ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים
%book ענף א הארי ופנים מאירות
%break
%H ספר עץ החיים עם פירוש פנים מאירות
%break
%H ענף א'
%break
%H דברי הרב
%break
%letter א
א) דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט 
ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל, אלא 
הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא, ולא היה לא בחי' ראש ולא בחי' 
סוף, 
%break
אלא הכל היה אור אחד פשוט שוה בהשואה אחת והוא הנקרא אור אין סוף.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter א
א) היה אור עליון וכו': יורנו בזה בתחילת דבריו, שכל המדובר בספר אינו 
בעצמותו ית', אלא באורו המתפשט מן עצמותו ית'. וכל המציאות שלפנינו הן 
העולמות העליונים והן העולמות התחתונים, כולם הם התפשטות האור מן 
עצמותו ית'. 
%break
ואנו מבחינים במציאות הכללית הזו ב' עיקרים גדולים: א' מכונה אור א"ס 
ב"ה שהוא צורת המציאות הכללית מטרם הצמצום, ב' המה חמשה 
העולמות וכל מלואם שהם: אדם קדמון אצילות בריאה יצירה ועשיה, שהיא 
צורת התפשטות האור מעצמותו ית' מהצמצום ולמטה. 
%break
וכל האורות והתקונים שישנם בעיקר הב' נמשכים מעיקר הא'. 
%break
פשוט: דמהצמצום ולמטה אין לך שום אור שלא יהיה מורכב מבחי' כלי 
שהוא בחי' אור שנתעבה, אמנם מטרם הצמצום אין שינוי צורה מורכב באור 
המתפשט הימנו כלל, אלא אור פשוט בסוד הוא ושמו אחד. 
%break
ממלא כל המציאות וכו': כלומר, דאע"ג שיש במציאות זו בחי' מקום בהכרח, 
שהוא ענין הרצון לקבל מן עצמותו ית' הכלול באור א"ס ב"ה כביכול, שהרצון 
הזה ה"ס המקום של מציאות זו כמו"ש בפנים מסבירות עש"ה אבל לא היה 
שם משום זה שום בחי' עיבוי באור ומכ"ש סיום וגבול, 
%break
אלא אור א"ס ב"ה היה ממלא את כל המקום אפילו לבחי' אחרונה. 
%break
מקום פנוי אויר ריקני וחלל: מסבת הצמצום נעשו ג' מעוטין אלו כמו"ש לקמן. 
%break
ולא היה לא בחי' ראש ולא בחי' סוף: משורש הצמצום נמשכו ב' מיעוטין: א', 
בחי' האמצע והסוף, שהמה עשר ספירות דעגולים. ב' הוא בחי' ראש, שה"ע 
ע"ס דיושר. 
%break
והוא הנק' אור א"ס ב"ה: משום שאין בו אפילו מבחי' עגול.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ב
ב) וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא 
לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנויו אשר זאת היתה סיבת בריאת 
העולמות כמבואר אצלינו בענף א' ח"א.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ב
ב) וכאשר עלה ברצונו וכו': עי' בפמ"ס בענף זה ושם נתבאר דהרצון לקבל 
הכלול באור א"ס ב"ה נקרא בדוגמא מקום והוא מלכות דא"ס. אמנם אינו 
עולה בשם לפי עצמו שיהיה נקרא מקום או מלכות, משום שצורתו אינה 
משונה כלל מן האור. 
%break
והיינו דאיתא בפרקי דר' אליעזר פ"א, דמטרם שנברא העולם היה הוא ושמו 
אחד עכ"ד. 
%break
הוא יורה על אור א"ס ב"ה ושמו יורה על בחי' המקום שכלול באור א"ס ב"ה, 
כלומר, הרצון לקבל האור מעצמותו ית' כי שמו בגי' רצון, ומשמיענו שהוא 
פשוט ואחד בלי שום שינוי צורה ביניהם בכל יכלתו ית'. 
%break
וכאשר עלה ברצונו הפשוט להצטמצם, פירוש, כי הרצון שה"ס מלכות דא"ס 
בחר ביתר דביקות והשואת הצורה למאציל ב"ה, כי בהכרח שיש במלכות 
דא"ס בחי' דוגמא של שינוי צורה בערך עצמותו ית', דמשום זה יצא מכלל 
מאציל לבחי' נאצל, 
%break
והוא מכח הרצון לקבל הכלול שם שאינו נוהג ח"ו כלל וכלל בעצמותו ית'. 
וע"כ עלה הרצון להצטמצם מבחי' ד' לסבת בחירתו ביתר דביקות והשואת 
הצורה למאציל. וסוד בחי' הד' עי' כאן בפמ"ס. 
%break
להוציא לאור שלימות פעולתיו: זהו כלל הפעולות של התיקונים המסובבים 
ובאים בעולמות אבי"ע עד גמר התיקון. ומשמיענו שכל הסיבוב הזה היה 
תיכף בכונת הצמצום ועליית הרצון, שבזה תשוב צורת הקבלה אל צורת ההשפעה. 
%break
ושמותיו וכינויו: דהיינו י"ג מדות הרחמים, שהן הם הראשים של כל 
התיקונים הנ"ל, שסופם להפך כלי הקבלה על כלי השפעה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ג
ג) והנה אז צמצם את עצמו בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש. וצמצם 
האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית, ואז נשאר מקום 
פנוי ואויר וחלל ריקני מנקודה האמצעית ממש.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ג
ג) צמצם את עצמו: פירוש, דמיעטה בגדלות הרצון לקבל שיש בה, כי ד' בחי' 
יש ברצון לקבל הנק' חכמה בינה תפארת ומלכות, וגדלות הרצון נקראת 
מלכות שהיא בחי' הד' הנ"ל. 
%break
בנקודה האמצעית: פירוש, דמקום המצומצם מתבאר על דרך תמונה עגולה 
כדורית וכל כדור נערך הסוף שלו במרכזו, דהיינו נקודה האמצעית אשר בו 
והיא הבחי' האחרונה הנ"ל. 
%break
באמצע ממש: דתמונה הד' עצמה כוללת ג"כ את ג' הבחי' הראשונות, ואומר 
אשר הרצון נתעלה רק מבחי' האחרונה של בחי' ד', אבל לא מג' בחי' 
הראשונות שלה, והיינו כמו אמצעי דאמצעיתא בחי' הד' שבהם. 
%break
וצמצם האור ההוא: עליית הרצון שלא רצתה לקבל בשיעור דבחי' הד' וענין 
של הסתלקות האור הוא ענין אחד, משום שלא תצוייר ברוחניות שום מהות 
שתהיה שלא לרצון. 
%break
ונתרחק אל צדדי סביבות וכו': פירוש, דאחר הצמצום שנסתלק האור, 
נבחנים במקום המצומצם ד' צדדים, דהיינו ד' בחי' הרצון חו"ב ותו"מ, שהם 
עתידות לקבל הארות מיוחדות זו מזו, כמו"ש לקמן. 
%break
ואומר שנתרחק מבחי' הד' אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית, 
כלומר אל בחי' ג' הצדדים שהם חו"ב ות"ת. 
%break
ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל: ג' חדושים יצאו עם הצמצום: א', הוא מקום 
פנוי, כלומר, שנעשה מופנה לקבל תיקונים ושלימות, דבאור א"ס ב"ה לא 
היה מקום כזה. ב', הוא אויר ריקני, כי נסתלק האור מכל ד' הבחי' שבבחי' 
ד', אשר בג' בחי' הראשונות שלה חזר אח"כ הארת הקו, 
%break
וע"כ נרשם גם בג' הבחי' אויר ריקני, וכמו"ש בפמ"ס. ג', נק' חלל פנוי, והיא 
הבחי' האחרונה שבבחי' ד' כי נתרחק ממנה הרצון וע"כ לא הגיע שם אח"כ 
אור הקו ונשארה חלל פנוי, שאינה מוכשרת עוד לקבל שם אורה הקדום עד גמר התיקון. 
%break
מנקודה האמצעית ממש: דהיינו בחי' אחרונה דבחי' ד'. ואע"ג דגם בג' 
הבחי' הראשונות נגע הצמצום, דהיינו מטרם ביאת הקו, אמנם כיון שלא היה 
הצמצום מצדם כלל, ע"כ לא נקרא הצמצום רק על הבחי' האחרונה שכל התיקונים בשבילה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ד
ד) והנה הצמצום הזה היה בהשואה אחת בסביבות הנקודה האמצעית 
הריקנית ההיא, באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשואה 
גמורה, ולא היה בתמונת מרובע בעל זוית נצבת, לפי שגם א"ס צמצם עצמו 
בבחי' עגול בהשואה אחת מכל צדדים. 
%break
והסבה היתה, לפי שאור הא"ס שוה בהשואת גמורה הוכרח ג"כ שיצמצם 
עצמו בהשואה אחת מכל הצדדים. ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ"כ 
שוה כתמונת העיגול, משא"כ בתמונת המרובע בעל זויות ניצבת בולטת, וכן 
תמונת המשולש וכיוצא בו בשאר התמונות. 
%break
וע"כ מוכרח היה להצטמצם בבחי' העיגול. והסבה היא בשביל שהוא שוה 
כנ"ל. גם בזוהר פ' בא דף מ"ב איתא מאנא בעיגולא דאיהי יו"ד וע'י פ' פקודי 
דרנ"ח דקאמר כי ההיכלות ומה שבהם הם עיגולים.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ד
ד) והנה הצמצום הזה וכו': צריך לידע בכאן שאין ענין העדר וחרטה נוהג 
ברוחניות, וע"כ באמרנו שצמצם א"ס את עצמו, לא יהיה המובן שנשתנתה 
משום זה המציאות הקדומה הנק' אור א"ס ב"ה, אלא המובן הוא שמכח 
הצמצום יצא מן א"ס ב"ה עולם חדש, 
%break
דהיינו זה העולם שהצטמצם, אבל במציאות הקדומה לא נתהוה שום שינוי 
עי"ז, אלא תחילת פעולת הצמצום מיוחסת לא"ס ב"ה, והיינו רק לבחינה ד' 
שהיא מלכות דא"ס ב"ה. 
%break
אמנם הפעולה עצמה הוא ענין מיוחד בפני עצמו ונקרא עולם הצמצום והוא 
ע"ד שאיתא בכ"מ אשר מלכות דעולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון, 
ומ"מ נשאר עולם העליון בכל עשר הספירות בלי שינוי כלל. 
%break
בהשואה אחת: דלא ניכר שם הבחן מדרגות, אלא כל ד' הבחי' מקבלות 
האור בריחוק מקום, וקטן וגדול שוים הם בקבלת האור מאור המקיף. 
%break
היה עגול מכל סביבותיו: כלומר, דפעולת הצמצום היא רק מכח הנאצל לבדו 
ע"י שהעלה רצונו מבחי' הד' ולא כלל מצד המאציל. וע"כ יכונה זה לתמונת 
דבר עגול כדורי אשר סופו וגבולו יובן בתוכיות שלו ובמרכזו, 
%break
אבל מחוצה לו לא יובן שום גבול לא ראש ולא סוף, כי מצד המאציל אין כאן שום גבול. 
%break
וע"כ נמצא מקיף עליה ומאיר בה בהשואה, אלא בריחוק מקום מכח הנקודה 
האמצעית שנסתלק הרצון ממנה, ועי' בפמ"ס. 
%break
ולא היה בתמונת מרובע: דאם היה הצמצום מצד המאציל אז היה המקום 
המצומצם מכונה בתמונת המרובע, המורה על הבחן ארבע המדרגות 
דארבע הבחי' הנ"ל חו"ב ת"ת ומלכות, שחו"ב מכונים דרום צפון ות"ת 
ומלכות מכונים מזרח מערב. 
%break
כי כן התמונה המרובעת יובנו הגבולים שבה מחוצה לה בדיוק ולא כלל 
מתוכיותה. וע"כ אומר הרב ז"ל, דלא היה תמונה מרובעת משום שהגבול 
אינו מצד המאציל. 
%break
לפי שגם א"ס וכו' בהשואה אחת וכו': כלומר, שאור א"ס נסתלק מסבת 
הנקודה שבנאצל ולא מחמת עצמו, א"כ לא עשה בדרך הסתלקותו שום 
הבחן בין המדרגות של הנאצל, אלא בהשואה אחת. 
%break
והסבה היתה לפי שאור הא"ס שוה וכו': פירוש, כיון שבאור א"ס עצמו לא 
נבחן כלל בחי' המקום לבחי' שינוי, ואפילו בחי' אחרונה שברצון שוה צורתה 
כמו האור עצמו. ואיך יתכן להיות איזה הבחן בין ד' הבחי' שבמקום גופי' בערך הא"ס. 
%break
ונודע בחכמת השיעור וכו': דע, שכל שבע החכמות כלולות בחכמת האמת, 
והיינו על פי דרכים ידועים, כמו שתמונת העגולים מיוחסת למקום של צמצום 
א', וע"ד שפרשנו ואכ"מ להאריך. 
%break
כי ההיכלות ומה שבהם הם עגולים: כי חוק זה נשאר לקביעות ועי' בפמ"ס.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ה
ה) עוד יש סבה אחרת והיא בעבור הנאצלים אשר עתיד להאצילם אח"כ 
בתוך המקום החלל ההוא וריק ופנוי כנ"ל. והענין הוא כי בהיות הנאצלים 
בתמונת העיגולים הנה אז יהיו כולם קרובים ודבוקים בא"ס הסובב אותם 
בהשואה אחת גמורה 
%break
והאור והשפע הצריך להם יקבלו מא"ס מכל צדדיהם בשיקול אחד, 
%break
משא"כ אם היו הנאצלים בבחי' מרובע או משולש וכיוצא בשאר תמונות, כי 
אם היו בהם זויות בולטות קרובות אל האצילות יותר משאר צדדיהם לא היו 
מקבלים אור א"ס בהשואה אחת. ובסוף ענף ג' יתבאר טעם למה הוצרך 
הצמצום הזה ומה ענינו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ה
ה) עוד יש סבה וכו': מוסיף בזה טעם לשבח בענין הצמצום בבחי' עיגול ולא 
מרובע. 
%break
בעבור הנאצלים וכו': כדי שיגיע על ידי זה תיקון גדול לתחתונים המקבלים 
מאצילות. 
%break
כי בהיות הנאצלים בתמונת העגולים וכו': פירוש, דאין ברוחניות ענין חילוף 
והעדר ולכן אפילו אח"כ בביאת הקו שהוא ענין היושר מ"מ לא נעדרת 
התמונה הקודמת, אלא שנקבעו מחמת זה שני סדרים: של עגולים ושל יושר. 
%break
כולם קרובים ודבוקים בא"ס: פירוש, דמצד אור א"ס עדיין אין כאן שום 
צמצום וגרעון על בחי' ד' שלא תהיה ראויה וכדאית לאורו, ומכ"ש שאין שום 
הבחן מדרגות בג' הבחי' הקודמות, שע"כ א"ס מאיר בהם בבחי' או"מ בהשואה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ו
ו) ענין הצמצום הזה הוא לגלות שורש הדינים כדי לתת מדה"ד אח"כ 
בעולמות וכח ההוא נקרא בוצינא דקרדנותא כמו חיטי קרדינותא. 
%break
הגהת מהרח"ו: ונלע"ד כי נקודה האמצעית דא"ס שם היה שורש הדין 
ונתגלה אח"כ למטה וממנו נעשה המקום שהוא דוגמת הכלי, וממה שסובב 
על הנקודה ההיא נמשכו חצוניות העולמות ומהיותר סובב נמשך פנימיות ודי 
בזה שלא נחטא, 
%break
והזהר שאל תחשוב כי שם בנקודה ההיא היה גילוי דין ח"ו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ו
ו) שורש הדינים וכו': כלומר, פה לא נגלה עוד שום דין אלא בחי' סוף לבד 
באור העליון שהוא אח"כ שורש לכל הדינים, להיות התחתונים נבדלים 
מהאצילות על ידה, כמו שמזהיר כדי לתת מה"ד וכו'. פירוש, דכל אותם 
שנמשכים מבחי' ד' שולט עליהם הדין. 
%break
וכח ההוא נק' בוצד"ק: פירושו, אור קשה. כי ישנה קשיות בבחי' ד' שאינה 
עוזבת אור העליון מלעבור את דרכה ולמטה. 
%break
וממנו נעשה המקום וכו': עי' בפמ"ס. 
%break
וממה שסובב על הנקודה: כלומר, בחי' אחרונה שבבחי' ד' נעשתה 
לחצוניות. 
%break
ומהיותר סובב: היינו ג' בחי' הראשונות של בחי' ד' ה"ס פנימיות.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ז
ז) והנה אחר הצמצום הנ"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני 
באמצעית אור א"ס ב"ה ממש כנ"ל, הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם 
הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים. 
%break
ואז המשיך מן אור א"ס קו אחד ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא, 
%break
וראש העליון של הקו נמשך מהא"ס עצמו ונוגע בו אמנם סיום הקו הזה 
למטה בסופו אינו נוגע באור א"ס, ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס 
למטה, ובמקום החלל ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם,
%break
 וקו זה כעין צנור דק אחד אשר דרך בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון של 
הא"ס אל העולמות אשר במקום אויר וחלל ההוא.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ז
ז) באמצעית אור א"ס ממש: דהיינו בבחי' האחרונה שבבחי' ד' שהיא 
אמצעית העגול כלומר סופו, דכל תמונות של העגולים יהיה סופם במרכזם. 
%break
הנה כבר היה מקום שיוכלו וכו': דעליית הרצון מן בחי' ד' גרמה להסתלקות 
האור מן ג' בחי' הראשונות, שבזה נעשה מקום לכל עולמות אבי"ע, שהם כל 
מהלך התיקונים השופעים ע"פ מדות של ג' מדרגות הראשונות שהוא ענין 
הקו כמו שיתבאר. 
%break
ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד וכו': ענין הקו הוא ביאת האור על פי 
תכונת ג' בחינות הראשונות, ואפילו בחינה ד' אינה מקבלת אורה עצמה 
אלא רק על פי התכונה של ג' מדרגות הראשונות ובחינה האחרונה שבה 
נמצאת בלי אור, ועל כן נק' קו להורות שיש לו ראש וסוף. 
%break
מלמעלה למטה וכו': כלומר, מא"ס המקיף אל המקום המוקף לנקודה 
האמצעית ע"ד הנ"ל, כי מסבת הצמצום דעליית הרצון מבחי' ד', נתרשם רק 
בחי' פנימי ומקיף, משום דהגבול יצא מכח הנאצל, אבל מצד העליון דהיינו 
המאציל עוד לא הי' שום גבול, 
%break
וע"כ רשומו דהגבול רק בבחי' תוכיותו של הנאצל, אבל המאציל מצדו הגם 
שנסתלק באורו מן הנאצל, היינו רק לפי ערכו של הנאצל עצמו, אבל מצד 
המאציל נמצא מקיף עוד עליה בהארתו ממקומו בהשואה אחת מכל הצדדים בשוה, 
%break
אבל עכשיו כשא"ס המשיך אל הנאצל אור חדש בתכונתו של רצון הנאצל, 
דהיינו שלא להאיר לבחי' ד' א"כ גם המאציל עצמו נכנס בפעולת הגבול, כי 
הוא עכשיו אינו משפיע בהשואה אחת אלא לפי תוכן בחי' העיבוי שבכלי, 
דע"כ לבחי' האחרונה שבבחי' ד' אינו משפיע כלום, 
%break
אשר לפי זה נמצא שכל בחי' שהיא זכה יותר ונקיה ביותר משינוי הצורה, 
נמצאת חשובה ביותר ומקבלת שפעה יותר בהרחבה, והרי נעשה עכשיו 
הגבול מצד הא"ס. 
%break
וראש עליון של הקו וכו': שנמשך מא"ס עצמו שנכנס בגבול כנ"ל. 
%break
אינו נוגע באור א"ס: כי לא השפיע לבחי' האחרונה שבבחי' ד'. 
%break
ודרך הקו הזה וכו': שנמשך מא"ס. כלומר, ע"פ ד' הבחי' במדותיו, דע"כ נק' 
קו המדה. 
%break
ובמקום החלל וכו': פירוש, מסבת התיקונים של בחי' ד' נמשכים אבי"ע. 
%break
וקו זה כעין צנור דק וכו': ענין הדקות שלו הוא מחמת שאינו כלול מבחי' ד'. 
והוא בדוגמת בחי' ג' אות ו' דהויה. 
%break
מימי אור העליון וכו': עי' בפמ"ס ששפע של עה"ס נבחן על ב' בחי' על בחי' 
אור ועל בחי' מים ודו"ק, כי האור של בחי' ג' נקרא מים.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ח
ח) ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף 
בספירות הנ"ל, אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור א"ס מצד העליון 
וסופו אינו נמשך למטה עד מקום אור א"ס הסובב תחת העולמות ואינו דבוק 
בו לכן אז יצדק בו ראש וסוף, 
%break
כ"א היו דרך ב' הקצוות מקבלים שפע הא"ס היו ב' הקצוות בחי' ראשים 
שוים זל"ז ולא היה אז בחי' מעלה ומטה, וכן אם הי' הא"ס נמשך מכל 
סביבות צדדי המקום החלל ההוא לא הי' לא מעלה לא מטה לא פנים לא 
אחור לא מזרח ולא מערב וצפון ודרום, 
%break
אך בהיות אור א"ס נמשך דרך קו א' וצנור דק בלבד יצדק בו מעלה ומטה 
ופנים ואחור מזרח ומערב וכמ"ש בע"ה בענף זה בכלל דברינו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ח
ח) ונבאר עתה וכו' איך יש רת"ס וכו': איך אפשר שימשך מן בחי' א"ס בחי' 
סוף וגבול. 
%break
אמנם בהיות כי הקו ההוא וכו': פירוש, דיש כאן ב' מיעוטין: מיעוט א' הוא 
מה שלא נמשך האור אל המדרגה הד', שזה עושה בחי' סוף וסיום. ומיעוט 
ב', הוא במה שלא נמשך האור מאור המקיף אל מקום החלל דרך כל 
סביבותיו דאור מקיף אלא ממקום אחד בלבד, 
%break
דהיינו ממקום ספירת המלכות, כלומר דגם אוה"מ כולל ד' הבחי' בערך 
התחתונים, ולא מאיר מן בחי' ג' בחי' הראשונות אלא מבחי' מלכות דא"ס 
לבד, 
%break
שמסבת ב' מיעוטין הללו נעשה הן בספירות דעגולים והן בספירות דיושר ד' 
הבחנות דמעלה ומטה פנים ואחור, וד' הבחנות מזרח מערב דרום צפון, כמו 
שמבאר לקמן. 
%break
וסופו אינו נמשך למטה וכו': כי אור הקו אינו מאיר לבחי' האחרונה שבבחי' 
ד', וע"כ נקראת מטה, דסופו הוא במרכזו. 
%break
עד מקום אור א"ס הסובב תחת וכו': פירוש, לאור א"ס המורם והמסתלק מן 
בחי' אחרונה הנ"ל, שנק' תחת העולמות והבן. 
%break
דרך ב' הקצוות מקבלים: דהיינו שהיה מקבל השפע גם בקצה שלמטה 
לבחי' הד'. 
%break
מכל סביבות צדדי המקום וכו': דהיינו מכללות ד' הבחי' שבא"ס כנ"ל, שהם 
עושים בתחתונים ד' צדדים. 
%break
דרך קו א' וצנור דק וכו': מלת קו יורה שיש לו ראש וסוף. ומלת צנור דק יורה 
על מיעוט הב' הנ"ל, שאינו נמשך מכל סביבות צדדי המקום.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ט
ט) והנה בהיות אור א"ס נמשך בבחי' קו ישר תוך החלל לא נמשך ונתפשט 
תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, ר"ל כי בתחילה התחיל קו 
האור להתפשט ושם תיכף בתחילת התפשטותו בסוד קו נתפשט ונמשך 
ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב, 
%break
והעגול הזה היה בלתי דבוק עם האור א"ס הסובב עליו מכל צדדיו, שאם 
יתדבק בו יחזור הדבר לכמו שהיה ויהיה מתבטל באור א"ס ולא יתראה כחו 
כלל ויהיה הכל אור א"ס כבראשונה, לכן העיגול הזה סמוך אל עיגול א"ס 
ובלתי מתדבק בו, 
%break
וכל עיקר התקשרות ודביקות העיגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל הוא ע"י 
הקו ההוא הנ"ל, אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן א"ס ומשפיע בעיגול ההוא.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ט
ט) אמנם היה מתפשט לאט לאט וכו': פירוש, על סדר התכללות הספירות זו 
בזו, שמתחילה התפשט הכתר בכל עה"ס שבו, ולאחר סיום כל ע"ס שבכתר 
התפשטה החכמה בכל ע"ס שבה, ועד"ז כל השאר כמו"ש. 
%break
כי בתחילה התחיל וכו' להתפשט שם: פירוש, דביאת הקו הי' ע"ד התכללות 
הספי' זמ"ז, ומתחילה נכללה מלכות דא"ס עצמה בסוד הקו, דהיינו 
שנתפשט בה האור רק לג' בחי' ראשונות דבחי' ד', ולבחי' אחרונה דבחי' ד' 
לא נמשך האור הישר דבחי' הקו. 
%break
תיכף בתחילת התפשטותו בסוד קו וכו': דהיינו בהתפשט הקו דרך מלכות 
דמלכות דא"ס, עשה ב' כתרים שבכ"א עשר ספירות, שהוא ע"ס דכתר 
דיושר וע"ס דכתר של עיגולים, שיצאו שניהם בבת אחת. ומ"ש לקמן 
שהעיגולים קדמו ליושר, 
%break
היינו דוקא במהות בנינם שהמה נבנים תיכף בצמצום א', בערך שאינם 
מוגבלים מצד העליון אלא מצד המקבל עצמם כנ"ל, דע"כ המה נבחנים רק 
בפנימי ומקיף. אבל הקו שבו נרשם הגבול גם מצד העליון שהוא בנין היושר 
בא אח"כ, אבל ערך הארת העיגולים בא להם בב"א עם הקו. 
%break
והעגול הזה היה בלתי דבוק וכו': פי' כיון דכל התפשטות הקו אינו, רק על ג' 
בחי' הראשונות אבל לבחי' אחרונה אינו מאיר, ע"כ נמצאת בחי' זו בתכונת 
מקום פנוי בלי אור העליון. וכבר ידעת שכל הספי' נכללות זו מזו, וא"כ נמצא 
דבסוף כל ספי' וספי' נמצא מקום פנוי הנ"ל, 
%break
ונודע דגם מלכות דא"ס עצמו נכללה בבחי' הקו כדי להאיר למטה, וא"כ 
נשאר ג"כ בסיום מלכות דא"ס בחי' זו הפנויה בלי אור, וערכו כעין אויר 
מפסיק בין א"ס ובין הנאצלים, ודו"ק. 
%break
שאם יתדבק בו יחזור וכו': פי', אם יגיע לשם אור העליון א"כ תתבטל כל 
מלאכת הצמצום הנעשה בבחי' זו, ופשוט. 
%break
וכל עיקר התקשרות וכו': כלומר, דלכאורה קשה אם הסיום דכל ספירה הוא 
בבחי' האחרונה שהיא פנויה מאור, א"כ איך האיר העליון בתחתון, כיון 
שבחי' האחרונה מפסיקתו בדרך. אלא שזה יתבאר לקמן בענף ג' איך יש 
בסגולת הבחי' האחרונה להעלות תמיד אור חוזר מתתא לעילא, 
%break
שבזה האו"ח מתקשר האור העליון ועובר לספי' התחתונה אשר כל זה 
מתהוה בבחי' הקו כמו"ש. וע"כ נמצא כל דביקות נאצל במאציל אינו אלא ע"י 
קשר האו"ח שבראשו של הקו בסוד מלכות דא"ס, 
%break
אמנם חוץ ממקום הקשר הזה אין לנאצל שום קשר עם המאציל, 
מסיבת בחי' האחרונה כנ"ל ודו"ק.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter י
י) והא"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו ורחוק ממנו בהשואה אחת מכל צדדיו 
כי גם הוא בבחי' עגול סביב עליו כנ"ל, כן הוא מוכרח שהארת א"ס בנאצלים 
תהיה דרך קו ההוא לבד. כי אם היה האור נמשך להם גם מכל סביבותיהם 
היו הנאצלים בבחי' המאציל עצמו בלתי גבול וקצבה, 
%break
ולא עוד אלא אפילו גם הקו ההוא דק מאד ולא בהתרחבות גדול, כדי שיהיה 
האור הנמשך אל הנאצלים במדה וקצבה אשר לסבה זו נקראו הנאצלים יוד 
מדות וי"ס, להורות שיש בהם מדה וקצבה ומספר קצוב, משא"כ בא"ס. 
%break
וכמו"ש בספר הזוהר פ' פנחם, פקודא תליסר דא ק"ש וכו' אבל לא אית ליה 
מדה ולא שם ידוע כגונא דספירן וכו' דכל ספירה אית לה שם ידוע למדה 
וגבול ותחום ע"כ. ובהיות הקו דק, ימשיך להם שפע כדי צרכם בלבד בערך 
היותם נאצלים, ולא יותר מדאי בערך היותם מאצילים.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter י
י) והא"ס סובב וכו' ורחוק ממנו בהשואה וכו': פירוש, ב' בחי' אור נמצאות 
בי"ס דעגולים, בחי' א', מצד רשימו דכלים דעגולים עצמם, והיינו מה 
שמקבלים מאו"מ מטרם ביאת הקו שאז עוד לא נמצא בחי' גבול מצד 
המקיף, ע"כ הם מקבלים תמיד הארה זו מאו"מ שהוא בהשואה א', 
%break
אמנם יש ריחוק מקום בין העיגולים ובין אור המקיף, והיינו מחמת בחי' 
אחרונה שנשארה פנויה מאור, וע"כ גם העיגולים מקבלים האור דרך הקו, 
שהוא דבוק בראשו עם המאציל אפי' בבחי' הד' דהיינו ע"י האו"ח כמו"ש, 
אשר בסגולת האו"ח הזה נעשית הבחי' הד' בחי' משפעת. 
%break
כן הוא מוכרח שהארת א"ס וכו' דרך קו ההוא לבד וכו': כלומר, דאפי' 
העגולים שתכונתם עוד נבנה מטרם ביאת הקו, דע"כ מקבלים הם בחי' 
הארה דרך אור המקיף, אמנם מרחוק הוא, 
%break
אבל עיקר הארתם מוכרחים לקבל מבחי' הקו דוקא בלבד, דאם יוכלו לקבל 
כל הארתם מאו"מ, א"כ יתבטל שוב כל הגבול דבחי' אחרונה. 
%break
יוד מדות וי"ס וכו' וקצבה ומספר קצוב: מדה, יורה על ענין בחי' אחרונה, 
שהיא מודדת את הספירות ומסיימת אותם. ספירה, יורה על שפע עצמות 
האור שבא במדה. ומספר קצוב, יורה על ע"ס דאור ישר הבאות מעילא 
לתתא ועל ע"ס דאו"ח העולות מתתא לעילא, 
%break
דהיינו מבחי' האחרונה עד כתר, כמו"ש, שזה המספר הוא מחוייב להיות 
בכל ספירה לא פחות ולא יותר. 
%break
כדי צרכם בלבד וכו': פירוש, באופן שיעלה ענין התיקון כהלכתו, בסו"ה 
לבלתי ידח ממנו נדח.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter כ
כ) והנה העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס הוא הנק' כתר דא"ק. 
ואח"כ נתפשט עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עיגול ב' תוך 
עיגול הא', וזה נק' עגול החכמה דא"ק. ועוד התפשט יותר למטה וחזר 
להתעגל ונעשה עגול ג' תוך עגול הב' הזה ונק' עגול בינה דא"ק. 
%break
ועד"ז היה חוזר ומתפשט ומתעגל עד עיגול יוד הנק' עגול מלכות דא"ק. והרי 
נתבאר ענין יוד ספירות שנאצלו בסוד יוד עיגולים זה בתוך זה, וכ"ז הוא 
בחי' י"ס הכוללת דרך סתם כל בחי' העולמות כולם, 
%break
אמנם מבואר ופשוט שכמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלף 
אלפים ורבוא ריבואות, וכולם כאחד הם בתוך המקום החלל ההוא הנ"ל ואין 
דבר חוצה לו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter כ
כ) היותר דבוק עם הא"ס: משום דאין בשורש הכתר שום בחי' כלי, וכל 
ריחוק מקום ה"ס שינוי הצורה שהוא רק מתכונת הכלי, ועד"ז יתר הבחי' 
שהיא לפי מדרגתה. 
%break
הוא הנק' כתר דא"ק וכו': ע"ס הם כח"ב זו"נ, שהוראתם הוא לפי ערך 
התקרבותם לבחי' כלי ממש שהיא מלכות. וחכמה בינה וזעיר אנפין, המה ג' 
בחי' הראשונות שמתכונתם יוצאת התכללות הכלי לפעולה. וכתר ה"ס א"ס. 
ועי' בפמ"ס. 
%break
ונמשך מעט וחזר להתעגל וכו': דאע"ג דאמר לעיל שהעיגולים והיושר יצאו 
בב"א, היינו דוקא בג' ראשונות דיושר כח"ב, אבל ז"ת יצאו ונמשכו לאחר 
תשלום העגולים דאותה הספירה, ומאי דקאמר ונמשך מעט, יורה על ז"ת 
חג"ת נה"י דיושר שנמשכים לאחר תשלום י"ס דעגולים. 
%break
וכ"ז הוא בחי' י"ס הכוללות וכו': פירוש, ע"ס דאדם קדמון המה כוללים 
לכולהו עולמות דאבי"ע, שהם נחשבו רק לבחי' לבושים לא"ק. 
%break
אלף אלפים וכו': ומהם אינו עוסק כלל בספר, רק מא"ק וד' לבושיו אבי"ע.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ל
ל) והנה כל עולם ועולם יש בו י"ס פרטיות, וכל ספי' וספי' פרטית שבכל עולם 
ועולם כלול מי"ס פרטי פרטיות, וכולם הם בצורת עיגולים זה בתוך זה וזה 
לפנים מזה עד אין קץ ומספר, וכולם כגלדי בצלים זה בתוך זה, ע"ד תמונת 
הגלגלים כנז' בספרי תוכניים. 
%break
והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה, המתפשט מן 
הא"ס ועובר ויורד ונמשך מעיגול על עיגול עד סיום תכלית כולם כנ"ל, ודרך 
קו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל או"א מהם, והרי נתבאר בחי' יוד 
עיגולים של י"ס.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ל
ל) וכולם כגלדי בצלים וכו': לאפוקי מעיגול שטחי דיש בו פנים ואחור, אלא 
כדורי שאין בו רק פנימי ומקיף וסופו באמצעו כנ"ל. 
%break
והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד וכו': דשפע העצמות אינו מגיע 
לעיגולים, אלא דרך הקו שהוא מחברם יחד. 
%break
כדמיון ג' קוים וכו': קו ימין הוא חח"נ קו שמאל הוא בג"ה וקו האמצעי הוא 
דת"י. וכן ע"ד סגולתין חב"ד חג"ת נהי"מ כמו"ש.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter מ
מ) ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא היא בחי' אור היושר, כדמיון ג' קוים 
בצורת אדם העליון. והנה דרך קו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר 
ממנו מתפשטים העיגולים, גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה, 
%break
מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום כל 
העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי"ס בסוד צלם אדם ישר בעל קומה 
זקופה כלול מרמ"ח אברים מצטיירים בציור ג' קוים ימין שמאל אמצע כלול 
מי"ס בכללות, וכל ספי' מהם נפרטת לי"ס עד אין קץ, 
%break
ע"ד הנ"ל בענין י"ס שהם בדרך עיגולים. והנה בחי' זאת הב' נק' צלם 
אלקים, ועליה רמז הכתוב באמרו ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם 
אלקים, וכמעט כל ספר הזוהר ותיקונים רוב דבריהם כולם מתעסקים בבחי' 
ב' הזאת בלבד, כמו"ש היטב במ"א. 
%break
והרי בזה מתקיימים ב' הסברות הנ"ל, כי יש ב' בחי', דרך עיגולים ודרך 
קוים, ושניהם כאחד טובים דברי אלקים חיים, ובזה יתיישב לך כמה 
מאמרים הנראים כחולקים זה על זה בענין סדר ומצב הי"ס.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter מ
מ) מתחתית סיום כל העיגולים: פירוש, הקו מתפשט עד הנקודה האמצעית 
שהיא הסיום דכולם, אבל לא עד בכלל. 
%break
שהם בדרך עיגולים: ענין התחלקות והבחן המדרגות נמשך מהארת הקו, 
שעגולים ויושר מקבלים הימנו. 
%break
ב' בחי' דרך עגולים ודרך קוים: כי העגולים נמשכים מרשימת מקום הפנוי 
טרם שהאיר בו הקו, והיושר נמשך מהארת הקו עצמו, שאין העדר והשתנות 
ברוחניות, אלא הענינים נוספים בערכי התלבשות זע"ז.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter נ
נ) גם נתבאר לך החקירה הנ"ל, איך יהי' ראש וסוף מעלה ומטה בענין הי"ס, 
והנה הוא מבואר בכל ב' בחי' אלו, הא' בחי' הי"ס בציור עגולים זה תוך זה, 
וזה פשוט הוא שעיגול הסובב על כולם שהוא גלגל הכתר, הנה הוא דבוק 
עם הא"ס יותר מכולם, ולכן הוא משובח מכולם. 
%break
אמנם גלגל הב' הנק' חכמה, יש הפסק בינו ובין הא"ס והוא גלגל הכתר, לכן 
מעלתו למטה ממעלת הכתר. וכן גלגל הבינה הוא רחוק מהא"ס שיעור שני 
עיגולים, ומעלתו למטה ממעלת החכמה. ועד"ז כל עיגול ועיגול מכל העולמות 
כולם אשר בתוך החלל, 
%break
כל הקרוב אל הא"ס יותר מחבירו הוא עליון מאוד ומשובח מחבירו, עד 
שנמצא עוה"ז האמצעי החומרי היא נקודה האמצעי התיכוני תוך כל 
העיגולים כולם, בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל, וגם הוא מרוחק מן 
הא"ס הרחקה גמורה יותר מכל העולמות כולם, 
%break
וע"כ הוא כ"כ גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו נקודה האמצעית 
בתוך כל העיגולים והבן זה היטב.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter נ
נ) שעגול הסובב על כולם וכו' גלגל הכתר וכו': פירוש, ד' הבחי' היו כלולות 
במלכות דא"ס ג"כ, אלא שלא היה שום שינוי צורה בבחי' ד' וממילא אין כאן 
הבחן כלל מבחי' אחת לבחי' שניה, 
%break
דכל ענין ההבחן הוא בערכי ההתעבות עד שמתגלה כלי הקבלה האמיתי 
שהיא בחי' ד' שיש בה בחי' עיבוי ושינוי צורה ממש שכל זה לא היה כלל 
באור א"ס ב"ה, אבל מהצמצום ולמטה שנתהוה בבחי' הד' בחי' עיבוי ושינוי 
צורה, 
%break
נמצא אז נבחנות כל ד' הבחי' בהבחן ההתעבות שלהם זו יותר מזו. 
%break
וע"כ נתהוה תיכף בעת הצמצום הבחן ע"ס דעגולים, שהם עיגול כתר חכמה 
ז"א ומלכות, אשר היו מקבלים הארתם מא"ס המקיף עליהם בהשואה אחת 
בלי הבחן המדרגה, אלא אח"כ בהארת הקו נעשה גם בהארת העגולים 
הבחן מדרגות. 
%break
ואז נמצא הכתר שאין בו כלל בחי' כלי, הוא ודאי יותר קרוב אל הא"ס, כי 
ענין ריחוק המקום הוא ע"פ ערך שינוי הצורה שיש בכלי הקבלה. והחכמה, 
שהיא עכ"פ בחי' כח לכלי היא פחותה מן הכתר. והבינה, שהיא בחי' פועל 
לכלי עוד גרועה ממנו. 
%break
וז"א, שהוא בחי' כח לפעולה גמורה עוד גרוע מהבינה. והנוק', שהיא בחי' 
הפעולה הגמורה שבכלי הקבלה, היא פחותה מכולם. 
%break
אמנם גלגל הב' וכו' יש הפסק וכו': פירוש, דביאת הקו היה בסוד התכללות 
הספירות זו מזו, ויצאו ע"ס בכתר בשלימות ואח"ז יצאו ע"ס דחכמה, וכבר 
נודע שבחי' האחרונה שבמלכות נשארה פנויה בלי אור, ונעשה מחמתה 
בחי' הפסק בין ספירה לספירה, והבן. 
%break
עד שנמצא עוה"ז וכו': היינו בערך עגולים.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ס
ס) ועוד יש סיבה ב' קרובה אל הנ"ל, כי הנה נתבאר איך הקו הנמשך מא"ס 
הוא המתפשט ואח"כ מתעגל ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום תכלית 
כל העיגולים, ועיגול המתהוה ראשון במקום ראשית הקו, 
%break
הנה הוא מעולה ומשובח מכל העיגולים אשר תחתיו, כי הנה הוא נמשך מראש הקו, 
%break
ועוד כי הנה הוא מקבל הארה בהיותו במקום גבוה יותר מכולם. וזהו העיגול 
העליון שבכולם יהי' נקרא מעלה, והעיגול היותר פנימי הוא אמצעי ותיכון 
שבכולם אשר הוא תחתון שבכולם אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו 
ההוא יהי' נק' מטה. 
%break
ובענף ג' בענין יו"ד עיגולים דעולם הנקודים, יתבאר האיך גם בחי' י"ס של 
העיגולים יש בהם בחי' קוים ממש עם היותם עיגולים, מלבד בחי' הי"ס של 
היושר הנעשה בציור מראה אדם ע"ש ושם תכלית דרוש העיגולים, 
%break
ושם יתבאר לך איך גם בי"ס העיגולים יצדק בהם ימין שמאל ואמצע עם 
היותם כדמיון עיגולים זה בתוך זה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ס
ס) ועוד יש סבה ב' קרובה אל הנ"ל: פירוש, דבטעם הקודם מבאר הבחן 
המדרגות לפי תכונת הכלים דעגולים עצמם, וכאן מוסיף טעם ע"פ הארת 
הקו, אשר גם העגולים מקבלים עיקר הארתם ממנו. 
%break
וידוע שבהארת הקו יהי' האור עצמו בבחי' ראש תוך סוף, כי בו יש בחי' הגבול מצד המאציל ג"כ. 
%break
הוא המתפשט ואח"כ מתעגל וכו': פירוש, דהעיגולים מסבבים דוקא על 
הראש דיושר ולא על ז' ספירות תחתונות דיושר, ונמצא בביאת הקו, נמשך 
ג"ר דיושר שהם כתר חכמה בינה ויחד עמו נמשכות כל עשר ספירות 
דעגולים עד מלכות, 
%break
באופן שכח"ב דיושר עומדים בכל המקום דכל עשר ספירות דגגי העגולים, 
וז' תחתונות נמשכין כולם בתוכיות של העגול העשירי שהיא מלכות 
דעגולים, וכ"ז הוא ע"ס דכתר דעגולים ויושר. 
%break
ועד"ז ע"ס דעגולים ויושר דחכמה שמתחלה נמשך הקו לג"ר דחכמה דהיינו 
כח"ב ונמשך עמו יחד כל ע"ס דעגולים דחכמה עד מלכות ונמצאים כח"ב 
דיושר תופסים מקום גגות של העגולים דכל ע"ס שלהם, 
%break
וז' ספירות תחתונות נמשכים בתוכיות של העגול העשירי דהיינו מלכות 
דעגולים ועד"ז בינה וזו"ן דעגולים ויושר. ונמצא שישנה התפשטות ז"ס 
תחתונות דיושר בין כל עגול ועגול. דבין עגולי כתר לעגולי חכמה מפסיקין 
ז"ת דיושר דכתר, 
%break
אשר עגול הראשון דחכמה מתחיל אחר סיום מלכות דז"ת דיושר דכתר. 
ועד"ז בין עגולי חכמה לעגולי בינה, אשר עגול הראשון דבינה מתחיל אחר 
סיום מלכות דז"ת דיושר דחכמה, ועד"ז בינה וזו"נ. והיינו דקאמר מתפשט 
ואח"כ מתעגל והבן. 
%break
ועגול המתהוה ראשון וכו' ומשובח מכל העגולים אשר תחתיו: פירוש, ע"ס 
דעגולי הכתר המה מקבלים הארתם מראשית הקו שהוא כח"ב דכתר, אמנם 
עגולי החכמה המה מקבלים הארתם מתחתית קו היושר דכתר דהיינו אחר 
המלכות דז"ת דכתר ועד"ז כולם, 
%break
עד ע"ס דעגולי מלכות דעגולים שהמה מקבלים ממלכות דז"ת דז"א דיושר, 
ונתבאר שכל הקודם הוא משובח. 
%break
אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו ההוא: פירוש, מתחתית הקו דספירה 
הקודמת, שהחכמה מקבלת מתחתית הקו דכתר דהיינו ממלכות דז"ת 
דיושר כנ"ל, ועד"ז הבינה מתחתית הקו דחכמה, וז"א מתחתית הקו דבינה, 
עד מלכות מתחתית הקו דז"א.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ע
ע) והנה גם בבחי' ב' של היושר שהוא בציור אדם, יצדק שם מעלה ומטה 
פנים ואחור, כי פשוט הוא שהקרוב אל ראשית הקו יהי' ראש, ושל מטה 
ממנו יהי' גוף ושלמטה ממנו יהי' רגלים וכיוצא בזה בשאר פרטי פרטות, 
ובענף ג' יתבאר ג"כ בענין יו"ד עיגולים דא"ק ע"ש, 
%break
והוא ענין זה שנתבאר בענף זה, איך כל העולמות הם בבחי' עיגולים זה 
בתוך זה כגלדי בצלים, והנה בחי' א' נרמז בזוהר בכ"מ בפרט בפרשת 
ויקרא דף ט' ויו"ד, איך אפי' הרקיעים והארצות כגלדי בצלים זה בתוך זה 
ע"ש, 
%break
וכך בפ' בראשית דף י"ט, וז"ל, כולא איצטריך לקוב"ה למברי עלמא בהו 
ולאתתקנא עלמא בהו, וכולא מוחא לגאו, וכמה קליפין חפיין למוחא, וכל 
עלמא כגוונא וכו', כולא איהו דא לגו מן דא, ודא לגאו מן דא וכו', והרי מוכרח 
איך כל העולמות זה סובב לזה וזה סובב לזה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter פ
פ) ואע"פ שמשם נראה להיפך, שהיותר פנימיות הוא מוח והחופף עליו היא 
קליפה הגרועה ממנו, אם תפקח עיני שכלך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר 
בערכינו אנחנו שוכני ארץ התחתונה, אשר היותר קרובה אלינו הוא הנק' 
קליפה הסובבת בערכינו, 
%break
אשר המוח הוא אשר לפנים הימנו והוא הגלגל הסובב עליו, ואח"כ גלגל 
אחר היותר פנימי ממנו בערכינו, והוא המוח אשר לגלגל אחר. וכעד"ז עד 
אשר נמצא שהא"ס הוא לפנים מכל האצילות והוא מוח פנימי לכולם, 
%break
וכל הנאצלים קליפין שלו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא החיצון שבכולם 
וקליפה לכולם. ואמנם בבחי' העולמות בעצמם אינם כך אלא פנימי שבכולם 
הוא הקליפה והסובב על כולם הוא המוח, 
%break
אבל כפי ראות עינינו זה שאנו רואין בעינינו תחילה נק' חצון והוא הקליפה 
שהוא הגלגל היותר קרוב אלינו, וכל מה שמתרחק מאצלינו וסובב כל שאר 
הגלגלים נק' פנימי בערכינו ונק' מוח לכל מה שלמטה הימנו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter פ
פ) כי מאמר זה מדבר בערכינו וכו': פירוש, כי הזוהר מדבר על דרך קבלתינו 
השפע מהעליונים, וע"כ כשמצייר זה בבחי' עיגולים יהי' היותר פנימי בחי' 
מוח, והרב מדבר על מצב העולמות עצמם כשנשפע השפע מעילא לתתא, 
ואז ודאי היותר פנימי הוא קליפה. 
%break
כי עיקר הוא התוכן של הדברים אשר סוד העגולים הוא אשר הסיום והגבול 
שיש בהם הוא מכח הנאצל עצמו ולא מצד המאציל, ע"כ נחשב סופו וגבולו 
במרכזו שכלפי עילא נחשב לחיצון וכלפי דידן נחשב לפנימי, ודו"ק.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter צ
צ) גם במאמר זה יובן הבחי' הב' הנק' ציור אדם ביושר שכולל כמה עולמות, 
כנזכר בס' הזוהר פ' תולדות דקל"ד, וכמא דב"נ איהו אתפליג לכמה שייפין 
וכולהו קיימין דרגין על דרגין מתתקנין אילין על אילין וכולהו חד גופא ה"נ 
עלמא, 
%break
ובענף ד' נבאר לך האיך כל הבחי' מצטיירין בציור אדם, והם דא לגו מן דא 
ודא לגאו מן דא, עתיק לגו מן א"א, א"א לגו מן או"א, ואו"א לגו וכו', עד סוף 
כל המדרגות. ושם יובן היטב כפי היותם דא לגו מן דא, דא מוחא ודא 
קליפה, ע"ש היטב. 
%break
הרי נתבאר ענין ב' בחי' שיש בי"ס: א' בחי' עיגולים, וא' בחי' יושר כמראה 
אדם.