ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קלטות רבש
%book 002_heb_o_rb_bs-tes-04_1
%revert
נתחיל דף רי"ג אות ה' כתוב כך ה) ח קודם מציאות העקודים לא 
היה האור העליון יכול להתלבש בשום כלי כי ט לא היה יכולת בכלים 
לסובלו, ושם היה האור בלתי מתלבש בכלי, י עד שהגיע התפשטות 
האור הגדול ההוא אל בחינת העקודים, 
%break
ושם נעשה מציאות כלי אחד, אל האור הגדול ההוא, ואז כ התחיל 
האצילות להיות בו איזה מציאות הגבלת האור, של הכלי ל 
מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה.
%break
אז מה כתוב כאן שלפני עקודים לא היה עול.. מתלבש עם כלי אחר 
שנעשה עקודים אז נעשה מציאות כלי אחד אז היה מציאות הגבלת 
האור מה שלא היה להיות עד שנעשה עקודים אז מה זה עקודים מה 
שאנחנו צריכים ללמוד שעוד לא היה כלי
%break
אות ח'
%break
ח) עקודים, מה זה עקודים הם בחי' ע"ס של תוך 
דפרצוף ראשון שבמציאות שאחר הצמצום הראשון, המכונה אדם 
קדמון, שמקודם לכן, 
%break
לפני הצמצום לא היה כלל בחינת ראש תוך סוף באור העליון אלא 
שהאור העליון היה ממלא כל המציאות. (כמ"ש היטב בחלק א').
%break
וז"ש הרב אני חוזר מה כתוב כאן למעלה מה זה עקודים תוך 
מה זה תוך אנחנו לומדים גוף הוא מדייק הוא אומר קודם עקודים 
משמע תוך קודם התוך ראש ואחר כך הוא מפרש שמקודם לכן היה 
כבר נקרא אין סוף
%break
תלמיד: אין לו ראש
%break
רב"ש: ... לו ראש צריכים לפרש כך אני חוזר עוד הפעם
%break
ח) עקודים, הם בחי' ע"ס של תוך דפרצוף ראשון שבמציאות 
שאחר הצמצום הראשון, שהפרצוף זה נקרא אדם קדמון לכן אני 
אומר עקודים תוך איזה כוונה על הפרצוף הראשון שיצא אחר הצמצום 
אם כן לפני התוך היינו בראש לא היה שום הגבלה
%break
אז ה.. מביא הראייה שאני מביא כשאני מדבר לאחר הצמצום היות 
שקודם לצמצום לא היה עניין של ראש תוך ואני עם עקודים עקודים 
ידוע שזה נקרא תוך אני מדבר מפרצוף ה.. שלאחר הצמצום נמצא 
שקודם התוך היינו בראש עוד לא היה שום הגבלה
%break
זה שאומר הלאה וז"ש הרב "קודם מציאות העקודים", קודם 
התוך דהיינו בעשר הספירות שבראש דאדם קדמון, הקודמים 
לעשר הספירות דתוך דאדם קדמון, הנקראים עקודים, "לא היה האור 
העליון יכול להתלבש בשום כלי". 
%break
וזה מבואר היטב בחלק ג', אשר אין שום בחינת כלי בע"ס של ראש, 
אלא רק שרשים לכלים (בלבד.)
%break
נמצא מ.. לכן אמרנו מקודם שבראש אור פנימי ואור מקיף זה אור 
אחד מה ש.. איפה מתחילים להתחלק בגוף שיש כבר הגבלה אז הוא 
מגביל זה נקרא אור פנימי אשר היוצא לחוץ נקרא אור מקיף עד גמר
צריכים להתחיל אות ט'
%break
קודם מציאות העקודים לא היה האור העליון יכול להתלבש בשום 
כלי כי ט לא היה יכולת בכלים לסובלו, ט' למטה אז הוא מפרש 
הכוונה על ע"ס דראש דא"ק שהכלים יכול.. כי ט לא היה יכולת 
בכלים לסובלו, מדוע אז הוא מפרש
%break
ט) כי האו"ח העולה מהמלכות ולמעלה אין הוא נחשב לכלי קבלה 
על אור העליון, אלא רק לשורש לכלי קבלה, כמו שלמדנו שעל 
ידי זה שעשה חשבון בראש המדרגה הוא יכול אחר כך לקבל
%break
ולפיכך, כל כמה שאין מלכות של ראש מתפשטת ומתרחבת 
לע"ס מינה ובה, על ידי האו"ח המתהפך ויורד ממעלה למטה, 
מפה למטה נקרא שהוא לא מקבל וממילא 
%break
הנה אין שם כלים כלל (ועיין לעיל חלק ג' פרק ב' אור פנימי אות 
ג') שהרי האור החוזר עולה שם ממטה למעלה,
%break
וצריכים לדעת כלל וכל הלבשה שממטה למעלה מטה נקרא 
תחתון המקבל למעלה נקרא משפיע שאני אומר שאור בא ממקבל 
להמשפיע מורה בחינת הסתלקות מקבלה. 
%break
שהתחתון לא רוצה לקבל אם התחתון לא רוצה לקבל נקרא זה ממטה 
למעלה מה.. אם כן הוא לא מלביש שום דבר מדוע אתה אומר 
התלבשות ממטה למעלה
%break
אז הוא מתרץ ומה שאנו מכנים זה להלבשה, הוא מטעם שעה"ס 
מתקשרות שם, ונעשות שורש להלבשה.
%break
מצד אחד זה שורש הלבשה אז החשבון שהוא עושה בראש שיכול 
אחר כך לקבל בגוף נמצא נקרא זה שורש התלבשות באמת אבל 
שורש התלבשות הוא מכנה התלבשות ממטה למעלה המקבל נותן 
להמשפיע 
%break
ומה נקרא גוף שהוא מקבל כי זה מלמעלה מהמשפיע למטה למקבל 
זה נקרא התלבשות שהוא כבר מקבל שמקבל זה נקרא כלים
%break
וז"ש הרב, שבראש שלא היה יכולת בכלים 
לסובלו. (והבן זה.) הכלים לא רצו לקבל הכלים רצו רק 
מלכות קשר שעל ידי זה שהוא לא רוצה לקבל רק בתנאי בעל מנת 
להשפיע אז הוא יוכל לקבל זה אחר כך ברור
%break
י' מה כתוב למעלה למעלה תסתכלו ושם היה האור בלתי 
מתלבש בכלי, י עד שהגיע התפשטות האור הגדול ההוא אל בחינת 
העקודים, ושם נעשה מציאות כלי אחד,
%break
למטה אות י' י) עד שהמלכות והאו"ח שעמה ממשיכים ע"ס של 
ראש אל תוך היינו זה נקרא ממעלה למטה כנ"ל, ואז נעשה 
בחינת כלי אחד,
%break
דהיינו כלי מלכות, שהתפשטה והתרחבה וקיבלה לתוכה כל 
כמות האור, שהאו"ח שלה הלביש את ע"ס של ראש (ועי' ח"ג פ"ב 
או"פ אות ג').
%break
זאת אומרת כמה שהוא היה בראש שנקרא בכוח שאמר כמה שיכול 
לקבל בעל מנת להשפיע זה היה רק בכוח הוא מקבל עכשיו זה בפועל 
(וע"ס הללו, היורדות מהראש ולמטה ומתלבשות בכלי מלכות 
שהתרחבה,) אז הוא אומר 
%break
הן הן הנקראות עשר ספירות דעקודים או עולם העקודים. 
נמצא מה זה עקודים דווקא מפה למטה מה שבראש עוד לא יכול 
לומר עקודים
%break
למעלה ואז כ התחיל האצילות להיות בו איזה מציאות הגבלת 
האור, כ) כי מלכות שבסוף הכלי ההוא, אשר נבחנת למלכות דכלי 
המלכות, שהיא עומדת בטבור 
%break
היא המגבלת את אור העליון על דרכו שלא יתפשט ממנה 
ולמטה, וכח ההגבלה הזאת, שנקרא מלכות שנותן שיתפשט 
ממנה למטה שעושה סוף מכונה בשם טבור או לפעמים 
חזה. ומשם למטה כבר נקרא סוף המדרגה
%break
מה זה סוף אני לא רוצה לקבל זה שאמר אני לא רוצה לקבל נקרא 
סוף נמצא שם יכול להיות מציאות הגבלת האור את זה אני מקבל ואת 
זה לא מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה עד עקודים
%break
ל) כלומר אע"פ שמלכות של ראש ג"כ מגבלת את אור 
העליון, למדנו בראש זה יקבל וזה לא יקבל כי ע"כ נעשה 
שם זווג דהכאה, והעלאת אור חוזר (כנ"ל חלק ג' פרק א' אור פנימי 
סעיף ע').
%break
אם כן מדוע אתה אומר שהגבלה הזאת נעשית דווקא בגוף בתוך 
אמנם הגבלה זו ואור חוזר זה של מלכות של ראש, אינה נחשבת 
להגבלה בפועל ממש, אלא רק לבחינת הגבלה בכח, כמ"ש הרב 
בע"ח שער מ"ב, שהכתר הוא דוגמת החומר הנקרא היולי, 
%break
שיש בו שורש כל הד' היסודות, בכח ולא בפועל, וכו'. וע"כ אפשר 
לקראו, א"ס ומאציל, עש"ה. וכוונתו לע"ס של ראש הנקרא כתר 
כנודע. 
%break
מה שהוא אומר כתר נקרא מאציל הכוונה לכתר של הראש שלמדנו 
כלל שכל המדרגה נחלקת לחמש בחינות הראש של כל מדרגה נקרא 
כתר מפה עד החזה של כל מדרגה נקרא חכמה מחזה עד הטבור 
נקרא בינה מטבור למטה נקרא ז"א מלכות 
%break
לכן הוא אומר מה שאומר שם כתר נקרא א"ס שהוא רק בכוח לא 
בפועל כוונתו לראש המדרגה אם אנחנו מדברים מה שקיבל שום דבר 
אם כן יכול.. אפשר לקרוא אותו א"ס וגם יכולים לקרוא אותו שורש על 
ד' היסודות 
%break
מה זה שורש על ידי זה שעשה חשבון דהגבלה בכוח את זה יקבל זה 
לא לכן יש אחר כך כוח מה לקבל בפועל מה שלא לקבל בפועל נמצא 
הגבלת הכלים מה שרב אומר זה דווקא בגוף אבל השורש היה גם כן 
בראש אבל לא מקבלים לכן ל.. 
%break
אומר אין בראש שום הגבלה הוא אומר שם בחלק ב'.. הקריאו.. דף צ' 
תשובה מ"ג השאלה הוא מה זה מסך אז הוא אומר כך ועיקר השאלה 
הוא מה ההבדל בין מסך לצמצום אז הוא אומר כך
%break
מג) "כח צמצום", המתעורר בנאצל כלפי אור עליון, להפסיק אותו 
על דרכו מלרדת לבחי"ד, דהיינו, שברגע שמגיע ונוגע בבחי"ד, 
ונקרא בחינה ד' מקבל בעל מנת לקבל תיכף מתעורר הכח ההוא, 
מי ומכה בו ודוחה אותו לאחוריו,
%break
מה כתוב כאן "כח ה- צמצום", המתעורר בנאצל 
מתי בעת שמגיע אליו (כלפי) אור ה 
עליון, המשיך אותו נגיד 
%break
(להפסיק אותו על דרכו מלרדת לבחי"ד, דהיינו, שברגע 
שמגיע) ונוגע בבחי"ד, בקבלה על מנת לקבל 
תיכף מתעורר הכח ההוא, כוח הצמצום ומכה בו 
אור הזה ודוחה אותו לאחוריו,
%break
הנה הכח הזה נקרא "מסך". וצריך שתבחין ההפרש, בין בחינת 
מסך שיש בנאצל, לבין בחינת צמצום שבו, שהם ב' ענינים נבדלים 
לגמרי. כי כח ה- צמצום שנעשה על בחי"ד, הוא מכוון כלפי 
הכלי שבנאצל, שהיא ה- השתוקקות לקבל, 
%break
שפירושו כי מחמת הרצון להשואת הצורה למאציל עיכב עצמו 
מלקבל בשעת ההשתוקקות לקבל, כי השתוקקות שבו שנקראת 
בחי"ד, היא כח עליון, רצונו להיטיב לנבראיו פועל.. 
%break
בתחתון רצון וחשק לקבל הנאה ותענוג שאין הנאצל יכול לבטלו 
או למעטו במקצת, אלא שיכול לעכב עצמו, שלא לרצות לקבל, אע"פ 
שמשתוקק מאד.
%break
נגיד בתענית בתענית אסור לאכול אז הוא לא יכול הגוף שלו יהיה 
רעב אסור לאכול אז הוא לא בעל הבית רק מה בעל הבית שלא לתת 
לו לאכול אבל הרצון בעצמו אין היא בעל הבית אם הוא רעב הוא רעב
%break
וכח העיכוב הזה, שלא לתת לו שורה תמיד על בחי"ד 
שבנאצל, מתי שייך לומר הוא מעכב רצונו הוא רעב הוא לא נותן 
לו לאכול אבל הוא לא רעב תן לאכול בין כך ובין כך אין לו השתוקקות 
לאכילה אם כן מתי שייך לומר מעכב בזמן שיש לו רצון כן לקבל
%break
לכן הוא אומר וכח העיכוב הזה, שורה תמיד על בחי"ד שבנאצל, 
מלבד, בשעה שממשיך אור חדש, אז מחויב בהכרח לבטל את כח 
העכוב, דהיינו הצמצום שבו, הוא משתמש עם ההשתוקקות 
%break
ומתגלה בו ה- השתוקקות אחר האור העליון, שבזה שהוא 
משתמש עם ההשתוקקות כחו יפה להמשיך אליו את האור. 
אם כן ביטל את הצמצום שלא להשתמש שלא לאכול והוא אומר כן 
הוא רוצה לאכול כן המשיך האור
%break
וכאן, לאחר שביטל את הצמצום והמשיך את האור 
מתחילה פעולתו של מסך שבנאצל, כי כל השתוקקות ממשיכה 
אור עליון בשלימות, כמו שהיה בא"ס ב"ה, להיותו כח עליון, שאין שום 
שליטה לתחתון למעט אותו כנ"ל, 
%break
ולפיכך יורד האור כדי למלא הבחי"ד. אמנם באותו רגע, שהאור 
נוגע בבחי"ד, תיכף מתעורר ה"מסך", ומכה באור ומחזירו לאחוריו, 
כנ"ל, הלא הוא רוצה בהשתוות הצורה ונמצא בזה, שמקבל 
רק אור (של) על ג' בחינות, 
%break
דהיינו בעל מנת להשפיע ובחי"ד שנקרא על מנת לקבל 
אינה מקבלתו, והנך רואה, שפעולת המסך אינה נוהגת, רק 
בשעת ביאת אור בלבד, אחר שנתבטל כח צמצום לשעתו, מה 
זה לשעתו 
%break
כדי להמשיך אור חדש, כמבואר. ופעולת צמצום אמנם, היא 
תמידית, לעכב את עצמו שלא להמשיך אור, הרי שצמצום ומסך הם 
ב' בחינות נפרדות זו מזו לגמרי, ותדע שמסך הוא תולדה 
מצמצום.
%break
גם כאן מה שאומר כל בחינה מקבל בחינת א"ס וצריכים לומר שכל 
בחינה מקבל מהא"ס כוונתו כמו בא"ס היה מאיר למקבל על מנת 
לקבל כך כל בחינה רוצה לקבל מקבל על מנת לקבל כמו שהיה בא"ס 
מדוע הבחינה הזאת השולטת אבל מה צריך לדעת מה לקבל
%break
בזה יש הבחן בין התחתון לעליון לא כל אחד רואה מה שיש לקבל 
אבל כאן מדברים באופן ש.. באופן היחס היחס הוא שכל מדרגה 
ומדרגה רוצה לקבל מהרצון לקבל שלו שזה בא לו מצד עולם הא"ס 
הנקרא רצונו להיטיב לנבראיו היה מאיר גם כן לכלי קבלה שלו
%break
לכן תיכף מתעורר כוח הצמצום שנקרא מסך הוא לא מקבל אותו על 
מה שהוא רוצה רק על ג' בחינות היינו שעושה חשבון כמה שיוכל 
לקבל שלא יפגום בצמצום מה היה צמצום השתוות הצורה שיהיה 
בהשתוות הצורה 
%break
כך יקבל וזה נקרא ראש המדרגה ואחר כך הגבלה הזאת שהיה בכוח 
לא שקיבל ולא שלא קיבל רק למטה שמתחיל לקבל שנקרא זה גוף 
אז אומרים יש הגבלת הכלים נמצא שמה שהרב אומר למעלה שם 
אצלנו שנעשה
%break
(וז"ש הרב) "ואז" (דהיינו אחר שנתפשט 
האור בגוף הפרצוף, הנקרא עקודים) "התחיל האצילות 
להיות בו איזה מציאות הגבלת האור, ואיפה זה היה בעקודים 
שנקרא מפה למטה 
%break
מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה". בראש 
המדרגה על ראש המדרגה גם כן היה הגבלה זה היה בכוח לא 
שקיבל לא שלא קיבל רק בפועל שמתחיל גוף נקרא בפועל את זה אני 
מקבל ואת זה לא אז נעשה כלי
%break
(כלומר שבטרם העקודים דהיינו במלכות של ראש, לא יכול 
להיות שם איזה מציאות הגבלה, כי מה שמלכות מגבילה ומעלה או"ח 
בע"ס דראש, הנה הגבלה זו היא השפעה ממש, שהרי כל שההגבלה 
גדולה יותר, הרי מדת ההשפעה גדולה בזו יותר: 
%break
כי הגבלה דבחינה ד' ממשיכה קומת כתר והגבלה קטנה ממנה 
דהיינו בחי"ג ממשיכה רק קומת חכמה. וע"כ אינו נבחן שום הגבלה 
בראש ולא כלום.)
%break
אם כן מה מפרש נעשה מציאות כלי אחד אז הוא אומר שהמלכות של 
ראש התפשטה וקיבלה וזה נקרא ספירת עקודים זה אחת היינו כלי 
שמלכות קיבלה עוד אומר נקרא נעשה עוד מציאות הגבלה הכלי 
%break
נקרא התוך הגבלה נקרא בסוף נקרא יש כבר קבלה בפועל וסוף 
בפועל מה שבראש היה ה.. מה שקיבלה היה רק בכוח ולא קיבל היה 
בכוח לכן מאיפה מתחילים לדבר מכלי רק מעקודים שנקרא גוף
%break
השאלה הוא כך אם אנו אומרים כלל שכל הספירות נמשכים מעולם 
א"ס כמו ששם למדנו ד' בחינות דאור ישר אותו התכונות נוהגים אחת 
ולתמיד היינו שיש ג' בחינות שאנו מכנים אותו ט' ראשונות היות 
שבחינה ג' כוללת שש בחינות 
%break
אנו מכנים אותה ט' ראשונות וזה נקרא אור מדוע שעדיין לא נולד 
בחינת מקבל שיהיה בעל מנת לקבל שיהיה בחינה בפני עצמה ופעם 
הראשונה שנתגלתה בחינה זו אז הבחינה הזו נקרא שורש לנאצלים 
פירוש הדבר שמלכות הזאת היא המשגת 
%break
ולפני מלכות אין שום השגה וזה נעשה אפילו אחר כך גם כן או מה 
שאנחנו מדברים בעולם הא"ס מדוע אין אור בלי כלי מי אומר שיש 
אור מי שמשיג אותו אם אף אחד לא משיג מי יודע מה שיש אם כן 
איך מדברים מע"ס 
%break
הרי אנו צריכים לדבר רק ממלכות אז הוא אומר לאחר שיצא מלכות 
אז יכולים לדבר מט' ראשונות היינו מה שהמלכות משגת הגורמים 
שלה שתצא מלכות נמצא שג' בחינות המכונות ט' ראשונות כן הג' 
בחינות מלכות משיגה איך שהם 
%break
נמצא ד' שבד' זה בחינתה עצמה שנקרא השתוקקות מקבל על מנת 
לקבל שזה מי ברא זה הרצון להשפיע הרצונו להיטיב לנבראיו ברא 
את הכלי הזאת שהשיג את הט' ראשונות המכונה ג' בחינות נבחן ג' 
בחינות שבמלכות אז יש עכשיו במלכות ד' בחינות מדוע לפני זה.. 
%break
למעלה ממלכות אין לא יודעים רק מה יודעים מה שהשיגה מזה 
מדברים לכן על איזה בחינה רוצה לתת צמצום בחינתה עצמה שנקרא 
בחינה ד' שבד' מה שאין כן הג' בחינות היא השיגה שהם רק כלים 
דהשפעה עדיין שעוד לא נכנס למקבל על מנת לקבל 
%break
אם כן כשהיה צמצום אז האור היה צריך לצאת רק מבחינה ד' שבד' 
ובג' בחינות מה שהשיגה היה צריך להישאר מה זה בחינה ד' שבד' 
מקבל על מנת לקבל ומה השיגה שיש ג' בחינות גם כן מלכות השיגה
%break
תלמיד: אבל איך היא יכולה איך היא יכולה
%break
רב"ש: היא השיגה שספירת חכמה היא כולה להשפיע היא 
השיגה שספירת בינה קצת יותר ממ"ה היא השיגה שבז"א כבר יותר 
כי השיג.. מה השיגה שהוא המקבל שהוא המשפיע לא אומרים והיא 
השיגה את עצמה 
%break
שהיא מקבל על מנת לקבל השיגה שבט' ראשונות לא נפרדים 
מהמאציל ממה נפרדים מהמאציל מלקבל על מנת לקבל לכן לא רוצים 
מקבל על מנת לקבל