ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קלטות רבש
%book 003_heb_o_rb_bs-tes-04_1
%revert
הוא שואל מדוע הוא אומר פרצוף הטעמים מקומת כתר אין הגבלה 
לא היה הגבלה מטבור למטה שלא האיר האור אבל יכולים לומר 
שאות מ' למטה מטבור גם כן קומת כתר סוף זה מאיר אם זה מאיר 
עוד לא נקרא הגבלה 
%break
מה שאם כן בהסתכלות שנייה בנקודות אפילו שמאיר נקרא הגבלה 
שחסר כבר מה שהאיר קודם לכן הוא אומר שלמדנו עכשיו בחלק ה' 
תש"ט אות כ"ג כ"ד שאומר י' נקרא חכמה מדוע י' נקרא שמאיר האור 
מכל מקום חסר שם בחינת כתר 
%break
שאין נמצא שם יש נקרא הגבלה מה עשה מסך מגביל לנו אם כן 
איפה נמצא ההגבלה בזמן שמאיר לא בזמן שלא מאיר אפילו בזמן 
שמאיר שנקרא י' חכמה יש שם כבר חיסרון של פרצוף הטעמים נקרא 
שם הגבלה ניכר שם חיסרון 
%break
לכן נקרא אות כלי מטעם חיסרון שיש שמה אפילו בזמן שמאיר עניין 
הראש יש לנו ללמוד שם ב' דברים מה כתוב כאן בראש אנו מבחינים 
שתי בחינות מצד אחד הוא אומר שהוא א"ס מאציל אין שם כלים אין 
שם כלי 
%break
מצד השני אנו אומרים יש שם ע"ס דאו"ח ממטה למעלה מה זה או"ח 
הכלי שמעכבת את האור ולא רוצה לקבל האור אז כבר יש שם כלי או 
אין שם כלי יש שם ע"ס דאו"ח או אין ע"ס דאו"ח יש עשר ספירות 
דאו"ח 
%break
מדוע אתה אומר א"ס מה זה הא"ס אור בלי כלי אם כן הוא שואל או 
זה כלי או זה ע"ס או זה א"ס שאין לו שום כלי א"ס וכתר ומאציל נקרא 
משפיעים לא מקבלים מה זה כלי מקבלת אם הוא אומר א"ס ומאציל 
וכתר פירוש הם משפיעים
%break
אז נשאלת השאלה יש שם מקבל או אין מקבל רק משפיע בא הוא 
ואומר לו שני דברים מצד אחד אני יכול לומר יש שם ע"ס יש כבר 
שהוא מקבל אם כן מדוע הוא אומר אתה אומר שהוא נקרא משפיע 
לא מקבל
%break
שמע היות שעשר ספירות האלו רק בכוח היינו הוא אמר כמה שיכול 
לקבל ועדיין לא קיבל שום דבר אם כן עדיין אין השגה הוא לא יודע 
הטעם כמו מה שאומר קודם מהסעודה אם לא טועם אותו אז אני 
אומר עדיין הסעודה הזה אין מקבל 
%break
מצד זה אני אומר שנקרא כתר נקרא א"ס נקרא מאציל מצד השני אני 
אומר שיש שם ע"ס דאו"ח ויש כלי ויש מסך ויש הגבלה זה שהתגלה 
לי כאן אחר כך אם לא היה מקודם הגבלה זו בכוח לא היה אחר כך 
שום מציאות שיוכל זה בפועל 
%break
אם כן מצד אחד א"ס ומאציל מצד השני הוא אומר שורש לכלי קבלה 
מה זה שורש לכלי קבלה על זה החלטה החלטה הזו שעשה יהיה לו 
יכולת אחר כך לקבל ממש זה נקרא שורש לקבל וזה מקבל ממש
%break
הוא שואל מדוע הקו שמאיר רק בקו כלפי עיגולים העיגולים הוא לא 
ממלא ממה שהיה מקודם מדוע הוא נקראים עיגולים חיסרון שאין 
להם האור יש כלל שאני יכול לומר יש מעלה בקו מה שלא היה אף 
פעם עיגולים 
%break
עגולים מה שהיה להם היה בעל מנת לקבל בעל מנת להשפיע לא 
היה להם כלום מה שכן הקו מה שבא בא בעל מנת להשפיע מה שאם 
כן מה שאני אומר זה שבא בעל מנת להשפיע חסר לו בעל מנת 
להשפיע זה נקרא חיסרון
%break
... זה ב.. בחלק ה' הוא אומר כך מה שהראיתי לכם בדף ש"ט בחלק 
ה' ש"ט אמר באות כ"ג שכלים נקרא חסרונות אם כן שאני אומר יהוה 
מוכרח להיות חסרונות אז הוא אומר כך באות כ"ד
%break
כד) והטעם, כי הנה למטה בט"ס שהם מחכמה מלמטה 
יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו יגרום כינוי השם באור 
העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה, לד' חסרונות אלו. 
%break
אם כן משמע מכאן שם הויה נקרא י"ה לא בעת המילוי רק בעת 
החיסרון אז נקרא כתר.. ואלו הם, מסביר לנו הא' הוא 
התפשטות האור פעם א', כי אז התחיל האור להתפשט בכתר, ראשון 
מכולם, ואז כל הט' שלמטה ממנו היו חסרים מאותו אור,
%break
באופן זה כי בעת שנתהווה האור במציאות הכתר עדיין כל השאר 
היו חסרים, חסרון והרי זה חסרון א' בהתפשטות הא' בט' 
כלים, ואין חסרון זה נוהג בכתר. מה הוא אומר בטח בזמן 
שמאיר בכתר לא היה מאיר בלמטה
%break
בא באור פנימי ומפרש כך שאור מאיר בכתר מאיר בכתר זה היה 
כתר התפשטות הטעמים אז הוא מפרש כך ואז כל הט' שלמטה 
ממנו בזמן שהאיר הנקודות היה חסר אור הטעמים היה חסר 
אור הכתר כך הוא מפרש
%break
בזמן שהאיר והרי זה חסרון א' בהתפשטות הא' בט' כלים, 
הנקודות נקרא חכמה שכבר אין שם בחינת הטעמים שנקרא כתר 
נמצא אפילו שמאיר יש חיסרון הוא רוצה להסביר לנו מה הבדל בין 
חיסרון לי' דהויה שנקרא כלי לחיסרון ה' דהויה 
%break
שנקרא כלי ובחיסרון ו' ובחיסרון ה' אחרונה בא ואומר י"ו נקרא 
התפשטות מה זה התפשטות בזמן שאור מאיר מכל מקום יש חיסרון 
נמצא שי' נקרא נקודות ואין חסרון זה נוהג בכתר. 
%break
בזמן שהיה מאיר פרצוף הטעמים זהו מה שהוא היה יכול לקבל 
בפעם הראשונה לאחר הצמצום בעל מנת להשפיע זה נקרא כתר לכן 
זה חיסרון הלאה
%break
כה) גם בהתפשטות הב' בפרצוף ע"ב יהיה חסרון זה 
פ"ב בט"ס, ולא בכתר, הרי שיש ב' חסרונות בט"ס בנקודות 
ולא בכתר. כי כאשר לא נאצל שום אור לא יקרא זה חסרון, 
%break
מי מרגיש אותו אך אחר שהתחיל כבר זה האור להתפשט, 
ונתפשט בכתר תחלה, ואחר כך אין לו אותו אור רק מדרגה יותר 
קטנה שנקרא נקודות המכונה מחכמה למטה שנקרא ט"ס 
%break
אז ט"ס יקראו חסרי האור ההוא, לפי שקדם אור הכתר 
אליהם. שאור היה מאיר ולהם.. אין להם עכשיו האור הזה 
אך הב' חסרונות אחרים הם נוהגים בין בכתר נו ובין 
בט"ס, והוא ב' בחינות הסתלקות, 
%break
כי זה נקרא חסרון אמיתי. בין אל הט"ס ובין אל הכתר 
עצמו, מה הוא אומר כאן שאחר כך שנזדכך פרצוף גלגלתא היה 
מאיר אור הכתר בכתר נמצא שנקרא ה' נקרא חסרון אמיתי אין שום 
דבר לכן נסתלקו הן הטעמים והן מהכתר אין שום דבר
%break
והוא ב' בחינות הסתלקות, כי זה נקרא חסרון אמיתי. שלא 
מאיר שום דבר עכשיו מקודם למדנו י"ו זה נקרא שאור מאיר רק חסר 
לו מדרגה הקודמת אחר שנזדכך פרצוף ע"ב אין שום דבר 
ההסתלקות הזאת הוא מכנה ה' ראשונה וה' תחתונה
%break
זה כבר יש עניין ... לומד עכשיו חלק ה' הוא אומר לנו הגם שאין לנו 
רק כלי אחד ויש לו גם כמה כלים שיש ... מבחינים.. על אורות אם כן 
... צריך להיות כאן.. רק כלי אחד על זה מתרץ בגלגלתא שהיה 
הסתלקות האורות 
%break
דהיינו הסתלק טעמים אין טעמים הסתלק חכמה אין חכמה הסתלק 
בינה אין בינה עד שיסתלק הכול מה שאין כן בפרצוף ע"ב לא אומרים 
דבר חידוש נסתלק מקודם הטעמים ואחר כך מאיר חכמה הסתלק 
החכמה חזר הטעמים 
%break
נמצא שחזר אותו דבר י' פעמים הגם שיש רק כלי אחד אבל נכנסו 
ויצאו עשרה פעמים זה ניתן לנו להבחין בה' אף על פי שיש כלי אחד 
עשר אורות ומדוע הוא אומר גמר שיש עניין ס"ג ששם הוא מטי ולא 
מטי הקבועה שעשר יציאות ועשר הכנסות הם ב.. בש.. 
%break
זה נלמד אחר כך אם כן י'.. הניכר הי' יציאות וי' נכנסות לכן אף על פי 
שאין.. לנו רק כלי אחד מכל מקום יש כבר כבר להבחין עשר אורות 
זה שאומר לנו כאן
%break
תלמיד: למה
רב"ש: איפה גמרנו אני רוצה לראות
תלמיד: ע'
רב"ש: אנחנו צריכים להתחיל בע' מה כתוב למעלה
%break
(רק) לפי ס שלא היה האור נגבל תוך הכלי, 
בראש לכן הכח של יוד אורות אלו היה בהם תחילה, רק מה 
לא היה ניכר עדיין מציאות היותן יוד. זה היה בראש אבל 
בגוף משמע שכן על זה הוא אומר ע'
%break
ע) ואפילו בהתפשטות שמראש ולמטה גם כן אינו ניכר שהן יוד 
אורות, רק שיוד האורות נחשבים כמו אור אחד, והוא משום שכל 
ההבחן שבאורות הוא רק מבחינת הכלים שהם מתלבשים בהם, וכיון 
שאין כאן עוד אלא כלי אחד, נחשבו ג"כ עשר האורות לאור אחד.
%break
אם כן נשאלת השאלה מהו ההבדל בין ראש לגוף בגוף הוא אומר 
היות שהיה כלי בפועל לכן כן יש הנקר.. הכר של י' אורות מה שהוא 
מה אם כן מה זה אור אומר הוא מתייחס מה שכתוב למעלה שורה 
ראשונה
%break
אף על פי שעדיין לא ניכר היותם מ יוד אורות רק אחר גמר 
העקודים, תסתכלו באות מ' היינו מה פירוש הדבר רק אחר גמר 
עקודים (אמנם ודאי, אשר נ הכח של יוד אורות אלו היה בהם 
תחילה, רק לפי ס שלא היה האור נגבל תוך הכלי, ע לא היה ניכר עדיין מציאות היותן יוד.)
%break
מ) דהיינו רק אחר, שנגלו ויצאו ב' הפרצופין: ע"ב, וס"ג דא"ק, 
אשר האור נכנס ויצא עשרה פעמים מן הכלי, שע"י כניסות ויציאות 
האלו נעשה הכר של יוד אורות מובדלים זה מזה. (כמ"ש 
לקמן.)
%break
משמע מכאן אפילו בבחינה ראשונה בגוף בגלגלתא שעדיין לא היה 
מטי ולא מטי גם כן עדיין לא היה נכר רק מתי יהיה נכר י' אורות אחר 
גמר העקודים שזה הוא בפרצוף ס"ג
%break
אני הויה לא שיניתי כל השינויים אנו אומרים שיש בהאור הוא על ידי 
הכלי בא הוא ואומר בעולם עקודים אין רק כלי אחת בראש שנקרא 
כלי בכוח שעוד אין שם הגבלה בתוך הכלי רק בגוף מפה למטה יש 
נקרא עקודים ששם כבר יש כלי אחד
%break
אם כן איך אנו אומרים י' ספירות אז הוא מתרץ יש י' ספירות בכוח 
מה.. זה.. י' ספירות בכוח אחר כך הוא אומר לא בראש יש י' ספירות 
בכוח בגוף מתחיל להיות להבחין עשר אורות אף על פי שהם כלי אחד 
היה התפתחות לכל דבר
%break
שהתחיל בגוף דגלגלתא שהיה שם פעם הסתלקות זה כבר היה שם 
ע"ס עוד לא ניכר שהם עשרה ובהסתלקות מתחיל להיות ניכר להיות 
ניכר כלי ובע"ב כבר ניכר יותר היות שנכנס בכלי הזה י' פעמים הלוך 
וחזור רצו.. ושוב.. כבר יש להבחין בזה י' ספירות
%break
ואם בפרצוף ס"ג שהיה יותר התגלות מזה שנכנס ויוצא ששמעתי 
ואמרתי הקביעה אז יותר נקבע.. שהם י' אורות זה שאומר בע"ב כבר 
יש הבחן י' אורות שהיה י' יציאות וי' הכנסות.. ובגלגלתא הוא אומר 
אור וכלי מעורב זה בזה 
%break
לכן יש הכול בכוח בכוח יש אפילו בראש גם כן על סדר התפתחות 
הכלי שנקרא גוף התחיל בגלגלתא ונגמר בעקודים בס"ג בגמר 
עקודים זאת אומרת בסוף לא היה לא הבחן לא ראש ולא סוף וכל 
פעם ופעם מתחיל מתחיל להתגלות יותר בכלים 
%break
עד אומרים בעולם אין סוף לא היה שום כלי אלא הכלי ואור היה או.. 
הוא ושמו אחד בעולם הצמצום כבר הרגיש.. כלי היות מבחינה מה 
שהוא רוצה בהשתוות הצורה ועוד נקרא הכלי הזו עיגולים שעוד לא 
היה צמצום שעדיין היה רק בבחירה 
%break
ואחר כך בא הכלי שנקרא קו שנקרא יש מעלה מטה מטה בחשיבות 
נקרא קצת.. כלי ומקו הזה אנו מחלקים הראש הקו היינו ראש של 
פרצוף גלגלתא עוד לא היה נקרא כלי ואחר כך בעקודים בפה למטה 
כבר נקרא קצת כלי כבר נקרא כלי 
%break
אבל עדיין ... הכר י' אורות רק ב.. יש או פרצוף ע"ב שי' יציאות נכנסו 
יש יותר הכר הבחנות בראש ובפרצוף ס"ג שהיה י' יציאות והכנסות 
בקביעות יש יותר הכר י' אורות ואחר כך בעולם הנקודים היה כבר 
עשר כלים שנקרא תיקון קווים וזה היה רק בראש ב.. 
%break
ואחר כך בעולם האצילות נעשה כלים גם בז"ת ואחר כך כלים נשאר 
בבי"ע ואחר כך לומדים שעיקר הכלי שנקרא חלל הפנוי נשארה שלא 
יכולים לתקן אותה ואחר כך לומדים מבחינה זאת מבחינה ד' הזאת 
הוא נשמת אדם.. 
%break
השורש של אדה"ר ואדה"ר יצא שנכלל בבינה כי נקרא מלכות מלכות 
הממותקת בבינה ומבחינה זו עלה באצילות ואחר זה שוב ירד ע"י 
החטא לבי"ע נכלל מכל הכלים דקבלה נמצא כל מה שיש יותר למטה 
יש יותר הגבלה ויש יותר בחינות 
%break
ומה שעולים למעלה נעשה יותר בהירות/באיכות.. זה שני דברים עד 
כדי כך בבי"ע אנו אומרים יש טהרה יש שמות דטומאה ושמות 
דקדושה ובאצילות אין שמות דטומאה ושמות דקדושה פחות הבחנות 
והוא מדבר
%break
המשיך אור העקודים מפה עד הטבור, וחזר ונסתלק למקורו לפה 
ח) והנה כאשר רצה המאציל העליון, להוציא בחינת הכלי ההוא 
הנקרא עקודים, מה עשה, המשיך האור שלו למטה, 
%break
עד מציאות סיום שיעור הראוי להיות נעשה ממנו בחינת פ 
עקודים, שהוא מפה עד הטבור, צ ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור 
ההוא למעלה ק במקורו בפה.
%break
מה כתוב כאן פ' פ) מלכות של ראש מכונה פה, ומלכות של גוף 
מכונה, טבור, והט' ספירות הראשונות דגוף מתחילות להתפשט 
מהפה, דהיינו ממלכות של ראש, ומסתיימות בטבור שהוא מלכות 
דגוף.
%break
נשאלת השאלה מה עם סוף המדרגה הוא מדבר כאן מראש ותוך כן 
כך כתוב עד הטבור ומה עם הסוף
%break
תלמיד: הוא כותב הלאה.. משפט הבא הוא כותב
%break
רב"ש: הוא מתרץ תדעו לכם וכל המקום שמטבור ולמטה 
עד סיום הגוף, נבחן לספירת המלכות בלבד. שזה נקרא טבור 
אם כן אין לו מה לדבר מסוף הוא מדבר טבור כבר מלכות משמה 
למטה אין רק מלכות לבד זאת התשובה
%break
ואע"פ שמטבור ולמטה נבחנות ג"כ עשר ספירות אמנם הן בחינת 
אור חוזר, ואור נקבה, ונבחנות למקבלות שלא יוכלו להשפיע.
%break
תלמיד: מה הפירוש
%break
רב"ש: מדוע למדנו מה זה טבור מה זה מלכות דתוך שאומרת 
אני לא רוצה לקבל אז הוא לא רוצה לקבל ... יכול להשפיע אם אני 
אפרש לקבל אני יותר טוב לפרש איני מקבל לעצמו איני משפיע 
לעצמו מקבלת נותנים היא מקבלת 
%break
אני לא רוצה לקבל על ידי זה שלא רוצה לקבל מטעם שרוצה בחסדים 
מאיר שם הארת חכמה אבל מה היא אומרת אני רוצה לא רוצה לא 
רוצה נבחן זה נקרא שלא יכול להשפיע אור הנקבה נבחנות למקבלות 
שלא יוכלו להשפיע 
%break
בשביל זה מכנה זה גם כן או"ח על שם שיש שם אור דחסדים שהוא 
רוצה בהשתוות הצורה ולא רוצה לקבל אבל גם שם יש אור ישר צריך 
כל דבר יש איזה משמעות 
%break
ולפיכך נבחן, התפשטות האור ישר מהפה ולמטה, רק עד הטבור 
ושם נפסק, מחמת המסך הנמצא שם בטבור. מה אמרנו מה 
שיש בראש מתפשט אחר כך בגוף מה שהיה בכוח מתפשט אחר כך 
בפועל
%break
מה היה בכוח מלכות דראש אמרה מה שאני יכול לקבל על מנת 
להשפיע את זה אני אקבל והחלק אם אני אקבל אני לא יכול לכוון את 
זה אני לא רוצה לקבל ואחר כך התפשט מה שהיה בכוח בפועל נמצא 
את החלק מפה למטה עד הטבור שנקרא על מנת להשפיע 
%break
אומר אני רוצה לקבל הנאה מתענוגים מדוע אני רוצה להשפיע זה 
נקרא אור ישר אור ישר נקרא שבא בכלים דקבלה אני רוצה לקבל 
שבא או.. עד הטבור מה הוא אומר אני לא רוצה לקבל לא רוצה לקבל 
%break
אז נקרא זה או"ח הוא רוצה להשפיע על ידי הדבקות הזה שאור רוצה 
להשפיע מאיר שם הארת חכמה נמצא איפה נפסק איפה הוא אומר 
אני לא רוצה מטבור שם בפתיחה באות נ"ב הוא אומר שלמטה 
מטבור יש חסדים ויש ג"כ הארת חכמה 
%break
מדוע שחסדים לא יכולים בלי הארת חכמה שהם אור אחד כלומר כלל 
כי אין אור דחסדים נפרד לעולם לגמרי מאור החכמה אלא שיהיה 
בהם בערך הארה מועטת גם בהארת חכמה כאן מוסיף ותדע ש.. הזו 
אנו מכנים תמיד בשם וה.. לראש מכאן
%break
תלמיד: היינו באות ט'
%break
רב"ש: אנחנו למדנו בכל המקומות בכדי להבין את זה תדפדפו 
דף רל"ט כתוב ככה אות א'
%break
א) והנה מן הפה דאדם קדמון, יצאו א יוד ספירות פנימים ויוד 
מקיפים, ונמשכים מנגד ב הפנים עד נגד הטבור של זה הא"ק 
שזה האדם קדמון. וזה עיקר האור אבל גם כן מאיר דרך צדדים 
לכל סביבות זה האדם.
%break
תסתכלו אות ב' ב) פירוש, כי ב' בחינות אורות מבחינים בפרצוף 
שלם: הא' נקרא אור החכמה. והב' נקרא אור החסדים. וכנגדם אנו 
מבחינים בכל פרצוף ב' הארות: ימין ושמאל. פנים ואחור. ימין ושמאל 
מיוחס להארת האור החסדים,
%break
מדוע בזמן שיש עביות שייך לומר מעלה מטה חסדים זה לא עביות 
לכן לא שייך למעלה מטה לכן הוא י.. ברוחב ימין ושמאל לכן הם 
תמיד הרחבה נקרא חסדים צר מיעוט חסדים ונודע, הלאה
%break
פנים ואחור מיוחס להארת אור החכמה. פנים כמו שהפסוק 
אומר משתמשים בלשון הפסוק חכמת אדם נקרא פנים אין שם פנים 
ולא אחוריים ומשמש לשון הפסוק חכמת אדם תאיר פניו לכן אומר 
הרב פנים נקרא חכמה זה רק שמות סימנים רמזים
%break
ונודע, שהצמצום א' היה בעיקר על אור החכמה שלא יופיע 
בבחי"ד, זה שורש כל הצמצומים וע"כ נחלקו הפרצופים 
לפנים ואחור, שהבחינות שלמעלה מבחי"ד המקבלות אור החכמה, 
נקראות פנים. ואותן הנכללות מבחי"ד, שלא יוכלו לקבל אור החכמה,
%break
מדוע אם יקבלו אור החכמה יהיה בעל מנת לקבל נקראות 
אחור. מסיבת מה שאין להם חכמה מדוע אין להם חכמה של.. 
יש להם בחינה ד' לא יכולים לקבל בעל מנת להשפיע ד' לבד והן 
בפנים והן באחור, יש ימין ושמאל:
%break
שהבחינות המקבלות אור החסדים בהרוחה נקראות ימין, ואותן 
הבחינות שאינן מקבלות אור החסדים בהרוחה נקראות שמאל. גם 
תדע שעיקר השמות פנים ואחור נבחן על הטבור, שמטבור ולמעלה 
נקרא פנים, ומטבור ולמטה נקרא אחור, 
%break
מדוע אנ.. מתחלקים על הטבור כי המלכות דגוף נקראת טבור 
כנודע. עכשיו מבאר פירוש המילים וזה אמרו ... 
"ונמשכים מנגד הפנים עד נגד הטבור" כלומר, שהתפשטות 
הע"ס האלו מהפה דא"ק ולמטה, נמשכת ומאירה בעיקר בבחינת הפנים של הפרצוף, 
%break
שמאיר שם חכמה איפה מאיר חכמה שהיא למעלה מבחי"ד 
שנקראת טבור, כי שם הוא מקבל בעל מנת להשפיע אבל 
מטבור ולמטה אינו מאיר חכמה מדוע מחמת הצמצום 
הרוכב על הבחי"ד כנ"ל. 
%break
שאמרנו מטבור למטה נקרא מה שיקבל יהיה בעל מנת לקבל 
ועכ"ז משמיענו "וזה עיקר האור מאיר איפה למעלה מטבור 
אבל ג"כ מאיר דרך צדדים לכל סביבות הפרצוף, מה זה 
סביבו דהיינו גם לבחינת האחור שבו, 
%break
איפה אחור למדנו עכשיו למטה מטבור (אלא שמגיע אליו דרך 
צדדים,) דהיינו, מבחינת צד ימין וצד שמאל, איך זה 
כי ע"י האו"ח שבחי"ד מביאה בפרצוף, שהוא אור החסדים, 
%break
שהוא רוצה בהשתוות הצורה והיא אומרת איפה שאני לא יכול לכוון 
על מנת להשפיע אני לא רוצה לקבל שהוא אור החסדים נמצאת 
מקבלת גם הארת חכמה, אלא מבחינת אור נקבה, שפירושו, רק 
לקבל ולא להשפיע.
%break
מדוע מקבלת חכמה היות שזה אור אבל.. היא לא רוצה לקבל יש 
קצת הארה מה שאין כן מאיפה ש.. מה זה נקרא למטה מסיום רגלין 
שכן רוצה לקבל חכמה אז אין שם לא חכמה ולא חסדים מדוע אין שם 
חסדים במקום שאין חכמה 
%break
יכול להגיע אם יגיע יקבל אותו בעל מנת לקבל אבל כאן אין פחד 
שיקבל החכמה על מנת לקבל הוא לא רוצה לקבל וזה נקרא למטה 
מטבור הלאה ואחר שהמשיכו על זה מה הוא אומר כאן אני חוזר מה 
כתוב
%break
המשיך האור שלו למטה, עד מציאות סיום שיעור הראוי להיות 
נעשה ממנו בחינת פ עקודים, שהוא מפה עד הטבור, ושאלנו 
מה מטבור למטה אז הוא מפרש למטה טבור נקרא מלכות 
%break
ומטבור למטה נקרא ספירת המלכות רק אנחנו עושים שם עשר 
הבחנות צ ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור ההוא למעלה ק 
במקורו בפה.
%break
%letter צ
צ) והיינו בסוד הסתכלות ב'. כמ"ש לעיל בדברי הרב (ח"ג פרק י"ב) 
ע"ש, הבא אחר שנמשך האור בכלי, ולא מקודם לכן, כמ"ש לעיל 
(באו"פ פ"ז סעיף ס'). מה כתוב כאן למעלה צ ואחר 
שהמשיכו חזר ונסתלק האור ההוא למעלה ק במקורו בפה.
%break
משמע מכאן שהתפשט האור מפה למטה כמו שכתוב שיצא פרצוף 
הטעמים תיכף הסתלק במקורו בפה ונגמר לא היש שם גם כן נקודות 
גם כן היה אור הטעמים ואור הנקודות אור הטעמים נקרא הסתכלות 
א' הזווג דהכאה הראשונה שנעשה 
%break
מה זה הסתכלות ב' הזווג שנעשה על הנקודות איך זה היה לאחר 
ביטוש פנימי ומקיף אז יצא הסתכלות ב' עוד הפעם הוא רוצה לפרש 
כאן צ ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור ההוא למעלה ק במקורו בפה. 
%break
אז הוא מפרש באות ק' ממלכות של ראש המכונה פה והיא נחשבת 
למקור בשורש שכל האור המתפשט בגוף המדרגה כי היא שהמשיכה 
אותו על ידי הסתכלות ראשונה הוא רוצה לתת לנו סדר איך הטבור 
עולה לפה המלכות שעומדת בטבור עולה לפה 
%break
למדנו כך מקודם היה פרצוף הטעמים התפשטות הראשונה מפה עד 
הטבור ואחר כך היה הסתכלות ב' איך היה הסתכלות ב' כבר היה 
בראש הסתכלות אחת אחר כך אחר פרצוף הטעמים היה ביטוש פנים 
ומקיף 
%break
למדנו שעל ידי זה נזדכך המסך משום כבר לא יכול לקבל בעל מנת 
להשפיע בחי"ד זה נבחן שמלכות עלתה לז"א לבחינה ג' ואז עוד 
הפעם הסתכלות שיצא קומת חכמה ולמדנו שהזדככות המסך הוא 
עולה בפעם אחד והוא עולה מד' לג' כמו כן 
%break
הלאה לכן נאבד לו ממנו כוח הבחינה ג' ונשארה בב' כבר המלכות 
עומדת בב' ונעשה עוד הפעם זווג בראש הכל נקרא ב' נקודות ואחר 
כך נזדכך מבינה לחכמה אז יש למלכות עכשיו עביות דבחינה א' ואחר 
כך עלתה מלכות לכתר דגוף ונזדכך גם מעביות 
%break
זה זה נקרא שעלתה לפה דראש נמצא מתי עלתה המלכות לפה 
דראש על ידי הסתכלות הב' זה שאומר כך צ ואחר שהמשיכו 
חזר ונסתלק האור ההוא למעלה ק במקורו בפה. 
%break
והיה מסוד הסתכלות ב' על הסתכלות ב' שהיה זווג על נקודות אז 
המלכות עלתה מטבור עד הפה הלאה רשימה שנשארה אחר 
הסתלקות האור נתהווה לבחינת כלי כך הוא הולך לפרש אות ט'
%break
ט) ונודע הוא, כי האור העליון כשהוא מתפשט וחוזר ונעלם, מניח 
רושם חותם למטה בהכרח, והנה אותו האור, שהוא הרשימו הנשאר 
למטה, כאשר נסתלק אור העליון ונעלם במקורו, אז נשאר אור רשימו 
ההוא למטה, בלתי אור עליון ההוא, ואז על ידי התרחקו 
%break
ממנו (של) אור העליון אז נעשה אור הנשאר ונתהוה 
בחינת כלי, (ר כי סבת התפשטות האור והסתלקותו אחר 
כך גרם להעשות מציאות כלי.)