ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים
%book ענף ג פנים מסבירות
%break
%H ספר פנים מסבירות
%break
%H ענף ג'
%break
%letter א
א) הספירות הם אור ישר ואור חוזר וכו' עד הסוף. הנה בב' הענפים 
הקודמים ביארנו תוכנם של עשר ספירות דאור ישר, ומעתה נתחיל 
בביאור עשר ספירות דאו''ח, אשר כל ריבוי המצבים בעולמות 
ובפרצופין נמשכים מצדם. 
%break
ומתחילה נבאר המפורסם בכמה מקומות בכהאר"י ז''ל, אשר 
השורשים דעשר הספירות כולם נשארין בספי' הכתר, ואך הארתם 
יוצאת לחוץ. 
%break
שזה ענין ב' המצבים שנמצא בכל פרצוף, מצב א' שכל פרצוף כולל ה' 
פרצופין כח"ב זו"נ שכולם קומתם שוה זה לזה, מצב ב' שמכל אחד 
מתפשט ויוצא ה' פרצופין על דרך המדרגה זה למטה מזה. 
%break
ומתחילה נבאר המובא כאן שע''ס דאור ישר הם מעילא לתתא וע"ס 
דאור חוזר הם מתתא לעילא וכו', דאטו במקומות המדומים לעין גשמי 
תליא מילתא ח"ו. וא''כ צריך להבין מי ומה נותן את העליונים למטה 
והתחתונים למעלה, שיהיה הכתר במלכות והחכמה ביסוד וכו'. 
%break
והענין שמתחילה מתפשט אור א''ס ב"ה לעשות כלים וכו'. עי' בענף ד' 
כלומר דאור א"ס ב"ה מתפשט מטרם שיש כלים, דהא הכלים המה 
נמשכים ויוצאים מן האור עצמו, אשר אור המתפשט מתעבה בסופו 
בדרך התפשטותו, 
%break
וזה האור שנתעבה הוא הכלי של האור הזה שנתפשט, שהאור קשור 
בו כדמיון אור הנר הקשור בפתילה. וענין העיבוי הזה נתבאר 
באריכות בענפים הקודמים, דהיינו בחי' הרצון לקבל המתגלה בפועל 
בנאצל ההוא, שזהו סוד המסך שנתהוה בכלי המלכות. 
%break
ומסך יורה כח העיכוב שבה שנמשך בה מפאת צמצום א', דהיינו 
המעכב לאור העליון המושפע אליה שלא יבוא בבחי' הד' שלה כדי 
שלא יופרד ממקומו, 
%break
כלומר שלא יקנה שינוי צורה מבחי' הד' כמו"ש בענפים הקודמים דכל 
דביקות הרוחנית תשוער בהשתוות הצורה וכל פירוד רוחני ישוער 
בשינוי הצורה. 
%break
שבהשתנות הצורה זה מזה עד שמגיע להפכיות מקצה אל הקצה 
באופן שלא יהיה בכלי הקבלה שום ניצוצין של השפעה, אז נערכים 
כנפרדים לגמרי זה מזה כמו"ש שם. 
%break
והנה צמצום זה ומסך זה אינו כלל מצד המאציל כמו"ש שם, אלא מצד 
המלכות בעצמה שבחרה בהשואת הצורה ובדביקות למאצילה וע"כ 
מונעת את עצמה מהשפע. אמנם אור העליון המושפע ובא לה מצד 
המאציל מתפשט אליה בכל עוז עד כמעט שהוא נפרד ממקומו, 
%break
כלומר שאינו מבחין כלל במסך שעשתה המלכות, כי רוצה להתפשט 
גם מהמסך ולמטה. וע"כ נבחן זה כעין אור השמש המכה על 
העששית או על מראה לטושה, שהמראה הלטושה מפסיקה ירידת קוי 
אור השמש באמצע דרכו, 
%break
וקוי האור חוזרים לאחוריהם בהארה מרובה על אותו המקום. וכן כאן 
כיון שהמסך מעכב אור העליון, נעשה ביניהם בחי' זווג דהכאה זה 
בזה, שמזה נולדו עשר הספירות דאו''ח כח"ב זו"נ מתתא לעילא, 
%break
אשר המלכות דאו''י שבה להיות כתר דאו"ח וכתר דאו"י שב להיות 
מלכות דאו''ח, בסוד נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן המובא בספר 
יצירה פ"א מ"ז. 
%break
וענין יציאתם דע''ס דאו''ח מתתא לעילא, היינו בהפכיות מערך 
המדרגה דע"ס דאור ישר. דערך המדרגה דע"ס דאו"י הם על פי ד' 
בחי' הנודעות עד שמתגלה העביות לכלי קבלה בבחי' ד', ובערך זה 
נמצא שכל הזך ביותר מבחי' העביות הוא במדרגה גבוהה יותר, 
%break
ויהיה ז"א במדרגה חשובה ממלכות להיותו בחי' ג', ותהיה הבינה 
חשובה מז''א להיותה בחי' ב', ותהיה החכמה חשובה מהבינה 
להיותה בחי' א', והכתר חשוב מכולם שהוא השורש לכולם. וערך 
הפכי יהיה בע''ס דאו"ח לסבת יציאתם מהמסך שבכלי מלכות, 
%break
דהיינו מדרגה הד' העבה ביותר מכולם ועתה היתה לראש פנה 
לכולם, דהיינו כתר לע"ס דאו''ח. ובערך זה נמצא שכל העב ביותר 
יהיה במדרגה יותר גבוהה, כי ז"א שהוא מדרגה ג' דאור ישר יהיה 
עכשיו במעלת החכמה, דהיינו מדרגה א' המקבלת מהכתר. 
%break
והחכמה דאו"י שהיא בחי' א', תהיה עכשיו בערך ז"א לאו''ח, שצריך 
לקבל או"ח מבינה כמו ז"א דאו"י המקבל או''י מבינה. והכתר יהיה 
בחי' מלכות, להיותו מקבל מן ז"א דאו"ח, והבן. והנך רואה שהעליונים 
דאו"י נעשין תחתונים דאו"ח, ותחתונים דאו"י נעשין עליונים באו"ח. 
%break
וע"כ אומר שיצאו מתתא לעילא, כלומר שהתחתונים דלפנים באו''י 
נעשין עכשיו עליונים במעלה וחשיבות, לסבה שכלולים ביותר מאור 
העב.
%break
%letter ב
ב) אמנם נודע אשר ע"ס דאו''י עם ע"ס דאו"ח התחברו והשתלבו יחד 
זה עם זה, כמו"ש בפנים בסוד יאהדונה''י ובחיבור זה נעשין קומתם 
שוה זה לזה, דהמלכות דאו"י קנתה עכשיו מעלת כתר לאו''ח, ונמצא 
קומתה ומעלתה כקומת הכתר דאו''י. 
%break
וכן החכמה קנתה מעלת הכתר דאו"י שעליה, שמעלת הכתר על 
החכמה דאו"י היינו משום שהכתר שורשה והיא מקבלת האור 
מהכתר, ועכשיו באו"ח נמצא הכתר מקבל מן החכמה ותהיה החכמה 
שורש והכתר נמשך הימנה. 
%break
ועד"ז ז"א עם חכמה דאו''י, דכמו דמעלת חכמה דאו''י היא משום 
שמקבלת מהכתר, כן ז"א מקבל האו''ח מן הכתר, דהיינו כלי המלכות. 
וכיון שחכמה שוה עם הכתר וז"א עם חכמה נמצאת קומת ז''א עד 
הכתר. 
%break
וכן כולם שווי הערך בקומת כתר, וע"כ נקרא אצילות הזה, אצילות כלי 
הכתר, להיות כל ה' הפרצופין שוים קומתם עד הכתר, אמנם נשתרשו 
כאן כל ה' הפרצופין בע"ס דאו''י וע''ס דאו''ח. 
%break
והנה כדי שיתפשטו הארתם דה' פרצופי הכתר לחוץ מכלי הכתר 
בדרך המדרגה זה למטה מזה, אז צריך הכתר שבו אור א"ס ב"ה 
להזדווג עם כלי המלכות העולה ונכלל בכל בחי' ובחי' דד' בחי' 
הנודעות מאור ישר. 
%break
והענין דבהגלות האו"ח מכח העיכוב שבאור העב שבכלי מלכות 
מתגבר בה כח הזה, והולכת ומזדככת בכל פעם יותר בערך המדרגה, 
והאור ישר דא"ס ב"ה מזדווג בה בכל מדרגה ומדרגה. ומתחילה 
מזדככת למדרגת ז"א, 
%break
דהיינו לבחי' ג' שבד' בחי' הנודעות, וגם אז או''י מזדווג עמה בזווג 
דהכאה, ויוצא מהמסך שנתעלה לבחי' ג' ג"כ ע"ס דאו"ח. אמנם יהיה 
בקוטן המעלה מהתפשטות הקדום שהמלכות שבה להיות כתר, וכאן 
נערך שהמלכות שבה להיות חכמה. 
%break
כמו"ש באות א' בענף זה שבספירות דאו''ח כל הזך ביותר הוא פחות 
במדרגה עש"ה. ובזה נמצא מתפשטת הארת החכמה שנשרשה בה' 
הפרצופין דהתפשטות הקדום שיוצאת לחוץ למטה מהכתר, כי ספירת 
החכמה דהתפשטות הקודמת היתה קומתה שוה לכתר, 
%break
אמנם חכמה זו יהיו עה"ס שלה רק בקומת חכמה, דשיעור הקומה 
תלוי בכלי מלכות ובערכי האו"ח שלה. 
%break
ואח"ז שוב מזדכך המסך ביותר, ומתעלה לבחי' ב' דד' בחי' הנודעות, 
ואור א"ס ב"ה שבכתר מזדווג עם המלכות ההיא שעלתה למקום בינה 
בבחי' ב' ומעלה ג"כ ע"ס דאו"ח מבינה לכתר. אמנם או''ח זה נערך 
במדרגת בינה דאו''ח, 
%break
כלומר שהמלכות הזו לא שבה להיות חכמה, אלא שבה להיות בינה, 
כמדרגה הג' דהתפשטות הקדום, וע"כ יצאה הארת בינה מחוץ לכתר 
ולחכמה, ונמצאת למטה מהם. 
%break
ואח"כ נזדכך המסך ביותר ועלה בערך בחי' א' מד' בחי' הנודעות 
שהיא חכמה, ואו"י דא"ס ב''ה יורד גם אז אליה מהכתר לחכמה, 
ומעלה ג"כ ע"ס דאו"ח מחכמה לכתר, והיינו רק בקומת ז''א 
שבהתפשטות הקדום, 
%break
ובזה יוצאת הארת פרצוף ז''א מהכתר ולחוץ למטה מבינה, כי פרצוף 
ז''א דכתר קומתו שוה לכתר, אמנם הארה דעכשיו שיוצא מזווג או''י 
מכתר לחכמה במלכות שהיא במקום חכמה, אין המלכות שבה לבינה 
אלא לבחי' ז"א וא"כ קומתו למטה מבינה. 
%break
ואח"כ מזדכך עוד המלכות עד לשורש שהוא הכתר ושוב אין שם עוד 
זווג דהכאה, כי בזה נמצא כל המסך מתבטל ומזדכך. שז"ס ואשתאיב 
ניצוצא. כמו"ש כל זה לקמן בענף ה' ו' באריכות. 
%break
ונתבאר לך איך מתחילה יוצאים כל ה' הפרצופין בכלי הכתר, דהיינו 
בהתפשטות ראשונה שהמלכות שבה לכתר, ושם ישנם שורשים דע"ס 
כולם בקומת כתר. 
%break
ואח"כ נעשה הזוווג הב' דכתר, בסוד עליית המסך ממדרגה למדרגה, 
שבזווג דהכאה הב' הזה יוצאות הספירות ומתפשטות זו למטה מזו, 
כסדר ערכי האו''ח העולה מהזווגים, כנ"ל. 
%break
ונתבאר דבאור ישר אין שום חילוק מפרצוף לפרצוף, משום דאור א"ס 
ב"ה המתפשט בכתר עד לזווג בכלי מלכות, הנו מתפשט על ד' בחי' 
הנודעות. ואפי' כשהמסך דמלכות הוא במקום החכמה והאו"י בא 
מכתר לחכמה, מ''מ מתפשט על ד' בחי' דאו"י שהם כח"ב זו"נ. 
%break
משום דאין הכוונה על החכמה ממש, דלא שייך מסך בספי' חכמה 
שיצוייר שם זווג דהכאה והוא פשוט, אלא הכונה על המסך דמלכות 
המזדכך וקיבל זיכוך דחכמה, והבן זה. 
%break
ונתבאר בזה שגם בספירות המתפשטות בזה למטה מזה, יש בכל 
אחת מהם ע"ס דאור ישר, וכל המדובר הוא רק בערך שיעור הקומה 
הנמדד על פי מעלת האו"ח, אשר מסך היותר עב דהיינו בשיעור בחי' 
ד', משוה קומת הע''ס עד הכתר. 
%break
ומסך היותר דק דהיינו בשיעור בחי' ג', משווה קומתם דע"ס רק עד 
החכמה. דכאן לא שבה המלכות להיות כתר אלא שבה להיות חכמה, 
ונמצא בזה שבחי' הכתר דהתפשטות זו יהיה קומתו למעלה מכל ט"ס 
תחתונות, 
%break
דאין שני לו בקומה משאר ט' ספירות התחתונות שכולם קומתם שוה 
עד החכמה, דמלכות דאו"י שבה להיות חכמה וקומתה שוה לחכמה. 
וכן ז"א דאו"ח שוה קומתו לבינה, להיותו התפשטות מחכמה דאו"ח, 
והבינה כבר קומתה שוה לחכמה דאו"י, 
%break
כי כל מעלת החכמה על הבינה דאו"י הוא מפני שהבינה היא נמשכת 
ומקבלת אורה מחכמה, ועכשיו באו"ח נמצא שהחכמה נמשכת 
ומקבלת אורה מהבינה, ונמצאים בזה משתווים במעלתם, וכו'. 
%break
והנך רואה דהכתר הוא למעלה מכולם, ושאר ט"ס התחתונות קומתם 
שוה עד החכמה. ועד''ז בהתעלות המסך לבינה, שהמלכות שבה 
להיות בינה, נמצא שכתר וחכמה דאו''י דהתפשטות זה יהיו למעלה 
מכולם, ושאר שמונה ספי' תחתונות כולם קומתם שוה עד הבינה. 
%break
ועד"ז בהתעלות המסך לחכמה, ששם שבה המלכות להיות ז''א, 
נמצא בזה שכתר וחכמה ובינה דאו"י יהיו למעלה מכולם, אמנם שאר 
ז' ספירות התחתונות, יהיו קומתם שוה זה לזה עד קומת ז''א. והבן 
זה היטב שהוא מפתח כללי בחכמה. 
%break
ובזה תבין ג"כ מדוע לא יש בפרצוף א''א רק ט' ספירות זו למטה מזו, 
וחסרה לו ספירת המלכות והיא רק כלולה בנה''י שלו כנודע. שהוא 
תמוה, דהא איתא בספר יצירה פ"א מ"ד עשר ולא תשע. 
%break
אלא בנ''ל תבין היטב, שענין התפשטות הספירות דא"א זו למטה מזו, 
הוא מכח התעלות המסך ממדרגה למדרגה, אשר ע"כ בעלות 
המלכות לערך החכמה יוצאת הארת ז"א לחוץ, אמנם בעלות המלכות 
לערך השורש שנזדכך המסך כולו, 
%break
א"כ אין כאן עוד מסך שיוכל להיות בו זווג דהכאה להוציא הארת 
מלכות למטה מז"א. אמנם באמת אדרבא, כל ספירה וספירה מט' 
ספירות דא''א אינה יוצאת לחוץ זולת בכח המלכות, וא"כ יש עשר 
ספירות ממש בכל אחד, והבן היטב.