עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ה-ח %book כרך ז' - פרשת בלק %page 250 %H פרשת בלק %break %H הציפור %letter 1 .1 ויַרְא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאֱמורי. ראה בהסתכלות החכמה, וראה בעיני החכמה. ראה בהסתכלות החכמה, כמ"ש, ויַשְקֵף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. בעד החלון, הוא כמ"ש, בעד החלון נשקפה ותייבב אֵם סיסרא. %break אלא ודאי חלון החכמה שבקצה שוּלי הכוכבים, הוא החלון של אם סיסרא ואבימלך, והם חלונות החכמה. %break יש הרבה חלונות, וחלון אחד יש, שכל החכמה שורה בו, ובו רואה מי שרואה בשורש החכמה. אף כאן, וירא בלק, בחכמה שלו, בחלון הפרטי. %break הלבנה היא המלכות, הנקראת חכמה תתאה. וממנה עיקר החכמה. ויש כוכבים, המאירים ומתנוצצים מהם חכמה, שהם חלקי המלכות וצבאותיה. ובקצה הסיום של הארתם, שם החלונות, שהחיצוניים מקבלים מהם חכמה, הארה דקיקה ולא יותר. %break וירא בלק, שראה בהסתכלות החכמה, כמו אבימלך ואם סיסרא, חלון החכמה שבקצה שולי הכוכבים, שקצות שוליהם של הכוכבים נתקנו לחלונות בשביל החיצוניים. וחלון אחד יש, חלון של חכמה, חלון המלכות. ושם כל זר לא יבוא. %break %letter 2 .2 בן ציפור. שהוא מבני בניו של יתרו, שנקרא ציפור. אבל בן ציפור ממש, שכל עסקיו היו עם ציפור. כי כשָׁפיו היו בכמה מינים של אותה ציפור. לקח הציפור, ודפק עם עשב, ומפריח באוויר. %break עשה מעשים ולחש לחשים. ואותה ציפור הייתה באה, ובפיה אותו העשב, ומצפצפת לפניו. %break והכניס אותה בכלוב אחד, הקטיר לפניה קטורת, והיא מודיעה לו כמה דברים. עשה כשפים, והציפור מצפצפת ופורחת ומשוטטת אל גלוי עיניים, ומודיע לה, והיא באה. וכל דבריו היו בציפור ההיא. %break הציפור היא עבודה זרה בג"ר דקליפה. והמכשפים, הרוצים לקבל ממנה חכמה וידיעות, הם צריכים להמשיך לה ב' מוחין חו"ב, ימין ושמאל. ואז הציפור מודיעה להם כל מה שרוצים. אמנם החיצוניים, אין להם אחיזה אלא במנעולא, %break מסך דמלכות דמדה"ד. ואיך יוכלו להמשיך מוח הימין אל הציפור, שהיא ו"ק דבינה, הנקרא חכמה? %break ולפיכך תחילה מעוררים הדינים דמנעולא, הנותנים להם כוח להיאחז במלכות לבדה. ואח"כ מפריחים המנעולא באוויר הבינה כדוגמת הקדושה, ונאחזים הדינים בבינה, והדינים ממעטים הבינה לו"ק חסר ראש. %break ואז יוכלו גם הם להיאחז ולהמשיך אורות מו"ק דבינה, שהם נעשו למוח הימין של הציפור. והוא חכמה דקליפה ההיא. %break %page 251 ואח"ז ממשיכים מוח השמאל אל הציפור, שע"י כשפים ולחשים, הם מדביקים את הציפור בעזאל, שנקרא גלוי עיניים, הארת הג"ר דחכמה דשמאל, שנפל להרי חושך. ומשם נמשך אל הציפור מוח השמאל, %break שמשמשים עימו מלמעלה למטה כדרך החיצוניים. ואחר שהמשיכו אל הציפור ב' מוחות אלו, אז הציפור מגלה להם כל מה שרוצים. %break ונאמר, בן ציפור ממש. כי כשָׁפיו היו בכמה מינים של אותה ציפור, הן במינים דמוח הימין והן במינים דמוח השמאל. לקח הציפור ודפק עם עשב. עשב, דינים דמנעולא, שנותנים להם אחיזה במלכות בלבד. %break והיה מקשקש ומכה בעשב הזה לעורר הדין במלכות. ואח"כ מפריח העשב אל אוויר הבינה, כדי לפגום הבינה ע"י העשב. %break וכדי שמעשיו יצליחו, עשה מעשים ולחש לחשים, כי אפילו בכשפים, בלי התעוררות של מטה אין הוא יכול לפעול כלל למעלה, על דרך שהוא בקדושה, והתעוררות של מטה צריכה להיות ע"י מעשה ודיבור. %break וע"י זה שעשה מעשים ולחש לחשים, אותה ציפור הייתה באה, ובפיה אותו העשב, שהשיגה הציפור את העשב מאוויר הבינה, וע"י זה ינקה בפיה ונאחזה בו"ק דבינה. ומצפצפת לפניו, ששמחה על קבלתה. אמנם מחמת החיסרון של הג"ר שגרם לה, נבחן, %break שהכניס אותה ע"י מעשיו בגבול, כמו בכלוב, שאינה יכולה להתפשט כחפצה. הקטיר לפניה קטורת, שהקטורת עושה לה נחת רוח, והציפור מגלה לו כמה דברים שהם מבחינת מוחין אלו דו"ק. %break ובכדי להשלים אותה בג"ר צריך להמשיך לה מוח השמאל. ומתוך שהשמאל דקדושה אינו מאיר מלמעלה למטה, וכל תאוות החיצוניים היא רק להמשיך השמאל מלמעלה למטה. לפיכך שולח את הציפור לעזאל, שבהרי חושך. שהחכמה שבו היא מלמעלה למטה. %break ועושה כשפיו, ההתעוררות של מטה, ואז, והציפור מצפצפת ופורחת ומשוטטת אל גלוי עיניים, שהוא עזאל שבהרי חושך, ומודיע לה, משפיע לה מהארת השמאל שלו. %break והציפור, אחר שקיבלה מוח השמאל מעזאל, חזרה ובאה אל בלק, והוא משתמש עימה, ומקבל ממנה כל מה שרוצה. וכל דבריו היו בציפור ההיא, שהיה משתמש עימה תמיד. %break %letter 3 .3 יום אחד עשה מעשיו ולקח הציפור ההיא, ופרחה והלכה, והתעכבה, ולא באה אליו. היה בלק מצטער בעצמו, ומטרם שבאה ראה שלהבת אש אחת, שפרחה אחרי הציפור, ושרפה כנפיה. אז ראה מה שראה, ופחד מפני ישראל. %break מה שמה של אותה הציפור? ידוע. וכל אלו המשתמשים ויודעים להשתמש בציפור ההיא, לא ידעו כשפיה, כמו שהיה יודע בלק. %break עם הארת החכמה שבשמאל, נמשכים דינים קשים על ראש הרשעים והחיצוניים, הרוצים להמשיך הארת החכמה מלמעלה למטה. ויש בהם ב' בחינות דינים: %break א. דינים דדכורא, שבאים מהארת החכמה עצמה, ב. דינים דנוקבא, מכוחות המסך, שמתגלים בסוף דינים דדכורא, כמ"ש, לפֶּתח חַטָאת רובץ. %break ובב' מיני דינים אלו השמיד משה ב' מלכי האמורי. כי אז המשיך משה הארת החכמה שבקו שמאל, והתגלו עימה ב' מיני הדינים. ואלו ב' מלכים, בהיותם ממשיכים החכמה מלמעלה למטה, כדרך מלכי האמורי, נהרגו והושמדו ע"י דינים אלו, %break אשר סִיחון מלך חשבון הושמד ע"י דינים דדכורא, ועוג מלך הבָּשָׁן הושמד ע"י דינים דנוקבא. %page 252 %break ובאותה שעה עסק גם בלק עם הציפור שלו, להמשיך החכמה מלמעלה למטה, וע"כ נפגעו גם הוא והציפור שלו, מב' מיני דינים אלו. שיום אחד עשה מעשיו ולקח הציפור ההיא, וזה היה באותו זמן שהרג משה לסיחון מלך חשבון ועַמו. %break ע"י המשכת החכמה בקו שמאל דקדושה, המשמיד כל אלו הממשיכים החכמה מלמעלה למטה, שע"י זה השמיד את סיחון מלך חשבון, ומחמת זה נפלו אימה ויראה על הציפור ופרחה והלכה לה, ולא באה אליו כדרכה. וע"כ היה מצטער מאותו המקרה. %break ומטרם שבאה, ראה שלהבת אש אחת, שפרחה אחרי הציפור, ושרפה כנפיה. וזה היה בזמן שהשמיד משה את עוג מלך הבשן ע"י דינים דנוקבא, שהם שלהבת אש. וע"כ אותה שלהבת אש רדפה ג"כ אחרי הציפור, שבה כוח המשכת חכמה מלמעלה למטה, ושרפה את כנפיה. %break ולא הרגה אותה לגמרי, מחמת שהסתתרה ונעלמה מבלק, ולא שימש בה אז מלמעלה למטה. אמנם שריפת כנפיים היא שריפת הג"ר שלה, שאינה יכולה עוד לפרוח באוויר ולהמשיך חכמה. %break אז ראה מה שראה, כמ"ש, וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי, כי ראה כל זאת בציפור שלו, שגם היא ניזוקה מאותם ב' מיני דינים שבהם השמידו ישראל למלכי האמורי. ופחד מפני ישראל, כמ"ש, וַיָגָר מואב מפני העם מאוד. %break שמה של אותה הציפור הוא, ידוע. מטעם שכל החכמה שבה קיבלה ממלאך עזאל שנפל משמיים לארץ, להרי חושך. ואחר שנפל להרי חושך, אינו יכול עוד להמשיך חכמה במשהו, וכל החכמה שבו היא מה שנקלט בו מכבר בעודו בשמיים. %break וע"כ הציפור המקבלת ממנו נקראת ידוע, שהוא לשון עבר, מעודו בשמיים, ולא דעת, שהוא לשון הווה. כי עתה הוא בהרי חושך קשור בשלשלאות של ברזל. %break %letter 4 .4 וכל החכמה שהיה יודע, היה יודע בציפור ההיא. וכך היה עושה, כפף עצמו לפני הציפור, והקטיר קטורת, כיסה ראשו, וכפף עצמו, ואמר. הוא אמר, העם, והציפור השיבה לו, ישראל. הוא אמר, מאוד, והציפור השיבה, רב. ע"ש רב עליון שהלך ביניהם. %break ע' (70) פעמים צפצפו זה וזה, בלק והציפור. הוא אמר, דל, והציפור אמרה, רב. אז פחד, כמ"ש, ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא, רב הוא ודאי. %break ד' שינויים נמצאים בפרשה ביראת בלק ומואב: א. ויגר מואב מפני העם, שהעם מורה על דַלַת העם. שמשמע שמפני פשוטי העם הייתה עיקר יראתו. %break ב. כי רב הוא, וַיָקָץ מואב מפני בני ישראל. שישראל מורה על גדולי העם, כי ישראל הוא אותיות לי ראש. וכן, כי רב הוא, משמע שהיה ירא בעיקר מפני הגדולים שבעם, ולא מפני פשוטי העם. %break ג. מה ששלח לזקני מִדְיין, שכתוב, עתה ילַחכו הקהל את כל סביבותינו כלְחוך השור את ירק השדה. שאינו נזכר כאן לא עם ולא ישראל, אלא הקהל. וכן הדמיון, כלחוך השור. %break ד. מה ששלח אל בלעם, כמ"ש, הנה עַם יצא ממצרים, הנה כיסה את עֵין הארץ, שזה עניין חדש, שלא הוזכר עד הנה. %break ואלו השינויים הרגיש הזוהר. ומשיב עליהם, שב' גופים דיברו כאן, בלק וציפור, ובב' זמנים, בזמן שהיו בו"ק ובזמן שהיו בג"ר. והיה אחרי המקרה, ששלהבת אש שרפה כנפי הציפור, שפירושו, %break שנשרפה בחינת ג"ר של הציפור, אז נשארו שניהם, בלק וציפור, בבחינת ו"ק חסר ראש. %page 253 כי כל חכמתו של בלק לא הייתה אלא מה שקיבל מהציפור. וכיוון שהסתלקו הג"ר מהציפור, גם מבלק הסתלקו. וכיוון שהציפור נפלה לבחינת ו"ק, נפל גם בלק לבחינת ו"ק. %break וכך היה עושה, כפף עצמו לפני הציפור, והקטיר קטורת, כיסה ראשו, שעבד לפני הציפור עתה בכפיפת הגוף ובכיסוי הראש, שזה מורה על נפילתו ממדרגת ג"ר, שהן נקראות ראש, וכן הן קומה זקופה, ולא כפופה. גם הדיבור אליה היה בקומה כפופה, שכפף עצמו ואמר. %break והנה הנושאים של דינים דנוקבא נקראים העם, שהם בחינת ו"ק בלי ראש. והנושאים של דינים דדכורא נקראים ישראל, שהוא אותיות לי ראש. כי אין בהם דינים דנוקבא הגורמים להסתלקות הג"ר, אלא דינים דדכורא, הנמשכים מחכמה בלי חסדים, הנוהגים גם בזמן הג"ר. %break הוא אמר העם, כמ"ש, ויגר מואב מפני העם. כי אחר שנפל מחמת כוחן של ישראל לו"ק, היה חושב שעיקר היראה הוא מפני דינים דנוקבא, שהנושאים שלהם הם העם. אבל הציפור השיבה לו, ישראל, שהודיעה לו שעיקר היראה הוא מפני דינים דדכורא. %break כי הם המשכה ישרה מקו שמאל של הקדושה, הנופלת על החיצוניים. אבל דינים דנוקבא באים אחריהם בדרך אגב, כמ"ש, לפתח חטאת רובץ. וכן דינים דדכורא אינם בטלים לעולם, אבל דינים דנוקבא בטלים והולכים עד שבטלים לגמרי, כמ"ש, בִּילַע המוות לנֶצח. %break וכן הוא אמר, מאוד. מאוד הם דינים דנוקבא, כמו שלומדים, מאוד זה מלאך המוות. והציפור השיבה, כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל. הציפור אמרה את זה. כי קו שמאל נקרא רב, כמו שהתפאר עשיו הרשע ואמר, יש לי רב. %break והציפור רמזה במילים, כי רב הוא, לרב עליון שהלך ביניהם, הארת החכמה שבשמאל, שהיה לפנים בהם, שנקרא רב. שיש לפחוד מפני הארת השמאל שבישראל. %break אמנם אח"כ התגבר בלק בכשפיו, וחזר והמשיך השמאל אל הציפור, מגלוי עיניים שבהרי חושך. וזה הרמז, ע' פעמים צפצפו, שע' רומז על חכמה, הנקראת עיניים. %break אמנם הדינים דדכורא עוד רבצו על הארת השמאל, והרגיש עניות ודלות עם חכמה זו שבשמאל, כי הדלות נמשכת מדינים דשמאל. %break ואז, הוא אמר דל, שרמז לציפור על הדינים דדכורא, השולטים בו, הנקראים דל. כמו שאמר בלק אל זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו. כלומר, קו השמאל של ישראל, יעשה אותנו דלים וריקים. וזהו הדמיון, כלחוך השור את ירק השדה. %break כי שור נקרא קו השמאל דקדושה. אבל הציפור אמרה רב, שקו שמאל דישראל הוא רב וגדול ואין עצה כנגדו. %break וזהו ששלח בלק לבלעם, כמ"ש, הנה עם יצא ממצרים, הנה כיסה את עין הארץ. כי הארת החכמה נקראת עין הארץ. וע"י תיקון הארת שמאל דישראל עם הדינים דדכורא, כיסו והעלימו את עין הארץ, %break שאי אפשר עוד להמשיך החכמה, שנקראת עין, אל הארץ, מלמעלה למטה, מחמת שליטת ישראל. %break בזה התבארו ארבע הנוסחות שבדברי בלק, כי נאמרו בב' גופים ובב' זמנים: א. ויגר מואב מפני העם, אמר בלק. ב. כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל, אמרה הציפור. %break ג. עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה, אמר בלק, בזמן שחזר והמשיך השמאל. ד. הנה עם יצא ממצרים הנה כיסה את עין הארץ, אמרה הציפור, או בלק מפיה של הציפור. %page 254 %letter 5 .5 ובמיני הכישוף של קַסְדיאל הראשון, נמצא, שהציפור הזו היו עושים אותה בזמנים ידועים מכסף מעורָב בזהב, שכסף הוא קו ימין, חסדים, וזהב הוא קו שמאל, חכמה. והיו עושים ומרכיבים את הציפור, להידמות לקדושה כקוף בבני אדם. %break וכמו שבקדושה החכמה דשמאל מעורבת בחסדים דימין, היו רוצים להמשיך כך, אמנם כיוון שאין להם כוח הייחוד דקו אמצעי, נמצא בהם הכול פסולת. %break הראש, הג"ר של הציפור, מזהב, פסולת הזהב. פיה מכסף, פסולת הכסף. כנפיה חו"ג, מנחושת קָלָל, שמאל, מעורב בכסף, ימין. כי כל אחת כלולה מימין ומשמאל. הגוף מזהב, נקודות כסף בנוצה שלה. רגליה נה"י מזהב. %break ושמים בפיה לשון, של הציפור ההיא הנקראת ידוע. כי הלשון הוא דעת, ומתוך שהקליפות אין להן דעת, יש להן במקומו ידוע. %break %letter 6 .6 והם שמים את הציפור בחלון אחד. וביום פותחים החלון כנגד השמש, ממשלת היום. ובלילה, פותחים החלון כנגד הלבנה, ממשלת הלילה. ומקטירים קטורת ועושים כשפים. וביום משביעים את השמש שתשפיע שפעה. ובלילה משביעים ללבנה. וכך עושים שבעה ימים. %break מכאן והלאה, כבר הלשון ההיא מקשקשת בפי הציפור. אבל לא תוכל לדבר. אח"ז מנקבים אותה הלשון במחט של זהב, והיא מדברת גדולות מאליה. והכול ידע בלק ע"י הציפור הזו. ע"כ נקרא בן ציפור. ומשום זה ראה, מה שאדם אחר לא יכול לדעת, ולא יכול לראות. %break תחילה ממשיכים לה ו"ק, ע"י השבעות בשמש ובלבנה שהם תו"מ, בכל שבעה ימים. ועוד לא תוכל לדבר, כי הדיבור הוא מחכמה. וע"כ כדי שתקבל חכמה מנקבים הלשון, לעשות אותה בית קיבול לחכמה, במחט של זהב, %break ע"י כוח השמאל מהבינה שלהם, שנקראת מחט זהב. ואז מקבלת חכמה, ונעשית לשון מדברת גדולות, שהוא חכמה. %break %H סיחון ועוג %break %letter 7 .7 אמר ה', מבָּשָן אשיב, אשיב ממצולות ים. יש לנו לשים הלב לאמונת הקב"ה, שכל דבריו דברי אמת ואמונה רבה. וכיוון שאמר דבר, נעשה כולו. וזה האדם צר הלב, אם אמר שלכמה שנים, %break ולכמה זמן יושלם זה, הוא כך. הקב"ה, לפי ממשלתו, שכל העולמות מלאים כבודו, כש"כ שהוא כך. %break דבריו של אדם קטנים הם, וכל דבריו הם לפי שעה. וכך הוא עצמו, לפי שעה, כצל עובר, אבל בתשובה ובתפילה ובמע"ט ובדמעות רבות, הוא קדוש, כי הרב והעליון על כל העולם, מאיר אורו ומצמצם קדושתו אל האדם לעשות רצונו. %break %letter 8 .8 לעת"ל, עתיד הקב"ה לעורר ולהשיב מבשן, את כל אלו שהרגו אותם חיות השדה, ואכלו אותם. %page 255 כי מבשן, הוא אותיות מבין שיני החיות, משום שיש בעולם מקום מושב, שכל החיות הגדולות וההרים הרמים והרבים שם. ומסתתרים אלו באלו, שהחיות מסתתרות בהרים, שהמקום הזה נקרא בשן. %break ושָׁם עָרוד המדבָּר החזק, שהוא עוג, שבין ערודי המדבר היה, ושם נמצא כוחו. משום שהיה מלך הבשן, המלך של המקום ההוא. וכל מלכי העולם לא יכלו להילחם עימו, מחמת כוחו של הבשן, ובא משה ועשה עימו מלחמה. ערוד, הוא חיה הדומה לחמור. %break %letter 9 .9 סיחון, סייח המדבר היה סיחון, והביטחון של מואב היה עליו, כמ"ש, כי ארנון גבול מואב, בין מואב ובין האֱמורי. שסיחון היה שכנו של מואב ושומר על גבולו. %break בשעה שהחריבו ישראל עיר סיחון, עבר הכרוז במלכות השמיים, בין שבעים שרים של שבעים האומות, התאספו גיבורים המושלים על שאר העמים, ותראו מלכות האמורי, איך נחרבת מלכותו. %break %letter 10 .10 בשעה ההיא, כל אלו השליטים, שהיו ממונים על שבע אומות, התאספו ורצו להחזיר המלוכה של סיחון לקדמותה. כיוון שראו גבורתו של משה, חזרו לאחור. כמ"ש, על כן יאמרו המושלים, בואוּ חשבון. שהם השליטים הממונים על האומות, שהתאספו והיו אומרים, %break בואו חשבון, מיהו זה שהחריב אותה? תיבנה ותיכּונֵן, כבתחילה, ותחזור המלוכה לקדמותה. %break %letter 11 .11 כשראו גבורתו של משה והשלהבת של המלכות שלו, אמרו, כי אש יצאה מחשבון, להבה מקריית סיחון. כיוון שכתוב, מחשבון, למה כתוב עוד, מקריית סיחון? הרי קריית סיחון הייתה חשבון, כמ"ש, כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא. %break %letter 12 .12 אלא שלהבת של מלך השמיים יצאה והחריבה הכול. ובשעה שהיו אומרים, תיבנה ותיכונן עיר סיחון, סתם, ולא אמרו, חשבון, משום שחשבו שמשום זה תיבנה למושב של האמורי, %break אז השיבו ואמרו, אין אנו יכולים. משום שכל הדרכים והשבילים נסתמו בגבורתו של הרב העליון שלהם. %break ואם נחזור ונאמר ונזכיר חשבון שתיבנה, הרי אש יצאה מחשבון. ואם נחזור ונאמר קריית סיחון, הרי ודאי להבה יצאה מקריית סיחון. כיוון ששלהבת האש הזו שורה שם עליה, אין מי שיכול להחזיר אותה לקדמותה. כי מכל הצדדים אין לנו רשות. %break משה הרג מלכֵי האמורי ע"י התעוררות החכמה דקו שמאל דקדושה, שעימה נמשכים ב' דינים על ראש הרשעים והחיצוניים, הממשיכים החכמה מלמעלה למטה: %break א. הם דינים דדכורא, ב. הם דינים דנוקבא. %break המשכת החכמה נקראת חשבון. וזהו, שליטת סיחון בחשבון, שהיה ממשיך החכמה מלמעלה למטה. ולפיכך יצאו הדינים מקו השמאל דקדושה, והחריבו את ממלכת חשבון של הקליפה. %break וכיוון שראו זאת מלכי שאר האומות, חשבו שעיר חשבון עצמה אי אפשר להציל מדינים דשמאל דקדושה, אבל אפשר שתחזור ותיבנה עיר מושב סתם לאמורי, שלא ימשיכו עוד חכמה, חשבון, אלא יסתפקו באותה החכמה שנקלטה בהם מכבר. %break וחשבו שעיר מושב כזו אפשר לבנות. ולכן, היו אומרים, תיבנה ותיכונן עיר סיחון, סתם, ולא אמרו, חשבון, משום שחשבו שמשום זה תיבנה מושב לאמורי ולא חשבון, שלא ימשיכו יותר החכמה מלמעלה למטה. וחשבו שאז לא ישלטו עליהם הדינים דשמאל. %page 256 %break אמנם, אז השיבו ואמרו, אין אנו יכולים, שהסתכלו בדבר, ואמרו, שאפילו עיר מושב אינם יכולים לבנות אותה. משום שכל הדרכים והשבילים נסתמו בגבורתו של הרב העליון שלהם, הארת החכמה שבשמאל. %break ונודע שע"י הארת השמאל בלי ימין שלמעלה, נסתמים כל האורות וקופאים. וכיוון שנסתמו האורות וקפאו, לא יכלו עוד לבנות אותה, אפילו לעיר מושב סתם. כי קפאו ונסתמו כל הדרכים והשבילים, עד שאין לעשות כלום. %break מחמת כוח הדינים של שמאל העליון שלהם, של שמאל בלי ימין, שמשם ממשיכים החיצוניים. שגם במושב סתם שורים הדינים והחורבן. ולכן אמרו, כי מכל הצדדים אין לנו רשות, הן בעיר חשבון הן בעיר סיחון סתם. %break %letter 13 .13 מכאן והלאה, אוי לך מואב, כי אותו שהיה מגן עליך, נשבר. משום זה, כיוון שראה מואב, שהמגן שלהם נשבר, אז, ויגר מואב מפני העם מאוד. מאוד, יותר ממוות. כי מאוד רומז על מלאך המוות. %break %letter 14 .14 כי רב הוא. כי מקודם, עשיו היה רב. ורב הוא קטן, שכתוב עליו, הנה קטן נתתיך בגויים. וישראל נעשו רב במקום עשיו, שכתוב בהם, ורב יעבוד צעיר. וחשבו את ישראל לרב, משום שראו ששלטו ישראל למעלה ולמטה, כי כתוב, את כל אשר עשה ישראל לאמורי. %break שהיה צריך לכתוב, אשר עשה ישראל. מהו שכתוב, את כל? הוא לרבות למעלה ולמטה. %break למעלה, שהפילו משליטתם את השרים והשליטים שלהם שלמעלה, וכן הפילו משליטתם השרים והשליטים שלמטה בעוה"ז. וע"כ כתוב, את כל אשר עשה. וע"כ אמרו, כי רב הוא, במקום הרב, שהוא בכור קדוש, במקום בכורתו של עשיו, כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. %break %letter 15 .15 האם הקב"ה רצה לתת הבכורה לישראל ואינו מהדין? עשיו היה קליפה וס"א. ונודע שהקליפה קדמה למוח. וע"כ יצא ראשון. כיוון שיצאה הקליפה ועברה, הנה נמצא המוח. העורלה הראשונה, עשיו, נמצאת בחוץ, וע"כ יצא ראשון. %break הברית, המכובד מכל, יעקב, הוא נגלה אח"כ. וע"כ אין קדימת עשיו נחשבת לבכורה, כי קליפה ועורלה הוא, שאין לו שום ערך והשוואה עם המוח והברית. אלא שגם הקדים לצאת מאותו הטעם. כי קליפה קדמה לפרי. %break %H ויַרְאני את יהושוע הכוהן הגדול %break %letter 16 .16 כמה יש לבן אדם לשמור דרכיו בעוה"ז, וללכת בדרך אמת, משום שכל מעשיו של אדם כתובים לפני המלך ורשומים לפניו, וכולם במניין. ושומרי שערים עומדים ומעידים, עומדים ומבקשים דינים ישרים. %break והדיין עומד לקבל העדות. ואלו הטוענים טענות לזכות את עצמם, דובבים ואינם יודעים, אם ילכו מימין, אם יַשמְאִילו בשמאל. %page 257 %break %letter 17 .17 כי כשרוחות בני אדם יוצאים מעוה"ז, כמה מקטרגים הם, העומדים עליהם, והכרוזים יוצאים הן לטוב והן לרע, כפי מה שיצא מהדין. ובכמה דינים נידון האדם בעוה"ז, בין בחייו ובין אח"כ, %break כי כל דבריו הם בדין. והקב"ה תמיד ברחמים, ורחמיו על כל, ואינו רוצה לדון בני אדם לפי מעשיהם. %break כי כך אמר דוד, אם עוונות תשמור יה אדנ"י, מי יעמוד. כיוון שאמר, אם עוונות תשמור יה, למה אמר עוד אדנ"י? שהיה די שיאמר, אם עוונות תשמור יה מי יעמוד. %break %letter 18 .18 אלא ג' מדרגות של רחמים הזכיר דוד כאן: י"ה אדנ"י מ"י. אם עוונות תשמור יה, שהם או"א, הנקראים י"ה. אם העוונות רבים כל כך, עד שעלו למעלה לאו"א, הרי ישנו אדנ"י, שהוא רחמים. ואם השם הזה אדנ"י, אע"פ שהוא רחמים, יתעורר בדין, %break וכל המדרגות תסתומנה בדין, מדרגה אחת יש שנחזור אליה, שכל הרפואות יוצאות ממנה, היא תרחם עלינו. והיא מ"י, בינה. מי יעמוד לנו. כמ"ש, מ"י יִרְפָּא לָך. וע"כ, י"ה אדנ"י אם אלו ב' שמות יהיו נסתמים ממנו, מ"י יעמוד, שכל הדרכים של תשובה פתוחים ממנו. %break או"א עילאין הם י"ה, רחמים. החסדים, הנמשכים מהם, אוירא דכיא, הם יותר חשובים מחכמה. וזה דווקא להם עצמם, שהם ח"ח ואינם צריכים חכמה. %break אבל התחתונים, הצריכים חכמה, אם אינם נשלמים מקודם בחכמה, נעשו בהם החסדים, שמקבלים מאו"א, לו"ק בלי ראש. %break וע"כ אם התחתונים פוגמים במעשיהם, המגיעים עד זו"ן, פוגמים המוחין דהארת החכמה, אז אפילו החסדים דאו"א שמקבלים, נעשים סתומים, ו"ק בלי ראש. שאם העוונות רבים כל כך, פוגמים בחסדים שמקבלים מאו"א, הנקראים י"ה, לעשות אותם ו"ק בלי ראש. %break אבל באו"א עצמם אין פגם התחתונים מגיע להם כלל. ואע"פ שחוטאים, נמשכים להם תמיד החסדים דאו"א, שהם רחמים גמורים. והעצה לזה היא לשוב בתשובה, ולעורר השם אדנ"י, חכמה תתאה, %break ויחזרו וימשיכו הארת חכמה מהשם אדנ"י. שאם ימשיכו הארת החכמה מאדנ"י, אז חוזרים החסדים דאו"א לבחינת ג"ר. %break אמנם אם הפגם שלהם גדול, כך שלא יוכלו לעורר עוד השם אדנ"י, כי חטאם גרם לגילוי מנעולא, מלכות דמדה"ד, שאז אינה יכולה לקבל שום אור, כי אם לא זכה הרי רע. וכל זמן שאינם פוגמים בה, שאז נגנזת מדה"ד שבה, וגלויה רק מדה"ר שבה, שאם זכה הרי טוב. %break אבל אם פגמו בה, תתגלה בה המלכות דמדה"ד, שאז נסתמות בה כל המדרגות, ואינן ראויות לקבל שום אור. %break העצה לזה, לחזור בתשובה, ולעורר מ"ן, עד שתעלה המלכות דמדה"ד ותתמתק בבינה, ותחזור שם למדה"ר. ולכן נאמר, מדרגה אחת יש, שכל הרפואות יוצאות ממנה, היא תרחם עלינו. והיא מ"י, בינה. כי ע"י העלאת המלכות לבינה, שוב מיתקנת המלכות במדה"ר, %break ומדה"ד נגנזת, שזה נבחן כמו רפואה, שהתרפאה מגילוי הנקודה דמדה"ד, וחזרה למדה"ר, ונעשית שוב ראויה לקבל כל האורות. %break וכל זה ע"י הבינה, שנקראת מ"י, כמ"ש, מ"י ירפא לך. ואז תשפיע לו המלכות שוב המוחין דהארת החכמה, ואז ייתקנו שוב החסדים הגדולים דאו"א, להיות בו בבחינת ג"ר. וזה פירוש הכתוב, אם עוונות תשמור י"ה, שהעוונות עלו אל השם י"ה, %break שהחסדים שמקבלים מי"ה נעשים לו"ק בלי ראש. אז מעוררים השם אדנ"י, שישלים אותו עם מוחין דהארת חכמה. %page 258 %break ואם הפך בעוונותיו את השם אדנ"י למדה"ד, שע"י עוונותיו נגלתה המלכות דמדה"ד, אז מ"י יעמוד, שיעלה מ"ן ויעלה המלכות אל הבינה ותחזור שם למדה"ר, ותשפיע לו המוחין דהארת החכמה, וישלימו החסדים דאו"א לג"ר. %break %H והתאספו בני הישיבה לעיין בדינו %letter 19 .19 יהושוע בן יהוצָדָק צדיק גמור היה. איש שהיה נכנס לִפְנַי ולִפְנים, והעלו אותו לישיבה של הרקיע. והתאספו כל בני הישיבה שם לעיין בדינו. וכך דרכיה של אותה ישיבה של הרקיע, %break כשמכניסים רוחו של אדם לדין, יוצא כרוז ומכריז, היכנסו כל בני הישיבה לחדר נסתר. וב"ד מתאסף. %break %letter 20 .20 ואותו הרוח של האדם עולה ע"י ב' ממונים. כיוון שנכנס, הוא מתקרב לעמוד אחד של שלהבת לוהטת העומד שם, ומתלבש ברוח האוויר הנושב בעמוד ההוא. וכמה הם העולים שם, כי כל אלו העוסקים בתורה ומחדשים בה חידושים, %break מיד נכתבים לבני הישיבה אלו הדברים. אז כל בני הישיבה באים לראות אותו. ואלו ב' ממונים יוצאים ומעלים אותו לישיבה של הרקיע, והוא מתקרב מיד אל אותו העמוד, שמתלבש שם בלבוש. %break %letter 21 .21 אחרי שמתלבש, נכנס אל הישיבה, ובני הישיבה רואים אותו. אם הדברים שחידש הם כראוי, אשרי הוא. כי כמה עטרות נוצצות מעטרים אותו כל בני הישיבה. %break ואם דבר אחר הוא, שאינו לפי דרכי הקדושה, אוי לו לאותה בושה, דוחים אותו לחוץ, ועומד אצל העמוד, עד שמכניסים אותו לדין. %break %letter 22 .22 ויש אחרים, שמעלים אותם שם בשעה שהקב"ה במחלוקת עם בני הישיבה, אם הדבר מותר או אסור. ואומרים, מי יוכיח ההלכה? הרי פלוני החכם שבעוה"ז, יבוא ויוכיח הדבר, כיצד היא ההלכה. אז מעלים אותו החכם לשם, %break והוא מוכיח אותה ההלכה בין הקב"ה ובין בני הישיבה. ויש אחרים שמעלים אותם לשם לדין, ודנים אותם שם לברר אותם וללבן אותם. %break %letter 23 .23 א"כ נמצא, שהאדם נפטר ומסתלק מהעולם בלא דין. ואם הוא מסתלק בדין, שכבר דנו אותו למעלה, למה הוא נידון פעם שנייה, בישיבה של הרקיע? כי ודאי שהאדם מסתלק בדין מהעוה"ז, %break אבל מטרם שייכנס למחיצתם של הצדיקים, מעלים אותו לדין פעם שנייה, ונידון שם באותה ישיבה של הרקיע. %break %letter 24 .24 ובישיבה של הרקיע עומד אותו הממונה של הגיהינום להשטין. אשרי מי שזכה בדין. ואם לא, אותו הממונה של הגיהינום לוקח אותו, בשעה שמוסרים אותו לידו, וקולע אותו משם למטה כמי שקולע אבן בקֶלע. %break כמ"ש, ואת נפש אויביך יְקַלְענה בתוך כף הקלע. ומשליך אותו לגיהינום, ומקבל עונשו, כפי מה שנידון. %page 259 %letter 25 .25 ויראני את יהושוע הכוהן הגדול עומד לפני מלאך ה'. שהעלו אותו לדין, לתוך אותה ישיבה של הרקיע, בעת שנפטר מהעולם. עומד לפני מלאך ה', לפני אותו נער, המלאך מט"ט, ראש הישיבה בישיבה של הרקיע, והוא חותך הדין על הכול. %break %H יגער בך השטן %letter 26 .26 ויראני את יהושוע הכוהן הגדול עומד לפני מלאך ה', והשטן עומד על ימינו לשטנו. השטן, אותו הממונה על הנפשות בגיהינום, שתשוקתו לקחת אותו לגיהינום, ועומד תמיד ואומר, תן תן, תנו רשעים לגיהינום. לשטנו, להזכיר עוונותיו. %break אז, ויאמר ה' אל השטן, יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך. שתי גערות למה? אחת למלאך דוּמה, השר של גיהינום, ואחת לאותו היוצא מגיהינום, העומד תמיד להשטין, השטן. %break %letter 27 .27 השטן העליון יורד, שמתלבש בצורת שור. וכל אלו רוחות רעים, שנידונו להכניס אותם בגיהינום, לוחך אותם ברגע אחד, וחוטף אותם, ויורד ונותן אותם לדוּמה, אחר שבלע אותם. כמ"ש, ויאמר מואב אל זקני מדיין, %break עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה. השור, הוא השור הנודע, השטן, העומד לרע על כל בני העולם. את ירק השדה, אלו הם רוחות בני האדם. השדה, המלכות. %break %letter 28 .28 א"כ, חכם היה בלק, שהיה יודע שהשטן מתלבש בשור. ודאי חכם היה. וכך צריך לו לדעת כל דרכיו של אותו השור. ואם לא היה יודע אותם, לא היה יכול לעשות כשפיו וקסמיו. וגבורתו של אותו השור, כשמכריזים על התבואה. %break כל אלו הימים שמכריזים, וכל אלו הימים שמכריזים על רוחותיהם של בני אדם, והם ימי ניסן וימי תשרי. %break %H הילד %letter 29 .29 רבי יצחק ורבי יהודה היו הולכים בדרך, הגיעו לאותו מקום של כפר סכנין, שהיה שם רב המנונא סָבָא, והתארחו אצל אשתו, שהיה לה בן אחד קטן, וכל יום היה בבית הספר. באותו יום עלה מבית הספר ובא לביתו. ראה אלו החכמים. %break אמרה לו אימו, התקרב לאלו אנשים עליונים, ותקבל מהם ברכות. התקרב אליהם. בעוד שהיה מתקרב אליהם, חזר לאחוריו. אמר לאימו, איני רוצה להתקרב אליהם, כי יום זה לא קראו ק"ש. וכך לימדו אותי, שכל מי שאינו קורא ק"ש בזמנו, הוא בנידוי כל אותו היום. %page 260 %letter 30 .30 הם שמעו ותמהו. הרימו ידיהם ובירכו אותו. אמרו, ודאי כך הוא, שלא קראנו ק"ש, שהיום הזה עסקנו בחתן וכלה, שלא היה להם די צורכם, והיו מתאחרים להתחבר, ולא היה איש שישתדל בשבילם, ואנו השתדלנו בשבילם, וע"כ לא קראנו ק"ש בזמנה. %break ומי שעוסק במצווה פטור מהמצווה. אמרו לו, בני, במה ידעת? אמר להם, בריח מלבושיכם הכרתי, כשהתקרבתי אליכם. תמהו, ישבו, נטלו ידיהם ואכלו לחם. %break %letter 31 .31 רבי יהודה, היו ידיו מלוכלכות, ונטל ידיו ובירך. מטרם שנטל ידיו, אמר להם הילד, אם תלמידי הרב שמעיה החסיד אתם, לא היה לכם לברך בידיים מזוהמות. ומי שמברך בידיים מזוהמות, חייב מיתה. %break %letter 32 .32 פתח אותו הילד ואמר, בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים וְלא ימותו. למדנו מפסוק זה, שמי שאינו דואג לזה, ונראה בפני המלך בידיים מלוכלכות, חייב מיתה. משום שידיו של אדם יושבות ברומו של עולם, אצבע אחת יש בידו של אדם, %break והיא האצבע שהרים אותה משה, האצבע האמצעית, שהיא כנגד משה, קו האמצעי. %break %letter 33 .33 כתוב, ועשיתָ בְרִיחים עצי שיטים, חמישה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית. וכתוב, והַבְּרִיח התיכון בתוך הקרשים, מַבריח מן הקצֶה אל הקצה. והבריח התיכון הוא בכלל של אלו חמישה בריחים. %break שני בריחים מכאן, ושניים מכאן, ואחד באמצע הוא הבריח התיכון, העמוד של יעקב, משה, ת"ת. שני בריחים לפניו, חו"ג, שני בריחים אחריו, נו"ה. %break כנגד זה יש חמש אצבעות בידו של אדם, והבריח התיכון, האצבע התיכונה, שנקראת אמה, היא באמצע, גדולה ועליונה מכולן, בה עומדים האצבעות האחרות, כי ת"ת כולל כל ו"ק. %break %letter 34 .34 ואלו חמישה בריחים נקראים 500 שנים, חג"ת נ"ה דז"א, שעה"ח, ז"א, הולך בהם. וברית קודש מתעוררת בחמש אצבעות של היד, כי היסוד כולל בתוכו חג"ת נ"ה. ע"כ כל הברכות של הכוהן תלויות באצבעות, ופרישת ידיים של משה על זה הייתה. %break %letter 35 .35 אם כל זה יש באצבעות, אין צריך לומר, שצריכות להיות בניקיון כשמברכים בהן להקב"ה, משום שבהן ובדוגמה שלהן, חג"ת נ"ה העליונים הרמוזים בהן, מתברך השם הקדוש. וע"כ אתם, שהחכמתם הרבה, איך לא השגחתם על זה? ולא שימשתם לרבי שמעיה החסיד, %break שאמר, כל טינוף וכל לכלוך עולה לס"א, כי הס"א ניזון מאותם הטינוף והלכלוך, וע"כ מים אחרונים חובה הם. %break %letter 36 .36 תמהו ולא יכלו לדבר. אמר רבי יהודה, בני, שם אביך מהו? שתק הילד רגע אחד, קם והלך אל אימו ונישק אותה. אמר לה, אימי, על אבי שאלו אותי אלו החכמים, האם אומר להם? %break אמרה לו אימו, בני, האם בדקת אותם, אם כשרים הם? אמר, הרי בדקתי אותם, ולא מצאתי אותם כראוי. לחשה לו אימו. וחזר אליהם ואמר, אתם שאלתם על אבי, וכבר הסתלק מהעולם, ובכל יום שחסידים קדושים הולכים בדרך, %break הוא מחַמֵר אחריהם. ואם אתם קדושים עליונים, איך לא מצאתם אותו הולך ומחמר אחריכם? %page 261 %break %letter 37 .37 אבל בתחילה ראיתי בכם, שלא קראתם ק"ש, ועתה אני רואה בכם, שאינכם קדושים עליונים, כי אבי לא ראה קדוש רוכב על חמור, שלא יוליך אחריו חמור, כדי לסבול עול תורה. וכיוון שלא זכיתם שאבי יחמר אחריכם, איני אומר לכם, מיהו אבי. %break אמר רבי יהודה לרבי יצחק, דומה לנו שילד זה אינו בן אדם. אכלו. ואותו ילד היה אומר דברי תורה וחידושי תורה. אמרו, תנו ונברך. אמר להם, יפה אמרתם, משום שהשם הקדוש אינו מתברך בברכה זו, אלא בהזמנה. %break %letter 38 .38 אברכה את ה' בכל עת. מה ראה דוד לומר, אברכה את ה'? ראה דוד שצריכים הזמנה, ואמר, אברכה. משום שבשעה שאדם יושב על שולחנו, השכינה עומדת שם, והס"א עומדת שם. כשאדם מזמין לברך את הקב"ה, השכינה מיתקנת כלפי מעלה, לז"א, לקבל ברכות, %break והס"א נכנעת. ואם האדם אינו מזמין לברך להקב"ה, הס"א שומע, ושמח, שיהיה לו חלק בברכה זו. %break %letter 39 .39 ובשאר ברכות למה אין הזמנה? אלא הדבר הזה של הברכה שמברכים עליו הוא ההזמנה. המברך על פרי, הפרי ההוא הוא הזמנה, ומברכים עליו. ואין בו חלק לס"א. אבל מקודם לכן, שהפרי ההוא היה ברשות הס"א, אין מברכים עליו, כמ"ש, %break ערלים לא ייאכל, שהוא ברשות הס"א, משום שאין מברכים על הפרי ההוא, כדי שלא יתברך הס"א. %break כיוון שיצא מרשות הס"א אחר שנות עורלה, ייאכל ומברכים עליו. והפרי הוא הזמנה לברכה. וכן כל הדברים שבעולם שמברכים עליהם, כולם הם הזמנה לברכה, ואין בהם חלק לס"א. %break %letter 40 .40 אף בברכת המזון הוא כך, שהכוס של ברכה נחשבת להזמנה. ולמה אומרים, תן ונברך, משום הזמנה? אלא משום שבתחילה כששתה, אמר, בורא פרי הגפן. הרי היין כבר שימש להזמנה, %break ועתה בברכת המזון צריכים שינוי להזמנה אחרת, כי כוס זו היא להקב"ה, ולא בשביל המזון, וע"כ צריכים הזמנה בפה. %break %letter 41 .41 נברך שאכלנו משלו, זוהי הזמנה. ברוך שאכלנו, היא הברכה. וא"כ למה צריך לומר לפניהם, תן ונברך? כך הוא ודאי. אבל נברך שאכלנו משלו, היא הזמנה אחרת, היא הזמנה לברכת בורא פרי הגפן. כי בתחילה, שאומרים, תן נברך, %break היא הזמנה לכוס של ברכה סתם, המלכות. וכוס זו, כיוון שלקחו אותה, יש הזמנה אחרת במילה נברך, לעולם העליון, ז"א, שכל המזון והברכות יוצאים משם. %break ומשום זה הוא בדרך סתום, שאינו מזכיר בו השם, אלא נברך שאכלנו משלו. כי עולם העליון סתום ואין בו הזמנה בגלוי, אלא רק במדרגה זו של כוס של ברכה יש הזמנה בגלוי. %break %letter 42 .42 בן, מלאך ה', אהוב שלו, זה שאמרת, ועשית בריחים עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתיים ימה. הרי יש כאן בריחים הרבה, והידיים אינן אלא שתיים, %break שבהן רק פעמיים חמש אצבעות. אמר לו הילד, זהו שאומרים, שמפיו של האדם ניכר מי הוא. אבל כיוון שלא הסתכלתם להבין, אני אומר. %break %letter 43 .43 החָכם עיניו בראשו. הפסוק כך הוא ודאי. שלא ילך אדם ד' אמות בגילוי ראש, משום שהשכינה שורה על ראשו. וכל חכם, עיניו ודבריו הם בראשו, בשכינה השורה ועומדת על ראשו. %page 262 %break %letter 44 .44 כשעיניו בראשו, בשכינה, יידע שאותו האור הדולק על ראשו צריך שמן. משום שגופו של אדם הוא פתילה, והאור דולק למעלה בפתילה. ושלמה המלך צעק ואמר, ושֶׁמן על ראשךָ אל יחסר. %break כי האור שבראשו צריך שמן, והוא המע"ט. ועל זה אומר, החכם עיניו בראשו, ולא במקום אחר. %break %letter 45 .45 אתם ודאי חכמים, והשכינה שורה על ראשיכם, איך לא הסתכלתם לזה שכתוב, ועשית בריחים, חמישה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית. כתוב האחד והשנית, שלישית ורביעית לא כתוב. %break כי אחד ושנית הם חשבון של ב' הצדדים, ימין ושמאל, חו"ג, הנקראים ב' ידיים. והשלישית במערב, אינו מחשיב, להיותה רק המקבלת מב' הצדדים. וע"כ עשה חשבון רק בשתי ידיים. %break %letter 46 .46 בכה רבי יהודה ואמר, רבי שמעון, אשרי חלקך, אשרי הדור שלך, כי בזכותך אפילו הילדים שבבית הספר הם הרים רמים חזקים. באה אימו, אמרה להם, רבותיי, בבקשה מכם, אל תביטו על בני, אלא בעין טובה. אמרו לה, אשרי חלקך, אישה כשרה, %break אישה נבחרת מכל שאר הנשים, כי הקב"ה בחר חלקך, והרים דגלך על כל שאר הנשים שבעולם. %break %letter 47 .47 אמר הילד, אני איני מפחד מעין הרע, כי בן דג גדול ומכובד אני, ודג אינו מפחד מפני עין הרע, כמ"ש, ויִדְגו לרוב בקֶרב הארץ. לרוב, הוא לרבות על העין, שלא תשלוט בהם עין הרע. %break כמו הדגים שבים, שהמים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף אלו, אין עין הרע תשלוט בהם. וע"כ לרוב ודאי. בקרב הארץ, בתוך בני אדם שעל הארץ, שלא תשלוט בהם עין הרע, אע"פ שאינם מכוסים כמו הדגים. %break אמרו לו, בן מלאך ה', אין בנוּ עין הרע, ולא מצד עין הרע באנו, והקב"ה מכסה עליך בכנפיו. %break %letter 48 .48 המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים, וייקרא בהם שמי ושם אבותיי. פסוק זה אמר יעקב ברוח הקודש. ואם ברוח הקודש אמר לו, יש בו חכמה. כאן נקראת המלכות, מלאך. %break כשהמלכות היא שליח מלמעלה ומקבלת זוהר מהמראָה של מעלה, שאז מברכים אותה או"א, ואומרים לה, בתי, לכי שמרי ביתך, שהוא העולם, פקדי את ביתך, כך עשי לביתך, לכי והזיני אותם. לכי, כי העולם ההוא שלמטה מחכה לך, %break בני ביתך מחכים למזונות ממך, הרי לך כל מה שאת צריכה לתת להם. אז נקראת המלכות, מלאך. %break %letter 49 .49 והרי בכמה מקומות נקראת המלכות מלאך, ולא באה לזון את העולמות. ועוד, האם לא בשם מלאך זנה את העולמות, אלא בשם הוי"ה? כשהיא שליח מאו"א, נקראת מלאך. וכיוון ששורה על מקומה, על ב' כרובים, אדנ"י שְׁמה. %break יש ב' זיווגים באו"א עילאין: א. זיווג להחיות העולמות, שאינו נפסק, אפילו כשבני העולם חוטאים ופוגמים בזיווג זו"ן. כי אם היה נפסק, היה חורבן העולמות. אמנם מזיווג זה לוקח העולם כדי צורכו ולא ברווחה. %break ב. זיווג לתת מוחין לזיווג זו"ן, שאז יש זיווג זו"ן. ומזיווג זה לוקח העולם כדי צורכו וקיומו, שלא ייחרב העולם. ונפסק באו"א, אם בני העולם אינם ראויים. %page 263 %break והן מזיווג כדי להחיות העולמות, והן מזיווג זו"ן לתוספת שפע וברכה, אין העולם מקבל אלא ממלכות. ולפיכך, כשהמלכות משפיעה לעולם מזיווג דאו"א, כדי להחיות העולמות, אז היא נקראת מלאך, שליח מאו"א, לפרנס העולם כדי צורכו וקיומו, שלא ייחרב העולם. %break אבל מעצמה אינה משפיעה להם כלום, כי אז אין זיווג ז"א ומלכות, וע"כ היא אינה עולה בשם כלל. %break משא"כ בזיווג ב' דאו"א, שז"א ומלכות מקבלים מוחין לזיווג, והם מזדווגים להשפיע תוספת שפע וברכה, אז המלכות משפיעה לעולם מעצמה, מזיווגה עם ז"א, ואז היא נקראת בשם בפני עצמה, אדנ"י. %break כשהמלכות היא שליח מלמעלה, שאז מברכים אותה או"א, ואומרים לה, הרי לך כל מה שאת צריכה לתת להם, זהו זיווג א' דאו"א, שהוא רק לפי מידת הצורך של העולמות, שלא ייחרבו. כשהיא שליח מאו"א מבחינת הזיווג כדי להחיות העולמות, %break שאז בז"א ומלכות אין זיווג, אז נקראת מלאך, כי אינה עולה אז בשם לפי עצמה, כי אינה נותנת מעצמה כלום. %break וכיוון ששורה על מקומה, על ב' כרובים, שיש זיווג ז"א ומלכות במקומם עצמם, כי מקבלים מזיווג ב' דאו"א. אז נקראת בשמה אדנ"י, כי אז משפיעה להם מבחינתה עצמה. %break %letter 50 .50 כשהשכינה נראית למשה בתחילה, היא נקראת מלאך, כמ"ש, ויֵירָא מלאך ה' אליו בלַבַּת אש. ליעקב לא נראית כך, אלא בדוגמה, ברחל שלמטה, שהיא דוגמה לרחל עליונה, מלכות. %break כמ"ש, ורחל באה עם הצאן אשר לאביה, כי רועָה היא. זוהי צורה של רחל שלמעלה, מלכות. %break וכמ"ש, כה אמר ה', קול ברָמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה. שרחל זו, היא המלכות. גם כאן, ורחל באה, רמז על המלכות. עם הצאן, המדרגות של המלכות. %break אשר לאביה, כי אבא, חכמה, יָסד בתו, מלכות. וכל העולמות התמנו ונפקדו בידיה. כי רועה היא, היא מנהיגה אותם ונפקדה עליהם. %break %letter 51 .51 וכך כתוב במשה, ויירא מלאך ה' אליו בלבת אש. כי בפעם הראשונה נראתה לו המלכות מלאך. וזה יותר חשוב מהמראָה של יעקב, שהייתה רק דוגמה. האם שבחו של אברהם הוא יותר ממנו? שהרי לא כתוב בו מלאך, אלא, ויֵירָא אליו ה' באֵלוני מַמרא. %break אלא שָׁם באברהם נראה לו השם אדנ"י, באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, כמ"ש, אדנ"י, אל נא תעבור מעל עבדך. משום שבזמן ההוא קיבל ברית. ומה שהיה נעלם ממנו עד עתה, נראה לו עתה ריבון ושליט, אדנ"י. וכך היה ראוי לו, כי אז התקשר במדרגה ההיא, במלכות, ולא יותר. %break ומשום זה התגלה עליו ה' בשם של אדון וריבון עליו, בשם אדנ"י. וכתוב, ויירא אליו הוי"ה, כי השם הוי"ה היה מתלבש אליו בשם אדנ"י, כמ"ש, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם. %break %letter 52 .52 אבל במשה לא היה פירוד, כמ"ש, משה משה, בלי טעם מפסיק ביניהם, ולא כמ"ש, אברהם אברהם, שטעם מפסיק ביניהם. כי הֶפסק הטעם מורה שאברהם השני עתה הוא שלם, מה שלא היה כן באברהם הראשון מקודם לכן. %break ויש הפרש בין אברהם של עתה לאברהם שמקודם לכן. אבל משה, מיד כשנולד הייתה עימו המראה המאירה, אור ז"א, כמ"ש, ותֵרֶא אותו כי טוב הוא. %page 264 וכתוב, ויַרְא אלקים את האור כי טוב, שסובב על ז"א. אף, כי טוב, שכאן סובב על ז"א. כי משה התקשר מיד במדרגה שלו, ז"א, וע"כ משה משה, בלי טעם מפסיק, בין משה למשה. %break %letter 53 .53 וע"כ אל משה, שתמיד במדרגת ז"א, הקטינה עצמה המלכות, שכתוב, מלאך ה'. ולא בשמה עצמה, כי המלכות מקבלת מז"א. יעקב, בשעה שהיה נפטר מהעולם, קרא למלכות בשם מלאך, כמו משה, משום שבאותה שעה היה יורש אותה לשליטה, כמו משה. %break כי משה התחבר עם המלכות בחייו, ויעקב התחבר עימה אחר שנפטר מהעולם. משה היה עם המלכות בעודו בגוף, ויעקב רק ברוח אחרי שיצא מהגוף. אשרי חלקו של משה. %break %letter 54 .54 וכתוב, המלאך הגואל אותי מכל רע. שיעקב לא התקרב מעולם לצד הרע, והרע לא יכול לשלוט בו. %break יברך את הנערים. אז, לפני פטירתו, היה יעקב מתקן את ביתו, המלכות, כאדם ההולך לבית חדש, ומתקן אותו בתיקוניו, ומקשט אותו בקישוטיו. יברך את הנערים. הנערים שהתמנו על העולם למשוך מהם ברכות, והם ב' הכרובים, מט"ט וסנדלפון. %break וייקרא בהם שמי, שהוא ת"ת, מידתו של יעקב. עתה התקין ביתו, המלכות, ועלה במדרגתו בת"ת. ומשום שהחיבור של המלכות ביעקב, ת"ת, אז הגוף, ת"ת, מתדבק במקום שצריך, במלכות. וב' זרועות עימו, אברהם ויצחק, חו"ג. %break %letter 55 .55 אחר שנערים אלו, מט"ט וסנדלפון, מתברכים כראוי, אז, ויִדְגו לרוב בקרב הארץ. כי דרך הדגים הוא להרבות ולהפרות בתוך המים. ואם יוצאים מהמים ליבשה, מיד מתים. אלו אינם כן, אלא הם מן ים הגדול, מהמלכות, %break והריבוי שלהם להפרות ולהרבות הוא בקרב הארץ, בעולמות התחתונים, הנמשכים למטה מהמלכות. משא"כ לכל הדגים שבעולם. %break %letter 56 .56 ומקודם לכן כתוב, ויברך את יוסף, ויאמר. ולא מצאנו לו כאן ברכות, כי אח"כ בירך אותו, כמ"ש, בן פּורָת יוסף. אלא כיוון שבירך אלו הנערים, בירך את יוסף. כי אין הם יכולים להתברך, אלא מתוך יוסף. כי המלכות אין לה מעצמה כלום, אלא מה שיוסף, %break יסוד דז"א, נותן לה. וע"כ בירך את יוסף, והוא השפיע אל המלכות, והמלכות אל הנערים, שהם מט"ט וסנדלפון. %break ומשום שיסוד הוא בסתר ואינו ראוי לגלות אותו, מפַּחד שלא תתקרב העורלה לינוק ממנו, ע"כ כתוב בסתר, וייקרא בהם שמי ושם אבותיי. כי מהאבות, חג"ת, מתברכים, ולא ממקום אחר. %break בקרב הארץ, זהו הכיסוי, לכסות היסוד, שהמלכות, הנקראת ארץ, מכסה אותו. וע"כ מרומז גם יוסף בכתוב, אלא בהסתר. %break %letter 57 .57 אמר הילד, אני אברך, כי כל מה ששמעתם עד עתה, ממני שמעתם. ואקיים בי הכתוב, טוב עין הוא יבורך. קוראים בו, יברך. מהו הטעם? כי נתן מִלַחמו לדל. ומלחם וממאכל התורה שלי אכלתם. ומה שלומדים, בעל הבית בוצֵע ואורח מברך, אין אני בעל הבית, %break ואין אתם אורחים. אבל פסוק מצאתי ואקיים אותו, כי אני טוב עין ודאי, כי בלי שאלתכם אמרתי חידושי תורה עד עתה, ולחם ומאכל שלי אכלתם. %page 265 %letter 58 .58 לקח כוס של ברכה ובירך. וידיו לא יכלו לסבול את הכוס, והיו ידיו רועדות. כשהגיע למילים, על הארץ ועל המזון, אמר, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. העמיד הכוס על תיקונה, והתיישב בימינו, ובירך. %break לבסוף אמר, יהי רצון, שלאחד מאלו, כלומר לרבי יצחק, יימשכו לו חיים מעה"ח, שכל החיים תלויים בו, והקב"ה יהיה עָרֵב בעדו, ויימצא ערב למטה, רבי שמעון, שיסכים להיות ערב עם המלך הקדוש. %break כמו שנאמר בזוהר, שרבי יצחק נטה למות, ורבי שמעון אחז בו, וערב בעדו, ונשאר בחיים. %break %letter 59 .59 כיוון שבירך, סגר עיניו רגע אחד, ואח"כ פתח אותן. אמר, חברים, שלום לכם מריבון הטוב, שכל העולם שלו הוא. תמהו ובכו, ובירכו אותו. לנו הלילה ההוא. בבוקר הקדימו והלכו. כשהגיעו לרבי שמעון, סיפרו לו המעשה. %break תמה רבי שמעון. אמר, בן סלע חזק הוא, וראוי הוא לזה, ועוד יותר ממה שאדם יוכל לחשוב, בנו של רב המנונא סבא הוא. הזדעזע רבי אלעזר. אמר, עליי ללכת לראות אותו הנר שדולק. אמר רבי שמעון, זה לא יעלה בשם בעולם, כלומר לא יאריך ימים, %break כי דבר עליון יש בו, והארת השמן של אביו מאירה עליו. וסוד זה אינו מתפשט בין החברים. %break %letter 60 .60 יום אחד היו החברים יושבים ומתנגחים אלו באלו, מתווכחים זה עם זה. אמרו, הרי כתוב, אל תָצַר את מואב ואל תִתְגָר בם מלחמה. שזה בגלל רות ונעמה, העתידות לצאת מהם. %break וא"כ, ציפורה אשת משה, שהייתה ממדיין, ויתרו ובניו, שיצאו ממדיין, שהיו כולם צדיקי אמת, על אחת כמה וכמה, שהיה להם להגן על מדיין. ועוד, משה, שגידלו אותו במדיין, ואמר לו הקב"ה, נקום נקמַת בני ישראל מאת המדיינים. %break וזכות משה לא הגנה עליהם. וא"כ משוא פנים יש בדבר, שהאם בני מדיין היו יותר ראויים להינצל ממואב? %break %letter 61 .61 אלא אינו דומה מי שעתיד ללקוט תאנים למי שכבר לקט אותם. כי רות ונעמי עוד לא יצאו מעמון וממואב. משא"כ ציפורה כבר יצאה ממדיין. אבל אע"פ שכבר לקט התאנים, הרי הוא שבח, והאם לא היה להם להינצל בזכותם? %break אלא מי שעוד לא לקט התאנים, שומר את אילן התאנה תמיד, שלא יהיה בו פגם, בשביל התאנים שהאילן עתיד להביא. ואחרי שכבר לקט התאנים, עוזב את האילן, ואינו שומר אותו. %break %letter 62 .62 כך מואב, שהיה עתיד להביא אלו התאנים, רות ותולדותיה, שמר אותו הקב"ה, כמ"ש, אל תצר את מואב. מִדְיין, שכבר נתנו התאנים ולקטו אותן, כתוב, צָרור את המדיינים. כי מכאן והלאה, אילן תאנים זה אינו עתיד להביא פירות, ובגלל זה הוא ראוי לשריפת אש. %break אמר, ויאמר מואב אל זקני מדיין. מואב, הם שהתחילו לצרור את ישראל, ומשום אלו התאנים, רות ותולדותיה, שעתיד מואב להוציא לעולם, ניצלו מעונש. %break %letter 63 .63 רבי אלעזר רצה לראות את רבי יוסי, והיה רבי אבא הולך עימו. הלכו בדרך והיו אומרים דברי תורה כל אותו הדרך. %break %letter 64 .64 כתוב, ויאמר ה' אליי, אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה. וכתוב, וקָרבתָ מול בני עמון, אל תְצוּרֵם ואל תִתְגָר בם. דבר זה שבבני עמון, הוא כדבר זה של מואב. מה ההפרש בין אלו לאלו? הרי נראה ששקולים הם. ולמדנו, כשישראל היו מתקרבים לבני מואב, %page 266 היו ישראל מראים עצמם אליהם בכל כלי מלחמה, כמו שהיו רוצים להתגרות בהם. ואצל בני עמון, היו ישראל מתעטפים בעיטופיהם, ולא נראו כלי מלחמה כלל. והכתובים מראים, שהם שווים זה לזה. %break %letter 65 .65 ודאי כך הוא. כמ"ש בבת לוט הבכירה, ותקרא שמו מואב, נראו ישראל בחוצפה אליהם, כמו שהיא הייתה חצופה, שאמרה, מואב, אשר מאב היה הבן הזה. אבל הצעירה, שאמרה בן עמי, %break והסתירה דרכיה, גם ישראל היו מסתירים דרכיהם אליהם, שהיו מתעטפים בטלית ונראים לפניהם כאחים ממש. %break %letter 66 .66 בעוד שהיו הולכים, נזכר רבי אלעזר מאותו הילד. נטו מהדרך ג' פרסאות והגיעו לשם. התארחו בבית ההוא, נכנסו ומצאו אותו הילד, שהיה יושב ועורכים השולחן לפניו. כיוון שראה אותם, התקרב אליהם ואמר, היכנסו חסידים קדושים, היכנסו שתילי העולם, %break אלו שלמעלה ושלמטה משבחים אותם, אלו שאפילו דגי ים הגדול יוצאים ליבשה אליהם. שהכיר בהם, שרבי המנונא אביו נגלה להם. %break בא רבי אלעזר ונישק אותו בראשו, חזר עוד הפעם כבתחילה ונישק אותו בפיו. אמר רבי אלעזר, הנשיקה הראשונה הייתה על הדגים שעזבו המים והלכו ביבשה, על מה שרב המנונא אביו נגלה להם. %break והנשיקה השנייה היא על הביצים של הדג, שעשו פירות טובים בעולם, כלומר בשביל הילד עצמו, שהוא בנו של רב המנונא. %break %letter 67 .67 אמר אותו הילד, ברֵיח של הלבושים שלכם, אני רואה שעמון ומואב היו מתגרים בכם. איך ניצלתם מהם? כלי מלחמה לא היו בידיכם. ואם לא, איך הלכתם לבטח בלא יראה? %break %letter 68 .68 אמר הילד, חכמים קדושים, האם אתם רוצים לחם מעדנים בלא מלחמה, ושולחן של כלי מלחמה, או גם לחם מלחמה. או תרצו לברך את המלך בכל כלי מלחמה, כי השולחן אינו עולה בלא מלחמה. %break אמר רבי אלעזר, בן אהוב וחביב וקדוש, כך אנו רוצים, בכל אלו כלי מלחמה השתדלנו, ואנו יודעים לערוך מלחמה בחרב, בקשת, ברומח, ובאבני קלע. ואתה ילד, עוד לא ראית, איך גיבורים חזקים של העולם עושים מלחמה. %break כמו שצריכים כלי מלחמה בעוה"ז לגרש ולהכניע את האויבים, שלא יחריבו את הארץ, כך ממש בעולמות העליונים, צריכים כמה מיני דינים, המכונים כלי מלחמה, כדי לגרש החיצוניים, שלא יטו שפע הקדושה לצידם ויחריבו מקורות השפע. %break ומקורם של אלו כלי מלחמה יוצא במדרגות הקדושה עצמן, ומשם נמשכים למטה להכניע ולהרחיק החיצוניים והקליפות משפע הקדושה. %break אמנם יש המשכת שפע, שאין צריכים אליה שום מלחמות, משום שאין לחיצוניים שום אחיזה בו. והוא השפע מזיווג או"א עילאין, להחיות העולמות. וזה ששאל הילד, האם אתם רוצים לחם מעדנים בלא מלחמה, הוא השפע דאו"א, שנמשך בלא מלחמה, %break כי אין בו אחיזה כלל לחיצוניים. ועם חידושי התורה שהיו אומרים, היו ממשיכים שפע מאותה המדרגה, שהיו מחדשים בה חידושי התורה. וע"כ שאל אותם, מאיזה מדרגה הם רוצים לשמוע חידושי תורה. %break אמנם כל הנמשך מבחינת המלכות, צריכים מלחמה להרחיק ולהכניע החיצוניים, שלא ייאחזו בשפע שלה. ולכן אמר, ושולחן של כלי מלחמה, כי השולחן, מלכות, צריכים בהכרח כלי מלחמה להילחם עם החיצוניים, לגרש אותם. %break %page 267 ואם רוצים שפע מזיווג זו"ן, שיש בהם אחיזה לחיצוניים, צריכים להילחם ולגרש אותם. %break וכן שאל אותם, אם הם רוצים שיאמר חידושי תורה ולהמשיך שפע מכל המדרגות שצריכים כלי מלחמה, שאמר, או תרצו לברך את המלך בכל כלי מלחמה, שלא יחסר מהם כלום. כי המלכות, הנקראת שולחן המלך, אינה מתעלה להשפיע משהו בלי מלחמה. %break השיב רבי אלעזר, שהוא רוצה חידושי תורה שבבחינת מלחמה, ומנה ד' מינים של כלי מלחמה, חרב קשת רומח אבני קלע. שבהם צריכים להילחם עד להיות בטוחים, שכל זר לא ייגע בקודש. %break חרב היא הדינים שבמסך דחיריק, שקו האמצעי משמש בו למעט ג"ר דשמאל, כדי לייחד אותו עם הימין. %break החרב של הקב"ה, י' של הוי"ה היא ראש החרב, השביל דאו"א עילאין, שהם י' דהוי"ה, שורש הכול. ו' של הוי"ה היא גוף החרב, קו האמצעי, הנושא של מסך דחיריק, שפועל בו הייחוד של ב' קווים ימין ושמאל. אותיות ה' ה' של הוי"ה, הן ב' פיות של החרב, %break כי המסך דחיריק כולל בתוכו מלכות ובינה, מפתחא ומנעולא, שהם ב' כוחות לפעולת הייחוד הזה. %break קשת, היא התעוררות הדינים דנוקבא הקשים, כמ"ש, את קשתי נתתי בענן. והיא מלכות, שבתוכה ג' גווני הקשת, ג' קווים. רומח, הוא דומה לחרב, קו האמצעי, עם מסך דחיריק. אלא ההפרש ביניהם, הוא שבחרב יש שני פיות, וברומח יש פה אחד, דמפתחא. %break אבני קלע הם מלכות דמדה"ד, שזורקים אותה למעלה לבינה, וממעטים הבינה מג"ר לו"ק, כדי להפיל בזה כל החיצוניים, הנאחזים בהתפשטות הארת החכמה שבקו שמאל דבינה. ויש בזה כמה בחינות קלע. %break %letter 69 .69 שמח אותו הילד. אמר, ודאי לא ראיתי איך גיבורי עולם עושים מלחמה. אבל כתוב, אל יתהלל חוגֵר כִּמְפַתח. תחילה תשמעו דבר, ואח"כ תהללו את עצמכם. ערכו השולחן בלחם ובכל מה שצריך. אמר רבי אלעזר, כמה שמחה יש בליבי בילד הזה, %break וכמה חידושים יתחדשו על השולחן הזה. וע"כ אמרתי שאני יודע, שזוגים עם פעמונים של רוח הקודש הולכים בילד. %break %letter 70 .70 אמר אותו הילד, מי שרוצה לחם, יאכל אותו ע"פ החרב. שמח רבי אלעזר, חזר וקירב הילד אליו. אמר לו הילד, משום ששיבחת את עצמך, יש לך לערוך מלחמה בתחילה. ובתחילה אמרתי, שהמלחמה תהיה אחר האכילה, אבל עתה, מי שרוצה סולת נקייה מסובין, %break מהקליפות, יביא כלי מלחמה בידיו. אמר רבי אלעזר, לך נאה להראות מאלו כלי מלחמה שבידך. %break %letter 71 .71 אמר הילד, והיה באֲכולכם מלחם הארץ, תרימו תרומה לה'. פסוק זה, אע"פ שהוא בְּחלה, נאמר על עומר התנופה. תנופה, משום שהניף אותה הכוהן למעלה. מה זה נוגע לנו, אם הניף אם מוריד? %break %letter 72 .72 אלא ודאי שצריך להרים אותה למעלה. וזוהי תרומה, שבשביל זה היה צריך לקרוא לה תרומה, לשון הרמה ולא תנופה. ואע"פ שתרומה היא אותיות תְרֵי ממאה, עכ"ז עיקר השם תרומה הוא מחמת ההרמה למעלה. %break אבל למה נקראת תנופה, הרי היא הרמה, האם לא היה צריך לקרוא לה תרומה? %page 268 %letter 73 .73 תנופה, היא אותיות תְנו פֶּה, תנו כבוד לה' אלקיכם. כי פה הוא כבוד, מלכות, שצריכים לתת אותה אל הקב"ה, להעלות ולייחד המלכות עם ז"א. וע"כ אנו צריכים להרים אותה למעלה, לז"א, להראות שאנו נותנים לז"א את הפה הזה, המלכות. %break כי אין שבח למלך העליון, ז"א, אלא כשישראל מתקנים הכבוד הזה, המלכות, ונותנים אותה למלך הכבוד, ז"א. וזהו, תנו פה, תנו כבוד. והוא ודאי הרמה, להעלות המלכות לז"א. %break %letter 74 .74 והיה באכולכם מלחם הארץ. האם לחם הארץ, שעורה הוא ולא יותר? לא, כי יש חמישה מיני דגן, ואנו מקריבים שעורה, משום ששעורה היא הראשונה לשאר מיני הלחם שבעולם. שעורה, היא אותיות שיעור ה', מקום בשיעור ה', המלכות. %break חיטה היא נקודה האמצעית, שאין חלק לס"א של כף חוב שם. חיטה היא בת, החוטאת לפני אביה, ועושה לה רצונה. חיטה היא כלל כ"ב (22) אותיות. %break שעורה היא מהארת המלכות, בעת שהיא שמאל בלי ימין, שהיא ראשית בניינה. כי בניין המלכות בראשונה הוא משמאל בלי ימין, מקום בשיעור ה"א, %break כי הארת השמאל היא מקום ידוע בשיעור המלכות, שנקראת ה', בכלים דאחוריים שבמלכות, שהם שיעור, חלק מהבניין שלה. %break חיטה היא נקודה אמצעית, נקודת המפתחא הממותקת בבינה, יסוד דמלכות, נקודה אמצעית שביישוב. ומתוך שהיא נמתקת בבינה, אין חלק לס"א בה. %break המיתוק נעשה ע"י עליית המלכות לבינה, ואע"פ שהבינה מתמעטת ע"י עלייתה זו, עכ"ז היא עושה לה רצונה, ומשפיעה לה המוחין שלה, תחילה הקטנות ואח"כ הגדלות. שאע"פ שהמלכות חוטאת בעלייתה לבינה, שמערבת הדינים שלה בתוך הבינה, %break עכ"ז משפיעה לה אורותיה. ולולא המיתוק הזה של המלכות בבינה, לא היו זו"ן, המכונים כ"ב אותיות, ראויים לקבל כל תיקון וכל אור. %break ולמה נקראת חיטה? כי ממנה, מהמיתוק של מלכות בבינה, יצאו כל כ"ב האותיות, הן בז"א והן במלכות. כ"ב אותיות הן כללות כל האורות והמוחין דזו"ן, בדומה לכ"ב אותיות שבא"ב, שהן כללות כל התורה וכל החכמה. %break כי כל החכמה מצירופי כ"ב אותיות באה, ומושפעת ע"י צירופי כ"ב אותיות. ומשום זה נקראת חיטה, כי חִטָה היא בגי' כ"ב (22). %break %letter 75 .75 אמר רבי אלעזר, כך אנו קוראים לה חיטה. אבל אנו רואים בכל השבטים, שאין בשמותיהם אותיות ח' ט', מפני שמורים על חטא ואחיזה לחיצוניים. ובחיטה יש ח' ט'. א"כ יש בה אחיזה לחיצוניים, ולא כמו שאמר הילד, שאין חלק לס"א של כף חוב שם. %break אמר אותו הילד, ודאי כך הוא, כי ח' ט' המורים על אחיזת ס"א, שורים בסמוך למלכות. %break בשבטים לא היו אותיות אלו, משום שבאו מצד הקדושה שלמעלה, כי י"ב שבטים נמשכים מי"ב בחינות שבמלכות, שהם באים מי"ב צירופי הוי"ה, שכולם קודש. אבל אצל המלכות, שנקראת חיטה, שורות האותיות ח' ט', המורות על אחיזת החיצוניים. %break ומה שאמר הילד, שבחיטה אין חלק לס"א, פירושו, בה עצמה, שהוא יסוד דמלכות, המתוקנת בבינה. אבל בסמוך לה, במלכות דמלכות, שם גנוזה הארת המנעולא, ושם יש אחיזה לחיצוניים, ושם ח' ט' של חיטה. ויסוד עצמו, מפתחא, הוא אות ה' של חיטה. %page 269 %letter 76 .76 החטא של אדה"ר, שלומדים, עצה"ד חיטה היה. והאילן הזה, מלכות, כשהוא מנצח, הכול הוא צד הטוב, לוקח כל הס"א ומכניע אותו. ומשום זה אמר הילד, שאין אחיזה לס"א בחיטה. %break חיטה, שהוא תיקון המלכות בבינה, שע"י זה נעשית המלכות ראויה לקבל כל האורות, הוא עצה"ד טו"ר. %break כי ב' נקודות יש במלכות, מפתחא ומנעולא. וכשהאדם זוכה, הנקודה דמפתחא בגלוי, בשליטת המלכות, והנקודה דמנעולא בגניזה. וע"כ מלכות ראויה להמשיך אל האדם כל האורות, ואז הרי טוב. ואם אדם אינו זוכה, כמו שחָטא אדה"ר, %break שהמשיך החכמה שבה מלמעלה למטה, אז הרי רע, כי מנעולא הגנוזה יוצאת ומתגלה, שאז מסתלקים כל האורות ממלכות, והאדם נופל לקליפות. %break כיוון שמלכות ממותקת בבינה, שאין אחיזה לחיצוניים, למה לה אותיות אלו ח' ט'? כי אע"פ שנתקנה בנקודה האמצעית הממותקת במדה"ר, מ"מ יש בה בגניזה גם נקודת המנעולא, כי ע"כ נקראת המלכות עצה"ד טו"ר, זכה הרי טוב, לא זכה הרי רע. %break ואדה"ר שלא זכה, נגלו לו אותיות ח' ט' מכוח גילוי המנעולא. אמנם אם זכה הרי טוב, שהנקודה דמנעולא נגנזה והנקודה דמפתחא שולטת, אז מנצחת המלכות, וכולה טוב ולא רע כלל, שאין בה אחיזה לחיצוניים כלל. %break %letter 77 .77 עצה"ד חיטה היה. הראשונים אמרו, חיטה סתם, שחיטה היא אותיות חטא ורומזת על חטא. ואין הכוונה על חיטה ממש, אלא לרמז בלבד. באו האחרונים ואמרו, חיטה ממש, שרומזת על יסוד דמלכות, כי היא נקראת עצה"ד טו"ר. %break בא ישעיהו ופירש אותה, ומִמְחִתָה כי לא תִקרב אלייך. וע"כ החיטה היא נקודה האמצעית, מפתחא. כדי שלא יהיה חטא, כי אם לא הייתה הנקודה, היה חטא. והחילוף בין ט' לת' הוא שמירה אל הס"א, ובירור שלה. %break החיטה היא יסוד דמלכות הממותקת בבינה, ע"כ יכולה לקבל כל האורות. והיא אות ה' שבחיטה, וח' ט' שרויות בסמוך לה, במלכות דמלכות, ששם גנוזה נקודת המנעולא, שבה יש אחיזה לחיצוניים. %break ואחיזה זו היא ח' ט', ונסמכת ליסוד דמלכות, להיקרא ביחד חיטה, מטעם שמירה, שאם לא זכה הרי רע. %break וע"כ נקודה האמצעית היא חיטה המתוקנת בנקודה אמצעית, נקודה דמפתחא, הממותקת בבינה, כדי שלא יהיה חטאה, שלא תתגלה נקודת המנעולא, שאז יש אחיזה לחיצוניים וכל האורות מסתלקים. %break שאם לא הייתה מתוקנת בנקודה דמפתחא, הייתה במלכות אחיזת החיצוניים, הנקראת חטא, והאורות היו מסתלקים. %break והנה המלכות דמלכות, שבה גנוזה המנעולא, היא אות אחרונה של כ"ב אותיות, ת'. אבל ביסוד דמלכות, אע"פ שיש בה ח"ט, הרומזים על אחיזת החיצוניים במנעולא, אין בה ח"ת, הרומז על מנעולא שבמלכות, אלא ח"ט, %break כי ת' התחלף ביסוד דמלכות אל ט', שזה מורה על הגניזה דמנעולא, שאינה ניכרת ביסוד דמלכות. %break בא ישעיהו ופירש אותה, ומִמְחִיתָה כי לא תִקרב אלייך. שפירש השם חטא עם ט', המורה על גניזת המנעולא, שהיא אות ת', שאם הייתה המנעולא נראית בחיטה, היה שמה חיתה, שבירה. ונמצא שהשם חיטה עם ט', %break מורה, שלא תקרב מחיתה אליה, כי נגנזה בט'. ולכן כתוב, וממחיתה כי לא תקרב אלייך, מחמת שנגנזה בט'. %page 270 %break והחילוף בין ט' לת' הוא שמירה אל הס"א, כי התרחק מהמלכות, ואין לו בה אחיזה, כי הת' התחלפה בט', שנגנזה המנעולא, ששם אחיזתו. ומלכות התבררה, שאין בה שום רע וכולה טוב. %break %letter 78 .78 האם חמשת מיני דגן, חיטה שעורה שיפון אורז דוחן, אין בהם חלק לס"א? אינו כן, כי כל מה שנרקב בארץ, יש בו חלק לס"א. והחלק שיש לו הוא מוץ, אשר תידְפֶנו רוח, כמ"ש, לא כן הרשעים, כי אם כמוץ אשר תידפנו רוח. %break וזהו רוח הקודש, המלכות, כמ"ש, כי רוח עברה בו ואיננו. משום שרוח הקודש, המלכות, מפזר אותו בכל הצדדים של העולם, שלא יהיה נמצא. מוץ הוא נוקבא דקליפה. זכר דקליפה הוא תבן. %break %letter 79 .79 מוץ ותבן, זכר ונקבה דקליפה, הולכים יחד. וע"כ פטור ממעשר, שאין בהם חלק בקדושה. אות ה' דחיטה הוא דגן נקי בלי תבן ומוץ. ח' ט' דחיטה הם זכר ונקבה, מוץ ותבן. ואם יש עם ח' ט' גם ה', מורה על דגן נקי, וע"כ שלמות האילן, %break המלכות, היא חיטה, שמורה על דגן נקי בלי קליפות. והאילן שחטא בו אדה"ר, היה חיטה. כי הכול במילה חיטה. %break %letter 80 .80 שעורה הקדימה לבוא לעולם, משום שהיא מהארת השמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים שבמלכות, שהיא ראשית בניינה של המלכות, והיא מתוקנת למאכל בהמה סתם. המלכות, שנקראת בהמה, שבגי' היא ב"ן (52), הוי"ה במילוי אותיות ה'. %break ושעורה היא אלף הרים, חכמה, הנקראת אֶלף, שמגדלים אותה בכל יום. ומלכות אוכלת אותם. ונקראת לחם תרומה, מאכל של תרומה, של מלכות. %break ומוקרב בלילה, כי חכמה בלי חסדים הוא חושך, ע"כ זמן גילויה בלילה, בלי חסדים, שהם אור היום. כי כתוב, ובא השמש וטָהֵר, ואַחַר יאכל מן הקודשים, כי לחמו הוא. מן הקודשים, מורה על תרומה. %break מן הקודשים ולא על קודשים, כי קודש סתם אינו נקרא תרומה. כמו שלומדים, וחומר בקודש מבתרומה. %break %letter 81 .81 הארץ הקדושה, המלכות, היא ברשותו של הקב"ה, ורשות אחרת אינה נכנסת לשם. ואיך נבדקת הארץ, אם עומדת באמונה, אם היא באמונה עם בעלה, שהוא קו האמצעי, המתקן שלא תאיר החכמה שבשמאל אלא מלמטה למעלה. %break ואם לא התחברה ברשות אחרת, ס"א, שדרכּה להמשיך החכמה מלמעלה למטה בהיפוך מתיקון קו האמצעי, ז"א, הבדיקה היא בהקרבת תרומה זו של שעורים. %break הארץ הקדושה, אין בה רשות אחרת, הס"א, שאינה נכנסת לשם. וא"כ מוץ ותבן, שהם קליפות, מאין התהוו? %break %letter 82 .82 כתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו. וכתוב, ויאמר להם אלקים, פרו ורבו. הייתכן שאם לא היה בא נחש על חוה, לא היו תולדות בעולם? או שאם לא היו חוטאים ישראל במעשה העגל, לא היו עושים תולדות? והרי כתוב, ויאמר להם אלקים, פרו ורבו. %break אלא ודאי אפילו אם לא היה בא נחש על חוה, היה אדם עושה תולדות מיד, כי גזרה נגזרה מיד כשנברא, כמ"ש, פרו ורבו ומלאו את הארץ. אלא שאלו תולדות היו כולם בניקיון בלי זוהמה כלל. %break אף כך הארץ הקדושה, שאינה נכנסת בה רשות אחרת, יש בה מוץ ותבן, שאינם מס"א. ובחוץ לארץ, יש מוץ ותבן של ס"א, ההולכת אחר הקדושה כקוף אחר בני אדם. %page 271 אין לידת בנים בלי יצה"ר, כמו שלומדים, שבעֵת שהיו רוצים לבטל יצה"ר של זנות, אפילו ביצה בת יום לא הייתה נמצאת. וא"כ אחר קבלת התורה, שהתבטל היצה"ר, שנעשתה חירות ממלאך המוות, שהוא היצה"ר, נמצא, שאם לא היו חוטאים בעגל, %break לא היה להם יצה"ר, ולא היו להם תולדות. ומכ"ש אדה"ר, אם לא היה חוטא וממשיך עליו היצה"ר, נמצא לפי זה שלא יכול להוליד תולדות. %break אבל אי אפשר לומר כך, שהרי הכתוב, פרו ורבו, נאמר לפני חטאו של אדה"ר. לפיכך הכרח הוא, שיש חימום לעשות תולדות גם בקדושה. ועד"ז המוץ והתבן של החיטה שבארץ הקדושה, %break נמשכים מהקדושה עצמה, ואינם זכר ונוקבא דקליפה, כי אין שם רשות לכניסת רשות אחרת. %break ופנימיות הדברים, שהארץ הקדושה היא המלכות המתוקנת בבינה, ויש לה מוחין דבינה, שאז נקרא ז"א ישראל, לי ראש, והמלכות נקראת ארץ ישראל. וכיוון שחיטה רומזת על מלכות המתוקנת בבינה, %break ומוץ ותבן הם זכר ונוקבא דקליפה, איך אפשר שהקליפות ייכנסו למלכות, בזמן שהיא בבחינת ארץ ישראל? %break כי שורש מוץ ותבן הוא בקדושה עצמה, כי הם ב' נקודות שנתקנו במלכות הקדושה, בעניין זכה הרי טוב, לא זכה הרי רע. והם אינם קליפות, אלא קדושה ממש. ומה שנאמר מקודם, שהם קליפות, הכוונה היא על חוץ לארץ, בבי"ע, ששם משכן הקליפות. %break ומוץ ותבן אשר שם הם זכר ונוקבא דקליפה, שנמשכים ממוץ ותבן דקדושה, כקוף ההולך אחר בני אדם. %break %letter 84 .84 כתוב, ובגפן שלושה שריגים, והיא כפורחת עלתה ניצה, הבשילו אַשְכְּלותיה ענבים. עד כאן חֶזיון הדבר שבחלומו, גפן ושלושה שריגים והענבים. מכאן והלאה היה חיזיון של עצמו, שכתוב, וכוס פרעה בידי, ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה. %break כלומר, מה שעשה הוא עצמו, אבל חזיון הדבר שבחלומו היה בשביל יוסף, לבַשרו, שישמע יוסף ויידע. %break %letter 85 .85 שבעה רקיעים הם, והם שבעה היכלות, ושישה הם, וחמישה הם, וכולם יוצאים מתוך עתיקא העליון. היין ההוא, מושך אותו יעקב מרחוק, וסוחט אותו מהענבים של הגפן ההיא, אז ממשיך יעקב היין ההוא הראוי ליצחק, ושמח ושותה. %break כמ"ש, ויָבֵא לו יין ויֵשְׁת. כאן נכללים למעלה ולמטה. וע"כ הרחיק המילה, ומושך אותה בנגינה ממושכת של ב' תנועות, שהן מֵירְכָא כפולה. המילה, לו, שבכתוב, ויבא לו יין, שכתוב תחתיה מירכא כפולה, לו למטה, לו למעלה. %break גפן, היא התאחדות ג' הקווים, כדי להשפיע חכמה מקו שמאל. כי גפן היא אותיות ג' פן, ג' פנים אריה שור נשר. ולפיכך נקראים הפירות, שהם השפע, הבאים מההתאחדות הזו, בשם ענבים, אותיות בם עין. וכן הענבים הגשמיים צורתם כמו עיניים, ועיניים רומזות על חכמה. %break הגפן נבחן בג' מקומות. השורש הוא בבינה, ששם שורש יציאת הקווים בג' נקודות חולם שורוק חיריק. לפי שז"א הוא קו אמצעי, שעלה והכריע בין ב' הקווים שבבינה, ויצאו ג' קווים בבינה, %break הרוויח אותם גם ז"א ומשך אותם למקומו, ויש גם לז"א אותם ג' קווים. וע"כ יש בחינת גפן גם בז"א. %break אמנם בז"א, להיותו בחסדים מכוסים, נבחן עיקר הגפן במלכות, שבה סוחטים הענבים, לגלות הארת החכמה שבהם. הרי ששורש הגפן וסחיטת הענבים הוא בבינה, ומשם נמשכים לז"א, ומשם למקום הסחיטה, המלכות. %page 272 %break וזהו שכתוב, ובגפן שלושה שריגים, שהם ג' קווים שבמלכות, שבה מקום סחיטת הענבים. והיא כפורחת עלתה ניצה, שהחכמה שבה פורחת מלמטה למעלה. הבשילו אשכלותיה ענבים, הארת החכמה, הנקראת ענבים, שהם הפירות של הגפן. %break כל המדרגות בז"א ובמלכות יוצאים מבינה, ושם מקום יציאתם. אלא שז"א זוכה בהם, ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, וז"א משפיע אותם אל המלכות. %break שבעה רקיעים הם חג"ת נהי"מ דז"א. ושבעה היכלות, חג"ת נהי"מ דמלכות, שמקבלים מז"א. ולפעמים אנו קוראים להם רק שישה, חג"ת נה"י בלי המלכות. ולפעמים אנו קוראים להם חמישה, חג"ת נ"ה בלבד, ע"פ מספר חמש בחינות כח"ב תו"מ. %break אמנם יציאת כל המדרגות היא מעתיקא העליון, מבינה, ומשם נמשכות לז"א, ומז"א למלכות. %break כתוב, ויבא לו יין וישת. יין הוא הארת חכמה, שמקורה בקו שמאל, נקודת השורוק. ויצחק הוא קו השמאל, ויעקב קו האמצעי. וא"כ האם לא היה צריך יצחק לתת יין ליעקב, ולא יעקב ליצחק? על זה נאמר, היין ההוא מושך אותו יעקב מרחוק, ע"י עליית ז"א לבינה, %break שמיעט שם ג"ר דשמאל בכוח המסך דחיריק, שע"י זה ייחד ב' הקווים זה בזה, וקיים הארת שניהם, שהימין יאיר מלמעלה למטה, והשמאל רק מלמטה למעלה. %break ואחר שיצאו ע"י יעקב, ז"א, ג' קווים בבינה, אז המשיך אותם יעקב למקומו. וסוחט אותו מהענבים של הגפן ההיא, שהיא מלכות, שהמשיך אותם אל המלכות, המאירה רק מלמטה למעלה. ושם סחט הענבים, שגילה הארת החכמה, הנקראת יין. %break אז ממשיך יעקב היין ההוא הראוי ליצחק, הארת החכמה המאירה מלמטה למעלה, שראוי לשתות אותו. אמנם יצחק עצמו לא היה יכול להמשיך היין, שאם היה ממשיך אותו, היה מאיר מלמעלה למטה, כדרך קו השמאל, שהוא יין המשכר. %break אלא רק אחר שיעקב, קו האמצעי, תיקן את היין, שלא יאיר אלא בבחינת המלכות, מלמטה למעלה, אז נעשה ראוי לשתות אותו. ואז נבחן ליין המשמח אלקים. %break ושמח ושותה, להיותו יין המשמח, כמ"ש, ויבא לו יין וישת. כי אם יעקב לא הביא לו עִם התיקון שלו, לא היה יכול יצחק לשתות, כי היה יין המשכר. ובמילה, לו, נכללות ב' בחינות קו שמאל, הנקראות יצחק: %break א. קו שמאל דבינה, שיעקב תיקן את היין שלו, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, ב. קו שמאל דז"א, שהוא יצחק במקומו. %break ולכן נאמר, כאן נכללים למעלה ולמטה, קו שמאל דבינה וקו שמאל דז"א. וע"כ הרחיק המילה, ומושך אותה בנגינה ממושכת של ב' תנועות. כי מתחת למילה לו כתובה מירכא כפולה, שצריכים להאריך בניגונה, משום שרומז על תיקון יעקב את קו שמאל דבינה, %break ועל תיקון יעקב את קו שמאל דז"א. וע"כ, ויבא לו, בב' תנועות, שמורה על שתי הבאות, שני תיקונים, לו למעלה, בבינה, ולו למטה בז"א. %break %letter 86 .86 חנוך שהוא מט"ט, ראש הישיבה של ישיבת הרקיע, אמר, ויבא לו יין, שזרק מים ביין. ואם לא היה זורק בו מים, לא היה יכול לסבול. ויפה אמר חנוך, מט"ט. ומשום זה המשיך המילה, לו, בשני טעמים, במירכא כפולה. כי אחוז בב' צדדים, בימין ובשמאל. %break והיין ההוא הולך ממדרגה למדרגה, כולם טועמים בו, עד שטועם בו יוסף הצדיק, יסוד דז"א, שהוא דוד נאמן. כמ"ש, כיין הטוב הולך לדודי למישרים. %break %page 273 כיין הטוב, שיעקב בא וזרק בו מים, זהו היין הטוב, כמו שאמר חנוך, מט"ט. %break מטרם שבא יעקב, קו האמצעי, וייחד ב' הקווים זה בזה, הייתה מחלוקת בין ימין לשמאל, והשמאל האיר החכמה בלי ימין, חסדים, ואז נמשכו ממנו החושך ודינים קשים. אלא אחר שבא יעקב, קו האמצעי, וייחד ב' הקווים זה בזה, %break והתלבשה הארת החכמה שבשמאל בחסדים שבימין, אז נשלמה הארת החכמה ומאירה בשלמותה. והארת החכמה הנמשכת משמאל נקראת יין, והחסדים הנמשכים מימין נקראים מים. %break ויבא לו יין, שזרק מים ביין, שנתן חסדים בהארת החכמה, שאז הוסרו ממנה הדינים והחושך ויכולה להאיר. ואם לא היה זורק בו מים, לא היה יכול לסבול, כי אם הייתה החכמה מאירה בלי חסדים, אי אפשר לסבול רוב הדינים שבה. ומשום זה המשיך המילה, לו, בשני טעמים, %break במירכא כפולה. כי אחוז בב' צדדים. שב' הטעמים שבמירכא כפולה מורים על ייחוד ב' הקווים ימין ושמאל, שנעשה ע"י יעקב, קו האמצעי. וזהו התיקון הנרמז בכתוב, ויבא לו. %break %letter 87 .87 עד עתה מחכה הגפן לעשות פירות, שתתגלה בה הארת החכמה, שהיא פירותיה. והיא גפן בקודש, מלכות. כי יש גפן אחרת, הנקראת גפן נוכריה, שהענבים שלה אין הם ענבים, אלא הם קשים, %break צובתים הלב ונושכים את החֵך ככלב. אלו ענבים נקראים סוּרֵי הגפן נוכריה, שהוא הס"א. %break אבל גפן זו המלכות, עליה כתוב, ובגפן שלושה שריגים, אותה גפן שכל הקדושים טועמים בה יין ישן, יין טוב, יין שיעקב נתן בו מים, עד שכל אלו היודעים לטעום יין טועמים אותו, והוא טוב לחֵך. %break %letter 88 .88 גפן, המלכות, כשמגיעים אליה, מושיטה ג' שריגים, ג' צורות של האבות, ג' קווים, שמתקדשת בהם. כי אין קדושה אלא ביין, ואין ברכה אלא ביין, במקום שהשמחה שורה, שהוא יין המשמח. %break והיא כפורחת, כמו כלה, המתקשטת ובאה באהבה בשמחה של היין, הארת חכמה, המעורב במים, חסדים. %break אז עלתה ניצה, שהאהבה שלה עולה אל הדוד שלה, ז"א, ומתחילה לנגן ולהיכנס באהבה. ואז הבשילו אשכלותיה ענבים, שהתמלאו והתבשלו אלו ענבים הרכים, ומלאים מאותו יין הטוב הישן, יין שיעקב זרק בו מים. %break %letter 89 .89 וע"כ מי שמברך ברכת המזון על היין, ומגיע למילים, על הארץ, צריך להטיל בו מים, משום שאין לו לברך, רחם ה' על ישראל עמך, אלא רק אם יש מים בתוך היין. וכל עוד שהארת החכמה שבשמאל, יין, אינה מעורבת עם חסדים שבימין, מים, אין רחמים במלכות, %break אלא היא כולה דין בלי רחמים. ואם אינו מטיל בה מים, מי היה יכול לסבול את הדינים של המלכות. וזה היה לשר המשקים לבשר ליוסף, יסוד דז"א, משום שבו היה תלוי הדבר, שהוא המשפיע הכול אל המלכות. %break %letter 90 .90 חנוך, מט"ט, אמר, שלושה שריגים כנגד ג' אבות, ג' קווים, מיכאל אוריאל רפאל. הרי ארבעה מלאכים הם שלה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, ולמה אומר שלושה? אלא כמ"ש, והיא כפורחת. כי בזמן שהיא עולה ופורחת בכנפיה לעלות, בזמן שמאירה מלמטה למעלה, %break אז עלתה ניצה, הרביעי, גבריאל, שעולה עימה ואינו נפרד ממנה, כי גבריאל מקו השמאל, וכן המלכות מקו השמאל. %page 274 %break וע"כ אינו נפרד ממנה, שגם גבריאל אינו יכול לשלוט, אלא בזמן שהמלכות מעופפת ומאירה מלמטה למעלה. כמ"ש, וירכב על כרוב ויעוף. שפירושו כשהמלכות מעופפת, אז היא רוכבת על כרוב, גבריאל, %break כפורחת, בזמן שהיא פורחת, שמאירה מלמטה למעלה. כי השמאל אינו יכול להאיר אלא מלמטה למעלה. יפה אמר חנוך, מט"ט. %break %letter 92 .92 לחם ויין הם עיקר השולחן, כל שאר המאכלים הם נמשכים אחריהם. והרי התורה הרוויחה לחם ויין, ושלה הם. והתורה מבקשת מכם בבקשה באהבה, ואמרה, לכו לַחמוּ בלחמי, ושתו ביין מָסָכתי. וכיוון שהתורה הזמינה אתכם, והיא מבקשת מכם דבר זה, %break יש לכם לעשות הרצון שלה. בבקשה מכם, כיוון שהיא הזמינה אתכם, תעשו רצונה. %break %letter 93 .93 לא כתוב, ויאמרו זקני מואב אל זקני מדיין, אלא, ויאמר מואב. כי הצעירים של מואב לקחו עצה מהזקנים של מדיין, והזקנים נמשכו אחרי רצון הצעירים, ונתנו להם עצה. מהי העצה שנתנו להם? שלקחו לעצמם עצה רעה. %break אמרו זקני מדיין למואב, גידול רע גידלנו בינינו, והוא משה הרב שלהם. כומר אחד שהיה בינינו, אימן אותו וגידל אותו בביתו, ונתן לו בתו לאישה. ולא עוד, אלא שנתן לו כסף ושלח אותו למצרים להשמיד כל הארץ. הכומר וכל ביתו נמשכו אחריו. %break אם נוכל לעקור מהעולם הרב שלהם ההוא, כל העם שלו ייעקר מיד מהעולם. וכל העצה הרעה בדבר פְּעור, הייתה ממדיין. %break %letter 94 .94 הכול היה ממדיין. וכל עצתם על משה הייתה, ובעצתם של מדיין שכרו את בלעם. כיוון שראו שבלעם אינו יכול, נטלו לעצמם עצה רעה אחרת, והפקירו נשותיהם ובנותיהם יותר ממואב. כי על נשי מדיין כתוב, הן הֵנה היו לבני ישראל בדבר בלעם, למסור מַעַל בה'. %break והכול ממדיין היה. לקחו עצה עם הנשיא שלהם שיפקיר בתו. כי חשבו לקחת את משה ברשתם. בכמה מיני כשפים העטירו אותה, כדי שתתפוס הראש של ישראל. והקב"ה משיב חכמים אחור. %break %letter 95 .95 הם ראו, שהראש ייתפס ברשת שלהם. ולא ידעו מיהו, ראו ולא ראו. ראו ראש העם שייפול עם כּוזְבִּי בת צור, וכמה אלפים אחרים, וחשבו שהוא משה. הפקירו את כוזבי, וציוו אותה על משה, שלא תזדווג לאחר אלא לו. %break אמרה להם, במה אדע? אמרו לה, אותו שתראי כי הכול עומדים מפניו, עימו תזדווגי. %break כיוון שבא זִמְרִי בן סָלוּא, עמדו לפניו 24,000 משבט שמעון, משום שהיה הנשיא שלהם. והיא חשבה שהוא משה, והזדווגה עימו. כיוון שראו כל אלו 24,000 את זה, עשו מה שעשו, והיה מה שהיה. %break %letter 96 .96 והכול היה ממדיין בכמה אופנים. ומשום זה נענשה מדיין, והקב"ה אמר למשה, נקום נִקמת בני ישראל מאת המדיינים. לך ראוי ולך נאה. למואב, אני עוזב אותם, עד שתצאנה שתי מרגליות מביניהם. הרי דוד בן ישי, שינקום הנקמות ממואב, %break וירחוץ הקדרה המלאה טינופת של פעור. כמ"ש, מואב סיר רַחְצי. וכל עוד שאלו ב' מרגליות לא יצאו מהם, לא נענשו. כיוון שיצאו, בא דוד ורחץ הקדרה מהטינופת שלהם. וכולם נענשו, מדיין בימי משה, מואב בימי דוד. %page 275 %letter 97 .97 רשעי מדיין עכ"ז, לא שקטו מכל הרע שלהם. לאחר דורות, שראו שיהושוע מת, עם כל אלו הזקנים הראויים שייעשה נס על ידיהם, אמרו, עתה השעה עומדת לנו. באו אל עמלק, אמרו להם, %break ראוי לכם לזכור מה עשו לכם ישראל ומשה רבם ויהושוע תלמידו, שיכַלֶה אתכם מהעולם. עתה היא העת, כי אין בהם מי שיגן עליהם. %break ואנו נלך אתכם, כמ"ש, ועלה מדיין ועמלק ובני קדם. לא היה בעולם מי שיעשה רעה לישראל בכל, כמו מדיין. והעמלק, הוא משום קנאת ברית, שהם התקרבו אל הברית לפגום אותה. ע"כ קינא הקב"ה קנאת עולם שלא תישכח. %break %letter 98 .98 ויאמר ה' אליי, אל תָצַר את מואב. האם עד עתה לא ידענו שעִם משה דיבר הקב"ה ולא עִם אחר, שהיה צריך לכתוב, ויאמר ה' אליי? אליי למה? אלא למשה ציווה הקב"ה, שלא לצור את מואב. אבל לאחֵר לא ציווה, לדוד לא ציווה זה. כמ"ש, ויאמר ה' אליי, אל תצר את מואב. %break אפילו לגבול קטן שלהם, כי מהם ייצא, מי שינקום נקמות לישראל וינקום גם נקמתם, ממואב, והוא דוד, הבא מרוּת המואביה. %break %letter 99 .99 כל זה הצטווה למשה, אבל לאחֵר מותר. וליהושוע, ולאלו הזקנים שהאריכו ימים אחריו, ג"כ אינו מותר. משום שכולם מבית דינו של משה היו, ומה שנאסר למשה נאסר להם. ועוד שלא יצאו עדיין אלו מרגליות הטובות, כי בימי השופטים יצאה רות. %break ובת עֶגלון מלך מואב הייתה. מת עגלון, שהרג אותו אהוד, והתמנה מלך אחר, נשארה בת עגלון זו, והייתה בבית אומנת, ובשדי מואב. כיוון שבא לשם אלימלך, לקח אותה לבנו. %break %letter 100 .100 ואלימלך לא גייר אותה שם. אלא כל דרכי הבית, ואכילה ושתייה, למדה. ומתי התגיירה? אח"כ, כשהלכה עם נעמי, אז אמרה, עַמֵך עַמי ואלקייך אלקיי. נעמה, שיצאה מבני עמון, בימי דוד יצאה. %break %letter 101 .101 אז שׁרה רוח הקודש, מלכות, על דוד, ואמר לו, דוד, כשמדדתי כל העולם והפלתי גורלות, וישראל חֶבל נחלתו היה, אני זוכר, מה שעשו מואב לחבל נחלתו. כתוב, ויַך את מואב וימַדְדֵם בחבל, %break באותו חבל נחלת ה', ישראל, כל אלו שהיו מאותו הזרע של המואבים, שהרעו לישראל בימי משה, היה אותו החבל נאחז בהם. %break %letter 102 .102 וכתוב, שני חבלים להמית, ומלוא החבל להחיות. מלוא החבל, הוא כמ"ש, מלוא כל הארץ כבודו, המלכות, שהייתה אומרת, זהו להחיות, וזהו להרוג. %break והחבל ההוא נאחז באלו שהיו ראויים שייהרגו. משום זה אחז בחבל ופשט את החבל, על מה שעשו לאותו חבל נחלת ה'. %break %letter 103 .103 ומדיין, היה גדעון מכלה כל אותו הזרע, שלא השאיר מהם, מכל אלו שהרעו לישראל בעצה או בדבר אחר. ולכולם שהרעו לישראל, הקב"ה נוטר להם שנאה, ולוקח מהם נקמות. %break אבל אם עתיד לצאת מהם טוב לעולם מאריך כעסו ואפו להם, עד שייצא אותו הטוב לעולם, ואח"כ לוקח מהם נקמות ודין. %break %letter 104 .104 כתוב, בָּרכו ה' מלאכיו, גיבורי כוח עושי דברו, לשמוע בקול דברו. דוד המלך הזמין לברך את הקב"ה, הזמין צבאות השמיים, שהם כוכבים ומזלות ושאר הצבאות, ושיתף את הנשמה שלו עימהם, %break לברך את הקב"ה. כמ"ש, בָּרכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו, ברכי נפשי את ה'. חתם בנפשו כל הברכות. %page 276 %letter 105 .105 הזמין את מלאכי מרום, לברך לו, כמ"ש, ברכו ה' מלאכיו. ומטרם שבאו ישראל, מלאכי מרום היו עושים ומשלימים את העשיה. כיוון שבאו ישראל ועמדו על הר סיני, ואמרו, נעשה ונשמע, לקחו העשיה ממלאכי השרת. נכללו בדברו. %break ומאז, הייתה עשיה בארץ ישראל לבדה, והמלאכים הקדושים לבדם. וישראל גומרים ומשלימים העשיה. %break וע"כ, גיבורי כוח עושי דברו, היו בתחילה מטרם שבאו ישראל. ואח"כ, כשבאו ישראל, היו המלאכים רק לשמוע בקול דברו. אבל עושי דברו היו ישראל. אשריהם ישראל שלקחו מהם העשיה, והתקיימה בהם. %break כל העולמות אינם באים אלא לתיקון המלכות. ותיקונה הראשון הוא עלייתה והתערבותה בבינה. שלולא זה לא הייתה ראויה לקבל כל אור. וכל המלכות מראשה עד סופה מעורבת עם כלים דבינה. %break אבל יש הפרש בין מֵחזה שלה ולמעלה, ששם עיקרם הם כלים דבינה, לבין מחזה שלה ולמטה, ששם עיקרם הם כלים של עצמה. %break והמלכות נקראת דבר ה', וכן היא נקראת עשיה. והבינה נקראת שמיעה. ולפי זה יש להבין, שמחזה ולמעלה, ששם הכלים דבינה, היא נקראת, לשמוע בקול דברו, שמיעה שבמלכות, כי דברו היא מלכות, %break ולשמוע היא בינה. ומחזה ולמטה היא נקראת עושי דברו, עשיה שבמלכות, כי דברו היא מלכות, ועושי היא עשיה. %break והנה המלאכים וישראל הם תולדות המלכות, שעליהם מוטל לתקן את שורשם. אלא שהמלאכים יוצאים מזיווג דנשיקין דז"א ומלכות, שמחזה ולמעלה דמלכות, ששם הכלים בעיקר מבינה, השמיעה. %break ונשמות ישראל יוצאות מזיווג היסודות של ז"א ומלכות, שמחזה ולמטה דמלכות, ששם הכלים בעיקר ממלכות, העשיה. %break והנה מטרם שבאו ישראל, היה מוטל כל התיקון של המלכות על המלאכים, שהיו צריכים להשלים התיקון של מחזה ולמטה של המלכות, אע"פ ששורשם הוא מחזה ולמעלה בלבד, כי לא היה מי שיתקן את המחזה ולמטה. %break ומטרם שבאו ישראל, מלאכי מרום היו עושים ומשלימים את העשיה, והיו המלאכים הן בבחינת לשמוע בקול דברו, שהוא מחזה ולמעלה של המלכות, והן בבחינת עושי דברו, שהוא מחזה ולמטה של המלכות. %break כיוון שבאו ישראל ועמדו על הר סיני, ואמרו נעשה ונשמע, לקחו העשיה ממלאכי השרת. לקחו עליהם התיקון של מחזה ולמטה דמלכות, ששם בחינת המלכות עצמה, שנקראת עשיה. %break נכללו בדברו, שהוא כללות פרצוף המלכות, ונעשו בבחינת עושי דברו, לתקן את המחזה ולמטה של המלכות ששם בחינת עושי דברו. %break ומאז, עשיה, שהיא מחזה של המלכות, הייתה בארץ ישראל לבדה. שכל המקום הזה הוא חלקם של ישראל בלבד, משום שמשם שורשם. והמלאכים הקדושים לבדם, שהמקום שמחזה ולמעלה הוא חלקם של המלאכים בלבד, שמשם שורשם. %break וישראל גומרים ומשלימים העשיה. שעל ישראל מוטל לגמור את גמה"ת של מחזה ולמטה של המלכות. וע"כ, גיבורי כוח עושי דברו, כתוב במלאכים מטרם שבאו ישראל. %break אחר שבאו ישראל, לשמוע, נשאר למלאכים רק לשמוע בקול דברו בלבד. ולא יותר, כי עושי דברו, לקחו מהם ישראל. %page 277 %letter 106 .106 אמר אותו הילד, שמור עצמך והצלח בכליך. האם השבח הזה בלבד לקחו ישראל, ולא שבח אחר? אמר לו רבי אלעזר, השבח הזה מצאתי ולא אחר. %break אמר אותו הילד, כיוון שהחרב שלך אינה מצליחה, או אתה אינך מנענע אותה כראוי, עזוב החרב למי שהוא בעל מלחמה. %break חרב רומזת על העסק של ב' מיני דינים, דבינה ודמלכות בחרב פיפיות. וכיוון שרבי אלעזר עסק בב' מיני דינים שבשמיעה ובעשיה, ע"כ אמר לו הילד, כיוון שהחרב שלך אינה מצליחה. %break %letter 107 .107 שבח עליון, שאינו נמסר למלאכים העליונים בלבד, אלא ביחד עם ישראל, הוא קדוש. ברכה נמסרה להם לבדם, כמו שנמסרה לישראל, אבל קדוש לא נמסר להם לבדם, אלא עִם ישראל, כי אינם מקדשים קדושה אלא עִם ישראל. %break ומה שכתוב, וקָרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש, זהו בזמן שישראל מקדשים למטה. ועד שישראל אינם מקדשים למטה, הם אינם אומרים קדושה. %break פירוש ג"פ קדוש הוא ב' קווים, וקו אמצעי המייחד ב' הקווים בכוח המסך דחיריק. אמנם צריכים שישראל יעלו מ"ן מחזה ולמטה דמלכות, ששם שולט המסך הזה. ואם ישראל אינם מעלים מ"ן, לעורר בז"א המסך הזה, אין ז"א יכול לייחד ב' הקווים. %break ולפיכך המלאכים, שהם מחזה ולמעלה, אינם יכולים לעורר המסך בז"א, ואין להם חלק אלא בב' קווים ימין ושמאל. וכדי שייאחז גם בקו האמצעי, הם צריכים להשתתף עם ישראל. %break %letter 108 .108 משום שקדושה עולה מג' עולמות, ג' קווים, ולא משני עולמות, ב' קווים, וקָרא זה, קו ימין. אל זה, קו השמאל. ואמר, קו האמצעי. ג' עולמות הם כנגד ג' קדושות. ומשום זה השבח של ישראל, משום שלוקחים קדושה שלמטה, קו האמצעי, לבדם. %break ג' עולמות בי"ע הם פרצוף אחד. עולם הבריאה ג"ר, ראש. עולם היצירה חג"ת, גוף. עולם העשיה מתחיל מחזה ולמטה דעולם היצירה, חצי ת"ת ונהי"מ. מקום המלאכים מחזה ולמעלה, %break בבריאה וביצירה עד החזה. ומחזה ולמטה עולם העשיה. אע"פ שיש גם שם אופנים, מ"מ נאחזים בעיקר רק ישראל. %break כי שורש המלאכים הוא מחזה ולמעלה בכל המדרגות, ושורש נשמות ישראל מחזה ולמטה בכל המדרגות. וב' הראשונים, ימין ושמאל, תמיד מחזה ולמעלה בכל המדרגות. וקו האמצעי מחזה ולמטה בכל המדרגות. וזהו ערך כללי, הנוהג בפרטות כל מדרגה. %break אבל מבחינת הפרט יש ג' קווים מחזה ולמעלה, חג"ת עד החזה, וג' קווים מחזה ולמטה, נה"י. אלא כשתחלק כל מדרגה למחזה ולמעלה, ג"ר של אותה מדרגה, ומחזה ולמטה, ו"ק של אותה מדרגה, %break יהיו ב' קווים עליונים ג"ר, וקו אמצעי ו"ק. והמלאכים הם מב' קווים עליונים, ונשמות ישראל מקו אמצעי. %break ולפי זה, אם נחשוב ג' עולמות בי"ע בדרך כלל, יהיו המלאכים מחזה דיצירה ולמעלה, וישראל מחזה דיצירה ולמטה. ובדרך פרט, גם הבריאה נחלקת כך, וגם העשיה נחלקת כך. שמחזה ולמעלה דעשיה המלאכים, ומחזה ולמטה דעשיה ישראל. %break %letter 109 .109 אמר רבי אלעזר, ג' קדושות נמסרו לישראל למטה בכתוב, והתקדִשתם וִהְייתם קדושים כי קדוש אני ה'. אמר לו הילד, יפה הוא. אבל לא נזכרת מהרומח עד שלקחתי אותו אני מאחורי כתפך, %break ונתתי אותו בידך. מכאן והלאה תזכור את הרומח שבידך. חזור למקום שעזבת, כלומר לדרוּש שהתחיל בו. רומח, פירושו הדינים של הנוקבא. %page 278 לפיכך הדרוּש של קדושה, שישראל מעוררים לבדם דינים דמסך המלכות, נבחן לרומח. משא"כ הדרוש של רבי אלעזר, שדיבר מעושֵי דברו, שהוא דינים דמלכות, %break ומלשמוע בקול דברו, שהוא דינים דבינה, נחשב זה לחרב, שיש בו ב' פיות, בינה ומלכות. %break ולפיכך אמר הילד, לא נזכרת מהרומח, מדרוש של קדושות, עד שלקחתי אותו אני מאחורי כתפך, ונתתי אותו בידך. כי הילד הזכיר לו, וכמו שלקח הרומח, ששכח אותו ועזב אותו מאחוריו, ונתן אותו בידו. %break מכאן והלאה תזכור את הרומח שבידך, כלומר שישתמש עם דרוש הקדושות. %break %letter 110 .110 כתוב, בָּרכו ה' מלאכיו. ברכו, הוא המשכת הברכות מהמקום שכל הברכות יוצאות, מבינה, עד שנעשים ברֵכה. מרוב ההמשכה שנמשכה ומתוך ריבוי המים בברכה, מרוב השפע, מיד מרבים המים דגים רבים, מדרגות רבות, לכמה מינים. ומשיכה זו היא אות ה', %break המלכות, המשכת אור המאיר מתוך המראָה המאירה, ז"א, הנמשך מלמעלה, מבינה, למטה, למלכות. %break %letter 111 .111 למלאכים העליונים, שבמרום החדר העליון, להם נאמר, בָּרכו ה'. אנו היושבים למטה, למה אנו אומרים, ברכו את ה'? משום שאנו צריכים להמשיך עלינו המילה, אֶת, שהיא המלכות, ובה נבוא לפני המלך, ז"א, לראות פניו. %break וע"כ אמר דוד, אני בצדק אֶחזֶה פניך. אני בצדק, במלכות, שע"י הצדק, המלכות, אחזה פניך. ומשום זה תחילת התפילה, ברכו את ה', להמשיך על ראשינו המילה, את, המלכות. ואחר שאנו משכנו את עלינו, יש לנו לומר התפילה ולשבח. %break %letter 112 .112 ומשום זה אסור לברך אדם, מטרם שהתפלל תפילתו, והמשיך על ראשו את, שהיא המלכות. ואם הקדים ובירך אדם מקודם, הרי ממשיך אותו האדם, כמו בָּמה על ראשו, במקום את, שצריך להמשיך על ראשו. ולפיכך דומה כאילו עשה אותו במה. %break %letter 113 .113 משום זה למלאכים עליונים כתוב, ברכו ה'. ואנו, את ה', לתוספת, שאנו צריכים להמשיך את המלכות מקודם. %break אמר הילד, ודאי הרי ידעתי, שכלי מלחמה שלך טובים הם. תזכור אותם ואל תשכח אותם, ודאי גבורתו של אדם בעל מלחמה היא ברומח ובחרב. אבל מהו שכתוב, גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו. אמר רבי אלעזר, הרי כבר אמרתי פירושו. %break אמר אותו הילד, כבר ידעתי שכוח הזרוע שלך נחלש. מחמת שאמר, השבח הזה מצאתי ולא אחר. וששכח ג' קדושות. עתה הוא הזמן, שלא להמתין אלא להכות בכף הקלע אבן אחר אבן, כמ"ש, בַּקֶלע ובאבן, בחיפזון, זו אחר זו. %break %letter 114 .114 אמר הילד, כתוב, שחורה אני ונאווה בנות ירושלים, כאוהלי קֵדָר כיריעות שלמה. אל תִראוני שאני שחרחורת. בשעה שהמלכות באהבה גדולה אל אהובה ז"א, מתוך דוחק אהבתה, %break שאינה יכולה לסבול הפירוד, המעיטה את עצמה במיעוט גדול, עד שלא נראה ממנה אלא קטנות דנקודה אחת, אות י'. %break אז מתכסה מכל הצבאות והמחנות שלה, ואומרת, שחורה אני, שאין באות י' זו לבנונית בפנימיותה כבשאר האותיות. שחורה אני, ואין לי מקום להכניס אתכם תחת הכנפיים שלי. כאוהלי קדר, שהם י', שאין לבנונית בתוכה. כיריעות שלמה, הן ו'. %page 279 %break %letter 115 .115 משום זה, אל תראוני, לא תראו בי כלל, כי אני נקודה קטנה. מה עושים הצבאות שלה, הגיבורים האמיצים? הם שואגים כאריות גיבורים, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף, ומתוך הקולות והשאגות, שהם שואגים כאריות חזקים גיבורי כוח, שומע האוהב שלה למעלה. %break והוא יודע שאהובתו היא באהבה עימו כמוהו, ומיעטה את עצמה מתוך אהבתו, עד שלא נראה מצורתה ומיופיה כלום. %break %letter 116 .116 ואז מתוך קולות ושאגות של אלו גיבורי כוח שלה, יוצא הדוד שלה האהוב שלה, ז"א, מתוך היכלו, בכמה מתנות בכמה מנחות, בריחות ובבשמים ובא אצלה, ומוצא אותה שחורה וקטנה בלי צורה ויופי כלל. %break הוא מתקרב אליה, מחבק אותה ומנשק אותה עד שמתעוררת מעט מעט מתוך הריחות והבשמים, ומתוך השמחה של אהובה ז"א, הנמצא עימה. היא נבנית ונעשית בתיקונה בצורתה ביופי שלה, ונעשית ה' דהוי"ה כבתחילה. %break %letter 117 .117 וזה עשו לה גיבורי כוח, שהחזירו אותה לצורתה וליופיה, והכוח והגבורה שלהם גרמו את זה. וע"כ כתוב, גיבורי כוח עושי דברו, שהם עושי דברו, כי מתקנים את דבר זה, המלכות, הנקראת דבר, ומחזירים אותה לצורתה הראשונה. %break כיוון שנתקנה ונעשית בצורה יפה כמקודם, אז הם, וכל שאר הצבאות, עומדים לשמוע מה שהיא אומרת, כמ"ש, לשמוע בקול דברו. והיא עומדת, כמלך בתוך צבאותיו. וזהו כמ"ש, עושי דברו, שעושים את המלכות. %break %letter 118 .118 כעין זה למטה, בזמן שיש רשעים בדור, המלכות מתכסה וממעיטה את עצמה, עד שלא נראית מכל צורתה אלא רק נקודה אחת. וכשבאים גיבורי כוח וצדיקי אמת, הם עושים את דבר זה, %break המלכות, הנקראת דבר, ומאירה מעט מעט. וחוזרת לצורתה וליופיה ונעשית ה' דהוי"ה כבתחילה. יש ב' אופנים שהמלכות חוזרת ומתמעטת עד לנקודה תחת החזה, שהיא נקודת הכתר שלה, וט"ת שלה נעלמות: %break אופן א'. בסדר אצילותה ובניינה. כי יש ב' מצבים במלכות בבניינה. מצב א' הוא בעניין ב' המאורות הגדולים, שאז נמצאת המלכות בחכמה בלי חסדים, והיא משתוקקת מאוד לזיווג פב"פ עם ז"א, שישפיע לה חסדים. ומחמת זה אינה יכולה לסבול המצב הזה, %break והיא ממעיטה עצמה עד לנקודה תחת החזה מבחינת הכלים דז"א, ועד לנקודה תחת היסוד מבחינת האורות דז"א. כי יש ערך הופכי בין כלים לאורות. ואחר שחוזרת למיעוט הזה, אז התחתונים מעלים מ"ן והיא עולה לאו"א ונבנית מחדש. %break בשעה שהמלכות באהבה גדולה אל אהובה ז"א, מתוך גודל אהבתה אל ז"א, לקבל חסדים ממנו, עד שאינה יכולה לסבול את מצב הפירוד, להיות בחכמה בלי חסדים, ממעיטה את עצמה במיעוט גדול לנקודה תחת היסוד, הכתר שלה, וכל ט"ת שלה נעלמות. %break ואז מתוך קולות ושאגות של אלו גיבורי כוח שלה, שע"י העלאת מ"ן של הצדיקים היא חוזרת ונבנית, ובאה למצב ב', זיווג פב"פ עם ז"א. אופן ב'. היא מתמעטת עד לנקודה, מחמת החטאים של התחתונים. וגם כאן חוזרת ונבנית ע"י צדיקי אמת היכולים להגן על דורם. %page 280 %break ויש הפרש גדול בין ב' האופנים האלו, כי באופן א' שהתמעטה לנקודה מרצונה עצמה, לזיווג פב"פ דז"א, הנה אז ט"ת שנעלמו ממנה, אינן נופלות לקליפות, אלא חוזרות לשורשן לז"א. משא"כ באופן ב', %break שהתמעטה מחמת חטאי התחתונים, ט"ת שלה נופלות לקליפות. ואי אפשר לחזור ולבנות אותה עד שמוציאים הט"ס שלה מהקליפות. %break %letter 119 .119 אמר אותו הילד, אני אברך. אמרו, ברך אתה ולך נאה לברך. אמר, כמה אתם קדושים, כמה ברכות עתידות לכם מאמא הקדושה, בינה, משום שלא מנעתם אותי מלברך. %break %letter 120 .120 כתוב, מונע בר ייקְבוּהו לְאום, ובְרכה לראש משביר. כל אדם חייב בברכת המזון, ואם אינו יודע, אשתו או בניו מברכים בשבילו. ותבוא מארה לאותו אדם, שאינו יודע לברך, עד שהוא צריך לאשתו ולבניו, שיברכו בשבילו. %break %letter 121 .121 ואם הוא יודע, צריך לחנך את בנו, ולתת לו כוס שיברך. ומי שמונע אותו שלא יתחנך, ייקבוהו לאום. מונע בר, שמונע הבן, שלא לברך להקב"ה, ולא יתחנך במצוות. %break ייקבוהו לאום, לאֵם הקדושה, מלכות. ייקבוהו לאותו האדם, שמנע את הבן מלברך את הקב"ה, שיהיה מקולל למלכות, שלא תשפיע לו ברכות. %break %letter 122 .122 אני בן יחיד לאימי, תנו לי כוס ואברך אל המלך הקדוש, שנתן בבית אימי גיבורי כוח, שדיברתי לפניהם דברים קשים וניצחתי אותם. ומשום זה אני אברך. ומקודם לזה, איישב הפסוק על תיקונו, פסוק זה שהתחלנו בו. %break %letter 123 .123 מונע בר, מי שמונע הבן שלו מלברך, ייקבוהו לאום, כמ"ש, וייקוב בן האישה הישראלית את השם. אשר וייקוב פירושו, יפרש. כלומר שיפרשׁו חטאיו לאמא קדושה, המלכות. וברכה לראש משביר, לאותו אדם, שיחנך בנו לברך אל הקב"ה, ולחנך אותו במצוות התורה. %break %letter 124 .124 וכתוב, מה שׁמו ומה שם בנו, כי תדע. השם ההוא ידוע, ה' צבאות שמו, בינה, שכל הצבאות שלה הם. שם בנו, ישראל, ז"א. כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. והרי ישראל, כל המפתחות של האמונה, כל המדרגות של המלכות, הנקראת אמונה, תלויות בו, %break בז"א, שנקרא ישראל. והוא משתבח ואומר, ה' אמר אליי בני אתה. אשר הוי"ה, בינה, אמר לז"א, בני אתה. %break כי או"א, ימין ושמאל דבינה, הנקראים ישסו"ת וגם או"א, העטירו את ז"א ובירכו אותו בכמה ברכות. כי כל המוחין דז"א מישסו"ת. ואמרו וציוו לכל, נַשקו בר, נשקו יד לבן הזה, ז"א, שנתן לו ממשלה על הכול, %break שהכול יעבדו אותו. פן יֶאנַף, משום שאו"א העטירו את ז"א בדין וברחמים. מי שזוכה לדין, הוא לדין. מי שזוכה לרחמים, הוא לרחמים. %break %letter 125 .125 כל הברכות של מעלה ושל מטה עולות לבן הזה, ז"א. ומתעטרות. ומי שמונע ברכות מהבן הזה, יפרשׁו חטאיו לפני המלך הקדוש, לאם, בינה. ועל זה כתוב, מונע בר ייקבוהו לאום. %break וברכה לראש משביר, הוא מי שמברך ומזמין בכוס של ברכה את הקב"ה, בזה נשברת הס"א ובשבירתה נכנעת, וצד הקדושה מתעלה. וזהו שכתוב, וברכה לראש משביר. כמו שהוא מעלה ומברך את הקב"ה, ועושה לס"א שתישבר, %break כך הקב"ה מושך עליו ברכות מלמעלה. ואותה הנקראת ברכה, המלכות, שורה על ראשו. %page 281 %letter 126 .126 מכאן והלאה חברים, תנו ונברך. נתנו לו כוס של ברכה, ובירך. וכל החברים היו בשמחה, אשר מיום ההילולה של רבי אלעזר, לא שמחו החברים כאותו יום שישבו שם. הקדימו ובירכו אותו בשמחה ברצון הלב. אמר אותו הילד, אין לכם להיפרד אלא מתוך דברי תורה. %break %letter 127 .127 כתוב, והוי"ה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. והוי"ה, שרומז על המלכות, זקוף עליו טעם מלמעלה. כלומר, שכתוב מעל המילה, והוי"ה, הטעם פָּזֵר, שעומד זקוף. באותה שעה, %break כמה נאה ויפה היה לכלה, למלכות, שהייתה נכנעת עד עתה בגלות, ועתה הולכת בזקיפת ראש בתוך ההמון שלה בשמחה. %break %letter 128 .128 במילה והוי"ה זקוף טעם למעלה. ואח"כ כתוב, הולך לפניהם יומם. ועד כאן לא ידוע, אם הכלה הזו, המלכות, הרמוזה בשם והוי"ה, הולכת לפניהם אם לא, שהרי הטעם מפסיק במילה והוי"ה, כי ניגון הפָּזֵר שעל והוי"ה, מפסיק בין והוי"ה, מלכות, ובין, הולך לפניהם יומם. %break אלא המלכות, הרמוזה בשם והוי"ה, הייתה שָׁם, אבל מי שהולך לפניהם הוא זקן הבית, בעל הבית, אותו שנשבע לו הקב"ה. והוא אברהם, חסד דז"א, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו. וכן, אם לא בריתי יומם ולילה. %break חסד נקרא יומם, משום שהוא יום, שכל הימים, כל הספירות דז"א, כלולות בו בחסד. יום של שאר הימים, והוא שאר כל הימים. וע"כ נקרא יומם, ולא יום. ומשום זה כתוב, והוי"ה הולך לפניהם יומם. %break החסד דז"א, הולך ביום, והכלה, הרמוזה בשם והוי"ה, הולכת בלילה. כמ"ש, ולילה בעמוד אש להאיר להם, זוהי הכלה, המלכות. כל אחד כראוי לו, כי ז"א ממשלת היום, והמלכות לממשלת הלילה. %break ואתם החברים, יומם ולילה יהיו לפניכם, ובכל שעה. נישקו אותו ובירכו אותו כמקודם לכן, והלכו. %break %letter 129 .129 באו לפני רבי שמעון וסיפרו לו המעשה. תמה. אמר, כמה יפה הוא, אבל לא יעלה בשם. עץ דק כשיעלה אורו, עולה לפי שעה, ומיד נכבה ושוקע. ועוד כבר אמרתי, ממה היה האור הזה, שהוא בן רב המנונא. %break %letter 130 .130 פתח ואמר, גיבור בארץ יהיה זרעו, דור ישרים יבורך. כשאדם גיבור בארץ, גיבור בתורה, גיבור על יצה"ר שלו, הוא גיבור בארץ, שאורו עולה ונמשכת בו המשכה מרובה. אז, דור ישרים יבורך. %break %letter 131 .131 הרי אנו רואים ילדים, שאומרים דברים עליונים, והם נמצאים אח"כ ראשי העולם. אמר להם, ילדים שאומרים דבר אחד או שניים לפי שעה בלי כוונה שלהם, אדם מובטח בזה, שיזכה ללמוד תורה בישראל. %break אבל הילד הזה, שהאור שלו עומד על קיומו בדעת שלם, אינו כך. ועוד שהקב"ה, תשוקתו היא, להריח בתפוח הזה, ולפיכך הוא מוכרח שיסתלק. אשרי חלקו. %break %letter 132 .132 אשרי אתם הצדיקים, שכתוב בכם, ויָסְפה פלֵיטת בית יהודה הנשארה שורש למטה, ועשה פרי למעלה. שורש למטה, כמו רב המנונא, שהסתלק מהעולם, והוא שורש למטה, בישיבה של הרקיע, ישיבת מט"ט. %break ועשה פרי למעלה, בישיבה עליונה, ישיבה של הקב"ה. כמה טוב הוא השורש והפרי. %break ואם לא הייתי בזה מֵצֵר להקב"ה, כיוון שרוצה להריח בו, הייתי עושה שלא יוכל מי לשלוט עליו, שיאריך ימיו. אבל יהי רצון שאימו לא תראה צער עליו. וכן היה, שנפטר. %page 282 %break %H וישלח מלאכים אל בלעם %letter 133 .133 וישלח מלאכים אל בלעם. בפסוק זה יש כ"ח (28) מילים, כנגד כ"ח מדרגות של מכשפים וקוסמים עם ציפור. מי שרוצה לדבר עם בלעם ולהתחבר עימו, למה שלח לו מיד, מטרם שבא אליו, דברים מפורשים? %break שאמר, הנה עם יצא ממצרים, ועתה לְכה נא אָרָה לי את העם הזה. היה לו בתחילה להתחבר עימו, ולפייס אותו, ולשחד אותו, ואח"כ יודיע לו דבריו. %break %letter 134 .134 מכאן ניכר, שידע בלק רצונו של אותו רשע, שהוא רוצה תמיד להתכבד בדברים גדולים ואין לו תשוקה אלא לעשות רעות. וע"כ היה משבח אותו, כאילו כל ההנהגה בידו, ולמי שרוצה, מברך או מקלל ומתקיים. %break גם הודיע לו, שרצונו שיקלל את ישראל, משום שידע שכל מאוויו רק להרע ולהזיק. %break %letter 135 .135 בלק קָסם קסמים ועשה כשפים והתקין ציפור. וידע שמדרגותיו של משה הן עליונות ומכובדות, וכישף בכשפיו, וקסם בקסמיו, וידע שמדרגות בלעם הן כנגד מדרגות משה. מיד, וישלח מלאכים אל בלעם בן בְּעור, פְּתורה, אשר על הנהר. %break %letter 136 .136 פתורה, הוא שם מקום. כמ"ש, מפְּתור אֲרַם נהריים לקללך. ונקרא כך, משום שכתוב, העורכים לַגַד שולחן. ושולחן היה עורך שם כל יום, כי כך הוא התיקון של הצדדים הרעים, עורכים לפניהם שולחן במאכל ובמשתה, ועושים כשפים, ומקטירים לפני השולחן. %break ואז מתאספים שם כל רוחות הטומאה, ומודיעים להם מה שהם רוצים. וכל הכשפים והקסמים שבעולם על השולחן ההוא היו. ומשום זה נקרא שֵׁם המקום ההוא פתורה, כי בארם נהריים קוראים לשולחן פתורא. %break %letter 137 .137 כתוב, ועשית שולחן עצי שיטים. וכתוב, ונתתָ על השולחן לחם פָּנים לפניי תמיד. כל אלו כלי הקודש רצה הקב"ה לעשות לפניו, כדי להמשיך רוח הקודש מלמעלה למטה. %break אותו רשע בלעם היה עורך כך לס"א, והיה עורך שולחן ולחם, הנקרא לחם מְגואָל, כמו שלמדנו, שהס"א הולך אחר הקדושה כקוף אחר בני אדם. %break ושלמה המלך צעק ואמר, כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוּהו. וירצה להידמות אליו. %break %H וזָרח משעיר לָמו %letter 138 .138 כתוב, ה' בצאתך משעיר, בצַעְדְך משדה אֱדום, ארץ רעשה. בשעה שרצה הקב"ה לתת התורה לישראל, הלך והזמין את בני עשיו, ולא קיבלו אותה. כמ"ש, ה' מסיני בא וזָרח משעיר לָמו, שלא רצו לקבל אותה. %break הלך לבני ישמעאל ולא רצו לקבל אותה, כמ"ש, הופיע מהַר פָּארָן. כיוון שלא רצו, חזר אל ישראל. %page 283 %break %letter 139 .139 אין חטא, אם אדם מדקדק דיוקים בתורה, ושואל שאלותיו להאיר הדברים. פסוק זה אינו מתיישב, ויש לשאול, הקב"ה כשהלך לשעיר, לאיזה נביא שלהם התגלה? וכשהלך לפארן, לאיזה נביא שלהם התגלה? ואם התגלה לכל האומה, הרי לא מצאנו זאת לעולם, %break חוץ מאשר בישראל בלבד, וע"י משה. הרי שכך היה צריך לכתוב, ה' לסיני בא וזרח לשעיר למו, הופיע להר פארן. מהו משעיר למו, ומהו מהר פארן? הכול יש לדעת ולהסתכל. %break %letter 140 .140 ה' מסיני בא. הוא כמ"ש, הנה אנוכי בא אליך בעב הענן. ומסיני בא, ונגלה עליהם. וזרח משעיר למו, ממה שאמרו בני שעיר, שאינם רוצים לקבל מזה האיר לישראל. והוסיף להם אור ואהבה רבה. %break אף כך הופיע והאיר לישראל מהר פארן, ממה שאמרו בני פארן שאינם רוצים לקבל, מזה הוסיפו ישראל אהבה והארה יתרה כראוי. %break %letter 141 .141 וע"י מי התגלה להם? זהו סוד עליון, והדבר יתגלה ע"י השאלה הזו. התורה יצאה מסוד עליון, מראש המלך הסתום, בינה. כשהגיע לזרוע שמאל, יצחק, גבורה, ראה הקב"ה בזרוע ההיא דם רע, שהיה מתרבה משם, שהוא עשיו, ס"מ, והס"א. %break אמר, יש לי לברר וללבן הזרוע הזו, ואם לא אוריד דם רע ההוא, יפגום הכול. אמנם צריך לברר מכאן כל פגם. %break %letter 142 .142 קרא לס"מ, שרו של עשיו, ואמר לו, אתה רוצה התורה שלי? אמר, מה כתוב בה? אמר לו, לא תרצח. כי דילג הקב"ה להראות לו המקום שצריך. שדילג אל המקום שידע, שלא יוכל לעמוד בו. %break אמר ס"מ, תורה זו שלך היא, ושלך תהיה, איני רוצה תורה זו. חזר והתחנן לפניו, ואמר, ריבון העולם, אם אתה נותן התורה לי, כל ממשלתי תעבור, כי כל ממשלתי היא בהריגה. ואם אקבל התורה, %break לא תהיינה מלחמות. וממשלתי היא על כוכב מאדים, המורה על שפיכת דמים. וא"כ, הכול יתבטל מהעולם. %break %letter 143 .143 ריבונו של עולם, קח לך התורה שלך, ולא יהיה לי חלק ונחלה בה. אבל אם טוב לפניך, הרי העם בניו של יעקב, להם ראויה התורה. והוא חשב שאמר עליהם קטרוג. וזהו שכתוב, וזרח משעיר למו. משעיר ממש יצא האור לישראל, מס"מ, שרו של שעיר. %break אמר ס"מ בליבו, ודאי אם בניו של יעקב יקבלו התורה, יעברו מהעולם, ולא יוכלו לשלוט לעולם. %break השיב לו הקב"ה, אתה בכור, ולך התורה ראויה. אמר לו, הרי לו היא הבכורה שלי, שנמכרה לו ואני הודיתי. אמר לו הקב"ה, כיוון שאין אתה רוצה שיהיה לך חלק בתורה, הסתלק ממנה לגמרי. אמר, טוב. %break %letter 144 .144 אמר לו הקב"ה, כיוון שכך הוא, תן לי עצה, איך אעשה, שיקבלו אותה בניו של יעקב. אמר לו ס"מ, ריבונו של עולם, צריכים לשחד אותם, קח אור מאורם של צבאות השמיים ותן עליהם, ובזה יקבלו אותה. והנה מהאור שלי אתן בתחילה. %break הפשיט מעצמו האור, שהיה חופֶה עליו, ונתן להקב"ה, שייתן אותו לישראל. זהו שכתוב, וזרח משעיר למו. משעיר ממש, שזה ס"מ, שכתוב בו, ונשא השעיר עליו. למו, לישראל. %break %letter 145 .145 כיוון שֶבִּיעֵר את ס"מ, והעביר הדם הרע מזרוע שמאל, מיצחק, גבורה, חזר לזרוע ימין, לאברהם, חסד. ראה בה ג"כ דם רע, ישמעאל. אמר, זרוע זה צריכים ג"כ לנקות אותה מדם רע. %break %page 284 קרא הקב"ה אל רהב, שרו של ישמעאל. אמר לו, אתה רוצה התורה שלי? אמר לו רהב, מה כתוב בה? דילג על הכול ואמר לו, לא תנאף. %break אמר, אוי לי, אם ירושה זו ינחיל אותי הקב"ה, היא ירושה רעה, שתעביר כל ממשלתי ממני, המיוסדת על ניאוף, כי ברכות המים לקחתי, את הברכה של דגת הים, שכתוב, פרו ורבו. וכתוב, והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד מאוד. וכתוב, והוא יהיה פרא אדם. %break %letter 146 .146 התחיל להתחנן לפני ריבונו. אמר לו, ריבונו של עולם, שני בנים יצאו מאברהם, הנה בניו של יצחק, תן להם, ולהם היא ראויה. אמר לו הקב"ה, איני יכול, כי אתה הבכור, ולך ראויה התורה. %break התחיל להתחנן לפניו, אמר, ריבון העולם, הבכורה שלי תהיה לו, והאור ההוא שאני ירשתי בשביל הבכורה, קח ותן להם. וכך עשה הקב"ה. זהו שכתוב, הופיע מהר פארן. %break %letter 147 .147 מהו השינוי, שבס"מ כתוב, וזָרח, וברהב כתוב, הופיע? אלא לקח באותו האור שהפשיט מס"מ את החרב וההריגה, להרוג בדין, להרוג כראוי. כמ"ש, ואשר חֶרב גאוותֶךָ. אע"פ שאינו שלך. ומהברכה שהפשיט ממנו רהב, לקח רק מעט, %break כמי שהופיע לו מעט מהברכה שלהם, רק כדי לעשות פרייה רבייה. משום זה כתוב, הופיע מהר פארן. ולא כתוב, וזרח, שפירושו ריבוי, כמו בס"מ. %break %letter 148 .148 כיוון שלקח הקב"ה המתנות האלו לישראל, מאלו השרים השולטים על עשיו ועל ישמעאל, בא וקרא לכל רבבות קודש, הממונים על שאר העמים. והשיבו לו ג"כ, כמו ס"מ ורהב. ומכולם לקח וקיבל מתנות לתת לישראל. %break בדומה לרופא, שהיה לו כלי אחד מלא עם סם חיים, ושמר אותו לבנו. רצה לתת לבנו אותו הכלי של סם החיים. הרופא היה חכם, אמר, יש עבדים רעים בביתי, אם יידעו שאני נותן לבני מתנה זו, יֵרַע בעיניהם וירצו להרוג אותו. %break %letter 149 .149 מה עשה? לקח מעט מסם המוות ונתן על פתח הכלי. קרא לעבדיו ואמר להם, אתם הנאמנים לי, התרצו הסם ההוא? אמרו, נראה מהו. לקחו לטעום אותו, עוד מטרם שהריחו בו, הלכו למות, אמרו בליבם, אם ייתן הסם ההוא לבנו, ודאי ימות, %break ואנו נירש את אדוננו. אמרו לפניו, אדוננו, הסם הזה אינו ראוי אלא לבנך, והנה שכר עבודתנו אנו עוזבים אצלך, קח ותן אותו שוחד לבנך שיקבל הסם הזה. %break %letter 150 .150 כך הקב"ה, רופא חכם, וידע, אם ייתן התורה לישראל בטרם שיודיע לשרי האומות, בכל יום היו רודפים את ישראל בשבילה והורגים אותם. אבל עשה, שהזמין אותם ולא רצו. והם נתנו לו מנחות ומתנות, כדי שישראל יקבלו אותה. %break וכולן קיבל אותן משה, לתת לישראל. כמ"ש, עליתָ לַמרום שָׁביתָ שבי לקחתָ מתנות באדם. משום זה ירשו ישראל התורה בלא ערעור ובלא קטרוג כלל. %break %letter 151 .151 עֶדיָם של בני ישראל הן המנחות והמתנות שקיבלו משרי האומות. ומשום זה לא שלט עליהם מוות, ולא ס"א, ולא די להם שקיבלו התורה בלי ערעור כלל, אלא שקיבלו גם מנחות ומתנות מכולם. כיוון שחטאו, כתוב, ויתנצלו בני ישראל את עדים, %break שהם מתנות באדם, שקיבלו. מה נשאר מהם, רק שבי, כמ"ש, עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם. %page 285 %letter 152 .152 הוסיפו וחטאו. כתוב, וישמע הכנעני מלך ערד. וכתוב, ויילחם בישראל ויִשְׁבּ ממנו שבי. שלקח מהם גם את השבי שנשאר להם. וכל זמן שישראל שבים לאביהם שבשמיים, %break יוחזרו להם אלו המתנות, ויהיו חופות עליהם. ולעת"ל יוחזר הכול, כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שבוּתךָ. %break %H ארץ יָראָה ושָׁקָטה %letter 153 .153 ה' בצאתך משעיר בצַעְדך משדה אֱדום, ארץ רעשה. בשעה שהקב"ה שב משעיר, שלא קיבלו התורה, ארץ רעשה. משום, שרצתה לחזור לתוהו ובוהו, כי כך התנה הקב"ה עם העולם, אם יקבלו ישראל את התורה טוב, ואם לא, אחזיר את העולם לתוהו ובוהו. %break כיוון שראתה הארץ שהזמין הקב"ה לכל העמים שיקבלו התורה, ולא קיבלו, ומכל העמים לא נשאר אלא ישראל בלבד, חשבה הארץ שגם ישראל לא יקבלו התורה כמוהם. ובגלל זה ארץ רעשה. %break כיוון שאמרו ישראל, נעשה ונשמע, מיד שקטה. כמ"ש, ארץ יָראָה ושָׁקָטה. בתחילה יראה, ואח"כ ושקטה. %break %letter 154 .154 משום שישראל אמרו, נעשה, לא היו יראים מכל עשיה, שיכלו כל מכשפי העולם לעשות, ולא מכל הקוסמים והמכשפים שבעולם. כי כשהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, שבר לפניהם כל מיני מכשפים וקוסמים, שלא יוכלו לשלוט עליהם. %break ואותה שעה שבא בלק, היה יודע את זה. מיד, וישלח מלאכים אל בלעם בן בְּעור, פְּתורה אשר על הנהר. מהו פתורה? אלא שהתקין שולחן לבקש משם עצה מה לעשות. אשר על הנהר, על נהריים היה צריך לכתוב, שהרי מאֲרַם נהריים היה. מהו על הנהר? %break ודאי שעל נהר אחד עומד תמיד שולחן זה של הקליפה, שהוא מלכות דקליפה, עומד על נהר אחד של הקליפה, שהוא יסוד דקליפה. %break %letter 155 .155 רבי אלעזר ורבי אבא הלכו לראות את רבי יוסי בן רבי שמעון בן לָקוּנְיא, חמו של רבי אלעזר. קמו בחצות לילה ללמוד תורה. ישבו. אמר רבי אלעזר, עתה היא העת שהקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים אשר שם. אמר רבי אבא, השעשוע הזה מהו, %break ואיך משתעשע עימהם? אמר רבי אלעזר, דבר זה הוא סוד סתום ונסתר אצלי, שאינו ידוע לכל, ולא רצה לגלות אותו. אמר לו רבי אבא, האם בריקנות היו העמודים הגדולים שבעוה"ז שמקודם לכן, שאתה אומר, שלא ידעו הסוד הזה ואין לגלות אותו? %break האם לא רדפו לדעת על מה הם נמצאים בעוה"ז ומה הם מצפים בעולם ההוא? אלא ודאי שגם הם היו יודעים הסוד הזה, וע"כ יש לך לגלות אותו. %page 286 %H ה' אלקיי אתה אֲרומִמך %letter 156 .156 פתח רבי אלעזר ואמר, ה' אלקיי אתה, אֲרומִמך אודה שמך כי עשית פלא, עֵצות מרָחוק אמונָה אומֶן. פסוק זה הוא סוד האמונה. הוי"ה הוא סוד עליון, והוא התחלה של הנקודה העליונה הסתומה שאינה ידועה, %break או"א עילאין, חכמה, שבהם אין י' יוצאת מאויר. והם סתומים מחכמה, בלתי נודעים. %break אלקיי הוא קול דממה דקה, ישסו"ת, בינה, התחלה העומדת לשאלה, כי י' יוצאת בה מאויר לעת גדלות, אבל נסתם ואינו ידוע ואין מי שמשיב עליה. שאע"פ שעומדת לשאלה, לגילוי, מחמת שהי' יצאה בה מאויר, וחזרה לאור החכמה, אין מי שישיב על השאלה, %break כי החכמה אינה מתגלה במקומה אלא במקום ז"א ומלכות, משום שהיא סתומה וגנוזה. %break %letter 157 .157 הוי"ה, או"א, שאין עומדים לשאלה כלל. אלקיי, ישסו"ת, שעומדים לשאלה, ואין מי שישיב עליה. אתה, ימין, חסד דז"א, התחלה העומדת לשאלה ולהשיב עליה. אמנם היא רק התחלה לגילוי הזה, %break ועוד לא מגולה בו, אלא רק במלכות. והוא נקרא כוהן עליון, כמ"ש, אתה כוהן לעולם על דִבְרתי מַלכִּי צֶדק. כוהן עליון הוא חסד דז"א, עומד על דבר, מלכות, משום שהדבר הזה אינו עומד אלא בימין, חסד. דבר הוא מלכי צדק, כך שמו של המלכות. %break ודוד אמר, דברתי, ולא דָבר, משום שהתקשרה בו, כי דוד היה מרכבה אל המלכות, וכל דברי שבח של דוד באו בדבר ההוא, וע"כ אמר, דברתי, המלכות שלי. ומשום זה, אתה, הוא כוהן, חסד. ג' מקומות נקראים אתה, החכמה החסד והמלכות. %break %letter 158 .158 ארוממך, כלומר בכל ג' השמות, הוי"ה אלקיי אתה, ביחד. אודה שמך כראוי, והשם הזה ידוע, שהוא מלכות, הנקראת שֵׁם. כי עשית פלא. פלא, הוא לשון העלם, שעשית כיסוי ולבוש אל האור הסתום של עתיקא, שהוא בינה, %break הראשית של מדרגה העליונה, החכמה שבה, הנקראת אדה"ר הסתום, שיתלבש בכיסוי של אור חסדים. %break %letter 159 .159 כי עשית פלא, כלומר, כי עשית אָלֶף. כי פלא הוא אותיות אל"ף. א"ב, פירושו אלף בינה. אבל צורתה של א' היא ג' צדדים, ימין שמאל אמצע. שהוא ראשית של סוד העליון של אדה"ר, ג' הקווים שבבינה, שהם שורש צורת אדם, המוחין דז"א. %break משום שבצורתה של א' יש שתי זרועות מכאן ומכאן, שהם ב' קווים חו"ג, שהם י' עליונה וי' תחתונה שלה, וגוף באמצע, ו' שבין שתי האותיות י'. %break והכול אחד. שהפירוש הזה אחד עם הפירוש שפלא הוא התלבשות החכמה בחסדים. כי אין התלבשות זו באה אלא ע"י ג' קווים. והוא הייחוד של א'. ומשום זה א' היא מספר אחד. כמ"ש, כי עשית פלא, שהוא אָלף. %break כי עשית פלא. פלא זה הוא מדרגה אחת מאלו פלאות חכמה. והיא כמ"ש, נתיב לא יְדָעו עיט, השער החמישים, והוא פלא. %break %letter 160 .160 תחילה קרא לזה פלא, כמ"ש, פלא יועץ, ולא אמר שָׁם עצות מרחוק. וכאן אמר, פלא עצות מרחוק. אלא שָׁם היה צריך למְנות ו"ק למדרגות עליונות, וע"כ אומר, פלא יועץ, אֵל גיבור אבי עַד שר שלום. %break אֵל, חסד. גיבור, גבורה. אבי, ת"ת. עד, נצח. שר, הוד. שלום, יסוד. וכאן אינו בא למנות חשבון המדרגות. עצות מרחוק הם ב' בַּדֵי ערָבות, נו"ה. ומשום שכל העצות של הנביאים באות משם, הם נקראים עצות מרחוק. כי הנביאים מקבלים מנו"ה. %page 287 אמונה אומֶן, הם שניים שהם אחד, כי הם נהר וגן, יסוד ומלכות. הנהר, יסוד, יוצא מעדן, והגן, מלכות, מושקה ממנו. הרי בכתוב, ה' אלקיי אתה, כל הסוד הסתום של האמונה. %break כי ה', חכמה. אלקיי, בינה. אתה, חסד. פלא, ג' קווים חג"ת. עצות מרחוק, נו"ה. אמונה, מלכות. אומן, יסוד. %break %H ואת בלעם בן בְּעור הרגוּ בחרב %letter 161 .161 בלעם הרשע, מי הרג אותו, ואיך נהרג? פינחס ואנשיו הרגו אותו, כמ"ש, הרגו על חַלְלֵיהם. בעיר של מִדְיין היה בלעם עושה בחכמת כשפיו, שפרחו באוויר הוא ומלכי מדיין. ואם לא הַציץ הקדוש ותפילת פינחס, שהפילו אותם לארץ על חלליהם, לא יכלו להם. %break כמ"ש, ואת מלכי מדיין הרגו על חלליהם. וכתוב, ואת בלעם בן בְּעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב. %break %letter 162 .162 כל דבריו של בלעם הרשע קשים הם. כתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ולומדים, שבישראל לא קם, אבל באומות העולם קם. ומי הוא? בלעם. %break משה, אין כמוהו בכתרים עליונים. בלעם, אין כמוהו בכתרים התחתונים. זה בצד הקדושה, וזה בצד השמאל. ואם כל זה היה בידו, וכל כך חזק בחכמה, איש שהיה משבח את עצמו בכוח גדול, %break כמ"ש, ואנוכי אִיקָרֶה כה, שפירושו, אעקור את כה, המלכות, מכאן, איך יכלו להרוג אותו? %break %letter 163 .163 אלא בספר החכמה של שלמה המלך אמר כך, ג' סימנים הם: סימן לעבירה הוא יֵירָקון. סימן לשטות הוא שמרבה דברים. סימן שאינו יודע כלום הוא שמשבח עצמו. וזה המשבח עצמו מכריע כל השאר, כי שוטה הוא, חשוד על כל העבירות, והכול יש בו. %break %letter 164 .164 והרי כתוב, יהללךָ זר, ולא פיך. האם פירושו שאם אין זר שיהללך, יהיה פיך? אינו כן, אלא פירושו, אם אין מי שמכיר אותך, פְּתח פיך לדבֵּר בדברי תורה, ולהודיע דברי אמת בתורה, ואז פתחון פיך בתורה, %break ישבחו דבריך, ויידעו מי אתה. שאין דבר בעולם שהאדם ניכר בו, אלא בזמן שפותח פיו. פיו מודיע לבני אדם מיהו. %break %H שומע אִמְרֵי אל %letter 165 .165 אותו רשע בלעם היה משבח עצמו בכל, ועכ"ז גנב גניבת הדעת והתעלה במליצת דבריו, דברים קטנים היה עושה גדולים. מה שאמר היה על אלו מדרגות של דברי הטומאה. %page 288 %break ואמת אמר, אבל הרשע ההוא היה אומר ומשבח עצמו בדרך סתום ומתעלה בדבריו, עד שכל מי שהיה שומע, היה חושב שהוא עלה על כל נביאי העולם, שכתוב, שומע אִמְרֵי אל ויודע דעת עליון. %break מי הוא איש בעולם, שהיה שומע דברים אלו, ולא חשב שאין בעולם נביא נאמן כמוהו? %break %letter 166 .166 ואמת היה, וכך היה. נאום שומע אמרי אל, כך היה. ויודע דעת עליון, כך היה. שאותו רשע היה אומר על המדרגות שהתדבק בהן, שומע אמרי אל, דברים שהם בהתעלות עליונה, שאין כמוהם. %break %letter 167 .167 וכך אמר, שומע אמרי אל, ולא כתוב האל. כי האל, תמים דרכו, אבל סתם אל הוא אל אחר. כמ"ש, כי לא תשתחווה לאל אחר. לפיכך, שומע אמרי אל, דבר קטן הוא. %break ולמי שאינו יודע הוא דומה שהוא דבר גדול ועליון. שומע אמרי אל, אותו שנקרא אל אחר, כמ"ש, כי לא תשתחווה לאל אחר. %break %letter 168 .168 ויודע דעת עליון. כי העליונים על כל מדרגות הטומאה הם אותם המנהיגים את ספינת הים ורוח סערה, והם ארבעים חסר אחד. ואותו רב החובל, שכולם מונהגים על ידו, הוא עליון על כולם, %break ובעליון היה מתדבק אותו רשע, ואומר, שהיה יודע דעת עליון, העליון על כל מנהיגי הספינה של הטומאה. %break מי שמע את דבריו ולא יהיה נבהל בדעתו, ויאמר, שאין כמוהו בעולם. אלא אותו רשע היה משבח עצמו בדרך סתום, ואמר דברי אמת, אלא שהיה גונב דעת בני אדם. כי אמר על מדרגות הטומאה, והשומעים חשבו שעל קדושה עליונה, אמר כל דבריו. %break %letter 169 .169 ואמר, אשר מַחזה שד"י יחזה. מי ששומע זה, חושב שהיה רואה מה שלא ראה אחר בעולם. אבל מחזה שד"י, זהו ענף אחד מאלו ענפים, שהיו יוצאים מהשם שד"י. %break כי בחכמה שלהם ייראו ג' ענפים, כנגד ג' ענפים שבש' של שד"י, שהם חג"ת. וייראו ב' נביאים, ב' בדי ערבות, נו"ה, התומכים בת"ת, כנגד ע"ב (72) ענפים של עין הרע, שלעומת השם ע"ב דקדושה, שהוא עין טובה, לסתום אותם. %break וכל זה נמצא בחכמה דקליפות. כשבא בלק, אמר, אני אוכל להם. כי עמלק בא אליהם בחכמה זו, ויכול להם. %break %letter 170 .170 ושלח בלק לבלעם ואמר לו, אני, ב' אותיות שבעמלק יש בי, ל"ק, שהן סיום השם עמלק. אני, לי ל"ק, ועמלק ל"ק. לי הסיום, ובך ההתחלה, ב"ל. %break אמר רבי שמעון, כך אני אומר, התחלת השם בלק היא ב"ל, והתחלת השם בלעם היא ב"ל. נמצא שהתחלת בלק, שהיא ב"ל, הייתה בבלעם, וסיום עמלק, שהוא ל"ק, היה בבלק, והסיום של בלעם, שהוא ע"ם, הוא בהתחלת עמלק. %break נמצא שסוף השם של בלעם, ע"ם, וסוף השם של בלק, ל"ק, הם אותיות עמלק. %break %letter 171 .171 ואם תאמר שלא נוכל להם, משום הכשפים של רבם משה, כשהיה פושט ידו, כמ"ש, ויֵט משה את ידו על הים, הנה היד הזו יש באלו השרים, היכולים בכשפים להתגבר יותר. וזהו שכתוב, וקסמים בידם, כנגד יד של משה. כך שלח בלק לבלעם. %break %letter 172 .172 וע"כ, מַחזה שד"י יחזה. ובגלל זה נענשו, ונענשו למעלה, ונקראים מַחזה, כמ"ש, ומול מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה. הענף היוצא משָׁם. ומַחזה, זהו עזא ועזאל, שהם נופל וגְלוי עיניים, והוא מחזה שד"י, שהיה רואה נופל וגלוי עיניים. %page 289 %H צַלְיה שהפיל את בלעם %letter 173 .173 איפה היה בלעם באותה שעה? אם במדיין, הרי כתוב, ועתה הנני הולך לעמי. ואם הלך לו, מי נתן אותו במדיין? אלא אותו רשע, כיוון שראה שנפלו 24,000 מישראל משום עצתו, %break להפקיר הבנות שתזנינה עם ישראל, התעכב שם והיה רוצה מהם שכרו, ובעוד שהתעכב שם, באו פינחס ושרי הצבאות לשם. %break %letter 174 .174 כיוון שראה בלעם את פינחס, פרח באוויר, וב' בניו עימו, יונוס ויומְבְּרוס. האם לא מתו במעשה העגל, כי הם עשו את העגל? כך היה, כמ"ש, וייפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש. האם לא ידעו חשבון קטן זה, והרי כמה חשבונות אחרים, %break רמים ועליונים וגדולים ידע הכתוב למנות, וכאן כתוב, כשלושת אלפי איש, הייתכן שלא ידע בדיוק? אלא הם בניו של בלעם, יונוס ויומברוס, שהיו שקולים כשלושת אלפי איש. %break %letter 175 .175 אלא הרשע ההוא ידע כל הכשפים שבעולם. ולקח אף כשפיו של בניו, שהיו רגילים בהם, ובהם פרח והסתלק. פינחס ראה אותו, שהיה אדם אחד שפרח באוויר. והוא מסתלק מראיית העין באוויר. %break הרים קולו לבני צבאותיו, ואמר, יש מי היודע לפרוח אחריו של אותו רשע, כי בלעם הוא. ראו אותו, שהיה פורח. %break %letter 176 .176 צַלְיה בנו של שבט דן, קם ולקח השליטה השולטת על כשפים, ופרח אחריו. כיוון שראה אותו הרשע ההוא, עשה דרך אחרת באוויר, ובקע חמישה אווירים בדרך ההיא, ועלה ונעלם מהעין. אז הסתכן צליה בשעה ההיא, והיה בצער, שלא ידע מה שיעשה. %break %letter 177 .177 פינחס הרים קולו אליו, ואמר, הצל של התנינים הרובצים על כל הנחשים, הפוך בשערותיך. מיד ידע צליה, גילה האורַח ההוא ונכנס אליו. מיד נגלה בלעם, וירדו שניהם לפני פינחס. %break שורשו של כל הס"א והטומאה הוא דבקותם בשמאל בלי ימין, והם דוחים התיקון של קו האמצעי, המייחד השמאל עם הימין, משום שכל חיותם באה מג"ר דשמאל, שמשם נמשכה החכמה מלמעלה למטה, %break וקו האמצעי ממעט ג"ר אלו בכוח המסך דחיריק. ע"כ הם מתנגדים אליו. וחוץ מזה, כל מה שיש בקדושה, יש כנגדו בס"א. %break וכיוון שבלעם ראה, שפינחס בא לנקום נקמת ה' ממדיין, והבין שוודאי ירצה גם להרוג אותו, אז פרח באוויר, התעלה לג"ר, המכונה פריחה באוויר, אלא בקו שמאל של האוויר, כדרכו בטומאה. %break ולא עוד אלא שנעלם מהעין של הקדושה, כי התעלה לג"ר דשמאל, שאינן נמצאות בקדושה, מכוח מיעוטו של קו האמצעי. %break וכיוון שראה בלעם את פינחס, פרח באוויר, וב' בניו עימו, שהם המשיכו לעגל את הג"ר דשמאל. וכתוב, וייפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש, רומז על המשכתם של יונוס ויומברוס מג"ר דשמאל, המרומזים כשלושת אלפים, כי החכמה היא אֶלף. %break אלא מתוך שהחכמה דטומאה היא סתומה, להיותה עין הרע, ע"כ כתוב, כשלושת אלפים, ולא שלושת אלפים ממש. %page 290 %break וצריכים לזכור, שאין קו האמצעי יכול למעט הג"ר דשמאל, אלא עם המסך דמנעולא. אלא אחר שמיעט אותו, הופך המנעולא למפתחא. ונמצא שלא היה עתה לצַליה, אלא מסך דמפתחא בלבד. %break פינחס ראה, שהיה אדם אחד שפרח באוויר. והוא מסתלק מראיית העין באוויר. כלומר, שעלה לג"ר דשמאל, שאין שם העין דקדושה, והסתלק מעין דקדושה. %break צליה קם ולקח השליטה השולטת על כשפים, ופרח אחריו. צליה, הצל של י"ה, ג"ר. צליה אותיות צל י"ה, קו האמצעי דקדושה, הממעט קו השמאל מג"ר ע"י מסך דמפתחא. ולהיותו משבט דן, שהיא שליטת השמאל, ע"כ נרשם בו הצל הזה על הג"ר שלו. %break ולקח כוח השליטה של קו האמצעי שבו, שעל ידו מושל על קו שמאל וממעט אותו. %break קם ולקח השליטה השולטת על כשפים. כי קו האמצעי דקדושה שולט על ג"ר דשמאל, שממנו לוקחים כוחם כל המכשפים והס"א. ופרח אחריו, שהיה רוצה להפיל אותו, בכוח שליטת קו האמצעי עם המסך דמפתחא. %break כיוון שראה אותו הרשע ההוא, עשה דרך אחרת באוויר, שכדי לבטל את כוח המסך דמפתחא, חזר ועורר המיעוט דג"ר שבנקודת החולם, כניסת המלכות לבינה, מפתחא. ע"י זה בקע חמישה אווירים בדרך ההיא, שביטל כל הג"ר שבחמש בחינות כח"ב תו"מ, %break הנמצאים ע"י שליטת קו האמצעי, כי בקע עם הדינים שבנקודת החולם כל מדרגה ומדרגה של חמש בחינות אלו, לכו"ח ולבינה ותו"מ, כמו בקטנות דקדושה. %break ואח"כ חזר ועורר קו השמאל שבשורשו, שזוהי יציאת הי' מאויר, כמו בנקודת השורוק, שאז חוזרים ומתעוררים הג"ר דשמאל. והתבטל כוח המסך דמפתחא של קו האמצעי. וחזר ועלה לג"ר דשמאל, ונעלם מהעין, ששם אינה מגיעה העין דקדושה. %break אז הסתכן צליה, הצל שעל י"ה שלו הסתכן, שלא יתבטל מחמת גילוי הג"ר דשמאל שעשה בלעם, מחמת שהיה חסר לו המסך דמנעולא. %break פינחס הרים קולו אליו, ואמר, הצל של התנינים הרובצים על כל הנחשים. רמז לו, שיעורר צל התנינים הרובצים על כל הנחשים שבעולם, שהוא הצל של נקודת המנעולא, %break שכוחו חזק לבטל כל הנחשים והכשפים שבעולם, כי בכל מקום שנקודה זו נוגעת, מסתלקים משם כל האורות. %break ואמר לו, הפוך בשערותיך, כי המנעולא כלולה בשערות, אלא שגנוזה. ואמר לו, שיהפוך ויחפש בשערותיו עצמו, מלשון, הפוך בה והפוך בה שהכול בה, וימצא שם כוח נקודת המנעולא. ואז, יפיל אותו על ראש הרשע. %break מיד ידע צליה, וגילה האורַח ההוא, שהנקודה דמנעולא ביטלה את האורח שלו, שעשה לג"ר דשמאל, ונגלה למטה, כי נפל ויצא מג"ר דשמאל. מיד נגלה בלעם, וירדו שניהם לפני פינחס. %break כי שניהם ירדו מג"ר, שאפילו צליה הפסיד הג"ר דקדושה, מחמת גילוי המנעולא שעורר בשערותיו. %break %letter 178 .178 הרשע ההוא, כתוב בו, וילך שֶׁפי. זהו העליון ממדרגות שלו, נחש זָכר. צליה לקח שניים, זכר ונקבה, ובזה שלט עליו, משום שלקח השליטה ששלט עליהם, ונכנעו לפניו. וזה היה, כמ"ש, %break שְׁפיפון עלֵי אורַח, על אותו אורח שעשה הרשע ההוא. כמ"ש, יהי דן נחש עלֵי דֶרך, זהו שמשון. שפיפון עלי אורח, זהו צליה. יש ב' קליפות זכר ונקבה. הזכר, הוא מדינים דדכורא, הנמשכים בגילוי ג"ר דשמאל. %page 291 הנקבה, מדינים דנוקבא, כוח המנעולא, המתגלים מהמלכות, בעניין, לא זכה הרי רע. וילך שֶׁפי, זהו העליון ממדרגות שלו, נחש זכר. שלהיותו דבוק בג"ר דשמאל, היה מוטל ברשות הנחש הזכר דקליפה, דינים דדכורא. וזה היה העליון של כל מדרגותיו, ג"ר דשמאל. %break צליה, שרצה לבטל אותו, לקח שניים, זכר ונקבה, שעורר ג"כ הנוקבא דקליפה, כוח המנעולא, ובזה שלט עליה, כי בכוח המנעולא הוריד אותו ממדרגתו, והפיל אותו לפני פינחס. ונמצא, שבלעם הלך בשפי אחד, נחש זכר. וצליה הלך עם שני מיני שפי, שפי זכר ושפי נקבה. %break שכתוב, שפיפון עלי אורח, זהו צליה. כי שפיפון מורה על ב' מיני שפי שלו, זכר ונקבה. %break %letter 179 .179 יהי דן נחש עלֵי דרך שפיפון עלי אורַח, הנושך עִקבֵי סוס וייפול רוכבו אחור. הנושך עקבי סוס, זהו עִירָה שהיה עם דוד, שהיה בא מדן, ובזכותו תלה גבורתו בדוד, כמ"ש, ויְעַקֵר דוד את כל הרֶכב. %break וייפול רוכבו אחור, זה שרָיה, העתיד לבוא עם משיח בן אפריים, והוא בא משבט דן, והוא עתיד לעשות נקמות ומלחמות בשאר העמים. וכשזה יקום, אז תחכה לגאולתם של ישראל. כמ"ש, לישועתך קיוויתי ה'. %break %letter 180 .180 כיוון שירד אותו רשע לפני פינחס, אמר לו: רשע, כמה גלגולים רעים עשית על העם הקדוש. אמר לצליה, קום והרוג אותו. ולא בשם, כי זה אינו ראוי שתזכיר עליו את הקדושה העליונה, %break כדי שלא תצא נשמתו ותהיה נכללת בדברים של המדרגות הקדושות, שאז יתקיים בו מה שאמר, תָמות נפשי מות ישרים. %break %letter 181 .181 בשעה ההיא עשה בו כמה מיני מיתות, ולא מת, עד שלקח חרב שהיה חקוק עליו נחש מצד זה ונחש מצד זה. אמר לו פינחס, בשלו תהרוג אותו ובשלו ימות. אז הרג אותו ויכול לו. %break כי כך דרכיו של הצד ההוא, מי שהולך אחריו, בו ימות, ובו תצא נשמתו, ובו תכלול נשמתו. וכך מת בלעם. %break ודנים אותו בדינים של העולם ההוא, ולא נקבר לעולם, וכל עצמותיו נרקבו, ונעשו לכמה נחשים מזוהמים המזיקים לשאר הבריות. ואפילו התולעים שאכלו בשרו, נעשו נחשים. %break %letter 182 .182 בספרו של אַשׁמדאי, שנתן לשלמה המלך, נמצא, שכל מי שרוצה לעשות כשפים חזקים סתומים מעין, אם יודע הסלע שנפל שם בלעם, ימצא שם מאלו הנחשים שנעשו מעצמותיו של אותו רשע. %break אם יהרוג נחש אחד מהם בראשו, יעשה כשפים עליונים, בגופו כשפים אחרים, ובזנבו כשפים אחרים. ג' מיני כשפים יש בכל אחד. %break %letter 183 .183 מלכַּת שְׁבא כשבאה אל שלמה, אחד מאלו הדברים ששאלה לשלמה היה, עֶצם נחש שיש בה ג' כשפים, במה היא נתפסת? מיד כתוב, לא היה דָבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה. היא שאלה על זה, והייתה צריכה לאלו הנחשים, ולא יכלה לתפוס אחד מהם. %break מה השיב לה על הדברים שהיו עם לבבה, שכתוב, ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה. %break כך הודיע לה, כמ"ש, ויגד לה שלמה את כל דבריה, ואמר, אלו הנחשים, כל בני העולם אינם יכולים להם, חוץ מדבר סוד אחד, והוא שִׁכבת זרע רותחת. %break %letter 184 .184 ומי יכול? אלא בשעה שאדם מוציא, כשהוא בתשוקה, אותה שכבת זרע, ומוציא אותה לשֵׁם אותו הנחש ברצון התשוקה, כשיוצאת ברתיחה, לוקחים אותה מיד בלבוש אחד, ואותו לבוש זורקים אל הנחש. %page 292 %break מיד, מכופף ראשו ותופסים אותו, כמו שתופסים תרנגול הבית. ואם אפילו כל כלי מלחמה יערכו כנגד אחד מהם, לא יוכלו לו. וכשעושה זה, לא צריך אדם בעולם לכלי מלחמה, ולא לדבר אחר, %break ואינו צריך להישמר מהם, כי כולם נכנעים אליו. אז התדבקו אלו הדברים בלבבה של מלכת שבא, וחָשקה לזה. %break %letter 185 .185 מכאן והלאה הקב"ה עשה מה שעשה באותו הרשע בלעם. וסודות סתומים אלו לא צריכים לגלות. אבל כדי שהחברים שכאן יידעו דברים סתומים שבעולם, גיליתי לכם. כי כמה חוקים סתומים יש בעולם, ובני אדם אינם יודעים, והם פליאות סתומות גדולות ועליונות. %break על בלעם ועל הדומים אליו קוראים, ושֵׁם רשעים יִרְקב. אשריהם צדיקי אמת, עליהם כתוב, אך צדיקים יודו לשמך. %break %H תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני %letter 186 .186 כתוב, תפילה לעני כי יעטוף. שלושה הם שכתוב בהם תפילה. אחד הוא משה, אחד הוא דוד, ואחד הוא עני, שנכלל בהם והתחבר בהם. והרי כתוב, תפילה לחבקוק הנביא, א"כ האם ארבעה הם? אלא חבקוק, לא משום תפילה הוא אמר, ואע"פ שכתוב בו תפילה, %break שבח והודאה הם להקב"ה, על שהֶחיה אותו, ועשה עימו ניסים וגבורות. כי בנו של שונמית היה, שהחיה אותו אלישע. %break %letter 187 .187 אבל שלוש הן הנקראות תפילה: א. תפילה למשה איש האלקים, תפילה זו שאין כמוה באדם אחר. ב. תפילה לדוד, תפילה זו היא תפילה שאין כמוה במלך אחר. %break ג. תפילה לעני, התפילה החשובה מכל אלו השלוש. תפילה זו קודמת לתפילה של משה, וקודמת לתפילה של דוד, וקודמת לכל שאר תפילות העולם. %break %letter 188 .188 משום שעני הוא שבור הלב. וכתוב, קרוב ה' לנשְׁבְּרי לב. והעני עושה תמיד ריב עם הקב"ה, והקב"ה מקשיב ושומע דבריו. כיוון שהעני התפלל תפילתו, פותח כל חלונות הרקיע, וכל שאר התפילות העולות למעלה, דוחה אותן אותו העני, שבור הלב. %break כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. והיה צריך לכתוב, כי יתעטף. מהו שכתוב, כי יעטוף? אלא הוא עושה איחור, שמאחֵר כל התפילות שבעולם, שאינן נכנסות עד שהתפילה שלו נכנסת. עיטוף פירושו איחור. %break %letter 189 .189 הקב"ה אמר, תתאחדנה כל התפילות ותפילה זו תעלה אליי, איני צריך כאן ב"ד שידונו בינינו, לפניי תהיינה תרעומות שלו, ואני והוא נהיה לבדנו. והקב"ה מתייחד לבדו באלו התרעומות, בתפילה ההיא, כמ"ש, ולפני ה' ישפוך שיחו. %break %letter 190 .190 כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו, במה עוסק הקב"ה, במה משתדל? אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו, בנשברי לב. %page 293 כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני, ומכל אלו התרעומות שלו, כי אין תשוקה לעני, %break אלא כששופך דמעות בתרעומות לפני המלך הקדוש. ואין תשוקה להקב"ה, אלא כשהוא מקבל אותן, ונשפכות לפניו. וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם. %break %letter 191 .191 משה התפלל תפילתו והתעכב כמה ימים בתפילה הזו, מחמת תפילת העני. דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמיים כולם מוכנים להיפתח לתפילת העני, ואין בכל התפילות שבעולם, שהקב"ה מקשיב מיד, כתפילת העני. כיוון שראה זה, עשה עצמו עני ואביון, %break פשט לבוש מלכות וישב על הארץ כאביון, ואמר תפילה. כמ"ש, תפילה לדוד, הטֵה ה' אוזנך ענֵנִי. משום, כי עני ואביון אני. %break אמר לו הקב"ה, דוד, האם אינך מלך ושליט על מלכים גיבורים, ואתה עושה עצמך עני ואביון? מיד החזיר דוד תפילתו באופן אחר, ועזב המילים אביון ועני, ואמר, שומרה נפשי כי חסיד אני. ועכ"ז, הכול היה בדוד, הן עני והן חסיד. %break %letter 192 .192 ע"כ צריך האדם המתפלל תפילתו לעשות עצמו עני, כדי שתיכנס תפילתו בכלל תפילות כל העניים, כי כל שומרי השערים אינם עוזבים כך להיכנס את כל התפילות שבעולם, כמו שעוזבים תפילת העני. כי הן נכנסות בלי רשות. %break ואם אדם עושה עצמו, ושם רצונו תמיד, כמו עני, תפילתו עולה ופוגשת בתפילות העניים, מתחברת בהן ועולה עימהן, ונכנסת בכלל שלהן, ומתקבלת ברצון לפני המלך הקדוש. %break %H ד' דרכים: %H עניים, חסידים, עבדים, בעלי קידוש השם %letter 193 .193 דוד המלך שם עצמו בד' דרכים. שם עצמו עם העניים. שם עצמו עם החסידים. שם עצמו עם העבדים. שם עצמו עם אלו המוסרים עצמם ונפשם על קידוש השם. שם עצמו עם העניים, כמ"ש, כי עני ואביון אני. שם עצמו עם החסידים, כמ"ש, שומרה נפשי כי חסיד אני. %break כי אדם צריך שלא ישים עצמו רשע. א"כ, האם לא יתוודה על חטאיו לעולם, שהרי בזה שם עצמו רשע? אלא כשיתוודה על חטאיו, אז הוא חסיד, כי בא לקבל תשובה, ומוציא עצמו מצד הרע, %break שהיה בטינוף שלו עד עתה, ועתה התדבק בימין העליון, חסד, הפשוט לקבל אותו. וכיוון שהתדבק בחסד, נקרא חסיד. %break %letter 194 .194 ואין לומר, שהקב"ה אינו מקבל אותו, עד שיפרט כל חטאיו מיום שבא לעולם, או גם אלו שנסתרו ממנו, ואינו יכול להיזכר בהם. אינו כן. אלא שאינו צריך לפרש, אלא רק אלו החטאים שזוכר אותם. ואם שם רצונו בהם להתחרט עליהם בעת הוידוי, %break כל החטאים האחרים נמשכים אחריהם. כמו שאין בודקים בביעור חמץ, לא חורי הבית העליונים שלמעלה, ולא חורי הבית התחתונים שלמטה, אלא כיוון שבדק לפי מראית עיניו, לפי מה שיכול לראות, הכול נמשך אחר זה ומתבטל עימו. %page 294 %break %letter 195 .195 וכך למדנו בנגעים, כ"ד (24) ראשי איברים הם שאינם מטמאים משום מִחְיה, שהכוהן לא היה מטריח עצמו עליהם לראות אותם. וכמ"ש, לכל מראֵה עינֵי הכוהן, שהוא מקום, %break שהכוהן יכול לראות הנגע בבת אחת, בהסתכלות אחת, ואינו צריך לכפוף עצמו, ולהרים עיניו לכאן ולכאן. %break אף כאן, אינו צריך לפרש חטאיו מיום שהוא בעולם, שהם כמו חורי הבית התחתונים, שאינו צריך לבדוק אותם, ולא אלו החטאים ששכח אותם, שאינו יכול להיזכר בהם, שהם כמו חורי הבית העליונים למעלה. אלא לכל מראה עיני הכוהן, %break מה שיכול לראות בהסתכלות אחת, וכולם נמשכים אחריהם. ועל זה שם דוד את עצמו בתוך החסידים, שהיה מתוודה על חטאיו ומתדבק בימין. %break %letter 196 .196 ומאין לנו ששם עצמו עם העבדים? משכתוב, הִנה כעינֵי עבדים אל יד אדוניהם. וכתוב, הושַׁע עבְדך אתה אלקיי. ומאין לנו ששם עצמו עם אלו שמסרו נפשם על קידוש השם? משכתוב, שמֵח נפש עבְדך, %break כי אליך ה' נפשי אשא. בכל אלו ארבעה: עניים, חסידים, עבדים, בעלי קידוש השם, עשה עצמו דוד המלך לפני אדונו. %break %letter 197 .197 הרימותי ידיי בתפילה לפני המלך הקדוש. אסור לאדם להרים ידיו למעלה חוץ מאשר בתפילה ובברכות ובתחנונים לאדונו. כמ"ש, הרימותי ידִי אל ה' אֵל עליון. ומפרש, הרימותי ידי. בתפילה. כי אצבעות הידיים יש בהן דברים עליונים. ועתה אני מרים ידיי בתפילה. %break וכל מי שמסדר אלו ארבעה, עניים חסידים עבדים ובעלי קידוש השם, לפני אדונו, ועושה עצמו בחפץ לב בתיקון הזה כראוי, הנה בתיקון הזה לא תחזור תפילתו ריקם. %break %letter 198 .198 בתחילה צריך לעשות עצמו עבד, לסדר שבחים לפני אדונו ולזמר לפניו. וזהו בתשבחות שלפני התפילה. ואח"כ יעשה עצמו עבד, כלומר אחרי שהתפלל תפילת העמידה, הוא עבד המסדר תפילה לאדונו. ואח"כ יעשה עצמו עבד, אחרי שהתפלל כל תפילתו והלך לו. %break וע"כ דוד עשה עצמו ג"פ בתפילה זו עבד, כמ"ש, הושע עבדך אתה אלקיי, שמח נפש עבדך, תְנה עוּזך לעבדך. הרי ג"פ שצריך לעשות עצמו עבד: לפני התפילה, אחרי תפילת שמונה עשרה, אחרי כל התפילה. %break %letter 199 .199 אח"כ צריך לשים עצמו בתוך אלו שמסרו נפשם על קידוש השם, בייחוד של שמע ישראל, שכל מי ששם רצונו כך בפסוק הזה, נחשב לו כאילו מסר נפשו על קדושת שמו. %break %letter 200 .200 אח"כ צריך לשים עצמו עני. כי בזמן שנכנס ודופק על פתחים של רום מרומים, כשאומר ברכת אמת ויציב, וסומך גאולה לתפילה, יהיה בתפילת עמידה בשמונה עשרה, שבור לב עני ואביון, וישים רצונו להתכלל בתוך האביונים בשבירת הלב, ובשפלות נפש. %break %letter 201 .201 אח"כ צריך לשים עצמו בתוך חסידים בברכת שומע תפילה, לפרש חטאיו, כי כך צריך לעשות יחיד בשומע תפילה, כדי להתדבק בימין, שהוא חסד, הפשוט לקבל שבִים, ואז נקרא חסיד. הרי ארבעה אלו כראוי. %break %letter 202 .202 מי שכולל כל אלו, הוא מי שצריך לכלול אותם, וזהו עבד, הכולל כל השאר, שהם: קידוש השם, עני, חסיד. שלושה עבדים הם בשלושה מקומות, וכולם אחד. ועליהם כתוב, הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם. בין עבד לעבד נמצאים אלו האחרים. %break %page 295 בין העבד הראשון, שלפני התפילה, לעבד האחרון, שלאחר תפילת העמידה, יש לו למסור נפשו על קידוש השם, ולעשות עצמו עני ואביון בתפילת העמידה, ולשים עצמו בתוך החסידים בשומע תפילה. העבד השלישי הוא אחרי שגמר וסידר את הכול אחרי כל התפילה. %break %letter 203 .203 באותה שעה שסידר האדם כל אלו ארבעת הסדרים ברצון הלב, הוא לרצון לפני הקב"ה, ופורש ימינו עליו בעבד השלישי, שאחרי כל התפילה, וקורא עליו ואומר לו, עבדִי אתה. כמ"ש, ויאמר לי, %break עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר. ודאי, שתפילתו של האדם הזה לא תשוב ריקם לעולם. %break %letter 204 .204 שני עבדים מאלו השלושה כוללים בתוכם כל אלו השאר, קידוש השם עני חסיד. כי העבד השלישי עומד לחתום בו החותם שלמעלה, לשים בו יד ימין המלך, ושהוא משתבח בו. אבל אלו שני עבדים, הראשון שלפני התפילה והשני שאחרי תפילת עמידה, הם כלל הכול. %break ודוד המלך שיבח את עצמו בהם, כמ"ש, אָנָה ה' כי אני עבדךָ, אני עבדך בן אֲמתך. כי אלו כוללים כל השאר. %break העבד השלישי שאחרי כל התפילה, עומד כך לגאול אותי, כמ"ש, הושע עבדך אתה אלקיי. מי שמסדר כך, יהיה ידוע לו שהקב"ה משתבח בו, וקורא עליו, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר. %break %letter 205 .205 על זה אנו קוראים, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש. כמה מתוקים הם דברים עתיקים שסידרו הראשונים, ואנו כשטועמים אותם, אין אנו יכולים לאכול אותם, שאין אנו מבינים אותם. %break הרי הפסוק מוכיח על שלושה עבדים, והם אחד, במקום אחד. שניים כמו שנאמר מקודם, והשלישי שיתעטר בו הקב"ה. %break כי כתוב, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם, שהם שני עבדים, שלפני התפילה ושאחרי תפילת העמידה. וכתוב, לא יימכרו מִמְכֶּרֶת עבד, שהוא השלישי, משום שהקב"ה צריך להתעטר באותו העבד השלישי, וע"כ לא יימכרו לשֵׁם עבד, כי של הקב"ה הוא. %break %letter 206 .206 כתוב, מי בכם יְרֵא ה' שומע בקול עבדו, אשר הלך חשֵׁכים ואין נוגַה לו, יבטח בשם ה' ויישען באלקיו. מי שרגיל לבוא לבית הכנסת להתפלל, ויום אחד לא בא, הקב"ה שואל עליו ואומר, מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו, אשר הלך חשכים ואין נוגה לו. %break אבל מהו, שומע בקול עבדו, במי? אם עבדו, הוא בנביא או באיש אחר. א"כ מי נתן נביא או איש אחר לתפילה? האם משום שהתפלל תפילתו, הוא שומע בקול נביא או איש אחר בעולם? %break %letter 207 .207 אלא אותו המתפלל תפילות בכל יום, הוא שומע בקול, שקורא לו הקב"ה, ומשתבח בו ואומר, שהוא עבדו. כלומר, שומע בקול שנקרא עבדו. כי שבח עליון הוא, שיצא עליו קול, שהוא עבדו. %break ועוד שהקול נשמע בכל אלו הרקיעים, שהוא עבד המלך הקדוש. וזהו, שומע בקול עבדו. %break %letter 208 .208 אשר הלך חשכים ואין נוגה לו. האם משום שלא בא להתפלל, הוא הלך חשכים? אלא מטרם שמתאספים ישראל לבתי כנסת להתפלל, עומד ס"א וסוגר כל אורות עליונים, שלא יתפשטו וייצאו על העולם. %break וג"פ ביום הולכת הס"א, זכר ונקבה, ומשוטטים בעולם. והעת ההיא נתקנה לתפילה, משום שאין שם קטרוג כלל. %page 296 %break %letter 209 .209 ואז הוא הזמן לתפילה. כי משום שס"א הולכים לשוטט בהרי חושך ובהר נִשְׁפֶּה, פתוחים אז החלונות של אורות העליונים, ויוצאים ושורים על בתי כנסת, בראשם של אלו המתפללים תפילות, ומתפשטים האורות על ראשיהם. %break והקב"ה שואל על אותו שאינו נמצא שם, ואומר, חבל על פלוני, שהיה רגיל כאן, ועתה הלך חשכים, שעבר מהאורות, והלך לשוטט בהרים בעולם, כי הוא נמצא תחת שליטת הס"א שבהרי חושך, ויצא מנוגה, %break שהוא אור המאיר בבית הכנסת, ואין לו בו חלק. ואין נוגה לו, כמו שמתפשט ושורה על אחרים אשר בבית הכנסת, כמה טוב אובד ממנו. ואילו היה שם, אז כמ"ש, יבטח בשם ה', בכלל העבד הראשון שלפני התפילה, ויישען באלקיו, העבד השני, שאחרי תפילת העמידה. %break %letter 210 .210 כל האריות שבעולם הם גיבורים, ורבי שמעון ובנו יותר מכולם. כל האריות שבעולם קשה להוציא טרף מפיהם, ואלו, נוח להוציא טרף, דברי תורה, מפיהם. הם טורפים טרף, ונותנים לכל. %break %letter 211 .211 אשר הלך חשכים. הלוא, אשר הלכו, היה צריך לכתוב? אלא הוא משום שהס"א שורים בחיבור זכר ונקבה, ומיד מתפרדים. הלך, בחיבור, והם אחד. חשכים, שכבר התפרדו. מתחילים בחיבור, ונפרדים מיד. %break כעין זה כתוב, רוח סערה באה, שהוא כלל זכר ונקבה דס"א, שנקראים רוח סערה, ואח"כ כתוב, באה, לשון יחיד ולשון נקבה, כי הנקבה עוזבת את הזכר, שמיד נפרדים. %break %H גם ציפור מצאה בית %letter 212 .212 גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה, אשר שָׁתָה אפרוחיה את מזבחותיך ה'. האם דוד המלך על ציפור פשוטה גשמית, היה אומר דבר זה? %break %letter 213 .213 כמה חביבות הנשמות לפני הקב"ה. לא כל הנשמות שבעולם, אלא נשמות הצדיקים שמדוריהם שָׁם עימו. מדוריהם למעלה, מדוריהם למטה. גם ציפור מצאה בית, אלו הם רוחות הצדיקים. %break %letter 214 .214 שלוש חומות הן לגן עדן, ובין כל אחת ואחת כמה רוחות ונשמות מטיילות שם, ונהנות מריח העונג של הצדיקים שבפנים גן העדן, אע"פ שלא זכו להיכנס בפנים. אבל העונג של הצדיקים שמבפנים, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך. %break %letter 215 .215 ימים ידועים יש בשנה, ימי ניסן וימי תשרי, שאלו הרוחות משוטטים ופוקדים למקום שצריך. ואע"פ שבהרבה זמנים הם משוטטים, אבל בימים אלו, רשומים אלו, והם נראים על החומות שבגן, כל אחד ואחד כמראה ציפורים מצפצפות בכל בוקר. %break %letter 216 .216 והצפצוף ההוא, הוא שבח להקב"ה ותפילה על חיי בני אדם של עוה"ז. משום שבאלו הימים ישראל כולם מתעסקים במצוות ובפקודות ריבון העולם. %break %page 297 ואז נראות הציפורים מצפצפות בשמחה, ועל החומות שבגן עדן הן מצפצפות משבחות ומודות ומתפללות על חיים של עוה"ז. %break %letter 217 .217 אלו הרוחות ודאי הם שם. ודרור קן לה, זוהי הנשמה הקדושה, שנקראת דרור, להיותה אור הבינה, חירות, שעולה למעלה למקום נסתר וגנוז, שעין לא ראתה אלקים זולתך. %break %letter 218 .218 אבל כל זה בגן עדן שלמטה. גם ציפור מצאה בית, אלו הם הרוחות הקדושים, שזכו אח"כ להיכנס ולצאת, אחרי שהיו משוטטים בלא מקום, והם נראים כמו ציפורים. ואלו הרוחות מצאו בית. ודאי כל אחד ואחד יש לו מדור ידוע בפנים. %break %letter 219 .219 ועכ"ז כל אלו הרוחות נכוות מחוּפָּה של חבריהם, מאותם שיש להם דרור וחירות מכל. והקב"ה מראה להם היכל נסתר אחד גנוז, אשר עין לא ראתה אלקים זולתך. וההיכל ההוא נקרא קן ציפור. ומשם מעטרים עטרות למשיח לעת"ל, שבימים רשומים, ג"פ בשנה, %break רוצה הקב"ה להשתעשע בצדיקים האלו, ומראה להם ההיכל ההוא הנסתר והגנוז, שאינם יודעים ואין מכירים אותו כל הצדיקים אשר שם. %break %letter 220 .220 אשר שָׁתָה אפרוחיה את מזבחותיך. אלו הם הצדיקים, שהשתכללו בבנים קדושים, שזכו לתושב"כ ולתשבע"פ בעוה"ז. אלו תושב"כ ותשבע"פ נקראות ב' מזבחות. וצדיקים אלו מתעטרים לפני המלך הקדוש, כי זכות בניהם שבעוה"ז מגנה עליהם, %break ומעטרים אותם שם. איזה רוח זוכה לכל זה? זה ששתה אפרוחיה, ללמד למזבחותיך, שהם ב' התורות. %break %letter 221 .221 גם ציפור מצאה בית, זה יתרו. ודרור קן לה, זה בניו, שהיו בלשכת הגזית לומדי תורה, וחותכים דברי תורה בפיהם. %break מצאה בית. כי בתחילה נסעו וחנו במדבר, נסעו מהעונג של מדיין ומהמתיקות אשר שם וחנו במדבר. כיוון שראה הקב"ה, שתשוקתם היא על התורה, משך אותם משם והכניס אותם ללשכת הגזית. %break ודרור קן לה. ציפור ודרור, הכול אחד. קן, הוא כמ"ש, חֶבר הקֵיני. ויאמר שאול אל הקיני. %break %letter 222 .222 ויַרְא בלק בן ציפור. מהו השינוי, שנזכר שֵׁם אביו משאר מלכי מדיין, שלא נזכרו שמות אבותם? אלא יתרו נמשך ועבר מעבודה זרה, ובא להתדבק בישראל, הוא ובניו. וכל העולם החרימו אותו ורדפו אחריו. %break %letter 223 .223 בלק היה מבני בניו של יתרו, וסר מדרכו של אביו. כיוון שזקני מואב וזקני מדיין, שהיו ביחד באחווה שלהם בעבודה זרה, בחלק שלהם, ראו שיתרו ובניו התדבקו בשכינה, וזה התרחק מהם. באו והמליכו אותו עליהם באותה שעה. %break כמ"ש, ובלק בן ציפור מֶלך למואב בעת ההיא. בעת ההיא היה מלך, מה שלא היה מקודם לכן. וע"כ כתוב, בן ציפור, שסובב על יתרו, שנקרא ציפור, להורות, שלא היה ראוי לעשות כך. כיוון שהיה מבני בניו של יתרו, שנקרא ציפור. %break וירא בלק. הלוא, וישמע, היה צריך לכתוב? אלא ראייה ראה, וידע שעתיד הוא ליפול בידי ישראל. וישראל ייפלו בידיו תחילה, ואח"כ ייפול הוא בידי ישראל. וזהו שכתוב, וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל. %page 298 %H אם לא תדעי לך, היפה בנשים %letter 224 .224 אם לא תדעי לך, היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן. כנ"י אמרה כך לפני המלך העליון. כנ"י, זוהי עצֶרת, אסיפה, כמ"ש, מאסֵף לכל המחנות. כי מאספת אליה כל המחנות העליונים, שהיא המלכות, שמקבלת מט"ר. %break %letter 225 .225 ומתוך שלפעמים נקראת הנוקבא, המלכות, בשם כנסת, וכתוב בה עצרת, לשון עצירה, כמ"ש, כי עצור עָצר ה', שפירושו, שמקבלת ואינה נותנת. כי מתוך הנאמנות המרובה שבה, שלא נמצא בה מום, נותנים לה בלא עיכוב כלל. %break והמלכות, כשהשפע מגיע אליה, כל מה שאספה היא עוצרת, ומעכבת שלא יירד ויאיר, אלא כמו טל, טיפות טיפות, מעט מעט, משום שאינה מוצאת למטה אמונה. אלא כמ"ש, זְעֵיר שָׁם זעיר שם, כלומר, זעיר זְכות וזעיר הארה, כמו טל, מידה כנגד מידה. %break %letter 226 .226 כי אם הייתה נמצאת אמונה בעולם, כמו שנמצאת במלכות, הייתה משפיעה בכל צד, הן חכמה שבצד שמאל, והן חסד שבצד ימין, בלא עיכוב כלל. והיא הייתה שמחה. ואז נותנים לה מתנות ומנחות רבות זו על זו, מתנה אחר מתנה. ולא יהיו מעכבים לה כלל. %break אבל אם התחתונים מחוסרי אמונה, הם מעכבים אותן המתנות, שיהיו מושפעות אל המלכות, ומעכבים את המלכות להשפיע לתחתונים. ואז היא נקראת עצרת. עצור עצר ה'. כביכול, נותן תמצית ולא יותר. %break %letter 227 .227 ועכ"ז, כמו אם הנותנת לבנים בהסתר, שלא יידעו בה, כך המלכות עושה לבניה, לישראל. ובשעה שהמלכות עולה לקבל תענוגים וחמודות, ומום נמצא בישראל למטה, %break אז מגיעה אליה טיפת דם כחרדל, ומיד הוסרה מממשלתה, והיא יושבת עליה ימים במספר. ואז יודעים למעלה, שיש מום בישראל. %break %letter 228 .228 ומיד מתעורר השמאל, ומושך חוט למטה, וכמ"ש, ותִכהינה עיניו מֵרְאות, שמה שהיה מסתכל מקודם בעין יפה, בכלל אברהם, חסד, בלי דין כלל, עתה, ותכהינה עיניו מראות. מראות, מלהסתכל בכלל הרחמים. אז יש התעוררות ס"מ בקול חזק, להתעורר על העולם. %break כמ"ש, ויקרא את עשיו בנו הגדול. גדול כלפי המחנות של ס"א, ונוהג לכל האוניות שבים, שפוגשים ברוח הרעה, להטביע אותם בעומק הים, במצולות ים שלו. %break יש ב' מצבים במלכות. במצב א' היא גדולה כמו ז"א, שז"א מלביש ימין דבינה והמלכות מלבישה קו שמאל דבינה. ואז היא בחכמה בלי חסדים, מפני שאינה מיוחדת עם ז"א. והאורות שבה קופאים. ומתוך שאינה יכולה לסבול המצב הזה, היא מתמעטת עד לנקודה, %break ומאבדת אורותיה, ונבנית מחדש, שאין לה מעצמה ולא כלום, וצריכה הכול לקבל מז"א בעלה. וזהו מצב ב'. %break ומתוך הנאמנות המרובה שבה, שלא נמצא בה מום, במצב א', שאז כתוב עליה, כולך יפה רעייתי ומום אין בך, להיותה גדולה וחשובה כמו ז"א, ומקבלת מבינה כמו שז"א מקבל, נותנים לה בלא עיכוב כלל. שאז מקבלת הארת חכמה מקו שמאל דבינה בלי שום עיכוב. %page 299 %break וכשהגיע אליה שפע החכמה הזו בלי חסדים, כל מה שאספה היא עוצרת ומעכבת. כלומר, שהאורות קופאים בתוכה, כמו הים הקפוא. שלא יירד ויאיר, אלא כמו טל, טיפות טיפות, מעט מעט, כמו מים קפואים, משום שאינה מוצאת למטה אמונה. %break כי מצב א' נמשך כל זמן שהתחתונים אינם עושים תשובה, כמו שלמדנו ברה"ש. שמטרם שנבנית במצב ב', מחויבת להתמעט עד לנקודה תחת היסוד, שאז מתגלה עליה כוח הדין של מסך המנעולא דחיריק, שזהו גורם מיעוטה. והוא טיפת דם כחרדל. %break ומיד הוסרה מממשלתה, שאז הוסרה מגדלותה וחוזרת עד לנקודה תחת היסוד. והיא יושבת עליה ימים במספר שבעה ימים, להמתיק אותה שוב בשבע ספירות דבינה, עד שתיבנה מחדש למצב ב'. %break וכשהקב"ה ברחמים, במצב ב', כשז"א חוזר ומתייחד עימה, אז נותן לו כל החטאים וכל העוונות של ישראל, והוא משליך אותם למצולות ים, שזהו התיקון של שעיר לעזאזל. כי כל המחנות שלו, של ס"מ, נקראים מצולות ים, %break והם לוקחים העוונות והחטאים של ישראל ונותנים אותם לשאר העמים. ולמה יעשו זאת העמים, לקבל עליהם עוונות ישראל? הם חושבים, שהם מתנות, ולבסוף הם העוונות של ישראל. ויש להבין, איך באו לטעות גדולה כזאת. %break ב' מיני דינים הם שורשים לכל החטאים והעוונות של ישראל: א. דינים דדכורא, הבאים ממצב א' דנוקבא. ב. דינים דנוקבא, הבאים ממיעוט ג"ר. %break ברה"ש שולטים דינים דדכורא, הבאים ממצב א' של המלכות. וע"י תקיעת שופר מתעוררים דינים דנוקבא ומבטלים דינים דדכורא. ונמצא, שלא נתקן אלא חצי דבר, דינים דדכורא. אבל יש דינים דנוקבא במקומם. שהרי התמעטה מג"ר. %break ולפיכך ביוה"כ בא לתיקון השעיר לעזאזל, שהוא המשכת ג"ר דחכמה, כמו שהיה במצב א', כדי שיתבטלו דינים דנוקבא. %break אמנם אי אפשר להמשיך דבר בלי מקבל. וכיוון שישראל כבר עשו תשובה והתדבקו בקו אמצעי, איך יקבלו עתה שוב הג"ר דשמאל? ועוד שהם מפחדים מדינים דדכורא שבו, שכבר טעמו מהם ברה"ש. וזו שליחת השעיר לעזאזל אל המדבר, %break שממשיכים ג"ר דשמאל בשביל ס"מ וסיעתו, שישפיע אותם אל אוה"ע, והם ודאי יקבלו אותו עם כל הדינים שבו, כי אין להם הארה אחרת. %break וכיוון שיש מקבל, כבר יכולים ישראל להמשיך אותו, ואז מתבטלים גם הדינים דנוקבא ממיעוט הג"ר. כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. כי נושא עליו העונשים של הדינים דדכורא, שישראל מפחדים מהם ומובטחים שלא יחטאו בו. %break וגם נושא עליו מחילת עוונות של דינים דנוקבא, כי גילויו בלבד מבטל הדינים דנוקבא, אע"פ שאין ישראל מקבלים אותו אלא האומות. %break הם מחכים ומצפים למתנות של מעלה, לג"ר דשמאל, שהיא ההארה של השעיר החי לעזאזל. וכשהקב"ה לוקח כל עוונות ישראל וזורק עליהם, ע"י הגילוי של השעיר לעזאזל, הנושא עליו כל חטאת ישראל, הן דינים דדכורא והן דינים דנוקבא, %break חושבים שאותן המתנות והמנחות הנמשכות מג"ר דשמאל, שרצה לתת לישראל, העביר מישראל ונתן להם. %break שחושבים שהקב"ה שלח להם הארה זו, מרוב אהבה אליהם יותר מישראל, וע"כ אסר לישראל, ושלח אותה להם. ואע"פ שהם סובלים מדינים דדכורא שעליו, עכ"ז נחשב להם לזכייה גדולה, משום שאין להם אור אחר. %page 300 %break %letter 229 .229 וכשהקב"ה ברחמים, אז נותן לו כל החטאים וכל העוונות של ישראל, והוא משליך אותם למצולות ים, למחנות שלו. כי כל המחנות שלו נקראים מצולות ים. והם לוקחים אותם, ומשוטטים בהם לכל שאר העמים. %break והרי החטאים של ישראל ועוונותיהם זורקים ומחלקים לעמים שלהם? ולמה להם לעשות זאת? %break אלא הם מחכים ומצפים למתנות של מעלה, ככלבים לפני השולחן. וכשהקב"ה לוקח כל עוונות ישראל וזורק עליהם, חושבים כולם שהמתנות והמנחות שחשב לתת לישראל, העביר אותן מישראל ונתן להם. ומיד כולם יחד זורקים אותם על שאר העמים. %break %letter 230 .230 כנ"י אמרה תחילה, שחורה אני ונאווה, המעיטה עצמה לפני המלך העליון. ואז שאלה ממנו ואמרה, הַגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהריים. פעמיים איכה איכה, למה? אלא הם מרמזים על ב' חורבנות של ב' מקדשות, שקוראים הכול, איכה איכה. %break איכה תרעה בחורבן בית ראשון, איכה תרביץ בחורבן בית שני. וע"כ פעמיים איכה איכה. %break %letter 231 .231 תרעה תרביץ. אין זה כמו זה, ומה השינוי ביניהם? גלות בבל, שהוא זמן מועט, כתוב עליה תרעה. וגלות אדום, שהוא זמן מרובה, כתוב עליה תרביץ. וע"כ פעמיים איכה איכה. %break ועוד. תרעה תרביץ. הלוא ירעה היה צריך לומר? וג"כ, הלוא ירביץ, היה צריך לומר? שהרי על ישראל אמרה זה? אלא השכינה על עצמה אמרה, איכה הכלה שלך, השכינה, תרעה לבניה בגלות, שיהיו בין שאר העמים. %break איכה תרביץ בצהריים, איך תטיף עליהם טללים ומים, חסדים, בתוך החום שבצהריים, בזמן שליטת הדינים. %break %letter 232 .232 שַׁלָמה אהיה כעוטְיה. בשעה שישראל קוראים הקב"ה מתוך צרתם ודחקם, ושאר העמים מחרפים ומגדפים אותם, מתי תצאו מהגלות, איך אלקיכם לא יעשה לכם ניסים, ואני יושבת כעוטיה, %break ואיני יכולה לעשות להם ניסים, ולתת להם נקמות באויביהם, ז"א משיב לה, אם לא תדעי לך היפה בנשים. %break פסוק זה כך היה צריך לכתוב: אם לא תדעי, היפה בנשים. למה כתוב, לך? אם לא תדעי לך, אם לא תדעי להתחזק בגלות, ולהתגבר בכוח להגן על בנייך. צאי לך בעקבי הצאן, צאי לך להתחזק. %break בעקבי הצאן, אלו הם ילדים שבבית רבם הלומדים תורה. מהם תִטְלי כוח להגן על בנייך. %break %letter 233 .233 ורְעי את גְדיותייך על משְׁכנות הרועים. גדיותייך, אלו הם עתיקֵי מִשָׁדיים, שנפטרו מהעולם, ונמשכו לבית הישיבה העליונה, שהיא על משכנות הרועים. על משכנות הרועים, זוהי הישיבה של מט"ט, שהיא למעלה ממשכנות הרועים שבעוה"ז. %break שהרועים, המנהיגים שבעוה"ז, עולים לשם לאחר פטירתם, כי שם כל הגיבורים והילדים שבעולם, ומנהיגי התורה בעוה"ז, באיסור ובהיתר, בכל מה שבני העולם צריכים. וע"כ נקראים רועים. כי בעקבי הצאן הם ילדים. והרועים הם מנהיגי העולם. %break %letter 234 .234 עקבי הצאן הם התלמידים שבבית המדרש, הבאים אח"כ לעולם, ומוצאים התורה בדרך ישר ובדרך פתוח. וע"כ הם מחדשים דברים עתיקים בכל יום, והשכינה שורה עליהם ומקשיבה לדבריהם, כמ"ש, ויקשב ה' וישמע. %page 301 %letter 235 .235 אם לא תדעי לך, היפה בנשים. בכל מקום שישראל בגלות, השכינה עימהם בגלות. וע"כ כתוב, לָך. וכתוב, בכל צָרָתָם לו צר. וזהו, לך, בשבילך, כי גם היא בגלות, היפה בנשים. %break היא אמרה, שהיא שחורה, והוא אמר לה, יפה את, יפהפייה, היפה בנשים, יפה יותר מכל המדרגות. וכתוב, יפה את רעייתי. %break %letter 236 .236 היפה בנשים, שהיא טובה בחסד. שעושה חסד לבניה במכוסה במסתרים. והקב"ה רב טוב עליה, על כל מה שעושה לבניה במכוסה במסתרים, אע"פ שאין המעשים כשרים. %break %letter 237 .237 באותה שעה שאמר הקב"ה למשה, שיכתוב פרשת סורר ומורֶה, אמר לו משה, ריבונו של עולם, עזוב את זה, האם יש אב שעושה כזה לבנו? ומשה היה רואה בחכמה מרחוק, כל מה שעתיד הקב"ה לעשות לבני ישראל. %break כלומר, שהסתכל בזה מרחוק, שפרשת סורר ומורה מרמזת על המנהג של הקב"ה עם ישראל. וע"כ אמר, ריבונו של עולם, עזוב דבר זה. %break אמר הקב"ה למשה, אני רואה מה שאתה אומר, כְּתוב וקבל שכר. אתה יודע, ואני יודע יותר. מה שאתה רואה, עליי הוא המעשה, דרוש את הכתוב ותמצא הסוד שלו. %break %letter 238 .238 באותה שעה רמז אל המלאך יופִיאל, שר התורה. אמר יופיאל למשה, אני דרשתי הכתוב הזה. כתוב, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, איננו שומע בקול אביו ובקול אימו וייסרו אותו ולא ישמע אליהם. %break כי יהיה לאיש, זהו הקב"ה. כמ"ש, ה' איש מלחמה. בן, זהו ישראל. סורר ומורה, כמ"ש, כי כְּפָרָה סורֵרה סָרַר ישראל. %break איננו שומע בקול אביו ובקול אימו, זהו הקב"ה וכנ"י, המלכות. וייסרו אותו, כמ"ש, ויָעַד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאֵי כל חוזֶה. ולא ישמע אליהם, כמ"ש, ולא ישמעו אל ה'. ותפשו בו אביו ואימו, בדעת אחת ובהסכמה אחת. %break %letter 239 .239 ותפשו בו אביו ואימו, והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו. אל זקני עירם ואל שער מקומם, היה צריך לכתוב. מהו שכתוב, אל זקני עירו, ואל שער מקומו, בלשון יחיד? אלא אל זקני עירו, זהו הקב"ה. ואל שער מקומו, זוהי כנ"י, המלכות. %break זקני עירו, אלו ימי קדם, ימים עתיקים מכל, ג"ר דז"א, שלפניהם המשפט. שער מקומו, מוסף שבת, ג"ר דמלכות, המתווספים לה בשבת. %break %letter 240 .240 ועכ"ז, אע"פ שהכול הם יודעים למעלה דין, עכ"ז העביר הדין משער מקומו, משום שב"ד של האם, המלכות, קרובים הם לישראל ואחוזים בהם. וכל קרוב אינו דן דין לקרובים, ופסול הוא לדין. לפיכך, בתחילה כתוב, אל זקני עירו ואל שער מקומו. %break כיוון שראה הקב"ה שהם קרובים, מיד העביר הדין משער מקומו, הג"ר דמלכות, שהם קרובים. שכתוב אחריו, ואמרו אל זקני עירו. ולא כתוב, ואל שער מקומו, אלא, אל זקני עירו בלבד. %break %letter 241 .241 ואמרו אל זקני עירו, בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו, זולל וסובא. בננו זה, כתוב על ישראל, ולא שאר עמים. מהו השינוי, שבתחילה לא כתוב זולל וסובא, ואח"כ כתוב, זולל וסובא? אלא מי גרם לישראל להיות סורר ומורה כלפי אביהם שבשמיים? %break משום שהוא זולל וסובא בין שאר העמים, כמ"ש, ויתערבו בגויים ויִלמדו מעשיהם. וכתוב, ויאכל העם וישתחוו לאלוהיהן. כי העיקר והיסוד הם האכילה והשתייה, כמו שעשו כשהיו בין שאר העמים. זה גרם להם להיות בן סורר ומורה כלפי אביהם שבשמיים. %page 302 %break %letter 242 .242 וע"כ כתוב, ורְגָמוהו כל אנשי עירו באבנים. אלו הם כל שאר העמים, שהיו קולעים בהם אבנים, והפילו חומות, וניתצו מגדלים. וכל זה אין מועיל להם כלום, שלא יכלו לישראל. כיוון ששמע משה זה, כתב פרשה זו. %break %letter 243 .243 עכ"ז, היפה בנשים, הטובה והמכובדת מכל הנשים שבעולם, המלכות. צאי לך בעקבי הצאן, שהם בתי כנסת ובתי מדרש. ורעי את גדיותייך, אלו הם ילדים של בית רבם, שלא טעמו טעם חטא בעולם. על משכנות הרועים, אלו הם מלמדי תינוקות וראשי ישיבות. %break %letter 244 .244 על משכנות הרעים. חסר ו' במילה הרועים, והוא כמו הרָעים. מורה, שהם רעים, מלכי האמורי, שישראל לקחו הארץ שלהם לרעות מקניהם, ולמקום מרעה עשו ישראל את הארץ הזאת. אז שמע בלק, שהארץ, שהייתה חשובה כל כך, עשו ישראל מלחמה זו, %break והשחיתו אותה עד שעשו אותה מקום מרעה. אז השתדל בכל מה שהשתדל ושיתף עימו את בלעם. %break %H כה אמר ה' %letter 245 .245 כה אמר ה', שִׁמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא. כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, אע"פ שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות. %break %letter 246 .246 ג' שערי הדין התקינו בסדרי משנה: א. בארבעה אבות נזיקין, בבא קמא. ב. טלית שנמצא, בבא מציעא. ג. שותפים ועניין האבדה, בבא בתרא. %break מטעם, שהקב"ה בכל זמן עושה לישראל זדונות כשגגות. ואלו שסידרו המשנה, שכך סידרו בג' שערים: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, דרך הכתוב לקחו, שכתוב, על כל דְבר פֶּשע, %break על שור על חמור על שה, על שלְמָה, על כל אבדה. וזהו פשע שאינו בזדון. כי הקב"ה עושה את הזדונות כשגגות. %break והפשע, כמ"ש, על שור על חמור על שה. זהו בבא קמא, שמדברת מאלו הדברים. על שלְמָה, זהו בבא מציעא, שמדברת מטלית שנמצא. על כל אבדה, זהו בבא בתרא. %break %letter 247 .247 כי לקחו דרך הכתוב. וכשהגיע רב המנונא סָבָא לבבא מציעא, היה אומר, ההתחלה, שעשו בטלית. כי בבא מציעא מתחילה בשניים אוחזין בטלית. כיוון שנמצא הכתוב על שלמה, אמר, ודאי סדר זה הוא הלכה למשה מסיני, שביארו עליו כל דברי החכמים. %break %letter 248 .248 כה אמר ה'. בכל מקום בנביאים כתוב, כה אמר ה'. ובמשה כתוב, זה הדָבר. משה, שהייתה נבואתו מתוך מראה המאירה למעלה, ז"א, לא כתוב בו, כה, שזו המלכות. %break אבל שאר הנביאים, שהיו מתנבאים מתוך מראה שאינה מאירה, המלכות, הנקראת כ"ה, התנבאו מתוך כה. %page 303 %break %letter 249 .249 ועתה לְכָה נא אָרָה לי את העם הזה. ועתה, אמר אותו רשע, ודאי השעה עומדת לי, לעשות כל מה שאני רוצה. ראה, ולא ראה בשלמות. ראה, שכמה אלפים מישראל נופלים על ידו בזמן קצר. אמר, ודאי עתה השעה עומדת לי. ומשום זה אמר, ועתה, ולא בזמן אחר. %break %letter 250 .250 לְכָה, הלוא לֵךְ, היה צריך לומר? אלא שאמר, נזדרז עצמנו להילחם, באותו שמרחף בכנפיו עליהם, אותו ששְׁמו כ"ה, המלכות. ועתה לכה, נעשה מלחמה עם כה ההוא. %break %letter 251 .251 אמר, עד עתה לא היה בעולם מי שיכול להם, משום אותו המגן העומד עליהם. עתה השעה עומדת לנו, נעשה מלחמה לכ"ה. וכל עצה של אותו רשע הייתה לכ"ה, כמ"ש, ואנוכי איקָרֶה כה. כלומר, אעקור אותה כ"ה ממקומה. %break ושניהם היו בעצה רעה לאותה כ"ה, כמ"ש, על ה' ועל משׁיחו. ולא ידעו שאח"כ אותה כה תעקור אותם מהעולם. %break %H לְכה נא אָרה לי %letter 252 .252 לְכָה נא אָרָה לי את העם הזה, כי עצום הוא ממני. עד אותה שעה, איפה עשו ישראל עימהם מלחמה וניצחו אותם, באיזה מקום פגעו בחרב של ישראל, והיו מתגברים כגיבורים, להראות הגבורה שלהם, עד שידע שישראל עצום הוא ממנו? %break וא"כ, מהו, כי עצום הוא ממני? אלא אותו רשע, חכם היה, וראה למרחוק, ראה שדוד המלך שבא מרוּת המואביה, גיבור ואמיץ כארי, ויעשה מלחמות קשות וינצח את מואב, וישים אותו תחת רגליו. %break ע"כ אמר, עצום הוא, לשון יחיד, אותו שירש אותה הגבורה, מלך אחד שלהם שייצא ממנו, מרות המואביה, להשמיד את מואב. %break %letter 253 .253 אולי אוּכל נַכֶּה בו. פסוק זה כך היה צריך לכתוב, אולי אוכל אכה בו, או, אולי נוכל נכה בו. ולמה אומר, אוכל נכה? אלא אותו רשע היה חכם, אמר, רואה אני יד אחת, כוח אחד שאריה חזק אחד פושט ידו, אולי אוּכל עימךָ, שנתחבר שנינו, ונקצץ יד זו מאותו ארי ע"י קללה, %break מטרם שיבוא אותו מלך לעולם, ולא יגרש את מואב ממקומו. וע"כ כתוב, אולי אוכל, בלשון יחיד, ונכה, בלשון רבים, שאולי אוכל להתחבר עימך ונכה בו שנינו. %break %letter 254 .254 מהו, אָרָה לי? אותו רשע אמר לבלעם בשתי לשונות. אחד שאמר, ארה לי. ואחד שאמר, קָבָה לי. אמר, ארה לי, לקוט לי עשבים וכשפים של ראשי נחשים, ושים אותם בסיר של כשפים. כיוון שראה שכוחו יותר גדול בפה, חזר ואמר, ולְכָה נא קבה לי את העם הזה. %break %letter 255 .255 ואעפ"כ אותו רשע בלק לא עזב כשפיו, אלא שלקט כל מיני עשבים וכשפים של ראשי נחשים, ולקח סיר של כשפים, ונעץ אותו 1500 אמה תחת הארץ, וגנז אותו לאחרית הימים. כיוון שבא דוד, חפר בתהום 1500 אמה, והוציא מים מהתהום, ונסך על המזבח. %break %page 304 באותה שעה שנסך מים, אמר, אני ארחץ במים האלו, את סיר הכשפים של בלק. כמ"ש, מואב סיר רַחְצי. %break %letter 256 .256 על אֱדום אשליך נַעֲלי. אשליך נעלי, זה ג"כ שהיה צופה למרחוק. כמ"ש, ויאמר עשיו אל יעקב, הַלְעיטני נא מן האָדום האדום הזה, כי עייף אנוכי. הלעיטני נא, פירושו הלעטה ממש, פתיחת הפה והגרון לבלוע. %break אמר דוד, לאותו הבלען המלעיט הלעטות, אני אשליך על פיו את נעלי, לסתום את גרונו. ע"כ אמר, על אדום אשליך נעלי. %break %letter 257 .257 עלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרועָע. זה ג"כ היה דוד צופה למרחוק. אמר, כנען הוא צד רע של הס"א, והפלשתים הם מכנען. ומה שצריך לעשות לס"א, הוא תרועה, כמ"ש, וכי תבואו מלחמה בארצכם והֲרֵעותם. %break תרועה פירושה שבירה, לשבור כוחו וגבורתו. ומשום זה, עלי פלשת אתרועע, שישבור אותם, כי כך ראוי להם. %letter 258 .258 כתוב, והיה צֶדק אֵזור מותניו, והאמונה אזור חלציו. צדק הוא אמונה, שהם שני שמות של המלכות. אזור מותניו, הוא אזור חלציו. %break %letter 259 .259 אלא צדק אינו כאמונה, אע"פ שהכול אחד, מלכות. אבל בזמן שהמלכות בדין קשה, ומקבלת מצד שמאל, אז נקראת צדק, שהוא דין ממש. כמ"ש, כי כאשר משפטיך לארץ, צדק למדו יושבי תבל. כי מדרגה זו, שנקראת משפט, היא רחמים, ז"א, %break וכשמשפט מתקרב לצדק, שהוא דין, אז מתבשמת צדק, מלכות, ובני העולם יכולים לסבול הדין של צדק. %break %letter 260 .260 אמונה נקראת המלכות. בשעה שמתחברת בה אמת, ז"א, לשמחה, וכל הפנים מאירים. אז נקראת המלכות אמונה, ואז יש ויתור לכל, סליחת עוונות. וכל הנשמות של הרשעים הרעים, העולות, שמתחייבות בכמה חובות, וכיוון שעולות בפיקדון, %break שאומרים לפני השינה, בידךָ אפקיד רוחי, היא מחזירה להם נשמותיהם ברחמים ומרחמת עליהם. ואז היא נקראת אמונה. ואין אמונה בלא אמת. שאין המלכות נקראת אמונה, אלא בשעת הזיווג עם ז"א, שנקרא אמת. %break %letter 261 .261 עתה, אזור מותניו ואזור חלציו. מהו ב' אזורים כאן? מותניים וחלציים, אע"פ שאחד הם, ב' מדרגות הם, אחד למעלה ואחד למטה. למעלה בתחילת המותניים נקראים מותניים. בסוף המותניים נקראים חלציים. כמ"ש, וחגורה על חלציים, שזהו לכסות ערווה. %break ע"כ קורא להם חלציים, שהם בסוף המותניים ועל ראש הירכיים. כשהאישה היא בצער הלידה, תנתקנה חלציים אלו מראשי ירכיים, והיא שמה ידיה עליהם מחמת הכאב. %break %letter 262 .262 ומשום זה לגבורה ולמלחמה, כתוב, צדק אזור מותניו. כי שם מקום גבורתו של אדם. ולרחמנות ולטוב כתוב, אמונה אזור חלציו. במדרגה אחת ידון משיח את העולם, במלכות, ושולטת לב' צדדים. %break אחד אמונה, אזור חלציו, רחמים לישראל. ואחד צדק, אזור מותניו, דין לשאר העמים. %break %letter 263 .263 איך צדק הוא דין קשה? והרי כתוב, בצדק תשפוט עמיתך. וכן, צדק צדק תרדוף. ודאי כך הוא, כי צדק אין בו ויתור כלל, אלא לפי הדין. וגם מי שדן חברו, אינו צריך לעשות לו ויתור מדין כלל, אלא בצדק, שלא יתחשב על אהבה. %break מאזני צדק, פירושם, בלא ויתור לצד זה או לצד זה, לא למי שנותן ולא למי שמקבל. %page 305 %break ומשום זה, מדרגה אחת היא, ונחלקת לב' צדדים. ואלו ב' הצדדים, שהם ב' אזורים, עומדים אחד לשאר העמים ואחד לישראל. ובשעה שיצאו ישראל ממצרים, התאזרו באלו אזורים: אחד של מלחמה, צדק, אזור מותניו, ואחד של שלום, אמונה, אזור חלציו. %break %letter 264 .264 כשהתייעץ בלק, אמר, ואגרשנו מן הארץ. אמר, אותה מדרגה שישראל אחוזים בה, היא מן הארץ, המלכות. כי עצום הוא ממני ודאי, מי יוכל להילחם ולעמוד בישראל, המדרגה שלהם היא חזקה מהמדרגה שלי. ומשום זה, ואגרשנו מן הארץ, ממדרגתם, המלכות. %break ואם אגרשנו מהארץ, כלומר שאוכל להחטיא אותם, אוכל לעשות בהם כל רצוני. הכוח שלהם בפה ובמעשה. הרי הפה שלך והמעשה שלי, ונוכל לו. %break %letter 265 .265 כי ידעתי, את אשר תברך מבורך ואשר תָאור יואר. מאין היה יודע? שבתחילה כתוב, והוא נלחם במלך מואב הראשון, וייקח את כל ארצו מידו. כי שכר את בלעם לקלל אותו. אבל, כי ידעתי, משמע שידע בחכמתו. ועוד שכתוב, את אשר תברך מבורך. %break למה היה צריך להזכיר כאן ברכה, הרי בשביל קללה היה הולך, ואם אותו דבר שהיה יודע מקודם מבלעם היה קללה, מהו, את אשר תברך מבורך? %break %letter 266 .266 אלא כתוב, אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי. וכתוב, אברך את ה' אשר יְעָצָני. מיהו שצריך ברכה מהתחתונים? הוא, אֶת, מלכות, שנאחזת בישראל כשלהבת בפתילה. ודוד, שהיה יודע זה, אמר, אברכה את. %break אמר אותו רשע לבלעם, המדרגה שלהם, מלכות, אחוזה בהם, משום הברכות שלהם, שהם מברכים לה בכל יום. וא"כ, כוח יש לך לברך אותה המדרגה, ותעקור אותה מהם. וזהו, כי ידעתי, את אשר תברך מבורך. שגם הוא יכול לברך המלכות, שנקראת את, ובזה נוכל להם. %break תברך את המדרגה ההיא, ותקלל את הפתילה, שהם ישראל, שהמלכות אחוזה בהם כשלהבת בפתילה. וע"כ אמר, ואנוכי איקָרֶה כה, שאעקור מהם המלכות, הנקראת כ"ה, שלא תתאחד בהם. %break %letter 267 .267 ועוד, איקרה כה, אנהג ואמשיך למדרגה שלו, בעבירות ובטומאה ובקֶרי ובטומאה שעושים בניו, והיא תעשה עימהם כְּלָיה. איקרה, לשון קרי. מיד, וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם. %break שלא יאמר אותו רשע, שאין עימו מיני כשפים, אלו שהוא צריך, ויתעכב עליהם. %break %H ואתה אל תירא עבדי יעקב %letter 268 .268 כתוב, ואתה אל תירא עבדי יעקב, ואל תֵיחַת ישראל, כי איתך אני. אתה, הוא ארון הברית, המלכות, המדרגה ההולכת בגלות עם בניה, העם הקדוש. משה, בשעה שביקש רחמים על ישראל, כתוב, ואם ככה אַת עושה לי, הורגֵני נא הרוג. %page 306 %letter 269 .269 אבל כך אמר משה, מדרגה אחת שנתת לי, נקראת אתה, המלכות, משום שאין לה פירוד ממך. הה' שלה, אות ה' של אתה, נאחזה עם ישראל. ואם אתה תכלה אותם מהעולם, הרי הה' של אתה, שנאחזה בישראל, עוברת מהשם אתה, ונשאר אַת. %break וזה שכתוב, אם ככה אַת עושה לי, שאם תכלה את ישראל, אות ה', העיקר של השם אתה, נעקרה, ונשאר רק אַת מן אתה. ונמצא, שתעשה לי אַת מן אתה. כמ"ש, את עושה לי. %break %letter 270 .270 וע"כ אמר יהושוע אח"כ, ומה תעשה לשמך הגדול, לשם אתה. כי ודאי השם הזה הוא עיקר ויסוד הכול, כמ"ש, אתה הוא ה'. ומשה, אע"פ שהקב"ה לא אמר לו, שהה' תיגרע מהשם אתה, %break ידע זה, שזה בזה תלוי, שאות ה' של אתה תלויה בישראל. והעוון גורם, שהה' תיעקר מן אתה. %break ואתה אל תירא עבדי יעקב, ואל תיחת ישראל. יעקב וישראל, הכול אחד. כי איתך אני. לא כתוב, כי איתי אתה, אלא, כי איתך אני. שזה מורה שהשם אתה קשור בישראל. וע"כ כתוב, כי אעשה כָלָה בכל הגויים, ואותך לא אעשה כָלָה. %break בכל הגויים אעשה כלה, אך אותך לא אעשה כלה. משום הה' של אתה, הקשורה בישראל. %break %letter 271 .271 הדוחק והמֵצַר של ישראל, כמה טוב וכמה תועלת גרמו להם. הרפיון של שאר העמים, שאין להם דחקוּת וצרות בעוה"ז, כמה רעות גרם להם. הדוחק והמצר של ישראל גרם שיהיה להם טוב ותועלת. והם כָּלָּה, שהכול דחוק, שכל האותיות הנשמעות שבה הן דגושות, %break שהכף דגושה והלמד דגושה, שזה מורה, שע"י דוחק זוכים אל הכּלה העליונה שהיא השכינה. %break הרפיון של שאר העמים, שאין להם צרות ודוחק, גורם להם רפיון ורע. וזוהי כָלָה, בכף למד רפויות בלי דגש. וכך ראוי להם. כי כל רפיון בלי דוחק, שהיה להם בעוה"ז, גרם להם רפיון בלי דוחק אח"כ, שהוא כלה בכ' ל' רפויות, כמ"ש, כי כָלָה ונֶחרָצָה שמעתי. כי אעשה כָלָה. %break כלה ברפיון, בכף למד רפויות. אבל לישראל, שהיה להם דוחק וצרה, זוכים לכלה בכף למד דגושות, כמ"ש, וכַכַּלָּה תַעדֶה כֵלֶיה. אשר כלה היא השכינה. %break %letter 272 .272 מיהם כלֶיה, שכתוב, וככלה תעדה כליה? ישראל הם כלים של הכלה, השכינה. כי ישראל, שהיה להם דוחק וצרה, זוכים אל הכתוב, אקים את סוכת דוד הנופלת, סוכת שלום, השכינה. %break ושאר העמים, שהיה להם רפיון מן צרה וצוּקה, מגיע להם אח"כ כלה ברפיון, בכף למד בלתי דגושות, כמו שהיה להם מקודם רפיון מצָרה. %break וע"כ, כי אעשה כלה בכל הגויים, ואותך לא אעשה כלה. כי אינו ראוי לך, מאחר שכבר היית בדוחק בתחילה פעמים רבות. ובדוחק התמידי של הגלות, ע"כ תהיה לך כלה דגושה ודחוקה, שהיא השכינה. %break %letter 273 .273 ויִיסרתיךָ לַמשפט. ייסורים יש בשעת הדין, א"כ היה צריך לכתוב, וייסרתיך במשפט, ומהו שכתוב, וייסרתיך למשפט? אלא כתוב, ה' במשפט יבוא עם זקני עמו. והיום ההוא, מקדים הקב"ה רפואה לישראל, מטרם שיעלו לדין, כדי שיוכלו לעמוד בו. %break ומהי הרפואה? היא שבכל שעה נותן הקב"ה לישראל מעט ייסורים, בכל זמן ובכל דור, כדי שכשיעלו ליום הדין הגדול, בעת שיחיו המתים, לא ישלוט עליהם דין. %break %letter 274 .274 ונַקֵה לא אנקךָ. כשישראל הם לבדם, ואינם עולים לדין עם שאר העמים מטרם גמה"ת, הקב"ה עושה עימהם לפנים משורת הדין ומכפר להם. %break %page 307 ובזמן שהם עולים בדין עם שאר העמים, בגמה"ת, הקב"ה יודע, שס"מ המשגיח על עשיו, יבוא להזכיר עוונות ישראל וקיבץ כל עוונותיהם אצלו ליום הדין, וכבר הקדים הקב"ה הרפואה, שעל כל עוון היכה וניקה אותם בייסורים מעט מעט. %break וזהו, ונַקֵה, בייסורים מכבר. ומשום זה בדין האמת, לעתיד, לא אנקך, מהעולם ע"י הדין, מאחר שכבר סבלת ייסורים בכל זמן מעט. %break %letter 275 .275 לא אנקך. אע"פ שאתם בניי, לא אעזוב עוונותיכם, אלא אפָּרַע מכם מעט מעט, כדי שתהיו זכאים ליום הדין הגדול. כשבאים לדין, בא ס"מ בכמה כתבים עליהם. והקב"ה מוציא כנגדם, כמה כתבים של ייסורים, שסבלו ישראל על כל עוון, וכל העוונות נמחו, %break ואינו עושה להם ויתור כלל, אלא שכבר קיבלו עונשם. אז תשש כוחו וחילו של ס"מ, ואינו יכול להם. ואז יעבור מהעולם, הוא וכל הצד שלו, וכל העמים שלו. כמ"ש, ואתה אל תירא עבדי יעקב. ומשום זה כתוב, וייסרתיך למשפט ונקה לא אנקך. %break %H בלק בא לק, בלעם בל עם %letter 276 .276 דוד המלך אמר, כי הנה הרשעים ידרכון קשת, כוננו חִיצם על יֶתר. ואע"פ שביארנו, שפסוק זה נאמר על שֶׁבְנָא ויואָח השרים של חזקיה, אבל פסוק זה נאמר ג"כ על ס"מ וסיעתו, שכל מעשיו ועצותיו הם על ישראל. %break בלק ובלעם אחזו אותו הדבר ממש של ס"מ וסיעתו. ועשו איסוף רע. אמרו, עמלק, הוא אותיות עַם לָק, עם שלקה אותם כנחש המכה בזנב שלו. אמרו, הרי אנו יותר ממנו. כי בלק, הוא אותיות בא לָק, %break שבא מי שלקה אותם כרצונו, ובלעם הוא אותיות בַּל עַם, אין עם, ואין רועה. השם שלנו, גורם לכלות ולעקור אותם מהעולם. %break %letter 277 .277 והקב"ה חישב באופן אחר את שמותם, כי בבלק יש בל, ובבלעם יש בל, וכשמתחברים הם בִּלְבֵּל. ומהן האותיות שנשארו, בהילקח מהם האותיות בלבל? %break הן עמק, ע"מ מן בלעם, וק' מן בלק. וצירוף זה יגרום, לבלבל עומק המחשבה שלהם, שלא ישלטו בעולם, ולא יישארו בעולם. %break %letter 278 .278 בלק, תיפח רוחו בגיהינום, ובלעם, יהיו עצמותיו ורוחו נשחקים שם. כך הוא, עצה רעה לקחו על המגן של ישראל, על כ"ה ההיא, על השכינה שנקראת כ"ה, וחשבו לעקור את כ"ה זו, וחשבו להעלות את צד הרע ע"י דיבור שבפה ובמעשה. %break %letter 279 .279 אמר אותו רשע, הראשונים השתדלו ולא יכלו, דור הפְּלָגָה השתדלו ולא יכלו. משום שעשו מעשה והפה היה חסר מהם, כי לשונם התבלבל ולא יכלו. אבל אתה, בלעם, הרי פיך שנון, ולשונך מתוקן בב' צדדים אלו: %break את אשר תברך מבורך, מצד אחד, ואשר תאור יואר, מצד שני. אותו הצד שאתה רוצה להעלות הוא מתעלה על ידי פיך ולשונך. ואותו הצד אשר אתה רוצה לקלל, תקלל בכוח פיך. %page 308 והכול תלוי בך, כי המעשה כבר נתקן על ידי, אבל בדיבור תלוי הכול. וע"כ, במעשה הנחש אני אתקן, ואתה תשלים הכול בפיך. אותו הצד שתברך מבורך. ואותו הצד שתאור יואר. %break %letter 280 .280 והוא לא ידע שהקב"ה, מסיר שפה לנאמנים וטעם זקֵנים ייקח, והכול עומד ברשותו. מסיר שפה לנאמנים, אלו הם דור הפלגה שבלבל לשונם שלא ישלטו בדיבור כלל. כמ"ש, אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. %break וטעם זקנים ייקח, אלו הם בלעם ובלק, ששניהם היו בעצה אחת, כמ"ש, ויעַל בלק ובלעם פר ואַיל במזבח. %break %letter 281 .281 אותו רשע בלעם, כל מעשיו היו לרע, בגבהות הלב. שניהם היו מעלים קורבנות, כמ"ש, ויעל בלק ובלעם, וכל המזבחות היה עורך בלק, ואותו רשע, בלעם, היה משבח עצמו ואומר, את שבעת המזבחות ערכתי ואַעַל פר ואיל במזבח. ואילו את בלק לא שיתף עימו. %break אמר הקב"ה, רשע, הכול אני יודע, אלא, שוב אל בלק, ואתה לא צריך לדבר, אלא, וכה תדבר, שהשכינה, הנקראת כ"ה, היא תדבר. זהו שכתוב, וטעם זקנים ייקח. %break %letter 282 .282 וטעם זקנים ייקח, הוא, כמ"ש, וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם. לקח הטעם של אלו הזקנים ולא יכלו לשלוט כלל בכשפיהם. וידברו אליו דברי בלק. דברים בגלוי דיברו, ולא בלחש. כי היה קְשה השמיעה. פגום האוזן היה, ופגום העין, ופגום הרגל, %break משלושה מקומות היה פגום ובעל מום. כי היה מתוקן לס"א, וכך היה צריך לס"א, שהוא מקום ששורה בו פגם. כל מין הולך למינו. %break %H לינו פה הלילה %letter 283 .283 וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם, ויבואו אל בלעם וידברו אליו. ויאמר אליהם, לינו פה הלילה והֲשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה'. בהם כתוב, וידברו אליו. דיבור, שהוא לשון קשה, משום שהיה פְּגוּם האוזן. ובו כתוב, ויאמר אליהם. אמירה, לשון רכה, %break כדרך העולם. לינו פה הלילה, משום שהלילה הוא זמן של הס"א, ושל המכשפים. הזמן, שנמצאים ושולטים בו צדדים הרעים, ומתפשטים בעולם. כאשר ידבר ה' אליי, שיבוח היה משבח עצמו, בשם ה'. %break %letter 284 .284 ויישבו שרי מואב עם בלעם. אבל שרי מדיין נפרדו מהם, ולא רצו לשבת שם, וזקני מואב נשארו. כמ"ש, ויישבו שרי מואב, לבדם. יפה עשו מדיין, אם היו נפרדים מהם מכל וכל, ואם לא היו מכים בסוף, כי היו בעצת בלעם, לשלוח נשותיהם לישראל בשיטים, להטעות אותם. %break והכתוב מוכיח החטא שלהם, כמ"ש, כי צוררים הם לכם בנִכְליהם, אשר ניכְּלו לכם על דבר פְּעור, ועל דבר כּוזְבּי בת נשיא מדיין אחותם. בשניים חטאו, בפעור ובכוזבי. והיה עוונם גדול. והיכו בזנבם, כלומר בסופם, אח"כ. ומשום זה אלו נשארו עימו, ואלו הלכו לעצמם. %page 309 %break %letter 285 .285 ויישבו שרי מואב עם בלעם. כמה יפה היה למדיין שהלכו, אם היה הרצון שלהם כך. אבל הישיבה שישבו אלו של מואב, גרמה להם טוב, משום שנשארו שם, ומה שהלכו אלו של מדיין, גרמה להם רע. %break מהו הטעם? אלו חששו לכבוד הדיבור של הקב"ה, וחזרו, ואלו לא חששו לו כלום, והלכו לדרכם. %break %letter 286 .286 בשעה שאמר אותו רשע, והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה', מיד, אלו של מואב הזדעזעו לדבר הזה, וישבו שם. ואלו של מדיין לא חששו לזה כלום, והלכו להם. וע"כ נענשו אח"כ. וע"כ, ויישבו שרי מואב עם בלעם. %break באותו הלילה היה אותו רשע מלחש לחשים ועושה מעשי להטים, והמשיך עליו רוח מלמעלה. מיד, ויבוא אלקים אל בלעם, אלקים סתם, שהוא המדרגה שלו, שבס"א שבשמאל. %break %H מי האנשים האלה עימָך %letter 287 .287 ויבוא אלקים אל בלעם, ויאמר, מי האנשים האלה עימָך. המדרגה שלו שהייתה מצד שמאל, הייתה צריכה לשאול, שלא הייתה יודעת. ואע"פ שהחברים העירו בזה באופן אחר, שהם אמרו, %break שהקב"ה עשה לו ניסיון בדבריו, כי שלושה היו, שניסה אותם אלקים, אחד חזקיהו ואחד יחזקאל, ואחד בלעם. %break שניים לא עמדו בניסיון כראוי ואחד עמד. והוא יחזקאל, שכתוב, שהקב"ה שאל אותו, התִחְיינה העצמות האלה. והוא השיב ואמר, ה' אלקים אתה ידעת. חזקיהו אמר, מארץ רחוקה באו אליי מבבל. בלעם אמר, בלק בן ציפור מלך מואב שָׁלח אליי. %break להראות, שהוא חשוב בעיני מלכים ושליטים. אבל הקב"ה שאל אותו כדי להטעות אותו. כמ"ש, מַשגיא לגויים ויאַבְּדֵם. %break %letter 288 .288 כּוּתי אחד שאל את רבי אלעזר. אמר לו, כוח גדול אני רואה בבלעם יותר ממשה, כי במשה כתוב, ויקרא אל משה, שקרא לו לבוא אליו. ובבלעם כתוב, ויִיקָר אלקים אל בלעם, וכתוב, ויבוא אלקים אל בלעם, שהאלקים בא אליו. %break %letter 289 .289 אמר לו, זה דומה למלך שישב בהיכלו על הכיסא. מצורע אחד קרא על הפתח. אמר המלך, מי הוא שדופק על הדלת. אמרו, מצורע פלוני. אמר, לא ייכנס לכאן ולא יטנף את ההיכל. אני יודע, אם אומר לו ע"י שליח, לא יירא מפניי, וילך בני ויקרב אליו וייטמא. %break אבל אני בעצמי אלך ואאיים עליו שירחיק דרכו ממקום מושבו של בני, ולא יטמא אותו. %break הקדים המלך ובא אליו, ואיים עליו, ואמר לו, מצורע מצורע, מנע רגלך מהדרך שבני שורה שם. ואם לא, אומר לך, שגזרים גזרים יעשו ממך בני שפחותיי. %break %letter 290 .290 האוהב של המלך, קורא בפתח. אמר המלך, מי הוא? אמרו, פלוני אוהבך. אמר, אהובי וחביב נפשי, לא יקרא לו קול אחר, אלא אני. צעק המלך, ואמר, פלוני פלוני היכנס, חביב נפשי, אהוב שלי. התקינו ההיכלות לדבר עימו. %page 310 %break %letter 291 .291 כך בלעם הוא מצורע, הרחוק מבני אדם. קרא בשער המלך. שמע המלך, אמר, המצורע הטמא לא ייכנס ולא יטנף ההיכל שלי. אני צריך ללכת לאיים עליו, שלא יתקרב אל שער בני, ולא יטמא אותו. וע"כ, ויבוא אלקים אל בלעם. %break אמר, מצורע מצורע, לא תלך עימהם, לא תאור את העם, כי ברוך הוא. לא תתקרב אל בני הן לטוב והן לרע, טמא אתה מכל וכל. %break אבל במשה כתוב, ויקרא אל משה קול המלך, ולא ע"י שליח אחר. מאוהל מועד, מההיכל הקדוש, מהיכל מתוקן, מהיכל מכובד, שעליונים ותחתונים חושקים אליו, ואינם יכולים להתקרב אליו. %break %letter 292 .292 ויאמר בלעם אל האלקים, בלק בן ציפור מלך מואב שלח אליי. הוא אמר מלך מואב, להראות, שמלך חשוב שלח אליו. רְאו גאוותו של אותו רשע, שאמר, מלך מואב, ולא אמר מלך למואב, שהיה משמע איש שאינו ראוי למלכות. אלא שנעשה למלך למואב, מפני איזו סיבה. %break המלך הראשון, כתוב בו, והוא נלחם במלך מואב הראשון. ולא כתוב בו, מלך למואב, כמ"ש, בלק בן ציפור מֶלך למואב בעת ההיא, משום שהמלך הראשון היה מלך בן מלך, חשוב בן חשוב, אבל זה, כתוב, בלק בן ציפור מלך למואב. הכתוב מעיד, מלך למואב, שלא היה חשוב. %break ובלעם אמר לאלקים, בלק בן ציפור מלך מואב, והנה הערתי, שהוא התכוון לגאוות ליבו הגדולה, לאמור, כל המלכים שבעולם שולחים אליי שלוחים. %break %H לעושה נפלאות גדולות לבדו %letter 293 .293 רבי פינחס היה הולך לראות בתו, אשת רבי שמעון, שהייתה חולה. והיו הולכים עימו החברים, והוא היה רוכב על חמורו. בעוד שהיה הולך בדרך, פגשו בו ב' ערבים. שאל אותם, אם בשדה זה התעורר פעם קול מימי העולם. %break אמרו לו, מימי העולם אין אנו יודעים. מימים שלנו אנו יודעים. כי יום אחד שודדים היו פושטים על דרכי האנשים בשדה ההוא, ופגעו ביהודים, ובאו לאבד אותם. %break ונשמע מרחוק בשדה ההוא הקול של החמור, שאתה רוכב עליו, שהיה נוער פעמיים. ובאה שלהבת אש עם הקול ההוא ושרפה אותם. וניצלו אלו היהודים. %break אמר להם, ערבים ערבים, בזכות דבר זה שאמרתם לי, תהיו ניצולים ביום הזה משודדים המחכים לכם בדרך. %break %letter 294 .294 בכה רבי פינחס ואמר, ריבונו של עולם, מקרה של הנס הזה עשית בשבילי, ואלו היהודים ניצלו, ואני לא ידעתי. כתוב, לעושה נפלאות גדולות לבדו, כי לעולם חסדו. כמה טוב עושה הקב"ה עם בני אדם, וכמה ניסים עושה להם בכל יום, ואין יודע אלא הוא לבדו. %page 311 אדם קם בבוקר, ונחש בא להרוג אותו, והאדם שם רגלו על ראשו של הנחש, בלי ששם ליבו, והורג אותו, ואין יודע בו אלא הקב"ה לבדו. הוי, לעושה נפלאות גדולות לבדו. אדם הולך בדרך ושודדים ממתינים לו להרוג אותו. בא אחר ונותן כופר תחתיו, והוא ניצל. %break ואינו יודע החסד, שעשה עימו הקב"ה, והנס שקרה לו, חוץ מהקב"ה לבדו. הוי, לעושה נפלאות גדולות לבדו. לבדו עושה ויודע, ואחר אינו יודע. %break %letter 295 .295 אמר לחברים, חברים, מה ששאלתי אלו הערבים, הנמצאים תמיד בשדה, היה אם שמעו קול החברים העוסקים בתורה. כי רבי שמעון ורבי אלעזר בנו ושאר החברים הולכים לפנינו ואינם יודעים ממנו. %break ושאלתי את אותם הערבים עליהם, כי ידעתי שקולו של רבי שמעון מרעיד שדות והרים, והם גילו לי מה שלא ידעתי, אותו הנס. %break %letter 296 .296 בעוד שהיו הולכים, חזרו אליהם אלו הערבים. אמרו לו, זקן זקן, אתה שאלת אותנו, אם התעורר קול בשדה מימי עולם, ולא שאלת אותנו על היום הזה, שראינו היום פליאה על פליאה. ראינו חמישה בני אדם יושבים, וזקן אחד עימהם, %break וראינו עופות מתאספים ופורשים כנפיהם על ראשיהם, אלו הולכים ואלו חוזרים, והצל אינו עובר מעל ראשיהם, ואותו זקן מרים קולו אליהם, והם שומעים. %break %letter 297 .297 אמר, על זה שאלתי, ערבים ערבים, לכו והדרך הזה יהיה מתוקן לפניכם בכל מה שתרצו. שני דברים אמרתם לי שאני שמח בהם. הלכו. אמרו החברים, המקום הזה שרבי שמעון שורה בו איך אנו יודעים. אמר להם, עִזבו אל המושל על הפסיעות של הבהמות, %break שהוא ידריך פסיעותיהן לשם. לא היה מנהיג את חמורו, וחמורו נטה מהדרך שני מילין, והלך לשם. %break %letter 298 .298 התחיל החמור נוער ג"פ, ירד רבי פינחס, אמר אל החברים, נתקן לקבל סבר פנים דעתיק יומין, השכינה, כי עתה ייצאו כנגדנו פנים גדולים ופנים קטנים, שהם רבי שמעון ותלמידיו. %break שמע רבי שמעון צעקת החמור, אמר אל החברים, נקום, כי קול החמור של הזקן החסיד התעורר אלינו. קם רבי שמעון וקמו החברים. %break %letter 299 .299 פתח רבי שמעון ואמר, מזמור שירוּ לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. על המילה מזמור זקוף טעם למעלה, הנקרא פָּזֵר. שרשום בזה טעם גדול, כי המזמור הזה בא, מתעטר בעטרה עליונה למעלה על ראשו, וע"כ בא עליו טעם זקוף, שהוא פזר. %break מי אמר שִׁירה זו? אלו הפרות באלו הגעיות שהיו גועות. שירו לה' שיר חדש. למי היו אומרות, שירו? לכמה מרכבות, לכמה ממונים, לכמה מדרגות, שהיו באים לשם ויצאו לקבל את הארון, ולהם היו אומרים, שירו. %page 312 %H שיר זכר, שירה נוקבא %letter 300 .300 שירוּ לה' שיר חדש. הוא שיר זכר. מהו השינוי שכאן כתוב שיר, שהוא זכר? ומשה אמר שירה, שהיא נקבה. כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת. אלא במשה היה ארון לבד, כי המלכות, הנקראת זא"ת ונקראת ארון, %break יצאה מהגלות היא והמוניה, השכינה וישראל. ולא יותר. ומשום זה כתוב, את השירה הזאת, שהיא נקבה. כי נאמרה על השכינה, שהיא נקבה. אבל כאן, הארון, המלכות, והגנוז בתוכו, ז"א, יצא. ובגלל הגנוז בתוכו, ז"א, שהוא זכר, נאמר שיר חדש, שהוא זכר. %break %letter 301 .301 כי נפלאות עשה. מה שעשה בפלשתים ומה שעשה באלוהיהם. הושיעה לו ימִינו. למזמור ההוא עצמו, שהוא השכינה, הנקראת מזמור, שרוח עליון קדוש, ז"א, היה גנוז בו. %break ימִינו, זה שיָרש הזקן, אברהם, חסד. וימינו זה החזיק במזמור ההוא, ואינו עוזב אותו בידי אחר. %break %letter 302 .302 כל זמן שימין, חסד, היה רוצה לעשות נס, היה מחזיק באותו מזמור, ונתן את ישראל, שהשכינה מלובשת בהם, לפניו. להחזיק בו, כמו אב שימִינו מחזיק במקום החזה של בנו לפניו, ואומר, מי הוא שיתקרב אל בני? %break כיוון שחטא לאביו, נותן אביו את ידיו על כתפיו, מאחוריו, ומשליך אותו ביד שונאיו. %break %letter 303 .303 כביכול בתחילה כתוב, ימינך ה' נֶאְדָרי בַּכוח. בכוח ישראל. בערב, קוראים לחזה של איש, כוח. שימין, שהוא חסד, נאדרי, ומחזיק, בכוח, כלומר במקום החזה של ישראל, שנקרא כוח, ואומר, מי הוא שיתקרב אל בני? אח"כ כתוב, השיב אחור ימִינו מִפני אויב, %break ששם ימינו על כתפיו של ישראל, ודחה אותו ביד שונאיו. בתחילה היה ימינו לפניו של ישראל, במקום החזה שלו, להחזיק אותו. ואח"כ היה ימינו מאחוריו על כתפיו, לדחותו. וכאן כתוב, הושיעה לו ימִינו וזרוע קודשו, כלומר בשתי זרועות, להחזיק אותו. %break %H הצעקות של החמור שאומר שירה %letter 304 .304 אם פרות אלו, שאינן רגילות בניסים, אלא רק בשעה ההיא, היו אומרות שירה זו בגעיות שלהן, הצעקות של החמור של הזקן החסיד, רבי פינחס בן יאיר, שהוא רגיל בניסים, על אחת כמה וכמה שאומר שירה. %break חברים, אם תאמרו שהחמור אין דרכו בכך מיום שנברא העולם, שיאמר שירה, צאו וראו האתון של בלעם הרשע, שניצחה את ריבונה מכל וכל. החמור של רבי פינחס בן יאיר על אחת כמה וכמה. ועוד, האתון של בלעם כשדיברה, %break היה מלאך עליון עליה מלמעלה, שהפחיד אותה. אבל החמור של רבי פינחס בן יאיר, אין מי שמפחיד אותו. %page 313 %letter 305 .305 עתה יש לגלות, חברים שִׁמעו. פי האתון שנברא ערב שבת בין השמשות, היעלה על דעתכם, שפיה היה פתוח מאותו הזמן, או שתְנאי הִתנה הקב"ה מאותו הזמן? אינו כן. וסוד יש כאן, שנמסר לחכמים שאינם משגיחים על טיפשי הלב. %break פי האתון הוא מדרגה של אתונות, אותו הכוח העליון של צד הנקבות, אותו שהיה שורה על האתון ההיא, כי אין לך דבר מלמטה, שאין עליו מלאך הממונה למעלה, ודיבר עליה. והוא הנקרא פי האתון. %break וכשברא הקב"ה אותה המדרגה שנקראת פי האתון, סתם אותה בתוך הנקב של תהום הגדול, וסתם אותה עד הזמן ההוא. כשהגיע הזמן ההוא, פתח אותו הנקב של תהום הגדול, ויצאה ושָׁרתה על האתון של בלעם, ודיברה. %break %letter 306 .306 כעין זה כתוב, ותִפתח הארץ את פיה. אֶת, הוא לרבות המלאך דוּמה, שהוא נקרא פי הארץ. הכתוב, את פי האתון, הוא לרבות המלאך קַמְריאל, הנקרא פי האתון. %break כעין זה הוא פי הבאר, שהוא אותה המדרגה שהייתה ממונה עליה מלמטה, שהוא תחת פי ה', והוא המלאך יְהַדְריאל. %break ג' פיות אלו, פי הארץ, פי האתון, פי הבאר, נבראו ערב שבת בין השמשות. כי בשעה שכבר קָדַש היום, עלה הפה הממונה על כל שאר הפיות, והוא אותו יום שעלה והתקדש בכל, אותו שנקרא פי ה', המלכות. וערב שבת בין השמשות, נבראו שאר הפיות, %break המלאכים המנהיגים ענפיהם שבעוה"ז, שהם כוחות החול. התקדש היום, עלה הפה השולט על כל הכוחות, שהוא פי ה'. %break %letter 307 .307 בתוך כך ראו את רבי פינחס שהיה בא. הגיעו אליו. בא רבי פינחס ונשק לרבי שמעון. אמר, נשקתי את פי ה'. והתבשמתי בבשמים של הגן שלו. שמחו יחד וישבו. כיוון שישבו, פרחו כל אלו העופות שהיו עושים עליהם צל, והתפזרו. %break החזיר רבי שמעון את ראשו והרים עליהם קולות ואמר, עוף השמיים, אינכם משגיחים בכבוד אדונכם העומד כאן. עמדו העופות, ולא נסעו הלאה ממקומם ולא התקרבו אליו. אמר רבי פינחס, אמור להם, שילכו לדרכם, כי לא נותנים להם רשות לחזור. %break %letter 308 .308 אמר רבי שמעון, אני יודע שהקב"ה רוצה לעשות לנו נס, לעשות עלינו צל ממקום אחר. עופות עופות לכו לדרככם. ואִמרו לאותו הממונה עליכם, כי בתחילה הייתם ברשותו, והיה לשלוח אתכם לעשות עליי צל. %break ועתה אינכם עומדים ברשותו, כי רבי פינחס בן יאיר שולט עתה, שאינו חפץ בכם. אבל אעלה אתכם ליום קשה כסלע, כשיעלה ענן בין שיני קרני השמש החזקות, ולא יוכלו להתחבר לעשות צל. התפזרו העופות והלכו. %break %letter 309 .309 בתוך כך, הנה ג' אילנות מתפשטים בענפיהם לג' צדדים מעל ראשם, ועשו להם צל. ומעיין מים נובע לפניהם. שמחו כל החברים, ושמחו רבי פינחס, ורבי שמעון. %break אמר רבי פינחס, יגיעה גדולה הייתה לאלו העופות בתחילה לעשות צל, ויגיעת בעלי חיים איני רוצה. כי כתוב, ורחמיו על כל מעשיו. %break אמר רבי שמעון, אני לא הטרחתי אותם, אבל אם הקב"ה ריחם עלינו, ושלח העופות לעשות עלינו צל, אין אנו יכולים לדחות את המתנות שלו. ישבו תחת צל האילן ההוא, ושתו מן המים, ונהנו שם. %page 314 %H מַעיין גנים %letter 310 .310 כתוב, מַעיין גנים באר מים חיים, ונוזלים מן לבנון. האם אין מעיין אלא מהגנים, והרי כמה מעיינות טובים ומכובדים יש בעולם? אלא אין כל ההנאות שוות. יש מעיין היוצא במדבר במקום יבש, יש בו הנאה למי שיושב ושותה. %break אבל מעיין גנים, כמה הוא טוב ומכובד המעיין ההוא, עושה טוב לעשבים ולפירות. מי שמתקרב אליו, נהנה מכל, נהנה מהמים, נהנה מהעשבים, נהנה מהפירות. המעיין ההוא מתעטר בכל. כמה שושנים, %break כמה עשבים של ריח מסביב לו, כמה יפה הוא המעיין הזה משאר המעיינות. הוא באר מים חיים. %break %letter 311 .311 והכול כתוב על כנ"י, המלכות, שהיא מעיין גנים. מיהם גנים? חמישה גנים יש להקב"ה, חג"ת נ"ה דז"א, שמשתעשע בהם. ומעיין אחד עליהם, בינה, נסתר וגנוז. ומשקה אותם ומרווה אותם, וכולם עושים פירות ותולדות. %break גן אחד יש למטה מהם, המלכות, המקבלת מחמשת הגנים. והגן ההוא שמור מסביב מכל הצדדים של העולם. תחת הגן הזה יש גנים אחרים, בבי"ע, שעושים פירות למיניהם. %break %letter 312 .312 והגן הזה, מלכות, מתהפך ונעשה מעיין המשקה לכל הגנים שבבי"ע, לבאר מים חיים. כשצריך הוא מעיין, וכשצריך הוא באר. שאינו דומה כשהמים נמשכים מאליהם כבבאר, לכמו ששואבים מים להשקות כבגן. %break ונוזלים מן לבנון. אלו הנוזלים חזרו להיות מעיין, בעת שנובעים מים ונוזלות טיפות מלמעלה, אלו אחר אלו, מים מתוקים, שהנפש הולכת אחריהם. כך אלו חמישה מקורות חג"ת נ"ה דז"א, היוצאים מן הלבנון, בינה, נעשו נוזלים במעיין הזה, מלכות, %break שנוטפים שם טיפה אחר טיפה. כך הקב"ה עשה לנו נס במקום הזה, וע"כ קראתי הפסוק הזה על המעיין הזה. %break %H כי תָצוּר אל עיר ימים רבים %letter 313 .313 כי תָצוּר אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתופשה, לא תשחית את עֵצהּ לנְדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכֵל. כמה טובים הם אורחות ושבילים של התורה, כי בכל דבר יש כמה עצות וכמה טובות לבני אדם, כמה מרגליות המאירות לכל צד. %break ואין דבר בתורה, שאין בו כמה נרות המאירים לכל צד. אשרי חלקו מי שמשתדל בתורה תמיד. %break %letter 314 .314 מי שמשתדל בתורה, כתוב בו, כי אם בתורת ה' חֶפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ. למה נסמך אליו הכתוב, והיה כעץ? אלא מי שמשתדל בתורה יומם ולילה, לא יהיה כעץ יבש, אלא כמ"ש, כעץ שתוּל על פַּלגי מים. %page 315 %break כמו אילן, יש בו שורשים, ויש בו קליפות, ויש בו מוח, ויש בו ענפים, ויש בו עלים, ויש בו פרחים, ויש בו פירות. שבעה מינים אלו עולים לשבע פעמים עשר, שהם שבעים. כי הן שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר. אף דברי תורה יש בהם פשט הכתוב, דרוש, %break רמז הרומז על חכמה, גימטריות, סודות נסתרים, סודות סתומים אלו על אלו, פסול וכשר, טמא וטהור, איסור והיתר. מכאן והלאה מתפשטים ענפים לכל צד. והיה כעץ ודאי. ואם לא, אם אין לו כל אלו הענפים, אינו חכם בחכמה. %break %letter 315 .315 כמה חביבים הם אותם העוסקים בתורה לפני הקב"ה, שאפילו בזמן שהדין תלוי בעולם, וניתנת רשות למשחית להשחית, הקב"ה מצווה אותו על אלו העוסקים בתורה. וכך אמר הקב"ה אל המשחית, כי תצוּר אל עיר, %break משום עוונותיהם הרבים שחטאו לפניי, והתחייבו בדין. ימים רבים, הם ג' ימים זה אחר זה, שנודעה מגפה בעיר. %break מאין לנו שימים רבים הם ג' ימים? שכתוב, ואישה כי יָזוּב זוב דָמָהּ ימים רבים. האם ימים רבים הם? אלא אם רואה דם ג' ימים זה אחר זה, נקרא ימים רבים. אף כאן, כי תצור אל עיר ימים רבים, הם ג' ימים, זה אחר זה שנודעה מגפה בעיר. %break ואומר הקב"ה אל המשחית, בוא ואצווה לך על בני ביתי, לא תשחית את עֵצהּ, זהו תלמיד חכם שבעיר, שהוא עה"ח, עץ הנותן פירות. %break %letter 316 .316 את עצה, אותו שנותן עצה לבני העיר להינצל מהדין, ומלמד להם הדרך שילכו בו. וע"כ לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, לנדוח עליו דין, ולא לשלוף עליו חרב לוהטת, חרב שנונה, אותה החרב ההורגת שאר בני אדם שבעולם. כי ממנו תאכֵל. %break האם אותו מחבל אוכל מתלמיד חכם? לא, אלא כי ממנו תאכל, פירושו, שאותו הסלע הקשה, אותה שכל הרוחות החזקים והקדושים יוצאים ממנה, המלכות, היא תאכל ממנו. %break כי אין הנאה ותשוקה לרוח הקודש, המלכות, בעוה"ז, אלא התורה של אותו הצדיק, המפרנס אותה ונותן לה מזונות בעוה"ז יותר מכל הקורבנות שבעולם. %break %letter 317 .317 כתוב בקורבן, אכלתי יַעְרי עם דִבְשי, אִכלו רֵעים. ומיום שחרב ביהמ"ק ובטלו הקורבנות, אין להקב"ה אלא דברי תורה, והתורה המתחדשת מפיו של תלמיד חכם. משום זה כתוב, כי ממנו תאכל. כי אין לה מזונות בעוה"ז, אלא ממנו. ומאלו שכמוהו. %break וכיוון שממנו תאכל, והוא מזין אותה, ע"כ אותו לא תכרות, הֱיה נזהר בו שלא תתקרב אליו. %break %letter 318 .318 כי האדם עץ השדה לבוא מִפניך בַּמצור. כי תלמיד חכם, נקרא אדם, הנודע למעלה ולמטה. עץ השדה, אילן גדול וחזק של אותו שדה אשר בירך אותו ה', מלכות הנקראת שדה, והיא סמוכה עליו, כי התלמיד החכם מזין אותה, שהוא עץ, הנודע לשדה ההוא תמיד. %break לבוא מִפניך בַּמצור. הוא כמ"ש בתחילה, לא תשחית את עצה. אותו, שנותן להם עצה ומתקן בני העיר, הוא נותן להם עצה, לבוא מפניך במצור, להיתקן ולחזור בתשובה, ומתקן להם כלי זין, חצוצרות ושופרות. %break לבוא מפניך, לבוא לפניי ולהיכנס. מפניך, מפני הפחד שלך. במצור, במקום שעליונים ותחתונים אינם יכולים לבוא לשם. והוא המדרגה שבעלי תשובה נכנסים לשם. תשובה, בינה, היא מצור, מקום חזק וסלע חזק. %page 316 %break %letter 319 .319 וכיוון שלוקחים מהחכם עצה זו, אני מכפר את עוונותיהם, ומתקבלים ברצון לפניי. וכל זה מצַווה הקב"ה בשביל אלו המשתדלים בתורה. משום זה אשריהם העוסקים בתורה. אלו העוסקים בתורה, הם אילנות גדולים בעוה"ז. %break %letter 320 .320 רְאו, מה עשה הקב"ה, שנטע אלו האילנות. אשרי הדרך הזו, ולא די היה אילן אחד. אלא ג' אילנות גדולים פורשים ענפיהם לכל צד עשה לנו הקב"ה. יהי רצון לפני השמיים, %break שאילנות אלו ומעיין זה לא ייעדרו לעולם מהמקום הזה. ועד היום עודם עומדים שם האילנות ומעיין המים ההוא. %break %H ויַרְא את הנשים ואת הילדים %letter 321 .321 ויישא את עיניו ויַרְא את הנשים ואת הילדים, ויאמר, מי אלה לָך. ויאמר, הילדים אשר חנן אלקים את עבדךָ. אותו רשע נתן עיניו להסתכל בנשים, ובגללו התקין יעקב את תיקוניו. יעקב נתן בתחילה את השפחות, %break אחריהן בניהם, שהם חשובים יותר. ואחריהם לאה. ובניה אחריה. אח"כ יוסף ואחריו רחל. והוא עצמו עבר לפניהם. %break %letter 322 .322 כשהשתחוו כולם, כתוב, ותיגשנה השפחות הֵנה וילדיהן, ותשתחווינה. ואח"כ כתוב, ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו. ואז, כמ"ש, ואחַר ניגש יוסף ורחל וישתחוו. האם יוסף היה אחרון ורחל לפניו, ולא היה יוסף לפני רחל? %break אלא הבן הטוב, הבן האהוב, צדיק העולם, יוסף, כיוון שראה שעיניו של אותו רשע מסתכל בנשים, היה מפחד על אימו. אז יצא מאחוריה ופרש זרועותיו וגופו וכיסה עליה, כדי שלא ייתן אותו רשע עיניו באימו. התרבה שש אמות לכל צד וכיסה עליה, %break כדי שהעין של אותו רשע לא תוכל לשלוט עליה. נמצא, שבתחילה היה יוסף אחריה, אבל אח"כ יצא מאחוריה והלך לפניה. %break %letter 323 .323 כעין זה, ויישא בלעם את עיניו. עינו כתוב, אותה עין הרע, שרצתה להסתכל עליהם. שעוררה עליהם הקליפה הרעה, הנקראת עין הרע. ויַרְא את ישראל שוכן לשבטיו. שבט יוסף ושבט בנימין היו שם. שבט יוסף, שאינה שולטת בהם עין הרע, שכתוב, בן פּורָת יוסף, %break בן פורת עלֵי עין. בן פורת, שהתרבה והתפשט לכסות על אימו, מפני עין הרע של עשיו. בן פורת עלי עין, שאין לשון הרע שולט בו. שבט בנימין, שכתוב בו, ובין כתפיו שָׁכֵן. וכתוב, ישכון לבטח. לבטח, שאינו מפחד מעין הרע, ואינו מפחד מפגעים רעים. %break %letter 324 .324 אמר אותו רשע, אני אעביר ואבטל שורה זו של שבט יוסף ושבט בנימין, שלא יתקיימו בעולם, ואני אסתכל עליהם בעין רעה. רחל הייתה שם, ראתה שעינו של אותו רשע שנונה להזיק. יצאה ופרשה כנפיה עליהם, וכיסתה על בניה. %break כמ"ש, ויישא בלעם את עיניו וירא את ישראל. כיוון שראה רוח הקודש, המלכות, הנקראת רחל, את העין השנונה של בלעם, מיד כתוב, ותהי עליו רוח אלקים, על ישראל. שרוח אלקים פרש כנפיו וכיסה עליהם. ומיד חזר אותו רשע לאחוריו. %page 317 %break %letter 325 .325 תחילה היה הבן מכסה על אימו, ועתה האם כיסתה על בנה. באותה שעה שיוסף כיסה על אימו רחל, שלא תשלוט עליה עינו של אותו רשע, אמר הקב"ה ליוסף, בשעה שתבוא עין הרע אחרת להסתכל על בניך ועל בניי, %break אימך תכסה עליהם. אתה כיסית על אימך, ואימך תכסה עליהם, אתה כיסית על אימך, אימך תכסה עליך. %break %letter 326 .326 ויישא את עיניו וירא את הנשים. פסוק זה בחכמה נאמר. ביוה"כ, כשבני העולם עומדים בדין, וישראל חוזרים בתשובה לפני הקב"ה, לכפר על עוונותיהם, ואותו המקטרג עומד עליהם, שחושב להאביד אותם בגלל עוונותיהם, שולחים לו אז מתנה, השעיר לעזאזל. %break ואז כתוב, כי אמר אכַפְּרה פניו במנחה ההולכת לפניי. לאחר שהמקטרג מקבל אותה המתנה, מתהפך להיות להם סנגור. %break %letter 327 .327 המקטרג נושא עיניו ורואה את ישראל, כולם מתענים בתענית, יחפי רגליים, רואה נשים, רואה ילדים, כולם בתענית, כולם נקיים בניקיון. ויאמר, מי אלה לָך. השם הקדוש, אלקים, המצטרף מאותיות מ"י אל"ה, הם לך, לישראל. %break שאל על הילדים. ואמר לו, הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. למה היה צריך להשיב לו משהו? כיוון שקיבל השוחד, כלומר השעיר לעזאזל, התהפך להיות להם למליץ טוב. %break נשא עיניו וראה את ישראל כעין זה, חשב שבגלל הפחד שלא יקטרג עליהם, הם נמצאים בתענית ובתשובה. %break %letter 328 .328 שאל על הילדים ואמר, מי אלה לך. שאמר, התענית והתשובה נכונות לכם, שחטאתם לפני המלך, אבל הילדים למה עומדים בתענית? מי אלה לך? ויאמר, הילדים. %break רוח הקודש אמר, וע"כ יש טעם זקוף, זָקֵף גדול, על המילה, ויאמר, ועל המילה, הילדים, בדרך סתום, להורות שרוח הקודש אמר. %break אשר חנן אלקים את עבדך. האם רוח הקודש אמר לעשיו, את עבדך? אלא רוח הקודש אמר, אלו הם הילדים, שלא חטאו ולא טעמו טעם חטא בגלגולם הראשון, ומסר אותם הקב"ה ביד הממונה שלך, והרג אותם בלי חטא, כמ"ש, ומיד עושקיהם כוח. וזהו, את עבדך. %break וכתוב, אשר חנן אלקים, שאלקים חנן את עבדך הממונה שלך, ונתן לו את נשמותיהם של הילדים שלא טעמו טעם חטא. %break %letter 329 .329 כיוון ששמע מאלו הילדים, מיד עלה לפני הקב"ה, ואמר, ריבונו של עולם, כל דרכיך בדין אמת, ואם דין שורה על ישראל, הוא בגלל עוונותיהם. הילדים שלהם, שלא חטאו לפניך, למה מסרת אותם להרוג אותם בלא חטא? %break והקב"ה מקבל דבריו בזה, ומרחם עליהם. ואותה שעה ביוה"כ, אין אַסְכָּרה בילדים. %break %letter 330 .330 והמקטרג ההוא לוקח קנאה מאותו ממונה שתחת ידו. אמר, האם לי נתן הקב"ה אותם המתלבשים בחטאים ובעוונות, ואל אותו הממונה שלי מסר ילדים בלא חטא, שלא היו טועמים טעם חטא? מיד הלך להוציא אותם מתחת ידו, שלא ישלוט עליהם. %break וע"כ הקדים רוח הקודש ואמר לו, הילדים, אשר חנן אלקים את עבדך, לעבד ההוא. שחנן למסור לו ילדים, שהם בלא עוון ובלא חטא. וכדי שלא יהיה לממונה שלו שבח יותר ממנו, הוא רוצה להוציא אותם מידו. %break יש חמש בחינות נשמה, נרנח"י, שאין האדם נשלם זולתן. אמנם מועטים הם שיזכו לנרנח"י אלו בגלגול אחד. %page 318 ויש שזוכים עד ג"ר דרוח בלבד, ומתים, והם מתגלגלים שנית, לקנות שאר חלקי הנשמה. ואותן הנשמות שמתו בג"ר דרוח, נקראים תינוקות, כי מוחין אלו הם מוחין דיניקה, ונקראים ילדי עולם. %break ונבחנים שמתו בלי חטא, כי בג"ר דרוח מאירה החכמה דקו שמאל, המרחיקה מהם כל החטאים. ולמה מתים? הוא כמ"ש, ומיד עושקיהם כוח, שבגלל שנמסרו למיתה, הם קונים כוח לזכות בשאר חלקי הנשמה. %break וזה ביוה"כ, כי אז ניתן לס"א השעיר לעזאזל, שהוא בדומה לאותו המוחין דיניקה. כי השעיר לעזאזל הוא ג"ר דשמאל, אשר ע"י מיתת תינוקות, מתבטלים המוחין דג"ר דשמאל. %break ולפיכך ס"מ מקנא את הממונה שלו, הממית אלו הילדים, משום שפוגם בהארה של השעיר לעזאזל. %break ולפיכך רוח הקודש, השכינה, מזכירה לו אלו הנשמות של התינוקות. הנשמות, שלא זכו אלא למוחין דיניקה, ומסר אותן הקב"ה לס"א, להמית אותן, כדי שיקנו כוח מהם, ע"י הקטגור, שנעשה סנגור ביוה"כ, מכוח הארת העזאזל שקיבל. %break כיוון ששמע מאלו הילדים, מיד עלה לפני הקב"ה, ואמר, הילדים שלהם שלא חטאו לפניך, למה מסרת אותם להרוג אותם בלא חטא? כי הרגיש שע"י מסירתם לס"א למיתה, מתקלקלת ההארה של עזאזל שקיבל, ולפיכך נעשה סנגור עליהם. %break וכמ"ש, ומיד עושקיהם כוח. כי לולא נמסרו למיתה, לא היה המקטרג הכללי נעשה למליץ יושר עליהם ביוה"כ. %break וכיוון שהמקטרג נעשה למליץ עליהם, נמצא שהעושקים נתנו כוח לנשמות הללו, לקבל את שלמות שאר חלקי הנשמה. כי הודאת בעל דין כמאה עדים דומה. והקב"ה מקבל דבריו בזה, ומרחם עליהם. שמשלים אותם בשאר חלקי המוחין. %break והמקטרג ההוא לוקח קנאה מאותו ממונה שתחת ידו, משום שהוא פוגם הארת השעיר לעזאזל שלו. והיות שאותו ממונה הוא מדינים הקשים, שיוכל להתגבר עליו ויבטל גם הארתו. וכדי שלא יהיה לממונה שלו שבח יותר ממנו, %break צריך להציל הילדים מידו, כדי שלא יתגבר עליו ויבטל הארת העזאזל שלו. ותהיה מעלתו חשובה יותר ממנו. %break %letter 331 .331 כשעולות תפילות ישראל ביום זה לפני הקב"ה, כתוב, והוא עבר לפניהם. רוח הקודש, המלכות, עבר לפניהם, כמ"ש, ויעבור מַלכָּם לפניהם. וישתַחוּ ארצה שבע פעמים עד גִשְׁתו עד אחיו. %break רוח הקודש, המלכות, מיעט את עצמו כלפי מעלה, לז"א, שבע פעמים, אל שבע מדרגות עליונות, חג"ת נהי"מ דז"א שעליה. ומיעט עצמו, כדי לכלול אותן עימו, כל אחת ואחת. עד גשתו עד אחיו, לאותה מדרגה של רחמים, ז"א, הנקרא אחיו של רוח הקודש, המלכות. %break כי בן ובת הם לבינה, וע"כ הם אחים. ז"א נקרא בן, כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל, ז"א. בת היא כנ"י, המלכות. רוח הקודש עשה מיעוט בעצמו עד גשתו, אל אחיו ז"א. %break המלכות הייתה תחילה גדולה כמו ז"א במצב שני המאורות הגדולים. אבל אז לא יכלה להשפיע לישראל. וכדי להשפיע לישראל, מיעטה את עצמה שבע פעמים, שיצאה מכל שבע הספירות הגדולות שלה, %break והייתה לנקודה תחת יסוד, שאח"ז נבנתה מחדש ונעשתה ראויה לכלול בתוכה כל שבע הספירות דז"א. %page 319 %break רוח הקודש, המלכות, מיעט את עצמו כלפי מעלה, לז"א, שבע פעמים, אל שבע מדרגות עליונות, כדי שתוכל להיבנות משבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א. ומיעט עצמו עד גשתו עד אחיו. המלכות, הנקראת רוח הקודש, %break מיעטה את עצמה, עד שיכלה להתחבר בז"א. ואם לא מיעטה את עצמה, לא הייתה יכולה לגשת אליו. %break %letter 332 .332 כיוון שהמלכות הגיעה לז"א, ביקשה ממנו והודיעה לו צער של בניהם למטה, בעוה"ז, ושניהם, ז"א ומלכות, נכנסים להיכל נסתר וגנוז של יוה"כ, בינה, אמא שלהם. כי ביוה"כ זו"ן עולים לאמא, ומבקשים על ישראל לכפר להם. %break אז כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. לא כתוב, אכפר עליכם, אלא, יכפר עליכם, לשון נסתר, שרומז על הבינה. %break %letter 333 .333 ועתה הילדים, אלו החכמים שכאן, הקב"ה נתן להם סודות התורה להתעטר בהם ולהשתכלל בהם. עין הרע אינה שולטת עליהם, משום עין הטוב, ורוח הקודש השורה עליהם. %break %letter 334 .334 והקב"ה כאן, שהסכים עימנו. ולא די שנתן לנו אילן אחד, אלא שנתן לנו שלושה אילנות. אבל המעיין הזה הוא צורה עליונה, כנגד אותו המעיין הנסתר והגנוז, בינה. שלושה אילנות אלו הם שלושה ארזים, הנקראים ארזי הלבנון, %break והם צורת שלושה אילנות גדולים, האבות, חג"ת דז"א. ונקראים ארזי הלבנון, משום שיוצאים מהבינה, הנקראת לבנון. %break %letter 335 .335 התכופפו האילנות והתפשטו הענפים לכל צד על ראשיהם של החברים. בכה רבי פינחס ואמר, אשרי חלקי ואשרי עיניי שראו כך. ולא על שלך ועל שלי בלבד אני שמח, אלא על רבי אלעזר בננו אני שמח, שהוא חשוב לפני המלך הקדוש כאחד ממנו. %break כי התכופף אילן על ראש רבי אלעזר, כמו על ראש רבי שמעון ועל ראש רבי פינחס. אמר רבי שמעון, אלעזר קום על מעמדך, ואמור לפני אדונך דברי תורה. קם רבי אלעזר. %break %H מֶה עשיתי לךָ ומה הֶלְאֵיתיך %letter 336 .336 עמי, זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב. עמי, כמה הקב"ה הוא אב רחמן על בניו, אע"פ שחטאו אליו, כל דבריו הם באהבה להם, כאב אל בנו. חָטא הבן לאביו, מכה אותו, וכל כמה שמכה אותו אינו חוזר מדרכו. גוער בו בדברים, ואינו מקבל ממנו. %break אמר אביו, איני רוצה לעשות לבני כמו שעשיתי עד הנה, אם אכה אותו יהיה כואב בראשו, וכאבו עליי. אהיה גוער בו, הרי צורתו משתנה. מה אעשה? אלא אלך ואתחנן לו, ואומר לו דברים רכים, כדי שלא ייעצב. %break %letter 337 .337 כן בכל הדרכים הלך הקב"ה עם ישראל. התחיל עימהם להכות אותם, ולא קיבלו. גער בהם, ולא קיבלו. אמר הקב"ה, רואה אני בבניי, שבגלל המכות שהכיתי אותם, הם כואבים בראשיהם. אוי, הרי את הכאב שלהם אני מרגיש. %break %page 320 כמ"ש, בכל צָרָתם לו צר. אגער בהם, הרי משתנה צורתם, כמ"ש, חשך משחור תוארם, לא ניכרו בחוצות. אוי, כשאני מסתכל בהם ואיני מכיר אותם. %break עתה אהיה מתחנן לפניהם תחנונים. עַמי מֶה עשיתי לךָ ומָה הֶלְאֵיתיך. בן יחיד שלי, אהוב נפשי, רְאה מה עשיתי לך. השלטתי אותך על כל בני היכלי, השלטתי אותך על כל מלכי העולם. ואם עשיתי מעשים אחרים, ענה בי. אתה תעיד בי. %break %letter 338 .338 עמי, זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בְּעור. זכור נא, הֱיה זוכר, בבקשה ממך, מה יעץ. ומה הייתה עצת בלק על העם הקדוש? והתורה לא חשבה כלום על בלק, כמו שחשבה על לבן, שכתוב, ארַמִי אובד אבי. %break %H ומגבעות אשוּרֶנו, ואושיט פסיעה לחוץ %letter 339 .339 כתוב, כי מראש צוּרים אֶרְאנו ומִגְבָעות אשׁוּרֶנו. הציור והצורה של אביו נרשמים בו ממש. ומאותו זמן שהיה במעי אימו, מצידה, התפשט והושיט פסיעה יותר לחוץ. %break כי מראש צורים אראנו, זהו צורה וציור של אביו ממש. כיוון שהיה במעי אימו, אשורנו, אושיט פסיעה לחוץ. ו' כעין זה. %break ישראל של מעלה, ז"א, צורתו כמו אבא, חכמה דימין, או"א עילאין, חסדים מכוסים. וזהו, כי מראש צורים אראנו. זהו הצורה והציור של אביו ממש, חסדים מכוסים מחכמה, כמו או"א עילאין, שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם לעולם. %break כיוון שהיה במעי אימו, שנכלל בבינה והוציא שם ג' קווים. אז, אשורנו, מלשון הכתוב, תָמוך אשׁוּריי, פסיעות. שעושה פסיעה מחוץ לגבול אביו, והחכמה מתגלה בו, ופסיעה זו היא המלכות, המחוברת עם ז"א. %break שבמלכות זו מתגלה החכמה. ו' כעין זה, שניכרות בה הפסיעה וההתפשטות לחוץ. %break כי מצד צורת אבא, היה ז"א צריך להיות י', כי אבא הוא י'. אמנם מתוך שהתפשט פסיעה לחוץ, הוארך ונעשה ו', ויש לו התפשטות יותר מאבא. %break %letter 340 .340 וזהו, ומגבעות אשורנו. כי אמא נקראת גבעות. ומשם עשה ז"א פסיעה לחוץ. בישיבה עליונה, גבעת חסר ו'. בישיבה של הרקיע ומגבעות, הוא עם אות ו'. %break ו' משלימה לב' צדדים. צד אחד על ז"א, כי גבעה זו אינה נפרדת מבנה, ז"א, לעולם, ואינה עוזבת אותו. וע"כ נכללת הו' עימה לעולם. ומשום זה כתוב, ומגבעות, עם ו'. %break וצד אחד הוא על משיח בן דוד, כי הגבעה שלמטה, המלכות, הבן שנכלל בה, הוא משיח בן דוד. לעת"ל, כשיבוא מלך המשיח, צריכה לקחת אותו הגבעה העליונה, בינה, ולהכניס אותו לתוך כנפיה, %break כדי לחזק אותו ולהעמיד אותו בחיים העליונים של הבינה. וממנה ייצא באותו יום משיח בן דוד. ועליו רומזת ו' של ומגבעות. %page 321 %letter 341 .341 וכתוב, אסַפְּרה אֶל חוק, ה' אמר אליי, בני אתה, אני היום יְלִדְתיך. שעתיד אני לומר למקום הזה שנקרא חוק, המלכות, ולבשר לו, הוי"ה, בינה, אמר אליי, בני אתה, אני היום ילדתיך. כי המלכות עלתה והלבישה את הבינה, והוציאה משיח בן דוד מבינה ממש. %break וע"כ, ביום ההוא ממש, שהוא בינה, מוציא אותו חוק, שהוא מלכות, מתחת לכנפיה של הבינה, בכמה חיים, בכמה עטרות, בכמה ברכות כראוי. כי המשיח הוא בן המלכות. %break וא"כ איך אמר, הוי"ה אמר אליי, בני אתה, שמשמע, שהוא בן הבינה? אלא שהמלכות עם בנה משיח בן דוד, עלו שניהם לבינה, והמשיח נכלל באורות הבינה, והוא יצא אמנם מהמלכות, אבל נחשב כאילו יצא מהבינה, להיותה במקום בינה. %break %letter 342 .342 וחוק, מלכות, לא יישאר לבדו, אחר שייצא ממנו משיח בן דוד. כי אז יתכלל במלכות משיח אחר, משיח בן יוסף. ובמלכות יתחזק, ולא בבינה, כמו משיח בן דוד, משום שהוא גבעה תחתונה, %break המלכות, שאין בה חיים. כי המלכות אין לה מעצמה, אלא מה שנותן לה ז"א, שממשיך מהבינה ונותן אל המלכות. %break וכיוון שמשיח בן יוסף מתדבק רק במלכות, ולא בשום מקום אחר, ע"כ ימוּת המשיח הזה וייהרג. כי המלכות מצד עצמה אין לה כלום מה לתת לו. ויהיה מת עד שגבעה זו, המלכות, %break תלקט חיים מגבעה עליונה, בינה, ותשפיע למשיח בן יוסף מאורות הבינה. ואז יקום משיח בן יוסף לתחייה. %break %letter 343 .343 ומשום זה בישיבה של הרקיע, המילה ומגבעות, שלֵמה באות ו', הרומזת על ז"א ועל משיח. אבל בישיבה עליונה, המילה, ומגבעת, חסרה, בלא ו', להראות דבר שאין בו שאלה וספק. וכתוב, הן עָם לבָדָד ישכון, בייחוד בלא ערבוב אחר. %break כי ישיבה עליונה היא בינה, וישיבה של הרקיע היא מלכות. ולפי שהו' של ומגבעות כוללת ז"א ומשיח, שהם למטה מבינה, כי בבינה אין אחיזה לחיצוניים ובהם יש אחיזה לחיצוניים, %break לפיכך בישיבה של הרקיע, ששם כבר מקום המלכות, נרמזת ו' במילה ומגבעות, שהיא בינה, משום שכבר היא במקום המלכות. %break אמנם בבינה במקומה, בישיבה עליונה, אין הו' יכולה להתדבק שם, כי שם מקום בינה, שאין בה אחיזה לחיצוניים, כמו ז"א ומשיח. לכן בישיבה עליונה, המילה ומגבעת חסרה, בלא ו', ששם אין שום אחיזה לקליפות ולחיצוניים, שהם בחינת שאלה וספק. %break וכתוב, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשָׁב, בייחוד בלא ערבוב אחר, כי הם מקבלים מהבינה, שאין שם אחיזה לחיצוניים. %page 322 %H ראש, גזע ושביל %letter 344 .344 כל הייחוד השלם הוא בשמות, ה' אלקינו ה'. כי הסוד שלו הוא מראש צורים, אבא עילאה, ומתייחד בראש ובגזע ובשביל. הוי"ה, זהו ראש העליון, אוויר העולה, ראש צורים, אבא, אוירא דכיא. אלקינו, זה הגזע, שכתוב, מגזע ישי, בינה, שהיא ומגבעות. %break הוי"ה, זהו השביל התחתון, ז"א, ו', שעליה כתוב, אשׁוּרנו, פסיעה לחוץ. ועל זה התייחד בו. משום שהתפשט בו' השביל, פסיעה לחוץ. %break %letter 345 .345 אשרי חלקך רבי שמעון, שזכית לדברים עליונים של ריבונך, וריבונך רצה בך. כמה השיעור של התפשטות השביל הזה בשיעור עליון, בראש ובגזע ובשביל, והתלבשו בהתפשטות הזו. %break וע"כ התפשטות האות א' היא שיעור של ו"ק, והכול התייחד באות הזו, ומשום זה כתוב, לבדָד ישכון, כראוי. %break %letter 346 .346 ישראל, יש להם כתב ולשון, ובכל אות יכולים להסתכל בצורה ובציור כראוי, להבין סודות העליונים שבהם. אבל כמ"ש, ובגויים לא יתחשָׁב, משום שאין להם כתב ולשון מקוריים, שיהיו מצוירים ע"פ הצורות העליונות. %break ואין להם להסתכל ולדעת כלום בצורת הכתב שלהם, כי כמ"ש, הבל הֵמה מעשה תעתועים, כי כתב ולשון שלהם הם רק הֶסכֵּמיות, שבני אדם הסכימו על צורה ולשון אלו. ולא יתחשב, במחשבה ובהסתכלות שלהם על צורות אותיותיהם, משום שאין להם כתב. אשריהם ישראל. %break %letter 347 .347 מי מָנה עפר יעקב ומספָּר את רובע ישראל. הנקודה העליונה, שהיא או"א עילאין, הראש והגזע והשביל שלה, שהם רת"ס, כלומר חב"ד חג"ת נה"י, היא בסתר. ואינה עומדת לשאלה לחוץ, כי באו"א אין י' יוצאת מאויר. %break אבל משעה שהתחילה להיבנות ולעשות היכל ברצונו, שנקראת מ"י, שהוא ישסו"ת, התחילה להיבנות הצורה של או"א ממש, שהוא ז"א, שיש לו צורת אבא, שהוא או"א עילאין. ואח"כ הוציא הנוקבא שלו, המלכות, בצורה של אימו, שהיא ישסו"ת, בינה. %break %letter 348 .348 מ"י, זה ראש גזע שביל, כלומר רת"ס, שהם חב"ד חג"ת נה"י של ישסו"ת. והתפשט להיבנות בהתפשטות של היכל אחד, לב' צדדים בָּנה, לז"א ולמלכות. ואע"פ שהוציא את ישראל, ו', ז"א, הוציא ג"כ את הנוקבא שלו ביחד, והזמין אותה אליו. %break מָנה, הוא כמ"ש, ויְמַן להם המֶלך. וכן, ומשלוח מנות איש לרעהו. כלומר, מ"י, ישסו"ת, נתן לז"א מתנה רבה ומכובדת, המלכות, והוציא אותה עימו יחד. באותה התפשטות שהתפשט, הוציא שניהם יחד בשעה אחת. כלומר, שהבינה הוציאה את זו"ן בבת אחת. %break כמ"ש, מי מנה עפר יעקב. מי, בינה, ישסו"ת, מנה, נתנה מתנה רבה, שהיא עפר, מלכות, ליעקב, ז"א. %break %letter 349 .349 ומספָּר את רובע ישראל. רובע ישראל, רביעית ממידת ישראל, ז"א, שהוא ברית, יסוד דז"א. ונקרא רובע, משום ששיעור הגוף הוא ארבע בריתות. ברית היא רובע, בשיעור מדידת הגוף. %break הכול הוציא מי, בינה. וע"כ כתוב, מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. כי מי האצילה הכול. %break קו האמצעי נקרא גוף. ג' קווים יש בקו אמצעי, ז"א: א. קו ימין הוא חכמה חסד ונצח, ב. קו שמאל הוא בינה גבורה והוד, ג. קו אמצעי הוא כתר דעת ת"ת יסוד. %break הרי שבגוף, בקו אמצעי, יש ד"ס כתר דעת ת"ת יסוד. ונמצא שיסוד הוא חלק רביעי של קו האמצעי. ויש לשער במדידת הגוף ד' בריתות, ד"פ כמידת הברית, שהם ד"ס כתר דעת ת"ת יסוד. ונמצא שהברית היא יסוד, רובע הגוף. וע"כ כתוב, רובע ישראל, על היסוד. %page 323 %break %H ה' בוקר תשמע קולי %letter 350 .350 אמר דוד המלך, ה' בוקר תשמע קולי, בוקר אערוך לך ואצַפֶּה. בוקר, זהו בוקר של אברהם, חסד, שמתעורר בעולם. כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. כי כשבא הבוקר, אז אותו בוקר, חסד, %break מתעורר בעולם, והוא עת רצון לכל, לעשות חסד לכל העולם לצדיקים ולרשעים, ואז עת תפילה היא להתפלל לפני המלך הקדוש. %break %letter 351 .351 וע"כ בשעה שבא הבוקר, כל אלו אסירי המלך, החוטאים האסורים בכבלי החטא, מוצאים מנוחה, ועת תפילה היא עליהם. וכש"כ אלו החוזרים בתשובה, ומבקשים בקשתם לפני המלך הקדוש. %break משום שבשעה ההיא, ממונה אחד יוצא לצד דרום, חסד, רפאל שמו, וכל מיני רפואות בידו. ומצד דרום, חסד, יוצא רוח אחד, ומגיע לאותו הממונה על הרפואה, רפאל. %break וכשמגיעה התפילה לפני הקב"ה, הוא מצווה על ב"ד שלו, שלא יפתחו בדין, משום שחיים בידי הקב"ה ולא בידיהם. %break %letter 352 .352 משום שעת רצון, מבקש הקב"ה זכות על האדם. ואם נמצא בתפילה, או שהוא בעל תשובה, הוא מרחם עליו. ובאותה שעה נשמע קול ציפורים המקננות, כמ"ש, אשר שָׁם ציפורים יקננו, כי אלו הציפורים מודות ומשבחות להקב"ה. %break ואותה איילת השחר התעוררה בעולם ואמרה, מה רב טובךָ, אשר צפנת ליראיך. אז יוצא אותו הממונה על הרפואה ועושה כל מה שהצטווה. %break %letter 353 .353 ומיני הרפואה הם אינם בידיו של אותו הממונה, כי הרפואה איננה אלא בידיו של המלך הקדוש. אבל בשעה שהקב"ה מצווה רפואה על אותו אדם, הממונה יוצא, וכל המקטרגים הממונים על מחלות רעות מפחדים ממנו. %break אז אותו הרוח הנוסע מצד דרום, רוח החסד, מושיט החסד אל האדם, והנה נמצאת הרפואה. אבל הכול הוא ביד הקב"ה. %break %letter 354 .354 ע"כ כתוב, ה' בוקר תשמע קולי. ולא כתוב, ה' תשמע קולי. כי לבוקר של אברהם אומר. וכתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. פעמיים בוקר למה? בוקר אחד של אברהם, חסד. ובוקר אחד של יוסף. כמ"ש, הבוקר אור, שמאיר ודאי. בוקרו של אברהם, חסד מכוסה מחכמה. %break ובוקרו של יוסף, חסד מגולה בהארת החכמה. אערוך לך ואצפה. אערוך לך הנר שלך להדליק. וזה אומר לבוקרו של יוסף, כי העריכה של הנר היא שלו. %break %letter 355 .355 מהו, ואצפה? הרי כל בני העולם מצפים ומחכים לחסד של הקב"ה, ואפילו בהמות השדה, ומה השבח של דוד יותר מכל בני העולם? הוא דבר אמת הבא מרחוק, החכמה, כמ"ש, אמרתי אֶחְכָּמה והיא רחוקה. %break האור הראשון שברא הקב"ה, היה מאיר עד שלא יכלו העולמות לסבול אותו. מה עשה הקב"ה? עשה אור לאורו שיתלבשו זה בזה, וכן כל שאר האורות, שכל מדרגה עליונה מתלבשת במדרגה תחתונה ממנה, עד שהעולמות כולם עומדים בקיומם ויכולים לסבול. %page 324 %break %letter 356 .356 ומשום זה התפשטו המדרגות והתלבשו האורות, ואלו הלבושים, שהתחתון מלביש העליון, נקראים כנפיים עליונות. עד שמגיעים לבוקר הזה של יוסף, והוא לוקח כל האורות העליונים, כי היסוד כולל כל האורות שלמעלה ממנו. %break ומתוך שכל האורות העליונים תלויים בו, זיוו עולה מסוף העולם עד סוף העולם, שלמעלה, עד שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים לסבול. %break בא דוד והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בוקר של יוסף, שיתכסה בו, לקיים העולמות שלמטה בסדר של הנר הזה. וע"כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. כמ"ש, ויצַפהו זהב טהור. %break ומשום שאותו הנר הוא של דוד, שהוא מרכבה למלכות, ותלוי בה, אמר, שהוא יהיה כיסוי על הבוקר הזה של יוסף. %break בוקר של יוסף הוא חכמה וחסדים. והוא מטעם שהיסוד כולל כל האורות שלמעלה ממנו. כיוון שהיסוד כולל כל האורות חכמה וחסדים, היה מאיר למעלה מסוף העולם עד סופו. אמנם לא היה יכול להשפיע למטה ממנו, כי אור החכמה אינו מושפע מלמעלה למטה, %break שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים לסבול, שהאור שלו יתפשט מלמעלה למטה, כי אז מתרבים בו הדינים. %break ע"כ היו צריכים לתיקון המלכות, הנקבה, המאירה רק מלמטה למעלה. ורק היא הייתה יכולה להבטיח, שאור החכמה שביסוד לא יושפע למטה. ולכן, בא דוד והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בוקר של יוסף, שיתכסה בו, שאור החכמה שביסוד יתכסה במלכות, %break הנקראת נר, באופן שלא יאיר כלום מלמעלה למטה. שאז יוכלו כל העולמות לקבל שפע מהמלכות, ויתקיימו. %break וע"כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. שיסדר, שאור החכמה שביסוד יאיר מלמטה למעלה. ובזה, ואצפה, שהוא לשון כיסוי. שהמלכות תצפה ותכסה האור הזה, שלא יתפשט מלמעלה למטה. %break %H בנו של רבי יוסי מפקיעין %letter 357 .357 בעוד שהיו הולכים, הגיעה יונה אחת אל רבי אלעזר, חנתה וצפצפה לפניו. אמר רבי אלעזר, יונה כשרה, נאמנה את תמיד בשליחותך, לכי ואמרי לרבי יוסי, חמי, שחברים באים אליו, ואני עימהם. %break ונס יקרה לו לג' ימים ולא ייפול עליו פחד, כי בשמחה אנו הולכים אליו. השיב פעם אחרת ואמר, איני שמח הרבה. כי רע בעיניי הרבה על רימון מלא אחד, שניתן תחתיו, שמת במקומו. ושמו יוסי. הלכה אותה היונה מפניו, והחברים הלכו. %break %letter 358 .358 אמר רבי אלעזר, יונה זו באה אליי בשליחות מרבי יוסי, שהוא בבית חוליו. וידעתי מאותה היונה שכבר ניצל, וחילוף ניתן עליו. כלומר, שאדם אחר ניתן שימות במקומו, והוא נרפא. %break %letter 359 .359 בעוד שהיו הולכים, הנה עורב אחד עמד לפניהם, קרא בכוח וצפצף צפצוף גדול. אמר רבי אלעזר, לכך אתה עומד, ולכך אתה מתוקן, שיבשר בשורות רעות, לך לדרכך, שכבר ידעתי. %break %page 325 אמר רבי אלעזר, נלך ונגמול חסד לרימון, שהיה מלא מכל, ורבי יוסי מפקיעין הוא שמו, כי הסתלק מעוה"ז, ואין מי שראוי להשתדל בו. והוא קרוב אלינו. %break %letter 360 .360 נטו מהדרך והלכו לשם. כיוון שראו אותם כל בני העיר, יצאו לקראתם, והחברים האלו נכנסו בבית רבי יוסי מפקיעין. בן קטן היה לו לרבי יוסי, %break ולא נתן שום בן אדם שיתקרב אל המיטה של אביו אחר שמת, אלא הוא לבדו היה עומד סמוך לו, ובכה עליו, והתדבקו פיו בפיו. %break %letter 361 .361 פתח אותו הילד ואמר, ריבון העולם, כתוב בתורה, כי ייקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים, והאֵם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים. שַׁלֵח תשַׁלַח את האם, ואת הבנים תיקח לך. היה צועק הילד ובוכה. %break אמר, ריבונו של עולם, תקיים דבר זה שבתורה. שני בנים, מאבי ומאימי, אני ואחותי הקטנה ממני, היה לך לקחת אותנו, ולקיים הדבר שבתורה, שכתוב, שלח תשלח את האם, ואת הבנים תיקח לך. %break וריבונו של עולם, אם תאמר, אֵם כתוב, ולא אב, הנה כאן הכול הוא, אבי ואימי, האֵם מתה ולקחת אותה מעל הבנים. עתה גם אבי, שהיה מגן עלינו, לקחת מעל הבנים. איפה הוא הדין של התורה? בכו רבי אלעזר והחברים, כנגד הבכיות והצעקות של אותו הילד. %break %letter 362 .362 אמר רבי אלעזר, שמיים לרוּם וארץ לעומק, ולב מלכים אין חֵקר. בעוד שהיה אומר רבי אלעזר הפסוק הזה, היה עמוד של אש פוסק ביניהם לבין הנפטר, ואותו הילד היה דבוק בפיו של אביו ולא היו נפרדים. ע"כ הפסיק עמוד האש. %break אמר רבי אלעזר, או שרוצה הקב"ה לעשות נס להחיות אותו, או שרוצה שלא יעסוק בו אדם אחר. אבל הדיבורים של אותו הילד ודמעותיו איני יכול לסבול. %break %letter 363 .363 בעוד שהיו יושבים, שמעו קול אחד, שהיה אומר, אשרי אתה רבי יוסי, שהדיבורים של אותו הגדי הקטן ודמעותיו עלו אל הכיסא של מלך הקדוש, ודנו הדין. וי"ג (13) בני אדם הזמין הקב"ה בשבילך למלאך המוות, לפדות אותך. %break והנה 22 שנה הוסיפו לך, עד שתלַמד תורה לאותו הגדי השלם האהוב לפני הקב"ה. %break %letter 364 .364 קמו רבי אלעזר והחברים, ולא נתנו לאיש לעמוד בבית. מיד ראו אותו עמוד האש שהסתלק, ורבי יוסי פתח עיניו. ואותו הילד היה דבוק פיו בפיו. אמר רבי אלעזר, אשרי חלקנו, שראינו תחיית המתים עין בעין. התקרבו אליו, והיה אותו ילד ישן, כמו שהיה גווע מעוה"ז. %break אמרו, אשרי חלקך רבי יוסי, וברוך הרחמן, שעשה לך נס על הצעקות והבכיות של בנך, בדבריו, שהיה דוחק בדיבורים יפים לשער השמיים, בדיבורו ובדמעותיו הוסיפו לך חיים. %break %letter 365 .365 לקחו אותו הילד ונישקו אותו, ובכו עימו מרוב שמחה והוציאו אותו לבית אחר, ועוררו אותו משנתו, ולא הודיעו לו מיד מתחיית אביו, אלא אח"כ. שמחו שם ג' ימים, וחידשו עם רבי יוסי כמה חידושים בתורה. %break %letter 366 .366 אמר רבי יוסי, חברים, לא ניתנה לי רשות לגלות ממה שראיתי בעולם ההוא, אלא אחר 12 שנים. אבל שס"ה (365) דמעות ששפך בני, באו בחשבון לפני מלך הקדוש. %break %page 326 ואומר לכם חברים, שבשעה שפתח בני בפסוק ההוא וצעק באלו הדיבורים, הזדעזעו 300,000 ספסלים שבישיבה של הרקיע, וכל הנשמות עמדו לפני המלך הקדוש, וביקשו רחמים עליי, וערבו עליי, שלא אחטא באותו הזמן. והקב"ה התמלא רחמים עליי. %break %letter 367 .367 והיו יפים לפניו אלו הדיבורים של בני, ואיך שמסר נפשו עליי. ואפוטרופוס אחד, מגן ומליץ יושר, היה לפניו. ואמר, ריבון העולם, הרי כתוב, מפי עוללים ויונקים ייסדת עוז, למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. %break יהי רצון מלפניך, שהזכות של התורה, והזכות של אותו הילד, שמסר נפשו על אביו, שתרחם עליו, ויינצל. %break %letter 368 .368 וי"ג אנשים הזמין לו תחתיי, שנתן למלאך המוות ערבון, פדיון תחתיו, להוציא אותי מדין הקשה הזה. אז קרא הקב"ה למלאך המוות, וציווה אותו עליי, שישוב אחר 22 שנים. כי י"ג אנשים, שנתן לו תחתיי, %break אינם נחשבים לו שיהיו ערבון ממש תחתיי לפטור אותי ממיתה לעולם, אלא שנתנו לו משכונות שהם בידיו. %break כלומר, כי בין כך ובין כך היו י"ג אלו סופם למות, והם בידיו של מלאך המוות. אלא שהקדימו לו הזמן, וע"כ אינם ערבון ופדיון לפטור אותו ממיתה לגמרי. אלא שהאריכו לו הזמן עד 22 שנים. עתה חברים, משום שראה הקב"ה שאתם צדיקי אמת, קרה הנס לעיניכם. %break %H ה' ממית ומחייה %letter 369 .369 ה' ממית ומחייה, מוריד שְׁאול ויָעַל. פסוק זה יש להסתכל בו. האם הוי"ה ממית? הרי השם הזה הוי"ה, סם חיים הוא לכל, ודבר זה, מוות, אינו שורה בו, ובכל מקום השם הזה נותן חיים לכל העולם, מהו, הוי"ה ממית, שבני אדם חושבים, שהוא ממית כל בני אדם? %break אלא הוי"ה ממית ודאי. איך הוא ממית? לא משום שהוא מסתלק מהאדם, הוא מת, כי בעוד שהוא על האדם, אינם יכולים כל מקטרגי עולם להזיק לו, אלא בשעה שמסתלק ממנו, מיד כל מקטרגי העולם יכולים לו, והאדם מת. אינו כן. %break %letter 370 .370 אלא הוי"ה ממית, את מי הוא ממית? אותה המשכה של ס"א הרעה, הגוף. כיוון שההמשכה של ס"א, רואה זיו כבודו של הקב"ה, מיד מת ואין לו קיום אפילו רגע אחד. כיוון שאותה המשכה של הס"א מת ועבר מהעולם, מיד מחייה. את מי מחייה? %break אותה המשכה של רוח קדוש, הבא מצד הקדושה, הנשמה, מחייה אותה ומעמיד אותה בקיום השלם. %break והכול עושה הקב"ה בזמן אחד, שממית הגוף ומחייה הנשמה. וע"כ כתוב, ה' ממית ומחייה. ומה שכתוב, מוריד שאול ויעל, שמוריד אותו הרוח הקדוש, הנשמה, לשאול, ועושה לה שם טבילה, %break באש אשר בשאול, לטהר אותה, ומיד מעלה אותה, ונכנסת למקום שצריך בגן עדן. %break %letter 371 .371 ואני, חברים, באותה שעה שהסתלקתי מהעולם, הרוח שלי הסתלק ונפטר מיד, עד שעה מועטת שהחייה אותי הקב"ה, והגוף היה מת. %break %page 327 בשעה שפתח בני באלו הדיבורים, אז פרחה נשמתו, ופגשה בנשמה שלי, שהייתה עולה מתוך הטהרה ומתוך הטבילה, ונכנסה במקום שנכנסה, ושם דנו דינה, וניתנו לי 22 שנה חיים, בזכות הדמעות והדיבורים של בני. %break מכאן והלאה יש לי להשתדל במה שראיתי. כי אין לי להשתדל עוד בדברים של עוה"ז, מאחר שראיתי מה שראיתי, והקב"ה רוצה שלא יאבד ולא יישכח ממני כלום. %break %H יַסור יִיסְרַני יה %letter 372 .372 יַסור יִיסְרַני יה, ולמוות לא נתנני. דוד המלך אמר, יסור ייסרני יה, על כל מה שעשה בעוה"ז, ואמר על הביטחון שהיה לו בעולם ההוא, ולמוות לא נתנני. כי על כל מה שעבר עליו בעוה"ז, שרדפו אותו, והיה בורח בארץ נוכריה, בארץ מואב, ובארץ פלשתים. %break ומכולם הציל אותו הקב"ה, ולא עזב אותו למות, ואמר, ולמוות לא נתנני, על הביטחון שבעולם ההוא הנצחי. %break %letter 373 .373 אמר דוד, אם חטאתי כאן להקב"ה, הרי הוכיתי כאן, וקיבלתי העונש שלי, וטיהר אותי מכל מה שחטאתי, ולא השאיר העונש שלי לעולם ההוא אחר המיתה. ודאי יסור ייסרני יה בעוה"ז, כדי לנקות אותי. ולמוות לא נתנני בעולם ההוא, שייטול שם נקמתו ממני. %break %H אבינו מת במדבר %letter 374 .374 פתח הילד ואמר, אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה'. המילה, אבינו, הטעם עליה למעלה, זַרְקָא, שניגונו מאריך המילה ומושך אותה. אהה חסידים הקדושים, כמה מֶשך הצער יש בקריאת אבינו. %break אין צער, ואין כאב של רוח ונפש, אלא כשקוראים כך, אבינו, בכאב מהלב. מת במדבר. האם אחרים לא מתו במדבר? %break %letter 375 .375 אלא כמה בני אדם עירומים מזה. מֵהם אומרים, שמקושש עצים היה צְלופְחָד. כי כתוב, כי בחטאו מת. ומהם אומרים כך, ומהם אומרים כך. ואני למדתי, ביום שאבי נפל בבית חוליו, לימדו לי זה. ואני ראיתי מה שראיתי, שציווה עליי אבי שלא לגלות אותו. %break ולמדתי, אלא כמה וכמה היו שמתו במדבר, ולא על חטאו של קורח, ולא על חטא המרגלים כשנגזרה הגזרה, שימותו כולם במדבר. אלא שמתו קודם מתן תורה, ואחר שעשו העגל, אלו שהטעו העולם, העֵרב רב, ואלו שנמשכו אחריהם, %break שצלופחד היה יכול להיות בין אלו, ואין ראָיה ממה שכתוב, כי בחטאו מת, שהיה מקושש העצים. %page 328 %break %letter 376 .376 אבל הטענה שטענו בנות צלופחד, שהוא מת במדבר, היא שהיה צלופחד רב לבית יוסף, ומתוך שלא היה יודע דרכי התורה כראוי, ע"כ לא היה נשיא. והוא היה שלא שמר פיו ודבריו, כנגד משה. כמ"ש, וידבר העם באלקים ובמשה, למה הֶעליתוּנו ממצרים. %break וצלופחד היה המדבר. ועליו כתוב, וימָת עַם רב מישראל, שהיה איש שאינו יודע תורה. והוא רב משפחה. רב מזרעו של יוסף, מבניו של מנשה. %break ומשום שחטא במדבר בדיבור כנגד משה, חשבו בנותיו, שמשה נוטר שנאה עליו. ומשום זה הקריבו משפטם לפני משה ואלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי האבות. ולא דיברו עם משה אלא לפניהם, משום שקינאו קנאה ממנו. %break %letter 377 .377 מכאן נשמע. מי שחושש מפני הדיין, יקרב דיינים אחרים וירבה אנשים עם אותו הדיין, כדי שישמעו הדין, ויפחד מפניהם, ולא יהיה דן אלא כראוי, ואם לא, ידחו אותו מהדין. והם לא ידעו שמשה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה. ולא ידעו שמשה אינו כן. %break %letter 378 .378 כיוון שראה משה כך, אמר, אני רואה, שכל האספה של אנשים גדולים מישראל וכל ראשי האבות וכל נשיאי העדה, עליי מתקרבים. מיד נבדל משה מהדין. כמ"ש, ויַקְרב משה את משפָּטן לפני ה'. הענווה של משה הקריבה את משפטן לפני ה'. %break דיינים אחרים אינם עושים כך, אע"פ שיש עליהם אספה גדולה. אלו הדיינים נקראים עזי פנים, אין בהם מהענווה של משה כלל. אשרי חלקו של משה. שמחו רבי אלעזר והחברים. %break %letter 379 .379 אמר אותו הילד, אני חוזר לדברים הראשונים, אבינו מת במדבר, טעם זה, הזרקא, שהוא על המילה, אבינו, ציורו דומה לנחש התלוי על עורפו ומושך זנבו לפיו. וציור זה הוא בטעם הזרקא הנמשך למעלה על המילה, אבינו. מת במדבר, ע"י דברי פיו. %break מיהר אותו הילד בחיפזון, והחזיק בעורפו של אביו, ובכה ואמר, צלופחד זה מת ע"י דיבור, ואתה אבי ע"י דיבור חזרת לעוה"ז, ע"י הדיבורים והדמעות של הילד. חזר אביו ונישק אותו וחיבק אותו. %break בכו רבי אלעזר והחברים כולם, ואביו היה בוכה עימהם. לקחו אותו כולם ונישקו אותו בפיו על ראשו ועל עיניו, ואביו היה בוכה עימו. %break %letter 380 .380 אמר רבי אלעזר, בני, כיוון שאמרת דבר זה, אמור, מהו שכתוב, כי בחטאו מת? אמר אותו ילד, הלוא במילה אחת, מת, היה מספיק להם. ולמה צריך לכתוב, מת במדבר, וגם, כי בחטאו מת? אלא כיוון שאותו נחש הכרוך בזנבו למעלה שבציור הזרקא, %break אשר על המילה אבינו, מאריך הטעם, ע"כ כתוב, בחטאו, בחטאו של הנחש ההוא. ומהו? בדברי פיו, שדיבר על משה. %break כי בחטאו מת, הוא טעם של ההמשכה ההיא מאותו הנחש הכרוך בזנבו, כי בדברו על משה משך כוח הטומאה מנחש הקדמוני, וזהו בחטאו ודאי. %break %letter 381 .381 לקח אותו רבי אלעזר בחיקו, בין זרועותיו, ובכו כל החברים. אמר הילד להם, חכמים, עִזבו אותי עם אבי, כי עד עתה עוד לא התיישב רוחי. שאל רבי אלעזר, כמה ימים ושנים לאותו הילד? %break אמר להם רבי יוסי, חברים בבקשה מאתכם, לא תבקשו לדעת זה, כי עוד לא מלאו לו חמש שנים. %break %letter 382 .382 אמר רבי אלעזר, בעין טובה אני מסתכל בו. ומה שאמרת חמש שנים. אלו הם חמש שנים אשר אין חריש וקציר. וגם אתה לא תקצור אותו לעולם. %break %page 329 ואמר לרבי אבא, נשב כאן עד שבעה ימים כדי שהנשמה תתיישב בבית, כי כל שבעת ימים אחר שהנשמה יוצאת מהגוף, היא הולכת בעירום. ועתה שנשמתו של רבי יוסי, הלכה וחזרה, עד עתה לא התיישבה במקומה, עד שבעה ימים. %break %H על י"א (11) דברים נגעים באים %letter 383 .383 כתוב, פָּתוח תִפתח את ידך לאחִיך לענִייֶך ולאביונך. שלא יעזוב אדם העני שלו, וייתן לעני אחר. הרי רבי יוסי, חָמְךָ בבית חוליו, נלך ונגמול עימו חסד. ואחר שנחזור, ניכנס לזה פעם שנייה. והרי כל זמן שנלך ונחזור בדרך זה, נראה תחיית המתים. %break %letter 384 .384 אמר רבי אלעזר, אשרי חלקו של אבי, שהוא המנהיג של הדור הזה. כי בימיו רוצה הקב"ה לתקן ב' הישיבות שלו, ולעשות אותן יישוב גדול ועליון כראוי, כי לא יהיה כמו הדור הזה עד שיבוא מלך המשיח. %break %letter 385 .385 על י"א (11) דברים באים נגעים על בני אדם, על עבודה זרה, ועל קללת השם, ועל גילוי עריות, ועל גנבה, ועל לשון הרע, ועל עדות שקר, ועל דיין המקלקל את הדין, ועל שבועת שווא, %break ועל הנכנס לתחום חברו, ועל החושב מחשבות רעות, ועל המשלח מְדונים בין אחים. ויש אומרים, אף על עין הרע. %break %letter 386 .386 עבודה זרה, מאין לנו שנגעים באים בגללה? כי כתוב, ויַרְא משה את העם כי פרוע הוא, כי פְרָעה אהרון. כי פרוע הוא, שהוכו בצרעת. כתוב כאן, כי פרוע הוא, וכתוב שם, והצָרוּע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע. כמו שם צרעת, אף כאן צרעת. %break ועל קללת השם, מאין לנו? כי כתוב, היום הזה יְסַגֶרךָ ה' בידי, הפלשתי שהיה מגדף ומקלל השם. וכתוב במצורע, והסגירו הכוהן. כמו ששם צרעת, אף כאן צרעת. %break %H עינו של דוד ועינו של בלעם %letter 387 .387 דבר זה של הפלשתי לא מתיישב, וצריך לעיין בו. פלשתי זה היה קרוב לייחוסו של דוד, ובנה של עורפה היה. וזהו שכתוב, ממערכות פלשתים, אל תקרא ממערכות, אלא ממערות פלשתים, שעשה לאימו כמו מערה זו. %break וכיוון שכתוב, ויקלל הפלשתי את דוד באלקיו. הסתכל בו דוד בעין רע. ובכל מקום שדוד היה מסתכל בעין רע, כל מיני צרעת היו נמשכים מעיניו של דוד. וכך היה ביואב. כיוון שהסתכל בו דוד בעין רע, כתוב, ואל ייכרת מבית יואב זב ומצורע. %page 330 %letter 388 .388 וכאן בפלשתי הזה, כיוון שקילל את השם, הסתכל בו דוד בעין רע, וראה במצחו שהצטרע. מיד כתוב, ותִטבע האבן במצחו, כי התדבקה הצרעת במצחו. והכול היה מחמת השתקעות עין הרע של צרעת במצחו, שהשתקעה האבן ממש במצחו. הרי ודאי שמצורע היה. %break %letter 389 .389 בלעם הרשע הפושע, העין שלו הייתה בהיפוך מעינו של דוד. עינו של דוד הייתה מרוקמת בכל מיני צבעים, לא הייתה עין בעולם יפת מראה כעינו של דוד. כל הצבעים שבעולם היו נוצצים בה, %break והכול באהבה למי שיָרֵא חטא, כמ"ש, יְרֵאיך יִרְאוני וישמָחו. שהיו שמחים כשרואים אותו, וכל אלו הרשעים היו יראים מפניו. %break %letter 390 .390 אבל עינו של בלעם הרשע, הייתה עין רעה מכל וכל, בכל מקום שהיה מסתכל היה מכלה אותו כשלהבת. כי אין עין רעה בעולם, כמו עינו של אותו רשע, שהיא בהיפוך מעינו של דוד. %break %letter 391 .391 על גילוי עריות, מאין לנו שלוקים בצרעת? שכתוב בגילוי עריות, ושיפַּח ה' קודקוד בנות ציון. וכתוב בצרעת, ולַשאֵת ולספחת. כמו ששם צרעת אף כאן צרעת. %break על הגנֵבה, מאין לנו שלוקים בצרעת? שכתוב, הוצֵאתיה נאום ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לַשׁקר, ולָנֶה בתוך ביתו וכִילַתוּ ואת עציו ואת אבניו. איזה דבר הוא שמכלה עצים ואבנים? זו צרעת. כמ"ש, ונָתַץ את הבית את אבניו ואת עציו. %break %letter 392 .392 על לשון הרע, מאין לנו שלוקים בצרעת? שכתוב, ותדבר מרים ואהרון במשה. וכתוב, וייפֶן אהרון אל מרים והנה מצורעת. %break על עדות שקר, מאין לנו שלוקים בצרעת? כי משום שהעידו ישראל שקר, ואמרו, אלה אלוהיך ישראל, בקול חזק, כמ"ש, קול מלחמה במחנה, משום זה כתוב, וִישַׁלחוּ מן המחנה כל צָרוּע וכל זָב. %break %letter 393 .393 על דיין המקלקל דין, מאין לנו שלוקים בצרעת? שכתוב, כאֱכול קש לשון אש, שורשם כַּמָק יהיה ופִרְחָם כָּאבק יעלה, כי מאסו את תורת ה'. ואין פרחם, אלא צרעת, כמ"ש, ואם פָּרוח תִפרח הצרעת. %break על שנכנס בתחום חברו, מאין לנו שלוקים בצרעת? מעוזיהו, שנכנס בתחום של כהונה. שכתוב, והצרעת זרחה במצחו. ועל המשלח מדונים בין אחים, מאין לנו שלוקים בצרעת? כי כתוב, ויְנַגַע ה' את פרעה, משום שהוא שלח מדונים בין אברהם ושרה. %break ועל עין הרע, מאין לנו? שעין רע של דוד היה מכה בצרעת לאותם שאינם יראי ה'. הרי שעין רע מביא צרעת. והכול היה בו באותו רשע בלעם. %break %letter 394 .394 כתוב, פְּתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו. על הנהר, שנתן עין הרע על אותו נהר העומד בישראל, שהוא יסוד דז"א. כמ"ש, הנני נוטה אליה כנהר שלום. ובלעם בא בפתורה ההיא, מלכות דס"א, והיה מתגרה בהם. %break היה מתגרה בישראל המקבלים מהנהר, שהיה רוצה להמשיך השפע מהנהר אל המלכות שלו, שנקראת פתורה. פתורה, אשר נלחמת על הנהר, להמשיך אותו לצד שלה. %break %letter 395 .395 ודאי כל אלו הדברים היו בבלעם. אבל גילוי עריות, מאין לנו שהיה בבלעם? כי כתוב, הן הֵנה היו לבני ישראל בדבר בלעם, למסור מַעַל בה' על דבר פְּעור. הרי כאן עבודה זרה, של פעור, ועריות, של כּוזְבּי בת צוּר. %page 331 %break עדות שקר, מאין לנו שהיה בבלעם? כי כתוב, ויודע דעת עליון. והוא אפילו דעת בהמתו לא היה יודע. שלא ידע, למה נטתה אתונו מהדרך. %break קלקל את הדין, מאין לנו שהיה בבלעם? כי כתוב, לך אִיעָצך. שזה עומד ותלוי בדין אם יזכו ישראל או לא. והוא נתן עצה רעה להזיק לישראל ונטה מהדין, שלא השגיח עליו. ויעץ רעות עליהם. %break %letter 396 .396 נכנס בתחום שאינו שלו, מאין לנו שהיה בבלעם? כי כתוב, ואַעַל פר ואַיל במזבח. וכתוב, את שבעת המזבחות ערכתי. שהקרבת קורבנות שייכת לכוהנים, ולא לו. %break משלח מדונים בין אחים. היה בו, כי שילח מדונים בין ישראל לאביהם שבשמיים. לשון הרע, הייתה בו. כי לא היה בעולם בעל לשון הרע כמוהו. כי כל כוחו היה בפיו. %break קללת השם הייתה בו, כמ"ש, ואנוכי איקָרֶה כה. שפירושו שהיה רוצה לעקור את המלכות, הנקראת כ"ה, מישראל. %break וכולם היו בו. עין הרע כמו שלמדנו. והכול על אותו הנהר של ישראל, יסוד דז"א, נתן עיניו להתגרות בו, להטות שפעו לצידו הרע. וכתוב, פְּתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו. האם איני יודע שארץ בני עמו היא? אלא זהו סוד, שכל בני עמו היו דבוקים בו. %break %H רע עין %letter 397 .397 כתוב, אל תִלחם את לֶחם רַע עין. זהו בלעם, שהיה רע עין, ובירך את ישראל. ואל תִתְאָו למטעמותיו, זהו בלק, שהקב"ה לא רצה אלו העולות שהעלה לפניו. %break %letter 398 .398 בשעה שבלק ראה, כי סִיחון ועוג נהרגו וארצם נלקחה, ראה בחכמה שלו, שהוא וחמישה עליונים של מדיין ועַמו נופלים בידי ישראל. ראה ולא ידע בבירור. וע"כ הקדים אל בלעם, שכוחו בפיו, לברך ולקלל, כמו ישראל שכוחם בפיהם. %break %letter 399 .399 ואפילו בלעם היה מתועב יותר מבלק. ואותה ידיעה שהיה יודע, היה יודע רק בלילה. משום שאלו הספירות התחתונות והחמורים של הקליפה, אינם נמצאים אלא באשמורת ראשונה של הלילה. %break ובאשמורת ראשונה החמור נוער. וע"כ היה לו אתון של הצד ההוא, שיתחברו החמורים עימה בתחילת הלילה. %page 332 %H ויבוא אלקים אל בלעם, ממונה היה %letter 400 .400 כתוב, ויבוא אלקים אל בלעם לילה. אלקים הוא אותו ממונה עליהם, והיה בא כנגדו. כעין זה, ויבוא אלקים אל לבן הארמי. אלקים הוא הממונה שלהם. כי אלקים הוא שם משותף אפילו לבני אדם. %break %letter 401 .401 כיוון שהיה בא אותו הממונה, היה בלעם בא על אתונו, ועשה מעשיו, ואמר דיבורים, ואז הייתה האתון מודיעה לו. והוא הראה עשיית מעשה, כדי שישרה עליו אותו הרוח. ומה הראה? הוא היה יודע, שהחמורים משוטטים ושורים בתחילת הלילה. %break אז הראה מעשה, והעמיד את האתון שלו במקום מתוקן כנגד החמורים, ועשה מעשיו, וסידר דיבוריו. ואז היה בא מי שבא, והודיע לו ע"י אתונו מה שצריך. %break %letter 402 .402 כיוון שבלילה אחד אמר לו, לא תלך עימהם, מה הטעם שחזר שנית לזה? אלא הם ברשות שלמעלה היו עומדים. ובדרך שאדם רוצה ללכת, בה מוליכים אותו. %break בתחילה כתוב, לא תלך עימהם. כיוון שראה הקב"ה שרצונו הוא ללכת, אמר לו, קום לך איתם, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. בלעם כל אותו הלילה היה מהרהר ואומר, ומה אפוא הוא הכבוד שלי, אם בקשר אחד התקשרתי, ברשות של מעלה. %break הסתכל כל הלילה בכשפיו, ולא מצא צד שהיה ברשותו עצמו, אלא מצד אתונו. כלומר, שבכוח אתונו יינתק מרשות של מעלה ויבוא לרשותו עצמו. %break %letter 403 .403 באלו ספירות תחתונות יש ימין ושמאל. מצד ימין הם החמורים, זכרים. ומצד השמאל הן האתונות, נקבות. עשרה לימין ועשרה לשמאל, כנגד ע"ס דקדושה, כי זה לעומת זה עשה האלקים. %break יוסף כשנפרד מאביו, היה יודע בחכמה שלמעלה בספירות הקדושות העליונות. כיוון שהיה במצרים, למד גם באותה החכמה שלהם, באלו ספירות תחתונות דס"א, איך הן נאחזות אלו של ימין ואלו שבשמאל, עשרה של ימין ועשרה של שמאל, שהם החמורים והאתונות. %break ומשום זה רמז לאביו, מה שלמד שם, כמ"ש, ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים. %break %letter 404 .404 אלו עשרה של ימין כלולים כולם באחד, שנקרא חמור. וזהו אותו חמור, שכתוב, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. וזהו החמור, שמלך המשיח עתיד לשלוט עליו. כמ"ש, עני ורוכב על חמור. ואלו עשר של שמאל כלולות כולן באחת, הנקראת אתון, %break כי מצידה יוצא עִירה המקטרג על הילדים, עירה בן אתונות. כמ"ש, עני ורוכב על חמור, ועל עַיִר בן אתנות. אתנות כתוב חסר, משום שהעשר כלולות באתון אחת. %break %letter 405 .405 כתוב, אוסרִי לַגפן עירה, ולשורֵקה בנִי אתונו. אוסרי לגפן, שבשביל ישראל הנקראים גפן, כמ"ש, גפן ממצרים תסיע, עתיד הקב"ה לקשור את עירה, המקטרג שלהם. ומשום שישראל נקראים שורֵק, כמ"ש, ואנוכי נטעתיךְ שורק. %break כתוב, ולשורקה בני אתונו, אותו היוצא מצד האתון ההיא, יקשור אותה ויכניע אותה. %break %letter 406 .406 ואלו עשרה מימין ועשרה משמאל הנכללים באלו השניים, חמור ואתון, נמצאים כולם בקסם. ויש עשרה אחרים של ימין, ועשרה של שמאל, הנמצאים בנחש. וע"כ כתוב, כי לא נַחש ביעקב ולא קֶסם בישראל. %break משום, כי ה' אלקיו עימו. מצד הנחש יוצא שור, מצד הקסם יוצא חמור. וזהו שור וחמור. %page 333 וע"כ בלעם, כיוון שידע שנקשר ברשות אחרת שלמעלה, שאמר לו, ואך את הדבר אשר אדבר אליך, אותו תעשה. הרֵע לו ואמר, איפה הוא הכבוד שלי. מיד הסתכל בכשפיו, ולא מצא דבר, שיהיה מחזיר אותו לרשותו, אלא האתון הזו. %break %letter 407 .407 מיד, וַיָקָם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו, לעשות רצונו בה ורצונו של בלק. וע"כ, וייחר אף אלקים, כי הולך הוא. הוא, בדיוק. כי הוציא עצמו מרשותו בעזרת אתונו, ממה שאמר לו, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. %break בתחילה נתן לו רשות ואמר, קום לֵך איתם, עתה שהיה הולך, למה וייחר אף אלקים? אלא משום שהולך הוא. הוא, ברשות שלו, להוציא עצמו מההוא, שאמר לו, ואך את הדבר אשר אדבר אליך. %break %letter 408 .408 אמר לו הקב"ה, רשע, אתה מתקן ומזרז כליך לצאת מרשותי, חייך אתה ואתונך תהיו ברשותי. מיד, ויתייצב מלאך ה' בדרך לשטָן לו. יצא ועמד באומנות אחרת מאומנותו, כי המלאך ההוא היה של רחמים, ולא של דין כמו בלעם. %break אמר רבי שמעון, הרשעים הופכים הרחמים לדין. ע"כ כתוב, לשטן לו, ולא לאחר, כי לא היה אומנותו, כי היה במדה"ר. %break %letter 409 .409 לא שינה המלאך ולא יצא מאומנותו, אלא משום שהמלאך הזה היה מצד הרחמים ועמד כנגדו, היה סותר חכמה שלו, וקלקל רצונו. כמ"ש, לשטן לו. לו היה שטן ונמצא שטן, אבל לאחר לא היה שטן. %break %letter 410 .410 כמה חכם היה בלעם בכשפיו על כל בני העולם, כי בשעה שהסתכל למצוא עצה לצאת מרשות הקב"ה, הסתכל בכשפיו ולא מצא חוץ מאותה אתון, שעל ידה יצא מרשות הקב"ה. כמ"ש, ויחבוש את אתונו, שהעמיס עליה כל הכשפים וכל הקסמים שהיה יודע, %break והכניס בה, וכלל אותה מכולם, כדי לקלל את ישראל. מיד, וייחר אף אלקים כי הולך הוא. הוא, מורה שהוציא עצמו מרשותו. מה עשה הקב"ה? הקדים לו מלאך הרחמים שיעמוד כנגדו, ויסתור כשפיו וקסמיו. %break %letter 411 .411 עד עתה לא כתוב הוי"ה, כי לא נראה בקסמיו ובכשפיו. ועתה, כיוון שהתקין אתונו וזירז אותה בתיקוני כשפיו, מצד הדין לקלל את ישראל, הקדים הקב"ה כנגדו את מלאך הרחמים, ובשם הרחמים, כדי לסתור חכמה שלו, ולהטות את אתונו מהדרך ההוא. %break כמ"ש, ותֵט האתון מן הדרך, מדרך הכשפים שלו. וע"כ לא כתוב, ויתייצב מלאך אלקים, ויעמוד מלאך האלקים, אלא מלאך הוי"ה, שהוא רחמים. %break %letter 412 .412 אמר הקב"ה, רשע, אתה העמסת על אתונך את כשפיך בכמה צדדי הדין כנגד בניי, אני אעביר מטענך, וייהפך מהדרך הזה. מיד הקדים המלאך של רחמים לשטן לו. לו, ולא לאחר. %break %H ותֵרֶא האתון את מלאך ה' %letter 413 .413 ותֵרֶא האתון את מלאך ה'. למה האתון ראתה, ובלעם, שהיה כל כך חכם, לא ראה? %break %page 334 משום שאסור שאותו רשע יסתכל במראה קדוש, שיוכל לראות מלאך ה'. א"כ, הרי כתוב בו, נופל וגלוי עיניים? כי כשהיה צריך להסתכל, היה נופל וראה. ועתה אצל המלאך, לא היה צריך להסתכל, וע"כ לא ראה. %break %letter 414 .414 א"כ היה בלעם במדרגה עליונה על כל הנביאים הנאמנים, שהוא, גלוי עיניים, ראה והסתכל בכבוד הקב"ה. והרי רבי שמעון אמר, בלעם בכשפיו היה יודע באלו ספירות תחתונות שלמטה, כמ"ש, ואת בלעם בן בעור הקוסם. קוסם, קרא לו הכתוב, שהוא טינופת מטונפת, %break ואיך יסתכל בכבוד אדונו? ועוד, הרי אמר רבי שמעון, בראייה אחת שראה לפי שעה, שכתוב, ויְגַל ה' את עיני בלעם, נעקמו עיניו. ואיך ייתכן, שהיה רואה בגילוי עיניים, והסתכל בכבוד הקב"ה? %break %letter 415 .415 אלא צריך בירור. ודאי סודות התורה הם עליונים, ובני העולם אינם יכולים לעמוד עליהם. משום זה אסור להקדים לומר דבר בדברי תורה, מטרם שישמע הדבר, ויידע אותו על בוריו. %break %H עזא ועזאל נופל וגלוי עיניים %letter 416 .416 באו לפני רבי שמעון. אמר להם, מה אנוש כי תזכרנו. פסוק זה ממוני העולם אמרו אותו, בשעה שעלה ברצונו של הקב"ה לברוא האדם. אז קרא לכיתות כיתות של מלאכי השרת והושיב אותם לפניו. %break אמר להם, אני רוצה לברוא אדם. אמרו לפניו, ואדם בִּיקָר בל ילין. הושיט הקב"ה אצבע שלו ושרף אותם. %break הושיב כיתות אחרות לפניו. אמר להם, אני רוצה לברוא אדם. אמרו לפניו, מה אנוש כי תזכרנו. מה מעשיו של אדם זה? אמר להם, אני רוצה לברוא אדם, שיהיה בצלם שלנו, וחכמתו תהיה למעלה מחכמתכם. %break %letter 417 .417 כיוון שברא את האדם, וחטא, ויצא בפסק דינו לפניו, באו עזא ועזאל. אמרו לפניו, פתחון פה יש לנו אליך, הרי האדם שעשית, חטא לפניך. אמר להם, אם הייתם נמצאים אצלם, הייתם יותר גרועים ממנו. והפיל אותם מהמדרגה הקדושה שלהם, מהשמיים. %break %letter 418 .418 אמר רבי שמעון, עתה אחזור אל השאלה שלכם, שבלעם אמר, נופל וגלוי עיניים. אם נאמר שלא היה כן, אלא בשבח היה משבח עצמו, איך יכתוב הקב"ה דבר שקר בתורה? ואם דבר אמת הוא, איך ישתבח אותו רשע במדרגה עליונה על כל נביאי האמונה? %break ועוד, הרי הקדושה שלמעלה אינה שורה אלא במקום הראוי לה, ולא בטמא הזה. %break %letter 419 .419 עתה אחזור לדבר הראשון, אחר שהפיל הקב"ה את עזא ועזאל ממקום קדוש שלהם, טעו אחר נשות העולם, והטעו העולם. כאן יש להסתכל, והרי כתוב, עושה מלאכיו רוחות. והרי אלו מלאכים היו, ואיך היו יכולים להתקיים בארץ? %break אלא כל אלו מלאכים שלמעלה, אינם עומדים ואינם יכולים לעמוד, אלא רק באור העליון המאיר להם ומקיים אותם. ואם נפסק מהם אותו אור שלמעלה, אינם יכולים לעמוד. %break %page 335 כש"כ אלו המלאכים, שהפיל אותם הקב"ה והפסיק מהם אותו אור שלמעלה, השתנה זיוום. וע"כ, כשירדו, ושלט בהם אוויר העולם, השתנו למדרגה אחרת. %break %letter 420 .420 המן, שהיה יורד לישראל במדבר, אותו המן היה מהטל שלמעלה, שהיה יורד מעתיק הסתום מכל הסתומים, כתר. וכשהיה יורד, היה אורו מאיר בכל העולמות, וממנו ניזון שדה תפוחים, המלכות, והמלאכים העליונים. %break וכשהיה המן יורד למטה ושלט בו אוויר העולם, נגלד והשתנה זיוו, ולא היה זיוו אלא כמ"ש, והמן כִּזְרַע גד הוא, ולא יותר. וכש"כ המלאכים, שהפיל הקב"ה, כיוון שירדו ושלט בהם האוויר, השתנו מאותה המדרגה הראשונה שהיו בה. %break %letter 421 .421 מה עשה הקב"ה? ראה שעזא ועזאל מטעים העולם, קשר אותם בשלשלאות של ברזל בהרי חושך. באיזה מקום יושבים? בעמק ההרים. הושיב את עזא והשליך חושך בפניו. משום שבאותה שעה שקשר אותם הקב"ה, התקיף והרגיז כלפי מעלה. %break וע"כ הקב"ה הפיל אותו בעומק עד צווארו, וזרק חושך בפניו. עזאל, שלא התקיף, הושיב אותו אצל עזא, והאיר לו החושך. %break %letter 422 .422 ובני העולם, שיודעים מקומם של עזא ועזאל, באים אליהם. והם מלמדים בני אדם כשפים ונחשים וקסמים. ואלו הרי חושך נקראים הרי קדם, משום שהחושך קדם לאור, ומשום זה הרי חושך נקראים הררי קדם. %break ולבן ובלעם למדו מהם כשפים. וזהו שאמר בלעם, מן ארם יַנְחני בלק מלך מואב, מהררי קדם. %break עזא ועזאל היה קטרוגם על אדה"ר יותר מכל המלאכים. עזא ועזאל הם מאחוריים דאו"א, ג"ר דחכמה, ששימשו בנקודים. וכיוון שמנעו האדם מתשובה, הפיל אותם לארץ להרי חושך וקשר אותם בשלשלאות של ברזל, בקליפה שנקראת ברזל. %break עזא ועזאל הם זכר ונקבה. עזא, זכר, התקיף בעת שקשרו אותו, שרצה למשוך החכמה מלמעלה למטה ולבטל אותה הקליפה שקשרה אותו. %break וכיוון שהתקיף, הפיל הקב"ה חושך בפניו, ושלטו עליו ב' קליפות: א. השלשלאות של ברזל, ב. החושך. %break אבל עזאל, נקבה, לא עשה שום מעשה בעת ההיא, כי הנקבה היא קרקע עולם, ואין בה מעשה, וע"כ לא התקיף. והאיר לו הקב"ה את החושך. %break %letter 423 .423 בלעם היה משבח עצמו ממקום זה, ואמר, נאום שומע אִמרֵי אל. משום שעזא ועזאל אמרו לבני העולם, מאלו הדברים העליונים, שהיו יודעים מִתחילה, מהעת שבה היו למעלה בשמיים. והיו מספרים מהעולם הקדוש, שהיו בו. כמ"ש, שומע אמרי אל. %break לא כתוב, שומע קול אל, אלא, אמרי אל, שהם אלו אמירות, שאמרו עזא ועזאל מן אל. כמו, מי שבא משמיעת שיעור בבית המדרש, ושואלים אותו, מאין אתה בא. ואמר, מלשמוע דברי המלך הקדוש. %break כך הוא נאום שומע אמרי אל. ויודע דעת עליון, שהיה יודע השעה שהדין תלוי בעולם, ומכוון השעה בכשפיו. %break %letter 424 .424 אשר מַחזה שד"י יחזה, נופל וגלוי עיניים. מחזה שד"י אלו הם נופל וגלוי עיניים, ואלו הם עזא ועזאל. נופל זהו עזא. ונקרא נופל, משום שהעמיק אותו הקב"ה בעומק החושך ויושב בעומק עד עורפו. %break וחושך נזרק בפניו. וע"כ נקרא נופל, שנפל פעם אחת מהשמיים, ונפל פעם אחרת אח"כ בעומק החושך. %break %page 336 עזאל הוא גלוי עיניים. כי לא נזרק עליו חושך, משום שלא התקיף ולא הרגיז כאותו שלמעלה, עזא. ובלעם קרא להם מַחזה שד"י, שהם נופל וגלוי עיניים. %break %letter 425 .425 בעת ההיא לא נשאר בעולם מי שיימצא אצל עזא ועזאל חוץ מבלעם, ובכל יום היה נסתם עימהם באלו ההרים. כמ"ש, ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם. מהררי קדם ודאי, ולא מארץ בני קדם. כלומר, מהרי חושך. %break %letter 426 .426 אמר רבי שמעון, כמה פעמים אמרתי דבר זה, והחברים אינם מסתכלים. כי הקב"ה אינו משרה שכינתו אלא במקום קדוש, במקום הראוי לשרות עליו. וכן הקב"ה מכריז ואומר, לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים. והוא, בלעם, בא להתערב ביניהם. %break אלא אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה קידש אותם לשרות ביניהם, כמ"ש, כי ה' אלקיך מתהלך בקֶרב מַחנֶךָ. %break ומשום שהוא מתהלך בקרב מחנך, כתוב, והיה מַחנֶיךָ קדוש. וכתוב, והְייתם קדושים. וכתוב, אל תיטמאו בכל אלה. וכתוב, ואקוּץ בם. כי איני יכול להתקרב אליהם, והם משרים אותי לחוץ. %break אשרי חלקם של ישראל, ואשרי חלקם של הנביאים הנאמנים הקדושים, שהם קדושים, ויש להם חלק להשתמש בקדושה עליונה. %break %H ותֵרֶא האתון את מלאך ה' %letter 427 .427 ותֵרֶא האתון את מלאך ה' ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו. בדרך, בדרך שהיה שקוע בתוכו, דרך הכשפים והקסמים. וחרבו שלופה בידו. אם יצא כנגד האתון, למה צריך חרב? %break ואם יצא כנגד בלעם, למה ראתה אתונו והוא לא ראה אותו? אלא הזדמן לכל, בין לאתון ובין לבלעם. %break המלאך הזדמן כנגד האתון להוציא אותה מהדרך שנטענה בה, כלומר הכשפים והקסמים שניתנו על האתון. הוציא אותה ברחמים. והזדמן כנגד בלעם, להעניש אותו על שהוא היה רוצה ללכת ברשותו עצמו, ולא ברשות שלמעלה. %break %letter 428 .428 אם דבריו של בלעם היו באים מצד הספירות התחתונות ולא מצד אחר, למה כתוב, ויבוא אלקים אל בלעם, וכן, ואך את הדבר אשר אדבר אליך? %break אלא שאלקים כאן כולם היו מלאך, וההוא בא מצד דין קשה, שבו אחוזים הכוח והעוז של אלו הכתרים התחתונים שבלעם היה משתמש בהם. משום זה כתוב, ויבוא אלקים אל בלעם, ויאמר אלקים אל בלעם. כי לפעמים נקרא מלאך בשם העליון. %break %letter 429 .429 ותֵט האתון מן הדרך. שנטתה מאותה הדרך, שהייתה עמוסה מצד דין קשה כנגד ישראל. ובמה ראה בלעם, שהיא נטתה מהדרך ההיא? אפילו בדרך רצה להזיק לישראל, בכוח אתונו. %break %page 337 וכיוון שלא עלה בידו, כתוב, ויַך את האתון במקל, שהעמיס עליה והלביש אותה בכוחות דין קשה וחזק במקל, שהוא דין קשה וחזק. %break %letter 430 .430 כמה חזקה הייתה החכמה של אותו רשע, והתשוקה שלו להזיק את ישראל, כי הוא השגיח לצאת מרשות של מעלה, המונעת ממנו את זאת, מחמת תשוקתו להתכבד ולהזיק לישראל. %break %letter 431 .431 ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים. בתחילה כתוב, ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה, בדרך ישר מצד השדה, המלכות, ונטתה ממה שהיה בה, מדרך הכשפים שהעמיס עליה בלעם. ויך בלעם את האתון לְהטותה הדרך. %break להטותה מהדרך של שדה, המלכות דקדושה, אל הדרך שלו, של הכשפים. בין המלאך ובין בלעם הייתה האתון בצרה. אח"כ כשראה בלעם, שאינו יכול להטות אותה מדרך השדה, אז, ויך את האתון במקל, בדין קשה. %break %letter 432 .432 כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, אלו הפסוקים רמוזים בחכמה עליונה. האם בחינם יצא המלאך הזה, להראות לאתון אחת, או לעמוד בין כרמים כנגדה, פעם כאן ופעם כאן? %break אלא הכול סוד עליון, ובכל רצה הקב"ה, כדי להגן על ישראל, ולא ישלטו בהם המינים הרעים, משום שהם חלק הקב"ה. %break %letter 433 .433 ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים. כשהמלכות מתעטרת מצד אמא, יוצאים בעטרה שלה 1500 צדדים חקוקים בתכשיטיה. וכשהמלכות רוצה להזדווג עם המלך, ז"א, היא מתעטרת בעטרה אחת של ארבעה צבעים. %break אלו הצבעים מתלהטים בארבעה צדדי העולם, כל צבע וצבע לוהט ג"פ באותו הצד שלו, שהם י"ב (12) גבולים חקוקים. ובאים ונכללים בי"ב אחרים. %break הזוהר מבאר כאן מהו משעול הכרמים. והתמצית שנוטלים האומות וכל החיצוניים משביל דק זה, הנקרא משעול הכרמים. לפיכך הוא מקדים לבאר העטרות הגדולות של ז"א ומלכות, והשפעתן הרחבה, שמגיעה רק לישראל. %break ואח"כ מבאר אשר תמצית מההשפעה הגדולה הזו מגיעה דרך משעול הכרמים לאומות ולחיצוניים. ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים, שסָתם מפניהם גם השביל הדק ההוא. %break ותחילה מבאר ב' העטרות של המלכות. עטרה אחת, מה שמקבלת מאמא עילאה, ועטרה שנייה, מה שמקבלת מזיווגה עם ז"א. %break ונודע שתחילה מקבלת המלכות מקו שמאל דאמא חכמה בלי חסדים. כי קו הימין מקבל ז"א, ונבחן אז, שז"א לוקח ספירה וחצי מימין דאמא, חכמה וחצי דעת הימין, שניהם רק חסדים. והמלכות מקבלת ספירה וחצי משמאל דאמא, בינה וחצי דעת השמאלי. %break לכן כשהמלכות מתעטרת מצד אמא, שמקבלת לא מז"א אלא משמאל דאמא, יוצאים בעטרה שלה 1500 צדדים חקוקים בתכשיטיה. עטרה, פירושה הג"ר שלה. %break אבל אינה מקבלת כל הג"ר, 3000, אלא ספירה וחצי, בינה וחצי השמאלי דדעת, 1500. והם חקוקים בתכשיטיה, בעטרה שלה. %break העטרה, שהמלכות מקבלת מאמא, כולה משמאל. ומז"א מקבלת עטרה שבה כל ג' הקווים. ולכן שכשהמלכות רוצה להזדווג עם המלך, ז"א, ולקבל ממנו שפעו, היא מקבלת מזיווגה עם ז"א עטרה אחת, שיש בה ד' צבעים, המתלהטים בארבעה צדדי העולם, חו"ג תו"מ: %break חסד לבן, גבורה אדום, ת"ת ירוק, מלכות שחור. וכן נקראים, דרום צפון מזרח ומערב. כל צבע וצבע לוהט ג"פ באותו הצד שלו, בג' קווים, ימין שמאל אמצע. %page 338 %break ונמצא, שיש כאן י"ב מיני אורות, חו"ג תו"מ, שבכל אחד מהם ג' קווים, שהם י"ב גבולים שבמלכות, ונכנסים ונכללים בי"ב גבולי אלכסון שבז"א, שהם ג"כ אותם חו"ג תו"מ שבכל אחד מהם ג' קווים. וכשהם בזיווג, נכללים י"ב דמלכות מי"ב דז"א, ויש בעטרה של המלכות רת"ס. %break %letter 434 .434 בראש העטרה יש ד' שורות לד' צדדים, צפון דרום מזרח מערב, שהם שורות של מִגְדְלות. כמ"ש, מגדלות מֶרקָחים. על כל מגדל ג' פתחים, משובצים באבנים טובות מכל צד, עטרה זו מאירה בדילוגים של אופיר, בשביל כבוד המלך. %break גילוי החכמה שבמלכות נקרא מגדל, כי החכמה היא הגדלות. בראש העטרה יש ד' שורות מגדלות לד' צדדים, חו"ב תו"מ שבדעת. ואינם מאירים אלא בג' קווים, וע"כ נקראים ג' פתחים לכל מגדל, כי זולת ג' הקווים אין המגדל מאיר כלום. %break שאין המגדל מאיר, זולת שנכלל ממור, מלבונה, ומכל אבקת רוכל, שהם ג' הקווים. מור שמאל, לבונה ימין, מכל אבקת רוכל קו האמצעי. וההתכללות הזאת נקראת מֶרקָחים. %break ואין המלכות חוזרת למצב פב"פ עם ז"א, מטרם שהתמעטה עד לנקודה תחת היסוד. וחזרה זו לנקודה היא טיפת דם כחרדל, הנקראת כתם. ואח"כ כשחוזרת ונבנית לפָנים, צריכים לטהר המלכות מהכתם הזה, מטעם כבוד המלך. %break ולכן נאמר, עטרה זו מאירה בדילוגים של אופיר, בשביל כבוד המלך. כי ע"י דילוג של עטרה זו בכללותה על ג' הקווים, שמדלגת מימין לשמאל, ומשמאל לאמצע, ומאמצע לימין, הרי ע"י זה נמשכת הארת החכמה מלובשת בחסדים מרובים, שהארתה גדולה מאוד. %break וע"כ היא מְפֵרה ומשביתה את הכתם הזה. כמ"ש, אוקיר אנוש מפז, ואדם מכֶּתם אופיר. כי אחר שהמלכות קיבלה כתם אופיר זה, היא משפיעה אותו לאדם. ואז נאמר על האדם, אוקיר אנוש מפז. %break %letter 435 .435 תחת העטרה תלויים מסביב פעמוני זהב ורימון אחד. בתוך הרימון אלף פעמונים, כל פעמון מהם לוהט באדום ובלבן. הרימון מתחלק לארבעה פלחים, ועומד פתוח, שיירָאו ממנו הפעמונים. %break 325 פעמונים לכל צד, עד שמתלהטים ד' רוחות העולם ממראה של כל פלח. והם נקראים פלח הרימון. %break הזוהר מבאר הסוף של העטרה דמלכות, הכלים דאחוריים שלה. בהיותה פב"פ עם ז"א אין החכמה נגלית, אלא בכלים דאחוריים שלה. וכללות הכלים דאחוריים נקראת רימון, כמ"ש, כפלח הרימון רקתךְ, %break שאפילו הריקים שבך, הכלים דאחוריים, הנבחנים כריקים כלפי הכלים דפָנים, מלאים מצוות כרימון, מלאים אורות. %break כלומר, כשהם מתחברים בכלים דפנים ותלויים בהם, אז הם מקבלים ג"כ הארת ג' קווים מכלים דפנים. ואז מתחלקות ההארות לימין ולשמאל ולי"ב (12), הנקראים פעמונים. כללות הפעמונים נקראת רימון, מפני שהארתו מתרוממת מלמטה למעלה. %break תחת העטרה תלויים מסביב פעמוני זהב, הכלים דאחוריים, שבהם מתגלה החכמה. בשעה שתלויים ומחוברים מסביב לכלים דפנים שבעטרה, נקראים פעמוני זהב. ומתפרשים לימין ולשמאל, לחסדים ולחכמה. %break ונכללים כולם ברימון אחד, כי עיקר השם של הכלים דאחוריים הוא רימון. אלא ההארות שמקבל מחמת חיבורו בכלים דפנים מימין ומשמאל, נקראים פעמוני זהב. %page 339 %break בתוך הרימון אלף פעמונים, המאירים בהארת החכמה, המכונה אלף. כל פעמון מאיר באדום, שמאל, חכמה. ומאיר בלבן, ימין, חסדים. שהשיגו זה מכוח חיבורם עם הכלים דפנים. אבל משורשם, מטרם שהתחברו עם הכלים דפנים, לא היה בהם אלא חכמה בלי חסדים, %break שמאל בלי ימין, גוון אדום בלבד. ועוד הם מקבלים מכלים דפנים י"ב גבולים, ועם הכולל הם י"ג (13). %break הרימון מתחלק לארבעה פלחים, ע"פ ד' בחינות חו"ב תו"מ שבו. ועומד פתוח, שיירָאו ממנו הפעמונים, שהפעמונים מאירים מכל פלח מד' הפלחים שבו. בכל צד מד' צדדים שבכל פלח, מאירים 325 פעמונים, שהם ד"פ 325, שהם 1300, %break שהם י"ב גבולים עם אחד הכולל אותם. עד שמתלהטים ד' רוחות העולם, חו"ב תו"מ, שבכל אחד 325 פעמונים, ממראה של כל פלח. שכל פלח מד' פלחי הרימון מקבל הארת י"ג אלו. וזהו שכתוב, כפלח הרימון רקתך. %break %letter 436 .436 ארבעה גלגלים שבארבעת הפלחים של הרימון, לוקחים ע"י גלגול את העטרה. וכשלוקחים אותה הם מזדקפים למעלה, עד שמגיעים לגלגל הפלח העליון, הנוהם יום ולילה. אז מתחברים כל אלו הפלחים ולוקחים את העטרה וזוקפים אותה. %break והקול של אלו הגלגלים נשמע בכל הרקיעים. לקול נעימות זה רועשים כל צבאות השמיים, וכולם שואלים זה לזה, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. %break העטרה, הג"ר של המלכות, נישאת, מתגלה, ע"י ד' פלחי הרימון, ד' כלים דאחוריים, הממשיכים החכמה, אשר החכמה היא עיקר הג"ר שבה. וע"כ יש עטרה ויש נושאי העטרה, שהם פלחי הרימון. %break ואין החכמה נגלית אלא ע"י גלגול בג' מקומות, ג' קווים. ונגלית בשעת הגלגול, הנסיעה. %break לפיכך צריכים גלגלים, להעביר האור מקו לקו עד המלכות. ואלו הגלגלים הם הדינים דמלכות עם הדינים, המכונים ג' זריעות, שבג' נקודות חולם שורוק חיריק. כי הדינים שבכל קו מעבירים האור שבו לקו האחר. %break כי בקו ימין, חולם, יש דינים מעליית המלכות לבינה, הגורמים קטנות, ע"כ דין זה דוחף האור ומעביר אותו לקו שמאל, שורוק. והדינים שבקו שמאל, ששם חושך אש קיפאון, שאינם נותנים את החכמה להאיר, דוחפים האור ומעבירים אותו לקו האמצעי, ששם תיקון ייחוד הקווים, %break שאור החכמה מתלבש בחסדים, שאז יכולה החכמה להאיר בכל שלמותה והדרה. הדינים שבקו האמצעי, מסך דחיריק, אינם נותנים בו מקום גילוי אל אור החכמה. ע"כ דינים אלו דקו האמצעי דוחפים ומעבירים האור אל המלכות, ששם מקום הגילוי של החכמה. %break ובמלכות עצמה מתגלגלים הקווים מחדש ע"י אותם הגלגלים ומגלים החכמה, והדינים שבה מקשרים אותה עם החסדים. ובזה מובן הצורך לג' בחינות: א. עצם המוחין, הנקראים עטרה, שנבחנים בראש ובתוך. %break ב. נושאי המוחין, שהם הכלים דאחוריים, הנקראים פלחי הרימון, שרק הם ראויים להמשיך גילוי החכמה. ולולא הם לא הייתה נגלית העטרה, שהעיקר שבה הוא החכמה. וע"כ נבחנים פלחי הרימון, כזוקפים את העטרה, כי קומה זקופה מורה על אור החכמה. %break ג. הגלגלים, הדינים שבכלים דאחוריים, שעליהם מתגלגל אור העטרה ממקום למקום, מקו לקו עד המלכות, וכן במלכות עצמה. %page 340 %break ארבעת הגלגלים, ד' מיני דינים, שיש בארבעת הפלחים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, לוקחים ע"י גלגול את העטרה. העטרה מתגלגלת עליהם ממקום למקום, שע"י זה נשלמת העטרה בכל התכשיטים שבה. %break והנה כל זה שנאמר בעטרה ובפלחי הרימון ובגלגלים, נוהג רק בזמן הזיווג עם ז"א. וב' הארות מאיר אז ז"א אל המלכות: %break א. משמאל, אור החכמה, משמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ב. אחר שנגמרה הארה זו, אז מאיר לה ז"א מימין, אור החסדים, כמ"ש, וימינו תחבקני. %break בתחילה, כשהגלגלים מתחילים לשאת את העטרה, הם זוקפים קומתם למעלה, שממשיכים חכמה, המכונה קומה זקופה, ההארה הראשונה דז"א, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. עד שמגיעים לגלגל הפלח העליון, %break הנוהם יום ולילה, שהוא פלח הרימון, ימין, חסד, שאין לו הפסק, ההארה השנייה דז"א, כמ"ש, וימינו תחבקני. %break אז מתחברים כל אלו הפלחים, שהחכמה דשמאל מתלבשת בחסדים דימין, ושניהם בקו האמצעי, ושלושתם במלכות. ואז בחיבורם יחד לוקחים העטרה וזוקפים אותה, שמגלים בה הקומה הזקופה, הארת החכמה בכל שלמותה והדרה. %break הגלגלים הם הדינים שבד' מקומות, שעליהם האור נדחף ומתגלגל ממקום למקום עד שנשלם. והקול של אלו הגלגלים, כוח הדינים, הנקראים גלגלים, נשמע בכל הרקיעים. כלומר, שפעולות הדינים מתקבלות בכל המדרגות. %break לקול נעימות זה, המושפע מהם מעת גלגולם, רועשים כל צבאות השמיים, וכולם שואלים זה לזה, שמחמת גילוי הדינים שבכל קו, הם שואלים, איה מקום כבודו. %break עד שנשלם הגלגול ומתגלה מקום הכבוד, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. כי התגלה מקום הכבוד, המלכות. %break %letter 437 .437 כאשר המלך, ז"א, מזדווג במטרוניתא, המלכות, עולה עטרה זו ומתיישבת בראש המלכות. שכל הפעולות האמורות הן רק בעת זיווג ז"א עם המלכות. אז גם יורדת עטרה אחת עליונה לז"א, משובצת מסביב לה בכל אבן טובה, ובכפתור וָפרח. %break בשישה גלגלים היא באה, לשישה קצוות העולם, שש כנפי הנשר נושאות אותה. חמישים ענבים מסביב לעטרה, שחקקה בה אמא עילאה, בינה, משובצים באבן טובה, שצבעיה לבן אדום ירוק שחור תכלת ארגמן. 613 אורות מכל צד. %break %letter 438 .438 1600 מגדלות לכל צד. וכל מגדל עשוי טורים קבועים, פורחים למעלה ומושפעים משולחן אמא עילאה, בינה, משמן המשחה שלה. אז משפיעה אמא עילאה בלחש מתנות עליונות ושולחת וקובעת אותן בעטרה. %break אח"כ משפיעה נחלי שמן המשחה הקדוש על ראש המלך, ז"א, ומראשו יורד השמן הטוב העליון על זקנו המכובד, ומשם נוזל על לבושי המלך. כמ"ש, כשמן הטוב על הראש, יורד על הזקָן זְקן אהרון, שיורד על פי מידותיו. %break בטרם זיווג ז"א עם המלכות, אין בז"א אלא חסדים בלבד. ואין בו הארת החכמה, אלא בשעה שז"א מזדווג עם המלכות, שבה מקום גילוי החכמה. ואז הוא נכלל מחכמה שבמלכות, ויורדת אליו עטרה מאמא, הנכללת גם מחכמה. %break כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה, שע"י המלכות, אשת ז"א, קונה ז"א העטרה השלמה שלו. כאשר המלך, ז"א, מזדווג במטרוניתא, במלכות, עולה עטרה זו ומתיישבת בראש המלכות. %page 341 ואחר שהמלכות מקבלת העטרה שלה, שעיקרה היא חכמה, נכלל גם ז"א מהחכמה שלה, וקונה גם הוא העטרה שלו. שאז יורדת גם לז"א העטרה העליונה. משובצת מסביב לה בכל אבן טובה, ובכפתור וָפרח. %break המלכות נקראת אבן טובה, והעטרה משובצת מכל אבן טובה, שהיא הארת החכמה של המלכות, הנכללת בה. כפתור הוא ימין, חסדים, המרומזים בכפתור. פרח הוא שמאל, חכמה, המרומזת בפרח. %break משום שהחכמה באה לו רק בדרך התכללות מהמלכות, ע"כ נבחנת שמאירה מסביב לעטרה. %break הגלגלים הם הדינים המיוחדים שבכל קו, מעבירי האור מקו לקו. ומחשיב כאן שישה גלגלים, כנגד שישה קצוות העולם חג"ת נה"י. ג' גלגלים לג' קווים שמחזה ולמעלה, הנקראים חג"ת, וג' גלגלים לג' קווים שמחזה ולמטה, הנקראים נה"י. כי ז"א כולל תמיד ו"ק. %break העטרה, שש כנפי הנשר נושאות אותה, כי קו האמצעי הוא נשר, ויש לו שש כנפיים כנגד ו"ק, שמכסים בו החכמה, שלא תאיר אלא בקו האמצעי, מלמטה למעלה. התיקון של כנפי הנשר הוא עיקר הלוקח והנושא של העטרה, המוחין שמקבל מאמא. %break כי מתוך שעשה תיקון זה באמא, יצאו ג"ר באמא, וגם ז"א קנה אותם. ע"כ כנפי הנשר הן עיקר לוקחי העטרה, שזולתן לא הייתה עטרה זו במציאות. %break עתה מפרש הזוהר ההארות שבעצם העטרה. ותחילה מפרש הארות חמישים שערי בינה, שמקבלת מאמא. חמישים ענבים מסביב לעטרה, שחקקה בה אמא עילאה, שהם חמישים שערי בינה. %break משובצות באבן טובה, שבה שישה צבעים, לבן אדום ירוק, שהם חג"ת, ובמלכות יש ג' צבעים, שהם שחור תכלת וארגמן. %break עוד יש תרי"ג (613) אורות בכל צד מד' צדדי העטרה, חג"ת נה"י, שהם 600, מפני שנמשכים מבינה שספירותיה מאות. ובהם מאירות הארות י"ב (12) גבולים, ג' קווים, שבכל קו חו"ב תו"מ, ואחד הכולל אותם, הם י"ג (13). %break אח"ז מפרש הראש של העטרה. ואומר, 1600 מגדלות לכל צד, שהם ספירה וחצי דימין של הג"ר, כי הג"ר הם 3000. וספירה וחצי, חכמה וחצי דעת הימני הם 1600, כי חכמה היא אלף. וחצי דעת הימני יש בו ו"ס חג"ת נה"י, שהם 600. %break ואלו המגדלות עולים למעלה לבינה לצד ימין שבה, לקבל חסדים. וכל מגדל עשוי טורים קבועים, שמוקף בבתים מהתכללות המלכות בו. ומושפעים משולחן אמא עילאה, משמן המשחה שלה. החסדים דאמא נקראים שמן המשחה. %break אז משפיעה אמא עילאה בלחש, כי החסדים נמשכים בלחש, בלי השמעת קול, המורה על חכמה דשמאל, כמו אצל הפעמונים. וחסדים אלו יורדים בג' מקומות הדינים שבז"א, שהם שערות ראש ושערות דיקנא ולבושים. %break %letter 439 .439 אחר שהעטרה קיבלה כל האורות, חזרה העטרה, ואמא עילאה מעטרת לז"א בעטרה הזו, ופורשת על ז"א ועל המלכות בעטרה ההיא החסדים המלבישים החכמה, המכונים לבושי כבוד. אז הקול נשמע בכל העולמות, %break צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו. המלך שלמה הוא ז"א, אימו היא בינה. אז היא שמחה בכל בני המלך, שהם כל אלו הבאים מצד ישראל. %page 342 כי אינם מתחברים עם זיווג ז"א ומלכות, שאינם עומדים עימהם, חוץ מישראל, שהם בני הבית ומשמשים אותם, שהם מעלים מ"ן ע"י תורתם ותפילתם המעוררים אל הזיווג. לכן הברכות היוצאות מזיווג ז"א ומלכות הן של ישראל. %break %letter 440 .440 וישראל לוקחים הכול, כל הברכות היוצאות מהארת הזיווג של ז"א ומלכות, ושולחים חלק מהן לשאר העמים, ומאותו החלק ניזונים כל שאר העמים. מבין צדדי חלקם של הממונים על שאר העמים, יוצא שביל אחד דק מאוד, %break שמשם נמשך חלקם של החיצוניים ואוה"ע, ומשם מתחלק לכמה צדדים. וזה שאנו קוראים לו תמצית, היוצאת מצד הארץ הקדושה, המלכות. %break %letter 441 .441 וע"כ, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל. שארץ ישראל היא מלכות. ובין למעלה ובין למטה. כל אלו שאר העמים עכו"ם, אינם ניזונים אלא מהתמצית ההיא. %break ואפילו הספירות התחתונות שותות מאותה התמצית. וזהו, במשעול הכרמים, שהוא שביל משרי שאר העמים המתברכים ממנו. %break מזיווג ז"א ומלכות יוצאות הארות גדולות, מכוח ייחוד ג' הקווים. וישראל לוקחים הכול, משום שהם דבוקים בקו אמצעי. משא"כ אוה"ע וכל החיצוניים, הדבוקים בקו שמאל בלי ימין, אינם יכולים לקבל מהארות הזיווג הזה. %break אמנם כיוון שהארת הזיווג באה ע"י גלגול בג' קווים, ברגע שההארה מתגלגלת מימין לשמאל ועומדת בקו השמאל, אז נפתח צינור דק מהארת קו השמאל, שאותו צינור נקרא משעול הכרמים, שמשם יורדים החיוּת והמזון לחיצוניים מקו שמאל. %break וע"כ כללות הארת כל הזיווג מקבלים ישראל, להיותם דבוקים בקו האמצעי, הכולל הכול, משום שהם העלו מ"ן וגרמו לזיווג הזה. אבל בהכרח שולחים חלק מהשפע לשאר העמים ולחיצוניים הדבוקים בקו שמאל בלבד. %break וזה בעת שהארת הזיווג מתגלגלת מימין לשמאל ועומדת רגע בקו השמאל. ושולחים אותו חלק, הנמשך מקו שמאל בגלגול. ומאותו החלק ניזונים כל שאר העמים, שיכולים ליהנות משהו ממקום אחר. %break ויוצא שביל אחד דק מאוד, שמשם נמשך חלקם של החיצוניים ואוה"ע, שאותו הצינור הנפתח להם מקו שמאל הוא דק מאוד, מטעם היותו מטרם הייחוד בקו האמצעי. ומשם מושפעים כל חיותם ושפעם של החיצוניים ושאר העמים. %break וזה שאנו קוראים לו תמצית, היוצאת מצד הארץ הקדושה, המלכות, כי המלכות מקבלת לתוכה כל הארת הזיווג עם ג' הקווים, שההארה מתגלגלת עליהם. ורק תמצית, חלק קטן מאותה הארה, %break מזמן שההארה מתגלגלת מימין לקו שמאל, זה משַׁלַחת המלכות, ארץ ישראל, לשאר העמים ולכל העולם כולו חוץ מישראל. %break וע"כ, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל, כי רק ישראל נבחרו מכל העולם להידבק בקו האמצעי. וע"כ הם לוקחים כל הארת הזיווג. ושאר כל העולם רק תמצית, דרך שביל דק, הנקרא משעול הכרמים. שהוא שביל משרי שאר העמים המתברכים ממנו, %break כי שרי אוה"ע נקראים כרמים. ואותו שביל דק מקו שמאל, שהם מתברכים ממנו, נקרא משעול הכרמים. %break %letter 442 .442 כשראה אותו המלאך, אשר בלעם היטה את אתונו על שביל משעול הכרמים, כדי לקבל משם כוח לקלל את ישראל, כמ"ש, להטותה הדרך, הדרך של החיצוניים, משעול הכרמים, שמשם הם מקבלים כל שפעם. %break %page 343 מיד, ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים, לסתום השביל, שלא יוכלו להיעזר ממנו שאר העמים העכו"ם ואלו הספירות התחתונות של החיצוניים. %break משעול הכרמים, הוא כמ"ש, שמוּני נוטֵרה את הכרמים, כלומר לשמור ולברך בעת הגלות את שאר העמים, הנקראים כרמים. וישראל, שהם כמ"ש, כרמי שלי, לא נטרתי, כי הם בגלות, ואינם מתברכים כראוי. %break %letter 443 .443 איך היה יכול המלאך לסתום השביל מפני החיצוניים, הרי הוא מוכרח להיפתח בעת הגלגול? אלא משום שהייתה לו עזרה של הקב"ה וכנ"י, המלכות. ותורה עזרה לו, כמ"ש, מזה ומזה הם כתובים. %break משעול הכרמים מוכרח להיפתח בגלגול, א"כ איך יכול המלאך לסתום אותו? כיוון שלאחר הגלגול מאיר הקב"ה מצד אחד את החסדים המכוסים שלו. %break ומהצד השני אפילו כנ"י, המלכות, אינה מקבלת אחר הגלגול אלא רק חסדים בלבד, ובכוח זה התגבר המלאך על השביל וסתם אותו. %break וזהו שכתוב, ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה, שמצד הימין מגדיר הקב"ה את הארת השביל שלא יאיר, ע"י חסדים מכוסים שלו. וזהו גדר מימין. ומצד השמאל מגדירה המלכות הארת השביל, ע"י נטייתה לימין, לחסדים שבז"א. %break ובכוח ב' גדרות אלו סתם המלאך את השביל. ולומדים ממה שכתוב בלוחות, שמזה ומזה הם כתובים, מפָּנים ומאחור, מפנים נכתבו בהארות ז"א, ומאחור בהארות המלכות. %break %letter 444 .444 בשעה ההיא כתוב, ותֵרֶא האתון את מלאך ה', ותילחץ אל הקיר. קיר, חומה המגנה, מגן, כוח המגן עליהם. ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר. האתון לא נתנה לו עזרה כלל, אלא בצרתה שלחה אותו לאותו הקיר, השר המגן עליהם. אז, וַיוסף להכותה בצד שמאל הזה. %break %letter 445 .445 וַיוסף מלאך ה' עבור, ויעמוד במקום צר, אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. בשעה ההיא סתם המלאך כל הדרכים וכל התמיכות, שלא תהיה נמצאת לה תמיכה מכל צד שבעולם. אז, ותִרבַּץ תחת בלעם. %break שלא מצאה אפילו מקום לרמוז על עזרה, כמו שרמזה מקודם לכן, שילך לבקש עזרה מהקיר. כשראה בלעם שאינו יכול, כתוב, וייחר אף בלעם ויך את האתון במקל, שהטעין אותה והלביש אותה בכוחות דין קשה וחזק. %break %letter 446 .446 ויפתח ה' את פי האתון, ותאמר לבלעם, מה עשיתי לך כי הִכִּיתַני זה שלוש רגָלים. אחד מהדברים שנבראו ערב שבת בין השמשות. צחקו מבלעם השרים שהיו עימו. וכשבאו לבלק, אמרו לו, וכי לשוטה הזה שלחת לקרוא? לא תמצא בו ממשות, ולא בדבריו. %break נמצא, שבאלו דברי האתון התבזה כבודו. אם לא אמרה האתון זה, לא עזב בלעם את שלו. אלא בדברי אתונו ידע שנשבר כוחו. %break %letter 447 .447 כתוב, ותפתח הארץ את פיה. וכתוב, ויפתח ה' את פי האתון. מהו השינוי בין ארץ לאתון, שלא כתוב בארץ, ויפתח ה' את פי הארץ? אלא שם משה גזר על פתיחת הפה. והארץ פתחה ועשתה הציווי של משה. ולא יפה, שהקב"ה יעשה הציווי של משה, %break שהרי משה גזר וציווה, ופצתה האדמה את פיה. וע"כ הארץ עשתה הציווי של משה, כמ"ש, ותפתח הארץ את פיה. אבל כאן לא נמצא מי שגזר, אלא רצון הקב"ה היה, שכתוב, ויפתח ה' את פי האתון. ממנו בא הדבר וממנו נמצא. %page 344 %break %letter 448 .448 מאחר שכתוב, ויפתח ה' את פי האתון, היו צריכים הדיבורים להיות חשובים, דברי חכמה. בלעם היה משתבח, שהסוס שלו רועה באחו, וע"כ לקח האתון. והאתון ענתה ואמרה, הלוא אנוכי אתונך אשר רכבת עליי מעודך עד היום הזה. %break א"כ מכאן היה לה לפתוח, והיא לא פתחה. וא"כ למה הטריח עצמו הקב"ה לפתוח פיה באלו הדברים? %break %letter 449 .449 באלו הדברים של האתון לומדים דעתו של בלעם, שלא היה כדאי שישרה עליו רוח הקודש, שאין כוח באתונו להרע או להטיב. ולומדים מהאתון, שאין כוח בבהמות להשרות עליהם דעת שלמה. וע"כ לא אמרה דברי חכמה. %break בלעם, בדיבור של אתונו ובדעת הטיפשית של אתונו, לא יכול לעמוד. בדעת עליון על אחת כמה וכמה. והוא אמר שיודע דעת עליון. %break %letter 450 .450 ותאמר לבלעם, מה עשיתי לך כי הכיתני. האם ברשותי לעשות טוב או רע? לא, כי בהמות אינן מתנהגות, אלא כמו שנוהגים אותן. ואע"פ שאותה האתון הייתה בצרה גדולה, לא הייתה ברשותה, כי בלעם הטעין אותה בכשפיו, וברשותו עמדה. %break %letter 451 .451 ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי. היה לו לצחוק ממנה, והוא השיב לה דברי טיפשות. אז צחקו ממנו, והוא נעשה נִקְלֶה בעיני השרים שעימו, וידעו שהוא שוטה. ועל מה שאמר, כי התעללת בי, לוּ יש חרב בידי כי עתה הרגתיך, %break אמרו השרים, השוטה הזה מתפאר, שיכול להשמיד עמים בפיו. איך לא יכול להשמיד אתונו וצריך לחרב? %break אין כוח בבהמות להשרות עליהן רוח חכמה. ואם יאמרו בני אדם, אם הבהמות היו מדברות, כמה דעת שלמה הייתה באה לעולם. צא ולמד מאותה האתון, שהקב"ה פתח פיה, וראה דבריה. %break %H וייקח בלק את בלעם %letter 452 .452 ויהי בבוקר וייקח בלק את בלעם. בלק היה חכם בכשפים יותר מבלעם, חוץ ממה שלא היה יודע לכוון השעה לקלל, כמו בלעם. משום זה כתוב, וייקח בלק את בלעם ויעלהו בָּמות בָּעַל. הוא היה מתקן אותו ואוחז בו, לכל. %break %letter 453 .453 מהו, ויעלהו במות בעל? אלא הסתכל בכשפיו, באיזה צד מישראל ייאחז, ומצא שעתידים ישראל לעשות במות ולעבוד את הבעל, כמ"ש, וילכו אחרי ההבל, ויעבדו את הבעל. ויַרְא משם קצה העם. ראה גדולי העם ומלכם, שעבדו לו. כמ"ש, ויקראו בשם הבעל. %break וכתוב, אם ה' האלקים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו. כיוון שראה בלעם, שעתידים ישראל לזה. מיד, ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות. %page 345 %letter 454 .454 כנגד המזבחות שעשו הראשונים, הקריב הוא על שבעה מזבחות. ועוד, שעשה בחכמה את הכול. כי מצא שחלקם של ישראל התקשר בשבע מדרגות, חג"ת נהי"מ, ומשום זה אמר, אסדר שבעה מזבחות. %break %letter 455 .455 בדומה לאדם, שהיה לו אוהב אחד, שעזב לו אביו. והיו בני אדם יראים לריב עימו, בגלל אותו האוהב. לימים, בא איש אחד, ורצה לעשות ריב עימו, אמר, מה אעשה, אם אריב עימו, הרי יש לו אותו האוהב, הקשור עימו, ואיני יכול לו. שלח מתנה לאותו האוהב. %break אמר אותו האוהב, מה יש לאיש הזה אליי? יודע אני, שבגלל אותו בן הוא אוהבי, שרוצה להצר לו. אמר, מתנה זו לא תיכנס לפניי. הזמינו את הכלבים ויאכלו אותה. %break %letter 456 .456 כך בלעם בא לעורר ריב עם ישראל, וראה שאינו יכול, משום אותו האוהב שלהם העליון. התחיל לתקן לפניו מתנה, הקורבנות שהקריב. אמר הקב"ה, רשע, ומה יש לך אליי, אתה רוצה להתחבר בבניי, הרי המתנה שלך נמסרת לכלבים. %break כתוב, ויִיקָר אלקים אל בלעם. וייקר, לשון קֶרי וטומאה, הרי מתנה שלך נמסרת לאלו, ולא תיכנס לפניי. %break %letter 457 .457 וייקר, הוא כמ"ש, לפני קָרָתו מי יעמוד. הוא היה בטוח, שבמתנה ההיא הוא יוכל לישראל. וייקר אלקים אל בלעם, שקירר עצמו מזה שבלעם חושב. וייקר אלקים, שהתעורר עליו צד הטומאה. %break %letter 458 .458 וייקר, פירושו, כי בלעם חשב שבמתנה ההיא יוכל להרע לישראל, והקב"ה עקר מלפניו אותה המתנה. ועקר את בלעם ממה שהיה חושב. ועקר אותו מהמדרגה ההיא. זהו, וייקר. %break כמ"ש, ייקְרוּהָ עורבי נחל. אמר לו, רשע, אינך ראוי להתקשר עימי ולהיכנס לפניי, מתנתך נמסרת לכלב. %break %letter 459 .459 הרשע הזה, גֵאול של הכול היה. כי לא תמצא בכל פרשה זו, ויאמר ה' אל בלעם, או, וידבר ה'. אלא כתוב, וישם ה' דבר בפי בלעם, כמי שנותן מחסום בפי חמור, שלא ייטה לכאן ולכאן. כך, וישם ה' דבר בפי בלעם. %break %letter 460 .460 אמר הקב"ה, רשע, אתה חושב שעל ידך תהיה ותתקיים ברכה בבניי או להיפך. הם אינם צריכים לך, כמו שאומרים לצִרעה, לא מעוקצך ולא מדובשך. אלא אתה שוב אל בלק, וכשתפתח פיך לא יהיה ברשותך, ולא בפיך תלוי הדבר, אלא, וכה תדבר. %break הרי כ"ה, שהיא השכינה, מוכנה לברך אותם. כ"ה תדבר הברכה של בניי, כי כשתפתח פיך, היא תדבר הדברים שיתקיימו על בניי, ולא אעזוב הדברים לך. %break %letter 461 .461 כיוון שבא בלעם לבלק, ושמע בלק שבירך את ישראל, היה בלק חושב, שיצאו מפי בלעם. אמר, לָקוב אויביי לקחתיך והנה בירכת בָרֵך. אמר בלעם, קח אלו הכשפים בידך, כדי שתעכב כאן את כ"ה הזו, %break המלכות, ואם אתה תוכל לעכב אותה באלו הכשפים, אני אעקור אותה מאלו הדברים שאמרה. כלומר, שיבטל הברכות שאמרה. %break %letter 462 .462 כתוב, התייצב כה על עולָתֶך, בזה ובאלו הכשפים תעכב את כ"ה, המלכות. ואנוכי איקָרֶה כה, אעקור אותה מאלו הדברים שאמרה. אמר לו הקב"ה, רשע, אני אעקור לך. וייקר אלקים אל בלעם. והדבר ההיא תרים קולה בדיבורי כ"ה. כמ"ש, שוב אל בלק וכה תדבר. %page 346 %break %letter 463 .463 בתחילה לא כתוב, התייצב כה על עולתך, אלא, התייצב על עולתך, ואֵלְכה, אולי ייקרה ה' לקראתי. כיוון שראה אשר כ"ה אמרה אלו הברכות, אז אמר, התייצב כה על עולתך, ואנוכי איקרה כה. %break %letter 464 .464 לְכָה אָרָה לי יעקב. ארה, כלומר, לְקוט. השלך אותם מאותה המדרגה, שהיו עומדים. כמ"ש, צִידה אורֶה. אמר, אם תוכל להשליך אותם מאותה המדרגה שלהם, המלכות, הרי כולם ייעקרו מהעולם. %break ולְכָה זועֲמָה ישראל. ישראל של מעלה, ז"א, שיביא אותו לידי זעם, שיימצא רוגז וזעם לפניו, כמ"ש, ואֵל זועם בכל יום. %break %letter 465 .465 כי מראש צוּרים אֶרְאנו. מראש צורים, האבות. ומגבעות אֲשׁוּרֶנו, אלו הן האימהות. בין מצד האבות, ובין מצד האימהות, לא היו יכולים להיות מקוללים. %break %letter 466 .466 כי מראש צורים, פירושו, מי יכול לישראל, כי אחוזים ויוצאים מראש כל צורים. צורים הם גבורות. שכל הדינים שבעולם יוצאים מאלו הגבורות, והם אחוזים בהן. ומגבעות אשורנו, אלו הם שאר המחנות האחוזים בגבורות. %break הן עָם לבדָד ישכון ובגויים לא יתחשָׁב. כמ"ש, ה' בדד ינחנו. המלכות, צור, ראש כל הדינים שבעולם. ועל שמה נקראות הגבורות צורים. וישראל יוצאים מהמלכות. ועליה כתוב, כי מראש צורים אראנו. והתפשטות המלכות בבי"ע נקראת גבעות, שמשם נר"ן לישראל. %break %letter 467 .467 מי מנה עפר יעקב ומספָּר את רובע ישראל. ב' מדרגות, יעקב וישראל. בתחילה, כשהוא בו"ק, הוא יעקב. ואח"כ, כשמשיג ג"ר, הוא ישראל. ואע"פ שהכול אחד, שתי מדרגות הן, ומדרגה עליונה היא ישראל, ומדרגת יעקב היא למטה. %break %letter 468 .468 מי מנה עפר יעקב. עפר, הוא כמ"ש, ייתן כעפר חרבו, שהיא מלכות, כמ"ש, חרב לה' מָלְאה דם. שהמלכות נקראת חרב לה'. עפר, מקום שנברא ממנו אדה"ר. כמ"ש, ויִיצֶר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. %break ומהעפר ההוא יוצאים כמה צבאות, כמה מחנות, כמה מדרגות, כמה חוקרי דין, כמה חיצים, כמה אבני קלע, כמה רמחים וחרבות וכלי זין נמצאים מהעפר הזה. מי מנה, הוא כמ"ש, היש מספר לגדודיו. %break המלכות בכללה נקראת חרב לה'. ובה ע"ס. והמלכות דמלכות נקראת עפר. וזהו שכתוב בה, ייתן כעפר חרבו, שמעורר בחרב, מלכות דמלכות שבה, הנקראת עפר. ומהעפר הזה יצא אדה"ר. אלא שהיה נמתק בבינה, כמ"ש, עפר מן האדמה. %break עפר הוא מלכות דמלכות, אדמה היא בינה דמלכות, כי בינה נקראת ארץ אֱדום. וכן כל המציאות יצאה מהעפר הזה הממותק בבינה. %break %letter 469 .469 ומספָּר את רובע ישראל. רובע ישראל היא ה' דהוי"ה, כי ישראל, ז"א, יש לו ד' אותיות הוי"ה, שהמלכות היא אות רביעית ממנו, וע"כ נקראת רובע ישראל. ודבר אחד הוא עם עפר יעקב, שהיא ג"כ מלכות, אלא עפר הוא מלכות דיעקב ורובע הוא מלכות דישראל. %break רובע ישראל, פירושו רביצה דישראל, מיטתו דישראל, מלכות, הנקראת מיטה. כמ"ש, מיטתו שֶׁלִשׁ-מה, המלכות. %break רובע, הוא כמו רביעית מישראל למטה, כלומר המלכות, היא מז"א שנקרא ישראל, שהיא רביעית ממנו, שנקראת רובע לפי הספירות. מזה משמע, שדוד, המלכות, הוא רגל רביעית של הכיסא. כי חג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא, שהוא בינה, והמלכות היא רביעית להם. %page 347 %break %letter 470 .470 מי מנה עפר יעקב. כל אלו היוצאים ממלכות, הנקראת עפר, נחשבים עפר. ומספר את רובע ישראל. כמ"ש, היש מספר לגדודיו. שהכתוב הזה מבאר את רובע ישראל, ולא את עפר יעקב. %break מי מנה עפר יעקב, הן המצוות הנוהגות בעפר. כלומר בזריעה, בנטיעה, בקציר. ומספר את רובע ישראל, הן מצוות שבבעלי חיים. %break %letter 471 .471 ויישא מְשָׁלו ויאמר. הוא היה נושא קולו אל המדַבֵּר ההוא, המלכות, הנקראת כ"ה. וזהו, ויישא משלו. שבלעם נשא קולו, ויאמר, זו כ"ה ההיא, היא אמרה. כמ"ש, וכה תדבר, שהמלכות, הנקראת כ"ה, היא תדבר. %break %letter 472 .472 כיוון שראה בלעם, שבכל כשפיו ובכל אותה המתנה, כלומר הקורבנות שהקריב, לא היה יכול לעקור כ"ה ההיא. כמ"ש, ואנוכי איקרה כה, שאמר, אעקור כ"ה הזו. אמר לו הקב"ה, רשע, אתה חושב לעקור אותה, אני אעקור אותך מהשלשלת שלך, %break שיעקור אותו מהשורש. כתוב, וייקר אלקים אל בלעם. מלשון, ייקרוּהָ עורבי נחל, שעקר אותו ממדרגתו. אח"כ, כיוון שראה שאינו יכול, חזר ואמר, ובירך ולא אשיבנה. ולא אשיבנו, היה צריך לומר. %break אלא, ולא אשיבנה, לאותה שכתוב בה כ"ה, וכה תדבר, המלכות, שעליה אמר, אין אני יכול להשיב אותה מישראל. %break %letter 473 .473 אמר בלעם, בב' מדרגות רציתי להיכנס בהם. רציתי להיכנס בהם ממדרגת יעקב, ולא יכולתי. רציתי להיכנס בהם מצד אחר, ממדרגת ישראל, ולא יכולתי. משום ששֵׁם זה או זה, אינו נקשר במינים הרעים. כמ"ש, לא הביט אוֶון ביעקב ולא ראה עמָל בישראל. %break %letter 474 .474 ב' מדרגות הן, נחש וקסם. כנגדן, ב' קליפות, עמל ואוון. אמר בלעם, הרי ודאי מצאתי את הכנגד של יעקב וישראל, כי אוון הוא הקליפה כנגד יעקב, שהוא קשור בכישוף, הנקרא נחש. עמל הוא הקליפה כנגד ישראל, שהוא קשור בקסם. %break כיוון שראה שאינו יכול, אמר, ודאי לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, משום שה' אלקיו עימו. %break %letter 475 .475 ואם תאמר באלו עמל ואוון, איני יכול, ובקסם ובנחש אני יכול, כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. ולא עוד, אלא כל הצבאות שלמעלה וכל המחנות כולם, אינם יודעים ואינם מסתכלים במנהגי המלך העליון, עד ששואלים אלו ב' מדרגות יעקב וישראל. %break ומה אומרים? מה פעל אל. כל אלו הדברים אמרה כ"ה, המלכות, והוא בלעם, רק הרים קולו כנגדה, ולא ידע מהו, ולא נשמע ממנו אלא רק קולו. %break %letter 476 .476 הן עָם כלביא יקום וכארי יתנשא. מי עם גיבור כישראל, בשעה שהאיר הבוקר, קם ומתגבר כאריה לעבודת ריבונו, בכמה שירים ובכמה תשבחות. עוסקים בתורה כל היום, ובלילה, כמ"ש, לא ישכב עַד יאכל טֶרף. %break כשאדם רוצה לשכב על מיטתו, מקדש השם העליון, וממליך אותו למעלה ולמטה. כמה בעלי דין מתקשרים לפניהם בשעה שפותחים פיהם על מיטתם, בשמע ישראל. ומבקשים רחמים לפני המלך הקדוש בכמה פסוקים של רחמים. %break %letter 477 .477 הן עם כלביא יקום. עתיד עם זה לקום על כל העמים עכו"ם, כאריה גיבור וחזק וישליך עצמו עליהם. דרכם של כל האריות היא לשכב על טרפם. אבל עם זה, כמ"ש, לא ישכב עד יאכל טרף. %page 348 %letter 478 .478 הן עם כלביא יקום, להקריב קורבנות ועולות לפני המלך על המזבח. בשעה שהקורבן נשרף על המזבח, ראו שם צורה של אריה אחד רובץ על הקורבן ההוא ואוכל אותו. %break %letter 479 .479 אוּריאל מלאך עליון היה, וראו אותו בצורה של אריה חזק רובץ על המזבח ואוכל את הקורבנות. וכשישראל לא היו זכאים כל כך, היו רואים צורה של כלב אחד חצוף רובץ עליו. אז היו יודעים ישראל, שצריכים תשובה, והם שבים. %break לא ישכב עד יאכל טרף, אלו הם הקורבנות של לילה כגון עולות. ודם חללים ישתה, שהקב"ה עושה המלחמות שלהם עם שונאיהם. %break %letter 480 .480 מהו, לא ישכב? אלא בכל לילה, כשאדם הולך כמצוות אדונו, אינו שוכב על מיטתו עד שהורג אלף וקכ"ה (125) מאלו המינים הרעים השורים עימו. אלף הם מצד שמאל, שכתוב, ייפול מצידך אלף. כמ"ש, יעלזו חסידים בכבוד, ירננו על מִשכְּבותם. %break רוממות אֵל בגרונם וחרב פּיפיות בידם, לעשות נקמה בגויים. כמ"ש, לא ישכב עד יאכל טרף. וזהו שכתוב, לעשות בהם משפט. %break %letter 481 .481 כנגד ג"פ, שהוא היכה את אתונו, והטעין אותה בכשפיו, התברכו ישראל ג"פ. כנגדו התברכו ישראל, שיעלו ישראל ג"פ בשנה להיראות לפני המלך הקדוש. %break %letter 482 .482 ויַרְא בלעם, כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. מהו, לקראת נחשים? כי אלו הפעמיים הראשונות, היה הולך בכל כשפיו, ורצה לקלל את ישראל. כיוון שראה רצונו של הקב"ה, שאמר, שוב אל בלק, כי לדיבורך אין בניי צריכים, %break דיבור אחר עתיד להם מן כ"ה הזו, כמ"ש, וכה תדבר. כה תדבר, ולא אתה. כה תדבר, שהיא שולטת על כל השליטים המכשפים והקוסמים ומינים רעים, שלא יוכלו להרע לבניי. אז רצה להסתכל בהם בעין הרע. %break %letter 483 .483 הרשע הזה, כשהסתכל בישראל, היה מסתכל באלו שתי מדרגות יעקב וישראל, להרע להם בכשפיו בזו או בזו. משום זה בכל ברכה וברכה יעקב וישראל התברכו. וירא בלעם כי טוב. במה ראה? %break ראה שבשעה שפני המלך מאירים, המינים הרעים אינם עומדים בקיומם, וכל הכשפים וכל הקסמים, אינם מועילים בכשפיהם. %break %letter 484 .484 באלו הפעמיים, כתוב, וייקר אלקים. וייקר ה' אל בלעם. וכתוב, וכה תדבר. ועתה, כיוון שראה שלא נמצא רוגז, וכשפיו אינם מועילים, אז, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. כיוון שנפרד וסילק את עצמו מכשפיו, התחיל בהתעוררות אחרת לשבח את ישראל. %break ההתעוררות שכאן, היא התעוררות של רוח מצד השמאל, שמתחתיו נקשרים המינים והכשפים שלו. %break %letter 485 .485 לומדים, שאפילו בפעם השלישית לא שרה עליו רוח הקודש. א"כ מהו שכתוב, ותהי עליו רוח אלקים, ובכל אלו הפעמים האחרות לא כתוב בהן כך? כתוב, טוב עין הוא יבורך. %break אל תקרא יבורך אלא יברך. ובלעם היה רע עין, שלא נמצא בעולם רע עין כמוהו, שכל מקום שהיה מסתכל בו בעיניו, היה מתקלל. %page 349 %break %letter 486 .486 וע"כ אמרו, כל מי שמעביר בנו בשוק, ומתיירא מעין הרע, יכסה מטפחת על ראשו, כדי שלא תוכל עין הרע לשלוט עליו. אף כאן כיוון שראה בלעם, שאינו יכול בכשפיו ובקסמיו להרע לישראל, רצה להסתכל בהם בעין הרע. %break משום שכל מקום שהיה מסתכל בו בעיניו הרעות, היה מתקלל. מה היה רצונו כנגד ישראל? כתוב, ויָשֶׁת אל המדבר פניו, ששם פניו אל העגל, שעשו ישראל במדבר, כדי שיהיה לו צד עזרה להרע להם. %break %letter 487 .487 ויישא בלעם את עיניו וירא את ישראל. כי רצה להסתכל בהם בעין הרע. בה בשעה, אם לא הקדים הקב"ה רפואה, היה מאבד אותם בהסתכלות עיניו. הרפואה שנתן הקב"ה באותה שעה לישראל, היא שכתוב, ותהי עליו רוח אלקים. %break ותהי עליו, כתוב על ישראל, שהקב"ה פרש על ישראל רוח אלקים. והוא כמו שאדם פורש מטפחת על ראש הילד, כדי שלא תשלוטנה בו עיניו. %break %letter 488 .488 אז התחיל ואמר, מה טובוּ אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל. כל מי שרוצה להסתכל בעין הרע, אינו יכול אלא א"כ הוא משבח ומוקיר אותו הדבר שרוצה לקלל בעין הרע. ומה דרכו? אומר, כמה טוב הוא זה, כמה נאה הוא זה, כדי שתשלוט עליו עין הרע. %break אף כאן אמר, מה טובו אוהליך יעקב, כמה הם נאים, כמה הם יפים, כמה נטיעות יפות שנטעו מהם, דומים לאלו הנטיעות הנאות שנטע הקב"ה בגן עדן, מי ייתן, ואלו הנטיעות תימצאנה בהם מהמשכנות האלו. %break %letter 489 .489 בדומה לאדם, שהיו לו ידיים יפות, טובות מראה. עבר אדם אחד, בעל עין הרע, הסתכל באלו ידיים, אחז בהן, התחיל לשבח, אמר, כמה הן יפות, כמה הן נאות, רְאו האצבעות שהן מגזרה של יופי עליון. %break אח"כ אמר, מי ייתן ידיים אלו שתהיינה שורות בין אבנים יקרות, ובלבושי כבוד של ארגמן, ותהיינה בביתו להשתמש בהן, ותהיינה גנוזות בתיבה שלו. %break %letter 490 .490 כך בלעם התחיל לשבח, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, רְאו כמה יפים, כמה נאים. אח"כ אמר, ייזַל מים מדולְיָיו. שלא תימצא נטיעה יפה זו, נטיעה של התורה, מחוץ למשכנות האלו. %break וזרעו במים רבים, שהתכוון על בין הקליפות, הנקראות מים רבים אדירים. כלומר, שלא יגדל ולא יתרבה רוח הקודש. %break %letter 491 .491 אמר לו הקב"ה, רשע, עיניך לא תוכלנה להרע, שהרי פרישת רוח הקודש עליהם. אז אמר, אֵל מוציאו ממצרים. שפירושו, הרי לא יוכלו כל בני העולם להרע להם, כי כוח חזק עליון אוחז בהם, והוא, אל מוציאו ממצרים. ולא עוד, אלא כתועפות רְאֵם לו. %break שלא יוכל אדם להושיט ידו עליו. מחמת גובהו. ומתוך שנמצא בהתנשאות עליונה, כך יאכל גויים צרָיו. ואין מי שיוכל להרע להם. %break %letter 492 .492 ואפילו בזמן שאינו זקוף, לא יוכלו לו. כמ"ש, כָּרַע שָׁכב כארי וכלביא. ג"כ אינו מפחד, משום שנמצא גיבור כארי וכלביא, אפילו כשהוא בגלות בין העמים, וכרע ושכב ביניהם, כארי יהיה נמצא בחוקי התורה, ובדרכי התורה. %break ממשלה יש להם מאדונם, שאפילו כל מלכי העולם לא יעקרו אותה, כמו האריה הזה, השוכב על טרפו שאינם יכולים להקים אותו ממנו. כמ"ש, כרע שכב כארי וכלביא, מי יְקימֶנו. %page 350 %H עזא ועזאל %letter 493 .493 לא נמצא בעולם חכם להרע כמו בלעם הרשע. כי בתחילה היה נמצא במצרים. ועל ידו קשרו המצרים קשר על ישראל, שלא ייצאו מעבדותם לעולם. וזהו שאמר, מה אוכל להרע להם, %break כי אני עשיתי שלא ייצאו מעבודת המצרים לעולם. אבל כמ"ש, אֵל מוציאו ממצרים. וכנגדו לא יוכלו החכמים והמכשפים שבעולם. %break %letter 494 .494 כמה חביבים דברי תורה, כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כמה חביבה התורה, שהוריש אותה הקב"ה לכנ"י. בשעה שיצאו ממצרים, שמע בלעם, שמכשפיו וקוסמיו וכל אלו הקשרים שעשו, לא הועילו לישראל. %break התחיל להתגרד ולמרוט שיער ראשו. הלך להרי חושך, והגיע לשרשראות של ברזל, שעזא ועזאל קשורים בהם. %break %letter 495 .495 כך היא הדרך של מי שמגיע אליהם. כיוון שנכנס אדם בראשי ההרים, רואה אותו עזאל, אותו הנקרא גלוי עיניים. מיד אמר לעזא. אז נותנים קול, ומתאספים אליהם נחשים גדולים, השורפים וסובבים אותם. %break ומשלחים כנגד האדם מין חיה קטנה, הנקראת אונימְתָא, שהיא כמין חתול, ראשה כראש הנחש, ב' זנבות לה, ידיה ורגליה קטנות. אדם הרואה אותה, מכסה את פניו. והוא מביא כלי אחד עם אפר משריפת תרנגול לבן, ומשליך בפניה, והיא באה עימו. %break %letter 496 .496 עד שמגיע לראש השלשלאות, התקוע בארץ ומגיע עד התהום. ושׁם בתהום יש אדן אחד, שתקוע בתהום התחתון. ובאותו האדן נקשר ראש השלשלאות. וכשאדם מגיע לראש השלשלאות, מכה בו ג"פ. ועזא ועזאל קוראים לו. %break אז כורע על ברכיו ומשתחווה, והולך ועוצם את עיניו עד שמגיע אליהם. אז יושב לפניהם. וכל אלו הנחשים סובבים אותו מצד זה ומצד זה. פותח עיניו ורואה אותם. הוא מזדעזע ונופל על פניו ומשתחווה כנגדם. %break %letter 497 .497 אח"כ עזא ועזאל מלמדים אותו כשפים וקסמים. והוא יושב אצלם חמישים ימים. כשמגיע הזמן ללכת לדרכו, אותה חיה קטנה, הנקראת אונימתא, וכל אלו הנחשים, הולכים לפניו, עד שיוצא מההרים, מבין החושך ההוא החזק. %break %letter 498 .498 ובלעם, כשהגיע לעזא ועזאל, הודיע להם מה שרוצה מהם, וסגר עצמו עימהם בהרים. וביקש לקטרג על ישראל להשיב אותם למצרים. והקב"ה בלבל וקלקל כל החכמות שבעולם וכל הכשפים שבעולם, ולא יכלו להתקרב לישראל. %break %letter 499 .499 כיוון שראה בלעם שאינו יכול להרע לישראל, החזיר עצמו, ויעץ לבלק, מה שלא ביקש ממנו, כדי להרע לישראל. והעצה שלו הייתה באלו הנקבות של מדיין, שהיו יפות. ואם לא היה אומר לנו משה, לא היינו יודעים. כמ"ש, הן הֵנה היו לבני ישראל בדְבר בלעם. %break %letter 500 .500 כיוון שראה הקב"ה את העצה שלו, אמר, הרי ודאי שתיפול בעצמך בעצה שלך. %page 351 כי הוא נהרג בנקמת מדיין. מה עשה אותו הכוח השולט על כל הכשפים, המלכות? הראה לו אחרית הכול. האם יש לו רשות לראות לזמן רחוק? העין ראתה, והדיבורים נאמרו מאותו העומד עליהם, מהמלכות. %break כדי שלא יתקיימו דברים של גיעול מבלעם, ברצון העליון, בדעת העליון של התורה. %break %H בזמן של מלך המשיח %letter 501 .501 כתוב, אֶרְאנו ולא עתה, אֲשׁוּרנו ולא קרוב, דָרַך כוכב מיעקב, וקם שבט מישראל ומָחץ פאתי מואב. כי דברים אלו, מֵהם שהתקיימו באותו הזמן, ומהם לאחר זמן, בזמן של מלך המשיח. עתיד הקב"ה לבנות את ירושלים, ולהראות כוכב אחד קבוע, %break הנוצץ בע' (70) כוכבים רצים, ובע' רוחות, שמאירים ממנו באמצע הרקיע. ויהיו מצטווים ומונהגים ממנו ע' כוכבים אחרים, ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים. %break %letter 502 .502 וביום השישי, בכ"ה (25) ימים לחודש השישי, הכוכב ייראה. ויהיה נאסף ביום השביעי, לסוף ע' ימים. שיתכסה ולא יהיה נראה. ביום הראשון ייראה בעיר רומא. ובאותו יום ייפלו ג' חומות עליונות מהעיר רומי, וההיכל הגדול אשר שם ייפול. %break והמושל של אותה העיר ימות. אז יתפשט הכוכב ההוא להיראות בעולם. ובזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בעולם לכל ד' צדדים, ואמונה לא תימצא ביניהם. %break %letter 503 .503 ובאמצע העולם, כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע, יקום מלך אחד גדול ומושל בעולם, ורוחו יתגאה על כל המלכים, ויעורר מלחמה בב' צדדים, ויתגבר עליהם. %break %letter 504 .504 וביום שיתכסה הכוכב, תזדעזע הארץ הקדושה, מ"ה (45) מילין מסביב למקום של ביהמ"ק, ומערה אחת מתחת לארץ תתגלה. ומהמערה ההיא תצא אש חזקה לשרוף העולם. ומהמערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון, %break שישלוט בכל העולם, ותינתן לו המלכות. וקדושים עליונים יתקבצו אליו. ואז יתגלה המשיח בכל העולם, ותינתן לו המלכות. %break %letter 505 .505 ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח, יהיו נמצאים בצרה אחר צרה, ושונאי ישראל יתגברו. אז יעורר עליהם רוחו של משיח, וישמיד את אדום הרשעה, וכל ארץ שעיר ישרוף באש. אז, כתוב, וישראל עושה חיל. %break כמ"ש, והיה אֱדום יְרֵשָׁה והיה ירשה שעיר אויביו, אויביו של ישראל. וזהו שכתוב, וישראל עושה חיל. ובעת ההיא יקים הקב"ה לתחייה את מתי עמו, ויסיר מהם המוות. כמ"ש, ימין ה' עושה חיל. לא אמות כי אחיה. וכתוב, ועלו מושיעים בהר ציון. ואז, כמ"ש, והיה ה' למלך. %break %letter 506 .506 כתוב, כי בשמחה תצאו. אלא כשישראל ייצאו מהגלות, השכינה תצא עימהם, ועימה ייצאו. כי בשמחה תצאו, בשכינה, הנקראת שמחה. %break %page 352 ששון, זהו הקב"ה. וששון, זהו צדיק, יסוד דז"א. זהו שכתוב, ששון ושמחה יימצא בה, שהם יסוד ומלכות. %break %letter 507 .507 צדיק, יסוד דז"א, נקרא ששון. מיום שכנ"י נפלה בגלות, נמנעו הברכות מלרדת לעולם מהצדיק הזה. ובזמן של הגאולה כתוב, ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה. ששון זהו צדיק, הנקרא ששון. ממעייני הישועה אלו או"א, חו"ב, שמשם שואב היסוד. %break ועוד, ממעייני הישועה הם נו"ה, שמהם מקבל היסוד. והכול מקבלים מהמעיינות העמוקים הנובעים, שהם חו"ב. ואז כתוב, ואמרתָ ביום ההוא, אודך ה', צַהלי וָרוני יושבת ציון. %break כל המאמר סובב לבאר הכתוב, אֶראנו ולא עתה, אֲשׁוּרנו ולא קרוב, דָרַך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, ומָחץ פאתי מואב, וקַרְקַר כל בני שֵׁת, והיה אֱדום יְרֵשָׁה, והיה ירשה שעיר אויביו, וישראל עשה חיל. %break אראנו ולא עתה. לא עתה אלא בזמן הקרוב. אשורנו ולא קרוב, בזמן רחוק של מלך המשיח. דרך כוכב מיעקב. כמו שנאמר, עתיד הקב"ה לבנות את ירושלים, ולהראות כוכב אחד קבוע, המלכות, שהיא קבועה בזיווג עם ז"א, שנקרא יעקב. %break הנוצץ בע' (70) כוכבים רצים, ובע' רוחות. המספָּר ע' מורה על הארת החכמה, המכונה עיניים. %break הכוכב כלול מימין ומשמאל. הארת קו ימין שבו מכונה ע' רוחות. הארת קו שמאל מכונה ע' רצים, משום שהארת השמאל מאירה בריצה ובחיפזון. ע' כוכבים רצים וע' רוחות מאירים ממנו באמצע הרקיע, כלומר שכלולים בקו האמצעי של המלכות, כי על זה כתוב, %break דרך כוכב מיעקב. כוכב הוא מלכות, וקו האמצעי הוא מיעקב. ויהיו מצטווים ומונהגים ממנו ע' כוכבים אחרים, ע' שרי אוה"ע, קו השמאל, גם הם יינְקו מהכוכב הזה. %break ויהיה מאיר ולוהט ע' ימים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שכל ספירה כלולה מעשר, והן שבעים ספירות, המכונות ע' ימים. %break הכלים דמלכות הם מבינה. משום זה חסרה בה בחינתה עצמה, מלכות דמלכות, מנעולא. שהיא נגנזה, ובמקומה משמש יסוד דמלכות, מפתחא. ובמלכות יש רק ט"ר שבה, ובחינתה עצמה, מלכות דמלכות, חסרה, כי נגנזה. %break וביום השישי, יסוד, בכ"ה (25) ימים לחודש השישי, הכוכב ייראה. כ"ה ימים היא המלכות, הנקראת כ"ה. לחודש השישי, הוא יסוד. %break שהארת הכוכב תימצא רק במלכות שביסוד, שהוא כ"ה לחודש השישי, עטרת יסוד, מפתחא. ולא במלכות ממש, מנעולא, שאינה ראויה לאור, מחמת כוח הצמצום הרוכב עליה. ויהיה נאסף ביום השביעי, לסוף ע' ימים, כי ע' ימים הם חג"ת נהי"מ, שבכל אחת עשר. %break ובסוף ע"ס האחרונות, שהן ע"ס דמלכות, שסופן היא מלכות דמלכות, מנעולא, יתכסה האור ולא יאיר שם. כי המנעולא גנוזה ואינה מקבלת שום אור. %break הפרט והכלל שווים זה לזה. וכמו שבגאולות הקודמות של המלכות, נבנית המלכות בדרך ג' קווים, כך בגאולה העתידה צריך הסֵדר להתחיל כך. ואחר שהמלכות נמתקה בבינה, קו ימין, אז אין עוד גילוי מהארת החכמה. ותחילת הארת החכמה היא בקו שמאל. %break לכן נאמר, ביום הראשון ייראה בעיר רומא. כלומר, ההארה הראשונה של החכמה תהיה להילחם בשמאל בלי ימין, שהיא הארת החיצוניים, הנקראים עיר רומי. %break ואז יילחם עימהם הכוכב הבא מקו האמצעי. ובכוח המסך דקו האמצעי, ימעט הג"ר דהארת השמאל הזה. ובאותו יום ייפלו ג' חומות עליונות מהעיר רומי, שייפלו ג"ר דשמאל. %page 353 והמושל של אותה העיר ימות, השר שלהם ימות, יתבטל. אז מתפשטת שליטת המלכות מקו האמצעי, להיראות בעולם. ועל הזמן הזה כתוב, דרך כוכב מיעקב. בזמן שהביא לנפילת רומי, יתעוררו מלחמות חזקות בעולם לכל ד' צדדים, %break מלחמות ממחלוקת ימין ושמאל, וכן המלחמות דקו האמצעי במסך דחיריק. וזה מטרם שהמלכות, הנקראת אמונה, נמצאת ביניהם. %break אבל אחר שנגלה הכוכב והיכה העיר רומי, שהוא שמאל בלי ימין, אז באמצע העולם, כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע, כאשר ייקבע תיקון קו האמצעי בעולם, שהוא מלכות, וברקיע, שהוא ז"א, יקום מלך אחד גדול ומושל בעולם, מלך המשיח. %break ורוחו יתגאה על כל המלכים, ויעורר מלחמה בב' צדדים, בימין ובשמאל, כמ"ש, ומחץ פאתי מואב, ב' הפאות מימין ומשמאל, ויתגבר עליהם. %break וביום שיתכסה הכוכב, בסוף ע' ימים, שהוא המלכות דמלכות, שהייתה גנוזה בכל 6000 שנה, והאור לא הגיע אליה והתכסה במקומה, אז תזדעזע הארץ הקדושה, המלכות, מ"ה (45) מילין. רמז על ז"א, הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' מ"ה. %break השם מ"ה, ז"א, ישפיע גבורות קדושות למלכות, והיא תזדעזע מסביב למקום של ביהמ"ק, מסביב ליסוד דמלכות. %break ומערה אחת מתחת לארץ תתגלה, מקום הגניזה של המנעולא, מלכות דמלכות, שלא קיבלה שום תיקון עד הנה, ומהמערה ההיא, ממקום הגניזה, תצא אש חזקה לשרוף העולם, המנעולא בעצמה, %break המכונה אש קשה, שעד עתה בכל מקום שנגלתה, הייתה שורפת ומכלה כל האורות מאותו מקום. ואז תקבל תיקונה השלם. %break ומהמערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון, כמ"ש, וקם שבט מישראל, והוא מלך המשיח, שיקבל אז העטרה שלו מהתיקון הגדול של המנעולא. שישלוט בכל העולם, ותינתן לו המלכות. שיקבל המלכות השלמה שנשלמה אז. וזהו משיח בן יוסף. %break ואז עוד לא נגמר כל התיקון. ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח, יהיו נמצאים בצרה אחר צרה. כי להיותו מבחינת השמאל, אין תיקונו עולה בשלמות, וצרות תבואנה בעולם, ושונאי ישראל יתגברו. וזה יהיה נמשך עד שיתגלה משיח בן דוד, מקו האמצעי. %break ולכן נאמר, אז יעורר עליהם רוחו של משיח, משיח בן דוד, וישמיד את אדום הרשעה, ישחית מלכות אדום. וישראל עושה חיל. %break
שמור ספר
בדוק
בטל