ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קלטות רבש
%book 001_heb_o_rb_bs-tes-04_1
%revert
חלק רביעי כאן מדובר מ- עשר הספירות של עקודים 
כולל ו' פרקים אות א. כאן הוא אומר אין לנו כח 
לעסוק קודם עולם האצילות.
%break
%letter א
א) כבר ידעת כי אין בנו כח לעסוק קודם אצילות יוד ספירות, ולא 
לדמות א שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אך לשכך האזן אנו צריכים ב 
לדבר דרך משל ודמיון, לכן אף אם נדבר במציאות ציור שם למעלה 
אין הדבר רק לשכך האזן.
%break
מה כתוב כאן ש- קודם אצילות יוד ספירות, לא יכולים לדבר 
(ולא לדמות א) שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אך לשכך 
האזן אנו צריכים ב לדבר דרך משל ודמיון, לכן אף אם נדבר במציאות 
ציור שם למעלה אין הדבר רק לשכך האזן.
%break
כאן נשאלת שאלה קשה מאוד משמע על.. יד.. אצילות שם מדברים 
דרך משל.. שם מדברים לשכך את האוזן הלא גם רוכשים רוחניות 
את זה הוא רוצה לתרץ למטה באור פנימי. אות א' אור פנימי נראה 
מה הוא אומר
%break
ולא לדמות א שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אז הוא אומר 
א) כי כל אלו ההבחנות שאנו מבחינים בעולמות הם נובעים 
ויוצאים מעולם האצילות ולמטה דהיינו מהעולם, שכבר נגלה בו עשר 
ספירות ותיקון קוים, בסוד חסד דין ורחמים.
%break
אמנם למעלה מעולם האצילות, דהיינו מטרם שנגלו עשר 
ספירות, אין לנו שם עוד אחיזה, עד כדי להבחין שם איזה דמיון ושינוי 
צורה בין ספירה אחת לחברתה, משום שתחילת ההשגה מתחיל מן 
התלבשות היוד הספירות ביוד כלים, דהיינו מעולם האצילות ולמטה.
%break
קודם כל צריכים לדעת מה שהוא אומר שלפני עולם האצילות לא 
נקרא י' ספירות מטעם שעדיין לא היה לנו י' כלים מה זה נראה אחר 
כך לכן הוא אומר הלאה
%break
וז"ש הרב, שאין בנו כח לעסוק קודם אצילות יוד ספירות, ולא 
לדמות שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אותו דברים.. כי טרם 
אצילות יוד ספירות, אשר נגלו בעולם אצילות, נחשבו עשר הספירות 
כאור בלי כלי הראוי לו, ונודע אשר אין לנו השגה באור בלי כלי.
%break
אז הוא אומר עשר ספירות שנעשה כלים זה נעשה דווקא בעולם 
האצילות ההתלבשות האצילות בכלים ולפני זה עוד לא נבחנים לכלים 
הגם שאנו מדברים שם מכלים זה רק לשכך את האזן מדוע הוא לא 
מפרש כאן 
%break
הוא חושב כלים אומר בפעם אחת כלים הראויים לקבל שכבר לא היה 
הסתלקות וזה היה דווקא בעולם האצילות שהיה שם עניין של תיקון 
קוים מה שכן לפני זה לא היה דבר כזה
%break
ב) פירוש כי מעולם האצילות ולמטה, יתכן לנו, לרמז על 
ההבחנות שבשרשים העליונים הרוחניים, אשר למעלה, בדרך משל 
ודמיון, הנלקחים מהמציאות או מן הנהגות שבעוה"ז כי כל פרטי 
הבריות ואופני הנהגתם המצוים בעוה"ז, 
%break
המה משתלשלים ונמשכים מעולמות העליונים, ממש כמו יחס 
החותם עם הנחתם הימנו, אשר כל הפרטים הנמצאים בהחותם 
נעתקים ועוברים על הנחתם ממנו, אף משהו לא יחסר.
%break
וז"ש חז"ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה, שאין לו מלאך ממונה 
עליו מלמעלה, ושומר אותו ומכה אותו, ואומר לו גדל, עכ"ל. (ב"ר 
פרשה י' זוהר השמטות לח"א ס"א) יורנו בזה שאין לך פרט קטן 
בעוה"ז, שאין לו שורש בעולם העליון, 
%break
אשר השורש הזה פועל עליו על ענף בכל צורתו וכל 
נטיותיו בכל מה שהוא עושה כאן לעינינו בעולם הזה. ולפיכך מצאו 
להם החכמים שפה מיוחדת למסור השגתם מעולמות עליונים בכתב 
ובעל פה מדור לדור, 
%break
דהיינו, שלוקחים הענפים שבעוה"ז, ומבארים עמהם את 
המציאות שבעולמות העליונים, המיוחסים לענפים הללו. ומתוך, 
שיחסי שורש וענף האמורים, מתחילים רק מעולם האצילות 
ולמטה, שנקרא עולם התיקון 
%break
דהיינו מעת גילוי גמר העשר הספירות, ולא כלל מקודם לכן, מובן 
מעצמו אשר לא יתכן כלל לרמז על המציאות של העליונים הללו 
בעזרת הענפים הגשמים, שהרי אין לענפים האלו יחס ישר אליהם 
אשר יהיו מוכשרים לבאר המושגים שלהם.
%break
וז"ש הרב שמה שמדבר גם כאן בדרך משל ודמיון, אינו אלא כדי 
לשכך האזן. כלומר, ליתן לנו אחיזה באפס מה, כדי שיוכל להראות 
לנו השרשים של עולם האצילות. באופן שמתחילה יש להבין את 
הענף, ביחסו לשרשו שבאצילות, 
%break
ואח"כ, אפשר ליחס את השורש הזה לשורשו המוקדם, אשר 
בעולמות הקודמים לאצילות.
%break
אם כן מה הקושיה ומה התשובה הוא אומר כך כל מה שמדברים 
מעולמות עליונים מדברים רק דרך משל ודמיון משל ודמיון נקרא שפת 
הענפים הוא מדבר מהענפים וכל ענף מראה על שורשו לכן כל אלה 
שיש להם הבנה השגה בשורשים שמדברים מענפים 
%break
הם כבר יודעים ממה שמדברים זה יכול להיות רק מעולם האצילות 
הנקרא עולם התיקון מה שיש בלמעלה מזה נמשכים מעולם האצילות 
באופן אחד ישר לכן זה מראה על זה אבל בעולמות שלמעלה 
מאצילות אין משל ודמיון ישר 
%break
לכן מה שמדברים שם דרך משל ודמיון הוא רק לשכך האוזן זאת 
אומרת לאחר שמבררים ענפים לשורשם באצילות שזהו יחס ישר 
אחר כך מדברים ש.. ... להראות את השורשים של עולם האצילות 
בעולמות העליונים המל.. זה שאומר כאן הוא אומר כאן
%break
ב. י"ס דאצילות הן אורות וכלים, ובכדי לקשר בשרשן שלמעלה, 
צריכים לדבר בסדר המדרגה מראש עד סוף.
%break
אות ב' ב) אמנם דע, כי ג יוד ספירות דאצילות הם ב' ענינים: הא' 
הוא התפשטות הרוחניות, האור והב' הוא כלים ואברים, 
אשר העצמות האור מתפשט בהם והנה צריכים אנו והנה 
צריך, שיהיה לכל זה שורש למעלה, לב' בחינות אלו, 
%break
לאורות ולכלים ולכן צריכים אנו לדבר בסדר המדרגות מראש עד 
סוף. לת.. את השורשים לעולם האצילות מאיפה הם נמשכים
%break
אות ג' מה כתוב באות ג' יוד ספירות דאצילות הם ב' ענינים: ג) 
שהם ענין התפשטות הרוחניות, התפשטות האורות 
הנקראים נרנח"י, וענין כלים ואברים, הנקראים: כח"ב, חג"ת, 
נהי"ם. או ה"פ: גם כן נקרא כלים 
%break
א"א, ואו"א, וזו"ן. אשר הנרנח"י מתלבשים בהם. באלה ה' 
פרצופים וכל ענין מאלו הוא לימוד מיוחד בפ"ע, כלומר שדרכי 
השתלשלותו וגילויו הוא משונה משל חבירו, הכלים והאורות 
שלכל אחד ואחד יש סדר אחר 
%break
ולא עוד אלא הם הפכים זה לזה האורות עם הכלים 
מקצה אל הקצה, דהיינו למדנו כי בכלים, נמצאים 
הכלים העליונים מתגלים מתחילה, דהיינו שמתחילה נגלה 
הכתר ואח"כ החכמה ולבסוף המלכות, 
%break
והיפוכו הוא באורות, שבהם התחתונים מתגלים בתחילה, 
שמתחילה נגלה הנפש ואח"כ הרוח ולבסוף היחידה. וכן הם הפכים 
זה לזה בכל הופעותיהם ובחינותיהם. ולפיכך, 
%break
שיש לכל אחת ואחת תהליך אחר ושונה מחברו אם לא נדע 
היטב טעמי הדברים משורשם לא ימלט שלא נתבלבל בחכמה זו. 
וז"ש הרב, ולכן צריכים אנו לדבר בסדר המדרגות מראש עד סוף. 
כלומר, כי אז נבין היטב הטעמים של כל ענין וענין משורשו,
%break
ויהיה לנו אפשרות להבין ולהבדיל בכל מדרגה, את האופנים 
והסדרים שבהכלים כראוי להם, ואת האופנים והסדרים, אשר באורות 
כראוי להם, ולא יתחלפו לנו המושגים של זה בזה.
%break
מביא לנו הש.. כאן הוא מדבר האורות דגוף דא"ק מפה עד 
הטבור נקראים עקודים
%break
אות ג) הנה כתיב, וארא בחלום, והנה העתודים העולים על הצאן 
ד עקודים נקודים וברודים, וגם כתיב, כי ראיתי את כל אשר לבן עושה 
לך. ובפסוק זה רמוז כל בחינות אלו, שאנו מדברים בכאן,
%break
מתחיל לפרש כי לבן אנחנו אומרים לבן הרשע כי לבן, ה"ס לובן 
העליון, אשר הוא קודם כל האצילות הזה, מה שאנחנו מתחילים 
לדבר מהכלים מלמטה 
%break
והוא העושה כל אלו הבחינות, שהם: עקודים, נקודים, ברודים, 
לצורך האצילות, שיאציל אחריהם מיהו אצילות אשר הוא 
נקרא בשם יעקב, והתחיל 
%break
לדבר הפסוק בעקודים כי הם האורות היוצאים מפה דאדם 
קדמון, אשר בהם בעקודים התחיל גילוי הויות הכלים, להיות יוד 
אורות פנימים ומקיפים, מקושרים ומחוברים יחד בתוך כלי א', אשר 
לסבה זו שאור מקיף ואור פנימי מקושרים יחד 
%break
נקרא עקודים מלשון ויעקד את יצחק ר"ל ויקשור. נראה מה 
שהוא מפרש לנו אות ד עקודים נקודים 
(וברודים), אור פנימי
%break
ד) הם עקודים נקודים וברודים הם שמות של ג' 
העולמות הראשונים שנשתלשלו זמ"ז עד שנאצלו עשר ספירות 
כהלכתן, דהיינו עשרה אורות הנקראים: נפש, רוח, נשמה, חיה, 
יחידה. 
%break
המלובשים בעשרה כלים הנקראים: כתר, חכמה, בינה, חסד, 
גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ומתחילה לא נתאצל אלא כלי 
אחד, שהוא הנקרא כלי מלכות, אשר כל העשרה האורות היו 
מלובשים ונקשרים רק בכלי האחד ההוא,
%break
ומטעם זה נקרא עולם הראשון ההוא בשם עולם העקודים, מלשון 
עקוד וקשור, כמ"ש ענין זה לפנינו. עכשיו הוא מוסיף ונקרא 
ג"כ קו אחד עקודים או עולם אדם קדמון, מפרש 
%break
קו אחד נקרא משום, שהאור מלובש רק בכלי אחד, ואין בו עוד ג' 
הקוין של ההנהגה, הנקראים: חסד, דין, רחמים. כי כלי זה מכונה 
מדת הדין שהוא כלי מלכות. אמנם אחר כך נעשה שיתוף עם מדת 
הרחמים, כלומר, שמלכות המכונה מדת הדין 
%break
שהוא אומר שזה קו אחד נתכללה ונשתתפה עם כל ספירה 
וספירה מט' ספירות הקודמות אליה המכונות מדות הרחמים, שעל 
ידי שיתוף הזה נעשה כלי בכל ספירה וספירה, שאז נגמרות עשר 
הספירות כהלכתן, 
%break
ואז נעשים בעה"ס ג' הקוין של הנהגה, הנקראים: חסד, דין, 
רחמים. וז"ש חז"ל בתחלה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין 
וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת הרחמים, ושתפה למדת 
הדין (ב"ר ספי"ב) שלכאורה המאמר הזה קשה להולמו
%break
וכי חלילה מחשבותיו יתברך כמו מחשבת בשר ודם, שרוצה 
מתחילה לעשות כך אלא שמתחרט משום איזה טעם ועושה אחרת. 
אמנם כבר ביארנו, (עי' חלק א' בפירוש המלות טרם ואח"כ)
%break
שענין "תחילה ואח"כ" הנאמר ברוחניות, פירושו, סבה ומסובב, 
אשר הסבה נקראה קודם, והמסובב הנמשך ממנו, מכונה בשם 
אח"כ.
%break
אם כן מה שכתוב תחילה ואחר כך מפרש סבה ומסובב שמתחילה 
היה צריך להיות באופן הזה ואחר כך היה יכול להימשך מכאן בחינה 
אחרת
%break
וזה שהשמיעו לנו חז"ל, אשר הסבה ראשונה של העולמות הנק' 
עולם הראשון, עולם אדם קדמון נאצל ויצא בבחינת כלי 
מלכות לבד, המכונה מדת הדין, 
%break
מה זה מידת הדין שהיה דין על מלכות שאסור לקבל שאסור 
להשתמש מכלי הזה שנקרא מקבל בעל מנת לקבל
%break
אלא "ראה, שאין העולם מתקיים", כלומר, שאין בזה אותו 
שלימות הנרצה מבריאת העולם ע"כ "עמד ושתפה במדת הרחמים", 
כלומר, לכן נעשה זה לגורם, מי הדין שיסובב ממנו ענין 
שיתוף של מדת הרחמים בדין, 
%break
שפירוש הדבר היות שדעת עליון מידת הדין וצריכים לתקן את מידת 
הדין לכן שיתוף מידת הרחמים שיתקן את הדין לא שיתחרט יש סיבה 
בשביל מה שנעשה אחר כך שיתוף
%break
זה שאומר שמחמת זה יצאו ונאצלו איך.. עשר ספירות 
אורות וכלים, כנ"ל, בשלשת הקוין חד"ר ואותו הענין רמזו חז"ל ג"כ 
במקום אחר בשינוי לשון זה מסכת (אבות רפ"ה)
%break
כתוב שמה כך בעשרה מאמרות נברא העולם, הוא שואל 
והלא במאמר אחד יכול להבראות בשביל מה צריך עשרה 
מתרץ 
%break
אלא להפרע מהרשעים, שמאבדין את העולם שנברא בעשרה 
מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שמקימים העולם שנברא בעשרה 
מאמרות, עכ"ל. עשרה מאמרות, מפרש 
%break
פירושם עשר ספירות כנודע, ושואלים, מאחר שהעולם הקדמון 
נברא בסוד מאמר אחד, דהיינו בסוד כלי אחד בלבד, בכלי מלכות, 
כנ"ל, א"כ למה נשתלשלו ויצאו ממנה אחר כך 
%break
עשר ספירות, וע"ז תרצו "להפרע מהרשעים" וכו' "וליתן שכר טוב 
לצדיקים" וכולי כלומר, כי מחשבתו של הבריאה, שהיא כדי 
להנות לנבראיו, אינה מתקימת בדרך אחר, אלא בהנהגת שכר ועונש, 
דהיינו ע"ס, שה"ס הנהגת ג' הקוין: 
%break
הנקראים חסד, דין, ורחמים. וע"כ עולם הקדמון, שלא 
היה שם אלא כלי מלכות בלבד, הוכרח להשתלשל ממצב למצב עד 
שנאצלו עשר הספירות, שה"ס שיתף מדה"ר בדין כנ"ל. המגלה 
בשביל מה צריכים זה 
%break
להנהגת שכר ועונש, המביאה לאותה ההטבה הכלולה בסוד 
מחשבת הבריאה, כמבואר. מה הפירוש שאומר במידת הדין אין 
שכר ועונש בשיתוף מידת הרחמים בדין כבר יש שכר ועונש פירשו כך 
לאחר שנעשה דין שאסור לקבל בעל מנת להשפיע
%break
תלמיד: שאסור ...
%break
רב"ש: ש.. להיפך סליחה שאסור לקבל בעל מנת לקבל רק 
בעל מנת להשפיע אז אין בי.. לא היה משום זה ביכולת לתחתון 
שיעשה פעם על מנת להשפיע לכן לא מגיע לו שום עונש הוא לא יכול
%break
בגלל.. שכן יכול מביא שם בפתיחה היה התערבות ניצוצי השפעה 
בכלי קבלה שעל ידי זה יהיה מקום בלתקן כדי לקבל בעל מנת 
להשפיע נותנים לו הזדמנות והוא לא עושה יש שכר יש לומר שכר 
ועונש אם קודם לא היה שום מציאות 
%break
לא היה שייך לומר שכר ועונש הוא לא אשם עכשיו שנתנו לו הזדמנות 
על ידי התיקון הזה יש לומר יש שייך לומר שכר ועונש כאן משמע 
שעשר ספירות בתיקון קוים הוא מראה בבת אח.. ביחד תיכף נראה 
מדוע נראה
%break
והנה תחילת השתתפות האמורה, שיתוף מידת הרחמים 
בדין נעשה בעולם העקודים גופו, הוא הולך כאן משיתו.. 
משיטה דין לרחמים זה נקרא קבלה רחמים לא כל כך קבלה יותר 
רחוק פחות קבלה
%break
תלמיד: הסתלקות מקבלה
%break
רב"ש: כן
%break
והנה תחילת השתתפות האמורה, נעשה בעולם העקודים גופו, 
על ידי הזדככות העביות שבהמסך שמפאת זה, יצאו ונשתלשלו שם ג' 
פרצופין המכונים: גלגלתא ע"ב ס"ג. אשר אע"פ שכולם עוד בחינת 
עקודים המה,
%break
אני רוצה להגיד לכם מה שאמר מקודם שאומר למה כי לבן, ה"ס 
לובן העליון, אשר הוא קודם כל האצילות הזה והוא העושה את 
כל (אלו) הבחינות, כל העולמות 
שהם: מה נקראו כל העולמות 
%break
עקודים, נקודים, ברודים, לצורך האצילות, שיאציל אחריהם 
מי נקראת אצילות (אשר) הוא מכנה 
(נקרא) בשם יעקב,
%break
אז צריכים להבין מדוע כל האצילות כל מה שהוא אומר כל הבחינות 
נכללים בשלוש השמות האלו עקודים נקודים וברודים אז הוא מפרש 
שם עקודים נקרא כמו שהוא אומר כאן שכל העשר ספירות נעקדים 
בכלי מלכות שעל בחינה זו יצאו גלגלתא ע"ב ס"ג
%break
ואחר/ועל כך למדנו שמלכות עלתה בכל ספירה וספירה זה היה 
בפרצוף מ"ה הנקרא עולם הנקודים ושם למדנו היה שבירה ולמדנו 
מדוע היה שבירה שהיה אורות גדולים וכלים קטנים על כן לא יכלו 
לסבול את האורות
%break
מה הפירוש לא יכלו לסבול לא יכלו לקבל האורות בעל מנת להשפיע 
לכן נשברו היה אחר כך תיקון עולם האצילות שיהיה אורות קטנים לכן 
נקרא זה ברודים היינו שיורדים ממדרגתם ממה שהיה מקודם לכן 
הוא מפרש שכל הבחינות נכללו בעקודים נקודים וברודים
%break
אז הוא אומר כאן בשורה אשר מתחיל
%break
אשר אע"פ שכולם מי כולם גלגלתא ע"ב ס"ג עוד 
בחינת עקודים המה, שנקרא מידת הדין מ"מ מתהוה בהם 
ענין השיתוף בהדרגה. כמ"ש לקמן. דהיינו בפרצוף גלגלתא היה 
מאיר ד' ובעולם ע"ב כבר ירד מד' לג' כבר פחות עביות 
%break
ומג' לס"ג כבר עוד פחות עביות ואח"כ ג' פרצופים אלו 
המכונים גלגלתא ע"ב ס"ג שהוא מכנה אותם בשם עקודים יצא 
פרצוף ב"ן דא"ק הנק' עולם הנקודים, אשר שם נאצלו ג' הקוין חד"ר 
בעה"ס של ג' ראשונות: 
%break
המכונה כח"ב, או כתר אבא ואמא המכונה ראש, 
ג"ר דנקודים היה שם תיקון קוים אבל בז"ת, דנקודים 
עדיין לא יצאו ע"ס אלא רק בקו אחד. ובעולם 
(ההוא) ההיא שנקרא עולם התיקון הלאה 
%break
ובעולם ההוא עולם הנקודים היה ענין שבירת הכלים. 
ושביה"כ האלו נעשו סבה, הוא מפרש איך שיגמר ענין 
שיתוף מדת הרחמים בדין זאת אומרת אם לא היה נשבר לא 
היה הסתלקות הוא לא יצא אחר כך עולם האצילות שהיה לו ג' קוים
%break
נמצא שהוא אומר בשבירת הכלים האלו נעשו סיבה שיגמ.. עניין 
שיתוף מידת הרחמים בדין בבחינת ג' קוין חד"ר ועשרה כלים 
גמורים את זה הוא חושב כלים גמורים, מה זה גמור 
שאין הסתלקות בכלים האלו
%break
גם בז' ספירות התחתוניות חג"ת נהי"מ, אשר בעולם 
שלאחריו, שלמטה מעולם הנקודים הנקרא עולם 
הברודים. וגם נקרא עולם התיקון מדוע נקרא ברודים הסברתי 
שכאן היה ירידת האורות מדרגה יותר קטנה 
%break
דהיינו בנקודים היה מאיר ג"ר דחכמה מה שאין כן באצילות לא היה 
מאיר רק ו"ק דחכמה זה נקרא ירידה
%break
ומדוע נקרא עולם התיקון מפרש ועולם התיקון, נקרא 
מטעם כי תיקון העולם כפי שהיתה מחשבת הבריאה, 
להטיב לנבראיו מתחיל מזה העולם דוקא ולא מקודם לכן.
%break
לכן נקרא זה כאן יבוא העולם לשלמותו ולתיקונו לכן נקרא עולם 
האצילות עולם התיקון מה צריכים לתקן לתקן מחשבת הבריאה 
שהייתה להטיב לנבראיו ובכדי שיהיה בו שלמות של השתוות הצורה 
זה יכול להיתקן דווקא בעולם האצילות 
%break
לכן עולם האצילות נקרא עולם התיקון אתה שואל מדוע לפני התיקון 
שיתוף מידת הרחמים בדין אתה שואל לא יכול להיות עניין שכר ועונש 
על זה למדנו בפתיחה נ"ז כתוב כך
%break
נז) ותדע, שבאלו הג' הפרצופין גלגלתא ע"ב וס"ג דא"ק, אין עוד 
אפי' שורש לד' העולמות אבי"ע, כי אפילו בחינת מקום לג' עולמות 
בי"ע עוד לא היה כאן, שהרי פרצוף הפנימי דא"ק היה נמשך עד 
הנקודה דעוה"ז. 
%break
אם כן מה זה מקום בי"ע לבר ממדרגה הכל מאיר איפה יש לבר 
ממדרגה וכן לא נגלה עוד שורש לענין תיקון הנרצה, איזה 
תיקון הנרצה להיות מקבל בעל מנת להשפיע שבסבתו 
בשביל התיקון הזה שנקרא מקבל על מנת להשפיע 
%break
נעשה הצמצום כי כל הנרצה בדבר הצמצום שנעשה בבחי"ד, 
היה הצמצום בשביל מה לו לקבל עכשיו אם מקבל על מנת 
לקבל בכדי לתקנה שלא תהיה בה שום שינוי צורה עם קבלתה 
את אור העליון, (כנ"ל באות יו"ד) 
%break
שיכול לקבל כל התענוגים ויחד עם זה תהיה בהשתוות הצורה איך 
יכול להיות דבר כזה למדנו למעלה והיינו כדי לברוא גוף האדם 
מבחינה ד' ההיא, שיש לו מקבל על מנת לקבל ועם העסק 
שלו בתורה ומצוות על מנת להשפיע נ"ר ליוצרו, 
%break
שעם התורה ומצוות בשביל מה בכדי שיבוא על מנת להשפיע 
יהפך את כח הקבלה שבבחי"ד שיהיה ע"מ להשפיע, שבזה 
משווה צורת הקבלה להשפעה גמורה, ואז יהיה גמר התיקון, כי בזה 
תחזור הבחי"ד להיות לכלי קבלה על אור העליון, 
%break
וגם תהיה בדביקות גמורה עם האור, בלי שום שינוי צורה כלל, 
כנ"ל. אמנם עד עתה עד הצמצום ב' לא נגלה עוד שורש 
לתיקון הזה, כי לענין זה צריך האדם להיות כלול גם מבחינות 
העליונות שלמעלה מבחי"ד, 
%break
שלמעלה מכלי קבלה אם הוא יהיה רק מכלי קבלה לבד לא יכול 
להפוך את תכונתו אלא מה שצריך האדם להיות כלול גם מבחינות 
העליונות שלמעלה מבחינה ד' כדי שיהיה בו ההכשר לעשות 
מעשים טובים של השפעה, ואם היה האדם יוצא מהמצב של פרצופי א"ק, 
%break
שנקרא מידת הדין היה כולו מבחינת חלל פנוי, כי הבחי"ד 
הצריכה להיות לשורש גופו של האדם, היתה כולה מלמטה מרגלי 
א"ק, בבחינת חלל פנוי וריקן בלי אור, להיותה נמצאת בהפכיות 
הצורה מאור העליון,
%break
שנבחנת משום זה לבחינת פרודא ומיתה. ואם היה נברא האדם 
ממנה, לא היה יכול לתקן מעשיו כלל, כי לא היה בו שום ניצוצין של 
השפעה, והיה נמשל כבהמות, שאין בהם מבחינת השפעה ולא כלום, 
שכל חייהם הוא אך לעצמם.
%break
וכדוגמת הרשעים, השקועים בתאות הקבלה לעצמם, ואפילו 
החסד דעבדין, מה שאנחנו רואים שעשירים עושים פעם מעשים 
להשפיע גם כן לגרמייהו עבדין, שיהיה להם תמורה עבור 
השפעה 
%break
שעליהם נאמר רשעים בחייהם נקראים מתים, מדוע 
להיותם בהפכיות הצורה מחי החיים. 
%break
%letter נח
נח) וז"ס מ"ש חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא 
את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת 
הרחמים ושתפה למדת הדין. פירוש, כי (כל) 
תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, 
%break
פירושו סבה ומסובב, וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, 
דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו במדת הדין, 
דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, 
שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק.
%break
שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת 
חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל. וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, 
שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, 
 
%break
שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת 
התיקון הנרצה, אם כן אין שייך לנו שכר ועונש אין ביכולתו 
לעשות שום פעולה לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת 
הדין.
%break
ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות (נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום.)