ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ו' - פרשת מצורע
%page 213
%H פרשת מצורע
%break
%H למען תדעון שַׁדוּן
%break
%letter 1
.1 גורוּ לכם מפני חֶרב, כי חֵמה עוונות חרב, למען תדעון שַׁדוּן. כמה 
יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירוא מפני הקב"ה, שלא יסורו 
מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה, ולא ימושו ממנה.
%break
%letter 2
.2 כי כל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב"ה, 
רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו המלאכים השומרים, 
ההולכים עימו לשמור אותו, מסתלקים ממנו.
%break
ולא עוד אלא שמכריזים לפניו ואומרים, הסתלקו מסביב פלוני, שאינו 
דואג לכבוד אדונו. אוי לו, שעזבו אותו העליונים והתחתונים. אין לו 
חלק בדרך החיים.
%break
%letter 3
.3 וכשהוא משתדל בעבודת אדונו, ועוסק בתורה, כמה שומרים 
מוכנים כנגדו לשמור אותו, והשכינה שורה עליו, וכולם מכריזים לפניו 
ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן מלך. שמור הוא 
בעוה"ז ובעוה"ב, אשרי חלקו.
%break
%letter 4
.4 בלשון הרע, שאמר הנחש אל האישה, גרם לאישה ולאדם, 
שנגזרה מיתה עליהם ועל כל העולם. על לשון הרע כתוב, ולשונם 
חרב חדה. משום זה כתוב, גורו לכם מפני חרב, כלומר, מפני לשון 
הרע. כי חֵמה עוונות חרב.
%break
חרב יש להקב"ה, שבה הוא דן את הרשעים. כמ"ש, חרב לה' מָלאה 
דם. וכמ"ש, וחרבי תאכל בשר. שהיא המלכות מצד הדין שבה. משום 
זה כתוב, גורו לכם מפני חרב כי חמה עוונות חרב, למען תדעון שַׁדוּן.
%break
שדון, פירושו, שֶׁדין, למען תדעו שכך נידון, שכל מי שיש לו חרב 
בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו החרב המכלה את הכול, שהיא 
המלכות מבחינת הדין שבה. כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע.
%break
המלכות, הנקראת זא"ת, דנה את המצורע, מחמת שדיבר לשון הרע, 
כי על עוון לשון הרע באים נגעים.
%page 214
%H בשעה שהחשיך הלילה
%break
%letter 5
.5 וכציפורים האחוזות בפח, כָּהֵם יוּקָשׁים בני האדם. בני אדם אינם 
יודעים, ואינם שומעים, ואינם מסתכלים ברצון אדונם, והכרוז קורא 
לפניהם בכל יום. ואין מי שיקשיב לו, ואין מי שיעורר רוחו לעבודת 
אדונו.
%break
%letter 6
.6 בשעה שהחשיך הלילה והשערים נסתמים, מתעוררת הנוקבא של 
תהום הגדול, וכמה גדודי מזיקים נמצאים בעולם. אז מפיל הקב"ה 
שינה על כל בני העולם, ומפיל שינה אפילו על כל הצדיקים, אלו שיש 
בהם התעוררות של חיים. 
%break
והרוחות משוטטים בעולם, ומודיעים לבני אדם בחלומם, דברים, מהם 
שקרים ומהם דברי אמת. ובני אדם נקשרים בשנתם.
%break
%letter 7
.7 כשהתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, שלהבת יוצאת ומכה תחת 
כנפיו של התרנגול, והוא קורא. והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם 
הצדיקים. ואז כרוז יוצא וקורא, וכל בני העולם מתעוררים במיטתם,
%break
אלו שיש בהם התעוררות חיים, עומדים ממיטתם לעבודת ריבונם, 
ועוסקים בתורה ובתשבחות של הקב"ה עד שבא הבוקר.
%break
%letter 8
.8 כשבא הבוקר, כל הצבאות והמחנות של מעלה משבחים להקב"ה. 
אז כמה שערים נפתחים לכל הצדדים. והשער של אברהם, החסד, 
נפתח בכנ"י, המלכות, להזמין כל בני העולם ליהנות מהחסדים.
%break
כמ"ש, וייטע אשל בבאר שבע. כי המלכות נקראת באר שבע, 
ואברהם נטע בה אילן החסד.
%break
%letter 9
.9 ומי שלא יעורר רוחו לעבודת ריבונו, באיזה פנים יקום לפני המלך, 
כשיעוררו עליו בדין ויתפסו אותו בשלשלת, כלומר, שיאסרו אותו 
להביא אותו לדין ולא תימצא לו זכות להינצל? 
%break
אז כתוב, וכציפורים האחוזות בפח, כָּהם יוקָשים בני האדם. ומטרם 
שיוצא האדם מעוה"ז, בכמה דינים נידונים הנפש עם הגוף, מטרם 
שנפרדו זה מזה. ואין מי שישגיח על זה.
%break
%H דינים של נפש וגוף
%break
%letter 10
.10 כשמגיעה השעה שתיפרד הנפש מהגוף, אין הנפש יוצאת 
מהגוף, עד שתתגלה עליו השכינה, והנפש, מתוך שמחה וחביבות 
השכינה, יוצאת כנגדה מהגוף. 
%break
אם צדיק הוא, הוא נקשר ומתדבק בה. ואם לא, השכינה הולכת ממנו, 
והנפש נשארת, והולכת ומתאבלת על פרידת הגוף.
%break
משל: החתול שאינו נפרד מהאש, חַדֵד הסכין, וילך אחריך, כי ידמה לו 
שאתה הולך לחתוך בשר, וכך ייפרד מהאש. אף כאן, כשהנפש אינה 
רוצה לצאת מהגוף, נראית לה השכינה, והיא יוצאת כנגדה, ונפרדת 
מהגוף.
%break
%letter 11
.11 אח"כ נידונו שניהם ע"י המלאך דוּמה. הגוף נידון בקבר עד 
שחוזר לעפר, והנפש נידונה באש הגיהינום בכמה דינים, עד הזמן 
שנגזר עליה לקבל עונש. 
%break
אחר שקיבלה העונש שלה, והגיע הזמן שתיטהר, אז היא עולה 
מגיהינום, ומתלבנת מחטאיה כברזל המתלבן באש.
%page 215
%break
ומלאכים עולים עימה, עד שנכנסת לגן העדן התחתון, ומתרחצת שם 
במים, ומתרחצת בבשמים אשר שם. כמ"ש, מקוּטרת מור ולְבוֹנה. 
ועומדת שם עד הזמן, שנגזר עליה להתרחק מהמקום שיושבים שם 
הצדיקים, בגן העדן העליון.
%break
%letter 12
.12 וכשהגיע הזמן שתעלה לגן העדן העליון, אז עולה עימה, מדרגה 
אחר מדרגה, עד שמתקרבת כקורבן על המזבח, שעולה למ"ן 
למלכות, הנקראת מזבח. 
%break
כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכוהן. הכוהן 
העליון למעלה, המלאך מיכאל. זוהי נפש שלא נטמאה כל כך בעוה"ז, 
ויש לה תקנה. ואם לא, הרי זה כמ"ש, מעוּות לא יוכל לתקוֹן.
%break
%H שהוציא לשון הרע
%break
%letter 13
.13 וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שָׁם. בשעה 
שנמצאת הנשמה עם האדם בעוה"ז, אז, וזרח השמש. ובא השמש, 
הוא בזמן שאדם יוצא מעוה"ז. 
%break
ואם נמצא בתשובה, אז, אל מקומו שואף זורח הוא שם. אם צדיק 
הוא, אז כמ"ש, ובא השמש וטָהֵר ואחַר יאכל מן הקודשים. כלומר, 
בעת שבא השמש ונפטר מהעולם, הוא טהור, ואחַר יאכל מן 
הקודשים.
%break
%letter 14
.14 כל עוונות העולם, הקב"ה מכפר ע"י תשובה, חוץ מלשון הרע, 
שהוציא שֵׁם רע על חברו. כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע, כלומר, 
זאת היא תורתו של מוציא שם רע. כי מצורע, אותיות מוציא רע.
%break
כל מי שמוציא שם רע, נטמאים כל איבריו, וראוי להיסגר, משום 
שאותו דיבור רע עולה ומעורר עליו את רוח הטומאה, והוא נטמא. 
הבא להיטמא, מטמאים אותו, בדבר שלמטה מתעורר דבר אחר.
%break
%letter 15
.15 כתוב, איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה, מְלֵאֲתי משפט, צֶדק ילין 
בה ועתה מרצחים. איך מי שהייתה נאמנה לבעלה, חזרה ונעשית 
זונה? מלאתי משפט. משפט, הקב"ה. צדק, כנ"י, המלכות.
%break
ומשום שהס"א התעורר בחטאם של ישראל, הסתלק הקב"ה, שנקרא 
משפט, מהמלכות, שנקראת צדק, ושורה בה רוח של מרצחים. וכמו 
ירושלים עיר הקודש, כך שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. שכתוב, 
זאת תהיה תורת המצורע.
%break
%letter 16
.16 זאת, המלכות, תהיה ודאי כנגדו, להיפרע ממנו, מאותו מוציא שם 
רע, כי מצורע, אותיות מוציא רע. ביום טהרתו והובא אל הכוהן, שמי 
שיש בו לשון הרע, אין תפילתו נכנסת לפני הקב"ה, כי מתעורר עליו 
רוח הטומאה.
%break
כיוון שחזר בתשובה וקיבל עליו תשובה, כתוב, ביום טהרתו והובא אל 
הכוהן, וראה הכוהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע.
%page 216
%break
%H שתי ציפורים חיות
%break
%letter 17
.17 כתוב, מן הארז אשר בלבנון, כי עץ ארז, ת"ת, אין נטיעותיו 
משתרשות אלא בלבנון, בינה.
%break
%letter 18
.18 וציווה הכוהן, ולָקח לַמיטַהֵר שתי ציפורים חיות טהורות, ועץ ארז, 
ושְׁני תולעת ואֵזוב. אדם, העוסק בעבודת ריבונו ועוסק בתורה, 
הקב"ה שורה עליו והשכינה מתחברת עימו. כיוון שהאדם בא 
להיטמא, השכינה מסתלקת ממנו, הקב"ה מתרחק ממנו, 
%break
וכל צד הקדושה של ריבונו מתרחק ממנו, ורוח הטומאה וכל צד 
הטומאה שורים עליו. בא להיטהר, עוזרים לו, ואחרי שנטהר וחזר 
בתשובה, חוזרים אליו הקב"ה ושכינתו, שהסתלקו ממנו, ושורים עליו.
%break
%letter 19
.19 ולקח למיטהר שתי ציפורים חיות טהורות. כיוון שכתוב, שתי 
ציפורים, למה כתוב, חיות, האם איננו יודעים שהן חיות? אלא, חיות 
ממש. כמ"ש, ואֵרֶא החיות, שהן כנגד המקום, שיונקים משם הנביאים 
הנאמנים, נו"ה, שנקראים חיות תחתונות.
%break
עץ ארז, ת"ת. ושני תולעת, הצד האדום דגבורה, שבשכינה, 
שהשתתפה עימו בתחילה. אזוב זו ו' קטנה, יסוד, שמניקה את כנ"י, 
השכינה. ומשום זה, עץ ארז ואזוב, ת"ת ויסוד, הולכים יחד, 
שנחשבים כאחד.
%break
וע"כ ו' ו' נמצאות כאחת בשם הוי"ה, כי ו' במבטא היא ו"ו, אחת היא ו' 
עליונה, ת"ת, ואחת היא ו' קטנה, יסוד. והקב"ה, ת"ת ויסוד, והשכינה, 
חוזרים לשרות עליו כבתחילה משום שנטהר. 
%break
וכנגד אלו שחוזרים אליו, ת"ת ויסוד והשכינה, הם למטה עץ ארז 
ואזוב ושני תולעת, הנמצאים בטהרה הזו, שתלויים מאלו הספירות 
העליונות.
%break
%H ותומכיה מאושר
%break
%letter 20
.20 עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכֶיה מאוּשר. עץ חיים, זוהי 
התורה, אילן עליון גדול וחזק. נקראת תורה, משום שהיא מורה 
ומגלה מה שהיה סתום ולא נודע. היא נקראת חיים, משום שכל 
החיים העליונים נכללים בה, וממנה יוצאים.
%break
למחזיקים בה, לאלו שהם אחוזים בה, שמי שאחוז בתורה אחוז בכל, 
אחוז למעלה ולמטה. ותומכיה מאושר, אלו המטילים מלאי, שנותנים 
כסף לסחורה, לכיסם של תלמידי חכמים, שיסחרו עם הכסף, ויהיו 
שותפים ברווח.
%break
%letter 21
.21 ותומכיה, זוכים שייצאו מהם בנים, הראויים להיות נביאים 
נאמנים.
%page 217
כי התורה רומזת לת"ת, גוף דז"א. ונו"ה, הנביאים, הם רגליים 
התומכות את הת"ת, התורה, כמו רגליים לגוף. וע"כ התומכים 
בתורה, זוכים לבנים נביאים.
%break
מאושר, אותיות מראשו, שנו"ה תומכים בתורה, ז"א, מראשו עד סופו, 
כמו רגליים התומכות בגוף מראש עד סוף. מראשו, ראש הכול, 
חכמה, ראש לכל הגוף, שהוא ת"ת, והגוף מתפשט עד סיום ו"ק, 
חג"ת נה"י.
%break
ותומכיה, כמ"ש, שוקיו עמודי שש, נו"ה. כי אלו המטילים מלאי לכיסם 
של תלמידי חכמים, הם תומכים בתורה מראש עד סיום הגוף, יסוד, 
וכל האמונה, המלכות, תלויה בגוף, בתורה. ונתמך, וזוכה לבנים, 
שיהיו ראויים להיות נביאים נאמנים.
%break
%H שושבינו של המלך,
%H שושבינה של המטרוניתא
%break
%letter 22
.22 ויקרא אֶל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. כתוב, ויקרא, 
עם אלף קטנה, כדי להראות שקראה אל משה, אותה השוֹרה 
במקדש, המלכות. ואז הזמינה את משה אליה, כמו מי שמזמין אליו 
אורח.
%break
כתוב, ויקרא, עם א' קטנה. וכתוב, אדם שֵׁת אנוֹש, עם א' גדולה. כי א' 
גדולה בינה, שלמות הכול. אותיות קטנות הן במלכות, אותיות גדולות 
הן בבינה.
%break
%letter 23
.23 מה בין משה לאהרון, איזה מהם הוא עליון? משה עליון, כי משה 
שושבינו של המלך, ואהרון שושבינה של המלכה. משל למלך, 
שהייתה לו מטרוניתא עליונה. נתן לה שושבין, שיתקן אותה וישגיח 
בדברי הבית.
%break
וע"כ, כשנכנס השושבין אל המלך, לא נכנס אלא עם המטרוניתא. 
כמ"ש, בזאת יבוא אהרון, עם המלכות, הנקראת זא"ת, להיותו 
שושבין שלה. 
%break
שושבין, פירושו רֵע, כמ"ש, ולאמנון רֵע. וע"פ רוב משתמשים בתואר 
זה אצל חתן וכלה. כלומר, שושביני החתן ושושביני הכלה.
%break
%letter 24
.24 משה היה שושבין אל המלך, ומשום זה הזדמן אל המלכות כמו 
אורח. שכתוב, ויקרא, עם אלף קטנה, ואח"כ כתוב, וידבר ה' אליו. 
אהרון הוא שושבין של המטרוניתא, כלומר למלכות, וכל דבריו היו 
לרצות את המלך על המלכה, ויתרצה המלך עימה.
%break
ומשום שאהרון הוא שושבינה של המלכה, שם דירתו עימה, לתקן 
הבית ולהשגיח תמיד בדברי הבית. וע"כ נתקן כעין של מעלה, כמו 
חסד דז"א, ונקרא כוהן גדול. שהחסד הוא כוהן, כדי לתקן את 
המלכות, שנקראת מַלכּי צֶדק.
%break
%letter 25
.25 ומשום זה, כל מה שהיה צריך מבית המלך, לקח, ואין מי שיעכב 
בידו. וע"כ הוא עומד לטהר כל אלו הנכנסים לבית המלכה, כדי שלא 
יימצא טמא באלו בני ההיכל. ומשום זה כתוב, ולקח למיטַהר שתי 
ציפורים.
%page 218
%break
%H ואישה כי יָזוּב זוֹב דָמָהּ
%break
%letter 26
.26 יושב בשמיים ישחק, ה' ילעג לָמוֹ. יושב בשמיים ישחק, זה יצחק, 
הבא מצד יין, המאיר וצוחק תחילה, ואח"כ זועם ומבלבל. כתוב, יושב 
בשמיים ישחק. ולא כתוב, יושב שמיים. כי שמיים הוא ז"א, הכולל 
חג"ת נה"י. 
%break
ואילו היה כתוב, יושב שמיים, היה נאמר שזה ז"א. אבל כתוב, יושב 
בשמיים, כלומר קצה אחד מהשמיים, שהוא גבורה, ומידת יצחק. 
ישחק, שמאיר וצוחק. וע"כ הדין מאיר וצוחק לרשעים.
%break
%letter 27
.27 כך דרכיהם של הרשעים, שהקב"ה מאיר להם בעוה"ז, ומאיר 
להם פנים כמו היין, שמאיר בתחילה, ואח"כ זועם והורג. והקב"ה 
מושך אליו את הרשעים, שיחזרו בתשובה.
%break
אם חוזרים אליו, טוב. ואם לא, הוא מכלה אותם מעוה"ב, ואין להם 
חלק בו, ויכלו מכל. אם באים להיטהר, עוזרים להם, והקב"ה מטהר 
אותם ומקרב אותם אליו, וקורא עליהם שלום. כמ"ש, שלום שלום 
לרחוק ולקרוב, אמר ה' ורְפָאתיו.
%break
%letter 28
.28 כתוב, הנה יום בא לה' וחוּלק שללךָ בקרבך. היה צריך לכתוב, 
הנה יום יבוא, מהו שכתוב, הנה יום בא? אלא הוא כבר בא מטרם 
שנברא העולם, המלכות, שממנה כל הדינים.
%break
והוא יום שבו ייעשה דין לרשעים. יום שבו הקב"ה יהיה נפרע מאותם 
שהצרו לישראל. היום הזה בא ועומד לפני הקב"ה, ותובע ממנו 
לעשות דין ולכלות העכו"ם, וניתנה לו רשות, כמ"ש, ואספתי את כל 
הגויים אל ירושלים למלחמה.
%break
%letter 29
.29 ב' ימים להקב"ה. אחד השורה עימו, גבורה. ואחד שבא לפניו, 
מלכות. ובאלו השניים עושה הקב"ה מלחמות. וכשיום שהוא מלכות 
בא לעשות מלחמה, 
%break
הוא מתחבר ביום שהוא גבורה דז"א, ולוקח נשק של גבורה על הנשק 
של עצמו, כמ"ש, כי יום לה' צבאות, על כל גֵאֶה ורם ועל כל נישא 
ושפל.
%break
%letter 30
.30 ואישה כי יָזוּב זוֹב דָמָהּ, הוא כמ"ש, חרב לה' מָלאה דם. שמלכות 
נקראת חרב, ונקראת אישה. מלאה דם, כלומר דינים, כמ"ש, כי יזוב 
זוב דמה ימים רבים.
%break
בלא עת נידתה, הוא כמ"ש, וישקוד ה' על הרָעה ויְביאֶהָ עלינו. 
שהקב"ה מקדים העונשים לעולם לפני זמנם, שהרשעים גורמים 
בעוונותיהם, שיקדימו העונשים לבוא לעולם. וזהו שכתוב, בלא עת 
נידָתה.
%break
או כי תזוּב על נידתה, הוא כמ"ש, ויָסַפתי ליַיסְרה אתכם. שאוסיף דין 
על דין, ואתן דם על דם, יותר ממה שיש, בחרב לה' מָלְאה דם. 
כלומר, יותר דינים ממה שיש במלכות עצמה, כמ"ש, כי תזוב על 
נידתה, שיזובו דינים יותר ממה שיש בנידתה, שהם דיניה עצמה.
%break
%letter 31
.31 לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. לא אוסיף, 
פירושו, לא אתן עוד תוספת דינים לחרב הזו, למלכות, אלא באופן 
שיוכל העולם לסבול. והרי כתוב, ויספתי, הרי שנותן תוספות דינים 
למלכות? אלא, כתוב, ויספתי לייסרה, ולא כתוב, לכלות. 
%page 219
שמוסיף רק בשיעור שיוכל העולם לסבול. כמ"ש, או כי תזוב על 
נידתה. שתזוב דינים יותר ממה שיש בה עצמה.
%break
%letter 32
.32 מהו שכתוב, כל ימי זוֹב טומאתה? אלא הרשעים מטמאים את 
עצמם בעוונותיהם, ומטמאים גם את מקדש ה'. ומתעורר עליהם רוח 
הטומאה.
%break
ולעת"ל, עתיד הקב"ה לטהר את ישראל ולהעביר את רוח הטומאה 
מהעולם. כמ"ש, לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא. וכתוב, ואת רוח 
הטומאה אעביר מן הארץ.
%break
%H ביום טובה היֵה בטוב
%break
%letter 33
.33 ביום טובה היֵה בטוב וביום רעה רְאה, גם את זה לעומת זה עשה 
האלקים. ביום טובה היה בטוב, כלומר, בזמן שהקב"ה מרבה חסד 
בעולם, צריך האדם ללכת בשוק ולהיראות לפני כל.
%break
כי כשטובו של הקב"ה שורה בעולם, שורה בכל, ועם הכול עושה חסד 
ומרבה אותו בעולם. ומשום זה, ייראה האדם בשוק בגלוי, ויעשה חסד 
כדי שישרה עליו חסד אחר שלמעלה. כמ"ש, ביום טובה היה בטוב.
%break
%letter 34
.34 וביום רעה רְאה. לא כתוב, וביום רעה היה ברע, כמ"ש, ביום 
טובה היה בטוב. אלא, ביום רעה ראה. כי בשעה שהדין תלוי על 
העולם, אין אדם צריך להיראות בשוק וללכת יחידי בעולם. כי כשהדין 
שורה בעולם, שורה על הכול.
%break
ומי שפוגע במלאך המשחית, ונפגש לפניו, נידון באותו הדין. ואז 
כתוב, ויש נספֶּה בלא משפט. כי משפט, ז"א, מסתלק מצדק, 
המלכות, ואינם שורים זה בזה להשפיע לעולם.
%break
וע"כ כתוב, ראה, כלומר, ראה והיֵה שומר, השגח ועיין לכל צד. ודע, 
שבכולם שורה הדין, ואל תצא לחוץ, ולא תיראה בשוק, כדי שהדין לא 
ישרה עליך. משום שגם את זה לעומת זה עשה האלקים.
%break
שכמו שכאשר שורה טוב על העולם, שורה על הכול, כך כששורה דין 
בעולם, שורה על הכול. ומי שיפגוש בו, ייתפס.
%break
%letter 35
.35 כשהדין שורה בעולם, כמה חרבות תלויות, כלומר בעלי הדין, 
היוצאות מהחרב העליונה, ונושאות ראשן, ורואות, כי החרב העליונה 
האדומה, הדין של המלכות, מלאה דם, דינים, מכל הצדדים, אז הן 
גוזרות גזרות.
%break
וכמה מיני חרבות מתעוררות. כמ"ש, איש חרבו על ירכו. וכתוב, וחרבו 
שלופה בידו. וכולן נמצאות לעשות דין. ומי שיפגוש אותן, יינזק.
כתוב, ויאמר לוט, הנה נא מָצא עבדךָ חן בעיניך, ותַגדל חסדך אשר 
עשית עימדי, 
%break
להחיות את נפשי, ואנוכי לא אוּכל להימלט ההָרה פן תדבָּקַני הרָעה, 
ומַתי. שהיה מפחד להימלט אל ההר, משום שבכל מקום ששורה 
הדין, הוא שורה בכל, בין בעיר בין במדבר ומסביב לעיר.
%page 220
%H שימני כחותם על ליבך
%break
%letter 36
.36 שימֵני כחותָם על ליבך כחותם על זרועך. שימני כחותם, כנ"י, 
המלכות, אמרה את זה להקב"ה. חותם, הוא חותם הטבעת של אמת. 
כחותם על ליבך, זהו חותם של תפילין, שהאדם מניח על ליבו.
%break
כחותם על זרועך, זוהי יד כהה, מלכות, שמניח על הזרוע ההיא, 
שהיא יצחק, קו שמאל דז"א. וכנ"י אומרת, שימני כחותם. כחותם, כמו 
אלו התפילין של ראש,
%break
שנקראים חותם, שמהם בא שבח, מוחין, לכל הגוף. וע"כ התפילין הם 
בזרוע, ועל הלב, ובזה נמצא האדם שלם כעין של מעלה.
%break
המוחין דאו"א נקראים, טבעת טהורה, ע"ש שאורות שבהם נקראים, 
אויר טהור. והמוחין דישסו"ת נקראים טבעת סתם. וכשמאירה בהם 
הארת החכמה, נקראים, טבעת של אמת.
%break
כי הארת החכמה שבטבעת מעבירה כל הקליפות המשקרות בשם 
המלך, והאמת נגלית. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב. שאין מוחין אלו 
מתגלים אלא ע"י קו האמצעי, שנקרא יעקב.
%break
ומבחינת המלכות נקראים המוחין ההם חותם, מב' טעמים:
א. שהיא אחרית הספירות ודומה לחותם הבא בשולי המכתב.
%break
ב. מפני שמוחין אלו אינם מגולים אלא בה, ומאירים רק ממנה 
ולמעלה. ומבחינה זו היא חותם המלך. בדומה למלך, היושב בהיכלו, 
ובני המדינה מכירים בחותם שלו. וכשרואים החותם שלו על פקודותיו, 
דומה להם, כמו שרואים את המלך עצמו.
%break
ולפיכך נקראים המוחין ההם בדרך כלל חותם הטבעת של אמת, 
הכוללים ישסו"ת וז"א ומלכות. שישסו"ת טבעת, ז"א אמת, מלכות 
חותם. לכן חותם, הוא חותם הטבעת של אמת. כלומר, המוחין 
דהארת החכמה הכוללים ישסו"ת וז"א ומלכות.
%break
והמלכות מקבלת המוחין האלו מקו האמצעי ומקו שמאל שבז"א. לכן, 
כחותם על ליבך, זהו חותם של תפילין, שהאדם מניח על ליבו, שהוא 
כנגד המלכות, המקבלת אלו המוחין מבחינת הלב דז"א, קו האמצעי. 
%break
כחותם על זרועך, יד כהה, מלכות, שמניח על הזרוע ההיא, שהיא 
יצחק, קו שמאל דז"א, שהמלכות מקבלת ממנו, כמ"ש, שמאלו תחת 
לראשי.
%break
וכנ"י אומרת, שימני כחותם. כחותם, כמו אלו התפילין של ראש, 
המוחין דג"ר דז"א, שהם המקבלים ראשונים המוחין האלו. שמהם בא 
שבח, מוחין שמאירים לכל הגוף דז"א, לימין ולשמאל.
%break

וע"כ התפילין הם בזרוע, ועל הלב. כי מקבלת מב' בחינות דגוף דז"א, 
מלב, קו האמצעי, ומזרוע, קו שמאל.
%break
%letter 37
.37 כי עזה כמוות אהבה. שאין עוד דבר קשה כזה בעולם, כפרידת 
הנפש מהגוף בשעת מיתה, כשצריכים להיפרד. כך היא אהבת כנ"י 
להקב"ה, שאינם נפרדים לעולם. ומשום זה תפילין של יד, המלכות, 
מתקשרת בזרוע, קו שמאל דז"א, לקיים הכתוב, שמאלו תחת לראשי.
%break
%letter 38
.38 קשה כשאוֹל קנאה. בכל מדרגות הגיהינום, אין מקום קשה 
כשאוֹל, שהוא יורד למטה מכל המדרגות. חוץ ממדרגה שנקראת 
אבדון, שהיא למטה משאוֹל. וזו וזו מתחברות יחד. והן קשות לרשעים 
יותר מכולן.
%page 221
%break
כמ"ש, קשה כשאול קנאה. שאין קנאה אלא מתוך אהבה, ומתוך 
האהבה באה קנאה, שמקנא על מיעוט האהבה. כמ"ש, וקינא את 
אשתו. ומי שמקנא לאותו שאוהב ביותר, קשה לו, יותר מהמדרגה 
שנקראת שאוֹל, שהיא קשה מכל המדרגות שבגיהינום, להיפרד ממנו.
%break
%letter 39
.39 רְשפיה רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זוהי אש היוצאת מתוך 
השופר, שכלולה מרוח וממים, כלומר הארת חכמה היוצאת מקו 
שמאל, שהיא אש שבבינה הנקראת שופר. שהאש הזו, קו שמאל, 
כלולה ג"כ מב' קווים שלה, 
%break
מקו האמצעי, שנקרא רוח, ומקו ימין, שנקרא מים. ומתוך השלהבת 
המתלהטת בכנ"י, המלכות, שורפת העולם בשלהבת הקנאה 
להקב"ה. ובשעה שהיא מקנאה לו, אוי לו למי שיפגוש בשלהבת הזו, 
כי שורפת אותם.
%break
הארת החכמה מתקבלת בעיקר מקו שמאל, ואע"פ שכבר כלול מכל 
הקווים, מ"מ בעת שתופיע הארת החכמה, אינה מתגלה אלא רק על 
דינים, שהם שלהבת יה. ובעת גילוי הדינים, יש מיעוט אהבה. ואז 
אומרת המלכות, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבת יה.
%break
%H לא יוכלו לכבות את האהבה
%break
%letter 40
.40 מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה. מים 
רבים, זו זרוע הימין, חסד. שעימה צריכים לקשור קשר התפילין על 
זרוע השמאל, לקיים הכתוב, וימינוֹ תחבקני. כי אין הארת חכמה 
שבשמאל מאירה, אלא א"כ תתלבש בחסדים שבימין.
%break
מים רבים, זה הנהר העליון, בינה, שממנו יוצאים אורות לכל צד, לימין 
ולשמאל, וכולם נוזלים ונמשכים ממנו. כמ"ש, מקולות מים רבים.
%break
מאלו הקולות של מים רבים, ספירות דז"א, שבעה קולות, היוצאים 
ונמשכים מהנהר העליון, בינה, ונהרות, כמ"ש, נשאו נהרות קולם, 
ספירות דז"א.
%break
הימין והשמאל במחלוקת ורוצים לבטל זה את זה. שנאמר, מים 
רבים, זו זרוע הימין, כלומר, החסדים שבקו ימין המתגברים בחסדים 
מרובים, ועכ"ז אינם יכולים לכבות את האהבה, אהבת דודים 
שבשמאל.
%break
ועוד נאמר, מים רבים, זה הנהר העליון, בינה, שממנו יוצאים אורות 
לכל צד, שמאירים לימין ולשמאל, אלא בשליטת הימין, בחסדים 
מכוסים.
%break

ואע"פ שהם בכל השלמות, לא יוכלו לכבות את האהבה שבשמאל, 
שלא יוכלו לעכב שלא תתגלה בחינת חכמה תתאה במלכות, 
הנמשכת משמאל בהתלבשות הימין. וכן נהרות, האורות דז"א, שהם 
ג"כ חסדים מכוסים, לא ישטפוה.
%break
%letter 41
.41 וכתוב, אם ייתן איש את כל הון ביתו בָּאהבה, שאוהבת כנ"י את 
הקב"ה, בוֹז יבוזו לו. האם לא היה צריך לכתוב, יבוז לו?
%page 222
אלא, אם ייתן איש, הקב"ה, את כל הון ביתו, כל הארות המוחין שיש 
לו, באהבה של כנ"י אליו, שהיא אהבת ימין, חסדים מכוסים, ולא 
להתחבר עם חכמה תתאה שבה, כי לא ישפיע לה הארת חכמה, אלא 
חסדים מכוסים, שהם כל הון ביתו, אז בוז יבוזו לו.
%break
כל אלו הגדודים וכל אלו המחנות של מעלה, יבוזו להון היקר ההוא, 
החסדים. כי אין חפץ לכולם, אלא בשעה שכנ"י מתחברת עם הקב"ה, 
ומתעטרת עימו, שמשפיע לה חכמה, שהחכמה שבה מתלבשת 
בחסדים שלו.
%break
אז כל אלו הגדודים, וכל אלו המחנות, וכל העולמות, כולם הם 
בשמחה, באור, בברכות. ועל זה כתוב, שמאלו תחת לראשי, הארת 
החכמה, וכתוב, וימינו תחבקני, התלבשות החכמה בחסדים.
%break
%letter 42/1
.42/1 מי שמניח תפילין של יד, צריך להושיט זרוע שמאלו, שבו 
השפעת החכמה, לקבל את כנ"י, המלכות, ולקשור קשר עם יד ימינו, 
כדי לחבק אותה עם חסדים שבימין, ותתלבש החכמה בחסדים, 
לקיים הכתוב, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. 
%break
שייראה האדם כעין של מעלה, ויתעטר בכל, בין בחכמה בין בחסדים. 
ואז האדם שלם בכל, בקדושה העליונה. והקב"ה קורא עליו, ישראל 
אשר בך אתפאָר.
%break
%letter 42/2
.42/2 בוז יבוזו לו. בוז, ראשי תיבות, ימי ב' ו' ז' של סוכות, שבהם היו 
מנסכים מים ויין. מים הם חסדים, יין הוא חכמה.
%break
אם ייתן איש כל הון ביתו באהבה, שהן כל מדרגות ז"א, חסדים 
מכוסים, עוד הוא צריך לבוז יבוזו לו, להארת חכמה וחסדים, 
המתגלים בימי ב' ו' ז' של סוכות. שהם משלימים הארתו.
%break
כי בשבעת ימים של סוכות היו ישראל מקריבים שבעים פרים, לכפר 
על שבעים שרים, הממונים על שבעים אומות, הארת השמאל, 
שהאומות אין להן הארה אחרת משמאל. 
%break
ועשו זה, כדי שלא יישאר העולם נחרב מהם. כמ"ש, ובחמישה עשר 
יום לחודש השביעי, וחגוֹתֶם חג לה' שבעת ימים, והקרבתם עולָה 
אשֵׁה ריח ניחוח.
%break
%H שׁמעה ה' צדק
%break
%letter 43
.43 כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שכל זמן שכנ"י, המלכות, באה 
לפני הקב"ה, הקב"ה מוכן כנגדה. כמ"ש, שׁמעה ה' צדק, הַקשיבה 
רינתי הַאזינה תפילתי. 
%break
אמר דוד, אני התקשרתי בכנ"י: כמו שהיא נמצאת לפניך, גם אני 
נמצא כך. ומשום זה, בתחילה כתוב, שמעה ה' צדק, שהיא המלכות. 
ואח"כ כתוב, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי.
%break
%letter 44
.44 בלא שפתֵי מרְמָה. כל דיבור שבתפילה, שהאדם מוציא מפיו, 
עולה למעלה ובוקע רקיעים, ונכנס למקום שנכנס, ושם נבחן אותו 
הדיבור.
%break
אם הוא דיבור ישר, מכניסים אותו לפני המלך הקדוש לעשות רצונו. 
ואם לא, מסירים אותו לחוץ, ומתעורר בדיבור ההוא רוח אחר מס"א.
%page 223
%break
%H ב' רוחות נמצאים
%break
%letter 45
.45 כתוב ביוסף, עינוּ בכֶּבל רגלוֹ, ברזל באה נפשוֹ, עַד עת בוא דְבָרו 
אמרת ה' צְרָפָתְהו. עד מתי עינו בכבל רגלו? עד עת בוא דברו, דיבור 
התפילה של יוסף. ונבחן הדיבור ההוא אם הוא ישר.
%break
כמ"ש, אמרת ה' צרפתהו. שהדיבור נבחן ונצרף. ואז כמ"ש, שָׁלח 
מלך, ויתירהו מושל עמים, ויפַתחֵהו.
%break
%letter 46
.46 כתוב, והייתה נפש אדוני צרוּרה בצרור החיים. נפש אדוני, סתם, 
הוא כמ"ש, אשר לא נשא לשווא נפשי, כלומר המלכות, שנקראת 
נפש, שבבוקר הוא הזמן שתתקשר כנ"י ותתחבר בבעלה, ז"א.
%break
אשריהם הצדיקים, העוסקים בתורה בלילה, ובאים בבוקר להתקשר 
בהקב"ה ובכנ"י. עליהם כתוב, ישמח אביךָ ואימך ותָגֵל יוֹלַדְתך.
%break
%letter 47
.47 כתוב, והיזַרתם את בני ישראל מטומאתם, ולא ימותו בטומאתם 
בטַמְאם את משכני אשר בתוכם. והיזרתם, כמו הזר הזה, שהוא זר 
מכולם, ואינו מתחבר במה שאינו שלו.
%break
%letter 48
.48 בשעה שבני אדם נטמאים למטה, מטמאים אותם בכל. אבל 
בשעה שרוח הטומאה מתעורר למטה ע"י המשכת הארת השמאל 
מלמעלה למטה, מתעורר רוח זר, כי רוח הטומאה שלמטה מעורר 
רוח הטומאה האחר, הדינים דמסך דקטנות, הנקרא נגע ונקרא זר.
%break
וניתנה לו רשות לרדת בעולם. אותה רשות של הקדושה שהייתה 
יורדת תמיד ומעכבת אותו רוח זר מלשלוט, אינה נמצאת, מחמת רוח 
הטומאה, והיא מסתלקת ואז מתגלה הדין, הרוח הזר, כנגד הרשעים, 
ומוסיף דין על דין.
%break
כי נמצא אז, שב' רוחות נמצאים בעולם, אחד, רוח הדין, רוח זר, 
ואחד, רוח הטומאה.
%break
%letter 49
.49 כשרוח הטומאה שורה בבית והקב"ה רוצה לטהר את הבית, 
שולח נגע צרעת בבית, שיקטרגו זה בזה, שהרוח של הנגע יקטרג 
ויילחם ברוח הטומאה. 
%break
והנגע ההוא אינו סר מהבית, אחרי שהתגבר על רוח הטומאה, אע"פ 
שרוח הטומאה הסתלק מהבית, עד שינתצו את הבית, העצים 
והאבנים והכול, אז נטהר המקום.
%break
%letter 50
.50 כעין זה, מי שנטמא ועורר את רוח הטומאה ושורה עליו, כשרוצה 
הקב"ה לטהר העולם, מעורר כנגדו רוח דין חזק, שהוא נמצא בעולם 
ושורה על רוח הטומאה ההוא, ונלחמים זה בזה, עד שמעביר את רוח 
הטומאה מהעולם.
%break
ואותו רוח דין החזק של הנגע, שהעביר אותו מהעולם, אינו מסתלק 
ממקומו עד שיינתץ המקום, כלומר, הגוף, האיברים והעצמות והכול, 
אז נטהר העולם ורוחות הטומאה עוברים, והעולם נמצא בטהרה.
%break

שאותם ב' רוחות השורים בעולם מחמת שבני אדם נטמאים למטה, 
הם אותם ב' רוחות הנאמרים בנגעי הבתים. וכל מה שנאמר שם נוהג 
כאן.
%page 224
%letter 51
.51 וע"כ, הבא לטמא, מטמאים אותו.
כי רוח הטומאה השני מעביר רוח הטומאה הראשון. אוי לו לאדם 
ששורה עליו רוח הטומאה, ונמצא עימו בעולם. כי ידוע ודאי, שהקב"ה 
רוצה לבער אותו מהעולם. 
%break
וע"כ יוסיף לו טומאה. אשריהם הצדיקים שכולם קדושים, ונמצאים 
בקדושה לפני המלך הקדוש, ושורה עליהם הרוח הקדוש בעוה"ז 
ובעוה"ב.
%break
%H ויפגעו בו מלאכי אלקים
%break
%letter 52
.52 ויעקב הלך לדרכו, ויפגעו בו מלאכי אלקים. ויעקב הלך לדרכו, 
שהיה הולך לקראת אביו. כל זמן שיעקב נמצא אצל לבן, לא דיבר 
עימו הקב"ה. 
%break
והרי כתוב, ויאמר ה' אל יעקב, שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה 
עימָך? הנה זה היה בסוף, בשעה שרצה להיפרד מלבן. וכשנפרד 
ממנו, באו כנגדו אלו המלאכים וליוו אותו בדרך.
%break
%letter 53
.53 כתוב, ויפגעו בו. היה צריך לכתוב, ויפגע במלאכי אלקים. שיעקב 
פגע בהם. מהו, בו? אלא הם באו להתכלל בו מצד הגבורה, שכתוב, 
מלאכי אלקים, והגבורה נקראת אלקים.
%break
וראה יעקב מצד אחר מלאכים של רחמים, ונכלא בו מלאכי רחמים 
ומלאכי דין. כי יעקב הוא קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל, רחמים ודין.
%break
%letter 54
.54 בתחילה כתוב, מחנה אלקים, שהוא אחד, ואח"כ כתוב, ויקרא 
שֵׁם המקום ההוא מחניים, שהם שני מחנות? אלא מחנה אחד היה 
מצד הדין, ואחד מצד הרחמים, 
%break
מלאכים מצד ימין, ומלאכים מצד שמאל, ויעקב, קו אמצעי, כולל שני 
הצדדים. וע"כ כתוב, ויפגעו בו. בו, להיותו קו אמצעי.
%break
ויאמר יעקב כאשר רָאָם, שראה אותם כלולים יחד, מלאכי הרחמים 
והדין, מתדבקים זה בזה ומתחברים זה בזה. וע"כ כתוב, רָאָם, ולא 
כתוב, ראה אותם, שמוֹרה על התכללותם יחד. וכולם באו ללוות אותו 
ולהציל אותו מיד עשיו.
%break
%H וייצא הראשון אדמוני
%break
%letter 55
.55 כתוב בעשיו, וייצא הראשון אדמוני. וייצא הראשון, שנקרא ראשון. 
האם יעקב היה טיפה ראשונה לזריעה, ועשיו היה הראשון ליציאה 
לאוויר העולם? לא, שהרי כתוב, וייצא הראשון, שמשמע הראשון 
שמקודם לכן, כלומר בזמן הזריעה. 
%break
ולא כתוב, וייצא ראשון בלא ה' הידיעה, שאז היה אפשר לומר, שהוא 
רק ראשון ליציאה, ולא לזריעה.
ומשום שיצחק בא מצד הדין הקשה, להיותו בחינת שמאל דז"א, יצא 
עשיו אדמוני, בצבע אדום מצד הגבורה.
%page 225
ואם יעקב היה הבכור לזריעה, כלומר, אם טיפת הזרע הראשונה 
הייתה יעקב, הרי הטיפה הראשונה יוצאת במראה אדום. ויעקב לא 
היה אדום. אבל טיפה שנייה היה יעקב. ומשום זה לא יצא אדום, כי 
מצד הרחמים הייתה טיפת זרע זו, הכלולה מצד ימין ומצד שמאל.
%break
%letter 56
.56 וטיפת הזרע של עשיו לא הייתה כטיפת הזרע של יעקב, כי זה 
שלם וזה אינו שלם. ובשעה שנזרע עשיו, היה יצחק מכוון בסיום דין 
הקשה, בסוף קו השמאל, ששם מתחילה פסולת הזהב, הקליפות. 
%break
שהוציא יצחק מצד שמאל אורות חקוקות באיבריו של עשיו. ומשום זה 
היה עשיו זוהמה, פסולת שהותכה מזהב.
%break
%letter 57
.57 וע"כ, אדם צריך לכוון בשעה של הזיווג ברצון ריבונו, כדי שייצאו 
ממנו לעולם בנים קדושים. ויצחק התכוון בקדושה, והתכוון בסיום דקו 
שמאל, ששם מתחילות הקליפות, אבל זו קדושה. 
%break
ונמצא, כשיצאה הטיפה הראשונה, הייתה במקום זה ממש. וע"כ 
כתוב, כולו כאדרת שיער. דינים, הנקראים שיער.
%break
%letter 58
.58 דוד, שכתוב בו אדמוני, יצא מיופיו של צבע אדום, קו שמאל 
דבינה, המאיר במלכות, והתאחד בקדושת אדונו. וע"כ כתוב, והוא 
אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי. משא"כ עשיו היה מפסולת הזהב, 
המתחילה בסיום השמאל.
%break
אמנם יעקב היה בכור וראשון מעשיו, לא מטיפת הזרע, אלא שהכוונה 
של הרצון בעת הזיווג הייתה באילן הגדול והחזק, בז"א, קו האמצעי. 
ועשיו היה מכוונת הרצון במקום סיום הכול, גמר דקדושה, שמשם 
מתחילות הקליפות.
%break
ומבחינה זו נמצא יעקב הבכור והראשון, ועשיו קטן ממנו. ומשום זה 
כתוב, הנה קטון נתתיך בגויים בזוי אתה מאוד.
%break
%letter 59
.59 עשיו נקרא ראשון, שכתוב, וייצא הראשון אדמוני כולו. והקב"ה 
נקרא ראשון, שכתוב, אני ראשון.
%break
ועתיד להיפרע ראשון מראשון, שהקב"ה ייפרע מֵעשיו, ויבנה ביהמ"ק, 
שנקרא ראשון, כמ"ש, כיסא כָבוד מָרום מראשון. ולעת"ל כתוב, ראשון 
לציון הנֵה הנָם ולירושלים מְבַשר אֶתן.
%break
%letter 60
.60 עתידה ירושלים שחומותיה יגיעו למעלה ויתקרבו עד כיסא הכבוד 
של המלך. כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה 
שבעתיים.
%break
אור המלכות, לבנה, יהיה גדול כאור ז"א, חמה, ואור החמה, ז"א, 
יהיה גדול פי שבעה ממה שהוא עתה. אז, כמ"ש, ביום ההוא יהיה ה' 
אחד ושמו אחד.
%break
%H שני עופרי איילה
%break
%letter 61
.61 רבי אלעזר ורבי יוסי היו הולכים מאוּשָׁא ללוד. אמר רבי יוסי לרבי 
אלעזר, אולי שמעת מאביך מה שכתוב, ויעקב הלך לדרכו. אמר לו, 
איני יודע. בעוד שהיו הולכים הגיעו למערה של לוד. שמעו קול ההוא 
שאומר, שני עופרי איילה עשו לפניי הרצון שהיה נוח לי.
%page 226
%break
בכל מקום שכתוב בזוהר עניין של הליכה בדרך, או סתם הליכה, 
פירושו, הליכה במדרגות עליונות ממדרגה למדרגה. וכאן מתוארת לנו 
הליכת רבי אלעזר ממדרגת ג"ר דרוח למדרגת מוחין דגדלות, מאוּשָׁא 
ללוד.
%break
כי אושא רומזת על מדרגת ג"ר דרוח, הארת ג"ר דחכמה בקו שמאל 
מטרם שהתחבר עם הימין. וע"ש הדינים שבהארת השמאל נקראת 
אושא, מלשון אש. והמוחין דגדלות מרומזים בשם לוד, מלשון הולדה, 
כי מוחין דגדלות הם מוחין דהולדה.
%break
רבי יוסי היה עוזר לו בדרך, וע"כ שאל אותו על הכתוב, ויעקב הלך 
לדרכו, ששם מבואר סדר הייחוד של ימין ושמאל זה בזה, שהם מוחין 
דגדלות. כי יעקב, ז"א, קו האמצעי, הלך לדרכו, לייחד קו ימין וקו 
שמאל זה בזה, שזהו דרך קו האמצעי. 
%break
ויפגעו בו מלאכי אלקים, קו שמאל, השם אלקים המורה על דין. ויקרא 
שֵם המקום ההוא מחניים, שהמשיך מלאכי רחמים, קו ימין, וכלל 
אותם זה בזה. ומחניים, שני מחנות יחד.
%break
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים, כתוב על ב' עופרים. ב' 
עופרי איילה רומזים על ב' מיני דינים, הסותרים זה את זה: דינים 
דדכורא הנמשכים מהארת ג"ר דחכמה שבקו שמאל, ודינים דנוקבא 
הנמשכים ממסך דקטנות,
%break
כלומר מהתכללות המלכות בבינה, שדינים הללו סותרים ומבטלים 
הג"ר דשמאל.
%break
%letter 62
.62 ולרבי אלעזר קרה נס, שנגלה לו התיקון דקו האמצעי. כי בפעולת 
קו האמצעי, העופר של הדינים דנוקבא הגביר קו ימין שלו, אברהם, 
על השמאל,
%break
והסיר הארתו וביטל את דיניו. ואח"כ ירדה המלכות ממסך דבינה, 
וחזרה והתגלתה הארת החכמה בשמאל, אלא בהתכללות הימין, 
המאירה רק ו"ק דחכמה, מלמטה למעלה, יצחק בייחוד עם אברהם. 
ומייחוד ימין ושמאל הזה נמשכים המוחין דגדלות.
%break
%letter 63
.63 יצחק היה חי באותה שעה, אבל נשמתו הקדושה נלקחה לכיסא 
הכבוד של ריבונו, בשעה שנעקד על המזבח. ומאז כָּהו עיניו מראוֹת.
%break
כי עקידת יצחק היא התגברות הימין על השמאל, שנקרא יצחק, בכוח 
המסך דחיריק. שע"י זה עקד אותו מלהאיר, עד שהקריב איל תחתיו, 
שנתקן בו"ק דחכמה.
%break
הרי שע"י העקידה איבד את הג"ר דחכמה. ומאז כהו עיניו מֵראוֹת. 
עיניים הן חכמה. ואז הוכהו עיניו, שנעלמו ממנו הג"ר דעיניים, ג"ר 
דחכמה, הנשמה דקו שמאל. לכן פחד יצחק מהעקידה, שנעלמו ממנו 
הג"ר ונשאר רק בו"ק.
%break
וכל מה שיש בקדושה יש ג"כ בס"א, כמ"ש, זה לעומת זה עשה 
האלקים. וההפרש בין מדרגות דקדושה לאותן שבס"א, הוא כי 
בקדושה מדרגה אחת מביאה למדרגה אחרת, כי מעלים בקודש, בלי 
הפסק, והולכים מחיל אל חיל. 
%break
והפוכה היא הס"א, כי כל כוח הס"א, שהיא נאחזת בחסרונות, שיש 
בכל מדרגה דקדושה, והאדם הנופל בחלקם, הם מעכבים אותו, 
ומטביעים אותו חיסרון שנמצא במדרגה, ולא יוכל לזוז ממנה והלאה. 
%break
שהס"א מדביקים האדם בדינים ובחסרונות שבכל מדרגה, ואין 
מניחים לו להיחלץ ממנו, זולת ע"י תשובה.
%break