ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קלטות רבש
%book 002_heb_o_rb_bs-tes-04_2
%revert
אז הוא שואל לפי זה היה אור צריך לצאת ממה מבחי"ד שבד' בחי"ג 
שבד' השיגה כלים דהשפעה היה יכול להישאר אז אם האור נות.. 
להתחלק אם המדרגה הזאת השיגה כך לא יכולה מדרגה רק ג' 
בחינות צריך לבוא מלכתחילה על ג' בחינות 
%break
לכן היא המשיכה אור עוד הפעם על ד' בחינות אבל כמה שהיא 
השיגה זה נקרא שלימות לא כמה שבא כמה שהשיגה עוד הפעם 
מקודם השיגה כל הארבע בחינות זה לומד.. להתחלק לכן מוכרח 
להסתלק האור מד' בחינות 
%break
ואחר כך המשיכה עוד הפעם אור בשלימות שזה המעוררים עם 
השתוקקות בא לכלי קבלה רק שבא האור על כל הד' בחינות נתעורר 
כוח הצמצום ועשתה מסך ואמרה אני לא רוצה לקבל הבחינה ד' של 
עצמה הנקרא מקבל על מנת לקבל 
%break
אעפ"י שיש לי השתוקקות גדולה מזה מצד המאציל היא רוצה 
בהשתוות הצורה זה נקרא נתעורר בה כוח הצמצום המכונה מסך 
ומה המסך עשה כאילו עשה חשבון כמה הוא יכול לקבל מזה בעל 
מנת להשפיע אנו מכנים ג' תכונות 
%break
היינו שהוא על.. ס.. דהשפעה אבל לא כמו שהיה שם ג' בחינות רק 
מה יש הבדל כמו שאמרתי מקודם מקודם מלכות קיבלה ג' בחינות 
שהם כלים דהשפעה הייתה בחינתה עצמה וגם השיגה את הגורמים 
עכשיו מי מקבל אותם מי משיג אותם אומרים על מנת להשפיע 
%break
אי לזאת אם אני אומר על מנת להשפיע על מנת להשפיע נקרא אצלנו 
בשם אור חוזר התחתון רוצה משפיע לעליון ומאיפה קיבל את הכוח 
הזה מהמסך שעיכב מקבל על מנת לקבל רק בא כאן באה הוספה מה 
שלא היה לפני זה היינו אנו מדברים באופן כללי שלא אמרי.. 
%break
שג' בחינות קיבלה מכללות האור ובחינה ד' לא קיבלה רק מה לומדים 
בצורה אחרת אם היא לא מקבלת על מקבל על מנת לקבל רק היא 
מקבלת כמה שהיא יכולה להשפיע בכמה שהיא יכולה להשפיע בזה 
יש הרבה בחינות
%break
עוד הפעם מה שיש לנו הרבה עולמות והרבה פרצופים מי נותן מי 
עושה לנו את זה המסך כמה שיכולים להשפיע זה נותן לנו הרבה 
בחינות לכן כשלומדים באופן כללי ג' בחינות זה עוד לא אומר כלום 
כמה יכולה לקבל בג' בחינות כך תשאל אתה מבין
%break
מה העניין אנו משתמשים בכלי קבלה עם הרצון לקבל אם כן אנו 
משתמשים עם מה לא עם ג' בחינות עם הכלי קבלה אלא כמו שהג' 
בחינות אומרים שהם נבחנים לא לכלי קבלה עכשיו המלכות שעושה 
אור חוזר נקרא זה על ג' בחינות אבל זה לא ג' בחינות זה מלכות
%break
ג' בחינות נקרא אור בלי כלי לכן הגדרה של ג' בחינות צריך הסבר לא 
כאן מופשט שלוש וארבע ... אחת לקחת שלושה לקחת ז.. זה רק 
לשון מזה הלשון הזה נרמז הרבה דברים שצריך שצריכים לברר 
אותם לבאר אותם
%break
מה זה תוך שאומרת אני רוצה לקבל בשביל שאני רוצה להשפיע זה 
נקרא תוך זה נקרא אור פנימי עד שבא למלכות דסוף שלמדנו 
למלכות דתוך שנקרא טבור שזה נקרא מציאות הגבלת האור אם כן 
מה אומר סוף אני לא רוצה לקבל מדוע בשביל שרוצה בדבקות
%break
אומרים כל זמן שהוא אומר שהוא לא רוצה מסיבת ויעתי.. אור 
דחסדים אז יש שמה אור דחסדים בהארת חכמה זה יש שם זה הוא 
משגת נמצא בתוך יש חכמה בעצם מדוע היא אומרת שהיא רוצה 
לקבל 
%break
וכאן יש רק הארה על ידי זה שרוצה לא רוצה לקבל ומסיבת הדבקות 
הוא מקבלת על זה מה אתה רוצה להוסיף אנו למדנו ד' בחינות דאור 
ישר מה למדנו נקרא בינה חכמה בסופה לאחר שהיא קיבלה את 
האור אז ענף רוצה להידמות לשורשו 
%break
אז הוא לא רוצה לקבל לא רוצה בדבקות על זה בא לה אור דחסדים 
אחר כך למדנו היה אור דחסדים בהארת חכמה המכונה ז"א מדוע 
בינה ראתה בלי חכמה אי אפשר לחיות מדוע רצונו להיטיב לנבראיו 
הייתה על אור החכמה אבי"ע רוצה בהשתוות הצורה 
%break
לכן כאילו המציא פשרה לקבל אורות דחסדים ומיעוט חכמה המכונה 
הארת חכמה ואחר"כ באה עוד הפעם דחיפה מלמעלה שרצונו 
להיטיב לנבראיו לא הייתה בז"א רק בהרחבה וזה אין לה לכן היא 
הלכה המשיכה את האור בהרחבה 
%break
שנקרא האור שממלא כל המציאות אפילו לבחינה ד' שבד' גם כן 
לאחר שקיבלה האור כמו חכמה בסופה התעוררה עוד הפעם 
בהשתוות הצורה לעשות פשרה כמו בינה זה לא הולך נמצא המצאה 
חדשה היא לא תקבל על מנת לקבל 
%break
לא תקבל נקרא צמצום רק בעל מנת להשפיע הלכה והמשיכה את 
האור בחזרה שיקבל אותו בעל מנת להשפיע שזה אנו מכנים בשם קו 
ומסך ממטה למעלה נמצא מי עשה את הצמצום המלכות שנקראת 
מקבל על מנת לקבל הלכה והמשיכה את האור הזה 
%break
איזה אור בעל מנת להשפיע רק לא רוצה נקרא צמצום כן רוצה נקרא 
המשכה זה כל העניין שמי נותן אם כן יוצא מהשורש למסך אז למדנו 
שם כוח הצמצום שנתעורר זה נקרא מסך וזה נותן.. כוח רק מה כן 
למדנו לאחר שבא אור מקיף ומבטל את הכוח הזה 
%break
אז אין לו כוח התגברות אומרים עולה בראש המדרגה ששם הכוח 
עדיין ישנו ומקבלת עוד הפעם כוח התגברות היות שחסר רשימו.. 
מקבלת כוח התגברות על מדרגה יותר הקטנה אבל מיהו נותן הכוח 
הצמצום
%break
אכן דברי הרב הללו עמוקים מכל עמוק, וצריכים אמנם להבינם 
להיותם עסוקים בשורש החכמה ובתחילתה. כי צריכים להבין מאד 
ההפרש שבין, "כח" ל"פועל", שאומר הרב (לחלק) 
להלן 
%break
בין עה"ס של ראש המלובשים באו"ח שממטה למעלה, ובין עה"ס 
דגוף המלובשים באו"ח שממעלה למטה עד שע"ס של ראש, נקראים 
בשביל זה שהם ממטה למעלה (לפעמים), א"ס 
ומאציל, לע"ס של הגוף. ומה ההבחן בזה
%break
והענין, כי יש הפרש ומרחק גדול מאד, בין האו"ח העולה מהמסך 
שבמלכות ולמעלה שנקרא ממטה למעלה המלביש לע"ס 
של ראש, לבין האו"ח היורד עם האו"י מהעה"ס של ראש למטה לגוף, 
עד שנדמה,
%break
כי הם הפכים זה לזה כי האו"ח העולה ממטה למעלה, לא לבד, 
שאינו נבחן לכלי קבלה על האו"י שמלביש, אלא עוד, שיש בו 
התנגדות לקבלה: כי יש כלל כי כל ממטה למעלה פירושו 
שהאור שהתחתון מקבל אותו 
%break
פונה למאציל למ.. ולא למקבלים, עוד הפעם 
ממטה נקרא מקבל למעלה נקרא המשפיע אני ממטה למעלה היינו 
שהמקבל רוצה להחזיר את האור הזה למי למשפיע הוא לא רוצה 
לקבל אותו
%break
אמנם עכ"ז נעשה האו"ח העולה, ממטה למעלה 
למלבוש על האור העליון, כלומר, שנעשה שורש להתקשרות אור 
העליון בנאצל, משום כי כל כלי מלכות של ראש, שהעלתה 
את אור חוזר ההוא,
%break
נמצאת מתפשטת ומתרחבת על ידו מינה ובה, ונעשית לכלי 
קבלה המכונה גוף הפרצוף (כנ"ל ח"ג פ"ב או"פ אות ג'), להיות עשר 
ספירות של ראש יורדות ממעלה למטה מהמשפיע למקבל 
(ומתפשטות) 
%break
ומתלבשות בתוכה. היינו שמשיג אותה והנך רואה, 
שאע"פ שע"ס דראש מצד תכונתן עצמן הן מסתלקות מלבא לכלי 
קבלה כי כן פירושו של האו"ח העולה ממטה למעלה, דהיינו למאציל 
ולא לנאצלים, כמ"ש לעיל, 
%break
עכ"ז כל האור המקובל בגוף בפועל אינו, אלא מע"ס של ראש 
המתפשטות בו ממעלה למטה, כמבואר בסעיף ל'. כ.. הוא 
מסביר לנו שיש להבחין בראש ב' הבחנות אחת האור בא למלכות ולא 
רוצה לקבלו הוא דוחה אותו 
%break
מבחינה זה אני יכול לומר שכל האור עולה ממטה למעלה היינו כל 
האור ממטה למעלה ואחר כך אנחנו אומרים עוד דבר שעושה חשבון 
כמה שהיא כן יכולה לקבל בעל מנת להשפיע ואומרת את זה אפשר 
לקבל ואת השני אי אפשר לקבל 
%break
היינו מה שנ.. שלא יכולה לכוון בעל מנת להשפיע זה אסור לקבל אם 
כן יש כאן ככה מצד אחד לא רוצה לקבל שום דבר ואחר כך אתה 
עושה חשבון מה שכן יכולים לקבל אבל עוד לא קיבלה לכן אומרים 
שעל ידי הזה שהמסך דוחה את האור 
%break
יש לנו להבחין ב' בחינות מצד אחד לא קיבלה שום דבר מצד שני 
שאומר אפשר לקבל זה גורם לנו שאחר כך הולכת ומקבל זה 
שהולכת אחר כך ומקבל בפועל נקרא ממה זה נמשך מבכוח 
%break
אם כן יש להבחין כך קיבלה לא קיבלה בראש לא מה הפלא בראש 
הייתה פעולה שלא לקבל ומה נקרא ראש ראש נקרא שורש שמזה 
נמשך משהו אם שלילי למה נמשכים משלילי מזה נמשך מהחשבון 
שעשתה מזה נמשך שכן מקבלת ממעלה למטה 
%break
זה שאומר כאן הוא אומר שהראש נקרא א"ס ומאציל מדוע יש או אין 
מי שמשיג אותו אז הוא מדברים מבורא מה שאין כן גוף כבר מקבל 
משהו כבר יש לדבר מנברא ולפיכך נבחנות ע"ס של ראש, 
שיש (בהן) ל.. מ
%break
ע"ס אבל "בכח ולא בפועל" כלומר שענין הלבשת האור 
בכלים בפועל, שיהיה משיג בפועל אינו נמצא בראש כלל 
ועיקר, אלא רק בחינת הכח והשורש שיהיה נמשך הימנו דבר 
ההתלבשות ההוא, ולפיכך 
%break
מצד אחד נקרא הראש בשם א"ס או כתר. והבן זה מאד. 
אני מסיים את מה שכתוב ברי"ד בסוף שתי שורות בטור א' וע"כ 
אפשר לקראו, את הראש א"ס ומאציל, עוד לפני זה 
השורה מתחיל בעץ חיים למטה
%break
תלמיד: כן
%break
רב"ש: שהכתר הוא דוגמת (החומר) הנקרא
%break
תלמיד: החומר
%break
רב"ש: (שהכתר הוא) דוגמת החומר הנקרא 
היולי, שיש בו שורש כל הד' היסודות, בכח ולא בפועל, וכו'. 
הנקרא הד' יסודות בפועל נקרא מי הגוף מה יש בראש בכח נמצא 
שהראש הוא שורש לגוף וע"כ 
%break
מסיים אפשר לקראו, את הראש א"ס ומאציל, 
(עש"ה.) שהיינו שעדיין אין שם שום נברא אין מי זה נברא 
מקבל המשיג אין שם משיג זה שאומר כאן אני חוזר 
%break
וז"ש הרב "ואז" דהיינו אחר שנתפשט האור בגוף הפרצוף, 
הנקרא עקודים "התחיל האצילות להיות בו איזה מציאות הגבלת 
האור, מה שלא יכול להיות הדבר עד עתה". כלומר שבטרם 
העקודים מטרם הגוף 
%break
דהיינו במלכות של ראש, לא יכול להיות שם איזה מציאות 
הגבלה, כי מה שמלכות מגבילה ומעלה או"ח בע"ס דראש, 
ואומר שיותר לא יקבל הנה הגבלה זו היא השפעה ממש, שהרי 
כל שההגבלה גדולה יותר,
%break
הרי מדת ההשפעה גדולה בזו יותר: כי הגבלה דבחינה ד' 
ממשיכה קומת כתר והגבלה קטנה ממנה דהיינו מ- בחי"ג 
ממשיכה רק קומת חכמה. וע"כ אינו נבחן שום הגבלה בראש ולא 
כלום. זה קצת קשה
%break
אמרנו מה זה הגבלה בגוף שמסך דטבור אומר שאני לא רוצה לקבל 
יותר מה זה הגבלה בראש אותו הדבר כמה זה אני יכול לקב.. זה כן 
יכולים לכוון בעל מנת להשפיע וזה לא יכולים לכוון
%break
הוא רוצה לומר הגבלה הכוונה למסך מסך נקרא הגבלה אז הוא אומר 
עיקר ההגבלה הוא לעשות בכוח מה שבכוח מתפשט אח"כ בפועל 
נמצא הגבלה הזאת נקרא השפעה חסר קצת ביאור על זה
%break
תלמיד: כן 
%break
רב"ש: אז צריכים להתחיל אות מ'
%break
אף על פי שעדיין לא ניכר היותם מ יוד אורות רק אחר גמר 
העקודים, מה הפירוש רק אחר גמר העקודים נראה 
אות מ' למטה
%break
מ) דהיינו רק אחר, שנגלו ויצאו ב' הפרצופין: ע"ב, וס"ג דא"ק, 
אשר האור נכנס ויצא עשרה פעמים מן הכלי, שע"י כניסות ויציאות 
האלו נעשה הכר של יוד אורות מובדלים זה מזה. כמ"ש לקמן.
%break
אמנם ודאי, למעלה אשר נ הכח של יוד אורות אלו היה 
בהם תחילה, רק לפי ס שלא היה האור נגבל תוך הכלי, ע לא היה 
ניכר עדיין מציאות היותן יוד.
%break
מה כאן כל העניין מה הוא רוצה כאן הרב רוצה לספר לנו הלא לפי 
הכלל האורות מתחלקים לפי הכלים אם הוא אומר עקודים נקרא שאין 
יותר מכלי אחד איך אנו מבחינים עשר אורות אם אין יותר מכלי אחד 
%break
אז זה הוא אומר שהיה בכוח ומתי נקרא/ניכר הי' אורות רק אחר 
גמר העקודים הלא עקודים גם כן אין יותר אפילו גמר עקודים 
הוא מפרש מה זה גמר עקודים תסתכלו באות מ' מ) דהיינו רק 
אחר, שנגלו ויצאו ב' הפרצופין: ע"ב, וס"ג דא"ק, 
%break
שגלגלתא ע"ב ס"ג אלו נקראו עקודים ששמה היה כלי אחד מה נותן 
לו הג' אז הוא אומר אשר האור נכנס ויצא עשרה פעמים מן הכלי, 
שע"י כניסות ויציאות האלו נעשה הכר של יוד אורות מובדלים זה 
מזה. כמ"ש לקמן.
%break
הוא אומר כך בפרצוף גלגלתא היה כלי אחד ובפרצוף ע"ב גם כן היה 
כלי אבל היה מטי ולא מטי מה שאין כן בפרצוף גלגלתא לא היה מטי 
ולא מטי היינו האור הסתלק הסתלק משיצא טעמים והיה ביטוש פנים 
ומקיף והתחיל הזדככות המסך 
%break
המסך נזדכך כבר לא חזר האור בחזרה מה שאם כן בפרצוף ע"ב 
נקרא מטי ולא מטי אור הסתלק ואחר כך בא אור בחזרה כמו שנלמד 
אחר כך ובפרצוף ס"ג הוא לא הוא לומד יש שם מטי ולא מטי הקבועה 
%break
לאחר שנסתלק מלכות דס"ג עוד פעם מתחיל כתר דס"ג לכן יש שם י' 
יציאות וי' הכנסות אעפ"י שאין שם רק כלי אחד זה הספיק הוא אומר 
שיהיה הכר של יוד אורות למעלה אמנם ודאי, אשר נ 
הכח של יוד אורות אלו היה בהם תחילה, אות נ' למטה
%break
נ) בטרם שנתפשטו לעקודים, דהיינו בע"ס של ראש, אשר שם 
נבחנות עה"ס שהן רק בכח ולא בפועל (כנ"ל פרק זה סעיף ל'). 
אז הוא אומר שם בראש דס"ג גם כן היו הי' ספירות בכוח רק לא היה 
ניכר רק בפועל הלאה תסתכלו
%break
רק לפי ס שלא היה האור נגבל תוך הכלי, ס' אז הוא אומר 
ס) והגבלה זאת שמלכות מגביל עד כאן מותר לקבל אור 
מכאן להלאה אסור כבר לא מקבלת מתחלת להגלות רק על 
ידי 
%break
ה- זווג דהכאה ועליות או"ח ממטה למעלה, דהסתכלות השניה 
הבאה אחר התלבשות האור בנאצל, דהיינו אחר עקודים, כמ"ש 
לפנינו, משא"כ על ידי הסתכלות הראשון שבמלכות של ראש, אין 
האור נגבל, (כמ"ש לעיל, וזכור זה.)
%break
בחלק ה' דף ש"ט אות כ"ג הוא אומר הרב כג) והנה ד' בחינות 
אלו הם מציאות ד' אותיות הוי"ה, אז הוא מסביר מדוע הוא כך 
(כי י"ו הם ב' בחינות התפשטות, וה' ה' הם ב' בחינות 
הסתלקות.) 
%break
וכבר ידעת כי שם הוי"ה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה. 
מפרש באור פנימי הויה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה. כנודע, 
שהיוד ה"ס חכמה. ו' ה"ס ז"א. וה' ראשונה, ה"ס בינה. וה' אחרונה 
ה"ס מלכות. אבל הכתר, אינו מרומז בד' האותיות,
%break
זולת בקוצו של יוד. (והוא מטעם שמבאר כאן הרב 
לקמן.) מדוע אז הרב אומר שם באות כ"ד שהיא אותיות אז הוא 
אומר כך כד) והטעם, כי הנה למטה בט"ס מחכמה ולמטה 
%break
יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו יגרום כינוי השם באור 
העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה, לד' חסרונות אלו. נמצא לפי 
זה שהטעמים של פרצוף גלגלתא שהזווג שהיה בראש מתפשט בגוף 
שהוא אומר כאן 
%break
והגבלה ה- זאת מתחלת להגלות רק על ידי זווג 
דהכאה ועליות או"ח ממטה למעלה, בראש