ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ה-ח
%book כרך ז' - פרשת בהעלותך
%page 98
%H פרשת בהעלותך
%break
%H והוא כחתן יוצא מחופתו
%letter 1
.1 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם תורת 
אמת, עה"ח, שבו יורש האדם חיים לעוה"ז וחיים לעוה"ב. שכל מי 
שמשתדל בתורה ואוחז בה, יש לו חיים.
%break
וכל מי שעוזב דברי תורה ונפרד מהתורה, הוא כאילו נפרד מהחיים, 
משום שהיא חיים וכל דבריה חיים. כמ"ש, כי חיים הם. וכמ"ש, רִפְאוּת 
תהי לשורֶךָ.
%letter 2
.2 עה"ח, ז"א, אחוז מלמעלה למטה. והשמש הזה, ז"א, המאיר לכל, 
האור שלו מתחיל מראש, חב"ד, ומתפשט בגוף האילן, ת''ת, בדרך 
יושר.
%break
ב' צדדים אחוזים בו: אחד לצפון ואחד לדרום, אחד שמאל, גבורה, 
ואחד ימין, חסד. בשעה שהשמש מאיר מהגוף של האילן, הוא מחזק 
תחילה לזרוע ימין, חסד, והימין מאיר בכוחו. ומכוחו של הימין מאיר 
השמאל, גבורה, ונכלל באורו.
%letter 3
.3 כתוב על השמש, והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורַח. 
חופתו, זוהי עטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, שהם המוחין חב"ד 
שמקבל מאימו, בינה. יוצא מחופתו, זהו הראש של כל האור, חב"ד.
%break
כמ"ש, מקצה השמיים מוצאו. שזהו תחילת הכול, שנקרא קצה 
השמיים, כלומר בינה שממנה יוצא ומתחיל ז"א, הנקרא שמיים. ואז 
יוצא כחתן ממש, כשיוצא לפגוש כלתו אהובת נפשו, ופורש זרועותיו, 
חו"ג, ומקבל אותה.
%letter 4
.4 כעין זה, והוא כחתן יוצא מחופתו. השמש, ז"א, הולך ומתפשט 
למערב, למלכות. כיוון שהמערב מתקרב, מתעורר כנגדו תחילה צד 
צפון, גבורה, ומתקרב למערב, ומזדווג עם המערב במקומו.
%break
כי תחילת זיווג ז"א הוא בשמאל, גבורה, שהוא עניין פיוס ונטילת 
רשות. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואח"כ צד דרום, שהוא ימין, חסד, 
כמ"ש, וימינו תחבקני. אז, ישיש כגיבור לרוץ אורח, להאיר הלבנה מקו 
האמצעי, יסוד.
%break
כתוב, בהעלותךָ את הנרות. אלו הם הנרות העליונים, ספירות 
המלכות, שכולם מאירים יחד מהשמש, ז"א.
%break
%H אשרי העם יודעי תרועה
%break
%letter 5
.5 אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, ולימד אותם 
דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצוות התורה, לזכות בהם לעוה"ב. וקירב 
אותם בשעה שיצאו ממצרים, כי אז הוציא אותם מרשות אחרת, 
והעלה אותם להתאחד בשמו,
%page 99
%break
 ואז נקראו בני ישראל בני חורין מכל, שלא ישבו תחת רשות אחרת, 
והעלה אותם להתאחד בשמו העולה על הכול, השולט על העליונים 
והתחתונים.
%letter 6
.6 מתוך אהבתם קרא להם, בנִי בכורִי ישראל, כעין שלמעלה, כמו 
ז"א, הנקרא בכור. והרג כל בכור שלמעלה ולמטה, מס"א. וכדי להוציא 
אותם, התיר קשרים ואסורים של עליונים ותחתונים, שעשו המצרים, 
שלא יוכלו ישראל לצאת ממצרים. ועשה אותם בני חורין מכל.
%break
וע"כ לא רצה הקב"ה להוציא אותם ע"י מלאך ולא ע"י שרף, אלא הוא 
עצמו. ועוד, כי הוא ידע להבחין בין בכור ובין שאינו בכור, ולדעת הכול, 
ולהתיר אסורים. ואינם ברשות שליח אחר, אלא בידו.
%letter 7
.7 בלילה ההוא שרצה הקב"ה להרוג כל אלו הבכורים, בשעה 
שהחשיך הלילה, באו מזמרים לזמר לפניו. אמר להם הקב"ה, אין 
הזמן לומר שירה, כי שירה אחרת מזמרים בניי בארץ. בשעה שנחלק 
הלילה, התעורר רוח צפון, והקב"ה עשה אז נקמות לישראל.
%break
וישראל מזמרים שירה בקול רם. ואז עשה אותם בני חורין מכל. 
ומלאכים עליונים, וכל המחנות העליונים, כולם היו מקשיבים לקולם 
של ישראל, אחר שנימולו, ורשמו בתיהם מאותו הדם, ומדם הפסח, 
בג' רשימות, על המשקוף ועל שתי המזוזות.
%letter 8
.8 מהו הטעם, שרשמו הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות? משום 
שהוא רושם קדוש. והמחבל, כשיצא וראה אותו הדם, שהיה רשום על 
הפתח, ריחם על ישראל. כמ"ש, ופָסח ה' על הפתח ולא ייתן המשחית 
לבוא אל בתיכם.
%break
ואם הקב"ה בא והרג בארץ מצרים ולא שליח אחר, למה הרושם הזה 
שעל הפתח? הרי הכול גלוי לפניו? ועוד, מהו שכתוב, ולא ייתן 
המשחית? משמע, שהוא שליח. הלוא היה צריך לכתוב, ולא ישחית?
%letter 9
.9 אלא ודאי כך הוא. כמ"ש, וה' היכה כל בכור. וה', מורה הוא ובית 
דינו, ז"א ומלכות. ובית דינו הזה נמצא כאן. וע"כ כתוב, המשחית. 
ובכל מקום צריכים להראות מעשה למטה, כדי לעורר כנגדו למעלה, 
להינצל.
%break
ובגלל זה היו צריכים לתת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, כדי 
לעורר עליהם הרחמים למעלה. כי כעין זה הם הקורבנות על המזבח, 
כדי שלא יהיה נמצא משחית.
%letter 10
.10 זהו מעשה בקורבנות. ובזמן שלא צריך זה, כגון ברה"ש, שהוא 
יום הדין, ובעלי לשון הרע עומדים לקטרג על ישראל, אין מספיקים 
קורבנות בלבד, אלא צריכים גם דיבורים, שהם תפילות ובקשות. 
וצריכים להראות מעשה, בשופר. כדי לעורר שופר אחר, בינה.
%break
ואנו מוציאים בקול השופר הזה רחמים ודין יחד, כמו ששופר עליון, 
בינה, הוציא קול, ז"א, שהוא כלל חסד דין ורחמים יחד. כי ת"ת, שהוא 
ז"א, כלול מחסד מדין ומרחמים. ולעורר רחמים אנו הולכים בתקיעת 
שופר. ולשבור בעלי הדין, שלא ישלטו ביום ההוא.
%break
וכשהרחמים מתעוררים, כל הנרות העליונים, הספירות, מאירים מצד 
זה ומצד זה, מימין ומשמאל, ואז, באור פני מלך חיים.
%break
%page 100
%letter 11
.11 בשעה שהכוהן מתכוון להדליק נרות למטה, ומקריב קטורת 
הסמים, באותה שעה מאירים הנרות העליונים, הספירות, ונקשר הכול 
יחד. ושמחה וחדווה נמצאות בכל העולמות. כמ"ש, שמן וקטורת יְשמַח 
לב. וע"כ כתוב, בהעלותך את הנרות.
%break
%H ותָנַח התיבה בחודש השביעי
%break
%letter 12
.12 רבי אלעזר ורבי יוסי ורבי יצחק היו הולכים בדרך. פגעו באלו הרי 
חושך. בעוד שהיו הולכים, נשא עיניו רבי אלעזר וראה אלו ההרים 
הרמים, והיו חשוכים ונוראים באימה.
%break
אמר רבי אלעזר אל החברים, אילו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא. 
אבל כיוון שאנו שלושה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.
%letter 13
.13 כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מילה יש סודות עליונים, 
והתורה כולה נקראת עליונה. כל דבר שהיה בכלל ויצא מהכלל ללמד, 
לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
%break
כי התורה שהיא כלל עליון, אע"פ שיוצא ממנה סיפור אחד פשוט, ודאי 
אינו בא להראות על הסיפור ההוא, אלא להראות דברים עליונים 
וסודות עליונים. ולא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. 
%break
 כי הסיפור ההוא או המעשה ההוא של התורה, אע"פ שיצא מכלל 
התורה, לא להראות על עצמו בלבד יצא, אלא להראות על הכלל 
העליון של התורה כולה יצא.
%letter 14
.14 כתוב, ותָנַח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על 
הרי אררט. ודאי פסוק זה יצא מכלל התורה ובא לסיפור פשוט. כי מה 
אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה, שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום 
שהוא? אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כי רומז על זמן הדין.
%break
ואשריהם ישראל שניתנה להם תורה עליונה, תורת אמת. ומי שאומר, 
שהסיפור ההוא של התורה בא להראות על אותו סיפור בלבד, תיפח 
רוחו. כי א"כ אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי, התורה 
הקדושה העליונה, תורת אמת היא.
%letter 15
.15 מלך בשר ודם, אין לפי כבודו לדבר דיבורי הדיוט. כש"כ לכתוב 
אותם. והייתכן שמלך עליון, הקב"ה, לא היו לו דברים קדושים לכתוב 
ולעשות מהם תורה, אלא שהוא אסף כל דברי הדיוטות,
%break
כמו דברי עשיו, דברי הגר, דברי לבן ביעקב, דברי האתון, דברי בלעם, 
דברי בלק, דברי זִמְרי, וקיבץ אותם וכל שאר הסיפורים הכתובים, 
ועשה מהם התורה?
%letter 16
.16 א"כ למה נקראת תורת אמת, תורת ה' תמימה, עדוּת ה' נאמנה, 
פיקודי ה' ישרים, מצוות ה' בָּרָה, יראת ה' טהורה, משפטי ה' אמת? 
וכן כתוב, הנחמדים מזהב ומפז רב. אלו הם דברי תורה.
%break
אלא ודאי התורה הקדושה העליונה, היא תורת אמת, תורת ה' 
תמימה. וכל מילה באה להראות דברים עליונים, כי הדבר ההוא 
שבסיפור, אינו בא להראות על עצמו בלבד, אלא להראות על הכלל 
בא.
%page 101
%break
%letter 17
.17 ותנח התיבה בחודש השביעי. בשעה שהדין תלוי על העולם, 
והדינים שורים, והקב"ה יושב על כיסא הדין, לדון העולם בכיסא ההוא, 
כמה רשומות נרשמו בו, כמה פסקי דינים גנוזים בתוכו, בתוך התיק 
של המלך. כל הספרים הפתוחים נגנזו שם.
%break
ומשום זה לא נשכח דבר מהמלך. והכיסא ההוא אינו מתוקן ואינו 
שורה אלא בחודש השביעי, שהוא יום הדין. יום, שכל בני העולם 
נפקדים בו, כולם עוברים לפני הכיסא ההוא. ועל זה כתוב, ותנח 
התיבה, מלכות, בחודש השביעי, שהוא דין העולם.
%letter 18
.18 על הרי אררט. אררט, לשון ארור. רומז על אלו בעלי הדין, בעלי 
יבבה ויללה. וכולם שליחים, הנמצאים ביום ההוא לפני הקב"ה. וכמה 
בעלי מָגֵן מתעוררים ביום ההוא. וכולם עומדים תחת הכיסא ההוא 
בדין העולם.
%letter 19
.19 וישראל מתפללים תפילה ביום ההוא, ומבקשים ומתחננים לפניו, 
ותוקעים בשופר. והקב"ה מרחם עליהם, והופך הדין לרחמים. וכל 
העליונים והתחתונים פותחים ואומרים, אשרי העם יודעי תרועה.
%break
וע"כ צריכים ביום ההוא, שמי שתוקע, יידע עיקר סוד הדברים, ויכוון 
בהם בתרועה. ויעשה הדבר בחכמה עליונה. וע"כ כתוב, אשרי העם 
יודעי תרועה. ולא כתוב, תוקעי תרועה.
%break
כי תקיעה מורה על חסד, ותרועה על דין. ועיקר הכוונה צריך להיות על 
התרועה, שהוא דין, כדי להפוך הדין לרחמים.
%break
%H בהעלותךָ את הנרות
%break
%letter 20
.20 בהעלותךָ את הנרות אל מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות. 
כאן לוקחת כנ"י, המלכות, אור, ואמא עילאה, בינה, מתעטרת. וכל 
הנרות, ספירות המלכות, מאירים ממנה.
%break
וכל השושבינים, כל המעלים מ"ן ע"י תורתם, קושרים המלכות אל 
בינה, ומשם ממשיכים הארתה למטה.
%letter 21
.21 מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יֶחֱסָיון. חסד עושה 
הקב"ה במקום הזה, שהדליקו הנרות. כלומר, שאמרו דברי תורה 
להעלות מ"ן, להדליק ספירות המלכות מאמא.
%letter 22
.22 בהעלותך את הנרות. בהעלותך ממש, כלומר בהדלקתך. כי נעשו 
ע"י הכוהן ב' עבודות, שהן קשר אחד. והן, שמן וקטורת, חו"ב, כמ"ש, 
שמן וקטורת ישמַח לב. וכמ"ש, והקטיר עליו אהרון קטורת סמים, 
בהֵטיבו את הנרות יקטירֶנה.
%break
וכמ"ש, ובהעלות אהרון את הנרות בין הערבּיים יקטירנה. למה כתוב 
כאן, בהטיבו, ושם, ובהעלות?
%letter 23
.23 בהטיבו, הוא כמ"ש, כי טובים דודיך מיין. כי הרְווּיים מיין, שהם 
השבעים מיין, הם טובים. כמ"ש, וַנשבע לחם וַנהיה טובים. כלומר, כל 
השבעים מיין או מלחם, שהוא אורות דג"ר, נקראים טובים.
%break
ונמצא, בהטיבו את הנרות, פירושו שימשיך בשפע את האורות, 
המכונים יין ולחם, שהם הארת חכמה וחסדים.
%page 102
%break
ועוד, בהטיבו, הטבה ממש, ולא שהטבה היא תוצאה משפע האורות. 
אלא האורות של מִשתה, הארת חכמה, הם עצמם נקראים הטבה, 
כמ"ש, וטוב לב משתה תמיד.
%break
ובהעלות, פירושו, שבזמן שהספירות מושקות ורוות מהחכמה, שהיא 
השיקוי של הנחל, בינה, אז מתעלים העליונים, וברכות נמצאות 
בכולם, וכולם שמחים. ונמצא, שהטבת הנרות היא הארת החכמה, יין, 
הנמשכת מבינה.
%break
והעלאת הנרות היא המשכת שפע החסדים שאינו נפסק מהחכמה. 
וע"כ כתוב, ובהעלות.
%letter 24
.24 בשעה שהעמוק מכל, אבא עילאה, מאיר, הוא מאיר בנחל, באמא 
עילאה. והנחל נמשך בדרך יושר, ע"י קו האמצעי, ז"א, להשקות הכול, 
כל המדרגות שבמלכות. אז כתוב, בהעלות, משום שהכול יוצא 
מהעמוק מכל.
%break
בהעלות, פירושו, שבא מהצד העליון, העמוק מכל, שנקרא מחשבה, 
שהוא אבא. והכול הוא דבר אחד. ואז כנ"י מתברכת והברכות נמצאות 
בכל העולמות.
%break
%H יששכר וזבולון
%break
%letter 25
.25 כתוב, בָנה בניתי בית זְבוּל לָך, מכון לשִׁבתךָ עולמים. בית זבול, 
כי כשנפקדו בידי המלכות כל גנזי המלך, ז"א, והיא שולטת בהם, אז 
נקראת בית זבול. 
%break
ורקיע אחד יש, שנקרא זבול, משום שהוא עומד לקבל ברכות ולסדר 
הכול.
וזו, המלכות כששולטת על הכול, נקראת ג"כ בית זבול.
%letter 26
.26 כתוב, ולזבולון אמר, שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך. 
מלמד, שהשתתפו יחד. זה יוצא ועושה מלחמה, וזה יושב ועוסק 
בתורה. זה נותן חלק לזה משללו, וזה נותן חלק לזה מתורתו. כי 
יששכר ת"ת, וזבולון מלכות.
%break
בחלקו של זבולון הוא הים. וכנ"י, המלכות, נקראת ים כינרת. וכך ראוי 
להיקרא, משום שהתכלת יוצא משם, שתכלת היא מלכות, וכינרת היא 
מלכות. כי למטה הוא כעין של מעלה. ים כינרת למעלה, מלכות, ים 
כינרת למטה.
%break
תכלת למעלה, מלכות, תכלת למטה. והכול הוא במקום אחד, שהוא 
מלכות.
%letter 27
.27 וע"כ ירש זבולון לצאת לערוך מלחמה. משום שהוא מלכות. 
כמ"ש, עמים הר יקרָאו שָׁם, יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינָקו. זבחי 
צדק, זבחים של מלכות, הנקראת צדק. כי שפע ימים יינקו, יינקו 
השפע ע"י מלחמות. ויששכר חלקו בתורה.
%break
ונותן לזבולון חלקו בתורה ודאי. וע"כ השתתפו יחדיו, שיתברך זבולון 
מיששכר. כי הברכה שבתורה היא ברכת כל.
%letter 28
.28 הנחלה של התורה היא המדרגה השישית, יסוד, שנותן שכר 
התורה ומנחיל אותה לכנ"י, ומנחיל לָבָן, חסד, לתכלת, דין. וע"כ 
לומדים, מִשֶׁיַכּיר בין תכלת ללבן, שהגוונים יהיו ניכרים, אז נקרא 
בוקר, והלבן בא לעולם, והתכלת, שהוא דין, עובר מהעולם.
%break
וע"כ כל המלחמות של המלך, וכל כלי זין של המלך, התמנו בידי 
המלכות, שאז נקראת בית זבול. וכן זבולון.
%page 103
%break
%H באר חפרוהָ שרים
%break
%letter 29
.29 באר חפָרוּהָ שרים כָּרוהָ נדיבי העם. באר, זו כנ"י, המלכות. 
חפרוה שרים, או"א, שהולידו המלכות. כרוה נדיבי העם, האבות, 
חג"ת דז"א, כמ"ש, נדיבי עמים נאסָפו עַם אלקי אברהם. ואלקי 
אברהם, חסד דז"א, שגבורה ות"ת נמשכים ממנו.
%break
כרוה נדיבי העם, שתיקנו אותה, כדי שתתברך מהם ע"י מדרגת צדיק, 
יסוד דז"א, העומד עליה ומשפיע לה כל מה שבחג"ת. ע"כ כשהבאר 
נוסעת, בעזרת האבות היא נוסעת.
%letter 30
.30 פעם המלכות נקראת באר, ופעם נקראת ים. נקראת באר, בשעה 
שיצחק, גבורה דז"א, יוצא חמוש, מקו שמאל, מצד אמא. ובא להמשיך 
הארת חכמה מאמא אחר זו המלכות, וממלא אותה, כמ"ש, שמאלו 
תחת לראשי. אז נקראת, בארו של יצחק, או בארה של מרים.
%break
והמלכות נקראת ים, כשמאירה מהנהר העליון דאבא, כשמקבלת 
חכמה וחסדים, שנחלים הולכים אליה. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל 
הים והים איננו מלא.
%letter 31
.31 ומיום שגלתה כנ"י, המלכות, בגלות, כתוב, אזלו מים מִנִי ים ונהר 
יֶחרב ויבֵש. אזלו מים מני ים, זו כנ"י, הנקראת ים. ונהר יחרב ויבש, 
זה צדיק, יסוד. וע"כ כתוב, הצדיק אבד, שהוא היה הנהר העליון 
והמכובד שנכנס בתוכה.
%break
והוא קיבץ כל אלו נהרות ונחלים, הנמשכים מההמשכה של הנהר 
הקדוש, בינה, שאין מֵימיו פוסקים לעולם. הנמשך ויוצא מהעדן העליון, 
שהוא חו"ס, שהיא הבינה שיצאה מראש א"א, 
%break
כמ"ש, ונהר יוצא מעדן, שהיא המקור לכל המוחין דזו"ן והתחתונים.
והוא נכנס בתוכה וממלא האגמים שלה, ספירות המלכות, ומשם 
יורשים העולמות כל הברכות בכל השלמות.
%letter 32
.32 בשעה שמתברכת כנ"י, מתברכים כל העולמות, וישראל למטה 
יונקים ומתברכים בזכותה. והמלכות מגִנה על ישראל.
%break
%H שֵׁם ע"ב אותיות
%break
%letter 33
.33 כתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. מלאך 
האלקים זה כנ"י. ונסעה בעזרת האבות, כלומר, קיבלה אז מג' קווים 
חג"ת, הנקראים אבות. וכשאלו נמצאים אצלה, הכול נמצא, הן חכמה 
והן חסדים.
%break
ומשום זה השם הקדוש ע"ב, שהאבות כלולים בו, נמסר באלו 
הפסוקים. כמ"ש, וייסע מלאך האלקים, ויבוא בין מחנה מצרים, ויֵט 
משה את ידו על הים. פסוק אחד מורה על קו ימין, פסוק אחד על קו 
שמאל ופסוק אחד על קו אמצעי.
%page 104
%break
%letter 34
.34 וייסע מלאך האלקים. פסוק זה הוא כסדר, משום שאברהם נמצא 
כאן, שהוא חסד, קו ימין, וכל אלו הבאים מצדו. וע"כ האותיות הן כסדר 
זה.
%letter 35
.35 כאן התעטר אברהם, חסד, בעטרותיו, והעטיר לכנ"י, המלכות, 
בדרך יושר, ללכת ביום, בחסד, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה 
שירו עימי. וע"כ כתוב, וייסע. מתי נוסעים במסעיהם?
%break
ביום, כשמאיר השמש, ז"א, שאז שליטת החסד. וזהו פסוק אחד, שבו 
ע"ב (72) אותיות.
%letter 36
.36 הפסוק השני הוא של יצחק, גבורה דז"א. ונמצא ג"כ בע"ב 
אותיות, להימצא בדין אל המצרים, וברחמים אל ישראל. וע"כ כתוב 
כאן, ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל. כלומר, כנגד אלו וכנגד 
אלו.
%break
כי יצחק, הארת החכמה. ואין הארת החכמה נמשכת, אלא עם דינים 
קשים לרשעים, ושכר טוב לצדיקים. וכתוב, ויהי הענן והחושך. כי כך 
הוא יום של יצחק, יום מעונן. שהענן והחושך ממנו הם. ומשום זה 
סידור האותיות הוא למפרע ולא בדרך יושר.
%letter 37
.37 וע"כ האותיות כולן הן למפרע, שכתוב, ויהי הענן והחושך, שהוא 
דין, ולמפרע רומז על דין. כי כיוון שנכנס יצחק בדינים שלו, כתוב, ולא 
קָרַב זה אל זה. זה אל זה, הם אלו הבאים מצד אברהם, מֵאור החסד, 
שלא התקרבו זה אל זה.
%break
כלומר, שקו ימין, חסד, לא התקרב להשפיע לקו שמאל, גבורה. וע"כ 
היה השמאל בחכמה בלא חסדים, שהוא דין קשה והוא חושך.
%break
וז"א, חסד, לא התקרב אל הנוקבא, להשפיע בה חסדים. והייתה 
הנוקבא מקבלת מקו שמאל חכמה בלי חסדים, שהוא חושך. כי לא 
יכלו להתקרב זה אל זה, משום שבאר הזו, מלכות, התדבקה ביצחק, 
קו שמאל. כמ"ש, ויאר את הלילה.
%break
שקו שמאל האיר את הלילה, שהוא המלכות. וכשהתמלאה להתחבר 
ביצחק, לא קרב זה אל זה, ולא יכול להתקרב, שלא היה זיווג ז"א 
ומלכות מצד החסד.
%break
עד שבא יעקב, קו האמצעי, והתחבר באברהם, חסד, ולקח את יצחק 
והשרה אותו באמצע, בין הרחמים, שהוא קו האמצעי, ובין החסד, 
שהוא קו ימין. ואז נקשרה האמונה זה בזה וזה בזה.
%break
שב' הקווים ימין ושמאל נקשרו יחדיו. וכן ז"א ומלכות הזדווגו יחד מצד 
החסד. וניצלו ישראל.
%letter 38
.38 במקום שהאבות נמצאים, שאר הצדיקים נמצאים אצלם. כלומר, 
שבמקום שיש חג"ת, שהם האבות, נכללים שם ג"כ נהי"מ, הנקראים 
משה אהרון יוסף. וע"כ שֵׁם ע"ב עולה ומתפרשׁ באופנים אחרים.
%break
כלומר, שהשֵם ע"ב מתבאר בי"ב (12) גבולים, חו"ב תו"מ, שבכל אחד 
ג' קווים, שהם י"ב, והם מאירים בכל קצה מו"ק דז"א. ושש פעמים י"ב 
הם ע"ב (72). וכן לעוד אופנים בדרך הזו, אע"פ שכל הפירושים 
יוצאים לדרך אחת.
%letter 39
.39 כשמאירה באר זו, מלכות, מצד יצחק, קו שמאל, ומתקשרת בו, 
הים הגדול נעשה חזק וזועף, וגלגלים חזקים עולים ויורדים בזעף 
וברוגז ובתקיפות, נוסע למעלה, עולה ויורד למטה. כמ"ש, יעלו שמיים 
יירדו תהומות. אברהם, קו ימין, בא כנגדו.
%page 105
%break
ע"כ נעשים המחלוקת והרעש הזה. בהתגבר השמאל, אז גלי הים 
עולים, עד השמיים שיאָם. ובהתגבר הימין, אברהם, אז הגלים יירדו 
תהומות. ומתוך הרוגז והזעף והחֵמה והתקיפות, לא היו מתקרבים זה 
אל זה ב' הקווים, אלא שנלחמו.
%break
עד שבא יעקב, קו האמצעי, והשקיט הכעס, והשפיל ושבר גלי הים, 
שמיעט את ג"ר דשמאל. כמ"ש, וַיֵט משה את ידו על הים, ויולך ה' את 
הים ברוח קדים עזה. ברוח קדים עזה, זהו רוח יעקב, קו האמצעי, 
שהוא עז וחזק, כנגד קו השמאל, לשבור הרוגז של הים הזה.
%break
אז, וישם את הים לחָרָבה וייבקעו המים. כי הים שפך ממימי הרוגז 
והתחלקו המים, לצד אברהם, ימין וחסד, ולצד יעקב, קו האמצעי 
ורחמים. כמ"ש, וייבקעו המים, לצד זה ולצד זה. וע"כ האותיות 
שבפסוק הזה של קו האמצעי, כולן הן בדרך יושר.
%letter 40
.40 אלו האותיות הן בדרך יושר, בצד יעקב, קו האמצעי, וכל הבאים 
מצידו. וכשבא יעקב, התחבר באברהם, קו ימין, ולקח את יצחק, קו 
שמאל, והשרה אותו באמצע, בינו ובין קו ימין,
%break
ואז נקשרה האמונה זה בזה וזה בזה, שנקשרו ב' קווים, ימין ושמאל, 
זה בזה וזה בזה. ושלושתם במלכות, שנקראת אמונה.
%break
וע"כ העבודה בתיקון השם הקדוש נודעת בזיווג האבות, ימין בשמאל 
ושמאל בימין, ושניהם באמצעי. שהוא קשר אחד, קשר האמונה. שכל 
ג' הקווים נעשו אחד, וכל ג' הקווים מתקשרים במלכות, הנקראת 
אמונה, להיות מרכבה שלמה.
%break
שג' קווים ומלכות הם ד' רגלי הכיסא. שהם כיסא ומרכבה אל הבינה. 
ובזיווג האבות יחד, נעשה הכול.
%letter 41
.41 ויודעים החברים ללכת בדרך יושר, בקו האמצעי, לתקן המעשים 
כראוי. ובשם ע"ב, שהוא קשר האבות, נמצאים דרכים לדין, לרחמים, 
לעזרה, לחסד, ליראה, לתורה, לחיים, למוות, לטוב ולרע.
%break
אשריהם הצדיקים, שיודעים דרכי התורה, ויודעים ללכת בדרכי המלך 
הקדוש. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
%H שֵׁם ע"ב שמות
%break
%letter 42
.42 הנה האבות הם בנסיעות, במעשים, בקשרים. בנסיעות, בג' 
מקומות. במעשים, להעלות מ"ן. בקשרים, בייחודים, שמתקשרים זה 
בזה. כי בכל שם מע"ב שמות אלו, נקשרים כל האבות יחד, שהם ג' 
הקווים. וכשמתחברים יחד, אין מי שיקום לפניהם.
%break
ובמקום שהאבות נמצאים, נמצאים עימהם שאר הצדיקים, משה, 
אהרון, יוסף. וע"כ עולה שֵׁם ע"ב זה, ומתפרש באופנים אחרים, אע"פ 
שכל הפירושים יוצאים לדרך אחת.
%letter 43
.43 שבעה קשרים בע"ב שמות, שמתקשרים בהם, בכל קשר, ג' 
אבות, חג''ת, וארבעה אחרים, נהי"מ. הראש של ע"ב שמות, הוא ג"ס 
חב"ד. והאמצע של ע"ב שמות, הוא המלכות.
%break
והראש והאמצע הם בקשר אחד. משום שאֵלו חו"ב, הם שחפרו באר 
המים, המלכות. כמ"ש, באר חפרוהָ שרים. שהם חו"ב. וע"כ, החו"ב 
והדעת עם המלכות הם בקשר אחד.
%page 106
%break
הקשר השני הוא, זה אל זה, כלומר ב' הקווים חו"ג, שעליהם כתוב, 
ולא קָרַב זה אל זה. והם קשר אחד, המתחיל בשלוש אותיות י'.
%break
השם ע"ב מתחלק לעשר חלוקות, שבכל אחת שבעה שמות, כנגד 
חג"ת נהי"מ. ג' החלוקות הראשונות, מהשם וה"ו עד השם נל"ך, הוא 
ראש, חב"ד. עימהם נקשרת החלוקה השישית, שהיא האמצעית,
%break
המתחילה מהשם מנ"ד עד השם מי"כ, שבתוכם השם אנ"י. חלוקה זו 
היא כנגד מלכות, ונקשרת עם הראש בקשר אחד.
%break
ונמצא שהקשר השני, שהוא חו"ג, מתחיל מהשם י' י' י' עד השם כו"ק. 
שהם ב' חלוקות, שבכל אחת שבעה שמות. והם נחשבים לקשר אחד. 
והם הקשר השני. וחו"ג הם שניהם קשר אחד, ומתחילים בשלוש 
אותיות י', יי"י.
%letter 44
.44 הקשר השלישי, ת"ת, קו האמצעי, שלמות של כל האמונה, 
משפיע למלכות, הנקראת אמונה, ומשלים אותה.
הקשר הרביעי הוא ב' עמודים, שהגוף עומד עליהם, נו"ה, ונחשבים 
לנצח.
%break
הקשר החמישי הוא הוד, שבו טו"ר, והוא נהר היוצא לאילן של חיים 
ומוות. אילן הוא המלכות, כי הוד משפיע למלכות. והוא העמוק מכל, 
שיש בו דינים יותר מאשר בכל הספירות.
הקשר השישי הוא יסוד, שבו הדין ברחמים.
%break
הקשר השביעי, שהוא המלכות, נכלל בראש, משום שהוא אמצע הכול 
ולכן נקרא אנ"י. כלומר שבחלוקה שלה יש השם אנ"י, שהוא קיום של 
כל הענפים המתאחדים מסביב לה.
%break
הקשר השלישי מתחיל מהשם וו"ל עד השם וה"ו, כי ג' החלוקות 
הראשונות הן בחב"ד, וב' החלוקות שאחריהן הן בחו"ג. והחלוקה 
השישית, 
%break
המתחלקת מהשם מנ"ד עד השם מי"כ, היא החלוקה האמצעית, 
שהיא המלכות, והיא נקשרת לקשר אחד עם הקשר הראשון, שהוא 
הראש. וע"כ מתחיל הקשר השלישי בחלוקה השביעית, מהשם וו"ל 
עד השם וה"ו.
%break
הקשר הרביעי מתחיל בחלוקה השמינית, מהשם דנ"י עד השם פו"י.
הקשר החמישי מתחיל בחלוקה התשיעית, מהשם נמ"ם עד השם 
ענ"ו.
%break
הקשר השישי מתחיל בחלוקה העשירית, מהשם מח"י עד השם יב"מ. 
וב' שמות האחרונים נכללים בהם. והוא עניין ע' (70) סנהדרין וב' 
עדים.
%letter 45
.45 שבע מדרגות אלו, שבעה הקשרים, מהמדרגה הראשונה עד 
האחרונה, מרכבה אחת נודעת בהם, בכל אלו השמות המתאחדים 
בה. וכך ממדרגה למדרגה. וכל מדרגה פרטית היא מרכבה שלמה 
בפני עצמה.
%break
ואע"פ שבכל מדרגה הם אותם שבע ספירות חג"ת נהי"מ, ההפרש 
ביניהם, הוא שבכל מדרגה, כולם נוהגים אחר המדרגה ההיא הנפקדת 
עליהם. למשל, במדרגת החסד יש שבע ספירות חג"ת נהי"מ, אבל 
כולם נוהגים אחר ספירת החסד.
%break
וכן בגבורה שיש בה שבע ספירות חג"ת נהי"מ, מתנהגים כולם לפי 
שליטת הגבורה. וכך בכל מדרגה ומדרגה.
%letter 46
.46 בשעה שאלו המדרגות של שם ע"ב נמצאות, נמצאת כל האמונה, 
כל שלמות המלכות. ואלו שבעה קשרים, הם שבעה עננים, שהקיפו 
את ישראל. והם עשרה, כי חסד כלול מג"ר. משום זה, כשהשכינה 
נוסעת, היא נוסעת באבות, חג"ת, שהוא השם ע"ב.
%break
כי כשאלו נוסעים, כל המדרגות האחרות נוסעות בתוכם. ואז מתעטרת 
כנ"י, המלכות, כראוי. וכל הארתם היא בעיקר בעת הנסיעה.
%break
%page 107
%letter 47
.47 זבולון ירש ים כינרת, המלכות. א"כ יהודה, שהוא בכל מקום 
מלכות, איזה חלק יש בו מהמלכות, אחרי שכבר נטל אותה זבולון? 
אלא יהודה לקח כל המלכות, והתאחד בה בכל המדרגות שלה, הן 
בקטנות והן בגדלות, באות ד' ובאות ה' שביהודה.
%break
שאות ד' היא הקטנות, מטרם שקיבלה עליה זכר. ואות ה' היא 
הגדלות. משא"כ זבולון לקח רק מלכות בעת שנקראת ים כינרת, 
שהוא עניין המלחמות שבה.
%break
%H המזבח הפנימי והמנורה
%break
%letter 48
.48 כיוון שהנשיאים הקריבו קורבנות המזבח, וכל התיקונים הראויים 
לו, בא הפסוק וסיפר מעשה המנורה, שהוא תיקון ע"י אהרון. כי 
למעלה, המנורה, המלכות, וכל הנרות שלה, הספירות, הכול מאיר ע"י 
אהרון.
%letter 49
.49 המזבח, י"ב (12) נשיאים היו, לחנוך ולתקן אותו. י"ב השבטים, 
לד' רוחות, ד' דגלים, שבכל דגל ג' שבטים, כולם יחד י"ב. והכול כעין 
שלמעלה. כי המזבח שלמעלה, המלכות, מקבלת מי"ב צירופי הוי"ה 
שבז"א, חו"ב תו"מ, שבכל אחד ג' קווים, והם י"ב.
%break
המנורה, שבעה נרות היו בה, להדליק אותם ע"י הכוהן. והכול כעין של 
מעלה, כנגד ז"א, המאיר לחג"ת נהי"מ דמלכות. והמנורה על אות 
עומדת ובנס נעשית, שהייתה נעשית מאליה.
%letter 50
.50 המזבח הפנימי והמנורה עומדים יחד לשמחת הכול, כמ"ש, שמן 
וקטורת ישמַח לב. שמן, המנורה, המלכות, המקבלת מחכמה. 
וקטורת, המזבח הפנימי. כי יש ב' מזבחות:
%break
א. הפנימי של הכול, מזבח הקטורת, העומד לשמחה, כנגד בינה,
ב. לחוץ, המזבח החיצון, העומד להקריב קורבנות, כנגד מלכות.
%break
מהמזבח הפנימי, מהבינה, יוצא שפע למזבח החיצון, למלכות. ומי 
שרואה ומסתכל, יודע החכמה העליונה, אדנ"י הוי"ה. כי המזבח 
הפנימי היא הוי"ה, בינה. והמזבח החיצון אדנ"י, מלכות. וע"כ לא 
מוקרבת קטורת, אלא בשעה שנמצא שמן, שהוא ייחוד אחד חו"ב.
%letter 51
.51 נמצא בספרו של שלמה המלך, שהקטורת היא לשמחה ולהעביר 
המוות, משום שהדין נמצא מהמזבח החיצון, מלכות, והשמחה 
והחדווה וקשר האור הן מהמזבח הפנימי, בינה, שכל שמחה עומדת 
בו. וכשהפנימי מתעורר, כל דין מסתלק מהחיצון, ואינו יכול לעשות דין.
%break
ומשום זה הקטורת, הפנימי, עומדת לבטל המוות. כי כשהפנימי, בינה, 
מתעוררת ע"י הקטורת, אין החיצון, המלכות, יכולה לעשות דין. וע"כ 
הקטורת היא קשר הכול, והיא מוקרבת במזבח הפנימי, שכל שמחה 
נמצאת בו.
%break
אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ויאמר לי עבדי אתה 
ישראל אשר בך אתפאָר.
%page 108
%break
%H מי שבא מצד הדין, צריך שלא יגדל שיער
%break
%letter 52
.52 וידבר ה' אל משה לאמור, קח את הלוויים מתוך בני ישראל 
וטיהרת אותם. שצריכים לטהר אותם ולהמשיך אותם להתקשר 
במקומם, בקו שמאל. משום שהם מזרוע שמאל, מגבורה דז"א, ומצד 
הדין.
%break
וכל מי שבא מצד הדין, צריך שלא יגדל שיער, משום שמרבה דין 
בעולם. ולפיכך, אישה צריכה שלא יירָאו שערותיה לחוץ, וצריכה 
לכסות ראשה ולכסות שערותיה. ואז מתברכים כל אלו הבאים מצד 
הדין.
%break
וע"כ כתוב בלוויים, וכה תעשה להם לטהרם, והֶעבירו תער. והלוויים 
אינם עולים למקומם, עד שיניף אותם הכוהן, משום שהימין מנהיג 
תמיד את השמאל.
%break
שורש השערות הוא מכניסת הי' באור, שמסלקת הג"ר והאור נעשה 
לאויר. ומהחיסרון של הג"ר שנעשה, יוצאות השערות, שהן מלשון 
סערות, דינים. כי הס"א נאחזת במקום שיש חיסרון. ולכן, כל מי שבא 
מצד הדין, צריך שלא יגדל שיער, משום שמרבה דין בעולם.
%break
אמנם כל זה באותם הנמשכים מצד השמאל, כגון אישה והלוויים. אבל 
הנמשכים מצד הימין, מהקדושה, הוא להיפך, שהשערות בהם הוא 
קודש. כגון נזיר, שכתוב בו, קדוש יהיה גַדֵל פֶּרַע שיער ראשו. שזה כל 
ההפרש בין קדוש ובין טהור.
%letter 53
.53 ביום שעלו הלוויים למקומם, הקריבו ב' פרים. למה פרים? משום 
שהלוויים הם בקו שמאל, כמו הפרים, כמ"ש, ופני שור מהשמאל. וע"כ 
יקבלו בשמאל אותה הפּרה, שנקראת פרה אדומה, מלכות שמצד 
השמאל.
%break
והכוהן, קו ימין, כל הכוח וכל התיקון תלויים בו. משום שכל כוח הגוף 
עומד בזרוע ימין. וע"כ הכוהן היה זרוע ימין של כל ישראל, שבו עומד 
לתקן הכול ולתקן העולם. ועכ"ז לא נמצא קו הימין לבדו, אלא במחובר 
עם הגוף ועם השמאל. כלומר, עם ב' הקווים אמצע ושמאל.
%break
והגוף, שהוא קו אמצעי, הוא עיקר הכול. כי הוא מייחד ב' הקווים, 
ומשלים אותם, וגם כולל אותם.
%break
%H זאת אשר ללוויים
%break
%letter 54
.54 זאת אשר ללוויים. הלוי, בן 25 שנה, עולה למקומו ומתעטר. ו-25 
שנה יעבוד עד שעולה למדרגת חמישים. כשעולה למדרגת חמישים 
שנה והלאה, הוא יורד מכוח האש שבו. וכיוון שהאש והחום מתקררים, 
הוא פוגם לאותו מקום שקשור בו, שהוא השמאל.
%page 109
%break
כי אין הארת החכמה שבשמאל מאירה, אלא בכוח הדין, המטיל אימה 
ופחד על הרשעים. וכיוון שפסק ממנו כוח האש, שהוא דינים, ע"כ אינו 
ראוי לעבוד, והוא פוגם את השמאל, ובגלל זה אינו ראוי להמשכת 
החכמה.
%letter 55
.55 ועוד, שלאחר חמישים שנה, הקול של הזמרה אינו מקושר בו כל 
כך, ונחלש. והקול צריך שלא ייפגם, אלא צריך להתחזק, כי עומד הוא 
במקום דין חזק ולא חלש.
%break
ומשום זה צריך, שלא יפגום השמאל, שנקשר בו, שהוא דין חזק ולא 
חלש. ולא צריך משום זה להראות איזו חולשה מכל הצדדים.
אשרי האדם העוסק בתורה, ויודע דרכיו של הקב"ה, ואינו סר לימין 
ולשמאל. כמ"ש, כי ישרים דרכי ה'. שהולך תמיד בקו האמצעי.
%break
%H פסח במועדו ופסח שני
%break
%letter 56
.56 וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ 
מצרים בחודש הראשון לאמור, ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. 
מהו הטעם, שהקב"ה הזהיר את בני ישראל במדבר סיני על הפסח? 
והרי כבר נאמר להם במצרים.
%break
אלא בשנה השנית היה, וישראל חשבו שהפסח אינו נוהג אלא 
במצרים. וכיוון שעשו אותו פעם אחת במצרים, חשבו, שלא צריך יותר. 
בא הקב"ה והזהיר אותם עליו, 
%break
שלא יחשבו שעבר זמנו במצרים, ואין צריך יותר.
ומשום זה הזהיר במדבר סיני, בשנה השנית, לתקן להם הפסח לדורי 
דורות.
%letter 57
.57 אע"פ שהזהיר אותם במצרים, ציווה אותם עתה בפעם השנייה 
באותו המקום שכל מצוות התורה ניתנו בו. ומהו שכתוב, בשנה 
השנית בחודש הראשון? סוד עליון הוא.
%break
יש אחד שנקרא שנה, ויש אחד שנקרא חודש. חודש הוא הלבנה, 
המלכות. שנה זה השמש, ז"א, המאיר ללבנה.
%break
בשנה השנית בחודש הראשון, מורה על זיווג ז"א ומלכות, הנקראים 
שנה וחודש, במקום מדבר סיני, שהוא זיווג שני לאחר יציאת מצרים. 
שזה היה בזמן שכל מצוות התורה נמסרו בו. כי ע"י זיווג זו"ן שבמדבר 
סיני ניתנו כל מצוות התורה.
%letter 58
.58 אוי לאותו אדם, שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, 
ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי א"כ, אפילו בזמן הזה אנו יכולים 
לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם.
%break
ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש 
ביניהם דברים מעולים יותר. א"כ נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, 
כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים.
%letter 59
.59 העולם העליון והעולם התחתון, במשקל אחד נשקלו. ישראל 
למטה כנגד מלאכים עליונים למעלה. מלאכים עליונים, כתוב בהם, 
עושה מלאכיו רוחות. ובשעה שיורדים למטה, מתלבשים בלבוש של 
העוה"ז.
%break
ואם לא היו מתלבשים בלבוש כעין העוה"ז, לא היו יכולים לעמוד 
בעוה"ז, והעולם לא היה סובל אותם.
%page 110
%break
ואם במלאכים כך, התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, 
והם מתקיימים בגללה, על אחת כמה וכמה, כיוון שירדה לעוה"ז, אם 
לא הייתה מתלבשת באלו הלבושים שבעוה"ז, שהם הסיפורים ודברי 
הדיוט, לא היה יכול העולם לסבול.
%letter 60
.60 וע"כ הסיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב 
שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא 
יהיה לו חלק לעוה"ב. משום זה אמר דוד, גל עיניי ואביטה נפלאות 
מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה.
%letter 61
.61 יש לבוש הנראה לכל. ואלו הטיפשים, כשרואים אדם לבוש יפה, 
שנראה להם הדוּר בלבושו, אין מסתכלים יותר, ודנים אותו ע"פ לבושו 
ההדור. ומחשיבים את הלבוש כגוף האדם, ומחשיבים גוף האדם כמו 
נשמתו.
%letter 62
.62 כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות 
גופי תורה. 
%break
הגוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עוה"ז. הטיפשים 
שבעולם, אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, שהוא סיפור התורה.
ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת הלבוש ההוא.
%break
אלו שיודעים יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף, שהוא תחת 
הלבוש ההוא. החכמים, עבדי המלך העליון, אותם שעמדו בהר סיני, 
אינם מסתכלים אלא בנשמה שבתורה, שהיא עיקר הכול, תורה ממש. 
ולעת"ל, עתידים להסתכל בנשמה של הנשמה שבתורה.
%letter 63
.63 אף כך הוא למעלה, שיש לבוש, גוף, נשמה, ונשמה לנשמה. 
השמיים וצבאם הם הלבוש, וכנ"י, המלכות, היא הגוף המקבל 
הנשמה, שהיא תפארת ישראל, ז"א. וע"כ המלכות היא גוף לנשמה. 
כי ז"א מתלבש בה כמו נשמה בגוף.
%break
הנשמה, תפארת ישראל, היא התורה ממש, נשמת התורה, שבה 
מסתכלים החכמים. ונשמה לנשמה הוא עתיקא קדישא, שבו יסתכלו 
לעת"ל. והכול אחוז זה בזה, שעתיקא קדישא מתלבש בז"א, וז"א 
מתלבש במלכות, ומלכות בעולמות בי"ע וכל צבאם.
%letter 64
.64 אוי לאלו הרשעים, האומרים שהתורה אינה יותר מסיפור בלבד, 
והם מסתכלים בלבוש ולא יותר. אשריהם הצדיקים, המסתכלים 
בתורה כראוי.
%break
יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש הזה. וע"כ 
צריכים להסתכל במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הסיפורים הם 
לבושים.
%break
%H פסח שני
%break
%letter 65
.65 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. מהו שכתוב, ויעשו? היה 
צריך לומר, ויאכלו. אלא, כל מי שמראה מעשה למטה כראוי, הוא 
כאילו עושה אותו למעלה, כיוון שבזכותו התעורר הדבר למעלה, הוא, 
כביכול, כאילו עושה אותו.
%page 111
%letter 66
.66 איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם. איש איש 
פעמיים, למה? אלא, איש שהוא איש, שראוי לקבל נשמה עליונה, 
ופגם עצמו, שאין השכינה שורה עליו, משום שטימא את עצמו.
%break
איש איש, פירושו, שראוי להיות איש, והוא טימא את עצמו, שלא 
תשרה עליו קדושה של מעלה.
%letter 67
.67 או בדרך רחוקה. אחד מעשרה מקומות, שהם מנוקדים בתורה. 
וכולם באים להראות איזה דבר. ולמה יש נקודה על האות ה' של 
המילה, רחוקה?
%break
משום שאדם שמטמא את עצמו, מטמאים אותו למעלה. כיוון 
שמטמאים אותו למעלה, הרי הוא בדרך רחוקה מאותו המקום והדרך, 
שזרע ישראל אחוזים בו. כי הוא אחוז בדרך רחוקה, שהתרחק 
מלהתקרב לכם, לישראל, ולהתקשר בכם, כמו שאתם מתקשרים.
%break
וע"כ כתוב, בדרך רחוקה לכם, בנקודה על אות ה' של רחוקה. להורות 
שהכוונה היא על ס"א, הרחוקה מקדושה.
%letter 68
.68 והרי כתוב, כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה. משמע שהם ב' 
דברים. ואיך ייתכן, שהם דבר אחד, אשר הטומאה גרמה לו לדרך 
רחוקה? אלא, טמא לנפש, פירושו, מטרם שטימאו אותו מלמעלה.
%break
ובדרך רחוקה, פירושו, אחר שטימאו אותו למעלה, ונפל לדרך רחוקה, 
לס"א. ומשמע, שהן זה והן זה, לא תשרה עליו הקדושה שלמעלה, 
ולא יעשו הפסח בזמן שישראל עושים אותו.
%letter 69
.69 ובחודש השני אינו עושה הפסח, אם אינו מתקן עצמו. אלא אחר 
שנטהר ותיקן את עצמו, יש לו חודש שני לעשות הפסח. מכאן, כל 
אדם שמטהר עצמו, מטהרים אותו מלמעלה.
%letter 70
.70 ואינו נמצא במדרגה עליונה יותר בחודש השני. כי ישראל זרע 
קדוש, העושים הפסח בזמנו, לוקחים הלבנה והשמש, מלכות וז"א 
כאחד. ומי שלוקח היסוד בתחילה, הוא לוקח הבניין.
%break
מהו היסוד? זהו לא היסוד העליון של צדיק העולם, יסוד דז"א. אלא 
היסוד של אבן טובה, המלכות, כמ"ש, אבן מאסו הבונים הייתה לראש 
פינה.
%break
כי זוהי אבן ששורֶה עליה ז"א. ומי שלוקח היסוד בתחילה, את 
המלכות, שהיא יסוד, שעליה נבנים כל הספירות דז"א, הוא לוקח גם 
הבניין, שהם כל הספירות דז"א שעליה. כי המלכות היא פתח לז"א.
%letter 71
.71 ודאי גם בחודש השני לוקח המלכות וז"א כאחד, כמו בפסח 
ראשון. אבל הוא אינו שווה, כמי שלוקח הפסח בזמנו. מהו הטעם? 
משום שזה הלוקח הפסח בזמנו, מקבל מלמטה למעלה, ואינו יורד.
%break
משום שמעלים בקודש ואין מורידים. וזה שלוקח הפסח אחר זמנו, 
יורד מלמעלה למטה. משום זה הם שווים בכל ואינם שווים. כי זה 
עולה ואינו יורד, וזה יורד ואינו עולה.
%break
משום זה, מי שמקריב הפסח במועדו, הוא יותר משובח. אשריהם 
ישראל שזוכים בכל, כי זוכים בתורה. וכל מי שזוכה בתורה, זוכה בשם 
הקדוש. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
החודש הראשון ימין, והחודש השני שמאל. ופסח הוא המוחין דהארת 
חכמה, ששורשם בקו שמאל דבינה. וצריכים לקחת אותם מקו ימין, 
שהוא החודש הראשון, שאז הזמן להקריב הפסח. ואז מעלים בקודש, 
והאורות מתרבים והולכים כדרך הקדושה.
%page 112
%break
אבל המקריב בחודש השני, שלוקח המוחין דפסח מקו השמאל, אז 
האורות מתמעטים ויורדים כדרך פָּרֵי החג. משום שזה הלוקח הפסח 
בזמנו, מקבל מלמטה למעלה, שאורותיו הולכים ומתרבים כדרך 
האורות המתוקנים בקדושה, שכן דרך הימין.
%break
ואינו יורד, שאין האורות מתמעטים. וזה שלוקח הפסח אחר זמנו, יורד 
מלמעלה למטה, שמוריד חשיבות האורות מלמעלה למטה. כלומר 
שהולכים ומתמעטים כמו פרי החג, משום שלוקח אותם מקו שמאל, 
שהוא החודש השני.
%letter 72
.72 מצווה שיעשו פסח שני, על אלו שלא יכלו לעשות הפסח במועדו, 
שהיו בדרך רחוקה, או שנטמאו בטומאה אחרת. ואם הפסח, עניין 
האמונה שישראל נכנסו בה, שולט בחודש ניסן, שאז הוא הזמן 
לשמחה,
%break
איך אלו שלא יכלו לעשות אותו במועדו, או שנטמאו, יכולים לעשות 
הפסח בחודש השני, הרי עבר זמנו?
%letter 73
.73 אלא כיוון שכנ"י, המלכות, מתעטרת בעטרות שלה, במוחין דג"ר, 
בחודש ניסן, אינה מסירה הכתרים והעטרות ממנה כל שלושים יום. 
וכל אלו שלושים יום, מיום שיצאו ישראל מפסח, יושבת המטרוניתא 
בעטרותיה, וכל צבאותיה בשמחה.
%break
ומי שרוצה לראות המטרוניתא, יכול לראות. ובארבעה עשר לחודש 
השני, הכרוז קורא, כל מי שלא היה יכול לראות המטרוניתא, יבוא 
ויראה, מטרם שננעלו השערים. כי משם עד שבעה ימים השערים 
פתוחים. מכאן והלאה סוגרים השערים. ועל זה מביאים פסח שני.
%letter 74
.74 מצווה לשחוט הפסח בזמנו. והמצווה שאחריה, פסח ראשון ופסח 
שני, לאכול אותם כמשפטם. והטמאים יהיו נדחים לפסח שני, שהיא 
מצווה שלישית. יש בני אדם, שהם כמו חולין של טהרה, מצד מיכאל. 
וכמו חולין מהקדוש, כגון בשר קודש.
%break
והם מצד גבריאל. שמיכאל וגבריאל הם כוהן ולוי, חו"ג. ויש בני אדם 
שהם כמו ימים טובים, והם קודש קודשים.
%letter 75
.75 השכינה היא פסח ראשון, מצד הימין. כי החודש הראשון הוא קו 
ימין. ופסח שני משמאל. כי החודש השני הוא קו שמאל. כי ניסן ואייר 
הם חו"ג, פסח ראשון מימין, ששם החכמה, כי החכמה הוא בקו ימין. 
פסח שני הוא בשמאל, ששם בינה, כי הבינה היא בקו שמאל.
%break
ומשום שבגבורה, בקו שמאל, עוברת כל אש זרה, שהיא כקש ותבן 
כלפי אש הגבורה, ע"כ נדחים הטמאים לפסח שני.
%break
%H אשר יבוא באש תעבירוּ באש
%break
%letter 76
.76 כל טומאה, נידה ומצורע וזב וזבה ויולדת, אש הגבורה שורפת 
אותם. כי הנשמה היא כלי של הקב"ה, והקב"ה אינו שורה בה, עד 
שמתלבנת באש הגבורה. כמ"ש, הלוא כה דְבָרִי כָּאש נאום ה'. ובאש 
זו, אם יצה"ר הוא ברזל, הוא מתפוצץ. ואם אבן הוא, נימוח.
%page 113
%break
%letter 77
.77 ובימין, ששם התושב"כ, שנקראת מים, כתוב, וטָהֲרָה ממקור 
דָמֶיהָ. ונטהר בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. כמ"ש, 
וזרקתי עליכם מים טהורים וטְהַרתם.
%letter 78
.78 בקו האמצעי, הכלי מתייחדת בבעלה. הכלי היא אישה, מלכות, 
אחרי שמתקדשת בקו שמאל, ונטהרת במי מקווה בקו ימין, היא 
מתייחדת בקו האמצעי. ולומדים על כלים של פסח, כלים שהשתמשו 
בהם בצונֵן, מטבילים אותם בצונן והם טהורים.
%break
שהם הנשמות הבאות מצד הרחמים, והם רחמנים בעלי חן וחסד, 
אינם צריכים להיטהר במים פושרים כבינוניים.
כש"כ בחמֵי חמים, שבהם נטהרים רשעים גמורים, המחממים עצמם 
באש היצה"ר. 
%break
ועליהם כתוב, כל דבר אשר יבוא באש תעבירוּ באש. משום שהזוהמה 
שלהם רבה. אבל צדיקים גמורים, בצונן.
כי כל השם רווח בין הדבקים, שאינו מדביק אותיות שבק"ש זו אל זו, 
מצננים לו הגיהינום.
%letter 79
.79 אם הנשמות הן מגושמות, שהן ככלי חרס, שבירתן זו טהרתן, 
כמ"ש, זבחי אלקים רוח נִשבָּרָה. אבל אלו העוסקים בתושב"כ 
ובתשבע"פ, שהן אש ומים,
%break
ואלו שמשתדלים בסודות התורה, שהוא אור, שכתוב בו, ותורה אור, 
הם נטהרים ע"י התורה. ואינם צריכים גיהינום.
%break
%H וימתקו המים
%break
%letter 80
.80 הרואה תמרים בחלום, תמו עוונותיו. כמ"ש, תם עוונך בת ציון. 
משום שבתמרים יש אותיות תם, מדרגת יעקב, כמ"ש, ויעקב איש תם. 
העוונות מָרים, וע"כ תמרים, אותיות תם מר, רומזים שתמו עוונותיו.
%letter 81
.81 ויורהו ה' עץ, וימתקו המים. מי שמשתדל בתורה, עה"ח, הקב"ה 
מוחל את העוונות שלו, שכתוב בהם, וימררו את חייהם בעבודה קשה. 
וחוזרים עוונותיו להיות מתוקים, שהעוונות ייעשו כזכויות.
%letter 82
.82 כי ימים יבואו, ויתקיים בהם כמו ביציאת מצרים, כמ"ש, וימת יוסף 
וכל אחיו וכל הדור ההוא. ובגלות האחרונה אין מיתה אלא עוני. כי עני 
נחשב כמת. כמ"ש, והשארתי בקִרבךְ עַם עני ודל וחָסוּ בשם ה'. 
ויתקיים בהם הכתוב, ואת עַם עני תושיע.
%break
ואלו העשירים שיישארו בהם, יתקיים בהם הכתוב, נִרפּים אתם 
נרפים. נרפים הם בתורה, נרפים הם לעשות חסד עם בעלי תורה. 
ואנשי חיל הסובבים מעיר לעיר לא יחוננו.
%letter 83
.83 ונרפים הם בכובד המס. כי לא משום שהם כבדים בכובד המס 
אינם עושים חסד. אלא כמ"ש, תִכבַּד העבודה על האנשים ויעשו בה 
ואַל יִשׁעוּ בדברֵי שקר. תכבד העבודה, על אלו שכובד המס עליהם 
באמת.
%break
ואל ישעו בדברי שקר, של אלו שהיו משקרים ואומרים, שכובד המס 
עליהם, ומשום זה אינם עושים חסד. גם הם משקרים בדבריהם, 
שאומרים שמכּובד המס המכביד עליהם, תֶבֶן אין ניתָן לעבדיך.
%page 114
%break
תבן, פירושו ממון. כלומר ממון השקר, שטעו בו להקב"ה. שמשום 
שלא שעו אל הקב"ה ולא חסו בשם ה', תבן אין ניתן לעבדיך, ולא 
מטעם כובד המס.
%letter 84
.84 ואלו שיש להם הכסף נסתר וגנוז בפנים, שנקרא תוכן, כגון תוך 
האוצר ותוך התיבה, כתוב עליהם, ותוכן לְבֵנים תיתֵנו. ואלו הכספים, 
הם הלבנים, שיהיו בדור ההוא.
%letter 85
.85 בזמן ההוא שם לו חוק ומשפט. שבעלי המשנה, אף הם כך, 
וכתוב עליהם, ויבואו מָרָתָה. שתשבע"פ תחזור להיות להם מרה, 
בדוחק רב ובעניות.
%break
וכתוב עליהם, וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבֵנים ובכל 
עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. בעבודה קשה, 
זו קושייה. בחומר, בקל וחומר. ובלבנים, בליבון הלכה.
%break
ובכל עבודה בשדה, בברייתא. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך, 
זהו תֵיקוּ בהלכה.
%letter 86
.86 ומשה, שָׁם יתקיים בך הכתוב, שָׁם שם לו חוק ומשפט וְשָׁם ניסָהו. 
כי בעצה"ד טו"ר, שהוא איסור והֵיתר, ובאלו הסודות שיתגלו על ידך, 
ימתקו המים, כמו מלח המְמַתק את הבשר, כך ימתקו בסודות שיתגלו 
על ידך.
%break
וכל אלו הקושיות והמחלוקות של המים המרים שבתשבע"פ, יחזרו 
להיות מי התורה המתוקים. והייסורים שלך, ע"י סודות אלו, שיתגלו 
על ידך, יהיו לך מתוקים.
%break
וכל הצרות שלך יחזרו עליך, כמו חלומות העוברים ואינם. וחֲ_ם 
בהיפוך האותיות הוא מֶלַח. שכמו מלח הממתק את הבשר, כך 
הייסורים ממתקים.
%letter 87
.87 ולרשעים יחזרו הייסורים, להיות כמלח סְדומית המעוור את 
העיניים. לקיים בהם הכתוב, ועיני רשעים תִכלֶינה. ואלו עֵרֶב רב 
הרשעים, יתקיים בהם בזמן ההוא הכתוב, יתבררו ויתלבנו ויִיצָרפו 
רבּים והרשיעו רשעים. יתלבנו, אלו הם בעלי משנה.
%break
וייצרפו, אלו הם זרע קדוש שאר העם. כמ"ש, וצְרַפתים כצְרוף את 
הכסף. והרשיעו רשעים, הם ערב רב.
%break
%H העורב והיונה
%break
%letter 88
.88 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם 
המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר. שהוא כתֵיבת נוח, 
שמתקבצים בה שניים מעיר ושבע ממלכות,
%break
ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה, שבהם מתקיים הכתוב, כל הבן 
היילוד היְאורה תשליכוהו.
%break
סוד התורה נקרא בן. היילוד, פירושו המושג. היאורה, זהו אור התורה. 
תשליכוהו, כמו תשכילוהו, שכל סוד הנולד לך, תשכיל אותו לאור 
התורה ולנשמתה. וזהו האור של ספר הזוהר הזה. והכול הוא 
בסיבתך.
%page 115
%break
%letter 89
.89 ומי גרם לזה? עורב. כי אתה תהיה בזמן ההוא כיונה. שזה רומז 
לעורב וליונה, ששלח נוח מהתיבה. כי שליח אחר, שנקרא בשמך, כמו 
העורב שנשלח תחילה מהתיבה, ולא חזר בשליחותו,
%break
שהשתדל בשְׁקָצים, משום הממון שלהם, ולא השתדל בשליחותו, 
להחזיר הצדיקים בתשובה. והוא כאילו לא עשה שליחות אדונו.
%break
וזה סובב על ירבעם בן נְבט, שהיה ראוי לגאול את ישראל, ונכשל 
בעגלי זהב, וחטא והחטיא את הרבים. ונמשל לעורב שמעל 
בשליחותו.
%letter 90
.90 ובך יתקיים הסוד של היונה, שנכנסה בעומקי תהום הים. כך 
תיכנס אתה בעומקי תהומות התורה. כמ"ש ביונה הנביא, ותשליכני 
מצוּלה בלְבַב ימים. שהוא בים התורה. ואז, יהיו חכמה חסד נצח 
לימין.
%break
ובשבילם אמר דוד, ימין ה' עושה חיל, ימין ה' רוממה, ימין ה' עושה 
חיל. וג' מדרגות משמאל יתקשרו יחד, בינה גבורה הוד. וג' מדרגות 
שבאמצע, כתר ת"ת יסוד, הנאחזים בימין ובשמאל. כי קו האמצעי 
נאחז בימין ובשמאל. ויושלמו כך כל ע"ס, לרבות הג"ר.
%letter 91
.91 ומשום שהנביא ראה אותך, מתקשר בג' מדרגות כתר ת"ת יסוד 
שבאמצע, פתח ואמר עליך הפסוק הזה, הנה ישכיל עבדי ירוּם ונישא 
וגבַה מאוד. הנה ישכיל עבדי, יסוד, ירום ונישא, ת"ת, וגבה מאוד, 
כתר.
%break
ומשום שאתה תהיה אחוז בב' משיחים, אמר דוד ג"פ, ימין ה', על ג' 
ימינים, חכמה חסד נצח של משיח בן דוד. ואמר, לא אמות כי אחיה, 
כנגד ג' שמאלים, גבורה בינה הוד, שאחוז בהם משיח בן אפריים.
מצד שמאל האחד, שהוא גבורה, לא אמות.
%break
מצד שמאל השני, שהוא הוד שלך, כי אחיה. וניתַן ההוד למשה, 
כמ"ש, ונתתָ מהודךָ עליו, משמע שהקב"ה נתן לו הוד שיהיה שלו.
וניתן בך מצד הבינה. כי הארת החכמה דשמאל דבינה, נגלית בהוד.
%letter 92
.92 משום שבו, בגבורה, היית חָרֵב ויבש בכל, משום משיח בן 
אפריים, יבש בתורה שלך ובנבואה שלך, ובגופך. שסבלת כמה מיני 
ייסורים, כדי שלא ימות משיח בן אפריים. וביקשת רחמים עליו. ע"כ 
נאמר בו, כי אחיה, מצד הבינה.
%break
ומשום זה, לא אמות, מצד הגבורה, שנמשך ממנה דין קשה. כי אחיה, 
מצד הבינה, אחר שנגלה ממנה המוחין, שהוא עה"ח, קו האמצעי, 
שהתגבר על קו השמאל, גבורה, ע"י ק"ש של שחרית, חסד, וקשר 
אותו בקשר התפילין, בימין של אברהם, שחרית, חסד.
%letter 93
.93 ואספר מעשי יה, יַסור יִיסְרַני יה ולמוות לא נתנני. ואספר מעשי 
יה, הוא מצד ההוד, כי הארת חכמה, הנגלית מבינה, נגלית מחזה 
ולמטה, בהוד. יסור ייסרני יה, בחו"ב, מימין ומשמאל. שחכמה כוללת 
ג' ימינים, חכמה חסד נצח.
%break
ובינה כוללת ג' שמאלים, בינה גבורה הוד. שמטרם ביאת קו האמצעי, 
הימין והשמאל הם במחלוקת זה עם זה. ונמשכים מהם דינים. ע"כ 
נאמר, יסור ייסרני יה.
%break
ולמוות לא נתנני, הוא קו האמצעי, הכולל ג' אמצעיים, כתר, צדיק יסוד 
והוא עצמו, ת"ת, בן י"ה. ומיד תקום אות ו' לאות ה' בי"ה, ויושלם שֵׁם 
הוי"ה בימין ובשמאל, ברחמים ובתחנונים בכמה פיוסים למלכות 
ולבניהָ.
%break
כמ"ש, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, מלכות. ומשום זה 
אמר הנביא, בבכי יבואו ובתחנונים אובילֵם.
%page 116
%break
ע"י חטא דור המבול, התפרק החיבור של מלכות בבינה, ונגלתה 
המלכות דמדה"ד, שממנה נמשך המבול. חוץ מתיבת נוח, שנשארה 
במיתוק המלכות בבינה, שבה נקבצו כל החיים. אמנם בזמן המבול, 
היו בקטנות בחסר ג"ר.
%break
וע"כ נאמר, שספר הזוהר הוא כמו תיבת נוח, כי ספר הזוהר הוא סוד 
הביאור של מיתוק המלכות בבינה, שהייתה בתיבת נוח, שהוא יסוד 
כל נשמת חיים.
%break
אמנם או כבשעת המבול, מתכנסים בה שניים מעיר, שהוא ז"א 
בבחינת ו"ק בלי ראש, ושבע ממלכות, ז"ת חסר ג"ר. והמלכות 
בבחינת נקודה. שזה רומז על מאמרי הקטנות שבספר הזוהר. 
ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה.
%break
שרומז על ג' קווים, שקו אחד מייחד שניים, במאמרי הגדלות שבזוהר. 
שבהם יתקיים הכתוב, כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו. שזהו מיעוט 
הג"ר דשמאל, ע"י קו האמצעי, שאין שם אור זכר, המאיר מלמעלה 
למטה, וע"כ, היאורה תשליכוהו, כדי שיוכל להאיר.
%break
כי היאורה פירושו, למאור. שע"י המיעוט הזה, מתייחד השמאל עם 
הימין, ויוכל להאיר. וכל הבת תחַיוּן. רק אור הנקבה, הנמשכת מלמטה 
למעלה, שהיא המלכות, הנקראת בת, זהו בלבד שקו האמצעי מחייה, 
ולא יותר.
%break
וזהו האור של ספר הזוהר הזה, שמבואר בו הסדר הזה של הכתוב, 
כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון.
%break
ונודע סדר יציאת המוחין. שאחר המיעוט, הנעשה ע"י נקודת החולם, 
המכניס י' באור וממעט אותו לאויר, ו"ק, יוצא תיקון ראשון ע"י נקודת 
השורוק, שהוא קו השמאל, המוציא הי' מאויר ומחזיר אותו לאור. 
אמנם נמשכו ממנו דינים, ואינו יכול להאיר.
%break
ונדמה שלא עשה שליחותו, ולא תיקן דבר. עד שבא קו האמצעי, 
נקודת החיריק, שהוא ממעט הג"ר דשמאל, ומייחד אותו עם הימין, 
ומשלים שלמות המוחין.
%break
ונמצא, שכל השליחות והתיקון נעשו ע"י קו אמצעי. וקו השמאל לא 
עשה שליחותו. ולפיכך מייחס הזוהר את ב' השליחים, ששלח נוח 
מהתיבה, שהם העורב והיונה, לב' קווים, שמאל והאמצעי.
שהעורב, שלא קיים שליחותו, היה נמשך מקו השמאל. 
%break
והיונה, שעשתה שליחותו, נמשכה מקו האמצעי.
וכן ביונה הנביא, שבפעם הראשונה לא עשה שליחותו, אלא ברח 
בספינה מפני ה'. ובפעם השנייה עשה שליחותו, שהיא ג"כ מאותו 
הטעם.
%break
שבפעם הראשונה היה דבוק בקו שמאל בבחינת עורב, וע"כ לא עשה 
שליחותו. ובפעם השנייה התדבק בקו אמצעי, ועשה שליחותו.
%break
ואע"פ שהעורב, קו שמאל, לא עשה שליחותו, אמנם הוא גרם לביאת 
קו האמצעי, שיוכל להשלים התיקון. כי לולא העורב, קו שמאל, לא 
היה לקו האמצעי מה לעשות.
%break
וע"כ משה יהיה כיונה, קו האמצעי. ושליח אחר, שהוא יונה הנביא, 
נקרא בשם יונה אבל היה כעורב בשליחותו הראשונה, וע"כ לא עשה 
שליחותו. שהיה אז דומה כמו העורב, ששלח נוח מהתיבה, ולא חזר 
אליו בשליחותו, משום שהיה דבוק בקו השמאל.
%break
והעורב השתדל בשקצים, שהם עַמֵי הארץ, והשתדל בהם משום 
הממון שלהם. כי הארת החכמה שבשמאל נבחנת לעשׁירוּת, כמו 
שלומדים, הרוצה להעשיר יצפין. אבל הדבוק בשמאל, נסתם ממנו אור 
תורה, והוא כעם הארץ.
%page 117
%break
ועשה זה כדי לינוק מהחכמה שבשמאל, שנקראת עשירות, משום 
הממון שלהם. ולא השתדל בשליחותו, להחזיר בני נינווה בתשובה, 
מבחינת קו האמצעי.
%break
וע"כ אע"פ שקו השמאל הוא הגורם לקו האמצעי, שיעשה ויגמור 
השליחות, עכ"ז נחשב, כאילו לא עשה שליחות אדונו, משום שהוא לא 
התכוון לזה.
%break
ונודע, שאין קו שמאל נכנע להתחבר עם הימין, אלא ע"י התעוררות 
המסך דחיריק שבקו אמצעי, הממעט אותו מג"ר. וזהו שיונה, שהיה 
דבוק בשמאל, הושלך לעומקי תהומות הים.
%break
אשר תהומות הים הם שליטת המסך דחיריק. שע"י זה התמעטו ג"ר 
דשמאל של יונה הנביא, וחזר להתדבק בקו האמצעי. וע"כ בא 
בתהומות הים, כדי שיתמעטו הג"ר דשמאל במסך דחיריק.
%break
התורה היא ז"א, קו האמצעי. ותהומות התורה, הם המסך דחיריק 
שבקו האמצעי. ונאמר למשה, שגם הוא יתדבק בתהומות התורה, 
שהוא מסך דחיריק דז"א, כדי לייחד קו ימין וקו שמאל זה בזה. שיהיו 
חכמה חסד ונצח לימין, כי כשייחד ימין ושמאל זה בזה,
%break
יהיה כל קו כולל ג"ס, רת"ס, ויהיה קו ימין, חכמה בראש, חסד בתוך, 
נצח בסוף. ועד"ז קו שמאל, יהיה בינה בראש, גבורה בתוך, הוד 
בסוף. ועד"ז קו האמצעי המייחד אותם, יהיה כתר או דעת בראש, 
ת"ת בתוך, יסוד בסוף.
%break
ולעתיד, בשעת הגאולה, כשיתגלה משה רבנו עם ב' משיחים, יהיה 
משה בבחינת קו אמצעי, ומשיח בן דוד בבחינת קו ימין, ומשיח בן 
אפריים בבחינת קו שמאל.
%break
ובשעת הגאולה, יהיו חכמה חסד נצח כלולים במשיח בן דוד, ובינה 
גבורה הוד, במשיח בן אפריים. ונודע שמטרם שהשמאל מתייחד עם 
הימין, אע"פ שיש לו אז ג"ר, אינם אלא ג"ר דו"ק, ולא ג"ר אמיתיים. 
וע"כ אין אז ספירת בינה בקו שמאל, אלא גבורה הוד בלבד, שהם ו"ק.
%break
ולכן אמר דוד, לא אמות, שמטרם שהיה לו בינה, שהוא מטרם 
שהתייחד עם קו הימין, שהתחיל בספירת הגבורה, היו נמשכים ממנו 
דינים קשים. ואז אמר, לא אמות, שהתפלל שלא ימות מחמת הדינים 
הקשים.
%break
ונאמר, היית חָרֵב ויבש בכל, משום שליטת משיח בן אפריים. כי משיח 
בן אפריים הוא קו שמאל, בעת שלא היה לו בינה, שהוא מטרם 
שהתייחד עם משיח בן דוד, שהוא קו ימין. וע"כ היו נמשכים ממנו 
חורבן ויבֵשות בכל.
%break
ומשה סבל כל אלו הייסורים הנמשכים ממנו, כדי שלא ימות ויתבטל 
הארת השמאל, אלא לייחד אותו עם הימין בשעת הכושר, בעת 
שיתעורר המסך דחיריק.
%break
ובינתיים סבל ממנו, כדי שלא תתבטל הארתו. ונמשך זה, עד 
שהתעורר המסך דחיריק. ואז נכנע השמאל, ויִיחד אותו עם הימין. ואז 
יצאו הג"ר, המכונים ראש. ואז קו השמאל, שהוא משיח בן אפריים, 
השיג בחינת הראש שלו, שהוא בינה.
%break
ודוד אמר, לא אמות, מצד הגבורה, בעת שהיה חסר בינה והתחיל 
מגבורה, כי לא התייחד עם הימין, ואז התפלל שלא ימות. ואמר, כי 
אחיה, מצד הבינה, שהוא בעת שיתייחד עם קו הימין, וייצאו ג"ר 
דראש, ויהיה בקו שמאל ספירת הבינה.
%break
ולמה אמר גם, כי אחיה, מצד שמאל דהוד? משום שמדבר שם ממקום 
הארת החכמה, שאינה מאירה לא בראש ולא בתוך, אלא בסוף, 
מטבור ולמטה. וכאן מדבר ממקום מוצאה של הארת החכמה, שהוא 
בראש, וע"כ אומר, כי אחיה, מצד הבינה.
%letter 94
.94 קם משה, נישק ובירך אותו, ואמר, ודאי שליח של אדונך אתה 
לנו. אמרו לו: משה, אתה היית יודע כל זה, ועל ידך התגלה. אבל 
בענווה שלך, שכתוב בך, והאיש משה עניו מאוד.
%break
באלו המקומות, שאתה מתבייש להחזיק לך טובה, הקב"ה מינה רבי 
שמעון, להיות בידך ובפיך באלו המקומות.
%page 118
%break
%H ובְיום הָקים את המשכן
%break
%letter 95
.95 פיזַר נתן לאביונים, צדקתו עומדת לעד, קרנו תָרוּם בכבוד. פיזר, 
הוא כמ"ש, יש מפזר ונוסף עוד. כיוון שנותן הפיזור הזה לאביונים, 
ראוי להתברך. ונוסף עוד, בכל, בעושר ובחיים.
%letter 96
.96 מהו שכתוב, ונוסף? מקום ששורה בה מיתה, המלכות, גורם לו, 
שיתווסף בחיים של מעלה, ולהמשיך משם, ולהוסיף לו חיים. הפסוק 
מעיד, שכל מי שנותן צדקה לאביונים, מעורר עה"ח, ז"א, להוסיף חיים 
לאילן המוות, המלכות.
%break
ואז נמצאים חיים ושמחה למעלה, במלכות. והאדם שגרם זה, ע"י 
שנתן צדקה, הנה בשעה שצריך, אותו עה"ח עומד עליו, ואותו אילן 
המוות מגן עליו. ומשום זה, ונוסף עוד.
%letter 97
.97 צדקתו עומדת לעד. הצדקה עומדת על האדם, לתת לו קיום 
וחיים. כמו שהוא נותן חיים אל העני, ומתעוררים אצלו החיים העליונים 
בסיבתו, כך נותנים לו חיים. ואלו ב' אילנות, ז"א ומלכות, עומדים עליו 
להציל אותו ולהוסיף לו חיים.
%letter 98
.98 קרנו תרוּם בכבוד. הקרן, שהיא המלכות, תרום בכבוד של מעלה, 
בינה. שע"י הארת הבינה מתרוממת המלכות. משום שאותו האדם, 
ע"י הצדקה שנתן, גרם לחבר ז"א ומלכות יחד, ולהשפיע ברכות 
למעלה ולמטה.
%letter 99
.99 בכל זמן שהמשכן מוקם, שהמלכות מזדווגת עם ז"א, במעשה בני 
אדם, היום ההוא יום שמחת כל, ושמן משחת קודש מושפע בנרות 
האלו, בספירות המלכות, וכולם מאירים.
%break
מי שגרם זה, גרם לעצמו שיינצל בעוה"ז, ויהיו לו חיים בעוה"ב. כמ"ש, 
וצְדקה תציל ממוות. וכתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה, הולך וָאור עַד 
נְכון היום.
%break
%H הדגלים
%break
%letter 100
.100 ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם, ובהינשא החיות מעל הארץ, 
יינשאו האופנים. ובלכת החיות, בהשפעה של מעלה, היו הולכים. ואין 
זה למעלה למעלה, אלא למטה. למעלה למעלה הוא לפני ד' פנים, 
ולמטה לאחר ד' פנים.
%break
חגת"ם דז"א נקראים ד' חיות, בד' פנים, אריה שור נשר אדם. והם 
מקבלים מישסו"ת, בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה 
בשלושתם. ע"כ נאמר, שבהשפעה של מעלה היו הולכים החיות, 
שהוא בהשפעת חו"ב תו"מ דישסו"ת.
%break
ואין זה למעלה למעלה, למעלה מישסו"ת, בהשפעת חו"ב תו"מ דאו"א 
עילאין, אלא שמקבלים מלמטה, מישסו"ת.
%page 119
%break
כי באו"א, הם מטרם שנעשה בהם ד' פנים, אריה שור נשר אדם. כי 
באו"א אין שם אלא חסד. כי בהם הי' אינה יוצאת מאויר. ובישסו"ת, 
כבר התחלקו בהם לד' פנים, שבהם כבר שורש לאריה שור נשר אדם.
%break
כי בישסו"ת מתגלה החכמה, ויהיו פני אריה חסדים, ופני שור חכמה, 
ופני נשר כלולים מחכמה ומחסדים, ופני אדם כלולים מכל השלושה. 
וע"כ הכרח הוא, שהחיות דז"א מקבלות מישסו"ת, שהן למעלה ממנו.
%letter 101
.101 רוח מד' רוחות מתלבש בד' מדורים ובד' צדדים, בזיווים, 
שנבראו בסומכים של הפנים המאירים. ומשום זה הם כמראה החיות, 
שהם ד' זוויות, שפְּרושים בהם הדגלים,
%break
הנקראים אריה נשר שור אדם, שכוללים כל ד' מלאכים השולטים, 
שהם מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. וכוללים כל צבאות השמיים.
%break
אחר שהזוהר ביאר שהחיות נמשכות מישסו"ת, מבאר עתה איך 
נמשכו. ונודע שתחילה עלה ז"א והכריע בין ב' קווים דישסו"ת, והוציא 
שם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם.
%break
ומתוך זה שגרם יציאת ג' קווים ומלכות בישסו"ת, זכה גם הוא באותם 
ג' קווים ומלכות. כי כל שיעור האור, שהתחתון גרם לעליון, זוכה בו גם 
התחתון.
%break
רוח אחד, קו האמצעי, ז"א, הוציא ד' רוחות, בישסו"ת, שהם ג' קווים 
ומלכות. הרוח הזה התפשט בד' מדורים, שהם ג"כ ג' קווים ומלכות, 
כאותו השיעור שז"א הוציא בישסו"ת. ונקראים מדורים, משום שבכל 
אחד מד' אלו שורים ג' קווים, שהם י"ב.
%break
כל מדור בג' קווים שבו, מאיר לצד אחד מד' צדדים: דרום צפון מזרח 
מערב. ונודע שג' קווים אלו שבכל מדור, ממשיכים הארת הג"ר, 
הנקראים פנים מאירים.
%break
שמקודם שבא קו אמצעי וייחד ימין ושמאל, היו הפנים דשמאל 
חשוכים. ואחר שבא קו האמצעי והוציא ג' קווים והמלכות, אז הם 
סומכים את הפנים, שיהיו פנים מאירים.
%break
וע"כ נאמר, שד' מדורים וד' הצדדים הם הזיווים, הסומכים את הפנים 
המאירים. כי כל צד יש לו תכונה מיוחדת, שבצירוף כל התכונות ההן 
יחד, נמצאים הפנים מאירים.
%break
משום זה, יש לכל חיה מראה מיוחד לפי תכונתה, שהוא עניין ד' 
הפֵּאות שבהן הדגלים פרושים, שבהצטרפם יחד הם ממשיכים פנים 
המאירים.
%break
וד' חיות אלו, כוללים כל ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, 
שהם שולטים על ד' מחנות שכינה. באופן שבכל דגל נבחנת החיה, 
שהיא המקור שבז"א, ונבחן המלאך הנמשך ממנו, העומד במרכבה 
שבמלכות.
%break
וגם נבחן הצד המולך שם, ימין או שמאל, מזרח או מערב. ואלו ד' 
המלאכים כוללים כל צבאות השמיים, שהם תחת שליטתם.
%letter 102
.102 דגל ראשון, מחנה חמוש, יוצאי צבא מבני עשרים ומעלה. החיה 
שלו, אריה. המלאך, מיכאל, רשום בפרישת הדגל הפרוש לצד ימין. 
והרוח, מזרח, שהוא תחילת השמש, ההולך בנסיעותיו בהארתו. שני 
ממונים תחת מיכאל, יופִיאל וצַדקיאל. אחד לתורה, ואחד ללכת בשוק.
%letter 103
.103 כשאלו נוסעים, נוסעים כמה מחנות חמושים מצד ימין, וכולם 
תחת הנהגתם של אלו ג' מלאכים. לצד שמאל הולך השמש ומאיר 
ומעטר את המחנות. אלף ורבבות ממונים תחתיו, וכולם ביראה, 
באימה, בזיע, וברְתֵת.
%letter 104
.104 האריה הושיט יד ימינו, מקבץ כל צבאותיו אצלו, 370,000 
אריות מסביב לאריה ההוא, והוא ביניהם באמצע.
%page 120
%break
%letter 105
.105 כשהאריה ההוא שואג, מזדעזעים הרקיעים, וכל הצבאות 
והמחנות מזדעזעים מפּחד ממנו. מהקול ההוא נהר דינור מתלהט 
ויורד ב-1500 מדרגות הגיהינום למטה. אז כל הרשעים שבגיהינום 
מזדעזעים ולוהטים באש. ועל זה כתוב, אריה שאג מי לא יירא.
%letter 106
.106 שואג פעם שנייה, 370,000 אריות כולם שואגים. האריה מושיט 
יד שמאלו, כל בעלי הדין למטה יראים ונכנעים תחת היד ההיא. פושט 
היד ההיא עליהם וכולם תחתיו.
%letter 107
.107 ארבע כנפיים לכל אחד, מאש לבנה, כולן לוהטות. כל הפנים של 
כפתור ופרח שקועים בלבן של האש ההיא.
%letter 108
.108 ד' פנים לכל אחד לד' צדדים. כולם מאירים בלבן של השמש. 
אחד לצד מזרח, מאיר בשמחה. ואחד לצד מערב, מקבץ אורו. אחד 
לצד צפון, חושך בלי אור, כצל השמש כלפי השמש.
%break
הצל חושך, השמש מאירה. משום שהשמש והצל הם ימין ושמאל, 
והולכים יחד. החשוכים ההולכים עימו, כל אלו נושאים כלי קרב.
%letter 109
.109 וכולם מימין ומשמאל הם בשלושה ראשים. ראש אחד שלו 
74,600. יוצאים צבאות ביד ימין, שהרים עליהם. חוץ מכל אלו 
הממונים שלמטה, שהם תחת אלו השליטים, אלו על אלו, מדרגות 
תחתונות עם עליונות, שאין להן חשבון.
%letter 110
.110 הראש השני ההולך עם הראש הראשון, החשבון שלו הוא 
54,400. חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, לד' צדדים, שאין להם 
חשבון. הראש השלישי, ההולך אחריהם, 57,400. כעין שנוסע הימין, 
כן נוסע השמאל, וכן מלפנים, וכן מאחור.
%letter 111
.111 כיוון שנוסע זה הראשון, והורד המשכן, כל הלוויים אומרים 
שירה, וכל בעלי התשבחות הם כולם מצידו.
%break
הדגל הראשון הוא דגל מחנה יהודה. ועניין הנסיעות הוא כדי לגלות 
הארת החכמה בג' קווים. כי אין הארת החכמה מתגלה אלא בזמן 
הנסיעה, שהוא הורדת המשכן ע"י שליטת קו ימין, והקמת המשכן ע"י 
גילוי קו שמאל, והתלבשותו בחסדים.
%break
כי המשכן הוא המלכות, שבניינה בחכמה תתאה. ע"כ הוא בשליטת קו 
ימין בלבד. והורד המשכן, כי אז התבטלה הארת החכמה שבו. ואח"כ 
בגילוי קו שמאל והתלבשותו בחסדים ע"י התכללות הקווים זה בזה, 
חוזר ומוקם המשכן.
%break
י"ב שבטים, חו"ג תו"מ שבמלכות, שכל אחד כולל ג' קווים, י"ב בָּקר. 
הים, המלכות, עומד עליהם. יהודה, המלך שבי"ב שבטים, כולל אותם. 
ולכאורה היה צריך להיות סדר הנסיעה, שראובן ייסע תחילה, שהוא 
קו ימין ודרום. ואח"כ ייסע דגל מחנה דן, שהוא קו שמאל וצפון.
%break
ואח"כ יהודה, שהוא קו אמצעי ומזרח. ולבסוף אפריים, שהוא מערב, 
מלכות המקבלת מג' קווים.
%break
אמנם הנסיעה במדבר הייתה על הדרך המתוקנת ביותר. ותחילה יצאו 
כל ג' הקווים ונכללו זה בזה בי"ב שבטים. וכיוון שעיקר הפועֵל לתיקון 
הקווים הוא קו אמצעי, שבמזרח, ע"כ הוא נסע ראשון. אבל הוא נחשב 
לקו ימין, כי יש ב' הכרעות בקו האמצעי:
%break
א. תחילת השמש, שהיא ההכרעה הראשונה של קו האמצעי, הנקרא 
שמש. שאז הוא משליט קו ימין, והשמאל נכלל ומתבטל בימין, כאילו 
לא היה כלל,
%page 121
%break
ב. כוח השמש, כשהוא מייחד ב' הקווים זה בזה, שיהיה גילוי לשניהם, 
הן לחסד והן לחכמה.
%break
ואלו ב' הדגלים הראשונים. שתחילה נסע דגל מחנה יהודה במזרח, 
ואע"פ שמזרח הוא קו האמצעי, אמנם הנסיעה הייתה הכרעת תחילת 
השמש, שאז שולט קו ימין, ואין שם גילוי לקו שמאל. ע"כ נחשב לקו 
ימין.
%break
וע"כ הורד המשכן עם נסיעתו, מחמת שהתבטלה הארת השמאל, 
הארת החכמה, שהיא המשכן.
%break
לכן נאמר, שדגל ראשון, מחנה חמוש, יוצאי צבא מבני עשרים ומעלה. 
החיה שלו, אריה. שדגל מחנה יהודה, הדגל הראשון, הוא אריה, חסד, 
קו ימין. וכן הוא בבחינת מיכאל, שהוא על מחנה שכינה של החסד.
%break
והדגל שלו לצד ימין, חסד. אמנם הוא קו האמצעי, מזרח. ע"כ נסיעתו 
לצד מזרח של המשכן.
%break
ולמה הוא נבחן לחסד, קו ימין? משום שהוא הכרעת תחילת השמש, 
קו האמצעי, אשר אז הוא משליט הימין על השמאל. ע"כ נחשב 
לאריה, ולבחינת מלאך מיכאל, שהם קו ימין.
%break
ואינו נחשב לקו אמצעי, כי קו אמצעי צריך לכלול ימין ושמאל יחדיו, 
שהוא ההכרעה השנייה, שנקראת כוח השמש.
%break
ולפיכך נסע יהודה בראשונה, שהוא כולל של המלכות, בחינת תחילת 
השמש. ולא ראובן, כי ראובן הוא פרט של המלכות, קו ימין, חסד, 
שאין לו שלמות, אלא ע"י כוח השמש, שאז נכלל בקו שמאל ומקבל 
ממנו ג"ר.
%break
וע"כ נסע אחרי יהודה. באופן, שיהודה הוא קו אמצעי בעצם, והארתו 
חסד בלבד, ימין בלי שמאל, ע"כ נקרא חסד, אע"פ שהוא במזרח. 
וראובן הוא קו ימין בעצם, והארתו היא ימין בהתכללות השמאל. ע"כ 
יהודה נסע בראשונה וראובן נסע אחריו.
%break
ונודע שכל דגל מד' דגלים כולל ג' קווים. שע"כ יש ג' שבטים בכל דגל. 
וע"כ כנגד יששכר וזבולון שבדגל יהודה, יש ב' ממונים תחת מיכאל, 
שהם יופיאל וצדקיאל. אחד כנגד יששכר ואחד כנגד זבולון.
%break
יופיאל כנגד יששכר, שעסק בתורה. וצדקיאל כנגד זבולון, שהולך 
בשוק, לשאת ולתת בסחורה, ומפרנס ליששכר.
%break
ומה שנאמר, שבתחילת השמש משליט הימין על השמאל ורק הימין 
בלבד מאיר, אין הפירוש שהימין אינו נכלל כלל בשמאל, כי אם לא היה 
נכלל בשמאל, לא היה אלא ו"ק בחוסר ג"ר.
%break
אלא הפירוש הוא, שגם השמאל אינו אלא משמש לימין לעטר אותו 
בג"ר, ומבטל בחינתו עצמו.
%break
וע"כ נאמר, שהשמש, קו האמצעי, אפילו בתחילת השמש, הולך לקו 
שמאל, ומאיר משם לכל המחנות שמצד ימין את הארת השמאל, כדי 
לעטר אותם בג"ר. אבל אינו מגלה כלום מהארת השמאל עצמו.
%break
וע"כ יש שם הארת אלף, שהוא חכמה, והארת רבבות, שהם חסדים. 
כלומר, שיש בהם ג"ר. אבל, פחד הדינים שבקו שמאל שורה עליהם, 
וע"כ הם נזהרים, שלא לקבל מהארתו כלום, אלא רק שיעור המספיק 
לג"ר בלבד.
%break
ואריה הושיט יד ימינו, כלומר, שמשליט הימין על הכול, ואז מאסף כל 
צבאותיו אצלו, שאז הוא מגלה שלמות כל המוחין שלו, שהם 
370,000 אריות הסובבים אותו אריה, שהם כללות כל המוחין, ג' 
קווים חב"ד ומלכות המקבלת אותם.
%page 122
%break
חב"ד הם 300,000, ומלכות רק 70,000, להורות שהיא חסרה ג"ר 
דחכמה. ואין בה אלא ז"ת. ומאה אלף הם חכמה וחסדים. אבל 
מלכות, שהיא חכמה בלבד, נאמר בה רק שבעים אלף. וכולם נקראים 
אריות, להורות שרק שליטת הימין בלבד שם, בלי שמאל.
%break
ובחינת האמצע הוא האריה שבאמצעם של 370,000 אריות. וע"כ 
כולם פונים לימין בלבד.
%break
אחר שהזוהר ביאר גדר הארתו של דגל מחנה יהודה בדרך הכלל 
והשלמות, הולך עתה ומפרט סדר ההכרעה הנוהג במזרח, שהוא קו 
האמצעי. ונודע, שאין קו האמצעי יכול להכריע את קו השמאל להיכנע 
ולהיכלל בימין, זולת ע"י ב' פעולות:
%break
א. בפעולה א', מעורר כוח המסך מבחינת המנעולא, שאז מסתלקים 
כל אורותיו של קו שמאל,
ב. בפעולה ב', גונז בחינת המנעולא ומעורר בחינת המפתחא שבמסך, 
שע"י זה חוזר קו השמאל להאיר בו"ק דג"ר.
%break
כשהאריה ההוא שואג, מזדעזעים הרקיעים, וכל הצבאות והמחנות 
מזדעזעים מפּחד ממנו. שאגה זו, היא פעולה א' של קו האמצעי, 
שהיא ההתעוררות של כוח המנעולא,
%break
שהוא מלכות דמידת הדין הקשה, המסלק כל האורות, ואז כל הצבאות 
מזדעזעים, הן מימין והן משמאל.
%break
ונהר דינור, הנמשך מקו השמאל, מתלהט מחמת הדינים דמנעולא, 
ויורד ב-1500 מדרגות הגיהינום למטה. כי כוח השמאל משמש בקו 
השמאל, שהוא בינה שחזרה לחכמה,
%break
שחכמה נקראת אלף, ומשמש גם בחצי השמאלי של הדעת, שהוא 
500, כלומר חצי אלף, חצי מדרגה.
%break
ועתה ירד כוח השמאל מכל שליטתו, מאלף וחצי אלף. כשירד מכל 
מדרגותיו, ונפל בעמקות הגיהינום למטה, כל הרשעים שבגיהינום 
מזדעזעים ולוהטים באש, כי נידונים בדינים הקשים של המנעולא.
%break
ועל זה כתוב, אריה שאג מי לא יירא, כי השאגה ההיא מחרידה הכול 
ומפילה אותם ממדרגותיהם.
%break
ושואג פעם שנייה, שמעורר פעולה ב', התעוררות של המסך 
דמפתחא, הראוי להמשיך ו"ק דג"ר דשמאל. ואז, 370,000 אריות, 
כולם שואגים, שכולם קיבלו ממנו כוח המסך הזה של המפתחא,
%break
ואז חזר והמשיך האורות דו"ק דג"ר שביד שמאל, שחזרו ונגלו הו"ק 
דחכמה.
%break
ואז כל בעלי הדין למטה יראים ונכנעים תחת היד ההיא, כי הארת 
החכמה מכניעה כל בעלי הדין, כמ"ש, ידךָ בעורף אויביך, שהארת 
החכמה שביד שמאל מכניעה כל האויבים של הקדושה.
%break
אמנם הג"ר דג"ר נשארו נעלמים מכוח התעוררות המסך דקו האמצעי, 
כי לא נגלו על ידו אלא ו"ק דג"ר. וד' כנפיים לכל אחד, מאש לבנה. 
שכנגד ד' מוחין יצאו ד' כנפיים, המכסות על ג"ר דג"ר של כל מוח, 
שלא יאיר.
%break
ומשום שכוח המסך הזה, המכסה הג"ר דג"ר, ממשיך כל החסדים, 
לפיכך הוא נקרא אש לבנה.
%break
וכולן לוהטות בדינים דמסך, כדי לכסות הג"ר דג"ר. והפנים השלמים 
של ג"ר דג"ר שבשמאל, המכונים כפתור ופרח, הם שקעו, ואינם 
מאירים, מחמת האש הלבנה שבכוח המסך.
%break
עתה הזוהר מבאר ההפרש שיש בין ד' צדדים, שהם ג' הקווים ומלכות 
המקבלת אותם. ואומר, ד' פנים לכל אחד לד' צדדים, שהם שיעור ו"ק 
דג"ר, הנקראים פנים, שנשארו בכל ד' צדדים, שהם ג' קווים ומלכות.
%break
ושיעור הארתם כמו הלבן שבקו האמצעי, הנקרא שמש. שעיקר 
הארתם הוא חסדים בלבד, שנקראים לבן. וההפרש שבהם הוא, 
שהאחד המאיר במזרח, שהוא קו האמצעי, מאיר בכל השלמות 
בשמחה.
%break
והאחד המאיר בצד מערב, שהוא מלכות, אין לו אור מעצמו אלא 
מקבץ האור מכל ג' קווים.
%page 123
%break
והאחד המאיר בצד צפון, שהוא קו השמאל, הוא חושך בלי אור. אמנם 
אין החושך הזה היעדר של האור, אלא שהיא מציאות הנבראת 
מהאור, כמו שהצל של השמש הוא תולדה מאור השמש, ולולא אור 
השמש לא היה נמצא הצל.
%break
כך החושך דקו שמאל הוא תולדה מאור הג"ר דג"ר שהאיר בו, שהיה 
נמשך ממנו חושך, מחמת חיסרון של אור החסדים.
%break
ואח"כ, אע"פ שהסתלקו ממנו הג"ר דג"ר, אינו מאיר אלא בהתכללותו 
עם קו ימין, שהוא חסדים. כי כל עוד שהשמאל אינו נכלל בימין, נמצא 
שהשמאל הוא צל של האור, ובחינת שמאל של האור, כלומר תולדה 
שלו. והולכים כאחד, כי במקום שאין אור, אין צל.
%break
ונודע שאין הארת חכמה שבשמאל מאירה, אלא ביחד עם הדינים 
והעונשים על הרשעים, הרוצים להמשיך הג"ר דג"ר. ואלו החשוכים, 
הם הדינים שהולכים עם קו השמאל, הנושאים כלי הקרב להעניש 
הרשעים, הרוצים לינוק מג"ר דג"ר.
%break
והתבאר ההפרש בין ב' הקווים, האמצעי והשמאל, והמלכות. וקו הימין 
לא התבאר, כי הוא עניין החסדים שמדבר בו בלי הרף ואינו צריך 
ביאור.
%break
עתה הזוהר מבאר ג' השבטים שבדגל הראשון, שהם יהודה יששכר 
וזבולון. וקורא להם ג' ראשים. ואומר, ראש אחד שלו 74,600, שהוא 
המספר של שבט יהודה. הצבאות האלו יוצאים בכוח הימין שהשליט 
עליהם.
%break
חוץ מכל אלו הממונים שלמטה, שאין להם חשבון, שהם בחינות 
הנשים והטף של שבט יהודה, שלא התפקדו עימהם. הראש השני 
54,400, המספר של שבט יששכר, חוץ מהנשים והטף. הראש 
השלישי 54,400, המספר של שבט זבולון.
%break
הנסיעה של כל ד' הדגלים הייתה בדרך אחד, על דרך שהתבאר כאן. 
כיוון שנסיעת הדגל הראשון, שהוא דגל מחנה יהודה, הייתה מבחינת 
תחילת השמש, המשליט החסדים ואינו נותן מקום גילוי להארת 
החכמה שבשמאל,
%break
ע"כ התבטלה הארת המשכן, שהיא חכמה תתאה, כמ"ש, והורד 
המשכן, שנאמר עם נסיעת הדגל הזה.
%break
אמנם אין זה מטעם פגם, אלא מכוח הייחוד הגדול שבתחילת השמש. 
וע"כ היו הלוויים אומרים שירה בעת הורדה זו, הבאה מכוח הייחוד של 
תחילת השמש. וכל בעלי התשבחות כולם היו אומרים שירה, כי הארת 
החסדים השלמה נקראת רוח חיה, רוח חכמה, כי חכמה נקראת חיה.
%break
וד' החיות הם חגת"ם דז"א. וחגת"ם שבנוקבא, שכלולים בהם ד' 
מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, נקראים ג"כ חיות. וכל המחנות 
שד' מלאכים שולטים עליהם נקראים אופנים.
%break
%H הדגל השני
%break
%letter 112
.112 הדגל השני הוא דגל מחנה ראובן, מחנה חמוש, יוצאי צבא מבני 
עשרים ומעלה. בבחינת נשר, בשליטת המלאך אוריאל, השולט מקו 
אמצעי, נסיעתו של הדגל היא לצד דרום, שהוא קו ימין וחסד. ב' 
ממונים עם אוריאל, שהם שַׁמְשיאל וחַסְדיאל.
%page 124
%break
הנשר הזה עולה וכל בעלי הכנפיים לפניו. כמה מחנות עולים מכל 
הצדדים, כל אחד בכוח השמש.
%break
יהודה וראובן כלולים מב' בחינות, קו אמצעי וקו ימין. אלא ההפרש 
הוא, שיהודה מעצם בחינתו הוא קו אמצעי, ת"ת, וע"כ נסיעתו במזרח. 
אלא מבחינת הארתו הוא נבחן לקו ימין, חסד, ולבחינת מלאך מיכאל, 
חסד. מטעם שייחודו הוא תחילת השמש, המשליט החסד על הכול.
%break
ראובן הוא מעצם בחינתו קו ימין, ע"כ נסיעתו בדרום, ימין, חסד, אלא 
מבחינת הארתו נבחן להארת קו האמצעי, מבחינת כוח השמש, הנותן 
גילוי גם לקו שמאל.
%break
וע"כ הדגל השני הוא מבחינת הנשר, שפני נשר הוא קו האמצעי, 
מבחינת הארתו, וכן המלאך הוא אוריאל, שהוא קו אמצעי ות"ת. 
אמנם עצם בחינת ראובן, הוא קו ימין, חסד, וע"כ הוא נוסע בדרום, 
שהוא חסד וקו ימין.
%break
וכמו שיש עם ראובן ב' שבטים, שמעון וגד, כן יש בדגל של מעלה עם 
אוריאל, ב' מלאכים שמשיאל וחסדיאל. מטעם שכל אחד מד' הדגלים 
כולל ג', להיותם י"ב שבטים. וכל הצבאות שמבחינת נשר, נקראים 
בעלי כנפיים.
%break
אמנם הם כלולים מכל ד' הצדדים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת 
אותם. שע"כ נבחנת הארת הדגל הזה בבחינת קו אמצעי, משום 
שהייחוד של קו האמצעי הוא מכוח השמש,
%break
שכל אחד מד' הצדדים יצא בכוח הייחוד השני של קו האמצעי, הנקרא 
כוח השמש. וע"כ יש בו גילוי גם מהארת השמאל.
%letter 113
.113 רוח של הרוח הפנימי יוצא, והרוח ההוא מגיע אל הנשר, והוא 
מעלה כנפיו ומכסה את הגוף. כמ"ש, המִבּינתךָ יַאֲבֶר נץ, יפרוש כנפיו 
לְתֵימן. הנשר הזה התקוטט עם היונה ועם הנץ. וכל בעלי הכנפיים 
כולם מצפצפים ושמחים.
%break
אחד מצד הפָנים עולה מלמטה למעלה, כמה ציפורים יורדות ונכנסות, 
מצפצפות ושמחות, הולכות ומשוטטות.
%break
אין השמאל רוצה להתייחד עם הימין, מטרם שקו האמצעי ממעט 
הג"ר שלו ע"י מסך דחיריק. והכוח הזה נקרא רוח. שנאמר, רוח של 
הרוח הפנימי יוצא, וממעט הג"ר משמאל. ומתוך כך גם קו אמצעי 
עצמו מתמעט מג"ר.
%break
ואותו הרוח הממעט את קו השמאל, מגיע ג"כ לנשר עצמו, שהוא קו 
האמצעי, וגם הוא מתמעט מג"ר, שזה נבחן שמעלה כנפיו ומכסה 
אורות גופו.
%break
ולמה נאמר, רוח של הרוח הפנימי? משום שיש ב' כוחות הממעטים 
את קו השמאל, הנקראים מנעולא ומפתחא. והזוהר מדייק לומר 
שכוונתו היא על הרוח הפנימי, שהוא מפתחא. ולא על החיצון, שהוא 
מנעולא, שאינו עוסק בו כאן.
%break
כי קו השמאל מכונה נץ, מלשון הכתוב, כי יינצו אנשים, ע"ש שהוא 
מתקוטט עם הימין, ויש לו עימו מחלוקת. וע"י מיעוט המסך דחיריק 
שבקו אמצעי, הוא פורש כנפיו, שמכסה אורותיו, כדי להיכלל בדרום, 
קו ימין.
%break
נץ הוא קו שמאל. יונה היא המלכות המקבלת משמאל. ע"כ הנשר, קו 
האמצעי, מתקוטט עימהם וממעט הג"ר שלהם בכוח המסך דחיריק. 
ואינם יכולים לסבול שליטת הנץ, קו שמאל, המקפיא כל האורות.
%break
וע"כ הם שמחים לראות, איך הנשר קם עליו וממעט אותו מג"ר, ודוחה 
שליטתו.
%break
והזוהר מפרש עניין זה יותר, ואומר שאחד מצד הפָנים עולה, שקו 
האמצעי הוא בחינת פנים. כי קו ימין בימין, וקו שמאל בשמאל, וקו 
אמצעי בפנים, והמלכות באחור.
%page 125
%break
ועולה מלמטה למעלה, ומכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל שלמעלה 
ממנו. ואז כל האורות, שהיו קופאים מחמת שליטת השמאל, ניתכו 
וקונים כוח להאיר למעלה ולמטה.
%break
ולכן, כמה ציפורים יורדות ונכנסות, מצפצפות ושמחות, הולכות 
ומשוטטות. כי הציפורים, שהם האורות, יצאו מבחינת הקפיאה, 
ויכולות ללכת ולעוף ככל אשר יחפצו. וע"כ הן מצפצפות ושמחות.
%letter 114
.114 הנשר כשנוסע, מושיט כנף הימין ומקבץ כל צבאותיו, שהם 
350,000 בעלי כנפיים, בב' גופים של נשר ושל אריה ביחד. מרים 
קול. כל האחרים עולים ויורדים, מצפצפים מהצד שלהם מכמה 
מדרגות.
%break
בדגל מחנה ראובן יש ב' בחינות. מעצם בחינתו הוא ימין, אריה, דרום. 
ומבחינת הארתו הוא קו האמצעי, נשר, מזרח. כשדגל מחנה ראובן, 
נשר מבחינת הארתו, נוסע, הוא מושיט הימין שבו ונוסע בדרום בימין. 
מחמת שהימין הוא עצם בחינתו.
%break
ואז מקבץ כל צבאותיו, שהם 350,000 בעלי כנפיים, בב' גופים של 
נשר ושל אריה ביחד. שכל צבאותיו הם בב' בחינות, שמעצם בחינתם 
הם אריה וימין, ומבחינת הארתם הם נשר וקו אמצעי, ונבחנים משום 
זה שמלובשים כמו ב' גופים ביחד.
%break
המספר 350,000 הוא, כי ג' קווים הם ש' (300), ומלכות נחשבת רק 
לחצי פרצוף, וע"כ היא נ' (50), והארת החכמה שבהם מכונה אלף, 
וע"כ הם ש"נ אלף.
%break
ואע"פ שמבחינת הנסיעה, נוסעות עם הנשר רק ב' הבחינות אריה 
ונשר, עכ"ז מבחינת ההכרעה שבו, הוא פועל בכל ד' הבחינות. ובעת 
שמכריע בין הקווים, מכונה הרמת קול. כי קו אמצעי נקרא קול, 
וכשעולה למעלה להכריע בין הקווים, נבחן להרמה של הקול.
%break
ואז כל האחרים עולים ויורדים, מצפצפים מהצד שלהם מכמה 
מדרגות. שגם כל הבחינות האחרות, הנמשכים מהשור ומהאדם, כולם 
מתפעלים ומקבלים מהארת הנשר מכמה בחינות שבהם, וכל אחד לפי 
המדרגה שלו כך מקבל ממנו.
%letter 115
.115 ג' ראשים הם יחד באלו המחנות, כי ג' שבטים הם במחנה 
ראובן. וכולם בחשבון מיוחד. החשבון של אלו ראשים הוא:
%break
א. ראש אחד, 46,500, מספר שבט ראובן,
ב. ראש שני, 59,300, מספר שבט שמעון,
ג. ראש שלישי, 45,650, מספר שבט גד.
%letter 116
.116 מאלו ב' הצדדים, נשר ואריה, יוצאים ב' כרוזים, ההולכים לפני 
כל המחנות. כשב' החצוצרות מכריזות, כל הצבאות וכל המחנות, חיות 
קטנות עם גדולות, כולם מתקבצים. מי ראה הנסיעה של כל הרקיעים, 
שכולם נוסעים במסע במחנות לפני המשכן ההוא, שהוא המלכות.
%letter 117
.117 בשעה שאחד מהם, אותו הבא מצד האריה, תוקע בחצוצרות 
תקיעה, קול פשוט בלי זעזוע, אז מתאספים כל אלו המחנות. ובשעה 
שהאחר, הבא מצד הנשר, תוקע בחצוצרות, הקול הוא קול תרועה,
%break
קול שבור שאינו פשוט, ואז כל אלו המחנות של הנשר הזה, כולם 
מתאספים לנסוע במסעיהם.
%page 126
%break
כנגד אלו השניים, אריה ונשר, שתי חצוצרות כסף. כי כעין זה שנוהג 
למעלה, כן הוא הכול למטה. כשאלו נוסעים, כתוב, ובלכת החיות ילכו 
האופנים אצלם. שהאופנים הם אלו הצבאות המתאספים אל הממונים.
%break
וכמו שמסתכל הראש, שהוא הממונה, כן מסתכלים הצבאות 
שמתחתיהם.
%break
%H הדגל השלישי
%break
%letter 118
.118 הדגל השלישי, דגל מחנה דן, הוא פני שור, שמאל, והוא 
גבריאל, קו שמאל, ונוסע בצד צפון של המשכן, שהוא שמאל. ועם 
גבריאל יש ב' ממונים, קַפְציאל וחִזְקיאל. כי גבריאל כנגד דן, וב' 
הממונים הם כנגד אשר ונפתלי, המחוברים לדגל מחנה דן.
%break
השור הזה הוא מצד שמאל. קרניו עולות מבין שתי עיניו. כועס 
בהסתכלות. העיניים לוהטות כאש של אש דולקת. נוגח ורומס ברגליו 
ואינו מרחם.
%break
אחר שהזוהר ביאר שני הדגלים הראשונים, שהם קו אמצעי וקו ימין, 
מבאר עתה הדגל השלישי, שהוא קו השמאל, שבחיות נקרא פני שור, 
ובד' מלאכים נקרא גבריאל.
%break
ונודע, שאחר שקו האמצעי הכריע וייחד קו ימין וקו שמאל זה בזה, לא 
נשאר בקו שמאל כי אם אור המלכות, שהוא הארת החכמה מלמטה 
למעלה, ו"ק, והג"ר נעלמו ממנו.
%break
קרניו עולות מבין שתי עיניו. שהמלכות נקראת קרן והחכמה נקראת 
עיניים. משתי עיניו, שהן החכמה, לא עלו יותר מבחינת קרניים, אור 
המלכות שמלמטה למעלה. והג"ר שבאור העיניים שלו הסתלקו.
%break
ונודע, שאין הארת החכמה שבשמאל מאירה, אלא עם דינים קשים על 
ראש הרשעים. וע"כ כשכועס בהסתכלות, העיניים לוהטות כאש, 
כלומר דינים הקשים מופיעים עם ההסתכלות שלו, שהיא הארת 
החכמה שבשמאל.
%letter 119
.119 כשהשור הזה גועה, כמה גדודי מחבלים יוצאים מנקב של תהום 
הגדול, וכולם גועים ומשוטטים לפניו, והתיק שבו כל העוונות תלוי 
לפניו, כי כל עוונות העולם, כולם באים בספר ונכתבים.
%break
כמו בשאגת האריה מחמת כוח המסך דחיריק, המגיע אליו וממעט 
אותו מג"ר, כן געיית השור, שהוא קו שמאל, שגועה כשמגיע אליו כוח 
ההתמעטות ממסך דחיריק שבקו האמצעי.
%break
גם נודע שהתהום, הוא עליית המלכות והתכללותה בבינה, שממעט 
אותה מג"ר, שהוא דומה לכוח המסך דחיריק. כשגועה השור הזה, 
כשמגיע אליו כוח המיעוט שבמסך דחיריק,
%break
אז יוצאים גדודי הקליפות והמחבלים האחוזים במקום החיסרון של 
המיעוט הזה, הנקרא תהום הגדול, והם מתחברים עם הגעייה של 
השור ומשוטטים לפניו.
%break
ואז נפתחים בשור ב' מיני דינים, דינים של שמאל ודינים של המסך 
דחיריק שהתדבקו בו. שב' דינים אלו כוללים כל מיני העוונות 
והקלקולים שבעולם. שאז נידונים על העוונות של כל העולם, שגרמו 
ליציאת ב' דינים אלו בקו השמאל.
%page 127
%break
ובחינת הפגמים והקלקולים, שנעשו בהארת קו השמאל, הם עניין 
הכתיבה של העוונות בספר, כי הם מחכים לתשובת התחתונים, שע"י 
תשובתם יתוקנו הדינים הללו.
%letter 120
.120 שבעה נהרות אש נמשכים לפני השור הזה. כשצמא, הולך אל 
נהר דינור, ושואב אותו בגמיאה אחת, והנהר חוזר ומתמלא כבתחילה, 
ואינו מכַזֵב. כלומר, שאינו כנחל כוזב, שנפסקים מימיו. כל אלו 
הצבאות של השור הזה, שהוא גבריאל, שואבים אש שאוכלת אש.
%break
ולולא שמצד האריה יוצא נהר אחד של מים, שהם אור החסדים, 
המְכַבים גחלתם, לא היה יכול העולם לסבול הדינים שלהם.
%break
מכוח המסך דחיריק התמעטו הג"ר דקו שמאל, ונשארו בו ז"ת חג"ת 
נהי"מ, חסר ג"ר. וע"כ נאמר, שבעה נהרות אש נמשכים לפניו, שהם 
ז"ת, הנקראים נהרות אש, ע"ש הדינים שבהם. ובנסיעת הקווים יוצאת 
הארת החכמה בקו שמאל, ואח"כ מתמעטת.
%break
כשצמא, כלומר, בעת שהדינים בוערים בו, אז בנסיעת הקווים, הוא 
הולך אל נהר דינור, שהוא כולו אש ודינים, ושואב אותו בגמיאה אחת, 
שע"י הופעת הארת החכמה שבו, הוא מבטל כל הדינים שבנהר דינור 
בבת אחת.
%break
אמנם תכף אחר נסיעת הקווים, החכמה חוזרת ונעלמת. והנהר חוזר 
ומתמלא כבתחילה, שאחר נסיעת הקווים מתחדשים בו הדינים 
כבתחילה. ונודע, שכל התיקון של קו שמאל הוא להתייחד עם קו 
הימין, החסדים.
%break
כל אלו הצבאות שלו, שואבים אש שאוכלת אש, שכל הצבאות שלו 
מלאים דינים קשים. ולולא שמצד האריה יוצא נהר אחד של מים, 
המכבים גחלתם, כלומר לולא התחברותו עם הימין, חסדים, לא היה 
העולם יכול לסבול הדינים שלו, והיה נחרב.
%letter 121
.121 החושך של השמש, הצל, נמצא שם בקו שמאל. האור נמצא 
ואינו נמצא. כמה בעלי דין הולכים ומשוטטים בחושך. והנהר ההוא 
הדולק בצד שמאל, הוא אש שחורה חשוכה. ויש כאן אש לבנה, אש 
שחורה, אש אדומה, ואש ירוקה, הכלולה מב' צבעים.
%break
הנהר הדולק שחור הוא. ולמעלה למעלה, בבינה, נמצאת האש כלולה 
מד' אִשים. ומשם נמשך לאלו התחתונים, לפני שור שבז"א, ולמלאך 
גבריאל שבמלכות, שגם בהם האש של הגבורה כלולה מד' אשים.
%break
כשקו השמאל מתייחד עם הימין, נמצא בו אור החכמה. וכשאינו 
מתייחד עם הימין, לא נמצא בו אור, אלא חושך. ושיעור האור המאיר 
בקו שמאל, הוא כשיעורה של המלכות.
%break
ע"כ נאמר, שהנהר ההוא הדולק בצד שמאל, הוא אש שחורה חשוכה, 
כשיעורה של המלכות, שהיא אש שחורה וחשוכה.
%break
אמנם ודאי שקו שמאל כלול מכל ג' הקווים, והמלכות המקבלת אותם. 
וע"כ יש בו ד' אשים, שכמו שקו שמאל שבבינה כלול מכל ד' הצדדים, 
כך קו השמאל שבחיות ושבד' מלאכים כלול מכל ד' הצדדים, שהם 
לבנה ושחורה ואדומה וירוקה.
%letter 122
.122 התורה העליונה היא אש לבנה. וכתובה באש שחורה על אש 
לבנה. ובשתי אשים נמצאת התורה. האש היא אחת, שהיא קו שמאל, 
שנקרא אש, ומתחלקת לד' אשים, להיותו כלול מד' צדדים.
%break
וכן המים הוא אחד, שהוא קו ימין, הנקרא מים, ומתחלק לד', שכלולים 
בו ד' צדדים. וכן הרוח הוא אחד, שהוא קו אמצעי, ומתחלק לד', 
שכלול מכל ד' הצדדים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם.
%page 128
%break
%letter 123
.123 ג' ראשים נמצאים במחנות אלו, כנגד ג' שבטים שבמחנה דן. 
החשבון שלהם:
%break
א. ראש א', 62,700, מספר של שבט דן,
ב. ראש ב', 41,500, מספר של שבט אשר,
ג. ראש ג', 53,400, מספר של שבט נפתלי.
%break
חוץ מאלו המדרגות האחרות הנפרדות בצד שלהן, שאין להן חשבון, 
שהם הנשים והטף של ג' שבטים אלו, שאינם בחשבון האמור. וכולם 
מדרגות על מדרגות, חוץ מכמה בעלי דין הנמשכים מקו שמאל, שהם 
למטה, בקליפות, שהם חצופים ככלב ונושכים כחמור,
%break
שהם אינם בכלל המחנות האלו שבצד שמאל. אוי למי שנמצא אצלם. 
והדין שלהם הוא בצד הרביעי, שהיא המלכות. כלומר, שהם מקבלים 
חיוּתם מהמלכות.
%break
%H הדגל הרביעי
%break
%letter 124
.124 הדגל הרביעי, דגל מחנה אפריים. מבחינות החיות, פני אדם. 
מד' המלאכים, רפאל. נוסע, במערב. כל אלו הם בחינות המלכות. 
ועימו רפואה, כי בצד אדם, נכלל הדין העליון בו, ומתרפא.
%break
אדם זה אוחז בקרניו של השור, כשרוצה להביא אותן לתהום הגדול, 
וקושר אותן שלא תשרופנה העולם. אח"ז שורֶה קול דממה דקה. כאן 
הדבר בלחש, שלא נשמע דבר הברה כלל.
%break
הדגל הרביעי הוא המלכות, שנקראת אדם. ומד' מלאכים, שהם 
מרכבת המלכות, הוא המלאך רפאל. והוא רוח מערב. ונודע שבעת 
שליטת קו שמאל, מטרם שהתייחד עם הימין, הוא שורף העולם 
בדינים שלו, ורוצה לבטל את הימין, ואינו יכול להתייחד עם הימין,
%break
אלא אחר שמקבל מידתה של המלכות, שלא יאיר אלא מלמטה 
למעלה, כמידת המלכות. ואז מתייחד עם הימין ומתרפא מדיניו. ועימו 
רפואה, כי בצד אדם, נכלל הדין העליון בו, ומתרפא.
%break
בצד האדם, בקו שמאל, אשר המלכות, הנקראת אדם, נמשכת מהצד 
שלו, נכללים הדינים הקשים דשמאל בלי ימין. ומתרפא, ע"י קבלתו את 
מידת המלכות, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה.
%break
מלכות אוחזת בקרני השור, שמידה זו, כשהיא בקו שמאל, שהג"ר לא 
יאירו אלא מלמטה למעלה, נקראים, קרני השור. ע"כ נבחן שהמלכות 
אוחזת את השור, קו שמאל, בקרניו.
%break
וזהו רק אחר הפעולה של קו האמצעי, שמיעט קו השמאל במסך 
דחיריק ונחלש, ואז התרצה לקבל מידתה של המלכות, שלא יאיר אלא 
מלמטה למעלה.
%break
אחר ששלט עליו המסך דחיריק, שמיעט אותו לו"ק בלי ראש, זה נבחן 
שרצה לרדת לתהום הגדול, ששם מידת המיעוט של ו"ק בלי ראש. 
ואחר שהגיע לזה, קיבל רפואתה של המלכות, שלא יאירו הג"ר שלו, 
אלא מלמטה למעלה.
%page 129
%break
וקשרה אותן הקרניים, שלא יאירו אלא מלמטה למעלה. ואז התרפא 
מדיניו, שהיו עומדים לשרוף העולם. והארה מלמטה למעלה נבחנת 
לקול דממה דקה, כי אינה נמשכת כלום למטה, וע"כ נבחן שהוא 
בלחש, וקול הברה לא נשמע למטה כלל.
%letter 125
.125 בצד זה, במלכות, שורים החסדים דקו ימין, ועולה הארת 
החכמה שבקו שמאל, המאירה בדרך עלייה מלמטה למעלה. השמש, 
ז"א, נאסף להאיר למקום הזה, המלכות. ומשום זה בצד דרום כתוב, 
ותקעתם תרועה, כי צד דרום הוא קו ימין בהארת קו האמצעי.
%break
אבל כאן, במלכות, אין לא תקיעה ולא תרועה. למה תוקעים תרועה? 
משום שהוא כוח המסך שבקו האמצעי, המכניע לצד צפון, קו שמאל, 
כדי שיתייחד עם הימין, ולא יאיר יותר אלא רק מלמטה למעלה.
%break
ומשום זה צד צפון לאחַר כל המחנות, כמ"ש, מאסֵף לכל המחנות. 
משום שמיתקן ע"י המלכות. וע"כ דגל מחנה אפריים, שהוא המלכות, 
נוסע מקודם לקו שמאל, שהוא מחנה דן. ומחנה דן לאחרונה ייסעו.
%letter 126
.126 ב' חצוצרות, ממזרח, קו אמצעי, ומדרום, קו ימין. והן מוכנות 
לשבור הדינים ולהכניע אותם בתרועה. וע"כ הן מכסף, שהוא חסד. 
ומשום זה כתוב, וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם 
ותקעתם בחצוצרות.
%break
בחצוצרות סתם, שהוא בין למעלה ובין למטה בעוה"ז.
אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בכבודם, ונתן להם חלק עליון על כל 
שאר העמים, והקב"ה משתבח בהם, בתשבחותיהם שמשבחים לו.
%break
%H אותיות נ'
%break
%letter 127
.127 ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה, קוּמה ה'. רבי אלעזר אמר, נ', 
מחזירה פניהָ לאחור בשני מקומות, לפני פרשת, ויהי בנסוע, ואחריה. 
למה? נודע, שנ' כפופה היא הנוקבא, המלכות. ן' פשוטה היא כלל זכר 
ונוקבא, ז"א ומלכות.
%break
ועל נ' כפופה אמר משה, קוּמה. וע"כ נכתבו ב' אותיות נ'. אבל למה 
חזרו פניהן לאחור, כעין זה.
%letter 128
.128 לא נאמר נ' בא"ב של הפרק, אשרי יושבֵי ביתךָ, משום שהנ', 
מלכות, בגלות. וכתוב עליה, נפלָה לא תוסיף קוּם בתולת ישראל. ולפני 
פרשת, ויהי בנסוע, כתוב, וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת 
ימים לתוּר להם מנוחה.
%break
כיוון שהארון היה נוסע, הייתה הנ' נוסעת עליו, שהרי השכינה ישבה 
על הארון.
%break
בוא וראה אהבת הקב"ה לישראל, שאע"פ שהם סרו מדרך הישר, אין 
הקב"ה רוצה לעזוב אותם, ובכל זמן הוא מחזיר פנים אליהם, שאם לא 
כן, לא הייתה להם תקומה בעולם.
%page 130
%break
%letter 129
.129 הארון היה נוסע לפניהם דרך שלושת ימים. הנ', שהיא השכינה, 
לא הייתה נבדלת ממנו, אלא נוסעת עימו. ומתוך אהבתם של ישראל 
החזירה פניה לישראל, ומסובבת עצמה מהארון. כאותה איילה צעירה, 
כשהיא הולכת, היא מחזירה פניה אל המקום שיצאה משם.
%break
וע"כ בנסוע הארון, הייתה הנ' מחזירה פניה כלפי ישראל, וכתפי גופה 
אל הארון.
%letter 130
.130 וע"כ כשהארון היה נוסע, אמר משה, קוּמה ה', שלא תעזוב 
אותנו, הַחזר פניך אצלנו. ואז החזירה הנ' פניה אליהם, כעין, כמי 
שמחזיר פניו למי שאוהב אותו.
%break
וכשהתחיל הארון לנוח, אז סיבב פניו מישראל והחזיר פניו אל הארון. 
ולגמרי החזיר אותם.
%break
תחילה הזוהר מבאר שנ' כפופה, המלכות, היא בנפילה מטרם הזיווג 
עם ז"א. שאז היא כמו בגלות, שעליה כתוב, נפלה לא תוסיף קום. 
וע"כ תחילה היא צריכה להקימה מנפילתה. ואח"כ היא יכולה להזדווג 
עימו.
%break
ונפילה פירושה שהיא בחיסרון של ג"ר. וקימה פירושה החזרת הג"ר, 
שבמלכות הוא הארת החכמה. והארון עם הלוחות שבתוכו הוא ז"א 
ומלכות. לוחות העדוּת, הן ז"א. והארון, מלכות.
%break
ונמצא שמטרם, ויהי בנסוע הארון, לא הייתה המלכות בזיווג עם ז"א, 
מחמת החיסרון של החכמה. ונודע שאין גילוי החכמה אלא בשעת 
הנסיעה, שהיא נסיעת ג' קווים בג' מקומות.
%break
ולפיכך הקדים הנסיעה אל הזיווג, כמ"ש, ויהי בנסוע הארון, ויאמר 
משה, קומה ה'. כי אז נגלתה הארת החכמה, שהקימה הנ' מנפילתה.
%break
ואח"כ, אחר שנשלמה הנסיעה וקיבלה הארת החכמה, אז אמר משה, 
שוּבה ה'. שאז נפסקה הארת החכמה וחזרה המלכות להזדווג עם 
ז"א, שהוא חסדים.
%break
וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה. 
מנוחה פירושה, זיווג ז"א ומלכות. וכדי להכין המלכות, שתהיה ראויה 
לזיווג עם ז"א, היה צריך ארון הברית לנסוע דרך ג' ימים, שהם ג' 
קווים בג' מקומות.
%break
שבדרך ג' ימים אלו, קיבלה הארת החכמה, שהיא קימה מנפילתה. 
ואז ראויה למנוחה, שזהו הזיווג. ועד"ז ישראל אינם ראויים לקבל 
מזיווג זו"ן, מטרם שמקבלים הארת החכמה שבמלכות.
%break
וע"כ כתוב, לתור להם מנוחה, כדי שישראל יוכלו לקבל המנוחה מזיווג 
זו"ן. שאע"פ שסרו מדרך הישר, שאינם ראויים לקבל המנוחה מזיווג 
זו"ן, אין הקב"ה עוזב אותם כך,
%break
אלא בכל זמן המלכות מחזירה פניה אליהם, ומאירה להם הארת 
החכמה, להכשיר אותם שיוכלו אח"כ לקבל מהמנוחה.
%break
וע"כ הארון היה נוסע לפניהם דרך שלושת ימים, והנ' לא הייתה 
נבדלת ממנו, אלא נוסעת עימו. כי עניין נסיעת ג' קווים הוא בז"א, אלא 
שהמלכות אינה נבדלת מז"א בשעת הנסיעה, וגם היא מקבלת ג' 
קווים אלו. ומתוך אהבתם של ישראל, החזירה פניה.
%break
בחינת הארת החכמה שמקבלת, נקראת פנים, כמ"ש, חכמת אדם 
תאיר פניו. והיא מחזירה פניה אלו לישראל, ומשפיעה להם הארת 
החכמה. ומחזירה את עצמה מז"א, שהוא הלוחות שבארון.
%break
כי ז"א הוא חסדים מכוסים, ובעת שהמלכות מקבלת חכמה, שאינה 
בחינת ז"א, נבחן שהמלכות מחזירה עצמה ממנו, שמבדילה עצמה 
מז"א, ודומה כמו שמחזירה אליו אחוריה.
%break
ומה שנאמר במשל האיילה, שמחזירה פניה אל המקום שיצאה משם, 
נרמז בזה כי המלכות, הנקראת איילה, יוצאת מקו שמאל, ששם 
שורשה, וע"כ מחזירה פניה לבחינת הארת החכמה שבקו שמאל.
%page 131
%break
והרמז בתורה הוא, שפרשת, ויהי בנסוע, נחשבת לבחינת ארון הברית 
הנוסע. ואח"כ בא בעניין הזיווג, שהוא מנוחה. וכותבים לפניה הפוכה, 
שאחוריה לפרשת, ויהי בנסוע. ופניה לפרשות הקודמות, הנבחנות 
לבחינת ישראל.
%break
וכן אחר פרשת, ויהי בנסוע, כותבים הפוכה, שפניה לפרשת, ויהי 
בנסוע, שהוא ארון הברית, ואחוריה לפרשות האחרות שאחריה, 
הנבחנות לבחינות ישראל. שהוא עניין, אורייתא וישראל אחד הוא.
%break
וע"כ בנסוע הארון, הייתה הנ' מחזירה פניה כלפי ישראל, וכתפי גופה 
אל הארון, כלומר, שכותבים המחזירה פניה לפרשות הקודמות, שהם 
ישראל, וכתפי גופה לפרשת, ויהי בנסוע, שהיא הארון, ז"א.
%break
כי בזמן הנסיעה היא מקבלת חכמה, שהיא פניה, והפנים האלו היא 
משפיעה לישראל. וכיוון שז"א הוא חסדים מכוסים, נבחן שאחוריה הם 
לז"א, שאחור, מורה שאינה מקבלת ממנו בחינתו.
%break
וע"כ, כשנסע הארון, משה אמר, קומה ה'. שלא תעזוב אותנו, החזר 
פניך אצלנו. שתקבל הקימה, שהיא חכמה, ופנים של חכמה תשפיע 
לישראל, שיזכו אח"כ לקבל מהזיווג השלם, שהוא מנוחה.
%break
וכשהתחיל הארון לנוח, אחר שגמר קבלת ג' הקווים, שהיא הנסיעה, 
ובא בעניין המנוחה, שהיא הזיווג עם ז"א, אז סיבב פניה של נ' 
מישראל, שהפסיקה השפעת החכמה, והחזיר פניה אל הארון, 
שקיבלה ג"ר דחסדים מז"א,
%break
שזה נבחן שנתנה פניה, שהם הג"ר, לז"א, שהוא חסדים. ולגמרי 
חזרה לחסדים דז"א. כי אין גילוי חכמה אלא בשעת נסיעת הקווים.
%break
ולאחר הנסיעה, חוזרים לבחינת חסדים לגמרי. וע"כ נכתבה כאן 
הפוכה שנייה, שפניה לפרשת, ויהי בנסוע, שהיא ארון הברית, 
ואחוריה לפרשות התורה שלאחר פרשת, ויהי בנסוע, שהם ישראל.
%letter 131
.131 אמר רבי שמעון, ודאי שצריכות להיות כאן ב' אותיות נ' הפוכות 
לפניה ואחריה. אבל לאחר פרשת, ויהי בנסוע, לא החזירה המלכות 
פניה מישראל, שלא הפסיקה השפעתה מישראל. א"כ הייתה הנ' הזו 
הכתובה צריכה להיות בהיפוך מהנ' האחרת העליונה, המלכות.
%break
כי נ' זו מנוזרת לאחור אל ישראל, וזו העליונה, המלכות, היא בדרך 
יושר עם הארון, שהיא בזיווג עם ז"א, אז ודאי פניה לישראל.
%letter 132
.132 אלא ודאי הוא, שהמלכות לא החזירה פניה מישראל. ומה 
עשתה בשעה שהתחיל הארון לנוח? אז אמר משה, שובה ה', 
שתפסיק מהארת החכמה ותשוב להארת החסדים דז"א.
%break
אז שכן הארון, כלומר נח, והשכינה עמדה בצד אחר, בצד ימין, 
חסדים, ומקבלת ג"ר דחסדים, פנים מז"א. ופניה אלו מחזירה לישראל 
וכנגד הארון.
%break
כלומר, שפניה לארון לקבל ממנו חסדים, ופניה לישראל להשפיע להם 
החסדים האלו, שמקבלת מארון הברית. ואז כלולה בתוכה מכל, מן 
הארון ומן ישראל. אלא אח"כ גרמו ישראל, שהמלכות תחזיר אחוריה 
אליהם.
%break
ולפיכך כתוב הפוכה בין, ויהי בנסוע, לבין פרשת, ויהי העם 
כמתאוננים.
%break
רבי שמעון אינו חולק על עצם כתיבת הנ', ומודה שצריכה להיות 
הפוכה, שפניה לפרשת, ויהי בנסוע, ואחוריה לישראל, כלומר לשאר 
פרשות שבתורה. אלא שחולק על הנאמר, שבעת המנוחה מפסיקה 
השפעתה מישראל, וע"כ אחוריה לישראל ופניה לארון הברית,
%page 132
%break
לקבל ממנו חסדים. על זה חולק רבי שמעון ואומר, שבעת המנוחה לא 
כש"כ שמחזירה פניה לישראל, אלא פנים של חסדים. ועכ"ז כתיבת 
הנ' צריכה להיות הפוכה, שפניה לפרשת, ויהי בנסוע, ואחוריה לשאר 
פרשות.
%break
אלא מטעם אחר, מטעם שכאן חטאו ישראל בפרשת, ויהי העם 
כמתאוננים, ע"כ החזירה כאן אחוריה לישראל.
%letter 133
.133 בין בצד זה ובין בצד זה מחזירה הנ' פניה. שלפני פרשת, ויהי 
בנסוע, מחזירה פניה לישראל. ואחר פרשת, ויהי בנסוע, מחזירה פניה 
לארון ואחוריה לישראל. הכתיבה של אותיות הנ' צריכה להיות כך.
%break
אבל מה שהחזירה אחוריה לישראל, אינו מטעם המנוחה, אלא מטעם 
שכתוב אחריה, ויהי העם כמתאוננים.
%break
%H והַמָן כִּזְרַע גד
%break
%letter 134
.134 והַמָן כִּזְרַע גד. כזרע גד, כמו גדוד, שהוא לקיים זרע וצבאות 
בארץ. כמ"ש, גד גדוד יְגוּדֶנו. וכמו שזרע גד לקחו חלקם בארץ אחרת, 
בעבר הירדן, כך המָן היה שורה על ישראל מחוץ לארץ הקדושה, 
במדבר.
%break
%H הורגני נא הרוג
%break
%letter 136
.136 ויאמר משה אל ה', ואם ככה אַת עושה לי, הורגני נא הרוג. מהו 
השינוי, שאמר משה בדבר זה למעלה כמו אל נוקבא, שאומר לשון 
נקבה, את? הלוא, אתה, היה צריך לומר?
%break
אלא למקום שהמוות שורה בו אמר. שאותו מקום הוא של הנקבה, 
המלכות. ומשום זה אמר, הורגני נא הרוג. שזה אילן המוות. ובאילן 
החיים, ז"א, אין מוות שורה בו. ולא יוכל לומר אליו, הורגני נא הרוג.
%break
וע"כ החזיר עצמו מאילן החיים, ואמר אל אילן המוות, למלכות, את, 
ולא אמר, אתה. וכך היה צריך לומר, כי המלכות היא נוקבא.
%letter 137
.137 מיד, ויאמר ה' אל משה, אֶסְפָה לי שבעים איש מזקני ישראל. 
אמר לו הקב"ה, אתה מבקש בכל עת מוות, הרי לך, ואָצַלתי מן הרוח, 
אשר עליך ושמתי עליהם. שכאן ידע משה, שהוא ימות ולא ייכנס 
לארץ, כי אלדד ומֵידד היו מתנבאים דבר זה.
%letter 138
.138 ע"כ לא צריך האדם, בעת ששרוי בכעס, לקלל את עצמו. כי כמה 
מקטרגים עומדים עליו, שמקבלים דבר זה וקללתו מתקיימת.
%break
בזמן אחר, כשמשה ביקש מיתה במעשה העגל, שאמר, מְחֵני נא 
מסִפרך אשר כתבת, לא קיבלו ממנו, משום שהיה הכול לתועלת 
ישראל. עתה לא אמר זה, אלא מתוך כעס ודוחק, וע"כ קיבלו ממנו.
%break
וע"כ נשארו אח"כ אלדד ומידד במחנה, ואמרו זה, שמשה ייאסף אל 
עמו, ויהושוע יכניס ישראל לארץ.
%page 133
%break
%letter 139
.139 ומשום זה בא יהושוע אל משה וקינא על משה. ומשה לא השגיח 
על כבודו. וע"כ אמר יהושוע, אדוני משה, כְּלָאֵם. כלאם, כלומר מְנע 
מהם הדברים, שלא יתקיימו. כמ"ש, וייכָּלא העם מהָביא. וכמ"ש, 
וייכלא הגשם מן השמיים. וייכלא, הוא מניעה ממש. ומשה לא רצה.
%break
צא וראה עניוות של משה, שאמר, המקנא אתה לי. אשרי חלקו של 
משה, שהוא עלה על כל הנביאים העליונים. כל שאר נביאים כלפי 
משה הם כלבנה כלפי השמש.
%break
%H ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו
%break
%letter 140
.140 כמה הם בני אדם קשי לב, שאינם משגיחים בדברי העולם ההוא 
כלום. הרע שבלב, האחוז בכל איברי הגוף, עושה להם את זה. ואמר 
שלמה המלך, יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבּה היא על האדם.
%break
הרעה הזו היא כוח הרע שבלב, שרוצה לשלוט בדברי עוה"ז, ואינו 
משגיח בדברי העולם ההוא כלום.
%letter 141
.141 למה הלב רע? הפסוק שאחריו מוכיח זה, שכתוב, איש אשר 
ייתן לו האלקים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסֵר לנפשו מכל אשר 
יתאווה, ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו.
%break
פסוק זה קשה. כיוון שכתוב, ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאווה, 
למה לא ישליטנו האלקים לאכול ממנו? הרי אינו חסר לנפשו כלום. 
אלא סוד הוא, וכל דבריו של שלמה המלך הם מתלבשים בדברים 
אחרים, והם כדברי תורה המתלבשים בסיפורי עוה"ז.
%letter 142
.142 אע"פ שצריכים להסתכל בלבוש, בסיפורי העולם, כלומר, אע"פ 
שאין הפסוק יוצא מידי פשוטו, פסוק זה עתה כך הוא אומר, שאדם 
הולך בעוה"ז, והקב"ה נותן לו עושר, כדי שיזכה בו לעוה"ב, ויישאר 
אצלו קרן מכספו.
%break
משום זה הוא צריך להשאיר אחריו הקרן הזו, והקרן הזו יקבל אחר 
שייצא מעוה"ז.
%letter 143
.143 משום שהקרן הזו היא עה"ח של העולם ההוא, ז"א, ולא נמצא 
ממנו בעוה"ז, אלא רק אותם הפירות שיוצאים ממנו. וע"כ האדם, 
שזכה לפירות שלו, אוכל אותם בעוה"ז. והקרן קיימת לו לעולם ההוא, 
לזכות בה בחיים עליונים שלמעלה.
%letter 144
.144 ומי שמטמא עצמו, ונמשך אחר טובת עצמו, ואינו חסר לנפשו 
ולגופו כלום. ואותו האילן, ז"א, נשאר ואינו שם אותו לפניו ביראה, 
ולקבל אותו למעלה. אז, ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו, ולזכות 
באותו העושר, ודאי איש אחר יאכלנו. כמ"ש על רָשע, יכין וצדיק ילבש.
%break
משום זה צריך האדם לזכות לעולם ההוא, במה שנותן לו הקב"ה. ואז 
אוכל ממנו בעוה"ז. והקרן ההיא תישאר אצלו לעולם האחר, שיהיה 
צָרוּר בצְרור החיים.
%page 134
%break
%letter 145
.145 אם ככה אַת עושה לי הורגני נא הרוג. הייתכן שמשה, שהיה עניו 
מכל בני העולם, מסר עצמו למיתה משום ששאלו ממנו ישראל לאכול? 
אלא סוד עליון הוא, משה לא חרה לו, ולא שאל למסור עצמו למיתה, 
משום זה ששאלו ממנו ישראל לאכול בשר.
%letter 146
.146 משה התאחד למעלה, והיה עולה במה שלא התאחד נביא אחר. 
ובשעה שאמר הקב"ה למשה, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמיים, 
שמח משה ואמר, ודאי עתה השלמות הזו תהיה נמצאת בי, כי בזכותי 
נמצא המן לישראל.
%break
כיוון שראה משה, שחזרו לרדת למדרגה אחרת ושאלו בשר, ואמרו, 
ונפשנו קָצָה בלחם הקלוקל, אמר, אם כך הוא, הרי מדרגתי היא 
פגומה, שהרי בזכותי יאכלו ישראל מָן במדבר.
%break
הרי אני פגום, ואהרון פגום, ונחשון בן עמינדב פגום. כי אהרון ונחשון 
היו אחוזים בימין ובשמאל של משה.
%letter 147
.147 ואם ככה את עושה לי הורגני נא הרוג. כי נהייתי כנוקבא, 
מלכות, במאכל שלה, בבשר שהם שואלים. ואני יורד מן השמיים, 
מהמדרגה העליונה, ז"א, ע"י זה שמאסו בלחם מן השמיים, לרדת 
למדרגת הנוקבא, לאכילת בשר.
%break
והלוא אני מעולה מכל שאר נביאי העולם. כי כל הנביאים התנבאו 
במילה, כה, שהיא הנוקבא, ומשה התנבא במילה, זֶה, שהוא ז"א, 
הנקרא שמיים. וע"כ אמר, ואַל אֶרְאה ברָעתי.
%break
שנחשב למת ודאי, לרדת למדרגה תחתונה. כי היורד ממדרגה 
למדרגה, נחשב לו למיתה.
%break
%H אֶסְפָה לי שבעים איש
%break
%letter 148
.148 ויאמר ה' אל משה, אֶסְפָה לי שבעים איש מזקני ישראל. הרי 
הם, לתת להם מאכל אחר, שאינו מהשמיים, שהוא מדרגת משה. ולא 
תהיה נפגם במדרגה שלך. וע"כ, ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי 
עליהם.
%break
משום שהם התאחדו בלבנה, הנוקבא, וצריך השמש, מדרגת ז"א 
ומשה, להאיר לה. וע"כ, ושמתי עליהם, כדי שיאירו מהשמש, מדרגת 
משה, כאור הלבנה, שהוא מהשמש.
%break
ומשום זה הבשר לא בא ע"י משה, אלא ע"י שבעים איש. כדי שלא 
יהיה נפגם, שלא יוצרך לרדת ממדרגתו.
%letter 149
.149 אשרי חלקו של משה, שהקב"ה רצה בכבודו. עליו כתוב, יִשמח 
אביך ואימך ותגל יולדתך. ישמח אביך, זה הקב"ה. ואימך, זוהי כנ"י, 
המלכות. ותגל יולדתך, זו אימו של משה שלמטה.
%break
הקב"ה אהב אותו יותר מכל נביאי העולם, שנבואתו הייתה בלי אמצעי 
כלל, כמ"ש, פה אל פה אדבר בו.
%break
%H השם הקדוש של י"א (11) אותיות
%break
%letter 150
.150 ויצעק משה אל ה' לאמור, אֵל נא רְפָא נא לה. והוא סוד השם 
הקדוש של י"א אותיות, אותן י"א (11) אותיות שיש במילים, אל נא 
רְפָא נא לה. ולא רצה משה להתפלל יותר, משום שעל שלו לא רצה 
להטריח את המלך יותר.
%page 135
%break
ע"כ רצה הקב"ה בכבודו של משה. ובכל מקום רוצה הקב"ה בכבודם 
של הצדיקים יותר משלו. ולעת"ל עתיד הקב"ה לתבוע עלבונם של 
ישראל מעמים עכו"ם, ולשמח את ישראל בשמחת ציון. כמ"ש, ובאו 
וריננו במְרום ציון. ואז, ובא לציון גואל.
%break