ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ט-יב
%book כרך ט' - זוהר חדש א - פרשת נוח
%page 161
%H פרשת נוח
%break
%letter 1
.1 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם התורה 
הקדושה והזהיר אותם, ונתן להם עצה, להישמר מהמקטרגים 
שלמעלה ומהמזיקים שלמטה, כדי שלא ישלוט בהם אלא רק הקב"ה 
לבדו.
%break
והם יודעים לדחות מהם כל המקטרגים וכל המחבלים, כדי שיהיו חלק 
גורלו ונחלתו, כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו, יעקב חֶבל נחלתו.
%break
%H הוא ישׁוּפְך ראש
%break
%letter 2
.2 ברה"ש הקב"ה יושב בדין על העולם. וכל בני העולם נכנסים 
לחשבון, ואין מי שלא ייכנס בחשבון. וספרי החיים והמתים פתוחים 
ביום ההוא.
%break
%letter 3
.3 והקב"ה, משום שרצה בהם, נתן להם עצה להינצל מכל המקטרגים 
שלמעלה, שמתמנים בכל פעם שהדין שורה בעולם. ביום ההוא נועדים 
ישראל לעורר רחמים על עצמם, בשופר.
%break
%letter 4
.4 כי הקול היוצא מהשופר, עולה למעלה ומעורר השופר שלמעלה, 
הבינה. אז מתעוררים הרחמים ממקומם, והקב"ה קם מכיסא הדין 
ויושב בכיסא הרחמים, ומרחם על ישראל, ולא ניתנה רשות למקטרג 
לקטרג עליהם.
%break
%letter 5
.5 וישראל שבים בתשובה לפני הקב"ה, ותוקעים בשופר, ומתעוררים 
הרחמים. כי קול היוצא מהשופר הוא התעוררות הרחמים. ואז לא יכול 
המשטין לעמוד לפני כיסא הרחמים, כי אינו בא מאותו הצד,
%break
שאין לו אחיזה אלא בצד שמאל, ולא בקו האמצעי, רחמים. וע"כ לא 
נמצא קטרוג.
%break
%letter 6
.6 ביוה"כ, חתימת הדין, וישראל עומדים בקדושת אדונם, נותנים לו 
שעיר, כדי שלא יתקרב המשטין אל המקדש. כלומר השעיר לעזאזל, 
שהשעיר בא מצד רוח הטומאה. והוא טמא, ורוח הטומאה נהנה ממנו,
%break
והמשטין מתעסק בו, ואינו מתקרב אל המקדש לטמא. ואז הפנים 
מאירים, וישראל ניצלים ממנו.
%break
%letter 7
.7 בזמן המבול, כשהתרבו עוונות בני אדם, המשטין הזה בא, בשעה 
שהדין מתעורר על עוונות העולם. שאז הוא בא, והמקטרג נמצא לפני 
הקב"ה, ונטמא המקדש, שהמלכות נפרדה מז"א, וכל הפנים עצובים, 
והדין נמצא.
%break
%page 162
ועל זה כתוב, קֵץ כל בשר בא לפניי. כי, קץ כל בשר, המשטין הנקרא 
כך, בא לבקש דין על עוונות בני אדם, שגרמו הדין.
%break
%H תיבה היא הגוף
%break
%letter 8
.8 כל אדם העושה ושומר את מצוות התורה, הנשמה נשמרת בגופו, 
שהגוף נקרא תיבה, ואינו נענש, ואין מלאך המוות שולט עליו. וכל אדם 
שאינו שומר ואינו מקיים את מצוות התורה, ועובר עליהן, אז שולט 
עליו מלאך המוות.
%break
%letter 9
.9 תיבה היא הגוף. נוח ואשתו, י"ה. שֵׁם ואשתו, ו"ה. ונעשה השם 
מלא ע"י נוח ואשתו, וע"י שם ואשתו, שהם י"ה ו"ה אחד. והם נרנח"י 
דנשמה, המתלבשים בגוף, התיבה. יפת ואשתו, י"ה.
%break
וחם ואשתו כדוגמת ו"ה, ולא ו"ה ממש, ואין השם מלא ביפת ובאשתו, 
ובחם ובאשתו.
%break
%letter 10
.10 ויאמר אלקים אל נוח, צוהר תעשה לתיבה. אלקים הוא השכינה. 
תיבה, הגוף. אתה ובניך ואשתך ונשי בניך איתך, כלומר גברים בפני 
עצמם, ונקבות בפני עצמן, שהם י"ו ה"ה שמוֹרה על דין. ויעש נוח, זו 
הברית הקדושה, יסוד. ככל אשר ציווה אותו אלקים, זהו השכינה.
%break
ויאמר הוי"ה לנוח, בוא אתה וכל ביתך אל התיבה. הוי"ה, מדה"ר. ולא 
אלקים, כמקודם לכן, שהוא מדה"ד. מפני שהזכיר ההצלה של נוח 
וזרעו.
%break
%letter 11
.11 מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן 
הבהמה אשר לא טהורה היא, שניים איש ואשתו. משום שהיא מצד 
הטומאה. והסתכל, שאין בצד הטומאה אלא שניים,
%break
ואין בהם שבעה שבעה, כמ"ש בעוף השמיים, שבעה שבעה זכר 
ונקבה, שהם ארבע עשרה, לחַיות זרע על פני כל הארץ.
%break
וכתוב, שניים שניים באו, ולא הזכיר בביאתם אל התיבה שבעה 
שבעה. סובב על מה שכתוב מקודם לכן, ומן הבהמה אשר לא טהורה 
היא. ועל זה כתוב אח"כ, שניים שניים באו. אבל מבהמה טהורה באו 
שבעה. וסָמך הכתוב, על מה שכתוב מקודם לכן.
%break
%letter 12
.12 אין בכל לילה, שלא תצא הנשמה, הנקראת יונה, מגוף האדם. 
כמ"ש, ויְשַׁלַח את היונה מאיתו לראות הֲקַלוּ המים, אלו הם המים 
הזידונים, שמצד הטומאה. מעל פני האדמה, שהם למעלה מהארץ, 
מלאכי חבלה.
%break
%letter 13
.13 כתוב, ולא מצאה היונה מָנוח. הנשמה, שנקראת יונה, נמנעה 
מהעולם העליון, ומהצדיקים שלמעלה, ומכל הברכות. כמ"ש, ותָשָׁב 
אליו אל התיבה, כי מים על פני כל הארץ.
%break
%letter 14
.14 הוציא אותה שנית, כמ"ש, וַיוסֶף שַׁלַח את היונה מן התיבה. ומתוך 
הדוחק והצער, ותבוא אליו היונה, הנשמה, לעת ערב. ששעת הרווחה 
לא הייתה מאירה להם כבתחילה, וחשך לה היום, והעריב לה השמש.
%break
%letter 15
.15 ואמרה לנוח ולבניו, מְצָאוני השומרים הסובבים בעיר. אלו שומרים 
שערי ירושלים. היכּוּני פְּצָעוני. ועכ"ז, והנה עלֵה זית טָרָף בפיה. 
שהייסורים המרים כזית, היו חביבים לה, והיו טרף בפיה. מפני 
שמְמרקים העוונות.
%break
%page 163
%break
וע"כ כתוב, ויידע נוח כי קַלוּ המים. שהתחזקו מלאכי הקדושה על 
מלאכי חבלה. וייָחֶל עוד שבעת ימים אחרים וישַׁלַח את היונה, ולא 
יָסְפה שוב אליו עוד. וכתוב, חרבוּ המים מעל הארץ, שנחרבו וכלו 
המים הזידונים.
%break
%letter 16
.16 אחר שהסתתר בתיבה, ועבר אותו הזמן ששלט בו מלאך המוות, 
ועברו הרשעים מהעולם, כתוב, ויזכור אלקים את נוח.
%break
%letter 17
.17 ספינה נמשלה לתיבת נוח, כי יש בה אנשים יהודים וישמעאלים 
ובני עשיו. כעין זה יש בגוף, שכלול מכל שבעים האומות. והגוף הזה 
הכלול מהאומות, אינו הגוף של הנשמה הקדושה, אלא של נפש חיה. 
וזהו שאמר לנוח, שהוא נשמה לנשמה.
%break
כי נוח ואשתו הם י"ה. נוח י', נשמה לנשמה או חיה. ואשתו ה', נשמה. 
כמ"ש, עשה לך תיבת עצי גוֹפֶר, שהוא הגוף, הנקרא תיבת נוח. כלומר 
גוף, המלביש את הנשמה.
%break
%letter 18
.18 וזהו שאמר לאברם, לך לך מארצך וממולדתך. למה פעמיים, 
מארצך וממולדתך? אלא לך מדירתך ומגופך. ממולדתך, מדירתך. 
מארצך, מהגוף שלך. ומבית אביך, מהשלמוּת שיש לך עתה מלמעלה.
%break
אֶל הארץ אשר אַרְאך, הוא הגוף, תיבת נוח, גוף הראוי להלביש 
הנשמה.
%break
%letter 19
.19 וכעין זה היה נוח. כמ"ש, וישלח את היונה. שהוציאו את היונה, 
הנשמה, מהתיבה, הגוף, ונתנו אותה במים הזידונים. כעין זה יצאה 
לה היונה, הנשמה, מתיבת נוח, הגוף. ולא שָׁבה עוד אל הגוף. כמ"ש, 
ולא יספה שוב אליו עוד.
%break
%letter 20
.20 נוח, כשהיה בתיבה, היה מתיירא, שלא יזכור אותו הקב"ה לעולם. 
וכיוון שעברו עוונות העולם, כתוב, ויזכור אלקים את נוח.
%break
%H בארצות החיים
%break
%letter 21
.21 מְצאוני השומרים הסובבים בעיר, היכּוּני פְצָעוני, נשאו את רדידי 
מעליי שומרי החומות. כמה חביבה היא הנשמה הנתונה מתחת לכיסא 
הכבוד, ובאה ממקום הקודש, מארצות החיים. כמ"ש, אתהלך לפני ה' 
בארצות החיים.
%break
%letter 22
.22 ולמה קרא להן דוד ארצות החיים, האם למעלה יש ארצות? לא 
ארצות ממש, ולא במובן של ארצות אמר דוד פסוק זה, אלא לשון ריצוי 
הוא. כמ"ש, אֶרְצה אתכם.
%break
כלומר, אמר דוד, אתהלך לפני ה', במקום שירצו בו תמיד הצדיקים, 
הנקראים חיים, שרצונם וחפצם ללכת לשם. בארצות החיים, במקום 
שהחיים, שהם הצדיקים, רוצים בו. וממקום הקודש באה הנשמה,
%break
להאיר על הגוף האפל, כדי להוליך אותו בדרך ישרה ולעבוד עבודתו, 
ולעשות רצון בוראו, כדי לבוא למחרת ולקבל שכר.
%break
%page 164
%letter 23
.23 אמר רבי יהודה, היה טוב לנו, אם לא היינו בעולם, ולא היינו 
צריכים לתת דין וחשבון לבעל הספר. כי כל מעשינו בספר נכתבים. 
אח"כ אמר, אני מתחרט על דבריי.
%break
%letter 24
.24 כתוב באדם, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. זו 
הנשמה, שהיא אצלו עזר להוליך אותו בדרכי קונו. וזהו שלומדים, 
הבא להיטהר עוזרים לו. כשהאדם הולך בדרכי קונו הרבה עוזרים לו, 
נשמתו עוזרת לו, מלאכי השרת עוזרים לו,
%break
שכינתו של הקב"ה עוזרת לו. וכולם מכריזים לפניו ואומרים, בלכתךָ 
לא יֵיצַר צעדך ואם תרוץ לא תיכשל. נשמותיהם של צדיקים עוזרות לו.
%break
%H שני עופרי איילה
%break
%letter 25
.25 רבי אלעזר ורבי יוסי חמיו, היו הולכים מאוּשָׁא ללוד. אמר רבי יוסי 
לרבי אלעזר, אפשר ששמעת מאביך, מה שכתוב, ויעקב הלך לדרכו, 
ויפגעו בו מלאכי אלקים?
%break
אמר לו, כך שמעתי מאבי, אלו היו המלאכים שליוו אותו מתחילה, 
בשעה שהלך מארץ ישראל. ומי הם איני יודע. אמר לו, יפה לכם 
הצדיקים, שדברי פיכם ככתר מלכות בראש המלך.
%break
%letter 26
.26 בעוד שהיו הולכים, הגיעו למערת לוד, שמעו קול שאמר, שני 
עופרי איילה, עשו לפניי רצוני הנוח לי, ואלו היו המחנה הקדוש שפגש 
יעקב לפניו.
%break
התרגש רבי אלעזר והצטער בנפשו, ואמר, ריבון העולם, כך הן דרכיו, 
טוב לנו שלא נשמע, שומעים אנו, ואין אנו יודעים.
%break
%letter 27
.27 קרה לו נס ושמע קול שאמר, אברהם ויצחק היו. נפל על פניו 
וראה צורת אביו. אמר לו, אני שאלתי על שני העופרים, והשיבו לי 
שהיו אברהם ויצחק, שפגשו את יעקב כשניצל מלבן.
%break
%letter 28
.28 אמר לו, בני, הוצא את הכריתה שלך, וקח את הפנייה החדשה 
שלך. כי פֶּה מדבר גדולות היה. ולא זהו בלבד, אלא לכל הצדיקים 
נפגשות אליהם נשמות הצדיקים להציל אותם. והם מלאכים קדושים 
עליונים.
%break
%letter 29
.29 יצחק היה חי באותה שעה, אבל נשמתו הקדושה נלקחה לכיסא 
הכבוד של ריבונו, בשעה שנעקד על המזבח, ומאז כהו עיניו מֵרְאוֹת.
%break
%letter 30
.30 אמר לו, מה אנו שָׁם? אמר לו, אני ואתה מלאכים עליונים, 
להשתעשע עם דוד מלך המשיח. קם. בעוד שהיה קם, ראה חמיו, 
שפניו של רבי אלעזר מאירים כשמש.
%break
%letter 31
.31 אמר לו חמיו, האם דבר חדש שמעת, או באור הכבוד, בזיו של 
משה, הסתכלת? אמר לו, לא, אלא אשריהם הצדיקים, ששומרים 
אותם מחנות קדושים עליונים. כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לך, לשמורך 
בכל דרכיך.
%page 165
%break
%H על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים
%break
%letter 32
.32 עשה הקב"ה ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה, ונשבע 
שלא יבוא שם, עד שיבואו ישראל בירושלים של מטה, כמ"ש, בקרְבּךָ 
קדוש ולא אבוא בעיר.
%break
%letter 33
.33 שבע כיתות של מלאכי השרת שומרות אותם סביב, ועל כל פתח 
כיתות של מלאכי השרת. והם הפתחים הנקראים, שערי צדק. ואלו הם 
הפתחים, המכוונים להיכנס שָׁם נפשות הצדיקים.
%break
ודוד המלך נכסף להם, כמ"ש, פּתחוּ לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, 
זה השער לה' צדיקים יבואו בו.
%break
%letter 34
.34 ולמעלה מהם שומרים מלאכי השרת בחומות העיר, כמ"ש, על 
חומותייך ירושלים. זוהי ירושלים של מעלה. הפקדתי שומרים, אלו הם 
מלאכי השרת. שבעה פתחים יש לנפשות הצדיקים להיכנס עד מקום 
מעלתם. ועל כל פתח יש שומרים.
%break
%letter 35
.35 הפתח הראשון. נכנסת הנשמה במערת המכפלה, שסמוכה לגן 
עדן. ואדה"ר שומר עליו. זכתה, הוא מכריז ואומר, פנו מקום, שלום 
בואך. ויצאה מהפתח הראשון.
%break
%letter 36/1
.36/1 הפתח השני בשערי גן עדן. מוצאת את הכרובים, ואת להט 
החרב המתהפכת. זכתה, נכנסת בשלום. ואם לאו, שם תקבל עונשה, 
ותישרף בלהב הכרובים. וכנגדם היו הכרובים במקדש, בשעה שהכוהן 
נכנס ביוה"כ, זכה, נכנס בשלום.
%break
לא זכה, מבּין שני הכרובים יוצא להב, ונשרף מבפנים, ומת. והיו 
מכוּונים כנגד אלו אשר בשער גן עדן, לצרף הנשמות.
%break
%letter 36/2
.36/2 זכתה הנשמה, נותנים לה כתב, סימן להיכנס, ונכנסת לגן עדן 
אשר בארץ. ועמוד אחד של ענן ונוגה מעורבים זה בזה, ענן הוא 
הארת החסדים, ונוגה היא הארת החכמה, שהעמוד האמצעי מייחד 
אותם זה בזה ומערב אותם יחד. ועשן ונוגה סביבו, סביב העמוד.
%break
עשן, הדינים דשמאל, השומרים על הארת החכמה, שלא יינְקו ממנה 
החיצוניים. כמ"ש, וברא ה' על כל מְכוֹן הר ציון, ועל מקראיה ענן יומם 
ועשן ונוגה.
%break
והוא נעוץ מלמטה למעלה לשערי שמיים, שאינו מאיר מלמעלה 
למטה. זכתה הנשמה לעלות למעלה, עולה באותו עמוד. לא זכתה 
יותר, נשארת שם, ומתעדנת מהטוב אשר למעלה.
%break
גן עדן מכוּון כנגד פרוכת הקרח הנורא אשר למעלה, שהוא כמ"ש, 
הרקיע כעין הקרח הנורא, נטוי על ראשיהם מלמעלה, והיא נהנית מזיו 
השכינה, אבל אינה ניזונה ממנה. נהנית, פירושו מלמטה למעלה, כמו 
שנהנים מהריח. ניזונה, פירושו מלמעלה למטה, כמו אכילה ושתייה.
%break
%letter 37
.37 זכתה לעלות, עולה באותו עמוד, עד שמגיעה עד הפתח השלישי. 
והוא כנגד הרקיע הנקרא זְבוּל. ומגיעה עד ירושלים אשר שם. ושם 
השומרים. זכתה, פותחים לה הפתחים ונכנסת.
%break
%page 166
%letter 38
.38 לא זכתה, נועלים השערים, ודוחים אותה לחוץ, ונוטלים הכתב 
שלה ממנה, והנשמה אומרת, מְצאוני השומרים הסובבים בעיר, אלו 
מלאכי השרת, השומרים את ביהמ"ק ואת ירושלים אשר למעלה.
%break
נשאו את רדידי מעליי, זהו הכתב, הסימן שלה. שומרי החומות, 
כמ"ש, על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים.
%break
%letter 39
.39 זכתה לעלות, נכנסת שם באותם השערים, ומשבחת להקב"ה 
בביהמ"ק אשר למעלה. ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקורבן. 
והקרָבה זו היא כאדם המקריב דורון לפני המלך.
%break
%letter 40
.40 ומיכאל הולך עימה, עד הפתח הרביעי והחמישי והשישי. אומר 
לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אשרי בניך, בני אוהביך אברהם יצחק 
ויעקב, אשריהם הצדיקים הטובים הזוכים לזה. עד שמגיעים לשער 
השביעי, ערָבוֹת, וגנזי חיים טובים מצויים שם,
%break
וכל נשמותיהם של צדיקים כולן שם, ונעשים מלאכי השרת, ומשבחים 
לפני הקב"ה. וניזונים מזיו השכינה, מראָה המאירה, ושם המנוחה 
והנחלה, ונוח חיי העוה"ב, אשר כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתךָ.
%break
%H אלה תולדות נוח
%break
%letter 41
.41 אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק תמים. מי ראוי להיות באלו 
ההנאה והמנוחה והמרגוע? מי שהוא איש צדיק תמים. זאת המנוחה 
למעלה, היא כמ"ש, את האלקים התהלך נוח, למעלה, ולא למטה.
%break
%letter 42
.42 אלה תולדות נוח. כתוב, לא יהיה בךָ אֵל זר, ולא תשתחווה לאל 
נֵכר. לא יהיה בך אל זר, זה יצה"ר. ולא תשתחווה לאל נכר, שלא 
תבעל ארמית.
%break
%letter 43
.43 לא יהיה בך אל זר, שלא תהיה נוח לכעוס. שכל הכועס, כאילו 
עובד עבודת אלילים. כך הוא דרכו של יצה"ר, היום אומר לך, עשה כך, 
ומחר אומר לך, עבוד עבודה זרה, והולך ועובד.
%break
%letter 44
.44 כעס תלמיד חכם הוא גדול מכולם, בדברים שהם כנגד הקב"ה, 
שאמרה תורה, אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. אבל בדברים 
אחרים אסור לו לכעוס.
%break
והרב אצל תלמיד, כדי שיהיה מצוי בכבודו ובמוראו, מותר לכעוס. 
ואצל שאר העם, למען יהיה מוראו עליהם לשם שמיים, מותר. ושאר 
אנשים אסור, שאין הכעסנות שלהם ליראת שמיים.
%break
%letter 45
.45 מידת הצדיק, קשֶׁה לכעוס ונוח לרְצות. וזו המידה גדולה מכולם. 
ובא הכתוב להורות, אלה תולדות נוח, נוח בדעתו, נוח בדיבורו, נוח 
במהלכו. ומי עושה זה? איש צדיק.
%break
וכשמת, אומרים עליו, אם עניו, אם חסיד. תמים היה בדורותיו, ובמה 
יזכה? שכתוב, את האלקים התהלך נוח, למעלה על כל המעלות.
%page 167
%break
%letter 46
.46 ויוֹלֶד נוח שלושה בנים. אלו שלוש הַנְהגות אשר באדם. הנהגת 
הנשמה, להיות לו עזר בעבודת בוראו, הנקראת שֵׁם. והנהגת התאווה 
והיצה"ר, המנהיג והמחמם את הגוף בדבר עבירות, הנקראת חם. 
והנהגת היצה"ט, המנהיג את האדם בכל טוב,
%break
וליַפּות מעשיו בתורה וביראת השם, הנקראת יפת. וההנהגה הזו ינהיג 
האדם להוליך אותו בדרך חיים.
%break
%letter 47
.47 ומי מעכב ומפסידו, כמ"ש, ותישָׁחת הארץ לפני האלקים. זהו 
הגולם, המפסיד והמשחית את הכול. ועליו אמר שלמה בחוכמתו, 
משחית נפשו הוא יַעשנה. הגולם יעשה אותה מושחתת.
%break
%letter 48
.48 אלה תולדות נוח. כתוב, ויינחם ה' כי עשה את האדם בארץ, 
ויתעצב אל ליבו. אין כמידת בשר ודם מידותיו של הקב"ה. מידת בשר 
ודם, עושה מה שעושה, ואח"כ מתחרט ומתעצב ממנו. אף הקב"ה 
יכול כן?
%break
%letter 49
.49 כתוב, רְאֵה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות 
ואת הרע. והזהיר את האדם ואמר, ובחרת בחיים למען תחְיה. ואם 
הוא הולך בדרך רע, הוא בעוונו ימות. כמ"ש, עוונותיו ילְכדונו את 
הרָשע. וכתוב, ויַרְא ה' כי רבּה רעת האדם.
%break
אמר הקב"ה, אני רואה כי כולם רשעים, ואם יכלו ברעתם, הרי יאבד 
עולמי. כיוון שראה את נוח ובניו, שהיו צדיקים ותישאר פליטה בעולם, 
התנחם ושמח.
%break
%letter 50
.50 ויינחם, לשון נחמה. רואה את הרע ורואה את הטוב, ומתנחם עם 
הטוב. ויתעצב אל ליבו, מידת רחמנותו של הקב"ה, כי אע"פ שהתנחם 
לקח עיצבון על אבדת הרשעים, שאע"פ שהיו רשעים, אינו חפץ 
במיתתם, ולא הייתה שמחה לפניו.
%break
%letter 51
.51 כתוב, ונח מצא חן בעיני ה'. כי נח בהיפוך חן. ופתח הפסוק 
בתולדותיו תחילה, כדי להראות לעולם, כמו שהוא היה צדיק, אף 
תולדותיו היו צדיקים, וראויים שיתיישב העולם מהם.
%break
%letter 52
.52 ומאין לנו שהיו צדיקים? כיוון שנכנסו לתיבה, ראו בצערו של 
עולם, והצטערו, ומנעו עצמם מפרייה ומרבייה. ואע"פ שיצאו, יצאו כמו 
כן. עד שראה הקב"ה מעשיהם, ואמר, לא תוהו בראתי עולמי,
%break
ואתם פרו ורבו, הזדווגו לנשותיכם, ועשו פרייה ורבייה. באותה שעה 
בירך אותם, כמ"ש, ויברך אלקים את נוח ואת בניו.
%break
%letter 53
.53 אלה תולדות נוח. רבי פינחס פתח, ויראו בני האלקים את בנות 
האדם כי טובות הֵנָה. בני האלקים, בני גדולי הדור. ומלמד שבנות 
האדם היו טובות מראה, שכתוב כאן, כי טובות הנה, וכתוב שם, טובת 
מראה מאוד.
%break
והיו הולכות ערומות, ואנשים הולכים ערומים, ואלו ואלו רואים את 
ערוותם, ונואפים אלו את אלו. ולמה נקראו בני האלקים? שהיו גיבורים 
גדולים ענקים.
%break
%letter 54
.54 אמר רבי יהושוע, פעם אחת נפגשתי בהר סלע עֵיטָם. ומצאתי 
בשני צידי הסלע שני אנשים, ושולטים בשני פּיות, זה למעלה מזה. 
והיו מדברים זה עם זה, עליי, בוא ונעביר אותו מהעולם. קרא להם 
האיש הגדול ההוא, מהשדים של אגֶרת בת מָחֲלַת, ושמו יוסף השד.
%break
אמר להם, על רבי יהושוע, הלוא זהו רב גדול ועליון של הדור, 
שבגזֵרת פיו הוכרחתי לעבור מיישוב הארץ, למדבר, וזה הוא 
שמכריזים עליו ברקיע.
%page 168
%break
%letter 55
.55 בעוד שהייתי הולך, מצאתי האם של אלו האנשים. אמרה עלינו 
לבתה הקטנה, אלו הם חגבים קטנים, שכוחם בפיהם. הביאי אותם 
אליי, ואעשה מהם תבשיל מטעמים לאחייך. מטרם שבאה אלינו קרה 
לנו נס, ונעשה לפנינו נהר מים רבים.
%break
שמעתי שהייתה אומרת, אימי אימי, המטעמים רבי הכלכלה, עברו 
מאיתנו. וברחתי מהן, וניצלתי.
%break
%H דור המבול
%break
%letter 56
.56 בימי דור המבול עשה הקב"ה קְני החיטים עבים כענפי הארזים 
שבלבנון. ולא היו זורעים וקוצרים, אלא הרוח מנשבת ומַשירה החיטים 
למטה, ואוספים אותן.
%break
וכך בכל שנה. לאחר שחטאו אמר, עוד כל ימי הארץ, זֶרע וקציר וקור 
וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, לא ישבותו. שהיו צריכים לקצור.
%break
%letter 57
.57 לא נֶחתם גזר דינם של דור המבול, עד שפשטו ידיהם בגזל. 
כמ"ש, ותימלא הארץ חמס.
%break
%letter 58
.58 ובימי דור המבול היו פרייה ורבייה הרבה, ומשעה שהייתה 
האישה יולדת, היו הולכים ושולחים אותם כצאנם, כמ"ש, ישַׁלְחו כצאן 
עווילֵיהם, וילדיהם ירַקדון.
%break
ולאחר כל זה כתוב, ויאמרו לאל, סור ממנוּ ודעת דרכיך לא חָפצנו, עד 
שנגזר דינם והעביר אותם מהעולם.
%break
%letter 59
.59 נוח היה מתרה בהם קודם, ולא שמעו ממנו. שהה בעשיית 
התיבה, למען יראו וישובו, והיו עולבים בו, עד שגבר עליהם התהום, 
שהיו המים יוצאים רותחים כאש, והמים מלמעלה, ונמחו מהעולם.
%break
%letter 60
.60 כתוב, הוי"ה למבול ישב, ויישב הוי"ה מֶלך לעולם. האם דוד היה 
לו לומר דבר זה, שמזמן המבול ישב למלך לעולם? וכל העולם יודעים, 
שהוא ראשון והוא אחרון, ואז, וקודם. שהוא היה אז, והוא היה מקודם. 
ולמה אמר, ה' למבול ישב, ויישב ה' מלך לעולם, ולא לפני המבול?
%break
%letter 61
.61 אלא בכל מקום אלקים מדה"ד והוי"ה מדה"ר. ואע"פ שהמבול 
ממדה"ד, גם מדה"ר הייתה בו, שאם לא כך, היה נחרב העולם. אבל 
למען אותה מדה"ר, שֵׁם הוי"ה, התיישב העולם, כי הציל את נוח ובניו.
%break
וע"כ אמר, הוי"ה למבול ישב, מדה"ר, וע"כ לא נחרב העולם, וע"כ, 
ויישב הוי"ה מלך לעולם.
%break
%letter 62
.62 וכן נמצאת רפואה זו בכל דין שהוא עושה. כמ"ש, והוי"ה המטיר 
על סדום. מדה"ר, וע"כ נשארה ממנו פליטה, לוט ובנותיו. וייגוף הוי"ה 
את העם. שהוי"ה מדה"ר, וע"כ נשארה ממנו פליטה. וכן כולם.
%break
%letter 63
.63 דור המבול היו חכמים ביותר, שהיו יודעים מה שעתיד להיות. 
אבל לקחו שכל בליבם, שהתחכמו ואמרו, אם הקב"ה יביא מבול, אנו 
אנשים גבוהי קומה, ונשוט על פני המים, ונינצל. ואם יביא מים 
מהתהום, נשים רגלינו על נקב המים, והמים לא ייצאו, ונינצל.
%page 169
%break
%letter 64
.64 כשבא המבול, הרתיח הקב"ה מֵימי התהום, וכשהיו שמים 
רגליהם על עין המים, נפשט עורם מהם, ונפלו. והמים שלמעלה היו 
מתגברים עם מי התהום. ובני המבול היו מתגלגלים ויורדים לבבל, 
נמֵקים ברתיחת התהום.
%break
%letter 65
.65 ויבואו אל נוח אל התיבה שניים שניים מכל הבשר, אשר בו רוח 
חיים. כתוב, אשרי תבחר ותְקָרב ישכון חצריך, נשבְּעה בטוּב ביתך, 
קדוש היכלך. כמה יש לאדם להיזהר ולבדוק עצמו ומעשיו בכל יום 
ויום.
%break
%letter 66
.66 כשקם בבוקר, יאמר, יהי רצון מלפניך ה' אלקיי, שליבי יהיה נכון 
ומסור בידי, שלא אשכחך. פשט רגליו ללכת, ישגיח על צעדי רגליו, 
שלא יסורו להרע. הלך לדְבר מצווה, ירוץ.
%break
כמ"ש, אחרי ה' ילכו כאריה ישאג. ואפילו בשבת, שאסור ללכת פסיעה 
גסה, מצווה לרוץ לדְבר מצווה.
%break
עבר היום כולו, צריך לבדוק את עצמו, מה שעשה באותו היום. ואם 
צריך לעשות תשובה, יעשה מיד תשובה, קודם שיישן.
%break
%H כרם היה לשלמה
%break
%letter 67
.67 כרם היה לשלמה בבעל המון, נתן את הכרם לנוטרים, איש יביא 
בפרְיו אלף כסף. כרם היה לשלמה, למלך שהשלום שלו. בבעל המון, 
אלו הם מלאכי השלום.
%break
נתן את הכרם לנוטרים, אלו הם שומרי משמרת הארץ. איש יביא 
בפריו אלף כסף, אלף הנאות שהנשמה חומדת אותן.
%break
%letter 68
.68 כרם היה לשלמה, זוהי התורה. בבעל המון, שהוא מהשמיים. נתן 
את הכרם לנוטרים, הם ישראל, שומרי משמרת התורה. איש יביא 
בפריו אלף כסף, של השכר שלה.
%break
%letter 69
.69 רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך. אמר רבי חייא, אמוֹר 
מהדברים הטובים, מתענוגי הנשמה, שאביך היה אומר. אמר לו, נצא 
מכאן, כי אנשים כאן נגרעים ממע"ט. אמר לו, א"כ יפה לנו לעסוק 
בתורה, ונינצל מהם.
%break
כי התורה מצילה ממזיקים. אמר לו, במקום סכנה לא אמרו חכמים 
לבטוח בעסק התורה.
%break
%letter 70
.70 לאחר שיצאו והלכו בדרך, אמר רבי יוסי, אומר לך דבר, שצפוּן בין 
המטמונים של אבי באוצרותיו. כתוב, כרם היה לשלמה. כרם, הנשמה 
הקדושה, שניטעה למעלה תחת כיסא כבודו. לשלמה, המלך שהשלום 
כולו שלו.
%break
בבעל המון, כיסא הכבוד, השכינה, השולט על כל צבאות השמיים 
והארץ, והוא בעל של כל ההמון והחיל. והוא נתן נשמה זו לנוטרים, 
השומרים מצוותיו.
%break
%letter 71
.71 ויש להקב"ה עולמות רבים למעלה על כל צבאות השמיים. ו-
1200 עולמות אחרים, שנכנס בהם להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. 
איש יביא בפריו אלף כסף, אלף עולמות, שהקב"ה חושק בהם.
%page 170
%break
%letter 72
.72 כתוב אחריו, כרמי שלי לפניי, הָאֶלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים 
את פּריו. כלומר, שכיסא הכבוד, המלכות, מכריזה ואומרת, ריבונו של 
עולם, זו הנשמה ניטלה ממנו, והרי היא לפניי. כרמי שלי, הנשמה, 
לפניי.
%break
האלף לך שלמה, כלומר שלך הם אותם אלף עולמות, ואינם ראויים 
לאחר. ומאתיים לנוטרים את פריו, זהו עדן, שיש בו מאתיים עולמות, 
הנאות וחמודות לנפשות הצדיקים.
%break
%letter 73
.73 בכל לילה הקב"ה נכנס בכל אותם העולמות, ובשעת חצי הלילה 
נכנס במאתיים עולמות של גן העדן, להשתעשע עם הצדיקים, כמ"ש, 
חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לָך.
%break
ודוד המלך, יצא ליבו כשראה מעלות הצדיקים, אמר, ריבונו של עולם, 
אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך.
%break
%letter 74
.74 כמה יש לו לאדם להיזהר, הואיל ונשמת אל באפיו, להיטהר 
מעוונותיו, ולעיין במעשיו. ולא יחטא לפני קונו, למען תהיה מעלתו עם 
שאר הצדיקים, ולא יימצא מוחה בידו, בעלותו לראות את פני ה'.
%break
%letter 75
.75 ולומדים מהתיבה, שכתוב, ויבואו אל נוח אל התיבה, בלא רשות. 
כל אותם העופות והחיות והבהמות שלא חטאו, הם באים, והתיבה 
קולטת אותם, ואותם שחטאו, התיבה דוחה אותם לחוץ. ואם התיבה 
כך, שהוא עץ יבש, הרי פתחֵי השמיים ושומריהם, ושומרי המשמרות,
%letter 76
וכיסא הכבוד, שיש בהם הרשות, על אחת כמה וכמה להיות קולטים 
למי שלא חטאו, ולהיות דוחים למי שחטאו.
.76 נוח, מקטני אמונה היה, שלא היה מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס 
לתיבה עד שהמים דחקו אותו, כמ"ש, ויבוא נוח, מפני מי המבול.
%break
%letter 77
.77 כשהוריד הקב"ה המים, הוריד אותם תחילה ברחמים, כדי 
להראות לעולם, שאם ישובו יקבל אותם. משמע שכתוב בתחילה, ויהי 
הגשם, ואח"כ כתוב, ויהי המבול, שאם יחזרו, יהיו גשמי ברכה, לא 
חזרו, היה מבול.
%break
%H אם אחפוץ במות המת
%break
%letter 78
.78 שבועה נשבע הקב"ה שאינו חפץ במיתתם של רשעים, כמ"ש, חי 
אני נאום ה' אלקים, אם אחפוץ בְּמות הרָשע, כי אם בשוב רשע מדרכו 
וְחָיָה. וְחָיָה בשני עולמות, העוה"ז והעוה"ב.
%break
%letter 79
.79 אשרי הבנים, שאומרים להם כך, והָשיבוּ וחְיוּ. שובו שובו 
מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל. כי הוא אינו חפץ במיתתם 
של רשעים, אלא שיחזרו בתשובה למען יחיו.
%break
%letter 80
.80 כתוב, ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנְהֶם ותקוותם מפח נפש. 
הדבר דומה לכת ליסטים, שהיו שודדים בהרים, שמע המלך ושלח 
עליהם גֵיסותיו, ותפס אותם והניח אותם במגדל גבוה.
%break
והיו בהם פיקחים, חפרו חפירה אחת במגדל, ויצאו וברחו להם. טיפש 
אחד היה ביניהם, וראה את החפירה, ולא רצה לנוס להימלט.
%page 171
%break
%letter 81
.81 למחרת בא המלך לראות את המגדל, ואת הליסטים, ראה את 
החפירה שעשו ונסו ונמלטו. אמר לזה, שוטה, חבריך ברחו בזו 
החפירה ונמלטו מדיני, מה אני יכול לעשות עוד להם.
%break
אבל אתה שראית את החפירה בעיניך, ולא רצית להימלט, ינקרו 
עיניך, ואח"כ יתלו אותך על עץ.
%break
%letter 82
.82 כך הליסטים, אלו הרשעים ההולכים בְּמַחֲשַׁכים. הרשעים 
הפיקחים, מה הם עושים? אמרו, חטאנו למלך, לאן נימלט מדינו. אבל 
נפתח דרך התשובה, ונבקש רחמים, ונברח ונימלט, וכך עשו.
%break
הטיפשים מה הם עושים? רואים דרך התשובה פתוח לפניהם, 
שפתחו האחרים ונמלטו מדין שמיים, והם אינם רוצים להימלט.
%break
%letter 83
.83 אמר להם הקב"ה, שוטים, אחיכם ברחו ונמלטו, באותה דרך של 
תשובה שפתחו, מה אני יכול לעשות עוד להם. אבל אתם עיניכם 
שראו החפירה, דרך התשובה פתוחה לפניכם, ולא רציתם להיכנס 
בתוכה ולנוס ולהימלט.
%break
כתוב בכם, ועיני רשעים תכלינה, שראו הדרך פתוח. ומנוס אבד 
מנהם, שלא רצו לנוס ולהימלט. ותקוותם מפח נפש, לעוה"ב.
%break
%letter 84
.84 כך דור המבול, ראו את נוח עושה התיבה, ומַתרה בהם בכל יום, 
וראו אותו נכנס לתיבה, ולא רצו לשוב. אמר הקב"ה, ועיני רשעים 
תכלינה ומנוס אבד מנהם, שלא רצו לשוב ולנוס מדיני,
%break
ותקוותם מפח נפש, שלא יקומו ליום הדין, כמ"ש, הרפאים יחוֹלָלו 
מתחת מים ושוכניהם.
%break
%H איש האדמה
%break
%letter 85
.85 ויָחֶל נוח איש האדמה וייטע כרם. נקרא איש האדמה, שהתיישבה 
ממנו האדמה, כלומר אדוֹן האדמה. איש האדמה, לפי שבשבילו עמדה 
האדמה בכוחה ובטבעה, כמ"ש, זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן 
האדמה אשר אֵירְרה ה'.
%break
כיוון שחטא אדם התאררה האדמה, כמ"ש, ארורה האדמה בעבוּרךָ. 
ועמדה בקללותיה, עד שבא נוח וביטל הקללה.
%break
%letter 86
.86 בשעה שאמר הקב"ה לנוח, צא מן התיבה, אמר לפניו, ריבונו של 
עולם, לאן אצא, אצא לאדמה שהתאררה ומפני שהתאררה אבדו 
שוכניה, והתאררו כולם והתמעטו.
%break
אמר הקב"ה, לא כך אתם, אלא שׁרצוּ בארץ ורְבו בה. האחרים אבדו 
בה, אבל אתם פרו ורבו ושרצו בה.
%break
%letter 87
.87 ועכ"ז לא התיישב בליבו, והעלה עולות, כמ"ש, ויַעַל עולות 
במזבח. הוא המזבח שהקריב עליו אדה"ר. אמר לו הקב"ה, הרי לך 
מה ששאלת, לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם.
%break
אז התיישב בליבו, ולפיכך נקרא איש האדמה, שנתן נפשו וליבו עליה 
להוציא אותה מהקללה. שהתעסק בעסקי האדמה.
%page 172
%break
%letter 88
.88 וייטע כרם, ויֵישְׁת מן היין, וישְׁכר ויתְגַל. גפן מגורשת מצא, 
שגורשה מגן עדן, וביומו ניטעה ושגשגה, כמ"ש, ביום נטְעֵךְ תשגשגי. 
גפן הייתה, שגורשה מגן עדן, וענביה עימה, וסחט אותם, ושתה מן 
היין, ונתגַל.
%break
%H יין ושיכר אל תֵשְׁת
%break
%letter 89
.89 וידבר ה' אל אהרון לאמור, יין ושיכר אַל תֵשְׁת אתה ובניך איתך, 
בבואכם אל אוהל מועד, ולא תמותו, חוקת עולם לדורותיכם. אין בכל 
העולם דבר שמתגאה ליבו של אדם, אלא ביין.
%break
וזה היה עונשם של נדב ואביהו, שאכלו ושתו וגבה ליבם, וזהו אש זרה 
אשר לא ציווה אותם.
%break
%letter 90
.90 וקודם זה היה נגזר עליהם, ובאה מדה"ד לשלוח יד בהם, כמ"ש, 
ואֶל אצילֵי בני ישראל לא שלח ידו. אע"פ שנגזר דינם לשלוח יד בהם. 
ולמה היה עונשם? משום שכתוב, ויֶחזו את האלקים ויאכלו וישתו. 
נכנסו לאוהל מועד, כשאכלו ושתו, ונגזר עונשם באותה שעה.
%break
%letter 91
.91 ואח"כ ראו שלא שלח יד בהם בפעם הראשונה, עשו ג"כ בשנייה, 
ומבּין שני הכרובים יצא להב ונשרפו. כי לכך היו הכרובים מכוּונים, 
כנגד אותם הכרובים אשר בגן עדן.
%break
%letter 92
.92 ולאחר שמתו, ציווה לאהרון ולכוהנים הבאים אחריו, למנוע עצמם 
מהיין, בבואם אל אוהל מועד, כדי שלא ייכנסו ויימצא ליבם בגֵאות 
ובגסות הרוח.
%break
%letter 93
.93 שני עניינים הם שאינם מתיישבים יחד, יין ועבודת השמיים.
%break
%letter 94
.94 שיכור המתפלל הוא כאילו עובד עבודה זרה. ומנַיין זה? מֵחַנה, 
כמ"ש, ויַחְשבֶהָ עֵלי לשיכורה. והשיבה ואמרה, אל תיתן את אמָתך 
לפני בת בלייעל, לפני עבודה זרה.
%break
%letter 95
.95 אין אנשים שנקראים קדושים, חוץ מאלו נזירי היין. כמ"ש, כל ימי 
הַזירוֹ לה', קדוש יהיה.
%break
%letter 96
.96 אין יין שנקרא יין טוב, כמו יין של ארץ ישראל. ויותר מכולם היין 
של הגליל העליון. שאיש אינו יכול לשתות ממנו חצי לוג.
%break
%letter 97
.97 רבי אלעזר בן רבי שמעון הלך לראות את רבי יוסי, חמיו. נתנו לו 
לאכול עגל משולש רך. ופתח לו חבית אחת יין. חמיו מזג והוא שתה, 
מזג והוא שתה. אמר לו רבי יוסי, אפשר ששמעת מאביך, כמה שיעורו 
של כוס, שמותר לשתות?
%break
אמר לו, השיעור של הכוס הוא כמו שהוא, וישתה כוס אחת אם 
המשקה חם. וכן כוס אחת, אם המשקה קר. אבל לא שיערו חכמים 
בכוסך שהיא קטנה, וביינך שהוא טוב, ובמעיי שהם רחבים.
%page 173
%break
%letter 98
.98 מבולבל בדעתו היה נוח כשיצא מהתיבה, בדירתו עם החיות 
והרמשים והשרצים, ומפני ששתה מעט יין, נשכר ונתגל.
%break
%letter 99
.99 בא כנען וסירס אותו, הֵקיץ מיֵינוֹ, ומצא עצמו מסורס. כמ"ש, וייקֶץ 
נוח מיֵינוֹ, ויידע את אשר עשה לו בנו הקטן.
לא כתוב, אשר ראה, אלא, אשר עשה לו, שסירס אותו. ולפיכך קילל 
אותו, כמ"ש, ויאמר ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחָיו.
%break
%H ויָרַח ה' את ריח הניחוח
%break
%letter 100
.100 ויָרַח ה' את ריח הניחוח, ויאמר ה' אל ליבו, לא אוסיף לקלל עוד 
את האדמה בעבור האדם. כשיצא נוח מהתיבה, פתח עיניו, וראה את 
כל העולם כולו חרֵב, התחיל בוכה על העולם. אמר, ריבונו של עולם, 
אם בגלל חַטאות האדם, או בגלל השוטים, תאַבד עולמך,
%break
למה בראת אותם? או שלא תברא האדם, או שלא תאבד העולם. 
העלה עולות, וקם והתפלל לפניו, ואותו הריח עלה לפני הקב"ה, וערַב 
לו.
%break
%letter 101
.101 ג' ריחות עלו לפניו, ריח עוֹלָתו, ריח תפילתו, ריח מעשיו. ולא 
היה ריח בעולם כאותו הריח. ולפיכך ציווה ואמר, ריח ניחוחי תשמרו 
להקריב לי במועדו. כלומר, ריח שהקריב נוח לפניי, תשמרו להקריב 
לי, ריח עולָה ותפילה, וכישרון מעשים.
%break
%letter 102
.102 נוח חכם היה, והיה מבין הלחישה והצפצוף של כל הנבראים 
ורמיזתם. וכשהיה בתיבה, אמר, יודע אני שאין פיקח בעופות כמו 
העורב, לדעת סימנים בעולם. מיד, וישַׁלַח את העורב.
%break
%letter 103
.103 ואיך עשה כך? והרי אסור להסתכל באלו המנחשים בעוף 
השמיים, שהרי הוא בכלל שכתוב, לא תנחשו ולא תעוֹנֵנוּ, שאפילו כל 
ניחוש שבעולם אסור.
%break
%letter 104
.104 למה שלח את העורב? מצטער היה נוח על אובדן העולם. אמר, 
ריבונו של עולם, ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא ריחמת על עולמך, 
והפכה רחמנותך לאכזריות, אתה לא ריחמת על בניך, ייצא זה שאינו 
מרחם על בניו, והפך להם לאכזרי. ולפיכך שלח את העורב.
%break
%letter 105
.105 אבל כתוב בו, איש צדיק תמים היה, ואיך הטיח דברים כלפי 
מעלה? מרוב צערו אמר, ואין דנים את האדם לפי צערו, כמ"ש, איוב 
לא בדעת ידבר ודבריו לא בהַשכּל. אע"פ שהטיח דברים כלפי מעלה, 
אין דינו כמזיד, אלא כאדם בלא דעת, לפי צערו.
%break
%letter 106
.106 ולא רצה העורב ללכת בשליחותו, מפני שמתוקן הוא לשליחות 
אחרת, לפרנס אליהו, כמ"ש, והעורבים מביאים לו לחם ובשר. ולא 
רצה לעשות שליחותו, כמ"ש,
%break
וייצא יָצוֹא ושוֹב עד יְבוֹשֶת המים מעל הארץ, שהיה ע"י שבועת אליהו. 
כיוון שראה נוח שלא עשה כהוגן, שלח את היונה.
%break
%letter 107
.107 שני עניינים רמוזים כאן:
א. כתוב, כיונה פוֹתָה אין לב. כלומר, מרוב צערי, אין ליבי עימי 
ומתפתה.
%page 174
%break
ב. אמר נוח, אין בכל העופות שיסבול מיתתו בלא סרבנות, כיונה. 
ולפיכך נמשלו ישראל כיונה. שכך ראוי לנו לסבול הכול בלי מיאון, כמו 
היונה שסובלת מיתתה. ולפיכך כתוב, וישלח את היונה.
%break
%letter 108
.108 נטל הקב"ה את שם בן נוח, והפריש אותו לכוהן עליון, ולשרֵת 
אותו. והשרה שכינתו עימו, וקרא שמו מלכּי צֶדק מלך שלם. והיה יפת 
אחיו לומד תורה ממנו במדרשו, עד שבא אברהם, ולמד תורה 
במדרשו של שם. והתעסק הקב"ה באברהם, ונשכחו כל האחרים.
%break
בא אברהם והתפלל לפני הקב"ה, שיַשרה שכינתו תמיד בביתו של 
שם, והודה לו, כמ"ש, אתה כוהן לעולם על דבְרתי מלכי צדק.
%break
%letter 109
.109 והלוא יפת הוא הגדול, א"כ למה שֵׁם נָטל הכהונה? בגלל שהיה 
תמיד עוסק בתורה, ופירש מדרכי העולם. ומאין הייתה לו תורה? אלא 
אדה"ר ידע התורה, והניח אותה בְּקבָּלה לשֵׁת בנו. ואח"כ באה ליד 
חנוך, עד שבא לשֵׁם והיה מתעסק תמיד בה.
%break
%letter 110
.110 אם התורה הייתה במדרשו של שֵׁם, למה הוצרך הקב"ה לצוות 
לבני נוח אותן שבע מצוות שהצטוו, שהרי בתורה נכתבו קודם לכן? 
אלא בשעה שהמבול בא לעולם, ונכנסו לתיבה, מרוב צערם נשכחה 
משֵׁם, עד שבא הקב"ה, וחידש להם אותן שבע מצוות.
%break
%letter 111
.111 לא נשכחה התורה ממנו, אלא אמר הקב"ה, אם אומר להם 
שישמרו כל תורתי, יפְרקו כל עול מהם, כאחרים שאמרו, ודעת דרכיך 
לא חָפָצנו. אלא אתן להם דברים מועטים, וישמרו אותם.
%break
%letter 112
.112 עד שיבוא מי שישמור כולה. והוא אברהם, כמ"ש, עֵקֶב אשר 
שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי. כיוון 
שלמד התורה משֵׁם, קיבל על עצמו שישמור התורה כולה, ולפיכך 
בירר להם הקב"ה שבע מצוות מהתורה, כדי שישמרו אותן.
%break
%H נוח לא ביקש רחמים על העולם
%break
%letter 113
.113 מה השיב הקב"ה לנוח, כשיצא מהתיבה, וראה כל העולם חרב, 
והתחיל לבכות עליו, ואמר, ריבונו של עולם, נקראתָ רחום, היה לך 
לרחם על בריותיך.
%break
%letter 114
.114 השיב לו הקב"ה, רועה שוטה, עתה תאמר זה, ולא בזמן 
שאמרתי לך בלשון רכה, עשה לך תיבת עצי גוֹפֶר. ואני הנני מביא את 
המבול מים על הארץ, לשַׁחֵת כל בשר אשר בו רוח חיים. בוא אתה 
וכל ביתך אל התיבה, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה.
%break
כל כך התעכבתי עימך, ואמרתי לך, כדי שתבקש רחמים על העולם. 
ומאז ששמעת שאתה תינצל בתיבה, לא נכנס בליבך צער העולם, 
ועשית תיבה וניצלת. ועתה שאבד העולם, פתחת פיך לדבר לפניי 
בקשות ותחנונים.
%page 175
%break
%letter 115
.115 אז הקריב נוח, כמ"ש, וייקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף 
הטהור, ויַעַל עולות במזבח.
%break
%letter 116
.116 מה בין הצדיקים, שהיו לישראל אח"כ, ובין נוח? נוח לא הֵגן על 
דורו, ולא התפלל עליו כאברהם. כיוון שאמר הקב"ה לאברהם, זעקת 
סדום ועמורה כי רבה. מיד כתוב, וייגש אברהם ויאמר. והרבה דברים 
כנגד הקב"ה, עד ששאל, שאם ימצא שם עשרה צדיקים,
%break
שיכפר לכל הדור בשבילם. וחשב אברהם שהיו עשרה צדיקים בעיר, 
עם לוט ואשתו ובניו ובנותיו, וחתניו. ולכן לא התפלל יותר.
%break
%letter 117
.117 בא משה והֵגן על כל הדור. כיוון שאמר הקב"ה למשה, ישראל 
חטאו, כמ"ש, סרו מהֵר מן הדרך. כתוב, ויְחַל משה. ויחל, מלמד 
שהתפלל עד שאחזה אותו חלחלה. ולא הניח משה להקב"ה,
%letter 118
עד שנתן נפשו עליהם מהעוה"ז ומהעוה"ב. כמ"ש, ועתה אם תישא 
חטאתָם, ואם אַין מְחֵני נא מספְרך אשר כתבת.
.118 כתוב, ויאמר להשמידם, לולי משה בחירוֹ עמד בפרץ לפניו. וכן 
כל הצדיקים הגנו על דורם, ולא הניחו מדה"ד לשלוט בהם.
%break
%letter 119
.119 ונוח, התעכב עימו הקב"ה, ואמר לו ריבוי דברים, אולי יבקש 
עליהם רחמים, ולא השגיח, ולא ביקש עליהם רחמים, ועשה התיבה, 
ואבד כל העולם.
%break
%letter 120
.120 מה ראה נוח שלא ביקש רחמים על דורו? כי אפילו הוא לא חשב 
בליבו שיימלט. מָשָׁל למוצֵא אשכול ענבים שאינם בשלים, בין 
הבוסרים, שאילו היו בין ענבים בשלים, לא היו כלום.
%break
%letter 121
.121 משמע שכתוב, כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה. היה לו 
לומר, צדיק לפניי, אך מהו, בדור הזה? זהו, לפי הדור. ולפיכך לא 
ביקש רחמים, אמר בליבו, והלוואי שאבקש רחמים עליי ואמלט, 
וכש"כ, שאתפלל על אחרים.
%break
%letter 122
.122 עכ"ז, היה לו לבקש רחמים על העולם לפני הקב"ה. כי נוח לו 
להקב"ה, מי שאומר טוב על בניו.
%break
%letter 123
.123 מאין לנו זה? מגדעון בן יואש, שלא היה צדיק, ולא בן צדיק, 
ומשום שאמר טוב על ישראל, כתוב בו, וייפן אליו ה' ויאמר, לֵךְ בכוחך 
זה והושעת את ישראל מכף מדיין. בכוחך, הטוב הזה שאמרת על 
בניי, יהיה לך כוח גדול להציל אותם מיד מדיין.
%break
%letter 124
.124 אע"פ שיהיה צדיק גדול מכל העולם, אם יאמר רע לפני הקב"ה, 
או שטנה על ישראל, עונשו גדול מכולם. שלא מצאנו צדיק טוב כאליהו 
בכל הדור. ומשום שאמר שטנה על ישראל,
%letter 125
כמ"ש, כי עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך 
הרגו בחרב. בה בשעה חרה לו הרבה.
.125 כתוב באליהו, ויבט והנה מְרַאשותיו עוגת רְצָפים. מהו רצפים? 
אמר הקב"ה, זה ראוי שיאכל מי שאומר שטנה על בניי.
%break
%letter 126
.126 כתוב, וילך בכוח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה, עד 
הר האלקים חורב. האם בכוח אכילת עוגת רצפים הלך כל כך?
%break
%letter 127
.127 השליך הקב"ה שינה על אליהו, והראה לו עניין של משה, שישב 
לפניו ארבעים יום וארבעים לילה. ובזמן שהיה שם, עבדו ישראל את 
העגל. ומשום שהיה ארבעים יום וארבעים לילה, ולחם לא אכל ומים 
לא שתה, לא זז משם עד שמחל להם הקב"ה.
%page 176
%break
%letter 128
.128 אמר הקב"ה לאליהו, כך היה לך לעשות, כמו משה. ועוד שהיה 
לך לראות, שהם בניי, בנֵי האהובים שקיבלו את תורתי בהר חורב. 
וזהו שכתוב, וילך בכוח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה. 
שראה עניין של משה, שהתעכב לפניו ארבעים יום וארבעים לילה.
%break
ועניין של ישראל, שקיבלו התורה בהר חורב, וזהו שכתוב, עד הר 
האלקים חורב.
%break
%letter 129
.129 לא זז אליהו משם עד שנשבע לפני הקב"ה, להורות זכותם של 
ישראל תמיד. וכל מי שעושה זכות, אליהו מקדים ואומר לפני הקב"ה, 
כך וכך עשה עתה פלוני. ואינו זז משם, עד שיכתבו זכותו של האיש. 
כמ"ש, וייכתב ספר זיכרון לפניו.
%break
%letter 130
.130 מה היה עונשו של נוח, על שלא התפלל על דורו? שיצא 
מהתיבה חיגֵר ברגליו, ושכב והתבזה, והתלוצץ עליו בנו, ועשה לו מה 
שעשה.
%break
%letter 131
.131 כמה יש לאדם ללכת בדרך ישרה. מפני שלקח יעקב את 
הברכות מעֵשיו ברמאות, לא ניתנה רשות לשום אומה בעולם לשעבד 
את ישראל, זולת האומה של עשיו.
%break
%letter 132
.132 וישַׁלַח את העורב. כתוב, ויאמר דוד לכל עבדיו אשר איתו 
בירושלים, קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום. ואע"פ 
שברח, כתוב, מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו. ואע"פ שהיה 
בורח וגורש ממלכותו,
%break
לא מנע עצמו מלומר שירה לפני הקב"ה, ולשוב ולהתחנן לפניו. וישלח 
את העורב. זהו דוד, שהיה קורא עימהם תמיד כעורב.
%break
%letter 133
.133 העורב שבא מיהודה, זהו דוד, שנקרא עורב, כמ"ש, אנוכי 
אֶעֶרבֶנו, הערב כתוב בלא וא"ו. נקרא שמו עורב, שהיה הולך בהרים 
כעורב. וזהו שאמר לשאוּל, כאשר ירדוף הקורא בהרים.
%break
אמר לו, שמת אותי להיות כקורא בהרים. כתוב כאן, קורא. וכתוב, 
לבנֵי עורב אשר יקרָאו.
%break
%H וישַׁלַח את העורב
%break
%letter 134
.134 מה בין מלכי יהודה למלכי ישראל? שלח הקב"ה את דוד, וגירש 
אותו ממלכותו, ומיד שב בתשובה לפני הקב"ה. ואין לתמוה על זה, 
ואפילו מנשה מלך יהודה, שהיה רשע, מיד שב בתשובה לפני הקב"ה, 
ולקח אומנות אבותיו, ושב למלכותו.
%break
%letter 135
.135 וזהו שבא הכתוב להורות, וישַׁלַח את העורב, זה דוד, שהיה 
קורא תמיד כעורב, ושלח אותו הקב"ה ממלכותו, והוציא אותו מביתו. 
וכתוב בו, וייצא יָצוֹא ושוֹב, וכתוב, ודוד עולה במעלה הזיתים עולה 
ובוכה, וראש לו חפוי.
%break
היה יוצא ושב בתשובה, ומתוודה על חטאותיו, ומבקש רחמים עליהם, 
וידע כי חטאותיו עשו לו, שנשלח ממלכותו וגורש.
%page 177
%break
%letter 136
.136 ובכל דבר שהחֵטא גרם במלכותו או בישראל, היה תולה הדבר 
בו, והיה יודע שהוא היה הגורם. כתוב, עד יְבוֹשֶׁת המים, שהשיבו לו, 
לא עליך הדבר, אלא, כמ"ש, אֶל שאוּל ואל בית הדמים.
%break
%letter 137
.137 כתוב, ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים, שנה אחרי שנה, ויבקש 
דוד את פני ה', שסבר שהוא עצמו היה הגורם. אמר לו הקב"ה, לא 
עליך זו אלא על שאול. עד יבושת המים, היה תולה הכול בעצמו, ומיד 
היה שב בתשובה.
%break
ואז לא היה צריך לחזור בתשובה, שהדבר לא בא בגללו. כמ"ש, וייצא 
יצוא ושוב עד יבושת המים, שלא היה הדבר תלוי בו.
%break
%letter 138
.138 רצה הקב"ה לנסות את ישראל, ושלח אותם לבבל. כמ"ש, 
וישַׁלַח את היונה מאיתו, זו כנ"י. כתוב בה, ולא מצאה היונה מָנוח לכף 
רגלה.
%break
שמלך בבל הכביד העול שלה, ברעב ובצמא ובהריגת צדיקים הַרבה. 
ומשום כובד העול שלה, ותָשָׁב אליו אל התיבה, וחזרה בתשובה וקיבל 
אותה.
%break
%letter 139
.139 חטאה כנ"י כבתחילה, וַיוֹסֶף לְהַגלות אותם, כמ"ש, וַיוסֶף שַׁלַח 
את היונה מן התיבה, בגלות אחרת של יוון. שבגלות יוון החשיך פניהם 
של ישראל כשולי קדרה.
%break
%letter 140
.140 מרוב צערם ודוחקם, כתוב בו, ותבוא אליו היונה לעת ערב. לעת 
ערב, שלא הייתה מאירה להם שעת הרווחה, כמו שנעשה להם 
בתחילה, ונהרגו צדיקים, ונחשך היום,
%break
והעריב להם השמש, ולא יכלו לעמוד מפני הדוחק הגדול שהיה 
עליהם. כמ"ש, אוי לנו כי פנה היום, כי יינָטו צלְלי עָרֶב.
%break
כי פנה היום, אלו הם הצדיקים המאירים כשמש. כי יינטו צללי ערב, 
שנשארו כעוללות בָּציר, שאין איש מחשיב אותן. וזהו, לעת ערב. ולא 
בזמן שהצדיקים מאירים להם כשמש.
%break
%letter 141
.141 והנה עלה זית טָרָף בפיה. לולא שהעיר הקב"ה רוח הכוהנים, 
שהיו מדליקים נרות בשמן זית, אזי אבדה פלֵטת יהודה מהעולם. ובכל 
פעם שָׁבה בתשובה והתקבלה. חוץ מגלות רביעית, שעדיין לא שבה, 
והכול תלוי בתשובה.
%break
%letter 142
.142 אין בכל פעם, שלא עיכב הקב"ה גזר הדין של כנ"י, שבע 
שמיטות ושבע יובלות, שתחזור בתשובה. כמ"ש, וייָחֶל עוד שבעת 
ימים אחרים.
%break
%H הגלות האחרונה אין לה קץ וזמן
%break
%letter 143
.143 וישַׁלַח את היונה. בגלות אֱדום. ולא יָסְפה שוב אליו עוד. כלומר, 
שעד היום לא חזרה בתשובה, ולא העירה רוחה. אילו חזרה בתשובה, 
לא נשארה בגלות יום אחד.
%break
כל הגלויות שגלתה כנ"י, נתן לה הקב"ה זמן וקץ, והתעוררה תמיד 
בתשובה. והגלות האחרונה אין לה קץ וזמן, אלא הכול תלוי בתשובה. 
כמ"ש, ושבתָ עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. וכתוב, אם יהיה נידַחֲךָ 
בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלקיך, ומשם ייקחֶך.
%page 178
%break
%letter 144
.144 א"כ, איך יהיה זה, שיתעוררו בתשובה כולם ביחד? מי שבסוף 
השמיים, ומי שבסוף הארץ, איך יתחברו יחד לעשות תשובה?
%break
%letter 145
.145 אם ראשי בית הכנסת יחזרו בתשובה, או בית כנסת אחד, 
יתקבצו בזכותם כל הגלות. כי הקב"ה מצפה תמיד, מתי יחזרו 
בתשובה, ויעשה להם טוב, כמ"ש, ולכן יחכה ה' לחֲנַנְכם, מחכה תמיד, 
מתי יעשו תשובה.
%break
%letter 146
.146 כתוב, ולא יָספה שוב אליו עוד. לא כתוב, ולא יסף שוב אליה, 
שפירושו היה, שהקב"ה לא ישוב לישראל, אלא ישראל לא יספה שוב 
אליו, שעוד לא שבו בתשובה. משמע, שהקב"ה מוכן ומחכה מתי 
תשוב.
%break
%letter 147
.147 רבי היה יושב יום אחד, והיה מסתכל בדבר הזה. שכתוב, בַּצַר 
לךָ ומְצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבתָ עד ה' אלקיך, 
ושמעת בקולו. אמר, מה שאמר משה, שיהיה באחרית הימים, כל אלו 
הצרות כבר באו, ותשובה עד עתה עוד לא נעשתה.
%break
%letter 148
.148 בעוד שהיה יושב, בא אליהו ואמר לו, רבי, במה אתה עוסק? 
אמר לו, בזה שאמרה תורה, כאשר יבואו צרות לישראל באחרית 
הימים, יעשו מיד תשובה, כמ"ש, באחרית הימים ושבתָ. ועד עתה עוד 
לא שבו בתשובה.
%break
%letter 149
.149 אמר לו, חייךָ רבי, בדבר הזה עסק הקב"ה ביום הזה. ובא 
מיכאל, המֵליץ הגדול שלהם, ושאל, מתי ייצאו בניו האהובים מתחת 
גלות אדום? ואמר להקב"ה, אתה כתבת בתורה, כשיקבלו אלו 
העונשים על מה שעשו, וכתוב, כי אל רחום ה' אלקיך.
%break
%letter 150
.150 אמר לו הקב"ה, יבוא ס"מ המֵליץ של אדום, ויענה לו לפניי. בא 
ס"מ, ואמר מיכאל דבר זה, שאמר מקודם.
%break
אמר ס"מ, ריבונו של עולם, אתה הוא שאמרת, שכנ"י תהיה תחת 
ממשלת אדום, עד שיהיו כשֵׁרים לפניך, והרי כולם הם חייבים עד היום 
הזה.
%break
%letter 151
.151 בה בשעה גער בו הקב"ה, על שאמר שטנה על בניו, וברח 
3000 מילין. ואמר הקב"ה למיכאל, מיכאל, היה לך להשפיל לראש 
הפסוק, שכתוב, ושבתָ עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. ואח"כ כתוב, כי 
אל רחום ה' אלקיך. ולא לפני שעשו תשובה.
%break
%letter 152
.152 אמר מיכאל, ריבון העולם, היה לך לרחם עליהם, כי אתה רחום, 
וכך אתה נקרא. אמר לו, שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפניי, שלא 
לגאול אותם עד שישובו. ואם כנ"י יפתחו בתשובה כפתחו של מחט, 
אני אפתח להם שערים גדולים.
%break
%letter 153
.153 כתוב ביעקב, וייוותר יעקב לבדו וייאבק איש עימו עד עלות 
השחר. בו בזמן ניתנה רשות לכל צבאות השמיים, לאלו השרים 
שהתמנו על הממלכות, ונבדלו אלו שימשלו על אלו, וניתנה רשות 
וממשלה לשר של אדום שישלוט על האומות.
%break
%letter 154
.154 בה בשעה כתוב, וייוותר יעקב לבדו. כי עד עתה עוד לא היה לו 
בנימין. ומיכאל עוד לא היה מליץ בשמיים. כי מרכבת המלכות הם ד' 
מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על ג' 
מלאכים, והם י"ב (12).
%break
וכנגדם הם י"ב השבטים למטה. וכיוון שלא נגמרו י"ב השבטים, עוד 
לא הגֵנה עליו המרכבה העליונה, שראשה מיכאל.
%page 179
%break
%letter 155
.155 וייאבק איש עימו. זהו ס"מ, שרו של אדום, ורצה שיעקב יינתן 
תחת עולו של אדום. ומשום הזכות הגדולה שהייתה ליעקב, לא ניתן 
בידו.
%break
%letter 156
.156 בה בשעה התאספו כל צבאות השמיים, ורצו לענות לס"מ 
בשביל יעקב. אמר להם הקב"ה, יעקב אינו צריך אף לאחד מכם. הרי 
זכותו שיישא וייתן עימו. מיד, וייאבק איש עימו, שהתווכח עימו.
%break
%letter 157
.157 כתוב, ויַרְא כי לא יכול לו. כי זכות יעקב הייתה גדולה, ולא היה 
יכול להוכיח לו בדבריו, שישתעבד יעקב תחת יד אדום. מיד, וייגע בכף 
ירכו. אלו הם בניו יוצאי ירכו. שרָמז לו, שבניו יוצאי ירכו, יחטאו.
%break
%letter 158
.158 בה בשעה נחלש יעקב, ולא היה יכול להתווכח עימו, כמ"ש, 
ותֵיקַע כף ירך יעקב בהיאבקו עימו, בהתווכחו עימו. כי ניתנה רשות 
לס"מ לשעבד בניו של יעקב תחת ידו של אדום, כל זמן שיעברו על 
התורה.
%break