עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author זוהר לעם - כרכים ט-יב %book כרך י"א - מאמרים לפסח %page 13 %H מאמרים לפסח %break %H פרשת ויירא %break %H וה' פקד את שרה %break .414 כל מה שעושה הקב"ה, אינו צריך לעשות אלא בדיבור. כיוון שאמר ממקום קדושתו יהא כך, מיד נעשה. כוח גבורתו של הקב"ה, כמ"ש, בדבר ה' שמיים נעשו. וכתוב, ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך. %break .415 א"כ, כבוד גדול הוא זה למצרים, שאינו דומה מי שתפס אותו מלך למי שתפס אותו איש פשוט. ועוד אין לך אומה מזוהמת בכל טומאה כמו המצרים, כמ"ש, %break אשר בשר חמורים בשרם. שהם חשודים על משכב זָכוּר, והם באים מחָם, שעשה מה שעשה לאביו, וקילל אותו ולכנען בנו. %break והאם לא היה להקב"ה מלאך או שליח לשגר, לעשות נקמה במצרים כמו שעשה באשור, שהיה בנו של שם, כמ"ש, ובני שם עילם ואשור? שם היה כוהן גדול והתברך, כמ"ש, ברוך ה' אלקֵי שֵׁם. והיה לשם הגדולה והברכה על אחיו. וכתוב, %break וייצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור, שעל ידי שליח נעשה. וכש"כ המצרים, שהם מזוהמים יותר מכל אומה, למה אמר, אני ולא מלאך? %letter 416 .416 מכאן למדנו כוח גבורתו של הקב"ה ומעלתו, שהוא גבוה על הכול. אמר הקב"ה, אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת ואין ראוי לשגר מלאך ולא שרף, דבר קדוש, בין רשעים ארורים מטונפים, אלא אני עושה מה שאין יכול לעשות מלאך ולא שרף ולא שליח. %break שאני אומר ממקום קדושתי יהא כך, ומיד נעשה, מה שאין המלאך יכול לעשותו. %break אבל הקב"ה ממקום קדושתו אומר יהא כך, ומיד נעשה מה שהוא רוצה לעשות. ולפיכך לא נעשית נקמה זו ע"י מלאך ושליח בגלל קלון המצרים, ולהראות גדולתו של מקום, שלא רצה שייכנס ביניהם דבר קדוש, ועד"ז אמר, אני ולא מלאך, אני יכול לעשותו ולא מלאך. %break %H פרשת שמות %break %H גלות למה ולמצרים למה %letter 246 .246 למה רצה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות? הגלות למה? ולמה דווקא למצרים? %letter 247 .247 כתוב, שישים המה מְלָכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר. שישים המה מלכות, הם גיבורים של מעלה שמצד הגבורה, הנאחזים בחקיקות, בחיצוניות של החיה הקדושה של ישראל, המלכות. וע"כ נקראים על שמה שישים מְלכות. %page 14 והם מלאכים הממונים על האומות. שמונים פילגשים, הם המלאכים הממונים בחקיקות המלכות, שמתחתיהן של שישים מלכות. וע"כ נקראים פילגשים ולא מלכות. %break ועלמות אין מספר, הוא כמ"ש, היש מספר לגדודיו? ועכ"ז כתוב, אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאימָהּ. זוהי השכינה הקדושה, היוצאת מי"ב (12) אורות. והיא זוהר המאיר לכל, וע"כ נקראת אמא, כמ"ש, אחת היא לאימה. %letter 248 .248 כעין זה עשה הקב"ה בארץ. זרק כל העמים לכל צד, ומינה עליהם ממונים. כמ"ש, אשר חָלק ה' אלקיך אותם לכל העמים. והקב"ה לקח לחלקו את כנ"י. %break כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חבל נחלתו. וקרא לה, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימה. זוהי שכינת כבודו, שהשרה ביניהם. אחת היא ומיוחדת לו. %break כתוב, ראוהָ בנות ויְאַשְׁרוה, כמ"ש, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כוּלנה. וכתוב, מלכות ופילגשים ויהללוה, אלו הם שרי העמים שהתמנו עליהם. %letter 249 .249 בעשרה מאמרות נברא העולם. העולם נברא בשלושה: בחכמה, בתבונה ובדעת. והעולם לא נברא אלא בשביל ישראל. וכשרצה הקב"ה לקיים את העולם, %break עשה לאברהם בחכמה, ליצחק בתבונה, ליעקב בדעת, כמ"ש, ובדעת חדרים יימלאו. חג"ת, אברהם יצחק ויעקב, עלו ונעשו חב"ד. %break ובאותה שעה השתכלל כל העולם. וכשנולדו ליעקב י"ב שבטים, י"ב גבולי אלכסון, השתכלל הכול בעוה"ז, כעין של מעלה באצילות. %letter 250 .250 כשראה הקב"ה את השמחה הגדולה של העוה"ז, כשהשתכלל כעין של מעלה, אמר, פן יתערבו י"ב השבטים בשאר העמים, ויישאר פגם בכל העולמות. מה עשה הקב"ה? %break טלטל את כולם מכאן לכאן, עד שירדו למצרים לשבת בדירותיהם בתוך עם קשי עורף, המבזים מנהגיהם ומבזים אותם מלהתחתן בהם, ומלהתערב עימהם, וחשבו אותם לעבדים. %break הזכרים מאסו בהם והנקבות מאסו בהם, עד שהשתכלל הכול בזרע קדוש בלי תערובת עם נכר. ובינתיים נשלם עוונם של העמים, כמ"ש, כי לא שָלֵם עוון האמורי עד הנה. וכאשר יצאו, יצאו צדיקים קדושים, שכתוב, שבטי יה עדות לישראל. %break ובזה מיושבות השאלות: למה נגלו ישראל? ולמה למצרים דווקא? כי מהפחד שלא יתערבו השבטים בשאר האומות, שהיו מכבדים את ישראל, הגלה אותם למצרים, %break שהיו בעלי גאווה ומבזים ומואסים בישראל. והיו שם עד ששלם עוון אמורי, ובאו לארצם הם, שאין עוד פחד מפני תערובות בשאר העמים. %break %H לחם לא אכל ומים לא שתה %letter 251 .251 ישב רבי שמעון. ורבי אלעזר בנו עומד ומפרש דברי סודות החכמה, והיו פניו מאירות כשמש, והמילים מתפזרות ומעופפות ברקיע. ישבו יומיים, שלא אכלו, ולא שתו, ולא היו יודעים אם היה יום או לילה. כשיצאו, ידעו שכבר חלפו יומיים שלא אכלו כלום. %page 15 קרא על זה רבי שמעון, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה. ומה אם אנו, שזכינו לדבקות עם ה' שעה אחת, היה כך, שחלפו עלינו באור ה' יומיים, %break שלא ידענו היכן אנו. כש"כ משה, שהכתוב מעיד עליו, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה. %letter 252 .252 כשרבי חייא סיפר המעשה לאביו, רבי שמעון בן גמליאל, תמה ואמר, רבי שמעון הוא אריה, ורבי אלעזר בנו אריה. ואין רבי שמעון כשאר אריות. עליו כתוב, אריה שאג מי לא יירא. ומה העולמות של מעלה מזדעזעים ממנו, כש"כ אנו. הוא איש, %break שלא גזר תענית מעולם על מה ששאל והתפלל, אלא הוא גוזר והקב"ה מקיים. הקב"ה גוזר והוא מבטל. כמ"ש, מושל באדם צדיק, מושל יראת אלקים. כי הקב"ה מושל באדם, והצדיק מושל בהקב"ה. שהוא גוזר גזרה, והצדיק מבטל אותה. %break %H בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים %letter 317 .317 מה הייתה מחשבתם של המצרים, למנוע מישראל פרייה ורבייה, ומחשבתו של השר הממונה עליהם, שהביא זאת בליבם? כי כמ"ש, ויאמר אל עמו, השר שלהם אמר להם, הֱיו יודעים, שבן אחד עתיד לצאת מישראל, שייעשה דין על ידו באלוהיכם. %letter 318 .318 בשעה שאמר משה, בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים, הלך דוּמה, שרו של מצרים, 400 פרסה, מרוב פחד. אמר לו הקב"ה, גזרה נגזרה לפניי ואין להשיב אותה, כמ"ש, %break יפקוד ה' על צבא המרום במרום. באותה שעה הוסרה השררה ממנו, והתמנה דומה להיות שר של גיהינום, לדון שם נפשות הרשעים. %letter 319 .319 ובאלוהיהם עשה ה' שפטים. האם יש שפטים באלוה של כסף או של זהב ושל עץ ושל אבן? אלא אלוה של כסף ושל זהב היו ניתכים מאליהם, ושל עץ נרקבים. %letter 320 .320 אלוה של מצרים שה היה. וציווה הקב"ה לעשות בו שפטים, לשרוף אותו באש. כמ"ש, פסילי אלוהיהם תִשרְפוּן באש, כדי שיהיה ריחו נודף. ועוד כתוב, ראשו על כרעיו ועל קִרבו, בדרך ביזיון. %break ועוד, שעצמותיו מושלכים בשוק. וזאת הייתה למצרים קשה מכולן. זהו שכתוב, שפטים. %letter 321 .321 ובאלוהיהם ממש עשה שפטים. וזהו השר שלהם לקיים הכתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה. וכל זה היו יודעים החכמים שבהם. וכש"כ השר שלהם. כמ"ש, הבה נתחכמה לו. %letter 322 .322 הרבה עבודות זרות היו במצרים. ונהר נילוס היה אלוה שלהם, והוא היה בכלל אלוהיהם. ובכולם עשה ה' שפטים. אלוהיהם מוכים תחילה ואח"כ האומה. וכן הוכו בתחילה הנילוס והעצים והאבנים, %break שעבדו אליהם. כמ"ש, ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים, שהיו להם אלוהות ממש. %page 16 כתוב, על צבא המרום במרום, ונילוס לא היה במרום אלא בארץ. אלא לרוב מימיו של נילוס הם דומים כמו שהיה הנהר במרום. השר שלהם מוכה בתחילה ואח"כ שאר אלוהיהם. %letter 323 .323 הכאת האומה של מצרים ממש, לא הייתה אלא בים. כמ"ש, לא נשאר בהם עַד אחד. ומקודם לכן נעשו שפטים באלוהיהם. וע"כ כתוב, הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה, שניבאו על העתיד, כפי מה שקרה להם. %break וכתוב, ונוסף גם הוא על שונאינו, ניבאו על מחנות המלאכים העליונים שיהיו שרויים בתוכם. וכתוב, ונלחם בנו, ניבאו על מה שכתוב, ה' יילחם לכם ואתם תַחֲרישון. וכתוב, ועלה מן הארץ, כמ"ש, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. %break %H פרשת בוא %break %H ועבר ה', וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות %letter 74 .74 ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות. הרי הכול גלוי לפני הקב"ה. ולמה היה צריך שיגלה הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות? %letter 75 .75 כתוב, ויַרְא ה' ויִנְאָץ מִכעס בניו ובנותיו. וכתוב, ויַרְא ה', כי רַבּה רָעת האדם בארץ. ההשגחה אינה נראית למעלה, אלא כשנראה ממנו מעשה למטה. וטרם שנעשה מעשה למטה, אין משגיחים להעניש, חוץ מהרהור עבודה זרה, שמענישים בלי מעשה. %break ומשנעשה מעשה, מתעוררת ההשגחה שלמעלה. ומשום זה, הכול, בין לטוב ובין לרע, תלוי במעשה. %letter 76 .76 כל שווקי מצרים היו מלאים אלילים, ובכל בית ובית היו נמצאים מיני מכשפים, שמתקשרים בכשפיהם בכתרים התחתונים שלמטה, ומעוררים רוח הטומאה ביניהם. %letter 77 .77 כתוב, ולְקחתם אגודת אֵזוֹב וטְבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף. אגודת אזוב, כדי לבער רוח הטומאה מביניהם, ולהראות על בתיהם, באלו ג' המקומות, את האמונה השלמה. אחד מכאן ואחד מכאן על ב' המזוזות, %break הרומזות על ב' קווים ימין ושמאל. ואחד ביניהם על המשקוף, הרומז על קו האמצעי. ומשום זה כתוב, ופָסח ה' על הפתח ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, משום שרואה את השם הקדוש רשום על הפתח, שהוא ג' הקווים. %letter 78 .78 אם רומזים על ג' הקווים, למה נעשה זה בדם, בצבע אדום, הרי צבע ג' הקווים הם לבן ואדום, וירוק הכולל ביניהם? שני דמים היו, אחד של הפסח, ואחד של המילה, שמלו את עצמם. %break והדם של המילה הוא רחמים, אע"פ שהוא אדום. והדם של הפסח הוא דין, ולפיכך לא תלוי כאן בצבעים. %page 17 %letter 79 .79 והחזיר הקב"ה את הדם ההוא לרחמים, כאילו היה הלבן שבין הצבעים. כמ"ש, ואֶעבור עלייךְ, ואֶרְאךְ מתבוססת בדָמָיִיך, ואומַר לךְ בדמייך חֲיִי. ואע"פ שהיה אדום, הוחזר לרחמים, %break כי כתוב, בדמייך חיי. וע"כ לא תלוי הדבר בצבעים. ומשום זה רשם על הפתח בג' צדדים, שרומזים על ג' קווים. %letter 80 .80 שני דמים נראו, דם פסח ודם מילה, כנגד שני כתרים, ספירות, שנראו למעלה באותה שעה, שהם ב' הקווים חו"ג. הם כנגד כתר אחד, הכלול בב' צדדים הנסתרים, ברחמים ובדין. %break כי קו האמצעי, ת"ת, כלול בעצמו מב' הקווים. כנגדו ב' הדמים, דם מילה, הרחמים שבת"ת, ודם פסח, הדין שבת"ת. %letter 81 .81 בכמה מקומות ריחם הקב"ה על בניו. עשה אדם בית, והקב"ה אמר לו, כתוֹב שְמִי ושים לפִתְחך. ואתה תשב בתוך הבית, ואני אשב בחוץ בפתחך, לשמור אותך. %break וכאן, בפסח, אמר, רשוֹם על הפתח האמונה שלי, ג' הקווים על ב' המזוזות ועל המשקוף. ואתה תשב בתוך ביתך, ואני אשמור אותך מבחוץ. כמ"ש, ואתם לא תצאו איש מִפתח ביתו עד בוקר. וכתוב, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, %break ופסח ה' על הפתח ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף. הרי ששמר אותם הקב"ה מבחוץ. %break .82 כעין השם הקדוש, ה', עשו באותה שעה, ג' קווים, שניים על המזוזות ואחד על המשקוף מלמעלה, שהוא דומה לצורת האות ה', המלכות. וע"כ, כמו שהשם הקדוש חזר באותה שעה להיות דין על המצרים, כך חזר הדם באותה שעה להיות דין, %break כמ"ש, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, שהציון של כולם היה אדום, הרומז על דין. והוא להראות, שאע"פ שהוא רחמים לישראל, חזר להיות דין לעשות נקמות במצרים. %break .83 כעין למעלה, באותה שעה כך צריכים להראות למטה, אם רחמים רחמים, אם דין דין. ולפי שהיה למעלה דין על המצרים, ע"כ כתוב, וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. אשר דם רומז על דין. %break ולעת"ל כתוב, מי זה בא מאֱדום חמוּץ בגדים מִבּוֹצְרָה. שעתיד להראות כולם דין לעשות נקמות, יאדימו אז מלבושיו בדם. %break .84 ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר. מהו הטעם, שנאסר עליהם לצאת מפתח ביתם? משום שאדם אינו צריך להימצא בשוק בשעה שהדין תלוי על העיר, %break כי כיוון שניתנה רשות למשחית, מי שפוגש בו, יינזק. וע"כ כאן, כיוון שהדין היה נמצא למצרים, לא היו צריכים לצאת לבחוץ. %break .85 בההוא ממש שנמצא בו דין למצרים, נמצא בו רחמים לישראל. כמ"ש, וראיתי את הדם ופסחתי עליכם. וכן בכל אלו הכתרים הקדושים של מעלה, כמו שנמצא בהם דין, נמצא בהם רחמים. %break והכול הוא בשעה אחת. כתוב, ונָגף ה' את מצרים נָגוֹף ורָפוֹא. נגוף למצרים ורפוא לישראל. מהו, ורפוא? ממה שנימולו היו צריכים רפואה. %break .86 באותה שעה שניגפו המצרים, באותה שעה התרפאו ישראל. כתוב, ופסח ה' על הפתח. הלוא, פסח ה' עליכם, היה צריך לומר? על הפתח, זהו פתח הגוף, שזו המילה, שריפא אותה. %page 18 .87 בשעה שנחצה הלילה, והכתר הקדוש, מלכות, התעורר אצלה חסד עליון, דז"א, שאינו עולה זה בלי זה, אע"פ שהלילה היא המלכות לבדה, מ"מ לא יקרה לעולם שהמלכות תהיה בלי ז"א בעלה. ומשום זה, זה מכה וזה מרפא, המלכות מכה וז"א מרפא. והכול בשעה אחת. %break .88 ופסח ה' על הפתח. על פתח הגוף, שנקרא פתח משום שהוא הפתח להמשכת הרוח והגוף, שמשם נולדו. עד שלא נימול אברהם, היה סתום מכל צדדיו, שלא היה יכול להוליד בקדושה. כיוון שנימול, נפתח בו הכול, ולא היה סתום כבתחילה. %break .89 והוא יושב פֶּתח האוהל, משום שנגלה הי'. שהוא הִשׁרה בגילוי זה של הי', החסד בצדק. שע"י המילה, נגלה הי' של השם שד"י, שמורה, שנמשך החסד במלכות, צדק. וזהו הפתח של המשכן העליון הקדוש, המלכות. נמצא, כשכתוב האוהל, היא המלכות. %break מטרם שנימול הייתה המלכות מקבלת מצד שמאל בלבד, מבחינת חכמה בלי חסדים, שאז היא אטומה מכל צדדיה, שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וכשנימול, נגלו בה החסדים. %break ואז החכמה שבה מתלבשת בחסדים, ומאירה, הן בחכמה והן בחסדים. ונבחן, שע"י המילה נפתח פתח במלכות, שתוכל להאיר. כמ"ש, והוא יושב פתח האוהל. %break .90 כשהתגלה הי' הזו, התבשר אברהם, והתברך בפתח האוהל, שהיא צדק, מלכות שנמתקה בחסד. כלומר שהחכמה שבמלכות התלבשה בחסדים. כמ"ש, והוא יושב פתח האוהל כחוֹם היום. היום, הוא כששולט החסד, חלקו של אברהם, %break כי אברהם הוא מרכבה לחסד דז"א. פתח האוהל, המלכות, נמתקה בחסד מכוח אברהם, אחר שנגלה בו הי' ע"י המילה. כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל, במלכות. %break .91 והוא יושב פתח האוהל. כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. פתח האוהל הוא המלכות, המכונה בכל, כתר העשירי. כתר, פירושו, ספירה. כחום היום, פירושו, כמו שניתנה לו ספירת החסד, %break שנקרא יום, כך זכה בפתח האוהל, כי החסד פותח את המלכות, שנקראת אוהל, שתוכל להאיר. %break וכמו שיושב בחסד, שנקרא יום, כך יושב במלכות, שנקראת פתח האוהל, כי המלכות בלי חסד אינה יכולה להאיר בחכמה שבה, וחסד בלי הארת החכמה שבמלכות, הוא ו"ק בלי ראש. %break .92 ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר, שעבר על שורת הדין של הכתרים, שהיו מתקשרים בכתרים אחרים למעלה, והתיר אותם מקיומם. הכתרים התחתונים, שבהם דבוקים המצרים, היו מקושרים בכתרים העליונים דקדושה, שמשם קיבלו חיותם. %break והתיר הקב"ה את הקשרים ההם, והתבטל קיומם של הכתרים התחתונים, ואז נהרגו בכורי מצרים. %break ונמצא, שהקב"ה עבר על דרכיו, שקלקל ההשתלשלות של הכתרים, כדי לעשות דין במצרים ולשמור את ישראל. וכך הוא בכל מקום שכתוב, ועבר, ועברתי, ויעבור, שמורה שהקב"ה עבר על דרכיו, על סדרי השתלשלות של הספירות, או כדי לעשות דין, או לרחמים. %break וכאן כתוב, ועבר, כדי לעשות דין. ושם כתוב, ויעבור ה' על פניו, כדי לרחם. %page 19 %H ויהי בחצי הלילה %break .93 לעולם יהיה האדם זהיר בתפילת המנחה. משום שהיא השעה, שהדין תלוי על העולם, וצריך האדם לכוון דעתו. %break .94 אין העולם מתקיים אלא על ראשי העם. אם ראשי העם הם צדיקים, טוב לעולם, טוב לעם. ואם אינם צדיקים, אוי לעולם, אוי לעם. %break .95 ודאי כך הוא. כי כתוב, ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה. ויאמר ה', לא אדונים לאלֶה, ישובו איש לבֵיתו בשלום. כתוב ישובו, הלוא ישבו היה צריך לומר? %break וכן כתוב, לביתו, בביתו היה צריך לומר, שהרי העם היו נמצאים במקומם, ואיפה היה להם לשוב? %break .96 אם ראש העם לא זכה במעשיו, נתפס העם בעוונו. כי כתוב, ויאמר דוד, הנה אנוכי חטאתי, ואנוכי העוֵויתי ואלה הצאן מה עשו. הרי שדוד חטא, וישראל סבלו. %break ואם ראש העם נתפס בעוונו, ניצולים העם, כי הדין אינו שורה עוד עליהם. כמ"ש, ויאמר ה', לא אדונים לאלה. %break כלומר, אם אין ראשים לעם, ישובו מהדרך הזו איש לביתו בשלום. ואע"פ שהדין כבר רכב עליהם בדרך הזו, מ"מ, כיוון שנהרג ראשם ונתפס בעוונו, ישובו בשלום. כולם ניצולים, אם ראשיהם נתפסים. %break .98 בחצות לילה, רבי חייא ורבי יוסי ראו איילה אחת, שעברה לפניהם והייתה צועקת, והרימה קולות. שמעו קול אחד המכריז ואומר, נֵעוֹרים קומו, ישנים התעוררו. %break עולמות, היכונו לפני אדוניכם. כי אדוניכם יוצא לגן עדן, שהוא היכלו, המלכות, להשתעשע עם הצדיקים. %break .99 אמר רבי חייא, עתה חצות לילה ממש. וקול זה ששמענו, יוצא ומחלחל האיילה של מעלה, המלכות, ושל מטה. כמ"ש, קול ה' יחוֹלֵל אַיילוֹת. אשרי חלקנו, שזכינו לשמוע את זה. %break .100 בשעה שהקב"ה נגלה על הגן, מתאסף כל הגן, כל הצדיקים שבגן, ואינו נפרד מעדן, החכמה. ומהעדן הזה יוצאים מעיינות, הארת החכמה, לכמה אורחות ושבילים להשגת הצדיקים. %break והגן הזה נקרא צרור החיים, ששם מתעדנים הצדיקים מהארת עוה"ב. ובשעה ההיא הקב"ה מתגלה אליהם. %break .101 ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור בארץ מצרים. אמר רבי יוסי, כמה פעמים שאלתי, למה לא היה זה ביום, שיתגלה לכל פרסום הנס? ולמה מתו כל אלו החלשים, שלאחר הרחיים, ואלו הטלאים שבצאן? ולמה לא מתו מלכים ושרים ואנשים עורכי מלחמה, %break כמו שהיה בסַנְחֵרִיב? שכולם מלכים בני מלכים שרים וקצינים, ושם נראה גבורתו של שליח אחד של הקב"ה, גדול יותר מהנס הזה, שנעשה כאן על ידו עצמו. והלוא הנס שלו היה ראוי להיות גדול יותר? %break .102 כיוון שזכינו לכל זה, והדרך נתקנה לפנינו, שמעתי, שרבי שמעון מטהר שווקים של עיר טבריה, נלך אצלו. ישבו, עד שהאיר היום. כשעלה האור, קמו והלכו. כשהגיעו אליו, מצאו אותו, שהיה יושב וספר הגדה בידו. %page 20 .103 פתח רבי שמעון ואמר, כל הגויים כאַיִן נגדוֹ, מאֶפס ותוהו נחשבו לו. כיוון שכתוב, כל הגויים כאין כנגדו, למה כתוב עוד, מאפס ותוהו נחשבו לו? אלא דעתם של כל העמים שבעולם, אשר אמונתם היא כאין, שאינם משיגים לא מדרגות העליונות ולא התחתונות. %break ושמִים לעצמם אמונה של סִכלוּת, אבל, מאפס ותוהו נחשבו לו, כמוֹץ הזה המסתובב ברוח, ומתגלגל בקיץ בשדות בריקנות, שאין בו תוכן מאומה. %break .104 בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. אֵת, זהו ימינו של הקב"ה, וְאֵת, זה שמאלו. שנטה הקב"ה ימינו, חסד, וברא את השמיים. ונטה שמאלו, דין, וברא את הארץ. כמ"ש, אף יָדִי יָסְדה ארץ, וימינִי טיפחה שמיים, קורא אני אליהם יעמדו יחדיו. %break .105 מהו שכתוב, יעמדו יחדיו? האם שמיים וארץ, זו"ן, אינם עומדים יחדיו? אלא שהם ימין ושמאל נפרדים, כמ"ש, את, ואת. ע"כ כתוב, יעמדו יחדיו. ואיך יעמדו יחדיו? %break בזאת, שהיא המלכות, השולטת בחצות לילה, שאז כלוּל אֵת, חסד, בזאת, המלכות. ונמצאים אז עומדים ביחד. %break .106 כתוב, אֶת הכול עשָה יפֶה בעִיתוֹ. את, חסד דז"א. הכול, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. בכל היא הספירה שנקראת זא"ת, המלכות, הכלולה מן את ואת, ושולטת בחצות לילה בשני צדדים, ברחמים ובדין. %break רחמים לישראל ודין לעמים עכו"ם. וכתוב, את הכול עשה, שיהיו מחוברים יחד, יפה בעיתו, בחצות לילה. %break .108 מי כה' אלקינו המגביהי לשבֶת, המשפילי לראות בשמיים ובארץ. מי כה' אלקינו, ז"א, העולה ומתעטר להתיישב בכתר עליון הקדוש, בינה, שהארתו מעל כל האורות המאירים, והכתרים והעטרות. כי כל המוחין שבעולמות נמשכים מבינה. %break המשפילי לראות, היורד בספירותיו מכֶתֶר לכתר, מקו ימין דבינה לימין של עצמו. מנֵזֶר לנזר, מקו שמאל דבינה לשמאל של עצמו. מהארה להארה, מקו אמצעי דבינה לקו אמצעי של עצמו. ממאור למאור, ממלכות דבינה למלכות של עצמו. %break להשגיח בעליונים בשמיים, ובתחתונים בארץ. כמ"ש, ה' משמיים השקיף על בני אדם. %break מדובר בהשגות המוחין של ז"א. בתחילה עולה ז"א למ"ן אל הבינה, ומכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל דבינה, שהיו במחלוקת, ועושה שלום ביניהם. ואז יוצאים ג' קווים בבינה, והמלכות המקבלת מהם. שזהו, שלושה יוצאים מאחד, שג' קווים דבינה יוצאים מאחד, ז"א. %break כמ"ש, מי כה' אלקינו המגביהי לשבת. כי אע"פ שז"א בחינת ו"ק ולא מג"ר, מ"מ הוא עולה לבינה ונעשה בה קו המכריע, הנקרא דעת, ג"ר, והוא מתיישב שם בין ספירות דראש. %break ואח"כ, כיוון ששלושה יוצאים מאחד, נמצא, שאחד עומד בשלושתם. שז"א עומד ג"כ באותם ג' קווים שהאיר בבינה. כי אותו השיעור שהתחתון גורם להאיר בעליון, זוכה בו גם התחתון. וכמ"ש, המשפילי לראות בשמיים ובארץ, %break שאח"כ הוא משפיל עצמו, כי יורד מבינה למקום עצמו עם ג' המוחין ההם, המאירים בג' קווים, ועושה זה, כדי להשפיע בשמיים ובארץ. %break קו ימין מכונה כתר. קו שמאל מכונה נזר. קו אמצעי מכונה הארה. המלכות מכונה מאור. %page 21 .109 ויהי בחצי הלילה. הלוא, כחצי, היה צריך לכתוב, או כחצות, כמו שאמר משה? אמרו החברים, שלא יאמרו מגידי העתידות של פרעה, שמשה שקְרן הוא, כי אי אפשר לדייק הרגע של חצות לילה. והרי השאלה במקומה עומדת בשלושה אופנים, שאפילו ישראל יאמרו כך. %break א. שא"כ היה צריך לכתוב, ויאמר משה, כחצות הלילה, למה כתוב, ויאמר משה, כה אמר ה', כחצות הלילה? והרי ה' אמר, בחצות? וכמה שלא יכוון את השעה, לא ייתפסו במשה, אלא באדון, שהרי כתוב, כה אמר ה'. %break ב. כי משה אמר, עד בכוֹר השפחה, אשר אַחַר הרחיים, ולא היה כן, אלא עד בכור השְבי, אשר בבית הבוֹר. עכ"פ אפילו ישראל יאמרו שהוא שקרן, כי לא התאמתוּ הדברים כמו שאמר. %break ג. שהוא אמר בשם האדון, כחצות. וכתוב, ויהי בחצי הלילה. ולמה לא כתוב, כחצי, כמו שאמר משה? %break .110 השאלה הכבדה יותר ממשא שבהמה יכולה לסבול: למה הייתה מכת בכורות בלילה ולא ביום? ולמה מתו החלשים שאחר הרחיים? אלא הכול סוד עליון בין קוצרי השדה. %break אותם שזכו להשיג הצמחים של אור הגנוז שנזרעו במלכות, הנקראת שדה. והכול הוא ישר בדברי הנביא הנאמן. %break .111 אשרי חלקו של משה, שעליו כתוב, יוֹפְיָפִיתָ מבּני אדם, הוצַק חן בשִפתותיךָ, על כן מְשָׁחךָ אלקים אלקיך, שמֶן ששון מחבֵריך. יופיפית מבני אדם, משֵׁת ומחנוך. %break הוצק חן בשפתותיך, מנוח ומבניו. על כן משחך אלקים אלקיך, מאברהם ומיצחק. שמן ששון, מיעקב. מחבריך, משאר הנביאים. והאם גבר, שעלה במדרגות עליונות שלא עלה אדם אחר, לא ידע מה שאמר? %break .112 אלא, הספירה שנקראת זא"ת, המלכות, נקראת אישה. כמ"ש, לזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוּקחה זאת. האיש נקרא ז"ה, וזהו איש זכר, ז"א. כמ"ש, כי זה משה האיש. האיש הזה. הרי שאיש נקרא זה, וזה נקרא איש. וזאת נלקחה מזה, שנקרא זכר. %break .113 ומשום זה המלכות, נקראת תמר. שמוֹרה זכר ונקבה. כי התמר אינו עולה זכר בלי נקבה. כמ"ש, כתימרות עשן. כמו שעשן עולה בלבן ובשחור, אף כאן במלכות, הנקראת זא"ת, %break הכול כלול בה בחצות לילה, לעשות פעולותיה בשעה אחת, בבת אחת. לבן לישראל, רחמים, ושחור לעכו"ם, דין. %break .114 ועד שהלילה הזה התחלק, אינו עושה פעולותיו. מאין לנו? מאברהם. שכתוב, ויֵיחָלק עליהם לילה. שנחלק, כדי לעשות פעולותיו. אף כאן משה אמר, כחצות, שפירושו, כשיתחלק הלילה. שמשה ידע, שלא יעשה פעולותיו עד שיתחלק. %break .115 וכך היה, שלא עשה הלילה פעולותיו עד שנחלק. כי במחצית השנייה של הלילה עשה פעולותיו. כמ"ש, ויהי בחצי הלילה. מהו בחצי? במחצית השנייה, בזמן שהמלכות שולטת. %break ונמצאת תמיד המלכות לעשות פעולות. וכל פעולה שנעשתה בלילה, במחצית השנייה נעשתה. %break .116 וה' היכה כל בכור. וה' ז"א, ובית דינו המלכות. וה' פירושו, הוא ופעולותיו. משה אמר, ומת כל בכור. מהו שכתוב, היכה כל בכור? אלא שהתעוררה מלכות דמדה"ד, שנקראת כה. %break כמו שהפחיד אותו משה, שכתוב, והנה לא שמעתָ עד כה. וע"כ כתוב, וה' היכה, שהוא השם כה, שהמית כל בכורי מצרים. %page 22 .117 פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. והסתכל בזא"ת הזו, במלכות, שתעשה בו דין, ועתידה להחריב ארצו. כמו שאמר משה, בזאת תדע כי אני ה'. וכתוב, ויִיפֶן פרעה, שהפנה את ליבו מההרהור הזה. וכתוב, ויבוא אל בֵיתו ולא שָׁת ליבו גם לזאת. %break המילה, גם, רומזת, שאע"פ שידע שהשם זא"ת, המלכות, תחריב ארצו, עם זה לא שת ליבו אליה. %break .118 כל בכור. בכור הוא בחינת חכמה. וכל בכור, מורה, שאפילו מדרגות עליונות ותחתונות נשברו משליטתם. כל אלו המדרגות, השולטות מכוח החכמה שלהם, שהיא חכמת מצרים, כמ"ש, כל בכור בארץ מצרים. וכל המדרגות העליונות והתחתונות, %break שנשברו משליטתם, כולן נראות בכתוב, מבכור פרעה היושב על כיסאו, עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים, וכל בכור בהמה. %break .119 מבכור פרעה היושב על כיסאו. הוא שליטה של ספירה תחתונה דקליפות, המקבלת ממלכות העליונה. %break עד בכור השפחה, היא ספירה שמאלית, הנמצאת תחת השליטה, אחר ארבעה רחיים, ארבעה מחנות של הקליפות. כמ"ש, אחר הרחיים, ולא מן הרחיים. %break וכל בכור בהמה, הוא תחת התחתונים. והיא נקבה מנקבות, הנמצאות באתונות בבהמות ובחמורים, בגסוֹת ובדקוֹת, שהם מדרגות הטומאה. ומקבלים מהם גברים ונקבות. %break עד בכור השבי אשר בבית הבור. אלו היוצאים מהשפחה, שבהם עושים כשפים לאסירים, לעבוד עימהם לעולם ולא ייצאו לחירות. %break .120 ובביטחון על אלו המדרגות, מיאנו המצרים לשלח את ישראל, כי בהן עשו קשר של כשפים לישראל, שלא יוכלו לצאת מעבדותם לעולם. ובזה נראות הגבורה והשליטה של הקב"ה. וזיכרון זה לא יכלה מישראל לדורי דורות. %break כי אם לא היה הכוח והגבורה של הקב"ה, כל מלכי העמים וכל מכשפי העולם לא היו יכולים להוציא את ישראל מהעבדות. כי פָתח הקשרים שלהם ושבר כל אלו הכתרים של בכור השבי, כדי להוציא אותם לחירות. כמ"ש, מי לא יִירָאךָ, מֶלך הגויים. %break .121 בכה רבי שמעון, הרים קולו ונאנח, אמר כבר דֶבק נמצא. אתם חושבים, במה שהתדבק הקב"ה, ושיבח את עצמו כל כך הרבה פעמים ביציאת מצרים? שכתוב, אשר הוצאתיךָ מארץ מצרים. הוציאךָ ה' אלקיך ממצרים. ויוציאךָ ה' אלקיך משם. %break זָכוֹר את היום הזה, אשר יְצאתם ממצרים. ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. הוציא ה' אתכם מזה. וחמישים פעם נזכרה יציאת מצרים בתורה. %break .122 עשרה כתרים, ספירות, יש למטה בקליפות, כעין של מעלה בקדושה. וכולם סתומים בשלוש קליפות. שהן בכור פרעה, בכור השפחה, בכור בהמה. ושלושה קשרים קשרו על ג' מדרגות אלו, שבהם עשו, שישראל לא ייצאו משעבודם לעולם. %break .123 אשריכם אברהם יצחק ויעקב, שבזכותכם נפתחו הקשרים, והקב"ה זכר את שלושת קשרי האמונה שלכם. כמ"ש, ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. %break את אברהם, קשר אחד של אברהם. את יצחק, הקשר השני של יצחק. ואת יעקב, הקשר השלישי השלם של יעקב. %page 23 .124 כל הזמנים והחגים והשבתות כולם הם זיכרון ליציאת מצרים. ועל זה עומדים כולם. ואם זה לא היה, לא הייתה השמירה של הזמנים החגים והשבתות. ומשום זה, לא כלה זיכרון מצרים מכל הזמנים והחגים והשבתות. %break דין זה של יציאת מצרים הוא יסוד ושורש התורה, וכל המצוות, וכל האמונה השלמה של ישראל. ולפיכך נזכרת יציאת מצרים הרבה פעמים בתורה. %break .125 למה לא היה הדין של מצרים ביום? כתוב, היום אתם יוצאים. וכתוב, הוציאךָ ה' אלקיך ממצרים לילה. אלא עיקר הגאולה של ישראל לא היה אלא בלילה, במלכות. שהלילה פתח קשרים ועשה נקמות, והיום הוציא אותם ביד רמה. %break כמ"ש, יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים, ומצרים מְקַבְּרים את אשר היכה ה' בהם כל בכור. זה היה כדי לפרסם הנס. %break .126 עשה הקב"ה ירושלים של מטה, המלכות, כעין ירושלים של מעלה, הבינה. ועשה החומות של העיר הקדושה ושעריה. מי שנכנס, אינו נכנס עד שיפתחו לו השערים. %break מי שעולה, אינו עולה עד שיתקנו המדרגות אל החומות. מי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות? %break זהו רבי שמעון, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות. וכתוב, יֵירָאה כל זכוּרךָ את פנֵי האדון ה'. מי הוא פני האדון ה'? זהו רבי שמעון, שמי שהוא זכר מהזיכרונות, %break כלומר, שהוא בחינת זכר ממוחין העליונים הנקראים זיכרונות, שהם מוחין דאו"א, צריך להיראות לפניו. %break .127 וה' היכה כל בכור. כל בכור סתם, שאינו אומר בכורי מצרים, משום שסובב גם על ד' מדרגות הקליפות שהמצרים נאחזים בהן. והכול היה כמו אלו שמתו. שנעשה במדרגות הקליפות, כמו בבכורי מצרים שמתו. %break אלו קושרי הקשרים, שהיו משתמשים בכשפיהם באלו הכתרים, מהם היו משתמשים בעליונים ומהם בתחתונים. ואע"פ שכולם הם תחתונים, עם זה היו משתמשים גם בעליונים. וכל ארץ מצרים הייתה מלאה כשפים, כמ"ש, כי אין בית אשר אין שָׁם מת. %break .128 ונעשה הדין בכולם, בשעה שהתקבצו כולם בבתיהם, ולא היו מפוזרים במדבר ובשדה, אלא כולם נמצאו בבתיהם. ועשה הלילה, המלכות, את דיניו באותה שעה. %break והיה מאיר הלילה כיום בתקופת תמוז, וראו כל העם את דיניו של הקב"ה. כמ"ש, ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאוֹרה. %break .129 ובשעה שיצאו ישראל, נמצאו כולם מתים בשווקים לעיני הכול. ורצו לקבור אותם, ולא מצאו אותם, כי הכלבים אכלו אותם. אמנם לא כולם נאכלו, אלא גם נשארו מהם, שעליהם כתוב, ומצרַיִם מְקַבְּרים. וזה היה קשה להם מהכול, %break מצד אחד ראו את ישראל יוצאים, מצד האחר ראו את מתיהם. והכול היה כדי לפרסם את הנס, שלא היה כזה מיום שנברא העולם. %break .130 כתוב, ליל שימורים הוא לה' להוציאם. וכתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים. למה כתוב ליל שימורים ולא שימור? למה כתוב בתחילה ליל, ואח"כ לילה? %break .131 אלא כתוב, כי יהיה נַעֲרָ בתולה. נער כתוב, משום שכל זמן שלא קיבלה זכר, נקראת נער. משקיבלה זכר נקראת נערה. אף כאן, המלכות נקראת ליל, מטרם שקיבלה זכר, ז"א. וזה שכתוב בו, ליל שימורים, בלשון רבים, שמשמע שכלול בו גם ז"א, %page 24 הוא משום שהזכר, ז"א, עתיד להתחבר עימה, אבל עוד לא התחבר. ובשעה שהתחבר עימה זכר, כתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים. שימורים מורה על זכר ונקבה, ז"א ומלכות. ומשום זה כתוב, הלילה הזה. %break .132 ובמקום שנמצאים זכר ונקבה, אין השבח אלא לזכר. וכך שיבחו ישראל בתשבחות שלהם, לזכר ולא לנקבה. כמ"ש, זה אלִי ואַנוֵוהו. שאין השבח, במקום שנמצאים זכר ונקבה, אלא לזכר. %break ועל זה מחכים ישראל, כמ"ש, זה ה' קיווינו לו נגילה ונִשמחה בישועתו. משום שעתיד לעשות להם כך. כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אַראנו נפלאות. %break .133 כך עתיד הקב"ה לעשות להם. כמ"ש, שוֹמר מה מלילה, שומר מה מלֵיל. כמו ששָם שמירה וליל, אף כאן שמירה וליל. כמו ששם שמירה ולילה, אף כאן שמירה ולילה. %break .134 ולילה נקראת משום הזכר הכלול בה. כמ"ש, אתה בוקר וגם לילה, ז"א ומלכות. כי בוקר פירושו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, שמידתו חסד דז"א, שנקרא בוקר. וכתוב, ה' בוקר תשמע קולי. ג"כ בוקר ממש, ז"א במידת החסד. %break %H וירַח את ריח בגדיו %break .155 אלא ב' דברים הם והכול הוא אחד. שכתוב, וייצא יצחק לשוּחַ בשדה לפנות ערב. והוא אחד עם השדה אשר בירכו ה'. האם לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל? אלא אותו השדה היה, אשר קנה אברהם סמוך למערת המכפלה, כמ"ש, %break השדה אשר קנה אברהם מאת בנֵי חֵת. ובשעה שהיה יצחק בא אל השדה, ראה השכינה עליו, והעלה ריחות עליונות קדושות. ומשום זה היה מתפלל שם, וקבע אותו למקום תפילה. %break .156 למה אברהם לא התפלל שם, בשדה מערת המכפלה, כמו יצחק? משום שקביעוּת של מקום אחר הייתה לו בתחילה, ודבר אחר של ריח ראה בהר המוריה, הנקרא ע"ש המור הטוב, שהיה שׁם. %break .157 והכול היה אצל יעקב. כי מלבד הריח שלו, גם גן עדן נכנס עימו, וע"כ בירך אותו. וע"כ לא תלה הדבר בלבושים, אלא ביעקב ממש, שראה שבו תלוי דבר הריח, והוא ראוי וזכותו עולה להתברך, ונכנס עימו גן עדן. ומשום זה, כשהתרעם עשיו, אמר, גם ברוּך יהיה. %break %H החודש הזה לכם %break .158 ויאמר ה' אל משה ואל אהרון, החודש הזה לכם ראש חודשים. משום שהוא תחילת שליטת הלבנה. וע"כ הייתה צריכה התורה להתחיל לכתוב מכאן. כי בהקב"ה נקשר הדבר. %page 25 כי הלבנה היא המלכות, שבשלמותה מתייחדת עם הקב"ה. וע"כ הייתה צריכה התורה להתחיל בתחילת שלמות הלבנה, שהוא, החודש הזה לכם ראש חודשים. %break .159 ולא כתוב, זאת, החודש הזאת. ששֵם הלבנה הוא זאת. כי ז"ה וזא"ת מתקשרים יחד. ובמקום שיש זכר ונקבה ביחד, אין השבח אלא לזכר. וע"כ כתוב, החודש הזה, %break ולא זאת. וע"כ כתוב, ראשון הוא לכם לחודשי השנה. לחודשי השנה, שסובב על המלכות, הנקראת שנה. אבל תלה השבח בזכר. %break כתוב, החודש הזה לכם. וכתוב, ראשון הוא לכם. למה פעמיים כתוב, לכם לכם? שמכְּפִילוּת לכם, נשמע יותר, שהוא רק לישראל, ולא לשאר העמים. כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו. ההתקשרות הזאת של החודש, הוא לכם ולא לשאר העמים. %break %H שה לבית אבות %break .160 דַברו אל כל עֲדת ישראל לאמור, בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה לבית אבות. למה בעשור לחודש? בזמן שהיובֵל, בינה, מאיר אל הלבנה, מלכות, כמ"ש, %break בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא. ויוה"כ הוא הארת הבינה. הרי שהארת הבינה במלכות היא בעשור לחודש. %break .161 וייקחו להם איש שה לבית אבות. משום שבשעה ההיא צריכים למשוך אותו. כי בלקיחת השה נשבר כתר התחתון, שנאחזים בו כל שאר כתרים התחתונים דקליפה. ועל זה פירש משה ואמר, %break מִשכו וקחו לכם צאן. שהוא, כמ"ש, צאן ועֶבד ושפחה, הכתרים התחתונים דקליפות. וצאן כולל כולם. והמצרים עשו אותם לאלוהים. %break .162 אמר הקב"ה, עשו אתם מעשה למטה, שתמשכו ותיקחו צאן, ואני אשבור כוחם למעלה. וכמו שתעשו אתם לשרוף אותו באש, כמ"ש, כי אם צְלי אש, אני ג"כ למעלה אעביר אותו באש, בנהר דינור. %break .163 למה נמשך בעשרה לחודש, ונשחט בארבעה עשר? בשה, שהוא אלוהי מצרים, נקשרו ישראל תחת שעבודו 400 שנה. ואע"פ שלא השתעבדו בהם 400 שנה, מ"מ, משום שהיו מוכנים להתקשר בהם 400 שנה, לולא דילג הקב"ה את הקץ, %break נחשב כאילו השתעבדו בהם כל 400 שנים. משום זה מעכבים את השה ארבעה ימים, כשהוא קשור ברשות ישראל. ואח"כ, כמ"ש, ושָחטו אותו כל קְהל עדת ישראל בין הערבּיים. %break .164 למה נשחט בין הערביים? משום שהוא בשעה שהדין תלוי, ובשעה שנמסר דבר זה, של גלות מצרים, ע"י אברהם, כמ"ש, ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם, %break והנה אֵימה חשֵׁכה גדולה נופלת עליו. אימה, כתר אחד של הקליפה. חשכה, כתר אחר. גדולה, זו שהיא גדולה מכל הכתרים. %break ואע"פ שהתבאר הכתוב הזה, על שאר שעבודי ישראל, שאֵימה, זו בבל, חשכה, זו מָדָי, גדולה, זו יוון. והכול היה, שרומזים על ג' כתרים דקליפה, וכן על הגלויות. כעין זה שנאמר בשה, שאמר הקב"ה, %page 26 אתם תעשו מעשה למטה ואני אשבור כוחם למעלה. כמ"ש, כי מָחה אֶמְחֶה, אתם תעשו למטה, ואני אעשה למעלה. %break .165 לא יצאו ישראל ממצרים, עד שנשברו מממשלתם כל השרים שלהם למעלה. ויצאו ישראל מרשותם, ובאו לרשות הקדושה העליונה בהקב"ה, ונקשרו בו. כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, %break עבדיי הם. מהו הטעם שעבדיי הם? הוא, כמ"ש אח"כ, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. שהוצאתי אותם מרשות אחרת, והבאתי אותם לרשותי. %break %H שאור וּמַחְמֶצֶת %break .166 אך ביום הראשון תשביתו שאוֹר מבתיכם. כי כל אוכֵל מַחְמצת ונִכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל. שאור זה ומחמצת זו, הם מדרגה אחת, וכולם אחד. רשות אחרת, %break אותם השרים הממונים על שאר העמים. ונקראים יצה"ר, רשות אחרת, אל נֵכר, אלוהים אחרים. אף כאן, שאור ומחמצת וחמץ, הכול אחד הוא. %break אמר הקב"ה, כל אלו השנים עמדתם ברשות אחרת, ועבדתם לעם אחר. מכאן והלאה, שאתם בני חורין, אז כמ"ש, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, כל מחמצת לא תאכלו, ולא יֵיראה לךָ חמץ, ולא ייראה לך שאור. %break .167 א"כ גם כל ימות השנה לא נאכל חמץ, למה רק שבעת ימים, כמ"ש, שִבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם? אלא כל זמן שהאדם מחויב להראות עצמו בן חורין, צריכים שלא לאכול חמץ, ובכל זמן שאינו מחויב, אינו צריך לאיסור חמץ. %break .168 זה דומה למלך, שעשה אדם אחד לשר. כל אלו הימים שעלה למדרגה הזו, היה שמח ולובש לבושי כבוד. אח"כ, לא היה צריך לזה. לשנה האחרת, שמר אלו הימים שעלה לכבוד הזה, ולבש אלו לבושים. וכן כל שנה. %break כעין זה ישראל. כתוב, שבעת ימים שאור לא יימצא, שהם ימי שמחה, הימים שעלו לכבוד הזה, ויצאו משעבוד אחר. ומשום זה בכל שנה שומרים אותם הימים, שעלו לכבוד הזה, ויצאו מרשות אחר, ובאו לרשות הקדושה. וע"כ כתוב, שבעת ימים מצות תאכלו. %break %H מַצת דין %break .169 מַצת כתוב בלי ו', כמ"ש, מַרְאת אלקים, חסר ו', שע"כ רומז על דין. ונקראו מצת, להיותם דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה חזק כל אותו הזמן בתוך ישראל, משום שהלבנה עמדה בפגם. ומשום שהלבנה עמדה בפגם, ע"כ כתוב, לחם עוני. %break תחילה הייתה הנוקבא במצב של ב' מאורות הגדולים. ששניהם, ז"א ומלכות, היו בקומה שווה. ז"א היה מלביש קו ימין דבינה, והמלכות לצד שמאל דבינה. ואז היו בבחינת פנים קטנות. כי הם מוחין דאחוריים שאינם מאירים, והם בחינת דין. %page 27 ואח"כ ע"י מ"ן שמעלים התחתונים, המלכות מתמעטת וחוזרת לנקודה. ואח"כ נבנית בניין גדול ע"י או"א, וחוזרים למוחין דגדלות. ואע"פ שכבר עומדים ז"א ומלכות במוחין דגדלות, אין המוחין דאחוריים בטלים, אלא חוזרים להאיר בבחינת הרחמים. %break וכל הארת החכמה שבמדרגה באים מאלו המוחין. ומצה היא אלו המוחין דאחוריים, בעת שכבר נתקנו במוחין דגדלות. %break ונקראו מצת בלי ו', להיותם דין, כי הם מוחין דאחוריים, בעת שזו"ן היו במוחין דקטנות. אלא דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, כי כבר חזרו ובאו במוחין דגדלות, שהם קדוש ומאוחדים בג' קווים, יה"ו של השם הקדוש. %break ולבוא למוחין דגדלות צריכה המלכות ב' תיקונים: א. להתמעט לנקודה, ב. לבניין הגדלות. %break ועל זה יש ב' מעשים בהתעוררות מלמטה: א. מילה, ב. פריעה. %break וכיוון שישראל מלו את עצמם בעת ההיא, ע"כ כבר באה המלכות בתיקון א', שהתמעטה לנקודה, במיעוט הלבנה. ואז כבר נמתקו בזה הדין דמוחין דקטנות שבמצה. וע"י פריעה, אותיות פרע י"ה, מעוררים למעלה בניין המלכות ע"י או"א, ומתגלים המוחין דגדלות. %break ונקראו מצת, להיותם דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה חזק כל אותו הזמן בתוך ישראל, משום שהלבנה עמדה בפגם. כיוון שכבר מלו את עצמם, והלבנה, %break המלכות, התמעטה, אז נחלש כוח הדין שבמוחין דקטנות. ואח"כ, שיעשו הפריעה, ייצאו המוחין דגדלות. %break ואין לתמוה על כך שבפסח כבר מאירים המוחין דגדלות, אע"פ שישראל עוד לא פרעו. כי המדובר הוא ע"י התעוררות מלמטה, ובליל פסח היה הארת המוחין מהתעוררות מלמעלה בלבד. וע"כ לא האירו אלא רק אותו הלילה. %break שנאמר, ומשום שהלבנה עמדה בפגם, ע"כ כתוב, לחם עוני. כי מבחינת התעוררות מלמטה עוד לא המשיכו המוחין דגדלות. %break .170 מה הטעם שהלבנה, המלכות, עמדה במיעוט? משום שלא נפרעו, ולא נגלה בהם אות הקדוש. כי ע"י הפריעה ממשיכים המוחין דגדלות. ואז הלבנה במילואה. נימולים היו ישראל, ולא עשו פריעה. ומתי נפרעו? בשעה שכתוב, שָׁם שם לו חוק ומשפט ושָׁם ניסָהו. %break .171 ובימי יהושוע לא נפרעו. אלא הם, כמ"ש, וכל העם היִילוֹדים במִדבר בדרך, בצאתם ממצרים לא מָלוּ. %break אחר שנפרעו, אמר הקב"ה, בתחילה אכלתם מצות, משום שעמדה הלבנה במיעוט, ונקרא לחם עוני. מכאן והלאה, לחם זה יהיה ממקום אחר, כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמיים. %break לא מן הלבנה, המלכות, כמו בזמן ההוא, מטרם שנפרעו, אלא מן השמיים ממש, מז"א, כמ"ש, וייתן לך האלקים מִטל השמיים. %break .172 וישראל הקדושים, שומרים אלו הימים שנכנסו תחת כנפי השכינה. ושומרים הלחם הבא מצִידה, המצות, כמ"ש, ושְמרתֶם את המצות. שהוא כמ"ש, ושמרתם את בריתי, ברית מילה. והכול עולה ונאחז במדרגה אחת. %break .173 ואיך משה לא פרע אותם, אלא הניח אותם במילה בלי פריעה? משום שלא יתעכבו שם ישראל עד שיתרפאו. לכן לא פרע אותם. ועל זה כתוב, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. %break כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים. וכן כתוב, ולא יכלו להתמהמה. וע"כ לא נפרעו. ומילה בלי פריעה ממשיך לחם עוני. %page 28 .174 כשבאו ישראל לארץ, באו כשהם נימולים ונפרעים. כתוב, ארץ אשר לא במִסכנוּת תאכל בה לחם. %break מסכנות הוא לחם עוני. ונקרא לחם עוני, משום שהלבנה, המלכות, עומדת במיעוט, ואינה מתברכת מן השמש, ז"א, ואינה מאירה מן השמש, כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ. אשר כל, יסוד ז"א, נאחז בשמיים, ז"א, ובארץ, המלכות, %break ומקבל מן השמיים ונותן לארץ. ולא האירה מן היובֵל, בינה, משום שלא פרעו את עצמם. %break אבל כאן בביאת הארץ, שנימולו ישראל ונפרעו, כתוב, לא תחְסר כל בה, היסוד דז"א המאיר אל המלכות. וע"כ כתוב, לא במסכנות תאכל בה לחם, משום שלא תחסר כל בה, כמו שנחסרו ממנו במצרים. %break .175 ובכל שנה עושים ישראל זֵכר למצרים, ואוכלים מצות, ואינם מפסיקים מִדורי דורות. ומשום שלא פרעו את עצמם במצרים, חַסרו כל הזה, ועמדה הלבנה במיעוט, ונקראת לחם עוני. עוני, פירושו, מסכנות. %break ומה שאכלו לחם עוני בארץ, אע"פ שכבר פרעו עצמם, הוא זכר למצרים. וזה נוהג לדורי דורות. ולעת"ל, כתוב, לא יבוא עוד שִמשֵךְ, וִירֵחֵךְ לא ייאסף, שלא יקרה עוד מיעוט בלבנה, במלכות. %break .176 כתוב, בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה לבית אבות. וכתוב, אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא. לקיחת השה תלוי בעשור, בבינה המאירה במלכות. כתוב, לחודש הזה. הלוא, בחודש הזה, היה צריך לומר? %break כשבאה ההארה למלכות, כתוב, לחודש הזה, לחודש בדיוק, למלכות, הנקראת חודש. %break .177 וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית. ג' קשרים הם: בכור בהמה, בכור השבי, בכור השפחה. וכל שאר מדרגות הקליפה מתקשרים באלו ג' אופנים שלמעלה. %break ובזו שנקראת צאן, נקשרים הכול, והכול כלול בצאן, המדרגה העליונה שבכולם. ונקשרים צאן של מטה כצאן של מעלה. ולא יכלו להיפרד מקשריו. %break ונמצא שכולם נקשרו בשה. וע"כ כתוב בו, והיה לכם למשמרת, קישרו אותו בקשר, ויהיה נמסר בידיכם ברשותכם, עד שתשחטו אותו, ותעשו בו דין. ולזמן שיבוא כתוב, מי זה בא מאֱדום, חמוּץ בגדים מבוֹצְרה. וכתוב, כי זֶבח לה' בבוצרה, וטֶבח גדול בארץ אדום. %break כלומר, שיבער כל הס"א מן הארץ. ואז, כמ"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. %break %H לספר בשבח יציאת מצרים %break .178 ויישא העם את בְצֵקו טרם יֶחְמץ. מצווה זו היא לבער חמץ. כי מצווה זו נמסרה להם לישראל, ויישא העם את בצקו טרם יחמץ. וכתוב, שאור לא יימצא בבתיכם. והסוד בין חמץ ומצה של יציאת מצרים, שזה יצה"ר וזה יצה"ט. %page 29 .179 המצווה שלאחר זו, היא חוב על האדם לעולם לספר בשבח יציאת מצרים. כל אדם המספר ביציאת מצרים, ושמח בסיפור ההוא בשמחה, עתיד הוא לשמוח עם השכינה לעוה"ב, שהיא שמחה מכל צד, שזהו אדם השמח באדונו, והקב"ה שמח בסיפור ההוא שלו. %break .180 בה בשעה מקבץ הקב"ה את כל החבורה שלו, ואומר להם, לכו ושמעו הסיפור של השבח שלי שמספרים בניי, ושמחים בגאולתי. אז מתקבצים כולם ובאים ומתחברים עם ישראל, ושומעים סיפור השבח, ששמחים בשמחת הגאולה מאדונם, ובאים ומודים להקב"ה, %break על כל אלו הניסים והגבורות, ומודים לו על עם הקדוש שיש לו בארץ, ששמחים בשמחת הגאולה של אדונם. %break .181 אז מתווסף לו כוח וגבורה למעלה. וישראל בסיפור ההוא נותנים כוח לאדונם. כמלך שנוספים לו כוח וגבורה, בעת שמשבחים גבורתו ומודים לו, והכול יראים מפניו, ועולה כבודו על כולם. %break ומשום זה, יש לשבח ולספר בסיפור הזה. כעין זה חובה היא על האדם, לספר תמיד לפני הקב"ה, ולפרסם הנס בכל אלו הניסים שעשה. %break .182 ולמה היא חובה לספר את הניסים? והלוא הקב"ה יודע הכול, כל מה שהיה ויהיה לאחר מכן? ולמה הפרסום הוא לפניו, על מה שהוא עשה והוא ידע? %break אלא ודאי צריך האדם לפרסם הנס ולספר לפניו מכל מה שעשה, משום שאלו המילים עולות, וכל החבורה של מעלה מתקבצים ורואים אותם, ומודים לפני הקב"ה, ועולה כבודו עליהם למעלה ולמטה. %break .183 כעין זה, מי שמספר ומפרט את חטאיו, מכל מה שעשה. ולמה צריך זה? הוא משום שהמקטרג עומד תמיד לפני הקב"ה, כדי לספר ולתבוע על עבירות של בני אדם, ולתבוע עליהם דין. כיוון שהאדם מקדים עצמו, ומפרט חטאיו כל אחד ואחד, %break אינו משאיר פתחון פה למקטרג ההוא, ואינו יכול לתבוע עליהם דין. כי תמיד הוא תובע דין תחילה, ואח"כ מספר ומקטרג, פלוני עשה כך. וע"כ צריך האדם להקדים אותו ולפרט חטאיו. %break .184 כיוון שהמקטרג רואה את זה, אין לו פתחון פה עליו, ואז נפרד ממנו מכל וכל. ואם חוזר בתשובה, טוב. ואם לא, הרי המקטרג נמצא עליו, ואומר, פלוני שבא לפניך, %break והתוודה בעזות פנים, בעט באדונו, חטאיו כך וכך. ע"כ יפה שייזהר האדם בכל אלו, כדי שיימצא עבד נאמן לפני הקב"ה. %break .185 המצווה שלאחר זו, היא לאכול מצה בפסח. משום שהיא זכר לדורי דורות על עניין האמונה. כי ישראל יצאו בזמן ההוא מאלוהים אחרים ובאו באמונה. %break %H קורבן הפסח %break .186 ויאמר ה' אל משה ואהרון, זאת חוקת הפָסַח. מצווה זו, היא לשחוט את הפֶסח בין הערבּיים בי"ד (14) בניסן, זֵכר לפֶסח של מצרים. וזהו חוב על הכול, כמ"ש, ושָחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים. %page 30 .187 פסח זה צריך שיהיה שמור מעשרה ימים ומעלה, כמ"ש, בעשור לחודש הזה. משום שאז מתחילה הלבנה להאיר, מעשרה ימים ומעלה, עד שנשלמה בט"ו (15). ויהיה נשחט בי"ד (14), בשעה שהדין תלוי על העולם, בין הערביים. %break .188 העניין הוא להעביר את העורלה מפני הברית הקדוש, וליהנות בריח הזה שמתפשט מצלי אש. כלומר, שעיקר המצווה הוא ליהנות מהריח שבו. וע"כ אינו בא אלא על השובע, שאינו צריך עוד לאכול. וע"כ כתוב, כל עָרֵל לא יאכל בו, מי שיש בו ברית הקדוש, יאכל בו. %break כי זה שהוא מבּני ברית שובר כוחו של הס"א, ומעביר העורלה מפני הברית. משום זה הוא צריך להיעשות בבני ברית, ולא בבני עורלה. %break .189 כאשר בא הקב"ה למצרים, ראה הדם של הפסח, שהיה נרשם על הפתח, ודם הברית, איך היו עומדים על הפתח, כמ"ש, ולקחתם אגודת אֵזוֹב וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. אזוב, הוא מעביר רוחות רעות. %break וכל צד, כל רוח רעה, הוא מעביר בהתעוררות שלו לגאולה העליונה של ישראל. %break .190 לזמן הבא, יבוא הקב"ה אל יצה"ר וישחט אותו. ועתה בגאולה זו של מצרים, כתוב, ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, זֵכר מהזמן הבא לגאולה העליונה ממצרים. %break .191 על שתי המזוזות ועל המשקוף. הרשימו של אות הי' במזוזות ובמשקוף, להראות בהם הרשימו של ברית הקדוש, הי'. ונשברה העורלה מפני דם הברית, הרשום על כל. ובא דם על דם, דם הפסח על דם הברית. כשעבר המשחית, היה רואה דם והתרחק מן הבית. %break .192 אם הקב"ה לבדו היה הורג, למה כתוב, ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, שמשמע שהמשחית היה הולך ולא הקב"ה? אלא ודאי שהקב"ה היה הורג, והמשחית היה הולך למצוא עלילה על ישראל לקטרג עליהם. %break כיוון שראה השבירה של העורלה בב' בחינות, בדם פסח ובדם מילה, היה בורח ונפרד מהם. %break .193 ועל שהרג הקב"ה את כל אלו הבכורים של הצד ההוא, נתן וחייב את בכורי ישראל, שיפדו את עצמם. ולא ימצא עליהם הס"א שום עלילה. ומהכול שמר אותם הקב"ה, כְאב על בנים. %break .194 בבית אחד ייאכל, לא תוציא מן הבית מן הבשר חוּצה. מצווה זו היא לאכול את הפסח. וכתוב, על מצת ומְרוֹרים יאכלוהו. מצת כתוב בלי ו'. המצות והמרורים חייב הכתוב לאכול אותם יחד. להראות על גלות השכינה עם ישראל במרירות הזו שלהם, %break כמ"ש, וימררו את חייהם בעבודה קשה. וכאשר אוכלים את הפסח, על מצות ומרורים, הוא להראות כל מה שעשו להם במצרים, בגלות ההיא ובשעבוד ההוא. %break .195 כתוב, ועֶצם לא תִשברו בו. להראות בו ביזיון, ובכל אלוהי מצרים. כי העצמות היו מושלכים בשוק, ובאו כלבים והיו גוררים אותם ממקום למקום. וזה היה קשה להם מכל. כי העצמות הם תיקון הגוף, ודומים כעין צד האחר. %break כלומר, לאלוהים אחרים שלהם. וישראל השליכו אותם בשוק בדרך ביזיון. וע"כ כתוב, ועצם לא תשברו בו. אתם לא תשברו, אבל כלבים היו באים ושוברים אותם. %page 31 .196 המצרים היו באים ורואים העצמות, שהכלבים סוחבים ממקום למקום ושוברים אותם, והיו טומנים אותם בארץ, כדי שהכלבים לא ימצאו אותם. וזהו ביטול עכו"ם הגדול ביותר, מצידם. ובזה התעלה הקב"ה בכבודו, ונכנעו כל כוחות האחרים של עבודה זרה, %break כי אז נכנעו ביותר, כשביטול עבודה זרה נמצא מצידם עצמם, שהטמינו עצמות אלוהיהם בעפר. וע"כ ישראל לא ביטלו אותם, כמ"ש, ועצם לא תשברו בו. %break %H קַדש לי כל בכור %break .197 קַדש לי כל בכור פֶּטֶר כל רֶחֶם, בבני ישראל באדם, ובבהמה. מצווה זו היא לקדש בכור בהמה. ועַם הארץ צריך שני דברים, אחד, שיהיה פדוי תחת הממשלה של יצה"ר, שהוא אדונו. כעין שאמר יעקב לעשיו, יעבור נא אדונִי לפנֵי עבְדוֹ, כלומר, בעוה"ז. %break הוא אדון מצד העוונות הרבים שעל הגוף. כמו שמבואר, הרשע, יצה"ר שופטו, הצדיק, יצה"ט שופטו, בינוני, זה וזה שופטו. בינוני, אח של יצה"ר ואח של יצה"ט. כמ"ש, אחִי, יהי לְך אשר לָך. %break .198 וכשהזכויות מרובות, הרוח שובר שתי אשמורות של הלילה, שהם חמוֹר נועֵר, כלבים צועקים. ועולה לאשמורת שלישית של השחר, שבו אדם, כלומר, אישה מספרת עם בעלה. וחזר האדם להיות אדון על כל הבריות, כמ"ש, %break ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה. ועולה למדרגת אדם, שכתוב בו, ורְדוּ בִדְגַת הים ובעוף השמיים, וכתוב בו, ומוֹרַאכֶם וחִיתְכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. וזהו הדבר השני, שעם הארץ צריך להגיע אליו. %break %H פרשת בשלח %break %H ויָסַר את אופַן מַרְכְּבותיו %break .127 לה' הארץ ומלואה, תֵבֵל ויושבֵי בה. לה' זה הקב"ה, ז"א. הארץ ומלואה, זו כנ"י, המלכות. וכל ההמון שלה המתחבר עימה, נקראים מלואה, כמ"ש, מלוֹא כל הארץ כבודו. %break תבל ויושבי בה, זוהי ארץ שלמטה שנקראת תבל, ונאחזת בדין של מעלה, של המלכות, כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בין ליחיד, בין לעם אחד, בין לכל העולם. מדין זה הוא נידון, מדין המלכות, שנקראת צדק. %break .128 פרעה ינק מדין זה, עד שאבדו הוא וכל עמו. כיוון שדין זה של המלכות התעורר עליהם, הממונה ההוא, שהתמנה עליהם לשלוט, הוסר ועבר. ואז כולם שלמטה, אבדו, כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו. %page 32 אופן מרכבותיו, כלומר מרכבותיו של פרעה. והאופן שלהם הוא הממונה השולט עליהם. וע"כ מתו כולם בים, בים העליון, במלכות, שהתעורר עליהם, ונמחו על ידו. וע"כ טבעו בים סוף, שפירושו, סוף המדרגות, המלכות, שנמחו על ידיה. %break .129 ויְנַהגהו בכבדות. בדרך שהאדם הולך, מוליכים אותו. בפרעה כתוב, ויכְבַּד לב פרעה, בדבר הזה הוליך אותו הקב"ה, בכבדות ממש. אמר לו הקב"ה, אתה הכבדת את ליבך, אני מוליך אותך בזה, וע"כ, וינהגהו בכבדות. %break .130 ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל. ויאמר מצרים, זהו הממונה שהתמנה על מצרים, השר שלהם במרום. כיוון שהעבירו אותו מממשלתו, איך היה יכול לרדוף אחרי ישראל? %break .131 ודאי כך הוא. אבל הכתוב, ויאמר מצרים, אינו הממונה שלהם אלא מצרים של מטה. כתוב, כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר במצרים של מעלה, בממונה שלהם. %break כי כיוון שנשבר כוחם מלמעלה, נשברו כוחם וגבורתם למטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. במצרים בדיוק, זהו כוחם של מעלה, הממונה שלהם. %break במקום שכתוב, מלך מצרים סתם, ולא כתוב, פרעה, הכוונה היא על השר הממונה על מצרים. אף כאן במצרים, הוא הממונה על מצרים. וכאן שכתוב, ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל, %break כלומר מצרים שלמטה, שראו שנשברו כוחם וגבורתם שלמעלה, של הממונה שלהם. %break .132 כשמתעוררת כנ"י, המלכות, מתעוררים כל אלו האחוזים בה, וכל האחרים של מטה, כלומר כל האומות, וישראל למעלה מכולם, משום שהם לוקחים אותה בגוף האילן. כלומר, כשהיא מחוברת בז"א, שנקרא עה"ח. %break ומשום זה ישראל נאחזים בה יותר מכל אוה"ע. וכשהם מתעוררים להרע לישראל, נשבר כוחם של השולטים עליהם, הממונים שלהם של מעלה. %break .133 הממונה ההוא המושל של מצרים, הֵצֵר לישראל בכמה שעבודים. ולאחר שנשבר בתחילה, נשברו הממלכות של מטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. %break %H וייסע מלאך האלקים %break .134 מטרם שנמצא אוירא דכיא ולא האיר, היו האבנים הנקובות סתומות. ג' רוחות הכלולות בג' היו שקועות. ומים היו סתומים תחת הנקבים. בע"ב (72) אותיות חוזרות למקומן אלו האבנים. %break סדר יציאת האורות הוא בג' נקודות חולם שורוק חיריק. שבתחילה עולה המלכות לבינה, מתחת לחכמה שלה, ואז נופלים בינה ותו"מ שלה למטה ממדרגתה, לז"א. %break והיא נשארת רק בב"ס כו"ח, ובב' אורות רוח נפש. וזה נבחן שהתנקבה הבינה, שלא נשאר בה אלא אור נקבה המאיר מלמטה למעלה. וע"כ מכונות הספירות שלה בשם אבנים נקובות. וזוהי נקודת החולם. %page 33 ואח"כ, ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק, חוזרת המלכות ויורדת מהבינה למקומה. ואז חוזרים הבינה ותו"מ ועולים מז"א אל הבינה, ושוב נשלמה הבינה בחמש ספירות כח"ב תו"מ, ובחמישה אורות נרנח"י. ונסתמו הנקבים, כי התבטלה הנוקביות שבה. %break אבל האורות סתומים, מחמת החיסרון של החסדים, שאין החכמה יכולה להאיר בלי התלבשות החסדים. וזוהי נקודת השורוק. %break ומטרם שנגלו החסדים השלמים, המכונים אוירא דכיא, להלביש את החכמה שבקו השמאל של הבינה, היו האבנים הנקובות סתומות. כלומר שנסתמו הנקבים, מחמת חזרת הבינה ותו"מ למדרגתם, %break וכבר הייתה יכולה להאיר מלמעלה למטה בבחינת אור זכר, אבל גם האורות נסתמו בה, כי אין החכמה מאירה בלי חסדים. %break ונודע, שבעת שהבינה מעלה אליה את הבינה ותו"מ שלה מתוך ז"א, עולים עימהם אליה גם חג"ת דז"א, המלבישים בינה ותו"מ אלו. ואז כשז"א בבינה, נבחן ז"א, לג' רוחות הכלולות בג'. ג' רוחות, חג"ת דז"א, שספירותיו רוח, הכלולות בג', בבינה ובתו"מ דבינה, %break שהם מלבושים עליהם. והארתם לא הייתה ניכרת, כי אם הייתה ניכרת הארת החסדים שבז"א, אז הייתה החכמה מתלבשת בחסדים, והאבנים דבינה לא היו סתומות. %break ושנאמר, ומים היו סתומים, הוא שהחסדים דז"א היו סתומים. תחת הנקבים, אע"פ שיש בז"א בחינת נוקבא, כלומר המסך דחיריק, שעליו מתגלה אח"כ אור החסדים, אבל עתה היו המים סתומים, כי כל בחינת ז"א הייתה שקועה. %break אלא אח"כ מתעורר ז"א עם המסך דחיריק שבו, ומעלה מ"ן, ומוציא החסדים להלביש את החכמה. %break ובע"ב אותיות שבפסוק, וייסע מלאך האלקים, שהן קו ימין, גילוי החסדים, מתלבשת החכמה שבקו שמאל דבינה בחסדים האלו, והאבנים הסתומות שבה, חוזרות למקומן, כלומר, שנפתחה הארתן. %break .135 אחר ע"ב מדרגות, שהן ג' פעמים ע"ב אותיות, התבקעו והתנקבו האבנים תחת צְרוֹר, שהיה חקוק, והתקבצו המדרגות ונעשו קבוצה אחת. %break ע"ב אותיות יש בכל פסוק מג' הפסוקים: וייסע מלאך האלקים. ויבוא בין מחנה מצרים, ובין מחנה ישראל. ויֵט משה את ידו על הים. והם עניין ג' קווים. כי ע"ב אותיות שבפסוק, וייסע, הן קו ימין. %break וע"ב אותיות שבפסוק, ויבוא, הן קו שמאל. וע"ב אותיות שבפסוק, ויט, הן קו אמצעי. %break ושנאמר, בע"ב אותיות חוזרות למקומן אלו האבנים, הכוונה היא על ע"ב אותיות שבפסוק, וייסע מלאך האלקים, שהן קו ימין וחסדים. ויש ע"ב צירופים של שלוש שלוש אותיות, מצירוף כל שלושת הפסוקים. %break והן נקראות ע"ב מדרגות, היות שבכל צירוף ג' קווים, וג' קווים נחשבים למדרגה. %break גם נודע, שע"י מסך דחיריק שבקו האמצעי, מתמעט קו השמאל דבינה מג"ר לו"ק דג"ר, שחוזר ומעלה את המלכות לבינה, והבינה מתבקעת שוב ונעשית ו"ק, אור נקבה. %break אחר ע"ב מדרגות, שהן ג' פעמים כלומר, ג' קווים, המרומזים בפסוקים וייסע ויבוא ויֵט, חזרו והתבקעו והתנקבו הספירות דבינה, שנקראות אבנים, מסיבת הצרור שהיה חקוק בדינים, במסך דחיריק שבקו האמצעי. %break והתקבצו המדרגות ונעשו קבוצה אחת, שע"י המסך הזה שהמעיט את קו השמאל לו"ק דג"ר, התקבצו והתייחדו ג' הקווים לקבוצה אחת, באופן שאינם מאירים זה בלי זה. ומטעם זה מכנה את המסך בשם צרור, מטעם היותו צורר כל ג' הקווים לאגודה אחת. %page 34 .136 אח"כ התחלקו ונעשו ב' מדרגות של מים. מחצית המים קפאו, ומחציתם שקעו, אלו עלו ואלו ירדו. מכאן התחיל העולם להתחלק. %break בשעת שליטת קו שמאל, קופאים המים שבים, משום שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. ואח"כ ע"י החסדים הם נפתחים וחוזרים לנוזלים, כלומר, שחוזרים להאיר. %break אמנם לא כל החכמה חוזרת להאיר אלא רק הו"ק שבחכמה, והג"ר שבה נעלמים. ולפיכך נבחן כאן, שמֵי החכמה נחלקו לב' מדרגות: ו"ק וג"ר, שהו"ק קפאו בעת שליטת השמאל, %break ואח"כ ע"י גילוי החסדים חוזרים להאיר. והג"ר לא קפאו, אלא נעלמו לגמרי, שהרי אינם מאירים אפילו אחר גילוי החסדים. %break וע"כ נאמר, שהתחלקו ונעשו ב' מדרגות של מים, ג"ר וו"ק. מחצית המים קפאו, כלומר הו"ק דחכמה שחוזרים להתגלות ע"י החסדים. ומחציתם שקעו, כלומר הג"ר שנעלמו לגמרי. אלו עלו, כלומר אותם שנגלו, היו מאירים מלמטה למעלה, שהוא ו"ק. %break ואלו ירדו, כלומר אותם ששקעו, היו מאירים מלמעלה למטה, שהוא ג"ר. מכאן התחיל העולם להתחלק, שלא נשארה בעולם אלא המחצית התחתונה של החכמה, שהיא ו"ק. %break .137 צרור אחר יש למעלה, והוא חקוק בע"ב חתימות מהטַבעת החזקה, ובהן שקועים גלי הים. כשנוסעים, נחלקים לד' זוויות, חלק אחד עולה, שמאיר מלמטה למעלה, כלומר הנוקבא, מערב. וחלק אחד יורד, שמאיר מלמעלה למטה, עם אור החסדים, ז"א, מזרח. %break חלק אחד לצד צפון, קו שמאל, גבורה. וחלק אחד לצד דרום, קו ימין, חסד. כשמתחברים יחד, גחלים לוהטות עומדות בלהט החרב המתהפכת. %break המסך שבקו אמצעי הנקרא צרור, המשמש במקום בינה, וכן הוא משמש מחזה ולמעלה דז"א, להיותם מדרגה אחת. כן יש צרור, המשמש מחזה ולמטה דז"א, שבכוחו מכריע בין ב' הקווים אשר שם. וההפרש ביניהם הוא רב. %break כי אותו הצרור, המשמש מחזה ולמעלה דז"א, אינו מגלה שם הדינים שבו, להיותו נמצא בסיום הקווים, ואין הדינים יכולים לפגום למעלה ממקום מציאותם. משא"כ הצרור שמחזה ולמטה דז"א, כבר כלולים בו הדינים מהצרור העליון, העומד למעלה ממנו במקום החזה. %break והנה ג' הקווים חג"ת שלמעלה מחזה, נקראים ע"ב מדרגות, שהם ג' הפסוקים, וייסע, ויבוא, ויט. וע"כ מכונים הדינים אשר בצרור העליון, העומדים בסיום ע"ב מדרגות, בשם ע"ב חתימות מהטבעת החזקה, ע"ש הארתו. %break חתימות פירושו סיומים, משום שנמצאים בסיום המדרגות. הטבעת החזקה, הוא הצרור עצמו, שהוא המסך דחזה, שבו הדינים. %break ע"כ נאמר, צרור אחר יש למעלה, הצרור שבקו האמצעי שמחזה ולמטה, והוא חקוק בע"ב חתימות מהטבעת החזקה. כלומר, הדינים שבצרור העליון, העומד במקום החזה, המכונים כן, המשפיעים לצרור התחתון. %break אמנם עכ"ז אינם נחשבים לדינים שיפגמו במשהו את המדרגה, מטעם, שהדינים המתגלים בים, המכונים גלי הים, יושתקו ע"י הדינים שבקו אמצעי שלמטה מחזה, ולולא הדינים הללו שבצרור התחתון, לא היו הגלים נשתקים, %break והים, המלכות, לא הייתה יכולה להאיר. וע"כ אינם נחשבים לדינים אלא לתיקונים. %page 35 וג' הקווים הללו, אינם מגלים חכמה אלא בנסיעתם, שהארת כל אחד מהם מתגלה במיוחד בזה אחר זה, בג' נקודות: חולם, ואח"כ שורוק, ואח"כ חיריק. ואז מקבלת המלכות את גילוי החכמה מהם. אבל כשגמרו הארתם בזה אחר זה, %break המכונה נסיעה, אז הם נחים, שהארתם מתחברת ביחד תחת שליטת אור החסדים, והחכמה אינה מתגלה עוד. %break וכשהם נוסעים, כדי לגלות הארת החכמה, הם נחלקים לד' זוויות, שכל אחד מג' הקווים מגלה הארתו במיוחד. בתחילה הימין. וכשנגמרה הארת הימין, מאיר השמאל. וכאשר נגמרה הארת השמאל, מאיר האמצעי, שהם מכונים, דרום צפון מזרח. %break ואח"כ המערב, המלכות, מקבלת מהם החכמה. ע"כ נאמר, חלק אחד עולה, שמאיר מלמטה למעלה, הנוקבא, מערב. %break אבל כשמתחברים יחד, לאחר שגמרו נסיעתם שמאירים כולם ביחד, גחלים לוהטות עומדות בקו השמאל, בעניין להט החרב המתהפכת, שהם שומרים את החכמה, שלא תתגלה שלא בשעת נסיעה. וע"כ אין גילוי אז, אלא לאור החסדים בלבד. %break .138 עמוד אחד תקוע בתוך הים. מדרגה, שהיא שליח של חלק המדינה העליונה, מלכות שמחזה ולמעלה, עולה בעמוד הזה למעלה למעלה, ומסתכל למרחוק לראות קשר של אוניות השטות בים. מי ראה הגלים עולים ויורדים, %break מחמת הדינים שבהם, ורוח, קו אמצעי, נושבת בהם ומשתיקה אותם, ודגי הים, המלאכים, מושכים את כל אלו האוניות לכל רוחות העולם, שבדרך זה נגלה החכמה. %break ע"י עליית המלכות לבינה, נבקעות כל המדרגות לשתיים, שכו"ח נשארים במדרגה, ובינה ותו"מ נופלים ממנה, ויורדים ומתלבשים במדרגה התחתונה אליה. ולעת גדלות, יורדת המלכות מבינה למקומה, ואז עולים בינה ותו"מ של כל מדרגה מהתחתון, %break וחוזרים כל אחד למדרגתו. ויחד עם עלייתם מהתחתון, לוקחים עימהם גם את התחתון, ומעלים אותו למקום העליון. %break ומתוך שאין היעדר ברוחני, הם נמצאים תמיד במקום התחתון, גם אחר שעלו למדרגתם, שבדרך זה עולה כל תחתון אל העליון שלו. וע"כ נבחנים בינה ותו"מ הללו לבחינת עמוד, שיש בכל מדרגה, שעל ידיו עולה למדרגה עליונה שלה. %break עמוד אחד תקוע בתוך הים, כי הים, הנוקבא מחזה ולמטה דז"א, ואותם בינה ותו"מ של מדרגת מחזה ולמעלה דז"א, היורדים לשם, נבחנים לעמוד, שדרכו עולות כל הבחינות שמחזה ולמטה דז"א אל מדרגת מחזה ולמעלה דז"א. %break והנה תחילה הייתה המלכות למעלה מחזה דז"א, בעניין רביעי לאבות, ששם מקום גילוי החכמה. ואח"ז התמעטה וירדה למטה מחזה דז"א. וכיוון שכל מקור גילוי החכמה הוא למעלה מחזה דז"א, ע"כ יש לה שליח, %break המלאך מט"ט, שעולה למעלה מחזה וממשיך החכמה למחזה ולמטה, לד' החיות של המרכבה התחתונה, המכונים, אלפֵי שִׁנְאָן. %break מדרגה, שהיא שליח של חלק המדינה העליונה, מלכות שמחזה ולמעלה, כלומר מט"ט, שהוא שליח להמשיך ולקבל חכמה ממלכות העליונה שמחזה ולמעלה, בשביל המלכות שמחזה ולמטה, %break עולה בעמוד הזה למעלה למעלה, ומסתכל למרחוק, שמקבל חכמה, שנקראת הסתכלות מרחוק, כמ"ש, מרחוק ה' נראָה לי. ושטים לד' רוחות העולם, ומגלים חכמה ע"י מט"ט. %page 36 .139 המדרגה ההיא, מט"ט, כשירד מלמעלה מחזה, עומדים אלף מימינו ואלף משמאלו, שממשיך חכמה המרומזת במספר אלף, בין בימינו ובין בשמאלו. והוא שב למחזה ולמטה, ויושב במקומו כמלך על הכיסא שלו. המדרגה ההיא בעת שהים, %break המלכות, שט לד' רוחות העולם, עימו יוצא בו שב, הוא שב בקיומו של המלך. %break הקווים מגלים החכמה רק בדרך נסיעה על שלושה מקומות בזה אחר זה, בחולם שורוק חיריק, שזה רָצוֹא. אבל כשגמרו נסיעתם ומתחברים בהארתם במנוחה, שזה וָשוֹב, אז יש להט החרב המתהפכת בקו שמאל, %break השומר שלא יגלה חכמה לחוץ. וזוהי המדרגה, מט"ט, שבעת שהים, המלכות, שט לד' רוחות העולם, ומגלה חכמה בעת נסיעתו, עימו היא יוצאת לנסיעה, עימו היא שבה מנסיעתה. הוא שב, כדי לקיים המוחין של המלך בהארת החסדים, שבו מתקיימים המוחין. %break .140 ואז כשהים בבחינת ושוֹב, יוצאים כרוזים. מי שהוא מבעלי העיניים, יזקוף אותם למעלה למעלה. בעלי כנפיים יקומו בקיומם. בעלי הפנים, יכסו פניהם עד שנוסע במסעיו, אז וייסע מלאך האלקים. %break עיניים הם ג"ר דחכמה והפנים הם ו"ק דחכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו. מי שהוא מבעלי העיניים, יזקוף אותם למעלה למעלה, שיאירו למעלה למעלה בבינה, ולא ימשיך אותם למטה, מטעם היותם ג"ר דחכמה, שאינם מאירים אפילו בעת נסיעה. %break בעלי כנפיים, המדרגות של חסדים מכוסים, יקומו בקיומם, שימשיכו הארתם, כי במצב ושוֹב, מאיר רק אור החסדים, שהוא הארת בעלי הכנפיים. בעלי הפנים, יכסו פניהם, שיכסו הארת הפנים בעת המנוחה שבמצב ושוֹב, %break כי אינם מאירים אלא רק בשעת נסיעה, עד שנוסע במסעיו, ואז מתגלה אור הפנים, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים. %break .141 הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לַחְמָה. הייתה כאוניות סוחר, היא כנ"י, המלכות. ממרחק תביא לחמה, כמ"ש, הנה שֵׁם ה' בא ממרחק. ע"י הארת קו האמצעי במסך דחיריק, שהוא מרחיק הג"ר דחכמה, ואינו מאיר אלא בו"ק, %break תביא לחמה. כלומר ע"י מדרגה אחת השורה עליה, קו האמצעי, היסוד דז"א. ובו נמשכים כל אלו הנחלים והמעיינות, ההולכים בים. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים. %break .142 כל הנחלים הולכים אל הים, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת. אע"פ שכל הנחלים נמשכים ע"י יסוד, שמוריד אותם לתוך הים, למלכות, אין לומר, שהוא שפך אותם הנחלים לים, ואחרים אינם שורים בו, ואין נמשכים בו עוד כבתחילה. %break שם הם שבים, ששבים למקום המדרגה ההיא, שהנחלים הלכו משם פעם אחת. שם הם שבים ללכת. שם הם שבים מהמקום ההוא העליון, כלומר מבינה באים שוב ליסוד. %break שהשפע אינו פוסק משם לעולם. ומתקבצים כולם במקום ההוא ביסוד, ללכת לים, למלכות. ואותה המדרגה נקראת צדיק, יסוד דז"א. %break .143 שָׁם אוניות יְהַלֵכוּן לווייתן זה יצרתָ לשחק בו. שם אוניות יהלכון, שבַּים ההוא הולכות ושטות האוניות. עד שבאות להתחבר ביסוד, אז, לווייתן זה יצרת לשחק בו. כי לווייתן הוא יסוד דז"א. %break .144 למעלה למעלה ביותר יש זיווג אחר השורה ברֵעוּת, ואינם נפרדים לעולם. זיווג או"א עילאין, ג"ר דבינה. זוכה לזיווג ההוא, מי שיש לו חלק לעוה"ב, שהוא בינה. %page 37 .145 אלא, לווייתן זה יצרת לשחק בו. זה, משמע יסוד. הרי שאפילו לא יזכה לבינה זוכה ג"כ לקבל מזיווג העליון. הכול הכין הקב"ה לענג בו את הצדיקים. כמ"ש, אז תתענַג על ה'. %break .146 כמה אלפים וכמה רבבות של מחנות קדושים יש להקב"ה. בעלי הפנים העליונים, בעלי עיניים, בעלי כלי זין, בעלי יללה, בעלי יבבה, בעלי רחמים, בעלי דין. ולמעלה מהם פקד את המטרוניתא, המלכות, לשמש לפניו בהיכלו. %break .147 כנגד אלו יש למטרוניתא, למלכות, מחנות מלאכים מזוינים. בשישים פנים נמצאים המחנות המזוינים. וכולם חגורי חרב עומדים מסביב למלכות. כמה יוצאים, כמה באים. בשש כנפיים מעופפים בכל העולם. לפני כל אחד מהם גחלי אש דולקים, %break לבושיו אש לוהטת, בגבו להט החרב הלוהטת בכל העולם לשמור לפניה. כמ"ש, ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. %break .148 מיהו שנקרא דרך עץ החיים? זוהי המטרוניתא הגדולה, המלכות, שהיא דרך לאילן הגדול והחזק, ז"א, הנקרא עה"ח. שכתוב, הנה מיטתו שלִשלמה שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל, ז"א, כולם אחוזי חרב. %break .149 כשהמטרוניתא נוסעת כולם נוסעים עימה, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים. האם המלכות נקראת מלאך האלקים? התקין הקב"ה לפניו היכל הקודש, היכל עליון, עיר קדושה, עיר עליונה, ירושלים העיר הקדושה. כל אלו הם שמות של המלכות. %break מי שבא אל המלך, אינו נכנס, אלא מהעיר הקדושה, מהמלכות. ממנה לוקח הדרך אל המלך, כי הדרך נתקנת מכאן. %break .150 זה השער לה' צדיקים יבואו בו. כל שליחות, שהמלך, ז"א, רוצה, יוצאת מבית המטרוניתא, המלכות. וכל שליחות הבאה מלמטה מהמלך, ז"א, נכנסת תחילה אל המטרוניתא, ומשם אל המלך. %break נמצא, שהמטרוניתא היא שליח של כל, הן מלמטה למעלה והן מלמעלה למטה. וע"כ היא שליח כל. %break שכתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. כלומר, ישראל של מעלה, ז"א. מלאך האלקים, המלכות. וכתוב, והוי"ה הולך לפניהם, להאיר להם ללכת יומם ולילה. יומם ולילה, פירושו ז"א ומלכות. הרי שהמלכות הלכה לפני ישראל. %break כמ"ש, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. %break .151 האם כבוד הוא למלך, לז"א, שהמטרוניתא, המלכות, תלך ותעשה מלחמה, ותלך בשליחות? אלא בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה. ראה המלך הכבוד שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם. %break אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי המטרוניתא הזו שלי. היא עולה על כולן. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, %break כל בעלי המלחמה, כל אבני יְקָר של המלך, כל אוצרות המלך. אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עימי, לא יוכל לדבר עימי, עד שיודיע אל המטרוניתא. %page 38 .152 כך הקב"ה מרוב החביבות והאהבה שלו לכנ"י, המלכות, הפקיד הכול ברשותה. אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום. אמר, שִישִים הֵמה מְלָכוֹת, אחת היא יונתי תמָתי. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, %break מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. הפקיד בידיה כל כלי זין שלו. כמ"ש, הנה מיטתו שלשלמה, שישים גיבורים סביב לה, כולם אחוזי חרב מְלוּמְדי מלחמה. %break .153 אמר המלך, מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך, כלי הזין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך. מכאן והלאה את תהיי שומרת לי. כמ"ש, שומר ישראל, ז"א, הנקרא ישראל. מכאן והלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עימי, עד שמודיע למטרוניתא. %break כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל. נמצא שהכול הוא בידיה, וזהו כבוד המטרוניתא. כמ"ש, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם. %break .154 וילך מאחריהם. כדי שיימצא לפניהם, בעלי המלחמה, ויהיו נגלים לפניהם. כי מחנות אחרים היו באים מלמעלה לעשות מלחמה עם ישראל. וע"כ, וילך מאחריהם, כדי לתת מקום לבעלי המלחמה, שמצד ישראל ללחום עימהם. %break .155 באותה שעה בא השר המושל הממונה על מצרים, ואסף 600 מרכבות מקטרגים, ועל כל מרכבה 600 שליטים ממונים מקטרגים. כמ"ש, וייקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים. %break האם 600 רכב בחור לא היו רכבי מצרים? ולמה כתוב, וכל רכבי מצרים? אלא ס"מ היה משאיל לשר מצרים 600 מרכבות מקטרגים לעזור לו. ע"כ כתוב, וייקח שש מאות רכב בחור. שלא היו של מצרים. %break .156 מתי שילם הקב"ה לס"מ? במלחמת סיסרא, שעָקר הקב"ה כל אלו המרכבות ונמסרו ביד המטרוניתא. כמ"ש, נחל קישוֹן גְרָפָם נחל קדוּמים. ולעת"ל יהיו נמסרים כולם, כמ"ש, מי זה בא מאֱדום. %break וע"כ, וילך מאחריהם. פירושו, שעתידה השכינה באחרית הימים לעקור אותם מהעולם. %break .157 וייסע עמוד הענן. זהו ענן הנראה תמיד עם השכינה, שהוא המלאך מיכאל. וזהו הענן שנכנס בו משה. %break כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. הרי שאינו מיכאל, שהיא בחינת השכינה, אלא עזרת הצדיק הוא, יסוד דז"א. ופורש החסדים של הרשימה שלו, שהוא המסך. כי היסוד פורש החסדים על החכמה שבמלכות. ואז היא יכולה להאיר. %break וע"כ הולך הענן הזה יומם, שהוא זמן הארת החסדים, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו. כי מצד החסד בא הענן הזה, והוא נקרא חסד. וענן אחר הולך בלילה, ונקרא עמוד אש. שהוא מצד המלכות. %break .158 עמוד הענן יומם, זה אברהם, חסד. ועמוד אש לילה, זה יצחק, גבורה. ושניהם נמצאים בשכינה. עזרת הצדיק הוא, שע"י המדרגה ההיא הם נמצאים בשכינה. %break .159 הפסוק הזה, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם, פירושו, שנסע מצד החסד והתדבק בצד הגבורה. כי חסד הוא פנים וגבורה היא אחוריים. משום שהגיעה השעה להתלבש בדין. %page 39 %H וייסע ויבוא ויֵט %break .160 באותה שעה נשלמה הלבנה, המלכות, מכל הבחינות, וירשה ע"ב (72) שמות קדושים בשלושה צדדים, ג' קווים. בצד אחד התלבשה המלכות בעטרותיו של החסד העליון, בע' (70) חקיקות של אור אבא עילאה שהאיר לה. שזה עניין קו ימין והפסוק, וייסע. %break .161 בצד שני התלבשה המלכות ברְמָחים של הגבורה, הדינים שבה, בשישים הכאות של אש ועשר הכאות שלה עצמה, שיורדות מצד אמא עילאה בדינים חקוקים. שזה עניין קו שמאל והפסוק, ויבוא. %break .162 בצד שלישי התלבשה המלכות בלבוש ארגמן, שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא ת"ת, שירש בן הקדוש, ת"ת, בע' עטרות עליונות מצד או"א. והוא כולל ימין, חסד, ושמאל, גבורה. שזה עניין הפסוק, ויֵט. %break שורש הקווים הוא בבינה. קו ימין שבה מכונה אבא עילאה. קו שמאל שבה מכונה אמא עילאה. קו אמצעי שבה ת"ת, המכריע ביניהם. שזה עניין שלושה יוצאים מאחד, שכל הגדלות שגרם התחתון אל העליון, זוכה בה גם התחתון. %break ולפיכך, אחד עומד בשלושתם, וזכה גם הת"ת בב' האורות ימין ושמאל של או"א. ואח"כ, כשהשיג הת"ת ג' הקווים, שניים מאו"א, ואחד משל עצמו, הוא משפיע אותם אל המלכות. %break וע"כ נאמר, שבאותה שעה נשלמה הלבנה, המלכות, מכל הבחינות, וירשה ע"ב שמות קדושים בשלושה צדדים, ג' קווים. כי ג' קווים אלו הם ג' הפסוקים, וייסע ויבוא ויֵט, %break שבכל אחד יש ע"ב (72) אותיות. וצירופם יחד עושה ע"ב שמות קדושים, שבכל אחד ג' אותיות מג' הפסוקים. %break בצד אחד התלבשה המלכות בעטרותיו של החסד העליון, בע' חקיקות של אור אבא עילאה שהאיר לה, שהוא קו ימין שבבינה, המאיר לחסד דת"ת, והיא מתלבשת בעטרות דחסד העליון הזה דת"ת. וזה הפסוק, וייסע. %break וכן מקבלת מגבורה דת"ת הארת קו שמאל מאמא עילאה, המכונה שישים הכאות של אש, כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. %break וע"כ נאמר, בצד שני התלבשה המלכות ברמחים של הגבורה, כלומר גבורה שבת"ת, בשישים הכאות של אש ועשר הכאות שלה עצמה, שיורדים מצד אמא עילאה בדינים חקוקים, כי ת"ת מקבל אותם מקו שמאל דאמא עילאה. וזה הפסוק, ויבוא. %break וכן מקבלת מת"ת דת"ת, בחינתו עצמו של קו אמצעי. שנאמר, בצד שלישי התלבשה המלכות בלבוש ארגמן, שלבש מלך העליון הקדוש הנקרא ת"ת, כי להיותו קו אמצעי הוא כולל בתוכו ב' הצבעים לבן ואדום, שהתכללותם הוא הצבע ארגמן. %break והם ב' קווים דבינה, שירש אותם בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד עומד בשלושתם. %break ב' קווים ימין ושמאל שבבינה מכונים חו"ב. אלא שהשתנה שמם לאו"א, ות"ת, קו אמצעי, מכונה הבן שלהם. כי דרך האורות להשתלשל זה מזה בדרך עילה ועלול כסדר המדרגה. %page 40 וכאן יצאו האורות שלא בסדר המדרגה, כי תיקון אחד נעשה, שעלתה המלכות לבינה, וקיבלה בינה צורת מלכות המצומצמת. %break וירדו בינה ותו"מ שלה למדרגת ז"א. וע"י זה, בעת גדלות, כשבינה העלתה הבינה ותו"מ שלה ממדרגת ז"א, עלה גם ז"א עימהם למקום בינה. וע"י זה נעשה שם קו אמצעי, וקיבל האורות דבינה, אע"פ שבסדר המדרגה אין ז"א ראוי כלל לקבל ולהאיר כמו הבינה. %break ומתוך שהאור הזה הגיע לז"א שלא בסדר המדרגה, אלא ע"י ירידת בינה ותו"מ דבינה, והעלאתם את הז"א למקום בינה, וכן ע"י עניין אחד עומד בשלושה, לפיכך מכונה האור הזה בשם אור של תולדה, ולא בדרך השתלשלות עילה ועלול. %break ולפיכך מכונה ז"א בשם בן, כלומר אור של תולדה. ולפיכך מכונים החו"ב בשם או"א, כי הם הולידו את האור הזה, שנקרא ז"א. %break .163 ושתי עטרות מצד או"א, והם ע"ב (72) שמות. מצד החסד הם שבעים, ושניים עדים. מצד הגבורה שבעים, ושניים סופרים. מצד הת"ת שבעים, ושניים צבעים להתפאר. %break ת"ת, ז"א, משפיע אל המלכות שבעים עטרות מכל קו. כי אע"פ שז"א מקבל ג' קווים דבינה, עכ"ז אינו מקבל מעצם הג"ר של ב' הקווים שבבינה, המכונים או"א, אלא מז"ת שלהם, שכל אחד כלול מעשרה, והם ג"פ שבעים עטרות. %break אמנם לפי זה למה נקרא ע"ב שמות, היה לו להיקרא ע' שמות? כי מלבד ע' עטרות, שהם ז"ת שמקבל מב' הקווים שבבינה, שנקראים או"א, הוא מקבל עוד ב' עטרות מג"ר דאו"א, בעניין אחד עומד בשלושתם. ומטעם זה עלה הת"ת, %break בחינת ז"ת, ונעשה לדעת, בחינת ג"ר. ומטעם תוספת ב' עטרות דג"ר הללו, הוא נקרא ע"ב שמות. %break ותוספת זו יש בכל אחד מג' הקווים שלו. שבחסד הם מכונים שניים עדים. ובגבורה שניים סופרים. ובת"ת שניים צבעים. %break ומכונים כך בדמיון לשטר מתנה, שיש שם כְתב סוֹפר וחתימת עדים. והנה עיקר כוח שטר המתנה הוא ודאי כתב הסופר, שכותב ופורט כל הערכים שהנותן מקנה אל המקבל. ועכ"ז, אם לא הייתה שם חתימת העדים, לא היה השטר שווה כלום. %break ואין צריך לומר, שאם הייתה שם חתימת עדים בלבד בלי כתב הסופר, לא היה שווה כלום. %break והנה השם ע"ב כאן, הוא בעיקר להמשיך חכמה אל הנוקבא, בעניין וייסע ויבוא ויֵט. החכמה נמשכת רק מקו שמאל, אבל בלי התלבשותה בחסדים שבקו ימין אינה יכולה להאיר. %break ולפיכך הזוהר מדמה ב' עטרות שבקו שמאל, לב' סופרים, שכתב סופר הוא העיקר שבשטר, וב' עטרות שבקו ימין מדמה לב' עדים, שאע"פ שאינם מוסיפים משהו על כתב הסופר, אמנם הם מקיימים כל השטר, שזולתם אין השטר שווה כלום. אף כאן, %break בלי החסדים אין הארת החכמה שווה כלום, כי אינה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ הם מכונים ב' עדים. %break וב' עטרות שבקו אמצעי הוא מדמה לב' צבעים. והוא מטעם, שצבעים מורים על דינים, ומקו האמצעי נמשכים דינים דמסך דחיריק. אבל אם הם דינים, איזה יחס יש להם לג"ר, להיקרא ב' עטרות? %break כי דינים אלו, לא זו בלבד שאינם פוגמים כלום את האורות, אלא להיפך, שהם מפארים אותם, כי זולתם לא היה ייחוד בין ב' הקווים. %break .164 ובמָקום זה, במלכות, נחקק אחד באחד, שע"ב העטרות שבכל קו נכללות זו בזו, ועולה מהן השם הקדוש, המרכבה. כי נעשות ע"ב שמות, שבכל אחד מהם ג' אותיות. וכאן נחקקו האבות, חג"ת, ג' הקווים, להתחבר יחד. והוא השם הקדוש ע"ב, חקוק באותיותיו. %page 41 .165 הצירוף של האותיות: האותיות הראשונות, ע"ב האותיות של הפסוק, וייסע, רשומות כסדרן בדרך יושר, כי היושר מורה על חסד, משום שכל האותיות הראשונות נמצאות בחסד, בקו ימין, ללכת בדרך יושר, בסידור מתוקן. %break .166 האותיות השניות, ע"ב האותיות של הפסוק, ויבוא, רשומות בגלגול למפרע, שנרשמות מלמטה למעלה. משום שכל ע"ב האותיות השניות נמצאות בגבורה, לגלות דינים, וכלי זין, הבאים מצד השמאל. וכשהן למפרע, רומזות על דינים. %break .167 האותיות השלישיות, ע"ב האותיות של הפסוק, ויט, הן אותיות הרשומות להראות הצבעים, שהם הדינים, להתעטר במלך הקדוש. וכולם מתחברים ומתקשרים בו, מטעם היותו קו האמצעי, %break והוא מתעטר בעטרותיו בדרך יושר ורושם לצד זה ולצד זה, לקו ימין ולקו שמאל, כי מקיים הארת שניהם, כמלך שמתעטר מכל. %break .168 כאן נרשם השם הקדוש חקוק בע"ב מילים, שג"פ ע"ב אותיות, שבכל קו מג' קווים, מתחברים ומשתלבים יחד, ואז עושים ע"ב מילים שבכל מילה ג' אותיות מג' הקווים. המתעטרים באבות, חג"ת, שהם מרכבה קדושה העליונה. %break אלו האותיות השלישיות, למה לא כתובות בב' דרכים, חלקן בדרך ישר כסדרן, וחלקן בדרך למפרע, כדי ליישר לצד זה ולצד זה, לקו ימין ולקו שמאל, להיותו מקיים הארת שניהם? %break כתוב, אתה כוננת מֵישָׁרים. פירושו, שהקב"ה עושה מישרים, ומקיים ב' הצדדים. וכתוב, והבְּריח התיכון בתוך הקרשים, שהוא הקב"ה, קו האמצעי, המקיים ב' הצדדים. %break וא"כ היה צריך להירשם חציו בסדר ישר כקו ימין, וחציו למפרע כקו שמאל. אלא זה יעקב. והכול אחד. כי גם יעקב מורה על קו האמצעי. %break .169 זה דומה למלך, שהוא שלם מכל ודעתו שלמה מכל. מה דרכו של אותו המלך? פניו מאירים תמיד כשמש, משום שהוא שלם. וכשהוא דן, דן לטוב ודן לרע. וע"כ צריכים להישמר ממנו. %break שהוא טיפש, רואה פני המלך מאירים וצוחקים, ואינו נשמר ממנו. ומי שהוא חכם, אע"פ שרואה פני המלך מאירים, אומר, שהמלך ודאי שלם, שלם הוא מכל, שלם בדעתו, %break רואה שבמאור ההוא יושב דין, והתכסה, אע"פ שאינו נראה. שאם לא כן, לא יהיה המלך שלם, וע"כ צריכים להישמר. %break .170 כך הקב"ה תמיד שלם באופן זה ובאופן זה, בצד ימין ובצד שמאל, אבל אינו נראה אלא בפנים מאירים. ומשום זה אלו הכסילים הרשעים אינם נשמרים ממנו. %break אבל אלו החכמים הצדיקים אומרים, המלך שלם הוא, ואע"פ שפניו נראים מאירים, הדין מתכסה בתוכם. משום זה צריכים להישמר ממנו. %break בזה מיושבת השאלה, למה לא נרשמו ע"ב האותיות שבקו אמצעי, חציין בסדר ישר וחציין למפרע, כדי לכלול בתוכו גם הדינים שבשמאל. שהוא מטעם שהדינים שבשמאל מכוסים בו, %break ופניו שמחים ומאירים תמיד, כמו אורות הימין, וע"כ אותיותיו רשומות בסדר ישר בלבד, כמו הימין. %break .171 מכאן יש ליישב השאלה, למה לא נרשמו ע"ב האותיות דקו האמצעי, מחציתן בסדר ישר ומחציתן למפרע. כמ"ש, אני הוי"ה לא שָׁניתי, שפירושו, לא דילגתי למקום אחר. %page 42 שאע"פ שב' הקווים נכללים בי, מ"מ לא שיניתי עצמי משום זה לדלג לשמאל, אלא נשארתי בימין. כי בי נכלל הכול. %break ואלו ב' הצבעים לבן ואדום נכללו בי, בחסדים שלי. ואין הארת השמאל נראית בי, אלא במלכות. ומשום זה כל האותיות שבקו האמצעי נראות בדרך ישר. ואע"פ שהאותיות אחוזות לצד זה ולצד זה, לימין ולשמאל, מ"מ, כתובות בסדר ישר. %break .172 וייסע מלאך האלקים. עד כאן צד אחד, חסד לאברהם, קו ימין. כשעתיקא קדישא האיר אל המלך, ז"א, האיר לו והעטיר אותו בכתרים הקדושים העליונים, שהם אור החסדים דאו"א עילאין, ג"ר. %break וכשמגיעים אצלו החסדים, מתעטרים האבות, ג' קווים חג"ת, ובשעה שמתעטרים האבות, אז היא שלמות הכול. אז המטרוניתא נוסעת במסעיה, עם השלמוּת של האבות. וכשהיא מתעטרת מכל ג' האבות, ג' הקווים, אז היא מתחברת ורשות הכול בידיה. %break .173 כעין זה, השם הקדוש חקוק באותיות הרשומות במרכבה העליונה, שהן העיטור של האבות. %break .174 בתקיעת שופר כתובה ג"פ המילה, וּבְכֵן. ובכן יתגדל, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד. ואינו גורס, ובכן צדיקים. שג"פ, ובכן, הם כנגד אלו שלושה פסוקים, וייסע ויבוא ויט, ולא יותר. %break בכן בגי' ע"ב (72). וע"כ רומזים ג"פ, ובכן, על ג' קווים של שם ע"ב. אלא הכול נכלל בשם הקדוש הזה, ונסתם בו, שכל ג' הקווים של השם ע"ב נכללים במלכות. %break ונמצא ששלמות המרכבה הקדושה יש במלכות. וע"כ יש ד"פ ע"ב, ג' הקווים חג"ת, ומלכות, ולפיכך יש ג"כ ד"פ המילה, ובכן. שגורס גם, ובכן צדיקים. %break .175 זהו השם הקדוש, העיטור של האבות, חג"ת, שמתעטרים בחקיקתם בחיבורם יחד. והם השלמות של המרכבה הקדושה. ונכלל ב-48 מילים, שהיא שלמות הכול, והעיקר של השורשים. %break ע"ב שמות שהם ע"ב מילים של ג' אותיות, נחלקות לג' שְלישים, לפי ג' קווים שבו. השליש הראשון הוא חסד, קו ימין. השליש השני הוא גבורה, קו שמאל. %break השליש השלישי, הוא ת"ת, קו האמצעי. ועיקר הקווים הם הימין והשמאל, והם בחינת הג"ר, אבל קו האמצעי אינו אלא שמקיים הארתם, והוא בחינת ו"ק. %break ובב' השלישים של חו"ג יש 48 מילים, שכל האורות של השם הזה נכללים בב' השלישים הראשונים, שהם 48 מילים. כי ב' הקווים ימין ושמאל, הם שלמות כל השם ועיקר השורשים. כי כל השורשים נמצאים בהם. והשליש התחתון, %break כ"ד (24) האותיות של הקו השלישי, הם רק ענפים לעליונים, שמקבל מהם בעניין אחד זוכה בשלושה. %break .176 גוף האילן, הוא השם אנ"י, הנמצא באמצעם של ע"ב השמות, השם הל"ז (37). הראש של כל ענפי האילן, הוא השם וה"ו, השם הראשון של ע"ב השמות. %break כְלל הענפים והגוף והשורש נמצאים ב-48 מילים, בב' השלישים הראשונים של ע"ב המילים. וכך נרשם בג' עולמות העליונים, שהם חב"ד הכלולים ב-24 המילים הראשונות, %break שהם חסד וקו ימין. ובג' עולמות התחתונים, שהם חג"ת, הכלולים ב- 24 המילים השניות, שהם גבורה וקו שמאל. %page 43 כי ג' הקווים חג"ת נכללים זה מזה, ויש בכל אחד ג'. ואז נבחן קו הימין לחב"ד, וקו השמאל לחג"ת, וקו האמצעי לנה"י. וע"כ נמצאים ב' השלישים הראשונים של ע"ב המילים, שהם בחב"ד חג"ת. %break .177 כנגד חג"ת אלו שבג' קווים של השם ע"ב, כתוב, קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. קדוש למעלה, בחב"ד, קדוש באמצע, בחג"ת, קדוש למטה, בנה"י. וכן קדוש א' הוא חסד, קדוש ב' גבורה, קדוש ג' ת"ת. שחג"ת הוא חב"ד חג"ת נה"י. וכולם נחקקו בע"ב. %break .178 בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפילה מתוך צרתם. %break .179 בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב"ה. %break .180 אז כתוב, ויאמר ה' אל משה, מה תצעק אליי. אליי, הוא מידת ז"א. כי הכול תלוי בעתיק. בה בשעה נגלה עתיקא קדישא, ונמצא הרצון בכל העולמות העליונים, ואז האיר האור של הכול. %break חכמת המצרים הייתה מצד שמאל, בעניין התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו. וחכמה זו יש לה שורש בבינה דא"א, שיצאה לחוץ מראשו. ולקריעת ים סוף ולהטביע את המצרים, %break היה צריך מתחילה לבטל את שורשם הגבוה שבקדושה, שבא"א. וזה לא היה אפשר, זולת באור הגדול של עתיקא קדישא, שהיא שורש הכול. %break וע"כ ז"א אמר, מה תצעק אליי, בעתיק תלוי הכול, אשר אורו הגדול יכול לבטל שורש המצרים שבבינה דא"א, כהתבטל הנר בפני האבוקה. ואז האיר האור של הכול, %break כי אור דעתיק הוא אור של הכול, והכול בטלים לאורו, ובזה התבטל לשעתו השורש הגבוה של המצרים. %break .181 אז כשהאיר הכול יחד, כי אור דעתיק, אע"פ שהוא חסדים מכוסים, עכ"ז כולל בתוכו גם חכמה, משום שהחכמה שבא"א מתקבלת ממנו בהכרח. וע"כ החסדים דעתיק חשובים מחכמה דא"א, ונחשב שכולל אותו, והחכמה והחסדים מאירים בו יחד. %break וע"כ עשה הים החוקים העליונים, להטביע את המצרים ולהציל את ישראל, שנמסרו בידו העליונים והתחתונים. ומשום זה נאמר, שבנים חיים ומזונות, הכול קשה לפני הקב"ה כמו קריעת ים סוף, משום שקריעת ים סוף נתלה בעתיק. %break .182 איילה אחת יש בארץ, והקב"ה עושה הרבה בשבילה. בשעה שהיא צועקת, הקב"ה שומע צרתה ומקבל קולה. וכשהעולם צריך רחמים על מים, היא נותנת קולות, והקב"ה שומע קולה, ואז מרחם הקב"ה על העולם. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. %break .183 וכשצריכה ללדת, היא סתומה מכל הצדדים, ושמה ראשה בין בִּרכיה, וצועקת ומרימה קולות. והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה, ופותח אותה, וקורע לה אותו מקום, ויולדת מיד. בדבר זה לא תשאל ולא תנסה את ה'. %break .184 ויושַע ה' את ישראל מיד מצרים, ויַרא ישראל את מצרים מת. הראה להם הקב"ה את השר הממונה על המצרים, שהעביר אותו בנהר דינור, שהיה בשפת ים העליון, מלכות. מהו הטעם שמת? %page 44 הלוא אין מיתה במלאכים? שהעבירו אותו מהממשלה שלו, שנחשב לו כמיתה. %break %H וירא ישראל את היד הגדולה %break .185 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. כאן ביד הגדולה נשלמה יד השמאל, גבורה, וכל האצבעות חג"ת נ"ה שבה, מטעם שנכללה בימין, שהכול נכלל בימין ותלוי בימין. %break כמ"ש, ימינךָ ה' נֶאְדָרי בַּכוח, ימינך ה' תִרְעַץ אויב. ואע"פ שזה שייך לגבורה, מ"מ כיוון שתלוי ביד ימין, ע"כ נקרא על שמו. %break .186 לא נמצא מי שחיזק את ליבו לפני הקב"ה, כפרעה. אמנם סיחוֹן ועוֹג חיזקו ג"כ את ליבם. אך הם חיזקו את ליבם כנגד ישראל, אבל כנגד הקב"ה לא חיזקו את ליבם, כמו שחיזק פרעה את רוחו כנגדו, שהיה רואה גבורותיו ולא היה שב. %break .187 פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. ובכל אלו הכתרים ובכל אלו הידיעות של הס"א הסתכל. ובכל הצד שלהם לא ראה שתהיה גאולה לישראל, ולא הייתה תלויה באחד מהכתרים שלהם. %break ועוד, כי בכל הכוחות העליונים של הס"א קשרו קשר על ישראל, שלא יוכלו לצאת מתחת ידיהם. ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות של הס"א. וע"כ היה מחזק את ליבו. %break .188 לא חיזק פרעה את ליבו אלא על השם הוי"ה. כי כשהיה אומר משה, כה אמר הוי"ה, חיזק את ליבו. כי בכל החכמה שלו לא מצא שהשם הזה ישלוט בארץ, וע"כ אמר פרעה, %break מי הוי"ה אשר אשמע בקולו? ואח"כ, כשחשב לשוב, אמר, הוי"ה הצדיק. אח"כ אמר, חטאתי להוי"ה. הפֶּה הזה שאמר, מי הוי"ה, אמר, חטאתי להוי"ה. %break .189 אמר איוב, אחת היא על כן אמרתי, תם ורשע הוא מכַלֶה. אחת היא, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימהּ, המלכות. ובזו דן הקב"ה דיניו למטה, ודן דיניו למעלה בכל. %break .190 כשהקב"ה מעורר דיניו, דן דיניו בכתר, שהוא המלכות, כתוב, תם ורשע הוא מכלה, משום שהצדיקים נתפסים בעוונות הרשעים, כמ"ש, ויאמר ה' למלאך המשחית בעם רב. %break שפירושו, קח הרב שבהם. וע"כ אמר איוב דבר זה, תם ורשע הוא מכלה. ולא פירש איוב, שהכוונה על הצדיקים, הנתפסים בעוונות הרשעים. %break אחת היא, זו כנ"י בגלות מצרים, שבשבילה הרג הקב"ה במצרים ועשה בהם נקמות. כמ"ש, תם ורשע הוא מכלה. שהרי גם תמימים היו שם, שלא שִעבדו את ישראל, ונהרגו יחד עם הרשעים שבהם. %break .191 איוב לא נלקה אלא בזמן שיצאו ישראל ממצרים. אמר איוב, א"כ כל הפנים שווים, תם ורשע הוא מכלה. פרעה התקיף את ישראל, ואמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. %page 45 ואני לא התקפתי אותם, ולא עשיתי כלום, תם ורשע הוא מכלה. כמ"ש, היָרֵא את דבר ה' מעבדֵי פרעה, זהו איוב. כי היה בזמן יציאת מצרים. %break .192 אבני ברד אלו, שהיו יורדות על המצרים ועוכבו ע"י משה, עשו אח"כ נקמות בימי יהושוע. ולעת"ל עתידות לרדת הנשארות על אֱדום ובנותיה. כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אָראֶנו נפלאות. %break .193 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, ויִירְאו העם את ה'. פסוק זה אין ראשו קשור לסופו, ואין סופו קשור לראשו. בתחילה כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה. ואח"כ כתוב, וייראו העם את ה'. האם וירא ישראל הוא סיבה אל וייראו העם את ה', ולפני כן לא יָראו את ה'? %break אלא הזקֵן ההוא, שירד עִם בניו לגלות, וסבל עליו הגלות, והכניס את בניו בגלות, הוא ממש ראה כל אלו הנקמות וכל הגבורות, שעשה הקב"ה במצרים. כמ"ש, וירא ישראל. ישראל ממש, כלומר יעקב. %break .194 העלה הקב"ה לאותו זקן, ואמר לו, קום ראה את בניך, היוצאים מתוך עם חזק, קום ראה הגבורות, שעשיתי בשביל בניך במצרים. %break .195 בשעה שנסעו ישראל לרדת בגלות מצרים, יִראה ואֵימה חזקות נפלו עליו. אמר הקב"ה ליעקב, למה אתה מתיירא, אל תירא מֵרְדָה מצריימה. ממה שכתוב, אל תירא, משמע שהיה מתיירא. %break .196 אמר לו, מתיירא אני שיְכַלו את בניי. אמר לו, אנוכי ארד עימך מצריימה. אמר לו שוב, מתיירא אני שלא אזכה להיקבר בין אבותיי ולא אראה הגאולה של בניי, והגבורות שתעשה להם. %break אמר לו, ואנוכי אעלְךָ גם עלה. אעלך, להיקבר בקבר אבותיך. גם עלה, לראות הגאולה של בניך, והגבורות שאעשה להם. %break .197 וביום ההוא, שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב, ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כוחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכול, כמ"ש, וירא ישראל את היד הגדולה. %break .198 מכאן נשמע, שיעקב היה בעת הגאולה, כמ"ש, ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. בפניו, זה יעקב, כי הביא כל האבות שם. ויוציאך בפניו. בפניו זה אברהם, כמ"ש, וייפול אברהם על פניו. %break .199 אברהם אמר, הַלְבֶן מאה שנה ייוולד. אמר לו הקב"ה, חייך, אתה תראה כמה המונים וכמה מחנות שיצאו ממך. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, כל אלו השבטים וכל אלו הרבבות העלה הקב"ה אל אברהם וראה אותם, כמ"ש, ויוציאך בפניו. %break כל האבות הזדמנו שם בכל הגאולה ההיא, כמ"ש, ויוציאך בפניו. מהו בפניו? אלו האבות. %break .200 ויוציאך בפניו, זהו יעקב. בכוחו, זהו יצחק. הגדול, זהו אברהם. וכן בשביל האבות מזדמנת תמיד גאולה לישראל. כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. %page 46 האבות ראויים שיזכור, אבל מהו, והארץ אזכור? אלא לכלול עימהם את דוד, המלכות, הארץ, שהיא מרכבה עם האבות, חג"ת. והם מעוררים תמיד גאולה לישראל. %break .201 וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. יד אינה נקראת פחות מחמש אצבעות. %break הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות אחרות מיד השמאל, כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל. וכל אצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהן ניסים וגבורות. ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותן. %break .202 בחמש האצבעות הראשונות, בחמש המכות הראשונות, כתוב, ויֶחזַק לב פרעה. כיוון שנשלמו אלו חמש אצבעות של יד שמאל, לא היה עוד דבר ברשות פרעה שיחזק ליבו. אז כתוב, ויְחַזֵק הוי"ה את לב פרעה. %break .203 וירא ישראל את היד הגדולה, ויאמינו בה'. והאם עד עתה לא האמינו בה'? והרי כתוב, ויַאמֵן העם וישמעו. והרי ראו כל הגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. %break אלא, ויאמינו, הוא, שהאמינו בדבר ההוא שאמר, ויאמר משה אל העם אל תירָאו, התייצבו ורְאו את ישועת ה'. %break .204 כתוב, ויַרְא ישראל את מצרים מת. וכתוב, לא תוסיפו לראוֹתם עוד עַד עולם. הלוא מתים ראו אותם? א"כ היה צריך לכתוב, לא תוסיפו לראותם חיים עוד עד עולם. %break .205 אלא כתוב, מן העולם ועד העולם. עולם למעלה, עולם למטה. עולם שלמעלה, משם היא ההתחלה להדליק הנרות, הבינה, שורש כל המוחין. עולם שלמטה, שם הוא הסיום, %break המלכות, המסיימת כל הספירות, והוא נכלל מכולם. ומעולם שלמטה הזה, מתעוררות הגבורות לתחתונים. %break .206 ובעוה"ז שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויִקרו להם ניסים. וכשמתעורר עוה"ז לעשות ניסים, כל המצרים צללו בים ע"י עוה"ז, וקרה לישראל נס בעוה"ז. %break וע"כ כתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, עד שיתעורר העולם ההוא ויהיו נמסרים בדיניו. וכיוון שנמסרו לו להיות נידונים, אז כתוב, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. %break כתוב, מן העולם ועד העולם. עד העולם בדיוק, עד שיתעורר העולם שלמטה. אז כתוב, ויאמינו בה' ובמשה עבדוֹ. %break %H אז ישיר משה %break .207 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מבכל שאר העמים, ומרוב האהבה שאהב אותם, הקים להם נביא אמת ורועה נאמן, והעיר עליו רוח הקודש יותר מכל שאר הנביאים הנאמנים, %page 47 והוציא אותו מחלקו ממש, ממה שהפריש יעקב מַעשר מבניו להקב"ה, שהוא שבט לוי. %break וכיוון שהיה לוי שלו, לקח אותו הקב"ה ועיטר אותו בכמה עטרות, ומשח אותו בשמן המשחה הקדוש שלמעלה. ואז הוציא מבניו רוח קדוש אל העולם, וחגר אותו באַבְנטיו הקדושים של האמונה הגדולה, שהיא בינה. %break .208 בשעה שהגיע זמנו של משה הנביא הנאמן לרדת לעולם, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבה של ספיר האבן הטובה, שהיא המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח (248) אורות, והאיר עליו. %break ועיטר אותו בשס"ה (365) עטרות והעמיד אותו לפניו, והפקיד אותו על כל אשר לו. ונתן לו 173 מפתחות. ועיטר לו בחמש עטרות, וכל עטרה עולה ומאירה באלף עולמות המאירים, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון. %break הזוהר מבאר המוחין, שזכה בהם משה מטרם שירד לארץ. ונודע, שסדר המוחין הוא, שבתחילה מקבל ו"ק בלי ראש, חסדים חסרי ג"ר. ואח"כ מקבל ג"ר בבחינת נשמה. ואח"כ בבחינת חיה. ואח"כ בבחינת יחידה. גם נודע שרמ"ח הוא בחינת ו"ק ושס"ה הוא בחינת ג"ר. %break ע"כ נאמר, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבה של ספיר האבן הטובה, המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח אורות, והאיר עליו, שבזה השיג משה מוחין דו"ק. ועיטר אותו בשס"ה עטרות והעמיד אותו לפניו, %break מוחין דג"ר. ונתן לו 173 מפתחות. האורות דקו האמצעי המכונים מפתחות, מטעם שאין הקווים ימין ושמאל יכולים להאיר, עד שבא קו האמצעי ופותח אותם. %break ואז מקבל קו האמצעי כל שיעור האורות, שגרם לצאת בב' קווים העליונים. ומקו ימין מקבל מאה אורות, כל הע"ס שלו, מטעם היותם אור החסדים. ומקו השמאל, ששם אור החכמה, %break מקבל שבעים עטרות בלבד, ולא הג"ר דחכמה, וע"כ חסר שלושים. אמנם יש לו התכללות מג"ר, ונחשבים למספר 3 בלבד. וע"כ הם 173 מפתחות. %break ואח"כ מבאר מוחין דחיה. שנאמר, ועיטר לו בחמש עטרות, חג"ת נ"ה, וכל עטרה עולה ומאירה באלף עולמות, שהם ספירות דאו"א, שכל ספירה עולה במספר אלף. %break ואח"כ מבאר מוחין דיחידה. שנאמר, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון, שהם האורות דא"א, היחידה, הנעלמים ומלובשים באבא עילאה, שנקרא מלך העליון הקדוש. %break .209 אז העביר אותו בכל האורות שבגן עדן, והכניס אותו להיכלו והעביר אותו בכל הצבאות והמחנות שלו. אז הזדעזעו כולם, פתחו ואמרו, הסתלקו מסביבתו, כי הקב"ה העיר רוח לשלוט להרגיז העולמות. %break יצא קול ואמר, מי הוא זה שכל המפתחות הללו בידיו. פתח קול אחר ואמר, קבלו אותו בתוככם, זהו שעתיד לרדת בין בני אדם ועתידה התורה, הגנוזה מכל גנוז, %break להימסר בידיו, ולהרעיש העולמות שלמעלה ושלמטה ע"י זה. בה בשעה התרגשו כולם ונסעו אחריו. פתחו ואמרו, הִרכַּבְתָ אֶנוֹש לראשנו באנו באש ובמים. %break .210 אז עלה הרוח של משה ועמד לפני המלך. אות מ' פתוחה, עלתה והתעטרה בעטרותיה, ועיטרה את הרוח בשכ"ה (325) עטרות, והפקידה מפתחותיה בידיו. %break אות ש', הרומזת לג' אבות, העטירה אותו בג' עטרות קדושות, והפקידה כל מפתחות המלך בידיו, ומינו אותה בנאמנות, להיות נאמן הבית. אות ה', עלתה והתעטרה בעטרותיה, וקיבלה אותו מן המלך. %break עניין הכיסא העליון מחזה ולמעלה דז"א, שחג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא. והמלכות אשר שם, היא רגל רביעית. והכיסא עצמו, בינה. וזה עניין ג' אותיות מ' ש' ה': מ' היא הכיסא עצמו, ש' היא ג' רגלי הכיסא חג"ת, ה' היא המלכות, רגל רביעית. %page 48 ומשה היה מרכבה לקו האמצעי, ז"א. וע"כ משה זכה לבינה, משום שהיה מרכבה לקו האמצעי, המכריע בימין ובשמאל דבינה. ונאמר, שעלה הרוח של משה ועמד לפני המלך, כי היה מרכבה למלך, ז"א. ואז השפיעו עליו ג' אותיות, מ' ש' ה'. %break אות מ' פתוחה עלתה והתעטרה בעטרותיה, שהכיסא עלה והתעטר במוחין שלו, שיצאו והתגלו ע"י קו האמצעי, בעניין שלושה יוצאים מאחד. ואז, ועיטרה את הרוח בשכ"ה עטרות, בעניין אחד העומד בשלושה. %break ומה שנקרא שכ"ה עטרות, הוא מלשון הכתוב, וחֲמַת המלך שָׁכָכָה. כי מטרם שקו האמצעי הכריע בין ב' קווי הבינה, הייתה מחלוקת בין ימין ושמאל. וע"י הכרעת שכ"ה שָׁקְטה המחלוקת. %break וכיוון ששכ"ה הייתה כל הסיבה למוחין דז"א שמקבל מבינה, ע"כ מכנה אותם שכ"ה עטרות. והפקידה מפתחותיה בידו, שהאורות דקו אמצעי מכונים מפתחות. %break אות ש', הרומזת לג' אבות, העטירה אותו בג' עטרות קדושות, שהם ג' קווים חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, המכונים ג' רגלי הכיסא. והִפקידה כל מפתחות המלך בידיו, שכל המוחין דז"א שבקו אמצעי מכונים מפתחות. ומינו אותה בנאמנות, %break להיות נאמן הבית, שהנוקבא הכוללת של ז"א מכונה בית, והיות שקיבלה כל המוחין דז"א, נעשתה נאמן להשפיע אל הבית, שהיא הנוקבא. %break אות ה' עלתה, שהיא המלכות שעלתה למעלה מחזה. והתעטרה בעטרותיה, שמקבלת ג' קווים חג"ת דז"א, ונעשתה רגל רביעית אל הכיסא, וקיבלה אותו מהמלך, שמקבלת נשמת משה מהמלך. %break .211 אז כשקיבלה אותו המלכות, ירד רוחו של משה, באוניות השטות בים הגדול, המלכות. וקיבלה המלכות אותו, כדי לגדל אותו אל המלך, שיוכל להלביש את ז"א, וע"י שיקבל ממנה הארת החכמה והגדלות, והיא נתנה לו מהים הגדול שבה, מהארת שמאל, %break כלי זין להכות את פרעה וכל ארצו. ובשבת ובראשי חודשים היא מעלה אותו אל המלך, ז"א, ואז נקרא שמו באלו האותיות הרשומות, שהם מ' ש' ה'. %break .212 בשעה ההיא שיצא לרדת לארץ, להתלבש בגוף בזרע לוי, נתקנו תכ"ה (425) נרות למלך, שהוא ז"א, ותכ"ה חקיקות ממונים ליוו את הרוח ההוא של משה למקומו. כשיצא לעולם האירה אות ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מהזיו שלה. %break בה בשעה קרא עליו הקב"ה, כמ"ש, בטרם אֶצוֹרְךָ בבטן יְדַעתיך, ובטרם תצא מֵרֶחֶם הִקדשתיך, נביא לגויים נְתתיך. %break השם תכ"ה יוצא בזיווג על מסך, הממעט את הרוח העליון, שיוכל להתגשם ולהתלבש בגוף ברחם אימו. ונבחן בו שיעור קומה של אור היוצא בזיווג הזה, %break וזהו עניין תכ"ה נרות שנתקנו למלך. וכוחות המיעוט היוצאים מהמסך, מכונים תכ"ה חקיקות, שהן נעשו ממונים להוריד את הרוח לרחם אימו. שנאמר, ליוו את הרוח ההוא של משה למקומו. %break ואחר שנתקן בשבעה חודשי עיבור, האירה עליו השכינה. וע"כ נאמר, כשיצא לעולם האירה אות ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מהזיו שלה. %break .213 בה בשעה הרג הקב"ה השר הממונה של מצרים, וראו אותו משה ובני ישראל. אז אמרו שירה, כמ"ש, וירא ישראל את מצרים מת, אז ישיר משה ובני ישראל. %page 49 .214 אז ישיר משה. כל התשבחות ששיבחו להקב"ה, כולן פתחו במילה, אז. כמ"ש, אז אמר שלמה. אז ידבר יהושוע. אז ישיר ישראל. מהו הטעם? %break .215 אלא כל הניסים וכל הגבורות שנעשו לישראל, כשהאיר עתיקא קדישא, א"א, בעטרותיו, כלומר הארת ג"ר, בעת שמחזיר בינה ותו"מ לראשו, הם חקוקים ורשומים באות א', אשר י' העליונה של הא' הוא קו ימין, והקו התחתון שבא' הוא קו שמאל, והקו שביניהם קו האמצעי, %break המכריע בא', נוקב בחושך. קו אמצעי שבא', מנקב וממעט קו שמאל, שהוא חושך, לבחינת ו"ק דג"ר. ואז מאיר לכל צד, בין בחכמה בין בחסדים. %break וכשמתחבר האור של הא' ומגיע אל הז', שהז' היא כמ"ש, חֶרֶב לה' מָלְאָה דם, כלומר המלכות, בשעה שהיא נטויה לשמאל. אז עושה ניסים וגבורות, משום שהתחברה א' עם ז'. וזוהי שירה. שירה היא המאירה לכל הצדדים, בין לחכמה בין לחסדים. וזהו, אז ישיר משה. %break .216 ישיר משה. הלוא שׁר משה, היה צריך לומר? אלא דבר זה תלוי לעת"ל, שהשלים לאותו זמן והשלים לעת"ל, שעתידים ישראל לשבּח שירה זו לעת"ל. %break הצדיקים הראשונים, אע"פ שהסתלקו במדרגות העליונות שלמעלה, ונקשרו בקשר של צרור החיים, הם עתידים כולם לעמוד לתחייה בגוף, ולראות ולומר שירה זו. כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל. %break .217 יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עַמו. לקנות, כמ"ש, ה' קָנָני ראשית דרכּוֹ. את שאר עמו, אלו הם הצדיקים שבהם, הנקראים שאר. כמ"ש, ויישארו שני אנשים במחנה. %break ונקראים שאר, משום שאין העולם מתקיים אלא על אלו ששמים עצמם שִׁירַיִים, שאריות. וע"כ נקראים הצדיקים שאר, מלשון שיריים. %break .218 כיוון שנקשרו בצרור החיים, ומתענגים בעונג העליון, למה יוריד אותם הקב"ה לארץ? מעת שנולדו ויצאו לאוויר העולם כל אלו הרוחות והנשמות, שהיו במדרגה העליונה של מעלה, הקב"ה הוריד אותם לארץ למטה. %break כש"כ עתה, שהקב"ה רוצה ליישר את העקום, בזה שיראה להם האותות והמופתים שיעשה לישראל, ואע"פ שצדיקים הם, מ"מ כתוב, כי אדם אֵין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. %break ואילו אלו שמתו בעצת הנחש, שלא היה בהם שום חטא, למה יקומו הם? אפילו הם יקומו ויהיו בעלי עצה למלך המשיח. %break .219 משה עתיד לומר שירה לעת"ל, כמ"ש, כיְמֵי צאתךָ מארץ מצרים אַרְאֶנוּ נפלאות. משה שראה בתחילה, יראה שנית. וזהו, אראנו. ואז כתוב, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. %break .220 היא שירה של המטרוניתא, המלכות, אל הקב"ה. כל אדם שאומר שירה זו בכל יום ומכוון בה, זוכה לומר אותה לעת"ל. כי יש בה עולם העבר, ויש בה עוה"ב, %break ויש בה קשרי האמונה, ויש בה ימי מלך המשיח. ונתלות עליה כל התשבחות האחרות, שאומרים העליונים והתחתונים. %break .221 כתוב, השירה, לשון נקבה. שיר, היה צריך לומר, לשון זכר. אלא היא שירה, שהמטרוניתא משבחת אל המלך, ז"א. ומשה מלמטה למעלה אמר, מן המלכות אל ז"א. וע"כ אומר שירה, לשון נקבה. %page 50 היא שׁרה לה', משום שהמלך האיר לה פנים. כל אלו השמָנים, האורות, שהיו נמשכים, משך לה המלך הקדוש. משום זה שיבחה לו המטרוניתא. %break .222 אם היא שירת המטרוניתא אל המלך, למה כתוב, משה ובני ישראל, והרי המטרוניתא צריכה לשבח? אלא, אשרי חלקם של משה וישראל, שהם היו יודעים לשבח אל המלך בשביל המטרוניתא כראוי, משום שכל הכוח והגבורה שלה ירשה מהמלך. %break .223 כתוב, קוּמִי רוֹנִי בַלילה לראש אַשמוּרות. קומי רוני, זו כנ"י, המלכות. בלילה, בגלות. בלילה, בזמן שהמלכות שולטת ומתעוררת. לראש, יסוד, שהמטרוניתא מתברכת בו. ראש אשמורות, ראש של נו"ה, שהוא יסוד. %break .224 זהו הראש של כתרי המלך והסיום. מבחינת ט"ס דאו"י דז"א, הוא התחתון המסיים. ומבחינת ט"ס דאו"ח דז"א, המאירים מלמטה למעלה, נחשב היסוד לכתר דאו"ח. וכיוון שהוא ראש הספירות דאו"ח, ע"כ קורא לו הכתוב, לראש אשמורות. %break לראש אשמֻרות כתוב חסר ו', שרומזת על מלכות. והיסוד הוא ראש אליה, כמו שנקרא ראש המיטה. והכול במלך הקדוש העליון כתוב, שהוא ז"א, יסוד דז"א. כמ"ש, השירה הזאת לה', ליסוד דז"א. %break .225 השירה הזאת לה', זהו הנהר, בינה, היוצא מעדן, חכמה. בינה, שיצאה מראש דא"א, שכל השֶמן והגדלוּת, כל המוחין שבזו"ן ובבי"ע, יוצאים ממנו. וזה נשמע מהכתוב שאחריו, אשירה לה', שזהו מלך הקדוש העליון, ז"א. %break וע"כ לא כתוב, אשירה לו, כי לה' הקודם, שבשירה הזאת לה', היא בינה ולא ז"א. %break .226 ויאמרו לאמוֹר, אשירה לה'. לאמור לדורי דורות, כדי שלא יישכח מהם לעולם. כי כל מי שזכה לשירה הזו בעוה"ז, זוכה בה בעוה"ב, וזוכה לשבּח בה בימיו של מלך המשיח בשמחת כנ"י בהקב"ה. %break כתוב, לאמור, שפירושו, לאמור באותו הזמן בארץ הקדושה שישבו ישראל בארץ. לאמור בגלות. לאמור בגאולתם של ישראל. לאמור לעוה"ב. %break .227 אשירה לה' כי גָאה גָאָה. אשירה, משום שהיו משבחים תשבחות המטרוניתא. ע"כ כתוב, אשירה, בלשון יחיד. לה', זהו המלך הקדוש, ז"א. %break כי גָאה גָאָה, שעלה והתעטר בעטרותיו, להוציא ברכות וכוחות וגבורות להתעלות בכל. כי גָאה גָאָה, גָאה בעוה"ז, גָאָה בעוה"ב. כי גאה באותו זמן, גָאָה כדי שיתעטר אח"כ בעטרותיו בשמחה שלמה. %break .228 סוס ורוכבו רָמָה בים. הממשלה של מטָה, סוס, והממשלה של מעלה, שהם נאחזים בה, רוכבו. שתיהן נמסרו בים הגדול ההוא והממשלה הגדולה, לעשות בהם נקמות. %break ואין הקב"ה עושה דין למטה עד שיעשה בממשלתם של מעלה. כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכֵי האדמה על האדמה. %break .229 רמה בים. בו בלילה התעוררה גבורה חזקה, שכתוב בה, ויולֶך ה' את הים ברוח קָדים עזה כל הלילה. באותו זמן ביקשה המטרוניתא מהמלך, כל אלו המוני המצרים של מטה, %break וכל אלו השרים של מעלה, שיימסרו בידיה. וכולם נמסרו בידיה, לעשות בהם נקמות. כמ"ש, סוס ורוכבו רמה בים. בים, מורה, בין בים שלמעלה, ובין בים שלמטה. %page 51 %H עוֹזי וזִמְרת יה %break .230 אחוֹר וקֶדם צַרְתָני ותָשֶׁת עליי כַּפֶּךָ. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה, כשברא העולם, הסתכל באדם, שיהיה מושל על הכול, והיה דומה לעליונים ולתחתונים. %break הוריד אותו לעולם בדמות מכובדת. וראו אותו הבריות. אז התקבצו והשתחוו לפניו, ואֵימה ופחד נפלו עליהן מיראתו. כמ"ש, ומורַאַכם וחִיתְכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. %break .231 הכניס אותו אל הגן שנטע לשמור אותו, להיות לו שמחה על שמחה, ולהשתעשע בו. עשה לו חופּה מכוסָה באבני יְקָר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו. אח"כ ציווה אותו על אילן אחד, שלא יאכל ממנו, ולא עמד במצוות אדונו. %break .232 נמצא בספר של חנוך, שלאחר שהעלה את חנוך, והראה לו כל אוצרות המלך העליונים והתחתונים, הראה לו עה"ח, ואת העץ שהצטווה עליו אדם, והראה לו מקומו של אדם בגן עדן. %break וראה, שאם היה שומר אדם מצווה זו של עצה"ד, היה יכול לחיות תמיד, ולהיות תמיד שם. והוא לא שמר מצוות אדונו, יצא לדין ונענש. %break .233 אדם בשני פנים נברא. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו, ניסר אותו הקב"ה ונעשו שניים, ממזרח וממערב, אדם ממזרח וחוה ממערב. כמ"ש, אחור וקדם צרתני. אחור זה מערב, וקדם זה מזרח. %break .234 הקב"ה תיקן הנקבה, ושִכלל יופיה על כל, והביא אותה לאדם. כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו. אחת, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאִימהּ, המלכות. מצלעותיו, מצדדיו. כמ"ש, ולצלע המשכּן. כי נלקחה מצד שמאל. %break .235 הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכול. נתן בו נשמה ממקום ששאר הנשמות באות, מבינה, שאור הבינה נקרא נשמה. %break .236 תוֹצֵא הארץ נפש חיה. מאותו מקום בארץ, שהמקדש נמצא בו. כי הארץ היא מלכות, ומקום המקדש הוא בינה שבה. נפש חיה, זוהי נפש של אדה"ר. אור הנפש הוא אור המלכות, אבל נמשך מבינה שבה. ולכן נמשך ממקום המקדש, שהיא בינה שבה. %break .237 אדם היה יודע חכמה עליונה יותר מהמלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם. אחרי שחטא, נסתמו ממנו מעיינות החכמה. כמ"ש, ויְשַלְחֵהו ה' אלקים מגן עדן, לעבוד את האדמה. %break .238 אדה"ר יצא מזכר ונקבה, זו"ן, כמ"ש, ויאמר אלקים, נעשֶה אדם בצַלמנו כדְמוּתנו. וע"כ גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. והרי כתוב, לעבוד את האדמה אשר לוּקח משָׁם, %break ולא מזו"ן העליונים. כן הוא ודאי, שנלקח מהאדמה, נוקבא דז"א, והקב"ה, ז"א, השתתף עימה. וזה זכר ונקבה שאמרנו. והכול הוא דבר אחד. %page 52 .239 משה אמר, עוֹזי וזִמְרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואַנְוֵוהו, אלקי אבי וארוֹמְמֶנְהו. אלו הכלולים זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה, ולעולם הם באהבה, ברצון אחד, שהם או"א, נקראים י"ה. %break שמשם נמצאים זרמי הנחלים והמעיינות, להספיק לכל, ולברך הכול, ואינם מכַזבים מֵימֵי המעיינות האלו. וע"כ כתוב, ויהי לי לישועה, שבשביל זה מושך המלך הקדוש ומנחיל למטה, והימין מתעורר לעשות ניסים. %break .240 זה אלי ואנווהו. זהו צדיק, יסוד, שממנו יוצאות ברכוֹת בזיווג. ואנווהו, באותו מקום שנמצאת בו אהבה, שזהו ביהמ"ק. משה אמר, אלקי אבי וארוממנהו, צד שמאל, %break שממנו באים הלוויים. כיוון שמשה אמר על הצד ההוא, וארוממנהו, נמצאת בו שלמות הכול. כי וארוממנהו פירושו, שמכליל אותו בצד ימין, שזוהי כל השלמות. %break .241 ויהי לי לישועה, זהו המלך הקדוש, ז"א. שכתוב בישעיהו, כי עוזי וזמרת יה, הוי"ה, ויהי לי לישועה. משמע ממה שכתוב, הוי"ה, ויהי לי לישועה, שזהו המלך הקדוש, הנקרא הוי"ה, ז"א. %break .242 עוזי וזמרת יה. כמ"ש, בכל עת אוהֵב הָרֵע ואח לצרה ייוולד. בכל עת אוהב הרע, זה הקב"ה, שכתוב בו, רֵעךָ ורֵע אביך אל תעזוב. %break .243 ואח לצרה ייוולד. בשעה שיציקו לך שונאיך, הקב"ה אומר, למען אחיי ורעיי אֲדַבְרה נא שָלום בךְ. וישראל נקראים אחים ורֵעים להקב"ה. ייוולד, שבשעת הצרה ייוולד בעולם מי שיהיה לך לאח, להציל אותך מכל אלו המציקים לך. %break .244 ייוולד, פירושו, שהמלך הקדוש יתעורר בעוז הזה, לנקום בעדך מהאומות, ולהניק אותך מאמא, בינה, בשמאל. כמ"ש, עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. לעורר גבורות כנגד האומות עכו"ם. %break .245 כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב"ה, אוהב. א"כ איך אפשר להעמיד אלו הכתובים: שכתוב, רֵעך ורע אביך אל תעזוב, וכתוב, הוֹקַר רגלךָ מבית רעך? %break .246 אלא, רעך ורע אביך אל תעזוב, כתוב בעוולות. אל תעזוב, לעבוד אותו ולהידבק בו ולעשות מצוותיו. אבל בחטאות ובאשמות כתוב, הוקר רגלך מבית רעך. %break הוקר יצרךָ, שלא ירתיח כנגדך, ולא ישלוט בך, ולא תעלה מחשבה זרה. מבית רעך, זוהי הנשמה הקדושה, שהכניס בך רעך ונתן אותה בתוכך. %break .247 וע"כ עבודת הקב"ה היא לאהוב אותו בכל שיתנהג עימך, כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך. זה אלי ואנווהו, שכל ישראל ראו על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ואפילו העובָּרים שבמעי אימם, %break היו רואים ומשבחים הקב"ה. וכולם היו אומרים, זה אלי ואנווהו, אלקי אבי וארוממנהו. אלקי אבי, כמ"ש, אלקי אברהם. %break .248 למה כתוב, וארוממנהו? הרי אלקי אברהם, קו ימין, הוא למעלה, ואין צורך לרומם אותו. הלוא אלקי יצחק, קו שמאל, שצריכים לרומם, ולא קו ימין? אפילו כן, צריכים לרוממו. והכול דבר אחד, וארוממנהו בכל הצדדים, %break לכלול גם מי שיודע לייחד את השם הקדוש הגדול, שגם הוא צריך לרומם אותו, כי זוהי עבודה עליונה של הקב"ה. %page 53 .249 קול צוֹפַייךְ נשאו קול, יחדיו ירננו. קול צופייך, המצפים מתי ירחם הקב"ה לבנות ביתו. נשאו קול, שכל אדם הבוכה ומרים קולו על חורבן בית הקב"ה, זוכה שיחדיו ירננו, וזוכה לראותו ביישוב בשמחה. %break .250 בשוּב ה' ציוֹן. בשעה שנחרבה ירושלים של מטה, וכנ"י, המלכות, הוגלתה, עלה המלך הקדוש, ז"א, לציון, יסוד דמלכות, ונאנח כנגדה, משום שכנ"י הוגלתה. %break וכשתחזור כנ"י למקומה, אז ישוב המלך הקדוש לציון, למקומו, להזדווג אחד באחד. כמ"ש, בשוב ה' ציון. ולא לציון, כי, ה' ציון, מורה על זיווג ה' עם ציון. %break ואז עתידים ישראל לומר, זה אלי ואנווהו. כמ"ש, זה ה', קיווינו לו נגילה ונִשמחה בישועתו, כלומר, בישועה של ה' שחזר לציון. %break %H ה' איש מלחמה %break .251 כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, כמה יש לנו לעיין בכל דבר, שאין דבר בתורה, שאינו נרמז בשם הקדוש העליון. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה סודות, כמה טעמים, כמה שורשים, כמה ענפים. %break .252 כל מי שעורך מלחמה בתורה, זוכה להרבות שלום בסוף דבריו. כל המלחמות שבעולם הם מריבות וחורבן, וכל המלחמות של תורה הם שלום ואהבה, כמ"ש, על כן ייאמר בספר מלחמות ה' אֶת וָהֵב בסוּפָה, כלומר, אהבה בסוֹפָהּ. שאין אהבה ושלום חוץ מזה. %break .253 על כן ייאמר בספר מלחמות ה'. מהו בספר? מקום יש להקב"ה, שנקרא ספר, שהוא מלכות. שכל הכוחות והגבורות שעושה הקב"ה, בספר ההוא תלויים ומשם יוצאים. %break .254 את והב בסופה. כל הכוחות והגבורות שעושה הקב"ה, בספר ההוא תלויים, במלכות. הקב"ה עורך מלחמותיו במקום אחד שהוא סוף המדרגות. ונקרא וָהֵב. %break כמ"ש, לעלוקה שתי בנות הַב הַב, מקום העונשים שמתחת למלכות, בסוּפָה, בסוף המדרגות. ים סוף נקראת המלכות. ים, שהוא סוף לכל המדרגות. %break .255 ואֶת הנחלים אַרְנוֹן. ועם הנחלים שנמצאו ונמשכו אל המלכות, שהיא, את והב בסופה, ממקום העליון, שנקרא ארנון, שהוא זיווג עליון של אהבה, שאינו נפרד לעולם, זיווג או"א עילאין. %break כמ"ש, ונהר יוצא מעדן, שנהר היא בינה, ועדן הוא חכמה, המכונים או"א. כי ארנון אותיות אוֹר נוּן, אור של נון (50) שערי בינה. ובזה משתרשים השורשים וגדלים הענפים של המלכות, %break לעשות מלחמות בכל מקום, ולעשות כוחות וגבורות, ולהראות ממשלה גדולה ומכובדת מכל. %break .256 כשמתעוררות גבורות ומלחמות של הקב"ה, כמה בעלי דין מתעוררים לכל צד, אז רמחים, דינים של צד ימין, וחרבות שנונים, דינים של צד שמאל, מעוררים גבורות. והים מתרגש, וגליו עולים ויורדים, והאוניות ההולכות ושטות בים, מסתלקות לכל צד. %page 54 המלחמה שנונה באבני בליסְטראות, בעלי רומח וחרב. אז כתוב, חִיצֶיךָ שנונים. והקב"ה מתחזק בכוחותיו לעורר מלחמה. אוי לאלו, שהמלך הקדוש מעורר עליהם מלחמה. אז כתוב, ה' איש מלחמה. %break .257 ה' איש מלחמה. מאלו האותיות יוצאות שורות בעלי מלחמה, לאלו הרשעים, לאלו השונאים, שחטאו להקב"ה. וסוד האותיות מתגלה לבעלי האמת, והדברים מתבארים ומתפרשׁים. %break .258 ה' איש מלחמה, ה' שְמו. ה' איש מלחמה, הוי"ה. ה' שמו, המלכות. כי הכול תלוי בספר הזה, שהוא המלכות. כמ"ש, יְגלו שמיים עוונו. ז"א נקרא שמיים. וארץ מתקוֹמָמה לו. המלכות נקראת ארץ. %break %H מַרְכְבות פרעה וחֵילו %break .259 בשעה שהקב"ה מעורר מלחמה בעולם, העליונים והתחתונים, האומות שלמטה ושריהן שלמעלה, נעקרים ממקומם. כמ"ש, מַרְכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת"ל, עתיד הקב"ה לעשות מלחמה גדולה וחזקה בעמים, כדי לכבד את שמו. %break .260 ראוּךָ מים אלקים, ראוּךָ מים יָחילוּ. בשעה שעברו ישראל את הים, אמר הקב"ה למלאך הממונה על הים, חלוֹק את מֵימיך, כדי שבניי יעברו בתוכך. אמר לו המלאך, פריקת החשבון היא אמת. %break פירוש. סליחת החטאים היא אמת. כי הקב"ה סולח ומוחל עוונות, אבל מה ההפרש בין אלו לאלו, אם אתה מוחל לישראל, מחול ג"כ למצרים. %break .261 אמר לו הקב"ה, על התנאי הזה עשיתי את הים בשעה שבראתי את העולם. על תנאי שיהיה נקרע בשביל ישראל. מה עשה הקב"ה, העיר את הגבורה שלו ונקמטו המים. כמ"ש, רָאוךָ מַים אלקים, ראוך מים יָחִילו. %break אמר לו הקב"ה לשר של הים, הרוג כל אלו ההמונים, ואח"כ תשליך אותם לחוץ. אח"כ כיסה עליהם הים. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. %break .262 כמה מרכבות עשה הקב"ה למעלה, כמה המונים, כמה צבאות. וכולם קשורים אלו באלו, שכל תחתון מרכבה לעליונו, מדרגות על מדרגות. ומצד שמאל נמשכות מרכבות שולטות, שאינן קדושות. וכולן הן מדרגות ידועות למעלה. %break .263 בכוֹר פרעה הוא מדרגה אחת, שהרג אותה הקב"ה, ושבר אותה מהשלשלת החזקה שלה. תחת ממשלתה, כמה מרכבות וכמה צבאות של גיבורים מצד שמאל. %break מֵהם אחוזים במקום עליון של ממשלתם, ומהם אחוזים במלכות שלמעלה, מהם אחוזים תחת ארבע החיות. %break .264 וכולם נמסרו בידי דין המלכות, שנקרא ים הגדול. לשבור אותם ממדרגתם. וכאשר אלו נשברו מלמעלה, כל אלו שלמטה נשברו ואבדו בים התחתון. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. בים סתם, מורה הן על ים שלמעלה לשרים שלהם, והן ים שלמטה למצרים התחתונים. %page 55 .265 ומִבְחר שָלישיו טובעו בים סוף. ושלישים על כולו, כל המדרגות היו שתיים ואחת מלמעלה, אלו על אלו, כעין של מעלה כך נעשו. וכולם נמסרו בידיה של המלכות, לשבור אותם מממשלתם אלו ואלו. העליונים והתחתונים. %break .266 כל עשר המכות שעשה הקב"ה במצרים, הכול היה יד אחת, כי יד השמאל הייתה כלולה בימין, ועשר אצבעות היו כלולות זו בזו, כנגד עשרה מאמרות, שהקב"ה נקרא בהם אח"כ. וכנגד כולם היה זה של ים חזק וגדול ושליט. %break כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת"ל עתיד הקב"ה להרוג כל השרים והמושלים של אדום. כמ"ש, מי זה בא מאדום. %break .267 מרכבות פרעה וחילו. שבעה רקיעים כנגד חג"ת נהי"מ עשה הקב"ה. ובכל רקיע כוכבים קבועים, מדרגות מבחינת וָשוֹב. וכוכבים רצים בכל רקיע, מדרגות מבחינת רָצוֹא. ולמעלה מכולם ערבוֹת, הג"ר של הרקיעים. %break .268 כל רקיע בהילוכו הוא 200 שנה, וגובהו 500 שנים. בין רקיע לרקיע 500 שנים. והערבוֹת הזה, הילוכו באורך 1500 שנים. וברוחב 1500 שנים. ומהזיו שלו מאירים כל אלו הרקיעים. %break הרקיעים הם גוף, ו"ק, רוח נפש. וערבות הוא ראש דגוף, ג"ר. ההילוך ברקיע מורה על שיעור מדרגתו. הגובה שבו מורה על שורשו. ע"כ הגובה של כל הרקיעים הוא 500 שנה, מורה על הימשכותם מחג"ת נ"ה דבינה, כי אמא רק עד הוד התפשטותה. %break וכל ספירה שלה במספר מאה. וע"כ הם 500 שנה. אבל הילוכו של כל רקיע, שמורה על שיעור מדרגתו, יש שם רק ב"ס רוח נפש, שהם 200. %break אבל רקיע העליון ערבוֹת, שיש בו ג"ר, ונמשכים מאבא, שספירותיו אלפים. נמצא הילוכו 3000 שנה. ע"כ נאמר, והערבוֹת הזה, הילוכו באורך, 1500 שנים. וברוחב 1500 שנים. %break ובין רקיע לרקיע 500 שנים. כי עצם הרקיע הוא הסיום החדש דצ"ב בספירת יסוד, שהוא הנושא למסך הזה. וכיוון שכל ספירה כלולה משבע ספירות, ע"כ יש בכל ספירה רקיע ביסוד שלה. ולפיכך נמצא שבין רקיע לרקיע יש חמש ספירות חג"ת נ"ה, %break כי אחרי כל רקיע מתחילה ספירת החסד עד ההוד, וביסוד עומד הרקיע האחר. ואלו חמש ספירות הם 500 שנה מצד הבינה. %break .269 למעלה מערבוֹת רקיע של ארבע חיות, אריה שור נשר ואדם. הפרסות של החיות הקדושות והגובה שלהן, הוא ככולם שמתחתיהן. כי העליון כולל בתוכו כל התחתונים ממנו. עשר בחינות כנגד ע"ס. נחשבים כנגד כולם שלמטה מהם. %break .270 וכל איבר ואיבר מהחיות, הוא כנגד שבעה תהומות, המסכים שבמלכויות, וכנגד שבעה היכלות, שהם שבע מלכויות, וכנגד מארץ לרקיע, שהוא יסוד, וכנגד מרקיע לרקיע, שהם חג"ת נ"ה. ושיעור כולם וגובהם 25,000 חלקים משיעור הקב"ה. %break כל בחינות שבבי"ע הן בחינות מהחזה ולמטה דז"א, כי הפרסא המסיימת האצילות, היא המלכות דז"א, שעמדה בצ"א בנקודה דעוה"ז, ועלתה במקום חצי בינה דז"א, וסיימה שם האצילות. %page 56 וחצי בינה התחתונה ותו"מ דז"א יצאו לחוץ מפרסא, ומהם נבנות כל הבחינות שבבי"ע עד לגמה"ת, שגם הם יחזרו ויתחברו לז"א ויהיו אצילות. %break אע"פ שנאמר, שכל איבר ואיבר מהחיות כלול משבע ספירות, גם מחזה ולמעלה. אמנם שיעור כולם וגובהם בשיעור הקב"ה, שהוא ז"א דאצילות, אין בהם מבחינת מחזה ולמעלה כלום, אלא רק חצי ת"ת ונו"ה שלו שמחזה ולמטה, שהם 25. %break כי ספירות דז"א הן כל אחת במספר עשר. ולהיותן מתוקנות בארבע חיות, שמתגלה בהן החכמה, הן בבחינת אלפים, שספירות החכמה במספר אלפים. והן 25,000 ע"כ נאמר, %break ושיעור כולם וגובהם 25,000 חלקים משיעור הקב"ה, ז"א דאצילות, ואין בהם מבחינת מחזה ולמעלה של הקב"ה כלום. %break .271 ועוד יש רקיע אחד למעלה מקרני החיות. שכתוב, ודמוּת על ראשֵי החיות רקיע. למטה מאותו רקיע, יש כמה מרכבות בימין ובשמאל. %break .272 תחת הים, המלכות, שׁורים כל דגי הים ושטים ומתאספים בארבע זוויותיהם, חו"ג תו"מ, ויורדים במדרגתם, שמאירים מלמעלה למטה, וכל המרכבות נקראות בשמותיהם. וכל זה מחזה ולמעלה של הים, ששָׁם חיות גדולות. %break מתחת לאלו, הולכים אלו הקטנים, מדרגות על מדרגות, שהם מחזה ולמטה של הים, הנקראים חיות קטנות, כמ"ש, זה הים גדול ורחב ידיים, שָׁם רֶמֶש ואין מִסְפר, חיות קטנות עם גדולות. %break .273 מצד שמאל התחתון נמצאת ממשלת צד האחר, כי זה לעומת זה עשה האלקים. וכנגד כל מה שיש בבי"ע דקדושה יש בצד האחר, ואחוזים באלו שלמעלה, שיונקים מקדושה. ועתה, בקריעת ים סוף, ירדו להישבר מהכוח החזק של הקדושה. %break %H ימינךָ ה' נאדרִי בכוח %break .274 ימינךָ ה' נאדרִי בכוח. בשעה שהבוקר, אור החסדים דז"א, מאיר, והאיילה, המלכות, עומדת בקיומה, מתמלא הצד שלה, השמאל, כי הוא מתלבש אז בחסדים, ומתמלאת הארתה. ונכנסת במאתיים היכלות של המלך, קו ימין, %break שאין בו אלא כו"ח, שכל אחד מאה, והם מאתיים. והמלכות, אחר שהושלמה והתמלאה מקו שמאל, נכללת כולה בימין, שהוא מאתיים היכלות. %break אדם שעסק בחצות לילה בתורה, בשעה שהתעורר רוח הצפון, השמאל, והחשק של האיילה הזו להתעורר בעולם, להשפיע, הוא בא עימה לעמוד לפני המלך. ובשעה שהאיר הבוקר, מושכים עליו חוט של חסד. %break .275 מסתכל ברקיע, כלומר, שמקבל מרקיע, מיסוד דז"א, שורה עליו אור התבונה של דעת הקדוש. והאדם מתעטר בו, שמשיג ג"ר. והכול מפחדים ממנו. %break אז נקרא האדם הזה בן להקב"ה, בן היכל המלך, שהיא המלכות, בן לזו"ן. נכנס בכל שעריו של המלך ואין מי שיִמְחה בידו. %page 57 .276 בשעה שקורא אל היכל המלך, כתוב עליו, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, כמ"ש, תיתן אמת ליעקב, שיודע לייחד את השם הקדוש בתפילתו כראוי. וזוהי עבודת המלך הקדוש. %break .277 ומי שיודע לייחד את השם הקדוש כראוי, מקים אומה יחידה בעולם. כמ"ש, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וע"כ כל כוהן שאינו יודע לייחד השם הקדוש כראוי, אין עבודתו עבודה. %break כי הכול תלוי בכוהן, הן העבודה העליונה, ייחוד השם, והן העבודה התחתונה, הקורבנות. והוא צריך לכוון ליבו ורצונו, כדי שיתברכו העליונים והתחתונים. %break .278 כתוב, כי תבואו לֵרָאוֹת פניי, מי ביקש זאת מיֶדְכם רְמוֹס חֲצֵריי. כי כל אדם שבא לייחד את השם הקדוש, ולא כיוֵון בו בלב וברצון וביראה, כדי שיתברכו בו עליונים ותחתונים, משליכים תפילתו לחוץ. והכול מכריזים עליו רע. והקב"ה קורא עליו, כי תבואו לראות פניי. %break .279 לראות פניי, כל אלו הפנים של המלך, הארת חכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, גנוזים בעומק אחר החושך, שהם הדינים שבקו שמאל. וכל אלו היודעים לייחד את השם הקדוש כראוי, מתבקעים כל אלו כותלי החושך, ופני המלך נראים ומאירים לכל. %break וכשהם נראים ומאירים, מתברכים כולם, העליונים והתחתונים. אז נמצאות ברכות בכל העולמות. ואז כתוב, לראות פניי. %break .280 מי ביקש זאת מידְכם רְמוס חצֵריי. כל מי שבא לייחד את השם הקדוש העליון, צריך לייחד מצד זא"ת, המלכות, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, כדי שיזדווגו יחד צדיק, יסוד, וצדק, %break המלכות, בזיווג אחד, כדי שהכול יתברכו מהם. ואלו השניים נקראים חצריךָ, כמ"ש, אשרי תבחר ותקרֵב ישכון חצריךָ. %break .281 ואם הוא בא לייחד השם הקדוש, ואינו מכוון ברצון הלב, ביראה ובאהבה, הקב"ה אומר, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצריי. זאת, כי לא נמצאות ברכות בצדיק ובצדק, הנקראים חצריי, ולא די שלא נמצאות בהם ברכות, אלא ששורה בהם דין, ונמצא הכול בדין. %break .282 הימין של הקב"ה, החסד, מתעוררים ממנו כל האור, כל הברכות, וכל השמחה. בו כלול השמאל. כמו שיש באדם ימין ושמאל, והשמאל נכלל בימין, והימין כולל הכול. וכשמתעורר הימין, השמאל מתעורר עימו, כי בו אחוז ונכלל. %break .283 בשעה שאדם מרים ידיו בתפילתו, מכוון באצבעותיו למעלה, כמ"ש, והיה כאשר ירים משה ידו וגָבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגָבר עמלק. כי בימין תלוי הכול. כמ"ש, ויישא אהרון את ידָו. ידָו כתוב חסר י', שמורה על יד אחת, הימין. ואז מתכוון לברך למעלה. %break .284 והקב"ה אינו כן. בשעה שהקב"ה מרים ימינו למעלה, אוי להם לתחתונים, כי כל עזרה וכל ברכה הסתלקו מהם. כמ"ש, נטיתָ ימינךָ, תִבְלָעֵמוֹ אָרץ. שבהרמת ימינך מיד תבלעמו ארץ. %break וכשנמצא הימין, נמצא עימו גם השמאל, ואם הימין מסתלק, מזדמן השמאל, ואז דינים מתעוררים בעולם, ודין שורה בכל. %break .285 רבי שמעון, כשהיה מגיע לפסוק הזה, היה בוכה. שכתוב, השיב אחור ימִינו. מחמת שהקדים השמאל לרדת בעולם, נשאר הימין באחור. %page 58 .286 כתוב, הצַדיק אבד. נאבד, לא כתוב, אלא אבד. מכל אלו פני המלך לא נמצא שנאבד אלא צדיק, יסוד, אבד בב' הצדדים: א. שאינן שורות בו ברכות כבתחילה, ב. שבת זוגו, כנ"י, המלכות, התרחקה ממנו. %break נמצא, שהצדיק אבד יותר מכולם. ולעת"ל כתוב, גילי מאוד בת ציון, הנה מַלכֵּך יבוא לך צדיק ונוֹשָע הוא. נושע, שחזרה אליו בת זוגו. %break .287 ימינך ה' נאדרי בכוח. בשעה שהשמאל בא להזדווג בימין, אז כתוב נאדרי, תִרְעַץ אויב. ולעולם הזיווג בימין, משום שהשמאל נמצא בימין ונכלל בו. %break .288 האדם נמצא שנחלק. הוא רק חצי גוף, וחציו השני היא הנקבה. כדי שיקבל אח"כ את בת זוגו וייעשו גוף אחד. כך, ימינך, הוא חצי גוף, כדי שיקבל השמאל. וע"כ ביד אחת מַכֵּה ומְרַפא. וע"כ כתוב, ימינך ה' תרעץ אויב. %break כי הימין נמשך מנקודת החולם, שפירושו, שעלתה המלכות לבינה, ונשארו כו"ח במדרגה, ובינה ותו"מ נפלו למדרגה התחתונה. כו"ח שנשארו במדרגה הם נקודת החולם וימין. בינה ותו"מ שנפלו מהמדרגה, הם השמאל ונקודת השורוק. %break הרי שהימין הוא רק חצי גוף, והשמאל הוא חציו האחר. שכל עניין הזיווגים של אחד באחד, שהיו תחילה ב' חצאי הגוף, ואח"כ מזדווגים. %break .289 ימינך ה' תרעץ אויב, כתוב לעת"ל, בזמן שיתעורר מלך המשיח. רעצְתָ לא כתוב, אלא תרעץ, לשון עתיד, לעת"ל. %break .290 כמ"ש, וברוב גאונך תהרוס קמֶיך, תשַלַח חרונך יאכְלֵמוֹ כקש. הכול כתוב לעת"ל. ימינך ה' נאדרי בכוח, בזמן הזה בעוה"ז. ימינך ה' תרעץ אויב, בזמן מלך המשיח. %break וברוב גאונך תהרוס קמיך, לזמן ביאת גוג ומגוג. תשלח חרונך יאכלמו כקש, לתחיית המתים. כמ"ש, ורבים מיְשֵנֵי אדמת עפר יקיצו. %break .291 בזמן ההוא אשריהם שיישארו בעולם. ולא יישארו בעולם חוץ מאלו הנימולים, שקיבלו אות הברית הקדושה, ובאו בברית הקדושה בב' החלקים, מילה ופריעה. והוא שומר הברית ההיא, ולא הכניס אותה במקום שלא צריך. אלו הם שיישארו וייכתבו לחיי עולם. %break .292 כתוב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש ייאמֵר לו. משמע, מהנשאר בציון והנותר בירושלים, שכל מי שנימול נכנס באלו ב' המדרגות ציון וירושלים. ואם שומר הברית ההיא כראוי, ונזהר בה, עליו כתוב, הנשאר בציון והנותר בירושלים. %break אלו יישארו בזמן ההוא, ובהם עתיד הקב"ה לחדש העולם ולשמוח בהם. על הזמן ההוא כתוב, יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו. %break .293 כתוב, ביום ההוא יהיה ישראל שלישייה למצרים ולְאשוּר, בְרָכָה בקֶרב הארץ, אשר בירכוֹ ה' צבאות לאמור, ברוּך עַמִי מצרים ומעשה ידיי אשור ונַחֲלָתי ישראל. והאם אשור ומצרים קרובים הם להקב"ה? %break .294 אלא כתוב על בני הגלות, שיעלו ממצרים ומאשור. ושכתוב על מצרים ועל אשור עצמם, הוא על החסידים שבהם, שחזרו בתשובה, ונשארו לעבוד את ישראל ומלך המשיח. כמ"ש, וישתחוו לו כל מלכים. וכתוב, והָיו מְלָכים אוֹמְנַיִיךְ. %page 59 .295 כתוב, דרכיה דרכי נועם. כמה טיפשים הם בני העולם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, שהרי דברי תורה הם הדרך לזכות בנועם ה', שכתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. נועם הוא, כמ"ש, לחזות בנועם ה', שהיא בינה. %break משום שהתורה ודרכיה באים מהנועם ההוא, והדרכים האלו מתפרשׁים בו. ועל זה כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. %break .296 בשעה שהקב"ה נתן התורה לישראל, יצא אור מהנועם ההוא, מבינה, ונעטר בו הקב"ה, ז"א, שקיבל ג"ר ממנה, המכונים עטרה. ומהנועם ההוא הבריק הזיו של כל העולמות, הרקיעים והכתרים. %break על אותה שעה כתוב, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. המלך שלמה הוא ז"א, אימו היא בינה, עטרה היא ג"ר. %break .297 ובשעה שנבנה ביהמ"ק, נעטר הקב"ה בעטרה ההיא, וישב בכיסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו. ומאותו זמן שנחרב ביהמ"ק, לא נעטר הקב"ה בעטרותיו, והנועם ההוא, אור הבינה, התכסה ונגנז. %break %H בשעה שמשה נכנס בתוך הענן %break .298 בשעה שמשה נכנס בתוך הענן, כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן, כאדם ההולך במקום הרוח, פגש בו מלאך גדול אחד, ששמו קְמוּאל, הממונה על 12,000 ממונים שליחים. רצה להתחבר במשה. פתח משה פיו, בי"ב (12) אותיות חקוקות של השם הקדוש, %break שלימד אותו הקב"ה בסנה, והתרחק ממנו 12,000 פרסאות. והיה הולך משה בענן, ועיניו לוהטות כגחלי אש. %break בכל מדרגה יש נרנח"י. וכשבא משה למדרגת קבלת התורה בשביל ישראל, היה צריך להשיג את הנרנח"י של המדרגה ההיא. ותפקיד המלאכים הוא לעזור לנשמות שישיגו מה שצריכות. וכן מלאכים אלו שלפנינו, באו לעזור למשה, שישיג את הנרנח"י הגדולים הללו. %break והנה בחינת נ"ר, השיג משה ע"י הענן עצמו. ויבוא משה בתוך הענן, כאדם ההולך במקום הרוח, שהענן היה לו למקום השגת אור הרוח, ו"ק בחיסרון של ג"ר. וכדי לעזור לו להשגת ג"ר, נגלה לו המלאך קמואל, שהוא ממונה על 12,000 ממונים שליחים, אור ג"ר, %break המתקבל ע"י ג' קווים בד' פנים חו"ב תו"מ, שהם י"ב. והיות שהם ממשיכים חכמה, הם במספר אלפים. ו-12,000 אלו, ממונים שליחים לעזור לנשמה להשגת ג"ר. %break ורצה להתחבר במשה, ומיד השיג משה הג"ר דנשמה, הנקרא פֶּה. ע"כ נאמר, פתח משה פיו, שזכה לאור הנשמה, המכונה פתחון פה, בי"ב אותיות חקוקות של השם הקדוש, %break שלימד אותו הקב"ה בסנה. כי אלו י"ב אותיות חקוקות שקיבל משה בסנה, היו ג"כ בחינת אור הנשמה לפי המדרגה שלו אז. %break ואור הנשמה דוחה חכמה ומתדבק בחסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. וע"כ דחה משה את המלאך קמואל, הממשיך ג"ר בהארת חכמה, והתדבק באור החסדים. %page 60 וע"כ נאמר, והתרחק ממנו 12,000 פרסאות. כלומר, י"ב פנים דנשמה, העומדים בשליטת אור החסדים, דוחים י"ב פנים, העומדים בשליטת החכמה, הנקראים אלפים. %break התרחק ממנו 12,000 פרסאות, מחמת חשקו לחסדים. וחזר להתדבק באור הרוח שבענן ועיניו לוהטות כגחלי אש, כי לא הוכרה הארת הג"ר בעיניו, מחמת שהתדבק בקומת הרוח, שיש שם דינים דמסך של בחינה א', הנקראים גחלי אש. %break .299 עד שפגש בו מלאך הֲדַרְנִיאל, גדול ומכובד מהראשון. והוא עליון על שאר המלאכים אלף ושישים ריבוא (600,000) פרסאות, וקולו הולך ב-200,000 רקיעים, המסתובבים באש לבנה. כיוון שראה אותו משה, לא יכול לדבר, רצה להפיל עצמו מתוך הענן. %break .300 אמר לו הקב"ה, משה, והרי אתה הוא שהרבית דברים עימי בסנה, שרצית לדעת הסוד של השם הקדוש, ולא פחדת. ועתה אתה מפחד מפני אחד ממשמשיי? %break כיוון ששמע משה קולו של הקב"ה, התחזק. פתח פיו בע"ב (72) האותיות של השם העליון. כיוון ששמע הדרניאל האותיות של השם הקדוש מפי משה, הזדעזע. קרב אליו, אמר לו, אשרי חלקך, משה, שנגלה לך מה שלא נגלה למלאכים עליונים. %break אחרי שהשיג בעזרת קמואל מוחין דנשמה, היה צריך להשיג עתה מוחין דחיה. ונשלח לו לעזרה המלאך הדרניאל, שהוא גדול ומכובד מהראשון, כדי לעזור לו במוחין דחיה היותר חשובים. והזוהר מפרש גדלות ג' הקווים של הדרניאל. %break ונודע, שהחכמה היא במספר אלף, והחסדים הם במספר ריבוא (10,000). ונאמר, והוא עליון על שאר המלאכים, שחשיבותו היא אלף ושישים ריבוא פרסאות. שישים ריבוא פרסאות בימינוֹ, %break שהם חסדים הנמשכים משש ספירות תחתונות דעתיק, שספירותיו עשרה ריבוא (100,000). והם שישים ריבוא. ובשמאלו אלף, שהוא החכמה שמספרה אלף. %break וקולו, קו אמצעי המכונה קול, הולך ב-200,000 רקיעים דאו"א עילאין, אלף רקיעים לאבא ואלף רקיעים לאמא. המסתובבים באש לבנה, כי או"א עילאין הם באוירא דכיא, שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, ובהם מתוקן המנעולא, המלכות דמדה"ד, שנקראת אש. %break אלא מתוך שאו"א עילאין הם תמיד בעניין כי חפץ חסד הוא, אין האש הזו פוגמת אצלם כלום. וע"כ נקראת אש לבנה, שאין בה פגם משהו. וקולו של הדרניאל, שהוא קו אמצעי שלו, ממשיך האוירא דכיא הזה דאו"א עילאין. %break וכיוון שראה אותו משה, לא יכול לדבר. מחמת הפחד של האש הלבנה, שראה בו מלכות דמדה"ד, שמהפחד הזה לא יכול לשמש עם הג"ר דנשמה שלו, הנקראים דיבור. %break ולא עוד, אלא אפילו קומת רוח, שהייתה לו מכוח הענן, לא יכול לשמש עימה, מטעם היותה ממלכות הממותקת בבינה. %break רצה להפיל עצמו מתוך הענן, כי המלכות דמדה"ד שראה, פגמה מדרגת הענן, שהייתה ממלכות דמדה"ר. ואז נגלה לו קולו של הקב"ה, ז"א, שהקול הזה ממתיק כל הדינים. כיוון ששמע משה קולו של הקב"ה, התחזק. ואז, בעזרתו של הדרניאל, %break המשיך המוחין דחיה. פתח פיו בע"ב האותיות של השם העליון, שהשיג פתחון פה, ג"ר מע"ב. וכששמע הדרניאל, שכבר משך מוחין דע"ב, התחבר עימו. %page 61 .301 והיה הולך עימו עד שהגיע לאש החזקה של המלאך סנדלפון, הגבוה על שאר חבריו 500 שנים. והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו, וקושר לו כתרים מבקשותיהם של תפילות ישראל. %break ובשעה שמגיע הכתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל תפילות ישראל. וכל הצבאות וההמונים מזדעזעים ונוהמים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקום בית שכינתו. %break .302 אמר הדרניאל למשה, איני יכול ללכת עימך, מפחד שתשרוף אותי האש החזקה של סנדלפון. בה בשעה הזדעזע משה, עד שהחזיק הקב"ה במשה, והושיב אותו לפניו, ולימד אותו תורה. %break וכיסה את משה באור ההוא ובזיו של אותו הנועם, והיו פני משה מאירים בכל הרקיעים. וכל צבאות השמיים היו מזדעזעים לפניו, בשעה שהיה יורד עם התורה. %break סנדלפון עומד בראש עולם הבריאה מתחת למסך של המלכות דאצילות. שנאמר, והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו. ומקבל שם מהארת חג"ת נ"ה דבינה. ספירות דבינה במספר מאות, וע"כ הם 500. וע"כ נאמר, שהוא הגבוה על שאר חבריו 500 שנה. %break והוא מעלה מ"ן לצורך זיווג המלכות עם ז"א, מתפילות ישראל. וקושר לו כתרים מבקשותיהן של תפילות ישראל. ובשעה שמגיע הכתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל תפילות ישראל. והיות שעמידתו היא תחת המסך דמלכות, נבחנת בו אש חזקה, מדינים שבמסך דמלכות. %break ע"כ אמר הדרניאל למשה, איני יכול ללכת עימך, מִפּחד שתשרוף אותי האש החזקה של סנדלפון. ואז, הזדעזע משה. עד שהחזיק הקב"ה במשה, והושיב אותו לפניו, ולימד אותו תורה. ויש כאן סוד גדול. כי בכל פעם שהזדעזע משה מחמת האש החזקה של סנדלפון, %break החזיק בו הקב"ה ולמד עימו תורה, עד שלימד אותו הקב"ה כל התורה והמצווה, שבגמר גילויָם, זכה משה לאור היחידה. %break .303 כיוון שחטאו ישראל למטה, לקח הקב"ה ממשה אלף חלקים מאותו הזיו. בשעה שאמר הקב"ה למשה, לֶך רד כי שׁיחֵת עַמך, רצו המלאכים העליונים וכל ההמונים לשרוף את משה. הזדעזע משה ולא יכול לדבר, עד שהִרבה בקשות ותפילות לפני הקב"ה. %break .304 אמר לו הקב"ה, משה, אחוֹז בכיסא שלי. עד שגער הקב"ה בכל אלו ההמונים, בכל אלו הצבאות, ואז אחז משה בשני לוחות אבנים והוריד אותם למטה. כמ"ש, עיר גיבורים עָלָה חכם ויורד עוז מִבְטֶחָה. ומהזיו ההוא שנשאר בו, היו מבריקים פניו של משה. %break וכמו שבזה שנשאר בו, לא יכלו להסתכל בפניו. כך במה שהסתלק ממנו, על אחת כמה וכמה שלא יכלו להסתכל. %break .305 ימינך ה' נאדרי בכוח. זוהי התורה, שמאדירה את הימין. וע"כ, ימינך ה' תרעץ אויב. כי אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, %break ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן. %break .306 ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מהשמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה גָלוּ בני ישראל והתפזרו בין האומות. %page 62 .307 כמ"ש, על מה אָבְדה הארץ, ויאמר ה', על עוֹזְבָם את תורתי. כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחם ועוזם של כל עובדי עבודה זרה. כמ"ש, ימינך ה' תרעץ אויב. %break כל זמן שקולם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. כמ"ש, הקול קול יעקב. ואם לא, הידיים ידי עשיו. %break %H וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ %break .308 למה ה' תעמוד בְרָחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. %break משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנעה מהם התשובה. אז כתוב, וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ. %break .309 בשעה שהקב"ה מתלבש בגאוּת על העמים, שיתאספו עליו, כמ"ש, יתייצבו מַלְכֵי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל מְשׁיחוֹ. עתידים שבעים שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים העיר הקדושה, %break ולאחוז בעצות על הקב"ה, ואומרים, נקום על המגן בתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו. %break .310 אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, כמ"ש, יושב בשמיים יִשחק ה' יִלעג לָמוֹ. בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם, ויכַלֶה אותם מהעולם. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה. %break .311 עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים: אַנְדְרִיאָנוּס, לוּפִינוֹס, נבוכדנצר, סַנחֵריב, וכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. וייתן להם ממשלה כבתחילה, וייאספו עימהם שאר העמים, ויילחמו על ירושלים. %break ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה, אשר ייגוֹף ה' את כל העמים, אשר צָבאוּ על ירושלים. אשר יצבאו, לא כתוב, אלא אשר צבאו, %break בלשון עבר, כי סובב על אלה שכבר צבאו. אז כתוב, וברוב גאונך תהרוס קמיך. וזה כתוב, לזְמן שיבוא המשיח. ושירה זו, שירת עולם היא. %break .312 כתוב, וברוח אפֶּיךָ נערמו מים, כלומר באותו זמן. ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. וכתוב, ניצְבוּ כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות. %break %H אמר אויב, ארדוף %break .313 אמר אויב, ארדוף אשיג. אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכַלות אותם תחת ממשלתו. אלא שזכר הקב"ה הָרֵי העולם, שהם האבות, שהיו מגִנים עליהם. %page 63 ואין לומר שזה לבד רצה לכלותם, אלא כל אלו השרים הממונים על כל העמים עכו"ם, כשניתנו להם רשות וממשלה על ישראל, רוצים כולם לכלות ישראל תחתם. %break .314 וע"כ אלו העמים, שהם תחת שליטתם של אלו הממונים, כולם גוזרים גזרות לכלות את ישראל. אלא הקב"ה זוכר הרי העולם, האבות, ומגן עליהם. וכשראה משה את זה, התחיל לשבח את הקב"ה. ואמר, מי כמוך באֵלים ה'. %break %H מי כמוךָ באֵלים %break .315 אילן אחד גדול עליון וחזק, ז"א, בו ניזונים עליונים ותחתונים. ומוגבל בי"ב גבולי אלכסון, שהם ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קווים. מתחזק בד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, המתחברים במקומם. שבעים ענפים, שהם שבעים שרים הממונים על שבעים אוה"ע, %break עולים בתוכו וניזונים ממנו. מעיקר שורשיו יונקים הם מסביב. והם ענפים הנמצאים באילן. %break .316 כשמגיעה עת הממשלה לכל ענף, כולם רוצים לכלות לגמרי את גוף האילן, שהוא העיקר של כל הענפים, והוא השולט על ישראל ואחוזים בו. וכשמגיעה עליהם הממשלה של גוף האילן, שהוא חלקם של ישראל, הוא רוצה לשמור אותם, %break ולתת שלום בכולם. ועל זה מקריבים שבעים פָרֵי החג, לתת שלום לשבעים ענפים שבתוך האילן, שהם שבעים שרים של אוה"ע. %break .317 ועל זה נאמר, מי כמוךָ באֵלים ה'. באלים, אילן, כמ"ש, כי יֵבוֹשוּ מֵאֵילִים אשר חֲמַדתֶם. שהוא אילן, שהיו עובדים לצורה אחת, שהייתה חקוקה בתוכו. %break מי כמוך, שיעשה כמעשיך וירחם על כל. מי כמוך בכל סביבות האילן, שאע"פ ששולט שומר את הכול, שומר לכל השאר, ואינו רוצה לעשות עימהם כלָיה, כמו שהם היו רוצים בזמן שליטתם. %break מי כמוך נאדר בקודש. שנאדר בכוח העליון, שנקרא קודש. נאדר בקודש ממש, במוחין דבינה. ונקרא כוח ה', נועם ה'. %break .318 ראיתי את כל המעשים, הכול הֶבל ורְעוּת רוח. שלמה המלך, שעלה בחכמתו יותר מכל בני העולם, איך אמר, שכל המעשים הם הבל ורעות רוח? אף מעשה הצדקה הוא הבל ורעות רוח? הלוא כתוב, והיה מעשה הצדקה שלום. %break אלא כתוב, כל המעשים שנעשו תחת השמש. ומעשה הצדקה הוא שונה, שהוא למעלה מהשמש. %break .319 והנה הכול הֶבל ורעות רוח. מה פירושו? הכול הבל הוא כמ"ש, הֲבֵל הֲבָלים, אמר קוהלת, והבלים אלו הם קיום עולם העליון והתחתון. %break .320 בשעה שהמע"ט בעולם, והאדם עוסק בעבודת המלך הקדוש, הנה הדבר ההוא שעושה, נעשה ממנו הבל למעלה. ואין הבל, שאין לו קול, שעולה למעלה ונעשה סנגור לפני הקב"ה. %break .321 וכל אלו המעשים, שעוסק בהם האדם ואינם עבודת הקב"ה, הדבר ההוא שעשה נעשה ממנו הבל, והולך ומשוטט בעולם. וכשיוצאת נשמתו, ההבל ההוא מגלגל אותו בעולם, כאבן בכף הקֶלַע. כמ"ש, ואת נֶפש אויביךָ יְקַלְעֶנָה בתוך כף הקָלַע. %page 64 .322 מהו יקלענה? ההבל ההוא מגלגל אותו סביב בעולם. אז, כל הדברים שנעשים ואינם עבודת הקב"ה, נעשה מהם הבל, שהוא שבירת הרוח, ששובר את הרוח, העולה ויורד ומתגלגל בעולם. כמ"ש, הבל ורעות רוח. %break .323 אבל עבודת ריבונו עולה למעלה מהשמש, ונעשה ממנה ממש הבל קדוש. וזהו זרע, שזורע האדם בעולם ההוא. ושמו צדקה. שכתוב, זִרעוּ לכם לצְדקה. %break .324 זה מנהיג את האדם כשנשמתו יצאה ממנו, ומעלה אותו במקום הכבוד למעלה, ונמצא לצרור אותו בצרור החיים. כמ"ש, והלך לפניךָ צִדקך. כדי לנהוג אותך, ולהעלות אותך למקום שנקרא כבוד ה', המלכות. כמ"ש, כבוד ה' יַאספךָ. %break .325 כל אלו הנשמות, מנהיג אותם ההבל הקדוש, הנקרא כבוד ה', שמאסף אותם בתוכו ונצררים בו. ואז הוא נחת רוח. אבל הבל האחר, שאינו עבודת הקב"ה, נקרא זה רעות רוח. %break אשריהם הצדיקים, שכל מעשיהם הם למעלה מהשמש, כלומר עבודת הקב"ה, וזורעים זרע הצדקה לזכּוֹת אותם לעוה"ב. כמ"ש, וזרחה לכם יִראֵי שׁמִי שמש צְדקה. %break .326 בתחילה, כשנבנה ביהמ"ק למטה, לא נבנה אלא בדין וברוגז. משום שהוא במקום שהדין שורה. לעת"ל, עתיד הקב"ה לבנות אותו ולתקן אותו במדרגה אחרת עליונה, הנקראת צדקה. שהיא מלכות המתוקנת, כמ"ש, בצְדקה תִכּונָני. %break משום זה יתקיים ולא יחרב עוד. ושמו ממש ייקרא צדק. כמ"ש, וזה שְׁמו אשר יִקְרְאוֹ, ה' צִדקֵנו. %break %H נטיתָ ימינך תִבלעֵמוֹ אָרץ %break .327 נטיתָ ימינך תִבְלעֵמוֹ אָרץ. הלוא הימין פועל חסד? פירושו, כמ"ש, הֲרימוֹתָ ימינך. ונשאר השמאל לבדו, ועשה דין. כשהוציא הקב"ה את המצרים מתים מתחת למים, אמר לארץ, אספי אותם בתוכך. ולא רצתה עד שהושיט הקב"ה את הימין כנגדה, %break והשׁביע אותה, אז בלעה אותם הארץ. כמ"ש, תבלעמו ארץ. נטית ימינך, פירושו, להפריד אותה מהשמאל, ואז נעשה הדין בשמאל. %break .328 נָחיתָ בחסדך עַם זו גאלת, ניהלת בעוזך אל נווה קודשך. כמ"ש, כי ימינך וזרוֹעך ואור פניך כי רְציתָם. כי ימינך, זה גדוּלה, חסד. ניהלת בעוזך, זהו שכתוב, וזרועך, %break גבורה. אל נווה קודשך, זהו כמ"ש, ואור פניך כי רציתם, זהו צדיק, יסוד. וכל ו"ס כולם נמצאים בכתוב. כי חו"ג כוללים ת"ת. ויסוד כולל נו"ה. %break .329 תיפול עליהם אֵימָתה ופחד. אימתה, כלומר, אימת השכינה, כמו אימת ה', שהיא השכינה. %break .330 תְביאֵמוֹ ותיטָעֵמוֹ בהר נחלתך. תביאמו, אמר רוח הקודש. על הדור האחרון שמל יהושוע, ונגלה בהם הגילוי של הרשימה הקדושה משמו של הקב"ה. והם אחוזים בו. %page 65 שז"א והם ראויים לרשת הארץ, כמ"ש, ועַמךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. כי כל מי שנימול, ונגלית בו הרשימה הקדושה, ושומר אותה, נקרא צדיק, ומשום זה לעולם יירשו ארץ. %break .331 ע"כ תביאמו, עם ו' יתירה, פירושו, תביאמו לאלו שאחוזים בו', שהוא ז"א. ורומז הדבר לאלו האחרונים שבימי יהושוע. ואין מילה או אות קטנה בתורה, שאין בה סודות עליונים וטעמים קדושים. אשרי חלקם של היודעים בהם. %break %H לבנות ביהמ"ק של מטה %break .332 מצווה לבנות ביהמ"ק של מטה, כעין ביהמ"ק של מעלה. כמ"ש, מָכוֹן לשִבְתְךָ פעלת ה'. כי צריך לבנות ביהמ"ק למטה, ולהתפלל בתוכו תפילה בכל יום, לעבוד את הקב"ה, כי תפילה נקראת עבודה. %break .333 ובית הכנסת ההוא צריכים לבנות אותו ביופי גדול ולתקן אותו בכל התיקונים. כי בית הכנסת למטה עומד כנגד בית הכנסת שלמעלה. %break .334 ביהמ"ק למטה עומד כעין ביהמ"ק שלמעלה. שעומדים זה כנגד זה. וביהמ"ק ההוא, כל תיקוניו, וכל עבודותיו, וכל אלו הכלים, והמשמשים, כולם הם כעין של מעלה. המשכּן שעשה משה במדבר, היה הכול כעין של מעלה. %break .335 ביהמ"ק שבנה שלמה המלך, הוא בית מנוחה. כעין העליון הוא בכל התיקונים שבו, להיות בתיקון העליון בית מנוחה ונחלה. כך בית הכנסת צריך להיות בכל תיקוני היופי כעין העליון, להיות בית תפילה, לתקן תיקונים בתפילה. %break .336 וביהמ"ק ההוא צריך שיהיו בו חלונות, כמ"ש בדניאל, חלונות פתוחים. כעין של מעלה. ועל זה כתוב, משגיח מן החלונות מציץ מן החרַכִּים. ואין לומר, שאפילו בשדה יש להתפלל, משום שעולה שם רוח. כי אנו צריכים בית. ואינו. %break שצריך להימצא בית למטה, כעין בית העליון, המלכות, להוריד הדייר העליון, השכינה, לדייר התחתון, לבני אדם. %break .337 התפילה ההיא והרוח ההוא, צריכים לעלות ולצאת מן המֵצַר, בדרך ישר כנגד ירושלים. ועל זה כתוב, מן המצר קראתי יה. שצריך מקום צר בצרה, לשלוח בתוכו הרוח ההוא, שלא ייטה לימין ולשמאל. ובשדה אין הקול יכול לשלוח לו כך. %break כי כעין זה הוא קול שופר, שנדחה לחוץ בדרך ישר מתוך מקום צר, והולך ובוקע רקיעים, ועולה בעלייה לעורר רוח שלמעלה. %break .338 הרי כתוב, וייצא יצחק לשוח בשדה. הרי שמתפללים בשדה. אלא דבר אחר היה ביצחק, מה שלא היה בכל העולם. שהיה אחד מהאבות. ועוד, שפסוק זה אינו בא להתיר להתפלל בשדה, כי ודאי שבשדה אחר לא היה מתפלל. %break .339 אשרי חלקם של הזוכים לומר שירה זו בעוה"ז, וזוכים לומר אותה בעוה"ב. ושירה זו נבנית בכ"ב (22) אותיות קדושות חקוקות, ובעשרה מאמרות, והכול נרשם בשם הקדוש, והכול שלמות השם הקדוש. %page 66 .340 בשעה שהיו עומדים ישראל על הים, והיו אומרים שירה, נגלה עליהם הקב"ה וכל מרכבותיו וצבאיו, כדי שיידעו את מַלְכּם, שעשה להם כל אלו הניסים והגבורות, וכל אחד ידע והסתכל, מה שלא ידעו והסתכלו שאר נביאי העולם. %break .341 כי אם לא היו יודעים ולא השיגו חכמה עליונה, איך אמרו כולם בשירה זו מילים אחדות, שלא נטו אלו מאלו, ומה שאמר זה אמר זה, ולא הקדים מילה זו למילה זו, אלא כולם אמרו במשקל אחד, ורוח הקודש הייתה בפי כל אחד, %break והמילים נאמרו כולן כאילו יצאו מפה אחד. אלא ודאי כולם בחכמה עליונה הסתכלו, וידעו דברים עליונים, ורוח הקודש בפי כל אחד ואחד. %break .342 ואפילו אלו שבמעֵי אימם, היו אומרים שירה כולם כאחד. והיו רואים כולם, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ועל כך היו כולם מסתכלים, כאילו ראו עין בעין. וכשגמרו הדברים, %break כולם מתבשמים בעצמם, וחושקים לראות ולהסתכל, ולא היו רוצים לנסוע משם מרוב השתוקקות. %break .343 בשעה ההיא אמר משה להקב"ה, בניך מרוב השתוקקות להסתכל בך אינם רוצים לנסוע מהים. מה עשה הקב"ה? סָתם כבודו בחוץ במדבר, ושם נגלה ואינו נגלה. %break אמר משה לישראל, כמה פעמים אמרתי שתסעו משם ולא רציתם, עד שהראיתי לכם זיו כבוד הקב"ה במדבר. ומיד היו חושקים. %break .344 ולא נסעו עד שאחז בהם משה, והראה להם זיו כבוד הקב"ה במדבר, אז מרוב השתוקקות ורצון להסתכל, הסיע אותם משה. כמ"ש, ויַסַע משה את ישראל מִיַם סוּף, %break וייצאו אל מדבר שׁוּר. הוא מִדבר, שהיו רוצים שם להסתכל בו בזיו כבוד המלך הקדוש, וע"כ נקרא מדבר שור. שפירושו, הסתכלות שם. %break %H ולא מצאו מים %break .345 וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים. אין מים אלא תורה. ומי נתן להם התורה כאן? והרי עד עתה לא ניתנה להם התורה. %break .346 הם יצאו למדבר להסתכל, והקב"ה לקח זיו הכבוד משם. והם הלכו להסתכל בו, ולא מצאו אותו. הקב"ה נקרא תורה, וע"כ אין מים אלא תורה, ואין תורה אלא הקב"ה. %break .347 בעוד שהיו הולכים במדבר, נגלתה עליהם רשות אחרת של שאר העמים. אותו שהוא שולט במדבר ופגע בהם שם. %break ראו ישראל, שלא היה ההוא זיו כבוד מַלְכּם. כמ"ש, ויבואו מָרָתָה, ולא יכלו לשתות מים מִמָרָה, כי מָרים הם, לא התבשם נפשם כבתחילה. ולא עוד, אלא שבא לקטרג עליהם. %page 67 %H פרשת ויקהל %break %H סוד המילה שְמע %break .426 וזהו ייחוד בתיקון. %break .427 ומי שרוצה לכלול כל סודות הייחוד במילה, אחד, הוא יותר טוב. וע"כ אנו מאריכים במילה, אחד, להעלות הרצון להמשיך מלמעלה למטה, ולהעלות מלמטה למעלה, שיהיה הכול אחד. %break .428 במילה, אחד, עניין למעלה ולמטה וד' רוחות העולם. שצריכים לייחד למעלה ולמטה, או"א וזו"ן. וד' רוחות העולם אלו הם מרכבה עליונה, חגת"ם דז"א, שלמעלה מחזה, לכלול הכול יחד, בקשר אחד, בייחוד אחד עד א"ס. %break %H להזכיר יציאת מצרים %break .429 לאחר כוונת שמע, צריכים להזכיר יציאת מצרים, משום שהייתה השכינה בגלות. ובזמן שהיא בגלות, אין חיבור שיתחברו עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, המלכות. וצריכים להראות חירות של גאולה של מצרים, שהייתה בכמה אותות, בכמה ניסים, שעשה הקב"ה. %break וגאולה זו צריכה להיזכר ולהיראות, שאע"פ שהייתה בגלות, עתה יש לה חירות, מהיום שנפתחו הקשרים שבמצרים. ואלו אותות וניסים שנעשו. %break .430 וצריכים להראות החירות של המלכות, משום שהתחברה בבעלה, ז"א, וכדי להסמיך גאולה, יסוד, לתפילה, מלכות, שיהיה הכול אחד בלי פירוד, ולא להראות גירושים, לומר שהמלכות גרושה בגלות מהאיש שלה, ז"א. כמ"ש, ואישה גרושה מאישהּ לא ייקָחוּ. %break .431 והלוא היא בגלות, ומגורשת מהאיש שלה, ז"א? אלא ודאי היא בגלות לדוּר עם ישראל. כי בכל מקום שגלו ישראל, שכינה עימהם, כדי להגן עליהם. אבל לא גורשה מז"א. והרי השכינה לא נראתה בבית ראשון ובבית שני בזמן שחטאו ישראל. %break ועכ"ז לא היה נחשב זה לגלות, מכ"ש לגירושים. אלא עד שגלו ישראל, אם חטאו, הסתלקה השכינה למעלה. ואח"כ, כשגלו, לא עלתה למעלה, אלא עשתה דירתה עם ישראל. אבל גירושים לא היו מעולם. %break .432 ומשום זה צריכים להראות גאולה, שיש בה ארבע גאולות. כי בשעה שיצאה השכינה מגלות מצרים, ביקשה מהקב"ה, שיגאל אותה עתה ד"פ, שהם ארבע גאולות, כנגד ארבע גלויות, כדי שתהיה בת חירות ולא תהיה עוד גרושה. %break וע"כ בשעה של גאולת מצרים, עמדה ונגאלה ארבע גאולות ביציאת מצרים, כלומר, עם קבלת המוחין דיציאת מצרים, נגאלה השכינה מכל ד' מלכויות, מכל הגלויות עד ביאת המשיח. באופן, שלא תהיה נחשבת עוד לגרושה מהאיש שלה, ז"א. %page 68 ועתה, שהשכינה צריכה תיקון, להתחבר בבעלה, ז"א, צריכים להראות גאולת מצרים ההיא, שיש בה ארבע גאולות. ועם התעוררות המוחין דיציאת מצרים, היא מתוקנת להתחבר בבעלה, כי נעשית חירות מכל ד' מלכויות. %break .433 וע"כ יש להזכיר בגאולה ההיא ד"פ: אמת אמת אמת אמת, עד, עזרת אבותינו. שהם כנגד ד' גאולות, שהם עזרה וסֶמך לכל ישראל. ומעזרת אבותינו והלאה, יש ד"פ אחרות, אמת אמת אמת אמת. %break והם הוכפלו, כדי שתהיינה ד' גאולות אלו בקיום חזק בחותם חזק של טבעת המלך. וע"כ ד' גאולות כפולות בקיום. %break .434 וכל ד' הגאולות הן ביציאת מצרים ההיא, כי אילו לא נמצאו אלו ד' גאולות ביציאת מצרים ההיא, לא הייתה מתחברת בתיקוניה עם ז"א, בכל פעם שתהיה גלות, %break שהשם הקדוש יתייחד. וע"כ יש להזכיר גאולת מצרים תמיד, בכל הקדושות של הקב"ה. ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. %break .435 הסוד של הקדושה, קדוש קדוש קדוש, שאנו אומרים, הוא שבקדושה מתקדשים כולם למעלה ולמטה, המלאכים וישראל, וכל המדרגות וכל המרכבות העליונות והתחתונות, %break כולם מתקדשים בקדושה זו. ובקדושה זו סודות עליונים לאלו בעלי הסוד, המסתכלים בקדושת ריבונם. %break .436 אמר רבי שמעון, למסור נפשו לאדונו, יפה הוא. חברים, אשרי חלקכם, ואשרי עיניי שראו כך, שזכיתי בחיי, שיתעוררו דברים קדושים אלו בעוה"ז. וכולם כתובים למעלה לפני המלך הקדוש. %break %H פרשת אמור %break %H מועדי ה' %break .94 דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראֵי קודש, אלה הם מועדיי. כתוב, ויקרא אלקים לָאור יום. האור שהיה בתחילה, היה מאיר מסוף העולם עד סופו. %break כשהסתכל הקב"ה ברשעים העתידים לעמוד בעולם, גנז האור לצדיקים לעוה"ב. כמ"ש, ויימנע מרשעים אורם. וכתוב, אור זָרוע לצדיק. %break .95 ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה. כתוב, יהי אור, הוא אור שכבר היה. וכאן, האם אור פירושו יום בלבד, שהוא ז"א לבדו? אלא כתוב, ולחושך קרא לילה. שהיא מלכות, הנקראת לילה, וז"א לא נקרא אור אלא כשיש עימו המלכות, הנקראת לילה. %break הייתכן שהם כל אחד לבדו, בלי זיווג זה בזה? אלא כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, שאין לילה בלי יום, ואין יום בלי לילה. כלומר, שאין שלמות לז"א, אלא כשהוא בזיווג עם המלכות. %page 69 ואין שלמות למלכות, אלא כשהיא בזיווג עם ז"א. ואינם נקראים אחד, אלא כשהם בזיווג אחד. והקב"ה וכנ"י, שהם ז"א ומלכות, נקראים אחד. וזה בלא זה אינם נקראים אחד. %break .96 כיוון שכנ"י עתה בגלות, כביכול לא נקרא אחד. ונקרא אחד, בשעה שייצאו ישראל מהגלות וכנ"י תחזור למקומה להזדווג בהקב"ה. כמ"ש, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וזה בלא זה לא נקרא אחד. %break .97 מועדי ה', אשר תקראו אותם. לזַמן הכול למקום אחד. כי מועדי ה' הם חג"ת דז"א, שצריכים לזמן אותם שישפיעו למקום אחד, למלכות, שיימצא הכול בשלמות בעניין אחד. כי כשמתחברים חג"ת דז"א עם המלכות, הם נקראים אחד. %break ושישראל יהיו למטה גוי אחד בארץ. הקב"ה בזיווג בכנ"י, במלכות, נקרא אחד. אבל ישראל למטה, שמתוקנים כמו ז"א ומלכות למעלה, במה יהיו נקראים אחד? %break .98 אלא בירושלים של מטה, נקראים ישראל אחד, כשהם יושבים בה. כי כתוב, ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. בארץ ישראל ובירושלים הם גוי אחד, עימה הם נקראים אחד, ולא כשהם לבדם. כי היה די שכתוב, ומי כעמך כישראל גוי אחד. ולמה כתוב, %break ומי כעמך כישראל גוי אחד, בארץ? משום שלא נקראו אחד אלא בארץ, בחיבור עם הארץ הזו. כעין שלמעלה, שז"א לא נקרא אחד, אלא בחיבור עם המלכות, שנקראת ארץ. ומשום כך, הכול קשור זה בזה בזיווג אחד. הן למעלה והן למטה. אשרי חלקם של ישראל. %break %H מקראֵי קודש %break .100 כתוב, לךָ אמר ליבי, בַּקשו פניי, את פניך ה' אבקש. לך אמר ליבי, דוד המלך אמר זה בשביל כנ"י, המלכות, כנגד מלך הקדוש, ז"א. אמר, לך אמר ליבי, בשבילך ז"א, אמר ליבי לבני העולם, והזהיר אותם ליבי, שהוא אחוז במלכות. ואמר, בקשו פניי, %break בשביל המלך העליון, שיבקשו פנים דז"א, שהם עטרות המלך, המוחין של ז"א, שהוא אחוז בהם, והם בו. והם שְׁמו, שהם ג"כ המוחין של המלכות, הנקראת שמו. והוא, ז"א, %break ושמו, מלכות, הם דבר אחד. משום זה אמר דוד, את פניך ה' אבקש. כמ"ש, דִרשו ה' ועוזו, בקשו פניו תמיד. %break בקשו פניי, את פניך ה' אבקש. מהו הקשר בין פניו לפני ה'? דוד הוא המלכות, מרכבה למלכות. ונודע שהמלכות נבנית משמאל, חכמה בלי חסדים, שדינים נמשכים ממנה. %break וכל עוד שאינה מזדווגת עם ז"א, להמשיך חסדים להלבשת החכמה, נבחנים המוחין שלה לאחוריים ולא פנים. %break וזה שאמר דוד, שהוא במקום המלכות, והזהיר לבני העולם, שייצאו מאחוריים, ויבקשו הפנים של המלכות, שאמר, בקשו פניי, המוחין דחסדים ודרחמים של ז"א. לךָ, לז"א, אמר ליבי, אמרה מלכות, בקשו פניי, שתצאו מאחוריים ותבקשו הפנים שלי, שהם הפנים של ז"א. %break וזהו שמסיים, את פניך ה' אבקש, המוחין דרחמים ודחסדים של ז"א, שהם פניי. %page 70 דוד טען במקום המלכות, לז"א, לך אמר ליבי. בשבילך, ז"א, אמר ליבי, שהוא מלכות, לבני העולם. ליבי האחוז במלכות, הזהיר את בני העולם בשם המלכות, בקשו פניי בשביל המלך העליון, ז"א, שהפנים שלי הם הפנים של המלך העליון. %break והזהיר את בני העולם שייצאו מאחוריים של המלכות ויבקשו הפנים של המלכות, שהם עטרות המלך, המוחין דג"ר, שהוא מתאחד בהם, שהם חסדים ורחמים כבחינתו. %break וכשהמלכות מקבלת אותם, הם נקראים שמו. כי המלכות נקראת שֵׁם. ואז, ז"א ושמו, המלכות, הם דבר אחד, שהמוחין שלהם שווים. את פניך ה' אבקש, כי הפנים של ז"א, הם עצמם הפנים של המלכות. וכשאמר, בקשו פניי, היה מבקש פני הוי"ה. %break .101 נאה לדוד המלך לומר שירה בשביל כנ"י, המלכות, יותר מכל בני העולם. ושיאמר דברי כנ"י אל המלך, ז"א, משום שהוא אחוז בה. כי דוד מרכבה למלכות. %break .102 לך אמר ליבי, בקשו פניי. בשבילךָ אמר ליבי לבני העולם, בקשו פניי. אלו הם הזמנים והחגים, חג"ת דז"א. כי חג"ת דז"א הם הג"ר של המלכות והפנים שלה. את פניך ה' אבקש. דוד הזמין את כולם, את חג"ת, שיעלו למקום קודש, %break או"א עילאין, שנקראים פנים של הוי"ה, של ז"א. כי ז"א מקבל המוחין דאו"א, שהם קודש, בעלותו אליהם. %break והזמין את חג"ת לעלות כדי לעטר אותם במוחין דאו"א, כל אחד מהם ביומו, וכל אחד בזמנו, וישאבו כולם מאותו העמוק, שכל הנחלים והמעיינות יוצאים ממנו, או"א עילאין. משום זה כתוב, מקראי קודש. מקראי, שמזומנים לעלות למקום שנקרא קודש, %break לאו"א עילאין, להתעטר בו ולשאוב ממנו, כדי שיתקדשו כולם כאחד, ותהיה השמחה נמצאת בהם. %break .103 מקראי קודש, פירושו מזומנים של קודש, של או"א עילאין, חכמה. וכשהם מזומנים למקום שנקרא קודש, הם מזומנים מהנחל הנמשך ויוצא, ישסו"ת, בינה. בדומה למלך, שהזמין בני אדם לסעודתו, העטיר לפניהם מכל מיני מאכלים שבעולם, %break ופתח להם נאדות יין היפה בריח והטוב לשתות. כך מקראי קודש, כיוון שמזומנים לסעודת המלך, הם גם מזומנים ליין הטוב והיפה השמור. ועל זה כתוב, מקראי קודש. %break מוחין דאו"א, הי' אינה יוצאת מאויר שלהם, והם חסדים שהחכמה נעלמת בהם, מכונים אכילה. מוחין דישסו"ת, שבהם יוצאת הי' מאויר שלהם, ומתגלה בהם אור דחכמה, בינה שחזרה להיות חכמה, נקראים שתייה. %break כמ"ש, אִכלו רֵעים, שְׁתו ושִׁכרו דודים. המשכת מוחין דחכמה בלי חסדים, הוא חושך ולא אור. אלא אחר שיש לו חסדים מאו"א עילאין להלביש החכמה, אז יכול לקבל החכמה מישסו"ת. חג"ת דז"א, ג' חגים, פסח חסד, %break סוכות גבורה, שבועות ת"ת, נקראים מקראי קודש, משום שמזומנים לעלות ולקבל מאו"א עילאין, שהם קודש, שהשפע שלהם מכונה אכילה. %break וכשהם מזומנים לעלות ולקבל משפע קודש דאו"א, הנקרא אכילה, הם מזומנים ג"כ לקבל משפע הבינה, מהארת החכמה שבישסו"ת, שבנחל הנמשך ויוצא מעדן, %break הנקראת יין לשתייה. כי כיוון שכבר יש להם חסדים מאו"א להלביש החכמה, יכולים להמשיך גם הארת חכמה מישסו"ת. %page 71 .104 כתוב, ואנשי קודש תהיון לי. ישראל למטה נקראים אנשי קודש, משום שמזומנים מקודש שלמעלה, מזומנים לקבל משפע או"א, הנקרא קודש, המתקבל במלכות. כמ"ש, אלה מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם. %break אתם אנשי קודש למטה, תזמינו אותם החגים, חג"ת, במועדם, שאז תתקינו סעודה ושמחה, כי לכם ראוי, משום שאתם נקראים אנשי קודש, ויהיו כולם מזומנים בכל בחינות הקודש למעלה, מאו"א, ולמטה, ממלכות, ע"י ישראל, המקבלים ממלכות. %break .105 אלה מועדי ה'. מועדי ה', מה' הם המועדים, מז"א. שבו התקשרו מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. כולם מתקשרים בו, וכולם מתעטרים להתקשר קשר אחד בקשר המלך. כמו שהמלך, ז"א, יורש או"א, ומתאחד בקודש, באוירא דכיא שלהם, ומתעטר בהם, %break שעל ידיהם מקבל ג"כ שפע הארת החכמה מישסו"ת, כך כל אלו הנאחזים במלך, החגים שנאחזים בחג"ת דז"א, צריכים להזדמן במקום עליון, קודש, או"א, %break כדי שיתאחדו כולם כאחד. וע"כ הם נקראים, מועדי ה'. ואח"כ כתוב, מקראי קודש, כי בהם מתעטר המלך. %break החגים נמשכים מז"א, מחג"ת דז"א, מג' קווים: פסח מימין, סוכות משמאל, שבועות מקו אמצעי. מה' הם המועדים, מז"א, כי הארת החכמה מתקבלת רק מלמטה למעלה, %break והחסדים מלמעלה למטה. לכן התקשרו בז"א מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, לקבל הארת החכמה והחסדים. %break כמו שהמלך, ז"א, יורש לאו"א, ומתאחד בקודש, שהוא שפע החסדים מאוירא דכיא דאו"א, ומתעטר בהם, שעל ידיהם מקבל ג"כ החכמה מישסו"ת, כי אחר שיש לו חסדים מאו"א יכול לקבל גם החכמה. %break כך כל אלו הנאחזים במלך, החגים שנאחזים בחג"ת דז"א, מקבלים חסדים מאו"א, והארת חכמה מז"א, המקבל מישסו"ת. %break מועד מורה על שפע הארת חכמה, כי מועד לשון עדן, חכמה. אותה הם מקבלים מז"א, וע"כ נקראו מועדי ה'. ואח"כ מקראי קודש, ע"ש שפע החסדים שמקבלים מאו"א, שנקראים קודש. כי ע"י החסדים דאו"א יכולים להתעטר במלך ולקבל חכמה. %break .106 אלה מועדי ה' מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם. שני חלקים יש לישראל בהם: %break א. מצד המלך, ז"א, מהארת החכמה שבו, יש לישראל חלק עליון בו, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. וכן, כי חֵלֶק ה' עַמו. %break ב. מצד עליון דקודש, אוירא דכיא דאו"א, יש לישראל חלק עליון בו, כמ"ש, ואנשי קודש תהיון לי. וכן, קוֹדש ישראל לה'. %break ע"כ אמר ה', לכם ראוי לזמן החגים, ולתקן לפניהם שמחה וסעודה ולשמוח בהם, בב' מיני ההשפעות. %break .107 ומי שמזמין אחר אליו, צריך להראות לו שמחה ופנים מאירים, לעטר דרכו של אותו האורח. בדומה למלך, שהזמין אורח מכובד. אמר לבני היכלו, בכל שאר הימים הייתם כל אחד ואחד בביתו, זה עשה מלאכתו, וזה הלך עם הסחורה שלו, וזה הלך בשדהו. %break חוץ מאשר ביום הזה שלי, שכולכם נועדים לשמחה שלי, כי עתה הזמנתי אורח עליון ומכובד, איני רוצה שתעסקו במלאכה ולא בסחורה, ולא בשדות, אלא הזדמנו כולכם להיות בשמחה, כעין היום שלי. %page 72 והתקינו עצמכם, לקבל האורח ההוא בפנים מאירים ובשמחה ובתשבחה, התקינו לו סעודה מכובדת, כדי שיהיה מוזמן ממני בכל הצדדים, שייהנה מצידי ומצידכם. %break .108 כך אמר הקב"ה לישראל: בניי, בכל שאר הימים אתם עוסקים במלאכה ובסחורה, חוץ מאשר ביום הזה שלי. עתה אורח עליון ומכובד הזמנתי, ואתם תקבלו אותו בפנים מאירים, %break הזמינו אותו, התקינו לו סעודות עליונות, שולחנות ערוכים, כראוי ליום שלי. משום זה כתוב, אשר תקראו אותם במועדם. %break .109 בשעה שישראל למטה שמחים במועדים ומשבחים שבח להקב"ה, עורכים שולחנות, ומתקנים עצמם בבגדי כבוד, המלאכים העליונים שואלים, מה עסקם של ישראל בזה? %break אומר הקב"ה, אורח מכובד יש להם, היום הזה. שואלים המלאכים, האם אינו שלך, מאותו מקום שנקרא קודש? אומר להם, האם ישראל אינם קודש, הלוא הם נקראים קודש, להם ראוי להזמין אורח שלי. אחד, מצד שלי, שהרי הם דבקים בי. %break ואחד, מצד קודש, כמ"ש, קודש ישראל לה'. וכיוון שישראל נקראים קודש, הרי הוא האורח שלהם, משום שמוזמן מקוֹדש, כמ"ש, מקראי קודש. פתחו כולם ואמרו, אשרי העם שככה לו. %break .110 שלושה הם המזומנים מקודש, ולא יותר: חג המצות, חג השבועות, חג הסוכות. האם שבת אינה מזומנת מקודש? לא. משני טעמים: %break א. שהיא ודאי קודש לא פחות ממועדים, כמ"ש, ושמרתם את השבת, כי קודש היא לכם. %break ב. שבת אינה מזומנת מקודש, כי הקודש ירושה שלה, כי השבת יורשת ירושת הקודש ואינה מזומנת. וע"כ כולם מזומנים מקודש, ומתקשרים בשבת, ומתעטרים בה. ובקודש הזה, היום השביעי מתעטר. וע"כ שבת אינה מזומנת מקודש. %break כי השבת היא כשז"א והמלכות עולים לאו"א עילאין, ונעשים כמוהם. שאז הם קודש כאו"א עצמם. משא"כ המועדים אינם עולים לאו"א עילאין, אלא לישסו"ת, ומשם ממשיכים הקודש מאו"א עילאין. %break וכיוון שישסו"ת עצמם אינם נבחנים לקודש, ע"כ נחשבים רק למזומנים לקבל מקודש. ואינם קודש בעצמם. %break .111 השבת דומה לבן, הבא לבית אביו ואימו, ואוכל ושותה בשעה שרוצה. ואין או"א צריכים להזמין אותו. דומה למלך, שהיה לו בן יחיד אהבת נפשו, נתן לו רֵע שישמור אותו ויתחבר עימו. אמר המלך, נאה הוא להזמין הרעים של בני, ולהראות כבוד ואהבה שלי להם. %break הזמין אלו הרעים. אבל הבן, אין ראוי להזמין אותו, אלא שנכנס לאכול ולשתות בבית אביו בשעה שרוצה. כמ"ש, מי כמוך באלים ה', מי כמוך נאדר בקודש. נאדר בקודש, %break כבן שנתקן באבותיו, שז"א כבר עלה לאו"א ונעשה כמוהו, כמו בשבת. ואז הוא, נאדר בקודש, ולא מוזמן מקודש. %break .112 ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון. ששת ימים, כמ"ש, כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ. ולא כתוב, בששת ימים. שכל יום עשה מלאכתו, ונקראים משום זה ימי מלאכה. ששת הימים העליונים, %break חג"ת נה"י, שמהם נפעלו כל מעשי בראשית, דבר יום ביומו, ביום א' חסד, בב' גבורה, בג' ת"ת, בד' נצח, בה' הוד, וביום ו' יסוד. %break .113 אם הם ו"ס חג"ת נה"י, למה נקראים ששת ימי חול, הרי הם ספירות קדושות דז"א? עתה מתנהג העולם ע"י שליחים שלהם, ע"י ו"ס חג"ת נה"י דמט"ט, שהוא מלאך. וע"כ נקראים ימי חול, כי מט"ט הוא חול. %page 73 .114 משום שמותר לעשות בהם מלאכה, אינם נקראים קודש, אע"פ שהם חג"ת נה"י דז"א, ואותם שאינם נקראים קודש, נקראים חול. וע"כ התקינו בהבדלה בין קודש לחול. קודש הוא דבר בפני עצמו ואינו מעורב בשום דבר, היות שהוא או"א עילאין, %break שכל שאר המדרגות באות ממנו. ע"כ ההבדלה היא, שימי חול הם למלאכה, וימי קודש לשמירה. ונמצאת השמירה בהם בימי חול, כשהם מזומנים מקודש, בשעה שמקבלים מאו"א עילאין האוירא דכיא. כלומר, במועדים. %break .115 השמחה והשמירה שביום השבת הן למעלה על הכול. ומשום שהיום הזה מתעטר באו"א, שז"א ומלכות עולים ומלבישים את או"א עילאין. ומתווספת קדושה על קדושתם, מה שלא נמצא בשאר הימים, כי ז"א קודש מתעטר בקודש, שמלביש הקודש, או"א עילאין, %break ומוסיף קדושה על קדושתו. ומשום זה היום הזה הוא שמחת עליונים ותחתונים, כולם שמחים בו, שממלא ברכות בכל העולמות, כל העולמות מיתקנים ממנו. ביום הזה מנוחת העליונים והתחתונים. ביום הזה מנוחת הרשעים בגיהינום. %break %H סעודה שלישית של שבת שבערב יו"ט %break .116 בדומה למלך, שעשה סעודה לבנו יחידו, והעטיר אותו בעטרה עליונה, והמלך הפקיד אותו על הכול. ביום הזה הוא שמחה לכל בני המדינה. שוטר אחד, שהתמנה על הדין של בני אדם, היו בידו אנשים שצריכים להרוג אותם, אנשים שצריכים להכות אותם. %break ומשום הכבוד הזה של שמחת המלך, עזב הדינים שלו, ושמר את שמחת המלך, שלא יצער לשום אדם. %break .117 כך היום ההוא, שבת, הוא סעודת השמחה של המלך עם המלכה, ז"א ומלכות, והשמחה של או"א, עליו שמחים העליונים והתחתונים. בשמחת המלך הכול שמחים ואינם מצטערים בו. ע"כ כתוב, וקראתָ לשבת עונג. עונג שנמצא למעלה, %break במקום הקודש העליון, באו"א עילאין. כמ"ש, אז תתענַג על ה', למעלה מז"א, כי עונג הוא למעלה מה', באו"א שלמעלה מז"א. והיום ההוא, שבת, %break שהוא סעודת השמחה של המלך, מתעטר בעטרה של עונג מאו"א עילאין. כמ"ש, וקראת לשבת עונג. מה שלא נמצא בשאר הימים. %break .118 ביום הזה שלוש סעודות צריכים בני המלך לזמן ולערוך השולחן, משום כבוד המלך. וכשמזדמן בו חג מג' החגים, או רה"ש, לא יסדר האדם שני שולחנות בכל סעודה, אחד לשבת ואחד לאורח, ליו"ט, %break משום שכתוב, על שולחן המלך תמיד הוא אוכל, כי די שולחן המלך לאורח הבא אליו. וע"כ צריך האדם לערוך שולחן שלם למלך, ונותן ממנו לאורח. %break .119 סעודה שלישית של שבת, כשנקרה בה אורח, יו"ט, האם עוזבים אותה או אין עוזבים אותה? אם אוכלים סעודה שלישית, נמצא שהאורח, סעודת ליל יו"ט שני, נדחה משולחן המלך, %page 74 כי מחמת הסעודה השלישית אינו יכול לאכול לתיאבון סעודת ליל יו"ט שני. ואם אין אוכלים סעודה שלישית, נמצא פגם בסעודות המלך, כי המלך, השבת, חסרה לו סעודה אחת. %break .120 בדומה למלך, שנקרה לו אורח, ולקח המאכל ממנו ונתן אל האורח. נמצא, אע"פ שהמלך אינו אוכל עימו, הוא אוכל ממאכל המלך, והמלך נותן לו לאכול. אף כאן, השבת מבטלת הסעודה השלישית, כדי שהאורח, שהוא ליל יו"ט שני, תהיה סעודתו לתיאבון. %break ונמצא שסעודת ליל יו"ט המאכל של המלך, של שבת, כי השבת דחתה סעודתה בשבילו, משום שהוא אורחו של המלך, משום שהיו"ט הראשון חל בשבת, %break וע"כ הוא האורח של שבת. משא"כ בשבת שבערב יו"ט, אין מבטלים סעודה שלישית מפני סעודת ליל יו"ט. מדובר כאן בב' ימים של רה"ש הנוהג גם בארץ ישראל, או כלפי בני חוץ לארץ. %break .121 ביום הזה אסור הדיבור, שהדיבור בשבת לא יהיה כמו בחול, משום שהיום הזה, כל האמונה מתקשרת בו. %break .122 איך לא לתת סעודת המלך אל האורח, שלא לבטל סעודה שלישית מפני סעודת ליל יו"ט, שחל בערב שבת? הרי י"ד (14) בחודש ניסן, שחל בשבת, אנו מבטלים ומעלים סעודת המלך, %break סעודה שלישית, בשביל האורח, שהוא סעודת ליל פסח, אע"פ שיו"ט אינו האורח של שבת, אלא שחל ביום א'. %break .123 אם היו"ט הוא האורח של שבת, כלומר שחל בשבת, יכול לבטל סעודה שלישית ולהעלות אותה לסעודת ליל יו"ט שני. ואם אינו חל בשבת, אלא שמתחיל ביום א', אינו מבטל ומעלה סעודה שלישית בשביל סעודת ליל יו"ט, שיאכל לתיאבון. %break ולמה כשחל י"ד של ניסן בשבת, נדחית סעודת המלך, סעודה שלישית, מפני סעודת ליל פסח? שונה הוא פסח, שסעודה שלישית של שבת נדחית בו מכמה טעמים: משום מצות ומרורים, שאדם צריך להימצא בהם בתיאבון. %break ומשום חמץ בפסח, שהרי לא נמצא לחם חמץ משש שעות ולמעלה, ועריכת שולחן בלי לחם אין זו עריכת סעודה. %break .124 האם אפשר לצאת ידי סעודה שלישית ביין? ביין מותר, משום שמרעיב הלב ואינו מקלקל תאוות האכילה. אבל רבי שמעון היה משתדל, שלא לבטל סעודת שבת, סעודה שלישית, ואפילו באלו ימי שבתות שנמצא בהם יו"ט. %break כי ביום הזה מתברך השדה של תפוחים קדושים, המלכות, ומתברכים העליונים והתחתונים, והיום הזה הוא קשר התורה. %break .125 כך היה עושה רבי שמעון, בזמן שהיה צריך לאכול סעודה שלישית של שבת, היה עורך שולחנו, ועסק במעשה מרכבה, והיה אומר, זוהי סעודת המלך, שיבוא לאכול אצלי. %break ומשום כך, שבת נמצאת חשובה בכל דבר יותר מכל הזמנים והחגים. ונקראת קודש, ולא מקרא קודש. %break .126 כל המועדים נקראים מקראי קודש. אבל יוצאים מזה רה"ש ויוה"כ, שלא נמצאת בהם שמחה, כי אלו הם דינים. אבל אלו שלושה, פסח שבועות סוכות, מזומנים מקודש לשמחת הכול, להשתעשע בהם בהקב"ה. %page 75 כמ"ש, ושמחתם לפני ה' אלקיכם. וכתוב, ושמחתָ לפני ה' אלקיך. וביום הזה של שבת הוסר כל צער, רוגז ודוחק מכל העולם, משום שהוא יום השמחה של המלך, שנשמות מתווספות בו לישראל, כעין עוה"ב. %break .127 זָכוֹר את יום השבת לקַדְשו. זכור אותו על היין, משום שהיין שמחה של התורה, מוחין של הארת חכמה, המאירים בז"א, שנקרא תורה. ויינה של תורה, המוחין דז"א, הוא שמחת הכול. יין זה משמח את המלך, ז"א. ויין זה מעטר את המלך בעטרותיו, במוחין דג"ר. %break כמ"ש, צְאֶנָה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו. בכל דבר צריך אדם להראות מעשה למטה, לעורר כנגדו השורש למעלה, כי לא נמצאת קדושה אלא ביין, כמ"ש, %break כי טובים דוֹדיךָ מיין, שפירושו, שהם טובים משום שהם יין. וכן, נזכירה דודיך מיין. וע"כ הקידוש של שבת הוא על היין. %break %H שני דמים, אחד של פסח ואחד של מילה %break .128 כתוב, אני ישֵׁנה וליבי ער, קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי. אמרה כנ"י, אני ישנה בגלות מצרים. כי הגלות הייתה מכוח שליטת השמאל על הימין, ומדינים דשמאל מסתלקים המוחין של המלכות, שזו שֵׁינה. %break שהיו בניי בשעבוד הקשה. וליבי ער לשמור אותם שלא יִכלו בגלות. קול דודי דופק, זה הקב"ה, שאמר, ואזכור את בריתי. %break .129 פתחי לי פֶּתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך השערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אליי הוא בך. שלא ייכנסו אליי בניי אלא בך, אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. וע"כ דוד, כשרצה להיכנס אל המלך, %break אמר, פִּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, זה השער לה'. שערי צדק, המלכות, הוא פתח להיכנס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. וע"כ, פתחי לי אחותי רעייתי, כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים. %break ז"א מצד עצמו הוא בחסדים מכוסים מחכמה. והמלכות מצד עצמותה היא בחכמה בלי חסדים. ומכונה לילה, מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. לפיכך אין שלמות השפע לגאולת ישראל, אלא ע"י זיווג ז"א ומלכות, כי אז נכללים החסדים דז"א בחכמה דמלכות, %break וישראל מקבלים שפע שלם מג"ר. אמנם כשמקבלים ממלכות בלבד, הרי הארת החכמה דקה מאוד להיותה בבחינת לילה, כל עוד שאינה מלובשת בחסדים. וכן אינם יכולים לקבל מז"א בלבד, %break כי כל עוד שהחסדים אינם נכללים מחכמה, הרי הם בבחינת ו"ק בלי ראש. שאין בהם השגה. %break .130 בשעה שהקב"ה היה הורג בכורי מצרים, כלומר כל אלו שהרג בחצות לילה, והוריד המדרגות שלמעלה למטה, בה בשעה נכנסו ישראל בברית האות הקדוש, שנימולו, והתחברו בכנ"י, והתאחדו בה. אז הראו אותו הדם על הפתח. %page 76 ושני דמים היו, אחד של פסח ואחד של מילה. והיה נרשם על הפתח רושם האמונה. אחד מכאן ואחד מכאן ואחד ביניהם, ג' קווים, כמ"ש, ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף, כדי להראות אמונה. %break מכת בכורות ומילה הן קרובות זו לזו. כי מכת בכורות באה ע"י שקו האמצעי עורר את המסך דחיריק, הממעט הג"ר דשמאל, ואז מתו כל בכורי מצרים, הנמשכים מג"ר אלו. כי הדינים דמסך דחיריק מיעטו הג"ר האלו. והוריד המדרגות שלמעלה למטה. %break שמיעט השמאל מג"ר שלו והוריד אותו למטה לו"ק. הרי שהדינים דמסך דחיריק ביטלו הדינים דשמאל. %break וכן עניין המילה, שהדינים דנוקבא מבטלים דינים דדכורא. ולפיכך עשו ישראל התעוררות של מטה בחצות לילה, ומלו את עצמם, כדי שקו האמצעי יבטל עם הדינים דנוקבא שבמסך דחיריק, את הג"ר דשמאל. ושני דמים היו, והיה נרשם על הפתח רושם האמונה. %break אחד מכאן ואחד מכאן ואחד ביניהם, לעורר פעולת קו האמצעי, שימעט הג"ר דשמאל, וייחד ב' הקווים. אשר בכוח המיעוט דקו שמאל, נהרגו בכורי מצרים. וע"י ייחוד ב' הקווים, יצאו ישראל מגלות. %break .131 כתוב, בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש, בין הערבַּיים, פֶּסח לה'. שאז מבטלים חמץ ושאוֹר, וישראל מסתלקים מרשות אחרת, ונעקרים ממנה, ומתאחדים במצה קשר קדוש. אחר שנימולו נכנסו במצה, עד לאחר מתן תורה, שעשו פריעה, %break והתגלה הרושם שלהם, ואז נתן להם קשר במקום עליון בקשר האמונה, במקום שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים, מז"א. %break כי ב' מצבים יש במלכות: א. מטרם מיעוטה, שהייתה אז במצב שני המאורות הגדולים, שהייתה גדולה כז"א, ושניהם קיבלו מבינה, ז"א חסדים והמלכות חכמה, ולא הייתה צריכה לקבל מז"א. %break ב. אחר מיעוטה, שהקב"ה, קו האמצעי, במסך דחיריק שבו, אמר לה, לכי ומעטי את עצמך, שאז ירדה מתחת לחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לקבל חכמה, אלא הכול מקבלת מז"א. %break במצב א' השפע נקרא מצה או לחם עוני. השפע של מצב ב' נקרא לחם מן השמיים או חמץ. במצב א' יש מעֲלה, שאין בה מיעוט ויכולה לקבל חכמה, ומקבלת מאותו מדרגה שז"א מקבל, מבינה. ומשום זה גדולה כמוהו, כי הם במדרגה אחת תחת הבינה. %break אבל יש שם חיסרון גדול, כי בהיותה מקבלת מקו שמאל דבינה בלבד, יש בה חכמה בלי חסדים, שאין החכמה יכולה להאיר בלי התלבשות החסדים, ע"כ הארתה מצומצמת ודקה מאוד. וע"כ נקרא השפע, שיורד אז ממנה, בשם מצה או לחם עוני. %break במצב ב' המעֲלה היא, שמקבלת מז"א, שבו החסדים והחכמה כלולים יחד בקו האמצעי, והם מאירים בהרחבה גדולה. והחיסרון הוא, כי המיעוט שורה עליה מכוח המסך שבחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לקבל אור מבינה, אלא כל מה שיש בה מקבלת מז"א, %break וע"כ השפע המושפע ממנה במצב הזה מכונה לחם מן השמיים, כי אינו שלה עצמה, אלא מקבלת מז"א, שנקרא שמיים. וכן נקרא השפע לחם חמץ או שאור, שיש בשפע זה אחיזה לקליפות, מחמת המיעוט השורה עליה, מכוח המסך דחזה דז"א. %break בליל פסח הייתה המלכות משפיעה לחם ממצב א' שבה, כי הייתה מטרם מיעוטה. וכל הקליפות הנאחזות במיעוט הירח, שנקראות חמץ ושאור, היו מתבטלות, כי התבטלה אחיזתן, שמחמת זה יצאו ישראל מרשות מצרים. %break שהתבטלו כל הקליפות וכוח השעבוד שלהן, והתאחדו בשפע הקדוש, הנקרא מצה. ואחר שמלו ופרעו נגלתה הרשימה, המוחין של מצב ב', שלאחר מיעוט המלכות, %page 77 אשר הארתם רחבה וגדולה, ואינן עוד לחם עוני. אבל באים מז"א, כי אינה יכולה עוד לקבל מבינה, מחמת שהתמעטה. ואין השפע נחשב עוד לשפע המלכות, אלא נחשב ע"ש ז"א. %break %H זיווג בליל פסח %break .132 בי"ד (14) לחודש, בלילה, בשעה שהזיווג של הלבנה, המלכות, נמצא בשלמות עם השמש, ז"א, הספירות התחתונות של הקליפות אינן נמצאות כל כך בעולם. כי בעת חידוש הלבנה, נמצאים מינים רעים, ומתעוררים להתפשט בעולם. %break אבל בשעה שזיווג הלבנה נמצא באור השמש בשלמות, מתאספות כל הקליפות למקום אחד ונחבאות, וקדושות המלך מתעוררות. אז כמ"ש, ליל שימורים הוא לה'. כי הזיווג הקדוש נמצא, והוא שמור בכל. %break .133 משום זה תיקון הכלה, המלכות, הוא ביום 14. ובלילה של 15 נמצא יישוב הבית, זיווג זו"ן. אוי לאלו שאינם מבני הבית, שאינם דבקים במלכות, בשעה שבאות להזדווג התורות יחד, תושב"כ, ז"א, ותשבע"פ, מלכות. אוי לאלו שאינם נודעים להם. משום זה, %break ישראל הקדושים מתקנים לזו"ן בית, זיווג, כל היום ה-14. ועל ידיהם נכנסים המוחין הצריכים לזיווג זו"ן. וזו"ן שמחים ומזמרים שניהם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. %break .134 בלילה הזה מתעורר זיווג עליון קדוש. וכתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם. שימורים, זיווג הלבנה והשמש, מלכות וז"א. לכל בני ישראל לדורותם, שמכאן והלאה התאחדו והתקשרו ישראל בקשר השם הקדוש, %break ויצאו מרשות אחרת. משום זה ביום י"ד (14) מתקנים את עצמם, ומבערים חמץ מביניהם, ונכנסים ברשות הקדושה. ואז מתעטרים חתן וכלה, ז"א ומלכות, בעטרות של אמא עילאה, בינה, וצריך אדם להראות עצמו בן חורין. כי מוחין דאמא עילאה נקרא חירות. %break חידוש הלבנה מורה על מיעוט הירח, המלכות. שאז יש אחיזה לקליפות בה. וזה נמשך עד זמן הזיווג הגדול, שהמלכות מזדווגת עם השמש פב"פ, עד שלא ניכר מיעוט בה, שעל זה מורה שלמות הלבנה בליל ט"ו (15) לחודש, שאין בה פגם. %break בשעה שזיווג הלבנה נמצא באור השמש בשלמות, מתאספות כל הקליפות למקום אחד, ונחבאות, וקדושות המלך מתעוררות. אז, כמ"ש, ליל שימורים הוא לה'. כלומר, שיש זיווג ז"א ומלכות בליל פסח בתכלית השלמות, עד שאין בה מיעוט. %break שזה רק בשעה שהמלכות עולה לאמא עילאה, וז"א לאבא עילאה. ואין כזה בכל הימים הטובים, אפילו ביום. ולומדים זה מכוח שקראה התורה לליל ט"ו בניסן בשם ליל שימורים. %break זה מורה שהמלכות היא במילואה כמו הלבנה בליל ט"ו, והיא שמוּרה מכל הקליפות, מחמת הזיווג הגדול דזו"ן במקום או"א. %break הזיווג הגדול דזו"ן בליל פסח, משום שציוותה התורה השבתת שאור ועשיית קורבן פסח ביום י"ד, שלא מצאנו כזה בשום ערב יו"ט. ע"כ משמע מזה, שהוא הכשרה לזיווג שבלילה. משום זה תיקון הכלה, המלכות, הוא ביום 14, %page 78 שמכשירים ומתקנים את המלכות בהשבתת שאור ועשיית הפסח, משום שבלילה של חמישה עשר, בליל פסח, נמצא יישוב הבית, זיווג דזו"ן. ואין עוד זיווג עליון כזה, כמו בליל פסח בלבד, שמלכות עולה לאמא עילאה, וז"א לאבא עילאה. %break %H ארבע כוסות %break .135 אלו ארבע כוסות של הלילה ההוא, כנגד ד' גאולות: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. כיוון שהזיווג הקדוש נמצא בלילה ההוא בכל הצדדים, בין בחכמה ובין בחסדים, והזיווג הוא בארבעה קשרים, שהם ד' מדרגות, חו"ב תו"מ, שאינן נפרדות זו מזו כשזיווג זה נמצא. %break ואנו מתעוררים בשמחה שלהן, ושותים כנגדן ד' כוסות, משום שזכינו בהן, כי מי שאחוז בהארת הזיווג, זוכה בכל ד' מדרגות חו"ב תו"מ. וע"כ השתנה לילה זה מכל שאר הלילות, וצריכים לעשות ולייחד השם בכל, ולשמוח בלילה הזה, משום שהוא שמחה למעלה ולמטה. %break .136 ארבע אלו, חו"ב תו"מ, קוראים להם ד' גאולות, משום שהמדרגה האחרונה הזו, מלכות, נקראת גואל, המלאך הגואל. ואינה נקראת גואל, אלא ע"י מדרגה אחרת עליונה, ת"ת, העומדת עליה ומאירה לה. ות"ת אינו מוציא אליה אור, %break אלא בב' מדרגות שעליו, חו"ב, שת"ת מקבל מהם. נמצא שארבע אלו, חו"ב תו"מ, הם ד' גאולות, להיותם נקשרים במלכות, הנקראת גואל. %break %H הלל בימי פסח %break .137 כתוב, שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם. והשמחה היא כל השבעה. ולמה אינם אומרים הלל שלם כל שבעת הימים של פסח, כמו בסוכות, שאומרים שמונה ימים הלל בשלמות השמחה בכל יום ויום? %break .138 בפסח לא נקשרו ישראל בשלמות, כמו שנקשרו אח"כ. משום זה בלילה הראשון, שנמצא בו זיווג זו"ן, ושמחת הכול נמצאת, וישראל נקשרו בשמחה ההיא, אנו עושים שלמות וההלל שלם. אבל אח"כ, בכל ימי פסח, %break אע"פ שכל שבע המדרגות חג"ת נהי"מ מאירים בשבעה ימי הפסח, עד עתה עוד לא נקשרו בהם ישראל, ועוד לא עשו פריעה, שיתגלה בהם הרושם הקדוש, ולא קיבלו התורה, ולא נכנסו במדרגות חג"ת נהי"מ, שנכנסו אח"כ. %break משום זה בסוכות נמצאת שלמות, אבל בפסח עוד לא זכו, ועוד לא נמצאת בהם השלמות. ואע"פ שנמצאים כל שבעת הימים, חג"ת נהי"מ דז"א, בשבעה ימי פסח, אינם בגלוי, וישראל עוד לא נקשרו בהם כראוי, עד לאחר מתן תורה. %page 79 .139 ע"כ שמחת הכול ושלמות ההלל הן בלילה הראשון של פסח, משום אותו החלק שישראל נקשרו בו. כיוון שבלילה ההוא נמצא הזיווג, וכל הקשר של המדרגות כולן שנגלו, נמצא מצד הזיווג, מצד התעוררות של מעלה, ולא מצד ישראל. %break וכשהזיווג דז"א נמצא במלכות, נמצאות ב' מדרגות חו"ב עומדות ג"כ עליה. וכשאלו נמצאות, הרי כל הגוף, כל קומת ז"א, נמצא עימהם. ואז הוא שלמות הכול ושמחת הכול, וההלל נשלם. כי אז התעטרה הלבנה, המלכות, בכל. %break אבל לא לאחר הלילה הראשון, שכל יום משבעת הימים חג"ת נהי"מ נמצא, וישראל עוד לא זכו בהם. הרי אין ההלל שלם, כמו בזמנים אחרים. %break %H פרשת בהעלותך %break %H פסח במועדו ופסח שני %break .56 וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמור, ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. מהו הטעם, שהקב"ה הזהיר את בני ישראל במדבר סיני על הפסח? והרי כבר נאמר להם במצרים. %break אלא בשנה השנית היה, וישראל חשבו שהפסח אינו נוהג אלא במצרים. וכיוון שעשו אותו פעם אחת במצרים, חשבו, שלא צריך יותר. בא הקב"ה והזהיר אותם עליו, שלא יחשבו שעבר זמנו במצרים, ואין צריך יותר. %break ומשום זה הזהיר במדבר סיני, בשנה השנית, לתקן להם הפסח לדורי דורות. %break .57 אע"פ שהזהיר אותם במצרים, ציווה אותם עתה בפעם השנייה באותו המקום שכל מצוות התורה ניתנו בו. ומהו שכתוב, בשנה השנית בחודש הראשון? %break סוד עליון הוא. יש אחד שנקרא שנה, ויש אחד שנקרא חודש. חודש הוא הלבנה, המלכות. שנה זה השמש, ז"א, המאיר ללבנה. %break בשנה השנית בחודש הראשון, מורה על זיווג ז"א ומלכות, הנקראים שנה וחודש, במקום מדבר סיני, שהוא זיווג שני לאחר יציאת מצרים. שזה היה בזמן שכל מצוות התורה נמסרו בו. כי ע"י זיווג זו"ן שבמדבר סיני ניתנו כל מצוות התורה. %break .58 אוי לאותו אדם, שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי א"כ, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם. %break ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. א"כ נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים. %break .59 העולם העליון והעולם התחתון, במשקל אחד נשקלו. ישראל למטה כנגד מלאכים עליונים למעלה. מלאכים עליונים, כתוב בהם, עושה מלאכיו רוחות. %page 80 ובשעה שיורדים למטה, מתלבשים בלבוש של העוה"ז. ואם לא היו מתלבשים בלבוש כעין העוה"ז, לא היו יכולים לעמוד בעוה"ז, והעולם לא היה סובל אותם. %break ואם במלאכים כך, התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, והם מתקיימים בגללה, על אחת כמה וכמה, כיוון שירדה לעוה"ז, אם לא הייתה מתלבשת באלו הלבושים שבעוה"ז, שהם הסיפורים ודברי הדיוט, לא היה יכול העולם לסבול. %break .60 וע"כ הסיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. משום זה אמר דוד, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה. %break .61 יש לבוש הנראה לכל. ואלו הטיפשים, כשרואים אדם לבוש יפה, שנראה להם הדוּר בלבושו, אין מסתכלים יותר, ודנים אותו ע"פ לבושו ההדור. ומחשיבים את הלבוש כגוף האדם, ומחשיבים גוף האדם כמו נשמתו. %break .62 כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות גופי תורה. הגוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עוה"ז. הטיפשים שבעולם, %break אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, שהוא סיפור התורה. ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת הלבוש ההוא. %break אלו שיודעים יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף, שהוא תחת הלבוש ההוא. החכמים, עבדי המלך העליון, אותם שעמדו בהר סיני, אינם מסתכלים אלא בנשמה שבתורה, שהיא עיקר הכול, תורה ממש. ולעת"ל, עתידים להסתכל בנשמה של הנשמה שבתורה. %break .63 אף כך הוא למעלה, שיש לבוש, גוף, נשמה, ונשמה לנשמה. השמיים וצבאם הם הלבוש, וכנ"י, המלכות, היא הגוף המקבל הנשמה, שהיא תפארת ישראל, ז"א. וע"כ המלכות היא גוף לנשמה. כי ז"א מתלבש בה כמו נשמה בגוף. %break הנשמה, תפארת ישראל, היא התורה ממש, נשמת התורה, שבה מסתכלים החכמים. ונשמה לנשמה הוא עתיקא קדישא, שבו יסתכלו לעת"ל. והכול אחוז זה בזה, שעתיקא קדישא מתלבש בז"א, וז"א מתלבש במלכות, ומלכות בעולמות בי"ע וכל צבאם. %break .64 אוי לאלו הרשעים, האומרים שהתורה אינה יותר מסיפור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר. אשריהם הצדיקים, המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, %break כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש הזה. וע"כ צריכים להסתכל במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הסיפורים הם לבושים. %break %H פסח שני %break .65 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. מהו שכתוב, ויעשו? היה צריך לומר, ויאכלו. אלא, כל מי שמראה מעשה למטה כראוי, הוא כאילו עושה אותו למעלה, כיוון שבזכותו התעורר הדבר למעלה, הוא, כביכול, כאילו עושה אותו. %page 81 .66 איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם. איש איש פעמיים, למה? אלא, איש שהוא איש, שראוי לקבל נשמה עליונה, ופגם עצמו, שאין השכינה שורה עליו, %break משום שטימא את עצמו. איש איש, פירושו, שראוי להיות איש, והוא טימא את עצמו, שלא תשרה עליו קדושה של מעלה. %break .67 או בדרך רחוקה. אחד מעשרה מקומות, שהם מנוקדים בתורה. וכולם באים להראות איזה דבר. ולמה יש נקודה על האות ה' של המילה, רחוקה? %break משום שאדם שמטמא את עצמו, מטמאים אותו למעלה. כיוון שמטמאים אותו למעלה, הרי הוא בדרך רחוקה מאותו המקום והדרך, שזרע ישראל אחוזים בו. כי הוא אחוז בדרך רחוקה, שהתרחק מלהתקרב לכם, לישראל, ולהתקשר בכם, כמו שאתם מתקשרים. %break וע"כ כתוב, בדרך רחוקה לכם, בנקודה על אות ה' של רחוקה. להורות שהכוונה היא על ס"א, הרחוקה מקדושה. %break .68 והרי כתוב, כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה. משמע שהם ב' דברים. ואיך ייתכן, שהם דבר אחד, אשר הטומאה גרמה לו לדרך רחוקה? אלא, טמא לנפש, פירושו, מטרם שטימאו אותו מלמעלה. ובדרך רחוקה, פירושו, אחר שטימאו אותו למעלה, %break ונפל לדרך רחוקה, לס"א. ומשמע, שהן זה והן זה, לא תשרה עליו הקדושה שלמעלה, ולא יעשו הפסח בזמן שישראל עושים אותו. %break .69 ובחודש השני אינו עושה הפסח, אם אינו מתקן עצמו. אלא אחר שנטהר ותיקן את עצמו, יש לו חודש שני לעשות הפסח. מכאן, כל אדם שמטהר עצמו, מטהרים אותו מלמעלה. %break .70 ואינו נמצא במדרגה עליונה יותר בחודש השני. כי ישראל זרע קדוש, העושים הפסח בזמנו, לוקחים הלבנה והשמש, מלכות וז"א כאחד. ומי שלוקח היסוד בתחילה, הוא לוקח הבניין. מהו היסוד? זהו לא היסוד העליון של צדיק העולם, %break יסוד דז"א. אלא היסוד של אבן טובה, המלכות, כמ"ש, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה. %break כי זוהי אבן ששורֶה עליה ז"א. ומי שלוקח היסוד בתחילה, את המלכות, שהיא יסוד, שעליה נבנים כל הספירות דז"א, הוא לוקח גם הבניין, שהם כל הספירות דז"א שעליה. כי המלכות היא פתח לז"א. %break .71 ודאי גם בחודש השני לוקח המלכות וז"א כאחד, כמו בפסח ראשון. אבל הוא אינו שווה, כמי שלוקח הפסח בזמנו. מהו הטעם? משום שזה הלוקח הפסח בזמנו, מקבל מלמטה למעלה, ואינו יורד. משום שמעלים בקודש ואין מורידים. %break וזה שלוקח הפסח אחר זמנו, יורד מלמעלה למטה. משום זה הם שווים בכל ואינם שווים. כי זה עולה ואינו יורד, וזה יורד ואינו עולה. %break משום זה, מי שמקריב הפסח במועדו, הוא יותר משובח. אשריהם ישראל שזוכים בכל, כי זוכים בתורה. וכל מי שזוכה בתורה, זוכה בשם הקדוש. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. %break החודש הראשון ימין, והחודש השני שמאל. ופסח הוא המוחין דהארת חכמה, ששורשם בקו שמאל דבינה. וצריכים לקחת אותם מקו ימין, שהוא החודש הראשון, שאז הזמן להקריב הפסח. ואז מעלים בקודש, והאורות מתרבים והולכים כדרך הקדושה. %page 82 אבל המקריב בחודש השני, שלוקח המוחין דפסח מקו השמאל, אז האורות מתמעטים ויורדים כדרך פָּרֵי החג. משום שזה הלוקח הפסח בזמנו, מקבל מלמטה למעלה, שאורותיו הולכים ומתרבים כדרך האורות המתוקנים בקדושה, שכן דרך הימין. %break ואינו יורד, שאין האורות מתמעטים. וזה שלוקח הפסח אחר זמנו, יורד מלמעלה למטה, שמוריד חשיבות האורות מלמעלה למטה. כלומר שהולכים ומתמעטים כמו פרי החג, משום שלוקח אותם מקו שמאל, שהוא החודש השני. %break .72 מצווה שיעשו פסח שני, על אלו שלא יכלו לעשות הפסח במועדו, שהיו בדרך רחוקה, או שנטמאו בטומאה אחרת. ואם הפסח, עניין האמונה שישראל נכנסו בה, %break שולט בחודש ניסן, שאז הוא הזמן לשמחה, איך אלו שלא יכלו לעשות אותו במועדו, או שנטמאו, יכולים לעשות הפסח בחודש השני, הרי עבר זמנו? %break .73 אלא כיוון שכנ"י, המלכות, מתעטרת בעטרות שלה, במוחין דג"ר, בחודש ניסן, אינה מסירה הכתרים והעטרות ממנה כל שלושים יום. וכל אלו שלושים יום, מיום שיצאו ישראל מפסח, יושבת המטרוניתא בעטרותיה, וכל צבאותיה בשמחה. %break ומי שרוצה לראות המטרוניתא, יכול לראות. ובארבעה עשר לחודש השני, הכרוז קורא, כל מי שלא היה יכול לראות המטרוניתא, יבוא ויראה, מטרם שננעלו השערים. כי משם עד שבעה ימים השערים פתוחים. מכאן והלאה סוגרים השערים. ועל זה מביאים פסח שני. %break .74 מצווה לשחוט הפסח בזמנו. והמצווה שאחריה, פסח ראשון ופסח שני, לאכול אותם כמשפטם. והטמאים יהיו נדחים לפסח שני, שהיא מצווה שלישית. יש בני אדם, שהם כמו חולין של טהרה, מצד מיכאל. וכמו חולין מהקדוש, כגון בשר קודש. %break והם מצד גבריאל. שמיכאל וגבריאל הם כוהן ולוי, חו"ג. ויש בני אדם שהם כמו ימים טובים, והם קודש קודשים. %break .75 השכינה היא פסח ראשון, מצד הימין. כי החודש הראשון הוא קו ימין. ופסח שני משמאל. כי החודש השני הוא קו שמאל. כי ניסן ואייר הם חו"ג, פסח ראשון מימין, ששם החכמה, כי החכמה הוא בקו ימין. פסח שני הוא בשמאל, %break ששם בינה, כי הבינה היא בקו שמאל. ומשום שבגבורה, בקו שמאל, עוברת כל אש זרה, שהיא כקש ותבן כלפי אש הגבורה, ע"כ נדחים הטמאים לפסח שני. %break %H אשר יבוא באש תעבירוּ באש %break .76 כל טומאה, נידה ומצורע וזב וזבה ויולדת, אש הגבורה שורפת אותם. כי הנשמה היא כלי של הקב"ה, והקב"ה אינו שורה בה, עד שמתלבנת באש הגבורה. כמ"ש, הלוא כה דְבָרִי כָּאש נאום ה'. ובאש זו, אם יצה"ר הוא ברזל, הוא מתפוצץ. ואם אבן הוא, נימוח. %break .77 ובימין, ששם התושב"כ, שנקראת מים, כתוב, וטָהֲרָה ממקור דָמֶיהָ. ונטהר בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. כמ"ש, וזרקתי עליכם מים טהורים וטְהַרתם. %page 83 .78 בקו האמצעי, הכלי מתייחדת בבעלה. הכלי היא אישה, מלכות, אחרי שמתקדשת בקו שמאל, ונטהרת במי מקווה בקו ימין, היא מתייחדת בקו האמצעי. ולומדים על כלים של פסח, כלים שהשתמשו בהם בצוֹנֵן, מטבילים אותם בצונן והם טהורים. %break שהם הנשמות הבאות מצד הרחמים, והם רחמנים בעלי חן וחסד, אינם צריכים להיטהר במים פושרים כבינוניים. %break כש"כ בחמֵי חמים, שבהם נטהרים רשעים גמורים, המחממים עצמם באש היצה"ר. ועליהם כתוב, כל דבר אשר יבוא באש תעבירוּ באש. משום שהזוהמה שלהם רבה. %break אבל צדיקים גמורים, בצונן. כי כל השם רווח בין הדבקים, שאינו מדביק אותיות שבק"ש זו אל זו, מצננים לו הגיהינום. %break %H פרשת פינחס %break %H חג הפסח %break .703 ובחודש הראשון, בארבעה עשר יום לחודש, פסח לה'. חודש ראשון, ניסן, ששם הולידה אותה החיה את אורות הגאולה, לקיים כמו שלומדים, שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. ובי"ד (14) שלו, כמ"ש, ויאמר, כי יד על כס יה, %break שם נשבע להעביר מהעולם את זרעו של עשיו העמלקים. בעת ההיא כתוב, מִשכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם, ושחטו הַפָּסַח. מִשכו, כמ"ש, משך ידו את לוֹצְצים. %break .704 בעת ההיא, כה אמר ה' לרועים הפושעים בי, ואל אדמת ישראל לא יבואו, ואלו הם רועי הצאן פַּרְנְסֵי הדוֹר. ומשום זה כתוב עליהם, הנה אנוכי מְפַתֶיהָ, והולכתיהָ המִדְבּר. %break וכתוב, ונשפּטתי איתכם שם פנים אל פנים, כאשר נשפטתי את אבותיכם, שהרג אותם במכת חושך. %break .705 ובחודש הראשון, החודש שהחיה, המלכות, מתגלה ומתחזקת בו, ויוצאת לעולם, כלומר שיוצאת מסתימתה בי"ד (14) יום, כמ"ש, ויחשוף יערות. בי"ד יום, הם שאר החיות, חו"ג תו"מ דז"א, המאירים בתוך המלכות, עשרה עשרה לכל צד. %break חו"ג תו"מ הם ד' צדדים, בד' רוחות העולם, צפון דרום מזרח מערב, שכל אחד כלול מע"ס. %break המלכות, י', וספירה אחת מחו"ג תו"מ, הן לכל צד מד' צדדי העולם, והן י"ד. כיוון שארבע חו"ג תו"מ מתחברים ומיתקנים עם העשר שבמלכות מצד ימין, אז הוא י"ד בחודש, להתקין חיה הזו, המלכות, בתיקוניה, בשמחה. %break .706 מִשכו וקחו לכם צאן. משכו, כמי שמושך ממקום למקום. משכו ימים עליונים, ספירות דז"א, לימים תחתונים, לספירות דמלכות. %break ימים עליונים דז"א הם שס"ו (366) כחשבון משכו. שהיא שנה של ימות החמה, ז"א. ימים התחתונים של המלכות, לפעמים הם שנ"ה (355) ימים בשנה, %page 84 ובזמן שהלבנה, המלכות, מאירה במילואה, עולים הימים שלה להיות שס"ה (365) ימים, כשנת החמה, ז"א, שהוא כחשבון מִשכו, חסר אחד. %break .707 משכו ימים עליונים דז"א, לימים תחתונים דמלכות, שיהיו כולם אחד, בחיבור אחד. ומי מושך אלו העשר של המלכות, כשהיא בצד ימין, בחסד? שכתוב, בעשור לחודש הזה, כלומר, המלכות, כשהיא בימין. כתוב, בעשור, %break האם לא היה צריך לכתוב, בעשרה? אלא תשע הם לכל צד, ונקודה אחת שהולכת באמצע כעין זה, ומשלימה לע"ס. %break וע"כ כתוב, בעשור, כמ"ש, זָכוֹר שָׁמוֹר, לשון מקור, כי בעשור פירושו, להשתמש בעשר, באופן כזה, שאלו תשעה ימים ישמשו בנקודה ההיא. %break לחודש הזה, ניסן, הרומז לחסד, להורות שאלו הימים שממשיכים, יהיו לצד ימין, חסד. כדי לחבר זא"ת, המלכות, בז"ה, ז"א, שיהיה הכול אחד. %break .708 ובזמן שאלו ד' ימים שלאחר עשרה בחודש, מתקשרים לד' צדדים, דרום צפון מזרח מערב, חו"ג תו"מ, ומתחברים עם עשרת הימים, אז מולידה החיה, המלכות, את אורות הגאולה. והנחש הולך לו. %break ובעת ההיא מְקדשים למעלה אותה החיה, וקוראים לה כבוד. ואז מתקדש החג. מה שלא היה עד עתה. כי עתה, בחג, קוראים לה כבוד. כמ"ש, ובהיכלו כולו אומר כבוד. %break .709 אמר משה, דברים אלו סתומים, וצריכים לפתוח אותם בשביל החברים, שמי שסותם להם סודות התורה הוא מצער אותם. שלרשעים, האורות של הסודות נעשו להם חושך. והוא דומה לכסף שגנוז. מי שחופר עד שמגלה אותו, ואינו שלו, %break מתהפך בשכלו לחושך ואפלה. ולמי שהוא שלו, הוא מאיר לו. ומשום זה, יש לאדם לגלות סודות התורה הסתומים, לחברים. %break .710 בעשור, כי ט"ס לכל צד, כנגד ט' חודשי הריון של היולדת. כחשבון א"ח (9) מהמילה אחד. היולדת היא ד' מאחד. א"ח הוא ט"ס לד' צדדים של האות ד', והם ארבעים. א"ח כנגד זכור, ז"א. ד' כנגד שמור, המלכות. ועימהם הם 42. %break .711 נשאר כבוד, שנאמר בו, בשכמל"ו. והוא כבו"ד (32) ול"ב (32), שבגי' ס"ד (64), ד"פ לכל צד של ד', הרי ס"ד לד' צדדים, בגי' רנ"ו (256). כבוד למעלה ולב למטה. %break ומשום זה מייחדים בכל יום פעמיים שמע ישראל, שאנו אומרים בהם פעמיים כבוד, שהם ס"ד. ועם פעמיים ד' ד' מאחד, הרי ע"ב (72). %break הרי ד' שבאחד שלמות של מ"ב (42) שמות, ושלמות של ע"ב שמות. ומשום זה אומרים במזמור לדוד, מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוּז וגיבור. ובפעם השנייה אומרים, מי הוא זה מלך הכבוד, ה' צבאות. %break יש שני ייחודים, עליון ותחתון. ייחוד העליון, כמ"ש, ייקָוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותיראה היבשה. שפירושו, שיתכנסו המדרגות שמתחת השמיים אל מקום אחד, להיות בשלמות לו"ק, שהם א"ח דאחד. %break ותיראה היבשה, לקשור במדרגות אלו דז"א שהתגלו, גם ד' שבאחד, הנקראת יבשה, כשהיא מחזה ולמעלה, ששם היא סתומה וכל אורותיה קפואים. והייחוד הזה הוא ייחוד של שש מילים שמע ישראל, שמגלה החסדים לז"א. %break אבל ד' שבאחד עוד לא קיבלה תיקונה, שהחכמה שבה תוכל להאיר, עד שנעשה הייחוד התחתון, כמ"ש, תַדְשֵא הארץ דשא, שהייחוד הזה נעשה בבשכמל"ו. ואז מה שהייתה יַבּשה מחזה ולמעלה דז"א, בייחוד העליון, עתה, %page 85 כשירדה מחזה ולמטה בבשכמל"ו, נעשתה ארץ לעשות פירות ותולדות. כי מחזה ולמטה מתגלה החכמה שבד' שבאחד, וכל הספירות דז"א, שהם א"ח שבאחד, מאירים בכל הצדדים של ד' שבאחד במילואם. %break כתוב, בעשור, כי ט"ס לכל צד, כנגד ט' חודשי הריון של היולדת. כחשבון א"ח (9) מן אחד. שבייחוד העליון של שמע ישראל, ד' שבאחד מקבלת מט"ס דז"א, שהן א"ח, בבחינת עיבור, שהם ט' ירָחים, ט"ס. %break היולדת היא ד' מאחד, שאח"כ, כשנעשה ייחוד התחתון שמחזה ולמטה, בבשכמל"ו, אז היא יולדת הט"ס, שמתגלים בה. אבל בייחוד העליון ט"ס דז"א, שהן א"ח דאחד, עוד מכוסים וסתומים בה כמו מעוברת. כי אז היא יבּשה. %break א"ח מרמז לשם מ"ב, כי מחזה ולמעלה דז"א, ששם הייחוד העליון, שולט שֵם מ"ב, שאורות החכמה מכוסים בשם הזה. ואחר שנעשה ייחוד עליון, בשם מ"ב, נשאר לייחד הייחוד התחתון שמחזה ולמטה דז"א, בבשכמל"ו. %break נשאר כבוד, שנאמר בו, בשכמל"ו. שנשאר לייחד הייחוד התחתון, כדי שהד' שבאחד תלד ותגלה הט"ס שקיבלה לכל צד שלה בייחוד העליון. וזה כבוד לב, כלומר שהיא נקראת כבוד, %break ומתגלים בה ל"ב (32) נתיבות החכמה. כבו"ד (32) ול"ב, שבגי' ס"ד (64), ד"פ לכל צד של ד', בגי' רנ"ו (256), רמז לרנ"ו כנפי החיות. %break כבוד למעלה ולב למטה. למעלה מחזה נקראת המלכות כבוד. אמנם גילוי הכבוד, שהוא ל"ב נתיבות החכמה המתגלים ע"י המלכות, זהו רק מחזה ולמטה דז"א, בייחוד של בשכמל"ו. %break ומשום זה מייחדים בכל יום פעמיים שמע ישראל, שאנו אומרים בהם פעמיים כבוד, שהם ס"ד. ועם פעמיים ד' ד' מאחד, הרי ע"ב (72). שבייחוד התחתון מרומז שֵם ע"ב, השם, שהחכמה מתגלה בו. הרי ד' שבאחד שלמות של מ"ב שמות, ושלמות של ע"ב שמות. %break השלמות של זיווג העליון שמחזה ולמעלה לשליטת החסדים, השם מ"ב, והשלמות של הארת החכמה שמחזה ולמטה, השם ע"ב. שיוצא מג' הפסוקים וייסע ויבוא ויֵט. %break ומשום זה אומרים במזמור לדוד, מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוז וגיבור. ובפעם השנייה אומרים, מי הוא זה מלך הכבוד, ה' צבאות. שמלך הכבוד הראשון הוא למעלה מחזה, ששם המלכות נקראת כבוד, בשם מ"ב, שאין שם גילוי ל"ב נתיבות החכמה. %break ומלך הכבוד השני, הוא הכבוד שלמטה מחזה, השם ע"ב, שיש בו גילוי חכמה. %break .712 כתוב, ובהיכלו כולו אומר כבוד. זהו היכל עליון הפנימי, ששם מתקדש הכול, בינה. שם מקדשים למי שראוי להתקדש. איך מקדשים אותו ההיכל? בתחילה נפתחים השערים ע"י הדעת, ז"א, שבעת שליטת השמאל בבינה הוא עולה לבינה, ונעשה קו האמצעי, %break דעת המייחדת ימין ושמאל, חו"ב, זה בזה. ופותח שערי בינה מסתימת השמאל. וע"י זה מקבל ממנה גם ז"א ג' קווים. %break מַפתח סתום אחד, דעת, התקין ופתח שער אחד לצד דרום, קו ימין, אז נכנס כוהן גדול, חסד, בפתח ההוא, ומזדרז באבנט שלו, המלכות, ותיקוניו, שהם ד' בגדי כוהן הדיוט, מצנפת כותונת אבנט מכנסיים. כנגד ד' אותיות אדנ"י, המלכות. %page 86 ואח"כ מתעטר בעטרה של הקדושה, ולובש חושן ואפוד, ומעיל של שבעים פעמונים ורימונים, שהם כמ"ש, פעמון זהב ורימון, המוחין דהארת החכמה, הנמשכים מה"ר דהוי"ה. וציץ, נזר הקודש על מצחו, שנקרא ציץ נזר הקודש, י' דהוי"ה. %break ומתקשט בד' בגדי זהב וד' בגדי לבן, כנגד ח' אותיות שבשמות הוי"ה אדנ"י. ועל אותו הציץ מלהטות מ"ב (42) אותיות, השם מ"ב, ומתנוצצות עליו. וכל אותו ההיכל מאיר באורות עליונים. %break .713 הסתובב המפתח, הדעת, ופתח צד של הבינה שבצד צפון. אז נכנס לוי, גבורה וקו שמאל, המַעשר של יעקב, שהפריש מבניו להקב"ה. ועימו כינור של עשרה נימים, ע"ס דקו שמאל. ומתעטר בעטרותיו, במוחין דג"ר, שנקראים עטרות. %break ואז הסתובב שוב המפתח ופתח שער אחד באותו היכל, השער העומד באמצע, העמוד שלצד מזרח, ת"ת, קו האמצעי. נכנס הת"ת ומתעטר באותו השער, בע' (70) עטרות, השם ע"ב, ובארבע אותיות שהן י"ב (12), %break בי"ב צירופים של ארבע אותיות הוי"ה, חו"ג תו"מ שבכל אחד ג' קווים. %break ומתעטר בחקיקות של ר"ע אלף (270,000) עולמות, שהם מקום הגילוי של הארת החכמה, שמחזה ולמטה. הארת החכמה מכונה אלף, ושם ב' שלישֵי ת"ת, שהם ע', ונו"ה, שבכל אחת ע"ס, והם ר"ע (270) ספירות. %break ומתעטר בעטרות המאירות מסוף העולם עד סופו, במלכות, הנקראת עולם. ובכמה לבושי כבוד, ובכמה עטרות קדושות. %break .714 שוב הסתובב המפתח, הדעת, ופתח כל השערים הגנוזים, וכל השערים הקדושים הנסתרים. ומתקדש בהם ז"א, ועומד שם כמלך במלכות שבקו אמצעי דבינה. מתברך שם בכמה ברכות, ומתעטר בכמה עטרות. %break אז יוצאים כולם מבינה למקומם בז"א. כלומר, חו"ב דז"א משני השערים שבדרום ובצפון דבינה, וחצי הימני דדעת מהשער האמצעי דבינה, וחצי השמאלי דדעת מהמלכות שבשער האמצעי. ויוצאים כולם בחיבור אחד, מתעטרים בעטרותיהם כראוי. %break כיוון שיצאו מבינה למקום ז"א, הם מעוררים את הז"א, שיתקשט בקישוטיו, בד' מוחין. %break .715 וחיה זו, המלכות, שהיא במצב א', ועודנה דבוקה בשמאל, מתעוררת וממעטת את עצמה מתוך אהבת השירה, מחמת תשוקת החסדים. כי להיותה בשמאל בלי ימין, יש לה חכמה בלי חסדים, שזה מסבב לה צער גדול, ומשתוקקת מאוד אחר חסדים. %break ומשום זה מיעטה את עצמה למטה מחזה, כדי שתוכל לקבל ממנו חסדים. מתוך אהבת השירה, ממעטת עצמה לאט לאט עד שנעשית נקודה תחת היסוד דאורות, ונקודה תחת החזה דכלים. %break וכיוון שמיעטה את עצמה, אז כתוב, וילך איש מבית לוי, הקב"ה, וייקח את בת לוי, המלכות, שנקראת בת לוי כשהיא בשמאל. והוא מושיט יד שמאל תחת ראשה מתוך אהבה, שיד שמאל דז"א נעשית לה לג"ר, לראש, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. %break .716 כיוון שהיא נקודה קטנה עתה, איך יכול ז"א להתאחד בנקודה קטנה? אלא כלפי מעלה, כל מה שהדבר קטן זהו שבח וזוהי מעֲלה. והיא גדולה בגדלות העליון, כי כשהיא קטנה, מיד מתעורר לה הכוהן הגדול, חסד דז"א, %break ואוחז אותה ומחבק אותה. ואילו הייתה גדולה, לא היו יכולים ז"א ומלכות להתאחד כלל. %page 87 אבל כיוון שהמעיטה את עצמה, והיא נקודה קטנה, אז אוחזים בה הספירות דז"א, ומעלים אותה למעלה, בין שתי זרועות דז"א, שהם חו"ג. כיוון שהעלו אותה ויושבת בין שני צדדים אלו, חו"ג, אז עמוד העומד באמצע, ת"ת, קו אמצעי, %break מתחבר עימה באהבת הנשיקות, באהבה של חיבור אחד. אז כתוב, ויישק יעקב, ז"א, לרחל, המלכות, כי באהבה של הנשיקות, מתדבקים זה בזה בלי פירוד, עד שמקבלת נפש של תענוגים כראוי. %break כל זמן שהמלכות במצב א', בשני מאורות הגדולים, ששניהם מקבלים מבינה, ז"א מלביש קו ימין דבינה, חסדים, והמלכות מלבישה קו שמאל דבינה, חכמה, אז אין המלכות חפצה להתייחד עם ז"א ולקבל ממנו החסדים, והיא רחוקה ממנו כרחוק השמאל מהימין. %break וכדי לקבל מז"א חסדים צריכה למעט את עצמה לנקודה תחת יסוד דז"א, למדרגה תחתונה מתחת ז"א, ואינה יכולה עוד לקבל מבינה, אלא מז"א, העליון שלה. וכשהיא נקודה תחתיו, מתייחדת עימו לאחד ומקבלת ממנו כל המוחין דגדלות. %break .717 בשעה שלוקחת נפש של תענוגים כראוי, והיא רוצה לפקוד צבאותיה, מתאספים כולם וקוראים לה, כבוד כבוד כבוד, מההיכל הקדוש דאו"א. ובהיכל הקדוש, או"א, חו"ב, פותחים ואומרים, מקוּדש מקוּדש. שמשפיעים למלכות מאורותיהם, %break הנקראים קודש. אז החודש, המלכות, מתקדש כראוי. ואז כתוב, ובחודש הראשון. כי הוא ראשון ודאי. %break כי כשהייתה המלכות דבוקה בשמאל בלי ימין, לא נחשב לה זה למציאות, מחמת שאורותיה קפואים ואינה יכולה להשפיע. אלא עתה, אחר שהתמעטה לנקודה וחזרה ונבנית ע"י או"א באורות של קודש, שתהיה מתחת למדרגת ז"א, נחשב זה למציאותה הראשונה. %break וע"כ כתוב עליה אז, ובחודש הראשון. ועל זה כתוב, מִשכו וקחו לכם, שתמשיכו ימים עליונים דז"א אל המלכות. ועל זה כתוב, בעשור לחודש הזה, שהתחברה הלבנה, המלכות, בשמש, ז"א, שט"ס דז"א ישמשו ויאירו במלכות. %break ומה שהייתה נקודה אחת אחר המיעוט, כשיורדת מהיכל או"א, מתפשטת מעט ומתמלאת ונעשית ה"ת דהוי"ה, שמלאה שפע מכל ארבעת הצדדים ומתקדשת כראוי. %break .718 הסתובב ההיכל ההוא ופתח שער בצד דרום, בקו ימין, בע"ב עטרות, שהוא השם ע"ב המאיר בקו ימין. ואח"כ פותח שער שלישי לצד מזרח, קו האמצעי, בחמישים אורות, של חמישים שערי בינה. %break אח"כ פותח שער אחר של צד מערב, המלכות, בע"ב עטרות של השם ע"ב, ובכל רמ"ח (248) חסדים, שבחשבון המילים שבפרשיות של ק"ש. %break ומה שהחיה הזו, המלכות, הייתה בתחילה קטנה, ואחר שמקבלת ע"ב עטרות ורמ"ח חסדים, גדלה, כמ"ש, מלוא כל הארץ כבודו. שהיא כבוד עליון וכבוד תחתון, שכל זה המלכות מקבלת בייחוד של ק"ש. %break .719 כשמגיע לח"י (18) עולמות, שבו ח"י ברכות התפילה, תפילת העמידה, שפותח אותה במילים, אדנ"י שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך, אז עמוד האמצעי, ז"א, %break מתחבר עימה בחביבות נשיקות שפתיים, נו"ה, והלשון, צדיק, יסוד, ביניהם, לשון לימודים. בעת ההיא, ויישק יעקב, ז"א, לרחל, מלכות. %break אז קוראים לאותה החיה, למלכות, כבוד כבוד. ואו"א אומרים, מקודש מקודש. שאו"א משפיעים לה אורותיהם, הנקראים קודש. ואז החודש, המלכות, מתקדש כראוי. ואז נקראת ובחודש הראשון, ראשון ודאי. %page 88 .720 ואז מִשכו, ימים עליונים דז"א אל המלכות. וע"כ כתוב, בעשור לחודש הזה, שט' ימים דז"א יאירו אל המלכות, שהתחברה הלבנה הקדושה, מלכות, בשמש, ז"א, שכתוב בו, כי שמש ומָגן ה' אלקים. ומה שהייתה המלכות נקודה קטנה, היא התמלאה כלבנה במילואה. %break ואז הוא חודש מלא, שהלבנה, המלכות, התמלאה, ומלוא כל הארץ כבודו. מתחילה הייתה חסרה, ועתה היא בשלמות במילואה. %break .721 בארבעה עשר יום לחודש, פסח לה'. שה לקורבן פסח, למה? היראה של המצרים ואלוהים שלהם היה שה, משום שהמצרים עובדים למזל טלה. ומשום זה עובדים לשה. %break כתוב, הן נִזְבּח את תועבת מצרים. מהו תועבת מצרים? האם על ששונאים אותו, כתוב, תועבת מצרים? אלא, יראת המצרים ואלוה שלהם נקרא תועבת מצרים. כמ"ש, כתועבות הגויים, שפירושו, היראה של הגויים. %break .722 חכמתו של יוסף, שכתוב, ומִקְצֵה אחָיו לקח חמישה אנשים, ולימד אותם לומר, אנשי מִקְנֶה היו עבדיך. והייתכן שמלך שהיה שולט על הארץ, והוא אב אל המלך, יעשה כזאת, שיעשה לאחיו שישנאו אותם המצרים ולא יחשיבו אותם? %break שהרי תועבת מצרים כל רועה צאן. אלא ודאי, תועבת מצרים, היראה והאלוה שלהם נקרא כך. וע"כ כתוב, הן נזבח את תועבת מצרים, שהוא האלוה שלהם. %break .723 אמר יוסף, כל מיטב מצרים היא ארץ רעמסס, ואותה הארץ, הבדילו בשביל האלוה שלהם, הצאן, שירעה וילך שם בכל תענוגי העולם. וכל המצרים החשיבו אלו שרוֹעים את אלוהיהם כמו אלוהיהם. אמר, אעשה לאחיי שיירשו אותה ארץ, %break וישתחוו להם המצרים, ויחשיבו אותם כראוי. כמ"ש, כי תועבת מצרים כל רועה צאן. שיחשיבו אותם, משום זה, כאלוהיהם. %break .724 כמו שהקב"ה נפרע מאלו העובדים עבודה זרה, כך הוא נפרע מעבודה זרה עצמה. וא"כ, איך עשה יוסף את אֶחיו עבודה זרה, שהמצרים ישתחוו להם כמו לאלוהיהם? לא עשה יוסף את אחיו עבודה זרה, %break אלא עשה אותם שישלטו על עבודה זרה של המצרים, ולהכניע העבודה זרה שלהם תחת ידי אחיו, ושיכו אותם במקל. %break אמר יוסף, אם ישלטו אחיי על עבודה זרה שלהם, כש"כ שישלטו עליהם עצמם, ומשום זה הושיבם במיטב הארץ, והִשליטם על כל הארץ. %break .725 השה לפסח, משום שהיראה של המצרים ואלוה שלהם, היה שה. אמר הקב"ה, מבעשור לחודש קחו האלוה של המצרים, ותִפסו אותו, ויהיה אסור ותפוס בתפיסה שלכם יום אחד ושניים ושלושה, וביום הרביעי הוציאו אותו לדין, והתקבצו עליו. %break .726 ובשעה שהמצרים היו שומעים קול יראתם, שתפוס בתפיסה של ישראל, ולא יכלו להצילו, היו בוכים, והיה קשה עליהם, כאילו הם עצמם נעקדו להיהרג. אמר הקב"ה, יהיה תפוס ברשותכם יום אחר יום ארבעה ימים, %page 89 כדי שיראו המצרים אותו כשהוא אסור, וביום הרביעי הוציאוהו להורגו. ויראו המצרים, איך אתם עושים בו דין. ואלו הדינים שהיו עושים ביראתם, היו קשים להם יותר מכל המכות שהביא עליהם הקב"ה. %break .727 אח"כ דנים אותו באש, כמ"ש, פסילי אלוהיהם תשרפון באש. אמר הקב"ה, אל תאכלו ממנו נא. שלא יאמרו המצרים, שברצון ובתשוקה אל אלוה שלנו אוכלים אותו כך, בלתי נצלה כל צורכו, אלא הַתקינו אותו צלי. %break ולא מבושל, כי אילו יהיה מבושל, יהיה מכוסה בסיר תחת המים, ולא יראו אותו. אלא התיקון שלו, שיראו אותו שנשרף באש, משום שריחו מתפשט למרחוק. %break .728 ראשו כפוף עליו על כרעיו, שלא יאמרו, שחיה או דבר אחר הוא, אלא שיכירו אותו, שהוא האלוה שלהם. שלא יאכלו אותו בתאווה, אלא על השובע, בדרך קלון וביזיון. עצם לא תשברו בו, אלא שיראו עצמותיו מוטלות בשוּק, ולא יוכלו להצילו. %break וע"כ כתוב, ובאלוהיהם עשה ה' שפטים, דינים רבים. ומַקֶלכֶם ביֶדכֶם, ולא חרב ורומח ושאר כלי מלחמה. להראות, שאינכם יראים מפניהם. %break .729 המצרים היו עובדים למזל טלה, ומשום זה עבדו לשה. א"כ, הלוא לטלה קטן היו צריכים לעבוד, ולא לשה. אלא לַכּל היו עובדים, אלא מזל טלה יורד ועולה, פעם נראה כטלה, ופעם כשה גדול. ומשום זה היו עובדים לכל. %break כל בהמה גדולה הייתה אלוה שלהם, וע"כ הרג הקב"ה כל בכור בהמה. שהיו מדרגות שלמעלה, כוחות רוחניים עליונים של הטומאה, שנקראים בכור בהמה. וע"כ היו עובדים להם. %break .730 כתוב, כל מַחְמֶצֶת לא תאכֵלו. וכתוב, ולא ייאכל חמץ. השינוי בין מחמצת לחמץ, שחמץ זכר, ומחמצת נקבה. למה לא כתוב גם בחמץ, לא תאכלו? אלא הנקבה דקליפות, שהיא מקלקלת דרכיה ביותר, %break כתוב בלשון אזהרה, לא תאכלו. אבל הזכר דקליפות, הנאחז בחוט של טהרה יותר מהנקבה, כתוב בלשון בקשה, לא ייאכל, ולא לשון אזהרה וציווי. וע"כ כתוב כאן, לא ייאכל, וכאן, לא תאכלו. %break .731 והרי כתוב, לא תאכל עליו חמץ, הרי שגם בחמץ, שהוא זכר דקליפה, כתוב ג"כ לשון אזהרה? אלא הִרבּה הכתוב מילים יתרות לכבוד הקורבן, ע"כ כתוב, לא תאכל. אבל בתחילה כתוב בחמץ לשון בקשה, לא ייאכל. אבל אח"כ, במחמצת כתוב באזהרה, לא תאכלו. %break כי הנקבה דקליפות קשה מזכר דקליפה. ונקראת מחמצת, משום שריח מוות יש שם. %break חמץ רומז על זכר, וע"כ לא נרמז בו מוות. מחמצת נקבה. וכתוב, רגליה יורדות מוות. ע"כ בראש המילה מחמצת, ובסופה, תמצא אותיות מת. משום זה, %break מי שאוכל חמץ בפסח, הנקבה מקדימה לו המוות, ויידע, שהוא מת בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, ונכרתה הנפש ההיא. %break .732 למה נקראת מצה? שַׁד"י, פירושו, מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די. כלומר, שמבריח הדינים והצרות ממנו. אף מצה כך, משום שהיא מכריע ומכניע, שמבריחה כל הצדדים הרעים, ועושה מריבה בהם, כעין השם שד"י של המזוזה, %break שמבריח שדים ומזיקים שבשער. אף כך מצה מבריחה אותם מכל משכנות הקדושה, ועושה מריבה וקטטה בהם, כמ"ש, מסה ומריבה. ע"כ כתוב השם מצה. והרי מסה היא עם סמך ולא עם צ', אלא תרגומו של מסה, היא מָצוּתָא. ע"כ נקרא מצה, עם צ'. %break .733 כמו הלשון שהוא מקל לכל אנשי הבית, כי מייסר אותם בלשונו, ודומה עליהם כאילו מייסר אותם עם מקל. והלשון הוא אות ו', ז"א, הוי"ה. והוא מטֶה שבו עשר אותיות, כי הוי"ה במילוי היא עשר אותיות, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ובו היכה הקב"ה על ידו עשר מכות. %page 90 ומשום שכל המכות היו מצד אותיות ה' ה' של השם הוי"ה, ע"כ אומר רבי עקיבא בהגדה של פסח, מִנַין שכל מכה ומכה, שהביא הקב"ה על המצרים במצרים, הייתה של חמש מכות? %break ואות ה' עולה באות י' לחמישים מכות. וחמש פעמים חמישים הן ר"נ (250). ומשום זה נאמר, ועל הים לָקו ר"נ מכות. %break .734 כל מיטב ארץ מצרים הוא רעמסס. ואותה ארץ הבדילו לאלוה שלהם, לרעות וללכת בכל תענוגי העולם. וכל המצרים החשיבו את אלו שרועים את אלוהיהם כמו אלוהיהם. וזהו שביקש יוסף מפרעה את ארץ רעמסס לרעות צאנם, כדי להשליט אחָיו על אלוהי מצרים, %break שיהיו נכנעים תחת ידיהם כעבדים תחת מלכם, שיהיו כולם נכנעים תחת שם הוי"ה מצידם, ולא ישלוט בעולם אלא שם הוי"ה. ונכנעו כל השרים הממונים תחת ידו. %break .735 ולהראותם, שהוא עתיד להיפרע מהם, כמ"ש, ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים, אני ה'. משום שהם מַטעים את הבריות ועושים עצמם אלקות. ומשום שהטלה, הממונה שלו גדול על כל הממונים של אלוהים אחרים, ציווה הקב"ה לישראל, %break וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית. והשליט אותם עליו. ותָפסו אותו תפוס בתפיסה שלהם יום ושניים ושלושה. ואח"ז הוציאו אותו לדין לעיני כל מצרים, להראות, שאלוה שלהם הוא ברשות ישראל, לעשות בו דין. %break .736 משום זה כתוב, אל תאכלו ממנו נא וּבָשֵל מבושל במים, כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו ועל קִרְבּו, כדי שיהיה נידון באש צלי. וציווה להשליך עצמותיו בשוק בביזיון. משום זה כתוב, ועצם לא תשברו בו. %break וציווה על היום הרביעי, שלאחר שיהיה שלושה ימים קשור, לעשות בו דין. וזה היה קשה למצרים מכל המכות, שהיכה אותם הקב"ה ע"י משה. %break ולא עוד, אלא שציווה שלא לאוכלו בחשק, אלא על השובע. ומיד שרואים עצמותיו בשוק ואינם יכולים להצילו, קשה להם זה מכל. ולא עוד, אלא שכתוב בהם, ומקלכם בידכם, %break להכניע כל אלוהי מצרים תחת ידיהם. ומשום שאלוהיהם הם בכורות ממונים, כתוב, וה' היכה כל בכור. %break .737 אחר כל זה כתוב, לא ייאכל חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. וכתוב, כל מחמצת לא תאכֵלו. אמר משה, למה ציווה שלא לאכול חמץ שבעת ימים ולאכול בהם מצה? ולמה פעם כתוב, לא ייאכל, ופעם, לא תאכלו? %break אלא שבעה כוכבי לכת הם, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב ולבנה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שבכלים דאחוריים דמלכות. והם מצד טו"ר, שהאור שבפְנים הוא מצה, והקליפה שמבחוץ היא חמץ. %break חמץ זכר, מחמצת נקבה, זו"נ של אותו הקליפה שמבחוץ. ועל הזכר דקליפה, שאינו כל כך חמור, כתוב, לא ייאכל. ועל הנקבה דקליפה, שהיא חמורה, כתוב, לא תאכלו. %break .738 המצה שמבפנים, שִׁבעת כוכבי הלכת, שמוּרה מהקליפות. והן שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, שהן הכלים דאחוריים של המלכות דאצילות, %page 91 שהחכמה מתלבשת בהם בעת גדלות המלכות. וכתוב עליהם, ושמרתם את המַצות. המצה שמורה מהקליפות, לבעלה, שהוא ו', ז"א, ו' דהוי"ה. ובו עם ו' המצה נעשית מצוה. %break .739 מי ששומר אותה על י"ה, הגנוזים באותיות מ"צ מן מצה, כי בחילוף הא"ב של א"ת ב"ש, הם י"מ ה"צ, שהאות מ' של מצה מתחלפת באות י', והצ' של מצה מתחלפת בה'. שזהו, י"ה הגנוזים במ"צ של מצה. %break וציווה הקב"ה לברך את המלכות בשבע ברכות בליל פסח, שבע הנערות שלה, שבעה כלים חג"ת נה"י דמלכות דאצילות מבחינת האחוריים, הנקראים: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. %break וציווה להעביר מהם הקליפות, חמץ ומחמצת, שהם עננים חשוכים המכסים על האורות של שבעת כוכבי הלכת. שכתוב בהם, ותבואנה אל קִרְבֶּנה, ולא נודע כי באו אל קִרְבּנה ומראיהן רע, %break חושך כאשר בתחילה. כי כל כך חזק החושך של העננים שלהם, עד שהאורות שבשבעת כוכבי הלכת, אינם יכולים להאיר להם. ומשום זה, לא נודע כי באו אל קרבנה. %break %H גְעַר חַיַת קָנֶה %break .740 כתוב, גְעַר חַיַת קָנֶה, עדת אבירים בעגלֵי עמים. גער חית, זוהי החיה שנאחז בה עשיו. קנה, שביום שלקח שלמה את בת פרעה, בא גבריאל ונעץ קנה בים, ועליו נבנתה העיר רומי. %break קנה, זהו הזכר של אותה חיה רעה, שנאחז בה עשיו, שיש לו צד קטן באחדות הקדושה, וזהו הקנה שתקע גבריאל בים הגדול. ומשום זה היא שולטת על העולם. ועל ממשלה זו כתוב, קנֶה וסוּף קמֵלוּ. %break קנה הוא ממשלה וראש לכל המלוכות. ונקראת קנה, כי עתיד הקב"ה לשבור אותה, כמו קנה הזה. %break לילית וס"מ נקראים חיַת קנה. הם זכר ונקבה דקליפה, ובהם נאחז עשיו. הזכר דקליפה הוא כמו אמצעי בין הקדושה והקליפה. כי הזכר, שנקרא קנה, נאחז במלכות הקדושה, ובו נאחזת הנוקבא הטמאה, שנקראת חיה, חכמה דקליפה. %break קנה, זהו הזכר של אותה חיה רעה, שנאחז בה עשיו, שיש לו צד קטן באחדות הקדושה, כי הזכר נאחז במלכות דקדושה. וזהו הקנה שתקע גבריאל בים הגדול. ים הגדול היא המלכות, ובה נעוץ קנה, הזכר דקליפה. %break .741 במצרים שולטת אותה חית קנה, וממנה יוצאים כמה ממשלות למיניהן, כולם חמץ. כיוון ששבר אותה הקב"ה, הוציא חמץ והכניס מצה. %break שבר בחוט דק וקטן מכל, שבר את הח' של חמץ, ונעשו אותיות מצה. שבר אות ח' של חיה הנקראת חמץ. וע"כ נקראת חית קנה, מפני שקל לשבור אותה כמו קנה זה. ונשבר בחוט קטן כשערה. %break שבר את הח' והעביר אותה מאיתנה ונעשית מצה. וע"כ כתוב, גער חית קנה, כי גער בה הקב"ה, ונשברה הח' של חמץ, ונעשית ה'. %break .742 עתיד הקב"ה לשבור את הקנה ההוא. כעין זה, שישבור רגל ק' מן קנה, ויישאר הִנֵה. כמ"ש, הנה ה' אלקים בחָזָק יבוא, וזרועו מוֹשְלָה לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. %page 92 פעולתו, הפעולה שבק', שישבור רגלה, ויעביר רגלו של ק' של קנה, ויהיה, הנה. כמ"ש, ראשון לציון הִנֵה הִנָם. %break חית קנה הוא זכר ונקבה דקליפה, הנאחזים בשמאל בלי ימין, וממשיכים החכמה דשמאל מלמעלה למטה. ובזה נסתמים צינורות המלכות. כי הקנה, הזכר דקליפה, נאחז במלכות. %break חמץ הוא חיה, נוקבא דקליפה. וכדי לפתוח צינורות השפע שבמלכות, צריכים לשבור הקנה והחיה דקליפה, המכסים אורות המלכות, כלומר למעט הג"ר דשמאל, ולא תהיה לחית קנה יניקה מהם, ויהיו נפרדים מהמלכות. ואז נפתחים צינורות השפע שבמלכות. %break וזה נבחן ששבר רגל ח' של חמץ, החיה דקליפה. כי שבירת נה"י דכלים גורמים העלם ג"ר דאורות, והחמץ חוזר להיות מצה שמוּרה לבעלה. ששפע החכמה לא יאיר בה, אלא בו"ק דחכמה, מלמטה למעלה, שאז אין יניקה לחית קנה ושמורה לז"א בעלה. %break וכן נבחן שנשברה הרגל מק' של קנה, הזכר דקליפה, הנעוץ במלכות. ומקנה נעשה הנה. כמ"ש, הנה שכרו איתו. כי אחר שנשברה רגל הק', מתגלה שכר הצדיקים. %break שבר אות ח' של חיה הנקראת חמץ, שמיעט ג"ר דשמאל, שבזה נשברה רגל הח' של חמץ. אמנם מיעוט הזה אפשר לעשות או ע"י גילוי מנעולא, המלכות דמדה"ד, שהיא כוח גדול הממעט אותה גם מו"ק דחכמה, אפילו מהמשכת החכמה מלמטה למעלה. %break ואפשר למעט אותה ע"י גילוי מפתחא, שאז מתמעטת החכמה רק מג"ר ונשארת בו"ק. ששבר בחוט דק וקטן מכל, במפתחא, שהיא מיעוט קטן. בה שבר הח' של חמץ, %break ואותיות חמץ התהפכו למצה, שנשאר בה ו"ק דחכמה, הנקראת מצה. כיוון שלא היה מיעוטו קשה מבחינת מנעולא. %break ויחד עם שבירת רגל של הח' של חמץ, נקבה דקליפה, נשברה ג"כ הרגל של ק' של קנה, הזכר דקליפה. כעין זה, שישבור רגל הק' מן קנה, ויישאר הִנֵה. שייפרד הקנה ממלכות, והמלכות תישאר שמורה לבדה, כי המלכות נקראת הנה. %break כמ"ש, הנה ה' אלקים בחָזָק יבוא, וזרועו מוֹשְלָה לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. %break כי אחר שנשבר הקנה, ונפרד ממלכות, אז נפתחו צינורות השפע שבמלכות ומתגלה שכר הצדיקים. שזהו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. ושבירת רגלה של הק' היא כמ"ש, ופעולתו לפניו. כי השכר ופעולת המיעוט דג"ר באים יחד. %break כי הג"ר נקרא פנים, ופעולת המיעוט בג"ר נבחן לפעולה בפניו. ע"כ, ופעולתו לפניו. ואז יקוים הכתוב, ראשון לציון הנה הִנָם. %break .743 גְער חית קנה, עדת אבירים בעגלֵי עמים. גער חית קנה, זהו קנה שנאחז בה עשיו, שהוא העיר רומי הגדולה. שנעץ גבריאל קנה בים הגדול, שהקנה נאחז במלכות, הנקראת ים הגדול, ובנו עליה עיר גדולה רומי, %break ממשלת עשיו. והוא קנה, הנקרא חמץ. וכשתבוא הגאולה לישראל, יישבר אותו הקנה. כמ"ש, גער חית קנה עדת. והחמץ שנמשך מקנה, נעבר מיד מהעולם, עם המַחְמצת שלו, הנוקבא שלו, העיר רומי. %break ויתגלה המצה בעולם, ביהמ"ק, של בית ראשון ובית שני, בינה ומלכות. %break .744 בית ראשון ובית שני כנגד בת עין ימין ובת עין שמאל. והם כנגד רומי הגדולה ורומי הקטנה, כנגד שני עננים המכסים על בת העין, שבעין ימין ובעין שמאל, והם כנגד שאור וחמץ. %page 93 וכל עוד שאלו לא יעברו מהעולם, בל ייראה ובל יימצא אחד מהם, הבית ראשון והבית שני לא יוכלו להתגלות בעולם. %break .745 והרפואה לענני העין, המחשיכים לבת עין של ימין ושמאל, הרפואה שלהם היא מרה של עגל. כמ"ש, שם ירעה עגל ושם ירבץ. שם ירעה עגל, זהו משיח בן יוסף, שכתוב בו, בכור שורו הדר לו, שפני שור מהשמאל. ושם ירבץ, זהו משיח בן דוד. %break משיח בן דוד מעביר רומי הגדולה. ומשיח בן יוסף מעביר רומי הקטנה. מיכאל וגבריאל כנגדם. מיכאל כנגד משיח בן דוד, וגבריאל כנגד משיח בן יוסף. %break רומי הגדולה ורומי הקטנה הן שתי קליפות כנגד בינה ומלכות דקדושה. והן שני עננים, ימין ושמאל, זכר ונקבה, המחשיכים על אור החכמה הנמשך מבת העין. והם חית קנה, שממשיכים החכמה מלמעלה למטה, וע"כ מכסים האורות של המלכות. %break והרפואה לזה היא למעט הג"ר דשמאל. הרפואה שלהם היא מרה של עגל, כי המרה היא דינים דנוקבא, הממעטים הג"ר דשמאל. %break .746 ומשום זה ח', שהיא חוט דק, שובר אותה ומביא אות ה' במקומה, ומתהפך החמץ להיות מצה, שבתחילה קנה וסוּף קמלו. קנה, ממשלת רומי, שהוא סוּף לכל המלכים, שעתיד הקב"ה לשבור אותו. %break גער חית קנה, גער חיה רעה, ח' של חמץ, ונשברה רגלה מהח' של מחמצת, שכתוב בה, ורגליה יורדות מוות. %break ועוד, גער חית קנה, שתישבר רגל הק' מקנה, ויישאר הִנה. מיד, הנה ה' אלקים בחָזָק יבוא. ראשון לציון הִנֵה הִנָם ולירושלים מְבַשר אֶתן. הנה בגי' שישים, ששישים אחר אלף ומאתיים, יתקיימו הכתובים האלו. %break %H פרשת כי תצא %break %H פסח חמץ ומצה %break .134 כלים של חג הפסח, בזמן ששולט עליהם ליל שימורים, השכינה, כולם צריכים להיות שמורים, שיהיו שמורים מחמץ ומשאור בכל שהוא. וכל המאכלים והמשקים צריכים להיות שמורים. ומי ששומר אותם מחמץ ומשאור, %break גופו שמור מיצה"ר למטה, ונשמתו שמורה למעלה. וכתוב בה, לא יגוּרךָ רָע, משום שגופו נעשה קודש ונשמתו קודש קודשים. וכתוב ביצה"ר, וכל זר לא יאכל קודש. וכן, והזָר הקָרב יומת. %break .135 פסח הוא זרוע ימין, אברהם, חסד, כסף מזוקק. מי שמערב בו עופרת, משקר בו. %break כך מי שמערב המוץ או שאור כלשהו במצה, הוא כאילו משקר במטבע של המלך, המלכות, שנקראת מצה. וכך מי שמערב בטיפה שלו תערובת מהביאה האסורה, או שחושב באחרת, %break כאילו משקר בחותם המלך, יסוד. כי זה בזה תלוי. שהעשיה למטה גורמת פגם למעלה. %page 94 %H תפילין של ראש ושל יד %break .136 רה"ש הוא זרוע שמאל, יצחק, ששׁם דנים דיני נפשות, מי יחיה ומי ימות. ועקדת יצחק הייתה שם, שעקד אותו אברהם. הקשר של תפילין של יד דומה לעקדת יצחק, לקשור הגבורות בחסדים. אשרי הבן הנעקד באביו ונקשר בו, %break לעשות מעשהו בתורה ובמצוות. ואשרי העבד הנקשר תחת רבו, לעשות רצונו, במקום בן מלך. %break .137 מט"ט, אשריך ואשרי בניך, אותם הנמשכים ממט"ט, שעוד לא זכו להיות בנים לזו"ן דאצילות, שקשורים ועקודים בתפילין תחת רשות אדונך. ומשום זה, אע"פ שאתה עבד לאדונך, מלך אתה על כל הממונים של שאר העמים, מלך על כל המלאכים, מלך, %break שהשדים וכל המחנות שלהם כולם מפחדים ממך. משום שאתה הדום רגליו של אדונך, ואתה משמש לאדונך, שד"י של מזוזה מבחוץ, שומר הפתח. הוי"ה, שהוא אדונך, הוא בפנים. ושד"י מבחינת מט"ט, הוא מבחוץ. %break .138 מט"ט הוא שד"י. בעת שהקב"ה יורד לבריאה, לשלוט על עצה"ד טו"ר, שטוב הוא מט"ט ורע הוא ס"מ, שהוא שד, מלך השדים. %break מט"ט, הוא מלאך, מלך המלאכים. אבל מצד עה"ח, השם שד"י הוא יסוד דאצילות. ומשום זה למטה בבריאה הם שניים, עֶבד ורבּוֹ. שהעבד הוא שד"י מבחוץ, ורבו הוא הוי"ה מבפנים, שהם אינם ייחוד אחד. ולמעלה באצילות, %break ת"ת ויסוד הם אחד, כי גוף וברית אנו מחשיבים אחד, שהם עמוד האמצעי וצדיק, ת"ת ויסוד. %break .139 כמו שתפילין של ראש הם מוחין דבינה על ת"ת, עה"ח שבאצילות, ומלכות היא תפילין של יד. כך למטה, בעה"ח דבריאה, מצד הכיסא העליון, שהוא בינה דבריאה, %break הוא תפילין של ראש של מט"ט, ותפילין של יד שלו הם כיסא תחתון, מלכות דבריאה. כמ"ש, כיסא כָּבוד מָרום מראשון. %break %H שיר השירים %break %H תפילין שהקב"ה מניח אותן, ימים טובים וחול המועד %break .197 המקבלים מג"ר דישסו"ת, הם ימים הנקראים טובים. והם תפילין של ראש, שהם תפילין, שהקב"ה מניח אותן, כלומר שהם המוחין דז"א, הנקראים תפילין. ע"כ נקראים טובים, משום שמאירים בראש הקודש העליון, ז"א. %break .198 בכל מקום ימים טובים הם תפילין של ראש, שהקב"ה מניח אותן. חול המועד, שלא נקרא יו"ט, הן תפילין של הזרוע, מלכות, כי אין ללבנה, למלכות, כלום מעצמה, אלא ממה שמקבלת מאורו של יו"ט, ז"א. %page 95 .199 תפילין של הזרוע, הן תפילה של יד, שאינה מאירה אלא מתוך האור של תפילין של ראש. תפילה של ראש היא ימים טובים, מוחין דז"א. תפילה של זרוע היא חול המועד, מוחין של המלכות. %break %H אסור להניח תפילין בחול המועד %break .200 ע"כ חול המועד הוא בעניין עשיית מלאכה, כמו יו"ט. וצריך להיות בשמחה כמו ביו"ט. ומשום זה בימים האלו, שהם בחינת התפילין של ריבון העולם, ימים טובים, אסור להניח בהם שאר תפילין. כי ביו"ט אסור להניח תפילין. %break כי אלו הימים, שהם בחינת התפילין העליונות, שורים על ראשיהם של ישראל הקדושים. %break .201 זה נכון בתפילין של ראש, המוחין העליונים דז"א, שהן שורות על ראשיהם של העם הקדוש ביו"ט. אבל בתפילין של יד, שהוא חול המועד ולא יו"ט, איך אנו נאחזים בה? %break .202 משום שאנו אחוזים במלכות, שהיא חול המועד, ונקראת יד כהה. ע"כ אסור לעשות מלאכה בחול המועד מצידה, וצריכים לעשות שמחה בחול המועד מצד תפילין של ראש. מצד שחול המועד מקבל מיו"ט, מתפילין של ראש, ע"כ צריכים להיות בשמחה בחול המועד. %break .203 והעם הקדוש אחוזים בתפילין של ריבון העולם, והן שורות עליו ביו"ט ובחול המועד. תפילין של ראש ביו"ט, ושל יד בחול המועד. ואסור להעביר התפילין של ריבון העולם מעל ראשיהם, ולהניח תפילין אחרים, שהם דמיון וצורה שלמטה. %break .204 בדומה למלך, שרצה לשמור את עבדו, אמר לו, עשה לך חותָם כצורת החותם שלי, כל זמן שצורה זו נראית עליך, הכול יזועו ויפחדו ממך. אח"כ מאהבה עליונה, שהמלך היה אוהב אותו, %break נתן בידו את החותם העליון של טבעתו. כיוון שאחז בידו החותם העליון של המלך, עזב צורת החותם שעשה. %break .205 אם אותו העבד דחה החותם העליון של המלך, בשביל אותו חותם שעשה בעצמו, ודאי בן מוות הוא אותו העבד, משום שעשה ביזיון בחותם המלך, ולא דאג לכבודו. %break ומשום זה אסור לעם הקדוש לדחות חותם המלך העליון, השורה עלינו ביו"ט ובחול המועד, בשביל צורה זו שאנו עושים, התפילין שאנו מניחים. %break יש ב' מיני ריח: %break א. ריח שהוא הארת חכמה ע"י עליית מדרגה תחתונה למ"ן אל העליונה. ז"א שעולה למ"ן לישסו"ת, ומייחד ימין ושמאל שלהם, ואז יוצא הריח. ולולא עליית ז"א למ"ן, לא היה הריח מגולה שם. %break ב. ריח עליון, הנמשך מהמדרגה העליונה מישסו"ת, מאו"א עילאין, הממשיכים אליהם הארת חו"ס דא"א. זה אמור בג"ר דישסו"ת, שיכולים לקבל חכמה בלי חסדים. %break אבל ז"ת דישסו"ת, שהחכמה שבהם אינה יכולה להאיר בלי חסדים, אינם יכולים לקבל מהריח העליון, מחמת שמחוסרת חסדים. %page 96 וע"כ יש מחלוקת בין ימין ושמאל דישסו"ת, ואין החכמה יכולה להאיר שם, אלא ע"י עליית מ"ן דז"א, שעם כוח המסך דחיריק שבו, מייחד ימין ושמאל. %break גם התבאר, שהמוחין דג"ר דישסו"ת מאירים ביו"ט ובחול המועד, בשיעור שמקבלים מיו"ט, שהם תפילין שריבון העולם מניח אותן. שמוחין של יו"ט הם מוחין דז"א מג"ר דישסו"ת, ומוחין של חול המועד הם מוחין של המלכות שמקבלת מג"ר דישסו"ת. %break אבל התפילין שאנו מניחים, הן ממוחין דז"ת דישסו"ת, שאין החכמה מאירה בהם, אלא ע"י עליית ז"א עם המסך דחיריק שבו. וכיוון שכוח הדין, הנמצא במסך דחיריק ממנעולא וממפתחא, %break מתעורר רק ע"י מעשה תחתונים, ע"כ החכמה המתוקנת על ידו, נבחנת לתפילין של מעשה התחתונים, שמעשה התחתונים גרם ליציאתם. %break והעם הקדוש אחוזים בתפילין של ריבון העולם, והן שורות עליו ביו"ט ובחול המועד. שביו"ט ובחול המועד ישראל אחוזים במוחין דג"ר דבינה, שנבחנים לתפילין שריבון העולם מניח אותן. %break ואסור להעביר התפילין של ריבון העולם מעל ראשיהם, ולהניח תפילין אחרים, שהם דמיון וצורה שלמטה. %break התפילין שאנו מניחים, שהם מוחין הנמשכים מז"ת דישסו"ת, נבחנים שהתחתונים עושים אותם, והם דמיון וצורה שלמטה, משום שכוח הדין שבמסך דחיריק שבקו האמצעי מעוררים התחתונים. %break וזהו המשל שמביא, בין חותם שהעבד עשה כדוגמת חותם המלך, לבין החותם של המלך עצמו. ואומר, שמשום זה אסור לעם הקדוש לדחות חותם המלך, הארת המוחין דז"א, המקבלים מג"ר דישסו"ת, המאירים על ישראל ביו"ט ובחול המועד, %break בשביל צורה זו שאנו עושים, כלומר, המוחין המתעוררים עלינו ע"י הנחת התפילין, הנמשכים מהארת המוחין דז"א מז"ת דישסו"ת, שאינם מתוקנים זולת ע"י מעשה ידינו, שהוא כוח הדין שבמסך דחיריק, המתעורר על ידינו. וע"כ נבחן, שאנו עושים תפילין אלו. %break .206 במועד ובחול המועד אסור להניח תפילין של מעשה ידינו, ולדחות התפילין של ריבון העולם. וכש"כ בשבת, שהכול שורה עלינו. שבת של ליל שבת, תפילה של יד, מלכות. ושבת של היום, תפילין של ראש, ז"א. וע"כ ודאי שאסור להניח תפילין. %break .207 וכך מסדר הקב"ה לעם הקדוש, אוהביו. בחול, מניחים התפילין, שעושים צורת החותם של המלך, להיות שמורים בכל הצדדים, שזו הארת המוחין דז"א מז"ת דישסו"ת. %break בשבת ובמועד, שהם ימים טובים, ותפילין של ריבון העולם ממש, שזו הארת המוחין דז"א מג"ר דישסו"ת המאירים עליהם, אנו מעבירים אותה הצורה, התפילין שלנו, ומניחים תפילין של ריבון העולם, %break שממשיכים הארת המוחין דז"א מג"ר דישסו"ת. אשריהם העם הזה, שבידיהם החותם העליון של המלך. %break .208 מי שמניח תפילין, צריך לשמוח. ע"כ כתוב, ושמחתָ בחגך. שצריכים לשמוח בתפילין של ריבון העולם. ושמחה זו, היא במועד ובחול המועד, שהם תפילין של ראש ותפילין של הזרוע של ריבון העולם. %break .209 כתוב, לריח שְׁמָניך טובים שֶׁמן תוּרַק שְׁמך, על כן עלמות אֲהֵבוך. ביו"ט, מאותו הריח העליון, המאיר בג"ר דישסו"ת, שמניך טובים, שהוא תפילין של ראש, המוחין דג"ר דישסו"ת, %page 97 המאירים בז"א. בחול המועד, הוא שמן תוּרק שמך, שהוא תפילין של יד, המלכות, הנקראת שֵׁם, שעולה להתאחד בדרך סתום, בתפילין של ראש, ז"א, במוחין דג"ר דבינה. %break .210 על כן עלמות אהבוך. זהו ביו"ט האחרון של החג. שאז נשלמה התפילה של היד, המלכות, והאירה בשלמות, ומחלקת חלק לכל, לכל אלו המחנות והצבאות שלמעלה, הנמשכים מז"א, שצריכים חסדים, ולכל אלו המחנות והצבאות של מטה, הנמשכים מהמלכות, %break שצריכים הארת חכמה. ע"כ, עלמות אהבוך, המחנות והצבאות שלמעלה ועולמות ומחנות וצבאות שלמטה. %break בשבעה ימי החג, המלכות מחלקת ומשלימה את הצבאות שלמטה, הצריכים הארת החכמה. כי אז הזמן של המשכת הארת החכמה. ובאחרון של החג, בשמיני עצרת, המלכות ממשיכה ומשפיעה חסדים. ואז נשלמים הצבאות של מעלה, הנמשכים מז"א. %break זהו ביו"ט האחרון של החג, בשמיני עצרת, שאז הוא בהמשכת חסדים, שאז נשלמה התפילה של היד, המלכות. %break כי בשבעה ימי החג המשיכה חכמה, ובשמיני עצרת שהמשיכה חסדים, היא נשלמת בכל. ומחלקת חלק לכל, הן לצריכים חכמה, והן לצריכים חסדים. %break %H מאמרים לשבועות %break %H פרשת תצווה %break %H מצות וספירת העומר %page 99 .62 את חג המצות תשמור. זהו מקום, המלכות, שנקרא שָׁמוֹר. ומשום זה כתוב, את חג המצות תשמור, שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציוויתיך. %break שבעת ימים אלו של חג המצות, אינם כשבעת הימים של סוכות. כי של סוכות הם עליונים, חג"ת נהי"מ דבינה, שזו"ן עלו והלבישו אותם. ואלו של חג המצות, הם תחתונים, חג"ת נהי"מ של המלכות. וע"כ באלו של סוכות אומרים הלל שלם. %break ובאלו של חג המצות אין אומרים הלל שלם. ומשום שהם שבעה ימים שלמטה של המלכות, כתוב, שבעת ימים תאכל מצת. מצת כתוב בלי ו', להורות, כי טרם שׁרו עליהם ימים עליונים של ו', ז"א. %break .63 כיוון שהסוד הזה של חג המצות התקדש, כי בלילה הראשון של פסח התקדשו זו"ן, וקיבלו המוחין דאו"א עילאין, כלומר, שעלו והלבישו אותם, א"כ למה ירדה שוב המלכות למטה ממקומה, %break הרי מעלים בקודש ואין מורידים? ולמה ירדה מאו"א למטה באלו שבעה ימים תחתונים? %break .64 כתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו. להורות, שמי שמכפר, צריך לכפר על עצמו תחילה, ואח"כ על ביתו. כעין זה המלכות התחילה להתקדש, ולצאת בקדושה בלילה הראשון של פסח, כדי לכפר על עצמה. וכיוון שהיא התקדשה, צריכה לכפר על ביתה ולקדש אותם. %break וע"כ ירדה למטה, לקדש ביתה. ומקדשת אותם ע"י ישראל שלמטה. וכיוון שאלו התקדשו, צריכים להעלות אותה למעלה, כי כשבית המטרוניתא, המלכות, מתקדש, אז עולה למעלה להתקשר בימים העליונים למעלה. %break נודע שאין היעדר ברוחניות, וכל שינוי מקום אין הפירוש שעזב ונעדר ממקום ראשון ובא למקום שני, אלא תוספת מקום יש כאן, שנשאר כולו במקום ראשון, וגם בא למקום שני. %break ולפי זה בלילה הראשון של פסח, שזו"ן עלו לאו"א, והנוקבא נתקנה במוחין דאו"א, הרי נשארה הנוקבא גם במקומה למטה. ושבע ספירות חג"ת נהי"מ דנוקבא, שנשארו למטה במקומה, מכונים בית הנוקבא. כי דומה כמו שהנוקבא עלתה למעלה ולא לקחה עימה ביתה. %break ונמצא, שהתיקון הגדול שקיבלה הנוקבא בלילה ראשון של פסח, לא הגיע כלום לביתה, שנשאר למטה. %break כיוון שמי שמכפר, צריך לכפר על עצמו תחילה ואח"כ על ביתו, לכן בליל ראשון של פסח המלכות התחילה להתקדש, בבחינת וכיפר בעדו, שהיא עצמה קיבלה התיקון מחמת עלותה. %break וכיוון שהיא התקדשה, צריכה לכפר על ביתה. כי ביתה, חג"ת נהי"מ שלה, שנשארו למטה, שלא עלו עימה, עוד לא קיבלו כפרה, מוחין דאמא המכונים כפרה, בעניין יוה"כ, היא אמא. וע"כ ירדה למטה, לקדש ביתה. %page 100 לאחר לילה ראשון של פסח, ירדה המלכות מאו"א, למקומה למטה. כדי לקדש שבע ספירות שלה שנשארו למטה, היא מקדשת אותם ע"י ישראל שלמטה, ע"י זה שישראל מקיימים הכתוב, %break את חג המצות תשמור שבעת ימים, שבזה מיתקנים שבעה ימים חג"ת נהי"מ שלה, שנשארו למטה, המכונים ביתה. %break וכיוון שאלו התקדשו, צריכים להעלות אותה למעלה, כי כשבית המטרוניתא, המלכות, מתקדש, אז עולה למעלה, כלומר, אחר ששבעה ימים אלו קיבלו תיקון במקומם, צריכים להעלות שוב את המלכות לאו"א, שזה נעשה ע"י ספירת העומר. %break .65 ועל זה אנו עושים חשבון, שסופרים ספירת העומר בעמידה על רגליים. משום שאלו הימים, שאנו סופרים, הם ימים עליונים, הספירות דז"א, זכר. וכן בכל זמן שאדם נכנס באלו ימים עליונים דז"א, בין בתפילה ובין בשבח, צריך האדם לעמוד על רגליו, %break שהירכיים והגוף משמשים שם בז"א בשווה יחד. והירכיים והגוף צריכים לעמוד כזכר העומד בכוחו, ולא כנקבה, שדרכה לשבת. ועוד, משום השבח של עולם העליון, צריכים לעמוד. %break אור הזכר, המאיר מלמעלה למטה, הוא ג"ר. וע"כ כל הרת"ס שלו, חב"ד חג"ת נה"י, צריכים לשמש בהלבשת האור. וע"כ צריך גם האדם בתפילה או בשבח לז"א, שהוא זכר, לעמוד על רגליו, שגם נה"י שלו, שנקראים רגליים, יהיו בשימוש. %break אבל אור הנקבה, המאיר מלמטה למעלה, הוא ו"ק וחסר ג"ר. ע"כ אינם צריכים אלא רק ראש ותוך, חב"ד חג"ת דכלים, שילבישו האורות דרוח נפש. ונמצאים הנה"י, הרגליים, פנויים בלי אור, ואינם משמשים כלום, כמו היושב בכיסא, שהרגליים הם בלי שימוש. %break וע"כ כשהאדם בשבחים או בתפילה אל המלכות, שהיא נקבה, צריך גם האדם להיות בישיבה, ולא ישמש ברגליו. שיש ערך הופכי בין כלים לאורות, שהחסר נה"י דכלים הוא חסר ג"ר באורות. %break .66 ומשום שספירת העומר הוא הזכר, שממשיכים ספירות עליונים דז"א, הנשים פטורות מספירה זו, ואינן מחויבות לספור אלא הזכרים בלבד, להתקשר כל אחד כראוי, כעין זה כתוב, יֵרָאה כל זכוּרְך, %break שהזכרים מחויבים להראות ולא נשים. משום שהברית הוא בזכר ולא בנקבה, ומשום שהוא למעלה בזכר, בז"א, נשים אינן מחויבות. %break .67 בכל שבעת ימים מאלו הימים העליונים, של ז"א, מקבל קדושה יום אחד מאלו התחתונים, של המלכות. והיום התחתון הזה של המלכות נקרא שבוע, משום שמתקדש משבעה ימי העליונים. %break וכן בכל שבעה ושבעה מאלו חמישים הימים העליונים, עד יום החמישים ולא עד בכלל. %break כלומר, שיום החמישים אינו בכלל המתקנים לימים תחתונים. וכשנמצא מ"ט (49) ימים עליונים, נמצאים למטה במלכות, שהתקדשו שבעה ימים שלה. %break כי כל יום נתקן ע"י שבעה ימים העליונים, שע"י חג"ת נהי"מ דחסד דז"א, מיתקן חסד דמלכות. וע"י חג"ת נהי"מ דגבורה דז"א, מיתקנת גבורה דמלכות. ועד"ז כל אחד שנתקן במלכות נקרא שבוע, משום שנכנס באלו שבעה ימים עליונים. %break וע"כ כתוב, שבע שבתות תמימות תהיינה, שמורה על שבעה ימים תחתונים, חג"ת נהי"מ דמלכות, שכל אחד נקרא שבוע. ומשום שהם נקבות, להיותם שבע ספירות דמלכות, בלשון נקבה נאמר, שבתות תמימות תהיינה. %page 101 .68 וכששבע ספירות דמלכות התקדשו במ"ט ספירות העליונות, והבית, שבע ספירות דמלכות, שלא קיבלו תיקונים בלילה הראשון של פסח, נתקן להתחבר אישה בבעלה, שתתחבר המלכות עם ז"א, אז נקרא חג השבועות. ע"ש אלו הנוקבאות, שבע ספירות דמלכות, %break הנקראים שבע שבועות, ששורים עליהם אלו הימים העליונים, מ"ט ימים דז"א, שהתקדשו בהם. %break ומשום זה כתוב, בשָבועותיכם, שהמשמעות שהם שלכם. ולא כתוב, בשבועות. כי כמו שהתקדשו שבע ספירות דמלכות, שנקראים שבועות, התקדשו ג"כ ישראל למטה עימהם. כי ישראל למטה תלויים בקדושת המלכות, שממנה הם מקבלים, וע"כ כתוב, בשבועותיכם. %break .69 וע"כ כשמגיעים למ"ט ימים, היום העליון שעליהם, היום החמישים, בינה, שולט על מ"ט ימים, מ"ט ספירות דז"א, כלל התורה, שז"א נקרא התורה, שיש בה מ"ט פנים. %break אז היום העליון, היום החמישים, בינה, ע"י התעוררות התחתונים, הוציא התורה, ז"א, המוחין דג"ר שלו, כלולים מ"ט פנים, שנתקנו ע"י ספירת מ"ט ימים. %break %H גם ציפור מצאה בית %break .70 גם ציפור מצאה בית ודרור קֵן לה אשר שָׁתָה אפרוחיה. גם ציפור מצאה בית, אלו הם ציפורי השמיים, שיש מהם שעושים קן שלהם בחוץ. ויש מהם שעושים קן שלהם בבית, דירתו של אדם. %break כמו דרור, עוף השם קינו בבית כל אדם, ואינו מפחד, משום שהכול קוראים לו דרור, חירות. כי מיום שעושה קן בבית ומוציא בנים, הוא דר בבית חמישים יום. ואח"כ נפרדים אלו מאלו. וזהו עוף שנקרא דרור, שפירושו חירות, הרומז לבינה. והמלכות נקראת ציפור. %break .71 כתוב, וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ. שנת החמישים היא בינה, שמכאן יוצאת חירות לכל. ומשום שיוצאת ממנו חירות, התורה היוצאת מבינה, נקרא חירות. %break וע"כ כתוב, חָרוּת על הלוחות. אין לקרוא חָרוּת, אלא חירות. שזהו התורה, הנקראת חירות. כי מה שהיום העליון, בינה, מוציא, נקרא חירות. והוא חירות לכל. והיום ההוא הוא חירות עליון. %break משום שיש חירות תחתון וחירות עליון, ה"ר, בינה, וה"ת, מלכות. שמיטה, מלכות, ויובֵל, בינה. הם כאחד, שמלבישים זה את זה, ואז הבינה נקראת חירות עליון והמלכות חירות תחתון. %break %H לחם הביכורים %break .72 שני מיני לחם אכלו ישראל. אחד כשיצאו ממצרים, אכלו מצה, לחם עוני, לחם ממלכות. ואחד במדבר, שאכלו לחם מן השמיים, לחם מז"א, שנקרא שמיים. שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים. %page 102 וע"כ הקורבן של חג השבועות הוא לחם. ועל הלחם מקריבים כל שאר הקורבנות. הלחם הוא עיקר, כמ"ש, והִקרבתֶם על הלחם שבעת כבשים. וכמ"ש, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שזהו לחם שהחכימו בו ישראל, חכמה עליונה של התורה, ובאו בדרכיה. %break .73 בפסח יצאו ישראל מהלחם שנקרא חמץ, שכתוב, ולא יֵיראה לך חמץ. וכתוב, כי כל אוכל מַחְמֶצֶת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל. יצאו מחמץ, משום הכבוד של הלחם שנקרא מצה. %break עתה, שזכו ישראל ללחם עליון דז"א, לא יפה היה שיתבטל החמץ, ולא ייראה כלל? ולמה קורבן זה של לחם הביכורים היה חמץ, כמ"ש, סולת תהיינה חָמץ תֵיאָפינה? הרי ביום הזה התבטל היצה"ר, חמץ, כי התורה, שנקראת חירות, נמצאת, ולמה הביאו חמץ? %break .74 אלא בדומה למלך שהיה לו בן יחיד, וחלה. יום אחד היה משתוקק לאכול. אמרו, יאכל בנו של המלך רפואה זו. וטרם שיאכל אותה, לא יימצא שום מאכל ומזון אחר בבית. %break עשו כך. כיוון שאכל הרפואה ההיא, אמר, מכאן והלאה יאכל כל מה שרוצה, ולא יוכל להזיק לו. %break .75 כך, כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים העיקר והסוד של האמונה. אמר הקב"ה, יטעמו ישראל רפואה. וכל עוד שיאכלו רפואה זו, לא ייראה להם מאכל אחר, חמץ. %break כיוון שאכלו מצה, שהיא רפואה, לבוא ולדעת בסוד האמונה, שהיא מלכות, אמר הקב"ה, מכאן והלאה ראוי להם חמץ, ויאכלו אותו, כי אינו יכול עוד להזיק להם. וביום השבועות, נמצא לחם העליון, של ז"א, רפואה גמורה. %break .76 וע"כ מקריבים חמץ, היצה"ר, שיישרף על המזבח ע"י הקורבנות שמקריבים על המזבח. ומקריבים שני לחם אחרים, ע"י תנופה, עימהם יחד. שני לחם אחרים, פירושו, חוץ מהקורבנות. %break והחמץ, היצה"ר, נשרף באש המזבח ע"י הקורבנות, ואינו יכול לשלוט ולהזיק לישראל. ומשום זה ישראל הקדושים מתדבקים בהקב"ה ביום הזה ברפואה של התורה. ואם היו שומרים ישראל ב' מיני לחם אלו, מצה ולחם העליון של ז"א, לא היו באים בדין לעולם. %break כי יש ב' מיני מוחין לנוקבא: א. מזמן היותה ב' מאורות הגדולים, מטרם המיעוט, שאז הייתה בקומה אחת עם ז"א, ולא הייתה מקבלת ממנו, אלא שניהם מקבלים בשווה מאמא. שז"א היה מלביש קו ימין שלה, %break חסדים, והמלכות הייתה מלבישה קו שמאל שלה, חכמה בלי חסדים. שאז קטרגה הירח, מחמת שבלי חסדים אין החכמה יכולה להאיר, והייתה הארתה בצמצום גדול. %break ב. אח"כ נאמר לה, לכי ומעטי את עצמך. שאז ירדה למטה מחזה דז"א, שהמסך שבחזה דז"א מיעט אותה, עד שאין לה מעצמה כלום והכול היא מקבלת מז"א. אבל תחת זה היא נבנית במוחין גדולים מחכמה וחסדים, עד שהיא בזיווג פב"פ עם ז"א. %break אמנם אין היעדר ברוחניות, ואע"פ שהתמעטה וחזרה אחר המיעוט לפב"פ, לא התבטל בה משום זה המוחין שמלפני המיעוט. אלא המוחין שמלפני המיעוט, היות שהארתם מצומצמת, הם מכונים מוחין דאחוריים, מצה, הנקראת לחם עוני. %break והמוחין שלאחר המיעוט, נקראים מוחין דפנים, וכן לחם מן השמיים, מטעם שמוחין אלו מקבלת מז"א, שנקרא שמיים. ונבחנים שיש בהם חמץ, שפירושם דינים, מחמת המיעוט שהתמעטה, שירדה מחזה ולמטה דז"א, שהדינים הנמצאים בנקודת החזה דז"א הוא חמץ. %page 103 אבל החמץ הזה מיתקן, עד שהופך להיות קדושה ורחמים. כי נגלה, שזולת המיעוט והדינים האלו, הייתה המלכות נשארת בלחם עוני, ולא הייתה מקבלת המוחין הגדולים דפב"פ לעולם. נמצא שיש ב' מיני תיקונים בב' מיני מוחין דמלכות: %break א. התיקון של מוחין דאחוריים, הוא לבער החמץ ולהרחיקו, כמו שלומדים, בל ייראה ובל יימצא. כי החכמה מבערת כל הדינים. אבל אינם עוקרים את החמץ לגמרי מהמקומות התחתונים שעודו נמצא שם. ונמצא שהוא רפואה, אבל לא לגמרי. %break ב. משא"כ המוחין דפָנים שעל ידיהם מתהפך החמץ ונעשה קדושה ורחמים. נמצא, שנעקר החמץ לגמרי, ואין לו מקום עוד להתעורר. וע"כ נבחן זה לרפואה גמורה. %break שני מיני לחם אכלו ישראל. אחד כשיצאו ממצרים, אכלו מצה, לחם עוני, המוחין דאחוריים של המלכות, שהארתם מצומצמת מחמת חיסרון חסדים. והוא לחם עוני. %break אמנם אלו המוחין הם של המלכות עצמה, שקיבלה מבינה ולא ע"י ז"א. וע"כ שבעה ימים של מצות הם תחתונים, המוחין דמלכות עצמה. %break ואחד במדבר, לחם מִן השמיים, מָן, שהיה ממוחין דז"א עצמו. וע"כ הקורבן של חג השבועות הוא ג"כ לחם מן השמיים, כמו המן, אלא הם המוחין של המלכות, שקיבלה אותם מן השמיים, ז"א, המוחין דפב"פ. %break כי כתוב עליהם, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, מן הארץ, המלכות. אלא שקיבלה אותם משמיים, ז"א. ואינם מוחותיה עצמה, כמו מוחין דאחוריים. %break וכתוב, והִקרבתֶם על הלחם שבעת כבשים. כי הלחם, המוחין דפב"פ, הנמשכים בשבועות ע"י תנופת הלחם, הוא העיקר הרצוי. והקורבנות שמקריבים, הם להשלים את הלחם. כי החמץ שיש במוחין דפנים, מתהפך להיות קדושה ורחמים, %break ע"י הקרבת הקורבנות, שאש המזבח הופך את החמץ, שהוא הדינים, שבאו מחמת המיעוט, לריח ניחוח אישֶׁה לה'. %break וכמ"ש, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שהכוונה היא על לחם מן הארץ הבא ממושבותיכם, ולא מָן כמו שאכלו במדבר. שזהו לחם שהחכימו בו ישראל, חכמה עליונה של התורה, %break להיותם המוחין דפנים, הבאים מז"א, שנקרא תורה, אל המלכות. וישראל, שקיבלו המוחין הללו, זכו ג"כ לחכמה עליונה. %break כיוון שיום השבועות גדול מפסח, למה הותר החמץ בשבועות, והרי החמץ הם דינים ויצה"ר? אלא שיש שני מיני רפואות: א. מצה, להרחיק הדינים, אבל עוד אין הופכים אותם לרחמים, %break ב. לחם ביכורים והקורבנות, שמקריבים עליהם על המזבח, שע"י הקורבנות נשרף החמץ על המזבח ומתהפך לריח ניחוח, שרפואה זו היא רפואה גמורה, עד שהחמץ נעשה קדושה, כמ"ש, בלחם תנופה חָמץ תֵיאָפינה. %break ואם היו שומרים ישראל ב' מיני לחם אלו, מצה ולחם העליון של ז"א, לא היו באים בדין לעולם, כי ע"י המצה ולחם התנופה והקורבנות, הפכו הדינים להיות קדושה ורחמים בכל מקום שהם. %break .77 יום רה"ש הוא יום הדין, לאלו שלא לקחו מאכל הרפואה, מצות, מוחין דאחוריים, ועזבו את רפואת התורה, מוחין דפב"פ מז"א, הנקרא תורה, שע"י ב' רפואות אלו נתקן מאכל האחר, החמץ, והתהפך לקדושה. %page 104 כי ביום הזה של רה"ש, חמץ עולה ומקטרג על האדם ומלשין עליו, והוא עומד ביום הזה להיות מקטרג על העולם, והקב"ה יושב בדין על הכול ודן את העולם. %break .78 ומשום זה, כשנתן הקב"ה תורה לישראל, נתן להם לטעום מלחם עליון ההוא, ממוחין דפנים דז"א, מהמקום ההוא, מהמלכות שמקבלת ממנו. מתוך הלחם ההוא, היו יודעים ומסתכלים בסודות התורה, ללכת בדרך הישר. %break .79 רבי שמעון, רבי אלעזר בנו, רבי אבא, ורבי יוסי היו הולכים בדרך. בעוד שהיו הולכים, פגשו זקן אחד, שהיה אוחז בידו ילד אחד. זקן, רומז למוחין דפנים. ילד, רומז למוחין דאחוריים. %break נשא רבי שמעון עיניו, ראה אותו ואמר לרבי אבא, ודאי שיש לנו דברים חדשים בזקן הזה. %break .80 כשהגיעו אצלו, אמר לו רבי שמעון, במשא הקשור בך על גבך, אתה בא. כלומר, שאין לך חמור שיישא משאך. רמז לו על מוחין דאחוריים שאוחז, שהם עליו כמשא. מי אתה? %break אמר לו, יהודי אני. אמר רבי שמעון, דברים חדשים ודאי יש אצלך ביום הזה. איפה היא ארצך? אמר לו, דירתי הייתה בין אלו פורשי המדבר, שהייתי משתדל שם בתורה. ועתה באתי ליישוב, לשבת בצילו של הקב"ה בימים אלו של החודש השביעי הזה. %break %H פרשת אמור %break %H למה אין שבעה ימים בשבועות %break .140 בפסח שבעה ימים, ובסוכות שבעה ימים. שלמות השמחה של סוכות ביום אחר, בשמיני עצֶרֶת. %break ובשבועות, למה לא נמצאים בו שבעה ימים, הרי שבועות הוא זמן מתן תורה, החשוב מכל? פסח קו ימין, סוכות קו שמאל, שבועות קו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקווים. א"כ, יותר מאשר בהם, היה צריך להיות בו שבעה ימים? %break .141 כתוב, ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. מהו השינוי, שכאן נקראים ישראל אחד, יותר מבמקום אחר? כיוון שבא כאן לפרש שבחם של ישראל, קרא להם אחד. כי בכל מקום השבח של ישראל הוא, אחד, %break משום שכל הקשר של העליונים והתחתונים נמצא במקום שנקרא ישראל, ז"א. כי הוא נקשר במה שלמעלה, מחזה ולמעלה שלו, חסדים, ונקשר במה שלמטה, בנה"י, מחזה ולמטה שלו, שמשם השפעת החכמה, ונקשר בכנ"י, המלכות, שבה גילוי החכמה. %break וע"כ, כיוון שמקשר אלו ג' המקומות, נקרא הכול אחד. ובמקום הזה נודעים האמונה, המלכות, והקשר השלם, נה"י, והייחוד העליון הקדוש, בג"ר. %break .142 וע"כ היום של שבועות, קו האמצעי, שכנגד ז"א, שנקרא ישראל, הוא קשר של האמונה וקשר הכול. וכתוב, עץ חיים היא למחזיקים בה. עץ חיים, ז"א, אילן, נקרא אחד. %page 105 משום שישראל שלמטה מתקשרים ומחזיקים בעה"ח, בז"א, ע"כ נקראים אחד. כי עץ חיים נקרא אחד, משום שהכול נקשר בו, והיום שלו, שבועות, אחד הוא ודאי, שהוא קשר הכול ואמצע הכול, כי הוא קו האמצעי. %break .143 כתוב, ועץ החיים בתוך הגן. כי ז"א, עה"ח, הוא בתוך, באמצע, כולל כל הצדדים, קו ימין וקו שמאל, ונקשר בהם. וע"כ, פסח וסוכות, שבועות באמצעם. כי פסח קו ימין וסוכות קו שמאל, ושבועות קו אמצעי. כי הוא אמצע הכול. %break וביום הזה שבח של התורה, זמן מתן תורתנו, ולא יותר. כי תורה היא ז"א, קו האמצעי, ושבח של האמונה, מלכות. וקֶשר הכול, כלומר של הג"ר, כי כל אלו נקשרים בקו האמצעי. %break .144 שמחה ושירה עתידים ישראל לשבח להקב"ה, כאותו השבח שמשבחים ישראל בליל פסח, שכנ"י, לילה, מתקדשת בקדושת המלך, בזיווג הגדול, במקום או"א. כמ"ש, השיר יהיה לכם כלֵיל התקדש חג, כאותו הזיווג שבליל פסח. %break %H ספירת העומר וחג השבועות %break .145 כתוב, אז ירננו עצי היער מלפני ה', כי בא לשפוט את הארץ. אשרי חלקם של אותם העוסקים בתורה יום ולילה, שיודעים דרכי הקב"ה, ומתאחדים בשמו. אוי לאלו שאינם עוסקים בתורה, %break שאין להם חלק בשם הקדוש, ואינם מתאחדים בו, לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. מי שזוכה בתורה בעוה"ז, זוכה בה בעוה"ב. %break .146 בפסח הקריבו ישראל תבואת הארץ, העומר. תבואת הארץ, הארת המלכות, הנקראת ארץ. והתעסקו בו, והתקשרו בקשר. ואע"פ שנמצא דין, הדין נמצא בשלום. והקריבו שעורים, כי הוא הראשון לשאר התבואות, %break כי האחיזה הראשונה, שישראל נאחזו בהקב"ה, כאן היא. אמר הקב"ה, אני נותן לכם מָן במדבר, ממקום הנקרא שמיים, ז"א, כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים. ואתם מקריבים לפניי שעורים, המלכות. %break אע"פ שבליל פסח הייתה המלכות בזיווג פב"פ עם ז"א בתכלית הגדלות, הרי היה ע"י התעוררות של מעלה, כדי להוציא ישראל ממצרים. שדילג על הקץ, מחשש שייטמעו ישראל במצרים. ומשום זה לא היו המוחין האלו בני קיום. %break ואחר ליל פסח חזרה המלכות לקטנותה, כדי לבנות אותה בהתעוררות של מטה ע"י ישראל. ומתוך שהמלכות היא מקו שמאל, ע"כ מצווה ראשונה של הקרבת מנחת העומר, מנחת שעורים, %break ששעורים היא הארת המלכות מקו שמאל, מחכמה בלי חסדים, שהיא דינים, מאכל בהמות, הנמשכות משמאל. %break אלא בעומר התנופה, שמניפים הארתה מלמטה למעלה, ואח"כ ע"י ספירת העומר ממשיכים אליה שבע ספירות חג"ת נהי"מ מז"א, שכל אחת כוללת שבע ספירות, %break שבזה משיגה קומה שווה לזיווג פב"פ ביום החמישים, בחג השבועות. שאז מקריבים מנחה שנייה, מנחת חיטים, מנחה חדשה, שכל מ"ט (49) ספירותיה התחדשו ע"י ז"א. %break תבואת הארץ, הארת המלכות, שנקראת ארץ. היו עוסקים בהקרבתה ובתנופתה, תיקנו שהארה זו, חכמה בלי חסדים, לא תאיר אלא בתנופה, מלמטה למעלה. %page 106 בזה קשרו את המלכות בקשר הראשון לז"א, קו אמצעי, המתקן את קו השמאל בדרך שלום עם הימין, שיאיר רק מלמטה למעלה. ואע"פ שנמצא דין, כי היא חכמה בלי חסדים, הדין נמצא בשלום, שנמצא בתיקון התנופה, להניף הארתה מלמטה למעלה, %break שהיא תיקון השלום של קו האמצעי, שע"י זה עושה שלום בין הקווים, שיתכללו זה בזה. %break וע"כ נחשב בזה, שהדין כבר בשלום עם הימין. והקריבו שעורים, כי הוא הראשון לשאר התבואות, כי הארת השמאל היא התיקון הראשון של המלכות, משום שעיקר בניינה משמאל. אמר הקב"ה, אני נותן לכם מָן במדבר, ממקום הנקרא שמיים, %break ואתם מקריבים לפניי שעורים, שתיקון המלכות במנחת שעורים צריך להיות מצידנו. ואז ישפיע הקב"ה לחם מן השמיים, הארת ז"א, הארת החסדים. %break .147 כתוב, זאת תורת הקְנָאת. חסר ו', אזהרה לנשות העולם, שלא יסטו תחת בעליהן. ואם לא, קמח שעורים מוכן להקרבה, ומדָבָר אחד נודע דבר אחר. אשרי חלקם של ישראל, כי כנ"י אינה משקרת במלך הקדוש לעולם. וכנ"י תמהה ואומרת, האם יכול להיות, %break אשר תסטה אישה תחת אישהּ. ומשום זה הדין של אישה סוטה באה ממקומה. שכתוב בה, אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מִכְרָהּ. וכן, אשת חיל עטרת בעלה. %break השכינה הקדושה, המלכות, הנקראת אשת חיל, אינה משקרת במלך הקדוש, שלא תסטה להתחבר באל אחר, הממשיך הארת החכמה מלמעלה למטה. אלא דבוקה בז"א בעלה, המתקן הארת חכמה מלמטה למעלה. והסוטה שלמטה, %break אשר תסטה תחת אישה, מעורר למעלה הקליפה שכנגד המלכות, הנקראת אשת זנונים, שסטתה מז"א והתדבקה באל אחר, הממשיך הארת השמאל מלמעלה למטה. %break %H חג השבועות %break .149 וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הֲביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות. כי לאחר שעברו שבע שבתות אלו, יבוא המלך הקדוש להזדווג בכנ"י. כי ע"י מ"ט ספירות אלו דז"א נבנית כל קומתה, והתורה ניתנה. ואז מתעטר המלך, %break ז"א, בייחוד השלם, ונמצא אחד למעלה ולמטה. וכשמתעורר המלך הקדוש והגיע הזמן של התורה, כל אלו האילנות המַבְכּירים פירותיהם מעלים שירה. כי ע"י הארת הזיווג הם מבכירים פירותיהם. %break ובשעה שלוקטים הפירות, הם פותחים ואומרים, ה' בשמיים הכין כיסאו ומלכותו בכל מָשָׁלה. שהכיסא, המלכות, נבנית והוכנה בשמיים, ז"א, במ"ט ספירות שלו. ואז מושלת המלכות בכל. וכן אומרים, ה' בשמיים חסדך, שמז"א נמשכים החסדים למלכות. %break וכתוב, וכל עצי השדה ימחאו כף. הארות המלכות, הנקראת שדה, ימחאו כף. ועל הזיווג הזה כתוב, אז ירננו עצי היער מלפני ה'. %break .150 מזמור שירוּ לה' שיר חדש. שיר חדש, שהאילנות אומרים בלקיטת הפירות. משום זה כתוב, וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה'. שָׁם, בקורבן העומר, מנחת קְנָאוֹת, מנחת שעורים. %page 107 כאן, מנחה חדשה, כי חידוש הכלה כאן. כי המלכות נבנית מחדש מספירותיו של ז"א, שהוא קֶשר הכלה למעלה ולמטה, מחזה ולמעלה ומחזה ולמטה דז"א, קשר האמונה. וע"כ יעקב השלם, ז"א, התעטר בעטרותיו, והתורה ניתנה. %break .151 וכשהגיעו הביכורים אל הכוהן, היה צריך האדם לומר ולפרש הדברים, על אותו אילן שבארץ, הנשלם כעין של מעלה, ז"א, בי"ב (12) תחומים, י"ב גבולי אלכסון, שהם חו"ג תו"מ שבכל אחד ג' קווים. ובע' (70) ענפים של השם ע"ב (72), שהם ע' סנהדרין וב' עדים. %break ושלָבן הארמי רצה לאבד אותו, שהעולם נפגם בגללו, והקב"ה הציל העולם והתעטר בבניו, בנשמות ישראל. כי באילן, בז"א, תלוי כל קשר האמונה, המלכות. וע"כ נקראת אז המלכות מנחה חדשה, משום ששמחת העליונים והתחתונים היא, %break ושמחת הלבנה, המלכות, ובכל זמן חידוש הלבנה, המלכות, הוא קשר האמונה בז"א, ושמחה שלה. %break .152 בדומה למלך, שהיו לו בנים ובת אחת. התקין סעודה לכל הבנים, והבת לא נמצאת על השולחן. כשבאה, אמרה למלך, אדוני, את כל אחיי הזמנת, ונתת לכל אחד מנות, ולי לא נתת חלק ביניהם. אמר לה, חייך בתי, המנה שלך תימצא כפליים. %break כי כולם ייתנו לך מחלקם. ונמצא אח"כ בידיה חלקים, פי שניים יותר מכולם. כך כנ"י, מכל המדרגות לקחה חלקים, מחכמה ומחסדים, ע"כ נקראת כלה, שכלולה מכל, %break שכולם נותנים לה לבושים, חלקים ותכשיטים. וכך היא כנ"י, ההתחדשות שלה בכל המדרגות, וכולן נותנות לה חלקים ולבושים, מוחין ולבושי מוחין. %break .153 בשעה שהמלך הקדוש, ז"א, נמצא בעטרותיו, במוחין דג"ר, היא שמחת כנ"י, כי גם היא נמצאת באותם המוחין. וכשניתנה התורה, התעטרה כנ"י בעטרות עליונות. משום שקֶשר האמונה, המלכות, נקשר באילן, בז"א, הוא נקרא יום אחד. %break כמ"ש, והיה יום אחד הוא ייוודע לה'. כי כנ"י היא יום אחד בקשר של מעלה, בייחוד ז"א. כי אין ז"א נקרא אחד, אלא כשהוא בייחוד עם המלכות. %break .154 הקשר למעלה, בז"א, הוא ראש, שהוא גלגלתא ומוחין, הגלגלתא הוא כתר, והמוחין הם חב"ד. קשר אחר, ב' זרועות, חו"ג, וגוף, ת"ת, שחג"ת נאחזים מכוח של ראש, שנמשכים מחב"ד שבראש. בג' קשרים של האבות, בחג"ת, ב' עמודים נו"ה, %break הנמשכים בשמן המשחה בב' מדרגות, ימין ושמאל, בב' נחלים, שחקים, לקבץ הזרע בתוכם, השפע של חג"ת וחב"ד, ולהוציא אותם במדרגה אחרת, בקו אמצעי, בפי האַמה, היסוד. אילן, גוף שבאמצע, ת"ת, האוחז את כל אלו חב"ד חג"ת נה"י. %break וכולם מתקשרים בו, והוא בהם, וע"כ הכול אחד. וכשמזדווגת עימו המטרוניתא, מלכות, אז הוא אחד בשלמות. %break .155 כתוב, ביום השמיני עצֶרֶת תהיה לכם. עצרת, המקום שבו הכול מתקשרים יחד, מלכות המקבלת מכל הספירות. עצרת פירושה קיבוץ. בכל הימים של סוכות היו ימי סעודה של ענפי האילן, שבעים שרים, הנמשכים מחיצוניותו דז"א, וע"כ הם שבעים פרים, %break שהקריבו בשבעת ימי סוכות. אח"כ בשמיני עצרת שמחת האילן, ז"א עצמו, ובשבילו הוא יום אחד עצרת, שמחת התורה, שמחת האילן, ז"א. %break .156 וע"כ אין חלק בשמיני עצרת, אלא להקב"ה ולכנ"י. משום זה, עצרת תהיה לכם. לכם ולא לאחר. כי בשעה שהמלך נמצא, הכול נמצא בו. וע"כ למדנו בעצרת על פירות האילן, %break שרומז על ז"א, שנקרא אילן, שהוא היום שלו. משום זה נקרא אחד, היות שהוא בזיווג עם המלכות. %page 108 .157 כתוב, ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיים שני עשרונים, סולת תהיינה חמץ תיאפינה. מה השינוי שמביאים חמץ? משום שהכול אחוזים באילן, בז"א, בהיותו בשלמות בחג השבועות, כי באילן נאחזים ענפים ועלים, שהם קליפות ודינים מרובים בכל הצדדים, %break שהוא ממתיק אותם. כי האילן הזה מכפר על יצה"ר, שבמקום דירתו באדם. וע"כ מביאים ביום הזה חמץ, הרומז, שאע"פ שנאחזות בו קליפות, עכ"ז נמתקות ואין חשש אחיזה. %break .158 מהאילן, ז"א, ניזונים כל שאר אילנות למטה, המדרגות שבמלכות ובבי"ע. והוא מושרש על נהר עמוק, הנמשך ויוצא ומֵימיו אינם פוסקים לעולם, בינה. כמ"ש, והיה כעץ שתול על מים, ועל יוּבַל ישַׁלַח שורשיו. יובֵל הוא בינה. ע"כ נקראת התורה, %break שהיא ז"א, עה"ח, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאוּשר. עץ חיים היא, כי החיים נמשכים מבינה. ותומכיה מאושר, רומז על הבינה, הנקראת אֲשֶר. %break .159 והניף את העומר לפני ה'. מצווה להקריב קורבן העומר. קורבן זה כולו בדבקות למעלה ולמטה, שהמטרוניתא ובניה, המלכות וישראל למטה, הולכים יחד. קורבן זה הוא לתיקון המלכות למעלה, ולישראל למטה. עומר זה מקריבים ישראל בטהרה, %break קורבן משעורים. קורבן ונקרב להביא אהבה בין אישה ובעלה, כי קורבן זה מתקן הארת החכמה שבמלכות, להאיר מלמטה למעלה, כמ"ש, והניף את העומר, שבזה מתקשרת המלכות בתיקון ז"א בעלה. %break .160 אשת זנונים, הקליפה שלעומת אשת חיל, מרחיקה עצמה מבין ישראל, שאינה יכולה לעמוד על קורבן השעורים, כי הוא מעורר עליה הדינים. אשת חיל, המלכות, מקרבת עצמה להתקרב אל הכוהן הגדול, ז"א, %break שמקבלת התיקון שלו להאיר מלמטה למעלה. היא טהורה, ומוסיפה כוח ואהבה לבעלה, ז"א. %break אשת זנונים בורחת מהמקדש, שלא להתקרב אליו. כי אם אשת הזנונים הייתה מתקרבת אל אשת החיל, באותו זמן שאשת החיל בודקת את עצמה במים של סוטה, הייתה אובדת מהעולם, כי הייתה נופלת עליה הקללה שבכתוב, וצָבתה בִטנה ונפלָה יְרֵכה. %break מחמת שסטתה תחת אישהּ, להמשיך הארת השמאל מלמעלה למטה. וע"כ אינה רוצה להתקרב למקדש, ובורחת ממנו, ונשארים ישראל זכאים, בלי עירוב אחר לאמונה, למלכות. כי העירוב האחר, שהוא אשת זנונים, כבר ברחה. %break .161 שתי אחיות, אשת חיל ואשת זנונים. כאשר מריחה זו בפיה של זו, במֵי סוטה של הבדיקה שלה, שבמעיה, צבתה בטנה ונפלה ירכה של אשת זנונים. ואע"פ שאשת זנונים עצמה לא נבדקה, אלא רק התקרבה אל אשת חיל שנבדקה, שזו מנחת השעורים, %break רובצות עליה כל הקללות, כמו ששתתה בעצמה. כי בדיקת אשת החיל היא סם המוות לאשת זנונים. וזו העצה שנתן הקב"ה לבניו, להקריב קורבן מנחת שעורים בשביל אשת חיל, %break שזו הבדיקה, כמו מֵי סוטה, כדי שתברח מפניה אשת זנונים, ויישארו ישראל בלי עירוב אחר. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. %page 109 %H ספירת העומר %break .162 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. ישראל היו במצרים ברשות אחרת, אחוזים בטומאה, כאישה שיושבת בימי טומאתה. אחר שנימולו, נכנסו בחלק הקדוש, שנקרא ברית, המלכות. %break כיוון שנאחזו בה, נפסקה הטומאה מהם, כאישה שנפסקו דמי טומאתה. אז כתוב, וסָפרה לה שבעת ימים. אף כאן, כיוון שבאו בחלק הקדוש, בברית, נפסקה הטומאה מהם, ואמר הקב"ה, מכאן והלאה, חשבון לטהרה. %break .163 וספרתם לכם ממחרת השבת. לכם, לעצמכם. כדי להיטהר במים העליונים הקדושים, בהארת הבינה, ע"י ספירת העומר, ואח"כ, בשבועות, יבואו ויתחברו במלך, ז"א, ויקבלו תורתו. %break .164 באישה נידה כתוב, וספרה שבעת ימים. למה צריכים כאן שבע שבתות? כדי לזכות להיטהר במים של הנהר, בינה, שאורותיה נקראים מים חיים. ומהנהר יוצאים שבע שבתות, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שבכל אחת מהן שבע ספירות חג"ת נהי"ם, %break שהן מ"ט ספירות, מ"ט שערי בינה. וע"כ שבע שבתות צריכים לספור, כדי לזכות בז"א בחג השבועות ולקבל התורה, כמו אישה בליל טהרתה להשתמש בבעלה. %break .165 כתוב, וברֶדֶת הטל על המחנה לילה. על המחנה, משום שהטל, השפע, יורד מנקודה, חכמה, על מ"ט הימים שבבינה, הנקראים מחנה, והבינה מתחברת עימהם במלך הקדוש, ז"א. הטל הזה ירד כשהתקרבו ישראל להר סיני, בשבועות, %break אז ירד טל בשלמות וטיהר את ישראל, ונפסקה הזוהמה מהם, זוהמת הנחש שהטיל בחוה בחטא של עצה"ד. והתחברו במלך ובכנ"י, וקיבלו התורה. %break ובזמן ההוא כל הנחלים הולכים אל הים לטהר ולרחוץ. כל שפע הספירות דז"א, הולכים אל המלכות, אל הים, והמלכות משיגה קומה שווה פב"פ עם ז"א. והכול נקשרו והתחברו במלך הקדוש, ז"א, קו האמצעי, אשר חג השבועות הוא בחינתו. %break .166 כל אדם שלא ספר חשבון שבע שבתות תמימות, לזכות לטהרה זו, אינו נקרא טהור, ואינו בכלל טהור, ואינו שווה שיהיה לו חלק בתורה. ומי שמגיע טהור לשבועות, והחשבון לא אובד ממנו, %break כשמגיע ללילה של שבועות, הוא צריך לעסוק בתורה ולהתחבר בה, ולשמור הטהרה העליונה שמגיעה עליו בלילה ההוא, ונטהר. %break %H ליל שבועות %break .167 התורה שצריך לעסוק בלילה של שבועות, היא תשבע"פ, המלכות, כדי שייטהרו יחד, המלכות וישראל בניה, ממעיין של הנחל העמוק, מבינה. %page 110 ואח"כ ביום השבועות, תושב"כ, ז"א, יתחבר במלכות, ויימצאו יחד בזיווג אחד, למעלה. אז מכריזים עליו ואומרים, ואני זאת בריתי אותם אמר ה'. %break .168 וע"כ החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואמרו, נבוא לנחול ירושה קדושה לנו ולבנינו בב' עולמות. ובלילה ההוא כנ"י מתעטרת עליהם, ובאה להזדווג במלך, ושניהם מתעטרים על ראשיהם של אלו שזכו לזה. %break .169 בשעה שמתאספים החברים בלילה הזה, באים לתקן תכשיטי כלה, להמשיך מוחין למלכות, כדי שתימצא מחר בתכשיטיה, במוחין, ובתיקוניה, אצל המלך כראוי. אשרי חלקם של החברים, כשישאל המלך מהמלכה, מי תיקן תכשיטיה, %break והאיר עטרותיה, ושם תיקונה. ואין בעולם מי שיודע לתקן תיקוני כלה, אלא החברים. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. %break .170 החברים מתקנים בלילה הזה תכשיטים לכלה, למלכות, ומעטרים אותה בעטרות אל המלך. ומי מתקן את המלך, ז"א, בלילה הזה, שיימצא עם הכלה, להזדווג עם המטרוניתא, המלכות? זהו הנהר הקדוש, העמוק מכל הנהרות, אמא עילאה, בינה, %break המתקנת את ז"א. כמ"ש, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו. ולאחר שבינה התקינה את המלך ועיטרה אותו, היא באה לטהר המטרוניתא, ואלו הנמצאים אצלה, החברים העוסקים בתיקוניה. %break .171 בדומה למלך, שהיה לו בן יחיד, בא לזווג אותו במטרוניתא עליונה. אימו כל אותו הלילה נכנסה לבתי האוצרות והוציאה עטרה עליונה, שמסביב לה שבעים אבני יקר, ועיטרה אותו. הוציאה לבושים של משי, והלבישה אותו, ותיקנה אותו בתיקוני מלכים. %break .172 אח"כ נכנסה אימו לבית הכלה, וראתה עלמות שמתקנות עטרות ולבושים ותכשיטים לתקן אותה. אמרה להם, הרי תיקנתי בית טבילה במקום שבו מים נובעים, וכל הריחות והבשמים סביב אלו המים, לטהר את הכלה שלי. %break תבוא הכלה, המטרוניתא של בני, ועלמותיה, ויטהרו עצמן במקום ההוא, שתיקנתי בית טבילה של מים חיים אשר עימי. אח"כ, הַתְקֵנה אותה בתכשיטיה, הלבשנה אותה בלבושיה, %break והעטרנה אותה בעטרותיה. מחר כשיבוא בני להזדווג במטרוניתא, יתקין היכל לכולם, ויימצא משכנו עימכם יחד. %break .173 כעין זה, כך המלך הקדוש, והמטרוניתא, המלכות, והחברים, וכן אמא עילאה, בינה, המתקנת הכול. נמצא שהמלך העליון, ז"א, והמטרוניתא, והחברים, משכנם יחד, ואינם נפרדים לעולם. כמ"ש, ה', מי יגור באוהלך, מי ישכון בהר קודשך, הולך תמים ופועל צדק. %break אלו הם המתקנים את המטרוניתא בתכשיטיה ובלבושיה ובעטרותיה. וכל אחד נקרא פועל צדק. כי המלכות נקראת צדק. %break %H ספירת העומר וחג השבועות %break .174 וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. מצווה לספור ספירת העומר, כי ישראל, אע"פ שנטהרו לעשות הפסח ויצאו מטומאתם, %page 111 עוד לא היו שלמים וטהורים כראוי. וע"כ אין הלל שלם בימי פסח, כי עד עתה עוד לא נשלמו כראוי. %break .175 בדומה לאישה שיוצאת מטומאתה. וכיוון שיצאה, משם והלאה ספרה לה שבעת ימים. אף כאן, ישראל, כשיצאו ממצרים, יצאו מהטומאה, ועשו פסח, לאכול על השולחן, המלכות, של אביהם. משם והלאה יעשו חשבון לקרב אישה לבעלה, שתתחבר עימו. %break ואלו הם חמישים ימים של טהרה, לבוא לעוה"ב, בינה, שיש לה חמישים שערים, ולקבל התורה ולקרב אישה לבעלה, לחבר המלכות עם ז"א. %break .176 ומשום שאלו הימים הם ימים של עולם הזכר, ז"א, נמסרה הספירה לגברים בלבד. וע"כ הספירה בעמידה. אבל דברי עולם התחתון, מלכות, בישיבה. וזו התפילה שבעמידה, שמונה עשרה. והתפילה שבישיבה, מברכת יוצר אור עד שמונה עשרה. %break .177 ואלו חמישים יום, מ"ט (49) יום הם, כלל הפנים של התורה. כי יש בתורה מ"ט פנים טהורים, כי ביום החמישים הוא התורה ממש. ואלו הם חמישים יום שבהם שמיטה ויובֵל, שבע שמיטות ויובל אחד. איך יש כאן חמישים, והלוא הם מ"ט, שאין אנו סופרים יום החמישים? %break אלא אחד נסתר, והעולם נסמך עליו, וביום החמישים, בשבועות, מתגלה הנסתר ומתכסה בו, כמלך הבא לבית ידידו, ונמצא שם. %break ביאור הדברים: %break א. ז"א נקרא תורה. שורשו מג"ר, חב"ד דישסו"ת, שהם בינה. כי עלה לשם בקו האמצעי, הנקרא דעת, והכריע בין ב' הקווים חו"ב דישסו"ת, ונשאר שם. ואח"כ נמשכים ג' קווים אלו מג"ר דישסו"ת לז"א שלמטה. ת"ת ונה"י דישסו"ת, ז"ת דישסו"ת, מתלבשים בז"א, %break ומוציאים בו ע"ס: מחצי ת"ת דישסו"ת נמשך הכתר דז"א, ומנה"י דישסו"ת נמשכות ט"ת חב"ד חג"ת נה"י דז"א. %break שאע"פ שעצם שורשו דז"א הוא בדעת של ג"ר דישסו"ת, עכ"ז אין לו חלק מחזה ולמעלה דישסו"ת, משום שהפרסא שבחזה דישסו"ת מפסיקה ביניהם, כי הדינים בפרסא בעליית המלכות לשם, %break והם פועלים מפרסא ולמטה, אבל לא מפרסא ולמעלה, כי אין דינים ועוביות יכולים להתעלות למעלה ממקום מציאותם. %break ונמצא הפרש גדול מאוד בין למעלה מפרסא דישסו"ת, שאין שם אחיזה לדינים כלל, ובין למטה מפרסא דישסו"ת, שכבר יש שם אחיזה לדינים. וכיוון שז"א למטה מפרסא דישסו"ת, יש בו אחיזה לדינים, ואינו יכול לקבל מהשפע שלמעלה מפרסא, הטהור מכל דין, %break שפרסא בחזה דישסו"ת מצמצמת ז"א, שלא יוכל לקבל מחצי פרצוף דישסו"ת העליון. ופרסא דישסו"ת הוא השער החמישים דבינה, שאפילו משה לא השיג אותו. כי משה הוא ז"א, וגם ז"א אינו משיג אותו. %break ומטעם זה השער החמישים, הוא ת"ת דישסו"ת, הנעשה כתר לז"א, הפרסא שבחזה. ואפשר לומר שהוא חצי עד החזה, י"ה דישסו"ת שלמעלה מפרסא, פרצוף שלם, חב"ד וחו"ג וחצי ת"ת. כי בעת שיתבטלו הדינים דפרסא, וייפתח שער החמישים, %break אז תהיה לז"א אחיזה בכל החצי העליון דישסו"ת. וע"כ נחשב כל החצי העליון דישסו"ת לשער החמישים. %break ב. ואלו חמישים יום, מ"ט (49) יום הם, כלל הפנים של התורה. כי יש בתורה מ"ט פנים טהורים. כי ביום החמישים הוא התורה ממש. כי מחזה ולמעלה דישסו"ת נחשב לג"ר, י"ה. מחזה ולמטה נחשב לז"ת דישסו"ת, ו"ה. %page 112 כיוון שז"א מלביש רק מחזה ולמטה דישסו"ת, אין לו אלא ז"ת, חג"ת נהי"מ דישסו"ת, חסר ג"ר. ע"כ יש בו אחיזה לקליפות, מכוח הפרסא דישסו"ת. לכן יש בתורה, בז"א, מ"ט פנים טהורים ומ"ט פנים טמאים, זה לעומת זה. אבל השער החמישים, ת"ת דישסו"ת, %break או כל חצי פרצוף שמחזה ולמעלה, שָׁם עצם התורה, שאין כנגדה שום קליפה, ואין בה אחיזה לדינים ולקליפות, ושָׁם עצם שורשו של ז"א, שנקרא תורה. כי הוא הדעת דישסו"ת. %break ואלו הם חמישים יום שבהם שמיטה ויובֵל. כי ז"ת דישסו"ת, הן שמיטה, מחמת עליית המלכות לפרסא דישסו"ת שמחזה ולמטה, וע"כ אין נחשבת שם בינה, יובל, וע"כ הן שבע שמיטות שהם מ"ט יום. ורק שער החמישים, שלמעלה מפרסא הוא יובל, שנת החמישים. %break ג. ויש לספור חמישים יום ולא רק מ"ט. כי השער החמישים נסתר ואין בו השגה, מטעם המלכות שעלתה לפרסא, שאין ז"א יכול לקבל מת"ת דישסו"ת שמחזה ולמעלה. ואי אפשר שיתגלה לגמרי, מחמת שהעולם, המלכות, %break נסמכת שם בפרסא, כי מקבלת ע"י עלייתה לשם, את המיתוק של הבינה, מדה"ר. כי ת"ת היא בינה דגוף, ולולא זה לא היה העולם מתקיים. %break והנסתר, השער החמישים, מתגלה מצד אחד, ומצד אחד עודו מתכסה, כי לא יוכל להתגלות כולו עד גמה"ת, שאז כאשר תתוקן המלכות דצ"א ותוכל לקבל אור העליון, אז לא יהיה צורך עוד במיתוק המלכות בבינה, בעניין הפרסא, והפרסא, %break המכסה את השער החמישים, תתבטל כולה. ואז תהיה השגה שלמה לכל אחד בשער החמישים. אבל מטרם זה הוא נפתח רק בדרך עליות המדרגות. וגם בזה יש ב' בחינות: %break א. בימי שלמה, שהיו זו"ן בקביעות במקום או"א עילאין. ב. בכל שאר הדורות, שזו"ן הם מחזה ולמטה דישסו"ת בקביעות. %break ד. אע"פ שיש עליות המדרגות בשבתות, במועדים, ובעת התפילה, עכ"ז עמידות הפרצופים בקביעותם לא משתנות. בקביעות ז"א מלביש מחזה ולמטה דישסו"ת, וע"כ יש לז"א בקביעות רק ו"ק, ז"ת בחוסר ג"ר. אלא מעליות המדרגות יכול ז"א לעלות עד הראש דא"א, %break ג' מדרגות ממעל לו. ועכ"ז גם אז נשאר מלביש מחזה ולמטה דישסו"ת, כמו בקביעות, משום שגם הפרצופים שממעל לו עלו ג' מדרגות, כמו ז"א. כשעלה ז"א לישסו"ת שמחזה ולמעלה, עלו מקודם לכן ישסו"ת לאו"א. ואו"א לא"א וכדומה עד"ז. ונמצא, %break אע"פ שז"א עלה לישסו"ת, הוא מלביש רק מחזה ולמטה שלהם, מפני שמחזה ולמעלה שלהם עלו לאו"א. %break וכן כשז"א עולה לאו"א עילאין, נמצא בהכרח שמקודם עלו ישסו"ת לא"א, ואו"א לעתיק. באופן שאע"פ שז"א עלה למקום או"א, מלביש רק מחזה ולמטה דישסו"ת, כי מחזה ולמעלה דישסו"ת כבר הם במקום א"א. %break וכן כשז"א עולה לא"א, מלביש רק מחזה ולמטה דישסו"ת, כי בהכרח כבר עלו מחזה ולמעלה דישסו"ת למקום עתיק, ואו"א למקום הטעמים דס"ג דא"ק. ונמצא, שאע"פ שז"א עלה לראש א"א, עודו מלביש מחזה ולמטה דישסו"ת, כמו בקביעות. %break ה. ביום השבועות עולה ז"א עד מקום הראש דא"א, אשר מקודם לכן עולים ישסו"ת למקום עתיק, ואו"א למקום הטעמים דס"ג דא"ק. כי הנקודות דס"ג מלובשות בעתיק. ואז נבחנות בישסו"ת ב' בחינות: %page 113 א. גם הם עלו לס"ג דא"ק יחד עם או"א, כי בעת הזיווג נמצאים או"א וישסו"ת במדרגה אחת, ב. הם במקום עתיק. כי שם המדרגה השלישית שלהם. %break וההפרש ביניהן רב מאוד. כי מהבחינה הראשונה, שישסו"ת נכללים באו"א, נמצא גם ישסו"ת בטעמים דס"ג, שאין שם פרסא, כי בתחילה בנקודות דס"ג, נמצאים ישסו"ת בביטול פרסא, גילוי השער החמישים, כמו בגמה"ת, כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. %break ומהבחינה השנייה, שישסו"ת נמצאים רק במקום עתיק, הרי הפרסא עוד שולטת בהם, והשער החמישים עודו מתכסה, וז"א לא יכול לקבל מחזה ולמעלה דישסו"ת. %break ו. וביום החמישים, בשבועות, מתגלה הנסתר ומתכסה בו. מצד אחד מתגלה השער החמישים, היום החמישים, כי אז עולה ז"א לא"א, ואו"א הכוללים ישסו"ת עלו לטעמים דס"ג, ששם אין פרסא, ושווים לביטול הפרסא, כמו בגמה"ת. %break וז"א יכול לקבל מלמעלה מחזה דישסו"ת י"ה שבו. כי שם אין הבדל מלמטה מפרסא אל למעלה מפרסא, כי אין שם פרסא מבדילה. הרי שביום החמישים, בשבועות, מתגלה השער החמישים. %break אמנם מצד שני, ע"פ סדר העלייה, נבחן שישסו"ת במקום עתיק, כי שם המדרגה השלישית, ששם שולטת הפרסא, והשער החמישים לא מתגלה אלא מתכסה. ע"כ נבחן שהארה זו של כללות או"א וישסו"ת המגלים השער החמישים, מגיעה רק לכתר ז"א, %break לחצי ת"ת דישסו"ת שמחזה ולמטה. שלהיותו חלק מספירות דישסו"ת הוא מקבל מישסו"ת שבאו"א, אבל נה"י דישסו"ת, המלובשים בז"א ומתערבים בכלים דז"א, %break אינם יכולים לקבל מהארת הגילוי של השער החמישים, מחמת שפרטיות דישסו"ת נחשבת במקום עתיק. %break עליית ישסו"ת לס"ג אינה עלייה גמורה, אלא כמו מלך, שבא לזְמן מועט לבית ידידו, ונמצא שם. כן ישסו"ת באים לזמן הזיווג בהתכללות או"א, אבל סופם לחזור למקום עתיק. וע"כ אין גילוי השער החמישים מגלה כל חצי הפרצוף של מחזה ולמעלה דישסו"ת, %break אלא רק הת"ת שלו, כתר דז"א, מקבל הגילוי, ולא הז"ת, נה"י דישסו"ת, היות שהן מלובשות ומעורבות בכלים דז"א. %break ז. וזה נוהג בכל הדורות, חוץ מדורו של שלמה, שאז הייתה המלכות בכל מילואה בקביעות. כי ז"א ומלכות נקבעו אז להלביש מחזה ולמטה דאו"א בקביעות, מחמת שישסו"ת ואו"א נעשו בקביעות לפרצוף אחד. באופן שבעת שז"א עלה לא"א, %break עלו ישסו"ת ואו"א לטעמים דס"ג, שלא היה אז שום הפרש בין ישסו"ת לאו"א. וע"כ נגלה השער החמישים בשלמות. וגם י"ה שמחזה ולמעלה דישסו"ת, נגלו לז"ת שלהם, המלובשים בתוך ז"א. %break כיוון שבא שלמה, עשה מהם פרט, כמ"ש, שבעת ימים ושבעת ימים, ארבעה עשר יום. שהשער החמישים האיר בשלמות פעמיים שבעת ימים, שהם שבע בחינות של י"ה, ושבע בחינות של ו"ה שהם למטה מחזה. אדם אחר לא צריך לעשות מהם פרט חוץ משלמה, %break משום שאלו שבעה ימים שלמטה, אינם מאירים בשלמות משבעה ימים שלמעלה, עד שבא שלמה. כי שבע בחינות של י"ה אינן מאירות למטה מחזה דישסו"ת במקום ו"ה, וע"כ אין כאן אלא שבעה ימים בלבד. ועכ"ז אפילו בימי שלמה לא נחשב בשלמות גמורה, %break כיוון שעכ"פ צריכים לעליות המדרגות. והגילוי האמיתי השלם של השער החמישים יהיה בגמה"ת. %break .178 המצווה שלאחר זו, היא לעשות חג שבועות. ונקרא שבועות, משום שנכנסו ישראל לחמישים יום, שהם שבעה שבועות, שהיום החמישים לבדו כלול משבעה שבועות. כי היום החמישים הוא השער החמישים, י"ה דישסו"ת, %page 114 שיש בו שבע ספירות חכמה, בינה, ימין דדעת, שמאל דדעת, חסד, גבורה, שליש ת"ת עד החזה, שהוא ביחד עם המלכות שבחזה. ובקורבן העומר, שהוא מנחת שעורים, התבטל יצה"ר, אשת זנונים, שבורחת מפני אשת חיל. %break וכשאשת זנונים אינה קרבה שם לאשת חיל, מתדבקים ישראל בהקב"ה בשבעה שבועות, ומתבטל יצה"ר מלמעלה ומלמטה, שאין לו אחיזה בז"א ובמלכות. %break .179 וע"כ נקרא עצרת, שיש בו ביטול יצה"ר, שע"כ לא כתוב בו חַטָאת כבשאר המועדים. כלומר, שכאן לא כתוב, שעיר עיזים אחד לחטאת, משום שבחטאת יש חלק לחיצוניים. וכאן כבר התבטלו, ואין צריכים לתת להם חלק, %break ואז מתקבצים כל האורות לאשת חיל, למלכות, האורות דשבעה שבועות. ומשום זה נקרא עצרת. %break %H חג השבועות %break .180 ועשיתָ חג שבועות לה' אלקיך. למה כתוב, שבועות, ולא כתוב כמה שבועות? בכל מקום שכתוב סתם שבועות, השם גורם שהם משבעה שבועות, כי כתוב, שבעה שבועות תספור לך. ולמה כתוב שבועות בלבד, אם יש בהם שבעה שבועות? %break צריך לכתוב שבועות סתם, לכלול שבעה שבועות שלמעלה ושבעה שבועות שלמטה, שכולם כלולים ביום החמישים. כי בכל מקום ששבעה שבועות שלמעלה מתעוררים, שבעה שבועות שלמטה מתעוררים עימהם. %break אלא, עד שבא שלמה, והשיג את השער החמישים, והייתה הלבנה במילואה, לא היו נגלים, כלומר שלא נפרטו אלו פעמיים שבעה שבועות, הכלולים בשער החמישים, אלא נקראו שבועות סתם. %break כיוון שבא שלמה, עשה מהם פרט, כמ"ש, שבעת ימים ושבעת ימים, זהו פרט, שנפרטו אלו י"ד (14) ימים הנגלים בשער החמישים. %break .181 בשאר הזמנים, חוץ מהזמן של שלמה, אינם י"ד יום בפרט, אלא בכלל שבועות סתם. כי אדם אחר לא צריך לעשות מהם פרט חוץ משלמה, משום שאלו שבעה ימים שלמטה, אינם מאירים בשלמות משבעה ימים שלמעלה, עד שבא שלמה, %break ואז עמדה הלבנה במילואה באלו שבעה ימים. אבל כאן, חג שבועות סתם, שאינו מפרט אותם, משום שנכללו שבעה ימים תחתונים בשבעה הימים העליונים, ואינם מאירים שם כבימי שלמה. %break .182 המצווה שלאחר זו, היא להקריב שתֵי הלחם, שהן ב' השכינות, שלמעלה, שהיא בינה, ושלמטה, שהיא מלכות. ומתחברות יחד. והתחתונים המקבלים מהמלכות, הם כמו שמקבלים מהבינה, כי מחוברות הן. וכנגדן הן שתי הלחם שבשבת, כלומר לחם מִשְׁנֶה, %break שהוא מזון כפול, מלמעלה ומלמטה, מבינה וממלכות. וע"כ כתוב, ויהי ביום השישי לָקטו לחם משנה, שְׁני העומר לָאֶחד. %page 115 שני העומר לאחד, רומז ג"כ לבינה ולמלכות, שמתייחדות למקום אחד, לקול יעקב, ז"א, שיורש למעלה ולמטה, בינה ומלכות, ב' לחם יחד. משום ששבת למעלה ולמטה ביחד, %break אשר מלכות עולה ומלבישה את הבינה, והן מחוברות יחד, והכול ביחד נקרא שבת. וזהו, שתי הלחם. %break .183 המצווה שלאחר זו, היא להסדיר לחם ולבונה, להקריב עומר. כמ"ש, ועשיתם ביום הניפכם את העומר כבש תמים בן שנתו לעולָה לה', ומנחָתו שני עשרונים סולת בלולה בשֶׁמן. וכן בשבועות להקריב שתי הלחם. וכך בכל הימים הטובים להקריב קורבן מוסף. %break כי ודאי בכל יום של המועדים, צריכים להקריב הקורבן של יום, כמו בימות החול, וצריכים להקריב עליו תוספת שיש לו, תוספת האור שיש באותו החג. כמו תוספת כתובּה ומתנות שנותן החתן לכלה. %break כן שבת המלכה, מלכות, שהיא כלה בשבתות ובכל הימים הטובים, צריכה תוספת, שהם קורבנות המוספים, ומתנות, שהן מתנות כהונה. %break .184 ובשבועות, שהוא מתן תורה, שניתנו שני לוחות התורה, שהם בינה ומלכות, מצד עה"ח, ז"א, צריך להקריב אצלם שתי הלחם, שהן בינה ומלכות, שתי אותיות ה' שבשם הוי"ה, כי הן לחם של תורה, של ז"א, שכתוב בה, לכו לחמוּ בלַחמי. %break והן שתי אותיות ה' ה' מבִּרכת המוציא לחם מן הארץ. כי ה' של הארץ היא ה"ת, מלכות, וה' של המוציא היא ה"ר, בינה. %break .185 שתי הלחם, מאכל אדם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שבגי' אדם (45), ז"א, שכולל שתי אותיות ה'. וכמ"ש, זאת התורה אדם, שהתורה, ז"א, הוי"ה במילוי מ"ה (45) שבגי' אדם. וכתוב, אדם כי יקריב מכם קורבן לה', שהוא מאכל אדם. %break אבל עומר שעורים הוא מאכל בהמה, שהן חיות הקודש, שצריך להקריב מהן, כמ"ש, מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קורבנכם. מן הבהמה, אֵילים המנגחים זה את זה במשנה, בפְּשָׁטֵי התורה, כלומר החכמים, הלוחמים זה עם זה בביאור המשנה. %break מן הבקר, פרים המנגחים זה את זה ביֶתר כוח, במשנה. ומן הצאן, הם שאר העם, שהקורבן שלהם היא תפילה. ועליהם כתוב, ואַתן צאני צאן מַרְעיתי, אדם אתם. אשר צאן מרעיתי, %break הם הלומדים בפשט התורה בלבד. אדם אתם, הם בעלי הקבלה, הדבקים בז"א, הוי"ה במילוי מ"ה, שבגי' אדם. %break .186 בעלי קבלה ובעלי מידות, הדבקים במידותיו של ז"א, הם מצד עה"ח, ז"א, הנקרא אדם. שאר העם הם מצד עצה"ד טו"ר, שהם איסור והֶיתר, שהוא המלאך מט"ט, מרכבה אל המלכות, שנקראת משנה. והוא כולל ד' חיות הקודש. ומשום זה, %break מן הבהמה, המאכל שלהם הוא עומר לחם שעורים. כמ"ש, ויָמָד שש שעורים ויָשֶׁת עליה, שהוא התשבע"פ של שישה סדרי משנה. %break אבל אלו שהם מעה"ח, בעלי קבלה, הם אדם, שהתורה שלהם הוא לחם הקב"ה, מאכל של ז"א, הנקרא אדם. כמ"ש, לכו לחמו בלחמי, שהוא שתי הלחם. שמחו כל התַנָאים והאמוראים, ואמרו, מי יעמוד לפני סיני, לפני משה, שנקרא סיני. %page 116 %H פרשת פינחס %break %H חג השבועות %break .766 כתוב, וביום הבּיכּורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה', בשָׁבועותֵיכם. וביום הביכורים, זהו נהר היוצא מעדן, ז"א, שהוא יום מהביכורים העליונים, י"ה, או"א, %break הנקראים ביכורים. התורה תלויה בז"א, והוא מוציא כל סודות התורה. ומשום שהוא עה"ח, צריכים להביא פירות האילן. %break .767 יום הביכורים, הם ביכורים עליונים של התורה, או"א. כמו בְּכוֹרים לאימם, כן נקראים פירות ביכּורים של פירות אילנות, כְּבִיכּוּרָה בתאנה. כך ישראל, ראשונים וביכורים להקב"ה, מכל אוה"ע. כמ"ש, קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. %break משום זה כתוב בפירות ביכורים, הרומזים לישראל, תביא בית ה' אלקיך, שיזכו לגאולה שלמה. ומשום זה אומות עכו"ם, שכתוב בהן, ויאכלו את ישראל בכל פה, כתוב עליהן, כל אוכליו יֶאשָׁמוּ, רעה תבוא אליהם. %break .768 אף כך ו', ז"א, הכולל ו"ס, בן י"ה, שהם או"א, הנקראים ביכורים, נקרא בּכ"ר. וכל הענפים היוצאים ממנו שיש בהם ראשים, המדרגות שיש בהן ג"ר, ראש, נקראים ביכּורים. ו' נהר מאלו ביכורים עליונים, ז"א, הנהר היוצא מעדן, מי"ה. וזה הוא שהתורה תלויה בו. %break וכשיוצא ומתגלה, יוצאים כל סודות התורה. ומשום שהוא עה"ח והתורה, זהו שכתוב, עץ חיים היא למחזיקים בה. והמצוות של ז"א, של התורה, דומות לאבי פירות האילן, שצריכים להביא בית ה'. %break .769 למה הביכורים, שקוראים להם מנחה חדשה, נמצאים באילן, בשישה חודשי החורף והסתיו, שהם באילן כמו עובר במעי אימו, ומשעה שצומחים עד גמר בישולם הם ג"כ שישה חודשים? ואדם שכתוב בו, כי האדם עץ השדה, מהו הטעם, %break שהוא בעיבור תשעה חודשים או שבעה? והבהמה כתוב בה ג"כ, שבעת ימים יהיה תחת אימו, ומיום השמיני והלאה יֵירצה לקורבן אִשֶׁה לה', להקריב קורבן לפני ה'. %break ומהו הטעם שצריכים שבעת ימים? והספירות, שבהן שם הוי"ה וכל הכינויים שלו, למה נקראות בשם חיות, בשם אריה, שור, נשר, אדם? %break .770 אלא, מנחה חדשה פירושה השכינה. משישה חודשים לשישה חודשים, שהפירות בעיבור האילן, הם ו"ס חג"ת נה"י, הנקראים שנים קדמוניות לבריאת העולם. והן 6000 שנה שעומד העולם. ונקראים שנים מצד אמא עליונה, בינה. ומצד אמא תחתונה, המלכות, %break נקראים חודשים. ומשום שו"ס קדמו לעולם ולכל הבריות, הן נקראות ביכורים. וזהו, שפירות האילן הם ביכורים בשישה חודשים, מזמן הצמיחה עד גמר בישולן, כנגד חג"ת נה"י שמצד המלכות. %break .771 והשכינה, מנחה חדשה, מצד החיה, שכתוב בה, ודמות פניהם פני אדם. תשעה חודשי עיבור, כי אדם בגי' תשעה, בחשבון קטן של חנוך. כי במספר קטן, במט"ט, הנקרא חנוך, מחשיבים כל האותיות רק במספר יחידות. והמ' יהיה רק ארבע, וכן הת' רק ארבע. %page 117 שלפי זה אדם בגי' תשעה, כי א"ד הם חמישה, ועם ם', שהוא ארבע, הם תשעה. וזהו שהאדם נולד לתשעה חודשי עיבור, ונולד עשירי להם. ובזה הוא כלול בכל ע"ס. %break ונקרא בן בכור, ע"ש אות ברית, יסוד, שהוא י', ע"ש טיפה ראשונה, שנמשך ממנו זרע יורה כחץ, שהאדם נולד ממנה, וכל טיפה נקראת י', מפני שכוללת י' ספירות. %break שהיסוד ו', והטיפה י' העולה על הו', כמו פרי העולה על ענף האילן. וכיוון שבי' ספירות יש ג"ר, ביכורים, ע"כ נקרא האדם בן בכור. %break .772 ואע"פ שכמה ענפים יש באילן, וכמה תאנים עליהם, אלו שהקדימו להבשיל בתחילה, נקראים ביכורים. אלו הם הראשים של כולם. וכמוהם כתוב, שאו שערים ראשיכם. כמו, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. וכן, שאו את ראש כל עדת בני ישראל. %break כי הטעם שהאדם נקרא בן בכור, משום שבא מטיפת יסוד, י', שכלולה מע"ס. שבכללן יש ג"ר כח"ב, שהם ביכורים. ולפי זה צריכים כל בני אדם להיות בכורים, ולמה נקרא בכור רק בן ראשון? אלו שהקדימו להבשיל בתחילה, נקראים ביכורים. %break כי גילוי הג"ר, ביכורים, רק על פרי ראשון, ועל בן הראשון. ועל שאר הבנים אין הג"ר נגלים, אע"פ שהם נמשכים מי'. %break אלו הם הראשים של כולם. שהבן הראשון הוא הראש לכל הבאים אחריו, שעליו נגלו ג"ר, ראש, וממנו מאיר הראש לשאר הבנים. ומביא ראָיה, שראש פירושו ג"ר, מהכתוב, שאו שערים ראשיכם. ששאו, פירושו ג"ר, כמו, שאו מרום עיניכם, שפירושו ג"ר, %break כי עיניכם חכמה. וכן, שאו את ראש כל עדת בני ישראל, פירושו ג"ר. ועד"ז נקראים הבכורים ראשים, ע"ש הג"ר. %break .773 שאו שערים ראשיכם. שערים, אלו חמישים שערי בינה, ישיבה של מעלה. ושאו פתחי עולם, של הישיבה התחתונה, המלכות. שכל מי שעוסק בתורה, לבסוף מתנשא. כל המְנַבֵּל עצמו על דברי תורה, לבסוף מתנשא. כמ"ש, ויבוא מלך הכבוד, שאין כבוד אלא תורה. %break .774 מכאן, מי שלומד תורה, הנקראת כבוד, נקרא מלך. כי כתוב, ויבוא מלך הכבוד. ולא שהוא בעוה"ב, ההוא ולא יותר, אלא הוא מלך בשני עולמות בצורת אדונו. ומשום זה הוכפל הפסוק פעמיים: %break פעם אחת, מי זה מלך הכבוד. והשנייה, מי הוא זה מלך הכבוד. שמורה על שני עולמות, בעוה"ז ובעוה"ב. %break שאו שערים ראשיכם. כתוב פעמיים, ראשיכם, שהם החיות דמרכבה עליונה, שלמעלה מחזה דז"א, והחיות דמרכבה התחתונה, שבמלכות. %break .775 שאו שערים ראשיכם, שערים עליונים, שערי התבונה העליונה, חמישים שערים. ראשיכם, שלכל שער יש ראש, להתפשט ולהיכנס זה בזה, ולהיכלל זה בזה. %break .776 בספרו של חנוך, שאו שערים, השערים שלמטה מהאבות, מחג"ת, והם ג"ס אחרונות, נה"י. ראשיכם, ראשי אלפֵי ישראל, האבות העליונים, חג"ת, הנעשים בגדלות לחב"ד. הם הראשים של השערים. %break ובגלל אלו נה"י, שהם האופנים, הסובבים ונושאים אותם על כתפיהם, אומרים, שאו שערים ראשיכם. שאו את ראשיכם, חג"ת, ראשים עליכם ושולטים עליכם. %page 118 והינשאו פתחי עולם, הם האימהות, ארבע שלמטה, חו"ג תו"מ שבמלכות. שרה חסד, רבקה גבורה, לאה ת"ת, רחל מלכות. %break מחזה ולמעלה דז"א, חג"ת, בחסדים מכוסים מחכמה. ומחזה ולמטה דז"א מקום גילוי של החכמה, אבל חסרים מחסדים. ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וכדי שז"א יזדווג עם המלכות, צריכים מקודם נה"י וחג"ת להיכלל אלו מאלו. %break ואז יש בנה"י חכמה וחסדים יחדיו, ויכולים להאיר, ואז הם יכולים להשפיע למלכות. וכן חג"ת, שהם חסדים, נשלמים ע"י גילוי החכמה שבנה"י. %break ואז נבחן שנה"י הם שערים לחג"ת, שאי אפשר לקבל הארת החסדים השלמה מחג"ת דז"א, מטרם שתתגלה החכמה בנה"י דז"א, כי זולתם נבחנים החסדים שבחג"ת לו"ק בלי ראש. אבל אחר שנגלה החכמה בנה"י, וחג"ת ונה"י נכללו זה מזה, %break נבחנים החג"ת לראשים, כי נעשו על ידיהם לג"ר, הנקראים ראשים. באופן שנה"י הם שערים, להעלות את חג"ת לבחינת ראשים. %break נה"י דז"א נקראים אופנים, הנושאים על כתפיהם חג"ת דז"א, המנַשאים אותם לראשים. כמו הכתפיים של אדם, הנושאים את ראשו של אדם, כן נה"י מנשאים חג"ת לבחינת ראש. ע"כ אומרים אל נה"י, שאו שערים ראשיכם, שינַשְאו את החג"ת להיות ראשים. %break כי בשבילכם הם ראשים ושליטים, שמתגלה בהם הג"ר על ידיכם, שמכונות ראש ושליט, ואז, והינשאו פתחי עולם, שישפיע וינשא גם את המלכות. %break .777 ויבוא מלך הכבוד, מלך העליון של כולם, ז"א, הכולל את חג"ת נה"י האלו. מלך מאותו הכבוד, כי מאיר ללבנה, המלכות, הנקראת כבוד. והוא הוי"ה צבאות, ז"א. ויבוא, להביא את התורה, ז"א, בארון, מלכות, בחיבור אחד כראוי. %break כי כיוון שזה נכנס למקומו, אחר שהזדווג ז"א במלכות, שהיא מקומו, אז נבחן שהתורה, ז"א, נכנסה בארון, המלכות. והתחברו חיבור אחד, התורה העליונה, ז"א, בתשבע"פ, המלכות. כי מתחברים לפרש דברים סתומים, לגלות סודות התורה לצדיקים. %break .778 הייחוד הזה נעשה בזמן שכתוב, וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה', בשָׁבועותֵיכם, שפירושו, למספר שאתם סופרים. %break כי בכל זמן שישראל עושים חשבונות לחודשים ולימים טובים, הקב"ה מתקן תיבה בתוך הרקיעים, כמו התיבה לשליח ציבור, ומעביר כרוז, הרי בניי למטה קַדשו החודש, קדשו היו"ט, התקדשו כולכם למעלה. ועושה, שכל צבאות השמיים יתקדשו כאחד עם העם הקדוש, %break וכולם שומרים שמירה אחת, באותו יום שקבעו ישראל למטה. וע"כ כתוב, בשבועותיכם, למספר שאתם סופרים את אלו שבע שבתות. %break %H שַלֵחַ תשַלַח את האם %break .779 ואז ממשיך הקב"ה המשכת שבע מדרגות למטה במדרגה ההיא, במלכות, שמתאחדת בהם באלו שבע שבתות, שהם חג"ת נהי"מ. האם אין הן שש מדרגות חג"ת נה"י ולא יותר, שהרי מלכות מקבלת אותן ואינה בחשבון? %page 119 אלא אז אמא, בינה, יושבת על האפרוחים, חג"ת נהי"מ, ורובצת עליהם. מפריחים את הבינה מהם ולוקחים אלו שישה בנים, חג"ת נה"י, עם המדרגה שלמטה, מלכות, לקיים הכתוב, שַלֵחַ תשַלַח את האם, בינה, ואת הבנים, חג"ת נהי"מ, תיקח לך. %break וע"כ אנו ממשיכים שבע שבתות, גם את המלכות. ואחר שהמשכנו גם את המלכות, אנו ממשיכים את חג"ת נה"י לכלול אותם במלכות. %break %H ישראל יודעים לצוד ציד טוב %break .780 ביום ההוא אין ישראל לוקחים אלא חמישה בנים, חמישה חומשי תורה, חג"ת נ"ה דז"א, חמישה חומשי דז"א, שנקרא תורה. האם אינן ו"ס, כי יש גם יסוד? אלא באמת שבע הן, עם ציפור אחת, המלכות, הנמצאת בין כנפי אמא, בינה. %break ונחשב רק חמש מדרגות חג"ת נ"ה, משום שעיקרן חמש מדרגות, ויסוד ומלכות הם שניים כוללים של אותן חמש מדרגות, ואין בהם חידוש יותר. %break וישראל יודעים לצוד ציד טוב גדול ומכובד. הם מוציאים מתחת כנפי אמא אותה הציפור, מלכות, בלחש הפה שמלחשים לה, לחש אחר לחש, ע"י הרבה תפילות. %break %H והקרבתם אִשֶׁה עולָה %break .802 ישראל נמשלו לזה. כי ישראל בכלל נקראים מלכים. אבל כשנכנסו לביהמ"ק, כל אחד שרה במקומו כראוי לו, הכוהנים לבדם, לוויים לבדם, ישראל לבדם. %break אף כאן, כל הקורבנות אינם שווים, כי הקב"ה מחלק כל אחד כראוי לו. ועניין זה נודע בפָרי החג, שהיו ישראל מקריבים לפני ה'. שהיה מחלק אותם לקיום שבעים האומות. %break %H וביום הביכורים %break .803 אמר רבי שמעון, קום, משה, משנתך, כי אתה והאבות נקראים ישֵנֵי עפר. כי עד עתה הייתם עוסקים בתורה, כמו שלומדים, ועל הארץ תישן. וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה', אתם ביכורים של השכינה, %break ובמעשים שלכם השכינה מתחדשת בתפילות האבות בכל יום. שתפילות כנגד אבות תיקְנוּם. ובק"ש, שאמר משה, שמע ישראל. וכל הקורא ק"ש בכל יום, כאילו הוא מקיים, והגית בו יומם ולילה. %break .804 ודאי בתפילה שלכם, ובק"ש שלכם, השכינה מתחדשת לפני הקב"ה. ומשום זה כתוב, והקרבתם מנחה חדשה לה'. בתפילות, שהן במקום קורבנות. ובאיזה קורבנות, שהם תפילות, היא מתחדשת? %page 120 בשבועות, שבו מתן תורה, ונקרא חמישים יום לעומר, ובו שבעה שבועות, מצד אותו שכתוב בו, שׁבע ביום הִלַלתיךָ, שהיא מלכות שנקראת כלה, הכלולה בשבע ספירות חג"ת נהי"מ, וכלולה בבינה, והיא מתפשטת בחמש ספירות חג"ת נ"ה, לחמישים. %break .805 יסוד שנקרא כל, שבגי' חמישים, כלול גם מאלו החמישים, חג"ת נ"ה, שכל אחת כלולה מעשר. והמלכות נקראת כלה, אותיות כל ה', ה' ספירות הכלולות מחמישים. כולן נבלעות בתוך חמישים. חכמה, י' עליונה, מובלעת בתוך חמישים, %break כי ה' פעמים י' הם חמישים, כי ה' בינה, י' חכמה, ויש י"ה בחכמה, שמכפילים זו על זו והם חמישים. %break ויש י"ה בבינה, שמכפילים י' פעמים ה', והם חמישים. בחשבון כל, ובחשבון ים, כי הבינה נקראת ים, שהוא בחשבון חמישים, ים התורה. שמבינה, הנקראת ים, תצא התורה, ז"א. המקור שלה כתר, א"ס. שאר ספירות חג"ת נהי"מ נקראים על שמה שבעת ימים. %break ים בחשבון חמישים. נמצא שבכל אחת יש חמישים. ומלכות נקראת ים סוּף, ע"ש הסוֹף של כל הימים. %break .806 משום, שכל אחד משבעה שבועות הוא חמישים, מנחתם שלושה עשרונים ושני עשרונים, חמישה עשרונים, שהם חמש פעמים עשר, כי כל עישרון הוא עשר, וחמישה עשרונים הם חמישים. %break כמ"ש, ומנחתם סולת בלולה בשמן, שלושה עשרונים לפר האחד, שני עשרונים לאיִל האחד, עישרון עישרון לכבש האחד, לשבעת הכבשים. ושבעת הכבשים הם כנגד הכתוב, שבע שבתות תמימות תהיינה. שהן שבע מלכויות, %break כי מלכות נקראת שבת, וכל אחת עם שישה ימים שלו, חג"ת נה"י, שעם יום השבועות הם בגי' חמישים. %break %H חג השבועות %break .879 כתוב, והקרבתם עולה לריח ניחוח לה'. ובפסח כתוב, והקרבתם אִשֶׁה עולָה לה'. וכאן לא כתוב אִשֶׁה, אלא, והקרבתם עולה. %break חג השבועות הוא יום שהכלה נכנסה לחופה, המלכות נכנסה לחופה עם ז"א. וישראל באו מספירת ימי טהרה, ימים ושבועות, ונכללו ונכנסו בימי טהרה אלו, שהם שבעה ימים חג"ת נהי"מ, שבכל אחת חג"ת נהי"מ, והם מ"ט (49) יום. %break והיא, המלכות, יצאה מכל הצד הרע, שאין להם עוד אחיזה בה, ושמרה ימי טהרה, מ"ט ימי הספירה, כראוי. וזהו, שמלך טעם בתולה טועם. שהוא כמ"ש, בתולה ואיש לא יְדָעָה, שלא הייתה אחיזה בה לשום איש מס"א. %break משום זה לא כתוב בו אִשֶׁה, כי אחֵר לא קרב אל המשכן, למלכות, וכבר התרחק צד האחר משם. וע"כ אין כאן אִשים, ולא נצרכו כאן, כי ישראל התרחקו מצד הרע. %page 121 האִשים, הם דינים. וכיוון שכאן כבר יצאה המלכות מכל הדינים שבה, ע"כ לא כתוב והקרבתם אִשֶׁה עולה, אלא והקרבתם עולה סתם. %break .880 אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה למי שברא העולם. ועניין זה מצאתי בספרים ראשונים. אִשים, הם באמצע הטוב והרע, ובאים בצד זה ובצד זה. כי נדבקו בעצה"ד טו"ר, ע"כ נדבקו ברע ונדבקו בטוב. ומשום זה, בשאר ימים כתוב, אִשֶׁה עולה, %break משום שיש בהם דינים ואחיזה בעצה"ד טו"ר. אבל באלו הימים, שעה"ח נמצא ולא אחר, בשבועות, אין אנו צריכים לאִשֶׁה, ואינו צריך להיות שם. %break כי יום זה, של שבועות, הוא של עה"ח ולא של עצה"ד טו"ר. ומשום זה כתוב, והקרבתם עולה לריח ניחוח לה', ולא אִשֶׁה לה' עולה. עולה, פירושו עולה לגבוה. %break %H הקדמת ספר הזוהר %break %H ליל הכלה %break .125 רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה, שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה. כל אותו הלילה, שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, כל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים להיות עימה, ולשמוח עימה בתיקוניה, %break שהיא מיתקנת בהם. כלומר, לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה. משום שאלו הם התיקונים שלה ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ומיתקנת בהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה. %break ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. וכיוון שבאה לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם. %break ביאור הדברים. יש בזה ב' פירושים, ושניהם עולים בקנה אחד: %break א. כי ימי הגלות נקראים לילה, כי הוא הזמן של הסתרת פניו מבני ישראל. ואז שולטים כל כוחות דפרודא על עובדי ה'. ועכ"ז, דווקא בעת ההיא, מתחברת הכלה בבעלה, ע"י תורה ומצוות של הצדיקים, הנקראים בעת ההיא, המחזיקים את התורה. %break וכל המדרגות הנשגבות, הנקראות סודות התורה, מתגלות על ידיהם. כי ע"כ הם נקראים עושיהם, שהם, כביכול, העושים של התורה. ונמצא, שימי הגלות נקראים הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. וכל החברים, שהם בני היכל הכלה, הם המחזיקים את התורה. %break ולאחר גמה"ת והגאולה השלמה, כמ"ש, והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהיה אור. למחרתו, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה. כי אז ישוב הב"ן להיות ס"ג, ומ"ה יהיה ע"ב. וע"כ נבחן למחרת היום ולחופה חדשה. %break והצדיקים בעת ההיא נקראים בני חופה, העוסקים בתורה, שאין בהם עשיה. כי אז כתוב, ומלאה הארץ דעה את ה'. %page 122 והיות הצדיקים הללו, ע"י מעשיהם הטובים, יעלו הב"ן להיות ס"ג, מכוח המשכתם היראה מזמן שעבר, נבחנים שהם עושים את החופה החדשה הזו, וע"כ נקראים בני חופה. %break ב. ליל שבועות נקרא הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. כי למחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, ביום השבועות, יום קבלת התורה. %break אמנם זה עניין אחד עם ביאור הא'. כי ביום קבלת התורה, היה כבר בחינת גמה"ת, כמ"ש, בילע המוות לנצח, ומָחָה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים. כמ"ש, חָרות על הלוחות, אל תקרא חָרות אלא חֵירות, כי באה חירות ממלאך המוות. %break אלא מחמת חטא העגל, חזרו וקלקלו את התיקון. הרי יום קבלת התורה הוא עניין אחד עם גמה"ת. %break ונמצא, שבלילה קודם קבלת התורה, נגמרו בה כל הזיווגים שבימי הסתרה. וע"כ נבחן הלילה ההוא ללילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. שלמחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, שהוא חג השבועות, שבו נגמר התיקון בחירות ממלאך המוות, %break שהוא הזמן, שהצדיקים, ע"י מעשיהם הטובים, עושים חופה חדשה לכלה. %break והנה נוח לי יותר להמשיך הביאור בדרך פירוש הא', והמעיֵן מדעתו יוכל להעתיק הדברים על יום השבועות, כי עניין אחד הוא. %break כל החברים, המחזיקים את התורה, הנקראים בני היכל הכלה, הם צריכים להיות דבוקים בשכינה הקדושה, הנקראת כלה, בכל אותו הלילה של הגלות. כי אז, בימי הגלות, %break היא מיתקנת ע"י המחזיקים את התורה, בכל אלו המע"ט והתורה והמצוות שהם עושים, עד לטהר אותה מבחינת טו"ר. ותהיה מזומנת לאלו העוסקים בתורה, שאין בהם מבחינת עשיה כלל, אלא היא כולה טוב בלא רע. %break ולפיכך צריכים המחזיקים את התורה, שהם בני היכל הכלה, לשמוח עימה על התיקון הגדול הזה שנעשה בכלה על ידיהם. ולשמוח עימה בתיקוניה, שהיא מיתקנת בהם, %break לעסוק בתורה, כלומר, בתיקונים הבאים לפנינו מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה, שצריכים לעשותם בשמחה. %break התבאר, שכל המדרגות וגילוי סודות התורה, שהם בניין השכינה לגמר תיקונה, נעשים רק ע"י המחזיקים את התורה בימי הגלות. ולפיכך, כל אלו המדרגות והקומות, היוצאות בזמן הגלות, נקראות התיקונים של הכלה ותכשיטיה. %break ואלו הם שהולך ומפרט, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה. %break כי חג"ת תורה. נו"ה נביאים. המלכות כתובים. המוחין של ו"ק, שממשיכים לה, דרשות המקראות. המוחין של ג"ר, שממשיכים לה, סודות החכמה. כי כל אלו התיקונים צריכים להמשיכם לכלה באותו הלילה, שבהם נגמרת הכלה לגמה"ת, שהוא יום החופה. %break והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ומיתקנת בהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה. המלאכים, שבהם מלובשים הכלים דאחוריים דמלכות שבמצב הא', נקראים עלמות המשמשות לשכינה. השכינה עומדת על ראשיהם, שהם המחזיקים את התורה, %break כמו שאומרים, ועל ראשי שכינת אל. ועימה יחד העלמות המשמשות אותה. והיא שמחה עימהם, בהיותה מיתקנת והולכת על ידיהן. %break ושמחה בהם כל אותו הלילה. שכל משך זמן התיקונים, נקרא לילה. ולמחרת, אינה באה לחופה, אלא עימהם. שביום גמה"ת, יום החופה, לא תוכל להיכנס לחופה, %page 123 אלא עם אותם המחזיקים את התורה, שבנו ותיקנו אותה בכל הצורך, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה. ולכן נקראים בני חופה. %break ידוע, שגמה"ת לא יביא עימו שום דבר חדש, אלא ע"י האור העליון דעתיק יומין, יתקבצו כל המ"ן והמ"ד, וכל הזיווגים, וכל המדרגות, שיצאו ב-6000 שנה בזה אחר זה, לזיווג אחד ולקומה אחת, שזה גדול ומכובד. וע"י זה ייתקן הכול. ואז תיכנס הכלה לחופה. %break והקב"ה שואל עליהם, על כל אחד, שהעלה פעם מ"ן לזיווג עליון. כי כביכול יושב ומחכה עד שיתקבצו כולם. ונמצא, שואל ומחכה על כל אחד. ואחר שמתקבצים, נעשה אז הזיווג של רב פעלים מקבצאל, %break ומברך אותם ומעטר אותם, שמתברכים ומתעטרים כולם בבת אחת. ואז, בגמה"ת, נקראים עטרותיה של הכלה. %break .126 והיה רבי שמעון וכל החברים מרננים ברננת התורה, וכל אחד מהם היה מחדש דברי תורה. ורבי שמעון היה שמח. וכן כל שאר החברים. אמר להם רבי שמעון, בניי, אשרי חלקכם. כי למחר לא תבוא הכלה אל החופה, אלא עימכם. משום שכל אלו, %break המתקנים תיקוני הכלה בלילה הזה, ושמחים בה, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרון, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון. %break ביאור הדברים. כתוב, אמרתם שָווא עֲבוד אלקים ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, גם נבנו עושי רִשעה גם בחנו אלקים ויימָלֵטוּ. וכתוב, אז נִדברו יִראֵי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, %break וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי, אמר ה' צבאות, ליום, אשר אני עושה סגולה. %break ויש להבין הדברים, בעת שאמרו איש אל רעהו ונִדברו ביניהם דברים בזויים כאלו, שווא עבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, יאמר עליהם הנביא, אז נדברו יראי ה'. ולא עוד, אלא שנכתבים בספר הזיכרון לפניו. %break כי לעת קץ, כאשר יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין רב פעלים מקבצאל, יתגלה אור גדול בכל העולמות. וע"י זה ישוב כל בשר בתשובה שלמה מאהבה. ונודע, שהזוכה לתשובה מאהבה, זדונות נעשים לו כזכויות. %break ולכן אמר הנביא, על אלו הרשעים שאמרו, ונִדברו ביניהם חירוף וגידוף, לומר, שווא עבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו: שביום הגדול של גמה"ת, שיתגלה האור של תשובה מאהבה, גם הזדונות, שאין גרוע מהם, ייהפכו לזכויות. וייחשבו אלו המדברים ליראי ה'. %break ובגמה"ת, כמו שאמר הנביא, והיו לי, אמר ה' צבאות, ליום, אשר אני עושה סגולה. כלומר, ביום גמה"ת. ולפיכך יש בהכרח ספר זיכרון בפניו על הזדונות והפשעים, הנעשים בעולם. %break שהרי הוא צריך להם, ליום שהוא עושה סגולה. כי אז ייהפכו להיות זכויות, ויצטרפו וישלימו קומת האור של גמה"ת. %break וכמ"ש, וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי, אמר ה' צבאות, ליום, אשר אני עושה סגולה. כי אז אני צריך להם, כדי להשלים הקומה. וזה שהנביא מסיים, %break וחמלתי עליהם, כאשר יחמול איש על בנו, העובד אותו. כי אז יהיו יקרים לי וחביבים לי, כמו שהיו מהעובדים אותי. %break וכולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרון. בא לרבות, שאפילו הזדונות, שעשו, יהיו אז רשומים וכתובים בספר הזיכרון. ויכתוב אותם הקב"ה, כאילו היו זכויות, וכאילו היו עובדים אותו בהם, כמו שאמר הנביא. %page 124 המספר שבעים מורה על מוחין דחכמה וג"ר, שהם נקראים עטרות. וברכה היא על אור החסדים, שהעולם נברא בב', בברכה, כמ"ש, עולם חסד ייבָּנה, בו"ק. ואומר שבגמה"ת גם אור החסדים יהיה בשבעים עטרות, כמו החכמה, כי מ"ה וב"ן יעלו לע"ב ס"ג. %break וע"כ נאמר, שהקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות מהעולם העליון, דע"ב ס"ג. וע"כ נבחנים אז גם ברכות במספר שבעים. %break .127 פתח רבי שמעון ואמר, השמיים מסַפרים כבוד אל. כשהכלה מתעוררת להיכנס לחופה, למחר, היא מיתקנת ומאירה בקישוטיה עם החברים, ששמחו עימה כל אותו הלילה, והיא שמחה עימהם. %break .128 ולמחר, כמה המונים, צבאות ומחנות, מתאספים אליה. והיא וכולם, כל אלו הצבאות והמחנות, מחכים לכל אחד, מאלו שתיקנו אותה בעסק התורה, בלילה הזה. כיוון שהתחברו יחד ז"א ומלכות, ומלכות רואה את בעלה, ז"א, כתוב, השמיים מספרים כבוד אל. %break השמיים, זהו החתן, הנכנס לחופה, ז"א, הנקרא שמיים. מספרים, שמאירים כזוהר הספיר, המאיר ומזהיר, מסוף העולם ועד סוף העולם. %break ביאור הדברים. יום גמה"ת נקרא מחר, כמ"ש, היום לעשותם ולמחר לקבל שכָרָם. המונים, הם עמי הארץ, בלתי עובדי ה'. צבאות, הם עובדי ה'. ומחנות, מורה על המחנות העליונים, שהם מלאכים המלווים את הנשמות, כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך. %break והיא וכולם מחכים לכל אחד. כי כמו שהקב"ה שואל על כל אחד, כך השכינה מחכה על כל אחד. וכיוון שהתחברו יחד ז"א ומלכות, מלכות רואה את בעלה. כי לא תוכל לראות בעלה, מטרם שיתקבצו כולם. ותלויים זה בזה. %break השמיים, זהו החתן, הנכנס לחופה. הזוהר דורש זאת על גמה"ת, שעליו כתוב, והיה אור הלבנה כאור החמה. ואומר, השמיים, זהו החתן, הנכנס לחופה. כי הקב"ה נקרא שמיים. ולעת גמה"ת נקרא חתן, כמ"ש, וכמשוש חתן על כלה, יָשיש עליך אלקיך. %break כי בכל מקום שכתוב, ויירד ה', הוא עניין של דין או גבורה. כי מורה על ירידה ממעלתו ומרוממותו, באשר עוז וחדווה במקומו. אמנם בגמה"ת, שכל הפגמים והזדונות ייהפכו לזכויות, %break כי אז יתברר, שכל הירידות לא היו אלא עליות, נקרא הקב"ה בשם חתן, והשכינה הקדושה נקראת בשם כלה. %break כלה, מלשון גמה"ת. מלשון הכתוב, ויהי ביום כַּלוֹת משה להקים את המשכן. כלומר, שגמר כל מלאכת המשכן והקמתו. והמילה חתן, מורה ג"כ על ירידה, כמו שלומדים, %break נחת ממדרגתך ושא אישה. אמנם ירידה זו גדולה מכל העליות הקודמות, בהיותה לקראת הכלה, השכינה בגמה"ת. %break חופה, היא כינוס וקיבוץ של כל האו"ח, שיצא ע"י המ"ן, שהעלו הצדיקים בכל אלו הזיווגים של הקב"ה ושכינתו, שהתגלו בזה אחר זה בכל הימים והזמנים של 6000 שנה. כי כולם נעשו עתה לאור גדול אחד של או"ח, %break העולה והחופף על הקב"ה ושכינתו, הנקראים עתה חתן וכלה. שהאו"ח חופף ממעל להם כמו חופה. %break ולפיכך נקראים אז הצדיקים בני חופה. כי לכל אחד יש חלק בחופה זו, בשיעור המ"ן שהעלה למסך שבמלכות לעליית או"ח. ושנאמר, השמיים, זהו החתן, הנכנס לחופה. הכוונה היא על העת של גמה"ת, שאז נקרא הקב"ה חתן, שנכנס אז לחופתו. %page 125 ושנאמר, מסַפרים, שמאירים כזוהר הספיר, המאיר והמזהיר, מסוף העולם ועד סוף העולם. מספרים, הם הזיווג הגדול שיהיה לעתיד, מלשון, אישה מספרת עם בעלה. וספיר הוא שם השכינה, מלשון, ותחת רגליו כמעשה לִבְנַת הספיר. %break זוהר הספיר, פירושו או"ח, שהיא מעלה מלמטה למעלה. מאיר, פירושו או"י. מזהיר, פירושו או"ח. וע"י הזיווג הגדול הזה, הנעשה בגמה"ת, שהוא קיבוץ מכל הזיווגים, הנה או"י ואו"ח שבזיווג הזה, מאיר ומזהיר מסוף העולם עד סופו. כמ"ש, השמיים מספרים. %break .129 כבוד אל, זהו כבוד הכלה, המלכות, שנקראת אל. כתוב, אל זועם בכל יום. בכל ימי השנה היא נקראת אל. ועתה, בחג השבועות, שכבר נכנסה לחופה, היא נקראת כבוד, ונקראת אל. שזה מורה, כבוד על כבוד, אורה על אורה, וממשלה על ממשלה. %break כי השם אל, הוא שם החסד הגדול. וכתוב, אל זועם בכל יום. שלכאורה, ההיפך מהחסד. והעניין הוא, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. כי השכינה הקדושה היא המאור הקטן לממשלת הלילה. ונקראת יראת שמיים. %break כי הצדיקים צריכים להעלות מ"ן, ע"י התעוררות מלמטה שלהם, ולתקן אותה במסך המעלה או"ח. ואז נמשך השפע מלמעלה למטה, ולא אחרת. %break וכמ"ש, והאלקים עשה שייראו מלפניו. כי לא ייתכן התעוררות מלמטה, ולהעלות מ"ן בלי יראה. וע"כ נקרא, שהיא שולטת בלילה. כי ע"י החיסרון של האור, שהוא לילה, הכוללת כל הדינים והייסורים, %break שהם ההיפך ממידת יום, חסד, יש יראה מלפניו. ולולא היראה, לא הייתה נגלית מידת היום והבוקר. %break כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. כי גם הלילה נכנס בבוקר. כי לולא הלילה, לא היה בוקר, ואי אפשר בלי זה. וכתוב, ואל זועם בכל יום. כי מידת החסד, הנקרא אל, אינה מתגלה, זולת ע"י הלילה, בחינת זועם. וע"כ נבחן הזעם ג"כ לחסד, %break כי אי אפשר שיתגלה החסד בדרך אחר. ומבחינה זו נקראת גם השכינה הקדושה בשם א"ל. %break וכתוב, כבוד אל. זהו כבוד הכלה, שנקראת אל, כמ"ש, ואל זועם בכל יום. שאי אפשר להיות יום בלי הזעם של הלילה. בכל ימי השנה היא נקראת אל, כי כן הוא בששת ימי המעשה, שנאמר בכל אחד מהם, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, %break או יום שני, וכדומה. ונמצא, שהלילה נכנס תחת השם של היום. וע"כ נקרא אז, בששת ימי המעשה, וכן ב-6000 שנה, בשם א"ל, שהוא שם החסד. %break ועתה, בחג השבועות, שכבר נכנסה לחופה, היא נקראת כבוד, ונקראת אל. כי בזיווג הגדול של גמה"ת, יהיה אור הלבנה כאור החמה, כמ"ש, והיה לעת ערב, יהיה אור. ונמצאות המדרגות שלה מוכפלות, כי גם ב-6000 שנה בבחינת אור הלבנה הייתה, כמ"ש, %break ויהי ערב ויהי בוקר. ועתה, שהיא עצמה גדלה כמו החמה, שהוא ז"א, הנקרא כבוד, הרי יש לה כבוד על כבוד, כי נעשית עכשיו לעצם הכבוד, כי גדלה כז"א. %break וכן אורה על אורה. כי גם ב-6000 שנה הייתה נכללת באור בוקר, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. אבל עתה, כשהיא גדלה כחמה, נעשית לעצם האור. ונמצא שיש לה אורה עצמית על אורה, בהתכללות, שהייתה לה מקודם לכן. %break וכן ממשלה על ממשלה. כי ב-6000 שנה הייתה לה ממשלה, שהיא ממשלה רק במאור הקטן לממשלת הלילה. ועתה מתווסף לה גם ממשלה של יום. כי גדלה כאור החמה, שהיא לממשלת היום. %page 126 ומשמיענו בזה, שלא תטעה לומר, שבעת שגדלה להיות כאור החמה, מתבטלות המדרגות שלה עצמה, שהיו לה מעת 6000 שנה. שאינו כן, אלא רק תוספת יש כאן על מדרגותיה עצמה, באופן שיש לה כבוד על כבוד. %break .130 אז, באותה שעה שהשמיים, ז"א, נכנס לחופה, ובא ומאיר לה, כל אלו החברים, שהתקינו אותה בעסק התורה בלילה, כולם נודעים שם בשמותיהם. כמ"ש, ומעשה ידיו מגיד הרקיע. %break מעשה ידיו, הם בעלי אות ברית, כמ"ש, ומעשה ידינו כּוֹנְנֵהו. שהוא אות ברית, החתום בבשרו של אדם. %break פירוש. חברים, המחזיקים את התורה, שיש בה עשיה, שהיא טו"ר. ואפילו אותם החלקים, שהיו עדיין הרע שלהם בלי תיקון, הנה גם הם נודעים בשמותיהם דקדושה. כמ"ש, ומעשה ידיו מגיד הרקיע. כי הרקיע הוא ספר הזיכרון, אור הזיווג הגדול, %break המביאים לתשובה מאהבה, שזדונות נעשו להם כזכויות. ואפילו אלו שנתנו פֶּה לדבֵּר סָרָה, יאמר עליהם, אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו. %break ונמצא, שהעשיה הזו, המחזיקה את התורה, שבה טו"ר, אשר לזוכה טוב, ולבלתי זוכה רע. הנה עתה עלתה העשיה כולה להיות קודש, ונעשתה למעשה ידיו של הקב"ה. %break שהרי גם על אלה שלא זכו, מגיד הרקיע עליהם, אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו. ונמצא, שכל החברים עשו רק עבודת הקודש, כי התקינו לה לחופה, וכולם נודעים בשמותיהם. %break ומעשה ידינו כוננהו. ולכאורה הראָיה היא לסתור. שהכתוב אומר, מעשה ידינו, ולא מעשה ידיו. אמנם אינו מביא ראיה מהכתוב, אלא רק שאות ברית נקרא מעשה ידינו. כי כוננהו הוא היסוד, המכונן והמייסד כל הבניין. %break ותיקון היסוד הוא ברית מילה. ומכאן שאות ברית נקראת מעשה ידינו. כי אנחנו מסירים העורלה מעל היסוד, והוא מעשה ידינו. וזהו רק מקודם גמה"ת. %break אבל בגמה"ת יתגלה הכול למעשה ידיו של הקב"ה, והוא עצמו יהיה מעביר העורלה. ונאמר, מעשה ידיו, הם בעלי אות ברית. כי אז הקב"ה עצמו יעביר העורלה, כמ"ש, %break מעשה ידיו מגיד הרקיע. ומביא ראיה על תיקון הברית, שנקראת עתה מעשה ידינו מהכתוב, מעשה ידינו כוננהו. %break .131 רב המנונא הזקן אמר, אל תיתן את פיך לַחֲטִיא את בשרֶךָ. שלא ייתן האדם את פיו, לגרום לבוא להרהור רע. ויהיה גורם להחטיא את בשר הקודש, שחתום בו ברית קדוש. שאם הוא עושה כן, מושכים אותו לגיהינום. %break ואותו הממונה שעל הגיהינום, דוּמה שמו, וכמה רבבות מלאכי חבלה הם עימו. ועומד על פתח הגיהינום. וכל אלו, ששמרו ברית הקדוש בעוה"ז, אין לו רשות להתקרב אליהם. %break ולבוא להרהור רע. פירושו, אזהרה, שכל אדם ישמור את הפה שלו, שהוא עניין העלאת מ"ן ע"י תורה ותפילה, שיהיה בתכלית הטהרה. כי אם תהיה בו איזו אחיזה לס"א, %break אז יקבל הס"א המ"ן שלו, ובכוח זה יביאהו להרהורים על ה'. כלומר, מחשבות זרות. ואז, ויהיה גורם להחטיא את בשר הקודש, שחתום בו ברית קדוש. %break כי ע"י ההרהורים נמצא מושך עורלה על ברית קודש, והנשמה הקדושה נופלת בשבי לידי הס"א. ואז הס"א מושך הנשמה שלו לגיהינום. %page 127 והוא בדרך שאמר רבי אלעזר, שמהדבר הזה, שאינו יודע אותו לאמיתו, עושה רקיע שָׁווא, הנקרא תוהו, ונופל ליד לילית. אמנם כאן מדבר מפגם ברית קודש בייחוד. %break ולהחטיא את בשר הקודש, שחתום בו ברית קדוש, הכוונה על הנשמה הקדושה, שהיא נקשרת ונשמרת ע"י ברית קודש. כמ"ש, ומבְשרי אֶחֱזֶה אלוה. מבשרי ממש. %break כי בכל זמן שהאדם נרשם ברשימה הקדושה הזו של אות זה, רואה מתוכו את הקב"ה, ממנו ממש, והנשמה הקדושה נאחזת בו, באות הברית. ואם לא זכה, שלא שמר אות זה, כתוב עליו, מנשמת אלוה יאבדו. %break ויהיה גורם להחטיא את בשר הקודש. שמכוח ההרהורים, חוזרת העורלה, הס"א, לנגוע בברית הקודש. שע"י זה מסתלקת תכף נשמת אלוה ממנו. וע"כ נאמר בזוהר, שצעק העץ, רשע, אל תיגע בי. כי העץ הוא יסוד, ועטרת היסוד הוא עצה"ד טו"ר. %break ואותו הממונה שעל הגיהינום, דוּמה שמו. נקרא דוּמה מלשון דממה, כי נוטל ממנו נשמת החיים, ומשאירו בדממה, שהיא מיתה. ועוד אפשר לפרש, משום שהוא המלאך, %break המביא את ההרהורים אל החוטא, ועושה מחשבותיו של הקב"ה, דומה למחשבות של ילוּד אישה. %break כי כל זמן שהאדם מבין, שלא מחשבותיו מחשבותינו ולא דרכיו דרכינו, שאין מחשבה תופסת בו כלל, לא במחשבותיו ולא בהנהגתו, הרי לא יצויר כלל אצלו, שיעלה על הדעת, איזה הרהור אחריו. אלא בסיבת חטא, נמצא מלאך דוּמה מתאווה אליו, %break ומביא בו רוח שטות, לומר, שילוד אישה דומה לה' בדעת ובשכל. ואז כבר מוכשר לכל מיני הרהורים, ומושכו לגיהינום. %break הרי שכל כוחו הוא בשם דוּמה. כמו שמברכים, מי כמוך בעל גבורות ומי דומֶה לָך, מלך ממית ומחיה. שבכישלון, בדומֶה לך, נמצאת המיתה. ובהבנה, שאין דומֶה לו, נמצאים החיים. %break ונאמר, וכמה רבבות מלאכי חבלה הם עימו. ועומד על פתח הגיהינום. כי ההרהורים, שהוא מביא לאדם, הם כמה רבבות לאין קץ. וכל אלו הם על פתח של גיהינום. כלומר, הוא הפתח, שדרכו מושכים את האדם לגיהינום, אך אינו הגיהינום עצמו. %break וכל אלו, ששמרו ברית הקדוש בעוה"ז, אין לו רשות להתקרב אליהם. כלומר, אע"פ שאינם נקיים לגמרי, ועוד יש בהם עשיה טו"ר, מ"מ, אם הם שומרי ברית הקודש, באופן שלא יבוא פעם לידי הרהור, אין למלאך דומ"ה רשות למושכו לגיהינום. %break .132 דוד המלך, בשעה שקרה לו אותו מעשה, פחד. באותה שעה עלה דוּמה לפני הקב"ה, ואמר לו, ריבונו של העולם, כתוב בתורה, ואיש אשר ינאף את אשת איש, מות יומת. וכתוב, ואל אשת עמיתך לא תיתן שְׁכוֹבְתְךָ לזרע. דוד, שחילל בריתו בערווה, מהו? %break אמר לו הקב"ה, דוד צדיק הוא, וברית הקדוש על תיקונו עומד, כי גלוי לפניי, שבת שבע מוכנה לו מיום שנברא העולם. %break פירוש. אע"פ שלא חטא, כמו שלומדים, כל האומר, דוד חטא, אינו אלא טועה. מ"מ נפלה עליו יראה, כמו שהיה חוטא ממש, מטעם קטרוגו של דוּמה. כתוב בתורה, %break ואיש אשר ינאף את אשת איש, מות יומת. וכתוב, ואל אשת עמיתך לא תיתן שכובתך. הזוהר מביא שני כתובים, אחד לעונש ואחד לאזהרה. %break והשיב לו הקב"ה, שלא היה לדוד הרהור עבירה, כי בת שבע בת זוגו מבריאת העולם. וכיוון שכן, לא קלקל בריתו, וברית הקדוש על תיקונו עומד. וכאשר חשק, את שלו חשק. והטעם שלקח אותה אוריה מקודם לדוד, לקח אותה אוריה ברחמים, אע"פ שלא הייתה שלו. %page 128 ויש להבין זה. שהרי זכר ונוקבא הם שני חצאי הגוף, וא"כ אם היא בחינת חצי גופו של דוד המלך, איך לקח אותה אוריה, שאין לו שום שייכות עימה? %break והעניין הוא, כי בת שבע היא באמת נוקבא של דוד מיום בריאת העולם. כי דוד הוא הזכר שבמלכות, ובת שבע היא הנוקבא שבמלכות. אלא, כמו שבעת תיקון המלכות לאצילת העולמות, הייתה שם עליית המלכות לבינה, כדי להמתיקה במדה"ר, %break כן הייתה בת שבע צריכה למיתוק הזה בג"ר, שבלי מיתוק זה, לא הייתה ראויה כלל להוליד נשמת שלמה המלך. %break ואוריה החיתי היה נשמה גבוהה מאוד, כי היה כולו מבחינת ג"ר. ושמו מוכיח עליו, אור י"ה. כי לא היה בו כלום מבחינת ו"ק, שהוא ו"ה. ולפיכך, כדי להמתיק את בת שבע במדה"ר, לקח אותה אוריה, ג"ר, ונמתקה על ידו. %break ואח"כ הייתה ראויה למלכות ישראל. וע"כ נאמר, שלקח אותה אוריה ברחמים, כדי להמתיקה ברחמים, בשם י"ה שבאוריה. וע"כ, לקח אותה, אע"פ שלא הייתה שלו. %break .133 אמר לו דוּמה, אם לפניך גלוי, לפניו לא גלוי. אמר לו הקב"ה, ועוד, כל מה שהיה, בהֵיתר היה. לפי שכל היוצאים למלחמה, אף אחד מהם, אינו יוצא, עד שייתן גט לאשתו. אמר לו דוּמה, א"כ, היה לו לחכות שלושה חודשים, ולא המתין. %break אמר לו, במה הדבר אמור? רק במקום שאנו יראים, אולי היא מעוברת. וגלוי לפניי, שאוריה מעולם לא קָרב אליה, כי שמי חתום בו לעדות, שכתוב, אוריה, אותיות אור י"ה. וכתוב, אוריהו, אותיות אור יה"ו. חתום בו שמי, לעדות, שלא שימש בה מעולם. %break ביאור הדברים. מה עניין השם י"ה שבאוריה, להעיד עליו, שלא נגע בבת שבע מעולם? במשל של נתן הנביא, מדמה את דוד לעשיר ואוריה לרָש, ובת שבע לכבשת הרָש, ואת הס"א להֵלֶך. וכתוב, שלרָש אין כל, כי אם כבשה אחת קטנה. כי אוריה היה מג"ר בחיסרון של ו"ק, %break שכתוב, אוריה. וכתוב, אוריהו. כי בשם אוריהו כתוב, יה"ו, י"ה ג"ר, ו' ו"ק. אבל כאן כתוב רק אוריה בלי ו', להורות שלא היה בו מו"ק כלום, אלא חכמה בחוסר חסדים. ולפיכך נבחן לרש בלי כל, כי האור דחסדים מרומז בכל. %break וכמ"ש, כי אם כבשה אחת קטנה, אשר קנה ויחַייהָ, שהיא בת שבע שקנה אותה. ומורה בזה, שאינו מחלק נשמתו, אלא רק קנה אותה, כדי להחיות אותה ולתקנה ברחמים, שזהו אשר קנה ויחייה. וכתוב עוד, ותגדל עימו ועם בניו יחדיו. זה מורה, %break שהשפיע לה הגדלות שלו, כמו לבניו. כלומר, בדרך שמפִּיתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב. אמנם בל נטעה ונחשוב, כי גם קרב אליה. ע"כ מסיים הכתוב, ותהי לו כבת, ולא לאישה. %break הרי שהכתוב מעיד, שאוריה לא קרב אליה. אלא שהזוהר מפרש הטעם, למה לא קרב אליה. וע"כ אומר, כתוב אוריה וכתוב אוריהו, שחתום בו שמי, לעדות, שלא שימש בה מעולם. כלומר, השם י"ה בלי ו', שזה מורה חוסר חסדים, ו'. %break וע"כ לא יכול להתקרב אליה, כי אין זיווג בלי אור דחסדים. ונמצא שם י"ה, החתום בשמו, מעיד עליו, שלא היה ראוי כלל להזדווג עימה. %break .134 אמר לו דוּמה, ריבונו של עולם, הנה זה מה שאמרתי. אם לפניך גלוי, שאוריה לא שכב עימה, לפניו האם גלוי? %page 129 היה לו לחכות שלושה חודשים. ועוד, אם תאמר, שדוד ידע, שלא שכב עימה מעולם, למה שלח אותו דוד, וציווה אותו לשמש באשתו, שכתוב, רד לביתך ורחץ רגליך. %break .135 אמר לו, ודאי לא ידע. אבל חיכה יותר משלושה חודשים, כי ארבעה חודשים היו. שלמדנו, בט"ו (15) בניסן העביר דוד כרוז בכל ישראל ללכת למלחמה. והיו עם יואב בז' בסיוון, %break והלכו והשחיתו ארץ בני עמון. וסיוון תמוז אב ואלול התעכבו שם. ובכ"ד (24) באלול היה מה שהיה בבת שבע. וביום הכיפורים (יוה"כ) מחל לו הקב"ה אותו העוון. %break ויש אומרים, בז' באדר העביר הכרוז, והתאספו בט"ו באייר, ובט"ו באלול היה מה שהיה מבת שבע, וביוה"כ התבשר, כמ"ש, גם ה' העביר חטאתך, לא תמות. כלומר, לא תמות ביד דוּמה. %break כי דוּמה הוא הממונה על גילוי עריות. וחטא זה התכפר לו ביוה"כ. ונמצא, שלא ימות ביד דוּמה. אמנם מיתתו הייתה מחמת החטא של אוריה, שהרגו בחרב בני עמון. כמ"ש, אשר עשה דוד את הישר בעיני ה', ולא סר מכל אשר ציווהו כל ימי חייו, %break רק בדבר אוריה החיתי. וע"כ נאמר, לא תמות ביד דוּמה, הממונה על גילוי עריות, אלא רק בדבר אוריה החיתי. %break .136 אמר דוּמה, ריבונו של עולם, דבר אחד יש לי אצלו. כי הוא פתח פיו ואמר, חי ה', כי בן מוות האיש העושה זאת. והוא דן את עצמו למוות. ע"כ כוח יש לי עליו להמיתו. %break אמר לו ה', אין לך רשות להמיתו, כי הודה לפניי, ואמר, חטאתי לה', ואע"פ שלא חטא. אבל במה שחטא בהריגת אוריה, כתבתי עליו עונש, וקיבל אותו. מיד שב דוּמה למקומו במפח נפש. %break ביאור הדברים. מצוות המילה קשורה באות ברית השם אלוה. שבאות ה' של השם אלוה, מלכות, כלולות ב' נקודות, דין ורחמים. וכל תיקון הברית הוא, שכוח הדין יהיה גנוז ונסתר, והרחמים בגלוי. ואז שורה עליו השם אלוה. כי אע"פ שישנה שם גם המלכות, %break שעליה היה צ"א, הדין, שממנה יונקים כל החיצוניים, עכ"ז, כיוון שהיא נסתרת ונעלמה, ורק מדה"ר שמבינה בגלוי, אין כוח לחיצוניים להיאחז בה. %break וכל אלו ששמרו הברית הקדוש בעוה"ז, אין לו רשות להתקרב אליהם. אבל מקלקל הברית, נמצא מגלה דין שבמלכות, באות ה' של אלוה, ותכף מתקרבים לה כל החיצוניים לינוק ממנה. כי היא חלקם וכל חיותם. וע"כ תכף מסתלקת הנשמה הקדושה, השם אלוה. %break דוד היה ממלכות הממותקת במדה"ר. וע"כ היה צריך לשמירה יתרה, שלא יתגלה בו דין שבמלכות. וע"כ, בזה שאמר, חי ה', כי בן מוות האיש העושה זאת, דן דין, שהמקלקל ברית לתת כִּבשת הרָש לפני ההֵלֶך, שהוא הס"א, דינו במיתה, התגלה בו עצמו דין לפני הס"א, %break מלאך דוּמה, ורצה ע"כ להיאחז בנשמת דוד. כי ע"י דיבורים אלו, התגלה כוח הדין הגנוז והנסתר בו. %break וזה שאמר המלאך דוּמה, דבר אחד יש לי אצלו. כי הוא פתח פיו ואמר, חי ה', כי בן מוות האיש העושה זאת. והוא דן את עצמו למוות ע"י הדיבורים, שדן המקלקל ברית למיתה. %break נמצא, דן את עצמו למוות, כי נגלה בזה הדין הנסתר שבנפשו. וע"כ יש לי כוח עליו, יש לי שליטה עליו, לינוק מנשמתו. %break ע"י הדיבורים שאמר, דן דין עצמו למוות, גילה דין לפני הס"א, כמו הפוגם בריתו. ורצה המלאך דוּמה, להיאחז בנשמתו ולמושכה לגיהינום. %page 130 ואמר הקב"ה, שכבר התוודה ועשה תשובה על גילוי עריות, אע"פ שלא חטא כלל בזה. וע"כ מועילה לו תשובה זו, על מה שדן עצמו למוות. וע"כ אין לך רשות להתקרב אצלו. %break אבל במה שחטא בהריגת אוריה, כתבתי עליו עונש, וקיבל אותו. כלומר, אבל בחטא שהרג את אוריה בחרב בני עמון, הנה כבר קיבל עונשו ממני, ואין לך עסק בזה. כי אתה ממונה רק על גילוי עריות בלבד. מיד שב דוּמה למקומו, לפֶתח הגיהינום, במפח נפש. %break .137 ועל זה אמר דוד, לולי ה' עֶזְרָתָה לי, כמעט שָכנה דוּמה נפשי. לולי ה' עזרתה לי, כלומר, לולא שנעשה שומר ומשגיח עליי, כלפי המלאך דוּמה. כמעט, כשיעור חוט דק, %break שיש ביני ובין הצד האחר, כשיעור ההוא היה, שלא שכנה דוּמה נפשי, עם המלאך דוּמה בגיהינום. %break ביאור הדברים. דוד מלכות, שעליה כתוב, רגליה יורדות מוות. כי היא הסיום דקדושה, שממנה מתקיימים הס"א והקליפות, כמ"ש, ומלכותו בכל מָשָׁלָה. אמנם כשהמלכות בתיקונה במדה"ר, %break אז נבחנת לב' נקודות, נקודת הדין מעצמה ונקודת הרחמים שקיבלה מבינה. והדין שבה גנוז ונסתר, ורק הרחמים שבה נמצאים בגלוי. %break וע"י התיקון הזה, אין לס"א מהארת המלכות, אלא נר דקיק בלבד, שהוא רק בחינת שורש, מספיק לקיום הקליפות. אבל אין להם שום כוח של התפשטות. ושורש זה נקרא ג"כ בשם חוט דקיק, שפירושו שורש דק לחטאים. כמו שלומדים, %break בתחילה דומה לחוט של עכביש, ואח"כ נעשה כעבוֹתוֹת העגלה. ומכונה בשם דק, על היות הדין נסתר וגנוז בנקודת הרחמים. %break אבל הפוגם בריתו, גורם שתתגלה נקודת הדין שבמלכות. ואז מתקרבות הקליפות אליה, ויונקות ממנה שפע מרובה, ומקבלות כוח להתפשטות גדולה. והאיש העושה זאת, מאבד בידיים את נשמתו. וכשזוכה ועושה תשובה, חוזר ומתקן את המלכות, בתיקון דמדה"ר, %break שע"כ נקרא בשם תשובה, שהיא אותיות תשוב ה', שמשיבה למקומה למדה"ר, וכוח הדין חוזר ונגנז בה בפנימיותה, בנר דקיק בלבד. %break ולולי ה' עזרתה לי, שנעשה שומר ומשגיח עליי. כלומר, שקיבל תשובתי, ודחה למלאך דומה למקומו. כי חזר והשיב המלכות למקומה, למדה"ר, ולא השאיר ממדה"ד, אלא רק נר דקיק, כשיעור חוט דקיק, שיש בינו ובין הס"א. %break כלומר, רק כאותו השיעור המועט, המוכרח להישאר בין המלכות לס"א, כדי לתת לה קיום בהארה מועטת, הנקרא חוט דק. כשיעור ההוא היה, שלא שכנה דוּמה נפשי. הנה זה השיעור, הציל אותי, שלא נפלתי ביד המלאך דומה. %break כי לולא חזר כוח הדין שבמלכות, להיות כשיעור חוט דקיק, כבר שכנתי בידו של דוּמה. %break .138 ומשום זה צריך האדם להישמר, שלא יאמר דבר כדוד, משום שאינו יכול לומר למלאך דוּמה, כי שגגה הוא. כמו שהיה לדוד, שניצחו הקב"ה בדין. כמ"ש, למה יקצוף אלקים על קולך. %break על אותו הקול שאמר, וחיבל את מעשה ידיך. כלומר, בשר קודש, ברית קודש, שפגם, ונמשך לגיהינום ע"י דוּמה. %break ביאור הדברים. יש ב' בחינות של תשובה: א. תשובה מיראה, שזדונות נעשים לו כשגגות, ב. תשובה מאהבה, שזדונות נעשים לו כזכויות. %break הביאור הוא, כי מטרם גמה"ת, כל עוד שצריכים כוח הדין בעולם, כמ"ש, והאלקים עשה שייראו מלפניו, נמצאת המלכות מחויבת לקיים את הס"א, עכ"פ בשיעור של נר דקיק, כדי שלא יתבטלו הקליפות והס"א. %page 131 וע"כ כל תיקונה של המלכות בב' נקודות, רחמים ודין. אלא שהדין הוא גנוז ונסתר והרחמים בגלוי. כי ע"כ יש בה יראה בעניין עצה"ד טו"ר, זכה אדם הרי טוב, לא זכה הרי רע. %break ונמצאת התשובה, שאנו עושים במשך 6000 שנה, אינה אלא תשובה מיראה, שזדונות נעשים לו כשגגות. כי ע"י התשובה, אנו מחזירים המלכות למדה"ר, %break והדין שבה נגנז לשיעור נר דקיק וחוט דקיק. כי המלכות עדיין מוכרחה להישאר במידת היראה. וע"כ נקראת, תשובה מיראה. %break וחוט דקיק זה, המוכרח להישאר, נקרא בשם שגגות. כי השוגג לפי עצמו, אינו חטא, אלא השגגות מביאות את האדם לעבירות במֵזיד. כי אין אדם חוטא במזיד, מטרם שנכשל מקודם באיזו שגגה. והנה כן הוא חוט דקיק זה, הנשאר במלכות. כי אע"פ שנשאר, אינו חטא. %break אמנם בסיבת הדין הנעלם הזה, אנו באים לידי זדונות. וע"כ נאמר, מתחילה כחוט השערה, כחוט דקיק, ואח"כ, אם אין משמרים הברית כראוי, נעשה כעבותות העגלה. כי מתגלה מדה"ד שבמלכות. %break ולכן נאמר, שדוּמה יושב על פתח הגיהינום. שהוא כוח חוט דקיק, רק פתח, שעליו נאמר, שמתחילה הוא כחוט השערה. ולפיכך נקרא תשובתנו כמו שהתכפרו עוונותינו ונעשו לשגגות, %break כי נשאר החוט דקיק, שיש בידו להביאנו למזיד. ועניין בחינה ב' של תשובה, שהיא מאהבה, שזדונות נעשים לזכויות. %break ומשום זה צריך האדם להישמר, שלא יאמר דבר כדוד. כלומר, שלא יאמר דבר, הגורם לגלות מדה"ד שבמלכות, כמו שעשה דוד, משום שאינו יכול לומר למלאך דוּמה, כי שגגה היא, %break כי אינו בטוח, שיוכל תכף לחזור בתשובה, שיתכפר לו העוון לשגגה, כמו שהיה לדוד, שניצחו הקב"ה בדין. %break כי דוד, שעשה הישר בעיני ה' כל ימי חייו, ולא היה לו שום חטא מימיו, זולת בדבר אוריה, ע"כ נעשה לו הקב"ה שומר ומשגיח שלו, ועזר לו תכף לחזור בתשובה. %break ונעשה לו העוון כשגגה, כמ"ש, לולי ה' עזרתה לי, כמעט שכנה דוּמה נפשי. אבל שאר בני אדם צריכים לפחד, שלא יוכלו לומר לפני המלאך, כי שגגה היא, וייפלו בידי דוּמה לגיהינום. %break כמ"ש, למה יקצוף אלקים על קולך. על אותו הקול שאמר, וחיבל את מעשה ידיך. כלומר, בשר קודש, ברית קודש, שפגם, ונמשך לגיהינום ע"י דוּמה. כי תיקון ברית הקודש נקרא מעשה ידינו, כמ"ש, ומעשה ידינו כוננהו. והנשמה הקדושה נקראת בשר קודש, %break כמ"ש, ומבשרי אחזה אלוה. שע"י גילוי הדין שבמלכות, מתקלקל תיקון הברית, והנשמה נמשכת לגיהינום ביד דוּמה. %break ומשום זה, ומעשה ידיו מגיד הרקיע. המילים, משום זה, סובבות על כל המאמר דרב המנונא סבא, שהביא לפנינו. שאחר שמתבאר בו תיקון הברית בשכרו ובעונשו, ואשר משום זה נקרא תיקון הברית, מעשה ידינו, מבאר גמה"ת לאותו יום, שהשמיים, הוא החתן, %break שנכנס לחופתו עם הכלה. ומשום זה כתוב בגמה"ת, ומעשה ידיו מגיד הרקיע. כי אז יתגלה, שכל אלו התיקונים, אינם מעשה ידינו, אלא מעשה ידיו. וזה מגיד הרקיע, שעליו נעשה הזיווג הגדול רב פעלים מקבצאל. ומגיד, הוא גילוי המשכת השפע. %break ודע, שזה כל ההפרש, שיש בין עוה"ז שמלפני התיקון, אל גמה"ת. כי מטרם גמה"ת נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. כי המלכות היא הנהגת ה' שבעוה"ז. וכל עוד שהמקבלים לא באו לידי השלמה, %page 132 שיוכלו לקבל שלמות הטבתו, שחשב עלינו במחשבת הבריאה, מוכרחה ההנהגה להיות בדרך טו"ר, ושכר ועונש. כי כלי קבלה שלנו, מלוכלכים עוד בקבלה עצמית, המצומצמת מאוד במידתה, וגם מפרידה אותנו מהבורא. %break והטבה שלמה, בשיעור הגדול שחשב עלינו, איננה, אלא בהשפעה, שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום. משא"כ הקבלה לעצמו, היא מוגבלת ומצומצמת מאוד, כי השביעה מכבה תכף התענוג. כמ"ש, כל פעל ה' למענהוּ. שכל הפעולות הנוהגות בעולם, לא נבראו מתחילתן, %break אלא להשפיע נחת רוח אליו. ולפיכך נמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם, בהיפך גמור ממה שנבראו מתחילתם. שהרי הקב"ה אומר, כל העולם בשבילי נברא, כמ"ש, כל פעל ה' למענהו. וכמ"ש, כל הנקרא בשמי, לכבודי בְּרָאתיו. %break ואנו אומרים ההיפך ממש מקצה אל הקצה. כי אנו אומרים, כל העולם אך בשבילנו נברא. ואנו רוצים לבלוע כל טוב העולם לבטננו, להנאותינו, ולכבודנו. ולפיכך, אין פלא, מה שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלמה. וע"כ מוטעמת לנו השגחתו בטו"ר, %break בהנהגת שכר ועונש. כי זה תלוי בזה, ששכר ועונש מסובב מטו"ר. כי כיוון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם רע בעדנו. %break כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, %break באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. %break הרי שהרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'. %break ונמצא, שאע"פ שה' לבדו עשה ועושה ויעשה כל המעשים כולם, מ"מ נשאר זה נסתר ממרגישי טו"ר. כי בשעת הרע, ניתן כוח לס"א, להעלים השגחתו ואמונתו, %break ובאים לידי העונש הגדול דפרודא, ונעשים מלאים הרהורים של כפירה. וכשחוזרים בתשובה, נמצאים כנגד זה, שמקבלים שכר, ויכולים שוב להידבק בה'. %break אמנם מכוח הנהגת שכר ועונש עצמה, הכין ה', שסוף כל סוף אנו זוכים על ידה לגמה"ת. שכל בני אדם ישיגו הכלים של הקבלה המתוקנים, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרם, בשיעור הכתוב, כל פעל ה' למענהו. כמו שנבראו מתחילתם. %break ואז יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין, ואנו באים לידי תשובה מאהבה, וכל הזדונות ייהפכו לזכויות, וכל הרעות לטובות גדולות. %break ואז תתגלה השגחתו הפרטית בעולם כולו, שכולם יראו, כי הוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל אלו המעשים והפעולות שמקודם לכן. כי עתה, אחר שכבר נהפכו הרע והעונש לטובות ולזכויות, %break תינתן האפשרות להשיג פועלם. כי כבר מתאימים הם למעשה ידיו. כי עתה ישבחו ויברכו אותו, על אלו הרעות והעונשים המדומים בשעתם. %break וזהו עיקר הקוטב של המאמר. כי עד עתה היו גם התיקונים נחשבים למעשה ידינו. כי ע"כ קיבלנו עליהם שכר ועונש. אמנם בזיווג הגדול של גמה"ת, יתגלה, שהן התיקונים והן העונשים, כולם הם רק מעשה ידיו. כמ"ש, ומעשה ידיו מגיד הרקיע. %break כי הזיווג הגדול שעל הרקיע, יגיד, שהכול הוא מעשה ידיו, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל המעשים כולם. %break .139 ומשום זה, ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אלו הם החברים, שהתחברו בכלה, המלכות, ע"י עסק התורה בליל שבועות. ובעלי אות ברית שלה, הנקראים מעשה ידיו. %page 133 מגיד ורושם כל אחד. וברקיע החמה והלבנה והכוכבים והמזלות. והוא נקרא ספר הזיכרון, המגיד והרושם אותם, והכותב אותם, שיהיו בני ההיכל שלו, ושיעשה רצונם תמיד. %break ביאור הדברים. יסוד דז"א, שבו נעשה הזיווג לגילוי כל הקומות והדרגות העליונות, שהן החמה והלבנה והכוכבים והמזלות, נקרא רקיע. כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים, וכשכולם עומדים בו, אז הם שמחים זה עם זה. %break אז הלבנה מיעטה את עצמה מלפני השמש. ומאז, כל מה שהשמש לוקח, הוא רק להאיר אל הנוקבא, ולא בשביל עצמו, כמ"ש, להאיר על הארץ. %break פירוש. כל המאורות העליונים ניתנו ברקיע השמיים, ביסוד דז"א. וכולם עומדים בו. והוא מזדווג בשמחה עם הנוקבא, הנקראת ארץ, ונותן לה כל אלו המאורות. כמ"ש, להאיר על הארץ. ואז נבחן, שהמלכות קטנה מן השמש, ז"א. %break אבל בגמה"ת יהיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. שאז לא תהיה המלכות קטנה מז"א, אלא תגדל כמו הז"א בששת ימי בראשית. והז"א עצמו יעלה שבעתיים כששת ימי בראשית. %break וזה יהיה בעת שכתוב, בילע המוות לנצח. ואז כתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. כי הרקיע, ז"א, הוי"ה, הנקרא שמש, ושמו הנוקבא, המקבלת ממנו, הלבנה. %break וב-6000 שנה המקבלים מששת ימי בראשית, לא נגלה להם כי הוא ושמו אחד. כי הלבנה קטנה מהשמש, ז"א, הוי"ה. %break קטנות המלכות מתוקנת בעשיה, כי יש בה טו"ר, שכר ועונש. ויש הבדל גדול בין הוא אל שמו. כי בשמו, המלכות, באים הזיווגים בזה אחר זה, זמנים בחיבור וזמנים בפירוד. %break אבל בגמה"ת, שבילע המוות לנצח, הנה אז יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד. כי שמו, הנוקבא, תשוב כאור הז"א ממש, כולו טוב בלי רע כלל. ותתגלה בה השגחה פרטית. כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה. %break וע"כ, בעת ההיא, תיקרא הנוקבא בשם ספר זיכרון. כי המלכות נקראת ספר, בהיות כל מעשי בני העולם נרשמים בה. ויסוד דז"א נקרא זיכרון, כי הוא זוכר מעשי עולם וחוקר כל יצורי קדם, שממנו מושפעים כולם. %break וב-6000 שנה, מטרם גמה"ת, הרי ספר לבד וזיכרון לבד, לעיתים בחיבור ולעיתים בפירוד. אבל בגמה"ת, שתי מדרגות אלו נעשות אחת, כמ"ש, הוי"ה אחד ושמו אחד. %break ואז נקראת המלכות עצמה ספר זיכרון. כי הם אחד ממש, שהרי אור הלבנה נעשה כאור החמה. %break וברקיע החמה והלבנה והכוכבים והמזלות. כלומר, יסוד הז"א, שבו יוצאים כל המאורות שבעולם, ובו קיימים. והוא המשפיע אותם אל המלכות, בעת שהיא קטנה ממנו, ואינה עוד בבחינת ה' אחד ושמו אחד. והוא נקרא ספר זיכרון. %break והוא עצמו יהיה ג"כ בחינת המלכות של גמה"ת, שתיקרא משום זה ספר זיכרון. %break כי אז תקבל המלכות כל בחינת הז"א. וזה הרקיע, הנקרא זיכרון, ייקרא אז ספר זיכרון, בחינת מלכות עצמה, הנקראת ספר. והזיכרון, שהוא הרקיע, יהיה עימה אחד ממש. כמ"ש, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. %break .140 יום ליום יביע אומֶר ולילה ללילה יחווה דעת. פירושו, יום קדוש, מאלו הימים העליונים של המלך, מספירות דז"א, הנקראות ימים, משבחים את החברים, שעסקו בתורה בליל שבועות, ואומרים כל אחד לחברו, אותו הדבר שאמר. %page 134 וזה, יום ליום יביע אותו אומר, ומשבח אותו. ולילה ללילה, כלומר כל מדרגה השולטת בלילה, הספירות של המלכות, משבחים זה לזה, אותה הדעת, שכל אחד מקבל מחברו. וברוב שלמות הם נעשו להם חברים ואוהבים. %break ביאור הדברים. אחר שביאר, שמעשה ידיו מגיד הרקיע, הוא ספר הזיכרון, מבאר הכתוב, אמרתם שווא עבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קְדוֹרנית מפני ה' צבאות. אז נִדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו, %break ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי, אמר ה' צבאות, ליום אשר אני עושה סגולה, וחמלתי עליהם, כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. %break והנך מוצא, שאומרים כל אחד לחברו, אותו הדבר שאמר, שווא עבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, נכתבים בספר הזיכרון ליראי ה' ולחושבי שמו. כי ה' יחמול עליהם, כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. כלומר, רק ליום אשר אני עושה סגולה, יום גמה"ת. %break כי מטרם גמה"ת, מטרם שהכשרנו את כלי הקבלה שלנו, לקבל רק ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו ולא לטובת עצמנו, נקראת המלכות בשם עצה"ד טו"ר. %break כי המלכות היא הנהגת העולם לפי מעשה בני אדם. וכיוון שאין אנו מוכשרים לקבל כל העונג והטוב, שחשב ה' בעדנו במחשבת הבריאה, ע"כ מוכרחים לקבל הנהגת טו"ר מהמלכות, %break שהנהגה זו מכשירה אותנו סוף כל סוף, לתקן כלי הקבלה שלנו ע"מ להשפיע, ולזכות לעונג ולטוב שחשב בעדנו. %break כי הרגשתנו טו"ר מסבבת ג"כ שכר ועונש. כי הרגשת הרע גורמת פירוד מאמונת ה'. ונמצא, שאם האדם מתאמץ בעת הרגשתו הרעה, שלא לפגום אמונתו מחמת זה, %break ויוכל לשמור התורה והמצוות בשלמות, הרי הוא מקבל שכר. ואם חלילה אינו עומד בניסיון ומקבל פירוד, הוא מתמלא בהרהורים רעים. %break ונודע, כי על הרהורים אלו לומדים, שהקב"ה מעניש עליהם כמו על מעשה, שעל זה כתוב, למען תְפוֹש את בית ישראל בליבם. גם נודע, שצִדְקַת הצדיק לא תצילנו ביום פִּשְׁעוֹ. אכן זה רק בתוהה על הראשונות. %break אמנם לפעמים מתגברים ההרהורים על האדם, עד שתוהה על ריבוי המע"ט שעשה, ואומר, מה בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות. כי אז נעשה רשע גמור, שהרי הוא תוהה על הראשונות. והוא מאבד כל המע"ט שעשה בהרהור רע זה. %break כמ"ש, צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ועכ"ז מועילה תשובה. אבל אז נחשב כמתחיל לעבוד ה' מחדש, כקטן שנולד, שכל צדקתו מימים שעברו, חלפה ואינה. %break והנה, הנהגת טו"ר, גורמת לנו הרבה פעמים עליות וירידות. כל אחד לפי מה שהוא. ותדע, שכל עלייה נחשבת משום זה ליום בפני עצמו. כי מסיבת הירידה הגדולה, שהייתה לו בינתיים, בהיותו תוהה על הראשונות, נמצא בעת עלייה, כקטן שנולד. %break הרי שבכל עלייה, הוא כמתחיל מחדש לעבוד את ה'. וע"כ נחשבת כל עלייה ליום מיוחד. ועד"ז כל ירידה נחשבת ללילה מיוחד. %break כמ"ש, יום ליום יביע אומר. יום קדוש מאלו הימים העליונים של המלך. כלומר, בכל עלייה, שהייתה לאדם, שהתדבק אז בימים העליונים של הקב"ה, משבחים את החברים ואומרים כל אחד לחברו אותו הדבר שאמר. %page 135 כי ע"י הזיווג הגדול שבגמה"ת, יזכו לתשובה מאהבה, כי יגמרו תיקון כלי הקבלה, שיהיו רק ע"מ להשפיע נחת רוח לה'. ויתגלה לנו בזיווג הזה כל הטוב והעונג הגדול של מחשבת הבריאה. %break ואז נראה בעליל, כי כל אלו העונשים, שהיו בימי הירידה, עד שבאנו להרהורים לתהות על הראשונות, הם היו המטהרים אותנו, וגורמים ישרים לכל האושר והטוב, שהגיע לנו בעת גמה"ת. %break כי לולא אותם העונשים הנוראים, לא באנו לעולם לעונג ולטוב הזה. ואז הזדונות האלו נמצאים נהפכים לזכויות ממש. %break ויום ליום יביע אומר. שכל עלייה שמטרם גמה"ת, היא יום אחד מאלו הימים העליונים של המלך, המשבחים את החברים. ונמצא עתה, שהוא חוזר ומתגלה בכל הַדְרַת שלמותו, השייכת לאותו יום, ומשבח חברים המחזיקים את התורה, %break עם אותו דבר שאמר כל אחד לחברים, שהוא שווא עבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, שהביאם אז לעונשים גדולים. %break כי עתה נהפכו לזכויות, שהרי כל שלמותו ואושרו של אותו יום, לא היו יכולים להתגלות עתה, באותו פאר והדר, לולא העונשים ההם. וע"כ נחשבו דוברי המילים ההן, %break ליראי ה' ולחושבי שמו, כמו מע"ט אמיתיים. וע"כ נאמר גם עליהם, וחמלתי עליהם, כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. %break ונאמר, יום ליום יביע אותו אומר, ומשבח אותו. כי כל הלילות האלו, שהם הירידות, הייסורים והעונשים, שהפסיקו דבקות ה', עד שנעשו ימים מרובים בזה אחר זה. הנה עתה, אחר שגם הלילות והחושך שבינתיים נעשו גם הם לזכויות ולמע"ט, %break ולילה כיום יאיר וחשכה כאורה, שוב אין הפסקות בינתיים, ונמצאים מתחברים כל 6000 שנה ליום אחד גדול בלבד. %break ונמצאים כל הזיווגים, שיצאו בזה אחר זה, וגילו עליות ומדרגות נפרדות, כל אחת מחברתה, התקבצו עתה לקומת זיווג אחד גבוה ונישא, המאיר מסוף העולם עד סופו. וכתוב, %break יום ליום יביע אומר. כי המילה שהפסיקה בין יום ליום, נעשית עתה לשבח גדול, ומשבח אותו, כי נעשה לזכות. וע"כ נעשו כולם יום אחד לה'. %break ונאמר, ולילה ללילה, כלומר כל מדרגה השולטת בלילה, משבחים זה לזה, אותה הדעת, שכל אחד מקבל מחברו. כי כל אלו המילים והייסורים, הנקראים לילות, שבסיבתם נעשו המדרגות אחת אחת, בזה אחר זה, הנה עתה, אחר שגם הם כיום יאירו, %break משום שהתקבצו כולם ונעשו לבית קיבול אחד, לדעת הגדולה הממלאת כל הארץ דעה את ה', נמצא, שכל לילה בפני עצמו היה נשאר בחשכה, אם לא היה בא עתה בקיבוץ אחד עם כל הלילות. %break כי כל לילה מקבל חלקו בדעת, אלא רק מתוך החיבור עם שאר הלילות. וע"כ כל לילה נבחן כי יחווה דעת לחברו. כי לא היה מוכשר לדעת, אלא בצירוף עם חברו. %break וכל מדרגה השולטת בלילה, כלומר, כל לילה, שנשלם עתה להיות בית קיבול לדעת ה', משבחים זה לזה. נמצא שכל אחד משבח לחברו, משום אותה הדעת שכל אחד מקבל מחברו. שחלק הדעת שקיבל כל אחד הוא מחברו, ע"י החיבור עם חברו הלילה. %break כי לא היה מקבלו, אם לא בצירוף עם חברו. כי רק כולם יחד בקיבוץ, נעשו ראויים לקבל הדעת הגדולה הזו. וע"כ נאמר, וברוב שלמות הם נעשו להם חברים ואוהבים, שבשלמות הגדולה שקיבלו יחד, נעשו כל הלילות לרֵעים אהובים זה לזה. %break .141 אין אומֶר ואין דברים, בלי נשמע קולם. בכל הארץ יצא קַוָום ובקצה תֵבֵל מילֵיהֶם. כתוב, אין אומר ואין דברים. כלומר, אומר ודברים משאר דברי העולם, שאינם נשמעים לפני המלך הקדוש, %page 136 ואינו רוצה לשמוע אותם. אבל אלו הדברים בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם. שאלו הדברים עושים קו מדָרֵי מעלה ומדָרֵי מטה. מאלו הדברים נעשים רקיעים, %break ומאלו הדברים, מאותה התשבחה, נעשה ארץ. ואם תאמר, שאותם הדברים משוטטים בעולם במקום אחד. אומר הכתוב, ובקצה תבל מיליהם. %break ביאור הדברים. כי עד כאן דיברנו מהעונשים והייסורים הנוראים ביותר, שהם הפירוד מאמונת ה'. והזוהר אומר, כי גם העונשים והייסורים משאר דברי העולם, מהעבירות הפרטיות, ומייסורי הגיהינום, והייסורים הגופניים, וכדומה, הממלאים כל העוה"ז, %break הנה גם הם מתקבצים ונכללים בזיווג הגדול הזה, כמ"ש, והיה כאשר שש ה' עליכם, להטיב אתכם ולהרבות אתכם, כן יָשיש ה' עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם. %break כי כולם מתקבצים ונעשים לאור גדול, ונהפכים לששון ולחדווה רבה. ונאמר, אין אומר ואין דברים משאר דברי העולם, שהם כל ייסורי העוה"ז, שאינם נשמעים לפני המלך הקדוש, בהיהפכם לששון ולחדווה. ואינו רוצה לשמוע אותם, %break שלא יתאווה לשמוע אותם, כי מתוך ההיפוך שלהם לששון ולחדווה, הרי המלך הקדוש יחזור אחריהם, ויתאווה לשמוע אותם. %break כלומר, שזֵכֶר כל צער וכאב מהימים שעברו, יגרום עתה בגמה"ת חדווה ועונג רב. כמ"ש, בימים ההם ובעת ההיא יבוקש את עוון ישראל ואיננו. כי בעת שייהפכו לזכויות, יעלו כל כך נחת רוח, עד שיבוקשו העוונות מימים שעברו, %break כדי להתבדח עליהם, ולא יימצאו. כלומר, שיידמה לנו, כי אינם נמצאים עוד בצורתם האמיתית, כמו שהיו בימים שעברו. %break ונאמר, ואינו רוצה לשמוע אותם. כלומר, שאין אומר ואין דיבור, שלא יחזור עליהם ברצון ובחשק גדול לשמוע אותם, מפאת היותם עתה כולם לאורות קדושים ונאמנים. %break והנה הקומה הגדולה הזו, העולה בזיווג הגדול מכל הנשמות ומכל המעשים, הטובים והרעים יחדיו שבגמה"ת, נבחנת כמו קו ועמוד אור, המאיר מסוף העולם ועד סופו. שהוא הייחוד הגדול, כמ"ש, יהיה ה' אחד ושמו אחד. ונאמר, אלו הדברים, דברי העולם, %break בכל הארץ יצא קַוום. כי הקומה, היוצאת על אלו הדברים, שהם כל מיני הייסורים והעונשים, מאירה מסוף העולם ועד סופו. כלומר, בכל הארץ. %break נאמר, מדָרֵי מעלה ומדָרֵי מטה, שהוא עניין מאוד נשגב, ואתאמץ לבארו לפי האפשרות. כי יש לדעת, שאין סדר הזמנים בנצח כמו בעוה"ז. ונמצא, שבעת שחשב ה' לברוא העולם, הרי כבר נבראו אצלו כל הנשמות עם כל התנהגותן, עד הגמר בכל השלמות הנרצה מהן, %break כדי לקבל כל העונג והטוב, שחשב עליהן ליהנות אותן. כי אצלו, היהיה משמש כמו ההווה, ואין עתיד ועבר נוהגים בו. %break ובזה תבין מה שלומדים, הראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו. וכן למשה. שלכאורה תמוה, כיוון שעוד לא נבראו, איך הראה אותם? אלא נאמר, כל הנשמות וכל התנהגותן עד לגמה"ת, כבר יצאו לפניו במציאות. והן נמצאות כולן בגן העדן העליון. %break ומשם הן יורדות ובאות בהתלבשות הגופים בעוה"ז, כל אחת בשעתה. ומשם הראה אותן הקב"ה לאדה"ר, ולמשה, ולכל הראויים לזה. והוא עניין ארוך ולא כל מוח יכול לסבול זה. %break וע"כ נאמר בזוהר, כמו שהם מתייחדים למעלה באחד, אף היא מתייחדת למטה באחד. כי קומת הזיווג הגדול שבגמה"ת, כמ"ש, יהיה ה' אחד ושמו אחד, %page 137 הנה כבר יצאה למעלה קומה זו מכל הנשמות ומכל המעשים שבעולם, שייבראו עד גמה"ת, מבחינת נצחיותו, שכל העתיד משמש לו כהווה. %break ונמצא, עמוד האור הזה, המאיר מסוף העולם ועד סופו, שיאיר בגמה"ת, כבר עומד בגן העדן העליון ומאיר לפניו, כמו שיתגלה לנו בגמה"ת. אחד כנגד אחד, כי הקב"ה אחד. כי לעת גמה"ת יאירו ב' הקומות אחד כנגד אחד. ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד. %break לכן נאמר, שאלו הדברים עושים קו מדרי מעלה ומדרי מטה. קו, המאיר מדרי מעלה ומדרי מטה, אחד כנגד אחד. כי אותה הקומה מאירה מדרי מעלה, שהם כל הנשמות, הנמצאות בגן העדן העליון. ומאירה מדרי מטה, שהם כל הנשמות, %break אחר שעברו בפועל בהתלבשות הגוף בעוה"ז, ובאו לגמה"ת. כלומר, שאותן ב' הקומות מאירות בגמה"ת יחד. ואז מתגלה ייחודו, כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. %break והנה משמיענו לבל נטעה לחשוב, שעמוד אור זה המאיר בגן העדן העליון, נמשך ומאיר בגמה"ת בעוה"ז. לזה אומר, שאינו כן. אלא מאלו הדברים נעשים רקיעים. כי קומה זו יוצאת על היסוד דז"א, הנקרא רקיע. %break ולפיכך יש עדיין ההבחן הזה שבכל הזיווגים. אשר הקומה יוצאת תחילה מהרקיע ולמעלה, ואח"כ היא מאירה אל המקבלים מהרקיע ולמטה. אשר הקומה היוצאת מהרקיע ולמעלה, נקראת שמיים. והקומה המתקבלת מהרקיע ולמטה נקראת ארץ. %break ובעת שקו האור מתייחד מדרי מעלה ומדרי מטה, נשאר עוד ההבחן מגן העדן העליון אל דרי העוה"ז. כי קומת הזיווג, היוצאת מהרקיע ולמעלה, מקבלים דרי גן העדן העליון. כי מאלו הדברים נעשים רקיעים, כלומר, שמיים חדשים לדרי מעלה. %break ורק הזוהר הנמשך מהרקיע ולמטה, הוא המתקבל לדרי מטה. ונקרא ארץ חדשה. וזה שמסיים מאותה התשבחה, כלומר, שדרי מטה משיגים רק תשבחה והזוהר, הנמשך משמיים לארץ. %break ואם תאמר, שאותם הדברים במקום אחד, מאחר שהתבאר שהזיווג נעשה כדרך כל הזיווגים, שמהרקיע ולמעלה נמשך אל מהרקיע ולמטה, א"כ אפשר לטעות, ולומר, שהוא רק קו דק, העולה במקום אחד, כמ"ש במעשה בראשית, ייקָווּ המים, אל מקום אחד. %break כלומר, רק לפנימיות העולמות, המגיע רק לישראל בלבד, ולא לחיצוניות העולמות. ואומר, שאינו כן, אלא משוטטים בעולם. שהאור משוטט וממלא את העולם, מסוף העולם עד סופו. %break כמ"ש, בקצה תבל מילֵיהם. כלומר, אפילו לחיצוניות העולמות, שמגיע גם לאוה"ע, כמ"ש, ומלאה הארץ דעה את ה'. %break .142 וכיוון שנעשו מהם רקיעים, מי שורה בהם? חזר ואמר, לשֶמֶש שם אוהל בהם. אותו השמש הקדוש, ז"א, שם מדורו ומשכנו בהם, ומתעטר בהם. %break מאחר שאומר, שעמוד האור יוצא מהרקיע ולמעלה, ומהרקיע ולמטה לא נמשך אלא רק תשבחה מהם, א"כ יש לשאול, מי משתמש באותו עמוד האור? מי שורה בהם? ומשיב, כי ז"א, שמש, המתעטר ושם משכנו בעמוד האור הזה. %break כי הוא מתעטר בעמוד הזה, כמו תחת חופה, כי אוהל פירושו חופה ממעל לו. כמ"ש, לשמש שם אוהל בהם. %break .143 כיוון שז"א שורה באותם הרקיעים, ומתעטר בהם, הוא כחתן יוצא מחופתו, שמח ורץ ברקיעים אלו, ויוצא מהם, ונכנס ורץ לתוך מגדל אחר אחד, במקום אחר. %page 138 מקצה השמיים מוצאו, מהעולם העליון יוצא ובא לקצה השמיים למעלה, בינה. תקופתו, זה קצה השמיים למטה, מלכות, תקופת השנה, הסובבת את כל הסיומים, ונקשרה מן השמיים עד הרקיע הזה. %break פירוש. רומז כאן לסוד גדול ונורא, על יציאת החמה מנרתיקה, מחופתה. כי אחר שנעשה הזיווג הגדול באותם הרקיעים, בחופה, הוא יוצא מאותם הרקיעים למגדל אחר אחד, %break במקום אחר, במלכות, הנקראת מגדל עוז שֵׁם ה'. כי אז עולה המלכות למעלה, ומתייחדת עימו בסוד של אחד. %break סיום המלכות נקרא תקופת השנה. ומטרם התיקון היו נאחזות שם הקליפות, הנקראות קץ הימים. ועתה, אחר גמה"ת, צריכים עוד לתקן הבחינה הזאת במיוחד. וזה נעשה ע"י יציאת החמה מנרתיקה, כמ"ש, והוא כחתן יוצא מחופתו, ומאיר ובא במגדל אחד, המלכות. %break ואז כתוב, יָשיש כגיבור לרוץ אורַח. כי הוא רץ באותו מגדל ותקופתו על קְצוֹתָם. כי הוא מאיר מקצה השמיים למעלה עד כל הסיומים שבמלכות, כדי לתקן אותה תקופת השנה של קצה השמיים למטה. %break ותקופתו, זה קצה השמיים למטה, מלכות, תקופת השנה, הסובבת את כל הסיומים. כי תיקון זה גומר לתקן כל הסיומים, שיש במלכות. ובזה נקשרה מן השמיים עד הרקיע הזה. כלומר, שהמלכות מקבלת הארת קצה השמיים מלמעלה עד הרקיע הזה של ז"א. %break .144 ואין נסתר מחמתו, מאותה תקופת השנה ומתקופת השמש, הסובב בכל צד. ואין נסתר, פירושו, שאין מי מכל המדרגות העליונות, שתיסתר ממנו, שהיו כולן סובבות ובאות אליו. וכל אחת אין מי שתיסתר ממנו. מחמתו, %break פירושו, שמתחמם ושב אל החברים, בשעה שהם בתשובה שלמה. כל השבח הזה וכל הערך הזה, בגלל התורה שעסקו. כמ"ש, תורת ה' תמימה. %break כי לאחר הזיווג הגדול, נעשה כיסוי והעלם לכל האורות עליונים. וע"כ צריכים לזיווג החדש הזה, במגדל אחד, כמ"ש, ותקופתו על קצותם, שחוזר ומגלה כל האורות העליונים, שנסתרו בסיבת ביטול הב"ן, מטרם עלייתו לס"ג. %break ואין נסתר מחמתו, מאותה תקופה ומתקופת השמש, הסובב בכל צד. כי הזיווג הזה של תקופת השמש עם תקופת השנה, מתקן את הסיומים דמלכות מכל צד, מכל הבחינות, עד שהוא מספיק לתיקון השלם, שיעלה הב"ן וישוב להיות ס"ג, %break שהוא תיקון שלם מכל הבחינות. אשר אח"ז, אין נסתר, שאין מי מכל המדרגות העליונות, שתיסתר ממנו. כי כל המדרגות והאורות העליונים חוזרים להתגלות בתכלית הגילוי, שהיו כולן סובבות ובאות אליו. וכל אחת אין מי שתיסתר ממנו, %break כי כל המדרגות והאורות העליונים חוזרים ובאים לו לאט לאט, עד שאין דבר נעלם ממנו. ונאמר, מחמתו, שמתחמם ושב אליהם, בשעה שהם בתשובה שלמה. כלומר, שאין הגילוי האמור נעשה ברגע אחד. כי תקופת השמש הולכת ומאירה, %break עד שיתחמם בשיעור מספיק לתשובה שלמה, שהרשעים נידונים בו וצדיקים מתרפאים ממנו. ואז זוכים לגילוי הגדול האמור. %break .145 שש פעמים כתוב כאן הוי"ה. שישה פסוקים הם, מהפסוק, השמיים מסַפרים, עד, תורת ה' תמימה. ועל סוד זה כתוב, בראשית, שבו שש אותיות. ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, הן שש מילים. הפסוקים האחרים, שמהפסוק, %page 139 תורת ה' תמימה, עד, הנחמדים מזהב, הם רק כנגד שש פעמים הוי"ה, שכתוב בהם. אבל ששת הכתובים עצמם אינם נדרשים. ששת הפסוקים, שמהפסוק, השמיים מסַפרים, עד, תורת ה' תמימה, הם בגלל שש אותיות שבמילה בראשית. %break ששת השמות, הם בגלל שש המילים שכאן, שהן, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. %break ביאור הדברים. כל המדרגה, הנגלית בעולמות, תחילה באה באותיות, שאז עדיין לא נודעת. ואח"כ באה בצירופי מילים. ואז נודעת המדרגה, מה שיש בה, ברי"ו (216) אותיות ובע"ב (72) מילים. %break שש אותיות שבמילה בראשית, כבר כוללות כל מציאות שמיים וארץ, בשש אותיות שבהם. אלא עוד לא נודעו, כי ע"כ מרומזות רק באותיות בלי שום צירופי מילים. %break ואח"כ יש שש מילים: ברא, אלקים, את, השמיים, ואת, הארץ. וכאן בא לכלל גילוי, מה שכלול במילה בראשית. כי הם השמיים והארץ ומלואם. %break ועד"ז יש להבין את ששת הפסוקים, מהפסוק, השמיים מסַפרים, עד, תורת ה' תמימה. שהוא עדיין תחילת הגילוי של גמה"ת, שעוד באותיות, על דרך שש אותיות שבמילה בראשית. והגילוי הגמור של גמה"ת מתחיל מתורת ה' תמימה ולהלן, ששם שישה שמות, %break שכל שם מורה על השגה, להורות, שרק אחר התשובה השלמה. כמ"ש, ואין נסתר מחמתו, אז מתגלים כל צירופי המילים, שהיו בזיווג הגדול בגמה"ת, בשישה שמות. %break ועל סוד זה כתוב בראשית, שבו שש אותיות. ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, הן שש מילים. על שישה פסוקים ושישה שמות, כתוב בתורה שש אותיות בבראשית, ששָם שמיים וארץ נעלמים. ובשש מילים באו לידי גילוי: ברא, אלקים, את, השמיים, ואת, הארץ. %break כן ששת הפסוקים, מהשמיים מספרים, עד, תורת ה' תמימה, עוד לא נגלה הזיווג הגדול של גמה"ת על בוריו. אלא אחר הכתוב, אין נסתר מחמתו, נגלו שישה שמות, אשר בשישה שמות אלו, בא כל הגילוי הגדול של גמה"ת על בוריו ושלמותו. %break והפסוקים האחרים, הם רק כנגד שש פעמים שמות הוי"ה. כי הפסוקים הכתובים אחרי, ואין נסתר מחמתו, עד סוף המזמור, רומזים כנגד ששת השמות, שכתוב בהם. ונמצא, אשר ששת הפסוקים, הם בגלל שש אותיות שכאן. וששת השמות, הם בגלל שש המילים שכאן. %break כלומר, ששישה פסוקים, מהפסוק, השמיים מספרים, עד, תורת ה' תמימה, הם כמו שש אותיות של בראשית, שאינן מגולות בשלמות. ושישה שמות שבכתובים, מתורת ה' תמימה, עד הסוף, הם כמו שש מילים, ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, שכאן באו על שלמותם. %break ובא להשמיענו, שבשישה פסוקים עוד לא נודעת מדרגתם, והם כמו שש אותיות של בראשית. אלא אחר ששת הפסוקים, בפסוקים האחרים, שבהם שישה שמות, אז באו לגילוי הנרצה. %break .146 בעוד שהיו יושבים, נכנסו רבי אלעזר בנו ורבי אבא. אמר להם, ודאי פני השכינה באו, וע"כ קראתי אתכם פְּנִיא"ל, שהוא אותיות פני אל. כי ראיתם פני השכינה פב"פ. %page 140 ועתה, שאתם יודעים, וגילה לכם הפסוק של בניהו בן יהוידע, ודאי שהוא דבר של עתיקא קדישא, הכתר. וכן הפסוק שלאחריו, והוא היכה את האיש המצרי. ואותו הסתום מכל, אמרו, שהוא עתיקא קדישא. %break פירוש. סובב על העניין של מוליך החמורים, שגילה נשמת בניהו בן יהוידע, שמשום זה רבי שמעון קרא להם בשם פניאל. שנשמת בניהו בן יהוידע היא קומה העתידה להתגלות בגמה"ת. וע"כ קרה גם להם כיסוי והעלם לכל האורות העליונים, %break שנאמר כאן, בזיווג של תקופת השמש בתקופת השנה, שאז זכו שוב לכל האורות. %break וזה שרבי שמעון גילה להם הפסוק של בניהו בן יהוידע. כי רמז להם, שהם כבר זכו לששת הפסוקים של השמיים מספרים. והם כבר בשישה שמות שבפסוקים האחרים. %break כי בזמן שהשיגו נשמת בניהו בן יהוידע, ע"י אותו מוליך החמורים, עוד לא הייתה השגתם נודעת. כי היו אז בשישה פסוקים. כי ע"כ עברה עליהם אותה דרך של ניסים ואותות. %break אבל עתה נודעת להם נשמת בניהו בגילוי. ונאמר, ועתה, שאתם יודעים, וגילה לכם הפסוק של בניהו בן יהוידע, ודאי שהוא דבר של עתיקא קדישא. וכן הפסוק שלאחריו. כי נשמת בניהו בן יהוידע היא מילה דעתיקא, כלומר, הזיווג הגדול דעתיק יומין, %break שזה היו יודעים גם אז. אבל עתה נודע לכם, כי גם הפסוק שלאחריו, שהוא היכה את שְׁנֵי אריאל מואב, והוא היכה את האיש המצרי. שכל אלו פסוקים הם ג"כ מילה דעתיקא. ואותו הסתום מכל, אמרו, כלומר עתיק יומין, שהוא סתום מכל. %break .147 והפסוק הזה, והוא היכה את האיש המצרי, מתבאר במקום אחר, במדרגה אחרת. והוא היכה את האיש המצרי, איש מידה חמש באמה. והכול הוא עניין אחד. %break המצרי הזה, הוא אותו הנודע, שעליו כתוב, גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם. כי הוא גדול ומכובד, כמו שגילה הזקן ההוא. %break פירוש. הפסוק הזה, שביאר אותו רב המנונא סבא, והוא היכה את איש מצרי איש מראֶה, מתבאר במדרגה אחרת, ע"פ הלשון שבדברי הימים, והוא היכה את האיש המצרי. והכול הוא עניין אחד. ב' הכתובים הם עניין אחד. %break כי כתוב, והוא היכה את איש מצרי איש מראה. וכתוב, והוא היכה את האיש המצרי, איש מידה חמש באמה. ושניהם סוד אחד, וחל על משה בשינוי הלשון. %break .148 הפסוק הזה מתבאר בישיבה העליונה. איש מידה, הכול אחד. איש מראה ואיש מידה, הכול אחד. משום שהוא שבת ותחום שבת. שכתוב, ומַדוֹתֶם מחוץ לעיר. %page 141 וכתוב, לא תעשו עוול במשפט במידה. וע"כ, איש מידה הוא. והוא ממש איש מידה. אורכו הוא מסוף העולם ועד סוף העולם. כך היה אדה"ר. ואם תאמר, הרי כתוב, חמש באמה. חמש באמה אלו, מסוף העולם עד סוף העולם היו. %break פירוש. זו ישיבה של הקב"ה, שעל בני ישיבה זו אמר רבי שמעון, ראיתי בני עלייה והם מועטים. ויש ישיבה של מטה, והיא ישיבה של מט"ט. ואומר, שהפסוק הזה, שביארו הסבא, מתבאר בישיבה העליונה. והנה איש מראה הוא המדרגה של משה, שעליו נאמר, %break ולא קם עוד נביא בישראל כמשה. כמ"ש, ומראה ולא בחידות. ואיש מידה, נקרא ג"כ על עניין המראה. אלא במידה של אותו מראה. כי המידה של אותו מראה, היא מסוף העולם עד סופו. %break ומראה ומידה דומים לשבת ולתחום שבת, שתחום שבת הוא קצה המידה של שבת. אלא ב-6000 שנה, מידת תחום השבת מצומצמת רק על 2000 אמה. ואחר גמה"ת, יהיה תחום שבת מסוף העולם עד סופו. כמ"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ. %break איש מראה ואיש מידה, הכול אחד. משום שהוא שבת ותחום שבת. שכתוב, ומַדותם מחוץ לעיר. וכתוב, לא תעשו עוול במשפט במידה. הרי שעניין מידה הוא קצה הגבול של הדבר. כך איש מידה מורה על קצה הגבול של שבת לאחר גמה"ת, שהוא מסוף העולם ועד סופו. %break והוא ממש איש מידה. איש מידה פירושו בעלה של אותה מידה ממש, שאין המידה שולטת עליו, אלא הוא השולט על המידה, ועושה אותה ע"פ חשקו וחפצו. וזה היה אדה"ר מקודם שחטא בעצה"ד, %break שהיה אורכו מסוף העולם עד סופו. ומאיר מסוף העולם עד סופו, כמידת תחום השבת שלאחר גמה"ת. %break חמש באמה אלו, מסוף העולם עד סוף העולם היו. כי אלו חמש באמה הם ע"ס, אשר עיקרן הן רק כח"ב תו"מ, שלאחר גמה"ת הן יתפשטו מסוף העולם עד סופו. %break .149 וביד המצרי חנית. כמ"ש, כמְנוֹר אורגים, שזהו מטה האלקים, שהיה בידו. המפותח בשם החקוק והמפורש בהארת צירופי האותיות, שחקק בצלאל והישיבה שלו, שנקראת אורג. כמ"ש, מילא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת חָרָש וחושב, ובשש ואורג. %break והמטה ההוא, היה מאיר בו השם החקוק בכל הצדדים, בהארת החכמים, שהיו חוקקים את השם המפורש במ"ב (42) בחינות. והפסוק שמכאן והלאה, הוא כמו שביאר הזקן לעיל. אשרי חלקו. %break פירוש. הצירופים של האותיות לשמות הקדושים, נקראים מעשי אורג. בדומה לאורג, האורג החוטים לבגד, כך מצטרפות ומתחברות האותיות למילים של השמות הקדושים, שפירושן השגות קדושות. %break ואומר, שבמטֶה האלקים, שהיה ביד משה, מפותחים אותם צירופי האותיות של השם המפורש, שחקק בצלאל והישיבה שלו במלאכת המשכן. ולזה נקרא מטה האלקים בשם מְנור אורגים, ע"ש בצלאל, הנקרא אורג. ומנור, כמו מאור, ואורג הוא בצלאל. %break לרמוז, שהמאור של צירופי האותיות של השם המפורש, היה בבחינת המאור של השם המפורש שחקק בצלאל. ולכן נאמר, בהארת צירופי האותיות, שחקק בצלאל. %break והנה מטרם גמה"ת, לא היה המטה מאיר מכל הצדדים, שהרי היה בו הפרש בין מטה אלקים למטה משה. ובמטה משה כתוב, שלח ידך, ואחוז בזנבו, ויהי למטה בכפו. הרי שלא היה מאיר מכל הצדדים. אמנם לאחר גמה"ת, הוא מאיר מכל הצדדים. %break ונאמר, שהמטה ההוא, היה מאיר בו השם החקוק בכל הצדדים, בהארת החכמים, שהיו חוקקים את השם המפורש במ"ב בחינות. כי השם המפורש, שהיה חקוק במטה, %break היה מאיר בכל הצדדים, בבחינת בילע המוות לנצח. וע"כ היה מאיר מכל הצדדים בשווה, והאור של השם שהיה חקוק במטה, היה הארת חכמה של שם מ"ב. %break .150 שְׁבוּ יקרים, שבו ונחדש תיקון הכלה בלילה זה. שכל מי שמתחבר עימה בלילה הזה, יהיה נשמר כל אותה השנה, למעלה ולמטה. ויוציא שנתו בשלום. %break עליהם כתוב, חונה מלאך ה' סביב ליראיו, ויְחַלְצֵם. טעמו וראו, כי טוב ה'. יש בזה ב' פירושים, ששניהם יחד אמיתיים: %break א. מתוך שיום מתן תורה, הוא הארה של גמה"ת, שבילע המוות לנצח וחירות ממלאך המוות, ע"כ ראוי להתאמץ להמשיך האור הזה בשעתו ביום השבועות. כי בטבע המאורות, %break שחוזרים ומתחדשים במועדם. ויהיה מובטח גם עתה, שיוציא שנתו בשלום, ותהיה לו חירות ממלאך המוות. %break ב. נקרא על הזמן של גמה"ת ממש. יהיה כאן הפירוש של הנאמר, ויוציא שנתו בשלום, שהמלכות נקראת שנה. ומתוך התחדשות המאורות של מחזיקי התורה לאחר גמה"ת, הנה יהיה מובטח לתקן השנה, המלכות, בכל השלמות. %page 142 כי בחינת התחדשות המאורות של מחזיקי התורה, נקראת תיקון לילה של הכלה, שהיא המלכות, הנקראת שנה. וע"י זה יוציא שנתו בשלום, יוציא השנה בשלום, בכל השלמות. %break %H שמיים וארץ %break .151 פתח רבי שמעון ואמר, בראשית ברא אלקים. פסוק זה, יש להסתכל בו. כי כל מי שאומר, שיש אל אחר, נאבד מן העולם. כמ"ש בירמיהו, כזאת תאמרו להם, האלוהים, %break אשר לא עשו השמיים ואַרְקָא [והארץ], יאבדו מן הארץ ומתחת השמיים אל"ה, משום שאין אל אחר, חוץ מהקב"ה בלבדו. %break ביאור הדברים. סובב על מה שאמר, שבוּ ונחדש תיקון הכלה. וע"כ פתח לבאר, בראשית ברא אלקים, שהוא השורש לכל תיקוני הכלה במשך 6000 שנה. אלקים, הוא אלקים עליון, בינה. %break ונקרא אלקים, בעניין מ"י ברא אל"ה. וכמו שהתחברו מ"י באל"ה, כך השם מתחבר תמיד, ובזה מתקיים העולם. %break ועם זה ביאר, שהקב"ה הבינה, שנקרא אלקים, בשיתוף מ"י באל"ה, ע"י התלבשות אור החכמה בלבוש כבוד, המאיר מחסדים, שבזה מתקיים העולם. וע"כ האלוהים, אשר לא עשו את השמיים ואת הארץ, אשר לא יכלו לתת קיום לעולם, %break אלוהים אחרים, המפרידים אל"ה ממ"י, הם מוכרחים בהחלט להיאבד מתחת השמיים, זה שמיתקן בחיבור אל"ה במ"י. %break כי מכוחם לא יכול להיות קיום לעולם, אלא חורבן. וע"כ מדגיש הכתוב, ומתחת השמיים אל"ה. ופסוק זה הוא תרגום, חוץ מהמילה אל"ה, שבסוף הפסוק. כלומר, אל"ה, להורות על עניין חיבור מ"י אל"ה. %break %H פרשת יתרו %break %H בחודש השלישי %break .235 בחודש השלישי לְצאת בני ישראל מארץ מצרים. בחודש הזה שולט אוריאל הממונה הגדול. כי ניסן אייר סיוון, הם כנגד חג"ת, שבחסד שולט מיכאל, בגבורה גבריאל, בת"ת אוריאל. %break ו-365 רבבות (3,650,000) מחנות עימו, כמספר ימות השנה, שהם 365 ימות החמה. וכולם יש להם שס"ה (365) מפתחות של האורות, מהאור ההוא, היוצא מתוך החשמל העליון הפנימי הגנוז והסתום, שסודות האותיות הקדושות העליונות של השם הקדוש תלויות בו. %break .236 וזהו שכתוב, איש תם, שנקרא יעקב, ת"ת, אדון הבית איש האלקים. כי המלכות שמחזה ולמעלה נקראת תם, ויעקב בעלה של המלכות. %page 143 ע"כ נקרא איש תם, שהוא בעלה והאיש שלה. תם הוא מלשון שלמות, כי שם הסיום של קשר התפילין, המלכות, הנקראת לאה. ויעקב איש תם היה, איש שלה. %break ובצורתו עומד עניין החשמל הפנימי העליון המכוסה והגנוז. וכל האורות הסתומים העליונים הוא אוחז וממנו הם יוצאים. וכל המחנות של המלאך אוריאל אוחזים באלו המפתחות של האור ההוא, היוצא מתוך החשמל. %break .237 והאור ההוא כלול בשני אורות של ימין ושמאל, והם בו אור אחד. האור הראשון הוא אור לבן, שאין העין שולטת בו. וזהו האור הגנוז לצדיקים, כמ"ש, %break אור זָרוּע לצדיק. האור השני הוא אור נוצץ ולוהט כמראה אדום, אור השמאל. ונכללו שני האורות בו כאחד, והיו אחד. %break .238 ואוריאל הזה הממונה הגדול. וכל אלו המחנות שעימו, לוקחים את האור הזה. ומשום שכלול משניים, נקרא תאומים. וע"כ שולט בחודש הזה מזל תאומים, ובו ניתנה התורה. ומכאן נמשכות המדרגות למטה, עד שעולות בשֵם להאיר את העולם. %break .239 כל שאר המזלות, השולטים בחודשים האחרים, אין להם פה ולשון. ומזל תאומים, יש לו פה ולשון כלולים יחד. וע"כ כתוב בתורה, והגיתָ בו יומם ולילה. יומם כנגד לשון, ז"א, לילה כנגד פה, מלכות. והכול כלול יחד. ובהכול עולה עניין התאומים. %break .240 והנה תוֹמים בבִטנָה. תומים, כתוב חסר א'. ולא בגלל שניהם, יעקב ועשיו, כתוב תומים. כי עשיו אינו עולה בעניין התאומים. אלא בגלל יעקב לבדו כתוב תומים. כי יעקב קו האמצעי, הכולל ב' אורות, ימין ושמאל. וע"ש ב' אורות אלו נקרא תומים. %break וכתוב, והנה תומים, שהוא יעקב, בבטנה. והשבח הזה, שהיה בבטן של הצדקת ההיא, מְשַׁבח הכתוב. ומשום שהיה שָׁם אותו רשע, עשיו, הסתלק משם א', וכתוב תומים בלי א'. %break .241 והכול הוא אחד. יעקב, ת"ת, קו אמצעי, לוקח שני חודשים ניסן ואייר. והוא נכלל בחודש סיוון, שהוא מזל תאומים. שלהיותו נכלל בחודש סיוון, הכולל שני חודשים ניסן ואייר, ימין ושמאל, שע"כ נקרא מזל תאומים. נמצא, גם יעקב הכלול בו, לוקח שני חודשים אלו. %break עשיו לוקח שני חודשים, תמוז ואב. והוא לא נמצא בקו אמצעי, אלול. ונאבד, משום שאלול אינו שלו. ואפילו חודש אב, תשעה ימים בלבד הם שלו ולא יותר. %break וע"כ נאבד ואינו נמצא. והוא אינו תאומים, קו אמצעי, אלא נפרד לבדו וסר לצד האחר באפס ובשממה. כמ"ש, האויב, תמו חורָבות לנֶצח. %break .242 ומשום שיעקב הוא תאומים, ניתנה התורה לבניו בחודש תאומים. והתורה היא תאומים, שהיא תושב"כ ותשבע"פ. וניתנה בחודש השלישי, לעם השלישי, שנכלל בשלוש מדרגות, שלושה אבות. תורה משולשת, שהיא תורה נביאים וכתובים. והכול אחד. %break .243 בזמן ההוא שהגיעו ישראל להר סיני, אסף הקב"ה זרע ישראל והסתכל בכולם, ולא מצא פסול בכל זרע ישראל. אלא כולם זרע קדוש, כולם בני אמת. %break .244 בזמן ההוא, אמר הקב"ה למשה, עתה אני רוצה לתת התורה לישראל, משוך אותם באהבת האבות, באהבה שאני אוהב אותם, ובאותות שעשיתי להם. %page 144 ואתה תהיה לי שליח, והשב להם הדברים האלו. כך אמר הקב"ה למשה, בדבר זה תהיה לי שליח נאמן, להמשיך את ישראל אחריי. %break %H ומשה עלה אל האלקים %break .245 ומשה עלה אל האלקים. פירושו, שעלה למקום שפרושות כנפי השכינה, כמ"ש, ויֵט שמיים ויֵירַד. %break .246 כל זמן שחקיקות המלך העליון, חקיקת המסך דחיריק שבקו האמצעי, שהוא ז"א, מתיישרות במקומן, שמכריעות בין ימין לשמאל, העולמות כולם הם בשמחה, %break וכל המעשים מתיישרים על קיומם. כמ"ש, את מעשה ה' כי נורא הוא. נורא הוא, שלמות הכול, כמ"ש, האל הגדול הגיבור והנורא. %break הנורא זה יעקב, קו אמצעי. וכתוב, ויעקב איש תם, כתרגומו, איש שלם. שלם בכל. כך כל מעשה הקב"ה, שלמים בשלמות בקיום שלם. %break .247 כתוב, ויִירָא ויאמר מה נורא המקום הזה. מה ראה, שאמר, שהוא נורא? ראה השלמוּת של האמונה הקדושה, המלכות, שהייתה נמצאת במקום הזה כמו של מעלה, ובכל מקום ששלמותו הייתה נמצאת, נקרא נורא. %break .248 א"כ, למה תרגומו נורא ולא שלם? שאם נורא פירושו שלמות, הלוא היה צריך לתרגם שלם? אלא אין יראה אלא במקום ששלמות נמצאת. ובכל מקום שהשלמות נמצאת, %break נקרא נורא. כמ"ש, יְראוּ את ה' קדושיו, כי אין מחסור לירֵאיו. ומשמע ממה שאומר, כי אין מחסור, שיראה הוא שלמות, כי במקום שאין מחסור, יש שלמות. %break .249 מי עלה שמיים ויֵירַד? זהו משה, שכתוב, ומשה עלה אל האלקים. מי אסף רוח בחופְניו? זהו אהרון, כמ"ש, ומְלוא חופְניו קטורת סמים דקה. מי צרר מיִם בשמלה? זהו אליהו, כמ"ש, אם יהיה השָנים האלה טל ומטר כי אם לפי דְבָרִי. מי הקים כל אפסֵי ארץ? %break זהו אברהם, שכתוב בו, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם. %break .250 מי עלה שמיים? זה הקב"ה, שכתוב בו, עלה אלקים בתרועה. מי אסף רוח בחופניו? זה הקב"ה, כמ"ש, אשר בידו נפש כל חי ורוח. מי צרר מים בשמלה? זה הקב"ה, כמ"ש, צורר מים בעָבָיו. מי הקים כל אפסי ארץ? זה הקב"ה, כמ"ש, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמיים. %break .253 הכול דבר אחד הוא, וכל הדברים נמצאים בהקב"ה, וכולם במשקל אחד עולים. אלה תולדות השמיים והארץ בהבראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם, %break בחסד דז"א, כמ"ש, כי אמרתי עולם חסד ייבנה. וכן שאר השמות, משה, אהרון, אליהו, שהם ארבעה יסודות אש רוח מים עפר, הם שמותיו של הקב"ה. %break .254 מי עלה שמיים ויירד, מי אסף רוח בחופניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ארץ, מה שְׁמו ומה שֵׁם בנוֹ כי תדע. הכול יפה, אבל מהו סוף הכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו, צודק. אבל מהו, מה שם בנו? %page 145 .255 כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. וכתוב, ישראל אשר בךָ אתפָּאָר. ישראל פירושו ת"ת, וזה נקרא בנו. %break בתוך כך לא נזכר רבי ייסא, מה שאמר לו בחלום. חלשה דעתו. הלך לביתו. ישן. הראו לו בחלום ספר אחד של אגדה, שהיה כתוב בו, חכמה ותפארת במקדשו. %break .256 הקיץ משנתו, הלך אל רבי שמעון, נישק ידיו, אמר, כך ראיתי בחלומי. ובפעם אחרת ראיתי בחלומי ספר אחד של אגדה, שהראו לפניי, והיה כתוב בו, חכמה ותפארת במקדשו: %break חכמה אצלם למעלה, ת"ת אצלם למטה במקדשו, שהוא מלכות. וכך ראיתי פעם אחת בחלומי, וכך מצאתי בפי, שנפל הפסוק הזה בפי. %break אמר לו רבי שמעון, עד עתה עוד ילד אתה להיכנס בין קוצרי השדה, בעלי הסוד, והרי הכול הראו לך. וזהו שכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה הוא שמו, ת"ת בנו. כי חו"ב הם או"א של ת"ת. %break .257 ומשה עלה אל האלקים. אשרי חלקו של משה, שזכה לכבוד הזה, שהתורה מעידה עליו כך. מה בין משה לשאר בני העולם? שאר בני העולם, כשעולים, עולים לעושר, עולים לגדולה, עולים למלכות. אבל משה, כשעלה, כתוב בו, ומשה עלה אל האלקים. אשרי חלקו. %break .258 מכאן לומדים, הבא להיטהר מסייעין אותו. שכתוב, ומשה עלה אל האלקים. וכתוב אחריו, ויקרא אליו ה'. כי מי שרוצה להתקרב, מקרבים אותו. %break %H כה תאמר לבית יעקב %break .259 כתוב, אשרי תבחר ותְקָרב ישכון חצֵריךָ. אשרי חלקו של אותו האדם, שהקב"ה רוצה בו, וקירב אותו לשכון בתוך ההיכל הקדוש. שכל מי שהוא רוצה בו לקבלו לעבודתו, רשום הוא שרושמים אותו למעלה, לדעת כי הוא נבחר לפני מלך הקדוש העליון, %break לשכון במדור שלו. וכל מי שנמצא בו הרושם ההוא, עובר בכל השערים של מעלה ואין מוחה בידיו. %break .260 אשרי חלקו של משה, שעליו כתוב, אשרי תבחר ותקרב. וכתוב, ומשה ניגש אל הערפל. וניגש משה לבדו אל ה', והם לא ייגשו. ויקרא אליו ה' מן ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. כה תאמר לבית יעקב, לנקבות. ותגיד לבני ישראל, לזכרים. %break .261 כה תאמר, הוא כמ"ש, כה תברכו. וכתוב, וחסידיך יברכוּכָה. כלומר, יברכו כה. אשר כה, פירושו המלכות, שנקראת כה. כה תאמר לבית יעקב, באמירה, מצד הדין. %break ותגיד לבני ישראל. ותגיד, הוא כמ"ש, ויַגֵד לכם את בריתו. וכמ"ש, הִגַדתי היום לה' אלקיך. שהגדה היא רחמים. לבני ישראל הזכרים, הבאים מצד הרחמים. %page 146 .262 הגדתי לה' אלקיך. הלוא לה' אלקינו, היה צריך לומר? אלא, האם זה לבדו הוא? הרי כתוב, כי ה' אלקיך מביאֲךָ, אשר ה' אלקיך נותן לָך, כי ה' אלקיך אש. וכולם כך. %break .263 אלא כל הדָר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר מחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. משום שזרע קדוש לארץ הקדושה עולה, והשכינה במקומה יושבת, וזה בזה תלוי. %break וע"כ משה לא אמר אלקיך, אלא לאלו שהיו עתידים להיכנס לארץ הקדושה, ולקבל פני השכינה. ומה שלא אמר אלקינו, הוא משום שמשה לא זכה להיכנס לארץ. ומשום זה, כתוב אלקיך בכל מקום, משום שהם היו עתידים להיכנס לשם. %break .264 אבל כאן כתוב, ובאתָ אל הכוהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו, הגדתי היום לה' אלקיך. והרי אלו כבר היו בארץ, מהו הטעם שאמר, אלקיך, ולא אלקינו? %break אלא הם צריכים להראות ולהודות, משום שהחסד העליון זיכה אותם לכל זה, ושורים בארץ, ונכנסו לארץ ההיא, ועשה עימהם כל הטוב הזה, ומשום זה היו אומרים דברים אלו אל הכוהן, שכתוב, הגדתי היום לה' אלקיך, משום שבא מצד החסד. %break .265 כה תאמר לבית יעקב, למקום הראוי למדרגתם. ותגיד לבני ישראל, למקום הראוי למדרגתם. כי יעקב וישראל שתי מדרגות, יעקב ו"ק וישראל ג"ר. ובמדרגה אחת עולים, בז"א. %break אלא ישראל נקרא שלמות הכול. וע"כ כתוב, ותגיד לבני ישראל, להראות חכמה ולדבר ברוח החכמה את החסד והאמת שעשה להם הקב"ה. כי הגדה רומזת על חכמה. %break .269 כל אדם צריך לדבר עם אדם אחר כפי דרכיו. לנקבה לפי דרכיה, ולגבר כפי דרכיו. ולגבר שבגברים כפי דרכיו. כמ"ש, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. %break .277 אילו היו יודעים בני אדם חכמה מכל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוח ריבונם בחכמה גדולה. אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסורו מדרכיו, ולא יבטחו בחכמה ההיא, וישכחו את הקב"ה. %break .278 אין עשב ועשב הנולד בארץ, שלא תהיה בו חכמה רבה, וכוח גדול בשמיים. כמו האֵזוב. שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר את האדם, באזוב הוא נטהר. %break משום שיתעורר כוחו של מעלה שנפקד עליו. כי הכוח ההוא שנפקד עליו, כשמתעורר, הוא מבער את רוח הטומאה, והאדם מיטהר. %break %H על כנפי נשרים %break .279 אתם רְאיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים. כלומר, ברחמים. כמ"ש, כנשר יעיר קִינו. נשר מורה על רחמים, כמ"ש, דֶרך הנשר בשמיים. %page 147 בשמיים, הוא ברחמים. כי ז"א נקרא שמיים, והוא בעל הרחמים, כי חג"ת הוא חסד דין ורחמים. כמו נשר הנמצא ברחמים על בניו ודין לאחרים, כך הקב"ה נמצא ברחמים לישראל ודין לעמים עכו"ם. %break .280 כתוב, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן. אריה בימין, שור משמאל, באיזה מקום נשר? %break .281 מקומו של הנשר במקום שיעקב שורה, בקו אמצעי, משום שנשר כלול בכל, ברחמים ובדין. רחמים לבניו, דין לאחרים. כך הקב"ה, קו האמצעי, מוליך את ישראל ברחמים ואחרים בדין. כמ"ש, ואשא אתכם על כנפי נשרים. וכתוב, כנשר יעיר קינו. %break .282 מאין לנו שנשר הוא רחמים? שכתוב, דרך הנשר בשמיים. בשמיים, שהוא ז"א, בעל הרחמים. ומשום זה: אריה לימין, שור לשמאל, נשר ביניהם באמצע, %break וכולל את שניהם. פני אדם כולל את כולם, והכול נכללים בו. כי הוא המלכות, המקבלת מכולם. כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראֵה אדם עליו מלמעלה. %break %H ויהי ביום השלישי %break .283 ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד, ויֶחרַד כל העם אשר במחנה. כמ"ש, אחות לנו קטנה, ושדיים אין לה. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה? %break אחות לנו קטנה, כנ"י שנקראת אחות אל הקב"ה. ושדיים אין לה, כלומר, בשעה שהתקרבו ישראל להר סיני, לא היו בהם זכויות ומע"ט להגן עליהם. ושדיים אין לה, שהם תיקונה ויופיה של האישה, ואין יופי לאישה אלא הם. מה נעשה לאחותנו? %break מה ייעשה ממנה, בשעה שהקב"ה יתגלה בהר סיני לדבר בדברי תורה, ויפרחו הנשמות מהם? %break .284 בשעה ההיא שקרבו ישראל להר סיני, עם הלילה והבוקר, היו שלושה ימים שלא הזדווגו עם נשותיהם. באו המלאכים הקדושים וקיבלו את ישראל באחווה, %break כי הם מלאכים למעלה, וישראל מלאכים למטה. הם מקדשים שֵם העליון למעלה, וישראל מקדשים שם העליון למטה. %break .285 והתעטרו ישראל בלילה ההוא בע' (70) כתרים. והמלאכים העליונים היו אומרים, אחות לנו קטנה ושדיים אין לה. שאין בהם זכויות ומע"ט. מה נעשה לאחותנו, כלומר, איזה כבוד ותפארת נעשה לאחותנו, ביום שהקב"ה יתגלה בהר סיני, לתת להם התורה? %break .286 כתוב, הֱיו נכונים לשלושת ימים אל תיגשו אל אישה. וזהו שכתוב, ויהי ביום השלישי. בשעה שהקב"ה רצה להתגלות בהר סיני, קרא הקב"ה לכל הפמליה שלו ואמר, עתה, %break נַעַר ישראל, שאינם יודעים מצוותיי, ואני רוצה להתגלות עליהם ברחמים, ויקבלו מצוותיי. זהו, ויהי ביום השלישי, שהוא ת"ת, רחמים. כמ"ש, ויֵט שמיים ויירד. ושמיים הוא ת"ת, רחמים. %break .287 ובזה נגלה הקב"ה לישראל, שהקדים להם רחמים בתחילה, ואח"כ נתן להם התורה מצד הגבורה ביום השלישי. ונמצאים כלולים מרחמים ומגבורה, כי כך ראוי להם. ומשום כך נקראים ישראל, שהשם ישראל מורה על התכללות רחמים וגבורה. %page 148 .288 בהיות הבוקר. כתוב, בוקר לא עבוֹת. כי אם היה עבות, היה נמצא בחושך, ולא היה נגלה החסד. וחסד נגלה בבוקר. כמ"ש, הבוקר אור. כי כשהאיר הבוקר, נמצא חסד בעולם, והדינים עוברים. %break ובזמן שאין הבוקר מאיר, עוד לא עברו הדינים, כמ"ש, בְּרון יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלקים. כיוון שעברו הכוכבים והשמש מאירה, כתוב, בוקר לא עבות, וחסד מתעורר בעולם התחתון. וכתוב, בהיות הבוקר. כיוון שעברו הכוכבים, נמצא הבוקר. %break .289 בהיות הבוקר, התחיל הקב"ה להתגלות על הר סיני. בהיות הבוקר, כשהתעוררה זכותו של אברהם, שכתוב בו, וישכם אברהם בבוקר. %break %H ויהי קולות וברקים %break .290 ויהי קולת וברקים. קולת כתוב חסר ו' של סימן הרבים. מורה על שני קולות, שחזרו לאחד. זה יוצא מזה, רוח ממים, ומים מרוח, שניים שהם אחד, ואחד שהוא שניים. וע"כ כתוב קולת חסר ו'. %break כעין הקול הגשמי, שהוא מורכב מרוח וממים, כן הקול הרוחני מורכב ממים, קו ימין, ומרוח, קו אמצעי. וברוח ובמים אלו יש שתי בחינות: א. בג' קווים דבינה, ששם קו אמצעי, רוח, תולדה מקו ימין, מים. כלומר, רוח ממים. %break ב. בג' קווים דז"א, כשהתפשט קו אמצעי מבינה לז"א, אחד זוכה בשלושתם, נמצא בו שקו אמצעי הוא שורש וסיבה לב' קווים ימין ושמאל. ונמצא שהמים, קו ימין, כמו תולדה מהרוח, קו אמצעי. כלומר, מים מרוח. %break מצד אחד אפשר לומר, ששתי בחינות אלו הן אחת, כי לא נמשך לז"א אלא מה שיש בבינה. ומצד שני אפשר לומר, שהן שתיים, כי קול אחד בבינה, וקול שני הוא בז"א. ולכן נאמר, שניים שהם אחד, ואחד שהוא שניים. וע"כ כתוב, קולת, חסר ו', סימן הרבים. %break .291 קולות, הוא אחד, והוא קול גדול וחזק שאינו נפסק לעולם, שכתוב בו, קול גדול ולא יָסָף, הרוח שבאו"א עילאין, שאין הי' יוצאת מאויר שלהם, וקומת רוח שבהם נשארת קיימת לעולם בלי שינוי. %break והרוח הזה מאיר גם בזו"ן הגדולים. כי שאר הקולות נפסקים, ואז דינים מתעוררים בעולם. והקול הזה, שכולל שאר הקולות, אינו נפסק לעולם, ואינו עובר מהקיום השלם ומהכוח שלו. הקול הזה הוא קול הקולות, הכולל כל שאר הקולות. %break בד' תקופות השנה מתעוררת שליטת קו השמאל, ואז תכף נפסק הקול, קומת החסדים, ודינים שולטים בעולם. וזהו רק בקול של ישסו"ת ושל ז"א. %break אבל בקול של או"א אין השמאל שולט להפסיק אותו, והחסדים אינם פוסקים מהם לעולם. והקול הזה כולל כל הקולות שלמטה ממנו. %page 149 .292 אין קול אלא מצד רוח מים ואש, שהם ג' קווים. והכול עושה הקול, קו האמצעי. ועל ידו נכללים הקווים זה בזה ונעשו לאחד. וע"כ כתוב, קולת, חסר ו' של סימן הרבים. וברקים, כמ"ש, ברקים למטר עשה, שברקים פירושו אש המחוברת במים, כמו ברקים במטר. %break ששלהבת הברק במטר, מורה על קשר של רחמים באהבה שאינה מצויה. %break .293 בצד הגבורה ניתנה התורה. א"כ, התורה היא בצד שמאל. וחזרה לימין, כמ"ש, מימינוֹ אש דת לָמוֹ. שמאל נכלל בימין. וכתוב, ימינך ה' נֶאדָרי בַּכוח. ימין נכלל בשמאל. הרי שגבורה, שמאל, נכללה בימין. %break .294 וענן כבד על ההר. ענן חזק השקוע במקומו מחמת הכובד שלו, ואינו נוסע ממקום למקום כשאר העננים. וקול שופר חזק מאוד. כי מתוך שהענן היה חזק, יצא קול, כדי לשבור אותו. %break .295 שלושה מיני חושך היו, כמ"ש, חושך ענן וערפל. וקול השופר, פנימי מכולם. %break %H וכל העם רואים את הקולות %break .296 וכל העם רואים את הקולות. שומעים, היה צריך לומר. אלא אלו הקולות היו נחקקים בחושך ענן וערפל, ונראים בהם כמו שנראה גוף, ורואים מה שרואים, ושומעים מה ששומעים, %break מתוך חושך וערפל וענן אלו. ומתוך המראה ההוא, שהיו רואים, היו מאירים בהארה עליונה, ויודעים מה שלא ידעו הדורות האחרים הבאים אחריהם. %break .297 וכולם היו רואים פב"פ, מהארת הקולות האלו, שלא היה קול, שלא היה מאיר בהארה, שמסתכלים בה כל הגנוזות, וכל הנסתרות, וכל הדורות שיבואו עד מלך המשיח. ומשום זה כתוב, וכל העם רואים את הקולות, רואים ראייה ממש. %break .298 ראו מהארת הקולות האלו, מה שלא ראו הדורות האחרונים האחרים. את הקולות, כמ"ש, ואֶרְאֶה את ה'. לא כתוב, ואראה ה', אלא, את ה', שפירושו, שראה השכינה, שנקראת אֶת. אף כאן, וכל העם רואים את הקולות, שסובב ג"כ על ראיית השכינה. %break .299 כעין זה הכתוב, את השמיים ואת הארץ. כי המילה אֵת שבתורה ניתנה להסתכל בחכמה. כמ"ש, כבד את אביך ואת אימך. וכמ"ש, כבּד את ה' מֵהוֹנֶךָ. וכולם נדרשים לכלול בהם דבר אחר. %break אף כאן, את הקולות, לרבות הקול האחר ההוא שלמטה, המלכות, שמקבץ אותם הקולות אליו ומה שיוצא מהם, שבמלכות רואים ומסתכלים בחכמה עליונה כל גנזי עליונים, %break וכל הסודות הנעלמים והסתומים, מה שלא נגלה לדורות האחרונים הבאים אחריהם, ולא לדורות שיבואו לעולם, עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כמ"ש, כי עין בעין יִראו בשוּב ה' ציון. %break וכתוב, ואת הלפידים. בתחילה נקראים ברקים, ועתה לפידים. כי אחרי שנתקנו הברקים בתיקוניהם, להראות, הם נקראים לפידים. %page 150 .300 ואת קול השופר. כתוב, אחת דיבר אלקים, שתיים זו שמעתי. כמ"ש, אנוכי ה', וכתוב, ולא יהיה לךָ. אנוכי, היא בינה. ולא יהיה לך, הוא ז"א. ונשמעו שניהם בבת אחת. אף כאן, קול הוא ז"א, השופר הוא בינה. ונשמעו שניהם בבת אחת. %break .301 למה כתוב, קול השופר, ולא, קול בשופר? אלא קול שנקרא שופר, כמ"ש, והעברתָ שופר תרועה בחודש השביעי, בעשור לחודש, ביום הכיפורים. ביוה"כ, שהוא בינה, נקרא שופר. כלומר, אם הקול יוצא מבינה, נקרא הקול שופר. %break .302 השופר הגשמי מוציא קול, הכולל אש רוח ומים. אף כאן הכול כלול בקול, היוצא מהשופר, אש רוח ומים, שהם חג"ת, ג' הקווים. ומהקול הזה יוצאים קולות אחרים. %break .303 קול השופר פירושו, הקול היוצא מהשופר. שהשופר הוא אחד, והקול היוצא ממנו הוא אחד, שהקול ז"א, והשופר בינה, והשופר נמצא בקיומו מחוץ לקול היוצא ממנו. ועל כך כתוב, קול השופר, ולא קול בשופר. %break .304 קול השפר. השפר כתוב חסר ו', לשון תפארת ויופי, הרומז על ז"א, ת"ת. %break .305 המקום שהקול יוצא ממנו נקרא שופר. כי הקול הוא ז"א, והשופר הוא בינה, וז"א יוצא מבינה. קול השופר הוא המקום של הקול, כמ"ש, כי על כל מוצָא פי ה' יִחְיה האדם. מוצא פי ה', זהו קול השופר, גדול מכל שאר הקולות התחתונים וחזק מכולם. %break כתוב, וקול שופר חזק מאוד, שעל כל שאר הקולות לא כתוב, חזק מאוד. בקול השופר הזה תלוי הכול. וזה שנקרא קול גדול, כמ"ש, קול גדול ולא יָסף. ונקרא, קול דממה דקה, האור של המאור, שהוא זך ודק, ומזכך ומאיר לכל. %break .306 דממה, זה שאדם צריך לשתוק מהפחד שלו ולסגור פיו. דממה, היא שתיקה, שאינו נשמע לחוץ. ויַרְא העם וינועו ויעמדו מרחוק. כי ראו מה שראו, והיו מפחדים. %break .307 יחזקאל ראה גבורות מנהגיו של הקב"ה. כמ"ש, ואֵרֶא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת, ונוֹגַה לו סביב. רוח סערה, כדי לשבור ארבע מלכויות. רוח גדול שהתעורר במנהגי הגבורה של מעלה. באה מן הצפון. %break הצפון עם ה' הידיעה, מורה על הרוח הנודע למעלה, שמכוסה וגנוז למעלה. רומז על מלכות דמדה"ד, המכוסה וגנוזה בג"ר של כל מדרגה. %break .308 ענן גדול ואש מתלקחת. מתלקחת, פירושו, שהיה נאחז בו ולא נאחז בו, נאחז בצדדיו לעורר הדין, ג' פעמים ביום יונק דין קשה בחקיקות הגבוהות מצד הגבורה. ואש מתלקחת, כדי להתעורר בעולם. %break המלכות דמידת הדין הקשה מכונה אש. ומבחינה זו, היו ט"ר נקיות מכל דין. אלא כשעלתה המלכות לבינה, ונמתקה במדה"ר, אז נאחז הדין שבמלכות, בבינה שבכל הספירות. וזהו שכתוב, ואש מתלקחת, כי התלקחה למעלה בבינה. %break ובג' קווים של ז"א שולטת מלכות זו שעלתה לבינה. ולכן נאמר, שג' פעמים ביום, שהם ג' קווים דז"א, שנקרא יום, יונק דין קשה בחקיקות הספירות העליונות, הגבוהות מהמלכות, בצד הגבורה, בקו שמאל. %page 151 אמנם לעת גדלות נטהרת הבינה מהדינים של המלכות, ועכ"ז מכוח קו האמצעי אינה נטהרת לגמרי. וע"כ מצד אחד יש שם ג"ר, ומצד אחד אין שם אלא ו"ק דג"ר. %break .309 ונוגה לו סביב, ממתיק את אש מתלקחת שבבינה. כי הזוהר ההוא, חכמה, הסובב אותו מכל צדדיו, ממתיק ומתקן אותו, שלא יהיה דין קשה ויוכלו בני אדם לסבול אותו. %break .310 ומתוֹכה כְּעֵין החשמל מתוך האש. ומתוכה, פירושו מפנימיותה. חשמל, חיוֹת אש מדברות, שהן מבחינת זו"ן פב"פ, שנקראים אז קול ודיבור, וע"כ הן מדברות. %break .311 חשמל, פירושו, מה שהוא לב לאש, כלומר, ל"ב (32) נתיבות החכמה, החיות של הבינה, אש מתלקחת. שכתוב, כעין החשמל. ולא כתוב החשמל סתם, כי כעין, רומז על אור החכמה, הנקרא עין. מתוך האש, בפנימיות האש. %break כעין החשמל, שהוא אחרי ד' מדרגות: רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, ונוגה לו סביב. ומתוכה כעין החשמל. מתוך האש המתלקחת, בינה. ולא מתוכה של נוגה. %break כי הן חמש מדרגות: רוח סערה הוא מלכות, ענן גדול הוא ז"א, אש מתלקחת היא בינה, %break ונוגה לו סביב היא חכמה שבימין, המתקנת את הבינה, ומתוכה כעין החשמל הוא אור החכמה, מבינה החוזרת לחכמה, שנקראת ל"ב נתיבות החכמה. %break מתוכה, אין הפירוש מתוך הנוגה, אלא מתוך אש מתלקחת. ונמצא, שהחשמל היא מדרגה רביעית, ונוגה לו סביב, מדרגה חמישית. ונאמר, שהחשמל מתגלה אחרי ד' המדרגות האלו. כי אחרי שנוגה מתקנת את האש המתלקחת, מתגלה החשמל. %break .312 ראו כאן ישראל, מה שלא ראה יחזקאל בן בוּזי. וכולם התדבקו בחכמה העליונה המכובדת. חמש מדרגות של קולות ראו ישראל בהר סיני, ובחמש מדרגות אלו ניתנה התורה. מדרגה חמישית, קול השופר. כנגדם ראה יחזקאל חמש מדרגות, %break שהן מחוץ לאלו חמישה קולות. והם: רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב, ועין החשמל. %break .313 בישראל כתוב, פָּנים בפָנים דיבר ה'. ביחזקאל כתוב, כעין החשמל, ומתוכה דמות. כעין ודמות, כמי שרואה אחר כתלים רבים. כמו שאדם רואה מאחורי הכותל. מה שראו ישראל, לא ראה נביא אחר. כש"כ מה שראה משה, לא ראה נביא אחר. %break אשרי חלקו, שכתוב בו, ויהי שָׁם עִם הוי"ה, שהיא מראָה המאירה, ולא במראה אחרת, שאינה מאירה. כמ"ש, ומראֶה ולא בחידות. אבל מראָה שאינה מאירה, היא מראֶה, בחידות. %break .314 היה היה דְבר ה' אֶל יחזקאל. נבואה לשעה הייתה, ע"כ כתוב, היה היה. לקיום בא, שהיה צריך להיות בשביל ישראל, לדעת שהקב"ה לא עזב אותם, ובכל מקום שהתפזרו ישראל בגלות, הוא שורה עימהם. %break .315 היה היה, פירושו, שראה ולא ראה, שעמד בדברים אלו, ולא עמד. ע"כ כתוב, ואֵרֶא כעֵין חשמל. ולא כתוב, וארא חשמל. אבל בישראל כתוב, וכל העם רואים את הקולות, שכל אחד ואחד ראה כראוי לו. %page 152 .316 כל אחד ואחד היו עומדים שורות שורות, גבולים גבולים, וכל אחד ראה כראוי לו. ראשי העם היו עומדים לבדם, ראשי השבטים לבדם, נקבות לבדן. חמש מדרגות עמדו לימין, וחמש מדרגות לשמאל. %break כמ"ש, אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זִקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל. הרי חמש מדרגות לימין. וחמש מדרגות לשמאל: טַפְּכם, נְשֵׁיכם, וגֵרךָ אשר בקֶרב מַחֲנֶיך, מחוֹטֵב עציך, עד שואב מֵימֶיך. %break .317 כל המדרגות האלו נתקנו כעין של מעלה. כנגדן ירשו ישראל ירושת עולם, עשרת הדיברות, שבהם תלויים כל המצוות וכל הזכויות, וכל ירושת נחלתם, שהם החלק הטוב של ישראל. %break .318 בשעה שנגלה הקב"ה בהר סיני, היו רואים כל ישראל, כמי שרואה אור בעששית. ומהאור ההוא היה רואה כל אחד, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. עששית, פירושו מנורה, שכְּתליה זכוכית ונר מאיר מתוכה. %break .319 והטעם, משום שאלו הקולות העליונים נגלו כאחד, כמ"ש, וכל העם רואים את הקולות. אבל ביחזקאל, השכינה נגלתה במרכבותיה, ולא יותר. והיה רואה, כמי שרואה אחרי כתלים רבים. %break .320 אשרי חלקו של משה, שכתוב בו, ויירד ה' על הר סיני, ויקרא ה' למשה. אשרי הדור, שכתוב בו, יירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. %break .321 מימינוֹ אש דת לָמוֹ. כי מימין נגלה. בסיני היה ראש וגוף של המלך, שכתוב, ויֵט שמיים ויירד. כי לפני זה כתוב, עלָה עשן באפו, ואש מפיו תאכֵל. הרי שיש כאן ראש, שכתוב בו, אף ופה. ובמקום שיש ראש יש גוף. %break אבל ביחזקאל כתוב, ותהי עליו שָׁם יד ה', שנגלתה יד ולא גוף. ואפילו ביד יש יד ה' עליונה, יד של ז"א, ויש יד ה' תחתונה, המלכות, שנקראת יד. ולוֹ נגלתה היד התחתונה. %break .322 כתוב, נפתחו השמיים ואֶרְאה מַראת אלקים. מראת, כתוב חסר ו', להראות שעל השכינה כתוב. והאם השכינה אינה הכול? אינו דומה הראש של המלך לרגליו של המלך, שהיא השכינה, המלבישה אותו מחזה ולמטה, שנקראת רגליו. אע"פ שהכול הוא בגופו של המלך. %break .323 בישעיהו כתוב, ואֶראה את ה'. השכינה הנקראת את. וביחזקאל כתוב, ואראה מראות אלקים. כאן את, השכינה, ושם מראות, השכינה, כי מה שראה ישעיהו ראה יחזקאל, %break כלומר רק השכינה. אשרי חלקו של משה, שלא היה נביא שלם כמותו, שראה במראָה המאירה, ז"א. %break .324 ואראה את ה'. את, השכינה. ואראה מראות אלקים. מראות, השכינה. ובמדרגה אחת היו ישעיהו ויחזקאל. למה לא פירש ישעיהו כמו יחזקאל? ישעיהו כָלל, ויחזקאל פירש. %break מה הטעם שיחזקאל פירש כל כך? מה שפירש יחזקאל, הכול היה צריך עבור ישראל, שיידעו האהבה, שאוהב אותם הקב"ה, שהשכינה ומרכבותיה באות לגור ביניהם בגלות. %break .325 כתוב, בְּארץ כַּשדים. והרי כתוב, הן ארץ כשדים זה העם לא היה. למה התגלתה השכינה שם? האם עבור ישראל? הרי היה טוב, שהשכינה תִשׁרה בתוכם ולא תהיה נגלית. אלא, אם לא הייתה נגלית, לא היו יודעים שהשכינה בתוכם. %page 153 .326 ומה שהתגלתה, כתוב, על נְהַר כְּבָר, כלומר על מים, במקום שאינו נטמא ואין שׁורה בו טומאה. והנהר ההוא היה אחד מארבעה נהרות, היוצאים מעֵדן. שכתוב, על נהר כבר. %break שכבר היה. ממקום שהשכינה שורה עליו. וכתוב, ותהי עליו שָׁם יד ה', שָׁם, ולא במקום אחר. %break .327 ומתוכה דמות ארבע חיוֹת. ארבע חיות יש בהיכל הקדוש, שהוא בינה, והן הראשונות, זקנים, הנמשכים מעתיקא קדישא, הן הכלל של השם הקדוש הוי"ה. כי י' אריה, ה"ר שור, ו' נשר, ה"ת אדם. שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. %break ויחזקאל ראה רק דמות של המרכבות העליונות, כי הוא ראה אותן ממקום שאינו מאיר כל כך, בעולם היצירה. %break כעין שיש למעלה, בבינה, כן יש למטה, בזו"ן. וכן יש בכל העולמות בי"ע, כולם אחוזים זה בזה. וכל מה שיש בעולם העליון יש בעולם התחתון. והוא ראה אותן בעולם היצירה. %break .328 הייתכן שראה אותן יותר למעלה מעולם היצירה? אלא, משה ראה ממראָה המאירה, ז"א. וכל הנביאים לא ראו אלא מתוך מראה שאינה מאירה, שכתוב, ואראה מראת אלקים, %break חסר ו', שהיא מלכות. וכתוב, אם יהיה נְביאֲכם ה' בַּמראָה אליו אתוודָע, לא כן עבדִי משה, בכל בֵּיתי נאמן הוא. וכתוב, פֶּה אֶל פֶּה אדבֶּר בו. %break .329 כל הנביאים כלפי משה, הם כנקבה כלפי זכר, שכתוב, פה אל פה אדבר בו וּמַראֶה וְלא בְחידוֹת, שהיא מראה המאירה. ולשאר הנביאים כתוב, במראָה אליו אתוודע, מראה שאינה מאירה. במראה, ולא במראת, חסר ו'. %break כש"כ יחזקאל, שאפילו מראה לא כתוב בו, אלא מראת חסר ו', שראה בעולם היצירה. וכש"כ שכתוב במשה, ולא בחידות, אלא כל מילה על בירורה. אשרי הדור, שהנביא הזה היה שורה בתוכו. %break .330 פב"פ, ראו ישראל זיו כבוד מַלְכּם, ולא היו בהם עיוורים ופיסחים וקצוצי ידיים וחירשים. ללא עיוורים, כמ"ש, וכל העם רואים. ללא פיסחים, כמ"ש, ויתייצבו בתחתית ההר. %break ללא קצוצי ידיים וחירשים, כמ"ש, נעשֶה ונשמע. ולעת"ל כתוב, אז ידלג כָּאַיָיל פיסח וְתָרוֹן לְשון אילֵם. %break %H וידבר אלקים %break .331 מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. בכמה דרכים מעידה התורה באדם, שלא יחטא לפני אדונו. בכמה דרכים נותנת לו עצה, שלא יסור מדרכיו לימין ולשמאל. בכמה דרכים נותנת לו עצה, איך לשוב לפני אדונו, וימחל לו. %break .332 613 מיני עצות נותנת התורה לאדם להיות שלם עם אדונו, משום שאדונו רוצה להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. וביותר, בעוה"ב. כל מה שהקב"ה משלים את האדם, מהטוב הזה שזוכה בו לעוה"ב הוא נשלם בו, משום שעוה"ב הוא של הקב"ה. %page 154 .333 עוה"ז כלפי עוה"ב, אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם. וכשזוכה אותו הצדיק, זוכה בשלוֹ. כתוב, ונַחלָה לא יהיה לו בקֶרב אחָיו, משום שהוי"ה הוא נחלתו. %break אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה עליונה זו, זוכה בה בעוה"ז, ובבית של עוה"ז, כך זוכה בעוה"ב, ובבית העליון הקדוש, כמ"ש, ונתתי להם בבֵיתי ובחומותיי יד ושֵׁם. אשרי חלקו של הצדיק ההוא, שמְדורו עם המלך בביתו. %break .334 אשרי חלקו של הצדיק ההוא שזכה לזה, כמ"ש, אז תתענַג על ה'. על ה', הוא מקום שעליונים ותחתונים נמשכים ממנו ומשתוקקים למקום ההוא, כמ"ש, מאיִן יבוא עֶזרי, מהכתר, שנקרא אין. %break וכתוב בדניאל, ועד עתיק יומין הגיע ולפניו הִקריבוהו. הכתר, שנקרא עתיק יומין. וחשקם ועינוגם של הצדיקים, להסתכל בזיו ההוא, שכל זיו יוצא ממנו, וממנו נמשכים כל הכתרים, הספירות. %break .335 אז תתענג על ה'. בסופו כתוב, והִרכבתיךָ על בָּמוֹתֵי אָרץ. על מקום שנקרא במותי ארץ, שהוא למעלה מהארץ הזו, למעלה מהמלכות, כלומר השמיים, ז"א. %break .336 ולא כתוב, אז תשב, אלא, אז תתענג על ה'. על שמיים, ז"א. על במותי, הוא לכלול ציון וירושלים, שהם פנימיות וחיצוניות של יסוד המלכות. לכלול אותן משמיים של מעלה, ז"א, ומארץ שלמעלה, המלכות. וכל אלו הדברים עולים במקום אחד. %break רבי אבא מבאר דברי רבי שמעון ואומר, על ה', פירושו, שפע הכתר, הנמשך מהכתר לז"א, והמקבל הוא במקום ז"א. כי אם הייתה הכוונה במקום הכתר, היה צריך לומר, אז תשב על ה', שיישב במקום הכתר. והכתוב אומר, אז תתענג, %break שיתענג משפע הכתר שבמקום ז"א, הנקרא שמיים, ולא ממקום הכתר, שאין השגה שם. %break על במותי ארץ, מפרש רבי שמעון, שמיים, ז"א. אומר רבי אבא, שהיא המלכות, ג"כ שפע ז"א, המתקבל ממקום המלכות, הנקראת ארץ. ומפרש שאין כוונת רבי שמעון כתר ממש, שהרי הוא מביא הכתוב, ועד עתיק יומין הגיע, כלומר, %break רק שמגיע לכתר, הנקרא עתיק יומין. ע"י שמקבל שפע הכתר ממקום ז"א, הוא מגיע לכתר. %break .337 אז תתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ, והַאכַלתיך נחלת יעקב אביך. שהתענוג והעדן על ה', שהוא למעלה, הכתר. וכתוב, ועד עתיק יומין הגיע ולפניו הקריבוהו. על במותי ארץ, ארץ החיים, המלכות. %break .338 והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כמ"ש, וייתן לךָ האלקים מִטַל השמיים. טל השמיים, נחלת יעקב. והברכה שבירך יצחק ליעקב על שמיים, ז"א, ובירך אותו בברכה, שעתידים בניו של יעקב לעמוד לתחייה ע"י הטל ההוא לעת"ל, כמ"ש, וייתן לך האלקים, %break לך ולא לאחר. מטל השמיים, שבו עתידים המתים לעמוד לתחייה לעת"ל. אשר הטל הזה יוצא מעתיקא קדישא לז"א, שמיים, ושורה בשמיים הזה. %break .339 מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו. מי ימלל, פירושו, מי ימולל ויבטל גבורות ה'. גבורת ה', חסר ו' של סימן הרבים, רומז, שהן הרבה גבורות, ויוצאות מגבורה אחת. %page 155 גבורה עליונה אחת, עטרה של העטרות, בינה, שדינים מתעוררים ממנה, מתעטרת, ויוצאים ממנה חמישים שערים, מהם ימין ומהם שמאל, וכל אחד ואחד נקרא גבורה, וכל אחד ואחד מתעטר באורות של החקיקות הגבוהות, וכולם נקראים גבורות ה'. %break החקיקות הגבוהות, חקיקות הדין, שנעשו בבינה ע"י עליית המלכות אליה, שבסיבתה באה הבינה לקטנות. ואורות החקיקות הגבוהות, הג"ר, שחוזרות לבינה בסיבת ירידת המלכות ממנה. %break .340 גבורת ה' כתוב חסר ו', משום שכל הגבורות כלולות בגבורה העליונה, בינה. ישמיע כל תהילתו, זוהי השכינה, זיו כבודו של הקב"ה. %break .341 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם ייפרד, והיה לארבעה ראשים, שֵׁם האחד פישׁון. הרי אלו הנהרות נקראים בשמות, ואלו הארבעה נמשכים מנהר היוצא מעדן. %break והנהר היוצא מעדן יוּבַל שמו, כמ"ש, ועל יוּבַל ישַלַח שורשיו. וכתוב, ולא יָמישׁ מֵעשות פֶּרי, משום שעל יובל ישלח שורשיו, שהיא בינה. וע"כ כתוב, וכמוֹצָא מַים אשר לא יְכַזבוּ מֵימָיו, ששפע הבינה אינו פוסק. וע"כ כתוב, יוצא מעדן, יוצא ואינו פוסק. %break .342 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמוֹר. וידבר, ולא, ויאמר, כי וידבר הוא בהרמת קול להכריז הדברים. בשעה שהקב"ה התגלה והתחיל לדבר, העליונים והתחתונים התחלחלו, ויצאו נשמות ישראל. %break .343 המילה ההיא הייתה פורחת מלמעלה למטה, ונחקקה בד' רוחות העולם, ועלתה וירדה. כשעלתה, התמלאה מהרי אפרסמון הטהור, והתמלאה בטל שלמעלה, %break וסובבת סביב ישראל ומחזירה להם נשמתם. וסובבת וחוזרת ונחקקת במקומה בלוחות האבן. וכן כל מילה ומילה. %break .344 כל מילה הייתה מלאה בכל אלו הטעמים, בכל אלו דברי גזרות, שכר ועונש, סודות וסתרים, כאוצר הזה המלא מכּל. %break .345 ובשעה שהמילה הייתה יוצאת, נראית כאחת, וכשהייתה נחקקת במקומה, בלוחות האבן, נראים במילה ע' (70) ענפים, שעולים בתוכה, וחמישים כתרים חסר אחד מהצד ההוא, %break וחמישים חסר אחד מהצד האחר. כפטיש שמכּה בהר, כמ"ש, כפטיש יפוצץ סלע. והיו רואים ישראל עין בעין והיו שמחים. %break .346 וכל הדורות שאחריהם, כולם הזדמנו שם, וכולם קיבלו התורה בהר סיני. כמ"ש, כי אֶת אשר יֶשנוֹ פּה עימנו עומד היום, ואת אשר איננו פה עימנו היום. וכולם היו כל אחד כראוי לו, וכולם רואים ומקבלים הדברים. %break .347 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור. אלקים גבורה. אֵת, מורה שנכלל בימין. כמ"ש, את השמיים ואת הארץ. את השמיים, ימין, ואת הארץ, שמאל. %break וכתוב, אף ידִי יָסדה ארץ וימיני טיפחה שמיים. וימין, זהו את, חסד. כל, בא לכלול כל שאר הספירות. הדברים, מורה שהדברים מתקשרים ונכללים זה בזה. האלה, מורה על כל הטעמים, הסודות, הסתרים, הגזרות, והעונשים. %page 156 .348 לאמור, פירושו, להיות ירושה לכל. כמ"ש, תורה ציווה לנו משה מוֹרָשָה. האם יש לומר לכל, ולגלוֹת, מה שלא נצרך לגלוֹת, לכל אדם? אלא כתוב, אנוכי ה' אלקיך. מורה, כמו שאני מכוסה וסתום, כך יהיו דברים אלו מכוסים וסתומים בליבך. %break .349 פירוש אחר. וידבר אלקים, הוא מדרגה אחת. את כל הדברים האלה לאמור, חמש מדרגות אחרות. שכל מילה היא מדרגה אחת. וידבר אלקים, הוא גבורה. את, הוא ימין, חסד. כל, חו"ג ביחד. כל, כולל את אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. %break .350 המילה, הדברים, היא לכלול שאר הכתרים שהתכסו. האלה, לכלול אלו שהתגלו. וכתוב, וכל העם רואים את הקולות. שהם המתגלים הנכללים באלה. לאמור, כמ"ש, אשת חיִל עטרת בַּעלה, שמוֹרה על השכינה. וכתוב, %break לאמוֹר הן ישַלַח איש את אשתו. וכיוון שהמילה, לאמור, סמוכה אל אישה, מורה על הנוקבא דז"א, השכינה. %break .351 וההר בוער בָּאש עַד לב השמיים, חושך ענן וערפל. למה ניתנה התורה באש ובחושך? משום שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש של גיהינום, ומחושך שמחשיכים כל שאר העמים לישראל, שבזכותו של אברהם ניצלו ישראל מאש של גיהינום. %break .352 אמר הקב"ה לאברהם, כל זמן שבניך יעסקו בתורה, יהיו ניצולים מאש ומחושך. ואם לא יעסקו בתורה, הרי אש של גיהינום שולטת בהם, וישתעבדו בין האומות. %break אמר לו אברהם, בשני קשרים לא יקומו הדברים, אש גיהינום וגלות. אלא אם טוב לפניך, יהיו ניצולים מאש גיהינום וישתעבדו בין העמים עד שישובו אליך. %break אמר לו הקב"ה, כן הוא ודאי, כמ"ש, אם לא כי צוּרָם מְכָרָם וה' הִסגירם. צורם, זהו אברהם, כמ"ש, הַביטו אֶל צוּר חוּצַבְתֶם. וה' הסגירם, זהו הקב"ה, שהסכים על ידו. %break .353 מיום שיצאו ישראל ממצרים עד יום שניתנה התורה, הם חמישים יום, משום שהם שנים של יובֵל, שהוא בינה, כמ"ש, וקידשתם את שנת החמישים שנה, כלומר שער החמישים שבבינה. %break .354 אותו יובֵל הוציא את ישראל ממצרים. אבל לא יובל ממש, כלומר, לא בינה בעצמה, אלא מצד יובל הייתה היציאה והתעורר הדין על המצרים. ומשום זה חמישים שנה אלו הם חמישים שערים של יובל, בינה. %break לא בינה עצמה הוציאה את ישראל ממצרים, אלא הנוקבא דז"א עלתה והלבישה את הבינה, ונעשתה כמוה, והוציאה את ישראל ממצרים. וזה נבחן שהוא מצד הבינה ולא בינה ממש. %break .355 כנגד זה חמישים פעמים כתוב בתורה המעשים של מצרים, וכולם שבחים. אשר הוצאתיךָ מארץ מצרים. ויוציאךָ ה' אלקיך משם. כי ביד חזקה הוציאךָ ה' מארץ מצרים. וכולם הם חמישים פעמים ולא יותר, משום שהכול התעטר ביובֵל, בינה, ומצד היובל בא הכול. %break ובבינה יש חמישים שערים. ומשום זה התורה הבאה מגבורה התעטרה בימין, שכתוב, מימינוֹ אש דת לָמוֹ. וחמישה קולות היו במתן תורה, כנגד חג"ת נ"ה דבינה. וכולם נראים בהם ונכללו בהם. והתעטרו בבינה. %page 157 .356 בזמן שקיבלו ישראל את התורה, יובֵל זה, בינה, העטיר בעטרות שלו להקב"ה, ז"א, כמלך המתעטר בתוך צבאותיו. כמ"ש, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בָּעטָרה שעיטרה לו אימו. אימו זה יובל, כי בינה הנקראת יובל, %break היא אמא של ז"א, שנקרא שלמה. והיובל התעטר בשמחה, באהבה ובשלמות, שכתוב, אֵם הבנים שמֵחה. אם הבנים, יובל. %break .357 יִשמח אביךָ ואימך, ותָגֵל יוֹלַדתֶך. אביך ואימך, חו"ב, או"א. %break .358 בשעה שהתגלה הקב"ה על הר סיני, הזדעזע ההר, ובשעה שסיני הזדעזע, הזדעזעו כל שאר הרי העולם. והיו עולים ויורדים עד שהושיט הקב"ה את ידו עליהם והתיישבו. %break וקול יוצא ומכריז, מה לךָ הים כי תנוּס, הירדן תיסוֹב לאחור. הֶהרים תִרקדו כאֵילים, גבעות כבני צאן. %break .359 והם משיבים ואומרים, מִלִפני אדון חוּלִי אָרץ, מלפני אלוה יעקב. מלפני אדון, אמא, בינה. כמ"ש, אם הבנים שמחה. חולי ארץ, אמא תחתונה, מלכות. מלפני אלוה יעקב, אבא, ז"א, אבא תחתון, %break כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל, ז"א, שנקרא ישראל. ועל זה כתוב, בעטרה שעיטרה לו אימו, בינה. %break .360 מהו בעטרה שעיטרה לו? שכתוב, ושָׁאול ואנשיו עוטרים אל דוד. לשון סובבים, משום שז"א מתעטר ומסובב ע"י אמא, בלבן אדום וירוק, בכל הצבעים של ג' קווים, שכולם כלולים בו ומסובבים בתוכו. בעטרה, שעיטרה לו אימו. עטרה, %break כמ"ש, ישראל אשר בךָ אתפאָר. וכתוב, ובֵית תפארתי אפָאֵר, זהו ג"ר, פאר של ז"א, הנקרא ישראל ונקרא ת"ת. %break .361 התורה ניתנה באש שחורה על אש לבנה, לכלול הימין בשמאל, והשמאל שהוחזר לימין, כמ"ש, מימינו אש דת למו. %break .362 בשעה שעשן הסיני היה יוצא, עלתה האש והתעטרה בעשן ההוא בגילוי, והייתה נראית כאשכול הזה. ועלתה וירדה. והעשן היה מעלה כל הריחות והבשמים שבגן עדן, במראה של לבן ואדום ושחור. כמ"ש, מְקוּטֶרת מוֹר ולְבוֹנָה מכּל אבקת רוכל. %break .363 עשן הוא השכינה שהתגלתה שם. כמ"ש, מי זאת עולה מן המִדבר כתימרות עשן. שסובב על השכינה. פסוק שלם הוא, שכתוב, והר סיני עשן כולו מפּני אשר ירד עליו ה' בָּאש, ויַעַל עשָׁנוֹ כעֶשֶׁן הכבשן. אשרי העם שראו את זה ויודעים את זה. %break %H והלוחות מעשה אלקים הֵמה %break .364 כשנחקקו האותיות בלוחות האבן, היו נראות משני הצדדים, מצד זה ומצד זה. הלוחות היו מאבן ספיר, ונחקקו והתכסו באש לבנה, והאותיות היו מאש שחורה, ונחקקו משני הצדדים, מצד זה ומצד זה. %break .365 הלוחות היו בעֵינם, בשלמות בלי שינוי. והאותיות היו פורחות ונראות בשני מיני אש, אש לבנה ואש שחורה, כדי להראות יחד ימין ושמאל, שלבן הוא ימין ושחור הוא שמאל. כמ"ש, אורך ימים בִּימִינהּ, בשמאלהּ עושר וכבוד. %page 158 א"כ למה כתוב, מימינוֹ אש דת למו? אלא מצד הגבורה הייתה, שהוא שמאל, ונכללה בימין. ומשום זה הייתה בה אש לבנה ואש שחורה. %break .366 כתוב, והלוּחת מעשה אלקים הֵמה. והלוחת, כתוב חסר ו', כלומר אחד. שניים היו ונראו כאחד. ועשרה דיברות נחקקו בהם. חמישה כלולים בחמישה, כדי שיהיה הכול ימין. מעשה אלקים הֵמה ודאי. %break .367 הלוחות, של ספיר היו, ושני אבנים היו, והאבנים היו סתומות, נָפח הקב"ה ברוח, והתפשטו ונחקקו שני לוחות. כעֵין ספיר היו, ולא ספיר ממש. זה משמע שכתוב, מעשה אלקים המה. ואם היו אבן ספיר, הרי הם כשאר אבנים טובות, ולא מעשה אלקים. %break .368 האם ספיר, שהוא אבן טובה יקרה משאר האבנים, אינו מעשה אלקים? הלוא כל הבריאה היא מעשה אלקים? אלא, מעשה אלקים המה, הם בדיוק מעשה אלקים בייחוד, ואינם נכללים במעשי הבריאה. %break והלוחות מעשה אלקים המה. כתוב, הלוחות, ולא כתוב, והאבנים מעשה אלקים המה. אלא שנָפח באבנים והתפשטו ונחקקו שני לוחות. והאבנים עצמן היו אבן ספיר ממש. %break .369 הכול הוא אחד, והולכים אל מקום אחד. אבל אלו שני לוחות היו עוד מטרם נברא העולם. ועלו מעֶרב שבּת. ועשה אותם הקב"ה. %break .370 ממה נעשו הלוחות? מהטל העליון, הנמשך מעתיקא קדישא, הכתר. וכשנוזל ונמשך לשדה התפוחים הקדושים, המלכות, לקח מהם הקב"ה שתי כוסות, וקפאו ונעשו שתי אבנים יקרות. %break נָפח בהם, והתפשטו לשני לוחות, כמ"ש, מעשה אלקים המה, והמכתב מכתב אלקים, כמ"ש, כתובים באצבע אלקים. %break .371 אצבע אלקים. אצבע עולה לעשרה. כי עשר אצבעות הן ע"ס, וכלולות זו מזו. ויש בכל אצבע ע"ס, עד שנעשו יד שלמה, כמ"ש, ויַרְא ישראל את היד הגדולה. %break .372 חָרוּת על הלוחות. נקובים היו האבנים מעֵבר לעֵבר. והכתב נראה משני הצדדים. חרות, פירושו, חקיקת החקיקות, מעבר לעבר. מהצד הזה נראה הצד האחר, ונקרא מכאן, מה שכתוב בצד האחר. %break .373 בנס היו כתובים. שכל בני האדם היו אומרים ומעידים, שהוא מכתב אלקים ודאי. כי כל בני העולם לא יכלו לדעת אותם, כמו שהיו. %break .374 לדעתם של אלו האומרים, שהיו נקובים מעבר לעבר, האם כתוב, חרות בלוחות? חרות על הלוחות כתוב, ולא מעבר לעבר. אלא חמישה קולות לימין, וחמישה לשמאל. %page 159 ואלו של השמאל כלולים בימין, ומהימין היו נראים אלו שבשמאל. ובלוחות הכול ימין, שנכללו חמשת הדיברות שבשמאל באלו שבימין. %break וע"כ מה שהיה בצד זה, רואה לצד האחר, וקורא אלו האותיות. באופן, שהנס הנאמר בלוחות, שקורא מצד זה, מה שכתוב בצד זה, אינו נאמר על פנים ואחור של הלוחות, אלא על ימין ושמאל שבהם, %break כי לא היו חרותים מעבר לעבר. אלא, השמאל חזר לימין, כמ"ש, מימינו אש דת למו. ומשום זה מכתב אלקים הוא, ודאי. %break .375 והזוהר מפרש, איך זה היה. מי שהיה מצד זה, היה קורא, אנוכי ה' אלקיך. ומאלו האותיות היה רואה וקורא, לא תרצח. היה קורא, לא יהיה לך. והיה רואה וקורא, לא תנאף. היה קורא, לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא. והיה רואה וקורא, לא תגנוב. %break והכול מצד זה שבימין. וכך לכולם כן מצד האחר. וכולם כלולים זה בזה כאופן הזה. כמ"ש, מכתב אלקים הוא. %break .376 ויירד משה אל העם ויאמר אליהם. ולא כתוב מה שאמר. דרך העולם הוא, כשבאה שמחה לאדם או כשבא צער אליו, בטרם שיבין אותו, אינו יכול לסבול, כי ליבו פורח ממנו מיד. וכשמבין ויודע אותו, הוא עומד בקיומו ויכול לסבול. %break כש"כ כאן, שמשה אמר להם, מה שיהיה אח"כ, וחיזק ליבם בדברים, ועִם זה לא יכלו לסבול, כש"כ אם לא היה אומר להם כלום. ומשום זה, ויאמר אליהם בתחילה, וחיזק את ליבם, ואח"כ, וידבר אלקים. %break .377 ועכ"ז, לא יכלו לסבול. כששמעו מילה של הקב"ה, פרחה נשמתם, ועלו נשמות ישראל עד כיסא הכבוד שלו, להתדבק שם. %break .378 אמרה התורה לפני הקב"ה, האם לחינם הייתי אלפיים שנה מטרם שנברא העולם? האם לחינם כתוב בה, ואיש איש מבני ישראל ומן הגֵר הגָר בתוכם, ואל בני ישראל תדבר לאמור, כי לי בני ישראל עבדים? איפה הם בני ישראל? %break בה בשעה החזירה התורה את נשמות בני ישראל, כל אחת למקומה, התורה התחזקה ואחזה בהן להחזיר אותן לישראל. כמ"ש, תורת ה' תמימה מְשִׁיבַת נפש. כי השיבה נשמות ישראל אחר שפרחו מהם. %break .379 כתוב, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך. וכתוב, שׁשׁ מעלות לכיסא, כנגד ו"ס חג"ת נה"י, וע"כ נקרא כיסא ה'. שעמדה הלבנה במילואה בימיו של שלמה, הנוקבא דז"א הנקראת לבנה, הייתה בכל שלמותה. %break .380 מתי הלבנה, המלכות, במילואה? בשעה שעומדת ב-15 מלכים: אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עמינדב, נחשון, שלְמוֹן, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה. %break כשבא שלמה, המלך ה-15, עמדה הלבנה, המלכות, במילואה. כמ"ש, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך, שכיסא הוא המלכות. וכתוב, שש מעלות לכיסא, כנגד חג"ת נה"י שלה, הכול כעין של מעלה. %break .381 בימיו של צדקיהו, עמדה הלבנה, המלכות, בחיסרון, ונפגמה. כמ"ש, ויָרֵח לא יַגיהַ אורוֹ. וחשכו פניהם של ישראל. %break .382 רחבעם, אָבִיהָ, אָסא, יהושפט, יהורם, אֲחזיהו, יואָש, אמַציהו, עוזיהו, יותם, אחז, יְחִזקיהו, מנשה, אָמוֹן, יאשיהו, צדקיהו. וכשבא צדקיהו, נפגמה הלבנה ועמדה בחסרונה, שכתוב, ואת עיני צדקיהו עיוור. וכתוב, השליך משמיים ארץ. %break כלומר ארץ, המלכות, עברה מלפני שמיים, ז"א, והתרחקה ממנו, וחשכה הארץ הזאת. %page 160 .383 בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, התחילה הלבנה להאיר. כמ"ש, ויֵט שמיים ויירד. השמש, ז"א, הנקרא שמיים, התקרב אל הלבנה, המלכות, והלבנה התחילה להאיר. כמ"ש, מִזְרחה דֶגל מַחֲנה יהודה. יהודה הוא מרכבה למלכות, מזרחה, לשון זריחה והארה. %break .384 בהר סיני התמנה יהודה לשלוט במלכות, כמ"ש, ויהודה עוד רָד עִם אֵל ועִם קדושים נאמן. מהו ועם קדושים נאמן? כשאמר הקב"ה לישראל, ואתם תהיו לי מַמלכת כוהנים וגוי קדוש, נאמן היה יהודה לקבל את המלכות. והתחילה הלבנה, המלכות, להאיר. %break %H אנוכי ה' אלקיך %break .385 שְמע בני מוּסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. שמע בני מוסר אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואל תיטוש תורת אימך, זו כנ"י, בינה. %break .386 מוסר אביך, זהו חכמה, אבא. ואל תיטוש תורת אימך, זוהי בינה. מוסר אביך ותורת אימך בדבר אחד מתבארים. התורה יצאה מחכמה של מעלה. והחכמה עצמה מתחלקת לימין, %break אבא, ולשמאל, אמא. מבינה יוצאת התורה, כמ"ש, אל תיטוש תורת אימך, שהבינה נקראת אמא. %break .387 התורה נכללה מחו"ב, כמ"ש, שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. בכל הספירות נכללה. כיוון שנכללה באלו השניים, חו"ב, היא נכללה בכולם. כי חו"ב כוללים בעצמם כל הספירות, בחסד, בדין, ברחמים, שהם חג"ת, בכל השלמות שהדבר צריך. %break אם המלך והמלכה התחברו בה, כולם מתחברים בה. במקום שאלו חו"ב נמצאים, נמצאים כולם. %break .388 אנוכי ה' אלקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. אנוכי, זוהי השכינה, כמ"ש, אנוכי ארד עימךָ מצריימה. אנוכי, שהיא השכינה, מפסיק אותה הטעם טִפְּחָא, שכתוב תחת המילה אנוכי, %break שנגינתו מפסיקה מהמילה שאחריה, ה' אלקיך. כמ"ש, אנוכי עשיו בכוֹרֶךָ. אנוכי, מי שאני, עשיו, הוא בכורך. %break וע"כ, ה' אלקיך זה הקב"ה, ז"א. כמ"ש, מִן השמיים הִשמיעֲךָ את קולו. ושמיים הוא ז"א. וכתוב, אתם רְאיתם כי מן השמיים דיברתי עימכם. מן השמיים ממש, זה הקב"ה, ז"א. %break .389 אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אשר, מקום שהכול מאשרים אותו, בינה. הוצאתיך מארץ מצרים, זה יובֵל, בינה, אשר הוציאנו ממצרים. מצד יובל, בינה, יצאו ישראל ממצרים. ומשום זה חמישים פעמים מוזכרת יציאת מצרים בתורה, %break וכן חמישים יום לקבלת התורה, וכן חמישים שנים לחירות העבדים. שכל אלו הם כנגד חמישים שערי בינה. %break .390 מבית עבדים. כמ"ש, היכה כל בכור בארץ מצרים. שהם אלו הכתרים התחתונים, שהמצרים בטחו בהם. כמו שיש בית למעלה, יש בית למטה. הבית הקדוש למעלה, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. בית תחתון למטה בקליפות, שאינו קדוש, כמ"ש, מבית עבדים. %page 161 .391 בשעה שנאמר, אנוכי, כל אלו מצוות התורה שנאחזות במלך הקדוש העליון, שהוא ז"א, בצד זה, כולן היו כלולות במילה הזו, אנוכי. %break .392 כל מצוות התורה נאחזות בגוף המלך, ז"א, מהן בראש המלך, מהן בגוף, ומהן בידי המלך, ומהן ברגליו. ואין מהן מי שיוצא מגוף המלך והחוצה. ומשום זה, מי שפושע במצווה אחת שבתורה, %break הוא כמי שפושע בגוף המלך. כמ"ש, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ממש. אוי לרשעים העוברים על דברי תורה, ואינם יודעים מה שעושים. %break .393 המקום ההוא שחטא לו, המקום ההוא ממש מגלה חטאו. חָטא בהקב"ה, הקב"ה מגלה חטאו, כמ"ש, יְגלו שמיים עווֹנו וארץ מִתקוֹמָמָה לוֹ. יגלו שמיים עוונו, זה הקב"ה, ז"א, הנקרא שמיים. וארץ מתקוממה לו, זו כנ"י, מלכות, הנקראת ארץ. %break .394 השמיים, ז"א, מגלים עוונו של אדם. ובשעה שהוא מגלה עוונו, הארץ, המלכות, עושה הדין של האדם. בשעה שניתנה התורה, האֵם, בינה, והבנים, זו"ן, נמצאו בשלמות. כמ"ש, אֵם הבנים שמֵחה. %break .395 אנוכי ה' אלקיך. אנוכי, הוא כמו שלומדים, בת הייתה לו לאברהם אבינו, השכינה. וזוהי בת. ה' אלקיך, הוא כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל, שהוא ז"א, הנקרא ישראל. וכתוב, עץ חיים היא למחזיקים בה. שהוא ז"א, הנקרא עה"ח. הרי בן. %break .396 אשר הוצאתיך מארץ מצרים. כתוב, יובֵל היא קוֹדש תהיה לכם. שהיא בינה. וכתוב, אם הבנים שמחה. וכתוב, וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור. %break שהיא בינה, הנקראת שנת החמישים, ונקראת אמא. הרי אמא ובנים. אמא, שהוציאנו ממצרים. ובנים שהם: אנוכי, שהיא בת. ה' אלקיך, שהוא בן. %break יושבת אמא יושבים הבנים, כולם בשמחה בשלמות. ועל זה כתוב, אם הבנים שמחה. עברה אמא, כולם עוברים ממקומם. וכתוב, לא תיקח האֵם על הבנים, שפירושו, לא יעשה אדם חטאים למטָה, הגורמים להעביר אמא מעל הבנים. %break .397 הכול, כל המדרגות, הוא הקב"ה. הכול אחד. ודברים אלו מגולים לקוצרי השדה. אותם שכבר זכו בכתוב, ברינה יקצוֹרוּ. כלומר, שכבר זכו לקבל מדרגותיהם מהמלכות, המכונה שדה. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. %break .398 כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. שמיים קדמו לארץ. וכתוב, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמיים. הארץ קודמת לשמיים. כתובים אלו סותרים זה את זה. אלא, שניהם נבראו יחד, שנטה הקב"ה קו ימינוֹ וברא את השמיים, %break ונטה קו שמאלו וברא את הארץ. וע"כ, כתוב תחילה, את השמיים ואת הארץ, ואח"כ, ארץ ושמיים. %break .399 ביום ההוא אֶעֱנֶה נאום ה', אענה את השמיים, והם יַענו את הארץ. אענה את השמיים, השמיים ממש, ז"א, כמ"ש, השמיים כיסאי. בינה אומרת, הז"א הוא כיסאי. והם יענו את הארץ. הארץ ממש, המלכות. כמ"ש, והארץ הֲדוֹם רגליי. %break שמיים, שמיים עליונים, ז"א. וארץ, ארץ עליונה, המלכות. כשנתקן השמיים הזה בתיקוניו, נתקן כנגד הארץ הזו, והשתוקקותו כנגדה. הוא במדרגה אחת, שנקראת צדיק, כמ"ש, וצדיק יסוד עולם. והתדבק בארץ הזו. %page 162 .400 ומראש המלך, ג"ר דז"א, עד מקום ששורה צדיק, יסוד דז"א, נמשך נהר קדוש של שמן המשחה, ומטיל בחשק גדול בארץ, במלכות. וארץ לוקחת הכול. ומארץ זו ניזונים עליונים ותחתונים. %break כדכורא הזה, כשחושק להתדבק בנוקבא, מוציא זרע של רבייה מראש המוח, באַמה ההיא, ומטיל אל הנוקבא, שממנו מתעברת הנוקבא. ונמצא שכל איברי הגוף כולם מתדבקים בנוקבא, והנוקבא לוקחת הכול. %break כדמיון הזה, כל המשלים את העשרה הראשונים בבית הכנסת, לוקח שכר כולם. כי עשרה ראשונים הם כנגד ע"ס, והמשלים הוא כנגד המלכות, הנוקבא, שלוקחת הכול. %break .401 כתוב, ויֵט שמיים ויירד. וכתוב, ויירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. לאן ירד? האם ירד לסיני, כמו בכתוב? הרי כתוב, על הר סיני, ולא כתוב, בהר סיני. %break .402 אלא, ויט שמיים ויירד, ירד במדרגותיו, ממדרגה למדרגה, מכּתר לכתר, עד שהתדבק בארץ הזו, המלכות. ואז הלבנה, המלכות, האירה ועמדה במילואה. ואז כתוב, על הר סיני. מי עמדה על הר סיני? השכינה. ויירד אל השכינה. %break .403 מכאן משמע שירד אל השכינה. כתוב, מפּני אשר ירד עליו ה' בָּאש. וכתוב, כי ה' אלקיך אש אוֹכְלָה הוא, כלומר השכינה. הרי שירד אל השכינה. ולמה כתוב, וה' הִמטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש מאת ה' מן השמיים? האם ז"א עצמו הוא אש, שממנו ירד על סדום? %break אלא, וה' המטיר, זה ארץ, השכינה. כי והוי"ה מורה על, הוא ובית דינו, שהיא השכינה. וממנה נמשכה האש על סדום. אלא מאיזה מקום לקחה זה? מוכיח סוף הפסוק, מאת ה' מן השמיים, מהשמיים ממש, מז"א. שכל מה שיש לשכינה, מקבלת מז"א. %break מכאן משמע, שירד והתחבר עם השכינה. כמ"ש, וידבר אלקים את כל הדברים. אלקים הוא השכינה, כל הוא ז"א. כי בז"א תלויים הכול. הרי שז"א ירד והתחבר עם השכינה. %break %H לא יהיה לך %break .404 לא יהיה לךָ אלוהים אחרים על פניי. שלא יהיה לך אלוהים אחרים במקום השכינה, שנקראת אלקים. על פניי, להוציא פני המלך, שבהם נראה המלך הקדוש. %break והם שׁמו, ושׁמו הם, שהפנים הנראים הם שׁמו, המלכות, ושׁמו הוא הפנים הנראים. הוא שׁמו, ז"א הוא שׁמו. כלומר, שהם אחד. כמ"ש, אני הוי"ה הוא שׁמי. הוא ושׁמו אחד הוא. %break .405 אשריהם ישראל, שהקב"ה קרא להם אדם. כמ"ש, ואַתֵן צאני, צאן מַרעיתי, אדם אתם. וכן כתוב, אדם כי יקריב מִכֶּם. מה הטעם שקרא להם אדם? הוא משום שכתוב, %break ואתם הדבקים בה' אלקיכם. אתם, ולא שאר עמים עכו"ם. ומשום זה אדם אתם. אתם קרויים אדם, ואין עכו"ם קרויים אדם. %break .406 כיוון שאדם מישראל נימול, נכנס בברית שכרת הקב"ה עם אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. %page 163 וכתוב, חסד לאברהם. והתחיל להיכנס במקום הזה. כיוון שזכה לקיים מצוות התורה, נכנס באדם הזה של המרכבה העליונה, ומתדבק בגוף המלך, ואז נקרא אדם. %break .407 וזרע ישראל נקראים אדם. כתוב בישמעאל, והוא יהיה פרא אדם. פרא אדם ולא אדם. פרא אדם נקרא, משום שנימול והתחלה של אדם הייתה בו. כמ"ש, וישמעאל בנוֹ בן שלוש עשרה שנה בהימוֹלוֹ בשר עורלתו. %break כיוון שנימול, נכנס בהתחלה זו שנקראת כל, שהוא יסוד. כמ"ש, והוא יהיה פרא אדם. ולא אדם. וכתוב, ידו בכל, בכל ודאי ולא יותר, משום שלא קיבל מצוות התורה. התחלה הייתה בו משום שנימול, %break אבל לא נשלם במצוות התורה. אבל זרע ישראל, שנשלמו בכל, נקראים אדם ממש. וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו, יעקב חֶבל נחלתו. %break .408 משום זה, כל צורת פנים מותר לעשות חוץ מפני אדם. כשנעשית צורת אדם, נראה שחקוק בתוך חקיקות של השלמות, כלומר שניכרת בה שלמות מיוחדת. קשריו עם הרוח נמצאים בצורה. כלומר, שבצורת אדם הנעשית, ניכרים קשריו עם הרוח שבו. %break .409 רבי יהודה היה הולך מקַפוּטקיא ללוד, לראות את רבי שמעון שהיה שם. ורבי חזקיה היה הולך עימו. אמר רבי יהודה לרבי חזקיה, למדנו, והוא יהיה פרא אדם. אבל מהו סוף הכתוב, ועל פני כל אחָיו ישכון? %break .410 כתוב, וזאת התורה, אשר שם משה. ששמע מרבּוֹ. %break .411 כתוב, כי הוא חיֶיךָ ואורך ימיך. מי שזכה בתורה ולא נפרד ממנה, זוכה לשני חיים: אחד בעוה"ז, ואחד בעוה"ב. שכתוב, חייך, לשון רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד מהחיים. ומי שנפרד מרבי שמעון, כאילו נפרד מכל. %break .412 ואם בפסוק הזה, שהוא פתח בו פתח, לא יכולנו להיכנס בו, דברי תורה הסתומים על אחת כמה וכמה. אוי לדור שרבי שמעון יסתלק ממנו. כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון, %break מעיינות הלב פתוחים לכל עבר, והכול מתגלה. וכשנפרדנו ממנו, אין אנו יודעים כלום, וכל המעיינות סתומים. %break .413 כתוב, ויָאצֶל מן הרוח אשר עליו, וייתן על שבעים איש הזקֵנים. כמו הנר הזה, שמאירים ממנו כמה נרות, והוא נמצא על שלמותו, שלא נחסר ממנו כלום, מחמת שהדליקו ממנו הנרות. %break כך רבי שמעון בעל הנרות, הוא מאיר לכל, והאור לא סר ממנו ונמצא על שלמותו. הלכו עד שהגיעו אצלו. %break .414 כשהגיעו אצלו, מצאו אותו, שהיה יושב ועוסק בתורה, והיה אומר, תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. כל התפילות של ישראל הן תפילה. ותפילת העני עליונה מכולן, %break משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. והקב"ה משתבח בתפילה ההיא, ע"כ תפילה של עני נקראת תפילה. %break .415 כי יעטוף. עיטוף זה אינו עיטוף של כְּסוּת, שהרי אין לו כסות. אלא כתוב כאן, כי יעטוף. וכתוב שם, העטופים בְּרעב. אף כאן, כי יעטוף הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך שיחו, שיצעק לפני אדונו. %break וזה נוח לו לפני הקב"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא נמצאים מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי, שעני ההוא יצעק עליו לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. כמ"ש, והיה כי יצעק אליי ושמעתי, כי חנוּן אני. %page 164 .416 ולשאר בני העולם, לפעמים ששומע ולפעמים שאינו שומע. משום שמשכנו של הקב"ה הוא באלו הכלים השבורים. שכתוב, ואֶת דַכָּא ושְׁפַל רוח. וכתוב, קָרוב ה' לנשברֵי לב. וכתוב, לב נשבר ונדכֶּה, אלקים לא תִבזֶה. %break .417 מי שגוער בעני, גוער בשכינה. כמ"ש, ואת דכא ושפל רוח. וכתוב, כי ה' יָריב ריבם. כי האפוטרופוס שלהם הוא גיבור ושולט על כל, שאין צריך לעדים, ואינו צריך לדיין אחר, %break ואינו מקבל משכון כשאר הדיינים. ואיזה משכון הוא מקבל? נשמות של בני אדם. כמ"ש, וקָבַע את קובְעיהם נָפֶש. %break .418 תפילה לעני. כל מקום שנקרא תפילה, הוא דבר עליון, שהיא עולה למקום עליון. מוחין דז"א נקראים תפילה של ראש, התפילין, שהמלך מניח אותם. %break .419 כשבאו לרבי שמעון, הסתכל בהם ואמר להם, אוצר היה לכם ואבד מכם. כלומר, ששמעו דברי תורה ושכחו אותם. אמרו לו, ודאי שפֶתח עליון פָתח אדונִי, ואין אנו יכולים להיכנס בו. %break .420 אמרו לו, והוא יהיה פרא אדם. וסוף הפסוק אנו רוצים לדעת, שכתוב, ועל פני כל אחיו ישכון. מהו, על פני כל אחיו? כי בירורו של כל הפסוק אנו יודעים. וזה אין אנו יודעים, כי סוף הפסוק אינו נראה כראשו. %break .421 אמר להם, הכול הוא דבר אחד, ובמדרגה אחת עולה. כמה פנים לפנים יש להקב"ה. יש פנים המאירים, פנים שאינם מאירים, פנים תחתונים, פנים רחוקים, פנים קרובים, פנים שבפְנים, פנים שבחוץ, פנים של ימין, פנים של שמאל. %break .422 אשריהם ישראל לפני הקב"ה, שנאחזים בפנים העליונים של המלך, בפנים שהוא ושמו אחוזים בהם, והוא ושמו אחד. ושאר העמים אחוזים בפנים הרחוקים, בפנים התחתונים. %break ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך. כי אנו רואים, כל אלו המצרים קרוביו של ישמעאל, וכמה אחים וקרובים היו לו, וכולם היו בפנים התחתונים, באלו פנים הרחוקים. %break .423 ובשביל אברהם, כשנימול ישמעאל, זכה, ששם משכנו וחלקו במקום השולט על כל אלו הפנים הרחוקים והתחתונים, על כל אלו הפנים של שאר העמים. כמ"ש, ידו בכל. אשר כל, פירושו יסוד. %break ומשום זה, על פני כל אחיו ישכון. כלומר, ישים משכנו וחלקו למעלה מכולם. ידו בכל. השולט על כל שאר הפנים שלמטה. ומשום זה, על פני כל אחיו, ודאי שהם לא זכו כמוהו. %break .424 באו תלמידיו ונישקו ידיו. זהו שאנשים אומרים, יין מתחזק על שמריו, ומעיין הבאר מתעטר על קשר העפר והפסולת שמכסה אותו, שמתוך הדוחק שלו לפרוץ העפר, נובע ביותר כוח. %break כן ישמעאל התחזק בשליטתו על כל הפסולת של אחיו, שהם הפנים המרוחקים והתחתונים. אוי לעולם כשיסתלק אדונִי ממנו. אוי לדור שיקרה בזמן ההוא. אשרי הדור שמכיר את אדוני, אשרי הדור שהוא שורה בתוכו. %page 165 .425 גֵר שהתגייר נקרא גר צדק ולא יותר. ולמה כאן, אמר אדוני, ידו בכל, שזכה ליסוד שנקרא כל? אמר רבי שמעון, הכול נקשר במקום אחד. כי ישמעאל שונה, שאינו גר, %break שבנו של אברהם היה, בנו של קדוש היה. וכתוב בישמעאל, הנה בירכתי אותו, כלומר ברכה בכל. ועל כך כתוב, ידו בכל. %break .426 ומשום זה כתוב, על פני כל אחיו ישכון. כי אם שאר קרוביו היו מתגיירים, היו נקראים גר צדק ולא יותר. והוא יותר ועליון מכולם. כש"כ אלו שלא נימולו, העומדים באלו הפנים הרחוקים והתחתונים. %break שהוא, משכנו למעלה מכל הפנים שלהם, ומכל הפנים של העמים עכו"ם. כמ"ש, על פני כל אחיו ישכון. %break %H לא תעשה לך %break .427 לא תעשה לך פֶסל וכל תמונה. כל צורת פנים מותר לעשות, חוץ מפני אדם, כי פני אדם שולט על כל. %break .428 לא תעשה לך פסל וכל תמונה, הוא כמ"ש, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בְּשרֶךָ. כמה יש לו לאדם להיזהר בדברי תורה, כמה יש לו להיזהר שלא יטעה בהם, ולא יוציא דבר בתורה, מה שאינו יודע, ומה שלא קיבל מרבּו. %break שכל מי שאומר בדברי תורה, מה שאינו יודע, ולא קיבל מרבו, עליו כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. ועתיד הקב"ה להיפרע ממנו בעוה"ב, בזמן שנשמתו רוצה להיכנס למקומה, שאז דוחים אותה לחוץ, ותִכלה מהמקום ההוא הצרור בצרור החיים של שאר הנשמות. %break .429 כתוב, למה יקצוף האלקים על קולֶךָ. קולך, זהו נשמתו של אדם. על זה כתוב, כי ה' אלקיך אֵל קָנַא. משום שמקנא לשמו בכל, אם משום צורת פנים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו. אם משום התורה, שאומר מה שלא יודע ולא קיבל מרבו. %break .430 התורה כולה היא שם קדוש, שאין דבר בתורה, שאינו כלול בשם הקדוש. ומשום זה צריכים להיזהר, שלא לטעות בשמו הקדוש ולא לשקר בו. ומי שמשקר במלך העליון, אין מכניסים אותו לארמון המלך, ויִכלה מעוה"ב. %break .431 כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. וכתוב, פסול לך שני לוחות אבנים. כלומר, לא תעשה לך פסל, פירושו, לא תעשה לך תורה אחרת, שלא ידעת ולא אמר לך רבך. %break כי אנוכי ה' אלקיך אל קנא. אני הוא העתיד להיפרע ממך בעוה"ב, בשעה שהנשמה תבקש להיכנס לפניי. כמה עתידים לשקר בה ולהכניס אותה לתוך הגיהינום. %break .432 לא תעשה לך פסל. שצריך האדם שלא ישקר בשמו של הקב"ה. כי הקשר הראשון שנקשרו ישראל בהקב"ה, היה כשנימולו. וזהו החוק הראשון לכולם, להיכנס בבריתו של אברהם, שהוא קשר של השכינה. %break וצריך האדם שלא ישקר בברית הזו, שמי שמשקר בברית הזו, הוא משקר בהקב"ה. ומהו שקר? שלא יכניס הברית ההיא ברשות אחרת, כמ"ש, ובָעַל בת אֵל נֵכָר. %page 166 .433 מכאן כתוב, בה' בָגָדוּ כי בנים זרים יָלָדוּ. כי מי שמשקר בברית הזו, הוא משקר בהקב"ה, משום שהברית הזו אחוזה בהקב"ה. וכתוב, לא תעשה לך פסל. %break %H לא תשתחווה להם %break .434 כתוב, וראיתָ בַּשִׁביָה אֵשֶת יְפַת תואר, וחשקתָ בה ולקחתָ לך לאישה. מהו הטעם שהתירה התורה, והרי כתוב, לא תתחתן בם? אלא, לא תתחתן, בעוד שעומדת ברשותם. אבל כאן, שנשבתה ובאה לרשות ישראל, התירה התורה. %break .435 אין אישה כשֵרה בעמים עכו"ם כראוי. למה נסמכה פרשה זו לבֵן סורר ומוֹרֶה? אלא בוודאי, מי שנושא אישה זו, יורש ממנה בן סורר ומורה, משום שקשה להעביר הזוהמה ממנה. %break וכש"כ אותה, שהייתה נשואה מקודם לאיש עכו"ם, שהדין התדבק בדין, ונטמאה, וקשה להעביר ממנה הזוהמה. וזהו שאמר משה בנשי מדיין, וכל אישה יודעת איש למשכב זכר, הרוֹגוּ. %break .436 אשרי חלקו של האדם ההוא, היורש ירושה זו של אות ברית קודש, ושומר אותה. שבירושה הקדושה הזו מתדבק האדם בהקב"ה. כש"כ אם זוכה במצוות התורה, שהמלך מושיט ימינוֹ לנגדו, ומתדבק בגוף הקדוש, בז"א. %break וע"כ כתוב בישראל, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. וכתוב, בנים אתם לה'. בנים אתם ממש, כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל. וכתוב, ישראל אשר בךָ אתפאָר. %break %H לא תישא %break .437 ויאמר אליה אלישע, מה אעשה לך, הגידי לי מה יש לך בבית. אמר לה אלישע, היש לך על מה שתִשרה ברכת הקב"ה? שאסור לו לאדם שיברך על שולחן ריק, משום שהברכה שלמעלה אינה שורה על מקום ריק. %break .438 ומשום זה, צריך האדם לסדר על שולחנו לחם אחד או יותר, לברך עליו. ואם אינו יכול לסדר הרבה, צריך להשאיר מהמזון ההוא שאכל, כדי שיהיה לו על מה לברך. ולא יימצא שיברך על שולחן ריק. %break .439 כיוון שאמרה, אין לשפחתך כל בבית כי אִם אָסוּך שׁמן. אמר, ודאי הברכה שלמה בזה, כמ"ש, טוֹב שֵׁם מִשֶׁמן טוב, כי השם הקדוש יוצא משמן, להתברך ולהדליק את הנרות הקדושים. %break מהו השמן הזה? הוא כמ"ש, כַּשֶׁמן הטוֹב על הראש, כלומר, השפע העליון. אלו הם הרי אפרסמון הטהור, שפע בינה עילאה. %break .440 טוב שֵׁם משמן טוב. כמה טוב הוא השם העליון של המאורות העליונים הקדושים, כשכולם מאירים משמן טוב. ואסור לאדם להזכיר שמו של הקב"ה בריקנות, שכל מי שמזכיר שמו של הקב"ה בריקנות, טוב לו שלא נברא. %page 167 .441 לא צריכים להזכיר השם הקדוש אלא אחרי מילה. כי השם הקדוש לא נזכר בתורה, אלא אחרי שתי מילים. כמ"ש, בראשית ברא אלקים. %break .442 לא נזכר השם הקדוש, הוי"ה, אלא על עולם שלם, כמ"ש, ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמיים. מכאן, שלא להזכיר השם הקדוש בריקנות. וכתוב, לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא. %break .443 ברכה הוא השם הקדוש, משום שממנו נמצאת הברכה בכל העולם. וברכה אינה נמצאת במקום ריק ואינה שורה עליו. כמ"ש, לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא. %break %H זָכוֹר את יום השבּת לקַדְשוֹ %break .444 כתוב, ויברך אלקים את יום השביעי. וכתוב במָן, ששת ימים תִלקטוהו וביום השביעי שבּת לא יהיה בו. אם אין מזון נמצא ביום השביעי, מהי הברכה שנמצאת בו? %break .445 אלא כל הברכות שלמעלה ולמטה תלויות ביום השביעי. ולמה לא היה נמצא מָן ביום השביעי? משום שמהיום ההוא מתברכים כל שישה הימים העליונים, חג"ת נה"י. וכל אחד נותן מזון למטה, כל אחד ביומו, מהברכה ההיא שמתברכים ביום השביעי. %break .446 ומשום זה, מי שהוא במדרגת האמונה, צריך לסדר השולחן ולתקן סעודה בליל שבת, כדי שיתברך שולחנו כל אלו ששת הימים. כי בזמן ההוא מזדמנת הברכה להתברך כל ששת ימי השבת. %break וברכה אינה נמצאת בשולחן ריק. וע"כ צריכים לסדר השולחן בליל שבת בלחם ובמזון, כדי להמשיך ברכה לששת ימים. %break .447 אפילו ביום השבת ג"כ צריכים לסדר סעודה ולהמשיך ברכה לששת ימים. צריכים להתענג ביום השבת, ולאכול בו שלוש סעודות, כדי שיימצא שובע ועונג בעולם ביום ההוא. %break .448 הטעם של שלוש סעודות הוא, כדי להמשיך ברכות בימים אלו של מעלה, חג"ת נה"י, המתברכים מהיום ההוא, שהוא השכינה, המידה השביעית. %break וביום הזה, מלא ראשו של ז"א, הג"ר שלו, מטל, שפע, היורד מעתיקא קדישא הסתום לכל. ומשפיע לשדה תפוחים קדושים, לשכינה, ג"פ מעת כניסת השבת, שיתברכו כולם כאחד. %break שבעה ימים הם שבע ספירות חג"ת נהי"מ. ז"א כולל ששת ימים, והמלכות היא היום השביעי. וע"כ ביום השביעי מתגלה שלמות המלכות ובניינה פב"פ עם ז"א. והם עולים ומלבישים את או"א עילאין, ומקבלים השפע מפֶּה דא"א, הנקרא עתיקא סתימאה. %break אבל בימות החול אין שלמות למלכות מטרם גמה"ת. וז"א אינו בזיווג השלם עם המלכות והוא חסר ג"ר. וע"כ ביום השבת, כשנשלמה המלכות ובאה בזיווג עם ז"א, מקבל ז"א ג"ר ע"י המלכות, וששת הימים של ז"א מתברכים בג"ר על ידה. %break חג"ת נה"י דז"א מקבלים בשבת ג"ר ממלכות ע"י זיווג עימה. אמנם אין למלכות כלום, אלא מה שמקבלת מז"א. וממנו בא אליה כל השפע. ואע"פ שששת ימים דז"א מתברכים בג"ר ממנה, זהו רק מכוח הזיווג עימה. %page 168 .449 וע"כ צריך האדם להתענג אלו ג"פ, כי בזה תלויה האמונה שלמעלה, בעתיקא קדישא, ובז"א, ובשדה התפוחים הקדושים. כי ז"א מקבל מעתיקא ומשפיע למלכות. %break וצריך האדם להתענג בהם ולשמוח בהם. ומי שגורע סעודה מהם, מראה פגם למעלה, ועונשו של האדם מרובה. %break .450 משום זה צריך לסדר שולחנו ג"פ מעת כניסת השבת, ולא יימצא שולחנו ריק, ותשרה הברכה עליו כל שאר ימי השבת. ובדבר זה מראה ותולה האמונה שלמעלה. %break .451 מי שהשלים שלוש סעודות בשבת, קול יוצא ומכריז עליו, אז תתענַג על ה', והרכבתיך על בָּמותֵי אָרץ, והַאֲכלתיך נחלַת יעקב אביך. %break אז תתענג על ה', זוהי סעודה אחת, כנגד עתיקא קדישא של כל הקדושות. והרכבתיך על במותי ארץ, זוהי סעודה שנייה, כנגד שדה התפוחים הקדושים, המלכות. %break והאכלתיך נחלת יעקב אביך, זוהי השלמות, שנשלם בז"א, בסעודה שלישית. %break .452 וכנגדם צריך להשלים סעודותיו, וצריך להתענג בכל הסעודות, ולשמוח בכל אחת ואחת מהן, משום שהיא אמונה שלמה. ומשום זה חשובה השבת יותר מכל שאר הזמנים והחגים. %break משום שהכול נמצא בה, ולא נמצא כן בכל הזמנים והחגים. משום שנמצא הכול בה, נזכרת ג"פ, כמ"ש, ויְכַל אלקים ביום השביעי, וישבּוֹת ביום השביעי, ויברך אלקים את יום השביעי. %break .453 רבי אבא, כשהיה יושב בסעודה של שבת, היה שמח בכל אחת ואחת. והיה אומר, זוהי הסעודה הקדושה של עתיקא קדישא הסתום לכל. בסעודה האחרת היה אומר, %break זוהי סעודה של הקב"ה, של ז"א. וכך בכל סעודה. כשהשלים הסעודות, אמר, נשלמו הסעודות של האמונה. %break .454 רבי שמעון כשהיה בא אל הסעודה, היה אומר כך, התקינו הסעודה של האמונה העליונה. התקינו הסעודה של המלך. והיה יושב ושמח. כשהשלים הסעודה השלישית, היו מכריזים עליו, אז תתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך. %break .455 איך נתקנות אלו הסעודות? ליל שבת, כתוב, והרכבתיך על במותי ארץ. בו בלילה מתברכת המטרוניתא, וכל שדה התפוחים, המלכות, ומתברך שולחנו של אדם, %break ונשמה מתווספת לאדם. והלילה ההוא שמחת המטרוניתא, וצריך האדם לשמוח בשמחה ולאכול הסעודה של המטרוניתא, המלכות. %break .456 ביום השבת בסעודה השנייה, כתוב, אז תתענג על ה'. על ה' ודאי, שהוא למעלה מז"א. כי בשעה ההיא מתגלה עתיקא קדישא, וכל העולמות הם בשמחה. והשלמות והשמחה של עתיקא אנו עושים. והסעודה שלו היא. %break .457 בסעודה השלישית של שבת, כתוב, והאכלתיך נחלת יעקב אביך. זוהי הסעודה של ז"א, שהוא בשלמות. וכל ששת הימים מהשלמות ההיא מתברכים. %break וצריך האדם לשמוח בסעודתו, ולהשלים אלו הסעודות, שהן סעודות האמונה השלמה של הזרע הקדוש של ישראל, של האמונה העליונה, כי שלהם הוא ולא של עמים עכו"ם. ומשום זה כתוב, ביני ובין בנֵי ישראל. %page 169 .458 בסעודות האלו ניכרים ישראל, שהם בני המלך, שהם מהיכל המלך, שהם בני האמונה. ומי שפוגם סעודה אחת מהן, מראה פגם למעלה, ומראה עצמו, %break שאינו מבני המלך העליון, שאינו מבני היכל המלך, שאינו מזרע קדוש של ישראל. ונותנים עליו כובד של שלושה דברים, דין גיהינום, מלחמת גוג ומגוג, וחבלי משיח. %break .459 בכל שאר הזמנים והחגים צריך האדם לשמוח ולשמח את העני. ואם הוא שמח לבדו, ואינו נותן לעני, עונשו גדול. כי שמח לבדו ואינו נותן שמחה לאחר. עליו כתוב, וזֵרִיתִי פֶרֶשׁ על פניכם פֶּרֶשׁ חגֵיכם. %break ואם הוא שמח בשבת, אע"פ שאינו נותן לאחר, אין נותנים עליו עונש, כשאר הזמנים והחגים, שכתוב, פרש חגיכם, ולא פרש שַבָּתכם. וכתוב, חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי. ואילו שבת לא כתוב. %break .460 ומשום זה כתוב, ביני ובין בני ישראל. ומשום שכל האמונה נמצאת בשבת, נותנים לאדם נשמה אחרת, נשמה עליונה, נשמה שכל השלמות בה כמו עוה"ב. ומשום זה נקראת שבת, השם של הקב"ה, המלכות. השם, שהוא שלם מכל צדדיו ביום השבת. %break .461 ודאי כך הוא, אוי לו לאדם שאינו משלים השמחה של המלך הקדוש. ומהו השמחה שלו? אלו הם שלוש הסעודות של האמונה, סעודות שאברהם, יצחק ויעקב כלולים בהן. וכולן שמחה על שמחה, אמונה, המלכות, השלֵמה מכל צדדיה. %break .462 ביום הזה מתעטרים האבות, חג"ת, הנעשים לג"ר. וכל הבנים, נה"י, יונקים מהם. משא"כ בכל החגים והזמנים. שבשאר החגים והזמנים מתעטרים האבות במוחין דישסו"ת. אבל בשבת האבות מתעטרים במוחין דאו"א עילאין. %break ביום הזה נחים הרשעים בגיהינום. ביום הזה כל הדינים נכנעים, ואינם מתעוררים בעולם. ביום הזה התורה, ז"א, מתעטרת בעטרות שלמות, מאו"א עילאין. ביום הזה שמחה ועונג נשמע בר"נ (250) עולמות. %break .463 בכל ששת ימי השבת, כשמגיעה שעת תפילת המנחה, דין קשה שולט, וכל הדינים מתעוררים. אבל ביום השבת, כשמגיעה שעת תפילת המנחה, רצון הרצונות נמצא, ועתיקא קדישא מגלה הרצון שלו, וכל הדינים נכנעים, ונמצאים רצון ושמחה בכל. %break .464 וברצון הזה הסתלק משה, הנביא הנאמן הקדוש, מהעולם, כדי להודיע שלא הסתלק בדין. ובשעה ההיא יצאה נשמתו ברצון של עתיקא קדישא, ונגנזה בו. משום זה כתוב, ולא ידע איש את קבורתו. %break כמו שעתיקא קדישא נעלם מכל נעלם, ולא יודעים אותו עליונים ותחתונים, אף כאן נשמה זו שהסתתרה ברצון הזה של עתיקא קדישא, שהתגלה בשעת תפילת המנחה של שבת, %break כתוב בה, ולא ידע איש את קבורתו, והוא נסתר מכל הנסתרות שבעולם, ודין אינו שולט בו. אשרי חלקו של משה. %break .465 ביום שבת התורה מתעטרת בו, מתעטרת בכל אלו המצוות, בכל אלו הגזרות והעונשים, בשבעים ענפים של אור המאיר בכל צד וצד. כי שבע ספירות הן חג"ת נהי"מ, וכל אחת כלולה מעשר, והן שבעים. מי ראה הענפים, היוצאים מכל ענף של שבעים הענפים. %page 170 חמישה עומדים בתוך האילן, חמש ספירות חג"ת נ"ה שבז"א, הנקרא אילן. המקבל אותם מבינה. כל הפנים נאחזים בהם. מי ראה אלו השערים הנפתחים בכל צד מהם, שכל אחד כלול מעשר, והם חמישים שערים. כולם זוהרים ומאירים באור ההוא, היוצא ואינו נפסק. %break .466 קול כרוז יוצא, התעוררו הקדושים העליונים, התעוררו עַם קדוש הנבחר למעלה ולמטה, עוררו שמחה לפני אדוניכם, התעוררו בשמחה שלמה, הזדמנו בשלוש שמחות של שלושה אבות, שלוש סעודות, הזדמנו לקראת האמונה, שהיא שמחת השמחות. %break אשרי חלקכם ישראל הקדושים בעוה"ז ובעוה"ב. זוהי הירושה שלכם יותר מכל העמים עכו"ם. ועל זה כתוב, ביני ובין בני ישראל. %break .467 כן הוא ודאי. וע"כ כתוב, זָכוֹר את יום השבת לקַדשו. וכתוב, קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. וכתוב, וקראתָ לשבּת עונג, לִקדוֹש ה' מכובד. %break .468 ביום שבת, כל נשמות הצדיקים מתעדנות בתענוגי עתיקא קדישא הסתום מכל סתומים, הכתר. ורוח אחד מֵעוֹנג עתיקא קדישא, מתפשט בכל העולמות, ועולה ויורד, ומתפשט לכל הבנים הקדושים, לכל שומרי התורה. %break ונחים במנוחה שלמה, ונשכחים מכולם כל רוגז, כל הדינים וכל עבודה קשה. כמ"ש, בְיום הָניח ה' לךָ מעוֹצְבְּך ומרוגְזֶך ומן העבודה הקשה. %break .469 משום זה שקולה שבת כנגד התורה. וכל השומר שבת, כאילו שמר התורה כולה. וכתוב, אשרי אנוֹש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, שומר שבת מֵחַללו, ושומר ידו מֵעשות כל רָע. משמע, שמי ששומר שבת, כמי ששומר התורה כולה. %break .470 כתוב, כה אמר ה', לסריסים, אשר ישמרו את שַׁבְּתותיי, וּבָחרוּ באשר חפצתי, ומחזיקים בבריתי. ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושֵׁם טוֹב מבָּנים ומבנות. %break .472 כה אמר ה' לסריסים. סריסים הם החברים העוסקים בתורה, ומסרסים עצמם כל ששת ימי השבת ועוסקים בתורה, ובליל שבת מזרזים עצמם בזיווג שלהם, משום שיודעים סוד העליון, בשעה שהמטרוניתא מתחברת במלך. %break .473 ואלו החברים היודעים הסוד הזה, מכוונים את ליבם לאמונת אדונם, ומתברכים בפרי בטנם בלילה ההוא. %break .474 ונקראים ודאי סריסים, משום שמחכים עד השבת למצוא רצון של אדונם. כמ"ש, ובחרו באשר חפצתי. זהו הזיווג של מטרוניתא. ומחזיקים בבריתי, שפירושו ג"כ זיווג. %break בבריתי סתם, הוא היסוד העליון המתחבר עם המטרוניתא. אשרי חלקו של מי שמתקדש בקדושה זו, ויודע הסוד הזה. %break .475 כתוב, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבָּת לה' אלקיך. כל מלאכתך, מורה, שבאלו שישה ימים נמצאים מעשיהם של בני אדם. ובגלל דבר זה החברים אינם מזדווגים, אלא רק בזמן שלא נמצאים מעשיהם של בני אדם, אלא מעשיו של הקב"ה. %page 171 בשבת, שאסורה לאדם עשיית מלאכה, מעשיו הם הזיווג עם מטרוניתא, המלכות, להוציא נשמות קדושות לעולם. %break .476 ומשום זה בלילה הזה, החברים מתקדשים בקדושת אדונם, ומכוונים ליבם, ויוצאים בנים טובים, בנים קדושים, שאינם סרים ימין ושמאל, בנים של המלך והמטרוניתא. %break ועל אלו כתוב, בנים אתם לה' אלקיכם. לה' אלקיכם ודאי, משום שאלו נקראים בנים שלו, בנים של המלך והמטרוניתא. %break .477 והרי דעת החברים היודעים הסוד הזה, מתדבקים בזה. ומשום זה נקראים בנים להקב"ה. ואלו הם שהעולם מתקיים בזכותם. וכשהעולם עולה בדין, מסתכל הקב"ה בבניו אלו, ומרחם על העולם. %break ועל זה כתוב, כולו זֶרע אמת, אמת היא הטַבעת הקדושה השלמה, ופירושו שהם בקו האמצעי, לא לימין ולא לשמאל, כמו מוקפים בטבעת. כמ"ש, תיתן אמת ליעקב. ויעקב קו האמצעי. ומשום זה זרע אמת ודאי. %break .478 אוי לבני העולם שדרכם כבהמות, ואינם יודעים ואינם מסתכלים, שטוב להם שלא נבראו. אוי לעולם כשרבי שמעון ייצא ממנו, מי יוכל לגלות סודות, ומי יידע אותם, ומי יסתכל בדרכי התורה? %break .479 אמר להם רבי שמעון, אין העולם אלא בשביל החברים העוסקים בתורה, ויודעים נסתרות התורה. ודאי באמת גזרו החברים על עמי הארץ שמחבלים דרכם ואינם יודעים בין ימין לשמאל, %break כי הם כבהמות, שראוי לעשות בהם דין אפילו ביוה"כ. ועל בניהם כתוב, כי בנֵי זְנוּנים הֵמה. %break .480 כתוב, ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שֵׁם עולם אתן לו. הלוא, אתן להם, היה צריך לומר? %break .481 ונתתי להם בביתי. ביתי, כמ"ש, בכל ביתי נאמן הוא. שהוא השכינה, הנקראת בית. ובחומותיי, כמ"ש, על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים. שהוא חיצוניות השכינה. יד ושם, שיוציאו נשמות קדושות מהמקום הזה, מהשכינה, %break והיד ההיא, פירושה חֵלק השלמוּת. טוב, פירושו, מָלא בנים ובנות. שם עולם אתן לו, לחֵלק השלמות, הנקרא יד. אשר לו ייכָּרֵת, לדורי דורות. %break פירוש אחר. אתן לו, לאותו שיודע סוד הדבר, של הסריסים אשר ישמרו את שבתותיי, ויכוון מה שצריך לכוון. %break .482 כתוב, לא תבַערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. משום שאין דין נראה ביום ההוא. והמבעיר אש גורם שיתעורר הדין. א"כ, למה עולה לגבוה אש המזבח שנוהגת גם בשבת? %break אלא, במושבותיכם כתוב, ולא לגבוה. והאש ההיא העולה לגבוה, עולה להכניע דין אחר, ואש המזבח אוכלת אש אחרת, שלא תהיה לה שליטה בימות החול. %break .483 ומשום זה, מתגלה עתיקא קדישא ביום ההוא יותר מכל שאר הימים. ובזמן שמתגלה עתיקא, אינו נראה דין כלל. וכל העליונים והתחתונים נמצאים בשמחה שלמה, והדין אינו שולט. %break .484 כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ. ששת ימים, חג"ת נה"י, שמהם נעשו שמיים וארץ, זו"ן. ואלו הימים הקדושים העליונים נקראים ימים, שהשם הקדוש, שהוא המלכות, הנקראת ארץ, נכלל בהם, והם נכללו בו. %page 172 אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם. עליהם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. %break %H כבד את אביך %break .485 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, זוהי הנביעה של המעיין, שיוצאת תמיד ואינה נפסקת. ומהנהר של המעיין הזה מוּשקה כל גן העדן. והנהר ההוא של המעיין הקדוש נקרא אב, משום שהוא נובע להזין את הגן. %break זו"ן מצד אצילותם אינם ראויים לקבל אור העליון, משום ששולטת בהם מלכות דצ"א. וכדי שיהיו ראויים לקבלת האור, העלתה הבינה אליה את המלכות הזו, %break שע"י עלייה זו נעשתה ראויה לקבלת האור. ומטעם התיקון הזה, השתנה שמם של חו"ב שבבינה לאו"א. וזו"ן נקראים בנים שלהם, להיותם מתקנים ודואגים לתיקון זו"ן, כאו"א על בנים. %break והנה העלייה הראשונה של המלכות במקום בינה הייתה בראש א"א, שמחמת עלייה זו יצאה הבינה מראש א"א, שמטעם זה נקרא א"א, ראשית. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. %break כי עדן, הוא חכמה דא"א. ונהר, היא הבינה שיצאה מראש ונעשתה לגוף דא"א בלי ראש, כדי להשקות את הגן, לתת אור אל המלכות. כי לולא ההעלאה הזו לא יכולה המלכות לקבל אור לעולם. %break חכמה דא"א נקראת עדן. והוא המעיין. ובינה, היוצאת ממנו, נקראת נביעה. ונקראת נהר. הבינה הזו נקראת אב, משום שהיא קיבלה המלכות לתוכה והתמעטה על ידה לגוף, %break כדי לתקן אותה. ומטעם זה נקרא חו"ב שבה בשם או"א. שמטעם שהיא דואגת לתיקון הגן, המלכות, ע"כ נקראת אב. %break .486 עדן נקרא אב, משום שעדן נמשך ממקום שנקרא אַין, כתר דא"א, שבו אין שום השגה. ותחילת הגילוי לתיקון המלכות בבינה נעשה בראש א"א, שנקרא עדן. שמטעם זה נקרא א"א ראשית, %break ומשום זה נקרא אב. המקום שממנו מתחיל להימשך הכול, נקרא אתה, ונקרא אב. כמ"ש, כי אתה אבינו. %break .487 כבד את אביך ואת אימך. כבד את אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואת אימך, זו כנ"י, מלכות. את אביך, אֶת, בא לכלול השכינה העליונה, שהיא הנוקבא העומדת מחזה ולמעלה דז"א. %break כבד את אביך, סתם. ואת אימך, סתם. כי הכול הוא בחשבון. כלומר, שרומזים הן לחו"ב והן לזו"ן. כי את, בא לרבות כל מה שלמעלה ולמטה. הן או"א והן זו"ן. %break .488 המקום שממנו מתחיל להימשך הכול נקרא אתה. ההוא, שנסתר ואין בו התחלה להשפעת המוחין, נקרא הוא, לשון נסתר. המקום, שממנו נמצאת התחלה להשפעת המוחין, נקרא אתה, ונקרא אב. והכול אחד. %break .489 ודאי הכול אחד. כבד את אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואת אימך, זו כנ"י, המלכות. כי כתוב, בנים אתם לה' אלקיכם. כלומר המקום ההוא, שנקרא בנים, שהם זו"ן. %page 173 ומשום זה סָתם הדבר, כבד את אביך ואת אימך, לכלול הכול, כלומר או"א שלמעלה ושלמטה. לכלול בו את הרב שלו, שהוא מביא אותו לחיי העוה"ב, והוא בכלל הקב"ה. %break .490 בחמשת הדיברות שבימין כלול הכול. באלו חמשת הדיברות נחקקו חמישה אחרים שבשמאל. חמישה בתוך חמישה. כיצד? אנוכי ה' אלקיך, הוא כנגד, לא תרצח. %break שניים אלו בכלל אחד נכללו. כי מי שרצח ממעיט דמות וצלם של אדונו, כמ"ש, כי בצלם אלקים עשָה את האדם. וכתוב, ועל דמות הכיסא, דמות כמראֵה אדם. %break .491 כתוב, שופך דם האדם, בָּאדם דמו יישפך. מי ששופך דם, כאילו ממעיט דמות וצלם שלמעלה. כלומר, לא מיעט דמות זו של התחתון, אלא דמות אחרת. באדם העליון מגיע הפגם ההוא מהדם ששפך. %break משום שכתוב, כי בצלם אלקים עשה את האדם. ומשום זה תלויים זה בזה, אנוכי ה' אלקיך תלוי בלא תרצח. %break .492 לא יהיה לך אלוהים אחרים, הוא כנגד, לא תנאף. הנואף, משקר בשמו של הקב"ה, שנרשם באדם. ובזה כמה חטאים וגזרות ועונשים תלויים. ומי שמשקר בזה משקר במלך, %break כמ"ש, בה' בָגָדוּ כי בנים זרים יָלָדוּ. וכתוב, לא תשתחווה להם ולא תָעבדֵם. וזה בזה תלויים. לא יהיה לך, תלוי בלא תנאף. %break .493 לא תישא את שם ה', הוא כנגד, לא תגנוב. כתוב, חולֵק עם גנב שונא נפשוֹ, אָלָה ישמע ולא יגיד. ודאי זה בזה תלוי. כי לגנב מזדמן להישבע לשקר, מי שעושה זה עושה זה. %break .494 זָכוֹר את יום השבת, הוא כנגד, לא תַענֶה ברֵעֲך עֵד שקר. שבת נקראת עדוּת. וצריך האדם להעיד על זה שכתוב, כי ששת ימים עשה ה'. ושבת היא כלל הכול. %break מה שכתוב, תיתן אמת ליעקב, הוא כמ"ש, ושָמרו בני ישראל את השבת. שמי שמעיד שקר, משַקר בשבת, שהיא עדות אמת. ומי שמשקר בשבת, משקר בכל התורה. ומשום זה, זָכוֹר תלוי בלא תענה. %break .495 כבד את אביך, הוא כנגד, לא תחמוד אשת רֵעֶך. כבד את אביך, אביך ממש. כי מי שחומד אישה ומוליד בן, הבן ההוא מכבד אחֵר שאינו אביו. %break כתוב, לא תחמוד בית רֵעֶך שדֵהוּ. וכתוב כאן, בכבד את אביך, על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לָך, שפירושו, זה שנותן יהיה שלך, ולא תחמוד אחר. ודאי שכבד את אביך תלוי בלא תחמוד. %break .496 ובאלו חמישה הדיברות הראשונים שבימין, כלולים חמישה הדיברות האחרים. ומשום זה כתוב, מימינוֹ אש דת למו. שהכול נעשה ימין. וע"כ ניתנה התורה בחמישה קולות. כל עשרת הדיברות היו חמישה בתוך חמישה, וכנגדם חמישה חומשי תורה. %break .497 באלו עשרת הדיברות נחקקו כל מצוות התורה, הגזרות והעונשים: טהרה וטומאה, ענפים ושורשים, אילנות ונטיעות, שמיים וארץ, יַמים ותהומות. %break כי התורה היא שמו של הקב"ה. כמו ששמו של הקב"ה נחקק בעשרת הדיברות, אף התורה נחקקה בעשרת הדיברות. עשרת הדיברות הם שמו של הקב"ה. והתורה כולה היא שם אחד, השם הקדוש של הקב"ה ממש. %break .498 אשרי חלקו של מי שזכה בה, שמי שזכה בתורה זכה בשמו הקדוש. זכה בהקב"ה ממש, כי הוא ושמו אחד הוא. %page 174 %H לא תַעשוּן איתי %break .499 לא תַעשוּן איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב. משום שכתוב, לי הכסף ולי הזהב. ואע"פ שלי הכסף ולי הזהב, לא תעשון איתי, כלומר אותי. %break .500 כתוב, מֵאֵין כמוך ה', גדול אתה וגדול שִׁמך בִּגבורה. גדול אתה, כלומר, לי הכסף, חסד, קו ימין. וגדול שמך בגבורה, כלומר, ולי הזהב, גבורה, קו שמאל. שני גוונים אלו אינם נראים ואינם מתפארים, %break אלא רק כשהם חקוקים במקום אחד, בישראל, קו אמצעי, ת"ת, המכריע ומקיים את שני הקווים. כאן נראים הגוונים להתפאר. כמ"ש, ישראל אשר בךָ אתפאָר. %break .501 שוש אשיש בה', תגֶל נפשי באלקיי, כי הִלבישַני בגדי יֶשע, מעיל צדקה יְעָטָני. אשרי חלקם של ישראל יותר מעמים עכו"ם, שהשמחה והתענוג שלהם הוא בהקב"ה, כמ"ש, שוש אשיש בה'. כיוון שאמר בה', למה כתוב, באלקיי? %break אלא, אם ברחמים בא על ישראל, שוש אשיש בהוי"ה, שהוא רחמים. אם בדין, תגל נפשי באלקיי, שהוא דין. %break .502 ישראל שמחים הן בחסד והן בדין. משום שאלו נחקקו בו, בהקב"ה, כמ"ש, כי הלבישני בגדי ישע, שהם גוונים של חו"ג, שנחקקו, כדי להסתכל בו, %break כלומר להמשיך חכמה. כמ"ש, יִשְׁעוּ ואין מושיע אֶל ה'. הרי שיֶשע הוא הסתכלות. מי שרוצה להסתכל בי, יסתכל בגוונים שלי, שהם חו"ג. %break משום שכתוב, מעיל צדקה יְעָטָני. המלכות נקראת צדקה, שהגוונים נחקקו בה, כלומר, שהחכמה נמשכת רק ממלכות. כֶּחָתָן יכהן פְּאֵר, הוא גוון חסד. וְכַכַּלה תַעְדֶה כֵלֶיהָ, גוון גבורה. %break וכשהגוונים מתחברים בקו אמצעי, בה בשעה הם נראים, והכול מתאווים לראות ולהסתכל בו. %break .503 שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקיי. שתי שמחות כאן. בה', הוא ברחמים. תגל נפשי באלקיי, הוא בדין. בכל הם שמחים, הן ברחמים והן בדין, שמחה על שמחה. ושמחת ציון, עתיד הקב"ה לשמח את ישראל בשמחה יתרה מכל. %break כמ"ש, ופְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה יַשיגון. ופדויי ה' ישובון, הרי אחת. ובאו ציון ברינה, הרי שתיים. ושמחת עולם על ראשם, %break הרי שלוש. ששון ושמחה ישיגון, הרי ארבע. הם כנגד ד"פ שהתפזרו ישראל בין העמים. ואז כתוב, ואמרתם ביום ההוא, הוֹדוּ לה' קִראו בשׁמו. %break %H אנוכי ה' אלקיך %break .504 וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור. כל הדברים, הכלל הזה הוא כלל הכול, כלל של מעלה ושל מטה, הכול נכלל בעשרת הדיברות. %page 175 .505 אנוכי ה' אלקיך. אנוכי, הוא עולם העליון, הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, השם הקדוש יה"ו, שהם ג' קווים חג"ת, שהנוקבא מקבלת מז"א. %break אנוכי, המלכות, שהתגלתה, ואח"כ נגנזה. התגלתה בכיסא, בבינה, שהמלכות נעשתה לו רגל רביעי. שהלבנה, המלכות, עומדת אז בשלמות עם ז"א כאחד. שקומתם שווה, ושניהם משתמשים בכתר אחד. %break והלבנה נגנזת, בשעה שהשמש, ז"א, שולט, והיא מאירה ממנו, ואין לה אז שום שבח מעצמה, חוץ משבח האור שז"א מאיר עליה. ונמצאת, שבחינתה עצמה נגנזת. והמצב הזה נעשה אחרי שהתמעטה הלבנה. %break .506 אנוכי, המלכות, כשהיא בהשלמת השלמות של הכיסא התחתון, אחרי שהתמעטה וירדה מלמעלה מחזה אל למטה מחזה, ונתקנה שם בכיסא תחתון, והסתלקו ממנה החיות הקדושות שמחזה ולמעלה. %break והיא נתקנה בתיקוניה. וכשהיא יפת מראה, ובעלה, ז"א, בא אצלה. אז נקראת אנוכי. %break .507 אנוכי, כולל הכול יחד, שכולל יחד כ"ב (22) אותיות ול"ב (32) שבילי החכמה. בכלל כל האותיות, שהם כ"ב, ובשבילי אורייתא, שהם ל"ב, היוצאים מתוך סוד העליון, מחכמה. באנוכי הזה תלויים הסודות העליונים והתחתונים. %break אנוכי, הוא עניין לתת שכר טוב לצדיקים, המחכים לו ושומרים מצוות התורה. באנוכי יש להם ביטחון כראוי לעוה"ב. כמ"ש, אני פרעה. שאמר כן, כדי לתת ביטחון ליוסף, שיתקיימו דבריו. %break .508 אנוכי ה' אלקיך, לא יהיה לך אלוהים אחרים. אנוכי ולא יהיה לך, זהו זָכוֹר ושָמוֹר. שאנוכי, זכור. ולא יהיה לך, שמור. אנוכי, הוא סתום וגנוז בכל אלו המדרגות של עולם העליון, %break שהן יה"ו, בכלל אחד. וכיוון שנאמר אנוכי, התחבר הכול יחד באחד. כלומר, שאנוכי הוא תמצית של התחברות כל המדרגות יחד. %break .509 אנוכי הוא שני הכיסאות. כיסא עליון, בינה, בְּמה שהמלכות משמשת לה לרגל רביעית. וכיסא תחתון, המלכות עצמה, אחרי שהתמעטה. אנ"י של אנוכי רומזת לכיסא התחתון. כ' של אנוכי רומזת לכיסא העליון. %break .510 אנוכי, מורה, שנטהר המקדש, המלכות. וזָר לא מתקרב אליו. והמקדש מאיר לבדו. שהתבטל בשעה ההיא היצה"ר מהעולם, והקב"ה התעלה בכבודו לבדו. ואז כתוב, אנוכי ה' אלקיך. %break זהו, שלם בשם הקדוש. א' של אנוכי, מורה, לייחד השם הקדוש במדרגותיו להיות אחד. כי הוא ו' של הוי"ה. נ' של אנוכי הוא, לירוא את הקב"ה ולדעת שיש דין ויש דיין, ויש שכר טוב לצדיקים ועונש לרשעים. כי הוא ה"ת דהוי"ה. %break .511 כ' של אנוכי, הוא לקדש השם הקדוש בכל יום, ולהתקדש במדרגות הקדושות, ולהתפלל תפילה אליו בכל זמן, להעלות כתר העליון, כיסא העליון, בינה, על החיות העליונות כראוי, %break שהם חו"ג תו"מ, שמחזה ולמעלה דז"א, ארבע רגלי הכיסא, שהמלכות היא חיה רביעית ורגל רביעית. %break כי כ' היא ה"ר של השם הוי"ה, בינה. כי מבחינת מה שהמלכות רגל רביעית אל כיסא העליון, בינה, היא נחשבת לבחינת בינה, וה"ר של הוי"ה. %page 176 .512 י' של אנוכי, היא לעסוק בתורה ימים ולילות. ולָמוּל מילה בשמונת ימים, ולקדש הבכור, ולהניח תפילין וציצית ומזוזה, ולמסור הנפש אל הקב"ה, ולהתדבק בו. %break אלו הן י"ב (12) מצוות עליונות, הרמוזות באנוכי, הכוללות רל"ו (236) מצוות אחרות, שהם באנוכי, שביחד הן רמ"ח (248) מצוות עשֵה, שהם כלל של זכור. כי זכור כולל רמ"ח מצוות עשה, ושמור כולל שס"ה (365) מצוות לא תעשה. %break ואות י' זו אינה מתחלפת במקום אחר, כמו א' נ' כ' של אנכי, שמתחלפות על ה' ו' ה' דהוי"ה. משום שהיא י', סוד העליון כלל התורה, חכמה תתאה, המתייחדת עם י' דהוי"ה, חכמה עילאה. וע"כ אין זה חילוף מקום. %break ובאלו י"ב מצוות יש י"ב מידות הרחמים התלויות מהן, ואחת השולטת בכולן, שהיא עצם המלכות, הנקראת אנוכי. והן י"ג (13), כנגד י"ג מידות הרחמים. %break .513 לא יהיה לך, הוא סוד שמור, הכולל שס"ה מצוות לא תעשה שבתורה. ל' של לא יהיה לך, הוא שלא לתת כבוד וגדולה לאלוהים אחרים. ל', מגְדָל הפורח ועולה באויר, חכמה הנגלית ע"י יציאת י' מאויר, ונשאר אור. וע"י זה שָבה בינה להיות חכמה. %break שלא יסור לבבו לבנות מגדל לאלוהים אחרים, כמו שיש בונה מגדל בדור הפְּלָגָה. ל', שלא יסתכל בצורת עבודה זרה, שלא יהרהר אחריה, שלא ישתחווה ולא יכניע עצמו לאלוהים אחרים. %break .514 א', של לא יהיה לך, שלא יחליף ייחוד אדונו בשביל אלוהים אחרים. א', שלא יהרהר, שיש אֵל אחֵר חוץ ממנו. א', שלא יסור אחרי אוֹב ויִדעוֹני בצורת אדם, ולא בצורה אחרת. א', שלא לשאול ממתים ולא לעשות כשפים. א', שלא יישבע בפיו בשם אלוהים אחרים. %break עד כאן י"ב מצוות אחרות, שהן מצוות הכלולות בשמור. ובאלו י"ב תלויים שנ"ג (353) מצוות אחרות של שמור, הכלולות באלו י"ב, שביחד הן שס"ה (365). וזה פירוש, אנוכי ולא יהיה לך. %break .515 אנוכי הוא כלל של מעלה ושל מטה. כלל של עליונים ותחתונים. כלל של החיות הקדושות הכלולות בו. הכול הוא באנוכי. לא יהיה לך, הוא למטה, י"ב חיות תחתונות, שהן במלכות. %break .516 לא תעשה לך פסל וכל תמונה. פסל, פסולת מהמקום העליון, מהמקום הקדוש, מצד שמאל דקדושה. פסולת דקדושה, הוא אלוהים אחרים. כמ"ש, ואֵרֶא, והנה רוח סערה באה מן הצפון, %break ענן גדול ואש מתלקחת. הצפון, שמאל דקדושה. וכל תמונה, זה שכתוב, ואש מתלקחת. %break וכתוב, כי אנוכי ה' אלקיך אֵל קַנָא. אנוכי ה' אלקיך, בשביל לעורר הלב כלפי מעלה, ולא לרדת למטה, ולא להתקרב לשער הבית של הס"א. אל קנא, שבמקום זה יש קנאה. %break .517 תחת שלוש רגזה ארץ. לא תעשה לך, אחד. פסל, שניים. וכל תמונה, שלוש. %break .518 פוקד עוון אבות על בנים על שׁילֵשׁים ועל ריבֵּעים. א"כ, למה כתוב, ובנים לא יוּמְתו על אבות? אלא, זה אילן אחד, כלומר נשמה אחת, שנטע פעם אחת, ופעמיים, וג"פ, וד"פ. כלומר, שהתגלגלה ובאה בארבעה גופים. %page 177 נפקד על עוונות הראשונים בגלגול הרביעי. כי אב ובן ושלישי ורביעי, ארבעה גלגולים אלו, אחד הוא, שהם נשמה אחת, כשלא נתקן ולא דאג להיתקן. וע"כ נענש על הגלגולים הראשונים. %break וכן להפך מזה, כשנתקן כראוי במשך זמן הגלגולים ועומד על קיומו, אז כתוב עליו, ועושה חסד. %break %H לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא %break .519 הקב"ה, כששתל העולם, הטביע בתוך התהומות צרור אחד, רסיס אבן, חקוק בשם הקדוש, והטביע אותו בתוך התהום. וכשהמים רוצים לעלות, להטביע העולם, %break רואים השם הקדוש חקוק על הצרור ההוא, ושבים ומשתקעים וחוזרים לאחור. והשם הזה נמצא עד היום הזה בתוך התהום. %break .520 ובשעה שבני אדם נשבעים על אמת, בקיום אמת, הצרור עולה ומקבל שבועה, וחוזר ומתקיים על התהום, והעולם מתקיים, ושבועת האמת מקיימת העולם. %break .521 ובשעה שבני אדם נשבעים שבועה לשווא, הצרור עולה לקבל השבועה. כיוון שרואה שהיא שקר, אז הצרור, שהיה עולה, שב לאחור, והמים הולכים ושטים, %break והאותיות של הצרור פורחות בתוך התהום ומתפזרות. והמים רוצים לעלות ולכסות העולם, ולהחזיר אותו לקדמותו, שהיה מים. %break .522 עד שהקב"ה מזמין ממונה אחד, יְעַזְריאל, הממונה על שבעים מפתחות בשם הקדוש, ונכנס אל הצרור, וחוקק בו האותיות כמקודם. ואז מתקיים העולם, וחוזרים המים למקומם. ועל זה כתוב, לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא. %break .523 מצווה היא להישבע בשמו בדרך אמת. ומי שנשבע שבועה, כולל את עצמו באלו שבע מדרגות עליונות, ששֵם הקב"ה, המלכות, נכלל בהם. %break והרי שש מדרגות הן, חג"ת נה"י, שאדם שנשבע שבועת אמת ע"פ ב"ד, כולל את עצמו בהן, והוא עצמו שביעי כנגד המלכות, לקיים השם הקדוש, המלכות, במקומו. וע"כ כתוב, ובשׁמו תישׁבע. %break ומי שנשבע שבועה לשווא ולשֶקר, גורם למקום ההוא, למלכות, שלא יתקיים במקומו. %break .524 שבועה לקיים מצוות ריבונו, זוהי שבועת אמת. כאשר היצה"ר מקטרג על האדם, ומפתה אותו לעבור על מצוות ריבונו, זוהי שבועה, שריבונו משתבח בה. וצריך האדם להישבע בריבונו על זה, %break והוא שבח שלו, והקב"ה משתבח בו. כגון בועז, כמ"ש, חַי ה' שִׁכבי עַד הבוקר. כי היצה"ר היה מקטרג עליו, ונשבע על זה. %break .525 נדר הוא למעלה. והוא חיי המלך, המוחין של המלכות, שהם בבינה, רמ"ח איברים וי"ב קשרים, ד"ס חו"ג תו"מ, שכל אחת כלולה מג' קווים, כחשבון נדר. כי רמ"ח וי"ב הם רנ"ד (254). %break וע"כ הוא חמוּר משבועה. ונקרא חיי המלך, משום שנותן חיים לכל רמ"ח האיברים. ואלו החיים יורדים מלמעלה, מא"ס, למטה, למקור החיים ההוא, לבינה. ומהמקור ההוא יורדים למטה, למלכות, לכל אלו רמ"ח האיברים. %page 178 .526 השבועה היא, לקיים המדרגה שלמטה, השם הקדוש, המלכות. וזה נקרא מלך עצמו, שהרוח העליון בגוף שלו בא לשכון בתוכו ולדור בו, כרוח השוכן בתוך הגוף. כלומר, שהמוחין כבר התלבשו בכלי מלכות, שנקרא גוף. שהוא נסתר למעלה בבינה, %break ואינו מתגלה אלא במלכות. ומשום זה, מי שנשבע אמת, הוא מקיים המקום ההוא. וכשהמקום ההוא מקוים, מקיים כל העולם. נדר שוֹרה על הכול, על מצווה ועל רשות. משא"כ בשבועה, שאינה חלה על מצווה. %break %H זָכוֹר את יום השבת לקַדשו %break .527 זָכוֹר את יום השבת לקַדשו. זוהי הברית הקדושה, יסוד. ומשום שבברית הזו נמצאים כל המקורות של איברי הגוף, והיא כלל הכול, כעין זה שבת היא כלל של התורה, %break וכל סודות התורה תלויים בה, וקיום השבת הוא כקיום כל התורה. מי ששומר שבת, כאילו שומר כל התורה. %break .528 לזכור את יום השבת, כמ"ש, זכור את יום השבת לקדשו. השבת בכל המקומות, היא יום זיכרון של מנוחת העולם. והיא כלל התורה. ומי ששומר שבת, %break כאילו שומר התורה כולה. וזיכרון השבת, לקדש אותו בכל מיני קדושות. מי שזוכר את המלך, צריך לברך אותו. מי שזוכר את השבת, צריך לקדש אותה. %break .529 זָכוֹר הוא לזָכר, ז"א, שָמוֹר הוא לנוקבא, מלכות. יום השבת הוא כל האמונה, התלויה מראש העליון, כתר, עד סוף כל המדרגות. שבת היא הכול. %break .530 שלוש מדרגות הן וכולן נקראות שבת. שבת העליון, בינה, שבת של יום, ז"א, שבת של לילה, המלכות. וכולם אחד, ונקרא הכול שבת. וכל אחד, כשהוא שולט, לוקח חבריו ומזמין אותם עימו בממשלה שלו. וכשזה בא לעולם, כולם באים ונועדים עימו. %break .531 כשבא שבת של לילה, מזמין עימו שבת של יום, ומזמין אותו בהיכלו ומסתתר עימו. כיוון שזה בא, נמשך עליו גם שבת העליון, וכולם גנוזים בהיכל השבת של לילה. ומשום זה סעודת הלילה חשובה כביום. %break .532 כשבא שבת של יום, ז"א, מזמין עימו שניים אלו האחרים, המדרגה העליונה והמדרגה התחתונה, זו שמאירה וזו שהאירה ממנו, כלומר בינה ומלכות. וכולם כאחד נקראים שבת, %break ושולטים ביום השבת. ואלו שלוש מדרגות הן כלל כל התורה, תושב"כ, נביאים וכתובים. מי ששומר שבת, שומר התורה כולה. %break %H שתי מרגליות %break .533 שתי מרגליות הן ומסך אחד ביניהן, העומד בין זו לזו. המרגלית העליונה אין בה צבע, אין בה מראֶה בגילוי. %page 179 .534 המרגלית העליונה, כשמתחילה להתגלות, מאירות שבע אותיות חקוקות, בולטות ומתנוצצות ובוקעות בקיעים והיכלות. ומאירות כל אחת ואחת. %break ואלו שבע האותיות הם שני שמות, הנחקקים במרגלית ההיא. וביום השבת מתנוצצות ומאירות ופותחות פתחים ויוצאות ושולטות. והן אהי"ה יה"ו. האותיות מתנוצצות. ובהתנוצצות שלהן נכנסות זו בזו, ומאירות זו בזו. %break המלכות נקראת מרגלית, להיותה נאחזת בנה"י דז"א, הנקראים רגליים. ומחמת עליית המלכות לבינה, נקראת גם הבינה בשם מרגלית. והיא מרגלית עליונה. מחמת עליית המלכות לבינה, התמעטה הבינה לבחינת ו"ק בלי ראש, חסדים בלי חכמה. %break אמנם זה ייתכן בז"ת, חג"ת נה"י דבינה, שהן צריכות לחכמה. וכשאין להן, הן פגומות. אבל ג"ר דבינה, שהן תמיד באור החסדים, ואינן מקבלות חכמה לעולם, אינן מתמעטות כלום מחמת עליית המלכות. %break מרגלית עליונה היא בינה ואין בה צבע. הג"ר דבינה תמיד באור החסדים, ואור החסדים אין בהם צבע, אין בהם שום אחיזה לדינים. ואין בה מראֶה בגילוי, אין שם חכמה, הנקראת מראה. אבל לא מחמת פגם, כי בג"ר דבינה אין פגם, שאין גילוי החכמה נוהג שם לעולם. %break אבל בז"ת דבינה, חג"ת נהי"מ, יש גוון ויש מראה. וממנה נמשכים כל הגילויים, שבתחילה הן בו"ק בלי ראש, מחמת עליית המלכות בהן. לכן נאמר, שמאירות שבע אותיות חקוקות, ז"ת, חג"ת נהי"מ, בולטות בחסדים, ומתנוצצות באו"ח. %break וע"י עליית המלכות התבקעה המדרגה לשתיים, שחו"ג ושליש ת"ת עד החזה נשארו במדרגת בינה, וגם המלכות התחברה בהם מחמת העלייה. ונה"י נפלו ממדרגת בינה וירדו למדרגה שמתחתיה, לז"א. %break שבע האותיות אהי"ה יה"ו, הם שני שמות החקוקים במרגלית. שחג"ת עד החזה, שעודם במדרגת בינה, נקראים בשם אהי"ה, כמו בינה. אבל נה"י, שנפלו ממדרגת בינה לז"א, אינם נקראים אהי"ה, אלא יה"ו, כמו ז"א. %break א' של אהי"ה חסד, ה' של אהי"ה גבורה, י' של אהי"ה ת"ת עד החזה, ה' של אהי"ה המלכות שעלתה במקום החזה. שהן נשארו במדרגת בינה, שנקרא אהי"ה. ויה"ו הם נה"י, שנפלו ממדרגת בינה, י' של יה"ו יסוד, ה' של יה"ו הוד, ו' של יה"ו נצח. %break ולעת גדלות, ביום השבת, יורדת המלכות ממקום בינה למקומה. ואז שני חצאי המדרגה, אהי"ה יה"ו, חוזרים ומתחברים. ולמה המלכות עלתה למקום החזה, ששם שליש עליון דת"ת, %break הלוא למקום בינה הייתה צריכה לעלות? אלא, בז"ת נחשבים חג"ת כמו כח"ב בראש. ונמצא הת"ת, שהוא בינה, ע"כ עלתה לת"ת. %break .535 וכשנכנסים זה בזה, מאירים זה מזה בשני צבעים. אחד צבע לבן, ימין, ואחד צבע אדום, שמאל. שאינם נעשים מדרגה אחת ממש, אלא שנעשים לימין ולשמאל. שאהי"ה נעשה לימין, ויה"ו נעשה לשמאל. ומזדווגים זה בזה. %break ומשני צבעים אלו נעשו שני שמות אחרים, עד שעולות האותיות לשבעה שמות. שכל אות משבע אותיות אהי"ה יה"ו נעשית לשם אחד. %break .536 איך נעשות האותיות לשבעה שמות? א' של אהי"ה יוצאת ונוצצת ונכנסת באות ו' של יה"ו, ומאירות בשני צבעים לבן ואדום, והם שני שמות, הוי"ה אל, ומאירים יחד. %page 180 ה' של אהי"ה יוצאת ונוצצת ונכנסת באות ה' של יה"ו, ומאירות שתיהן בשני צבעים לבן ואדום. ואלו שני השמות, אחד נקרא הוי"ה בניקוד אלקים, שהי' בחטף סגול, והה' בחולם, והו' בחיריק, ואחד נקרא אלקים, ומאירים יחד. %break י' של אהי"ה נכנסת בי' של יה"ו, ונוצצות יחד, ונכנסות זו בזו, ומאירות שתיהן, מפותחות וחקוקות כאחד, והן זוקפות ראש, שמשיגות ג"ר, ומאירות ונוצצות. י"א (11) ענפים עולים מימין ומשמאל, שביחד הם כ"ב (22) ענפים, כ"ב אותיות. %break .537 ואלו שתי האותיות המאירות, י' של אהי"ה וי' של יה"ו, שמתחבקות זו בזו, הן הוי"ה הוי"ה, מצפ"ץ מצפ"ץ, י"ג (13) מידות הרחמים. ואלו שתי האותיות, כשנכנסות זו בזו ומתחבקות זו בזו, זוקפות ראש, שמשיגות ג"ר, %break ומאירות ומתנוצצות על כל, באלו י"א ענפים, היוצאים מכל צד, מצד ימין י"א ומצד שמאל י"א, שהם כ"ב אותיות התורה, שכל התורה והחכמה מתגלה ע"י כ"ב אותיות. %break יש שני שמות הוי"ה, לפני י"ג מידות הרחמים, כמ"ש, הוי"ה הוי"ה, אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת. הוי"ה בא"ת ב"ש הוא מצפ"ץ. י"ג מידות הרחמים הם בדיקנא דא"א, ושני פאתי הראש, הקודמים לדיקנא, הם שני שמות מצפ"ץ. %break ועניין שני שמות אלו, הוא שהכלים הריקים שנשארו בראש א"א לאחר הסתלקות האורות דג"ר דג"ר, לא יכלו להישאר בראש א"א מחמת עוביותם, ויצאו מראש א"א ונתלו בחוץ על עור הראש דא"א. והם המכונים שערות דא"א. %break ולאחר שיצאו, נבקעו לשני חצאי מדרגה, כו"ח נשארו על ראש א"א, ובינה ותו"מ יצאו ממדרגת ראש ונעשו לשערות דיקנא. ולעת גדלות יורדת המלכות שבסיום שערות ראש לסיום שערות דיקנא. ואז עולות שערות דיקנא בחזרה לשערות ראש ונעשות מדרגה אחת. %break והנה סיום שערות הראש, הנטהר מכל דין, מחמת ירידת המלכות משם, נקרא בשם מצפ"ץ. והוא מצפ"ץ הימני, שבסיום שערות ראש, הנקרא פֵּאה. ואותו הסיום הימני שנטהר, נעשה לראש לשערות דיקנא, והוא מצפ"ץ השמאלי. %break וזה עניין שתי אותיות י', של אהי"ה ושל יה"ו, שמתחברות בשני שמות מצפ"ץ מצפ"ץ. כי י' של אהי"ה, שליש ת"ת העליון עד החזה, שבעֵת קטנות עלתה לשם המלכות במקום החזה, י' הנכנס באור ונעשה אויר, רוח בחיסרון ג"ר. %break ועתה בשבת, כשירדה המלכות ממקום החזה, ונטהר הת"ת מכל דין, נקרא הת"ת עתה בשם מצפ"ץ. והוא מצפ"ץ הימני. הרי שי' של אהי"ה היא מצפ"ץ. וכשהי' הזו מאירה בי' של יה"ו, ונעשתה לראש אליה, נקראת הי' של יה"ו ג"כ בשם מצפ"ץ, אלא מצפ"ץ השמאלי. %break .538 אות ה' של אהי"ה, שנשארה במקום החזה, עולה בשם אחד להתחבר עימהם, והוא אדנ"י. וירדה משם למרגלית תחתונה. וכל אלו השמות בולטים ומתנוצצים ויוצאים ושולטים בשבת. %break כיוון שאלו שולטים, יוצאת מרגלית עליונה, ג"ר דבינה, בולטת ומתנוצצת ומתוך ההתנוצצות שלה, לא נראה בה גוון. כי מאירה רק בחסדים, ואור החסדים אין בו גוון. %break .539 כשיוצאת המרגלית, היא מזדווגת ומשפיעה בשמות אהי"ה יה"ו, שהם ז"ת שלה, כי אע"פ שאין בה גוון, שאינה מקבלת חכמה, עכ"ז כל שפע החכמה שבז"ת שלה מתקבל על ידה. %break ואז, שֵם אחד מהם, אדנ"י, שהיא המלכות שבמקום החזה דז"ת, שהיא השביעית, מתעטרת ונכנסת במרגלית התחתונה, שהיא מלכות. ומתיישב במקומו שֵם י"ה, כלומר חו"ב. %page 181 שאחרי שירדה המלכות ממקום החזה, מתגלה הג"ר, שהן י"ה. והמרגלית העליונה מתיישבת בשם י"ה, ומתעטרת בהתנוצצות הזו המתנוצצת בשם הזה. %break .540 לאחר שהמרגלית העליונה הזדווגה והשפיעה בשמות אהי"ה יה"ו, יוצאים מהם שבעים ענפים, שהם ז"א, לכל צד, ומתחברים כולם יחד, ונעשו מרכבה וכיסא למרגלית העליונה. %break והמלך, חכמה, שולט בעטרותיו בכיסא, ביום הזה, והכול שמחים. כיוון שהכול שמחים, יושב המלך על הכיסא, והכיסא עולה בשבעים ענפים. כי שבעים ענפים הם ז"א, שחגת"ם שלו נעשו ארבע רגליים אל הכיסא. %break .541 ואלו שתי אותיות י', שבשני שמות אהי"ה יה"ו, עולות ויורדות, ומאירות ומתעטרות כ"ב אותיות, שהן כלל התורה. ושתי אותיות י' אלו מזדווגות בשתי האותיות הראשונות של כ"ב האותיות, המסודרות בסדר תשר"ק, שהן ת' ש', ועולות בהארתן, לאחת בשישה שבטים, %break ולאחת בשישה שבטים אחרים. ואלו הם י"ב שבטים של ישראל העליון, ישראל סָבָא, שהן ד' מדרגות חו"ג תו"מ, שכל אחת כלולה מג' קווים חג"ת, שהם י"ב. %break .542 שתי אותיות י' של אהי"ה יה"ו, עולות ויורדות ומזדווגות בשתי אותיות שבסוף כ"ב אותיות, המסודרות בסדר תשר"ק, שהן ב' א'. ועולות בהארתן, אחת בחמש מדרגות ואחת בחמש מדרגות, כנגד עשרה מאמרות. %break ואלו עשרה מאמרות כוללים כ"ב אותיות. כי י"ב שבטים יצאו בשתי אותיות ת' ש', עם עשרה מאמרות של שתי אותיות שבסוף, שהן ב' א', הרי הן כ"ב אותיות, שהן כלל התורה, %break כלומר ז"א, שנקרא תורה. שהוא נבנה מכ"ב אותיות אלו, ויורש המרגלית העליונה בכיסא של ע"ב, ומאירים כ"ב האותיות. %break .543 בשעה שהמרגלית העליונה יושבת על הכיסא של ע"ב, וכ"ב האותיות מאירות, אז המרגלית התחתונה שהיא בחושך, מסתכלת בהארה של כ"ב האותיות, בכוח העוז של אלו האותיות הנרשמות בה, הנקראות אדנ"י. %break ואז מאיר ועולה האור ההוא, ומקבל כל אלו כ"ב האותיות העליונות, והמרגלית התחתונה שואבת אותן לתוכה, ומאירה הארה, המתנוצצת לע"ב (72) צדדים, שהיא הארת החכמה המתגלה בג' קווים. %break .544 כיוון שהמרגלית התחתונה מתנוצצת ושואבת אלו האותיות לתוכה, אז המרגלית העליונה נמשכת עימהן, ומתדבקות מרגלית תחתונה, מלכות, במרגלית עליונה, בינה, כלומר שמלבישה אותה, ונהיה הכול אחד. וזהו שבח, אל אדון, הנאמר ביום השבת. %break .545 כ"ב האותיות, כשהן מתנוצצות לצד ימין ולצד שמאל, זהו המסך שבין המרגלית העליונה למרגלית התחתונה. ואז נעשו שֵם מ"ב ושֵם ע"ב של המרכבה העליונה. והכול, השם מ"ב והשם ע"ב, נקרא שבת. וזהו עניין השבת. %break כי כ"ב האותיות המאירות במזלא עילאה, הן הדעת שלה, קו האמצעי. והארת קו האמצעי אינה נוטה לא לימין ולא לשמאל. אבל במזלא עילאה מתנוצצות האותיות לימין ולשמאל, ולא באמצע, משום שקו האמצעי אינו מגלה שם הארת החכמה עם החסדים יחד, %page 182 כי מרגלית עליונה היא ג"ר דבינה, שמהן אין הי' יוצא מאויר לעולם. וע"כ אין ייחוד בקו האמצעי, הדעת. וגם הוא מחולק לימין ולשמאל. והוא השם של מ"ב (42) אותיות. %break משא"כ בז"ת דבינה ובז"א מאיר הקו האמצעי באמצע, שאור החסדים ואור החכמה מאירים בו ביחד, ואינו נוטה לימין ולשמאל, והוא השם של ע"ב (72) אותיות. וזה כל ההפרש ממרגלית עליונה, שֵם מ"ב, ומרגלית תחתונה, המקבלת משֵם ע"ב. %break במרגלית עליונה נשאר המסך, הי' שנכנס באור ונעשה לאויר. וע"כ אין קו האמצעי מאיר שם בהארת החכמה, ואין הימין והשמאל מתייחדים בו. משא"כ מרגלית תחתונה, %break מקבלת מקו אמצעי, המאיר בחכמה ובחסדים יחדיו, ואינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, והי' יצא מאויר וחזר ונעשה אור, שזוהי הארת השם ע"ב. %break והארה זו של מרגלית עליונה נעשתה לשם מ"ב. ואין לטעוֹת, שבמרגלית עליונה אין הארת חכמה כלל, שהארת ע"ב מאירה אפילו במרגלית עליונה, אלא שאינו מתגלה שָם, כי שָם שולט השם מ"ב. ובשבת מאירים שני השמות, מ"ב וע"ב, %break כי בשבת עולים זו"ן, שבהם מאיר ע"ב, ומלבישים לאו"א עילאין, שהם ג"ר דבינה, שבהם מאיר השם מ"ב. ובשאר ימים טובים מאיר ע"ב בלבד. %break .546 זכור את יום השבת לקדשו. זכור, הוא זכר, ז"א, המקבל כל האיברים, כל המוחין של עולם העליון, שהוא בינה. את יום השבת, לרבות ליל שבת, המלכות הנקראת לילה. %break וזהו אֶת, המלכות הנקראת את. לקדשו, שצריך קדושה מהעם הקדוש וצריך להתעטר בהם כראוי. %break .547 זכור, מקום שאין לו שכחה, שכחה אינה נמצאת בו, כי אין שכחה במקום ברית העליון, יסוד. ומכ"ש למעלה, בז"א. ולמטה, במלכות, יש שכחה, הוא מקום שצריכים להזכיר. ויש שם ממונים, שמזכירים זכויות האדם ועוונותיו. %break .548 ואין שכחה לפני הכיסא הקדוש, שהוא בינה. וזכור, ז"א, הוא לפני הכיסא. כי ז"א עומד לפני הבינה ומקבל ממנה. ועליו נאמר, ואין שכחה לפני כיסא כבודך. ומכ"ש למעלה מז"א אין שכחה, משום שהכול הוא זכר, ושם נחקק השם הקדוש יה"ו. %break ולמטה, במלכות, צריך להתקדש. ומתקדש בזכור, בז"א, שממנו מקבל כל הקדושות וכל הברכות. כשמתעטר ליל שבת, המלכות, על העם הקדוש כראוי בתפילות ובבקשות ובסדר של שמחה. %break .549 ואין לומר, שזכור, ז"א, אינו צריך להתקדש מישראל, שהרי ממנו יוצאות כל הברכות והקדושות של העולם. כי ז"א צריך להתקדש ביום השבת. ומלכות צריכה להתקדש בליל שבת. וכל הקדושות מקבלים אח"כ ישראל, ומתקדשים בקדושה של הקב"ה. %break %H כבד את אביך ואת אימך %break .550 כבד את אביך ואת אימך. לכבד אותם בכל מיני כבוד, לשמח אותם במע"ט. כמ"ש, גיל יָגיל אֲבי צדיק. וזהו כיבוד אביו ואימו. %page 183 .551 כבד את הקב"ה, שנקרא אביך, והמלכות, שנקראת אימך. בבגד נקי, שהוא כנפי מצווה, טלית נאה. כי טלית בציצית נקרא תשמיש מצווה. %break כתוב, כבד את ה' מֵהוֹנֶךָ, זה תורה ומצוות. כמ"ש, אורך ימים בימִינהּ, בשמאלהּ עושר וכבוד. שאין אדם עני, אלא כשהוא עני מהתורה ומהמצוות. אשר העושר של האדם הוא תורה ומצוות. %break .552 ומשום זה, כבד את ה' מהונך, ולא תעסוק בתורה כדי להתגדל בה. כמו שלומדים, ואַל תַעֲשם עטרה להתגדל בהם. ואל תאמר, אקרא בעבור שיִקְראוּני רבי, אלא כמ"ש, גַדלוּ לה' איתי, וכמ"ש, כבד את ה' מהונך, כבן, שהוא חייב בכבוד אביו ואימו. %break .553 משום שהוא משותף משתי טיפות, שמהן גופו של האדם. מטיפה של אביו נעשה הלבן שבעיניים והעצמות והאיברים. ומטיפה של אימו נעשה השחור שבעין והשערות והעור והבשר. ומגדלים אותו בתורה ובמע"ט. %break .554 כי האדם חייב ללמד בנו תורה, שכתוב, ושיננתָם לְבָניך. ואם אינו מלמד אותו תורה ומצוות, הוא כאילו עושה לו פסל. ומשום זה כתוב, לא תעשה לך פסל. ועתיד להיות בן סורר ומוֹרֶה, ומבזה אביו ואימו, וגוזל ממנו כמה ברכות. %break כי משום שהוא עַם הארץ, הוא חשוד על הכול, ואפילו על שפיכות דמים וגילוי עריות ועבודה זרה. כי מי שהוא עַם הארץ והולך למקום שאין מכירים אותו, ואינו יודע לברך, חושדים אותו שהוא עובד עבודה זרה. %break .555 כבד את ה' מהונך. מהונך, מִכספך. מהונך, מהחֵן שלך, כלומר בשמחה של ניגון. כי זוהי שמחת הלב, כמו הניגון שבכל העולם, המשמח את הלב, מעשים ישרים של הבן משמחים לב אביו ואימו. מהונך, מכספך לכל מה שצריך. %break .556 כמו שאדם מכבד את הקב"ה, כן צריך לכבד את אביו ואימו, משום ששותפות אחת יש להם עם הקב"ה, עליו. כי שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה ואביו ואימו. %break שאביו ואימו נותנים לו הגוף, והקב"ה הנשמה. וכמו שצריכים לירוא מהקב"ה, כן צריכים לירוא מאביו ומאימו. ולכבד אותם יחד בכל מיני כבוד. %break .557 למעַן יַאריכוּן ימיךָ. משום שיש ימים למעלה, חג"ת נהי"מ, שבהם תלויים חיי האדם בעוה"ז. ואלו הימים של האדם בעולם ההוא למעלה, כולם עומדים לפני הקב"ה, ובהם נודע חיי האדם. %break .558 על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לָך. היא הבטחה ליהנות במראה המאירה. וזהו שכתוב, על האדמה. זהו מראה המאירה באלו הימים העליונים חג"ת נהי"מ דז"א, המאירים מתוך המעיין של כל, בינה. %break .559 מה השינוי שבאלו שתי מצוות התורה, כתוב, למען יאריכון ימיך, בזו ובמצוות שילוּח הקֵן? אלא שתי מצוות אלו תלויות כולן למעלה: או"א, זכור ושמור כאחד, ז"א ומלכות. ומשום זה כתוב, למען יאריכון ימיך. %break ובשילוח הקן, שכתוב, שַלֵח תשַלַח את האֵם ואת הבנים תיקח לָך, האם, היא עולם העליון, בינה, שנקראת אם. שפירושו, שלא ניתנה רשות להסתכל בה, וצריכים לשלח אותה מלשאול שאלה ולהסתכל בה. %break .560 ואת הבנים תיקח לך, שהם ז"א ומלכות. שכתוב, כי שְאל נא לְימים הראשונים אשר היו לפניך, ולְמִקְצֵה השמיים ועַד קצה השמיים. ז"א, הנקרא שמיים, יש בו שאלה והסתכלות. אבל למעלה מקצה השמיים, מז"א, שַלֵח תשַלַח ממחשבתך לִשאוֹל. %page 184 .561 ובזה כתוב, למען ייטב לָך והַאֲרַכְתָ ימים. למען ייטב לך, מקום שמטיב לכל, עולם הסתום והגנוז, בינה. והארכת ימים, בכוחך עצמך, כי ברשות האדם הוא, להתדבק בבנים, ז"א ומלכות, שבהם אריכות ימים. %break .562 ואם מזדמן לו מעשה של מצווה ומכוון בה, הוא צדיק. ואע"פ שאינו מכוון בה, הוא צדיק, שעושה מצוות ריבונו, כי מצוות אינן צריכות כוונה. %break אבל אינו נחשב כמי שעושה רצונו לשְׁמה, ומכוון בה ברצון של הסתכלות בכבוד ריבונו, כמי שאינו יודע להבין הטעם, כי ברצון תלוי הדבר של לשמה. ובמעשה שלמטה, שעושה לשמה, מתעלה המעשה של מעלה, המלכות, הנקרא מעשה, ומיתקן כראוי. %break .563 כעין זה במעשה של הגוף, נתקן ברצון הזה המעשה של הנפש. כי הקב"ה רוצה הלב והרצון של האדם. ועם זה, אם אין שָׁם רצון הלב, שהוא עיקר הכול, על זה התפלל דוד ואמר, %break ומעשה ידינו כוֹנְנָה עלינו ומעשה ידינו כוֹנְנֵהו. כי אין כל אדם יודע לשים הרצון והלב לתקן הכול ולעשות מעשה המצווה. וע"כ התפלל תפילה זו, ומעשה ידינו כוננה עלינו. %break .564 כוננה עלינו. כוננה, פירושו, התקן תיקונך למעלה כראוי. עלינו, אע"פ שאין אנו יודעים לשים הרצון, אלא מעשה בלבד. מעשה ידינו כוננהו, למדרגה שצריכים לתקן אותה, למלכות. %break כוננהו, שיהיה בחיבור אחד עם האבות, חג"ת דז"א, שיהיה מתוקן בהם ע"י מעשה המצווה הזו כראוי. %break %H לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב %break .565 לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב. בכל שלושת הדיברות האלו, מתחת המילה, לא, יש טעם טִפְּחָא הפוסק. ואם לא היה טעם הפוסק, לא היה תיקון לעולם, והיה אסור לנו להרוג נפש בעולם, אע"פ שיעבור על התורה. אבל במה שיש טעם הפוסק, מורה שאסר והתיר. %break .566 לא תנאף. אם לא היה טעם הפוסק, היה אסור אפילו להוליד או לשמוח באשתו שמחת מצווה. ובמה שהטעם פסק, מורה שאסר והתיר. %break לא תגנוב, אם לא היה טעם הפוסק, היה אסור אפילו לגנוב דעתו של רבו בתורה, או דעת חכם כדי להסתכל בו, או דיין הדן דין לפי טענה, שצריך לגנוב דעת הרמאי, ולגנוב דעת שני בעלי הדינים, כדי להוציא הדין לאור. ובמה שפסק, הטעם מורה שאסר והתיר. %break .567 לא תַענֶה ברֵעֲך עֵד שקר. כאן אין טעם הפוסק, משום שהוא אסור לגמרי. ובכל דברי התורה שם הקב"ה סודות עליונים, ולימד לבני אדם הדרך להיתקן בה, וללכת בה, כמ"ש, אני ה' אלקיך מְלַמֶדךָ, להועיל מַדְריכְךָ בְּדרך תלך. %page 185 .568 אף, לא תחמוד, אין טעם הפוסק כלל. האם אפילו חמדת התורה אסור, כיוון שאין טעם הפוסק? אלא, בכולם עשתה התורה כלל, ובזה עשתה פרט, שכתוב, %break בית רֵעֶך שדֵהו ועַבדוֹ. כלומר, בכל דברי העולם דווקא. אבל התורה היא נחמדת תמיד, שעשועים אוצרות חיים, אריכות ימים בעוה"ז ובעוה"ב. %break .569 עשרת הדיברות של התורה, הם כלל של כל מצוות התורה, כלל שלמעלה ושלמטה, כלל של עשרה מאמרות של בראשית. אלו נחקקו על לוחות אבנים. %break וכל האוצרות שהיו בהם, נראו לעיני הכול, לדעת ולהסתכל בתרי"ג (613) מצוות התורה, הכלולים בהם. הכול נראה לעיניים, הכול הוא בתבונה, בהסתכלות הלב של כל ישראל, והכול היה מאיר לעיניהם. %break .570 בשעה ההיא, כל סודות התורה וכל הסודות העליונים והתחתונים לא נחסר מהם. משום שהיו רואים עין בעין זיו כבוד של אדונם. מה שלא היה כיום ההוא, מיום שנברא העולם, שהקב"ה נגלה בכבודו על הר סיני. %break .571 והרי לומדים, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. הייתכן שהיה כיום ההוא, שעמדו ישראל על הר סיני? לא, משום שביום ההוא שעמדו ישראל על הר סיני, %break הוסרה הזוהמה מהם, וכל הגופים היו מצוחצחים בצחות המלאכים העליונים, כשמתלבשים בלבושי צַחְצַחות לעשות שליחות אדונם. %break .572 ובלבוש ההוא המצוחצח נכנסים לאש ואינם יראים, כעין המלאך ההוא של מָנוח, כשנראה לו ונכנס בשלהבת ועלה השמיים, כמ"ש, ויַעַל מלאך ה', בלַהַב המזבֵּח. %break וכשהוסרה מהם הזוהמה ההיא, נשארו ישראל גופים מצוחצחים בלי טינופת כלל, והנשמה שבתוך הגוף הייתה כזוהר הרקיע לקבל אור. %break .573 כן היו ישראל, שהיו רואים ומסתכלים בכבוד אדונם. מה שלא היה כן על הים, כי לא הוסרה מהם הזוהמה בזמן ההוא. וכאן בסיני, שפסקה הזוהמה מהגוף, אפילו עובָּרים שבמעי אימם היו רואים ומסתכלים בכבוד אדונם. וכולם, כל אחד ואחד, קיבל כראוי לו. %break .574 וביום ההוא הייתה שמחה לפני הקב"ה, יותר מיום שנברא בו העולם, משום שביום שנברא העולם לא היה העולם בקיום, עד שקיבלו ישראל את התורה, כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. %break .575 כיוון שקיבלו ישראל את התורה על הר סיני, אז התבשם העולם והתקיימו שמיים וארץ. והקב"ה נודע למעלה ולמטה, ועלה בכבודו על כל. ועל היום ההוא כתוב, ה' מָלָך גֵאוּת לָבֵש, לָבֵש ה' עוז התאַזָר. ואין עוז אלא תורה, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. %break %H מאמרים לראש השנה %break %H פרשת ויירא %break %H רה"ש ויוה"כ %page 187 %letter 1 .381 ביום רה"ש ויוה"כ, שהדין בעולם והשטן עומד לקטרג, ישראל צריכים אז להתעורר בשופר ולעורר קול הכלול ממים אש ורוח, חג"ת, שנעשו בו אחד, ולהשמיע אותו הקול מתוך השופר. %break 12 חודשי השנה הם תיקון המלכות מתחילתה עד סופה. וכיוון שסופה אינו נשלם לגמרי עד גמה"ת, ע"כ צריכים בכל שנה לחזור ולתקן אותה. וע"כ בכל רה"ש אנו מתחילים מבראשית תיקון המלכות, כמו שנאצלה ביום ד' דמעשה בראשית, כמ"ש, %break ויעש אלקים את שני מאורות הגדולים, שאז הייתה בשלמות ג"ר דהארת השמאל, שהוא הארת השורוק, חכמה בלי חסדים. %break וע"כ קטרגה הלבנה: אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, שלא הייתה יכולה לסבול חיסרון של החסדים. וזהו קטרוג השטן ג"כ, שקטרוגו נאחז במלכות להמשיך דינים כל זמן שמאירים ג"ר דשמאל. וצריכים להעביר אחיזת השטן וקטרוגו מהמלכות בעת ההיא. %break כיוון שנגלו ברה"ש ג"ר דשמאל, עומד אז השטן לקטרג על המלכות. וכדי להעביר קטרוג השטן, צריכים לעשות פעולה לבטל ג"ר דג"ר של הארת השמאל, כמו שנעשה ע"י עריפת העגלה, %break וע"י אמירת הזקנים, ועינינו לא ראו, בתיקון השני. ופעולה זו היא הקול שמעלים ע"י השופר. ונודע שיש ב' מיני קולות: %break א. קול המלכות הבלתי נמתקת בבינה, ב. קול הבינה או המלכות הנמתקת בבינה, שאז קולה כקול הבינה, שקול הבינה מעלים, כדי למעט הג"ר דג"ר. %break בינה מכונה שופר, המסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי, המייחד ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה. קול כלול בג' קווים, המכונים מים אש רוח. וע"י המסך הזה נעשו ג' קווים אחד, וע"י זה מתמעט ג"ר דג"ר מהשמאל. ואז מסתלק קטרוג השטן מהמלכות. %break .382 והקול ההוא עולה עד המקום שכיסא הדין יושב, לג"ר דשמאל, שהקטרוג נאחז שם. ומכה בה, כלומר, שממעט ג"ר דג"ר אשר שם, ועולה המלכות מכיסא דין לכיסא רחמים. ואחר שמגיע הקול הזה מלמטה, הנה קול יעקב נתקן למעלה, שהוא קומת החסדים, %break היוצאת על המסך דקו אמצעי, ת"ת, יעקב, רחמים. ואז מתעורר הקב"ה ברחמים. %break כי כמו שישראל מעוררים קול אחד למטה, שהוא כלול מאש מים רוח, היוצאים מתוך השופר, כן מתעורר כנגדם למעלה בשופר העליון, בבינה. כי הכוח לתקוע הוא אש, והקול נעשה ע"י רוח, ועם הרוח יוצא ג"כ זיעה והבל שהוא מים. %page 188 והם מעוררים ג' קווים עליונים שבבינה, שממנה נמשכים המוחין לז"א ולמלכות. וקול, הכולל אש מים ורוח, שעלה מלמטה, המסך, נתקן ויוצא מלמטה, ומלמעלה יוצאת על המסך קומת החסדים, ונתקן העולם, המלכות, והרחמים נמצאים. %break .383 והמקטרג נבוך, שחשב לשלוט בדין ולקטרג בעולם. שלא עלה על דעתו שג"ר דשמאל יתמעטו פעם, ותיעלם שליטתו וקטרוגו, ורואה שהרחמים מתעוררים. והוא נבוך, וכוחו רפה, ואינו יכול לעשות מאומה, והקב"ה דן את העולם ברחמים. %break ודין לא נעשה במה שהתמעטו הג"ר דקו שמאל ע"י קול שופר, אלא שהתחברו רחמים בדין והעולם נידון ברחמים. %break כי בעליית קול שופר מלמטה, בהעלאת מ"ן דמסך דחיריק, יצאה קומת חסדים, קו אמצעי, על המסך שנקרא יעקב, רחמים, והעולם מקבל הרחמים מקו אמצעי. ולפיכך אין התמעטות ג"ר דשמאל נחשב לדין, כי זולת זה, לא היו מתגלים הרחמים בעולם. %break .384 כתוב, תִקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגנו. בכסה, שמתכסה הלבנה, המלכות. כי אז מחמת הארת השמאל שולט אותו נחש הרע, ויכול להזיק העולם. וכאשר מתעוררים הרחמים ע"י תקיעת שופר, עולה הלבנה ועוברת משם, מהארת השמאל, %break מטעם שהתמעטו הג"ר ע"י קול שופר. והשטן נבוך ואינו יכול לשלוט והוא עובר מן הלבנה ואינו קרב עוד שם. %break כי אחר התמעטות הג"ר דשמאל, אין לו עוד מה לינוק ממנה או לקטרג. וע"כ ביום רה"ש צריכים להמם את השטן, בדומה למצב הנֵעוֹר משנתו ואינו יודע מאומה. %break .385 ביוה"כ צריכים לנהוג עם השטן בנחת, ולעשות לו נחת רוח עם השעיר לעזאזל שמקריבים לו, ששולחים אל המדבר ששם מקומו. ואז נהפך להיות מליץ טוב על ישראל. אבל ביום רה"ש נעשה נבוך, ואינו יודע ואינו יכול לעשות מאומה. %break כי רואה התעוררות רחמים עולה מלמטה, ורחמים מושפעים מלמעלה, והלבנה, המלכות, מתעלה ביניהם. אז הוא נבוך, ואינו יודע כלום ואינו יכול לשלוט. %break .386 והקב"ה דן את ישראל ברחמים, ומרחם עליהם ונותן להם זמן כל אלו עשרת הימים שבין רה"ש ליוה"כ, לקבל כל אלו השבים לפניו, לכפר להם עוונותיהם, ומעלה אותם לקדושת יוה"כ. %break .387 וע"כ לתיקון כל ציווה הקב"ה לישראל, לעשות המצווה של תקיעת שופר: א. שלא ישלוט עליהם מי שאינו צריך. כלומר, להעביר שליטת השטן וקטרוגו. %break ב. שלא ישלוט עליהם הדין, אלא שישרה עליהם הרחמים. ויהיו זוכים כולם לרחמיו בארץ, כמ"ש, כרחם אב על בנים. והכול תלוי בהתעוררות התחתונים, במעשה ובדיבור. %break %H פרשת תצווה %break %H תִקעו בחודש שופר %break .88 תִקעו בחודש שופר בכֵּסה ליום חגנו. עתה הוא הזמן שיתעורר דין עליון חזק. וכשהוא מתעורר, הס"א מתחזק עימו. וכיוון שהס"א מתחזק, הוא עולה ומכסה את הלבנה, המלכות, ואינה מאירה אור, %page 189 ומתמלאת מצד הדין. ואז כל העולם הוא בדין, העליונים והתחתונים. וכרוז יוצא בכל הרקיעים, הַתקינו כיסא הדין לאדון הכול, שהוא רוצה לדון. %break .89 וסוד יש כאן והאיר לנו במדבר: למה התעורר דין העליון ביום הזה? אלא כל הסודות וכל הקדושות היקרות, כולם תלויים בשביעי, במלכות. ושביעי העליון הוא עולם העליון, הנקרא עוה"ב, בינה. וממנה מאירים כל הנרות וכל הקדושות וכל הברכות אל המלכות. %break וכשהגיע הזמן לחדש הברכות והקדושות שיאירו, צריך להשגיח בכל התיקון של העולמות כולם, כדי לחדש הברכות והקדושות. וכל התיקונים לקיים כל העולמות, עולים מן התחתונים, אם מעשיהם ישרים. ואם אינם ישרים, %break אז עומדת המלכות, שאינה מאירה עד שיפרידו הרשעים מן הצדיקים, ואז מתעורר הדין. %break .90 ומהדין ההוא מתחזק הס"א ומקטרג, כדי שייתנו לו אלו הרשעים. משום שעליו כתוב, ולכל תכלית הוא חוקר. ומכסה את הלבנה שלא תאיר. ולמה אינו מוסר את הרשעים בידי המקטרג? משום שאין חפצו של הקב"ה להאביד מעשה ידיו. %break .91 ובס"א נמצאת קליפה קשה, שאי אפשר לשבור אותה, חוץ מאשר בעצה שהקב"ה נתן לישראל, שכתוב, תִקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגנו. כדי לשבור כיסוי ההוא, שהתכסתה ממנו הלבנה, המלכות, ואינה מאירה. %break .92 וכשישראל מתעוררים למטה בתקיעת שופר, קול היוצא משופר, בוטש באוויר ובוקע רקיעים, עד שעולה לאבן החזק, הס"א, המכסה את הלבנה. כשהוא משגיח ומוצא התעוררות הרחמים, אז ס"א, שעלה ועומד למעלה ומכסה את הלבנה, מתבלבל. %break אז עומד הקול ההוא ומעביר את הדין מן המלכות. וכיוון שהתעוררו הרחמים למטה במלכות, התעורר גם למעלה שופר עליון, בינה, ומוציא קול, המוחין דז"א, רחמים. ונפגשים קול בקול, רחמים ברחמים. כי בהתעוררות שלמטה התעורר ג"כ למעלה. %break ברה"ש, ההתעוררות הראשונה שביום ד' של מעשה בראשית, חוזרת לעולם, שנוקבא נאחזת בקו שמאל בלי ימין. ואז נמשכים ממנה דינים לעולם. כי מחמת היותה חכמה בלי חסדים, %break אינה יכולה להאיר. וזה נבחן, שהס"א מכסה אותה מכוח מעשי התחתונים, שאינם כשרים, שהם הרשעים, הדבוקים בקו שמאל. %break וע"כ נאמר, אם אינם ישרים, אז עומדת המלכות, שאינה מאירה, עד שיפרידו הרשעים מן הצדיקים. ותקיעת שופר היא העלאת מ"ן של מסך דחיריק, שעל ידו מתמעט כוח השמאל ומתייחד עם הימין. %break וזה קול שופר, הרומז על ז"א, שנקרא קול, קו האמצעי, הכלול מג' קווים, אש מים רוח. %break וע"כ התבלבלה הס"א המכסה את המלכות בכוח קו שמאל, כי קו השמאל התמעט ואיבד הג"ר שלו, ומכ"ש הס"א ששואב כוחו ממנו. ואז ס"א שעלה ועומד למעלה ומכסה את הלבנה, מתבלבל, משום שהארתו סר ממנו. %break ואז עומד הקול ההוא ומעביר את הדין מן המלכות. שמעביר דין השמאל, שאינו חפץ להתייחד עם הימין, ועתה נכנע ומקבל חסדים מימין, ומתגלה הרחמים במלכות. %break וכיוון שהתעוררו הרחמים למטה במלכות, התעורר גם למעלה שופר עליון, בינה, ומוציא קול, המוחין דז"א, רחמים. %page 190 הבינה מתעוררת ומולידה המוחין דז"א, הנקרא קול, קו האמצעי, הממשיך המוחין דבינה. באופן ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, ונמשכים אל המלכות. %break ונפגשים קול בקול, רחמים ברחמים, כיוון שבהתעוררות שלמטה התעורר ג"כ למעלה. ולכן נפגשים הקול והרחמים מבינה עם קו האמצעי והרחמים, שיצא במלכות ע"י התעוררות שלמטה של קול שופר. %break ובהתעוררות שלמטה של קול שופר, התעורר ג"כ למעלה, שנמשכים המוחין דבינה לז"א, ומז"א למלכות. מוחין אלו הם התעוררות מלמעלה, קול שופר, שהשופר העליון הוא בינה, והקול שלה הם המוחין דג' קווים הנמשכים ממנה, המכונים אש מים רוח. %break .93 איך יכול הקול שלמטה או התעוררות שלמטה, לעורר כנגדו למעלה? עולם התחתון, מלכות, עומד תמיד לקבל, ונקרא אבן טובה. ועולם העליון, בינה, נותן לו כמו שהוא עומד: %break אם עומד בהארת הפנים מלמטה, אז כך מאירים לו מלמעלה, ואם עומד בעצבות, נותנים לו כנגדו דין. %break .94 כעין זה כתוב, עִבדו את ה' בשמחה. כי שמחת האדם מושכת שמחה אחרת, העליונה. כך עולם התחתון, המלכות, כמו שמתעטרת, כך ממשיכה מלמעלה. %break משום זה מקדימים ישראל ומעוררים קול בשופר, שהוא כלול באש במים וברוח, קו האמצעי, הכלול מג' קווים, שנעשו אחד, ועולה למעלה. %break ומכה באבן הטובה הזו, שממעט קו השמאל שלה, ונצבעת באלו ג' צבעים לבן אדום ירוק, שהם ג' קווים הכלולים בקול. ואז כמו שהיא ראויה, כך היא ממשיכה מלמעלה. %break .95 וכיוון שהמלכות נתקנה בקול הזה מלמטה, יוצאים רחמים מלמעלה ושורים עליה, ונכללה ברחמים מלמטה ומלמעלה. אז מתערבב הס"א, ונחלש כוחו, ואינו יכול לקטרג. %break והאבן הטובה, המלכות, עומדת בהארת הפנים מכל הצדדים, בהארה שלמטה ובהארה שלמעלה. %break .96 מתי עומדת בהארה שלמעלה? ביוה"כ. שביוה"כ הוארה אבן טובה, המלכות, בהארה עליונה מתוך האור של עוה"ב, בינה. ואז מתקנים ישראל שעיר אחד ושולחים אותו למדבר החזק, שהוא שולט עליו. %break %H פרשת ויקרא %break %H תקיעת שופר %break .302 ביום רה"ש וביוה"כ, לא רצה רבי שמעון לשמוע התפילה מכל אדם, אלא א"כ עמד עליו שלושה ימים מקודם, לטהר אותו. רבי שמעון היה אומר, בתפילה של האדם הזה שאני מטהר אותו, מתכפר העולם. וכש"כ בתקיעת שופר, %break שלא היה מקבל תקיעת אדם, שאינו חכם לתקוע בכוונה בסוד התקיעה. %page 191 .303 אלו התקיעות כסדרן. הסדר הראשון: כלול מכולם, כלול משברים ומתרועה. והסדר הוא: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. %break הסדר השני: תקיעה אחת כסדרה בתחילה, ותקיעה אחת כסדרה בסוף, וגבורה גדולה, כלומר שברים, ביניהן. והסדר הוא: תקיעה, שברים, תקיעה. %break הסדר השלישי: תקיעה אחת בתחילה, ותקיעה אחת בסוף, וגבורה סתם, התרועה, ביניהן. השברים עולים לגבורה, התרועה יורדת למלכות. אחד הוא דין קשה, השברים. ואחד הוא דין רפה, התרועה. %break והם עשרה קולות: תשר"ת תש"ת תר"ת. והם תשעה קולות, כי שברים תרועה שבאמצע הסדר הראשון אינם שני קולות אלא קול אחד שכולל שניים, וע"כ אין יותר מתשעה קולות. %break ב' גבורות: קו שמאל דז"א, יצחק, והמלכות, הנבנית מקו שמאל. גבורה דז"א מכונה גבורה גדולה, והמלכות מכונה גבורה סתם. התקיעות הן כנגד ג' קווים, לתקן קו השמאל, דין, עם ב' הקווים הימין והאמצעי, אברהם ויעקב, %break חסד ורחמים. והם ב' התקיעות: אחת בראש הסדר כנגד אברהם, ואחת בסוף הסדר כנגד יעקב. ביניהן התבשם ונמתק יצחק, קו השמאל. %break אמנם יש ב' בחינות שמאל: גבורה דז"א, יצחק, וגבורה סתם, מלכות. וצריכים להמתיק את שתיהן. וע"כ צריכים שלושה סדרים. כי השברים הם כנגד הגבורה הגדולה. התרועה היא כנגד גבורה סתם. %break ע"כ בסדר הראשון כוללים ב' הגבורות יחד, שהסדר הראשון כלול מכולם, וע"כ תוקעים תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. %break ובסדר השני ממתיקים עם ב' התקיעות את הגבורה הגדולה בלבד, שהיא שברים. לכן הסדר השני הוא, תקיעה אחת כסדרה בתחילה, ותקיעה אחת כסדרה בסוף, וגבורה גדולה, השברים, ביניהן, שתוקעים תקיעה, שברים, תקיעה. %break ובסדר השלישי ממתיקים עם ב' התקיעות את גבורה סתם לבדה, שהסדר השלישי הוא, תקיעה אחת בתחילה, ותקיעה אחת בסוף, וגבורה סתם, התרועה, ביניהן. שלא נאמר כאן גבורה גדולה, אלא סתם גבורה, המלכות, תרועה. ותוקעים תקיעה, תרועה, תקיעה. %break קול שברים נשמע שבר שבר. קול התרועה נשמעת כמו גערה והכעסה. ולכן נאמר, שברים עולים לגבורה, שהשברים עולים לגבורה דז"א. ונאמר, תרועה יורדת, שהתרועה יורדת למלכות. שברים הם דין קשה. תרועה היא דין רפה. %break .304 ביום הזה מתעטר יצחק, שהוא גבורה וקו שמאל, והוא ראש האבות. ביום הזה כתוב, פחדוּ בציוֹן חטאים. ביום הזה נעקד יצחק, ועקד הכול. ושׂרה מייללת. וקול שופר חזק מאוד. אשרי חלקו של מי שעבר ביניהם וניצל מהם. %break משום זה קוראים פרשת עקדת יצחק ביום הזה, כי ביום הזה נעקד יצחק למטה, ונקשר באותו שלמעלה בשעה שכתוב, ויעקוד את יצחק בנו. %break ברה"ש חוזרים העולמות לקדמותם, כמו שהייתה המלכות ביום ד' דמעשה בראשית, שהייתה מלבישה קו השמאל דבינה, וז"א קו הימין דבינה. ואז עוד לא התייחדו הימין והשמאל ביחד, %break והייתה החכמה בלי חסדים, ולא הייתה יכולה להאיר. כי אין החכמה מאירה בלי חסדים. וזה הדינים וקטרוג הלבנה. %break והעצה לזה נתן הקב"ה, תקיעת שופר, שע"י הקול היוצא משופר, מעוררים כוח המסך דחיריק בז"א, שהוא קו האמצעי. וע"י מסך דחיריק הוא ממעט את קו השמאל מג"ר. %page 192 ואז נכנע השמאל לימין ומתייחד עימו. ומתלבשות ו"ק דחכמה, שנשארו בקו שמאל בחסדים, ואז הם מאירים. הרי שביום רה"ש, ע"י תקיעת שופר, נתקן קו השמאל, שיוכל להאיר, מפאת התלבשותו בחסד דימין. %break ביום הזה מתעטר יצחק, שיצחק, קו שמאל, מתעטר ע"י התלבשותו בחסדים, ומאיר בו"ק דג"ר, שנקרא עטרה. והוא ראש האבות, כי בחינת הראש, שהוא ג"ר, שיש בחג"ת דז"א, הנקראים אבות, היא מיצחק, כי ו"ק דחכמה שלו הם ג"ר וראש. %break אבל קו ימין, אברהם, הוא חסדים חסרי ג"ר, כי אין ג"ר אלא מחכמה. ביום הזה כתוב, פחדוּ בציון חטאים, כי החטאים הרוצים להתדבק בג"ר דשמאל, המעוררות דין בעולם, הם עתה בפחד, מחמת שהמסך דחיריק שהתעורר מקול שופר, מיעט את הג"ר הללו. %break תקיעת שופר ועקדת יצחק הם עניין אחד, כי עקדת יצחק פירושה, שאברהם עורר את המסך דחיריק שבקו האמצעי למעלה, שע"י הכוח הזה, ויעקוד את יצחק בנו, שמיעט הג"ר דחכמה שבקו שמאל, שהן יצחק, שע"י המיעוט הזה נכלל השמאל בקו ימין, %break שהוא אברהם, למעלה. וכן יצחק למטה נכלל באברהם, שע"י זה נשלמו שניהם. %break ביום הזה נעקד יצחק, כי קול השופר ממעט את קו השמאל מהג"ר שלו, שזה נבחן לעקדה של יצחק, ועקד הכול, שכל הבחינות של קו שמאל למעלה, נעקדו, ואפילו קו השמאל דבינה. ושׂרה מייללת, שהבינה, הנקראת שרה, הייתה בוכה, %break שפירושו מיעוט, מחמת שהתמעט קו השמאל שלה. וכל זה נעשה משום שקול השופר חזק מאוד, שקול השופר החזק גרם לכל המיעוט הזה. %break כי ביום הזה נעקד יצחק למטה, ונקשר באותו שלמעלה, שהתקשר מחמת העקדה בייחוד ימין ושמאל שלמעלה. וזכה, שהו"ק דחכמה שלו יתלבשו בחסדים, שהיא בחינת הג"ר שלו ושל שאר המדרגות. %break .305 ביום של עקדת יצחק, העטיר יצחק לאברהם במוחין דג"ר, המכונים עטרה, שכתוב, והאלקים ניסה את אברהם. מהו ניסה? הוא כמ"ש, ויקרא שמו, ה' ניסי, שהוא לשון התנשאות ורוממות. וניסה הוא כמו נשׂא, ולא מלשון ניסיון. כי בעקדת יצחק הגדיל ונשא את אברהם. %break מכאן, שהשתכלל הימין ונשלם ע"י עקדת השמאל. כי מטרם שקו ימין, אברהם, נכלל בשמאל, יצחק, אין לו לימין אלא ו"ק בלי ג"ר. ואחר שנכלל בשמאל, יש לו ג"ר כמו השמאל. והתכללות זו באה לו ע"י עקדת יצחק. ונמצא שהימין השתכלל ונשלם ע"י העקדה. %break כמ"ש, והאלקים ניסה את אברהם, שהגדיל אותו בג"ר. והאלקים זהו פחד יצחק, מידת הגבורה, קו שמאל, שמידה זו הגדיל אותה בג"ר, ע"י שנכלל בה ע"י עקדת יצחק. %break .306 כתוב, כי אלקים שופט, זה ישפיל וזה ירים. אלקים הוא גבורה, ושופט הוא ת"ת. אם לא היה עובר הדין של יצחק, גבורה וקו שמאל, במקום שיעקב שורה, ת"ת וקו אמצעי, ומתבשם שם, אוי לעולם שייפגש בדינו. %break כי יעקב, קו אמצעי, ממעט את קו השמאל ע"י המסך דחיריק, שע"י זה מתייחד השמאל עם הימין, ומתבשמים הדינים הקשים שבשמאל. שכתוב, כי בָאֵש ה' נשפט, שהאש שבשמאל נשפטת ע"י הוי"ה, קו אמצעי, המייחד אותה עם הימין. וזוהי התבשמות העולם. %page 193 .307 וכיוון שיצחק, קו שמאל, נכנס במקומו של יעקב, קו אמצעי, ויעקב אחז בו בכוח המסך דחיריק שבו, אז שקטה האש והצטננו הגחלים שלה, שהם הדינים של קו שמאל. %break בדומה לאדם שהיה כועס, וחגר והתחמש, ויצא בכעסו להרוג בני אדם. חכם אחד עמד על פתחו, ואחז בו. ולא עזב אותו לצאת החוצה. %break אמר לו הכועס, אם לא אחזת בי והתקפת אותי, היה הרג נמצא בעולם. כי בעוד שהתקיפו זה את זה ואחזו זה בזה, הצטנן כעסו על שיצא להרוג. יצא אותו חכם והוכיח, מי סבל הכעס וכוח הדין של אותו אדם, מי שעמד על הפתח לעכב אותו מלצאת. %break .308 כך אמר הקב"ה, שהוא קו האמצעי, לישראל: בניי, אל תפחדו מהדינים של קו שמאל, כי אני עומד על הפתח, לעכב את הדינים מלצאת. אבל התעודדו ביום הזה ותנו לי כוח בשופר. שע"י קול שופר מעורר קו האמצעי את המסך דחיריק, %break שזה כל כוחו למעט קו השמאל ולהמתיק אותו בימין. וזולתו אין כוח שיוכל לייחד השמאל בימין. %break שאם נמצא קול שופר כראוי ומכוונים בו למטה, הקול ההוא עולה ומעורר את המסך דחיריק בקו האמצעי, ומייחד הימין והשמאל, שבו מתעטרים האבות, שע"י התכללות בימין ובשמאל, הם קונים מוחין דג"ר, שע"י זה מתעטר יצחק ומתעטר אברהם. %break וכיוון שאת כל זה גרם יעקב, נעטר גם הוא, שכל המוחין שגורם תחתון לעליון, זוכה בהם גם התחתון. ונמצא שהאבות, אברהם ויצחק, עומדים במשכנו של יעקב, משום שהוא הפועל כל הייחוד הזה. וע"כ צריכים להיזהר בשופר, ולדעת הקול ההוא, ולכוון בו. %break .309 ואין קול בשופר שאינו עולה לרקיע אחד, וכל ההמון שבאותו הרקיע נותנים מקום לקול ההוא. והם אומרים, וה' נתן קולו לפני חֵילו. ועומד הקול ההוא באותו הרקיע, %break עד שבא קול אחר, ונועדים יחד ועולים בחיבור לרקיע אחר. שיש קול שמעלה קול. וזהו קול של תקיעת ישראל למטה. %break קול שופר עולה למעלה ומעורר את המסך דחיריק שבקו אמצעי, כדי למעט ג"ר דשמאל ולייחד אותו בימין. אמנם יש ב' מיני פעולות במסך דחיריק הזה, עד שממעטות ומייחדות השמאל בימין: %break א. המגלה את המסך דצ"א הבלתי ממותק בבינה, המכונה מנעולא, שמכאן מקבל עיקר הכוח למעט קו השמאל. ב. המגלה המסך דמלכות הממותקת בבינה, המכונה מפתחא, שמכאן גם יש לו כלים לקבלת המוחין דו"ק דג"ר. %break וע"כ נבחנות ב' בחינות קולות המעוררים המסך דחיריק: קול א' מעורר את המסך דחיריק מבחינת המלכות דצ"א הבלתי נמתקת בבינה. %break קול ב' מעורר את המסך דחיריק מבחינת מלכות הנמתקת בבינה. וקול ב' הוא עיקר הנרצה בתקיעת שופר. ואלו ב' פעולות שבמסך דחיריק מכונות ב' רקיעים. %break ואין קול בשופר שאינו עולה לרקיע אחד, שאפילו קול מבחינת המסך דמלכות הבלתי נמתקת היוצא מהשופר, יש לו ג"כ רקיע אחד, שפועל שם פעולתו למעט הג"ר דשמאל. %break וכל ההמון שבאותו הרקיע נותנים מקום לקול ההוא, שמקבלים את הקול ופועלים בו. והם אומרים, וה' נתן קולו לפני חֵילו, כי רב מאוד מַחנֵהו, כי עצום עושֶׂה דְברוֹ. %page 194 כי קול ממלכות דמדה"ד הבלתי נמתקת הוא רב ועצום ואין מי שיעמוד לפניו. וע"כ יש בכוחו למעט את קו השמאל. וע"כ הם משמיעים את הפסוק הזה בעת פעולתם. %break אמנם אם היה נשאר הקול דמדה"ד, לא היו ראויים עוד לקבל שום מוחין ואפילו ו"ק דג"ר. וע"כ צריכים לקול ב' של מסך דמלכות הממותקת בבינה, ששניהם מתחברים יחד. אלא קול א' הוא בהסתר ואינו פועל, אלא קול ב' הוא שפועל, וע"כ ראויים לקבלת מוחין. %break ועומד הקול ההוא באותו הרקיע, עד שבא קול אחר, הקול דמסך המלכות הממותקת בבינה, ונועדים יחד ועולים בחיבור לרקיע אחר, ששני הקולות מזדווגים יחד ועולים לרקיע ב', ששם פועל רק המסך דמלכות הממותקת בבינה. %break והמסך הבלתי ממותק מחובר בו בהסתר, כדי לתת לו כוח. וע"כ נאמר, שיש קול שמעלה קול. כי קול א' הבלתי ממותק, מעלה ונותן כוח לקול ב' הממותק בבינה, שיוכל להחזיק קו השמאל בו"ק דג"ר. וע"כ צריכים לחיבור שניהם. וזהו קול של תקיעת ישראל למטה. %break .310 כיוון שמתחברים כל אלו הקולות שלמטה, ועולים לרקיע העליון שהמלך הקדוש, קו האמצעי, שורה בו, מתעטרים כולם לפני המלך. ואז הושלכו כיסאות הדין, והוקם הכיסא האחר של יעקב, קו האמצעי, ונתקן. %break .311 התפילה וקול השופר, שמוציא הצדיק בשופר, היוצא מרוחו ומנפשו, עולה למעלה. וביום ההוא עומדים ונמצאים מקטרגים למעלה. וכשעולה קול השופר, כולם נדחים מפניו, ואינם יכולים להתקיים. אשרי חלקם של הצדיקים, %break שיודעים לכוון את הרצון לפני אדונם, ויודעים לתקן את העולם ביום ההוא בקול שופר. ע"כ כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. יודעי, ולא תוקעי. %break .312 ביום הזה צריך העם לראות, שאדם שלם בכל, היודע דרכיו של המלך הקדוש, ויודע כבודו של המלך, שיתפלל עליהם את התפילה ביום הזה, ושיזמן קול שופר בכל העולמות בכוונת הלב, בחכמה, ברצון, בשלמות, כדי שיסתלק הדין על ידו מהעולם. %break אוי לאלו, אשר השליח שלהם לא נמצא כראוי, כי עוונות העולם יבואו להזכיר בגללו. כמ"ש, אם הכוהן המשיח יחטא, שהוא שליח כל ישראל, הוא לאשמת העם. משום שהדין שורה על העם. %break .313 כאשר שליח הציבור זכאי, אשרי העם, שכל הדינים מסתלקים מהם על ידו. וכש"כ הכוהן, שבזכותו מתברכים העליונים והתחתונים. וע"כ כוהן ולוי, מטרם שעולה לעבודה, בודקים אחריו, ורואים דרכיו ומעשיו. ואם לא, אינו עולה לעבודה. %break וכן בסנהדרין לדון דין, אין מקבלים איש לסנהדרין, אלא אחר הבדיקה, אם ראוי לכך. %break .314 ואם הכוהן או הלוי נמצא כראוי, נותנים עליו חומר המקדש. ואם לא, אינו עולה לעבודה. כמ"ש, וללוי אמר תוּמֶיך ואוּרֶיך לאיש חסידֶך. מפני מה זכה לאורים ותומים ולעבוד עבודה? %break ודאי כמ"ש, אשר ניסיתוֹ, כי ניסית אותו מקודם וראית שכדאי לזה. שכתוב, האומֵר לאביו ולאימו, לא ראיתיו. %break וכיוון שנמצא באלו המדרגות, אז, יוֹרוּ משפטיך ליעקב, ישימוּ קְטוֹרָה, שיקריבו קטורת לשכך הכעס ולזמן את השלום. וכָלִיל על מזבחךָ, כדי שיתבשם הכול, והברכות תימצאנה בכל העולמות. אז, בירך ה' חֵילו. %page 195 %H לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם %break .315 ואם כל עֲדת ישראל יִשְׁגו, וְאָשֵׁמוּ. כתוב, נשים שאננות קוֹמְנָה שמענה קולי. כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא כברייה שלמה לפני הקב"ה. כי כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו שלם. כמ"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר. %break את האדם, מורה שהיו זכר ונוקבא, והנוקבא הייתה נכללת בזכר. ואז כתוב, ישר. ואח"כ כתוב, והֵמה ביקשו חשבונות רבּים. %break %H פרשת אמור %break %H תקיעת שופר %break .187 תִקעו בחודש שופר, בכֵּסֶה ליום חגֵנו. אשריהם ישראל, שהקב"ה קירב אותם מכל אוה"ע ובחר בהם. וממקום רחוק קירב אותם. כמ"ש, ויאמר יהושוע אל כל העם, כה אמר ה' אלקי ישראל, בעֵבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. %break להראות, כי ממקום רחוק רצה בהם, וקירב אותם אליו. וכתוב, ואקח את אביכם את אברהם מעֵבר הנהר. פסוקים אלו יש להסתכל בהם. האם לא היו יודעים זה כל ישראל ויהושוע? ולמה היה צריך לכתוב, כה אמר ה' אלקי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם? %break .188 אלא התורה כולה סתומה וגלויה, כמו שהשם הקדוש סתום וגלוי, שכתוב, הוי"ה, ונקרא אדנ"י. משום שהתורה כולה היא השם הקדוש, וע"כ היא סתומה וגלויה. אם ישראל ויהושוע היו יודעים זה, למה כתוב, כה אמר ה'? %break כי חסד גדול עשה הקב"ה עם ישראל, שבחר באבות, ועשה אותם מרכבה עליונה קדושה לכבודו, והוציא אותם מהנהר העליון המכובד והקדוש, המאור של כל המאורות, בינה, כדי שיתעטר בהם. כמ"ש, כה אמר ה', בעבר הנהר, בבינה, ישבו אבותיכם מעולם. %break האבות חג"ת דז"א. כל המוחין שבחג"ת הוא ע"י עליית ז"א לבינה, אשר בינה ותו"מ דבינה שנפלו בקטנות הבינה לז"א, ובגדלות הבינה, שהחזירה בינה ותו"מ אלו למדרגתה, נמשכו עימהם גם חג"ת דז"א, ועלו עם בינה. ואז נמצאים חג"ת דז"א דבוקים בבינה, %break בקו שמאל שלה, שהוא בינה ותו"מ שחזרו למדרגתם. כמ"ש, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תֶרַח אבי אברהם ואבי נָחוֹר, ויעבדו אלוהים אחרים. כי קו השמאל דבינה היה אז במחלוקת עם קו הימין, %break והשפיע החכמה מלמעלה למטה, שמזה יונקים עבודה זרה ואלוהים אחרים. %break אמנם אח"כ העלה ז"א את המסך דחיריק, שע"י זה מיעט את קו השמאל דבינה, וייחד אותו עם הימין, ונעשה שלום בין הקווים. אבל אז התרחק ז"א, ויצא מהג"ר דחכמה שבשמאל דבינה. %page 196 כי מקודם שייחד ב' הקווים, וקו שמאל היה במחלוקת, היה לז"א ג"ר דחכמה מקו השמאל. אבל עתה, שהכריע וייחד ימין ושמאל זה בזה, כבר יש לז"א ו"ק דחכמה, מחמת התמעטות קו השמאל. %break כי מקודם, כשהיה בקירוב לחכמה שבשמאל דבינה, כשהיו חג"ת דז"א דבוקים בקו שמאל של הנהר, בינה, לא היה יכול ז"א לקבל משם כלום, מחמת שקו השמאל היה במחלוקת, ומחמת שההשפעה משמאל הייתה מלמעלה למטה, %break והייתה יניקה לאלוהים אחרים. ועתה שהתרחק מחכמה שבשמאל הזו, והתמעט לו"ק דחכמה, הוא יכול לקבל כל המוחין והגדלות שבהם. %break .189 בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. מעולם, להראות חכמה שמעבר הנהר, מעולם, כי הנהר ההוא נקרא עולם. שהבינה נקראת ג"כ עולם. וע"כ מעולם, פירושו, מעבר הנהר. וע"כ כתוב, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, להראות חסד ואמת שעשה הקב"ה לישראל, %break בזה שכתוב, ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר, והוציא אותו מקו השמאל שבבינה. %break ואקח את אברהם מעבר הנהר. ולא כתוב, ואקח את יצחק. אברהם, חסד דז"א, וקו ימין, לא התדבק באותו הנהר, קו שמאל דבינה, כמו יצחק, קו שמאל דז"א, שהתדבק בו בצידו להתחזק, בצד שמאל דבינה, הצד של יצחק. שיצחק עודנו דבוק בחלק של קו שמאל דבינה, %break כי מקבל ממנו ו"ק דחכמה שבשמאל. אבל אברהם, שהוא קו ימין וחסדים, יצא ממנו לגמרי. ע"כ כתוב, ואקח את אביכם את אברהם. ולא כתוב, ואקח את יצחק. %break .190 נהר, בינה, אע"פ שאינו דין, כי בינה מדה"ר, עכ"ז דינים יוצאים מהצד שלו, מצד שמאל שבו, בעת היותו חכמה בלי חסדים. והדינים מתחזקים בו. וכשיצחק מתחזק משם בדיניו, בעת היותו שם חכמה בלי חסדים, אז העליונים והתחתונים מתאספים לדין, %break ונתקן כיסא הדין, מלכות מבחינת הדין שבה, והמלך הקדוש, ז"א, יושב על כיסא הדין ודן את העולם. אז, תִקעו בחודש שופר בכֵּסה ליום חגֵנו. שע"י שופר מתהפכת מדה"ד למדה"ר. אשריהם ישראל, שיודעים להעביר כיסא הדין, ולתקן כיסא הרחמים, בשופר. %break .191 ישראל צריכים ביום הדין שופר ולא קרן. כי קרן רומזת על המלכות, דין, ואין אנו צריכים לעורר דין. משא"כ שופר רומז על הבינה, רחמים. אמנם בדיבור ובמעשה צריכים להראות ולעורר דברים סתומים, כלומר, בתקיעת שופר ובברכתה. %break .192 השופר העליון, שבו אורותיהם של הכול, בינה, כשג' קווים שלה מיוחדים זה בזה, שכל המוחין של זו"ן דאצילות ודבי"ע ממנה באים, אם הוא מסתלק ואינו מאיר לבּנים, לז"א ולמלכות, אז מתעורר הדין, והכיסאות מיתקנים לב"ד. %break שופר זה, בינה, נקרא איָילו של יצחק, כוחו של יצחק, כי אייל פירושו חזק. והוא שבחם של האבות, חג"ת, שמקבלים כל שבחם מהשופר, בינה. %break וכשמסתלק השופר הגדול הזה ואינו מאיר לבּנים, לז"א ולמלכות, בעת שאין ייחוד בז"א ובמלכות, אלא ז"א יונק מקו ימין של הבינה, והמלכות יונקת מקו שמאל של הבינה. וכיוון שהשמאל דבינה בלי ימין, מסתלקים המוחין דבינה מז"א. אז מתחזק יצחק, קו שמאל, %break ע"י שליטת קו שמאל דבינה, ומיתקן לדין בעולם. כי בעת שהחכמה דשמאל בלי חסדים, נמשכים דינים קשים לעולם. %page 197 .193 וכשמתעורר השופר הזה, וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, צריכים למשוך בקול שופר מלמטה, והקול ההוא עולה למעלה. אז מתעורר שופר אחר עליון, בינה, ומתעוררים הרחמים, והדין מסתלק. וצריכים להראות מעשה ע"י תקיעת שופר, %break כדי לעורר שופר אחר, בינה, ולהוציא בשופר הזה שלמטה, קולות בסדר תקיעה שברים תרועה תקיעה ועוד, להראות שכל אלו הקולות שלמעלה, הכלולים כולם בשופר העליון, שהם ג' קווים ופרטיהם, הכלולים בבינה, יתעוררו לצאת מבינה לז"א ולמלכות. %break בכל רה"ש חוזר העולם לקדמותו, כמו שהיה ביום ד' דמעשה בראשית, שאז התמעטה המלכות. כי המלכות נקראת שנה, ו-12 חודשי השנה הם סדרי התיקון שלה מתחילתה עד גמה"ת. ואם נשלמה השנה ולא גמרנו תיקונה, %break היא ניתנה לנו לתקן אותה בשנה האחרת, ואנו צריכים שוב להתחיל מראשית הווייתה, כמו שהייתה ביום ד' דמעשה בראשית. וכן בכל שנה ושנה עד גמה"ת. %break וביום ד' דמעשה בראשית כתוב, ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, שהמלכות הייתה גדולה כמו ז"א, כי אז היה ז"א מלביש לקו ימין דבינה, והמלכות לקו שמאל דבינה, ואלו ב' קווים דבינה היו אז נפרדים זה מזה. %break וע"כ היה קו השמאל דבינה בחכמה בלי חסדים, שאז נמשכים מקו שמאל דבינה דינים קשים, והוא חושך ולא אור, ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ נבחן אז, שהקב"ה יושב על כיסא דין, ודינים נמשכים לעולם. %break כי אנו מקבלים רק מהמלכות, הנקראת כיסא לז"א. ואם המלכות בשמאל הבינה, כשהוא נפרד מימין, שאז מלא דינים, נמצאת המלכות משפיעה דינים לעולם. %break וכשמסתלק השופר הגדול הזה ואינו מאיר לבנים, כשב' הקווים דבינה נפרדים זה מזה, אז מתגבר השמאל, יצחק, ומשפיע דינים אל המלכות, וממלכות לעולם. ואז ניתנה לנו מצוות תקיעת שופר, ובה ב' תיקונים: %break תיקון א': להעלות מ"ן לעורר זיווג על מסך דחיריק שבז"א, במקום בינה, שממעט קו השמאל ומייחד אותו עם הימין, ויצאו ג' קווים בבינה, חב"ד. צריכים למשוך בקול שופר מלמטה, והקול ההוא עולה למעלה. קול שופר עולה במ"ן ומעורר הקול שלמעלה, ז"א, %break המכונה קול, למעלה בבינה. שאז מתעורר שופר אחר עליון, בינה, ומתעוררים הרחמים. כלומר, שקו האמצעי, רחמים, מתעורר ומייחד ב' הקווים דבינה זה בזה. ואחר שקו שמאל נכלל בימין, מסתלקים כל הדינים משמאל. %break תיקון ב': להוציא הקולות מבינה, ג' קווים, שיצאו בה ע"י ז"א, שנקרא קול, ולהמשיך אותם לז"א במקומו למטה. מאחר שג' קווי הבינה יוצאים מאחד, מז"א, אז אחד זוכה בשלושתם, גם ז"א זוכה בג' קווים. כי כל המוחין שהתחתון גורם לעליון, זוכה בהם גם התחתון. %break אלא שצריכים מעשה למטה לעורר זה למעלה. וזה נעשה ע"י סדר הקולות, ג"פ תקיעה שברים תרועה תקיעה, ג"פ תקיעה שברים תקיעה, ג"פ תקיעה תרועה תקיעה, שאנו תוקעים. %break .194 ובאלו הקולות שלמטה, נותנים ישראל כוח למעלה. וע"כ צריכים לזַמן שופר ביום הזה, ולסדר סדר הקולות, לכוון בו, כדי לעורר שופר אחר, בינה, שבו כלולים הקולות שלמעלה, חג"ת דז"א. %break .195 סדר א', שבג' הסדרים שבתקיעה שברים תרועה תקיעה. קול יוצא, ומתעטר למעלה בבינה, עולה רקיעים ונבקע בין ההרים הרמים, בין ב' קווי הבינה, ומשם מגיע לאברהם, לחסד דז"א, ושורה בראשו, ומתעטר. %page 198 ואברהם מתעורר, ומתקן את הכיסא שיהיה כיסא של רחמים. בשעה שקול ראשון עולה, מתעורר ומתעטר אברהם, ומתקן את הכיסא, ופוקדים עליו אבא, חכמה שבקו ימין דבינה. %break ב' התיקונים הנעשים ע"י תקיעת שופר: א. לעורר יציאת קו אמצעי בבינה, המייחד ב' הקווים זה בזה, ב. ממשיכים את ג' הקווים בז"א. %break העיקר מתקיעת שופר, הוא למעט קו השמאל מג"ר, ולבטל את דיניו הקשים, הנמשכים מג"ר דשמאל. הקולות שמעלים הם כוחות הדין, הממעטים את קו השמאל מג"ר, ואז מתגלה ייחוד ג' הקווים ברחמים. %break ג' בחינות דינים, ג' זריעות, חולם שורוק חיריק: א. דינים דחולם, של קו ימין, באים מעליית המלכות לבינה, הממעטת הבינה לו"ק בלי ראש. דינים דנוקבא. %break ב. דינים דשורוק, של קו שמאל, באים מחזרת ג"ר לבינה, שנעשה לקו שמאל דבינה. ומחמת היותה חכמה בלי חסדים, נמשכים ממנה דינים קשים, ודינים אלו, להיותם באים מחמת שלמות הג"ר דשמאל, מכונים דינים דדכורא. %break ג. דינים דחיריק, של הקו האמצעי, הכלולים ממנעולא וממפתחא. ג"כ דינים דנוקבא. %break דינים דנוקבא מכונים תרועה. דינים דדכורא מכונים שברים. וכל אלו הדינים אנו מעוררים ע"י התקיעות, בקו השמאל, כדי למעט הג"ר שלו, ויתייחד עם הימין. %break ויש הפרש בין דינים דנוקבא שבקו ימין לדינים דנוקבא שבקו האמצעי, כי דינים דנוקבא שבימין, אע"פ שנלחמים עם קו השמאל, מ"מ אינם יכולים למעט אותו. ונמצא ששתי בחינות הדינים שולטות בקו ימין: דינים דנוקבא של עצמו, וגם דינים דדכורא של קו השמאל. %break והם נלחמים זה עם זה, ואין אחד יכול לנצח את חברו. אלא בסיוע של קו האמצעי, נכנע השמאל. משא"כ הדינים דנוקבא שבקו האמצעי, הם מתגברים על קו השמאל וממעטים הג"ר שלו, שעם מיעוט הג"ר, נעלמים כל הדינים דדכורא. %break ונמצא שבקו אמצעי אין דינים דדכורא כלל, אלא דינים דנוקבא בלבד. ובקו שמאל ודאי אין דינים דנוקבא כלל, אלא דינים דדכורא בלבד. כי אם היו שולטים בו דינים דנוקבא, היו מתבטלים הג"ר שלו. הרי שבימין נוהג שברים תרועה, דינים דנוקבא עם דינים דדכורא. %break ובשמאל נוהג שברים בלבד, דינים דדכורא. ובאמצעי נוהג תרועה בלבד, שהוא דינים דנוקבא בלי דינים דדכורא. אמנם כל אלו הדינים, שאנו מעוררים עם הקולות הללו, אנו מכוונים אותם רק לקו השמאל, כדי למעט אותו. השברים תרועה לקו שמאל הכלול בימין. %break השברים לקו שמאל שבשמאל. התרועה לקו שמאל שבאמצעי. באופן, שיש ג' הפרשים בהתעוררות הדינים שבשמאל, ע"פ תכונת ג' הקווים. %break ואע"פ שבמקורם של ג' הקווים אין צריך להיות בהם יותר מט' בחינות, כי הם מחויבים להיכלל זה בזה, ואז יש ג' קווים בימין וג' קווים בשמאל, וג' קווים באמצעי, שהן ט' בחינות. אמנם, כיוון שיש ג' הפרשים בקווי השמאל שבג' קווים, %break אשר בשמאל שבימין יש שברים תרועה, ובשמאל שבשמאל יש שברים, ובשמאל שבאמצעי יש תרועה, ע"כ צריכים עוד ג' התכללויות: א. ט' בחינות בימין, שהם ג' קווים, שבכל אחד מהם תקיעה שברים תרועה תקיעה. %page 199 ב. ט' בחינות בשמאל, שהם ג' קווים, שבכל אחד מהם תקיעה שברים תקיעה. ג. ט' בחינות באמצעי, שהם ג' קווים, שבכל אחד מהם תקיעה תרועה תקיעה. %break וזהו הסדר הראשון של ג' קווים שבקו ימין, הסדר הראשון מג' סדרי תקיעה שברים תרועה תקיעה. תקיעה ראשונה, מעוררת קו ימין של הסדר הזה. שברים תרועה, מעוררים קו שמאל של הסדר הזה. תקיעה שנייה, מעוררת קו אמצעי, אשר המסך דחיריק שבו, %break מבקע המדרגות, כי מעלה מסך דמלכות לבינה והמדרגה מתבקעת לכו"ח למעלה ובינה ותו"מ יורדים למטה. %break ומשם מגיע לאברהם, לחסד דז"א, ושורה בראשו, ומתעטר. אחר שהתעוררו ג' הקווים שבבינה הראשיים שבקו ימין שלה, צריכים להמשיך אותם לקו ימין דז"א, שנקרא אברהם. והתעוררו גם בו ג' קווים, שהם תקיעה שברים תרועה תקיעה. %break ושורה בראשו, קו ימין, כו"ח. ומתעטר, בינה ותו"מ, שחזרו ונעשו ג"ר וקו שמאל. ואברהם מתעורר ומתקן את הכיסא, קו האמצעי שמתקן כיסא הרחמים ע"י ייחוד ג' הקווים. וג' קווים אלו נמשכים מחכמה דישסו"ת, אבא. %break עד כאן נגמרו הכוונות של הסדר הראשון מג' סדרי תקיעה שברים תרועה תקיעה. וכל ג' הסדרים האלו הם בשליטת התקיעה, קו ימין שבג' קווים דימין. %break .196 בתוך כך עולה הקול השני, תקיעה ראשונה שבסדר השני שבימין, החזק, לשבור דינים קשים. וזהו סדר ב' של תקיעה שברים תרועה תקיעה, שתחת שליטת השמאל דימין, שהוא שברים תרועה. הקול ההוא שובר בכוחו. הקול ההוא זה שברים. בכוחו זו תרועה. %break ואז עולה אל הבינה, וכל הדינים מג"ר דשמאל, הנפגשים שם לפניו, נשברים, עד שעולים למקום של יצחק, בז"א. %break כיוון שיצחק, קו שמאל שבסדר זה, מתעורר ע"י התקיעה השנייה שבסדר זה, קו האמצעי שבסדר ב' הזה, ורואה את אברהם, קו ימין שבסדר זה, מתקן את הכיסא של רחמים לעמוד לפניו, אז נכנע ושובר דין הקשה, הנמשך מג"ר דשמאל. %break ובזה צריך מי שתוקע לכוון ליבו ורצונו, כדי לשבור הכוח, כלומר למעט הג"ר דשמאל, והכוח של דין הקשה, הנמשך מג"ר דשמאל. כמ"ש, אשרי העם יודעי תרועה. כי תרועה היא מלשון שבירה. %break סדר ב', של תקיעה שברים תרועה תקיעה, הוא תחת שליטת השמאל שבימין, אבל כולל בתוכו כל ג' הקווים. וע"כ תוקעים בו תקיעה שברים תרועה תקיעה. ואע"פ שבקו שמאל אין דינים דנוקבא, תרועה, אלא דינים דדכורא, שברים, זה אמור. רק בשמאל דקו שמאל. %break אבל כאן הם ג' סדרים שבסדר הכללי של ימין. וע"כ אפילו סדר ב' שכאן, אין זה שמאל ממש שבמקומו, אלא שמאל הכלול בימין. ולפיכך יש בו גם דינים דנוקבא בשברים תרועה. ומה שנאמר, שאז נכנע ושובר דין הקשה, הנמשך מג"ר דשמאל, זוהי רק התחלה. %break אבל עיקר ביטול הג"ר דשמאל והכנעתו, הוא בקו האמצעי, בסדר ג' של תקיעה שברים תרועה תקיעה. %break .197 סדר ג', של תקיעה שברים תרועה תקיעה, תחת שליטת קו האמצעי שבימין, שהוא התקיעה השנייה. הקול יוצא, תקיעה ראשונה שבסדר זה. ועולה בשברים תרועה. ובוקע כל אלו רקיעים, תקיעה שנייה. %break והרחמים מתעוררים. וכל זה בבינה. ומשם מגיע הקול, תקיעה שברים תרועה תקיעה, שהם תחת שליטת התקיעה השנייה, לראשו של יעקב, במקום ז"א. ויעקב, קו האמצעי, מתעורר ורואה את אברהם, קו ימין, שמיתקן בצד האחר, בצד ימין. %page 200 אז אוחזים שניהם ביצחק, קו שמאל, מימין ומאמצע. וכוחם של הדינים דקו שמאל אינם יכולים לצאת לחוץ, מחמת שהתמעטו הג"ר. %break ואלו ג' הסדרים, ג"פ תקיעה שברים תרועה תקיעה, הם כולם סדר אחד, תקיעות של הקולות הנוהגים בקו ימין, ט' בחינות שבקו ימין, אשר השמאל הכלול בהם הוא שברים תרועה ביחד. %break .198 סדר אחר, ט' בחינות, ג"פ תקיעה שברים תקיעה בקו שמאל. סדר תקיעה שברים תקיעה הראשון שכאן, הוא תחת שליטת ימין דשמאל, שהוא תקיעה ראשונה. %break הקול יוצא, תקיעה ראשונה. ועולה, שברים, המאיר מלמטה למעלה. ולוקח את אברהם ממקומו, בתקיעה השנייה. %break וממשיך אותו למטה למקום שגבורותיו של יצחק שורות, שממשיך הארתו למטה מחזה דז"א. כי כל ט' הבחינות שבסדר הזה נמשכות למטה מחזה דז"א, משום שכולן תחת שליטת קו השמאל, הארת החכמה, שמאירה רק למטה מחזה דז"א, %break כי מחזה ולמעלה חסדים מכוסים מחכמה, ואין שם שליטה לקו שמאל. ומקיימים את אברהם בתוכם, שכל הסדר הזה הוא תחת שליטתו של ימין דשמאל, אברהם שביצחק. %break .199 סדר ב' של ג' סדרי תקיעה שברים תקיעה, הוא תחת שליטת שמאל דשמאל, שהוא שברים. יוצא קול שבור, שברים, לא חזק כראשון, שאין בו תרועה, כמו בשמאל שבט' בחינות דקו ימין, אלא שברים בלבד. ולא מפני שחלש הקול שתקע, %break אלא שהקול אינו אל יצחק, שמחזה ולמעלה דז"א, כבתחילה, ששם שורה כוח חזק, שאין קו שמאל יכול להתגלות שם כלל, וצריך להכניע שם קו שמאל לגמרי. %break אלא שהקול שכאן הוא לב"ד של מטה, להארת קו שמאל שמחזה ולמטה דז"א, ששם מלכות, הנקראת ב"ד של מטה. שהדינים הם רפויים יותר, משום שהארה מחזה ולמטה היא מלמטה למעלה, וכולם רואים את אברהם אצלם, קו ימין, ונכנעים לפניו. %break .200 בתוך כך מגיע סדר ג' של ג' סדרי תקיעה שברים תקיעה, תחת שליטת קו האמצעי דשמאל, שהוא תקיעה שנייה. הקול יוצא, תקיעה ראשונה. ועולה, שברים. ומתעטר בראשו של יעקב, %break תקיעה שנייה. ומושך אותו למטה לאותו מקום שאלו הגבורות דשמאל שורות, למקום שמחזה ולמטה דז"א, ששם שורות כל ט' הבחינות דקו שמאל. %break ועומדים כנגד הארת השמאל הזו, אברהם מצד ימין, שהוא תקיעה ראשונה, ויעקב מצד האמצע, שהוא תקיעה שנייה. והגבורות, השברים, יצחק, בתוך שניהם. %break אז נכנעות כל הגבורות דשמאל, ונמצאות מאירות במקומם, רק מלמטה למעלה ואינם נמשכים ממקומם למטה. %break וכל אלו ג' הסדרים, ג"פ תקיעה שברים תקיעה הנזכרים, הם סדר שני, הכולל סדר ט' בחינות שבקו השמאל, אשר השמאל הכלול בהם הוא משברים בלי תרועה. %break .201 הסדר הכולל האחרון, ט' בחינות, שהם ג"פ תקיעה תרועה תקיעה בקו האמצעי. אלו ט' בחינות, צריכות להעלות את הארת השמאל, המאירים למטה מחזה, אל מקומם שלמעלה מחזה, וליישב ביניהם את יצחק כמקודם. %break כלומר לכסות את הארת השמאל, יצחק, כמו שהיה מכוסה מקודם, בעת הארת ט' בחינות שבקו ימין, המאירות מחזה ולמעלה. שזה נעשה בכוח הדינים דתרועה, השולטים בשמאל שבט' בחינות הללו, %page 201 משום שהשמאל, יצחק, צריכים להשרות אותו במקומו, באופן שלא ייצא בכוח הגבורות שלו לחוץ. ואז כל הדינים נכנעים, והרחמים מתעוררים. %break .202 ע"כ צריכים לכוון הלב והרצון בקולות אלו, ג"פ תקיעה שברים תרועה תקיעה, ג"פ תקיעה שברים תקיעה, ג"פ תקיעה תרועה תקיעה. ולחזור בתשובה לפני אדונם. ואז, כשישראל מיתקנים ומסדרים הקולות ברצון הלב כראוי, בשופר הזה שלמטה, %break הוחזר השופר העליון, בינה, להאיר ומעטר את יעקב, ז"א, והכול מיתקן. והוטל כיסא אחר, כיסא הרחמים, ואז נמצאת שמחה בכל, והקב"ה מרחם על העולם. אשרי חלקם של ישראל, שיודעים להנהיג ולהמשיך את אדונם מדין לרחמים, ולתקן על ידיהם כל העולמות. %break .203 כנגד ג' הסדרים הכוללים שבשופר, ג' קווים, פתוחים ג' ספרים ביום הזה: %break א. ספר של צדיקים גמורים, קו ימין, ב. ספר של רשעים גמורים, דינים הקשים שבקו שמאל, ג. ספר של בינוניים, קו האמצעי. %break וכמו שע"י תקיעת שופר מתעוררים הרחמים, ודינים הקשים נכנעים ובאים למקומם, כך למטה, דינים הקשים נכנעים ועוברים מהעולם, שאלו הם הרשעים הגמורים, שנכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. והצדיקים הגמורים, %break שהם מרכבה לימין, הם לאלתר לחיים. והבינוניים, שהם מרכבה לקו האמצעי, תלויים עד יוה"כ, שאז נשלם קו האמצעי, בהארת החכמה שבבינה, שהיא אור החיים. %break .204 כתוב, בחודש השביעי באחד לחודש, יהיה לכם שבתון, זכרון תרועה. זכרון תרועה, שאנו עושים זיכרון לכוון הלב והרצון. ישראל עושים זיכרון למטה, במעשה של תקיעת שופר, כדי שיתעורר דבר כעין זה למעלה. %break .205 תִקעו בחודש שופר, בכֵּסֶה ליום חגנו. משום שהתכסתה בו הלבנה, המלכות. כי בר"ח הלבנה מכוסה. ומתכסה, כשנמצא ענן תחת השמש, והשמש, ז"א, אינו מאיר. אז מתכסה הלבנה, שאינה מאירה, שאין לה ממי לקבל אורה. %break כי כל מה שיש למלכות היא מקבלת מז"א. ואם מפני מציאות הענן, הדינים, אין השמש, ז"א, יכול להאיר, מכ"ש הלבנה, שמתכסה אז ואינה מאירה. ע"כ, בכסה ליום חגנו, %break כסה עם ה', להורות שהתכסה הלבנה מחמת הדינים. ומאיר הכול, ז"א והמלכות, בתשובה ובקול שופר. כמ"ש, אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלֵכון. %break %H רה"ש %break .206 מצווה לתקוע בשופר ברה"ש, שהוא יום הדין לעולם. כמ"ש, תִקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגנו. יום שהלבנה, המלכות, מתכסה בו, והעולם נמצא בדין, %break משום שהמקטרג מחפה ומכסה ונועל הפתח על המלך, ז"א, והלבנה היא מקום שהדין שורה, לתבוע דין על העולם. %break .207 ואיך ניתנה רשות למקטרג לכסות על אור המלכות ולתבוע דין? ודאי ששׂם הקב"ה ביד המקטרג לתבוע דין על כל העולם, שנתן לו יום ידוע, שיתבע לפניו כל הדינים שבעולם. כי הקב"ה עשה אותו, ושם אותו לפניו, כדי שיראת הקב"ה תעלה ותשרה על הכול. %page 202 כמ"ש, והאלקים עשה שיירְאו מלפניו. שעשה את המקטרג, ותיקן אותו לפניו, שיהיה חרב חדה על כל העולם. וכל זה כדי שהכול יירְאו מפני הקב"ה. וזהו משגיח התובע על עוונות בני אדם, ותובע דין, ותופס בני אדם והורג אותם, ומכה אותם, הכול כמו שיוצא מב"ד. %break .208 כמו הממונה של ב"ד של מטה, שניתנה לו רשות להזכיר לפני ב"ד, שפלוני עשה זה ופלוני עבר על זה, ולתבוע עליהם דין. שניתנה רשות לממונה של ב"ד, לנעול הפתח על ב"ד, עד שיגזרו הדין על כל מה שתובע. ואין רשות לב"ד לדחות אותו. %break משום הכתוב, כי אני ה' אוהב משפט, שהוא רוצה שהעולם יתקיים בדין, ולדעת שיש דין ויש דיין. כל זה נוהג בב"ד של מטה. %break .209 כעין זה עשה הקב"ה לפניו, אותו המקטרג שתובע דין לפני המלך על כל בני העולם. וביום הזה ניתנה לו רשות לכסות פתח המלך, ז"א, והלבנה, המלכות, מתכסה בפנים, %break עד שיהיה נגזר דין על כל בני העולם. ואע"פ שהכול גלוי לפני הקב"ה, מכל מקום אינו רוצה אלא בדין. %break .210 הכול באופן אחד למעלה ולמטה. ביום ההוא הקב"ה מתקן כיסא הדין, והמשגיח בא ותובע דין על כל מעשי בני העולם, כל אחד לפי דרכיו ולפי מה שעשה. ועדים באים ומעידים על כל מעשי בני העולם. ואלו העדים נקראים, עיני ה', המשוטטות בכל העולם. %break וכמה הן אלו עיני ה', שאין להן חשבון, שהולכות ומשוטטות בכל העולם, ורואות כל מעשי בני העולם. %break .211 אוי לאלו שאינם משגיחים ואינם מסתכלים במעשיהם, כי אצלם עומדים אלו עדי המלך, ומשגיחים, ורואים כל מה שהם עושים ואומרים, והם עולים ומעידים לפני המלך. והמשגיח עומד לפני המלך ותובע דין, פלוני עבר על דין, ופלוני עשה כך, והרי הם העדים. %break וכל עוד שהקב"ה אינו שואל אותם, אין להם רשות להעיד. וכששואל אותם, אז הם מעידים העדות. %break .212 והכול נכתב לפני המלך בכתב. בבית המלך יש היכל אחד, מלא אש לבנה, המתגלגלת בעיגול ושביבים לוהטים, ואינה נפסקת לעולם. לִפְנים מהיכל זה יש היכל אחר, מלא אש שחורה, שאינה נפסקת לעולם. ב' סופרים עומדים לפני המלך תמיד. %break בשעת הדין, מעידים כל העדים לפני המלך. אלו הסופרים לוקחים מהעיגול של האש הלבנה, וכותבים עליו באש שחורה את גזר הדין. %break .213 ואז המלך מעכב הדין, אולי בינתיים יחזרו בתשובה. אם חזרו בתשובה, הכְּתָבים נקרעים. ואם לא, המלך יושב, וכל המלמדים זכות עומדים לפניו, הכרוז עומד ומכריז, %break פלוני עשה כך, מי ילמד עליו זכות. אם יש מי שילמד עליו זכות, טוב. ואם לא, הוא נמסר למשגיח, להעניש אותו. %break .214 הרי הכול יודע הקב"ה, ולמה נצרך לכל זה? אלא להראות שהכול עושה בדרך אמת. ונוח לפניו מי שניצל מהדין שלו. מאין לנו זה? זה נמסר לחכמים. ואפילו אלו שאינם יודעים, מי שרוצה להסתכל, יסתכל במה שגלוי למטה בעוה"ז, %break ויידע מה שלמעלה בסתר, כי הכול באופן אחד. כל מה שעשה הקב"ה בדרכי הארץ, הכול כעין שלמעלה. %page 203 .215 היום של רה"ש הוא יום הדין, והמלך יושב על כיסא הדין. המשגיח בא, מכסה פתחו של המלך ותובע דין. ואע"פ שהקב"ה אוהב דין, כמ"ש, כי אני ה' אוהב משפט, %break ניצחה האהבה של בניו לאהבת הדין. ובשעה שהמשגיח קם לדבר דבריו עליהם, ציווה הקב"ה לתקוע בשופר, כדי לעורר האהבה מלמטה למעלה. %break .216 קול עולה, כלול באש רוח ומים, כנגד חג"ת, ונעשה מהם קול אחד, ומתעורר כנגדו קול אחר מלמעלה, קו האמצעי. כשהקול ההוא מתעורר מלמעלה ומלמטה, %break אז מתבלבלות כל הטענות שטוען המקטרג. מפני שג"ר דשמאל, מקור הדינים, מתמעטים, והרחמים, היוצאים מייחוד ימין ושמאל, מתגלים. %break .217 ביום רה"ש יוצא יצחק לבדו, קו השמאל שולט בלי ימין, אברהם, ובלי ייחוד של קו האמצעי, שהם אברהם ויעקב, וקורא לעשיו, לס"א, לתת לו לטעום תבשילים של כל העולם כפי דרכיהם, לתבוע דין על מעשי כל בני העולם. כי באותה שעה כתוב, ותִכְהֶינה עיניו מֵראוֹת, %break כי יוצא ממנו מי שמחשיך פני הבריות, כלומר המקטרג נמשך משמאל בלי ימין, ונפרד מקווים ימין ואמצעי, ושוכב על מיטת הדין, וקורא לעשיו, שהוא הס"א והמקטרג, ואמר, וצוּדה לי ציד ועשֵׂה לי מטעמים, ממעשי בני אדם הרעים, והָביאה לי. %break .218 ורבקה, מלכות, אמרה אל יעקב בנה אהוב נפשה, בנה האהוב, שנמסר לה מיום שנברא העולם, ומצווה אותו שיתעורר באלו מטעמים שלו. ויעקב מתעורר מלמטה, מתלבש בתפילות ובבקשות. והקול קול יעקב בשופר שמעלֶה. %break ומתעורר יעקב העליון, קו האמצעי, ליצחק, ונקרב לו, שמייחד אותו עם אברהם, ימין, כמ"ש, ויַגֶש לו ויאכל, שנכללו זה בזה, והאירו המוחין, שזה עניין אכילה. וכיוון שנכלל עימו קו האמצעי, ויָבֵא לו יין, שהוא היין השמור, הארת החכמה המאירה מלמטה למעלה, %break המתוקנת ע"י קו האמצעי, יין שהוא שמחת הלב, עוה"ב, הארת החכמה הנמשכת מבינה, הנקראת עוה"ב. אז כתוב, ויָרַח את ריח בגדיו, כלומר תפילות ובקשות שעולות. ויברכהו, שנח הרוגז ושמח הלב, והכול רחמים. %break .219 כיוון שנכלל ביעקב, כל הכוחות והדינים הקשים והרוגז, שהיו מוכנים, התפזרו ולא נמצאו שם. וישראל יוצאים מהדין בשמחה ובברכות. כמ"ש, ויהי אך יָצוֹא יָצָא יעקב מאת פני יצחק אביו ביום הזה, בשמחה ובברכות עליונות. ועשיו אחיו בא מצֵידוֹ, %break טעון משאות ממעשי העולם לקטרג עליהם. ויעש גם הוא מטעמים, חידד את לשונו לטעון טענות, התקין עדות. ויבֵא לאביו ויאמר לאביו, יקום אבי, שיתעורר בדיניו. ויאכל מצֵיד בנו, כמה מעשים רעים שנעשו בכל העולם, שמצאתי. %break .220 ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד, כי לא היה יכול להיפרד מכללו של יעקב שהוא בשמחה. ויאמר, מי אפוא הוא הצָד ציִד, בכמה תפילות ובקשות. ואוֹכַל מכל בטרם תבוא ואברכהו, גם ברוך יהיה. כשמוֹע עשיו את דברי אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד, %break כי ראה שהציד שלו אינו כלום. עד שאמר לו, הנה משמַנֵי הארץ יהיה מושבך. שהם הגיבורים והמוני שאר העמים. וזה היה קשה לו מכל, וישׂטום עשיו את יעקב, ללכת אחריו ולקטרג עליו תמיד. %page 204 .221 ויעקב הולך באלו הימים שבין רה"ש ליוה"כ, ובורח להינצל ממנו, חוזר בתשובה, שם עצמו בתענית, עד שבא יוה"כ. אז יודעים ישראל, שעשיו בא, ו-400 איש עימו, כולם מקטרגים המוכנים לקטרג עליהם. מיד, ויִירא יעקב מאוד ויֵיצֶר לו, ומרבה בתפילות ובבקשות. %break ויאמר יעקב, אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק, עד שנוטל עצה ואומר, כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפניי. וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו, עיזים מאתיים ותְיָישים עשרים, %break רְחֵלים מאתיים ואֵילים עשרים, גמלים מניקות ובניהם שלושים. ע"י הדורון לס"א קטגור נעשה סנגור. %break .222 גמלים, הוא הנחש הקדמוני, שהיה כמין גמל. בשעה שפיתה המלאך ס"מ את אדם לאכול מעצה"ד, היה רוכב על נחש כמין גמל. מי שראה גמל בחלומו, מיתה נקנסה עליו מלמעלה וניצל ממנה. הגמל והנחש, שהביא מיתה על העולם, עניין אחד הוא. %break .223 ואז חזר עשיו להיות מגִנו של יעקב. ויעקב לא רצה דובשו ועוקצו. ואמר, יעבור נא אדוני לפני עבדו. אז כתוב, ויָשָׁב ביום ההוא עשיו לדרכו, בתפילת נעילה, כי אז נפרד מהעם הקדוש. והקב"ה סולח לעוונותיהם ומכפר עליהם. %break כיוון שהמקטרג הלך במנחה ונפרד מהם, רוצה הקב"ה לשמוח עם בניו, כמ"ש, ויעקב נסע סוכּותה, וייבן לו בית, ולמקנהו עשה סוכות. על כן קרא שֵׁם המקום סוכות. כיוון שישבו ישראל בסוכות, הרי ניצלו מהמקטרג, והקב"ה שמח בבניו. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. %break %H פרשת פינחס %break %H מרה"ש עד היום האחרון של החג %break .27 הימים אשר מרה"ש עד היום האחרון של החג, סדר אלו הימים, הוא סוד החכמה בין אלו החכמים, שכבר גמרו כל בירורי המלכות. %break .28 סדר הייחוד הכול באחד. כתוב, חשף ה' את זרוע קודשו. זו זרוע אחת, קו השמאל, שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה הגאולה. חשף ה' את זרוע קודשו זו, להקים כנ"י, המלכות, מהעפר, ולקבל אותה אצלו להתחבר כאחד. וכאשר זו הזרוע התעוררה כנגדה, %break כמה פחד שׁוֹרה בעולם עד שיניח הזרוע ההיא תחת ראשה, להתחבר. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואז נח הדין, ומכַפּר החטאים. %break .29 אח"כ בא קו הימין לחבקה. אז שורה שמחה בעולם, וכל הפנים מאירים. אח"ז, המלכות מתחברת בגוף, בקו האמצעי, ואז נקרא הכול אחד בלא פירוד. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל יחד. %break אז הוא שלמות הכול ושמחת הכול, ומתאחדים ז"א ומלכות, מה שלא נמצא כך בשאר הזמנים. %page 205 .30 כעין זה, הוא הסדר של אלו הימים, מרה"ש עד היום האחרון של החג. ברה"ש התעוררה הזרוע השמאלית, קו שמאל דז"א, לקבל את המלכה. ואז כל העולם בפחד בדין. וצריכים העולם בעת ההיא להימצא בתשובה שלמה לפני הקב"ה. %break אח"כ באה המלכה בתשעה לחודש. וצריכים בני ההיכל, בני ישראל, לעשות שמחה ולטבול בנהר לטהר עצמם, להיות ראויים אל הזיווג של המלכה עם ז"א ביום האחר, בעשרה לחודש, ביוה"כ. שהוא הזיווג שלה, שז"א ישים שמאלו תחת ראשה, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. %break .31 אז ישראל הם בתענית על עוונותיהם ומתכפרים להם. כי אמא עילאה, בינה, מאירה פניה אל המלכות בזיווג. כי ביוה"כ עולה המלכות ומלבישה את הבינה. ומתכפר לכל בני ההיכל, ישראל, משום שהשמאל דז"א מקבל אותה ביום הזה. %break כי הראש של המלכות שורה על שמאל. כי אז נגלה הארת החכמה משמאל דז"א, הממשיך משמאל הבינה, שהארת החכמה מכפרת העוונות. %break .32 ביום הראשון של סוכות יתעורר קו הימין דז"א כנגד המלכות, כדי לחבק, כמ"ש, וימינו תחבקני. ואז יש לַכּל שמחה, וכל הפנים מאירים. ושמחת ניסוך מים הצלולים על המזבח. %break וצריכים בני אדם לשמוח בכל מיני שמחה, מפני שהימין גורם זה. כי בכל מקום ששורה הימין, חסדים, צריך להיות שמחה בכל, אז היא שמחה להשתעשע. %break .33 אח"כ, ביום שמיני עצרת, שמחת התורה, כי אז הוא זיווג הגוף, קו האמצעי. שהוא זיווג של הכול, הכולל הן זיווג השמאל של רה"ש ויוה"כ, והן זיווג הימין של חג הסוכות. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל, להיות הכול אחד. וזוהי שלמות הכול. %break וזהו ודאי היום של ישראל, וגורל שלהם לבדם, שאין בו חלק לאחר. כלומר, לא כמו בחג, שמקריבים שבעים פרים בשביל שבעים אומות. כי בשמיני עצרת אין בו חלק להם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך. %break %H הקשת %break .34 מי שראה קשת בצבעיה, צריך לברך, ברוך זוכר הברית. משום שזהו אות ברית קדוש, ששָׂם הקב"ה בארץ, שלא יבואו עליה מי המבול. משום שכאשר מתרבים הרשעים בעולם, רוצה הקב"ה להאבידם, ואז זוכר להם אותה השבועה שנשבע לארץ. %break כי כתוב פעמיים, לא: לא אוסיף לקלל, ולא אוסיף עוד להכות. ופעמיים, לא, הוא שבועה. כמ"ש, אשר נשבעתי מֵעבוֹר מֵי נוח. %break %H ויהי היום ויבואו בני האלקים %break .351 כתוב, ויהי היום. בכל מקום שכתוב, ויהי, הוא לשון צער. ויהי בימי, הוא צער. ודאי, ויהי היום, הוא יום שיש בו צער, וזהו רה"ש, יום שיש בו דין קשה על העולם. %page 206 וכן, ויהי היום ויעבור אלישע אל שוּנֵם, היה ביום של רה"ש. ובכל מקום, ויהי היום, זה רה"ש. ולפיכך, ויהי היום ויבואו בני האלקים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם, היה יום רה"ש. %break .352 רה"ש הוא תמיד יומיים. כדי שיצחק, קו שמאל, שהוא בחינת רה"ש, יהיה כלול מדין ומרחמים, שהם שני ימים. כי אם יצחק לא היה כלול מרחמים, היה מחריב העולם. %break .353 ויבואו בני האלקים. אלו הם ב"ד הגדול, בני האלקים ודאי, אשר בניו של המלך, שהם ישראל, קרבים לפניהם. והם ע' (70) ממונים הסובבים תמיד את המלך. והם הגוזרים דין על העולם. %break כתוב, להתייצב על ה'. האם על ה' עומדים? אלא בשעה שהם עומדים לדון העולם, הדין הראשון של הכול הוא, מי שאינו מכבד את השם הקדוש, ואינו מכבד את התורה ועבדיו. %break אף כך, מי שאינו דואג על כבוד השם הקדוש, השכינה, שלא יתחלל בארץ. ומי שאינו דואג על כבוד הקב"ה, ז"א. מי שאינו נותן כבוד לשם הזה. %break ויבוא גם השטן בתוכם. גם, בא לרבות הנוקבא של השטן, לילית. אף כך, להתייצב על ה', שגם השטן דאג לכבוד השם הזה. כלומר, שבא לקטרג על זה. %break %H צדיק ורע לו רשע וטוב לו %break .354 יש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. צדיק, כל מי שמועטים לו עוונותיו, נפרעים ממנו בעוה"ז בשביל עוונותיו. וע"כ צדיק ורע לו. וכל מי שמרובים עוונותיו ומועטים זכויותיו, נותנים לו שכרו בעוה"ז, וע"כ רשע וטוב לו. %break דיניו של ריבון העולם עמוקים, אבל בשעה שרוצה הקב"ה לכפר עוונות הדור, מכה בזרוע שלהם ונרפאים כולם. משל לרופא שמכה, שמקיז דם, בזרוע, כדי להציל כל האיברים. כמ"ש, והוא מחוֹלָל מפשעינו מדוכָּא מעוונותינו, מוּסר שלומנו עליו ובחבורתו נִרפָּא לנו. %break .355 ביום ההוא של רה"ש, עומדים ע' כיסאות לדון דין העולם, כמה הם בעלי הגנה ומקטרגים העומדים למעלה. אלו מַיימינים לזְכוּת, ואלו מַשׂמאילים לחוב, להזכיר חובות העולם והחובות של כל אחד ואחד. %break וע"כ צריך האדם להתוודות ולפרט חטאיו, כל אחד ואחד כמו שהוא. משום שמי שמפרט חטאיו לפני הקב"ה, נמסר דינו בידי המלך הקב"ה לבדו. ומי שדן אותו הקב"ה, הוא לטוב. וע"כ ביקש דוד המלך, שופְטֵני אלקים, אתה ולא אחר. %break וכן שלמה אמר, לעשות משפט עבדוֹ, הוא ולא אחר. וב"ד של מעלה נבדלים ממנו. %break %H רה"ש %break .356 וע"כ צריכים לפרט החטאים של כל איבר וכל מה שעשה בפרט. כמ"ש, חטאתי אודיעך. ואח"כ, ואתה נשאת עוון חטאתי סלה. מאין לנו? ממשה, כמ"ש, אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב. ובישראל כתוב, חטאנו כי עזבנו את ה'. %page 207 כי אם הפסוק של משה הוא ביחיד, אבל בציבור אינם צריכים לפרט חטאיהם. הרי כתוב פסוק זה, חטאנו כי עזבנו את ה', שהוא בציבור. ואם זהו בציבור, %break אבל השליח שלהם אינו צריך לפרט החטאים. הרי כתוב, וַיָשָב משה אל ה' ויאמר, אנא חטא העם הזה. וכתוב, ויעשו להם אלוהי זהב. %break משום שכל מי שמפרט חטאיו, ב"ד של מעלה נבדלים ממנו, ואינם מחייבים אותו. משום שאדם קרוב אצל עצמו, וקרוב פסול לעדוּת, וע"כ אינו נידון ע"פ עצמו. %break .357 כי אינו עוזב את המקטרג שילמד עליו חוב ומום, משום שהאדם הקדים ואמר, ואינו נותן מקום לאחר לומר. אז הקב"ה מוחל לו. כמ"ש, ומודה ועוזב ירוחם. %break .358 בימים של רה"ש ב"ד מתקנים כיסא אל המלך לדון כל העולם, וישראל נכנסים תחילה לדון לפניו, כדי שיתרבו הרחמים, מטרם שמתעורר הרוגז על רשעי העולם. כתוב, ומשפט עמו ישראל דְבר יום ביומו. יום ביומו, יומיים של רה"ש. %break והם יומיים, משום שהם שני בתי דין המתחברים יחד, דין עליון, קשה, בדין תחתון, רפה. ושניהם נמצאים. %break תקיעת שופר היא לעורר הדינים של מסך דחיריק דקו האמצעי, כדי לייחד ב' קווים ימין ושמאל זה בזה. ויש שתי פעולות במסך דחיריק כלפי קו השמאל: %break א. מנעולא, דין קשה, %break ב. מפתחא, דין רפה. %break המנעולא גנוז בג"ר של כל מדרגה, והמפתחא בו"ק של כל מדרגה. וע"כ נקרא המנעולא ב"ד עליון, והמפתחא ב"ד התחתון. והם תמיד מאירים זה בזה, כי צריכים זה לזה. כי המפתחא מקבל כוח הדין ממנעולא, והמנעולא מקבל הארת מיתוק ממפתחא. %break יום א' של רה"ש ג"ר, המנעולא שולט, דין קשה. ויום ב' של רה"ש ו"ק, המפתחא שולט. %break .359 ועל זה לא ידעו הבבלים סוד השברים והתקיעה, שלא ידעו ששניהם צריכים. התרועה היא דין קשה, שלושה שברים הם דין רפה. וע"כ דומה למי שגונח מליבו, שהוא רפה. הבבלים לא ידעו איזה משניהם צריכים, %break וע"כ עשו שניהם. ואנו יודעים את שניהם, ששניהם צריכים, ועושים את שניהם. והכול יוצא לדרך האמת. %break .360 כתוב, תִקעו בַחודש שופר בַּכֵּסֶה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב. בחודש, זהו דין רפה, שנקרא חודש. בכֵּסה, זהו דין קשה, המכונה פחד יצחק. דין שמכוסה תמיד, מנעולא, שאינו דין בגלוי. כי גנוז בג"ר. %break כי חוק, הוא דין רפה, מפתחא, בגלוי. ומשפט, הוא דין כלול ברחמים. ושניהם יחד. ומשום זה יש שני ימים ברה"ש, ושניהם אחד. %break .361 כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. לא שומעֵי, או תוקעֵי, אלא יודעֵי תרועה, משום שרק החכמים היושבים באוויר הארץ הקדושה, הם יודעי תרועה, להיכנס לפניו ולהתקשר בו. וכל אלו היודעים סוד התרועה, יתקרבו ללכת באור פניו של הקב"ה. %break שזהו אור הראשון, שגנז הקב"ה לצדיקים. וע"כ צריכים לדעת את התרועה. %page 208 %H יותרת הכבד, מרה, קנֶה, וֵשֶט ושופר %break .362 כתוב, היותֶרֶת מן הכבד, וכתוב, ואת היותרת על הכבד. יותרת מן הכבד, אשת זנונים, לילית, ההולכת ויוצאת מהכבד, מס"מ, להטעות העולם ולהשׂטין עליהם. ומניחה את הזכר לעשות זנונים. ומשום זה כתוב, היותרת מן הכבד. %break יותרת על הכבד, משום שאחר שעושה ניאוף היא מתעלה עליו. היא מצח אישה זונה המתגברת על בעלה, ס"מ, כבד, בכעס של המרה, שהיא אשת מְדָנים וכעס ששולטת על הזכר שלה. %break כלומר, מצח אישה זונה השולטת על הכבד, ס"מ, כי היא אשת מְדָנים וכעס. וע"כ נקראת יותרת על הכבד. %break .363 יותרת מן הכבד. משום שיוצאת מהכבד, ס"מ בעלה, להזיק לכל העולם ולעשות ניאופים עם הכול. ואח"כ היא עולה אל הזכר, במצח אישה זונה, בעזוּת פנים. ואז היא על הכבד. %break נקראת, יותרת מן הכבד, כי אחר שיוצאת לִזְנוֹת עם הכול, נותנת שיירים לבעלה. כי יותרת מלשון שיירים. יותרת הכבד היא מבחינת ס"מ, דינים דדכורא. אלא מתוך שהיא זונה עם אחרים, מעורבים בה גם דינים דנוקבא. %break .364 מן הכבד והיותרת, מס"מ ולילית, יוצאת מרה, חרבו של מלאך המוות, שיוצאות ממנה טיפות מרות להרוג בני אדם. המרה תלויה על הכבד, כל המחלות והמוות תלויים בקליפה שנקראת מרה. %break וביום של רה"ש משוטטת בעולם לאסוף כל החטאים שבעולם. ואז כל איברי השכינה, ישראל, בצרה. %break ישראל הם איברי השכינה, כמ"ש, נר ה' נשמת אדם, שנשמת אדם מנר ה', מהשכינה הקדושה. ואז, ברה"ש, כל ישראל בצרה, ולוקחים שופר, לעורר בו תקיעה שברים ותרועה. %break .365 אחר שהאיברים ועורקי הלב המשולים לישראל, הם בצרה, צריכים לעורר בקנה, שהוא השופר. וזהו הקנה של הריאה. כי אחר שכנפי הריאה לא תוכלנה להשקיט הכעס של המרה, המתגברת על עורקי הלב ועל כל העורקים של איברי הגוף. %break אותו הרוח, החסדים, שנושב בהם, עולה בתוך הקנה, השופר, העוה"ב. כי שופר, בינה, הנקראת עוה"ב. %break הוֵשט דומה לעוה"ז, מלכות, שבו אכילה ושתייה, שהם המוחין דחסדים וחכמה, המכונים אכילה ושתייה. הקנה, דומה לעוה"ב, בינה, שאין בו אכילה ושתייה. שמוחין ההם אינם מתגלים בבינה, אלא במלכות. %break .366 ואחר ששט ו' מוֵשט, בריבוי אכילה שגזל, התארך ונעשה מהו' ן', ומהמילה ושט נעשה שׂטן. כתוב, שָׁטו העם ולקטו, ששטו הוא לשון שטות, כי זה גרם השטות שלהם, שהתערבו בערב רב השוטים, שתאוותם אכילה ושתייה וגֶזל וחמס, משׁוֹד עניים ואֶנְקַת אביונים. %break בנ' כפופה סָטו, שאכלו בלי טחינה. כתוב בהם, הבשר עודנו בין שיניהם טרם ייכרת, ואף ה' חרה בעם. %break כי התפשטה הו' של שטו, ונעשה ן', שטן. והוא שרוחו כפוף, הוא נ' כפופה, שהקדושה נעשתה נ' כפופה. והס"א ן' פשוטה. וזה גרם שהתפשט השטן באכילה ובשתייה. %page 209 והתגבר על כל האיברים והעורקים בשס"ה (365) לא תעשה, בשס"ה יְמוֹת החמה, כחשבון השטן, שבגי' שס"ה חסר אחד. וזהו יוה"כ שחסר לו, כי אין בו אכילה ושתייה. וע"כ השטן אינו שולט ביוה"כ, וחסר לו יום לשס"ה ימים. %break התכללות החכמה בחסדים בנו"ה נקראת טחינה, כמו שְׁחָקים שטוחנות מ"ן לצדיקים. והערב רב מגבירים השמאל וממשיכים אכילה ושתייה שלהם משמאל בלי ימין, שזה נבחן בלי טחינה. %break ומשום שאכלו בלא טחינה, התדבק בהם השטן, והקדושה שבהם נעשתה נ' כפופה, כי רוח הקדוש פרח מהם. %break .367 ויוה"כ כעין הקנה של הריאה, בינה, עוה"ב, והוא ו' בן י"ה מבינה. כמו שלומדים, הרואה קנה בחלום זוכה לחכמה. וכמ"ש, קְנֵה חכמה קְנֵה בינה. שאין קנה פחות משניהם: י' חכמה, ה' בינה. כי אין בינה בלא חכמה, ואין חכמה בלא בינה. %break משום זה צריכים לעורר בשופר, שהוא קנה, עוה"ב, עולם ארוך, המקבלת מא"א, שנמצאים ממנו י"ג (13) מידות הרחמים, שבגי' וא"ו (13), הא' הוא אֶרך, שני הווים אפיים. %break .368 ואמא עילאה היא תקיעה מצד אברהם, חסד. שברים מצד יצחק, גבורה. תרועה מצד יעקב, ת"ת. שכינה התחתונה, מלכות, קשר של כולם, כי מקבלת את כולם. קש"ר, ראשי תיבות תקיעה שברים תרועה. %break כי ק' תקיעה, ש' שברים, ר' תרועה. וכולם משולשים בשכינה, שנאמר, קדוּשה לךָ ישַלֵשוּ. %break כי אין קול יכול לצאת מהגוף לחוץ, אלא מהפה. אף כך, אין להפריד השכינה מהקב"ה. כי כתוב, קול ה' חוצב להבות אש. והשכינה היא תפילת כל פה. ואלו הם הסימנים: קשר"ק קש"ק קר"ק. %break .369 לוקחים שופר לעורר בו תרועה ותקיעה, שהם דין קשה ברחמים. תרועה דין קשה. תקיעה רחמים. שברים דין רפה. שברים תקיעה, דין רפה ברחמים. ואז מתעוררים כך למעלה להתערב זה בזה. דין ברחמים ורחמים בדין. %break .370 ובחיבור הראשון התבשם השטן והתקמטה הן' משטן וחזרה להיות ו'. ומה שהוֵשט נעשה שטן, חזר עתה לאחור ונעשה ושט, כבתחילה. משום שהקול קול יעקב. כי ישראל אין כוחם באכילה ושתייה, כשאר העמים שיורשים עוה"ז, %break שכוחם באכילה ושתייה. אלא ישראל, כוחם בקול של עוה"ב. עולם ארוך, שנברא באות י'. %break ומשום שקול שופר, המוחין דז"א הנקראים קול, שמקבלים משופר, בינה, יוצא מהי', חכמה, לכן אין פוחתים מעשרה שופרות, כנגד הי'. כי באות י' נעשה עולם ארוך, ו', עוה"ב, שמקבל מוחין דעוה"ב. ובאות ה' ברא העוה"ז, ה' קטנה, %break מלכות, שבה אכילה ושתייה של תורה, המוחין דחכמה וחסדים, הנקראים אכילה ושתייה. %break .371 אחר שנגזרה הגזרה בשתי אותיות ה', בשני בתי דין, של בינה ושל מלכות, יכול לבטל הגזרה של שניהם רק י"ו דהוי"ה. כי ה' דהוי"ה אמא עילאה, בינה. %page 210 י' אבא, חכמה. וכתוב, כל נֵדר וכל שבועת איסָר לְענות נפש, ה' שנקראת נפש. אישהּ יְקימֶנו ואישהּ יְפֵרֶנו. אשר הי' היא איש של ה"ר, בינה, והו' איש של ה"ת, מלכות. ע"כ הם יכולים להפר הגזרה של שתי אותיות ה'. %break ומשום זה צריך לעורר הקול, ו', ז"א, בעשרה שופרות, י', כדי שיבטלו הדינים שבשתי אותיות ה', בבינה ובמלכות. והעיקר שלהם, שכל סימן מקשר"ק קש"ק קר"ק, יהיה בנשימה אחת, בפה, שהוא חלק י' מעשרה. %break %H כבד ולב %break .374 בתרועה תקיעה שברים מתמתקים כל הדינים. ומה שהכבד אוחז, הוא מקריב אל הלב, למלך, לזוּן אותו. הלב, אין דרכו ואין תאוותו בעכירות המעשים של עמו, אלא לוקח כל הברור וכל הצח, %break כל הזכויות ומע"ט. וכל העכירות הטינוף והלכלוך, המעשים הרעים, מניח בשביל הכבד, ס"מ, שכתוב בו, עשיו איש שעיר. %break ובגלל כל העורקים שלו, שהם שאר עמים עכו"ם, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. עוונותם, אותיות עוונות תם, אותו שכתוב בו, ויעקב איש תם. והעוונות של עמו, הם בעורקים ובגידים הדופקים שבלב. %break %H רה"ש %break .881 ובחודש השביעי באחד לחודש. יום של רה"ש הוא דינם של כל העולם, דין קשה ביום א' ודין רפה ביום ב'. כתוב, ועשיתם עולה. הלוא, והקרבתם, היה צריך לכתוב? אלא ביום של רה"ש, כתוב, ועשֵׂה לי מטעמים. %break שיצחק אמר לעשיו, המקטרג. כמה מטעמים ותבשילים עושים ישראל באלו הימים, במצוות ובתפילה, בעוד שהמקטרג הולך לחפש בעוונות העולם, לעשות מהם מטעמים לקטרוג. %break וע"כ לא כתוב, והקרבתם, אלא, ועשיתם עולה, לעשות ולתקן מטעמים. ולא כתוב אִשֶׁה עולה. וכן בכל שאר הימים, שאין לס"א חלק באלו הימים, לא כתוב אִשֶׁה. %break כש"כ ביום הזה, שאנו עושים מטעמים ותבשילים בלי דעת הס"א. שהרי יצחק שלח אותו לצוד צידה של עוונות בני העולם ולהביא אצלו. %break בכל הקורבנות נותנים חלק לס"א, אבל ביום של רה"ש להיפך, שע"י תקיעת שופר מבלבלים דעתו של השטן, מתבטלים ג"ר דשמאל, שמשם חיוּת הס"א. כי ברה"ש שולט מצב הא' של המלכות. מה שיצחק, שהוא קו שמאל, אמר לעשיו, וצוּדה לי ציד, %break שנתן לו רשות להמשיך הג"ר דשמאל, ולעורר כל הדינים הבאים עימו. כמ"ש, ויֶחרד יצחק חרדה גדולה. %break ודינים הללו מתחילים להתעורר ברה"ש. אמנם בעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרִבקה, מזמינים שופר ותוקעים, שע"י תקיעת שופר מתמעטים הג"ר דשמאל, כל המוחין דס"א, וע"כ הס"א מתבלבלת. ונמצא שלא עוד שאין לה חלק מקורבנות של רה"ש, %break כמו בשאר הקורבנות, אלא עוד שמפסיד כל אחיזתו ומתבלבל דעתו. %break ביום הזה, שאנו עושים מטעמים ותבשילים בלי דעת הס"א, לא לבד שאין נותנים לו חיוּת מהקורבנות אלא עוד שמבלבלים דעתו, שהרי יצחק שלח אותו לצוד צידה של עוונות בני העולם ולהביא אצלו. שמחמת שהוא מצב הא' דמלכות, %page 211 שיצחק, קו השמאל, יושב על כיסא דין, ורוצה להגביר שליטתו, שולח את עשיו לצוד ציד, שימשיך ג"ר משמאל. וכיוון שנתן לו רשות, תכף מתעוררים הדינים, שדנים כל העולם לכף חוב. %break ובעוד שהוא הולך, מטרם שמספיק לגלות הדינים מג"ר דשמאל, מזמינים שופר ותוקעים, כדי לעורר הרחמים, שע"י תקיעת שופר מתבטלים הג"ר דשמאל והס"א אינו יכול להמשיכם, ומתבלבל דעתו, ובמקומם נמשכים מטעמים של יעקב, רחמים. %break .882 ובעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרבקה, ועושים כל אלו עבודות, וכל אלו התפילות, מזמינים שופר ותוקעים, כדי לעורר הרחמים. כמ"ש, ויָבֵא לו יין וַיֵשְׁתְ. %break שבא מרחוק, מבינה, ממקום שהיין ישָן, שהוא הארת חכמה דו"ק דשמאל אחר הביטול של ג"ר דשמאל, שזה מכונה יין ישן. ושתה. והוטעם לו, ושמח. %break ואח"כ מברך אותו יצחק, קו השמאל, בכמה ברכות, ומעביר עוונותיו. כי הארת החכמה מכפרת העוונות. כתוב, ויהי אך יָצוֹא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו, ועשיו אחיו בא מצֵידו. שנושא עימו כמה משאות של עוונות. %break .883 ומשום זה הוא יום תרועה. והקורבן הוא עולָה. איִל אחד, משום האיל של יצחק. ושעיר עיזים אחד לחַטָאת, שוחד לס"מ, כי מקורבן זה בלבד הוא מקבל יניקה מו"ק דחכמה, %break כדי לכפר פניו, על אותה הבכייה שבכה באותו יום, אחר שראה שלא נעשה רצונו. והוא צד ציד בחינם, כי התבטלו הג"ר דשמאל שלו, שהם כל כוחו. שמיעוט הג"ר נקרא בכייה. וכעין זה הוא ביוה"כ. %break %H פרשת שופטים %break %H על פי שני עדים, יקום דבר %break .14 ולא עוד, אלא ב' עדים הם על האדם: עין רואה ואוזן שומעת. וב"ד סופר ודן עוונותיו. ולא עוד, אלא השמש והלבנה מעידים על האדם. כמ"ש, תִקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגֵנו. בכסה, ביום שהלבנה, המלכות, מתכסה בו. %break מתכסה, משום שכאשר מגיע רה"ש, יבוא ס"מ לבקש דין על ישראל, בני המלכות, לפני הקב"ה. והוא יאמר לו, שיביא עדים. והוא מביא עימו את השמש. %break הלך להביא את הלבנה, והיא מתכסה, שעולה לאותו מקום שנקרא, במכוסה ממך אל תחקור, כדי לפייס את הקב"ה על בניה. %break .15 וזהו שכתוב, תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כלומר למקום שבו עלתה השכינה, שהוא, ובמכוסה ממך אל תחקור. והעוונות שהם בסתר, צריכים להיות נידונים שם בינו לבין קונו. ובעוונות שחטא בגלוי, כתוב, מְכסֶה פשעיו לא יצליח. %page 212 והשכינה מצד הכתר, היא עולם הנסתר. ואדם צריך לחבר עוונותיו לכתר. בזמן ההוא, מגיע זמן הרחמים והדין עובר. ומשום זה צריך לחבר עוונותיו בכתר, לזַכּות אותו מהעדוּת של המלכות. אבל לרשע אין מזכים לו. %break ברה"ש חוזר העולם לקדמותו, והמלכות חוזרת למצב א', שבו הייתה ביום הרביעי של מעשה בראשית, בבחינת שני המאורות הגדולים, שז"א ונוקבא הלבישו את הבינה. ז"א קו ימין דבינה, והמלכות קו השמאל. %break ונודע, שהארת השמאל בלי ימין הוא חושך. וכן ימין בלי שמאל הוא ו"ק בלי מוחין. ולפיכך היה אז ז"א בתרדמה, כמו ישֵׁן בלי מוחין. והנוקבא הייתה בחושך. %break ואז בא ס"מ לתבוע דין, ונאמר לו להביא שני עדים, ז"א ומלכות, שהשמיים, ז"א, לא ייתן מטר, שלא ישפיע אל המלכות. והארץ, המלכות, לא תיתן את יְבוּלה לתחתונים. %break אמנם ס"מ לא הביא עימו אלא עֵד אחד, השמיים, ז"א, שהיה בתרדמה, ולא השפיע למלכות. וכיוון שהלך להביא את המלכות, שלא תיתן יבולה לתחתונים, %break אז התכסתה המלכות, שהתמעטה מכל ט"ת שבה, ונשארה בנקודת כתר שבה. שהמיעוט הזה נעשה ע"י תקיעת שופר. %break ע"י הקול היוצא משופר, מעוררים כוח המסך דחיריק בז"א, קו האמצעי, וע"י מסך דחיריק, הוא ממעט קו השמאל דבינה, ומייחד שם ימין ושמאל דבינה זה בזה, והתעוררו הרחמים בעולם, מכוח הייחוד הזה של ימין ושמאל. %break וכיוון שהתמעט קו השמאל דבינה, הסתלקו אז כל ט"ת מהמלכות, שכל בניינה היה אז מקו השמאל הזה, ונשארה בנקודת הכתר. כמ"ש, תִקעו בחודש שופר, %break בכֵּסה ליום חגנו. הלבנה, המלכות, מתכסה בנקודת הכתר שבה, שע"י זה נעלם הדין ומתגלים הרחמים בדין. %break לכן נאמר, מתכסה, משום שכאשר מגיע רה"ש, יבוא ס"מ לבקש דין על ישראל, בני המלכות, לפני הקב"ה. והוא יאמר לו, שיביא עדים. והוא מביא עימו את השמש. כלומר, שז"א אין לו מוחין ואינו משפיע. הלך להביא את הלבנה, והיא מתכסה, להראות על החושך שבה. %break שעולה לאותו מקום שנקרא, במכוסה ממך אל תחקור, שהמלכות התמעטה מכל הספירות שבה ולא נשאר בה אלא הכתר, שהוא, במכוסה ממך אל תחקור, ואז יצאו הרחמים בעולם. %break והעוונות שהם בסתר, צריכים להיות נידונים שם בינו לבין קונו. כי לאחר שקו שמאל התמעט ויצאה מדה"ר, כבר אין לס"מ אחיזה במלכות. ודינים של אדם הם בינו לבין קונו, בלי קטרוגו של ס"מ, וע"כ ה' מרחם עליו. %break אבל בעוד ששלט קו שמאל, והעוונות שחטא הם בגילוי, שעוונותיו של אדם היו נאחזים בעולם המגולה, המלכות, כתוב, מכסה פשעיו לא יצליח, שלא יוכל לכסות הפשעים, באופן שס"מ לא יהיה נאחז במלכות. %break ובעת שהשכינה בכתר שבה, היא עולם הנסתר, כי הכתר נקרא, במכוסה ממך, ואין אחיזה לס"מ. ואדם צריך לחבר עוונותיו לכתר. בזמן ההוא מגיע זמן הרחמים והדין עובר, %break שאז נעשה ייחוד ימין ושמאל ע"י קו אמצעי, והרחמים מתגלים. ומשום זה צריך לחבר עוונותיו בכתר, לזַכות אותו מהעדוּת של המלכות. %break משום זה, הרשע שמכסה פשעיו, שאומר לחבֵּר עוונותיו לכתר לזַכות אותו מהעדות שלה, שלא תוכל להעיד ששָׁם המלכות במכוסה. נאמר בו, אבל לרשע אין מזכים לו, ע"כ כתוב, %break מכסה פשעיו לא יצליח. אבל לאחר שז"א ממעט השמאל, ומסיבה זו עלתה המלכות עד הכתר שנשאר בה, מתגלה מדה"ר. %page 213 .16 ועוד, הקב"ה ושכינתו מעידים על האדם תמיד, ולא ברה"ש בלבד, כמ"ש, הַעידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ. את השמיים, כמ"ש, ואתה תשמע השמיים, ז"א. ואת הארץ, כמ"ש, והארץ הֲדוֹם רגליי, המלכות. %break ועוד, שני עדים, עמוד האמצעי, ז"א, וצדיק, יסוד. והם אותיות ע"ד מהמילים, שמע אחד. ע' מהמילה שמע, וד' מהמילה אחד. וזהו עֵד מז"א. ועוד, אותיות ע"ד מבשכמל"ו. כלומר, ע"ד מהמילה ועד. והוא עֵד מיסוד דז"א הכלול במלכות. %break .17 על פי שניים עדים או שלושה עדים יוּמת המת. זהו ס"מ, שמת מעיקרו. וכמ"ש, ויישאוהו במוט בשניים. שכתוב, לא יומת על פי עד אחד, שלא יהיה לו חלק באל אחד. %break ברה"ש נמצאת המלכות בשמאל בלי ימין. ואז נאחז בה ס"מ, עד תקיעת שופר, ז"א, הממעט את הג"ר דקו שמאל למעלה בבינה, ע"י הדינים דמסך דחיריק, שעל ידו התמעטה המלכות עד לנקודת הכתר, %break ואז נפרד ס"מ מהמלכות. ויש כאן ב' עדים להרחקת ס"מ מקו שמאל שבמלכות: %break א. החושך שבה, כי בעת שהתדבקה בשמאל בלי ימין, קפאו אורותיה והייתה לחושך. ועכ"ז לא נפרד ממנה ס"מ והיה יונק ממנה, ולא יכלה להתחבר עם ז"א בגללו. כמ"ש, לא יומת על פי עד אחד. %break ב. אח"כ שע"י תקיעת שופר, שהתעוררו בז"א הדינים של המסך דחיריק, ומיעט הג"ר בשמאל עם הדינים ההם, וט"ת דמלכות הסתלקו ונשארה בכתר, אז נפרד ס"מ מהמלכות, ויכלה להיבנות מחדש ולהתחבר עם ז"א, ולהזדווג עימו פב"פ. %break כי עתה שהתווסף הדין של המסך דחיריק על הדין של החושך, אז, כמ"ש, על פי שניים עדים, יקום דבר, וס"מ נפרד מהמלכות. %break וכמ"ש, על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת, זהו ס"מ. ולמה כתוב, המת, הרי היה צריך לומר, יומת החי? אלא לרמוז על ס"מ, שהוא מת מעיקרו. %break ואי אפשר להמית אותו בעֵד אחד, בדין של חושך, אלא בשני עדים, בדין של החושך ובדין של המסך דחיריק. וכמ"ש, ויישאוהו במוט בשניים, כלומר בשני עדים. %break וכתוב, לא יומת על פי עד אחד, שהוא הדין של החושך בלבד, מטעם, שלא יהיה לו חלק באל אחד. כי הדינים של החושך שבמלכות הם קדושים מאוד, והם האות ד' של המילה אחד, והם נחוצים לייחוד של אותיות א"ח של אחד עם ד' של אחד. %break וע"כ אין מורידים אותם למלחמה עם ס"מ, אלא שמחכים לעד השני, הדין של המסך דחיריק. %break ומה שכתוב, או שלושה עדים, הוא משום שבמסך דחיריק יש ב' מיני דינים דמנעולא ודמפתחא. ולפיכך הם שלושה דינים: חושך, מנעולא, מפתחא. ועיקרם מספיק בשני עדים: חושך ומפתחא. אלא תחילה צריכה לצאת המנעולא ואח"כ נגנזה. %break ולפיכך מחשיבים רק שני עדים, אע"פ שע"פ סדר הפעולות יצאו שלושה עדים. וע"כ כתוב, על פי שניים עדים או שלושה. שרומז, שמספיק שניים, אבל יש שלושה עדים, שלפני עדותם אינו מתבטל מהמלכות. %break .18 כי יָקום עֵד חָמס. ודָרשו השופטים היטב. מצווה זו היא לדרוש ולחקור העדים בשבע חקירות, מקודם שדנים אותו בעונש מוות. בשבע חקירות, הן שבע כנגד שבעה אלה, שכתוב, עיני ה' הֵמה משוטטים בכל הארץ, שהן חג"ת נהי"מ. %break %H מאמרים ליום הכיפורים %break %H פרשת נוח %break %H אותו היהודי %page 215 .94 בעוד שהיו הולכים, ראו שהיה בא לנגדם יהודי אחד. אמר רבי יוסי, אדם זה הוא יהודי, שהוא נראה כיהודי. כשהגיע אליהם, שאלו לו, מי הוא. אמר להם, שליח מצווה אני, %break כי אנו יושבים בכפר דרָאמין, והגיע זמן החג, וצריכים אנחנו הלולב והמינים שעימו, ואני הולך לקצץ אותם לשם מצווה. הלכו יחד. %break .95 אמר להם אותו היהודי, ד' מינים שבלולב, שבכולם באים לרַצות בעד העולם, למה צריכים להם בחג, ולא בזמן אחר? %break .96 המקום, שאנו יושבים בו, קטן. אבל כולם עוסקים בתורה. ויש עלינו רב, מצוין ברבנים. ובכל יום הוא אומר לנו דברים חדשים בתורה. ואמר, כי בחג הגיע הזמן לממשלה, שישראל ישלטו על השרים של שבעים אומות. וכתוב, %break אזי עבר על נפשנו המים הזֵידונים, ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם. האם יש שיניים למים? אלא מים זידונים, הם שאר העמים, ושיניים, הם השרים הממונים על שאר העמים עכו"ם. והם מתברכים מצידם של ישראל. %break .97 וכדי למשול על שרי האומות, אנו באים בשם הקדוש, המרומז באלו ארבעה מינים שבלולב: %break הדסים, חג"ת, מהאות י' דשם הוי"ה, ערבות, נו"ה, הנמשכים מאות ה' דהוי"ה, לולב, יסוד, מהאות ו' דהוי"ה, אתרוג, מלכות, ה"ת. %break כדי לרַצות להקב"ה, ולמשול עליהם בשם הקדוש. ולעורר עלינו מים קדושים, שפע מים עליונים, המכניעים את המים הזידונים, לנסך אותם על המזבח, המלכות. %break .98 וברה"ש התעוררות ראשונה חוזרת ובאה בעולם, שהיא הנוקבא. כלומר, הנוקבא חוזרת לקדמותה, כמו שהייתה ביום רביעי של מעשה בראשית. התעוררות ראשונה זה ב"ד של מטה, שמתעורר לדון העולם, והקב"ה יושב על כיסא הדין ודן את העולם. %break הנוקבא נקראת בית. וביום רביעי של מעשה בראשית, מטרם שנבנית, הייתה מחזה ולמטה דז"א באחוריו. ואז הייתה מלאה דינים, ונקראת ב"ד של מטה, למטה מחזה. %break וע"כ היא דנה את העולם בדין, וכן ז"א יושב אז על כיסא דין, ודן את העולם. והמצב הזה נקרא התעוררות ראשונה. %break .99 וב"ד זה שולט לדון העולם עד יוה"כ. שאז פניה מאירים. שמשיגה ג"ר, הנקרא פנים. ונחש המקטרג אינו נמצא בעולם, שהוא מתעסק באותו שעיר לעזאזל שמביאים לו, %page 216 שהוא מצד רוח הטומאה, כראוי למקטרג. ומשום שמתעסק באותו השעיר, אינו קרב למקדש, לנוקבא. כלומר, אינו קרב לקטרג על ישראל ולהפריד הזיווג של זו"ן. %break .100 והשעיר הזה הוא כמו שעיר החטאת של ר"ח, כי מתעסק בו. וע"כ מאירים הפנים של המקדש, הנוקבא. וע"כ ישראל כולם מוצאים רחמים לפני הקב"ה ומעביר עוונם. %break .101 כאשר הלבנה, הנוקבא, מתקרבת אל השמש, ז"א, מעיר הקב"ה את צד הצפון, קו השמאל, הנמשך מנקודת השורוק, ואוחז בה באהבה, ומושך אותה אצלו, שזהו הפיוס ונטילת רשות. והדרום, קו ימין, מתעורר מצד אחר, מצד נקודת החיריק, והלבנה, %break הנוקבא, עולה ומתחברת במזרח, ז"א, ואז יונקת משני הצדדים, מדרום ומצפון, ולוקחת הברכות, שפע הזיווג, בלחש, שהיא בחינת ו"ק, מכוח נקודת החיריק, כמ"ש, וקולה לא יישָמֵע. כי קול ודיבור פירושם ג"ר. %break ואז מתברכת הלבנה ומתמלאת משפע. וכאן מתקרבת האישה לבעלה, כלומר זהו זיווג שלם, המשפיע מוחין שלמים לעולם. משמיענו בזה, שסדר הזיווג הוא, שמתחילה ממשיך ז"א לנוקבא הארת קו השמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. %break ואח"כ את קו הימין, כמ"ש, וימינו תחבקני. ומשמאל נמשך הארת החכמה, ומימין חסדים. ואח"כ הזוהר מבאר, איך הנחש נאחז בעת הארת קו השמאל. %break .102 כמו שיש צורות איברי אדם, ז"א ותיקוניו, כך יש צורות איברי הנוקבא דז"א ותיקוניה. וכל ההפרש הוא רק בגוון, שז"א, גוון ירוק, ונוקבא, גוון אדום. אמנם בצורות האיברים הם שווים. וכמו כן יש למטה מאצילות, תיקון אדם תחתון אחר, מס"א, שמתחת הלבנה. %break שיש בו אותן צורות איברים, ימין ושמאל וכדומה. ומשמיענו בזה, שהמדרגות נחתמות זו מזו, והצורות שבעליונה עוברות על התחתונה, והתעוררות כל בחינה שבאחת מהן, מעוררת הבחינה שכנגדה באחרות. %break .103 כמו שזרוע השמאל למעלה, בז"א, אוחז בנוקבא, ומתעורר כנגדה באהבה, כך יש למטה, מהנוקבא, נחש, זרוע שמאל של רוח הטומאה, והוא הנוקבא דטומאה. %break ואוחז בו, מי שרוכב עליו, שהוא הזכר דטומאה, המזדווג עם הנחש. והוא קרב אז אל הלבנה, הנוקבא, ומושך אותה, יונק ממנה, מבין הדבקים, ממקום הזיווג, ונטמאת. %break כי ב' נקודות בנוקבא: א. מדה"ד, שאינה ראויה לקבל מוחין מכוח צ"א, והיא גנוזה בה, ב. מדה"ר, מהבינה, שבה מקבלת כל המוחין ומאירה לעולם, והיא גלויה בנוקבא. %break וע"כ היא נקראת, עצה"ד טו"ר. כי אם זכה אדם הרי טוב, ואם לא זכה הרי רע: א. אם האדם מקבל הארת השמאל בתיקוני הקדושה, מלמטה למעלה, אז הוא טוב, שמקבל ממנה כל המוחין בשלמות. %break ב. ואם לא זכה, כלומר, שממשיך המוחין מלמעלה למטה, אז מתקרב הנחש אל הנוקבא, ומגלה את הנקודה דמדה"ד שבה, שאינה ראויה לקבל מוחין ושפע מז"א, מכוח צ"א, ומחמתה מתקלקלת גם הנקודה השנייה דמדה"ר. וע"כ נפרד הזיווג, %page 217 ונבחנת כמו שנטמאה, ואינה ראויה עוד להזדווג ולקבל שפע מז"א. לכן נאמר, והוא קרב אז אל הלבנה, ומושך אותה מבין הדבקים, ונטמאת. שמגלה את הנקודה דמדה"ד הגנוזה בין הדבקים, ואז אינה יכולה עוד להזדווג ולקבל שפע בשביל העולם. %break .104 ואז ישראל למטה מקריבים שעיר בר"ח, ועל ידיו ממשיכים מיתוק המלכות בבינה, והארת השמאל מלמטה למעלה. והנחש ההוא נמשך אחרי אותו השעיר, כי כל תאוותו הוא להארת השמאל. והלבנה נטהרת, כי היא עתה ראויה לקבל שפע מז"א בעלה. %break ועולה למעלה ונקשרת למעלה, בז"א, כדי להתברך. ופניה מאירים עתה כלפי מה שנחשכה מקודם בהיותה למטה, מטרם שבאה בזיווג עם ז"א. %break שעיר ר"ח בא לטהר הנוקבא, להמשיך לה הכלים דמדה"ר מבינה, עם הארת השמאל, שע"י זה היא חוזרת לטהרתה. ואע"פ שהנחש יכול עוד לעורר הנקודה דמדה"ד, אחר שכבר התגלתה לו, מ"מ אינו עושה זאת, מחמת שאינו רוצה לקלקל את הארת השמאל, %break שהוא תאב מאוד להארה זו. ונמצא עתה, שקטגור נעשה סנגור. %break .105 גם ביוה"כ, כיוון שאותו נחש הרע מתעסק באותו שעיר לעזאזל, שהוא ג"כ המשכת הארת השמאל, כמו שעיר של ר"ח, הלבנה נפרדת מהנחש, כי עוסק בשעיר ואינו רוצה עוד לקטרג עליה, והנוקבא עוסקת עתה ללמד זכות על ישראל, %break ומסוככת עליהם כאם על הבנים, והקב"ה מברך אותם מלמעלה, ומוחל להם עוונותיהם. %break .106 ואח"כ, כשישראל מגיעים לחג הסוכות, מתעורר צד הימין של מעלה, כמ"ש, וימינו תחבקני, כדי שהלבנה, הנוקבא, תתקשר בו, בימין, ופניה יאירו כראוי. ואז מחלקת חלק מברכותיה לכל אלו הממונים של מטה, לשבעים שרים. %break כדי שיתעסקו בחלקם, ולא יבואו לינוק ולהתקרב לצד חלקם של ישראל. כי הנחש בהיותו מתעסק בשעיר, אינו מקטרג על הנוקבא. %break .107 כעין זה למטה, בעוה"ז, כשהאומות כולן מתברכות, הן מתעסקות בנחלת חלקן, ואינן באות להתערב עִם ישראל ולחמוד את נחלת חלקם, כמו הנחש והנוקבא, ושבעים ממונים העליונים וישראל. ומשום זה בחג, %break ע"י הקרבת שבעים פרים, ממשיכים ישראל ברכות לכל אלו הממונים על שבעים אומות, כדי שיתעסקו בחלקם ולא יתערבו עימהם. %break .108 וכאשר הלבנה מתמלאת עם ברכות למעלה כראוי, באים ישראל ויונקים ממנה לבדם. וע"כ כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. עצרת היא אוסף. כי כל מה שנאסף מהברכות העליונות, %break אינם יונקים ממנה עמים אחרים, חוץ מישראל לבדו. ומשום זה כתוב, עצרת תהיה לכם. לכם, ולא לשאר עמים. לכם, ולא לשאר ממונים. %break .109 וע"כ ישראל מְרַצים את הקב"ה במים, שמנסכים על המזבח. כדי לתת לממונים של האומות חלק מהברכות, שיתעסקו בו ולא יתערבו אח"כ בשמחתם של ישראל, כאשר יינקו ישראל הברכות העליונות. ועל יום זה כתוב, דודי לי ואני לו. שאחר אינו מתערב עימנו. %break .110 משל למלך, שהזמין את אוהבו לסעודה, שהוא עושה ביום מסוים, כדי שאוהב המלך יידע שהמלך רוצה בו. %page 218 אמר המלך, עתה אני רוצה לשמוח עם אוהבי לבדו, ואני מתיירא, שאני אהיה בתוך הסעודה עם אוהבי, יבואו כל אלו השוטרים הממונים, וישבו עימנו אל השולחן, לסעוד סעודת השמחה עם אוהבי ביחד. %break מה עשה האוהב, הוא הקדים תבשילים של ירקות ובשר שור, והקריב לאכול לפני אותם השוטרים הממונים, ואח"כ ישב המלך עם אוהבו, לאותה הסעודה העליונה מכל מעדני עולם. ובעוד שהוא עם המלך לבדו, שואל ממנו כל צרכיו, והוא נותן לו, %break והמלך שמח עם אוהבו לבדו, וזרים לא יתערבו ביניהם. כך ישראל עם הקב"ה. משום זה כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. %break %H פרשת תצווה %break %H בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים %break .97 ס"א הוא הנקודה האמצעית של חלק העולם החרב, משום שכל חורבן ושממה שבעולם, ס"א שולט עליו. והנקודה האמצעית של חלק העולם המיושב, הוא הצד הקדוש, המלכות. וע"כ עומדת ירושלים באמצע חלק העולם המיושב, במלכות. %break .98 בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים, צד הקדושה: אחת שלה, ואחת שקיבלה מעוה"ב, מבינה, שהיא נקודה עליונה מכוסה. וע"כ עומדת המלכות בב' נקודות: %break א. נקודה שלה עומדת תחתיה, שהיא ירושלים, אמצעית של כל היישוב. %break ב. הנקודה המכוסה שקיבלה מאמא עילאה היא גן עדן הארץ, העומד באמצעית כל העולם לכל בחינותיו, של חורבן ושל יישוב, וכל צדדי העולם. %break .99 וע"כ באמצע גן עדן עומדת נקודה אחת עליונה מכוסה וגנוזה שאינה ידועה. ועמוד אחד תקוע מלמטה למעלה, בתוך הנקודה ההיא, ומשם נובעים מים, שנחלקים לד' צדדי העולם. נמצא, שיש ג' נקודות בעולם, העומדות זו על זו, כעין ג' נקודות שבתורה. %break יש ב' מצבים במלכות: מצב א', בזמן שהייתה למעלה מחזה דז"א, והייתה מלבישה קו שמאל דבינה, נקודת השורוק שבבינה, חכמה בלי חסדים, שמשם נמשכים רק דינים וחורבן. %break מצב ב', אחר שהתמעטה וירדה תחת החזה דז"א, ומקבלת החסדים מז"א, שאז, מה שהייתה יַבָּשָה, נעשתה ארץ שעושה פירות, שהיא יישוב העולם. %break ונקודה אמצעית של כל היישוב, צד דקדושה היא. והס"א נאחזת במצב הא' של המלכות, בשמאל, הממשיך דינים וחורבן ושממה. שס"א הוא נקודה האמצעית של חלק העולם החרב. %break ונמצא עתה, שהעולם נחלק בין המלכות וס"א. שהמלכות שולטת על חלק היישוב שבעולם העושה פירות. והס"א, הנאחזת במצב הא', שולטת על חלק החורבן והשממה שבעולם. %break וע"כ נקראת המלכות נקודה אמצעית של יישוב העולם, והס"א נקראת נקודה אמצעית של העולם החרב. %break והנה גם בבינה יש אותם ב' מצבים: %page 219 א. בעת שהייתה במצב של נקודת השורוק, מטרם הכרעת קו האמצעי, נמשך ממנה דינים קשים וחורבן. ב. אחר הכרעת קו אמצעי, שחכמה דשמאל התלבשה בחסדים דימין, היא מאירה ועושה פירות, וכל המוחין נמשכים ממנה. %break אמנם יש הפרש גדול מבינה למלכות. כי הבינה אע"פ שהתמעטה מג"ר דג"ר ע"י קו האמצעי, מ"מ היא ראויה עוד להמשכת החכמה, בשמאל בלי ימין, משום שבבינה עצמה אין דינים, רק הדינים מתעוררים ממנה. משא"כ המלכות, %break אחר שהתמעטה וירדה למטה מחזה דז"א, כבר נפגמה ע"י מסך העומד בחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לחכמה, אלא רק לחסדים, שהוא יישוב העולם. %break באופן, שבבינה שולטים ב' המצבים ביחד, וע"כ היא שורש בין לחורבן, הנמשך ממצב הא', בין ליישוב עולם, הנמשך ממצב הב'. משא"כ המלכות, אחר שבאה למצב הב', כבר אין מצב הא' שולט בה. וע"כ היא שורש ליישוב העולם בלבד ולא לחורבן. %break אמנם כשהמלכות נתקנה בבחינת גן עדן, שנעשתה לגמרי כמו בינה, הנקראת עדן, שכל חוקי גן העדן הם כמו שהמלכות היא בעליון, בבינה, נמצא אז, שגם נקודת הבינה מתלבשת במלכות. וזה השורש בין לחורבן ובין ליישוב. %break ונמצא משום זה, שיש במלכות ב' נקודות: א. שלה עצמה, נקודה אמצעית ליישוב העולם בלבד. ב. גן עדן שבה, נקודת הבינה שבה, נקודה אמצעית, שורש בין לחורבן העולם ובין ליישוב העולם. %break ולכן בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים, צד הקדושה. אחת שלה, אחר שנתקנה במצב הב'. ואחת שקיבלה מעוה"ב, מבינה, אחר שנתקנה בבחינת גן עדן. %break נקודה שלה העומדת תחתיה, שהיא ירושלים, אמצעית של כל היישוב, רק לחסדים. ואין בה שום שורש לחורבן. הנקודה המכוסה, שמלכות קיבלה מאמא עילאה מכוסה, בעת שהיא גן עדן הארץ, %break נמצאת אז עומדת באמצע כל העולם לכל בחינותיו, של חורבן ושל יישוב. כי יש בה ב' שורשים: לחורבן, מצד שמאל, בלי ימין, וליישוב, מקו האמצעי המייחד ב' הקווים שבה. %break הנקודה האמצעית, יסוד, שָׁם בית הקיבול, ומשָׁם התולדות לתחתונים. וע"כ נאמר, באמצע גן עדן עומדת נקודה אחת עליונה מכוסה וגנוזה שאינה ידועה, היסוד. ועמוד אחד, האמצעי, תקוע מלמטה למעלה, בתוך הנקודה ההיא, %break ומשם נובעים מים, אורות, שנחלקים לד' צדדי העולם, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. %break נמצא, שיש ג' נקודות בעולם, העומדות זו על זו. נקודה שבגן עדן, שהיא שורש בין לחורבן בין ליישוב. ותחתיה נקודה א' של המלכות שמחזה ולמטה, שהיא שורש ליישוב בלבד. ותחתיה נקודה דס"א, שהיא שורש לחורבן בלבד. %break %H ב' השעירים %break .100 השעיר שישראל משלחים לעזאזל למדבר, הוא לתת חלק לס"א להתעסק עימו. ב' שעירים, אחד לה' ואחד לס"א. ייתכן לשלוח שעיר של הס"א לעזאזל, אבל שעיר לה' למה? %page 220 .101 זה דומה למלך, שכעס על בנו וקרא למלשין, שעושה דין בבני אדם, כדי שיבוא לעשות דין בבנו. המלשין שמח ונכנס לבית המלך, לאכול שם. כיוון שהביט בו בנו, אמר, ודאי לא בא המלשין הזה בבית אבי, אלא משום שהמלך כעס עליי. %break מה עשה, הלך והתרצה עימו. כיוון שהתרצה עימו, ציווה המלך לעשות סעודה עליונה לו ולבנו. וציווה, שלא יידע אותו מלשין בה. %break אח"כ בא אותו מלשין. אמר המלך, עתה, אם זה יידע מהסעודה העליונה, שתיקנתי לי ולבני, יתבלבל השולחן. מה עשה, קרא לממונה על הסעודה, אמר לו הַתקן משהו ותשים לפניי ותשים לפני המלשין ההוא, כדי שיחשוב שסעד אצלי משלי, %break ולא יידע באותה הסעודה היקרה אשר לי ולבני, וייטול אותו החלק וילך לו, וייפרד משמחת הסעודה שלנו. ואם לא עשה המלך כך, לא היה נפרד אותו מלשין מבית המלך. %break .102 כך אמר הקב"ה לישראל, הַזמינו ב' שעירים, אחד לי ואחד לאותו המלשין, הס"א, כדי שיחשוב שאכל מסעודה שלי, ולא יידע משמחת הסעודה האחרת שלנו, וייקח חלק ההוא, וילך לדרכו, וייפרד מביתי. %break כיוון שאמא עילאה, העוה"ב, בינה, באה לשרות בתוך ההיכל של עולם התחתון, להשגיח עליו בהארת הפנים, דין הוא, שלא יימצא לפניו אותו המלשין ולא בעלי הדין, %break בעת שמוציא כל הברכות ומאיר לכל, וכל החירות ההיא נמצאת במלכות, וישראל מקבלים מאלו הברכות. %break ברה"ש חוזרת המלכות למצב הא', שאז נמשך ממנה דינים וחורבן, שהס"א נאחזת בה בנקודה אמצעית של העולם החרב, ומקטרגת על העולם שרוצה לבטל קו הימין לגמרי. ואז נתן הקב"ה עצה לתקוע בשופר, %break כדי לעורר מלמטה המסך דחיריק של קו האמצעי ולמעט הג"ר דקו שמאל, שבזה מתערבב הס"א, שכל כוחו מקו שמאל הוא, והעולם ניצל מדינים ומחורבן. %break אמנם אחר שהתבטל הג"ר דשמאל, יש לס"א אחיזה במקום החיסרון, וע"כ צריכים לתיקון ב', להעביר הס"א ממקום החיסרון, באופן שתיפרד לגמרי מן הקדושה. וזה נעשה ביוה"כ, שאז נותנים חלק לס"א בשעיר הזה ששולחים אל המדבר. %break ביוה"כ המלכות עולה לבינה, ומקבלת ממנה נקודה עילאה, שהיא שורש בין לחורבן ובין ליישוב. שג"ר דשמאל חוזרים, ויש שם גם תיקון דקו אמצעי, הממשיך חכמה המלובשת בחסדים. וע"כ מבחינה זו עושים ב' שעירים, שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל אל המדבר. %break שהשעיר הזה הוא המשכת ג"ר דשמאל, שממשיכים מנקודת הבינה, כדי להעביר הס"א ממקום החיסרון. ששולחים אותו אל המדבר, מקום החורבן, כמו שנמשך משמאל. %break ונמצא שהקדושה בעצמה נותנת חלק לס"א. אבל הוא לרעתה, כדי להעביר אותה מקדושה, ולתת המוחין הגדולים של חכמה ושל חסדים יחדיו לישראל. %break וע"כ ברה"ש צריכים לבלבל את השטן, לבטל ג"ר דשמאל, שבזה מתערבב השטן, ואובדת שליטתו. וביוה"כ צריכים לנהוג עם השטן בנחת ולעשות לו נחת רוח עם השעיר לעזאזל שמקריבים לו, %break ששוב ממשיכים הג"ר, שהתבטלו ברה"ש, שבזה קונה הס"א שליטה ויש לו נחת רוח. אמנם הוא לרעתו. %break ושנאמר, הַזמינו שני שעירים אחד לי ואחד לאותו מלשין, ס"א, כדי שיחשוב שאכל מסעודה שלי, ולא יידע משמחת הסעודה האחרת שלנו, וייקח החלק ההוא, הג"ר דשמאל, ששולחים למדבר, %page 221 למקום החורבן להחזירו לשליטתו, לנקודה האמצעית של העולם החרב, וילך לדרכו, למקום החורבן והשיממון, וייפרד מביתי, שע"י זה הוא נפרד מן הקדושה, שאין לו עוד מקום חיסרון להיאחז שם. %break כיוון שאמא עילאה, עוה"ב, בינה, באה לשרות בתוך ההיכל של עולם התחתון, כי ביוה"כ מלכות מלבישה הבינה, הנקודה האמצעית לכל העולם, בין לחורבן ובין ליישוב, דין הוא, שלא יימצא לפניו אותו המלשין. %break כלומר, שמשלימים החיסרון דקדושה, ואין מקום לס"א להיאחז במקום החיסרון, ולא נמצאים שם בעלי הדין, כי אין פחד עוד מהדינים שג"ר דשמאל גורם, כיוון ששולחים את השעיר אל החורבן והשיממון, והקדושה היא רק במקום היישוב, ונפרד הס"א מן הקדושה. %break ואז משפיעה אימא עילאה, מבחינת מה שהיא גם נקודה האמצעית של יישוב העולם, שבזה מאירה לכל, לחכמה ולחסדים ביחד. וכל החירות ההיא נמצאת במלכות, וישראל מקבלים מאלו הברכות. %break .103 כי כשעוה"ב, בינה, נכנס אל ההיכל של עולם התחתון, מלכות, ועולם התחתון שמח עם בניו בסעודה העליונה, הנמשכת מבינה, אז הבינה מברך השולחן, והעולמות כולם מתברכים, וכל שמחה וכל הארת פנים נמצאים שם, כמ"ש, לפני ה' תִטְהָרוּ. %break .104 ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. זו השמחה של המלשין, אשר הקב"ה מפיל גורל עימו, ומזמין אותו, שייקח השעיר לעזאזל, ואינו יודע שאש דולק מפיל על ראשו ועל העם שלו. כמ"ש, כי גחלים אתה חותֶה על ראשו. %break .105 וע"כ כתוב, ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עִם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי. וכתוב, וייצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב, באותו החלק שקיבל, והלך לו. %break ואח"כ, כשבא המלך העליון לבית המלכה, המלכה מבקשת עליה ועל בניה ועל העם, מן המלך. %break .106 ואפילו בזמן שישראל בגלות, ומתפללים תפילות בכל יום, המלכות עולה ביוה"כ לפני המלך, ומבקשת על בניה. ואז נגזרות כל אלו הנקמות, שעתיד הקב"ה לעשות לאֱדום, ונגזר איך עתיד המלשין הזה לעבור מן העולם. כמ"ש, בילַע המוות לנצח. %break .107 כי בזמן הגלות כתוב, כי נמכרנו אני ועַמי. ואח"כ כתוב, כי אין הצָר שוֹוֶה בנזק המלך. מהו בנזק המלך? כמ"ש, והִכריתוּ את שְׁמנו מן הארץ ומה תעשה לשמךָ הגדול. כי השם הגדול לא יימצא בקיומו. וזה הוא נזק המלך. %break .108 ואז כתוב, והמן, הס"א, נִבְעת מלפני המלך והמלכה, ואז כל הארת הפנים וכל שמחה נמצאים, וישראל יוצאים לחירות ביום ההוא, יוה"כ. אז מהיום ההוא והלאה, חירות ושמחה בגילוי שולטות עליהם, אז רוצה לשמוח עימהם. %break מכאן והלאה, כמו שנותנים לס"א חלק כדי שייפרד מישראל, כך נותנים לשאר העמים חלק, שייפרדו למטה מישראל. %break .109 מהו סוד הקורבן, להקריב שעיר ולא דבר אחר? ולמה בר"ח מקריבים שעיר, וביוה"כ ג"כ שעיר? ומדוע לא היה עֵז? %break .110 אלא צריך רק שעיר, והוא ידוע לכל בעלי כשפים, שכל מעשיהם במה שלא מתחבר בנקבה. וע"כ שעיר, משום שעוד לא מתחבר בנקבה, בצדדים שלו, של הס"א. %page 222 משום, שהוא אל אחר, מסורס ולא עושה פירות. אבל עֵז, הוא כשכבר מתחבר בנקבה ועושה פירות. ע"כ אינו בחלק הס"א. %break ומשום שהס"א הוא מלך, כמ"ש, מלך זקן וכסיל, נותנים לו בשביל כבודו שעיר, שלא התחבר בנקבה, ולא נתן כוחו לאחר. שהוא מינו. וזה נודע לכל אלו המכשפים, שמשתמשים במעשים אלו. ומשום זה שורים על השעיר ההוא כל החטאים. %break .111 אע"פ שהשעיר הוא חלק לס"א, בצד הטומאה כל הבחינות שיותר למטה הן טמאות יותר, וכל מה שיורדות המדרגות התחתונות, כך הטומאה שלהן יותר. %break ומשום זה, בעֵז חלקם של הס"א יותר, משום שהשערות שלו תלויות למטה יותר מבהמה אחרת, כמו שהדין שלהם תלוי למטה בטומאה. %break אבל המלכות הרשעה האחרת הזו, המלך של כל הס"א, הטומאה שלו ברורה וזכה יותר, ואינו בטומאה שלמה כמו אלו התחתונים. וע"כ נותנים לו שעיר, שהשערות שלו אינן תלויות למטה ואינו חָלק. אינו חלק, משום הטומאה שלו. %break ואינן תלויות למטה, כדי שלא תתחזק בו הטומאה, כמו אלו מדרגות הס"א שלמטה. וע"כ הוא ודאי שעיר, ולא דבר אחר. %break העֵז, ששערותיו תלויות למטה, מורה על ג"ר דשמאל, הנמשכים מלמעלה למטה, שזוהי טומאה חמורה. ושעיר, שיש בו שערות, אבל אינן נמשכות למטה, מורה על טומאה קלושה מו"ק דשמאל, שנמשכות מעט אבל לא למטה. %break וכיוון ששעיר לעזאזל נשלח למלך של הס"א, שטומאתו מו"ק דשמאל, ע"כ נשלח לו שעיר ולא עז. %break .112 למה נקרא כיפור? משום שמנקה כל טומאה ומעביר אותה מלפניו ביום הזה. ע"כ יום כיפור הוא, יום של ניקיון. וכך אנו קוראים לו. %break כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. כי היום הזה, היה צריך לומר. מהו, כי ביום הזה? משום שנטהר מקדש של מעלה, המלכות, והואר. ע"כ כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם, שפירושו, יכפר וינקה תחילה ביום הזה, המלכות, כדי שיטהר ויכפר אח"כ עליכם. %break .113 יכפר ביום הזה, שהוא מלכות, וינקה אותו תחילה, וכל זה הוא עליכם, בשבילכם, שצריכים לנקותו ולטהרו תחילה. מי יכפר? עולם העליון, בינה, המאיר ומנקה הכול. %break וע"כ כל הצדדים הרעים, הנקראים מצולות ים, עוברים. וכמו שאלו מצולות ים תלויות, אף כך תלויות השערות של השעיר, הצד של הס"א, והשערות אינן חלקות אלא קשות, הרומזות על דינים. %break .114 כתוב, וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חַטאותם, שלא יוכל המקטרג לשלוט עליהם. וע"כ ביוה"כ, שהוא קינוח של כל העוונות והניקוי שלהם, צריכים ישראל לטהר עצמם וללכת יחפי רגליים כמלאכים העליונים. %break חמישה עינויים הם ביוה"כ: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה. כדי להיעזר מחמישה צדדים העליונים, חג"ת נ"ה, שיוה"כ, בינה, הוציאה אותם, והם שערים שלה. %break .115 ואם מחשיבים שתייה לעינוי מיוחד, הרי שיש שישה עינויים, משום ששתייה היא מצד יצחק, גבורה, ואכילה מצד אברהם, חסד. וע"כ הם שניים. אע"פ ששתייה היא בכלל אכילה, הם שישה. %break והעינוי האחרון, תשמיש המיטה הוא, ונמצא במדרגה השישית, היסוד, וכנגדו אנו עושים העינוי הזה. %page 223 %H ובעשור לחודש השביעי %break .116 כתוב, ובעשור לחודש השביעי הזה. וכתוב, אך בעשור לחודש השביעי הזה. בעשירי היה צריך לומר, מהו, בעשור? אלא שביום הזה כל המדרגות העליונות באות אלו על אלו, שנמשכות ע"ס שיש בהן ג"ר מאמא, לשרות על הלבנה, המלכות, ולהאיר לה. %break וכשכולן עולות למאה, כי עשר פעמים עשר הם מאה, יש לה ג"ר, אז המלכות היא אחד עם אמא, ונקראות שתיהן יוה"כ. ולכן כתוב, בעשור, משום שעשירי מורה על המלכות לבדה, ספירה עשירית. אבל עשור מורה על כל ע"ס ביחד, שכולן באות מאמא, %break כדי לעַשֵׂר לכל ספירה ולהאיר בעשר, שכולל גם ג"ר. %break .117 בעשור מורה על עשר, אבל למה עולה למאה? הרי משמע שעולה לשבעים, שכתוב, בעשור לחודש השביעי? %break .118 ב' עניינים יש כאן: %break א. כי הלבנה, מלכות, נקראת חודש השביעי, ומשום זה נקרא חודש השביעי עשור, שכתוב, ובעשור לחודש השביעי, משום שמאירים לה עשר פעמים ע"ס, ועשר פעמים עשר הוא מאה. %break ב. בעשור מורה, להכפיל פי עשר את השביעי, ודאי הוא שעולה לשבעים ביום ההוא, באופן שהיא במדרגת שבעים ובמדרגת מאה. %break היא במדרגת מאה, להשלים אותה בג"ר ולהאיר לה. והיא במדרגת שבעים, כי ביום הזה לוקחת המלכות לכל עם ישראל לדון אותם, וכולם עומדים בנשמה יותר מאשר בגוף. %break כי ביום הזה עינוי הנפש הוא ולא הגוף, כמ"ש, ועיניתם את נפשותיכם. כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה, שיום ההוא לוקח לכל הנפשות והם ברשותו. %break ואם לא הייתה עומדת במדרגת שבעים, לא היה לה רשות בנפשות, כי קיום הנפשות הוא במדרגת שבעים, כמ"ש, ימי שנותינו בהם שבעים שנה. %break ביוה"כ המלכות עולה לאמא, ומקבלת ממנה תחילה הנקודה שלה, שהיא שורש בין לעולם החרב ובין ליישוב העולם. שמבחינה זו אנו עושים התיקון של שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל. %break ואח"כ מקבלת מאמא מוחין השלמים דפָנים, ג"ר. ואלו המוחין השלמים דפנים, הם מדרגת מאה של המלכות ביום ההוא. ואלו המוחין שמקבלת בנקודה דבינה, %break הם מוחין דו"ק, להיותם מקו שמאל דאמא בלבד. וע"כ הצטווינו בחמישה עינויים הנוהגים בקו שמאל דאמא, מטרם ביאת קו אמצעי לייחד הקווים. %break ואלו המוחין דו"ק הם שבעים, שמורה שחסר ג"ר דפנים. ואלו המוחין הם שלמות הנפש. וע"כ כתוב, והנפש אשר לא תעונה. כי החכמה דשמאל מתגלה רק במלכות, ואור המלכות הוא אור הנפש. %break קיום הנפשות הוא במדרגת שבעים, ששלמות הנפש היא דווקא מהמוחין של המלכות, שהם בבחינת שבעים, שהיא מקבלת ע"י חמישה עינויים. כי המוחין שהם מאה, ג"ר דפנים, אין שם עוד שבעים, חכמה דשמאל. %break .119 ונפשות הילדים, שלא השלימו לשבעים שנה, אין המלכות שולטת בהם? ודאי שולטת בהם, כי מוחין דו"ק אלו פנים קטנות, הילדים. אבל לא בשלמות, כמי שזכה לימים רבים למצוות התורה. %page 224 ועכ"ז בכולם הולכים שבעים שנה, הן בילדים והן בזקנים. אחד המרבה ואחד הממעיט. אחד, הוא הייחוד של שבעים שנים: של מי שמרבה, הזקן, ושל מי שממעיט, הילד. %break שבעים שנה, שמלכות מקבלת ביוה"כ מאמא בחמישה עינויים, היא מקבלת בעת שיש לה גם מוחין דפנים שהם מאה, עשר פעמים עשר. וע"כ גם המוחין דשמאל, שמקבלת בעינוי נפש, הם נעשים אורות מרובים בשבעים שנה. %break והמוחין דשמאל, שהילדים מקבלים, שהם פנים קטנות, שמאל בלי ימין, הנמשכים ממצב הא' של הנוקבא, שהמוחין האלו אינם מאירים אלא מעט מאוד. %break ומלכות ודאי שולטת בהם, אבל לא בשלמות, כמי שזכה לימים רבים למצוות התורה, כי מי שזכה למצוות התורה, קו האמצעי, הנקרא תורה, מאירים בו אפילו המוחין דשמאל בבחינה מתוקנת. %break וע"כ זכה לימים רבים. וזהו שמרמז, אחד המרבה ואחד הממעיט. שהמוחין דחכמה דשמאל הם אחד, שבהם ב' בחינות: %break א. אחד המרבה, זקן, המשמש במוחין דשמאל אלו, כמו המלכות ביוה"כ, שההארה מרובה. ב. אחד הממעיט, ילד, פנים קטנות, שאין לו מוחין דפנים, אלא רק מוחין דשמאל האלו לבד, שההארה מועטת מאוד. %break .120 וע"כ ביוה"כ עוברת המלכות בכל אלו השבעים, המוחין דשמאל, ונשלמת מדרגה דחכמה בכל הספירות. שכל ספירה משבע ספירות קנתה ג"ר ונעשים ע"ס. אלא שאין שם ג"ר הכוללים, וע"כ הם שבעים. וכל הנשמות עולות לפניו ודן אותם בדין, %break כי המוחין של שבעים שנה הם דין, והקב"ה מרחם על ישראל ביום הזה, ומשפיע להם המוחין מבחינת מאה. %break מי שלא העביר הלכלוך מרוחו לנקות אותו, כשתפילתו עולה ביום ההוא, היא טובעת במקום שנקרא רפש וטיט, ס"מ ולילית, והוא מצולות ים. ואין תפילתו עולה להתעטר בראש המלך. %break .121 ביום הזה אין אדם צריך לגלות חטאיו לפני אחר. משום שהרבה מקטרגים הם, הלוקחים מילה זו שגילה, ומעלים אותה למעלה, ומעידים על המילה ההיא. %break וכמ"ש, מִשוֹכבת חיקך שמור פתחי פיך. כש"כ אלו המקטרגים ההולכים אחריו ומעיינים איך לקטרג עליו ולהעיד עליו. %break כש"כ שהוא מחוצף כלפי כל, שאינו בוש לגלות חטאיו, והוא חילול השם של הקב"ה. וע"כ כתוב, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך. %break .122 החודש הזה לכם ראש חודשים. כל הזמנים והחודשים של הקב"ה, ולמה אומר החודש הזה לכם? אלא החודש הזה לכם, פירושו, שלי הוא, אבל אני מסרתי אותו לכם. לכם, פירושו שהוא בגילוי, שהאורות מגולים בו לישראל. %break אבל החודש השביעי שלי הוא, וע"כ הוא בכֵּסֶה ולא בגילוי, כמ"ש, בכֵּסֶה ליום חגנו. וכל עניין כיסוי וגילוי האורות, הכוונה היא להארת החכמה. %break החודש שלכם הוא בסדר הא"ב, כסדר האותיות אביב, כי ניסן נקרא חודש האביב, שהוא אב"ג. כי אותיות י' ב' של אביב הן ג', כי י' במספר קטן היא א'. ונמצא שאותיות אביב הן אב"ג. %break אבל החודש השביעי שלי הוא, ע"כ מתחיל שמו מסוף האותיות של א"ב, תשרי. מה הטעם? %page 225 אתם מלמטה למעלה, בסדר ישר אב"ג, שהאותיות עולות בחשבון, תחילה א' אח"כ ב'. ואני מלמעלה למטה, בסדר למפרע, תשר"י, שהאותיות יורדות בחשבון, תחילה ת', אח"כ יורד לש', ואח"כ לר'. %break פרצוף המלכות נקרא שנה, שבו י"ב חודשים. שישה חודשים הם מחזה ולמעלה, חג"ת נה"י, שמתשרי עד אדר. ושישה חודשים מחזה שלה ולמטה, הם חג"ת נה"י, שמניסן עד אלול. %break ואע"פ שמחזה ולמעלה חג"ת, ומחזה ולמטה נה"י, אמנם כלולים הם זה מזה. וע"כ יש חג"ת נה"י למעלה, וכן למטה. מלכות מחזה שלה ולמעלה היא בחינת בינה, ושם היא בכיסוי. ומלכות מחזה ולמטה נחשבת לבחינת עצמה, ושם היא בגילוי. %break וכתוב, החודש הזה לכם, פירושו, שחודש ניסן מחזה ולמטה, בגילוי, שהאורות מתגלים. אבל החודש השביעי שלי הוא, וע"כ הוא בכֵּסֶה ולא בגילוי, כי חודש תשרי מחזה ולמעלה, ששם בינה, בכיסוי עד חודש אדר. אלא כיוון שכיסוי מתחיל בתשרי, ע"כ מזכיר רק תשרי. %break וכן הגילוי של חודש ניסן נמשך עד אלול. אלא כיוון שבו תחילת הגילוי מזכיר הכתוב רק ניסן. וע"כ נקרא ראשון לחודשי השנה, ראשון לאורות מגולים. כמו בט"ו (15) בתשרי, משום שבו מתחיל הגילוי. %break כשהאותיות כסדרן מורה על גילוי האורות, שכל פעם האורות מתרבים. וכשהאותיות למפרע, כמו תשרי, מורה על כיסוי האורות, שהולכים ומתמעטים בחשבון. וכמו שהוא בכללות כן הוא בפרטות, בכל חודש וחודש מי"ב חודשים, %break אשר חצי החודש הראשון הוא למעלה מחזה, והאורות מכוסים, ומט"ו יום והלאה הוא למטה מחזה, והאורות מתגלים. %break .123 החודש השביעי שלי. בתחילת החודש אני במכוסה, בעשור לחודש אני במכוסה, משום שאני בחמשת הימים הראשונים של החודש, ובחמשת הימים האחרים, ובחמשת הימים השלישיים. %break בתחילת החודש אני הוא, משום שהוא חמשת הימים הראשונים, בעשור לחודש אני הוא, משום שהוא חמשת הימים האחרים, בט"ו לחודש אני הוא, משום שהוא חמשת השלישיים. %break החודש נחלק ג"כ לשניים על החזה, כמו י"ב חודשי השנה. ויש בו ג' קווים למעלה מחזה, שהם בינה, והם מכוסים עד החזה. וג' קווים מחזה ולמטה, הם בחינת המלכות עצמה, %break והם מגולים. וכיוון שהקווים נמשכים מבינה, שכוללת חמישה ספירות חג"ת נ"ה, ע"כ יש בכל קו חמש ספירות. %break בתחילת החודש אני במכוסה, ואינו שלכם בגילוי, משום שהם חמישה ימים חג"ת נ"ה מקו ימין שלמעלה מחזה. בעשור לחודש אני במכוסה ואינו שלכם בגילוי, משום חמשת הימים האחרים, משום שהם חמישה ימים חג"ת נ"ה השניים, קו שמאל שלמעלה מחזה. %break ובט"ו לחודש, כלומר, עד ט"ו לחודש אני בכיסוי ואינו שלכם בגילוי, משום חמשת הימים השלישיים, משום שהם חמישה ימים חג"ת נ"ה השלישיים, קו האמצעי שלמעלה מחזה. %break וע"כ עד ט"ו בחודש האורות מכוסים ואינו שלכם. אבל מט"ו ולמעלה מתגלים האורות, כי ט"ו הן נקודת החזה, שמשם מתחיל גילוי האורות. %break .124 מהו הטעם שהוא מכוסה עד ט"ו לחודש? משום שכל החודש הזה הוא מעולם עליון, מבינה, כי ששת החודשים הראשונים הם מבינה. ועולם העליון הוא בסוד חמש בכל זמן. כלומר, בכל קו יש בו חמש ספירות חג"ת נ"ה. %break ומשום זה החודש הזה הוא במכוסה ולא בגילוי. כי עולם העליון הוא במכוסה, וכל דבריו במכוסה. והחודש הזה הוא של הקב"ה לבדו, ואינו לכם. %page 226 כיוון שמגיע יום ט"ו לחודש, נקודת החזה, אז מתגלה. כי מחזה ולמטה הן כללות השנה, ניסן. והן בכל חודש ביום הט"ו, כבר נחשב למלכות עצמה והאורות מתגלים. %break הכול מגיע להתחדשות הלבנה, שכל האורות שהיו מכוסים מחזה ולמעלה, באים מחזה ולמטה בהתחדשות הלבנה, מלכות, כי מחזה ולמטה כבר הלבנה עצמה, ולא בינה. וע"כ הלבנה נשלמת והאירה מאמא עילאה, מבינה, ועומדת להאיר למטה מהאורות שלמעלה. %break וע"כ נקרא יום ט"ו לחודש בשם ראשון, כמ"ש, ולקחתם לכם ביום הראשון. כי עד עתה, עד יום ט"ו, עמדו כל הספירות בעולם העליון, בינה. מכאן, מיום ט"ו, יורדים הספירות לעולם התחתון, המלכות, %break וע"כ האורות מתגלים. וכיוון שיום ט"ו הוא הראשון לאורות המגולים, ע"כ נקרא ראשון. %break .125 מיום העליון, מבינה, היו אלו הימים הראשונים, שמקודם ט"ו לחודש, הם עולם העליון, בינה. מי דן דין העולם ברה"ש? שהרי דין אינו נמצא בעוה"ז, אלא מדין עולם התחתון, שזה, כמ"ש, אלקי כל הארץ ייקרֵא. %break כי אם דין העולם היה נידון למעלה, בבינה, א"כ לא הייתה הבינה נקראת עולם החירות, עולם שבו הארות של כל העולמות, עולם שבו כל החיים, עולם של כל החירות. וכיוון שהבינה נקראת בכל השמות האלו, אין לומר שיש בה דין לדון העולם. %break ולא שהוא מדינו של יצחק, קו השמאל של הבינה. כי אם היה מעורר דין לעוה"ז, לא היו יכולים כל העולם לסבול. כי האש החזק העליון הזה של קו שמאל דבינה, אין מי שיוכל לסבול אותו, חוץ מאש שלמטה, מלכות, אש הסובל אש. %break קו השמאל דבינה, יצחק, להיותו במקום ג"ר, נמצא שכל התעוררות שלו נבחנת להמשכת החכמה מלמעלה למטה, שהוא דין קשה מאוד, שהעולם לא היה יכול לסבול אותו. %break משא"כ המלכות, שאע"פ שגם היא נמשכת מקו שמאל דבינה, אש חזק, עכ"ז, כיוון שהיא אור נקבה, המאירה רק מלמטה למעלה, אין הדין שבה קשה כל כך, והעולם יכול לסבול אותו. %break ונמצא, שהאש של קו שמאל דבינה, אינו מתעורר אלא למלכות, שהיא אש שלמטה, והמלכות יכולה לסבול אותו, משום שהיא אור נקבה. כי, האש החזק העליון הזה של קו שמאל דבינה, אין מי שיוכל לסבול אותו, חוץ מאש שלמטה, מלכות, אש הסובל אש. %break כי הוא מתהפך בה להארת הנקבה, המאירה רק מלמטה למעלה, שזה אינו קשה כל כך, והעולם יכול לסבול אותו. %break וכיוון שרה"ש היא מחזה ולמעלה, בינה, דין קשה: מי דן את העולם? כי בינה עצמה הוא עולם החירות, וקו שמאל שלה, אם יתעורר לבדו, לא היה העולם יכול לסבול. %break .126 אלא כמו שעוה"ז שלנו, עולם התחתון של כל העולמות, כך כל הדינים שלו הם מעולם התחתון, המלכות שבאצילות, הנקרא אלקים שופט. ודינים שלה נקראים דין עליון, ביחס עוה"ז התחתון שלנו. וע"כ נבחנים כלפינו כמו דינים דבינה. %break ומשום שהיא מדרגה שביעית של ז"א, אינו גוזר גזרה על האדם, אלא מעשרים שנה ומעלה. %break .127 אם היא שביעית, למה היא דנה את האדם מעשרים שנה ומעלה? %page 227 .128 ב"ד שלמטה בארץ אינם גוזרים דין על האדם עד י"ג (13) שנה. משום שעוזבים שבע שנים לשביעי, אשר אלקי כל הארץ ייקרֵא. ואין רשות לאדם באלו שבע. ואלו שבע אינם שורים, %break אלא על י"ג שלמטה, שהם כיסא אליו. ומשום זה, כל הגזרות וכל הדינים שלמטה, הם מאלו שבע שלמטה, הכלל של עשרים שנה. %break בכל מצב של המלכות שיש בו דין, היא נקראת ב"ד. ויש בה ב' מצבים של קטנות, שהם דינים: %break א. כשמקבלת רק מנקודת החולם, שאז יש בה נ"ר דקטנות. ודינים אלו הם דינים דנוקבא. ונקראת אז ב"ד של מטה. %break ב. כשמקבלת מנקודת השורוק, כלומר, שעולה ומלבישה את קו שמאל של בינה. שאז היא בחכמה בלי חסדים, משיגה נשמה דקטנות. ודינים אלו נקראים דינים דדכורא. ונקראת אז ב"ד של מעלה, מטעם שדינים אלו נמשכים מג"ר, מנשמה דקטנות. %break מלכות נקראת שבע. וע"כ נר"ן שלה הם ג"פ שבע: %break במצב הא' דקטנות, שיש לה רק נ"ר דקטנות, יש בה פעמיים שבע, שהם י"ד (14). %break במצב הב' דקטנות, שיש לה גם נשמה, יש בה ג"פ שבע, שהם כ"א (21). %break ב"ד של מטה, הנמשך ממצב הא' של הקטנות דמלכות, אינם מענישים עד י"ג שנה ויום אחד. כי יום אחד בשנה נחשב שנה. ויש שם פעמיים שבע, שהם י"ד, כעין ב"ד של מטה, נ"ר דקטנות שבמלכות. אבל ב"ד של מעלה, הנשמה דקטנות, %break אינם מענישים עד עשרים שנה ויום אחד. שיום אחד בשנה נחשב שנה, ויש שם ג"פ שבע, שהם כ"א. %break כמו שעוה"ז שלנו, עולם התחתון של כל העולמות, כך כל הדינים שלו הם מעולם התחתון, שהעולם שלנו יכול לקבל רק ממלכות ולא מבינה. ודינים שלה נקראים דין עליון, ביחס העוה"ז התחתון שלנו. %break וכלפי העוה"ז שלנו, הדין של רה"ש, אע"פ שבא ממלכות, נחשב כדין עליון הבא מבינה. כי הוא מחמת הלבשת המלכות את קו השמאל של הבינה, שהוא דינים דדכורא ונשמה דקטנות של המלכות. %break וע"כ נחשב כלפינו לבינה. כי המלכות עולה אז לבינה. ונחשבת אז המלכות בינה ממש כלפינו אנו. %break ובזה מבוארת השאלה, שכיוון שיום ראשון של רה"ש הוא בינה, מאין יש דינים שם? כי הדינים הם ממלכות שעלתה לבינה, שהוא לנו בינה ממש. %break ב"ד שלמטה בארץ, אינם גוזרים דין על האדם עד י"ג שנה, שהוא מצב הא' של קטנות המלכות, נ"ר דקטנות, פעמיים שבע, שהם י"ד, י"ג ויום אחד. משום שעוזבים שבע שנים לשביעי, %break אשר אלקי כל הארץ ייקרֵא. כי ב"ד שלמטה אין להם אחיזה אלא בפעמיים שבע של נ"ר דקטנות. %break ושבע השלישי של נשמה דקטנות הם עוזבים בשביל המלכות, הנקראת אלקי כל הארץ, ואין רשות לאדם באלו שבע, כי אין רשות לאדם להיאחז בדינים של שבע השלישי, משום שנמשכים מעליית המלכות לבינה, ואין אדם משיג ושולט שם. %break וע"כ נאמר, אלו שבע אינם שורים, אלא על י"ג שלמטה, שהם כיסא אליו. שבע השלישי, הם נשמה דקטנות, אי אפשר שיתגלו זולת אחר שכבר המלכות השיגה י"ג שנים מנ"ר דקטנות, הנחשבים לכיסא לשבע השלישי. ומשום זה, %break כל הגזרות וכל הדינים, הנמשכים לבני אדם שלמטה הם מאלו שבע שלמטה, שהם ב"ד של מעלה. %break כלומר, שבע השלישי של המלכות, עולם התחתון, הנשמה דקטנות של המלכות, הם הכלל של עשרים שנה, ששבע השלישי כולל בהכרח גם פעמיים שבע של נ"ר. וכולל עשרים שנה, שב"ד של מעלה, הנשמה דקטנות המלכות, מענישים אז. %page 228 .129 הדין של העולם ברה"ש, ע"י מדרגת הנשמה דקטנות המלכות, שבע השלישי, שהיא ממש עומדת בדין על בָניה בעוה"ז, %break כדי להיטהר אל עולם העליון, כדי לקבל המוחין דגדלות מבינה, משום שאין לה עזרה לעלות ולהיטהר, אלא מתוך התחתונים, שישובו בתשובה ויעלו מ"ן. %break %H פרשת ויקרא %break %H מצד אמא יוצאות קליפות חוקרי דין וחוק %break .248 מצד אמא יוצאות קליפות חוקרי דין וחוק, ונאחזות בחקיקותיה של הגבורה, בקו שמאל, דין, ושולטות על הרחמים. כמ"ש, הנועדים על ה', בינה, שהיא על ז"א, שנקרא הוי"ה. ואז נמצאים העולמות חסרים, שאינם שלמים, ומחלוקת מתעוררת בכולם. %break .249 וכשבני העולם מטיבים מעשיהם למטה, מתבשמים הדינים ועוברים, והתעוררו הרחמים ושולטים על הרע ההוא שהתעורר מדין הקשה. וכשמתעוררים הרחמים, %break שמחה וניחומים נמצאים, משום ששולטים על הרע ההוא, כמ"ש, ויינחם ה' על הרעה. ויינחם, משום שנכנע דין הקשה, והרחמים שולטים. %break .250 בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה שָׁבה לקיומה, ומתברכות כולן יחד. וכשחוזרת כל אחת למקומה, ומתברכות כולן יחד, ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות שחזרו לבחינתה, אז נקראת תשובה שלמה ומתכפר העולם. %break כי אמא יושבת בשמחה שלמה, כמ"ש, אֵם הבנים שמֵחה. ואז היא נקראת יוה"כ, שכתוב בו, לטהר אתכם מכל חטאותיכם. ונפתחים חמישים שערים של צדדי החקיקות. %break בשעה שבני העולם חוטאים, גורמים לעליית המלכות לבינה. שאז התמעטה הבינה מג"ר, מחמת שג"ס בינה ותו"מ שלה נופלות למדרגה שמתחתיה, ונעשית ו"ק בלי ראש. %break ואז נמצאים כל העולמות בדינים ובקטנות. ומצד אמא יוצאות קליפות חוקרי דין וחוק, ושולטות על הרחמים. %break וכשבני העולם מטיבים מעשיהם ומעלים מ"ן, אז נעשה זיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהארת הזיווג מגיעה לאמא, ומורידה המלכות ממנה, ומחזירה אותה למקומה. ואז חוזרים ועולים אליה ג"ס בינה ותו"מ שנפלו ממנה, ומתחברים במדרגתה, ונשלמים הג"ר שלה. %break וכך נעשה בכל המדרגות, שהתמעטו מחמת מיעוט הבינה. כי בינה ותו"מ חוזרים אליהם ומשיגים ג"ר. %break בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה שָׁבה לקיומה, שבינה ותו"מ, שנפלו מהמדרגה, חוזרים לקיומם למדרגתם. ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות, שבינה ותו"מ, %page 229 שנחקקו ונפלו ממנה, חזרו והתחברו באמא. חזרו לבחינתה של אמא. כי קודם לכן נפלו למדרגת ז"א, ועתה חזרו לבחינת אמא. %break .251 כתוב, והיה כי יחטא ואשֵׁם. כי יחטא, מאלו העבירות, הנקראות חטא. שכתוב, מכל חטאות האדם. ואשם, פירושו ויתקן. והיה כי יחטא, אם יתקן מעשיו, והשיב את הגזלה אשר גזל. והשיב, משמע שמשיב מעצמו, שרוצה לתקן מעשיו מעצמו. %break %H ד' תקופות השנה %break .252 בד' תקופות בשנה נפסק הקול, ודינים מתעוררים, והתשובה תלויה עד שנתקן. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול. וד' זוויות העולם עולות ויורדות. כרוז קורא ואין מי שישגיח ויתעורר. %break והקב"ה מוכן. אם ישובו, ישובו הדינים למקומם. ואם לא, הקול נפסק והדינים נעשו. ואז נקרא, ויתעצב בבתים החיצוניים. %break שנה היא מלכות, שבה ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שביחד הם י"ב. ואם קו שמאל שולט לבדו בכל אחת מד"ס חו"ג תו"מ, אז נקראות ד' תקופות, מחמת כוח הדינים הנמשכים משליטת השמאל. %break לכן נאמר, שבד' תקופות בשנה נפסק הקול. כי הקול, הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקווים ימין ושמאל לאֶחד. וכיוון שהקול נפסק, חזרה השליטה לקו שמאל בלי ימין, שאין מי שיחבר אותו בימין. וע"כ דינים מתעוררים, שכל הדינים הקשים, הנמשכים משליטת השמאל, %break מתעוררים בעולם. ואם עושים תשובה, התשובה תלויה ואינה מתקבלת, עד שייתקן הקול, ויחזור ויחבר ב' הקווים ימין ושמאל יחד. %break והתשובה תלויה עד שנתקן. וע"כ מקדים התיקון לתשובה. והנה דרכם של הדינים דקו שמאל, הוא שבסופם מתעוררים הדינים דנוקבא, כמ"ש, לפֶּתח חטָאת רובץ, שמדינים אלו נתקן המסך דחיריק דקו אמצעי, הנקרא קול, החוזר ומייחד ב' הקווים. %break וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול, שבסופם מתגלה המסך דחיריק, שממנו יוצא הקול ומחבר שוב ב' הקווים. ואז ד' זוויות העולם, חו"ג תו"מ של המלכות, עולות ויורדות, מאירות בהארת חכמה מלמטה למעלה ובהארת החסדים מלמעלה למטה, כמשפט קו האמצעי. %break ואז כרוז קורא, שיוצא הכרוז מדוחק הדינים שבקו שמאל, ומזהיר להידבק בקו האמצעי. ואם אין מי שישגיח ויתעורר להתדבק בקו האמצעי, הקב"ה מחכה ומוכן לקבל תשובתם, שאם ישובו, ישובו הדינים למקומם, שמקבל אותם ומאיר להם הרחמים מקו אמצעי. %break ואם אינם חוזרים בתשובה, הקול, קו אמצעי, חוזר ונפסק, והשמאל חוזר לשליטתו, והדינים נעשים בעולם. וכביכול, מתעצב בבתים החיצוניים, על הדינים שנעשו בעולם. %break .253 מיום שנחרב ביהמ"ק, אין יום שלא נמצא בו כעס רע, משום שנשבע הקב"ה, שלא ייכנס בירושלים של מעלה, מלכות, עד שייכנסו ישראל בירושלים של מטה. ומשום כך כעס נמצא בעולם. %break והשבועה הייתה על הקביעות, כי שלא בקביעות, יש זיווג ז"א ומלכות גם בימי הגלות, בשעת התפילה ובשבתות וביו"ט. %page 230 %H ערוות אימך לא תְגלה %break .254 ערוות אביך וערוות אימך לא תְגלה. אימך היא, לא תְגלה ערוותה. אימך, מלכות, היא אם של ישראל. ואם גילה ערוותה, לָמה צריך להשיב אותה, כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה. %break .255 כאשר מתגבר היצה"ר באדם, אינו מתגבר אלא בעריות. וכל החטאים אחוזים בערווה. וכתוב, לא תְגלה. וכשנתקן, מיתקן כנגד זה שגילה, וזה נקרא תשובה. %break .256 כל חטאי העולם אחוזים בגילוי ערווה, עד שאמא, המלכות, מתגלה בגלל החטאים, שמתגלה ערוותה. וכשהיא מתגלה, כל הבנים, ישראל למטה, בניה של המלכות, מתגלים. וכתוב, לא תיקח האם על הבנים. וכשנתקן העולם למטה, נתקן הכול, %break עד שעולה התיקון לאמא קדישא, המלכות, ומיתקנת ומתכסה ממה שהתגלה. ומשום זה כתוב, אשרי נְשׂוי פֶּשע כְּסוי חטאה. ואז נקראת תשובה. ואז נקראת יוה"כ, כמ"ש, מכל חטאותיכם לפני ה' תִטְהָרוּ. %break ב' נקודות נתקנו במלכות: %break א. נקודתה עצמה דמדה"ד, שלא נמתקה בבינה. שמהבחינה הזו כוח הצמצום והמסך עליה, שלא תוכל לקבל אור העליון. %break ב. נקודתה הממותקת במדה"ר, בבינה, שמהבחינה הזו היא ראויה לקבל כל האורות שבבינה. ואז משפיעה גם לבי"ע ולישראל מאורותיה הגדולים. %break ולפיכך המלכות משמשת רק בנקודה השנייה דמדה"ר, ונקודה זו מגולה בה. אבל נקודה דמלכות דמדה"ד נגנזה בה, ואינה מתגלה. ואם היא מתגלה, תכף מסתלק ממנה האור העליון, מחמת הצמצום והמסך שבה. %break זהו עצה"ד טו"ר, זכה האדם הרי טוב, לא זכה הרי רע. שאם האדם זוכה, נמצאת הנקודה דמדה"ד בגניזה בתוך המלכות, ורק הנקודה דמדה"ר מגולה. ואז המלכות משפיעה לו כל טוב שמקבלת מבינה. ואם האדם אינו זוכה, %break אלא שחוטא, אז מתגלה נקודה דמדה"ד שבמלכות, ומיד כל האורות פורחים ממנה, והדינים נאחזים בה, ונמצא אז האדם בכל רע. %break וזהו שכתוב, אימך היא. ואם גילה ערוותה, לָמה צריך להשיב אותה כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה. כלומר, אם בא לחטוא, שאז תתגלה במלכות נקודה א' דמדה"ד, שנקראת ערווה, להיותה הגורמת להסתלקות כל האורות ממנה. %break אז כתוב, אימך היא, הרי המלכות היא אימך, לא תגלה ערוותה. ואם חטא וגילה ערוותה, ודאי הוא שצריך לתקן מה שגילה. שאותה הנקודה דמדה"ד שגילה, צריכים לחזור ולכסות אותה. ולתת השליטה לנקודה דמדה"ר, ואז תחזור ותקבל האורות מבינה. %break וכל החטאים שאדם עושה, נאחזים בגילוי הערווה ההיא, שגורמים שמתגלה במלכות הנקודה דמדה"ד המסלקת ממנה האורות, שנקראת ערווה, שעליה מזהיר הכתוב, לא תגלה. וכשהאדם מתקן את חטאו, הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם באותו גילוי, %break לחזור ולכסות אותה. וזה נקרא תשובה. כי ע"י הכיסוי הוא משיב את המלכות בחזרה לקבל את האורות מבינה. %page 231 וזה שרומז הכתוב, לא תיקח האם על הבנים. כי עם גילוי ערוות האם, הוא פוגם הן באם, שהסתלקו ממנה האורות, והן בבנים, שהם ישראל, שאין להם מה לקבל ממנה. %break וכשנתקן העולם למטה, נתקן הכול, עד שעולה התיקון לאמא קדישא. כשהאדם חוזר בתשובה למטה, מיתקן גילוי הערווה שעשה במלכות, ומתכסה ממה שהתגלה, שהערווה, שהיא הנקודה דמדה"ד, חוזרת ומתכסה, שנגנזה שוב, והנקודה דמדה"ר שולטת. %break לכן כתוב, אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. שהחטא, שהיא הערווה, שהתגלתה, חזרה והתכסתה. ואז נקראת תשובה, כי שבה לבינה. ואז נקראת יוה"כ, כי כשהמלכות חוזרת לבינה היא נקראת יוה"כ. %break .257 מתי נקראת המלכות, תשובה? כשהאם, המלכות, מתכסה, שחוזרת ומתכסה הנקודה דמדה"ד, הנקראת ערווה, ועומדת בשמחה על הבנים, שמשפיעה להם כל טוב. כמ"ש, אם הבנים שמחה. וחוזרת לקיום, כמו שהייתה מטרם שפגמו בה. %break הנקודה דמדה"ד שהייתה קודם לכן סגורה וגנוזה, חזרה למקומה, שחזרה למקומה המכוסה. וכל המדרגות חוזרות אחת לאחת, שכל תחתונה עולה לעליונה, ומתברכות כל אחת ואחת. ואז נקרא תשובה. תשובה סתם לכלול הכול, שכל המדרגות חזרו ונתקנו. %break .258 כאשר העולם, המלכות, מיתקן, כולו מיתקן ביחד, בבת אחת. כמ"ש, כי גדול מעל שמיים חסדךָ. מעל שמיים, שהמלכות עולה למעלה מהמקום שנקרא שמיים, לאמא, בינה. כי ז"א נקרא שמיים, ולמעלה מז"א היא בינה. %break וכיוון שהמלכות עולה לשם, נתקנה בבת אחת כמו אמא. ונקראת תשובה. כי המלכות תשוב לבינה. %break .259 אלא שכתוב בדיוק, מעל שמיים. אם היה כתוב, על שמיים, היה משמע, המקום ההוא העומד על שמיים, שהוא בינה, ולא יותר. כיוון שכתוב, מעל שמיים, משמע על המקום ההוא, העומד על השמיים למעלה למעלה, שהוא עתיקא קדישא. %break .260 בזמן ההוא שהמעשים מתוקנים למטה ואמא בשמחה, מתגלה עתיקא קדישא, כתר, והאור שב לז"א. ואז הכול בשמחה, הכול בשלמות, והברכות נמצאות בכל, והרחמים מוכנים, וכל העולמות בשמחה. כמ"ש, ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו. %break ישוב עתיקא קדישא להתגלות בז"א, כי ישוב להתגלות ממה שהיה סתום בתחילה. והכול נקרא תשובה, ע"ש עתיקא קדישא, ששב להתגלות. %break %H פרשת אחרי מות %break %H תערוך לפניי שולחן %break .110 פתח ואמר, תערוך לפניי שולחן נגד צורריי. ישבו שם כל אותו היום. והיו החברים כולם שמחים בדברי תורה, ושמחת רבי שמעון הייתה רבה. לקח רבי פינחס את רבי אלעזר ולא עזב אותו כל אותו היום וכל הלילה, והיה שמח עימו. קרא עליו, %page 232 אז תתענַג על ה', כל השמחה והעונג הרב הזה הוא של חלקי. כי רבי אלעזר היה בן בתו. ועתידים בעולם ההוא להכריז עליי, אשרי חלקך, רבי פינחס, שאתה זכית לכל זה. שלום לךָ ושלום לעוֹזְרֶך, כי עזָרְךָ אלקיך. %break השכימו ללכת. קם רבי פינחס, ואחז ברבי אלעזר, ולא הניח לו ללכת. ליווה רבי פינחס את רבי שמעון, ובירך אותו ואת כל החברים. בעוד שהיו הולכים, אמר רבי שמעון לחברים, עת לעשות לה'. %break %H ונתן אהרון על שני השעירים גורלות %break .112 וייקח מאיתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם. מה ראה יוסף, לקחת את שמעון עימו יותר מאחיו האחרים? אלא אמר יוסף, בכל מקום שמעון הוא פתיחת הדין, ואותה שעה שהלכתי מאבי לאחיי, שמעון פתח תחילה בדין. %break כמ"ש, ויאמרו איש אל אחִיו, הנה בעל החלומות הלָזֶה בא, ועתה לכו ונהרגהו. אח"כ בשכם כתוב, וייקחו שני בני יעקב, שמעון ולוי, אחֵי דינה איש חרבוֹ, ויבואו על העיר. כולם היו בדין. לכן טוב ליוסף לקחת את זה, ולא יעורר מריבה בכל השבטים. %break .113 מה ראה שמעון להתחבר בלוי יותר מבכולם, והרי ראובן היה אחיו, והיה סמוך לו כמו לוי, למה לא התדבק בראובן? אלא שמעון ראה וידע שלוי בא מצד הדין, ושמעון היה נאחז מצד הדין הקשה יותר. אמר, נתערב אחד באחד ואנו נחריב העולם. %break מה עשה הקב"ה? לקח את לוי לחלקו. ואמר, מכאן והלאה יישב שמעון אסור בחבלים לבדו. %break .114 מצד אמא, שני רוחות חוקרי דין נאחזים ביד שמאל. שהם בכל יום מרגלי הארץ, המלכות. כלומר, שיונקים מנה"י דמלכות, הנקראים רגליים. כמ"ש, שניים אנשים מְרַגלים. %break .115 אשרי חלקם של ישראל יותר מכל העמים עכו"ם, שהקב"ה רצה לטהר אותם ולרחם עליהם, שהם חלקו ונחלתו. כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו, יעקב חֶבֶל נַחלָתו. וכתוב, %break ירכיבהו על בָּמותֵי אָרץ. שהם נאחזים למעלה, בז"א. וע"כ אהבת הקב"ה מתדבקת בהם, כמ"ש, אהבְתי אתכם אמר ה'. %break ומתוך אהבה יתרה שאוהב אותם, נתן להם יום אחד בשנה, לטהר אותם ולזכות אותם מכל עוונותיהם. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. כדי שיהיו זכאים בעוה"ז ובעוה"ב, %break ולא יימצא בהם חטא. וע"כ ביום הזה מתעטרים ישראל, ושולטים על כל חוקרי הדין ועל כל הרוחות. %break .116 ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. דווקא אהרון, משום שבא מצד החסד, ויכול להשלים המלכות בחסדים. על שני השעירים, רומז על המלכות, שממעל שני השעירים, כדי שתתבשם המלכות. %page 233 גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. שני השעירים רומזים על דינים, ולמה יהיה אחד לה'? אלא אמר הקב"ה, יישב שעיר אחד אצלי, ואחד ילך וישוטט בעולם, כי אם יתחברו שניהם, לא יוכל העולם לסבול. %break .117 יוצא השעיר הזה, הולך ומשוטט בעולם, ומוצא את ישראל בכמה עבודות, בכמה מדרגות, בכמה חוקים טובים, ואינו יכול להם. כולם, יש שלום ביניהם, %break ואינו יכול להיכנס בהם ברכילות, שאינו יכול להשׂטין עליהם. שעיר זה, שולחים אותו עם המשא של כל עוונות ישראל. %break .118 כמה גדודי מחבלים מזדמנים תחת ידו של השעיר הזה, וממונים לרַגֵל הארץ, על כל אלו העוברים על דברי תורה. וביוה"כ אינו נמצא משׂטין לדבֵּר על ישראל. כשמגיע השעיר הזה שלעזאזל אל ההר, כמה שמחה על שמחה מתבשמת בו לכולם. %break ואותו חוקר הדין שיצא, השעיר שלמעלה, חוזר ואומר שִבְחם של ישראל. הקטגור נעשה סנגור, המשׂטין נעשה מליץ טוב. %break השאלות כאן, גורלות אלו למה? ואהרון למה לו לתת הגורלות, ולא איש אחר? ולמה נאמרה פרשה זו ליוה"כ דווקא? וכדי לבאר אותן מביא הזוהר ג' עניינים: עניין שמעון ולוי, עניין שניים אנשים מרגלים, עניין שני השעירים. אשר בשורשם הדינים שבהם שווים זה לזה. %break שני מיני דינים הם שורשי כל הדינים והחטאים שבעולם: דינים דדכורא, הנמשכים מקו שמאל, ודינים דנוקבא, הנמשכים מהמסך. וכשהדינים דנוקבא באים מבחינת התיקון, מהקו האמצעי, אז הם סותרים לדינים דדכורא ומבטלים אותם. %break אמנם אם הדינים דנוקבא אינם באים מבחינת התיקון, אלא מבחינת הדינים עצמם, אז לא די שאינם מבטלים את הדינים דדכורא, אלא עוד שנוספים עליהם ומחריבים את העולם. %break שמעון ולוי היו בבחינת דינים. שמעון מדינים דדכורא, הנמשכים מקו שמאל. לוי מדינים דנוקבא, הנמשכים מהמסך. שמעון ראה וידע. אמר, נתערב אחד באחד ואנו נחריב העולם, כי הדינים דנוקבא שבלוי, כשיתווספו על הדינים דדכורא של שמעון, %break יחריבו העולם. מה עשה הקב"ה? לקח את לוי לחלקו, שהעלה אותו לתיקון שלו, לקו האמצעי, אשר אז הוא סותר לדינים דדכורא, ומעלים ממנו הג"ר דשמאל, כדרך קו האמצעי. %break מכאן והלאה יישב שמעון אסור בחבלים לבדו, שיתמעטו ג"ר דשמאל שלו ויישאר בו"ק דחכמה. שזה נחשב לו, כמו שהוא אסור בחבלים ע"י הדינים דנוקבא שבלוי. %break ובזה מיושב הכתוב, וייקח את שמעון ויאסור אותו לעיניהם, שנשאל, מה ראה יוסף לקחת את שמעון עימו יותר מאחיו האחרים. כי יוסף הוא יסוד, קו האמצעי שמחזה ולמטה. %break וע"כ הדינים דנוקבא, המתוקנים שבקו האמצעי, אסרו את שמעון, שמיעט הג"ר דשמאל שבשמעון, שמהם כל הדינים והמריבות. %break מצד אמא, שני רוחות חוקרי דין נאחזים ביד שמאל, שהם דינים דנוקבא ודינים דדכורא, הנמשכים שניהם מאמא אל המלכות. והדינים דנוקבא מתווספים ומתאחדים בדינים דדכורא שמיד שמאל דאמא. והם בכל יום מרגלי הארץ, כי הם נאחזים בנה"י המלכות, %break הנקראים רגליים. והמלכות נקראת ארץ. וע"כ נקראים מרגלי הארץ. והם מתעוררים בכל יום, ותיקונם הוא ע"י הארת קו האמצעי בכל יום. ועליהם כתוב, שניים אנשים מרגלים. %break ולמה יהיה גורל אחד לה'? אמר הקב"ה, יישב שעיר אחד אצלי. שהוא השעיר לחטאת. שני השעירים בשורשם למעלה הם ב' בחינות דינים. השעיר לחטאת דינים דנוקבא, והשעיר לעזאזל דינים דדכורא. %break אמר הקב"ה, קו האמצעי, שהשעיר לחטאת יישב אצלי, שהדינים שלו ייתקנו בקו אמצעי, הממעט ג"ר דקו שמאל. והשעיר לעזאזל, שהוא מדינים דדכורא, ילך וישוטט בעולם לבדו. כמו בשמעון ולוי, שאם מתחברים, היו מחריבים את העולם. %page 234 כי אם הדינים דנוקבא אינם נמשכים מתיקון קו האמצעי, הם נוספים על דינים דדכורא ומחריבים את העולם. וע"כ לקח השעיר לחטאת אצלו. %break ונאמר בזוהר, שביום רה"ש צריכים להמם את השטן, בדומה למצב הנֵעוֹר משנתו ואינו יודע מאומה. וביוה"כ צריכים לנהוג עם השטן בנחת, ולעשות לו נחת רוח עם השעיר לעזאזל שמקריבים לו. ואז נהפך להיות מליץ טוב על ישראל. %break כי ברה"ש חוזר העולם כמו שהיה ביום ד' דמעשה בראשית, שחוזרים ונגלים ג"ר דחכמה. ואז מתעורר הס"א להמשיך דינים דשמאל על העולם. %break והתיקון לזה הוא תקיעת שופר, הממעטת הג"ר מהעולמות, ונשארים בו"ק בלי ראש, והשטן מתבלבל, כי כל אחיזתו היא בג"ר דשמאל, ועתה נעלמו ע"י תקיעת שופר. אמנם כיוון שנעלמו ג"ר, %break נעשה מקום חיסרון בעולמות, וס"א עולה ונאחז במקום החיסרון של ג"ר, ומחטיא את הבריות. לכן בינוניים תלויים ועומדים עד יוה"כ. %break ולפיכך נעשה תיקון שני ביוה"כ, שחוזרים וממשיכים הארת החכמה. ועכ"ז נעשה תיקון, שס"א לא ייאחז בשמאל, להחטיא העולם בהמשכת החכמה מלמעלה למטה. %break והתיקון המובא בכמה מקומות, שבעת גילוי החכמה יתגלו עימה דינים קשים, המענישים הרשעים, שע"י זה שמוּרה החכמה, שלא ימשיכו אותה הרשעים מלמעלה למטה. %break ומקור התיקון הזה נעשה ביוה"כ ע"י השעיר לעזאזל. כי ביוה"כ מתגלה החכמה ע"י הלבשת המלכות לבינה, ואז כתוב, ונתן אהרון על שני השעירים גורלות. אשר שעיר אחד דינים דנוקבא, ושעיר שני דינים דדכורא, הנמשכים מג"ר דחכמה. %break גורל אחד לה', השעיר שבו דינים דנוקבא, מכוח תקיעת שופר ברה"ש עולה לה', לקו האמצעי, ומקבל הארת החכמה בו"ק, כדרך הקדושה. %break וגורל אחד לעזאזל, השעיר שבו דינים דדכורא, מתגלה עליו ג"ר דחכמה, מכוח שממשיך הארת החכמה מלמעלה למטה, כדרך הס"א. ואח"כ כתוב, ושילַח את השעיר במדבָּר. %break שנגלו עליו כל העונשים הנמשכים לדבוקים בו, מחמת שמוכרחים להימשך אחריו אל המדבר ואל החורבן. %break ואז שני הדינים נתקנו, כי דינים דנוקבא נתקנו ע"י שעלה עליהם הגורל לה', לקו האמצעי, שתיקן אותם בהארת ו"ק דחכמה. וכדי שלא ייאחז הס"א במקום החיסרון של ג"ר דחכמה, %break ניתן לו השעיר לעזאזל, הממשיך ג"ר דחכמה עם כל הדינים והעונשים. ואז קטגור נעשה סנגור. %break כי לא ירצה להיאחז במקום החיסרון דג"ר דחכמה, כדי שלא יקלקל הג"ר של עצמו, שיונק מהשעיר לעזאזל. וגם אין פחד שיחטיא את בני העולם שימשיכו מלמעלה למטה, מחמת רוב הדינים, הרובצים עליו ע"י ששולחים אותו אל המדבר. %break כשמגיע השעיר הזה שלעזאזל אל ההר, כמה שמחה על שמחה מתבשמת בו לכולם. כלומר כל הדינים, הן הדינים דנוקבא והן הדינים דדכורא. ואותו חוקר הדין שיצא, השעיר שלמעלה, חוזר ואומר שִבְחם של ישראל. הקטגור נעשה סנגור, המשׂטין נעשה מליץ טוב. %break שני השעירים רומזים על דינים, ולמה יהיה אחד לה'? אלא אמר הקב"ה, יישב שעיר אחד אצלי. האחד שמדינים דנוקבא יישב אצלי ויקבל ו"ק דחכמה כדרך הקדושה. ואחד ילך וישוטט בעולם, לפתות בני העולם שימשיכו לו הג"ר מלמעלה למטה כחפצו. %page 235 ואז הולך הס"א להחטיא בני אדם, שימשיכו לו הארת החכמה מלמעלה למטה. השעיר הזה הולך ומשוטט בעולם, ומוצא את ישראל בכמה עבודות, בכמה מדרגות, בכמה חוקים טובים, ואינו יכול להם. שע"י הגורלות התבררה מעלת השעיר, אשר עלה עליו הגורל לה'. %break ההארות והמוחין הגדולים הנמשכים ממנו. ולעומתו רוב הדינים והעונשים, הנגלים עם השעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל. אז כל ישראל מתדבקים בה' בכל נפשם, והס"א אינו יכול להיכנס בהם ברכילות, מחמת הפחד מהדינים הנגלים עימו. %break שני הדינים האלו הם שורשי כל החטאים והעוונות. וכיוון שאותם שני הדינים השורשיים נתקנו, כבר בטוחים שבית ישראל לא יחטאו עוד. שעיר זה, שולחים אותו עם המשא של כל עוונות ישראל. כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזֵרה. %break כי ישראל נעשו בטוחים, שלא יחטאו עוד, מחמת הדינים שנגלו עם השעיר שנשלח לארץ גזרה. ואז יכופר להם. ובזה התבארה השאלה, גורלות אלו למה. %break ואהרון, למה לו לתת הגורלות? דווקא אהרון, משום שבא מצד החסד, וע"כ היה ראוי להמשיך שפע החסדים על השעיר אשר עלה עליו הגורל לה', ולייחד ימין ושמאל שבמלכות זה בזה. %break ופרשה זו, למה נאמרה ביוה"כ? כי מתוך אהבה נתן להם יום אחד בשנה, לטהר אותם ולזכות אותם מכל עוונותיהם. %break .119 בכל מקום שצריכים ישראל להיטהר מעוונם, הקב"ה נותן להם עצה לקשור בעלי הדין, שלא יקטרגו, ולבשׂם אותם באלו הקורבנות והעולות, שמקריבים לפני הקב"ה. ואז אינם יכולים להרע. %break וביוה"כ יותר מכל. וכמו שישראל למטה מבַשׂמים הכול ע"י שני השעירים, כך מבשמים לכל המקטרגים. והכול הוא קורבן ועבודת הקב"ה. %break .120 בשעה שכתוב, ולקח אהרון את שני השעירים, מתעוררים אלו שני השעירים, שהם דינים דנוקבא ודינים דדכורא למעלה, ורוצים להתחבר זה עם זה, ולשלוט ולצאת לעולם. %break כיוון שהכוהן מקרב אלו שני השעירים למטה, בביהמ"ק, מתקרבים אלו שלמעלה. אז יוצאים גורלות לכל הצדדים. הכוהן נותן גורלות למטה. הכוהן, חסד, נותן גורלות למעלה. %break וכמו שלמטה שעיר אחד נשאר בהקב"ה, שעיר אחד לה', ואחד, השעיר לעזאזל, מוציאים למדבר. כך הוא למעלה, אחד נשאר בהקב"ה, בקו האמצעי, ואחד יוצא ומשוטט בעולם למדבר העליון, הדינים המתגלים עם הופעת החכמה, שהם בחינת מדבר וארץ גזרה. %break ואחד באחד מתקשר, שמאירים זה על זה. שע"י זה מתבטלים שני מיני הדינים, הן דינים דנוקבא והן דינים דדכורא. %break .121 כתוב, וסמך אהרון את שתי ידיו על ראש השעיר החי, והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל. וסמך אהרון את שתי ידיו, קו ימין וקו שמאל, כדי שהקב"ה, קו האמצעי, יסכים על ידיו. %break על ראש השעיר החי. המילה, החי, באה לכלול השעיר שלמעלה, שעליו מתגלים הג"ר דחכמה עם הדינים, שחכמה נקראת חי. %break .122 והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל. כמ"ש, והתוודָה אשר חָטא עליהָ. עליה, פירושו, שהאדם נטהר וכל אותו העוון נשאר עליה, על הכִּשְׂבָּה. אף כאן, והתוודה עליו. פירושו, אחר שהתוודה הכוהן בשביל ישראל. עליו, שיישארו כל העוונות עליו. %page 236 .123 הרי כתוב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. א"כ איך השעיר לעזאזל מכוּון כנגד השעיר שלמעלה? אלא, שם היו מקריבים הקורבן לשעירים, שכתוב, זבחיהם לשעירים, כי שם עשו עבודתם לשעירים ונתנו להם שליטה. %break וכאן כתוב, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם, והקורבן אינו נעשה אלא להקב"ה. בזכות הקורבן מתבשמים עליונים ותחתונים, והדין אינו שורה ואינו שולט על ישראל. %break %H איש עִיתִי %break .124 ונתן אותם על ראש השעיר, ושילַח ביד איש עִיתִי המִדבָּרה. בכל מה שנעשה, צריך האדם העושה, להיות מוכן לדבר ההוא. יש בן אדם שהברכה מתקיימת על ידו יותר מאחר, %break מטעם הכנתו לזה. כתוב בכוהן, טוב עין הוא יבורך. אל תקרא יבורך אלא יברך. כי משום שהוא טוב עין, הוא מוכן שתתקיים הברכה על ידו בזה. %break .125 ויש בן אדם שמוכן שתתקיימנה קללות על ידו. ובכל מקום שיביט, תבואנה קללות ומְארה ובהלה. כמו בלעם, שנקרא רע עין. כי היה מוכן לכל רע, ולא היה מוכן לטוב. ואע"פ שבירך, ברכתו לא היה ברכה, ולא התקיימה. וכשהיה מקלל, %break כל מה שקילל היה מתקיים, ואפילו ברגע אחד היה מתקיים. וע"כ כתוב, נאום בלעם בנוֹ בְעוֹר ונאום הגבר שְׁתוּם העין, כי כל מקום ששלטו בו עיניו, קולל. %break .126 וקודם כתוב, ויָשֶׁת אל המדבָּר פניו. כדי שיתעורר הצד השולט שם, הס"א, ויבוא במלשינות ובקטרוגים על ישראל. כתוב בכוהנים, טוב עין הוא יבורך. %break כי הוא מוכן לזה והברכה שורה בנתינת עיניו. וע"כ למדנו, שהאדם יסור אפילו ממאה דרכים, ולא יפגוש באדם שיש לו עין רעה. %break .127 ושילח ביד איש עיתי המדברה, שמוכן לזה ורשום לזה. והכוהן היה מכיר בו, כי עין אחת הייתה גדולה קצת יותר מהשנייה, העור שעל העין, העפעפיים, מכוסה בשערות גדולות, %break העין בצבע כחול, ואינו מביט במישור. זהו אדם המוכן לשלוח השעיר לעזאזל, והוא כראוי לו. וע"כ כתוב, ביד איש עיתי. %break .128 בגוש חלב היה אדם, שבכל מקום שהיכה בידו היה ממית. ובני אדם לא היו מתקרבים אליו. בסוריה היה אדם, שבכל מקום שהביט, אפילו שהייתה כוונתו לטוב, היה הכול מתהפך לרע. יום אחד היה אדם אחד הולך בשוק, והיו פניו מאירים. %break בא אותו אדם והביט בו, ונבקעה עינו. משום זה, לכל דבר בין לטוב בין לרע, יש איש המוכן לו, לזה ולזה. וע"כ כתוב, טוב עין הוא יבורך. אל תקרא יבורך אלא יברך. %page 237 .129 האדם שהיה הולך עם השעיר למדבר, כשהגיע לשם עם השעיר, היה עולה להר, ודוחה אותו בשתי ידיים. ולא היה יורד לחצי ההר, עד שנעשה איברים איברים. והיה אומר, כך יימחו עוונות עַמךָ. ומשום שע"י זה עלה הקטגור ונעשה סנגור של ישראל, %break אז לוקח הקב"ה כל עוונות ישראל, וכל מה שכתוב באלו פסקי הדין שלמעלה, להזכיר עוונות בני אדם. ומשליך אותם כאופן הזה, שהושלך השעיר לעזאזל מההר, %break אל המקום שנקרא מצולות ים, מקום החושך והדינים דשמאל, שמתחת למלכות, הנקראת ים. כמ"ש, ותשליך במצולות ים כל חטאותם. %break %H שני שעירים %break .130 כתוב, ומֵאֵת עֲדת בני ישראל ייקח שני שעירי עיזים לחטאת. ומאת עדת, ללמד, שייקחו מהכסף של כולם, ויתכפר לכולם. כי כל עוונות ישראל תלויים כאן, וכולם מתכפרים בזה. %break וע"כ לא די שייקחו מהכסף של אדם אחד. ולוקחים כסף מהקופות שבעֲזָרה, ומביאים השעירים מהכסף של כולם. %break .131 השעיר שנשאר להקב"ה עושים אותו תחילה חטאת, והכול מתבשם ונשארו ישראל זכאים לפני הקב"ה מכל העוונות שעשו וחטאו לפניו. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. %break .132 ויאמר יעקב אל רבקה אימו, הן עשיו אחי איש שעיר ואנוכי איש חָלָק. עשיו איש שעיר, מאותו שעיר, שהוא הס"א, כי בא מאותו הצד. ואנוכי איש חלק, איש הנחלק, ממה שחילק לשאר העמים, %break את השרים והממונים שלהם, כמ"ש, אשר חָלַק ה' אלקיך אותם לכל העמים. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו. %break עוד, איש חלק, משני שעירים שנחלקו, ונשאר חֵלק אחד שהכוהן חילק אותם, אחד לחלקו של יעקב ואחד להקב"ה. כדי שהשעיר יישא על כתפיו כל עוונות יעקב, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם, שהוא אותיות עוונות תם, עוונות יעקב, שנקרא איש תם. %break .133 ביום הזה כמה פתחים פתוחים כנגד ישראל לקבל תפילתם. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רוצה לזכות אותם ולטהר אותם, כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. ביום הזה מתעטר הכוהן בכמה עטרות. %break ביום הזה עבודת הכוהן היא מכובדת וגדולה מכל העבודות. לכל נתן חלק באלו הקורבנות של הקב"ה, ביום הזה מתעטר החסד בעולם ע"י הכוהן, המקריב קורבנות על עוונות העם. תחילה הקריב על עוונותיו, ואח"כ על עוונות העם. ומקריב עולות עליו ועל העם. %break %H שעיר לעזאזל %break .134 מצווה שיעשה הכוהן הגדול עבודת היום ההוא כמו שצריך, וישלח שעיר לעזאזל, כדי שהס"א ייפרד מהעם הקדוש, ולא יתבע עוונותיהם לפני המלך, ולא יקטרג עליהם, %page 238 כי אין לו כוח וממשלה אלא רק כשמתחזק הכעס מלמעלה. ובמתנה הזו של השעיר לעזאזל, מתהפך אח"כ לשומר עליהם. וע"כ נדחה מלפני המלך, משום שהוא קֵץ כל בָּשָׂר. %break נקרא, קץ כל בשר, משום שבשר הוא הארת חכמה משמאל, שהס"א חושק מאוד לאור הזה. שעיר לעזאזל הוא המשכת החכמה דשמאל. ע"כ כשישראל ממשיכים לו האור הזה, נעשה אפוטרופוס וסנגור עליהם. %break .135 והעם הקדוש נותן לו שעיר, שהוא בחינת הס"א. ויש בו זכר ונקבה. כמו שיש בצד הקדושה זכר ונקבה, כך יש בצד הטומאה זכר ונקבה. משל אומרים, השלֵך עצם לכלב וילַחֵך עפר רגליך. אף כאן, נותנים לס"א שעיר והוא נעשה סנגור. %break .136 האם מותר לנו לסרס כלב? כתוב, ומָעוּך וכָתוּת ונָתוּק וכָרוּת לא תקריבו לה', ובארצכם לא תעשו. כלומר, כל שבארצכם לא תעשו, ואפילו כלב. כי כמו שהעולם צריך לזה, צריך העולם ג"כ לזה. כלומר, שאין דבר בארץ שאין לו צורך. וע"כ למדנו שהכתוב, %break והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות, שאין לבטל אותו מהעולם, כי העולם צריך לו. ואע"פ שכתוב במלאך המוות, והכלבים עזי נפש לא ידעו שׂובעה, לא טוב שיתבטלו מהעולם. הכול צריך, הן טוב והן רע. %break .137 משום זה יש לנו ביום הזה להשליך עצם לכלב, להשליך השעיר לעזאזל, שבעוד שהוא גורר העצם, ייכנס מי שייכנס להיכל המלך, ואין מי שֶׁיִמחה בידו כי המקטרג טרוד במתנה שלו, ואח"כ עוד ינדנד לו בזנבו. כלומר, שייעשה סנגור. %break .138 כתוב, והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל, ואת כל פשעיהם לכל חטאותם. וכתוב, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. כיוון שהס"א רואה השעיר הזה, מתעורר חשקו אליו, ולהשתכלל עימו. ואינו יודע מאלו העוונות שלקח השעיר עליו. %break הוא חוזר לישראל, ורואה אותם בלי עוונות ובלי פשעים, כי כולם שורים על ראש השעיר. הוא עולה למעלה, ומשבח אותם לפני הקב"ה. והקב"ה רואה העדוּת של המקטרג. והואיל וחושק לרחם על עַמו, אע"פ שהוא יודע כל מעשה, הוא מרחם על ישראל. %break .139 כל התיקון שורה בזה, שלא יתעורר הדין מלמעלה, ויתחזק הדין הזה, ויִכְלו בני העולם, כי זה בא מדין קשה. ואם הדין הזה מתעורר, הוא מתעורר בעוונות בני אדם. כי אין לו התעוררות לעלות למעלה לעורר דין קשה, אלא רק בגלל עוונות בני אדם. %page 239 כי בשעה שאדם עושה עוון, מתאסף זה, וכמה אלפים עוזרים עימו, ומתקבצים שם ולוקחים אותו ומעלים למעלה. ועל הכול נתן הקב"ה עצה לישראל, להינצל מכל הצדדים. וע"כ כתוב, אשרי העם שכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו. %break מצד המלכות דצ"א, המכונה מנעולא, אין המלכות והתחתונים הנמשכים ממנה ראויים לקבל אור העליון, כי כוח הצמצום והמסך רוכב עליה, שלא תקבל שום אור. וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים, ע"כ העלה המלכות למדה"ר, שהיא בינה, ונמתקה בה, %break שהמלכות הממותקת הזו נקראת מפתחא. ומבחינתה יכולים המלכות והתחתונים הנמשכים ממנה לקבל אורות העליונים. %break אמנם גם אחר שנתקנה המלכות בכלים דמפתחא, אין הנקודה דמנעולא נעדרת ממנה לגמרי, אלא שנגנזה בה. שמשום זה נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. שאם זכה, הרי טוב, שהמנעולא נגנזת ונעלמת, והמפתחא שולטת בה, %break ואז מקבלת כל האורות ומאירה לתחתונים. ואם לא זכה, כי חוטא, הרי רע. אז חוזרת ומתגלה המנעולא בשורש החוטא שבמלכות, והאורות מסתלקים מחמתה, שע"י זה מת החוטא. %break ואין לשאול, כיוון שרצה הקב"ה בקיום העולם, ותיקן את המלכות בנקודה דמפתחא, א"כ האם לא היה ראוי שיבטל לגמרי את המנעולא, ולא שתחזור ותתעורר בסיבת החטא? וע"כ למדנו שהכתוב, והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות, %break שאין לבטל אותו מהעולם, כי העולם צריך לו. כי אע"פ שנקודה דמנעולא גורמת המיתה, עכ"ז העולם צריך לה, ואין לבטל אותה קודם גמה"ת. משום זה יש לנו ביום הזה להשליך עצם לכלב, להשליך השעיר לעזאזל, %break שע"י עבודת ישראל מתגלים עליו הג"ר דחכמה דשמאל עם הדינים הקשים שבהן, שהס"א נהנה מהן מאוד, משום שהוא קץ כל בשר. וע"כ נבחן זה כמו שמשליכים עצם לכלב. %break ונעשה כל זה, כדי שהס"א לא יקטרג על ישראל, ולא יעורר למעלה גילוי המנעולא, מחמת עוונותיהם של ישראל. כי עתה, בעוד שגורר העצם שזרקו לו, ייכנס מי שייכנס להיכל המלך, שהכוהן הגדול ימשיך אורות וכל טוב מהיכל המלך, ואין מי שימחה בידו, %break כי הס"א לא יקטרג עליו, לגלות המנעולא המסלקת האורות, כי אז יאבד גם הוא עצמו את המתנה של שעיר לעזאזל, שהשיג ע"י עבודת ישראל. ולא עוד, אלא אח"כ עוד ינדנד לו בזנבו, עוד ישבח לישראל בזכות זה. %break ואיך נושא עליו השעיר את כל עוונות בית ישראל? כיוון שהס"א רואה השעיר הזה, מתעורר חשקו אליו, ולהשתכלל עימו. כי אין חשקו אלא בבשר, שהוא החכמה דשמאל הנגלית על ראש השעיר. ואינו יודע מאלו העוונות שלקח השעיר עליו. %break כי כל אלו האורות דחכמה דשמאל, לא נגלו במלכות אלא מחמת שנגנזה בה נקודה דמנעולא, ורק נקודה דמפתחא משמשת בה בגלוי. %break ונמצא שבתוך השעיר הזה נכללה בו בגניזה הנקודה דמנעולא, המסלקת את האורות האלו. אלא שהס"א לא ידע מזה, משום שנגנזה ומשום שטרוד בשעיר שלו, ואינו רוצה לאבד אורותיו. הוא חוזר לישראל, ורואה אותם בלי עוונות, ומשבח אותם לפני הקב"ה. %break כי רוצה שישראל יהיו זכאים ולא תתגלה המנעולא, כדי שיוכל להחזיק גם הוא בשעיר שלו. %break והקב"ה רואה העדות של המקטרג, ואע"פ שהוא יודע כל מעשה, הוא מרחם על ישראל. כי אע"פ שהקב"ה יודע שהמנעולא גנוזה, מ"מ אין האורות מסתלקים מחמת ידיעתו, כי הקב"ה הוא ברחמים על ישראל, שע"כ גנז המנעולא וגילה מדה"ר. %break וכל עוד שהס"א אינו מקטרג על זה, לא יתעורר שום דין מחמת ידיעתו. %break כל התיקון שורה בזה, שלא יתעורר הדין מלמעלה. כי הדין אינו מתעורר מלמעלה. ואם הדין מתעורר ונגלית המנעולא, הוא מתעורר בעוונות בני אדם, שמחמת החטא יש לס"א כוח לעורר דין המנעולא. %break כי אין התעוררות לס"א לעלות למעלה לעורר הדין הקשה, שהוא המנעולא, אלא רק בגלל החטאים של בני האדם. %break אבל אם הס"א אינו מגלה, אע"פ שהקב"ה יודע, אין זה מזיק כלום. כי בכוונה גנז הקב"ה את מדה"ד דמנעולא, וגילה בה המפתחא, ששיתף רחמים בדין, כדי לקיים העולם במדה"ר. %page 240 %H כמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה %break .175 כשרצה הקב"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו. עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ. ומקום אחד עליה, שנקרא ציון, יסוד, וממקום זה מתברכת. %break ומהמקום הזה של ציון, התחיל העולם להיבנות, וממנו נבנה. כמ"ש, אל אלקים הוי"ה דיבר ויקרא ארץ. ממזרח שמש עד מבואו, מציון מִכְלל יופי אלקים הופיע. %break מציון, שהיא שלמות היופי של העולם, אלקים הופיע. לא התברכה ירושלים, המלכות, אלא מציון, יסוד. וציון התברכה מלמעלה, מז"א. והכול אחד באחד מתקשר, שז"א ומלכות, אחד באחד, מתייחדים ע"י ציון. %break .176 ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכיפר עליו. אל המזבח סתם, שמרמז על המזבח של מעלה, יסוד דמלכות. וכמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה, והכול נקשר אחד באחד ע"י המזבח, יסוד המלכות. וכמו שביום הזה מכפר הכוהן למטה, בביהמ"ק, כן הוא למעלה. %break וכשהכוהן שלמטה מסדר עבודתו, כן הכוהן שלמעלה, חסד דז"א, משפיע אל המלכות. ולא נמצאת העבודה שלמעלה, ההשפעה של החסד אל המלכות, עד שנמצאת למטה עבודתו של הכוהן. %break כי מלמטה מתחילה לעלות הקדושה של המלך העליון. ונמצאים כל העולמות אחד לפני הקב"ה. %break .177 אם היו יודעים ישראל למה פקד הקב"ה עליהם, לייסר אותם יותר מכל שאר העמים, היו יודעים שהקב"ה ויתר על שלו, ולא נפרע מהם אפילו אחד ממאה. כמה מרכבות וכמה צבאות יש לו להקב"ה, כמה שליטים ממונים נמצאים בעבודתו. %break כשהזמין את ישראל בעוה"ז, הכתיר אותם בכתרים קדושים, כעין של מעלה, והשכין אותם בארץ הקודש, המכוּונת כנגד המלכות, כדי שיימצאו בעבודתו. וקָשר כל העליונים בישראל. %break .178 ושמחה אינה נכנסת לפניו, ועבודה לא נעשית לפניו למעלה, עד שישראל עושים למטה. כל זמן שישראל נמצאים למטה בעבודת אדונם, כן הוא למעלה. ובזמן שישראל מבטלים העבודה למטה, מתבטלת ג"כ למעלה, ועבודה אינה נמצאת לא למעלה ולא למטה. %break ומשום שישראל ביטלו עבודת הקב"ה כשהיו שורים בארץ, היה כן למעלה. ומכ"ש אח"כ בגלות. %break .179 אמר הקב"ה: ישראל, אם הייתם יודעים, כמה גדודים וצבאות מתעכבים בעבודתם למעלה בגללכם, הייתם יודעים, שאין אתם ראויים להיות בעולם אפילו שעה אחת. ועכ"ז כתוב, %break ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מְאַסתים ולא גְעַלתים לכַלותם, להפר בריתי איתם. %break .180 כתוב, וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל. הרשעים עושים פגם למעלה, ומעוררים דינים, וגורמים שייטמא המקדש, והנחש החזק מתחיל להתגלות. ואז דינים מתעוררים בעולם. וביום הזה, צריך הכוהן לטהר הכול, %page 241 ולעטר הספירה הקדושה שלו, חסד דז"א, ראש המלך, כי חסד הוא ספירה ראשונה שלו. כדי שיבוא המלך לשרות במלכה, במלכות. וכשראש המלך נוסע, נוסעים כולם, כל ספירותיו. ובא להזדווג עם המלכה, ולעורר שמחה וברכות בעולם. %break .181 נמצא שכל השלמות שלמעלה ושלמטה תלויה בכוהן. שאם הספירה שלו מתעוררת, הכול מתעורר, והכול נמצא בשלמות. וע"כ כתוב בתחילה, וכיפר על הקודש, להרבות שלום בעולם ולהרבות שמחה בעולם. וכשנמצאת שמחת הזיווג במלך ובמלכה, %break כל המשמשים וכל בני ההיכל, כולם נמצאים בשמחה, וכל החטאים שעשו לפני המלך, מתכפרים להם. כמ"ש, מכל חטאותיכם לפני ה' תִטְהרו. ומשום זה כתוב אח"כ, וכל אדם לא יהיה באוהל מועד, בבואו לכפר בקודש, עד צאתו, %break שהוא בשעה שנכנס לזווג אותם. ובשעה שמזדווגים המלך והמלכה, בשעה ההיא כתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל. %break %H וזכרתי את בריתי יעקוב %break .182 וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור. בשעה שישראל בגלות, הקב"ה עימהם, כביכול, בגלות. כי השכינה אינה סרה מהם לעולם. בזמן שישראל נמצאו בגלות בבל, שרתה ביניהם השכינה, %break וחזרה עימהם מהגלות. ובזכות אלו הצדיקים שנשארו בארץ, שרתה בארץ, ולא סרה מהם לעולם. וחזרה אז המלכה אל המלך, וחזר הכול להיות בסעודת השמחה של המלך. %break ומשום זה נקראו, אנשי הכנסת הגדולה. הכנסת הגדולה ודאי, שהמלכות, שנקראת כנסת, חזרה מקטנותה בגלות, והייתה לגדולה. %break %H לפני ה' תִטְהרו %break .194 קול, ז"א, קו האמצעי, מתקשר עם הכוהן. כלומר, שהכוהן נעשה מרכבה לז"א, והוא משיב להם ואומר, תִטְהרו. שלהיותו מרכבה לקו האמצעי, משפיע להם הארת החכמה, המביאה לכפרת עוונות ולטהרה. תטהרו, %break אינם אומרים שאר הכוהנים והעם, חוץ מהכוהן הגדול בעת שנקשר בו הקול, ז"א. אז הוא יכול להשפיע להם הטהרה ואומר, תטהרו. %break .195 לטהר אתכם מכל חטאותיכם, לפני ה' תִטְהרו. לפני ה' ממש, להארת הפנים של ה', שהיא הארת החכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, והיא מכפרת העוונות ומביאה הטהרה. %break .196 מרה"ש הספרים פתוחים והדיינים דנים. בכל יום נמסרים בתי הדין להיפתח בדין, עד התשיעי לחודש. ביום ההוא עולים כל הדינים לבעל הדין, והם מתקנים כיסא עליון של רחמים למלך הקדוש. %page 242 ביום הזה צריכים ישראל למטה לשמוח, בשמחה לפני אדונם, העתיד ביום המחרת לשבת עליהם בכיסא רחמים, בכיסא של ויתור, בכפרת עוונות. %break המלכות נקראת כיסא. ובכל רה"ש חוזר העולם, המלכות, לקדמותו, כמו שהייתה ביום ד' דמעשה בראשית, שאז נאצלה המלכות בעניין ב' המאורות הגדולים. שז"א היה מלביש קו ימין דבינה, %break חסדים, והמלכות קו שמאל דבינה, חכמה בלי חסדים, שאז נמשכים ממנה דינים, ונקראת כיסא דין. %break וזהו שהקב"ה, ז"א, יושב על כיסא דין, שהמלכות משפיעה דינים, והיא דנה את העולם. וע"י תקיעת שופר וע"י כל הדינים הנמשכים מג"ר דשמאל, עד יוה"כ, נכנע השמאל ומתייחד עם הימין ע"י קו אמצעי. ואז עולה המלכות אל הבינה, %break אחר שקו שמאל כבר מיוחד עם הימין ע"י קו האמצעי, רחמים המייחד חסד ודין. וכיוון שהמלכות מקבלת מקו שמאל, שכבר נמתק ע"י קו האמצעי, היא נקראת כיסא רחמים. %break ונמצא שהקב"ה יושב על כיסא רחמים, והעולמות מקבלים מכיסא רחמים. ונמצא, שכל אלו הדינים שיצאו מקו שמאל, מרה"ש עד התשיעי לחודש בערב, הם הכריחו את קו השמאל שייכלל בימין, ושיתוקן כיסא הרחמים ביוה"כ. %break ביום ההוא עולים כל הדינים לבעל הדין, לקו שמאל דבינה, לשורש כל הדינים. וע"י זה השמאל מתייחד עם הימין ע"י קו האמצעי, ביוה"כ. והם מתקנים כיסא עליון של רחמים, שהדינים מכריחים את קו השמאל להיכלל בימין ע"י הקו האמצעי, רחמים. %break ונמצאת המלכות, המקבלת משמאל, המיוחד בימין, שהיא כיסא רחמים. %break אמנם תיקון המלכות עצמה, שתקבל מהשמאל המתוקן הזה, הוא ביוה"כ. ביום הזה צריכים ישראל למטה לשמוח, בשמחה לפני אדונם. כי ביוה"כ נעשית המלכות לכיסא רחמים, בכיסא של ויתור, שאז מתגלה במלכות הארת החכמה המתוקנת, שהיא מכפרת העוונות. %break .197 כל הספרים הפתוחים לפניו, וכתובים לפניו כל העוונות, הוא מזכה ומטהר אותם מכולם. כמ"ש, מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו. לפני ה', הארת הפנים של ה', הארת החכמה, המכפרת כל העוונות. אלו האומרים הכתוב הזה, אומרים עד המילים, לפני ה', ולא יותר. %break כי אין רשות לאחֵר שיאמר, תטהרו, אלא לכוהן הגדול בלבד, שעובד העבודה ומייחד השם הקדוש בפיו. וכאשר מייחד השם הקדוש, ומתברך בפיו, אז הקול, ז"א, יורד ובוטש בו, והאיר המילה בפה הכוהן, ואומר, תטהרו. עובד עבודתו ומתברכים כל העליונים שנשארו. %break .198 ואח"כ רוחץ גופו ומקדש ידיו, להיכנס בעבודה אחרת קדושה. עד שיתכוון להיכנס למקום עליון הקדוש מכל, קודש הקודשים. ג' שורות סובבות את הכוהן הגדול, אחיו הכוהנים, והלוויים, ומכל שאר העם כולם, כנגד ג' קווים. כוהן ולוי ימין ושמאל, %break וישראל קו האמצעי. והם נושאים ידיהם עליו בתפילה. וקשר של חבל זהב תלוי ברגלו, מחשש אולי ימות בקודש הקודשים, שאז יוציאו אותו משם בחבל הזה. %break .199 הולך שלוש פסיעות, וכולם עומדים על מקומם, ואינם הולכים אחריו. הולך שלוש פסיעות אחרות, וסובב את מקומו. הולך שלוש פסיעות, וסותם עיניו, ומתקשר למעלה. %break נכנס לקודש הקודשים, שמע קול כנפי הכרובים, שמזמרים ודופקים בכנפיהם הפרושׂות למעלה, היה מקטיר קטורת, השתתק קול כנפיהם, ומתדבקים בלחש. %page 243 .200 אם הכוהן זוכה, כיוון שלמעלה נמצא בשמחה, אף כאן למטה יוצא בשעה ההיא רצון של אור, המתבשם מריחות של הרי אפרסמון הטהור שלמעלה, והולך בכל אותו המקום. נכנס הריח בשני נקבי החוטם שלו ומתיישב הלב. %break אז הכול הוא בלחש, ופתחון פה לא נמצא שם. פותח הכוהן פיו בתפילה, ברצון ובשמחה, ומתפלל תפילתו. %break .201 אחרי שגמר תפילתו, נושאים הכרובים כנפיהם כבתחילה, ומזמרים. אז יודע הכוהן שהיה רצון, ושעת שמחה לכל, והעם ידעו שהתקבלה תפילתו. כמ"ש, אם יהיו חטאיכם כַּשָׁנים כַּשלג ילבינו. והכוהן שב לאחוריו, ומתפלל תפילתו. %break אשרי חלקו של הכוהן, כי על ידיו נמצאת שמחה על שמחה, ביום ההוא למעלה ולמטה. על השעה ההיא כתוב, אשרי העם שכָּכה לו, אשרי העם שה' אלקיו. %break %H נפשי איוויתיךָ בלילה %break .202 נפשי איוויתיךָ בלילה, אף רוחי בקרבִּי אֲשַׁחֲרֶךָ. הקב"ה הוא רוח ונפש של כל, וישראל אומרים, נפשי ורוחי אתה. משום זה, איוויתיך, להתדבק בך. ואשחרך, למצוא רצונך. %break .203 בשעה שאדם ישן במיטתו, נפשו יוצאת ועולה ומעידה על האדם, מה שעשה בכל היום. ע"כ הגוף אומר לנפש, נפשי איוויתיך בלילה, בשעה שאת יוצאת ממני, אף רוחי בקרבי אשחרך. %break %H תְענו את נפשותיכם %break .236 בחודש השביעי בעשור לחודש, שבעשור הוא מלכות, תְענו את נפשותיכם. כי בנפש תלוי הדבר, כי אור המלכות נקרא נפש, ונפש היא תמיד מלכות. ומשום זה אכילה ושתייה מתשעה לחודש, שהוא יסוד, הוא אז יותר מביום אחר. %break אי אפשר שתתגלה החכמה, אם לא יופיעו דינים קשים עימה, להמטיר על ראשי הרשעים, שלא ימשיכו החכמה מלמעלה למטה. וזה עניין חמשת העינויים שביוה"כ, מהם נמשכים הדינים על ראשי הרשעים, שאז אפשר שתתגלה החכמה. %break וכתוב, כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמֶיהָ. כי אם לא קיבל חמישה עינויים אלו להרחיק הרשעים, לא תוכל החכמה להופיע בנפש. ואור החכמה הוא אור החיים, וע"כ, ונכרתה מעמיה. %break בעשור לחודש הוא המלכות, ששָׁם מקום גילוי החכמה. כי אין גילוי חכמה בשום ספירה, אלא בספירת המלכות לבד. וע"כ צריכים לקבוע שָׁם התיקון הזה, שיימשכו דינים ממנה על ראשי הרשעים, בעת שתתגלה בה החכמה. %page 244 וע"כ כתוב, תענו את נפשותיכם. שצריכים לעורר במלכות את חמשת העינויים, שמשם נמשכים הדינים האלה. כי הדבר תלוי רק בנפש, שהיא בחינת מלכות, שרק שם מקום גילוי החכמה, ולא במקום אחר. %break וע"כ בעת שמתגלים בה הדינים, תוכל לקבל החכמה מהיסוד דז"א. כי אין עוד פחד מפני הרשעים, שיינקו ממנה. ומשום זה אכילה ושתייה מתשעה לחודש, יסוד, הוא אז יותר מביום אחר. %break שע"כ תוכל המלכות לקבל מהיסוד המוחין דהארת חכמה, המכונים אכילה ושתייה, יותר מביום אחר, כי אין המלכות מקבלת אלא מהיסוד. %break לכן צריכים להרבות באכילה ושתייה בערב יוה"כ, שהוא תשיעי לחודש, יסוד. כי מתוך שמקבל חמישה עינויים ביוה"כ, היא ראויה לקבל אכילה ושתייה מהיסוד. באופן, שתיקון עינוי הנפש שביוה"כ, מאיר בתיקון אכילה ושתייה שבתשיעי לחודש, %break להיותה נשמרת מהרשעים. וכל האוכל ושותה בתשיעי, כאילו התענה תשיעי ועשירי. כי עינוי הנפש בעשירי מאיר על המוחין המושפעים בתשיעי, ושומר אותם. %break .237 ביום ההוא, כל שמחה, וכל אור, וכל ויתור שבעולמות, שהוא כפרת עוונות, כולם תלויים באמא עילאה, שכל המעיינות נמשכים ויוצאים ממנו, הן הארת החכמה והן הארת החסדים. %break ואז מאירים כל הנרות, מאורי האש שבמלכות. ומאירים באור ובשמחה, עד שהכול מתבשם. %break ואז כל אלו הדינים נמצאים בהארה. כי אותם הדינים הנמשכים מחמשת העינויים, הם הגורמים שתאיר החכמה, ולולא הם, לא הייתה החכמה מתגלה. והדין אינו נעשה, אלא שהוא מאיים בלבד. ועל זה כתוב, תענו את נפשותיכם, כדי לאפשר הארת החכמה. %break .238 לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בהקב"ה, כמ"ש, אין לנו חֵלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי. כי דוד הוא המלכות. ואמרו, אין לנו חלק במלכות. ובפסוק אחר כתוב, עתה רְאֵה ביתך דוד, שהמלכות נקראת בית דוד. כמ"ש, בית יעקב לכו ונלְכה באור ה'. %break בית יעקב, הוא כמ"ש, ובית תפארתי אפאר. כי יעקב ת"ת, ובית תפארת הוא המלכות. אף בית דוד הוא מלכות. %break בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, ז"א, המשקה את הגן, המלכות. שנטע את הגן, להשתעשע בו עם הצדיקים השורים בו. ועל זה כתוב, בית יעקב, המלכות, לכו ונלכה באור ה', ז"א, המשקה את המלכות. %break .239 כתוב, אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם, ועיניתם את נפשותיכם. וכתוב, והייתה לכם לחוקת עולם, בחודש השביעי בעשור לחודש תְענו את נפשותיכם. ולא כתוב שם, אך בעשור. המילה, אך, באה למעט. %break כי כתוב, ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב. אך בעשור, שבעשור תלוי הכתוב, ועיניתם את נפשותיכם, ולמעט התשיעי בחודש. %break .240 שבעת ימים מצות תאכֵלו, אך ביום הראשון תשביתו שְׂאוֹר מבתיכם. אך, חילק, חציו אסור באכילת חמץ וחציו מותר. אף בכתוב, אך בעשור לחודש, חציו אסור באכילה וחציו מותר. %break אף כאן מחולק הכתוב, ועיניתם את נפשותיכם, כי עינוי אינו נמצא אלא מחצי היום והלאה, אחר זמן אכילה. %break .241 כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם. צריך לכתוב, אכפר עליכם. אלא שכולל היובֵל, בינה, שנמשך ממנו מעיינות, הארת חכמה, להשקות ביום הזה לכל צד, לרוות הכול ולהשקות הכול. %break עליכם, כלומר, בשבילכם, כדי לטהר אתכם ביום ההוא, כמ"ש, לפני ה' תִטְהרו. ולא ישלוט עליכם הדין. %page 245 .242 אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ורצה לטהר אותם, שלא יימצא בהם עוון, כדי שיהיו בני היכלו, וידורו בהיכלו. ולעת"ל, כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטְהַרְתֶם. %break %H ממעמקים קְרָאתיך ה' %break .243 שיר המעלות ממעמקים קְרָאתיך ה'. בשעה שברא הקב"ה את העולם, רצה לברוא את האדם. התייעץ בתורה, אמרה לפניו, אתה רוצה לברוא האדם הזה, הוא עתיד לחטוא לפניך, הוא עתיד להרגיז לפניך, אם תתנהג עימו כמעשיו, %break הרי העולם לא יוכל לעמוד לפניך, כש"כ האדם ההוא. אמר לה הקב"ה, האם לחינם אני נקרא, אל רחום וחנון ארך אפיים? %break .244 ומטרם שברא הקב"ה את העולם, ברא תשובה. אמר הקב"ה לתשובה, שהיא בינה, אני רוצה לברוא אדם בעולם, בתנאי, שאם ישובו אלייך מעוונותיהם, תהיי מוכנה לסלוח עוונותיהם ולכפר עליהם. ובכל שעה התשובה מוכנה לבני אדם. %break וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, תשובה זו, בינה, חוזרת אל הקב"ה, שמשפיעה מוחין לז"א, ומכפרת על הכול. והדינים נכנעים ומתבשמים כולם, והאדם נטהר מעוונותיו. %break .245 מתי נטהר האדם מעוונו? בשעה שנכנס בתשובה כראוי. בשעה ששב לפני המלך העליון, ומתפלל תפילה מעומק הלב. כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה'. %break .246 ממעמקים קראתיך ה'. מקום גנוז יש למעלה, והוא עומק הבאר, בינה. ומכאן יוצאים נחלים ומעיינות לכל צד. ועמוק שבעמוק הזה נקרא תשובה. ומי שרוצה לשוב ולהיטהר מעוונותיו, בעומק הזה צריך לקרוא להקב"ה. כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה'. %break .247 בשעה שאדם היה חוטא לפני אדונו, והקריב קורבנו על המזבח, והכוהן מכפר עליו ומתפלל תפילתו עליו, מתעוררים הרחמים, והדינים מתבשמים, והתשובה, בינה, %break משפיעה ברכות במעיינות הנמשכים ויוצאים, ומתברכים כל הנרות יחד, הספירות דמלכות, והאדם נטהר מעוונו. %break %H פרשת אמור %break %H יוה"כ %break .224 ביום רה"ש התכסתה הלבנה, המלכות, ואינה מאירה עד בעשור לחודש, שישראל כולם חוזרים בתשובה שלמה. ואמא עילאה, בינה, חוזרת ומאירה לה. וביום יוה"כ לוקחת המלכות הארות האמא, בינה, ונמצאת שמחה בכל. וע"כ כתוב, יום הכיפורים הוא, %page 246 לשון רבים, ולא יום כיפור, משום שאז שני אורות מאירים יחד, המאור העליון, בינה, מאיר למאור התחתון, מלכות. וביום הזה מאירה המלכות מֵאור העליון, בינה, ולא מאור השמש, ז"א. לכן כתוב, בכֵּסֶה ליום חגנו, כי המלכות אינה מאירה עד יוה"כ. %break .226 אין זיווג המלך במטרוניתא, ז"א במלכות, אלא בזמן שמאירה מאבא עילאה, שאז החכמה דאמא מלובשת בחסדים דאבא. וכשמאירה ממנו, קוראים לה קודש, כי מבית אבא עילאה לוקחת זה, %break כי אבא הוא קודש. ואז זו"ן מזדווגים יחד, משום שהמלך נקרא קודש. כמ"ש, קודש ישראל לה', שלוקח ממקום, שנקרא קודש. %break ואז אומר ז"א, אחותי בת אבי היא, אך לא בת אימי. כי מבית אבא הוא השם הזה, קודש, ולא מבית אימי, לא מבינה. וע"כ, ותהי לי לאישה, להזדווג כאחד, בזמן הזה, ולא בזמן אחר. בזמן שלוקחת מבית אבא, ולא בזמן שלוקחת מבית אמא. %break ויוה"כ מוכיח, שאסור בו תשמיש המיטה. משום שזיווג ז"א ומלכות אינו נמצא אז, כי מבית אמא לוקחת ביוה"כ, ולא מבית אבא. %break 227/1. ברה"ש נברא אדם, ועמד בדין לפני אדונו על שאכל מעצה"ד, וחזר בתשובה, וקיבל אותו הקב"ה. אמר לו: אדם, אתה תהיה סימן לבניך לדורי דורות, שביום הזה עומדים לדין, ואם ישובו אני אקבל אותם, ואקום מכיסא דין ואשב על כיסא רחמים, %break וארחם עליהם. ודוד אמר, אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוניי. וע"כ כתוב, כי עימךָ הסליחה למען תיוָורֵא. וכתוב, כי עימךָ מקור חיים, באורך נראֶה אור. %break 227/2. מצווה להתענות ביוה"כ, להכניע הגוף והנפש בחמישה עינויים, חמש מדרגות של יוה"כ, חג"ת נ"ה, כי המקטרג בא להזכיר עוונותיהם. וכל ישראל בתשובה שלמה לפני אביהם. %break .228 כתוב, לדוד משכיל, אשרי נְשׂוי פֶּשע, כְּסוּי חֲטָאָה. לדוד משכיל, בעשרה מיני זמר נקרא ספר תהילים, בניצוח, בניגון, במשכיל, במִכתָם, במזמור, בשיר, באשרי, בתפילה, בהודאה, בהללויה. והעליון מכולם הוא הללויה. %break .229 משכיל, מקומו ידוע, יסוד הבינה. משכיל הוא שהמים שלו מחכימים לאלו ששתו מהם, כלומר שמשפיע חכמה. המקום ההוא שנקרא משכיל, הוא כמ"ש, משכיל על דָבר, ימצא טוב. שאם המשכיל משפיע על דבר, נמצא בו טוב, %break שהוא הארת חכמה המלובשת בחסדים. ומשום שנקרא כך, תלויות בו סליחה, וחירות דחירות. כי מהחכמה שבבינה, מושפעות הסליחה והחירות. כמ"ש, אשרי נשוי פשע, כסוי חטאה. כי משפע החכמה הוא נשוי פשע. %break .230 כסוי חטאה, שהחטא מכוסה מאדם שחטא להקב"ה והתוודה לפני הקב"ה. כשחוטא אדם, וחטא פעם אחת ושתיים ושלוש ולא חזר בו, אז חטאיו הם בגלוי, כי מפרסמים אותם למעלה, ומפרסמים אותם למטה. וכרוזים הולכים לפניו ומכריזים, הסתלקו מסביב פלוני, %break נזוף הוא מאדונו, נזוף למעלה נזוף למטה. אוי לו שפגם צלם אדונו, אוי לו שאינו חושש לכבוד אדונו. הקב"ה מגלה עוונו למעלה. וכשאדם הולך בדרך אדוניו ועוסק בעבודתו, ומזדמן לו חטא אחד, הכול מכסים עליו, העליונים והתחתונים. זהו שנקרא, כסוי חטאה. %break .232 שני דברי חכמה יש בכתוב, כסוי חטאה: %page 247 פירוש ראשון. שממע"ט שאדם עושה בעוה"ז, עושים לו בעולם ההוא לבוש מכובד עליון להתלבש בו. וכשאדם התקין מע"ט, וגברו עליו מעשים רעים, ורואה הקב"ה שמעשיו הרעים מרובים על מעשיו הטובים. ואז הוא רשע, כי נמצא חייב לפני אדונו, %break משום שהחובות מרובות על הזכויות, והוא תוהה ומתחרט על המע"ט שעשה מקודם. אז הוא אבוד מכל, מעוה"ז ומעוה"ב. ומה עושה הקב"ה מאלו מע"ט, שעשה החוטא ההוא מקודם לכן? %break .233 אלא הקב"ה, אע"פ שהרשע ההוא אובד, המע"ט והזכויות שעשה, אינם אובדים. כי יש צדיק ההולך בדרכיו של המלך העליון ותיקן לבושים ממעשיו הטובים, ומטרם שהשלים לבושיו הסתלק מהעולם. הקב"ה משלים לו לבושיו, %break מאלו המע"ט שעשה הרשע הזה החוטא, ומשלים לבושיו שייתקן בהם בעולם ההוא. כמ"ש, יכין רשע, וצדיק ילבש. אותו החוטא תיקן, והצדיק מתכסה במה שהוא תיקן. וזהו, כסוי חטאה. שהכיסוי, הלבוש שלו, הוא מחוטא. וע"כ לא כתוב מכוסה, אלא כסוי, שפירושו לבוש. %break .234 פירוש שני, שהתכסה החטא, שחטא אדם זכאי, באותם שנקראים מצולות ים. כי מה שנפל במצולות ים, אינו נמצא לעולם, משום שהמים מכסים עליו. %break כמ"ש, ותשליך במצולות ים כל חטאותם. מצולות ים, הם אלו שנאחזים במינים הרעים, בספירות התחתונות, כמו עזאזל ביוה"כ. כפסולת של כסף, כשבוחנים אותו באש. %break .235 העזאזל הוא מאלו מצולות ים. מצולות מאותו הים הקדוש. מצולות פירושו זוהמה של כסף. ע"כ כל החטאים של ישראל שורים בתוכו, הוא מקבל אותם, ונמשכים בתוכו, משום שהעזאזל נקרא חֲטָאָה. חטאה פירושה גירעון, שלוקח גירעון של הגוף ושל הנפש. %break ביוה"כ יורד מצולות ים הזה, זוהמת הנפש, ולוקח זוהמת הגוף, אלו החטאים הנעשים ע"י יצה"ר, הנקרא מזוהם מנוול. %break המלכות נקראת עצה"ד טו"ר, משום שיש בה ב' נקודות: א. נקודה הממותקת בבינה, שמצידה היא מקבלת כל האורות שבה, ב. נקודה דמדה"ד דצ"א, שמצידה אינה ראויה לקבל אור העליון. %break ואם האדם זכה, גלויה במלכות רק נקודה א', הנקראת מפתחא, ונקודה ב' גנוזה. ואז המלכות מקבלת בשבילו כל האורות העליונים. ואם לא זכה, אז נגלית נקודה ב' במלכות, הנקראת מנעולא, וכל האורות שבמלכות מסתלקים. %break ומלבד דינים אלו דמנעולא, הגנוזים במלכות, הנקראים דינים דנוקבא, יש עוד דינים, מכוח הארת החכמה שבקו השמאל מלמעלה למטה, שיש בה מזמן היותה במצב אחוריים, הנקראים דינים דדכורא, שהדינים הללו קשים מאוד. %break המלכות נקראת ים, אשר בתחתיתה נמצאים ב' מיני דינים אלו בבחינת פסולת. והם הנקראים מצולות ים, פסולת שבקרקע הים. השעיר לעזאזל, הוא מאלו מצולות ים, כי הוא דינים דדכורא שבקרקעית הים, פסולת שבקרקע המלכות, שהיא הים הקדוש. %break וגם פסולת הכסף שיש בקרקע המלכות, שהם דינים דנוקבא, יש באותם מצולות. ע"כ העזאזל מושך אליו כל החטאים של ישראל, בין חטאים התלויים בדינים דדכורא, ובין חטאים התלויים בדינים דנוקבא. משום שהדינים של עזאזל נקראים חטאה, %page 248 היות שהם נמשכים מכוח החטא של המשכת חכמה דשמאל מלמעלה למטה. כי חטאה פירושה גירעון וחיסרון, הזוהמה דדינים דדכורא. ומתוך שכבר יש בו החיסרון של דינים דדכורא, המכונים זוהמת הנפש, יש בו ג"כ החיסרון של דינים דנוקבא, המכונים זוהמת הגוף. %break ולוקח גירעון של הגוף ושל הנפש, כי חיסרון מושך חיסרון, וגם דינים דנוקבא מתדבקים בעזאזל. ביוה"כ יורד מצולות ים הזה זוהמת הנפש, הדינים דדכורא שבעזאזל, ולוקח זוהמת הגוף, הדינים דנוקבא שבמצולות ים, והם נכללים בעזאזל. %break ע"כ כתוב, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזרה. אפילו הדינים דנוקבא. כי חיסרון מושך אליו חיסרון. %break וכיוון שנפרדו ישראל מדינים דדכורא ע"י שליחת העזאזל אל המדבר, מחמת ששליחתו למדבר מורה שישראל סילקו את ידיהם מהחטא הזה, שנקרא עזאזל, המשכת השמאל מלמעלה למטה. וע"י זה התכפרו להם כל החטאים התלויים בדינים דדכורא, %break והתכפרו להם ג"כ החטאים התלויים בדינים דנוקבא, אע"פ שאין זה תלוי ישר בשליחת העזאזל אל המדבר, שהרי אין בו דינים דנוקבא כלל. אלא שגירעון מושך גירעון, ולכן נדבקו בו ג"כ דינים דנוקבא. %break וזהו כמ"ש, כְּסוּי חֲטָאָה, שהעזאזל שנקרא חטאה, גירעון, מכסה את הגירעון של דינים דנוקבא. וכל עוונותיהם נמחלו. %break וכתוב, אשרי נשוי פשע, אשרי מי שנמחלו לו גם החטאים ששורשם בפשע, דינים דנוקבא, כסוי חטאה, כי החטאה, שהוא העזאזל, כיסה, אותם הדינים. %break .236 ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. א"כ הוא כבוד בשביל העזאזל, כי האם ראיתם, אשר עֶבד יפיל גורלות שווה בשווה עם אדונו? %break הרי מדרך העולם, שעֶבד מקבל מה שאדוניו נותן. אבל משום שס"מ מוכן ביום ההוא לרכילות על ישראל, וכדי שלא יהיה לו פתחון פה, נותנים לו חלק בזה. %break .237 והגורל הזה עולה עליו מאליו. דבר עליון יש בגורל. בגורל של יהושוע כתוב, על פי הגורל תיחלק נחלתו. ע"פ הגורל ודאי, שהגורל אמר, זהו חלק של יהודה, זהו חלק של בנימין, וכן כולם. אף כאן, כיוון שהכוהן נתן ידיו, %break היו הגורלות מדלגים ועולים ביד הכוהן ובאים במקומם. כמ"ש, והשעיר אשר עלה עליו הגורל, שעלה מעצמו. %break .238 ולא זה בלבד, אלא בכל זמן שהמקטרג מוכן וניתנה לו רשות, צריכים לשים לפניו במה שיתעסק, ויעזוב את ישראל. ביוה"כ מוכן המקטרג לרגל את הארץ. %break כמ"ש, ויאמר ה' אל השטן, מאין תבוא? ויען השטן את ה' ויאמר, מִשוּט בארץ. משוט בארץ, זה הקטגור הגדול המקטרג של ישראל. %break .239 בשעה שישראל מוכנים לעבור את הים ולהיפרע ממצרים, אמר המקטרג, אני עברתי בארץ הקדושה, ואני רואה, שאין אלו ראויים להיכנס בתוכה. אם אתה דן דין, הרי דיניהם כאן כמו המצרים. מה השתנו אלו מאלו? %break או ימותו כולם יחד, או יחזרו כולם למצרים. והלוא אתה הוא שאמרת, ועבָדוּם ועינו אותם ארבע מאות שנה, והרי לא עברו מהחשבון אלא 210 שנים, ולא יותר. %break .240 אמר הקב"ה, מה אעשה? התעסקות צריכים להביא כאן, ולקרב לפניו. אתן לו במה שיתעסק, ויעזוב את בניי. והנה נמצא במי שיתעסק. %page 249 מיד אמר לו, השׂמת ליבך על עבדי איוב, כי אין כמוהו בארץ, איש תם וישר יְרֵא אלקים. ומיד הפסיק בדברים את הקטגור. ויען השטן את ה', ויאמר, החינם יָרֵא איוב אלקים. %break .241 בדומה לרועה, שרצה להעביר צאנו דרך נהר אחד, עבר זאב להצר את צאנו. הרועה שהיה חכם, אמר, מה אעשה, הרי בעוד שאני מעביר הטלאים הוא ישחית את צאני. %break נשא עיניו, וראה בין הצאן תיש אחד, מאלו תיישי השדה, שהיה גדול וחזק. אמר, אשליך את זה לפניו, ובעוד שיתרוצצו זה עם זה, אעביר את כל צאני, ויינצלו ממנו. %break .242 כך הקב"ה אמר, הרי ודאי תיש גדול וחזק אשליך לפניו, איוב, ובעוד שהוא יעסוק בו יעברו בניי את הים, ולא יימצא קטגור עליהם. מיד, ויאמר ה' אל השטן, השׂמת ליבך על עבדי איוב. %break עד שהקב"ה חיבר אותם יחד, כמ"ש, ויאמר ה' אל השטן, הִנו בידך. ובעוד שהוא עסוק בו, עזב את ישראל ולא אמר קטרוג עליהם. %break .243 אף כך ביוה"כ, השטן מוכן לרגל הארץ, וצריכים לשלוח לפניו במה שיתעסק. ובעוד שיתעסק בו, יעזוב את ישראל. משל, הנִקלֶה שבבית המלך, תן לו מעט יין, וישבח אותך לפני המלך. %break ואם לא, יאמר לשון הרע עליך אל המלך. ולפעמים לוקחים העליונים שבבית המלך את הדיבור הרע ההוא, והמלך עושה דין עליו. %break .244 בדומה לשוטה, הנמצא לפני המלך, תן לו יין, ואח"כ תאמר לו ותראה לו, כל אלו התועבות שעשית וכל אלו הרעות, והוא יבוא וישבח אותך, ויאמר, שלא נמצא בעולם כמוך. %break אף כאן, הרי הקטגור נמצא תמיד לפני המלך, ישראל נותנים לו השעיר לעזאזל, והוא בא ומשבח את ישראל, ונעשה סנגור עליהם, והקב"ה מחזיר הכול לראש הרשעים של עמו. %break .245 אוי לו לעמו של עשיו, בשעה שהם שולחים השעיר הזה אל המלשין הממונה עליהם, לס"מ, השר של עשיו, שבגלל השעיר בא המלשין לשבח את ישראל. %break והקב"ה מחזיר כל אלו העוונות על ראש עמו של המלשין, משום שכתוב, דובר שקרים לא ייכּוֹן לנגד עיניי. אם היו יודעים העכו"ם מהשעיר הזה, לא היו מניחים לישראל יום אחד בעולם. %break .246 כל אותו היום מתעסק המלשין עם השעיר ההוא. ואז הקב"ה מכפר לישראל, ומטהר אותם מכל, ולא נמצא קטגור לפניו. אח"כ בא המלשין ומשבח את ישראל. %break ואז שאל אותו הקב"ה, כמ"ש, ויאמר ה' אל השטן, מאין תבוא? והוא משיב בשבחם של ישראל, וקטגור נעשה סנגור, והולך לו. %break .247 אז אמר הקב"ה לשבעים שרים, ב"ד של מעלה, הסובבים את הכיסא שלו, האם ראיתם את המלשין הזה, איך עומד תמיד להלשין על בניי? הרי שעיר אחד הנמצא אצלו, %break בכתב, שכל עוונותיהם, וכל תועבותיהם, וכל מה שחטאו ופשעו לפניי, והוא קיבל אותם עליו. אז הסכימו כולם, שיחזרו אלו העוונות על עמו של המלשין. %break .248 כל אלו עוונות וחטאים מתדבקים בו תחילה, כמ"ש, ותשליך במצולות ים כל חטאותם. ואח"כ כולם חוזרים על ראשיהם של עמו. כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם אל ארץ גזרה. %break ביום הזה מתעטר הכוהן בעטרות עליונות, והוא עומד בין העליונים והתחתונים, ומכפר עליו, ועל ביתו, ועל הכוהנים, ועל המקדש, ועל כל ישראל. %page 250 כל העונשים שבעולם באים מב' מיני דינים: א. דינים דדכורא, מהמשכת הארת חכמה שבשמאל מלמעלה למטה, ב. דינים דנוקבא, מגילוי המנעולא למעלה במלכות, בעניין לא זכה הרי רע. %break וע"י תפילות ותשובה וקדושת היום זוכים ישראל להיטהר מכל הדינים והעונשים, ונקבעת להם הטהרה ע"י שליחת העזאזל אל המדבר, כי בגורלות נמשכה להם הארת השמאל, ששעיר לחטאת הוא המשכת הקדושה, שהיא מלמטה למעלה, וזהו חלקם של ישראל. %break והשעיר לעזאזל, הוא המשכת הס"א, שהיא מלמעלה למטה, שאנו מעוררים אותה עם הגורל לעזאזל, ומשלחים אותו אל ארץ גזרה, לשליטת ס"מ ועמו של עשיו, הממשיכים את החכמה מלמעלה למטה, שממנו נמשכים העונשים הגדולים. %break וכיוון שנקבעה תשובת ישראל להיפרד ממעשה הרשעים, התבטלו מהם כל הדינים דדכורא, והם ממשיכים כל המוחין הקדושים בשעיר לחטאת. אמנם תחילה צריכים להדביק גם הדינים דנוקבא בעזאזל, כמ"ש, ותשליך במצולות ים כל חטאותם. %break כי גירעון מושך גירעון. ואח"כ שולחים אותו לארץ גזרה, שייפרדו הדינים מישראל, ויחולו על אלו שמושכים הארת השמאל מלמעלה למטה, שהם ס"מ והעם שלו, שהוא עמו של עשיו. %break ותחילה צריכים להתדבק בו כל החובות והחטאים, הנמשכים מדינים דדכורא ומדינים דנוקבא, שגירעון מושך אליו גירעון, כמ"ש, ותשליך במצולות ים כל חטאותם. %break ואח"כ שולחים אותו לארץ גזרה, לרשות ס"מ ועמו, הדבקים בעזאזל, שדרכם להמשיך מלמעלה למטה. ואז כל הדינים, דנוקבא ודדכורא, נופלים על ראשיהם. %break אמנם עוד היה יכול המקטרג לקטרג על ישראל, ולגלות בשורשם במלכות את נקודת המנעולא, שכל האורות מסתלקים בסיבתה. ומכ"ש ביוה"כ, שניתנה לו רשות לגלות זה, מחמת שברה"ש בתקיעת שופר כבר התגלתה המנעולא, שבזה ניתנה לו רשות להזכיר זאת. %break ומחמת שכבר התגלתה ברה"ש, ס"מ מוכן ביום ההוא לרכילות על ישראל. וכדי שלא יהיה לו פתחון פה להלשין, נותנים לו חלק בשעיר לעזאזל. כי הס"א נקרא קץ כל בשר, משום שהחפץ שלו תמיד בבשר, להמשכת החכמה שבשמאל מלמעלה למטה. %break ולפיכך, כשאנו מעוררים בעדו השעיר לעזאזל, ושולחים לו את זה, הרי זו מתנה חשובה מאוד. ואם יקטרג על ישראל לגלות המנעולא שבמלכות, אז יסתלקו כל האורות מהמלכות, וגם החלק שלו מעזאזל יסתלק ויאבד. ומתוך פחדו זה הוא ירא לפתוח פיו. %break ולא עוד, אלא כדי שיהיה בטוח בהארתו זו, עוד הוא משבח את ישראל. בדומה לשוטה, הנמצא לפני המלך, תן לו יין, והוא יבוא וישבח אותך, ויאמר, שלא נמצא בעולם כמוך. כי הוא יפחד שלא יאבד היין המשכר שנתנו לו, שהוא הארת העזאזל. %break אם היו יודעים העכו"ם מהשעיר הזה, שהארה זו שאנו נותנים לשר שלהם, מושכת עליהם כל הדינים, שהיו צריכים לבוא על ישראל, לא היו מניחים לישראל יום אחד בעולם. %break .249 בשעה שנכנס הכוהן עם דם הפּר, היה מכוון בראש האמונה, בג"ר, כח"ב. ומַזֶה באצבעו, כמ"ש, והִיזָה אותו על הכַּפּוֹרת ולפני הכפורת, כלומר אחת למעלה ושבע למטה. %break טבל בדם בראש האצבע, והיזה כמצליף בטיפות שבאצבע לצד הכפורת, שלא הפיל הטיפות על הכפורת ממש, אלא לצד הכפורת, והטיפות נופלות על הארץ. היזה והתכוון והתחיל למנות אחת, אחת ואחת. %page 251 אחת, לבדה, היא אחת, הכוללת הכול. אחת, שהיא שבח הכול. אחת, שהכול פונים כנגדה. אחת, שהיא ראש הכול, ספירת הכתר. ואח"כ אחת ואחת, שהם חו"ב, השורים יחד ברצון, באחווה, ואינם נפרדים זה מזה לעולם. %break .250 אחרי שהגיע אל, ואחת, שהיא אמא של הכול, בינה, מתחיל למנות מכאן, מבינה, בחיבור, וסופר ואומר, אחת ושתיים, שמחבר בינה עם שתיים, שהן חו"ג. אחת ושלוש, שמחבר הבינה עם חג"ת. אחת וארבע, שמחבר הבינה עם חג"ת ונצח. %break אחת וחמש, שמחבר הבינה עם חג"ת נ"ה. אחת ושש, שמחבר הבינה עם חג"ת נה"י. אחת ושבע, שמחבר הבינה עם חג"ת נהי"מ. כדי להמשיך ולהוביל אחת, אמא עליונה, בינה, במדרגות הידועות, אל הכתר של אמא תחתונה, %break מלכות, ולהמשיך נהרות עמוקים, אורות הבינה, ממקומם, לכנ"י, המלכות. וע"כ ביום הזה מאירים ב' אורות יחד, אמא עילאה המאירה לאמא תתאה, בינה למלכות. וע"כ כתוב, יום הכיפורים, לשון רבים. %break .251 שלשלת אחת הייתה קשורה ברגליו של הכוהן, בשעה שנכנס לקודש הקודשים, שאם ימות שם, יוציאו אותו לחוץ. כי היה אסור להיכנס לשם. ובמה יודעים, אם הוא חי או לא? בלשון של זְהוֹרית. כשלא הופך הצבע שלה ללבן, נודע באותה שעה, %break שהכוהן נמצא בפנים, בחטא. ואם ייצא בשלום, הופך צבעה ללבן. אז שמחה בעליונים ובתחתונים. ואם לא, כולם נמצאים בצער, והיו יודעים כולם שלא התקבלה תפילתם. %break .252 כיוון שהיה נכנס וסוגר עיניו, שלא להסתכל במקום שאינו צריך, והיה שומע קול כנפי הכרובים, שהיו מזמרים ומשבחים, היה הכוהן יודע, שהכול הוא בשמחה, ושייצא בשלום. %break ועכ"ז, בתפילתו היה יודע, כי הדברים יצאו מפיו בשמחה, ומתקבלים ומתברכים כראוי, ואז שמחה היא בעליונים ובתחתונים. %break .253 למה תלוי היום של יוה"כ בבינה, שהמלכות עולה לבינה, שמאל, ולא במקום אחר, שבו המלכות תזדווג עם ז"א בעלה, הימין? %break .254 המלך הקדוש עזב היכלו וביתו ביד המטרוניתא, המלכות. ועזב אצלה בניה, כדי להנהיג אותם ולהכות אותם ולשרות בתוכם. ואם הם זכאים, נכנסת המטרוניתא בשמחה ובכבוד אל המלך. ואם אינם זכאים, היא והם מוחזרים בגלות. %break .255 וע"כ יש יום אחד בשנה, להשגיח בהם ולעיין במעשיהם. וכשמגיע היום ההוא, אז אמא עילאה, בינה, שכל החירות בידיה, המוחין דהארת החכמה המלובשת בחסדים, המבריחים ומכניעים כל הקליפות, מזדמנת כנגד היום ההוא, להשפיע לישראל. %break וישראל ממהרים ביום ההוא בכמה עבודות, בכמה תפילות, בכמה עינויים. וכולם הם בזכות. אז מזדמנת להם חירות, מהמקום שכל החירות היא ביד המלכות. שהמלכות עולה אל הבינה וכל החירות שבבינה מקבלת המלכות. %break בני המלך, ישראל למטה, שהם בניה שנמסרו בידיה, כולם זכאים, כולם בלי חטאים ובלי עוונות. אז מזדווגת עם המלך באור, בשמחה, בשלמות, ברצון, כי גידלה בנים למלך העליון כראוי, שמתדבקת בימין. %break אמנם מטרם שישראל מקבלים טהרה וחירות מבינה, אין המלכות יכולה להזדווג עם ז"א ולקבל מהימין. %page 252 .256 וכשהיום ההוא אינו כראוי, אוי לישראל, אוי לשליחם, לכוהן הגדול, אוי שהמטרוניתא התרחקה מהמלך, ואמא עילאה, בינה, הסתלקה ואין החירות יוצאת ממנה אל העולמות. אשריהם ישראל, שהקב"ה לימד אותם דרכיו, כדי להינצל מהדין, %break ויימצאו זכאים לפניו. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. וכתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטְהַרְתֶם מכל טומאותיכם. %break %H פרשת בלק %break %H ויַרְא את הנשים ואת הילדים %break .327 המקטרג נושא עיניו ורואה את ישראל, כולם מתענים בתענית, יחפי רגליים, רואה נשים, רואה ילדים, כולם בתענית, כולם נקיים בניקיון. ויאמר, מי אלה לָך. השם הקדוש, אלקים, המצטרף מאותיות מ"י אל"ה, הם לך, לישראל. %break שאל על הילדים. ואמר לו, הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. למה היה צריך להשיב לו משהו? כיוון שקיבל השוחד, כלומר השעיר לעזאזל, התהפך להיות להם למליץ טוב. %break נשא עיניו וראה את ישראל כעין זה, חשב שבגלל הפחד שלא יקטרג עליהם, הם נמצאים בתענית ובתשובה. %break .328 שאל על הילדים ואמר, מי אלה לך. שאמר, התענית והתשובה נכונות לכם, שחטאתם לפני המלך, אבל הילדים למה עומדים בתענית? מי אלה לך? ויאמר, הילדים. %break רוח הקודש אמר, וע"כ יש טעם זקוף, זָקֵף גדול, על המילה, ויאמר, ועל המילה, הילדים, בדרך סתום, להורות שרוח הקודש אמר. %break אשר חנן אלקים את עבדך. האם רוח הקודש אמר לעשיו, את עבדך? אלא רוח הקודש אמר, אלו הם הילדים, שלא חטאו ולא טעמו טעם חטא בגלגולם הראשון, ומסר אותם הקב"ה ביד הממונה שלך, והרג אותם בלי חטא, כמ"ש, %break ומיד עושקיהם כוח. וזהו, את עבדך. וכתוב, אשר חנן אלקים, שאלקים חנן את עבדך הממונה שלך, ונתן לו את נשמותיהם של הילדים שלא טעמו טעם חטא. %break .329 כיוון ששמע מאלו הילדים, מיד עלה לפני הקב"ה, ואמר, ריבונו של עולם, כל דרכיך בדין אמת, ואם דין שורה על ישראל, הוא בגלל עוונותיהם. הילדים שלהם, שלא חטאו לפניך, %break למה מסרת אותם להרוג אותם בלא חטא? והקב"ה מקבל דבריו בזה, ומרחם עליהם. ואותה שעה ביוה"כ, אין אַסְכָּרה בילדים. %break .330 והמקטרג ההוא לוקח קנאה מאותו ממונה שתחת ידו. אמר, האם לי נתן הקב"ה אותם המתלבשים בחטאים ובעוונות, ואל אותו הממונה שלי מסר ילדים בלא חטא, שלא היו טועמים טעם חטא? מיד הלך להוציא אותם מתחת ידו, שלא ישלוט עליהם. %break וע"כ הקדים רוח הקודש ואמר לו, הילדים, אשר חנן אלקים את עבדך, לעבד ההוא. שחנן למסור לו ילדים, שהם בלא עוון ובלא חטא. וכדי שלא יהיה לממונה שלו שבח יותר ממנו, הוא רוצה להוציא אותם מידו. %page 253 יש חמש בחינות נשמה, נרנח"י, שאין האדם נשלם זולתן. אמנם מועטים הם שיזכו לנרנח"י אלו בגלגול אחד. ויש שזוכים עד ג"ר דרוח בלבד, ומתים, והם מתגלגלים שנית, %break לקנות שאר חלקי הנשמה. ואותן הנשמות שמתו בג"ר דרוח, נקראים תינוקות, כי מוחין אלו הם מוחין דיניקה, ונקראים ילדי עולם. %break ונבחנים שמתו בלי חטא, כי בג"ר דרוח מאירה החכמה דקו שמאל, המרחיקה מהם כל החטאים. ולמה מתים? הוא כמ"ש, ומיד עושקיהם כוח, שבגלל שנמסרו למיתה, הם קונים כוח לזכוֹת בשאר חלקי הנשמה. %break וזה ביוה"כ, כי אז ניתן לס"א השעיר לעזאזל, שהוא בדומה לאותו המוחין דיניקה. כי השעיר לעזאזל הוא ג"ר דשמאל, אשר ע"י מיתת תינוקות, מתבטלים המוחין דג"ר דשמאל. %break ולפיכך ס"מ מקנא את הממונה שלו, הממית אלו הילדים, משום שפוגם בהארה של השעיר לעזאזל. %break ולפיכך רוח הקודש, השכינה, מזכירה לו אלו הנשמות של התינוקות. הנשמות, שלא זכו אלא למוחין דיניקה, ומסר אותן הקב"ה לס"א, להמית אותן, כדי שיקנו כוח מהם, ע"י הקטגור, שנעשה סנגור ביוה"כ, מכוח הארת העזאזל שקיבל. %break כיוון ששמע מאלו הילדים, מיד עלה לפני הקב"ה, ואמר, הילדים שלהם שלא חטאו לפניך, למה מסרת אותם להרוג אותם בלא חטא? כי הרגיש שע"י מסירתם לס"א למיתה, מתקלקלת ההארה של עזאזל שקיבל, ולפיכך נעשה סנגור עליהם. %break וכמ"ש, ומיד עושקיהם כוח. כי לולא נמסרו למיתה, לא היה המקטרג הכללי נעשה למליץ יושר עליהם ביוה"כ. %break וכיוון שהמקטרג נעשה למליץ עליהם, נמצא שהעושקים נתנו כוח לנשמות הללו, לקבל את שלמות שאר חלקי הנשמה. כי הודאת בעל דין כמאה עדים דומה. והקב"ה מקבל דבריו בזה, ומרחם עליהם. שמשלים אותם בשאר חלקי המוחין. %break והמקטרג ההוא לוקח קנאה מאותו ממונה שתחת ידו, משום שהוא פוגם הארת השעיר לעזאזל שלו. והיות שאותו ממונה הוא מדינים הקשים, שיוכל להתגבר עליו ויבטל גם הארתו. וכדי שלא יהיה לממונה שלו שבח יותר ממנו, צריך להציל הילדים מידו, %break כדי שלא יתגבר עליו ויבטל הארת העזאזל שלו. ותהיה מעלתו חשובה יותר ממנו. %break .331 כשעולות תפילות ישראל ביום זה לפני הקב"ה, כתוב, והוא עבר לפניהם. רוח הקודש, המלכות, עבר לפניהם, כמ"ש, ויעבור מַלכָּם לפניהם. וישתַחוּ ארצה שבע פעמים עד גִשְׁתו עד אחיו. %break רוח הקודש, המלכות, מיעט את עצמו כלפי מעלה, לז"א, שבע פעמים, אל שבע מדרגות עליונות, חג"ת נהי"מ דז"א שעליה. ומיעט עצמו, כדי לכלול אותן עימו, כל אחת ואחת. עד גשתו עד אחיו, לאותה מדרגה של רחמים, ז"א, הנקרא אחיו של רוח הקודש, המלכות. %break כי בן ובת הם לבינה, וע"כ הם אחים. ז"א נקרא בן, כמ"ש, בנִי בכורִי ישראל, ז"א. בת היא כנ"י, המלכות. רוח הקודש עשה מיעוט בעצמו עד גשתו, אל אחיו ז"א. %break המלכות הייתה תחילה גדולה כמו ז"א במצב שני המאורות הגדולים. אבל אז לא יכלה להשפיע לישראל. וכדי להשפיע לישראל, מיעטה את עצמה שבע פעמים, שיצאה מכל שבע הספירות הגדולות שלה, %break והייתה לנקודה תחת יסוד, שאח"ז נבנתה מחדש ונעשתה ראויה לכלול בתוכה כל שבע הספירות דז"א. %break רוח הקודש, המלכות, מיעט את עצמו כלפי מעלה, לז"א, שבע פעמים, אל שבע מדרגות עליונות, כדי שתוכל להיבנות משבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א. %page 254 ומיעט עצמו עד גשתו עד אחיו. המלכות, הנקראת רוח הקודש, מיעטה את עצמה, עד שיכלה להתחבר בז"א. ואם לא מיעטה את עצמה, לא הייתה יכולה לגשת אליו. %break .332 כיוון שהמלכות הגיעה לז"א, ביקשה ממנו והודיעה לו צער של בניהם למטה, בעוה"ז, ושניהם, ז"א ומלכות, נכנסים להיכל נסתר וגנוז של יוה"כ, בינה, אמא שלהם. %break כי ביוה"כ זו"ן עולים לאמא, ומבקשים על ישראל לכפר להם. אז כתוב, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. לא כתוב, אכפר עליכם, אלא, יכפר עליכם, לשון נסתר, שרומז על הבינה. %break .333 ועתה הילדים, אלו החכמים שכאן, הקב"ה נתן להם סודות התורה להתעטר בהם ולהשתכלל בהם. עין הרע אינה שולטת עליהם, משום עין הטוב, ורוח הקודש השורה עליהם. %break .334 והקב"ה כאן, שהסכים עימנו. ולא די שנתן לנו אילן אחד, אלא שנתן לנו שלושה אילנות. אבל המעיין הזה הוא צורה עליונה, כנגד אותו המעיין הנסתר והגנוז, בינה. שלושה אילנות אלו הם שלושה ארזים, הנקראים ארזי הלבנון, והם צורת שלושה אילנות גדולים, %break האבות, חג"ת דז"א. ונקראים ארזי הלבנון, משום שיוצאים מהבינה, הנקראת לבנון. %break .335 התכופפו האילנות והתפשטו הענפים לכל צד על ראשיהם של החברים. בכה רבי פינחס ואמר, אשרי חלקי ואשרי עיניי שראו כך. ולא על שלך ועל שלי בלבד אני שמח, אלא על רבי אלעזר בננו אני שמח, שהוא חשוב לפני המלך הקדוש כאחד ממנו. %break כי התכופף אילן על ראש רבי אלעזר, כמו על ראש רבי שמעון ועל ראש רבי פינחס. אמר רבי שמעון, אלעזר קום על מעמדך, ואמור לפני אדונך דברי תורה. קם רבי אלעזר. %break %H פרשת פינחס %break %H השעיר לעזאזל וכבד ולב %break .378 ונשא השָׂעיר עליו את כל עוונותם. כשרצונו של השטן להלשין על ישראל לפני הקב"ה, והוא נושא כל החטאים שיכול לסובלם עד שנעשה כבד, כמ"ש, %break כמשא כבד יִכבדו ממנו העוונות שנושא על כנפיו. הוא עולה להר עליון, כחמור הרוצה לעלות על הר גבוה, וכמשא כבד יִכְבְּדו עליו העוונות. %break כשהוא למעלה, ורוצה לעלות עוד אותו מעט הדרך שנשאר לו, כבד עליו המשא ונופל, ומפיל עצמו למטה, ובכובד המשא שלוחץ עליו, נעשו כל איבריו חתיכות, עד שלא נשאר בו איבר שלם. %break אף כך קרה לס"מ ולנחש, שהם הכבד ויותרת הכבד, יצה"ר ובת זוגו זונה. שמשם נקרא, כל בת אל נכר, זונה. %break שורש כל הס"א הם ס"מ ונחש, זכר ונקבה. שס"מ נמשך מדינים דדכורא, שכל העונשים, הבאים על החטאים הנמשכים מדינים דדכורא, נמסרו בידי ס"מ. %page 255 והנחש, הנוקבא שלו, נמשך מדינים דנוקבא, שכל העונשים, הבאים על החטאים הנמשכים מדינים דנוקבא, נמסרו על ידיה. ואלו שני מיני דינים הם שורשים לכל מיני החטאים שבעולם. %break העזאזל למעלה, הוא כל כמות הקטרוגים שס"מ ונחש נושאים עליהם, להביאם לפני הקב"ה, כדי שייתן להם רשות להעניש את ישראל. משתי בחינות הדינים שלהם. %break ונמשל העזאזל שלמעלה, כמו חמור נושא משא, כך השעיר לעזאזל הנושא כל המלשינוּת של ס"מ ונחש, ששורשם שני מיני דינים. %break אם שני מיני דינים אלו מתחברים, יכולים להחריב כל העולם. והתיקון להם ע"י קו אמצעי, שעל ידו מבטלים הדינים דנוקבא את הדינים דדכורא, ע"י המסך דחיריק שלו, המבטל את ג"ר דהארת השמאל. %break כשרצונו של השטן להלשין על ישראל לפני הקב"ה, כשס"מ ונחש שולחים העזאזל העליון להלשין על ישראל. והוא נושא כל החטאים שיכול לסובלם עד שנעשה כבד, %break הן דינים דדכורא והן דינים דנוקבא שכבדים מנשוא. הוא עולה להר עליון, לעורר דינים דדכורא, שעולה לקו שמאל, שנקרא הר עליון, כי ג' הקווים נקראים הרים. %break כשהוא כבר בקו שמאל, בו"ק דשמאל, ורוצה לעלות עוד אותו מעט הדרך שנשאר לו, שרוצה לעלות לג"ר דשמאל, ששם אין ייחוד הימין, וכל הדינים דדכורא נמשכים משם. %break כבד עליו המשא ונופל, שהדינים דנוקבא שבמשא שלו, מכבידים עליו במקום ג"ר דשמאל, כדי לבטל אותם, מכוח קו האמצעי, המתקן זה מכוח שליחת עזאזל אל המדבר, ששולחים ישראל למטה. %break ואז מפיל עצמו למטה מכל קו השמאל, שלא ירצה לקבל גם הו"ק דשמאל, שקו אמצעי משאיר. כי הס"א בורחת מפני קו האמצעי ותיקוניו. אף כך קרה לס"מ ולנחש, השְׁלוּחים של העזאזל, והם יצה"ר ובת זוגו זונה, כי ס"מ הוא יצה"ר, והנחש בת זוגו, זונה. %break כי זכר ונקבה צריכים להיות מין במינו. וכיוון שס"מ מדינים דדכורא, הייתה בת זוגו צריכה ג"כ להיות מדינים ההם. אמנם היא מדינים דנוקבא. ומאין לה אלו הדינים, הרי בעלה ס"מ אינו נותן לה? אלא שהיא זונה עם כוחות עליונים אחרים, ומקבלת מהם דינים דנוקבא. %break וע"כ נקרא ס"מ ובת זוגו, יצה"ר וזונה. שמשם נקרא, כל בת אל נכר, זונה. כי הנוקבא של ס"מ היא מקור לכל הזונות שבעולם. ובת אל נכר מקבלת ממנה. ואחר שהיא זונה עם כוחות אחרים, %break ומקבלת מהם דינים דנוקבא, היא מתגברת אח"כ על בעלה ס"מ, כי דינים דנוקבא קשים יותר מדינים דדכורא. %break .379 אמר רבי פינחס לרבי שמעון, הדרך הזו הייתה מתוקנת לי, לשמוע דברים אלו מעתיק יומין. אשרי העולם, שאתה שורה בתוכו. אוי לעולם, שיישארו יתומים, ולא יידעו דברי תורה כראוי. ודאי שהכבד, ס"מ, לוקח הכול טו"ר, %break ואע"פ שמשוטט ולוקט כל עוונותיהם של ישראל, כך לוקט את הזכויות שלהם, כדי לקיים מַלְשינותו. כי השקרן צריך לדבר אמת בתחילתו, כדי שיאמינו לו. וכל הזכויות והחובות הוא מקריב אל הלב. ודרכו של הלב שאינו לוקח אלא הזך והברור והצח מכל, הזכויות, %break כמו שאמרת, ושאר טינוף ולכלוך, שהם העוונות, מחזיר אל הכבד. והכבד לוקח הכול בעל כורחו, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. %page 256 %H הוויות באמצע %break .678 הכבשים בני שנה נקראים ע"ש השמש, אמא קדושה, בינה, שנאמר בה, פני משה כפני חַמה, שיש לו ג"ר, פנים, מבינה הנקראת שמש. בשנה יש שס"ה (365) ימים, כלומר עם עשרה ימים שמרה"ש עד יוה"כ, הם שס"ה. %break כחשבון שס"ה מצוות לא תעשה. והוא עֵד לשמאל, והוא אמא עילאה. הלבנה, המלכות, בימין, כי הבת קשורה באבא, שהוא חסד לימין. והמלכות כלולה מרמ"ח (248) מצוות עשה. %break ו', ז"א, נמצא עם אמא לשמאל, שס"ה מצוות לא תעשה. והבת עם אבא לימין, חסד. כמ"ש, בחכמה יָסד ארץ. בחכמה, אבא, חכמה דימין, חסד. ארץ היא הבת, מלכות. %break הרי שהבת קשורה באבא. הבן, ז"א, עם אמא, תבונה. כמ"ש, כּוֹנֵן שמיים בתבונה. וזהו הצירוף של השם יהה"ו, שהוא הוויות באמצע. %break קודם נאמר ששבעה כבשים, הם שבע ספירות של הלבנה. וכאן נאמר, שהם כנגד שבע ספירות של החמה, ז"א. שהכבשים בני שנה נקראים ע"ש השמש, אמא קדושה, ע"ש ז"א שנקרא אור החמה, המקבל מאמא קדושה. %break מבחינת אור השמאל, שז"א מקבל מאמא קדושה, הוא נקרא חמה. שנאמר בה, פני משה, ז"א, כפני חמה, שאז, כשמקבל מאמא, נבחן פניו כאור השמש בגבורתו. שנה, שנת החמה, שס"ה ימים, כחשבון שס"ה מצוות לא תעשה, המוחין דשמאל. %break המוחין מכונים עדן ומכונים עֵד. והמוחין של שס"ה ימוֹת החמה, הם עד לשמאל, הארת חכמה שבשמאל, והוא אמא עילאה, שנמשכים מאמא עילאה. %break ושבעה כבשים בני שנה שמקריב, כנגד שבע ספירות דז"א, ממשיכים לו הארת החכמה שבשמאל דאמא. שהם בני שנה משס"ה ימות החמה, מוחין דשמאל דאמא. אבל הלבנה, מלכות, קשורה במוחין דאבא, החכמה דימין, %break אור החסדים, כי החכמה עצמה שבה, נגנזה ונסתמה ומאירה רק באור החסד. ומלכות כלולה מרמ"ח מצוות עשה, שהם חסד. %break ונמצא, שע"י הקורבן של ר"ח מקבל כל אחד החסר לו. כי ז"א ממקורו חסדים בלי חכמה, וע"כ מקבל עתה ע"י הקורבן, חכמה דשמאל מאמא. והמלכות ממקורה חכמה דשמאל, וחסר לה רק חסדים, והיא מקבלת חסדים מאבא עילאה. %break לכן ו', ז"א, נמצא עם אמא לשמאל, שמקבל מאמא החכמה דשמאל, החסר לו. והבת נמצאת עם אבא, חכמה דימין, חסד, החסר לה. וזהו הצירוף של השם יהה"ו, שה"ת, מלכות, אחר י', אבא. וה"ר, אמא, לפני ו', ז"א. %break ארבע פרשיות התפילין, הן הוי"ה כסדרה. י', קַדֶש. ה"ר, והיה כי יביאך. ו', שְׁמע. ה"ת, והיה אם שָׁמוע. אמנם מבחינת סדר של אבא יָסד הבת, נמצאות באמצע שתי פרשיות המתחילות בהוויות, במילה והיה, שהן, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע. %break כי הן שתי אותיות ה'. וקַדֶש י', היא בתחילה. ושְׁמע, ו', בסוף. בסדר יהה"ו. %break .679 ושעיר עיזים אחד. כי שני שעירים, כתוב עליהם, ולקח את שני השעירים והעמיד אותם לפני ה' פֶּתח אוהל מועד, ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. %break השעיר לה' הוא כפרה על מיעוט הלבנה. והוא שעיר אחד לה' לחטאת. ע"כ כתוב בו, אחד, משום שהוא מצד הייחוד. אבל שעיר של עזאזל לא כתוב בו, אחד. ולא קורבן, לא אִשֶׁה, ולא עולָה. %page 257 אלא כתוב, ושילַח ביד איש עיתי המִדְבָּרה. השעיר לעזאזל הוא שוחד, כדי לשבור הכעס של ס"מ, שלא יתקרב למקדש, לקטרג עליו. %break .680 וזה דומה לכלב רעב. ומי שרוצה שלא ינשוך אותו, נותן לו בשר או לחם לאכול ומשקה אותו מים. כמ"ש, אם רעב שונאך הַאכילֵהו לחֶם. ובזה הוא נעשה אוהב אל האדם, שלא די שאינו נושך אותו, בכמה ייסורים, אלא התהפך להיות עליו מליץ יושר, ונעשה אוהבו. %break %H שעיר לעזאזל %break .681 ולמה שולחים את העזאזל ביד איש עיתי בעל מום? משום שהס"א כולו הם בעלי מומים, ונקראים שעירים. וכתוב בהם, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. וכתוב עליהם, יזבחו לשדים לא אלוה. ובשעיר לעזאזל, ס"מ נפרד מכל, %break ונושא כל העבירות שבישראל עליו, כמ"ש, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. אחר שלקח עזאזל את העוונות, אז, ונשא, שהקב"ה נושא וסולח. %break הקב"ה נקרא נושא עוון, ובשעיר לעזאזל כתוב, ונשא השעיר עליו את כל עוונותם. מהו ההפרש בין נושא לנשא? נשא, שנשא משא. נושא, הסתלקות המשא. מכפר העוונות. %break .682 כתוב, ושלושה עשרונים סולת מנחה. ושלושה עשרונים, הם שלוש המדרגות הראשונות, כח"ב, שכל אחת מהן כלולה מעשר כעין שלמעלה, בז"א. עשרונים פירושו, אחד מעשרה. %break כי המלכות אחת מע"ס של ז"א, וכל ספירה שלה בפרטות, היא אחת מעשר שכנגדה בז"א. וע"כ נקראות עשרונים. %break ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם. ונקרא חטאת, משום שהוא חטאת, והוא מצד החטאת. שיש בו חלק לס"א, וע"כ הוא מצד החטא. והרי כתוב עליו, לה', ואיך ייתכן שהוא מצד החטא? אלא שנקרב לה', כי כתוב, לכפר. כלומר, לשבור פני הס"א והכול יהיה נקרב למקדש, %break אלא שגם נותנים חלק אחד לס"מ ואוכל אותו. ומשום זה אינו נאחז בשאר הקורבנות, וקורבן זה לבדו אוכל בו, ולא התחבר קורבן אחר עימו לאכול בו. %break .683 ס"מ נהנה מסעודת המלך, בחלק זה שלוקח מהשעיר לחטאת. וע"כ הוא שמח ונפרד מישראל, ואינו מקטרג עליהם. ואם לא היה מיעוט הירח, המלכות, לא היו נותנים לס"מ מסעודת המלך כלום. ומה הוא עושה במיעוט הירח? %break משום שקרב ויונק ממקום החיסרון שבמלכות, ולוקח כוח לעמו מצד השמאל של הלבנה, המלכות, ומתחזק בו, ובשעיר שנותנים לו ממנו חלק, הוא נפרד מכל ונהנה בזה. %break ומשום שהקב"ה מיעט את הלבנה, שאמר לה, לכי ומעטי את עצמך, לפיכך מקריבים השעיר הזה, כדי שס"מ ייפרד ממנה, ולא יתקרב אל המקדש, המלכות. וע"כ אמר הקב"ה, הָביאו עליי כפרה שמיעטתי את הירח. עליי, כלומר בגללי, שאני מיעטתי אותה, %break ומשום הסיבה שלי, שמיעטתי אותה, אתם צריכים להקריב שעיר, כדי להפרידו ממקום המיעוט של המלכות. %page 258 %H יוה"כ %break .807 כתוב, ובעשור לחודש השביעי הזה, בתשרי, מקרא קודש יהיה לכם. זהו יוה"כ, עשירי, י', כלול מעשרת ימי תשובה, שהתקינו בו חמש תפילות, כדי לחבר י' עם ה', החכמה עם הבינה. %break מקרא קודש, להבדיל אותו משאר הימים, שיש בהם עבודה של חול. ומשום זה, כל מלאכה לא תעשו. %break .808 כי הימים שיש בהם מלאכת חול, הם מצד עצה"ד טו"ר. שהתהפך ממטֶה לנחש ומנחש למטה, לכל אחד לפי מעשיו. מט"ט מטה, ס"מ נחש. אבל ביוה"כ, הנקרא קודש, שולט בו עה"ח, שאינו מתחבר עימו השטן ופֶגע רע, ומצידו לא יְגוּרְךָ רע, אלא כולו טוב. %break ומשום זה בעה"ח ינוחו העבדים, ובו יוצאים לחירות, ובו יוצאים מכבליהם. %break ימות החול חג"ת נה"י דמט"ט, הנמשך מצד עצה"ד טו"ר, המלכות. וע"כ נוהג בימות החול טו"ר, אם זכה, דבוק במט"ט, מטֶה. אם לא זכה, הוא דבוק בס"מ, רע, נחש. %break וכן מתהפכת השליטה על האדם לפי מעשיו. מטה המתהפך לנחש. כי המעשים מהפכים לו השליטה של טוב או רע. %break אבל ביוה"כ, הנקרא קודש, שולט עה"ח, ז"א, שכולו טוב ואין בו אחיזה לשטן ולס"מ. והזוכה להתדבק ביוה"כ, שהוא עה"ח, כבר יצא מכלל התהפכות ממטה לנחש, וזוכה להיות דבוק בו לנצחיות, ואין עוד לשום רע שליטה עליו. %break כמ"ש, לא יגורך רע, הכתוב על הזוכה להידבק בעה"ח. ובו יוצאים לחירות, ובו יוצאים מכבליהם, כי אז נעשים בני חורין ממלחמת הטו"ר, ויוצאים מכבלי הס"א לנצחיות. %break .809 אותם שיש עליהם גזר דין, בנדר ובשבועה שלא לשנות גזר הדין, התקינו לומר תפילת כל נִדְרֵי, שיתבטל גזר הדין מעליהם. משום זה הנדר הוא בשם הוי"ה, ת"ת, והשבועה בשם אדנ"י, מלכות, %break שגרמו בעוונותיהם על הגלות שלהם. הנה ע"י חו"ב יהיו נעזבים ומושבתים, לא יהיו חזקים ולא יתקיימו, ונסלח לכל עדת בני ישראל. %break החסד מים, הגבורה אש, הת"ת אוויר. וכיוון שהנדרים הם בת"ת, אוויר, ע"כ לומדים, הֶיתר נדרים פורחים באוויר, שההיתר מחו"ב פורח באוויר, ת"ת, ומבטל משם את הנדר. %break .810 ומשום שהשבועה היא ממלכות, למטה מנדר שבת"ת, נדרים עולים על השבועות, וכל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר כאילו נודר בחיי המלך. המלך עצמו הוא אדנ"י, מלכות. חיי המלך, הוי"ה, ז"א, שממנו החיים אל המלך, המלכות. %break .811 חיי המלך חכמה, כמ"ש, החכמה תחַייה בעליהָ. לפיכך, כל הנודר בהוי"ה, ת"ת, כאילו נדר בחכמה דז"א, הוי"ה במילוי אותיות א', יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא חיי המלך, חיי ז"א. וכל הנשבע באדנ"י, %break כאילו נשבע במלך עצמו. כי עצמו היא אמא עליונה, בינה. דומה כאילו נשבע בה, שהיא עצם השמיים לטוהר, המוחין של המלכות. %break כי מצד החסד נקראת המלכות עצם מעצמַיי. ומצד הגבורה נקראת המלכות בשר מבשרי. בחכמה, שהיא חיי הת"ת, המוחין שלו, ת"ת עולה להיקרא אדם, שבגי' מ"ה (45), %page 259 כהוי"ה במילוי אותיות א'. כמ"ש, כתפארת אדם, כי ת"ת נקרא אדם, בזמן שיש לו המוחין דחכמה, שנקרא בהוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' מ"ה. %break .812 כתוב ביוה"כ, ועיניתם את נפשותיכם. ובעשור לחודש השביעי כתוב, תענו את נפשותיכם. חמישה עינויים, כדי שתתלבן ה' הקטנה, מלכות, בה' עליונה, בינה, שממנה נמשכים העינויים, %break מקו שמאל שלה, שהם חמש תפילות, לקיים בישראל הכתוב, אם יהיו חטאיכם כּשָׁנים כשלג ילבינו. %break וזהו עניין לשון של זְהוֹרית, שהיו קושרים על פתח האולם מבפנים, וכיוון שהגיע השעיר למדבר, היה מלבין. משום שכל עוונות בית ישראל מגיעים למלכות. והתשובה, בינה, מלבינה אותם. %break משום שכתוב במלכות, אני ה', השוכן איתם בתוך טומאותם. ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב ללבוש, זה יאהדונה"י, שילוב הוי"ה אדנ"י. כי ד' בגדי לבן ד' אותיות הוי"ה. וד' בגדי זהב ד' אותיות אדנ"י. %break .813 והתקינו לתקוע שופר ביוה"כ, להעלות קול, ו' דהוי"ה, ז"א, לחירות, בינה. שכתוב בה, בכל צָרָתם לו צר. אשר, לו, נכתב באות א' ונקרא באות ו'. כי, בכל צרתם, רומז על חמשת העינויים והדינים, שמקורם בקו שמאל דבינה. %break ובתקיעת שופר מעלים ז"א לבינה, וע"כ נכתב ונקרא בא' ובו'. אשר הא' רומזת על הבינה, והו' רומזת על ז"א שעלה לבינה. ועבודת יוה"כ היא באריכות וכלולה מג' מדרגות, מחשבה דיבור מעשה. %break %H מאמרים לסוכות %break %H פרשת ויחי %break %H ד' מינים %break %page 261 .210 כמה חשובים מעשי המלך הקדוש, כי במעשים שעושים למטה, קושרים אותם בדברים העליונים למעלה, בשורשם, כי כל דבר למטה בעוה"ז יש לו שורש למעלה בעולמות העליונים. וכשלוקחים אותם למטה ועושים מעשה בהם, %break מתעורר כנגדם מעשה שלמעלה, בשורשם שבעולמות העליונים. כגון אזוב, עץ ארז, שציוותה התורה לקחת למטהר. %break .211 יש מהם שאחוזים בשם הקדוש למעלה, כגון לולב ואתרוג הדס וערבה. ועל זה צריכים לייחד אותם, לקשור אותם יחד, ולעשות בהם מעשה, לנענע אותם, כדי לעורר שמחה בשורש, שאחוז בו למעלה. %break בברכת המצוות ובמעשה המצווה צריכים להראות בדבר שלמטה, כדי לעורר בזה את הדבר שלמעלה, שורשו העליון. %break .212 כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד. בראתיו, כדי לייחד אותי. יצרתיו, לעשות לי מעשים טובים. אף עשיתיו, שיתעורר על ידו כוח העליון. %break .213 וכתוב, ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפוֹת תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל. כל הנקרא בשמי, פרי עץ הדר. ולכבודי בראתיו, כפות תמרים. יצרתיו, ענף עץ עבות. אף עשיתיו, ערבי נחל. %break שורשי ד' מינים, הם ד' העולמות אבי"ע: האתרוג כנגד עולם האצילות, ועליו כתוב, כל הנקרא בשמי, כי הנוקבא דאצילות נקראת שֵם. כפות תמרים כנגד עולם הבריאה, ועליו כתוב, ולכבודי בראתיו. %break וענף עץ עבות כנגד עולם היצירה, ועליו כתוב יצרתיו. וערבי נחל כנגד עולם העשיה, ועליהם כתוב, אף עשיתיו. %break .214 והתיקון שלהם, כמ"ש, ולקחתם לכם ביום הראשון, בדיוק חמישה על עשר. כי 15 לחודש מורה, שהנוקבא, ספירה עשירית, ומרומזת במספר עשר, עלתה ונכללת באמא, הנבחנת במספר חמש, להיותה כוללת בתוכה חמש ספירות חג"ת נ"ה, %break שכל אחת כלולה מעשר. וכשאלו חמש ספירות של הבינה מאירות בנוקבא, נקראת הנוקבא במספר 15 לחודש, אשר אז הלבנה, הנוקבא, בתכלית המילוי שלה. %break .215 ביום הראשון, הוא יום, שיצא הראשון למסע במקורות מים חיים, קו הראשון של ג' קווים, הנוסעים בג' מקומות. שמנסיעתם יוצאים חסדים מגולים בחכמה, הנקראים מים חיים. %page 262 קו הימין, חסד, הנוסע ראשונה. ואנחנו צריכים להמשיך אותו בעולם, כי בסוכות הוא זמן המשכת החסדים, כמ"ש, וימינו תחבקני. %break .216 משל למלך, שאסר אנשים בבית האסורים שלו. באה אימו הגבירה, והוציאה אותם לחירות. והמלך שהשגיח על כבודה, נתן אותם לרשותה. והיא מצאה אותם רעבים וצמאים, אמרה אל בנה המלך, הרי הוצאתי אותם לחירות, תן להם אכילה ושתייה. %break .217 הנה יוה"כ, אמא, בינה, הוציא כולם לחירות, ואנחנו נמצאים רעבים למזון וצמאים לשתות. כי מבחינת בינה אינן נמשכות אכילה ושתייה גשמיות, כי ע"כ אנו צמים ומתענים ביוה"כ. ע"כ היא מעטרת את המלך, ז"א, בן הבינה, בעטרות שלו, במוחין דחסדים. %break ביום הזה, בראשון לחג, אנו יודעים שמים חיים שורים עימה. ואנו שואלים לשתות למי שהוציאנו לחירות, שתשפיע חסדים אל ז"א בשבילנו, אחר שזכינו למוחין דחכמה ממנה ביוה"כ, שהוא חירות. ולפיכך אנו קוראים לאותו יום, יום ראשון. %break .218 ביום ההוא, הרומז על אברהם, ספירת החסד, הוא התחלת הכול. אם ההתחלה היא בענני כבוד, אורות מקיפים, שאו"מ הראשון הוא חסד. ואם ההתחלה היא במים, או"פ, שאו"פ הראשון הוא חסד. ולכן אברהם התחיל לחפור בארות מים. %break .219 פרי עץ הדר, זהו בארו של יצחק. הנוקבא נקראת באר, בעת שמקבלת חכמה מקו שמאל דז"א, שנקרא יצחק. כי יצחק הידר את הקב"ה, וקרא לו עץ הדר. והנוקבא פרי של עץ הדר זה. %break כפות תמרים, כמ"ש, צדיק כתמר יפרח, יסוד צדיק. ולא נמצא פירוד בין יסוד לנוקבא. ע"כ לא כתוב, וכפוֹת, אלא כפוֹת, מלשון קשוּר ואגוּד, משום שאינם נמצאים זה בלי זה, %break וכפוּתים תמיד יחד. ובזה מתמלא באר, הנוקבא, מבאר מים חיים עליונים, מבינה, כי היסוד, מתמלא תחילה מת"ת, ות"ת מבינה. וממנו מתמלאת הבאר, עד שהיא נעשית מעיין נובע לכל. %break .220 וענף עץ עבות. ענף של אילן הגדול, ת"ת, שהתגבר והשתרש בשורשיו ונעשה אילן עליון על כל, שאחוז מכל צדדיו, כלומר, ת"ת הכולל כל ו"ס חג"ת נה"י, ואחוזים בו מכל צדדיו. %break ענף הוא עץ עבות, עץ שאוחז את האבות, כי הוא קו אמצעי, הכולל בתוכו ימין ושמאל, חו"ג, אברהם ויצחק. עבות כמו אבות, כי ע' וא' מתחלפים זה בזה. כי מת"ת מקבל יסוד העולם ומתמלא להשפיע אל הבאר, הנוקבא, ארץ שכולה משקה. %break כי בעת שהנוקבא מקבלת מיסוד, היא נקראת ארץ שכולה משקה. %break .221 וערבי נחל, הם שניים, שרומזים על שני נחלי מים, נו"ה, שהמים מתכנסים בהם להשפיע אל הצדיק, יסוד, המקבל מנו"ה. %break וערבי נחל הם הגבורות, הנאחזים ביצחק, קו שמאל, הבאים מצד נחל העליון, אמא, ולא מצד אבא, קו ימין. ומשום זה הערבות יפות כולן, אבל אינן מתוקות, כמו פירות, ואינן עושות פירות, כי השמאל דיניו מרובים ואינו עושה פירות, %break אע"פ שהוא יפה, שיש בו חכמה, כי היופי רומז על חכמה. וע"כ הוא מרומז בערבי נחל, שהינם יפים ואינם עושים פירות. %break .222 וערבי נחל, הם ב' עמודים, שהגוף עומד עליהם, נו"ה. וערבי נחל, הם הגבורות הנמשכות מקו שמאל, שאלו הגבורות נמשכות בנו"ה הללו. ואלו כולם, הם להשפיע מים אל הבאר, להשפיע אל הנוקבא. %page 263 .223 ולקחתם לכם, פרי עץ הדר, זהו אברהם, חסד. כפות תמרים, זהו יצחק, גבורה. וענף עץ עבות, זהו יעקב, ת"ת. וערבי נחל, אלו הם שתי המדרגות, נו"ה. %break .224 לומדים שפרי עץ הדר אברהם, וכפות תמרים יצחק, משום שעץ עבות הוא יעקב, שאוחז לכל החלקים, שכל ו"ק חג"ת נה"י נכללות בו. וע"כ נקרא עץ עבות. %break ודאי הוא יעקב, אבל פרי עץ הדר זהו בארו של יצחק, גבורה תחתונה, הנוקבא. כתוב, כפּת תמרים, כפּת חסר ו', קשר שנקשר בבאר, שנאמר על היסוד והנוקבא, שהם קשורים בקשריהם, ואינם עולים זה בלי זו. %break וענף עץ עבות, הוא ענף העליון שנעשה עץ עבות, שאוחז לכל צד, כל חג"ת נה"י. שת"ת הוא הגוף, אשר חו"ג זרועותיו, נו"ה רגליו, יסוד ברית קודש. %break ערבי נחל, יצחק בכל הצדדים, שנאחזים בצד הנחל, האמא, ולא מצד אבא. אע"פ שבנחל, בינה, לא נמצאים דינים, עכ"ז הדינים מתעוררים משם. %break .225 וערבי נחל, שני עמודים, נו"ה. המים יוצאים מהם. והרי שתי מדרגות נו"ה, העומדות על מדרגת צדיק, יסוד, פירות וקיבוץ הברכות יוצאים מהם? אבל ערבי נחל, הרומזים ג"כ על נו"ה, אין פירות יוצאים מהם, ולא טעם, ולא ריח. %break אלא ערבי נחל רומזים על נו"ה רק שמקבלים גבורות דיצחק מצד שמאל. וע"כ אינם עושים פירות, כי דינים רובצים עליהם. אבל בעת שמקבלים גם חסדים, כל הברכות שבעולם מהם באים. %break .226 וע"כ אתרוג אוחזים בשמאל כנגד הלב. לולב בימין מאוגד עם כל המינים. וקשור בכולם. כי צדיק, יסוד, מאוגד עם כל הספירות, וקשור עם כולן. וזהו קשר האמונה, להאיר אל הנוקבא, הנקראת אמונה. %break .227 כל אלו ד' המינים הם האורחים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שהעם הקדוש הזמינו אותם ביום הזה, על דרך שמתפללים בימי הסוכות קודם הסעודה, ואומרים, עוּלוּ אוּשְפּיזין עילאין, בואו אורחים עליונים. שצריכים למצוא אותם, %break מאחר שהזמין אותם, ובהם מתפלל האדם תפילתו אל המלך. וע"י ד' המינים, שרומזים לאלו הספירות, הוא משיג אותם. אשריהם ישראל, שיודעים דרכיו של המלך הקדוש, ויודעים דרכי התורה, ללכת בדרך אמת, לזכות על ידם בעוה"ז ובעוה"ב. %break .228 ביום הזה יוצאים ישראל בסימנים הרשומים מן המלך, ד' המינים, משום שניצחו בדין. הם סימני האמונה, השכינה, חותם של המלך העליון, ז"א. בדומה לשני אנשים, שבאו לפני המלך לדין. %break ולא ידעו בני העולם מי מהם ניצח. יצא שר אחד מבית המלך, שאלו אותו. אמר להם, מי שיצא מבית המלך וסימנים של המלך בידיו, הוא המנצח. %break .229 כך כל בני העולם באים לדין לפני המלך העליון, ודן אותם ביום רה"ש ויוה"כ עד 15 יום לחודש. ובתוך כך, נמצאו ישראל שזכו כולם לעשות תשובה, ומתייגעים בעשיית סוכה ובלולב ובאתרוג. %page 264 ולא ידוע מי ניצח בדין, ומלאכים עליונים שואלים, מי ניצח בדין? הקב"ה אומר להם, אלו שמחזיקים הסימנים שלי בידיהם, ד' מינים, הם ניצחו בדין. %break .230 ביום הזה יוצאים ישראל ברושם המלך בשיר תהילה, נכנסים לסוכה, אתרוג בשמאל, לולב בימין, הכול רואים שישראל רשומים ברשימות המלך הקדוש, פותחים ואומרים, אשרי העם שככה לו. %break .231 ואפילו אוה"ע שמחים בשמחה הזו ומתברכים ממנה. וע"כ מקריבים קורבנות עליהם בכל יום, לשים עליהם שלום, ויתברכו ממנו. מכאן והלאה, יום אחד של המלך העליון, %break ששמח בו עִם ישראל, כמ"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. שיום זה מן המלך לבדו, ששמחתו היא בישראל. %break בדומה למלך שהזמין אושפיזין, אורחים, והשתדלו בהם כל בני היכלו. לבסוף, אמר המלך לבני היכלו, עד עתה אני ואתם השתדלנו כולנו באורחים והקרבתם קורבנות על כל שאר העמים בכל יום, שבעים פרים. מכאן והלאה, %break אני ואתם נשמח יום אחד, כמ"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. לכם, להקריב קורבנו עליכם. %break %H פרשת תצווה %break %H ד' מינים %break .130 כשישראל הם בט"ו יום בחודש השביעי, אז הקב"ה לוקח את בניו, לפרוש כנפיו עליהם ולשמוח עימהם. וע"כ כתוב, וּלְקחתֶם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. פרי זה הוא אילן, הנקרא עץ פרי, המלכות, שנמצא בו פירות. עץ הדר, %break כמ"ש, הוד והדר לפניו. הדר הוא צדיק, יסוד. פרי עץ הדר, הוא המלכות המושפעת מהיסוד, הדר. %break .131 למה היסוד נקרא הדר? הרי הוא מקום מכוסה, שאין לו גילוי, וצריך להתכסות תמיד, ואין הדר אלא מי שמתגלה ונראה? אע"פ שהוא מדרגה מכוסה, הוא הידורו של כל הגוף. ולא נמצא הידור לגוף אלא בו. כי מי שאין לו מדרגה ההיא, %break אין בו הידור לבוא בין אנשים. הקול אין עימו בדיבורו, כי הידורו של הקול נפסק ממנו. זקָן והדר זקָן אין לו. %break הרי אע"פ שהמדרגה ההיא מתכסה, עכ"ז כל הידורו של הגוף בה תלוי. ומתכסה ומתגלה בהידורו של הגוף. וע"כ הוא עץ הדר, עץ שכל הידורו של הגוף בו תלוי, וזהו עץ עושה פרי. אבל המלכות נקראת עץ פרי. %break .132 כפות תמרים הוא יסוד, צדיק. כמ"ש, צדיק כתמר יפרח. כאן נכללה אישה בבעלה בלי פירוד. כי כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים. ולא, וכפות תמרים, שהו' תפסיק בין פרי עץ הדר אל כפות תמרים, להורות שהם כפותים יחד. כי יסוד ומלכות הם יחד. %break וכתוב, וענף עץ עבות, והם שלושה, ג' קווים, חג"ת. כי העלים שלו הם שלושה, זה בצד ימין, וזה בצד שמאל, ואחד באמצע השולט עליהם. כי קו האמצעי מייחד הימין והשמאל להיות אחד. %break וכתוב, וערבי נחל, והם שניים, נו"ה, שאין להם ריח וטעם, כשוקיים בבני אדם. %break לולב, יסוד, לוקח וכולל כולם, בדומה לחוט השדרה בגוף. ומה שיוצא לחוץ מהמינים טֶפח למעלה, כך צריך להיות, כדי להשלים ולהוציא כל המדרגות ולשמש כראוי. %page 265 כי היסוד עולה דרך חוט השדרה ומוציא טיפת הזרע ממוח הדעת שבראש. ועל זה רומז הלולב, שעולה ויוצא טפח מלמעלה מההדסים ומהערבות, שהם חג"ת נ"ה, שטפח זה מורה על הדעת שבראש. ולולב, היסוד, מגיע עד שם. %break .133 במינים אלו, שכנגד חג"ת נהי"מ, צריך האדם להיראות לפני הקב"ה. העלים שבעץ התמר רומזים על כל שאר הצבאות, שמתאחדים באלו הכינויים, שהקב"ה נקרא בהם. וע"כ הצטווינו לקחת ד' מינים אלו, משום שצריכים לעורר למטה כעין של מעלה. %break שאין לך דבר בעולם, שאין דבר דומה לו למעלה. ולהיפך, כעין של מעלה כך יש למטה. כי העולמות נחתמו זה מזה, והשורשים הם למעלה, שאין דבר בעולמות תחתונים, שלא יימצא שורשו בעולמות העליונים. %break וע"כ שורשם של ד' המינים הם חג"ת נהי"מ שבאצילות, שצריכים ישראל להתאחד באמונה לפני הקב"ה. %break %H בסוכות תשבו %break .134 בסוכות תשבו שבעת ימים, זהו האמונה, המלכות, שמקבלת כל המוחין שלה. ופסוק זה נאמר על עולם העליון, בינה. כאשר נברא העולם, נאמר הפסוק הזה. %break .135 כשהתחילה החכמה, או"א עילאין, הנקראים אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א, אז יצא מסך אחד והיכה. וחכמה עליונה ההיא התנוצצה והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון, ישסו"ת, הנקרא בינה ואמא. %break ומשכן העליון ההוא הוציא ו"ק, ז"א. ואז בהתנוצצות המסך האיר לכל, ואמר, בסוכת תשבו שבעת ימים. %break .136 כתוב סוכת, חסר ו', כי זהו משכן התחתון, מלכות, שהוא כמו עששית, כלי מזכוכית, ששמים בתוכה נר להאיר, להראות כל האורות. ואז אמר, בהתנוצצות המסך, בסוכת תשבו שבעת ימים. %break שבעת ימים הם מעולם העליון, בינה, לעולם התחתון, מלכות. שכל שבעת ימים, חג"ת נהי"מ דבינה, עומדים בקיומם להאיר לסוכָת הזו, שזו סוכת דוד הנופלת, סוכָת שלום, %break המלכות. ועַם הקדוש צריך לשבת תחת צילה באמונה, המלכות. ומי שיושב בצל זה, יושב באלו הימים העליונים של הבינה. %break מתחילה נברא העולם במדה"ד, במלכות דצ"א. ראה, שאין העולם מתקיים, כי הכלים הנמשכים ממלכות ממדה"ד, אינם ראויים לקבל אור העליון לתוכם, עמד ושיתף עימו מדה"ר, שהעלה המלכות למקום בינה, שהיא מדה"ר. %break ואז נבקעו כל המדרגות לב' חצאים, שכו"ח נשארו בראש א"א, ובינה ותו"מ שלו נפלו לגוף. וכן כולם, שבזה התמעטו כל המדרגות לו"ק בלי ראש. שמצב זה מכונה נקודת החולם. %break ואח"כ לעת גדלות, ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק, חוזרת ויורדת המלכות ממקום בינה למקומה. וכל חצאי המדרגות שנפלו ממדרגתם, חוזרים למדרגתם. %page 266 והמדרגות נשלמות שוב בג"ר. ומצב זה מכונה נקודת השורוק. שאז אותם בינה ותו"מ, שחזרו למדרגתם, לוקחים עימהם למעלה גם התחתון, שהיו שורים בו בזמן נפילתם. והתחתון מקבל מחמת זה המוחין דעליון. %break ונמצא, שבעת קטנות, נפלו בינה ותו"מ דישסו"ת, שהם אמא, לזו"ן. ובעת גדלות, שבינה ותו"מ חוזרים למדרגתם לבינה, לוקחים עימהם גם זו"ן למקום בינה. ואז מקבלים הזו"ן המוחין דבינה, ע"י הכלים דבינה ותו"מ דבינה, שהיו אצלם בזמן קטנות. %break ונמצא עתה, שזו"ן ראויים לקבל אור העליון של בינה. וכן כל העולמות בי"ע, הנמשכים מהם. ואז מתקיים העולם. ולולא עליית המלכות למקום הבינה, לא הייתה מציאות, שהעולם יוכל להתקיים. %break כאשר נברא העולם, נאמר הפסוק הזה, בסוכות תשבו שבעת ימים. כלומר, בעת ששיתף מדה"ר עם המלכות, כדי שהעולם יוכל להתקיים. כשהתחילה החכמה, או"א עילאין, הנקראים אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א. %break כלומר, בעת שעלתה המלכות במקום בינה דראש א"א, ונשאר א"א בכו"ח, ובינה ותו"מ שלו נפלו לבחינת גוף שלו. ובינה זו שיצאה לחוץ מראש דא"א התחלקה לשניים. הג"ר שלה נתקנו באו"א עילאין ונקראים חכמה. והז"ת שלה נתקנו בישסו"ת, ונקראים בינה. %break אז יצא מסך אחד, המסך של המלכות, שעלתה לראש דא"א, והיכה, הוציא הבינה דא"א לחוץ מראש, וחכמה עילאה ההיא, ג"ר דבינה, שנתקנו לאו"א עילאין, התנוצצה, בקטנות, שנפלו הבינה ותו"מ שלו למטה לבינה. %break והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון. בעת גדלות, שא"א החזיר הבינה ותו"מ שלו, עלתה אליו גם משכן עליון, בינה, וקיבלה ממנו מוחין. ועד"ז משכן העליון ההוא הוציא ו"ק, ז"א, וגם הבינה החזירה אליה בינה ותו"מ שלה, %break שנפלו לזו"ן, שע"י זה קיבלו זו"ן המוחין דבינה, והבינה הוציאה ו"ק, זו"ן. %break ואז התנוצצות המסך, שהוא הארת המסך והמיעוט, שנעשה ע"י עליית המלכות לבינה, האיר לכל, האיר מוחין דבינה לז"א ולנוקבא. ואמר אל המוחין, שהם חג"ת נה"י דבינה, בסוכת תשבו שבעת ימים, שיתפשטו אל המלכות, הנקרא סוכת, חסר ו'. %break ונבחן, כי לולא הצל, שפירושו התמעטות האור, של התנוצצות המסך שנעשה בבינה, שזה הסכך, לא היו נמשכים שבעת ימים, שהם חג"ת נהי"מ דבינה אל סוכָת, שהיא המלכות למטה. %break אמנם גם בה אותו הצל של התנוצצות המסך, הסכך, כי גם בה יש ע"ס, והמלכות שלה עלתה ג"כ למקום בינה שלה, ובינה ותו"מ שלה נפלו לבי"ע. שמחמת זה לעת גדלות, %break כשמחזירה בינה ותו"מ שלה לאצילות, עולים עימהם גם בי"ע בדרך המדרגה לאצילות, ומקבלים ממנה המוחין של שבעת הימים. %break באופן ששורש הסכך בבינה. ומשם הוא אומר, בסוכות תשבו שבעת ימים. וזה נאמר על עולם העליון, בינה. אמנם אותו הצל והסכך נמצא ג"כ במלכות, וע"כ היא נקראת סֻכה בלי ו', שהכוונה היא על אותו הסכך של הבינה, הנמצא במלכות. %break .137 וע"כ כתוב, סוכת, חסר ו', שהכוונה על המלכות. ובמקום אחד כתוב, בסוכות, מלא, להראות שמי שיושב בצל זה של התנוצצות המסך, הוא יושב באלו ימים עליונים שלמעלה, %page 267 חג"ת נהי"מ דבינה, העומדים על התחתונה, שהיא מלכות, להאיר לה, ולכסות עליה. כי אותו הסכך דבינה נמשך גם אליה, להגן עליה בשעה שהיא צריכה. %break .138 כולם נקראים סוכות במלואו, הסכך דבינה והסכך דז"א. והכתוב, סוכת חסר, זהו עולם התחתון, המלכות, שצריך בשבעה הימים הקדושים, לזון שאר הממונים שרי העולם, שזה ע' (70) פרים שמקריבים בשבעה ימי הסוכות. %break היא צריכה להתמעט מאור ולעורר המוחין דשמאל, שהם האחוריים שלה, שמהם ניזונים ע' שרים אלו, בעוד שהיא מקבלת שמחה בבעלה במוחין דפנים. %break וצריכה לזה, כדי שלא יקטרגו בעת השמחה. ונותנת להם להתעדן במזון ההוא. והקורבנות שלהם מרובים יותר מאשר בשאר הימים, כדי שיתעסקו בהם, ולא יתערבו אח"כ בשמחת ישראל, שהוא על דרך, שנותנים להם חלק בשעיר ר"ח ובשעיר לעזאזל. %break ומטעם המיעוט הזה להזין שרי האומות, היא נקראת סוכת חסר ו'. ושמחת ישראל זה יום שמיני עצרת. %break .139 בעוד שאלו שאר הממונים שמחים ואוכלים ע' הפרים, שישראל מתקנים בשבילם, באותו זמן הם מתקנים כיסא אל הקב"ה מלמטה, מתקנים המלכות להיות כיסא להקב"ה, ולהעלות אותה למעלה: %break בד' המינים, בשמחת החג, באמירת הלל, בהקפת המזבח. אז המלכות עולה ומקבלת ברכה ושמחה בז"א בעלה. %break .140 ושאר החיות, שהם ע' שרים הממונים על העמים, אוכלים ולועסים הדַק, והנשאר מאכילתם דרכו ברגליהם, וניזונו מע' פרים. ומלכות לוקחת הנפשות ומעלה אותן לתענוג העליון, לז"א. %break כיוון שירדה ואוחזת כל הברכות, הקדושות והתענוגים, שישראל המשיכו לה בכל אלו שבעת הימים, באלו המעשים שעשו והקריבו לה, אז ירדה להתקרב לבניה, ולשמח אותם יום אחד. %break והיום ההוא הוא יום השמיני, משום שכל שבעת הימים האחרים עימה. וע"כ היא שמינית. והיא שמונה ימים יחד. ומשום זה נקראת עצרת, שפירושו קיבוץ, שכל שבעת הימים מתקבצים ביום השמיני ההוא. ואין שמיני אלא מתוך שבעה. ע"כ נקראת בשני שמות: %break א. שמיני, להיותה שמינית לשבעת הימים. ב. עצרת, להיותה כוללת בתוכה כל שבעת הימים יחד. %break %H יהי שם ה' מבורך %break .141 יהי שם ה' מבורך. מבורך הוא, שהתחלתו קשה וסופו רך. כי מבורך אותיות מ"ב ור"ך. %break מ"ב, קשה, דין, כעין רה"ש. מ"ב, כי במ"ב (42) אותיות נברא העולם, בל"ב (32) אלקים ועשרה מאמרות, שהם מ"ב. וכן יש מ"ב אותיות מן הב' של בראשית עד הב' של המילה, %break ובוהו, וע"כ נברא בדין. כל ההתחלות קשות והסוף שלהם רך. כי ברה"ש, מ"ב, בדין קשה, ביום שמיני עצרת רך בשמחה. %break הנוקבא כולה נבנתה מקו שמאל, וכל תיקונה הוא להיכלל בחסדים שבימין. וע"כ בראש הנוקבא שהוא מ"ב, עוד לא נכלל השמאל בימין. וע"כ היא קשה, שיש בה דינים דשמאל בלי ימין. %page 268 ר"ך, סוֹפה דנוקבא כבר נכללה כולה בחסדים, ביום שמיני עצרת, ואז הוא רך בשמחה. כמ"ש, יהי שם ה' מבורך. ששם ה', שהיא הנוקבא, הנקראת שם, תהיה מ"ב ר"ך. מ"ב מורה על ראש הנוקבא, שהוא רה"ש, שאז הוא קשה. רך, מורה על שמיני עצרת. %break %H פרשת ויקרא %break %H ד' מינים %break .412 כתוב, פרי עץ הדר כַּפוֹת תמרים. פרי עץ הדר זהו אתרוג. והאם אתרוג הוא מעץ הדר, שהרי כמה קוצים יש באילן האתרוג מסביב לו? אלא כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע, אשר לקח מן האדם לְאישה, %break ויביאֶהָ אל האדם. וכתוב, עֶצם מֵעצָמיי ובשר מבשרי. וזהו, פרי עץ הדר. משום שאדם נקרא עץ. %break פנימיות הכתובים של וייבן ה' אלקים את הצלע, סובבים על ז"א ומלכות, שנאצלו דו פרצופים. ואח"כ ניסר אותם המאציל זה מזה. ונמצאה המלכות צלע מז"א. וז"א נקרא עה"ח. %break והמלכות היא הפרי של עץ זה, האתרוג, הרומז על המלכות. וע"כ קראה לו התורה פרי עץ הדר, להיותו פרי של עץ הדר, ז"א. %break .413 כפות תמרים. התמר עולה לשבעים שנה, שזה רומז על יסוד דז"א, שבו השתכללו שבעים שנים עליונות, חג"ת נהי"ם, שכל אחת כוללת עשר, והן שבעים. וזה נִכפַּת, כלומר שהתקשר, למעלה בז"א ולמטה במלכות. וע"כ נקרא כַּפּוֹת, כמ"ש, %break כְּפִיתוּ, שפירושו שנקשרו. כי היסוד עולה לז"א ולמלכות. וכתוב, כי כל בשמיים ובארץ. היסוד נקרא כל, והוא קשור בשמיים, ז"א, ובארץ, המלכות. %break .414 פרי עץ הדר זהו מזבח, מלכות, שעושה פירות ומוציא פירות לכל הצדדים. ונקרא פרי עץ הדר, משום שכל שבעים שנה, חג"ת נהי"מ דז"א, שכל אחת כוללת עשר, שהם שבעים, נותנים למלכות חלק, והמלכות מתברכת מכולם. וז"א נקרא עץ הדר. %break ומי שחוטא ופוגם במזבח, מלכות, חוטא ופוגם בכל שבע הספירות דז"א, כי המלכות קשורה כנגד אותו שכפוּת וקשור למעלה, יסוד דז"א. וע"כ התקשרו זה בזה, מלכות בשבע ספירות דז"א. וע"כ כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים, להורות שכפוּתים זה בזה. %break .415 כתוב, זאת מִשחַת אהרון ומשחת בניו. זא"ת, זהו המזבח, המלכות, שנמשח ע"י אהרון, חסד דז"א, שכתוב, ומָשַׁחתָ את מזבח העולָה ואת כל כליו. ומשחת בניו, %break הן שאר הספירות דז"א, המשתלשלות מהחסד. כי המזבח, שהוא המלכות, מכולם נמשח, וגדל, והתברך, ונטהר. %break .416 בחג הסוכות סובבים את המזבח פעם אחת בכל יום, ולבסוף שבע פעמים. מלך המזמן אורחים ועוסק בהם, והייתה למלך בת יחידה. אמרה לו, אדוני המלך, בשביל האושפיזין אינך משגיח עליי. אמר לה, חייך בתי, מתנה אחת אעלה לך בכל יום ששווה ככולם. %page 269 .417 כך בכל יום שבחג, היו ישראל מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אוה"ע. אמר המזבח, המלכות, למלך הקדוש, ז"א, בשביל כל האומות נמצאים מנות וחלקים ולי מה אתה נותן? אמר לה, בכל יום ויום יסובבו אותך שבעת הימים העליונים, שהם שבע ספירות דז"א, %break כי כל אחד כלול מכולם, לברך אותך. וייתנו לך שבעים חלקים בכל יום, כי כל אחת כלולה מעשר, כנגד שבעים פרים המוקרבים בחג, כנגד שבעים אומות. נמצא, שבכל יום מקריבים ישראל כנגד כל אוה"ע. %break .418 שבעה חלקים בכל יום, אע"פ שעושים רק הקפה אחת, משום שבכל יום מתברכת המלכות מכולם, כי שבע ספירות כלולות זו מזו, והספירה הפרטית שבכל יום כלולה מכל השבע, והם שבעים חלקים כנגד שבעים אומות. %break ובסוף שבעת הימים בהושענא רבא מתברכת המלכות מהמקום שנמצא שמן המשחה, מבינה, ששם נמצא שפע החכמה, שנקראת שמן. וע"כ מקיפים שבע פעמים, %break כנגד כל אלו שבעת הימים, שהם שבע ספירות דז"א, כדי להמשיך ולקיים לה ברכות ממעיין הנחל, הנמשך תמיד ואינו נפסק, שהוא בינה. %break ונמצא, מה שמתברכת בכל יום של שבעת ימי סוכות, עד שבעַת הימים, היא מתברכת ממעיין הנחל, מיסוד דז"א, שאינו נמשך תמיד, אלא שנפסק, שאינו מאיר בשלמות, אלא בשעת התפילה ובשבתות ובחגים. וכן פעם אחרת, בהושענא רבא, %break שמקיפים את המזבח שבע פעמים, היא מתברכת שבע פעמים ביחד, ומתקיימות בה אח"כ הברכות מהמקום העליון, שמעיין יוצא ואינו נפסק, שהוא בינה. %break .419 בכל יום שבימי החג, מכריזים עליה ואומרים, עַד עקָרה יָלדה שִׁבעה ורבַּת בנים אומללה. עד עקרה ילדה שבעה, זוהי כנ"י, שמתברכת משבע ספירות דז"א, בכל יום, ועולה לבסוף לחשבון העליון בבינה. ורבת בנים אומללה, אלו הם אומות העכו"ם, %break שעולים ביום הראשון לחשבון גדול לי"ג (13) פרים, ואח"כ מתמעטים והולכים בכל יום עד לשבעה פרים. וע"כ המזבח מכפר על עוונות ישראל, המזבח מטהר אותם, ומשפיע להם ברכות מלמעלה למטה. %break .420 וענף עץ עבות. זהו המלך הקדוש, ת"ת, האחוז בב' הצדדים חו"ג. כי ת"ת הוא קו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקווים. משום זה הדס, לוקחים שלושה ענפים. וענף עץ עבות, ענף שיעשה ענף עץ עבות, שיאחז לימין ולשמאל. %break וערבי נחל, שני עמודים נו"ה, שמכאן יוצא השפע לכפות תמרים, שהוא יסוד, האחוז למעלה בז"א, ואחוז למטה במלכות. אתרוג, מלכות, יוצא מתוך קוצי האילן, מהדינים, הנקראים קוצים שבז"א, הנקרא אילן. כי היא נבנית מהדינים של ז"א. %break וכך הם כפות תמרים, שהם יסוד שנאחז ג"כ בקוצי האילן, שהם הדינים דז"א, כי היסוד נוטה לשמאל דז"א, ששָׁם דינים. ודאי כל מה שיוצא לעולם, יוצא מד' מינים. %break .421 ואָבוֹאָה אל מזבַּח אלקים. מזבח אלקים הוא המזבח של מעלה, המלכות. שמורה על דין, באר של יצחק. המלכות, שנקראת באר, ונבנית מגבורה, אלקים, הנקרא יצחק. %page 270 ולפעמים היא נקראת מזבח הוי"ה, שהוא שֵׁם הרחמים, כמ"ש, קם מלפני מזבח הוי"ה. וע"כ יורשים העולמות מהמלכות דין ורחמים, משום שהיא יונקת מצד הדין ומצד הרחמים. %break %H נפש כי תמעול מַעַל %break .422 נפש כי תמעול מַעל. נפש ודאי, ולא הנשמה והרוח, שהם אינם חוטאים, אלא שמסתלקים מטרם החטא. כתוב, והייתה נפש אדונִי צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך. וכתוב, ואת נפש אויביך יקַלעֶנָה בתוך כף הקלע. הרי ששכר ועונש מגיעים בעיקר לנפש. %break .423 אשריהם הצדיקים, שיש להם חלק עליון בהקב"ה, בחלק הקדוש, בקדושות של המלך, משום שהם מקדשים את עצמם בקדושות אדונם. וכל מי שמתקדש, הקב"ה מקדש אותו, כמ"ש, והתקדִשתם והייתם קדושים. %break אדם מקדש את עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. וכשמתקדש האדם בקדושת אדונו, מלבישים אותו נשמה קדושה, שהיא ירושת הקב"ה וכנ"י, שהנשמה היא תולדה מזו"ן. ואז יורש הכול. ואלו הם הנקראים בנים להקב"ה, כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. %break %H פרשת צו %break %H במעשה שלמטה מתעורר מעשה למעלה %break .105 במעשה שלמטה מתעורר מעשה למעלה. אם המעשה שלמטה בקדושה, מתעוררת קדושה מלמעלה, ובאה ושורה על האדם, ומתקדש בה. ואם הוא מטמא עצמו מלמטה, %break מתעורר רוח הטומאה מלמעלה, ובא ושורה עליו, ונטמא בו. כי במעשה של האדם תלוי הדבר. %break .106 כי אין טוב ורע, קדושה וטומאה, שלא יהיה לו עיקר ושורש למעלה. ובמעשה של מטה מתעורר מעשה של מעלה. מה שתלוי במעשה, מתעורר למעלה ונעשה מעשה. ומה שתלוי בדיבור, הוא בדיבור. כי כשנגזר דיבור למטה, מתעורר כך למעלה. %break .107 מהו דיבור שמתעורר למעלה? כתוב, ודַבֵּר דָבָר. דיבור מעורר דיבור אחר למעלה, שנקרא דָבָר, המלכות, כמ"ש, דְבַר ה' אשר היה. וכתוב, ודְבַר ה' היה יקר. וכתוב, בדְבַר ה' שמיים נעשו. שכל אלו רומזים על המלכות, הנקראת דָבָר. %break כי דיבור של האדם עולה ובוקע רקיעים עד שעולה במקומו, ומעורר: אם טוב, טוב, ואם רע, רע. כלומר, או שמעורר המלכות דקדושה להשפיע עליו, או שמעורר מלכות דטומאה להשפיע עליו. וע"כ כתוב, ונשמרתָ מכל דָבָר רָע. %break והתבאר, שהן מעשה והן דיבור, שהאדם עושה ומדבר למטה, אם הם מצוות, הוא מושך קדושה מלמעלה, ממלכות. ואם הם חטאים, הוא מושך טומאה מלמעלה. %page 271 וההפרש בין מעשה לדיבור הוא, כי ע"י מצוות התלויות במעשה, מעורר ומושך מחיצוניות המלכות, ששָׁם בחינת מעשה. וע"י מצוות התלויות בדיבור, מעורר ומושך מפנימיות המלכות, ששם בחינת דיבור. %break %H ד' מינים והושענא רבה %break .108 ארבעה מינים יש בלולב. והם שבעה: ג' הדסים, ב' ערָבות, לולב, אתרוג. ובמעשה, בנטילתם לשם מצווה, מתעוררים שבעה אחרים למעלה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ: %break ג' הדסים כנגד חג"ת, ב' ערבות כנגד נו"ה, לולב כנגד יסוד, אתרוג כנגד מלכות, להטיב העולם בכמה בחינות, המושפעות משבע ספירות. %break .109 כנ"י, המלכות, אע"פ שהיא בכלל שבע ספירות, מתברכת מכל ו"ס שלמעלה ממנה, שהם חג"ת נה"י, ומהנחל העמוק שהמעיין נמשך, ומֵימיו אינם נפסקים לעולם מלהימשך על ו"ס חג"ת נה"י, והיא מניקה את הבת, המלכות, %break כי משום שהמלכות בת לעולם העליון, בינה, ולעולם התחתון, ז"א, היא מתברכת מהם בהתעוררות הזו. %break כי בשעה שכנ"י מתברכת מהם, כל העולמות מתברכים, שמקבלים ממנה. וע"כ סובבים את המזבח בשבעה ימי סוכות, כי המזבח, המלכות, מקבלת מבינה ומז"א. ובשבע הקפות ממלאים אותה בשבע ספירות. %break .110 ועוד, כי בהתעוררות של נטילת ד' מינים, מתברכות כל ו"ס חג"ת נה"י במים, בשפע, להסתפק בו. ושואבים כולם ממעיין הנחל העמוק מכל, מבינה, להוריד לעולם. וע"כ צריכים כל ד' המינים להיות לחים ולא יבשים. %break כי לחים רומזים, שהם מלאי שפע להמשיך ברכות לעולם. כי אילנות אלו, הדס וערבה ולולב, לחים תמיד, והעלים שלהם נמצאים תמיד באילן, בין בקיץ ובין בחורף, וזמן שמחתם הוא בשבעה ימי סוכות. %break .111 הכוח שהתמנה על כל אחד מהאילנות של ד' המינים אינו לוקח ברכות של שמחה למעלה, אלא בזמן ההוא. והשמחה של כולם למעלה, והשמחה של אילנות אלו למטה, היא כולה בזמן ימי הסוכות. וההתעוררות שלהם תלויה באלו קדושי המלך, כלומר, %break בנטילת לולב של ישראל. וכשישראל נוטלים אותם, הכול מתעורר בזמן הזה, והעולם, המלכות, מתברך לשפוך ברכות אל עוה"ז. %break .112 כתוב, קול ה' על המים, אֵל הכבוד הִרְעים. זהו אברהם, מידת החסד. קול ה' בכוח, זהו יצחק, גבורה. קול ה' בהדר, זהו יעקב, ת"ת. קול ה' שובר ארזים, זהו נצח. קול ה' חוצב להבות אש, זהו הוד. קול ה' יָחיל מִדְבָּר, זהו צדיק, יסוד. קול ה' יחוֹלֵל איילות, זהו צדק, מלכות. %break וכולם גדלים על הים, שהוא בינה, ומושקים במים, כלומר, בשפע בינה, להתגדל. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ואלו כולם מעוררים ברכות לעולם, מהשיקוי ההוא שהשקו כולם. %page 272 .113 שבעה קולות, חג"ת נהי"מ, תלויים בדיבורי הפה, בכל ימות השנה. ועתה בשבעה ימי סוכות, אינם תלויים, אלא במעשה. ואנו צריכים למעשה, ולא לדיבור, משום שבזמן של שבעה ימי הסוכות מברך לכל השנה. %break כי מצוות התלויות בדיבור ממשיכות פנימיות, חסדים. אבל אינן ממשיכות הארת חכמה מקו שמאל, להיותה חיצוניות. ומצוות התלויות במעשה ממשיכות חיצוניות, את הארת חכמה מקו שמאל, מוחין דו"ק וחיצוניות. %break ובשבעה ימי סוכות אנו צריכים לתקן את החיצוניות, המשכת החכמה משמאל. וע"כ אנו צריכים למצוות מעשיות, המסוגלות לעורר זאת. %break ע"כ נאמר, ועתה בשבעה ימי סוכות, אינם תלויים, אלא במעשה. ואנו צריכים למעשה, כדי להמשיך תיקון החיצוניות, שהוא הארת החכמה שמשמאל, ולא לדיבור, כי הדיבור ממשיך רק פנימיות, חסדים, שאת זה אנו ממשיכים בכל ימות השנה. %break ושבעה קולות, חג"ת נהי"מ, תלויים בדיבורי הפה, בכל ימות השנה, ואינם צריכים למעשה, מטעם שבזמן של שבעה ימי סוכות, מברך לכל השנה. כי אחר שהמשכנו הארת החכמה שבשמאל בשבעה ימי הסוכות לחג"ת נהי"מ, מספיק זה לכל ימות השנה, %break באופן שהחסדים שאנו ממשיכים ע"י מצוות התלויות בדיבור בכל ימות השנה, מתברכים בהארת החכמה משבעה ימי הסוכות, והם נעשים בזה לחסדים מגולים, ואין צריכים יותר למצוות התלויות במעשה, לעניין הזה, אלא לשאר דברים. %break .114 היום השביעי של החג, הושענא רבה, הוא סיום הדין של העולם, ופסקי הדינים יוצאים מבית המלך, והגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום ההוא. וערבי נחל תלויים בגבורות אלה. %break וצריכים לעורר הגבורות למים, ולהקיף שבע פעמים כנגד חג"ת נהי"מ את המזבח, שהוא כנגד המלכות, כדי להרוות את המזבח במים של יצחק, בהארת החכמה שמקו שמאל, יצחק. כדי שהמים ימלאו את בארו של יצחק, המלכות. %break שבשעה שמקבלת משמאל, נקראת כך. וכשהיא מתמלאת, מתברך כל העולם במים. %break ג' ספרים נפתחים ברה"ש: של צדיקים גמורים, ושל רשעים גמורים, ושל בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים. רשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה. ובינוניים תלויים ועומדים עד יוה"כ. %break והנה צדיקים גמורים ורשעים גמורים אין מדובר בהם, כי כבר נגמר דינם ביום הראשון של רה"ש. וכל המדובר הוא בבינוניים. שהם תלויים ועומדים עד יוה"כ. אם עושים תשובה, נחתמים לחיים. והרשעים, שאינם עושים תשובה, נחתמים למיתה. %break ועניין כפרת עוונות שביוה"כ, הוא המשכת הארת חכמה ע"י עליית המלכות לבינה, שאין כפרת העוונות אלא ע"י גילוי אור החכמה, אור החיים. וע"כ הבינוניים, שעשו תשובה, זוכים אז לכפרת עוונות, ולחתימה לחיים. %break אמנם עוד לא נגמר הדבר בשלמות, כי אור החכמה אינו מאיר בלי חסדים, וזמן המשכת החסדים להלבשת החכמה, הוא בשבעה ימי סוכות. ונמצא שביום השביעי, הושענא רבה, נגמרה התלבשות החכמה בחסדים. ואז נשלמת החתימה לחיים, שנעשתה ביוה"כ. %break ועד"ז לאותם שלא עשו תשובה, ונחתמו למיתה ביוה"כ, עוד לא נגמרה לגמרי החתימה, כי יש להם זמן לשוב עד היום השביעי של סוכות, כי עד אותו זמן נמשכת עוד החכמה. ואם ישובו, יתכפרו עוונותיהם על ידה, ויזכו לאור החיים. %page 273 וע"כ נבחן יום הושענא רבה ליום של מסירת פסקי דינים למלאכים, אם לחיים ואם למוות. כי לאחר שנמסרו פסקי הדינים למוציאים לפועל, כבר אין מחזירים אותם. והוא משום, שאחר יום הושענא רבה אין עוד המשכת חכמה. %break וע"כ פסקי הדינים יוצאים מבית המלך, שנמסרים למוציאים לפועל, ואין מחזירים אותם יותר. כי הגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום ההוא, ואין ממשיכים חכמה אח"כ. %break .115 וביום הושענא רבה צריכים גבורות, כדי להמשיך מַים, שהיא הארת חכמה, שאינה נמשכת אלא עם גבורות ודינים. ולסיים אותם אח"כ. כי ביום ההוא מסתיים הדין, שאין צריכים להמשיך עוד הארת החכמה, הנמשכת בדין. %break וע"כ צריכים להכות הערָבות על הארץ, ולסיים אותם, כלומר הארתם, שלא יימצאו. כי ביום הזה ישנם התעוררות החכמה וסיום החכמה. וע"כ בערבי נחל, הרומזים על נו"ה, שבהם מתגלה החכמה ע"י דינים, אנו עושים התעוררות וסיום. %break הקרקע היא בחינה אחרונה שבמלכות. וכשמכים הערבות על הקרקע, נמשכת הארת החכמה עם הדינים לבחינה האחרונה של המלכות, ששם סיום ההארה. והטעם שהחכמה אינה מתגלה אלא בערָבות, בנו"ה, הוא משום שמֵחזה ולמעלה הוא ג"ר דגוף, %break ונו"ה שמחזה ולמטה הוא ו"ק דגוף. וכיוון שג"ר דחכמה נגנזו, ואינם מתגלים אלא ו"ק דחכמה, ע"כ מקומם בו"ק דגוף, שהוא נו"ה. שזה ערבי נחל. %break .116 ונקראים ערבי נחל, משום שמצד הנחל, בינה, יוצאות הגבורות, הארת חכמה עם הדינים שבהם. וביום ההוא מתעוררים ומסתיימים. ביום ההוא כתוב, ויָשב יצחק ויחפור את בארת המים. בארת כתוב חסר ו', משום שרומז על המלכות, שנקראת באר. %break מהו וישב? כי ביום הראשון של החודש, ברה"ש, הייתה התחלת הדין בכל העולם, ויצחק, קו שמאל, קם לכיסא הדין לדון העולם. ובהושענא רבה ישב יצחק לעורר דינים ולסיים הדינים. ויחפור את בארות המים, כלומר, להשפיע גבורות לכנ"י, המלכות, %break הבאר, לעורר את המים, הארת החכמה, כי המים בגבורות יורדים לעולם, שאין הארת חכמה נמשכת אלא עם דינים ביחד. %break כי ברה"ש התחילו הדינים דקו שמאל להתגלות, שהייתה אז המלכות בעניין ב' המאורות הגדולים, והלבישה קו שמאל דבינה. ובתקיעת השופר התמעט קו השמאל ע"י קו האמצעי, %break ע"י שתי פעולות: תחילה במנעולא, הממעט אותו לגמרי, ואח"כ ע"י המפתחא, המכשיר אותו לקבל ו"ק דחכמה. %break וביוה"כ ע"י עליית המלכות לבינה, נגלה בה ו"ק דחכמה, בחמישה עינויים שקיבלה מקו שמאל דבינה. ואחר יוה"כ התחילו להתגלות החסדים להלביש את החכמה, %break שאין החכמה מאירה זולתם, ונמשך תיקון חכמה בחסדים ע"י הקפת המזבח, עד יום הושענא רבה, מלכות של שבעה ימי סוכות, חג"ת נהי"מ. %break וע"כ צריכים לעורר מחדש את החכמה בתיקון החסדים בהקפת המזבח, כדי לתקן עימה את היום השביעי, ולסיים בכלל את המשכת החכמה. כי כיוון שהגיעה למלכות, שוב אין צריך עוד להמשיך אותה. %break .117 ומשום שאלו הגבורות אינן יורדות אלא ע"י עננים, דינים, וביום המעונן אין הרוח של עמודי העולם מתיישב בהם, אלא כך מוכרח להיות, משום שהעולם צריך להם. %page 274 משום שהעולם נברא בדין, ברה"ש. ומשום זה צריכים הדינים להתגלות תמיד עם המים, שהם הארת החכמה, כדי שהרשעים לא ייאחזו בקו שמאל, ויחזירו הדינים של רה"ש. והכול צריך להיות כך. %break משום זה הכול תלוי במעשה. וע"כ הכוהן במעשה ובתיקון שהוא עושה למטה, במעשה הקורבן, מתעוררים עליונים ותחתונים לתקן אותם, ומיתקנים על ידו. אף כך, %break ע"י המעשה של ד' מינים, וערָבה שבהושענא רבה, מיתקנת החכמה ע"י הדינים שמתגלים עימה, שלא תהיה בה אחיזה לרשעים. %break .118 הערבה דומה לשפתיים, ביום הזה. שביום הזה הדבר תלוי בשפתיים. כי ביום הזה מצווה המלך לתת פסקי הדינים אל הממונה, והדינים מסתיימים, ונסתם לשון הרע מהעולם. ביום הראשון של החודש, התחלת הדין הוא, והסיום ביום הזה. %break ביום הראשון של החודש נאחזה המלכות בקו שמאל דבינה, יצחק. וע"י תקיעת שופר התעורר קו האמצעי להזדווג על מסך דחיריק, למעט קו השמאל. תחילה במנעולא, ואח"כ במפתחא. שפירושו, שהמלכות עלתה לבינה, והבינה חזרה לו"ק בלא ראש. %break והנה מצד אחד נעשה תיקון בזה להכניע הדינים דקו שמאל ולהכין אותו שיתייחד בימין. אבל מצד שני נאחזו הדינים דקטנות בבינה, מחמת עליית המלכות בתוכה, %break שמחמת זה יצאו החיצוניים בלשון הרע על הבינה, לומר שיש בה חיסרון, כדי שייאחזו בה בִמקום בחיסרון כדרכם. %break ע"כ היה צורך לסתום פי החיצוניים, שלא ידברו לשון הרע על הבינה. וזה נעשה ביוה"כ ובשבעה ימי סוכות, שהמלכות חזרה וירדה מהבינה, והבינה קיבלה בחזרה את הג"ר שלה מבחינת ו"ק דחכמה. %break וע"כ נאמר, שנסתם לשון הרע מהעולם, שביום הושענא רבה נגמרה חזרת ו"ק דחכמה אל הבינה כמקודם לכן, ונסתמו פיות החיצוניים מלדבר לשון הרע על הבינה. ואחר שפסק לשון הרע, אין צורך עוד להמשיך חכמה, המביאה עימה דינים. %break ביום הזה מצווה המלך לתת פסקי הדינים אל הממונה, והדינים מסתיימים. כי אחר שנסתם לשון הרע, אין צורך עוד לגילוי החכמה. %break וע"י המצוות התלויות במעשה, שהם נטילת לולב וערָבות, נמשכה החכמה, וע"י מצוות התלויות בדיבור, בשפתיים, ממשיכים החסדים. ערבה דומה לשפתיים, ביום הזה. כי בערבה מעוררים החכמה עם הגבורות ומסיימים אותה, %break שמכאן והלאה לא נמשיך עוד אלא חסדים ממצוות התלויות בשפתיים. וע"כ יש רמז על זה, שהעלים של הערבה דומים לשפתיים. %break .119 ביום הזה העמים עכו"ם משלימים ומסיימים הברכות שלהם, ושורים בדין. וישראל ביום הזה מסיימים הדינים שלהם ושורים בברכות. כי בשמיני עצרת עתידים להשתעשע עם המלך, לקחת ממנו ברכות על כל ימות השנה. %break ובשמחה ההיא נמצאים עם המלך ישראל לבדם. ומי שיושב עם המלך ולוקח אותו לבדו, כל מה שרוצה הוא מבקש, והמלך נותן לו. וע"כ ישראל מתחילים לקבל הברכות, והעמים עכו"ם מסיימים ברכותיהם. וע"כ כתוב, אהבתי אתכם אמר ה'. %break כי אוה"ע אחוזות בקו שמאל, שמשם הארת החכמה, ואינן יכולות לקבל מקו ימין, שהוא חסדים, כי שורשן רק בשמאל. %page 275 ולפיכך בשבעה ימי סוכות, שהחכמה נמשכת בהן מקו שמאל, ע"י מעשה המצוות, מקבלות אז אוה"ע את ברכותיהן. וזה שבעים פרים שאנו מקריבים בשבעה ימי החג כנגד שבעים אומות, שמשם יניקתן. %break ונמצא שביום השביעי, אחר חבטת הערבה, שכבר נפסקה המשכת החכמה, נפסקו הברכות מהאומות, כי אין להן עוד ממה לינוק. ביום הזה העמים עכו"ם משלימים ומסיימים הברכות שלהם, %break שכבר נפסקה ביום הזה המשכת החכמה, שהיא כל הברכות שלהם. ושורים בדין, כי אינם יכולים לינוק חסדים מימין. והם בריקנות. %break אבל ישראל, שהם דבוקים בקו אמצעי, שמשם החסדים, וכל שורשם הוא שם, נמצא, שהחכמה הנמשכת בשבעה ימי החג מקו שמאל, כיוון שאינה נמשכת אלא עם דינים, הרי אחר שהסתיימה הארת החכמה, הסתיימו הדינים שעימה. %break וישראל ביום הזה מסיימים הדינים שלהם, משום שאין ממשיכים יותר הארת חכמה. ושורים בברכות, בחסדים, הנמשכים מקו אמצעי, שהוא שורשם. כי מזיווג ז"א ומלכות שביום שמיני עצרת, נמשכות ברכות לישראל, כלומר חסדים, לכל השנה. %break ובשמחה ההיא נמצאים עם המלך ישראל לבדם. שבהיות השמחה מהשפעת החסדים, שאין שום אומה יכולה לקבל אותם אלא ישראל בלבד, נמצא שאין אז עם המלך, אלא ישראל בלבד. כי הסתיימה הארת השמאל, שהיא משורשן של האומות, %break ואין להם עוד מה לינוק. והארת קו האמצעי, הארת החסדים, שהיא משורשם של ישראל, מתחילה בשמיני עצרת, ונמשכת בכל השנה. %break .120 הרי אנו רואים את עשיו שהוא בשלווה, במלכות, בערים גדולות עליונות, ושולט על העולם. למה כתוב, ואָשים את הרָיו שממה? בכל מקום כך הוא. כיוון שהמלך הקדוש גוזר גזרה, ושם הגזרה ההיא בפסקי הדינים שלו, הכתוב מעיד כמו שנעשה, %break אע"פ שעוד לא יצא פסק הדין לפועל. וע"כ כתוב, ואָשים את הרָיו שממה. כי כבר שיוויתי את זה בפסק הדין שלי. והדבר יתקיים בזמנו. וכן כל הטוב שגזר על ישראל, הוא יתקיים בזמנו. כמ"ש, אני ה' דיברתי ועשיתי. %break %H פרשת מצורע %break %H לא יוכלו לכבות את האהבה %break 42/2. בוז יבוזו לו. בוז, ראשי תיבות, ימי ב' ו' ז' של סוכות, שבהם היו מנסכים מים ויין. מים הם חסדים, יין הוא חכמה. אם ייתן איש כל הון ביתו באהבה, שהן כל מדרגות ז"א, חסדים מכוסים, %break עוד הוא צריך לבוז יבוזו לו, להארת חכמה וחסדים, המתגלים בימי ב' ו' ז' של סוכות. שהם משלימים הארתו. %break כי בשבעת ימים של סוכות היו ישראל מקריבים שבעים פרים, לכפר על שבעים שרים, הממונים על שבעים אומות, הארת השמאל, שהאומות אין להן הארה אחרת משמאל. %page 276 ועשו זה, כדי שלא יישאר העולם נחרב מהם. כמ"ש, ובחמישה עשר יום לחודש השביעי, וחגוֹתֶם חג לה' שבעת ימים, והקרבתם עולָה אִשֵׁה ריח ניחוח. %break %H שִׁמעה ה' צדק %break .43 כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שכל זמן שכנ"י, המלכות, באה לפני הקב"ה, הקב"ה מוכן כנגדה. כמ"ש, שִׁמעה ה' צדק, הַקשיבה רינתי הַאזינה תפילתי. אמר דוד, אני התקשרתי בכנ"י: כמו שהיא נמצאת לפניך, גם אני נמצא כך. %break ומשום זה, בתחילה כתוב, שמעה ה' צדק, שהיא המלכות. ואח"כ כתוב, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. %break .44 בלא שפתֵי מִרְמָה. כל דיבור שבתפילה, שהאדם מוציא מפיו, עולה למעלה ובוקע רקיעים, ונכנס למקום שנכנס, ושם נבחן אותו הדיבור. %break אם הוא דיבור ישר, מכניסים אותו לפני המלך הקדוש לעשות רצונו. ואם לא, מסירים אותו לחוץ, ומתעורר בדיבור ההוא רוח אחר מס"א. %break %H פרשת אמור %break %H חמישה עשר יום %break .257 ובחמישה עשר יום לחודש השביעי מקרא קודש יהיה לכם. אין דבר אחד דומה לחברו בין למעלה ובין למטה. עשור, הוא מכנ"י, רומז על המלכות, כי היום העשירי עומד בספירה העשירית, מלכות. ע"כ כתוב, בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה. %break כי בעשור היא מלכות. וכיוון שכבר נשלמו בעשרת הימים ע"ס, ע"כ, וייקחו להם איש שה. והיום ההוא העשירי בחודש, הוא שלה. וחמישה ימים אחרים הם של המלך, ז"א. %break היום ההוא שבא עליה, וממלא אותה באורותיה. וע"כ בחמישה עשר יום המלכות במילואה, כי ביום החמישי, שנגמרו חמש ספירות דז"א, יושב בו המלך על הכיסא, המלכות. %break עשרת הימים רומזים על ע"ס שבמלכות, המלבישה מחזה ולמטה דז"א. ועד אז אין לה עוד כלום מחמש ספירות שמחזה ולמעלה דז"א, חב"ד וחו"ג. כי ת"ת שמחזה ולמעלה ודעת, נחשבים לספירה אחת, כי ת"ת העולה לבינה נעשה בה לדעת. ועם חו"ג הם שלושה, %break ועם חו"ב הם חמישה. אלא בעבור עוד חמישה ימים לחודש, היא משיגה מחמש ספירות עליונות שמחזה ולמעלה דז"א, ונמצאת עימו בזיווג. וע"כ נמצאת המלכות בחמישה עשר יום לחודש בכל השלמות. %break עשור לחודש היא ע"ס דמלכות, המגיעה עד החזה דז"א. וחמישה ימים הנוספים על עשור לחודש, הם חמש ספירות חב"ד חו"ג שמחזה ולמעלה דז"א. %page 277 ובמלוא חמישה עשר יום ז"א מזדווג עימה, ומשפיע לה מחמש ספירות שמחזה ולמעלה שלו. כי היום החמישי, שהוא ז"א, המלך משפיע בו אל הכיסא שלו, שהוא המלכות, שמשפיע לה מחמש ספירות ראשונות. %break .258 עשור הוא המלכות. חמישה עליהם הם של המלך, חמש ספירות ראשונות דז"א, שז"א הוא היום שבא עליה. משום זה חמישה ימים מחודש סיוון הוא לקבלת התורה. שמוֹרה על חמש ספירות ראשונות דז"א, שהשפיעו במתן תורה. %break והאם לא היה צריך לתת התורה בשביעי, בזמן ששני האבות, או"א, מלובשים בז"א, כי המלך בהם, ואז מתעטר מכל וראוי לתת התורה? אלא דבר אחד הוא, חמישי ושביעי. %break .259 חמישי שלו הוא, שמורה על חמש ספירות שלו חב"ד חו"ג. ואז מאיר אבא לאמא ומאירים ממנה חמישים שערים, להאיר לחמישי, שחמישים שערי בינה מאירים לחמש ספירות עליונות דז"א. %break ואע"פ שאו"א מאירים בתוכו אין אנו מדברים אלא מספירות חב"ד חו"ג שלו בלבד. וע"כ הוא נשלם בחמישי. ואם נאמר שהוא שביעי, הוא משום שהמלך נמצא בשלמות של האבות, המאירים בו, שחמישה שלו עם או"א הם שבעה. %break ועוד שיורש עטרה מבינה, שנקראת שביעי. שאם מתחילים לספור מיסוד, נמצאת הבינה הספירה השביעית. כמ"ש, צְאֶנָה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו. וע"כ ביום השביעי הוא יום שהבינה מעטרת את המלך, ז"א, בעטרותיו. %break וגם אז יורש המלך את או"א, שמזדווגים ומאירים בתוכו יחד, שעם החמישה של עצמו הם שבעה. וע"כ הכול תלוי באחד, הכול רומז על שלמות ז"א, בשעה שמלביש או"א. %break אלא כשמחשיבים רק הספירות שלו, אז הוא שלם בחמישי. וכשמחשיבים גם או"א המלובשים בו, הוא שלם בשביעי. ושניהם רומזים על אותו הדבר. %break %H מָן, באר, ענני כבוד %break .260/1 וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך הָאֲתָרים, ויילחם בישראל. ג' מתנות עליונות הזדמנו לישראל ע"י ג' אחים, משה אהרון ומרים: מָן, בזכות משה. ענני כבוד, בזכות אהרון. באר, בזכות מרים. וכולם אחוזים למעלה. %break מָן, בזכות משה. כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמיים. מִן השמיים, זהו משה, שהוא מרכבה לז"א, שנקרא משה ונקרא שמיים. %break .260/2 ענני כבוד בזכות אהרון, שהוא מרכבה לחסד, כמ"ש, אשר עין בעין נראָה אתה ה', ועננך עומד עליהם. וכתוב, וכיסה ענן הקטורת. וכמו שבקטורת שבעה עננים, אף כאן בכתוב, ועננך עומד עליהם, הם ג"כ שבעה עננים. כי בקטורת היו שבעה עננים מקושרים יחד, %break ואהרון הראש לכל שבעת העננים. כי שבעה עננים הם חג"ת נהי"מ, ואהרון מרכבה לחסד, הוא ספירה ראשונה מהם, והוא קשור בו לשישה עננים אחרים, גבורה ת"ת נהי"מ, בכל יום. וע"כ נחשבים העננים בזכות אהרון, להיותו חסד, ראש העננים, וכולל אותם. %page 278 .261 באר בזכות מרים. מרים הייתה מרכבה למלכות, כי היא נקראת באר. היא באר מים חיים, מלכות, והכול קשר אחד, כי מרים הייתה קשורה במלכות. מתה מרים, הסתלקה הבאר, כמ"ש, ולא היה מַים לעדה. בשעה ההיא רצתה באר אחרת להסתלק, המלכות, %break שהייתה מצויה עם ישראל. אלא כשראתה שישה עננים, חג"ת נה"י, שהיו קשורים עליה, על הענן דמלכות, התקשרה המלכות בהם. %break .262 מת אהרון, הסתלקו ענני כבוד. והסתלק עימהם הענן השביעי, שהבאר, מלכות, התקשרה בו. בא משה והחזיר להם אותם. כמ"ש, עליתָ למרום שביתָ שבי, לקחתָ מתנות באדם. לקחת מתנות שהיו בתחילה, הבאר והעננים. %break .263 באר, זו הבאר של יצחק, המלכות בשעה שמקבלת הארת חכמה משמאל, מיצחק. עננים, אלו עננים דאהרון. עננים הם חסדים, כי הם בחינות אהרון, חסד. ובזה מובן, שמלכות של באר התקשרה במלכות של עננים, כי הן שונות זו מזו: %break חסד דמלכות וגבורה דמלכות. מפני מה זכה אהרון, שיימשכו ענני הכבוד לישראל בזכותו? משום שקשור בעננים, שהוא מידת החסד כמוהם. והיות שהוא מרכבה לחסד דז"א, ראש העננים, היה מקשר ומייחד בכל יום כולם כאחד, שיתברכו כולם על ידיו. %break .264 על כל חסד שעשה הקב"ה עם ישראל, קשר עימו שבעה ענני כבוד, חג"ת נהי"מ, וקשר אותם בכנ"י, במלכות, כי הענן שלה, מלכות דעננים, קשור בשישה האחרים, %break חג"ת נה"י. ובכל שבעת העננים הלכו ישראל במדבר, משום שכולם היו קשרי האמונה, דבוקים במלכות, הנקראת אמונה. %break כמ"ש, בסוכות תשבו שבעת ימים, שהם שבעת ענני הכבוד שהלכו עם ישראל במדבר. וכתוב, בצילו חימדתי וישבתי ופִריו מתוק לחִכי, שהוא צל ענני הכבוד, צל סוכה. וצריך האדם להראות את עצמו, שהוא יושב תחת צילה של האמונה. %break .265 כל השנים שנמצא אהרון, היו ישראל בצל האמונה, תחת שבעת העננים. אחר שמת אהרון, הסתלק ענן אחד, חסד דעננים, שהיה מידתו הימין מכולם, שכולם חסדים הכלולים בצד ימין, אלא החסד שבהם יותר ימין מכולם, %break כי כולם כלולים בו, והם שבע ספירות הכלולות בחסד. וכשהסתלק חסד דעננים, הסתלקו כל שאר העננים עימו, להיותם ו"ס הכלולות בו, ונראו כולם בחיסרון מישראל. %break ויִראו כל העדה, כי גווע אהרון. אל תקרא, ויִראו, אלא, ויֵירָאו, שהלך מהם הצל של העננים ונראו לעין. מיד, וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים. שמע שהסתלקו ענני הכבוד, ומת מורה הדרך הגדול, שכל אלו העננים היו מקושרים בו. %break .266 הכנעני מלך ערד יושב הנגב. וכשבאו אלו המרגלים ששלח משה, אמרו, עמלק יושב בארץ הנגב, כדי לשבור ליבם, כי בעמלק נשבר כוחם תחילה. %break .267 וישמע הכנעני, שהסתלקו העננים. כתוב, ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאֶחיו. מי שמוציא עצמו מצל האמונה, הוא ראוי להיות עבד, לעבדי עבדים, לכנענים. כמ"ש, ויילחם בישראל ויִשְׁבּ ממנו שבי. שלקח לעצמו עבדים מישראל. %break .268 וע"כ כתוב, כל האזרח בישראל יישבו בסוכות. כל מי שמשורש ומגזע קדוש מישראל, יישב בסוכות תחת צל האמונה. ומי שאינו מגזע ומשורש הקדוש של ישראל, לא יישב בהן, ומוציא את עצמו מתחת לצל האמונה. %page 279 .269 כתוב, כנען בידו מאזני מרמה. זהו אליעזר עבד אברהם. כתוב, ארור כנען, משום שכנען, שהוא אליעזר, זכה לשמש את אברהם. כיוון ששימש את אברהם, וישב תחת צל האמונה, זכה לצאת מאותה הקללה שקולל. ולא עוד, אלא שכתובה בו ברכה, כמ"ש, ויאמר, %break בוא בְּרוּך ה'. מלמדנו, שכל מי שיושב תחת צל האמונה, מנחיל חירות לו ולבניו לעולם, ומתברך בברכה עליונה. ומי שמוציא את עצמו מצל האמונה, מנחיל גלות לו ולבניו. כמ"ש, ויילחם בישראל וישְׁבּ ממנו שבי. %break %H חג הסוכות %break .270 בסֻכות תשבו שבעת ימים. חסר ו' במילה סֻכות, משום שסכות רומז רק לחסד, שכל שישה עננים קשורים בו. ע"כ הם שבעה ימים, כמ"ש, וענן ה' עליהם יומם. וכתוב, ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם. זהו הענן של אהרון, חסד, שנקרא יומם. כמ"ש, %break יומם יצווה ה' חסדו. ענן אחד, חסד, לוקח עימו חמישה עננים אחרים: גבורה, ת"ת, נה"י. והם שישה. וענן אחר, שכתוב בו, ובעמוד אש לילה, המלכות, הוא מאיר לישראל מההארה של אלו שישה עננים. %break .271 בסוכות תשבו שבעת ימים. מצווה זו היא לשבת בסוכה. כדי להראות שישראל יושבים באמונה, בצל סוכה, בלי יראה מקטרוגים. כי המקטרג כבר נפרד מהם ביוה"כ, ע"י השעיר לעזאזל. %break וכל מי שבאמונה יושב בסוכה, כמ"ש, כל האזרח בישראל יישבו בסוכות. מי שבאמונה ומזרע ומשורש של ישראל, יישבו בסוכות. %break .272 המצווה שלאחר זו, היא להקריב קורבן בכל יום משבעה ימי הסוכות. וקורבן זה שיהיה חלק לכל בשמחה של בניו, כי שבעים פרים הם כנגד שבעים שרים של אוה"ע. משום שכולם אחוזים באילן, ז"א, כי הענפים שלמטה הנמשכים משורש האילן, %break כולם מתברכים בזכות האילן. ואע"פ שאין בהם תועלת, הם ג"כ מתברכים כולם. ושמחת ישראל היא באביהם של מעלה, בשורש האילן. והם נותנים חלק מהברכות לכל אלו שאר העמים, שיש להם אחיזה ושנאחזים בישראל. %break .273 וכל אלו הקורבנות, שבעים הפרים, הם לתת מזון לממונים של שאר העמים. כי מתוך שהקב"ה אוהב את בניו, רוצה שכל השרים יהיו אוהבים שלהם. כמ"ש, ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו. %break שאפילו כל המקטרגים העליונים חוזרים להיות אוהבים לישראל. כשהכוחות של מעלה חוזרים להיות אוהבים לישראל, כל אלו שלמטה על אחת כמה וכמה. %break .274 לא לשבעים השרים היו מקריבים הקורבן, אלא הכול להקב"ה עולה ונקרב, והוא מחלק מזון לכל ההמונים של הצדדים האחרים, לשרים של שבעים האומות, שייהנו באותה המתנה של בניו, ויחזרו להיות אוהבים שלהם. %page 280 ויידעו למעלה ולמטה, שאין עם כעם ישראל, שהם חלקוֹ ונחלתו של הקב"ה. ומתעלה הכבוד של הקב"ה למעלה ולמטה כראוי. וכל ההמונים העליונים פותחים ואומרים, ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. %break .275 כה אמר ה', זכרתי לָך חסד נעורייך אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה. זה כתוב על כנ"י, המלכות, בשעה שהייתה הולכת עם ישראל במדבר. זכרתי לך חסד, זהו ענן של אהרון, חסד, שנסע בחמישה עננים אחרים, גבורה ת"ת נה"י, %break שהתקשרו עלייך והאירו עלייך. אהבת כלולותייך, שֶׁאלו העננים שִׁכללו אותך, העטירו אותך והתקינו אותך ככלה העודה כליהָ, משום, לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה, משום שהלכה עם ישראל במדבר. %break .276 בשעה שאדם יושב במדור הזה, בסוכה, שהוא צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם, חסד, וחמישה צדיקים, גבורה ת"ת נה"י, עושים משכנם עימו. אברהם, חמישה צדיקים, ודוד המלך, מלכות, עושים משכנם עימו. %break כמ"ש, בסוכות תשבו שבעת ימים, רמז על חג"ת נהי"מ, ולא בשבעת ימים. כמ"ש, כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ. ולא כתוב, בששת ימים, שזהו ג"כ היות שמוֹרים על ששת הימים העליונים, חג"ת נה"י, %break שהם עשו את השמיים ואת הארץ. וצריך האדם לשמוח בכל יום ויום, בפנים שמחים באלו האורחים, חג"ת נהי"מ, השורים עימו. %break .277 כתוב, בסוכות תשבו שבעת ימים. ואח"כ כתוב, יישבו בסוכות. למה בתחילה, תשבו, ואח"כ, יישבו? הראשון לאורחים, חג"ת נהי"מ, ע"כ כתוב, תשבו, לשון נוכח. השני לבני העולם, ע"כ כתוב, יישבו, לשון נסתר. הראשון לאורחים, כמו אדם שנכנס לסוכה, %break שמח ועומד על פתח הסוכה מבפנים, ואומר, נזמן את האורחים, ועורך השולחן, ועומד על רגליו, ומברך לשבת בסוכה, ואומר בסוכות תשבו שבעת ימים. שְׁבוּ אורחים עליונים, שבו אורחי האמונה. %break והרים ידיו ושמח, ואמר, אשרי חלקנו, אשרי חלקם של ישראל, כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו. והיה יושב. %break .278 הכתוב, יישבו, בלשון נסתר, הוא לבני העולם. כי מי שיש לו חלק בעם ובארץ הקדושים, יושב בצל האמונה לקבל האורחים, לשמוח בעוה"ז ובעוה"ב. וצריכים לשמח את העניים, משום שחלקם של אלו האורחים שהזמין לסעודתו, שייך לעניים. %break ואותו היושב בצל הזה של האמונה, ומזמין האורחים העליונים האלו, אורחים של האמונה, ואינו נותן להם חלקם מהסעודה, חלק לעניים, כל האורחים עומדים ממנו ואומרים, אַל תִלְחַם את לחם רע עין. נמצא, שהשולחן שערך הוא של רע העין, ואינו של הקב"ה. %break עליו כתוב, וזֵרִיתי פֶרֶשׁ על פניכם, פֶּרֶשׁ חגיכם. חגיכם ולא חגיי. אוי לאותו האדם, בשעה שאלו אורחי האמונה עומדים מעל שולחנו. %break .279 אברהם כל ימיו היה עומד בפרשת דרכים, להזמין אורחים ולערוך להם שולחן. עתה, בסוכות, אם מזמינים אותו, ואת כל הצדיקים, ואת דוד המלך, ואין נותנים להם חלקם, עומד אברהם מעל השולחן וקורא, סורו נא מעל אוהלֵי האנשים הרשעים האלה. %break וכולם מסתלקים אחריו. יצחק אמר, ובטן רשעים תֶחְסר. יעקב אמר, פִּתְך אכלתָ תְקיאֶנה. וכל שאר הצדיקים, משה ואהרון, אומרים, כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. %page 281 .280 דוד המלך משלים את דיניו, ואמר, ויהי כעשרת הימים, וייגוף ה' את נָבָל וימוֹת. משום שדוד ביקש את נבל שיקבל אותו לאורח, והוא לא רצה. וכן זה היושב בסוכה, הזמין את דוד המלך ולא נתן לו חלקו, ע"כ דוד המלך קורא עליו את הפסוק הזה של נבל. %break ובאלו עשרת הימים, שדוד המלך, מלכות, דן את העולם בעשרת ימי תשובה, נידון עליו אותו האדם, שגמל לו רע יותר מנבל, כי הזמין אותו ואינו נותן לו חלקו. ונבל עכ"פ לא הזמין אותו. %break .281 התורה לא הטריחה את האדם לתת יותר אלא כמה שיכול. כמ"ש, איש כמתנת ידו, כברכת ה' אלקיך אשר נתן לָך. ואל יאמר אדם, אוֹכַל ואשבע וארווה תחילה, ומה שיישאר אתן לעניים. אלא תחילת הכול הוא של האורחים, %break ואם משמח את האורחים ומרווה אותם, הקב"ה שמח עימו, ואברהם קורא עליו, אז תתענַג על ה'. ויצחק קורא עליו, כל כלי יוּצַר עלייך לא יצלח. פסוק זה אומר לו דוד המלך, מלכות, משום שכל כלי הנשק של המלך ומלחמות המלך נמסרו בידיו של דוד. %break אבל יצחק אומר, גיבור בארץ יהיו זרעו דור ישרים יבורך, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד. %break .282/1 יעקב אמר, אז יבָּקַע כשחר אורֶךָ. כי יבָּקַע אותיות יעקב. שאר הצדיקים אומרים, ונָחֲךָ ה' תמיד והשביע בצַחצחוֹת נפשךָ. דוד המלך אמר, כל כלי יוּצר עלייך לא יצלח, כי הוא התמנה על כל כלי הנשק שבעולם. אשרי חלקו של אדם שזכה לכל זה. %break אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ועַמֵךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. %break .282/2 מצווה זו ליטול לולב ביום ההוא באלו המינים שלו. כמו שהקב"ה לוקח את ישראל באלו הימים ושמח בהם, אף כך ישראל לוקחים את הקב"ה לחלקם ושמחים בו. וזהו הלולב והמינים שבו, צורת אדם, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, %break כי ג' הדסים כנגד חג"ת, ב' ערבוֹת כנגד נו"ה, לולב יסוד, אתרוג מלכות. %break %H צלם ודמות %break .283 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל. כמ"ש, כל הנקרא בשׁמי ולכבודי בְּרָאתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. כל הנקרא בשמי, זהו אדם, שהקב"ה ברא אותו בשמו. כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו, וקרא לו בשמו, %break בשעה שהוציא אמת ודין בעולם, ונקרא אלקים בתורה, כמ"ש, אלקים לא תקלל. %break .284 קרא לו בשמו, כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו. וכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שכתוב בזיווג של ז"א ומלכות. וכך בזיווג שניהם, הוא בצלם ובדמות, כי צלם הוא מז"א, ודמות היא ממלכות. ואדם מזכר ומנוקבא יצא, מז"א וממלכות. %break .285 ויברא אלקים את האדם בצלמו. בשעה שנמצא זיווג למטה, שולח הקב"ה צורה אחת כפרצופו של האדם, רשום חקוק בצלם, והוא נמצא על הזיווג ההוא. ואם הייתה ניתנת רשות לעין לראות, %page 282 היה האדם רואה על ראשו צלם אחד, רשום כפרצוף האדם. ובצלם ההוא נברא האדם. וכל עוד שאינו עומד על ראשו הצלם ששלח לו אדונו, ונמצא שם, לא נברא האדם. כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו. %break .286 הצלם ההוא הזדמן לו עד שיוצא לעולם. כשיוצא לעולם, בצלם ההוא גדֵל, בצלם ההוא הולך. כמ"ש, אך בצלם יתהלך איש. והצלם הזה הוא מלמעלה. %break .287 בשעה שאלו הרוחות יוצאים ממקומם, כל רוח נתקן לפני המלך הקדוש בתיקון מכובד, באותו פרצוף הנמצא בעוה"ז. ומאותה הצורה והתיקון המכובד יוצא הצלם. כי הצלם הוא לבוש לרוחו של האדם, הנמשך יחד עם רוחו, שהם כמו אור וכלי. %break והצלם הוא שלישי לרוח, בחינה שלישית. כי רוח הוא ראשון, נפש שני, צלם שלישי. ומקדים לבוא לעוה"ז בשעה שנמצא זיווג. ואין זיווג בעולם שלא יהיה נמצא צלם בתוכו. אבל ישראל הקדושים, הצלם הקדוש נמצא בהם ממקום קדוש, %break ובעכו"ם הצלם שלהם ממינים רעים, מצד הטומאה. ע"כ אין צריך האדם לערב צלם שלו בצלם של עכו"ם, משום שזה קדוש וזה טמא. %break %H שמיני עצרת %break .288 ביום השמיני עצרת תהיה לכם. כי יום זה הוא מהמלך בלבד, הוא שמחתו בישראל. משל למלך שהזמין אורחים, השתדלו בהם כל בני היכלו. לבסוף, אמר המלך לבני היכלו, עד עתה אני ואתם השתדלנו כולנו באורחים, %break והקרבתם קורבנות על כל שאר העמים בכל יום, שבעים פרים, מכאן והלאה אני ואתם נשמח יום אחד. כמ"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. לכם, להקריב קורבנו עליכם. אבל אורחי האמונה, שנמצאו בשבעה ימי סוכות, %break נמצאים עם המלך תמיד, גם בשמיני עצרת, וביום שמחת המלך, כולם מתאספים אליו ונמצאים עימו. וע"כ כתוב עצרת, שפירושה אסיפה. %break .289 והיום ההוא, יעקב, ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרון יוסף דוד, שמחים עימו. וע"כ כתוב, אשריך ישראל, מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר. %break .290 צו את בני ישראל, וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד. למה הסמיך הקב"ה פרשה זו לפרשת מועדים? כל הנרות העליונים, הספירות, שהן המועדים, כולם הם נרות להדליק שמן המשחה העליון, להמשיך שפע החכמה, %break הנקרא שמן. וע"י ישראל מתברכים העליונים והתחתונים ונדלקים הנרות ומאירים לעולם, כמ"ש, שמן וקטורת ישמַח לב. שמחת העליונים והתחתונים. %break .291 כתוב, שמחו בה' וגילוּ צדיקים, והַרְנינו כל ישרי לב. וכתוב, זה היום עשה ה', נגילה ונִשמחה בו. כי בהקב"ה צריכים לשמוח ולהאיר הפנים. ויימצא האדם בשמחה, משום ששמחה של הקב"ה היא. כמ"ש, נגילה ונשמחה בו. בו, ביום. בו, בהקב"ה. והכול אחד. %page 283 %H פרשת פינחס %break %H חג הסוכות %break .814 בחמישה עשר יום לחודש השביעי, תשרי, מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחַגותֶם אותו חג לה' שבעת ימים. בחמישה עשר, מצד י"ה, חו"ב. וחגותם אותו, אותיות או"ת ו', עמוד האמצעי, ז"א. שבעת ימים, מצד בת שבע, מלכות, ה"ת. %break האבות חג"ת, משה נצח, אהרון הוד, דוד מלכות, שלמה יסוד, הנקרא שלום. הרי הם שבעה כנגד שבע ספירות. אני רוצה לתקן לכם סוכה, אמא עליונה, שתסוכך על שבע הספירות, כאם על הבנים. %break .815 משום שבע הספירות כתוב, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, בשבעה ענני כבוד, שבע ספירות. סוכה עם אות ו' היא שני בנים, שבינה מסוככת עליהם, שהם הוי"ה אדנ"י, ז"א ומלכות, שכך עולה סוכה בחשבון יאהדונה"י (91). %break כי סוכה אותיות כ"ו שבגי' הוי"ה (26), ואותיות ס"ה בגי' אדנ"י (65). והם שני כרובים, שסוככים בכנפיהם על הכַּפּוֹרת, ופניהם איש אל אחיו, ז"א ומלכות. %break .816 עשרה טפחים בכרובים, בזו"ן, מלמטה למעלה, ע"ס דאו"ח, מרגליהם עד ראשיהם. וע"ס דאו"י מראשיהם עד רגליהם. ושורים על טפח, שהוא י'. עשרה עשרה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, %break ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח, יו"ד, שבגי' עשרים. ומשום זה אמרו חכמים, ששיעור סוכה לא פחות מעשרה ולא למעלה מעשרים. סוכה העשויה ככבשן מצד אמא, דין. עליה כתוב, והר סיני עשַן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויַעַל עשנו כעֶשֶן הכבשן. והכול אחד. %break .817 כתוב, וסוכה תהיה לצל יומם. צריכים סכך וסכך נעשה לצל, כמ"ש, בצֵל שד"י יתלונָן. ולא בצל סוכת הדיוט, המגן על הגוף משמש, אלא צל להגן על הנשמה. כמ"ש, בצילו חימדתי וישבתי. וכן, בצילו נחיה בגויים. צל עם ם' הוא צל"ם. %break צל הוא הסכך, והם' הוא ארבע דפנות הסוכה. כמ"ש בו, אך בצלם יתהלך איש. ם' סתומה יש לה ארבע דפנות, ארבע דפנות הסוכה. %break .818 ומה שלומדים, שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, וכן למי שאומר, שלושה כהלכתן ורביעית אפילו טפח, זהו משום שלושה שיעורים, שתיים שלוש ארבע, שביחד תשע. שתיים חו"ב. %break שלוש חג"ת. ארבע נהי"מ. הטפח, שאמרו, בשתיים ובשלוש, הוא העשירי, מלכות, המשלימה כל חיסרון. %break משום זה שיעור סוכה לא פחות מעשר, שהיא מלכות, העשירית של כל הספירות. ולא למעלה מעשרים, כ', הרומזת על כתר עליון, שאין העין שולטת בו, שאין שם השגה, כבוד עליון. %page 284 עליו אמר משה, הַראני נא את כבודֶךָ. והשיב לו הקב"ה, לא תוכל לראות את פניי. ואין כבוד בלא כ'. %break .819 משום זה, סוכה העשויה כמָבוֹי, היא מצד אות ב'. כמין גא"ם, מצד אות ג'. וכמין צריף, היא מצד אות ד'. ושבע אותיות הן בג"ד כפר"ת, הכפולות בדגש, הרומזות על הדין שבשבע ספירות חג"ת נהי"מ, והם ראשי תיבות, הרומזים על שבע סוכות הפסולות, %break מחמת הדין שבהם: כ', רומזת על סוכה העשויה ככבשן. ב', על סוכת בורגנין. שאר האותיות על שאר סוכות הפסולות, כגון סוכת שומרי פ'ירות, סוכת ר'ועים, סוכת כות'ים. ואין להאריך בהם. %break .820 כנגד בג"ד כפר"ת שבעה כוכבי לכת. והם זכר ונוקבא. בג"ד כפר"ת הרפויות בזכר והדגושות בנוקבא. משום זה נקראות שבע כפולות. וכמו שבעה נרות המנורה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ. שכתוב בה, שבע ביום הִלַלְתיךָ. וכתוב, %break שבעה ושבעה מוּצָקות, שבע כפולות, שבע אותיות רפויות, ושבע אותיות דגושות. וכך שבע ספירות כפולות, שבהן שבע דין ושבע של רחמים. %break וכך שבעת ימי בראשית למטה, שבע ספירות דמלכות, דגושות בדינים, ושבע למעלה, שבע ספירות דז"א, רפויות מדינים. שעל שבע ספירות שלמטה, כתוב, ואין כל חדש תחת השמש. %break כי כל החידושים באים משמש, משבע ספירות דז"א. ולא מתחת השמש, שבע ספירות דמלכות. %break .821 לולב צדיק, יסוד, כי הלולב דומה לחוט השדרה, שיש בו ח"י (18) טבעות, כנגד ח"י נענועים שבלולב. והם כנגד ח"י ברכות של תפילת העמידה, וכנגד ח"י אזכורים של שמות הוי"ה שבמזמור הָבוּ לה' בני אלים, וכנגד ח"י אזכורים שבק"ש. %break והנענוע של הלולב לשישה צדדים, דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, ומערב, שלושה נענועים לכל צד, הם בחשבון ח"י. %break .822 הלולב נלקח ביד ימין, וכלול שישה, שלושה הדסים כנגד גדולה גבורה ת"ת, שדומים לשלושה צבעים שבעין, לבן אדום ירוק. שני בַּדֵי ערבות, נו"ה, דומים לשתי שפתיים. %break הלולב, יסוד, דומה לשדרה, שבו קיום כל העצמות. עליו אמר דוד, כל עצמותיי תאמרנה, ה' מי כמוך. האתרוג מלכות, דומה ללב, שבו הרהורים. %break .823 הנענועים של ברכת הַלל משותפים בנענועים של נטילת לולב, והם ח"י נענועים בתפילת אנא ה' הושיעה נא, ח"י ח"י בתפילת הודו הראשון והאחרון, ח"י שבנטילת לולב, %break הרי ע"ב (72) נענועים. ומשום זה לולב בחשבון ס"ח (68), ועם ד' מינים שבלולב בחשבון ע"ב, בחשבון חסד, זרוע הימין. %break משום זה התקינו, שהלולב יהיה בימין, לצד החסד, והאתרוג, הדומה ללב, התקינו שיהיה ביד שמאל, לשמאל, לצד הגבורה. והם כנגד זָכוֹר ושָׁמוֹר. והנוטל את שניהם, הלולב והאתרוג, הוא עמוד האמצעי, ז"א, הלולב בימינו ואתרוג בשמאלו. %break .824 באו האבות, ומשה, אהרון, דוד ושלמה, ובירכו את רבי שמעון. ואמרו אליו, אתה מאור קדוש, והחברים שלך שהם שישה, כנגד אלו שבע ספירות, ואתה רבי שמעון נר מערבי באמצע של כל שישה נרות, שמאירים ממך. %page 285 ובכל אחד כתוב בו, נר ה' נשמת אדם. ומשה מאיר בך, ואתה בחברים שלך, וכולכם אחד בלא פירוד כלל. ומשם ואילך מתפשטים הארות לכל בעלי החכמה. הַשְׁלם הדברים, של החיבור הראשון שלך, לעטר אותם. %break .825 פתח רבי שמעון ואמר, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, בּוֹז יבוזו לו. בוז הוא יום השני, ויום השישי, ויום השביעי של סוכות, שבהם היו מנסכים יין ומים. %break .826 כי שבעת ימים של סוכות מקריבים ישראל שבעים פרים, לכפר על שבעים שרים של שבעים האומות, כדי שלא יישאר העולם חרוב מהם. כמ"ש, ובחמישה עשר יום לחודש השביעי, והקרבתם עולה אִשֶׁה ריח ניחוח לה', פרים בני בקר שלושה עשר. %break וביום השני פרים בני בקר שניים עשר, וביום השלישי אחד עשר, וביום הרביעי עשרה, וביום החמישי פרים תשעה, וביום השישי פרים שמונה, וביום השביעי שבעה. וכולם יחד הם שבעים פרים. ובכל יום היו מתמעטים. למה מתמעטים? %break .827 כאן מרמז הכתוב, וַתָנַח התיבה בחודש השביעי, בתשרי, ובימי המבול כתוב, המים היו הלוך וחסור. אף כאן בתשרי, בחודש השביעי, שבו מצוות רה"ש ויוה"כ, סוכה לולב ואתרוג, ומינים של הלולב ושופר, השכינה העליונה שורה על ישראל, שהיא תשובה, בינה, סוכה. %break ואתרוג מלכות, ולולב הקב"ה, ז"א. מיד, והמים היו הלוך וחסור, שמתמעטים עוונות ישראל. %break אף כך מתמעטים הממונים, מלאכי חבלה שממונים על העוונות, הדומים למי המבול. שלומדים, העובר עבירה אחת, קנה לו קטגור אחד. וכשמתמעטים העוונות, מתמעטים הפרים, ומתמעטים הממונים של שבעים אומות, ומתמעטות שבעים אומות, ומתמעט הטוב שלהם. %break .828 בתיבת נוח ציווה הקב"ה להכניס עימו, שניים שניים שבעה שבעה, זכר ונקבה, להיות לקורבן, להגן על נוח ועל כל אלו שנכנסו עימו לתיבה. אף כך, אלו השומרים חגים וזמנים, ימים טובים, הם שניים שניים שבעה שבעה. %break שניים שניים הם יומיים של רה"ש ויומיים של שבועות. ומשום ששני הימים של שבועות הם מחמת ספק, הרי יש שני ימי הפורים במקומם. שבעה שבעה, שבעת ימי הפסח ושבעת ימי סוכות. %break נוח כנגד יום השבת. וכמ"ש, מכל החי. כי שניים שניים ושבעה שבעה הם ביחד בחשבון ח"י. %break .829 הסוכה מגנה על ישראל. כמ"ש, וסוכה תהיה לצל יומם מחורֶב. כמו שתיבת נוח היא להגן, אף סוכה היא להגן. מכל החי, ח"י ברכות התפילה. מהן מתחלקות לתשע תשע ברכות, ועם ברכת המינים נשלמות ע"ס, שמשלימה ט' הראשונות וט' האחרונות לי'. %break והם כנגד ע"ס דאו"י שמלמעלה למטה, וע"ס דאו"ח, שמלמטה למעלה. והוא כנגד נוח. שח"י ברכות התפילה הם כנגד ח"י של נוח, שהם שניים שניים שבעה שבעה, שבגי' ח"י. %break .830 מכל החי. השכינה מגנה על השומרים את הי', שהיא אות שבת. בגבול שלו, שהוא ח' אלפים אמה, אלפיים לכל צד. י' של אות שבת וח' של הגבול, הם ח"י. אלו השומרים אות ברית, י', לשמונת ימים, כמ"ש, וביום השמיני יימול בשר עורלתו. %break הי' של אות ברית והח' של ח' ימים, הם ח"י. השומרים אות תפילין, י', שבהם שמונה פרשיות, הרי הם ח"י. %page 286 .831 השכינה, הסוכה, מגנה עליהם ופורשת כנפיה עליהם כמו אם על הבנים. ומשום זה התקינו לבָרך, הפורס סוכת שלום עלינו. משום זה, בחודש השביעי, שבּוֹ כל אלו המצוות, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה של ישראל באביהם שבשמיים. %break ואין מים רבים, אלא כל האומות והשרים שלהם. אם ייתן איש, שזה ס"מ,כל מה שיש לו בעוה"ז, כדי שישתתף באלו המצוות עִם ישראל, בּוֹז יבוזו לו. %break %H שמיני העצרת %break .832 וביום השמיני, עצרת תהיה לכם, פר אחד אַיל אחד. עצרת, כמ"ש, זה יעצור בעמי, שאין עֶצֶר אלא מלכות. מלך שהזמין אורחים ולאחר ששלח אותם, אמר לבני ביתו, אני ואתם נעשה סעודה קטנה. מצד שכינה עליונה, בינה, עשה סעודה גדולה. %break ומצד המלכות עשה סעודה קטנה. ונוהגים ישראל לעשות עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים ספרי התורה בכתר שלהם. והרמז, שספר התורה הוא ת"ת, השכינה היא הכתר שלו, עטרת תפארת. %break .833 למה מצד אמא עליונה, בינה, הזמין כל הממונים של כל האומות, בשבעים פרים, ומצד השכינה התחתונה, לא הזמין אלא אומה יחידה, כנגד פר אחד? האם לא היה צריך להיות להיפך, שישראל יקבלו מאמא עילאה, ושרי האומות מהמלכות? %break .834 משום שמלכות רומזת לבת, הצנועה בבית אביה ואימה. והיא מאורסת ולא נשואה. לכן אין דרך העולם, שתאכל עם אורחים. אבל אמא, שהיא נשואה, הנה דרך העולם הוא, שאחר שבעלה הזמין אורחים, שהיא תאכל עם האורחים, על השולחן עם בעלה. %break ואם הם אורחים זרים, אין אוכלים עימהם, לא אבא ולא אמא וכש"כ הבת, מלכות. ומשום זה, בסעודה של שבעים השרים, לא משתתף לאכול עימהם אף אחד מבני ביתו של המלך, משום שהם נוכרים. %break שתי בחינות אורחים. אושפיזין של הסוכה, שהם שבע מידות של קדושה. ויש שבעים שרים המקבלים משבעים פרים. ושניהם מקבלים מצד אמא עילאה, בינה, ולא ממלכות. %break מטעם, כי בינה נשואה לאבא, חכמה. והיא בתכלית השלמות, ע"כ דרכה לאכול עם האורחים, עם האושפיזין של הסוכה. %break אבל המלכות מאורסת ולא נשואה. כי אע"פ שיש לה זיווגים עם ז"א, אינם מבחינת עצמותה, אלא מה ששואלת כלים של אמא. ומעצמותה אינה נשואה כלל עד גמה"ת, שאז תתגלה עצמותה ותזדווג עם ז"א. %break וע"כ אינה יכולה להשפיע לאורחים הקדושים, ומכ"ש לאורחים הנוכרים, לשבעים שרים. %break משום שמלכות רומזת לבת, הצנועה בבית אביה ואימה, כי כל הכלים שלה הם מאו"א. ובחינתה עצמה היא גנוזה וצנועה בפנימיות הכלים דאו"א, בבית או"א. והיא מאורסת ולא נשואה, כי אין לה זיווג מבחינתה עצמה קודם גמה"ת. %break לכן אין דרך העולם, שתאכל עם אורחים, כי צריכה להיות גנוזה ומכוסה בכלים דאמא, ולא להתגלות. %break אבל אמא בתכלית השלמות, וכל השפע שיש בעולמות ב-6000 שנים ממנה בא. וע"כ היא מתגלה לאורחים. אמנם לשבעים שרים אינה מתגלה, אלא נותנת להם קיומם במה שהם מתמעטים והולכים, משום שהם זרים ונוכרים לקדושה ורוצים להמשיך החכמה מלמעלה למטה. %page 287 וע"כ הם נדחים אחר שבעת ימי סוכות, ואז עושה סעודה קטנה לבני ביתו מבחינת המלכות. ואע"פ שגם אז היא צנועה בכלים של אמא, עכ"ז כיוון שמהזיווג הזה מקבלת גם עצמותה של המלכות את תיקונה, ע"כ היא נקראת על שמה. %break %H חג הסוכות %break .884 כל הימים מיוה"כ עד סוכות, הולכת האם, השכינה, על הבנים, ישראל, כדי שלא ישלוט הס"א על ישראל, וכדי להציל אותם. כיוון שניצלו הבנים ויושבים בסוכות, הם נשמרים בשמירה של אמא, השכינה. %break ביום הראשון וביום השני של חג הסוכות, ציוותה לישראל לעשות סעודה לממונים של שאר העמים, שבעים פרים, לשבעים שרים. והיא אינה שורה שם עימהם. %break ביום השלישי, י"ז (17) לחודש, השכינה מתחילה לשרות עליהם. כמ"ש, וַתָנַח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט. התיבה, השכינה. הרי אררט, הרים שכל הקללות וכל העונשים שורים בתוכם, והם הממונים של האומות. %break .885 ביום הראשון והשני של החג, אין המלכות שורה על הממונים של שבעים אומות, אלא ביום השלישי, שמוסיף וגורע. מוסיף אותיות וגורע קורבנות, כמ"ש, וביום השלישי פרים עַשְׁתֵי עָשר (11), שזה ראוי לרע עין. %break כי ביום הראשון והשני שמחה של הבנים, וישראל מחלקים לממוני האומות שלל. מיום השלישי והלאה, שהמלכות שורה עליהם, כתוב, והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי, %break בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים. והמים היו הלוך וחסור, הם הקורבנות שהולכים ומתמעטים. כמו שמתמעטים כך מתמעט הטוב שלהם. %break עיקר בניין המלכות מקו שמאל, הארת החכמה דשמאל. אמנם כשהיא שורה על ישראל, היא בזיווג עם ז"א, קו האמצעי, אז אין החכמה שבמלכות מאירה אלא מלמטה למעלה. ועיקר הארתה מחסדים שמקבלת מז"א. %break אבל כשהמלכות שורה על אוה"ע והס"א, הוא להיפך, שאינה שורה עליהם, אלא כשהיא בפירוד מז"א, כי האומות והס"א אינם חפצים לקבל מקו אמצעי, מז"א, אלא משמאל שבמלכות בלבד. %break וכל הימים מיוה"כ עד סוכות, הולכת האם על הבנים, מלכות בזיווג עם ז"א, קו אמצעי, כדי שלא ישלוט הס"א על ישראל, שהס"א לא יעוררו אותם להמשיך החכמה מלמעלה למטה מהמלכות, כדרך הס"א. כיוון שזכו לסוכה, %break הם שמורים בשמירה עליונה, שהס"א לא יוכל עוד לשלוט עליהם, להסיתם למשוך השמאל מלמעלה למטה. %break וע"כ ציוותה לישראל לעשות סעודה לממונים של שאר העמים, שיקריבו שבעים פרים, שהיא המשכת הארת השמאל לשרי האומות ולס"א, בשיעור חיותם וקיומם בלבד. %page 288 כי אין חיות וקיום לאומות ולס"א, אלא מהארת השמאל בלבד. והיא אינה שורה שם עימהם, כי אין המלכות שורה עליהם, אלא א"כ כשהיא בפירוד מז"א, שאז היא מגבירה כוח חיותם של הס"א. %break ולפיכך, כדי שלא לתת להם תוספת חיות, אינה שורה עליהם, אלא ישראל בלבד ממשיכים להם חלקם מהקורבנות. וישראל אינם ממשיכים אלא הארה מלמטה למעלה בלבד, כתיקון קו האמצעי. %break הארה זו באה בדרך ג' קווים, המאירים אל המלכות, חו"ג תו"מ. ואחר שנכללים זה מזה, יש ג' קווים בכל אחד מחו"ג תו"מ, שהם י"ב (12), י"ב פרים. ועם הכולל, הם י"ג (13) פרים. ואלו הם, י"ג פרים שהקריבו ביום א', וי"ב פרים שהקריבו ביום ב', %break שהם המשכת החכמה בג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שבהתכללם הם י"ב, ועם הכולל י"ג. %break כי ביום הראשון והשני שמחה של הבנים, וישראל מחלקים לממוני האומות שלל. כי ישראל מחלקים הארת השמאל לממוני האומות, וע"כ מחלקים במספר י"ג פרים ביום א' וי"ב פרים ביום ב'. שזוהי התכללות ג' קווים והמלכות זה בזה. כדרך הארת קו האמצעי. %break מיום השלישי והלאה המלכות שורה עליהם, כי אחר שכבר קיבלו מישראל, כל מה שיכלו להאיר להם, שזה י"ב פרים, אז מתחילה המלכות לשרות על הממונים של האומות. שמכוח ההארה שקיבלו מי"ב פרים שבקדושה, %break שהייתה מקו האמצעי, הם מתגברים וממשיכים ממלכות בלבד, מבחינתה עצמה, שמאל בלי ימין, כדי שיוכלו להמשיך מלמעלה למטה כחפצם. %break וזהו שהצטוו אז ישראל להקריב עשתי עשר (11) פרים. ביום השלישי, שמוסיף וגורע. מוסיף אותיות וגורע קורבנות, כמ"ש, וביום השלישי פרים עַשְׁתֵי עָשר. כי ביום א' וב' השפיעו ישראל עליהם מקדושה, שתי עשר, מהתכללות ג' קווים. %break אבל כשהתגברו למשוך משמאל בלי ימין, ממלכות כשהיא בפירוד, אז הוסיפו עין רע על הארת שתי עשר פרים שקיבלו ביום א' וב', ונעשה עשתי עשר. %break כי כשמוסיפים ע' על שתי עשר, נעשה עשתי עשר. ונמצא, שהוסיף ע' וגרע קורבנות, שכבר אין להם שתי עשר פרים אלא עשתי עשר פרים. וכן היו הולכים ומתמעטים עד שנפסקו לגמרי. וכמ"ש, והמים היו הלוך וחסור, שהם הקורבנות שהולכים ומתמעטים. %break %H ניסוך המים %break .886 מיום השני התחילו המים להיראות, שהתחיל ניסוך המים על המזבח. בשביל להמשיך חיוּת וקיום לס"א. כמ"ש, ואם צמא, הַשקהו מים. כיוון שהתחילו המים, והס"א ושבעים אומות קיבלו השפע, אז התגברו. ומיום השלישי המלכות שרתה עליהם, %break שהמשיכו אותה בפירוד מז"א. ואלו המים לא היו יודעים הבבלים, למה הם רשומים כאן בחג. כלומר, שלא היו יודעים, שהם לתת קיום לאוה"ע. שהרי הטוב של ישראל אינו במקום המיעוט, בפָרי החג המתמעטים, אלא במקום הריבוי. %break ומשום שמים מתמעטים עם פָּרי החג, כתוב, והמים, שהם המים של ימי החג, אלו הרשומים בתוך הקורבנות, כי ביום השני כתוב בקורבנות, ונִסְכֵּיהֶם, עם אות מ"ם. %page 289 ובשישי כתוב, וּנְסָכֶיהָ, עם י'. ובשביעי כתוב, כְּמִשְפָּטם, עם ם'. הרי כאן מי"ם, שמכאן רמז לניסוך המים מהתורה. %break הקורבנות, הרי קללות, היו הלוך וחסור, והטוב שלהם, והשפע הנמשך עליהם, היו הלוך וחסור. ומשום שאלו המים הם של האומות והס"א, לא התחברו האותיות מים, %break שיהיו כתובים בתורה, אלא הם מפוזרות: ם' במילה נִסְכֵּיהֶם, י' במילה וּנְסָכֶיהָ, ם' בכמשפטם. כדי שלא יתחבר הטוב שלהם, אלא יהיה מעט. %break .887 אבל לישראל, שהם מהקב"ה, קו האמצעי, כתוב, ודורשי ה' לא יַחְסרו כל טוב. התחלת הכתוב, כְּפירים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, אלו הם הממונים של שאר העמים. ודורשי ה', אלו הם ישראל, לא יחסרו כל טוב, אלו הולכים ומתעלים למעלה למעלה. כי מעלים בקודש ואין מורידים. %break ומשום זה הטוב של האומות והס"א, המים, היו הלוך וחסור עד חודש העשירי, טבת, כי אז הם ימי הרעה. כי חודשי טבת שבט, הם ימי דין, ונקראים ימי הרעה. %break ורעה מתעוררת ומתחזקת. והכלה הקדושה, המלכות, אינה מאירה מתוך השמש, שנפרדת מהשמש, ז"א. אז נראו ראשי ההרים, הדינים דשמאל, הנמשכים עם פרי החג, הרי חושך וקללות, הנראים ומתחזקים ועושים רעות בעולם. %break .888 בימים של חג הסוכות, כתוב, והקרבתם אִשֶׁה עולָה. כי אז אלו אִשים, הדינים, אוכלים חלקיהם, שבעים פרים כנגד שבעים ממונים השולטים על שבעים אומות. ומספרם עולה ביום הראשון, ויורדים ומתמעטים בכל יום. ונקראים פרים מנגחים בימים שלהם. %break אֵילים שנָיים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. אילים שניים בכל יום הם יָ"ד הוי"ה. כי שבע פעמים שתיים הם י"ד (14). והוא יד השולטת עליהם תמיד בכל יום. כבשים בני שנה, שבע פעמים י"ד הם צ"ח (98). %break .889 אם מקריבים י"ד אילים שתשלוט יד ה', וח"ץ (98) כבשים זה סימן רע, כנגד צ"ח קללות שבתוכחה, וכן כמ"ש, יְפַלַח חֵץ כְּבֵדוֹ. הנה רע עין אנו אליהם, שאֱכוֹל וּשְׁתֵה יאמר לו וליבו בל עימו? כן. כי כתוב, אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, %break כי גחלים אתה חוֹתֶה על ראשו. אבל אנו איננו נותנים אלא בשמחה, כי אין בימי השנה שמחה, כמו בימי הסוכות. %break ומשום שאנחנו נותנים בטוב לב ובשמחה וברצון, מתהפך מתנותינו אליהם לגחלים על ראשם, גחלים בוערות, שהשמחה שלנו עושה להם רע, שהם י"ד אילים, שבעים פרים, ח"ץ כבשים, שכך עולה החשבון של הקורבנות שלהם. %break כי י"ד האילים מורה על יָ"ד הוי"ה השולטת בהם. ושבעים פרים, שהולכים ומתמעטים, מורה שהטוב שלהם ילך ויתמעט. וח"ץ כבשים מורה על מספר צ"ח קללות להשרות בהם. או על הכתוב, יְפַלַח חֵץ כְּבֵדוֹ. %break .890 מי נותן אותנו להקריב על הממונים של שבעים אומות, אולי אינם רוצים כל זה? אלא אין שמחה לכל הממונים, כמו באלו הפרים האילים והכבשים, בשעה שישראל נותנים להם סעודות אלו. ועכ"ז, אין הכול נקרב, אלא אל הקב"ה בלבד. %break הממונים מתקרבים והקב"ה מחלק להם. כמ"ש, אם רעב שונאך, האכילהו לחם. אלו הם קורבנות החג. ואם צמא, הַשקהו מים. המים הרשומים כאן לנסכם בימי החג, ביום השני, וביום השישי וביום השביעי. והסימן כמ"ש, בּוֹז יבוזו לו, אשר בוז ראשי תיבות ב' ו' ז'. %page 290 .891 כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אלו הם המים, שישראל מנסכים בשמחה ובאהבת הקב"ה, כמ"ש, ושאבתם מים בששון. ונהרות לא ישטפוה, %break אלו הם נהרות אפרסמון הטהור, י"ח (18) נהרות השפע, הנמשכים מיסוד הבינה, שכולם דבקים ומתקשרים באהבה זו. %break אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, זה ס"מ. באהבה של ישראל, שיהיה לו חלק עימהם באלו המים. כמ"ש, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו, שהוא סימן של אלו המים שמנסכים אותו בימי בו"ז, בימי ב' ו' ז'. %break יבוזו לו, כי כל ההון של ס"מ נחשב לנו כמו חרס הנשבר, שאין לו תקנה לעולם. %break .892 מים של ס"מ והס"א והאומות התחלקו בימים בו"ז. נשארו ימים שלישי רביעי חמישי, שאין בהם ניסוך המים. כמ"ש, חֶרֶש את חַרְשי אדמה. אשר חרש ראשי תיבות חמישי רביעי שלישי, שבאותם הימים אין ניסוך המים. ואין להם תיקון עימנו ולא לְעולם. %break כי כמו שאין להם תיקון בימים חר"ש, כן לא יהיה להם תיקון לְעולם. והרי כתוב, בוז יבוזו לו, האם לפי הנאמר מקודם צריך לומר, בוז לא יבוזו לו, שאינם רוצים בבו"ז, שהוא הון של ס"מ? %break אלא כתוב, כי לא בָזָה ולא שיקַץ עֱנוּת עני, רמז שישראל אינם רוצים לוותר על אהבה בשביל הארת ניסוך המים שבבו"ז, שהוא הון הס"א, שיש לס"א חלק בהם. ויבוזו לו, אינו סובב על האור שבבוז, אלא כפשוטו, שהם מבזים לו. %break כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מימי החכמה, שעליהם כתוב, ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה. ואע"פ שהם חכמה, אינם מכבים את החסדים, %break הנקראים אהבה. וכמו כן, ונהרות לא ישטפוה, נחלי אפרסמון, אע"פ שיש בהם הארת חכמה, עכ"ז אינם שוטפים את האהבה, שלא ממעטים את החסדים. %break אבל אם ייתן איש, שזה ס"מ, את כל הון ביתו, כל האורות שיש לו באהבה, בוז יבוזו לו. כלומר, שתמורת ביטול האהבה, ייתן לנו אורות ניסוך המים שבימים בו"ז, כי הארת המים שבבו"ז מתמעטת והולכת, וזה מורה שממעט האהבה, החסדים, %break כי החכמה שיש בה חלק לס"א, ממעטת תמיד החסדים. נמצא שהארת חכמה שלו מכבה את האהבה, עד שהחכמה תישאר בלי חסדים. %break ואז גם הארת החכמה נכבית, כי אינה יכולה להאיר בלי חסדים. וע"כ, יבוזו לו. משא"כ הארת החכמה שישראל מקבלים, אין מכבים את החסדים, שהיא אהבה. %break .893 יום הראשון של החג, מה הוא עושה? כי ימי בו"ז של חג לניסוך המים, וימי חר"ש של חג לימים פנויים מניסוך המים, ויום הראשון של החג אינו מזכיר כלום. %break יום הראשון לא נקרא ראשון, ולא נקרא אחד, אלא שנקרא חמישה עשר סתם, בלי ציון מיוחד כלל, כי אין בו דבר מיוחד לציון. אבל התחלת הציון של ניסוך המים הוא ביום שני, וכך ראוי להיות. %break כיוון שנותנים בו חלק לס"א, ראוי להיות ביום שני, שלא נאמר בו, כי טוב, בשני. ומשום זה אינו מציין כלל יום ראשון, ותחילת החידוש של הימים מתחיל ביום שני. ומחלקים המים בימים בו"ז, ונשארו פנויים בימים חר"ש. %page 291 .894 אשרי חלקם של ישראל, שיודעים להיכנס לתוך מוח האגוז, שהקדושה היא כמו מוח האגוז שקליפות סובבות אותו, וכדי להיכנס לתוך המוח, הם שוברים הקליפות האלו שסובבות אותו, ונכנסים. %break לאחר כל זה כתוב, ביום השמיני, עצרת תהיה לכם. כי אחר ששברו כל אלו הקליפות, ושברו כמה כוחות, והרגו כמה נחשים וכמה עקרבים, שהיו להם באלו הרי חושך, %break עד שמצאו מקום יישוב ועיר קדוש, המלכות הקדושה, מוקפת חומות סביב סביב, אז נכנסו אליה בשמיני עצרת, לעשות לה שם נחת, ולשמוח בה. %break .895 וזהו שכתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, המלכות, מקום שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות העליונים. תהיה לכם, ולא לאחר, %break שאין לס"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו באדונכם והוא עימכם. ועל זה כתוב, שִמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו כל יִשְׁרֵי לב. %break %H פרשת כי תצא %break %H רה"ש פסח שבועות סוכות %break .143 כעין זה, אנו קוראים המוחין מז"א שיאירו בעונתם בשכינה, במצה, שמזמינים אותה לשבעת ימי הפסח. וכן מזמינים לשבעת ימים של סוכות, שבעה מינים: %break לולב, אתרוג, ג' הדסים, ב' ענפי ערבה. שבועות, קוראים את המוחין דז"א, בתורה. רה"ש יום הדין. כל אחד במינו. %break .144 כל מי שקרא, כלומר שהמשיך מוחין מז"א למלכות, כל מדרגה במינה, יתקיים בו הכתוב, אז תקרא וה' יַענה. המילה א"ז, היא ז' ימי סוכות, ויום א' של שמיני עצרת. א"ז, מצה וז' ימי הפסח. %break א"ז, א' היא סוכה, וז' מינים של הלולב: ג' הדסים, ב' ערבות, לולב ואתרוג. וכלולים בד' מינים: הדסים, ערבות, לולב ואתרוג. ועם ז' הפרטים הם י"א (11), כחשבון ה"ו. וצריך לומר הלל עליהם, ששָׁם הללויה, כלומר י"ה, כדי להשלים שֵׁם י"ה ו"ה. %break .145 וצריכים להעלות המלכות בארבעה מינים עד המחשבה, חכמה. כמ"ש, אמרתי אעלה בתמר. אעל"ה הוא סימן, ראשי תיבות: אתרוג ערבה לולב הדס. ומחשבה היא השם המפורש, הוי"ה במילוי אותיות א', חכמה דז"א, שיש בה עשר אותיות יו"ד ה"א וא"ו ה"א. %break ועם ד' המינים נשלם בה חשבון י"ד (14), כעין י"ד פרקים שביד ימין דז"א, חסד, שבה צריך ליטול את הלולב. %break והרי מתן תורה, שבועות, שבעה בשבעה, ז' ימים בז' שבועות, שבחשבון י"ד, שזהו יד רמה, קו אמצעי. ברה"ש הם ג"כ י"ד. קול השופר עם ג' פרטים שבו, אש רוח מים, הם ד'. ועם עשרה שופרות הם י"ד. %break .146 בפסח, השכינה היא היד הגדולה, מצד החסד. ברה"ש, היא היד החזקה, מצד הגבורה. במתן תורה, היא יד רמה, מצד עמוד האמצעי, ת"ת. וג"פ י"ד הם מ"ב (42). ועם ג' האבות, חג"ת, שהם תלויים מהם, עולים בחשבון מ"ה (45). כחשבון יו"ד ה"א וא"ו ה"א. %break
שמור ספר
בדוק
בטל