ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קלטות רבש
%book 003_heb_o_rb_bs-tes-04_2
%revert
נראה למטה ר' הוא אומר ר כי סבת התפשטות האור והסתלקותו 
אחר כך גרם להעשות מציאות כלי. זה רט"ז למטה אות ר' מדוע 
דווקא על ידי הסתלקות האור נעשה כלי אז הוא מסביר
%break
ר) כי עיקר כלי נעשה ע"י הרשימו הנשארת אחר הסתלקות 
האור, כמבואר כאן בדברי הרב, ואם כן שניהם שוין בעשית הכלי. 
ולפיכך צריכים כאן ב' זווגים, הנקראים: הסתכלות א' והסת"ב, כי 
הסת"א היא להתפשטות האור, שנקרא טעמים
%break
והסתכלות ב' היא להסתלקות האור, שעל ידי שתי בחינות זווגים 
הללו, נשלמות כלי קבלה של (המדרגה,) המדרגות 
וזה קצת קשה מדוע הוא מכנה הסתכלות ב' להסתלקות האור זה 
נמשך לא בכדי שלא תסתלק נעשה עוד הפעם 
%break
זה תוצאה היות שהיה ביטוש פנים ומקיף והיות שנאבד לו המסך 
היות שמפסיקים לקבל והיות כל זמן שיש לו מסך האור מאיר נקרא 
זה הסתכלות ב' אם כן מה הפירוש הסתכלות ב' או להסתלקות האור 
הייתי אומר הסתלקות ב' זה בזמן הסתלקות האור 
%break
והיות שהוא רוצה לבאר לנו איך נעשה כלים על ידי הרשימות שנשארו 
באור נמצא זווג הב' שנעשה על מה על נקודות הוא גורם לנו שבכל 
כלי וכלי נשאר רשימו ממה שהיה עוד הפעם
%break
והסתכלות ב' היא להסתלקות האור, שעל ידי שתי בחינות זווגים 
הללו, נשלמות כלי ה- קבלה של המדרגה, וזסו"ה 
כש.. בתוכך כאשר שש ה' להטיב אתכם כן ישיש ה' 
(וגו'). להאביד אתכם 
%break
כי שש וישיש פירושם זווג, ויש זווג עליון להאביד שפירושו 
הסתלקות האור, כמו שיש זווג עליון להיטיב שפירושו התפשטות 
האור, כנ"ל, ולפיכך מכונים שניהם ששון. אבל כאן משמע 
שהסתכלות ב' היא להסתלקות האור מה שאין כן אם לא היה זווג ב'
%break
תלמיד: לא היה הסתלקות, ככה ... ...
%break
רב"ש: לכן כן לכן הוא אומר עכשיו שאפילו בזמן הסתלקות האור 
יש זווג לכן זה קצת קשה
%break
תלמיד: ללשון
%break
רב"ש: ללשון זה קשה רק הרב מכנה אור הראשון בשם אור ישר 
אור רחמים ואור השני שם האור הקומות שיוצאות בזמן הסתלקות 
הוא מכנה אותם בשם או"ח בשם דין בשם הסתלקות האורות על זה 
מסתמך אם כן צריכים להתחיל רט"ז אות י' מה כתוב באות י'
%break
י) ולפי כאשר האור הראשון חזר ונסתלק היה מסתלק ש בבת 
אחת וברגע אחת, לכן כל מציאות אור הנשאר נעשה מציאות כלי 
אחד, והוא נקרא בחינת כלי, הנקרא כתר, כי עדיין האור העליון, לא 
היה נבדל ביוד ספירות,
%break
כי עדיין לא היה ניכר היותן יוד ספירות. ומה שנקרא כתר ולא 
ספירה אחרת, הטעם הוא, כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל. 
%break
%letter יא
יא) אמנם אע"פ שביארנו, היות בכלי זה, מציאות כלי מלכות 
ויסוד וכו' לא מפני זה יקראו יוד כלים, כיון שעדיין לא יש הכר להיותן 
יוד ספירות, וגם כן כי האור נסתלק ביחד, רק הענין הוא מה 
שאני אומר ע"ס והם כלי אחד זה 
%break
כדמיון כלי ארוך אחד, אשר החלקים שלו אינם שוים, ת כפי 
התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם. בגשמי רואים 
לפעמים כלי אחד יש קוים מה שיותר רחוק מתחתית נקרא יותר 
למעלה
%break
למדנו שהסתלקות הייתה בבת אחת לכן נקרא כלי אחד נראה באות 
ש' הוא שואל
%break
ש) ואע"פ שנעשים שם זווגים דהכאה בדרך הסתלקות האור, 
ויוצאות משום זה, ד' קומות של ע"ס זו למעלה מזו, כמ"ש 
לפנינו, אם כן מדוע הוא אומר שהסתלקות הייתה בבת אחת 
%break
עם כל זה נחשב להסתלקות אחת ברגע אחד, משום שאור 
העליון מזדווג עם המסך בדרך הזדככותו והעלמתו, וע"כ אין הזווגים 
הללו נבחנים להתפשטות.
%break
מה כתוב כאן באמת היה כאן ביטוש פנים ומקיף הוא זיכך את המסך 
ממילא נסתלק האור מה שאנו אומרים שהיה באמצע ד' זווגי דהכאה 
זה מסיבת היות והמסך כלול מחמש בחינות לכן כל זמן שיש קצת 
מסך האור מופיע שם 
%break
אבל זה נקרא הסתלקות בבת אחת הסתלק בבת אחת לא היה כאן 
שום שינויים הזווגים האלה מה שהאירו הוא לא בא עכשיו להאיר זה 
דבר נמשך מאליו כל זמן שאין מסך האור מאיר הביטוש אחד שהיה 
מוכרח המסך מוכרח להסתלק 
%break
זה בדומה שאדם נופל מקומה חמישית הוא לא בא מקומה חמישית 
ישר לארץ בא לקומה רביעית לשלישית עד שבא לא.. אבל הוא כבר 
מוכרח ליפול הוא לא יכול לעמוד באמצע לכן נקרא זה הסתלקות 
אחת בבת אחת
%break
תלמיד: אפשר להגיד..
%break
רב"ש: ת' אשר החלקים שלו למעלה אינם שוים, 
ת כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם. ותבין 
אות ח'
%break
ת) ותבין זה ממ"ש בחלק א' (באו"פ דף ד' סעיף נ'), אשר באור 
העליון גופו נבחנות ד' הבחינות: חו"ב תו"מ, עוד בטרם שמתפשט 
לזווג דהכאה, עש"ה. עד שבא למלכות 
%break
והנה משום זה, נתרשם גם הכלי האחד מאותן ד' בחינות חו"ב 
תו"מ שבאור. ולפיכך נבחנות עשר הספירות באותו כלי אחד 
שנקרא מלכות ג"כ, דהיינו לפי התרחקות ד' הבחינות ההן מקצתן 
אל קצתן. זאת אומרת לפי הבחן ד' בחינות דאור ישר
%break
אמנם לפי ד' שאין כאן אלא כלי אחד, שהוא מלכות כנ"ל, משום 
זה נחשב גם האור לאור אחד, בלי הכר של יו"ד ספירות, מטעם שאין 
לנו תפיסה באור אם לא מערכי התלבשותו בכלים, ומתוך שהכלי הוא 
אחד, נמצא לנו שהאור הוא ג"כ אחד.
%break
אם זה כלי אחד מדוע מ.. התרחקותו אז הוא אומר הרי יש כלל בכל 
מדרגה מוכרח להיות חמש בחינות וזה נמשך באור ישר ולומדים מה 
שרחוק ממלכות נקרא יותר זך לכן הגם שכלי אחד של מלכות הוא 
אומר מכל מקום נכלל מכל החמש בחינות 
%break
דף רי"ח מדבר אז הוא אומר מבאר הרשימות הנשארות אחרי 
הסתלקות האורות. ואור חוזר היורד בזמן ההסתלקות, ובו י' ענינים: 
א) וצריכים אנו להודיעך עתה, בהקדמה אחרת, כוללת כל העולמות, 
והוא, בענין חזרת האורות אל המאציל. 
%break
כי זולת מה שביארנו במקום אחר, כי אף על פי שהם עולים 
ומסתלקים, הנה הם א ממשיכים ממעלה למטה מן המאציל בחינת 
אור הנקרא אור חוזר. כוונתו על אור הנקודות שבא בזמן 
הסתלקות
%break
א) כי בשעת הסתלקות אור הכתר, שהוא מסבת עלית מלכות 
לז"א שנזדכך בחינה ד' על (לבחינה) בחינה 
ג', בפרצוף גלגלתא הנה נעשה אז הזווג דאור העליון 
במסך דבחי"ג, ונמשכות ע"ס דאו"י 
%break
וע"ס (ואו"ח) דאו"ח בקומת חכמה כנודע, ועד"ז נעשו 
זווגים בכל המדרגות, שבדרך עלית המסך לזיכוכו, כמ"ש לעיל, 
(בהסתכלות פנימית ח"ב בד"ה ולפיכך עש"ה כל ההמשך). וז"ש הרב 
"כי אע"פ שהם עולים ומסתלקים, 
%break
הנה הם ממשיכים ממעלה למטה מהמאציל בחינת אור הנקרא 
או"ח. כי כל זווג דהכאה ממשיך או"ח מאור העליון, כי אותו חלק האור 
הנדחה ממלכות נקרא או"ח. מה הוא אומר לנו כאן הוא אומר 
מה היה בראש 
%break
האור בא למלכות דראש ומלכות דראש דחה אותו ועשתה חישוב 
כמה שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע את זה תקבל וכמה שלא 
יכולה לכוון לא תקבל את חלק ראש שלא יכול לקבל דחה אותו נקרא 
או"ח הוא דוחה את האור 
%break
נמצא אור מקיף נקרא אור שנדחה או"ח כן כשאנו אומרים כלל כל 
חידוש אור בא היינו מקודם היה מאיר כתר וכתר כלול כל הספירות 
עכשיו כתר לא מאיר רק חכמה אינני אומר שנשאר חכמה ממדרגה 
הקודמת אלא חכמה זה אור מחדש 
%break
אם כן מאיפה מאיר עכשיו חכמה מאור הנדחה מאו"ח מאור מקיף לכן 
הוא אומר הנקודות שמאיר עכשיו נקרא או"ח משום שהוא בא עכשיו 
מאו"ח שהוא דוחה אותו ולא רוצה לקבל אותו אות ב'
%break
ב) עוד יש בחינה אחרת גדולה ורב התועלת, והוא, כי לעולם אף 
על פי שמסתלקים, האורות אינם מסתלקים לגמרי בכל בחינותיהם 
עצמם ועולים, אמנם מניחים מכחם ומבחינת עצמם קצת הארה 
למטה, במקום אשר עמדו שם בראשונה. 
%break
במקום שהיו אורות בראשונה אז שאורות מסתלקים מניחים הארה 
במקומו במקום אחד הוא מפרש זה גם כן קשה להבין הוא אומר אין 
הסתלקות באור אין מקומות רק אין כלים לא רואים אותו מה שכן 
רואים אותו הארה בעלמא זה נקרא רשימה לא.. 
%break
שעולה מסתלק וחלקים אור לא ניתן להתחלק רק מה שרואים חלק 
קטן מאוד זה נקרא ברשימה מהאור האור לא שהיה ויצא חתיכה 
נשארה במקום אחד כך הוא מפרש
%break
ז"ש וזו ההארה אינה נעקרת משם לעולם ועד, אף גם בעת 
עלייתם למעלה. אף שאור מסתלק למעלה הרשימה נשארת 
והארה הזאת נקרא ב רשימו, בסוד, שימני כחותם על לבך, 
הנזכר סוף פרשת משפטים בסבא דקי"ד ע"א.
%break
%letter ב
ב) הרשימה דומה לחותם, כי כמו החותם, אחר שמסתלק ממקום 
שהיה דבוק בו פעם, נמצא מניח שמה כל צורתו אף משהו לא יחסר, 
כן דרך אור העליון, גם כן מדברים ממשל אם נתפשט לאיזה 
מקום, אע"פ שחזר ונסתלק לאיזה סיבה (משם)
%break
, הוא מניח שמה כל צורתו אף רושם קטן לא יחסר, וסופו לחזור 
ולהגלות בכל אותו השיעור כבראשונה. בזה יש כאן הרבה 
דברים לשאול מה יש לשאול כאן אנחנו לומדים בחינה אחרונה 
נאבדת מה זה בחינה אחרונה
%break
תלמיד: ראש
%break
רב"ש: העביות המסך לא האור האור נשאר רשימו דהתלבשות 
נשאר מה זה רשימו דהתלבשות רשימו מהאור שהיה לו אבל מה 
נאבד לו ההתגברות נקרא נקבה 
%break
העביות והמסך הכוח הזה לא נשאר לו הרשימו מזה שיוכל עוד הפעם 
להמשיך כמו שהיה מקודם אבל מאור נשאר רשימו דהתלבשות
%break
תלמיד: ... ... ... 
%break
רב"ש: הרשימה לא מסתלקת האור הרשימו לא מסתלקת מאור 
שהיה בה בפרצוף ע"ב היה אור של ד' עביות
%break
תלמיד: לא
%break
רב"ש: אם כן מה אתה רוצה מפרצוף גלגלתא אור של ד' דעביות 
אז אני אומר נשאר שם ד' דהתלבשות
%break
תלמיד: איפה נשאר
%break
רב"ש: באותה כלים שהיה באור
%break
תלמיד: ... בגלגלתא זה נשאר
%break
רב"ש: כן
%break
תלמיד: אבל בע"ב לא
%break
רב"ש: לא היה שם אור
%break
תלמיד: אז מה זה ד' דהתלבשות שיש בע"ב, זה לא מהראש 
שהיה בגלגלתא
%break
רב"ש: התבלבלת אנו לומדים מהרשימות שנשארו בכלים הם 
ממשיכים עוד הפעם מדרגה חדשה נמצא ע"ב יצא על האור שהיה 
בכלים דגלגלתא נשאר שם רשימות יצא ע"ב הלאה פרצוף ס"ג יצא 
על הרשימות שנשארו מהאור שהיה בפרצוף ע"ב 
%break
איזה אור היה שם עביות מדברים ... ג' דעביות לכן נשאר עכשיו בע"ב 
בחינה אחרונה וג' דהתלבשות לכן ס"ג יש לו מה שנשאר מע"ב יש לו 
רק ג' ב' זה מבחינה.. עוד הפעם אנו לומדים שפרצוף ע"ב יצא על 
הרשימות של.. נשארו בכלים דגלגלתא 
%break
מהאור שהיה בכלים בגלגלתא נקרא בחינה ד' והם נשארו איפה 
בכלים דגלגלתא אחר כך אנו לומדים שפרצוף ע"ב יצא על ב' רשימות 
רשימו דהתלבשות רשימו דעביות אחר כך אנו לומדים רשימו 
דהתלבשות יש רק בראש דע"ב 
%break
מה שאין כן בגוף דע"ב אין רשימות ואחר כך אנו לומדים היות 
בהתלבשות לא יכול להיות זיווג אז מוכרח להיות בהשתתפות.. 
דבחינה ג' דעביות לכן אחר כך שפרצוף ע"ב ראש דע"ב עושה זיווג 
על ג' דעביות 
%break
נכלל שם ד' דהתלבשות גם כן שהיה בצוותא.. מד' התלבשות לכן ג' 
דעביות שהתפשט למטה יש שם גם כן ד' דהתלבשות וזה היה רק 
בפרצוף הטעמים התפשטות ראשונה שהיה בתווצ.. בנקודות דע"ב 
כבר לא אין שמה רשימו דהתלבשות
%break
תלמיד: ד' דהתלבשות
%break
רב"ש: ד' כבר אין שם כך למדנו אם כן מאיפה יש ע"ב אבל ג' 
דעביות כן היה או נשאר..
%break
תלמיד: נשאר..
%break
רב"ש: רשימות מג' דעביות מאור הזה אנחנו צריכים להתחיל 
איפה
%break
תלמיד: באות ג'
%break
רב"ש: אות ג' הוא נותן כאן טעם מדוע האורות שמסתלקים 
מניחים רשימה אז הוא אומר
%break
ג) והטעם הוא, כי האורות העליונים הם לאורות התחתונים, 
בבחינת אב אל בנים, אשר חשקו תמיד להשפיע בהם, כמבואר אצלנו 
בכבוד אב ואם. כי ניצוץ אחד מהאב נמשך אל הבן, ואינו זז ממנו 
לעולם, וכן הענין בכאן ביוד ספירות,
%break
כי העליונים מניחין במקום הראשון שהיה שם קצת הארה 
הנקרא ג רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים. העליון 
מניח הארה בתחתון שיהיה תחתון יקבל הארה על ידי הרשימו מאור 
העליון הלאה אות.. מה יש כאן אות ג' אז הוא אומר
%break
ג) וזה נוהג הן באור הן בכלי והן בכללות והן בפרטות. מה 
הפירוש הדבר מה הפירוש רשימו מן הכלים מפרש כי מן 
הרשימות, אשר נכללות בטבור של התפשטות הראשונה של 
א"ק
%break
של אדם קדמון אשר עלה לפה שלו, נולד ויצא, רת"ס דהתפ"ב 
דא"ק, דפרצוף ע"ב המכונה פרצוף ע"ב דא"ק, מה 
הוא אומר ש- מן הרשימות, אשר נכללות בטבור של התפשטות 
הראשונה 
%break
כוונתו על המסך שהיה בטבור והמסך עולה ממדרגה למדרגה עד 
שעולה בראש הוא נכלל מכל הרשימות על ידי זה יצא פרצוף שני 
תחתון הנקרא התפשטות ב' והנקרא פרצוף ע"ב זה באופן כללי 
(כמבואר לעיל) 
%break
(חלק ג' בלוח התשובות אות ר"י עש"ה). וכן בפרטות, כי רשימה 
הנשארת בכלי דכתר דהתפשטות א', נעשית לזכר בכלי דכתר 
דהתפ"ב. למדנו שנשאר רשימו דהתלבשות וכן 
בפרטות, באופן פרטי בספירות כי 
%break
ה- רשימה הנשארת בכלי דכתר מבחינה ד' דהתלבשות 
(דהתפשטות א'), נעשית לזכר בכלי דכתר 
דהתפ"ב. שיש שם שבא שם כתר דהתלבשות איפה מתלבש 
ברשימו
%break
ומהרשימה הנשארת בכלי דחכמה דהתפ"ב 
(דהתפ"א), נעשה לכלי דזכר בכלי דחכמה דהתפ"ב. 
ומזווגם יצאו הזכרים בשאר הספירות, כמו שכתב הרב, בע"ח (בשער 
מטי ולא מטי פרק ג' וד'). הלאה
%break
וכן מהרשימות הנשארות מד' הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א', 
הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א' פירוש הדבר יש לנו טעמים 
יש לנו נקודות התפשטות הראשונה נקרא טעמים והאורות הקומות 
שיוצאות בזמן הזדככות בזמן הסתלקות הם נקראו נקודות 
%break
אז הוא אומר הנקראות ניצוצין בדברי הרב או אותיות, 
כמ"ש לקמן, הוא אומר שם כך שיש לנו טעמים נקודות תגין 
אותיות טעמים הוא התפשטות האור שיצא מפעם הראשונה טרם 
שהיה ביטוש פנים ומקיף 
%break
שאור נסתלק נשאר רשימות הרשימות שנשאר הוא מפרצוף הטעמים 
נבחן לתגין אחר כך יצא אורות הם נבחנים נקודות היות שכל אפילו 
שמאירים מתגלה בכל פעם נקודת הצמצום דהיינו שמאיר בחינה ג' 
כבר ד' שולט.. 
%break
נקודת הצמצום יוצא ב' על ג' כבר שולט.. נקודת הצמצום לכן אין 
נקודות והרשימות שנשארו מהנקודות נקרא ניצוצין או אותיות 
הנה מהן נעשות הנקבות של התפ"ב: 
%break
דהיינו כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, לכלי 
מלכות, שהיא בחי"ד, נעשית התכללות מלכות בז"א, אשר אח"כ 
בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, הנה מצא שם את הכלי 
של מלכות השייכת לו.
%break
... כלים מה זה כלים גוף מפה למטה נקרא כלים אם כן מה הפירוש 
שהוא אומר כאן מהרשימות הנשארות מ.. מהרשימות הנשארות 
מהתפשטות.. הראשונה יצא זכרים ומהרשימות הנשארות מד' 
הקומות נקרא ניצוצין אותיות זה ... בכלי..
%break
אנחנו למדנו מה זה זכרים רשימו דהתלבשות מה זה נקבות רשימו 
דעביות עוד למדנו מה ההבדל בין רשימו דהתלבשות האור שיצא על 
רשימו דהתלבשות ואור שיוצא על רשימו דעביות התלבשות אין לו 
התפשטות בגוף מה שעביות יש לו התפשטות בגוף
%break
נמצא הרשימות שנשארו מבחינת הטעמים נקרא תגין על האותיות 
מהם לא בא התפשטות דגוף אין כלים בהתלבשות מה שאם כן 
מהרשימות שנשארו מנקודות שהם בחינת עביות הם נקראים אותיות 
היות מהם כן נעשה התפשטות בגוף מפה למטה הנקרא כלים
%break
כאן הוא אומר עכשיו דבר צדדי הוא אומר כך שיצא פרצוף הע"ב 
למדנו התפשטות עיקרי שנקרא ע"ב אור החכמה בכלי דכתר אור 
הבינה בכלי דחכמה כמו כן הלאה הוא אומר שצריך להיות הכנה בכלי 
דכתר שיוכל לקבל אור החכמה 
%break
איך זה כאן מתבלבלים קצת אני יודע איך לסדר נדבר בצורה אחרת 
כשיצא התפשטות הראשונה בפרצוף גלגלתא היה מאיר קומת כתר 
שנזדככה עלתה מלכות לז"א היינו שקיבלה עביות דבחינה ג' לפי 
הכלל כל מדרגה חדשה צריכה למלאות הכלים הריקניים 
%break
לכן מלכות של בחינה ג' רוצה להאיר בכלי דמלכות כי אז המלכות לא 
רוצה לקבל אותה יש לו רשימו של בחינה ד' של קומת כתר ועכשיו רק 
קומת חכמה נעשה ביטוש מלשון הרב בין או"ח היורד שלמדנו הכל 
נקרא או"ח או"ח היורד לרשימו שיש בכלי דמלכות 
%break
שהיא קומת כתר אבל היות שזה בא אור מחדש וכלי זה רק רשימו 
לכן לומדים יורדים נפלו ניצוצין מבחינה ג' לבחינה מלכות והרשימו של 
בחינה ד' שהייתה בכלי המלכות עלתה מעל האותיות מעל הכלי בסוד 
תגין 
%break
נמצא עכשיו בכלי דמלכות שהיא כלי דכתר יש לו עכשיו איזה ניצוצין 
של קומת חכמה לכן כשבא אחר כך אור הכתר בכלי אור החכמה 
בכלי דכתר יש שם כבר ניצוצין מחכמה שיהיה אור החכמה בכלי 
דכתר 
%break
ועל סדר הזה הוא רוצה לבאר אחר כך נפל אור הבינה בכלי דחכמה 
מזה יצא אחר כך שבא אור הבינה בכלי דחכמה אין ניצוצין כבר יש 
הכנה כמו כן ... ברור עכשיו נעבור עוד הפעם אני מתחיל מהתחלה 
וכן מהרשימות
%break
וכן מהרשימות הנשארות מד' הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות 
א', שנקרא נקודות מהם נפלו ניצוצין מהם נעשה 
(הנקראות) ניצוצין או אותיות, לאחר הסתלקות 
אותו מקום 
%break
עוד הפעם הסתלקות האורות והרשימות שנשארות מהם נקראים 
ניצוצין או אותיות כמ"ש לקמן, הנה מהן נעשות הנקבות של 
התפ"ב: כן מה שאין כן רשימות הנשארות מהתפשטות א' 
מבחינת הטעמים למדנו זה נעשה כלים זכרים 
%break
התפשטות בין.. תענו.. אור הכתר בכלי דכתר של פרצוף ע"ב מה שכן 
כאן לומדים אחרת ברור הוא אומר כי מן הניצוצין שנפלו מקומת 
הבחי"ג, שהוא ז"א, לכלי מלכות, שהיא בחי"ד, ששם משי.. כתר 
נעשית התכללות מלכות בז"א, 
%break
אז מלכות נכללה מבחינת ז"א אשר אח"כ בהתפ"ב שאור 
המלכות נתלבש בכלי דז"א, מתחיל ממטה למעלה שאור 
המלכות נתלבש בכלי דז"א, זה קשה קצת 
%break
הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו. שאור המלכות 
נתלבש בכלי דז"א, הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת 
לו. הלאה 
%break
וכן מכח ניצוצין שנפלו מאו"ח של קומה דבחי"ב שהיא בינה, גרם 
להתכללות ז"א בכלי דבינה, שאח"כ בהתפ"ב, שאור ז"א בא ונתלבש 
בכלי דבינה, הנה מצא שם כלי שלו, וכו' עד"ז. כמ"ש לקמן (באו"פ 
בביאור דברי הרב בפ"ג אות פ'),
%break
אני הסברתי קצת אחרת ממה שכתוב כאן הרי שכל 
הבחינות ו.. כאן ממטה למעלה יתבלבלו לכן כפי שמבארתי.. 
עכשיו יותר קל לתפוס הרי שכל הבחינות שבפרצוף 
התחתון, בפרצוף ע"ב נמשכות רק מהרשימות,
%break
שהניח פרצוף העליון ממנו. וז"ש הרב, "כי האורות העליונים הם 
לאורות התחתונים בבחינת אב אל בנים", כלומר, שפרצוף תחתון 
נמשך מפרצוף עליון כמו בן מאב. דהיינו, שמשתלשל מעצמות 
האורות שבפרצוף העליון ממנו,
%break
והיינו ע"י הרשימות הנשארות בכלים דפרצוף העליון מהאורות 
שלו, כמ"ש לעיל, וזה שכתב הרב "כי העליונים מניחים במקום 
הראשון קצת הארה הנקראת רשימו, כדי שמשם יומשך הארה 
לתחתונים" כמבואר. וזכור את זה לכל המקומות,
%break
כי הוא המפתח להשתלשלות המדרגות, בדרך סבה ומסובב, 
מראש הקו עד סוף (עשיה.) מדוע משום שאור 
החכמה התפשט בכלי דכתר יוצא אור המלכות בכלי דז"א הנה 
מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו.
%break
מה הפירוש הדבר ז"א נפלו למלכות כאילו בכלי דמלכות יש מדרגה 
יותר גדולה בחינת ז"א אם אני מפרש אותה להיפך שהכוונה מקום 
הזיווג אני מפרש היות שכלי דמלכות שעביות דכ.. שכלי דכתר נפלו 
ניצוצין מבחינה ג' שהיא מדרגת חכמה זה מדרגה יותר קטנה 
%break
נקרא נפילה מה שמדרגת מלכות אין עכשיו קומת כתר רק קומת 
חכמה לכן אני אומר אחר כך שנעשה זיווג התפשטות ב' שבא אור 
החכמה בכלי דכתר כבר יש בכלי דכתר ניצוצין של חכמה מבחינה ג' 
הוא אומר כאן אחרת תסתכלו בפנים אשר אחר כך מהתחלה
%break
כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, שמאיר 
עכשיו לכלי מלכות, שהסתלקה מפרצוף הטעמים שהיא 
בחי"ד, קומת כתר יכולים לפרש אחרת אי אפשר לפרש אחרת 
נעשית התכללות מלכות בז"א, 
%break
אז אני לומד כלי דמלכות שנקרא כלי דכתר על ידי ניצוצין נתכללה 
מקומת ז"א.. מעביות של ז"א אז הוא או.. מלכות ד' וז"א ג' כבר 
בסדר אשר אח"כ בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי 
דז"א, מדוע שהזווג הייתה בכלי דז"א על בחינה ג'