ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים 
%book ענף ב הארי ופנים מאירות
%break
%H ספר עץ החיים עם פירוש פנים מאירות
%break
%H ענף ב'
%break
%H דברי הרב
%break
%letter א
א) הקדמה אחת כוללת מן הא"ס עד הזו"נ. דע, כי תחילת הכל היה 
מציאות אור פשוט ונק' אור א"ס ב"ה, ולא היה שום חלל ושום אויר 
פנוי אלא הכל היה אור א"ס. וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים ולברוא 
נבראים לסבה נודעת, והוא לקרוא רחום וחנון וכיוצא, 
%break
ואם אין בעולם מי שיקבל רחמיו ממנו איך יקרא רחום וכן עד"ז שאר 
הכנויים, הנה צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז האמצעי 
אל הסביבות והצדדים, ונשאר חלל עגול בשוה מכל צדדיו, 
%break
עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים תוך עגול זה, ואור 
א"ס מקיפו בשוה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter א
א) דע וכו' אור פשוט: כלומר, שאינו מורכב מבחי' כלי, דמן הצמצום 
ולמטה אין לך אור בלי כלי, שקשור בכלי כשלהבת בגחלת. 
%break
ונק' אור א"ס ב''ה: והוא מסבה הנ"ל, משום דהכלי עושה גבול באור 
וכיון דאין שם כלי אי אפשר להיות שם בחי' סוף וסיום כלל, וע"כ נק' 
אין סוף. 
%break
ולא היה שם שום חלל וכו': כלומר דאע"ג דהיה שם השרשים דכל 
ארבע הבחי' שברצון לקבל, אמנם בכל יכלתו לא היה ניכר בהם משום 
זה שום שינוי צורה, שז"ס הוא ושמו אחד המובא בפד"א, שמו בגי' 
רצון. 
%break
וכשעלה ברצונו: כלומר, דמלכות דא"ס שה"ס הרצון לקבל הכלול 
באור ההוא, קישטה את עצמה והעלתה וסילקה את רצונה מבחי' ד', 
כלומר שמיעטה ברצונה מלרצות בגדלות הקבלה בשיעור של בחי' ד', 
כי בחרה להשוות צורתה ביותר למאציל. 
%break
לסבה וכו' רחום וחנון: משמיענו בזה שתיכף בעת הצמצום ציירה 
בעצמה כל מהלך התיקונים העתידים לצמוח מכח צמצומה, אשר 
שרשיהם דכולם הם י״ג מדות של רחמים, אשר בסגולתם ישובו כלי 
הקבלה ויתהפכו על כלי השפעה, 
%break
ואז תשתוה צורתה אל המאציל, כמו"ש בפמ"ס פ"א. ודע דכל ערך 
פירוד רוחני אינו אלא על פי שינוי צורה, וכל דביקות רוחנית אינה אלא 
בשיווי צורה. 
%break
ואם אין בעולם מי שיקבל רחמיו וכו': היינו על דרך שאמרו ז"ל הדבק 
במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום וכו', והוא ענין ההשפעה כנ"ל. 
%break
באמצע האור וכו': כבר נתבאר בענף א'. וצריך להבין אשר ענין 
הצמצום וענין האמצע באים כאחד, כי מטרם הצמצום לא הי' שום 
שינוי צורה ניכר בבחי' ד', וא"כ איך היה שם בחי' אמצע וסוף, אמנם 
בהסתלק הרצון לקבל עם בחי' ד' ונתעלה האור משם, 
%break
א"כ נעשה בזה גבול בבחי' ד' שלא יתפשט עוד שם האור, ע"כ נעשה 
שם סופו של התפשטות אור. והנך רואה שהצמצום והסוף באים 
כאחד, ולא נקרא עדיין הגבול בבחי' סוף אלא בבחי' אמצע ומרכז, 
%break
כי כח הגבול אינו כלל מצד המאציל זולת מצד הנאצל עצמו, ע"כ דומה 
לבחי' עגול אשר סופו באמצעו, שלא נבחן כלל הגבול מחוצה לו. 
%break
ונשאר חלל עגול בשוה מכל צדדיו: פירוש, דאע"ג דהצמצוםלא היה 
אלא בבחי' ד', אמנם האור נסתלק מכל הבחי' אפי' מג' בחי' 
הראשונות, והיינו משום שאין הרוחני נחלק, ע"ד שאמרו ז״ל, נדר 
שהותר מקצתו הותר כולו, זולת בסבת שינוי צורה, 
%break
שזה לא נעשה זולת אחר הצמצום, ודו"ק. והנה ד' הבחי' נקראות ד' 
צדדים: דרום צפון מזרח מערב, כמו"ש לקמן. והנה לפי זה היה צריך 
להיות במקום החלל ד' מדרגות זו למטה מזו, 
%break
אמנם לא נבחן בו אלא בחי' פנימי ומקיף לבד, משום דעדיין לא היה 
שום גבול מצד המאציל וע"כ עדיין מאיר שם המאציל ברשימו 
בהשואה אחת על כל ד' הבחי' יחד אלא באור מצומצם, וע"כ אינו 
נבחן שם שום צדדין ודו"ק. 
%break
עד שנמצא עולם האצילות וכו': יורה, שמשורש זה נמשכים כל בחי' 
ספירות דעגולים שישנם באבי''ע, דהיינו מן הארת המקיף בתוך 
הרשימו בהשואה אחת מכל צדדיו, וקטן וגדול שוין שם כל עוד שלא 
הופיע הארת הקו ברשימו, 
%break
אשר הארה זו נשארת בעולמות אפי' אחר ביאת הקו ברשימו, ונקבעו 
בזה ב' מיני הארות עגולים ויושר, והבן.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ב
ב) והנה כאשר צמצם עצמו, אז דרך צד א' מן החלל נמשך דרך קו א' 
ישר דק כעין צנור א' הנמשך מא"ס, אל תוך החלל וממלא אותו, אבל 
נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך החלל ובין אור א"ס המקיף את 
החלל, שאל"כ יחזור הדבר לכמות שהיה, 
%break
ותחזור ותתחבר האור הזה שבתוך החלל, עם הא"ס כבראשונה יחד. 
וע"כ לא נתפשט ונמשך האור רחב אל תוך החלל, רק דרך קו א' לבד, 
ודרך קו הזה נמשך ויורד אור א"ס אל תוך החלל העגול שהוא הנאצל, 
ועי"כ מתדבק המאציל בנאצל יחד. 
%break
ולא עוד, אלא אע"פ שכל האצילות עגול, והא"ס מקיפו מכל צדדיו 
בשוה, עכ"ז אותו המקום הנשאר דבוק בו ממש, ונמשך הימנו ראש 
הקו הזה, נק' ראש האצילות העליונה, וכל מה שנמשך ונתפשט 
למטה, נק' תחתון האצילות, 
%break
ועי"כ נמצא שיש בחי' מעלה ומטה באצילות, דאל"כ לא היה בחי' ראש 
ורגלים מעלה ומטה באצילות.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ב
ב) נמשך דרך קו אחד ישר דק: תמונה זו מראה ב' ענינים, א', דיש בו 
גבול מצד העליון המקיף ג"כ. ב' שאין בו עביות אלא הוא דק, והיינו 
משום שאין אור הקו מגיע לבחי' הגדלות דכלי קבלה בבחי' אחרונה 
הד' שה"ס כלי, שנק' אור שנתעבה, 
%break
דמחמת ההתגברות הרצון לקבל קנתה השינוי צורה כנ"ל. והוא משום 
שגם המאציל האיר על פי הגבול שהנאצל עשה לעצמו. וז"ס ספירות 
דיושר, ששורה עליהם הגבול מב' הצדדים הן מצד העליון המשפיע 
והן מצד התחתון המקבל. 
%break
דק כעין צנור אחד: כנ"ל, משום דאין בו מבחי' אחרונה דבחי' ד'. 
%break
אבל נשאר מקום פנוי וכו': היינו, משום דבחי' אחרונה נשארה פנויה 
מהארת הקו כנ"ל, וכיון דכל הספירות נכללו זה מזה בהארת הקו, 
נמצא דגם מלכות דא"ס נכללת מכל ד' הבחי', אשר ג' בחי' הראשונות 
קבלו הארת הקו ובחי' ד' נשארה מקום פנוי בלי אור, 
%break
ואחריה הכתר דאצילות ג"כ נכללה מכל ד' הבחי', ובחי' אחרונה 
נשארה בה פנויה בלי אור, ועד"ז שאר הספירות, ונמצא בין כל ספירה 
עליונה לתחתונה נשאר מקום פנוי, המפסיק ביניהם. 
%break
ודרך קו הזה נמשך וכו': מלת דרך, יורה על ענין אור חוזר דאתתקן 
בראש הקו, כמו"ש לפנינו. ודרך הזה נעשה שם במקום הפנוי 
המפסיק בין ספירה לחברתה, שהוא מלא אור, וע"כ דרך שם נמשך 
הקו ואינו נפסק מסיבת המקום הפנוי. 
%break
ועי"כ מתדבק המאציל בנאצל יחד: כי אינו נפסק מסיבת מקום פנוי 
שיש בין מלכות דא"ס לספירות דאבי"ע, כנ"ל. 
%break
ולא עוד אלא אע"פ שכל האצילות עגול וכו': פירוש, דלא נתקן דרך זה 
אלא בראש הקו, וע"כ לא יוכלו העגולים לקבל עצמות האור מא"ס 
ב"ה אלא דרך ראש הקו, וע"כ נבחן גם בעגולים רת״ס, 
%break
ואע"ג שהם מקבלים ג"כ הארת המקיף בהשואה אחת ממה דאתתקן 
בהם מטרם ביאת הקו, כנ"ל, אמנם מסבת מקום הפנוי שיש בין 
ספירה לספירה כנ"ל, אינם יכולים לקבל מא"ס אלא הארה לבד, אבל 
לא עצמות האור. ועי' בפמ"ס בענף זה. 
%break
דאל"כ לא היה בחי' ראש ורגלים וכו': ראש ורגלים נוהג בפרצופין, 
מעלה ומטה נוהג בספירות, שענינם יתבאר לקמן בע"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ג
ג) והנה האור הזה המתפשט תוך החלל הזה, הנה הוא נחלק לב' 
בחי', הא', שכל האורות שבתוך החלל הזה, מוכרח היא שיהי' בבחי' 
עגולים אלו תוך אלו, והמשל בזה אור ספי' הכתר עגול א', ובתוך עגול 
זה עגול חכמה, וכיוצא בזה עד תשלום י"ס העגולים, שהם י"ס דא"א, 
%break
ואח"כ בתוכם י"ס אחרים שהם י"ס דאבא, אלו תוך אלו עד סיום כל 
פרטי האצילות, וכל עגול מאלו יש או"מ עליו כמוהו ג"כ עגול אחר 
כמוהו, נמצא שיש או"פ ואו"מ, וכולם בחינות עגולים. 
%break
והבחי' הב' הוא, כי באמצע כל האצילות העגול הזה, מתפשט דרך קו 
ישר בחי' אור, דוגמת העגול ממש רק שהוא ביושר, ויש בו בחי' א"א 
ואו"א וזו"נ, וכולם ביושר, ולבחי' זו קראו בתורה צלם אלקים, 
%break
כי הוא קו ישר ומתפשט דרך קוים, וכמעט כל ספר הזוהר והתיקונים 
אינם מדברים אלא מזה היושר, כמו"ש בע"ה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ג
ג) והנה האור הזה המתפשט וכו' נחלק לב' בחי': פירוש, ב' בחי' כלים 
שבהם ד' בחי' אור, כי בבחי' א' שהם כלים דעגולים, יש או"פ בתוך 
הכלים ואו"מ מחוץ להם, 
%break
ועד"ז בבחי' ב' שהם כלים דיושר יש ג"כ אור פנימי בכלים דיושר ואור 
מקיף דיושר מחוצה להם. וענין או"פ ואו"מ עי' פה בפמ"ס. 
%break
אור ספי' הכתר וכו': שמות הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, 
גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, ושמות הפרצופין יתבאר 
לקמן. 
%break
שהם י"ס דא"א וכו': שמות הפרצופין הם, עתיק ונוק', אריך אנפין 
ונוק', אבא ואימא עילאין, ישראל סבא ותבונה, זעיר אנפין ורחל, יעקב 
ולאה, דהספירות נבחנות על ה' בחי': כח"ב ז"א ומלכות, ובכתר יש 
עתיק ונוק' בחצי כתר העליון, ואריך אנפין ונוק' במחצית הכתר התחתון. 
%break
וכן בחכמה ובינה, במחציתם העליון דחו"ב אבא עילאה ואימא עילאה. 
ובמחצית חכמה ובינה התחתונים יש ישראל סבא ותבונה. וכן בזעיר 
אנפין, דבמחצית העליון דזעיר אנפין יש ז"א ורחל ובמחציתו התחתון 
יש יעקב ולאה. 
%break
ופרצוף המלכות לפעמים נכללת בצד שמאל דז"א ולפעמים מתתקנת 
לפרצוף נפרדת לעצמה, כמו"ש במקומם. 
%break
נמצא שיש או"פ ואו"מ וכו': פירוש, או"פ הוא מה שמתלבש בכלי, 
ואו"מ הוא מה שעתיד להתלבש בכלי ההוא, דהאור המתלבש בכלי 
נמצא מתפשט לתחתונים, וכל עוד שאינו מתלבש בכלי אינו מתפשט 
לתחתונים, וע"כ כל כמה שהתחתונים כדאים לקבל אורו ית', 
%break
זה השיעור מתלבש בכלי ונק' אור פנימי, וכל האור העתיד לבא 
בתחתונים, הוא אינו מתלבש בכלי, ומ"מ מגיע ממנו הארה מרחוק אל 
התחתונים, וע"כ נבחן שהאור מקיף לכלי ומאיר בו ממקומו מרחוק, 
והבן.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ד
ד) ודע שיש בזה האצילות מיני עולמות עד אין קץ, ואין עתה ביאורם, 
אבל נתחיל עתה עוד פרט א' הכולל כל מציאות החלל הזה, וממנו 
מתפשטים כל העולמות כמו"ש בע"ה, 
%break
והוא בחי' מציאות אדם קדמון לכל הקדומים הנז' בספר הזוהר 
והתיקונים, ואחריו נמשך כל המדרגות כולם.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ה
ה) דע כי בזה החלל נמצא א"ק לכל הקדומים, ויש בו מציאות י"ס, 
והם ממלאים כל החלל הזה, אמנם בתחילה יצאו י"ס בדרך עגול אלו 
תוך אלו, ואח"כ בתוך כל העגולים נמשך דרך יושר ציור אדם א' 
באורך כל העגולים הנ"ל בציור הזה, 
%break
ואין אנו עסוקים כלל בבחי' עגולים, אלא בבחי' היושר לבד, ולקמן 
אבאר בע"ה עוד מציאות עגול ויושר מה ענינם. והנה נמצא ע"י 
הצמצום הזה הנ"ל כאשר נעשה אדם הנ"ל, הי' בו בחי' עצמות וכלים, 
כי צמצום האור גורם מציאות הויות הכלים, כמו"ש לקמן בע"ה, 
%break
ואין לנו רשות לדבר בו יותר במקום גבוה כזה, והמשכיל יבין ראשית 
דבר מאחריתו, כמו"ש בע"ה בדרושים אחרים הבאים לפנינו. ואמנם 
אינו כלי ממש, אלא שבערך האור שבתוכו נקרא כלי, אמנם הוא זך 
ובהיר בתכלית הזיכוך והדקות והבהירות.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ה
ה) דע כי בזה החלל נמצא א"ק לכל הקדומים וכו': נודע, דכל עשר 
הספירות בעיקרם אינם אלא חמש בחי' שהם: כתר חכמה בינה ז"א 
מלכות, כי זעיר אנפין לבדו יש בו חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד 
מעשר הספירות. 
%break
ומכל בחי' שבחמש הבחי' הנ"ל מתפשט עולם מיוחד, דעולם אדם 
קדמון הוא עולם הכתר ועולם האצילות הוא עולם החכמה ועולם 
הבריאה הוא עולם הבינה ועולם היצירה הוא עולם הזעיר אנפין ועולם 
העשיה הוא עולם המלכות. 
%break
ואמנם אינו כלי ממש אלא שבערך האור וכו': ענין כלי, אינו בדמיון כלי 
גשמי, אלא יש לו קשר עם האור בעצם, ע"ד האור הקשור בפתילה 
ושלהבת בגחלת, כלומר שלא היה מציאות אל האור זולתו, והבן.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ו
ו) והנה הא"ק הזה מבריח מן הקצה אל הקצה מקצה עליון עד קצה 
התחתון בכל חלל האצילות הנ"ל, ובזה האדם נכללו כל העולמות 
כמו"ש בע"ה, אבל בבחינת פנימיות ועצמותו של אדם זה אין אנו 
רשאין לדבר בו ולהתעסק כלל, 
%break
אמנם נתעסק ונדבר במה שנאצל ממנו, והוא כי הנה היות אור הא"ס 
גדול מאד לכן לא היו יכולין לקבל אם לא באמצעית הא"ק הזה, ואפי' 
מזה הא"ק לא היו יכולין לקבלו אם לא אחר יציאת האור חוצה לו דרך 
נקבים והחלונות שבו, שהם אח"פ כמו"ש בע"ה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ו
ו) והנה הא"ק הזה מבריח מן הקצה אל הקצה: פירוש, דכלול מן כל 
התיקונים והאורות העתידים להופיע בעולמות עד גמר התיקון. 
אבל בבחי' פנימיות וכו' אין אנו רשאין לדבר וכו' ונדבר במה שנאצל 
הימנו: 
%break
פירוש, דהנהגת העולמות עד גמר התיקון נמשכים רק מאצילות 
שנאצל מא"ק, אשר אורות דא"ק מתלבשים ונעלמים בעולם האצילות, 
ואינו מתגלה מהארותיו עצמו זולת בגמר התיקון. ע"כ אין אנו רשאין 
להתעסק בא"ק בעצמותו, אלא במה שנאצל הימנו, 
%break
דהיינו האצילות, והבן. וכל המדובר מאורות דא"ק, אינו רק להבין 
ולהשכיל בשורשים של הנהגת האצילות איך הם נקשרים ונמשכים 
מא"ק, וזה ג"כ רק מבינה שלו ולמטה, להיות הבינה שורש לכלי, וע"כ 
נק' הבינה דא"ק אור שיוצא לחוץ מא"ק דרך הנקבים, 
%break
כלומר עד לזווג דאו"ח במלכות, שה"ס כלי קבלה ונוק', אבל מכתר 
וחכמה דע"ס דאור ישר דא"ק, שה"ס כללות האור שמתפשט בו 
מא"ס, אין אנו רשאין להתעסק בו, והבן.