ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים
%book ענף ד הארי ופנים מאירות
%break
%H ספר עץ החיים עם פירוש פנים מאירות
%break
%H ענף ד'
%break
%H דברי הרב
%break
%letter א
א) דע כי כאשר עלה בחפץ הא"ס להאציל ולברוא ולעשות עולמו כלול 
מד' עולמות אבי"ע, וראה כי לא היה כח בעולמות לקבל את האור 
הגדול של הא"ס, ולא די בתחתונים אלא אפי' בספירות עצמם אפילו 
של האצילות לא היה בהם כח לקבל אור עליון, 
%break
כי ספירת חכמה לא היתה יכולה לקבל אור עליון אם לא ע"י אמצעית 
ספי' כתר, ועד"ז כל השאר, ולטעם זה הוצרכו כל אותם התיקונים 
הנזכרים באדר"ז ובאד"ר, ומטעם זה הוצרך לעשות ד' עולמות אבי"ע.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter א
א) דע כי כאשר עלה בחפץ הא"ס להאציל וכו': הנה דרוש זה סובב 
לפרש ענין התפשטות הקו לתוך החלל, המוזכר בע"ח ענף א' אות ז' 
וז"ל שם: ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס למטה, ובמקום 
החלל ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם, וכו' עש"ה. 
%break
ומבאר כאן, איך מתפשט הקו בתוך החלל ועושה ד' העולמות אבי"ע. 
%break
וראה כי לא היה כח בעולמות וכו' ולא די בתחתונים אלא אפי' וכו' 
האצילות וכו': מבאר ענין הצורך להתחלקות ד' העולמות בתיקונים 
דאבי"ע. 
%break
ואומר, שמסבת הצמצום, שנתעלה הרצון של הנאצל שלא לקבל 
בבחי' ד' שלה, שהוא תכלית הגדלות של כלי הקבלה, כנ"ל בענפים 
הקודמים, וא"כ אין בנאצלים והתחתונים כח לקבל עוד אור עליון כמו 
מטרם הצמצום שזהו חסרון א'. 
%break
ועוד, כי אפי' בכלי קבלה דג' הבחי' שאין בהם שינוי צורה שהמה 
דקים ולא היה בהם הצמצום מ"מ יהיו מחוסרי השלימות, כי החכמה 
אינה יכולה לקבל אור העליון ולהשפיע לשאר הספירות של הנאצל, 
אם לא באמצעות נה"י דכתר, 
%break
דהיינו האו"ח שעולה ע"י זווג דהכאה, שבסבתו חוזרים חו"ב פנים 
בפנים, כמו שנתבאר בענף א' וגם בענף זה. דלסבת החסרון פב"פ 
דאור החכמה הותקן עולם האצילות, 
%break
ולסבת חסרון כח בתחתונים לחזור ולקבל אור א"ס כמו מטרם 
הצמצום, הותקנו ג' עולמות בי"ע, שסגולתן לתקן בחי' הד', כמו שהיה 
בא"ס ב"ה מטרם הצמצום. 
%break
ולטעם זה הוצרכו כל התיקונים וכו' באדר"ז: דאותם התיקונים 
הנזכרים שם הם להשלים החסרון דבאצילות גופי' להשבת פב"פ 
לחו''ב כנ''ל. 
%break
ומטעם זה וכו' ד' עולמות אבי"ע: היינו להשלים חסרון כח הקבלה 
שבתחתונים לתקן את בחי' הד' כנ"ל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ב
ב) והענין כי בכל העולמות יש בחי' עצמות וכלים, ותחילת הכל 
נתפשט הא"ס בסוד י"ס דאצילות בסוד כלים, כי הלא ענין התפשטות 
מורה התעבות האור יותר ממה שהיה. 
%break
ונמצא כי י"ס אלו הם יו"ד כלים שנעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו, 
רק שנתעבה האור ונעשו כלים ע"י התפשטות. ואחר התפשטות הזה 
שעל ידו נעשים יו"ד כלים אז נתלבש עצמות א"ס בתוכם, וז"ס עצמות 
וכלים. 
%break
והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד מלכות דאצילות, ראה המאציל 
העליון שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואז 
כאשר נגמר כלי היו"ד דאצילות נעשית שם מסך ופרגוד א', המפסיק 
בין האצילות לשאר עולמות שלמטה הימנו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ב
ב) והענין כי בכל העולמות וכו' עצמות וכלים: פירוש, דאין שום אור 
בכל העולמות שלא יהיה מלובש בכלים. 
%break
ותחילת הכל נתפשט וכו' בסוד כלים: להיות הכלים מתגלין ויוצאין ע"י 
האור כמו"ש. 
%break
כי הלא ענין התפשטות מורה התעבות וכו': כלומר, בהיותנו מבחינים 
התפשטות האור, בהכרח הוא שיש בהתפשטות זו בחי' התעבות יותר 
ממה שהיה במאציל, דאם אין בו שום התעבות א"כ במאי יצא האור 
מכלל המאציל להבחינו בשם נאצל. 
%break
ונמצא כי י"ס וכו' מצד התפשטות הא"ס עצמו: כלומר, דודאי שמטרם 
התפשטות אור א"ס אין מציאות כלי בנמצא, אלא שבהתפשטות הא"ס 
עצמו, יש בחי' התעבות בדרך התפשטותו שזה בהכרח כנ"ל, וזו 
ההתעבות, הוא ענין עשרה הכלים שבי"ס. 
%break
ואחר התפשטות הזה וכו' יו''ד כלים: פירוש, דב' בחי' התפשטות יש 
בכל אור, דהיינו התפשטות בהרחבה והתפשטות ע"י חלון, כמו 
שמבאר והולך. 
%break
ובכל התפשטות יש בחי' התעבות, שהוא ענין התגברות להמשיך 
תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו, שהם ד' בחי' הנודעות חו"ב 
ז"א ומלכות, כמו"ש. נמצא שיש בהתפשטות זו עשרה כלים, עד כלי 
מלכות שהיא בחי' ההתעבות שבהתפשטות ע"י חלון. 
%break
והנה כאשר הגיע וכו' עד מלכות וכו' שאין כח בתחתונים לקבל וכו': 
פירוש, לאחר שנתגלה כלי מלכות, דהיינו ההתעבות שבהתפשטות 
ע''י החלון שהיא בחי' הד', עובר עליה סוד הצמצום, 
%break
כלומר שאינה רוצה לקבל עם בחי' הד' הזו, שלא יבוא האור לידי שינוי 
צורה, כנ"ל בענפים הקודמים, ונמצא שאין כח בתחתונים לקבל, והבן. 
%break
נעשית שם מסך וכו': כלומר, כח העיכוב הכלול בבחי' ד' מצד צמצום 
הא' נקרא מסך, המעכב לאור העליון שלא יתפשט יותר.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ג
ג) ואז הכה אור א"ס יתברך המתפשט עד שם במסך ההוא, ואז בכח 
ההכאה של הירידה שפגע שם חזר לעלות בסוד אור חוזר למעלה 
למקומו. 
%break
ואז נגמר עולם האצילות בבחי' הכלים, ואז חזר הא"ס להתלבש בהם 
בסוד העצמות, כנ"ל, לכן עד המקום שמגיע אור א"ס ע"ד הנ"ל נק' 
עולם האצילות, כי האור עצמו הוא רק שהוא אחר התעבותו כנ"ל.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ג
ג) ואז הכה אור א"ס ית' וכו' במסך ההוא: כלומר, ב' דברים שכל אחד 
רוצה לעבור בתחום של חבירו בכח גדול, מתדמה לנו בזה ענין הכאה 
זה בזה. 
%break
ועל כן נקרא כאן, שאור א"ס ית' מכה במסך ההוא, להיות אור 
המתפשט מא"ס ית' רוצה לרדת גם בתוך בחי' הד' ואינו מבחין 
בצמצום ומסך שנעשה רק מצד הנאצל ולא כלל מצד הא"ס ית', כמו 
שביארתי לעיל. 
%break
אמנם המסך שבכלי מלכות מעכב את דרכו להתפשט בבחי' ד', וע"כ 
נק' פגיעת אור א"ס במסך בחי' זווג דהכאה, והבן. 
%break
חזר לעלות בסוד אור חוזר וכו': פירוש, מזווג דהכאה זה יוצאות ע"ס 
דאו"ח, אלא כח ההזדככות מתחזק במסך עד שמזדכך כולו, וכל ע"ס 
דאו"ח שיצאו בסבתו, חוזרות ונעלמות בשורשם. 
%break
ואז נגמר עולם האצילות בבחי' הכלים: דהיינו עוד על ידי תיקונים 
המתהווים מני' ובי', שאינם נזכרים כאן, אלא שעל ידי הסתלקות האור 
נשארות הרשימות דד' הבחינות דאו"י בלי אור, 
%break
והרשימות דע"ס דאו"ח נדחות ממקומן למטה מהרשימו דהתפשטות 
הקדום, שבזה נעשים בחי' כלים גדולים, כמ"ש בענפים הבאים, ואז 
חוזר א"ס ומתלבש בהם בסוד העצמות. 
%break
בסוד העצמות: אור החכמה נק' אור העצמות מא"ס ב''ה, להיות אור 
זה עצמות וכללות האור שבנאצל המושפע לו מא"ס ב"ה, מה שאין כן 
אור הבינה נק' אור דחסדים וגבורות או אור דאחוריים, כמו"ש לקמן. 
%break
נקרא עולם האצילות: הוא מלשון אצלו, עד"ש ואהי' אצלו אמון. כלומר, 
ששם מתפשט אור א"ס ב"ה שה"ס אור העצמות.ויש ג"כ לפרש, 
מלשון הכתוב ויאצל מן הרוח וכו', שהוא בחי' העתקת האור מצורה 
לצורה שאינו משתנה ממעלתו, 
%break
אלא כמדליק מנר לנר שאין שום חילוק מאור הנר המדליק לאור הנר 
שנדלק הימנו. ועד"ז עולם האצילות מקבל אור א"ס ב"ה באמצעות 
הא"ק, והבן. 
%break
כי האור עצמו הוא רק שהוא אחר התעבותו: פירוש, אין שום אור 
נשפע למטה אלא כשהוא מתלבש בכלי, וענין כלי כבר נתפרש היטב 
בענף א' בפנים מסבירות עש"ה, שה"ס אור שמתעבה בדרך 
התפשטותו, כמו"ש בענף זה. 
%break
ומשמיענו, שזהו כל ההבחן בין עולם א"ק לעולם אצילות כי כאן 
נשרשים הכלים דעשר הספירות, משא"כ בעולם א"ק עדיין אין שם 
אפילו השרשה לכלים, אלא לעולם האצילות לבד. 
%break
וע"כ נקרא עולם האצילות עולם התיקון, שמשם נשפעים האורות 
לעולמות בסבת התלבשות אור א"ס ב"ה בעשר הספירות, כמו"ש עוד, 
ועי' בפתיחה כוללת.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ד
ד) וענין התעבות האור ההוא, כי הלא הרואה אור גדול מאוד לא יוכל 
לסבלו אם לא על ידי הרחקה או מסך או על ידי שתיהם, והנה הכתר 
שבאצילות מאיר בו האין סוף בלתי שום מסך ושום הרחקה כלל לכן 
נקרא הכתר, א"ס. 
%break
וחכמה מקבל על ידי כתר, אך בינה קבלה אור הא"ס על ידי הרחקה, 
כי עתה הא"ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו, ובז"א אינו מקבל האור כי 
אם דרך חלון ונקב צר, אשר בתוך החלון ההוא עובר עצמות האור 
בלתי מסך כלל, 
%break
אלא שאין דרך רחב רק צר מאוד, אבל הוא קרוב כי מן הבינה אל 
הז"א אינו רחוק, אבל נוקבא דז"א נמשך לה האור דרך נקב וחלון כמו 
הז"א, אך שהיא בהרחקה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ד
ד) וענין התעבות וכו' הרחקה, או מסך, או ע"י שתיהם: פירוש, סוד 
העביות היא בחי' שינוי צורה ע"י הרצון לקבל הנגלה בנאצל מה שאינו 
נוהג במאציל, כמו"ש בפמ"ס בענף א'. וענין קירוב רוחני הוא בהשואת 
הצורה והרחקה ה"ע שינוי הצורה. 
%break
והתגלות הרצון לקבל נוהג בבחי' ב' ובחי' ד' שהם בינה ומלכות, 
אמנם במלכות נוסף עליה עוד ענין הצמצום הא' שלא לקבל בבחי''ד 
וע"כ נקראת מסך. אמנם ההרחקה שבבינה לא עבר עליה ענין 
הצמצום וע"כ נקראת חלון, כלומר שמקבלת אור בבחי' ב' זו. 
%break
וע"כ באצילות אין כלל בחי' מסך, כי המסך נמצא בספי' המלכות 
דאצילות, שזה נוגע לעולמות בי"ע המקבלים ע"י מלכות דאצילות, 
אבל אורות דאצילות עצמם עוברים דרך חלון שהיא בחי' ב' כנ"ל. 
%break
והנה הכתר וכו' לכן נקרא הכתר א"ס: פירוש, כתר דכל פרצוף הוא 
בחי' א"ס לפרצוף, אלא שאין הפרצופין משתוים באיכות קבלתם 
מא"ס, ובזה נבחנים גם הכתרים שבהם בשמותיהם של הפרצופין, 
ולפיכך פשוט הוא שאין ענין כלי נבחן כלל בכתר. 
%break
וחכמה מקבל ע"י כתר: פירוש, כל התפשטות אור מא"ס ב"ה אל 
הנאצל נבחן בשם חכמה, וע"כ נקרא התפשטות בהרחבה, כלומר 
דאין בחי' אור העב מגולה בו, אמנם כלול בו בהעלם ובבחי' כח לבד, 
ונקרא בחי' א'. 
%break
אך בינה קבלה אור א"ס ע"י הרחקה: פירוש, שהיא בחי' האור 
שנתעבה בדרך התפשטותו, דהיינו ע"י שהתגברה ברצונה להמשיך 
תוספת שפע יתר על שיעור התפשטות החכמה, שבהתגברות זו 
קנתה בחי' שורש לשינוי צורה, 
%break
וע"כ נתעבה שהיא כהה מן אור א"ס ב"ה, שאין בו בחי' הרצון לקבל, 
שזה מכונה הרחקה מא"ס, ונקרא בחי' ב'. 
%break
כי עתה הא''ס רחוק ממנה: כלומר, ע"י שמשכה אור דחסדים מא"ס 
שהגיע לה בסבת התגברותה, נעשה הא"ס רחוק הימנה, כי קנתה 
בזה שינוי צורה מא"ס ונתבאר שריחוק הרוחני הוא שינוי הצורה. 
%break
ויכולה לקבלו: פירוש, שלא עבר עליה כח הצמצום שלא לקבל באור 
העב, אלא היא יכולה לקבל באור העב שלה, דע"כ נק' בחי' ב' חלון. 
כמו הבית המקבל אור מהשמש ע"י החלון. 
%break
ובז"א וכו' דרך חלון ונקב צר: פירוש, ז"א הוא התפשטות החסדים 
שמשכה הבינה מא"ס, שהתפשט ממנה ולחוץ. והנה כל האור שלו 
נמשך ע"י בחי' ב' שהיא התגברות הבינה, אמנם לא נעשית עליו 
למסך, אלא בחי' חלון ונקב צר. 
%break
חלון ונקב צר: כלפי בינה עצמה נקרא חלון וכלפי זו"ן נקרא נקב צר. 
%break
אבל הוא קרוב וכו' כי מן הבינה אל הז"א אינו רחוק: כלומר, דלא 
הוסיף עביות כלל, אלא שהוא עצם ההתפשטות היוצא מהבינה ונק' 
בחי' ג'.
%break
אבל נוקבא דז"א וכו' דרך נקב וחלון: פירוש, ב' הבחנות יש במלכות, 
שהיא נוק' דז"א, הבחן א' היא עצם בנינה, שהיא מעצמות התפשטות 
הז"א, אלא שנתעבה בדרך התפשטותו, שזה האור שנתעבה נק' 
מלכות. 
%break
הבחן ב', היא בחי' העביות שקנתה ע"י התגברותה לתוספת שפע 
כנ"ל. ועל הבחן הא' שבמלכות, אומר, שהיא דומה לז"א שנמשך 
אורה דרך נקב וחלון. 
%break
אך שהיא בהרחקה: והיינו הבחן הב' שבמלכות, בבחי' העביות 
הנוספת בה, כנ"ל, שהיא בחי' ד'.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ה
ה) הרי הם ד' בחינות, אשר בהם יובדלו פרטי האצילות מניה וביה, 
אבל כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר, ולכן נקרא עולם האצילות, כי אור 
הא"ס עצמו נתפשט בכולו בלתי מסך.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ה
ה) הרי הם ד' בחי' וכו': דהיינו ד' מדרגות בעביות זו עבה מזו, עד 
מדרגה הד' שהיא בחי' כלי ואור עב ממש, אמנם בחכמה ובז"א לא 
נבחנת העביות בהם להיותם בחי' התפשטות מהעליון, והרצון לקבל 
שהוא בחי' הכלי והעביות הכלול בהם הרי כח העליון עליהם, 
%break
אך הבינה והמלכות המה ב' הבחי' בהתגלות הכלי והעביות, אשר 
עביות הבינה נחשבת לבחי' פועל אל הכלי, ועביות המלכות נחשבת 
פעולה הגמורה. 
%break
והם עשרה כלים לעשר הספירות: שא"ס נקרא כתר, וכללות 
התפשטות האור בא"ס נק' חכמה והיא בחי' א'. ומה שנתעבה בדרך 
התפשטותו מחמת שגילה הרצון לקבל נקרא בינה והיא בחי' ב'. ואור 
חו"ג שהתפשט מהבינה נק' ז"א, שכולל חג"ת, 
%break
כי גופו של ז"א נבחן בשם תפארת, וחסד וגבורה נבחן בו אגב אמו 
שהיא הבינה, שהתפשט מהתוספת שפע שהמשיכה ע"י התגברותה, 
והבחן מהותו של השפע נק' חסד, והבחן העביות שקנתה 
בהתגברותה נק' גבורה, ובכללותו הוא בחי' ג'. 
%break
וגם ז"א נתעבה בדרך התפשטותו, מפאת התגברות רצון אחר 
תוספת שפע, וזה החלק שנתעבה נקרא מלכות ובחי' ד', ובה עובר 
כח הצמצום, שבכחו מתתקנת העביות בבחי' מסך, ומעכב על שפע 
העליון שלא יעבור דרך בחי' שלה, 
%break
אמנם השפע העליון נמשך כדרכו בלי הבחן במסך וע"כ נעשה זווג 
דהכאה כנ"ל ובענף ג', ויוצאות ע''ס דאו''ח. וזה השפע שנמשך לה 
לזווג דהכאה הוא ג''כ מז"א, 
%break
וע''כ נחלק ז"א לב' הבחנות דהבחן בנינו עצמו נק' חג"ת, והבחן במה 
שחזר ונמשך ופגע במסך שבכלי מלכות, נקרא נצח הוד יסוד. 
%break
והנה נתבארו עשרה הכלים איך שבעיקרם אינם אלא ד' בחי'. ובדיוק 
יותר אינם אלא ב' בחי' שהיא בינה ומלכות. ובדיוק יותר אין כאן אלא 
בחי' אחת שהיא המלכות, שרק היא הפעולה הגמורה, כנ"ל ודו"ק. 
%break
אשר בהם יובדלו פרטי האצילות: כלומר, דהבחן של ד' הבחי' הנ"ל 
הוא הבחן פרטי בכל או"א מה' העולמות א"ק ואבי"ע, כמו"ש לקמן. 
%break
האצילות מני' ובי': פירוש, אל תטעה לחשוב שיש כאן בחי' אור ובחי' 
כלים ממש, אלא ממנו מתפשט האור ומתעבה ובו מתיחדים 
ומתעצמים. ובשער הכללים בתחילתו מדמה זה להדין קמצא דלבושא 
מני' ובי', ע"ש. 
%break
פירוש, אפי' בחי' ד' דומה כמו העור של הקמצא, אשר עורו כבשרו 
בלי שום הבחן, והבן 
%break
אבל כולם המה בלתי מסך כלל: כי רק התחתונים שמקבלים האור 
ממלכות דאצילות, יהי' שליטת המסך עליהם. אבל באצילות גופי' אין 
המסך שולט שם כלל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ו
ו) ואמנם משם ולמטה אין א"ס מתפשט, רק הארה היוצא ממנו דרך 
מסך. והוא, כי המסך ופרגוד המבדיל בין אצילות לבריאה כנ"ל, הנה 
מחמת אותו ההכאה של אור העליון המגיע עד שם כנ"ל, הכה בפרגוד 
ההוא, ומכח אותם הי"ס דאצילות שהגיעו עד שם, 
%break
והכה שם באור שלהם, הנה נתנוצצו מהם אורות, ועברו דרך מסך 
ההוא, ונעשו למטה הי"ס דבריאה, מהתנוצצות י"ס דאצילות שעליהם, 
ע"י המסך. ומכח י"ס דכלים נעשו י"ס דכלים אחרים, ומכח י"ס 
דעצמות נעשו י"ס דבריאה בבחי' עצמות אחרים, בבריאה. 
%break
וכן בסוף הבריאה נעשה שם מסך אחר, ומחמת הכאת י"ס דבריאה 
בבחי' עצמות וכלים במסך, נעשו י"ס דיצירה, וכן מיצירה לעשיה ע"י 
מסך ההיא.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ו
ו) אין הא"ס מתפשט: היינו אור העצמות, שהוא נקרא התפשטות 
מא"ס בלי התעוררות גבורה מצד הנאצל, ונקרא ג"כ אור החכמה. 
%break
הארה היוצא ממנו דרך מסך: והיינו אור הבינה, שאין המסך מעכב 
אלא על אור א''ס ואור העצמות כנ"ל, אבל אור הבינה שכבר משותף 
מהתעוררות הגבורה, יכול לעבור דרך המסך. 
%break
הנה מחמת אותו ההכאה וכו' ומכח אותם הי"ס דאצילות וכו': פירוש, 
אותו זווג דהכאה המובא לעיל, שהעלה או"ח מחמת פגיעת האור 
במסך דכלי מלכות, נשאר המסך בזה כמו מבוע ומעיין המעלה אור 
תמיד, ואורות אלו נקראים בשם הארות רגלין דע"ס דאצילות, 
%break
והוא משום שהמלכות היא השורש לאורות אלו ע"י מסך מעכב שבה, 
והמסך הוא עושה בחי' סיום וסוף לאור העצמות שלא יתפשט למטה 
מגבולה כנ"ל, וע"כ נקראת רגלין, דרגלים הוא לשון סוף וסיום. וגם 
או"י דז"א המזדווג עמה שנק' נה"י, נק' ג"כ רגלין מטעם הנ"ל. 
%break
וכשאנו רוצין להגדיר בחי' האו"ח העולה ע"י זווג נה"י ומלכות כשהוא 
לבדו בלי אור דעצמות הפרצוף, נגדירו בשם הארת רגלין, לאפוקי 
מבחי' חג"ת וכח"ב דאותו פרצוף. ונודע דיש באו"ח הזה עשר 
ספירות, כמו"ש בענף ג' ע"ש. 
%break
ולפי זה יש עשר הארות נהי"מ מעשר הפרצופין דאצילות שיכולים 
לעבור דרך המסך, שהמה מגיעים לעשר ספירות דבריאה והבן. 
%break
הנה נתנוצצו מהם אורות וכו': ודע דבכל מקום בזוהר ובכהאר"י, 
כשרוצים לדבר מבחי' או"ח כשהוא לעצמו בלי או"י, המה מגדירים 
אותו בשם התנוצצות או נצוצין וכדומה. 
%break
ומכח י"ס דכלים וכו' ומכח י"ס דעצמות וכו': כלומר, התפשטות אור 
א"ס ב"ה על ד' הבחי' המובא בתחילת ענף זה ה"ס י"ס דכלים. דד' 
הבחי' המה ד' ערכי הכלים כנ"ל, ואח"כ מתלבשת בו העצמות, וסדר 
התלבשות העצמות אינו מובא בכאן, ויתבאר בענפים הבאים בס"ד. 
%break
ומבחי' העצמות מגיעה ג"כ לע''ס דבריאה, אמנם מאור הבינה ולמטה 
ולא מכתר וחכמה כמו"ש בע"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ז
ז) ובזה תבין למה נקרא זה אצילות וזה בריאה וזה יצירה וזה עשיה, 
כי יש מסך מבדיל בין זה לזה, ואין זה דומה לזה כלל.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ז
ז) ובזה תבין למה נקרא זה אצילות וזה בריאה וכו': ענין ההבחן בין ד' 
המסכים, מבואר היטב כאן בפנים מסבירות עש"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ח
ח) אמנם החילוק שיש בין אצילות לג' עולמות הוא, שאצילות אור 
הא"ס נוקב ועובר בו עד סוף האצילות בלתי שום מסך כלל, אך משם 
ולמטה יש מסך. והבדל בין בריאה ליצירה, בהיות לבריאה מסך 
ומבדיל א', וליצירה ב' מסכים, ולעשיה ג' מסכים.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ט
ט) ואמנם בפרטות העולם עצמו, כמו שיש ד' בחינות באצילות בפרטן, 
כנ"ל, כן יש אלו ד' בחינות בבריאה עצמה, וכן ביצירה עצמה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ט
ט) ואמנם בפרטות העולם עצמו כמו שיש ד' בחי' וכו': דבהארות ד' 
הבחי' שהם הארות הכלים, אין שום הבחן כלל בין העליונים ובין 
התחתונים, וכל השינויים נמצאים רק מבחי' התלבשות העצמות 
בכלים. 
%break
וכן ביצירה עצמה: ולא הזכיר העשיה, אע"ג דגם שם נוהגות ד' הבחי', 
היינו משום דאין שם בחי' זווג דהכאה דנה"י עם המסך, משום דאין 
עוד למי להאיר, שהעשיה הוא עולם התחתון שהוא בחי' נפש לבד בלי 
רוח, 
%break
וכל ההארות דכלים ועצמות דעשיה, נמשכים מהכאת נה"י ומסך 
דמלכות דיצירה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter י
י) ואמנם בענין ד' בחי' הנ"ל, ראיתי שינוי א' להר"ר גדלי', והוא כי ג' 
מדרגות הם, כי הג"ר מקבלים את האור מרחוק, וז"א מקבל האור 
מקרוב רק שהוא דרך חלון, ומלכות מרחוק וע"י חלון. והנה בזה תבין 
מ"ש בתיקונים, כי י"ס דאצילות איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון. 
%break
פירוש, כי אין אור א"ס נבדל מהן ע"י מסך כלל, אבל הבריאה לאו 
איהו וגרמוי חד בהון כי אין א"ס עובר דרך שם, רק דרך מסך.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter י
י) ואמנם וכו' ראיתי שינוי אחד להר' גדלי' וכו': וכל השינוי שבשמועת 
הרב גדלי' הוא, שאינו חושב אלא ג' בחי', שכתר חכמה בינה כוללם 
יחד בבחי' ב', שהוא בחי' ההרחקה דבינה. והענין, דשמועת מהרח''ו 
ז"ל היא בענין הארות הכלים, כנ''ל, 
%break
אמנם שמועת הר' גדלי' ז"ל, הוא בענין התלבשות העצמות בכלים, 
שאז נמצאים הכתר והחכמה דע"ס הנמצאים בכל פרצוף, מתלבשים 
בתוך הבינה שלהם, וע"כ כוללם יחד בבחי' ב'.
%break
כי אין אור א"ס נבדל מהן ע"י מסך וכו': כלומר, דהמסך אינו מעכב על 
התפשטות אור א"ס שהוא אור החכמה, ואדרבה הוא ממשיך אור 
החכמה. כמו"ש בפמ"ס ע"ש. 
%break
אבל הבריאה וכו' כי אין א"ס עובר דרך שם: כלומר, שאין אור א"ס 
עובר מאצילות לבריאה דרך מסך דאצילות עצמו, אלא דרך מסך אחר 
שהוא המסך שבין אצילות לבריאה, כמו"ש בפמ"ס עש"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter כ
כ) ועוד מצאתי דרך ג' בסוד ההפרש שיש באצילות עצמו, והוא כי א"א 
נמשך לו אור א"ס בקרוב עד שבא לו בהרחבה גדולה, אבל או"א בא 
להם הארה מן אור א"ס בקירוב ג"כ רק שהוא דרך חלון ולא בהרחבה, 
כמו שבא לא"א. 
%break
וז"א בא אליו האור בהרחקה וגם שהוא בא לו דרך חלון ולא 
בהרחבה, אך רוחב החלון דז"א היה רוחבו כרוחב החלון דאו"א ממש. 
אך הנוקבא בא אליה האור בריחוק, וגם החלון אשר משם נמשך לה 
האור הוא יותר צר וקטן מחלון דז"א, 
%break
אמנם כל אלו הבחי' אינם ע"י מסך כלל, אך בין בריאה לאצילות יש 
מסך.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter כ
כ) ועוד מצאתי דרך ג' וכו': כאן מיירי הרב מכללות ה' הפרצופין 
דאצילות אחר שהתלבשה בהם העצמות, ואינו מדבר מע"ס הפרטיות 
הנמצאות בכל פרצוף, ששם אין כלל בחי' כלים בכתר וחכמה, וע"כ 
אינו נבחן שם רק ג' בחי', כשמועת הרב גדלי' ז"ל כנ"ל. 
%break
והוא כי אריך אנפין וכו' בקרוב עד שבא לו בהרחבה: אריך אנפין ה"ס 
כתר דאצילות, וע"כ לא שייך שם שום הבחן כלי. 
%break
אבל או"א וכו' בקירוב וכו' דרך חלון וכו': פירוש, כי פרצופי אבא ואימא 
דאצילות שהם חו"ב, מקבלים אורם מיסוד דעתיק ומפיות נקבי שערות 
דיקנא, כמו שיתבאר במקומו, והם כלים מהתפשטות בחי' הב' הנק' 
חלון, 
%break
אמנם הוא בקירוב, מפני שהם במצב פנים בפנים למעלה מפרסא, כי 
הפרסא הוא שם בסוד כותל המעמיד לאו"א פב"פ, ונזדככה בזה בחי' 
ב' דאימא, כמו"ש במקומו, אמנם תחילת קבלתם בא להם דרך חלון, 
כנ"ל. 
%break
וז"א בא אליו האור בהרחקה וכו' כרוחב החלון דאו"א ממש: פירוש, 
ז"א בגדלות נמצא מלביש לאו"א תתאין שלמטה לפרסא, ואז נמצא לו 
ממש אותו החלון דאו"א דקטנות, אמנם בחי' הרחקה דבחי' ב' 
נשארת בו, ואע"ג שעולה יותר ומלביש לפעמים גם את א"א, 
%break
אמנם הוא ע"י מחיצות או"א תתאין שמתחת לפרסא, הנק' ישראל 
סבא ותבונה, כמו"ש במקומו, דתמיד מקבל על ידיהם. 
%break
אך הנוק' וכו' יותר צר וקטן מחלון דז''א: כי חלון דז"א הוא מישראל 
סבא ותבונה כנ"ל, אבל חלון דנוק' הוא מחלון דז"א עצמו, שהוא יותר 
צר כמובן, וית' במקומו. 
%break
אינם ע"י מסך כלל וכו': דכל אלו הה' פרצופין מתיחדין כאחד, בסוד 
איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון, כמו"ש בפמ"ס כאן עש"ה.