ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים
%book ענף ד פנים מסבירות
%break
%H ספר פנים מסבירות
%break
%H ענף ד'
%break
%letter א
א) דע כי כאשר עלה בחפץ וכו'. הנה ענף זה הוא מפתח כללי בכל 
החכמה ובלעדו אין שום מושג כלל וכלל מכל המובא בכהאר"י ז"ל, 
וגם לא חוזר ונשנה במקום אחר חוץ ממקום זה, ע"כ ראוי לדייק בו 
היטב הדק. 
%break
והנשאב מכל האמור בענף זה, אשר כל אור המתפשט מא"ס מתפשט 
על ד' בחינות, שהם ב' בחי' התפשטות שנקראים ב' דוכרין דעשר 
הספירות שהם ספי' חכמה וספי' ז"א, ספי' חכמה היא בחי' א' המכונה 
התפשטות בהרחבה מהכתר שה"ס השורש דע"ס, 
%break
ובהתפשטות זו כלול כל אור א''ס ב"ה המושפע אל הנאצל ההוא מצד 
המאציל לבדו והוא עצמות ועיקר האור שבנאצל, וע"כ נק' אור החכמה 
בחי' חיה של הנאצל ונקרא ג"כ העצמות. 
%break
והדכר הב' דעשר הספירות היא ספי' זעיר אנפין, שהיא בחי' 
התפשטות על ידי חלון. פירוש, דאור העב שבבינה נקרא חלון, להיותו 
ראוי לקבל בו אור העצמות. דאור העב שבמלכות נקרא מסך או פרגוד 
או כותל סתום, 
%break
והוא משום שאינה ראויה לקבל בה אור, אחר שנעשה הצמצום הא' 
על בחי' הד' כנ"ל בענף א' משא"כ אור העב שבבינה ראויה לקבלת 
אור דעליה לא היה הצמצום, כמו''ש שם שהצמצום היה בנקודה 
האמצעית ממש ולא כלל בג' בחי' הקודמות לה. 
%break
והנה התפשטות שניה זו שנקרא ז''א, הוא גרוע הרבה מהתפשטות 
הראשונה שנקראת חכמה, להיותה מבחי' אור משותף מהתגברות 
הנאצל, דהיינו בחי' בינה שהתגברה להמשיך שפע יתר משיעור 
התפשטות החכמה, וכיון שהאור משותף בהתגברות הנאצל, 
%break
ע"כ נקראת התפשטות זו אור דחסדים וגבורות, לאפוקי מהתפשטות 
דבחי' א' שנק' אור דעצמות. 
%break
ועד"ז יש ג"כ ב' נוקבין בעשר הספירות, נוקבא עילאה היא הבינה, 
להיות עצמותה של הבינה מבחי' אור העצמות דהיינו מעצם החכמה, 
אלא לסיבת התגברותה אחר תוספת שפע קנתה ג"כ בחי' עביות 
שנק' אור דחסדים, שהגיע אליה מהמאציל בסבת התגברות רצונה, 
%break
וע"כ לא נתגלם בה עצמה בחי' כלי, מפני שעצם בנינה הוא בחי' 
עצמות וחכמה, אשר אור דחו"ג שהמשיכה בטל לגבה כנר בפני 
אבוקה ולא יוכל לעלות בשם והבן זה. 
%break
ונוקבא תתאה היא המלכות, להיות גם עצמותה וכל בנינה רק 
מהתפשטות ע''י חלון שהוא ז"א שהוא אור דחו''ג. וע"כ אחר 
שהוסיפה התגברות רצון אחר תוספת שפע יתר מכפי התפשטות 
האור מהבינה, 
%break
אז נגלם בה כלי הקבלה בתכלית השלימות. ועי' בענף א' שהארכנו 
בזה די באר. 
%break
ונודע שמהצמצום ולמטה נעשה בחי' מסך במלכות שלא לקבל שפע 
ואור בבחי' הד', אשר זה כח העיכוב נק' מסך. ואח"כ שוב מתפשט 
עליה אור ישר דרך ז''א לבוא לבחי' ד' שלה, 
%break
כי כן טבע אור הישר להתפשט לתחתונים בכל עוז, כדברי הרב ז"ל 
בהיכל א"ק שער עקודים פרק ח' בא"ד וז''ל: גם יש עוד חילוק אחר, 
שאור ישר כמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת ולהשפיע לתחתונים 
עכ"ל עש"ה. 
%break
והענין, מפני שצמצום א' היה רק מכח הנאצל עצמו, שקישט את עצמו 
ובחר בהשואת צורתו למאציל ולכן מיעט ברצון לקבל שלו כנ"ל בענף 
א'. והמלכות מעכבת על האו"י שלא לבוא בבחי' הד' שלה והוא נקרא 
זווג דהכאה, 
%break
ע''ד ב' דברים שכל אחד רוצה לבוא בתחום של חבירו ונמצאים משום 
זה שאחד מכה בחבירו והבן. והנה ע"י זווג זה יוצאות ע"ס דאור חוזר. 
כמו שהארכתי לעיל בענף ג' בסוד נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן 
ע"ש. 
%break
והנה הרב ז''ל מבאר לנו בהמשך דברי הענף הזה, כל בחי' השינויים 
הנובעים ע"י ע"ס דאו"ח אלו, ע"פ איכות חיבורם עם ד' הבחי' דאור 
ישר. שמתחילה מבאר ע"ס השורשיים ואח"כ עולם האצילות וסוד י"ב 
הפרצופין, שכל זה נתהווה רק מהשינויים דע"ס דאור חוזר. 
%break
וכן ג' עולמות התחתונים בריאה יצירה ועשיה, וההבחנות שבין עולם 
לעולם ובין ספירה לספירה ובין פרצוף לפרצוף, יהיו כל השינויים 
העצומים האלו רק בבחי' אור חוזר ולא כלל בבחי' אור ישר. כמו 
שאיתא כאן בדברי הרב ז"ל (אות ח'), 
%break
וזה לשונו: אמנם החילוק שיש בין האצילות לג' עולמות הוא, 
שבאצילות אור א"ס נוקב ועובר וכו' בהיות לבריאה מסך ומבדיל א' 
וכו' ולעשיה ג' מסכים, ואמנם בפרטות העולם עצמו, כמו שיש ד' בחי' 
באצילות בפרטן כנ"ל, 
%break
כן יש אלו ד' הבחי' בבריאה עצמה וכן ביצירה עצמה וכו'. והנך רואה 
מפורש שבד' הבחי' הנודעות דאו''י שהם כח"ב זו"נ אין שום חילוק בין 
עולם לעולם, ומכ"ש בין פרצוף לפרצוף, ועיקר השינויים הוא בבחי' 
המסכים המשתנים בכל עולם ועולם, 
%break
דהיינו על פי אור החוזר העולה מהמסכים, שאין פרצוף דומה לחבירו 
כלל וכל אחד נגדר בזה לעצמו כמו שיתבאר.
%break
ועי' בהיכל אבי"ע שער מ"ז פ"ב וז"ל: דהתלבש הא"ס בכתר והאציל 
לא"ק, והתלבש בחכמה והאציל לעולם האצילות, והתלבש בבינה 
וברא עולם הבריאה, והתלבש הא"ס ביצירה ויצר לעולם היצירה, 
והתלבש הא''ס במלכות וברא את עולם העשיה, 
%break
עכ"ל בקיצור לשון עש"ה. והנך מוצא, שכל העולמות מתפשטים 
מהא"ס ב"ה, והיינו בהכרח על ד' הבחי' הנודעות, אלא כל שינוי מצב 
בין עולם לעולם הוא בבחי' התלבשות הא"ס, דהיינו במסך דבחי' ד' 
ובערך העביות שבמסך הזה, כמו"ש לעיל ובענף ג' ע"ש. 
%break
ועי' עוד בהיכל א''ק ש"א ענף ג' בא"ד, וז''ל: והנה בחי' י"ס דעגולים 
כולם יש בהם כל הבחי' שהם אורות וכלים וכו' אמנם החילוק שיש בין 
העגולים ליושר הוא כי י"ס דעגולים הם בחי' האור הנקרא נפש וכו' 
%break
אבל הי"ס דיושר הם בחי' האור הנקרא רוח וכו' ומתחילה נאצלו 
ונתגלו בחי' העגולים שהם מדרגות הנפש והכלים שלהם, ואח"כ 
נאצלו בחי' ב' דיושר בציור אדם, שהם מדרגות אורות רוח והכלים 
שלהם, כנודע כי הרוח נקרא אדם, והבן זה מאד וכו' עכ"ל בקיצור לשון. 
%break
המתבאר מדבריו, שכל ה' עולמות א"ק ואבי"ע אין בהם רק ב' בחי', 
שהיא בחי' נפש ובחי' רוח, שהעגולים דה' עולמות הם בחי' נפש 
וספירות דיושר דה' עולמות הוא בחי' רוח. 
%break
ולכאורה הוא פלא גדול, דלפי"ז לא יש כלל בחי' ג' ראשונות הנק' 
יחידה חיה נשמה בכל העולמות כולם. 
%break
והענין דדבר גדול משמיענו כאן, אשר יש ב' הבחנות עיקריות בעשר 
הספירות, דהיינו הבחן ע"ס המאירות בבחי' נפש והבחן ע''ס 
המאירות בבחי' רוח, אע"ג דכל בחינותיהם שוות, דיש ד' בחי' 
הנודעות, ואו''פ ואו''מ, וכלי פנימי וכלי חיצון, 
%break
הן בע"ס דנפש והן בע"ס דרוח, מ''מ ענינם שונה מאוד זה מזה, דע"ס 
דנפש אינן יכולות להתפשט לתחתונים אלא בבחי' נפש לבד שהוא 
אור המלכות כנודע, דכח"ב זו''נ נקראים הכלים דעה"ס ויחידה חיה 
נשמה רוח נפש נקראים האורות דעה"ס, 
%break
ונמצא שבחי' נפש אינה אלא אור המלכות לבד. כי זה הכלל שאין 
התחתון מקבל מהעליון אלא מבחי' אור המלכות דעליון, אמנם 
המלכות דעליון שה"ס המסך המעלה אור חוזר יש בה הבחן מדרגות 
בשיעור הקומה בהעלאת או"ח כנ"ל, 
%break
כי בעולם א''ק היא שבה להיות כתר כנ"ל בענף ג'. וא"כ אע"פ 
שהתחתון אינו מקבל אלא מהמלכות דעליון, אם הוא מקבל ממלכות 
דא''ק יכול לקבל כל עשר הספירות שיש במלכות זו עד קומת כתר דא"ק. 
%break
ועד"ז במלכות דאצילות ששם שבה המלכות להיות חכמה, יכול 
התחתון המקבל ממלכות דאצילות להשיג כל עשר הספי' עד קומת 
חכמה דאצילות. וכן במלכות דבריאה ובמלכות דיצירה, דהיינו לפי 
קומת המלכות דאותו עולם שהתחתון מקבל. 
%break
והנך רואה שכל בחי' התפשטות אור מעליון לתחתון תלויה בשיעור 
קומה דעליון, ע"ד שביארנו בענף ג' שכל זה נמדד בבחי' התפשט 
ושוב דאו''י עד המלכות ומהמלכות לכתר או לחכמה כמו"ש שם וע"כ 
נקרא זה בחי' רוח. 
%break
אלא בעולם א"ק היא בחי' רוח דכתר, דהיינו בהתפשט ושוב מכתר 
למלכות וממלכות לכתר, ובעולם אצילות נק' רוח חכמה או רוח חיה, 
דהיינו בהתפשט ושוב מכתר למלכות דז''א וממלכות דז"א עד הכתר 
וכו' כמו"ש שם 
%break
והיינו דשיעור השילוב והחיבור דאור ישר עם האור חוזר שמצוי 
בעליון, יכול התחתון לקבל כל זה ע"י המלכות דעליון, וע"כ נקרא זה 
בחי' ע''ס דיושר משום שמתפשט לתחתונים שה"ס התפשטות הקו 
למקום המצומצם, 
%break
ונקרא קו משום שהוא נותן מדה ושיעור קומה לתחתון, ונק' רוח משום 
דהקומה נערכת בשיעור המתפשט ושוב.
%break
%letter ב
ב) אמנם העגולים שורשם מהרשימו מטרם התפשטות הקו, כמו 
שנתבאר לעיל בענף ב' עש"ה. אשר הנקודה האמצעית שה"ס 
המלכות ובחי' ד' דאור ישר, נעשה בה הצמצום ונשארה ריקנית בלי 
אור, 
%break
אמנם בג' בחי' הראשונות שהם כח"ב ז''א, בהם לא נעשה שום 
צמצום כנ''ל ע"ש. ואע"פ שגם הם נסתלקו, אמנם לא משום הצמצום 
אלא כדי לחזור ולהתפשט רק בג' בחי' כמו שהנקודה קישטה בעצמה 
כנ''ל ע"ש. 
%break
וע"כ בהתפשט אח"כ הקו במקום החלל בחי' היושר, מ"מ נשארו בחי' 
הקודמות על מקומן בסוד ע"ס דעגולים באו"פ ואו''מ וכלי פנימי וכלי 
חיצון כמו"ש שם בענף ב' עש"ה. אמנם הפרש גדול יש בע"ס 
דעגולים, כי המלכות שבה אינה מעלה או''ח בהתפשט ושוב, 
%break
כי זהו רק פעולת הקו וע''ס דיושר, דהיינו קו המדה, משא''כ העגולים 
הם מקבלים בחי' הארה בהשואה, וגם אין זווג דהכאה נוהג במלכות 
דעגולים, וזכור זה. וע"כ אין התחתון יכול לקבל מהעליון שלו דרך 
מלכות דעגולים, דהא אין בה אלא מלכות לבד שהוא כלי בלי אור. 
%break
אמנם העגולים התחתונים מקבלים מהעליונים דרך ראש הקו כמו"ש 
בעץ חיים ענף א' וב' וע"ש בפמ"א והבן. 
%break
ונתבאר ההפרש הגדול בין ע''ס דעגולים שנקראים נפש, להיות 
שהתחתון אינו יכול לקבל מהם אלא נפש לבד מפני שג' הבחי' כח''ב 
ז''א אינן מתחברות להשפיע בהתפשט ושוב בבחי' הד' שהיא מלכות. 
%break
אמנם ע''ס דיושר נקראים רוח, מפני שג' בחי' הראשונות מתחברות 
ע''ד התפשט ושוב ומשפיעים במלכות, ובזה יכולה המלכות להשפיע 
לתחתונים. 
%break
ובזה תבין שאין לך שום ניצוץ בכל העולמות שלא יהיה כלול מד' 
הבחי' הנודעות, מפני שכן דרך יציאתם מא"ס ב"ה עד ביאתם לכלי 
מלכות, אמנם בסוד עה''ס דעגולים יוצאות חצוניות העולמות עד 
לעולם העשיה, 
%break
וכל העגולים מקבלים תחתון מעליון רק דרך הקו ומקבל דרך שם ד' 
בחי' דאו"י, אבל אין במלכות בחי' או"ח ונשארה המלכות דעגולים 
בבחי' הצמצום הא'.וכן בכל עגול ועגול אשר קבלת אור הוא דרך הקו, 
אמנם האור מתפשט בו על בחי' עגולים, דהיינו נפש, 
%break
עד לעגולי עולם עשיה, ונמצאת המלכות דעגולים דע"ס דעולם העשיה 
יש בה ג"כ כל ד' בחי' דאור ישר, משום דמקבלים ממלכות דקו דעולם 
היצירה שהוא ראש הקו וכתר לעולם העשיה, ומשם מתפשט לע''ס 
דעגולים דעשיה, עד למלכות דעגולים ההם. 
%break
אמנם אינם מתחברים למלכות בהתפשט ושוב, ונמצאת המלכות 
דעגולים דעשיה אין לה אור להשפיע למטה, ונמצא שהמקבל ממלכות 
דע''ס דעגולים דעשיה, הגם שנתרשם בו כל ד' הבחי' מפני שכן 
נרשמים ג"כ במלכות דעגולי העשיה, 
%break
אמנם בלי אור כלל, מפני שג' בחי' הראשונות כח"ב ז''א אינם 
משפיעין לה. 
%break
המתבאר ויוצא מכל האמור, אשר ע''ס דאור ישר שה''ס כתר וד' בחי' 
הנודעות נוהגות בכל המציאות כקטן כגדול, וכל ההבחן אינו רק בערכי 
ע"ס דאו''ח שה"ס קו המדה שנק' רוח או צלם אדם וכו'. וזה 
שהשמיענו הרב ז"ל בפרק הזה שהיא ידיעה ראשונה בחכמה זו.
%break
%letter ג
ג) וצריך להבין היטב ענין עצמות וכלים ואיכות התלבשות העצמות 
בכלים. ודע שבכללות האור הנמשך מא''ס ב''ה אל העולמות, אין שום 
הבחן כלל מבין עצמותו ית' לאורו המתפשט מעצמותו ית', אלא בזה, 
דבעצמותו ית' לית מחשבה תפיסא בי' כלל וכלל, 
%break
ובאורו ית' המתפשט מעצמותו אפשר בו להתבונן, והוא בא לידי 
השגת הנביאים והצדיקים קדושים משרתי אל. ותדע שאין זה אלא 
בסגולת התלבשות אורו ית' בכלי, דאם לא היה מתלבש בכלי לא 
היתה שום מחשבה תפיסא בהארתו כלל וכלל כמו בעצמותו ית', 
%break
אבל באור עצמו אין שום חילוק והבחן כלל ועיקר, וכמו שמהותו ית' 
הוא פשוט, כך אורו המתפשט ממהותו ית' הוא פשוט. 
ונתבאר באריכות בענף א', ענין ההבדל והפירוד הנוהג בכל דבר 
רוחני שאין זה אלא מסבת שינוי צורה. 
%break
וכמו פירוד דבר גשמי הוא מסבת גרזן מחתך, וריחוק מקום מחלק 
לחלק הוא בכח התנועה, עד"ז תשפוט בדבר רוחני אשר שינוי הצורה 
מבדיל בו החלק שנשתנה צורתו והוא נגדר לבחי' נבדלת לעצמו, 
%break
ואם השתנות הצורה מגיעה לבחי' הפכיות הצורה מהקצה אל הקצה 
אז נקרא פירוד גמור, שאין להם שום יחס וקירבה וכמו ב' דברים זרים 
נחשבים זה לזה, עש''ה. 
%break
וכבר נתבאר ענין הכלים, שה"ס האור שנתעבה בשינוי צורה דהרצון 
לקבל שאינו נוהג במאציל ית'. וא''כ צריך להבין איך מתלבש האור 
בכלים, דאחר שנשארו הכלים בלי אור וניתוסף העיבוי אליהם אז חזר 
העצמות ונתלבש בכלים, 
%break
כמו"ש הרב בענף זה וממה נפשך, אם קרובים המה האור והכלי ואין 
בכלי עביות ושינוי צורה, א"כ למה זה נגדר בשם כלי עד שיהיה 
אמצעי שע"י יתפשט אורו ית' לתחתונים, ואם נשארה בהם העביות 
גם אחר התלבשות האור בהם, 
%break
א"כ איך יתכן בהם קירוב זה לזה והתלבשות זה בזה אם לא 
בהשתוות צורתם, דאטו במקום מדומה ח"ו תליא מילתא. 
ולהסביר זה אקדים לבאר ג' בחי' אור הנמצאים בע"ס זה למטה מזה. 
%break
א', הוא האור הנמשך מא''ס ית' בלי התעוררות דהתגברות רצון 
הנאצל, והוא נקרא אור העצמות או אור החכמה. אור הב', הוא האור 
הנמשך מא"ס ית' ע"י התגברות רצון דהנאצל, והוא נקרא אור הבינה 
או אור דחסדים, שהוא גרוע הרבה מאור העצמות, 
%break
בזה שרצון הנאצל משותף בו, כלומר דלא היה מתגלה ונשפע לנאצל 
אם לא היה מתעורר להמשיך אותו. אור הג', הוא האור היוצא ע''י כח 
הנאצל עצמו, פירוש, דעיקר גדרו של הנאצל הוא הכלי שבו והוא 
הרצון לקבל שבו, דהיינו אור העב, 
%break
כי רק בזה יוצא מכלל מאציל ונגדר בשם נאצל, להיות שבמאציל אין 
בחי' הרצון לקבל והבן, וע"כ עיקר קוטבו של הנאצל הוא בחי' כלי שיש 
לו דהיינו בחי' הד', והנה עליה עבר כח הצמצום, אשר הנאצל אינו 
מרוצה לקבל עם בחי' ד' שזה העיכוב נק' מסך, 
%break
והנה מסך זה נקרא לגמרי על שם הנאצל כמבואר היטב בענף א', 
דאין שום גבול נעשה מצד המאציל עש"ה. וע"כ אור העליון נשפע ובא 
על המסך ונעשה שם זווג דהכאה המעלה ע''ס דאו''ח, ובזה נמצא 
שזה האור הוא תולדה של הנאצל, והוא אור שלישי המיוחס לנאצל לבדו. 
%break
אמנם ודאי שגם זה האור נמשך מא"ס ב''ה, אלא כיון שהוא ע''י כח 
העיכוב של הנאצל, וכיון שכח העיכוב הוא חידוש, ומה שלא נמשך 
כלל מהמאציל נק' על שם הנאצל לגמרי. ותבין אשר בחי' אור הב', 
הנמשך ע''י התעוררות רצון הנאצל אינו נקרא על שם הנאצל, 
%break
כי בחי' הרצון לקבל נמשך עכ"פ מא"ס ית', בשביל שרוצה להנות 
לבריותיו שה''ס מחשבת הבריאה כמו שהארכנו בענף א'. משא"כ כח 
העיכוב והמסך, אין למאציל חלק בו זולת מקוטבו של הנאצל, והבן. 
%break
והנה כל אור יש לו יחס ישר אל הכלי שלו, כי אור העצמות מלובש 
בחכמה שה"ס בחי' א' שעוד לא נגלה שם בחי' התגברות לתוספת 
שפע, ואור הבינה מלובש בבחי' ב' שהיא הבינה שהמשיכה אותו, 
ואור חוזר מלובש במלכות כי היא הולידה אותו.