ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ט-יב
%book כרך ט' - זוהר חדש א - פרשת תולדות
%page 194
%H פרשת תולדות
%break
%H מן האדום האדום הזה
%letter 1
.1 ויאמר עשיו אל יעקב, הַלְעיטֵני נא מן האדום האדום הזה. למה 
כתוב פעמיים האדום? משום שכל מה שיש לעשיו הוא אֱדום, אז הוא 
אָדום, כמ"ש, וייצא הראשון אדמוני.
%break
התבשיל שלו אדום, כמ"ש, הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. והארץ 
שלו אדומה, כמ"ש, אַרצה שעיר שדה אֱדום. והאנשים שלו אדומים, 
כמ"ש, עשיו אבי אֱדום.
%break
ומי שעתיד להיפרע ממנו, הוא אָדום, כמ"ש, דודי צח ואָדום. ולבושו 
אָדום, כמ"ש, מדוע אָדום ללְבושֶׁךָ. וכתוב, מי זה בא מאֱדום.
%break
%H שבעה ימים עליונים
%letter 2
.2 שבעה ימים עליונים, חג"ת נהי"מ, ברא הקב"ה בעולם, ועליהם 
שתל ובנה עולמות. כמ"ש, כי ששת ימים עשה ה'. ולא כתוב, בששת 
ימים עשה ה'. להורות, שהכוונה היא על הימים העליונים.
%break
%letter 3
.3 וכנגד אלו שבעה ימים עליונים, חג"ת נהי"מ, ברא בארץ שבעה 
צדיקי אמת, לקיים אותם, ולהאיר אותם, כל אחד כנגד יומו העליון. 
שכל אחד משבעת הצדיקים מקבל מהיום שכנגדו, שבשבעת הימים 
העליונים.
%break
ושתל אותם, כל אחד בדור הראוי לו. והם אבות העולם: אברהם, 
יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון, דוד. ומה שמחשיב יוסף לפני משה, 
אינו משום שיוסף נצח ומשה הוד, אלא שמחשיב אותם לפי סדר 
לידתם. ולא לפי סדר הספירות. וזה ודאי, שיוסף תמיד יסוד.
%letter 4
.4 והם נקראים הרים, הררי קדם, שהם תלויים משבעת הימים 
העליונים, שהם ששת ימי בראשית, חג"ת נה"י, והיום השביעי, 
מלכות, העומד לפניהם. כמ"ש, ובית דוד, המלכות, כאלקים כמלאך ה' 
לפניהם, לפני חג"ת נה"י.
%letter 5
.5 ואע"פ שהמלכות, דוד, שביעי, הוא רביעי בימים, כלומר שאחרי 
חג"ת, היא מלכות מבחינת דוד. ויוסף, יסוד, שביעי, שאם נחשיב 
המלכות ליום ד', נמצא היסוד יום שביעי.
%break
אבל, כשהמלכות נכללת ביוסף, יסוד, והוא נותן למלכות תוספת 
מעדנים מבית המלך, ז"א, נקראת אף המלכות שביעי.
%page 195
יש ב' מצבים במלכות. במצב א' היא בב' המאורות הגדולים, שמקבלת 
מצד שמאל דבינה, כמו שז"א מקבל מצד ימין דבינה. ואז נבחנת 
המלכות בקומה שווה עם ז"א, שחג"ת דז"א לימין והמלכות לשמאל.
%break
ומצב ב' הוא אחר שהתמעטה והייתה לנקודה תחת יסוד דז"א. שאז 
נבנית לנוקבא דז"א, שתקבל מז"א ולא מבינה. וגם במצב ב' שולטים 
בה הכלים ממצב א'. ולפיכך נבחנות במלכות ב' בחינות:
%break
א. השורש שנשאר בה ממצב א', שמבחינה זו היא רביעית לחג"ת, 
שחג"ת ימין והמלכות שמאל, ואז היא ספירה רביעית, הנקראת מלכות 
דוד. ומבחינה זו כתוב בה, אבן מאסו הבונים.
%break
ב. השליטה של מצב ב', שמבחינה זו מקבלת מיסוד דז"א, יוסף. ואז 
היא ספירה שביעית, ונקראת מלכות יוסף.
%break
רביעי בימים, מלכות אחרי חג"ת, זה משורש מצב א', שנשאר 
במלכות. אבל כשהמלכות נכללת ביוסף, נקראת אף המלכות שביעי. 
וזהו מצד מצב ב', אחר שהתמעטה לנקודה תחת היסוד, שאז נבחנת 
לספירה שביעית.
%letter 6
.6 וכל הספירות נאחזות בשכינה, כשהיא שׁבעה, כי כשהיא במצב ב' 
יש לה כל השלמות. כי השכינה נקראת בת שבע, בת לאמא עילאה, 
בינה, הכוללת שבע מדרגות תחתונות עימה. והמלכות, מדרגת צדק, 
%break
היא עשירית של הספירות האלו, שנקרא בהם הקב"ה. כלומר, אם 
נחשיב מכתר ולמטה, נמצא שהמלכות ספירה עשירית.
%letter 7
.7 המלכות נקראת שביעית בפסוק, לך ה' הגדוּלה והגבורה והתפארת 
והנצח וההוד, כי כל בשמיים ובארץ, לך ה' הממלכה. כל בשמיים 
ובארץ, הוא יסוד הנקרא כל. 
%break
לך ה' הממלכה, המלכות. הרי שהיא שביעית במספר הזה. והרי 
המלכות יום רביעי לימים, ולמה היא כאן שביעית? משום שהיא נטיעה 
אחרונה, ונכללה בשביעי, משום זה לקחה שמו, והכול אחד.
%break
המלכות באמת נטיעה אחרונה, שנאצלה ויצאה אחר יסוד דז"א, ומה 
שנחשבת לרביעית במצב א', זה רק משום עלייה, שעלתה המלכות 
ממקומה, ונכללה בנוקבא דז"א שבגופו. ומחמת עלייה זו, נעשתה 
המלכות רביעית, והיסוד השביעי.
%break
היא נטיעה אחרונה, שמסדר האצלת הספירות, נאצלה המלכות 
באחרונה, אחר היסוד. ונעשתה רביעית מחמת עלייה. ונכללה 
בשביעי, נכללת ביסוד, שנקרא שביעי, במצב ב',
%break
שחוזרת ונעשית נקודה תחת היסוד דז"א, ונכללת בו. ומשום שני 
טעמים אלו נקראת המלכות שביעי.
%letter 8
.8 וכל אחד מהאבות ידע את הקב"ה מתוך המראה המיוחדת שלו. 
אברהם ידע את הקב"ה מתוך החסד, שהוא מידת הגדוּלה שבפסוק, 
לך ה' הגדולה, מידת החסד, יד ימינו של המלך.
%break
וע"כ אחז בספירת החסד ולא עזב אותה לעולם, ועשה חסד עם בני 
אדם. ומעשיו הטובים שעשה, היו עולים במדרגה זו של חסד, לעשות 
חסד עם הבריות.
%letter 9
.9 יצחק ידע את הקב"ה במדרגת הגבוּרה, הנקראת פחד יצחק. והיה 
ירא אותה לעולם.
%break
יעקב ידע את הקב"ה מתוך מידת התפארת, שהיא כלולה מחסד 
ומפחד, כי ת"ת הוא קו האמצעי, הכלול מב' קצוות ימין ושמאל, חסד 
ופחד. ונקרא אמת ואחז בה. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב.
%letter 10
.10 יוסף ידע את הקב"ה מתוך המראה הנקראת כל, ספירת היסוד. 
וע"כ נקרא יוסף כּלְכֵּל, כמ"ש, ויכַלְכֵּל יוסף. ונקרא יסוד עולם, כמ"ש, 
וצדיק יסוד עולם.
%page 196
מכאן, אע"פ שמחשיב את יוסף לפני משה, עכ"ז הוא ספירת היסוד 
ומשה ואהרון הם נו"ה. ומה שמחשיב יוסף לפני משה ואהרון, הוא 
מחמת סדר לידתם, שלא היה ע"פ סדר הספירות.
%letter 11
.11 משה ואהרון שני הכרובים, שהקול של מעלה נשמע ביניהם, שהם 
ב' הכרובים שעל הכַּפּוֹרת. וע"כ ניתנה התורה על ידיהם. כמ"ש, 
ונועדתי לךָ שָׁם, ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים. ואלו 
ב' הכרובים שלמעלה הם נו"ה. והם ב' הסומכים של הגוף.
%letter 12
.12 כעין זה למלך, שהוא דוד למטה, יש ב' כרובים תחתיו, מט"ט 
וסנדלפון, היונקים ממנו. ואלו ב' הכרובים העליונים הם על ארון 
העדוּת, שנקרא צדק,
%break
המלכות, הארון של העדות. עדות הוא יוסף, היסוד, כמ"ש, עדות 
ביהוסף שמוֹ. יוסף נקרא תושב"כ. הארון, המלכות, נקרא תשבע"פ.
%letter 13
.13 כל האבות העליונים שאחוזים למעלה, אברהם יצחק יעקב משה 
אהרון יוסף, רמוזים כולם בתושב"כ, תורת הוי"ה. כי הם ו"ק של ז"א, 
הנקרא הוי"ה, שעליו כתוב, תורת הוי"ה. וע"כ כולם תושב"כ.
%break
ודוד, שהוא אחוז מחוץ להם, שהוא תשבע"פ, המלכות, רמוז בדברי 
קבלה, בכתובים. ומשום זה נקראת המלכות קבלה, משום שמקבלת 
אור מתושב"כ, הנקראת צדיק, יסוד, ונקרא יוסף, ונקרא כל.
%letter 14
.14 ב' הכרובים העליונים נו"ה, עומדים על העדות שבארון, שהוא 
יסוד. כי נו"ה הם למעלה על היסוד. כמ"ש, והנצח וההוד. ואח"כ כתוב, 
כי כל בשמיים ובארץ, שהוא יסוד.
%break
היסוד הוא הסיום של השמיים, ז"א, כי היסוד ספירה אחרונה דז"א, 
ומתחבר עם הארץ, המלכות. וע"כ כתוב, כי כל, יסוד, בשמיים ובארץ, 
שהוא המחבר את השמיים, שהם ז"א עם הארץ, המלכות.
%letter 15
.15 כל מה שברא הקב"ה למעלה, ברא כנגדו למטה. ויוסף נקרא 
עדות, כמ"ש, עדות ביהוסף שמוֹ. וע"כ השם של יוסף שלם בכל, 
למעלה בז"א, ולמטה במלכות.
%letter 16
.16 ע"כ ארונו של יוסף והארון של השכינה, ארון העדות, היו הולכים 
ביחד במדבר. והיו שואלים כל העולם, מה טיבם של ב' ארונות אלו 
שהולכים יחד? ומשיבים להם, קיים זה מה שכתוב בזה. 
%break
כי יוסף, יסוד, קיים ודאי, שמאיר ומקיים את השכינה, מלכות. כמ"ש, 
וצדיק יסוד עולם, כי היסוד הוא קיום העולם, המלכות.
%letter 17
.17 דוד, שהוא שביעי, המלכות, שהאבות חג"ת נה"י אחוזים בה, בא 
בבת שבע, שהיא מַמְלכה, ואינו עוזב אותה לעולם. כמ"ש, ודוד עבדי 
נשיא להם לעולם. וכתוב, וכיסאו כשמש נגדי. וכל זה מלמדת אותנו 
התורה, שכולם, כל חג"ת נה"י, אחוזים בשכינה, בשבע.
%letter 18
.18 אברהם הוא הנר הראשון הקדוש של העולם, ספירה ראשונה, 
חסד דז"א, שנקרא עולם. כשרצה לעלות למדרגתו, לא יכול, עד שעלה 
והשיג באלו ג' המדרגות העליונות, שממעל לאותו החלק שלו, חסד, 
שהם כח"ב, שלמעלה מחסד.
%letter 19
.19 כיוון שעלה והשיג את הקב"ה מתוך אלו שלוש מדרגות, עם אלו 
השבעה, הנקראות, כתר עליון חכמה בינה. והם השלמות של ע"ס, 
שהקב"ה נקרא בהם. וכיוון שעלה אח"כ באלו השלוש, 
%page 197
כח"ב, שהם מבחינת הפרצופים, עתיק ואו"א, שמהם נמשך האור 
למטה, אז אחז לחלקו המדרגה שמתחת לאלו השלוש, שנקראת 
חסד.
%letter 20
.20 וכולם, כל ג' המדרגות כח"ב, השיג אותן מתוך המראה השולטת 
בלילה, המלכות. כי בכח"ב עצמם במקומם, עוד לא היה אדם, שידע 
בהם משהו. בן שלוש שנים, בג"ס כח"ב, הכיר אברהם את בוראו. בן 
שלוש שנים בדיוק, שהם כח"ב.
%letter 21
.21 שלוש שנים ולא פחות, משום שהשכינה נקראת בת שבע, 
שכלולה משבע ספירות חג"ת נהי"מ. ואינו יכול להתקרב אצלה, עד 
שעולה בג' המדרגות העליונות כח"ב, 
%break
שהם על שבע ספירות חג"ת נהי"מ, להיות נודע מתוכן, מכח"ב, 
ולהאיר בכל מה שהוא למטה, בשבע ספירות חג"ת נהי"מ. שלוש 
ושבע הן עשר המדרגות העליונות, השם של הקב"ה.
%letter 22
.22 וכיוון שהאיר מאלו ג"ס, כח"ב, צריך להיות נשלם מאלו השבע, 
חג"ת נהי"מ, כמ"ש, ויַצֵב אברהם את שבע כבשות הצאן, הרומזות על 
חג"ת נהי"מ. וזה רמז לאבימלך מלך פלשתים,
%break
שלא ישלטו על הפלשתים, בניו של אברהם, מטרם שיושלמו אלו 
שבעה צדיקי אמת בישראל, שהם אברהם יצחק יעקב משה אהרון 
יוסף דוד. שהם כנגד אלו שבע המדרגות שלמעלה, חג"ת נהי"מ.
%letter 23
.23 כיוון שיושלמו שבעה צדיקי אמת, יישב עולם התחתון, מלכות, 
כעין עולם העליון, ז"א, בקיום שלם. ויבוא דוד, שהוא שביעי, ויעורר 
אותה בת שבע שלמעלה, המלכות, שתנקום נקמתם של ישראל 
ותיפרע מהפלשתים.
%letter 24
.24 כמ"ש, ויהי אחרי כן, ויַך דוד את פלשתים ויכניעם, וייקח דוד את 
מֶתג האַמה מיד פלשתים. מהו, ויהי אחרי כן? אחר שנשלמו ישראל 
בשבעה צדיקי אמת, והיו כעין חג"ת נהי"מ שלמעלה, אז, ויך דוד את 
פלשתים ויכניעם. כי עד עתה לא יכלו ישראל לשבור כוחם.
%letter 25
.25 אברהם רָמז לשבעה הצדיקים בכבשות הצאן, ולא בעיזים, ולא 
בדברים אחרים, משום שצאן מצד החסד. כי מאלו הממונים היונקים 
מצד החסד, יונקים למטה אלו הכבשים תחת ממשלתם. ואברהם אחז 
לחלקו את מידת החסד, וע"כ בחר בצאן. והכול הוא בחכמה.
%letter 26
.26 מי ששוכן בתוך צאן, אינו מסתכן לעולם. ואם הוא שוכן בתוך 
עיזים, ורועה אותן, כמה חוקרי דינים יושבים כנגדו להסית אותו, משום 
שהם מצד הדין הקשה.
%letter 27
.27 אבל כשבא יצחק לכרות עימו ברית, כרת עימו בשבע ספירות 
חג"ת נהי"מ, המתגלות מתוך הבאר ההיא, המלכות, כמ"ש, ויקרא 
אותה שׁבעה.
%letter 28
.28 אברהם קרא לבאר המים ההיא, המלכות, באר שבע. יצחק קרא 
לה, שבעה. מה בין זה לזה? משום שיצחק אחז לחלקו מדרגת הפחד, 
שהיא דין, ע"כ הוסיף בה אות ה', כי ה' בכל מקום היא מדה"ד. וע"כ 
הוסיף בה ה', שקרא לה שבעה. כמ"ש, הֵא דרכךְ בראש נתתי.
%page 198
וזהו שכתוב, ויקרא אותה שבעה, שלא עשה כריתת הברית בכבשים 
כמו שעשה אביו, משום שכבשים הם מידת החסד. והכול הוא בחכמה, 
שהוסיף בה ה', להראות שהדין הוא חלקו.
%letter 29
.29 כשברא הקב"ה את העולם, ברא אותו בדין. כיוון שראה שאינו 
מתקיים, חיבר עימו החסד. כמ"ש, בְּהבָּראם ביום עשות ה' אלקים. 
שהוי"ה הוא חסד, ואלקים הוא דין. וחיבר אותם יחד.
%break
באברהם, שהוא חסד, התקיים העולם. כי בְּהבָּראם, אותיות באברהם. 
משום זה, הבאר ההיא, שהיא בית העולם, המלכות, נקראת על שמו, 
על מידת החסד. כמ"ש, על כן קרא למקום ההוא באר שבע. ושבע היא 
בבחינת חסד.
%break
ואע"פ שהבאר ההיא התדבקה ביצחק, כמ"ש, ויקרא אותה שבעה, 
אבל שמה נקבע, באר שבע, שהיא מצד אברהם. ולא באר שבעה, 
שהיא מצד יצחק. כמ"ש, וימינוֹ תחבקני. שהוא חסד.
%letter 30
.30 ארבעה מאלו שבעה צדיקי אמת, כשרצו להתקרב אל השכינה, 
שנקראת שבע, בהתכללות שבע ספירות חג"ת נהי"מ, פגשו כולם 
באותה באר, שאין מֵימֵיה פוסקים ממנה לעולם, שהיא המלכות 
השלמה מצד היסוד הדבוק בה.
%letter 31
.31 אברהם כרה את הבאר הזו, כלומר ייסד אותה, משום שלימד את 
כל בני העולם, שיעבדו להקב"ה. וכיוון שכָּרה אותה, הוציאה מים חיים 
שאינם נפסקים לעולם.
%letter 32
.32 כיוון שמת אברהם, כתוב, וכל הבארות אשר חפרו עבדֵי אביו בימי 
אברהם אביו, סיתְמוּם פלשתים. כתוב בארות, והלוא אחת הייתה, 
באר שבע, ונקראת בארות, האם משמע שהרבה היו? 
%break
אותה הבאר נראית לאבות בכל מקום שהיו הולכים. ע"כ הייתה נראית 
להם כבארות רבות.
%letter 33
.33 כיוון שהפלשתים מילאו את הבארות בעפר, שהוא עניין שבני 
אדם חזרו לעבוד עבודה זרה, היה העולם שומם, שלא היה מי שיידע 
את הקב"ה. כיוון שבא יצחק, כתוב, ויָשָׁב יצחק ויחפור את בארות 
המים, אשר חפרו בימי אברהם אביו.
%break
וישב, כלומר שהחזיר העולם לתיקונו, כי לימד לבני העולם, שיידעו את 
הקב"ה. כמ"ש, ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלקים את יצחק בנו.
%letter 34
.34 ויישב יצחק עם באר לַחַי רואי. הבאר ההיא, ממי היא? היא ממי 
שכל החיים העליונים והתחתונים וקיומם תלויים בו, ורואה הכול. 
שהוא החכמה. המלכות, בעת שמאירה בחכמה, הנקראת ראייה, 
נקראת באר לַחַי רואי.
%letter 35
.35 אותם עבדי יצחק, משום שהם מצד הדין הקשה, ע"כ כשחפרו 
אותה, כתוב, ויקרא שְׁמה שטנה. עד שהוא בא וחפר באר אחרת, 
וקרא שמה רחובות, שפָּסק הדין ממנה. 
%break
אבל עבדי אביו, משום שכולם באו מצד הימין, חסד, לא הייתה שטנה 
בעולם. והדין לא יצא בבאר ההיא, להשטין אותם, כשמעשיהם אינם 
כשרים.
%letter 36
.36 ומהבאר הזו, הוא הפתח לדעת את הקב"ה. וכמ"ש, פּתחוּ לי 
שערי צדק, אבוא בם אודה יה. ומטרם שהסתלק יצחק מהעולם, בירך 
את יעקב, ושלח אותו לחרן לשאת אישה. וכשבא לחרן, כתוב, ויַרְא 
והנה באר בשדה.
%break
כיוון שראה יעקב את כבודו של הקב"ה, שהוא חכמה, הנקראת ראייה, 
מתוך הבאר הזו, הנקראת באר שבע, המלכות, אז אמר ללבן, 
אֶעֱבודךָ שבע שנים ברחל בתך הקטנה.
%page 199
הקטנה בדיוק. כלומר המלכות, הנקראת רחל, שלמטה מחזה דז"א. 
ולא הגדולה, שהיא לאה, הנוקבא דז"א שלמעלה מחזה שלו.
%letter 37
.37 כנגד אלו שבעת הצדיקים, ציווה הקב"ה בתורה, להקריב קורבן 
מוסף שבע פעמים בשנה, כדי להוסיף להם עידונים ומעדנים מבית 
המלך. כי מוסף הוא תוספת, שהאבות, חג"ת, ישבעו בתחילה. ואח"כ 
הבנים, נהי"מ. והם שבע פעמים בשנה ולא יותר.
%letter 38
.38 שבעה מוספים. בשבת מקריבים קורבן מוסף, כנגד צדיק יסוד 
עולם, הנקרא כל, ונקרא שבת, להוסיף לו עידונים ממו"ס דא"א.
ובר"ח מקריבים קורבן מוסף, כנגד כנ"י, המלכות, הנקראת לבנה. 
והתבארו ב' מוספים, שכנגד יסוד ומלכות, שיוסף ודוד אחוזים בהם.
%letter 39
.39 וב-15 יום לחודש הראשון מקריבים קורבן מוסף, כנגד אברהם 
אביהם, האחוז במידת החסד, ונקרא ראשון.
%break
ובעצרת שבחודש השלישי, שניתנה בו התורה בשבעה קולות, 
שבמזמור, הבו לה' בני אלים, מקריבים בו מוסף כנגד יעקב, שלישי 
לאבות, ואחוז בקול קול יעקב, ת"ת, הנקרא קול, ונקרא יעקב.
%break
וברה"ש מקריבים קורבן מוסף, כנגד יצחק שנולד ברה"ש, שהוא 
גבורה. ואנו מזכירים בו עקדת יצחק. והוא יום הדין, כנגד מדה"ד 
שאחוז בה. והתבארו ג' מוספים, כנגד אברהם יצחק יעקב, שהם 
חג"ת.
%letter 40
.40 ביוה"כ מקריבים מוסף, כנגד משה, נצח, שביוה"כ קיבל הקב"ה 
תפילתו, וריחם על ישראל, והחזיר להם לוחות התורה, הלוחות 
השניים.
%break
בחג הסוכות מקריבים מוסף, כנגד אהרון, הוד, שבזכותו היו הולכים 
שבעה עננים החופפים על ישראל בסוכות. ומשום זה הם עושים סוכה. 
והתבארו ב' המוספים, שכנגד משה ואהרון, שהם נו"ה.
%break
וכל התורה, כמה סודות עליונים סתומים בה. וכאשר אלו השבעה, 
חג"ת נהי"מ, מתווספים בברכות, נמצא כל העולם בשלמות גדולה.
%break

%break