עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author קלטות רבש %book 001_heb_o_rb_bs-tes-04_2 %revert מכאן אני מדבר כאן פתיחה אות נ"ח אה אני חוזר <b>ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין,</b> מה זה דין שנעשה עליה דין שאסור להשתמש עימה <b>משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין,</b> %break שלא יהיה כל כך למטה העלה אותו שיהיה בהזדככות <b>שהוא כח הסיום הנעשה בספירת המלכות,</b> שנקרא מטה <b>והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין<b/> %break <b>כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה,</b> אז שייך לומר <b>אשר יוכל לעשות מע"ט ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו,<b/> %break <b>עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל.</b> משמע מכאן מתחיל שכר ועונש אם לא היה זה לא היה שום מציאות לשכר ועונש מה זה שכר שיש בידו לעשות מה זה עונש מדוע לא עשה %break אין שום אפשרות לעשות כי מייחס שכר ועונש לשיתוף מידת הרחמים בדין כן צריך להתחיל ונתבאר <b>ונתבאר ההפרש מג' עולמות הנזכרים בדברי הרב: כי עולם</b> ה- <b>עקודים פירושו, שעשרה האורות היו עקודים וקשורים רק בכלי אחד.<b/> %break <b>אכן עולם הנקודים, הנה בבחינת ג' ראשונות שלו כח"ב, כבר נעשה בו השתתפות דמה"ר בדין.</b> רק בג' ראשונות <b>ורק בעולם הברודים הנקרא עולם האצילות, שמה התתקן, ונגמר בו לגמרי דבר השיתוף דמדת הרחמים,<b/> %break <b>גם בז' ספירות התחתוניות, באופן, שיש כאן התלבשות של יוד</b> ספירות (<b>אורות</b>) <b>בתוך יוד כלים. ומעולם ההוא,</b> מעולם האצילות <b>מתחיל ענין ההבחן של עשר ספירות בפועל ממש.</b> %break <b>תלמיד: אז למה זה נקרא למ..</b> %break <b>רב"ש:</b> אז קודם מלכות נמצאת במקומה מה שכן בנקודים מלכות עלתה בכל ספירה וספירה אות ד' %break <b>תלמיד: ... ... מה זה?</b> %break <b>רב"ש:</b> אות ד' <b>ד) והנה בהתחברות האורות פנימים עם ה האורות מקיפים מחוברים תוך הפה, לכן בצאתם יחד</b> אור פנימי ואור מקיף <b>ו חוץ לפה קשורים יחד, הם ז מכים זה בזה ומבטשים זה בזה, ומהכאות שלהם אתייליד הויות בחינת כלים.</b> %break מה כתוב כאן אחד היות שאור פנימי ואור מקיף אור פנימי (<b>האורות</b>) ואורות <b>מקיפים מחוברים תוך הפה,</b> אחד <b>לכן בצאתם יחד ו חוץ לפה</b> אז הם <b>קשורים יחד,</b> לכן <b>הם ז מכים זה בזה ומבטשים זה בזה</b> %break ג' <b>ומהכאות שלהם אתייליד הויות בחינת כלים.</b> מה הוא אומר כאן נראה מה שהוא מפרש למטה אות <b>ה) כבר ידעת, אשר הפה, ה"ס המלכות של ראש דא"ק, שבה נתקן מסך של בחי"ד, אשר מעכב על אור העליון מלהתפשט ולהתלבש בבחינתה הד'.</b> %break שנקראת לקבל על מנת לקבל <b>כי אור העליון, דרכו לבוא ולהתפשט גם בבחי"ד, ולמלא כל המציאות כמו מטרם הצמצום,</b> באור לא נעשה שום השתנות אנו לומדים כל השינויים נעשה רק בתחתונים במקבלים %break <b>אלא, שהמסך המתוקן בהפה, מעכב עליו ואינה מקבלו</b> בבחינה ד' <b>שזה נקרא זווג הכאה, כנודע. ואז, כל שיעור של</b> ה- <b>אור העליון הראוי לבא ולהתלבש בבחי"ד, והיא אינה מקבלתו, כאמור, הנה אור העליון הזה, חוזר לאחוריו למקורו,<b/> %break <b>ונעשה</b> על ידי זה <b>למלבוש על הט' ספירות הראשונות של אור ישר, (ועי' לעיל ח"ג פי"ב ובאו"פ שם) ונמצא שכל האורות העתידים לבא בעולמות אחר גמר תיקונם, המכונים אורות מקיפים,</b> %break כך למדנו מקיף על שם עתיק אז צריכים לדעת <b>הנה המה</b> כל האורות <b>כלולים באור חוזר זה, המלביש לט"ס ראשונות דאור ישר של ראש דא"ק, כי זהו האור העליון שאינו מקובל בבחי"ד, וע"כ, אינו ממלא כל המציאות כמו שהיה מטרם הצמצום.<b/> %break <b>אמנם על ידי כל הזווגים והאו"ח, העתידים להגלות בעולמות, ע"י העלאת מ"ן ממעשים של הצדיקים, נמצאת הבחי"ד מתוקנת, עד שתהיה ראויה לקבלת האור כמות שהיתה בא"ס ב"ה מטרם הצמצום. כמ"ש בזוהר,<b/> %break <b>א"ס לא נחית יחודיה עליה, עד דיהבינן ליה בת זוגיה: שהוא סוד תיקון הבחיה"ד כמבואר. (ועי' בשער הכונות בעלינו לשבח).</b> %break מה כתוב בקטע הזה הוא מסביר לנו מה הפירוש אורות פנימיים ומקיפים בחיבור בפה אז הוא מסביר לנו אנחנו למדנו במקומות רבים שיש זיווג דהכאה תיכף מהתפשטות הראשונה לאחר הצמצום %break מה זה צמצום מקודם לומדים שרצונו להטיב לנבראיו שיעור מסוים נבראו כלים לקבל שיעור מסוים הזה ולא קיבלו כל האור נמצא ממלא כל המציאות לא נשאר שום רצון שלא יהיה ממולא מאור א"ס היות שמלכות לא עשתה צמצום %break אחר כך למדנו שמלכות רצתה בהשתוות הצורה ואמרה אני לא רוצה לקבל בעל מנת לקבל זה נקרא צמצום רק מי מקבל אקבל בעל מנת להשפיע לכן חזר והמשיך האור בכדי שתקבל אותו בעל מנת להשפיע %break באור העליון לא נעשים שום שינויים כמו שאנחנו לומדים עד הה.. עד שלא נברא העולם וא.. שנברא העולם לכן האור שבא מא"ס הוא רוצה להאיר גם לתוך הבחינה ד' שנקרא מקבל על מנת לקבל %break אלא התחתון שעשה צמצום מי המלכות שרצתה בהשתוות הצורה ואמרה על מנת לקבל אני לא רוצה רק בעל מנת להשפיע אז למדנו מלכות עשתה חשבון מלכות דראש כמה שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע את זה היא תקבל %break וכמה שלא יכולה לכוון בעל מנת להשפיע את זה לא תקבל נמצא לפי זה שהיה כאן בראש זיווג דהכאה דהיינו המלכות של ראש רוצה לקבל כל האור כי רצונו להטיב לנבראיו רוצה להאיר גם בבחי"ד רק התחתון עושה מסך ודוחה את האור %break אז למדנו שני דברים מנוגדים נקרא הכאה והעליון רוצה להאיר לתחתון גם בכלי קבלה והתחתון מתגבר על הרצון הזה ודוחה אותו ולא מקבל אותו נקרא זה הכאה ומה נעשה כאן מדבר באופן כללי הוא אומר שדוחה את האור מקבלת רק חלק %break נמצא השאר שלא מקבלת מתי היא תקבל את זה בעתיד לבוא כמו שלומדים שיהיה הרבה זיווגים כל פעם מתגלה חלק אור על חלק כלי שנתקנת בעל מנת להשפיע עד שיתוקנו כל הכלים שיצאו כשהיא נחלקה בעל מנת להשפיע זה נקרא גמר התיקון %break נמצא לפי זה כל האורות העתידים להתגלות אחר כך עד גמר התיקון נכללו באור הזה באור חוזר הנדחה הוא מכנה כאן אור חוזר המלביש שלא נכנס.. בפרטים מדוע הוא ... האור חוזר המלביש %break ובהסתכלות פנימית מבאר יותר בפרטות הוא אומר כך שם חושב ב' מיני אור חוזר אז הוא אומר שאור חוזר הנדחה נקרא כל האור ישר מה שלא מקבלת אותו הוא דוחה אותו מי דוחה אותו המסך %break אז נולד משני כוחות אלה היינו מכוח הפריש.. שלא רוצה לקבל אותו מכוח האור שלא רוצה לקבל אותו שדוחה אותו שזה אור ישר נולד אור חוזר שאור חוזר הזה הוא תולדה משני כוחות והוא נקרא אור חוזר המלביש מה הפירוש אור חוזר המלביש %break היות שעל ידי ב' כוחות אלו נולד אור חוזר יש לו הנאה גדולה מזה שהיא משפיעה להעליון אז כאילו הוא אמר עם מה היא יכולה להנות לעליון שחסר לעליון שאפשר לומר שהתחתונים יקבלו את התענוגים מה שהוא רוצה לתת להם %break לכן כאילו התחתון ואני רוצה עכשיו לקבל הנאה ותענוג משום שאני רוצה להשפיע וזה נקרא אור חוזר המלביש כאן הוא לא מפרט רק באופן כללי אור שלא מקבל אותו נקרא מלביש ובזה תלוי ובזה באור הזה שדוחה אותו נקרא אור מקיף %break שהיינו שכל האורות שעתידים להתגלות כלולים באור מקיף הזה באור חוזר הנדחה הזה זה למדנו כאן הוא מסכם <b>והנה נתבאר, שכל האורות המקיפין, כלולים במסך ובאו"ח שבפה דראש</b> ד- <b>א"ק ביחד עם האורות הפנימים,<b/> %break <b>שהם הט"ס דאור ישר הקשורים בה,</b> היינו שהיא מק.. מה שהיא כן מקבלת <b>וז"ש הרב, האו"פ עם האורות מקיפים מחוברים תוך הפה, דהיינו המלכות, בכח המסך דבחי"ד המתוקן שם, כמבואר.</b> מה הוא אומר כאן <b>שכל האורות המקיפין,<b/> %break <b>כלולים במסך ובאו"ח שבפה דראש א"ק ביחד עם האורות הפנימים,</b> כאן יש לפרש ב' הבחנות מי חילק את האור שחלק מתקבל שנקרא פנימי וחלק שלא מתקבל רק יתקבל אחר כך שנקרא אורות מקיפים המסך הזה אם אין מסך לאחרי הצמצום %break אין אור פנימי ואין אור מקיף רק מה יש חלל הפנוי חושך נמצא המסך במסך הזה קשור אור פנימי ובמסך קשור שיהיה חלק אור מקיף מה שהיא לא נותנת לו להיכנס לתוך המדרגה כאילו ושם בפנים מסבירות %break משמע כאילו הוא אומר כך במסך הזה הוא מכנה המסך כלי חיצון שהמסך הזה היא כלי לאור מקיף שיתגלה אחר כך היינו על ידי זה שיהיה הרבה מסכים יתגלה הרבה חלקים אור מקיף נמצא שהוא נקרא כלי חיצון %break מה שעכשיו אין היא מקבלת את האור שמבחוץ ולעתיד שהיא יכולה לעשות קו עם מסכים על האור היוצא אז יתגלה האור נמצא המסך עושה שתי דברים בינתיים הוא עושה שזה לא יקובל בתוך המדרגה ואחר כך יעשה המסך שכן יקובל בתוך המדרגה %break א.. ... ממסכים לכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד <b>ו) שהן האו"פ והן האו"מ קשורים שניהם בבחי"ד: כי הט"ס ראשונות דאו"י, קשורות ומלובשות, באו"ח שלה,</b> של מלכות <b>שהן</b> הט' ראשונות %break <b>הנק' או"פ. אבל האורות העתידים לבא עד גמר התיקון, הנק' או"מ, גם הם כלולים באו"ח זה, כי הם עצם האו"ח כנ"ל, שהם עתידים מחמת זה להגלות לאט לאט במשך שתא אלפי שני ולאחריהם עד גמר התיקון, כבדיבור הסמוך.</b> %break מה כתוב כאן <b>גם הם כלולים באו"ח זה, כי הם עצם האו"ח כנ"ל, שהם עתידים מחמת זה להגלות לאט לאט במשך שתא אלפי שני ולאחריהם</b> אחרי שתא אלפי שני משמע מכאן <b>עד גמר התיקון, כבדיבור הסמוך.</b> כאן הוא מדבר מאיזה או"ח %break <b>תלמיד: שמחזיר</b> %break <b>רב"ש:</b> אור הנדחה %break <b>תלמיד: הנדחה</b> %break <b>רב"ש:</b> אור הנדחה נגיד הוא מקבל עשרים אחוז מהאור הזה שמונים אחוז נדחה והשמונים האלה האלה שנדחית צריכים להתגלות אחר כך נגיד כך בראשונה לאחר צמצום נמצא כל האור המאה אחוז הזה ומלכות דוחה אותו וקיבלה רק חלק %break נגיד על בחי"ד נכנה זה עשרים אחוז והשאר דוחה אותו לא יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע האור הזה צריך להתגלות נמצא אור הזה שהוא מכנה עכשיו אור או"ח אור הנדחה זה לא אור חוזר זה נקרא אור ישר רק נדחה נקרא או"ח %break אבל זה אור ישר אור הזה צריך להתגלות איך על ידי כל התיקונים עד שיתגלה כל המאה אחוז כמו שהיה בעולם א"ס ושיהיה בעל מנת להשפיע זה שאומר לנו כאן כאן נשאלת שאלה או"ח מה שהוא מכנה מקיף זה או"ח או זה אור ישר מה זה אור ישר מה זה או"ח %break למדנו או"ח נקרא כוונה שהוא רוצה על מנת להשפיע ומה זה אור ישר שפע הבא מלמעלה אז אני שואל או"ח זה מה שהוא אומר שנקרא אור מקיף זה אור ישר או זה או"ח %break <b>תלמיד: אור ישר</b> %break <b>רב"ש:</b> מדוע הוא מכנה אותו אור חוזר שהוא לא מקבל אותו וגם הוא מכנה או"ח המלביש מה הפירוש או"ח המלביש הוא לא נכנס בפרטים אמרנו מקודם מה זה או"ח המלביש זה אור התחתון נותנים כוונה כוונה זה אור רק %break הסברתי מקודם מה שהוא אומר בהסתכלות פנימית בחלק ד' שזה תולדה משתי כוחות מכוח הפרישה שהוא לא רוצה לקבל אותו ומכוח שהוא לא רוצה לקבל את האור הזה אז הוא קשור באור הזה אז ממה הוא מקבל הארה מאור הזה %break מאיזה אור מאור ישר הזה אין אור אחר נמצא הן האור חוזר והן האור מקיף שניהם בחינת או"ח שהוא אור ישר באמת כל האורות הם אור ישר רק כשמדברים מהכלים אז הוא אומר אחרת לכן למדנו בפתיחה לפנים מסבירות שיש לנו ה' הבחנות יש לנו ה' הבחנות %break היינו הבחן א' הוא אומר נקרא בחינה א' בחינת חכמה שהן האור והן הכלי בא מצד המאציל פירוש הדבר רצונו להטיב לנבראיו ברא יש מאין כלי עם אור ביחד לא היה מי שישתוקק הוא לא יודע למה להשתוקק %break לכן אומרים עליון ברא את האור והכלי ועניית התחתון ב.. ... זה נקרא בחינה א' הבחן ב' לאחר שחכמה קיבלה את האור בסופה כאילו התבוננה מאיפה אני מקבל השפע מהמשפיע ואני ענף לו אני רוצה בהשתוות הצורה %break אני לא רוצה להיות מקבל ועל ידי התגברות הזאת הגבורות הזאת שהיא בחרה שרוצה משהו מרגשת שהיא בחינת מקבל לא רוצה בהשתוות הצורה על ידי זה בא האור מלמעלה נקרא האור בא מלמעלה מכתר הוא המשפיע %break אבל הכלי להתעוררות ממי בא זה מתחתון הבחן ב' האור מצד העליון והכלי מצד התחתון הבחן ג' שהן האור והן הכלי בא מצד התחתון היינו מה זה מלכות זעיר אנפין בסופו שיתגבר על מה שנותן לו אור דחסדים הוא רוצה אור החכמה בהרחבה %break כמו שישנה באור הח.. בכלי דחכמה נמצא כאן שכבר יש התגברות מצד התחתון אבל אנו לומדים שכאן היה צמצום אסור לו לקבל ועל ידי מה היא מקבלת למדנו שהיא נותנת המסך הזה או"ח נמצא הכלי הוא עכשיו מי המסך מה שמתגבר שלא לקבל ואור שלה בא מכוח הפרישה %break נמצא כאן או"ח שבא ממטה למעלה שמלכות דאור ישר נעשית כתר לאו"ח הוא נבחן שהן האור והן הכלי בא מצד התחתון אם כן זה שאומר כאן מה הוא אומר כאן שהכל כלול הכל קשור באו"ח שלה בא זה באו"ח שלה מכוח הפרישה שלה %break לכן כוח הפרישה לומדים שני דברים אחד אור הנדחה שהוא אור ישר שהוא אור מקיף שהוא צריך להתקבל כמו שהיה בעולם א"ס וחלק או"ח המל.. גם כן בא מכאן אבל מיחסים כוח הפרישה של התחתון נ.. זה כוח של התחתון הכל קשור במסך שני דברים %break <b>תלמיד: במסך</b> %break <b>רב"ש:</b> לא חצי תלמד %break ושם הוא חושב עוד שני הבחנות שיש גבורה אחת התגברות אחת מה שנעשה באור הבא הן הכלי והן האור מצד העליון התגברות הזאת הייתה על חסדים מה שאין כן האור שבא מז"א שבא מבינה שהאור שבא בא על הכלי של התחתון שהתגברה התגבר הרצון לקבל זה בחינה הבחן הג' %break <b>תלמיד: הד'</b> %break <b>רב"ש:</b> הה' %break הבחן הד' הוא מה שהתגברה בינה היינו אור שבא מצד העליון הן הכלי והן האור שהתגבר ההתגברות הייתה על רצון להשפיע מה שאין כן האור שבא על ידי התעוררות התחתון שנקרא בינה אור דחסדים %break שזעיר אנפין בא מבינה שאור דחסדים הזו בסופו התגברה על מה התגברה על רצון לקבל שנקרא כלי זה הבחן הה' מה שלמדנו שם אות ז' למעלה מה כתוב <b>ז)</b> הם <b>מכים זה בזה ומבטשים זה בזה, ומהכאות שלהם אתייליד הויות בחינת ה- <b>כלים.</b> %break ז' מה זה מכה באור הלא אנחנו ברוחניות מה פירוש הכאה אז הוא מסביר <b>כי כששני האורות יורדים ומתפשטים מהפה ולמטה לתוך הגוף דא"ק, הנה האו"מ</b> אורות מקיפים <b>אינם יכולים להתלבש בתוך הגוף, מחמת כח המסך אשר שם המעכב על האור ההוא, כנ"ל. %break (ועי' בחלק ב' תשובה ד') ומתוך שהמה קשורים ונכללים שם,</b> איפה בראש שזה אור אחד <b>רוצים גם הם להתפשט בפנימיות הפרצוף, ולפיכך המה מזככים בזה את העביות שבמסך, דהיינו, לאותו כח העיכוב, שאינו נותן להם להתלבש שם. %break אמנם מכח ביטושם זה בהעביות דמסך, שהמסך הולך ומזדכך מחמתם, הנה גורם זה, להסתלקות האורות הפנימים מהגוף:</b> צריכים כאן לפרש מה שהוא אומר כך אני חוזר %break <b>ז) כי כששני האורות יורדים ומתפשטים מהפה ולמטה לתוך הגוף דא"ק, הנה האו"מ אינם יכולים להתלבש בתוך הגוף, מחמת כח המסך אשר שם המעכב על האור ההוא, כנ"ל. (ועי' בחלק ב' תשובה ד') %break ומתוך שהמה קשורים ונכללים שם,</b> איפה הם קשורים ונכללים שם אז הוא לומד כך בראש המדרגה לומדים שהאור בא לא היינ.. מכ.. בין אור פנימי לאור מקיף אור אחד שבא ומלכות דראש עשתה חשבון ואמרה חלק אני אקבל וחלק לא %break אבל שם היה חלק אחד מאה אחוז רק אמרה עשרים אחוז אני יכול לקבל על מנת להשפיע נגיד על דרך משל ושמונים לא אם כן זה אור אחד כשהתחיל להתפשט עשרים אחוז התפשטו שבא עד הטבור לא אתה לא אתה שמונים אחוז לא רוצה לתת לו להיכנס למה.. %break בראש היה מאיר מדרגה אחת גם הם רוצים להיכנס מה הכוונה שהיה אחד ועכשיו גם כן נתחלקו ורוצים להיכנס מה הפירוש התחלקו עניין הוא כך בראש שבא האור נקרא האור רצונו להיטיב לנבראיו שכל האור הזה יהיה בשביל התחתונים %break רק מה הוא עושה חשבון חלק הוא מקבל כשבא לטבור שצריך לקבל החלק השני הוא אומר עד כאן אני לא רוצה לקבל הוא נשאר באור מקיף ... %break הלא להיטיב לנבראיו היה הכל האור שנמשך לתוך הראש ואז הוא מקבל חלק מי יקבל את השאר זה הפירוש שהוא רוצה גם היות שהיו מחוברים שהם נכללים בבחינה מה %break <b>תלמיד: להטיב לנבראיו</b> %break <b>רב"ש:</b> בלהיטיב לנבראיו בראש המדרגה שבא בפועל ממש שנקרא גוף שאתה מקבל חלק הרי אין קשר אני אומר הלו אנחנו בחינה אחת היינו כלולים בלהטיב לנבראיו אז גם אתה צריך לקבל את זה גם כן %break הוא לא רוצה לקבלו אבל נכנע הוא צודק ברגע שנכנע כבר נאבד לו עביות מה הפירוש נאבד לו עביות הלו יש כלל הוא אומר שעביות אינה מזדככת הרצון לקבל לא יכולים התאווה בן אדם אין אדם איך אומרים בעל הבית על הרצון לקבל שלו %break יש לו רק בחירה לא לקבל או יהיה לו רצון לקבל זה לא בידי בידי אדם אם כן מה הפירוש נזדכך עביות אז הוא נותן כלל כשמדברים בקדושה לא משתמשים עם עביות רק אם יכולים לעשות עליו מסך נמצא שהוא ביטל הכוח הדור.. %break שלו כבר נזדכך העביות וכבר לא משמש עם עביות מדוע משום שאין לו מסך זה אני רוצה כאן לבאר %break אני מתחיל <b>קשורים</b> השורה <b>ומתוך שהמה קשורים ונכללים שם,</b> בראש <b>רוצים גם הם להתפשט בפנימיות הפרצוף,</b> בגוף בפועל ממש לכן <b>ולפיכך המה מזככים בזה את העביות שבמסך, %break דהיינו, לאותו כח העיכוב, שאינו נותן להם להתלבש שם.</b> מבטלים הכוח הזה ממילא שמבטלים הכוח נאבד לו עביות שלא יכול להשתמש איתו נקודה <b>אמנם מכח ביטושם זה בהעביות דמסך, שהמסך</b> הכוח הדוחה <b>הולך ומזדכך מחמתם,</b> %break שלמדנו אם הוא דוחה הוא ביטל את הכוח הזה הכוח המסך הוא אומר בכוח המסך נכלל ה' בחינות או ד' בחינות הוא לפעמים אומר אז הוא הולך ומזדכך מקודם ד' ואחר כך ג' כמו כן הלאה זה שאומר כאן %break <b>אמנם מכח ביטושם זה בהעביות דמסך, שהמסך הולך ומזדכך מחמתם, הנה גורם זה, להסתלקות האורות הפנימים מהגוף:</b> מדוע <b>כי כשמזדכך לעביות דבחי"ג,</b> שכבר לא יכול להתגבר על עביות זה בחינה ד' אז האור נסתלק אם כן %break <b>נתקצר האו"ח,</b> כבר לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע על בחי"ד רק מה יש לו עכשיו ג' בינתיים גם זה הסתלק בינתיים יש לו ג' <b>ואינו מלביש רק לקומת חכמה, ונעלם אור הכתר מהגוף.</b> וזה הולך הלאה זה נקרא נקודות %break <b>וכשנזדככה גם בחי"ג לעביות דבחי"ב,</b> שלא יכול להתגבר רק על ב' <b>נתקצר האו"ח לקומת בינה, וגם אור החכמה נעלם וכו'</b> מדוע שאין או"ח שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע <b>עד שנזדכך כל העביות, ואין שם עוד זווג דהכאה,</b> %break כבר לא יכול להתגבר ולדחות את האור אז ממילא <b>ונעלם כל האו"פ מהפרצוף. וז"ש הרב "שהם מכים זה בזה ומבטשים זה בזה" פי' שהאחד דוחה את חבירו: כי כל גדלו של או"פ</b> שכל חשיבותו שהוא אור פנימי שהוא יכול להאיר במדרגה %break <b>הוא בגודל עביות שבמסך, כנ"ל,</b> כמה כוחו שיכול להתגבר על הרצון לקבל שלו <b>וע"כ הוא מתחזק בעביות הגדול יותר.</b> אם הוא יכול לעשות מסך על עביות הכי גדול יש לו מדרגה הכי גדולה %break <b>ולהיפך, כל עיכובם של האו"מ, שאינם יכולים להתלבש, הוא רק, מכח העביות והגבול שבמסך,</b> שהגבול הזה לא נותן לו להיכנס <b>וע"כ</b> אור מקיף %break <b>הולך ומזכך את העביות. ולפיכך מבטשים זב"ז עד ששניהם מסתלקים, כמבואר. (ועי' בפתיחה כוללת בספרי על הע"ח).</b> אבל מה הוא לא אומר כאן מדוע נעשה כלים אזי במקום אחר מפרש כך בזמן שהאור היה מעורב להיפך בזמן שהכלי בפרצוף גלגלתא %break בזמן שהאור היה מאיר בתוך הכלים היה אור יש.. היה האורות והכלים מעורבים זה בזה עד שהי.. להבחין ביניהם רק מתי אנו מבחינים מהכלים לאחר הסתלקות האורות והיות כאן הבטישה הזאת גורם הסתלקות האורות לכן נ.. הויה בחינת כלים
שמור ספר
בדוק
בטל