן לד' קליפות: 
תוהו, ובוהו, וחושך, ורוח אלקים, שבמעשה בראשית, ולד' של אליהו, 
שהם: רוח גדולה וחזק מפרק הרים, רעש, אש, קול דממה דקה.
%break
ולד' הקליפות של חיטה, מוץ תבן סובין מוּרסָן. ולד' הקליפות של אגוז 
שבתוכם ד' מוחין דאגוז. כי המוח שבאגוז מפוצל לד' חלקים. ומביא 
כל אלו ההשוואות, כדי שיבוא זה וילמד על זה.
%break
ואלו הד' שבמעשה בראשית, והד' של יחזקאל, והד' של אליהו, הם 
כמו שבתחילת אצילות העולמות יצאו ד' בחינות: צ"א, המסך דצ"א, 
צ"ב, והמסך דצ"ב.
%page 413
כן בכל פרט, הנבררים מז' המלכים דנקודים, יוצאים בהם אלו ד' 
בחינות. והם הד' של מעשה בראשית, והד' של יחזקאל, והד' של 
אליהו.
%break
צ"א, נקרא במעשה בראשית תוהו, ביחזקאל הוא נקרא רוח סערה, 
באליהו רוח גדולה וחזק מפרק הרים, בחיטה מוץ, ובאגוז ירוק.
המסך דצ"א, נקרא במעשה בראשית בוהו, ביחזקאל ענן גדול, באליהו 
רעש, בחיטה תבן, ובאגוז קליפה לבנה.
%break
צ"ב, נקרא במעשה בראשית חושך, ביחזקאל אש מתלקחת, באליהו 
אש, בחיטה סובין, ובאגוז קליפה המתדבקת במוח.
%break
המסך דצ"ב, נקרא במעשה בראשית תהום, ורוח אלקים מרחפת על 
פני המים, ביחזקאל נוגה וחשמל, באליהו קול דממה דקה, ששם בא 
המלך, בחיטה מורסן, פסולת הקמח הדקה מאוד, ובאגוז חלל האגוז.
%break
הרי שתי קליפות של האגוז, קליפה ירוקה, תוהו, וקליפה לבנה, בוהו, 
שהיא אבנים מפוּלמות, קליפה קשה כאבן מפולם. כנגד שתי קליפות 
אלו, יש מוץ ותבן של החיטה.
%break
כי הם קליפות דצ"א ומסך דצ"א, שאין להם שום מגע בט"ר, וע"כ אין 
למוץ ולתבן שום מגע עם המוח, שהוא החיטה.
%break
קליפה שלישית, מצ"ב, שכבר המלכות עלתה לבינה, ונמתקה 
במדה"ר, ע"כ היא דקה, להיותה ממותקת. והיא כנגד הסובין של 
החיטה, כי כאן היא מתדבקת בחיטה, כי כאן עלתה המלכות לבינה, 
ונחקקה משום זה בכל ט"ר, שהם מוח החיטה.
%break
ונבחן שהדינים שלה התדבקו בעצם החיטה. ואין יכולים להפריד אותה 
משם, עד שטוחנים אותה ברחיים, ובכְבָרה מתברר הפסולת, סובין 
התורה, עד שתימצא ההלכה סולת נקייה.
%break
שצריכים להעלות מ"ן להמשיך הארת ע"ב ס"ג דא"ק, להוריד את 
המלכות מבינה למקומה, שאז מתגלים הג"ר דבינה, שהם סולת 
נקייה.
%break
ובזמן שהאגוז רך, שאור החסדים, המכונים מים, מאירים בה, נפרדת 
ממוח האגוז בלי כבדות. אבל אם אין לה חסדים, כשהאגוז יבש, קשה 
להוריד המלכות מהבינה. אמנם המשכת החסדים אינה נעשית אלא 
במסך דצ"ב, שהיא הקליפה הרביעית.
%break
הקליפה הרביעית היא תהום, החלל שבאגוז, שעליה כתוב, קול דממה 
דקה, ששם בא המלך. כי היא המסך דצ"ב, ששם כבר נמשכים 
חסדים, ואז אפשר להוריד המלכות מבינה, שיתגלו הג"ר, המלך, 
ארבע חיות הקודש, המכונים ארבעה מוחין דאגוז.
%break
ד' קליפות הן ד' מדרגות, המכונות גילוי הג"ר. כי בצ"א נעלמו כל 
האורות, והמסך, הנקרא בוהו, המשיך חסדים על צ"א. ושם עוד אין 
התחלה לקיום העולמות. עד שבאה הקליפה השלישית מעליית 
המלכות לבינה, ונעשה התחלה ואפשרות ליציאת ג"ר.
%break
ואח"כ, כשיצא המסך דצ"ב בחסדים, שנקרא קול דממה דקה, אז 
אפשר להוריד המלכות מבינה ולגלות הג"ר, בג' הקווים והמלכות 
המקבלת אותם, המכונים ארבע חיות.
%break
הרי שד' הקליפות הן ד' מדרגות, עד שמתגלות החיות. וע"כ הן 
מלובשות זו בזו, עד שבפנימיותן מתגלות ועומדות ארבע חיות.
%break
אלו ד' קליפות רשומות בד' איברי הגוף, ריאה לב כבד וטחול. ריאה, 
קליפה עליונה, המסך דצ"ב, הסְרָכות שבריאה. כי הלחות שבריאה, 
ששותה כל מיני משקים, הוא בינה, אשר רוח סערה דצ"א דופק 
עליהם,
%page 414
ומתערבת המלכות דרוח סערה בבינה, ונעשה בבינה סרכות, מסכים 
דצ"ב. כמ"ש, רגליה יורדות מוות. שבסיום שלה יש מלכות דמנעולא, 
שממנה המוות. אבל הסרכות עצמן ממותקות בבינה.
%break
ומפרש כיצד נעשו הסרכות. ואומר, ושם רוח חזק מפרק הרים, הדופק 
בכנפי הריאה של האדם. וזהו רוח המסעיר גופו של אדם. שהוא רוח 
סערה, המלכות דצ"א. ורוח זה דופק על הריאה, השותה כל מיני 
משקים, ומתערב במים דבינה ונעשו סְרָכות.
%break
ובהם, ורוח אלקים מרחפת על פני המים, המסך דצ"ב, שזהו קליפה 
לרוח הקודש. ואחר שהוסרה קליפה זו, מתגלה רוח הקודש, הג"ר. 
ומקום הקליפה של מלכות דצ"א, שנקראת רוח סערה, בלב. הלב 
שלשמאלה של הריאה, ששוכן בו רוח סערה דצ"א.
%break
עליהם כתוב, לב חכם לימינו, שמקבל מסך דצ"ב, שהוא, ורוח אלקים 
מרחפת, מהריאה שלימין הלב. ולב כסיל לשמאלו, שיש בו רוח סערה, 
שאינו ראוי לקבל אור.
%letter 268
.268 דוד הסיר רוח סערה מליבו והרגו. כמ"ש, וליבי חלל בקרבי. כי 
הסיר את רוח הסערה ונשאר בלב חלל במקומו. ומשום זה זכה 
שינַשב רוח צפונית, הארת חכמה שמשמאל, בכינור שלו, המלכות. 
וכתוב בו, כה אמר ה', מארבע רוחות בואי הרוח.
%break
והיה מנגן בכינור בארבעה מיני ניגונים, בשיר פשוט י', בשיר כפול י"ה, 
בשיר משולש יה"ו, בשיר מרובע י"ה ו"ה. שביחד עשר אותיות. שדוד 
עשה כנגדן עשרה מיני תהילים. ועולים לע"ב (72) פנים, ע"ב אורות, 
כחשבון עשר אותיות אלו של הוי"ה בריבוע.
%letter 269
.269 ומתי עולים לע"ב מיני ניגון, שהם ג"ר מהשם ע"ב? כשעוברת 
שליטתם של עוון משחית אף וחֵמה, שבהם דופק רוח סערה, המלכות 
דצ"א, בד' צדדים, העולים י' כתרים, בד' אותיות הוי"ה, שבשיר כפול 
משולש ומרובע הם י' אותיות, ועולים בחשבון ע"ב.
%break
ואז הם מכניעים ע"ב אומות, שהם ע' (70) אומות, ואדום וישמעאל, 
כמ"ש, וּבַאֲבוד רשעים רינה. כי כשנאבדות ד' הקליפות, עוון משחית 
אף חמה, מתגלות הג"ר, רינה, שהם ע"ב מיני ניגון.
%letter 270
.270 כי מיכאל גבריאל נוריאל רפאל, ד' חיות המרכבה, שולטים על ד' 
יסודות טובים של האדם, מים אש רוח עפר, חו"ג תו"מ, שלכל אחד ד' 
פנים, אריה שור נשר אדם.
%break
עוון משחית אף חֵמה, תלויים על מרה לבנה, הריאה שעושים בה 
סִרְכָה, ועל מרה אדומה שבכבד שמתאדם במאדים.
%break
ובמרה ירוקה הנאחזת בכבד, שהיא חרבו של מלאך המוות, שכתוב 
בה, ואחריתה מרה כלַעֲנה, חדה כחרב פיות. ובמרה שחורה, שהיא 
לילית, כוכב לכת שבתאי, שליטת הטחול, שהוא עצבות, שאול 
תחתית, עניוּת וחושך בכי והספד ורעבון.
%break
ד' יסודות טובים של האדם, מים אש רוח עפר, הם ד' החיות, מיכאל 
גבריאל נוריאל רפאל, שבפנימיות ד' הקליפות, רוח סערה, ענן גדול, 
אש מתלקחת, נוגה.
%break
וכמו שד' החיות מלובשות בפנימיות ד' קליפות אלו, כך ד' יסודות 
שבאדם מלובשים בד' קליפות, עוון משחית אף חֵמה. עוון כנגד נוגה, 
משחית כנגד אש מתלקחת, אף כנגד רוח סערה, חמה כנגד ענן גדול.
%break
ומיכאל גבריאל נוריאל רפאל, שולטים על ד' יסודות טובים של האדם, 
מים אש רוח עפר, שארבעת היסודות הם ד' חיות באדם, כמו ד' 
המלאכים. שלכל אחד ד' פנים. כמו ד' החיות שלמעלה, שלכל אחת ד' 
פנים.
%break
וכמו שהחיות של מעלה מלובשות בד' קליפות, רוח סערה, ענן גדול, 
אש מתלקחת, נוגה, כך ד' חיות שבאדם, אש רוח מים עפר, מלובשים 
בד' קליפות, עוון משחית אף וחמה.
%page 415
עוון משחית אף חמה, תלויים על מרה לבנה, הריאה שעושים בה 
סִרְכָה. כי בריאה שוכנת קליפת נוגה, המסך דצ"ב, אשר באדם נקראת 
עוון, שממנו הסרכות שבריאה.
%break
ועל מרה אדומה שבכבד שמתאדם במאדים. שהוא כנגד הקליפה של 
אש מתלקחת מצ"ב, שאין הדינים שבה מחמת עצמה, אלא מחמת 
התערבותה במלכות.
%break
וע"כ נקראת אש מתלקחת, שמתלקחת מאש אחרת, שהאדמימות 
באה לה מחמת אודם אחר. ובאדם נקראת קליפה זו משחית.
%break
ובמרה ירוקה הנאחזת בכבד, שהיא חרבו של מלאך המוות. שהוא 
כנגד הקליפה דרוח סערה, הנמשכת ממלכות דצ"א, שממנה באה 
המיתה. ובאדם נקראת קליפה זו בשם אף.
%break
ובמרה שחורה, שליטת הטחול, שהוא עצבות, שאול תחתית, עניות 
וחושך בכי והספד ורעבון. הקליפה דענן גדול, הנמשכת ממסך דצ"א. 
שבאדם היא נקראת חֵמה.
%break
ובד' קליפות אלו, עוון משחית אף וחמה, מלובשים ד' יסודות אש רוח 
מים עפר, שהם ד' חיות שבאדם.
%letter 271
.271 כשעוברות ד' הקליפות מהאדם, שולט עליו עה"ח בע"ב פנים 
מהארת המלכות, שהם הוי"ה בריבוע כזה: י', י"ה, יה"ו, י"ה ו"ה, 
שבגי' ע"ב, שנמצאות עשר אותיות, התלויות מד' רוחות, ד' אותיות 
הוי"ה, שכתוב בהן, כה אמר ה', מארבע רוחות בואי הרוח.
%break
זהו רוחו של משיח, שכתוב בו, ונחה עליו רוח ה', רוח המלכות. 
כשהוי"ה, ז"א, מנשב באוזן ימנית של הלב, ששם חכמה מצד החסד, 
שבו הרוצה להחכים יַדרים בחכמה. וחסד נושב בבינה, ואח"כ בז"א, 
ואח"כ במלכות.
%break
כי כשנושב בחכמה הוא י'. בבינה הוא ה'. בת"ת הוא ו'. במלכות הוא 
ה'. והוי"ה, ז"א, דופק בכל ד"ס אלו, ונעשה ד' צירופים. כשדופק 
בחכמה הוא י', וכשדופק בבינה הוא י"ה,
%break
וכשדופק בת"ת הוא יה"ו, וכשדופק במלכות הוא י"ה ו"ה, שעולות 
עשר אותיות, כנגד ע"ס. וחשבון שלהן ע"ב, שהיא חכמה, מחשבה של 
הלב.
%letter 272
.272 יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה (45), הוא ז"א. הימין שלו מים ויד 
גדולה, חסד וקו ימין. השמאל שלו אש ויד חזקה, גבורה וקו שמאל. 
בעמוד האמצעי שביניהם יד רמה, ת"ת, קו האמצעי, רוח הקודש. 
וכולו הוא בן י"ה, שיש לו מוחין דג"ר מן י"ה.
%letter 273
.273 כתוב, אל אשר יהיה שָׁמה הרוח ללכת יֵלֵכו, כי רוח החיה, 
באופנים. ברוח מתנהגים מים ואש. כי הרוח אוחז בשניהם, ודופק 
בעורקי המוח, שהוא מים וחכמה. ובעורקי הלב, שהוא אש ובינה. 
ומקום הרוח הוא בכנפי ריאה.
%letter 274
.274 בכל איבר מהגוף נמצאים אלו הארבעה, שהם גלגלי ים של 
התורה, שהיא מים, וגלגלי רקיע, שהוא אש. כולם עולים ויורדים 
באיבר. המים, ימין וחסד, יורדים. האש, שמאל וגבורה, עולה. כי 
השמאל אינו מאיר אלא רק מלמטה למעלה.
%break
והרוח, ת"ת, קו האמצעי, מקומו באמצע בין הרקיע והים, שמאל וימין. 
הכלי של הרוח, ת"ת, הוא הארץ, עפר, השכינה.
%letter 275
.275 וכמו העופות, שכנפיהם פתוחות לקבל רוח כדי לעוף בו, כך כל 
איברי הגוף פתוחים בכמה מקורות, בכמה פרקים, בכמה עורקים, 
בכמה חדרי הלב וחדרי המוח, לקבל את הרוח, קו האמצעי.
%break
כי אם לא היה נושב בחדרי הלב, הייתה האש שבלב, קו השמאל, 
שורף כל הגוף.
%page 416
כי לולא קו האמצעי, רוח, היה מייחד הימין והשמאל זה בזה, היו 
הדינים דצד שמאל, האש שבלב, שורפים הגוף. כי הארת השמאל בלי 
ימין היא דינים קשים ומרים. וכמה סולמות, מדרגות, וחדרים מעורקים 
של קנה הלב והריאה, מיתקנים כולם אצלו. אצל הרוח, קו אמצעי.
%break
%H קול ודיבור
%break
%letter 276
.276 כשעולה הדיבור, בתחילת התהוות הדיבור באדם, על כנפי 
הריאה, הוא נעשה שם קול. כמ"ש, כי עוף השמיים יוליך את הקול. 
וכן, קול ה' על המים.
%break
משום שעולה מצד המים, ימין, מוח, ששם עולה בכנפי הריאה. קול ה' 
חוצב להבות אש, מצד הלב, שמאל, אש. כשהקול יוצא מהפה, 
ממלכות, הוא נקרא דיבור.
%letter 277
.277 כנגד שתי כנפי הריאה, שני חצאי הריאה, שפותחות כנפיה 
לקבל את הקול, כמ"ש, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, כך 
השפתיים הן שתיים, שלוקחות את הדיבור ומעיפות אותו למעלה.
%letter 278
.278 כעין חמש כנפי ריאה, חמישה פיצולים שבשני החצאים שבה, 
כולן פתוחות בלי סִרכה, כדי לקבל הקול הזה, כך צריך להיות חמישה 
תיקונים שבפה, כולם פתוחים בלי סרכה. ויוצאות האותיות: אחה"ע 
בגרון, בומ"ף בשפתיים, גיכ"ק בחֵך, דטלנ"ת בלשון, זסשר"ץ בשיניים.
%letter 279
.279 והדיבור יהיה בחמש מוצָאות הפה, בלי סרכה ועיכוב כלל. 
כמ"ש, ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת, אשר רבקה היא 
התפילה, דיבור.
%break
ומשום זה למדנו, אִם שְׁגוּרָה תפילתי בפי, יודע אני שמקובלת. ואם יש 
סרכה, ויוצאת בעיכוב, יודע אני שתפילתי מטורפת, משום שיש סרכה 
בריאה, שהיא טרֵפה.
%letter 280
.280 קול, זה שמע ישראל, הייחוד של שש מילים של שמע ישראל, 
ייחוד ז"א, הנקרא קול. שבו כתוב, ואשמע את קול כנפיהם. והוי"ה, 
ז"א, קול, כשיוצא לקבל השכינה בתפילה בלחש, שהיא דיבור, 
המלכות הנקראת דיבור, שבו כתוב, אדנ"י שפתיי תפתח.
%break
כל רמ"ח (248) האיברים, רמ"ח אורות דחסד דז"א, כנפיהם, המלכות 
שבכל איבר, פתוחות כולן ברמ"ח מילים, שבארבע פרשות של ק"ש, 
שבהם יורד הקול.
%break
כי פרשה ראשונה, שמע ישראל עם בשכמל"ו, שיש בהן י"ב (12) 
מילים. פרשה שנייה, ואהבתָ, שיש בה מ"ב (42) מילים. פרשה 
שלישית, והיה אם שָׁמוע, שיש בה קכ"ב (122) מילים. פרשה רביעית, 
ציצית, שיש בה ס"ט (69) מילים.
%break
הן ביחד רמ"ה (245) מילים. ועם שלוש מילים, ה' אלקיכם אמת, 
שאומר החזן בקול רם, הן רמ"ח מילים. והיחיד צריך להוסיף שלוש 
מילים, אל מלך נאמן, כדי להשלים רמ"ח.
%page 417
%letter 281
.281 וכשהקול יורד לקבל השכינה בתפילת העמידה, כמה ציפורים 
מצפצפות אליו, שהם רמ"ח אורות של השכינה, שהיא הדיבור. וע"כ 
מצפצפות כולן בכמה מיני ניגון, על איברי הגוף, שהם רמ"ח אורות 
דז"א, ענפי האילן.
%break
ועל כל הכנפיים שבכל איבר, על המלכות שבכל איבר, הנקרא כנף. 
ששם משכן הציפור, אדנ"י, המלכות. כי רמ"ח אורות דמלכות שוכנים 
על הכנף, שיש בכל אור ברמ"ח אורות דז"א. כי כל בחינה מקבלת 
מבחינה שכנגדה בעליון.
%break
כי בכל ענף דז"א, נמצאת המלכות פתוחה לבעלה. שזהו, אדנ"י 
שפתיי תפתח, שזה פתח לז"א בתפילת העמידה. שאין איבר מרמ"ח 
האיברים של השכינה, שאינו פתוח לקבל את ז"א. ומשום זה נקראת 
השכינה שיחת מלאכי השרת,
%break
משום שהיא דיבור וצפצוף עופות, הנשמות השורות באיברים של 
השכינה. והיא שיחת דקלים, ענפי האילן, איברי ז"א, כנפיים שבכל 
ענף, ששם שורה אדנ"י, דיבור.
%break
כל פרצוף מחולק לימין ושמאל, רמ"ח איברים, כלים דחסדים בימין, 
ושס"ה (365) גידים, כלים דאורות דשמאל, הארת חכמה, בשמאל. 
ז"א נקרא קול, עיקרו הארת החסדים,
%break
וע"כ הייחוד שלו בק"ש הוא ברמ"ח מילים להשפעת החסדים. ואח"כ 
בתפילת העמידה הוא מתייחד עם המלכות, הנקראת דיבור, שעיקרה 
הארת החכמה.
%break
וכשהמלכות מקבלת החסדים מז"א בתפילת העמידה, היא מקבלת 
בכלים של חסדים שלה, ברמ"ח איברים של השכינה. והייחוד של קול 
ודיבור, הוא הייחוד של חסדים וחכמה, הדומים לקול ודיבור.
%break
כי כמו שאין דיבור בלי קול, כן אין מציאות הארת החכמה בלי חסדים. 
כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי התלבשות החסדים. וע"כ השכינה 
צמאה לקבל החסדים מז"א, כדי שיתגלה הדיבור שלה, החכמה.
%break
וקול, זה שמע ישראל. כי הייחוד של שמע ישראל הוא בשביל ז"א, 
שימשיך החסדים ברמ"ח איברים שלו, בכלים דחסדים, כדי להשפיע 
אל השכינה אח"כ, כשיוצא לקבל השכינה בתפילה בלחש, בתפילת 
העמידה. ששם הוא מקבל אותה ומשפיע לה החסדים.
%break
כל בחינה שבעליון משפיעה לבחינה שכנגדה בתחתון. כי אע"פ שאנו 
אומרים שרמ"ח איברים דז"א מקבלים ומשפיעים החסדים, הכוונה 
למלכות שבכל איבר דז"א, שיש לה יחס עם המלכות הכוללת.
%break
כל רמ"ח האיברים, כנפיהם פתוחות כולן ברמ"ח מילים. כנפיהם, 
המלכויות שבכל איבר דז"א, הן המקבלות החסדים ומשפיעות אל 
רמ"ח איברי המלכות. וכשהקול יורד לקבל השכינה בתפילת העמידה,
%break
כמה ציפורים מצפצפות אליו, שהם רמ"ח איברי המלכות, הנקראת 
ציפור. ועל כל הכנפיים שבכל איבר, על המלכות שבכל איבר, ששם 
משכן הציפור.
%break
כלומר שרמ"ח איברי הציפור הנקראים רמ"ח ציפורים, שוכנים על 
רמ"ח כנפיים שברמ"ח איברי ז"א, ומקבלים מהם החסדים. באופן, 
שכל איבר מהמלכות, מקבל מהבחינה שכנגדו במלכות שבכל איבר 
דז"א.
%letter 282
.282 כשיורד הוי"ה אל אדנ"י, בכל איבר, שכל איבר מהוי"ה, ז"א, 
משפיע אל איבר שכנגדו במלכות, אדנ"י, אז כתוב בהם, בעומדם 
תְרַפֶּינה כנפיהן. בעומדם, מרמז על הייחוד של תפילת העמידה.
%break
שאז הכנפיים, איברי המלכות, שקטות. וזהו חשמל, אותיות חיות אש 
חשות ממללות. חיות אש, לעיתים חשות לעיתים ממללות. כשהדיבור 
יוצא מפי הקב"ה, חשות. וכשאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה, ממללות.
%page 418
בעת שמתייחדים קול ודיבור, ז"א ומלכות, הצירוף יאהדונה"י, בתפילת 
העמידה, הן חשות. ובזמן שפניהם, ז"א, וכנפיהם, מלכות, פרודות, 
אשר הוי"ה בפירוד מאדנ"י, אז הוי"ה נמצא בד' פנים של החיות, 
שכולם פתוחים.
%break
וכנגדו כנפי החיות, אדנ"י ודיבור, ממללות, לבקש מזון מז"א. אדנ"י, 
מלכות, נמצאת בכנפי החיות. וכולם פתוחים לקבל מהחיות.
%break
כשז"א ומלכות, קול ודיבור, בזיווג, בתפילת העמידה, אז עיקר 
השליטה לז"א, חסדים, והדיבור, הארת חכמה ואדנ"י, אע"פ שמאירה 
ג"כ, עכ"ז נבחנת לדיבור בחשאי, בלי שליטה. ובעת שאין זיווג, אז 
ניכרת שליטת המלכות, דיבור, והארת החכמה.
%letter 283
.283 החיות, שביצירה, שואגות בקול, ז"א, הנקרא הוי"ה. והן כולן 
בימין, בחסדים. אופנים בעשיה, בשמאל, מצפצפים בדיבור, ממלכות, 
הנקראת אדנ"י.
%break
בשרפים בבריאה, מתחברים קול ודיבור, ז"א ומלכות, באמצע, ושני 
השמות הוי"ה אדנ"י מתלבשים בהם בייחוד אחד, ומשולבים זה בזה, 
יאהדונה"י. בהם כתוב, ועוף יעופף. וכן, ויָעָף אליי אחד מן השרפים, 
מט"ט.
%break
וכתוב בהם, כי עוף השמיים יוליך את הקול, מצד הוי"ה, שמלובש 
במט"ט. ובעל כנפיים יגיד דבר, שמצד אדנ"י, המלובש במט"ט.
%break
והשרפים שש כנפיים לאחד. מצד אות ו' המלובשת בהם, קו אמצעי, 
הכולל ימין ושמאל, שבו חג"ת נה"י. והוא כולל שש מילים של הייחוד 
של שמע ישראל. כמ"ש, בשתיים יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו 
ובשתיים יעופף.
%letter 284
.284 מהמילה ואֵרֶא, עד המילים כמראה אדם, נחשב לתיקון אחד, 
ששם ד' הקליפות, שבתוכן ד' החיות. מט"ט, כלפי החיות הוא רקיע 
שעל ראשי החיות והמנהיג אותם. וכלפי המלכות הוא כיסא. וכל אלו 
הם תיקון ראשון.
%break
והתיקון השני הוא, ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו 
מלמעלה. שאדם, פירושו רשימו של ספר התורה, המלכות, רשימו 
דז"א, הנקרא ספר התורה. והיא כמ"ש, כתפארת אדם לָשֶבת בית.
%break
שהמלכות כתפארת אדם עם כ' הדמיון, ולא תפארת עצמו. אף כאן 
שכתוב, כמראה אדם, עם כ' הדמיון, סובב על המלכות, אשר מט"ט 
הוא כיסא אליה.
%break
%H ק"ש וציצית ותפילין ורצועות
%break
%letter 285
.285 כל הקורא ק"ש שחרית וערבית, כאילו מקיים הכתוב, והגיתָ בו 
יומם ולילה, משום שק"ש כוללת בתוכה ימין ושמאל, יומם ולילה. כי 
טלית לבנה, כלומר הטלית בציצית מבחינת הלבן שבה, ולא מבחינת 
התכלת שבה, הוא לימין מצד החסד.
%break
ונאמר עליו, אל מלך יושב על כיסא רחמים ומתנהג בחסידות. וכן 
כתוב, והוכן בַּחסד כיסא. חסד עולה ע"ב (72), הרומז על ע"ב חוליות 
וקשרים שבטלית, שהם ד"פ ח"י (18).
%letter 286
.286 ויש טלית מצד מט"ט, אותיות ט' של מט"ט, הכולל ח"י, שיש בין 
הקשרים והחוליות שבכל צד מהטלית. חמישה קשרים כנגד חמישה 
חומשי תורה.
%page 419
י"ג (13) חוליות, י"ג הכריכות שכורכים על הציצית, כנגד י"ג מידות 
הרחמים שבתורה. ובי"ג מידות התורה נדרשת, שהן י"ג מידות 
הרחמים, הנמשכים מי"ג תיקוני דיקנא דא"א.
%letter 287
.287 על המלכות כתוב, כמראה אדם עליו מלמעלה. שהמלכות 
בצורת הת"ת, שהיא תפארת אדם עליו מלמעלה, והיא נקראת בשמו 
של הת"ת, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי 
בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו.
%break
לפיכך, כמראה אדם עליו מלמעלה, זו השכינה, שהיא כצורת עמוד 
האמצעי, ת"ת, בד' פנים ובע"ס, שהן אדם, עשר אותיות יו"ד ה"א וא"ו 
ה"א, שבגי' אדם (45). וד' פנים של אדם, ד' אותיות הוי"ה פשוטות, 
שביחד י"ד (14) אותיות, ובהם כתוב, וביד הנביאים אֲדַמֶה.
%letter 288
.288 ועוד, הציצית נקראת ח"י, שהם י"ג חוליות וחמישה קשרים, מצד 
הצדיק, יסוד, שע"י ייחודו נקראים הקב"ה ושכינתו בשם אדם, בהוי"ה 
במילוי אותיות א' שבגי' אדם. שהעמוד האמצעי, ז"א, הוא יו"ד ה"א 
וא"ו, שבגי' ט"ל (39), ושכינתו ה"א, ובה"א נשלם השם אדם.
%break
משום שט"ל כך עולה בחשבון יו"ד ה"א וא"ו. והצדיק, שנקרא ח"י, 
מוריד הטל, יו"ד ה"א וא"ו, אל הה"א, השכינה. שהיסוד הוא קשר 
הטלית, ח"י עולמות בכל צד,
%letter 289
חמישה קשרים וי"ג חוליות, שמקשר ומייחד הקב"ה ושכינתו בכל 
הצדדים, בד' כנפות של הטלית, חו"ג תו"ם.
.289 תפילין הם קו שמאל, כמ"ש, נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו. בימינו 
זו תורה, ובזרוע עוזו זו תפילין.
%break
ארבע פרשיות שבתפילין הן ד' אותיות הוי"ה. אדנ"י הוא היכל לד' 
אותיות, ד' פרשיות, בארבעה בתים של התפילין. הקשר של תפילה 
של יד הוא צדיק ח"י העולמים, יסוד, הקשר של הוי"ה אדנ"י, בזרוע 
שמאלית.
%break
הקשר של תפילה של ראש הוא עמוד האמצעי, ת"ת, שמתייחדים בו 
למעלה הוי"ה אהי"ה, חו"ב. כי ז"א עולה ומייחד חו"ב, הוי"ה אהי"ה, 
ונעשה שָׁם דעת.
%letter 290
.290 ק"ש היא הייחוד שבאמצע, בחג"ת. והוא אחוז בין ציצית 
לתפילין, שציציות מבחינת הלבן לימינו, ותפילין משמאלו. כי כל 
הפרשות של ציצית ותפילין כלולות בייחוד ק"ש.
%break
ומצד עמוד האמצעי, טלית ותפילין, כמ"ש, והָיה לאות על ידך 
ולטוטפות בין עיניך. וכתוב, ועשו להם ציצית.
%break
שלושה ייחודים:
בחב"ד, הוי"ה אהי"ה, חו"ב, המיוחדים ע"י הדעת, קשר של תפילין של 
ראש.
בנה"י, הוי"ה אדנ"י, המיוחדים ע"י היסוד, קשר תפילין של יד.
%break
בחג"ת, הוי"ה אלקים, המיוחדים ע"י ת"ת.
ק"ש, ת"ת, היא הייחוד שבאמצע, בחג"ת, בין ייחוד העליון, הוי"ה 
אהי"ה, ובין ייחוד התחתון, הוי"ה אדנ"י. ע"כ ק"ש היא טלית ותפילין, 
שטלית בימין ותפילין בשמאל.
%letter 291
.291 הש' שבתפילין, היא הלָכה למשה מסיני. כתוב, וראו כל עמי 
הארץ כי שֵׁם ה' נקרא עליך, ויָראו ממךָ. שם הוי"ה הוא תפילין של 
ראש, שתי אותיות ש' של התפילין, הנראות עליהם משני הצדדים 
מבחוץ.
%break
שתי אותיות ש' הן 600. ש' ש' הן שש מדרגות חג"ת נה"י. בז"א, ש' 
הימנית חג"ת וש' השמאלית נה"י. ועם שבעה ענפים שבשתי אותיות 
ש', הרי שלוש עשרה.
%page 420
כי ש' הימנית יש לה שלושה ראשים, והשמאלית יש לה ארבעה 
ראשים, ביחד שבעה ראשים, שבעה ענפים. וביחד תרי"ג (613).
%break
כי שבעה ענפים ושש מדרגות הם י"ג, והגי' של שתי אותיות ש' 600. 
ואין מצווה, שלא תהיה שקולה כנגד כל התורה. וע"כ כתוב, וראו כל 
עמי הארץ, כי שֵׁם הוי"ה נקרא עליך.
%letter 292
.292 כמו שבתפילין נרמזו תרי"ג, כך כל מצווה היא הוי"ה, אשר י"ה 
שבה, עם שְׁמי, עולה שס"ה (365) מצוות לא תעשה, ו"ה שבה עם 
זִכרי, עולה רמ"ח (248) מצוות עשה, שביחד תרי"ג. ומשום זה כל 
מצווה היא שקולה לתרי"ג.
%break
שמע ישראל, ק"ש, הכוללת תפילין וציצית, היא כוללת תרי"ג מצד 
הציצית, כי ציצית בגי' 600, ועם י"ג חוליות שבהן הן תרי"ג. וכוללת 
תרי"ג מצד התפילין, בשתי אותיות ש' שבהם.
%letter 293
.293 והיו לטטָפת בין עיניך. טטָפת, אותיות ט"ט פ"ת. ט"ט הוא בגי' 
ח"י עולמות, צדיק, יסוד. כנגדו מט"ט, כי יסוד מתלבש במט"ט. פ"ת 
היא תפארת, אותיות תא"ר פ"ת.
%break
מט"ט הסוס של ת"ת, שהת"ת רוכב עליו. כי במט"ט מתלבשות כל 
הספירות. פעם מתלבש בו ת"ת, פעם יסוד, פעם מלכות. פעם 
שלושתם. הוא להם כגוף לנשמה. וכשהקב"ה מסתלק ממנו, נשאר 
מט"ט אילם, שאין לו לא קול ולא דיבור.
%break
נמצא שהקב"ה ושכינתו הם קול ודיבור של כל מלאך, והם בכל קול 
ודיבור של תורה, בקול של התפילה ובכל מצווה. ובכל מקומות 
ממשלתו בעליונים ובתחתונים. הוא חיים של הכול, הוא סובל את 
הכול.
%letter 294
.294 ואין אדנ"י בלא הוי"ה, כמו שאין דיבור בלא קול, ואין קול בלי 
דיבור. וזהו אמת בעולם האצילות, ששם אין פירוד בין ז"א למלכות, 
קול ודיבור. אבל בעולם הפירוד, בג' עולמות בי"ע, יש קול בלי דיבור.
%break
אבל באצילות הם מיוחדים, וקשר של תפילין, שד"י, יסוד, אחוז בהם 
למעלה ולמטה. וזהו צדיק חי העולמים, שאחוז בין קול ודיבור. ומייחד 
אותם.
%letter 295
.295 תפילין וציצית ומזוזה הן שלוש מצוות הכלולות בק"ש. וק"ש, היא 
מצווה רביעית. והם כנגד חו"ג תו"מ, כי ציצית ותפילין הם חו"ג, ק"ש 
היא ת"ת המייחדת אותם, ומזוזה מלכות.
%break
ציצית נזכרת ג"פ, כנגד ג' קווים. בתפילין נזכר פעמיים אות, שהוא 
יסוד, כנגד שני קשרים, קשר תפילה של יד וקשר תפילה של ראש. 
ובציצית צריכים להדגיש היטב אות ז' של תזכרו, הרומזת למלכות, 
הספירה השביעית, התכלת שבציצית, שבה תלויה הזכירה.
%break
ובמזוזה, מלכות, השם שד"י מבחוץ, והשם הוי"ה בפנים, מפני שיש 
בה שני זיווגים, זיווג החיצון עם יסוד, והפנימי עם ת"ת.
%letter 296
.296 פרשות סתומות ופתוחות למה? (ראה פסקה 310). למה שיעור 
האורך של הציצית ורוחבה, שתיקנו אורך כל הציצית י"ב (12) 
אגודלים? (ראה פסקה 297).
%break
למה מצוות תכלת, שליש גְדיל ושני שליש ענף? (ראה פסקה 297). 
למה בין קשר לקשר שבציצית צריך רווח כמלוא אגודל? (ראה פסקה 
301).
%break
למה כל חוליה תהיה משולשת, שלוש כריכות? (ראה פסקה 298). 
למה תפילין הם במוח וכנגד הלב, ושיעור הרצועות עד הלב בשמאל 
ועד הטבור לימין? (ראה פסקה 456).
%break
למה רצועה של יד יכרוך וישלש ג"פ באצבע האמצעית הנקראת 
אמה? (ראה פסקה 299). למה המדידה באגודלים ולא בשאר 
אצבעות? (ראה פסקה 301).
%page 421
%letter 297
.297 בגד חשוב, יש לו שלוש על שלוש לכל צד מד' צדדים, שהם י"ב. 
והם כנגד ד' בגדי לבן שכנגד ז"א, שהוא ד' אותיות הוי"ה. וד' בגדי 
זהב שכנגד המלכות, שהיא ד' אותיות אדנ"י.
%break
וד' בגדי כוהן הדיוט, מט"ט. שמצד ברכת כוהן הדיוט לומדים, אל תהי 
ברכת הדיוט קלה בעיניך.
%break
ולפיכך התכלת היא שליש גדיל, כלומר מקולע, שמכורך על הציצית י"ג 
חוליות. להיותו כנגד ד' בגדי לבן, ז"א, השורש. ושני שלישים ענף, 
שצריך להיות נתלה, כמו ענפים באילן.
%break
אורך הציצית י"ב אגודלים, כנגד י"ב מיני בגדים: בגדי לבן ד' דז"א, 
בגדי זהב ד' דמלכות, בגדי כוהן הדיוט ד' דמט"ט. התכלת שליש גדיל 
ושני שלישים ענף,
%break
כי שליש הגדיל כנגד בגדי לבן, ד' דז"א, השורש. שני שלישים ענף 
כנגד שמונה בגדים של מלכות ושל מט"ט, ענפיו של ז"א.
%letter 298
.298 כל חוליה צריכה להיות משולשת מג' כריכות, כי כל משולש מצד 
הקדושה ג' קווים. כמ"ש, קדוּשה לךָ יְשַלֵשוּ. וישראל הוא שלישייה, 
כוהנים לוויים ישראלים. כדי להכניע את השלישים דס"א, כמ"ש, 
ושָלישים על כולו.
%break
כי ציצית מצד עמוד האמצעי, ת"ת, שלישי לאבות, כי האבות חג"ת. 
וכל דבר משולש, שורשו שֵׁם של ע"ב מילים, המתחיל במילים וה"ו 
יל"י, שכל מילה משולשת מג' אותיות.
%break
מצידו של עמוד אמצעי, החוליה כלולה מג' כריכות משולשות. החוליה 
היא השכינה, כמ"ש, קדושה לך ישַלֵשו, משולשת בעמוד האמצעי, כי 
מקבלת מעמוד האמצעי ג' קווים שבו, וע"כ כלולה מג' ענפי האבות, 
מנה"י, שהם ענפי חג"ת הנקראים אבות.
%letter 299
והם ש' מן שבת, שיש בה שלושה ראשים, נה"י. ב"ת מן שבת, רומזת 
על השכינה, בת יחידה. וזאת חוליה, תכלת שבציצית.
.299 אשרי הגוף, שכך הוא רשום בשכינה ובהקב"ה על כנפי מצווה, 
בי"ג חוליות שבמצוות ציצית.
%break
ורשום ברצועה של תפילה של יד, על אצבע האמצעית, בג' כריכות, 
שכמו החוליה, כרוכה בג' כריכות על האצבע. שהוא ג"כ כנגד ג' קווים, 
כמו בחוליה של ציצית. והם י"ד חוליות.
%break
ורשום בקשר של תפילין, הכולל ב' קשרים, קשר של תפילה של יד 
וקשר של תפילה של ראש, שהם ג"כ משולש. ועולים 15 משולשים. כי 
שני קשרים בקשר אחד, נחשב למשולש, וע"כ הם 15 משולשים.
%break
13 חוליות שבציצית הם 13 משולשים. ועם משולש אחד של רצועה 
של יד על אצבע האמצעית, הם 14 משולשים. ועם המשולש שבקשר 
של תפילין, הכולל ב' קשרים בתוכו. כמו קו אמצעי הנחשב למשולש, 
משום שכולל בתוכו ב' קווים, הם 15 משולשים.
%letter 300
.300 13 חוליות משולשות יש בהם ל"ט (39) כריכות, כחשבון טל. 
ועם עצם 13 חוליות, שהם כחשבון אח"ד (13), הם עולים ב"ן (52). 
וזהו רמז על בן י"ה, קו אמצעי, ז"א.
%letter 301
.301 כל קשר הוא בצורת כף ימין. כל חוליה היא בצורה של אצבע, 
שיש בה שלושה פרקים, כנגד שלוש כריכות. וכך הוא בכל אצבע 
שלושה פרקים חוץ מאצבע אגודל, שאין בה אלא שני פרקים. והוא 
השיעור בין קשר לקשר שבציצית, שצריך להיות רווח כמלוא אגודל.
%break
והיא המידה של החוטם, והמידה של עין ימין ושמאל, והיא המידה 
שבין עין לעין, והמידה של אוזן ימין ושמאל, והמידה של כל שפה 
ושפה, והמידה של הלשון, מידה אחת לכל היריעות.
%page 422
אחַר שקו אמצעי ייחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, והחכמה 
שבשמאל נכללה בחסדים שבימין, והחסדים שבימין נכללו בחכמה 
שבשמאל, נבחנים בקו אמצעי עצמו ג' קווים.
%break
ב' קווים ימין ושמאל, שירש אותם מחמת שגרם להארתם, ופעולת 
ייחודם זה בזה, שהוא צורת קו האמצעי.
%break
אמנם במקום שלא יוכל לגלות פעולת ייחודם זה בזה, כגון בראש, 
מחמת שהג"ר דחכמה התמעטו ע"י קו אמצעי ואינם, ואין פעולת ייחוד 
ב' הקווים ניכרת שם כלל, אלא רק כלפי ו"ק דחכמה, שהם בגוף ולא 
בראש,
%break
נמצא שבראש אין לקו אמצעי, אלא ב' קווים שירש אותם מעליון. אבל 
פעולתו עצמו, שהיא קו אמצעי, חסרה שם, ואינו כולל אלא ב' קווים. 
וע"כ יש ב' בחינות באצבעות:
%break
א. אצבע אגודל, שאין בה אלא ב' פרקים, כנגד קו האמצעי שבראש, 
שאין בו אלא ב' קווים.
ב. שאר האצבעות, שיש בהן ג' פרקים, כנגד קו האמצעי שבגוף, שיש 
בו ג' קווים.
%letter 302
.302 אַמה, היא שיעור של הגוף לארבעה צדדים ולמעלה ולמטה, 
שהם שש אמות. ובכל אמה ג' פרקים, ג' קווים. ויש ח"י פרקים בשש 
אמות, והם ח"י נענועים שבלולב, שאנו מנענעים אותו לשישה צדדים, 
שלושה נענועים לכל צד.
%break
ועליהם כתוב, זאת קומתךְ דמתה לתמר. שתמר עולה בשבעים שנים, 
שהם ז"ת דגוף, ששם מתגלה החכמה, הקומה. ולא בראש.
%break
וע"כ נדמה הקומה, ג"ר, אל התמר, וזהו שיעור קומה, שהוא רק בגוף, 
שמִקוֵה ישראל, ז"א, משפיע אל השכינה. כי מקוה אותיות קומה. 
שקומה זו של גוף, משפיע ז"א אל המלכות.
%break
ואנו מנענעים הלולב ד"פ באמירת הלל, שהם ד"פ ח"י. ואלו ד"פ עולים 
ע"ב. שהשם ע"ב שורש ג' הקווים. שהם הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט.
%letter 303
.303 החיות והקומה שלהן, כתוב עליהן, וגַבֵּיהן וגובה להם ויראָה 
להם, וגַבּותם מלאות עיניים סביב לארבעתן. וגביהן, הם ד' חיות של 
מרכבה התחתונה, ממלכות. וגובה להם, ד' חיות שבמרכבה 
האמצעית, ז"א. וגבותם, ד' חיות של מרכבה השלישית, מבינה.
%break
וכולם יחד הם י"ב. וד' החיות של המרכבה השלישית הן מלאות עיניים 
סביב לארבעתן, מסביב ארבע ד' של מרכבה השלישית העליונה.
%break
והם, הוי"ה הוי"ה הוי"ה, שלוש הוויות שבמשפט ה' מֶלך ה' מָלך ה' 
ימלוך לעולם ועד. שבהם י"ב אותיות. הוי"ה מֶלך, מרכבה האמצעית. 
הוי"ה מָלך, מרכבה השלישית העליונה. הוי"ה ימלוך, מרכבה 
התחתונה.
%break
%H הכריעות והזקיפות
%break
%letter 304
.304 בעלי הקומה רשומים באלו שלוש מרכבות בתפילה. כל הכורע 
כורע בברוך, וכל הזוקף זוקף בשם. ויש ארבע זקיפות וארבע כריעות. 
שתי זקיפות וכריעות בברכת אבות בתחילה ובסוף, ושתי זקיפות 
וכריעות במודים בתחילה ובסוף. והנה כאן רומז באלו זקיפות וכריעות,
%page 423
שמוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם הן שלו, ומעלה ומוריד למי 
שהשמיים והארץ שלו, כמו בלולב. והם ו"ק, שמיים וארץ וד' רוחות, 
שהם כנגד שלוש ברכות ראשונות חג"ת, ושלוש ברכות אחרונות נה"י. 
שבהם שמונה כריעות וזקיפות.
%break
ובברכת עושה שלום במרומיו יש ארבע, כריעה וזקיפה לשמאל, 
כריעה וזקיפה לימין, שזהו דומה לעומד כנגד רבו, שהימין שלו כנגד 
שמאל של רבו, והשמאל שלו כנגד ימין של רבו, וע"כ הוא נותן שלום 
לשמאלו ולימינו, שימינו נגד שמאל רבו, ושמאלו כנגד ימין רבו.
%letter 305
.305 הרי הם י"ב בין כריעות וזקיפות. ארבע כריעות וזקיפות בברכת 
אבות בתחילה ובסוף. ארבע כריעות וזקיפות במודים בתחילה ובסוף. 
ארבע כריעות וזקיפות בעושה שלום לימין ולשמאל.
%break
ובהם ע"ב עיניים, שבהיותם שש קצוות, כלומר, למי שד' רוחות 
ושמיים וארץ הם שלו, הנה שש פעמים י"ב עולה ע"ב. ובהיותם 
ממשיכים חכמה בזקיפות, ע"כ נקראים עיניים.
%break
בשש כריעות יש ח"י נענועים, שלושה נענועים בכל כריעה, כי צריך 
לכרוע בראש, בגוף ובזנב, עד שיתפַּקְקו ח"י חוליות שבשִדרה, הרומז 
כנגד יסוד, הנקרא ח"י, והרומז שצריכים לכלול בשש כריעות אלו את 
היסוד. וי"ב כריעות וזקיפות עולים ע"ב.
%break
באלו ע"ב עיניים של הקב"ה, המושפעות אל המלכות, מאירים ע"ב 
כנפיים של השכינה. והיא קמה עליהם, ונקראת עמידה, תפילת 
העמידה. כי בתחילה הייתה המלכות בנפילה, הכריעה, וצריך להקים 
אותה בשם הוי"ה, לזקיפה בשם,
%break
בח"י עולמות, ע"י יסוד, הנקרא ח"י, ובארבע זקיפות שבשש ברכות, 
שהוא ת"ת, הכולל שלוש ברכות ראשונות ושלוש ברכות אחרונות.
%letter 306
.306 וצריך לכרוע בח"י עולמות, במידת היסוד, שנקרא ח"י. וזהו ו"ו ו', 
כי כל הכורע כורע בברוך, יסוד הנקרא ברוך, וכל הזוקף זוקף בשם 
הוי"ה, עמוד אמצעי, ת"ת, הוי"ה. ות"ת וצדיק, הנקרא ברוך, הם ו"ו ו'.
%break
ת"ת ו"ו במילוי, ויסוד ו' בלי מילוי. ואלו ג' ווים רמוזות בראשי תיבות ג' 
הפסוקים וייסע ויבוא ויֵט. שהם ג' קווים של שם ע"ב. ו"ו עליונה ת"ת, 
אחוזה בזקיפה ובכריעה, וע"כ יש בו שתי ווים.
%break
אבל היסוד האחוז רק בכריעה, יש בו ו' אחת. וכולם, כל שלוש הווים, 
עולות ח"י כנגד ח"י ברכות התפילה.
%letter 307
.307 ארבע כריעות הן באדנ"י, ארבע זקיפות הן בהוי"ה. העמוד 
האמצעי הוי"ה, והשכינה אדנ"י. ח"י עולמים, יסוד, מייחד הוי"ה אדנ"י 
זה בזה, וזהו יאהדונה"י, אותיות הוי"ה אדנ"י בשילוב, שבגי' אָמֵן 
(91).
%break
בכל סיום ברכה מח"י ברכות התפילה, יש הוי"ה, והם ח"י פעמים ד' 
אותיות הוי"ה, וח"י פעמים ד' הם ע"ב, ע"ב עיניים המאירות בע"ב 
כנפיים, שהם ח"י פעמים ד' אותיות אדנ"י.
%break
אע"פ שכריעות הן ביסוד מבחינת הייחוד, כי יסוד דבוק תמיד במלכות, 
אמנם כריעה, פירושה נפילת המלכות, שחסרה ג"ר כדרך הכורע 
שמרכין ראשו, וצריכים להקים אותה, לזקוף ראשה, ג"ר, בהשפעת 
ז"א, הוי"ה.
%break
ולכן, ארבע כריעות הן באדנ"י, שבה הנפילה. ארבע זקיפות הן 
בהוי"ה, שבו נמצא כוח הזקיפה של המלכות. ח"י עולמים, יסוד, הוא 
המייחד אותם זה בזה.
%page 424
%letter 308
.308 עניין הכתוב בחיות: וגַבֵּיהן, וגובה להם, וגַבּותם. וגַביהן פירושו 
כנפיים, מלכות. וגובה להם פירושו פנים, ז"א. וגבותם, שעליהם, בינה, 
מלאות עיניים סביב לארבעתן, שכולן מרובעות בד' אותיות.
%break
ולכאורה קשה על מה שאמר, שע"ב עיניים בז"א. וע"כ אומר, והכול 
אמת, שכל ג' בחינות, כנפיים פנים עיניים, כלולות בז"א, שנקרא אמת. 
והראָיה, כי אומרים עי"ן פנים לתורה, הרי שהתורה, ז"א, יש בה 
עיניים ויש בה פנים.
%break
אלא בפרטות נבחנות הכנפיים, שהם אדנ"י, מלכות. הפנים הוי"ה, 
ז"א. העיניים אהי"ה, בינה. ואלו ג' שמות אדנ"י הוי"ה אהי"ה, עולים 
בחשבון יב"ק (112), ראשי תיבות ייחוד ברכה קדושה. השם אדנ"י 
רומז למעשה, הוי"ה לדיבור, אהי"ה למחשבה.
%letter 309
.309 בכל עין ועין שיעור אגודל, וזהו ו' בינוני, קו אמצעי, שאין בו אלא 
שני פרקים, וחסר הפרק העליון. כי באגודל אין שם אלא שני פרקים י' 
י'. כנגד החוטם, נקרא האגודל ו', ו' בינונית.
%break
וכנגד שני נקבי החוטם שבו, ימין ושמאל, שאינם כאחד, הם נקראים י' 
י'. ו' עם שתי אותיות י' עולות יו"ד ה"א, כלומר כ"ו (26).
%break
וזהו, וַיִיצֶר, שיש בתחילת המילה ו' עם שתי אותיות י', שמורה על 
שיעור אגודל, שהוא שליטת החסדים. ומידת האגודל היא שיעור של 
כל מידה של יו"ד ה"א, ג"ר.
%break
בכל מקום שליטתו של הג"ר, בכל איבר. בכל איבר יש ראש וגוף, 
ובמידת הראש שבאיבר שולטת מידת אגודל, חסדים.
%break
כל איבר שלם, כגון הכתוב, יפרוש כנפיו ייקחֵהו יישאהו על אֶבְרָתו, 
שיש שם כנפיים, בחינה התחתונה של האיבר, ששם בחינת אצבע של 
שלושה פרקים, ויש אבֶר, ששם בחינת אגודל של שני פרקים, משום 
שהוא בחינה עליונה, י"ה שבו.
%letter 310
.310 אין איבר בכל מרכבתו, שאינו כל איבר שלם בצורתו, כלומר 
ראש וגוף, ובכל מקום נמצא, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, בג"ר 
של האיבר, ששם שולטת מידת אגודל, שהימין ושמאל שבקו האמצעי 
פרודים.
%break
והוא כנגד הפרשות הפתוחות שבתפילין, כנגד ג"ר, שהן פרודות. כנגד 
תורה, ז"א, ג"ר, שהם עיניים ופנים.
%break
וכשהם למטה, בו"ק, אז יש זיווג בין ימין ושמאל דקו אמצעי, וכן בין 
ז"א ומלכות, ימין ושמאל, ואז הפרשות שבתפילין סתומות, כנגד 
יאהדונה"י שעליהן.
%break
בפנים שלהם ובכנפיהם, ז"א ומלכות, שמיוחדים זה בזה, וע"כ 
הפרשות סתומות. וכאן פניהם וכנפיהם אינן פרודות, משום שהוא 
מלמטה, ו"ק.
%letter 311
.311 והקב"ה רושם בישראל כנגדם, כנגד פנים וכנפיים של החיות, 
בתפילה, שישראל יהיו חברים עם החיות, לכרוע בכל הגוף בח"י 
ברכות התפילה, כדי להמליך עליהם בכל איבר שלהם, אמן,
%break
שהוא יאהדונה"י, שבגי' אמן, כי בכריעה ממשיך אדנ"י, ובזקיפה 
ממשיך הוי"ה. ואח"כ ע"י ח"י העולמים מתייחדים ומשתלבים שניהם 
יאהדונה"י.
%break
ואמר הקב"ה אל המלאכים, לד' החיות, מי שאינו רשום לפניכם להיות 
כורע בברוך, וזוקף בהוי"ה בקומה דגוף, לא תיכנס תפילתו בהיכל 
שלי, אדנ"י. שלא תקבלו דיבורים שלו על כנפיכם ופניכם. שכל מי 
שמתפלל באדנ"י ומצרף עימו הוי"ה, שהוא פניהם של המלאכים,
%break
של ד' החיות, אז כתוב בחיות, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, 
בג"ר שלהם, כדי לקבל אח"כ ייחוד יאהדונה"י בו"ק שלהם, בדברי 
התפילה היוצאים מפיו של האדם.
%page 425
%letter 312
.312 גדול העונה אמן יותר מהמברך. כי על אדנ"י הוי"ה הנאמרים 
בסתם תפילת האדם, כתוב, ופניהם וכנפיהם פרודות, שכנגד הוי"ה 
הם בפָּנים, וכנגד אדנ"י הם בכנפיים. שהם כרוב אחד מקצה מזה, 
הוי"ה,
%break
וכרוב אחד מקצה מזה, אדנ"י, שהם פרודות. כי הייחוד של הוי"ה 
אדנ"י בשילוב, לא נעשה בברכות התפילה, אלא בתפילת העמידה.
%break
אבל כששליח הציבור חוזר בתפילה, ועונה אמן, המייחד ומשלב הוי"ה 
אדנ"י זה בזה, שבגי' הם אמן, וע"כ הוא גדול מהמברך, כי הוא 
במַחְברת השֵׁנית, בחיבור התחתון דו"ק, שבמחברת השנית 
מתחברים שני השמות הוי"ה אדנ"י.
%break
בתחילה, בחיבור הראשון כנגד ג"ר, היו מקבילות הלולאות אחת אל 
אחת, על הקרשים, שהם קשר האצבעות, כי קרשים הם אותיות 
קשרים. הרי שאז אין המשכן אחד יאהדונה"י. אבל בחזרת שליח 
הציבור, בתפילת העמידה, ועונה אמן,
%break
שהוא הייחוד יאהדונה"י שבגי' אמן, אז כמ"ש, והָיה המשכן אחד, כי 
בו חוברות אישה אל אחותה, הרומזות על הוי"ה אדנ"י. הרי שגדול 
העונה אמן בתפילת העמידה יותר מהמברך בשאר ברכות התפילה.
%break
%H לעיתים חשות ולעיתים ממללות
%break
%letter 313
.313 התיקון השלישי הוא, סדר דיבור התפילה, שבה חיות אש 
ממללות. וזהו הכתוב, ואֵרֶא כעין חשמל, כמראֵה אש בֵּית לה סביב. 
זהו החשמל, חיות אש, לעיתים חשות לעיתים ממללות. והם הקהל 
השומע קריאת ספר תורה,
%break
שחשים לספר תורה, בזמן שהדיבור יוצא מפי הקורא, שנחשב אליהם 
כאילו מקבלים התורה על הר סיני. ובזמן שהקב"ה אמר, אנוכי, לא 
נשמע לא קול ולא דיבור אחר של החיות אלא שלו. לפיכך, כיוון 
שהקורא בתורה הוא במקום הקב"ה בסיני, צריך להיות אז חשות.
%letter 314
.314 תמיד כשהדיבור יוצא מפי הקב"ה, חיות אש חשות. כי אז זמן 
הייחוד של קול ודיבור, ונפסקת החכמה ומתחילה שליטת החסדים, 
וזה הפירוש חשות. ובזמן ששתק, שעוד אין ייחוד בין קול ודיבור, אז, 
חיות אש ממללות.
%break
כמ"ש, וכל העם רואים את הקולות. קול החיות ששואגות. ואת 
הלפידים, שהיו יוצאים בדיבור החיות בכמה מיני ניגון לפני המלך. 
שזה היה קודם שהתחיל הקב"ה לדבר. וכשאמר אנוכי, היו החיות 
שותקות ולא נשמע אלא שלו.
%break
ואלו שחשות בזמן קריאת ספר תורה, הם בצורות אלו החיות, שותקות 
בזמן דיבורו של הקב"ה. וציווה הקב"ה להכניס את החיות בחדר של 
כמראֵה אש בֵּית לה. שהם הדינים הקשים, המתגלים בעת גילוי 
החכמה.
%break
ודינים אלו תיקן הקב"ה, שיהיו סובבים אותם, כמו בית להם, לשומרם 
מפני החיצוניים, שלא יינקו מהם.
%letter 315
.315 אלו שחשות בתפילה בח"י ברכות, מפני ששם הוא הייחוד, 
ייכנסו בחדר של מראה זה, כמ"ש, כמראֵה אש בֵּית לה. שזה יהיה 
שכָרם לעת"ל. אלו שחשות להלכה, ששותקים כדי לשמוע ולהבין 
ההלכה מפי רבם, שהשכר של ההלכה הוא ההבנה.
%page 426
ייכנסו בחדר, בהיכל המראה הזה של התורה, שהוא אש. שעליה 
כתוב, הלוא כה דבָרִי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע. וזהו סלע, 
שכתוב בו, ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו, שהוא המלכות.
%break
כי אלו העוסקים בתורה לשמה, יוצאים להם מי התורה מתוקנים, 
וכתוב בהם, ותֵשְתְ העדה ובעירָם. ואלו שאין עוסקים בה לשמה, 
יוצאים להם מים מרים, וכתוב בהם, וימררו את חייהם בעבודה קשה, 
שזו שאלָה. בחומר, שזה קל וָחומר. ובלְבֵנים, שזהו ליבון הלכה.
%break
%H ורגליהם רגל ישרה
%break
%letter 316
.316 התיקון הרביעי והחמישי הוא הכתוב, ממראֵה מותניו ולמעלה, 
וממראה מותניו ולמטה. שעליהם נאמר, שוקי החיות כנגד כולן. והם 
בנו"ה.
%break
כי נו"ה נקראים מותניים, וממראה מותניו ולמעלה, הוא נצח. וממראה 
מותניו ולמטה, הוא הוד. מט"ט הוא אות בצבא שלו, צורת צדיק, יסוד.
%break
כי צדיק, יסוד דז"א, הוא אות בצבא שלמעלה, באצילות, ומט"ט הוא 
אות בצבא שלמטה, בבריאה. מט"ט, שד"י בו, שמט"ט בגי' שד"י 
(314). בו כתוב, והחיות רָצוא וָשוב כמראֵה הַבָּזק.
%letter 317
.317 כתוב, ורגליהם רגל ישרה. הרגליים של המזיקים עקומות. 
הרגליים של החיות הקדושות, כמ"ש, ורגליהם רגל ישרה, מצד חיה, 
שהוא ישראל, הכולל שלוש חיות, שנאמר בהן, האבות הן הן 
המרכבה.
%break
כי היושר נמשך מקו אמצעי, שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, אלא 
ישר באמצע. משא"כ, הס"א והמזיקים נוטים לשמאל, וע"כ הם 
בעקלתון. ורגליהם רגל ישרה, מצד חיה, שהוא ישראל,
%break
כלומר מצד קו האמצעי, שנקרא ישראל, הכולל ג' חיות, חג"ת, להיותו 
קו האמצעי. משא"כ הס"א והמזיקים, שאינם חפצים בקו אמצעי, 
רגליהם עקומות לצד שמאל.
%letter 318
.318 וכף רגליהם ככף רגל עגל. משום שהם מצד החיה, שנקראת 
שור, קו השמאל, ע"כ כף רגל עגל להם.
%break
ונוצצים כעין נחושת קָלָל. מצד נחש בָּרִיח אשר בים העולה אליו 
ביבשה, שעולה להילחם עם הנחש שביבשה. נחש ונחושת זכר ונקבה 
שבנוגה. וע"כ, ונוצצים כעין נחושת קלל, מצד הנחש המאיר בהם.
%break
והחיות רָצוא וָשוב. רצוא, הכתוב בחיות, הוא מצד נוריאל, שבגי' רצוא 
(297). ושוב, בחיות, הוא מצד שד"י, כי ושוב בגי' שד"י (314), והוא 
בגי' מט"ט.
%letter 319
.319 כשהיו ישראל שומעים קול תורה ותפילה ממזרח, היו רצים 
למזרח, ולמערב כך, וכן לדרום ולצפון. אמר הקב"ה למלאכי השרת, 
אלו הרצים לתפילה של מצווה,
%break
ורצים לשמוע השיעור בשבת, ורצים לעשות רצוני וחוזרים בתשובה, 
קבלו אותם בהיכל של מראֵה זו, בהיכל נו"ה.
%page 427
כי בסימנים אלו, שרצים לתורה ומצוות, ושבים בתשובה, רצוא ושוב, 
הם חברים עימכם. כי הם רצים ושבים בתורה, כמו החיות, שהם רצוא 
ושוב, בדיבור הלָכה, והם רשומים עימכם, הכניסו אותם בהיכל הזה.
%letter 320
.320 כך כשישראל מתפללים, מיכאל מעופף העולם בעפיפה אחת, 
וגבריאל מעופף בשתי עפיפות. וכשהדיבור יוצא מישראל בהלכה, 
בתפילה, ובכל מצווה, שהשכינה שם, הם רצים אל השכינה, ושבים 
עם השכינה, בשליחות אדונם, לייחד אותה עם הוי"ה.
%break
ובכל מקום ששומעים קול תורה, שהקב"ה שם, הם רצים אל הקול 
ההוא, ושבים בו בשליחות אדונם. ובכל קול שאין שָׁם הוי"ה, ובדיבור 
שאין שם אדנ"י, אין מיכאל וגבריאל רצים ושבים שם.
%break
ומשום זה, ורגליהם רגל ישרה. כי ישרים דרכי הוי"ה. במקום שיש שָׁם 
הוי"ה, קו האמצעי, שם הוא דרך ישרה. ואם אין שם הוי"ה, אינו דרך 
ישרה.
%letter 321
.321 רגליהם רגל ישרה. מי שמתפלל צריך לתקן את רגליו בתפילתו 
כמלאכי השרת. שרגליו תהיינה ישרות. ככף רגל עגל, להיות רשום 
עימהם כך. ומשום זה, המתפלל צריך לכוון את רגליו. כמ"ש, וכף 
רגליהם ככף רגל עגל.
%break
ואמר הקב"ה למלאכי השרת, אלו שהם רשומים בתפילתם כך, שיכוונו 
רגליהם כמותכם, פִתחו להם שערי ההיכל להיכנס במראֵה זו של נו"ה.
%break
%H ראייה שמיעה ריח ודיבור
%break
%letter 322
.322 התיקון השישי הוא הכתוב, ראיתי כמראֵה אש. ראיתי, לא נכתב 
עד עתה, משום שכאן ראייה ממש. אמר הקב"ה, מי שייכנס במראֵה 
הזו, ויהיה בתפילתו,
%break
ליבו למעלה לשם הוי"ה, ועיניו למטה בשם אדנ"י, תכניסו אותו בהיכל 
הזה. כעין המלאכים, שגביהם בהוי"ה, ויראָה להם, בשכינה, יראת 
הוי"ה.
%letter 323
.323 בראייה שמיעה ריח ודיבור, שורה הוי"ה. כי ראייה שמיעה י"ה, 
ריח ודיבור ו"ה. בעשיה מישוש שימוש והליכה, שורה אדנ"י.
%break
ראייה, היא ראייה שבאור ושבנר, כמ"ש, ותורה אור. ריח, הוא הריח 
של הקורבנות, התפילות. דיבור, הוא דיבור בתורה ובתפילה. עשיה 
הוא של מצווה. שימוש של מצווה, ומישוש שלה, והליכה שלה.
%break
ראייה ושמיעה, שאין שם תורה ומצווה, הקב"ה ושכינתו אינם שורים 
שם. כי הקב"ה שורה בראייה, חכמה, וכן שכינתו. כי התורה היא 
כמ"ש, ותורה אור.
%break
וראייה שלו היא השכינה, כי אין החכמה נגלית אלא במלכות. כי הוי"ה, 
ז"א, אמר, במראָה אליו אתוודע, השכינה, מראָה שלו.
%letter 324
.324 המחשבה, שהיא בִּפְנים החושים ראייה שמיעה ריח ודיבור, היא 
בינה, אותיות בן י"ה, משום שישראל, ז"א, נקרא בן, עלה במחשבה, 
שהיא י"ה. הרהור הוא חכמה, כי לחכם די הרמז, הרהור מטרם שבא 
למחשבה מתוקנת.
%break
חכמה עלתה במחשבה, בינה. כי מחשבה והרהור הכול אחד, משום 
שהחכמה אינה נודעת אלא בבינה, ובינה בלב. ומשום זה מחשבה 
היא בלב והרהור הוא בלב.
%page 428
החכמה שבימין, או"א, אין שם החכמה נודעת, אלא חסדים, כי 
החכמה שבימין היא רק חסד. ולפיכך נבחנת כבלתי נודעת. כי באו"א 
אין י' יוצאת מאויר. משא"כ הבינה, ישסו"ת, שבהם הי' יוצאת מאויר, 
והחכמה נגלית בה בקו שמאל שלה. וזה לב.
%break
וע"כ היא נודעת. ונבחן, שהחכמה במקומה נעלמת, שאינה שם אלא 
חסד, אלא היא נמשכת לבינה ושם היא נודעת.
%break
והרהור הוא חכמה, כי לחכם די ברמז, כי החכמה במקומה כמו הרהור 
בלתי מושג, שעוד לא בא לידי גילוי מחשבה. חכמה עלתה במחשבה, 
בינה, כי במקום בינה החכמה נודעת ולא במקומה עצמה.
%break
ומשום זה מחשבה היא בלב והרהור הוא בלב, שאפילו ההרהור אינו 
במקום החכמה, אלא במקום הבינה, הנקראת לב. ששם יש ימין 
ושמאל חו"ב, שחכמה הרהור ובינה מחשבה.
%letter 325
.325 וכן יש שמיעה בתורה, כי מצווה לשמוע קריאת ספר התורה. וכן 
בחוטם, יש ריח ניחוח להוי"ה. השכינה היא קורבן של הוי"ה, העולָה 
שלו. והתפילה היא כקורבן. שע"י הקורבן או התפילה, עולה השכינה 
אל הוי"ה, כריח ניחוח אליו.
%break
ונקרבת אליו בתפילה. וכך בדיבור כתוב, הלוא כה דְבָרִי כָּאֵש נאום 
הוי"ה. ה"ת דהוי"ה, השכינה, היא הדיבור שלו.
%letter 326
.326 כמו שהשכינה מראָה שלו, שמיעה שלו, ריח ניחוח שלו, דיבור 
שלו, בראש. כך בידיים, היא עשיית מצוות שלו, בגוף היא כריעה שלו, 
בתפילה זקיפה שלו, וכן בתפילה עמידה שלו. שקבלת ג"ר נקראת 
זקיפה ועמידה.
%break
כי עומדת לפניו בכל מקום, וכורעת אליו, ומתנפלת לרגליו בנפילת 
אפיים לבקש ממנו רחמים על בניה. היא ענווה אליו, ויש לה בּושת 
פָּנים ממנו.
%letter 327
.327 ולא כשפחה הרעה, שנקראת לילית, שחצופה, אין לה ענווה, 
ואין לה בושת פנים, האֵם של ערב רב. ומשום זה אמר שלמה, אשת 
חיל עטרת בעלה, השכינה. וכרָקב בעצמותיו מְבִישָׁה, השפחה לילית.
%break
כי השכינה המלכה, השפחה שלה לילית, שאין לה ענווה, ולא בושת 
פנים מהקב"ה. וכך הם בניה, ערב רב.
%break
והקב"ה עתיד להעביר אותה ואת בניה מהעולם, שהם ממזרים מבני 
ט' מידות אסנ"ת משגח"ת. שהן ראשי תיבות, אנוסה שנואה נידה 
תמורה מורדת שיכורה גרושה חצופה תערובת. שהם ממזרים 
מהחכמים.
%letter 328
.328 וכן השכינה היא שימוש של הקב"ה, הייחוד שלו בצדיק ח"י 
עולמים, יסוד. והשכינה הליכה שלו. כמ"ש, צדק לפניו יהלך, לעשות 
רצונו. והשכינה נקראת צדק. וכן, ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה 
רבקה יוצאת.
%break
השכינה יוצאת אליו לעשות רצונו. וכן בראייה, בשמיעה, בריח, 
בדיבור, בעשיה, בגוף, בשימוש, בהליכה, ובכל איבר, היא מצווה 
לשמש אותו ולעשות רצונו.
%letter 329
.329 ובניה של השכינה, ישראל, הם בצורתה, בני ענווה, בני בושת 
פנים, כולם כמו המידות שלה. משום זה, ציווה הקב"ה למשה, ואתה 
תחזה מכל העם אנשי חיִל יראי אלקים, אנשי אמת שונאי בצע.
%break
אנשי חיל מצד ימין, אברהם, חסד שנעשה חכמה. כי בעת גדלות 
דז"א, עולים חג"ת ונעשים חב"ד. ששם הראייה של התורה, כמ"ש, 
מימִינו אֵש דָת לָמו.
%break
יראי אלקים הוא מצד יצחק, גבורה שנעשתה בינה, ששם שמיעה. 
שאמר חבקוק הנביא, ה' שמעתי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתי.
אנשי אמת מצד יעקב, ת"ת שנעשה דעת, ששם ריח ניחוח להוי"ה, 
בחוטם.
%page 429
שונאי בצע מצד הדיבור, מלכות, עמוד הרביעי, בחינת אדה"ר 
שהתחבר באבות, ונחשב להם למלכות. ומלכות נקראת אדם, כי ג' 
חיות, אריה שור ונשר, חג"ת, בראייה שמיעה וריח, ועמוד הרביעי 
אליהם פני אדם, בדיבור, אדה"ר.
%letter 330
.330 ושמת עליהם שרֵי אלפים. מצד אות א' של אדנ"י. שרי מאות, 
מצד אות ד' של אדנ"י, ד' מאות שנה שהשתעבדו ישראל במצרים. 
שרי חמישים, אות נ' של אדנ"י. שרי עשרות, י' של אדנ"י.
%letter 331
.331 ישראל ניכרים באלו המידות, שהם בניו של הקב"ה ושכינתו, 
שיהיו בהם אנשי חיל, כמו אשת חיל עטרת בעלה, שהם בעלי חסד, 
כנגד חסד דז"א.
%break
יראי אלקים, כנגד גבורה דז"א. אנשי אמת, כנגד ת"ת דז"א. ולא אנשי 
שקר. כי בני ישראל לא יעשו עוולה, ולא ידברו כזב, ולא יימצא בפיהם 
לשון תרמית. שונאי בצע, כנגד מלכות, כאדם השמח בחלקו. ולא 
כערב רב, בניה של השפחה הרעה, לילית,
%break
שהם כנחש, שכל הארץ לפניו, כמ"ש, ונחש עפר לַחְמו, ועכ"ז הוא ירא 
לאכול העפר לשובע, כי ירא אולי יחסר לו. וכך הם אנשי בצע, שאין 
להם שובע מכל הכסף שבעולם.
%letter 332
.332 משום זה, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. כי הקב"ה 
סתום בסתרי תורה, ונודע במצוות, שהן השכינה, שהיא צורתו. כמו 
שהקב"ה הוא עניו, כן שכינתו ענווה. הוא חסיד, והיא חסידה. הוא 
גיבור, והיא גיבורה על כל אוה"ע.
%break
הוא אמת, והיא אמונה. הוא נביא, והיא נביאה. הוא צדיק, והיא צדקת. 
הוא מלך, והיא מלכות. הוא חכם, והיא חכמה. הוא מבין, והיא תבונה 
שלו. הוא כתר, והיא עטרה שלו, עטרת תפארת.
%break
משום זה, כל מי שאין תוכו כְּבָרו, אל ייכנס לבית המדרש. כצורתו של 
הקב"ה, שהוא תוכו ושכינתו ברו, הוא תוכו בִּפנים, והשכינה ברו 
מבחוץ. ולא השתנתה היא שמבחוץ, מאותו שבפנים, שתהיה נודעת 
שהיא אצילות שלו, ואין פירוד שם כלל.
%letter 333
.333 ומשום, שהוא הוי"ה סתום מבפנים, אינו נקרא אלא בשכינתו, 
אדנ"י. ומשום זה אמרו חכמים, לא כשאני נכתב אני נקרא. בעוה"ז אני 
נכתב בהוי"ה ונקרא באדנ"י. אבל בעוה"ב אני נכתב בהוי"ה ונקרא 
בהוי"ה, כדי שיהיו רחמים מכל צד.
%break
ומשום זה ציווה הקב"ה למלאכי השרת, מי שלא יהיה תוכו כבָרו בכל 
האיברים הפנימיים והחיצוניים, לא ייכנס בהיכל הזה. ומשום זה כתוב, 
הצוּר תמים פועלו. וכן, תמים תהיה עם ה' אלקיך, שתוכו וּבָרו שווים.
%break
%H קשת תפילין ציצית תכלת לבן וק"ש
%break
%letter 334
.334 התיקון השביעי הוא הכתוב, כמראה הקשת אשר יהיה בענן 
ביום הגשם. אמרו חכמים, מהמילים וארֶא והנה רוח סערה, עד 
כמראה הקשת, הן מעשה מרכבה.
%page 430
כשהיה רבי עקיבא דורש במעשה מרכבה, ירדה אש מהשמיים, 
וסבבה האילנות, והיו מתקבצים מלאכי השרת כמו בתענוגֵי חתן וכלה. 
כי המרכבה היא ייחוד הוי"ה אדנ"י, חתן וכלה.
%break
וע"כ נשלם מעשה מרכבה בפסוק, כמראה הקשת. משום שאין ייחוד 
וקשר ומרכבה לשם הוי"ה באדנ"י, אלא ע"י צדיק, יסוד, הנקרא קשת. 
שבו המרכבה שלמעלה, יאהדונה"י, שלמה.
%letter 335
.335 השכינה היא מעשה בראשית. ואין דורשים במעשה בראשית 
בשניים, משום שענפי האילן, החיות, פרודות מלמעלה בכנפי החיות, 
הוי"ה לימין, ואדנ"י לשמאל. כי ז"א חסדים שבימין, והמלכות שמאל, 
בלי ייחוד זה בזה.
%break
נמצא, החתן לימין, הכלה בשמאל. וכשמביאים אותה לחופה אל 
הייחוד, בכמה מיני ניגון, צריכים ישראל לעורר אותם מלמטה אל 
הייחוד, בשירות ותשבחות בניגון בתפילה.
%letter 336
.336 וישראל צריכים לתת טבעת קידושין מהחתן אל הכלה, בקשר 
של תפילה של יד, שתהיה השכינה קשורה לז"א. ולעַטְרם בתפילה של 
ראש, להמשיך להם מוחין דג"ר, פאר. כמ"ש, פְּאֵרְךָ חבוש עליךָ.
%break
ושלוש כריכות של הרצועה על האצבע האמצעית, כנגד שלוש 
קדושות, קדוש קדוש קדוש, קדושה לך יְשַלֵשו. וצריך לברך אותם 
בשבע ברכות של ק"ש, בשחרית, שתיים לפניה ואחת לאחריה. 
ובערב, שתיים לפניה ושתיים לאחריה.
%letter 337
.337 והכלה בחופה, בייחוד ק"ש, שנקרא חופה, היא בצורת כנפי 
מצווה, בציציות מוזהבות, שכרוכות עם תכלת, הארת חכמה הנמשכת 
משמאל דבינה, הנקרא זהב.
%break
וע"כ הציציות כמו מוזהבות בתכלת. ותכלת ולבן שבציצית, הם כיסא 
דין וכיסא רחמים, כלולים זה בזה. כי תכלת דין ולבן רחמים.
%break
וכמה קשרים וחוליות סביב הציצית, בכמה מרגליות ואבנים יקרות, 
אורות חכמה וחסדים, מלאות סגולות, סובבים אותו כצורת פעמונים 
ורימונים של לבושי המלך והמלכה, שהם ארבעה בגדי לבן דז"א, 
וארבעה בגדי זהב דמלכות, שמצד השמות הוי"ה אדנ"י.
%break
כשמו כן כיסאו, כן חופתו, כן לבושו. שמו רשום בכל, ביסוד, הנקרא 
כל, כאשר רוצה להיכנס בהיכלו, להיות שם החתן בכלה שלו, בח"י 
(18) ברכות התפילה, שח"י רומז על היסוד, שהוא כמראה הקשת, 
שהיא היסוד.
%break
%H מעשה מרכבה ותפילה
%break
%letter 338
.338 על תפילת י"ח (18) אמרו, אין דורשים במרכבה ביחיד, משום 
שהדורש ליחיד, הנה היחיד עימו, הם שניים בדרוש, ואינו צריך 
להשמיע שם קול בתפילתו, אלא כמ"ש, רק שפתיה נעות וקולה לא 
יישמֵעַ.
%break
וזהו שכתוב, והזר הקרב יומת. וכך הוא בתפילה, כל אחד מתפלל 
בלחש, שתפילתו אינה נשמעת לחברו, שעל זה אמרו, אין דורשים.
%page 431
כמו הדורש לחברו, והוא רוצה להשתיק הדיבור אליו, שלא יישמע, אינו 
צריך לעשות אלא דיבור בלחש, ואז לא ישמע חברו. ומשום זה 
העמידו חכמים, כל המשמיע קולו בתפילתו, הרי זה מִקְטַנֵי אמונה.
%letter 339
.339 משום זה, חיות אש למעלה ממללות כענפי האילן, שהם מלאכי 
השרת, שהיו מתקבצים שם בתענוגי חתן וכלה. באיזה מקום? בייחוד 
ק"ש, שהיא חופה, ששם כתוב, ואשמע את קול כנפיהם, כי עוד אין 
שם ייחוד התחתון יאהדונה"י.
%break
וע"כ הן ממללות, שהן ס"ד (64) לד' כנפיים: ד' חיות, שכל אחת כלולה 
מד', הן ט"ז (16) חיות, ולכל חיה ד' כנפיים, ד"פ ט"ז הם ס"ד.
%break
וגם הכנפיים כלולות זו מזו, ויש בכל כנף ד' כנפיים. וא"כ יש להכפיל 
ד"פ ס"ד, העולים רנ"ו (256). וזהו שכתוב, רָנ"ו ליעקב שמחה. אחר 
שייקח נקמה משונאיו וישרוף האלילים שלהם. כמ"ש, ובַאֲבוד רשעים 
רִנה. בגי' רנ"ו עם הכולל.
%letter 340
.340 וס"ד תלויים משמונה פעמים א"ז (8). כי א"ז, מורה על שמונה 
אותיות הייחוד יאהדונה"י. וכך ס"ד העולים משמונה פעמים א"ז, אם 
תכפיל אותם לארבעה צדדים, עולים רנ"ו. וכשמגיע לל"ב (32), הוא, 
אז אז אז אז, שהם, ח' ח' ח' ח', העולים ל"ב.
%break
מתחברת עימהם י' לכל צד, להיות ח"י הוי"ה, שיסוד הנקרא ח"י, 
מתחבר בהוי"ה, בח"י ברכות התפילה, שיש בהם ח"י פעמים הוי"ה, 
שעולים ע"ב (72) אותיות.
%break
בעת ההיא שמתחבר הוי"ה באדנ"י בח"י עולמות, יאהדונה"י, ע"י 
היסוד, הנקרא חי עולמים, מיד חיות אש חשות. כי בזמן הייחוד הם 
חשות. כמ"ש בהם, בעומדם תרַפֶּינה כנפיהם.
%break
שפירושו, בעומדם ישראל בתפילה, שאז זמן הייחוד, תרפינה כנפיהם, 
שלא יהיו נודעים עד שעה שתהיינה חשות.
%letter 341
.341 וזהו, רק שפתיה נעות, שהם כנפי החיות. וקולה לא יישמע. 
החשמל שהיה מקודם לכן חיות אש ממללות, הם עתה חשות. משום 
זה תיקנו התפילה בלחש. וכך מעשה מרכבה בלחש. לדבר שם בלחש 
בינו לבין עצמו.
%break
שלוש תפילות תיקנו, ובכל אחת ח"י פעמים הוי"ה, שהם ע"ב אותיות 
בכל תפילה, בי"ח החתימות שבי"ח ברכות, וג"פ ע"ב הם רי"ו (216) 
אותיות.
%break
וכלולות בחסד, שהוא ג"פ ע"ב עם ל"ב נתיבות החכמה, שהם ר"נ 
(250) חסר שניים, שעולים רמ"ח (248), חסד. שהם כלולים בעמוד 
האמצעי, חסד.
%letter 342
.342 מקורבן נלמד על התפילה, ותפילה נלמד מקורבן. כמ"ש 
בתפילה, ואשמע את קול כנפיהם. כך בכרובים, שהם ייחוד הוי"ה 
אדנ"י הנעשה בקורבן, כתוב, וישמע את הקול מדבר אליו.
%break
ואנו לומדים תפילה מקורבן, שכתוב בו, הקול מדבר, שרומז על קול 
ודיבור, הוי"ה אדנ"י. אף בתפילה, אע"פ שכתוב רק, ואשמע את קול 
כנפיהם, ולא נזכר בו דיבור, גם שם הדיבור בכלל.
%break
וכמו בְּכֶבֶשׁ המזבח שעולים ויורדים בו קורבנות ועולות, כך בתפילה 
עולים שני מלאכים ויורדים שניים. וכמו בסיני שבו עלו משה ואהרון 
וירדו, ונמצא שהיו עולים שניים וירדו שניים. ובמצווה זו של התפילה, 
נרמזו כל המצוות שבתורה.
%break
קו אמצעי מתקן את הקווים, שהחסד יאיר מלמעלה למטה, והארת 
החכמה תאיר מלמטה למעלה. ע"כ הארת החסד מכונה ירידה, 
והארת החכמה עלייה. וכמ"ש בתפילה, ואשמע את קול כנפיהם. כך 
בכרובים כתוב, וישמע את הקול מדבר.
%page 432
קול הוא הארת חסדים דז"א, דיבור הוא הארת חכמה. ולומדים זה 
מזה, אשר בכתוב, ואשמע את קול כנפיהם, הנאמר בתפילה, גם 
הדיבור בכלל, כמו בכרובים. שיש בתפילה הן הארת החסדים והן 
הארת החכמה.
%break
וכמו בְּכֶבֶשׁ המזבח שעולים ויורדים בו קורבנות ועולות, שהייתה בו 
הארת החכמה, עולים, והארת החסדים, יורדים. כך בתפילה עולים 
שני מלאכים ויורדים שניים, שיש שני מיני הארות, דרך ירידה ודרך 
עלייה, חכמה וחסדים.
%break
ובמצווה זו של התפילה, נרמזו כל המצוות שבתורה. כי כל מצוות 
התורה נכללו בשני אורות אלו, כי רמ"ח (248) מצוות עשה הם 
חסדים, ושס"ה (365) מצוות לא תעשה הם תיקוני הארת החכמה.
%letter 343
.343 כשפתח רבי עקיבא במעשה מרכבה, פיו היה סינַי, וקולו היה 
סולם, שבו המלאכים עולים ויורדים. בכל דיבור שלו היה רוכב עליו 
המלאך מט"ט.
%break
הוא רֶכב אל השכינה, כי כלולים בו ספירות עמוד האמצעי, ז"א, יו"ד 
ה"א וא"ו ה"א, בִּפנים, והשכינה, הכלולה מע"ס, היא בחוץ עליו. 
והקב"ה ושכינתו הם רכב ומרכבה.
%break
עמוד האמצעי הוא רכב לעילת העילות, א"ס, ושכינתו היא רכב לעמוד 
האמצעי. ועילת העילות, א"ס, המייחד הכול, ומסדר הכול, ומאיר בכל. 
אורו עובר בנשמה גוף ולבוש.
%break
ואין בו שינוי ושותפות וחשבון ותמונה ודמיון, מכל מרכבה ומראֶה 
ודמיון הנראים בעיני השכל. המדרגות העליונות והתחתונות הן רכב 
ומרכבה אליו, ועליו אין מי שרוכב.
%letter 344
.344 קש"ת הוא סימן, תקיעה שברים תרועה. והם סימן המרכבה של 
האבות, תקיעה אברהם, שברים יצחק, תרועה יעקב, שכתוב בו, 
ותרועת מלך בו. שלושה צבעים נראים בקשת, לבן אדום וירוק. מצד 
הגבורה נקרא היסוד, קשת גיבורים חַתים.
%break
מצד הימין, חסד, נקרא, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם. 
כשנראה ביום הגשם נראה רחמים, וכשנראה בלא גשם נראה דין. ואם 
מעורב בין גשם ושמש, מראה שדין ורחמים כלולים.
%break
וזהו ש' של שד"י, המורה על שלושה ענפי אבות, הוי"ה אלקינו הוי"ה, 
שלושה שמות כנגד שלושה ענפי האבות, חג"ת. בשלושה שמות אלו 
י"ד (14) אותיות, בחשבון ד"י משד"י. שד"י יסוד דז"א, והלבוש של 
שד"י הוא מט"ט שבגי' שד"י (314).
%break
%H האומר תהילה לדוד בכל יום
%break
%letter 345
.345 כל מי שאומר, תהילה לדוד, בכל יום ג"פ, הוא בן עוה"ב. משום 
שכתוב בה, פותח את ידֶךָ, שזו תפילה על מזון. אם הטעם הוא, משום 
פרנסה ומזון של כל העולמות, הלוא צריך היה לומר פעמיים, כי 
פעמיים הם בכל יום, בבוקר ובערב?
%break
אלא פעמיים בשביל מזון בני אדם ושל כל העולם, ופעם אחת לתת 
כוח למקום ההוא שידיו פתוחות.
%page 433
%letter 346
.346 ושני מזונות אלו של בני אדם הם שונים זה מזה. אחד לעשירים 
ואחד לעניים. וכל שלושה מזונות כתובים בתהילה לדוד.
א. ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו. זהו מזון של עשירים, שנותן 
להם מזון הרבה בעיתו.
%break
ב. ומשביע לכל חי רצון. זהו מזון של עניים, השבעים מרצון, ולא 
ממאכל מרובה.
ג. פותח את ידך. זהו כוח למקום ההוא, שבפתיחת ידיו יוצא רצון 
ושובע לכל.
%break
הידיים הם ב' קווים ימין ושמאל. ומטרם שייחד אותם קו האמצעי, 
הייתה הארתם סתומה מאוד. כי קו ימין היה חסר ג"ר, וקו שמאל היה 
בחכמה בלי חסדים, חושך ולא אור.
%break
וזה נבחן שהידיים סתומות, שלא נמשך מהן אלא הארה סתומה 
ומצומצמת, אשר מיתקנת אחר פתיחת הידיים. ואז היא מאכל עניים.
%break
ואח"כ כשעורר קו האמצעי את המסך דחיריק, ומיעט קו השמאל, 
שע"י זה ייחד אותו עם הימין, אז מתייחדת החכמה שבשמאל עם 
החסדים שבימין, והאור מאיר בכל שלמותו. וזה נבחן לפתיחת הידיים 
מסתימתן. ומעתה נמשך לעולם מאכל עשירים.
%break
ויש כאן שלושה דברים:
א. מזון עניים, הנמשך מעת שהידיים סתומות, ונתקן אחר פתיחת 
הידיים.
ב. מזון עשירים, הנמשך אחר שנפתחו הידיים.
%break
ג. כוח קו האמצעי, שפתח את הידיים ע"י מסך דחיריק שבו.
ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו, זהו מזון של עשירים, כי מקבלים 
אחר פתיחת הידיים, שהוא בעיתו.
%break
ומשביע לכל חי רצון, זה מזון של עניים, השבעים מרצון. שהיא הארה 
הסתומה ממה שקיבלו מטרם פתיחת הידיים, ועתה ע"י פתיחת ידיים, 
התלבש המזון שלהם בחסדים, ועכ"ז הם עתה רק שבעים מרצון, ולא 
ממאכל מרובה, כיוון שקיבלו אותו מטרם פתיחת הידיים.
%break
פותח את ידך, זהו כוח למקום ההוא, שבפתיחת ידיו יוצא רצון ושובע 
לכל. מקום מסך דחיריק שבקו האמצעי, שעל ידו נפתחו הידיים.
%letter 347
.347 ועוד, צריך לומר רק פעמיים תהילה לדוד, בשביל מזון ופרנסה 
שבכל יום. ואלו פעמיים הן חובה על האדם. ואם אמר יותר, אינו בגלל 
חוב, אלא בשביל שבח בתוך התשבחות של הזמירות של דוד המלך,
%break
משום שאינו ראוי לבקש על פרנסה, אלא אחר התפילה, כי התפילה 
היא פרנסת אדונו, והמלך יאכל תחילה, ואח"כ יאכלו עבדיו.
%break
%H אכלתי יַעְרי עם דִבְשי שתיתי ייני
%break
%letter 348
.348 כתוב, באתי לגני אחותי כלה, אכלתי יַעְרי עם דִבְשי, שתיתי ייני 
עם חלבי. ואח"כ, אִכלו רֵעים, שְׁתו ושִׁכרו דודים. אכלתי יערי, תפילה 
שבישיבה, מבִּרכת יוצר אור עד ק"ש. עם דבשי, ק"ש.
%break
אכלתי יערי, היא תפילה שבישיבה, כי יער הלבנון, שהוא עולם 
הבריאה, כולל יוצר אור, והאופנים וחיות הקודש, כל אלו נקראים יער 
אילנות ונטיעות שבו. עם דבשי, הוא ק"ש, המתוקה מכל, בכמה צוּפים 
ומתיקות.
%page 434
%letter 349
.349 שתיתי ייני, הוא תפילה שבעמידה, המשכה של היין העליון 
השמור, שהוא הארת החכמה שבבינה. וע"כ כתוב עליה, שתיתי ייני. 
וזהו בשלוש ברכות ראשונות שבתפילת העמידה, שהן כנגד חב"ד.
%break
עם חלבי, אלו הן שלוש ברכות אחרונות, כנגד נה"י. הארת החסדים 
מכונים חלב. ונכללו הארת החכמה והחסדים זה בזה. עד כאן הוא 
מאכל המלך. ואחר שאכל המלך, אִכלו רֵעים למעלה, המלאכים. שתו 
ושִׁכרו דודים למטה, הנשמות.
%letter 350
.350 וע"כ אין חיוב לשבֵּח על המזונות אלא לאחר התפילה, לאחר 
שאכל המלך. ומהו הטעם שבתפילת המנחה אומרים תהילה לדוד 
לפני התפילה? משום שתפילת המנחה היא כנגד יצחק, דין.
%break
וע"כ מטרם שנמצא דין הקשה, קודם התפילה, בעוד שפני המלך 
מאירים בחסד, יאמר תהילה לדוד בסדר ההוא של מזונות בשלוש 
בחינות, כי אחר התפילה, שהדין שורה ותלוי על העולם, אין הזמן 
לזה.
%break
%H ויהי היום ויבואו בני האלקים
%break
%letter 351
.351 כתוב, ויהי היום. בכל מקום שכתוב, ויהי, הוא לשון צער. ויהי 
בימי, הוא צער. ודאי, ויהי היום, הוא יום שיש בו צער, וזהו רה"ש, יום 
שיש בו דין קשה על העולם. וכן, ויהי היום ויעבור אלישע אל שוּנֵם, 
היה ביום של רה"ש.
%break
ובכל מקום, ויהי היום, זה רה"ש. ולפיכך, ויהי היום ויבואו בני האלקים 
להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם, היה יום רה"ש.
%letter 352
.352 רה"ש הוא תמיד יומיים. כדי שיצחק, קו שמאל, שהוא בחינת 
רה"ש, יהיה כלול מדין ומרחמים, שהם שני ימים. כי אם יצחק לא היה 
כלול מרחמים, היה מחריב העולם.
%letter 353
.353 ויבואו בני האלקים. אלו הם ב"ד הגדול, בני האלקים ודאי, אשר 
בניו של המלך, שהם ישראל, קרבים לפניהם. והם ע' (70) ממונים 
הסובבים תמיד את המלך. והם הגוזרים דין על העולם.
%break
כתוב, להתייצב על ה'. האם על ה' עומדים? אלא בשעה שהם עומדים 
לדון העולם, הדין הראשון של הכול הוא, מי שאינו מכבד את השם 
הקדוש, ואינו מכבד את התורה ועבדיו.
%break
אף כך, מי שאינו דואג על כבוד השם הקדוש, השכינה, שלא יתחלל 
בארץ. ומי שאינו דואג על כבוד הקב"ה, ז"א. מי שאינו נותן כבוד לשם 
הזה.
%break
ויבוא גם השטן בתוכם. גם, בא לרבות הנוקבא של השטן, לילית. אף 
כך, להתייצב על ה', שגם השטן דאג לכבוד השם הזה. כלומר, שבא 
לקטרג על זה.
%break
%page 435
%H צדיק ורע לו רשע וטוב לו
%break
%letter 354
.354 יש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. צדיק, כל מי שמועטים לו עוונותיו, 
נפרעים ממנו בעוה"ז בשביל עוונותיו. וע"כ צדיק ורע לו. וכל מי 
שמרובים עוונותיו ומועטים זכויותיו, נותנים לו שכרו בעוה"ז, וע"כ רשע 
וטוב לו.
%break
דיניו של ריבון העולם עמוקים, אבל בשעה שרוצה הקב"ה לכפר 
עוונות הדור, מכה בזרוע שלהם ונרפאים כולם. משל לרופא שמכה, 
שמקיז דם, בזרוע, כדי להציל כל האיברים. כמ"ש, והוא מחולָל 
מפשעינו מדוכָּא מעוונותינו, מוּסר שלומנו עליו ובחבורתו נִרפָּא לנו.
%letter 355
.355 ביום ההוא של רה"ש, עומדים ע' כיסאות לדון דין העולם, כמה 
הם בעלי הגנה ומקטרגים העומדים למעלה. אלו מַיימינים לזְכוּת, ואלו 
מַשמאילים לחוב, להזכיר חובות העולם והחובות של כל אחד ואחד.
%break
וע"כ צריך האדם להתוודות ולפרט חטאיו, כל אחד ואחד כמו שהוא. 
משום שמי שמפרט חטאיו לפני הקב"ה, נמסר דינו בידי המלך הקב"ה 
לבדו. ומי שדן אותו הקב"ה, הוא לטוב.
%break
וע"כ ביקש דוד המלך, שופְטֵני אלקים, אתה ולא אחר. וכן שלמה אמר, 
לעשות משפט עבדו, הוא ולא אחר. וב"ד של מעלה נבדלים ממנו.
%break
%H רה"ש
%break
%letter 356
.356 וע"כ צריכים לפרט החטאים של כל איבר וכל מה שעשה בפרט. 
כמ"ש, חטאתי אודיעך. ואח"כ, ואתה נשאת עוון חטאתי סלה. מאין 
לנו? ממשה, כמ"ש, אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם 
אלוהי זהב. ובישראל כתוב, חטאנו כי עזבנו את ה'.
%break
כי אם הפסוק של משה הוא ביחיד, אבל בציבור אינם צריכים לפרט 
חטאיהם. הרי כתוב פסוק זה, חטאנו כי עזבנו את ה', שהוא בציבור. 
ואם זהו בציבור, אבל השליח שלהם אינו צריך לפרט החטאים.
%break
הרי כתוב, וַיָשָב משה אל ה' ויאמר, אנא חטא העם הזה. וכתוב, ויעשו 
להם אלוהי זהב.
%break
משום שכל מי שמפרט חטאיו, ב"ד של מעלה נבדלים ממנו, ואינם 
מחייבים אותו. משום שאדם קרוב אצל עצמו, וקרוב פסול לעדוּת, וע"כ 
אינו נידון ע"פ עצמו.
%letter 357
.357 כי אינו עוזב את המקטרג שילמד עליו חוב ומום, משום שהאדם 
הקדים ואמר, ואינו נותן מקום לאחר לומר. אז הקב"ה מוחל לו. כמ"ש, 
ומודה ועוזב ירוחם.
%letter 358
.358 בימים של רה"ש ב"ד מתקנים כיסא אל המלך לדון כל העולם, 
וישראל נכנסים תחילה לדון לפניו, כדי שיתרבו הרחמים, מטרם 
שמתעורר הרוגז על רשעי העולם. כתוב, ומשפט עמו ישראל דְבר יום 
ביומו.
%break
יום ביומו, יומיים של רה"ש. והם יומיים, משום שהם שני בתי דין 
המתחברים יחד, דין עליון, קשה, בדין תחתון, רפה. ושניהם נמצאים.
%break
תקיעת שופר היא לעורר הדינים של מסך דחיריק דקו האמצעי, כדי 
לייחד ב' קווים ימין ושמאל זה בזה. ויש שתי פעולות במסך דחיריק 
כלפי קו השמאל:
%break
א. מנעולא, דין קשה,
ב. מפתחא, דין רפה.
%page 436
המנעולא גנוז בג"ר של כל מדרגה, והמפתחא בו"ק של כל מדרגה. 
וע"כ נקרא המנעולא ב"ד עליון, והמפתחא ב"ד התחתון. והם תמיד 
מאירים זה בזה, כי צריכים זה לזה.
%break
כי המפתחא מקבל כוח הדין ממנעולא, והמנעולא מקבל הארת מיתוק 
ממפתחא. יום א' של רה"ש ג"ר, המנעולא שולט, דין קשה. ויום ב' של 
רה"ש ו"ק, המפתחא שולט.
%letter 359
.359 ועל זה לא ידעו הבבלים סוד השברים והתקיעה, שלא ידעו 
ששניהם צריכים. התרועה היא דין קשה, שלושה שברים הם דין רפה. 
וע"כ דומה למי שגונח מליבו, שהוא רפה.
%break
הבבלים לא ידעו איזה משניהם צריכים, וע"כ עשו שניהם. ואנו יודעים 
את שניהם, ששניהם צריכים, ועושים את שניהם. והכול יוצא לדרך 
האמת.
%letter 360
.360 כתוב, תִקעו בַחודש שופר בַּכֵּסֶה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא, 
משפט לאלקי יעקב. בחודש, זהו דין רפה, שנקרא חודש. בכֵּסה, זהו 
דין קשה, המכונה פחד יצחק. דין שמכוסה תמיד, מנעולא, שאינו דין 
בגלוי. כי גנוז בג"ר.
%break
כי חוק, הוא דין רפה, מפתחא, בגלוי. ומשפט, הוא דין כלול ברחמים. 
ושניהם יחד. ומשום זה יש שני ימים ברה"ש, ושניהם אחד.
%letter 361
.361 כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. לא שומעֵי, או תוקעֵי, אלא יודעֵי 
תרועה, משום שרק החכמים היושבים באוויר הארץ הקדושה, הם 
יודעי תרועה, להיכנס לפניו ולהתקשר בו.
%break
וכל אלו היודעים סוד התרועה, יתקרבו ללכת באור פניו של הקב"ה. 
שזהו אור הראשון, שגנז הקב"ה לצדיקים. וע"כ צריכים לדעת את 
התרועה.
%break
%H יותרת הכבד, מרה, קנֶה, וֵשֶט ושופר
%break
%letter 362
.362 כתוב, היותֶרֶת מן הכבד, וכתוב, ואת היותרת על הכבד. יותרת 
מן הכבד, אשת זנונים, לילית, ההולכת ויוצאת מהכבד, מס"מ, 
להטעות העולם ולהשטין עליהם. ומניחה את הזכר לעשות זנונים. 
ומשום זה כתוב, היותרת מן הכבד.
%break
יותרת על הכבד, משום שאחר שעושה ניאוף היא מתעלה עליו. היא 
מצח אישה זונה המתגברת על בעלה, ס"מ, כבד, בכעס של המרה, 
שהיא אשת מְדָנים וכעס ששולטת על הזכר שלה.
%break
כלומר, מצח אישה זונה השולטת על הכבד, ס"מ, כי היא אשת מְדָנים 
וכעס. וע"כ נקראת יותרת על הכבד.
%letter 363
.363 יותרת מן הכבד. משום שיוצאת מהכבד, ס"מ בעלה, להזיק לכל 
העולם ולעשות ניאופים עם הכול. ואח"כ היא עולה אל הזכר, במצח 
אישה זונה, בעזוּת פנים. ואז היא על הכבד.
%break
נקראת, יותרת מן הכבד, כי אחר שיוצאת לִזְנות עם הכול, נותנת 
שיירים לבעלה. כי יותרת מלשון שיירים. יותרת הכבד היא מבחינת 
ס"מ, דינים דדכורא. אלא מתוך שהיא זונה עם אחרים, מעורבים בה 
גם דינים דנוקבא.
%letter 364
.364 מן הכבד והיותרת, מס"מ ולילית, יוצאת מרה, חרבו של מלאך 
המוות, שיוצאות ממנה טיפות מרות להרוג בני אדם. המרה תלויה על 
הכבד, כל המחלות והמוות תלויים בקליפה שנקראת מרה.
%page 437
וביום של רה"ש משוטטת בעולם לאסוף כל החטאים שבעולם. ואז כל 
איברי השכינה, ישראל, בצרה.
%break
ישראל הם איברי השכינה, כמ"ש, נר ה' נשמת אדם, שנשמת אדם 
מנר ה', מהשכינה הקדושה. ואז, ברה"ש, כל ישראל בצרה, ולוקחים 
שופר, לעורר בו תקיעה שברים ותרועה.
%letter 365
.365 אחר שהאיברים ועורקי הלב המשולים לישראל, הם בצרה, 
צריכים לעורר בקנה, שהוא השופר. וזהו הקנה של הריאה. כי אחר 
שכנפי הריאה לא תוכלנה להשקיט הכעס של המרה, המתגברת על 
עורקי הלב ועל כל העורקים של איברי הגוף.
%break
אותו הרוח, החסדים, שנושב בהם, עולה בתוך הקנה, השופר, 
העוה"ב. כי שופר, בינה, הנקראת עוה"ב.
%break
הוֵשט דומה לעוה"ז, מלכות, שבו אכילה ושתייה, שהם המוחין 
דחסדים וחכמה, המכונים אכילה ושתייה. הקנה, דומה לעוה"ב, בינה, 
שאין בו אכילה ושתייה. שמוחין ההם אינם מתגלים בבינה, אלא 
במלכות.
%letter 366
.366 ואחר ששט ו' מוֵשט, בריבוי אכילה שגזל, התארך ונעשה מהו' 
ן', ומהמילה ושט נעשה שטן. כתוב, שָׁטו העם ולקטו, ששטו הוא לשון 
שטות, כי זה גרם השטות שלהם, שהתערבו בערב רב השוטים,
%break
שתאוותם אכילה ושתייה וגֶזל וחמס, משׁוד עניים ואֶנְקַת אביונים. בנ' 
כפופה סָטו, שאכלו בלי טחינה. כתוב בהם, הבשר עודנו בין שיניהם 
טרם ייכרת, ואף ה' חרה בעם.
%break
כי התפשטה הו' של שטו, ונעשה ן', שטן. והוא שרוחו כפוף, הוא נ' 
כפופה, שהקדושה נעשתה נ' כפופה. והס"א ן' פשוטה. וזה גרם 
שהתפשט השטן באכילה ובשתייה. והתגבר על כל האיברים 
והעורקים בשס"ה (365) לא תעשה,
%break
בשס"ה יְמות החמה, כחשבון השטן, שבגי' שס"ה חסר אחד. וזהו 
יוה"כ שחסר לו, כי אין בו אכילה ושתייה. וע"כ השטן אינו שולט 
ביוה"כ, וחסר לו יום לשס"ה ימים.
%break
התכללות החכמה בחסדים בנו"ה נקראת טחינה, כמו שְׁחָקים 
שטוחנות מ"ן לצדיקים. והערב רב מגבירים השמאל וממשיכים אכילה 
ושתייה שלהם משמאל בלי ימין, שזה נבחן בלי טחינה.
%break
ומשום שאכלו בלא טחינה, התדבק בהם השטן, והקדושה שבהם 
נעשתה נ' כפופה, כי רוח הקדוש פרח מהם.
%letter 367
.367 ויוה"כ כעין הקנה של הריאה, בינה, עוה"ב, והוא ו' בן י"ה 
מבינה. כמו שלומדים, הרואה קנה בחלום זוכה לחכמה. וכמ"ש, קְנֵה 
חכמה קְנֵה בינה. שאין קנה פחות משניהם: י' חכמה, ה' בינה. כי אין 
בינה בלא חכמה, ואין חכמה בלא בינה.
%break
משום זה צריכים לעורר בשופר, שהוא קנה, עוה"ב, עולם ארוך, 
המקבלת מא"א, שנמצאים ממנו י"ג (13) מידות הרחמים, שבגי' וא"ו 
(13), הא' הוא אֶרך, שני הווים אפיים.
%letter 368
.368 ואמא עילאה היא תקיעה מצד אברהם, חסד. שברים מצד יצחק, 
גבורה. תרועה מצד יעקב, ת"ת. שכינה התחתונה, מלכות, קשר של 
כולם, כי מקבלת את כולם.
%break
קש"ר, ראשי תיבות תקיעה שברים תרועה. כי ק' תקיעה, ש' שברים, 
ר' תרועה. וכולם משולשים בשכינה, שנאמר, קדוּשה לךָ ישַלֵשוּ.
%break
כי אין קול יכול לצאת מהגוף לחוץ, אלא מהפה. אף כך, אין להפריד 
השכינה מהקב"ה. כי כתוב, קול ה' חוצב להבות אש. והשכינה היא 
תפילת כל פה. ואלו הם הסימנים: קשר"ק קש"ק קר"ק.
%page 438
%letter 369
.369 לוקחים שופר לעורר בו תרועה ותקיעה, שהם דין קשה 
ברחמים. תרועה דין קשה. תקיעה רחמים. שברים דין רפה. שברים 
תקיעה, דין רפה ברחמים. ואז מתעוררים כך למעלה להתערב זה 
בזה. דין ברחמים ורחמים בדין.
%letter 370
.370 ובחיבור הראשון התבשם השטן והתקמטה הן' משטן וחזרה 
להיות ו'. ומה שהוֵשט נעשה שטן, חזר עתה לאחור ונעשה ושט, 
כבתחילה. משום שהקול קול יעקב.
%break
כי ישראל אין כוחם באכילה ושתייה, כשאר העמים שיורשים עוה"ז, 
שכוחם באכילה ושתייה. אלא ישראל, כוחם בקול של עוה"ב. עולם 
ארוך, שנברא באות י'.
%break
ומשום שקול שופר, המוחין דז"א הנקראים קול, שמקבלים משופר, 
בינה, יוצא מהי', חכמה, לכן אין פוחתים מעשרה שופרות, כנגד הי'. כי 
באות י' נעשה עולם ארוך, ו', עוה"ב, שמקבל מוחין דעוה"ב.
%break
ובאות ה' ברא העוה"ז, ה' קטנה, מלכות, שבה אכילה ושתייה של 
תורה, המוחין דחכמה וחסדים, הנקראים אכילה ושתייה.
%letter 371
.371 אחר שנגזרה הגזרה בשתי אותיות ה', בשני בתי דין, של בינה 
ושל מלכות, יכול לבטל הגזרה של שניהם רק י"ו דהוי"ה. כי ה' דהוי"ה 
אמא עילאה, בינה. י' אבא, חכמה. וכתוב, כל נֵדר וכל שבועת איסָר 
לְענות נפש, ה' שנקראת נפש.
%break
אישהּ יְקימֶנו ואישהּ יְפֵרֶנו. אשר הי' היא איש של ה"ר, בינה, והו' איש 
של ה"ת, מלכות. ע"כ הם יכולים להפר הגזרה של שתי אותיות ה'.
%break
ומשום זה צריך לעורר הקול, ו', ז"א, בעשרה שופרות, י', כדי שיבטלו 
הדינים שבשתי אותיות ה', בבינה ובמלכות. והעיקר שלהם, שכל סימן 
מקשר"ק קש"ק קר"ק, יהיה בנשימה אחת, בפה, שהוא חלק י' 
מעשרה.
%break
%H כבד ולב
%break
%letter 374
.374 בתרועה תקיעה שברים מתמתקים כל הדינים. ומה שהכבד 
אוחז, הוא מקריב אל הלב, למלך, לזוּן אותו. הלב, אין דרכו ואין 
תאוותו בעכירות המעשים של עמו,
%break
אלא לוקח כל הברור וכל הצח, כל הזכויות ומע"ט. וכל העכירות 
הטינוף והלכלוך, המעשים הרעים, מניח בשביל הכבד, ס"מ, שכתוב 
בו, עשיו איש שעיר.
%break
ובגלל כל העורקים שלו, שהם שאר עמים עכו"ם, כמ"ש, ונשא השעיר 
עליו את כל עוונותם. עוונותם, אותיות עוונות תם, אותו שכתוב בו, 
ויעקב איש תם. והעוונות של עמו, הם בעורקים ובגידים הדופקים 
שבלב.
%letter 375
.375 ומשום זה שְׁחין וצרעת וספחת, שבכל האיברים, נמצאים בכבד, 
מהלכלוכים שנשארו בו. מהלב באה הבריאות לכל האיברים. כיוון 
שהלב לקח כל הזך והברור והצח, לוקח הכבד מה שנמצא, ונשאר 
מהלכלוך ומהטינוף,
%break
וזורק לכל שאר האיברים, שאר העמים האחרים עכו"ם, בעל כורחם. 
ומפסולת הפסולת של הכבד, לוקח הטחול, לילית, שכתוב בו, יהי 
מארת, חסר ו', מחמת שנבראה לילית, שמְאֵרַת לשון קללה, כמ"ש, 
מְאֵרַת ה' בבֵית רָשע.
%break
%page 439
%H טחול ומרה
%break
%letter 376
.376 והרי ביארו עליו חכמים, הטחול שוחק. והוא כמ"ש, שחוק 
הכְּסיל. ומשום זה, אוי לו למי שהשעה משחקת לו. כי מקבל עולמו 
בחייו. וקוהלת אמר, טוב כעס משחוק. הכעס של הכבד, המרה, 
הרצועה של הקב"ה,
%break
רצועה להכות בה את הצדיקים בעוה"ז, במחלות רעות בנגעים, טובה 
יותר משחוק שצוחק לנו הטחול, לילית, בלכלוך של עוה"ז, שהשעה 
שוחקת להם בעושר.
%break
כי אלו מקבלים בעוה"ז השכר של מע"ט שעשו, כדי להאביד אותם 
מעוה"ב. והצדיקים מקבלים עונש על חטאיהם בעוה"ז, כדי שיירשו 
עוה"ב. ארס של הטחול, הוא זוחל עפר, חזק יותר מהארס של המרה.
%letter 377
.377 ומשום שהערב רב הם שאור שבעיסה, שהתערבו בישראל כמו 
שאור בעיסה. ואוה"ע דומות למוץ. הערב רב מעכבים את ישראל 
בגלות, יותר מהאומות עכו"ם.
%break
כמו שביארו חכמים, מי מעכב? שאור שבעיסה מעכב. כי הערב רב 
דבקים בישראל כשאור בעיסה. אבל אוה"ע אינם אלא כַּמוץ, אשר 
תידפֶנו רוח.
%break
%H השעיר לעזאזל וכבד ולב
%break
%letter 378
.378 ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. כשרצונו של השטן להלשין 
על ישראל לפני הקב"ה, והוא נושא כל החטאים שיכול לסובלם עד 
שנעשה כבד,
%break
כמ"ש, כמשא כבד יִכבדו ממנו העוונות שנושא על כנפיו. הוא עולה 
להר עליון, כחמור הרוצה לעלות על הר גבוה, וכמשא כבד יִכְבְּדו עליו 
העוונות.
%break
כשהוא למעלה, ורוצה לעלות עוד אותו מעט הדרך שנשאר לו, כבד 
עליו המשא ונופל, ומפיל עצמו למטה, ובכובד המשא שלוחץ עליו, 
נעשו כל איבריו חתיכות, עד שלא נשאר בו איבר שלם.
%break
אף כך קרה לס"מ ולנחש, שהם הכבד ויותרת הכבד, יצה"ר ובת זוגו 
זונה. שמשם נקרא, כל בת אל נכר, זונה.
%break
שורש כל הס"א הם ס"מ ונחש, זכר ונקבה. שס"מ נמשך מדינים 
דדכורא, שכל העונשים, הבאים על החטאים הנמשכים מדינים 
דדכורא, נמסרו בידי ס"מ. והנחש, הנוקבא שלו, נמשך מדינים 
דנוקבא,
%break
שכל העונשים, הבאים על החטאים הנמשכים מדינים דנוקבא, נמסרו 
על ידיה. ואלו שני מיני דינים הם שורשים לכל מיני החטאים שבעולם.
%break
העזאזל למעלה, הוא כל כמות הקטרוגים שס"מ ונחש נושאים עליהם, 
להביאם לפני הקב"ה, כדי שייתן להם רשות להעניש את ישראל. 
משתי בחינות הדינים שלהם.
%page 440
ונמשל העזאזל שלמעלה, כמו חמור נושא משא, כך השעיר לעזאזל 
הנושא כל המלשינוּת של ס"מ ונחש, ששורשם שני מיני דינים.
%break
אם שני מיני דינים אלו מתחברים, יכולים להחריב כל העולם. והתיקון 
להם ע"י קו אמצעי, שעל ידו מבטלים הדינים דנוקבא את הדינים 
דדכורא, ע"י המסך דחיריק שלו, המבטל את ג"ר דהארת השמאל.
%break
כשרצונו של השטן להלשין על ישראל לפני הקב"ה, כשס"מ ונחש 
שולחים העזאזל העליון להלשין על ישראל. והוא נושא כל החטאים 
שיכול לסובלם עד שנעשה כבד, הן דינים דדכורא והן דינים דנוקבא 
שכבדים מנשוא.
%break
הוא עולה להר עליון, לעורר דינים דדכורא, שעולה לקו שמאל, שנקרא 
הר עליון, כי ג' הקווים נקראים הרים.
%break
כשהוא כבר בקו שמאל, בו"ק דשמאל, ורוצה לעלות עוד אותו מעט 
הדרך שנשאר לו, שרוצה לעלות לג"ר דשמאל, ששם אין ייחוד הימין, 
וכל הדינים דדכורא נמשכים משם. כבד עליו המשא ונופל,
%break
שהדינים דנוקבא שבמשא שלו, מכבידים עליו במקום ג"ר דשמאל, כדי 
לבטל אותם, מכוח קו האמצעי, המתקן זה מכוח שליחת עזאזל אל 
המדבר, ששולחים ישראל למטה.
%break
ואז מפיל עצמו למטה מכל קו השמאל, שלא ירצה לקבל גם הו"ק 
דשמאל, שקו אמצעי משאיר. כי הס"א בורחת מפני קו האמצעי 
ותיקוניו. אף כך קרה לס"מ ולנחש, השְׁלוּחים של העזאזל, והם יצה"ר 
ובת זוגו זונה, כי ס"מ הוא יצה"ר, והנחש בת זוגו, זונה.
%break
כי זכר ונקבה צריכים להיות מין במינו. וכיוון שס"מ מדינים דדכורא, 
הייתה בת זוגו צריכה ג"כ להיות מדינים ההם. אמנם היא מדינים 
דנוקבא. ומאין לה אלו הדינים, הרי בעלה ס"מ אינו נותן לה? אלא 
שהיא זונה עם כוחות עליונים אחרים, ומקבלת מהם דינים דנוקבא.
%break
וע"כ נקרא ס"מ ובת זוגו, יצה"ר וזונה. שמשם נקרא, כל בת אל נכר, 
זונה. כי הנוקבא של ס"מ היא מקור לכל הזונות שבעולם. ובת אל נכר 
מקבלת ממנה.
%break
ואחר שהיא זונה עם כוחות אחרים, ומקבלת מהם דינים דנוקבא, היא 
מתגברת אח"כ על בעלה ס"מ, כי דינים דנוקבא קשים יותר מדינים 
דדכורא.
%letter 379
.379 אמר רבי פינחס לרבי שמעון, הדרך הזו הייתה מתוקנת לי, 
לשמוע דברים אלו מעתיק יומין. אשרי העולם, שאתה שורה בתוכו. 
אוי לעולם, שיישארו יתומים, ולא יידעו דברי תורה כראוי.
%break
ודאי שהכבד, ס"מ, לוקח הכול טו"ר, ואע"פ שמשוטט ולוקט כל 
עוונותיהם של ישראל, כך לוקט את הזכויות שלהם, כדי לקיים 
מַלְשינותו. כי השקרן צריך לדבר אמת בתחילתו, כדי שיאמינו לו. וכל 
הזכויות והחובות הוא מקריב אל הלב.
%break
ודרכו של הלב שאינו לוקח אלא הזך והברור והצח מכל, הזכויות, כמו 
שאמרת, ושאר טינוף ולכלוך, שהם העוונות, מחזיר אל הכבד. והכבד 
לוקח הכול בעל כורחו, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם.
%letter 380
.380 דוד, שהיה הולך על חוף הנהר, אמר, ה', לא גָבַה ליבי ולא רָמוּ 
עיניי. ריבונו של עולם, כלום היה אדם בעולם, שיודה וישבח לאדונו 
כמוני?
%break
הזדמנה לו צפרדע. אמרה לו, דוד, אל תתגאה, שאני עשיתי יותר 
ממך, שמסרתי גופי על ציווי אדונִי, כמ"ש, ושָרץ היאור צפרדעים. ועוד, 
שאני משבחת ומזמרת לילה ויום בלי הפסק. באותה שעה אמר דוד, 
ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיניי.
%break
%page 441
%H השושנה
%break
%letter 381
.381 זהו קורבן, שבכל יום ובכל זמן, אל הקב"ה. שהשכינה נכללה בו 
בין כל שאר ההמונים שלה, שהם ישראל. וכל אלו העבודות מוציאות 
אותה מבין הקוצים, מבין שאר העמים.
%break
כך ישראל, כל זמן שהם אטומי הלב, ואינם פותחים בתשובה, אינם 
מעלים ריח, ואין מוציא אותם מבין הקוצים. אבל כשפותחים בתשובה, 
מיד מעלים ריח, ויוציאם מבין הקוצים.
%break
וכנ"י, המלכות, תהנה בהם. כמ"ש, פתחי לי אחותי רעייתי. כי כל זמן 
שהשושנה אטומה, אין לה ריח, ואינה עולה מתוך הקוצים, ויושבת 
ביניהם.
%break
%H הנשר
%break
%letter 383
.383 בא נשר ולקח השושנה. על זה כתוב, למנצח על שוּשן עדוּת, 
מִכְתם לדוד ללמד. ללמד לבני העולם חכמה. שושן עדות, סנהדרין 
גדולה, מלכות המלבישה את הבינה, שהמוחין דבינה נקראים עדות.
%break
מכתם לדוד, זהו סימן שהראו לדוד בשושן עדות, שינצח המלחמה. 
כששלח יואב לארם נהריים ולארם צובָה לעשות עימהם מלחמה. שושן 
עדות, שנמצא כשהכוכבים שבשמיים והשכינה עלינו,
%break
ועימה מדרגות העליונות, המוחין דבינה הנקראים עדות, והיא עֶזרה 
קדושה לשבח בתשבחות. היא שושן בשלמות.
%letter 385
.385 על מה מרמזים כוכבי השרביט? אלו כוכבי השרביט ידועים, כי 
הקב"ה ברא כל אלו כוכבי רקיע גדולים וקטנים, וכולם מודים ומשבחים 
להקב"ה. וכשמגיע זמנם לשבח, קורא אותם הקב"ה בשם.
%break
כמ"ש, לכולם בשם יקרא. ואז רצים ומושיטים שרביט של אור, ללכת 
לשבח לאדונם באותו המקום שנספרו. כמ"ש, שאו מרום עיניכם וראו, 
מי ברא אלה.
%break
כל המדרגות הנמצאות בג"ר נקראות כוכבים, או כוכבי שמיים. ואי 
אפשר להמשיך מהם הארת חכמה, המכונה מספר וחשבון, מלמעלה 
למטה. כמ"ש, הבט נא השמיימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור 
אותם.
%break
אמנם הקב"ה בעצמו מגלה בהם במקומם מספר וחשבון, הארת 
החכמה, אלא שמאירים מלמטה למעלה. וכתוב, מונה מספר לכוכבים, 
כי הקב"ה בעצמו מונה מספר. לכולם בשם יקרא, כי שֵם הוא השגה. 
כי מה שאין משיגים, אין קוראים בשם.
%break
ובעת שהקב"ה מקבץ אותם לגלות בהם המספר, אז מרוב האור הם 
מחזירים או"ח מלמטה למעלה, הנבחן כמו שרביט. ועליהם מרמזים 
בארץ כוכבי השרביט.
%break
%page 442
%H נשר גדול ושלמה המלך
%break
%letter 386
.386 בא נשר גדול וסבב על ראשיהם של רבי פינחס והחברים, ועמד 
עליהם. אמר רבי פינחס, ודאי עת רצון עתה, בה בשעה, נפתחים 
שערי רחמים, לכל אלו שעל ערש דוָוי, והוא הזמן לרפא אותם.
%break
אע"פ שהם אסורי המלך. כי נשר הוא סימן של רחמים. כי פני נשר הם 
קו האמצעי, רחמים.
%letter 387
.387 כתוב, כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף. אין בעולם מי שירחם על 
בניו כמו הנשר. כמ"ש, ויאכלוּהָ בנֵי נשר. כי הוא רחמן על בניו. ומתוך 
שעתה הוא עת רחמים, בא הנשר הזה וסבב אותנו.
%break
בשעה זו היא רחמים לכל אלו החולים שבבית משכבם. כמ"ש, ה' 
בוקר תשמע קולי. זהו בוקר של אברהם, החסד, והתעוררותו של 
החסד.
%letter 388
.388 בתוך כך סבב הנשר ועבר לפניהם. אמר רבי פינחס, נשר, מה 
אתה עושה אצלנו? אם בשליחות אדונך באת, הרי אנו כאן. אם משום 
דבר אחר באת, הרי אנו כאן מוכנים. התרומם הנשר למעלה, ונעלם 
מהם. והם ישבו.
%letter 389
.389 נשר גדול היה בא לשלמה המלך בכל יום, והיה שלמה המלך 
רוכב על הכנפיים, והוליך אותו 400 פרסאות בשעה אחת. לאן היה 
מוליך אותו הנשר? לתַרְמוד במדבר בהרים. מקום אחד אצל הרי 
חושך, שנקרא תרמוד במדבר.
%break
ואין זה המקום, שתרמודאים יושבים שם, אלא תרמוד שבמדבר 
בהרים, ששם מתקבצים כל הרוחות והכוחות של ס"א. והנשר היה עף 
לשם בשעה אחת.
%letter 390
.390 כיוון שהנשר עמד על המקום הזה בתרמוד, הגביה עצמו הנשר, 
ושלמה כָתב כְתב והשליכו לשם, וע"י זה ניצל מאלו הרוחות. והנשר 
היה מסתכל בתוך החושך של ההרים,
%break
למקום שעזא ועזאל הם שם אסורים בכבלי ברזל, התקועים בתוך 
התהומות. ואין יכולת לבן אדם בעולם להיכנס לשם, ואפילו לעוף 
השמיים, חוץ מבלעם.
%letter 391
.391 וכיוון שהנשר היה מסתכל לתוך החושך הגדול, השפיל לעוף 
למטה, ולקח את שלמה המלך תחת כנפו השמאלית וכיסה אותו. 
והנשר עמד על אלו הכבלים של עזא ועזאל, והלך וקרב אליהם.
%break
אז הוציא שלמה טבעת, שחקק עליה השם הקדוש, ושם בפי הנשר. 
ומיד עזא ועזאל היו אומרים כל מה שרצה שלמה המלך. ומשם היה 
יודע שלמה חכמה. כמ"ש, וייבן שלמה את תרמוד במדבר בארץ.
%break
האם בניין היה עושה בארץ? אלא, וייבן, לשון הבנה, שהסתכל 
בתבונה וידע אותו מקום תרמוד, לדעת בו חכמה.
%break
%page 443
%H השושנה
%break
%letter 392
.392 בעוד שהיו יושבים, הנה הנשר בא אליהם ושושנה אחת בפיו, 
והשליכה לפניהם, והלך לו. ראו ושמחו. אמר רבי פינחס, האם לא 
אמרתי לכם, שנשר הזה הולך ובא בשליחותו של אדונו? שושנה היא 
רמז לשוּשן עדוּת. והקב"ה שלח אותה אלינו.
%letter 393
.393 למנצח על שושן עדות, מִכְתם לדוד ללמד. שושן זה, הוא עדות 
למעשה בראשית, עדות לכנ"י, עדות לייחוד העליון. כי בשושנה י"ג 
(13) עלים וכולם עומדים על שורש אחד. ויש בה חמישה עלים חזקים 
מבחוץ, המכסים את השושנה הזו ומגנים עליה.
%letter 394
.394 והכול בחכמה. כי י"ג עלים רומזים על י"ג מידות הרחמים, 
שיורשת כנ"י, המלכות, מלמעלה, מי"ג מידות של א"א. וכולם אחוזים 
בשורש אחד, ברית אחד, יסוד דז"א,
%break
שעל ידו מקבלת המלכות י"ג מידות הרחמים דא"א. וע"כ השורש של 
י"ג עלים של השושנה שמתחתיהם, הוא דוגמה של הברית, יסוד 
הכול.
%break
חמישה עלים חזקים הסובבים אותה, הם חמישים שערים, חג"ת נ"ה 
דבינה, שכל אחת כלולה מעשר, והם 500 שנה שעה"ח, ז"א, הולך 
בהם. כי הוא מקבל אותם במקום בינה, שספירותיה מאות, והן 500 
שנה.
%letter 395
.395 השושנה היא עדות למעשה בראשית, כי כל מעשה בראשית 
כולם הם מילים ידועות בתבונה, העומדים בחשבון אלקים דמעשה 
בראשית, שהוא בינה. ומראֶה למעלה ולמטה. מראה למעלה בעוה"ב, 
בינה. ומראה למטה בכנ"י, מלכות.
%letter 396
.396 השושנה היא עדות למעשה בראשית, העומד בכל אלו סימנים, 
י"ג מידות הרחמים וחמש ספירות חג"ת נ"ה. בראשית ברא אלקים, 
זהו השושנה, בינה ומלכות, כי מראה למעלה ולמטה. י"ג עלים הם י"ג 
מילים, מן, בראשית ברא אלקים, עד, ורוח אלקים.
%break
והם: את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני 
תהום ורוח. הם י"ג עלים של השושנה, הרומזים על י"ג מידות.
%break
חמישה העלים החזקים, הסובבים אלו הי"ג, הם המילים: מרחפת על 
פני המים ויאמר. כלומר, מהמילה אלקים של, ורוח אלקים, עד אלקים 
של, ויאמר אלקים.
%break
שהם חמש אחרים, הרומזים על חמש ספירות חג"ת נ"ה. ואח"כ, יהי 
אור. הנה זה עיקר ושורש השושנה, שכל המדרגות כלולות ואחוזות 
בה.
%letter 397
.397 השושנה היא עדות לייחוד. כי חמישה עלים חזקים הם 
השורשים והייחוד, שאחוזים בהם י"ג עלים אלו.
%break
שמע ישראל, ה' אלקינו ה'. הם כנגד חמישה עלים של השושנה. אחד, 
הוא העיקר והשורש, שכולם אחוזים בו, כי אחד בגי' י"ג (13), והוא 
טבעת המלך.
%break
הגידול של השושנה, היא י"ג עלים פנימיים וחמישה עלים עליהם 
מבחוץ. בשושן שתי בחינות, י"ג וחמש. עדות למעשה בראשית, בינה. 
ועדות לכנ"י, המלכות. ועדות לייחוד העליון, ז"א ומלכות.
%page 444
עדות לכנ"י, המלכות, כי במלכות יש שתי הבחינות, חמש ספירות 
חג"ת נ"ה שמקבלת מבינה, ובתוכם המוחין של גדלות, הנמשכים מי"ג 
מידות הרחמים. הרי שגידול השושנה היא עדות למדרגות המלכות.
%break
השושנה עדות על מעשה בראשית, כי במעשה בראשית נרמזים שתי 
בחינות אלו. כי יש שם ג"פ אלקים: ברא אלקים, ורוח אלקים, ויאמר 
אלקים. מן, ברא אלקים, עד, ורוח אלקים, הן י"ג מילים, הרומזות על 
מוחין דגדלות.
%break
מן, ורוח אלקים, עד, ויאמר אלקים, הן חמש מילים, הרומזות על חמש 
ספירות חג"ת נ"ה. הרי ששתי צורות הגידול שבשושנה הן עדות 
למעשה בראשית.
%break
שתי בחינות של השושנה הן עדות על הייחוד ז"א ומלכות. כי כנגד 
חמישה עלים של השושנה הן חמש מילים, שמע ישראל ה' אלקינו ה', 
שהם חג"ת נ"ה. כי, שמע ישראל, נו"ה. ה' אלקינו ה', חג"ת.
%break
אחד, המלכות, המתחברת עם חג"ת נ"ה דז"א, שע"י ייחודם זה בזה 
מתגלים י"ג מידות הרחמים, המוחין דגדלות. וע"כ אחד בגי' י"ג.
%break
שמע ישראל ה' אלקינו ה', הם כנגד חמישה עלים החזקים הגדלים 
בשושנה. והם עצמם חג"ת נ"ה שבז"א. אחד, הוא העיקר והשורש, 
שכולם אחוזים בו, המלכות שכל חמש ספירות דז"א מתייחדים עימה.
%break
אחד בגי' י"ג, כי עם ייחוד המלכות עם ז"א, מתגלים י"ג מידות 
הרחמים. ע"כ נקראת המלכות טבעת המלך, החותם שלו, היות 
ששלמות הארותיו תלויה בה.
%letter 398
.398 כעין שושנה בין החוחים, כך הם ישראל בין עמים עכו"ם, וכך 
כנ"י, המלכות, בין שאר המוני השרים הממונים על האומות. כל זמן 
שהשושנה עומדת סתומה, שאינה פתוחה, אין בה ריח ואין מעלים 
אותה, ואין מוציאים אותה מתוך הקוצים.
%break
בשעה שהשושנה פתוחה ומעלה ריח, אז מוציאים אותה מתוך 
הקוצים. וכנ"י תהנה מהם, כמ"ש, פתחי לי אחותי רעייתי.
%break
בשעה שהמלכות מקבלת מקו שמאל, היא סתומה ואין בה ריח, הארת 
חכמה, משום שהחכמה שבה מחוסרת חסדים ואינה יכולה להאיר בלי 
חסדים.
%break
אלא אחר שמקבלת כוח מז"א, מקו האמצעי, אז נפתחת מסתימתה 
ונותנת ריח טוב, שהוא הארת החכמה המלובשת בחסדים דז"א. וזהו 
שכתוב, פתחי לי אחותי רעייתי.
%break
%H איברים פנימיים
%break
%letter 399
.399 בקורבן יש איברים סתומים, שהם איברים חיצוניים. ויש איברים 
פנימיים.
%letter 400
.400 לב הוא אש שורף, ואם לא היה מזמין לו מלך העליון כנפי ריאה, 
המביאות לפניו רוח, מרוח הנושב מהבשמים העליונים, מג"ר דז"א, 
היה הלב שורף את העולם ברגע אחד.
%break
כי בלב שולט קו שמאל דבינה, שמחוסר חסדים יכול לשרוף העולם. 
והריאה קו ימין, חסד. וע"כ הרוח, החסד של הימין, הנמשך מג"ר 
דז"א, ממתיק אותו.
%page 445
%letter 401
.401 וה' המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש. משום שכנפי 
הריאה לא נשבו רוח בשעה ההיא על הארת השמאל שבלב, וע"כ 
שרפה אותם הארת השמאל. וכנפי ריאה אלו, הן כמ"ש, כנפי יונה 
נֶחְפָּה בַכסף.
%break
שיונה, המלכות, שעיקרה משמאל דבינה, מבחינת הלב, צריכה להיות 
נחפה בכסף, בחסדים. וכשנחפה בכסף, המלאכים רפאל וצדקיאל, 
נמשכים ממנה לרפא ולהושיע לעולם. ועליהם כתוב, עושה מלאכיו 
רוחות. לנשוב תמיד לפני הלב, להאיר בחסדים.
%letter 402
.402 המוח הוא מים, חכמה שבימין, חסדים. הלב הוא אש, החכמה 
שבקו שמאל דבינה, דינים. ושניהם הם רחמים ודינים. המוח כיסא 
רחמים. הלב כיסא דין. והקב"ה, מלך העומד מכיסא דין, שהוא הלב, 
ויושב על כיסא רחמים, המוח.
%letter 403
.403 וכשהעוונות מתרבים על האיברים ועל עורקי הלב, שהוא כיסא 
דין, כתוב בלב, והמלך קם בחמתו ממשתה היין, שהוא יין של תורה.
%break
ובזמן שכנפי ריאה נושבות על הלב, כתוב, וחמת המלך שָכָכה. כי שתי 
כנפי ריאה, הן שכתוב, הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים 
בכנפיהם על הכַּפּורת. זוהי כפורת הלב.
%break
הלב הוא ל"ב (32) נתיבות החכמה, חכמה דשמאל דבינה. והוא אש 
שורף. מחמת שבְּעֵת גילוי החכמה, מתלווים עימה דינים קשים, 
לשרוף את הרשעים והחיצוניים, וכל הרוצים להתקרב להמשיך 
החכמה מלמעלה למטה.
%break
והדינים אינם נשקטים עד שמתחילה שליטת החסדים, הרוח ששני 
כנפי ריאה נושבות. וכתוב, והמלך קם, כי הארת החכמה נקראת 
קימה.
%break
והמלך קם בחמתו, בעת שמתגלים דינים קשים שעם הארת החכמה. 
ממשתה היין, שקימה היא מבחינת משתה היין, חכמה שבשמאל.
%break
ועל עורקי הלב, שהוא כיסא דין, כתוב בלב, והמלך קם בחמתו 
ממשתה היין, כי הארת חכמה שבלב, הארת חכמה שבשמאל הבינה, 
מאירה בזמן הופעת דינים קשים.
%break
והמלך קם, בהארת חכמה. בחמתו, בדינים קשים. ממשתה היין, 
שהוא יין של תורה, מורה על הארת חכמה, שז"א, שנקרא תורה, 
ממשיך חכמה דשמאל של הבינה.
%break
והדינים נשקטים בזמן שמתחילה שליטת החסדים. וע"כ, בזמן שכנפי 
ריאה נושבות על הלב, כתוב, וחמת המלך שָכָכה. בזמן שליטת הרוח 
של כנפי ריאה, חסד.
%letter 404
.404 ובמה, וחמת המלך שככה? משום, וישמע את הקול, קול תורה, 
קול של ק"ש, קו האמצעי, חסדים, המייחד ימין ושמאל זה בזה, תחת 
שליטת החסדים. ואז נשקטים הדינים.
%break
וידבר אליו, זהו גילוי חכמה שבמלכות, הנקראת דיבור, בתפילה 
שבפה, כמ"ש, אדנ"י שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך, שהיא המלכות.
%letter 405
.405 והרוח הנושב בכנפי ריאה, החסדים המתגלים ע"י חכמה 
שבימין, מוציא הקול דרך הקנה, שהוא כמ"ש, קְנֵה חכמה קְנֵה בינה. 
כי הקול, ז"א, ו', הוא בן י"ה, שהם חו"ב.
%break
וכתוב בו, כה אמר הוי"ה, מארבע רוחות בואי הרוח, שהן ארבע 
אותיות הוי"ה דז"א. זהו רוח הדופק בכל עורקי הלב.
%page 446
%letter 406
.406 מדרגת משה קו האמצעי, ז"א, קול, שעל ידו נשקטו הדינים. 
כתוב, אשרי העם שֶכָּכה לו, שככה בגי' משה (345). אמר משה לרבי 
שמעון, ברוך אתה רבי שמעון, כי אתה נר הדולק לפני המלך 
והמטרוניתא, נר ה', היא הנשמה שלך.
%letter 407
.407 בכנפי ריאה עושה מלאכיו רוחות, חסדים. הכליות הן, משרתיו 
אש לוהט, דינים. שתי כנפי ריאה ושתי כליות כנגד ד' חיות הכיסא. 
כנפי ריאה, אריה ונשר, חסדים. ושתי כליות, שור ואדם, גבורות. 
והכיסא, הוא הלב שבאמצע, כיסא הדין.
%letter 408
.408 המוח, יש לו ארבע חיות, שהמוח הוא כיסא רחמים. והן ראייה 
שמיעה ריח דיבור. ראייה היא אריה, חכמה. שמיעה שור, בינה. ריח 
נשר, ז"א. וד' פנים וד' כנפיים יש לכל אחת.
%break
דיבור הוא אדם, מלכות. הוא אחוז למעלה, בפה דראש, ולמטה, בגוף. 
כי בזרועות שבגוף, נאמר, וידינו פרושות כנִשְׁרֵי שמיים. גוף הוא אדם, 
מלכות, הדבוקה בקו האמצעי, שהוא גוף.
%break
שוקיים, כתוב עליהם, וכף רגליהם ככף רגל עגל, שנוטים לפני שור, 
גבורה. ועל הגוף, אדם, כתוב, במרכבת המִשְנֶה, מרכבת המלכות, 
הנקראת משנָה, המלכות.
%break
שלוש מרכבות:
א. מרכבת המוח, כיסא רחמים. ד' חיות חו"ב תו"מ שלו, הם ראייה 
שמיעה ריח דיבור.
%break
ב. מרכבת הלב, כיסא דין. ד' חיות שלו חו"ג תו"מ הן שתי כנפי ריאה, 
שתיהן חסדים, ימין ושמאל דחסדים. ושתי כליות, שתיהן גבורות, ימין 
ושמאל דגבורה.
%break
ג. מרכבת הגוף, יש לו שני פיצולים, הזרועות, שתיהן רחמים, ע"כ 
נקראים שתיהן נשרי שמיים. והם דומים לכנפי ריאה. ויש לו שתי 
שוקיים, ששתיהן גבורות, בדומה לשתי כליות. ע"כ כתוב על שתיהן, 
וכף רגליהם ככף רגל עגל. שהוא שור, גבורה.
%break
והגוף, הכולל את כולם, הוא המלכות, פני אדם, הרוכבת על הזרועות 
ועל השוקיים. שע"כ נקרא הגוף מרכבת המשנֶה, אע"פ שהוא מרכבה 
שלישית, מפני שהשם מִשנֶה סובב על המלכות, שנקראת משנָה. ואין 
פירושו מרכבה שנייה.
%break
ואין מחשיבים מרכבת ז"א, משום שאין בו חידוש. כי כיסא ראשון, 
המוח, הוא כיסא רחמים. וגם ז"א בחינתו. כיסא שני, כיסא דין, בינה. 
שבה שורש קו שמאל. כיסא שלישי, כיסא המלכות, שבה קו השמאל 
מתוקן בקו האמצעי.
%letter 409
.409 כתוב, ואראה את כל העֲשׁוּקים אשר נעשים תחת השמש, והנה 
דִמְעַת העשוקים. העשוקים הם ילדים שעוד צריכים לאימם, שהולכים 
מהעולם ע"י מלאך המוות. האם מלאך המוות הורג אותם, שעושק 
אותם?
%break
אלא כתוב, ומיד עושקיהם כוח ואין להם מנחם. מיהו אותו הכוח 
שהורג אותם? הוא כמ"ש, יהי מארת ברקיע השמיים, מארת חסר ו', 
שזו לילית, הממונה על העושק ההוא. כי מארת חסר ו', משמעותו 
קללה.
%letter 410
.410 לילית נקראת טחול. והיא הולכת וצוחקת עם הילדים, ואח"כ 
הורגת אותם, ועושה בהם רוגז ודמעה לבכות עליהם.
%break
טחול הולך למינו של הכבד, ס"מ, מלאך המוות, שנברא ביום שני 
דמעשה בראשית. הטחול נברא ביום רביעי של מעשה בראשית. 
ומשום זה אין סימן טוב להתחיל דבר בשני וברביעי. כבד, מוות 
לגדולים. טחול, מוות לקטנים.
%page 447
יום שני של מעשה בראשית, גבורה, קו שמאל, כתוב עליו, לַפּתח 
חטאת רובץ. שבסוף קו שמאל יצא ס"מ, מלאך המוות, כבד. ועם 
המרה שבכבד לוקח נשמות בני אדם וממיתם.
%break
כי המרה היא חרבו של מלאך המוות. כי הכבד דינים דדכורא, והמרה 
דינים דמנעולא, שממנה המיתה. וזה יצא בסופו של קו שמאל, שהוא 
יום שני דמעשה בראשית.
%break
וביום רביעי של מעשה בראשית נאצלה המלכות, ותחילה יצאה בקו 
שמאל, במצב שני מאורות הגדולים. והייתה כמו יום שני, שזהו מצב 
הא' של המלכות.
%break
ואח"ז התמעטה עד לנקודה תחת יסוד, וחזרה ונבנתה מחזה ולמטה 
דז"א. וממיעוט הירח שנעשה, יצאה הקליפה לילית תחת המלכות, 
כמו ס"מ שמתחת קו שמאל.
%break
ואלו הילדים הצריכים לאימם, הם אותם שקיבלו מוחין ממצב הא' של 
המלכות, מוחין של יניקה, ששלטו בה אז ג"ר דקו שמאל, ג"ר דחכמה. 
אשר בעת מיעוט הירח, מתגברת עליהם אותה לילית, והורגת אותם 
ונוטלת נשמותיהם.
%break
והם נבחנים לעשוקים, ילדים שאין בהם שום פגם. ולילית מושלת 
עליהם, מטעם מיעוט הירח.
%break
משא"כ אותם שמלאך המוות שולט עליהם, הוא מחמת שיש בהם 
פגם ממנעולא. ולפיכך כתוב, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם. 
ולילית נקראת טחול.
%break
נמצא שטחול וכבד מין אחד, שניהם מזוהמה שבקו שמאל. אלא 
הכבד, ס"מ, מלאך המוות, מיום שני, מקו שמאל בעצמו. אבל הטחול, 
לילית, מזוהמה של המלכות, הנבנית מקו שמאל, יום רביעי.
%break
ולכן טחול הולך למינו של הכבד, כי שניהם מזוהמה של קו שמאל, 
הכבד נברא ביום שני דמעשה בראשית, מקו שמאל עצמו, והטחול 
נברא ביום רביעי, ממלכות, הנבנית משמאל.
%break
ומשום זה אין סימן טוב להתחיל דבר בשני וברביעי, כי בשניהם יצאו 
מלאכי המוות. כבד, מלאך המוות, ס"מ, שממית כל האנשים הגדולים. 
טחול, לילית, ממיתה רק הקטנים שהם ביניקה.
%letter 411
.411 כבד הוא מדרגת עשיו, עשיו הוא אֱדום, שכולו דם, מְקַבּץ כל 
הדמים בין צלולים ובין עכורים, ואינו מבחין בין טוב לרע, בין דם טמא 
לדם טהור. כי אינו עושה הבדל ביניהם.
%break
הלב, ישראל, מבחין בין טוב לרע, בין דם טמא לדם טהור, אינו לוקח 
אלא הברור והנקי שבדם, כמו הבורר אוכל מתוך הפסולת.
%letter 412
.412 ואחר שהלב, יעקב, ז"א, לוקח הברור שבדם, שהוא למעלה, 
ונשאר הכבד, עשיו, ס"מ, בפסולת הדם, הוא כועס עליו במרה, שהיא 
הגיהינום, שנברא ביום שני של מעשה בראשית.
%break
הכבד מוות של הגדולים. המרה נוקבא רעה של ס"מ, וקוראים לה אש 
זרה, עבודה קשה, עבודה זרה.
%letter 413
.413 משום שממרה מתעורר הכעס אל הכבד, לומדים, כל הכועס 
כאילו עובד עבודה זרה. ולא עוד, אלא שאין שריפה וחמימות בכל 
המחלות של איברי הגוף, אלא ממרה. שבשעת מחלה היא מדליקה 
בלהבות על עורקי הכבד, ורוצה לשרוף כל הגוף.
%break
והיא כמו הים הזועף, שגלי הים עולים עד לרקיע ורוצים לצאת מגבולם 
להחריב העולם. אם לא השכינה, שהיא כמו החול הסובב את הים, 
שלא ייצא מפיו, אף השכינה כך, שסובבת את הגוף וסועדת אותו, 
כמ"ש, ה' יסעָדֶנו על ערש דְוָוי.
%letter 414
.414 ומשום זה, המבקר את החולה, לא יישב למראשותיו, משום 
שהשכינה על ראשו. ולא לרגליו, משום שמלאך המוות לרגליו. וזה אינו 
לכל אדם אלא לבינוני.
%page 448
אבל לצדיק גמור, ה' יִסְעָדֶנוּ על ערש דווי, על ראשו, והשכינה סובבת 
גופו עד רגליו. ומשום זה כתוב ביעקב, ויאסוף רגליו אל המיטה, שזוהי 
השכינה, שכתוב בה, והארץ הדום רגליי. וכן השכינה נקראת מיטה.
%break
ורשע גמור, מכל צד סובב אותו מלאך המוות, יצה"ר, והחרב שלו, 
המרה, שפניו מוריקות בטיפה אחת מאלו שלוש טיפות שהמרה זורקת 
בו. כמ"ש, ואחריתה מרה כַלַענה. כבד הוא זכר, ס"מ. ויותרת הכבד 
היא נוקבא שלו.
%letter 415
.415 הקיבה היא מדרגה אחת משישים שבמוות, ונקראת תרדמה. כי 
הקיבה ישֵנה. והיא עֲסירְטא, שהיא מדרגה שישית של מלאך המוות. 
ומשום שבאה מרחוק היא מצד המוות, אבל לא מוות ממש. והרמז, 
אחד משישים במוות.
%letter 416
.416 מאחר שהגוף הוא מעצה"ד טו"ר, אין איבר בגוף שלא יהיו בו 
יצה"ר ויצה"ט. וזה לבינוניים. ולצדיקים גמורים יש ג"כ בכל איבר שני 
יצרים, זכר ונקבה, אלא ששניהם טובים, כמו חתן וכלה. ולרשעים 
גמורים יש בכל איבר שני יצרים רעים, זכר ונקבה מצד ס"מ ונחש.
%letter 417
.417 ומשום זה מצד עצה"ד טו"ר, שהם לבינוניים, יש בקיבה שתי 
מדרגות טו"ר. כי קיבה ישֵנה. ויש שינה שהיא אחת משישים במוות. 
ויש שינה שהיא אחת משישים בנבואה.
%break
ומשום זה כתוב, וחלומות השווא יְדַבֵּרו. והרי כתוב, בחלום אדבר בו. 
כאן ע"י שד, הס"א מצד הרע שבשְנת האדם, וכאן ע"י מלאך, מצד 
הטוב שבשנת האדם.
%break
חלום ע"י מלאך, אחד משישים בנבואה. חלום ע"י שד, מצד המוות, 
והוא תבן. שלומדים, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר 
לחלום בלא דברים בטלים.
%letter 418
.418 האִצְטומְכָה זה קורקבן טוחן, לוקח הכול, ושׁוחק ושולח המאכל 
לכל האיברים. אם האיברים הם בלי עוונות. יש דברים המעכבים את 
הקורבן. ואותו ששולח הקב"ה לקבל המתנה שלו, הקורבן, אינו יורד 
לקבל אותו.
%break
כי יש מתנה שהקב"ה מקבל אותה ע"י אריה, שכתוב בו, ופני אריה אל 
הימין לארבעתם. והקב"ה רוכב עליו, ויורד בו לקבל אותה מתנה. ויש 
מתנה שמקבל אותה ע"י שור, שכתוב בו, ופני שור מהשמאל 
לארבעתן.
%letter 419
.419 יש מתנה שמקבל אותה ע"י נשר, שכתוב בו, ופני נשר 
לארבעתן. שהם שני תורים או שני בני יונה. ויש מתנה שמקבל אותה 
ע"י אדם, שכתוב בו, אדם כי יקריב מכם קורבן לה',
%break
בצורת אותו שכתוב בו, ודמות פניהם פני אדם. שד' חיות אלו הן ד' 
אותיות הוי"ה. כי אריה שור י"ה. נשר אדם ו"ה. כי הוי"ה יורד עליהם 
לקבל הקורבן, שהן ד' חיות.
%letter 420
.420 יש חיות טבעיות, מלאכים הממונים על גופים, שהם מארבעה 
יסודות, אש רוח מים עפר, והם טהורים. וכנגדם ארבע חיות דורסות, 
מלאכי חבלה, טמאות, הממונים על ארבע מרות:
%break
מרה לבנה, מרה אדומה, מרה ירוקה, מרה שחורה, שהם מזיקי עולם, 
שכל החום בכל המחלות באות ממרה.
%letter 421
.421 יש חיות שכליות, ארבעה מלאכים מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, 
הסובבים את הכיסא, המלכות. ויש למעלה מהם חיות אלקיות מצד 
הקדושה, חו"ג תו"מ דז"א. ויש חיות דס"א, ונקראות אלוהים אחרים.
%page 449
ואלקיות דקדושה נקרא אלקים חיים. אלקיות דקדושה נקראים אלקי 
האלקיות, ועולות על הכול, אל אדון על כל המעשים. וכל מין הולך 
למינו.
%break
ומשום שיש אלוהים אחרים, כתוב עליהם, זובח לאלוהים יוחרם, בלתי 
להוי"ה לבדו. כדי שלא יתערב אלקים חיים עם אלוהים אחרים.
%letter 422
.422 האִצְטומְכָה לוקח ושׁוחק ומשלח לכל הצדדים שלמטה, האיברים 
של הגוף, וממנו ניזונים התחתונים. מאלו השְׁמָרים שותים למטה כל 
אלו הרוחות וצדדים אחרים, הניזונים בלילה מאלו איברים ופדרים 
הנשרפים על המזבח בלילה.
%break
והשאר לוקחים שאר האיברים. והכבד לוקח הכול ומקריב אל הלב. 
כמ"ש, ופני אריה אל הימין. וע"כ נראה על המזבח כעין אריה האוכל 
קורבנות.
%letter 423
.423 האצטומכה לוקח הכול עד שש שעות ואופה. כי הקורקבן, 
האצטומכה, אופה. וריאה היא משקה. הלב הוא המלך, ואלו השניים, 
הקורקבן והריאה, הם ודאי אופה ומשקה לתת למלך, ממבחר של כל 
המאכלים והמשקים, שהוא ראש כולם ומבחר מכולם.
%break
כמ"ש, אָריתי מורי עם בְּשמי, אכלתי יַערי עם דִבשי שתיתי ייני עם 
חלבי. ואח"כ כתוב, אִכלו רֵעים, שהם שאר האיברים, הצבאות 
והמחנות של המלך, המחלק להם מזון ע"י שר האופים, הקורקבן. שְתו 
ושִכרו דודים, ע"י שר המשקים, הריאה.
%letter 424
.424 הכבד לימינו של אדם. משום זה, ופני אריה אל הימין 
לארבעתם, לימינו של המלך, הלב. הטחול לשמאל. ואלו הם מס"א. כי 
הכבד ס"מ, שרו של עשיו, הטחול לילית. פני שור מהשמאל, שמשקה 
יין ממוזג במים אל המלך. כי יין משמאל.
%break
ואריה האוכל קורבנות, זהו כבד, שמקבץ המזון, התפילות שבמקום 
קורבנות, לפני המלך, הלב. וע"כ הוא מימין, כי האכילה באה מימין 
והיין משמאל. וכל זה בזמן הגלות.
%letter 425
.425 אם כבד הוא עשיו, איך הוא מתקן מזון ללב, שהוא יעקב? הלב 
כמו יצחק, קו שמאל, הכבד עשיו, הצד ציד. ואומר לו, יקום אבי ויאכל 
מצֵיד בנו. אלו הם התפילות מהעניים ההולכות ומגורשות, ואינן 
מתקבלות למעלה.
%break
ויצחק בצער וביגון, מחמת שאינם יודעים לכוון בתפילה. ומשום זה לא 
אמר עשיו, ויאכל מצֵידי, אלא, ויאכל מציד בנו, ישראל, שכתוב, בני 
בכורי ישראל. כמו זה, אין מזונות לישראל בגלות, אלא ע"י אוה"ע.
%letter 426
.426 אבל כשהם בארץ ישראל, מזונם הוא ע"י השכינה. ויהיו שתי 
כנפי ריאה משקות את האומה, ישראל, שהן שר המשקים. ושתי 
כליות, הן שר האופים,
%break
שמבשלים הזרע היורד מהמוח, ומבשלים המים שמקבלים מכנפי 
ריאה. ואחר שיאכל המלך, הלב, כתוב בשתי הכליות שלה, אִכלו 
רעים, ולשתי כנפי ריאה, שתו ושכרו דודים.
%letter 427
.427 הלב כיסא דין, ארבע חיות שליחים שלו, הן שתי כנפי ריאה 
ושתי כליות, חו"ג ונו"ה, שכנפי ריאה הם כמ"ש, ופניהם וכנפיהם 
פרודות מלמעלה, כדי לקבל עליהם המלך, שהוא רוח חכמה ובינה, 
רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.
%break
הוא היושב על הכיסא, הלב, כיסא דין, שכל הדפיקות של הלב 
מתנהגות אחריו כחיילים אחר מלכם.
%page 450
%letter 428
.428 והרוח הנושב מכנפי ריאה, נושב על שני נקבי החוטם. הוא קר 
וצונן משמאל וחם בימין. מצד המוח, כיסא רחמים, רוח הקר לימין, 
חסד. החם משמאל, גבורה, ששם הלב.
%break
והמוח ממוזג באמצע של שניהם. אף הלב ממוזג מקור וחום, ע"י הרוח 
של כנפי ריאה, הנושב עליו. והמוח ג"כ ממוזג מקור וחום, כי המוח 
והלב מקבלים זה מזה.
%letter 429
.429 השמרים של כולם לוקח הטחול, והמחנות שלו, עבדים ושפחות. 
שתי הכליות נקראות אִשים, ע"ש אשים שלמעלה.
%letter 430
.430 ובקנה שש טבעות, שעליהן כתוב, הבו לה' בנֵי אֵלים, כי בהם 
עולה הקול הנחלק לשישה קולות של השכינה. והשביעי עולה לפֶּה, 
לכיסא. ושש טבעות הקנה, הן שש מדרגות של כיסא המלך, הפה.
%break
והקנה סולם, שבו מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. מלאכי אלקים הם 
ההבלים, העולים מהלב. ורוחות של אוויר יורדים בלב לקרר את חומו, 
שלא ישרוף את הגוף.
%letter 431
.431 וכשהרוח יורד, יורד בכמה רוחות, כמו מלך עם חייליו. וכנפי 
ריאה מקבלות הרוח כמלך עליהן. כמ"ש, ופניהם וכנפיהם פרודות, 
לקבל עליהם את המלך. וכן, והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה.
%letter 432
.432 אם זוכים האיברים של האדם במצוות המלך העליון, רוח 
הקודש, יורד בסולם, בגרון, בכמה רוחות קדושים, שכתוב עליהם, 
עושה מלאכיו רוחות. ועולים, כנגד ההבלים שבלב, שכתוב עליהם, 
משרתיו אש לוהט. ועליהם כתוב, קול ה' חוצב להבות אש.
%break
משום שהלב הוא אדנ"י, שממנו עולים להבות אש בפה, שהוא הוי"ה. 
שיורדים עימו כמה רוחות דקדושה מארבע אותיות הוי"ה, שכתוב 
עליהם, כה אמר ה' מארבע רוחות בואי הרוח.
%letter 433
.433 קָנֶה הוא כמ"ש, קְנה חכמה קְנה בינה. קנה חכמה, לימין הקנה, 
חסד. קנה בינה, לשמאל הקנה, גבורה. ת"ת באמצע הקנה, והוא 
סולם, דעת. בגוף כלול ו"ק: שתי זרועות חו"ג. גוף וברית, ת"ת ויסוד. 
ושתי שוקיים נו"ה. ו"ק הגוף כנגד שש טבעות שבקנה.
%letter 434
.434 כשהוי"ה יורד אל הלב, אל אדנ"י, מתחבר הדין ברחמים בתוך 
הלב, יאהדונה"י. וכשאדנ"י עולה לפה, באדנ"י שפתיי תפתח, לקבל 
את השם הוי"ה בפה, מתחברים שם שני השמות בחיבור אחד, 
יאהדונה"י, כעין שהתחברו בלב.
%break
משום זה, מי שאינו תוכו כְּבָרו אל ייכנס לבית המדרש, אם אין להם 
פה ולב שווים. שכמו שיש ייחוד הוי"ה אדנ"י בלב, יהיה ג"כ ייחוד 
הוי"ה אדנ"י בפה.
%letter 435
.435 שש טבעות שבקנה כלולות יחד ונקראות בני אלים. מוציאות רוח 
לנשב על העולם, ובאות מצד הגבורה, וכשמתחברות יחד הן כעין 
השופר, בינה. ואלו נקראים שופר, שופר של אַיל של יצחק.
%break
והם אלים בני בשן, כמ"ש, הבו לה' בני אלים, שהם אלים של יצחק, 
המוציאים רוח וקול. ואותו הקול יוצא ופוגש בענני מטר, ונשמע אל 
הבריות שבחוץ. וע"כ כתוב, ורעם גבורותיו מי יתבונָן. כי מצד הגבורה 
באים.
%break
ומשום זה כתוב, אל הכבוד הִרעים, ה' על מים רבים. לא כתוב, אל 
הכבוד רועם, אלא, אל הכבוד הרעים, שמשמעותו שמפעיל אחרים, 
שמרעים ע"י בני אלים. ואין מי שיודע בשבח הקול הזה. כמ"ש, מי 
יתבונן.
%letter 436
.436 אוי להם לבני אדם, שהם אטומי הלב סתומי עיניים, שאינם 
יודעים את איברי הגוף שלהם, על מה הם מיתקנים. כי בקנה כלולים 
שלושה כוחות:
%page 451
א. הבל, להב אש היוצא מהלב, הנחלק לשבעה הבלים, שאמר 
קוהלת.
ב. אוויר, שנכנס אליו מבחוץ.
ג. מים, של כנפי ריאה, הדבוקים בקנה.
%break
משלושה אלו, מים רוח אש, נעשה קול. וכל אחד נחלק לשבע: שבע 
להבות, שבעה אווירים, שבעה נחלים.
%letter 437
.437 כשנפגשו להבות הלב בענני מטר, כנפי ריאה, דרך קנה הריאה, 
זהו כמ"ש, ורעם גבורותיו מי יתבונן. שבו לב מבין בבינה, שבלב 
לשמאל, גבורה. חסד לימין, מים שבכנפי ריאה, ושָׁם חכמה, מוח.
%break
כלומר, חו"ג עולים ונעשים חו"ב. וממנו, מעיין גנים באר מים חיים 
ונוזלים מן לבנון, שהוא לבנונית המוח, שנוזלים על קנה הריאה, אחר 
שעלו עננים דבינה אל המוח.
%letter 438
.438 כתוב, מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. זה עשן המערכה 
העולה מהלב אל המוח, שכל הרוחות שבעולם אין מזיזים אותו 
ממקומו.
%break
חכמה, אותיות כּ"ח מ"ה, משום שהיא כ"ח בלב, מ"ה במוח. הקנה 
ת"ת, כולל ו"ס חג"ת נה"י, שש מדרגות לכיסא, לאמא, שתרד חכמה 
אליה מהמוח אל הלב. כי בה הלב מבין.
%break
ומשום זה כתוב, קְנה חכמה קְנה בינה, שבו יורד אבא, חכמה, ובו 
עולה אבא. וזהו סולם, שבו עולים שניים ויורדים שניים. כי או"א כלולים 
זה בזה ויורדים ממוח אל הלב, ועולים מהלב אל המוח.
%letter 439
.439 הוֵשט בולע האוכל, ומשם נכנס לכל האיברים, שהוא במדרגת 
אִשים. אשים הם קְרֵבים מיד, ובולעים ולוקחים הכול מאש העליון, 
הכולל האשים. כמ"ש, אִשֵי ה' ונחלתו יאכֵלון. אלו האשים אוכלים 
ובולעים, והשאר לא אוכלים כך.
%letter 440
.440 וכל בני העולם שמבחוץ, אינם יודעים איך אוכלים, ואינם יודעים 
הסוד שלהם. אלא המדרגות שבפנים יודעים ולוקחים מהם. כי וֵשט אין 
לו בדיקה מבחוץ, כי אינם יודעים, אלא מבפנים יודעים ולוקחים עד 
שנכנס לבית הטחינה, ונשחק ומתבשל.
%break
והכבד לוקח הכול, ומאלו האִשים יוצאות מדרגות שלוקחות לפני 
הכבד. והן הטוחנות, השיניים, שאוכלות הקורבנות וטוחנות. וע"כ 
משנחרב ביהמ"ק כתוב, ובָטלו הטוחנות כי מיעֵטו. אלו הטוחנות 
תחילה.
%letter 441
.441 כיוון שנטחן, אלו השולטים עליהם, בולעים ולוקחים. ונקראים 
ושט, משום שצורת ו' כמו ושט כפוף. ואח"כ שָׁט לאכול ולשתות יין 
ומים, כמ"ש, שָׁטו העם ולקטו, מאכל לאכול ויין ומים לשתות, שהם 
ניסוך היין וניסוך המים.
%letter 442
.442 בוֵשט הזה נכנסים ונשאבים בריאה, אלו השרפים בלהבות 
שלהם לוקחים משקה, ונקראים ריאה בחיבור אחד עם הריאה, והכול 
נשאב בהם. וכל אלו לוקחים כל אחד כראוי לו.
%break
ומשחרב ביהמ"ק, ובטלו הטוחנות כי מיעטו כולם. שמיעטו צורתם 
ומזונם, ואין יום שאין בו קללה.
%break
אוי ירושלים, עיר הקדושה, אוי לעם, שכל הטוב הזה איבדו, ושרים 
גיבורים ממונים מיעטו דמותם. על זה בכו החברים ואמרו, אוי רבי, 
כשתסתלק מהעולם,
%break
מי יגלה סודות סתומים עמוקים כאלו, שלא נשמעו מימי שלמה המלך 
עד עתה. אשרי הדור השומע דברים אלו, אשרי הדור שאתה בתוכו. 
אוי לדור שיישאר יתום ממך.
%break
%page 452
%H איברים פנימיים (מראות הסולם)
%break
%letter 1
.1 הקורבן, או התפילה במקום קורבן, הוא העלאת המ"ן, לייחד 
הנוקבא, אדנ"י, עם הוי"ה, ז"א. וע"כ נבחן לאכילה.
%break
גוף האדם כנגד הוי"ה, הכוללת אבי"ע. הראש עד החזה הם אצילות 
ובריאה, הראש כנגד ז"א, הגוף עד החזה כנגד הנוקבא. מחזה ולמטה 
יצירה ועשיה. כמו שיצירה ועשיה מעורבים בקליפות, כן בגוף האדם 
מחזה ולמטה, יש איברים כנגד הקליפות: כבד מרה טחול.
%break
הזוהר מבאר כל איבר שבאדם, בשורשו בהוי"ה הכוללת שבאבי"ע, 
הנקרא אדם שבאבי"ע, כי כל ד' עולמות אבי"ע נחשבים כמו אדם 
אחד. ושם הוי"ה אחד, שאצילות הוא י' וראש, בריאה הוא ה' עד 
החזה, יצירה הוא ו', עשיה הוא ה"ת. יצירה ועשיה מחזה ולמטה.
%break
ואחר שמבאר שורש כל איבר, מהו באדם דאבי"ע, מבאר פעולת 
הקורבן, שהאדם מביא, או התפילה שמתפלל, איך הוא עולה למ"ן אל 
המלכות, שהיא הלב. והפעולות הנעשות בקורבן בכל איבר.
%break
עד שבא אל המלכות בצורה המבוקשת, שתהיה ראויה למ"ן לז"א. וכן 
מבאר עניין המ"ד שז"א מוריד על מ"ן שבמלכות וזיווגם.
%letter 2
.2 ותחילה נבאר הדברים בקיצור. הקורבן, המ"ן, עולה ומיתקן כדרך 
המאכל והמשתה, הבא בגוף האדם דרך הושט ושאר האיברים 
הפנימיים, עד שנעשה לדם.
%break
הכבד מושיט הדם אל הלב. הלב לוקח הברור והנקי שבדם ושולח 
אותו אל האיברים, והדם העכור משאיר בכבד.
%break
כך דרך הקורבן או התפילה שבמקום קורבן, שבא תחילה לטוחנות 
שבהוי"ה דאבי"ע, שהם השיניים הטוחנות המאכל, ומהטוחנות לוֵשׁט 
ומהושט לאִצְטומְכָה ולקיבה. ונטחן שם פעם שנייה.
%break
הטחינה בשיניים, בקורבן או בתפילה, זו המחלוקת בין שני קווים 
מטרם יציאת קו האמצעי, שכל אחד רוצה לבטל את חברו. ימין רוצה 
לבטל שליטת החכמה שבשמאל ולהשליט רק חסדים.
%break
השמאל רוצה לבטל שליטת החסדים ולהשליט רק חכמה. וכה הולכים 
ושוחקים וממעטים זה את זה, עד שנשחקים שניהם, ואחד מהם 
נשאר בסוף לשליט.
%break
מתחילה, בשחיקה ובטחינה שבשיניים, מתגבר הימין על השמאל, 
והימין שולט. וע"י טחינה זו נבלע המאכל בושט ובא באצטומכה. וכיוון 
שהמ"ן באים בפנימיות הגוף, אז מתעורר כוח השמאל, ומתחיל טחינה 
חדשה, טחינת האצטומכה.
%break
ושם המחלוקת יותר חזקה, וע"כ הטחינה יותר דקה. ובטחינה זו 
מתגבר לבסוף השמאל, ובשליטת החכמה דשמאל נהפך המ"ן ונעשה 
לדם, אור החכמה, כי הדם הוא הנפש, אור החיים, חכמה.
%break
אמנם כוח המיתה שבו גדול מאור החיים, מחמת דם טמא המעורב 
בו, שהוא ג"ר דחכמה, שדיניו קשים מאוד, ומחריבים את העולם. 
לפיכך אחר שנהפכו המ"ן לדם,
%break
לוקח הכבד, ס"מ, כל הדם, הכולל בתוכו דם טהור ודם טמא, שהרי 
מעורבים, ומושיט אותו אל הלב, המלכות, מבחינת בניין השמאל 
דבינה, הנבחן למלך.
%page 453
והלב מברר את הנקי והברור שבדם, ו"ק דחכמה, המוכן להתייחד בו 
עם הימין, והשאר, הדם הטמא, מניח אותו לכבד, ס"מ וסיעתו. ואז 
מתחילה ירידת מ"ד מז"א, הרוח, ומתחבר עם מ"ן שבלב, והיו לאחד.
%letter 3
.3 המ"ד, הם החסדים, הרוח, הנמשך מהמוח, ג"ר דז"א, אל החוטם, 
ת"ת דז"א, ואל הפה, מלכות דז"א. הרוח מהמוח נכנס לשְנֵי נקבי 
החוטם, ימין ושמאל הכלול בת"ת דז"א. משם נמשך דרך הקנה אל 
הריאה.
%break
שני כנפי ריאה נושבים הרוח, החסדים ומ"ד, אל הלב. ואז מתלבשת 
החכמה שבלב בחסדים שברוח. וכן ז"א, הוי"ה, מתייחד עם המלכות, 
אדנ"י, כפי התייחדות המ"ן ומ"ד.
%break
ובזה כתוב, אֶת קורבני לַחְמי לאישַיי. כי מלבד שמהזיווג הזה 
מתמלאת בקשתו של המקריב או המתפלל, גם כל העולמות מקבלים 
מהזיווג הזה. כי זיווג זו"ן מאיר לכל העולמות, וענף קטן מהארת הזיווג 
מגיע אל האדם למילוי בקשתו.
%break
ונמצא שהאדם המקריב או המתפלל, מלבד שתיקן את עצמו, הוא 
מתקן כל העולמות כולם. ומחמת זה גם בניין גופו מרמז אל הוי"ה, 
הכוללת אבי"ע.
%break
ויש הוי"ה הכוללת א"ק ואבי"ע, אמנם אין מעשה האדם מגיע לעולם 
א"ק. ואפילו באצילות מגיע רק לז"א. לפיכך הראש כנגד ז"א דאצילות. 
ומפֶה עד החזה כנגד הבריאה והנוקבא דז"א דאצילות. כי הבריאה 
היא אשת האצילות. ומחזה ולמטה כנגד יצירה ועשיה.
%letter 4
.4 עניין צורת התפילה, ואיך היא עולה לנוקבא דז"א, ונעשית למאכל 
לזו"ן, כמ"ש, את קורבני לחמי לאישיי, שהרי התפילה היא במקום 
קורבן.
%break
כי המקריב או המתפלל, הרי הוא בשביל איזה מבוקש שיש לו 
להקב"ה, שאין תפילה אלא בלב. והרצון הזה מתלבש בחלקי נפשו, 
וחלקי נפשו העולים ממש למעלה, שבוקעים כל האווירים עד שמגיעים 
לנוקבא דז"א דאצילות.
%break
באופן, שהמבוקש מלובש בחלקי נפשו, וחלקי נפשו עולים ונעשים מ"ן 
לזיווג ז"א והנוקבא שלו, שזהו אכילה, כי הזיווג נקרא לחם ומאכל.
%break
בזה תבין למה התפילה או הקורבן נעשה למ"ן לעורר הזיווג. כי אין 
דבר ניתן מלמעלה אלא ע"י זיווג זו"ן. לפיכך, אם הקב"ה רוצה למלא 
את רצון המתפלל, לזיווג הוא צריך.
%break
ונמצא, שכל תפילה הראויה למילוי, מעוררת זיווג זו"ן, כדי שישפיעו 
אותו המילוי אל המתפלל. שתחילה מגיעה הארת הזיווג הזה בהכרח 
לעולמות העליונים, עד שמגיעה לבסוף אל האדם המתפלל.
%break
ואותם חלקי הנפש, שעלו לנוקבא דז"א ונעשו למ"ן לעורר הזיווג, הם 
עצמם נעשים לבית קיבול אל הארת הזיווג הממלאת את מבוקשו של 
המתפלל, וחוזרים אליו עם מילוי הבקשה. כי לחלקי הנפש העולים 
למ"ן שני תפקידים:
%break
א. לעורר הזיווג למילוי בקשת התפילה.
ב. שיוכשרו להיות בית קיבול לקבלת מילוי התפילה.
ושניהם באים בבת אחת.
%letter 5
.5 אין דבר נשלם אלא עד שיעברו עליו סדר ג' קווים, הנמשכים מג' 
נקודות חולם שורוק חיריק. מטעם זה צריך המ"ן, התפילה, לבוא 
תחילה בגוף הנוקבא בבחינת הטוחנות, ששם מקבל שליטת קו הימין,
%page 454
ומשם לאצטומכה ולקיבה, שבהם מקבל המ"ן שליטת קו השמאל, 
שהמ"ן נהפכו לדם. והכבד מקבל אותם ונותן אותם ללב.
%break
ומשני כנפי ריאה, המנשבות הרוח על הלב, מקבלים המ"ן פעולת קו 
האמצעי, הזיווג. ואז נשלמים המ"ן. ונעשה בית קיבול, לקבל הארת 
הזיווג בשביל מילוי בקשת המתפלל.
%letter 6
.6 ומהאִשים יוצאות מדרגות שלוקחות לפני הכבד. והן הטוחנות, 
השיניים, שאוכלות הקורבנות וטוחנות. כי אחר שהמאכל קיבל שליטת 
קו השמאל, נהפך לדם, והכבד לוקח אותו ונותן ללב.
%break
אמנם מקודם צריכים לשליטת קו ימין, וזה במדרגות, המכונות שיניים 
טוחנות, המקבלות המ"ן לפני הכבד, שיוצאות מכוח האשים שבקו 
ימין, הדינים שבנקודת החולם, מכוח עליית המלכות לבינה.
%break
אשים פועלות בשיניים, וע"כ בטחינתם, במלחמת ימין ושמאל, גובר 
ימין. ואחר שנגמרה מלחמת ימין ושמאל, הנקראת טחינה, והימין 
ניצח,
%break
אז הדינים דימין, הנקראים אשים, שניצחו ושולטים על המ"ן, לוקחים 
ובולעים את המ"ן. הדינים דימין הבולעים את המ"ן נקראים ושט.
%letter 7
.7 הוֵשט בולע האוכל, ומשם נכנס לכל האיברים, שהוא במדרגת 
אִשים. כי מטרם שהמ"ן נכללים באשים דקו ימין, שאשים אלו באים 
ממיתוק המלכות בבינה, אינם ראויים להיכלל בגוף הנוקבא, ולקבל 
מהארת הזיווג.
%break
לפיכך נחשבת אש המיתוק הזה לבליעה, שבולעת המ"ן ומכניסה 
אותם בגוף הנוקבא. וע"כ אש המיתוק הזה שמקו ימין, נקרא ושט 
בולע אוכל. כי מכניס אותו להיכלל בגוף הנוקבא, ומשם נכנס לכל 
האיברים.
%break
אשים אלו הנקראים ושט, קרבים תחילה אל המ"ן, ובולעים, שמכניסים 
אותם לגוף. ולוקחים הכול מאש העליון, הכולל האִשים, שהוא האש 
דנקודת החולם שמהם האשים. כמ"ש, אִשֵי ה' ונחלתו יאכלון.
%break
כי הכוהנים, קו ימין, הם האוכלים ומקבלים אשים אלו. ומי שאין לו אש 
דקו ימין, לא יוכל לקבל את המ"ן, להיותו בלי מיתוק הבינה.
%break
אלו האִשים אוכלים ובולעים, האשים הנכללים בושט, והשאר לא 
אוכלים כך, כי שאר האיברים, שאין להם אש קו ימין, לא יוכלו לקבל 
המ"ן ולכלול אותם בגוף.
%break
והם איברים שיש בהם כוח קו השמאל בלבד, והם חיצוניות המוחין, 
שאינם משיגים, אפילו שיש אש הבולע המ"ן.
%break
וכל בני העולם שמבחוץ, אינם יודעים איך אוכלים, כי אותם שלא זכו 
לפנימיות, אינם יודעים שיש אש המיתוק האוכל המ"ן. אלא המדרגות 
שבפנים, אותם שזכו לפנימיות המוחין, הם יודעים ומשיגים את 
האשים האלו.
%break
לכן ושט אין לו בדיקה מבחוץ, כי אינם יודעים, אלא מבפנים יודעים 
ולוקחים. כי מבחינת חיצוניות, אין אפילו מושג ממציאות האש הזה. 
נמצא שראשית ההתכללות בפנימיות המוחין היא ע"י קבלת האש 
הזה.
%letter 8
.8 בושט הזה נכנסים, כי הכניסה לגוף היא בכוח האש שבימין, הושט, 
ונשאבים בריאה. שהמ"ן בא לאצטומכה ולכבד, וללב שכנפי ריאה 
נושבות עליו, ואז נשאב ונכלל המ"ן בריאה.
%break
אלו השרפים, המ"ן שנהפך לדם בלב, שהוא כאש שורף מדינים 
דשמאל. בלהבות שלהם לוקחים משקה, שנכללים במים, חסדים, 
ונקראים ריאה בחיבור אחד עם הריאה.
%break
כלומר, שלהבות הלב, חכמה, אחר שבאים בחיבור אחד עם המים, 
חסדים, נקראים ביחד, ריאה, אותיות ראִיָה, כלומר שמאירים בהם 
הארת חכמה, הכלולה בחסדים, המכונה ראייה.
%page 455
צורת הושט אינה קו פשוט כמו ו', קו אמצעי, אלא קו כפוף, קו ימין, ו"ק 
בלי ראש, שראשו כפוף. ושט לאכול ולשתות, כי ע"י זה שהוא כפוף 
הוא בולע המאכל ומכניסו לתוך הגוף.
%break
וע"כ משנחרב ביהמ"ק כתוב, ובָטלו הטוחנות כי מיעֵטו. אלו הטוחנות 
תחילה. חורבן ביהמ"ק היה מפני שהתגבר השמאל על הימין, ואז 
התבטלו הטוחנות, מלחמת ימין ושמאל שבשיניים.
%break
כי הימין התבטל, ואין המ"ן, שמעלים ישראל, נכנס לגוף העליון. כי 
צורת הימין התבטלה, ומיעטו מזונם, שהמ"ן לא נכנס לגוף העליון.
%letter 9
.9 ואחר שנעשתה טחינה ראשונה בשיניים בהתגברות קו הימין, 
להבליע המ"ן בגוף העליון, יורד המ"ן לטחינה שנייה אל האצטומכה.
%break
שבטחינה זו השמאל גובר, והופך אותו לדם, חכמה דשמאל, שבגוון 
אדום, כמ"ש, כי הדם הוא הנפש. ומה שאינו הופך לדם, יוצא לחוץ 
כפסולת.
%letter 10
.10 האכילה היא הארת החסדים, ואינה באה לאצטומכה להיטחן 
ולבוא בשליטת אש השמאל, אלא כדי להשתלם ולהיכלל מהחכמה 
שבשמאל. ועצם השתייה, שתיית היין, היא הארת החכמה שבשמאל, 
נשלמת רק שבאה תחת שליטת הימין, ונכללת בחסדי הימין.
%break
האצטומכה לוקח הכול עד שש שעות ואופה. כי המ"ן הבא לאצטומכה, 
נכלל בו"ס חג"ת נה"י שבגוף המלכות, והאש שבאצטומכה אופה את 
המ"ן.
%break
כמו האופה הנותן הלחם על האש, שאין כוונתו לשרוף משהו מהלחם, 
אלא כדי שהלחם יתמתק בחום האש, כן עצם המ"ן שבאכילה הם 
חסדים, ובאים באש השמאל של הקורקבן, רק להתכללות 
ולהשתלמות בלבד, כמו אפיית הלחם על האש.
%break
כי הקורקבן, האצטומכה, אופה המ"ן, כדי לכלול בהם הארת החכמה 
שבה. והריאה, ימין, חסדים, משקה, מקבלת היין, הארת החכמה, כדי 
לכלול בהם הארת החסדים.
%break
הלב הוא המלך, ואלו השניים, הקורקבן והריאה, הם ודאי אופה 
ומשקה לתת למלך, כי הלב, עצם בניין המלכות שמשמאל דבינה, 
לוקח מהם מה שראוי לו.
%break
ואחר שקיבל הלב, הוא נותן ומחלק לכל האיברים. כמ"ש, אָריתי מורי 
עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי.
%break
ואח"כ כתוב, אִכלו רֵעים, שהם שאר האיברים, הצבאות והמחנות של 
המלך, המחלק להם מזון ע"י שר האופים, הקורקבן, ע"י מיתוק 
השמאל שבאצטומכה. שְתו ושִכרו דודים, ע"י שר המשקים, הריאה, 
ע"י מיתוק הימין שבריאה.
%letter 11
.11 ואין הפירוש שהמ"ן באים מהאצטומכה ישר אל הלב, המלך, אלא 
מהאצטומכה יורדים המ"ן אל הקיבה ואל הכבד, והכבד נותן אל הלב.
%break
הקיבה רומזת אל הסתלקות המוחין, המגיעים ע"י שליטת קו השמאל, 
משום שאז החכמה נמצאת בלי חסדים. ומלבד שמסתלקת הארת 
החסדים, גם הארת החכמה שבשמאל נבחנת כמו שהסתלקה, מחמת 
שהחכמה אינה יכולה להאיר בלא חסדים.
%break
הקיבה היא מדרגה אחת משישים שבמוות, ונקראת תרדמה. 
בתרדמה שולט רוח רע, הנקרא עסירטא, שהיא מדרגה שישית של 
מלאך המוות. ועסירטא זה שולט על אותם שאינם רוצים להיפרד מקו 
שמאל, כמ"ש, לפתח חטאת רובץ.
%break
אבל אותם הבאים להתדבק בימין, נבחן הכוח הזה של מלאך המוות 
לתיקון החכמה, כמ"ש, אמרתי אֶחְכָּמה והיא רחוקה ממני.
%page 456
ומשום שבאה מרחוק, כלומר, שהכוח הזה בא לתקן החכמה שתהיה 
מרחוק, היא מהצד של בחינת המיתה, אבל אינו מיתה ממש. וע"כ בא 
הרמז, אחד משישים שבמוות, להורות שאינו מוות ממש.
%letter 12
.12 ואחר שהמ"ן נהפכים לדם ע"י האצטומכה והקיבה, נוטל אותם 
הכבד. הדם מורה על הארת החכמה שמשמאל, כמ"ש, כי הדם הוא 
הנפש. ויש בו חלק האסור, הג"ר דשמאל, ויש בו חלק המותר, ו"ק 
דשמאל. והם מכונים דם טהור ודם טמא.
%break
וכיוון שהלב הוא המלכות הקדושה, נוקבא דז"א דאצילות, איך היא 
תוכל לגעת בדם טמא? לפיכך היא צריכה לאמצעי מס"א, מהכבד, 
שיקבל דם הטהור והטמא יחדיו, וייתן לה.
%break
והמלכות מבררת ממנו הדם הנקי והברור, ו"ק דשמאל. והג"ר דשמאל 
היא משאירה בכבד, ואינה נוגעת בו.
%break
כבד הוא מדרגת עשיו, שרו של עשיו, ס"מ, מְקַבּץ כל הדמים בין 
צלולים ובין עכורים. מג"ר דשמאל, האסור, דם עכור. ומו"ק דשמאל 
המותר, שהוא צלול.
%break
הלב, ישראל, המלכות שממנה מקבלים ישראל, מבחין בין טוב לרע, 
בין דם טמא לדם טהור, אינו לוקח אלא הברור והנקי שבדם, רק הו"ק 
דחכמה, שברורים ונקיים.
%letter 13/1
13/1. איך אפשר שהכבד, שרו של עשיו, יתקן מזון ללב, שהוא 
ישראל? אלא הלב אינו ישראל, אלא הוא השכינה מבחינת קו שמאל, 
שהיא כעין יצחק, קו שמאל דז"א.
%break
הכבד עשיו, הצד ציד, כי הכבד, מדרגת עשיו, מקבל כל הדם, הטמא 
והטהור, ונותן אל הלב, השכינה. ואומר לו, יקום אבי ויאכל מצֵיד בנו. 
אלו הם התפילות מהעניים ההולכות ומגורשות, ואינן מתקבלות 
למעלה.
%break
אלו שאינם יודעים לכוון תפילתם לבקש להארת קו האמצעי, המייחד 
ימין ושמאל בדעת, אלא שמתפללים להמשיך ג"ר דשמאל, המאיר בלי 
ייחוד קו האמצעי, הם נקראים עניים, כי אין תפילתם מתקבלת, אלא 
מגורשת אל הס"א.
%break
ולפיכך בעת שהכבד, מדרגת עשיו, מקבץ דם הטמא ודם הטהור, 
ונותן אותם אל הלב, הוא אומר, ויאכל מציד בנו, שיקבל תפילות עניים 
אלו, וייתן להם מבוקשם, ויאיר הג"ר דשמאל בעולם. כי כל מגמת 
הס"א, שהשכינה תסכים להאיר הג"ר דשמאל בעולמות.
%break
ויצחק, השכינה, בצער וביגון, מחמת שאינם יודעים לכוון תפילתם לקו 
האמצעי. וע"כ הוא בצער וביגון, שאינו מקבל תפילתם, אלא שמקבל 
מהכבד רק את הדם הטהור, ו"ק דשמאל,
%break
והג"ר דשמאל, תפילות העניים, מגרש מלפניו ומשאיר בכבד, והעניים 
מוכרחים לקבל חפצם מהכבד, שרו של עשיו.
%break
כמו זה, אין מזונות לישראל בגלות, אלא ע"י אוה"ע. כמו שהעניים 
מוכרחים לקבל מבוקשם מהכבד, שרו של עשיו, מחמת שהשכינה לא 
תוכל לתת להם מבוקשם מחמת שהוא דם טמא.
%break
כן ישראל בגלות, שאינם דבקים בקו אמצעי, אלא שהם תחת רשות 
השמאל, מחויבים ג"כ לקבל מבוקשם משרי האומות.
%break
אבל כשהם בארץ ישראל, שדבקים בקו האמצעי, אז יוכלו לקבל מזונם 
מהלב, מהשכינה. הארת ו"ק דשמאל, המתקבל בלב. ואינם מקבלים 
מהכבד, מס"מ.
%page 457
%letter 13/2
13/2. והנך רואה איך הס"א, הכבד, נהנה מכל קורבן, שהרי הלב 
משאיר אצלו הג"ר דשמאל. כי מה שהכבד אוחז, הוא מקריב אל הלב, 
למלך, בין דם טמא ובין דם טהור. הלב, אין דרכו ואין תאוותו בעכירות 
המעשים, בדם טמא הבא מג"ר דשמאל,
%break
אלא לוקח כל הברור וכל הצח, דם טהור הבא מו"ק דשמאל. וכל 
העכירות הטינוף והלכלוך, המעשים הרעים, דם הטמא, מניח בשביל 
הכבד, ס"מ. הרי שהס"א נהנה מכל קורבן, כי זהו השעיר לעזאזל.
%letter 14
.14 ונודע, שבסוף הדינים דשמאל מתגלה הקליפה ממנעולא, 
הנקראת חַטאת ומוות, כמ"ש, לַפֶּתח חטאת רובץ. וקליפה זו היא 
המרה הנתלית בכבד,
%break
כי הכבד הוא דינים דשמאל, הנקרא ס"מ, ובאחריתו מתגלה המרה, 
כמ"ש, ואחריתה מרה כַלַעֲנה, שהיא חרבו של מלאך המוות.
%break
מרה היא הגיהינום, שנברא ביום שני של מעשה בראשית. כי יום ב' קו 
שמאל, והמרה סופו של קו שמאל, המביאה כעס בכבד, והכבד מעניש 
את הרשעים, המתדבקים לינוק מג"ר דשמאל שבו, ע"י המרה.
%break
וע"י קליפת מרה בא המוות לגדולים, לכל אדם, חוץ מקטנים, המתים 
ע"י לילית, שהיא טחול. אבל מיתת כל אדם היא ע"י המרה, מנעולא.
%break
אין שריפה וחמימות בכל המחלות של איברי הגוף, אלא ממרה. 
שבשעת מחלה היא מדליקה בלהבות על עורקי הכבד, ורוצה לשרוף 
כל הגוף.
%break
כי אחר שהכבד מקבל ג"ר דשמאל מה שהלב משאיר בו, הנה בעת 
שמתעוררת המרה ומטילה טיפה בכבד, אז מסתלקים אותם הג"ר 
ממנו. כי המנעולא בכל מקום שמתעוררת, מסתלקים משם הג"ר.
%break
ונמצא שכל עורקי הכבד נדלקים באש הדינים של המרה. והיא כמו 
הים הזועף. שהים כועס בסיבת החול שמגביל אותו, שגלי הים עולים 
עד לרקיע ורוצים לצאת מגבולם להחריב העולם.
%break
כלומר, בשעה שמתעורר הקו השמאלי בתוך הים, ורוצה לגלות הג"ר 
דשמאל, כמ"ש, יעלו שמיים, כדי לגלות הג"ר, אשר אז היו מחריבים 
את העולם בדינים של הג"ר דשמאל.
%break
ע"כ כשגלי הים נוגעים בחול המקיף את הים, שיש בהם מדינים של 
המנעולא, הנה תכף מסתלק הג"ר דשמאל מאותם הגלים שנגעו בחול 
שעל הים, ואז, יירדו תהומות.
%break
הרי שהים כמו הכבד, שגלי הים הם ג"ר דשמאל, כמו שיש בכבד. 
וכמו שבשעה שהם רוצים לגלות אותו הג"ר לעולם, אינם יכולים 
מחמת החול, המסלק הג"ר מהם,
%break
כן כשבאים הרשעים לינוק מהכבד את הג"ר דשמאל שבו, אין הג"ר 
יכולים להתגלות, מחמת המרה הנמצאת בו, המתעוררת תכף 
ומסלקת אותן הג"ר.
%letter 15
.15 וכל זה לרשעים הרוצים לינוק מהכבד, שסובבת עליהם המרה 
ומגבילה אותם, שלא יוכלו לינוק מג"ר. אבל לצדיקים, השכינה מגבילה 
אותם, שלא יינקו מג"ר. כי הם דבוקים תמיד בשכינה. וכמו שהשכינה 
אינה מקבלת אלא רק ו"ק דשמאל, כן הצדיקים.
%break
אם לא השכינה, שהיא כמו החול הסובב את הים, שלא ייצא מפיו, אף 
השכינה כך, שסובבת את הגוף וסועדת אותו. שאם יארע לצדיק איזה 
חטא, וכוח השמאל הולך ומתגבר בו, הנמשך מהכבד, והוא נעשה 
חולה, אז השכינה שומרת אותו, שלא ייכשל בג"ר דשמאל.
%break
כמו החול, השומר על הים. וכמו המרה, השומרת על הכבד. משום 
שהשכינה על ראשו. ולא לרגליו, משום שמלאך המוות לרגליו.
%break
כי אע"פ שהשכינה שומרת עליו, עכ"ז הוא יכול להיפרד ממנה לבסוף, 
ולחטוא שוב. וזה נבחן אשר ברגליו של החולה נמצא עוד מלאך 
המוות, כי הסוף מכונה רגליים. וזה אינו לכל אדם אלא לבינוני.
%page 458
אבל לצדיק גמור, ה' יסעדנו על ערש דווי, על ראשו, והשכינה סובבת 
גופו עד רגליו. כי הוא בטוח בשמירת השכינה לנצחיות, כמ"ש ביעקב, 
ויאסוף רגליו אל המיטה, שזוהי השכינה.
%break
ולרשע גמור, מלאך המוות, יצה"ר, סובב אותו מכל צד. והחרב שלו, 
המרה, חרבו של מלאך המוות, שומרת עליו, שלא יינק מהכבד. שפניו 
מוריקות בטיפה אחת, שהג"ר, הנקראים פנים, מוריקות ע"י טיפה 
אחת של המרה. שהג"ר מסתלקים מחמתה.
%break
כבד הוא זכר. ויותרת הכבד היא נוקבא שלו. הנוקבא של הכבד אינה 
המרה, אלא יותרת הכבד, המעורבת מדינים דדכורא ודינים דנוקבא, 
מחמת שהיא זונה עם אחרים.
%break
אבל מרה היא דינים דנוקבא לבדם. וההפרש בין מרה לבין טחול, כי 
אע"פ ששניהם דינים דנוקבא, המרה דינים דמנעולא, והטחול דינים 
דמפתחא.
%letter 16
.16 אחר שהלב מקבל הדם הנקי והברור מהכבד, ו"ק דחכמה, הוא 
מלא דין. כי מטרם שהחכמה מתלבשת עם החסדים שבימין, היא כולה 
דין.
%break
הלב הוא אש, שכתוב בו, והמלך קם בחמתו. ולפיכך הלב, מלכות, 
צריך עתה לזיווג עם ז"א, שישפיע לה רוח החסדים.
%break
וכשהיא מזדווגת עם ז"א, אז יורד רוח החסדים מהמוח, ג"ר דז"א, אל 
החוטם, ת"ת דז"א, ויורד רוח החסדים דרך שני נקבי החוטם, אל קנה 
הריאה, בינה דמלכות.
%break
ומהקנה אל שתי כנפי הריאה, חסד דמלכות, ומשתי כנפי הריאה בא 
רוח החסדים אל הלב. שזהו, שהריאה נושבת רוח על הלב.
%break
ואז מתלבשת החכמה שבלב, בחסדים אלו. ובזה נשלמת הארת 
הזיווג, שממנה מגיעה לכל העולמות, עד שמגיעה למתפלל להשלים 
לו המבוקש שבתפילה שלו.
%break
המוח דז"א כיסא רחמים, שמשם יורד רוח החסדים. והלב, המלכות, 
כיסא דין, מחמת החכמה בלי חסדים, אשר שם. והקב"ה, מלך העומד 
מכיסא דין, שהוא הלב, ויושב על כיסא רחמים, המוח.
%break
כלומר, שמזדווג עם הלב, ואז נמשכים הרחמים אל הלב מהמוח. 
וכיסא רחמים של המוח הוא השולט.
%letter 17
.17 אם זוכים האיברים של האדם במצוות המלך העליון, כלומר 
שתפילתו התקבלה, המלך העליון, רוח הקודש, רוח החסדים דז"א, 
יורד בסולם, בגרון, בכמה רוחות קדושים.
%break
שהרוח דחסדים יורד מהמוח אל הקנה, בד' רוחות, כנגד ד' אותיות 
שם הוי"ה שלו, שכתוב עליהם, עושה מלאכיו רוחות. שהרוחות, הם 
רוחות החסדים ששולח ז"א אל המלכות, וע"כ נקראים שליחים.
%break
ועולים לקבל ההבלים שבלב, שרוחות החסדים מקבלים החכמה 
דשמאל שבלב, הנקראת הבלים. שכתוב עליהם, משרתיו אש לוהט.
%break
הדינים שבהבלים משרתים של החסדים, שעל ידיהם נכללים החסדים 
בהארת החכמה. שזהו הזיווג של ז"א ומלכות, מוח ולב. הזיווג נעשה 
בשני מקומות:
%break
א. בפה דראש, בחיבור של ראש עם הגוף, חך וגרון.
ב. בלב, במלכות.
%break
בזיווג שבלב, החכמה שבלב עיקרית, והחסדים דז"א משלימים אותה. 
בזיווג שבפה, החסדים הם העיקר, והחכמה העולה לשם עם הבלים 
שבלב, הם רק משלימים את החסדים.
%break
כשהוי"ה, ז"א, יורד אל הלב, אל אדנ"י, המלכות, מתחבר הדין 
ברחמים בתוך הלב, החכמה דשמאל עם החסדים דז"א, יאהדונה"י, 
המורה על זיווג ז"א ומלכות, הוי"ה אדנ"י, בשילוב זה בזה.
%page 459
וכשאדנ"י עולה לפה, באדנ"י שפתיי תפתח, לקבל את השם הוי"ה 
בפה, מתחברים שם שני השמות בחיבור אחד, יאהדונה"י, כעין 
שהתחברו בלב. אלא ההבדל, שבפה החסדים עיקריים, ובלב החכמה 
עיקרית.
%letter 18
.18 והם עולים ויורדים דרך הקנה, שהוא סולם, שרוחות דחסדים 
מהמוח יורדים דרך הקנה אל הלב, והבלי הלב, חכמה, עולים דרך 
הקנה אל הראש.
%break
והקנה הוא הבינה דמלכות, המחוברת עם הראש, ז"א, כי כל תחתון 
המקבל מעליון, מקבל בדבר היותר זך שבו. והבינה, הקנה, היא הכלי 
היותר זך מכל הכלים שבמלכות.
%break
קָנֶה הוא כמ"ש, קְנה חכמה קְנה בינה. שהבינה כוללת ע"ס, חו"ב חו"ג 
ת"ת ונה"י. בגוף כלול ו"ק: שתי זרועות חו"ג. גוף וברית, ת"ת ויסוד. 
ושתי שוקיים נו"ה. שהם ו"ק כנגד שש טבעות שבקנה, וחו"ב הם 
למעלה בראש הקנה. וכולן הן ספירות של הבינה.
%break
שש טבעות שבקנה כלולות יחד, ובאות מצד הגבורה, מבינה שבקו 
שמאל. וכשמתחברות יחד, כשב' קווים דבינה, ימין ושמאל, מתחברים 
יחד ע"י קו האמצעי, הן כעין השופר, שהוא בינה בעת שמאצילה את 
ז"א, שהוא קול היוצא משופר.
%break
ואלו נקראים שופר, שופר של איל של יצחק, שהם אֵלים של יצחק, 
הדינים דקו שמאל שנקראים יצחק. המוציאים רוח וקול, קו אמצעי, 
ז"א, הנקרא רוח ונקרא קול, הנולד ויוצא ע"י שממתיק דינים אלו 
בבינה הנקראת שופר.
%break
ובשעה שאותו הקול, קו אמצעי, יוצא ופוגש הדינים שבבינה, הנקראים 
ענני מטר, אז נשמע רעם הדינים אל הבריות שבחוץ. כי מטרם שבא 
קו האמצעי אל הבינה, לייחד הימין והשמאל שבה, אין הדינים דקו 
שמאל נשמעים, ואינם נודעים שתהיה בהם איזו חשיבות.
%break
וע"כ כתוב, ורעם גבורותיו מי יתבונָן. כי מצד הגבורה באים. שמטרם 
שבא קו האמצעי הנקרא קול, מי המתבונן בהם שיהיו נחשבים 
לגבורותיו?
%break
ומשום זה כתוב, אל הכבוד הִרעים, ה' על מים רבים. ולא כתוב, אל 
הכבוד רועם, אלא, אל הכבוד הרעים, שמשמעותו שמפעיל אחרים,
%break
שמרעים ע"י בני אלים, שגילה הדינים והגבורות שבשמאל דבינה. ואין 
מי שיתבונן בשבח הקול ההוא, קו האמצעי, המגלה כל זה, כמ"ש, מי 
יתבונָן.
%break
וזהו פירוש שני על הכתוב, מי יתבונן. שבתחילה פירש אותו על 
הגבורות שבשמאל דבינה, ואח"כ מפרש אותו על קו האמצעי.
%letter 19
.19 בקנה כלולים שלושה כוחות:
א. הבל, להב אש היוצא מהלב, ששם הדינים דחכמה.
ב. אוויר, רוח ז"א, שנכנס אליו מבחוץ, שבא אליו דרך נקבי החוטם.
ג. מים, של כנפי ריאה, הדבוקים בקנה. חסדים.
%break
ומשלושה אלו, חג"ת, נעשה קול. מים, חסד שבכנפי ריאה. אש הוא 
גבורה העולה מלב. ורוח הוא ת"ת. וכל אחד נחלק לשבע, כנגד חג"ת 
נהי"מ שבכל אחד.
%break
ולהבות הלב, החכמה דשמאל שבלב, שהם הדינים והאש מחיסרון של 
חסדים, אם הם נפגשים בענני מטר, כנפי ריאה, חסדים, מתלבשת 
החכמה שבלב עם החסדים שבכנפי ריאה, דרך קנה הריאה, כלומר 
שע"י התלבשות החכמה בחסדים, מתגלה החכמה בקנה הריאה.
%break
זהו, ורעם גבורותיו מי יתבונן. שבו לב מבין בבינה, ושם חכמה, מוח. 
וממנו, מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, שהוא לבנונית 
המוח, שנוזלים על קנה הריאה.
%page 460
כי החסדים, שהם גוון לבן, יורדים מהמוח דרך קנה הריאה אל הלב. 
אחר שעלו ענני הבינה, הדינים דשמאל שבלב, אל המוח, לקבל ממנו 
החסדים, שאז נוזלים החסדים מהמוח עליהם.
%break
כתוב, מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. זה עשן המערכה 
העולה מהלב אל המוח, כי הדינים דחכמה, מטרם שהתייחדו 
בחסדים, נקראים עשן המערכה, שהם עננים דבינה.
%break
והעשן הזה עולה אל המוח להתלבש בחסדים שבו, שבזה נשלמת 
החכמה שבלב, שכל הרוחות שבעולם אין מזיזים אותו ממקומו. 
שאינם יכולים למנוע הארתו.
%letter 20
.20 חכמה אותיות כּ"ח מ"ה, שרומז, שהיא כ"ח בלב, מ"ה במוח. 
שאינה נשלמת אלא ע"י הכ"ח, הלהבות העולים מהלב למוח, שהם 
הארת חכמה. ומהחסדים היורדים מהמוח ללב, שהם מ"ה, הרומז על 
חסדים. ומשניים אלו נשלמת החכמה.
%break
הקנה בכללו בינה, כמ"ש, קְנֵה חכמה קְנה בינה, וכולל ו"ס חג"ת נה"י. 
אשר חג"ת נה"י, הכלולים בקנה, הם שש מדרגות אל הכיסא, אל 
אמא, בינה, שתרד חכמה אליה מהמוח אל הלב. כי בה הלב מבין.
%break
כי ע"י ירידת החכמה מהמוח, חכמה דימין, חסדים, להלביש את 
החכמה דקו שמאל של הבינה, בלב, מתגלה שלמות הבינה בלב, 
שזהו, הלב מבין.
%break
ומשום זה כתוב, קְנה חכמה קְנה בינה, שבו יורד אבא, חכמה, ובו 
עולה אבא. וזהו סולם. כי אבא חכמה דימין, יורד מהמוח אל הלב. וכן 
אחר שנכלל עם החכמה דשמאל שבלב, חוזר ועולה דרך הקנה אל 
המוח.
%break
וכן אמא, חכמה שבבינה, חכמה דשמאל שבלב, עולה דרך הקנה אל 
המוח להתלבש בחסדים. ואחר שנכללה בחסדים, חוזרת ויורדת אל 
הלב. ונמצא, עולים שניים, או"א, ויורדים שניים, או"א.
%letter 21
.21 שני שרים משמשים את הלב, המלך. שר המשקים, שתי כנפי 
ריאה, ושר האופים, האצטומכה. שר המשקים מלביש החכמה 
בחסדים. שר האופים משלים החסדים עם החכמה. וזה אמור בזיווג 
ז"א ומלכות לָזוּן העולמות.
%break
אבל בזיווג להולדת נשמות, נחשבים שתי כליות לשר האופים, שהם 
מבשלים הזרע היורד מהמוח להולדת נשמות. ואחר שיאכל המלך, 
הלב, כתוב בשתי הכליות שלה, אִכלו רעים, כי הם מבשלים הזרע 
להולדת הנשמות.
%break
הלב כיסא דין, ארבע חיות שליחים שלו, הן שתי כנפי ריאה ושתי 
כליות, חו"ג ונו"ה. כי שתי כנפי ריאה הן שתי חיות, ימין ושמאל דחסד, 
שר המשקים. ושתי כליות הן שתי חיות של דין, שר האופים. והם 
נושאים את הכיסא, הלב, שמשמשים אותו.
%letter 22
.22 מבחינת הכלים, קו ימין חם וקו שמאל קר. אחר שפעל קו האמצעי 
עם המסך דחיריק, וייחד הימין והשמאל, ויצאו המוחין, נעשה ימין קר 
ושמאל חם. והרוח הנושב מכנפי ריאה, נושב על שני נקבי החוטם. 
הוא קר וצונן משמאל וחם בימין.
%break
כי משום שהרוח עולה מלמטה למעלה, מריאה לשני נקבי החוטם, הם 
נבחנים ע"פ הכלים של ימין ושמאל, קר משמאל וחם בימין. ומצד 
המוח, כיסא רחמים,
%break
שהרוח מושפע ממנו מלמעלה למטה ע"י קו האמצעי, שהוא כיסא 
רחמים, הוא רוח קר לימין, חסד. וחם משמאל, גבורה. כי מצד קו 
האמצעי מתהפכים האורות, שהחם הוא בשמאל והקר הוא בימין.
%break
%page 461
%H שבעה רקיעים
%break
%letter 443
.443 ושפתותינו שְׁבח כמרחבֵי הרקיע. והם שבעה רקיעים: וילון רקיע 
שחקים זְבוּל מעון מכון ערָבות. ונקרא שחקים, משום שבהם רחיים 
הטוחנים מ"ן לצדיקים, ליסוד ולמלכות, הנקראים צדיק וצדק, לעת"ל, 
משפע הבינה, הנקראת לעת"ל.
%break
ונקראים שחקים, ע"ש הכתוב, וְשָׁחקת ממנה הָדֵק, והם נו"ה, עליהם 
כתוב, ושחקים ייזלו צדק, שכינה התחתונה, מלכות הנקראת צדק, 
שנוזל אליה השפע מהשחקים.
%letter 444
.444 הרקיע הראשון, וילון, הוא מלכות. וילון, משום שבו מכניס השפע 
בערב, ומוציא, משפיע, בשחרית, שאז זמן ההשפעה.
%break
הרקיע השני, נקרא רקיע. הוא יסוד, שבו מאירים השמש והלבנה, 
שהם עמוד האמצעי, ת"ת, והשכינה התחתונה, מלכות. כלומר, שיסוד 
מייחד ז"א ומלכות זה בזה, ומאירים שניהם על ידו.
%break
כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים, להאיר על הארץ. וצדיק, 
יסוד, נקרא אות, כשהוא מייחד נו"ה. ונקרא עדוּת, כשהוא מייחד ת"ת 
ומלכות.
%break
%H נצח והוד
%break
%letter 445
.445 נו"ה שני חצאים של גוף אחד, כעין שני תאומים. משום זה 
נקראים שחקים. שניהם יחד הם ו"ו מן וֵשׁט מבחינת השמאל. והם 
שתי טוחנות מצד הימין.
%break
הימין והשמאל סותרים זה את זה, כי קו ימין נמשך מחולם, עליית 
המלכות לבינה והסתלקות הג"ר. וקו שמאל נמשך מנקודת השורוק, 
שהמלכות חזרה וירדה מהבינה, ויצאו שוב הג"ר, והתבטל הקו הימני 
כמו שלא היה, שהרי המלכות חזרה וירדה מהבינה.
%break
אמנם מחזה ולמעלה דז"א, יונק מבחינה שכנגדו מבחזה ולמעלה 
דא"א, ששם מלבישים או"א, שבהם אין י' יוצאת מאויר, שפירושו, 
שאין המלכות יורדת מבינה, ואינם מקבלים פעולת קו השמאל לעולם.
%break
וע"כ מחזה ולמעלה דז"א, אע"פ שיצא קו השמאל, לא ביטל את קו 
הימין, כי הוא יונק מאו"א עילאין. משא"כ מחזה ולמטה דז"א, שב' 
הקווים ימין ושמאל נקראים נו"ה, יונקים מבחינה שכנגדם, מהחזה 
ולמטה דא"א,
%break
ששם ישסו"ת, שבהם מתגלה קו השמאל, שהי' יוצאת מאויר. לפיכך 
כשנגלה קו שמאל, הוד, תכף מתבטל הנצח, כי כשחזרה הגדלות ודאי 
שאין עוד שם קטנות.
%break
אמנם גם בישסו"ת יש פנים ואחוריים, אשר בבחינת הפנים דישסו"ת 
שולט ג"כ קו ימין ואין הי' יוצאת מאויר, כמו באו"א. ולפיכך כשנו"ה 
דז"א מקבלים מפנים דישסו"ת, יש עמידה לקו ימין גם אחר יציאת קו 
שמאל. כי הקו הימני מקבל כוח מקו ימין דפנים דישסו"ת.
%page 462
ולפיכך יש בנו"ה דז"א שתי בחינות:
א. אם הם בבחינת אחוריים, שמקבלים מאחוריים דישסו"ת, אז 
מתבטל הנצח ע"י יציאת ההוד, כמו הגדלות המבטלת את הקטנות.
%break
ב. אם מקבלים מהפנים דישסו"ת, אז נשאר קו ימין בכוחו גם אחר 
יציאת קו השמאל.
%break
נו"ה שני חצאים של גוף אחד, כי קו ימין יציאת הקטנות, וקו שמאל 
יציאת הגדלות של אותו הגוף, של אותה המדרגה. ומבחינה זו הייתה 
צריכה הגדלות לבטל את הקטנות,
%break
ועכ"ז נשארות שתיהן בשליטתן, כמו שני תאומים. וזהו רק מבחינת 
הפנים דנו"ה, שקו ימין יונק כוחו מהפנים דישסו"ת.
%break
ומשום זה נקראים שחקים, כיוון ששניהם שולטים כל אחד לפי עצמו, 
נלחמים זה בזה ושוחקים זה את זה. שניהם יחד הם ו"ו מן ושט 
מבחינת השמאל,
%break
שמבחינת אחוריים דישסו"ת, צד שמאל, נחשבים שניהם מדרגה 
אחת, כי השמאל מבטל הימין. הו' של ושט רומזת עליהם, שהתארכה 
ונעשה שטן, מחמת שהיה בלי טחינה.
%break
והם שתי טוחנות מצד הימין, שמבחינת הפנים דישסו"ת, צד הימין, יש 
כוח ג"כ לצד ימין, הנצח, ואז הם שתי מדרגות נפרדות, שנלחמות זו 
בזו, והם שתי טוחנות, שטוחנים מ"ן לצדיקים.
%letter 446
.446 וייקח משה את עצמות יוסף עימו. עצמות צדיק יסוד עולם, 
המדרגה של יוסף הצדיק. ועל נו"ה כתוב, את קורבני לחמי לאישַיי. 
ואין לחם אלא התורה, נו"ה, שנלחמים זה בזה, בטחינה. ועליהם 
כתוב, לכו לַחֲמוּ בלַחֲמי.
%break
נו"ה הם אשכולות הענבים המושפעים ע"י צדיק, יסוד, עץ פרי. ועליו 
כתוב, ויישאוּהו במוט בשניים. במוט ולא בעץ, משום שלא היה שם 
צדיק, הנקרא עץ. כי היסוד, קו האמצעי, לא ייחד שני האשכולות, 
נו"ה, שיוכללו זה בזה. וע"כ נשאו במוט בשניים, בלי התכללות בצדיק.
%letter 447
.447 ובגלל נו"ה, שלא ייפרדו, כתוב בצדיק, יסוד, לא ייתן לעולם מוט 
לצדיק. כלומר, שהיסוד לא יִמוט מלייחד הנו"ה. שהצדיק עץ, שכתוב 
בו, היש בה עץ אם אַין.
%break
ואלו שהוציאו שם רע על הארץ עקרו עץ זה, צדיק, יסוד, וגרמו אל, 
ויישאוהו במוט בשניים, שנו"ה היו ו' ו' בלי ייחוד היסוד. כי הצדיק מוט, 
מחמת שהוציאו שם רע על הארץ.
%letter 448
.448 על נו"ה, אמרו בחטא עצה"ד, שחוה סחטה ענבים ונתנה לו. כי 
נו"ה נקראים אשכולות ענבים. ענבים, הארת החכמה שבשמאל, 
שאסור להמשיכה מלמעלה למטה. והמשכתה מלמעלה למטה נבחנת 
לסחיטת הענבים, שזה החטא דעצה"ד.
%break
צדיק, יסוד, בו סוד, כי ביסוד יש אותיות סוד, שהוא יין השמור בענביו 
מששת ימי בראשית. שהיסוד שומר את הענבים, הארת חכמה, שלא 
יסחטו אותם, שלא ימשכו אותה מלמעלה למטה, אלא רק מלמטה 
למעלה.
%break
וששת ימי בראשית הם שש מדרגות חג"ת נה"י של אות ו', ת"ת, קו 
האמצעי, שממנו מקבל היסוד כוח השמירה. והם נקראים שרפים, 
כשהם ו' ו' בלי ייחוד, כמ"ש, שש כנפיים שש כנפיים לאחד, פעמיים 
שש.
%break
ונקראים שרפים משמאל שבהם, ומוציאים מים מימין שבהם. והם 
צמאים מחמת השלהבת שבהם מצד הגבורה, מצד השמאל, ושואבים 
מים מצד החסד.
%page 463
%letter 449
.449 על נו"ה כתוב, עושה מלאכיו רוחות, מצד עמוד האמצעי, ז"א. 
שהם הרוחות, הנמשכים מז"א לתוך כנפי ריאה, הנושבות על הלב, 
שהוא מדרגה עשירית ברוח הקודש, מלכות, שהיא בין נו"ה.
%break
היסוד, ו', אות בצבא שלו, הכולל שישה פרקים של שתי השוקיים, 
נו"ה, שכל אחת יש לה שלושה פרקים, משום שהוא קו האמצעי. 
כמ"ש בהם, שוקיו עמודי שש.
%break
וזהו צדיק, אות ברית, הכולל שש דנו"ה. ודורש כאן את השם צבאות, 
שנקרא היסוד, אותיות אות בצבא שלו. משום שכולל שישה פרקים של 
נו"ה, חג"ת נה"י.
%letter 450
.450 הו' העליונה שבשתי הווים של ו"ו במילוי, היא ת"ת, משום שהוא 
קו האמצעי בין שישה פרקים שבשתי זרועות. ומשום זה גוף וברית, 
ת"ת ויסוד, נקראים ו' ו', שתי ווים של ו"ו במילוי. ואנו מחשיבים אותם 
לאחד.
%break
ונו"ה הם כמ"ש, פורשי כנפיים למעלה, כנגד ו' עליונה שעליהם, ת"ת, 
ומצידו נקראים נו"ה נביאי האמת. כי ת"ת נקרא אמת. סוככים 
בכנפיהם על ברית, יסוד, ו' השנייה, צדיק יסוד עולם.
%break
ומשום זה נו"ה טוחנים מ"ן לצדיקים שמצד צדיק יסוד עולם, שביניהם. 
כי צדיק, יסוד, הוא קו האמצעי בין נו"ה, ומקבל מהם המ"ן, שהם 
טוחנים. ומשום זה נקראים נו"ה טוחנות.
%letter 451
.451 ומצד הושט, שיש לו מקודם טחינה בשיניים, כתוב, שָׁטו העם 
ולקטו, שהוא הלקט של פִּסקי דין שבמשנה, המ"ן שמעלים ישראל ע"י 
העסק בתורה ובמשנה, ועולה לושט העליון. כי שטו אותיות ושט.
%break
וטחנו ברחיים. מכאן, מי שמוציא דברי תורה מפיו, צריך לטחון אותם 
בשיניים, לברר אותם היטב, ולהוציא מילים שלמות. ואלו המילים 
נקראות שלמות.
%break
ומילים אחרות, שמבזים אותן, כי אוכלים המילים בהלעטה, שאינם 
טוחנים אותן בטוחנות שלהם, ובשיניהם, שאינם מבררים היטב דברי 
התורה שמוציאים מפיהם,
%break
כתוב בהם, הבשר עודנו בין שיניהם, ואף ה' חרה בעם. כי הם באים 
משורש אותו שאמר, הלעיטֵני נא. מן עשיו הרשע.
נו"ה נקראים כרובים. וע"כ הכתוב, פורשי כנפיים למעלה, סובב על 
נו"ה.
%break
%H אמרה שַׁבּת, ולי לא נתת בן זוג
%break
%letter 452
.452 שמונה ספירות: חכמה, בינה, גדוּלה, גבורה, ת"ת, מלכות, נצח, 
הוד. צדיק, יסוד, עטרה על ראשו, כי אין לו בת זוג. העטרה שלו היא 
כתר עליון.
%break
ובגללה, העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתייה, אלא צדיקים יושבים 
ועטרותיהם בראשיהם. ולכן אמרה שבת לפני הקב"ה, לכל הימים 
נתת בן זוג, ולי לא נתת בן זוג?
%break
שתי מלכויות, מפתחא ומנעולא. מפתחא, מלכות הממותקת בבינה, 
עטרת יסוד, חלק מט"ר ולא ממלכות עצמה. מנעולא, עצם המלכות, 
נגנזה בראש עתיק.
%break
אין ממנה באצילות אלא רק הארה בעלמא, רק בג"ר של הפרצופים, 
מחזה ולמעלה. ובמחזה ולמטה אין שום זכר ממנה.
%page 464
לפיכך נבחן שיש בחינת מלכות רק מחזה ולמעלה, שזה פני אדם. 
אבל מחזה ולמטה, אחר היסוד, אין שם אלא מפתחא, עטרת יסוד, 
מלכות הממותקת בבינה. ומבחינת המנעולא, שהיא מלכות האמיתית, 
אין שם כלום.
%break
גם נודע, שהמלכות דמנעולא, אינה כלולה בשום ספירה, כי מקומה 
תחת היסוד, ולא למעלה ממנו. אבל מלכות דמפתחא, המלכות 
שעלתה לבינה, נעשתה נוקבא בקו שמאל שבכל הספירות, בבינה 
ובגבורה ובהוד.
%break
כי כיוון שעלתה המלכות לבינה, נעשתה בינה נוקבא לחכמה. וכן 
הגבורה נעשתה נוקבא לחסד. וכן ההוד נעשה נוקבא לנצח.
%break
שמונה ספירות, שהם ארבעה זוגות. חו"ב, הן זוג אחד. גדולה וגבורה, 
הן זוג שני. תו"מ, הן זוג שלישי, המלכות שלמעלה מחזה, שיש בה 
הארה ממנעולא. נ"ה, הן זוג רביעי. אבל צדיק, יסוד, עטרה על ראשו, 
כי אין לו בת זוג.
%break
כי בת הזוג של היסוד צריכה להיות מלכות דמנעולא, שמקומה בסיום 
ט"ס, והיא נגנזה ואינה שם. אלא עטרת יסוד משמשת במקומה. 
העטרה שלו היא כתר עליון, מפתחא, בחינת בינה, שנקראת כתר 
עליון. והיא אינה בת זוגו של היסוד, כי רק המלכות דמנעולא בת זוגו.
%break
ובגללה, העוה"ב, בינה, אין בו לא אכילה ולא שתייה, אלא צדיקים 
יושבים ועטרותיהם בראשיהם. כי בזמן שז"א עולה לבינה, העוה"ב, 
נעשתה המלכות דמפתחא לעטרה על ראשו, כמ"ש, אשת חיל עטרת 
בעלה.
%break
הרי שמלכות דמפתחא אינה בת זוגו של היסוד, אלא כתר עליון שלו. 
לכן, אמרה שבת, יסוד, לפני הקב"ה, לכל הימים נתת בן זוג, לכל 
הספירות מחכמה עד הוד, ולי, ליסוד, לא נתת בן זוג. כי בן הזוג שלה 
היא מלכות דמנעולא, שנגנזה.
%break
%H ע' של שמע, ד' של אחד, שֵם ע'
%break
%letter 453
.453 שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד. כתוב בשמע ע' גדולה, וד' של 
אחד גדולה ג"כ. זהו סימן עֵד, כמ"ש, עֵד ה' בכם. נשארות אותיות 
ש"מ מהמילה שמע. מ' פתוחה.
%break
ההפרש בין מ' פתוחה לם' סתומה, הוא שם' סתומה היא מלך העליון, 
בינה. ומ' פתוחה רומזת על מלך התחתון, מלכות. ש"מ של שמע 
רומזות על המלכות. והאותיות האחרות מהמילה אחד נשארו א"ח. 
כמ"ש, כבוד אלקים הַסתר דבר.
%break
יש שני מצבים במלכות:
%break
א. כשהיא גדולה כמו ז"א, מלבישה קו שמאל דבינה, ואז היא ם' 
סתומה כמו הבינה, שנסתמו אורותיה. ובמצב הזה נקראים ז"א 
ומלכות אח ואחות. כי אז שניהם בני הבינה. כי ז"א מלביש לקו ימין 
דבינה, והמלכות לקו שמאל דבינה.
%break
ב. אחר שהתמעטה למחזה ולמטה דז"א, וירדה תחת מדרגת ז"א, 
ונעשית אשת ז"א, למקבלת מז"א. אבל נפתחו אורותיה, ומאירה 
לתחתונים בכל השלמות. ואז נקראת מ' פתוחה כי נפתחה 
מסתימתה.
%page 465
ובשתי מילים, שמע אחד, יש שלושה צירופים, ש"מ, ע"ד, א"ח. ש"מ 
היא המלכות הנקראת שֵם. עד, הוא ז"א, כמ"ש, עֵד הוי"ה. אח, ז"א, 
כמ"ש, פתחי לי אחותי.
%break
וההפרש בין עד אל אח, כי עד הוא, כשז"א משפיע למלכות מוחין 
מגולים מעדן העליון. ואח הוא, כשז"א באחוריים עם המלכות, במצב 
הא', שאז נבחנים ז"א ומלכות לאח ואחות.
%break
ולכן כתוב בשמע ע' גדולה, והד' של אחד גדולה ג"כ. שמורה על מוחין 
מגולים דז"א, שאז נקרא ז"א עֵד הוי"ה, כמ"ש, עד הוי"ה בכם.
%break
נשארות אותיות ש"מ מהמילה שמע. מ' פתוחה מורה על המלכות 
שבמצב הב', שכבר נפתחו אורותיה, להיותה מקבלת מוחין דז"א 
הגדולים, הנקרא עד. באופן ששני צירופים ש"מ ע"ד, מורים על זיווג 
ז"א ומלכות במצב הב', שהמלכות מ' פתוחה.
%break
ההפרש בין מ' פתוחה, מלכות שאינה סתומה, לם' סתומה, הוא שם' 
סתומה היא מלך העליון, בינה. שהמלכות נקראת ם' סתומה, בשעה 
שמלבישה את בינה, במצב הא'.
%break
ומ' פתוחה רומזת על מלך התחתון, מלכות. כשהמלכות בבחינת 
עצמה, תחת ז"א, נקראת מ' פתוחה. וכיוון שכאן היא מקבלת משפע 
ז"א בבחינת עד, ודאי היא מ' פתוחה.
%break
והצירוף א"ח מורה על מדרגת ז"א שבמצב הא' דמלכות, שעתה במצב 
הב' הוא נשאר בלי פעולה. והאותיות האחרות מהמילה אחד נשארו 
א"ח. כלומר, שנשארו בלי פעולה, כי עתה כבר התמעטה המלכות, 
ונסתרה מלהיות אחות אל ז"א. כמ"ש, כבוד אלקים הַסתר דבר.
%break
כי אע"פ שבמצב הא' היו ז"א ומלכות שני מאורות הגדולים, אח 
ואחות, מ"מ לא היה זה לכבוד המלכות, כי אורותיה היו סתומים. אבל 
עתה במצב הב', אע"פ שהתמעטה ונסתרה ממדרגתה הגדולה,
%break
הנה משום זה נפתחו אורותיה בזיווג ש"מ ע"ד, ומשפיעה לכל 
העולמות, שזהו כבוד אלקים. וכל זה יצא משום, הַסתר דבר.
%letter 454
.454 מי שמייחד ייחוד זה בכל יום, מוכנה לו שמחה מלמעלה 
מאותיות ש"מ שבשמע, מתחילת הכתוב, ומאותיות א"ח שבאחד, 
מסוף הכתוב. ומחבֵּר האותיות, ומתחיל לחבר למפרע: הא' מן א"ח 
שבסוף הכתוב, לפני הש' של ש"מ שבתחילת הכתוב.
%break
ומסיים ביושר, בתחילה המ' שבשמע ואח"כ הח' שבאחד. והסימן, 
אשמח, שמתחבר הצירוף אשמח. כמ"ש, אנוכי אשמח בה'.
%break
זהו בייחוד הקדוש, המרומז באותיות עד. כי בשמע אחד, יש הצירוף, 
אשמ"ח ע"ד. ומי שמייחד ייחוד זה בכל יום, שמחה מוכנה לו 
מלמעלה.
%letter 455
.455 יש לכוון במילה שמע, שיש בה ש"מ, שנכללות מע' גדולה. הם 
ע' (70) שמות האבות הקדושים, ע"ב (72) שמות שבחג"ת, הנקראים 
אבות, שעיקרם ע' שמות, ע' סנהדרין ושני עדים. וזהו, שמע, שֵם ע'. 
שם, מלכות, הנכללת מע' שמות.
%break
ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה, אלו הם ארבעה בתים שבתפילין, ארבעה 
מוחין: חכמה בינה ימין דדעת ושמאל שבדעת. אוחז בהם אח 
שבאחד, שאמר, פתחי לי אחותי רעייתי, והוא ז"א. ד' שבאחד, קשר 
תפילין של ראש, שבצורת ד', שהמלכות אוחזת בהם.
%break
והסוד נמסר לחכמים שלא לגלותו. שתק רבי שמעון. בכה וצחק. אמר, 
אומר הסוד, כי ודאי הרצון העליון נמצא, כי אין כדור הזה עד שיבוא 
מלך המשיח, שתהיה להם רשות לגלות.
%break
%page 466
%H הרצועות והקשר של התפילין של יד
%break
%letter 456
.456 שתי רצועות יוצאות בימין ובשמאל, שתי ירכיים שמחזה ולמטה 
של אותו אח, ז"א, והן נו"ה דז"א, שנביאי האמת נאחזים בהם. כי 
מלמעלה על הראש, יוצאות שתי רצועות, שתי זרועות המקיפות 
הראש מימין ומשמאל, חו"ג,
%break
והד', מלכות, נאחזת בהם, בחו"ג, בקשר של התפילין של ראש. ואח"כ 
יורדת המלכות, ומתפשטות הרצועות, הירכיים, למטה.
%break
כי כיוון שהיא נאחזת למעלה בד' של קשר התפילין, כראוי, היא יורדת 
למטה לנה"י, להיאחז בצבאותיה, להשפיע לדָרֵי בי"ע. וכשהיא נאחזת 
בנה"י, נאחזת בסוף הירכיים, ורושם הי', ברית קדוש, יסוד, נמצא 
עליה מלמעלה, אז היא מתייחדת בייחוד אחד עם ז"א.
%break
אע"פ שבמצב הא' המלכות סתומה וקפואה, ויכולה להאיר רק במצב 
הב', עכ"ז הכלים של מצב הב' ראויים לקבל חסדים ולא חכמה. וכדי 
שתוכל לקבל חכמה, צריכים לעורר תחילה בניין המלכות ממצב הא',
%break
כדי לקבל משם כלים לקבלת החכמה. ואח"כ, כדי שתוכל לקבל 
האורות ולהשפיע, מורידים אותה למצב הב'.
%break
ומלמעלה על הראש, יוצאות שתי רצועות, חו"ג שלמעלה מחזה דז"א, 
והד', מלכות, נאחזת בהם. שזה התעוררות מצב הא' של המלכות, 
שקומתה שווה עם חג"ת דז"א,
%break
אשר חג"ת דז"א מלבישים קו ימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה. 
ואז המלכות נקראת דל"ת, מלשון דלה וענייה, כי האורות שלה 
קפואים, ואינה יכולה להשפיע לבי"ע.
%break
אמנם מהמצב הזה ממשיכים לה הכלים השלמים, הראויים לקבלת 
החכמה. וכדי שתוכל להשפיע לבי"ע כראוי, צריכים להמשיך אותה 
למצב הב', למעט אותה לבחינת מחזה ולמטה דז"א, ושתהיה מדרגה 
תחתונה, תחת יסוד דז"א, ואז תוכל להשפיע.
%break
כיוון שהיא נאחזת למעלה בד' של קשר התפילין, כראוי, היא יורדת 
למטה לנה"י. כי אחר שנעשה הייחוד למעלה מחזה כראוי, בד' של 
קשר התפילין, להמשיך לה כלים השלמים,
%break
ממשיכים המלכות למטה מחזה דז"א, להיאחז בצבאותיה, שתוכל 
להשפיע לדרי בי"ע. כי במצב הא' הייתה סתומה ולא הייתה יכולה 
להשפיע כלום. ומצב הב' עיקר שלמותה.
%break
וכשהיא נאחזת בנה"י, נאחזת בסוף הירכיים, ורושם הי', ברית קדוש, 
יסוד, נמצא עליה מלמעלה. שאחר שהתמעטה להיות למדרגה 
שמתחת נה"י דז"א, מצב הב', אז היא מתייחדת עם ז"א בייחוד אחד.
%break
משא"כ למעלה בייחוד ד' של קשר התפילין, הרומז על מצב הא', לא 
היו ז"א ומלכות בייחוד אחד, אלא שהיו באחוריים זה לזה.
%letter 457
.457 הי' היא הברית, יסוד, שכל מי ששומר ברית זה, הוא ניצל 
למעלה וניצל למטה. פינחס, משום שקינא לברית זה, ניצל מדין 
שלמעלה ומדין שלמטה. ומשום זה נרשמה י' זו בתוכו, בשמו, שכתוב, 
פינחס, עם אות י'.
%page 467
%letter 458
.458 יו"ד צריכה שלא תסור מתפילה של יד, שהיא הקשר של תפילה 
של יד שבצורת י', הרומזת על יסוד. שלא ייעשה פירוד בין יסוד, י', 
לתפילה של יד, מלכות. וכל השמחה של המלכות היא בי' זו, יסוד.
%break
י' היא בזכר ולא בנוקבא. יסוד, נקרא צדיק. המלכות נקראת צדק, בלי 
י'. כי הי' בזכר ולא בנוקבא. ומשום זה הי' סמוכה אליה בתפילה של 
יד. ומי שמרחיק הי', יסוד, ממלכות, מתפילה של יד,
%break
הוא רחוק ממעדני עוה"ב, שלא יזכה אל השפע, הבא מזיווג יסוד 
ומלכות, והנמשך מעדן העליון, הנקרא עוה"ב.
%letter 459
.459 הזכר צדיק, הנוקבא צדק בלי י'. איש עם י', אִשה בלי י'. ומשום 
זה השמחה שלה להתקרב לי' ולהתעדן עימה בזיווג. מי שמרחיק 
עידון זה, מרחיקים אותו מעדן של מעלה. וע"כ כתוב, כי מכבדיי אכבד.
%break
%H ויַרְא פינחס וייקח רומח בידו
%break
%letter 460
.460 פינחס עמד לפני דין החזק של יצחק וסָתם הפִּרצה, עצר 
המגפה, שבאה מהדינים הקשים דשמאל, שנקרא יצחק. משום זה 
השלים י' אל פינחס, שיהיה בגי' יצחק (208).
%break
עמד לפני הפרצה, כמ"ש, ויעמוד פינחס ויְפַלל. שכתוב פינחס עם י'. 
עמד בפרצה לפני הדין של יצחק, כדי להגן על ישראל, וע"כ כלולים זה 
בזה בחשבון, שפינחס בגי' יצחק.
%letter 461
.461 והרי החשבון, חכמה, אינו תלוי אלא בעיניים שלה, בהארת 
חכמה שבמלכות. כי עיניים הן חכמה. ואין החכמה מגולה אלא 
במלכות, ולא בספירה אחרת. ולמה כאן תלוי החשבון למעלה ביצחק, 
בקו שמאל דז"א?
%break
אלא החשבון, חכמה, תלוי ביצחק, משום שיצחק תלוי ונמשך במקום 
שנקרא עיניים, שנמשך אל החכמה שבמלכות, ששם דנים דינים של 
כל העולם.
%break
כי כל הדינים שבעולם, שורשם בדינים דחכמה, כי העיניים שלה הן ע' 
כיסאות דין, שהם המקום של הדינים שבעולם, ונקראים ע' סנהדרין, 
שהמספר ע' הוא, משום שנמשכים מעיניים שלה.
%break
וע"כ הכול אחד, משום שיצחק והעיניים דמלכות הולכים כאחד. כי 
המלכות נבנית מיצחק וממנו הן העיניים שלה, קו שמאל, וע"כ שניהם 
אחד.
%letter 462
.462 פינחס זה יצחק. שפינחס עמד ודן דין של זִמְרי וכוזְבּי. והתלבש 
בגבורה החזקה, בשמאל, יצחק. ומשום זה זכה לימין, לכהונה, חסד. 
כאן נכלל שמאל בימין.
%break
כתוב, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני 
ישראל. השיב את חמתי, אלו הם שלושה ממונים שבגיהינום, 
הנקראים, משחית, אף וחֵמה.
%break
כי פינחס ראה אותה החֵמה מתפשטת ונמשכת מצד יצחק. התלבש 
במדרגת יצחק, בשורש של חמה, ואז אחז באותה חמה, כמי שאוחז 
בחברו ומשיבו לאחור.
%page 468
חמה היא דינים דדכורא, הדינים הנמשכים מקו שמאל, יצחק. וכיוון 
שישראל חטאו בעבודה זרה, בהמשכת השמאל מלמעלה למטה, 
התפשטה עליהם החמה. ואז התלבש פינחס בשמאל, יצחק, שורש 
החמה, ע"כ אחז בה כמו אדם האוחז בחברו, ודחף אותה לאחור.
%letter 463
.463 ואז דן דין ועשה דין. דן דין, שֶׁכּל בועל ארמית, קנאים פוגעים בו. 
ומותר לפגוע בזמרי. ועשה דין, כמ"ש, וידקור את שניהם. וע"כ כתוב 
כאן, השיב את חמתי. כמ"ש, השיב אחור ימִינו. וע"כ הי' שהתווספה 
כאן בפינחס היא הי' שביצחק, שרומזת ליסוד.
%break
והכול הוא מֵעַל בני ישראל, כי כשראה אותה חמה, ראה אותה, 
שהייתה יורדת על ראשיהם של ישראל. וע"כ, השיב את חמתי מעל 
בני ישראל.
%break
כי לא הסיר את חמתי, אלא השיב את חמתי. שלא ביטל החמה 
לגמרי, אלא שסילק אותה מהפנים, אבל הניח אותה באחוריים. כי היא 
הדינים הקשים, הנמשכים עם החכמה, כדי לגרש החיצוניים 
והרשעים, הרוצים להמשיך ממנה מלמעלה למטה.
%break
ועל זה מביא ראָיה מהכתוב, השיב אחור ימינו, שלא ביטל הימין, אלא 
שהשיבה לאחור. אף השיב את חמתי שכאן, אין הפירוש שביטל 
החמה, אלא שהשיבה לאחוריים. ושם היא נמצאת, כדי לגרש 
החיצוניים והרשעים.
%break
וע"כ כתוב, מעל בני ישראל, כי רק מעל בני ישראל הדבוקים בפנים, 
מהם השיב את החמה, ולא מהרשעים הדבוקים באחוריים.
%break
%H מ' ו' ת' סימן של מלאך המוות
%break
%letter 464
.464 ויַרְא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן, וַיָקָם מתוך העדה וייקח 
רומח בידו. ראה שאות מ' עפה ברקיע. ואות זו היא סימן של מלאך 
המוות, אשר מ' רוצה להיבנות עם אות ו' ועם אות ת', ותהיה הצירוף 
מָו"ת.
%break
פינחס שהתלבש ביצחק, לקח אות מ' וחטף אותה ממלאך המוות, 
וחיבר אותה עימו. כיוון שראה מלאך המוות, שפינחס חטף המ', מיד 
חזר לאחור.
%letter 465
.465 משום שכאשר פינחס קינא בליבו, התלבש ביצחק, והתעלה 
להיות בחשבון ר"ח (208), שכך עולה שמו וכך עולה יצחק. כיוון 
שראה אות מ' מעופפת ברקיע,
%break
חטף אותה, וחיברה עימו, ונעשה מיד רמַח, כי המ' התחברה עם הגי' 
ר"ח שבשמו, ונעשה הצירוף רמח. כמ"ש, וייקח רומח בידו.
%letter 466
.466 משום שאות מ' הייתה הסימן הראשון לאדה"ר לבנות מוות על 
העולם, משום שאות זו עפה על ראשו של אדם, בשעה שכתוב, ותיקח 
מפִּריו. מפריו אותיות, מ' פריו. והמ' הייתה מצפה אל האותיות ו' ת' 
בזמן שכתוב, ות'אכל, ות'יתן, ות'יפָּקַחנה, אז נבנה המוות על העולם.
%page 469
%letter 467
.467 פינחס ראה אות מ' עפה על ראשיהם של ישראל. ראה צורת מ' 
פתוחה מלאה דם. אמר, היא סימן של מלאך המוות. מיד חטף אותה, 
והזכיר עליה השם המפורש, והוריד אותה אצלו. פינחס בגי' ר"ח, 
התחבר עם מ', ונעשה הצירוף רמח.
%break
אז, וייקח רומח בידו. ועל זה כתוב, מעל בני ישראל בקַנְאו את קנאתי 
בתוכם. בתוכם, אותיות בתוך מ', כי בתוך מ' הייתה הקנאה שקינא
%break
מ' זכר דס"א, דינים דדכורא, המתגלים עם החכמה. ת' דינים דנוקבא, 
דינים דמנעולא, ממנה באה המיתה. ו' יסוד, המחבר מ' עם ת'. ולא 
נגזר המוות על העולם, מטרם שהזדווגו שתי האותיות מ' ת' ע"י ו'. כי 
אז המנעולא קיבל כוח להמית את החי.
%break
משום שאות זו עפה על ראשו של אדם. כי עצה"ד הוא מלכות 
משמאל. והחטא היה שהמשיך החכמה שבה מלמעלה למטה, כרצונם 
של ס"מ ונחש שפיתו אותו.
%break
וכיוון שהתחילה להמשיך, מיד נגלו הדינים דדכורא של הס"א, שהיא 
מ', שעפה על ראשו של אדה"ר, על הג"ר שלו. בשעה שכתוב, ותיקח 
מפִּריו. מפריו אותיות, מ' פריו. בשעה שהתחיל להמשיך החכמה, 
הפרי, בעצת הנחש, התגלה המ'.
%break
אמנם הזכר דקליפה עוד אין בכוחו להמית, כי המוות בא מצד הת', 
המנעולא. והמ' הייתה מחכה לאותיות ו"ת, שהן הנוקבא דס"א, 
שממנה באה המוות, אחר שמזדווגת עם המ'.
%break
בזמן שכתוב, ותאכל, ותיתן, ותיפָּקַחנה, אז נבנה המוות על העולם. כי 
בסוף האכילה, בסוף ההמשכה, נגלות ו"ת, כמ"ש, לפתח חטאת רובץ. 
ואז הזדווגה מ' עם ו"ת, ובאה המיתה לעולם.
%break
פינחס ראה צורת מ' פתוחה מלאה דם טמא. ההמשכה מלמעלה 
למטה הנקראת דם טמא, מחמת העוון של פְּעור. ושם היה רואה צורת 
המ', הדינים של זכר דס"א, המחכים להזדווג עם הנוקבא דס"א, ו"ת, 
ולהביא המיתה. מיד חטף מס"א וחיבר אותה לקדושה.
%break
כי כאשר מ' עם הדם הטמא שבה עומדים בפָנים, כשהרצון הוא 
להמשיך אותה מלמעלה למטה, אע"פ שהיא מלאה דינים, היא ברשות 
הס"א, שהס"א מושך ממנה המוות.
%break
אמנם אם מעמידים המ' ודם טמא שבה באחוריים, שדוחים המשכה 
זו, מחמת הדינים שבה, הרי היא חוזרת לקדושה, כי נעשית שומרת 
על הקדושה, שלא ימשכו הרשעים ממנה מלמעלה למטה.
%break
פינחס הזכיר עליה השם המפורש, והוריד אותה אצלו. קו האמצעי, 
ז"א, הוא השם המפורש, שם בן ד'. קו אמצעי ממעט את הג"ר 
דשמאל, שבהם אחוזים הס"א והרשעים.
%break
וכדי שאות מ' תיתקן להיות שומרת על הקדושה, היה צריך מקודם 
להזכיר עליה את השם המפורש של ז"א, כדי למעט הג"ר דשמאל. 
ואז הוריד אותה אצלו, שירדה ונעשתה לחלק מהקדושה.
%break
פינחס בגי' ר"ח, שפינחס התלבש בחכמה דשמאל דקדושה, ביצחק, 
שבגי' ר"ח, כדי לשלוט על המ', ונעשה הצירוף רמח, שעם הדינים שבו 
הרג את זמרי וכוזבּי. שזה נעשה ע"י הרומח, שמיעט הג"ר דשמאל, 
ועצר המגפה.
%break
כי קינא לשם הקדוש שהיו מחברים אותו ברשות אחרת, כי המ' 
שהייתה בידי הס"א, הייתה שייכת באמת לשם הקדוש, להיות 
לשמירה על החכמה מיניקת הרשעים. בתוך מ' הייתה הקנאה שקינא, 
שהיה מקנא על שהמ' בידי הס"א.
%break
כיוון שראה מלאך המוות, שפינחס חטף המ', מיד חזר לאחור. כיוון 
שפינחס דחה את המ' לאחור, שביטל אותה מלהיות פנים, ביטל 
ההמשכה שלה והעמיד אותה באחור.
%page 470
וכיוון שהמ' היא כל כוחו של מלאך המוות, הרי נדחה עימה גם מלאך 
המוות לאחור, שלא היה יכול לפעול עוד את המוות. וע"כ, ותיעצר 
המגפה.
%letter 468
.468 קינא את המ', משום שהיא סימן המוות, סימן מ' (40) מלקות, 
סימן ד' מיתות ב"ד. ומשם עולה ויורדת, יורדת ועולה. כשעולה במספר 
היא מ', וכשיורדת היא ד', ד' רוחות המתפרשים מזכר ונקבה 
דטומאה. ובגללם הם ד' מיתות ב"ד.
%break
ומשם עולים למ'. שמ' סימן וכלים של מלאך המוות. וזה לקח פינחס 
וקם בתוך מ', וע"כ כתוב, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי.
%break
המ', דינים דדכורא, הנמשכים עם גילוי חכמה מלמעלה למטה. ודינים 
אלו עוד אינם מוות, אלא רק מכות וייסורים. אמנם בסוף הדינים ההם, 
מתעורר המנעולא, המוות, כמ"ש, לפתח חטאת רובץ.
%break
מ' היא סימן המוות, כי ממנה יורד ומשתלשל המוות. היא סימן מ' 
מלקות, סימן ד' מיתות ב"ד, כלומר, שיש במ' שתי בחינות אלו, מלקות 
וד' מיתות.
%break
ומהמ' עולה ויורדת, יורדת ועולה. כשעולה במספר היא מ', וכשיורדת 
היא ד'. כלומר, למעלה במקום גילוי המ' היא מלקות בלבד ואין בה 
מיתה. אלא, כשיורדת בסופה למטה, נגלות ד' מיתות ב"ד הבאים 
ממנעולא,
%break
כמ"ש, לפתח חטאת רובץ. וכיוון שהמ' יורדת בסופה, להיות בד' 
מיתות, ע"כ משמש עימה מלאך המוות, לפעול עימה את המוות.
%break
וזה לקח פינחס, המ' מלמעלה, בעוד שהייתה שם בס"א במ' מלקות 
בלבד, והעמיד אותה וחיבר אותה בקדושה. וקם בתוך מ', שחיבר 
אותה בחכמה דקדושה, שתהיה לשמירה מפני החיצוניים.
%break
והארת החכמה נקראת קימה. וזהו, וקם, שקיבל הארת חכמה. בתוך 
מ', שהמ' הייתה שומרת לו החכמה מסביב מפני החיצוניים. כי באופן 
זה קבע אותה בקדושה.
%letter 469
.469 ואיך השיב פינחס חמתו של הקב"ה, והרי כתוב, ויהיו המתים 
במגפה ארבעה ועשרים אלף? אם לא היה מת אחד מהם, ודאי השיב 
חמתו, אבל כיוון שכל אלו מתו, מהו הטעם לומר, השיב את חמתי, 
ולא כיליתי את בני ישראל?
%break
אלא אוי לו לאדם שפוגם זרעו, אוי לו למי שאינו שומר זרעו כראוי, 
שכל אלו מתו במגפה. אבל אפילו אחד מישראל לא מת. אלא שבט 
שמעון, כשבאו הערב רב, התערבו בנשים של שבט שמעון אחר 
שהתגיירו, והולידו בנים,
%break
מהם מתו בעגל, ומהם מתו במגפה, והאחרים שנשארו מתו כאן. 
כמ"ש, ויהיו המתים במגפה, ולא כתוב, אשר מתו, אלא המתים, 
שמורה שהיו מתים מכבר, כי הרשעים נקראים מתים.
%letter 470
.470 ומשום שנשמרו ישראל וכל אלו זרע הקדוש, נמנו כולם, ולא היה 
חסר אפילו אחד מהם. וע"כ כתוב, ולא כיליתי את בני ישראל. משמע 
שאחרים, שאינם מבני ישראל, כילה. וכן, השיב את חמתי מעל בני 
ישראל,
%break
מעל בני ישראל השיב, אבל מעל אחרים, שהיו ערב רב, לא השיב. 
וע"כ מציין הכתוב, מעל בני ישראל. ומשום זה נמנו בני ישראל 
כבתחילה, וחיבר אותם הקב"ה עימו.
%break
כעין זה במעשה העגל, שכתוב, וייפול מן העם ביום ההוא כשלושת 
אלפי איש. כל אלו מערב רב היו. ולהראות שלא היו מבני ישראל, 
כתוב אח"כ, וַיַקְהל משה את כל עֲדת בני ישראל. ללמד, שהיו כולם 
בשלמות.
%break
%page 471
%H קחו מאיתכם תרומה ולא מערב רב
%break
%letter 471
.471 בתחילה כתוב, מאת כל איש אשר יידְבֶנו ליבו, תיקחו את 
תרומתי. הכול בכלל, אפילו הערב רב. כיוון שהערב רב עשו את העגל 
ומתו מהם אותם שמתו, רצה הקב"ה להתרצות עם ישראל. אמר להם, 
התחברו כולכם לצד אחד.
%break
כמ"ש, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, בפני עצמם. אמר להם, 
בניי, אני רוצה לִשְׁרות בכם, משכני יהיה עימכם. וע"כ כתוב, קחו 
מאיתכם תרומה. מאיתכם, ולא מאחר. איני רוצה שיהיה לאחרים 
חיבור עימי, ולא עימכם. ומשום זה כל הערב רב נשמדו.
%break
אף כאן, הרי הם מאותו הגזע הרע היו, כמ"ש עליהם, ויהיו המתים 
במגפה. שהיו מערב רב, שהתחתנו בשבט שמעון, המתים שמכבר 
ודאי מתים,
%break
שהם הערב רב, הנקראים מתים אפילו בחייהם, ולא מישראל. ומשום 
זה מנה אותם, כמ"ש, שאו את ראש כל עדת בני ישראל. שפירושו, 
הרימו את ראשם.
%letter 472
.472 הרי כתוב, וייצמד ישראל לבעל פְּעור. והתחברו ישראל בבעל 
פעור, כצמיד הזה המחובר באדם בתכשיטיו, כך התחברו ישראל 
בבעל פעור.
%break
הרי שגם ישראל חטאו ולא הערב רב לבדם? כך הוא, וייצמד ישראל 
לבעל פעור, כי ישראל לא היו טהורים מהחטא ההוא, אלא נטהרו 
ממוות, שלא שרה עליהם המוות.
%letter 473
.473 הרי כתוב, קח את כל ראשי העם והוקַע אותם. משמע שהיו 
ישראל. ראשי העם ודאי, הערב רב, שנקראים עם סתם, ולא כתוב, 
ראשי בני ישראל. וכל מקום שכתוב העם, הם הערב רב.
%break
כמ"ש, ויַרְא העם כי בושש משה לרדת, וייקהל העם. וכתוב, וייפול מן 
העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש. שכל אלו העם הם הערב רב.
%break
כתוב, וייצמד ישראל לבעל פעור, אבל לא עבדו לבעל פעור, שזה 
משמע מסוף הכתוב, ויאכל העם וישתחוו, ולא כתוב, ויאכל וישתחוו 
ישראל, אלא העם כתוב.
%break
וכיוון שכתוב, וייצמד ישראל, מהו ויאכל העם, הלוא צריך היה לכתוב, 
ויאכל ישראל? אלא אותו הזרע הרע, הערב רב שנשאו נשות ישראל, 
היו החטא של ישראל.
%letter 474
.474 כתוב, וייצמד ישראל לבעל פעור. לבעל פעור, כי רק קישוט וכוח 
נתנו לבעל פעור, בלא דעת, משום שהעבודה של פעור הייתה, לפרוע 
את עצמו ולהוציא לפניו צואה רותחת. והעבודה הזו הייתה מהנה אותו 
והתחזק ממנה.
%break
וישראל, כיוון שראו זה, חשבו שמבזים אותו בזה ומקלקלים אותו. כי 
בעבודה זרה כתוב, צא תאמר לו. שזה מלשון צואה. וישראל בגלל 
ביזיון העבודה זרה, פרעו עצמם, בלא ידיעה. ועל אלו כיפר פינחס, 
וביטל המגפה מהם, כמ"ש, ויכפר על בני ישראל.
%break
%page 472
%H מ' מן מוות מעופפת באוויר
%break
%letter 475
.475 שלושה ממונים של גיהינום. אחד על שפיכות דמים. אחד על 
גילוי עריות. אחד על עבודה זרה. והם נקראים, משחית, אף, וחֵמה. 
חמה, שהייתה מעופפת בעולם, ועליה כתוב, השיב את חמתי.
%break
אמר, השיב את חמתי מעל בני ישראל, ולא אמר, מעל העם, 
שפירושו, הערב רב. כי כתוב, וייפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי 
איש. שפירושו, מהערב רב. וכאן לא כתוב, השיב את חמתי מעל העם, 
אלא מעל בני ישראל. ללמד שמערב רב לא השיב את החמה.
%letter 476
.476 קחו מאיתכם תרומה לה'. מאיתכם, ולא מערב רב, כי לא נקראו 
ישראל קהילה וחיבור, עד שנעבר מהם הערב רב. בזמן שהערב רב 
מתערבים ביניהם, כביכול, כאילו לא היו גוי אחד.
%break
ומשום זה, קחו מאיתכם תרומה, ולא משותפות אחרת, מהערב רב, כי 
איני רוצה לשתף אחרים ביני וביניכם.
%letter 477
.477 ולא עוד, אלא כשהערב רב מעורבים בישראל, כתוב, היו צָרֶיהָ 
לראש. וישראל, אחר שנעברו מהם הערב רב, כתוב, שאו את ראש כל 
עדת בני ישראל. ולא עוד, אלא שאמר הקב"ה, אני רוצה לשכון 
עימכם, כמ"ש, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
%letter 478
.478 ולא עוד, אלא כשבני ישראל בגלות, נאמר עליהם, מי מעכב? 
שאור שבעיסה. והרי בזמן שהערב רב הם ראשים על ישראל, כביכול, 
כאילו העבירו הממשלה של הקב"ה, ובאו במשפטי הכוכבים והמזלות. 
ומשום זה צועקים ואומרים, ה' אלקינו בְּעָלוּנוּ אדונים זולתך.
%letter 479
.479 פינחס קם לפני דין החזק של יצחק, ועמד לפני פרצה, שפרץ 
מגפה, כמ"ש, ויעמוד פינחס וַיפַלֵל ותיעצר המגפה. שעשה זה כדי 
להגן על ישראל. ומשום זה שווים בחשבון פינחס ויצחק.
%letter 480
.480 אליהו, אהובו של מלך העליון, הוא פינחס. וראה מ' מן מוות 
מעופפת באוויר, חטף אותה וחיבר אותה עם אותיות ר"ח, שהוא 
יצחק, והוא בחשבון פינחס, ונשלם עם המ' הצירוף רמ"ח.
%break
אח"כ ראה הו' מן מוות מעופפת ברקיע, וחטף אותה ושם אותה 
ברמ"ח, ונשלם הצירוף רומ"ח. כמ"ש, וייקח רומח בידו.
%letter 481
.481 במה יכול לחטוף אלו שתי האותיות מ"ו? בשתי רוחות, שנשמרו 
לו למעלה, שהשתתפו בפינחס, שהם פני חס, ובשתי פנים אלו חס על 
ישראל, שלא נאבדו בכוח של זמרי וכוזבּי. וידקור את שניהם, בשתי 
האותיות מ"ו, וזהו שכתוב, בקַנאו את קנאתי בתוכם.
%letter 482
.482 ולמה השתתף פינחס ביצחק? יצחק מסר עצמו למיתה. ומשום 
זה התחבר עם יצחק, שיהיה לו עזר. כי מצד ב' עופרי האיילות, 
השתתפו בו אברהם ויעקב.
%page 473
שאברהם, חסד, השתתף באותיות ח"ס של פינחס. יעקב אותיות פנ"י 
של פינחס, משום שכתוב בו, כאשר עבר את פניאל, אותיות פני אל.
%break
כי בשעה שהעולם בצרה, ויש צדיק בעולם המקנא על ברית, 
מתחברים בו האבות. ובגללם אמר משה בצרת ישראל, זכור לאברהם 
ליצחק ולישראל עבדיך.
%break
ובשלוש אותיות יה"ו מהמילה אליהו, שהם אברהם יצחק יעקב, זכה 
לאות ה' מהמילה הנביא, מלכות, וזהו אליהו ה'נביא, ונשלם בו י"ה 
ו"ה.
%break
מ' מהצירוף מָו"ת היא דינים דדכורא, הבאים עם החכמה. ו' של מו"ת 
יסוד, מחבר המנעולא למ', ונעשה צירוף מו"ת. כי המיתה באה 
ממנעולא.
%break
אמנם ו' של מו"ת ג"כ מנעולא, אלא שהיא דינים דנוקבא סתם, ואין 
המנעולא ניכר בה אלא בת'. אמנם, כוח הו' יפה לעורר את הת', 
המנעולא, וע"כ היא יסוד לחבר המ' עם הת'.
%break
והנה הת' של מו"ת אי אפשר לצרף אותה לקדושה, כי היא המלכות 
שנגנזה. אמנם האותיות מ"ו שייכים לתיקוני הקדושה, כי מ', דינים 
דדכורא, צריכים לשמירה על החכמה, והו', דינים דנוקבא, צריכים 
למעט בה הג"ר דשמאל, שמהם כל החיוּת של הס"א.
%break
%H י' שזכה בה פינחס, י' של שד"י
%break
%letter 483
.483 י' שזכה בה פינחס, שנכתב פינחס מלא, בי', משום שקינא על 
ברית, זכה לברית. כי י' הנוספת לו מורה על ברית.
%break
שתי אותיות י' הן, י' עליונה, מן הוי"ה, שכָּרת בה לאברהם ברית בין י' 
אצבעות הידיים. וי' קטנה, מן אדנ"י, שכרת בה ברית בין י' אצבעות 
הרגליים, והיא אות קדושה המתעטרת ברשימו העליונה.
%break
אות ברית כולל שני דברים, מילה ופריעה, שפירושם הסרת העורלה 
והמשכת המוחין. וזוהי הי' שזכה בה פינחס.
%break
לכן שתי אותיות י' הן. כי כמו שיש אות ברית למטה בעטרת יסוד, קו 
אמצעי, כן יש אות ברית למעלה בג"ר, בדעת, קו האמצעי, במסך 
דחיריק שבו, הממעט את הג"ר דשמאל,
%break
שזוהי מילה, ומייחד השמאל עם הימין, ומתגלים המוחין דחב"ד, שהם 
י"ה. שזוהי פריעה, אותיות פרע י"ה.
%break
י' עליונה, מן הוי"ה, שכרת בה לאברהם ברית בין י' אצבעות הידיים. 
היא ברית הלשון, דעת. כי הידיים חו"ב, כמ"ש, שאו ידיכם קודש, 
והלשון הוא הדעת, קו האמצעי, שבו המסך דחיריק, אות ברית. והיא י' 
דהוי"ה, חכמה עליונה.
%break
י' קטנה, מן אדנ"י, שכרת בה ברית בין י' אצבעות הרגליים, היא 
עטרת יסוד, קו האמצעי של הרגליים, שהם נו"ה. שע"י מילה ופריעה 
מתגלה בו חכמה תתאה אל המלכות.
%break
והיא אות קדושה המתעטרת ברשימו העליונה, שהיא העטרה, 
המתעטרת על יסוד העליון, על יסוד דז"א.
%letter 484
.484 י' קטנה נרשמת תמיד לעולם, נרשמת בכל המדרגות של 
המוחין, שבלעדיה לא מתגלה שום מדרגה. היא אות שבת, אות 
תפילין, אות ימים טובים, אות של שד"י,
%page 474
הנרשמת על מזוזות ביתך ובשעריך, שהיא הי' של שד"י, ויהיו ישראל 
רשומים בה ברצועות שלהם, בקשר תפילה של יד שבצורת י'.
%break
ובברית רשומים בה, שהם בני המלכות, בני היכל המלך הקדוש, 
המלכות, הנקראת היכל. שיקבלו המוחין דחכמה תתאה, שנמשכים 
מהמלכות. ולזה זוכים ע"י שמירת הברית.
%break
ובעסק התורה הם רשומים באות י' העליונה דהוי"ה, שזוכים לחכמה 
עילאה, שהם בני מלך העליון. כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם, 
שמקבלים מי' דהוי"ה, דז"א.
%letter 485
.485 י' של שד"י, אות ברית, היא טבעת בשלשלת על צוואר השֵׁד, 
יצה"ר. כי שד"י, אותיות שד י', שלא יזיק לאדם. שעליו אמר דוד, 
הַצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, כי היצה"ר, הוא נחש, כלב, 
אריה, שעליו אמר דוד, יארוב בַּמִסתר כאריה בסוּכּו.
%break
והנביא קרא לו דוב, כמ"ש, דוב אורב הוא לי ארי במסתרים. והוא 
נמשל כבהמות, נמשל לכל החיות הדורסות. ונמשל לכל אדם כפי 
עוונותיו. שכפי העוון, כך הוא נקרא, אריה או דוב ועוד.
%letter 486
.486 יצה"ר הוא כלב, ונחש, וחמור נוער, שמרכיבים עליו הנפש. ומיד 
שנודע, שאותו הרוכב עליו הוא רשע, כתוב עליו, וייפול רוכבו אחור. 
כמ"ש, כי ייפול הנופל ממנו. ומשום זה אמר איוב, לא נופל אנוכי מכם.
%break
והצדיק שרוכב עליו, קושר אותו בקשר של רצועות התפילין. אות 
תפילין, י' של שד"י, היא טבעת על צווארו. ש' שבתפילין היא שלשלת 
על צווארו.
%letter 487
.487 וביצה"ר רכב אליהו ועלה לשמיים. כמ"ש, ויעל אליהו בסערה 
השמיים. ובו, ויען ה' את איוב מן הסערה. ומשום זה לומדים על 
היצה"ר, איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
%break
ויש מי שנעשה לו חמור, שאינו מְצַעֵר את רוכבו. ואלו הם המשתדלים 
בקל וָחומר. ומשום זה כתוב באברהם, ויחבוש את חמורו. ומשום זה 
כתוב על המשיח, עני ורוכב על חמור.
%break
כי היצה"ר מקבל כוחו להזיק ולהסית את האדם מקו שמאל. והרשע 
ע"י עוונותיו מגביר כוח השמאל על הימין, שנופל בזה לרשות היצה"ר, 
המכונה בהרבה שמות, לפי חומר החטא של האדם. ולפי המין של 
העוון שמחטיא לאדם, כך הוא נקרא, אריה או דוב ועוד.
%break
י' של שד"י, אות ברית, היא טבעת בשלשלת על צוואר השֵד, יצה"ר. 
כי היא קו האמצעי, שבו המסך דחיריק, הממעט את ג"ר דשמאל, שהן 
כל כוחו של יצה"ר.
%break
וצדיק השומר ברית קושר אותו, שלא יוכל להחטיא אותו. ודומה כמו 
שמפיל טבעת משלשלת על צווארו, ומושל עליו. ש' שבתפילין היא 
שלשלת על צווארו, מורה על ג' קווים.
%break
יצה"ר הוא כלב, ונחש, וחמור נוער, שמרכיבים עליו הנפש. כי ניתן 
יצה"ר לכל אדם, שיכבוש אותו תחתיו וירכב עליו. וכל השלמות באה 
ע"י יצה"ר, אם כובש אותו, כמ"ש, בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט 
וביצה"ר. ונמצא, שאם זוכה ורוכב על יצה"ר, הוא זוכה לכל.
%break
וביצה"ר רכב אליהו ועלה לשמיים. כמ"ש, ויעל אליהו בסערה השמיים, 
כי הסערה היא יצה"ר, שאליהו כבש אותו ורכב עליו וזכה לעלות 
לשמיים.
%break
וכן כתוב, ויען ה' את איוב מן הסערה, משום שזכה לכבוש את 
הסערה. ומשום זה לומדים על היצה"ר, איזהו גיבור, הכובש את יצרו. 
כי אם כובש אותו, זוכה לכל השלמות.
%page 475
ויש מי שנעשה לו חמור, שאינו מצער את רוכבו. שמי שזוכה לכבוש 
אותו בשיעור מסוים, נעשה לו היצה"ר חמור לרכוב עליו, והיצה"ר אינו 
מצער אותו עוד לעולם. ואלו הם המשתדלים בְּקַל וָחומר, שעושים את 
המצוות הקלות כמו החמוּרות.
%break
ואז נעשה להם היצה"ר חמור, כי חומר אותיות חמור. ומשום זה כתוב 
באברהם, ויחבוש את חמורו. ומשום זה כתוב על המשיח, עני ורוכב 
על חמור. כי זכו לכבוש את היצה"ר עד שנעשה להם חמור לרכוב 
עליו, להביאם אל השלמות.
%letter 488
.488 משום זה, י' מן שד"י, אות ברית, היא טבעת מִשלשלת, המסך 
שבקו האמצעי, ממנה מפחדים כל השדים והמזיקים, משום שהוא 
ממעט הג"ר דשמאל שהוא כל חיותם.
%break
ומיד שרואים את הי' של שד"י במזוזות השערים, הם בורחים, כי בי' 
של שד"י כתוב, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכַבְלי ברזל.
%break
כש"כ הם בורחים, כשרואים אותה באות תפילין שעל הזרועות, בקשר 
של תפילה של יד. והרשומים בה באות ברית בבשרם, כתוב עליהם, 
והזָר הקָרֵב יוּמת. היצה"ר, שנקרא זר, יומת. שאין זר אלא היצה"ר, 
הדומה לכל החיות והעופות הדורסים.
%letter 489
.489 משום זה כתוב, זכור נא מי הוא נקי אָבָד. זהו פינחס, שקינא על 
ברית, כי נקי אותיות קני, ונרשם בו, שהוא בן המלך והמלכה. כי 
כשקינא במחשבה, זכה לאות י' דהוי"ה, חכמה עילאה,
%break
ונעשה בן המלך. וכשקינא במעשה, זכה לאות י' מן אדנ"י, חכמה 
תתאה, ונעשה בן המלכה.
%break
חכמה שבראש הצירוף יאהדונה"י, היא י' דהוי"ה. וחכמה בסוף 
הצירוף יאהדונה"י, היא י' דאדנ"י. ומשום שאדה"ר היה רשום בשתי 
אותיות י' אלו, הוא ראשון למחשבה ואחרון למעשה. כי הוי"ה מחשבה 
ואדנ"י מעשה.
%break
%H ישראל איברים של השכינה
%break
%letter 491
.491 כתוב, למנצח על שוּשן עדוּת, מִכְתם לדוד ללמד. סימן הראו 
לדוד בשושנה, שינצח המלחמה, כששלח את יואב לארם נהריים 
ולארם צובָה לעשות עימהם מלחמה.
%break
אמר משה, שושן עדות, עדות השכינה, שנקראת שושן עדות, מפני 
שהיא עדות, שעומדת עלינו, ומעידה עלינו לפני המלך, ומדרגות 
עליונות קדושות עימה, והיא עֶזרה קדושה לנו לשבח בתשבחות. ע"כ 
נקראת שושן עדות.
%break
נקראת שושן עדות, שהשכינה עדות על ישראל, שהם האיברים שלה 
והיא נשמה עליהם. היא עזרה מהשמיים, כמ"ש בה, ואתה תשמע 
השמיים. היא סיוע קדוש, שנאמר עליה, תַנְיָא שמסייע לך. כי השכינה 
נקראת תניא.
%page 476
%letter 492
.492 כתוב, איתן מושבֶךָ ושים בסלע קינֶךָ. איתן, אותיות תניא, שהן 
משנָה וברייתא, כי במשנה ובברייתא הוא הקן של נשר העליון, של 
השכינה. ועליה כתוב, כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף, שהם לומדי 
הלכות ומשניות, הנקראים גוזליה.
%break
וכל דיבור שיוצא מפיו של תניא, מלומדי המשניות, שהוציא בין לְשֵׁם 
הוי"ה, בין בתורה, בין בתפילה, בין בברכה, בין בכל מצווה ומצווה, 
כתוב בו, יפרוש כנפיו, אותו הנשר, שהוא דיבור, השכינה הנקראת 
דיבור, שבו הוי"ה, ז"א, קול. אותו הנשר יפרוש כנפיו.
%letter 493
.493 כתוב, יפרוש כנפיו ייקחֵהו, יישאֵהו על אֶבְרָתו. אברתו, אותו 
איבר של האדם, שעשה בו מצווה של הוי"ה, נקרא איבר השכינה. 
ומשום זה, יישאהו על אברתו. יישאהו, כמ"ש, יישא ה' פניו אליך.
%letter 494
.494 ומהו, ושים בסלע קינך? אמר דוד על השכינה, ה' סלעי ומצודתי, 
אף כך התנא, הלומד משנה, שיש בו הֲלָכָה חזקה כסלע, שאין פטיש 
יכול לפוצץ אותה בכל השאלות שבעולם. בזה מקנן הנשר, השכינה. 
וכל התַנאים נקראים קִנים של השכינה.
%break
ומשום זה כתוב, כי ייקרא קן ציפור לפניך, השכינה הנקראת ציפור, 
בדרך מקרה, פעם אחת, כאורֵח וּכְבָא למלון, שמזדמן לפי שעה 
במלון.
%letter 495
.495 יש תַנאים, לומדי משנה, שהם במשנה שלהם דירה קבועה אל 
השכינה, כמ"ש, ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת 
לדרתם. לדרתם חסר ו', מלשון דירה.
%break
ויש בעלי משנה, שתורתם אומנותם. שאין השכינה זזה מהם כל 
ימיהם. אבל אלו שכתוב בהם, כי ייקרא קן ציפור לפניך, בהם השכינה 
בדרך מקרה, פעם שורה עליהם ונמצאת עימהם, ופעם אינה נמצאת 
עימהם.
%letter 496
.496 פעמים שנמצאת עימהם השכינה, כתוב, והאֵם רובצת על 
האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים. אבל אינו משלח 
האם, השכינה. ופעמים שאינה נמצאת עימהם, כתוב, שלֵח תְשַלַח את 
האם, כי אינו ראוי להימצא עימה.
%break
אפרוחים, אלו בעלי משנה. או ביצים, אלו בעלי מקרא. באלו שאינם 
לומדים בקביעות, כתוב, שלֵח תשַלח את האם. אבל באלו שלומדים 
בקביעות, כתוב, לא תיקח האם על הבנים. אבל אינו משלח אותה.
%break
ויש בעלי הלכות הדומים לכוכבים. כמ"ש, ומַצדיקֵי הרבּים ככוכבים 
לעולם ועֶד. ואינם ככוכבים שכתוב בהם, וכל צבאם ייבּול, אלא כמו אלו 
הכוכבים של עוה"ב, העומדים תמיד לעולם ועד. וע"כ כתוב, ככוכבים 
לעולם ועד.
%break
%page 477
%H נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
%break
%letter 497
.497 אחר שהשלימו כל אומן ואומן את עבודתם, אמר להם הקב"ה, 
אומנות אחת יש לי לעשות, שתהיה בה שותפות לכולנו. התחברו 
כולכם יחד, לעשות בו כל אחד מחלקו. ואני אשתתף עימכם, לתת לו 
מחלק שלי. כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.
%break
וביארו חכמים, שאין אדם אלא ישראל. כמ"ש, ואַתן צאני צאן מַרעיתי 
אדם אתם, אתם אדם ולא עכו"ם. ומשום זה כתוב, ישמח ישראל 
בעושיו.
%letter 498
.498 אמר רבי שמעון, ודאי אותו תנא שהסתתר בסלע של הנחש, 
אמר זה. כמ"ש בו, איתן מושבך ושים בסלע קינך. כי שלושת האבות 
נקראים איתנים, והרביעי, משה, איתן מושבך, שבו מתיישבת ההלכה, 
השכינה, שנאמר בה, הלָכה למשה מסיני.
%break
שמתפשט על שישים ריבוא (600,000) ישראל, ומאיר להם בתורה, 
כשמש המתכסה בלילה ומאיר לכל הכוכבים והמזלות.
%break
כן משה, לולא היה מסתתר באותו סלע, לא היה יכול להאיר לישראל. 
ואין לילה אלא גלות. וזהו שכתוב, שומר מה מלילה שומר מה מלֵיל. 
שסובב על הגלות. שאז משה מסתתר בסלע, ומתגלה ביום, בזמן 
הגאולה,
%break
כמ"ש בו, הבוקר אור, שהוא בוקר של אברהם, שכתוב בו, ובוקר 
וראיתם את כבוד ה'. וכן כמ"ש, חי ה' שִׁכבי עד הבוקר.
%letter 499
.499 בתוך כך יצא משה מאותו הסלע, והתגלה לרבי שמעון. ואמר, 
רבי שמעון, מה ייצא לי מזה להסתתר מפניך, שהרי לא עזבתי מקום, 
שלא נכנסתי בו להסתתר ממך, ולא מצאתי, שאוכל להסתתר בו ממך. 
א"כ, אין לי עוד להסתתר ממך.
%letter 500
.500 אחר הכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מהו שכתוב אח"כ, 
ויברא אלקים את האדם בצלמו? כששאל את המלאכים על בריאת 
האדם, היו מהם שאומרים, ייברא, ומהם אמרו, לא ייברא. והקב"ה 
ברא אותו, כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו.
%break
אם כך הוא, הרי לא נתן בו חלק אחד ממלאכים, ולא נעשה בצורה 
שלהם, אלא בצורה של המלך בצלמו כדמותו, בצלם דמות תבניתו 
בלבד.
%letter 501
.501 לא שאינו כלול מכל המלאכים והבריות, אלא שנברא מכל 
המלאכים והבריות, והִשליט אותו על כל הבריות. אלא אם היה נותן כל 
אחד חלקו אל האדם, היה נמצא שבזמן שהיה כועס על האדם, היה 
כל אחד חוזר ולוקח חלקו ממנו.
%letter 502
.502 אלא הקב"ה ברא אותו בדמותו. מלכות הנקראת דמות, תמונת 
כל, שֶׁכּל דָרי בי"ע כלולים בה. ובה הסתכל הקב"ה וברא את העולם, 
ואת כל הבריות שברא בעולם, וכלל בה העליונים והתחתונים בלא 
פירוד כלל. וכלל בה ע"ס, וכל השמות, והכינויים, וההוויות.
%break
והעילה על הכול, אדון על הכול, ואין אלקים זולתו, לא נמצא בעליונים 
ובתחתונים פחות ממנה, משום שהיא הקשר של כולם, ושלמות כולם, 
לקיים בה הכתוב, ומלכותו בכל מָשָלה.
%break
ומשום שלא נמצאת העילה על הכול בעליונים ובתחתונים, אפילו 
באחד מהם, פחות ממנה, אם היא, המלכות, לא נכללת בו. ונקראת 
אמונת ישראל.
%break
ומצד העילה על הכול, כתוב בה, כי לא ראיתם כל תמונה. אבל מצד 
שהיא כוללת שאר הבריות, כתוב בה, ותמונת ה' יביט.
%page 478
%letter 503
.503 אין מי שיוכל לקחת מהאדם חלקו, כי אפילו אחד בעולם לא נתן 
בו חלק, אלא בורא העולם, העילה על הכול בלבד, ובו תלוי עונשו או 
שכרו. ולא במלאך ושרף, ולא בשום ברייה שבעולם. משום זה 
המשתף שֵׁם שמיים ודבר אחר, נעקר מן העולם.
%letter 504
.504 אשרי מי שמשתדל בגלות האחרונה לדעת את השכינה, להוקיר 
אותה בכל המצוות, ולסבול בשבילה כמה דַחֲקוּת, כמו שלומדים, שכר 
הכלה הוא הדחק והצער. כלומר, לפי הצער השכר.
%break
כמ"ש, וישכב במקום ההוא. וישכב, אותיות ויש כ"ב, שאם יש כ"ב 
(22) אותיות התורה, ששלם בתורה, השכינה שוכבת עימו.
%break
%H י"ש זה חכמה
%break
%letter 505
.505 י"ש זה חכמה, שהיא יש מאין, שנמשכת מכתר, הנקרא אַין. 
שבמקום שיש שם שכינה עליונה, בינה, יש שם חכמה. כי החכמה 
אינה נגלית אלא בבינה, ועליה כתוב, להנחיל אוהביי יש, כי החכמה 
שבבינה אינה מאירה אלא בחסד,
%break
והדבקים בחסד נקראים אוהבי ה'. ורק הם יוכלו לנחול יש, חכמה, 
משום שיש להם חסד. כמ"ש, ועושה חסד לאלפים לאוהביי, מצד 
אהבת חסד.
%break
כי אלפים, חכמה, ועושה חסד להלביש את החכמה בחסדים. ויש, 
חכמה, הוא לימין, שאינה מאירה אלא בהתלבשות החסד שבימין, 
שלומדים, הרוצה להחכים יַדְרים. ומשום זה כתוב, להנחיל אוהביי יש. 
מפני שיש להם חסד, ימין.
%letter 506
.506 במידות של הקב"ה, שבאותה מידה שמשתדלים בה, ומזכירים 
אותה, לומדים עליה, במידה שאדם מודד מודדים לו, שמשפיעים לו 
באותה המידה שהזכיר. ושבעים פנים לתורה. שבעים מידות, כי שבע 
מידות חג"ת נהי"מ כל אחת כלולה מעשר, והן שבעים.
%break
כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיך. האם 
לא היה צריך לומר, תזכיר את שמי? אלא, באותה מידה שאני מזכיר 
את שמי, באותה מידה אבוא אליך ובירכתיך.
%letter 507
.507 כתוב, ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם, עליו 
אין להוסיף וממנו אין לגרוע. שלמה המלך, שחכמתו יתרה על כל בני 
העולם, אמר, ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם. 
כלומר, שידע מה שאיש אחר אינו יודע.
%letter 508
.508 שלמה המלך, חכמתו עלתה על כל בני העולם, ומה שהוא ידע, 
לא ידע אדם אחר. שאר האומנים שבעולם, כשהוא עושה מלאכה, 
מביט ומסתכל בה פעם ופעמיים ועושה אותה, ואח"כ מוסיף עליה או 
גורע ממנה. והקב"ה אינו כן, הוא מוציא המלאכה לאמיתה מתוהו,
%break
שאין בו ממשות כלל, והיא מיתקנת כראוי ממש, שאינו צריך להוסיף 
ולגרוע ממנה. משום זה כתוב, ויַרְא אלקים את כל אשר עשה, והנה 
טוב מאוד. ועל זה אמר שלמה, ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים. ולכן, 
עליו אין להוסיף, וממנו אין לגרוע.
%break
%page 479
%H כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה
%break
%letter 509
.509 כל אשר יעשה האלקים, מה שיעשה לתיקון העולם, הוא יהיה 
לעולם. אבל המזיקים והס"א יתבטלו בגמה"ת ואינם נצחיים. א"כ, מהו 
פירוש הכתוב, והאלקים עשה שיירְאו מלפניו, שמשמע, שסובב על 
הס"א המפילים אֵימה על העולם?
%break
פסוק זה היה צריך לומר, כל אשר עשה האלקים הוא יהיה לעולם. 
מהו, כל אשר יעשה? והרי כתוב, מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר 
היה. למה כתוב, כל אשר יעשה?
%letter 510
.510 כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתךָ, יעשה לִמְחַכֵּה לו. כתוב, 
יעשה. הלוא, עשית, היה צריך לכתוב? כתוב, למחכה לו. הלוא, 
למחכה לך, היה צריך לכתוב?
%break
אלא מקום עליון הוא הנמשך ויוצא ומדליק כל הנרות, כל הספירות 
דז"א ומלכות, לימין ולשמאל. ונקרא עוה"ב, בינה. ממנו יוצא אילן, ז"א, 
להשקות ולהיתקן. אילן זה עליון ומכובד על כל שאר האילנות.
%break
ועוה"ב, בינה, הנמשך ויוצא, מתקן אילן זה תמיד, ומשקה אותו, 
כלומר שמשפיע לו מוחין, ומתקן אותו במלאכתו. שהבינה מתקנת את 
הכלים דז"א עם הכלים שלה,
%break
כדי שיהיה ראוי לקבל ממנה המוחין. ומעטר אותו בעטרות, ג"ר, 
והמעיינות אינם נפסקים ממנו לעולם ולעולמי עולמים.
%letter 511
.511 באילן הזה, ז"א, תלויה האמונה, מלכות. היא שורה בו מכל 
שאר האילנות. כמ"ש, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. קיום הכול 
נמצא בו, להיותו קו אמצעי המקיים את הכול.
%break
וע"כ כתוב, כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם. הוא היה הווה 
ויהיה. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. וע"כ כתוב בתורה, לא תוסֵף 
עליו ולא תגרע ממנו. כי אילן זה הוא התורה. כי ז"א נקרא תורה.
%break
ומקום זה מתקן האלקים, בינה, תמיד. האלקים הוא גבורה, מא"ס ואין 
חֵקֶר. בינה נקראת גבורה, כמ"ש, אני בינה, לי גבורה. וכמ"ש, אין חקר 
לתבונתו, לבינה שלו.
%break
וע"כ כתוב האלקים, ולא אלקים. כי אלקים בלי ה' הידיעה מורה על 
מלכות, וע"כ עשה, יעשה תמיד, כמעיין שמֵימיו אינם פוסקים לדורי 
דורות.
%letter 512
.512 משום זה כתוב, והאלקים עשה שיירְאו מלפניו. שפירושו, 
שהתקין אותו אילן, ז"א, בתיקון שלם עד שהוא אחוז לכל צד, לימין 
ולשמאל, למעלה ולמטה, בבינה ובמלכות, כדי שייראו מלפניו, ולא 
יחליפו אותו בחילוף אחר לדורי דורות.
%letter 513
.513 בתחילה כתוב, יעשה, ואח"כ כתוב, והאלקים עשה. אלא יעשה 
ויתקן האילן, ז"א, שלא ייפסקו מימיו לדורי דורות. משום שמֵימי הבינה 
אינם פוסקים לדורי דורות, היות שנמשכים מאו"א עילאין, שזיווגם לא 
פוסק לעולם.
%break
ואח"כ כתוב, עשה, שעשה האלקים, בינה, אילן אחר, המלכות, למטה 
ממנו, ולא יעשה אותו כמו ז"א. כלומר, שהבינה לא תשפיע לו שפע 
שלא פוסק לעולם, חסדים מאו"א עילאין, כמו שמשפיעה לז"א.
%page 480
וע"כ כתוב בו, עשה, ולא, יעשה. כי האילן התחתון, מלכות, עשה אותו 
ותיקן אותו בשמאל, בדין, כדי שמי שייכנס לאילן העליון, ז"א, ייכנס 
ברשות של האילן התחתון, מלכות, וימצא את האילן התחתון, ויפחד 
להיכנס לאילן העליון אלא כראוי.
%letter 514
.514 האילן התחתון, מלכות, שומר הפתח דז"א. ע"כ נקראת 
המלכות, שומר ישראל, ששומרת את ז"א, הנקרא ישראל. וזה האילן 
התחתון, עשה האלקים, בינה, שיהיה מושקה וניזון מהאילן העליון, 
ז"א.
%break
וע"כ לא כתוב, יעשה, אלא עשה, שעשה אותו לשומר, ושיהיה ניזון 
מז"א. עשה אותו לשומר, כדי שייראו מלפניו בני העולם, ולא יתקרבו 
אליו, אלא אלו שראויים להתקרב ולא אחרים. וישמרו בני אדם דרכי 
התורה, ולא ייטו לימין ולשמאל, אלא יהיו דבוקים בקו האמצעי.
%break
%H על פי הגורל
%break
%letter 515
.515 על האילן הזה, מלכות, שכל הצבאות דבי"ע שורים בו, אמר דוד, 
אתה תומִיךְ גורלי. גורלי, זהו שאחוז בו דוד, מלכות. וע"כ הכתוב, על 
פי הגורל תיחלק נחלתו בין רב למעט, רומז על מלכות, שנקראת פֶּה.
%break
וכן הכתוב, על פי ה'. כמ"ש, וַיָמָת שָׁם, על פי ה', שהוא מלכות. וע"כ, 
הגורל, כתוב עם ה' הידיעה, לרמז על מלכות.
%break
אשרי חלקיהם של אלו העוסקים בתורה יום ולילה ויודעים דרכיו. והם 
אוכלים בכל יום מזון עליון משפע החכמה, כמ"ש, החכמה תחייה 
בעָלֶיהָ. כי התורה שלמעלה, ז"א, ניזונה ממקום זה, מחכמה. וכתוב 
עליהם, הנה עבדיי יאכֵלו.
%letter 516
.516 כתוב, ויהי קול מעל לרקיע. זהו קול, ז"א, שאחוז ברקיע, יסוד 
דז"א, ומשתתף עימו. כתוב, זֵכֶר עשה לנפלאותיו, הרקיע, יסוד, 
הנקרא זכר.
%break
הרקיע הזה עומד על החיות, שכתוב עליהן, ויהי קול מעל לרקיע אשר 
על ראשם. וזה הרקיע שנברא ביום שני של מעשה בראשית, להבדיל 
בין מים למים, בין מים עליונים למים תחתונים.
%break
החיות בבריאה. הרקיע, יסוד דז"א המסיים האצילות, על ראשי 
החיות. הרקיע המבדיל בין אצילות, מים עליונים, ובין בריאה, מים 
תחתונים. המלכות דאצילות עומדת על הרקיע, יסוד דז"א, כמ"ש, 
וממעל לרקיע אשר על ראשם, כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא.
%break
וז"א יושב על הכיסא, כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראֵה אדם עליו 
מלמעלה. כי הוי"ה, ז"א, במילוי אותיות א', הוא בגי' אדם (45).
%letter 517
.517 שבעה רקיעים למעלה למעלה, כנגד חג"ת נהי"מ שביסוד. וילון, 
כנגד המלכות שבו, אינו משמש כלום, כי המלכות אין לה משלה כלום, 
אלא מה שז"א נותן לה. ועניים נאחזים בה. כמ"ש, בעונְיִי הכינותי 
לבית ה'.
%break
משום שדוד היה אחוז במלכות, שהיא עני, ע"כ אמר, בעוניי. והרקיע 
הזה, וילון, מלכות, מכניס שחרית ומוציא ערבית. כי בלילה מוציאה 
המלכות צבאיה לימין ולשמאל, ושולטת על אלו הצבאות והגדודים. כי 
אז ממשלת המלכות.
%page 481
ובשחרית היא אוספת כל הצבאות שלה ומכניסה אותם לנקב שלהם, 
לנוקבאות שלהם, ואינם שולטים. כי הבוקר כולל כולם. כמ"ש, להגיד 
בבוקר חסדך ואמונתך בלילות.
%break
המלכות נבנית מקו שמאל דבינה, חכמה שבשמאל. ז"א הימין דבינה, 
חסדים. ע"כ יש שתי ממשלות. כי בשעת שליטת השמאל בלי ימין, 
הוא חושך, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים.
%break
לפיכך בשעת ממשלת המלכות, ממשלת השמאל, הוא חושך ונקרא 
לילה. אבל אז הוא בכל כוח ממשלתה, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה, 
ושולטת על צבאותיה, על המדרגות המתפשטות משמאל.
%break
וכנגד זה יש ממשלת היום, ז"א, ממשלת אור החסדים. אמנם ז"א 
כלול ג"כ מהארת החכמה שבמלכות, כמו שנאמר, ובשחרית היא 
אוספת כל הצבאות שלה. כי אז מתבטל כוח ממשלת המלכות והארת 
החכמה שלה, וע"כ מכניסה אותם לנקב שלהם ואינם שולטים,
%break
שחוזרים לנוקבאות, כי הארת החכמה מסתלקת מהם. כי הבוקר כולל 
כולם, כי הארת החכמה כלולה אז ביסוד דז"א, הנקרא בוקר, אבל אין 
אז שליטה אלא לחסדים.
%letter 518
.518 קול, ז"א, יש על הרקיע הזה, וממנו ניזון הרקיע הזה, כי היסוד 
מקבל מז"א. בשעה שהקול הזה מתעורר, כל הצבאות אינם נוסעים, 
ואין בהם רשות אלא לעמוד במקומם.
%break
כמ"ש, ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם, בעומדם תרַפֶּינה כנפיהן. 
שבעת שהקול מתעורר על ראשם, אז הם עומדים במקומם, והצבאות 
מתקרבים ומחכים לאותו החסד הנמשך מהקול, מז"א, אל אותו 
הרקיע, יסוד,
%break
ומתברכים בגללו, כלומר שמקבלים מהרקיע. וע"כ ז"א מעל לרקיע 
אשר על ראשם. והם אינם יכולים לקבל אלא מהרקיע, יסוד.
%letter 519
.519 וממעל לרקיע אשר על ראשם, כמראה אבן ספיר דמות כיסא. 
כמראה אבן ספיר, זהו אבן ישראל, המלכות. כמ"ש, וגללו את האבן 
מעל פי הבאר.
%break
אבן אחת ירדה מלמעלה, מלכות, כשרצו ישראל לרשת את הארץ, 
וכתוב בו גורל. כמ"ש, על פי הגורל. והגורל היה אומר, חלק זה הוא 
לפלוני וזה לפלוני.
%break
והאבן הזאת ירדה מתחת כיסא המלך, מלכות, שהיא כיסא דז"א. 
וכתוב, משָם רועֶה אבן ישראל. שהיא אבן דז"א, הנקרא ישראל. 
ומשום זה כתוב, על פי הגורל, מלכות, תיחלק נחלתו.
%letter 521
.521 כתוב, שִׁמעו אליי רודפי צדק מבקשי ה'. אלו הם ההולכים 
ורודפים אחר האמונה, מלכות, הנקראת צדק, שהם רודפי צדק, והם 
מבקשי ה'. אם אתם רוצים לדעת את האמונה, ולהיאחז בצדק הזה,
%break
לא תסתכלו בה בפני עצמה, בלי ז"א, כשאר בני העולם, שמתדבקים 
במלכות בלי ז"א, שמאל בלי ימין, וגרמו בגלל זה מיתה לעצמם. אלא 
כמ"ש, הַביטו אל צוּר חוּצַבְתֶם ואל מַקֶבֶת בור נוּקַרתֶם, לייחד אותה 
עם ז"א ואו"א.
%break
%page 482
%H הקורבנות
%break
%letter 522
.522 כתוב, החֵפץ לה' בעולות וזבחים כִּשְׁמוע בקול ה'. אין רצונו של 
הקב"ה, שאדם יחטא ויקריב קורבן על חטאו, אלא קורבן שהוא בלי 
עוון, זהו קורבן שלם. ונקרא שְׁלָמים. וג"כ קורבן תמיד הוא שלם, אע"פ 
שהתמיד מכפר על עוונות, מ"מ הוא קורבן שלם.
%letter 523
.523 כתוב, זבחי אלקים רוח נשבָּרה, לב נשבר ונִדְכֶּה אלקים לא 
תִבְזה. פסוק זה ביארו, שרצון הקב"ה הוא, שאינו רוצה שאדם יביא 
קורבן על חטאו, אלא רוצה רוח נשברה. ובני אדם אינם יודעים מה 
שאומרים.
%break
כשאדם בא להיטמא בעוונותיו, הוא ממשיך עליו רוח מצד הטומאה, 
והרוח מתגאה על האדם, ושולט עליו לכל רצונו. וצד הטומאה ההוא, 
שהרוח נמשך ממנו, מתגבר בכוחו ומתחזק ושולט עליו לרצונו. בא 
אדם ושולט עליו להיטהר, מטהרים אותו מלמעלה.
%letter 524
.524 בזמן שהיה ביהמ"ק קיים, החוטא מקריב קורבנו. כל כפרה שלו 
תלויה עליו, עד שמתחרט ושובר מגאוותו את הרוח מצד הטומאה, 
שמשך עליו בחטאו, ומשפיל אותו.
%break
וזו השבירה לאותה מדרגת הטומאה, שהרוח נמשך ממנה. וכשנשבר 
אותו רוח הטומאה, ומקריב קורבנו, זהו קורבן המקובל ברצון כראוי.
%letter 525
.525 ואם אותו רוח הטומאה אינו נשבר, אין קורבנו כלום, והוא נמסר 
לכלבים. כי קורבן זה אינו של הקב"ה, אלא של הכלבים.
%break
ומשום זה זבחי אלקים כראוי, הוא רוח נשברה, שיישבר אותו רוח 
הטומאה, ולא ישלוט. וע"כ מי ששובר אותו כראוי, עליו כתוב, רוח 
הולך ולא ישוב. אותו איש יהיה בטוח, שלא ישוב אליו לעולם. כמ"ש, 
ולא ישוב.
%break
לב נשבר ונדכה, אדם זה שאינו מתגאה, ואינו מתענג בתענוגי העולם, 
אלקים לא תבזה, כי הוא בכבוד אצלו.
%letter 526
.526 צו את בני ישראל ואמרת אליהם, אֶת קורבני לַחְמי לאישַיי. צו, 
זהו עבודה זרה, שלא יכניס עצמו להיטמא ברוח הטומאה, שהוא 
עבודה זרה ממש.
%letter 528
.528 הקב"ה אמר, באתי לגני אחותי כלה. באתי לגני, משום שכל 
הקורבנות שבעולם כשעולים למ"ן, כולם נכנסים בתחילה לגן עדן, 
לכנ"י, המלכות. ואיך הוא התחלת הקורבן, שנכנסים בתחילה לגן 
עדן?
%break
בשעה שאדם מתוודה על חטאיו בקורבן, ובשעת שחיטה וזריקת הדם 
על המזבח, אז עולה הקורבן למ"ן לגן עדן. ואז הקב"ה, ז"א, אומר, 
באתי לגני, לגן עדן מלכות. כי המ"ן של הקורבן מעוררים הזיווג.
%letter 529
.529 עתה יש להסתכל, איך אלו הרוחות הקדושים נהנים מעליית מ"ן 
של הקורבן? ומהו הטעם שהקורבן מבהמה? האם לא היה חשוב יותר 
שישבור אדם אותו הרוח, שהמשיך ע"י חטאו, וישוב בתשובה? מהו 
הטעם של השחיטה של הבהמה ושריפתה באש המזבח?
%letter 530
.530 יש בהמה הרובצת על אלף הרים, המלכות, הוי"ה במילוי אותיות 
ה' שבגי' בהמה (52). ואלף הרים היא אוכלת בכל יום.
%break
כל אלף ההרים הם מדרגות החכמה, הנמשכות משמאל, כי החכמה 
מכונה אלף, כמ"ש, וַאֲאַלֶפְךָ חכמה. ונקראים בהמות בהַרְרֵי אלף. 
בהמה שאוכלת בהמות.
%break
הבהמות הן מאש. ואת כולן לוחכת הבהמה הזו, המלכות, בלחיכה 
אחת. כמ"ש, כי ה' אלקיך אש אוכְלָה הוא, אל קנָא. וכל המים של 
הירדן, של יסוד דז"א, שהתמלא בשש שנים, שמקבל מחג"ת נה"י 
דז"א, הנקראים שש שנים, המלכות עושה אותם בליעה אחת.
%page 483
%letter 531
.531 הבהמות בהררי אלף, הארת חכמה שבשמאל, עיקר ויסוד לאלו 
הבהמות שלמטה, משום שרוח מתפשט מהן למטה. והרוח הזה 
מצטייר למטה בבהמות, שנעשה לרוח הבהמה למטה.
%break
וכשאדם חוטא, מביא בהמה לקורבן, אותו הרוח של הבהמה עולה 
וחוזר למקומו, לבהמה העליונה, המלכות, ומתפשט הרוח הזה בכל 
הבהמות שבהררי אלף.
%break
וכל אלו שמס"א, הנמשכת משמאל, מתקרבים ובאים ונהנים מאותם 
חֵלב ודם, שהם הלבוש של הרוח הזה. כי מהצד שלהם הרוח הזה, 
מצד שמאל,
%break
וכולם נהנים וניזונים ונעשים מליצֵי יושר על אותו האדם. כי הקטגור 
נעשה סנגור. והמ"ן של הקורבן נכנס דרך הוֵשׁט. ומשום זה בא 
הקורבן מהבהמה.
%letter 532
.532 אמר רבי שמעון לבנו רבי אלעזר, ברוך בני להקב"ה, עליך 
כתוב, ישמח אביך ואימֶךָ ותָגֵל יולַדתֶך. ישמח אביך שלמעלה, ז"א, 
ואימך, כנ"י, המלכות. ותגל יולדתך, בתו של רבי פינחס בן יאיר, אימו 
של רבי אלעזר.
%break
אלעזר בני אמור, זה נכון בקורבן של בהמה, אבל קורבן העופות, מה 
הטעם, שכתוב, ואם מן העוף עולָה קורבנו? אמר לו, לא ראיתי, אבל 
אני מסתכל מדבר שנאמר בבהמה לדברי העופות, ואיני אומר, משום 
שלא ראיתי ועד עתה לא שמעתי.
%letter 533
.533 אמר לו רבי שמעון, אלעזר, יפה אמרת. סוד הקורבנות נמסרו 
לגלות לצדיקי אמת. הסוד של הקורבנות זהו הסוד של אלו החיות 
הקדושות ארבע צורות חקוקות בכיסא של המלך הקדוש, במלכות, 
כיסא לז"א, שהם: פני שור, פני נשר, פני אריה, פני אדם.
%break
פני אדם כולל כולם. כי אריה שור נשר הם ג' קווים. ופני אדם, מלכות 
המקבלת אותם. וע"כ כוללת את כולם. וכל ד' הפנים מסתכלים אלו 
לאלו, ונכללים אלו באלו. ומהם מתפשטים לכמה צדדים, ורבבות, 
למעלה ולמטה, שאין להם שיעור ומניין וחשבון.
%letter 534
.534 פני שור, השמאל, מתפשט ממנו רוח לבהמות לארבעה מינים, 
שנכללים כאחד, והם: פרים כבשים עתודים עיזים. ואלו עומדים 
לקורבן. ומשום שהקורבן מהם, אלו הצבאות הקדושים המתפשטים 
מפני שור,
%break
מתקרבים ע"י הקורבן אל היסוד שלהם, פני שור, ונהנים מאותו היסוד 
והלבוש שלהם. ואם לא היה בהם היסוד של העוה"ז, הקורבן העולה 
אליהם, לא היו מתקרבים שם ליסוד שלהם, פני שור.
%letter 535
.535 כמו שיש נחת אל השכינה הקדושה מרוחות הצדיקים, העולים 
אליה למ"ן, והיא קרבה לקבל הרוח של הצדיק ונהנית ממנו, משום 
שאותו הרוח הוא נמשך ממנה.
%break
כך אלו הצבאות המתפשטים מפני שור, נהנים מצד היסוד שלהם, פני 
שור, ונהנים מאותו הלבוש, הקורבן, הנקרב ליסודם. כי הרוח של 
הקורבן הוא מהלבוש של הרוח שלהם, ומשום זה נהנים מהם.
%letter 536
.536 מפני נשר מתפשט רוח לעופות. נשר בשני צדדים, בימין 
ובשמאל, כי נשר ת"ת, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. כמ"ש, ועוף 
יעופף, המורה על שתי רוחות.
%break
ומשום כך מתפשט ויורד קורבן העוף מימין ומשמאל. כי קורבן בהמה 
אינו אלא מפני שור, שמאל. וקורבן העוף מפני נשר, הכולל ב' הקווים.
%page 484
%letter 537
.537 מכל הצד הטהור שבעוף, לא נקרב אלא יונה ותורים, משום 
שהם נאמנים לבני זוגם יותר מכל שאר העופות. והם נרדפים ואינם 
רודפים.
%break
ונאמנים זה לזה, הנקבה לבן זוגה, וע"כ הקורבן מהם. ויורדים 
ומתקרבים אלו רוחות הקדושות, ונהנים מהיסוד והעיקר שלהם.
%letter 538
.538 איך מתפשט המעט העולה מהיונה או מהתור, לכמה צדדים 
וצבאות של מעלה, שאין להם שיעור? או ג"כ העולה מבהמה אחת? 
אלא, נר אחד דק דולק, כל העולם מתמלא אור ממנו. עץ דק מדליק עץ 
גדול. כך העלאת מ"ן של האדם מזִין כל העולמות העליונים.
%letter 539
.539 עד כאן התבאר הקורבן משני צדדים החקוקים בכיסא, מפני שור 
לבהמה, ומפני נשר לעוף. עתה יש לשאול, הרי ארבע צורות חקוקות 
בכיסא, ומהו הטעם, שאין קורבן מצורות האחרות?
%break
אלא ודאי שיש קורבן מכולם. כי האריה החקוק בכיסא, בשעה 
שהקורבן שלם, יורד האריה ונכנס באש, ואוכל ונהנה משם.
%break
והאדם החקוק בכיסא, הנה אדם הוא עיקר הכול, ומקריב שָׁם לפני 
אדם, שהוא מלכות, את רוחו ונשמתו, ואדם העליון נהנה מאדם 
התחתון. וכל מין קרב למינו, ונהנה ממנו מִשלו ממש, ומהיסוד שלו.
%letter 540
.540 לאריה אין יסוד למטה בקורבן. לפני שור יש יסוד למטה, 
בבהמות. לפני נשר יש יסוד למטה, בעופות. לפני אדם יש יסוד למטה, 
ברוח ונפש של אדם המקריב. אבל לאריה אין שום יסוד למטה.
%break
אריה כלול בכולם, כי הוא לימין, חסד, וחסד כולל את כולם. ומשום זה 
הוא אוכל בכולם, שהם למטה ממנו. וכל השאר, שור נשר אדם, אינם 
אוכלים ממינו, משום שהוא ימין וגבוה מהם.
%break
הרי שכל ארבע צורות החקוקות בכיסא, מתקרבות אל הקורבן. ומשום 
זה הוא קורבן שלם. וכשהם נהנים מעיקר ומיסוד שלהם, אז יורד רוח 
להדליק נרות עליונים. שנעשה זיווג ז"א ומלכות.
%letter 541
.541 כוהנים לוויים ישראלים, נותנים יסוד ועיקר למדרגות עליונות, 
שהם נמשכים מהן. וכל מדרגה נותנת ליסודה של מעלה. בתחילה, 
ארבע צורות הכיסא, כל מין הוא כנגד מינו, ומתקרבים תחילה מין 
למינו.
%break
פני שור, כל הפנים, הצבאות והמחנות, המתפשטים למינים, כולם 
מתקרבים לעיקר ויסוד שלהם. פני שור, וכן פני נשר, וכן פני אריה, וכן 
פני אדם המקריב, שרוחו ונשמתו מתקרבים לאדם העליון, המלכות.
%letter 542
.542 הכוהן המייחד על הקורבן את השם הקדוש, נקרב לכוהן העליון, 
חסד דז"א, אותו הנכנס לבית קודש הקודשים, ליסוד המלכות, וזה 
מתקרב אליה, ומדליק נרות המלכות, בתיקונו בהארת הפנים, כנגד 
הכוהן שלמטה המקריב הקורבן.
%break
הלוויים, המנגנים בשמחה, בהקרבת הקורבן, אותו הצד שלהם, 
גבורה דז"א, שמח ומאיר פנים. ישראל, המקריבים, העומדים על 
הקורבן בתפילה, כי התפילה הייתה על כל הקורבנות, מתעורר אליהם 
ישראל סבא הסתום הקדוש, ומאיר פנים.
%letter 543
.543 כל מין נקרב אצל מינו, וכל דבר הולך אחר יסוד שלו שלמעלה. 
המדרגות התחתונות מעוררות מדרגות עליונות,
%page 485
ואע"פ שכולם מתעוררים, והמדרגות החקוקות בכיסא, ד' החיות, 
מתעוררות למדרגות שבארץ, שהן היסוד שלהם, פני שור לבהמות, 
פני נשר לעופות. וכן אלו מדרגות עליונות הנסתרות, שכולן מתעוררות 
ומתקרבות לסעודה של הקורבן, ומתעדנים.
%break
אבל אין רשות לאחד מהם לאכול, לא למדרגות עליונות ולא למדרגות 
תחתונות, וליהנות שום הנאה, ולא להושיט יד אל הקורבן, עד שמלך 
העליון, ז"א, אוכל ונהנה, ונותן להם רשות.
%letter 544
.544 אחר שנתן להם רשות, כל אחד ואחד נהנה ואוכל. כמ"ש, אָרִיתִי 
מורי עם בְּשמִי. אלו הם מדרגות עליונות, דז"א. מורי עם בשמי אוכלים 
ונהנים כראוי. וזה ייחוד זרוע הימין, חסד, ביֶרֶך שמאל, הוד.
%break
אכלתי יערי עם דִבשי. זה יעקב ברחל, ייחוד ת"ת עם מלכות. זהו 
אכילה כראוי, כי רק כאן כתוב אכילה. שתיתי ייני עם חלבי. זהו ייחוד 
זרוע שמאל בירך הימין, גבורה בנצח.
%break
הרי כל המדרגות העליונות, שנהנה מהן המלך הקדוש בתחילה. וזהו 
האכילה שלו וההנאה שלו. עד כאן, מאכל מלך העליון תחילה.
%break
שלושה מיני ייחודים של חכמה וחסדים: ייחוד הריח, וייחוד האכילה, 
וייחוד השתייה. ייחוד הריח בראש, בחוטם, ועיקרו חכמה. אמנם כיוון 
שהוא הארת החכמה שבשמאל, אינו מקובל אלא מלמטה למעלה, 
שהוא נה"י דראש.
%break
וע"כ הריח, שמאל שבו, הוד, מתלבש באור החסד דגוף. כמ"ש, מורי 
עם בשמי. זה ייחוד זרוע הימין בירך שמאל, חסד דגוף עם הוד דראש.
%break
ייחוד האכילה עיקרו חסדים, בגוף. הייחוד הכולל של ז"א ומלכות. 
כמ"ש, אכלתי יערי עם דבשי. זה יעקב ברחל, ז"א עם מלכות. זהו 
אכילה כראוי, הזיווג העיקרי של ז"א ומלכות.
%break
ייחוד השתייה ג"כ בגוף, כמו האכילה, אלא שעיקרו חכמה דשמאל, 
בשתיית היין. ושתיית החלב וכן המים, חסד. כמ"ש, שתיתי ייני עם 
חלבי. זהו ייחוד זרוע שמאל ביֶרֶך הימין, גבורה בנצח. כי היין שמאל 
דגוף, גבורה. חלב, נצח של הגוף.
%break
החסדים במדרגה נמוכה מהחכמה. כי ברֵיח, החכמה בראש והחסדים 
בחסד דגוף. וכן בשתייה, החכמה בגבורה, והחסדים בנצח. משום 
שהחכמה לא תוכל להיות עיקרית על החסד, המלביש אותה, אלא 
א"כ, שהחסד ממדרגה תחתונה ממנה.
%break
ולפיכך הייחוד הוא, חכמה שבהוד דראש עם חסד דגוף. וחכמה 
שבגבורה דגוף עם החסד שבנצח דגוף. כי הימין, חסד, במדרגה אחת 
עם השמאל, החכמה, תמיד עליון וחשוב ממנו. כי החסד היא כו"ח של 
המדרגה, והחכמה היא בינה ותו"מ שחזרו למדרגה.
%letter 545
.545 מכאן נותן המלך, ז"א, רשות לארבע הצורות החקוקות בכיסא, 
ולכל המתפשטים מהן, ליהנות ולאכול. כמ"ש, אִכלו רֵעים שתו ושִכרו 
דודים.
%break
אִכלו רֵעים, ארבע צורות, אריה שור נשר אדם. שתו ושכרו דודים, 
המתפשטים מהם. כולם אוכלים מתפשטים נהנים ופניהם מאירים. וכל 
העולמות בשמחה.
%break
וכל אחד, במדרגות עליונות ובמדרגות תחתונות, מתקרב ליסוד שלו, 
כל אחד אל הבחינה שכנגדו, חסד לפני אריה, וגבורה לפני שור, 
ונהנים. זהו סוד וסתר של הקורבן.
%letter 546
.546 אמרו התלמידים, אם לא הייתה נמסרת התורה בהר סיני, אלא 
שאמר הקב"ה, הנה רבי שמעון, שימסור לכם התורה והסודות שלי, 
היה די לעולם.
%break
אוי כאשר תסתלק מהעולם. מי יאיר אז נרות התורה? הכול יהיה 
נחשך מהיום ההוא. כי עד שיבוא מלך המשיח, לא יהיה דור כדור הזה 
שרבי שמעון שרוי בתוכו.
%page 486
%letter 547
.547 אמר רבי שמעון על הסוד הזה, אסור לאדם לטעום כלום, עד 
שיאכל מלך העליון. אכילתו היא תפילה, שבמקום קורבן. תפילתו של 
האדם כעין למעלה בקורבן.
%break
בתחילה מזמינים ארבע הצורות החקוקות בכיסא, שיישרו על אלו 
הבריות, על העופות והבהמות, שרוחות של ד' החיות מתפשטים 
עליהם שיהיו לקורבן. שהם בריות שיסוד הרוח שלהם בעוה"ז הוא מד' 
החיות. כמ"ש מה רבו מעשיך ה'.
%break
כי הבריות שהרוח שלהן ראוי לקורבן, מתפשטות עליהן ארבע הצורות 
שבכיסא, המזומנות על קורבנות אלו. וזהו שאנו אומרים, והאופנים 
וחיות הקודש, ד' החיות שבכיסא, וכל אלו צבאות אחרים, המתפשטים 
מהן. שמקשרים בהן הרוח של בהמות ועופות הראויים להקרבה.
%letter 548
.548 ואח"כ הכוהן הגדול המייחד שֵׁם הקדוש, זוהי ברכת אהבַת עולם 
אֲהַבְתָנו ה' אלקינו, שאהבה היא החסד, מידתו של הכוהן. הייחוד 
שהכוהן מייחד, זהו, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.
%break
ואח"כ הלוויים שמתעוררים לנגן, זהו, והיה אם שָׁמוע תשמעו אל 
מצוותיי, הִשמרו לכם פן יִפְתה לבבכם, שפרשה זו כנגד השמאל, 
גבורה, זמר הלוויים. שזמירות הלוויים הן משמאל, כדי לעורר צד 
השמאל, בקורבן הזה, בתפילה שבמקום קורבן.
%break
ואח"כ ישראל, ברכת אמת ויציב ונכון, רמז על ישראל סבא העומד על 
הקורבן, עשר מדרגות עליונות פנימיות, ע"ס הנמצא על השולחן. הם, 
אמת ויציב ונכון וקיים.
%letter 549
.549 אבל אין רשות לאחד מהם לאכול ולהושיט יד אל הקורבן, 
התפילה, עד שמלך העליון, ז"א, אוכל, שהן שלוש ברכות ראשונות 
ושלוש אחרונות שבתפילת שמונה עשרה,
%break
ששם זיווג ז"א ומלכות, שהוא אכילת המלך. כיוון שהוא אכל, נותן 
רשות לארבע צורות, ארבע חיות שבכיסא, ולכל הצדדים המתפשטים 
מהן, שיאכלו.
%letter 550
.550 אז אדם, צורה הכוללת כל שאר הצורות, משפיל ונופל על פניו, 
ומוסר עצמו ורוחו אל אדם שלמעלה, העומד על אלו הצורות, הכולל 
כל הצורות, שיתעורר אליו כראוי.
%break
שאומר, אליך ה' נפשי אשא. לעורר צורות אחרות וכל המתפשטים 
מהן. וזהו שאומרים בתהילה לדוד, יביעו ירננו יאמרו ידבֵּרו. שסובב על 
הצורות המתפשטות מהן. וכולם אוכלים ונהנים מהתפילה, כל אחד 
כראוי לו.
%letter 551
.551 מכאן והלאה, יאמר אדם צרות ליבו. כמ"ש, יַעַנךָ ה' ביום צרה, 
כמו מעוּברת היושבת בחבליה, כדי שכולם יתהפכו להיות מליצי יושר 
על האדם. וע"כ כתוב, אשרי העם שֶׁכָּכה לו.
%letter 552
.552 רבי שמעון היה הולך לטבריה, פגש בו אליהו. אמר לו, שלום 
לאדוני. אמר לו רבי שמעון, במה עוסק הקב"ה ברקיע? אמר לו, 
בקורבנות הוא עוסק, ואומר דברים חדשים משמך, אשרי אתה. ובאתי 
להקדים לך שלום. ודבר אחד רציתי לשאול ממך, שתיישב לי.
%break
בישיבה של הרקיע שאלו שאלה. עוה"ב אין בו אכילה ושתייה, והרי 
כתוב, באתי לגני אחותי כלה, אָריתי מורי עם בְּשמי אכלתי יערי עם 
דִבשי. הייתכן שמי שאין בו אכילה ושתייה, הוא יאמר, אכלתי יערי עם 
דבשי, שתיתי ייני עם חלבי?
%letter 553
.553 אמר רבי שמעון, והקב"ה מה השיב להם? אמר לו, הקב"ה 
אמר, הרי רבי שמעון יאמר. ובאתי לשאול ממך.
%page 487
אמר רבי שמעון, כמה חביבוּת חיבב הקב"ה את כנ"י, ומרוב האהבה 
שאהב אותה, שינה מעשיו ממה שדרכו לעשות, כי אע"פ שאין דרכו 
באכילה ושתייה, עכ"ז בשביל אהבתה, אכל ושתה. כי כיוון שבא אליה, 
עשה רצונה.
%break
כלה הנכנסת לחופה, ורוצה לאכול, הדין שיאכל החתן שלה עימה, 
אע"פ שאין דרכו לעשות כך. כמ"ש, באתי לגני אחותי כלה. כיוון 
שבאתי אצלה ללכת עימה לחופה, אכלתי יערי עם דבשי, שתיתי ייני 
עם חלבי.
%letter 554
.554 אנו למדים מדוד, שהזמין את הקב"ה ושינה מעשיו, ממה שהיה 
דרכו של הקב"ה, והקב"ה קיבל ועשה רצונו. כי הזמין המלך והמלכה 
עימו.
%break
כמ"ש, קוּמה ה' למנוחתֶךָ, אתה וארון עוּזֶךָ. שהם המלך והמלכה יחד. 
וכדי שלא להפריד ביניהם, שינה הכלים, ושינה המעשים של המלך.
%letter 555
.555 כתוב, כוהניך ילבשו צדק, וחסידיך ירננו בעבור דוד. היה צריך 
לומר, לווייך ילבשו צדק, כי צדק מצד הלוויים, כי מלכות משמאל 
נקראת צדק, ושמאל הוא הלוויים.
%break
והיה צריך לומר, לווייך ירננו, כי רינה וזמרה הן מצד הלוויים, משמאל. 
ודוד שינה ואמר, כוהניך וחסידיך, שהם מצד ימין.
%letter 556
.556 אמר לו הקב"ה, דוד, אין דרכי כך. אמר דוד, בעבור דוד עבדך 
אַל תָשֵב פנֵי מְשִׁיחֶךָ. התיקון שאני תיקנתי, לא תשנה אותו. אמר לו 
הקב"ה, דוד, כיוון שהזמנת אותי, יש לי לעשות רצונך, ולא רצוני.
%letter 557
ולמדים מזה דרך העולם, שמי שמזמן אחר, ההוא שבא אליו, יש לו 
לעשות רצונו, אע"פ שאין דרכו בכך.
.557 כך הכתוב, וייקח מאבני המקום. כיוון שבא החתן אל הכלה, כי 
יעקב ת"ת, ומקום הוא מלכות, שת"ת ומלכות חתן וכלה,
%break
אע"פ שאין דרכו לשכב אלא בכָרִים וּכְסָתות, והיא נתנה לו אבנים 
לשכב עליהם, יקבל הכול ברצון הלב. כמ"ש, וישכב במקום ההוא, על 
אלו האבנים, אע"פ שאין דרכו בכך.
%letter 558
.558 אף כאן ג"כ, אכלתי יערי עם דבשי, אע"פ שאין דרכו בכך, עשה 
זה בשביל אהבת הכלה. ועכ"ז רק בבית של הכלה ולא במקום אחר. 
במקומו אינו אוכל ואינו שותה, במקום שלה אוכל ושותה.
%break
כמ"ש, באתי לגני. גן עדן מקום של המלכות. וכן המלאכים ששלח 
הקב"ה אל אברהם לא אכלו ולא שתו במקומם, ובשביל אברהם אכלו 
ושתו.
%break
אמר לו אליהו, רבי, חייךָ, דבר זה רצה הקב"ה לומר, וכדי שלא 
להחזיק טובה לעצמו לפני כנ"י, העלה הדבר אליך. אשרי אתה בעולם, 
שריבונך משתבח בך למעלה. ועליך כתוב, צדיק מושל יִראת אלקים.
%break
ז"א דבוק תמיד למעלה בבינה, בעוה"ב, שאין בו אכילה ושתייה, כי 
אכילה ושתייה, הם מוחין דחכמה מלובשים בחסדים. ונודע שאין 
החכמה מתגלה אלא במלכות, ולא בשום ספירה אחרת שלמעלה 
ממנה. נמצא, שאין אכילה ושתייה אלא במלכות.
%break
אע"פ שאין דרכו באכילה ושתייה, כי אין מוחין דחכמה נגלים בז"א, 
אלא חסדים בלבד. עכ"ז בשביל אהבתה, אכל ושתה. כי כיוון שבא 
אליה, עשה רצונה. כיוון שבא ומתייחד עם המלכות, הרי נכלל גם ז"א 
במוחין של אכילה ושתייה כמו המלכות.
%break
ועכ"ז רק בבית של הכלה ולא במקום אחר. כי אין גילוי החכמה במקום 
אחר חוץ ממקומה. ובמקום ז"א, אין המוחין של אכילה ושתייה נגלים.
%page 488
%letter 559
.559 בקורבן יש: עשן, ריח, ניחוח. עשן הם בעלי הרוגז, כמ"ש, כי אז 
יֶעשַן אף ה'. ובעלי הרוגז נהנים מעשן. עשן פירושו רוגז בחוטם. ריח 
הם אותם הנקראים תפוחים, כמ"ש, וריח אפךְ כתפוחים.
%letter 560
.560 כתוב, את הכבש אחד תעשה בבוקר. בבוקר, בוקר של אברהם, 
אור החסד, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. מאין לנו שבוקר זה הוא של 
אברהם? כי כתוב, הבוקר אור.
%break
הבוקר כתוב עם ה' הידיעה, כי זה אור הראשון שברא הקב"ה במעשה 
בראשית. וע"כ כתוב, תעשה בבוקר, כלומר, בבוקר הידוע, כי כנגד 
בוקר של אברהם נקרב הקורבן הזה.
%break
קורבן של בין הערביים, כנגד יצחק, ונקרב כנגד ערב של יצחק, אור 
הגבורה, דין, כמ"ש, וייצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ערב דיצחק.
%letter 561
.561 מצווה להקריב מנחה בכל יום, ולהקריב קורבן מוסף שבת. 
ואחריו לסדר לחם הפָּנים, ולְבונָה, וקורבן מוסף בר"ח. בכל יום צריכים 
לשלוח מתנה אל המלך, ז"א, בידי המלכה.
%break
ואם היא ברשות בעלה, בזיווג של גדלות עם ז"א, צריכים לתת 
תוספת, המוסף בשבת ובר"ח, והמוסף של כל הימים הטובים.
%letter 562
.562 כי המלכות היא רשות היחיד של ז"א, ועמוד האמצעי, ז"א, 
בעלה של הרשות הזאת. ויעקב שתיקן תפילת ערבית, המדרגה שלו 
היא של עמוד האמצעי, ז"א. משום זה תפילת ערבית רשות, 
שהתפילה, מלכות, ברשות בעלה.
%break
שאע"פ שבגלות הדומה ללילה, שהוא זמן תפילת ערבית, ששולטים 
שם ס"מ ונחש וכל הממונים של הגדודים שלו, והשכינה יורדת לגלות 
עִם ישראל, עכ"ז היא נמצאת ברשות בעלה. כמ"ש, אני ה' הוא שמי, 
וכבודי לאחֵר לא אתן.
%letter 563
.563 משום זה כתוב, ויפגע במקום. שאין פגיעה אלא פיוס והתרצות. 
כנ"י פייסה את ז"א, שלא יזוז ממנה. כי הקב"ה, ז"א, הוא מקומו של 
עולם.
%break
עולם זוהי השכינה. כי תרגום עולם הוא עָלְמא, לשון עוּלֵמָא, העַלְמָה. 
מלכות, שהיא עלמה. וכתוב, ויָלֶן שם, שז"א התפייס עימה ללון שם 
בגלות עם השכינה.
%break
ויפגע במקום, שיעקב פייס את המלכות. אבל יש לפרש ג"כ, 
שהמלכות פייסה את יעקב, ז"א, שלא יזוז ממנה בגלות.
%break
ומשום שבכל לילה היא בחינת גלות, ברשות בעלה, העמידו תפילת 
ערבית רשות. כי תפילה היא מלכות, ערבית היא גלות, שגם אז, 
המלכות ברשות בעלה.
%break
ופירוש אחר על תפילת ערבית רשות, שאין חובה להתפלל, הוא תבן 
למאכל בהמות חומריים, בקל וחומר. קל להבין למי שהוא חומר גשמי, 
ולא לבעל שכל.
%letter 564
.564 משום זה בשאר התפילות הוא חוב, כי שטר חוב הוא עליהם, 
לסמוך את המלכות בצדיק חי העולמים, יסוד. שבו לומדים, כל הסומך 
גאולה לתפילה אינו ניזוק בכל אותו היום.
%break
גאולה יסוד, תפילה מלכות. ונסמכת על יסוד בזרוע ימין, חסד. כמ"ש, 
חי ה' שִׁכבי עד הבוקר. עד שיאיר החסד, הנקרא בוקר.
%letter 565
.565 כשמגיע זמן תפילת המנחה, כמ"ש, בערב היא באה, כלומר 
הייחוד לפנות ערב. וכמ"ש, ותבוא אליו היונה לעת ערב. כי היונה 
המלכות.
%break
משום שכתוב, מִנחה היא שלוחה לאדונִי לעשיו. בגלות עשיו. כי ערב 
הוא גלות. והנה גם הוא אחרינו. שז"א בא אחרינו לגאול אותה 
מהגלות.
%page 489
לאדוני, זהו אדון כל הארץ, צדיק, יסוד. כי משם, מזיווג המנחה שלעת 
ערב, כתוב על יוסף הצדיק, בְּכור שורו הָדָר לו. כי ייחוד המנחה הוא 
משליטת השמאל, הערב.
%break
וכיוון שמנחה היא שלוחה לאדונִי, ליסוד, יוסף, ע"כ נעשה גם יוסף 
בכור שור, קו שמאל. שעתיד לצאת ממנו משיח בן אפריים. כי משיח 
בן דוד ימין, ומשיח בן אפריים שמאל.
%break
ועל משיח בן אפריים כתוב, והנה קמה אלומתי וגם ניצָבה, והנה 
תְסוּבֶּינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי. כי משיח בן אפריים נקרא 
אלם בגלות. ובצדיק אמרו, כל הכורע כורע בברוך. וע"כ כתוב מצידו, 
ותשתחווינה לאלומתי, שהיא משיח.
%letter 566
.566 וייקח משה את עצמות יוסף. משום שמשה ת"ת, גוף, ויוסף 
יסוד, ברית, וגוף וברית אחד, כמ"ש, והנה קמה אלומתי וגם ניצבה. 
המלכות נקראת אל בגלות. כי כך היא התפילה שבעמידה, שהתפילה 
היא מלכות. וכן כל הזוקף זוקף בשם, ת"ת, משה.
%break
וע"כ כתוב במשה, קמה אלומתי. ובצדיק, כל הכורע כורע בברוך. 
כמ"ש, ותשתחווינה לאלומתי. שמצד ת"ת הַקימה למלכות, ומצד 
היסוד ההשתחוות למלכות.
%break
כי משה אחוז בימין ובשמאל, בגוף וברית, ת"ת ויסוד. והת"ת נוטה 
לימין, והיסוד נוטה לשמאל. ואח"כ עולה עליהם אל הבינה, לפתוח בה 
חמישים שערי חירות לישראל.
%break
להמשיך מוחין הגדולים דחירות, לקיים הכתוב, כימי צאתך מארץ 
מצרים אַרְאֶנו נפלאות. ומשום זה, תפילת שחרית היא חובה, ותפילת 
ערבית היא רשות.
%break
התפילה, מלכות. בערבית, בגלות, היא ברשות בעלה. אבל אין חובה 
להמשיך לה חסדים, כי בגלות אי אפשר להמשיך חסדים, כי אין אור 
החסדים נמשך אלא רק ביום, שהוא בחינת גאולה.
%break
אבל תפילת שחרית, שהיא ביום, חובה להמשיך לה חסדים ע"י היסוד, 
כי אז זמן החסדים.
%letter 567
.567 בתפילת ערבית, המלכות היא ברכת הַשכיבנו, ששוכבת בין 
זרועות המלך בגלות. שאין לה קימה אלא שוכבת. כי הלילה גלות. 
כשבא הבוקר, גאולה,
%break
אז חג הפסח, ימין, חסד דז"א, אוחז בה בימין, משפיע לה חסדים. 
אבל בזרוע שמאל דז"א, יצחק, בחינת תשרי, כתוב בו, ויהי הוא טרם 
כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת, מן הגלות.
%break
כי הגאולה באה מתיקון צד השמאל, יצחק. וכדי שהמלכות לא תצא 
מהגלות מצד הדין, כי השמאל דין, ע"כ יעקב, ז"א, שיכֵּל את ידיו, ונתן 
שור, שמאל, בימין, חסד. ואריה, ימין, נתן בשמאל, דין.
%break
ומשום זה כתוב, נאום ה' לאדונִי שֵׁב לימיני. זהו צדיק, יסוד, כנגד 
משיח בן יוסף, דין. ואמר לו, שב לימיני, שהוא זרוע של אברהם, חסד, 
בזמן גלות ישמעאל.
%break
מטעם שיעקב שיכל את ידיו, אמר, לאדונִי, שהוא השמאל של היסוד, 
משיח בן אפריים, דין, שיישב בימין, חסד, עד אָשית אויביך הדום 
לרגליך.
%break
%H נפש יתרה, רוח יתרה, נשמה יתרה
%break
%letter 568
.568 בזמן ההוא יתעורר רוח יתרה על ישראל. כמ"ש, אשפוך את 
רוחי על כל בשר. ותהיה מנוחה לישראל מאוה"ע, כמ"ש, ונוחַ 
מאויביהם.
%page 490
שיהיה כמו בשבת, שמתווספת לאדם נפש יתרה בשבת, ויש לו בה 
מנוחה. ואם בנפש יתרה, שהיא נקבה, יש לנו מנוחה, כש"כ ברוח, 
שהוא זכר, שיהיה לנו מנוחה.
%letter 569
.569 נפש יתרה בשבת, לכל ישראל ביחד, היא אחת, כתר. אבל לכל 
אדם כפי מעשיו, לפי מדרגתו. כי כל ישראל יחד, בכל זמן שחוזרים 
בתשובה, מתקבלים כולם. כמ"ש, כה' אלקינו בְּכל קורְאֵנו אליו.
%break
שזה מטעם, כי על כל ישראל יחד, שֵׁם הוי"ה מוכתר עליהם בכתר 
שלו, כתר עליון, שהוא נשמה יתרה של כל ישראל יחד ביום השבת 
ובימים טובים.
%break
ומשום זה התקינו בכל יום לסיים הברכה בשם הוי"ה, שחותם כל 
ברכות התפילה. אבל אין אומרים מוסף בלי הארת הכתר, כי הכתר 
דשם הוי"ה אינו מאיר בכל יום. וע"כ חותמים בהוי"ה, ז"א, ואין אומרים 
מוסף, שהוא הכתר דז"א.
%break
ובשבת התקינו לומר במוסף, כתר ייתנו לך ה' אלקינו. כי בשבת מאיר 
הכתר דז"א. וע"כ אומרים מוסף. וכתר זה דז"א, הוא הנשמה היתרה, 
שמאירה לכלל ישראל ביחד.
%letter 570
.570 אבל לכל אחד מישראל, כך יורדת לו נפש היתרה, לפי מדרגתו. 
אם הוא חסיד, נותנים לו נפש יתרה ממידת חסד, כפי המדרגה שלו. 
אם הוא גיבור ירא חטא, נותנים לו נפש יתרה ממידת גבורה. אם הוא 
איש תם, נותנים לו נפש יתרה ממידת אמת.
%break
כי נפש יתרה היא מלכות, והיא כלולה מע"ס. וע"כ כפי המידה של 
האדם, כך מקבל מספירה שבמלכות. אם הוא נשיא בישראל, או חכם, 
או מבין בחכמה, או בתורה, שכתוב בה, להבין מָשָל וּמְליצה.
%break
או בנביאים, או בכתובים. כך נותנים לו נפש יתרה, הנקראת כתר 
מלכות, אם הוא נשיא בישראל.
%letter 571
.571 ואם הוא חכם, כמו שלומדים, איזהו חכם? המַחְכים לכל אדם, 
וכמ"ש, כולם בחכמה עשית, נותנים לו משם נפש יתרה. ואם הוא מבין 
דבר מתוך דבר בתורה, נותנים לו נפש יתרה מבינה. ואם הוא חכם 
בנביאים וכתובים, נותנים לו נפש יתרה מנו"ה.
%break
ואם הוא צדיק גמור, השומר אות ברית, אות שבת, אות ימים טובים, 
אות תפילין, נותנים לו נפש יתרה מצדיק, יסוד. ובכל מקום נפש יתרה, 
שהיחיד מקבל, היא ממלכות. ואם אומרים שהוא יסוד, הוא יסוד 
שבמלכות, וכן בשאר ספירות.
%letter 572
.572 ואם הוא אדם שיש בו כל המידות האלו, הוא שָקוּל ודומה לכל 
ישראל יחד, נותנים לו כתר בשם הוי"ה, כמ"ש, כהוי"ה אלקינו בכל 
קוראנו אליו. אין קדוש כהוי"ה.
%break
שהכ' הקודמת להוי"ה הוא כתר דז"א, נשמה יתרה מעולם הזכר, 
ת"ת, ולא כנפש יתרה של היחיד, שהיא רק מספירות דמלכות. והוא 
מלך מוכתר בכתר עליון מבינה, שבה ימלוך בשכינתו, שהיא נפש 
יתרה.
%break
וכתר הוא נשמה יתרה, המקובל מהוי"ה, רוח, שכתוב בו, אשפוך את 
רוחי על כל בשר. ורוח הוי"ה כלול ע"ס מלמעלה למטה, י' חכמה, ה' 
בינה, ו' ו"ס מחסד עד יסוד, ה' מלכות.
%break
וכ' מִן כהוי"ה אלקינו, כתר על ראש הוי"ה. וזהו נשמה, שמתווספת 
ביום שבת לכלל ישראל יחד, או ליחיד שיש בו כל עשר מידות 
שבמלכות.
%page 491
%letter 573
.573 ומשום שעילת העילות מופלא ומכוסה בכתר הזה, ובשבתות 
ובימים טובים הכתר מתפשט בשם הוי"ה, ע"כ אין ממשלה אז לס"מ 
ולנחש ולכל הממונים שלו, ואין ממשלה לגיהינום, שהוא נקבה רעה 
של ס"מ, ולא למחנות שלו.
%break
כי כולם מתחבאים מלפני המחנות של המלך, כמו שיתחבאו אוה"ע 
עכו"ם, כשיתגלה המשיח, כמ"ש, ובאו במערות צוּרים. וּבִנְקִיקֵי 
הסלעים.
%letter 574
.574 משה שקול כנגד כל ישראל, ממולא מכל מידות טובות. שבו 
שורה אותו שכתוב בו, אין קדוש כהוי"ה אלקינו, הכ' הקודמת להוי"ה, 
הרומזת על כתר הוי"ה. משה כתר על כל אחד מישראל, כי אין אדם 
שיהיה כתר עליו,
%break
לא נשיא, לא חכם, לא מבין, לא חסיד, לא גיבור, לא תם, לא נביא, לא 
צדיק, ולא מלך. שהם ע"ס דמלכות, שמהם לוקחים כל אחד ואחד 
מישראל. הוא בצורת הקב"ה, ז"א, עולם הזכר, הבן בצורת אביו.
%break
כי משה בן דז"א, כמו ישראל בכללם, שכתוב בהם, בנים אתם לה' 
אלקיכם. משה, הַשְלֵם מצוות אדונך, שאין מצווה מאלו המצוות שלך, 
שלא יתעטרו בה הקב"ה ושכינתו למעלה ולמטה בכתר עליון, בכל 
מידה ומידה.
%letter 575
.575 אמר משה לכל החברים ולרבי שמעון, אני משבח אתכם כפי 
הנדיבות שלכם, כי אתם בני נדיבים, שהם אברהם יצחק ויעקב. אין מי 
שיוכל לשבח אתכם אלא ריבון העולם, כי אפילו התורה כולה עד א"ס, 
תלויה בכם.
%break
כמ"ש, ארוכה מֵארץ מידה וּרְחָבה מִנִי ים. כך הוא השבח שלכם. אבל 
יתקיים בכם מה שהתקיים בי, ששמחתי בכבוד אהרון אחי, הלב 
ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים.
%letter 576
.576 כל מוסף שאומרים בו כתר, נודע מכתר דז"א, שכתוב בו, אין 
קדוש כהוי"ה. בכל תפילות ישראל, הריח שלהם כריח של מור ולבונה 
וכל אבקת רוכל. וזהו בשאר הימים. אבל בשבתות ובימים טובים, שאז 
מאיר הכתר דז"א, התפילה חשובה על הקב"ה מכל מיני בשמים.
%break
כל מיני בשמים וריח הם הארת חכמה דשמאל. הכתר, המאיר 
בשבתות ובימים טובים, זהו אור החסדים. אבל חשוב הרבה יותר 
מהבשמים המאירים בשאר הימים, שהם הארת חכמה.
%letter 577
.577 משום שבימים טובים התפילות נעלות וחשובות מכל אבקת 
רוכל, כמ"ש באבקת רוכל, וייאבק איש עימו. כי התפילה שהיא פגומה, 
מתאבק עימה ס"מ,
%break
ללחום ולקטרג עימה באותו הפגם של עבירה שבתפילה, שבאבק של 
התפילה הוא עולה ומקטרג. וזה עולה עד השמיים.
%break
%H תפילת ערבית
%break
%letter 578
.578 יש שני מיני אבק. האבק של יעקב, המלחמה שלו, ללמד זכות 
על התפילות בכמה מחנות של זכויות, שהם גדודים ומחנות, 
שמתקבצים עימו ללמד זכות על התפילה. והאבק ממדרגת ס"מ, עולה 
בכמה מחנות של חוב, ללמד חוב על התפילה.
%page 492
ותפילת ערבית, שנקראת סולם של יעקב, שבה כתוב, והנה מלאכי 
אלקים עולים ויורדים בו. אלו התפילות עולות כשהן חובות, ויורדות 
זכויות תחתיהן. כי מחנות מְלַמְדֵי זכות של יעקב התגברו על מחנות 
מלמדי חוב של ס"מ,
%break
ואלו עולות כשהן זכויות ויורדות חובות תחתיהן. כי מחנות מלמדי חוב 
של ס"מ התגברו עליהן, שמחנות אלו, משפילים אותן בכמה מלחמות.
%letter 579
.579 המלמדים זכות, הם בעלי מגנים במלחמתה של תורה, עד 
שהמלחמה תהיה נשמעת להרים גדולים, אברהם יצחק ויעקב. כמ"ש, 
שִׁמעו הרים את ריב ה'. ריב של תפילה, ריב של תורה, הריב של 
מלמדי זכות ושל מלמדי חוב, על התורה והתפילה של האדם.
%break
ומלחמה זו של תפילת ערבית היא עד עלות השחר. כי תפילת ערבית 
זמנה כל הלילה, אלא שהחכמים עשו גדר, וקבעו אותה עד חצות.
%letter 580
.580 משום שתפילת ערבית זמנה עד עלות השחר, כתוב, וייאבק 
איש עימו עד עלות השחר. שחר, זוהי תפילת ערבית, השכינה, 
ששיעורה עד בוקר של אברהם, ארבע שעות. וכתוב, וישכם אברהם 
בבוקר,
%break
בתחילת שעה ראשונה שבסוף השחר, בנצח של יעקב, ששָׁם כמ"ש, 
למנצח על איילת השחר, לקחת נקמה מס"מ שנגע בירך שמאל 
דיעקב, בהוד, שבו כתוב, נְתָנַני שומֵמה כל היום דָוָה, שהוא אותיות 
הוד. מצד ההוד, האלף החמישי, נשאר ביהמ"ק חרב ויבש.
%break
המלכות מלבישה את ז"א מחזה ולמטה, ותופסת ד"ס נהי"מ דז"א. קו 
ימין דמלכות, חכמה חסד נצח, נעשה מנצח דז"א. קו שמאל דמלכות, 
בינה גבורה והוד, נעשה מהוד דז"א. קו האמצעי דמלכות, דעת ת"ת 
יסוד, נעשה מיסוד ומלכות דז"א.
%break
מלכות נקראת תפילת ערבית ונקראת שחר, שמורה על דינים, הבאים 
מגוון שחור. ושיעורה עד בוקר של אברהם, ארבע שעות, ששיעור 
המלכות לקבל חסדים דז"א, הנקרא אברהם, הוא ד"ס דז"א נהי"מ, 
שמשם מקבלת השפע דז"א.
%break
וכתוב, וישכם אברהם בבוקר, בתחילת שעה ראשונה שבסוף השחר, 
בנצח של יעקב, כי ארבע שעות הבוקר הם נהי"מ, ונמצאת שעה 
ראשונה נצח דז"א, שהוא יעקב.
%break
עיקר האחיזה של ס"מ הוא בהוד, כי שם מקומו במלכות. כי חג"ת נ"ה 
הם כנגד כח"ב תו"מ, ומלכות היא הוד. אמנם בנצח, ז"א, אין לו אחיזה 
כלל, אלא רק כעניין, קוץ הגדל אצל הכרוב, כשבאים לעקור אותו 
לפעמים נעקר הכרוב עימו, ונמצא לוקה בגללו.
%break
כי ע"י עליית המלכות בבינה, מתעלה אחיזתו של ס"מ גם בנצח, אבל 
עלייה זו לא לטובתו. ואדרבה, משם כל מַפּלתו. כי בגדלות, שמלכות 
יורדת מבינה, יוצאים ג"ר, המשפילים ומכניעים כל הס"א.
%break
וישכם אברהם בבוקר, בתחילת שעה ראשונה שבסוף השחר, בנצח 
של יעקב, ששָׁם כמ"ש, למנצח על איילת השחר, לקחת נקמה מס"מ 
שנגע בירך שמאל דיעקב, בהוד. כי בנצח דז"א מנצחים הס"א, אחר 
שהיא עולה ונאחזת שם.
%break
אבל ביֶרֶך שמאל, בהוד, שם נגע ס"מ, כי שם יש לו אחיזה באמת. ובו 
כתוב, נְתָנַני שומֵמה כל היום דָוָה, שהוא אותיות הוד, כי בהוד 
עצמותה של המלכות, שתיקונה באלף השביעי.
%break
וע"כ תופס החורבן מקצת מהאלף הרביעי, נצח, ומקצת מהאלף 
השישי, יסוד. משא"כ באלף החמישי, הוד, כל היום דָוָה, שמראשו עד 
סופו הוא חרב ושומם. מצד הוד אין שום תיקון כלל לפני גמה"ת. 
משא"כ בנצח ויסוד, יש מקצת תיקון.
%break
%page 493
%H משה ושני משיחים והקשת ומלכות
%break
%letter 581
.581 אמר רבי שמעון, משה, זה ההוד שלך, שבו אתה חָרב מנבואה 
שלך בשמאל. ומשום שאתה כמ"ש, מוליך לימין משה, לנצח, שהוא 
ראש השְׁחָרים. כי נו"ה נקראים שני שחרים, מחמת שהס"א נאחזת 
בשניהם.
%break
נצח ראש השחרים, ומצידו נקראת המלכות איילת אֲהָבים. וע"כ פתח 
דוד, למנצח על איילת השחר, כי בנצח יבואו אותם המנצחים מלחמות. 
כי אי אפשר לנצח מלחמה עם הס"א, זולת בספירת הנצח.
%break
ומשום שנו"ה הם שני שחרים, לומדים במשנה, מאימתי קוראים את 
שמע בשחרים? ולא נאמר, בשחר, אלא בשחרים, שניים. שהכוונה 
היא על נו"ה, המאירים לנוקבא בשעתיים הראשונות של הבוקר, שהם 
נקראים שחרים.
%letter 582
.582 שני משיחים הבאים משתי מלכויות, יתעוררו לנו"ה. משיח בן 
דוד כנגד נצח, נקשר בבוקר של אברהם, חסד, כי מנצח דז"א נמשך 
החסד למלכות. כמ"ש, נעימות בימינךָ נצח. הוד נקשר בגבורה, 
שבהוד אחוז משיח בן אפריים,
%break
כי מהוד דז"א נמשכת הגבורה למלכות. אתה, משה, באמצע, כי 
המדרגה שלך ת"ת, עמוד האמצעי נקשר בך. ויסוד חי עולמים 
במדרגה שלך, וע"כ הוא קו האמצעי בין שני משיחים כנגד נו"ה. כי 
היסוד קו אמצעי של נו"ה.
%break
חכמה בימין, הרוצה להחכים ידרים. בינה לשמאל, הרוצה להעשיר 
יצפין. נמצא שחכמה חסד נצח שבימין, מקבל משיח בן דוד מנצח 
דז"א. בינה גבורה הוד מקבל משיח בן אפריים מהוד דז"א. משה רבנו 
באמצעם מאיר להם דעת ת"ת יסוד המייחד שני משיחים זה בזה.
%letter 583
.583 המלכות קשת אצלך. כי המלכות מקבלת ממשה ג' גווני הקשת, 
ג' קווים. הקשת לבוש השכינה, ולבוש הצדיק, יסוד, הנקרא ברית 
הקשת.
%break
והוא אות שבת, אות יו"ט, אות תפילין, אות ברית מילה. ואמר הקב"ה, 
מי שאינו רשום באות הזה, לא ייכנס במראָה זו, בחדר זה, במלכות.
והמלכות היא מטֶה, שעמוד האמצעי, ז"א, מטֶה בה כלפי חסד, קו 
ימין, לצדיקים גמורים, לתת להם זכויות בח"י (18) ברכות התפילה.
%break
ומטֶה כלפי חוב, קו השמאל, לרשעים, לדון אותם בגבורה, לדין, כפי 
מעשיהם. ובקו האמצעי מאריך על בינוניים. וזהו ש', שיש בה ג' 
ראשים, כנגד ג' קווים אלו.
%letter 584
.584 שלושת צבעי הקשת, לבן אדום ירוק, ג' קווים, הם אות ברית, 
יסוד. עצם הקשת היא בת יחידה, שבת המלכה, המלכות, המקבלת ג' 
צבעי הקשת מהיסוד.
%break
יש למלכות תחת ממשלתה שש מדרגות חג"ת נה"י של מט"ט, שהם 
ששת ימי המעשה, הכלולים במט"ט, שעליהם כתוב, ששת ימים 
תעשה מעשיך. אבל בת יחידה, המלכות דז"א, שבת להוי"ה, העושה 
בה מלאכה יומת.
%letter 585
.585 הוי"ה נקרא באות ה', שאות ה' משלימה השם הוי"ה. כי ז"א 
יה"ו, וה"ת מלכות. לימין יה"ו, שה' היא השלמוּת שלו. וכך בכל צד 
מו"ק דז"א. נמצא האות ה' שלמות שלו.
%page 494
כי יש שישה צירופים של יה"ו בו"ק דז"א, יה"ו הו"י וי"ה יו"ה הי"ו וה"י, 
שהם ח"י אותיות הכלולות בצדיק ח"י עולמים, יסוד.
%break
והמלכות רביעית הַהִין בכל צד, שהמלכות היא אות רביעית, ה"ת בכל 
צירוף מששת הצירופים. וע"כ נקראת רביעית ההין. רביעית, משום 
שהיא אות רביעית. ההין, משום שהיא אות ה'.
%letter 586
.586 המלכות היא אות ה"א במילוי אלף, מצד השם המפורש יו"ד 
ה"א וא"ו. יו"ד בחסד, ה"א בגבורה, וא"ו בת"ת. ה"א אחרונה במלכות. 
כששולט ט"ל הזה, יו"ד ה"א וא"ו, שבגי' ט"ל (39), אסרו חכמים 
ארבעים מלאכות חסר אחת.
%break
ונקראים אבות מלאכות, ע"ש שהם כנגד האבות השולטים עליהם. 
כלומר חג"ת הנקראים אבות, כי יו"ד ה"א וא"ו הם חג"ת, שבגי' ט"ל, 
ארבעים חסר אחת.
%letter 587
.587 ובאלו ארבעים מלאכות חסר אחת, הנוהגות בימות החול, לָקוּ 
עשר מלקות לאדם, ועשר לחוה, ועשר לנחש, ותשע לארץ. ל"ט (39) 
קללות. ומשום ששולטים ט"ל, יו"ד ה"א וא"ו, בשבת, שהיא ה"א, אין 
לוקים בשבת.
%break
כי ט"ל הזה אינו כט"ל מלאכות של חול, שמצד עבד מט"ט. וארבעים 
מלאכות חסר אחת, הם הזורע והחורש ועוד.
%letter 588
.588 השכינה נקראת ארץ של הקב"ה. כמ"ש, והארץ הדום רגליי. 
מצד החסד נקראת השכינה מים. ומצד הגבורה נקראת אש. ומצד 
עמוד האמצעי, ת"ת, נקראת אוויר. והיא עצמה נקראת ארץ, ארץ 
לכולם, שמקבלת כולם.
%letter 589
.589 ומשום שהנשמה היתרה מתפשטת בשכינה, שהיא שבת 
המלכה, שכתוב בה, ומלכותו בכל מָשָׁלה, משָׁם היא מלכות, 
שממשלתה על הארץ, ועל האילנות והזרעים.
%break
ומשום שעה"ח, ז"א, שהוא הנשמה היתרה שבשבת, בו התולדות 
שלה, יש מנוחה לארץ, לשכינה.
%break
כיוון שבשבת מזדווגת המלכות עם עה"ח, ז"א, ע"כ יש לה מנוחה, כי 
כל הקליפות נכנעות מחמת הארת הזיווג הזה, ואין ממשלה בכל 
העולמות, חוץ מממשלתה.
%letter 590
.590 ומשום ששכינה עליונה, בינה, מתפשטת בארץ, במלכות, 
שכתוב במלכות, פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה 
עליה עול.
%break
אסור לחרוש בשבת חרישה בשור. כמ"ש, על גַבִּי חָרשו חורְשים, 
הדינים דשמאל. כי ע"כ כתוב על המלכות, אשר לא עלה עליה עול.
%break
ושכינה תחתונה, מלכות, היא פרה אדומה מצד הגבורה. תמימה מצד 
החסד, אברהם, שכתוב בו, התהלך לפניי והיֵה תמים. שהחסד תמים. 
אשר אין בה מום, מצד עמוד אמצעי, ת"ת.
%break
אשר לא עלה עליה עול, מצד שכינה עליונה, בינה, חירות. כי במקום 
שהיא שולטת, הזר הקרֵב יומת, שאין רשות לס"א לשלוט, לא השטן, 
ולא משחית, ולא מלאך המוות, שהם מצד גיהינום.
%letter 591
.591 משום זה, בימות החול, אומרים ישראל, והוא רחום יכפר עוון 
ולא ישחית, והִרבה להשיב אפו. משום שבימות החול, השכינה 
התחתונה מתלבשת באלו הקליפות של מיתה ודין. ובשבת היא 
מתפשטת מהם.
%break
משום שעה"ח, בן י"ה, שיש לו המוחין של י"ה, חו"ב, הוא יה"ו, כי ז"א 
ו' ויש לו מוחין של י"ה. ומתחבר בשבת עם ה', המלכות. בזמן ההוא 
נמצאת מנוחה אל ה', וכל מה שמתחתיה.
%break
וע"כ אין צריך לומר בה, והוא רחום. ומתחתיה ישראל. ובכל מקום 
שישראל נמצאים, נמצאות שמירה ומנוחה.
%page 495
%letter 592
.592 ומשום זה אסור לחרוש בארץ ולעשות בה חפירות, כי הארץ 
רומזת על המלכות, ודומה כמו שעושה פגם בארץ הקדושה, השכינה. 
ואסור להשתמש בכלים של הארץ בשבת, ואפילו לטלטל אבן, ולא כלי 
בעלמא, שיהיו להם מנוחה בזכות השכינה, הנקראת אבן,
%break
שכתוב בה, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, בתפילה. ונקראת מצבה, 
משום שהיא עמידה לישראל, שבגללה יש לישראל קיום בעולם. ועליה 
כתוב, משָׁם רועֶה אבן ישראל. על אבן אחת שבעה עיניים. אבן מָאסוּ 
הבונים.
%letter 593
.593 משום זה כתוב, ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את 
השבת לדרתם ברית עולם. שצריכים לשמור אותה בדירתם, כי 
לדרתם לשון דירתם, שלא ייצאו מרשות היחיד לרשות הרבים.
%break
וזהו שביארו בעלי המשנה, יציאות השבת שתיים שהן ארבע, שהן 
הוצאה מרשות לרשות. וגם הכנסה נקראת יציאה.
%break
וס"מ ונחש, צריכים ישראל לשמור אותם שלא ייכנסו לדירה של 
השכינה, שהיא רשות היחיד. רשות הרבים היא, חָלָלה שפחה זונה 
נידה גויה, שהן רשות של ס"מ ונחש ושבעים ממונים של העמים.
%break
%H אָריתי מורי עם בשמי, שְתו ושִכרו דודים
%break
%letter 594
.594 אָריתי מורי עם בשמי, זרוע ימין ביֶרך שמאל. אכלתי יערי עם 
דִבשי, יעקב ברחל. שתיתי ייני עם חלבי, זרוע שמאל בירך ימין. זרוע 
ימין בירך שמאל, חסד עם הוד. יעקב ברחל, עמוד אמצעי, ת"ת עם 
מלכות. זרוע שמאל בירך ימין, גבורה בנצח.
%letter 595
.595 למה שינה המידות שלו כך? כי דוד אמר, כוהניך ילבשו צדק 
וחסידיך ירננו. והיה צריך לומר, ולווייך. אמר הקב"ה, אין דרכי לשנות 
מידותיי, אלא אחר שהזמנת אותי, יש לי לעשות רצונך.
%break
ומכאן, שאפילו בעל הבית מזמין את המלך, יש לו לעשות רצונו. 
ומשום זה, כל מה שאומר לך בעל הבית עשֵה, חוץ מצֵא.
כתוב, אני הוי"ה לא שָׁניתי. ובכל הקורבנות כתוב, להוי"ה, שאין בו 
שינוי. ואיך יכול להיות שישַׁנֶה המדרגות של שמו בקורבן?
%letter 596
.596 אלא, אריתי מורי, זהו ברכת יוצר אור. עם בשמי, זהו אהבת 
עולם. אכלתי יערי, זהו שמע ישראל. עם דבשי, זהו בשכמל"ו. שתיתי 
ייני, זהו והיה אם שָׁמוע, עד ויאמר. עם חלבי, זהו מן ויאמר, עד אמת.
%letter 597
אִכלו רעים, הן שלוש ברכות ראשונות ושלוש ברכות אחרונות של 
תפילת שמונה עשרה. שתו ושִכרו דודים, שאר ברכות התפילה.
.597 הקורבן הוא פרים, כבשים, עתודים ועיזים, שהם ד' פנים של פני 
שור. פני נשר, הם שני תורים או שני בני יונה.
%break
אריה, חסד, יורד אל שור, שמאל, גבורה, כדי שיתקשר חסד בגבורה, 
שייכללו זה מזה. אדם, מלכות, יורד אל נשר, ת"ת, יעקב, כדי שיזדווגו 
ת"ת ומלכות זה בזה.
%page 496
ומשום זה, יופיו של יעקב היה יופיו של אדה"ר. ומי גרם להתעלות, 
שייקרא ישראל? הקב"ה, כמ"ש, לא יעקב ייאמר עוד שמך, כי אם 
ישראל יהיה שמך. שיהיה ישראל עיקר להתפשט ביניהם.
%break
ז"א עיקרו חסדים, ומלכות עיקרה חכמה. כשז"א מזדווג עם מלכות, 
נכלל גם ז"א מחכמה. הארת החכמה נקראת יופי. ומשום זה, יופיו של 
יעקב היה יופיו של אדה"ר. החכמה של יעקב, ז"א, באה ממלכות, 
אדה"ר. וזה פני אדם.
%break
אמנם כשהזיווג הוא בזו"ן הגדולים, שאז נקרא ז"א ישראל, אין גילוי 
לחכמה דמלכות, אלא החסדים של ז"א שולטים בשניהם, בו ובמלכות. 
שבזיווג ישראל, ז"א הגדול, עם מלכות, אז ישראל, חסדים, עיקר 
השולט להתפשט ביניהם. ואין גילוי לחכמה דמלכות.
%letter 598
.598 כתוב, עשירית האֵיפָה סולת למנחה. עשירית האיפה כנגד כנ"י, 
מדרגה עשירית, מלכות. וצריכה שתינתן בין שתי זרועות, חו"ג דז"א, 
שתהיה נכללת מחכמה דשמאל ומחסדים דימין.
%break
ואז היא סולת לחם, והיא לחם. ומשום שהמלכות היא לחם, לא 
התמנה ממונה בעולם על לחם של חמשת המינים, ולא שם ממונה 
עליהם, אלא הקב"ה לבדו.
%letter 599
.599 משום זה, מי שמֵקל בלחם וזורק אותו לארץ, רודפת אחריו 
עניות. וממונה אחד התמנה על זה, ורודף אחריו לתת לו עניות. ולא 
ייצא מהעולם עד שיהיה נצרך לבריות.
%break
עליו כתוב, נודד הוא ללחם איֵה. נודד, וילך מטולטל וגולה ממקום 
למקום לחפש לחם. איה הוא, ואין מי שיביט עליו.
%break
%H מי שמֵקל בפירורים של לחם
%break
%letter 600
.600 מי שמקל בפירורים של לחם, וזורק אותם במקום שאינו צריך. 
וכש"כ, מי שמקל בפירורי המוח, שהם טיפות זרע, שזורק אותם על 
הארץ, כמ"ש בהם, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. או שזורק 
אותם בנידה, או בבת אל נכר, או בשפחה, או בזונה.
%break
וכש"כ, מי שמקל בפירורי לחמה של תורה, שהם הסודות שבקוצי 
האותיות, וכתרי האותיות, שלומדים עליהם, כל המשמש בכתר, חלף.
%letter 601
.601 כש"כ, מי שמוסר סודות התורה, וסתרי קבלה, וסתרי מעשה 
בראשית, או סתרי אותיות של שם המפורש, לאנשים שאינם הגונים, 
ששולט עליהם יצה"ר,
%break
אישה זונה, שכתוב עליה, כי בעד אישה זונה עד כיכר לחם. ואין לחם 
אלא כ"ב (22) אותיות התורה. ואין כיכר, אלא אפילו הלכה אחת.
%letter 602
.602 השיעור של הפירורים הוא לא קטן מאשר כַּזַיִת. וכש"כ אם הם 
כביצה. כי בעלי המשנה החמירו עליהם, עד כזית עד כביצה, לברך 
עליהם ברכת המזון.
%break
%page 497
%H כַּזַיִת וּכְבֵיצָה
%break
%letter 603
.603 א"ח שבאחד הוא תשעה פירורים, שלושה לכל צד. ועם שלושה 
מן ד' שבאחד, הם י"ב (12) פירורים. הרביעית מן ד' שבאחד היא 
שלֵמות, להשלים בה עשרה, ולהשלים ארבע אותיות הוי"ה.
%break
עשר, הם עשר אותיות יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שיעור הקוץ של אות ד' 
מאחד הוא כזית. שיעור הי' מן הוי"ה הוא כביצה.
%break
אין שלמות אלא עם המלכות, וזולתה נחשב הכול רק לפירורים. עצם 
המלכות אינה מקבלת תיקונה אלא לאחר גמה"ת. וב-6000 שנה אין 
עצם המלכות מתגלה כלל.
%break
שזה המספר י"ב שבכל מקום, שמורה על ג' קווים ומלכות המקבלת 
אותם. וכשהם כלולים זה מזה, נמצא שכל אחד מאלו הארבעה כלולים 
מג' קווים, והם במספר י"ב.
%break
ובאמת היו צריכים להיות ד"פ ארבע, אלא משום שמלכות המקבלת ג' 
הקווים, גנוזה ואינה באה בחשבון, אלא ג' הקווים שמקבלת, וע"כ אין 
בכל אחד מאלו הארבע, ג' קווים ומלכות, אלא ג' קווים בכל אחד מהם, 
ומלכות חסרה בכל אחד מהם, ואפילו במלכות עצמה אינה נגלית.
%break
וע"כ הם י"ב. אמנם יש כאן הארה כוללת מהמלכות הממותקת בבינה, 
שנקראת מפתחא, אשר הארה זו משלימה אותם, כל זמן שלא נתקנה 
עצם המלכות. אבל שלמות גמורה של המלכות תתגלה בגמה"ת.
%break
וא"ח שבאחד הוא תשעה פירורים, שלושה לכל צד. כי אחד בגי' י"ג 
(13), וא"ח שבאחד מורה על חג"ת דז"א, ג' קווים, וכשכלולים זה מזה 
יש בכל אחד מהם ג' קווים, והם תשעה קווים. ונבחנים לפירורים, כי 
אין שלמות אלא ע"י חיבורם עם המלכות.
%break
הרי שא"ח הוא תשעה פירורים, שלושה לכל קו. ועם שלושה מן ד' 
שבאחד, הם י"ב פירורים, כי גם המלכות, שהיא ד' שבאחד, כלולה 
מג' קווים, נמצא שהם ביחד י"ב.
%break
הרביעית מן ד' שבאחד היא שלמות, להשלים בה עשרה. כי ספירה 
רביעית שבאחד היא עצם המלכות, שאינה מתגלה ממנה לפני 
גמה"ת, אלא רק הארה כוללת, שנקראת מפתחא,
%break
המשלימה תשעה פירורים שבא"ח שבאחד שיהיו שלמים. ולהשלים 
ארבע אותיות הוי"ה, שמשלימה השם בן ד', שהוא ז"א.
%break
עשר, הם עשר אותיות יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוי"ה במילוי אותיות א' 
רומזת לע"ס שלמות, הנשלמות עם המלכות. שזולתה הן תשעה 
פירורים.
%letter 604
.604 היא החיה הרביעית, פני אדם, שלמות מִרְכֶּבת אדם, שהוא ז"א, 
הנקרא אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' אדם (45). והיא שלמות 
ד' פנים שבפני אדם, כי פני אדם, מלכות, יש לה ד' פנים אריה שור 
נשר אדם, והיא פנים הד', מלכות שבמלכות.
%break
ומשום זה כתוב, יישא ד' פניו אליך. והרי כתוב, אשר לא יישא פנים, 
אלא, אמר הקב"ה, הלוא אמרתי להם, ואכלתָ ושבעתָ ובירכתָ. והם 
החמירו עליהם לברך עד כזית ועד כביצה. ואיך לא אֶשא להם פנים?
%page 498
%letter 605
.605 קם משה, נשא את ידיו לפני הקב"ה ושכינתו, ואמר, הקב"ה, יהי 
הרצון שלך, לתת לנו מזון שלם, לתקן אליך ואל המלכה העליונה, 
העוה"ב, בינה. שכתוב עליה, כי לה' המלוכה ומושל בגויים.
%break
ואצל המלכה השנייה, מלכות, כתוב בה פעם שנייה, והייתה לה' 
המלוכה. ונתקן שולחן שלם מכל מעדנים ומכל מאכלות.
%letter 606
.606 ואני מזמין עימך לכל בעלי המשנה, ולבעלי מקרא, ולבעלי 
תלמוד, וכש"כ לבעלי סתרי התורה שלך, והכלה שלך, המלכה 
הקדושה שלך העליונה, בינה, והתחתונה, מלכות.
%break
והכול ברשות העילה שעל כל העליונים, אדון כל האדונים, המלך על 
כל המלכים, שלמעלה ושלמטה. שהוא יחיד בלא שני, ואין אות ונקודה 
שתתחבר עימו, ולא שינוי גוונים הנוהג באיש.
%break
ריבון של כל מפתחות הסודות של הוויות ושמות וכינויים וכל סודות 
הגנוזים של החכמה, שתפתח אותם כולם אלינו, בשביל כבודך, עילה 
על כל העילות. אני מתחנן לפניך, שתפתח לנו לכבודך, כי הכבוד שלך 
הוא מאבי ואימי שבשמיים, חו"ב,
%break
שהם או"א של ז"א, הנקרא שמיים, ואב של כל ישראל, ז"א, והאֵם 
שלהם, המלכות, שכתוב בה, ואל תיטוש תורת אימך. ועימך, אין 
חיבור של איזה אם בעולם.
%letter 607
.607 בעלי משנה, הנשמות הרוחות והנפשות שלכם התעוררו עתה 
כולכם, והעבירו השינה מכם, שהיא משנָה, דרך הפשט של עוה"ז. 
ואני לא עוררתי אתכם אלא בסודות עליונים של עוה"ב, שאתם בהם. 
ושם כתוב, הנה לא ינום ולא יישן.
%break
השינה באה מקו שמאל דבינה, המאיר בלי חסדים. אבל בבינה אין 
השינה פועלת ואינה משנה דבר, אלא כשהארת קו השמאל הזה 
נמשכת למלכות, שם פועלת השינה ומשנה הכול, כלומר, שמסתלקים 
הארת המוחין.
%break
השינה הנמשכת מקו שמאל לעוה"ז, למלכות, היא מִשנָה, הפּשט, 
כלומר שמעלים הארת המוחין. ומשה עורר אותם להתעלות לעוה"ב 
ע"י סודות התורה, שאמר, שבעוה"ב, בבינה, כתוב, הנה לא ינום ולא 
יישן. כי שם אין נוהגת שינה.
%letter 608
.608 בעל הבית בּוצֵע ואורח מברך. צריך לדקדק באות ה' של 
המוציא. ושתי אותיות ה' של הוי"ה, בינה ומלכות, כנגד שני הלחמים, 
שתי חלות של שבת.
%break
י' דהוי"ה, היא פרוסת לחם, כביצה, שנותנים לכל אחד. בעל הבית 
שבוצע, זהו ו' דהוי"ה. ונרמזו כאן כל ד' אותיות הוי"ה.
%letter 609
.609 בתוך כך סבא של הסבים, חכמה עילאה, ירד ואמר, משה, חזור 
בך. כי לחם ו', שתי כיכרות הם ה' ה'. ו' כנגד יעקב, ז"א. ה' ה' כנגד 
לאה ורחל.
%break
ע"כ הלחם בכלל ו', ז"א, שיש לו שני זיווגים. זיווג אחד עם לאה, 
הנוקבא שלו מחזה ולמעלה, וזיווג שני עם רחל, הנוקבא שלו מחזה 
ולמטה. וע"כ הלחם מתחלק לשתי כיכרות.
%break
י' של הוי"ה היא הפרוסה שנותנים לכל אחד, כביצה לכל אחד. כי 
ביצה היא י' דהוי"ה, חכמה, השפע הנמשך ע"י הו' ושתי האותיות ה' 
דהוי"ה.
%letter 610
.610 אמר משה, בכמה מקומות ביארו, שיעקב בעל הבית, ז"א. ויוסף 
אורח, שמדרגתו יסוד חי העולמים, הכולל ח"י ברכות של התפילה, 
שמשום זה ביארו עליו, ברכות לראש צדיק.
%break
וע"כ אמרו, בעל הבית, ז"א, בוצע, ואורח, יסוד, מברך. ואתה אומר, 
שז"א הוא לחם ולא בעל הבית.
אמר הסבא, והכול אמת. אבל לדבריי, שז"א הוא לחם, א"כ הבוצע 
ומחלק הלחם, מי הוא?
%page 499
%letter 611
.611 אמר משה, אתה בצורתו. שהסבא עצמו, שהוא חכמה, הוא 
צורת בעל הבית הבוצע, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה (45), חכמה, 
אותיות כ"ח מ"ה, אדם שבגי' מ"ה, המרכבה העליונה. שהפנים שלו, 
החכמה, הוא הוי"ה במילוי אותיות א' שבגי' מ"ה.
%break
ומשום זה ו' לחם, שתי כיכרות ה' ה'. והשיעור של השפע כזית 
וכביצה, הרי התבאר באיזה שם משערים כזית. כלומר, בי'. אלא אין 
עושים מצוות חבילות, אלא כל מצווה בפני עצמה.
%break
אף כך, אין שני שיעורים באות י', שכזית וכביצה יהיו שניהם י', אלא 
שני א"ב הם, שא"ב גדול הוא בבינה, וא"ב קטן הוא במלכות. וע"כ יש 
י' עליונה ויש י' קטנה. י' של הוי"ה היא עליונה, חכמה עילאה. י' 
מאדנ"י קטנה, חכמה דשמאל.
%break
אלו שתי אותיות י', אחת בכזית, י' קטנה של אדנ"י, ואחת בכביצה, י' 
עליונה של הוי"ה. שהן יאהדונה"י, השילוב של הוי"ה אדנ"י, שי' 
ראשונה כביצה וי' אחרונה כזית.
%break
בכל מדרגה נבחנים כח"ב תו"מ. וכן בז"א נבחנים כח"ב תו"מ. הוי"ה 
פשוטה של ד' אותיות היא כתר. הוי"ה במילוי אותיות א' היא חכמה. 
הוי"ה במילוי המילוי של אותיות א' היא בינה.
%break
הוי"ה במילוי אותיות א' היא ת"ת. כי חכמה ות"ת שניהם שווים. 
החשבון של הוי"ה במילוי אותיות א' היא מלכות.
%break
והסבא עצמו, שהוא חכמה, הוא צורת בעל הבית הבוצע, יו"ד ה"א 
וא"ו ה"א, מדרגת חכמה שבז"א, ולא מדרגת ת"ת שבו. זה אדם שבגי' 
מ"ה, המרכבה העליונה, ז"א. הפנים שלו, החכמה, זה הוי"ה במילוי 
אותיות א'. להבדיל מת"ת שבו, שגם הוא באותו המילוי.
%letter 612
.612 עתה מתחברים מ"ה שמו ומ"ה שם בנו. כי חכמה, הוי"ה במילוי 
אותיות א' הוא מ"ה, ובנו של חכמה, ת"ת, ג"כ הוי"ה במילוי מ"ה. 
ונמצא מ"ה שמו של חכמה, ומ"ה שם בנו, ת"ת. הסבא, חכמה, 
התחבר עם משה, ת"ת.
%break
אשרי מי שזכה לאכול מלחם זה, ו' של הוי"ה, שכתוב בו, לכו לַחמוּ 
בלַחֲמי. ואשרי הנפש שכתוב בה, מלחם אביה תאכֵל, וכל זר לא יאכל 
בו. כי בהקב"ה כתוב, הלוא אב אחד לכולנו. ונפש שעסקה בתורה, 
מלחם אביה תאכל.
%letter 613
.613 מי גרם לנפש שתאכל מלחם אביה? משום שחזרה בתשובה 
והתאחדה בהקב"ה כנעוריה. כמ"ש, ושבה אל בית אביה כנעוריה. 
שהוא כמ"ש, יָשוב לימי עלומיו.
%break
כעין אילן שכרתו אותו והתחדש בשורשיו. וזהו למי שמת בלא בנים. 
שע"י ייבום הוא מתגלגל, וחוזר ומתחדש.
%letter 614
.614 ועוד יש סוד אחר. כי המת בלא בנים, יבוא אח"כ בגלגול 
ומתחדש כבתחילה. וזהו שכתוב, אלמנה וגרושה וזרע אין לה, ושבה 
אל בית אביה כנעוריה.
%break
אלמנה וגרושה, כי נפשו גורשה מגן עדן, ומשום זה נקראת גרושה, 
כמ"ש, ויגרש את האדם. ומי גרם לה זה? משום שזרע אין לה, שמת 
בלא בנים.
%break
ושבה אל בית אביה כנעוריה, שחוזרת לעוה"ז, ומתגלגלת בנער בן 
היָבָם. ואחר שזכתה לזרע, מלחם אביה תאכֵל, וכל זר לא יאכל בו. 
וכמ"ש, לא תהיה אשת המת החוּצָה לאיש זר. שאם לא תתייבם, 
תיפול לאיש זר, לס"א.
%letter 615
.615 הלל ושמאי, מצד הרחמים הלל, מצד הדין שמאי, שהם חו"ג, 
כמדרגות של אברהם ויצחק, היקבצו אתם וג"כ תלמידי בית הלל ובית 
שמאי לסעודת המלך.
%page 500
%letter 616
.616 אתם בעלי הוראות, שביארתם, אין הבוצע יכול לאכול, עד שיַעֲנו 
אמן בעלי הסעודה, ואין בעלי הסעודה מותרים לאכול, עד שיאכל 
הבוצע. כשבעל הבית בוצע, ובוצע לבעלי הסעודה, אינו משער שיעור 
אחד לכולם, כי אין דרכם של הבוצעים לִבְצוע בשווה,
%break
כי לפעמים נותן לזה כְּבֵיצָה ולזה כזית. וכשעונים אמן על בציעה זו 
קודם שיאכל בעל הבית, מחברים שני שיעורים כזית וכביצה ביחד, 
אשר שיעור כביצה נמשך מי' דהוי"ה ושיעור כזית נמשך מי' דאדנ"י.
%break
וע"כ חיבור כזית וכביצה יאהדונה"י, הוא אמן, כי אמן בגי' צ"א (91), 
כנגד הייחוד יאהדונה"י. והייחוד הזה אינו על האכילה אלא על 
הבציעה.
%break
וע"כ, אחר שאלו השיעורים כזית וכביצה מצטרפים לייחוד יאהדונה"י 
באמירת אמן, אז יאכל בעל הבית. כמ"ש, אריתי מורי עם בשמי, 
אכלתי יערי עם דבשי. ואח"כ, אִכלו רֵעים, שְתו ושִכרו דודים.
%break
אכלו רעים, בעלי הסעודה, שיהיו הבנים, שהם בעלי הסעודה, בצורת 
אביהם, שהוא בעל הבית הבוצע, חכמה עילאה, שנקרא אבא.
%letter 617
.617 כאן לֶחם בשתי כיכרות. לחם ו', שתי כיכרות ה' ה', שיעור 
האכילה הוא כזית וכביצה, ייחוד יאהדונה"י. מהו לחם הפָּנים שעל 
שולחן המלך, שהן י"ב החלות, הנערכות על שולחן ביהמ"ק? ללחם, 
ז"א, יש י"ב (12) פנים:
%break
ד' פני אריה, ד' פני שור, ד' פני נשר. כי אריה שור נשר ג' קווים, שבכל 
אחד חו"ג תו"מ, וד"פ ג' הם י"ב. והם ג' הוויות, יברכךָ הוי"ה, יָאֵר 
הוי"ה, יישא הוי"ה. שבכל הוי"ה ד' אותיות. ג"פ ד' הם י"ב אותיות.
%break
%H י"ב חלות
%break
%letter 618
.618 ומאין לנו שלחם הפנים הוא משולחן המלך? כי כתוב, זה 
השולחן אשר לפני הוי"ה. ז"ה, בגי' י"ב (12) פנים. ואף כך, מי שיש 
לו, צריך לתקן ולסדר על שולחנו ארבע כיכרות בכל סעודה של שבת, 
אשר לשלוש סעודות הם י"ב כיכרות, י"ב פנים.
%letter 619
.619 האם אינן אלא שש חלות מהתורה, משום לחם משנֶה, שצריכים 
בכל סעודה משלוש סעודות, והן שש, ולא י"ב? אלא אין אנו יכולים 
להזכיר ו' בלי ו' חברתה, כלומר ו"ו, הנשמע במבטא,
%break
שזה מורה על ו"ס חג"ת נה"י של או"י שמלמעלה למטה, וו"ס חג"ת 
נה"י של או"ח שמלמטה למעלה.
%break
והן כנגד שש מדרגות שבכיסא העליון שמחזה ולמעלה דז"א, חג"ת 
נה"י הכלולות בחג"ת, ושש מדרגות של כיסא התחתון, שמחזה 
ולמטה דז"א, חג"ת נה"י הכלולות בנה"י.
%break
שש של כיסא העליון הן במכוסה, כי מחזה ולמעלה אין גילוי לחכמה. 
ושש שמחזה ולמטה הן בגלוי, כי מחזה ולמטה יש גילוי לחכמה. 
כמ"ש, הנסתרות לה' אלקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. שמחזה 
דז"א ולמעלה, הן נסתרות. ומחזה דז"א ולמטה, הן נגלות.
%break
%page 501
%H עשרה דברים לנהוג בשולחן של שבת
%break
%letter 620
.620 ולַחְמֵי תודה הם מ' (40) חלות, י' רקיקים, י' רְבוּכִים, י' של חמץ, 
י' של מצה. הרי הם מ', כנגד ד' אותיות י' שבד' הוויות שבד' פנים,
%break
כלומר כנגד י' דהוי"ה ד' פני אדם, וכנגד י' דהוי"ה ד' פני אריה, וכנגד י' 
דהוי"ה ד' פני שור, וכנגד י' דהוי"ה ד' פני נשר. וזהו תיקון ראשון של 
שולחן המלך. כי הם עשרה דברים שצריך האדם לנהוג בשולחן של 
שבת.
%letter 621
.621 תיקון ראשון שבשולחן של שבת, לתקן את השולחן כמי שאוכל 
לפני המלך. כמ"ש, זה השולחן אשר לפני ה'.
%break
תיקון שני, הוא נטילת ידיים עד השיעור שגזרו חכמים, חמש אצבעות 
שביד ימין, שבהן י"ד (14) פרקים. שבכל אצבע שלושה פרקים, 
ובאצבע אגודל שני פרקים, הם י"ד. ואף כך הם י"ד פרקים ביד שמאל. 
וביחד הם כ"ח (28) פרקים.
%break
ואלו כ"ח פרקים, כנגדם כּח הוי"ה. כלומר כ"ח אותיות של הכתוב 
הראשון שבמעשה בראשית, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת 
הארץ, שיש בו כ"ח אותיות. שנאמר בהם, ועתה יגדל נא כוח הוי"ה.
%letter 622
.622 ועשר אצבעות רומזות לעשרה מאמרות שבמעשה בראשית. 
ומשום זה, מי שמקל בנטילת ידיים, נעקר מהעולם, משום שיש בהם 
עשרה מאמרות וכ"ח אותיות, שבהם נברא העולם.
%letter 623
.623 התיקון השלישי הוא, כוס של ברכה, שהתקינו בו עשרה דברים: 
הדחה, שטיפה, עיטור, עיטוף, חי, מלא, מקבלו בשתי ידיו, ונותנו 
בימין, ונותן עיניו בו, ומַגביהו מהקרקע טפח, ומְשַׁגרו במתנה לאנשי 
ביתו.
%letter 624
.624 כוס מלא ברכת ה'. כוס בגי' אלקים (86), בינה, והיא מלכות 
המלבישה את הבינה. ומשָׁם הנשמה, שנקראת על שמו, כוס. כמ"ש, 
כוס ישועות אשא.
%break
ישועות, חמש אצבעות, המחזיקות את הכוס, כנגד חמש ספירות 
חג"ת נ"ה שבכוס, שהיא אלקים חיים, בינה, המתפשטת בחמש 
ספירות לחמישים שערים, שהם חמש פעמים עשרה.
%break
כלומר באות י', שהיא י' דברים, שהתקינו חכמים בכוס, שהוא אלקים 
חיים, וחמש אותיות אלקים, שבחשבון חמש, י' פעמים חמש הם 
חמישים שערים.
%letter 625
.625 בכוס צריך הדחה ושטיפה, הדחה מבחוץ ושטיפה מבפנים. 
שיהיה תוכו כְּבָרו, שפנימיות וחיצוניות הכוס תהיינה שוות.
%break
מי שזכה לנשמה מהכוס הזה, מבינה, צריכה הנשמה להיות נשמה 
טהורה מבפנים ומבחוץ. כמ"ש, וטיהרו וקידשו. טהרה מבפנים 
וקדושה מבחוץ.
%break
כוס, אין טהרתו וקדושתו מבפנים ומבחוץ בלא מים, אף כך הנשמה, 
אין טהרתה וקדושתה מבפנים ומבחוץ בלי תורה. משום זה, מי שאין 
תוכו כברו, לא ייכנס לבית המדרש,
%page 502
משום שאינו מצד עה"ח, אלא מעצה"ד טו"ר. כי מי שחסר קדושה 
מבחוץ, או חסר טהרה מבפנים, הוא מעורב טו"ר.
%letter 626
.626 עיטור, הנאמר בכוס, לומדים עליו, מְעַטְרו בתלמידים. אות ה' 
היא הכוס, בינה, מעטרו בתלמידים, באות י', שהיא עטרה על אות ה'. 
כי תלמידים מַרבים וממשיכים חכמה.
%break
עיטוף, הנאמר בכוס, שצריך לעטוף הראש, לכסותו, בגלל שהשכינה 
על ראשו. כי אסור לתלמיד חכם ללכת ד' אמות בגילוי הראש, משום 
שמלוא כל הארץ כבודו. כש"כ בברכה ובהזכרת השם הקדוש, שאסור 
להיות בגילוי הראש.
%letter 627
.627 והטעם שאסור ללכת בגילוי הראש, כי אות י' מהוי"ה, חכמה, 
התעטפה באור ונעשתה אויר. משום שאות י', חכמה, באויר. וזהו 
האור שהתעטף בו כשברא העולם, כמ"ש, עוטה אור כַּשלְמָה.
%break
וזהו כמ"ש, יהי אור, יהי אויר. ובטרם התהווה כל דבר, התהוו 
ההוויות. ומשום זה כתוב, יהי אור, ויהי אור. שהוא אור שהיה מקודם 
לכן.
%break
י' דהוי"ה, חכמה, או"א עילאין. ה' דהוי"ה, בינה וישסו"ת. נודע שטרם 
כל התיקון, נעשה התיקון של מיתוק המלכות בבינה, שהוא נקודת 
החולם. שע"י זה התמעטה הבינה מאור הג"ר שלה ונעשתה לו"ק. 
וזוהי י' שנכנסה אל האור ונעשה לאויר.
%break
ואח"כ בגדלות חוזרת ויורדת הי' מהאויר, שהמלכות יורדת מבינה 
והאור חוזר למקומו. זהו רק בה' דהוי"ה, ישסו"ת. אבל בי' דהוי"ה, 
או"א עילאין, אין הי' יוצאת מאויר לעולם.
%break
י' מהוי"ה, חכמה, התעטפה באור ונעשתה אויר. כי הי' דהוי"ה, או"א 
עילאין, עלתה המלכות בבינה שלהם. וזהו עליית י' באור ונעשה אויר, 
ו"ק, הנקרא אוויר ורוח. וזה נבחן כמו אור הג"ר של או"א התעטף, 
שהתכסה ונעלם. כמ"ש, עוטה אור כשלמה.
%break
כמו שהאור היה מתכסה בשמלה. וזהו, יהי אור, יהי אויר. כי התיקון 
של עליית י' לאור, הוא תיקון זו"ן ובי"ע, שיהיו ראויים לקבל אור. כי אם 
לא נמתקה המלכות בבינה, לא היו ראויים העולמות לקבל שום אור.
%break
ולפיכך התיקון הראשון שנאמר, יהי אור, הוא יהי אויר, שהי' תיכנס 
לאור וייעשה אויר. שאם לא כן אי אפשר שיהיה אור בעולמות.
%break
ובטרם התהווה כל דבר, התהוו ההוויות. הי' דהוי"ה, ששם נשאר 
תיקון זה של עליית הי' באויר. ומשום זה כתוב, יהי אור, ויהי אור. 
שהוא אור שהיה מקודם לכן.
%break
שאח"כ בגדלות, שכתוב, ויהי אור, אינו אור חדש, אלא אותו אור 
שהתמעט תחילה לאויר, אח"כ ירדה הי' מאויר, וע"י זה חזר והתגלה 
האור שמקודם לכן.
%letter 628
.628 חי, הנאמר בכוס של ברכה, פירושו חי מן החבית, שלא יהיה 
מָזוּג במים שם. השכינה העליונה, בינה, ספירה שמינית שבע"ס, 
כשמתחילים לספור מלמטה למעלה. משום זה נקראת ח'.
%break
וכתוב בה, בחכמה ייבנה בית. וזוהי חבית, אותיות ח' בַּי"ת, שזה 
מורה, שהיין, גבורה דז"א, יהיה נמשך מהבינה, שנקראת חבית, ח' 
בי"ת. ומשום שהבינה היא חיים, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה, 
ע"כ היין, הנמשך מהבינה, הוא חי.
%break
וזהו יינה של תורה, שמי שעוסק בה, נקרא חי. צדיק, יסוד, נקרא חי, 
והוא חי מן החבית, שאורותיו נמשכים מהבינה, הנקראת חבית.
%page 503
%letter 629
.629 ביין יש שני צבעים לבן ואדום. יין בגי' ע' (70), שהוא ע' פנים, 
הרי ע"ב (72). רומז שאורות השם ע"ב מאירים ביין, וכנגד שני צבעים 
שביין, הוא זָכור ושָמור של שבת, שעם ע' מילים שבקידוש, וַיְכוּלוּ, הם 
ע"ב.
%letter 630
.630 מלא, הנאמר בכוס של ברכה, זהו שכתוב, כוס מלא ברכת ה'. 
וצריך להיות מלא מיינה של תורה. והאדם כך צריך להיות שלם, 
כמ"ש, איש תם, שפירושו, איש שלם, כמ"ש, ויבוא יעקב שלם.
%break
הרי שיעקב נקרא שלם, כך צריכה הנשמה להיות שלמה, ולא יהיה בה 
שום פגם, כי כל אשר בו מום לא יקרב. אף כך אותיות אל"ם עם י"ה 
הם אותיות אלקים. כחשבון כוס פ"ו (86).
%break
וע"כ, הכוס צריך להיות מלא, כי הפוך המילה אלם ותמצא מלא. 
שהמילה כוס בגי' מל"א י"ה (86). כי הוא מלא כשיש שם י"ה. כמ"ש, 
כי יד על כֵּס יה, שאין השם מלא, שחסר ו"ה. אדנ"י במספר קטן, הוא 
בחשבון ו"ה.
%break
עמוד האמצעי מלא משניהם, מן י"ה ומן ו"ה. ומשום זה שורה עליו 
השם אדם, שהוא שם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' אדם (45).
%letter 631
.631 כוס של ברכה, מקבלו בשתי ידיו, כמו התורה שהייתה בשני 
לוחות, חמישה דיברות בלוח אחד כנגד חמש אצבעות שביד ימין, 
וחמישה דיברות בלוח השני, כנגד חמש אצבעות שביד שמאל.
%break
שניתנו ביד ימין, שחמש שבשמאל נכללו בחמש שבימין. ומשום זה 
כתוב, ששני לוחות אבנים הוריד בידו, ולא בידיו. ביד אחת, ימין, 
כמ"ש, מימינו אש דת לָמו.
%letter 632
.632 ונותן עיניו בכוס של ברכה, משום שהכוס הזה כנגד ארץ ישראל, 
מלכות המלבישה את הבינה, שכתוב בה, תמיד עיני ה' אלקיך בה.
%break
והעיניים של מעלה הן ע' סנהדרין ומשה ואהרון עליהם, הם שתי 
עיניים העליונים, חו"ב, ימנית ושמאלית, והם ע"ב כמניין ביין. כי ע' 
סנהדרין הם כנגד חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר. וחו"ב עליהם, 
משה ואהרון. ונותן עיניו בכוס, שימשיך חו"ב אל הכוס, למלכות.
%letter 633
.633 ומגביהו מהקרקע טפח. כי אות ה' דהוי"ה היא כוס, וצריכים 
להעלותה לאות י' דהוי"ה, שנקראת טפח, שבו נפתחת הה' בחמש 
אצבעות, חמישים שערי בינה.
%break
ומשגרו לאנשי ביתו במתנה, כדי שתתברך אשתו, הנפש, שכתוב בה, 
נפשנו יבשה אין כל, ומתברכת ועושה פירות. כמ"ש, תַדְשֵא הארץ 
דשא.
%letter 634
.634 התיקון הרביעי שבשולחן, שיהיה על שולחנו דברי תורה, שלא 
יתקיים בה כמו בעמי הארץ, כמ"ש, כי כל שולחנות מָלאוּ קיא צואה. 
אבל הרוצה להעשיר יצפין.
%break
שייתן השולחן לצד צפון, שהשולחן לשמאל, דין, ע"כ צריך לקשר בו 
ימין, התורה, שניתנה מחסד, רחמים, ימין ה'.
%letter 635
.635 התיקון החמישי שבשולחן, שצריכים להאריך על שולחנו בשביל 
העניים, שייהנה אותם משולחנו, כדי שהצדקה תאריך ימיו, שלא ימות 
בקוצר ימים.
%break
כעין התורה, שהיא אריכות ימים בשביל הנשמה בשני עולמות, 
בעוה"ז ובעוה"ב. אף כך, צדקה היא אריכות ימים לגוף בשני עולמות. 
כמ"ש, כי הוא חייךָ ואורך ימיך.
%break
כי הוא חייך, בעוה"ז. ואורך ימיך, בעוה"ב, שעוה"ב אל הגוף, פירושו 
בתחיית המתים, שאחר שיקום לתחיית המתים, לא ימות. וכמו 
שיתקיים בעוה"ב, כן יהיה קיים בעוה"ז.
%page 504
%letter 636
.636 התיקון השישי, שלא יהיה זולל וסובא על שולחן המלך, כמו 
עשיו, שאמר, הַלעיטֵני, בדרך הלעטה, אלא בדרך טחינה, שיהיה טוחן 
המאכל בשיניים. אף כך, מי שמוציא דברי תפילה או דברי תורה מפיו, 
צריך להוציאם בטחינה שלמים,
%break
שיעיין ויישא וייתן בהם, הדומה לטחינה, ולא בהלעטה, שיהיו חסרים 
משלמותם. ולא עוד, אלא משום סכנה, שלא יקדים קנה לושט, צריך 
לאכול בדרך טחינה, ולא בהלעטה.
%letter 637
.637 התיקון השביעי הוא מים אחרונים. מים ראשונים מצווה, 
אחרונים חובה, מים אמצעיים רשות. במים ראשונים צריך להגביה 
אצבעותיו, כדי שלא יחזרו המַשקים לרדת, ויטמאו את הידיים.
%break
ויש מהחכמים שאמרו, שֶׁמים אחרונים הוא משום מלח סדומית, שלא 
תסמא את העיניים. וא"כ, הוציאו אותנו בזה מחובה. כי אין מים 
אחרונים אלא עצה טובה, שלא לסמא את העיניים, ולא חובה.
%letter 638
.638 ולא עוד, אלא שאמרו עליהם ג' קדושות. כמ"ש, והתקדִשתם 
והייתם קדושים, כי קדוש אני ה'. והתקדשתם, מים ראשונים. והייתם 
קדושים, מים אחרונים. כי קדוש, שֶמֶן עָרֵב, להעביר הזוהמה 
מהאצבעות.
%break
אני ה', זו ברכה. ומים אמצעיים בין גבינה לבשר. ומשום זה, 
והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני ה'. אשרי העם שאדונם 
ישים אותם אצלו, שמדביק אותם בקדושתו.
%letter 639
.639 אף כך, והתקדשתם, בעת תשמיש. מים ראשונים שזורע הגבר 
הם מצווה. שמקיים מצוות פרייה ורבייה. מים אחרונים, זרע הנקבה, 
היא חוב, שזרע הזכר מחייב אותה להזריע. ומים אמצעיים כמ"ש, 
וכגבינה תקפיאני, הקב"ה, שמקפיא הזרע לבניין וולד.
%break
כמ"ש, הלוא כחלב תַתיכֵנִי וכגבינה תקפיאני. וזה הרמז על מים 
אמצעיים, שבין גבינה לבשר. שכתוב בהקב"ה, עור ובשר תלבישני.
%break
גבינה, לשון בניין. בשר, שהקב"ה הופך הזרע לבשר. שזהו מים 
אמצעיים, מים של הקב"ה, שהם אמצעיים למ"ד של הזכר ולמ"ן של 
הנוקבא.
%letter 640
.640 התיקון השמיני, לשלושה צריך כוס, משום שהכוס רומז על 
בינה, ובינה ספירה שלישית מע"ס. משום זה פחות משלושה, לא צריך 
כוס. לשלושה צריך כוס, מרמז על הכתוב, קדושה לך יְשַלֵשוּ.
%break
שהתורה לא ירדה פחות משלוש: כוהנים לוויים ישראלים, תורה 
נביאים כתובים. וניתנה בחודש השלישי, ביום השלישי.
בינה זו יה"ו דהוי"ה, ג' קווים. ועליה אמרו, שלוש משמרות הוא 
הלילה. מלכות היא ה' רביעית, המקבלת כל ג' הקווים, שעליה אמרו,
%break
ארבע משמרות הוא הלילה, כנגד ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. וש' 
עם שלושה ענפים כנגד שלוש משמרות. וש' עם ארבעה ענפים כנגד 
ארבע משמרות.
%letter 641
.641 התיקון התשיעי, כוס של ברכה, רביעית לוג, שהשיעור שלו כנגד 
אות ה', אות רביעית של שם הוי"ה.
%break
התיקון העשירי, שבעשרה אומר המברך, נברך לאלקינו. כי שכינה 
תחתונה, המלכות, רביעית ועשירית, רביעית בהוי"ה, ועשירית בע"ס, 
ובעשר אותיות, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וע"כ צריכים עשרה להזכיר השם 
אלקינו.
%page 505
וכמה צריך האדם לשמור עצמו, שלא לזרוק דברים אלו במקום שאינו 
צריך, כמו מי שזורק לחם. וכש"כ מי שזורק לחמה של תורה לחוץ 
משולחנו, שהוא השכינה, שכתוב בה, זה השולחן אשר לפני ה'.
%break
%H שלושה הם הגורמים רעה לעצמם
%break
%letter 642
.642 שלושה הם הגורמים רעה לעצמם. שניים הם בעוה"ז, ואחד 
בעולם האחר. ואלו הם:
%break
א. עושה רעה לעצמו, מי שמקלל את עצמו. ממונה אחד התמנה לפני 
האדם, ובשעה שהאדם מקלל את עצמו, הממונה הזה ושבעים אחרים 
הממונים תחתיו,
%break
לוקחים המילה ההיא ואומרים אמן, ומעלים אותה למעלה ודנים אותו. 
והממונה ההוא רודף אחריו, עד שעושה ומשלים לו הקללה של המילה 
ההיא שאמר.
%letter 643
.643 מי גדול לנו ממשה, שאמר, ואם אַין, מְחֵנִי נא מסִפרך אשר 
כתבת. שאמר זה לצורך ישראל. ואע"פ שהקב"ה עשה רצונו ומחל 
לישראל, עכ"ז, לא ניצל מעונש. והרי לא נזכר שמו בפרשת ואתה 
תצווה, ונמחה משָם.
%break
ומי לנו גדול מדוד המלך, שאמר, אמרתי אֶשְמְרה דרכיי מחֲטוא 
בלשוני, אֶשְמרה לפי מחסום בעוד רָשע לנגדי. מהו בעוד רשע לנגדי? 
הוא אותו ממונה, שהתמנה על זה שמקלל עצמו, ולוקח המילה ההיא 
להזיק לאדם.
%letter 644
.644 ב. עושה רעה לעצמו, מי שזורק לחם או פירורי לחם, בארץ, 
ועושה בו ביזיון. אלו השניים מקבלים עונשם בעוה"ז.
%break
ג. עושה רעה לעצמו בעולם האחר, מי שמדליק נר במוצאי שבת 
בטרם שמגיעים ישראל לקידוש שאומרים במוצאי שבת. והוא שנחשב 
למחלל שבת, כי גורם שאש של גיהינום יהיו נדלק קודם זמנו.
%letter 645
.645 מקום אחד יש בגיהינום לאלו שמחללים שבת. כיוון שהדליק נר 
קודם זמנו, ממונה אחד יש בגיהינום, במוצאי שבת. ומדליק תחילה 
אותו מקום, ואומר, מקום זה הוא של פלוני. וכל הרשעים שבגיהינום 
עוזרים לו להדליק אותו מקום.
%break
אותו הממונה קורא ואומר, הנה ה' מְטַלְטֶלך טלטלה גבר, ועוטְךָ עָטה. 
הרשעים שבגיהינום אומרים, כַּדוּר אל ארץ רחבת ידיים, שָׁמה תמות. 
משום שהוא גרם להם להידלק לפני זמנו. הרי לך שלושה, שגורמים 
רעה לעצמם.
%break
%page 506
%H שלוש אותיות י' שבהוי"ה במילוי ס"ג
%break
%letter 646
.646 כתוב, ויחלום והנה סולם. משה, כמו שהאות ל' עולה למעלה 
מכל האותיות, כי רומזת על בינה. כך אתה עתיד להתעלות על כל 
הבריות, משום שעלית לשֵם, יו"ד ה"י וא"ו ה"י, שבגי' ס"ג (63), בינה, 
שבו שלוש אותיות י', שבגי' ל' (30).
%break
כי תחילה היית בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה, ז"א, שבו י' א' א' 
א', שבגי' י"ג (13), י"ג מידות הרחמים, שבגי' אחד (13). ועתה עלית 
באל, שהוא ייא"י, שבמילוי ס"ג. ששני שמות אלו עדים, הלוא אל אחד 
בְּרָאָנו.
%break
כי ייא"י שבמילוי הוי"ה דס"ג בגי' אל (31), ואותיות י' א' א' א' שבמילוי 
הוי"ה דמ"ה בגי' אחד. כמ"ש, הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד 
בראנו.
%letter 647
.647 בשלוש אותיות י' שבשם ס"ג יתקיים בך הכתוב, ירוּם ונישא 
וגבה מאד. וגבה מאד, בהוי"ה שבמילוי מ"ה. כי כך עולה מאד לחשבון 
אדם, מ"ה. ובהיפוך אותיות, מאד הוא אדם.
%break
ירום, הוא בד' פנים של אריה, חסד המתעלה לחכמה, שהוא כמ"ש, 
יברכך הוי"ה, הוי"ה במילוי ע"ב, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, שבגי' חסד (72), 
חכמה שבימין.
%break
ונישא, הוא בד' פנים של שור, גבורה המתעלה לבינה, שהם כמ"ש, 
יישא הוי"ה, והוא בינה בשמאל. וגבה מאוד, הוא כמ"ש, יָאֵר הוי"ה, 
ז"א, שבאמצע, הוי"ה שבמילוי מ"ה.
%break
ויו"ד ה"י וא"ו ה"י, הוי"ה דס"ג, הוא כמ"ש, יישא הוי"ה פניו אליך ויָשם 
לך שלום. הוי"ה רביעית, הוי"ה במילוי אותיות ה', שבגי' נ"ב (52), 
מלכות, הוא כמ"ש, ושמו את שמי על בנֵי ישראל, ואני אברכֵם. כי 
המלכות נקראת שֵם.
%break
%H כשלהבת קשורה בגחלת
%break
%letter 648
.648 מצד ימין נקראת המלכות אבן. וכמה אבנים מפוּלמות יקרות, 
אבנים הנובעות מים, נמצאות ממנה. שמהן יוצאים מים של תורה. 
ועליהן אמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל 
תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בנפשכם.
%break
שפירושו, אל תאמרו שאלו מים של המלכות הם מים ממש, חסדים 
לבד, משום שכתוב, דובר שקרים לא ייכּון לנגד עיניי.
%break
כי אלו מים שבמלכות הם תורה, כלומר שנמשכים מז"א הנקרא תורה, 
שכלול מחכמה וחסדים יחדיו, וע"כ הם אור, ולא מים המורים על 
חסדים בלי חכמה, כי כתוב בה, ותורה אור.
%break
ומשום שאור הזה נובע במעיין מים אשר לא יְכַזבו מימיו, כי ז"א מקבל 
אור זה מאו"א עילאין, אשר זיווגם לא נפסק לעולם, ושם באו"א הוא 
חסדים, ע"כ נקרא מים, חסדים. אמנם כשהחסדים באים בז"א, 
נכללים גם מחכמה, ונקראים אור, כמ"ש, ותורה אור.
%letter 649
.649 ומצד שמאל נקראת האבן הזו, הי', מלכות, בשם גחלת, מכוח 
הדינים שבשמאל השורפים בה. ומשָׁם נקראות ע"ס כשלהבת 
הקשורה בגחלת,
%break
ויש לה ד' גוונים, והם עשרה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה, ד' אותיות 
הוי"ה פשוטה, ועשר אותיות של הוי"ה במילוי, שביחד י"ד (14) 
אותיות.
%page 507
והיא יד גדולה מבחינת הימין, חסד. יד חזקה מבחינת השמאל, 
גבורה. ומבחינת עמוד האמצעי היא יד רמה. ונמצאת כלולה ממ"ב 
(42) גוונים. כי ג"פ יד הם מ"ב.
%letter 650
.650 ומשום שמבחינת הימין היא אבן, ומבחינת השמאל היא גחלת, 
לוקח עימה הקב"ה נקמה מישמעאל ומאֱדום, הנמשכים מפסולת ימין 
ושמאל, שהם אִשים נוכריות של הס"א והמים הזֵידונים.
%break
כי ישמעאל הוא מים זידונים, ואדום הוא אִשים נוכריות. והממונים 
שלהם ס"מ ונחש. ס"מ, אש של הגיהינום, ממונה על האומה עשיו. 
הנחש ממונה על האומה ישמעאל, והוא המלאך רהב, הממונה על 
המים.
%letter 651
.651 בימִינו של אברהם, שמדרגתו חסד, לוקח נקמה מישמעאל 
ומהממונה שלו. ובשמאלו של יצחק, שמדרגתו גבורה, לוקח נקמה 
מעשיו ומהממונה שלו. ע"י שני משיחים, מימין משיח בן דוד, ומשמאל 
משיח בן יוסף.
%break
ובמדרגת יעקב, ת"ת, קו אמצעי, שהוא כנגדם, כמ"ש, שיכֵּל את ידיו, 
האריה לשמאל, כנגד עשיו, והשור לימין, כנגד ישמעאל. משום 
שיהודה גָלה בעשיו, נמצא הימין דקדושה עם השמאל של עשיו.
%break
וכן בגלות ישמעאל, נמצא השמאל דקדושה עם הימין הטמא של 
ישמעאל. ולפי זה נמצא שמשיח בן דוד, ימין, ייקח נקמה מעשיו. 
ומשיח בן יוסף, שמאל, ייקח נקמה מישמעאל.
%break
כתוב, עד כי יבוא שי-ה, שהוא משה, כי שילה בגי' משה (345), 
שמדרגתו תפארת ישראל, קו אמצעי, הוא ייקח נקמה מערב רב. כי 
הערב רב כלולים מימין ומשמאל דטומאה.
%break
וע"כ הקו האמצעי, הכלול מימין ומשמאל דקדושה, ינקום בהם. קודם 
הכרעת קו האמצעי היה האש בימין, והמים בשמאל. ואחר הכרעת קו 
האמצעי באה האש בשמאל והמים בימין.
%letter 652
.652 בשלוש מדרגות, ימין שמאל אמצע, יפקוד כוהנים לוויים 
וישראלים מהגלות. שהם נמשכים מג' קווים אלו. ובג' קווים לוקח 
נקמה מעשיו מישמעאל ומערב רב.
%break
כי כמו שהערב רב מעורבים בעשיו ובישמעאל, שיש בהם מימין 
ומשמאל דטומאה, כך יעקב, קו האמצעי, מעורב באברהם וביצחק, 
שהם ימין ושמאל. כי הוא עירוב של שניהם.
%break
וכך שי-ה, משה, קו האמצעי, מתערב עם משיח בן דוד, ימין, ועם 
משיח בן יוסף, שמאל, והוא יהיה שלשלת הכולל וקושר את שניהם. 
כבאותו הזמן שראה בלעם בנבואה שלו, עד כי יבוא שילה.
%break
כי כך מתקשרים שני המשיחים במשה, ג' אבות, ג' קווים, בגלות 
האחרונה. וע"כ יהיה בכוחם לנצח ולהשמיד כל הקליפות, שכנגד ג' 
קווים דקדושה.
%break
הגם שהגאולה תהיה ע"י שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, 
עכ"ז אי אפשר שהגאולה תהיה שלמה, עד שתתגלה נשמת משה, 
שהיא גילוי כל סודות התורה. ואז יוכלו שני המשיחים לנצח כל 
הקליפות שבעולם.
%break
ומשה כולל את שני המשיחים, שגילוי נשמת משה כולל הכול. וכמ"ש, 
עד כי יבוא שילה. כי אי אפשר להיות גאולה השלמה, עד שיתגלה 
משה על שני המשיחים.
%letter 653
.653 כתוב, לא הביט אָוֶון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקיו 
עימו ותרועת מלך בו. וכל זה לקיים הכתוב, וברחמים גדולים אֲקַבְּצֵךְ.
%page 508
בזמן ההוא יישברו הקליפות שסובבות השכינה, מיד תתגלה אבן אחת 
משלוש אבנים, שהן סֶגולתָא, המלכות, שהיא נקודה עליונה של 
הסגולתא. שעל שלוש נקודות אלו כתוב, ויהי בשלושים שנה. והן 
שלוש אותיות י', שכל נקודה היא י', ושלוש אותיות י' בגי' שלושים.
%break
וכתוב, ברביעי בחמישה לחודש. ברביעי, אבן רביעי, נצח. בחמישה 
לחודש, אבן חמישי, הוד. כנגדם כתוב, וייקח דוד חמישה חלוקי אבנים 
מן הנחל, חג"ת נ"ה, הנלקחים מהיסוד, הכוללם יחד, הנקרא נחל. 
וכנגדם הן חמש מילים, שמע ישראל ה' אלקינו ה'.
%break
כשהמלכות עולה לבינה ומקבלת שם מקו שמאל דבינה, היא נמצאת 
למעלה מחו"ג דז"א. ואז היא נקודה עליונה של הסגולתא, כזה, 
שהמלכות היא נקודה עליונה ושתי נקודות חו"ג דז"א הן מתחתיה.
%break
וכשהמלכות מקבלת מג' קווים דז"א, אז היא רביעית לחג"ת דז"א, 
בבחינת נצח. וכשהמלכות מתחת ז"א, אז היא חמישית, הוד, ששם 
הסיום, שאמא עד הוד התפשטותה.
%letter 654
.654 ואני בתוך הגולה על נהר כְּבָר. זוהי השכינה, הנקראת אני. בה 
הקב"ה אחד. משום שז"א הוא א"ח שבאחד, והשכינה היא ד' שבאחד. 
הו' הנוספת על אני, כי כתוב ואני, היא הנהר, צדיק חי העולמים, יסוד. 
כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן.
%break
עדן בינה. הנהר היוצא מבינה, מעדן, הוא ו' בן י"ה, ז"א, מדרגת 
משה, היוצא מאמא עליונה, ומתפשט בו"ס חג"ת נה"י, עד הצדיק, 
יסוד, ומהיסוד משקה לגן, לשכינה. וע"כ הו' של אני רומזת אל היסוד 
המשקה אותה.
%letter 655
.655 נהר כבר. כ' רומזת על הכתר, ב' על הבינה, ר' על ראשית 
חכמה. הכתר בימין, החכמה בשמאל, הבינה באמצע. והם רכב 
למעלה לעילת העילות, א"ס. כי כב"ר אותיות רכ"ב.
%break
כל ע"ס נכללו בנהר, ז"א, המתפשט עד הצדיק, יסוד, שנקרא כל, 
משום שכולל בתוכו כל הספירות. ממנו תלוי הכול. כשראה יחזקאל 
השכינה מתוך הקליפות, ראה עימה ע"ס.
%break
%H סולת למנחה
%break
%letter 656
.656 כתוב, סולת למנחה בלולה בשמן כָּתית. סולת למנחה, להביא 
את הסולת, המלכות, לפני מלך העליון, למנחה בין שתי זרועות, 
שתהיה נכללת משתי זרועות, חו"ג, ימין ושמאל.
%letter 657
.657 אברהם ויצחק התקינו שחרית ומנחה. כתוב עליהם, אף ידי 
יָסדה ארץ. זהו יצחק, יד שמאל דז"א. וימיני טיפחה שמיים, זהו 
אברהם, ימין דז"א.
%break
המדרגות שלהם הן חסד ופחד, שכתוב עליהם, נשבע ה' בימינו 
ובזרוע עוזו, שהן שתי זרועות המלך, הוי"ה, ז"א, עמוד האמצעי.
%break
הסולת, שכינה תחתונה, מלכות, היא האור של ז"א, והיא סולת נקייה 
מצדדיו, כשהיא דבוקה בימין ושמאל שבו, בלא פגם של חושך, ובלא 
תערובת של חושך כלל. כי כך אור כלפי חושך, כמו תבואה נקייה כלפי 
מוץ ותבן. וע"כ מכונה המלכות סולת, כשהיא נקייה מחושך.
%page 509
%letter 658
.658 ובעוונותיהם של ישראל מתערב חושך באורות. וכמו האדם הדש 
תבואה, ואח"כ בורר את החיטים מן המוץ והתבן, כמי שבורר אוכל 
מתוך פסולת, כך ישראל, כשהתערב בהם חושך, צריכים לעשות 
ולתקן את הרוח שלהם.
%break
כמ"ש, זבחי אלקים רוח נשבָּרה. כי בזה נשבר החושך, יצה"ר המכסה 
על הרוח, כְּמוץ המכסה על חיטה, כענן המכסה על השמש ואינו מניח 
לו להאיר.
%letter 659
.659 ובזמן שהחושך, יצה"ר, מכסה על יצה"ט, אור, הוא כמי שאסור 
בבית האסורים של יצה"ר. ואף כך, כשיצה"ט הוא אסור ברשות 
יצה"ר, כך הצבאות של יצה"ט, אסורים ברשות הצבאות של יצה"ר.
%break
וכשאדם שובר את רוחו בכל האיברים שלו לפני הוי"ה, כתוב, לאמור 
לאסוּרים צֵאו, לַאֲשֶׁר בחושך היגָלו.
%letter 660
.660 אבל השכינה היא סולת נקייה, שאין חושך ואפלה יכולים 
להתערב בה. והיא כגפן, שאינו מקבל הרכבה ממין אחר, שאינו מינה. 
והסולת הזו, יושבת בין זרועות המלך, חו"ג, בלולה בשמן כתית.
%break
%H בלולה בשמן כתית
%break
%letter 661
.661 בלולה בשמן כתית. בשמן הנמשך מלמעלה, מחכמה דימין. 
כתית, מרמז להזדווג בנוקבא, במלכות, להמשיך אליה שמן כתית 
כראוי לה, מחכמה עליונה.
%break
שהוא כתית, כדי להוציא שמן מהזיתים, מהאיברים של הגוף, 
הספירות דז"א, ולהמשיך המשכה מחכמה עילאה בכל איבר.
%letter 662
.662 וצדיק, יסוד, הוא הכותש כְּתישים, ומכל אלו האיברים העליונים, 
מספירות דז"א, שהם זיתים קדושים, מוציא שמן המשחה, בתשוקה 
שלמה אל הנוקבא, המלכות.
%break
ואם אינו כותש, לא יוצא השמן ההוא, אלא יוצא בלי תשוקת האיברים, 
ומאותו המשכה לא תהנה הנוקבא. והשמן, אור החכמה, אינו כראוי, 
עד שיהיה בלול מכל האיברים. וע"כ כתוב, בלולה בשמן כתית, כדי 
ליהנות ממנו ולהיות ניזונה ממנו.
%break
השמן, אור חכמה עליונה שבימין, אינו כראוי עד שנכלל מכל ג' הקווים 
שמחזה ולמעלה דז"א, ומג' הקווים שמחזה ולמטה דז"א. ואין ייחוד 
הקווים נעשה, אלא ע"י מסך דחיריק שבקו אמצעי, שזה כתית.
%break
כי הדינים של מסך דחיריק כותשים את קו השמאל, עד שיתחבר עם 
הימין, ויתייחדו ג' קווים זה בזה. ועיקר נושא המסך דחיריק שבקו 
האמצעי הוא היסוד, שהוא סיומו.
%break
וצדיק, יסוד, הוא הכותש כתישים, שמעורר את המסך דחיריק, לכתוש 
בו את קו השמאל. ומכל אלו האיברים העליונים, מספירות דז"א, שהם 
זיתים קדושים, מוציא שמן המשחה, כי ע"י הכתישה של יסוד, 
מתייחדים כל האיברים שלמעלה מחזה דז"א, ג' קווים חג"ת,
%page 510
וכל האיברים שלמטה מחזה דז"א, ג' קווים נה"י, ונעשים כולם אחד, 
ונמשך מכולם יחד. אז הם ממשיכים שמן המשחה, אור חכמה 
העליונה, בתשוקה גדולה, למלכות.
%break
ואם אינו כותש, לא יוצא שמן ההוא, כי אם לא יעורר המסך דחיריק 
לכתוש בו את קו השמאל, אז לא היה השמאל מתייחד עם הימין 
לעולם, ולא היה יוצא שמן השלם ע"י ג' קווים, אל המלכות.
%letter 663
.663 כתוב, בלולה בשמן כתית. ודאי שאין התורה בלולה במקרא 
במשנה ובתלמוד, אלא למי שסובל כמה ייסורים בשבילה. שאין 
התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה. ובזמן שהוא מכתת 
רגליו ממדינה למדינה ללמוד תורה, יזכה לראות פני השכינה.
%letter 664
.664 בלולה בשמן כתית, זהו המקיים, פת במלח תאכל ומים 
במשורה תשתה. בלולה בשמן כתית, כמ"ש, והוא מְחולָל מפשעינו 
מְדוכָּא מעוונותינו. בלולה בשמן כתית, זה צדיק חי העולמים, יסוד,
%break
הממשיך טיפות קדושות, פירורים כזיתים, ממוח העליון, חכמה 
עליונה, שהם עישרון אחד כנגד י'. ושני עשרונים הם י' י'. ושלושה 
עשרונים לפר הם י' י' י'. והם עישרון לכבש, ושני עשרונים לאַיִל, 
ושלושה עשרונים לפר.
%letter 665
.665 אין טיפה יורדת מלמעלה, שאין עולים כנגדה טיפַּיים מלמטה, 
כזה. והרמז שלהם הוא כנגד שלושה מוחין: מוח הזיכרון, מוח 
המחשבה, מוח הדמיון. הדמיון והזיכרון עולים מהלב, המחשבות 
יורדות עליהם ללב, והדמיון והזיכרון מקבלים אותן, כמלך.
%break
משום שהאדם הזה, הוא מחשבה, הרוכבת ושולטת על החיה 
השלישית, ויורדת עליה אל שתי חיות, הפותחות כנפיהן לקבל אותה. 
כמו חולָם על צֵירֵי, שנעשה סגולתא. וזהו כתר עליון על חו"ב.
%letter 666
.666 עישרון ושני עשרונים, רומזים לשלוש חיות של מרכבה עליונה, 
חג"ת. שלושה עשרונים רומזים לנה"י, שבהם המרכבה השנייה 
התחתונה.
%break
רביעית הַהִין, המלכות הקדושה, ה"ת, אות רביעית משם הוי"ה, שבה 
ד' פנים של אדם. כי בחסד יש ד' פנים של אריה. בגבורה ד' פנים של 
שור. בת"ת ד' פנים של נשר. במלכות ד' פנים של אדם.
%letter 667
.667 רביעית ההין, הרגל הרביעית אל כיסא העליון, בינה, שיש לה 
ארבע רגליים, חג"ת דז"א, ומלכות. והמלכות היא עולה תמיד אליו 
בכל יום, שעולה עד המחשבה העליונה שאין לה סוף. וע"כ קורבן עולָה 
בא על הרהור הלב, על המחשבה.
%break
%H זַרְקא מַקף שׁופר הולֵך סֶגולתא
%break
%letter 668
.668 עטרה שנקראת זַרְקא, היא י', ספירה רביעית לחג"ת, מלכות. 
ונקראת זרקא, משום שנזרקת עד המחשבה העליונה, שאין לה סוף.
%page 511
אף כך החיה ששמה אדם, מלכות, ארבעת הפנים שלה, ארבע אותיות 
הוי"ה, הם מַקף שׁופר הולֵך סֶגולתא, שהיא שלוש חיות, י"ב (12) 
שבטים.
%break
המלכות מבחינת עצמותה אינה ראויה לקבל אור העליון, אלא אחר 
שעולה ונכללת בבינה, נעשית ראויה לקבל המוחין העליונים. אף כך 
החיה ששמה אדם, מלכות, ארבעת הפנים שלה הם מקף שופר הולך 
סגולתא,
%break
שאחַר שהמלכות מקיפה את הבינה, הנקראת שופר, אז הולכת 
המלכות לקבל סגולתא, ג' חיות, י"ב שבטים, כי ג' חיות הם ג' קווים, 
שבכל אחד חו"ג תו"מ, שהם י"ב.
%break
ולולא מקף שופר, אם לא הייתה משתווה אל הבינה, שופר, לא הייתה 
הולך סגולתא, שלא הייתה יכולה לקבל אלו המוחין, הנקראים 
סגולתא. מקף, פירושו, סמיכה והשוואה.
%letter 669
.669 עולת תמיד, היא הרגל הרביעית לכיסא העליון, המלכות. זו 
עולה תמיד בכל יום מאלו ששת ימי בראשית, חג"ת נה"י דז"א. 
ובשבת היא עולה כפליים, כדי שיתווסף בה אור ושלמות.
%break
בימות החול המלכות עולה עם ז"א עד ישסו"ת, מדרגה אחת. וע"כ יש 
בימות החול עולת תמיד. ובשבת, עולה המלכות עם ז"א עד לאו"א 
עילאין, שתי מדרגות, כפליים מימות החול. וע"כ התווסף קורבן מוסף 
על עולת תמיד.
%break
%H הָביאו עליי כפרה
%break
%letter 670
.670 המלכות, בו"ס עולה תמיד אל הו', ז"א, שאחוז בהן. בן י"ה, ז"א, 
שיש לו מוחין של י"ה, גנוז בבינה. ובאיזו ספירה מאלו ו"ס שבמלכות, 
מת"ת דמלכות, הכוללת כל ו"ס שלה, היא עולה לז"א? ביום השלישי, 
בספירה שלישית שלו, ת"ת, הכלולה ג"כ מכל ו"ס שלו. אבל חסר ג"ר.
%break
כי אע"פ שבשעת הקרבת הקורבן יש לו ו"ק דבינה, ישסו"ת, עכ"ז 
אינם נחשבים למוחין דג"ר ממש, כי ישסו"ת ג"כ ו"ק דבינה. אבל ביום 
השבת התווסף עימו נפש יתרה, בינה, ה"ר דהוי"ה,
%break
שעולה עד או"א עילאין, ג"ר דבינה, אז יש לו ג"כ י', שהיא אות שבת, 
חכמה עילאה. וגם המלך, ז"א, מעוטר בכתר, כח"ב דבינה. ומשום זה 
בתפילת מוסף אומרים, כתר ייתנו לך.
%letter 671
.671 כתוב, ובראשי חודשיכם תקריבו עולה לה'. כמה ראשים יש 
ללבנה, שכתוב, ובראשי חודשיכם? שתי נקודות כעין סגול, שהנקודה 
התחתונה היא הלבנה, המלכות, ושני ראשים שלה הם שתי נקודות 
שעליה מלמעלה. ונקראות ביחד סגול.
%break
בתחילה הייתה כתר על שני מלכים, על נו"ה דז"א, כעין, והייתה 
סגולתא שבטעמים. ואח"כ שאמרה, אי אפשר לשני מלכים להשתמש 
בכתר אחד, ואמר לה הקב"ה, לכי ומעטי את עצמך,
%break
ירדה לרגליהם של אלו שני מלכים, למטה מנו"ה, כעין סגול ומה 
שהייתה סגולתא, חוזרת להיות סגול.
%page 512
תחילה הייתה המלכות למעלה מחזה דז"א, והייתה מלבישה קו 
שמאל דבינה, וחג"ת דז"א היו מלבישים קו ימין דבינה. ואז הייתה 
במצב של שני המאורות הגדולים, כלומר, שהייתה גדולה כמו ז"א.
%break
וכיוון שהייתה אז למעלה מחזה דז"א, נבחנה שהיא למעלה מנו"ה 
דז"א. וע"כ נבחנים אז המלכות עם נו"ה כמו סגולתא שבטעמים, 
שנקודה אחת, המלכות, למעלה, ושתי נקודות נו"ה דז"א מלמטה. 
שהמלכות היא כתר אליהם.
%break
אמנם לא הייתה יכולה לעמוד במצב הזה מחוסר חסדים, וע"כ קטרגה 
ואמרה, אי אפשר לשני מלכים, ז"א ומלכות, להשתמש בכתר אחד.
%break
אז נאמר לה, לכי ומעטי את עצמך, שירדה אל מחזה ולמטה דז"א 
תחת נו"ה. וזהו סגול, ששתי נקודות נו"ה מלמעלה, והמלכות היא 
הנקודה שמתחתיהם.
%break
לפני המיעוט, הייתה למעלה מחזה דז"א, כתר על נו"ה דז"א. ואח"כ 
שאמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, ירדה לרגליהם 
של אלו שני מלכים, שירדה למטה מחזה תחת נו"ה.
%break
ומה שהייתה סגולתא, חוזרת להיות סגול. שתי נקודות נו"ה מלמעלה 
והמלכות למטה תחתיהם.
%letter 672
.672 כנגד שתי נקודות, שני מלכים, נו"ה דז"א, כתוב, פרים בני בקר 
שניים. וכנגד נקודת העטרה על ראשם של שתי הנקודות, כתוב, ואַיל 
אחד, כמו כתר. לפי הצורה של סגולתא, שהמלכות כתר על נו"ה.
%break
ואחר שמיעטה את עצמה, התמעט ג"כ שעיר עיזים אחד לחַטָאת. כי 
האיל של יצחק, הקו השמאלי דבינה, שהמלכות הייתה מלבישה אותו 
במצב הא', התמעט ונעשה שעיר.
%break
שהתהפך בה מרחמים לדין והתמעט. כי המקום שלמעלה מחזה דז"א 
רחמים, והמקום שלמטה מחזה דז"א דין, וע"כ התמעט מאיל לשעיר, 
המורה על דין.
%letter 673
.673 משום זה כתוב, ושעיר עיזים אחד לחטאת, ולא כתוב לעולָה, 
שפירושה שעולה להיות כתר על נו"ה. וכתוב, ויירד מעשות החטאת. 
ושיתף העולה עם החטאת בירידה,
%break
ללמד, שהייתה בתחילה עולה, מדה"ר, מחזה ולמעלה דז"א, מקום 
הרחמים, ואח"כ התהפכה לדין בירידה למטה מחזה דז"א, מקום דין, 
ונקראת חטאת. והכול אחד. שהן עולה והן חטאת הם המלכות.
%letter 674
.674 משום זה אמר הקב"ה, ז"א, הָביאו עליי כפרה. כי עליי הייתה 
הלבנה לכתר טרם המיעוט, כתר ממעל לנו"ה דז"א, כעין. ואח"כ 
התמעטה וירדה לרגליו, למטה מנו"ה, הנקראים רגליים, כעין. ובזמן 
זה שכתוב עליו, הביאו עליי כפרה,
%break
שמקריבים שעיר ר"ח לכפר על מיעוט הלבנה, נאמר בה, העולה, 
שעולה מרגליו, שאז כתוב בה, והארץ, המלכות, הדום רגליי. ועתה 
היא עולה להיות כיסא לבינה, ביחד עם ז"א, שנקרא שמיים, שייכתב 
בה, השמיים כיסאי. כי השמיים, ז"א, עם המלכות נעשים כיסא לבינה.
%break
וכמ"ש, צדיק מושל יראת אלקים. שהופך הדין לרחמים. כי ע"י שעיר 
ר"ח ממשיכים לה חכמה וחסדים, כדי שתוכל לחזור למחזה ולמעלה 
דז"א, למקום הרחמים. אמנם זה מועיל רק בשעת ההקרבה, ולא 
לאח"ז, כי אין תיקון זה נשלם עד גמה"ת.
%break
וזהו שכתוב, אבן מָאסוּ הבונים הייתה לראש פינה. וכעין זה יש צירוף 
ה"ו ה"י, שמורה על מדה"ד. ויש צירוף י"ה ו"ה, שמורה על מדה"ר. 
וההפרש גדול בין מחזה ולמעלה למחזה ולמטה.
%break
%page 513
%H הלבנה מיעטה עצמה
%break
%letter 675
.675 כבש אחד ושני כבשים בני שנה תמימים, הם כנגד ג"ס 
ראשונות. שבעה כבשים בני שנה, הם כנגד שבע ספירות תחתונות. 
שבעה כבשים הם שבעה ימים, שבע ספירות, של הלבנה, המלכות.
%break
בני שנה, בניה של הלבנה, הנקראת שנה. שהיא אחת מאלו שנים 
קדמוניות, אחת מע"ס הכוללות, שעתיק וא"א הם כתר, או"א וישסו"ת 
הם חו"ב, ז"א הוא ת"ת הכולל ו"ס חג"ת נה"י, והאחרונה המלכות. 
הרי שהמלכות אחת מע"ס הכוללות, שהן שנים קדמוניות.
%letter 676
.676 כתוב, ובראשי חודשיכם. האם יש כמה ראשים ללבנה? הרי אין 
ראש ללבנה אלא השמש, ז"א, שהוא ראש אליה. אלא יש שני ראשים 
בכל חודש, יעקב ויוסף, ז"א ויסוד, שמתחדשים להאיר ללבנה, 
למלכות. וע"כ צריכים לחדש אותה בקורבנות.
%letter 677
.677 פרים בני בקר שניים. אלו הם שאמרה הלבנה, איך ישתמשו שני 
מלכים בכתר אחד, שהם ז"א ומלכות מבחינת שני המאורות הגדולים, 
שאח"כ מיעטה עצמה תחתיהם, שירדה למטה מחזה דז"א.
%break
ואיל אחד, זהו איל של יצחק, גבורה. ואברהם לאן הלך? למה לא 
נזכרת כאן מידת אברהם, חסד? משום שהתעורר שם עשיו, שעיר 
ר"ח, שיש בו חלק לס"א. ונקרא שעיר, כמו עשיו איש שעיר.
%break
ע"כ נאסף אברהם, אור החסד, כדי שלא יראו אותו, שלא תהיה יניקה 
לס"א מאור החסד. אבל יצחק, קו שמאל, נמצא שם, משום שאהבתו 
הייתה אליו, כמו יין על שְׁמָרָיו. כי עשיו פסולת קו השמאל, ואור 
השמאל נקרא יין, והפסולת שמרים.
%break
יעקב, ז"א, קו האמצעי, נמצא שם כדי לשבור פניו של עשיו, כי קו 
האמצעי ממעט ג"ר דשמאל, הפנים של עשיו. יוסף, יסוד, שור של 
ז"א, שנמשך מקו שמאל דז"א, הנקרא שור, נמצא אל רחל, להשפיע 
אל המלכות, רחל.
%break
%H הוויות באמצע
%break
%letter 678
.678 הכבשים בני שנה נקראים ע"ש השמש, אמא קדושה, בינה, 
שנאמר בה, פני משה כפני חַמה, שיש לו ג"ר, פנים, מבינה הנקראת 
שמש. בשנה יש שס"ה (365) ימים, כלומר עם עשרה ימים שמרה"ש 
עד יוה"כ, הם שס"ה. כחשבון שס"ה מצוות לא תעשה.
%page 514
והוא עֵד לשמאל, והוא אמא עילאה. הלבנה, המלכות, בימין, כי הבת 
קשורה באבא, שהוא חסד לימין. והמלכות כלולה מרמ"ח (248) 
מצוות עשה.
%break
ו', ז"א, נמצא עם אמא לשמאל, שס"ה מצוות לא תעשה. והבת עם 
אבא לימין, חסד. כמ"ש, בחכמה יָסד ארץ. בחכמה, אבא, חכמה 
דימין, חסד.
%break
ארץ היא הבת, מלכות. הרי שהבת קשורה באבא. הבן, ז"א, עם אמא, 
תבונה. כמ"ש, כּונֵן שמיים בתבונה. וזהו הצירוף של השם יהה"ו, 
שהוא הוויות באמצע.
%break
קודם נאמר ששבעה כבשים, הם שבע ספירות של הלבנה. וכאן נאמר, 
שהם כנגד שבע ספירות של החמה, ז"א. שהכבשים בני שנה נקראים 
ע"ש השמש, אמא קדושה, ע"ש ז"א שנקרא אור החמה, המקבל 
מאמא קדושה.
%break
מבחינת אור השמאל, שז"א מקבל מאמא קדושה, הוא נקרא חמה. 
שנאמר בה, פני משה, ז"א, כפני חמה, שאז, כשמקבל מאמא, נבחן 
פניו כאור השמש בגבורתו.
%break
שנה, שנת החמה, שס"ה ימים, כחשבון שס"ה מצוות לא תעשה, 
המוחין דשמאל. המוחין מכונים עדן ומכונים עֵד. והמוחין של שס"ה 
ימות החמה, הם עד לשמאל, הארת חכמה שבשמאל, והוא אמא 
עילאה, שנמשכים מאמא עילאה.
%break
ושבעה כבשים בני שנה שמקריב, כנגד שבע ספירות דז"א, ממשיכים 
לו הארת החכמה שבשמאל דאמא. שהם בני שנה משס"ה ימות 
החמה, מוחין דשמאל דאמא.
%break
אבל הלבנה, מלכות, קשורה במוחין דאבא, החכמה דימין, אור 
החסדים, כי החכמה עצמה שבה, נגנזה ונסתמה ומאירה רק באור 
החסד. ומלכות כלולה מרמ"ח מצוות עשה, שהם חסד.
%break
ונמצא, שע"י הקורבן של ר"ח מקבל כל אחד החסר לו. כי ז"א ממקורו 
חסדים בלי חכמה, וע"כ מקבל עתה ע"י הקורבן, חכמה דשמאל 
מאמא. והמלכות ממקורה חכמה דשמאל, וחסר לה רק חסדים, והיא 
מקבלת חסדים מאבא עילאה.
%break
לכן ו', ז"א, נמצא עם אמא לשמאל, שמקבל מאמא החכמה דשמאל, 
החסר לו. והבת נמצאת עם אבא, חכמה דימין, חסד, החסר לה. וזהו 
הצירוף של השם יהה"ו, שה"ת, מלכות, אחר י', אבא. וה"ר, אמא, 
לפני ו', ז"א.
%break
ארבע פרשיות התפילין, הן הוי"ה כסדרה. י', קַדֶש. ה"ר, והיה כי 
יביאך. ו', שְׁמע. ה"ת, והיה אם שָׁמוע. אמנם מבחינת סדר של אבא 
יָסד הבת, נמצאות באמצע שתי פרשיות המתחילות בהוויות,
%break
במילה והיה, שהן, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע. כי הן שתי אותיות 
ה'. וקַדֶש י', היא בתחילה. ושְׁמע, ו', בסוף. בסדר יהה"ו.
%letter 679
.679 ושעיר עיזים אחד. כי שני שעירים, כתוב עליהם, ולקח את שני 
השעירים והעמיד אותם לפני ה' פֶּתח אוהל מועד, ונתן אהרון על שני 
השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל.
%break
השעיר לה' הוא כפרה על מיעוט הלבנה. והוא שעיר אחד לה' 
לחטאת. ע"כ כתוב בו, אחד, משום שהוא מצד הייחוד. אבל שעיר של 
עזאזל לא כתוב בו, אחד. ולא קורבן, לא אִשֶׁה, ולא עולָה.
%break
אלא כתוב, ושילַח ביד איש עיתי המִדְבָּרה. השעיר לעזאזל הוא שוחד, 
כדי לשבור הכעס של ס"מ, שלא יתקרב למקדש, לקטרג עליו.
%letter 680
.680 וזה דומה לכלב רעב. ומי שרוצה שלא ינשוך אותו, נותן לו בשר 
או לחם לאכול ומשקה אותו מים. כמ"ש, אם רעב שונאך הַאכילֵהו 
לחֶם. ובזה הוא נעשה אוהב אל האדם, שלא די שאינו נושך אותו, 
בכמה ייסורים, אלא התהפך להיות עליו מליץ יושר, ונעשה אוהבו.
%break
%page 515
%H שעיר לעזאזל
%break
%letter 681
.681 ולמה שולחים את העזאזל ביד איש עיתי בעל מום? משום 
שהס"א כולו הם בעלי מומים, ונקראים שעירים. וכתוב בהם, ולא יזבחו 
עוד את זבחיהם לשעירים. וכתוב עליהם, יזבחו לשדים לא אלוה.
%break
ובשעיר לעזאזל, ס"מ נפרד מכל, ונושא כל העבירות שבישראל עליו, 
כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. אחר שלקח עזאזל את 
העוונות, אז, ונשא, שהקב"ה נושא וסולח.
%break
הקב"ה נקרא נושא עוון, ובשעיר לעזאזל כתוב, ונשא השעיר עליו את 
כל עוונותם. מהו ההפרש בין נושא לנשא? נשא, שנשא משא. נושא, 
הסתלקות המשא. מכפר העוונות.
%letter 682
.682 כתוב, ושלושה עשרונים סולת מנחה. ושלושה עשרונים, הם 
שלוש המדרגות הראשונות, כח"ב, שכל אחת מהן כלולה מעשר כעין 
שלמעלה, בז"א.
%break
עשרונים פירושו, אחד מעשרה. כי המלכות אחת מע"ס של ז"א, וכל 
ספירה שלה בפרטות, היא אחת מעשר שכנגדה בז"א. וע"כ נקראות 
עשרונים.
%break
ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם. ונקרא חטאת, משום שהוא חטאת, 
והוא מצד החטאת. שיש בו חלק לס"א, וע"כ הוא מצד החטא. והרי 
כתוב עליו, לה', ואיך ייתכן שהוא מצד החטא? אלא שנקרב לה', כי 
כתוב, לכפר.
%break
כלומר, לשבור פני הס"א והכול יהיה נקרב למקדש, אלא שגם נותנים 
חלק אחד לס"מ ואוכל אותו. ומשום זה אינו נאחז בשאר הקורבנות, 
וקורבן זה לבדו אוכל בו, ולא התחבר קורבן אחר עימו לאכול בו.
%letter 683
.683 ס"מ נהנה מסעודת המלך, בחלק זה שלוקח מהשעיר לחטאת. 
וע"כ הוא שמח ונפרד מישראל, ואינו מקטרג עליהם. ואם לא היה 
מיעוט הירח, המלכות, לא היו נותנים לס"מ מסעודת המלך כלום.
%break
ומה הוא עושה במיעוט הירח? משום שקרב ויונק ממקום החיסרון 
שבמלכות, ולוקח כוח לעמו מצד השמאל של הלבנה, המלכות, 
ומתחזק בו, ובשעיר שנותנים לו ממנו חלק, הוא נפרד מכל ונהנה 
בזה.
%break
ומשום שהקב"ה מיעט את הלבנה, שאמר לה, לכי ומעטי את עצמך, 
לפיכך מקריבים השעיר הזה, כדי שס"מ ייפרד ממנה, ולא יתקרב אל 
המקדש, המלכות.
%break
וע"כ אמר הקב"ה, הָביאו עליי כפרה שמיעטתי את הירח. עליי, כלומר 
בגללי, שאני מיעטתי אותה, ומשום הסיבה שלי, שמיעטתי אותה, 
אתם צריכים להקריב שעיר, כדי להפרידו ממקום המיעוט של 
המלכות.
%break
%page 516
%H ובראשי חודשיכם
%break
%letter 684
.684 כתוב, ובראשי חודשיכם, בלשון רבים, שהם יעקב ויוסף, ז"א 
ויסוד. כמ"ש, אלה תולדות יעקב יוסף, המחדשים את הלבנה, 
המלכות.
%break
כמו שבר"ח שנִטהרה הלבנה, המלכות, להתקרב לבעלה, ז"א, צריכים 
לתת חלק אחד לס"א מאותו המין של הס"א, כלומר שעיר, אף האישה 
בשעה שנטהרת לבעלה, צריכה ג"כ לתת חלק אחד לס"א, מאותו מין 
שלו.
%letter 685
.685 אותו חלק, שהאישה צריכה לתת לס"א, הוא הציפורניים 
בטינופת שלהן, ומעט מראשי השערות. כי צריכה לסרוק את ראשה 
ולכרוך אותן זו בזו, לתת אותן לס"א, ולא ילך אחריה אותו הצד הרע 
להזיק לה, ויהיה נפרד ממנה מכל הצדדים.
%break
ומאותן השערות והציפורניים, לאחר שכרכה אותן יחד, צריכה להניחן 
במקום שבני אדם אינם עוברים שם, או בתוך חורים תחתונים 
שבחצר, ותצניע אותן שם.
%letter 686
.686 ובראשי חודשיכם. כשהיו מקדשים החודש ע"פ ב"ד, היו משיאים 
משואות בראשי ההרים, והיו אומרים, כזה רְאֵה וְקַדֵש. לפעמים הייתה 
הלבנה, כעין זה, שהייתה מסתכלת למעלה בקרניה.
%break
ולפעמים הייתה מסתכלת למטה, כעין זה. ולפעמים הייתה מסתכלת 
למזרח, כעין זה. ולפעמים למערב, כעין זה. ולפעמים לדרום ולפעמים 
לצפון.
%break
וזוהי הסתכלות שלה לשישה צדדים, שת"ת, ו' גדולה, כולל אותם, 
שהם, גדוּלה גבורה ת"ת נצח הוד יסוד. שגדוּלה, חסד, זו הסתכלותה 
לדרום. והסתכלותה לצפון זו גבורה. למזרח ת"ת. למערב יסוד.
%letter 687
.687 הנקודה שנמשכת בלבנה, במלכות, מבפנים, היא חכמה. החוט 
המקיף את הלבנה, הוא כתר. הנקודה בכללה, מלכות, לפעמים היא 
עטרה לז"א, כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. לפעמים היא כיסא לז"א, 
לשבת עליו. ולפעמים שרפרף להדום רגליו דז"א.
%letter 688
.688 מלכות נקראת לבנה ע"ש ליבון ההלכה, ע"ש החכמה דימין 
המלבנת את ההלכה, המלכות, הנקראת הלכה.
%break
שהחכמה היא מבפנים המלכות, כמ"ש, כל כּבוּדה בת מלך פנימה. 
ובאש הבינה, היורדת עליה, היא מתלבנת. כמ"ש, אם יהיו חטאיכם 
כַּשָׁנים כשלג ילבינו.
%break
ומה שהייתה נקראת אדנ"י, אותיות דינ"א, אדומה בגבורה, בקו 
שמאל, ששם בינה, היא מתלבנת מחסד, ששָׁם חכמה, וחוזרת לשֵם 
הוי"ה, רחמים. מבינה מקבלת החכמה דשמאל, ומחכמה דימין 
מקבלת חסדים, ובכוח שניהם מתלבנת.
%letter 689
.689 ומה גרם למלכות שתתהפך מדין לרחמים? הצדיקים הגמורים. 
כי הלבנה, המלכות מצד עצה"ד טו"ר. הקליפה שלה חושך, אִם בַּהֶרֶת 
שחורה, הוא היצה"ר, שפחה.
%break
והמלכות אין לה משלה, אלא אותו החוט שמאיר בה, חוט של חכמה 
דשמאל בלי חסדים, שהוא עיקר בניינה, אבל אורו דק כחוט, מחמת 
שאינו יכול להאיר בלי חסדים.
%break
ומתלווה אליה בלילה, בגלות, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. ונעבר ממנה 
ביום, כי ביום ממשלת החסדים דז"א, ואין החכמה דשמאל יכולה 
לשלוט ביום. שביום אור החסד של עוה"ב, בינה, שבו כתוב, וזרחה 
לכם יראֵי שמי שמש צְדקה ומַרפא בכנפיה.
%letter 690
.690 הלבנה, המלכות, שמצד עה"ח, ז"א, אותה נקודה הפנימיות 
שבה, חכמה דימין, חסד, היא כמעיין שאין לו הפסק, משום שנמשך 
מאו"א עילאין דרך ז"א, שהזיווג שלהם לא נפסק לעולם. כמ"ש בה, 
וכמוצָא מים אשר לא יכַזבו מימיו.
%page 517
והיא נקראת איילת אהבים, מצד החסד, אהבה, כמ"ש, ואהבַת עולם 
אהבתיךְ על כן משכתיך חסד. הרי שאהבה, חסד. ושתי קרניים יש לה 
מהאור, כעין זה ולפעמים האחת גבוהה מהשנייה, כעין זה. ולפעמים 
הן שוות.
%break
הקרניים הן הארת נו"ה דז"א. ע"כ קרן הימין, נצח, גבוהה מקרן 
השמאל, הוד. ז"א ומלכות הם נו"ה, מחמת שמלבישים נו"ה דא"א.
%break
לפיכך, בעת שז"א ומלכות פב"פ בקומה שווה, גם נו"ה דז"א בקומה 
שווה, ואין הנצח גבוה מההוד. ואז גם הקרניים של המלכות הן בקומה 
שווה, בזמן שזו"ן בקומה שווה.
%break
%H איילת השחר
%break
%letter 691
.691 כאַיָיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלקים. אע"פ 
שיש בפסוק זה לשון זכר ולשון נקבה, הכול אחד, כי אייל נקרא בלשון 
זכר, ונקרא בלשון נקבה. כמ"ש, כאייל תערוג, אשר תערוג לשון 
נקבה.
%break
ולא כתוב, יערוג, בלשון זכר, כי הכול אחד, המלכות. אלא במצב הא', 
כשהיא עם ז"א, במצב שני המאורות הגדולים, היא נקראת אייל. 
ובמצב הב', אחר שהתמעטה, נקראת איילה.
%letter 692
.692 איילת השחר זוהי חיה אחת רחמנית, המלכות, שאין בכל חיות 
העולם רחמנית כמוה. כי כאשר השעה דוחקת אותה, והיא צריכה 
למזון בעדה, ובעד כל החיות, שהן כל צבאות בי"ע,
%break
היא הולכת למרחוק, לדרך רחוקה, ובאה ומוליכה מזון. ואינה רוצה 
לאכול, עד שבאה וחוזרת למקומה. כדי שיתקבצו אצלה שאר החיות, 
ותחלק להם מאותו המזון.
%break
וכשבאה, מתקבצים אליה כל שאר החיות, והיא עומדת באמצע, 
ומחלקת לכל אחת. כמ"ש, ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה. וממה 
שהיא מחלקת להן, היא שבעה, כאילו אכלה יותר מאכל מכולן.
%letter 693
.693 וכשיבוא הבוקר, הנקרא שחר, יבואו לה חֶבְלֵי הגלות. ומשום זה 
היא נקראת איילת השחר. ע"ש שחרות שבבוקר, שאז חבלים לה 
כיולדת. כמ"ש, כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה.
%letter 694
.694 ומחלקת להן כשהבוקר צריך לבוא, בעוד שהוא לילה, והשחרות 
מסתלקת להאיר. כמ"ש, ותקם בעוד לילה, ותיתן טרף לביתה. כיוון 
שהאיר הבוקר, כבר כולן שבעות במזון שלה.
%letter 695
.695 אז מתעורר קול אחד באמצע הרקיע, וקורא בכוח ואומר, 
קרובים, היכנסו למקומכם. רחוקים, צאו. כל אחד יתאסף למקומו 
הראוי לו.
%break
כיוון שהאיר השמש, כל אחד נאסף למקומו. והיא הולכת ביום ומתגלה 
בלילה, ומחלקת מזון בבוקר. ומשום זה נקראת איילת השחר.
%page 518
%letter 696
.696 אח"ז היא מתגברת כגיבור והולכת. ונקראת אייל, בשם זכר. 
הולכת שישים פרסאות מאותו המקום שיצאה משם, ונכנסת לתוך הר 
החושך, והולכת בתוך הר החושך. נחש אחד עקלתון מריח אחר 
רגליה, והולך לרגליה, והיא עולה משם אל הר האור.
%break
כיוון שהגיעה לשם, מזמין לה הקב"ה נחש אחר, ויוצא, ונלחמים זה 
בזה, והיא ניצלת. ומשם לוקחת מזון וחוזרת למקומה בחצות לילה. 
ומחצות לילה והלאה מתחילה לחלק עד שעולה שחרות הבוקר. כיוון 
שהאיר הבוקר, הולכת לה ואינה נראית.
%letter 697
.697 בשעה שהעולם צריך לגשמים, מתאספות אליה כל שאר החיות, 
והיא עולה לראש הר גבוה, ועוטפת ראשה בין ברכיה, וצועקת צעקה 
אחר צעקה, והקב"ה שומע קולה, ומתמלא רחמים וחס על העולם.
%break
והיא יורדת מראש ההר, ורצה, ומסתירה את עצמה. וכל שאר החיות 
רצות אחריה, ואינן מוצאות אותה. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. 
מאלו אפיקי מים שהתייבשו, והעולם צמא למים, אז תערוג.
%letter 698
.698 בשעה שמתעברת נסתמת, וכשמגיעה שעתה ללדת, צועקת 
ומרימה קולות, קול אחר קול, עד שבעים קולות, כחשבון המילים של 
הפסוק, יַעַנךָ ה' ביום צרה, שהוא שיר של המעוברת הזו.
%break
והקב"ה שומע אותה, ומזמין לה ישועתה. אז יוצא נחש אחד גדול 
מתוך הרי חושך, ובא בין ההרים, פיו מלחך בעפר, ומגיע עד האייל 
הזה, ובא ונושך אותה באותו מקום פעמיים.
%letter 699
.699 בפעם הראשונה יוצא דם ממנה והנחש לוחך. בפעם השנייה 
יוצאים מים, ושותות כל אלו הבהמות שבהרים. והיא נפתחת ומולידה. 
כמ"ש, וַיַךְ את הסלע במטהו פעמיים, וַתֵשְתְ העדה ובְעירָם.
%letter 700
.700 באותו זמן שהקב"ה חס עליה על מעשה הנחש הזה, כתוב, קול 
ה' יחולֵל איילות ויֶחשוף יערות, ובהיכלו כולו אומר כבוד. קול ה' יחולל 
איילות, הם החבלים והכאבים לעורר אלו שבעים הקולות. מיד, ויחשוף 
יערות, לעורר נחש, ולגלות אותה חיה ללכת ביניהם.
%break
ובהיכלו של הקב"ה, שהוא מלכות, כל אלו ההמונים שבבי"ע פותחים 
ואומרים, כבוד. ברוך כבוד ה' ממקומו. שהיא המלכות, הנקראת כבוד 
ה'.
%break
הזוהר מבאר לנו כאן עניין אחד עמוק של המלכות, ומבאר אותו בד' 
בחינות:
א. איך היא מחלקת מזונות מהארת חכמה לכל צבאיה, כמ"ש, ותיתן 
טרף לביתה.
%break
ב. הזיווג של חצות לילה וסדר התיקונים שמקבלת.
ג. פתיחת שפע המים, חסדים, שבמלכות.
ד. לידת נשמות והכאת הסלע.
%break
ז"א ממשלת היום, ימין, ממשלת החסדים. המלכות ממשלת הלילה, 
שמאל, ממשלת החכמה שבשמאל. ולפיכך המלכות ביום, שאין 
החכמה יכולה לשלוט, השעה דוחקת אותה ואין לה המזון שלה, אור 
החכמה שבשמאל.
%break
כאשר השעה דוחקת אותה, בהמשך היום, שאין אז גילוי לאור 
החכמה, שהוא המזון שלה ושל צבאותיה הנמשכים ממנו. והיא צריכה 
למזון בעדה, ובעד כל החיות, כי צריכה להמשיך מזון שלה. היא 
הולכת למרחוק, לדרך רחוקה, כי אין החכמה מושפעת אלא עם דינים.
%break
וכל זמן שאינה מתלבשת בחסדים בזיווג של קו אמצעי, נמשכים ממנה 
דינים קשים. ודינים אלו המתגלים ע"י הופעתה, נבחנים לרחוק ולדרך 
רחוקה. כמ"ש, וַתֵיתַצַב אחותו מרחוק, שאחותו רומזת על חכמה. וכן, 
אמרתי אֶחְכָּמָה והיא רחוקה ממני.
%page 519
וזה היא עושה תכף בתחילת הלילה. וע"כ מתפשט אז החושך על 
הארץ. כי הארת החכמה שבשמאל בלי ימין הוא חושך. אבל אז נמשך 
המזון שלה, הארת חכמה.
%break
אז היא מביאה ומוליכה המזון, החכמה דשמאל. אבל אז בעת 
שממשיכה החכמה, היא קופאת מרוב הדינים שבחכמה בלי חסדים, 
שאינה יכולה להשפיע כלום. ואינה רוצה לאכול, עד שבאה וחוזרת 
למקומה.
%break
שאין המלכות רוצה להיות בשמאל בלי ימין, במקום יציאת החכמה, 
שהיא דרך רחוקה, עד שתחזור למקומה, בקו אמצעי דז"א, ששם 
ייחוד השמאל עם הימין. שזהו מקומה התמידי, בין שתי זרועות 
המלך.
%break
למה היא צריכה לשוב למקומה? כדי שיתקבצו אצלה שאר החיות, 
ותחלק להן מאותו המזון. כי מטרם שבאה למקומה בקו האמצעי, 
אורותיה קפואים בה,
%break
ואינה יכולה להשפיע כלום לשאר החיות, לצבאותיה הנמשכים ממנה. 
אבל כשבאה למקומה, מתקבצים אליה כל החיות, ומשפיעה להן מאור 
החכמה.
%break
כשבאה, מתקבצים אליה כל שאר החיות, והיא עומדת באמצע, בזיווג 
עם קו האמצעי, ומחלקת לכל אחת. כי כשהיא בקו אמצעי, אורותיה 
נפתחים ויכולה לחלק לכל אחד.
%break
וקבלת הארת החכמה מכונה קימה. כמ"ש, ותקם בעוד לילה, 
שמקבלת אז חכמה, המכונה קימה. ותיתן טרף לביתה, שמשפיעה 
לכל צבאיה.
%break
ונודע שבעת שהחכמה מאירה בשמאל בלי ימין, מאירה בג"ר דחכמה. 
אבל אחר שקו אמצעי מייחד השמאל עם הימין, התמעטו הג"ר 
דחכמה דשמאל, ואין החכמה דשמאל מאירה, אלא מלמטה למעלה, 
שהוא ו"ק דחכמה.
%break
נמצא, שמטרם שבאה המלכות למקומה, לקו האמצעי, הייתה מאירה 
בג"ר דחכמה דשמאל. ועתה, כשבאה ממקומה לקו האמצעי, 
התמעטה לו"ק דחכמה.
%break
וממה שהיא מחלקת להן, היא שבעה, כאילו אכלה יותר מאכל מכולן. 
שאע"פ שהתמעטה עתה לקו אמצעי, בו"ק דחכמה, ואינה יכולה 
לאכול, לקבל ג"ר דחכמה, אין לה צער מזה, אלא להיפך. כי ממה 
שיכולה עתה לחלק שפע החכמה לכל צבאותיה,
%break
היא שבעה יותר משאכלה יותר מאכל מכולן, משאכלה הג"ר דחכמה, 
שהוא מאכל חשוב וגדול. וזהו משום כי מקודם היו אורותיה קפואים, 
ולא הייתה יכולה להשפיע כלום, משא"כ עתה היא משפיעה לכל 
צבאותיה.
%break
וכשצריך לבוא השחר, בחצות לילה, יבואו לה חבלי הגלות, הדינים של 
השמאל בלי ימין, משום זה היא באה למקומה לקו אמצעי בחצות 
לילה. כי אינה רוצה לעמוד בדינים האלו.
%break
ומשום זה היא נקראת איילת השחר, ע"ש השחרות של הבוקר, שיש 
לה חבלים כיולדת. כי חבלי לידה הם מדינים דשליטת השמאל.
%break
ומחלקת להן כשהבוקר צריך לבוא, בעוד שהוא לילה, והשחרות 
מסתלקת להאיר, מחצות לילה עד הבוקר, שאז הזמן שמשפיעה 
חכמה לצבאות שלה.
%break
אמנם אין הארת החכמה נשלמת, אלא ע"י התלבשות בחסדים, 
שזמנם בממשלת היום, שהוא אור הבוקר. כיוון שהאיר הבוקר, 
שמאיר אור החסד, כבר כולן שבעות במזון שלה, כי אז מתלבשת 
החכמה בחסדים, ונשלמת.
%break
אז מתעורר קול אחד באמצע הרקיע, קול מקו האמצעי, ז"א, 
ששליטתו מתחילה עתה, בממשלת היום, חסדים. וקורא בכוח ואומר, 
קרובים, היכנסו למקומכם.
%page 520
אותם שנמשכים מימין, חסד, נקראים קרובים. ע"כ אומר להם, 
שייכנסו למקומם, לקבל חסד. שעתה מתחילה השפעת החסד. ואותם 
הנמשכים מקו שמאל, ששם השפעת החכמה, נקראים רחוקים, ע"ש 
החכמה, שהיא רחוקה.
%break
להם אומר, רחוקים צאו, כי אין עתה השפעת החכמה, שהרחוקים 
צריכים, כי ממשלת היום הוא. כל אחד יתאסף למקומו הראוי לו. כל 
אחד יקבל לפי שורשו שבג' קווים.
%break
כיוון שהאיר השמש, אחר שיצא השמש, המושל ביום, כל אחד נאסף 
למקומו, כל אחד מתדבק בשורשו לקבל שִׁפעו. כי המלכות הולכת לה 
ביום, שאין זמן השפעה שלה, ומתגלה בלילה,
%break
שהשפע שלה, חכמה דשמאל, מתגלה רק בלילה. ומחלקת מזון 
בבוקר, בזמן הכנת אור הבוקר, מחצות עד השחר.
%break
ומשום זה נקראת איילת השחר, משום שזמן הארתה הוא בשחר, 
המתחיל מחצות. אבל אחר שזרח השמש, הולכת לה, ואינה משפיעה 
כלום כל היום מחכמה דשמאל, המיוחדת לה. ואע"פ שמשפיעה 
חסדים, אין זה נחשב לשפע שלה, אלא לשפע ז"א.
%break
אחר שממשלת היום מסתיימת, היא מתגברת כגיבור והולכת. 
שחוזרת ומתדבקת בקו שמאל, גבורה, והולכת.
%break
הולכת שישים פרסאות מאותו המקום שיצאה משם, שעולה ממקומה, 
מחזה ולמטה דז"א, אל מקום שמחזה ולמעלה דז"א, ששם מאיר קו 
שמאל מאמא, ויכולה להידבק בקו שמאל ולקבל חכמה.
%break
כי קו שמאל דאמא מאיר בז"א עד החזה. ומחזה ולמטה דז"א, נה"י, 
כלולים ג"כ מחג"ת, ויש שם ו"ס חג"ת נה"י, המכונות שישים פרסאות.
%break
ולכן הולכת שישים פרסאות מאותו המקום שיצאה משם, שהולכת 
ונפרדת מכל שישים פרסאות שמחזה ולמטה דז"א, שהם חג"ת נה"י, 
שכל אחת כלולה מע"ס. ובאה למעלה מחזה דז"א, ומתדבקת שם 
בהארת החכמה שבשמאל דאמא.
%break
וכיוון שהתדבקה בשמאל לבד בלי ימין, הרי התדבקה בחושך, כי 
שמאל בלי ימין הוא חושך. ונכנסת לתוך הר החושך, כי קו שמאל בלי 
ימין הוא הר החושך.
%break
בעוד שהיא הולכת בהר החושך, מריח אחריה נחש עקלתון והולך 
לרגליה, שהוא הדינים דנוקבא, הנוספים על דינים דשמאל, עד 
שהמלכות אינה יכולה לסבול וחוזרת למקומה לקו האמצעי. ע"כ היא 
עולה משם להר האור, שהוא ז"א, קו האמצעי.
%break
ונודע, שדינים דשמאל ודינים דנוקבא, נוספים זה על זה ואין מי 
שיעמוד לפניהם. אמנם ע"י תיקון קו האמצעי, הם מבטלים זה את זה, 
להיותם שני הפכים.
%break
כיוון שהמלכות הגיעה להר האור, לקו האמצעי, מזמין לה הקב"ה נחש 
אחר, מדינים דשמאל, ויוצא, ונלחמים זה בזה, הדינים דשמאל עם 
הדינים דנוקבא, להיותם הפכים זה לזה. וע"כ מבטלים זה את זה. 
והמלכות ניצלת מכל הדינים, הן מדינים דנוקבא והן מדינים דשמאל.
%break
תיקונים אלו נעשים לה בחצות לילה. ומהר החושך, ששם הארת 
החכמה, לוקחת מזון וחוזרת למקומה, לקו האמצעי, בחצות לילה. 
שאז הזמן של כל התיקונים. ומחצות לילה והלאה מתחילה לחלק, כי 
אז מתדבקת בקו אמצעי, ואז האורות שלה נפתחים מקפיאתם.
%break
וע"כ יכולה להשפיע ולחלק לכל צבאותיה. עד שמסתלקת שחרות 
הבוקר. כיוון שהאיר הבוקר, הולכת לה ואינה נראית. כי כשהאיר היום, 
מתחילה ממשלת ז"א, חסדים. וממשלת המלכות, חכמה, הולכת לה 
ואינה נראית כל היום.
%break
ובשעה שהעולם צריך לגשמים, בשעה שהתחתונים בעוונותיהם 
גורמים פירוד בין ז"א ומלכות, והמלכות אינה דבוקה בקו האמצעי, אז 
חוזרים האורות שלה להיות קפואים, ואין טל ומטר נמשך ממנה 
למטה. אז מתאספות אליה כל שאר החיות, ותובעות שפע ממנה.
%page 521
והיא עולה לראש הר גבוה, להר החושך, קו שמאל בלי ימין, ועוטפת 
ראשה בין ברכיה. שהג"ר שלה, שנקראים ראש, ירדו להיות ברכיים, 
אחוריים ודינים. וצועקת צעקה אחר צעקה, מחמת החבלים והדינים 
השורים שם.
%break
והקב"ה שומע קולה, ומתמלא רחמים וחס על העולם. שפותח הארת 
החסדים, הנקראים מים. והיא יורדת מראש ההר, יורדת מקו השמאל, 
ורצה, ומסתירה את עצמה. מחמת שהקב"ה פתח שליטת החסדים, 
מים, מסתתרת המלכות מהארת השמאל שבה, כמו שמסתתרת ביום.
%break
וכל שאר החיות רצות אחריה, ואינן מוצאות אותה, כי מחמת שנפתחה 
ממשלת החסדים לתת מים לעולם, ע"כ הארת החכמה שבמלכות 
אינה נמצאת.
%break
כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים, בעת שנדבקה בשמאל, ואפיקי 
מים שלה התייבשו, והעולם צמא למים, אז היא תערוג אחר שפע 
המים, החסדים.
%break
בשעה שמתעברת נסתמת. כי כשהמלכות מתעברת בנשמות 
הצדיקים, היא מקבלת ממנו מ"ד, ומעלה מ"ן, שמשניהם מתהווה 
הנשמה. ואז המלכות מעוררת הארת החכמה דשמאל לצורך הנשמה. 
וכיוון שעוררה שליטת השמאל, אורותיה חוזרים וקופאים.
%break
והיא נסתמת, ואין יוצא ממנה לתחתונים כלום. וכשמגיעה שעתה 
ללדת, צועקת ומרימה קולות, מחמת שאינה יכולה ללדת, כי הכול 
קפוא בה, מהדינים שנמשכים מחכמה דשמאל.
%break
אז יוצא נחש אחד גדול מתוך הרי חושך, ובא בין ההרים, שהקב"ה 
מעורר עליה דינים דנוקבא ממסך דחיריק, הממעט את הג"ר דשמאל, 
שזה נבחן כמו נשיכה. ומגיע עד האייל הזה, ובא ונושך אותה באותו 
מקום פעמיים.
%break
שני מיני דינים דנוקבא יש במסך דחיריק, מנעולא ומפתחא, כדי למעט 
קו השמאל ולייחדו עם הימין. עיקר הכוח הממעט הוא המנעולא, מסך 
דחיריק ממלכות דצ"א.
%break
אמנם כדי שתהיה ראויה לקבל ו"ק דחכמה, צריכים לעורר עליה כוח 
המסך דחיריק מבחינת מפתחא, שהיא דינים ממותקים בבינה. וע"כ 
נושך אותה באותו מקום פעמיים, מִתחילה מדינים דמנעולא, ואח"כ 
מדינים דמפתחא.
%break
בפעם הראשונה, שהיא ממסך דמנעולא, יוצא דם ממנה והנחש לוחך. 
שמוציא ממנה האורות ולוחך אותם, שאין בזה אלא רק מיעוט הג"ר. 
אבל אינה ראויה לקבל ולהשפיע אורות התיקון, מים.
%break
כי המנעולא מסלקת כל האורות במגע שלה. וכדי לתקן אותה שתהיה 
ראויה להשפעת המים, היא צריכה לדינים דנוקבא מבחינת מפתחא.
%break
וע"כ בפעם השנייה, שהיא נשיכת הדינים מדינים דמפתחא, יוצאים 
מים, ושותות כל אלו הבהמות שבהרים. כי ע"י הנשיכה השנייה 
דמפתחא, קיבלה תיקונה להשפעת המים, החסדים, וכן קיבלה 
תיקונה, שתוכל ללדת, כי נפתחה מסתימתה.
%break
כמ"ש, וַיַךְ את הסלע במטהו פעמיים, ע"י שני מיני דינים דמנעולא 
ודמפתחא. וַתֵשְתְ העדה ובְעירָם. והיה צריך פעמיים,
%break
כי המנעולא פועלת למיעוט הג"ר דשמאל, אבל אינה ראויה עוד לשום 
אור מחמתה. וע"כ צריך למפתחא, שממנה נעשית לה בית קיבול 
לאורות התיקון, למים. וע"כ היה צריך להכאת הסלע פעמיים.
%break
כי הסלע היא מלכות, והצימאון למים נעשה מחמת עוונות התחתונים, 
שהיטו את המלכות להתדבק בשמאל. וכדי להחזירה לקו אמצעי 
שתחזור ותיתן מים, היה צריך משה, קו האמצעי, להכות במטהו 
פעמיים, במנעולא ובמפתחא.
%page 522
כתוב, קול ה' יחולל איילות, הם החבלים והכאבים, הדינים מחמת 
הדבקות בשמאל. מיד, ויחשוף יערות, לעורר נחש, לעורר הדינים 
דנוקבא ממסך דחיריק, ולגלות אותה חיה ללכת ביניהם,
%break
שע"י זה מתגלה כוח השפעה של המלכות לתחתונים. ואז אומרים כל 
הצבאות, ברוך כבוד ה' ממקומו.
%letter 701
.701 לע' (70) שנה תחיל חבלי לידה, ולב' שנים תוליד הגאולה, אחר 
1200 לחורבן ביהמ"ק. כלומר, אחר האלף החמישי, שכולו חורבן, 
ועוד מאתיים לאלף השישי, ועוד ע' שנה לחבלי לידה וב' שנים ללידה. 
כחשבון רע"ב (272) לאלף השישי.
%break
והרי כתוב, בטרם תחיל יָלָדה. וכתוב, והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד 
הם מדברים ואני אשמע. אלא בטרם שיושלמו ע"ב (72) שנה אחר 
1200, שאלו ע"ב שנה הן חבלי לידה, יתגלו שני משיחים בעולם.
%break
ובעת ההיא כתוב, ובהיכלו כולו אומר כבוד. וכתוב, כָּבוד חכמים יִנְחָלוּ, 
שבהיכלו כולו אומר כבוד, פירושו כבוד החכמים יהיה בהיכלו כולו.
%letter 702
.702 בעת ההיא בעלי תורה יהיו נכבדים, אלו שסבלו כמה חבלים 
וצירים כיולדת, והיו מבוזים בין עמי הארץ, יהיו נכבדים. ומיד, ה' 
למבול יָשב, בשביל הרשעים.
%break
אין מבול אלא דינים דמבול, שנפתחו מעיינות תהום, וארובות השמיים 
נפתחו בימי המבול. אף כך, יתעוררו אז דינים על הרשעים, למעלה 
ולמטה, עד שאין סוף ותכלית אל הדינים שלהם,
%break
וכל ביזיון וקלון שעשו אוה"ע עכו"ם לשם הוי"ה ולעמו, וכמה חֲרָפות 
שסבלו ישראל מהם על שם ה', מכולם ייטול הקב"ה נקמה. וע"כ נקרא 
נוקם ה' ונוטר ובעל חֵמה, אליהם.
%break
%H חג הפסח
%break
%letter 703
.703 ובחודש הראשון, בארבעה עשר יום לחודש, פסח לה'. חודש 
ראשון, ניסן, ששם הולידה אותה החיה את אורות הגאולה, לקיים כמו 
שלומדים, שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
%break
ובי"ד (14) שלו, כמ"ש, ויאמר, כי יד על כס יה, שם נשבע להעביר 
מהעולם את זרעו של עשיו העמלקים. בעת ההיא כתוב, מִשכו וקחו 
לכם צאן למשפחותיכם, ושחטו הַפָּסַח. מִשכו, כמ"ש, משך ידו את 
לוצְצים.
%letter 704
.704 בעת ההיא, כה אמר ה' לרועים הפושעים בי, ואל אדמת ישראל 
לא יבואו, ואלו הם רועי הצאן פַּרְנְסֵי הדור. ומשום זה כתוב עליהם, 
הנה אנוכי מְפַתֶיהָ, והולכתיהָ המִדְבּר.
%break
וכתוב, ונשפּטתי איתכם שם פנים אל פנים, כאשר נשפטתי את 
אבותיכם, שהרג אותם במכת חושך.
%letter 705
.705 ובחודש הראשון, החודש שהחיה, המלכות, מתגלה ומתחזקת 
בו, ויוצאת לעולם, כלומר שיוצאת מסתימתה בי"ד (14) יום, כמ"ש, 
ויחשוף יערות.
%page 523
בי"ד יום, הם שאר החיות, חו"ג תו"מ דז"א, המאירים בתוך המלכות, 
עשרה עשרה לכל צד. חו"ג תו"מ הם ד' צדדים, בד' רוחות העולם, 
צפון דרום מזרח מערב, שכל אחד כלול מע"ס.
%break
המלכות, י', וספירה אחת מחו"ג תו"מ, הן לכל צד מד' צדדי העולם, 
והן י"ד. כיוון שארבע חו"ג תו"מ מתחברים ומיתקנים עם העשר 
שבמלכות מצד ימין, אז הוא י"ד בחודש, להתקין חיה הזו, המלכות, 
בתיקוניה, בשמחה.
%letter 706
.706 מִשכו וקחו לכם צאן. משכו, כמי שמושך ממקום למקום. משכו 
ימים עליונים, ספירות דז"א, לימים תחתונים, לספירות דמלכות.
%break
ימים עליונים דז"א הם שס"ו (366) כחשבון משכו. שהיא שנה של 
ימות החמה, ז"א. ימים התחתונים של המלכות, לפעמים הם שנ"ה 
(355) ימים בשנה,
%break
ובזמן שהלבנה, המלכות, מאירה במילואה, עולים הימים שלה להיות 
שס"ה (365) ימים, כשנת החמה, ז"א, שהוא כחשבון מִשכו, חסר 
אחד.
%letter 707
.707 משכו ימים עליונים דז"א, לימים תחתונים דמלכות, שיהיו כולם 
אחד, בחיבור אחד. ומי מושך אלו העשר של המלכות, כשהיא בצד 
ימין, בחסד?
%break
שכתוב, בעשור לחודש הזה, כלומר, המלכות, כשהיא בימין. כתוב, 
בעשור, האם לא היה צריך לכתוב, בעשרה? אלא תשע הם לכל צד, 
ונקודה אחת שהולכת באמצע כעין זה, ומשלימה לע"ס.
%break
וע"כ כתוב, בעשור, כמ"ש, זָכור שָׁמור, לשון מקור, כי בעשור פירושו, 
להשתמש בעשר, באופן כזה, שאלו תשעה ימים ישמשו בנקודה 
ההיא.
%break
לחודש הזה, ניסן, הרומז לחסד, להורות שאלו הימים שממשיכים, יהיו 
לצד ימין, חסד. כדי לחבר זא"ת, המלכות, בז"ה, ז"א, שיהיה הכול 
אחד.
%letter 708
.708 ובזמן שאלו ד' ימים שלאחר עשרה בחודש, מתקשרים לד' 
צדדים, דרום צפון מזרח מערב, חו"ג תו"מ, ומתחברים עם עשרת 
הימים, אז מולידה החיה, המלכות, את אורות הגאולה. והנחש הולך 
לו.
%break
ובעת ההיא מְקדשים למעלה אותה החיה, וקוראים לה כבוד. ואז 
מתקדש החג. מה שלא היה עד עתה. כי עתה, בחג, קוראים לה כבוד. 
כמ"ש, ובהיכלו כולו אומר כבוד.
%letter 709
.709 אמר משה, דברים אלו סתומים, וצריכים לפתוח אותם בשביל 
החברים, שמי שסותם להם סודות התורה הוא מצער אותם. 
שלרשעים, האורות של הסודות נעשו להם חושך.
%break
והוא דומה לכסף שגנוז. מי שחופר עד שמגלה אותו, ואינו שלו, 
מתהפך בשכלו לחושך ואפלה. ולמי שהוא שלו, הוא מאיר לו. ומשום 
זה, יש לאדם לגלות סודות התורה הסתומים, לחברים.
%letter 710
.710 בעשור, כי ט"ס לכל צד, כנגד ט' חודשי הריון של היולדת. 
כחשבון א"ח (9) מהמילה אחד. היולדת היא ד' מאחד. א"ח הוא ט"ס 
לד' צדדים של האות ד', והם ארבעים. א"ח כנגד זכור, ז"א. ד' כנגד 
שמור, המלכות. ועימהם הם 42.
%letter 711
.711 נשאר כבוד, שנאמר בו, בשכמל"ו. והוא כבו"ד (32) ול"ב (32), 
שבגי' ס"ד (64), ד"פ לכל צד של ד', הרי ס"ד לד' צדדים, בגי' רנ"ו 
(256).
%break
כבוד למעלה ולב למטה. ומשום זה מייחדים בכל יום פעמיים שמע 
ישראל, שאנו אומרים בהם פעמיים כבוד, שהם ס"ד. ועם פעמיים ד' ד' 
מאחד, הרי ע"ב (72).
%page 524
הרי ד' שבאחד שלמות של מ"ב (42) שמות, ושלמות של ע"ב שמות. 
ומשום זה אומרים במזמור לדוד, מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוּז וגיבור. 
ובפעם השנייה אומרים, מי הוא זה מלך הכבוד, ה' צבאות.
%break
יש שני ייחודים, עליון ותחתון. ייחוד העליון, כמ"ש, ייקָוו המים מתחת 
השמיים אל מקום אחד ותיראה היבשה. שפירושו, שיתכנסו המדרגות 
שמתחת השמיים אל מקום אחד, להיות בשלמות לו"ק, שהם א"ח 
דאחד.
%break
ותיראה היבשה, לקשור במדרגות אלו דז"א שהתגלו, גם ד' שבאחד, 
הנקראת יבשה, כשהיא מחזה ולמעלה, ששם היא סתומה וכל 
אורותיה קפואים. והייחוד הזה הוא ייחוד של שש מילים שמע ישראל, 
שמגלה החסדים לז"א.
%break
אבל ד' שבאחד עוד לא קיבלה תיקונה, שהחכמה שבה תוכל להאיר, 
עד שנעשה הייחוד התחתון, כמ"ש, תַדְשֵא הארץ דשא, שהייחוד הזה 
נעשה בבשכמל"ו. ואז מה שהייתה יַבּשה מחזה ולמעלה דז"א, בייחוד 
העליון,
%break
עתה, כשירדה מחזה ולמטה בבשכמל"ו, נעשתה ארץ לעשות פירות 
ותולדות. כי מחזה ולמטה מתגלה החכמה שבד' שבאחד, וכל 
הספירות דז"א, שהם א"ח שבאחד, מאירים בכל הצדדים של ד' 
שבאחד במילואם.
%break
כתוב, בעשור, כי ט"ס לכל צד, כנגד ט' חודשי הריון של היולדת. 
כחשבון א"ח (9) מן אחד. שבייחוד העליון של שמע ישראל, ד' שבאחד 
מקבלת מט"ס דז"א, שהן א"ח, בבחינת עיבור, שהם ט' ירָחים, ט"ס.
%break
היולדת היא ד' מאחד, שאח"כ, כשנעשה ייחוד התחתון שמחזה 
ולמטה, בבשכמל"ו, אז היא יולדת הט"ס, שמתגלים בה. אבל בייחוד 
העליון ט"ס דז"א, שהן א"ח דאחד, עוד מכוסים וסתומים בה כמו 
מעוברת. כי אז היא יבּשה.
%break
א"ח מרמז לשם מ"ב, כי מחזה ולמעלה דז"א, ששם הייחוד העליון, 
שולט שֵם מ"ב, שאורות החכמה מכוסים בשם הזה. ואחר שנעשה 
ייחוד עליון, בשם מ"ב, נשאר לייחד הייחוד התחתון שמחזה ולמטה 
דז"א, בבשכמל"ו.
%break
נשאר כבוד, שנאמר בו, בשכמל"ו. שנשאר לייחד הייחוד התחתון, כדי 
שהד' שבאחד תלד ותגלה הט"ס שקיבלה לכל צד שלה בייחוד העליון.
%break
וזה כבוד לב, כלומר שהיא נקראת כבוד, ומתגלים בה ל"ב (32) 
נתיבות החכמה. כבו"ד (32) ול"ב, שבגי' ס"ד (64), ד"פ לכל צד של 
ד', בגי' רנ"ו (256), רמז לרנ"ו כנפי החיות.
%break
כבוד למעלה ולב למטה. למעלה מחזה נקראת המלכות כבוד. אמנם 
גילוי הכבוד, שהוא ל"ב נתיבות החכמה המתגלים ע"י המלכות, זהו 
רק מחזה ולמטה דז"א, בייחוד של בשכמל"ו.
%break
ומשום זה מייחדים בכל יום פעמיים שמע ישראל, שאנו אומרים בהם 
פעמיים כבוד, שהם ס"ד. ועם פעמיים ד' ד' מאחד, הרי ע"ב (72). 
שבייחוד התחתון מרומז שֵם ע"ב, השם, שהחכמה מתגלה בו.
%break
הרי ד' שבאחד שלמות של מ"ב שמות, ושלמות של ע"ב שמות. 
השלמות של זיווג העליון שמחזה ולמעלה לשליטת החסדים, השם 
מ"ב, והשלמות של הארת החכמה שמחזה ולמטה, השם ע"ב. שיוצא 
מג' הפסוקים וייסע ויבוא ויֵט.
%break
ומשום זה אומרים במזמור לדוד, מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוז וגיבור. 
ובפעם השנייה אומרים, מי הוא זה מלך הכבוד, ה' צבאות.
%break
שמלך הכבוד הראשון הוא למעלה מחזה, ששם המלכות נקראת 
כבוד, בשם מ"ב, שאין שם גילוי ל"ב נתיבות החכמה. ומלך הכבוד 
השני, הוא הכבוד שלמטה מחזה, השם ע"ב, שיש בו גילוי חכמה.
%page 525
%letter 712
.712 כתוב, ובהיכלו כולו אומר כבוד. זהו היכל עליון הפנימי, ששם 
מתקדש הכול, בינה. שם מקדשים למי שראוי להתקדש. איך מקדשים 
אותו ההיכל?
%break
בתחילה נפתחים השערים ע"י הדעת, ז"א, שבעת שליטת השמאל 
בבינה הוא עולה לבינה, ונעשה קו האמצעי, דעת המייחדת ימין 
ושמאל, חו"ב, זה בזה. ופותח שערי בינה מסתימת השמאל. וע"י זה 
מקבל ממנה גם ז"א ג' קווים.
%break
מַפתח סתום אחד, דעת, התקין ופתח שער אחד לצד דרום, קו ימין, 
אז נכנס כוהן גדול, חסד, בפתח ההוא, ומזדרז באבנט שלו, המלכות, 
ותיקוניו, שהם ד' בגדי כוהן הדיוט, מצנפת כותונת אבנט מכנסיים. 
כנגד ד' אותיות אדנ"י, המלכות.
%break
ואח"כ מתעטר בעטרה של הקדושה, ולובש חושן ואפוד, ומעיל של 
שבעים פעמונים ורימונים, שהם כמ"ש, פעמון זהב ורימון, המוחין 
דהארת החכמה, הנמשכים מה"ר דהוי"ה. וציץ, נזר הקודש על מצחו, 
שנקרא ציץ נזר הקודש, י' דהוי"ה.
%break
ומתקשט בד' בגדי זהב וד' בגדי לבן, כנגד ח' אותיות שבשמות הוי"ה 
אדנ"י. ועל אותו הציץ מלהטות מ"ב (42) אותיות, השם מ"ב, 
ומתנוצצות עליו. וכל אותו ההיכל מאיר באורות עליונים.
%letter 713
.713 הסתובב המפתח, הדעת, ופתח צד של הבינה שבצד צפון. אז 
נכנס לוי, גבורה וקו שמאל, המַעשר של יעקב, שהפריש מבניו 
להקב"ה. ועימו כינור של עשרה נימים, ע"ס דקו שמאל. ומתעטר 
בעטרותיו, במוחין דג"ר, שנקראים עטרות.
%break
ואז הסתובב שוב המפתח ופתח שער אחד באותו היכל, השער העומד 
באמצע, העמוד שלצד מזרח, ת"ת, קו האמצעי. נכנס הת"ת ומתעטר 
באותו השער,
%break
בע' (70) עטרות, השם ע"ב, ובארבע אותיות שהן י"ב (12), בי"ב 
צירופים של ארבע אותיות הוי"ה, חו"ג תו"מ שבכל אחד ג' קווים.
%break
ומתעטר בחקיקות של ר"ע אלף (270,000) עולמות, שהם מקום 
הגילוי של הארת החכמה, שמחזה ולמטה. הארת החכמה מכונה 
אלף, ושם ב' שלישֵי ת"ת, שהם ע', ונו"ה, שבכל אחת ע"ס, והם ר"ע 
(270) ספירות.
%break
ומתעטר בעטרות המאירות מסוף העולם עד סופו, במלכות, הנקראת 
עולם. ובכמה לבושי כבוד, ובכמה עטרות קדושות.
%letter 714
.714 שוב הסתובב המפתח, הדעת, ופתח כל השערים הגנוזים, וכל 
השערים הקדושים הנסתרים. ומתקדש בהם ז"א, ועומד שם כמלך 
במלכות שבקו אמצעי דבינה. מתברך שם בכמה ברכות, ומתעטר 
בכמה עטרות.
%break
אז יוצאים כולם מבינה למקומם בז"א. כלומר, חו"ב דז"א משני 
השערים שבדרום ובצפון דבינה, וחצי הימני דדעת מהשער האמצעי 
דבינה, וחצי השמאלי דדעת מהמלכות שבשער האמצעי.
%break
ויוצאים כולם בחיבור אחד, מתעטרים בעטרותיהם כראוי. כיוון שיצאו 
מבינה למקום ז"א, הם מעוררים את הז"א, שיתקשט בקישוטיו, בד' 
מוחין.
%letter 715
.715 וחיה זו, המלכות, שהיא במצב א', ועודנה דבוקה בשמאל, 
מתעוררת וממעטת את עצמה מתוך אהבת השירה, מחמת תשוקת 
החסדים. כי להיותה בשמאל בלי ימין, יש לה חכמה בלי חסדים, שזה 
מסבב לה צער גדול, ומשתוקקת מאוד אחר חסדים.
%break
ומשום זה מיעטה את עצמה למטה מחזה, כדי שתוכל לקבל ממנו 
חסדים. מתוך אהבת השירה, ממעטת עצמה לאט לאט עד שנעשית 
נקודה תחת היסוד דאורות, ונקודה תחת החזה דכלים.
%page 526
וכיוון שמיעטה את עצמה, אז כתוב, וילך איש מבית לוי, הקב"ה, וייקח 
את בת לוי, המלכות, שנקראת בת לוי כשהיא בשמאל. והוא מושיט יד 
שמאל תחת ראשה מתוך אהבה, שיד שמאל דז"א נעשית לה לג"ר, 
לראש, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
%letter 716
.716 כיוון שהיא נקודה קטנה עתה, איך יכול ז"א להתאחד בנקודה 
קטנה? אלא כלפי מעלה, כל מה שהדבר קטן זהו שבח וזוהי מעֲלה. 
והיא גדולה בגדלות העליון,
%break
כי כשהיא קטנה, מיד מתעורר לה הכוהן הגדול, חסד דז"א, ואוחז 
אותה ומחבק אותה. ואילו הייתה גדולה, לא היו יכולים ז"א ומלכות 
להתאחד כלל.
%break
אבל כיוון שהמעיטה את עצמה, והיא נקודה קטנה, אז אוחזים בה 
הספירות דז"א, ומעלים אותה למעלה, בין שתי זרועות דז"א, שהם 
חו"ג. כיוון שהעלו אותה ויושבת בין שני צדדים אלו, חו"ג, אז עמוד 
העומד באמצע, ת"ת, קו אמצעי,
%break
מתחבר עימה באהבת הנשיקות, באהבה של חיבור אחד. אז כתוב, 
ויישק יעקב, ז"א, לרחל, המלכות, כי באהבה של הנשיקות, מתדבקים 
זה בזה בלי פירוד, עד שמקבלת נפש של תענוגים כראוי.
%break
כל זמן שהמלכות במצב א', בשני מאורות הגדולים, ששניהם מקבלים 
מבינה, ז"א מלביש קו ימין דבינה, חסדים, והמלכות מלבישה קו 
שמאל דבינה, חכמה, אז אין המלכות חפצה להתייחד עם ז"א ולקבל 
ממנו החסדים, והיא רחוקה ממנו כרחוק השמאל מהימין.
%break
וכדי לקבל מז"א חסדים צריכה למעט את עצמה לנקודה תחת יסוד 
דז"א, למדרגה תחתונה מתחת ז"א, ואינה יכולה עוד לקבל מבינה, 
אלא מז"א, העליון שלה. וכשהיא נקודה תחתיו, מתייחדת עימו לאחד 
ומקבלת ממנו כל המוחין דגדלות.
%letter 717
.717 בשעה שלוקחת נפש של תענוגים כראוי, והיא רוצה לפקוד 
צבאותיה, מתאספים כולם וקוראים לה, כבוד כבוד כבוד, מההיכל 
הקדוש דאו"א.
%break
ובהיכל הקדוש, או"א, חו"ב, פותחים ואומרים, מקוּדש מקוּדש. 
שמשפיעים למלכות מאורותיהם, הנקראים קודש. אז החודש, 
המלכות, מתקדש כראוי. ואז כתוב, ובחודש הראשון. כי הוא ראשון 
ודאי.
%break
כי כשהייתה המלכות דבוקה בשמאל בלי ימין, לא נחשב לה זה 
למציאות, מחמת שאורותיה קפואים ואינה יכולה להשפיע. אלא עתה, 
אחר שהתמעטה לנקודה וחזרה ונבנית ע"י או"א באורות של קודש, 
שתהיה מתחת למדרגת ז"א, נחשב זה למציאותה הראשונה.
%break
וע"כ כתוב עליה אז, ובחודש הראשון. ועל זה כתוב, מִשכו וקחו לכם, 
שתמשיכו ימים עליונים דז"א אל המלכות. ועל זה כתוב, בעשור 
לחודש הזה, שהתחברה הלבנה, המלכות, בשמש, ז"א, שט"ס דז"א 
ישמשו ויאירו במלכות.
%break
ומה שהייתה נקודה אחת אחר המיעוט, כשיורדת מהיכל או"א, 
מתפשטת מעט ומתמלאת ונעשית ה"ת דהוי"ה, שמלאה שפע מכל 
ארבעת הצדדים ומתקדשת כראוי.
%letter 718
.718 הסתובב ההיכל ההוא ופתח שער בצד דרום, בקו ימין, בע"ב 
עטרות, שהוא השם ע"ב המאיר בקו ימין. ואח"כ פותח שער שלישי 
לצד מזרח, קו האמצעי, בחמישים אורות, של חמישים שערי בינה.
%break
אח"כ פותח שער אחר של צד מערב, המלכות, בע"ב עטרות של השם 
ע"ב, ובכל רמ"ח (248) חסדים, שבחשבון המילים שבפרשיות של 
ק"ש.
%page 527
ומה שהחיה הזו, המלכות, הייתה בתחילה קטנה, ואחר שמקבלת ע"ב 
עטרות ורמ"ח חסדים, גדלה, כמ"ש, מלוא כל הארץ כבודו. שהיא כבוד 
עליון וכבוד תחתון, שכל זה המלכות מקבלת בייחוד של ק"ש.
%letter 719
.719 כשמגיע לח"י (18) עולמות, שבו ח"י ברכות התפילה, תפילת 
העמידה, שפותח אותה במילים, אדנ"י שפתיי תפתח ופי יגיד 
תהילתך,
%break
אז עמוד האמצעי, ז"א, מתחבר עימה בחביבות נשיקות שפתיים, 
נו"ה, והלשון, צדיק, יסוד, ביניהם, לשון לימודים. בעת ההיא, ויישק 
יעקב, ז"א, לרחל, מלכות.
%break
אז קוראים לאותה החיה, למלכות, כבוד כבוד. ואו"א אומרים, מקודש 
מקודש. שאו"א משפיעים לה אורותיהם, הנקראים קודש. ואז החודש, 
המלכות, מתקדש כראוי. ואז נקראת ובחודש הראשון, ראשון ודאי.
%letter 720
.720 ואז מִשכו, ימים עליונים דז"א אל המלכות. וע"כ כתוב, בעשור 
לחודש הזה, שט' ימים דז"א יאירו אל המלכות, שהתחברה הלבנה 
הקדושה, מלכות, בשמש, ז"א, שכתוב בו, כי שמש ומָגן ה' אלקים.
%break
ומה שהייתה המלכות נקודה קטנה, היא התמלאה כלבנה במילואה. 
ואז הוא חודש מלא, שהלבנה, המלכות, התמלאה, ומלוא כל הארץ 
כבודו. מתחילה הייתה חסרה, ועתה היא בשלמות במילואה.
%letter 721
.721 בארבעה עשר יום לחודש, פסח לה'. שה לקורבן פסח, למה? 
היראה של המצרים ואלוהים שלהם היה שה, משום שהמצרים עובדים 
למזל טלה. ומשום זה עובדים לשה.
%break
כתוב, הן נִזְבּח את תועבת מצרים. מהו תועבת מצרים? האם על 
ששונאים אותו, כתוב, תועבת מצרים? אלא, יראת המצרים ואלוה 
שלהם נקרא תועבת מצרים. כמ"ש, כתועבות הגויים, שפירושו, 
היראה של הגויים.
%letter 722
.722 חכמתו של יוסף, שכתוב, ומִקְצֵה אחָיו לקח חמישה אנשים, 
ולימד אותם לומר, אנשי מִקְנֶה היו עבדיך. והייתכן שמלך שהיה שולט 
על הארץ, והוא אב אל המלך, יעשה כזאת, שיעשה לאחיו שישנאו 
אותם המצרים ולא יחשיבו אותם?
%break
שהרי תועבת מצרים כל רועה צאן. אלא ודאי, תועבת מצרים, היראה 
והאלוה שלהם נקרא כך. וע"כ כתוב, הן נזבח את תועבת מצרים, 
שהוא האלוה שלהם.
%letter 723
.723 אמר יוסף, כל מיטב מצרים היא ארץ רעמסס, ואותה הארץ, 
הבדילו בשביל האלוה שלהם, הצאן, שירעה וילך שם בכל תענוגי 
העולם. וכל המצרים החשיבו אלו שרועים את אלוהיהם כמו אלוהיהם.
%break
אמר, אעשה לאחיי שיירשו אותה ארץ, וישתחוו להם המצרים, 
ויחשיבו אותם כראוי. כמ"ש, כי תועבת מצרים כל רועה צאן. שיחשיבו 
אותם, משום זה, כאלוהיהם.
%letter 724
.724 כמו שהקב"ה נפרע מאלו העובדים עבודה זרה, כך הוא נפרע 
מעבודה זרה עצמה. וא"כ, איך עשה יוסף את אֶחיו עבודה זרה, 
שהמצרים ישתחוו להם כמו לאלוהיהם?
%break
לא עשה יוסף את אחיו עבודה זרה, אלא עשה אותם שישלטו על 
עבודה זרה של המצרים, ולהכניע העבודה זרה שלהם תחת ידי אחיו, 
ושיכו אותם במקל.
%break
אמר יוסף, אם ישלטו אחיי על עבודה זרה שלהם, כש"כ שישלטו 
עליהם עצמם, ומשום זה הושיבם במיטב הארץ, והִשליטם על כל 
הארץ.
%page 528
%letter 725
.725 השה לפסח, משום שהיראה של המצרים ואלוה שלהם, היה 
שה. אמר הקב"ה, מבעשור לחודש קחו האלוה של המצרים, ותִפסו 
אותו, ויהיה אסור ותפוס בתפיסה שלכם יום אחד ושניים ושלושה, 
וביום הרביעי הוציאו אותו לדין, והתקבצו עליו.
%letter 726
.726 ובשעה שהמצרים היו שומעים קול יראתם, שתפוס בתפיסה של 
ישראל, ולא יכלו להצילו, היו בוכים, והיה קשה עליהם, כאילו הם 
עצמם נעקדו להיהרג.
%break
אמר הקב"ה, יהיה תפוס ברשותכם יום אחר יום ארבעה ימים, כדי 
שיראו המצרים אותו כשהוא אסור, וביום הרביעי הוציאוהו להורגו. 
ויראו המצרים, איך אתם עושים בו דין. ואלו הדינים שהיו עושים 
ביראתם, היו קשים להם יותר מכל המכות שהביא עליהם הקב"ה.
%letter 727
.727 אח"כ דנים אותו באש, כמ"ש, פסילי אלוהיהם תשרפון באש. 
אמר הקב"ה, אל תאכלו ממנו נא. שלא יאמרו המצרים, שברצון 
ובתשוקה אל אלוה שלנו אוכלים אותו כך, בלתי נצלה כל צורכו, אלא 
הַתקינו אותו צלי.
%break
ולא מבושל, כי אילו יהיה מבושל, יהיה מכוסה בסיר תחת המים, ולא 
יראו אותו. אלא התיקון שלו, שיראו אותו שנשרף באש, משום שריחו 
מתפשט למרחוק.
%letter 728
.728 ראשו כפוף עליו על כרעיו, שלא יאמרו, שחיה או דבר אחר הוא, 
אלא שיכירו אותו, שהוא האלוה שלהם. שלא יאכלו אותו בתאווה, אלא 
על השובע, בדרך קלון וביזיון. עצם לא תשברו בו, אלא שיראו עצמותיו 
מוטלות בשוּק, ולא יוכלו להצילו.
%break
וע"כ כתוב, ובאלוהיהם עשה ה' שפטים, דינים רבים. ומַקֶלכֶם ביֶדכֶם, 
ולא חרב ורומח ושאר כלי מלחמה. להראות, שאינכם יראים מפניהם.
%letter 729
.729 המצרים היו עובדים למזל טלה, ומשום זה עבדו לשה. א"כ, 
הלוא לטלה קטן היו צריכים לעבוד, ולא לשה. אלא לַכּל היו עובדים, 
אלא מזל טלה יורד ועולה, פעם נראה כטלה, ופעם כשה גדול. ומשום 
זה היו עובדים לכל.
%break
כל בהמה גדולה הייתה אלוה שלהם, וע"כ הרג הקב"ה כל בכור 
בהמה. שהיו מדרגות שלמעלה, כוחות רוחניים עליונים של הטומאה, 
שנקראים בכור בהמה. וע"כ היו עובדים להם.
%letter 730
.730 כתוב, כל מַחְמֶצֶת לא תאכֵלו. וכתוב, ולא ייאכל חמץ. השינוי בין 
מחמצת לחמץ, שחמץ זכר, ומחמצת נקבה. למה לא כתוב גם בחמץ, 
לא תאכלו? אלא הנקבה דקליפות, שהיא מקלקלת דרכיה ביותר, 
כתוב בלשון אזהרה, לא תאכלו.
%break
אבל הזכר דקליפות, הנאחז בחוט של טהרה יותר מהנקבה, כתוב 
בלשון בקשה, לא ייאכל, ולא לשון אזהרה וציווי. וע"כ כתוב כאן, לא 
ייאכל, וכאן, לא תאכלו.
%letter 731
.731 והרי כתוב, לא תאכל עליו חמץ, הרי שגם בחמץ, שהוא זכר 
דקליפה, כתוב ג"כ לשון אזהרה? אלא הִרבּה הכתוב מילים יתרות 
לכבוד הקורבן, ע"כ כתוב, לא תאכל.
%break
אבל בתחילה כתוב בחמץ לשון בקשה, לא ייאכל. אבל אח"כ, 
במחמצת כתוב באזהרה, לא תאכלו. כי הנקבה דקליפות קשה מזכר 
דקליפה. ונקראת מחמצת, משום שריח מוות יש שם.
%break
חמץ רומז על זכר, וע"כ לא נרמז בו מוות. מחמצת נקבה. וכתוב, 
רגליה יורדות מוות. ע"כ בראש המילה מחמצת, ובסופה, תמצא 
אותיות מת.
%break
משום זה, מי שאוכל חמץ בפסח, הנקבה מקדימה לו המוות, ויידע, 
שהוא מת בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, ונכרתה הנפש ההיא.
%page 529
%letter 732
.732 למה נקראת מצה? שַׁד"י, פירושו, מי שאמר לעולמו די, יאמר 
לצרותינו די. כלומר, שמבריח הדינים והצרות ממנו. אף מצה כך, 
משום שהיא מכריע ומכניע, שמבריחה כל הצדדים הרעים, ועושה 
מריבה בהם, כעין השם שד"י של המזוזה,
%break
שמבריח שדים ומזיקים שבשער. אף כך מצה מבריחה אותם מכל 
משכנות הקדושה, ועושה מריבה וקטטה בהם, כמ"ש, מסה ומריבה. 
ע"כ כתוב השם מצה. והרי מסה היא עם סמך ולא עם צ', אלא תרגומו 
של מסה, היא מָצוּתָא. ע"כ נקרא מצה, עם צ'.
%letter 733
.733 כמו הלשון שהוא מקל לכל אנשי הבית, כי מייסר אותם בלשונו, 
ודומה עליהם כאילו מייסר אותם עם מקל. והלשון הוא אות ו', ז"א, 
הוי"ה. והוא מטֶה שבו עשר אותיות, כי הוי"ה במילוי היא עשר אותיות, 
יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ובו היכה הקב"ה על ידו עשר מכות.
%break
ומשום שכל המכות היו מצד אותיות ה' ה' של השם הוי"ה, ע"כ אומר 
רבי עקיבא בהגדה של פסח, מִנַין שכל מכה ומכה, שהביא הקב"ה על 
המצרים במצרים, הייתה של חמש מכות?
%break
ואות ה' עולה באות י' לחמישים מכות. וחמש פעמים חמישים הן ר"נ 
(250). ומשום זה נאמר, ועל הים לָקו ר"נ מכות.
%letter 734
.734 כל מיטב ארץ מצרים הוא רעמסס. ואותה ארץ הבדילו לאלוה 
שלהם, לרעות וללכת בכל תענוגי העולם. וכל המצרים החשיבו את 
אלו שרועים את אלוהיהם כמו אלוהיהם.
%break
וזהו שביקש יוסף מפרעה את ארץ רעמסס לרעות צאנם, כדי להשליט 
אחָיו על אלוהי מצרים, שיהיו נכנעים תחת ידיהם כעבדים תחת מלכם, 
שיהיו כולם נכנעים תחת שם הוי"ה מצידם, ולא ישלוט בעולם אלא שם 
הוי"ה. ונכנעו כל השרים הממונים תחת ידו.
%letter 735
.735 ולהראותם, שהוא עתיד להיפרע מהם, כמ"ש, ובכל אלוהי 
מצרים אעשה שפטים, אני ה'. משום שהם מַטעים את הבריות ועושים 
עצמם אלקות. ומשום שהטלה, הממונה שלו גדול על כל הממונים של 
אלוהים אחרים,
%break
ציווה הקב"ה לישראל, וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית. 
והשליט אותם עליו. ותָפסו אותו תפוס בתפיסה שלהם יום ושניים 
ושלושה. ואח"ז הוציאו אותו לדין לעיני כל מצרים, להראות, שאלוה 
שלהם הוא ברשות ישראל, לעשות בו דין.
%letter 736
.736 משום זה כתוב, אל תאכלו ממנו נא וּבָשֵל מבושל במים, כי אם 
צלי אש, ראשו על כרעיו ועל קִרְבּו, כדי שיהיה נידון באש צלי. וציווה 
להשליך עצמותיו בשוק בביזיון. משום זה כתוב, ועצם לא תשברו בו.
%break
וציווה על היום הרביעי, שלאחר שיהיה שלושה ימים קשור, לעשות בו 
דין. וזה היה קשה למצרים מכל המכות, שהיכה אותם הקב"ה ע"י 
משה.
%break
ולא עוד, אלא שציווה שלא לאוכלו בחשק, אלא על השובע. ומיד 
שרואים עצמותיו בשוק ואינם יכולים להצילו, קשה להם זה מכל.
%break
ולא עוד, אלא שכתוב בהם, ומקלכם בידכם, להכניע כל אלוהי מצרים 
תחת ידיהם. ומשום שאלוהיהם הם בכורות ממונים, כתוב, וה' היכה 
כל בכור.
%letter 737
.737 אחר כל זה כתוב, לא ייאכל חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות 
לחם עוני. וכתוב, כל מחמצת לא תאכֵלו. אמר משה, למה ציווה שלא 
לאכול חמץ שבעת ימים ולאכול בהם מצה? ולמה פעם כתוב, לא 
ייאכל, ופעם, לא תאכלו?
%page 530
אלא שבעה כוכבי לכת הם, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב 
ולבנה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שבכלים דאחוריים דמלכות. והם 
מצד טו"ר, שהאור שבפְנים הוא מצה, והקליפה שמבחוץ היא חמץ.
%break
חמץ זכר, מחמצת נקבה, זו"נ של אותו הקליפה שמבחוץ. ועל הזכר 
דקליפה, שאינו כל כך חמור, כתוב, לא ייאכל. ועל הנקבה דקליפה, 
שהיא חמורה, כתוב, לא תאכלו.
%letter 738
.738 המצה שמבפנים, שִׁבעת כוכבי הלכת, שמוּרה מהקליפות. והן 
שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, שהן הכלים דאחוריים 
של המלכות דאצילות, שהחכמה מתלבשת בהם בעת גדלות המלכות.
%break
וכתוב עליהם, ושמרתם את המַצות. המצה שמורה מהקליפות, 
לבעלה, שהוא ו', ז"א, ו' דהוי"ה. ובו עם ו' המצה נעשית מצוה.
%letter 739
.739 מי ששומר אותה על י"ה, הגנוזים באותיות מ"צ מן מצה, כי 
בחילוף הא"ב של א"ת ב"ש, הם י"מ ה"צ, שהאות מ' של מצה 
מתחלפת באות י', והצ' של מצה מתחלפת בה'. שזהו, י"ה הגנוזים 
במ"צ של מצה.
%break
וציווה הקב"ה לברך את המלכות בשבע ברכות בליל פסח, שבע 
הנערות שלה, שבעה כלים חג"ת נה"י דמלכות דאצילות מבחינת 
האחוריים, הנקראים: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה.
%break
וציווה להעביר מהם הקליפות, חמץ ומחמצת, שהם עננים חשוכים 
המכסים על האורות של שבעת כוכבי הלכת. שכתוב בהם, ותבואנה 
אל קִרְבֶּנה, ולא נודע כי באו אל קִרְבּנה ומראיהן רע, חושך כאשר 
בתחילה.
%break
כי כל כך חזק החושך של העננים שלהם, עד שהאורות שבשבעת 
כוכבי הלכת, אינם יכולים להאיר להם. ומשום זה, לא נודע כי באו אל 
קרבנה.
%break
%H גְעַר חַיַת קָנֶה
%break
%letter 740
.740 כתוב, גְעַר חַיַת קָנֶה, עדת אבירים בעגלֵי עמים. גער חית, זוהי 
החיה שנאחז בה עשיו. קנה, שביום שלקח שלמה את בת פרעה, בא 
גבריאל ונעץ קנה בים, ועליו נבנתה העיר רומי.
%break
קנה, זהו הזכר של אותה חיה רעה, שנאחז בה עשיו, שיש לו צד קטן 
באחדות הקדושה, וזהו הקנה שתקע גבריאל בים הגדול. ומשום זה 
היא שולטת על העולם.
%break
ועל ממשלה זו כתוב, קנֶה וסוּף קמֵלוּ. קנה הוא ממשלה וראש לכל 
המלוכות. ונקראת קנה, כי עתיד הקב"ה לשבור אותה, כמו קנה הזה.
%break
לילית וס"מ נקראים חיַת קנה. הם זכר ונקבה דקליפה, ובהם נאחז 
עשיו. הזכר דקליפה הוא כמו אמצעי בין הקדושה והקליפה. כי הזכר, 
שנקרא קנה, נאחז במלכות הקדושה, ובו נאחזת הנוקבא הטמאה, 
שנקראת חיה, חכמה דקליפה.
%break
קנה, זהו הזכר של אותה חיה רעה, שנאחז בה עשיו, שיש לו צד קטן 
באחדות הקדושה, כי הזכר נאחז במלכות דקדושה. וזהו הקנה שתקע 
גבריאל בים הגדול. ים הגדול היא המלכות, ובה נעוץ קנה, הזכר 
דקליפה.
%page 531
%letter 741
.741 במצרים שולטת אותה חית קנה, וממנה יוצאים כמה ממשלות 
למיניהן, כולם חמץ. כיוון ששבר אותה הקב"ה, הוציא חמץ והכניס 
מצה.
%break
שבר בחוט דק וקטן מכל, שבר את הח' של חמץ, ונעשו אותיות מצה. 
שבר אות ח' של חיה הנקראת חמץ. וע"כ נקראת חית קנה, מפני שקל 
לשבור אותה כמו קנה זה. ונשבר בחוט קטן כשערה.
%break
שבר את הח' והעביר אותה מאיתנה ונעשית מצה. וע"כ כתוב, גער 
חית קנה, כי גער בה הקב"ה, ונשברה הח' של חמץ, ונעשית ה'.
%letter 742
.742 עתיד הקב"ה לשבור את הקנה ההוא. כעין זה, שישבור רגל ק' 
מן קנה, ויישאר הִנֵה. כמ"ש, הנה ה' אלקים בחָזָק יבוא, וזרועו מושְלָה 
לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו.
%break
פעולתו, הפעולה שבק', שישבור רגלה, ויעביר רגלו של ק' של קנה, 
ויהיה, הנה. כמ"ש, ראשון לציון הִנֵה הִנָם.
%break
חית קנה הוא זכר ונקבה דקליפה, הנאחזים בשמאל בלי ימין, 
וממשיכים החכמה דשמאל מלמעלה למטה. ובזה נסתמים צינורות 
המלכות. כי הקנה, הזכר דקליפה, נאחז במלכות.
%break
חמץ הוא חיה, נוקבא דקליפה. וכדי לפתוח צינורות השפע שבמלכות, 
צריכים לשבור הקנה והחיה דקליפה, המכסים אורות המלכות, כלומר 
למעט הג"ר דשמאל, ולא תהיה לחית קנה יניקה מהם, ויהיו נפרדים 
מהמלכות. ואז נפתחים צינורות השפע שבמלכות.
%break
וזה נבחן ששבר רגל ח' של חמץ, החיה דקליפה. כי שבירת נה"י 
דכלים גורמים העלם ג"ר דאורות, והחמץ חוזר להיות מצה שמוּרה 
לבעלה. ששפע החכמה לא יאיר בה, אלא בו"ק דחכמה, מלמטה 
למעלה, שאז אין יניקה לחית קנה ושמורה לז"א בעלה.
%break
וכן נבחן שנשברה הרגל מק' של קנה, הזכר דקליפה, הנעוץ במלכות. 
ומקנה נעשה הנה. כמ"ש, הנה שכרו איתו. כי אחר שנשברה רגל הק', 
מתגלה שכר הצדיקים.
%break
שבר אות ח' של חיה הנקראת חמץ, שמיעט ג"ר דשמאל, שבזה 
נשברה רגל הח' של חמץ. אמנם מיעוט הזה אפשר לעשות או ע"י 
גילוי מנעולא, המלכות דמדה"ד, שהיא כוח גדול הממעט אותה גם 
מו"ק דחכמה, אפילו מהמשכת החכמה מלמטה למעלה.
%break
ואפשר למעט אותה ע"י גילוי מפתחא, שאז מתמעטת החכמה רק 
מג"ר ונשארת בו"ק. ששבר בחוט דק וקטן מכל, במפתחא, שהיא 
מיעוט קטן.
%break
בה שבר הח' של חמץ, ואותיות חמץ התהפכו למצה, שנשאר בה ו"ק 
דחכמה, הנקראת מצה. כיוון שלא היה מיעוטו קשה מבחינת מנעולא.
%break
ויחד עם שבירת רגל של הח' של חמץ, נקבה דקליפה, נשברה ג"כ 
הרגל של ק' של קנה, הזכר דקליפה. כעין זה, שישבור רגל הק' מן 
קנה, ויישאר הִנֵה.
%break
שייפרד הקנה ממלכות, והמלכות תישאר שמורה לבדה, כי המלכות 
נקראת הנה. כמ"ש, הנה ה' אלקים בחָזָק יבוא, וזרועו מושְלָה לו, הנה 
שכרו איתו ופעולתו לפניו.
%break
כי אחר שנשבר הקנה, ונפרד ממלכות, אז נפתחו צינורות השפע 
שבמלכות ומתגלה שכר הצדיקים. שזהו, הנה שכרו איתו ופעולתו 
לפניו. ושבירת רגלה של הק' היא כמ"ש, ופעולתו לפניו.
%break
כי השכר ופעולת המיעוט דג"ר באים יחד. כי הג"ר נקרא פנים, ופעולת 
המיעוט בג"ר נבחן לפעולה בפניו. ע"כ, ופעולתו לפניו. ואז יקוים 
הכתוב, ראשון לציון הנה הִנָם.
%page 532
%letter 743
.743 גְער חית קנה, עדת אבירים בעגלֵי עמים. גער חית קנה, זהו 
קנה שנאחז בה עשיו, שהוא העיר רומי הגדולה. שנעץ גבריאל קנה 
בים הגדול, שהקנה נאחז במלכות, הנקראת ים הגדול, ובנו עליה עיר 
גדולה רומי,
%break
ממשלת עשיו. והוא קנה, הנקרא חמץ. וכשתבוא הגאולה לישראל, 
יישבר אותו הקנה. כמ"ש, גער חית קנה עדת.
%break
והחמץ שנמשך מקנה, נעבר מיד מהעולם, עם המַחְמצת שלו, הנוקבא 
שלו, העיר רומי. ויתגלה המצה בעולם, ביהמ"ק, של בית ראשון ובית 
שני, בינה ומלכות.
%letter 744
.744 בית ראשון ובית שני כנגד בת עין ימין ובת עין שמאל. והם כנגד 
רומי הגדולה ורומי הקטנה, כנגד שני עננים המכסים על בת העין, 
שבעין ימין ובעין שמאל, והם כנגד שאור וחמץ.
%break
וכל עוד שאלו לא יעברו מהעולם, בל ייראה ובל יימצא אחד מהם, 
הבית ראשון והבית שני לא יוכלו להתגלות בעולם.
%letter 745
.745 והרפואה לענני העין, המחשיכים לבת עין של ימין ושמאל, 
הרפואה שלהם היא מרה של עגל. כמ"ש, שם ירעה עגל ושם ירבץ. 
שם ירעה עגל, זהו משיח בן יוסף, שכתוב בו, בכור שורו הדר לו, שפני 
שור מהשמאל. ושם ירבץ, זהו משיח בן דוד.
%break
משיח בן דוד מעביר רומי הגדולה. ומשיח בן יוסף מעביר רומי 
הקטנה. מיכאל וגבריאל כנגדם. מיכאל כנגד משיח בן דוד, וגבריאל 
כנגד משיח בן יוסף.
%break
רומי הגדולה ורומי הקטנה הן שתי קליפות כנגד בינה ומלכות 
דקדושה. והן שני עננים, ימין ושמאל, זכר ונקבה, המחשיכים על אור 
החכמה הנמשך מבת העין.
%break
והם חית קנה, שממשיכים החכמה מלמעלה למטה, וע"כ מכסים 
האורות של המלכות. והרפואה לזה היא למעט הג"ר דשמאל. 
הרפואה שלהם היא מרה של עגל, כי המרה היא דינים דנוקבא, 
הממעטים הג"ר דשמאל.
%letter 746
.746 ומשום זה ח', שהיא חוט דק, שובר אותה ומביא אות ה' 
במקומה, ומתהפך החמץ להיות מצה, שבתחילה קנה וסוּף קמלו. 
קנה, ממשלת רומי, שהוא סוּף לכל המלכים, שעתיד הקב"ה לשבור 
אותו.
%break
גער חית קנה, גער חיה רעה, ח' של חמץ, ונשברה רגלה מהח' של 
מחמצת, שכתוב בה, ורגליה יורדות מוות.
%break
ועוד, גער חית קנה, שתישבר רגל הק' מקנה, ויישאר הִנה. מיד, הנה 
ה' אלקים בחָזָק יבוא. ראשון לציון הִנֵה הִנָם ולירושלים מְבַשר אֶתן. 
הנה בגי' שישים, ששישים אחר אלף ומאתיים, יתקיימו הכתובים 
האלו.
%break
%page 533
%H ארבע גאולות
%break
%letter 747
.747 כל הנפש לבית יעקב שישים ושש. שישים להתעוררות של 
המשיח הראשון, ושש להתעוררות המשיח השני. נשארו שש שנים 
למספר ע"ב (72), שאז תהיה הגאולה. כלומר, אלף שנה, שהוא כל 
האלף החמישי, שכולו חרב, ורע"ב (272) שנה לאלף השישי.
%break
לקיים בהם הכתוב, שש שנים תזרע שדֶךָ ושש שנים תִזמור כרמך. 
שהם פעמיים שש אחר 1060. ואז, ואספת את תבואתה, שיהיה 
קיבוץ גלויות. כי ישראל נקראים תבואה, כמ"ש, קודש ישראל לה' 
ראשית תבואתו.
%letter 748
.748 אם הגאולה תהיה ל-1272 שנה, למה כתוב למעלה, רָנ"ו ליעקב 
שמחה, שמשמע שבשנת אלף רנ"ו (1256) תהיה הגאולה? אלא 
ארבע גאולות עתידות להיות כנגד ארבעה כוסות של פסח, חו"ב תו"מ,
%break
משום שישראל מפוזרים בארבע רוחות העולם, חו"ב תו"מ, ואלו שיהיו 
מאומות רחוקות, מקדימים להיגאל ל-1256. והשנִיים ל-1260, 
והשלישיים ל-1266. והרביעיים ל-1272.
%letter 749
.749 גאולות אלו תהיינה בד' חיות המרכבה, אריה שור נשר אדם, 
בשם הוי"ה הרוכב עליהן. כמ"ש, כי תרכב על סוסיך, מרכבותיך 
ישועה.
%break
שכנגדם יתעוררו למטה ד' דגלים וי"ב שבטים בג' הוויות, הוי"ה מֶלֶך, 
הוי"ה מָלָך, הוי"ה ימלוך לעולם ועד. שבהם י"ב אותיות כנגד י"ב 
שבטים, וי"ב פנים שבג' אבות, ג' קווים חג"ת, שנאמר עליהם, האבות 
הן הן המרכבה.
%break
כי ד' חיות הן במרכבה: פני אריה, שור, נשר ואדם. ובכל אחד ג' קווים 
חג"ת, הם י"ב פנים. ואלו עשרת השבטים, רומזים לאלף שנים. ושני 
שבטים רומזים למאתיים שנה. ומי"ב אותיות שבג' הוויות, תלויים ע"ב 
שמות.
%break
כי אלו י"ב אותיות יש בכל ספירה מחג"ת נה"י דז"א. ונמצא, שהם שש 
פעמים י"ב, שהם ע"ב. שהם ע"ב שנים לאחר 1200. ומכאן הרמז, 
שלאחר 1272 שנה תהיה הגאולה.
%break
ודע, שכל הקיצים המובאים בזוהר, רומזים, שאז עת רצון לקבל 
תשובתם של ישראל. ואם ישובו ייגאלו.
%letter 750
.750 ע"ב שמות, כ"ד (24) לכל חיה מג' חיות, חג"ת. אם תחלק הע"ב 
בו"ס חג"ת נה"י, יש י"ב בכל ספירה. ואם תחלק השם ע"ב רק בג"ס 
חג"ת, הרי יש כ"ד בכל ספירה.
%break
כ"ד, הסוד שלו הוא כמ"ש, וקרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש 
ה' צבאות. שהם שלוש כיתות מלאכים, שלכל אחת כ"ד צורות, שכיתה 
אחת אומרת קדוש, וכיתה שנייה אומרת קדוש, וכיתה שלישית אומרת 
קדוש.
%break
שכל זה הוא בהארת השם ע"ב, כי שלוש כיתות ביחד הם ע"ב. מיד 
מתעורר השמאל במ"ב (42) אותיות, בשם מ"ב, העושים דין בעמלק.
%break
%H קן ציפור
%break
%letter 751
.751 כתוב, כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך, בכל עץ או על הארץ, 
אפרוחים או ביצים, והאֵם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא 
תיקח האם על הבנים. כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך, הם בעלי 
מקרא. בכל עץ, בעלי משנה, שהם כאפרוחים המקננים בענפי האילן.
%page 534
ועוד, בכל עץ, אלו הם ישראל, שכתוב בהם, כימי העץ ימי עמי. או על 
הארץ, בעלי תורה, שלומדים בהם, על הארץ תישן, וחיי צער תחיה, 
ובתורה אתה עמל.
%break
אפרוחים, פרחי כהונה. ביצים, הם שמזִין הקב"ה מקַרני רְאֵמים עד 
ביצי כינים, שכולל הכול מקטן ועד גדול. והאֵם רובצת על האפרוחים, 
בזמן שהיו מקריבים קורבנות. אז כתוב, לא תיקח האם על הבנים, 
שלא תפריד חיבור האם, השכינה, עם הבנים, ישראל.
%letter 752
.752 חָרב ביהמ"ק, והתבטלו הקורבנות. וכתוב, שלֵחַ תשַלַח את 
האם, השכינה, וגלו הבנים. הבנים תיקח לך, כי בעלי קבלה נקראים 
בנים, שהם מצד א' שבמילוי אות וא"ו שבשם הוי"ה, שהוא עולם ארוך,
%break
כי א' זו של מילוי וא"ו נמשכת מבינה, העוה"ב, עולם שכולו ארוך. 
שכתוב בו, למען ייטב לָךְ והארכתָ ימים, לעולם שכולו ארוך.
%letter 753
.753 ובגלות, התקינו תפילה במקום הקורבנות. וישראל מצפצפים 
בקול השירים, בקול ק"ש, העולה אל עמוד האמצעי, שלמעלה, ז"א, כי 
האם והבת, בינה ומלכות, בגלות. כי משום שהמלכות כלולה בבינה, 
נמצא בשיעור הזה גם הבינה בגלות.
%break
ומיד שיורד ז"א, קושרים אותו עם הבת, המלכות, שנקראת יד כהה, 
כדי לקשור ו', ז"א, עם ה', המלכות, בו"ס. כי בק"ש המשכת ו"ק 
דגדלות לז"א ולמלכות. מיד מלחשים אל החכמה, בשכמל"ו. שהוא 
ייחוד המלכות, שנמשך לה אז שפע מהחכמה.
%break
%H ארבע פרשיות של תפילין וק"ש
%break
%letter 754
.754 אחד, שבשמע ישראל, וכבוד, שבבשכמל"ו, הם בגי' מ"ה (45) 
מן חכמה. כי מוריד החכמה אל אמא, ומיד שיורדת החכמה לאמא, 
קושרים אותה העם בקשר תפילין של ראש.
%break
כי קשר תפילין של ראש הוא לאה, יַבּשה, שמקבלת החכמה היורדת, 
כמ"ש, וראיתָ את אחוריי. הסובב על קשר של תפילין של ראש.
%break
ומשום זה, ארבע הפרשיות של התפילין: קַדֶש לי, חכמה. והיה כי 
יביאך, בינה. שמע ישראל, ת"ת, שכולל ו"ס בשש מילים של שמע 
ישראל.
%break
והיה אם שָׁמוע, מלכות, הנקראת יד כהה. התפילה, כתר, כתר על 
ראשו דז"א. כמ"ש, אין קדוש כהוי"ה. שהכ' רומזת על כתר. כי 
סנדלפון קושר כל התפילות ועושה אותן כתר.
%letter 755
.755 בזמן שצריכים לערוך השולחן לסעודת המלך, ולסדר משכן 
ומנורה וארון ומזבח וכל מיני שימוש של בית המלך. ואין כוונתנו לסתם 
שולחן, שאינו מַעשיו של הקב"ה, כי אין כוונתנו אלא אחר שולחן שהוא 
מעשיו של הקב"ה, השכינה שלו.
%break
והשכינה היא משכן שלו, של ז"א, שולחן שלו, מנורה שלו, ארון שלו, 
מזבח שלו, כי השכינה כלולה מכל כלֵי תשמישו של מלך העליון, ז"א.
%break
%page 535
%H לחם הפָּנים שהם י"ב פנים
%break
%letter 756
.756 אלו שנקראים בנים, המכוונים, הם המתקנים יין ולחם של מלך 
העליון, ז"א, שכתוב בהם, אֶת קורבני לַחמי לאישַיי. כי אין להקריב 
אליו, אלא אלו הנקראים אישֵי ה'. ומשום זה כתוב, את קורבני לחמי 
לאישיי, שעליו כתוב, לכו לַחמו בלַחֲמי.
%break
ונקראים לחם הפָּנים, שהם י"ב (12) פנים, המרומזים בשלוש הוויות 
כמ"ש, יברכך הוי"ה, יָאֵר הוי"ה, יישא הוי"ה, שבהם י"ב אותיות, כנגד 
י"ב פנים של שלוש חיות.
%break
ד' חיות, פני אריה שור נשר אדם, וכשנכללות זו מזו, אין בכל חיה מד' 
החיות, אלא ג' חיות, אריה שור נשר, שהם י"ב פנים, אבל פני אדם 
חסר מכל אחת מד' החיות, ואפילו בפני אדם עצמו, אין שם אלא אריה 
שור נשר, ופני אדם, בחינת עצמו, אין שם.
%break
כי פני אדם ממש, מלכות עצמה, מנעולא, חסרה בהן, ואין בהן אלא 
מלכות דמפתחא, הממותקת בבינה, עטרת יסוד דז"א, ולא מלכות 
ממש. וע"כ היא בכלל נשר, ז"א. ופני אדם ממש, מלכות מבחינת 
עצמותה, חסרה שם.
%letter 757
.757 הלחם של י"ב פנים, זהו לחם של אדם, הוי"ה במילוי אותיות א', 
יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' מ"ה, כחשבון אדם. והם י"ב, בשלוש הוויות, 
ג' קווים שבכל קו הוי"ה אחת, י"ב אותיות. ויש לו לחם בארבעה פנים, 
ארבע אותיות הוי"ה, הכוללות י"ב פנים.
%break
הלחם הזה של שולחן המלך הוא סולת נקייה. שאין שם משהו ממוץ 
ותבן שהם דינים. הלחם הוא י"ב פנים דז"א, והוא נערך על השולחן, 
המלכות, הנקראת שולחן המלך.
%letter 758
.758 הכבשן שלו, שאופה שם הלחם, הוא השכינה, ששם מתבשל 
ונגמר הלחם. ומשום זה, אין מתחילים לחתוך הלחם אלא ממקום 
שנגמר בישולו, בדומה לשלמות הפרי שבגמר בישולו.
%break
וזהו אדנ"י, המלכות, שהיא גמר ושלמות של הוי"ה, ז"א, לחם הפנים, 
י"ב הפנים שבז"א.
%break
אדנ"י הכבשן של ז"א, המשלימה אותו. נקראת כבשן, משום שכבושה 
תחת בעלה. ועליה כתוב, והר סיני עשַן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' 
באש, וַיַעַל עֲשָׁנו כעֶשֶן הכבשן.
%break
ואין פירושו ככבשן האש של הדיוט, אלא ככבשן האש, שבו כובש 
רחמיו לעמו, כשמתפללים ומבקשים בקשות. כמו שאומרים, כן יכבשו 
רחמיך את כעסך. ובו נאמר, שסודות הקב"ה, דברים שהם תחת 
כִּבְשונו של העולם, למה לך?
%letter 759
.759 ובלַחְמָה של תורה יש סולת נקייה, שנותן אותו המלך, לאלו 
שנאמר עליהם, כל ישראל בני מלכים, לאותם שנקראים בנים, והוא 
מאכל צדיקים.
%break
ויש לחמה של תורה, שהוא פסולת, שנותנים לעבדים ולשפחות של 
בית המלך, המשמשים לסוסים ולפרשים של בית המלך. ומשום זה 
כתוב במלכה, ותָקָם בעוד לילה, ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, 
שהם בעלי משנה.
%page 536
ומשום זה כתוב במאכל המלך, ועשירית האֵיפָה סולת, סולת ודאי. 
ועשירית האיפה, י' מאדנ"י, שהיא עשירית. וזו הסולת, נמצאת המאכל 
של המלך.
%letter 760
.760 אמר משה, קומו רבי שמעון, רבי אלעזר, רבי אבא, רבי יהודה, 
רבי יוסי, רבי חייא, רבי יודאי. לתקן מתנה אל המלך, הקב"ה, 
ולהקריב כל האיברים, ישראל, שיהיו קורבנות אל הקב"ה.
%break
שאותן הנקראות נשמות ישראל, הן נקרבות אל האיברים של השכינה 
הקדושה, לספירות המלכות, שנקראת אש של גבוה.
%break
ואש זו נאחזת בעצים, הנקראים עצי העולָה, שהם עה"ח, ז"א, ועצה"ד 
טו"ר, המלכות. עצי הקודש נקראים בעלי התורה, שהתורה נאחזת 
בהם, כמ"ש בה, הלוא כה דְבָרִי כאש, נאום ה'.
%break
%H את קורבני לחמי לאישַיי
%break
%letter 761
.761 כתוב במלכות, עולה לה'. קורבן לה', אִשֶׁה לה'. וכתוב, את 
קורבני לחמי לאישַיי, והרי כבר כתוב, שאין להקריב קורבן אלא לה', 
ומהי, את קורבני לאישיי?
%break
מי שמקריב מתנה, מקריב אותה אל המלך, ואח"כ המלך מחלק למי 
שרוצה. אף ישראל מקריבים התורה, המלכות, אל הקב"ה, שהיא 
לחמו, יינו ובשרו.
%break
וכתוב בתורה, במלכות, עצם מעצָמַיי ובשר מבשרי. והיא בשר קודש, 
שבבשר היורד משמיים אנו מדברים. שע"י הקורבן שישראל מקריבים, 
נקרבים הנשמות אל המלכות, במ"ן,
%break
והמלכות מתקרבת אל המלך, שנעשה הייחוד ז"א ומלכות, ומהארת 
הזיווג מחלק המלך לכל העולמות.
%break
%H סולת, קמח בינוני ופסולת
%break
%letter 762
.762 מה עושה הקב"ה מהמתנה הזו, מהארת הזיווג שנעשה ע"י 
הקורבן? הוא דומה למלך האוכל על שולחנו. שמקריבים על שולחנו 
מכל מין סולת, קמח בינוני, ופסולת. והוא מחלק משולחנו לכל 
היושבים בסעודה, ע"י הממונים שלו, לכל אחד כראוי לו.
%break
ולחם סולת שהמלך אוכל, מצווה לתת לאוהביו, שאצלו. כמ"ש, את 
קורבני לחמי לאישיי ריח ניחוח, שהוא כמ"ש, אישֵי ה' ונחלתו יאכֵלון. 
ומאכל זה הוא מצד עה"ח. וע"כ הוא סולת נקייה בלי פסולת כלל.
%break
אבל מצד עצה"ד טו"ר, שיש בו פסולת, ציווה לתת הבינוני אל 
המלאכים. והפסולת נותן לשדים ומזיקים, המשמשים לסוסים 
ולפרשים של המלך.
%page 537
%letter 763
.763 ואף כך, ניתן קמח בינוני לפרשי המלך, לבעלי משנה, שהם 
כמלאכים. ולמשמשים שלהם, שהם שדים יהודיים, הרשומים באות 
שד"י, באותיות ש"ד משד"י. ויש שדים ומזיקים מצד הטומאה, 
הנקראים שדים עכו"ם. כי זה לעומת זה עשה האלקים.
%letter 764
.764 ומשום זה אמרו בעלי המשנה, שאלו שלושה מינים שמהשדים 
היהודיים, מין אחד שלהם הם כמלאכי השרת. ומין שני הוא כבני אדם. 
ומין שלישי הוא כבהמות. ויש מהם חכמים בתושב"כ ובתשבע"פ. 
ואותו הנקרא יוסף השד, הוא ע"ש שהוליד אותו שד.
%break
ולא לחינם אמרו בעלי משנה, אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, תורה 
יבקשו מפיהו. כי בעלי משנה דומים למלאכים. ואשמדאי, מלך השדים, 
וכל משפחתו, הם שדים יהודיים, שנכנעו בתורה ובשמות התורה.
%letter 765
.765 ובני אהרון, משום שערכו את קורבנותיהם, נענשו. כי כל 
הקורבנות, אע"פ שנקרבים אל המלך, המלך מחלק אותם לכל אחד 
כראוי לו, ולוקח לחלקו מה שראוי לו.
%break
לשלושה חלקים נחלק שפע הקורבן:
א. סולת נקייה, שפע חסדים, הנמשכים מז"א, שבחסדים אין אחיזה 
לקליפה. ע"כ נקרא סולת, הרומזת שאין בה שום פסולת.
%break
ב. קמח בינוני, הארת ו"ק דחכמה, הנמשכת ממלכות, הארת החכמה 
מלמטה למעלה.
ג. פסולת, הארת החכמה, הנמשכת מלמעלה למטה, שזה היה חטא 
עצה"ד.
%break
ישראל מקריבים הקורבן המזווג ז"א ומלכות, שמהארת הזיווג יוצאים 
שלושה מיני שפע. וז"א בעצמו מחלק אותם. לחם סולת שהמלך אוכל, 
מצווה לתת לאוהביו.
%break
כי ז"א הוא בח"ח, ע"כ אוכל הסולת, אור חסדים. ומצווה לתת 
לאוהביו, כי הוא מאכל האוהבים, הדבוקים בחסד, כמו ז"א.
%break
ומאכל זה הוא מצד ז"א, עה"ח, שממנו נמשכים שפע החסדים. אבל 
מצד עצה"ד טו"ר, ממלכות שממנה נמשכת שפע החכמה, ציווה לתת 
הבינוני אל המלאכים, קמח בינוני, ו"ק דחכמה, המאירה מלמטה 
למעלה.
%break
ופרשי המלך, בעלי המשנה, הדבוקים במלכות, הנקראת משנה, 
מקבלים ג"כ הקמח הבינוני.
%break
והפסולת, המשכת החכמה מלמעלה למטה, שהארה זו אסורה, 
ונבחנת לדם טמא, ניתנה לשדים ומזיקים. ואע"פ שגם הארה זו 
נמשכת ע"י ישראל המקריבים, אין זה נחשב להם לחטא.
%break
כי הארה זו יוצאת בהכרח, והם אינם ממשיכים ואינם מחלקים אותה 
לצד הטומאה, לשדים ולמזיקים, אלא ז"א מחלק כך את השפע.
%break
אמנם בני אהרון סידרו כל שלוש ההמשכות בעצמם, ואפילו המשכה 
השלישית האסורה, המשיכו ונתנו לשדים ולמזיקים. משום שהם 
עצמם המשיכו וסידרו כל שלוש ההמשכות וחילקו אותן, משום זה 
נענשו.
%break
כי ההמשכה השלישית שהמשיכו מלמעלה למטה, אסורה לישראל. 
ואע"פ שבכל הקורבנות יוצאות הארות אלו לשדים ולמזיקים, אמנם 
הוא ע"י ז"א מלמעלה, שמחלק אותם כרצונו.
%break
כל הקורבנות, אע"פ שנקרבים אל המלך, ויוצאים אז כל ג' מיני 
הארות, סולת, קמח בינוני, פסולת. אין כאן איסור, משום שהמלך 
מחלק אותם לכל אחד כראוי לו. כי ז"א מחלק ומסדר ג' מיני השפע, 
ונותן המין השלישי לשדים ולמזיקים כרצונו.
%break
אבל ישראל מקריבי הקורבן, אינם עושים בזה כלום. משא"כ בני 
אהרון, הם בעצמם סידרו ג' מיני השפע, והם בעצמם חילקו אותם, 
ע"כ נענשו, משום ההמשכה של המין השלישי.
%break
%page 538
%H חג השבועות
%break
%letter 766
.766 כתוב, וביום הבּיכּורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה', 
בשָׁבועותֵיכם. וביום הביכורים, זהו נהר היוצא מעדן, ז"א, שהוא יום 
מהביכורים העליונים, י"ה, או"א, הנקראים ביכורים.
%break
התורה תלויה בז"א, והוא מוציא כל סודות התורה. ומשום שהוא 
עה"ח, צריכים להביא פירות האילן.
%letter 767
.767 יום הביכורים, הם ביכורים עליונים של התורה, או"א. כמו 
בְּכורים לאימם, כן נקראים פירות ביכּורים של פירות אילנות, כְּבִיכּוּרָה 
בתאנה. כך ישראל, ראשונים וביכורים להקב"ה, מכל אוה"ע. כמ"ש, 
קודש ישראל לה' ראשית תבואתו.
%break
משום זה כתוב בפירות ביכורים, הרומזים לישראל, תביא בית ה' 
אלקיך, שיזכו לגאולה שלמה. ומשום זה אומות עכו"ם, שכתוב בהן, 
ויאכלו את ישראל בכל פה, כתוב עליהן, כל אוכליו יֶאשָׁמוּ, רעה תבוא 
אליהם.
%letter 768
.768 אף כך ו', ז"א, הכולל ו"ס, בן י"ה, שהם או"א, הנקראים ביכורים, 
נקרא בּכ"ר. וכל הענפים היוצאים ממנו שיש בהם ראשים, המדרגות 
שיש בהן ג"ר, ראש, נקראים ביכּורים. ו' נהר מאלו ביכורים עליונים, 
ז"א, הנהר היוצא מעדן, מי"ה. וזה הוא שהתורה תלויה בו.
%break
וכשיוצא ומתגלה, יוצאים כל סודות התורה. ומשום שהוא עה"ח 
והתורה, זהו שכתוב, עץ חיים היא למחזיקים בה. והמצוות של ז"א, 
של התורה, דומות לאבי פירות האילן, שצריכים להביא בית ה'.
%letter 769
.769 למה הביכורים, שקוראים להם מנחה חדשה, נמצאים באילן, 
בשישה חודשי החורף והסתיו, שהם באילן כמו עובר במעי אימו, 
ומשעה שצומחים עד גמר בישולם הם ג"כ שישה חודשים?
%break
ואדם שכתוב בו, כי האדם עץ השדה, מהו הטעם, שהוא בעיבור 
תשעה חודשים או שבעה? והבהמה כתוב בה ג"כ, שבעת ימים יהיה 
תחת אימו, ומיום השמיני והלאה יֵירצה לקורבן אִשֶׁה לה', להקריב 
קורבן לפני ה'.
%break
ומהו הטעם שצריכים שבעת ימים? והספירות, שבהן שם הוי"ה וכל 
הכינויים שלו, למה נקראות בשם חיות, בשם אריה, שור, נשר, אדם?
%letter 770
.770 אלא, מנחה חדשה פירושה השכינה. משישה חודשים לשישה 
חודשים, שהפירות בעיבור האילן, הם ו"ס חג"ת נה"י, הנקראים שנים 
קדמוניות לבריאת העולם. והן 6000 שנה שעומד העולם. ונקראים 
שנים מצד אמא עליונה, בינה.
%break
ומצד אמא תחתונה, המלכות, נקראים חודשים. ומשום שו"ס קדמו 
לעולם ולכל הבריות, הן נקראות ביכורים. וזהו, שפירות האילן הם 
ביכורים בשישה חודשים, מזמן הצמיחה עד גמר בישולן, כנגד חג"ת 
נה"י שמצד המלכות.
%page 539
%letter 771
.771 והשכינה, מנחה חדשה, מצד החיה, שכתוב בה, ודמות פניהם 
פני אדם. תשעה חודשי עיבור, כי אדם בגי' תשעה, בחשבון קטן של 
חנוך. כי במספר קטן, במט"ט, הנקרא חנוך, מחשיבים כל האותיות רק 
במספר יחידות. והמ' יהיה רק ארבע, וכן הת' רק ארבע.
%break
שלפי זה אדם בגי' תשעה, כי א"ד הם חמישה, ועם ם', שהוא ארבע, 
הם תשעה. וזהו שהאדם נולד לתשעה חודשי עיבור, ונולד עשירי 
להם. ובזה הוא כלול בכל ע"ס.
%break
ונקרא בן בכור, ע"ש אות ברית, יסוד, שהוא י', ע"ש טיפה ראשונה, 
שנמשך ממנו זרע יורה כחץ, שהאדם נולד ממנה, וכל טיפה נקראת י', 
מפני שכוללת י' ספירות.
%break
שהיסוד ו', והטיפה י' העולה על הו', כמו פרי העולה על ענף האילן. 
וכיוון שבי' ספירות יש ג"ר, ביכורים, ע"כ נקרא האדם בן בכור.
%letter 772
.772 ואע"פ שכמה ענפים יש באילן, וכמה תאנים עליהם, אלו 
שהקדימו להבשיל בתחילה, נקראים ביכורים. אלו הם הראשים של 
כולם. וכמוהם כתוב, שאו שערים ראשיכם. כמו, שאו מרום עיניכם 
וראו מי ברא אלה. וכן, שאו את ראש כל עדת בני ישראל.
%break
כי הטעם שהאדם נקרא בן בכור, משום שבא מטיפת יסוד, י', שכלולה 
מע"ס. שבכללן יש ג"ר כח"ב, שהם ביכורים. ולפי זה צריכים כל בני 
אדם להיות בכורים, ולמה נקרא בכור רק בן ראשון?
%break
אלו שהקדימו להבשיל בתחילה, נקראים ביכורים. כי גילוי הג"ר, 
ביכורים, רק על פרי ראשון, ועל בן הראשון. ועל שאר הבנים אין הג"ר 
נגלים, אע"פ שהם נמשכים מי'.
%break
אלו הם הראשים של כולם. שהבן הראשון הוא הראש לכל הבאים 
אחריו, שעליו נגלו ג"ר, ראש, וממנו מאיר הראש לשאר הבנים. ומביא 
ראָיה, שראש פירושו ג"ר, מהכתוב, שאו שערים ראשיכם.
%break
ששאו, פירושו ג"ר, כמו, שאו מרום עיניכם, שפירושו ג"ר, כי עיניכם 
חכמה. וכן, שאו את ראש כל עדת בני ישראל, פירושו ג"ר. ועד"ז 
נקראים הבכורים ראשים, ע"ש הג"ר.
%letter 773
.773 שאו שערים ראשיכם. שערים, אלו חמישים שערי בינה, ישיבה 
של מעלה. ושאו פתחי עולם, של הישיבה התחתונה, המלכות. שכל מי 
שעוסק בתורה, לבסוף מתנשא. כל המְנַבֵּל עצמו על דברי תורה, 
לבסוף מתנשא. כמ"ש, ויבוא מלך הכבוד, שאין כבוד אלא תורה.
%letter 774
.774 מכאן, מי שלומד תורה, הנקראת כבוד, נקרא מלך. כי כתוב, 
ויבוא מלך הכבוד. ולא שהוא בעוה"ב, ההוא ולא יותר, אלא הוא מלך 
בשני עולמות בצורת אדונו.
%break
ומשום זה הוכפל הפסוק פעמיים: פעם אחת, מי זה מלך הכבוד. 
והשנייה, מי הוא זה מלך הכבוד. שמורה על שני עולמות, בעוה"ז 
ובעוה"ב.
%break
שאו שערים ראשיכם. כתוב פעמיים, ראשיכם, שהם החיות דמרכבה 
עליונה, שלמעלה מחזה דז"א, והחיות דמרכבה התחתונה, שבמלכות.
%letter 775
.775 שאו שערים ראשיכם, שערים עליונים, שערי התבונה העליונה, 
חמישים שערים. ראשיכם, שלכל שער יש ראש, להתפשט ולהיכנס זה 
בזה, ולהיכלל זה בזה.
%letter 776
.776 בספרו של חנוך, שאו שערים, השערים שלמטה מהאבות, 
מחג"ת, והם ג"ס אחרונות, נה"י. ראשיכם, ראשי אלפֵי ישראל, האבות 
העליונים, חג"ת, הנעשים בגדלות לחב"ד. הם הראשים של השערים.
%break
ובגלל אלו נה"י, שהם האופנים, הסובבים ונושאים אותם על כתפיהם, 
אומרים, שאו שערים ראשיכם. שאו את ראשיכם, חג"ת, ראשים 
עליכם ושולטים עליכם.
%break
והינשאו פתחי עולם, הם האימהות, ארבע שלמטה, חו"ג תו"מ 
שבמלכות. שרה חסד, רבקה גבורה, לאה ת"ת, רחל מלכות.
%page 540
מחזה ולמעלה דז"א, חג"ת, בחסדים מכוסים מחכמה. ומחזה ולמטה 
דז"א מקום גילוי של החכמה, אבל חסרים מחסדים. ואין החכמה 
יכולה להאיר בלי חסדים.
%break
וכדי שז"א יזדווג עם המלכות, צריכים מקודם נה"י וחג"ת להיכלל אלו 
מאלו. ואז יש בנה"י חכמה וחסדים יחדיו, ויכולים להאיר, ואז הם 
יכולים להשפיע למלכות. וכן חג"ת, שהם חסדים, נשלמים ע"י גילוי 
החכמה שבנה"י.
%break
ואז נבחן שנה"י הם שערים לחג"ת, שאי אפשר לקבל הארת החסדים 
השלמה מחג"ת דז"א, מטרם שתתגלה החכמה בנה"י דז"א, כי זולתם 
נבחנים החסדים שבחג"ת לו"ק בלי ראש.
%break
אבל אחר שנגלה החכמה בנה"י, וחג"ת ונה"י נכללו זה מזה, נבחנים 
החג"ת לראשים, כי נעשו על ידיהם לג"ר, הנקראים ראשים. באופן 
שנה"י הם שערים, להעלות את חג"ת לבחינת ראשים.
%break
נה"י דז"א נקראים אופנים, הנושאים על כתפיהם חג"ת דז"א, 
המנַשאים אותם לראשים. כמו הכתפיים של אדם, הנושאים את ראשו 
של אדם, כן נה"י מנשאים חג"ת לבחינת ראש.
%break
ע"כ אומרים אל נה"י, שאו שערים ראשיכם, שינַשְאו את החג"ת להיות 
ראשים. כי בשבילכם הם ראשים ושליטים, שמתגלה בהם הג"ר על 
ידיכם, שמכונות ראש ושליט, ואז, והינשאו פתחי עולם, שישפיע וינשא 
גם את המלכות.
%letter 777
.777 ויבוא מלך הכבוד, מלך העליון של כולם, ז"א, הכולל את חג"ת 
נה"י האלו. מלך מאותו הכבוד, כי מאיר ללבנה, המלכות, הנקראת 
כבוד. והוא הוי"ה צבאות, ז"א. ויבוא, להביא את התורה, ז"א, בארון, 
מלכות, בחיבור אחד כראוי.
%break
כי כיוון שזה נכנס למקומו, אחר שהזדווג ז"א במלכות, שהיא מקומו, 
אז נבחן שהתורה, ז"א, נכנסה בארון, המלכות. והתחברו חיבור אחד, 
התורה העליונה, ז"א, בתשבע"פ, המלכות. כי מתחברים לפרש 
דברים סתומים, לגלות סודות התורה לצדיקים.
%letter 778
.778 הייחוד הזה נעשה בזמן שכתוב, וביום הביכורים, בהקריבכם 
מנחה חדשה לה', בשָׁבועותֵיכם, שפירושו, למספר שאתם סופרים.
%break
כי בכל זמן שישראל עושים חשבונות לחודשים ולימים טובים, הקב"ה 
מתקן תיבה בתוך הרקיעים, כמו התיבה לשליח ציבור, ומעביר כרוז, 
הרי בניי למטה קַדשו החודש, קדשו היו"ט, התקדשו כולכם למעלה.
%break
ועושה, שכל צבאות השמיים יתקדשו כאחד עם העם הקדוש, וכולם 
שומרים שמירה אחת, באותו יום שקבעו ישראל למטה. וע"כ כתוב, 
בשבועותיכם, למספר שאתם סופרים את אלו שבע שבתות.
%break
%H שַלֵחַ תשַלַח את האם
%break
%letter 779
.779 ואז ממשיך הקב"ה המשכת שבע מדרגות למטה במדרגה 
ההיא, במלכות, שמתאחדת בהם באלו שבע שבתות, שהם חג"ת 
נהי"מ. האם אין הן שש מדרגות חג"ת נה"י ולא יותר, שהרי מלכות 
מקבלת אותן ואינה בחשבון?
%page 541
אלא אז אמא, בינה, יושבת על האפרוחים, חג"ת נהי"מ, ורובצת 
עליהם. מפריחים את הבינה מהם ולוקחים אלו שישה בנים, חג"ת 
נה"י, עם המדרגה שלמטה, מלכות, לקיים הכתוב, שַלֵחַ תשַלַח את 
האם, בינה, ואת הבנים, חג"ת נהי"מ, תיקח לך.
%break
וע"כ אנו ממשיכים שבע שבתות, גם את המלכות. ואחר שהמשכנו גם 
את המלכות, אנו ממשיכים את חג"ת נה"י לכלול אותם במלכות.
%break
%H ישראל יודעים לצוד ציד טוב
%break
%letter 780
.780 ביום ההוא אין ישראל לוקחים אלא חמישה בנים, חמישה חומשי 
תורה, חג"ת נ"ה דז"א, חמישה חומשי דז"א, שנקרא תורה. האם אינן 
ו"ס, כי יש גם יסוד?
%break
אלא באמת שבע הן, עם ציפור אחת, המלכות, הנמצאת בין כנפי 
אמא, בינה. ונחשב רק חמש מדרגות חג"ת נ"ה, משום שעיקרן חמש 
מדרגות, ויסוד ומלכות הם שניים כוללים של אותן חמש מדרגות, ואין 
בהם חידוש יותר.
%break
וישראל יודעים לצוד ציד טוב גדול ומכובד. הם מוציאים מתחת כנפי 
אמא אותה הציפור, מלכות, בלחש הפה שמלחשים לה, לחש אחר 
לחש, ע"י הרבה תפילות.
%letter 781
.781 והציפור ההיא המרגישה אלו הלחשים, ואלו הקולות שמלחשים 
אליה, אע"פ שהיא תחת כנפי אמא, זוקפת ראשה, ומסתכלת אל לחש 
הקול, ופורחת אליהם, ויוצאת מתחת כנפי אמא.
%break
כיוון שישראל לוקחים אותה, הם מחזיקים בה, ולוחשים לה, ומקשרים 
אותה בקשר שלא תפרח ותלך. מיד לוקחים אותה ישראל בקשר הזה, 
והציפור רוצה לפרוח וללכת מהם, ואינה יכולה ללכת.
%letter 782
.782 ובעוד שהיא קשורה בידיהם של ישראל, הם מלחשים בקולם, 
והיא מצפצפת עימהם, ופורחת למעלה, ויורדת. וכל אלו הבנים שתחת 
כנפי אימם, חג"ת נה"י דז"א, כיוון ששומעים צפצוף של אחותם, 
המלכות, והלחש של הקול של ישראל, מיד יוצאים מתחת כנפי אימם,
%break
ופורחים אל הציפור, המלכות, וישראל לוקחים אותם ומתאחדים בהם. 
ולולא אותה הציפור, שנאחזו בה תחילה, החג"ת נה"י לא היו פורחים 
אליהם לעולם, ולא יכלו להתאחד בהם.
%letter 783
.783 איך צדים ציד של הציפור הקדושה הזו? מתקנים לפניה מאכל 
מכובד בשמחה, וכל מיני תענוגים, ובאים לבית המדרש, ומצפצפים 
אליה בקול לחשים כראוי.
%break
והציפור, שמסתתרת תחת כנפי אמא, זוקפת ראשה, ורואה שולחנות 
ערוכים, והצפצופים שאליה, התפילות, כראוי, אז היא יוצאת מתחת 
כנפי אמא, ופורחת אליהם, ובה נאחזים כל אלו הבנים, חג"ת נה"י 
דז"א.
%page 542
%letter 784
.784 ומשלחים אותה שרובצת עליהם, אמא, בינה, הרובצת על חג"ת 
נהי"מ, והולכת לה. משום שמהרקיע השביעי, חסד, ולמעלה, בג"ר, 
במכוסֶה ממךָ אל תדרוש. ע"כ שלח אותה, את האם, בינה, שהיא 
מג"ר, כי לא תוכל להשיגה.
%break
וע"כ כתוב, שלֵחַ תשַלַח את האם, ואת הבנים תיקח לך. שתשלח את 
הבינה מלעיין בה, כי אין בה השגה. ואת הבנים, חג"ת נהי"מ, תיקח 
לך, כי בהם יש השגה.
%letter 785
.785 כתוב, בשָׁבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם. מקרא קודש, זהו 
הקריאה וצפצוף, התפילות, שאנו עושים לציפור הקדושה, למלכות, 
בתחילה. ואח"כ, כיוון שנאחזים בה שאר הימים, חג"ת נה"י, הם 
נקראים מקראי קודש, לשון רבים.
%break
כי הציפור נקראת קודש, כמ"ש, כי קודש היא לכם, שסובב על 
המלכות. ומשום שהיא קודש, היא קוראת לכולם, לחג"ת נה"י, ובאים 
אליה. משום זה הם נקראים מקראי קודש.
%letter 786
.786 היא קוראת לחג"ת נה"י, וישראל מצפצפים עימה, ואף הם 
קוראים, וע"כ הם באים אליהם ומתאחדים בהם. משום זה כתוב, אלה 
מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקראו אותם. מקראי קודש, ע"ש 
הצפצוף שלהם, וע"ש אותה הציפור הקדושה, קודש, הקורא אותם.
%break
כתוב, והאֵם רובצת על הבנים. זו הקטנות שאמא משפיעה אל הבנים. 
כי תיקון ראשון שהבינה מתקנת את זו"ן, חג"ת נהי"מ, הוא העלאת 
המלכות אליה, הבאת הי' באור הבינה ונעשה אויר,
%break
שאז מתמעטת הבינה מכוח המלכות לו"ק חסר ג"ר. ואחריה 
מתמעטות כל המדרגות וכולן מקבלות ו"ק חסר ג"ר, מחמת עליית 
המלכות לבינה של כל המדרגות.
%break
והשפעה זו נקראת, האם רובצת על הבנים. כי אם לא היו זו"ן מקבלים 
הקטנות הזו מהבינה, לא היו ראויים לקבל שום מוחין. וע"כ נבחן זה, 
שחג"ת נה"י דז"א וכן המלכות, עלו תחת כנפי הבינה, ומקבלים כך את 
הקטנות שלהם.
%break
אמנם בזמנים ומועדים צריכים ישראל בכוח תפילותיהם ותענוג יו"ט, 
להוריד המלכות והו"ק דז"א מכנפי הבינה ולהמשיך להם מוחין של 
גדלות מהבינה.
%break
וציפור אחת הנמצאת בין כנפי אמא, היא המלכות המקבלת הקטנות 
מאמא, המכונה כנפי אמא, בזה שהמלכות עלתה לבינה, שהי' נכנסה 
באור הבינה, ונעשה אויר. והמשכת הג"ר מהבינה למלכות, מכונה 
ציִד.
%break
ויש ציד רע, כמ"ש בעשיו הרשע, יודע ציד, משום שהיה ממשיך הג"ר 
דשמאל, שאסור להמשיכם. אבל ישראל יודעים לצוד ציד טוב, 
להמשיך ו"ק דחכמה, המיוחדים בימין בחסדים ע"י קו האמצעי.
%break
וישראל יודעים לצוד ציד טוב גדול ומכובד. כי הציד של ישראל הוא ציד 
טוב, ולא ציד רע מלא דינים כעשיו. והוא ציד גדול ומכובד, מוחין 
דגדלות המכובדים. והוא ע"י ייחוד שמאל וימין בקו אמצעי, וע"י זיווג 
ז"א ומלכות.
%break
וישראל מוציאים מתחת כנפי אמא אותה הציפור, בלחש הפה 
שמלחשים לה, לחש אחר לחש. שע"י זה שמעלים מ"ן, ע"י 
תפילותיהם להמשיך הארה עליונה, להוציא הי' מאויר הבינה, ולהחזיר 
הג"ר לבינה, שתשפיע אותם אל המלכות.
%break
תחילה יוצא קו שמאל של הבינה בנקודת השורוק, והמלכות מקבלת 
ממנו הארת החכמה דשמאל, שנקראת ראש. וציפור ההיא המרגישה 
אלו הלחשים, ואלו הקולות שמלחשים אליה, זוקפת ראשה, שיוצאת 
מקטנות אמא, ומקבלת ג"ר דשמאל, הנקרא ראש.
%break
ופורחת אליהם, ויוצאת מתחת כנפי אמא, שיצאה מקטנות אמא, אבל 
לגדלות ממש עוד לא באה, להיותה בג"ר דשמאל, במוחין דאחוריים.
%page 543
כיוון שישראל לוקחים אותה, הם מחזיקים בה, ולוחשים לה, וקושרים 
אותה בקשר שלא תפרח ותלך. שמעלים מ"ן ע"י תפילותיהם, כדי 
למעט אותה מג"ר דשמאל, ע"י הגילוי של מסך דחיריק.
%break
הם מחזיקים בה, שהמסך דחיריק הוא קשר שהמלכות תתקשר תחת 
היסוד דז"א. וקושרים אותה בקשר שלא תפרח ותלך, שלא תוכל 
לפרוח ולשוב לג"ר דשמאל, שישראל אין להם חלק שם.
%break
מיד לוקחים אותה ישראל בקשר הזה, והציפור רוצה לפרוח וללכת 
מהם, ואינה יכולה ללכת. כי המסך דחיריק ממעט הג"ר דשמאל, 
באופן שאינה יכולה עוד לשוב אליהם.
%break
ואחר שהמלכות התמעטה עד לנקודה תחת היסוד, צריכים להעלותה 
להיכל או"א, שתבנה שם בניין חדש, שתהיה ראויה להזדווג עם ז"א 
פב"פ, כמ"ש, וייבֶן ה' אלקים את הצלע.
%break
ובעוד שהיא קשורה בידיהם של ישראל, בעוד שהיא במיעוטה, הם 
מלחשים בקולם, שמעלים מ"ן ע"י תפילותיהם, והיא פורחת למעלה, 
עולה להיכל או"א להיבנות מחדש, ויורדת, כשהיא בנויה ומתוקנת 
להתחבר עם ז"א פב"פ.
%break
וכל אלו הבנים שתחת כנפי אימם, ו"ק דז"א, חג"ת נה"י, היו מקבלים 
קטנות הבינה, הנקראת כנפי אימם. כיוון ששומעים צפצוף של אחותם, 
והלחש של הקול של ישראל, קול תפילות ישראל והשירה של 
המלכות, המ"ן שמעלים לז"א,
%break
מיד יוצאים מתחת כנפי אימם, יוצאים מקטנות דאמא, ופורחים 
ומתחברים עם הציפור, המלכות, פב"פ.
%break
וישראל לוקחים אותם, שמקבלים המוחין דז"א ומלכות, ומתאחדים 
בהם. ולולא אותה הציפור, שנאחזו בה תחילה, החג"ת נה"י לא היו 
פורחים אליהם לעולם.
%break
כי החסדים מקובלים מז"א, והחכמה מקובלת מהמלכות בייחוד. וכל 
זמן שאין לישראל חכמה, נבחנים החסדים שמקבלים רק לו"ק בלי 
ראש.
%break
ולפיכך מחויבים לקבל תחילה החכמה מהמלכות, ואח"כ יכולים לקבל 
החסדים דז"א, ג"ר. ונמצא, שאם לא היו מקבלים חכמה תחילה 
מהציפור, מהמלכות, לא היו החג"ת נה"י דז"א פורחים לישראל 
לעולם. כי היו רק ו"ק בלי ראש.
%break
ולא עוד, אלא מטרם שחג"ת נה"י דז"א מתייחדים עם המלכות, אין 
אפילו בהם עצמם חכמה, כי ז"א דבוק תמיד בג"ר דבינה, שהם 
חסדים מכוסים. ולפיכך אין הם נקראים מקראי קודש, אשר קודש 
פירושו ג"ר, אלא אחר שז"א מתייחד עם המלכות.
%break
ומשום שהיא קודש, היא קוראת לכולם, לחג"ת נה"י, ובאים אליה, 
שחג"ת נה"י דז"א מתייחדים עימה. ומשום שמתייחדים עם המלכות, 
הם נקראים מקראי קודש, שיש בהם ג"ר.
%break
%H קן ציפור
%break
%letter 787
.787 ציפור, השכינה. הקן, ביהמ"ק, ששם שרתה השכינה. ישראל, 
האפרוחים, שהאם, השכינה, יושבת עליהם. כמ"ש, והאם רובצת על 
האפרוחים או על הביצים. האפרוחים, בעלי משנה, הפורחים 
במצוותיה. הביצים, בעלי מקרא.
%page 544
%letter 788
.788 ובזמן שחטאו ישראל, ונחרב ביהמ"ק, כתוב, שלֵחַ תשַלַח את 
האם, השכינה. כמ"ש, ובפשעיכם שוּלחה אימכם. בבעלי שישה סדרי 
משנה, כתוב, ואת הבנים תיקח לָך. שהם שישה סדרים, מצד ששת 
הבנים, חג"ת נה"י,
%break
שמתחת אמא עילאה, בינה, ומרומזים בשש מילים של ק"ש, או 
בשישה סדרי משנה. אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו 
לשמיים. לייחד מלכות עם ז"א, שנקרא שמיים. וקושרים אותה בקשר 
של תפילין על הראש ועל הזרוע.
%break
ביצים, בעלי מקרא, אור הנפש. אפרוחים, בעלי משנה, אור הרוח. והם 
עדיין בקטנות. בעלי קבלה, אור הגדלות, נקראים בנים. אמנם יש ו"ק 
דגדלות, כעין הייחוד שבשש המילים של ק"ש.
%break
ואלו שיצאו מכלל אפרוחים, מו"ק בלי ראש, ולבחינת בנים ממש עוד 
לא באו, אלא רק בו"ק דגדלות, וחסרים ג"ר דגדלות, גם הם נקראים 
בנים.
%break
בבעלי שישה סדרי משנה, כתוב, ואת הבנים תיקח לָך. שהם שישה 
סדרים, מצד ששת הבנים, חג"ת נה"י, שמתחת אמא עילאה, ו"ק 
דגדלות, שכבר אמא עילאה שורה עליהם, אלא רק מו"ק. ו"ק דגדלות 
אלו נמשכים לז"א, בשש המילים של ק"ש. וכן בשישה סדרי משנה.
%break
נמצא שיש שתי בחינות בבעלי משנה: רוח, שהיא קטנות, או ו"ק 
דגדלות. ועליהם נאמר, אחד המרבה, ו"ק דגדלות, ואחד הממעיט, 
אור הרוח, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים, לייחוד המלכות עם ז"א.
%letter 789
.789 במה לוקחים את הבנים, שהם ו"ק דגדלות? בכמה צפצופים של 
קולות ק"ש, שבייחוד ק"ש ממשיכים ו"ק דגדלות. ואח"כ מלחשים 
בלחש התפילה בלחש, בתפילת העמידה,
%break
אל האם, בינה, להמשיך הג"ר דגדלות, ואל הבת, מלכות. והן ה' ה', כי 
אמא היא ה"ר דהוי"ה, ובת היא ה"ת. והן יורדות אל ו', ז"א, בקשר 
שלו, שהוא י' דהוי"ה, חכמה.
%break
וה"ר, בינה, שורה על ו', ז"א, תפילין על ראשו, המוחין דג"ר. וה' 
קטנה, מלכות, יורדת אל הי' דהוי"ה, שהיא הקשר של ה"ר שעל ראש 
הו'. שאבא, י' דהוי"ה, יָסד הבת, המלכות.
%break
והו', ז"א, קשור עימה בה' שביד כהה, הקשר של תפילין של יד. באופן 
שהי' דהוי"ה היא הקשר דתפילין של ראש, אמא על ראש הו', והיא 
הקשר של תפילין של יד, המלכות, ביד כהה דז"א.
%letter 790
.790 ומשום זה אפרוחים מצד אות ו', אור הרוח, הכולל שישה סדרי 
משנה, חג"ת נה"י.
ביצים, בעלי מקרא, אור הנפש, מלכות, ה"ת דהוי"ה. שנאמר עליהם, 
בן ה' שנים למקרא, שזו המלכות, אות ה'.
%break
בנים, הם מצד בן י"ה, ז"א, שיש לו ג"ר מי"ה. ואלו הם בעלי קבלה, 
שעליהם כתוב, לא תיקח האם על הבנים.
%break
%page 545
%H כלת משה
%break
%letter 791
.791 ובעלי קבלה הם בעלי תלמוד, שכתוב עליהם, ושינַנְתָם לבניך. 
וביארו בעלי המשנה, אל תקרא, ושיננתם, אלא ושילַשְתָם, שליש 
במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד.
%break
כמ"ש, כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך, הם בעלי מקרא, בכל עץ, בעלי 
משנה, או על הארץ, אלו הם בעלי תלמוד. שליש במקרא, שליש 
במשנה, ושליש בתלמוד.
%break
ואין לתמוה, על מה שמשנים המילה ושיננתם, למילה ושילשתם, כי 
על הכתוב, ועשית מנורת זהב טהור, מִקְשָה תיעשה המנורה, הנה 
ביארו, ועשית מנורת, הוא כלל. זהב, הוא פרט. מקשה, הוא כלל.
%break
וכן כמה מקראות שבעלי המשנה מַרבים וממעטים, כגון מה שאומרים, 
הִרבּה ומיעט, וכן מרבים אות, ואומרים, אל תקרא מה אלא מאה. כך 
כאן אנו אומרים, אל תקרא, ושיננתם, אלא ושילשתם, שליש במקרא, 
שליש במשנה, שליש בתלמוד.
%letter 792
.792 אף כך הכתוב, ביום כַּ-ת משה, שאנו דורשים בו, כלת משה, 
כלה של משה. הלוא אנו לומדים זה מאותיות הא"ב שבמילה, אשר 
כ-ת היא אותיות כלת, ולא הוסיפו מעצמם, שהרי אין להם רשות 
להוסיף או לגרוע אות ממנו, ולא להחליף אות זה באות אחר.
%break
א"כ, הרי כתוב בתורה, כַּלות מלא בו'. מי נתן להם רשות לגרוע אות 
ממנו, הו', ולדרוש לשון כלַת? שהרי אין כאן מילה להחליף בחילופי 
א"ב, כגון בא"ת ב"ש, אלא שגרעו הו' מהמילה, ודרשו כמו שהיה כתוב 
כ-ת בלי ו'.
%break
אלא שעל אלו מילים חסרות, שדורשים כאילו היו מלאות, ומילים 
מלאות כאילו היו חסרות, ועל כל מיני פירושים שיכולים לעשות, לקשט 
הכלה, התורה, בתכשיטים שלה, ציווה לנו הקב"ה לעשות כמו 
שיאמרו, ולהאמין להם. כמ"ש, על פי התורה אשר יורוּךָ.
%letter 793
.793 ודומה לחייט שחתך לעשות לבושי מלכות, ועשה מהם חתיכות 
רבות, אלו שיודעים המקומות שחסרים אותן החתיכות, ויודעים אותן 
החתיכות הנשארות, הם יכולים לעשות את הלבושים.
%break
כי שמים החתיכות שהתווספו, במקום שהן חסרות, וחתיכות שהן 
מועטות מוסיפים עליהם. וזהו, על פי התורה אשר יורוּךָ.
%letter 794
.794 אם כך הוא, איך לפעמים טועה אחד מהם, ואומר אני מתחרט? 
אלא מטרם שפוסק הוראה באותו דבר שחולקים בו, יכול אותו 
שמקשה עליו, לומר, אני מתחרט.
%break
כי לא כל המפרקים לעשות תכשיטי כלה יודעים לאן הולכות החתיכות, 
מטרם שהפְּסָק הוא על בוריו, ומטרם שהתירוצים של ההלכות הם על 
בוריָם.
%letter 795
.795 שבעת הנרות של המנורה, הם שכתוב, שבע הנערות הראויות 
לתת לה מבית המלך, שהן כנגד שׁין של שלושה ראשים ש, ושין של 
ארבעה ראשים שבתפילין.
%break
כלומר, כנגד שבעה ראשים שבשתי אותיות שין. והם כנגד שבע 
ברכות של ק"ש, שבשחרית מברך שתיים לפניה ואחת אחריה. ובערב 
מברך שתיים לפניה ושתיים אחריה.
%break
אח"כ כתוב המצווה, שכוהן גדול בעבודה משמש בכנפי מצווה, שהם 
פעמונים ורימונים, שהם כמו הקשרים והחוליות שבציצית. והציץ כמו 
תפילין. משם ואילך כתוב, ועשית מזבח מִקְטַר קטורת.
%break
%page 546
%H והקרבתם אִשֶׁה עולָה
%break
%letter 796
.796 כתוב, והקרבתם אִשֶׁה עולָה לה'. עולה היא לאִשים, שכולה 
נשרפת באש, ומשום זה סָמַך עולה לאִשֶׁה. ועוד התבאר, שאין עולה 
באה אלא על הרהור הלב.
%letter 797
.797 כל הקורבנות אינם באים אלא לכפרה, כל קורבן וקורבן מכפר 
על כל איבר ואיבר של האדם, כפי החטא שחטא באותו איבר.
%break
על טיפות המוח, החטא של מוציא זרע לבטלה, מביא עוגות מצות, כי 
לא חמץ. שזהו אם זרק טיפות ראשונות, מטרם שהחמיצו במקום 
שאינו שלו, בלי נקבה אסורה, שבה מחמיצים הטיפות.
%break
ועל אלו שהחמיצו, שזרק אותם במקום שאינו צריך, בנקבה האסורה 
לו, ששם מחמיצים הטיפות, הוא צריך להביא עליהם לחם חמץ. ואלו 
לחמי תודה כך היו, מהם חמץ ומהם מצה.
%letter 798
.798 פרים הם מצד הדין. וכן כבשים ואֵילים ועתודים ועיזים, כולם הם 
מצד הדין, משום שהם פני שור, כמ"ש, ופני שור מהשמאל, דין. 
שחיטתם בצפון וקיבול דמם בכלי שרת בצפון.
%break
שחיטה קבלה וזריקה כולם הם בצפון, בצד שמאל, כדי לבשם 
ולהמתיק מדה"ד, הבא לב"ד מצד הגבורה. ב"ד הגדול מצד הגבורה, 
בינה. ב"ד הקטן מצד המלכות. וכל אלו שופכי דמים למצווה, הם מצד 
הגבורה.
%letter 799
.799 עולת שבת בשַבּתו, ולא בשבת אחר. משום שעבר יומו, בטל 
קורבנו, ואין להשלימו בשבת אחר. הקורבן דוחה שבת. ומדליק אש 
בשבת, משום שהיא אש קדושה. שכל אש הקורבנות קדושה, ושבת 
קדושה, ואחוזות הן זו בזו.
%letter 800
.800 אש של חול אסור לאחדו בקודש, בשבת. ומשום זה ציווה 
לישראל, לא תְבַערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. כי זהו כלאיים 
של טו"ר, כי בשבת, שולט בו עה"ח, שאין בו תערובת של טו"ר. וחולין 
של טהרה אסור לערב באש של קדושה.
%break
כש"כ חולין של טומאה, שאסור לערב אותם בקדושה. אף כך כל 
הקורבנות נקראים בשר קודש. וכל הקורבנות של כל מין, יש בהם 
חולין דטהרה, ויש בהם קודש, וקודש הקודשים.
%letter 801
.801 כי יש הפרש בין קודש לקודש. אִשים של הקורבנות אינן שוות, 
כי אש של גבוה יותר מקוּדש מאש הקודש שלמטה, שנקרא, אש עצי 
הקודש, או אש בשר הקודש.
%break
ואש הקודש יש בו הפרש לבין אש של הדיוט המובא על המזבח, 
אע"פ שביארו עליה, שמצווה להביא אש מההדיוט, אע"פ שיש אש 
קדוש על המזבח. כי כל אחד צריך למקומו.
%letter 802
.802 ישראל נמשלו לזה. כי ישראל בכלל נקראים מלכים. אבל 
כשנכנסו לביהמ"ק, כל אחד שרה במקומו כראוי לו, הכוהנים לבדם, 
לוויים לבדם, ישראל לבדם.
%break
אף כאן, כל הקורבנות אינם שווים, כי הקב"ה מחלק כל אחד כראוי לו. 
ועניין זה נודע בפָרי החג, שהיו ישראל מקריבים לפני ה'. שהיה מחלק 
אותם לקיום שבעים האומות.
%break
%page 547
%H וביום הביכורים
%break
%letter 803
.803 אמר רבי שמעון, קום, משה, משנתך, כי אתה והאבות נקראים 
ישֵנֵי עפר. כי עד עתה הייתם עוסקים בתורה, כמו שלומדים, ועל 
הארץ תישן. וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה', אתם 
ביכורים של השכינה,
%break
ובמעשים שלכם השכינה מתחדשת בתפילות האבות בכל יום. 
שתפילות כנגד אבות תיקְנוּם. ובק"ש, שאמר משה, שמע ישראל. וכל 
הקורא ק"ש בכל יום, כאילו הוא מקיים, והגית בו יומם ולילה.
%letter 804
.804 ודאי בתפילה שלכם, ובק"ש שלכם, השכינה מתחדשת לפני 
הקב"ה. ומשום זה כתוב, והקרבתם מנחה חדשה לה'. בתפילות, שהן 
במקום קורבנות. ובאיזה קורבנות, שהם תפילות, היא מתחדשת?
%break
בשבועות, שבו מתן תורה, ונקרא חמישים יום לעומר, ובו שבעה 
שבועות, מצד אותו שכתוב בו, שׁבע ביום הִלַלתיךָ, שהיא מלכות 
שנקראת כלה, הכלולה בשבע ספירות חג"ת נהי"מ, וכלולה בבינה, 
והיא מתפשטת בחמש ספירות חג"ת נ"ה, לחמישים.
%letter 805
.805 יסוד שנקרא כל, שבגי' חמישים, כלול גם מאלו החמישים, חג"ת 
נ"ה, שכל אחת כלולה מעשר. והמלכות נקראת כלה, אותיות כל ה', ה' 
ספירות הכלולות מחמישים.
%break
כולן נבלעות בתוך חמישים. חכמה, י' עליונה, מובלעת בתוך חמישים, 
כי ה' פעמים י' הם חמישים, כי ה' בינה, י' חכמה, ויש י"ה בחכמה, 
שמכפילים זו על זו והם חמישים.
%break
ויש י"ה בבינה, שמכפילים י' פעמים ה', והם חמישים. בחשבון כל, 
ובחשבון ים, כי הבינה נקראת ים, שהוא בחשבון חמישים, ים התורה. 
שמבינה, הנקראת ים, תצא התורה, ז"א. המקור שלה כתר, א"ס. 
שאר ספירות חג"ת נהי"מ נקראים על שמה שבעת ימים.
%break
ים בחשבון חמישים. נמצא שבכל אחת יש חמישים. ומלכות נקראת ים 
סוּף, ע"ש הסוף של כל הימים.
%letter 806
.806 משום, שכל אחד משבעה שבועות הוא חמישים, מנחתם 
שלושה עשרונים ושני עשרונים, חמישה עשרונים, שהם חמש פעמים 
עשר, כי כל עישרון הוא עשר, וחמישה עשרונים הם חמישים.
%break
כמ"ש, ומנחתם סולת בלולה בשמן, שלושה עשרונים לפר האחד, שני 
עשרונים לאיִל האחד, עישרון עישרון לכבש האחד, לשבעת הכבשים.
%break
ושבעת הכבשים הם כנגד הכתוב, שבע שבתות תמימות תהיינה. שהן 
שבע מלכויות, כי מלכות נקראת שבת, וכל אחת עם שישה ימים שלו, 
חג"ת נה"י, שעם יום השבועות הם בגי' חמישים.
%break
%page 548
%H יוה"כ
%break
%letter 807
.807 כתוב, ובעשור לחודש השביעי הזה, בתשרי, מקרא קודש יהיה 
לכם. זהו יוה"כ, עשירי, י', כלול מעשרת ימי תשובה, שהתקינו בו 
חמש תפילות, כדי לחבר י' עם ה', החכמה עם הבינה.
%break
מקרא קודש, להבדיל אותו משאר הימים, שיש בהם עבודה של חול. 
ומשום זה, כל מלאכה לא תעשו.
%letter 808
.808 כי הימים שיש בהם מלאכת חול, הם מצד עצה"ד טו"ר. 
שהתהפך ממטֶה לנחש ומנחש למטה, לכל אחד לפי מעשיו. מט"ט 
מטה, ס"מ נחש.
%break
אבל ביוה"כ, הנקרא קודש, שולט בו עה"ח, שאינו מתחבר עימו השטן 
ופֶגע רע, ומצידו לא יְגוּרְךָ רע, אלא כולו טוב. ומשום זה בעה"ח ינוחו 
העבדים, ובו יוצאים לחירות, ובו יוצאים מכבליהם.
%break
ימות החול חג"ת נה"י דמט"ט, הנמשך מצד עצה"ד טו"ר, המלכות. 
וע"כ נוהג בימות החול טו"ר, אם זכה, דבוק במט"ט, מטֶה. אם לא 
זכה, הוא דבוק בס"מ, רע, נחש.
%break
וכן מתהפכת השליטה על האדם לפי מעשיו. מטה המתהפך לנחש. כי 
המעשים מהפכים לו השליטה של טוב או רע.
%break
אבל ביוה"כ, הנקרא קודש, שולט עה"ח, ז"א, שכולו טוב ואין בו אחיזה 
לשטן ולס"מ. והזוכה להתדבק ביוה"כ, שהוא עה"ח, כבר יצא מכלל 
התהפכות ממטה לנחש, וזוכה להיות דבוק בו לנצחיות, ואין עוד לשום 
רע שליטה עליו.
%break
כמ"ש, לא יגורך רע, הכתוב על הזוכה להידבק בעה"ח. ובו יוצאים 
לחירות, ובו יוצאים מכבליהם, כי אז נעשים בני חורין ממלחמת הטו"ר, 
ויוצאים מכבלי הס"א לנצחיות.
%letter 809
.809 אותם שיש עליהם גזר דין, בנדר ובשבועה שלא לשנות גזר 
הדין, התקינו לומר תפילת כל נִדְרֵי, שיתבטל גזר הדין מעליהם.
%break
משום זה הנדר הוא בשם הוי"ה, ת"ת, והשבועה בשם אדנ"י, מלכות, 
שגרמו בעוונותיהם על הגלות שלהם. הנה ע"י חו"ב יהיו נעזבים 
ומושבתים, לא יהיו חזקים ולא יתקיימו, ונסלח לכל עדת בני ישראל.
%break
החסד מים, הגבורה אש, הת"ת אוויר. וכיוון שהנדרים הם בת"ת, 
אוויר, ע"כ לומדים, הֶיתר נדרים פורחים באוויר, שההיתר מחו"ב פורח 
באוויר, ת"ת, ומבטל משם את הנדר.
%letter 810
.810 ומשום שהשבועה היא ממלכות, למטה מנדר שבת"ת, נדרים 
עולים על השבועות, וכל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר 
כאילו נודר בחיי המלך. המלך עצמו הוא אדנ"י, מלכות. חיי המלך, 
הוי"ה, ז"א, שממנו החיים אל המלך, המלכות.
%letter 811
.811 חיי המלך חכמה, כמ"ש, החכמה תחַייה בעליהָ. לפיכך, כל 
הנודר בהוי"ה, ת"ת, כאילו נדר בחכמה דז"א, הוי"ה במילוי אותיות א', 
יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא חיי המלך, חיי ז"א.
%break
וכל הנשבע באדנ"י, כאילו נשבע במלך עצמו. כי עצמו היא אמא 
עליונה, בינה. דומה כאילו נשבע בה, שהיא עצם השמיים לטוהר, 
המוחין של המלכות.
%break
כי מצד החסד נקראת המלכות עצם מעצמַיי. ומצד הגבורה נקראת 
המלכות בשר מבשרי. בחכמה, שהיא חיי הת"ת, המוחין שלו, ת"ת 
עולה להיקרא אדם, שבגי' מ"ה (45), כהוי"ה במילוי אותיות א'.
%break
כמ"ש, כתפארת אדם, כי ת"ת נקרא אדם, בזמן שיש לו המוחין 
דחכמה, שנקרא בהוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' מ"ה.
%letter 812
.812 כתוב ביוה"כ, ועיניתם את נפשותיכם. ובעשור לחודש השביעי 
כתוב, תענו את נפשותיכם. חמישה עינויים, כדי שתתלבן ה' הקטנה, 
מלכות, בה' עליונה, בינה,
%page 549
שממנה נמשכים העינויים, מקו שמאל שלה, שהם חמש תפילות, 
לקיים בישראל הכתוב, אם יהיו חטאיכם כּשָׁנים כשלג ילבינו.
%break
וזהו עניין לשון של זְהורית, שהיו קושרים על פתח האולם מבפנים, 
וכיוון שהגיע השעיר למדבר, היה מלבין. משום שכל עוונות בית 
ישראל מגיעים למלכות. והתשובה, בינה, מלבינה אותם.
%break
משום שכתוב במלכות, אני ה', השוכן איתם בתוך טומאותם. ד' בגדי 
לבן וד' בגדי זהב ללבוש, זה יאהדונה"י, שילוב הוי"ה אדנ"י. כי ד' בגדי 
לבן ד' אותיות הוי"ה. וד' בגדי זהב ד' אותיות אדנ"י.
%letter 813
.813 והתקינו לתקוע שופר ביוה"כ, להעלות קול, ו' דהוי"ה, ז"א, 
לחירות, בינה. שכתוב בה, בכל צָרָתם לו צר. אשר, לו, נכתב באות א' 
ונקרא באות ו'. כי, בכל צרתם, רומז על חמשת העינויים והדינים, 
שמקורם בקו שמאל דבינה.
%break
ובתקיעת שופר מעלים ז"א לבינה, וע"כ נכתב ונקרא בא' ובו'. אשר 
הא' רומזת על הבינה, והו' רומזת על ז"א שעלה לבינה. ועבודת יוה"כ 
היא באריכות וכלולה מג' מדרגות, מחשבה דיבור מעשה.
%break
%H חג הסוכות
%break
%letter 814
.814 בחמישה עשר יום לחודש השביעי, תשרי, מקרא קודש יהיה 
לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחַגותֶם אותו חג לה' שבעת ימים. 
בחמישה עשר, מצד י"ה, חו"ב. וחגותם אותו, אותיות או"ת ו', עמוד 
האמצעי, ז"א.
%break
שבעת ימים, מצד בת שבע, מלכות, ה"ת. האבות חג"ת, משה נצח, 
אהרון הוד, דוד מלכות, שלמה יסוד, הנקרא שלום. הרי הם שבעה 
כנגד שבע ספירות. אני רוצה לתקן לכם סוכה, אמא עליונה, שתסוכך 
על שבע הספירות, כאם על הבנים.
%letter 815
.815 משום שבע הספירות כתוב, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל 
בהוציאי אותם מארץ מצרים, בשבעה ענני כבוד, שבע ספירות. סוכה 
עם אות ו' היא שני בנים, שבינה מסוככת עליהם, שהם הוי"ה אדנ"י, 
ז"א ומלכות, שכך עולה סוכה בחשבון יאהדונה"י (91).
%break
כי סוכה אותיות כ"ו שבגי' הוי"ה (26), ואותיות ס"ה בגי' אדנ"י (65). 
והם שני כרובים, שסוככים בכנפיהם על הכַּפּורת, ופניהם איש אל 
אחיו, ז"א ומלכות.
%letter 816
.816 עשרה טפחים בכרובים, בזו"ן, מלמטה למעלה, ע"ס דאו"ח, 
מרגליהם עד ראשיהם. וע"ס דאו"י מראשיהם עד רגליהם. ושורים על 
טפח, שהוא י'.
%break
עשרה עשרה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ע"ס דאו"י וע"ס 
דאו"ח, יו"ד, שבגי' עשרים. ומשום זה אמרו חכמים, ששיעור סוכה לא 
פחות מעשרה ולא למעלה מעשרים.
%break
סוכה העשויה ככבשן מצד אמא, דין. עליה כתוב, והר סיני עשַן כולו, 
מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויַעַל עשנו כעֶשֶן הכבשן. והכול אחד.
%page 550
%letter 817
.817 כתוב, וסוכה תהיה לצל יומם. צריכים סכך וסכך נעשה לצל, 
כמ"ש, בצֵל שד"י יתלונָן. ולא בצל סוכת הדיוט, המגן על הגוף משמש, 
אלא צל להגן על הנשמה. כמ"ש, בצילו חימדתי וישבתי. וכן, בצילו 
נחיה בגויים.
%break
צל עם ם' הוא צל"ם. צל הוא הסכך, והם' הוא ארבע דפנות הסוכה. 
כמ"ש בו, אך בצלם יתהלך איש. ם' סתומה יש לה ארבע דפנות, 
ארבע דפנות הסוכה.
%letter 818
.818 ומה שלומדים, שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, וכן למי 
שאומר, שלושה כהלכתן ורביעית אפילו טפח, זהו משום שלושה 
שיעורים, שתיים שלוש ארבע, שביחד תשע.
%break
שתיים חו"ב. שלוש חג"ת. ארבע נהי"מ. הטפח, שאמרו, בשתיים 
ובשלוש, הוא העשירי, מלכות, המשלימה כל חיסרון.
%break
משום זה שיעור סוכה לא פחות מעשר, שהיא מלכות, העשירית של 
כל הספירות. ולא למעלה מעשרים, כ', הרומזת על כתר עליון, שאין 
העין שולטת בו, שאין שם השגה, כבוד עליון.
%break
עליו אמר משה, הַראני נא את כבודֶךָ. והשיב לו הקב"ה, לא תוכל 
לראות את פניי. ואין כבוד בלא כ'.
%letter 819
.819 משום זה, סוכה העשויה כמָבוי, היא מצד אות ב'. כמין גא"ם, 
מצד אות ג'. וכמין צריף, היא מצד אות ד'. ושבע אותיות הן בג"ד 
כפר"ת, הכפולות בדגש, הרומזות על הדין שבשבע ספירות חג"ת 
נהי"מ,
%break
והם ראשי תיבות, הרומזים על שבע סוכות הפסולות, מחמת הדין 
שבהם: כ', רומזת על סוכה העשויה ככבשן. ב', על סוכת בורגנין. שאר 
האותיות על שאר סוכות הפסולות, כגון סוכת שומרי פ'ירות, סוכת 
ר'ועים, סוכת כות'ים. ואין להאריך בהם.
%letter 820
.820 כנגד בג"ד כפר"ת שבעה כוכבי לכת. והם זכר ונוקבא. בג"ד 
כפר"ת הרפויות בזכר והדגושות בנוקבא. משום זה נקראות שבע 
כפולות. וכמו שבעה נרות המנורה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ.
%break
שכתוב בה, שבע ביום הִלַלְתיךָ. וכתוב, שבעה ושבעה מוּצָקות, שבע 
כפולות, שבע אותיות רפויות, ושבע אותיות דגושות. וכך שבע ספירות 
כפולות, שבהן שבע דין ושבע של רחמים.
%break
וכך שבעת ימי בראשית למטה, שבע ספירות דמלכות, דגושות 
בדינים, ושבע למעלה, שבע ספירות דז"א, רפויות מדינים.
%break
שעל שבע ספירות שלמטה, כתוב, ואין כל חדש תחת השמש. כי כל 
החידושים באים משמש, משבע ספירות דז"א. ולא מתחת השמש, 
שבע ספירות דמלכות.
%letter 821
.821 לולב צדיק, יסוד, כי הלולב דומה לחוט השדרה, שיש בו ח"י 
(18) טבעות, כנגד ח"י נענועים שבלולב. והם כנגד ח"י ברכות של 
תפילת העמידה, וכנגד ח"י אזכורים של שמות הוי"ה שבמזמור הָבוּ 
לה' בני אלים, וכנגד ח"י אזכורים שבק"ש.
%break
והנענוע של הלולב לשישה צדדים, דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, 
ומערב, שלושה נענועים לכל צד, הם בחשבון ח"י.
%letter 822
.822 הלולב נלקח ביד ימין, וכלול שישה, שלושה הדסים כנגד גדולה 
גבורה ת"ת, שדומים לשלושה צבעים שבעין, לבן אדום ירוק. שני בַּדֵי 
ערבות, נו"ה, דומים לשתי שפתיים.
%break
הלולב, יסוד, דומה לשדרה, שבו קיום כל העצמות. עליו אמר דוד, כל 
עצמותיי תאמרנה, ה' מי כמוך. האתרוג מלכות, דומה ללב, שבו 
הרהורים.
%letter 823
.823 הנענועים של ברכת הַלל משותפים בנענועים של נטילת לולב, 
והם ח"י נענועים בתפילת אנא ה' הושיעה נא, ח"י ח"י בתפילת הודו 
הראשון והאחרון, ח"י שבנטילת לולב, הרי ע"ב (72) נענועים.
%page 551
ומשום זה לולב בחשבון ס"ח (68), ועם ד' מינים שבלולב בחשבון 
ע"ב, בחשבון חסד, זרוע הימין.
%break
משום זה התקינו, שהלולב יהיה בימין, לצד החסד, והאתרוג, הדומה 
ללב, התקינו שיהיה ביד שמאל, לשמאל, לצד הגבורה. והם כנגד זָכור 
ושָׁמור. והנוטל את שניהם, הלולב והאתרוג, הוא עמוד האמצעי, ז"א, 
הלולב בימינו ואתרוג בשמאלו.
%letter 824
.824 באו האבות, ומשה, אהרון, דוד ושלמה, ובירכו את רבי שמעון. 
ואמרו אליו, אתה מאור קדוש, והחברים שלך שהם שישה, כנגד אלו 
שבע ספירות, ואתה רבי שמעון נר מערבי באמצע של כל שישה נרות, 
שמאירים ממך.
%break
ובכל אחד כתוב בו, נר ה' נשמת אדם. ומשה מאיר בך, ואתה בחברים 
שלך, וכולכם אחד בלא פירוד כלל. ומשם ואילך מתפשטים הארות 
לכל בעלי החכמה. הַשְׁלם הדברים, של החיבור הראשון שלך, לעטר 
אותם.
%letter 825
.825 פתח רבי שמעון ואמר, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה 
ונהרות לא ישטפוה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, בּוז יבוזו 
לו. בוז הוא יום השני, ויום השישי, ויום השביעי של סוכות, שבהם היו 
מנסכים יין ומים.
%letter 826
.826 כי שבעת ימים של סוכות מקריבים ישראל שבעים פרים, לכפר 
על שבעים שרים של שבעים האומות, כדי שלא יישאר העולם חרוב 
מהם. כמ"ש, ובחמישה עשר יום לחודש השביעי, והקרבתם עולה 
אִשֶׁה ריח ניחוח לה', פרים בני בקר שלושה עשר.
%break
וביום השני פרים בני בקר שניים עשר, וביום השלישי אחד עשר, וביום 
הרביעי עשרה, וביום החמישי פרים תשעה, וביום השישי פרים 
שמונה, וביום השביעי שבעה. וכולם יחד הם שבעים פרים. ובכל יום 
היו מתמעטים. למה מתמעטים?
%letter 827
.827 כאן מרמז הכתוב, וַתָנַח התיבה בחודש השביעי, בתשרי, ובימי 
המבול כתוב, המים היו הלוך וחסור. אף כאן בתשרי, בחודש השביעי, 
שבו מצוות רה"ש ויוה"כ, סוכה לולב ואתרוג, ומינים של הלולב ושופר,
%break
השכינה העליונה שורה על ישראל, שהיא תשובה, בינה, סוכה. 
ואתרוג מלכות, ולולב הקב"ה, ז"א. מיד, והמים היו הלוך וחסור, 
שמתמעטים עוונות ישראל.
%break
אף כך מתמעטים הממונים, מלאכי חבלה שממונים על העוונות, 
הדומים למי המבול. שלומדים, העובר עבירה אחת, קנה לו קטגור 
אחד. וכשמתמעטים העוונות, מתמעטים הפרים, ומתמעטים הממונים 
של שבעים אומות, ומתמעטות שבעים אומות, ומתמעט הטוב שלהם.
%letter 828
.828 בתיבת נוח ציווה הקב"ה להכניס עימו, שניים שניים שבעה 
שבעה, זכר ונקבה, להיות לקורבן, להגן על נוח ועל כל אלו שנכנסו 
עימו לתיבה. אף כך, אלו השומרים חגים וזמנים, ימים טובים, הם 
שניים שניים שבעה שבעה.
%break
שניים שניים הם יומיים של רה"ש ויומיים של שבועות. ומשום ששני 
הימים של שבועות הם מחמת ספק, הרי יש שני ימי הפורים במקומם.
%break
שבעה שבעה, שבעת ימי הפסח ושבעת ימי סוכות. נוח כנגד יום 
השבת. וכמ"ש, מכל החי. כי שניים שניים ושבעה שבעה הם ביחד 
בחשבון ח"י.
%page 552
%letter 829
.829 הסוכה מגנה על ישראל. כמ"ש, וסוכה תהיה לצל יומם מחורֶב. 
כמו שתיבת נוח היא להגן, אף סוכה היא להגן. מכל החי, ח"י ברכות 
התפילה. מהן מתחלקות לתשע תשע ברכות, ועם ברכת המינים 
נשלמות ע"ס, שמשלימה ט' הראשונות וט' האחרונות לי'.
%break
והם כנגד ע"ס דאו"י שמלמעלה למטה, וע"ס דאו"ח, שמלמטה 
למעלה. והוא כנגד נוח. שח"י ברכות התפילה הם כנגד ח"י של נוח, 
שהם שניים שניים שבעה שבעה, שבגי' ח"י.
%letter 830
.830 מכל החי. השכינה מגנה על השומרים את הי', שהיא אות שבת. 
בגבול שלו, שהוא ח' אלפים אמה, אלפיים לכל צד. י' של אות שבת וח' 
של הגבול, הם ח"י.
%break
אלו השומרים אות ברית, י', לשמונת ימים, כמ"ש, וביום השמיני יימול 
בשר עורלתו. הי' של אות ברית והח' של ח' ימים, הם ח"י. השומרים 
אות תפילין, י', שבהם שמונה פרשיות, הרי הם ח"י.
%letter 831
.831 השכינה, הסוכה, מגנה עליהם ופורשת כנפיה עליהם כמו אם על 
הבנים. ומשום זה התקינו לבָרך, הפורס סוכת שלום עלינו. משום זה, 
בחודש השביעי, שבּו כל אלו המצוות, מים רבים לא יוכלו לכבות את 
האהבה של ישראל באביהם שבשמיים.
%break
ואין מים רבים, אלא כל האומות והשרים שלהם. אם ייתן איש, שזה 
ס"מ, כל מה שיש לו בעוה"ז, כדי שישתתף באלו המצוות עִם ישראל, 
בּוז יבוזו לו.
%break
%H שמיני העצרת
%break
%letter 832
.832 וביום השמיני, עצרת תהיה לכם, פר אחד אַיל אחד. עצרת, 
כמ"ש, זה יעצור בעמי, שאין עֶצֶר אלא מלכות. מלך שהזמין אורחים 
ולאחר ששלח אותם, אמר לבני ביתו, אני ואתם נעשה סעודה קטנה.
%break
מצד שכינה עליונה, בינה, עשה סעודה גדולה. ומצד המלכות עשה 
סעודה קטנה. ונוהגים ישראל לעשות עימה שמחה, ונקראת שמחת 
תורה. ומעטרים ספרי התורה בכתר שלהם. והרמז, שספר התורה 
הוא ת"ת, השכינה היא הכתר שלו, עטרת תפארת.
%letter 833
.833 למה מצד אמא עליונה, בינה, הזמין כל הממונים של כל 
האומות, בשבעים פרים, ומצד השכינה התחתונה, לא הזמין אלא 
אומה יחידה, כנגד פר אחד? האם לא היה צריך להיות להיפך, 
שישראל יקבלו מאמא עילאה, ושרי האומות מהמלכות?
%letter 834
.834 משום שמלכות רומזת לבת, הצנועה בבית אביה ואימה. והיא 
מאורסת ולא נשואה. לכן אין דרך העולם, שתאכל עם אורחים. אבל 
אמא, שהיא נשואה, הנה דרך העולם הוא, שאחר שבעלה הזמין 
אורחים, שהיא תאכל עם האורחים, על השולחן עם בעלה.
%break
ואם הם אורחים זרים, אין אוכלים עימהם, לא אבא ולא אמא וכש"כ 
הבת, מלכות. ומשום זה, בסעודה של שבעים השרים, לא משתתף 
לאכול עימהם אף אחד מבני ביתו של המלך, משום שהם נוכרים.
%break
שתי בחינות אורחים. אושפיזין של הסוכה, שהם שבע מידות של 
קדושה. ויש שבעים שרים המקבלים משבעים פרים. ושניהם מקבלים 
מצד אמא עילאה, בינה, ולא ממלכות.
%page 553
מטעם, כי בינה נשואה לאבא, חכמה. והיא בתכלית השלמות, ע"כ 
דרכה לאכול עם האורחים, עם האושפיזין של הסוכה.
אבל המלכות מאורסת ולא נשואה. כי אע"פ שיש לה זיווגים עם ז"א, 
אינם מבחינת עצמותה, אלא מה ששואלת כלים של אמא.
%break
ומעצמותה אינה נשואה כלל עד גמה"ת, שאז תתגלה עצמותה ותזדווג 
עם ז"א. וע"כ אינה יכולה להשפיע לאורחים הקדושים, ומכ"ש 
לאורחים הנוכרים, לשבעים שרים.
%break
משום שמלכות רומזת לבת, הצנועה בבית אביה ואימה, כי כל הכלים 
שלה הם מאו"א. ובחינתה עצמה היא גנוזה וצנועה בפנימיות הכלים 
דאו"א, בבית או"א.
%break
והיא מאורסת ולא נשואה, כי אין לה זיווג מבחינתה עצמה קודם 
גמה"ת. לכן אין דרך העולם, שתאכל עם אורחים, כי צריכה להיות 
גנוזה ומכוסה בכלים דאמא, ולא להתגלות.
%break
אבל אמא בתכלית השלמות, וכל השפע שיש בעולמות ב-6000 שנים 
ממנה בא. וע"כ היא מתגלה לאורחים. אמנם לשבעים שרים אינה 
מתגלה, אלא נותנת להם קיומם במה שהם מתמעטים והולכים, משום 
שהם זרים ונוכרים לקדושה ורוצים להמשיך החכמה מלמעלה למטה.
%break
וע"כ הם נדחים אחר שבעת ימי סוכות, ואז עושה סעודה קטנה לבני 
ביתו מבחינת המלכות. ואע"פ שגם אז היא צנועה בכלים של אמא, 
עכ"ז כיוון שמהזיווג הזה מקבלת גם עצמותה של המלכות את תיקונה, 
ע"כ היא נקראת על שמה.
%break
%H ביאורי המלכות
%break
%letter 835
.835 עולת תמיד, השכינה, שנאמר בה, ערב ובוקר בכל יום תמיד, 
ואומרים פעמיים שמע ישראל. והיא עולה בעמוד האמצעי, ז"א, שהוא 
תמיד עימה בלי פירוד כלל.
%letter 836
.836 והיא עולה למקום א"ס, שנגזרה משם. ואז היא גבוהה מכל 
הספירות. וכשהיא עולה, נאחזות בה כל הספירות והן עולות עימה. 
העלייה שלה לא"ס, לריח ניחוח, לתת ריח טוב לפני ה'. ואח"כ יורדת 
מא"ס מלאה כפרה על כל עוונות ישראל.
%letter 837
.837 העלייה שלה היא עם עמוד האמצעי, ז"א, ואף כך הירידה שלה, 
ושל כל צבאותיה, היא בו. ומשום זה נקראת סולם, כי בה כל 
המדרגות, עולות ויורדות, תלויות מהשם הוי"ה, ז"א.
%break
ומשום זה כל הקורבנות והעולות הם להוי"ה. והיא נקראת קורבן, ע"ש 
שכל הכינויים מתקרבים בה אל הוי"ה, ז"א.
%letter 838
.838 משום זה כתוב עליה, וקורבנו קערת כסף אחת, שהיא המלכות. 
כי אין מדרגה שתתקרב להוי"ה בלי המלכות. ואין תפילה ומצווה מכל 
מצוות שבתורה, ומכל הקורבנות והעולות, שיהיו מחוץ למלכות.
%break
ובכל המדרגות שבספירות, אינן מתקבלות לפני הוי"ה מחוץ למלכות. 
ומשום זה כתוב עליה, בזאת, במלכות, יבוא אהרון אל הקודש.
%page 554
%letter 839
.839 המלכות נקראת שְׁלָמים, משום שהיא השלמות של שם הוי"ה 
בכל מדרגה. היא ה' דהוי"ה, היא אדנ"י, היא י' דהוי"ה, היא ה' של 
אלקים, היא ה' מן אהי"ה, היא י' מן שד"י, היא סוף של כל הוי"ה וכינוי.
%break
ומשום זה כתוב בה, סוף דבר הכול נשמע, את האלקים יְרָא ואת 
מצוותיו שמור.
%break
היא סוף מע"ס, שנקראת ים סוּף. היא שלמות העליונים והתחתונים. 
היא שער להיכנס לכל חכמה, לכל כינוי והוי"ה, ולהיכנס בכל ספירה, 
היא ידיעת הכול, וזולת ע"י המלכות אין רשות לשום ברייה להסתכל 
בשום ידיעה שבעולם. עליה כתוב, זה השער לה' צדיקים יבואו בו.
%letter 840
.840 המלכות, שם של מ"ב (42) אותיות: ארבע אותיות הוי"ה, ועשר 
אותיות המילוי, וכ"ח (28) אותיות דמילוי המילוי. המלכות אותיות ה' 
אחרונות שבשם מ"ב, שבהם נבראו העליונים והתחתונים.
%break
היא נקראת עין מצד ימין, שהיא חכמה שבה, כמ"ש, הנה עין ה' אל 
יראיו. ונקראת אוזן מצד שמאל, בינה שבה, כמ"ש, הַטֵה אלקיי אוזנך 
ושמע. ונקראת ריח מצד עמוד האמצעי, ת"ת שבה, ונקראת פֶּה 
מבחינת עצמה, מלכות. כמ"ש, פה אל פה אדבר בו.
%letter 841
.841 המלכות נקראת מצווה ראשונה, אנכי, תחילת גילוי אלקית מצד 
הכתר שבה, שהוא אַיִ"ן מן אלקינו. כי הכתר נקרא אין, מטעם אפיסת 
ההשגה. אנכי, בו אות כ', כתר, ובו אותיות אי"ן.
%break
כתר נקראת מצד אמא עילאה, שנזכר לה חמישים פעמים יציאת 
מצרים בתורה, כנגד חמישים שערי בינה. כתר של מלכות הוא בבינה.
%break
והיא בַּ"ת מן בראשית, הכולל כל עשרת המאמרות של מעשה 
בראשית. ומצד החכמה היא בת י', כמ"ש, בחכמה יָסד ארץ, המלכות 
שנקראת ארץ.
%break
כי אבא, חכמה, יסד הבת, המלכות, והיא הנתיב שלא יְדָעו עָיִט, הכולל 
ל"ב (32) נתיבות, ל"ב שמות אלקים מצד אמא עילאה, הנקראת כבוד. 
וכשנכללים בבת, במלכות, נקראת המלכות לב. ומשום זה כבוד 
למעלה, לב למטה.
%letter 842
.842 ועשרת הדיברות ניתנו, חמישה בלוח אחד, וחמישה בלוח השני. 
והמלכות כוללת אותם. שהן חמש ספירות מכתר עד גבורה, וחמש 
ספירות מעמוד האמצעי, ת"ת, עד הבת, מלכות. והן פעמיים ה'.
%break
אם עשרת הדיברות הן מע"ס, האם אפשר לדבר בעשרה פיות, שכל 
ספירה תדבר בפה מיוחד שלה? אלא שכָּלל כל עשרת הדיברות בבת 
יחידה, במלכות, ונעשו כולן אחת.
%break
הרי שעשרת הדיברות נכללו במלכות. ואף כך ו' ת"ת, הנקראת קול, 
שאין להשיג בו עד שמתחבר עם דיבור, מלכות. משום זה כתוב, קול 
דברים אתם שומעים. אשר קול רומז לז"א, ודברים למלכות.
%letter 843
.843 המלכות היא מצווה שנייה שמצד הגבורה, בחשבון יראה. כי 
גבורה בגי' רי"ו (216) כמו יראה. ורמוזה במילה בראשית, אותיות ירא 
בּשת. ומי שאין לו בּושֶׁת פנים, ודאי שלא עמדו אבותיו על הר סיני.
%letter 844
.844 המלכות היא המצווה השלישית, אהבת חסד. כמ"ש, ואהבַת 
עולם אהבתיךְ, על כן משכתיךְ חסד. אהבה, המלכות, כלולה מהאבות, 
שנקרא בהם, בכל, מכל, כל, שהם המלכות, הנקראת כל.
%break
שבאברהם כתוב, וה' בירך את אברהם בכל. וביצחק כתוב, וָאוכַל 
מכל. וביעקב כתוב, יש לי כל. כמ"ש, זכרתי לָך חסד נעורייך, אהבת 
כלולותייך, שנכתב על המלכות.
%page 555
%letter 845
.845 והיא המצווה הרביעית, ייחוד מהעמוד האמצעי, הייחוד של שמע 
ישראל. והיא פעמיים כ"ה (25) אותיות עם ז"א, כ"ה בשמע ישראל, 
בז"א, וכ"ה בבשכמל"ו במלכות, בשש מילים של שמע ישראל, ו"ס 
דז"א.
%break
ועליה אמר אברהם, נֵלְכה עד כּ"ה ונשתחווה. וכן כתוב, כ"ה תאמר 
לבית יעקב.
%letter 846
.846 ז"א, א"ח שבאחד, עמוד האמצעי. מלכות, ד' שבאחד, ההשלמה 
של הייחוד שלו, להשלים בו אחד. א"ח שבאחד כולל ט"ס: א' א"ס, 
כתר, וח' ספירות מחכמה עד היסוד.
%break
ד' שבאחד, מלכות, עם הקוץ של הד', הרומז ליסוד, במלכות נשלמו 
לע"ס, שהן עשר אותיות, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. הד' שבאחד כלולה מד' 
אותיות הוי"ה.
%letter 847
.847 המצווה החמישית, והגיתָ בו יומם ולילה. המלכות, תושב"כ מצד 
החסד, ותשבע"פ מצד הגבורה. שבהם חו"ב. כי בגדלות עולה החסד 
ונעשה חכמה, והגבורה עולה ונעשית בינה.
%break
כמו שלומדים, הרוצה להחכים יַדְרים, והרוצה להעשיר יצפין. ואין 
עשיר אלא בדעת, ובבינה. ועמוד האמצעי, ת"ת, כולל את הימין 
והשמאל. ומשום זה נקרא שמיים, כולל אש ומים. אש גבורה, מים 
חסד.
%letter 848
.848 משום זה, כתר שהוא כף, כמ"ש, עשרה עשרה הכף בשקל 
הקודש, שהם ע"ס מלמעלה למטה וע"ס מלמטה למעלה, יה"ה, שלוש 
אותיות, שנעשו כ', כתר, על ו', ז"א, כנגד כתר תורה.
%break
כי ו' ספר תורה. כ', יה"ה, עטרה על ראשו. יה"ה עם ו' הוא הוי"ה, 
שבחשבון כ"ו (26), אשר כ' כתר על ו'.
%break
כשהמלכות נעשית כתר על ז"א, כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. אז 
היא עולה לבינה, י"ה, ועימה עצמה שהיא ה', היא יה"ה. ונמצאות אלו 
שלוש אותיות יה"ה, כתר על ראש ו', ז"א.
%letter 849
.849 מצווה שישית של המלכות היא תפילה של יד, להניח בזרוע 
שמאל, גבורה. מצד הגבורה היא ה' של יד כהה, המלכות. וע"כ 
צריכים להניח התפילה של יד, המלכות, בזרוע שמאל, שהיא גבורה 
דז"א.
%break
מכתר עד גבורה הם חמש ספירות, והם בחינת תפילין של ראש 
דעמוד האמצעי, ז"א. כי מכתר עד גבורה הם תפילין של ראש, ז"א. 
ומגבורה ולמטה הם תפילין של יד, המלכות.
%break
המלכות היא קשר של שלוש רצועות, נה"י, הקשר של שתי רצועות 
של ראש, נו"ה, והקשר של רצועה אחת של תפילין של יד, יסוד. 
ונמצא, שהיא קשר של שלוש רצועות.
%letter 850
.850 המצווה השביעית, מצוות ציצית, הכלולה תכלת ולבן, דין 
ורחמים. באש של הנר, אש לבן אינו אוכל מה שתחתיו, כי נאחז רק 
באש תכלת שמתחתיו. אבל אש תכלת שבנר דבוקה בפתילה ובשמן 
ואוכלת ומכלה מה שתחתיו,
%break
כי אש לבנה חסד, ואש תכלת דין. ועל אש התכלת, דין, כתוב, ותאכל 
את העולָה. כי הלבן מימין והתכלת משמאל, ועמוד האמצעי, הייחוד 
בין ימין ושמאל, הוא ירוק.
%break
משום זה, מאימתי קוראים את שמע בשחרית? מִשֶׁיַכִּיר בין תכלת 
לְלָבן. כי צריך לייחד אותם בקו אמצעי, בק"ש. ומשום זה התקינו 
פרשת ציצית, לקרוא אותה בייחוד ק"ש, משום שמצוותה בלבן ותכלת, 
שצריכים לייחד אותם בק"ש.
%page 556
%letter 851
.851 המצווה השמינית מזוזה. השכינה נקראת מזוזה, מצד עמוד 
האמצעי, ז"א, שהוא אותיות הוי"ה, ומצד הצדיק, יסוד, שהוא סוד 
ברית, שנקרא שד"י.
%break
שד"י הוא חותָם המלך, הוי"ה. ע"כ במזוזה יש הוי"ה בִּפְנים המזוזה, 
כנגד עמוד האמצעי, ושד"י מחוץ למזוזה, כנגד היסוד.
%letter 852
.852 המצווה התשיעית השכינה, הנקראת אות ברית מצד צדיק יסוד 
עולם, יסוד. כמ"ש, זאת אות הברית. זא"ת השכינה, אות הברית. 
כתוב, ביני ובין בני ישראל אות הִוא לעולם, כי ששת ימים עשה ה' את 
השמיים ואת הארץ.
%break
ביני, בין עמוד האמצעי, ז"א. ובין בני ישראל, בין נו"ה, המכונים בני 
ישראל. אות, צדיק, יסוד. היא, השכינה. כי ששת ימים עשה ה' את 
השמיים, מכתר עד עמוד האמצעי, ת"ת, הוא ו"ס כח"ב חג"ת.
%break
אין שש בכל מקום אלא מצד אות ו', ת"ת. אף כאן ששת ימים פירושו 
ת"ת, עם חמש ספירות שלפניו, שכולל אותם. אבל מת"ת ולמטה כבר 
אינו בחינת ז"א, אלא בחינת המלכות. ואין שביעי אלא מצד אות י', 
המלכות, עטרה על ראש ז"א. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה.
%break
ואז היא בבחינת חכמה עילאה, ונקראת, אות הוא, בלשון זכר. 
וכשהמלכות היא חכמה תתאה, נקראת אות היא, בלשון נקבה. ולפיכך 
כתוב, אות הִוא, מנוקד עם חיריק, לשון נקבה, וכתוב עם ו' לשון זכר.
%letter 853
.853 והתקינו לָמוּל לשמונה, שמונה ספירות מחכמה עד יסוד, לקבל 
בהם י' הקטנה, המלכות, להעלותה עד כתר, שתהיה עטרה על ראשם 
של שמונה ספירות. והתקינו לשים העורלה בכלי עם עפר, לקיים 
הכתוב, ונחש עפר לחמו.
%letter 854
.854 המצווה העשירית שבמלכות היא, ושמרו בני ישראל את השבת. 
השכינה נקראת שבת, מצד שלוש מדרגות עליונות, שהן ש', הרומזת 
על ג"ס כח"ב. המלכות בת ורביעית להם.
%break
ששת ימים הם ו"ס מחסד עד היסוד חג"ת נה"י, תעשה בהם מלאכה, 
משום שבניין העולם מתחיל מחסד. כמ"ש, עולם חסד ייבנה. אבל 
מבינה ולמעלה, בג"ר, היא מנוחה ועונג ושביתה מכל מלאכה.
%letter 855
.855 מצווה אחת עשרה שבמלכות היא תפילות שחרית מנחה 
וערבית, מצד ג' אבות חג"ת. והיא תפילת כל פה, המלכות הדבוקה 
ביסוד. כי תפילת היא מלכות, וכל פה הוא יסוד. כי כל הוא צדיק, יסוד, 
כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ. יסוד נאחז בשמיים ובארץ, ז"א ומלכות.
%break
פֶּה כחשבון מילה (85). ברית, בו מתייחדים זכר ונוקבא שלמטה, אף 
ביסוד מתייחדים חתן וכלה שלמעלה, ז"א ומלכות. היסוד, ח"י עולמים, 
כולל ח"י ברכות שבתפילת העמידה. כמ"ש, ברכות לראש צדיק.
%letter 856
.856 ומשום זה כל הכורע כורע בברוך, יסוד. וכל הזוקף זוקף בשם. 
השכינה, בשם הוי"ה, שבו צריכים לזקוף השכינה, שכתוב בה, נפלה 
לא תוסיף קוּם בתולת ישראל,
%break
לא מעצמה, אלא ע"י מדרגה אחרת, הוי"ה, ז"א. ומשום זה כתוב, 
ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. אותו שכתוב בו, הוי"ה זוקף 
כפופים. וע"כ, כל הזוקף זוקף בשם.
%letter 857
.857 מצווה שתיים עשרה שבמלכות, נקראת חג המצות, חג 
השבועות וחג הסוכות, מצד ג' אבות, חג"ת. ורה"ש מבחינתה עצמה 
של המלכות. חג הפסח זרוע ימין, חסד.
%page 557
שבועות, זמן מתן תורה שניתנה במדבר, שהממונה על המדבר שור, 
מצד הגבורה, ע"כ שבועות גבורה. סוכות ת"ת, כמ"ש, ויעקב נסע 
סוכותה, יעקב הוא ת"ת. מצווה שלוש עשרה שבמלכות היא ק"ש.
%break
%H ביאורי השמות הקדושים והכינויים
%break
%letter 858
.858 הא"ס נקרא חכם בכל מיני חכמות, ומבין בכל מיני תבונות, 
וחסיד בכל מיני חסדים, וגיבור בכל מיני גבורות, ויועץ בכל מיני עצות, 
וצדיק בכל מיני צדקות, ומלך בכל מיני מלכויות, עד א"ס ועד אין חֵקר.
%break
ובכל אלו המדרגות, באחד נקרא רחמן, ובאחד נקרא דיין. וכך בכמה 
מדרגות עד א"ס. א"כ האם יש בו שינוי בין רחמן ובין דיין? קודם 
שברא העולם הוא נקרא בכל המדרגות ע"ש הבריות שהיו עתידות 
להיברא.
%break
ואם לא ע"ש בריות העולם, למה נקרא רחום דיין, שעל מי ירחם? אלא 
שנקרא כן ע"ש הבריות העתידות. אבל בו עצמו אין שינוי.
%letter 859
.859 משום זה, כל השמות הם כינויים שלו ע"ש מַעֲשיו. כעין זה ברא 
נשמה בצורה שלו, הנקראת ע"ש פעולותיה, שבכל איבר של הגוף, 
הנקרא עולם קטן. כמו שריבון העולם נוהג בכל ברייה ובכל דור כפי 
מעשיו, כך הנשמה, כפי מעשיו של כל איבר.
%break
איבר שעושה בו מצווה, נקרא נשמה לחמלה וחסד וחן ורחמים, 
הנפעלים בגופו. ובאיבר שעושה בו עבירה, נקרא נשמה לדין וחֵמה 
וכעס, הנפעלים בגופו. אבל מחוץ לגוף, למי יהיה חמלה או אכזריות, 
מחמת מעשי הגוף?
%letter 860
.860 אף כך, ריבון העולם, מקודם שברא העולם וברא הבריות שלו, 
למי נקרא רחום וחנון או דיין? אלא כל שמותיו הם כינויים, ולא נקרא 
בהם, אלא ע"ש בריות העולם. ומשום זה, כשבני הדור טובים, הוא 
נקרא אליהם הוי"ה במדה"ר.
%break
וכשבני הדור רשעים, הוא נקרא אליהם אדנ"י במדה"ד. כי לכל דור 
ולכל אדם נקרא לפי המידה שלו, אבל לא שיש לו מידה ידועה, ולא 
שם ידוע.
%letter 861
.861 כעין הספירות, שכל ספירה יש לה שם ידוע, ומידה וגבול ותחום. 
ובאלו השמות מתפשט ריבון העולם ומולך בהם. ונקרא בהם ומתכסה 
בהם ודר בהם, כנשמה באיברי הגוף.
%break
וכמו שריבון העולמים אין לו שם ידוע, ולא מקום ידוע, אלא ממשלתו 
בכל צד שבעולם, אף כך אין לנשמה שם ידוע, ולא מקום ידוע בכל 
הגוף, אלא ממשלתה היא בכל צד, ואין איבר פנוי ממנה.
%letter 862
.862 משום זה אין לציין את הנשמה במקום אחד שבגוף. שאם לא כן, 
אלא שתציין אותה במקום אחד, נמצא שחסר ממשלתה בשאר 
האיברים.
%break
ואין לקרוא לה בשם אחד או בשניים או בשלושה, לומר שהיא חכמה 
ומבינה, ויש לה דעת, ולא יותר, שאם עושה כך, נמצא שחסר לה שאר 
המדרגות.
%page 558
%letter 863
.863 כש"כ לריבון העולם, שאין לציין אותו במקום ידוע, או לקרוא לו 
בשם ידוע, או להכפיל אותו בהם, או לשלש אותו בהם, שהיא 
המדרגה של המרכבה, שכתוב בה, קדוּשה לךָ ישַׁלֵשו.
%break
כי כל המדרגות של כל המרכבות שלו, משולשות, כמו שהאבות הן הן 
המרכבה, שהם דמות אריה שור נשר, מרכבה לאדם, כמ"ש עליהם, 
ודמות פניהם פני אדם.
%break
ומצד הנוקבא, אריה שור נשר שולטים על אדם, שהוא שם הנוקבא, 
והנוקבא היא מרכבה אל אריה שור נשר. ומשום זה כתוב עליה, 
קדושה לךָ ישלשו.
%letter 864
.864 ואף כך האותיות יה"ו, הרומזות על פני החיות אריה שור שור, 
הן משולשות, יה"ו הו"י וה"י. ה' רביעית אליהם, והיא, קדושה לך 
ישלשו, היא שְׁלָמים של כולם, משלימה בכולם שֵׁם הוי"ה.
%break
אבל לריבון הכול אין לשלֵש בו בשמות ולא באותיות. אלא הוא נקרא 
בכל השמות ואין לו שם ידוע. וכל שם מעיד עליו, שהוא אדון כל 
עולמים, והשם אדנ"י מעיד עליו.
%letter 865
.865 יש אדם שיורש ש"י (310) עולמות, כמ"ש, להנחיל אוהביי יש, 
אשר יש בגי' ש"י, לפי מדרגת החכמה, שנקראת יש מאין. כי כתר 
נקרא אַין, וחכמה יש, הנמשך מאין. וזוהי חכמה עליונה.
%break
ויש אדם שאינו יורש אלא עולם אחד, כפי המדרגה שלו, שכל צדיק יש 
לו עולם בפני עצמו. וכך כל אדם מישראל יורש עולמות לפי המדרגה 
שלו למעלה. אבל לריבון העולם, אין לרשום לו עולמות בחשבון, אלא 
הוא אדון כל העולמות, והשם אדנ"י מעיד עליו.
%letter 866
.866 אף כך השם הוי"ה, ממנו תלויים כל ההוויות. הוא וכל ההוויות 
שלו מעידים על ריבון העולם, שהיה קודם כל ההוויות, ובתוך כל 
ההוויות, ולאחר כל ההוויות. שההוויות מעידים עליו, שהוא היה הווה 
ויהיה.
%letter 867
.867 דינָא בהיפוך האותיות אדנ"י. השם אל, מעיד על ריבון הכול, 
שאין יכולת לכל שם והוי"ה ומדרגה. וכש"כ לשאר הבריות, חוץ ממנו.
%break
השם אלקים, מעיד על אלקות שלו, האלקים ואלקי האלקים, אלוה על 
הכול ואין אלוה עליו. השם צבאות מעיד עליו, כמ"ש בדניאל, וכרצונו 
עושה בצבא השמיים. שד"י, מעיד עליו, שכשאמר לעולם די, עמד 
העולם בגבולו ולא התפשט יותר. ואף כך, למים ולרוח ולאש, אמר די.
%letter 868
.868 ואף כך, כל הוי"ה וכל שם מעידים עליו. כי כשהיה יחיד, קודם 
שברא העולם, למה היה צריך להיקרא בשמות אלו, או בשאר כינויים, 
כמו רחום וחנון ארך אפיים דיין אמיץ חזק?
%break
ורבים הם בכל אלו השמות וכינויים, שנקראים ע"ש כל העולמות 
והבריות שבהם, להראות שממשלתו עליהם.
%letter 869
.869 אף הנשמה כך, אשר מבחינת ממשלתה על כל איברי הגוף 
המשיל אותה אליו, שכמו שהוא שולט על כל העולמות, כך הנשמה 
שולטת על כל איברי הגוף. אבל לא שהנשמה דומה לו בעצמותה, 
שהרי הוא ברא אותה, והוא אין לו אלוה עליו שברא אותו.
%break
ועוד, שהנשמה, יש לה כמה שינויים ומקרים וסיבות הקורים לה. 
משא"כ לריבון הכול. ומשום זה, הנשמה דומה לו רק בממשלתה על 
כל איברי הגוף, אבל לא בדבר אחר.
%break
%page 559
%H ק"ש ותפילין
%break
%letter 870
.870 שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד. שמע, אותיות ש"ם ע' גדולה, 
ועם ד' גדולה של אחד, הן עֵד. בין ש"ם מן שמע, שהיא המלכות 
הנקראת שֵם, וא"ח מאחד, שהוא ז"א, נמצאות אותיות ע"ד הגדולות, 
כמ"ש, עֵד ה' בכם. וכן הוא עד על כל אחד המייחד אותו בעולם.
%break
וע"כ אמר דוד, אנוכי אשמח בה'. כי ש"ם מן שמע, המלכות, וא"ח 
מאחד, ז"א, הרי אשמח. שזהו הייחוד של ז"א ומלכות בגדלות. כי 
המלכות בגדלות נקראת שם.
%letter 871
.871 הד' הגדולה שבאחד, רומזת על ד' הבתים של התפילין, שמניח 
אותם א"ח שבאחד, ז"א, ומתעטר בהם, והם פאר על ראשו. והם 
הצירוף יהה"ו. י', חכמה, עטרה על ה', הבת, מלכות.
%break
כמ"ש, ה' בחכמה יָסד ארץ, שאבא, חכמה, יסד הבת, מלכות, ארץ. ה' 
שנייה של הצירוף יהה"ו, היא אמא עילאה, עטרה על ו', הבן, ז"א, 
כמ"ש, כּונֵן שמיים בתבונה.
%break
שז"א, שמיים, מקבל המוחין מתבונה, אמא עילאה. כי אמא כוננה 
הבן. וזהו שעוה"ב, בינה, אין בו לא אכילה ולא שתייה, אלא צדיקים 
יושבים ועטרותיהם בראשיהם. ז"א, שיש לו עטרה בראשו מהבינה, 
הנקראת עוה"ב.
%break
%H שני סדרים של ד' פרשיות התפילין
%break
%letter 872
.872 הבת, מלכות, היא תפילה של יד כה"ה. י' קשר שלו. ה"ר, אמא, 
היא תפילין של ראש על ראש הת"ת. התפילין שלו, המוחין שלו, כסדר 
י"ה ו"ה. פרשת קַדֶש לי, היא י'. והיה כי יביאך, היא ה'. שְמע, היא ו'. 
והיה אם שָׁמוע, היא ה"ת.
%break
וסדר זה הוא לתפילין של ראש ז"א. אבל בעוה"ב, בינה, התפילין, 
שהם המוחין שמקבלת, הסדר הוא, הוויות ה' ה' באמצע. י' בתחילה 
קדש, ו' בסוף שמע, והוויות, שהן פרשיות והיה כי יביאך, והיה אם 
שמוע, הן ה' ה', באמצע.
%break
ועל זה אמר הנביא, בזאת י'תהלל ה'מתהלל הַ'שכּל וְ'יָדועַ אותי, כי אני 
ה'. שהם כסדר הצירוף יהה"ו. ומשום זה יש מקום בראש, להניח שני 
זוגות תפילין. וזה זוכה לשתי מצוות, שלא כל אדם זוכה לשני 
שולחנות.
%letter 873
.873 ד' פרשיות התפילין של ראש. י', קַדש, חכמה. ה', והיה כי 
יביאך, בינה. ו', שמע, עמוד האמצעי. ה', והיה אם שמוע, מלכות 
הקדושה. הראש הנעטר בד' אותיות אלו, הוא כתר, ההיקף של 
הראש, המקיף את התפילין, שהם המוחין, ומכסה אותם.
%page 560
ק"ש אהבה, חסד, השקולה לתורה, שניתנה מימין. התפילין נקראים 
עוז, משמאל, גבורה. עמוד האמצעי, ת"ת, כולל הכול, שכולל חו"ג. 
כנפי מצווה, ציצית, שבהם תכלת ולבן, הם נו"ה.
%break
מזוזה, שבה רשום השם שד"י, הוא צדיק, יסוד. והשכינה השער שבו 
המזוזה, שעליה כתוב, זה השער לה'.
%letter 874
.874 ש' של שלושה ראשים, היא שלוש רצועות, שתי רצועות 
שבתפילין של ראש ואחת שבתפילין של יד.
ד' היא הקשר של תפילין של ראש שמאחוריו.
%break
י' היא הקשר של תפילין של יד. שהן אותיות שד"י. ומשום זה שד"י 
מבחוץ על התפילין, והוי"ה מבפנים התפילין, היא ד' פרשיות שבהם.
של ארבעה ראשים רומזת לד' בתים של התפילין. שד"י הוא אות של 
ז"א, ועולה בגי' מט"ט (314).
%letter 875
.875 י' חכמה, קדש לי. ה' בינה, והיה כי יביאך. ו', שמע, שבו שש 
המילים, שמע ישראל ה' אלקים ה' אחד, הרומזת לו"ס, שישה ענפים 
של האילן, שת"ת כולל אותם.
%letter 876
ה"ת, והיה אם שמוע, מלכות. אלו הם המוחין של הראש. הראש, הוא 
כתר, כ', כמ"ש, אין קדוש כהוי"ה. שהכ' של כהוי"ה, הוא כתר דז"א.
.876 שד"י רומז לרצועות ולבתים ולקשרי התפילין מבחוץ. כי ש' של 
שד"י רומזת לשלוש רצועות, שתיים של ראש ואחת של יד.
%break
ד' שבשד"י רומזת לד' בתים של תפילין של ראש, וכן לקשר של ד' 
שבאחורי הראש. י' שבשד"י רומזת לקשר תפילין של יד. אף כך 
המזוזה, הוי"ה מבפנים והשם שד"י מבחוץ.
%break
של ארבעה ראשים עם הד' של שד"י רומזים לד' בתים ולקשר של 
תפילין של ראש מאחוריו, שבצורת ד' כפולה. ואף כך ש' כפולה, אחת 
בצד ימין של הבית, ואחת בשמאל הבית.
%break
י' שבשד"י היא הקשר של תפילין של יד כהה, בית חמישי. ד' בתים 
בתפילין של ראש, ובית חמישי בתפילין של יד. ד' שבשד"י המוח, 
במקום שמוחו של תינוק רופס בו, שמתנענע. וזהו תינוק יונק משדי 
אימו, כלומר משד"י. כי ד' רומזת על מוחין דג"ר דיניקה.
%letter 877
.877 התפילין של ריבון העולם הוא כתר. הכתר של ריבון העולם הוא 
הוי"ה. י' דהוי"ה חכמה, ה' בינה, ו' ת"ת, הכולל ו"ס חג"ת נה"י, ה"ת 
מלכות. כלומר, ע"ס.
%break
ומשום זה כתוב, ומי כעמך כישראל. וכן, כי מי גוי גדול אשר לו אלקים 
קרובים אליו, כהוי"ה אלקינו בכל קוראנו אליו. וכן, אין קדוש כהוי"ה.
%break
ארבעה פסוקים אלו כולם רשומים בכ', אות כ' היא י' י' משילוב 
יאהדונה"י, שבתחילה ושבסוף. כמ"ש, עשרה עשרה הכף בשקל 
הקודש. שהיא כף מכתר, הכלולה מע"ס, הכלולות מע"ס של או"י 
שמלמעלה למטה ומע"ס של או"ח שמלמטה למעלה.
%letter 878
.878 אלו כ' (20) ספירות דאו"י ואו"ח, הם המים אשר מעל השמיים, 
מים עליונים זכרים, ע"ס דאו"י, והמים אשר מתחת לרקיע, מים 
תחתונים נקבות, ע"ס דאו"ח.
%break
ועליהם אמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל 
תאמרו, מים מים. שמא תסתכנו בנפשכם. שאין הם מים כמשמעם, 
חסדים, אלא אור נובע, שכלול ג"כ מחכמה, הנקרא אור, ומחסדים הוא 
נובע. ומשום זה נמשלו למים נובעים.
%break
ואור הזה אין לו הפסק, ואין לו קיצוץ, ולא פירוד. ומשום שהוא מכתר, 
נקרא, מים שאין להם סוף, כי הכתר נקרא א"ס.
%break
%page 561
%H חג השבועות
%break
%letter 879
.879 כתוב, והקרבתם עולה לריח ניחוח לה'. ובפסח כתוב, והקרבתם 
אִשֶׁה עולָה לה'. וכאן לא כתוב אִשֶׁה, אלא, והקרבתם עולה.
%break
חג השבועות הוא יום שהכלה נכנסה לחופה, המלכות נכנסה לחופה 
עם ז"א. וישראל באו מספירת ימי טהרה, ימים ושבועות, ונכללו ונכנסו 
בימי טהרה אלו, שהם שבעה ימים חג"ת נהי"מ, שבכל אחת חג"ת 
נהי"מ, והם מ"ט (49) יום.
%break
והיא, המלכות, יצאה מכל הצד הרע, שאין להם עוד אחיזה בה, 
ושמרה ימי טהרה, מ"ט ימי הספירה, כראוי. וזהו, שמלך טעם בתולה 
טועם. שהוא כמ"ש, בתולה ואיש לא יְדָעָה, שלא הייתה אחיזה בה 
לשום איש מס"א.
%break
משום זה לא כתוב בו אִשֶׁה, כי אחֵר לא קרב אל המשכן, למלכות, 
וכבר התרחק צד האחר משם. וע"כ אין כאן אִשים, ולא נצרכו כאן, כי 
ישראל התרחקו מצד הרע.
%break
האִשים, הם דינים. וכיוון שכאן כבר יצאה המלכות מכל הדינים שבה, 
ע"כ לא כתוב והקרבתם אִשֶׁה עולה, אלא והקרבתם עולה סתם.
%letter 880
.880 אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה למי שברא העולם. ועניין 
זה מצאתי בספרים ראשונים. אִשים, הם באמצע הטוב והרע, ובאים 
בצד זה ובצד זה. כי נדבקו בעצה"ד טו"ר, ע"כ נדבקו ברע ונדבקו 
בטוב.
%break
ומשום זה, בשאר ימים כתוב, אִשֶׁה עולה, משום שיש בהם דינים 
ואחיזה בעצה"ד טו"ר. אבל באלו הימים, שעה"ח נמצא ולא אחר, 
בשבועות, אין אנו צריכים לאִשֶׁה, ואינו צריך להיות שם.
%break
כי יום זה, של שבועות, הוא של עה"ח ולא של עצה"ד טו"ר. ומשום זה 
כתוב, והקרבתם עולה לריח ניחוח לה', ולא אִשֶׁה לה' עולה. עולה, 
פירושו עולה לגבוה.
%break
%H רה"ש
%break
%letter 881
.881 ובחודש השביעי באחד לחודש. יום של רה"ש הוא דינם של כל 
העולם, דין קשה ביום א' ודין רפה ביום ב'. כתוב, ועשיתם עולה. 
הלוא, והקרבתם, היה צריך לכתוב?
%break
אלא ביום של רה"ש, כתוב, ועשה לי מטעמים. שיצחק אמר לעשיו, 
המקטרג. כמה מטעמים ותבשילים עושים ישראל באלו הימים, 
במצוות ובתפילה, בעוד שהמקטרג הולך לחפש בעוונות העולם, 
לעשות מהם מטעמים לקטרוג.
%break
וע"כ לא כתוב, והקרבתם, אלא, ועשיתם עולה, לעשות ולתקן 
מטעמים. ולא כתוב אִשֶׁה עולה. וכן בכל שאר הימים, שאין לס"א חלק 
באלו הימים, לא כתוב אִשֶׁה.
%break
כש"כ ביום הזה, שאנו עושים מטעמים ותבשילים בלי דעת הס"א. 
שהרי יצחק שלח אותו לצוד צידה של עוונות בני העולם ולהביא אצלו.
%page 562
בכל הקורבנות נותנים חלק לס"א, אבל ביום של רה"ש להיפך, שע"י 
תקיעת שופר מבלבלים דעתו של השטן, מתבטלים ג"ר דשמאל, 
שמשם חיוּת הס"א. כי ברה"ש שולט מצב הא' של המלכות.
%break
מה שיצחק, שהוא קו שמאל, אמר לעשיו, וצוּדה לי ציד, שנתן לו רשות 
להמשיך הג"ר דשמאל, ולעורר כל הדינים הבאים עימו. כמ"ש, ויֶחרד 
יצחק חרדה גדולה.
%break
ודינים הללו מתחילים להתעורר ברה"ש. אמנם בעוד שהוא הולך, 
ישראל לוקחים עצה מרִבקה, מזמינים שופר ותוקעים, שע"י תקיעת 
שופר מתמעטים הג"ר דשמאל, כל המוחין דס"א, וע"כ הס"א 
מתבלבלת.
%break
ונמצא שלא עוד שאין לה חלק מקורבנות של רה"ש, כמו בשאר 
הקורבנות, אלא עוד שמפסיד כל אחיזתו ומתבלבל דעתו.
%break
ביום הזה, שאנו עושים מטעמים ותבשילים בלי דעת הס"א, לא לבד 
שאין נותנים לו חיוּת מהקורבנות אלא עוד שמבלבלים דעתו, שהרי 
יצחק שלח אותו לצוד צידה של עוונות בני העולם ולהביא אצלו.
%break
שמחמת שהוא מצב הא' דמלכות, שיצחק, קו השמאל, יושב על כיסא 
דין, ורוצה להגביר שליטתו, שולח את עשיו לצוד ציד, שימשיך ג"ר 
משמאל. וכיוון שנתן לו רשות, תכף מתעוררים הדינים, שדנים כל 
העולם לכף חוב.
%break
ובעוד שהוא הולך, מטרם שמספיק לגלות הדינים מג"ר דשמאל, 
מזמינים שופר ותוקעים, כדי לעורר הרחמים, שע"י תקיעת שופר 
מתבטלים הג"ר דשמאל והס"א אינו יכול להמשיכם, ומתבלבל דעתו, 
ובמקומם נמשכים מטעמים של יעקב, רחמים.
%letter 882
.882 ובעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרבקה, ועושים כל אלו 
עבודות, וכל אלו התפילות, מזמינים שופר ותוקעים, כדי לעורר 
הרחמים.
%break
כמ"ש, ויָבֵא לו יין וַיֵשְׁתְ. שבא מרחוק, מבינה, ממקום שהיין ישָן, שהוא 
הארת חכמה דו"ק דשמאל אחר הביטול של ג"ר דשמאל, שזה מכונה 
יין ישן. ושתה. והוטעם לו, ושמח.
%break
ואח"כ מברך אותו יצחק, קו השמאל, בכמה ברכות, ומעביר עוונותיו. 
כי הארת החכמה מכפרת העוונות. כתוב, ויהי אך יָצוא יצא יעקב מאת 
פני יצחק אביו, ועשיו אחיו בא מצֵידו. שנושא עימו כמה משאות של 
עוונות.
%letter 883
.883 ומשום זה הוא יום תרועה. והקורבן הוא עולָה. איִל אחד, משום 
האיל של יצחק. ושעיר עיזים אחד לחַטָאת, שוחד לס"מ, כי מקורבן זה 
בלבד הוא מקבל יניקה מו"ק דחכמה, כדי לכפר פניו, על אותה הבכייה 
שבכה באותו יום, אחר שראה שלא נעשה רצונו.
%break
והוא צד ציד בחינם, כי התבטלו הג"ר דשמאל שלו, שהם כל כוחו. 
שמיעוט הג"ר נקרא בכייה. וכעין זה הוא ביוה"כ.
%break
%page 563
%H חג הסוכות
%break
%letter 884
.884 כל הימים מיוה"כ עד סוכות, הולכת האם, השכינה, על הבנים, 
ישראל, כדי שלא ישלוט הס"א על ישראל, וכדי להציל אותם. כיוון 
שניצלו הבנים ויושבים בסוכות, הם נשמרים בשמירה של אמא, 
השכינה.
%break
ביום הראשון וביום השני של חג הסוכות, ציוותה לישראל לעשות 
סעודה לממונים של שאר העמים, שבעים פרים, לשבעים שרים. והיא 
אינה שורה שם עימהם.
%break
ביום השלישי, י"ז (17) לחודש, השכינה מתחילה לשרות עליהם. 
כמ"ש, וַתָנַח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי 
אררט. התיבה, השכינה. הרי אררט, הרים שכל הקללות וכל העונשים 
שורים בתוכם, והם הממונים של האומות.
%letter 885
.885 ביום הראשון והשני של החג, אין המלכות שורה על הממונים 
של שבעים אומות, אלא ביום השלישי, שמוסיף וגורע. מוסיף אותיות 
וגורע קורבנות, כמ"ש, וביום השלישי פרים עַשְׁתֵי עָשר (11), שזה 
ראוי לרע עין.
%break
כי ביום הראשון והשני שמחה של הבנים, וישראל מחלקים לממוני 
האומות שלל. מיום השלישי והלאה, שהמלכות שורה עליהם, כתוב, 
והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי,
%break
בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים. והמים היו הלוך וחסור, הם 
הקורבנות שהולכים ומתמעטים. כמו שמתמעטים כך מתמעט הטוב 
שלהם.
%break
עיקר בניין המלכות מקו שמאל, הארת החכמה דשמאל. אמנם כשהיא 
שורה על ישראל, היא בזיווג עם ז"א, קו האמצעי, אז אין החכמה 
שבמלכות מאירה אלא מלמטה למעלה. ועיקר הארתה מחסדים 
שמקבלת מז"א.
%break
אבל כשהמלכות שורה על אוה"ע והס"א, הוא להיפך, שאינה שורה 
עליהם, אלא כשהיא בפירוד מז"א, כי האומות והס"א אינם חפצים 
לקבל מקו אמצעי, מז"א, אלא משמאל שבמלכות בלבד.
%break
וכל הימים מיוה"כ עד סוכות, הולכת האם על הבנים, מלכות בזיווג עם 
ז"א, קו אמצעי, כדי שלא ישלוט הס"א על ישראל, שהס"א לא יעוררו 
אותם להמשיך החכמה מלמעלה למטה מהמלכות, כדרך הס"א.
%break
כיוון שזכו לסוכה, הם שמורים בשמירה עליונה, שהס"א לא יוכל עוד 
לשלוט עליהם, להסיתם למשוך השמאל מלמעלה למטה.
%break
וע"כ ציוותה לישראל לעשות סעודה לממונים של שאר העמים, 
שיקריבו שבעים פרים, שהיא המשכת הארת השמאל לשרי האומות 
ולס"א, בשיעור חיותם וקיומם בלבד.
%break
כי אין חיות וקיום לאומות ולס"א, אלא מהארת השמאל בלבד. והיא 
אינה שורה שם עימהם, כי אין המלכות שורה עליהם, אלא א"כ כשהיא 
בפירוד מז"א, שאז היא מגבירה כוח חיותם של הס"א.
%break
ולפיכך, כדי שלא לתת להם תוספת חיות, אינה שורה עליהם, אלא 
ישראל בלבד ממשיכים להם חלקם מהקורבנות. וישראל אינם 
ממשיכים אלא הארה מלמטה למעלה בלבד, כתיקון קו האמצעי.
%break
הארה זו באה בדרך ג' קווים, המאירים אל המלכות, חו"ג תו"מ. ואחר 
שנכללים זה מזה, יש ג' קווים בכל אחד מחו"ג תו"מ, שהם י"ב (12), 
י"ב פרים. ועם הכולל, הם י"ג (13) פרים.
%break
ואלו הם, י"ג פרים שהקריבו ביום א', וי"ב פרים שהקריבו ביום ב', 
שהם המשכת החכמה בג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שבהתכללם 
הם י"ב, ועם הכולל י"ג.
%break
כי ביום הראשון והשני שמחה של הבנים, וישראל מחלקים לממוני 
האומות שלל. כי ישראל מחלקים הארת השמאל לממוני האומות, וע"כ 
מחלקים במספר י"ג פרים ביום א' וי"ב פרים ביום ב'. שזוהי התכללות 
ג' קווים והמלכות זה בזה. כדרך הארת קו האמצעי.
%page 564
מיום השלישי והלאה המלכות שורה עליהם, כי אחר שכבר קיבלו 
מישראל, כל מה שיכלו להאיר להם, שזה י"ב פרים, אז מתחילה 
המלכות לשרות על הממונים של האומות.
%break
שמכוח ההארה שקיבלו מי"ב פרים שבקדושה, שהייתה מקו האמצעי, 
הם מתגברים וממשיכים ממלכות בלבד, מבחינתה עצמה, שמאל בלי 
ימין, כדי שיוכלו להמשיך מלמעלה למטה כחפצם.
%break
וזהו שהצטוו אז ישראל להקריב עשתי עשר (11) פרים. ביום השלישי, 
שמוסיף וגורע. מוסיף אותיות וגורע קורבנות, כמ"ש, וביום השלישי 
פרים עַשְׁתֵי עָשר. כי ביום א' וב' השפיעו ישראל עליהם מקדושה, שתי 
עשר, מהתכללות ג' קווים.
%break
אבל כשהתגברו למשוך משמאל בלי ימין, ממלכות כשהיא בפירוד, אז 
הוסיפו עין רע על הארת שתי עשר פרים שקיבלו ביום א' וב', ונעשה 
עשתי עשר.
%break
כי כשמוסיפים ע' על שתי עשר, נעשה עשתי עשר. ונמצא, שהוסיף ע' 
וגרע קורבנות, שכבר אין להם שתי עשר פרים אלא עשתי עשר פרים. 
וכן היו הולכים ומתמעטים עד שנפסקו לגמרי. וכמ"ש, והמים היו הלוך 
וחסור, שהם הקורבנות שהולכים ומתמעטים.
%break
%H ניסוך המים
%break
%letter 886
.886 מיום השני התחילו המים להיראות, שהתחיל ניסוך המים על 
המזבח. בשביל להמשיך חיוּת וקיום לס"א. כמ"ש, ואם צמא, הַשקהו 
מים. כיוון שהתחילו המים, והס"א ושבעים אומות קיבלו השפע, אז 
התגברו.
%break
ומיום השלישי המלכות שרתה עליהם, שהמשיכו אותה בפירוד מז"א. 
ואלו המים לא היו יודעים הבבלים, למה הם רשומים כאן בחג. כלומר, 
שלא היו יודעים, שהם לתת קיום לאוה"ע. שהרי הטוב של ישראל אינו 
במקום המיעוט, בפָרי החג המתמעטים, אלא במקום הריבוי.
%break
ומשום שמים מתמעטים עם פָּרי החג, כתוב, והמים, שהם המים של 
ימי החג, אלו הרשומים בתוך הקורבנות, כי ביום השני כתוב 
בקורבנות, ונִסְכֵּיהֶם, עם אות מ"ם.
%break
ובשישי כתוב, וּנְסָכֶיהָ, עם י'. ובשביעי כתוב, כְּמִשְפָּטם, עם ם'. הרי 
כאן מי"ם, שמכאן רמז לניסוך המים מהתורה.
%break
הקורבנות, הרי קללות, היו הלוך וחסור, והטוב שלהם, והשפע הנמשך 
עליהם, היו הלוך וחסור. ומשום שאלו המים הם של האומות והס"א,
%break
לא התחברו האותיות מים, שיהיו כתובים בתורה, אלא הם מפוזרות: 
ם' במילה נִסְכֵּיהֶם, י' במילה וּנְסָכֶיהָ, ם' בכמשפטם. כדי שלא יתחבר 
הטוב שלהם, אלא יהיה מעט.
%letter 887
.887 אבל לישראל, שהם מהקב"ה, קו האמצעי, כתוב, ודורשי ה' לא 
יַחְסרו כל טוב. התחלת הכתוב, כְּפירים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, אלו הם הממונים 
של שאר העמים. ודורשי ה', אלו הם ישראל, לא יחסרו כל טוב, אלו 
הולכים ומתעלים למעלה למעלה. כי מעלים בקודש ואין מורידים.
%page 565
ומשום זה הטוב של האומות והס"א, המים, היו הלוך וחסור עד חודש 
העשירי, טבת, כי אז הם ימי הרעה. כי חודשי טבת שבט, הם ימי דין, 
ונקראים ימי הרעה.
%break
ורעה מתעוררת ומתחזקת. והכלה הקדושה, המלכות, אינה מאירה 
מתוך השמש, שנפרדת מהשמש, ז"א. אז נראו ראשי ההרים, הדינים 
דשמאל, הנמשכים עם פרי החג, הרי חושך וקללות, הנראים 
ומתחזקים ועושים רעות בעולם.
%letter 888
.888 בימים של חג הסוכות, כתוב, והקרבתם אִשֶׁה עולָה. כי אז אלו 
אִשים, הדינים, אוכלים חלקיהם, שבעים פרים כנגד שבעים ממונים 
השולטים על שבעים אומות. ומספרם עולה ביום הראשון, ויורדים 
ומתמעטים בכל יום. ונקראים פרים מנגחים בימים שלהם.
%break
אֵילים שנָיים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. אילים שניים בכל יום הם 
יָ"ד הוי"ה. כי שבע פעמים שתיים הם י"ד (14). והוא יד השולטת 
עליהם תמיד בכל יום. כבשים בני שנה, שבע פעמים י"ד הם צ"ח 
(98).
%letter 889
.889 אם מקריבים י"ד אילים שתשלוט יד ה', וח"ץ (98) כבשים זה 
סימן רע, כנגד צ"ח קללות שבתוכחה, וכן כמ"ש, יְפַלַח חֵץ כְּבֵדו. הנה 
רע עין אנו אליהם, שאֱכול וּשְׁתֵה יאמר לו וליבו בל עימו?
%break
כן. כי כתוב, אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, כי 
גחלים אתה חותֶה על ראשו. אבל אנו איננו נותנים אלא בשמחה, כי 
אין בימי השנה שמחה, כמו בימי הסוכות.
%break
ומשום שאנחנו נותנים בטוב לב ובשמחה וברצון, מתהפך מתנותינו 
אליהם לגחלים על ראשם, גחלים בוערות, שהשמחה שלנו עושה להם 
רע, שהם י"ד אילים, שבעים פרים, ח"ץ כבשים, שכך עולה החשבון 
של הקורבנות שלהם.
%break
כי י"ד האילים מורה על יָ"ד הוי"ה השולטת בהם. ושבעים פרים, 
שהולכים ומתמעטים, מורה שהטוב שלהם ילך ויתמעט. וח"ץ כבשים 
מורה על מספר צ"ח קללות להשרות בהם. או על הכתוב, יְפַלַח חֵץ 
כְּבֵדו.
%letter 890
.890 מי נותן אותנו להקריב על הממונים של שבעים אומות, אולי 
אינם רוצים כל זה? אלא אין שמחה לכל הממונים, כמו באלו הפרים 
האילים והכבשים, בשעה שישראל נותנים להם סעודות אלו. ועכ"ז, אין 
הכול נקרב, אלא אל הקב"ה בלבד.
%break
הממונים מתקרבים והקב"ה מחלק להם. כמ"ש, אם רעב שונאך, 
האכילהו לחם. אלו הם קורבנות החג. ואם צמא, הַשקהו מים. המים 
הרשומים כאן לנסכם בימי החג, ביום השני, וביום השישי וביום 
השביעי. והסימן כמ"ש, בּוז יבוזו לו, אשר בוז ראשי תיבות ב' ו' ז'.
%letter 891
.891 כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אלו הם המים, 
שישראל מנסכים בשמחה ובאהבת הקב"ה, כמ"ש, ושאבתם מים 
בששון.
%break
ונהרות לא ישטפוה, אלו הם נהרות אפרסמון הטהור, י"ח (18) נהרות 
השפע, הנמשכים מיסוד הבינה, שכולם דבקים ומתקשרים באהבה זו.
%break
אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, זה ס"מ. באהבה של ישראל, 
שיהיה לו חלק עימהם באלו המים. כמ"ש, אם ייתן איש את כל הון 
ביתו באהבה, בוז יבוזו לו,
%break
שהוא סימן של אלו המים שמנסכים אותו בימי בו"ז, בימי ב' ו' ז'. יבוזו 
לו, כי כל ההון של ס"מ נחשב לנו כמו חרס הנשבר, שאין לו תקנה 
לעולם.
%page 566
%letter 892
.892 מים של ס"מ והס"א והאומות התחלקו בימים בו"ז. נשארו ימים 
שלישי רביעי חמישי, שאין בהם ניסוך המים. כמ"ש, חֶרֶש את חַרְשי 
אדמה. אשר חרש ראשי תיבות חמישי רביעי שלישי, שבאותם הימים 
אין ניסוך המים. ואין להם תיקון עימנו ולא לְעולם.
%break
כי כמו שאין להם תיקון בימים חר"ש, כן לא יהיה להם תיקון לְעולם. 
והרי כתוב, בוז יבוזו לו, האם לפי הנאמר מקודם צריך לומר, בוז לא 
יבוזו לו, שאינם רוצים בבו"ז, שהוא הון של ס"מ?
%break
אלא כתוב, כי לא בָזָה ולא שיקַץ עֱנוּת עני, רמז שישראל אינם רוצים 
לוותר על אהבה בשביל הארת ניסוך המים שבבו"ז, שהוא הון הס"א, 
שיש לס"א חלק בהם. ויבוזו לו, אינו סובב על האור שבבוז, אלא 
כפשוטו, שהם מבזים לו.
%break
כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מימי החכמה, שעליהם 
כתוב, ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה. ואע"פ שהם חכמה, 
אינם מכבים את החסדים, הנקראים אהבה.
%break
וכמו כן, ונהרות לא ישטפוה, נחלי אפרסמון, אע"פ שיש בהם הארת 
חכמה, עכ"ז אינם שוטפים את האהבה, שלא ממעטים את החסדים.
%break
אבל אם ייתן איש, שזה ס"מ, את כל הון ביתו, כל האורות שיש לו 
באהבה, בוז יבוזו לו. כלומר, שתמורת ביטול האהבה, ייתן לנו אורות 
ניסוך המים שבימים בו"ז, כי הארת המים שבבו"ז מתמעטת והולכת,
%break
וזה מורה שממעט האהבה, החסדים, כי החכמה שיש בה חלק לס"א, 
ממעטת תמיד החסדים. נמצא שהארת חכמה שלו מכבה את האהבה, 
עד שהחכמה תישאר בלי חסדים.
%break
ואז גם הארת החכמה נכבית, כי אינה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ, 
יבוזו לו. משא"כ הארת החכמה שישראל מקבלים, אין מכבים את 
החסדים, שהיא אהבה.
%letter 893
.893 יום הראשון של החג, מה הוא עושה? כי ימי בו"ז של חג לניסוך 
המים, וימי חר"ש של חג לימים פנויים מניסוך המים, ויום הראשון של 
החג אינו מזכיר כלום.
%break
יום הראשון לא נקרא ראשון, ולא נקרא אחד, אלא שנקרא חמישה 
עשר סתם, בלי ציון מיוחד כלל, כי אין בו דבר מיוחד לציון. אבל 
התחלת הציון של ניסוך המים הוא ביום שני, וכך ראוי להיות.
%break
כיוון שנותנים בו חלק לס"א, ראוי להיות ביום שני, שלא נאמר בו, כי 
טוב, בשני. ומשום זה אינו מציין כלל יום ראשון, ותחילת החידוש של 
הימים מתחיל ביום שני. ומחלקים המים בימים בו"ז, ונשארו פנויים 
בימים חר"ש.
%letter 894
.894 אשרי חלקם של ישראל, שיודעים להיכנס לתוך מוח האגוז, 
שהקדושה היא כמו מוח האגוז שקליפות סובבות אותו, וכדי להיכנס 
לתוך המוח, הם שוברים הקליפות האלו שסובבות אותו, ונכנסים.
%break
לאחר כל זה כתוב, ביום השמיני, עצרת תהיה לכם. כי אחר ששברו 
כל אלו הקליפות, ושברו כמה כוחות, והרגו כמה נחשים וכמה 
עקרבים, שהיו להם באלו הרי חושך,
%break
עד שמצאו מקום יישוב ועיר קדוש, המלכות הקדושה, מוקפת חומות 
סביב סביב, אז נכנסו אליה בשמיני עצרת, לעשות לה שם נחת, 
ולשמוח בה.
%letter 895
.895 וזהו שכתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, 
המלכות, מקום שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות 
העליונים.
%break
תהיה לכם, ולא לאחר, שאין לס"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו 
באדונכם והוא עימכם. ועל זה כתוב, שִמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו 
כל יִשְׁרֵי לב.
%break