עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ט-יב %book כרך ט' - זוהר חדש א - פרשת תרומה %page 331 %H פרשת תרומה %break %H סדר תפילת שחרית %letter 1 %break .1 בשעה שהאדם משכים בבוקר, ומניח תפילין בראשו, ותפילין ברושם קדוש בזרוע, ומתעטף בעיטוף של מצווה, ובא לצאת משער ביתו, ארבעה מלאכים קדושים מתחברים עימו, ויוצאים עימו משער ביתו, ומלווים אותו לבית הכנסת. %break ומכריזים לפניו, תנו כבוד לצורת המלך הקדוש, תנו כבוד לבן המלך, לפנים המכובדות של המלך. הרוח הקדוש שורה עליו, מכריז ואומר, ישראל אשר בךָ אתפאָר. %break %letter 2 %break .2 אח"כ יש לו לקרוא פרשת בראשית עד יום אחד, שהוא חשוב ושבח הכול. אח"כ יעסוק בפרשת קורבנות לכפר עליו. ויאמר כל הקורבנות האלה. %break ויאמר הכתוב, צו את אהרון ואת בניו לאמור, זאת תורת העולָה, כדי לכפר על כל ההרהורים והמחשבות שבלילה. %break ואח"כ ישבח בתשבחות של דוד המלך. ובזכות זה נכנס האדם בשערי בית הכלה, המלכות, והיא מיתקנת, והמדרגות מיתקנות עימה. %break %letter 3 %break .3 כיוון שהגיע למילים, יוצר אור, תחילת התפילה בישיבה, אז כל המדרגות פותחות שערים. ואז כתוב, כתימרות עשן. כמו שתימרות עשן של הקטורת עולה, %break והמדרגות מתחברות אלו באלו, אף כאן, התפילה היא כתימרות עשן הקטורת, שעולה, והמדרגות מתחברות ומתקשרות אלו באלו. כי הוא מקשר אותן ע"י תפילתו. %break %letter 4 %break .4 ואומר, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים. ואח"כ אומר, אהבה רבה, לעלות ולהתקשר בימין, שהוא אהבה. ואומר ייחוד שמע והפרשיות של ק"ש. ואז נקראת מקוּטרת מוֹר. %break התפילה בישיבה נקראת תימרות עשן בדרך כלל. ובפרטות נקראת ק"ש ופרשיותיה, מקוטרת מור. ואמת ויציב נקרא, ולְבוֹנָה. %break %letter 5 %break .5 כיוון שאמר, אמת, למה אומר, ויציב? אמת, זהו יעקב, ת"ת. ויציב, זהו יוסף, יסוד. וצריך להתדבק בשניהם, בת"ת וביסוד. ומשום שפרשת ציצית היא הכּלה, מלכות, %break והיא צריכה לת"ת וליסוד שיתחברו עימה. מיד אנו אומרים את שניהם, אמת ויציב. וע"כ, אמת, זהו יעקב, ויציב, זהו יוסף, שהם ת"ת ויסוד. %break %letter 6 %break .6 מכל אבקת רוכל, זו תפילה בעמידה. שלוש ברכות ראשונות, מגן אברהם, מחיה מתים, ואתה קדוש. בברכת מגן אברהם יש מ"ב (42) מילים, השם הקדוש של מ"ב אותיות. %break ויש לכלול את השם מ"ב בלב ולהתקשר בו, כמו השלהבת הקשורה בגחלת, באהבת אדונו. וזוהי ברכה של ימין, חסד, קו ימין. %break %page 332 %letter 7 %break .7 בברכת מחיה מתים יש מ"ט (49) מילים, שהן חמישים שערי בינה חסר אחד. ויש בו שם שהוא גבורות ה', ראשי תיבות של אתה גיבור לעולם ה', השם אגל"א. והכול לשון גילוי, הרומז על הגבורות של גילוי חכמה שבשמאל, %break היוצא מהגבורות שבברכות, מראשי התיבות של הפסוקים: י'הודה אתה יוּדוֹך. ג'ור אריה יהודה. ל'א יסור שבט מיהודה. א'וֹסְרי לגפן עירה. ראשי תיבות יגל"א. %break בשם הזה התעורר יהודה בגבורה הקדושה. כי יהודה, היא מלכות, הנמשכת משמאל. וזוהי ברכה של שמאל, גבורה, קו שמאל. %break %letter 8 %break .8 קדושה, בברכת, אתה קדוש, יש בה י"ד (14) מילים, כנגד עשרה מאמרות וארבע אותיות הוי"ה. וזהו ת"ת, הקו האמצעי, הכולל ומייחד ימין ושמאל. ואחוז מסוף העולם העליון, בינה, עד סוף העולם, מלכות. %break %letter 9 %break .9 שלוש ברכות אחרונות אינן בחשבון של מילים. שתי הברכות, רְצֵה ומודים, הם תומכי התורה. שני עמודים, נו"ה, שעליהם נסמך ת"ת, שנקרא תורה. הברכה שים שלום, היא עה"ח, יסוד, שלום בית, שלום הכול, כי היסוד נקרא שלום. %break בין שלוש ברכות ראשונות לבין שלוש ברכות אחרונות, באמצע, הם י"ב (12) ברכות שהתקינו הקדמונים. אחר שהשלים התפילה והתוודה על עוונותיו, יאמר נפילת אפיים. %break %H נפילת אפיים %break %letter 10 %break .10 נפילת אפיים, כלומר שעושה כל מה שעשה משה, שעשה תפילה, תחנונים, בקשות ונפילת אפיים. כמ"ש, ואתנפַּל לפני ה'. %break אבל אחר שגמר התפילה ונכנס בכל המדרגות העליונות, והכלה, המלכות, נקשרה בכולן, יש לרדת למטה, למקום המלכות. וכיוון שיורד למטה, יש נפילת אפיים בא"ב, במזמור המסודר בא"ב, כמ"ש, לדוד אליך ה' נפשי אשא. %break %letter 11 %break .11 משום שכבר התפלל תפילתו והתוודה על עוונותיו. מכאן והלאה יַראה את עצמו, שמסר נפשו לאדונו באהבה. ויאמר, לדוד אליך ה' נפשי אשא. וזה לרצון הצד ששורה בו מוות, למלכות, בשעה שמקבלת משמאל ולא מקו האמצעי. ועושֶה לה נחת בזה. %break %letter 12 %break .12 בא"ב של מזמור, לדוד אליך ה' נפשי אשא, יש סוד לחכמים. בא"ב זה אין ו', שהוא עה"ח, הקו האמצעי. ויש בו פ' במקומו, %break כמ"ש, פְּדֵה אלקים את ישראל מכל צרותיו, שהוכפל בסוף המזמור, שהוא תפילה, שלא יזיק החיסרון של ו'. ואח"כ כתוב בו ר' פעמיים, ואין בו ק'. %break %letter 13 %break .13 מה הטעם שאין בו ק'? משום שנפילת אפיים זו, שהאדם מוסר נפשו למוּת, צריך לכוון רצונו ולעשות נחת רוח לאותו צד ששורה בו מוות, המלכות, %break בשעה שדבוקה בקו שמאל ולא בקו האמצעי, כמו שעושה הקוף בחורבות ובהרים, שמראה את עצמו שמת. ומראה את עצמו שמת לפני חיה שירא ממנה. %break כשאותה חיה מתקרבת אליו, וחושבת להרוג ולנשוך אותו, היא רואה אותו נופל לארץ כמת. וחושבת שהוא מת. אז חוזרת החיה לאחוריה, ואינה צוררת אותו. וע"כ הסתלקו שתי אותיות ו' ק', שיודע בהן רק הקב"ה לבדו. %break %page 333 %break המזמור, לדוד אליך ה' נפשי אשא, הוא המלכות שדבוקה בשמאל ולא בקו האמצעי, שאז שורה בה המוות, והיא אז בבחינת ק'. %break כי מלכות הדבוקה בקו האמצעי, היא צורת האות ה'. ואז היא דבוקה בעה"ח. וכשאינה דבוקה בקו האמצעי, היא בצורת ק', שזה מורה, שהרגל השמאלית של הה' ירדה ונמשכה למטה אל הקליפות, כמ"ש, רגליה יורדות מוות, והפכה ה' לצורת ק'. %break והתיקון הוא למסור נפשו למיתה, ואז הוא פודה את המלכות מהמשכת רגל הק' לקליפות. וזה שמביא המשל מהקוף, שמראה עצמו כמת, שלא תהרוג אותו חיה רעה. %break כך כשהאדם מוסר עצמו למיתה, אין הדינים של המלכות שולטים בהם. ועל זה מרמז החיסרון של הק' מהא"ב. כי צריכה להסתיר עצמה מיניקת הקליפות, מחמת שרגלה נמשכת למטה, ולעשות עצמה כמת, כמו שאינה. %break וע"כ הסתלקו שתי אותיות ו' ק', שיודע בהן רק הקב"ה לבדו, כי הקב"ה קו האמצעי, ואם הוא שומר את ק', אז אינה מפחדת מפני הקליפות. %break וכיוון שהמלכות אינה דבוקה בקו האמצעי במזמור הזה, אין בה ק'. כי הקליפות תאחזנה בה. ואין בה ו', כי ו' היא קו האמצעי. והיא דבוקה בשמאל. %break ובמקום ו' יש פ' כפולה, ובמקום ק' יש ר' כפולה. כי ר' מורה על עניות ודינים, מלשון הכתוב, רֵיש ועושר אל תיתן לי. כי כשהמלכות היא במצב הזה של שמאל, נמשכים ממנה דינים ועניות, כדי להרחיק הקליפות והרשעים, שלא יינקו ממנה. %break ונמצא, שע"י דינים אלו יש לה פדיון מהקליפות, במקום ההצלה של הקו האמצעי. בא"ב זה אין ו', שהוא עה"ח, הקו האמצעי, המציל את המלכות מהקליפות, ובמקומו יש לה פ', פדיון. %break וזהו ע"י ר' כפולה, ריבוי הדינים. וכתוב בו ר' פעמיים, ואין בו ק', כי במקום הק' החסרה מפחד הקליפות, שלא תאחזנה בה, מוכפלת הר', הדינים, שע"י הדינים יש לה פדיון מאחיזת הקליפות. %break %letter 14 %break .14 ועכ"ז, ברצון הלב ישים עצמו להקב"ה, שמסר לו נפשו באהבה. והקב"ה מחשיב לו, כאילו נטל ממנו הנשמה. וע"כ צריך ליפול על הארץ כמת, בשעה שיאמר נפילת אפיים, משום שיש חטאים שעושה האדם, שאינם מתכפרים אלא במוות, %break כמ"ש, אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון. ועתה שנחשב לו, שהקב"ה לקח נשמתו והוא נתן אותה ברצון, אותה שעה עומדת לכפר על עוונותיו ולהשלים לכל הצדדים, ולצד השמאלי. %break %letter 15 %break .15 ועכ"ז עולה התפילה מהמצב השמאלי, ומתעלה בקו האמצעי, בין שתי זרועות ימין ושמאל, בחיבוק האהבה כראוי. והיא כמ"ש, מְקוּטרת מור ולְבוֹנה מכל אבקת רוכל. %break %H ארבעים יום וארבעים לילה %break %letter 16 %break .16 הוצרך משה ארבעים יום ללמוד תשבע"פ, משום שמדרגת בינה נקראת ארבעים, כמו שלומדים, בן ארבעים לבינה. ולכן כתוב, ויהי שָׁם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, שהתחברו תושב"כ, ז"א, עם תשבע"פ, מלכות. %break %page 334 %break כי בינה היא שורשם של ז"א ומלכות, וממנה יצאו, והיא מייחדת אותם. ולכך הוצרך להזכיר ולפרט ארבעים יום וארבעים לילה, מפני שרומז על ז"א ומלכות, כי אם לא כן, היה די שיאמר, ארבעים יום. %break %letter 17 %break .17 ובארבעים יום הוציאה אותה הורתם בתורה ובמצווה, את הזָכר, משה, ללמד תורה ומצווה לישראל, כנגד ארבעים יום של יצירת הוולד, היוצא מהכוח, בינה, אל הפועל, מלכות. %break ונרשמו איבריו של אותו הזכר, משה, בארבעים יום אלו, שיכלול בו האור שלמעלה, של הבינה, וגופו יהיה נבנה מהאור שלמעלה, כדי שיהיה ראוי לשמש לפני המלך, ולהמשיך עליו רוח הנבואה למטה. %break כתוב, עלֵה אליי ההָרה והְיה שם, ואֶתְנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה, אשר כתבתי להורוֹתם. ודורש הורותם על בינה, כי הורותם מלשון הכתוב, חֶדר הוֹרָתי, לשון הריון. תורה ז"א, מצווה מלכות. כי בינה התעברה מז"א וממלכות, הנקראים תורה ומצווה. %break ואחר שקיבלו ממנה הריון של ארבעים יום, חו"ג תו"מ, שבכל אחד ע"ס, הוציאה אותם למקומם. וע"כ נאמר, ובארבעים יום הוציאה אותה הורתם, שהיא בינה. בתורה ובמצווה, בז"א ובמלכות. את הזכר, משה, שילַמד תורה ומצווה לישראל. %break כי משה התעבר בבינה יחד עם ז"א ומלכות, ויצא ממנה עימם יחד. כנגד ארבעים יום של יצירת הוולד. שבאותם ארבעים יום יוצא מהכוח אל הפועל, מבינה עד מלכות, כי מבינה עד מלכות יש חו"ג תו"מ, שכל אחת מהן כלולה מעשר, שהם ארבעים יום. %break %letter 18 %break .18 כמו שהגוף שלמטה נשלם במעי אימו בארבעים יום, כך הוא נשלם למעלה. וע"כ כתוב עליו, בכל ביתי נאמן הוא. בכל ביתי, מרמז על שני הבתים, העליון, בינה, והתחתון, מלכות, כי השתכלל למעלה, בביתי שלי, בינה, כמו בבית למטה, מלכות. %break %letter 19 %break .19 וע"כ קָרַן עור פני משה, כי האיר מהקרן העליונה, בינה, ומשך שֶׁמן הטוֹב על ראשו, ונשלם כל אחד מארבעת היסודות שלו, אש רוח מים ועפר, בעשרה, שהם ארבעים. הרי ארבעים יום מצד ז"א, וארבעים לילה מצד המלכות. והמשיך שמן הטוב על ראשו, ואז האיר. %break %H שתי טיפות מרגליות על הזקן %break %letter 20 %break .20 בא אהרון ושָׁנה לו שיעורו, כלומר, שהוריד על זקנו הארה, שתי טיפות מרגליות, שירדו על זקן אהרון, והאירו הארה גדולה, הארת חכמה. רמז לתושב"כ ולתשבע"פ, ז"א ומלכות, ימין ושמאל, שהתחברו בזקנו. %break ע"י המסכים, המכונים שערות דיקנא, קו האמצעי, מתחברים ימין ושמאל, ז"א ומלכות. ומייחודם קיבל שתי טיפות, אחת מז"א ואחת ממלכות. %break %page 335 %break והחיבור שלהם תלוי במזל העליון, דיקנא דא"א, כי במסכים, המכונים שערות דיקנא דא"א, שורש הייחוד של ג' קווים לגלות החכמה. %break %letter 21 %break .21 ואז, כמ"ש, מה טוב ומה נעים. טוב, זה תושב"כ, וזהו צדיק, יסוד דז"א. נעים, זה זמירות ישראל, מלכות, הנקראת נעים, בעת ששורה עליה נועם שלמעלה של העוה"ב, בינה. והכול ע"י אהרון, שחיבר ז"א ומלכות יחד ע"י קורבן. %break %letter 22 %break .22 ועל זה כתוב עליו, בריתי הייתה איתו, החיים והשלום ואֶתְנֵם לו מורא ויירָאֵני. בריתי, המלכה שלי, המלכות, שהייתה עם אהרון. החיים, של אמא עילאה, בינה. והשלום, זהו שר שלום, יסוד דז"א, שנקרא שלום. %break %letter 23 %break .23 ואתנם לו מורא וייראני. ואתנם לו, נתתי לו אלו המדרגות, לחבר אותן שתי טיפות מרגליות אלו. וכשהעביר מוֹרָה על זקנו, כשהיה גוזז זקנו, כמ"ש, ומורה לא יעלה על ראשו. וייראני, %break שהיה ירא, אולי מָעל באותו השמן שנמשך לו משמיים עליונים, הנקראים שֵׁם, בינה, שנמשך משָׁם שֶׁמן הטוב. וע"כ כתוב, ומפני שְׁמי ניחַת הוא. %break המסכים, המייחדים ז"א ומלכות, נקראים שערות דיקנא. ושיעור ההארה, שהתחתון גורם לעליון, זוכה בו גם התחתון. וע"כ, כיוון ששערות דיקנא גרמו ייחוד ז"א ומלכות, %break קיבלו גם הם שתי הארות מהם, המכונים שתי טיפות מרגליות, טיפה אחת מז"א וטיפה אחת ממלכות. %break גילוח השערות הוא ביטול הדינים והמסכים ההם, המכונים שערות. ואם מבטל השערות, נמצא מבטל זיווג ז"א ומלכות, שהתייחדו על ידיהם. %break שתי טיפות מרגליות, רמז לתושב"כ ולתשבע"פ, ז"א ומלכות, שהתחברו בזקנו של אהרון. כי ע"י שערות הדיקנא, שהם מסכים ודינים, נעשה זיווג ז"א ומלכות, %break כי הם דינים של ג' זריעות, חולם שורוק חיריק, המוציאים ג' הקווים, להשפיע אל המלכות. וכיוון שגרמו ייחוד ז"א ומלכות, זכו השערות לקבל מהם שתי טיפות מרגליות. %break ועל זה כתוב, בריתי הייתה איתו, החיים והשלום ואֶתְנֵם לו מורא ויירָאֵני. בריתי, המלכה שלי, המלכות, שהייתה עם אהרון. החיים, של אמא עילאה, בינה. %break והשלום, זהו שר שלום, יסוד דז"א, שנקרא שלום. ועם שערות דיקנא דז"א התייחדו יסוד ומלכות והמשיכו החיים מאמא עילאה, בינה. %break ואתנם לו, שניתנו לו אותן המדרגות, מלכות ויסוד דז"א, כדי שיחבר אותם ע"י המסכים דשערות דיקנא שלו. והם שתי טיפות מרגליות שנתתי לו, בשכרו. %break וכשהעביר מורה על זקנו, כשהיה גוזז זקנו, בשעה שהזדכך וביטל המסכים, השערות, שאז התבטלה הארת הייחוד של ז"א ומלכות, ושתי טיפות המרגליות הסתלקו לשורשן, ע"כ היה ירא, אולי מָעל באותו השמן שנמשך לו משמיים עליונים, %break בינה, הנקראים שֵׁם, כי נפסקו הטיפות והסתלקו ממנו. וע"כ כתוב, ומפני שמי ניחת הוא, שהיה ירא ומפחד מחמת שהפסיק השמן משמיים. %break %letter 24 %break .24 והוא, כמ"ש, בשלום ובמישור הלך איתי. שחיבר שלום במישור. מישור, כמ"ש, צדיק וישר הוא. ישר, מלכות. שלום, יסוד. וחיבר אותם יחד. ואז, כמ"ש, ורבּים השיב מעוון, ע"י הקורבנות שהקריב לפני המלך. ואז ניתַן השלום במישור. %break %page 336 %break ובחיבור שלום במישור, תלוי עניין הקורבן שמסר הקב"ה לאהרון. והמלכות נקראת מישור, משום שהמשיך תורה, ז"א, הנקרא ישר, ואור לעולם התחתון, למלכות. %break ז"א, קו האמצעי, נקרא ישר, משום שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, אלא באמצע בין שניהם. וכשמלכות מקבלת האור מקו האמצעי, הנקרא ישר, נקראת מישור. %break %H הולך אל דרום וסובב אל צפון %break %letter 25 %break .25 סדר הייחוד. תחילה המזרח, ז"א, השמש, מאיר לדרום, לחסד. כמ"ש, הולך אל דרום. משום זה כתוב, וישובו אליו אהרון וכל הנשיאים בעֵדה. כי משה הוא מזרח, %break ז"א. אהרון, חסד, מאיר ממשה, ז"א. וכל הנשיאים, זה נחשון, שהוא ראש לכל הנשיאים, וכולם נמשכו אחריו. והוא גבורה, צפון, ועומד לשמאלו של משה. %break %letter 26 %break .26 כתוב, את גודלךָ ואת ידך החזקה. את גודלך, זהו אהרון, שמימין, כלומר חסד ודרום. ואת ידך החזקה, זהו נחשון, שמשמאל, גבורה וצפון. כי אחר שהדרום, %break חסד, אהרון, האיר מהמראה המאירה, שהוא ז"א, משה, יהיה מאיר הצפון, שהוא גבורה, נחשון. כמ"ש, הולך אל דרום וסובב אל צפון. %break הארת הרחמים סובבת את צד הצפון מכל הצדדים, מצד דרום, חסד, ומצד מזרח, רחמים, כדי שלא ייצא צד צפון, שמאל, בלהביו, לשרוף העולם. %break וכיוון שנעשה מסוּבב ברחמים משני הצדדים, יתבשם הדין ברחמים. רחמים, השמש, ז"א, נקרא ג"כ רוח, כמ"ש, סובב הולך הרוח. שרחמים, שהוא רוח, סובב הכול. %break %letter 27 %break .27 ועל סביבותיו שָׁב הרוח. סביבותיו של אותו מקום שכתוב למעלה, ואל מקומו שואף. וזהו מערב, המלכות. ועד שָׁם, עד המלכות, שב הרוח, ז"א, להאיר באלו שבעים שנים, %break שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שכל אחת כוללת ע"ס. שמקומו, מלכות, נכלל מהם להאיר אל העולמות, ולהאיר לשבעים שרים ממונים, העומדים סביב אותו המקום של השמש, סביב מלכות. %break %letter 28 %break .28 כעין זה משה למטה, ז"א, האיר לאהרון, דרום, חסד. ואח"כ לנשיאים, צפון, גבורה. כמ"ש, וסובב אל צפון. וסובב אותם סביב המזבח, המלכות. ואח"כ, כמ"ש, ואָצַלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, על שבעים זקֵנים. וזהו כמ"ש, ועל סביבותיו שב הרוח. %break %letter 29 %break .29 בתחילה היו אלו שבעים זקנים יונקים ממשה, ואלו הם הזקנים, שבקצה המחנה, הקצינים שבמחנה, שנשרפו באש שורפת. משום שעליהם כתוב, %break ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, שנהגו קלוּת ראש. כיוון שראה משה שאין ישראל יכולים להתקיים בלי זקנים, ביקש עזרה להאיר לישראל. %break ואמר לו הקב"ה, אֶסְפָה לי שבעים איש מזקני ישראל, ואצלתי מן הרוח אשר עליך. זהו הרוח של המראה המאירה, ז"א, ששורה במשה ולא באחר. כי משה היה מרכבה לז"א. %break משום זה היו צריכים להאיר ממנו. וזהו כמ"ש, ועל סביבותיו שב הרוח. להאיר כבתחילה, כמו לשבעים הזקנים הראשונים שנשרפו. %break %page 337 %letter 30 %break .30 כיוון ששלמה המלך ראה זה, אמר, הֲבֵל הבלים הכול הָבֶל. וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שָׁם. %break וזרח השמש, זהו בימיו של משה, שהשמש האירה לישראל ארבעים שנה, כנגד האור שלמעלה שקיבל בארבעים יום שהיה בהם, ומקצת שנה ראשונה, חשובה ככל ארבעים השנה, כי בהם קיבל האור להאיר למטה. %break ובא השמש, כשמשה הסתלק מהעולם. ואל מקומו שואף, כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו, מקום עליון, בינה, המאיר למקום התחתון, מלכות. %break %letter 31 %break .31 ואל מקומו, למקומו התחתון ממש, למלכות, שואף האור העליון. זורח הוא שם, שמאיר ללבנה, למלכות. וזהו יהושוע, שהאיר ממנו. כי יהושוע הוא מלכות, כמ"ש, ונתתָ מֵהודך עליו. ופני משה כפני חמה, ז"א. ופני יהושוע כפני לבנה, מלכות. %break הולך אל דרום, בתחילה. כשמשה היה בעולם, כל הצדדים האירו ממנו. אבל כשהסתלק, במקומו זורח, רק במלכות. %break %H זהב ירקרק, זהב סגור, זהב תחתון %break %letter 32 %break .32 זהב עליון, זהב דז"א, הוא סתום, והשם שלו זהב סגור, סגור מעַין שאינה שולטת בו. %break זהב תחתון, זהב של המלכות, הוא בגלוי יותר, ונקרא זהב ירקרק. ולומדים, אסתר ירקרקת הייתה, גוון אתרוג, שגוון אתרוג וגוון זהב הוא אחד. %break זהב של המלכות הוא ראש בסתום, אע"פ שהוא בגלוי כלפי זהב עליון, ז"א. עד שנמשך ושורה לראש של גבריאל. ומשום זה הכול בסוד עליון, ז"א, ונמשך הסוד ההוא למטה, למלכות ולגבריאל. %break הארת החכמה שבשמאל, המאיר בכל שלמותו בהתלבשות החסדים, נקראת זהב. ומאיר בראש דז"א, כלומר בג"ר דז"א, ובראש של המלכות. %break ההפרש בין זהב שבראש ז"א לזהב שבראש המלכות, ששניהם הארת החכמה שבשמאל, הוא, שהזהב העליון דז"א סתום, שהארת החכמה סתומה ואינה מאירה בו. כי ז"א תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, וע"כ השם שלו זהב סגור, שסגור מלהאיר. %break זהב תחתון של המלכות הוא בגלוי יותר, כי במלכות הוא המקום לגילוי החכמה, וע"כ החכמה מגולה בה יותר מאשר בז"א, ונקרא זהב ירקרק, ולומדים, %break אסתר ירקרקת הייתה, גוון אתרוג, שירקרק וגוון אתרוג הוא אחד, הגוון של גילוי הארת החכמה שבמלכות, הנקראת אסתר. %break אמנם הזהב של המלכות הוא ראש בסתום, שהזהב של המלכות עוד סתום ואינו מגולה, אע"פ שהוא בגלוי כלפי זהב עליון, שכלפי הזהב של ז"א נחשבת כמגולה, עכ"ז עודו סתום בה, כי אין הארת החכמה מתגלה במלכות עצמה, %break אלא במרכבה שלה, בארבעת המלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. עד שנמשך ושורה לראש של גבריאל, שהוא קו השמאל שבמרכבת המלכות, ובו מתגלה הארת החכמה לגמרי. %break %H הכַפּורֶת ושני הכרובים %break %page 338 %letter 33 %break .33 בכל הפרשה הזו מצאנו, שנמסרה המלאכה בידיו של משה, חוץ מאשר בשניים. כי בכולם כתוב, ועשיתָ. ובארון ובאפוד כתוב, ועשו ארון, ועשו את האפוד, %break ולא כתוב, ועשית. משום שהארון, מלכות, כולל בתוכו את משה, ז"א, כדי להאיר ממנו. כי המלכות אינה מאירה אלא מז"א. וע"כ צריכים אחרים לתקן התיקון והיופי שלה, כדי להכניס אותו בתוך הארון. %break %letter 34 %break .34 לפיכך לא כתוב באפוד, ועשית, משום שהאפוד אינו שלו, כי האפוד הוא תיקון המלכות, ואינו שישתמש עימו משה. וע"כ אין משה צריך לעשות העבודה של אחיו. כי משה שושבין של המלך, ואהרון שושבין של המלכות. %break %letter 35 %break .35 הרי כתוב, והלבשתָ את אהרון את הכותונת ואת מעיל האפוד ואת האפוד ואת החושן, ואָפַדְתָ לוֹ בחֵשֶׁב האפוד ושמת המצנפת על ראשו. הנה כל זה עבודתו של משה, %break ואינו כבודו של אהרון, אלא כבודו של משה הוא. כי הקב"ה לא רצה עבודתו של אהרון, אלא א"כ שתהיה ע"י משה. ובכל דבר היה אהרון צריך למשה. וכל זה כבוד משה הוא. %break %letter 36 %break .36 ועשיתָ כַפּורֶת זהב טהור. בפרשה זו רמוז במלאכת המשכן, מעשה שמיים וארץ וכל הצבאות, כי הקב"ה לא ציווה לעשות משכן, אלא שיהיה כעין מלאכת שמיים וארץ, %break כדי שיהיה המשכן שלמטה כעין המשכן של מעלה, המלכות. ושיתחברו זה בזה, כעין נשמה וגוף, שיהיה הכול אחד. %break %letter 37 %break .37 כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. מעשה הכפורת יש ברמז שלמעלה, שלשלת של מט"ט הגנוז שבמשכן, להרים תרומת הקודש למעלה ולמטה. %break %letter 38 %break .38 בראשית, היא הראשית העליונה, י', הכפורת הגנוזה והנסתרת, הנמצאת מסוד הנקודה הנסתרת העליונה. ונפרש מפרש להאיר בתוך האור, ולְהעלם בתוך ההעלם. מיט"ט מט"ט נסתר בתוך הכפורת הזו, המתאחדת מלמטה למעלה. %break הכפורת הוא הכיסוי, שנעשה להעלמת ג"ר, ע"י עליית המלכות לבינה, בי' שנכנסה לאור הבינה, והאור נעשה לאויר, לו"ק חסר ג"ר, הנקרא אויר. %break העלמה זו מקורה באו"א עילאין, י' דהוי"ה, כי הכיסוי, הי' שנכנסה לאויר, אינה יוצאת משם לעולם. והוא כיסוי בקו ימין דז"א, שהוא קו ראשון לג' קווים. %break והכיסוי הזה מתגלה בקו שמאל, כי בו יוצאת י' מאויר, והאור חוזר למקומו. וחוזרת ומתכסה בקו האמצעי, ע"י כנפי הכרובים, בכוח המסך דחיריק שבהן. והסיבוב של הכפורת בג' קווים מכונה מפרש. %break כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. מעשה הכפורת יש ברמז שלמעלה, שלשלת של מט"ט הגנוז שבמשכן, להרים תרומת הקודש למעלה ולמטה. %break מעשה הכפורת רמוז במילה בראשית ברמז שלמעלה. כי הכיסוי, הי' שנכנסה באויר, המכונה כפורת, נרמזת בי' של בראשית, שהיא או"א עילאין. %break %page 339 %break ונאמר, שלשלת של מט"ט הגנוז שבמשכן, להרים תרומת הקודש למעלה ולמטה. כי מט"ט הוא נושא המָסַכים של הקו האמצעי, ונאחז בכיסוי, בכפורת, שמשם לוקח כוחו אל המסך דחיריק שבו. %break מט"ט פועל בכוח הכיסוי הזה, להרים הארת החכמה, שתאיר רק מלמטה למעלה, למעלה ולמטה. הן במשכן העליון, והן במשכן התחתון. %break בראשית, פירושה הראשית העליונה, י', או"א, שרומזת על הכפורת הגנוזה והנסתרת, הנמצאת מסוד הנקודה הנסתרת העליונה, שהיא או"א. כי הכפורת, הכיסוי מי' שנכנסה באויר, מקורה מי', שהיא או"א עילאין. %break ונפרשה הכפורת למפרש, לסיבוב על ג' קווים. להיות מאיר בתוך האורה, שתאיר בימין, ששם מקום האור. ולהעלם בתוך ההעלם, ולהסתתר בשמאל, ששם האור נעלם. %break ויש שני שמות, מיט"ט מט"ט. כשהמלכות מלובשת במט"ט, נקרא מיט"ט עם י'. וכשאינה מלובשת בו, נקרא מט"ט, בלי י'. מיט"ט מט"ט נסתר בתוך הכפורת הזו, שהכפורת כוללת בתוכה שתי בחינות מט"ט, %break בעת שמט"ט משמש במסך דחיריק, הממעט השמאל, שלא יאיר אלא רק מלמטה למעלה, שאז מתאחד השמאל עם הימין. ומט"ט לוקח כוח המסך דחיריק שבו מהכיסוי שבכפורת. %break ויש לדעת, שכל מעלתו של חנוך בן יֶרֶד, שהפך למלאך, הייתה מטעם שזכה לזוהר עליון, המוחין של נר"ן מאצילות, שאבדו מאדה"ר מחמת החטא של עצה"ד. אמנם שתי אבדות היו לו, כי מחמת אכילת עצה"ד, לא אבדו לו אלא המוחין דפנים, ועוד נשארו לו המוחין דאחור. %break כמ"ש, ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן. כי המוחין דאחור, שנשארו לו, עשו אותו כמתחבא מפני אור הפנים. וזהו, ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים, מאור הפנים. ואח"ז גורש לגמרי מגן עדן, שאיבד גם המוחין דאחור. %break ולפיכך חנוך, שזכה לאלו המוחין שאבדו לאדה"ר, היה צריך לזכות בתחילה למוחין דאחור, ואח"כ למוחין דפנים. וכשהשיג המוחין דאחור, אז היה עוד בלי שם. אלא אח"כ כשהשיג המוחין דפנים, קנה עימם את השם, חנוך בן ירד. %break %letter 39 %break .39 מתוך היראה, שחנוך הלך בדרך אמת בארץ, הוא מצא את האור, הזוהר העליון, שאיבד אדה"ר מחמת החטא של עצה"ד. אבל רק מוחין דאחור של הזוהר העליון הזה מצא עתה, שהאור הזה נגנז בגן עדן. %break עלה למעלה, שהיה רוצה להשתמש עם האור. אבל האור לא התיישב במקומו, כי לא היה שלם מכל צדדיו, כי השלמות שלמטה הייתה חסרה לו, שאבדה מחמת החטא של אדה"ר. %break ע"כ ירד למטה, לגן העדן התחתון, והתחבא בתוך עצי הגן, במוחין דאחור, שהיה לאדה"ר אחר החטא, מטרם שגורש מגן עדן. שגם הוא התחבא אז בתוך עצי הגן. %break והתפשט שם בכל צדדי הגן, עד שנולד חנוך בן ירד. כלומר, עד שהשיג אותם המוחין דפנים של הזוהר העליון, שבגללם נקרא חנוך בן ירד. כי עתה עוד לא נקרא בשם הזה. %break %letter 40 %break .40 כיוון שנולד חנוך בן ירד, המוחין דפנים, הנקראים בשם הזה, בתחילה היה נמצא סמוך לגן, בעת שהשיג רק הקטנות של מוחין דפנים, שעוד לא היה ראוי להיכנס לגן עדן. %break התחיל אותו האור, המוחין דפנים, להאיר בתוכו, והתגדל במשחת קודש, והאור ההוא שָׁכן עליו כשהוא מתנוצץ. %break %page 340 %break נכנס לגן עדן, ומצא שם עה"ח, הקו האמצעי, ענפיו ופירות העץ, הֵריח בהם, שהמשיך הארת חכמה מלמטה למעלה, המכונה ריח. והתיישב בתוכו רוח של אור החיים, ו"ק דחכמה. כי אור החכמה נקרא אור החיים, ורוח היא קומת ו"ק. %break %letter 41 %break .41 באו שליחים, מלאכים עליונים, ולימדו אותו החכמה העליונה, ונתנו לו ספר, שהיה גנוז בתוך עה"ח, ולמד ממנו, וידע דרכיו של הקב"ה, והלך אחריו. כמ"ש, ויתהלך חנוך את האלקים. עד שאותו האור נשלם בתוכו. %break %letter 42 %break .42 כיוון שאותו האור נשלם למטה, רצה לעלות למקומו, להלביש את האור למעלה בשמיים, במקום יציאתו של האור. כדי להראות אותה השלמות שיש בחנוך, השלמות של מוחין, %break הנקראים חנוך. יום אחד נכנס בגן עדן, והראו לו הנסתרות שבגן. הניח אותו ספר וכל מה שראה מחוץ לגן. והספר גנוז בין החברים, שמשם השיגו אותו החברים וגנזו אותו. %break %letter 43 %break .43 אח"כ התלבש אותו האור בתוך הלבוש, בתוך גופו של חנוך, להראות שלמותו למעלה, בשמיים, ושיתביישו בגללו כל אלו המלאכים, שקטרגו לפני אדונם, שלא יברא את האדם בארץ. %break %letter 44 %break .44 כתוב, ואיננו כי לקח אותו אלקים. ואיננו, בעוה"ז, ואיננו, כמו שהיה בעוה"ז. כי לקח אותו אלקים, לצורה אחרת. בצורה זו הוא תמיד נער, כמ"ש, חנוך לנער על פי דרכו, להנהיג כל העולמות. גם כי יזקין לא יסור ממנה. כי תמיד נמצא בו, וחוזר להיות נער. %break המוחין דאחור מכונה נער. המוחין דפנים מכונה זקן, כי אין זקן אלא מי שקנה חכמה. כי אע"פ שיש חכמה גם במוחין דאחור, אינם נחשבים להשגת חכמה, משום שאינה יכולה להאיר שם מחמת חיסרון של חסדים. %break השם חנוך הוא על המוחין דפנים. ואיננו, כמו שהיה בעוה"ז, במוחין דפנים, כי לקח אותו אלקים לצורה אחרת, שיאיר במוחין דאחור. חזר למוחין דאחור אבל לא ירד עוד ממדרגתו. %break כמ"ש, חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. שלא הפסיד המוחין דפנים מחמת שמאיר במוחין דאחור. %break גם כי יזקין, אע"פ שיש לו המוחין דפנים, הנקראים זקן, לא יסור ממנה. אינו פוסק מלהאיר במוחין דאחור, הנקראים נער. כי תמיד נמצא בו, וחוזר להיות נער, %break שתמיד נמצא במוחין דפנים, זקנה, וחוזר להאיר במוחין דאחור, נער. גם כמ"ש, נער הייתי גם זָקַנתי. שאע"פ שיש לי מוחין דפנים, זקנה, עכ"ז אני נשארתי נער, שאני מאיר גם במוחין של נער. %break %letter 45 %break .45 בחנוך נכללה הצורה של העולם הנסתר, ז"א, שממנו מוחין דפנים. הוא כיסא לאדונו, לז"א, שז"א שורה עליו. עושה שליחות בעולם. כשהעולם בדין, נמסרת ההנהגה למט"ט, הוא יוצא, ומט"ט נקרא ריבון על כל הצבאות העליונים, שכולם הם תחת הנהגתו. %break והזקן הוא נער, שעוזב מוחין של זקנה ומקבל מוחין של נער. ואז נמצא העולם בדין. נכנס מעולם לעולם, מעולם דמלכות לעולם ז"א, מוחין דפנים. אז נשקט הרוגז, ומנהיג העולם ברחמים. %break %letter 46 %break .46 צורה זו של מט"ט, מוחין של נער הכלולים במוחין של זקנה, נפרשה במפרש הכפורת, שהצטיירו בה באותו המפרש שתי צורות, זכר ונוקבא, %break מט"ט וסנדלפון, שהם שני נערים, עלמים אהובים, עומדים דבקים זה בזה, שהם שני הכרובים, שהמוחין של נער מאירים בהם. %break %page 341 %letter 47 %break .47 וזהו שכתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. בראשית, הכפורת. ברא אלקים, שברא המפרש של הכפורת הסתומה. את השמיים ואת הארץ, הם שני כרובים, העומדים בדבקות של אהבה. %break לא כתוב, שמיים וארץ, אלא, את השמיים ואת הארץ. לרבות שני כרובים הדבקים יחד. כפורת זו פרושה לפְנים, בסתרו של ההיכל, ובשני הצדדים עומדים שני אלו. %break %letter 48 %break .48 בראשית, עולה למעלה. סודו יורד למטה. כמו שהסוד של בראשית עולה למעלה ואינו נרשם ברשימה, יוצאת ממנו רשימה למטה, %break ונעשית ממנו כפורת עליונה הרשומה בג' רשימות, הוי"ה אלקינו הוי"ה. מאלו ג' יוצאים ג' אחרים, והם שש. שבראשית, אותיות ברא שית (6). %break י' נכנסה באור דאו"א ועשתה אותו לאויר, שהסתלקו ג"ר, חכמה, ואינה יוצאת משם לעולם, וע"כ או"א הם תמיד בחסדים מכוסים. אבל מסך זה, מחמת י' שנכנסה לאויר, יורד לישסו"ת, ובהם י' יוצאת מאויר, והאויר חזר בהם להיות אור החכמה. %break כי או"א, ג"ר דבינה, תמיד בח"ח, שחפצים רק חסדים ולא חכמה. וע"כ אינם סובלים שום חיסרון מחמת כניסת י' באויר, הדוחה אור החכמה, כי גם בלי זה אינם מקבלים חכמה. וע"כ אין צורך שי' תצא מהאויר שלהם. משא"כ ישסו"ת, %break שהם בחינת זו"ן הנכללים בבינה, שצריכים חכמה. כי כל ההפרש בין בינה לז"א, הוא שבינה בחסדים, וז"א בחסדים שיש בהם הארת חכמה. ולפיכך לעת גדלות, יוצאת הי' מאויר דישסו"ת, והאויר חוזר להיות אור. %break בראשית, שהם או"א, הנקראים ראשית, עולה למעלה, שאורותיהם מאירים למעלה ואינם מתפשטים למטה, משום שסתומים מחכמה, מחמת שהי' אינה יוצאת מהאויר שלהם. %break סודו, שזה המסך של הי', שנכנסה באויר שיש בהם, יורד למטה, כי המסך הזה יורד ומתפשט לישסו"ת, וגם ישסו"ת מתמעטים מחמתו לאויר. %break כמו שהסוד של בראשית עולה למעלה ואינו נרשם ברשימה, יוצאת ממנו רשימה למטה. שסוד בראשית, או"א עילאין, עולָה הארתם למעלה, שהם סתומים מחמת הי' שנכנסה באויר, ואינו נרשם ברשימה, %break כלומר שלא נרשמו באיזה חיסרון מחמת הי' שנכנסה באויר שלהם, מחמת שגם בלי זה אינם מקבלים חכמה. יוצאת ממנו רשימה למטה, יוצאת מי' שבאויר דאו"א רשימת חיסרון למטה בישסו"ת. %break ובישסו"ת נעשית, ממסך של הי' שבאויר, כפורת עליונה. הרשומה בג' רשימות, ברשימת ג' קווים, חג"ת, שב' קווים ימין ושמאל נקראים הוי"ה אלקינו, %break והקו האמצעי נקרא הוי"ה. מאלו ג' יוצאים ג' אחרים, כי מהם יוצאים ג' קווים למטה מטבור, נה"י, והם ו"ס חג"ת נה"י. וע"כ מרומז באותיות בראשית, ברא שית (6), שהם חג"ת נה"י. %break %letter 49 %break .49 שלושה ייחודים נפרשים על הכפורת בשני הכרובים. ייחוד ראשון: הכפורת העליונה, נפרשת לצד דרום, חסד, ולמערב, מלכות. ומוציאה שני כרובים יחד זכר ונוקבא, %break שיהיו נמצאים זה כנגד זה. דרום, חסד, ראש לז"ת, כמו שלומדים, כוהן נוטל בראש. והוא בן זכר. מערב, נוקבא, בת יחידה. שעליה לומדים, בת הייתה לו לאברהם, שהוא חסד. %break וזהו בראשית, אותיות בת ראש. שהם שני הכרובים, בת היא מלכות, ראש הוא חסד, קו ימין דז"א. י' של בראשית היא הכפורת, המסך מבּיאַת הי' באויר, שאינה נודעת עד שנפרשת במפרש, ומוציאה שני כרובים אלו, בת ראש. %break %page 342 %break כעין זו היא ה"ת דהוי"ה, הייחוד של בת ראש, שהמלכות מיוחדת בחסד. כי הוי"ה ז"א, חסדים מכוסים. ועל הייחוד הזה נקראת המלכות בת, בת ראש, בת לאברהם. י' של בראשית היא הכפורת להיפרש. %break %letter 50 %break .50 הייחוד השני של שני הכרובים: מערב עם צפון. מוחזרת הכפורת ממערב, מהמלכות, לצפון, לגבורה, קו השמאל. ונפרשת במפרש. ומתגלה הזכר שנאחז בצד הכפורת. והנוקבא, המלכות, מסתתרת למטה, ונעשית באש של הצפון. וזהו בראשית, אותיות בת אש. %break הי' שבבראשית היא הכפורת. הי' היא המפרש שנפרש, והראה אחד ולא שניים, כי הנוקבא התכסתה למטה. המפרש העליון והתחתון אחד, ואינו נפרד שֵׁם זה מזה, הכול הוא אלקים. %break הייחוד של מלכות עם קו השמאל דז"א, גבורה, אינו נעשה למעלה במקום הגבורה דז"א, אלא למטה במקום המלכות, כי ג"ר דחכמה שבשמאל התמעטו ע"י קו אמצעי, ורק ו"ק דחכמה שבשמאל מאירים. וע"כ אי אפשר שיהיה הייחוד במקום גבורה דז"א, %break שהוא אור זכר, המאיר מלמעלה למטה, שהוא ג"ר, כי הג"ר נעלמים. ולפיכך הייחוד הוא במקום הנוקבא, המאירה אור נקבה, שמלמטה למעלה, שהוא ו"ק. %break ומוחזרת הכפורת מהמלכות, לצפון, לגבורה, קו השמאל. ונפרשת במפרש. ומתגלה הזכר שנאחז בצד הכפורת. הנוקבא לא התגלתה למעלה ביחד עם הזכר, כדי שלא יתגלו הג"ר דחכמה. והנוקבא, המלכות, התכסתה למטה, %break שלא לקבל ג"ר דחכמה אלא ו"ק. והיא נעשתה באש של הצפון, שהצפון משפיע בה הדינים שלו, הנקראים אש. והיא מיתקנת בהם, שתוכל להאיר החכמה כמו בצפון, שאין החכמה מתגלה זולתם. %break וזהו בראשית, אותיות בת אש, שהמלכות נעשתה בת לצפון, שהיא אש. הי' שבבראשית היא הכפורת. הי' היא המפרש שנפרש, והראה אחד ולא שניים, כי הנוקבא התכסתה למטה. %break כי לא נעשה הייחוד למעלה בגבורה דז"א, אלא במקום הנוקבא, שמתכסה מג"ר למטה במקומה. אבל אם היה הייחוד למעלה, היו הג"ר מתגלות. %break המפרש העליון והתחתון אחד, הן המפרש העליון, גבורה, והן המפרש התחתון, המלכות שהתכסתה. ואינו נפרד שֵׁם זה מזה, הכול הוא אלקים. הן הגבורה נקראת אלקים, והן המלכות נקראת אלקים, מפני שהם אחד. %break %letter 51 %break .51 הייחוד השלישי של שני הכרובים: מערב עם מזרח. מוחזרת הכפורת ממערב, ממלכות, למזרח, ת"ת, קו האמצעי, ופורשת מפרש לשני צדדים, בצד מזרח, הזכר, ובצד מערב, הנוקבא. %break וכיוון שהכפורת עומדת במזרח ובמערב, אז שמחה נמצאת והחיבור כראוי, להיותה דבוקה בקו האמצעי, ת"ת. והבת, המלכות, מעוטרת בעטרותיה כראוי, ונמצאת במילואה. %break ואז היא בסוד של ת"ת, בראשית, בלי פירוד כלל. שאין הזכר והנוקבא שתי מילים, בת ראש או בת אש, אלא כלולים במילה אחת, בראשית, להיותה כלולה בשני צדדים, %break הן בבחינת בת ראש, ימין, והן בבחינת בת אש, שמאל, כי המזרח כולל בתוכו דרום וצפון, ימין ושמאל. וע"כ באים במילה אחת, בראשית, שאש וראש הם ביחד. %break %page 343 %letter 52 %break .52 כנגד אלו ג"פ, ג' ייחודים, עולים ישראל ג"פ לָחוג חגיהם. בפסח מוחזרת הכפורת בצד דרום ומערב, שאז עומדת הבת, המלכות, באברהם, חסד. והיא בת ראש, %break ושָׁם הַלֵל, ואינו הלל שלם, כי שני הכרובים אינם עוד במילואם כראוי, להיותם מחוברים בצד אחד ולא משני צדדים. כי ישמעאל יוצא מצד ימין, והוא פסולת הכסף, ומקטרג. %break %letter 53 %break .53 מיום רה"ש עד היום הראשון של סוכות, מוחזרת הכפורת מצפון למערב, אז מתכסה הבת, מלכות, ועומדת ביצחק, מקבלת מקו שמאל, לא בשמחה, והיא בייחוד בת אש. והם אינם בשלמות, ע"כ אין שָׁם הלל כלל, כי עשיו, פסולת הזהב, יוצא ומקטרג. %break בסוכות עולה הבת, מלכות, ונשלמת ביצחק, קו השמאל, בשמחה, כי הוא מתלבש בחסדים, שזו שלמותו, ומתחברים זה בזה. ואז הלל שלם על שנשקט הכעס, הדינים של רה"ש, ונמצא החיבור. %break %letter 54 %break .54 בשבועות, שנקרא עצרת, מוחזרת הכפורת בצד מזרח ומערב. אז נמצאת השלמות, והאהבה והדבקות הן בכל הצדדים. כי מזרח, ת"ת, הקו האמצעי, כולל בתוכו כל הצדדים. %break והוא שמחת העליונים והתחתונים. ואז, כמ"ש, תורת ה' תמימה מְשׁיבת נפש. כי תושב"כ, ת"ת, מזרח, מתחברת יחד עם תשבע"פ, מלכות, מערב. והתורה תמימה. %break %letter 55 %break .55 בג"פ אלו מוחזרת הכפורת בצדדיה: א. בייחוד דרום ומערב, נפרשת הכפורת למעלה, כלומר שאין לה התפשטות למטה, בנקודה הנסתרת, באור של הנקודה הנסתרת, שהוא אור חסדים מכוסים מחכמה, %break וזהו באור הראשון שנפרשה, שזהו בייחוד הראשון, דרום מערב. ואין לה התפשטות למטה, משום שבדרום, שהוא קו ימין, נמצאת י' באויר, בדומה לאו"א עילאין, שזה ו"ק בלי ג"ר. %break ב. בייחוד צפון ומערב, נפרשת בשלמות, שבקו שמאל יוצאת י' מאויר, והג"ר חוזרים, אבל המלכות נבחנת כמכוסה ואינה יכולה להאיר. %break ג. בייחוד מזרח ומערב, המלכות שורה על אותו המפרש, שהייחוד במילואו, כשכנפי הכרובים סוככות על הכפורת, כדי לכסות הכפורת ולא יהיה בגלוי, כדי לכסות ג"ר דחכמה שבשמאל, שאסור לגלות אותם. %break %letter 56 %break .56 כַפרת, כתוב חסר ו'. כשהאור העליון בא, הכרובים מכים בכנפיהם, ומעלים אותם למעלה מהו', מז"א, לאו"א, ואומרים שירה מרוב שמחה של האור. וכיוון שעולים למעלה מו', כפרת חסר ו'. %break %letter 57 %break .57 כמו בכרובים העליונים, בז"א ובמלכות, כך גם למטה, בכרובים ובכפורת שבמשכן, שהם מט"ט וסנדלפון, שהכפורת מסתובבת לשלושה צדדים. והכרובים, העומדים בימין ובשמאל של הכפורת, מקבלים מאותם שלושת הצדדים. %break הימין, כרוב הזכר, העומד בימין הכפורת, שורה בו רוח שלמעלה מאותו הצד, שנמצא בו בסיבוב הכפורת. והשמאל המשפיע במערב בהסתובבות הכפורת, עומד ומאיר לו בכרוב, העומד מצד שמאל של הכפורת, ששורה בו רוח הנקבה, כרוב הנקבה. %break ומתחברים הכרובים זה בזה באהבה של זכר ונוקבא. וכן בכל הצדדים, בהסתובבות הכפורת נבחנת הנוקבא, שמקבלת מצד שמאל. ולעולם מזדווגים רק שניים, זכר ונוקבא. וכן למטה במשכן בעוה"ז הם שניים ולא יותר. %break %page 344 %letter 58 %break .58 אבל למעלה, כיוון שאינו צריך דבקות בכפורת, כמו למטה במשכן, שהכרובים היו דבוקים בכפורת, איך הסתובבה הכפורת ביחד עם הכרובים? אלא בהסתובבות הזו, התדבקו זה בזה. ותמיד התדבק בה. %break הסתובבות הכפורת עם הכרובים מובנת למטה, שהכרובים נעשו מקְשָׁה מהכפורת והם דבוקים יחד. אבל למעלה מה הפירוש שהכרובים דבוקים בכפורת, ולמה צריכים לזה? אלא שע"י ההסתובבות בשלושה צדדים, %break נעשו דבוקים זה בזה, שהכרובים התדבקו בכפורת. כי הכפורת למעלה הוא המסך, שנעשה מי' שנכנסה לאויר, ולפי זה יש לה השתוות עם צד הימין, שהשתוות זו נבחנת לדבקות. %break ואח"כ, כשהסתובב לצד שמאל, ששם יצאה הי' מאויר, הנה בהסתובבות לצד האמצעי, חזרה אותה בחינת ו"ק של הי' שנכנסה באויר, ע"י המסך דחיריק שבקו האמצעי. ונמצא שוב דבוק בכפורת, מחמת היותם בבחינה אחת. %break ותמיד התדבק בה, שע"י ההסתובבות נמצא שהכרובים, ימין ושמאל, דבוקים בכפורת תמיד. כי יש להם השתוות לכפורת בקו ימין ובקו האמצעי. ומאחר שהקו האמצעי ממעט הג"ר דחכמה שבשמאל, נמצאת השתוות לכפורת גם בשמאל. ולפיכך דבוקים תמיד. %break %letter 59 %break .59 הכרובים במשכן כמו הכרובים למעלה, עומדים באות ובנס. כתוב, פורשי כנפיים למעלה סוֹכְכים בכנפיהם. ולא כתוב, פרושי כנפיים. ולא, סכוכים בכנפיהם. אלא על אות ונס היו עומדים, והיו פורשים כנפיהם כמו כרובים חיים. %break ולעיתים ידועות היו הכרובים מעלים כנפיהם, ופורשים אותן למעלה בכל יום ויום. ואח"כ היו חוזרים ומכסים על הכפורת. וע"כ באות ובנס היו עומדים. %break %letter 60 %break .60 בכל מקום שרוח עליון שורה, יש ממש וקיום באות ובנס, באותו מקום ששורה. האדם הוא מֵעפר, ומטרם ששורה עליו התנוצצות הרוח שלמעלה, אין בו ממש. כיוון ששורה עליו הרוח, יש בו ממש, ועומד ומתקיים. %break %letter 61 %break .61 המטה של אהרון, הוא עץ בלי שום ממשות. כיוון ששלח בו הקב"ה מעט רוח, עמד בקיום ונעשה ברייה וממשות. הכרובים, שהם קדושים, ועומדים בקדושה כעין שלמעלה, על אחת כמה וכמה, שהרוח העליון היה עושה בהם נס. %break כשישראל זכאים, הכרובים דבקים בדבקות פב"פ. כיוון שחטאו, היו מחזירים פניהם זה מזה. מאין היו יודעים, הרי לא יכלו לבוא לקודש הקודשים לראות את זה? כאן נחלקו עמודי העולם. %break אבל בעשן הקורבן, ובקורבן שעל המזבח, ובכוהן, כשהיה מברך את העם, בשלושה אלו היו יודעים, שהכרובים החזירו פניהם זה מזה, והקב"ה רוצה בתשובה של בניו. %break %letter 62 %break .62 עשן הקורבן. כשהיו ישראל זכאים, היה עולה העשן למעלה בדרך ישר. אם העשן היה עולה לצד מזרח או לצד מערב, או בכל קצות הארץ, %break היה עולה בדרך ישר. וכשלא סר לימין ולשמאל, אז נמצא הרצון למעלה ולמטה, והקב"ה רצה במעשיהם של ישראל באהבה יתרה. %break %letter 63 %break .63 סימן ב' בקורבן שעל המזבח. כשישראל היו זכאים, הייתה נראית על אש המזבח צורת אריה אוכל קורבנות על המזבח. וכשלא היו זכאים, היו רואים צורת כלב רובץ על המזבח. %break %page 345 %letter 64 %break .64 סימן ג' בכוהן המברך את העם. בשעה שנשא ידיו, כשהיו ישראל צדיקים, והיו ראויים לברכה, ידיו היו נשואות בנשיאה בלי כבדות כלל, והורמו בשמחה וברצון. אז השכינה שורה עליהן, והן נישאו מעצמן. ואז היה הכוהן יודע, שישראל ראויים לברכה, ובירך אותם ברצון הלב. %break %letter 65 %break .65 וכשידיו היו כבדות, וביגיעה רבה התנשאו, אז היה יודע, שהשכינה אינה שורה על ידיו, ושישראל אינם ראויים לברכה. %break %letter 66 %break .66 כשהשכינה באה לשרות על ידיו, כל האצבעות של הכוהן, שהן בצורה עליונה, היו שמחות בשמחה לקבל את השכינה עליהן, והיו פורחות להיות נישאות למעלה, כמו שהכרובים שבעוה"ז, שבמשכן, ומכ"ש הכרובים שלמעלה, היו שמחים לקבל עליהם את השכינה. %break %letter 67 %break .67 כתוב, וידי משה כבֵדים. משום שבאותה שעה לא היו ישראל זכאים, וידיו של משה כָּבְדו, ולא היה יכול לשאת אותן למעלה. כי כתוב למעלה, על ריב בני ישראל ועל נַסוֹתם את ה'. ואז, ויבוא עמלק, וכבדו ידיו של משה, ולא היה יכול לשאת אותן, %break עד שקיבל עליו עונש, כמ"ש, וייקחו אבן וישימו תחתיו, וכתוב, והיה כאשר ירים משה ידו וגָבר ישראל. כעין זה היה בלוחות האבן כמו בכוהן, שכָּבדו מחמת חטא העגל ונפלו מידיו ונשברו. %break %letter 68 %break .68 כשישראל זכאים, הכרובים פב"פ מתדבקים זה בזה. כשישראל לא זכאים, היו מחזירים פניהם זה מזה. וע"י זה היו יודעים, אם ישראל הם זכאים או לא. %break %letter 69 %break .69 כרובים הם נערים, כמ"ש, כי נער ישראל וָאוהֲבֵהו. ומשום זה הכול עומד בחידוש הלבנה, כמו שזו התחדשה בהתחדשות, כך הוא הכול. ומשום נער, נקראים הכרובים נערים. וכתוב, ואשת נעורים, שהמלכות, אישה, עומדת על שני נערים בהתחדשות עליונה. %break %letter 70 %break .70 כרובים, הם פנים גדולים ופנים קטנים. ודאי כך הם הפנים הנסתרים שלמעלה, שאינם מגולים. ובשבילם הייתה התחדשות הלבנה והמילוי שלה. %break %letter 71 %break .71 פנים קטנים הם למטה. את השמיים ואת הארץ, הם שני הכרובים, זכר ונקבה, דבוקים באהבה. אֵת, הוא לרבות למעלה ולמטה יחד, שיהיו הכרובים בכלל אחד. %break מוחין של נער, הם מוחין דאחור, הכלולים במוחין דפנים, שמעלתם חשובה ביותר. כמ"ש, כי נער ישראל ואוהבהו. והם המוחין של חידוש הלבנה. כרובים הם נערים, שהמוחין של הכרובים הם המוחין של נער, שעליהם כתוב, כי נער ישראל. %break ומשום זה הכול עומד בחידוש הלבנה, שהם אותם האורות המאירים בחידוש הלבנה. כמו שזו התחדשה בהתחדשות, כך הוא הכול. ונקראים מוחין של נער, משום שהם מתחדשים תמיד להאיר, כמו הלבנה המתחדשת. וע"כ נקרא נער, כמו שעתה נולד, ועוד הוא נער. %break ומשום המוחין של נער, נקראים הכרובים שני נערים. וכתוב, ואשת נעורים, שהלבנה, המלכות, אישה, עומדת בעת התחדשותה, על שני נערים, מט"ט וסנדלפון, במוחין של נער. ומשום זה נקראת המלכות אשת נעורים. %break כרובים, הם פנים גדולים ופנים קטנים. ז"א ומלכות נקראים פנים גדולים, מט"ט וסנדלפון נקראים פנים קטנים. ודאי כך הם הפנים הנסתרים שלמעלה, ז"א ומלכות, שאינם מגולים. ובשבילם הייתה התחדשות הלבנה והמילוי שלה. %break %page 346 %break ז"א ומלכות מתגלים בחידוש הלבנה ומילואה, שאז מתגלה בה הארת החכמה, במוחין של נער, והם פנים גדולים. פנים קטנים הם למטה, מט"ט וסנדלפון, שלמטה מאצילות. הכרובים העליונים והכרובים התחתונים הם אחד, מוחין דאחור הכלולים במוחין דפנים. %break %letter 72 %break .72 כתוב, עבדו את ה' בשמחה. השמחה של שני הכרובים. כי ילדים, כל מי ששורה בתוכם, חוזרים פניו להיות כילד, ושמח עימם. וכיוון שעל מוחין של נער שורה המוחין דפנים, חוזר הנער, %break מוחין דאחור, להיות בשמחת הכול, וברצון, כי אע"פ שהמוחין דאחור באים בדין על העולם, כיוון ששורה עליהם מוחין דפנים, חוזר להיות בשמחה. הנער קשור בשמחה, והעולם חוזר להיות ברחמים. %break %letter 73 %break .73 מי שבכעס, יביאו אליו נער וישקוט כעסו, ויחזור להיות בשמחה, וישים עצמו כילד, ואז הכול הוא בשמחה. ועל זה כתוב, כי נער ישראל ואוהבהו. אין אהבה וחביבות חוץ מאשר בילד. %break %letter 74 %break .74 כתוב, יהושוע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל. שהיה עומד במשכן של משה, כי האוהל ההוא היה אוהלו של משה. ובשעה שהשכינה הייתה באה ומצאה שם את יהושוע, %break שהוא נער, מיד הייתה בשמחה וברצון. ששמחת יהושוע היא פני הלבנה בכל, כי יהושוע היה מרכבה למלכות, ללבנה, וכך היה בכל הסודות שלה. שמעשיו השלימו אותה בכל בחינותיה. %break %letter 75 %break .75 כיוון שנבנה המשכן, לא היה צריך יהושוע להיות שם, אלא הכרובים, שגם הם במוחין של נער, היו שם, ונמצאים באהבה זה עם זה, פב"פ כילד בשמחה. כיוון ששורה עליהם המוחין דפנים, מיד הכול בשמחה ולא נמצא דין כלל. אע"פ שהם בעיקרם מוחין דאחור. %break ומשום שרצונו של הקב"ה בעם ישראל, צריכים להראות מעשה למטה, בכרובים שבמשכן, לעורר רחמים ולהעביר הדין, שלא ישלוט עליהם כלל, ויהיו עימו תמיד בשמחה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. %break %letter 76 %break .76 כתוב, והנער שמואל משרת. כתוב נער. וכתוב, ושמואל בקוראֵי שׁמו. ושמואל היה שקול כמשה ואהרון. אם הוא שקול כמשה ואהרון, למה כתוב, נער, שבכמה מדרגות למטה, ואינו מגיע אפילו למדרגה קטנה של משה, מכ"ש להיות שקול כשניהם? %break %letter 77 %break .77 אלא כתוב, משה ואהרון בכוהניו, ושמואל בקוראי שמו. משה הנביא הנאמן העליון על כל הנביאים האחרים. אהרון בכוהניו, כוהן עליון על כל הכוהנים שבעולם, שלא היה כוהן גדול, שיעלה במדרגה עליונה כאהרון. %break כי אהרון זכה לכהונה ולנבואה, נביא וכוהן. מה שלא זכה כוהן אחר. והרי זכריה היה כוהן ונביא, אך הנבואה ההיא הייתה לשעתה, כמ"ש, ורוח אלקים לבשה את זכריה. %break
שמור ספר
בדוק
בטל